דף הדרכה בנושא כללי היגיינה קולית לילדים
המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן דף הדרכה בנושא כללי היגיינה קולית לילדים - כיצד לשמור על קול ילדכם הפרעת קול בקרב ילדים הינה הפרעה שכיחה שעלולה לפגוע בתקשורת הבין אישית -המהווה חלק חשוב בהתפתחות הילד .ברוב המקרים הבעיה נגרמת עקב הפעלת מאמץ יתר בגרון במהלך הדיבור .שימוש מאומץ זה מביא לשחיקה מתמדת וטראומה למיתרי הקול ,וכתוצאה מכך עלולות להיווצר יבלות על מיתרי הקול. במידה וילדך צרוד חשוב לפנות בהקדם לרופא אף אוזן וגרון לבדיקת מיתרי הקול ,ולאחר מכן לאבחון אצל קלינאית תקשורת. במטרה להגיע להצלחת הטיפול ולשיקום מיתרי הקול יש צורך בשינויים התנהגותיים ,שמירה על כללי היגיינה קולית והפיכתם לחלק מאורח החיים. רצוי כי ההורים ובני המשפחה האחרים יהוו דוגמא טובה של שמירה על כללי היגיינה קולית והרגלי דיבור נכונים ובכך יעודדו את הילד להתנהגות קולית נכונה. g gכללי היגיינה קולית עיקריים: •הפחתת מאמץ קולי – מומלץ להימנע מההתנהגויות הבאות :צרחות וצעקות ,דיבור על רקע רעש (למשל כאשר הטלוויזיה דולקת בעוצמה חזקה או כשיש ברקע מוזיקה בעוצמה חזקה) ,עידוד קבוצת ספורט בצעקות ושירה בעוצמה חזקה ,דיבור רב או שירה מרובה ,בכי או צחוק מוגזמים ,שיעול וכחכוח. •מומלץ להימנע מעישון בסביבת הילד •הפחתת דיבור בעת לחץ ,מתח ועייפות. •שתיה מרובה של מים – לפחות 8-10כוסות ביום •מתן תשומת לב למאכלים ולמשקאות מסוימים המשפיעים לטובה/לרעה על הקול של הילד והפחתת מזונות שמחמירים את הצרידות .לדוגמא- הימנעות ממשקאות המכילים קפאין כמו קולה ,שוקו ותה המייבשים את מיתרי הקול . •בתקופה של דלקת גרון ,הצטננות ו/או שיעול יש להימנע ממאמץ קולי – קשה לדבר כשהגרון כואב/יבש g gחשוב לעודד את הילד להשתמש בקול חלש ורגוע אך לא בלחישה. g gהקפידו על הקשבה ומתן תשומת לב לילד בעת שיחה. g gלמדו את הילד לשמור על כללי שיח ולדבר בתורות – לא לדבר בזמן שאחרים מדברים. g gלמדו את הילד להתקרב אל האדם שאיתו הוא מדבר ,ולא לדבר מחדר לחדר או מקומה לקומה. g gחשוב להגדיל את טווח הנשיפה של ילדך .זאת במטרה שיוכל לדבר במשפטים ארוכים מבלי שייגמר האויר באמצע המשפט וכתוצאה מכך יופעלו לחץ ומאמץ בגרון .משחקי נשיפות לדוגמא -בועות סבון ,בועות בכוס מים עם קש, העפת כדור צמר גפן/פונפון למרחק או במשחק מסירות ,כיבוי נר ממרחק ,הדבקת נייר קטן לקיר באמצעות נשיפה ארוכה. המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן דף הדרכה בנושא “ארגון השפה” ארגון השפה הוא היכולת לארגן מסר מילולי ארוך ,המורכב מרצף של משפטים והמובן לבן-השיח .כישורי ארגון שפה טובים מאפשרים להסביר, לספר ,לשכנע ,לנמק ולחלוק חוויה. פעילויות שיכולות לסייע בשיפור כישורי “ארגון השפה”: g gכל הפעילויות יעשו בהנאה משותפת ,תחילה בהדגמה ולאחר מכן במשחק הדדי. g gכל פעילות תותאם לשלב השפתי בו נמצא/ת הילד/ה ורמת המורכבות תעלה בהדרגה ע”פ ההצלחה. •התבוננות משותפת באלבומי תמונות משפחתיים או תמונות בספר ,תוך תיאור הנעשה בתמונה“ :אני רואה( ”....לדוגמה“ :אני רואה חתול קטן ושחור מטפס על עץ גבוה ,כי הוא בורח מהכלב”) . •משחקי הוראות ,תחילה הוראה אחת ולאחר מכן רצף הוראות :כמו משחקי “המלך אמר” על הגוף ובמרחב (לדוגמה“ :לשים את הספר האדום הקטן על השולחן הגדול ולקפוץ”). •משחקי חידות“ :אני חושב על משהו ש( ”...לדוגמה“ :אני חושב על משהו ששייך למשפחת הבגדים ,חובשים על הראש בחורף ,עשוי מצמר ומתחיל בצליל כ’”). •להסביר “איך עושים דברים” :ניתן להכין ביחד שוקו ,מיץ פטל ,חביתה, מגדל קוביות ,ארמון חול וכו’ ולהסביר את שלבי ההכנה .אפשר לצלם את שלבי ההכנה ,לתת לילד/ה לסדר את הצילומים לפי הסדר ובעזרת הצילומים לשחזר את העשייה המשותפת .בפעם הבאה ,לבקש מהילד/ה שיסביר/ תסביר את הוראות ההכנה. •לעודד שימוש בסיבתיות :לשאול שאלות “למה”“ ,בשביל מה” ולענות עליהן בהרחבה .לעודד לשאול שאלות דומות (לדוגמה“ :למה לא הולכים היום לפארק? -כי נגמר לנו האוכל בבית וצריך ללכת לסופרמרקט כדי לקנות אוכל. אם נסיים את הקניות מוקדם נספיק ללכת לפארק”). •לשחק במשחקי דמיון מילוליים“ :מה היה קורה אם( ”...מה היה קורה אם הכדור היה עף מעבר לגדר?”)“ ,אילו הייתי ,...הייתי עושה( ”...אילו הייתי חתול ,הייתי רודף אחרי עכברים ובורח מכלבים”). •לסכם בסוף כל יום “מה קרה לי היום” ולשחזר עשייה משותפת של ההורים והילד/ה .לספר בשלבים את העשייה המשותפת (משחק בגן משחקים, קנייה בסופרמרקט ,נסיעה .)...תוך שימוש ברצף משפטים עם מילות קישור (ואז...פתאום...ואחר כך...ובסוף .)...ניתן לצלם ,לסדר תמונות ע”פ סדר התרחשות האירועים ,להכין ספרון ולכתוב את שקרה כפי שהילד/ה מספר/ת .לחבר שם לסיפור שנוצר. •לצייר ציור ולבקש מהילד/ה לספר “מה קורה בציור” .לכתוב את המסופר על הציור במקום שהילד/ה בוחר/ת .אפשר להכין ספר של קובץ סיפורים כאלה ולהכין דף כריכה עם שם לספר ושם “הסופר/ת”. •לבקש מהילד/ה לספר סיפור על פי תמונות בספר מוכר ,תוך שימוש ברצף משפטים עם מילות קישור (ואז...פתאום...ואחר כך...ובסוף .)...בזמן הקראת הסיפור לבקש לנבא מה יקרה בדף הבא ,לבקש לחבר סוף אחר לסיפור ו/או לספר על אירוע דומה בחיי הילד/ה. המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן דף הדרכה בנושא ערנות פונולוגית ערנות פונולוגית היא היכולת להתייחס לצלילי השפה :לדוגמא ,התייחסות למספר המילים המרכיבות משפט או התייחסות לצלילים המרכיבים מילה, ללא קשר למשמעות שלה. לערנות הפונולוגית תרומה ליכולתם של ילדים ללמוד מילים חדשות ולשלוף מילים מהזיכרון .העמקת הערנות הפונולוגית יכולה לסייע גם בשיפור מובנות הדיבור .כמו כן ,היא מהווה בסיס לרכישת הקריאה והכתיבה. להלן רשימה של מיומנויות הקשורות בערנות הפונולוגית (על פי סדר הרכישה), ורעיונות לפעילויות אשר יסייעו ברכישתן .אפשר להיעזר גם בלומדות ובמשחקים במחשב. 1 .1חלוקת מילים להברות :היכולת לפרק מילים להברות ,לדוגמא מיטה ל-מי-טה; משקפת ל-מש-ק-פת. פעילויות אפשריות :חלוקת מילים להברות תוך כדי מחיאת כפיים ,תיפוף בתוף או קפיצות (כאשר כל מחיאה/תיפוף/קפיצה מייצגים הברה) .ניתן גם לייצג את מספר ההברות על ידי מדבקות ,חרוזים או קוביות ,ובהמשך להפיק את המילה תוך הצבעה עליהם. 2 .2חריזה :יכולת חריזה מתייחסת ליכולת לזהות מילים מתחרזות ,להשלים מילה מתחרזת ולהמציא חרוזים. פעילויות אפשריות: א .השלמת מילים מתחרזות בדקלומים ב .זיהוי מילים מתחרזות בכרטיסים ג .מציאת חרוז לשמותיהם של בני המשפחה ד .המצאת שטו”זים (כלומר“ ,שטויות בחרוזים” -פעם מלפפון העיף עפיפון”) ה .קריאת שירים ודקלומים בחרוזים 3 .3זיהוי מילה על פי הברה תחילית. פעילויות אפשריות: א .זיהוי מילה על פי ההברה התחילית שלה מתוך מבחר כרטיסיות (לדוגמא ,זיהוי שהמילה מיטה מתחילה ב-מי) ב .זיהוי חפץ בחדר על פי ההברה התחילית שלו ג .מציאת מילים המתחילות באותה הברה (שוקולד וגם שוער מתחילים ב-שו). 4 .4הפקת הברה תחילית של מילה פעילויות אפשריות: א .בקשו מילדכם לומר באיזו הברה מתחילה מילה מסוימת ב .בקשו מהילד לחשוב על מילה נוספת המתחילה באותה הברה. 5 .5חיבור של הברות לקבלת מילה ופירוק מילה להברות המרכיבות אותה פעילויות אפשריות: א .בקשו מילדכם לזהות איזו מילה מתקבלת מחיבור שתי הברות (מה יוצא מ-עו ומ-גה) ב .בקשו מילדכם לומר אילו הברות מרכיבות מילה נתונה (דובי מורכב מ-דו ומ-בי). 6 .6בידוד של עיצור תחילי ושל עיצור סופי של מילה :היכולת לומר או לזהות, לדוגמא ,שהמילה שוקולד מתחילה בצליל ש’ ומסתיימת בצליל ד’ .ניתן לתרגל מיומנות זו בפעילויות דומות לאלו שתוארו עבור “הפקת הברה תחילית של מילה”. המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן דף הדרכה בנושא גמגום בגיל הרך גמגום או חוסר שטף הוא קושי בדיבור הפוגע ביכולתו של הילד לדבר באופן שוטף .קושי זה מופיע לרוב בגיל 2-4שנים ,אך יכול להופיע גם מאוחר יותר .תדירותו ומאפייניו יכולים להשתנות עם הזמן ובהתאם למצבו הרגשי של הילד. כ 20%-מכלל הילדים בגיל הרך עוברים תקופה כלשהי של גמגום או חוסר שטף בדיבור .ברוב המקרים התופעה חולפת ,רק אצל 1%מהילדים הגמגום נשאר .ניתן להביא לדיבור שוטף יותר על ידי יצירת סביבה רגועה ונינוחה עבור הילד. לפניכם מספר דרכים לעידוד דיבור שוטף: ggמתן דגם דיבור איטי ורך – האטו את קצב הדיבור שלכם בעת שיחה עם הילד או בסביבתו .דברו בטון רגוע ,רך ונעים .המטרה היא עידוד דיבור איטי ורך אצל ילדכם והפחתת הלחץ שנוצר באברי הדיבור בזמן גמגום ודיבור מאומץ. ggעשו יותר הפסקות בזמן הדיבור ועודדו גם רגעי שקט במהלך השיחה. ggהקפידו לאפשר לכל אחד מבני המשפחה לסיים את דבריו בטרם תינתן זכות הדיבור למישהו אחר ,גם במקרים בהם לוקח לילד זמן רב לסיים את דבריו. ggנהלו שיחה עם הילד והפחיתו שימוש בשאלות פתוחות הדורשות מלל רב. במקום זאת ניתן להגיב למה שהילד אמר או לספר משהו ולחכות לתגובתו. לדוגמא :במקום לשאול “מה עשית היום בגן?” אפשר לספר “אתה יודע? היום היה לי יום ממש קשה בעבודה” ולהמתין לתגובה .שימו לב ,המטרה היא לנהל שיחה זורמת ולא להפחית את המלל בשיחה. ggרצוי לא להעיר או לבקר את אופן הדיבור של הילד .התייחסו לתוכן דבריו ולא לקושי בדיבור. ggעודדו שגרה כדרך להפחתת לחצים ביום יום .רצוי להכין את הילד מראש לאירועים מיוחדים ולא שגרתיים. ggקבעו זמן מיוחד שלכם עם ילדכם שיוקדש לשיחה משותפת ,למשחק משותף או לעשיה משותפת (אפיית עוגה למשל) .הפנו את מירב תשומת הלב וההקשבה לילדכם בזמן הפעילות. ggעודדו יוזמות של הילד ותנו לו להוביל משחקים ופעילויות שונות בבית, במטרה להגביר את בטחונו העצמי ולהבהיר לו כי הוא חשוב ומשמעותי. ggהדגישו את תחומי החוזק של ילדכם ועודדו אותו. ggרצוי לא להשלים את דבריו של הילד ולא לתת עצות לדיבור שוטף כגון“ :קח אויר” או “חשוב קודם על מה שאתה רוצה להגיד” .יש לתת לילד לסיים את דבריו ולהראות הקשבה בזמן השיחה עמו. ggעודדו שירים ודקלומים בהם קל יותר לילד לשמור על דיבור שוטף. ggבכל שאלה אפשר לשוב ולהתייעץ עם קלינאית התקשורת. ggחומר נוסף ניתן למצוא באתר “אמבי” www.ambi.org.il המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן דף הדרכה בנושא ספרים קריאת ספרים לילדים משפיעה על התפתחותם המילולית ,השכלית והרגשית .הקריאה מעשירה את שפתם ,מקנה להם ידע על העולם, מפתחת את הרגישות שלהם ואת יכולתם לתקשר ולהתחבר עם אחרים .היא מפתחת קשב וריכוז ,מפתחת את הדמיון והסקרנות וכמובן מפתחת את הקשר בין ההורה והילד. תפקידנו כהורים לחבב את הקריאה ועולם הספרים על ילדינו .אבל לא חשוב רק כמה ספרים נקרא ,חשוב גם איך אנחנו מקריאים אותם, ואיך אנחנו הופכים את החוויה הזו למלמדת ומפתחת ,וחשוב מכך – לנעימה ולמהנה. המלצות – איך? מתי? למה? כמה? ggאפשר ורצוי להקריא לילדים ספרים מגיל לידה. כאשר ילדים שומעים את קולנו המלטף ,המוכר והמרגיע ,מתפתח הרגל טוב כבר מינקות .הקראת סיפורים קצרים ,דקלומים בחרוזים ובקצב קבוע, יגרמו הנאה רבה לקטנטנים ,גם אם המילים אינן מובנות להם .רצוי להתאים את הספרים לגיל הילד, רמתו השפתית ,ויכולת הקשב והריכוז שלו .לדוגמא: סיפור שמתאים ומעניין ילד בן ארבע ,אינו מתאים לילד בן שנתיים. ggהירשמו לספרייה הקרובה ,עשו לכם מנהג ללכת מידי שבוע לספריה ,כמקום בילוי וכדי להחליף ספרים .שתפו את הילד בבחירת הספרים. ggבחרו את השעה המתאימה ביותר ביום (הורים רבים בוחרים את שעת ההשכבה) וספרו מידי יום סיפור לילד .הקפידו שיהיה זה מפגש נעים ,ואינטימי ,זמן של קירבה ואהבה .סיפור בקלטת ,אינו תורם לילד כמו סיפור שמספר ההורה. ggחשוב שתתייחסו להקראת הסיפור כזמן איכות עם הילד וכחוויה מהנה ,כך תעבירו לילד חוויה נעימה וחיובית .אתם מהווים דוגמא אישית לילדכם בגישתכם לספרים. ggחשוב לשוחח עם הילד בעת הקריאה – השיחה מפתחת את יכולת ההבנה של הילד ,מאפשרת העלאת רגשות מפתחת את היכולת האמפטית ומעשירה את אוצר המילים. ggהפנו את תשומת ליבו של ילדכם לטקסט הכתוב ,לאותיות למילים ולמשפטים. תנו לילד לנחש לפי האיורים על מה הסיפור? הפנו את תשומת ליבו למבנה הספר ,לכריכה ,לכותרת ,למילים ולמספרי העמודים .פעילויות אלו משפרת את היכולת האוריינית של הילד. ggהסיפורים מעלים רגשות חיוביים ושליליים ,ובאמצעותם לומד הילד להבין את רגשותיו ורגשות אחרים ומקבל הזדמנות להזדהות עם דמויות בסיפור ולבטא רגשות שליליים בצורה מקובלת ולגיטימית .אפשר לזמן לילד ספרים העוסקים בתכנים רגשיים בהם הוא עסוק (לידת אח ,גמילה ממוצץ או טיטול ,פרידה מבן משפחה אהוב וכו’). ggאפשר להכין עם הילד ספר אישי המבוסס על תמונות של הילד ומשפחתו (למשל ספר על ביקור בספארי) ולשלב בו מילים ,מושגים ,מקומות וחוויות שהילד חווה. ggאפשר לספר סיפור בעל פה ,על דמות דמיונית ,שחווה חוויות דומות לילדכם ודרך הדמות לשחזר אירועים מחיי הילד בגן ובמשפחה. ggגם לאחר שילדיכם לומדים לקרוא בעצמם ,חשוב להמשיך ולהקריא להם סיפורים, כאלו שמעניינים אותם אבל קשים מדי עבורם לקריאה ,כך אתם מעודדים אותם לשפר את יכולותיהם ומוסיפים לידע ולסקרנות שלהם. ggעל מנת להפוך את הקריאה למהנה ומעניינת לילד ,רצוי שהאינטונציה לא תהיה מונוטונית לכל אורך הקריאה ולכן כדאי לשנות את ההנגנה וליצור תיאטרליות שתשקף את תוכן הסיפור .להפוך את קריאת הסיפור למעין “הצגה” קטנה. המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן דף הדרכה בנושא זיכרון שמיעתי זיכרון מעורב כמעט בכל פעולה שאנחנו מבצעים .קיימים סוגי זיכרון שונים, כגון זיכרון לטווח ארוך ,זיכרון לטווח קצר ,זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי. זיכרון שמיעתי מתייחס ליכולת לקלוט מידע מילולי ,לעבד אותו ,לשמר אותו בזיכרון ,ובהמשך ,לשלוף אותו .זיכרון שמיעתי משמש אותנו ללמידה של מילים חדשות ,להבנה ולביצוע של הוראות ולהבעת רעיונות. התפתחות הזיכרון השמיעתי ggגיל שנתיים: .1הילד חוזר על שתי מילים .2הילד מבצע הוראה עם שני חפצים (לדוגמא :שים את הכפית בכוס). ggגיל שלוש: .1הילד חוזר על משפט קצר .2הילד מבצע הוראה בעלת שני שלבים (שים את הכפית בכוס ותן אותם לאבא). .3הילד משחזר כשלושה אירועים מסיפור. ggגיל ארבע: .1הילד זוכר רשימה של 4–3מילים .2הילד מבצע הוראה בעלת שלושה שלבים (לך לחדר ,תתלבש ותנעל נעליים). .3הילד חוזר על משפט בן חמש מילים (דני רוצה לקנות מסטיק במכולת). .4הילד משחזר כארבעה אירועים מסיפור. ggגיל חמש: .1הילד יכול לחזור על רשימה של 5–4מילים .2הילד חוזר על משפטים ארוכים ומורכבים יותר (דני רוצה שאבא יקנה לו מסטיק במכולת). .3הילד משחזר כחמישה אירועים מסיפור. ggגיל שש: .1הילד יכול לחזור על שלוש ספרות בסדר הפוך. .2הילד יכול לשחזר מספר רב יותר של אירועים מסיפור. .3הילד יכול לחזור על משפטים ארוכים ומורכבים יותר. פעילויות לשיפור הזיכרון השמיעתי ggעודדו את ילדכם לסייע בעבודות הבית ,תוך מתן הוראות (שים את הנעליים בחדר ,תן לאימא את התיק ,שים את הבגדים בסל הכביסה). ggדקלמו דקלומים ושירו שירים ועודדו את ילדכם לזכור אותם על פה. ggתרגלו זיכרון לרשימת פריטים במצבי חיים יומיומיים (סידור צעצועים – “תביא את הכדור ,את המשאית ואת הקוביות”; פריקת קניות מהסופר – “תוציא מהשקית את הגזרים ,העגבניות והמלפפונים”). ggספרו לילדכם סיפור ובקשו ממנו לחזור על עיקרי האירועים. ggתארו לילד מהלכים של משחק ובקשו ממנו לחזור עליהם. המכון להתפתחות הילד ע”ש זוסמן דף הדרכה בנושא “נו ...נו ...איך קוראים לזה?” ילדים רבים מתקשים לשלוף מילים ולתת שם לחפצים או לאנשים – גם כאלה שמוכרים להם מאוד .לתופעה כזו קוראים בעיית שליפה ואפשר לדמות אותה לקושי להגיע ל”מגירה” המתאימה במחסן המילים שיש לנו בזיכרון. לנו יש כמה רעיונות למשחקים ולפעילויות שיכולות לסייע לילד לשלוף את המילה הרצויה .כמובן שכל פעילות צריכה להיות מותאמת ליכולתו של הילד ,לרמתו השפתית ולגילו .בפעילויות אלו יכולים להיות שותפים כל בני המשפחה ,ואפשר לשחק בהן בזמן נסיעה ,בטיול ,בדרך מהגן ,על השטיח בסלון ,באמבטיה ובעצם בכל מקום. ggרמזים והגדרות :כדי שהילד לא יהיה מתוסכל וכדי שהשיחה תזרום ,אנו מציעים לתרגל עם הילד הגדרות של מילים .כאשר יתקשה הילד לשלוף את המילה עודדו אותו להגדיר את המילה החסרה .ישנם רמזים כלליים ורמזים פרטיים. דוגמה לרמז כללי למילה גזר :זה ירק ,בצבע כתום שהארנב אוהב לאכול. דוגמה לרמז פרטי“ :מה שאכלתי אתמול” או “מה שאני הכי אוהב לאכול”. ggפעילויות נוספות יכולות לסייע לילד לזכור טוב יותר מילים חדשות או כאלה שנוטה לשכוח את שמן: רשימות מילים :משחק שבו נבחרת משפחת מילים ויש לומר כמה שיותר מילים ששייכות לה :משפחת החיות ,הפירות, דברים אדומים ,דברים ששייכים לים הולדת ,מילים שמתחילות בהברה מסוימת ועוד .אפשר לעודד את הילד לצבור נקודות עבור כל מילה שנשלפת. המשחק יכול להיעשות תוך כדי מסירת כדור ,קפיצות וכיו”ב. ggהליכה משותפת לסופר ואמירת שמות המצרכים על פי המחלקות השונות (פירות ,מוצרי חלב ,ממתקים). ggמשחקי חריזה – מה חרוז של תוף? ומה החרוז של פיל? ggמשחקי אסוציאציה – אילו מילים שייכות זו לזו ולמה :כיסא ושולחן ,מברשת שיניים ומשחה ,מזלג וצלחת ועוד. ggמשחקי “ההיפך” – מה ההיפך מגדול? מה ההיפך מארוך? מה ההיפך מנקי? ggמשחק של מילים “חברות” (מילים מאותו שורש)“ :מי חבר של המילה ספר?” ספריה ,לספר ,ספרן ועוד. ggמשחקי שולחן שבהם אפשר להשתמש הם “לוטו”“ ,זיכרון”“ ,למי יש?”, “מי אני ומה שמי?” ובעצם בכל משחק שבו נדרש לתת שם לתמונות .למשל במשחק לוטו או במשחק הזיכרון לא רק מניחים תמונה על גבי הלוח אלא גם נוקבים בשמה. ggוהכלל הכי חשוב בכל שיחה עם הילד תמיד תמיד לזכור לנקוב בשם המדויק של המילה או של הפעולה. לדוגמה :אין לומר “תביא לי את הזה” אלא “תביא לי את העיפרון” ,אין לומר תשים את הזה על הזה” אלא תנעל את הנעליים על הרגליים” וכד’. ככל שהילד ירבה להשתמש במילים, הן תהיינה נגישות יותר עבורו“ ,ארון המילים” שלו יהיה מסודר וביתר קלות הוא יוכל לשלוף את המילה מהמגירה המתאימה.
© Copyright 2024