1. No category

‫גליון ‪352‬‬
‫פרשת וירא ‪" -‬לדבר עם הקב"ה ‪ -‬או להיות כמוהו"‬
‫הרב ארי שבט ‪ -‬המרכז התיעודי ‪' -‬בית הרב'‬
‫בעניינו של פסוק אחד בראשית פרשתנו‪ 1‬קיימת מחלוקת גדולה ‪ ,‬והיא גם אליבא דהלכתא ‪.‬‬
‫(א) וַי ֵָּרא אֵּ לָיו ד' בְּאֵּ ֹלנֵּי מַ מְּ ֵּרא ו ְּהּוא י ֹשֵּ ב פֶּתַ ח הָ א ֹהֶּ ל כְּח ֹם הַ יֹום‪:‬‬
‫ָארצָה‪:‬‬
‫(ב) וַיִּשָ א עֵּ ינָיו וַי ְַּרא ו ְּהִּ נֵּה שְּ ֹלשָ ה אֲ נָשִּ ים נִּ ָצבִּים עָ לָיו וַי ְַּרא וַי ָָרץ לִּקְּ ָראתָ ם מִּ פֶּ תַ ח הָ א ֹהֶּ ל וַיִּשְּ תַ חּו ְּ‬
‫(ג) ו ַי ֹאמַ ר אֲ דֹנָי אִּ ם נָא מָ צָאתִּ י חֵּ ן בְּעֵּ ינֶּיָך ַאל נָא תַ עֲ ב ֹר מֵּ עַ ל עַ בְּדֶּ ָך‪:‬‬
‫השאלה הנשאלת היא ‪ :‬האם בפסוק ג'‪ ,‬השם " אֲ דֹנָי" הוא קודש או חול?‬
‫לאמור‪ :‬אם כוונת הדברים היא שאברהם מדבר עם המלאכים (אֲ דֹנָי = לשון רבים וחול‪ ,‬היינו‪ :‬האדונים שלי)‪ ,‬קיים קושי‬
‫דקדוקי ‪ :‬מדוע בהמשך אותו פסוק עובר אברהם מלשון רבים ללשון יחיד ("בעיניך"‪" ,‬תעבר" "עבדך") ? אך אם לחילופין‬
‫נפרש שאברהם מדבר עם הקב"ה (בלשון יחיד‪ ,‬והשם הוא "קודש")‪ ,‬מתעורר קושי רעיוני שהוא הרבה יותר חמור‪ 2,‬והוא‬
‫השאלה כיצד מעז אברהם ‪ ,‬לפרשנות זו ‪' ,‬לשים את הקב"ה בהמְּ תנה' ("אֲ ד ֹ ָנ‪-‬י‪ַ ...‬אל נָא תַ עֲ ב ֹר מֵּ עַ ל עַ בְּדֶּ ָך")‪ ,‬וזאת רק כדי‬
‫לטפל באורחיו‪ ,‬שהוא חושב שהם נכרים עובדי ע"ז?!‬
‫‪3‬‬
‫לכשתמצי לומר יש בכך 'נפקא מינא' הלכה למעשה בשעה‬
‫שמדובר בשם שהוא 'קודש' !‪. 4‬‬
‫לכן‪ ,‬אנו חייבים להבין פשר אותו מאמר חז"ל "גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה"‪ 5,‬המצדיק בכך שהניח‬
‫אברהם אבינו את הקב"ה והלך לקבל האורחים ‪..‬‬
‫בכמה מקומות כותב מרן הרב קוק זצ"ל ‪ , ,‬שמטרת ישראל היא "העיבוד של האידיאלים הא‪-‬להיים‪ ,‬לעבדם‪ ,‬לשכללם‪,‬‬
‫להשתדל לשגבם‪ ,‬להאדירם בעם‪ ,‬באדם ובעולם‪ ...‬איך להוציאם מן הכח אל הפועל‪ ."...‬כלומר ‪ ,‬לפנינו מטרה של יישום‬
‫דרכי ד' במישור הפרטי‪ ,‬הלאומי‪ ,‬והאוניברסאלי‪.‬‬
‫וכך מבטא הרב בתמצית את הבנת השמות האלוקיות‪ ,‬את י"ג המידות‪ ,‬ואף את עיקר חכמת הקבלה (!)‪:‬‬
‫"מלמדת היא לנו החכמה הא‪-‬להית את המדות‪ ,‬את הספירות הא‪-‬להיות‪ ,‬כדי לדעת שבמדותיו של הקב"ה אנו‬
‫צריכים להתדבק‪ ...‬ושאנו יכולים (!) להתדבק בהן"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫כלומר‪ ,‬אברהם אבינו ידע שיש דבר אחד שהוא אפילו יותר גדול מאשר לדבר עם הקב"ה‪ ,‬והוא להיות כמו (!)‬
‫הקב"ה‪" .‬מה הוא חנון ורחום‪ ,‬אף אתה היה רחום וחנון"‪ 7.‬כולנו אורחים בעולמו הקב"ה‪ ,‬ואברהם ‪" -‬קפץ" על ההזדמנות‬
‫"להיות א‪-‬לוהי"‪ ,‬גם על חשבון חוויה יותר "דתית" לכאורה‪ ,‬שהיא לדבר עם הקב"ה ‪.‬‬
‫‪1‬פרק יח‬
‫‪ 2‬האחרונים קובעים בכמה מקומות שקושי בסברה הוא יותר קשה מאשר קושי בדקדוק המילים ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 3‬מסכת שבועות‪ ,‬דף לה ‪,‬ב "כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש‪ ,‬חוץ מזה שהוא חול‪ ,‬שנאמר‪( :‬שם) ' ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך'; חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה‬
‫משום רבי אלעזר המודעי אמרו‪ :‬אף זה קודש‪ !.‬כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב ? גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה‪".‬‬
‫‪ 4‬רמב"ם‪ ,‬הל' יסודי התורה‪ ,‬ו‪ ,‬ט; שלחן ערוך‪ ,‬יו"ד סימן רעו‪ ,‬ב‪" ,‬אע"פ שאומר בתחילת הספר שכותבו לשם קדושת ספר תורה‪ ,‬בכל פעם שכותב שם מהשמות שאינם נמחקים צריך לומר שכותב‬
‫לשם קדושת השם‪ .‬ואם לא עשה כן ‪ -‬פסול"‪.‬‬
‫‪5‬שם‪.‬‬
‫‪ 6‬מידות הראי"ה‪ ,‬הדביקות‪ ,‬א‪ -‬ב‪.‬‬
‫‪ 7‬שבת‪ ,‬דף קלג ‪ ,‬ב‪. .‬‬