‫המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן‬
‫דף הדרכה בנושא‬
‫כללי היגיינה קולית לילדים ‪-‬‬
‫כיצד לשמור על קול ילדכם‬
‫הפרעת קול בקרב ילדים הינה הפרעה שכיחה שעלולה לפגוע בתקשורת‬
‫הבין אישית ‪ -‬המהווה חלק חשוב בהתפתחות הילד‪ .‬ברוב המקרים הבעיה‬
‫נגרמת עקב הפעלת מאמץ יתר בגרון במהלך הדיבור‪ .‬שימוש מאומץ זה‬
‫מביא לשחיקה מתמדת וטראומה למיתרי הקול‪ ,‬וכתוצאה מכך עלולות‬
‫להיווצר יבלות על מיתרי הקול‪.‬‬
‫במידה וילדך צרוד חשוב לפנות בהקדם לרופא אף אוזן וגרון לבדיקת מיתרי‬
‫הקול‪ ,‬ולאחר מכן לאבחון אצל קלינאית תקשורת‪.‬‬
‫במטרה להגיע להצלחת הטיפול ולשיקום מיתרי הקול יש צורך בשינויים‬
‫התנהגותיים‪ ,‬שמירה על כללי היגיינה קולית והפיכתם לחלק מאורח החיים‪.‬‬
‫רצוי כי ההורים ובני המשפחה האחרים יהוו דוגמא טובה של שמירה על‬
‫כללי היגיינה קולית והרגלי דיבור נכונים ובכך יעודדו את הילד להתנהגות‬
‫קולית נכונה‪.‬‬
‫‪g g‬כללי היגיינה קולית עיקריים‪:‬‬
‫ •הפחתת מאמץ קולי – מומלץ להימנע מההתנהגויות הבאות‪ :‬צרחות‬
‫וצעקות‪ ,‬דיבור על רקע רעש (למשל כאשר הטלוויזיה דולקת בעוצמה‬
‫חזקה או כשיש ברקע מוזיקה בעוצמה חזקה)‪ ,‬עידוד קבוצת ספורט‬
‫בצעקות ושירה בעוצמה חזקה‪ ,‬דיבור רב או שירה מרובה‪ ,‬בכי או צחוק‬
‫מוגזמים‪ ,‬שיעול וכחכוח‪.‬‬
‫ •מומלץ להימנע מעישון בסביבת הילד‬
‫ •הפחתת דיבור בעת לחץ‪ ,‬מתח ועייפות‪.‬‬
‫ •שתיה מרובה של מים – לפחות ‪ 8-10‬כוסות ביום‬
‫ •מתן תשומת לב למאכלים ולמשקאות מסוימים המשפיעים לטובה‪/‬לרעה‬
‫על הקול של הילד והפחתת מזונות שמחמירים את הצרידות‪ .‬לדוגמא‪-‬‬
‫הימנעות ממשקאות המכילים קפאין כמו קולה‪ ,‬שוקו ותה המייבשים את‬
‫מיתרי הקול ‪.‬‬
‫ •בתקופה של דלקת גרון‪ ,‬הצטננות ו‪/‬או שיעול יש להימנע ממאמץ קולי –‬
‫קשה לדבר כשהגרון כואב‪/‬יבש‬
‫‪g g‬חשוב לעודד את הילד להשתמש בקול חלש‬
‫ורגוע אך לא בלחישה‪.‬‬
‫‪g g‬הקפידו על הקשבה ומתן תשומת לב לילד בעת‬
‫שיחה‪.‬‬
‫‪g g‬למדו את הילד לשמור על כללי שיח ולדבר‬
‫בתורות – לא לדבר בזמן שאחרים מדברים‪.‬‬
‫‪g g‬למדו את הילד להתקרב אל האדם שאיתו הוא‬
‫מדבר‪ ,‬ולא לדבר מחדר לחדר או מקומה לקומה‪.‬‬
‫‪g g‬חשוב להגדיל את טווח הנשיפה של ילדך‪ .‬זאת‬
‫במטרה שיוכל לדבר במשפטים ארוכים מבלי‬
‫שייגמר האויר באמצע המשפט וכתוצאה מכך‬
‫יופעלו לחץ ומאמץ בגרון‪ .‬משחקי נשיפות‬
‫לדוגמא ‪ -‬בועות סבון‪ ,‬בועות בכוס מים עם קש‪,‬‬
‫העפת כדור צמר גפן‪/‬פונפון למרחק או במשחק‬
‫מסירות‪ ,‬כיבוי נר ממרחק‪ ,‬הדבקת נייר קטן לקיר‬
‫באמצעות נשיפה ארוכה‪.‬‬
‫המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן‬
‫דף הדרכה בנושא‬
‫“ארגון השפה”‬
‫ארגון השפה הוא היכולת לארגן מסר מילולי ארוך‪ ,‬המורכב מרצף של‬
‫משפטים והמובן לבן‪-‬השיח‪ .‬כישורי ארגון שפה טובים מאפשרים להסביר‪,‬‬
‫לספר‪ ,‬לשכנע‪ ,‬לנמק ולחלוק חוויה‪.‬‬
‫פעילויות שיכולות לסייע בשיפור כישורי “ארגון השפה”‪:‬‬
‫‪g g‬כל הפעילויות יעשו בהנאה משותפת‪ ,‬תחילה בהדגמה ולאחר מכן במשחק‬
‫הדדי‪.‬‬
‫‪g g‬כל פעילות תותאם לשלב השפתי בו נמצא‪/‬ת הילד‪/‬ה ורמת המורכבות תעלה‬
‫בהדרגה ע”פ ההצלחה‪.‬‬
‫ •התבוננות משותפת באלבומי תמונות משפחתיים או תמונות בספר‪ ,‬תוך‬
‫תיאור הנעשה בתמונה‪“ :‬אני רואה‪( ”....‬לדוגמה‪“ :‬אני רואה חתול קטן ושחור‬
‫מטפס על עץ גבוה‪ ,‬כי הוא בורח מהכלב”) ‪.‬‬
‫ •משחקי הוראות‪ ,‬תחילה הוראה אחת ולאחר מכן רצף הוראות‪ :‬כמו משחקי‬
‫“המלך אמר” על הגוף ובמרחב (לדוגמה‪“ :‬לשים את הספר האדום הקטן על‬
‫השולחן הגדול ולקפוץ”)‪.‬‬
‫ •משחקי חידות‪“ :‬אני חושב על משהו ש‪( ”...‬לדוגמה‪“ :‬אני חושב על משהו‬
‫ששייך למשפחת הבגדים‪ ,‬חובשים על הראש בחורף‪ ,‬עשוי מצמר ומתחיל‬
‫בצליל כ’”)‪.‬‬
‫ •להסביר “איך עושים דברים”‪ :‬ניתן להכין ביחד שוקו‪ ,‬מיץ פטל‪ ,‬חביתה‪,‬‬
‫מגדל קוביות‪ ,‬ארמון חול וכו’ ולהסביר את שלבי ההכנה‪ .‬אפשר לצלם את‬
‫שלבי ההכנה‪ ,‬לתת לילד‪/‬ה לסדר את הצילומים לפי הסדר ובעזרת הצילומים‬
‫לשחזר את העשייה המשותפת‪ .‬בפעם הבאה‪ ,‬לבקש מהילד‪/‬ה שיסביר‪/‬‬
‫תסביר את הוראות ההכנה‪.‬‬
‫ •לעודד שימוש בסיבתיות‪ :‬לשאול שאלות “למה”‪“ ,‬בשביל מה” ולענות עליהן‬
‫בהרחבה‪ .‬לעודד לשאול שאלות דומות (לדוגמה‪“ :‬למה לא הולכים היום‬
‫לפארק?‪ -‬כי נגמר לנו האוכל בבית וצריך ללכת לסופרמרקט כדי לקנות אוכל‪.‬‬
‫אם נסיים את הקניות מוקדם נספיק ללכת לפארק”)‪.‬‬
‫ •לשחק במשחקי דמיון מילוליים‪“ :‬מה היה קורה אם‪( ”...‬מה היה קורה אם‬
‫הכדור היה עף מעבר לגדר?”)‪“ ,‬אילו הייתי‪ ,...‬הייתי עושה‪( ”...‬אילו הייתי‬
‫חתול‪ ,‬הייתי רודף אחרי עכברים ובורח מכלבים”)‪.‬‬
‫ •לסכם בסוף כל יום “מה קרה לי היום” ולשחזר עשייה משותפת של ההורים‬
‫והילד‪/‬ה‪ .‬לספר בשלבים את העשייה המשותפת (משחק בגן משחקים‪,‬‬
‫קנייה בסופרמרקט‪ ,‬נסיעה‪ .)...‬תוך שימוש ברצף משפטים עם מילות‬
‫קישור (ואז‪...‬פתאום‪...‬ואחר כך‪...‬ובסוף‪ .)...‬ניתן לצלם‪ ,‬לסדר תמונות ע”פ‬
‫סדר התרחשות האירועים‪ ,‬להכין ספרון ולכתוב את שקרה כפי שהילד‪/‬ה‬
‫מספר‪/‬ת‪ .‬לחבר שם לסיפור שנוצר‪.‬‬
‫ •לצייר ציור ולבקש מהילד‪/‬ה לספר “מה קורה בציור”‪ .‬לכתוב את המסופר על‬
‫הציור במקום שהילד‪/‬ה בוחר‪/‬ת‪ .‬אפשר להכין ספר של קובץ סיפורים כאלה‬
‫ולהכין דף כריכה עם שם לספר ושם “הסופר‪/‬ת”‪.‬‬
‫ •לבקש מהילד‪/‬ה לספר סיפור על פי תמונות בספר מוכר‪ ,‬תוך שימוש ברצף‬
‫משפטים עם מילות קישור (ואז‪...‬פתאום‪...‬ואחר כך‪...‬ובסוף‪ .)...‬בזמן הקראת‬
‫הסיפור לבקש לנבא מה יקרה בדף הבא‪ ,‬לבקש לחבר סוף אחר לסיפור ו‪/‬או‬
‫לספר על אירוע דומה בחיי הילד‪/‬ה‪.‬‬
‫המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן‬
‫דף הדרכה בנושא‬
‫ערנות פונולוגית‬
‫ערנות פונולוגית היא היכולת להתייחס לצלילי השפה‪ :‬לדוגמא‪ ,‬התייחסות‬
‫למספר המילים המרכיבות משפט או התייחסות לצלילים המרכיבים מילה‪,‬‬
‫ללא קשר למשמעות שלה‪.‬‬
‫לערנות הפונולוגית תרומה ליכולתם של ילדים ללמוד מילים חדשות ולשלוף‬
‫מילים מהזיכרון‪ .‬העמקת הערנות הפונולוגית יכולה לסייע גם בשיפור‬
‫מובנות הדיבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מהווה בסיס לרכישת הקריאה והכתיבה‪.‬‬
‫להלן רשימה של מיומנויות הקשורות בערנות הפונולוגית (על פי סדר הרכישה)‪,‬‬
‫ורעיונות לפעילויות אשר יסייעו ברכישתן‪ .‬אפשר להיעזר גם בלומדות ובמשחקים‬
‫במחשב‪.‬‬
‫‪1 .1‬חלוקת מילים להברות‪ :‬היכולת לפרק מילים להברות‪ ,‬לדוגמא מיטה‬
‫ל‪-‬מי‪-‬טה; משקפת ל‪-‬מש‪-‬ק‪-‬פת‪.‬‬
‫‬
‫פעילויות אפשריות‪ :‬חלוקת מילים להברות תוך כדי מחיאת כפיים‪ ,‬תיפוף‬
‫בתוף או קפיצות (כאשר כל מחיאה‪/‬תיפוף‪/‬קפיצה מייצגים הברה)‪ .‬ניתן‬
‫גם לייצג את מספר ההברות על ידי מדבקות‪ ,‬חרוזים או קוביות‪ ,‬ובהמשך‬
‫להפיק את המילה תוך הצבעה עליהם‪.‬‬
‫‪2 .2‬חריזה‪ :‬יכולת חריזה מתייחסת ליכולת לזהות מילים מתחרזות‪ ,‬להשלים‬
‫מילה מתחרזת ולהמציא חרוזים‪.‬‬
‫‬
‫פעילויות אפשריות‪:‬‬
‫א‪ .‬השלמת מילים מתחרזות בדקלומים‬
‫ב‪ .‬זיהוי מילים מתחרזות בכרטיסים‬
‫ג‪ .‬מציאת חרוז לשמותיהם של בני המשפחה‬
‫ד‪ .‬המצאת שטו”זים (כלומר‪“ ,‬שטויות בחרוזים”‪ -‬פעם מלפפון העיף‬
‫עפיפון”)‬
‫ה‪ .‬קריאת שירים ודקלומים בחרוזים‬
‫‬
‫‪3 .3‬זיהוי מילה על פי הברה תחילית‪.‬‬
‫‬
‫פעילויות אפשריות‪:‬‬
‫א‪ .‬זיהוי מילה על פי ההברה התחילית שלה מתוך מבחר כרטיסיות‬
‫(לדוגמא‪ ,‬זיהוי שהמילה מיטה מתחילה ב‪-‬מי)‬
‫ב‪ .‬זיהוי חפץ בחדר על פי ההברה התחילית שלו ג‪ .‬מציאת מילים‬
‫המתחילות באותה הברה (שוקולד וגם שוער מתחילים ב‪-‬שו)‪.‬‬
‫‪4 .4‬הפקת הברה תחילית של מילה‬
‫‬
‫פעילויות אפשריות‪:‬‬
‫א‪ .‬בקשו מילדכם לומר באיזו הברה מתחילה מילה מסוימת‬
‫ב‪ .‬בקשו מהילד לחשוב על מילה נוספת המתחילה באותה הברה‪.‬‬
‫‪5 .5‬חיבור של הברות לקבלת מילה ופירוק מילה להברות המרכיבות אותה‬
‫‬
‫פעילויות אפשריות‪:‬‬
‫א‪ .‬בקשו מילדכם לזהות איזו מילה מתקבלת מחיבור שתי הברות (מה יוצא‬
‫מ‪-‬עו ומ‪-‬גה) ב‪ .‬בקשו מילדכם לומר אילו הברות מרכיבות מילה נתונה‬
‫(דובי מורכב מ‪-‬דו ומ‪-‬בי)‪.‬‬
‫‪6 .6‬בידוד של עיצור תחילי ושל עיצור סופי של מילה‪ :‬היכולת לומר או לזהות‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬שהמילה שוקולד מתחילה בצליל ש’ ומסתיימת בצליל ד’‪ .‬ניתן לתרגל‬
‫מיומנות זו בפעילויות דומות לאלו שתוארו עבור “הפקת הברה תחילית של‬
‫מילה”‪.‬‬
‫המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן‬
‫דף הדרכה בנושא‬
‫גמגום בגיל הרך‬
‫גמגום או חוסר שטף הוא קושי בדיבור הפוגע ביכולתו של הילד לדבר באופן‬
‫שוטף‪ .‬קושי זה מופיע לרוב בגיל ‪ 2-4‬שנים‪ ,‬אך יכול להופיע גם מאוחר‬
‫יותר‪ .‬תדירותו ומאפייניו יכולים להשתנות עם הזמן ובהתאם למצבו הרגשי‬
‫של הילד‪.‬‬
‫כ‪ 20%-‬מכלל הילדים בגיל הרך עוברים תקופה כלשהי של גמגום או חוסר‬
‫שטף בדיבור‪ .‬ברוב המקרים התופעה חולפת‪ ,‬רק אצל ‪ 1%‬מהילדים הגמגום‬
‫נשאר‪ .‬ניתן להביא לדיבור שוטף יותר על ידי יצירת סביבה רגועה ונינוחה‬
‫עבור הילד‪.‬‬
‫לפניכם מספר דרכים לעידוד דיבור שוטף‪:‬‬
‫‪gg‬מתן דגם דיבור איטי ורך – האטו את קצב הדיבור שלכם בעת שיחה עם‬
‫הילד או בסביבתו‪ .‬דברו בטון רגוע‪ ,‬רך ונעים‪ .‬המטרה היא עידוד דיבור איטי‬
‫ורך אצל ילדכם והפחתת הלחץ שנוצר באברי הדיבור בזמן גמגום ודיבור‬
‫מאומץ‪.‬‬
‫‪gg‬עשו יותר הפסקות בזמן הדיבור ועודדו גם רגעי שקט במהלך השיחה‪.‬‬
‫‪gg‬הקפידו לאפשר לכל אחד מבני המשפחה לסיים את דבריו בטרם תינתן זכות‬
‫הדיבור למישהו אחר‪ ,‬גם במקרים בהם לוקח לילד זמן רב לסיים את דבריו‪.‬‬
‫‪gg‬נהלו שיחה עם הילד והפחיתו שימוש בשאלות פתוחות הדורשות מלל רב‪.‬‬
‫במקום זאת ניתן להגיב למה שהילד אמר או לספר משהו ולחכות לתגובתו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬במקום לשאול “מה עשית היום בגן?” אפשר לספר “אתה יודע?‬
‫היום היה לי יום ממש קשה בעבודה” ולהמתין לתגובה‪ .‬שימו לב‪ ,‬המטרה‬
‫היא לנהל שיחה זורמת ולא להפחית את המלל בשיחה‪.‬‬
‫‪gg‬רצוי לא להעיר או לבקר את אופן הדיבור של הילד‪ .‬התייחסו לתוכן דבריו ולא‬
‫לקושי בדיבור‪.‬‬
‫‪gg‬עודדו שגרה כדרך להפחתת לחצים ביום יום‪ .‬רצוי להכין את הילד מראש‬
‫לאירועים מיוחדים ולא שגרתיים‪.‬‬
‫‪gg‬קבעו זמן מיוחד שלכם עם ילדכם שיוקדש לשיחה משותפת‪ ,‬למשחק‬
‫משותף או לעשיה משותפת (אפיית עוגה למשל)‪ .‬הפנו את מירב תשומת‬
‫הלב וההקשבה לילדכם בזמן הפעילות‪.‬‬
‫‪gg‬עודדו יוזמות של הילד ותנו לו להוביל משחקים ופעילויות שונות בבית‪,‬‬
‫במטרה להגביר את בטחונו העצמי ולהבהיר לו כי הוא חשוב ומשמעותי‪.‬‬
‫‪gg‬הדגישו את תחומי החוזק של ילדכם ועודדו אותו‪.‬‬
‫‪gg‬רצוי לא להשלים את דבריו של הילד ולא לתת עצות לדיבור שוטף כגון‪“ :‬קח‬
‫אויר” או “חשוב קודם על מה שאתה רוצה להגיד”‪ .‬יש לתת לילד לסיים את‬
‫דבריו ולהראות הקשבה בזמן השיחה עמו‪.‬‬
‫‪gg‬עודדו שירים ודקלומים בהם קל יותר לילד לשמור על דיבור שוטף‪.‬‬
‫‪gg‬בכל שאלה אפשר לשוב ולהתייעץ עם קלינאית התקשורת‪.‬‬
‫‪gg‬חומר נוסף ניתן למצוא באתר “אמבי” ‪www.ambi.org.il‬‬
‫המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן‬
‫דף הדרכה בנושא‬
‫ספרים‬
‫קריאת ספרים לילדים משפיעה על התפתחותם המילולית‪ ,‬השכלית‬
‫והרגשית‪ .‬הקריאה מעשירה את שפתם‪ ,‬מקנה להם ידע על העולם‪,‬‬
‫מפתחת את הרגישות שלהם ואת יכולתם לתקשר ולהתחבר עם‬
‫אחרים‪ .‬היא מפתחת קשב וריכוז‪ ,‬מפתחת את הדמיון והסקרנות‬
‫וכמובן מפתחת את הקשר בין ההורה והילד‪.‬‬
‫תפקידנו כהורים לחבב את הקריאה ועולם הספרים על ילדינו‪ .‬אבל‬
‫לא חשוב רק כמה ספרים נקרא‪ ,‬חשוב גם איך אנחנו מקריאים אותם‪,‬‬
‫ואיך אנחנו הופכים את החוויה הזו למלמדת ומפתחת‪ ,‬וחשוב מכך –‬
‫לנעימה ולמהנה‪.‬‬
‫המלצות – איך? מתי? למה? כמה?‬
‫‪gg‬אפשר ורצוי להקריא לילדים ספרים מגיל לידה‪.‬‬
‫כאשר ילדים שומעים את קולנו המלטף‪ ,‬המוכר‬
‫והמרגיע‪ ,‬מתפתח הרגל טוב כבר מינקות‪ .‬הקראת‬
‫סיפורים קצרים‪ ,‬דקלומים בחרוזים ובקצב קבוע‪,‬‬
‫יגרמו הנאה רבה לקטנטנים‪ ,‬גם אם המילים אינן‬
‫מובנות להם‪ .‬רצוי להתאים את הספרים לגיל הילד‪,‬‬
‫רמתו השפתית‪ ,‬ויכולת הקשב והריכוז שלו‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫סיפור שמתאים ומעניין ילד בן ארבע‪ ,‬אינו מתאים‬
‫לילד בן שנתיים‪.‬‬
‫‪gg‬הירשמו לספרייה הקרובה‪ ,‬עשו לכם מנהג ללכת‬
‫מידי שבוע לספריה‪ ,‬כמקום בילוי וכדי להחליף‬
‫ספרים‪ .‬שתפו את הילד בבחירת הספרים‪.‬‬
‫‪gg‬בחרו את השעה המתאימה ביותר ביום (הורים רבים‬
‫בוחרים את שעת ההשכבה) וספרו מידי יום סיפור‬
‫לילד‪ .‬הקפידו שיהיה זה מפגש נעים‪ ,‬ואינטימי‪ ,‬זמן‬
‫של קירבה ואהבה‪ .‬סיפור בקלטת‪ ,‬אינו תורם לילד‬
‫כמו סיפור שמספר ההורה‪.‬‬
‫‪gg‬חשוב שתתייחסו להקראת הסיפור כזמן איכות עם הילד וכחוויה מהנה‪ ,‬כך‬
‫תעבירו לילד חוויה נעימה וחיובית‪ .‬אתם מהווים דוגמא אישית לילדכם בגישתכם‬
‫לספרים‪.‬‬
‫‪gg‬חשוב לשוחח עם הילד בעת הקריאה – השיחה מפתחת את יכולת ההבנה של‬
‫הילד‪ ,‬מאפשרת העלאת רגשות מפתחת את היכולת האמפטית ומעשירה את‬
‫אוצר המילים‪.‬‬
‫‪gg‬הפנו את תשומת ליבו של ילדכם לטקסט הכתוב‪ ,‬לאותיות למילים ולמשפטים‪.‬‬
‫תנו לילד לנחש לפי האיורים על מה הסיפור? הפנו את תשומת ליבו למבנה‬
‫הספר‪ ,‬לכריכה ‪ ,‬לכותרת‪ ,‬למילים ולמספרי העמודים‪ .‬פעילויות אלו משפרת את‬
‫היכולת האוריינית של הילד‪.‬‬
‫‪gg‬הסיפורים מעלים רגשות חיוביים ושליליים‪ ,‬ובאמצעותם לומד הילד להבין את‬
‫רגשותיו ורגשות אחרים ומקבל הזדמנות להזדהות עם דמויות בסיפור ולבטא‬
‫רגשות שליליים בצורה מקובלת ולגיטימית‪ .‬אפשר לזמן לילד ספרים העוסקים‬
‫בתכנים רגשיים בהם הוא עסוק (לידת אח‪ ,‬גמילה ממוצץ או טיטול‪ ,‬פרידה מבן‬
‫משפחה אהוב וכו’)‪.‬‬
‫‪gg‬אפשר להכין עם הילד ספר אישי המבוסס על תמונות של הילד ומשפחתו (למשל‬
‫ספר על ביקור בספארי) ולשלב בו מילים‪ ,‬מושגים‪ ,‬מקומות וחוויות שהילד‬
‫חווה‪.‬‬
‫‪gg‬אפשר לספר סיפור בעל פה‪ ,‬על דמות דמיונית‪ ,‬שחווה חוויות דומות לילדכם ודרך‬
‫הדמות לשחזר אירועים מחיי הילד בגן ובמשפחה‪.‬‬
‫‪gg‬גם לאחר שילדיכם לומדים לקרוא בעצמם‪ ,‬חשוב להמשיך ולהקריא להם סיפורים‪,‬‬
‫כאלו שמעניינים אותם אבל קשים מדי עבורם לקריאה‪ ,‬כך אתם מעודדים אותם‬
‫לשפר את יכולותיהם ומוסיפים לידע ולסקרנות שלהם‪.‬‬
‫‪gg‬על מנת להפוך את הקריאה למהנה‬
‫ומעניינת לילד‪ ,‬רצוי שהאינטונציה לא‬
‫תהיה מונוטונית לכל אורך הקריאה ולכן‬
‫כדאי לשנות את ההנגנה וליצור תיאטרליות‬
‫שתשקף את תוכן הסיפור‪ .‬להפוך את‬
‫קריאת הסיפור למעין “הצגה” קטנה‪.‬‬
‫המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן‬
‫דף הדרכה בנושא‬
‫זיכרון שמיעתי‬
‫זיכרון מעורב כמעט בכל פעולה שאנחנו מבצעים‪ .‬קיימים סוגי זיכרון שונים‪,‬‬
‫כגון זיכרון לטווח ארוך‪ ,‬זיכרון לטווח קצר‪ ,‬זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי‪.‬‬
‫זיכרון שמיעתי מתייחס ליכולת לקלוט מידע מילולי‪ ,‬לעבד אותו‪ ,‬לשמר אותו‬
‫בזיכרון‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬לשלוף אותו‪ .‬זיכרון שמיעתי משמש אותנו ללמידה של‬
‫מילים חדשות‪ ,‬להבנה ולביצוע של הוראות ולהבעת רעיונות‪.‬‬
‫התפתחות הזיכרון השמיעתי‬
‫‪gg‬גיל שנתיים‪:‬‬
‫‪.1‬הילד חוזר על שתי מילים‬
‫‪ .2‬הילד מבצע הוראה עם שני חפצים (לדוגמא‪ :‬שים את הכפית בכוס)‪.‬‬
‫‪gg‬גיל שלוש‪:‬‬
‫‪ .1‬הילד חוזר על משפט קצר‬
‫‪ .2‬הילד מבצע הוראה בעלת שני שלבים (שים את הכפית בכוס ותן אותם‬
‫לאבא)‪.‬‬
‫‪ .3‬הילד משחזר כשלושה אירועים מסיפור‪.‬‬
‫‪gg‬גיל ארבע‪:‬‬
‫‪ .1‬הילד זוכר רשימה של ‪ 4–3‬מילים‬
‫‪ .2‬הילד מבצע הוראה בעלת שלושה שלבים (לך לחדר‪ ,‬תתלבש ותנעל ‬
‫נעליים)‪.‬‬
‫‪ .3‬הילד חוזר על משפט בן חמש מילים (דני רוצה לקנות מסטיק במכולת)‪.‬‬
‫‪ .4‬הילד משחזר כארבעה אירועים מסיפור‪.‬‬
‫‪gg‬גיל חמש‪:‬‬
‫‪ .1‬הילד יכול לחזור על רשימה של ‪ 5–4‬מילים‬
‫‪ .2‬הילד חוזר על משפטים ארוכים ומורכבים יותר‬
‫(דני רוצה שאבא יקנה לו מסטיק במכולת)‪.‬‬
‫‪ .3‬הילד משחזר כחמישה אירועים מסיפור‪.‬‬
‫‪gg‬גיל שש‪:‬‬
‫‪ .1‬הילד יכול לחזור על שלוש ספרות בסדר הפוך‪.‬‬
‫‪ .2‬הילד יכול לשחזר מספר רב יותר של אירועים מסיפור‪.‬‬
‫‪ .3‬הילד יכול לחזור על משפטים ארוכים ומורכבים יותר‪.‬‬
‫פעילויות לשיפור הזיכרון השמיעתי‬
‫‪gg‬עודדו את ילדכם לסייע בעבודות הבית‪ ,‬תוך מתן הוראות (שים את הנעליים‬
‫בחדר‪ ,‬תן לאימא את התיק‪ ,‬שים את הבגדים בסל הכביסה)‪.‬‬
‫‪gg‬דקלמו דקלומים ושירו שירים ועודדו את ילדכם לזכור אותם על פה‪.‬‬
‫‪gg‬תרגלו זיכרון לרשימת פריטים במצבי חיים יומיומיים (סידור צעצועים‬
‫– “תביא את הכדור‪ ,‬את המשאית ואת הקוביות”; פריקת קניות מהסופר –‬
‫“תוציא מהשקית את הגזרים‪ ,‬העגבניות והמלפפונים”)‪.‬‬
‫‪gg‬ספרו לילדכם סיפור ובקשו ממנו לחזור על עיקרי האירועים‪.‬‬
‫‪gg‬תארו לילד מהלכים של משחק ובקשו ממנו לחזור עליהם‪.‬‬
‫המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן‬
‫דף הדרכה בנושא‬
‫“נו‪ ...‬נו‪ ...‬איך קוראים לזה?”‬
‫ילדים רבים מתקשים לשלוף מילים ולתת שם לחפצים או לאנשים – גם כאלה‬
‫שמוכרים להם מאוד‪ .‬לתופעה כזו קוראים בעיית שליפה ואפשר לדמות‬
‫אותה לקושי להגיע ל”מגירה” המתאימה במחסן המילים שיש לנו בזיכרון‪.‬‬
‫לנו יש כמה רעיונות למשחקים ולפעילויות שיכולות לסייע לילד לשלוף את‬
‫המילה הרצויה‪ .‬כמובן שכל פעילות צריכה להיות מותאמת ליכולתו של‬
‫הילד‪ ,‬לרמתו השפתית ולגילו‪ .‬בפעילויות אלו יכולים להיות שותפים כל בני‬
‫המשפחה‪ ,‬ואפשר לשחק בהן בזמן נסיעה‪ ,‬בטיול‪ ,‬בדרך מהגן‪ ,‬על השטיח‬
‫בסלון‪ ,‬באמבטיה ובעצם בכל מקום‪.‬‬
‫‪gg‬רמזים והגדרות‪ :‬כדי שהילד לא יהיה מתוסכל וכדי שהשיחה תזרום‪ ,‬אנו מציעים‬
‫לתרגל עם הילד הגדרות של מילים‪ .‬כאשר יתקשה הילד לשלוף את המילה‬
‫עודדו אותו להגדיר את המילה החסרה‪ .‬ישנם רמזים כלליים ורמזים פרטיים‪.‬‬
‫דוגמה לרמז כללי למילה גזר‪ :‬זה ירק‪ ,‬בצבע כתום שהארנב אוהב לאכול‪.‬‬
‫דוגמה לרמז פרטי‪“ :‬מה שאכלתי אתמול” או “מה שאני הכי אוהב לאכול”‪.‬‬
‫‪gg‬פעילויות נוספות יכולות לסייע לילד לזכור טוב יותר מילים‬
‫חדשות או כאלה שנוטה לשכוח את שמן‪:‬‬
‫רשימות מילים‪ :‬משחק שבו נבחרת משפחת מילים ויש לומר‬
‫כמה שיותר מילים ששייכות לה‪ :‬משפחת החיות‪ ,‬הפירות‪,‬‬
‫דברים אדומים‪ ,‬דברים ששייכים לים הולדת‪ ,‬מילים שמתחילות‬
‫בהברה מסוימת ועוד‪ .‬אפשר לעודד את הילד לצבור נקודות‬
‫עבור כל מילה שנשלפת‪.‬‬
‫המשחק יכול להיעשות תוך כדי מסירת‬
‫כדור‪ ,‬קפיצות וכיו”ב‪.‬‬
‫‪gg‬הליכה משותפת לסופר ואמירת שמות המצרכים על פי המחלקות השונות‬
‫(פירות‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬ממתקים)‪.‬‬
‫‪gg‬משחקי חריזה – מה חרוז של תוף? ומה החרוז של פיל?‬
‫‪gg‬משחקי אסוציאציה – אילו מילים שייכות זו לזו ולמה‪ :‬כיסא ושולחן‪ ,‬מברשת‬
‫שיניים ומשחה‪ ,‬מזלג וצלחת ועוד‪.‬‬
‫‪gg‬משחקי “ההיפך” – מה ההיפך מגדול? מה ההיפך מארוך? מה ההיפך‬
‫מנקי?‬
‫‪gg‬משחק של מילים “חברות” (מילים מאותו שורש)‪“ :‬מי חבר של המילה‬
‫ספר?” ספריה‪ ,‬לספר‪ ,‬ספרן ועוד‪.‬‬
‫‪gg‬משחקי שולחן שבהם אפשר להשתמש הם “לוטו”‪“ ,‬זיכרון”‪“ ,‬למי יש?”‪,‬‬
‫“מי אני ומה שמי?” ובעצם בכל משחק שבו נדרש לתת שם לתמונות‪ .‬למשל‬
‫במשחק לוטו או במשחק הזיכרון לא רק מניחים תמונה על גבי הלוח אלא‬
‫גם נוקבים בשמה‪.‬‬
‫‪gg‬והכלל הכי חשוב בכל שיחה עם הילד תמיד תמיד לזכור לנקוב בשם המדויק‬
‫של המילה או של הפעולה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬אין לומר “תביא לי את הזה”‬
‫אלא “תביא לי את העיפרון”‪ ,‬אין לומר‬
‫תשים את הזה על הזה” אלא תנעל את‬
‫הנעליים על הרגליים” וכד’‪.‬‬
‫ככל שהילד ירבה להשתמש במילים‪,‬‬
‫הן תהיינה נגישות יותר עבורו‪“ ,‬ארון‬
‫המילים” שלו יהיה מסודר וביתר קלות‬
‫הוא יוכל לשלוף את המילה מהמגירה‬
‫המתאימה‪.‬‬