Spirit of the Law or Letter of the Law? Shemittah

Spirit of the Law or Letter of the Law?
Shemitta, Shavers, Shabbos Switches, Mortgages & Marriages
Rabbi Yehoshua Weber - Shavuos 5775
Shemittah
‫ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק לט‬
‫ כמו שאמר ואכלו אביוני עמך‬,‫אמנם כל המצות אשר ספרנום בהלכות שמיטה ויובל מהם לחמלה על בני אדם והרחבה לבני אדם כולם‬
‫ ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעמדה שמוטה‬,'‫ויתרם תאכל וגו‬
However, all of the mitzvos that have been enumerated in the halachos of Shemittah V'Yovel [can be categorized as
such:] some are to be merciful toward others and to benefit all people, as it states, "And the poor of your nation shall
eat it and what they leave over [the wild beast shall eat]" (Shemos 23:11). Some are to boost the land's productivity and
to strengthen it through lying fallow. (Rambam, Moreh Nevuchim 3:39)
‫ספר החינוך מצוה פד‬
,[‫יא‬:‫ לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חדוש העולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ]שמות כ‬,‫משרשי המצוה‬
‫ועוד יש‬....‫ ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיונינו דבר הקדמות אשר יאמינו הכופרים‬.‫וביום השביעי שלא ברא דבר הכתיב מנוחה על עצמו‬
‫ ועוד יש תועלת אחר נמצא בזה האדם שיוסיף האדם בטחון בשם ברוך הוא‬....‫תועלת נמצא בדבר לקנות בזה מדת הוַּתרנות‬
The philosophical underpinnings of the mitzvah are as follows: To establish in our hearts and firmly establish in our
minds the creation of the universe, "For Hashem made the heavens and the earth in six days." (Shemos 20:11). On the
seventh day, during which He didn't create anything, He attributed rest to Himself. In order to remove, uproot, and
eliminate the belief in an eternally existing universe to which non-believers ascribe...Furthermore, there is another
benefit: one can acquire the trait of letting go and relinquishing... An additional benefit is that it bolsters one's trust in
Hashem. (Sefer HaChinuch, Mitzvah 84)
‫ איסור "לא תחנם" במכירת קרקע לנכרי‬- ‫שַ בַּת הארץ‬
!‫ אסורה מה״ת‬,‫ מה שמוסיפים עליה עתה‬,‫ דבגוי שבלא״ה יש לו חניה בקרקע אין התוספת‬...‫שאסור למכור לגוי קרקע בארץ ישראל‬
‫ ואינה אלא‬.‫ הוא הדין נמי דבטלה לענין חני׳ בקרקע‬,‫ למ״ד דבטלה קדושת הארץ לחיובי המצות התלויות בארץ‬,‫ בזמן הזה‬...‫ולכאורה‬...
.‫מדרבנן‬
It is prohibited to sell land in Eretz Yisroel to a non-Jew... Regarding a non-Jew that already has ownership over a
portion over land, selling him an additional portion does not consitute a Torah prohibition! ...At first glance...In our
times, according to the opinion that kedushas Ha'Aretz has been nulified with regard to mitzvos that are bound to
Eretz Yisroel, the same should apply to the prohibition of selling land. [As such,] It is only a Rabbinical issur.
(R' A.Y. Kook, Shabbas Ha'Aretz)
‫שו"ת ישועות מלכו חלק יורה דעה סימן נה‬
‫והנה אמרתי בפשיטות שטוב להתיר למכור לנכרי ואף על פי שאסור ליתן ולמכור קרקע בא"י כיון שהוא לטובת היישוב פשיטא דאין כאן‬
‫ובשביעית בזה"ז דאינו אלא מדרבנן פשיטא דאין להחמיר וזה פשוט‬..... ‫איסור דלא תחנם בפרט כשמוכר ע"מ להחזיר דמהני בחמץ לא‬
I have said that, in a simple sense, it is good to permit selling land to a non-Jew. Even though it is forbidden to give or
sell land in Eretz Yisroel, since it is for the benefit of the settlement, it is obvious that there is no prohibition of "lo
sichaneim [You shall not show them favour - Devarim 7:2]," especially when the land is being sold on condition that it be
returned... And since Shemittah in our days is only Rabbinical, clearly one should not be stringent. This is clear!
(R' Yehushua of Kuntno, Shu"t Yeshu'os Malko YD 55)
‫ הלכות שביעית‬- ‫חזון איש‬
‫ וגר תושב‬...‫ואין חילוק בין אם כבר יש לו להעכו״ם קרקע בארץ או לא דבכל בית ושדה שמוסר להם הרי הוא נותן חני׳ לעכו״מ בקרקע‬
‫ לפיכך אין מקום‬....‫ ואין מקבלין ג״ת אלא כשהיובל נוהג‬...‫ כל שקבל עליו ז׳ מצוית והיינו קבלה בפני ב״ד של ג׳ כדקתני שם‬...‫קיי״ל כרבנן‬
‫להתיר למכור לנכרי בשביל להפקיע קדושת שביעית‬
There is no difference between whether the non-Jew already owns land or not, for any house or field that is given over
to them is granting them settling rights on the land... Regarding a Ger Toshav, we hold like Rabbanan [who are of the
opinion that in order to be considered a Ger Toshav they must] have accepted upon themselves the 7 mitzvos in the
presence of a Beis Din of three judges as is taught there... [Furthermore,] We only accept a Ger Toshav when Yovel is
observed... Therefore, [non-Jews in Eretz Yisroel cannot be considered Gerei Toshav. Instead they are viewed as Akum
and] therefore it isn't possible to permit selling land to non-Jews in order to uproot the kedushas shevi'is [That is, selling
the land would preclude kedushas shevi'is from applying to the land]. (Chazon Ish, Hil' Shevi'is)
‫שַ ַבּת ארץ הקדמה פ"יד‬
‫ומשום הכי החלו גם כן גדולי הדורות להנהיג בפומבי את מכירת החמץ כפי הנהוג מאחר שנתברכו עסקי התעשיות ובתי החרושת באפנים‬
‫ בימים הראשונים כשמעמד הישוב היה בעיקרו של יסוד עבודת אדמה‬:‫ וכן גבי עניננו‬.‫ שא"א היה בהם בלא פרסום דרך המכירה‬,‫גדולים‬
‫ שהרי סוף סוף היו הפירות מופקרים והיה עי"ז ריוח לעניים והיה‬.‫ היה אפשר להנהיג קדושת שביעית כדת בלא היתר של הפקעה‬,‫לאכילה‬
‫ אבל בימינו שיסוד הישוב הוא ע"י מסחר‬.‫כן לא נתפרסם אז היתר של הפקעה ע"י מכירה‬-‫ על‬,"‫ "ואכלו אביוני עמך‬:‫קרוב לכונת התורה‬
‫ במצב כזה ודאי חובה להנהיג את היתר ההפקעה‬- ‫ וכשימנע מהלך המסחר תהרס גם כל פרנסתו ומעמדו על להבא‬,‫בפרי תבואות המושבות‬
‫ ויהי אפשר גם מצד מהלך המסחר‬.‫ עד אשר ירחם ה' את עמו וארצו וישובו הימים הטובים‬,‫ ע"פ הסכמת חכמים בכל שמטה‬,‫ע"י מכירה‬
.‫ בלא שום הפקעה‬,‫לשמור קדושת השביעית כדינה במילואה‬
And because of this [necessity] the leaders of each generation began to publicly utilize the heter of selling chometz as
was done when factories and manufacturing plans became successful; it would have been impossible [to exist] without
publicizing the way of selling. So too with regards to our issue [i.e. shemittah]: in the early days when the existence of
the Yishuv was focused on working the land to provide food, it was possible to observe shemittah in accordance with
strict halachah without relying upon the leniency of removing the kedusha [through selling the land]. Either way, the
produce was made hefker and the poor were sustained. This was close to the intent of the Torah in saying, "And the
poor of your nation shall eat it." Therefore, the heter of uprooting the kedusha through selling the land was not
publicized at that time. However, in our times, the foundation of the Yishuv is through commercial agricultural. If this
commerce were to cease, the income and future of the Yishuv would be destroyed - in a situation such as this, it is
surely required to act in accordance with the the heter of uprooting the kedusha through selling the land, with
approval of the rabbinical leaders during each shemittah cycle until Hashem has compassion upon his nation, land,
and good days return. At which point, it will be possible to sustain commerce and protect kedushas shevi'is to the full
letter of the law without any uprooting [of kedusha]. (R' A.Y. Kook, Shabbas Ha'Aretz)
Shavers
‫ויקרא פרק יט פסוק כז‬
:‫שׁחִית אֵת פְּאַת זְ ָקנֶָך‬
ְ ַ‫שׁכֶם וְֹלא ת‬
ְ ‫ֹלא תַ קִּפוּ פְּאַת ר ֹא‬
You shall not round off the corner of your head, and you shall not destroy the edge of your beard.
(Vayikra 19:27, JPS Translation)
‫כז‬:‫רבינו בחיי ויקרא יט‬
‫ כי העושה כן הפך השם הוא עושה‬,‫טעם האסור כדי שלא יבטל הסימן שהקב"ה רשם במין הזכר כדי להבדילו ממין הנקבה‬
The reason for this prohibition is to prevent the erasure of the sign that Hashem placed in the male gender in order to
differentiate them from females. One who does so [i.e. commits the prohibition], does the opposite of what Hashem
desires. (Rabbeinu Bachye, Vayikra 19:27)
‫א‬:‫רמב"ם הל' עבודה זרה יב‬
‫אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם‬
We don't trim the corners of the head as the idol worshipers would do, as it states, "You shall not round off the corner
of your head." (Rambam, Hil. Avodah Zarah 12:1)
‫ז‬:‫רמב"ם הל' עבודה זרה יב‬
,‫ לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן‬,‫דרך כהני עובדי כוכבים היה להשחית זקנם‬
It was the way of idolatrous priests to destroy their beards, therefore the Torah forbade destroying the beard.
(Rambam, Hil. Avodah Zarah 12:7)
‫כג‬-‫ כב‬,‫טו‬:‫ירמיהו פרק כה‬
‫שׁקִיתָ ה אוֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹי ִם ֲאשֶׁר אָנֹכִי שׁ ֹ ֵל ַח אוֹתְ ָך ֲאלֵיהֶם‬
ְ ‫)טו( כִּי כ ֹה אָמַר ה' אֱֹלקֵי יִשׂ ְָראֵל ֵאלַי קַח אֶת כּוֹס ַהיַּי ִן ַה ֵחמָה הַזּ ֹאת ִמיּ ָדִ י ְו ִה‬
‫)כב( ְואֵת כָּל ַמ ְלכֵי צ ֹר ְואֵת כָּל ַמ ְלכֵי צִידוֹן ְואֵת ַמ ְלכֵי ָהאִי ֲאשֶׁר ְבּ ֵעבֶר ַהיּ ָם‬
‫)כג( ְואֶת דְּ דָ ן ְואֶת תֵּ ימָא ְואֶת בּוּז ְואֵת כָּל קְצוּצֵי פֵאָה‬
15. For so said the Lord G-d of Israel to me; Take this cup of the wine of fury from My hand, and you shall give it to all
the nations to whom I send you, to drink.
22. And all the kings of Tyre and all the kings of Sidon and the kings of the isle that is on the other side of the area.
23. Dedan and Tema and Buz and all those separated in that corner.
(Yermiyahu 25:15, 22-23, JPS Translation)
‫ה‬-‫א‬:‫ויקרא פרק כא‬
:‫)א( וַיּ ֹאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמ ֹר אֶל הַכּ ֹ ֲהנִים ְבּנֵי אַהֲר ֹן וְאָמ ְַרתָּ ֲא ֵלהֶם ְלנֶפֶשׁ ֹלא י ִ ַטּמָּא ְבּ ַעמָּיו‬
:‫שׁאֵרוֹ ַהקָּר ֹב ֵאלָיו ְלאִמּוֹ וּלְאָבִיו ְו ִלבְנוֹ וּ ְלבִתּוֹ וּלְאָחִיו‬
ְ ‫)ב( כִּי אִם ִל‬
:‫)ג( ְו ַלאֲח ֹתוֹ ַהבְּתוּלָה ַהקְּרוֹבָה ֵאלָיו ֲאשֶׁר ֹלא ָהי ְתָ ה ְלאִישׁ לָהּ י ִ ַטּמָּא‬
:‫)ד( ֹלא י ִ ַטּמָּא ַבּעַל ְבּ ַעמָּיו ְל ֵהחַלּוֹ‬
:‫)ה( ֹלא יִק ְְרחוּ )כתיב לא יִק ְְרחֻה( ק ְָרחָה בְּר ֹאשָׁם וּפְאַת זְ ָקנָם ֹלא יְגַלֵּחוּ וּ ִב ְבשׂ ָָרם ֹלא יִשׂ ְְרטוּ שׂ ָָרטֶת‬
1. And the Lord said to Moses: Speak to the kohanim, the sons of Aaron, and say to them: Let none [of you] defile
himself for a dead person among his people
2. except for his relative who is close to him, his mother, his father, his son, his daughter, his brother,
3. and for his virgin sister who is close to him, who was not [yet] with a man for her, he shall defile himself.
4. [But] a husband shall not defile himself for [a wife who causes] his desecration, [while she is] among his people.
5. They shall not make bald patches on their heads, nor shall they shave the edge of their beard, nor shall they make
cuts in their flesh.
(Vayikra 21:1-5, JPS Translation)
‫ה‬-‫ד‬:‫ירמיהו פרק מא‬
:‫שּׁנִי ְל ָהמִית אֶת גְּדַ ְלי ָהוּ ְואִישׁ ֹלא י ָדָ ע‬
ֵ ‫ד ַויְהִי בַּיּוֹם ַה‬
:'‫שּׁכֶם ִמשִּׁלוֹ וּ ִמשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ ְמגֻ ְלּחֵי זָקָן וּק ְֻרעֵי ְבגָדִ ים וּמִתְ גּ ֹדְ דִ ים וּ ִמנְחָה וּלְבוֹנָה ְבּי ָדָ ם ְל ָהבִיא בֵּית ה‬
ְ ‫ה ַויּ ָב ֹאוּ ֲאנָשִׁים ִמ‬
4. And it came about on the second day of [his] slaying Gedaliah-and no one knew
5. that men came from Shechem, from Shiloh, and from Samaria, eighty men, with shaven beards and rent garments
and having cut themselves, with a meal-offering and frankincense in their hand[s], to bring to the house of the Lord.
(Yermiyahu 41:15, 4-5, JPS Translation)
‫כז‬:‫אבן עזרא ויקרא יט‬
‫ כי יש מי שישחית פאת ראש‬,(‫ וי"א כי זה הפסוק דבק עם ושרט לנפש )כח‬...‫ להיות מובדלים מהם‬,‫לא תקפו פאת ראשכם כמעשה הגוים‬
:‫גם פאת זקן בעבור המת‬
"You shall not round off the corner of your head," as do the non-Jews, in order to be distinct from them... There are some
who suggest that this verse is connected with verse 28, "You shall not make cuts in your flesh for a person [who died],"
for there are those who destroy the corners of their hair and beards in mourning a death. (Ibn Ezra, Vayikra 19:27)
‫ משה ווינער‬,‫הדרת פני־זקן‬
The opinion of the Chofetz Chaim ztz"l was that all are
required to grow out their beards as he explained in his
books "Nidchei Yisroel" and "Tiferes Ha'Adam." In
particular, it pained this tzadik tremendously and caused
him to feel despondent when people used a shaver [in his
days they didn't cut as close as they do nowadays]. This is
as he explained in his sefer Likutei Halachos, where he
concluded that, "one who guards his soul should distance
himself very far." His intent was not that this is an extra
stringency, rather it is the basic law for all Jews alike. Even
though he wouldn't expel talmidim from the yeshiva for
shaving with a shaver, he would be very trouble by this.
Twice a year, on Yom Kippur and Simchas Torah, he
would give a derasha with an open rebuke of this
behaviour. A story is told that illustrates how much this
impacted the Chofetz Chaim: At the end of his life, the
Chofetz Chaim was hard of hearing. During Krias
HaTorah, he would stand next to the bima in order to
fulfill the requirement to hear the reading. Several time,
however, he would suddenly move away from the bima.
When asked why, the Chofetz Chaim explained that when
the aliyah is given to a person who doesn't have a beard,
he can't tolerate to remain at the bima due to the pain it
causes him. From then on, they only called up someone
with a beard. (R' Moshe Weiner, Hadaras Pnei Zakein)
Shabbos Switches
‫שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן יא‬
‫בירורים בענין מלאכת בונה וסותר בסגירת ופתיחת מעגל חשמלי בשבת‬
‫ "עוד יש בזה משום‬:‫בספר חזו"א חלק או"ח סי' נ' אות ט' לאחר שמבאר ענין מלאכת מבעיר ומבשל שיש בהדלקת חשמל בשבת כתב אח"כ‬
‫ וכש"כ כאן שכל החוטים‬,‫ כעושה כלי‬,‫תיקון מנא כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות וקרוב הדבר דזה בונה מה"ת‬
‫ אבל הכא אין נפקותא בזה‬,‫ ואין כאן משום בנין בכלים אלא דינו כמחובר דיש בו משום בנין וסתירה‬,‫מחוברין לבית והו"ל כבונה במחובר‬
‫וידוע שדבריו הם חדוש גדול עד מאד וכל אלה שנו"נ בעניני חשמל לא הזכירו כלל לחשוש בזה‬... ‫דאפי' בכלים כה"ג חשיב בונה" עכ"ל‬
‫ עוד יתירה מזו שמעתי אומרים בשמו של מרן בעל החזו"א זצ"ל שגם בשעה שאין שום זרם בחוטים וכשהאדם‬,‫למלאכות של בונה וסותר‬
‫ אף גם זה‬,‫ מ"מ עצם סגירת המעגל להיותו ערוך ומתוקן להדלקה שתיעשה אח"כ ע"י שעון‬,‫לוחץ על הכפתור לא נעשה עדיין שום דבר‬
,‫ בשו"ת לבושי מרדכי להגאון רמ"ל ווינקלער ז"ל במהדו"ג סי' כ"ה נשאל במקום שהחשמל מכבה מאליו בשעה י"א בלילה‬...‫חשיב בונה‬
‫ והשיב דחוץ מאיסור מוקצה יש גם‬,'‫ אם מותר ללחוץ בשבת באותן השעות כדי שלא ידלק בשעה ג‬,‫אך חוזר ונדלק אח"כ בשעה שלוש‬
‫ ותמיהני טובא דכיון שעשוי תמיד לפתוח ולסגור איך אפשר לחושבו כבונה בשעה שאין זרם בחוטים ולא נעשה כלל‬...‫לחשוש לבונה וסותר‬
‫ מבלי שתיעשה‬,‫או כמשתמש בזרם של מים ורוח כדי לסובב ולגרום תנועה‬... ,‫ שיש להם בית אחיזה‬...‫ הא לא גרע מכיסוי בור‬,‫שום דבר‬
‫ לכן אפילו במחובר הרי זה קרוי רק בשם‬,‫ וגם כיון שהלחיצה בכפתור לפתוח או לסגור מעגל הוא דבר קל שעושים אותו תדיר‬,‫שום מלאכה‬
..."‫"השתמשות‬
‫ ואפשר דהחימום צורך בו להעברת‬,‫מן האמור נלמד דהמדליק נר החשמל בשבת יש בו משום מבשל אלא דהוי פ"ר דלא ניחא לי' מ"מ אסור‬
‫ אף שאין אני מבין יפה כוונת הדברים מ"מ משמע קצת דמיירי‬.‫ ומיהו כל זה אם מקצת החוט מגיע ליד סולדת" עכ"ל‬,'‫הזרם וחשיב ניחא לי‬
‫ ואפי"ה סובר‬,‫אפי' בהדלקה כזו אשר מקצת מן החוט מגיע ליד סולדת דאסור אפילו באופן כזה שלא יוכל כלל להתחמם מאליו עד שיתאדם‬
.‫ וכיון שכן צ"ע מ"ש מקדירה שיש בה תבשיל או מים דשרי‬,(‫דמ"מ הו"ל חצי שיעור )כי לא מסתבר שנתכוין לומר דחשיב ממש מבשל‬
‫יש לדון כעי"ז במ"ש בשו"ע או"ח סי' שי"ח סעיף י"ד שמותר ליתן קיתון של מים כדי להפיג צינתן אם מעמידו רחוק מהאש בענין‬...]
‫ איך הדין במניח פרי או דבר מבושל במקום שאין לחשוש שיגיע‬... ‫שאפי' אם יעמוד שם זמן מרובה לא יוכל להתחמם עד שתהא היד סולדת‬
...‫ וראיתי במשנ"ב שם בס"ק צ"א שרק חושש לשמא יצלו‬,‫לשיעור צלי אבל יכול להתחמם עד שתהא היד סולדת בו‬
After explaining the connection of fire and cooking that pertain to electricity on Shabbos, the Chazon Ish writes:
"There is also an issue of tikkun mana [repairing an object] since one "returns" the circuit to its ability to conduct
electricity constantly which is close to being boneh on a Torah level, just like making a utensil. This is especially true in
our case where the wires are attached to the house, making it boneh b'mechubar. This is not considered boneh b'keilim, it
is mechubar, to which binyan and stirah are fully applicable." The Chazon Ish's words here are a tremendous chiddush, all
others involved in this debate haven't been concerned for boneh or stirah. I've even heard in the name of the Chazon Ish
ztz"l that closing a circuit is forbidden even when there is no active current; the very act of putting the switch into a
position that completes the circuit [for later, when the timer allows current through] is boneh even though there is no
current running now.
In responsa Techeiles Mordechai the following is discussed: In a case where the current will shut off on its own at 11
P.M., but will return at 3 A.M. - is it muttar to switch the timer so that it doesn't turn back on at 3 A.M.? He responds
that aside from an issue of muktzeh, there is also a concern of boneh and stirah.
I was bewildered by his words! Since it is made to be turned on and off constantly, how can this be considered boneh
when there is no electricity running through the circuit?!? Nothing has happened, it is no different than covering a
hole! ...or using a stream of water or air to cause an action without doing any malachah. Furthermore, using a switch is
a simple action and even regarding something that is mechubar it is viewed as regular use.
From what has been said, we learn that turning on an electric light on Shabbos is the malachah of bishul. Even though it
is a pesik reisheih d'lo nichah leih [unintended act that is guaranteed to happen that one doesn't desire], it is still assur. It
is possible that the heat necessary will be desirable to him. However, this is only the case if the wire reaches yad soledes
bo [at which point the malachah of bishul would apply]. Even though I don't fully understand this; it appears that even
in a situation in which the wire is yad soledes bo, but isn't yet glowing, he holds that it will be assur due to chatzi shiur...
(R' S.Z. Auerbach, Shu"t Minchas Shlomo 1:11)
‫לח‬:‫שו"ת מנחת יצחק ג‬
‫ וזה‬...‫ שיש לאסור הולדת זרם האלקטרי משום איסור מוליד‬,(‫ כמ"ש בתשו' בית יצחק )במפתחות ליו"ד ח"ב סי' ל"א‬.‫)י( ג' משום מוליד‬
.‫הוי רק איסור דרבנן‬
Teshuvos Beis Yitzchok: Creating an electric current should be forbidden due to molid [creating]...which is a Rabbinical
prohibition. (R' Yitzchok Weiss, Shu"t Minchas Yitzchok 3:38)
‫‪Conditional Marriage‬‬
‫מכתב מאת הגר' חיים עוזר גראדזענסקי‬
‫‪From R' Chaim Ozer Grodzinsky‬‬
‫‪[From second paragraph] There are various rabbanim‬‬
‫‪who have made up their minds to permit, lichatchilah, a get‬‬
‫‪written in a secular court and afterwards to create a‬‬
‫‪conditional marriage. When R' Yitzchok Elchanan of‬‬
‫‪Kovno was asked about this practice, he replied, "G-d‬‬
‫‪forbid to think of such a thing" and the issue died down.‬‬
‫‪Eventually, several rabbanim in Paris decided to revive‬‬
‫‪the idea of a conditional marriage. When the issue was‬‬
‫‪made known to R' M. Weisskopf and R' Y. Luvetzsky, the‬‬
‫‪dayanim of Paris, they clarified the matter, showing that‬‬
‫‪it had no source in halachah and that it presented a‬‬
‫‪danger to the sanctity of marriage and family life. They‬‬
‫‪sought to repair the breach that those who were fixing in‬‬
‫)‪order to destroy created. (R' C.O. Grodzinski‬‬
‫שו"ת מלמד להועיל חלק ג )אבן העזר וחושן משפט( סימן כב‬
‫שאלה‪ :‬דין קדושין על תנאי שלא תצטרך גט‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬להני תרי צנתרי דדהבא הרה"ג מו"ה משה ווייסקאפף נ"י והרה"ג מו"ה יהודה לובעצקי נ"י יושבי על מדין בק"ק פאריס יע"א‪.‬‬
‫ענות כ"י תרבני לבקש ממני חוות דעתי על ענין העומד ברומו של עולם והוא כי כמה רבני ודרשני צרפת בדעתם לעשות תקונים שעל ידיהן‬
‫יתבטלו תורות גיטין וחליצה בין יהודי צרפת ורק על פי שופטי הממשלה יקום דבר להתיר א"א לעלמא או יבמה לשוק ודבר זה יתוקן עפ"י‬
‫דינא לעשות קידושין על תנאי‪...‬‬
‫נשאר לנו רק לחוות דעתנו אם יש לתקן שיהו כל קידושין על תנאי‪ .‬הנה כבר האריכו בענין זה האחרונים בתשובותיהם‪ ...‬ואוסיף עוד‬
‫להעיר שבשו"ת אור נעלם סי' ל' ול"א ב' גאוני הדור צווחים ככרוכיא על דיין אחד במדינת ווירצבורג שסידר קידושין על תנאי שאם ימות‬
‫הבעל ותהי' האשה זקוקה ליבם שלא תהיה מקודשת למפרע‪ ...‬אמנם כן במקום דחק כגון אם יש לו אח מומר או אח במקום רחוק שקרוב‬
‫לודאי לא יחלוץ התירו האחרונים קידושין על תנאי‪...‬‬
‫אמנם כל רואה מבין ישכיל כמה דקדוקין יש בקידושין על תנאי וכמה זהירות צריך‪ ...‬ואם יזדמן שנצטרך לעשות קידושין באופן זה צריך‬
‫לעשות ע"י רב גדול שהוא בקי היטב בכל הדינים השייכים לזה ושהוא זהיר בתכלית הזהירות לעשות הכל כדין וכדת אמנם בזמנינו שסידור‬
‫הקידושין לכל רב צעיר לימים מסור‪ ,‬קרוב לודאי שהקידושין על תנאי לא יסודרו עפ"י כל הדקדוקים שנתקנו בזה ע"י גאוני ישראל‪...‬‬
‫תקנה כזאת לדעתי היא קלקלה שאין למעלה הימנה‪...‬עוד שנית הנה הטעם דקידושין כאלה אינם אסורים מטעם פלגש לדעת הרמב"ם דאוסר‬
‫פלגש הוא משום דסמכינן ארובה ורוב פעמים הקידושין אינן מתבטלין‪ .‬אמנם ידוע דאסור לעשות ספק לכתחילה כדי שנצטרך לסמוך‬
‫ארובא‪ ...‬ועוד דאנן חזינן שבכל שנה ושנה כמה וכמה קידושין מתבטלות ע"י הערכאות‪ ,‬ואנן ניקום ונתקן דבר שעי"ז כמה וכמה אנשים‬
‫מישראל יבעלו בעילות זנות באיסור פלגש‪...‬‬
‫יתר מכן ע"י מנהג קידושין על תנאי תתבטל קדושת האישות מכל וכל שכל קידושין יהיו תלויים ועומדים‪ .‬שכשאשה תזנה תחת בעלה היא‬
‫והבועל יחשבו שאין עושין אסור חמור בזה שהרי במהרה תתפרד החבילה ע"י הערכאות ויעקרו הקידושין למפרע ונמצא שבעל פנויה‪.‬‬
‫ויקוים בנו ח"ו הפסוק ומלאה הארץ זמה‪ .‬ועוד מעט ויהיה למשל אחינו ב"י בארץ צרפת בועלים א"א בהיתר‪ ...‬וכדי בזיון וקצף‬
Shailah: Does a conditional marriage require a get to be annulled?
Teshuvah: I've been asked to give my opinion regarding this tremendously important issue. A number of French
Rabbanim...[see previous source]
We are left only to express our opinion if marriages should be made “on condition.” Many have already spoken at
length about this issue... I will add that responsa Or Ne'elam 30, 31 writes that two great geniuses of the generation of
cried out against a dayan in Virtzburg who wed a couple on condition that, if the husband dies and wife will
subsequently be required to perform yibum, it should be retroactively considered as though they were not married in
the first place [thereby obviated the requirement to perform yibum]... However, in a place of pressing need where it is
almost certain that chalitzah won't be possible, such as where the brother is not religious or is in a distant land,
Achronim have permitted conditional marriage...
However, all can see that there are a number of details that require special attention and care...such a wedding must
be done by a rabbi who is an expert in all of the applicable laws...
In my opinion, this institution is the worst possible mess...
According to the Rambam, these marriages are not going to be forbidden due to pilegesh as we follow the majority and
the majority of cases do not result in annulment of the marriage. However, it is certainly assur to create a scenario of
safek... We also see that each year many marriages are annulled civilly. If we follow this pattern, it will result in
forbidden relations and the issur pilegesh...
This institution will undermine the sanctity of marriage and so many marriages will be up in the air. It will lead to
adultery being viewed as a small problem, easily fixed by secular courts...
(R. D. Tz. Hoffmann, Shu"t Melamed L'Hoyil 3:22)
Mortgages
‫תלמוד ירושלמי )וילנא( מסכת בבא מציעא פרק ה‬
‫רבי שמעון בן אלעזר אומר יותר ממה שכופרין בעיקר כופרין שעושין התורה פלסטרן ואת משה טיפש ואומרין אילו היה יודע משה שכך‬
.‫היינו מרויחין לא היה כותבו‬
R' Shimon ben Elazar said: Even worse than the fact that they are heretics, is the fact that they make the Torah into a
forgery and Moshe into a fool. They say that if Moshe had known how much we would benefit, he would never have
written it! (Yerushalmi Bava Metziah ch. 5)
.‫תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף עא‬
‫ עליו הכתוב אומר כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא‬- ‫ כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא ברבית‬:‫ רבי שמעון בן אלעזר אומר‬,‫תניא‬
‫ הא למדת שכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין והא קא חזינן דלא מוזפי ברבית וקא מתמוטטין אמר רבי‬.‫לקח עשה אלה לא ימוט לעולם‬
‫אלעזר הללו מתמוטטין ועולין והללו מתמוטטין ואינן עולין‬
Tanya: R' Shimon ben Elazar said: Anyone who has money and loans it without interest - about him the verse says, "He
did not give his money with interest, nor did he accept a bribe against the innocent; he who does these shall not falter
forever." Here we learn that all who loan on interest, his possessions falter, but we see people who don't loan on
interest and their possessions falter! R' Elazar said: These falter and recover, these falter and never recover.
(Bavli Bava Metziah 71a)
‫שערי צדק ג תשס"ג פיצויים על עיכוב כספים‬
‫ שנתוודעו ליריד בכל אפסי‬,‫ "וגם בכה"ג לא תיקנו כן אלא משום פסידא דשוקא שהיה שכיח אז בזמן הסמ"ע‬:‫המיוחדות בזמנו של הסמ"ע‬
‫ וכאשר מסיים הסמ"ע בתקנות הארצות שם אות כ"ג באיזה אופן מותר ליתן מעות לקבצים‬,‫ ומי יודע איך היה נחוץ אז ההוראות שעה‬,‫ארץ‬
".‫ כדי ליתן מחיה לבני ברית‬,‫ מ"מ לצורך שעה אין לאוסרם‬,‫ וז"ל "אעפ"י שכל אלו דברים תמוהין ונראין כהערמה‬,‫של עורות‬
In the days of the Me'ir Einayim: In all similar cases, this was not established other than to prevent monetary losses as
was common in his days..."Even though these things are strange and appear to be deceitful. nevertheless it is a
temporary necessity to allow them in order to provide sustenance to Jews." (Sha'arei Tzedek 3, 5763)