1. No category

‫שביעית פרק שביעי‬
‫משנה א' ב' ג' ד' הלכה א'‬
‫שבִיעִית‪ ,‬כָל שֶׁהּוא ַּמ ֲאכַּל ָאדָ ם ּו ַּמ ֲאכַּל ְּב ֵהמָה ּו ִממִין הַּּצֹו ְּבעִי(ם){ן} שעושים‬
‫(א) ְּכלָל גָדֹול ָאמְּרּו בקדושת פירות ַּב ְּ‬
‫שבִיעִית‪ ,‬י ֶׁש לֹו‬
‫שבִיעִית‪ ,‬ואם סחר בהם ּולְּדָ מָיו קדושת ְּ‬
‫ָָארץ ונרקב אחר זמן ‪ ,‬י ֶׁש לֹו ְּ‬
‫ממנו צבע ְּואֵינֹו מִתְּ ַּקי ֵ{י}ם ב ֶׁ‬
‫ִב{י}עּור כאשר כלה מן השדה ּולְּדָ מָיו ִב{י}עּור‪ְּ .‬ואֵיזֶׁה זֶׁה מאכל אדם? ֲעלֵה הַּּלּוף הַּשֹוטֶׁה‪ַּ ,‬ו ֲעלֵה הַּדַּ נְּדַּ נָ(ה){א}‪,‬‬
‫הָע{ו} ְּלשִין‪ְּ ,‬ו ַּהכ ְֵּרישִין‪ְּ ,‬וה ְָּרגִי ָל(ה){א}‪ְּ ,‬ונֵץ ֶׁה ָחלָב‪ּ .‬ו ַּמ ֲאכַּל ְּב ֵהמָה‪ .‬אפילו הַּחֹוחִים הקוצים ְּוהַּדַּ ְּרדָ ִרי(ם){ן}‪ּ .‬ו ִממִין‬
‫שבִיעִית ְּולִדְּ מֵיהֶׁן‬
‫הַּּצֹו ְּבעִי(ם){ן} שיש לבערם מן הבית‪ְּ ,‬ספִיחֵי ִא{י} ְּסטִיס‪ְּ ,‬ו{ה}קֹוצָה‪ .‬כל אלה י ֶׁש ָל ֶׁה(ם){ן} ְּ‬
‫שבִי ִעית‪ ,‬י ֶׁש ָל ֶׁה(ם){ן} זמן ִב{י}עּור ְּולִדְּ מֵיהֶׁן שעת בִעּור‪(:‬ב) ( ְּו)עֹוד ְּכלָל ַאחֵר ָאמָרו בשביעית‪ ,‬כָל {שהוא}‬
‫ְּ‬
‫שבִיעִית‪ ,‬אֵין לֹו זמן‬
‫שבִיעִית ּולְּדָ מָיו ְּ‬
‫ָָארץ‪ ,‬י ֶׁש לֹו ְּ‬
‫שאֵינו)ֹ ַּמ ֲאכַּל ָאדָ ם ּו ַּמ ֲאכַּל ְּב ֵהמָה‪ּ ,‬ו ִממִין הַּּצֹו ְּבעִין‪ּ ,‬ומִתְּ ַּקי ֵ{י}ם ב ֶׁ‬
‫( ֶׁ‬
‫קבוע של בִעּור ְּואֵין לְּדָ מָיו בִעּור‪ .‬אֵי זֶׁה(ּו) המתקיים באדמה זמן רב? ִעקַּר שורשי הַּּלּוף הַּשֹוטֶׁה‪ְּ ,‬ו ִעקַּר שורשי‬
‫ַּה{ר}(דַּ )נְּדַּ נָה‪ְּ ,‬ו ָה ַּעק ְְּּר ָב{ל}(נִ)ין‪ ,‬וְּ ִ ַּה ַּח ְּל ִב(י)צִי(ן){ם}‪ְּ ,‬והַּבּוכ ְְּּרי ָ(ה){א}‪ּ .‬ו ִמ(מִי)ן הַּּצֹו ְּבעִי(ן)‪ ,‬הַּּפּוָאה לצבע אדום‬
‫שבִיעִית‪ ,‬אבל אֵין ( ָלהֶׁם) {לו} זמן ִב{י}עּור וְֹּלא‬
‫שבִיעִית‪ְּ ,‬ולִדְּ מֵיהֶׁן ְּ‬
‫ְּוה ַָּר ְּכּפָא לצבע צהוב ‪ ,‬י ֵש ָל ֶׁה{ן}ם ְּ‬
‫שנָה‪ָ .‬אמְּרּו‬
‫לִדְּ ֵמ{ו}(יהֶׁן) זמן ִב{י}עּור‪ַּ .‬רבִי ֵמאִיר אֹומֵר‪ ,‬דְּ מֵי ֶׁה(ם){ן} מִתְּ ַּבע ֲִרין על ידי אכילה בשווים עַּד ראש ַּה ָ‬
‫לֹו‪ָ ,‬להֶׁן אֵין ִב{י}עּור‪ ,‬קַּל וָח{ֹו}מֶׁר לִדְּ מֵיהֶׁן‪( :‬ג) ְּק ִל{י}ּפֵי ִר{י}מֹון ְּו ַּהנֵץ שֶּׁלֹו‪ְּ ,‬ק ִל{י}ּפֵי אֱגֹוזִים ְּו ַּה ַּג ְּלעִינִין‪ ,‬י ֵש‬
‫שאֵין‬
‫שכָר‪ֶׁ ,‬‬
‫שבִיעִית‪ַּ ,‬ה ַּּצבָע‪ ,‬צֹו ֵב ַּע ְּל ַּעצְּמֹו לצרכי ביתו ‪ְּ ( ,‬ו)ֹלא י ִ ְּצבַּע לאחרים ְּב ָ‬
‫שבִיעִית ְּולִדְּ מֵיהֶׁן ְּ‬
‫ָל ֶׁה(ם){ן} ְּ‬
‫שבִיעִית‪ ,‬ולא עושים סחורה וְֹּלא ַּבבְּכֹורֹות‪ ,‬וְֹּלא בַּתְּ רּומֹות‪ ,‬וְֹּלא ַּבנְּבֵלֹות‪ ,‬וְֹּלא‬
‫ְּחֹורה ְּב ֵפ{י}רֹות ְּ‬
‫עֹושִי(ם){ן} ס ָ‬
‫ש ָקצִים‪ ,‬וֹלא ב ְָּר ָמשִים שהרי אסורים הם באכילה‪ .‬וֹלא י ִ ְּה{א}(י ֶׁה) לֹו ֵק ַּח י ְַּּרקֹות שָדֶׁ ה מן ההפקר‬
‫ַּב ְּט ֵר{י}פֹות‪ ,‬וְֹּלא ַּב ְּ‬
‫ּומֹוכֵר בַּשּוק‪ֲ ,‬אבָל הּוא ל{ֹו}קֵט ּובְּנֹו מֹוכֵר עַּל י ָדֹו‪ָ .‬לקַּח ְּל ַּעצְּמֹו וְּהֹותִ יר ונשארו לו‪ ,‬מ{ו}תָ ר ְּל ָמכ ְָּר(ן){ו}‪( :‬ד) ָלקַּח‬
‫שנִזְּדַּ מְּנּו)‬
‫בְּכֹור בעל מום ְּל ִמשְּתֵ ה בְּנֹו אֹו ל ֶָׁרגֶׁל‪ ,‬וְֹּלא צ ִָריְך לֹו‪ ,‬מ{ו}תָ ר ְּל ָמ{ו}כְּרֹו‪ָ .‬צ{י}דֵ י ַּחי ָה עֹופֹות וְּדָ גִים ( ֶׁ‬
‫{שנתמנה} ָל ֶׁה(ם){ן} תוך כדי הדייג מִינִי(ם){ן} ְּט ֵמאִין‪ ,‬מ{ו}תָ ִר(ים) ְּל ָמכ ְָּרן לעובדי כוכבים ‪ַּ .‬רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר‪,‬‬
‫שנִתְּ ַּמנָה לֹו ְּלפִי דַּ ְּרכֹו‪ ,‬לֹו ֵק ַּח ּומֹוכֵר‪ּ ,‬ו ִב ְּלבַּד שֶֹׁלא תְּ הֵא א{ו}מָנּותֹו ופרנסתו ( ְּב){ל}כְָך‪.‬‬
‫ַאף אזרח מן השורה מִי ֶׁ‬
‫ַּו ֲח ָכמִים אֹוס ְִּרין‪:‬‬
‫ירושלמי שביעית יח' ע' ב‬
‫קדושת שביעית? ועונה‪ ,‬נשמעינא מן הדא‪ ,‬היירעינן‬
‫גמ' ומברר‪ ,‬צביעין הצריכים לשימוש לאדם מהו‬
‫והבורית והאוהל יש להן קדושת שביעית ושואל‬
‫שיהא עליהן קדושת שביעית? ועונה‪ ,‬נישמענא מן‬
‫בשמים לנשים מהו שיהא עליהן קדושת שביעית?‬
‫ָארץ ָלכֶׁם‬
‫הדא כתוב ויקרא כה' (ו) וְהָ יְתָ ה ַׁשבַׁ ת הָ ֶ‬
‫ָך‬
‫בְ‬
‫ֹש‬
‫ָ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ּולְ‬
‫לְ ָאכְ לָה לְ ָך ּולְ עַׁ בְ ְדָך וְ לַׁאֲ מָ תֶ ָך וְ לִ ְשכִ ְירָך‬
‫ועונה‪ ,‬נשמיענא מן הדא‪ ,‬הפרח לבן והאורז אין‬
‫הַׁ ג ִָרים עִ מָ ְך‪ :‬כל שהוא צורך לכם‪ ,‬ותני עלה כגון‬
‫עליהן קדושת שביעית‪ ,‬חברייא אמרי בשיטתו דר"ש‬
‫אכילה ושתיה וסיכה וצביעה יצאת מלוגמה תרופות‬
‫היא‪ ,‬דר"ש אמר אין לקטף שביעית‪ ,‬מפני שאינו פרי‪,‬‬
‫שאינה אלא לחולין‪ ,‬יצאת אלונתין תערובות שאינה‬
‫רבי שמואל אמר בשם רבי אבהו‪ ,‬אין צריך לומר‬
‫אלא לתפילין שיש להם טעם מר בפה‪ ,‬ושואל‪ ,‬רבי‬
‫בשיטת רבי שמעון תפתר דברי הכל היא‪ ,‬בהדא‬
‫יונה בעי‪ ,‬ולמה יצאת מלוגמא שאין עליה קדושת‬
‫נסורתא אבקות מיני אדלקות משחות‪ ,‬ושואל‪ ,‬מה‬
‫שביעית? ושואל‪ ,‬והתני דן וצר וזרע איסטיס חומרי‬
‫אית לך ממה מייצרים אותם? ועונה‪ ,‬כגון ההן‬
‫צבע שונים שזורעין אותן במוצאי שביעית קדושת‬
‫פקיעה ובאשר וההן וורד‪ ,‬תני בה תלת מילין‪ ,‬א'‬
‫שביעית חלה עליהן? ושואל מיי כדון? ועונה‪ ,‬כתוב‬
‫עלין שלו יש להן שביעית ולדמיהן שביעית‪ ,‬יש להן‬
‫"לכם" השוה לכולכם רבי יוסי אמר בשם רבו‪ ,‬רבי‬
‫ביעור ולדמיהן ביעור‪ ,‬ב' פיקה שלו יש להן שביעית‬
‫אילא שמע מן הדא‪" ,‬תהיה" אף להדלקת הנר ולצבוע‬
‫ולדמיהן שביעית‪ ,‬אבל היות ונשמר משנה לשנה אין‬
‫בה צבע‪ ,‬ושואל ולא נמצא מאבד את אוכלי בהמה?‬
‫לו ביעור ולא לדמיהן ביעור‪ ,‬ג' עיקר השורשים‬
‫ועונה תיפתר בצביעין לאדם שהם קודמים למאכל‬
‫שלו‪ ,‬אין לו קדושת שביעית ולא לדמיו שביעית‪ ,‬אין‬
‫בהמה אמר רבי מנא תיפתר בצמחים שהם באוכלי‬
‫לו ביעור ולא לדמיו ביעור‪ ,‬ושואל‪ ,‬ר' ירמיה בעי‬
‫בהמה ובצביעה לאדם ומשמשים גם לזה וגם לזה‬
‫קומי ר' אבהו‪ ,‬מהו לכבוש מן ההן וורד בשמן? ועונה‬
‫ולית שמע מיניה כלום‪ ,‬ושואל‪ ,‬צבעין לבהמה מהו‬
‫א"ל וכי יש לו מלאכה אחרת? תני רבי חייא אומר‪,‬‬
‫שיהא עליהן קדושת שביעית? ועונה‪ ,‬נשמיענא מן‬
‫הוורד אוכל אדם הוא‪ ,‬הורי רבי מנא מיני ארוסטי‬
‫הדא‪ ,‬דעיקר שורש הוורד ועיקר שורש האנה ועיקר‬
‫שרי‪ ,‬מיני קיטריטון שרי\ מיני מורקינטן שרי מיני‬
‫שורש האוג אין בהן קדושת שביעית‪ ,‬ושואל צמחים‬
‫דרמינן שרי‪ ,‬איטרוטירון עצמו אסור‪ ,‬דיומדין‬
‫מהם מייצרים אבקות למיני כביסות מהו שיהא עליהן‬
‫והעמודים אסור‪ ,‬בני ציפוריי שאלין לרבי אימי‪,‬‬
‫מהו לחטן להרטיב העלים בחוטין‪ ,‬אמר לו‪ ,‬אתון‬
‫אמרין בשם רבי חנינא אפילו עלי קורקסייה שרי‪,‬‬
‫אמר רבי יאשיה אני אומר לכם זאת באחריות מלאה‬
‫לעובדה‪ ,‬אמר רבי יאשיה אין לך מיוחד לבהמה אלא‬
‫חציר בלבד‪ ,‬ושלקחו לחטן במטרה להרטיב מותר‬
‫לחטן להרטיב בו‪ ,‬ותני חציר וכל שאר ירקות שלהן‬
‫לחטן להרטיב בו מותר‪ ,‬לחטין בהן‪ ,‬חישב עליהן‬
‫לאכל אדם אסור להטן בהן‪ ,‬תני בר קפרא מותר‬
‫להטין להרטיב ואסור בהן ללוות מהן לשרות בהם‬
‫זרעים ‪ ,‬וזאת למה? מפני שיש עליהן קדושת‬
‫שביעית‪ ,‬ושואל‪ ,‬ואוכלי בהמה אין עליהן קדושת‬
‫שביעית דאת אמר עושין מהן מלוגמא תרופות‬
‫לאדם‪ ,‬ועונה אמר רבי יוסי אכן שמעינן שעושין מהן‬
‫מלגומא שיקוי לאדם‪ ,‬ושמעינן שמותר לסוחטן‬
‫ולעשות מהן סממנין לאדם‪ , .‬תמן תנינן‪ ,‬לולבי‬
‫זרדין‪ ,‬ושל עדל ועלי לוף שוטה אין מטמאין טומאת‬
‫אוכלין‪ ,‬עד שימתיקו‪ ,‬ומסביר למה אינן מטמאים‬
‫מפני שהן מרין‪ ,‬ושואל ותורמסין לאו אינון מרין?‬
‫ועונה שנייא היא תורמסין שעיקרו עומד הוא עבור‬
‫אוכל אדם‪ ,‬וכל מה שלמדנו לא צורכה דלא שמעינן‬
‫שאין קדושת שביעית חלה עליהן עד שימתיקו‪ ,.‬לא‬
‫כן אמר רבי יוסי ברבי חנינא עולשין המרים‬
‫חשובות הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית‪ ,‬ואיתמר‬
‫טעמא הדא אמרה‪ ,‬עד שלא התיר רבי להביא ירק‬
‫מחוץ לארץ‪ ,‬לארץ ישראל אבל משהתיר רבי להביא‬
‫ירק מחוצה לארץ‪ ,‬לארץ‪ ,‬עכשיו דין אחד להם היא‬
‫שביעית היא שאר שני שבוע וגם וכאן לא יהו‬
‫חשובות עולשי שדה המרים עד שיחשב עליהן‬
‫לאכלם‪ ,‬ושואל‪ ,‬ומצינו דבר בתחילה קדושת שביעית‬
‫חל עליהן ובסוף אין קדושת שביעית חלה עליו?‬
‫ועונה‪ ,‬התיבון תשובה ניצחת הרי הסיאה והאיזוב‬
‫והקורנס שלקטן לעצים‪ ,‬אין קדושת שביעית חלה‬
‫עליהן‪ ,‬חישב עליהן לאוכלין קדושת שביעית חלה‬
‫עליהן‪ ,‬ודוחה אמר רבי חנניה שכן אם לקטן‬
‫לכתחילה לאוכלין קדושת שביעית חלה עליהן מיד‪,‬‬
‫ועכשיו מתרגם הגידולים המובאים במשנה לארמית‬
‫ארץ ישראלית מדוברת‪ ,‬הסיאה‪ ,‬צרתי‪ ,‬איזוב הם‬
‫איזובא‪ ,‬קורנית הוא קורנית מהו חלבצין? ביצי נץ‬
‫חלב‪ .‬במשנה‪ ,‬רבי מאיר אומר דמיהם מתבערים‬
‫אמר להן רבי מאיר מחמיר אני בדמין יותר מן‬
‫העיקר‪ ,‬שהשמן של שביעית מדליקין בו נר שבת‬
‫מכרו‪ ,‬ולקח בהן שמן אחר אין מדליקין בו‪ ,‬רבי אימי‬
‫אמר בשם רבי יוחנן החליף שמן שביעית בשמן‬
‫אחר‪ ,‬שניהם אסורים‪ ,‬כיצד הוא עושה? רבי חזקיה‬
‫אמר בשם רבי ירמיה מחליף שניהם בשל חולין‪,‬‬
‫החליף יין בשמן‪ ,‬כמה דאת אמר יין אין סכין אותו‪,‬‬
‫ודכוותה אותו שמן אין מדליקין בו‪ ,‬החליף עלין‬
‫בלולבין‪ ,‬כמה דאת אמר עלין יש להן ביעור‪,‬‬
‫ודכוותיה לולבין כאלה יש להן ביעור‪ ,‬החליף אוכלי‬
‫אדם‪ ,‬באוכלי בהמה‪ ,‬כמה דתימר אוכלי אדם אין‬
‫עושין מהן מלוגמא‪ ,‬ודכוותה אוכלי בהמה האלה אין‬
‫עושין מהן מלוגמא והתנינן וכך אמנם למדנו מוכרין‬
‫אוכלי אדם ואוכלי בהמה‪ ,‬ליקח בהן אוכלי אדם‪ ,‬אבל‬
‫לא אוכלי בהמה‪ ,‬וכן מחליפים אוכלי בהמה ליקח‬
‫בהן אוכלי בהמה‪ ,‬וכ"ש אוכלי אדם‪ ,‬ליקח בהן אוכלי‬
‫בהמה‪ ,‬והדא קניבתא פסולת דירקא‪ ,‬מסקין מעלים‬
‫ליה לאיגרא לגג והיא יבשה מן גרמה ושדופה ברוח‪,‬‬
‫ר"י אמר בשם ר"ש בן יוצדק זמן ביעור מן הבית‬
‫ביין עד הפסח‪ ,‬בשמן עד העצרת‪ ,‬ובגרוגרות עד‬
‫הפורים‪ ,‬רבי ביבי אמר בשם רבי חנינא ובתמרין עד‬
‫החנוכה‪ ,‬רבי אילא מספר בשם ר"ש בר ווא‪ ,‬ר"י‬
‫וחברותיה הוו יתבין מקשיין‪ ,‬אמרי קליפי רימון‬
‫ואגוזים יש להן ביעור או אין להן ביעור? עבר רבי‬
‫ינאי‪ ,‬אמר רבי יוחנן הא גברא זה האיש משאליני'‬
‫אתו שאלוניה‪ ,‬אמר להן רבי ינאי כל דבר שדרכו‬
‫לישור מן העץ יש לו ביעור‪ ,‬ושאין דרכו לישור אין‬
‫לו ביעור‪ ,‬ושאלו עוד ואלו מהן שדרכן לישור ומהן‬
‫שאין דרכן לישור‪ ,‬ושרע התחמק תניי מינה ולא‬
‫ענה‪ ,‬במשנה‪ ,‬לא יצבע בשכר ‪ ,‬ושואל‪ ,,‬מהו לצבוע‬
‫בטובת הנייה כפעולת גומלין? ועונה‪ ,‬מן מה דתני‬
‫השלשושית וחלבצין התגר עושה צובע מהם לעצמו‪,‬‬
‫הדא אמרה שאסור לצבוע בטובת הנייה‪ ,.‬במשנה‪,‬‬
‫אין עושים סחורה בנבילות כתיב ויקרא יא' (לה)‬
‫אֲשר ִיפֹל ִמנִבְ לָתָ ם עָ לָיו י ְִטמָ א ַׁתנּור וְ כִ ַׁיריִם י ֻתָ ץ‬
‫וְ כֹל ֶ‬
‫ּוטמֵ ִאים י ְִהיּו לָכֶם‪" :‬טמאים המה לכם"‬
‫ְּט ֵמאִים הֵם ְ‬
‫מה ת"ל "וטמאים יהיו לכם" אלא אחד איסור אכילה‬
‫ואחד איסור הנייה‪ ,‬כל דבר שאיסורו דבר תורה‪,‬‬
‫אסור לעשות בו סחורה‪ ,‬וכל דבר שאיסורו מדבריהן‪,‬‬
‫מותר לעשות בו סחורה‪ ,‬ושואל‪ ,‬והרי חמור? ועונה‬
‫למלאכתו גדל‪ ,‬ושואל והרי גמל? ועונה‪ ,‬למלאכתו‬
‫הוא גדל‪ ,‬ומספר‪ ,‬רבי יהושעיא נסב ויהב נשא ונתן‬
‫בהדין מורייס תערובת ומכיל בו דגים טמאים ר'‬
‫חונא נסב ויהב בהדין חלתותא תבליני גויים‪ ,‬במשנה‪,‬‬
‫הוא לוקט ובנו מוכר תני לא יהו חמשה מלקטין ירק‪,‬‬
‫ואחד מוכר‪ ,‬אבל מוכר הוא שלו ושל חבירו‪ ,‬אבל‬
‫חמשין אחין במשפחה אחת מלקטין ואחד מוכר על‬
‫ידיהן‪ ,‬א"ר יוסי ב"ר בון ובלבד שלא יעשו פליטר‬
‫סוכה קבועה שלא יהא מזבין בה בכל שנה‪ ,‬ואית‬
‫דבעי מימר שלא יהא מזבין בהו בכל שעה כל היום‪,‬‬
‫תני החנווני שהיה מבשל ירקות בשביעית‪ ,‬לא יהא‬
‫מחשב שכרו על דמי שביעית‪ ,‬אבל מחשב הוא על‬
‫היין ועל השמן ועל האבטלה‪ ,‬ר' אילא מפקיד מצווה‬
‫לרבי אבא בר זבדא דאמר שמועה בשם זעיר צעיר‬
‫מניה‪ ,‬יש תני רבי יהודא לחומרא‪ ,‬ומסביר היאך‬
‫עבידא כגון היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני‬
‫שבועות‪ ,‬ובשביעית התחיל ומפשיט את ידו לישא‬
‫וליתן בפירות עבירה‪ ,‬אם יש עמו מלאכה אחרת‬
‫מותר‪ ,‬ואם לאו אסור‪ ,‬אבל אם היה עוסק במלאכתו‬
‫כל שני שבועות כיון שבא שביעית התחיל ומפשיט‬
‫ידו לישא וליתן בפירות עבירה‪ ,‬אע"פ [שאין]‬
‫{שיש} עמו מלאכה אחרת אסור‪ ,‬ושואל לא בדא רבי‬
‫אבא בר זבדא רבי אבהו בשם רבי אליעזר הלכה‬
‫כרבי יודא? ועוד שואל ובזה מתניתא אקלס רבי‬
‫אבא בר זבדא דאמר שמועה בשם זעיר מיניה? ועונה‬
‫אוף הכא כן אמר רבי יוסי ב"ר בון‪ ,‬בגרסה ראשונה‬
‫תמן אין המלכות אונסת‪ ,‬ברם הכא בגרסה השנייה‬
‫המלכות אונסת‬
‫לאילין חלטוריא חולטי חיטים לא תיהוון מחשבין‬
‫אגריכון שכר על משחא שמן של שביעית אלא על‬
‫חיטיא מן השישית‪ :‬תמן תנינן א"ר יהודא עוברי‬
‫עבירה פסולי עדות אימתי‪ ,‬בזמן שאין לו אומנות‬
‫אלא הוא האסור אבל יש לו אומנות כשרה שלא‬
‫הוא‪ ,‬הרי זה מותר‪ ,‬ומסביר‪ ,‬היאך עבידא היה יושב‬
‫ובטל ממלאכתו כל ששת שני שבוע‪ ,‬כיון שבאת שנה‬
‫שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות‬
‫עבירה של ספיחים אם יש עמו מלאכה אחרת כשר‬
‫לעדות ואם לאו פסול מלהעיד‪ ,‬אבל אם היה חקלאי‬
‫יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע‪ ,‬כיון שבא‬
‫שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות‬
‫עבירה‪ ,‬אע"פ שאין עמו מלאכה אחרת מותר להעיד‪,.‬‬
‫רבי אבא בר זבדא רבי אבהו אמרו בשם רבי אלעזר‬
‫הלכה כרבי יהודא דמתניתא‪ ,.‬ומספר‪ ,‬אקלס שיבחו‬
‫משנה ה' ו' ז' הלכה ב'‬
‫שבִיעִית‪ ,‬י ֵש ָלהֶׁן‬
‫שבִיעִית ְּולִדְּ מֵיהֶׁן ְּ‬
‫(ה) לּו ְּלבֵי ענפים ירקרקים של ז ְָּרדִ י(ם){ן} ולולבי ְּו ֶׁהחָרּובִין‪ ,‬י ֵש ָל ֶׁה(ם){ן} ְּ‬
‫שבִיעִית‪,‬‬
‫ִב{י}עּור ְּולִדְּ מֵיהֶׁן ִב{י}עּור‪ .‬לּו ְּלבֵי עץ ָה ֵאלָה ְּו ַּה ָב{ו} ְּטנָ(ה){ים} ולולבי ְּו ָה ֲאטָדִ י{ם}(ן)‪ ,‬י ֵש ָל ֶׁה(ם){ן} ְּ‬
‫שבִיעִית‪ ,‬אֵין ָלהֶׁם ִב{י}עּור וְֹּלא לִדְּ מֵיהֶׁן ִב{י}עּור‪ֲ .‬אבָל ֶׁל ָעלִין של האלה והאטד ‪ ,‬י ֵש {להן} (בִעּור)‬
‫ְּולִדְּ מֵיהֶׁן ְּ‬
‫ש)נֹוש ְִּרין נפרדים ֵמ ֲאבִיהֶׁן‪( :‬ו) ַּה{ו}ּו ֶֶׁׁרד ְּוהַּכ{ֹו}פֶׁר ְּו ַּה ְּקטָף ְּוהַּּלֹוטֶׁם‪ ,‬י ֵש ָל ֶׁה(ם){ן}‬
‫{שביעית}‪ִ ,‬מ ְּּפנֵי {שהן} ( ֶׁ‬
‫שאֵינֹו פ ִֶׁרי‪( :‬ז) ו ֶֶׁׁרד חָדָ ש של שביעית‬
‫שבִיעִית‪ִ ( ,‬מ ְּּפנֵי) ֶׁ‬
‫שמְּעֹון אֹומֵר‪ ,‬אֵין ַּל ְּקטָף ְּ‬
‫שבִיעִית‪ַּ .‬רבִי ִ‬
‫שבִיעִית ְּולִדְּ מֵיהֶׁן ְּ‬
‫ְּ‬
‫שמֶׁן יָשָן של שנה שישית ‪ ,‬י ְּ ַּלקֵט אֶׁת ַּהּו ֶֶׁׁרד מן השמן ויבערו ְּויָשָן שנכבש בשמן ְּבחָדָ ש‪ַּ ,‬חי ָב ַּב ִב{י}עּור‪.‬‬
‫ש ְּכבָשֹו ְּב ֶׁ‬
‫ֶׁ‬
‫שנִים ְּבחָדָ ש‪ַּ ,‬חי ָ{י} ִב(ין) ַּב ִב{י}עּור‪ .‬זֶׁה ַּה ְּכלָל‪ ,‬כָל שֶׁהּוא בְּנֹותֵ ן ַּטעַּם‪,‬‬
‫ש(ן){ו} ְּביַּי ִן יָשָן‪ ,‬וִי ָ‬
‫ש ְּכ ָב ָ‬
‫חָרּובִים חֲדָ שִים ֶׁ‬
‫שבִיעִית אֹוס ֶֶׁׁרת {ב}כָל שֶׁהּוא‪,‬‬
‫שאֵינֹו מִינֹו‪ .‬ובין ּומִין ְּבמִינֹו‪ ,‬אפילו כָל שֶׁהּוא‪ .‬ומסכם ְּ‬
‫ַּחי ָ{י}ב ְּל ָבעֵר‪ ,‬בין מִין ְּב ֶׁ‬
‫ְּבמִינָּה‪ְּ ,‬ושֶֹּׁלא ְּבמִינָּה‪ ,‬בְּנֹותֵ ן ַּטעַּם‪:‬‬
‫ירושלמי שביעית יט' ע' ב'‬
‫התם מן ברשות בעלים‪ ,‬ברם הכא במעשרות ברשות‬
‫גמ' שואל‪ ,‬בראשה דפירקא את אמרת אין אוכלין על‬
‫עני הן‪ ,‬מוטב ליתן ליה אחד בודאי‪ ,‬ולא שנים בספק‬
‫העיקר עלי לוף שוטה וכאן את אמר אוכלין על‬
‫לעני וספק לעשיר‪ ,‬עלין שכבשו עם לולבין אית תניי‬
‫העיקר כגון לולבי האטד? ועונה‪ ,‬אמר רבי פנחס‪ ,‬תמן‬
‫תני בין אלו ובין אלו יש להן ביעור‪ ,‬ואית תניי תני‬
‫אין סופן להקשות‪ ,‬ברם הכא סופן להקשות‪ ,‬מכיון‬
‫בין אלו בין אלו אין להן ביעור‪ ,‬ואית תניי תני‪ ,‬עלין‬
‫שהקשו נעשו כאביהן כעץ‪ ,‬ואין להם קדושה ‪ ,‬תני‪,‬‬
‫יש להן ביעור‪ ,‬לולבין אין להן ביעור‪ ,‬מאן דאמר אין‬
‫וכולן שנכנסו משישית לשביעית דינם כשישית‪ ,‬חוץ‬
‫להן ביעור סובר כרבי יהושע‪ ,‬מ"ד עלין יש להן‬
‫מן העדל מפני שהוא כירק‪ ,‬רבי אבהו אמר בשם רבי‬
‫ביעור לולבין אין להן ביעור סובר כרבן גמליאל‪,.‬‬
‫יוחנן לית אל תלמד כאן מששית לשביעית דינה‬
‫ומברר ‪ ,‬רבי פדת רבי יוסה אמרו בשם רבי יוחנן‬
‫ששית‪ ,‬אלא למד דינה שביעית‪ ,‬ושואל‪ ,‬והתני הסיאה‬
‫אתיא דר"ש האומר אין לקטף שביעית שאינו פרי‪,‬‬
‫והאיזוב והקורנס שהובילו לחצר וראו פני הבית‬
‫כרבי יהושע‪ ,‬דתנינן תמן‪ ,‬אמר רבי יהושע שמעתי‬
‫חייבים במעשרות‪ ,‬אבל אם היתה של שנייה נכנסת‬
‫שהמעמיד חלב למטרת גבינה בשרף האילן‪ ,‬ובשרף‬
‫לשלישית מתעשרת מעשר עני כדין שלישית‪ ,‬ואם‬
‫העיקרין מותר‪ ,‬בשרף הפגין‪ ,‬אסור מפני שהוא פרי‪,‬‬
‫נכנסת מששית לשביעית מתעשרת ששית ושואל‬
‫ועל זה אמר רבי זעירא לרבי פדת‪ ,‬כמה דתימא תמן‬
‫הכא פעם את מני סופר לאחוריה וכא ופעם אחרת‬
‫הלכה כרבי יהושע‪ ,‬וכאן אמר הלכה כר"ש‪ .,‬ושואל‪,‬‬
‫את מני סופר לקומי קדימה‪ ,‬ועונה‪ ,‬אמר רבי יוסי‬
‫אמר רבי יונה ודמיא היא? {כל} אדרבה קטף בטל‬
‫שנה שלישית וששית אע"פ שאין בהן מעשר שני יש‬
‫על גבי שרפו‪ ,‬אילן אינו בטל על גבי שרפו?‬
‫בהן מעשרות לעניים‪ ,‬אבל שביעית אין בה מעשר‬
‫והראייה‪ ,‬אוכלי בהמה‪ ,‬קדושת שביעית חלה עליהן‪,‬‬
‫כלל והשדות הפקר גם לעניים וגם לעשירים‪ ,‬ושואל‪,‬‬
‫ואין קדושת ערלה חלה עליהן‪ ,‬אמר רבי אבין אית לך‬
‫לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן לית כאן‬
‫עוד קושיה אחורי‪ ,‬רבי יהושע אמר שמועה מרבו‬
‫מששית לשביעית "ששית" אלא שביעית? ועונה‬
‫ור"ש אמר סברה בשם גרמיה אמר לה מעצמו? ואם‬
‫תשאל‪ ,‬מה הספק? הספק הוא האם שרף עצמו‬
‫פירי‪ ,‬או שרף פגין הוא פירי‪ ,‬ואין תימר שרף פירי‬
‫עשה כן העמיד בתוכו בתרומה אסור והרי הוא טבל‬
‫ואין תימר פגין פירי עשה כן שהעמיד בשרף‬
‫בתרומה מותר‪ ,‬ומסביר למה‪ ,‬שהניית תרומה‬
‫מותרת‪ ,‬והניית ערלה אסורה‪ .,‬במשנה‪ ,‬וורד ישן‬
‫שכבשו בשמן חדש ילקט‪ ,‬ושואל הכא את אמר‬
‫‪.....‬‬
‫ילקט את הורד וכא את אמר חרובים ביין חייב‬
‫בביעור ועונה‪ ,‬רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן‪,‬‬
‫מחלוקת תרין תניין אינון‪ ,‬אמר רבי זעירא יכיל אנא‬
‫פתר לההן ורדי [בתרי] {בחד} תניין‪ ,‬ורד חדש‬
‫שכבשו בשמן ישן מדובר ורד של שביעית שכבשו‬
‫בשמן של ששית וחרובים ביין דומה וישן בחדש כמו‬
‫ורד שביעית שכבשו בשמן של שמינית‪:‬‬
‫הדרן עלך כלל גדול‬
........