‫בס"ד‬
‫‪The Forces Within: Refining the Elements of Our Emotional Foundation‬‬
‫‪: Stifling Sadness and Limiting Laziness‬עפר‬
‫‪ @ Congregation Bnai Yeshurun‬פרשת משפטים‪-‬שקלים‪ ,‬תשע"ז‬
‫‪ )1‬שערי קדושה ‪ -‬החלק ראשון‪ ,‬השער הראשון‪( 1‬ר' חיים ויטאל זי"ע [‪)]1456-1261‬‬
‫ונמצא כי גוף האדם הנוצר מארבעה היסודות התחתונים‪ ,‬והנה הם כלולים טוב ורע‪ ,‬וגוף‬
‫האדם נוצר מן הטוב שבארבעה יסודות‪ :‬אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪ ,‬עפר‪...‬‬
‫‪ )6‬תניא – סוף פרק א (ר' שניאור זלמן מליאדי זי"ע [‪)]1454-1116‬‬
‫נפש אחת מצד הקליפה וסטרא אחרא‪ ,‬והיא המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף‪ ,‬וכדכתיב‪:‬‬
‫"כִּ י ֶנפֶׁש הַ בָּ שָּ ר בַ דָּ ם ִּהוא" (אחרי מות יז‪ ,‬יא)‪ .‬וממנה באות כל המדות רעות‪ ,‬מארבע יסודות‬
‫רעים שבה‪ .‬דהיינו‪:‬‬
‫כעס וגאוה מיסוד האש‪ ,‬שנגבה למעלה‪.‬‬
‫ותאות התענוגים מיסוד המים‪ ,‬כי המים מצמיחים כל מיני תענוג‪.‬‬
‫והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים‪ ,‬מיסוד הרוח‪.‬‬
‫ועצלות ועצבות‪ ,‬מיסוד העפר‪.‬‬
‫‪ )3‬שערי קדושה ‪ -‬החלק ראשון‪ ,‬השער השני‪( 2‬ר' חיים ויטאל זי"ע [‪)]1456-1261‬‬
‫יסוד העפר ממנו מדת העצבות בכל פרטיו‪ ,‬ותולדותיה אחת‪ ,‬והוא העצלות לְקים התורה‬
‫והמצות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי העולם הזה‪ ,‬או על היסורין הבאים עליו‪ ,‬ואינו‬
‫שמח בחלקו בשום דבר‪ ,‬גם עינו לא תשבע עושר‪:‬‬
‫‪...‬והפכם הם ארבע מדות טובות‪ ,‬נמשכות מארבעה יסודות הטוב שבנפש היסודית‪ .‬והם‪:‬‬
‫המּוכר ִּחים‪ )5 .‬והשמחה‬
‫ָּ‬
‫‪ )1‬הענוה‪ )2 ...‬והשתיקה‪ )3 ...‬והמיאוס בכל תענוגי הגוף ומותריו‬
‫התדירית בחלקו‪ ,‬כי כל דעבדין מן שמיא לטב‪ ,‬וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו‬
‫וכמו שכתוב "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" (תהלים קי"ט קס"ב)‪ ,‬וכמו שאמרו רז"ל‬
‫עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי (אבות א' ט"ו)‪:‬‬
‫‪ )5‬שערי קדושה ‪ -‬החלק השלישי‪ ,‬השער הראשון‪( 3‬ר' חיים ויטאל זי"ע [‪)]1456-1261‬‬
‫‪...‬וארבע היסודות – אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪ ,‬עפר – שבעולם השפל‪ ,‬הם‪ :‬חכמה‪ ,‬ובינה‪ ,‬ושש קצוות‬
‫התפארת‪ ,‬והמלכות‪ .‬ונמצא שהמלכות שבמלכות שבה היא יסוד העפר‪ ,‬כְ לִי וג ֺולֶם לכל העולם‬
‫כולו‪ ,‬ובזה היסוד העפר נמצאו כל התולדות שבה כלולים מכל הארבעה יסודות הנזכרים‪,‬‬
‫בסוד "הכל היה מן העפר" (קהלת ג‪ ,‬כ)‪...‬‬
‫‪ )4‬שמות – פרק א‪ ,‬פסוק יד‬
‫ויְמָ ְררּו ֶאת חייהֶ ם בַ ֲעבֹדָּ ה ָּקׁשָּ ה‪ ,‬בחֹמֶ ר ּובִּ לבֵ נִּים‪ּ ,‬ובכָּל‪ֲ -‬עבֹדָּ ה‪ ,‬בַ שָּ דֶ ה‪ֵ --‬את‪ ,‬כָּל‪ֲ -‬עבֹדָּ ָּתם‪ ,‬אֲ ׁשֶ ר‪-‬‬
‫עָּ בדּו בָּ הֶ ם‪ ,‬בפ ֶָּרְך‪.‬‬
‫‪ )2‬שמות – פרק ה‪ ,‬פסוקים ז‪-‬ח‬
‫ֹאספּון ל ֵָּתת ֶתבֶ ן לָּעָּ ם‪ ,‬לִּלבֹן הַ לבֵ נִּים כִּ תמֹול ִּׁשלׁשֹם‪ :‬הֵ ם יֵלכּו וקֹׁשׁשּו לָּהֶ ם ֶתבֶ ן‪ .‬ח ו ֶאת‬
‫ז ל ֹא ת ִּ‬
‫מַ ת ֹכנֶת הַ לבֵ נִּים אֲ ׁשֶ ר הֵ ם ע ִֹּשים תמֹול ִּׁשלׁשֹם‪ָּ ,‬ת ִּשימּו ֲעלֵיהֶ ם ל ֹא ִּתגרעּו ִּממֶ ּנּו‪ :‬כִ י נ ְִרפִ ים הם עַ ל‬
‫כֵן הֵ ם ֹצע ֲִּקים ֵלאמֹר‪ ,‬נֵלכָּה נִּזבחָּ ה לֵאֹלקינּו‪.‬‬
‫‪ 1‬בביאור הפגם הנגרם על ידי חטאות האדם בענין המצוות‬
‫‪ 2‬בביאור הפגם בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות‬
‫‪ 3‬במהות העולמות‪ ,‬בתכלית הקצור שיהיה בו צורך להבין מהות הנבואה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫בס"ד‬
‫‪The Forces Within: Refining the Elements of Our Emotional Foundation‬‬
‫‪ )4‬חומת אריאל – פרשת בשלח‪ ,‬דף יט‪( .‬ר' אריה ליב מלאנצוט זצ"ל)‬
‫‪ )1‬מסכת תענית דף כט‪.‬‬
‫אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה‪,‬‬
‫כך משנכנס אדר מרבין בשמחה‪.‬‬
‫‪ )9‬רש"י (שם)‬
‫משנכנס אדר ‪ -‬ימי נסים היו לישראל‪ :‬פורים ופסח‪.‬‬
‫‪ )11‬השפת אמת (שם)‬
‫שם בגמ' כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה‪ ,‬לולי פירש"י‬
‫משום פורים ופסח‪ ,‬ויותר נראה מהא דתלי לי' באב משום שבאדר הי' קיום הקרבנות‬
‫והמקדש‪ ,‬דבאדר זמן שקלים‪ ,‬לחדש בניסן התרומה חדשה‪ ,‬ונדבו בנ"י בשמחה שקלי הקודש‬
‫וכמבואר כמה פעמים בפסוק כשהתנדבו בנ"י למקדש הי' שמחה גדולה בעולם‪ ,‬וכיון שקבלו‬
‫עליהם בשמחה נדבת הלשכה‪ ,‬עדיין השמחה נמצא באדר‪ ,‬וכשקורין פ' שקלים מתעורר זה‪.‬‬
‫‪ )11‬מסכת שקלים – פרק א‪ ,‬משנה א‬
‫באחד באדר משמיעין על השקלים‪...‬‬
‫‪2‬‬
‫בס"ד‬
‫‪The Forces Within: Refining the Elements of Our Emotional Foundation‬‬
‫‪ )16‬חידושי אגדות – מסכת יבמות דף סב‪( 4:‬מהר"ל מפראג זצ"ל)‬
‫שרוי בלא שמחה וכו'‪ .‬פי' כל שמחה הוא מפני השלימות‪ ,‬כי כאשר אחד בשלימות אז בא‬
‫השמחה‪ ,‬ואין אדם בשלימות כאשר אין לו אשה‪ ,‬ולכך שרוי בלא שמחה‪.‬‬
‫‪ )13‬רש"י – פרשת בשלח‪ ,‬פרק יז‪ ,‬פסוק טז‬
‫כי יד על כס י‪-‬ה ‪ -‬ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק‬
‫עולמית‪ ,‬ומהו כס‪ ,‬ולא נאמר כסא‪ ,‬ואף השם נחלק לחציו‪ ,‬נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין‬
‫כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו‪ ,‬וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם‪,‬‬
‫שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח‪ ,‬זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה‬
‫נצח‪( ,‬תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה‪ ,‬מהו אומר אחריו "וַד' לעֹולָּם יֵׁשֵ ב" (תהלים ט‪,‬‬
‫ח)‪ ,‬הרי השם שלם‪" ,‬כֹונֵן ל ִַּמׁשפָּט כִּ סאֹו" (תהלים שם)‪ ,‬הרי כסאו שלם‪:‬‬
‫‪ )15‬שמות (פרשת כי תשא) – פרק ל‪ ,‬פסוק טו‬
‫הֶ עָּ ִּׁשיר ל ֹא יַרבֶ ה והַ דַ ל ל ֹא יַמעִּ יט ִּממַ חֲ צִּ ית הַ שָּ ֶקל ל ֵָּתת ֶאת תרּומַ ת יקֹוָּק ל ַכפֵר עַ ל נַפׁש ֵֹתיכֶם‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫וע"ע בפירושו על פרקי אבות – דרך חיים פרק ו‪ ,‬משנה ב‬
‫‪3‬‬