פרק ח
שביעית פרק שמיני
משנה א' הלכה א'
שבִיעִית .בצומח בשנת שמיטה כָל ַּהמְּי{ו}חָד ( ְּל ַּמ ֲאכַּל) {לאוכל} ָאדָ ם ,שומרים על
(א) ְּכלָל גָדֹול ָאמְּרּו חכמים ַּב ְּ
שאֵינֹו מְּי{ו}חָד ְּל ַּמ ֲאכַּל{לאוכל}
קדושתו אֵין עֹושִין ִממֶּּנּו מְּלּוגְּמָא תרופות לָָאדָ םְּ ,ואֵין צ ִָריְך לֹומַּר ַּל ְּב ֵהמָהְּ .וכָל ֶּ
שאֵינֹו מְּיחָד ֹלא ְּל ַּמ ֲאכַּל{לאוכל} ָאדָ ם כאזוב וקרונית
ָאדָ ם ,עֹושִין ִממֶּּנּו מְּלּוגְּמָא לָָאדָ םֲ ( ,אבָל) {ו}ֹלא ַּל ְּב ֵהמָהְּ .וכָל ֶּ
קוצים וברקנים וְֹּלא ְּל ַּמ ֲאכַּל{לאוכל} ְּב ֵהמָהִ ,חשַּב ָעלָיו ְּל ַּמ ֲאכַּל{לאוכל} ָאדָ ם ּו ְּל ַּמ ֲאכַּל ְּב ֵהמָה ,נֹותְּ נִין ָעלָיו ח{ו}מ ְֵּרי
ָאדָ ם וְּח{ו}מ ְֵּרי ְּב ֵהמָה ואין עושים ממנו תרופותִ .ח{י}שַּב ָעלָיו ְּל ֵעצִים ,ה ֲֵרי ה(ּוא){ן} ָכ ֵעצִים ,כְּגֹון ַּהסִי( ָר){ה}א
ַּּקּורנִ(ית){ס}:
ְּו ָה ֵא{י}זֹוב ְּוה ְּ
ירושלמי שביעית כא' ע' ב'
מלוגמא לאדם עושין מהן צבועין לאדם ,ודכוותה
גמ' כלל גדול כו' ושואל רבי בון בר חייא בעי קומי
אוכל בהמה שאין עושין מהן מלוגמא לאדם עושין
ר"ז אוכלי אדם ואוכלי בהמה היו מוזכרים בפרשה,
מהן צבועין לאדם ,ודכוותה אוכלי בהמה שאין עושין
מה חמית מימר ,אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא,
מהן מלוגמא לבהמה עושין מהן צבועין לבהמה?
ואוכלי בהמה עושים מהן מלוגמא? ועונה ,א"ל כתוב
ועונה ,אמר רבי יוסי מפני מה אוכלי אדם אין עושין
ָָארץ ָלכֶּם לְָּא ְּכלָה לְ ָך
שבַּת ה ֶּ
ויקרא כה' (ו) ְּו ָהי ְּתָ ה ַּ
ּולְ עַ בְ ְדָך וְ לַאֲ מָ תֶ ָך וְלִ ְשכִ ְירָך ּולְ תו ָֹשבְ ָך הַ ג ִָרים עִ מָ ְך( :ז)
מהן צביעה לאדם שכן צבעי אדם יש להן קדושה ,
ַארצֶ ָך ִת ְהיֶה כָ ל ְתבּוָאתָ ּה
וְ לִ בְ הֶ ְמ ְתָך וְ לַחַ יָה אֲ ֶשר בְ ְ
האם יעשה מאוכלי בהמה צבועין לבהמה שכן צבועין
ֶל ֱאכֹל, :לך" מיעט ,מה מיעט? אוכלי אדם ,אין עושין
לבהמה אין עליהן קדושה? במשנה ,נותנים עליו
מהן מלוגמא ,ושואל אולי ומיעט גם איסור מלוגמא
חומרי אדם וחומרי בהמה ,ושואל ,ניחא חומרי אדם
אוכלי בהמה? ועונה ,אמר רבי בון בר חייא כל מדרש
שאין עושים מלוגמא אבל וחומרי בהמה מה? ועונה
שאתה דורש ,ושובר מדרש ראשון אין זה מדרש
שאסור לשולקן בתנור ,תני המוכר בשביעית מוכר
מקובל רבי יוסי לא אמר כן ,אלא דורש "והיתה
לאוכלין ,והלוקח לוקח במחשבתו לעצים ,לא הכל
שבת הארץ לכם לאכלה" מיעוט ראשון "לך ולעבדך
ממנו אין ביכולתו של הקונה להפקיע קדושת
ולאמתך" מיעוט שני אחר ראשון ,הרי זה מיעוט
שביעית ,המוכר מוכר לאוכלין והלוקח לוקח
אחר מיעוט לרבות אוכלי אדם שאין עושין מלוגמא,
לאוכלין ,ואחר כך וחישב עליהן לעצים ,לא הכל
ורבה אוכלי בהמה שעושים ,כיי דרבי בון בר חייא
ממנו להפקיע קדושתה ,אבל המוכר מוכר לעצים,
כל מדרש שאתה דורש ושובר מדרש ראשון אין זה
והלוקח במחשבתו הראשונה לאוכלין וחישב עליהן
מדרש ,אמר רבי מתנייה זה הגיוני כשמיטעתה אוכלי
אחר כך לעצים ,ומברר ,תלוי מה אנן קיימין ,אם
אדם מיעטתה ושריביתה ,אוכלי בהמה רביתה,
כשנתן לו מעות ואח"כ משך את הסחורה ,דמי עצים
ומברר אוכלי בהמה מהו לעשות מהן צבועין לאדם?
נתן לו ויכול לקחתם להסקה אם בשמשך ואח"כ נתן
ועונה מה אם אוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא
לו מעות ,הרי דמי אוכלין נתן לו ,אלא כי אנן קיימין
לאדם ,עושין מהן צבועין בגדי צבעונים לאדם ,אוכלי
בשנתן לו מעות ואח"כ משך ,דבר זה תפלוגתא דרבי
בהמה שעושין מהן מלוגמא לאדם ,לא כל שכן
יוחנן ור"ש בן לקיש ,על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר
שעושין מהן צבועין לאדם ,ושואל מיני מלוגמיות
אין המעות קונות דבר תורה ,דמי אוכלין נתן לו ,על
לאדם מהו לעשות מהן צבועין לאדם? ועונה ,מה
דעתיה דר"ש ב"ל דו אמר המעות קונין דבר תורה,
אם אוכלי אדם שאין עושין מהן מלוגמא לאדם עושין
דמי עצים נתן לו .,ומברר מקרה אחר ,המוכר מוכר
מהן צבועין לאדם ,מיני מלוגמיות שעושים מהן
לעצים ,והלוקח לוקח לאוכלין ,היה זה מעמיד על
מלוגמא לאדם ,לא כל שכן שיעשה מהן צבועין
דעתו וזה מעמיד על דעתו ריבה כהדא ,אם המוכר
לאדם ,ומסביר לא צורכה השאלה הייתה דלא
תובע ללוקח יעשו כדברי הלוקח ,ואם הלוקח תובע
אוכלי אדם ,מהו לעשות מהן צבועין לבהמה? האם
למוכר יעשו כדברי המוכר ,וגם וכאן כן:
נגיד כמה דאת אמר באוכלי אדם שאין עושין מהן
משנה ב' הלכה ב'
שבִיעִית ,נִתְּ נָה ַּל ֲאכִילָה ְּו ִלשְּתִ י ָה ּו ְּלסִיכָהֶּ ,ל(א)כ{ֹו}ל דָ בָר שֶּדַּ ְּרכֹו לֶּאכ{ֹו}לְּ ,ולָסּוְך דָ בָר שֶּדַּ ְּרכֹו
(ב) הצמחייה של ְּ
שמֶּןְּ .וכֵן בַּתְּ רּומָה יש לנהוג קדושה ולאכול את הניתן
לָסּוְך .ומדגים ֹלא י ָסּוְך יַּי ִן וְּח{ֹו}מֶּץֲ ,אבָל סְָך (הּוא) אֶּת ַּה ֶּ
שנִתְּ נָה השמן הטהור ְּלהַּדְּ ָלקַּת ַּהּנֵר:
שבִיעִיתֶּ ,
שנִי .אולם קַּל ֵמ ֶּה(ם){ן}ְּ ,
לאכילה ּו ְּב ַּמ ֲעשֵר ֵ
ירושלמי שביעית כב' ע' א'
פסולת ירק ,ולא תבשיל שנתקלקל צורתו ,וכן הוא
גמ' מסביר ,כיצד לאוכל? דבר שדרכו לאוכל ,אבל
אין מחייבין אותו לוכל לא פת שעיפשה ,ולא קנובת
אסור ,ומברר מהו לפטם בבשמים יין של שביעית?
ועונה ,נשמעינא מן הדא ,קל מהן שביעית שנתנה
להדלקת הנר ,ומסיק מכך הדא אמרה שהוא מותר,
ושואל והתני אסור? ועונה אמר רבי אלעזר
בשיטתו דרבי יהודא היא ,דרבי יהודא מתיר לפתם
מפני שהוא משביחו ליין ,במשנה ,קל מהן שביעית
שנתנה להדלקת הנר ,ושואל ותרומה לא נתנה
להדלקת הנר? ועונה ,אמנם תרומה טמאה נתנה
להדלקת הנר ,ברם שביעית אפילו טהורה נתנה
להלדקת הנר ,.ומספר ,רבי חזקיה על מסחי נכנס
למרחץ יהב צלוחיתא של שמן ולוזימא יסמין
אודייתא ,א"ל אעל ליה לי לאשונא לחדר הקיטור
א"ל לית אסור? אתא שאל לרבי ירמיה ,אתא ואמר
ליה ,גם אתה למדתנו ,ותני כן אין סכין שמן של
שביעית במרחץ ,אבל סך הוא מבחוץ ונכנס ,ולא
שמן שריפה לא בבתי כנסיות ולא בבתי מדרשות
מפני בזיון קדשים
שביקש לוכל תרדין חיין לא מבושלים או לכוס
חיטין חיות ולא לעשות מהם לחם אין שומעין לו,
כיצד לשתות? שותה דבר שדרכו לשתות ,אין
מחייבין אותו לשתות אניגרון שהוכן לתרופה ונותר
ולא איקסגורין שמיועד לטבל בו את הלחם ולא יין
ושמרים מבלי לסנן אותם ,החושש בשיניו לא יהא
מגמא לפיו חומץ ופולט החוצה אבל מגמא הוא
ומבליע בגרונו ומטבל את הפת כל צרכו ואינו חושש,
החושש כאבים גרונו לא יערענו בשמן ,אבל נותן
הוא שמן לתוך תערובת אניגר וגומא ובולע ,לא יסוך
על גופו וראשו יין וחומץ ,אבל סך הוא את השמן,
החושש את ראשו או שעלו בו חטטין ,סך שמן ,אבל
לא יסוך יין וחומץ ,אין מפטמין בשמים בתוך שמן
של שביעית ,אבל לוקח הוא שמן אפרסמון ערב בעל
ריח טוב ,בשנה שביעית ואינו חושש ,רבי אימי סבר
מימר ,לוקח אפילו מן החשוד על השביעית אמר
רבי יוסי לא אמרו ,אלא בשאינו יודע אם חשוד אם
אינו חשוד ,הא אם דבר ברי וודאי שהוא חשוד
משנה ג' הלכה ג'
שקָל ,וְֹּלא ַּב ִמנְּי ָן כמותי ,וְֹּלא מוכרים בשנת שמיטה
שבִיעִיתֹ ,לא ַּבמִדָ ה של נפח ,וְֹּלא ַּב ִמ ְּ
(ג) אֵין מֹוכ ְִּרין ֵפ{י}רֹות ְּ
שמַּאי אֹומ ְִּריםַ ,אף ֹלא מוכרים ירק אֲג{ו}דֹותּ .ובֵית ִהלֵל אֹומ ְִּרים ,ימכור
שקָל .בֵית ַּ
תְּ ֵאנִים ַּב ִמנְּי ָן ,וִֹלא י ָָרק ַּב ִמ ְּ
בשנוי אֶּת שֶּדַּ ְּרכֹו לֶּאגֹוד {אותו} ַּב ַּבי ִת ,אֹוגְּדִ ין אֹותֹו בַּשּוק ,כְּגֹון ַּהכ ְֵּר{י]שִין ְּונֵץ ֶּה ָחלָב:
ירושלמי שביעית כב' ע' ב'
מה הכמות שמכיל הסל אסור למוד בה ,.אמר רבי
גמ' אין מוכרים למה? כדי שימכרו בזול ,ושואל
הושעיא וכן אסור מימר לקונה עבוד העזר באצבעך
וישקלו בליטרא במידה גדולה וימכרו בזול? ועונה
אם אמר את כן ,אף הוא אינו נוהג בהן בקדושה ,תני
ותדע כמה מכרתי לך ,בשר בכורות אינו נמכר
פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ ישראל לא יהו
באטליז ,ושואל טבח כהן שנתמנה לו בכור ,מהו
נמכרין לא במדה ולא במשקל ולא במנין ,אלא
מקטעתא מחלק לחתיכות קופדין חלקי בשר
כפירות הארץ ,ואם היו ניכרין שהם תוצרת חוץ
ומזבנתא גוא שוקא? ועונה ר' ירמיה סבר מימר
מותר ,אמר רבי יוסי ב"ר בון כגון אילין קורדקיא
שרא ,ולמד זאת מן הדא ,את שדרכו ליאגד בבית
דסלקין המיובאם מחו"ל ומזדבנין מן סוסיא
אוגדין אותוב שוק ,אמר רבי מנא כל גרמה היא
לטבריא ,.רבי חזקיה אמר בשם רבי אבא בר ממל,
אמרה דהוא אסור שלא יהא כעושה סחורה בגופו של
זה שהוא מודר בכפשיה בסל נצרים לפי נפח
בכור שקדוש מרחם:
ונסתיימה לו שנים ושלשה פעמים וכבר יודע במדוייק
משנה ד' הלכה
שכָרֹו מ{ו}תָר .אבל אם
(ד) הָאֹומֵר לַּפֹועֵל בשנת שמיטהֵ ,ה{י}(א)-לְָך מטבע של ִאסָר זֶּה ּולְּקֹוט לִי י ָָרק הַּיֹוםְּ ,
שכָרֹו ָאסּורָ .לקַּח מִן ַּהּנַּחְּתֹום ִככָר לחם בְּפּונְּדְּ יֹון ,ואמר הקונה
אמר לְּק(ֹו)ט לִי בֹו בשווי מטבע זה י ָָרק הַּיֹוםְּ ,
שאֵין
שבִיעִיתֶּ ,
שלֵם לֹו מִדְּ מֵי ְּ
ש ֶּאלְּקֹוט י ְַּּרקֹות שָדֶּ ה ָאבִיא לְָך מתָ רָ .לקַּח ִממֶּּנּו סְּתָ ם הופך אוטומטית לחובֹ ,לא י ְּ ַּ
ְּכ ֶּ
שבִיעִית:
פֹורעִין חֹוב מִדְּ מֵי ְּ
ְּ
ירושלמי שביעית כב' ע' ב'
רבי זעירא בשם רבי יונתן אמר מהילכות של
גמ' שואל ,מה הבדל בין האומר לקוט לי ,ובין
עימעום ספק מותר ספר אסור היא ,תמן תנינן שואל
האומר לקוט לי בו ,ועונה רבי אבין אמר בשם רבי
אדם מחבירו בשבת כדי יין וכדי שמן ,ובלבד שלא
יוסי בן חנינא ,מהלכות של עימעום של פשרה היא,
תמן תנינן לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות
יאמר לו הלויני ,ושואל ,מה בין האומר הלויני לבין
האילו של מעשר שני לירושלים לחלק בינינו ,אלא
האומר השאילני? ועונה אמר ר' זעירא בשם רבי
אומר לו ,העלם שנאכלם ונשתם ונחגוג בירושלים,
יונתן מהילכות של עמעום פשרה של תישתוש
אם לאו אינו חייב ליתן לו שכר אבל אם אמר לו
הבא יין לחולה ממקום פלוני תפוח לחולה ממקום
פלוני ,בין שהביא בין שלא הביא חייב ליתן לו שהרי
שכר רגליו הוא נותן לו ,ושואל מה עביד לה ר"ש בן
לקיש? ועונה פתר לה במראה לו מקום היין או
התפוח ,ושואל מתני' פליגא על רבי יוחנן ,דתני לא
יאמר אדם לפלוני עני הא לך דינר זה והבא לי לקט
פטור מן המעשר היום ,או הבא לי פאה פטור מן
המעשר היום ,אלא אומר לו הדינר הזה בלקט
שתביא לי היום בפיאה שתביא לי היום ,וכן אתה
מוצא בבן לוי שרוצה לקנות ממנו מעשר ראשון,
ושואל והרי לא הראה לו ,ואת אמרת כמי שהראה
לו? ושואל מה עבד לה רבי יוחנן? ועונה ,קל הקילו
בשביעית בזמן הזה שהיא מדרבנן ,במשנה ,לקח מן
הנחתום כבר בפונדיון ,ואמר ,כשאלקוט ירקותה
שדה אביא לך מותר ,תני רבי יודא ורבי נחמיה
אוסרים ,ומברר מה אנן קיימין? בההוא דאמר הב לי
ככר לחם וברי לי אנא יהב לך ירק ר' יהודא ור'
נחמיה אוסרין ,לפי שאין ירקות שדה מצויין תמיד,
וחכמים מתירין מפני שירקות שדה מצויין ואין
הנחתום רושם זאת כחוב :
היא ,כמו כן פיתן של נכרים נאכל בשעת הדחק
רבי יעקב בר אחא אמר בשם רבי יונתן מהילכות
של עימעום היא ,אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי
יעקב בר אחא ,מהו מהלכות של עימעום? והסביר
אני אומר במקום שאין פת ישראל מצויה ,בדין היה
שתהא פת עכו"ם מותרת ,ועימעמו עליה ואסרוה,
ושואל ,אמר רבי מנא ויש עמעום לאיסור? ופת לא
כתבשילי עכו"ם היא ,כך אנו אומרים במקום שאין
תבשילי ישראל מצויין ,שם בדין הוא שיהא תבשילי
עכו"ם מותרין ועמעמו עליה ואסרום ,אלא כן היה
צריך להיות במקום שאין פת ישראל מצויין בדין
שתהא פת עכו"ם אסורה ,אלא שעמעמו עליה
והתירוהו ,מפני חיי נפש שלא יהיה אדם מישראל
רעב ללחם ,רבנן דקיסרי אמרו בשם רבי יעקב בר
אחא כדברי מי שהוא מתיר פת עכו"ם ובלבד מן
הפלטר מן המאפייה ולא מאדם פרטי ולא עבדין
נוהגו העם כן ,ועכשיו מסביר מה בין לקוט לי ובין
לקוט לי בו? ועונה ר"ש בן לקיש אומר ,כאילו
במראה לו את הלוקט שאינו אלא כנותן לו שכר רגלו
הליכה למקום והבאה רבי יוחנן אמר ,אפילו לא
הראה לו כמי שהראה לו ושואל ,מתני' פליגא על
ריש לקיש דתניא ,השוכר את הפועל להביא לו יין
לחולה או תפוח לחולה ,אם הביא חייב ליתן לו שכר
משנה ה' הלכה ה'
(ה) אֵין נֹותְּ נִי(ם){ן} כספי שביעית ֹ ,לא ַּל ַּבי ָ{י}ר לא לחופרי בורות ,וֹלא ַּל ַּבלָן עבור רחצה במקווה ,וְֹּלא ַּל ַּספָר
עבור תספורת ,וְֹּלא ַּל ַּספָן ֲ .אבָל נֹותֵ ן הּוא ַּל ַּבי ָ{י}ר עבור המים שהוא מקבל ִלשְּתֹותּ .ולְּכ{ו}לָן ,הּוא נֹותֵ ן מַּתְּ נ ַּת
ִחּנָם:
ירושלמי שביעית כג' ע' א'
ישּה
(יד) כָ ל נֵדֶ ר וְכָ ל ְשבֻעַ ת ִאסָ ר לְ עַ נֹת נָפֶ ש ִא ָ
גמ' תני ר' יוסי אף לא למבייר ושואל מחלפא לא
ישּה יְפֵ ֶרנּו :וכא הוא אמר הכביסה חיי
י ְִקימֶ נּו וְ ִא ָ
עקבית שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אמר אין לוקחין
נפש? ועונה ,אמר רבי מנא אדם מגלגל בעפר
הימנו מים ומלח בכסף שביעית והכא הוא אמר הכין
במקום ברחיצה ,ואין אדם מגלגל ויכול לוותר
ועונה ,אמר ר' יוסי בר זבידא מה פליגי במים
בכביסה ,ומספר ,יהודא איש הוצי עביד ניסוי עצמי
בשתשמשו לרחצה אבל בשתייה אף ר' יוסי מודה,
טמר נחבא במערת' תלתא יומי בעי למיקם לבחון
ושואל אם כן הוי מאן תנא אבל נותן לבייר לשתות?
על הדין טעמא ,מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי
ועונה ,ר'יוסי אמר דברי הכל היא ,והמחלוקת כאן
עיר אחרת ,אחרי שלושת הימים אתא לגבי רבי יוסי
שתייה לאדם כאן שתייה לבהמה ,תני מעיין של בני
בן חלפתא ,א"ל היכן הוית? א"ל עבדית טמיר
העיר ויש מעט מים הן ואחרים ,הן בני העיר קודמים
במערתא תלתא יומין בעי למיקם על הדין טעמא
לאחרים ,יש מים לאחרים ובהמתן של בני העיר ,מי
מניין שחיי עיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת ,קרא
קודם? אחרים בני אדם קודמין לבהמתן של בני
רבי יוסי בן חלפתא לר' אבירודימס בריה ,א"ל אגיב
העיר ,יש מים לכביסתן הם או מים וחיי אחרים,
תסביר לו אתה הדין טעמא ,מניין שחיי העיר הזאת
כביסתן קודמת לחיי אחרים ,אמר רבי יוחנן מאן תנא
קודמין לחיי עיר אחרת? א"ל לומדים זאת מן
כביסה היא ממש חיי נפש? רבי יוסי ,דתני אין
המקרא יהושע כא' (מ) תִ ְּהי ֶּינָה ֶּהע ִָרים ָה ֵאלֶּה עִיר
נותנין מהם מגידולי שביעית לא למשרה ולא
עִיר ּו ִמג ְָּרשֶּי ָה ְסבִ יבֹתֶ יהָ כֵן לְ כָ ל הֶ עָ ִרים הָ אֵ לֶה" :עיר"
לכביסה ,ורבי יוסי מתיר בכביסה ,ושואל מחלפא
"ועיר" ואח"כ ומגרשי' סביבותיה ,אמר ליה ,מה גרם
שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אומר הנודרת מן הרחצה
לך דלא ידעת? ,שלא פלתה למדת תנ"ך עם חבריך:
אל יפר הבעל משום שאין רחיצה חיי נפש במדבר ל'
משנה ו' הלכה ו'
שבִיעִית ,אֵין קֹוצִין מיבשים אֹותָ ן בַּמ{ו} ְּקצֶּה במחסנים הגדולים ֲאבָל קֹוצֶּה {הןא}א(ֹותָ ם) ַּבח ְַּּרבָה
(ו) תְּ ֵאנִים שֶּל ְּ
דֹורְך הּוא ָבע ֲֵר{י}בָה קטנהְּ .,ואֵין עֹושִין כותשים זֵיתִ ים ַּבבַּד
דֹורכִי{ם}(ן) ֲענָבִים ַּבגַּתֲ ,אבָל ֵ
במשטח קטן { .ו}אֵין ְּ
שמְּעֹון אֹומֵרַ ,אף טֹוחֵן הּוא ְּבבֵית ַּהבַּד
ּובַּּק{ֹו} ֶּטב{י}ֲ ,אבָל כֹותֵש {הּוא} ּו ַּמ ְּכנִיס לַּבֹודֵ ידָ (ה){א} זעירהַּ ( .רבִי ִ
ּו ַּמ ְּכנִיס לְּבֹודֵ ידָ ה):
ירושלמי שביעית כג' ע' ב'
לטחון ברחיים כר' שמעון ,ולעשות בקוטבי כרבנן,
ִירָך ֹלא
גמ' מסביר ,כתיב ויקרא כה' (ה) אֵת ְּספִי ַּח ְּקצ ְּ
רבי יוחנן הורי לאילין דבית רבי ינאי ,שלא יהו
ִירָך ֹלא ִתבְ צֹר ְשנַת ַשבָ ת ֹון י ְִהיֶה
תִ קְּצֹור וְאֶ ת עִ נְבֵ י ְנז ֶ
נוטלין שכר בכדיהן שמן ,אלא מעות ,וזאת כרבי
ָָארץ :הא הפסוק לאסור קצירה כנגד הקוצרים לא
ל ֶ
יודא וכרבי נחמיא הורי לון ,תני החמרין המובילים
נתכוון אמר ר' אילא ,אם אינו ענין לספיחי איסור,
את הפירות והכתפין הסבלים כל העושות בפירות
תניהו ענין לספיחי התר ,אמר רבי מנא לכך נצרכה,
שביעית ,שכרן נתפס בקדושת שביעית ,אמר רבי
כשעלו גולי בבל לארץ ישראל מאליהן מרצונם הטוב
זעירא בפירות היתר היא מתנית' ,ואמרו מהו שכרן
עלו שלא תאמר הואיל ועלו מאליהן יהו מותרין
שביעית? ,שיהו נוטלין ממה שיהו עושין שכרן
לקצור כרגיל לפום כן צריך מימר אסור אלא
שביעית ,ושואל ויהא הא דהורי רבי יוחנן לאילין
בשינוי ,או אולי תלמד "ספיח קצירך לא תקצור ואת
דבית רבי ינאי ,שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן אלא
ענבי נזירך לא תבצור" מן השמור בארץ אין אתה
מעות ,כרבי יודא וכרבי נחמיה הורי לון? רבי הילא
בוצר ,אבל בוצר את מן המופקר לכל ,או תלמד לא
אומר במכתפי פירות עבירה שלא שהפקירו הבעלים
תבצור כדרך הבוצרים ,מיכן אמרו ,תאנים של
את השדה היא מתניתא ,ומהו שכרן שביעית? כיי
שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל קוצה הוא
דאמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן יין נסך ,קנס קנסוהו
בחרבה ,אין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא
שלא יהנה מהם וכא קנס קנסוהו שיקנה בהם רק
בעריבה ,ואין עושין זיתים בבד ובקוטבי ,ורבותינו
דברי מאכל:
מבית רבי יהודה הנשיא התירו לעשות בקוטבי ,רבי
יוחנן הורי לאילין המסתופפים תחת דרבי ינאי
:משנה ז' הלכה ז'
שמְּעֹון מַּתִ יר.
שמֶּן שֶּל תְּ רּומָה ,שֶֹּלא יְּבִיאֶּּנּו לִידֵ י פְּסּול אם יטמאַּ .רבִי ִ
שבִיעִית ְּב ֶּ
שלִין י ָָרק שֶּל ְּ
(ז) כוהנים אֵין ְּמ ַּב ְּ
שבִיעִית.
המוכר פירות שביעית הכסף נתפס בקדושה ואם מחליף חפץ בחפץ ְּו{ה}ַאחֲרֹון ַאחֲרֹון ,נִתְּ פָש ַּב ְּ
ְּו ַּה ְּפ{י} ִרי {ל} ַּעצְּמֹוָ ,אסּור וחייב בביעור כשאין ממנו בשדות:
ירושלמי שביעית כד' ע' א'
דגים ונכנס שמן במקום הדגים ,וזהו האחרון אחרון
גמ' תמן תנינן ובכולן כל הקרבנות שנאכלים הכוהנים
נתפס בשביעית ,והפירי הראשון עצמו אסור ,בעו
רשאין לשנות באכילתן ,ולאוכלן צלויין ,או שלוקין
ומבושלים ,וליתן לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה
מיניה מרבי יוחנן פירות שביעית מהו שתצא דרך
דברי ר"ש ,ר"מ אומר לא יתן לתוכן תבליני תרומה
חילול? אמר ליה ולמה לא ,אמר ר"א אין פירות
שאם יישאר מן בשר הקרבן שלא יביא את התרומה
שביעית יוצא דרך חילול אלא דרך מכירה ,יש
לידי פסול של נותר ,נמצא אתיא דיחידאי דהכא רבי
מתניתא מסייע לדין ,ויש ומתניתא אחרת מסייע
שמעון כסתמא דתמן ,ושואל ,ודיחידיאי דהכא
לדין ,מתניתא מסייע לר"י ,כל מי שיש לו מעות מדמי
שביעית והוא רוצה לחללן על עיסתו מחללן ,מתניתא
כסתמא דתמן? ועונה ,אלא דסתמא דהכא בשיטת
מסייע לרבי אלעזר ,מי שיש לו סלע מדמי שביעית
ר"מ דתמן ,ושואל האם יש לנו כלל ר"מ ור"ש
והוא רוצה ליקח חלוק ,הולך אצל חנווני הרגיל
הלכה כר"ש ?,ועונה אמר רבי יוסי אשתאלית לאילין
אצלו ,ואמר ,תן לי בזו פירות והוא נותן לו ,והוא
דבית רבי ינאי איך נהגו בשמן תרומה אמרי ,נהיגין
אומר לו הרי פירות האלו נתונים לך במתנה ,והחנווני
הוינן מבשלין על יד על יד מעט ,מעט ,ואוכלין,
אומר לו הרי סלע זו נתונה לך במתנה וחוזר לוקח לו
ושואל מאי כדון איך סתם רבי כרבי מאיר? ועונה,
חלוק ,ומספר ,רבי יוחנן שתי חמרא ויהיב פריטוי,
הלכה כר"מ דתמן היא רבנן דהכא ,במשנה ,האחרון
ושואל זה טוב עד כדון רבי יוחנן ,דהוא מתייחמון
אחרון נתפס בשביעית והפירי עצמו אסור ,ומסביר,
נאמן ולא הופך להלואה הא שאר כל אדם דלא
הא כיצד ,לקח בפירות שביעית בשר ,אילו ואילו
מתייחמון שאינם מהימנים? רבי יעקב בר אחא אמר
מתבערין בשביעית ,לקח בבשר דגים ,יצא בשר
בשם רבי אבינא ,מחוי ליה כהדא מראה לו מטבע
נתפשו דגים תחת הבשר לקח בדגים שמן ,יצאו
ליה הב לי מן קומוי ,וזה כמאן דלא יהב ליה מן דמי
שביעית:
ונסב כהדא ,רבי חזקיה הסוחר הוה אמר א"ל הב לי
מן קומוי הנח לפני את הכסף מן גו דו לאחר שאמר
משנה ח' ט' י' יא' הלכה ח'
שבִיעִיתְּ .ואִם כן ָלקַּח ,י ֹאכַּל ְּכנֶּגְּדָ ן בסכום ההוצאה פירות
(ח) אֵין לֹו ְּקחִים ֲעבָדִ ים ְּוק ְַּּרקָעֹות ּו ְּב ֵהמָה ְּטמֵָאה מִדְּ מֵי ְּ
בקדושת שביעית .אֵין ְּמבִיאִין ִק{י}ּנֵי זָבִי(ם){ן} קרבן של יונים של זב או ְּו ִק{י}ּנֵי זָבֹות ( ְּו) ִק{י}ּנֵי קרבן של
שבִיעִיתְּ .ואִם סְָך ,י ֹאכַּל
שמֶּן שֶּל ְּ
שבִיעִיתְּ .ואִם ֵהבִיא ,י ֹאכַּל ְּכנֶּגְּדָ ן .בשווים אֵין ָסכִין ֵכלִים ְּב ֶּ
יונים של יֹולְּדֹות מִדְּ מֵי ְּ
שבִיעִית והשמן נספג בעור ַּ ,רבִי אלִי ֶּעזֶּר אֹומֵר ,י ִדָ לֵקַּ .ו ֲח ָכמִים אֹומ ְִּרים,
שמֶּן שֶּל ְּ
שסָכֹו ְּב ֶּ
ְּכנֶּגְּד(ֹו){ן}( :ט) עֹור ֶּ
שבִיעִית ,י ִדָ לֵקָ .אמַּר
שמֶּן שֶּל ְּ
שסָכֹו ְּב ֶּ
י ֹאכַּל ְּכנֶּגְּד(ֹו){ן}ָ .אמְּר(ּו) ִל ְּפנֵי ַּרבִי ֲעקִיבָא ,אֹומֵר ָהי ָה ַּרבִי אלִי ֶּעזֶּר ,עֹור ֶּ
ש) ַּרבִי אלִי ֶּעזֶּר אֹומֵר בֹו( :י) וְּעֹוד ָאמְּרּו ְּל ָפנָיו ,אֹומֵר ָהי ָה ַּרבִי אלִי ֶּעזֶּר ,הָאֹוכֵל פַּת
ָלהֶּם ,שְּתֹוקּוֹ .לא אֹומַּר ָלכֶּם מַּה ( ֶּ
ש) ַּרבִי אלִי ֶּעזֶּר אֹומֵר בֹו(:יא) מ ְֶּּרחָץ
כּותִ י(ם) כְּאֹוכֵל ְּבשַּר ֲחזִירָ .אמַּר ָלהֶּם ,שְּתֹוקּוֹ ,לא אֹומַּר ָלכֶּם מַּה ( ֶּ
שבִיעִית ,מתָ ר ל ְִּרחֹוץ בָּהְּ ( .ו)אִם מִתְּ ַּחשֵב אדם חשוב שאחרים ילמדו
שֶּה{ו} ְּס ָק(ה){ו} בְּתֶּ בֶּן (אֹו) {ו} ְּבקַּש שֶּל ְּ
ממעשיו הּוא ,ה ֲֵרי {הוא} (זֶּה) ֹלא י ְִּרחֹוץ {בו}:
ירושלמי שביעית כד ע' א'
גמ' א"ר יוסי ,זאת אומרת ,שאסור ליקח אשה מדמי
אחא ,מתיר היה רבי אליעזר חמיצן של כותים כמו
שביעית דלכן שאם לא כן מה בין הקונה אשה מה
של גויים לאחר הפסח מיד ,הדא דתימר וזאת
בין הקונה שפחה? תני שמן של שביעית אין חוסמין
באילין דימוסיי בלחם מן המאפייה ברם באילין
בו תנור וכיריים ,ולא סכין בו מנעלים וסנדלין ,ולא
פריבטה לחם שנאפה בבית פרטי אסור ,במשנה,
יסוך אדם את רגלו והוא בתוך מנעלו והוא בתוך
אם מתחשב הוא הרי זה לא ירחוץ [ואם הם אדם של
סנדלו ,אבל סך הוא את רגלו ואחר כך ונותנו לתוך
צורה הרי זה לא ירחוץ] כהדא רבי יהושע בן לוי,
מנעלו ולתוך סנדלו וזה מותר ,וסך שמן על גופו
בשנת שמיטה אזל מן לוד בארץ יהודה לבית גברין
ומתעגל ומתגלגל על גבי קטבליא מזרן של עור ואינו
בארץ פלשטים בגין מיסחי לרחוץ במרחץ ומספר
חושש ,לא יתננה לשמן לא על גבי טבלה של שיש
ר"ש בן לקיש הוה בבוצרה חמתון ראה בפתח בית
להתעגל בה ,רבן שמעון בן גמליאל מתיר ,ושואל
המרחץ מזלפין להדא אופרדיטי האלילה אמר לון,
עור שסכו בשמן מה אמר בו ר"א? ועונה אמר רבי
ולית אסור לרחוץ במקום כזה? אתא שאל לרבי
יוסי קילל אותו עצמותיו של אותו האיש ישרפו ,רבי
יוחנן ,א"ל ר"י בשם ר"ש בן יוצדק ,אין דבר של
חזיקה בשם רבי אחא אמר ,מותר ,ועוד אמר לפניו
רבים אסור מפני שיגיונם של טיפשים :
לפני רבי עקיבא אמר רבי יוסי זאת אומרת שאסור
הדרן עלך כלל גדול:
ליקח בתו של עם הארץ ,רבי חזקיה אמר בשם רבי
.......
© Copyright 2024