‫האונברסיטה האסלמית – עזה‬ ‫מכין לפתוח קהילתי – שירות בקהולה ולימודי המשך‬ ‫תוכנית התמחות בשפה העברית ושיטות הוראה‬ ‫עבודת מחקר בשם ‪:‬‬ ‫הקרבה הלשונית‬ ‫בין הערבית והעברית‬ ‫הכנה של התלמידים ‪:‬‬ ‫ד‪ .‬עמאד אלמסרי‬ ‫מרים אל מסרי‬ ‫מוגש ל ‪:‬‬ ‫ד‪ .‬סבהי בהלול‬ ‫השנה הלימודית ‪:‬‬ ‫‪2013 - 2012‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬ﺭ‪‬ﺏ‪ ‬ﺃَﻭ‪‬ﺯِﻋ‪‬ﻨ‪‬ﻲ ﺃَﻥ‪ ‬ﺃَﺷ‪‬ﻜُﺮ‪ ‬ﻧ‪‬ﻌ‪‬ﻤ‪‬ﺘَﻚ‪ ‬ﺍﻟَﺘ‪‬ﻲ ﺃَﻧْﻌ‪‬ﻤ‪‬ﺖ‪ ‬ﻋ‪‬ﻠَﻲ‪ ‬ﻭ‪‬ﻋ‪‬ﻠَﻰ‬ ‫ﻭ‪‬ﺍﻟ‪‬ﺪ‪‬ﻱ‪ ‬ﻭ‪‬ﺃَﻥ‪ ‬ﺃَﻋ‪‬ﻤ‪‬ﻞَ ﺻ‪‬ﺎﻟ‪‬ﺤﺎً ﺗَﺮ‪‬ﺿَﺎﻩ‪ ‬ﻭ‪‬ﺃَﺩ‪‬ﺧ‪‬ﻠْﻨ‪‬ﻲ ﺑِﺮ‪‬ﺣ‪‬ﻤ‪‬ﺘ‪‬ﻚ‪ ‬ﻓ‪‬ﻲ ﻋ‪‬ﺒ‪‬ﺎﺩ‪‬ﻙَ‬ ‫ﺍﻟﺼ‪‬ﺎﻟ‪‬ﺤ‪‬ﲔ‪ ‬‬ ‫ﺻﺪﻕ ﺍ‪ ‬ﺍﻟﻌﻈﻴﻢ‬ ‫ﺍﻷﺣﻘﺎﻑ "ﺁﻳﺔ ‪"15‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הגדשה‬ ‫ אל הבנים היקרים שלנו ‪ ،‬סגא‪ ،‬שהד‪ ،‬נאדר‪ ،‬רובא ועבד ילרחמן‪.‬‬‫ לכל מי שנשא במקומנו נטלי חיים קשים ושונים בשלבי‬‫הלימודים בדיפלומה ובהכנת המחקר הזה‪.‬‬ ‫‪ -‬לתלמידי השפה העברית באוניברסיטאות הפלסטינאיות ‪.‬‬ ‫אנו מגישים את העבודה הצניעה הזאת ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תודות‬ ‫ﺷﻛﺭ ﻭﺗﻘﺩﻳﺭ‬ ‫ﺼﺎﻟِ َﺤﺎﺕ ‪.....‬ﻭﺑﻌﺪ‪:‬‬ ‫ﺤَﻤْـﺪُ ہﻠﻟِ ﺍﻟﺬﻱ ِﺑﻨ ْﻌ َﻤﺘِـﻪ ﺗَﺘِ ّﻢ ﺍﻟ ﱠ‬ ‫ﻧﺖﻭﺟﻪ ﺑﻮﺍﻓﺮ ﺍﻟﺸﻜﺮ‪ ،‬ﻭﻋﻈﻴﻢ ﺍﻻﻣﺘﻨﺎﻥ‪ ،‬ﻭﺧﺎﻟﺺ ﺍﻟﺘﻘﺪﻳﺮﻭﺍﻟﻌﺮﻓﺎﻥ ﺑﺎﻟﺠﻤﻴﻞ ﺇﻟﻰ ﺃﺳﺘﺎﺫ ﻧﺎ ﺍﻟﻘﺪﻳﺮ‪،‬‬ ‫ﺍﻷﺳﺘﺎﺫ ‪/‬ﺻﺒﺤﻲ ﺑﻬﻠﻮﻝ ﻋﻠﻰ ﺭﻋﺎﻳﺘﻪ ﺍﻟﺠﺎﺩﺓ ﻭﺍﻟﻤﺨﻠﺼﺔ ﻟﻬﺬﺍ ﺍﻟﺒﺤﺚ‪ ،‬ﻣﻨﺬ ﺃﻥ ﻛﺎﻥ ﻓﻜﺮﺓ‪ ،‬ﻭﺣﺘﻰ ﺁﺧﺮ‬ ‫ﻣﺮﺍﺣﻞ ﺇﻧﺠﺎﺯﻩ‪ ،‬ﻭﻋﻠﻰ ﻣﺎ ﻗ ﱠﺪ ﻣﻪ ﻣﻦ ﻣﻼﺣﻈﺎﺕ ﺩﻗﻴﻘﺔ‪ ،‬ﻭﺁﺭﺍء ﺳﺪﻳﺪﺓ ﻛﺎﻥ ﻟﻬﺎ ﻋﻈﻴﻢ ﺍﻷﺛﺮ ﻓﻲ ﺇﺛﺮﺍء ﻫﺬﺍ‬ ‫ﺍﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﻭﻋﻠﻰ ﻣﺎ ﺑﺬﻟﻪ ﻣﻦ ﻭﻗﺖ ‪ ،‬ﻭﺟﻬﺪ‪ ،‬ﻭﺗﻮﺟﻴﻪ‪ ،‬ﻭﺇﺭﺷﺎﺩ ‪.‬‬ ‫ﻛﻤﺎ ﻧﺘﻮﺟﻪ ﺑﺠﺰﻳﻞ ﺍﻟﺸﻜﺮ ﻭﺍﻟﺘﻘﺪﻳﺮ ﺇﻟﻰ ﺍﻷﺳﺘﺎﺫ ﺍﻟﻔﺎﺿﻞ‪ /‬ﺳﻠﻴﻢ ﺃﺑﻮ ﻋﻤﺮﺓ ﻋﻠﻰ ﻣﺎ ﻗﺪﻣﻪ ﻣﻦ‬ ‫ﻣﻼﺣﻈﺎﺕ ﺩﻗﻴﻘﺔ‪ ،‬ﻭﺁﺭﺍء ﺳﺪﻳﺪﺓ ﻛﺎﻥ ﻟﻬﺎ ﻋﻈﻴﻢ ﺍﻷﺛﺮ ﻓﻲ ﺇﺛﺮﺍء ﻫﺬﺍ ﺍﻟﺒﺤﺚ‪ ،‬ﻭﻋﻠﻰ ﻣﺎ ﻗﺎﻡ ﺑﻪ ﻣﻦ‬ ‫ﻣﺮﺍﺟﻌﺔ ﻟﻐﻮﻳﺔ ﺩﻗﻴﻘﺔ ﻟﻬﺬﺍ ﺍﻟﺒﺤﺚ‪.‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺸﻜﺮ ﻣﻮﺻﻮﻝ ﺇﻟﻰ ﻛﻞ ﻣﻦ ﻣ ّﺪ ﻝﻧﺎ ﻳﺪ ﺍﻟﻌﻮﻥ ﻓﻲ ﺳﺒﻴﻞ ﺇﺗﻤﺎﻡ ﻫﺬﺍ ﺍﻟﺒﺤﺚ‪ ،‬ﻭﺧﺮﻭﺟﻪ ﻋﻠﻰ‬ ‫ﻋﻦ ﺧﻴﺮ ﺍﻟﺠﺰﺍء‪.‬‬ ‫ﻫﺬﺍ ﺍﻟﺸﻜﻞ‪ ،‬ﻓﺠﺰﻯ ﷲ ﺍﻟﺠﻤﻴﻊ ﺍ‬ ‫ﺍﻟﺒﺎﺣﺜﺎﻥ‬ ‫‪4‬‬ ‫הקדמה‬ ‫הקרבה הלשונית בין הערבית והעברית‬ ‫העברית והערבית שייכות למשפחה אחת או מפלגה אחת ‪ ،‬היא מפלגת‬ ‫) השפות השמיות (‪ .‬הראשון שנתן להן את השם הזה הוא המזרחן הגרמני –‬ ‫שלוצר – על פי מה שנאמר בטבלת חלוקת העמים הנמצא בתורה ‪ ،‬והטבלה‬ ‫הזאת מחזיכה את כל העמים אשר חיו בעולם אחר הצפת נוח עליו השלום אל‬ ‫בניו ) שלושת ילדיו ( שם – חם – יפת ‪.‬‬ ‫שפות אלה מתייחסות לשם בנו של נוח ‪،‬בעברית שם כמו שנזכר בסדר ‪.‬‬ ‫אשר אומר כי שם בנו של נוח הוא האב של כל האשורים והאכמיים והערבים‬ ‫והכנענים‪.‬‬ ‫השפות השמיות אוספות ביניהן פנים ) בים וחבשים המראים שהם‬ ‫התפזכו משורש אחד ) ממקור אחד (‪ .‬או הן להגים הסתעפו משפה אחת שיש‬ ‫מהן שמת כמו השפה האקדמית והסבאית ‪،‬ומהן שעדיין קיים עם היום כגון ‪:‬‬ ‫ערבית – עברית – סרינית – למרות שאיננו יודעים דבר על מקור של השפ ות‬ ‫השמיות האלה משום שההסטוריה לא הזכירה עליהן דבר ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫חשיבות המחקר ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫חשיבות המחקר הזה נמצאת בלקיחת צורות הקרבה בין ערבית ועברית‬ ‫ובין התחומים השונים בחיים לוקחים בחשבון שערבית ועברית מבין השפות‬ ‫השמיות הקיימות ולהכחת הקרבה בין שתי השפות ובכבי לגלות את מקורות‬ ‫הביטויים‪.‬‬ ‫מטרות המחקר ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫מטרת המחקר היא‪:‬‬ ‫ לגלות את צורות הקרבה בין שתי השפית ) הערבית והעברית(‪.‬‬‫ לעמוד על תחומי השפה אשר יש בהן קרבה לשונית ‪.‬‬‫‪5‬‬ ‫‪U‬‬ ‫שאלות המחקר ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫• על אור המטרות הקודמות נקבעו שאלות הלימוד במשאלות הבאות ‪:‬‬ ‫ מה הן צורות הקרבה בין שתי השפות ) ערבית – עברית (‪.‬‬‫‪ -‬מה הם התחומים אשר יש בהם קרבה בין ערבית ועברית ‪.‬‬ ‫‪U‬‬ ‫חומר המחקר ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫המחקר הסתמך ) חומר ההשוואה (על תפועה לשונית בשתי שפות השייכ ות‬ ‫לקהוצה אחת‪.‬‬ ‫התכנית ‪:‬‬ ‫‪U‬‬ ‫המחקר דרש לחלק את חלקיו על מחקרים או תחומים משמעותיים כדלקמן ‪:‬‬ ‫‪ .1‬הביטויים המצביעים על המשפחה ‪.‬‬ ‫‪ .2‬הביטויים המצביעים על אברי הגוף ‪.‬‬ ‫‪ .3‬הביטויים המצביעים על המאכלים ומשקאות ‪.‬‬ ‫‪ .4‬הביטויים המצביעים על הזמן והמספרים ‪.‬‬ ‫‪ .5‬הביטויים המצביעים על התארים ‪.‬‬ ‫‪ .6‬הביטויים המצביעים על הדת והאמונה ‪.‬‬ ‫‪ .7‬הביטויים המצביעים על כינוי הגוף והאותיות‪.‬‬ ‫‪ .8‬הביטויים המצביעים על החיות‪.‬‬ ‫‪ .9‬הביטויים המצביעים על הטבע ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ראשון ‪ :‬הביטויים המצביעים על המשפחה ‪:‬‬ ‫אָ ב ‪ :‬ﺃﺏ‬ ‫‪ .1‬אָ ב )ז' ؛ אבות (‪ :‬הַ ָז ָכר ַבהורים או בבע ֵלי – הַ חַ יים ‪ ،‬מִ י שֶ יש לו ֶצאֱ צאִ ים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬ר ֹא ֹש ִראשון‪ ،‬מַ נְהיג‪.‬‬ ‫‪ ) .3‬בנצרות ( כנוי לכמר‪.‬‬ ‫‪ .4‬יסור‪ ،‬עקר‪.‬‬ ‫אב )ז' ( ‪ :‬שמו של החדש האחד – עשר בלוח העברי ‪.‬‬ ‫אבא ) ז' ( ‪) :‬בלשון הדבור ( כנוי לאב )‪.(۱‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪F0‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ﻭ) ﺃﺏ (‪ :‬ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ‪ ،‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ ) ﺃﺏ ( ﻣﻌﺭّﺏ )ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺑﺭﻳﺔ ﺍﻟﻣﺗﺄﺧﺭﺓ ﻭﺍﻵﺭﺍﻣﻳﺔ‬ ‫ﺍﻟﻳﻬﻭﺩﻳﺔ – ﻭ ﺍﻵﺭﺍﻣﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻳﺔ – ﻭﺍﻟﺳﺭﻳﺎﻧﻳﺔ ‪ ab‬ﻭﺍﻷﺻﻝ ﻓﻲ ﻫﺫﺍ ‪ abu‬ﺃﺏُ ﻓﻲ ﺍﻷﻛﺩﻳّﺔ (‬ ‫ﻭ ﺁﺏ ‪ :‬ﺍﻟﺷﻬﺭ ﺍﻟﺧﺎﻣﺱ ﻣﻥ ﺷﻬﻭﺭ ﺍﻟﺳﻧﺔ ﻋﻧﺩ ﺍﻷﻛﺩﻳﻳﻥ ﻭﺍﻟﻌﺑﺭﻳﻳﻥ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺣﺎﺩﻱ ﻋﺷﺭ ﻣﻥ ﺍﻟﺷﻬﻭﺭ‬ ‫ِﺳﺭﻯ ﻣﻥ ﺍﻟﺷﻬﻭﺭ ﺍﻟﻘﺑﻁﻳﺔ ) ‪. (۲‬‬ ‫ﺍﻟﺳﱡﺭﻳﺎﻧﻳﺔ‪ ،‬ﻳﻘﺎﺑﻠﻪ ﺃﻏﺳﻁﺱ ﻣﻥ ﺍﻟﺷﻬﻭﺭ ﺍﻟﺭﱡ ﻭﻣﻳﺔ ﻭﻣ َ‬ ‫‪P‬‬ ‫‪F1‬‬ ‫‪P‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫אח ) ז' ؛ אחים ( ‪ :‬ﺃﺥ‬ ‫‪ .1‬בן לאותם הורים של שאר הילדים במשפחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כנוי חבר למישהו קרוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬אדם שמקצועו לטפל בחולים במרפאה או כבית‪ -‬החולים)‪.(۳‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪F2‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ﻭ) ﺃﺥ ( ﻛﻠﻣﺔ ﺳﺎﻣﻳﺔ ﻣﺷﺗﺭﻛﺔ ‪ :‬ﺃﺥ ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﺟﻧﻭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻘﺩﻳﻣﺔ‪ ،‬ﻭ ‪ ehw‬ﺇﺧﻭ ﻓﻲ ﺍﻟﺣﺑﺷﻳﺔ ‪،‬‬ ‫ﻭ ‪ ah‬ﺃﺡ ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺑﺭﻳﺔ ‪ ،‬ﻭ‪ ah‬ﻓﻲ ﺍﻷﻭﺟﺎﺭﻳﺗﻳﺔ‪ ،‬ﻭ ‪ aha‬ﺃﺣﺎ ﻓﻲ ﺍﻵﺭﺍﻣﻳﺔ ﺍﻟﻳﻬﻭﺩﻳﺔ ‪ ،‬ﻭ ‪ aha‬ﺃﺣﺎ ﻓﻲ‬ ‫)‪ (1‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬כתב‪ :‬ד‪.‬יוסף בשארה‪ ،‬ד‪.‬רשאד עתאמנא‪ ،‬דף‪.9‬‬ ‫)‪ (2‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ ‪ ،‬ﺍﻟﺟﺯء ﺍﻷﻭﻝ‪ ،‬ﺹ‪ ، 5‬ﺹ‪6‬‬ ‫)‪ (3‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪. 21‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ﺍﻟﺳﺭﻳﺎﻧﻳﺔ ‪ ،‬ﻭ ‪ ahu‬ﻓﻲ ﺍﻷﻛﺩﻳﺔ ‪ ،....‬ﻭﺍﻷﺥ ) ﻣﻥ ﺍﻟﻧﺳﺏ (‪ :‬ﻣﻥ ﻭُ ﻟﺩ ﻣﻥ ﺃﺑﻳﻙ ﻭﺃﻣﻙ‪ ،‬ﺃﻭ ﻣﻥ ﺃﺣﺩﻫﻣﺎ‪،‬‬ ‫ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻘﺭﺁﻥ ﺍﻟﻛﺭﻳﻡ ‪ ":‬ﻗﺎﻝ ﺍﺋﺗﻭﻧﻲ ﺑﺄﺥ ﻟﻛﻡ ﻣﻥ ﺃﺑﻳﻛﻡ "‪.‬‬ ‫ﻭ) ﺍﻷﺥ (‪ :‬ﺍﻟﺻﺩﻳﻕ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻣﺛﻝ ‪ ":‬ﺇﻥ ﺃﺧﺎﻙ ﻣﻥ ﺁﺳﺎﻙ " ‪ ) ،‬ﺍﻷﺥ (‪ :‬ﺍﻟﻣﺷﺎﺭﻙ ﻓﻲ ﻋﻣﻝ ﺃﻭ‬ ‫ﻏﻳﺭﻩ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻘﺭﺁﻥ ﺍﻝﻛﺭﻳﻡ ‪ " :‬ﻓﺈﺧﻭﺍﻧﻛﻡ ﻓﻲ ﺍﻟﺩﻳﻥ ") ‪. (٤‬‬ ‫‪F3‬‬ ‫שני הביטויים בעברית ובערבית מבחינה סימנטית ‪ .‬השתתפו ביותר מפירוש אחד‬ ‫וזה מדגיש את הקרבה בין שתי השפות ‪.‬‬ ‫אחות ) נ' ؛ אחיות ( ‪ :‬ﺃﺧﺕ‬ ‫בת לאותם הורים של שאר הילדים במשפחה ‪.‬‬ ‫אחות‪ :‬אשה שמקצועה טפול בחולים במרפאה או בבית – החולים)‪.(٥‬‬ ‫‪F4‬‬ ‫) ﺃﺧﺕ ( ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺃﻧﺛﻰ ﺍﻷﺥ‪ ،‬ﻭﻫﻲ ﺻﻳﻐﺔ ﻋﻠﻰ ﻏﻳﺭ ﺑﻧﺎء ﺍﻟﻣﺫﻛﺭ‪ ،‬ﻭﺍ ﻟﺟﻣﻊ ﺃﺧﻭﺍﺕ ‪...‬‬ ‫ﻭﺗﺻﻐﻳﺭﻫﺎ ‪ :‬ﺃﺧﻳﺔ) ‪. (٦‬‬ ‫‪F5‬‬ ‫שני הביטויים בעברית ובערבית מבחינה סימנטית ‪ .‬השתתפו ביותר מפירוש אחד‬ ‫וזה מדגיש את הקרבה בין שתי השפות ‪.‬‬ ‫אם ) נ' ؛ אמהות (‪ :‬ﺃُﻡ‬ ‫אמא‪ ،‬נקבה שיש לה ילדים‪.‬‬ ‫אמא )נ' ( )בלשון הדבור(‪ :‬אם) ‪. (۷‬‬ ‫‪F6‬‬ ‫) ﺍﻷ ُ ّﻡ ( ‪ :‬ﺍﻟﻭﺍﻟﺩﺓ‪ ،‬ﻭﻫﻲ ﻛﻠﻣﺔ ﺳﺎﻣﻳﺔ ﻣﺷﺗﺭﻛﺔ ‪ .....‬ﻭﺍﻷ ُ ّﻡ‪ :‬ﺍﻟﻭﺍﻟﺩﺓ‪ ،‬ﻭﺗﻁﻠﻕ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﺟﺩﺓ ﻳﻘﺎﻝ‪:‬‬ ‫ﺣﻭﺍﺭ ﺃ ّﻡ ﺍﻟﺑﺷﺭ ﻭﻓﻳﻬﺎ ﺃﺭﺑﻊ ﻟﻐﺎﺕ ﺃﺇ ﱡﻡ) ﺑﺿﻡ ﺍﻟﻬﻣﺯﺓ ﻭﻛﺳﺭﻫﺎ ( ﻭﺃﻣﺔ‪ ،‬ﻭﺃُﻣ ٌ‬ ‫ﱠﻬﺔ )‪.(۸‬‬ ‫‪F7‬‬ ‫)‪ (4‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪ ،‬ﺍﻟﺟﺯء ﺍﻷﻭﻝ ‪ ،‬ﺹ‪ ، 133‬ﺹ ‪(134‬‬ ‫)‪ ( (5‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪.22‬‬ ‫)‪ (6‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﺟـ ‪ /1‬ﺹ‪. 136‬‬ ‫)‪ ( (7‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪.34‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ﻭﺟﻣﻊ ) ﺃ ُ ﱡﻡ (‪ :‬ﺃﻣﻬﺎﺕ ‪ :‬ﻭﺃﻣﻬﺎﺕ ﺍﻟﻣﺅﻣﻥﻳﻥ ‪ :‬ﺯﻭﺟﺎﺕ ﺍﻟﻧﺑﻲ ﺻﻠﻰ ﷲ ﻋﻠﻳﻪ ﻭﺳﻠﻡ ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻘﺭﺁﻥ ﺍﻟﻛﺭﻳﻡ‬ ‫" ﺍﻟﻧﺑﻲ ﺃﻭﻟﻰ ﺑﺎﻟﻣﺅﻣﻧﻳﻥ ﻣﻥ ﺃﻧﻔﺳﻬﻡ ﻭﺃﺯﻭﺍﺟﻪ ﺃﻣﻬﺎﺗﻬﻡ " ) ‪.(۹‬‬ ‫‪F8‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫בן – בנים ) ז' ؛ בנים (‪ :‬ﺍﺑﻥ ‪ -‬ﺃﺑﻧﺎء‬ ‫‪ .1‬ילד להורים ‪.‬‬ ‫‪ .2‬יליד מקום מסוי ָם‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגיל מסוי ָם‪.‬‬ ‫‪ .4‬ילד‪ ،‬נער‪ ،‬צעיר ) ‪.(۱۰‬‬ ‫‪F9‬‬ ‫) ﺍﻻﺑﻥ ( ‪ :‬ﺍﻟﻭﻟﺩ ‪ ،‬ﻭﺃﺻﻝ ﺍﺑﻥ َﺑ َﻧﻭ‪ .‬ﻭﻗﻳﻝ ‪َ :‬ﺑ َﻧ ٌﻲ ‪ ،‬ﺣﺫﻓﺕ ﻻﻣﻪ‪ ،‬ﻭﻋﻭّ ﺽ ﻣﻧﻬﺎ ﺃﻟﻑ ﺍﻟﻭﺻﻝ ‪.‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﺑﻧﺎء‪ ،‬ﻭﺑﻧﻭﻥ ﻟﻠﻣﺫﻛﺭﻳﻥ ﻣﻥ ﺍﻵﺩﻣﻳﻳﻥ‪ ،‬ﻭﺗﺟﻣﻊ ﻋﻠﻰ ﺑﻧﺎﺕ ﻟﻐﻳﺭ ﺍﻵﺩﻣﻳﻳﻥ‪ ،‬ﻛﺑﻧﺎﺕ ﺁﻭﻯ ﻓﻲ ﺍﺑﻥ‬ ‫ﻧﻭﻱّ ‪ ،‬ﻭﺑﻌﺿﻬﻡ ﻳﻘﻭﻝ ‪ :‬ﺍﺑﻧﻲّ ‪ ، ...‬ﻭ ) ﺍ ْﺑ ُﻧﻡ (‪ :‬ﻟﻐﺔ‬ ‫ﺁﻭﻯ‪ ،‬ﻭﺑﻧﺎﺕ ﻋُﺭﺱ ﻓﻲ ﺍﺑﻥ ﻋُﺭﺱ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻧﺳﺑﺔ ﺇﻟﻳﻪ َﺑ ِ‬ ‫ﻓﻲ ﺍﺑﻥ‪ ،‬ﻭﻳﺟﺭﻱ ﺍﻹﻋﺭﺍﺏ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﻣﻳﻡ‪ ،‬ﻭ َﺗ ْﺗﺑﻊ ﺣﺭﻛﺔ ﺍﻟﻧﻭﻥ ﺣﺭﻛﺔ ﺍﻟﻡ ﻳﻡ ﻓﻲ ﺟﻣﻳﻊ ﺣﺎﻻﺕ ﺍﻹﻋﺭﺍﺏ‪،‬‬ ‫ﻭﺑﻌﺿﻬﻡ ﻳﺑﻘﻲ ﺍﻟﻧﻭﻥ ﻣﻔﺗﻭﺣﺔ ﻓﻲ ﺟﻣﻳﻊ ﺣﺎﻻﺕ ﺍﻹﻋﺭﺍﺏ ) ‪.(۱۱‬‬ ‫‪F10‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫ַבעַ ל )ז' ؛ בעלים (‪ :‬ﺑﻌﻝ‬ ‫‪ .1‬כנוי לגבר ביחס לאשתו ‪.‬‬ ‫‪ .2‬מי שדבר כלשהו שיך לו ‪.‬‬ ‫‪ .3‬תכונה‪ ،‬מעבד וכדומה‪.‬‬ ‫)‪ (8‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪،‬ﺹ‪ ،483‬ﺹ‪.489‬‬ ‫)‪ (9‬ﺍﻷﺣﺯﺍﺏ‪ ،‬ﺁﻳﺔ ‪. 6‬‬ ‫)‪ ( (10‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪..72‬‬ ‫)‪ (11‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪ ،‬ﺟـ ‪ /2‬ﺹ‪597‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .4‬אל הגשם והסערה אצל הכנענים ) ‪.(۱۲‬‬ ‫‪F1‬‬ ‫)ﺑﻌﻝ ( ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ) ،‬ﺍﻟ َﺑﻌْ ُﻝ ( ﻫﻭ ﺍﻟ ّﺯﻭﺝ ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻘﺭﺁﻥ ﺍﻟﻛﺭﻳﻡ – ﺣﻛﺎﻳﺔ ﻋﻥ ﺇﺑﺭﺍﻫﻳﻡ‬ ‫ﻋﻠﻳﻪ ﺍﻟﺳﻼﻡ ‪ " : -‬ﻗﺎﻟﺕ ﻳﺎ ﻭﻳﻠﺗﺎ ﺃﺃﻟ ُﺩ ﻭﺃﻧﺎ ﻋﺟﻭﺯ ﻭﻫﺫﺍ ﺑﻌﻠﻲ ﺷﻳﺧﺎ ً " ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ِﺑ َﻌﺎﻝٌ‪ ،‬ﻭ ُﺑﻌُﻭﻝٌ‪،‬‬ ‫ﻭ ُﺑﻌ ٌ‬ ‫ُﻭﻟﺔ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻘﺭﺁﻥ ﺍﻟﻛﺭﻳﻡ ‪ " :‬ﻭﺑﻌُﻭﻟﺗﻬﻥ ﺃﺣﻕ ﺑﺭﺩﻫﻥ " ‪ ،‬ﻭﺍﻷﻧﺛﻰ َﺑﻌْ ﻝٌ‪ ،‬ﻭ َﺑﻌْ ﻠَ ٌﺔ ) ‪.(۱۳‬‬ ‫‪F12‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫בת – בנות ) נ' ؛ בָ נות( ‪ :‬ﺑﻧﺕ ‪ -‬ﺑﻧﺎﺕ‬ ‫‪ .1‬י ַלדָ ה להורים‬ ‫ַערה ‪.‬‬ ‫‪ .1‬י ַלדָ ה נ ָ‬ ‫‪ .2‬ילידה‪ ،‬תושבת מקום מסוי ָם ‪.‬‬ ‫‪ .3‬בגיל מסוי ָם ) ‪.(۱٤‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪F13‬‬ ‫‪P‬‬ ‫) ﺍﻟﺑﻧﺕ ( ‪ :‬ﻣﺅﻧﺙ ﺍﻻﺑﻥ ﻋﻠﻰ ﻏﻳﺭ ﺑﻧﺎء ﻣُﺫﻛﺭﻫﺎ‪ ،‬ﻗﺎﻝ ﺃﺑﻭ ﺣﻧﻳﻔﺔ ‪ :‬ﺃﺻﻠﻪ ﺑﻧﻭٌ ‪ ،‬ﻭﻗﺩ ﺣﺫﻓﺕ‬ ‫ﺍﻟﻭﺍﻭ‪ ،‬ﻭﻋﻭﱢ ﺽ ﻋﻧﻬﺎ ﺑﺎﻟﺗﺎء‪ ،‬ﻭﺍﻟﻧﺳﺑﺔ ﺇﻟﻳﻬﺎ ‪َ :‬ﺑ َﻧﻭﻱّ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ) ﺑﻧﺎﺕ( ) ‪.(۱٥‬‬ ‫‪F 14‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫זוג ‪ :‬ﺯﻭﺝ‬ ‫זוג ‪) :‬ז' ؛ זוגות ( צמד‪ ،‬שנים יחד ‪.‬‬ ‫זוג )פ ‪ ،‬מזוג‪ ،‬וזוג‪ ،‬לזוג ( ‪ .1‬חבר לזוג‪ ،‬וצרף שני דברים ויצר מהם זוג ‪.‬‬ ‫‪ .2‬שדר בין גבר ואשה ) ‪.(۱٦‬‬ ‫‪F15‬‬ ‫)‪ ( (12‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪..74‬‬ ‫)‪ (13‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪ ،‬ﺟـ ‪ /2‬ﺹ‪427‬‬ ‫)‪ ( (14‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪..82‬‬ ‫)‪ (15‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪،‬ﺟـ ‪ /2‬ﺹ‪598‬‬ ‫)‪ ( (16‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪. 224‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ) ﺯﻭﺝ (‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪) ،‬ﺍﻟﺯﻭﺝ ( ‪ :‬ﺧﻼﻑ ﺍﻟﻔﺭﺩ‪ ،‬ﻳﻘﺎﻝ‪ْ :‬‬ ‫ﺯﻭ ٌﺝ ﺃﻭ ﻓﺭْ ٌﺩ‪،‬‬ ‫ﻭﻳﻘﺎﻝ ﻫﻣﺎ ﺯﻭﺟﺎﻥ ﻟﻼﺛﻧﻳﻥ‪ ،‬ﻭﻫﻣﺎ ﺯﻭﺝ ‪ ...‬ﻭﺍﻟﺯﻭﺝ ‪ :‬ﺍﻟﻔﺭﺩ ﺍﻟﺫﻱ ﻟﻪ ﻗﺭﻳﻥ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺯﻭﺝ‪ :‬ﺍﻻﺛﻧﺎﻥ ‪...‬‬ ‫ﻭﻛﻝ ﺍﺛﻧﺎﻥ ﺯﻭﺝ‪ ...‬ﻭﺯﻭﺝ ﺍﻟﻣﺭﺃﺓ ‪ :‬ﺑﻌﻠﻬﺎ‪ ،‬ﻭﺯﻭﺝ ﺍﻟﺭﺟﻝ‪ :‬ﺍﻣﺭﺃ ُﺗ ُﻪ ‪ ...‬ﻭﺃﻫﻝ ﺍﻟﺣﺟﺎﺯ ﻳﺿﻌﻭﻧﻪ ﻟﻠﻣﺫﻛﺭ‬ ‫ﻭﺍﻟﻣﺅﻧﺙ ﻭﺿﻌﺎ ً ﻭﺍﺣﺩﺍً‪ ،‬ﺗﻘﻭﻝ ﺍﻟﻣﺭﺃﺓ ‪ :‬ﻫﺫﺍ ﺯﻭﺟﻲ‪ ،‬ﻭﻳﻘﻭﻝ ﺍﻟﺭﺟﻝ ‪ :‬ﻫﺫﻩ ﺯﻭﺟﻲ ‪ .‬ﻗﺎﻝ ﷲ ﻋﺯ ﻭﺟﻝ‪:‬‬ ‫"ﺍﺳﻛﻥ ﺃﻧﺕ ﻭﺯﻭﺟﻙ ﺍﻟﺟﻧﺔ ﻭﺃﻣﺳﻙ ﻋﻠﻳﻙ ﺯﻭﺟﻙ " ﻭﻗﺎﻝ‪ " :‬ﻭﺇﻥ ﺃﺭﺩﺗﻡ ﺍﺳﺗﺑﺩﺍﻝ ﺯﻭﺝ ﻣﻛﺎﻥ ﺯﻭﺝ "؛‬ ‫ﺃﻱ ﺍﻣﺭﺃﺓ ﻣﻛﺎﻥ ﺍﻣﺭﺃﺓ )‪.(۱۷‬‬ ‫‪F16‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫חם – חמים ‪ :‬ﺣﻡ‬ ‫חם )ז' ؛ חמים ( אב הבעל או אב האשה ‪.‬‬ ‫חמות ) נ' ؛ חמיות ( אם הבעל או אם האשה ) ‪.(۱۸‬‬ ‫‪F 17‬‬ ‫)ﺍﻟﺣﻣﻭ( ‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ ‪َ :‬ﺣﻣْﻭُ ﺍﻟﻣﺭﺃ ِﺓ ‪ :‬ﺃﺑﻭ ﺯﻭﺟﻬﺎ‪ ،‬ﻭﺃﺧﻭ ﺯﻭﺟﻬﺎ‪ ،‬ﻭﻭﻛﺫﻟﻙ ﻛﺎﻥ ﻣﻥ‬ ‫ﻭﺣﻣْﻭ‬ ‫ﻗﺑﻠﻪ ‪ ،‬ﻭﺣﻣﻭ ﺍﻟﺭﺟﻝ‪ :‬ﺃﺑﻭ ﺍﻣﺭﺃ ِﺗ ِﻪ ﺃﻭ ﺃﺧﻭﻫﺎ ﺃﻭ ﻋﻣﱡﻬﺎ‪ .‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺣﻣﻭ ﺃﺭﺑﻊ ﻟﻐﺎﺕ ‪َ :‬ﺣ َﻣﺎ ً ﻣﺛﻝ ﻗﻔﺎً‪َ ،‬‬ ‫ﻭﺣ ْﻡ ٌء ‪:‬ﺳﺎﻛﻧﺔ ﺍﻟﻣﻳﻡ ﻣﻬﻣﻭﺯﺓ )‪.(۱۹‬‬ ‫ﻣﺛﻝ ﺃﺑﻭ ﻭﺣﻡ ﻣﺛﻝ ﺃﺏ‪َ ،‬‬ ‫‪F18‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫ילד )ז' ؛ ילדים ( ‪ :‬ﻭﻟﺩ‬ ‫‪ .1‬בן‬ ‫‪ .2‬אדם בשנים הרשונות לחייו ) ‪.(۲۰‬‬ ‫‪F19‬‬ ‫)ﻭﻟﺩ ( ‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ :‬ﺍﻟﻭﻟﺩ ‪ :‬ﺍﻟﻭﻟﻳﺩ ‪ :‬ﺍﻟﺹﱠﺑﻲ ﺣﻳﻥ ﻳﻭﻟﺩ ‪ ،‬ﻭﻗﺎﻝ ﺑﻌﺿﻬﻡ‪ :‬ﺗﺩﻋﻰ‬ ‫ﺍﻟﺻﺑﻳﺔ ﻭﻟﻳﺩﺍً‪ ،‬ﻭﻗﺎﻝ ﺑﻌﺿﻬﻡ ‪ :‬ﺑﻝ ﻫﻭ ﻟﻠﺫﻛﺭ ﺩﻭﻥ ﺍﻷﻧﺛﻰ‪ ،‬ﻭﻗﺎﻝ ﺍﺑﻥ ﺷﻣﻳﻝ ‪ :‬ﻳﻘﺎﻝ ﻏﻼ ٌﻡ ﻣﻭﻟﻭﺩ‬ ‫)‪ (17‬ﻝﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻻﺑﻥ ﻣﻧﻅﻭﺭ‪ ،‬ﺩﺍﺭ ﺻﺎﺩﺭ‪ -‬ﺑﻳﺭﻭﺕ‪ ،‬ﻁ‪2000 1‬ﻡ ‪ ،‬ﻡ‪/7‬‬ ‫)‪ ( (18‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪،‬‬ ‫ﺹ‪.76‬‬ ‫דף‪.256,257‬‬ ‫)‪ (19‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪،‬ﺟـ ‪ /5‬ﺹ‪748‬‬ ‫)‪ ( (20‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪300‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ﻭﺟﺎﺭﻳﺔ ﻣﻭﻟﻭﺩﺓ ﺃﻱ ﺣﻳﻥ ﻭﻟﺩﺗﻪ ﺃﻣﻪ ﻭﺍﻟﻭﻟﺩ ‪ :‬ﺍﺳﻡ ﻳﺟﻣﻊ ﺍﻟﻭﺍﺣﺩ ﻭﺍﻟﻛﺛﻳﺭ ﻭﺍﻟﺫﻛﺭ ﻭﺍﻷﻧﺛﻰ ‪ ....‬ﻭﺍﻟﻭﻟﺩ‬ ‫ﺍﻟﻭﻟَ ُﺩ ﻭﺍﻟﻭُ ﻟَ ُﺩ ‪ ،‬ﺑﺎﻟﺿﻡ ‪ :‬ﻣﺎﻭُ ِﻟ َﺩ ﺃﻳﺎ ً ﻛﺎﻥ‪ ،‬ﻭﻫﻭ ﻳﻘﻊ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﻭﺍﺣﺩ ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ‬ ‫ﻳﻛﻭﻥ ﻭﺍﺣﺩﺍً ﻭﺟﻣﻌﺎ ً‪ .‬ﺍﺑﻥ ﺳﻳﺩﺓ ‪َ :‬‬ ‫ﻭﻭﻟ َﺩﺓٌ ْ‬ ‫ﻭﺇﻟ َﺩﺓٌ )‪.(۲۱‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﻛﺭ ﻭﺍﻷﻧﺛﻰ ‪ ،‬ﻭﻗﺩ ﺟﻣﻌﻭﺍ ﻓﻘﺎﻟﻭﺍ ﺃﻭﻻ ٌﺩ ِ‬ ‫‪F20‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫י ָתים ‪ :‬ﻳﺗﻳﻡ‬ ‫הוריו או שנֵיהֶ ם נִפטרו )‪.(۲۲‬‬ ‫) ת'( מִ י שֶ אֶ חָ ד מֵ ָ‬ ‫‪F21‬‬ ‫) ﻳﺗﻳﻡ ( ‪ :‬ﺍﻟﻳﺗﻳﻡ ‪ :‬ﺍﻟ َﻔﺭ ُﺩ‪ .‬ﻭﺍﻟ ُﻳ ْﺗ ُﻡ ﻭ ﺍﻟ َﻳ َﺗ ُﻡ ‪ :‬ﻓِﻘﺩﺍﻥ ﺍﻷﺏ‪ .‬ﻭﻗﺎﻝ ﺍﺑﻥ ﺍﻟﺳﻛﻳﺕ ‪ :‬ﺍﻟﻳُﺗ ُﻡ ﻓﻲ ﺍﻟﻧﺎﺱ ﻣﻥ‬ ‫ِﻗ َﺑﻝ ﺍﻷﺏ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺑﻬﺎﺋﻡ ﻣﻥ ِﻗ َﺑﻝ ﺍﻷﻡ ‪ ،‬ﻭﻻ ﻳﻘﺎﻝ ﻟﻣﻥ ﻓﻘﺩ ﺍﻷﻡ ﻣﻥ ﺍﻟﻧﺎﺱ ﺃﻧﻪ ﻳﺗﻳﻡ‪ ،‬ﻭﻟﻛﻥ ﻣﻧﻘﻁﻊ ‪ .‬ﻗﺎﻝ‬ ‫ﺍﺑﻥ ﺑﺭﻱ ‪ :‬ﺍﻟ َﻳﺗﻳ ُﻡ ﺍﻟﺫﻱ ﻳﻣﻭﺕ ﺃﺑﻭﺍﻩ‪ ،‬ﺍﻟ َﻌ ِﺟﻲﱡ ﺍﻟﺫﻱ ﺗﻣﻭﺕ ﺃﻣﻪ‪ ،‬ﻟﱠ‬ ‫ﻭﺍﻝﻁﻳﻡ ﺍﻟﺫﻱ ﻳﻣﻭﺕ ﺃﺑﻭﺍﻩ ‪ ...‬ﻭﻗﺩ َﻳﺗِﻡ‬ ‫ﺍﻟﺻ ِﱠﺑﻲﱡ ‪ ،‬ﺑﺎﻟﻛﺳﺭ‪َ ،‬ﻳﻳْﺗ ُﻡ ُﻳ ْﺗﻣﺎ ً ﻭ َﻳ ْﺗ َﻣﺎً‪ ،‬ﺑﺎﻟﺗﺳﻛﻳﻥ ﻓﻳﻬﻣﺎ‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ َﻳ َﺗ َﻡ ﻭ َﻳ ِﺗ َﻡ ﻭﺃ ْﻳ َﺗﻣ ُﻪ ﷲ‪ ،‬ﻭﻫﻭ َﻳﺗﻳ ٌﻡ ﺣﺗﻰ ﻳﺑﻠﻎ‬ ‫ﺍﻟ ُﺣﻠُﻡ ‪.‬‬ ‫ﻭﻗﺎﻝ ﺍﻟﻠﻳﺙ ‪ :‬ﺍﻟﻳﺗﻳﻡ ُ‪ :‬ﺍﻟﺫﻱ ﻣﺎﺕ ﺃﺑﻭﻩ ﻓﻬﻭ َﻳﺗِﻳ ٌﻡ ﺣﺗﻰ ﻳﺑﻠﻎ‪ ،‬ﻓﺈﺫﺍ ﺑﻠﻎ ﺯﺍﻝ ﻋﻧﻪ ﺍﺳﻡ ﺍﻟﻳُﺗﻡ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﻳﺗﺎ ٌﻡ‬ ‫ٌ‬ ‫ﻭﻳﺗﺎﻣﻰ‬ ‫ﻭﻳﺗﻣﺔ ) ‪.(۲۳‬‬ ‫‪F2‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‬ ‫קרוב ) ת'( ‪ :‬ﻗﺭﻳﺏ‬ ‫‪ .1‬נמצא ליד רחוק‬ ‫‪ .2‬יתרחש בעוד זמן קצר‪.‬‬ ‫‪ .3‬ייבו – משפחה ) ‪. (۲٤‬‬ ‫‪F23‬‬ ‫)‪ (21‬ﻝﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻻﺑﻥ ﻣﻧﻅﻭﺭ‪ ،‬ﻡ‪ /15‬ﺹ‪276‬‬ ‫)‪ ( (22‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף ‪.310‬‬ ‫)‪ (23‬ﻝﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻻﺑﻥ ﻣﻧﻅﻭﺭ‪ ،‬ﻡ‪ /15‬ﺹ‪. 308‬‬ ‫)‪ ( (24‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף‪655‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ﻭ)ﻗﺭﻳﺏ (‪ :‬ﺍﻟﻘﺭﻳﺏ ﻭﺍﻟﻘﺭﻳﺑﺔ ‪ :‬ﺫﻭ ﺍﻟﻘﺭﺍﺑﺔ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﻣﻥ ﺍﻟﻧﺳﺎء ﻗﺭﺍﺋﺏ‪ ،‬ﻭﻣﻥ ﺍﻟﺭﺟﺎﻝ ﺃﻗﺎﺭﺏ‪ ،‬ﻭﻟﻭ‬ ‫ﻗﻳﻝ ﻗُﺭْ ﺑﻰ ﻟﺟﺎﺯ ‪ .‬ﻭﺍﻟﻘﺭﺍﺑﺔ ﻭﺍﻟﻘُﺭﺑﻰ‪ :‬ﺍﻟ ﱡﺩﻧﻭ ﻓﻲ ﺍﻟﻧﺳﺏ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻘُﺭ َﺑﻰ ﻓﻲ ﺍﻟﺭﺣﻡ‪ ،‬ﻭﻫﻲ ﻓﻲ ﺍﻷﺻﻝ ﻣﺻﺩﺭ ‪.‬‬ ‫ٌ‬ ‫ﻣﻘﺭ َﺑ ٌﺔ ﻭﻣ ْﻘﺭ ٌ‬ ‫ﻗﺭﺍﺑﺔ ‪ .‬ﻭﺃﻕﺍﺭﺏ ﺍﻟﺭﺟﻝ‪،‬‬ ‫ُﺑﺔ ﺃﻱ‬ ‫ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺗﻧﺯﻳﻝ ﺍﻟﻌﺯﻳﺯ ‪ :‬ﻭﺍﻟﺟﺎﺭ ﺫﻱ ﺍﻟﻘﺭﺑﻰ ‪ .‬ﻭﻣﺎ ﺑﻳﻧﻬﻣﺎ َ‬ ‫ﻭﺃﻗﺭﺑﻭﻩ ‪ :‬ﻋﺷﻳﺭﺗﻪ ْ‬ ‫ﺍﻷﺩ َﻧ ْﻭﻥ ) ‪. (۲٥‬‬ ‫َ‬ ‫‪F24‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש ‪.‬‬ ‫)‪ (25‬ﻝﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻻﺑﻥ ﻣﻧﻅﻭﺭ‪ ،‬ﻡ‪ /12‬ﺹ‪.54‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שני ‪ :‬הביטויים המצביעים על אברי הגוף‪.‬‬ ‫‪ .1‬אזן )נ'( ‪ :‬ﺃﺫﻥ‬ ‫ אבר‪ -‬הַ שְ מִ יעָ ה ָבאָ דָ ם ובבעלי‪-‬החיים‪.‬‬‫ בליטָ ה ִב ְכלי ַלאחי ָזה – ) אֹזֶן – אָ ְזנִי ؛ אזנים ( ) ‪.(۲٦‬‬‫‪F25‬‬ ‫ﻭﺍﻷ ُﺫﻥ ‪ :‬ﺍﻷﺫﻥ ﻋﺿﻭ ﺍﻟﺳﻣﻊ ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺣﺑﺷﻳﺔ ‪ ezen‬ﺇﺫﻥ ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻌﺑﺭﻳﺔ ‪ ozen‬ﺃُﺯﻥ ‪،‬‬ ‫ﻭﻣﻧﻪ ﻓﻌﻝ ﻋﻠﻰ ﻭﺯﻥ ﺃﻓﻌﻝ ‪ ...‬ﻭﺗﺳﺗﻌﻣﻝ ﺍﻟﻛﻠﻣﺔ ﻣﺟﺎﺯﺍً ﻓﻲ ﺍﻷﻛﺩﻳﺔ ﺑﻣﻌﻧﻰ ﺍﻟﺣﺱ ﻭﺍﻟﻔﻬﻡ ‪.‬‬ ‫ﻭﻧﺟﺩ ﻟﻬﺎ ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﺟﻧﻭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻘﺩﻳﻣﺔ ﻫﺫﻩ ﺍﻟﻣﻌﺎﻧﻲ ‪ :‬ﺍﻟﺣﺱ‪ ،‬ﺍﻟﺷﻌﻭﺭ‪ ،‬ﺍﻝﺳﻠﻁﺎﻥ ‪ ،‬ﺍﻟﻘﻭﺓ‪ ،‬ﺍﻷﻣﺭ‪،‬‬ ‫ﺍﻟﻁﻠﺏ‪ ،‬ﺍﻟﻁﺎﻋﺔ ‪ ،‬ﺍﻟﺧﺿﻭﻉ‪ ،‬ﺍﻟﻌﺑﺩ ‪ ،‬ﺍﻟﺻﻳﺩ ) ‪.(۲۷‬‬ ‫‪F 26‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ .2‬אף )ז'(‪ :‬ﺃﻧﻑ‬ ‫ חטֵ ם ‪،‬אֵ ַבר הָ ֵריח והנשימָ ה של הָ אָ דָ ם ובעלי‪-‬החיים‪.‬‬‫ כַּעַ ס ‪،‬קֶ ֶצל ) בריבוי זוגי ‪ :‬אַפַ ים ( ) ‪. (۲۸‬‬‫‪F27‬‬ ‫ﺏ )ﷲ (‪،‬‬ ‫ﻭﺍﻷﻧﻑ ‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ ‪ .1 :‬ﻓﻲ ﻋﺑﺭﻳﺔ ﺍﻟﺗﻭﺭﺍﺓ ‪ anef‬ﺃﻧﻑ ‪ُ :‬ﻏﺿِ َ‬ ‫ﻭﻓﻲ ﻧﻘﺵ ﻣﻳﺷﻊ ﺍﻟﻣﺅﺍﻣﻲ ) ﺱ‪ ( 5‬ﺃﻧﻑ ‪ :‬ﻳﻐﺿﺏ ‪ .2 .‬ﺍﻷﻧﻑ ‪ :‬ﻋﺿﻭ ﻓﻲ ﻭﺳﻁ ﺍﻟﻭﺟﻪ‪ ،‬ﻭﻫﻭ‬ ‫ﺑﺩﺍﻳﺔ ﺍﻟﻣﺳﻠﻙ ﺍﻟﺗﻧﻔﺳﻲ‪ ،‬ﻭﻣﻥ ﻭﻅﺎﺋﻔﻪ ‪ :‬ﺍﻟﺷﻡ ‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ﻟﺳﻣﻲﱢ ﺍﻷﻧﻑ ‪ :‬ﺍﻷﻧﻔﺎﻥ ‪ ، ...‬ﻭﻗﺩ ﻧﺳﺏ ﺇﻟﻰ‬ ‫ﺍﻷﻧﻑ ﺍﻟﻐﺿﺏ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺣﻣﻳﺔ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻌﺯﺓ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺫﻟﺔ‪ ،‬ﻳﻘﺎﻝ ﻓﻼﻥ ﻭﺭﻡ ﺃﻧﻔﻪ ‪ :‬ﺍﺷﺗ ﱠﺩ ﻏﻳﻅﻪ ‪ .‬ﻭﻣﻥ ﻛﻼﻡ ﻷﺑﻲ‬ ‫ﺑﻛﺭ ﺭﺿﻲ ﷲ ﻋﻧﻪ ‪ " :‬ﺇﻧﻲ ﻭﻟﻳﺕ ﺃﻣﻭﺭﻛﻡ ﺧﻳﺭﻛﻡ ﻓﻲ ﻧﻔﺳﻲ ﻓﻛﻠﻛﻡ َﻭ ِﺭ َﻡ ﺃﻧﻔﻪ ﺃﻥ ﻳﻛﻭﻥ ﻟﻪ ﺍﻷﻣﺭ‬ ‫ﻣﻥ ﺩﻭﻧﻪ " ‪.‬‬ ‫ﻭﻳﻘﺎﻝ ‪ :‬ﺷﻣﺦ ﻓﻼﻥ ﺑﺄﻧﻔﻪ ‪ :‬ﺭﻓﻊ ﺭﺃﺳﻪ ﺗﻛﺑﺭﺍً ‪ ،‬ﻭﻫﻭ ﺷﺎﻣﺦ ﺍﻷﻧﻑ‪ ،‬ﻣﺗﺭﻓﻊ ﻣﻌﺗﺯ ﺑﻧﻔﺳﻪ ‪....‬‬ ‫‪،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ﺷﻣﺦ ﻓﻼﻥ ﺑﺄﻧﻔﻪ ‪ :‬ﺭﻓﻊ ﺭﺃﺳﻪ ﺗﻛﺑﺭﺍً ‪ ،‬ﻭﻫﻭ ﺷﺎﻣﺦ ﺍﻷﻧﻑ ‪ :‬ﻣﺗﺭﻓﻊ ﻣﻌﺗﺯ ﺑﻧﻔﺳﻪ ) ‪. (۲۹‬‬ ‫‪F 28‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫)‪ (26‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.14‬‬ ‫)‪ (27‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪ ،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪162‬‬ ‫)‪ (28‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪37‬‬ ‫)‪ (29‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪ ، 554‬ﺹ‪757‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .3‬אצבע ) נ' ( ‪ :‬ﺍﻹﺻﺑﻊ‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫ָכּל אֶ חָ ד מִ ן הח ָלקים הקיצוניים שֵ ְבּכּף – היד או בּכּף‪ -‬הָ ֶר ֶגל‪.‬‬ ‫שְ מָ ה של האצבע הָ רומֶ ֶזת הסְ ו ָכה ַלבהֶ ן ‪.‬‬ ‫מִ דַ ת ר ֹחַ ב ְכּרחב א ְצ ַבע ‪.‬‬ ‫) ‪(۳۰‬‬ ‫שם עברי ְלמדַ ת הא ֹ ֶרך האנגלית " אינץ" ‪ 2.5‬סֵ נטימטְ רים בערך ‪.‬‬ ‫‪F 29‬‬ ‫ﺍﻹﺻﺑﻊ ‪ ) :‬ﺍﻹﺻْ َﺑﻊُ‪ ،‬ﺍﻷُﺻْ َﺑ ُﻊ (‪ :‬ﺃﺣﺩ ﺃﻁﺭﺍﻑ ﺍﻟﻛﻑ ﺃﻭ ﺍﻟﻘﺩﻡ ‪ .‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﺻﺎﺑﻊ ﻭﺗﻁﻠﻕ‬ ‫ٌ‬ ‫ﺣﺳﻧﺔ ‪ :‬ﺃﺛ ُﺭ ﻧﻌﻣ ٍﺔ ‪ .‬ﻭﻫﻭ ﺣﺳﻥ ﺍﻹﺻﺑﻊ ﻓﻲ ﻣﺎﻟﻪ ‪،‬‬ ‫ﺍﻹﺻﺑﻊ ﻋﻠﻰ ﺍﻷﺛﺭ ‪ ،‬ﻳﻘﺎﻝ‪ :‬ﻋﻠﻳﻪ ﻣﻥ ﷲ ﺇﺻﺑﻊ‬ ‫ﻭﻟﻪ ﻓﻲ ﻫﺫﺍ ﺍﻷﻣﺭ ﺇﺻﺑﻊ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﺻﺎﺑﻳﻊ ) ‪.(۳۱‬‬ ‫‪F 30‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ .4‬בטן ) נ' (‪ :‬ﺍﻝﺑﻁﻥ‬ ‫ ָכּ ֵרס ‪ ،‬החלק הַ קדְ מִ י שׁלמַ טָ ה מן הֶ חָ זֶה ‪ ،‬החלק בגוף האדם או בעלי‪ -‬חיים‬‫המכיל אֶ ת הקבָה והמעים ‪.‬‬ ‫ ְבליטָ ה עג ָלה בבנְי ָן או ִב ְכ ִלי בצורה ֶבטֶ ן ‪.‬‬‫ ) בהשאלה ( תָ ו ֶ� ‪ ،‬פְ נים ) " בטן הָ אדָ מָ ה " ֶבטֶ ן הָ אֳ נִי ָה " ( ) ‪.(۳۲‬‬‫‪F 31‬‬ ‫ﺍﻟﺑﻁﻥ ﻣﻥ ﺍﻹﻧﺳﺎﻥ ﻭﺍﻟﺣﻳﻭﺍﻥ ‪ :‬ﺍﻟﺟﺯء ﻣﻥ ﺍﻟﺟﺳﻡ ﺑﻳﻥ ﺍﻟﺻﺩﺭ ﻭﺍﻟﺣﻭﺽ ‪ ،‬ﻭﻳﺗﺿﻣﻥ‬ ‫ﺍﻷﺣﺷﺎء ﻭﻏﻳﺭﻫﺎ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺣﺩﻳﺙ ‪ " :‬ﻣﺎ ﻣﻸ ﺁﺩﻣﻲ ﻭﻋﺎ ًء ﺷﺭﺍً ﻣﻥ َﺑﻁﻥ " ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻣﺛﻝ ‪ " :‬ﺍﻟﺑﻁﻥ‬ ‫ﺷﺭﱡ ﻭﻋﺎ ٍء ﺻﻔﺭﺍً ‪ ،‬ﻭﺷﺭ ﻭﻋﺎ ٍء ﻣﻶﻥ " ‪ :‬ﻳﺿﺭﺏ ﻟﻠﺭﺟﻝ ﺍﻟﺷﺭﻳﺭ ‪ ،‬ﺇﻥ ﺃﺣﺳﻧﺕ ﺇﻟﻳﻪ ﺁﺫﺍﻙ ‪ ،‬ﻭﺇﻥ‬ ‫ﺃﺳﺄﺕ ﺇﻟﻳﻪ ﻋﺎﺩﺍﻙ ‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ﻧﺛﺭﺕ ﺍﻟﻣﺭﺃﺓ ﺑﻁﻧﻬﺎ ‪ :‬ﺇﺫﺍ ﺃﻛﺛﺭﺕ ﺍﻟﻭﻟﺩ ‪ .‬ﻭﻟﻔﻅ " ﺍﻟﺑﻁﻥ " ﻣﺫﻛﺭ‬ ‫ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺑﻁﻭﻥ ‪ ،‬ﻭﺃﺑﻁﻥ ‪ .‬ﻭﺍﻟﺑﻁﻥ ﻣﻥ ﻛ ﱢﻝ ﺷﻲء ‪ :‬ﺟﻭﻓﻪ‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ﺑﻁﻥ ﺍﻷﺭﺽ ‪ :‬ﺑﺎﻁﻧﻬﺎ ) ‪.(۳۳‬‬ ‫‪F 32‬‬ ‫שני הביטויים בעברית ובערבית מבחינה סימנטית‪ .‬השתתפו ביותר מפירוש‬ ‫אחד וזה מדגיש את הקרבה בין שתי השפות ‪.‬‬ ‫)‪ (30‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪41‬‬ ‫)‪ (31‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ ‪ ،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪ ،525‬ﺹ‪. 526‬‬ ‫)‪ (32‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪62‬‬ ‫)‪ (33‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪. 396،397‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .5‬דם ) ז' ( ‪ :‬ﺍﻝﺩﱠ ﻡ‬ ‫ נוזל אָ דם הזורם בעורכים ‪ ،‬בורידים ובנימיות בגוף האדם ובעלי‪ -‬חיים ‪،‬‬‫הדם מֻ ְר ָכּב מֵ ח ָלקים מו ָצקים ‪ ،‬כדוריות אדמות‪ְ ،‬לבָנות וטַ סיות‪-‬דָ ם‬ ‫)תרומבוציטים(‪ ،‬ומחלק נוזל – הפְ לַסְ מָ ה ) ‪.(۳٤‬‬ ‫‪F3‬‬ ‫ﺩﻡ ‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ :‬ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺑﺭﻳﺔ ‪َ ) dam‬ﺩ ّﻡ (‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺣﺑﺷﻳﺔ ‪َ ) dam‬ﺩ ْﻡ (‪ ،‬ﻭﻓﻲ‬ ‫ﺍﻷﻛﺩﻳﺔ ‪ ) damu‬ﺩﻣُﻭ(‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺳﺭﻳﺎﻧﻳﺔ ‪ ) dem‬ﺩِﻡ ( ﻭﻓﻲ ﺍﻷﺟﺭﻳﺗﻳﺔ ‪ ) dm‬ﺩﻡ ( ‪ ،‬ﻭﻛﻠﻬﺎ ﺑﻣﻌﻧﻰ‬ ‫‪َ :‬ﺩ ٌﻡ ‪ .1 .‬ﺍﻟ ﱠﺩﻡ ‪ .2‬ﺳﻳﻼﻥ ﺍﻟﺩﻡ‪.‬‬ ‫ﻭ ُﺩﻣﻲ ﺍﻟﺟﺭﺡ ﺩﻣﻰً ﻭﺩﻣﻳﺎ ً ﻭ ُﺩﻣِﻳﺎ ً ‪ :‬ﺳﺎﻝ ﺩﻣﻪ ‪ ،‬ﻭﻗﻳﻝ ﺧﺭﺝ ﻣﻧﻪ ﺍﻟﺩﻡ ﻭﻟﻡ ﻳﺳﻝ‪ ،‬ﻓﻬﻭ ﺩﻡ ‪.‬‬ ‫ﻭﺍﻟ ﱠﺩﻡ ‪ -‬ﻣﻥ ﺍﻷﺧﻼﻁ ‪ : -‬ﻣﻌﺭﻭﻑ ‪ ،‬ﻭﻫﻭ ﺳﺎﺋﻝ ﺃﺣﻣﺭ ﻳﺳﺭﻱ ﻓﻲ ﻋﺭﻭﻕ ﺍﻟﺣﻳﻭﺍﻥ ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺩﻣﺎء ‪:‬‬ ‫ﻭ ُﺩﻣِﻲﱞ ‪ .‬ﻗﺎﻝ ﺃﺑﻭ ﺍﻟﻬﻳﺛﻡ ‪ :‬ﺍﻟﺩﻡ ‪ :‬ﺍﺱﻡ ﻣﻭﺿﻭﻉ ﻋﻠﻰ ﺣﺭﻓﻳﻥ ﺍﺧﺗﻠﻑ ﻓﻲ ﺃﺻﻠﻪ ﻏﻠﻰ ﺃﻗﻭﺍﻝ ‪ ،....‬ﻭﻓﻲ‬ ‫ﺣﺟﺔ ﺍﻟﻭﺩﺍﻉ ﻗﺎﻝ – ﺻﻠﻰ ﷲ ﻋﻠﻳﻪ ﻭﺳﻠﻡ ‪ " : -‬ﺇﻥﱠ ﺩﻣﺎءﻛﻡ ﻭﺃﻋﺭﺍﺿﻛﻡ ﺑﻳﻧﻛﻡ ﺣﺭﺍﻡ ‪ ،‬ﻛﺣﺭﻣﺔ ﻳﻭﻣﻛﻡ‬ ‫ﻫﺫﺍ" ) ‪. (۳٥‬‬ ‫‪F 34‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ .6‬וריד ) ז' ( ‪ :‬ﺍﻝﻭﺭﻳﺩ‬ ‫‪ -‬צנוֹר בגוף הַ חַ י הַ מוביל דָ ם מֵ חֶ לְקֵ י הגוף אֵ ל הַ לֵב – ) ו ְִריד – ורידים (‬ ‫) ‪(۳٦‬‬ ‫‪F35‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)ﺍﻟﻭﺭﻳﺩ(‪ :‬ﻛ ﱡﻝ ﻋﺭﻕ ﻳﺣﻣﻝ ﺍﻟﺩﻡ ﺍﻷﺯﺭﻕ ﻣﻥ ﺍﻟﺟﺳﺩ ﺇﻟﻰ ﺍﻟﻘﻠﺏ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻭﺭﻳﺩ ﻣﻔﺭ ﺍﻟﻭﺭﻳﺩﻳﻥ‪،‬‬ ‫ﻭﻫﻣﺎ ﻋﺭﻗﺎﻥ ﺗﺣﺕ ﺍﻟﻭﺩَﺟﻳﻥ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻭﺩَﺟﺎﻥ‪ :‬ﻋﺭﻗﺎﻥ ﻏﻝﻳﻅﺎﻥ ﻋﻥ ﻳﻣﻳﻥ ﺛﻐﺭﺓ ﺍﻟﻧﺣﺭ ﻭﻳﺳﺎﺭﻫﺎ‪ ،‬ﻭ )ﺣﺑﻝ‬ ‫ﺍﻟﻭﺭﻳﺩ(‪ :‬ﻋﺭﻕ ﺗﺯﻋﻡ ﺍﻟﻌﺭﺏ ﺃﻧﻪ ﻣﻥ ﺍﻟﻭﺗﻳﻥ ‪ ،‬ﻭﻑﻱ ﺍﻟﺗﻧﺯﻳﻝ ﺍﻟﻌﺯﻳﺯ‪ " :‬ﻭﻧﺣﻥ ﺃﻗﺭﺏ ﺇﻟﻳﻪ ﻣﻥ ﺣﺑﻝ‬ ‫ﺍﻟﻭﺭﻳﺩ "‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﻭﺭﺩﺓ ‪،‬ﻭﻭُ ﺭْ ﺩ ) ‪.(۳۷‬‬ ‫‪F36‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ .7‬ז ָָקן ) ז'( ‪ :‬ﺍﻟ ﱠﺫﻗﻥ‬ ‫)‪ (34‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪127‬‬ ‫)‪ (35‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /7‬ﺹ‪568 ،565‬‬ ‫)‪ (36‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪184‬‬ ‫)‪ (37‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ ‪ ،‬ﺝ‪ / 2‬ﺹ‪1067‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ שְׁ ער הלחָ יים והסנטר אצל הַ ֶגבֶר ) זקן – זקנים ‪ ،‬זקני ( ) ‪. (۳۸‬‬‫‪F37‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﻗﻥُ ‪ ،‬ﱢ‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﻗﻥ ‪ :‬ﻣﺟﺗﻣﻊ ﺍﻟﻠﺣﻳﻳﻥ ﻣﻥ ﺃﺳﻔﻠﻬﻣﺎ ‪ ،‬ﻭﻗﺩ ﻗﻳﻝ ﻣﻠﺗﻘﻰ ﺭﺃﺱ ﺍﻟﻠﺣﻳﻳﻥ ﺗﺣﺕ‬ ‫ﻣﻧﺎﺑﺕ ﺍﻟﺛﻧﺎﻳﺎ ﺍﻟﺳﻔﻠﻰ ‪ .‬ﻗﺎﻝ ﺍﻟﻠﺣﻳﺎﻧﻲ‪ :‬ﻣﺫﻛ ٌﺭ ﻻﻏﻳﺭ‪ .‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻣﺛﻝ‪ ":‬ﻣ ُْﺛ َﻘ ٌﻝ ﺍﺳﺗﻌﺎﻥ ﺑﺫﻗﻧﻪ " ﻳﺿﺭﺏ‬ ‫ﻟﻠﺭﺟﻝ ﺍﻟﺫﻟﻳﻝ ﻳﺳﺗﻌﻳﻥ ﺑﺂﺧﺭ ﻣﺛﻠﻪ ﻻ ﺩﻓﻊ ﻋﻧﺩﻩ‪ ،‬ﺃﻭ ﺑﻣﻥ ﻫﻭ ﺃﺫ ﱡﻝ ﻣﻧﻪ ‪ ....‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﺫﻗﺎﻥ ﻭﺫﻗﻭﻥ‬ ‫)‪. (۳۹‬‬ ‫‪F38‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ְ .8‬זרוֹעַ ) נ' (‪ :‬ﺍﻟ ﱢﺫﺭﺍﻉ‬ ‫ הָ עֶ ֶצם הקרו ָבה ביותר לגוף מִ ֵבין עצמות הַ י ָד ָבאָ דָ ם‪ ،‬ו ְ ֵכן הָ עֶ ֶצם הָ עֶ ְליונָה‬‫הקרובה ביותר לגוף בגַפים הקדמיים שֶ ל בעלי‪ -‬חיים ‪ ،‬בעלי‪ -‬חליות‪.‬‬ ‫ חלק היד מן הַ כּתף ועד המרפֵ ק ) ‪. (٤۰‬‬‫‪F 39‬‬ ‫ﱢ‬ ‫ﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ‪ :‬ﺍﻟﻳﺩ ﻣﻥ ﻛﻝ ﺣﻳﻭﺍﻥ ‪ ،‬ﻭﻫﻲ ‪ :‬ﻣﻥ ﺍﻹﻧﺳﺎﻥ ﻣﻥ ﻁﺭﻑ ﺍﻟﻣﺭﻓﻕ ﺇﻟﻰ ﻁﺭﻑ ﺍﻹﺻﺑﻊ‬ ‫ﺍﻟﻭﺳﻁﻰ ‪ ،‬ﺛﻡ ُﺳﻣﱢﻲ ﺑﻪ ﺍﻟﻌﻭﺩ ﺍﻟﻣﻘﻳﺱ ﺑﻪ ‪ ،‬ﻭﻗﻳﻝ ﺍﻟﺳﺎﻋﺩ ‪.‬‬ ‫ﻭﻣﻥ ﺍﻟﺑﻘﺭ ﻭﺍﻟﻐﻧﻡ ‪ :‬ﻣﺎ ﻓﻭﻕ ﺍﻟﻛﺭﺍﻉ‪ .‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻣﺛﻝ‪ " :‬ﻻ ُﺗﻁﻌﻡ ﺍﻟﻌﺑﺩ ﺍﻟ ُﻛﺭﺍﻉ‪ ،‬ﻓﻳﻁﻣﻊ ﻓﻲ ﱢ‬ ‫ﺍﻟﺫﺭﺍﻉ‬ ‫ﱡ‬ ‫ﻳﻪ ﺃﻳﺿﺎ ً ‪ " :‬ﻛﺎﻥ ُﻛﺭﺍﻋﺎ ً ﻓﺻﺎﺭ ﺫﺭﺍﻋﺎ ً " ﻳُﺿﺭﺏ ﻟﻠﺫﻟﻳﻝ ﺍﻟﺿﻌﻳﻑ‬ ‫ُﺳﺗﺩﻕ ﺍﻟﺳﺎﻕ ( ‪ .‬ﻭﻑ‬ ‫)ﺍﻟﻛﺭﺍﻉ ‪ :‬ﻣ‬ ‫ﻳﺻﻳﺭ ﻋﺯﻳﺯﺍً ﻗﻭﻳﺎ ً ‪.‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ‪ :‬ﻣﺎ ﻳﻘﺎﺱ ﺑﻪ‪ ،‬ﺣﺩﻳﺩﺍً ﺃﻭ ﻗﺿﻳﺑﺎً‪ ،‬ﻭﺃﺷﻬﺭ ﺃﻧﻭﺍﻋﻬﺎ ‪ :‬ﱢ‬ ‫ﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ﺍﻟﻬﺎﺷﻣﻳﺔ ﻭﻁﻭﻟﻬﺎ ‪ 32‬ﺇﺻﺑﻌﺎً‪،‬‬ ‫ﺃﻭ ‪ 64‬ﺳﻧﺗﻳﻣﺗﺭﺍً ‪ّ .‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ﺍﻟﺭﺷﺎﺷﻳﺔ‪ ،‬ﻭﻫﻲ ﺍﻟﺗﻲ ﻛﺎﻥ ﻳﻘﺎﺱ ﺑﻬﺎ ﻓﻲ ﺍﻷﻧﺩﻟﺱ‪ ،‬ﻭﺗﻧﺳﺏ ﺇﻟﻰ‬ ‫ﻣﺑﺗﻛﺭﻫﺎ ﻣﺣﻣﺩ ﺑﻥ ﻓﺭﺝ ﺍﻟ ّﺭﺷﺎﺵ‪ ،‬ﻭﻛﺎﻥ ﻳﻌﻳﺵ ﻓﻲ ﺍﻟﻧﺻﻑ ﺍﻷﻭﻝ ﻣﻥ ﺍﻟﻘﺭﻥ ﺍﻟﺛﺎﻟﺙ ﺍﻟﻬﺟﺭﻱ‪،‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ‪ :‬ﻣﺎ ﻗﻳﺱ ﺑﺎﻟﺫﺭﺍﻉ‪ ،‬ﻳﻘﺎﻝ‪ :‬ﺫﺭﺍﻉ ﻣﻥ ﺛﻭﺏ ‪ ،‬ﻭﺫﺭﺍﻉ ﻣﻥ ﺃﺭﺽ ‪.‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ﻣﺅﻧﺛﺔ ‪ ، ....‬ﻭﻗﺩ ﻳﺻﻔﻭﻥ ﺑﻬﺎ ﺍﻟﻣﺫﻛﺭ ‪ ،‬ﻓﻳﻘﻭﻟﻭﻥ ‪ :‬ﻫﺫﺍ ﺛﻭﺏ ﺫِﺭﺍﻉ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ‪ :‬ﺃَ ْﺫ ُﺭ ٌﻉ ‪،‬‬ ‫ﻭﺫﺭﻋﺎﻥ‪ .‬ﻭﻗﺎﻝ ﺳﻳﺑﻭﻳﻪ ‪ :‬ﺟﻣﻌﻪ ﺃﺫﺭ ٌﻉ ﻻ ﻏﻳﺭ ) ‪.(٤۱‬‬ ‫‪F40‬‬ ‫)‪ (38‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪197‬‬ ‫)‪ (39‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪،‬ﺝ‪ / 8‬ﺹ‪149 ، 148‬‬ ‫)‪ (40‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.198‬‬ ‫)‪ (41‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺍﻟﻣﺻﺭﻱ‪ ،‬ﺝ‪ / 8‬ﺹ‪101-99‬‬ ‫‪17‬‬ ‫שני הביטויים בעברית ובערבית מבחינה סימנטית‪ .‬השתתפו ביותר מפירוש‬ ‫אחד וזה מדגיש את הקרבה בין שתי השפות ‪.‬‬ ‫‪ .9‬טְ חול ) ז' ( ‪ :‬ﱢ‬ ‫ﺍﻟﻁﺣﺎﻝ‬ ‫ ַבליטָ ה גדו ָלה הנמצאת מִ שְׂ מאל לק ָבה ומתַ חַ ת ַלסַ ְרעֶ פֶ ת ְב ֶבטֶ ן ַבעֲ ֵלי‬‫נהרסים גופיפי‪-‬דם אדומים שֶׁ ָבּלו ונו ָצרים ָבה גופיפים‬ ‫ָ‬ ‫היונקים‪ ،‬בטחול‬ ‫לבנים ) טחול‪ ،-‬טחולים ‪ ،‬טחולי ( ) ‪.(٤۲‬‬ ‫‪F41‬‬ ‫ﱢ‬ ‫ﺍﻟﻁ َﺣﺎ ُﻝ ‪ :‬ﻋﺿﻭٌ ﻳﻘﻊ ﺑﻳﻥ ﺍﻟﻣﻌﺩﺓ ﻭﺍﻟﺣﺟﺎﺏ ﺍﻟﺣﺎﺟﺯ ﻓﻲ ﻳﺳﺎﺭ ﺍﻟﺑﻁﻥ‪ ،‬ﺗﺗﺻﻝ ﻭﻅﻳﻔﺗﻪ ﺑﺗﻛﻭﻳﻥ‬ ‫ﺍﻟ ﱠﺩﻡ‪ ،‬ﻭﺇﺗﻼﻑ ﺍﻟﻘﺩﻳﻡ ﻣﻥ ُﻛ َﺭﻳﺎﺗﻪ ‪ .‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ُ‬ ‫ﻁﺣُﻝ ) ‪.(٤۳‬‬ ‫‪F42‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.01‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫יד ) נ' (‪ :‬ﺍﻟ َﻳﺩ‬ ‫ָכּל אֶ חד משְ ני הגפים העליונים של האדם ‪ ،‬הזרוע עם הכּף והאצבעות‬ ‫הַ מְ שמשות לאחיזת ד ָבר‪ ،‬לעשית מלאכה וכו‪.‬‬ ‫חלק בולט בכלי‪ ،‬המשמש לאחיזה‪ ،‬למשען וכיוצא בזה ‪.‬‬ ‫קת ודת ‪.‬‬ ‫) ‪(٤٤‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עקץ של אשקול‪ -‬פרות גדול‬ ‫‪F43‬‬ ‫) ﺍﻟﻳ ُﺩ (‪ :‬ﻣﻥ ﺃﻋﺿﺎء ﺍﻟﺟﺳﺩ ﻭﻫﻲ ﻣﻥ ﺍﻟﻣﻧﻛﺏ ﺇﻟﻰ ﺃﻁﺭﺍﻑ ﺍﻷﺻﺎﺑﻊ ) ﻣﺅﻧﺛﺔ ( ‪ .‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﻣﻥ ﻛﻝ‬ ‫ﺷﻲء ‪َ :‬ﻣﻘﺑﺿُﻪ ‪ ،‬ﻭﻣﻧﻪ َﻳ ُﺩ ﺍﻟﺳﻳﻑ ﻭﺍﻟﺳﻛﻳﻥ ﻭﺍﻟﻔﺄﺱ ﻭﺍﻟﺭﱠ ﺣﻰ ‪ .‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﻣﻥ ﺍﻟﺛﻭﺏ ﻭﻧﺣﻭﻩ ‪ُ :‬ﻛﻣﱡﻪ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻳﺩ‬ ‫ﺍﻟﻧﻌﻣﺔ ﻭﺍﻹﺣﺳﺎﻥ ﺗﺻﻁﻧﻌﻬﻣﺎ ‪ .‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﺍﻟﺳﻠﻁﺎﻥ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﺍﻟﻘﺩﺭﺓ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﺍﻟﻘﻭﺓ ‪ ،‬ﻳﻕﺍﻝ ‪ :‬ﻣﺎﻟﻲ ﺑﻬﺫﺍ ﺍﻷﻣﺭ‬ ‫ﻳﺩﺍﻥ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﺍﻟﺟﻣﺎﻋﺔ ‪ .‬ﻳﻘﺎﻝ ‪ :‬ﻫﻡ َﻳ ُﺩﻩ ‪ :‬ﺃﻧﺻﺎﺭﻩ ‪ ،‬ﻭﻫﻡ ﻳﺩ ﻋﻠﻰ ﻏﻳﺭﻫﻡ ‪ :‬ﻣﺟﺗﻣﻌﻭﻥ ﻣﺗﻔﻘﻭﻥ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻳﺩ‬ ‫ﺍﻟﻣﻠﻙ‪ ،‬ﻳﻘﺎﻝ ‪ :‬ﻫﻭ ﻓﻲ ﻳﺩﻱ ‪ :‬ﺃﻱ ﻣﻠﻛﻲ ﻭﺣﻭﺯﺗﻲ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﺍﻟﻛﻔﺎﻟﺔ ﻓﻲ ﺍﻟﺭﻫﻥ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻳﺩ ﺍﻟﻁﺎﻋﺔ ﻭﺍﻻﻧﻘﻳﺎﺩ‬ ‫ﻭﺍﻻﺳﺗﺳﻼﻡ ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ‪ :‬ﺃَ ْﻳﺩٍ‪ُ ،‬ﻳﺩِﻱﱢ ‪ ،‬ﻭﺃﻳﺎ ٍﺩ ) ‪.(٤٥‬‬ ‫‪F4‬‬ ‫)‪ (42‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.250‬‬ ‫)‪ (43‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪. 572‬‬ ‫)‪ (44‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪264‬‬ ‫)‪ (45‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‬ ‫‪1106‬‬ ‫‪18‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫כּבד ) ז' ؛ כבדים ( ‪ :‬ﺍﻟﻛﺑﺩ‬ ‫‪.11‬‬ ‫האחראית על יצור חֶ ְלבוֹן הַ דָ ם ‪ ،‬יצור ופרוק של‬ ‫ָ‬ ‫בליטָ ה גדו ָלה בגוף מימין לקֵ ָבה‬ ‫הַ שֻ מָ נִים ונטרול ְרעָ ִלים שונים של חַ י ְדַ קים ‪ ،‬תרופות ומ ָלחִ ים הָ עֲ לולים ִל ְגר ֹם‬ ‫נֶ ֶזק לגוף ) ‪. (٤٦‬‬ ‫‪F45‬‬ ‫) ﺍﻟ َﻛ ِﺑﺩ(‪ :‬ﻋﺿﻭٌ ﻓﻲ ﺍﻟﺟﺎﻧﺏ ﺍﻷﻳﻣﻥ ﻣﻥ ﺍﻟﺑﻁﻥ ﺗﺣﺕ ﺍﻟﺣﺟﺎﺏ ﺍﻟﺣﺎﺟﺯ ‪ ،‬ﻟﻪ ﻭﻅﺎﺋﻑ ﻋ ﱠﺩﺓ‬ ‫ً‬ ‫ﻛﻧﺎﻳﺔ ﻋﻥ ﺣﻘﺩﻫﻡ‬ ‫ﺃﻅﻬﺭﻫﺎ ﺇﻓﺭﺍﺯ ﺍﻟﺻﻔﺭﺍء ‪ ) .‬ﻣﺅﻧﺛﺔ ﻭﻗﺩ ُﺗﺫ ﱠﻛﺭ (‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ﻟﻸﻋﺩﺍء ﺳﻭﺩ ﺍﻷﻛﺑﺎﺩ ‪:‬‬ ‫ﻭﻓﻼﻥ ﺗﺿﺭﺏ ﺇﻟﻳﻪ ﺃﻛﺑﺎﺩ ﺍﻹﺑﻝ‪ :‬ﻳُﺭﺣﻝ ﺇﻟﻳﻪ ﻓﻲ ﻁﻠﺏ ﺍﻟﻌﻠﻡ ﻭﻏﻳﺭﻩ ‪.‬‬ ‫ﻭﺍﻟ َﻛ ِﺑﺩ ‪ :‬ﻭﺳﻁ ﺍﻟﺷﻲء ﻭﻣﻌﻅﻣﻪ ‪ ،‬ﻳﻘﺎﻝ ‪ :‬ﺍﻟﺷﻣﺱ ﻓﻲ ﻛﺑﺩ ﺍﻟﺳﻣﺎء‪ ،‬ﻭﺍﻟﻛﺑﺩ‪ :‬ﻣﻥ ﺍﻟﻘﻭﺱ‪ :‬ﻣﺎ ﺑﻳﻥ‬ ‫ﻁﺭﻓﻲ ﻋِ ﻼﻗﺗﻬﺎ‪ ،‬ﻭﻛﺑﺩ ﺍﻷﺭﺽ ‪ :‬ﻣﺎ ﻓﻲ ﻣﻌﺩﻧﻬﺎ ﻣﻥ ﺍﻟﺫﻫﺏ ﻭﺍﻟﻔﺿﺔ ﻭﻧﺣﻭﻫﻣﺎ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ‪ :‬ﺃﻛﺑﺎ ٌﺩ‪،‬‬ ‫ﻭ ُﻛﺑﻭﺩ ) ‪. (٤۷‬‬ ‫‪F46‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫ִכּלְ י ָה ) נ' (‪ :‬ﺍﻟﻛﻠﻳﺔ‬ ‫ כל אחד משני האיברים בגוף בעלי‪-‬החליות המשמשים להפרשת השתן ‪.‬‬‫שתי הכליות של האדם קבועות בחלל הבטן מימין ומשמול מִ צד הַ ַגב‪.‬‬ ‫ מקום מֶ ְרכּז הַ מַ חְ שֳ ָבה והמצפון‪ ،‬לפי השקפת הקדומונים – ) ִכּ ְליות‪ְ ،-‬כּ ָליות‪،‬‬‫ִכּ ְליות( ) ‪. (٤۸‬‬ ‫‪F 47‬‬ ‫)ﺍﻟ ُﻛﻠ َﻳ ُﺔ ( ‪ :‬ﻋﺿﻭٌ ﻓﻲ ﺍﻟﻘﻁﻥ ﺧﻠﻑ ﺍﻟﺑﺭﻳﺗﻭﻥ ﻳﻧﻘﻲ ﺍﻟ ﱠﺩﻡ ﻭﻳُﻔﺭﺯﺍﻟﺑﻭﻝ ‪ ،‬ﻭﻫﻣﺎ ُﻛﻠﻳﺗﺎﻥ‪ ،‬ﻭﺍﻟ ُﻛﻠﻭﺓ‬ ‫ﻟﻐﺔ ﻣﻧﻬﺎ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ُﻛﻠﻰً ) ‪.(٤۹‬‬ ‫‪F48‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫)‪ ( (46‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪،‬דף ‪.113‬‬ ‫)‪ (47‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪. 803‬‬ ‫)‪ (48‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪296‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪ (49‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪. 828‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫ַכּף )נ' ( ‪ :‬ﺍﻟﻛﻑ‬ ‫ החֶ לק הקיצוני מִ פרקי הי ָד או הַ ֶר ֶגל שא ָליו מְ חֻ ָברות האצבעות‪ ،‬נקרא גם‬‫"כּף‪-‬הי ָד" "כּף‪-‬הרגל" ‪.‬‬ ‫) ‪(٥۰‬‬ ‫ )בהשאלה( י ָד‪ ،‬שליטָ ה‪ ،‬מרות ‪.‬‬‫‪F49‬‬ ‫)ﺍﻟ َﻛﻑﱡ (‪ :‬ﺍﻟﺭﱠ ﺍﺣﺔ ﻣﻊ ﺍﻷﺻﺎﺑﻊ )ﻣﺅﻧﺛﺔ( ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ‪ُ :‬ﻛﻔﻭﻑ‪ ،‬ﻭﺃ ُﻛﻑّ ‪ .‬ﻭﺍﻟﻛﻑ‪ :‬ﺍﻟﺭﺟﻠﺔ ﻭﺍﻟﻛﻑ ﻓﻲ‬ ‫ﺍﻟﻌﺭﻭﺽ‪ :‬ﺇﺳﻘﺎﻁ ﺍﻟﺣﺭﻑ ﺍﻟﺳﺎﺑﻊ ﺍﻟﺳﺎﻛﻥ‪ ،‬ﻛﺣﺫﻑ ﺍﻟﻧﻭﻥ ﻣﻥ ﻣﻔﺎﻋﻳﻠﻥ ﻭﻓﺎﻋﻼﺗﻥ ) ‪.(٥۱‬‬ ‫‪F50‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫כּתף ) נ'؛כתפים ( ‪ :‬ﺍﻟﻛﺗﻑ‬ ‫הַ חֵ ֶלק בגוף ֵבין הצו ָאר והזרוֹע ) ‪. (٥۲‬‬ ‫‪F51‬‬ ‫) ﺍﻟﻛﺗﻑ ( ‪ :‬ﻋﻅ ٌﻡ ﻋﺭﻳﺽ ﺧﻠﻑ ﺍﻟﻣﻧﻛﺏ ‪ ،‬ﺗﻛﻭﻥ ﻟﻺﻧﺳﺎﻥ ﻭﺍﻟﺣﻳﻭﺍﻥ ‪ ) ،‬ﻣﺅﻧﺛﺔ ( ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻣﺛﻝ‬ ‫‪ " :‬ﺇﻧﻪ ﻟﻳﻌﻠﻡ ﻣﻥ ﺃﻳﻥ ﺗﺅﻛﻝ ﺍﻟﻛﺗﻑ " ‪ ،‬ﻭﻳﺿﺭﺏ ﻟﻠ ﱠﺩﺍﻫﻲ ﺍﻟﺫﻱ ﻳﺄﺗﻲ ﺍﻷﻣﻭﺭ ﻣﻥ ﻣﺄﺗﺎﻫﺎ‪ .‬ﻭﺍﻟﻛﺗﻑ‪" :‬‬ ‫ﺍﻟﺳﱢﻧﺎﺩ ﻭﺍﻟ ﱠﺩﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬ﻳﻘﺎﻝ‪ :‬ﺑُﻧﻲ ﻓﻲ ﺍﻟﺣﺎﺋﻁ َﻛﺗﻔﺎ ً ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ‪ :‬ﺃﻙﺗﺎﻑ ) ‪.( ٥۳‬‬ ‫‪F52‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫לשון ) נ'؛ לשונית ( ‪ :‬ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ‬ ‫ אֵ ֶבר שְ רירי המָ צוי ַבפֶ ה שֶׁ נתן להזיזו ‪ ،‬והוא משמש לה ְבחִ ין בין טְ עָ מִ ים‬‫שׁונִים‪ִ ،‬ל ְבליעַ ת המזון ולדבור‪.‬‬ ‫ שָׂ פָ ה‬‫) ‪(٥٤‬‬ ‫ מקצוע ְב ֵבית‪-‬הספֶ ר ללמוד הדקדוק שֶׁ ל הַ שָ פָ ה העברית‪.‬‬‫‪F53‬‬ ‫)‪ (50‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.302‬‬ ‫)‪ (51‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪. 824‬‬ ‫)‪ (52‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.335‬‬ ‫)‪ (53‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪. 807‬‬ ‫‪20‬‬ ‫)ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ(‪ :‬ﺟﺳﻡ ﻟﺣﻣﻲ ﻣﺳﺗﻁﻳﻝ ﻣﺗﺣﺭﻙ ﻳﻛﻭﻥ ﻓﻭﻕ ﺍﻟﻔﻡ‪ ،‬ﻭﻳﺻﻠﺢ ﻟﻠﺗﺫﻭﻕ ﻭﺍﻟﺑﻠﻊ ‪ ،‬ﻭﻟﻠﻧﻁﻕ‪،‬‬ ‫)ﻣﺫﻛﺭ ﻭﻗﺩ ﻳﺅﻧﺙ( ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ‪ :‬ﺃﻟﺳ َﻧ ٌﺔ ﻭﺃﻟﺳُﻥ)‪.(٥٥‬‬ ‫‪F54‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫מ ֹחַ ) ז'( ‪ :‬ﺍﻟﻣﺦ‬ ‫ חמֶ ר אפר‪-‬לבן המְ מַ ֵלא את חלל עמוד‪ -‬השׁדרה ؛ האי ָבר הַ מֶ ר ָכּזי של‬‫ער ֶכת העצבים והחושים‪ ،‬הַ ממנֶה עַ ל התחושות‪ ،‬הפעי‪-‬לוח הרוחָ נית‪،‬‬ ‫מַ ֶ‬ ‫התנועות ועל פעלות הבלוטות החלקים העיקריים של המוח הם ‪ " :‬המח‬ ‫הגדול " ו " המח הקטן "‪ ) ،‬בתוך הגלגלת ( ו" מח השדרה ") בתוך חלל‬ ‫עמוד השדרה ( ) ‪.(٥٦‬‬ ‫‪F5‬‬ ‫) ﺍﻟ ُﻣ ّﺦ ( ‪ :‬ﻣﻌﻅﻡ ﺍﻟﻣﺎﺩﺓ ﺍﻟﻌﺻﺑﻳﺔ ﻓﻲ ﺍﻟﺭﺃﺱ‪ ،‬ﺃﻭ ﻫﻭ ﺍﻟﺩﻣﺎﻍ ﻛﻠﻪ ﺇﻻ ﺍﻟﻣﺧﻳﺦ ﻭﺍﻟﻘﻧﻁﺭﺓ ﻭﺍﻟﺑﺻﻠﺔ ‪،‬‬ ‫ﻭﻫﻭ ﻟﻔﻅ ﻣﺟﻣﻌﻲ ‪ .‬ﻭ ﺍﻟﻣﺦ ‪ :‬ﺧﺎﻟﺹ ﻛﻝ ﺷﻲء ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺣﺩﻳﺙ ‪ " :‬ﺍﻟﺩﻋﺎء ُﻣ ﱡﺦ ﺍﻟﻌﻣﺎﺩﺓ " ‪،‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ‪ :‬ﻣ َِﺧﺎﺥ ﻭﻣ َِﺧ َﺧ ٌﺔ ‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ‪ :‬ﻻ ﺃﺭﻯ ﻷﻣﺭﻙ ﻣﺧﺎ ً ‪ :‬ﺧﻳﺭﺍً ‪ ،‬ﻭﻫﺫﺍ ﻣﺦ ﺍﻷﻣﺭ‪ :‬ﺧﻳﺎﺭﻩ ) ‪.(٥۷‬‬ ‫‪F56‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫מַ ְרפֵ ק ) ז'( ‪ :‬ﺍﻟﻣِﺭﻓﻕ‬ ‫בליטַ ת עֶ ֶצם‪-‬הקנה של הי ָד ַבפֶ ֶרק שבין הקנה ובין הזרוע – ) מַ רפֵ ק‪ ،-‬מרפקים‪،‬‬ ‫מרפקי‪. ( ٥۸ ) ( -‬‬ ‫‪F 57‬‬ ‫ﻱ ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ ‪ " :‬ﺍﻟﻣِﺭْ ﻓﻕ ﻭﺍﻟ َﻣﺭْ ﻓﻕ‪َ :‬ﻣ ْﻭﺻِ ﻝ ﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ﻓﻲ ﺍﻟﻌﺿُﺩ‪ ،‬ﻭﻛﺫﻟﻙ ﺍﻟﻣِﺭْ َﻓﻕ‬ ‫)ﺍﻟﻣﺭﻓﻕ(‪ :‬ﺟﺎء ﻑ‬ ‫ﺕ ﻭﺍﻧﺗﻔﻌْ َ‬ ‫ﻭﺍﻟ َﻣﺭﻓﻕ ﻣﻥ ﺍﻷﻣﺭ‪ ،‬ﻭﻫﻭ ﻣﺎ ﺍﺭﺗﻔ ْﻘ َ‬ ‫ﺕ ﺑﻪ ‪ .‬ﺍﺑﻥ ﺳﻳﺩﺓ ‪ :‬ﺍﻟﻣِﺭْ َﻓﻕ ﻭﺍﻟ َﻣﺭْ َﻓﻕ ﻣﻥ ﺍﻹﻧﺳﺎﻥ ﻭﺍﻟﺩﺍﺑﺔ‬ ‫ﺃﻋﻠﻰ ﺍﻟﺫﺭﺍﻉ ﻭﺃﺳﻔﻝ ﺍﻟﻌﺿﺩ )‪. ( ٥۹‬‬ ‫‪F58‬‬ ‫)‪ ( (54‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף ‪352‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪ (55‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪807‬‬ ‫)‪ (56‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪358‬‬ ‫)‪ (57‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /2‬ﺹ‪891‬‬ ‫)‪ (58‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪424‬‬ ‫‪21‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫עֲ י ִן ) נ'( ‪ :‬ﺍﻟﻌﻳﻥ‬ ‫אי ַבר‪ -‬הָ ִראי ָה ָבאָ דָ ם ובבעלי‪-‬חיים ‪.‬‬ ‫מַ ְראֶ ה דָ ָבר הַ נִ ְראֶ ה ָלעַ ין ‪.‬‬ ‫תאר גין ‪.‬‬ ‫) בהשאלה ( כנוי לחור עָ גל ב ְכּלי הדומֶ ה לעין ‪.‬‬ ‫נִ ָצן או פקע שֶׁ ַבּצמח ) ‪. (٦۰‬‬ ‫‪F 59‬‬ ‫)ﺍﻟﻌﻳﻥ(‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ‪ " :‬ﺍﻟ َﻌﻳْﻥ‪ :‬ﺣﺎﺳﺔ ﺍﻟﺑﺻﺭ ﻭﺍﻟﺭﺅﻳﺔ‪ ،‬ﺃﻧﺛﻰ‪ ،‬ﺗﻛﻭﻥ ﻟﻺﻧﺳﺎﻥ ﻭﻏﻳﺭﻩ‬ ‫ﻣﻥ ﺍﻟﺣﻳﻭﺍﻥ‪ .‬ﻗﺎﻝ ﺍﺑﻥ ﺍﻟﺳﻛﻳﺕ‪ :‬ﺍﻟﻌﻳْﻥُ ﺍﻟﺗﻲ ﻳﺑﺻﺭ ﺑﻬﺎ ﺍﻟﻧﺎﻅﺭ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﻋﻳﺎﻥ ﻭﺃﻋﻳﻥ ﻭﺃﻋﻳﻧﺎﺕ‪،‬‬ ‫ﻭﺍﻷﺧﻳﺭﺓ ﺟﻣﻊ ﺍﻟﺟﻣﻊ‪ :‬ﻭﺍﻟﻛﺛﻳﺭ ُﻋﻳُﻭﻥ‪ ،‬ﻭﺗﺻﻐﻳﺭ ﺍﻟﻌﻳﻥ ُﻋ َﻳﻲْﻧﺔ‪ ،‬ﻭﻣﻧﻪ ﻗﻳﻝ ﺫﻭ ﺍﻟ ُﻌ َﻳﻳْﻧ َﺗﻳْﻥ ﻝﻟﺟﺎﺳﻭﺏ‪،‬‬ ‫ﻭﻻﺗﻘﻝ ﺫﻭ ﺍﻟﻌُﻭﻳْﻧ َﺗﻳْﻥ ‪ .‬ﻗﺎﻝ ﺍﺑﻥ ﺳﻳﺩﺓ‪ :‬ﻭﺍﻟﻌﻳﻥ ﺍﻟﺫﻱ ُﻳﺑْﻌﺙ ﻟﻳﺗﺟﺳﺱ ﺍﻟﺧﺑﺭ‪ ،‬ﻭﻳﺳﻣﻰ ﺫﺍ ﺍﻟﻌﻳﻧﻳﻥ ﻭﺫﺍ‬ ‫ﺍﻟﻌُﻭﻳﻧﺕﻳﻥ ‪ ،‬ﻛﻠﻪ ﺑﻣﻌﻧﻰ ﻭﺍﺣﺩ ) ‪. ( ٦۱‬‬ ‫‪F60‬‬ ‫שני הביטויים בעברית ובערבית מבחינה סימנטית‪ .‬השתתפו ביותר מפירוש‬ ‫אחד וזה מדגיש את הקרבה בין שתי השפות ‪.‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫עֶ ֶצם )נ' " ז ( ‪ :‬ﺍﻟﻌﻅﻡ‬ ‫ נ' החלק הַ קָ שֶ ה ְבשֶ ֶלד בעלי‪ -‬חֻ ְליות ‪.‬‬‫ ז' גוף‪ ،‬גרם‪ָ ،‬כּל דָ ָבר הַ קי ָם ַבטֶ ַבע‪.‬‬‫) ‪(٦۲‬‬ ‫ עִ קָ ר‪ ،‬מַ מְ ש‪ ،‬דבר כמות‪ -‬שהוא בדיוק ‪.‬‬‫‪F 61‬‬ ‫)ﻋﻅﻡ( ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ ‪ " :‬ﺍﻟ َﻌ ْﻅ ُﻡ ‪:‬ﺍﻟﺫﻱ ﻋﻠﻳﻪ ﺍﻟﻠﺣﻡ ﻣﻥ ﻗﺻﺏ ﺍﻟﺣﻳﻭﺍﻥ ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃَﻋْ ُ‬ ‫ﻅ ٌﻡ‬ ‫ٌ‬ ‫ﺿﺎﻣﺔ ﻭﺍﺣﺩﺓ ﺍﻟﻌِﻅﺎﻡ ﻭﻣﻧﻪ ﺍﻟﻔِﺣﺎﻟﺔ‬ ‫ﻭﻋِ َﻅﺎ ٌﻡ ﻭﻋِ‬ ‫ﺿﺎﻣﺔ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻬﺎء ﻟﻠﺗﺄﻧﻳﺙ ﺍﻟﺟﻣﻊ ﻛﺎﻟﻔﺣﺎﻟﺔ‪ ،‬ﻭﻗﻳﻝ ﺍﻟﻌ َ‬ ‫ﻭﺍﻟﺟﻣﺎﻟﺔ ﺟﻣﻊ ﺍﻟﺟﻣﻝ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺗﻧﺯﻳﻝ ‪ ":‬ﻓﺧﻠﻘﻧﺎ ﺍﻟﻣﺿﻐﺔ‬ ‫ﻭﺍﻟﺫﻛﺎﺭﺓ ﻭﺍﻟﺣﺟﺎﺭﺓ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻧﻘﺎﺩﺓ ﺟﻣﻊ ﺍﻟﻧﻘﺩ‪،‬‬ ‫َ‬ ‫ﻋﻅﺎﻣﺎ ً ﻓﻛﺳﻭﻧﺎ ﺍﻟﻌﻅﺎ َﻡ ﻟﺣﻣﺎ ً "‪ ،‬ﻭﻳﻘﺭﺃ ﻓﻛﺳﻭﻧﺎ ﺍﻟﻌﻅﻡ ﻟﺣﻣﺎً‪ ،‬ﻗﺎﻝ ﺍﻷﺯﻫﺭﻱ‪ :‬ﺍﻟﺗﻭﺣﻳﺩ ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﻫﻧﺎ‬ ‫ﻋﻅﺎﻡ‪ ،‬ﻓﺈﺫﺍ ﻭُ ﺣﺩ ﻓﻸﻥﱠﻩ ﻳﺩﻝ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﺟﻣﻊ ﻭﻷﻥ ﻣﻌﻪ ﺍﻟﻠﺣﻡ ‪،‬‬ ‫ﺟﺎﺋﺯﺍﻥ‪ ،‬ﻷﻧﻪ ﻳُﻌﻠﻡ ﺃﻥ ﺍﻹﻧﺳﺎﻥ ﺫﻭ‬ ‫ٍ‬ ‫)‪ (59‬ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻡ ‪ / 6‬ﺹ ‪195‬‬ ‫)‪ (60‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.518‬‬ ‫)‪ ( (61‬ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻡ ‪ / 10‬ﺹ ‪357‬‬ ‫)‪ (62‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.533‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ﻭﻟﻔﻅﻪ ﻟﻔﻅ ﺍﻟﻭﺍﺣﺩ‪ ،‬ﻭﻗﺩ ﻳﺟﻭﺯ ﻣﻥ ﺍﻟﺗﻭﺣﻳﺩ ﺇﺫﺍ ﻛﺎﻥ ﺍﻟﻛﻼﻡ ﺩﻟﻳﻝ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﺟﻣﻊ ‪ ...‬ﻗﺎﻝ ﷲ ﺗﻌﺎﻟﻰ‪" :‬‬ ‫ﻗﺎﻝ ﻣﻥ ﻳﺣﻲ ﺍﻟﻌﻅﺎﻡ ﻭﻫﻲ ﺭﻣﻳﻡ " ﻗﺎﻝ ﺍﻟﻌﻅﺎﻡ ﻭﻫﻲ ﺟﻣﻊ ﺛ ﱠﻡ ﻗﺎﻝ ﺭﻣﻳﻡ ﻓﻭﺣﱠ ﺩ )‪.(٦۳‬‬ ‫‪F62‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.02‬‬ ‫פֶ ה )ז' ( ‪ :‬ﻓﻡ‬ ‫ מפְ תָ ח הַ שְ פָ תַ ים אצל הָ אָ דָ ם לדבור ו ֵכן הֶ חָ ָלל שמאחורי השפתים ועד בית‬‫ה ְב ִליעָ ה המשמש אצל הָ אָ דָ ם ובעֲ ִלי‪-‬החיים לאכי ָלה ולשְ תיה ‪.‬‬ ‫ ) בהשאלה( פֶ תַ ח‪ ،‬ח ֹר‪ ،‬חָ ָלל ) וראה עוד הצירופים להלן ( ) פי‪ ،-‬פי‪،‬פיך‪،‬‬‫) ‪٦٤‬‬ ‫פיך‪ ،‬פיהו‪ ،‬גם פיו ‪،‬פיה ‪ .....‬פיהם ؛ פיות ‪ ، -‬פיותהם‪ ،‬גם פיות‪ ،‬פיפיות (‬ ‫(‪.‬‬ ‫‪F63‬‬ ‫) َﻓ ْﻡ(‪ :‬ﻗﺎﻝ ﺍﻟﺟﻭﻫﺭﻱ‪ :‬ﺍﻟﻔﻡ ﺃﺻﻠﻪ ﻓﻭﻩ ﻧﻘﺻﺕ ﻣﻧﻪ ﺍﻟﻬﺎء ﻓﻠﻡ ﺗﺣﺗﻣﻝ ﺍﻟﻭﺍﻭ ﺍﻹﻋﺭﺍﺏ ﻟﺳﻛﻭﻧﻬﺎ‬ ‫ﻓﻌﻭﺽ ﻣﻧﻬﺎ ﺍﻟﻣﻳﻡ؛ ﻓﺈﺫﺍ ﺻﻐﺭﺕ ﺃﻭ ﺟﻣﻌﺕ ﺭﺩﺩﺗﻪ ﺇﻟﻰ ﺃﺻﻠﻪ ﻭﻗﻠﺕ ﻓُ َﻭﻳْﻪ ﻭﺃَ َﻓﻭﺍﻩ‪ ،‬ﻭﻻ ﺗﻘﻝ ﺃﻓﻣﺎء‪،‬‬ ‫ﻓﺈﺫﺍ ﻧﺳﺑﺕ ﺇﻟﻳﻪ ﻗﻠﺕ ﻓﻣﻲﱡ ‪ ،‬ﻭﺇﻥ ﺷﺋﺕ َﻓ َﻣﻭﻱﱞ ‪ ،‬ﻳﺟﻣﻊ ﺑﻳﻥ ﺍﻟﻌﻭﺽ ﻭﺑﻳﻥ ﺍﻟﺣﺭﻑ ﺍﻟﺫﻱ ﻋﻭﺽ ﻣﻧﻪ‪،‬‬ ‫ﺍﻟﺗﺛﻧﻲ َﻓ َﻣﻭﺍﻥ‪ ،‬ﻗﺎﻝ ‪ :‬ﻭﺇﻧﻣﺎ ﺃﺟﺎﺯﻭﺍ ﺫﻟﻙ ﻷﻥ ﻫﻧﺎﻙ ﺣﺭﻓﺎ ً ﺁﺧﺭ ﻣﺣﺫﻭﻓﺎ ً ﻭﻫﻭ ﺍﻟﻬﺎء‪،‬‬ ‫ﺓ‬ ‫ﻭ ﻛﻣﺎ ﻗﺎﻟﻭﺍ ﻓﻲ‬ ‫ﻭﻛﺄﻧﻬﻡ ﺟﻌﻠﻭﺍ ﺍﻟﻣﻳﻡ ﻓﻲ ﻫﺫﻩ ﺍﻟﺣﺎﻝ ﻋﻭﺿﺎ ً ﻋﻧﻬﺎ ﻻ ﻋﻥ ﺍﻟﻭﺍﻭ ) ‪.( ٦٥‬‬ ‫‪F64‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫ִצפּ ֹ ֶרן )נ' ؛ צפרנים (‪ :‬ﺍﻟﻅﻔﺭ‬ ‫‪.12‬‬ ‫ הַ חֵ ֶלק הַ קַ ְרנִי הַ קָ שֶ ה ִבּקְ צות אֶ ְצ ְבעות הַ י ָדַ י ִם ו ְהָ ַר ְג ַלים )‪. (٦٦‬‬‫‪F65‬‬ ‫)‪ (63‬ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻡ ‪ / 10‬ﺹ ‪200‬‬ ‫)‪ (64‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.548‬‬ ‫)‪ (65‬ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻡ ‪ / 11‬ﺹ‪227‬‬ ‫)‪ ( (66‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף ‪.628‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ﻭﺍﻟﻅﻔُ ُﺭ‪ :‬ﻣﻌﺭﻭﻑ‪ ،‬ﻭﺟﻣﻌﻪ ْ‬ ‫ﱡ‬ ‫)ﻅﻔﺭ(‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻝﺳﺎﻥ ﱡ‬ ‫ﺃﻅﻔﺎﺭ ﻭﺃ ُ ْﻅﻔُﻭﺭ ﻭﺃَﻅﺎﻓِﻳﺭٌ‪ ،‬ﻳﻛﻭﻥ‬ ‫ﺍﻟﻅ ْﻔ ُﺭ‬ ‫ﻟﻺﻧﺳﺎﻥ ﻭﻏﻳﺭﻩ ‪ ،‬ﻭﺃﻣﺎ ﻗﺭﺍءﺓ ﻣﻥ ﻗﺭﺃ‪ :‬ﻛﻝ ﺫﻱ ﻅِ ْﻔﺭ‪ ،‬ﺑﺎﻟﻛﺳﺭ‪ ،‬ﻓﺷﺎﺫ ﻏﻳﺭ ﻣﺄﻧﻭﺱ ﺑﻪ ﺇﺫ ﻻ ﻳﻌﺭﻑ‬ ‫ﻅِ ْﻔﺭ ﺑﺎﻟﻛﺱﺭ ‪ ،‬ﻭﻗﺎﻟﻭﺍ‪ :‬ﱡ‬ ‫ﺍﻟﻅﻔﺭ ﻟﻣﺎ ﻻ ﻳﺻﻳﺩ‪ ،‬ﻭﺍﻟﻣﺧﻠﺏ ﻟﻣﺎ ﻳﺻﻳﺩ‪ ،‬ﻛﻠﻪ ﻣﺫﻛ ٌﺭ ﺻﺭﱠ ﺡ ﺑﻪ ﺍﻟﻠﺣﻳﺎﻧﻲ‪،‬‬ ‫ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﻅﻔﺎﺭ‪ ،‬ﻭﻫﻭ ﺍﻷﻅﻔﻭﺭ‪ ،‬ﻭﻋﻠﻰ ﻫﺫﺍ ﻗﻭﻟﻬﻡ ﺃَﻅﺎﻓﻳﺭ‪ ،‬ﻻ ﻋﻠﻰ ﺃﻧﻪ ﺟﻣﻊ ﺃَﻅﻔﺎﺭ ﺍﻟﺫﻱ ﻫﻭ ﺟﻣﻊ‬ ‫ﺍﻟﻅ ْﻔﺭ‪ُ :‬‬ ‫ُ‬ ‫ﻅ ْﻔﺭ ﻷﻧﻪ ﻟﻳﺱ ﻛﻝ ﺟﻣﻊ ﻳﺟﻣﻊ‪ ،‬ﻭﻗﺎﻝ ﺍﻟﻠﻳﺙ ‪ " :‬ﱡ‬ ‫ﻅﻔﺭ ﺍﻹﺻﺑﻊ ﻭﻅﻔﺭ ﺍﻟﻁﺎﺋﺭ ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ‬ ‫ﺍﻷﻅﻔﺎﺭ‪ ،‬ﻭﺟﻣﻊ ﺍﻷﻅﻔﺎﺭ ﺃﻅﺎﻓﻳﺭ‪ ،‬ﻷﻥ ﺃﻅﻑﺍﺭﺍً ﺑﻭﺯﻥ ﺇﻋﺻﺎﺭ ‪ ،‬ﺗﻘﻭﻝ ﺃﻅﺎﻓﻳﺭ ﻭﺃﻋﺎﺻﻳﺭ ) ‪. (٦۷‬‬ ‫‪F6‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫ֵראָ ה ) נ'(‪ :‬ﺍﻟﺭﺋﺔ‬ ‫אֵ י ָבר ְבגוף הָ אָ דָ ם ובעֲ לי‪ -‬הַ חֻ ְליות הי ַ ַבשְׁ תיים הַ מֻ תְ אָ ם ִלנְשִׁ ימַ ת אויר‪ ،‬הָ ֵראָ ה‬ ‫) ‪(٦۸‬‬ ‫מְ חֻ ֶלקֶ ת ִלשְ תֵ י אנות הַ קְ מועות ְבתו� ֵבית הֶ חָ ֶזה ) ֵראַ ת‪ֵ ،-‬ראוֹת ( ‪.‬‬ ‫‪F67‬‬ ‫)ﺭﺋﺔ( ‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ :‬ﺍﻟﺭﱢ َﺋﺔ ‪ :‬ﺗﻬﻣﺯ ﻭﻻ ﺗﻬﻣﺯ ‪ :‬ﻣﻭﺿﻊ ﺍﻟﻧﻔﺱ ﻭﺍﻟﺭﻳﺢ ﻣﻥ ﺍﻹﻧﺳﺎﻥ‬ ‫ّ‬ ‫ﻣﺎﻳﻁﺭﺩ ﻓﻲ ﻫﺫﺍ ﺍﻟﻧﺣﻭ ‪ .‬ﻗﺎﻝ ﺍﺑﻥ ﺳﻳﺩﺓ‪ :‬ﻭﺇﻧﻣﺎ ﺟﺎﺯ ﺟﻣﻊ ﻫﺫﺍ‬ ‫ﻭﻏﻳﺭﻩ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ِﺭﺋﺎﺕ ﻭﺭﺋﻭﻥ‪ ،‬ﻋﻠﻰ‬ ‫ﻭﻧﺣﻭﻩ ﺑﺎﻟﻭﺍﻭ ﻭﺍﻟﻧﻭﻥ؛ ﻷﻧﻬﺎ ﺃﺳﻣﺎء ﻣﺟﻬﻭﺩﺓ ﻣﻧﺗﻘﺻﺔ ﻭﻻ ﻳُﻛﺳﱠﺭ ﻫﺫﺍ ﺍﻟﺿﺭﺏ ﻓﻲ ﱠﺃﻭﻟﻳﺗﻪ ﻭﻻ ﻓﻲ ﺣ ّﺩ‬ ‫ﺍﻟﺗﺳﻣﻳﺔ‪ ،‬ﻭﺗﺻﻐﻳﺭﻫﺎ ﺭُﺅﻳﱠﺔ‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ﺭُﻭﻳﺔ ) ‪.(٦۹‬‬ ‫‪F 68‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ . 23‬ראש ) ז'( ‪ :‬ﺍﻟﺭﺃﺱ‬ ‫)‪ (67‬ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻡ ‪ / 9‬ﺹ ‪185‬‬ ‫)‪ (68‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪655‬‬ ‫)‪ (69‬ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﻡ‪ / 6‬ﺹ‪68‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ החלק העליון בגוף האדם או הקדמי בבעלי‪-‬החיים קדקד גלגלת ؛ רוש‬‫קבועים איברי‪ -‬הפה‪ ،‬המרכזים של מערכת‪-‬העצבים ואיברי החושים‬ ‫העקריים ‪.‬‬ ‫) ‪(۷۰‬‬ ‫ ) בהשאלה ( ‪.‬‬‫‪F 69‬‬ ‫)ﺭﺃﺱ(‪ :‬ﻓﻲ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ ‪:‬ﺍﻟﺭﱠ ْﺃﺱ ﻣﻥ ﻛﻝ ﺷﻲء‪ :‬ﺃﻋﻼﻩ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺭﺃﺱ‪ :‬ﺳﻳﺩ ﺍﻟﻘﻭﻡ‪ ،‬ﻭﺭﺃﺱ ﺍﻟﺷﻬﺭ‬ ‫ﻭﺍﻟﺳﻧﺔ‪ :‬ﺃﻭﻝ ﻳﻭﻡ ﻣﻥﻫﻣﺎ‪ .‬ﻭﻳﻘﺎﻝ ‪ :‬ﻋﻧﺩﻩ ﺭﺃﺱ ﻣﻥ ﺍﻟﻐﻧﻡ‪ :‬ﻓﺭﺩ ﻣﻧﻬﺎ‪ ،‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ‪ :‬ﺃﺭﺅﺱ ﻭﺭءﻭﺱ ) ‪.(۷۱‬‬ ‫‪F 70‬‬ ‫שני הביטויים בעברית ובערבית מבחינה סימנטית‪ .‬השתתפו ביותר מפירוש‬ ‫אחד וזה מדגיש את הקרבה בין שתי השפות ‪.‬‬ ‫ﺍﻟﺭﺟﻝ‬ ‫‪ .24‬רגל ) נ'( ‪ :‬ﱢ‬ ‫ כל אחד מן הגפים בגוף האדם או בעלי‪-‬החיים המשמש להליכה ‪ ،‬איבר‪-‬‬‫ההליכה ‪.‬‬ ‫ בסיס‪ ،‬משען לכלי או למכשיר בתבנית קנה מאנך ‪.‬‬‫ מדת‪ -‬ארך ) תרגום המדה האנגלית ‪ ( foot‬שעורה ‪ 30.48‬סנטימטר =‬‫‪12‬אינץ' = שלוש ירד )‪.(۷۲‬‬ ‫‪F71‬‬ ‫ﻗﺎﺉ‬ ‫)ﺭﺟﻝ(‪ :‬ﻓﻲ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ ) ﺍﻟﺭﱢ ﺟْ ﻝ (‪ :‬ﻣﻥ ﺃﺻﻝ ﺍﻟﻔﺧﺫ ﺇﻟﻰ ﺍﻟﻘﺩﻡ‪ .‬ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺃﺭﺟﻝ‪ ،‬ﻭﻳﻘﺎﻝ‪ :‬ﻫﻭ ٌﻡ‬ ‫ﻋﻠﻰ ِﺭﺟْ ﻝ‪ :‬ﻫﻣﱠﻪ ﺃﻣﺭ ﻓﻘﺎﻡ ﻟﻪ‪ .‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﻣﺛﻝ‪ ":‬ﻻ ﺗﻣﺷﻲ ﺑﺭﺟﻝ ﻣﻥ ﺃﺑﻰ "‪ :‬ﻻ ﺗﺳﺗﻌﻥ ﺑﻣﻥ ﻻ ﻳﻬﺗﻡ‬ ‫ﻷﻣﺭﻙ‪ .‬ﻭﻛﺎﻥ ﺫﻟﻙ ﻋﻠﻰ ِﺭﺟْ ﻝ ﻓﻼﻥ‪ :‬ﻓﻲ ﻋﻬﺩﻩ ﻭﺯﻣﺎﻧﻪ‪ ،‬ﻭﻓﻲ ﺍﻟﺣﺩﻳﺙ ‪ ":‬ﺃﻋﻠﻡ ﻧﺑﻳﺎ ً ﻫﻠﻙ ﻋﻠﻰ ِﺭﺟْ ﻠﻪ‬ ‫ﻣﻥ ﺍﻟﺟﺑﺎﺑﺭﺓ ﻣﺎ َﻫﻠﻙ ﻋﻠﻰ ِﺭﺟْ ﻝ ﻣﻭﺳﻰ ﻋﻠﻳﻪ ﺍﻟﺳﻼﻡ‪ ،‬ﻭﺍﻧﻘﻁﻌﺕ ﺍﻟﺭﱢ ﺟﻝ ‪ :‬ﺇﺫﺍ ﺧﻠﺕ ﺍﻟﻁﺭﻳﻕ ) ‪. (۷۳‬‬ ‫‪F72‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‬ ‫ﺳﻥ‬ ‫‪ .25‬שֵ ן )נ'( ‪ :‬ﺍﻟ ﱢ‬ ‫)‪ (70‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.656‬‬ ‫)‪ (71‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪231‬‬ ‫)‪ (72‬המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהמ אבן‪ -‬שושן ‪ ،‬דף ‪.662‬‬ ‫)‪ (73‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪344‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ ָכּל אַ חַ ד מִ ן העצמות הבולטות שֶׂ ַבפֶ ה המשְ משות לנגיסַ ת הַ מָ זון וללעיסָ תו‪.‬‬‫ בליטָ ה מחדֶ דֶ ת בכלים שׁונִים הדומָ ה לשִ נֵי הַ חַ י‪.‬‬‫ עֶ ֶצם‪ ،‬ח ֹמר העֶ ֶצם שבשני הפיל‪ ،‬שׁנְהָ ב )‪.(۷٤‬‬‫‪F73‬‬ ‫)ﺍﻟﺳﱢﻥ(‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ‪ :‬ﺍﻟﺳﱢﻥﱡ ‪ :‬ﻭﺍﺣﺩﺓ ﺍﻷﺳﻧﺎﻥ‪ ،‬ﻭﻗﺎﻝ ﺍﺑﻥ ﺳﻳﺩﺓ‪ :‬ﺍﻟﺳﱢﻥ ﺍﻟﺿﱢﺭْ ﺱُ ﺃﻧﺛﻰ‪ .‬ﻭﻓﻲ‬ ‫ﺍﻟﻣﺣﻛﻡ‪ :‬ﺃﻱ ﻣﺎﺑﻘﻳﺕ ﺳ ﱡﻧﻪ‪ ،‬ﻳﻌﻧﻲ ﻭﻟﺩ ﺍﻟﺿﺏ‪ ،‬ﻭﺳﻧﻪ ﻻ ﺗﺳﻘﻁ ﺃﺑﺩﺍً ) ‪.(۷٥‬‬ ‫‪F74‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ .26‬שֵׁ עָ ר ) ז' ( ‪ :‬ﺍﻟ ﱠ‬ ‫ﺷﻌﺭ‬ ‫ סִ י ִבים דַ קִ ים הַ צומְ חִ ים עַ ל הָ ר ֹאשׁ ועַ ל חֲ ְלקִ ים אֲ חֵ ִרים ַבגּוּף אֵ ֶצל ְבנֵי‪-‬אָ דָ ם וּ ַבעֲ לי‪-‬‬‫חַ י ִים ‪.‬‬ ‫ סִ י ִבים הצומְ חִ ים עַ ל הַ פֶ ַרח או עַ ל הַ ִג ְבעול שֶׁ ל ְצמָ חִ ים שׁוֹנִים ) ‪.(۷٦‬‬‫‪F 75‬‬ ‫)ﺍﻟ ﱠﺷﻌﺭ(‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ‪ " :‬ﺍﻟ ﱠﺷﻌْ ﺭ ﻭﺍﻟﺵﱠ َﻋﺭ ﻣﺫﻛﺭﺍﻥ‪ِ :‬ﻧ ْﺑ َﺗﺔ ﺍﻟﺟﺳﻡ ﻣﻣﺎ ﻟﻳﺱ ﺑﺻﻭﻑ ﺃﻭ ﻭﺑﺭ‬ ‫ﻟﻺﻧﺳﺎﻥ ﻭﻏﻳﺭﻩ‪ ،‬ﻭﺟﻣﻌﻪ ﺃﺷﻌﺎﺭ ﻭ ُ‬ ‫ﺷﻌُﻭﺭ‪ ،‬ﻭﺍﻟ ﱠﺷﻌْ َﺭﺓ ﺍﻟﻭﺍﺣﺩﺓ ﻣﻥ ﺍﻟﺷﻌﺭ‪ ،‬ﻭﻗﺩ ﻳﻛﻥ ﺑﺎﻟ ﱠﺷﻌْ َﺭﺓ ﺇﺫﺍ ﺭﺃﻯ‬ ‫ﺍﻟﺷﻳﺏ ﻓﻲ ﺭﺃﺳﻪ‪ ،‬ﻭﺭﺟ ٌﻝ ﺃ ْﺷ َﻌﺭ ﻭ َﺷﻌِﺭ‪ ،‬ﻭﺷﻌﺭﺍﻧﻲ ‪ :‬ﻛﺛﻳﺭ ﺷﻌﺭ ﺍﻟﺭﺃﺱ ﻭﺍﻟﺟﺳﺩ ﻁﻭﻳﻠﻪ ) ‪. (۷۷‬‬ ‫‪F76‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫‪ .27‬ש ֹפָ ה ) נ'؛שְׁ פָ תַ י ִם ( ‪ :‬ﺍﻟﺷﻔﺔ – ﺍﻟﺷﻔﺗﺎﻥ‬ ‫)‪(74‬‬ ‫המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף ‪.717‬‬ ‫)‪ (75‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪. 231‬‬ ‫)‪ ( (76‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף ‪721‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪ (77‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪.231‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ְש ֹ ִריים שֶׁ בְּפֶ תַ ח הַ פֶּ ה ) ‪.(۷۸‬‬ ‫כָּל אֶ חָ ד מִ שְׁ נֵי הַ חֲ לָקִ ים הַ ב ָ‬ ‫‪F7‬‬ ‫)ﺍﻟﺷﻔﺔ(‪ :‬ﺟﺎء ﻓﻲ ﺍﻟﻠﺳﺎﻥ‪) :‬ﺍﻟ ﱠﺷﻔﺗﺎﻥ( ﻣﻥ ﺍﻹﻧﺳﺎﻥ َﻁ َﺑ َﻘﺎ ﺍﻟﻔﻡ‪ ،‬ﺍﻟﻭﺍﺣﺩﺓ ﺷﻔﺔ ﻣﻧﻘﻭﺻ ُﺔ ﻻﻡ ﺍﻟﻔﻌﻝ‬ ‫ﻭﻻﻣﻬﺎ ﻫﺎء‪ ،‬ﻭﺍﻟﺳﱠﻔﺔ ﺃﺻﻠﻬﺎ َﺷ َﻔﺔ ﻷﻥ ﺗﺻﻐﻳﺭﻫﺎ ُ‬ ‫ﺷﻔﻳﻬﺔ ﻭﺍﻟﺟﻣﻊ ﺷﻔﺎﻩ‪ ،‬ﺑﺎﻟﻬﺎء‪ ،‬ﻭﺇﺫﺍ ﻧﺳﺑﺕ ﺇﻟﻳﻬﺎ ﻓﺄﻧﺕ‬ ‫ﺑﺎﻟﺧﻳﺎﺭ‪ ،‬ﻭﺇﻥ ﺷﺋﺕ ﺗﺭﻛﺗﻬﺎ ﻋﻠﻰ ﺣﺎﻟﻬﺎ ﻭﻗﻠﺕ ﺷﻔﻲﱞ ﻣﺛﺎﻝ ﺩﻣﻲﱢ ﻭﻳﺩﻱﱢ ﻭﻋﺩﻱﱢ ‪ ،‬ﻭﺇﻥ ﺷﺋﺕ ﺷﻔﻬﻲﱢ ‪ ،‬ﻭﺯﻋﻡ‬ ‫ﻗﻭﻡ ﺃﻥ ﺍﻟﻧﺎﻗﺹ ﻣﻥ ﺍﻟﺷﻔﺔ ﻭﺍﻭ ﻷﻧﻪ ﻳﻘﺎﻝ ﻓﻲ ﺍﻟﺟﻣﻊ ﺷﻔﻭﺍﺕ ‪ ،‬ﻭﻗﺎﻝ ﺍﺑﻥ ﺑﺭﻱ ﺭﺣﻣﻪ ﷲ ‪ :‬ﺍﻟﻣﻌﺭﻭﻑ‬ ‫ﻱ ﺟﻣﻊ ﺷﻔﺔ ﺷِ َﻔﺎﻩ ٌ ﻣ َﻛﺳﺭﺍً ﻏﻳﺭ ُﻣ َﺳﻠﱠﻡ‪ ،‬ﻭﻻﻣﻪ ﻫﺎء ﻋﻧﺩ ﺍﻟﺑﺻﺭﻳﻳﻥ‪ ،‬ﻭﻟﻬﺫﺍ ﻗﺎﻟﻭﺍ ‪ :‬ﺍﻟﺣﺭﻭﻑ ﺍﻟﺷﻔﻬﻳﺔ‬ ‫ﻑ‬ ‫ﻭﻟﻡ ﻳﻘﻭﻟﻭﺍ ﺍﻟﺷﻔﻭﻳﺔ ) ‪. (۷۹‬‬ ‫‪F78‬‬ ‫החוקר מוצא שהשני ביטויים השתתפו באותי פירוש‪.‬‬ ‫שלישי ‪ :‬הביטויים המצביעים על המאכלים ומשקאות‪.‬‬ ‫)‪ ( (78‬המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬דף ‪722‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪ (79‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ‪ ،‬ﺝ‪ /1‬ﺹ‪231‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ﺍﻷﻟﻔﺎﻅ ﺍﻟﺩﺍﻟﺔ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﻣﺄﻛﻭﻻﺕ ) ﺍﻟﻔﻭﺍﻛﻪ ﻭﺍﻟﺧﺿﺎﺭ ( ﻭﺍﻟﻣﺷﺭﻭﺑﺎﺕ‪:‬‬ ‫‪ .1‬אבטיח‬ ‫‪ .2‬אגוז‬ ‫‪ .3‬אגסים‬ ‫‪ .4‬אורז‬ ‫‪ .5‬אננס‬ ‫‪ .6‬ביצה‬ ‫‪ .7‬בצל‬ ‫‪ .8‬גבינה‬ ‫‪ .9‬גזר‬ ‫‪ .01‬זית‬ ‫‪ .11‬חומוס‬ ‫‪ .21‬חלב‬ ‫‪ .31‬חסה‬ ‫‪ .41‬יוסף אפנדי‬ ‫‪ .51‬לימונים‬ ‫‪ .61‬מים‬ ‫‪.71‬מלח‬ ‫‪ .81‬מרק‬ ‫‪ .91‬משמשים‬ ‫‪ .02‬נענע‬ ‫‪ .12‬סוכר‬ ‫‪ .22‬עדשות‬ ‫‪ .32‬ענבים‬ ‫‪ .42‬פלפל‬ ‫‪ .52‬פריז‬ ‫‪ .62‬קישוא‬ ‫ﺑﻁﻳﺦ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺟﻭﺯ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺇﺟﺎﺹ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺃﺭﺯ‪ /‬ﺭﺯ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺃﻧﺎﻧﺎﺱ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺑﻳﺿﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺑﺻﻝ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺟﺑﻧﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺟﺯﺭ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺯﻳﺕ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺣﻣﺹ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺣﻠﻳﺏ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺧﺱ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻳﻭﺳﻑ ﺃﻓﻧﺩﻱ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻟﻳﻣﻭﻥ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻣﺎء‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻣﻠﺢ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻣﺭﻗﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻣﺷﻣﺵ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻧﻌﻧﻊ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺳﻛﺭ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻋﺩﺱ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻋﻧﺏ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻓﻠﻔﻝ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻓﺭﻳﺯ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻛﻭﺳﺎ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .72‬קסתטנאים‬ ‫‪ .82‬רמונים‬ ‫‪ .92‬שום‬ ‫‪ .03‬שעורה‬ ‫‪ .13‬תאנים‬ ‫‪ .23‬תות‬ ‫‪ .33‬תמרים‬ ‫‪ .43‬תפוחים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻛﺳﺗﻧﺔ‬ ‫ﺭﻣﺎﻥ‬ ‫ﺛﻭﻡ‬ ‫ﺷﻌﻳﺭ‬ ‫ﺗﻳﻥ‬ ‫ﺗﻭﺕ‬ ‫ﺗﻣﺭ‪ /‬ﺑﻠﺢ‬ ‫ﺗﻔﺎﺡ‬ ‫רביעי ‪ :‬הביטויים המצביעים על הזמן והמספרים ‪.‬‬ ‫ﺍﻷﻟﻔﺎﻅ ﺍﻟﺩﺍﻟﺔ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﺯﻣﻥ ﻭﺍﻷﺭﻗﺎﻡ ‪:‬‬ ‫ ראשון ‪ :‬הביטויים המצביעים על הזמן ‪:‬‬‫‪ :‬ﺃﻣﺱ‬ ‫‪ .1‬אמש‬ ‫‪ :‬ﺟﻳﻝ‬ ‫‪ .2‬גיל‬ ‫‪ :‬ﺩﻗﻳﻘﺔ‬ ‫‪ .3‬דקה‬ ‫‪ :‬ﻳﻭﻡ‬ ‫‪ .4‬יום‬ ‫‪ .5‬יומי‬ ‫‪ :‬ﻳﻭﻣﻲّ‬ ‫ﻟﻳﻝ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .6‬ליל‬ ‫ﺃﺳﺑﻭﻉ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .7‬שבוע‬ ‫ﺛﺎﻧﻳﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .8‬שניה‬ ‫ﺳﻧﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .9‬שנה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .01‬שנתי‬ ‫ﺳﻧﻭﻱّ‬ ‫ﺳﺎﻋﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .11‬שעה‬ ‫ שני ‪ :‬הביטויים המצביעים על המספרים ‪:‬‬‫‪29‬‬ ‫‪ .1‬אחד‬ ‫שלושה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ .3‬ארבעה‬ ‫‪ .4‬חמשה‬ ‫‪ .5‬שישה‬ ‫‪ .6‬שבעה‬ ‫‪ .7‬שמונה‬ ‫‪ .8‬תשעה‬ ‫‪ .9‬עשרה‬ ‫‪ֶ .01‬ר ַבע‬ ‫‪ .11‬שליש‬ ‫‪ .21‬מאה‬ ‫‪ .31‬אלף‬ ‫‪ .41‬זמן‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻭﺍﺣﺩ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺛﻼﺛﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺃﺭﺑﻌﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺧﻣﺳﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺳﺗﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺳﺑﻌﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺛﻣﺎﻧﻳﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺗﺳﻌﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻋﺷﺭﺓ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺭﺑﻊ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺛﻠﺙ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻣﺋﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺃﻟﻑ‬ ‫‪:‬‬ ‫ﺯﻣﻥ‬ ‫חמישי ‪ :‬הביטויים המצביעים על התארים‪.‬‬ ‫ﺍﻷﻟﻔﺎﻅ ﺍﻟﺩﺍﻟﺔ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﺻﻔﺎﺕ ‪:‬‬ ‫ﻋﺗﻳﻕ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .1‬עתיק‬ ‫ﻗﺻﻳﺭ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .2‬קצר‬ ‫ﺣﺎﺭ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .3‬חם‬ ‫ﻗﺎﺳﻲ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .4‬קשה‬ ‫שישי‪ :‬הביטויים המצביעים על הדת והאמונה‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ .1‬אסלאם‬ ‫‪ .2‬מסגד‬ ‫‪ .3‬יהודים‬ ‫‪ .4‬יהודות‬ ‫‪ .5‬נוצרים‬ ‫‪ .6‬נצרות‬ ‫‪ .7‬כניסיה‬ ‫‪ .8‬המוסלמים‬ ‫ﺇﺳﻼﻡ‬ ‫ﻣﺳﺟﺩ‬ ‫ﺍﻟﻳﻬﻭﺩ‬ ‫ﺍﻟﻳﻬﻭﺩﻳﺔ‬ ‫ﺍﻟﻣﺳﻳﺣﻳﻭﻥ‬ ‫ﺍﻟﻣﺳﻳﺣﻳﺔ‬ ‫ﺍﻟﻛﻧﻳﺳﺔ‬ ‫ﺍﻟﻣﺳﻠﻣﻳﻥ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שביעי ‪ :‬הביטויים המצביעים על כינוי הגוף והאותיות‪.‬‬ ‫ﺍﻷﻟﻔﺎﻅ ﺍﻟﺩﺍﻟﺔ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﺿﻣﺎﺋﺭ ﻭﺍﻟﺣﺭﻭﻑ ‪:‬‬ ‫ ראשון ‪ :‬הביטויים המצביעים על כינוי הגוף ‪:‬‬‫ﺃﻧﺎ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .1‬אני‬ ‫َ‬ ‫ﺃﻧﺕ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .2‬אתה‬ ‫ﺕ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .3‬את‬ ‫ﺃﻧ ِ‬ ‫ﻧﺣﻥ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .4‬אנחנו‬ ‫ﺃﻧﺗﻡ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .5‬אתם‬ ‫ﺃﻧﺗﻥ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .6‬אתן‬ ‫ﻫﻭ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .7‬הוא‬ ‫ﻫﻲ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .8‬היא‬ ‫ﻫﻡ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .9‬הם‬ ‫ﻫﻥ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .01‬הן‬ ‫ שני ‪ :‬הביטויים המצביעים על האותיות ‪:‬‬‫‪ .1‬מן‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻣﻥ‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ .2‬על‬ ‫‪ .3‬אל‬ ‫‪ .4‬מאין‬ ‫‪ .5‬בעוד‬ ‫‪ .6‬תחת‬ ‫‪ .7‬עם‬ ‫‪ .8‬לא‬ ‫‪ .9‬למה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻋﻠﻰ‬ ‫ﺇﻟﻰ‬ ‫ﻣﻥ ﺃﻳﻥ‬ ‫ﺑﻌﺩ‬ ‫ﺗﺣﺕ‬ ‫ﻣﻊ‬ ‫ﻻ‬ ‫ﻟﻣﺎﺫﺍ‬ ‫שמוני ‪ :‬הביטויים המצביעים על החיות‪.‬‬ ‫ﺍﻷﻟﻔﺎﻅ ﺍﻟﺩﺍﻟﺔ ﻋﻠﻰ ﺃﺳﻣﺎء ﺍﻟﺣﻳﻭﺍﻧﺎﺕ ‪:‬‬ ‫ﺃﺭﻧﺏ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .1‬ארנב‬ ‫ﺑﻘﺭﺓ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .2‬פּרא‬ ‫ﺟﻣﻝ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .3‬גמל‬ ‫ﺩﺏ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .4‬דוב‬ ‫ﺫﺋﺏ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .5‬זאב‬ ‫ﺧﻧﺯﻳﺭ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .6‬חזיר‬ ‫ﺣﻳﻭﺍﻥ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .7‬חיה‬ ‫ﺣﻣﺎﺭ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .8‬חמור‬ ‫ﻁﻠﻲ‪ /‬ﺣﻣﻝ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .9‬טלי‬ ‫ﻛﺑﺵ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .01‬כבש‬ ‫ﻛﻠﺏ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .11‬כלב‬ ‫ﻧﺎﻗﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .21‬נאקה‬ ‫ﻧﻣﻠﺔ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .31‬נמלה‬ ‫ﻧﻣﺭ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .41‬נמר‬ ‫ﻋﺟﻝ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .51‬עגל‬ ‫ﻋﻧﺯﺓ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .61‬עז‬ ‫ﻋﻘﺭﺏ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .71‬עקרב‬ ‫ﻓﻳﻝ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .81‬פיל‬ ‫‪32‬‬ ‫ﺿﻔﺩﻉ‬ ‫ﺛﻭﺭ‬ ‫ﺳﻠﺣﻔﺎﺓ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .91‬צפרדע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ .02‬שור‬ ‫‪ .12‬שלחופית ‪:‬‬ ‫תשיעי ‪ :‬הביטויים המצביעים על הטבע‪.‬‬ ‫ﺍﻷﻟﻔﺎﻅ ﺍﻟﺩﺍﻟﺔ ﻋﻠﻰ ﺍﻟﻁﺑﻳﻌﺔ ‪:‬‬ ‫‪ .1‬אור‬ ‫‪ .2‬ארץ‬ ‫‪ .3‬בריכה‬ ‫‪ .4‬ודי‬ ‫‪ .5‬חם‬ ‫‪ .6‬ים‬ ‫‪ .7‬מים‬ ‫‪ .8‬נביעה‬ ‫‪ .9‬נהר‬ ‫‪ .01‬רוח‬ ‫‪ .11‬שלג‬ ‫‪ .21‬שמים‬ ‫‪ .31‬שמש‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ﻧﻭﺭ‪ /‬ﺿﻭء‬ ‫ﺃﺭﺽ‬ ‫ﺑﺭﻛﺔ‬ ‫ﻭﺍﺩﻱ‬ ‫ﺣﺎﺭ‬ ‫ﻳﻡ‪ /‬ﺑﺣﺭ‬ ‫ﻣﺎء‬ ‫ﻧﺑﻊ‬ ‫ﻧﻬﺭ‬ ‫ﺭﻳﺢ‬ ‫ﺛﻠﺞ‬ ‫ﺳﻣﺎء‬ ‫ﺷﻣﺱ‬ ‫סיכים‬ ‫‪33‬‬ ‫הסיכום כולל את התוצאות המחקר וההמלצות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬התוצאות ‪:‬‬ ‫ המחקר הדגיש כי תחומי הקרבה בין ערבית ועברית הם רבים ו ומגוונים ‪ ،‬וכי רבים‬‫מהביטויים ארצות משמעות בשניהם הדיבור וכתיבה‪.‬‬ ‫ המחקר הראה כי השיעור של הקרבה בשתי שפות שונות מתחום לתחום‪ ،‬וזה יש לו‬‫סיבות צריך ללמוד‪.‬‬ ‫ המחקר הדגיש כי חלק מהביטויים שיש בהן קרבה עשוי להיות לה משמעות נוספת‬‫באחד מהשפות ‪ ،‬זה לו מכחיש הקרבה ‪.‬‬ ‫ המחקר הראה משמעויות רבות לחלק מהביטויים בשתי שפות ‪ ،‬והסיבה לכך היא‬‫התפתחות סמנטית‪.‬‬ ‫ המחקר הראה כי תחום הקרבה בין שתי שפות שווה את חיפוש והמחקר המדעי‬‫הרציני‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההמלצות ‪:‬‬ ‫החוקרים ממליצים‪:‬‬ ‫ החוקר ממליץ שיש צורך ללמוד תחומי הקרבה בין עברית וערבית בכל תחומי החיים ‪،‬‬‫חברתי ‪ ،‬פוליטי‪ ،‬אינטלקטואלי‪ ،‬תרבותי וכלכלי‪.‬‬ ‫מה שהמחקר הזה רק את הגושים הלבנים של המאמץ הזה‪.‬‬ ‫ החוקר ממליץ לעקוב סמנטיקה בין עברית וערבית כי הן מהשפות השמיות‪ ،‬איפה פגע‬‫כמה ביטויים בשתי שפות התפתחות סמנתית‪.‬‬ ‫ החוקר ממליץ למורים של השפה העברי במה שעניין בתחום הקרבה בין שתי שפות‬‫ולהבהיר התחום הזה לתלמידים ‪.‬‬ ‫התוכן‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ .1‬הקדמה ‪4 ..............................................................‬‬ ‫‪ .2‬הביטויים המצביעים על המשפחה ‪6 ..................................‬‬ ‫‪ .3‬הביטויים המצביעים על אברי הגוף ‪12 ..................................‬‬ ‫‪ .4‬הביטויים המצביעים על המאכלים ומשקאות‪25 ......................‬‬ ‫‪ .5‬הביטויים המצביעים על הזמן והמספרים ‪27 ...........................‬‬ ‫‪ .6‬הביטויים המצביעים על התארים ‪27 ......................................‬‬ ‫‪ .7‬הביטויים המצביעים על הדת והאמונה ‪28 ..............................‬‬ ‫‪ .8‬הביטויים המצביעים על כינוי הגוף וה אותיות‪28 ......................‬‬ ‫‪ .9‬הביטויים המצביעים על החיות‪29 ........................................‬‬ ‫‪ .01‬הביטויים המצביעים על הטבע‪.....................................‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ .11‬סיכום ‪......................................................................‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ .21‬מקורות ‪33 ....................................................................‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫המלון העברי המרכז‪ ،‬אברהם אבן שושן‪ ،‬הוצאת קרית‪ -‬ספר בע"מ ירושלים תשלייד‪،‬‬ ‫‪. 1974‬‬ ‫המלון האישי‪ ،‬עברי‪ -‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬כתב‪ :‬ד‪.‬יוסף בשארה‪ ،‬ד‪.‬רשאד עתאמנא‪.‬‬ ‫ﺍﻟﻘﺎﻣﻭﺱ ﺍﻟﺷﺧﺻﻲ‪ ،‬ﻋﺑﺭﻱ‪ -‬ﻋﺑﺭﻱ‪ -‬ﻋﺭﺑﻲ‪ ،‬ﺗﺄﻟﻳﻑ‪ :‬ﺩ‪ .‬ﻳﻭﺳﻑ ﺑﺷﺎﺭﺓ‪ ،‬ﺩ‪ .‬ﺭﺷﺎﺩ ﻋﺛﺎﻣﻧﺔ‪ ،‬ﺩﺍﺭ ﺍﻟﻬﺩﻯ‬ ‫ﻟﻠﻁﺑﺎﻋﺔ ﻭﺍﻟﻧﺷﺭ ﻛﺭﻳﻡ ‪ 2001‬ﻡ‪.‬ﺽ ‪.‬‬ ‫מילון קוגמן‪ ،‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬יחזקאל קוגמן‪.‬‬ ‫ﻗﺎﻣﻭﺱ ﻗﻭﺟﻣﺎﻥ‪ ،‬ﻋﺑﺭﻱ‪ -‬ﻋﺭﺑﻲ‪ ،‬ﻭﺗﺄﻟﻳﻑ‪ :‬ﺣﺳﻘﻝ ﻗﻭﺟﻣﺎﻥ‪ ،‬ﺍﻟﻧﺎﺷﺭ‪ :‬ﻣﻛﺗﺑﺔ ﻛﻝ ﺷﻲء‪ -‬ﺣﻳﻔﺎ ‪2003‬ﻡ ‪.‬‬ ‫מילון שימושי חדש‪ ،‬עברי‪ -‬ערבי‪ ،‬ערבי‪ -‬עברי‪ ،‬כתב ‪ :‬שלמה אלון‪ ،‬הוצאת‪ .‬ש‪.‬זק‪،‬‬ ‫יורשלים ‪. 2007،‬‬ ‫ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻌﻣﻠﻲ ﺍﻟﺟﺩﻳﺩ‪ ،‬ﻋﺑﺭﻱ‪ -‬ﻋﺭﺑﻲ‪ ،‬ﻭﻋﺭﺑﻲ‪ -‬ﻋﺑﺭﻱ ‪ ،‬ﺗﺄﻟﻳﻑ ‪ :‬ﺷﻠﻭﻣﻭ ﺃﻟﻭﻥ‪ ،‬ﻭﺩﺍﺭ ﺍﻟﻧﺷﺭ ﺵ‪ .‬ﺯﺍﻙ ‪،‬‬ ‫‪ 2007‬ﻡ ‪.‬‬ ‫ﺍﻟﻌﺑﺭﻳﺔ ﻣﻥ ﻏﻳﺭ ﻣﻌﻠﻡ ‪ ،‬ﺩ‪ .‬ﺭﺏﺣﻲ ﻛﻣﺎﻝ‪ ،‬ﺩﺍﺭ ﺍﻟﻌﻠﻡ ﻟﻠﻣﻼﻳﻳﻥ‪ -‬ﺑﻳﺭﻭﺕ – ﻟﺑﻧﺎﻥ‪ ،‬ﺍﻟﻁﺑﻌﺔ ﺍﻟﺳﺎﺩﺳﺔ‪ ،‬ﻣﺎﻳﻭ‬ ‫‪ 1979‬ﻡ ‪.‬‬ ‫ﺍﻟﻌﺑﺭﻳﺔ ﻣﻥ ﻏﻳﺭ ﻣﻊﻟﻡ‪ ،‬ﺩ‪ .‬ﻛﻣﻳﻠﻳﺎ ﺃﺑﻭ ﺟﺑﻝ‪ ،‬ﻣﺅﺳﺳﺔ ﺍﻟﻣﻌﺎﺭﻑ‪ -‬ﺑﻳﺭﻭﺕ‪ -‬ﻟﺑﻧﺎﻥ ‪ ،‬ﺍﻟﻁﺑﻌﺔ ﺍﻷﻭﻟﻰ ) ‪1420‬‬ ‫ﻫـ ‪1999 -‬ﻡ (‪.‬‬ ‫ﺍﻟﻣﻌﺎﺟﻡ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ‪:‬‬ ‫‪ .۷‬ﻟﺳﺎﻥ ﺍﻟﻌﺭﺏ‪ ،‬ﺍﺑﻥ ﻣﻧﻅﻭﺭ) ﺟﻣﺎﻝ ﺍﻟﺩﻳﻥ ﺃﺑﻭ ﺍﻟﻔﺿﻝ ﻣﺣﻣﺩ ﺑﻥ ﻛﺎﺭﻡ(‪ ،‬ﺩﺍﺭ ﺻﺎﺩﺭ‪ -‬ﺑﻳﺭﻭﺕ‪ -‬ﻟﺑﻧﺎﻥ‪ ،‬ﻁ ‪– 1‬‬ ‫‪2000‬ﻡ ‪.‬‬ ‫‪ .۸‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻛﺑﻳﺭ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺑﺎﻟﻘﺎﻫﺭﺓ‪ ،‬ﺍﻷﺟﺯﺍء ﻣﻥ ) ‪(8 -1‬‬ ‫‪ .۹‬ﺍﻟﻣﻌﺟﻡ ﺍﻟﻭﺳﻳﻁ ‪ ،‬ﻣﺟﻣﻊ ﺍﻟﻠﻐﺔ ﺍﻟﻌﺭﺑﻳﺔ ﺑﺎﻟﻘﺎﻫﺭﺓ‪ ،‬ﺍﻟﻁﺑﻌﺔ ‪.3‬‬ ‫‪36‬‬