פרק ו
תמיד פרק שישי משנה א' שזָכּו בְּדִ ּׁשּון ִמזְּ ֵב ַח ַה ְּפנִימִי (א) ֵהחֵּלּו השניים עֹולִים ְּב ַמעֲלֹות הָאּולָם .מִי ֶׁ שזָכָה בְּדִ ּׁשּון ִמזְּ ֵב ַח ַה ְּפנִימִי ,נִ ְּכנַס ְּונָטַל אֶׁת ְּנֹורה הָיּו ַמקְּדִ ימִין ִל ְּפנֵיהֶׁם .מִי ֶׁ ְּו ַהמ ָ ְּנֹורה ,נִ ְּכנַס ּו ָמצָא שזָכָה בְּדִ יּׁשּון ַהמ ָ ַה ֶׁטנִי גמר את תפקידו ְּו ִהשְּתַ ֲחוָה ְּויָצָא .מִי ֶׁ שְּתֵ י נֵרֹות ִמז ְָּר ִחי ִים דֹו ְּלקִין ,מכבה ומְּדַ ּׁשֵן אֶׁת ַה ִמז ְָּר ִחיּ ,ו ַמנִי ַח אֶׁת הנר ְּנֹורה בֵין ָהע ְַּר ָבי ִםְּ .מצָאֹו ש ִממֶׁנּו ָהי ָה הכהן מַדְּ לִיק אֶׁת ַהמ ָ ַה ַמע ֲָרבִי דֹולֵקֶׁ , ש ָכבָה ,מְּדַ ּׁשְּנֹו ּומַדְּ לִיקֹו מן האש ִמ ִמזְּבַח הָעֹולָה שבעזרה .נָטַל אֶׁת למערבי ֶׁ שנִי ָהְּ ,ו ִהשְּתַ ֲחוָה ְּויָצָא: הַכּוז ִמ ַמ ֲעלָה ְּ משנה ב' שזָכָה ַב ַמחְּתָ ה ,מכניס אותו להיכל ָצבַר אֶׁת ַה ֶׁג ָחלִים עַל ַגבֵי ַה ִמזְּ ֵב ַח (ב) מִי ֶׁ ּורדָ דָ ן ופיזר אותם בזהירות ְּבשּולֵי ַה ַמחְּתָ הְּ ,ו ִהשְּתַ ֲחוָה ְּויָצָא: הפנימי ְּ משנה ג' שזָכָה ַבקְּטֹו ֶׁרתָ ,הי ָה נֹוטֵל אֶׁת ַה ָבזְָך מִתֹוְך ַהכַף היה זקוק לעזרה (ג) מִי ֶׁ וְּנֹותְּ נֹו לְּאֹוהֲבֹו אֹו ִלקְּרֹובֹו . ,נִתְּ ַפזֵר ִממֶׁנּו לְּתֹוכֹו ,נֹותְּ נֹו לֹו ְּב ָח ְּפנָיוּ .ו ְּמ ַלמְּדִ ים שמָא תַ תְּ חִיל לפזר ְּל ָפנֶׁיָך שֶֹּׁלא תִ ָכוֶׁה. אֹותֹו לכהן זה לפני הכולֶׁ ,הוֵי זָהִיר ֶׁ הִתְּ חִיל מ ְַּרדֵ ד ומפזר מן הרחוק לו וְּיֹוצֵאֹ ,לא ָהי ָה ַה ַמ ְּקטִיר ַמ ְּקטִיר ,עַד ש ַה ְּמ ֻמנֶׁה אֹומֵר לֹו ַה ְּקטֵר .אִם ָהי ָה כֹהֵן גָדֹול בעצמו חפץ במצווה זו ַ ,ה ְּמ ֻמנֶׁה ֶׁ אֹומֵר ,אִישִי כֹהֵן גָדֹולַ ,ה ְּקטֵר .פ ְָּרשּו ָהעָם ידיהם בתפילה ,וְּה ְּקטִיר הכהן כמצוותו ְּו ִהשְּתַ ֲחוָה ְּויָצָא: הדרן עלך ֵהחֵּלּו עֹולִים ְּב ַמעֲלֹות מידות
© Copyright 2024