‫רשומות‬ ‫הצעות חוק‬ ‫הממשלה‬ ‫כ"א בסיוון התשע"ו‬ ‫‪1052‬‬ ‫‪ 27‬ביוני ‪2016‬‬ ‫עמוד‬ ‫הצעת חוק העונשין (תיקון מס' ‪( )128‬הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה)‪ ,‬התשע"ו‪1078 . . . . . . 2016-‬‬ ‫מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה‪:‬‬ ‫הצעת חוק העונשין (תיקון מס' ‪( )128‬הבניית שיקול הדעת השיפוטי‬ ‫בענישה)‪ ,‬התשע"ו‪2016-‬‬ ‫תיקון סעיף ‪40‬ג‬ ‫‪.1‬‬ ‫הוספת סעיף ‪40‬יא‪1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪1977-‬‏‪( 1‬להלן ‪ -‬החוק העיקרי)‪ ,‬בסעיף ‪40‬ג ‪-‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫אחרי סעיף קטן (א) יבוא‪:‬‬ ‫"(א‪ )1‬ממצאי הוועדה המייעצת לענייני ענישה לפי סעיף ‪40‬יז(ב)(‪ )1‬ישמשו את‬ ‫בית המשפט בבואו לקבוע את מדיניות הענישה הנהוגה לעניין סעיף קטן (א)‪,‬‬ ‫ככל שהדבר מתאים למעשה העבירה שלפניו‪;".‬‬ ‫(‪ )2‬בסעיף קטן (ב)‪ ,‬אחרי "לפי הוראות סעיפים ‪40‬ד ו–‪40‬ה" יבוא "או בשל קיומה של‬ ‫נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה בביצוע העבירה‪ ,‬לפי הוראת סעיף ‪40‬יא‪."1‬‬ ‫אחרי סעיף ‪40‬יא לחוק העיקרי יבוא‪:‬‬ ‫"נסיבות מיוחדות ‪40‬יא‪( .1‬א) על אף האמור בסעיף ‪40‬יא‪ ,‬רשאי בית המשפט לקבוע‬ ‫ויוצאות דופן שאינן‬ ‫את עונשו של הנאשם בחריגה ממתחם העונש ההולם‪ ,‬אם‬ ‫קשורות בביצוע‬ ‫העבירה‬ ‫מצא כי מתקיימת נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה‬ ‫בביצוע העבירה‪ ,‬מהנסיבות כמפורט להלן‪ ,‬המצדיקה חריגה‬ ‫ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הפגיעה של העונש בנאשם עלולה להיות קשה‬ ‫במיוחד בשל מצבו הבריאותי החריג;‬ ‫(‪ )2‬כתוצאה מביצוע העבירה נגרמה לנאשם או‬ ‫לקרוב משפחתו פגיעה גופנית חמורה;‬ ‫דברי הסבר‬ ‫ביום כ' בתמוז התשע"ב (‪ 10‬ביולי ‪ ,)2012‬נכנס‬ ‫כללי‬ ‫לתוקף חוק העונשין (תיקון מס' ‪,)113‬‬ ‫‬ ‫התשע"ב‪( 2012-‬ס"ח התשע"ב‪ ,‬עמ' ‪( )2330‬להלן ‪ -‬תיקון‬ ‫מס' ‪ .)113‬התיקון האמור הוסיף לפרק ו' בחוק העונשין‪,‬‬ ‫התשל"ז‪( 1977-‬להלן ‪ -‬החוק)‪ ,‬את סימן א'‪ 1‬שעניינו‬ ‫"הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" (להלן ‪-‬‬ ‫סימן א'‪ .)1‬מטרת סימן א'‪ 1‬האמור לקבוע את העקרונות‬ ‫והשיקולים המנחים בענישה‪ ,‬את המשקל שיש לתת להם‬ ‫ואת היחס ביניהם‪ ,‬כדי שבית המשפט יקבע את העונש‬ ‫המתאים לנאשם בנסיבות העבירה‪.‬‬ ‫הניסיון שהצטבר בזמן שחלף מאז כניסתו לתוקף של‬ ‫תיקון מס' ‪ 113‬הציף כמה בעיות וקשיים ביישום הוראות‬ ‫סימן א'‪ 1‬האמור‪ .‬מטרת החוק המוצע לתת מענה לבעיות‬ ‫ולקשיים אלה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ )1(1‬סעיף ‪40‬ג(א) לחוק קובע כי בבואו לקבוע את‬ ‫מתחם העונש ההולם למעשה עבירה‪ ,‬יתחשב‬ ‫‬ ‫בית המשפט‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במדיניות הענישה הנהוגה‪.‬‬ ‫הוראה זו מטרתה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להבטיח שמעשים דומים יזכו‬ ‫לתגובה עונשית דומה וכך לסייע ביצירת שוויון בענישה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בסעיף ‪ 6‬להצעת החוק מוצע להקים ועדה מייעצת‬ ‫לענייני ענישה שתפקידה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לאסוף מידע ולערוך‬ ‫מחקרים על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות שונות (ר'‬ ‫דברי הסבר לסעיף ‪ 6‬האמור)‪ .‬מוצע להבהיר כי ממצאי‬ ‫הוועדה לעניין זה ישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע‬ ‫את מדיניות הענישה הנהוגה‪ ,‬לצורך קביעת מתחם העונש‬ ‫ההולם‪.‬‬ ‫סעיפים סימן א'‪ 1‬לחוק קובע‪ ,‬בסעיפים ‪40‬ב ו–‪40‬ג‬ ‫‪ )2(1‬ו–‪ 2‬שבו‪ ,‬כי קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה‬ ‫העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין‬ ‫‬ ‫סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם‪ ,‬הוא העיקרון המנחה‬ ‫בענישה (להלן ‪ -‬עקרון ההלימה)‪ .‬על פי הסעיפים האמורים‬ ‫גבולות מתחם העונש ההולם ייקבעו על פי עקרון ההלימה‬ ‫ולפי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בלבד‪.‬‬ ‫הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יובאו‬ ‫בחשבון בקביעת העונש המתאים‪ ,‬בתוך גבולות מתחם‬ ‫העונש ההולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬חריגה לקולה ממתחם העונש‬ ‫ההולם אפשרית בשל שיקולי שיקום ואילו חריגה לחומרה‬ ‫אפשרית מטעמים של הגנה על שלום הציבור (ר' סעיפים‬ ‫‪40‬ד ו–‪40‬ה לחוק)‪.‬‬ ‫ס"ח התשל"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;226‬התשע"ו‪ ,‬עמ' ‪.611‬‬ ‫‪1078‬‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫החוק עמדה בסתירה‬ ‫בסתירה‬ ‫אכיפת‬ ‫עמדה‬ ‫רשויות‬ ‫החוק‬ ‫התנהגות‬ ‫רשויות אכיפת‬ ‫(‪ )3‬התנהגות (‪)3‬‬ ‫צדק והגינות משפטית;‬ ‫משפטית;‬ ‫לעקרונות של‬ ‫צדק והגינות‬ ‫מהותית‬ ‫מהותית לעקרונות של‬ ‫(‪)4‬‬ ‫מעת ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫העבירה‪.‬‬ ‫ביצועבמיוחד‬ ‫מעת ארוך‬ ‫פרק זמן‬ ‫במיוחד‬ ‫ארוך חלף‬ ‫חלף פרק זמן (‪)4‬‬ ‫הוראות‬ ‫הנאשם לפי‬ ‫עונשו של‬ ‫הנאשם לפי הוראות‬ ‫עונשו של‬ ‫לקבוע את‬ ‫(ב) בבואו לקבוע(ב)אתבבואו‬ ‫השאר‪ ,‬אם בשל נתוניו‬ ‫בשלביןנתוניו‬ ‫המשפט‪,‬‬ ‫השאר‪ ,‬אם‬ ‫יבחן בית‬ ‫המשפט‪ ,‬בין‬ ‫סעיף קטן (א)‬ ‫סעיף קטן (א) יבחן בית‬ ‫קטן‪ ,‬באותו סעיף קטן‪,‬‬ ‫כאמור‬ ‫סעיף‬ ‫הנאשם‬ ‫כאמורשלבאותו‬ ‫החריגים‬ ‫הנאשם‬ ‫האישיים‬ ‫האישיים החריגים של‬ ‫מתחם העונש ההולם‬ ‫ההולם‬ ‫במסגרת‬ ‫הנאשםהעונש‬ ‫של מתחם‬ ‫במסגרת‬ ‫הנאשםעונשו‬ ‫קביעת עונשו של קביעת‬ ‫המנחה‪".‬‬ ‫העיקרון‬ ‫אינהעם‬ ‫אינה עולה בקנה אחד‬ ‫עם העיקרון המנחה‪".‬‬ ‫בקנה אחד‬ ‫עולה‬ ‫דברי הסבר‬ ‫התקופה שחלפה מאז כניסתו לתוקף ותחילת יישומו‬ ‫של תיקון מס' ‪ 113‬הביאה להבנה כי קיימים מקרים חריגים‬ ‫בנסיבותיהם‪ ,‬שבהם עלולה ענישתו של נאשם‪ ,‬הגם שהיא‬ ‫בתוך מתחם העונש ההולם‪ ,‬להיות לא מידתית ולהגיע‬ ‫לכדי עיוות דין‪.‬‬ ‫מוצע על כן לאפשר לבית המשפט‪ ,‬בסעיפים ‪40‬ג(ב)‬ ‫ו–‪40‬יא‪ 1‬לחוק‪ ,‬בנוסחם המוצע בסעיפים ‪ 1‬ו–‪ 2‬להצעת‬ ‫החוק‪ ,‬לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם‪ ,‬אם מצא כי‬ ‫מתקיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן קשורות‬ ‫בביצוע העבירה המצדיקות חריגה כאמור כדי למנוע‬ ‫עיוות דין‪ .‬נוסחת איזון זאת מאפשרת לבית המשפט לחרוג‬ ‫מהמתחם רק כדי למנוע עיוות דין‪ ,‬ורק מקום שבו הפגיעה‬ ‫בנאשם כתוצאה מגזירת עונשו בתוך מתחם העונש ההולם‬ ‫תהיה חמורה מהראוי ולא מידתית‪ .‬יודגש כי השימוש‬ ‫בחריג זה נועד למקרים מיוחדים ונדירים בלבד‪ .‬מתן משקל‬ ‫יתר לנסיבותיו האישיות של הנאשם יחתור תחת המטרות‬ ‫של תיקון מס' ‪ 113‬כולו ‪ -‬קביעת עקרון ההלימה כעיקרון‬ ‫המנחה בענישה וצמצום פערי ענישה במקרים דומים‪.‬‬ ‫על פי סעיף ‪40‬יא‪ 1‬המוצע‪ ,‬הסוג הראשון והמרכזי של‬ ‫נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות חריגה ממתחם‬ ‫העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין‪ ,‬הן נסיבות אישיות‬ ‫מיוחדות המהוות "נטל עונשי נוסף" מובהק על נאשם‬ ‫במידה המצדיקה חריגה לקולה מאותו מתחם‪ ,‬וזאת‬ ‫כנגזרת של עקרון ההלימה‪ .‬נסיבות מסוג זה‪ ,‬העשויות‬ ‫ליצור את ההבדל מבחינת "השפעת העונש" (‪)Impact‬‬ ‫על הנאשם‪ ,‬יכולות לנבוע‪ ,‬למשל‪ ,‬ממצבו הרפואי של‬ ‫הנאשם או להתקיים במצבים שבהם נגרמה לנאשם עצמו‬ ‫או לקרובי משפחתו פגיעה גופנית חמורה כתוצאה מביצוע‬ ‫העבירה‪ ,‬כפי שעלול לקרות בעבירות תעבורה חמורות‪.‬‬ ‫בע"פ ‪ 5669/14‬אורי לופוליאנסקי נ' מ"י (פורסם בנבו‪,‬‬ ‫‪ )29.12.15‬נדרש בית המשפט העליון למקרה שבו מצבו‬ ‫הבריאותי של הנאשם היה חריג ביותר‪ ,‬אך מתחם העונש‬ ‫ההולם חִייב להשית עליו מאסר בפועל‪ .‬בית המשפט‬ ‫העליון קבע בעניין זה כי "יש לאפשר לבית המשפט לחרוג‬ ‫לקולה ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי צדק" וכי‬ ‫"קביעת חריג זה נובעת מעקרון המידתיות בענישה הנגזר‬ ‫מהחובה החלה גם על בית המשפט לפעול לפי חוק יסוד‪:‬‬ ‫כבוד האדם וחירותו" (ר' שם‪ ,‬עמ' ‪ .)633‬בית המשפט הבהיר‬ ‫כי הכרעתו "ממוקדת בקטגוריה שבה ענישה מאחורי סורג‬ ‫ובריח עלולה לקצר בצורה ניכרת את תוחלת חייו של‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫נאשם שהורשע בדין‪ ,‬נוכח הזיקה החזקה במיוחד בינה‬ ‫לבין הוראות חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו" (ר' שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ,)629‬אך קרא למחוקק להסדיר סוגיה זאת בכללותה‪.‬‬ ‫נוסף על סוג זה של נסיבות‪ ,‬המתייחס להשפעת‬ ‫העונש על הנאשם‪ ,‬מפרט סעיף ‪40‬יא‪ 1‬המוצע נסיבות‬ ‫נוספות העשויות להביא לעיוות דין במקרה של גזירת‬ ‫הדין בגדרי מתחם העונש ההולם‪ .‬כך למשל מקום שבו‬ ‫מתקיימת הגנה מן הצדק‪ ,‬המעוגנת היום בסעיף ‪)10(149‬‬ ‫לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב‪1982-‬‬ ‫(להלן ‪ -‬חוק סדר הדין הפלילי)‪ .‬על פי ההלכה הנוהגת‪,‬‬ ‫שנפסקה קודם לתיקון מס' ‪ ,113‬יש מקרים שבהם בית‬ ‫המשפט מקבל את טענת ההגנה מן הצדק ואינו מורה‬ ‫על ביטול כתב האישום אלא על נקיטת אמצעים אחרים‬ ‫הפחותים בחומרתם‪ ,‬כמו הקלה בעונשו של הנאשם‪ .‬בע"פ‬ ‫‪ 4855/02‬מ"י נ' איתמר בורוביץ (פ''ד נט(‪ )808 ,776 )6‬נקבע‬ ‫כי "מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך‬ ‫בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות‪ ,‬עליו לבחון אם‬ ‫לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים‬ ‫ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום‪ .‬בין היתר‪,‬‬ ‫עשוי בית המשפט לקבוע כי הפגיעה שנגרמה לנאשם‪,‬‬ ‫אף שאינה מצדיקה את ביטול כתב האישום שהוגש נגדו‪,‬‬ ‫מצדיקה היא את ביטולם של אישומים ספציפיים‪ ,‬או תהא‬ ‫ראויה להישקל לטובתו בקביעת עונשו‪ ,‬אם יורשע"‪.‬‬ ‫נסיבה נוספת העשויה להצדיק חריגה ממתחם העונש‬ ‫ההולם היא חלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירה‪ .‬ישנו‬ ‫קושי אינהרנטי בענישתו של אדם בחלוף שנים רבות מיום‬ ‫ביצוע מעשיו‪ .‬בפרק זמן ארוך זה מבצע העבירה המשיך‬ ‫בחייו ולעתים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬אינו אותו אדם בעל נטיות‬ ‫עברייניות שביצע את העבירה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬במקרה שבו‬ ‫נמשכים ההליכים המשפטיים שנים ארוכות‪ ,‬הימשכות‬ ‫ההליכים עצמה ‪ -‬אם אינה באשמת הנאשם ‪ -‬היא לעתים‬ ‫בגדר עינוי דין לנאשם‪ ,‬ומוסיפה לעונשו‪ .‬על כן‪ ,‬לא יהיה‬ ‫זה הולם להעניש את הנאשם באותה מידה שבה היה‬ ‫ראוי להענישו בסמוך למועד ביצוע העבירה‪ .‬יתר על‬ ‫כן‪ ,‬ככלל‪ ,‬יעילותה של הענישה פוחתת ככל שחולף זמן‬ ‫מיום ביצוע העבירה‪ .‬כמובן שלא בכל מקרה הימשכות‬ ‫ההליכים המשפטיים מצדיקה הקלה של ממש או אף‬ ‫הקלה כלשהי בעונשו של נאשם‪ ,‬ולעתים עקרון ההלימה‬ ‫ואינטרסים אחרים יצדיקו את מיצוי הדין עם הנאשם‬ ‫גם בחלוף זמן‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עבירות מין בקטינים הוכרו על‬ ‫ידי המחוקק בסעיף ‪ 354‬לחוק כעבירות המצדיקות את‬ ‫‪1079‬‬ ‫תיקון סעיף ‪40‬יב‬ ‫‪.3‬‬ ‫בסעיף ‪40‬יב לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "‪40‬ט ו–‪40‬יא" יבוא "‪40‬ט‪40 ,‬יא ו–‪40‬יא‪ ,"1‬המילה‬ ‫"וכן" ‪ -‬תימחק‪ ,‬ובסופו יבוא "וכן נסיבות נוספות שהן נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן‬ ‫שאינן קשורות בביצוע העבירה המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם כדי למנוע‬ ‫עיוות דין"‪.‬‬ ‫תיקון סעיף ‪40‬יג‬ ‫‪.4‬‬ ‫בסעיף ‪40‬יג לחוק העיקרי ‪-‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫בכותרת השוליים‪ ,‬במקום "ריבוי עבירות" יבוא "ריבוי עבירות ומעשים";‬ ‫(‪)2‬‬ ‫במקום סעיף קטן (א) יבוא‪:‬‬ ‫"(א) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות שאינן בשל אותו מעשה‪ ,‬יקבע‬ ‫אם המעשים מהווים אירוע אחד או כמה אירועים; לעניין זה יראו מעשים שנעשו‬ ‫בסמיכות זה לזה בזמן ובמקום‪ ,‬כמעשים המהווים אירוע אחד‪ ,‬אלא אם כן מצא‬ ‫בית המשפט כי בשל המעשים נפגעו ערכים חברתיים שונים או היו נפגעי עבירה‬ ‫שונים וסבר כי בשל כך יש לראותם כאירועים נפרדים‪.‬‬ ‫דברי הסבר‬ ‫הארכת תקופת ההתיישנות ובית המשפט העליון הדגיש‬ ‫בפסיקתו כי "הימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל או‬ ‫הקלה משמעותית בעונש‪ ,‬רק משום חלוף הזמן הרב מאז‬ ‫בוצעו עבירות אלה‪ ,‬אינן עולות בקנה אחד עם מטרת‬ ‫ההארכה של תקופת ההתיישנות" (ע"פ ‪ 4327/12‬‏‏ פלוני נ'‬ ‫מ"י (פורסם בנבו‪.))5.6.13 ,‬‬ ‫לצד הסמכות של בית המשפט‪ ,‬הקבועה בסעיף‬ ‫‪40‬יא‪(1‬א) המוצע‪ ,‬לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל קיומן‬ ‫של נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן קשורות בביצוע‬ ‫העבירה‪ ,‬וזאת כאמור כדי למנוע עיוות דין‪ ,‬מוצע לקבוע‪,‬‬ ‫בסעיף ‪40‬יא‪(1‬ב) המוצע‪ ,‬כי על בית המשפט לבחון‪ ,‬בבואו‬ ‫לקבוע את עונשו של הנאשם תוך חריגה ממתחם העונש‬ ‫ההולם בשל קיומן של נסיבות כאמור‪ ,‬בין השאר‪ ,‬אם בשל‬ ‫נתוניו האישיים החריגים של הנאשם בנסיבות שפורטו‪,‬‬ ‫קביעת עונשו במסגרת מתחם העונש ההולם אינה עולה‬ ‫בקנה אחד עם עקרון ההלימה‪ .‬מטרת הוראה זו להדגיש את‬ ‫הרציונל המרכזי בסמכות לחרוג ממתחם העונש ההולם‬ ‫והוא ‪ -‬ההשפעה המיוחדת של העונש על הנאשם עצמו‬ ‫עקב נתוניו האישיים החריגים‪ .‬הוראה זו באה להנחות‬ ‫את בית המשפט לשקול שיקול זה בעת שהוא מחליט אם‬ ‫נסיבה מסוימת מעלה חשש לעיוות דין בעניינו של הנאשם‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 3‬סעיף ‪40‬יב לחוק שעניינו "נסיבות נוספות"‬ ‫מבהיר כי רשימת הנסיבות המנויות בסעיף ‪40‬ט‬ ‫‬ ‫(נסיבות הקשורות בביצוע העבירה המשפיעות על קביעת‬ ‫מתחם העונש ההולם) ורשימת הנסיבות המנויות בסעיף‬ ‫‪40‬יא (נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המשפיעות‬ ‫על קביעת העונש המתאים במסגרת מתחם העונש ההולם)‬ ‫אינן רשימות סגורות וכי בית המשפט רשאי לשקול נסיבות‬ ‫נוספות כאמור‪.‬‬ ‫מוצע לתקן את סעיף ‪40‬יב לחוק ולהבהיר כי גם‬ ‫רשימת הנסיבות המנויה בסעיף ‪40‬יא‪ 1‬לחוק‪ ,‬בנוסחו‬ ‫המוצע בסעיף ‪ 2‬להצעת החוק‪ ,‬אינה רשימה סגורה‪ .‬פירוט‬ ‫הנסיבות בסעיף ‪40‬יא‪ 1‬המוצע בא להבהיר מהן הנסיבות‬ ‫המיוחדות ויוצאות הדופן הטיפוסיות אשר עלולות לעורר‬ ‫‪1080‬‬ ‫חשש לעיוות דין‪ .‬ככל שבית המשפט מתרשם כי לפניו‬ ‫נסיבות אחרות שאינן מנויות בסעיף‪ ,‬הדומות בטיבן‬ ‫לנסיבות המפורטות בו‪ ,‬הוא יהיה רשאי להתחשב בהן‬ ‫כדי לחרוג ממתחם העונש ההולם וכדי למנוע עיוות דין‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬אם כתוצאה מביצוע העבירה נפגע אדם הקרוב‬ ‫לנאשם‪ ,‬אך הקרבה אינה קרבת משפחה‪ ,‬יכול בית המשפט‪,‬‬ ‫במקרים המתאימים‪ ,‬להתחשב בכך לצורך חריגה ממתחם‬ ‫העונש ההולם‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 4‬סעיף ‪40‬יג לחוק עניינו בהבניית שיקול הדעת‬ ‫השיפוטי במצבים של ריבוי עבירות‪ ,‬וזו לשונו‪:‬‬ ‫‬ ‫"ריבוי עבירות‬ ‫‪40‬יג‪( .‬א) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות‬ ‫המהוות אירוע אחד‪ ,‬יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף‬ ‫‪40‬ג(א) לאירוע כולו‪ ,‬ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל‬ ‫אותו אירוע‪.‬‬ ‫(ב) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות‬ ‫המהוות כמה אירועים‪ ,‬יקבע מתחם עונש הולם כאמור‬ ‫בסעיף ‪40‬ג(א) לכל אירוע בנפרד‪ ,‬ולאחר מכן רשאי הוא‬ ‫לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים;‬ ‫גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע‪ ,‬יקבע את מידת‬ ‫החפיפה בין העונשים או הצטברותם‪.‬‬ ‫(ג) בגזירת העונש לפי סעיף זה‪ ,‬יתחשב בית‬ ‫המשפט‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במספר העבירות‪ ,‬בתדירותן ובזיקה‬ ‫ביניהן‪ ,‬וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים‬ ‫ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש‪ ,‬ואם גזר עונש‬ ‫מאסר ‪ -‬לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת‪".‬‬ ‫הסעיף האמור עיגן בחוק את הפרקטיקה שלפיה נהגו‬ ‫בתי המשפט לגזור "עונש כולל" בגין כמה עבירות ומעשים‪.‬‬ ‫פרקטיקה זו התקיימה שנים רבות בפסיקה‪ ,‬בלא עיגון חוקי‬ ‫מפורש‪ .‬כמו כן ביקש הסעיף להבנות את שיקול הדעת של‬ ‫השופט בגזירת העונש במקרים של ריבוי עבירות‪ ,‬ולקשור‬ ‫את גזירת הדין במצב זה לעקרונות ולכללים שנקבעו‬ ‫במסגרת תיקון מס' ‪.113‬‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫יקבע מתחם עונש הולם‬ ‫עונשד‪,‬הולם‬ ‫אירוע אח‬ ‫מהוויםמתחם‬ ‫המעשיםד‪ ,‬יקבע‬ ‫מהוויםכיאירוע אח‬ ‫המשפט‬ ‫המעשים‬ ‫המשפט) כיקבע בית‬ ‫(א‪1‬‬ ‫(א‪ )1‬קבע בית‬ ‫כל המעשים שבאותו‬ ‫שבאותו‬ ‫כולל בשל‬ ‫המעשים‬ ‫כלעונש‬ ‫ויגזור‬ ‫כולו‪,‬בשל‬ ‫לאירועכולל‬ ‫ויגזור עונש‬ ‫כולו‪40,‬ג(א)‬ ‫בסעיף‬ ‫לאירוע‬ ‫כאמור‬ ‫כאמור בסעיף ‪40‬ג(א)‬ ‫אירוע‪;".‬‬ ‫אירוע‪;".‬‬ ‫עבירות המהוות" יבוא‬ ‫בכמהיבוא‬ ‫המהוות"‬ ‫נאשם‬ ‫עבירות‬ ‫המשפט‬ ‫בכמה‬ ‫נאשםבית‬ ‫"הרשיע‬ ‫המשפט‬ ‫ביתבמקום‬ ‫"הרשיע(ב)‪,‬‬ ‫בסעיף קטן‬ ‫(‪ )3‬בסעיף קטן (ב)‪)3(,‬במקום‬ ‫מהווים"; המעשים מהווים";‬ ‫המשפט כי‬ ‫המעשים‬ ‫"קבע בית‬ ‫"קבע בית המשפט כי‬ ‫(‪)4‬‬ ‫יבוא‪ :‬סעיף קטן (ב) יבוא‪:‬‬ ‫קטן) (ב) אחרי‬ ‫אחרי סעיף (‪4‬‬ ‫המעשים מהווים כמה‬ ‫המשפט‬ ‫קבע בית‬ ‫בסעיף קטן (ב)‪,‬‬ ‫האמור‬ ‫בסעיףאף‬ ‫"(ב‪ )1‬על‬ ‫כיכמה‬ ‫מהווים‬ ‫המעשים‬ ‫המשפט כי‬ ‫קבע בית‬ ‫קטן (ב)‪,‬‬ ‫"(ב‪ )1‬על אף האמור‬ ‫באופן חוזר לאורך זמן‪,‬‬ ‫חוזרובוצעו‬ ‫במהותם‬ ‫האירועים‬ ‫האירועים מצא‬ ‫אירועים אך‬ ‫לאורך זמן‪,‬‬ ‫דומיםבאופן‬ ‫ובוצעו‬ ‫דומיםכיבמהותם‬ ‫אירועים אך מצא כי‬ ‫וחומרתם‪ ,‬לקבוע מתחם‬ ‫את נסיבות‬ ‫לאחר ששקל‬ ‫מהותםמתחם‬ ‫האירועים‪ ,‬לקבוע‬ ‫מהותם וחומרתם‪,‬‬ ‫האירועים‪,‬‬ ‫הוא‪,‬נסיבות‬ ‫רשאי את‬ ‫רשאי הוא‪ ,‬לאחר ששקל‬ ‫בלבד לכל האירועים‪;".‬‬ ‫הולם אחד‬ ‫האירועים‪;".‬‬ ‫עונשלכל‬ ‫עונש הולם אחד בלבד‬ ‫ביניהן" יבוא "במספר‬ ‫יבואובזיקה‬ ‫בתדירותן‬ ‫העבירות‪" ,‬במספר‬ ‫"במספר(ג)‪ ,‬במקום‬ ‫בסעיף קטן‬ ‫"במספר‬ ‫העבירות‪,‬ביניהן"‬ ‫בתדירותן ובזיקה‬ ‫(‪ )5‬בסעיף קטן (ג)‪)5(,‬במקום‬ ‫בתדירותם ובזיקה ביניהם"‪.‬‬ ‫והמעשים‪,‬‬ ‫העבירות‬ ‫ובזיקה ביניהם"‪.‬‬ ‫בתדירותם‬ ‫העבירות והמעשים‪,‬‬ ‫דברי הסבר‬ ‫הסעיף מתווה כאמור מסלול לגזירת הדין במצב של‬ ‫ריבוי עבירות‪ .‬על פי סעיף קטן (א) שבו‪ ,‬אם הורשע הנאשם‬ ‫בכמה עבירות המהוות אירוע אחד‪ ,‬גזירת הדין תיעשה כפי‬ ‫שנעשה הדבר מקום שבו הורשע הנאשם בעבירה בודדת‬ ‫ בית המשפט יקבע את מתחם העונש ההולם ולאחר‬‫מכן יגזור עונש כולל במסגרת המתחם‪ .‬על פי סעיף קטן (ב)‬ ‫של אותו סעיף‪ ,‬כאשר העבירות מהוות כמה אירועים‪ ,‬על‬ ‫בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד‪,‬‬ ‫ולאחר מכן רשאי הוא לקבוע עונש כולל לכל האירועים או‬ ‫עונש נפרד לכל אירוע ולהחליט בדבר הצבירה או החפיפה‬ ‫של העונשים‪ .‬בסעיף קטן (ג) נקבעה נוסחת איזון כללית‬ ‫לגבי ענישה במקרים אלה‪ ,‬שמבקשת להבטיח את קיומו‬ ‫של יחס הולם בין מידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש‬ ‫המוטל עליו ומידתו‪.‬‬ ‫הניסיון שהצטבר בפסיקת בתי המשפט מצביע על‬ ‫צורך בשלושה תיקונים מרכזיים לסעיף ‪40‬יג לחוק‪ ,‬בנוסחו‬ ‫הקיים‪ .‬ראשית‪ ,‬מוצע להחליף את המונח "ריבוי עבירות"‬ ‫המשמש בסעיף הקיים במונח "ריבוי מעשים"‪ .‬שנית‪ ,‬מוצע‬ ‫לתת בחוק פרשנות למונח "אירוע אחד"‪ .‬לבסוף מוצע‬ ‫לקבוע כי במקרים של אירועים חוזרים ודומים במהותם‪,‬‬ ‫יהיה ניתן לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד‪.‬‬ ‫סעיף ‪40‬יג בנוסחו הקיים נוקט במונח "ריבוי עבירות"‪.‬‬ ‫מוצע לשנות מונח זה ל"ריבוי מעשים"‪ .‬זאת‪ ,‬כדי להבהיר‬ ‫את היחס שבין המונחים "עבירה"‪" ,‬מעשה" ו"אירוע"‪,‬‬ ‫ולהדגיש כי הסעיף נדרש רק במקרים של ענישה במצב‬ ‫של ריבוי מעשים‪ .‬סעיף ‪ 186‬לחוק סדר הדין הפלילי‬ ‫קובע כי "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל‬ ‫אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות‬ ‫שהוכחו לפניו‪ ,‬אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל‬ ‫אותו מעשה"‪ .‬היינו‪ ,‬במקרה שהנאשם ביצע כמה עבירות‬ ‫הנובעות ממעשה אחד‪ ,‬לא ניתן לגזור עליו יותר מעונש‬ ‫אחד וממילא אין צורך בהכוונת שיקול הדעת באשר ליחס‬ ‫שבין העונשים‪ .‬רק כאשר בית משפט מוצא שהנאשם‬ ‫ביצע כמה מעשים נפרדים‪ ,‬שבגין כל אחד מהם צריך בית‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫המשפט לגזור עונש נפרד‪ ,‬מתעוררת שאלת היחס שבין‬ ‫העונשים‪ ,‬שאליה מתייחס סעיף ‪40‬יג לחוק‪.‬‬ ‫סעיף ‪40‬יג בנוסחו המוצע מנחה את בית המשפט‪,‬‬ ‫בסעיף קטן (א) המוצע‪ ,‬כי ראשית עליו לקבוע אם בתיק‬ ‫שלפניו בוצעו כמה עבירות שאינן בגדר מעשה אחד‪,‬‬ ‫אלא כמה מעשים‪ .‬ככל שכך הם פני הדברים‪ ,‬יהיה על‬ ‫בית המשפט לבחון‪ ,‬לצורך קביעת מתחם העונש ההולם‬ ‫בהתאם לסעיפים קטנים (א‪ )1‬עד (ב‪ )1‬בנוסחם המוצע‪ ,‬אם‬ ‫המעשים מהווים אירוע אחד או כמה אירועים‪.‬‬ ‫לעניין זה מוצע להבהיר מהו "אירוע אחד"‪ .‬בהעדר‬ ‫הגדרה למונח "אירוע" בסעיף ‪40‬יג לחוק‪ ,‬פורש המונח‬ ‫בפסיקת בית המשפט העליון‪ .‬ההלכה לעניין זה נקבעה‬ ‫בע"פ ‪ 4910/13‬אחמד ג'אבר נ' מ"י (פורסם בנבו‪,)29.10.14 ,‬‬ ‫שם בחרה השופטת ברק‪-‬ארז ב"מבחן הקשר הענייני‬ ‫ההדוק" (להלן ‪ -‬הלכת ג'אבר)‪ .‬לדברי השופטת ברק‪-‬ארז‪,‬‬ ‫"קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה ביניהן סמיכות‬ ‫זמנים או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תכנית עבריינית‬ ‫אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה" (ר'‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .)35‬השופט פוגלמן הצטרף לעמדת השופטת ברק‪-‬‬ ‫ארז והוסיף כי לדידו "התיבה 'אירוע אחד' רחבה דיה‪ ‬כדי‬ ‫לכלול גם פעולות עברייניות שבוצעו על‪ ‬פני רצף זמן; כללו‬ ‫מעשים שונים; ביחס לקורבנות שונים; ובמקומות שונים‪.‬‬ ‫הכל ‪ -‬כל עוד הם מהווים מסכת עבריינית אחת" (ר' שם‪,‬‬ ‫עמ' ‪ .)41‬המבחנים הרחבים שבהלכת ג'אבר חותרים תחת‬ ‫מטרת סעיף ריבוי העבירות‪ .‬כל אחד מהמעשים שאותם‬ ‫מבצע הנאשם הוא בעל חומרה עבריינית נפרדת‪ .‬החלוקה‬ ‫לאירועים נועדה לשקף חומרה זאת ובה בעת לקבוע את‬ ‫האיזונים הנדרשים בגזירת הדין במקרים של ריבוי מעשים‪,‬‬ ‫בהתאם לעקרון ההלימה‪ .‬הלכת ג'אבר כוללת תחת המונח‬ ‫"אירוע" מעשים שמן הראוי היה להתייחס אליהם כאל‬ ‫אירועים נפרדים‪ .‬בכך היא מפחיתה ממשקלם של המעשים‬ ‫השונים ואף מותירה את בית המשפט‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬חסר‬ ‫הכוונה חקיקתית באשר לדרך שבה יש לגזור את עונשו‬ ‫של נאשם במקרים מעין אלה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בהכניסה תחת‬ ‫‪1081‬‬ ‫תיקון סעיף ‪40‬יד‬ ‫‪.5‬‬ ‫בסעיף ‪40‬יד לחוק העיקרי ‪-‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫האמור בו יסומן "(א)" ובו ‪-‬‬ ‫(א) במקום פסקה (‪ )3‬יבוא‪:‬‬ ‫דברי הסבר‬ ‫מטרייה אחת אירועים שונים‪ ,‬מצמצמת הלכת ג'אבר את‬ ‫המשקל הנורמטיבי המנחה של המתחם שנקבע‪.‬‬ ‫לנוכח האמור מוצע לקבוע‪ ,‬בסעיף ‪40‬יג(א) לחוק‪,‬‬ ‫בנוסחו המוצע‪ ,‬כי לעניין הסעיף האמור יראו מעשים‬ ‫שנעשו בסמיכות זה לזה בזמן ובמקום‪ ,‬כמעשים המהווים‬ ‫אירוע אחד‪ ,‬אלא אם כן מצא בית המשפט כי בשל המעשים‬ ‫נפגעו ערכים חברתיים שונים או היו נפגעי עבירה שונים‪,‬‬ ‫וסבר כי בשל כך יש לראותם כאירועים נפרדים‪ .‬ההוראה‬ ‫המוצעת לפרשנות המונח "אירוע אחד" מצומצמת יותר‬ ‫מזו שבפסיקה‪ ,‬באמצעות שני מבחנים‪ :‬המבחן הראשון‬ ‫והמרכזי הוא מבחן טכני באופיו אשר בוחן אם המעשים‬ ‫בוצעו בקרבת זמן ומקום‪ .‬כאשר אדם מבצע מעשה במקום‬ ‫ובזמן מסוימים ולאחר מכן מבצע מעשה במקום או בזמן‬ ‫אחר‪ ,‬זהו ביטוי למידת אשם מוגברת‪ ,‬אשר צריכה להתבטא‬ ‫בחלוקה לאירועים נפרדים‪ .‬יודגש כי מעשים המבוצעים‬ ‫בקרבת זמן אך לא בקרבת מקום‪ ,‬או בקרבת מקום אך לא‬ ‫בקרבת זמן‪ ,‬אינם יכולים להיחשב כאירוע אחד‪ .‬המבחן‬ ‫הנוסף הוא מבחן מהותי‪ ,‬הבא לסייג את המבחן הטכני‬ ‫ולאפשר חלוקה לאירועים למרות הקרבה בזמן ובמקום‪.‬‬ ‫למבחן זה שני פרמטרים ‪ -‬זהות האינטרסים המוגנים‬ ‫ומספר הקרבנות‪ .‬כך‪ ,‬גם אם המעשים בוצעו בקרבת זמן‬ ‫ומקום‪ ,‬ככל שהמעשים פוגעים באינטרסים מוגנים שונים‬ ‫וככל שמדובר בפגיעות בקרבנות שונים‪ ,‬תגבר ההצדקה‬ ‫לקבוע שהמדובר בשני אירועים שונים‪.‬‬ ‫עוד מוצע לקבוע‪ ,‬בסעיף ‪40‬יג(ב‪ )1‬בנוסחו המוצע‪,‬‬ ‫כי מקום שהמעשים מהווים כמה אירועים נפרדים אך‬ ‫המדובר באירועים דומים במהותם אשר בוצעו באופן‬ ‫חוזר לאורך תקופת זמן‪ ,‬יהיה רשאי בית המשפט‪ ,‬לאחר‬ ‫ששקל את נסיבות האירועים‪ ,‬מהותם וחומרתם‪ ,‬לקבוע‬ ‫מתחם עונש הולם אחד בלבד לכל האירועים‪ .‬על פי‬ ‫לשונו של סעיף ‪40‬יג‪ ,‬יש חובה לקבוע מתחם נפרד לכל‬ ‫אירוע‪ .‬חובה זאת עשויה לעורר קושי מושגי ומעשי כאשר‬ ‫הנאשם מורשע בביצוע עבירות רבות הדומות במהותן‬ ‫האחת לשנייה‪ ,‬אשר אינן בגדר אירוע אחד‪ .‬במקרים כאלה‪,‬‬ ‫כדוגמת עבירות מס‪ ,‬עבירות מרמה‪ ,‬ולעתים אף עבירות‬ ‫חמורות יותר‪ ,‬אין עקרון ההלימה מצדיק בהכרח קביעה‬ ‫של מתחמים נפרדים‪ .‬גם מבחינה פרקטית‪ ,‬אין בכך כדי‬ ‫לייעל ולהכווין את שיקול הדעת השיפוטי‪ .‬החזרה על אותו‬ ‫מעשה עברייני מצביעה על הצורך לשקול ענישה אחידה‬ ‫בעניין‪ ,‬על אף שאין המדובר באותו אירוע‪.‬‬ ‫משכך‪ ,‬מוצע לקבוע‪ ,‬בסעיף ‪40‬יג(ב‪ ,)1‬כי באירועים‬ ‫שבהם נעברו עבירות חוזרות ודומות במהותן‪ ,‬יהיה לשופט‬ ‫שיקול דעת אם לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד‬ ‫לכל האירועים הנפרדים‪ ,‬או לקבוע מתחמים נפרדים לכל‬ ‫אירוע‪ .‬יודגש כי קביעת מתחם ענישה אחד לכמה אירועים‬ ‫‪1082‬‬ ‫אין משמעה שהמדובר באירוע אחד‪ .‬ההוראה המוצעת‬ ‫משמרת את ההכרה בדבר הפעולה העבריינית המובחנת‬ ‫ובה בעת מאפשרת דרך קלה ונכונה יותר לגזירת הדין‪,‬‬ ‫לנוכח הדמיון בין האירועים והחזרה עליהם‪.‬‬ ‫התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם פסיקת בית‬ ‫המשפט העליון‪ .‬כך למשל‪ ,‬ציינה השופטת ברק‪-‬ארז בעניין‬ ‫ג'אבר‪ ,‬שבית המשפט העליון "כבר הכיר במצבים שבהם‬ ‫מסכת של התעללות מינית של אדם בוגר בקטין על פני‬ ‫תקופה נחשבה ל'אירוע אחד'" (ר' שם‪ ,‬בעמ' ‪ .)35‬על פי‬ ‫הסעיף המוצע‪ ,‬במקרה כזה נכון יהיה לקבוע כי מדובר‬ ‫באירועים נפרדים‪ ,‬ואולם יהיה ניתן לקבוע להם מתחם‬ ‫עונש הולם אחד‪ .‬ברע"פ ‪ 4760/14‬אדוארד קיסלמן ואח' נ'‬ ‫מ"י (פורסם בנבו‪ ,)7.5.15 ,‬ביצעו הנאשמים במהלך תקופה‬ ‫של חמישה ימים כמה עשרות עסקאות באמצעות כרטיס‬ ‫אשראי מזויף‪ ,‬נגד קרבנות שונים‪ .‬בית המשפט קבע כי‬ ‫בהתאם ל"מבחן הקשר הענייני ההדוק" שבהלכת ג'אבר‪,‬‬ ‫מדובר באירוע אחד‪ ,‬על אף שבוצע נגד קרבנות שונים‪.‬‬ ‫בהתאם לסעיף המוצע‪ ,‬גם במצב כזה נכון היה לשמר את‬ ‫האבחנה בין האירועים השונים (כל אחת מהעסקאות)‪,‬‬ ‫ואולם היה ניתן לקבוע להם מתחם עונש אחד‪.‬‬ ‫על פי הסעיף המוצע‪ ,‬בהחליטו האם לקבוע מתחם‬ ‫עונש הולם אחד לאירועים נפרדים או כמה מתחמים‪ ,‬על‬ ‫בית המשפט לשקול גם את נסיבות האירועים‪ ,‬מהותם‬ ‫וחומרתם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בעוד שבעבירות מין לא יהיה זה מן‬ ‫הראוי לקבוע שעבירות חוזרות שבוצעו נגד קרבנות שונים‬ ‫מהוות אירוע אחד‪ ,‬יהיה הדבר אפשרי במקרים של עבירות‬ ‫חמורות פחות‪ ,‬כמו בעניין קיסלמן המוזכר לעיל‪.‬‬ ‫יודגש כי אין משמעות הסעיף כי בכל מקום שבו‬ ‫בוצע רצף של עבירות נגד אותו קרבן‪ ,‬יהיה זה מן הראוי‬ ‫לקבוע מתחם עונש אחד‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ייתכנו מקרים שבהם‬ ‫לאור חומרת האירועים או העובדה שניתן להבחין ביניהם‬ ‫באופן ברור‪ ,‬יהיה זה נכון לקבוע מתחמים נפרדים‪ ,‬למרות‬ ‫שמדובר בעבירות דומות במהותן שבוצעו נגד קרבן אחד‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 5‬לפסקה (‪)1‬‬ ‫סעיף ‪40‬יד לחוק קובע כי על בית המשפט לפרט‬ ‫‬ ‫ולנמק את השלבים השונים בגזירת הדין לפי סימן א'‪1‬‬ ‫ קביעת מתחם העונש ההולם‪ ,‬גזירת העונש המתאים‪,‬‬‫חריגה ממתחם העונש ההולם והדרך שבה גזר את הדין‬ ‫במקרה של ריבוי עבירות‪ .‬לאור הוספת סעיף ‪40‬יא‪ 1‬לחוק‬ ‫ותיקון סעיף ‪40‬יג לחוק‪ ,‬בסעיפים ‪ 2‬ו–‪ 4‬להצעת החוק‪,‬‬ ‫מוצע לתקן בהתאמה גם את חובת ההנמקה שבסעיף‬ ‫‪40‬יד‪ ,‬כך שההנמקה תתייחס גם לחריגה ממתחם העונש‬ ‫ההולם בשל קיומה של נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה‬ ‫קשורה בביצוע העבירה וכן לריבוי "מעשים" במקום ריבוי‬ ‫"עבירות"‪.‬‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫של לשם שיקומו של‬ ‫שהיתה‪,‬‬ ‫שיקומו‬ ‫לשםככל‬ ‫ההולם‪,‬‬ ‫שהיתה‪,‬‬ ‫העונש‬ ‫ממתחםככל‬ ‫חריגהההולם‪,‬‬ ‫"(‪ )3‬העונש‬ ‫"(‪ )3‬חריגה ממתחם‬ ‫מיוחדת של נסיבה מיוחדת‬ ‫בשל קיומה‬ ‫נסיבה‬ ‫שלאו‬ ‫הציבור‬ ‫שלוםקיומה‬ ‫עלבשל‬ ‫הגנהאו‬ ‫הציבור‬ ‫לשם‬ ‫שלום‬ ‫הנאשם‪,‬‬ ‫הנאשם‪ ,‬לשם הגנה על‬ ‫לחריגה;";והטעמים לחריגה;";‬ ‫והטעמיםהעבירה‪,‬‬ ‫קשורה בביצוע‬ ‫העבירה‪,‬‬ ‫שאינה‬ ‫בביצוע‬ ‫קשורהדופן‬ ‫ויוצאת דופן שאינהויוצאת‬ ‫(ב)‬ ‫(‪)2‬‬ ‫"שאינן אותו מעשה";‬ ‫מעשה";‬ ‫אירועים" יבוא‬ ‫"שאינן אותו‬ ‫יבואכמה‬ ‫"המהוות‬ ‫אירועים"‬ ‫במקום‬ ‫(‪,)4‬כמה‬ ‫"המהוות‬ ‫במקום בפסקה‬ ‫בפסקה (‪( ,)4‬ב)‬ ‫יבוא‪ :‬סעיף קטן (א) יבוא‪:‬‬ ‫קטן) (א)אחרי‬ ‫אחרי סעיף (‪2‬‬ ‫בהליכים המנויים להלן‪:‬‬ ‫תחול להלן‪:‬‬ ‫המנויים‬ ‫בהליכים לא‬ ‫שבסעיף קטן (א)‬ ‫לא תחול‬ ‫ההנמקה‬ ‫חובת קטן (א)‬ ‫"(ב)שבסעיף‬ ‫"(ב) חובת ההנמקה‬ ‫(‪)1‬‬ ‫התשמ"ו‪1985-‬‏‪;2‬‬ ‫המינהליות‪,‬‬ ‫העבירות‬ ‫המינהליות‪,‬‬ ‫סעיף ‪ 13‬לחוק‬ ‫העבירות‬ ‫הליכים לפי‬ ‫סעיף ‪ 13‬לחוק‬ ‫הליכים לפי (‪)1‬‬ ‫התשמ"ו‪1985-‬‏‪;2‬‬ ‫הפלילי [נוסח משולב]‪,‬‬ ‫משולב]‪,‬‬ ‫הדין‬ ‫[נוסח‬ ‫הפליליסדר‬ ‫‪ 222‬לחוק‬ ‫סעיףהדין‬ ‫לפיסדר‬ ‫לחוק‬ ‫הליכים‬ ‫סעיף ‪222‬‬ ‫(‪ )2‬הליכים לפי (‪)2‬‬ ‫הפלילי); סדר הדין הפלילי);‬ ‫הדיןזה ‪ -‬חוק‬ ‫סדר קטן‬ ‫(בסעיף‬ ‫התשמ"ב‪1-982-‬‏‪3‬חוק‬ ‫התשמ"ב‪1982-‬‏‪( 3‬בסעיף קטן זה‬ ‫(‪)3‬‬ ‫לחוק סדר הדין הפלילי;‬ ‫הפלילי;‬ ‫הדין‪230‬‬ ‫סדרסעיף‬ ‫לחוקלפי‬ ‫הליכים‬ ‫סעיף ‪230‬‬ ‫הליכים לפי (‪)3‬‬ ‫סדר‪(240‬א)(‪ )3‬לחוק סדר‬ ‫סעיף‬ ‫לחוק‬ ‫‪(240‬א)(‪)3‬לפי‬ ‫שלא בפניו‬ ‫סעיף‬ ‫נאשם‬ ‫נדוןלפי‬ ‫בפניו‬ ‫שבהם‬ ‫הליכים שלא‬ ‫(‪)4‬נדון נאשם‬ ‫(‪ )4‬הליכים שבהם‬ ‫הדין הפלילי‪".‬‬ ‫הדין הפלילי‪".‬‬ ‫אחריא'‪2‬‬ ‫הוספת סימן‬ ‫יבוא‪:‬לחוק העיקרי יבוא‪:‬‬ ‫העיקרי ‪40‬טו‬ ‫אחרי סעיף‬ ‫‪40‬טו לחוק‬ ‫סעיף ‪.6‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הוספת סימן א'‪2‬‬ ‫מייעצת לענייני ענישה‬ ‫מייעצתא'‪:2‬‬ ‫"סימן א'‪ :2‬ועדה "סימן‬ ‫ועדהענישה‬ ‫לענייני‬ ‫ועדה מייעצת‬ ‫לענייני ענישה‬ ‫ועדה‬ ‫מייעצת לענייני ענישה‬ ‫ועדה ענישה‬ ‫לענייני‬ ‫ימנה‬ ‫מייעצת‬ ‫המשפטים‬ ‫שר ועדה‬ ‫(א)ימנה‬ ‫המשפטים‬ ‫מייעצת שר ‪40‬טז‪.‬‬ ‫‪40‬טז‪( .‬א)‬ ‫לענייני ענישה‬ ‫והם‪ :‬בת ‪ 14‬חברים והם‪:‬‬ ‫הוועדה)‪,‬‬ ‫חברים‬ ‫זה ‪-‬‬ ‫בת ‪14‬‬ ‫(בסימן‬ ‫(בסימן זה ‪ -‬הוועדה)‪,‬‬ ‫דברי הסבר‬ ‫לפסקה (‪ )2‬חובת ההנמקה שבסעיף ‪40‬יד לחוק חלה‬ ‫על כל עבירה שבגינה נגזר דינו של נאשם‪ .‬מוצע לצמצם‬ ‫את חובת ההנמקה בהליכים שבבסיסם עבירות פשוטות‬ ‫ושבהם סדר הדין וגזירת הדין צריכים להתאפיין ביעילות‬ ‫מרבית‪ .‬בהליכים מסוג זה צמצום חובת ההנמקה עולה‬ ‫בקנה אחד עם שיקולי היעילות המנחים את הפרוצדורה‬ ‫המלווה הליכים אלה‪ ,‬ואין בכך כדי לפגוע בנאשם‪.‬‬ ‫ההליכים שמוצע לסייג את חובת ההנמקה במסגרתם‬ ‫הם אלה‪:‬‬ ‫ הליכים לפי סעיף ‪ 13‬לחוק העבירות המינהליות‪,‬‬‫התשמ"ו‪ - 1985-‬שהם הליכים הנפתחים לאחר בקשה‬ ‫להישפט על עבירה מינהלית;‬ ‫ הליכים לפי סעיפים ‪ 222‬ו–‪ 230‬לחוק סדר הדין הפלילי‬‫ שהם הליכים הנפתחים בדרך של ברירת קנס ובדרך של‬‫בקשה להישפט על עבירת ברירת משפט;‬ ‫ הליכים שבהם נדון נאשם שלא בפניו לפי סעיף‬‫‪(240‬א)(‪ )3‬לחוק סדר הדין הפלילי ‪ -‬שהם הליכים בעבירות‬ ‫לפי פקודת התעבורה או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי‬ ‫(נוסח חדש)‪ ,‬התש"ל‪ ,1970-‬שלא גרמו לתאונת דרכים שבה‬ ‫נחבל אדם חבלה של ממש‪ ,‬בעבירות שנקבעו כעבירות קנס‬ ‫או כעבירות מינהליות‪ ,‬או בעבירות אחרות שנקבעו בסעיף‬ ‫‪ 2‬לתקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לעניין סעיפים ‪239‬‬ ‫ו–‪ 240‬לחוק)‪ ,‬התשכ"ו‪ ,1966-‬ושבהם נאשם שהוזמן לא‬ ‫התייצב‪ ,‬והחוק מתיר לבית המשפט לראות אותו כמודה‬ ‫בעובדות ולשפוט אותו שלא בפניו אם סבר שלא יהיה‬ ‫בכך משום עיוות דין‪ ,‬ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יודגש כי התיקון מסייג את חובת ההנמקה אך לא‬ ‫את תחולת שאר ההוראות שבסימן א'‪ .1‬הוראות אלה‬ ‫ימשיכו לחול על הליך גזירת הדין בעבירות האמורות‪,‬‬ ‫ועל בתי המשפט יהיה להגיע לתוצאה העונשית על פי‬ ‫הוראות הסימן‪ .‬בה בעת‪ ,‬התיקון המוצע יפטור את בתי‬ ‫המשפט מלנמק ולהסביר כל שלב בגזירת הדין‪ ,‬כנדרש‬ ‫על פי סעיף ‪40‬יד‪ ,‬וכך יסייע בשימור היעילות הנדרשת‬ ‫בהליכים אלה‪.‬‬ ‫עוד יודגש כי אין בפטור הניתן בתיקים אלה כדי‬ ‫להשמיע דבר באשר לחובת ההנמקה בתיקים אחרים‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬טיב חובת ההנמקה והיקפה משתנה‬ ‫מתיק לתיק‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ברי כי היקף חובת ההנמקה בתיק‬ ‫תעבורה שעניינו נהיגה במהירות מופרזת אינו כהיקף‬ ‫חובת ההנמקה בתיק פלילי חמור שעניינו עבירות אינוס‬ ‫או הריגה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעבירות המתבצעות בנסיבות‬ ‫הדומות זו לזו‪ ,‬יכול בית המשפט להסתמך על תיק קודם‬ ‫שבו קבע מתחם עונש הולם לנסיבות אלה‪ .‬כפי שציין‬ ‫בית המשפט העליון בפסיקתו‪" :‬אין להמציא הגלגל מחדש‬ ‫בכל מקרה ומקרה בו אנו נדרשים לקביעת מתחם עונש‬ ‫הולם" (ע"פ ‪ 1127/13‬עמאואל גברזגיי נ' מ"י (פורסם בנבו‪,‬‬ ‫‪.))15.1.2014‬‬ ‫סעיף ‪ 6‬מוצע להקים ועדה מייעצת לענייני ענישה‪ ,‬אשר‬ ‫תפעל לקידום השוויון בענישה‪ ,‬לפיתוח מדיניות‬ ‫‬ ‫כוללת לענישה‪ ,‬לשיקום ולגזירת הדין‪ ,‬ולהגברת המודעות‬ ‫בקרב הציבור למדיניות זו‪.‬‬ ‫ס"ח התשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬ ‫ס"ח התשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫‪1083‬‬ ‫(‪ )1‬שופט או שופט בדימוס של בית המשפט העליון‪,‬‬ ‫שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ואם הוא‬ ‫שופט בדימוס ‪ -‬בהתייעצות עמו;‬ ‫(‪ )2‬שופט או שופט בדימוס של בית משפט מחוזי‬ ‫שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ואם הוא‬ ‫שופט בדימוס ‪ -‬בהתייעצות עמו;‬ ‫(‪ )3‬שופט או שופט בדימוס של בית משפט שלום‬ ‫שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ואם הוא‬ ‫שופט בדימוס ‪ -‬בהתייעצות עמו;‬ ‫(‪ )4‬עורך דין ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד‬ ‫המשפטים;‬ ‫(‪)5‬‬ ‫פרקליט מפרקליטות המדינה;‬ ‫(‪)6‬‬ ‫סניגור שהוא עובד לשכת הסניגוריה הציבורית;‬ ‫(‪ )7‬עובד שירות המבחן כמשמעותו בפרק ד' לפקודת‬ ‫המבחן [נוסח חדש]‪ ,‬התשכ"ט‪1969-‬‏‪ ,4‬שימונה בהסכמת‬ ‫שר הרווחה והשירותים החברתיים;‬ ‫(‪ )8‬תובע כאמור בסעיף ‪(12‬א)(‪ )2‬לחוק סדר הדין‬ ‫הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב‪ ,1982-‬שימונה‬ ‫בהסכמת השר לביטחון הפנים;‬ ‫דברי הסבר‬ ‫דוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה‬ ‫והטיפול בעבריינים בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר‬ ‫מחודש נובמבר ‪ 2015‬המליץ‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על הקמת יחידה‬ ‫למחקר ומידע במשרד המשפטים אשר תעסוק בנושא‬ ‫אכיפת החוק‪ ,‬בדגש על מדיניות הענישה‪ ,‬השיקום וגזירת‬ ‫הדין‪.‬‬ ‫ברוח המלצה זאת מוצע להקים ועדה מייעצת לענייני‬ ‫ענישה‪ .‬בראש הוועדה יעמוד שופט או שופט בדימוס של‬ ‫בית המשפט העליון והיא תורכב מ–‪ 13‬חברים נוספים‬ ‫המייצגים מגוון אינטרסים ותחומי מומחיות‪.‬‬ ‫על פי המוצע הוועדה תבצע שני תפקידים עיקריים‪:‬‬ ‫התפקיד הראשון כולל איסוף מידע ועריכת מחקרים על‬ ‫מדיניות הענישה הנוהגת ‪ -‬סוג ומידת העונש ‪ -‬בעבירות‬ ‫שונות‪ ,‬וזאת‪ ,‬בהתייחס לנסיבות השכיחות השונות‬ ‫הקשורות בביצוע העבירות‪ .‬ממצאים אלה יפורסמו‬ ‫לציבור וישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את מדיניות‬ ‫הענישה הנהוגה לצורך קביעת מתחם העונש ההולם‪ ,‬ככל‬ ‫שהדבר מתאים למעשה העבירה שבפניו (ר' סעיף ‪40‬ג(א‪)1‬‬ ‫בנוסחו המוצע בסעיף ‪ )1(1‬להצעת החוק)‪.‬‬ ‫יוזכר כי בהמשך להמלצות הוועדה לבחינת דרכי‬ ‫ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזר הדין‪ ,‬בראשות‬ ‫השופט אליעזר גולדברג‪ ,‬אשר הוגשו בחודש אוקטובר‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ ,1997‬הוצע בין השאר בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' ‪)92‬‬ ‫(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה)‪ ,‬התשס"ו‪2006-‬‬ ‫(הצעות חוק הממשלה‪ ,‬התשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,)446‬להקים ועדה‬ ‫לקביעת עונשי מוצא לענישה‪ .‬על פי המוצע באותה‬ ‫הצעה‪ ,‬הוועדה היתה רשאית לקבוע עונשי מוצא לעבירות‬ ‫אשר יבטאו את העונש ההולם מבחינת מדיניות הענישה‬ ‫הנהוגה ומבחינת מדיניות הענישה הראויה‪ .‬בהתאם‬ ‫להצעה‪ ,‬על בתי המשפט היה לקבוע את העונש ההולם‬ ‫לפי עונש המוצא שקבעה הוועדה‪ .‬חלק זה של ההצעה‬ ‫פוצל במהלך הדיונים בהצעת החוק בכנסת ולא נכלל‬ ‫כחלק מתיקון מס' ‪.113‬‬ ‫התפקיד המוצע כעת לוועדה שונה מהתפקיד‬ ‫אשר יועד לה בהצעת החוק משנת ‪ .2006‬בניגוד להצעת‬ ‫החוק משנת ‪ ,2006‬מוצע כי הוועדה תפרסם ממצאים‬ ‫על בסיס רמת הענישה הנהוגה בלבד‪ .‬קביעה זאת תהיה‬ ‫קביעה אמפירית ולא תשקף עמדה נורמטיבית ומחייבת‬ ‫של הוועדה באשר לענישה הראויה‪ .‬על פי סעיף ‪40‬ג(א)‬ ‫לחוק בנוסחו הקיים‪ ,‬בקביעת מתחם העונש ההולם על‬ ‫בתי המשפט להתחשב‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במדיניות הענישה‬ ‫הנהוגה‪ .‬כל שיעשו ממצאי הוועדה על פי תפקיד זה הוא‬ ‫לשקף את מדיניות הענישה הנהוגה‪ .‬בכך‪ ,‬ישמשו כלי‬ ‫עזר מקצועי שבית המשפט יסתייע בו‪ ,‬אך אינו מחויב‬ ‫לפסוק לפיו‪.‬‬ ‫דיני מדינת ישראל‪ ,‬נוסח חדש ‪ ,14‬עמ' ‪.312‬‬ ‫‪1084‬‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫שימונה בהסכמת השר‬ ‫הסוהרהשר‬ ‫בהסכמת‬ ‫שימונהבתי‬ ‫הסוהר שירות‬ ‫בתי עובד‬ ‫(‪ )9‬עובד שירות (‪)9‬‬ ‫לביטחון הפנים; לביטחון הפנים;‬ ‫במשרד האוצר שימונה‬ ‫התקציביםשימונה‬ ‫במשרד האוצר‬ ‫נציג אגף‬ ‫התקציבים‬ ‫(‪ )10‬נציג אגף (‪)10‬‬ ‫בהסכמת שר האוצר;‬ ‫בהסכמת שר האוצר;‬ ‫הסיוע לנפגעי עבירה‪,‬‬ ‫עבירה‪,‬‬ ‫בתחום‬ ‫לנפגעי‬ ‫ניסיון‬ ‫הסיוע‬ ‫בתחוםבעל‬ ‫ניסיון) אדם‬ ‫(‪ )11‬אדם בעל (‪11‬‬ ‫שאינו עובד המדינה;‬ ‫שאינו עובד המדינה;‬ ‫בעליבמוסד מוכר‪ ,‬בעלי‬ ‫האקדמי‬ ‫הסגלמוכר‪,‬‬ ‫אנשיבמוסד‬ ‫האקדמי‬ ‫הסגל שני‬ ‫(‪ )12‬שני אנשי (‪)12‬‬ ‫הפלילי‪ ,‬המשפט הפלילי‪,‬‬ ‫הענישה או‬ ‫המשפט‬ ‫בתחום‬ ‫הענישה או‬ ‫מומחיות בתחום מומחיות‬ ‫גבוהה; להשכלה גבוהה;‬ ‫להשכלההמועצה‬ ‫המועצה המלצת‬ ‫שימונו על פי‬ ‫שימונו על פי המלצת‬ ‫ו"המועצה להשכלה גבוהה"‬ ‫להשכלה גבוהה"‬ ‫"מוסד מוכר"‬ ‫ו"המועצה‬ ‫לעניין זה‪,‬‬ ‫לעניין זה‪" ,‬מוסד מוכר"‬ ‫גבוהה‪ ,‬להשכלה גבוהה‪,‬‬ ‫המועצה‬ ‫להשכלה‬ ‫כמשמעותם בחוק‬ ‫בחוק המועצה‬ ‫ כמשמעותם ‪-‬‬‫התשי"ח‪1958-‬‏‪ ;5‬התשי"ח‪1958-‬‏‪;5‬‬ ‫בתחום המשפט הפלילי‪,‬‬ ‫הפלילי‪,‬‬ ‫מומחיות‬ ‫בעלהמשפט‬ ‫בתחום‬ ‫עורך דין‬ ‫מומחיות‬ ‫(‪ )13‬עורך דין בעל(‪)13‬‬ ‫הדין‪ .‬לשכת עורכי הדין‪.‬‬ ‫הארצית של‬ ‫לשכת עורכי‬ ‫המועצה‬ ‫שתבחר של‬ ‫שתבחר המועצה הארצית‬ ‫בית המשפט העליון‬ ‫העליון‬ ‫בדימוס של‬ ‫השופטהמשפט‬ ‫בדימוסאושל בית‬ ‫השופטהשופט‬ ‫(ב) השופט או (ב)‬ ‫הוועדה‪.‬יושב ראש הוועדה‪.‬‬ ‫(א)(‪ )1‬יהיה‬ ‫קטןראש‬ ‫יושב‬ ‫סעיף‬ ‫יהיה‬ ‫(א)(‪)1‬לפי‬ ‫שמונה‬ ‫שמונה לפי סעיף קטן‬ ‫היא חמש שנים‪ ,‬ורשאי‬ ‫ורשאי‬ ‫הוועדה‬ ‫חברשנים‪,‬‬ ‫שלחמש‬ ‫היא‬ ‫כהונתו‬ ‫הוועדה‬ ‫תקופת‬ ‫(ג) תקופת כהונתו(ג)של חבר‬ ‫לתקופות כהונה נוספות‪.‬‬ ‫ולמנותונוספות‪.‬‬ ‫לשוב כהונה‬ ‫לתקופות‬ ‫המשפטים‬ ‫שרולמנותו‬ ‫שר המשפטים לשוב‬ ‫תפקידי הוועדה‬ ‫לפיתוח בענישה‪ ,‬לפיתוח‬ ‫בענישה‪ ,‬השוויון‬ ‫תפעל לקידום‬ ‫הוועדההשוויון‬ ‫תפעל) לקידום‬ ‫‪40‬יז‪( .‬א‬ ‫הוועדההוועדה‬ ‫תפקידי (א)‬ ‫‪40‬יז‪.‬‬ ‫ולגזירת הדין ולהגברת‬ ‫ולהגברת‬ ‫לשיקום‬ ‫לענישה‪,‬הדין‬ ‫לשיקום ולגזירת‬ ‫מדיניות כוללת‬ ‫מדיניות כוללת לענישה‪,‬‬ ‫בקרבזו‪.‬הציבור למדיניות זו‪.‬‬ ‫למדיניות‬ ‫המודעות‬ ‫המודעות בקרב הציבור‬ ‫דברי הסבר‬ ‫מודל זה נועד לסייע ולעודד את בתי המשפט לקבוע‬ ‫מתחמי ענישה‪ ,‬דבר שיקדם גזירת דין דומה במקרים דומים‬ ‫בערכאות שונות‪ .‬פרסום מקצועי ומבוסס מחקרית של רמות‬ ‫הענישה הנוהגות בעבירות שונות ישפר את הידע שבידי‬ ‫בתי המשפט בנוגע לרמת הענישה הנהוגה ויאפשר שימוש‬ ‫במידע האמור בעת גזירת הדין‪ .‬בה בעת‪ ,‬המודל אינו פוגע‬ ‫בעצמאות שיקול הדעת השיפוטי של הרשות השופטת‪ ,‬או‬ ‫בתפקידה של הרשות המחוקקת כמי שקובעת את עונשי‬ ‫המקסימום‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬על ממצאי הוועדה להתייחס לנסיבות‬ ‫השכיחות השונות הקשורות בביצוע העבירות‪ ,‬ככל שיש‬ ‫כאלה‪ .‬כך למשל בעבירת ההריגה‪ ,‬שיכולה להתבצע‬ ‫בנסיבות הקרובות לעבירת הרצח ובנסיבות הקרובות‬ ‫לגרימת מוות ברשלנות‪ ,‬וכך גם בעבירות רבות אחרות‪,‬‬ ‫אשר יכולות להתבצע בדרגות חומרה שונות‪.‬‬ ‫תפקיד מרכזי נוסף של הוועדה הוא לערוך מחקרים‬ ‫ולגבש המלצות בתחום מדיניות הענישה‪ ,‬השיקום וגזירת‬ ‫הדין‪ ,‬לרבות בעניינים אלה‪ :‬בחינת היעילות של דרכים‬ ‫שונות לענישה ולשיקום‪ ,‬ובכלל זה ההשפעה של דרכי‬ ‫ענישה ואמצעי שיקום שונים על צמצום העבריינות‪,‬‬ ‫הערכת העלות של דרכים שונות לענישה ולשיקום‬ ‫והערכת העלות של הצעות לשינוין‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כמובן‪ ,‬קיים קשר הדוק בין שני תפקידי הוועדה‬ ‫שפורטו לעיל‪ .‬רמות הענישה הנהוגות יכולות וצריכות‬ ‫לשמש כבסיס להמלצות הוועדה באשר למדיניות הענישה‬ ‫והשיקום‪.‬‬ ‫יצוין כי ועדות מסוג זה קיימות במדינות שונות‬ ‫בעולם‪ .‬במדינת ניו סאות' וולס שבאוסטרליה קיימת‬ ‫מועצת ענישה אשר תפקידה לייעץ לממשלה בענייני‬ ‫ענישה ולהפיץ לציבור מידע בתחום (ר' סעיפים ‪100I‬‬ ‫ו–‪ 100J‬ל–‪.)Crimes (Sentencing Procedure) Act 1999‬‬ ‫באנגליה קיימת מועצת ענישה אשר קובעת קווים מנחים‬ ‫לענישה ובהם מתחמי ענישה והנחיות נוספות (‪Coroners‬‬ ‫‪ .)and Justice Act 2009‬ועדות דומות קיימות גם בארה"ב‬ ‫ובמדינות אחרות בעולם‪.‬‬ ‫על פי המוצע‪ ,‬הוועדה תקבע לעצמה את סדרי דיוניה‬ ‫ועבודתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוועדה תהיה רשאית להתקשר עם‬ ‫כל אדם לשם ביצוע עבודתה ולזמן לפניה נציגים של‬ ‫גופים ציבוריים שונים וכל אדם אחר הנוגע בדבר‪ .‬הוראה‬ ‫זו מעניקה לוועדה את הגמישות הנדרשת לצורך ביצוע‬ ‫התפקידים השונים המוטלים עליה‪ .‬היא תוכל להעסיק‬ ‫עובדים במשרה מלאה או בהתקשרויות פרטניות‪ ,‬ולערוך‬ ‫שימועים בנושאים מסוימים‪.‬‬ ‫ס"ח התשי"ח‪ ,‬עמ' ‪.191‬‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫‪1085‬‬ ‫(ב) לשם ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א) תפעל‬ ‫הוועדה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫(‪ )1‬תאסוף מידע ותערוך מחקרים על מדיניות‬ ‫הענישה הנהוגה בעבירות שונות‪ ,‬בהתייחס‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬לנסיבות השכיחות השונות הקשורות לביצוע‬ ‫העבירות;‬ ‫(‪ )2‬תערוך מחקרים ותגבש המלצות בתחום מדיניות‬ ‫הענישה‪ ,‬השיקום וגזירת הדין‪ ,‬ובכלל זה בעניינים‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫(א) בחינת היעילות של דרכים שונות לענישה‬ ‫ולשיקום‪ ,‬ובכלל זה ההשפעה של דרכי ענישה‬ ‫ואמצעי שיקום שונים על צמצום העבריינות;‬ ‫(ב) הערכת העלות של דרכים שונות לענישה‬ ‫ולשיקום והערכת העלות של הצעות לשינוין;‬ ‫(‪ )3‬תפרסם לציבור את ממצאיה ואת המלצותיה לפי‬ ‫פסקאות (‪ )1‬ו–(‪.)2‬‬ ‫סדרי עבודת הוועדה ‪40‬יח‪ .‬הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה‪ ,‬ככל שלא נקבעו‬ ‫בידי שר המשפטים‪ ,‬ורשאית היא‪ ,‬לשם ביצוע תפקידיה‪,‬‬ ‫להתקשר עם כל אדם וכן לזמן לפניה כל אדם הנוגע לעניין‬ ‫שבו היא דנה‪.‬‬ ‫דיווח שנתי‬ ‫‪40‬יט‪( .‬א) יושב ראש הוועדה ידווח מדי שנה לשר המשפטים על‬ ‫עבודת הוועדה‪.‬‬ ‫(ב) שר המשפטים יעביר את הדיווח של יושב ראש הוועדה‬ ‫לפי סעיף קטן (א) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת‪".‬‬ ‫‪1086‬‬ ‫הצעות חוק הממשלה ‪ ,1052 -‬כ"א בסיוון התשע"ו‪27.6.2016 ,‬‬ ‫המחיר ‪ 4.86‬שקלים חדשים ‪ ISSN 0334-3030‬‬ ‫ סודר במח' רשומות‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬והודפס במדפיס הממשלתי‬