‫בס"ד‬
‫גליון השבו חדש!‬
‫עי בל‬
‫שון ה‬
‫ל‬
‫כה‬
‫ר‬
‫ת‬
‫פו‬
‫צ‬
‫ה ושיד‬
‫ור‬
‫ו‬
‫‪O‬‬
‫‪AC H A 2 G‬‬
‫‪AL‬‬
‫‪H‬‬
‫י‬
‫מי‬
‫ג‬
‫ע ש ל‬
‫ה‬
‫קודש‬
‫רגע של‬
‫הלכה‬
‫בשלח | תשע"ז‬
‫שנה ג | גליון יג (קטו)‬
‫חזרה על הלכות השבוע‬
‫נמסרו ע"י הרב יוסף ישעי׳ ברוין שליט״א‬
‫מרא‪-‬דאתרא וחבר הבד״צ דשכונת קראון הייטס‬
‫הלכות האלה מדברות על מקרים רגילים ובאופן כללי‪ ,‬לא לכל מקרה‪ .‬כאשר‬
‫יש ספק האם ההלכה מתאימה למקרה מסוים‪ ,‬כדאי לשאול רב למעשה‪.‬‬
‫תשצו‪ .‬חובת ההפנייה למקורות משניים‬
‫גניבה של מילים‪ ,‬מחשבות או רעיונות של אדם אחר והצגתם‬
‫בפני הציבור כיצירה אישית [בלע"ז‪' :‬פלגיאט'‪,]Plagiarism ,‬‬
‫קרויה בלשון חכמים "התעטפות באצטלא שאינה שלו"‪ .‬עד‬
‫היכן מגעת חובת האדם לומר דבר בשם אומרו? אם מקור‬
‫מאוחר יותר מזכיר בדבריו מקור קדום יותר‪ ,‬האם חובה על‬
‫האדם המצטט אותם להראות באצבע אל שני המקורות?‬
‫בדברי הגמרא מבואר‪ ,‬כי בזמן שאדם מזכיר שמועה שקיבלה‬
‫איש מפי איש‪ ,‬וכך נאמרה ונמסרה מפומיה דרב זה לפומיה דרב‬
‫אחר ומקבלין דין מן דין‪ ,‬אינו חייב להזכיר את שמות כל מעתיקי‬
‫השמועה (״אמר רב פלוני אמר רב אלמוני אמר רב פלמוני״)‪ ,‬אלא‬
‫די בכך שיזכיר את המקור הראשון והמקור האחרון‪ ,‬ולא כל מה‬
‫שבינתיים‪ ,‬ובכך שיזכיר את השמועה עם ראשית ועם תכלית‬
‫יצא ידי חובת אמירת דבר בשם אומרו‪.‬‬
‫ישנם פוסקים אשר בכל זאת העלו להלכה‪ ,‬כי על האדם‬
‫מזכיר השמועה להזכיר שמות כל מעתיקי השמועה‪ .‬אמנם‪ ,‬רבו‬
‫הפוסקים אשר נמנו וגמרו כי אין חובה להזכיר את שמות כולם‪,‬‬
‫והוסיפו להכריע כי מעיקר הדין אין חובה על האדם אלא להזכיר‬
‫את המקור הראשון בלבד ואין בלתו‪ ,‬ואילו הזכרת המקור‬
‫האחרון המבוארת‪ ,‬כאמור‪ ,‬בדברי הגמ'‪ ,‬אינה אלא מנהג טוב‬
‫ואינה חובה משורת הדין‪.‬‬
‫דבר הרגיל הוא אשר האדם יוצר בכח שכלו מחשבה או‬
‫רעיון מסוים‪ ,‬ולאחר זמן הוא מוצאם כתובים עלי גליון בספרים‬
‫קדמונים‪ .‬דרך הסופרים בכגון דא הוא להוסיף ולציין אל הספר‬
‫הקדמון בכתיבת 'שוב ראיתי'‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין זאת כי‪-‬אם לשון‬
‫סופרים שנהגו בו מתוך סברא ישרה שלא יחשדוהו השומעים‬
‫או הקוראים בגניבה ועיטוף באצטלא שאינה שלו‪ ,‬אך אין כל‬
‫חובה הלכתית לכתוב זאת‪.‬‬
‫רמז לכך שכתיבת 'שוב ראיתי' אינה חובה אלא תלויה ברצון‬
‫הסופר‪ ,‬מצאו דורשי רמזים בלשון הכתוב "וברצונם עקרו שור";‬
‫'עקירת' הראשוניות על‪-‬ידי הוספת ה"שו"ר" ‪ -‬ראשי תיבות‪:‬‬
‫שוב ראיתי ‪ -‬אינה חובת סופרים אלא תלויה "ברצונם"‪.‬‬
‫תשצז‪ .‬מחילה על משכורת‪ :‬ויתור או לא?‬
‫שכיר שעשה מלאכה עבור בעל הבית ולא תבע את שכרו‪,‬‬
‫שתיקתו מעידה על מחילתו‪ ,‬ומאחר שהוא מחל על שכרו בעל‬
‫הבית אינו חייב לשלם לו‪.‬‬
‫דוגמא המוזכרת בדברי הפוסקים‪ :‬רב המכהן ברבנות בלא‬
‫שכר‪ ,‬כלומר שנפנה מזמנו להשיב לשואלים הלכה למעשה‪,‬‬
‫אשר ביום מן הימים תבע מבני הקהילה שכר בעד מלאכת‬
‫שמים שעשה בעבר‪ ,‬אין שומעין לו ואין בני הקהילה חייבים‬
‫לשלם לו‪ ,‬מאחר שמשתיקתו בעבר אנו שומעים כי הוא מחל‬
‫על התשלום‪.‬‬
‫מובן מאליו כי רב שטרם עלותו לכהן ברבנות נחתם עמו חוזה‪,‬‬
‫בו הובטח לו תשלום בעד הזמן שהוא מקדיש למלאכת הקודש‬
‫– בני הקהילה חייבים לשלם לו‪ ,‬ואינם רשאים להשתמט מן‬
‫התשלום אף במקום שכבר עבר קציר כלה חורף והרב לא דרש‬
‫את התשלום‪ ,‬שכן מאחר שהתחייבו לשלם לו בכסף מלא‪ ,‬אין‬
‫כל יסוד לשער כי הרב מחל על התשלום‪.‬‬
‫כך באשר לשכירים המועסקים בידי בעל הבית לתקופה‬
‫ארוכה‪ :‬בעל הבית חייב לשלם להם את משכורתם‪ ,‬אף אם אינם‬
‫תובעים בפה מלא‪ ,‬וחייב להוסיף על משכורתם אם עשו מלאכה‬
‫עבורו בשעות הנוספות על שעות עבודתם‪ .‬לעומתם‪ ,‬שכירים‬
‫שהועסקו בידי בעל הבית לשעות ספורות‪ ,‬ועשו הם מלאכה‬
‫שעות נוספות מבלי לכלול את השעות הנוספות ביומן עבודתם‪,‬‬
‫מעלים אנו עליהם כאילו ויתרו ומחלו על השכר עבור השעות‬
‫הנוספות‪ ,‬ואינם זכאים לתבוע דמי שכירותם אלא עבור מספר‬
‫השעות המסוים עליו סיכמו עם בעל הבית בתחילה‪.‬‬
‫בכל המקומות הללו‪ ,‬ההכרעה אם השכיר מחל על שכרו או‬
‫לאו מיוסדת על 'אומדנא'‪ ,‬אומדן דעת השכיר בידי הדיינים‬
‫והשערת שכלם הישר בהתאם לפרטי המציאות השונים‪.‬‬
‫[במקום תשלום הנתון במחלוקת – ראה בהלכה יומית אות‬
‫תפט ואות תקנג]‪.‬‬
‫תשצח‪ .‬קרש חיתוך ודבר חריף‬
‫במרחב המטבח היהודי כמעט ואין בנמצא צירוף חמור יותר‬
‫מצירוף "דוחקא דסכינא" עם "דבר חריף" [בצל‪ ,‬שום‪ ,‬וכיוצא‪-‬‬
‫באלו]‪ .‬בעוד שאת רוב התערובות‪ ,‬בין בשר בחלב או בין כשר‬
‫ואינו כשר‪ ,‬ניתן להתיר במקום שהכלים היו נקיים ואינם‬
‫"בני יומם" [לא נעשה בהם שימוש בעשרים וארבע השעות‬
‫האחרונות]‪ ,‬שכן טעם האיסור פגום (״נותן טעם לפגם״) ושוב‬
‫אין בכוחו לאסור*; במקום של חיתוך מזון חריף באמצעות סכין‬
‫– היתר זה אינו קיים‪ .‬מזון חריף מפליט בכח חריפותו טעם לא‬
‫טרי וישן נושן [מלפני עשרים וארבע שעות או יותר] הבלוע בתוך‬
‫הסכין ‪ -‬בין אם הסכין כשר‪ ,‬בשרי או חלבי‪ ,‬והופך אותו לטעם‬
‫משובח (״אגב חורפיה מחליא לי׳״)‪ ,‬וכך עובר אל המזון הנפרס או‬
‫נחתך טעם מעולה (״נותן טעם לשבח״) שבסכין‪ ,‬והמזון מקבל‬
‫את המעמד ההלכתי של הסכין (לא כשר‪ ,‬חלבי או בשרי)‪.‬‬
‫ישנם פוסקים המרחיבים את ההלכה האמורה‪ ,‬ומורים כי‬
‫היא אינה מצטמצמת אל סכין החיתוך‪ ,‬אלא מוסבת אף אודות‬
‫קרש החיתוך עליו נחתך המזון החריף‪ ,‬כך שאם קרש החיתוך‬
‫אינו כשר‪ ,‬בשרי או חלבי‪ ,‬יש בכח החריפות לחלץ את הטעם‬
‫הקלוקל מתוך קרש החיתוך אל המזון החריף המונח עליו‪,‬‬
‫וה״דבר חריף״ הופך להיות כמוהו (באותו מצב של קרש החיתוך‬
‫ אינו כשר‪ ,‬בשרי או חלבי)‪ .‬לעומתם‪ ,‬מבחינים פוסקים אחרים‬‫בין הלחץ הרב שיש בין סכין החיתוך והמזון החריף ובין הלחץ‬
‫המתון שיש בין קרש החיתוך והמזון החריף‪ ,‬ולפיכך מסיקים כי‬
‫ההלכה האמורה בעיקרה אמורה בסכינים‪ ,‬ואינה אמורה בקרש‬
‫החיתוך אלא בפעמים בהם המזון החריף נכתש במכתשת‪ ,‬נקצץ‬
‫בקנאות‪ ,‬או נחתך בחפזון‪ ,‬בהם האדם החותך דוחק בשעת‬
‫החיתוך‪ ,‬והלחץ בין קרש החיתוך והמזון החריף רב ביותר‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬יש להחמיר לכתחילה שלא לחתוך דבר‬
‫חריף המיועד לאכילה עם מאכלים בשריים על‪-‬גבי קרש חיתוך‬
‫חלבי‪ ,‬וכן להיפך‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם כבר חתכו מזון חריף על‪-‬גבי קרש‬
‫חיתוך חלבי‪ ,‬אין לערב אותו לכתחילה יחד עם מאכלים בשריים‪,‬‬
‫וכן להיפך‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הלכה זו לענין קרש חיתוך אינה שכיחה‪ ,‬שכן קרש‬
‫חיתוך מצוי‪ ,‬בדרך כלל אין בגדר אינו כשר‪ ,‬בשרי או חלבי‪ ,‬מאחר‬
‫שנעשה בו שימוש במאכלים קרים בלבד‪ ,‬ובכדי שקרש חיתוך‬
‫יהפוך להיות אינו כשר‪ ,‬בשרי או חלבי עליו להיות קרש שנעשה‬
‫בו שימוש במאכלים חמים דוקא‪ ,‬או בשטיפה בכיור עם שירי‬
‫מאכלים במים חמים‪[ .‬ואז יש להימנע לכתחילה שלא לערב‬
‫מזון חריף שנחתך על‪-‬גבי קרש חיתוך זה‪ ,‬הבשרי או החלבי‪,‬‬
‫יחד עם מאכלים מהמין ההפוך]‪ .‬אכן‪ ,‬ישנה אפשרות שקרש‬
‫חיתוך שחתכו על‪-‬גביו מזון חריף באמצעות סכין בשרי או חלבי‪,‬‬
‫הופך אף הוא להיות כזה‪ .‬אבל גם זה רק לפי שיטה הראשונה‬
‫המחמירה (כנ״ל)‪ ,‬וגם זה – רק לפי תנאים מסויימים ובצירוף‬
‫שיטות מחמירות יותר‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬בכל מקום בו התעוררה שאלה של תערובת בשר‬
‫בחלב או כשר ואינו כשר [לא מחמת סכין החיתוך‪ ,‬אלא] מחמת‬
‫קרש החיתוך – האוכל מותר לאחר מעשה‪.‬‬
‫*דרך כלל‪ ,‬כלי נקי יש בכוחו להעביר את גדרו ההלכתי‪ ,‬הבשרי או החלבי‪ ,‬אל האוכל‬
‫המתבשל בתוכו רק במקום שהוא נותן בו טעם לשבח‪ ,‬ואילו כלי שאינו "בן יומו"‪ ,‬שלא‬
‫נעשה בו שימוש בעשרים וארבע השעות האחרונות‪ ,‬טעם האיסור הבלוע בדפנותיו כבר‬
‫מעופש ואינו נותן במאכל אלא טעם לפגם‪ .‬משכך‪ ,‬כלי שאינו כשר אינו אוסר מאכל כשר‬
‫שהתבשל בו; כלי בשרי אינו אוסר מאכל חלבי שהתבשל בו או להיפך‪ .‬כמו כן‪ ,‬כלי בשרי‬
‫או חלבי אינו מעביר את גדרו ההלכתי‪ ,‬הבשרי או החלבי‪ ,‬אל מאכל פרווה שהתבשל בו‪.‬‬
‫להלכות אחרות בדין "בן יומו" – ראה הלכה יומית אות תנח‪ ,‬תרנב‪ ,‬ותשלט‪.‬‬
‫תשצט‪ .‬ללכת עם גרביים בבית בלי נעליים‬
‫זקנינו הזהירונו שלא להלך ולטייל בבית בלא מנעלים‪ .‬האם‬
‫חשש זה הוא מנהג זקנים בעלמא ['באבע מעשיות״]] או יסודתו‬
‫בהררי קודש בספרי ההלכה?‬
‫על חשיבותם של מנעלים יש לנו ללמוד מדברי הגמרא המורה‬
‫כי "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו"‪ ,‬ומכאן‬
‫שעל האדם למכור כל מה שיש לו‪ ,‬אף את קורות ביתו‪ ,‬בכדי‬
‫שלא למנוע מנעלים מרגליו‪ .‬אמנם‪ ,‬הוראה זו מוסבת אודות אדם‬
‫שאין לו מנעלים כלל ומהלך יחף בחוץ ולא באדם המהלך יחף‬
‫בבית‪.‬‬
‫הרמ"א [רבי משה איסרליש‪ .‬מגדולי פוסקי ישראל‪ .‬במאה‬
‫השש עשרה למניינם] העלה להלכה כי האדם מוזהר שלא‬
‫ללכת יחף‪ .‬יש מרבותינו שכתבו כי הטעם לכך הוא משום צינה‪,‬‬
‫מחשש סכנה שמא יצטנן‪ ,‬ויש מרבותינו שכתבו כי הטעם לכך‬
‫הוא משום צניעות וכבוד‪ .‬אמנם‪ ,‬אין בדברים אלו כדי איסור‬
‫הליכה בלא מנעלים בבית‪ ,‬שכן אין הדברים אמורים אלא‬
‫בהליכה ברגליים יחפות ממש‪ ,‬ואולם בהליכה ברגליים מכוסות‬
‫בגרביים שוב אין לא חשש צינה ולא העדר צניעות וכבוד‪.‬‬
‫בכתבי הקבלה אנו מוצאים טעם נוסף לאיסור הליכה ברגליים‬
‫יחפות בדרך הסוד‪ :‬משום שעל‪-‬ידי חטא אדם הראשון נתקללה‬
‫האדמה כדכתיב "ארורה האדמה בעבורך" ונכנסה בה טומאה‪,‬‬
‫והמהלך ברגליים יחפות מתדבק בטומאת הארץ‪ .‬אמנם‪ ,‬אף‬
‫בדברים אלו אין כדי איסור הליכה בלא מנעלים בבית‪ ,‬שכן אף הם‬
‫אינם אמורים אלא בהליכה ברגליים יחפות ממש‪ ,‬ואולם בהליכה‬
‫ברגליים מכוסות בגרביים שוב אין חשש טומאת הארץ‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬אין הדברים אמורים אלא בהליכה ברשות הרבים או בבית‬
‫בשנים קדמוניות בהן הרגליים היחפות נוגעות בקרקע‪ ,‬ואולם‬
‫בהליכה בבית בזמן הזה‪ ,‬עת קרקע כל הבתים רצופה מרצפות‪,‬‬
‫אין הרגליים היחפות נוגעות בארץ ושוב אין חשש טומאת הארץ‪.‬‬
‫יש הטוענים כנגד הליכה בלא מנעלים וטענתם בפיהם כי יש‬
‫בכך משום מראה אבלות‪ ,‬אולם בספרי רבותינו אשר מפיהם אנו‬
‫חיים לא מצינו סברא זו‪ ,‬ואין לה יסוד ברור בספרי היהדות‪.‬‬
‫וזאת תורת העולה‪ ,‬כי על‪-‬פי שורת ההלכה אין כל איסור‬
‫להלך ולטייל בבית בלא מנעלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הזהירים במנהגי‬
‫זקנים וזקנות‪ ,‬על יסוד תשובת הרשב"א [רבי שלמה בן אברהם‬
‫אבן אדרת‪ .‬מגדולי חכמי ספרד הראשונים‪ .‬במאה השלוש עשרה‬
‫למניינם] המפורסמת שהובאה בספרי הפוסקים האחרונים לפיה‬
‫יש ליזהר במנהגי זקנים וזקינות "ואין לדחות הקבלה שיש ביד‬
‫הנשים זקנות מבני עמנו מפני שישים ריבוא מופתים המראים‬
‫סתרו"‪ ,‬רשאי בהחלט לנהוג בהתאם בבואו להיזהר מהליכה‬
‫בבית בלא מנעלים‪.‬‬
‫תת‪ .‬סתם יינם בפרחי באך‬
‫הנה ימים באים בהם גדל הרעב והצימאון לרפואה‬
‫האלטרנטיבית ולתוספי המזון ההומאופתיים בכללה‪ ,‬כשאיתם‬
‫עלתה השאלה ההלכתית בדבר הכשרות של תמציות פרחי באך‬
‫[‪ .]BFR‬תמציות פרחי באך המצויות בשוק מכילות בתוכן ברנדי‬
‫כמרכיב קטן אך בעל חשיבות‪ ,‬ומשכך באנו לכלל איסור "סתם‬
‫יינם" בו נאסר עלינו מדברי סופרים לשתות יין של גוים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הדרך המקובלת להכנת התמצית שתהא ראויה לאכילה‪ ,‬כוללת‬
‫דילול של טיפות צמחים ספורות בתוך מים או שאר משקים‬
‫רבים* – כלום הכמות המועטת של הברנדי בכלל התערובת‬
‫עדיין מהווה בעיה הלכתית?‬
‫ביטול "סתם יינם"‪ ,‬לשיטת רוב הפוסקים‪ ,‬הוא "ביטול בשש"‬
‫[בעוד שרוב ביטולי תערובות הוא בשישים‪ ,‬ביטול "סתם יינם" ‪-‬‬
‫שכל איסורו אינו אלא מדרבנן ‪ -‬ביטולו בשש]‪ .‬הכמות המועטת‬
‫של ברנדי בתערובת התמצית בהחלט בטלה בשש בשאר‬
‫המשקים המעורבים בה‪[ .‬אף אם יבחר הבוחר להלך בשיטת‬
‫המחמירים בברנדי יותר מיין סתם‪ ,‬ואף אם ישתמש במספר הרב‬
‫ביותר של טיפות התמצית המומלץ ביד הרוקחים‪ ,‬הברנדי יהיה‬
‫פחות משישית התערובת ולפיכך יהיה בטל]‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אף אם נראה כי את יסוד איסור "סתם יינם" יש בידינו‬
‫לבטל בשש‪ ,‬מכל‪-‬מקום המעיין ימצא שעדיין לא עלתה בידינו‬
‫לסלק את האיסור מכל וכל‪:‬‬
‫[א] כלל גדול בהלכות ביטול תערובות הוא‪ :‬חנ"נ [‪-‬חתיכה‬
‫נעשית נבילה]‪ ,‬לפיו‪ ,‬חתיכת היתר שנאסר כתוצאה מנפילת‬
‫חתיכת איסור אל תוכו‪ ,‬כל חתיכת ההיתר כולה נחשבת מעתה‬
‫כחתיכת איסור‪ ,‬כאילו היתה היא עצמה נבילה [ולא רק כמות‬
‫האיסור המעורב בה]‪ ,‬ולפיכך אם תיפול אל מאכל היתר נזדקק‬
‫לשישים היתר כנגד כל החתיכה כולה‪ .‬אם‪-‬כך‪ ,‬בבואנו לדלל‬
‫את טיפות התמצית במשקה עלינו להקפיד שיהיה במשקה לא‬
‫רק כנגד כמות הברנדי הקטנה שבכלל טיפות התמצית אלא‬
‫כנגד כל טיפות התמצית כולן‪ .‬בידינו למצוא זאת רק אם אשר‬
‫ישתמש האדם בטיפות תמצית ספורות אך לא אם ישתמש‬
‫במספר הרב ביותר של הטיפות המומלץ‪.‬‬
‫[ב] הלכה פסוקה היא ש"אין מבטלין איסור לכתחילה"‪.‬‬
‫ייתכן מאד כי מעשה נטילת טיפות התמצית ועירובם במים או‬
‫שאר משקים נופל תחת איסור זה של ביטול איסור לכתחילה‪.‬‬
‫[ג] ישנם איסורים שיצאו מכלל הביטול ושוב אינם בתורת‬
‫ביטול כלל‪" :‬דבר המעמיד" – דבר איסור שמחמתו עומדת‬
‫ומתקיימת צורתו של דבר ההיתר בתוכו הוא מעורב אינו בטל‬
‫כלל; "דרך עשייתו בכך" – דרך עשיית דבר ההיתר הוא בכך‬
‫שמערבים בו את דבר האיסור [לדוגמאות נוספות של איסורים‬
‫שיצאו מכלל הביטול – ראה הלכה יומית אות תקלו‪ ,‬תרכט‪,‬‬
‫תרעו]‪ .‬אם‪-‬כך‪ ,‬אף בתמציות פרחי באך‪ ,‬בהם הברנדי האסור‬
‫הוא המעמידם‪ ,‬ובודאי כך דרך עשייתם בעירובו בתוכם‪ ,‬באנו‬
‫לכלל איסור "סתם יינם" שאינו בטל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נראה כי יש בידינו הלכות שונות העשויות‬
‫לאפשר לנו לסמוך עצמנו על קולות מסוימות ולהוליך אותנו‬
‫בדרך ההיתר‪ .‬ההיתר התקיף ביותר‪ ,‬הוא ההיתר המבואר‬
‫בפוסקים לחולה ליטול מיני רפואות שאינן כשרות במקום‬
‫שהן נבלעות ואין בהן טעם [ראה הלכה יומית אות קפ]‪ .‬אלא‬
‫שלצורך ההשתמשות בהיתר זה יש צורך שהרפואה תהא‬
‫"רפואה בדוקה"‪ ,‬אשר הוכחה כרפואה שנתן בה רופא כל‬
‫בשר כח לרפאות‪ ,‬ואם‪-‬כך‪ ,‬מלבד ששאלה גדולה היא האם יש‬
‫כח בידינו להגדיר את הרפואה האלטרנטיבית ותוספי המזון‬
‫ההומאופתיים כ"בדוקה" [במיוחד את תמציות פרחי באך‬
‫שנכשלו במחקרים מדעיים רבים]‪ ,‬שאלה גדולה נוספת היא‬
‫האם יש כח בידינו להגדיר את התמציות הללו כ"רפואה" עבור‬
‫חולה‪ ,‬מאחר שהם נמכרות בשוק לצורך חיזוק כללי של בריאות‬
‫הגוף ובריאות הנפש‪.‬‬
‫אחר כל הדברים והאמת הללו‪ ,‬עדיין ניתן למצא קולות‬
‫מסוימות להתיר את השימוש בתמציות פרחי באך הללו‬
‫והדומות להן‪ ,‬ויש לעשות שאלת חכם שיכריע בכל מקום או‬
‫מיני רפואה לגופם‪ .‬וכאן המקום לציין‪ ,‬שבארץ הקודש ניתן‬
‫להשיג תמציות פרחי "באך" עם הכשר למהדרין‪.‬‬
‫* מאחר שטיפות תמציות פרחי באך אפילו בכמות גדולה אינם מסוכנים‪ ,‬רבים‬
‫האנשים אשר משתמשים בהם באמצעות הנחה ישירה שלהם על הלשון‪ .‬לכל לראש‪,‬‬
‫עצה טובה קא משמע לן‪ ,‬שרוב 'חסידי' תמציות פרחי באך מחשיבים אופן זה של שימוש‬
‫כמועיל פחות‪ .‬ועוד ועיקר‪ ,‬שימוש כזה עלול להכיל בקרבו שאלה הלכתית חמורה יותר‪,‬‬
‫שכן [בשימוש כזה אין בידינו להשתמש בהיתר "ביטול" המבואר להלן‪ ,‬ואם‪-‬כך] אף אם‬
‫נחשיב את האכילה באמצעות הנחה על הלשון כ"אכילה שלא כדרך"‪ ,‬מכל‪-‬מקום‪[ :‬א]‬
‫לכמה פוסקים‪" ,‬סיכה כשתיה"‪ ,‬וההנחה על הלשון אסורה אף היא כאכילה ושתיה; [ב]‬
‫לשיטת רבים מהפוסקים‪" ,‬סתם יינם" אסור אף בהנאה [ראה הלכה יומית אות תשמח]‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מקום רב להקל באיסורים אלו עת בריאות האדם תלויה בהם‪ ,‬אמנם בנדון דידן‬
‫אין מקום לבוא לקולות הללו מאחר ש"איכא דרכא אחרינא"‪ ,‬באמצעות דילולם במים‬
‫או שאר משקים‪ ,‬שביד כל אדם להלך בה [ואף מומלצת יותר ביד הרוקחים]‪.‬‬
‫עוד בנושא רפואה אלטרנטיבית – ראה הלכה יומית אות יו״ד ואות קסה‪.‬‬
‫תתא‪ .‬בגדי שבת או בגדי חול‬
‫בין הדרכים אשר ישעיה הנביא מצווה עלינו להלך בהם‬
‫בכדי להבחין בין יום השביעי ובין ששת ימי המעשה הוא‪:‬‬
‫"וכבדתו מעשות דרכיך"‪.‬במצוות כבוד שבת זו של הימנעות‬
‫מעשיית דרכי החול‪ ,‬דרשו חכמים "שלא יהא מלבושך של‬
‫שבת כמלבושך של חול"; על האדם להחליף את מלבושיו‬
‫לקראת שבת‪ .‬הוסיפו על דבריהם הפוסקים‪ ,‬כי "אנשי‬
‫מעשה" המדקדים במצוות נזהרים שלא ללבוש בשבת כל‬
‫בגד שלבשו בחול‪ ,‬אף מכנסיים‪ ,‬חולצה או חגורה‪.‬‬
‫אנשים רבים מקפידים לייחד עבור יום השבת קודש‬
‫חליפה‪ ,‬קפוטה או בעקעטשע נפרדים מימות החול‪ ,‬כמו‬
‫גם נשים רבות המקפידות לייחד עבור יום השבת קודש‬
‫מלבושים נפרדים מימות החול‪ ,‬אותם הם עוטים רק לכבוד‬
‫השבת‪ ,‬אולם בדרך כלל אין מקפידים לייחד לכבוד שבת‬
‫קודש חולצות או מלבושים תחתונים נפרדים‪ ,‬שכן‪ ,‬מאחר‬
‫שהם מכובסים בקביעות אחר כל לבישה ולבישה‪ ,‬נחשבים‬
‫הם כמלבושים חדשים שיש בלבישתם משום כבוד השבת‪.‬‬
‫הנוסע מביתו ליום השבת – עליו ליטול עמו שתי מערכות‬
‫לבושים‪ ,‬מערכת לבושי החול ומערכת לבושי השבת‪ .‬במקום‬
‫שאין ביכלתו ליטול עמו מערכת לבושים נוספת‪ ,‬מחמת העדר‬
‫מקום או טעם אחר שיש בו ממש‪ ,‬והוא עומד ותוהה האם‬
‫עליו ליטול עמו את מערכת לבושי החול או את מערכת לבושי‬
‫השבת – מובן מאליו שעליו לבחור במערכת לבושי השבת‪,‬‬
‫שכן בכך יקיים הוא את מצוות החכמים לכבד את השבת‬
‫במלבושים המיוחדים לה‪ .‬אולם‪ ,‬כאן הבן שואל‪ ,‬האם מלבושי‬
‫השבת אכן יהיו עדיין חשובים כמלבושים המיוחדים לה בזמן‬
‫שהאדם ילבשם אף ביום לפני השבת וביום לאחר השבת?‬
‫המגן‪-‬אברהם [פירוש על שולחן‪-‬ערוך חלק אורח חיים‬
‫בשם 'מגן אברהם נר ישראל'‪ .‬חובר על ידי רבי אברהם‬
‫אבלי הלוי גומבינר‪ .‬מגדולי חכמי פולין במאה השבע עשרה‬
‫למניינם] מביא להלכה את המבואר בכתבי האריז"ל [רבי‬
‫יצחק לוריא‪ .‬גדול מקובלי צפת במאה השש עשרה למניינם]‬
‫כי על האדם להיזהר שלא ללבוש כלל את מלבושי השבת בימי‬
‫החול‪ .‬אמנם‪ ,‬פוסקים מאוחרים יותר – ושולחן ערוך הרב [רבי‬
‫שניאור זלמן מליאדי‪ .‬מייסד חסידות חב"ד ומגדולי חכמי‬
‫ליטא במאה השמונה עשרה למניינם] בכללם – הביאו הלכה‬
‫זו להיפך‪ ,‬בצורה הידועה יותר‪ ,‬שלא ללבוש בשבת מה שלבשו‬
‫בחול‪ ,‬ויש מקום לומר שלשיטתם האדם רשאי ללבוש את‬
‫מלבושי השבת בעיתים מזומנים בימי החול‪ .‬מטעם זה‪ ,‬אין‬
‫חשש בלבישת בגדי השבת ביום השישי וביום הראשון‪ ,‬ואף‬
‫אם ילבשם כזאב הטורף לפני ואחרי השבת יקיים בלבישתם‬
‫בשבת את ציווי הנביא על כבוד שבת‪.‬‬
‫מסיבות טכניות‪ ,‬נשמטו ה"מראי מקומות וציונים" מגליון זה‪ ,‬ואתכם הסליחה‪.‬‬
GET THE DAILY
'ONE MINUTE HALACHA'
IN ENGLISH
‫לראות ולשמוע‬
‫את ההלכה היומית‬
:‫בלה"ק‬
CALL (347) 696-7802. Archives
can also be accessed there (#3).
)#3 ‫ (ארכיון‬347.696.7802
:‫טלפון‬
972.3.97.86.898 :‫בא"י‬
‫אימייל‬
EMAIL [email protected]
“subscribe” to receive the day's
one minute Halacha audio, video
& text.
‫שלח אימייל עם בקשה‬
‫להרשם לכתובת‬
[email protected]
VISIT www.halacha2go.com to
see the video, text and archives.
www.halacha2go.com
:‫אתר‬
WHATSAPP Add 1 (347) 456-5665
to your contacts then send a
WhatsApp “subscribe” (video only).
:‫וואטסאפ‬
1.347.456.5665 ‫תוסיף מספר‬
‫לרשימת אנשי הקשר שלך‬
.'‫ושלח לשם בקשה ל'מנוי‬
.‫ אין לראות בזה שום המלצה להחזיק ולהשתמש במכשיר עם חיבור להאינטרנט‬:‫הערה‬
:‫בקרוב‬
...‫ מהיות טוב אל תקרא‬n
‫ כיבוי דליקה בשבת‬n
‫ האם אפשר להקהל בכל‬n
?‫ספק דרבנן‬
‫ היזק שאינו ניכר‬n
‫ הגפן על יין מענבים ללא‬n
‫גרעינים‬
‫ שינוי השם‬n
‫ ביטוח חיים על לפי תורה‬n
‫ בדיקת הסכין לאור‬n
‫השמש‬
‫ מחלל שבת בועד הקהילה‬n
‫לזכות‬
‫התאומים רבקה ומנחם מענדל שיחיו ניגן‬
"‫לרגל יום הולדתם וה"אפשערניש‬
‫ביום י"ב שבט תשע"ז‬
"‫ל"שנת הצלחה‬
‫ וחנה‬,‫ולזכות אחותם מושקא‬
‫נתרם ע"י ולזכות הוריהם שניאור זלמן וזוגתו רחל שיחיו ניגן‬
Please partner
with us in teaching Torah to thousands of Yidden a day.
For sponsorships, dedications, and ads
(347) 465-7703 or email [email protected]
718.569.7500
:‫קול ילדי ישראל‬
Sunday 12pm - 4pm
Monday - Thursday
11am - 6pm
Friday 11am - 2pm
718.804.0806
744 Eastern Pkwy
• Evening Appointments Available • Special Financing Options Available.
Advertising in the One Minute Halacha does not necessarily constitute a Badatz
endorsement of products or services.