‫נערך ע"י הרב מרדכי ציון – דף רמד‬ ‫וידאו בלוג של הרב שליט"א‪www.maale.org.il :‬‬ ‫מי שמעוניין לקבל פרפראות לשבת שהן שו"ת סמ"ס נא לשלוח מייל חזרה‪.‬‬ ‫[הרב] אבינרפדיה‪:‬‬ ‫‪http://shlomo-aviner.net‬‬ ‫כולל שיעורים‪ ,‬שו"תים ושיחות בישיבה בארוחת צהרים – מעודכן כל יום!‬ ‫‪-----------------‬‬ ‫ספר חדש של הרב‪:‬‬ ‫פירוש על אדר היקר של מרן הרב קוק‬ ‫הזמנה‪www.havabooks.co.il :‬‬ ‫‪---------- -------‬‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫א‪ .‬טלית גדול לרווק‬ ‫ב‪ .‬הקנאה – תגובה טבעית‬ ‫ג‪ .‬לימוד תנ"ך מדעי‬ ‫טלית גדול לרווק‬ ‫[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]‬ ‫שאלה‪ :‬האם בחור רווק חייב בטלית גדול‪ ,‬או שצריך ללבוש רק טלית קטן?‬ ‫תשובה‪ :‬כתב המהרי"ל‪ ,‬רבי יעקב הלוי מולין‪ ,‬שאין נוהגים להתעטף בציצית לפני‬ ‫החתונה‪ ,‬והביא ראיה מכך שמיד לאחר הפסוק "גדילים תעשה לך" כתוב‪" :‬כי יקח איש‬ ‫אשה" (ספר מהרי"ל‪ ,‬הלכות נישואין ס' י‪ ,‬מובא בבאר היטב יז סק"ד)‪ ,‬ותמה על כך בעל‬ ‫ספר שיורי כנסת הגדולה "הוא דבר תמוה‪ ,‬דעד שלא יישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות‬ ‫ציצית"? (מ"ב יז ס"ק י‪ .‬בה"ט ס"ק ד)‪ ,‬תירץ רבי יעקב עמדין שלא עלה על דעתו של‬ ‫המהרי"ל לפטור לגמרי ממצוות ציצית‪ ,‬אלא פטר רק מטלית גדול ולא מטלית קטן (מגדל‬ ‫עוז)‪.‬‬ ‫עם זאת אנו רואים במספר מקומות שהסיבה העיקרית שפטרו מטלית גדול עד החתונה‬ ‫היא בגלל העניות הגדולה שהיה אז‪ .‬בהרבה קהילות באשכנז האדם היה לובש סמרטוטים‬ ‫עד החתונה‪ ,‬ולכבוד החתונה היה מתאמץ וקונה בגד חדש‪ .‬במסכת כתובות רואים שלקח‬ ‫לכלה שנה שלמה לאסוף כסף כדי לקנות לעצמה בגד לחתונה‪ .‬אפשר גם לראות בשותי"ם‬ ‫שונים שבאשכנז היו מאוד עניים‪ ,‬ורק משום כך לא חייבו אותם להניח טלית גדול עד‬ ‫החתונה‪.‬‬ ‫ודאי שאם יש חובה לשים טלית אין דיון‪ ,‬אך פה לא מדובר על איסור או על מנהג קבוע‪.‬‬ ‫בשו"ת דברי יציב (או"ח ס' מד)‪ ,‬האדמו"ר מצאנז‪-‬קלויזנבורג – הג"ר יקותיאל יהודה‬ ‫הלברשטם – מקשה‪ :‬מדוע החיוב ללבוש טלית גדול חל רק לאחר החתונה?‬ ‫ונותן שלושה תירוצים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצוות ציצית רומזת לתרי"ג מצוות‪ ,‬שנאמר (במדבר טו‪ ,‬לט) "וראיתם אותו וזכרתם‬ ‫את כל מצוות ד' ועשיתם אותם" ורש"י מפרש‪" -‬שמנין גימטריא של ציצית שש מאות‪,‬‬ ‫ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי''ג"‪ ,‬וכן במסכת ברכות (יח‪ ,‬א תוד"ה למחר)‪,‬‬ ‫"אמר רבינו תם ששמע מאנשי לותי"ר דמסירים הציצית דציצית עולה למנין תרי"ג עם‬ ‫ח' חוטין וחמשה קשרים‪ ,‬ואם לובש ציצית נראה כאילו קיים כל התורה ומיחזי‬ ‫כשיקרא‪ "..‬וגם פה לבישת הטלית מעידה עליו לכאורה שמקיים תרי"ג מצוות למרות‬ ‫שהוא בטל ממצוות פריה ורביה שעליה אמרו רבותינו ז"ל ביבמות (סב‪ ,‬ב) "כל אדם‬ ‫שאין לו אשה שרוי בלא תורה וכו'"‪ ,‬ולכן לא נותנים לו להתעטף בציצית לרמוז לו‬ ‫שישא אשה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מטרת המצוה היא ש"לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"‪ ,‬כמו שמסופר‬ ‫במנחות (מד‪ ,‬א) על אדם אחד שבא לעבור עבירה ו"באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו‬ ‫וכו'" וכך ע"י הציצית ניצל מעבירה‪ ,‬וכן במסכת קידושין (כט‪,‬ב) אומר רב הונא שמי‬ ‫שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אישה חי כל ימיו בעבירה וכו' וכן רב חסדא מסביר‬ ‫שעדיפותו על חבריו נובעית מכך שהתחתן מוקדם‪ .‬אם כן רואים שמצוות ציצית באה‬ ‫לשמור את האדם מהרהורי עבירה וכדו' ולכן לא נותנים לאדם לקיים מצות ציצית‬ ‫בשלימות עד שישא אשה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במנחות כתוב (מג‪ ,‬ב) "כל הזריז במצוה זו (ציצית) זוכה ומקבל פני שכינה"‪ ,‬וכך‬ ‫נפסק בשו"ע (או"ח כד‪ ,‬ו)‪ ,‬ובמסכת סוטה (יז‪ ,‬א) כתוב "איש ואשה זכו שכינה‬ ‫ביניהם‪ ,"..‬אם כן רואים שהשכינה שורה רק כשהאיש נשוי ולכן א"א ללבוש טלית‬ ‫שמביאתו לקבלת פני שכינה עד שישא אשה‪ ,‬לרמז לו שישא אשה שרק אז תהיה‬ ‫שכינה ביניהם‪.‬‬ ‫ד‪ .‬וגם כדי לבייש את מי שאין לו שיזדרז וישא אשה‪.‬‬ ‫מובא בפסקי תשובות (ח אות י) ש" מנהג זה שלא יתעטפו בחורים בטלית נתפשט בעיקר‬ ‫במדינות פולין וליטא ובמקצת שאר מדינות אירופא‪ ,‬עפ"י גדולי ישראל שבמדינות ההם‬ ‫שסמכו סמיכה של ממש על דברי המג"א (ח סק"ג) לפטור בחור מטלית‪ ,‬ומקצתן אף‬ ‫הוסיפו טעמים לשבח עפ"י תורת הקבלה‪ ,‬אבל בכמה ממדינות אירופא וכן בכל קהילות‬ ‫הספרדים מתעטפים הבחורים בטלית‪ ,‬ואף הילדים שהגיעו לחינוך‪ ,‬וכסתימת כל‬ ‫הראשונים והפוסקים שלא חילקו בכך‪ ,‬וכדי לא לאבד מצוה יקרה וחשובה זו מלעשותה‬ ‫בשלמות‪".‬‬ ‫הגרי"ד סולוביצ'יק סבר שרווק צריך ללבוש טלית גדול‪ ,‬אלא אם כן יש לו מנהג אבות לא‬ ‫ללבוש‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬יש פנים לכאן ולכאן‪ ,‬עפ"י כללי ההתנהגות בקהילה שאין בה מנהג אחיד (כך‬ ‫כתב בשערי הלכה ומנהג עמ' סא)‪ ,‬ומצווה לכל בן לנהוג כמנהג אביו ואבי אביו‪ .‬אמנם‪,‬‬ ‫רווק שחשקה נפשו להתעטף בטלית גדול‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שלא נהגו כן אבותיו‪ ,‬רשאי לשנות‬ ‫ממנהגם‪ ,‬ותבוא עליו ברכה (שו"ת עשה לך רב ג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫הקנאה – תגובה טבעית‬ ‫[מ"ראשי יהודי"]‬ ‫על‪-‬פי רוב‪ ,‬במצב של דימוי עצמי נמוך מעורבת גם קנאה‪ .‬הקנאה היא דבר טבעי‪ ,‬ומצינו‬ ‫ָּפו‪ ,‬ודוד‬ ‫גם גדולים שקנאו‪ :‬שאול רדף אחרי דוד משום שקינא בו‪ִ " :‬הכָּה שאול ַּבאֲל ָּ‬ ‫ברבבֹּתיו" (שמואל א יח ז)‪ .‬רבי יהושע בן‪-‬פרחיה אמר‪" :‬בתחילה כל האומר לי עלֵה‬ ‫[לגדולה]‪ ,‬אני כופתו ונותנו לפני הארי‪ ,‬עתה כל האומר לי לירד ממנה‪ ,‬אני מטיל עליו‬ ‫קומקום של חמין" (מנחות קט ב)‪.‬‬ ‫כאשר ילד מקנא – זה טבעי‪ ,‬אבל לא כל דבר טבעי הוא דבר טוב‪ .‬למשל‪ ,‬מחלות‪-‬ילדות‪.‬‬ ‫הרופא מגיב‪ :‬טוב שהוא חולה‪ .‬בוודאי שצריך לטפל במחלה ‪,‬אבל זו מחלת‪-‬ילדות‪ ,‬זו דרך‬ ‫הטבע‪ ,‬טוב שהוא חולה עכשיו ולא יותר מאוחר‪ .‬כך גם כאשר ילד מקנא באחיו הקטן‬ ‫שנולד‪ ,‬זה טבעי‪.‬‬ ‫הסיבה להתנהגות לא ראויה של ילד‪ ,‬יכולה להיות אחת מאלה שמנינו למעלה – דימוי‬ ‫עצמי נמוך או קנאה‪ ,‬אך יכולה להיות גם סיבה שלישית‪ :‬שעמום‪ .‬יש ילדים רבים שעושים‬ ‫שטויות כתוצאה משעמום‪ ,‬ותו לא‪ .‬הם טיפוסים שובבים‪ ,‬לא אכפת להם אפילו להסתכן‬ ‫לצורך העניין‪ .‬הם מטפסים על העצים‪ ,‬מפרקים דברים‪.‬‬ ‫הם מכים ומוכנים לסיכון לחטוף בחזרה‪ .‬לא נורא‪ .‬זה ספורט‪.‬‬ ‫לימוד תנ"ך מדעי‬ ‫[מ"באהבה ובאמונה"]‬ ‫שאלה‪ :‬יש נטייה גוברת להחדיר בישיבות את הגישה המדעית האוניברסיטאית של לימוד‬ ‫מקרא‪ ,‬כלומר‪ ,‬השוואות עם מקורות שונים‪ ,‬הארה היסטורית‪ ,‬ניתוח סגנוני‪ ,‬ביקורת‬ ‫מוסרית ואפילו שימת לב ליופי‪ .‬לכאורה אין פסול בגישה זו‪ ,‬שהרי סוף סוף רצוננו‬ ‫להרבות דעת‪ ,‬האמנם?‬ ‫תשובה‪ :‬בוודאי שרצוננו להרבות דעת‪ ,‬כותב רבנו הרב צבי יהודה קוק במאמרו" הגישה‬ ‫המדעית למקורות ישראל" (לנתיבות ישראל ב רמב)‪" .‬הרי בזה הננו עסוקים בישיבות יום‬ ‫ולילה‪ ,‬לדעת מקרא משנה‪ ,‬גמרא והלכה‪ .‬הננו אנשי מדע‪ ,‬הטורחים בלימוד ועיון‪ ,‬דעת‬ ‫והשכל‪ " .‬אנו הרי מעוניינים לדעת ולהבין את מקורות ישראל‪ .‬כלום ניגשים אנו אליהם‬ ‫שלא במגמה לדעתם"? אלא הכל תלוי בנקודת המוצא‪ .‬האם אנו מאמינים שמה שיש‬ ‫לפנינו הוא תורה מן השמים מן האות הראשונה עד האות האחרונה‪ ,‬או אנו חושבים שיש‬ ‫כאן תוצרת אנושית? ישנם מלומדים המסתכלים על המקרא כעל יצירה שבני אדם בדו‬ ‫מלבם‪ ,‬איזה טקסט ספרותי היסטורי‪ .‬הם רואים את עצמם מעליו‪ ,‬והם מחליטים על פי‬ ‫שיקולם אם טקסט זה ראוי לבוא בקהל האמת והמוסר‪ .‬זו "שיטה פסולה לחלוטין בגישה‬ ‫למקורות ישראל‪ ,‬לתנ"ך לתלמוד ולאגדה‪".‬‬ ‫את השיטה הפסולה הזאת הם מכנים מדע‪ ,‬טוענים למונופול על מדע ביומרתם‪ ,‬ופוסקים‬ ‫שמה שלומדים בישיבות אינו מדע‪.‬‬ ‫בסוג זה של לימוד תורה‪ ,‬אין אומרים שהמאור שבה יחזירו למוטב‪ ,‬שהרי הלומד נעול‬ ‫בפני המאור‪ ,‬בהיותו מתייחס לטקסט בזלזול‪ ,‬כאשר החוקר הוא המחליט אם יש לו ערך‬ ‫אם לאו (עיין רמב"ם הלכות תלמוד תורה ד א‪ .‬שו"ע הגר"ז הלכות תלמוד תורה ד יז‪ .‬ד ג‪.‬‬ ‫קו"א)‪.‬‬ ‫מתוך גישה פירודית זו‪ ,‬כאילו אובייקטיבית‪ ,‬הוא לא יבין מאומה‪ .‬שערי התורה נעולים‬ ‫בפניו‪ ,‬כי אינו מאמין באלוהיותה‪ .‬ננעלים לפניו השערים האלוהיים של החכמה‬ ‫האינסופית שקדמה לעולם‪ ,‬ושבה הסתכל הקב"ה וברא את העולם‪.‬‬ ‫אילו היינו שואפים לידע במובן המלא‪ ,‬לידע תוך התעמקות‪ ,‬תוך נקודת מוצא שלפנינו‬ ‫תורת אמת‪ ,‬אמת ממש‪ ,‬אמת שאינה ניתנת לערעור‪ ,‬אמת משמים ולא מפי בני אדם‪ ,‬וכל‬ ‫מטרתנו היתה לגלות את האמת‪ ,‬להבין את האמת‪ ,‬תוך היותנו מאמינים ומשוכנעים‬ ‫שאמת לפנינו‪ ,‬שלעת עתה היא נסתרת מעינינו ‪ -‬אז היתה שאיפתנו חיובית וכנה‪.‬‬ ‫בשאיפה זו חובה עלינו להתעסק בכל השטחים המוצאים להם ביטוי במקורותינו‪ .‬עלינו‬ ‫לייחד את חתירתנו בתנ"ך‪ ,‬בדברי הנבואה‪ ,‬בצורת דיבורם‪ ,‬לעסוק באמת שביופי‬ ‫הדברים‪ ,‬באמת שבסיפורים ההיסטוריים‪ ,‬באמת שברעיונות המוסריים‪ ,‬ועל אחת כמה‬ ‫וכמה באמת שבמצוותינו הקדושות‪".‬‬ ‫אנחנו משתדלים לגלות את האמת‪ ,‬לא ליצור אותה‪ .‬לא אנו נעניק גושפנקא של אמת‪ .‬אלא‬ ‫מתוך הכנעה אנו עומדים מול האמת האלוהית ורוצים להבין אותה‪ .‬אנו מאמינים‬ ‫ומשוכנעים שאנו עומדים מול שכל אלוהי אינסופי‪ ,‬שהקב"ה בחסדו מלמד תורה לעמו‬ ‫ישראל‪ ,‬נותן לנו תורה שאנו יכולים ללמוד ובה להתעמק‪ ,‬ולספוג אותה לתוכנו‪.‬‬ ‫הכל מתחיל מיראת שמים‪ .‬מי שאין יראתו קודמת לחכמתו‪ ,‬לא יטעם טעם תורה לעולם‪.‬‬ ‫אותו חוקר‪ ,‬כאילו אובייקטיבי‪ ,‬נפרד מדבר ד'‪ ,‬וקובע מה אמת ומה פרימיטיבי לדעתו‪.‬‬ ‫הגישה הזאת "שכחה את היסוד הראשון שבאמונה‪ ,‬שדברי תורה משמים הם‪ .‬גישה זו‬ ‫אינה מבדילה בין כתבי שמים לכתבי בני אדם‪ ,‬ויחסה לשניהם שווה הוא‪ .‬מאחר שכן‪ ,‬כל‬ ‫רעיון הנראה לה כבלתי מובן‪ ,‬פסול הוא‪ ,‬לפי שהכל נמדד בקנה מידה אנושי"‪ .‬ומתוך כך‬ ‫אין לה אפשרות להתרומם ולהיות מוארת על ידי אמת עליונה‪.‬‬ ‫הכל תלוי בנקודת המוצא‪ .‬מותר להקשות קושיות‪ ,‬אבל מתוך אמונה ויראת שמים‪ .‬כאשר‬ ‫הגאון רבי עקיבא איגר אינו מבין את התוספות הוא כותב‪ :‬צ"ע‪ ,‬צריך עיון‪ .‬מי צריך עיון?‬ ‫התוספות?! לא! הגמרא קשה ואינה מובנת? לא! אנחנו מוקְשים ואנחנו איננו מבינים‪ .‬מחר‬ ‫יבוא תלמיד חכם‪ ,‬יסביר לנו‪ ,‬והכל יהיה בהיר ונהיר‪.‬‬ ‫" ואנו ניגשים למקורות ישראל כאל מקורות שנתנו משמים‪ ,‬שדבריהם דברי אמת‪ ,‬אמת‬ ‫בלתי מעורערת וכל מגמתנו היא לגלותה‪ ,‬לגלותה ולא ליצור אותה‪ ,‬ולשם גילויה‪ ,‬הרי‬ ‫משתמשים אנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו‪".‬‬