‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫‪1‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫אל מנשיה‪:‬‬ ‫לת"א‬ ‫מקום‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫מפגש‬ ‫בין‬ ‫יפו‬ ‫מגיש‪ :‬טל סוסטיאל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מנחים‪ :‬אדריכלית‬ ‫קלאודיו מילול‬ ‫דורית‬ ‫הוק‪,‬‬ ‫אדריכל‬ ‫מבוא‬ ‫נקודת המוצא לפרויקט התחילה מהצורך‬ ‫באופן‬ ‫המתייחס‬ ‫תכנון‬ ‫ליצור‬ ‫האישי‬ ‫מקום‪.‬‬ ‫של‬ ‫השונים‬ ‫לרבדיו‬ ‫ביקורתי‬ ‫הפרויקט שואף להציג אסטרטגיה תכנונית‬ ‫אשר מנסה לשלב בין רובד קונקרטי של‬ ‫דרישות וצרכים עירוניים‪-‬תכנוניים‪ ,‬לבין‬ ‫מפסיפס‬ ‫המורכב‬ ‫רוחני‪-‬מהותני‬ ‫רובד‬ ‫סיפורים‪ ,‬דימויים וחוויות ייחודיים של‬ ‫מקום עבור תושביו‪ .‬מתחם מנשיה‪ ,‬אשר‬ ‫היווה בעבר שכונה ערבית שנהרסה‪ ,‬מייצג‬ ‫מקום "ישראלי" בעל משמעות היסטורית‬ ‫מרחביים‬ ‫קונפליקטים‬ ‫של‬ ‫מורכבת‬ ‫ותרבותיים ודרכו נבחן מקומו של האדריכל‬ ‫ותרומתו ליצירת מקום – כשיח חברתי‬ ‫ביקורתי רב‪-‬תרבותי‪ .‬הפתרון האדריכלי‬ ‫המוצע מאמץ את מושג ה"ריק" כפוטנציאל‬ ‫למרחב עירוני וכמאיץ חברתי אלטרנטיבי‪,‬‬ ‫ומציע "טבולה רסה" חדשה כבסיס לזיכרון‬ ‫פרשנות‬ ‫מוצעת‬ ‫אלטרנטיביים‪:‬‬ ‫וזהות‬ ‫מחודשת וייחודית של רצועת החוף ליצירת‬ ‫פארק עירוני ובו מתחמי תרבות‪ ,‬בילוי‪,‬‬ ‫פנאי ויצירה )"קונטיינרים ציבוריים"(‪.‬‬ ‫הפתרון האדריכלי מתבסס על סופר‪-‬פוזיציה‬ ‫של פרשנות אישית לשכבות היסטוריות‪,‬‬ ‫קיימות ועתידיות‪ :‬פרוגרמה עירונית של‬ ‫עירוב שימושים‪ ,‬עוגני זיכרון וחפירה‬ ‫טופוגרפית ה"מורידה" את העיר אל גובה‬ ‫פני הים‪ .‬הפרויקט מפרט פרק חיבור של‬ ‫קונטיינר תרבותי מוצע – מתחם לאמנות‬ ‫פלסטית וויזואלית – ודרכו מנסה לתת‬ ‫פרשנות אדריכלית להקשרים המורכבים בין‬ ‫ת"א ליפו ובין העיר‪ ,‬דרך הפארק‪ ,‬לים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :1 .‬גבעת יפו 'בוקעת' מתוך הים‪ ,‬עיבוד‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :2 .‬ת"א ומנשיה מיפו העתיקה‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :3 .‬האופק במנשיה לקראת ערב‪ ,‬צילום אישי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :4 .‬יפו‪-‬ת"א‪ :‬פרשנות מרחבית ממנשיה‪ ,‬עיבוד‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :5 .‬קו הרקיע יפו‪-‬ת"א‪ ,‬מציאויות‬ ‫מדומיינות‪ :‬הכפר הים תיכוני מול המטרופולין‬ ‫המנהטני‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪2‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫‪ 0.0‬הפוליטיקה של האדריכלות‬ ‫'לפעמים כדי לשנות עיר‪ ,‬די לשנות את‬ ‫הסיפור של העיר‪.‬‬ ‫בתל אביב‪ ,‬שהיא אולי העיר היחידה בעולם‬ ‫שקרויה על שם ספר‪ ,‬מזה זמן רב הסיפור‬ ‫של העיר נקרא "עיר לבנה"‪.‬‬ ‫עיר לבנה עיר שחורה מראה כיצד שימש‬ ‫הדיון מרכיב עקרוני לא רק בבנייתה של‬ ‫העיר אלא גם בהבנייתן של הזהות‪ ,‬התרבות‬ ‫והרטוריקה הלאומית; וכיצד נהפך לחלק‬ ‫מההיסטוריה הכללית‪ ,‬הפוליטית של תל‬ ‫אביב‪ ,‬של ישראל ושל המזרח התיכון‪.‬‬ ‫עיר לבנה עיר שחורה מנסה להציע מתווה‬ ‫לסיפור חדש‪ ,‬שבו תל אביב אינה צומחת‬ ‫מהחולות‪ ,‬כפי שצייר אותה נחום גוטמן‪,‬‬ ‫וגם לא נבנית "מקצף גל ועננה" כפי‬ ‫שכתבה נעמי שמר‪ ,‬אלא נולדת ביפו‬ ‫ומתעצבת עפ"י יחסה ליפו‪ .‬הסיפור הזה‬ ‫הוא לא רק על ארכיטקטורה‪ ,‬בנייה‬ ‫וכתיבה‪ ,‬אלא גם‪ ...‬על מלחמה‪ ,‬הריסה‪,‬‬ ‫מחיקה‪ ,‬ומחיקה של המחיקה‪'...‬‬ ‫)רוטברד‪(2005 ,‬‬ ‫הספר 'עיר לבנה‪ ,‬עיר שחורה' היה בין‬ ‫המרכזיים שליוו את המחקר על הפרויקט‬ ‫בתחילת דרכו ותרומתו העיקרית הייתה‬ ‫הצעתו לנסות ולקרוא את כל העובדות‬ ‫וההיסטוריה המבנה אותן‪ ,‬ב'משקפיים'‬ ‫אחרים ואובייקטיביים עד כמה שניתן על‬ ‫מנת ליצור מרחב עירוני שיאפשר הכלה רבה‬ ‫יותר ולא הדרה של אוכלוסיות שונות‪.‬‬ ‫העיר בסופו של עניין‪ ,‬מורכבת מאינספור‬ ‫סיפורים אישיים וקולקטיביים שנכתבו‬ ‫ועוד ייכתבו עליה‪.‬‬ ‫האדריכל‪ ,‬בין השאר או בעיקר כסוכן‬ ‫מדינת הלאום‪ ,‬במודע או שלא במודע‪,‬‬ ‫מעצב את המרחב הפיזי‪-‬תרבותי כפרשנות‬ ‫מחוזקת‪,‬‬ ‫שלעיתים‬ ‫פרשנות‬ ‫פוליטית‪,‬‬ ‫פשוט נמחקת בהתאם לרצון‬ ‫מודחקת או‬ ‫השולטים בכוח ובאמצעים‪.‬‬ ‫בתוך כך‪ ,‬הדיון האקדמי והאוטונומי‬ ‫המודרניסטי על האדריכלות‪ ,‬משרת את‬ ‫הפוליטיות‬ ‫והאידיאולוגיות‬ ‫המטרות‬ ‫הלאומיות של המערב והציונות גם יחד‪.‬‬ ‫הדיון בשיח האדריכלי בישראל ובפרט בת"א‬ ‫חשף‬ ‫פוליטית‪,‬‬ ‫מבט‬ ‫מנקודת‬ ‫ויפו‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫של‬ ‫אחרות‬ ‫מרחביות‬ ‫פרשנויות‬ ‫מושגים של גבולות‪ ,‬זיכרון‪ ,‬מציאויות‬ ‫מרכז‬ ‫היסטוריוגרפיה‪,‬‬ ‫מדומיינות‪,‬‬ ‫מחוללים‬ ‫למרכיבים‬ ‫הפכו‬ ‫ופריפריה‪,‬‬ ‫ומכריעים של המעשה האדריכלי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :6 .‬מוזיאון האצ"ל לתולדות כיבוש יפו –‬ ‫סיפורו של מקום?‪ ,‬שריד ממנשיה ההיסטורית‪,‬‬ ‫אינטרנט‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :7 .‬שלט רחוב דרך סלמה פינת הרצל‪ ,‬רוטברד‪,‬‬ ‫עיר לבנה עיר שחורה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :8 .‬כריכת כיבוש אזרחי‪ ,‬אייל וייצמן‪.‬‬ ‫בתוך הקונטקסט המורכב הזה נבחר מתחם‬ ‫מנשיה כמקרה בוחן לפתח דיון ראשוני על‬ ‫יחסי הכוחות בין פוליטיקה לאדריכלות‪,‬‬ ‫עימם‬ ‫להתמודד‬ ‫אישית‬ ‫פרשנות‬ ‫והצגת‬ ‫באמצעות כלים ואמירה אדריכליים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :9 .‬גרפיטי על שרידי בית בגבול מנשיה‪,‬‬ ‫צילום אישי‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪3‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫‪ 0.1‬הגדרת נושאי המחקר‬ ‫‪ 3‬נושאים הוגדרו לניתוח הפרויקט‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיח היסטורי‪-‬תרבותי‬ ‫את‬ ‫וביקורתי‬ ‫מעמיק‬ ‫באופן‬ ‫הבוחן‬ ‫ההיסטוריה והפוליטיקה של מערכת היחסים‬ ‫בין ת"א ליפו‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיח אורבני‪-‬גלובלי‬ ‫הבוחן תקדימים של מפגשי עיר וים במרחב‬ ‫הים התיכון כתסריטים עירוניים אפשריים‬ ‫למרחב העירוני‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיח פנומנולוגי‪-‬מקומי‬ ‫הבוחן את הכוחות הפועלים במקום תוך‬ ‫ניתוח היסטוריה‪ ,‬מצב קיים‪ ,‬הקשרים‬ ‫עירוניים‪ ,‬גבולות‪ ,‬חסמים ופוטנציאלים‪.‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫ישראל )מ‪.‬מ‪.‬י‪ (.‬משקיעים בחיזוק ההון‬ ‫הממסדי על גב התושבים ביפו‪ ,‬ממשיכה‬ ‫מדיניות בינוי‪ -‬פינוי לגרש תושבים‪,‬‬ ‫להזניח השקעה בפיתוח תשתיות ופגיעה‬ ‫במוסדות מקומיים ועל כן באיכות חיי‬ ‫התושבים‪.‬‬ ‫היחסים הללו מעצימים ומחדדים את פערי‬ ‫אי השיוויון בין האוכלוסיות השונות‬ ‫וממשיכים מדיניות של הפרדה‪ ,‬הבדלה‬ ‫וקיפוח‪.‬‬ ‫כל אלה נבחנו מנקודת מבט חברתית תוך‬ ‫התייחסות לחשיבות הקרקע והטופוגרפיה‬ ‫כ'מצע' לפעולה האדריכלית‪.‬‬ ‫‪ 1.0‬שיח היסטורי‪ -‬תרבותי‪ :‬מערכת‬ ‫היחסים בין יפו לת"א‬ ‫‪3‬‬ ‫הוגדרו‬ ‫המחקר‬ ‫של‬ ‫ראשוני‬ ‫בשלב‬ ‫המרכיבים המהותיים שבבסיס הרקע לדיון‬ ‫התיאורטי‪ :‬ת"א‪ ,‬יפו וחוף הים‪ ,‬שלושתם‬ ‫מהווים קודקודיו של משולש כוחות דרכו‬ ‫ביקש המחקר לנסות לפרק‪ ,‬לעצב ולהגדיר‬ ‫מחדש את המרחב המנטלי והפיזי שנוצר‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬בידוד המושגים ובחינתם זה מול‬ ‫זה בתוך הקונטקסט החברתי‪ ,‬הפוליטי‬ ‫התרבותי והאמנותי דרך דימויים וייצוג‬ ‫ודיונים‬ ‫מפות‬ ‫תמונות‪,‬‬ ‫טקסטים‪,‬‬ ‫של‬ ‫להבנת‬ ‫מחשבתי‬ ‫רקע‬ ‫היוו‬ ‫היסטוריים‬ ‫הכוחות הפועלים והמניעים את האדריכלות‬ ‫במקום‪ .‬מתוך כך קרם עור וגידים הסיפור‬ ‫האישי והביקורתי על מהות היחסים‪.‬‬ ‫מקור השם 'יפו'‪ -‬ﻳَﺎﻓَﺎ ‪ -‬נעוץ בהיסטוריה‬ ‫שלה כישוב ערבי ממלוכי בשם 'יאפה'‬ ‫ה‪20-‬‬ ‫במאה‬ ‫הישראלי‬ ‫כיבושה‬ ‫שלאחר‬ ‫'עוברת' יחד עם כל רחובותיה‪ ,‬במטרה‬ ‫לסמן את כוח השלטון תוך רצון לטשטש את‬ ‫'תל‪-‬אביב'‪,‬‬ ‫השם‬ ‫מקור‬ ‫העבר‪.‬‬ ‫עקבות‬ ‫מאירופה בספרו של הרצל 'אלטנוילנד' –‬ ‫'עוברת'‬ ‫הוא‬ ‫שגם‬ ‫ישנה‪-‬חדשה'‬ ‫'ארץ‬ ‫ופרשנותו סמלה החייאה רעננה מחדש של‬ ‫תרבות עתיקה על חרבות תל היסטורי‪.‬‬ ‫לאחר ייסוד ת"א 'מן החולות' מצפון‬ ‫ליפו‪' ,‬ברחה' התפתחותה צפונה ובמקביל‬ ‫ממזרח ליפו על שטחי פרדסיה כאשר לאחר‬ ‫‪ 1948‬סופחה יפו לת"א והדרדרה לפרבר‬ ‫מוזנח אך גם נוסטלגי‪-‬תיירותי של ת"א‪.‬‬ ‫כיום אנו עדים לתהליך ג'נטריפיקציה של‬ ‫יפו בדמות פרויקטים יוקרתיים השואבים‬ ‫כוחם מהדימוי העתיק‪-‬נוסטלגי שלה והחדרת‬ ‫הגבוה‪.‬‬ ‫המעמד‬ ‫מן‬ ‫חזקות‬ ‫אוכלוסיות‬ ‫במקביל בעוד העירייה ומנהל מקרקעי‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :10 .‬יחסי כוחות מרחביים בין יפו לת"א‪,‬‬ ‫סכימה אישית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :11 .‬אם תרצו אין זו אגדה‪ ,‬כריכת‬ ‫אלטנוילנד‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :12 .‬ציור נוסטלגי של יפו‪ ,‬מאה ‪ ,19‬יפו‬ ‫בראי ימים‪ ,‬זאבי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :13 .‬ת"א – העיר העברית הראשונה‪ ,‬כרזה‪,‬‬ ‫לחיות עם החלום‪.‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫ת‪ .‬מס‪ ,Jewanda - Zionstine :16 .‬קריאת סיפורים‬ ‫מנקודות מבט אחרות‪Back to The Sea ,‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :17 .‬ת"א ללא מנשיה‪ ,‬ת"א של נחום גוטמן‪-‬‬ ‫נחום גוטמן של ת"א‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :14 .‬יפו – העיר המעוברתת הראשונה‪ ,‬כריכת‬ ‫הספר ההיסטורי 'יפו בראי ימים'‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :15 .‬טבולה א‪-‬ראסה? סיפורה של ת"א מן‬ ‫‪Back to‬‬ ‫החולות – הגרלת המגרשים של אחוזת בית‪,‬‬ ‫‪The Sea‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :18 .‬יפו כאתר תל אביבי‪,‬‬ ‫רוטברד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫‪ 1.1‬פיתוח התיישבות‬ ‫בתוך כך‪ ,‬למרות היווסדה כשכונה ערבית‪,‬‬ ‫שמשה מנשיה כפרק מקשר בין יפו לת"א‬ ‫וכתמהיל אמביוולנטי ומגוון של יחסי‬ ‫'שכנות‪-‬אוייבות' בין שתי הקהילות‪ ,‬וגם‬ ‫בה התיישבו יהודים‪' .‬הרקמות של הקהילות‬ ‫תיפקדו כאזורי מגורים סמוכים וניכר גם‬ ‫כי היה קשר בין הקהילות על בסיס‬ ‫ועבודה‬ ‫מגורים‬ ‫מסחר‪,‬‬ ‫של‬ ‫יומיומי‪,‬‬ ‫עם‬ ‫אולם‪,‬‬ ‫‪.(2004‬‬ ‫)חתוקה‪,‬‬ ‫משותפת'‬ ‫היווסדה של אחוזת בית ב‪ ,1906-‬שלימים‬ ‫הוגדרה בדיעבד כמקום היווסדה של ת"א‬ ‫)רק ב‪ ,(1909-‬נוסד הרעיון האידיאולוגי‬ ‫היהודי לעיצוב מרחב אדריכלי ותרבותי‬ ‫'אירופאי' נבדל מזה שייצגה יפו‪ .‬בהמשך‪,‬‬ ‫ההבדלים‬ ‫הוקצנו‬ ‫בריטי‪,‬‬ ‫שלטון‬ ‫תחת‬ ‫התרבותיים בין יהודים וערבים תוך שימוש‬ ‫בשליטה טריטוריאלית‪ ,‬וכתוצר של מאבקים‬ ‫אלו הובנתה מנשיה כפרבר שוליים ליפו‬ ‫ולת"א גם יחד )ת‪ .‬מס‪.(20 .‬‬ ‫יפו‪ ,‬משמשת משחר ההיסטוריה כעיר מיתית‪.‬‬ ‫האיזכור הראשוני של יישובה מרחיק עד‬ ‫למאה ה‪ 17-‬לפנה"ס‪ .‬מיקומה האסטרטגי על‬ ‫גבעה לשפת הים התיכון‪ ,‬בצומת של שלוש‬ ‫יבשות הפך אותה למקום רווי מלחמות‬ ‫וכיבושים בכל התקופות‪ .‬התפתחות היישוב‬ ‫בשתי המאות האחרונות עיצב את דמותה‬ ‫העכשווית‪ ,‬בצילה ותחת חסותה של ת"א‬ ‫המודרנית‪ .‬במהלך המחקר ההיסטורי של‬ ‫מנשיה‪ ,‬נחשפה פרשנות חדשה של יחסי‬ ‫הכוחות ‪ -‬בין אידיאולוגיות של מערביים‬ ‫תחת כיבוש מצרי‪ ,‬עות'מני‬ ‫ומזרחיים‬ ‫ובריטי והם משתקפים בפריסה המרחבית‬ ‫ולבסוף במערך הפיזי והמדומיין של כל‬ ‫קהילה‪.‬‬ ‫השכונות הראשונות שנבנו בשנות ה‪ '70-‬של‬ ‫המאה ה‪ 19-‬מחוץ ליפו היו שתי השכונות‬ ‫הערביות עג'מי ומנשיה‪ ,‬שנפרסו על רצועת‬ ‫החול לחוף הים‪ ,‬צפונה ודרומה מיפו‬ ‫בהתאמה‪ .‬המושבה האמריקאית הוקמה ב‪1866-‬‬ ‫ממזרח ליפו ויושבה אח"כ ע"י הגרמנים‬ ‫הטמפלרים‪.‬‬ ‫השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות‬ ‫יפו היתה נווה צדק שנוסדה ב‪ 1887-‬ע"י‬ ‫רוקח ושלוש וסמליותה בכך שהתבטלו בה‬ ‫הבדלי האשכנזים והספרדים‪ .‬בעקבותיה‬ ‫הוקמו שכונות יהודיות 'מאוחדות' נוספות‬ ‫ברוח זו כרצף עירוני סביב מנשיה‪.‬‬ ‫מערביים – אירופאים‬ ‫מזרחיים ‪ -‬ערבים‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :19 .‬מפת אזור יפו ‪ ,1917‬ארכיון‬ ‫העיר ת"א‪.‬‬ ‫‪ :1890‬ערבים – ‪ 16,900‬יהודים – ‪100‬‬ ‫‪ 1910‬ערבים – ‪ 62,000‬יהודים – ‪8,000‬‬ ‫‪ :1922‬ערבים ‪ 27,00‬יהודים – ‪20,150‬‬ ‫‪ :1931‬ערבים – ‪ 44,600‬יהודים – ‪7,200‬‬ ‫‪ :1947‬ערבים – ‪ 70,000‬יהודים???‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :21 .‬פיתוח התיישבות היסטורי של השכונות‬ ‫מחוץ לחומות יפו‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :20 .‬מנשיה כפרבר שוליים במרכז גיאוגרפי‬ ‫שבין יפו לת"א‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪6‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫‪ 1.2‬קו גבול משתנה‬ ‫הגבולות הפיזיים והמדומיינים של ת"א‬ ‫הכוחות‬ ‫את‬ ‫ומעצבים‬ ‫מגדירים‬ ‫ויפו‬ ‫הפוליטיים והכלכליים ובתוך כך תורמים‬ ‫להעמקת הפערים ואי‪-‬השוויון ביניהן‪ .‬תחת‬ ‫מנגנוני הלאום והמדינה יפו נותרת ברובה‬ ‫מחוץ לסיפור ההיסטוריוגרפיה של ת"א‬ ‫וכהמשך ישיר‪ ,‬גם מחוץ לגיאוגרפיה שלה‪.‬‬ ‫בת‪ .‬מס‪ 22 .‬ניתן לראות בסופרפוזיציה את‬ ‫הגבולות של מפות מפתח שונות ואופן‬ ‫הערים‪.‬‬ ‫שתי‬ ‫של‬ ‫בהיסטוריה‬ ‫השתנותן‬ ‫מנשיה‪ ,‬בין עברה של זו לעתידה של זו‪,‬‬ ‫נותרת כעדות אילמת למציאות המרחבית‬ ‫והפוליטית‪ .‬על כן מבקש הפרויקט לראות‬ ‫במנשיה פוטנציאל לחיבור מחדש תוך מתן‬ ‫פרשנות היסטורית למשמעות הקשר בין יפו‬ ‫לבין ת"א‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :23 .‬מודל ת"א ללא מנשיה ויפו בתערוכה‬ ‫'לגור על החולות'‪ ,‬צילום אישי‪.‬‬ ‫לשכונות‬ ‫מעל‬ ‫נישאים‬ ‫מגדלים‬ ‫‪:24‬‬ ‫מס‪.‬‬ ‫ת‪.‬‬ ‫ההיסטוריות של ת"א‪ ,‬מבט ממנשיה‪ ,‬צילום אישי‪.‬‬ ‫‪1927‬‬ ‫תכנית גדס‬ ‫‪1938‬‬ ‫תכנית גדס סופית‬ ‫‪1994‬‬ ‫בניינים לשימור‬ ‫‪1994‬‬ ‫מתחמים היסטוריים‬ ‫‪2003‬‬ ‫'עיר לבנה'‬ ‫‪2006‬‬ ‫גבולות מנהליים‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :22 .‬גבולות ההיסטוריה מגדירים גיאוגרפיה‪:‬‬ ‫סופרפוזיציה של מפות שונות‪ ,‬עיבוד אישי‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪7‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫‪ 1.3‬אסטרטגיית העירייה‪ :‬היסטוריה‬ ‫תכנונית אדריכלית‬ ‫ההיסטוריה התכנונית של ת"א ויפו נבחנה‬ ‫תחת שתי מסגרות התייחסות‪ :‬תכנית העיר‬ ‫הכוללת אל מול תכנית מנשיה המקומית‪.‬‬ ‫בחינת התכניות השונות יחד עם תחרויות‬ ‫ותערוכות‪ ,‬הובילו לפרשנות מחודשת של‬ ‫ולאמירה‬ ‫מנשיה‬ ‫של‬ ‫המתחם‬ ‫משמעות‬ ‫להציע‬ ‫הפרויקט‬ ‫שמבקש‬ ‫האדריכלית‬ ‫כאלטרנטיבה‪.‬‬ ‫תכנית העיר היחידה שאושרה סטטוטורית‬ ‫בת"א עד היום הייתה תכנית גדס אשר סמלה‬ ‫את הדגם האירופאי של דימוי עיר המושתתת‬ ‫על סדר‪ ,‬ארגון‪ ,‬שקט ובתים מוקפים גינות‬ ‫ירוקות‪ .‬התכנית הגדירה מערכת עירונית‬ ‫של בלוקים וגינות שמאפשרת גמישות ובסיס‬ ‫תכנוני לפיתוח אפשרי ובכך כוחה‪ .‬עם זאת‬ ‫התכנון הסופי שנבחר עבור ת"א היה‬ ‫במיקום רחוק ובמנותק מיפו )מנחל הירקון‬ ‫בצפון ועד לרחוב בוגרשוב בדרום(ומציג‬ ‫כבר בשנות ה‪ '20-‬את הקרע האידיאולוגי‬ ‫העתידי בין שתי הערים‪ .‬תכנית גרונבלט‬ ‫הציעה לראשונה ב‪ 1933-‬את רעיון הפקעת‬ ‫רצועת החוף לטובת מיזמים של מודל עיר‪-‬‬ ‫מגדלים על קו המים‪ .‬לאחר קום המדינה‬ ‫תכנית הורוביץ הציגה ב‪ 1953-‬זיהוי של‬ ‫מנשיה כחלק המערבי של המע"ר ההיסטורי‬ ‫וזליגתו אל עבר החוף‪ .‬התכניות שבאו‬ ‫השמשוני‬ ‫בעקבותיהן פצ'ינטו )‪,(1963-7‬‬ ‫נגעו‬ ‫)‪(1970‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫ותב"ע‬ ‫)‪(1964-8‬‬ ‫ברעיון פיתוח דומה של המע"ר אל הים‬ ‫במנשיה ופארק עם מוקדי פעילות לאורך‬ ‫יפו ושכונותיה‬ ‫חופה של ת"א ועל‬ ‫מזור‬ ‫של‬ ‫האחרונה‬ ‫התכנית‬ ‫הערביות‪.‬‬ ‫)‪ (1984‬המשיכה את רעיון פיתוח פארק‬ ‫החוף ותפסה את יפו העתיקה ושכונותיה‬ ‫הערביות כשצ"פ של פארק היסטורי לאומי‬ ‫)ת‪ .‬מס‪ (27 .‬תוך התעלמות מתושביו‪ .‬עם‬ ‫זאת הציעה התכנית פיתוח של המע"ר‬ ‫העירוני לאורך האיילון‪ ,‬ואנו עדים‬ ‫למימושה כיום‪.‬‬ ‫הפרויקט מאמץ גישה זו‪ ,‬המספקת עתודות‬ ‫האיילון‪,‬‬ ‫על‬ ‫מגורים‬ ‫לפיתוח‬ ‫קרקע‬ ‫ומותירה את מנשיה כפרק ממרחב החוף‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :25 .‬תכנית גדס‪.Back to The Sea ,1927 ,‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫ת‪ .‬מס‪ – 26 .‬הצעה לתכנית אב‪ ,‬הורוביץ‪,‬‬ ‫‪.Back to The Sea ,1953‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :27 .‬הצעה לתכנית אב‪ ,‬מזור‪,‬‬ ‫‪. Back to The Sea ,1984‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :28 .‬תכנית מדרון יפו כפארק עירוני‪,2006 ,‬‬ ‫ברוידא‪-‬מעוז אדריכלי נוף‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫תכנית מנשיה‪ .‬לאחר ההרס הגדול של‬ ‫השכונה הערבית ב‪ 1948-‬ע"י האצ"ל וגירוש‬ ‫והברחת התושבים הערבים ממנה‪ ,‬עברה‬ ‫הקרקע לבעלות המדינה )מ‪.‬מ‪.‬י‪ .(.‬כמרבית‬ ‫השטחים שנכבשו ב‪ 1948-‬חלוקות המגרשים‬ ‫המקוריות ותוואי הרחובות נמחקו וחולקו‬ ‫מחדש למנוע חזרה של תושבים‪ .‬עקב מצוקת‬ ‫המגורים לנוכח גלי העלייה הגדולים פלשו‬ ‫מהגרים‬ ‫והנטושה‬ ‫ההרוסה‬ ‫השכונה‬ ‫אל‬ ‫יהודים‪ ,‬ובכך מנעו את הריסתה המוחלטת‪.‬‬ ‫למרות זאת בחרה המדינה להימנע משיקום‬ ‫השכונה מתוך ראייה פוליטית ונדל"נית‬ ‫כפוטנציאל לתכנון עתידי במקום והשכונה‬ ‫גם‬ ‫גורשו‬ ‫בהמשך‬ ‫להידרדר‪.‬‬ ‫המשיכה‬ ‫נותרו‬ ‫ההיסטורית‬ ‫ומהשכונה‬ ‫המהגרים‬ ‫שלושה מבנים‪ :‬מסגד חסן בק‪ ,‬בחלקה‬ ‫הצפוני‪ ,‬מתחם תחנת הרכבת הטורקית שהוסב‬ ‫למוזיאון צה"ל‪ ,‬ושריד בית ערבי נטוש‬ ‫שהוסב למוזיאון האצ"ל לכיבוש יפו –‬ ‫'בית גידי'‪ .‬לאחר 'ניקוי' השטח הוקמה‬ ‫ב‪ 1962-‬החברה הממשלתית‪-‬עירונית שענתה‬ ‫לשם הסמלי 'אחוזת החוף' )על משקל‬ ‫'אחוזת בית'‪ (...‬במטרה לפתח את מנשיה‪.‬‬ ‫ב‪ 1964-‬הוכרזה ע"י החברה תחרות רעיונית‬ ‫שמטרותיה‬ ‫האתר‬ ‫לפיתוח‬ ‫בינלאומית‬ ‫העיקריות היו ל'גשר' בין יפו לת"א ובין‬ ‫ת"א לים ע"י פרוגרמה 'מפלצתית' שהכילה‬ ‫עיר בתוך עיר וכונתה 'הסיטי' – בנייני‬ ‫ציבור ומינהל‪ ,‬אזורי מסחר וקניות‪,‬‬ ‫מגדלי משרדים ואלפי יחידות דיור‪ ,‬שטחים‬ ‫בילוי‬ ‫ומרכזי‬ ‫מלון‬ ‫בתי‬ ‫ציבוריים‪,‬‬ ‫ופנאי‪ .‬התכניות השונות שהוצעו מציגות‬ ‫דאז‬ ‫המודרנית‬ ‫התקופה‬ ‫רוח‬ ‫את‬ ‫והלגיטימציה המערבית לראות בישראל שדה‬ ‫ניסויים )בדומה למדינות עולם שלישי‬ ‫כהודו‪ ,‬בורמה‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬אפריקה וכד'( של‬ ‫יצירת מגה סטרוקטורות המוחקות שטחים‬ ‫ומנוכרות לסביבתן‪ .‬בעקבות התחרות ותחת‬ ‫כותרות של 'פיתוח' ו'תכנון' הוצעה תב"ע‬ ‫‪ 1200‬של ניב‪ ,‬רייפר‪ ,‬שוורץ ושוורץ‬ ‫על‬ ‫שהתבססה‬ ‫שלבים‬ ‫בשלושה‬ ‫למנשיה‬ ‫הפרויקט הזוכה בתחרות )שהיה באופן‬ ‫אירוני גרמני( ועל הפרוגרמה למקום‪.‬‬ ‫כהמשך לתכניות האב של העיר בשנות ה‪'50-‬‬ ‫וה‪ '60-‬התבססה התכנית על קריאת מנשיה‬ ‫כהמשך המע"ר ההיסטורי ו'פריצתו אל‬ ‫הים'‪ ,‬כפי שנטען בתכנית‪ .‬בשלהי שנות ה‪-‬‬ ‫‪ '70‬הסתיים שלב א' )תכנית ‪ (1600‬של‬ ‫השלב‬ ‫והוא‬ ‫והמלונאות‬ ‫העסקים‬ ‫מרכז‬ ‫היחידי שהוצא עד היום אל הפועל ונותר‬ ‫עד היום כמתחם זר‪ ,‬מופרד ושולט על‬ ‫סביבתו‪ .‬במקביל הוצעה שכונת מגורים‬ ‫כשלב ב' ליצירת 'רצף אורבאני' ליפו‬ ‫והוסיפה עורקי תנועה מסיביים תוך ניתוק‬ ‫המתחם מסביבתו )כבישים ברוחב ‪ 60‬מ'‬ ‫הפרידו אותו מנווה צדק ומפארק קלור(‬ ‫והפרדה מפלסית בין הולכי הרגל לבין‬ ‫התחבורה‪ ,‬אזור המגורים ואזור המסחר‪.‬‬ ‫למרות שהתכנית אושרה והופקדה בוועדה‬ ‫המחוזית היא לא הוצאה אל הפועל‪ .‬ב‪1988-‬‬ ‫עלתה מנשיה שוב לדיון סוער עם הצגת‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫תכנית ‪/1400‬ג‪ ,‬מעין שדרוג מצומצם של‬ ‫התכנית הקודמת‪ ,‬וגם היא נגנזה; פגיעה‬ ‫בזכויות שמש‪ ,‬הכפלת עומס החום ותנאי‬ ‫הלחות בשכונות ממזרח‪ ,‬הגברת הרוחות בין‬ ‫המגדלים‪ ,‬בעיות הצללה במתחם‪ ,‬הריסת‬ ‫מתחם הרכבת לשימור‪ ,‬ניתוק נווה צדק‬ ‫מהים ומפגעים אקוסטיים‪ ,‬כל אלה הותירו‬ ‫את התכנית על הנייר ואת מתחם מנשיה‬ ‫כחצר אחורית זמנית‪ :‬כיום הוא משמש‬ ‫ברובו לחניונים בבעלות אחוזת החוף‪,‬‬ ‫מסופי אוטובוסים‪ ,‬גן הכובשים‪ ,‬גן צ'רלס‬ ‫קלור מגרשים לחומרי בניין ומוסכים‬ ‫ושטחי בור‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :29 .‬אל‪-‬מנשיה – רקמה עירונית ‪,1946‬‬ ‫ארכיון העיר ת"א‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :30 .‬לא מנשיה – הריסה עירונית ‪,1948‬‬ ‫רוטברד‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :31 .‬תחרות בינ"ל לתכנון מנשיה‪ :‬פרס ראשון‬ ‫גרמניה‪ ,1964 ,‬חתוקה‪ ,‬דוקטורט‪.‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :33 .‬פרסום תכנון מוצע למנשיה‪' ,‬שימור'‪,‬‬ ‫‪.1991‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :34 .‬מגמות עירוניות‪ :‬מנשיה כחלק מהמשך‬ ‫תכנון 'חומה' לים‪' ,‬הארץ'‪.2007 ,‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :32 .‬תכנון שכונת מגורים במנשיה‪ ,‬רייפר‪,‬‬ ‫שוורץ ושוורץ‪ 1964 ,‬חתוקה‪ ,‬דוקטורט‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :36 .‬מע"ר נדל"ני‪ :‬ניתוח תכנית ‪ 1400‬עפ"י‬ ‫תכניות העירייה‪ ,‬מודל אישי‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :35 .‬פרשנות לאסטרטגיית העירייה במנשיה‬ ‫בחתך ובמבט‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :37 .‬כביש אליפלט המתוכנן להוות שלוחה של‬ ‫האיילון ללב העיר ועתיד ליצור עומסי תחבורה‪,‬‬ ‫זיהום ולחזק את הנתק העירוני בין העיר והים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫‪ 2.0‬שיח אורבני‪ :‬מפגשי עיר וים‬ ‫כובשים‬ ‫מרחבים‬ ‫התיכון;‬ ‫בים‬ ‫ונכבשים‬ ‫בשלבים ראשונים במחקר נבחנו יחסי העיר‬ ‫והים בקונטקסט ים‪-‬תיכוני תחת משקפת של‬ ‫מרחבים‬ ‫מול‬ ‫'מערביים'‬ ‫מרחבים‬ ‫קולוניאליות‬ ‫ערים‬ ‫'מזרחיים'‪.‬‬ ‫ואימפריליות במרחב התרבותי היוו מקור‬ ‫להשראה ולמחקר על מעמדיהן בתוכו‪ .‬בעוד‬ ‫שערים 'מערביות' מהוות מוקדים כלכליים‬ ‫ומודל לחיקוי‪ ,‬נותרות מאחוריהן ערים‬ ‫'מזרחיות' תחת מעטה דימוי האקזוטי‬ ‫והפרימיטיבי והאיום המתמיד של מאבקים‬ ‫פוליטיים‪ .‬לצורך המחקר נבחרו מספר‬ ‫תצ"אות של ערים לאורך חופי הים התיכון‬ ‫ ביירות‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬סלוניקי‪ ,‬איסטנבול‪,‬‬‫ניס‪/‬מרסיי והושתלו במתחם כדי לשמש מקור‬ ‫לימוד תרבותי עירוני וליצור אסוציאציות‬ ‫ו'סיעור מוחות' לאסטרטגיות אפשריות‬ ‫לפיתוח מנשיה‪.‬‬ ‫הקונטקסט מחזק את ההפרדה בין ת"א‪,‬‬ ‫כמייצגת של חברת‬ ‫'הכובשת המערבית'‬ ‫‪,(settlers‬‬ ‫)‪community‬‬ ‫ה'מתיישבים'‬ ‫לבין יפו‪' ,‬המזרחית והנכבשת' כמייצגת‬ ‫של חברת ה'ילידים' )‪.(native community‬‬ ‫מקבץ ת‪ .‬מס‪ :38 .‬אתר מנשיה‪ ,google earth ,‬עיבוד‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫ביירות‬ ‫איסטנבול‬ ‫אלג'יר‬ ‫ניס‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫‪ 2.1‬העיר והים‪ :‬בחינת קו החוף של‬ ‫יפו‪-‬ת"א‬ ‫מתוך רצון לענות על השאלה כיצד יש לחבר‬ ‫המקומי‪-‬‬ ‫בקונטקסט‬ ‫הים‬ ‫אל‬ ‫ולהתחבר‬ ‫עירוני‪ ,‬נבחן מיקומו ומשמעותו של מתחם‬ ‫מנשיה כחלק ממערכת החופים של ת"א ויפו‪.‬‬ ‫בת‪ .‬מס‪ 39 .‬ניתן לראות סכימות ניתוח של‬ ‫ברשת‬ ‫ומיקומם‬ ‫החוף‬ ‫רצועת‬ ‫חתכי‬ ‫העירונית‪ .‬מתוך המחקר נבנתה תמונה‬ ‫ייחודית של מערכת מורכבת ומגוונת של‬ ‫טופוגרפיה משתנה לאורך כל קו החוף אשר‬ ‫משפיעה על היחסים בין העיר והים‪ .‬זוהו‬ ‫ואופיינו ‪ 5‬מקטעים עיקריים‪ .1 :‬גבעת‬ ‫יפו והמדרון מדרום לה המייצגים נתק‬ ‫פיזי בין העורף העירוני והים‪ ,‬ועם‬ ‫מהווה פוטנציאל להתרחשות אנושית במקביל‬ ‫על החוף ועל ראש המדרון; ‪ .2‬המקטע‬ ‫למתחם‬ ‫ועד‬ ‫במנשיה‬ ‫ליפו‬ ‫מצפון‬ ‫הדולפינריום המייצג פלאטו מוגבה המהווה‬ ‫רצועה מנותקת של עורף עירוני ושטח‬ ‫פתוח‪ ,‬התרחשות עירונית מנותקת מהעיר;‬ ‫‪ .3‬המקטע ממתחם הדולפינריום ועד למדרון‬ ‫הכורכר במלון הילטון המאופיין ברצועת‬ ‫חוף ובעורף עירוני מוגבה שלסירוגין‬ ‫מתאפיין בחסימות לים ובמבטים אל הים‪,‬‬ ‫התרחשות עירונית בחוף ובעורף ציבורי;‬ ‫‪ .4‬הרצועה ממלון הילטון צפונה ועד‬ ‫לשדרות נורדיאו המאופיינת בנתק מוחלט‬ ‫בין החוף לבין העיר ע"י מצוק הכורכר‬ ‫וחסימה של העיר אל הים; ‪ .5‬הרצועה‬ ‫הצפונית בין שדרות נורדיאו לבין שפך‬ ‫הירקון המאופיינת במגע ישיר ואינטנסיבי‬ ‫של העיר והים‪.‬‬ ‫החל מהדולפינריום ועד לשפך הירקון‬ ‫אובחנו הרחובות הניצבים לים ונבחנו‬ ‫נקודות המגע באופן איכותני עפ"י מבט‪,‬‬ ‫חתך ומרקם עירוני‪ .‬מיפו ודרומה אובחן‬ ‫רק קשר מבט בין העורף העירוני והים‪.‬‬ ‫מנשיה זוהתה כפרק ייחודי שבו העורף‬ ‫העירוני מתנקז מערבה ומייצר פתיחה‬ ‫דרמטית אל הים‪ ,‬אך עם זאת מייצר נתק‬ ‫פיזי וכיווניות מנוגדת ומקבילה משאר‬ ‫העיר‪ .‬איכויות אלו אומצו בהתייחסות‬ ‫הכפולה של הפרויקט אל הים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :39 .‬ניתוח קו החוף ת"א‪-‬יפו‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫‪ 2.2‬חוף הים והעיר‪ :‬דינמיות של‬ ‫חוץ טריטוריה‬ ‫ליפו קשר קיומי היסטורי לים עקב המיקום‬ ‫בנמל‬ ‫והמסחר‬ ‫הטופוגרפיה‬ ‫האסטרטגי‪,‬‬ ‫מתקופות עתיקות‪ .‬ת"א פיתחה קשר דואלי‬ ‫אל הים‪ ,‬כמרחב לכיבוש וניכוס‪ .‬לאורך‬ ‫השנים‪ ,‬הממסד והעיר רואים בו ערך‬ ‫נדל"ני קפיטליסטי עד היום למעשה‪ ,‬מרחב‬ ‫שמייצר חומה עירונית לים‪ ,‬בדמות גורדי‬ ‫שחקים של בתי מלון‪ ,‬בתי מסחר ומגדלי‬ ‫מגורים יוקרתיים‪ .‬עם זאת מעצם ההפרדה‬ ‫שנוצרת בין העיר לים‪ ,‬הציבור בעיר מנכס‬ ‫אותו כמקום מפלט‪ ,‬טריטוריה מנותקת‬ ‫הפיזיים‬ ‫ממגבלותיה‬ ‫משוחררת‬ ‫והפסיכולוגיים של העיר‪ .‬במרוצת השנים‬ ‫הופך חוף הים למרחב הכי מזוהה עם תושבי‬ ‫ת"א ויפו‪.‬‬ ‫במנשיה‪ ,‬במרוצת השנים‪ ,‬בנייה של 'טיילת‬ ‫התל‬ ‫לטיילת‬ ‫כהמשך‬ ‫הזמנית‪,‬‬ ‫החומה'‬ ‫אביבית וחיבורה ליפו‪ ,‬מייצרת ‪ -‬שוב ללא‬ ‫כוונה תחילה ‪ -‬מרחב ציבורי שמהווה‬ ‫צינור תנועה בין תושבי יפו לת"א‪,‬‬ ‫ומאפשר פוטנציאל למפגש תרבותי‪ ,‬בין‬ ‫אוכלוסיות מגוונות‪ ,‬ללא הפרדת דת‪ ,‬גיל‪,‬‬ ‫גזע‪ ,‬מין ומעמד‪.‬‬ ‫חוף הים אם כן הוא אולי המקום היחיד‬ ‫שבו יוכלו להתרחש מפגשים בלתי אמצעיים‬ ‫בין אוכלוסיות בת"א‪-‬יפו‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :40 .‬יחסי יפו ות"א עם הים‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :50 .‬חוף מנשיה‪ ,1923 ,‬קורבמן ‪ :‬צלם תל‪-‬‬ ‫אביבי אחר ‪.1936-1919‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :51 .‬גדר הפרדה במנשיה‪ ,1937 ,‬יהב‪ ,‬יפו‬ ‫כלת הים ‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :52 .‬רקמה עירונית במנשיה‪ ,1945 ,‬ארכיון‬ ‫העיר ת"א‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :53 .‬הרס סופי של מנשיה‪ ,1969 ,‬חתוקה‪,‬‬ ‫דוקטורט‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ ,41-45 .‬מימין לשמאל‪ :‬חוף הים בת"א יפו‬ ‫שנות ה‪ ;Back to The Sea,'30-‬טבולה ראסה‪,‬‬ ‫אינטרנט; חוף ת"א‪ ,‬צילום אישי; חוף תופים‪Back ,‬‬ ‫‪.to The Sea‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ ,46-49 .‬מימין לשמאל‪ :‬אור ומים‪ ,‬צילום‬ ‫אישי; מכסה ביוב במנשיה ‪ ,1970‬חוני המעגל‪ ,‬חמדת‬ ‫ליבי; עקבות בחול‪ ,‬אינטרנט; חולות‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪12‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫‪ 2.3‬הקשרים עירוניים מתוכננים‪:‬‬ ‫מנשיה כפרק במרקם העירוני‬ ‫במערך‬ ‫מכמה‬ ‫מנשיה צפויה להיות פרק חשוב‬ ‫ת"א‪-‬יפו‬ ‫של‬ ‫העתידי‬ ‫העירוני‬ ‫בחינות‪:‬‬ ‫‪ .1‬חיבור למערכת הסעת המונים‪ .‬במנשיה‬ ‫מתוכננת תחנה של הקו האדום של הרכבת‬ ‫הקלה העתידית‪ ,‬אשר מהווה קטליזטור‬ ‫לפיתוח המתחם ולחיבורו למטרופולין ת"א‬ ‫ולמעגלים בין‪-‬עירוניים רחבים יותר‪.‬‬ ‫‪ .2‬חיבור למערך שלד ירוק‪ .‬במנשיה‬ ‫ובגבולותיה מתוכננים מערכים של שבילים‬ ‫ירוקים להולכי רגל ולאופניים המתחברים‬ ‫למערכי 'לופ ירוק' עירוניים ברצועת‬ ‫החוף‪ ,‬באיילון ובפארק הירקון ופארק‬ ‫האיילון העתידי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מנשיה זוהתה כשלוחת זרוע קצה‬ ‫לאורך‬ ‫פוטנציאלית של המע"ר המתוכנן‬ ‫האיילון ופוטנציאל משיכתו אל יפו דרך‬ ‫רחוב אילת והחייאת הציר לעסקים ומסחר‬ ‫רציף עד למרכז יפו‪.‬‬ ‫‪ 3.0‬שיח מקומי‪ :‬ניתוח מצב קיים‬ ‫מנשיה אובחנה כמרחב פרימה עירוני –‬ ‫‪ leftover‬בשולי העיר – הממוקם במרכז‬ ‫היסטורי בעיר )ת‪ .‬מס‪ .(58-61 .‬גבולות‬ ‫מרקמים‬ ‫‪5‬‬ ‫של‬ ‫קצוות‬ ‫מהווים‬ ‫האתר‬ ‫עירוניים שונים‪:‬‬ ‫בצפון – קומפלקס 'מנשיה סיטי'‪ ,‬מגדלי‬ ‫ומלונות‬ ‫גיבור‬ ‫בית‬ ‫הטקסטיל‪,‬‬ ‫בית‬ ‫המתנשאים עד לגובה של ‪ 85‬מ'‪.‬‬ ‫במזרח – המרקם ההיסטורי של בניה נמוכה‬ ‫ואקלקטית )‪ 1-3‬קומות( ורחובות צרים של‬ ‫שכונות שבזי ונווה צדק‪.‬‬ ‫בדרום מזרח – מרקם מבני מגורים של של‬ ‫‪ 4-6‬קומות המופרדים ע"י רצועת מתחם‬ ‫תעשייה ומלאכה מוזנחים‪.‬‬ ‫בדרום – מרקם בלוקי מגורים צפוף )‪4-5‬‬ ‫קומות( של יפו‪.‬‬ ‫במערב – המשך פארק צ'רלס קלור וטיילת‬ ‫יפו‪-‬ת"א‪.‬‬ ‫שטח האתר מתפרס על כ‪ 160-‬דונם בבעלות‬ ‫העירייה וממ"י‪ ,‬עובדה המקלה על הטיפול‬ ‫בו‪.‬‬ ‫כביש קוייפמן המשמש עורק תחבורה צפון‪-‬‬ ‫דרום ראשי מייצר נתק בין רצועת החוף‬ ‫והעורף העירוני ולמעשה חוצה את המתחם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אזורי חניה משני עברי הכביש‬ ‫מחזקים את תחושת הנתק ויחד עם אזורים‬ ‫מוזנחים ומבנים מטים ליפול בגבולות‬ ‫המתחם מייצרים תחושה של חוץ עיר בלב‬ ‫העיר‪ .‬תפיסה זו עומדת בבסיס הפרויקט‬ ‫ומוגדרת כרוח המקום והופכת למחוללת‬ ‫ומועצמת ע"י הפתרון האדריכלי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :54 .‬הקשרים עירוניים‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫ניתוח‬ ‫‪:55‬‬ ‫מס‪.‬‬ ‫ת‪.‬‬ ‫ופוטנציאלים‪ ,‬מודל אישי‪.‬‬ ‫שטח‬ ‫–‬ ‫זיהוי‬ ‫נתקים‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪13‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :56-58 .‬אדריכלות היברידית‬ ‫שכבות היסטוריות;‪ ,‬צילומים אישיים‪.‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫חומרית‬ ‫של‬ ‫ת‪ .‬מס‪ ,59-62 .‬מימין לשמאל‪ ,‬מבטים ממתחם מנשיה‪:‬‬ ‫‪Backyard in the‬‬ ‫‪;No-Man's Land ;Park-Land‬‬ ‫‪ ,Waterfront‬צילומים אישיים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ ,63-68 .‬מימין לשמאל‪ :‬אופי מרקמים סביב‬ ‫מנשיה‪' :‬מנשיה סיטי'; נווה צדק –חדש‪ ,‬היסטורי;‬ ‫רחוב יפו‪-‬אילת; דרום ת"א; יפו‪ -‬רח' המסחר‬ ‫ההיסטורי בוסטרוס‪ ,‬צילומים אישיים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :69-75 .‬מתחם תעשייה ומלאכה בדרום מנשיה‪,‬‬ ‫צילומים אישיים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :76-81 .‬רצועת חוף הים במנשיה‪ ,‬צילומים‬ ‫אישיים‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪14‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫‪ 4.1‬המניפסט של מנשיה‪ :‬הפארק‬ ‫הציבורי‬ ‫כמרחב‬ ‫העירוני‬ ‫האולטימטיבי‬ ‫הפארק העירוני‪ ,‬יחד עם רצועת חוף הים‬ ‫מפלט‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫המודרנית‬ ‫בעיר‬ ‫מהווים‬ ‫האסקפיזם האולטימטיבי עבור תושבי העיר‪.‬‬ ‫ביפו‪-‬ת"א‪ ,‬כאשר גוברים ההמולה‪ ,‬הצפיפות‬ ‫הגוף‪,‬‬ ‫על‬ ‫הפיזיים‬ ‫והעומס‬ ‫הזיכרון‬ ‫על‬ ‫והפסיכולוגיים‪-‬פוליטיים‬ ‫פורקן‬ ‫הופך‬ ‫למגנט‬ ‫הפארק‬ ‫והמחשבה‪,‬‬ ‫וחשיפה לגוף ולנפש‪.‬‬ ‫אל‬ ‫מחוץ‬ ‫'פארק‪-‬החוף'‪,‬‬ ‫אל‬ ‫בבואנו‬ ‫נותיר מאחורינו‬ ‫לטריטוריה העירונית‪,‬‬ ‫החיים‬ ‫העבודה‬ ‫העיר‪,‬‬ ‫טרדות‬ ‫את‬ ‫הרבים‬ ‫והפוליטיקה‪ .‬התפקידים והמטרות‬ ‫של התושב בעיר הגדולה מאפשרים במרחב‬ ‫החוף הפתוח למיקוד החושים במטרה אחת‬ ‫בעלת אינסוף אפשרויות‪ :‬הנאת המפגש‬ ‫הבלתי אמצעי‪.‬‬ ‫המעשה האדריכלי במנשיה המתבסס ושואב את‬ ‫כוחו מזיכרון של מרחב המקום ‪ -‬הריק‪,‬‬ ‫ולהציע‬ ‫חברתית‬ ‫עמדה‬ ‫לנקוט‬ ‫מנסה‬ ‫אלטרנטיבה חדשה לפירוש המרחב – תוך‬ ‫השבתו לציבור‪.‬‬ ‫‪:82-83‬‬ ‫מס‪.‬‬ ‫ת‪.‬‬ ‫צילומים אישיים‪.‬‬ ‫הכניסה‬ ‫הדרומית‪,‬‬ ‫לה‪-‬ווילט‪,‬‬ ‫אורבני‪:‬‬ ‫שיח‬ ‫‪4.2‬‬ ‫לפארקים עירוניים‬ ‫תקדימים‬ ‫לשם העמקת המחקר נבחרו פארקים עירוניים‬ ‫שונים להשוואה וניתוח ונותחו במקביל‬ ‫תיאורטית ותוך התנסות בחווית הפארק‬ ‫בשטח‪.‬‬ ‫פארק לה‪-‬ווילט‪ ,‬פריס ‪ -‬כדוגמא לפארק‬ ‫חדשני למאה ה‪.21-‬‬ ‫פארק סיטרואן‪ ,‬פריס ‪ -‬כדוגמא לפארק‬ ‫צמחיה תימטי‪.‬‬ ‫–‬ ‫קופנהגן‬ ‫‪,Islands‬‬ ‫‪Bryggen‬‬ ‫פארק‬ ‫כדוגמא לפארק בקו המים‪.‬‬ ‫פארק הירקון‪ ,‬ת"א – כדוגמא למרחב‬ ‫עירוני ירוק בישראל‪.‬‬ ‫לה‪-‬ווילט‬ ‫בפארק‬ ‫התמקד‬ ‫הניתוח‬ ‫של‬ ‫דה‪-‬קונסטרוקטיביזם‬ ‫ובתיאוריות‬ ‫טשיומי‪ .‬רעיון השכבות אומץ כמכשיר‬ ‫מחולל בתכנון הפארק העירוני במנשיה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :88 .‬סכימת שכבות‪ :‬קווים‪ ,‬נקודות‪ ,‬משטחים‪,‬‬ ‫סכימימה רעיונית של דה‪-‬קונסטרוקציה‪ ,‬לה‪-‬ווילט‪,‬‬ ‫טשיומי‪.A+U ,‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :84-85 .‬מדשאות כמתחמים רב‪-‬תכליתיים למגןן‬ ‫פעילויות ‪ ,‬לה‪-‬ווילט‪ ,‬צילומים אישיים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :86-87 .‬גנים תימטיים‪ :‬גן הדרקון וגן העצי‬ ‫הבמבוק‪ ,‬לה‪-‬ווילט‪ ,‬צילומים אישיים‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫ת‪ .‬מס‪.‬‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫‪:89‬‬ ‫ניתוח‬ ‫חלוקת‬ ‫שטחים‬ ‫בפארק‪,‬‬ ‫סכימה‬ ‫‪15‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :93 .‬ניתוח תאורת לילה‪ ,‬צילומים אישיים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :90 .‬ניתוח תנועה וסוגי פעילויות‪ ,‬סכימה‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :94-95 .‬מגוון גנים אינטימיים‪ ,‬סיטרואן‪,‬‬ ‫צילומים אישיים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :97-98 .‬מגוון מרחבים גדולים‪ ,‬סיטרואן‪,‬‬ ‫‪.Document‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪.‬‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫‪:91‬‬ ‫ניתוח‬ ‫כמות‬ ‫מבקרים‬ ‫שנתית‪,‬‬ ‫‪GA‬‬ ‫סכימה‬ ‫ת‪ .‬מס‪Park :99-100 .‬‬ ‫‪ ,bryggen‬צילומים אישיים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :92 .‬ניתוח כמויות אור‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪,Waterfront‬‬ ‫‪Islans‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :101-102 .‬פארק הירקון‪ ,‬אינטרנט‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫‪ 4.2‬אפיון‬ ‫רעיונית‬ ‫'הריק'‪ :‬תפיסה מרחבית‬ ‫במהלך הניתוח והמחקר קרם עור וגידים‬ ‫תהליך של פרשנות אישית של שני מושגים‬ ‫מהותיים בבסיס המחקר‪ :‬הזיכרון והריק‪.‬‬ ‫מבחינה היסטורית וכאמירה סמלית‪ ,‬נלקחה‬ ‫החלטה להציף את זיכרון השכונה הערבית‬ ‫ותצ"א מ‪ 1946-‬הושתלה מחדש באתר כזיכרון‬ ‫מחולל תכנוני והוגדרה כ'טבולה ראסה'‬ ‫ליצירה האדריכלית‪ .‬במהלך הניתוח אותרו‬ ‫מיקומם של מבני הציבור ההיסטוריים של‬ ‫השכונה )ת‪ .‬מס‪ (105 .‬ויחד עם צירי רחוב‬ ‫ראשיים נבחרו כעוגני זיכרון לתכנון‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫יחד עם זאת מסקנת המחקר העיקרית מניתוח‬ ‫השטח אבחנה ואמצה את מתחם מנשיה כמתחם‬ ‫של 'חוץ טריטוריה' עירוני‪ ,‬קצה עיר‪,‬‬ ‫בדומה למרחב חוף הים‪ ,‬ועל כן בקשה‬ ‫לחזקו כפוטנציאל למקום של מפגש בלתי‬ ‫אמצעי בין אנשים‪ .‬רעיון הריק מהבינוי‬ ‫מצד אחד‪ ,‬ומלאי הזיכרון מהצד האחר‬ ‫המאפיינים גם את מרחב רצועת חוף הים‬ ‫ומהווים מעין 'טבולה ראסה' לתושבי יפו‬ ‫ת"א‪ ,‬נלקח כמושג רעיוני שפותח ליצירת‬ ‫מרחב ציבורי עירוני פתוח‪:‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫בין‬ ‫לדיאלוג‬ ‫אלטרנטיבית‬ ‫כפרשנות‬ ‫הטופוגרפיה של רצועת החוף והים לבין‬ ‫של יפו‬ ‫ההתפתחות המרקמית העירונית‬ ‫התחפרות‬ ‫סמלית‬ ‫'ריק'‬ ‫מוצעת‬ ‫ות"א‪,‬‬ ‫במנשיה של ‪ 6‬מ' עד לגובה פני הים‪ ,‬אל‬ ‫זיכרון העבר במטרה ליצור במה לזיכרון‬ ‫אבסורדי‪,‬‬ ‫כל‪-‬אפשרי‪,‬‬ ‫חדש‪,‬‬ ‫עירוני‬ ‫אינסופי ובלתי נדלה‪ .‬בתוך המרחב הפתוח‪,‬‬ ‫'פארק‪-‬החוף' יתוו רצועות זמן היסטוריות‬ ‫סיפורים‬ ‫ליצירת‬ ‫אלמנטים‬ ‫עם‬ ‫יחד‬ ‫וזיכרונות חדשים של התושבים‪ .‬בהיקף‬ ‫'קונטיינרים‬ ‫מבני‬ ‫יתנשאו‬ ‫הפארק‬ ‫של‬ ‫אינטנסיביות‬ ‫שיאפשרו‬ ‫ציבוריים'‬ ‫לימוד‬ ‫יצירה‪,‬‬ ‫פעולות‬ ‫אוכלוסיות‪,‬‬ ‫ופונקציות וינסו יחד לייצר מרחב שיאפשר‬ ‫מקום לדיאלוג בין פרטי לציבורי עבור‬ ‫תושבי העיר‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :103 .‬האסטרטגיה התכנונית‪ ,‬בחתך ובמבט‪,‬‬ ‫סכימה אישית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :106-107 .‬תכנית רעיונית לתפיסה מרחבית של‬ ‫הריק‪ ,‬וחתך התחפרות רעיוני בטופוגרפיה‪ ,‬סכימןת‬ ‫אישיות‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :104 .‬קונטיינר ציבורי‪ ,‬סכימה אישית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :105 .‬הצפת עוגני זיכרון‪ :‬צירי רחובות‬ ‫ומבני ציבור משכונת מנשיה ההסיטורית ואפיק נחל‬ ‫איילון כטבולה ראסה לתכנון‪ ,‬עיבוד מודל אישי‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪17‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫‪ 5.0‬עקרונות תכנית‬ ‫הצעה לתכנון עירוני‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫פיתוח‬ ‫שטח‪:‬‬ ‫עקרונות התכנון העירוני מהווים סיכום‬ ‫וסינתזה של כל נושאי המחקר והניתוח‪.‬‬ ‫הפרוגרמה העירונית‪) :‬ת‪ .‬מס‪(108 .‬‬ ‫‪ .1‬פארק‪-‬עירוני חפור עד לגובה פני הים‪.‬‬ ‫‪ .2‬יצירת דופן מגורים‪ .‬תוספת יחידות‬ ‫מגורים המשלימות את הרקמות הקיימות‪:‬‬ ‫במזרח – מרקם של ‪ 3-4‬קומות )חלקן בחלק‬ ‫חפור בדופן הפארק( כהמשך של נווה צדק‬ ‫ושבזי‪.‬‬ ‫בדרום ובדרום‪-‬מזרח – מרקם של ‪ 5-6‬קומות‬ ‫כהמשך לבלוקי המגורים הקיימים‪.‬‬ ‫‪ .3‬שילוב מגורים ומסחר‪ .‬על דופן רחוב‬ ‫קוייפמן‪ ,‬דרך אילת‪ ,‬ובדופן עם יפו‪,‬‬ ‫כהמשך אפשרי לזרוע המע"ר החודרת ממזרח‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתחם התחנה ‪ -‬בילוי ופנאי עתידי‪.‬‬ ‫אימוץ תכנית העירייה לשימור וחידוש‬ ‫מתחם תחנת הרכבת הטורקית וביח"ש ווילנד‬ ‫כמרכז לבילוי ופנאי‪.‬‬ ‫‪ .5‬שימור מבנים‪ .‬הסבת מבנה חברת החשמל‬ ‫למוזיאון החשמל; שימור מבנה מוזיאון‬ ‫האצ"ל ובנית תוספת במפלס הפארק החפור‬ ‫והסבתו למוזיאון משותף ‪ -‬האצ"ל ומנשיה‪.‬‬ ‫המבנה המקורי בגובה ‪ +6‬מ' מועצם והופך‬ ‫למונוליט במרחב החדש‪.‬‬ ‫‪ .6‬בי"ס עתידי‪ .‬אימוץ תכנית עקרונית‬ ‫עירונית להקים בי"ס במתחם‪.‬‬ ‫‪ .7‬מגורי מעונות לסטודנטים‪ .‬זיהוי‬ ‫פוטנציאל המתחם כמקור משיכה לאוכלוסיה‬ ‫צעירה אשר תזרים חיים תוססים לפארק‪,‬‬ ‫למבני הציבור ולרקמה העירונית‪ .‬ההחלטה‬ ‫מתאפשרת הודות לתחנת הרכבת הקלה שתאפשר‬ ‫נגישות גבוהה לאוניברסיטת ת"א למכללת‬ ‫יפו‪ ,‬לעיר ולמטרופולין‪.‬‬ ‫‪ .8‬חניונים ציבוריים‪ .‬יצירת חניונים תת‬ ‫קרקעיים באזור הפלאזה העירונית ואזור‬ ‫המשרדים בדרום הפארק )הכניסה הדרומית(‪.‬‬ ‫מתחמים בפארק‪) :‬ת‪.‬מס‪(109 .‬‬ ‫בפארק הושם דגש על יצירת מגוון מקומות‬ ‫תוך יצירת דיאלוג צפון‪-‬דרום ומזרח‪-‬‬ ‫השראה‬ ‫שואב‬ ‫העיצובי‬ ‫התכנון‬ ‫מערב‪.‬‬ ‫מעוגני הזיכרון של התצ"א ההיסטורית‪,‬‬ ‫ומייצר דרכו פרשנות אישית לזיכרון‬ ‫עירוני חדש‪.‬‬ ‫‪ .1‬קונטיינרים ציבוריים‪ .‬מבני תרבות‬ ‫שונים ליצירה‪ ,‬התנסות ומפגש‪ :‬ספורט‬ ‫פלסטית‬ ‫אמנות‬ ‫אוכל‪,‬‬ ‫הגוף‪,‬‬ ‫ותרבות‬ ‫טקסטיל‬ ‫ומחול‪,‬‬ ‫תיאטרון‬ ‫וויזואלית‪,‬‬ ‫ואופנה‪ ,‬מוסיקה ושירה‪ .‬הדגש על מתן‬ ‫אפשרות להשתתפות ציבורית יוצרת‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדשאות למגוון פעילויות ספונטניות‪.‬‬ ‫‪ .3‬השדרה‪ .‬ציר עירוני בעורף הפארק‬ ‫כאזכור לשדרות התל אביביות וכחיבור‬ ‫לשלד העירוני העתידי‪.‬‬ ‫‪ .4‬החורשות‪ .‬אזורי שהייה מוצלים בקצוות‬ ‫הפארק‪.‬‬ ‫‪ .5‬הפרדס‪ .‬מקבץ צפוף של עצי פרי המאפשר‬ ‫אזור אקלימי נוח ומאזכר את היסטורית‬ ‫הפרדסים במקום‪.‬‬ ‫‪ .6‬תעלת המים‪' .‬אצבע כחולה' החודרת אל‬ ‫‪second‬‬ ‫תוך הפארק והעיר ומייצרת‬ ‫‪ waterfront‬וכאזכור לאפיק ההיסטורי של‬ ‫נחל האיילון‪.‬‬ ‫בריכות‬ ‫מתחם‬ ‫יצירת‬ ‫הבריכות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫ציבוריות פתוח המייצרת דופן עירונית של‬ ‫דק עץ לקו החוף‪.‬‬ ‫‪ .8‬פלאזה עירונית‪ .‬לב הפארק במשטח קשה‬ ‫מאבן חול מקומית המסמל את חדירת העיר‬ ‫אל הפארק ומייצר אזורי מפגש ופעילות‬ ‫בלתי אמצעיים‪ .‬כמו כן שולבו בה אלמנטי‬ ‫)איזכור‬ ‫אורכיות‬ ‫מים‬ ‫ובריכות‬ ‫מים‬ ‫ל'ביארות' בפרדסים( היוצרות אקלים נוח‬ ‫ומזמין למרבית חודשי השנה‪.‬‬ ‫‪ .9‬חוף מנשיה‪ .‬עיבוי רצועת החוף מרכזית‬ ‫ליצירת חוף חולי‪.‬‬ ‫‪ .10‬אזור משחקים‪ .‬הגדרת אזור משחק‬ ‫מרכזי לילדים‪ ,‬בקרבה לאזור השהייה‬ ‫המרכזי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :108 .‬פרוגרמה עירונית מוצעת‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :109 .‬מתחמים בפארק‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪18‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫מערכות תנועה‪) :‬ת‪ .‬מס‪(110 .‬‬ ‫‪ .1‬רכבת קלה – מערכת הסעת המונים‪.‬‬ ‫שילוב תחנת הרכבת הקלה במתחם מנשיה‬ ‫עפ"י תכניות תכנון של העירייה‪ .‬הצעה‬ ‫להעביר את הרכבת הקלה מתחת לפני האדמה‬ ‫כבר משדרות ירושלים ביפו‪ ,‬ע"מ לא לייצר‬ ‫חיץ ברקמה העירונית המוצעת בפרויקט‪.‬‬ ‫‪ .2‬כביש קוייפמן – גשר מנשיה‪ .‬תוצאה‬ ‫ישירה של פעולת החפירה הייתה השארת‬ ‫המהיר‬ ‫הבין‪-‬עירוני‬ ‫קוייפמן‬ ‫כביש‬ ‫והפיכתו לגשר‪ .‬כך נותר העורק התחבורתי‬ ‫המרכזי בעינו והפך מחסם לאלמנט מקשר‬ ‫המאפשר 'גלישה' של הפארק מתחתיו וחיבור‬ ‫חוף הים באופן ישיר אל העיר‪ .‬ניתנה‬ ‫הדעת על הפיכתו של הגשר לאלמנט עיצובי‬ ‫מואר בלילה‪.‬‬ ‫‪ .3‬שילוב מערכות כבישים משניים במרקמי‬ ‫המגורים הקיימים והמוצעים בתכנון‪.‬‬ ‫‪ .4‬שבילי תנועה עיקריים בפארק‪ .‬יצירת‬ ‫מערכות שבילי הולכי רגל ואופניים בעלי‬ ‫אופי משתנה‪.‬‬ ‫מערכות צפון–דרום‪ :‬מערכת אחת מגדירה‬ ‫מחדש את הטיילת; מערכת נוספת מייצרת‬ ‫חיבור לדופן עירוני ולשלד הירוק; שתיהן‬ ‫מכילות ‪ Info Booths‬לתאור היסטורי של‬ ‫ת"א ויפו‪ .‬מערכות מזרח‪-‬מערב‪ :‬מערכות‬ ‫העירונית‬ ‫לדופן‬ ‫המתחברות‬ ‫שבילים‬ ‫בעורף‬ ‫תרבות‬ ‫מתחמי‬ ‫בין‬ ‫ומקשרות‬ ‫פנאי‬ ‫תרבות‬ ‫ממערכת‬ ‫כחלק‬ ‫העירוני‪,‬‬ ‫ובילוי בין הגלעינים ההיסטוריים‪ :‬סוזן‬ ‫דלל‪ ,‬המושבה האמריקאית‪ ,‬תיאטרון נוגה‬ ‫)הגשר(‪ ,‬כיכר השעון‪ ,‬וגבעת יפו העתיקה‪.‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :111 .‬תכנית עירונית לפיתוח מנשיה וסביבתה‬ ‫תוך איחוי הרקמות בדפנות הפארק‪ ,‬קנ"מ ‪.1:1250‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :112 .‬תכנית פיתוח הפלאזה העירונית ‪ ,‬קנ"מ‬ ‫‪.1:500‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :110 .‬מערכות תנועה‬ ‫מוצעת‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :113 .‬מודל פיתוח שטח‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪19‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ציבורי‪:‬‬ ‫קונטיינר‬ ‫‪6.0‬‬ ‫אדריכלית לרעיון ה'ריק'‪.‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫תפיסה‬ ‫‪ 6.1‬פירוט קונטיינר ציבורי‪ :‬מתחם‬ ‫לאמנות פלסטית וויזואלית‬ ‫הרעיון העירוני הרחב יותר העומד מאחורי‬ ‫לאלמנטים‬ ‫הפיכתם‬ ‫הוא‬ ‫התרבות‬ ‫מבני‬ ‫המחברים בין העיר דרך הפארק אל הים‪.‬‬ ‫נבחר מבנה המפרט את הפרשנויות לקשרים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫הסכימות הרעיוניות ממשיכות ומפרשות‬ ‫מחדש את רעיון הריק גם במבנים‪.‬‬ ‫הניתוח ההיסטורי והמחקר הובילו לפרשנות‬ ‫אישית של יחסי עבר‪-‬הווה‪-‬עתיד‪ .‬אם קודם‬ ‫היה ניסיון לייצר קו לינארי אחיד וברור‬ ‫המחקר‬ ‫מסקנות‬ ‫המקומית‪,‬‬ ‫בהיסטוריה‬ ‫הובילו לתובנה שבין ההווה לעבר מקשרים‬ ‫אין ספור 'קווים' פסיכולוגיים‪ ,‬פיזיים‬ ‫ורעיוניים‪ ,‬קולקטיביים ואישיים כאחד‬ ‫הסיפורים‬ ‫ביצירת‬ ‫חשיבות‬ ‫להם‬ ‫אשר‬ ‫המורכבים והמנוגדים של מקום )ת‪ .‬מס‪.‬‬ ‫ס(‪ .‬בהמשך‪ ,‬הורחב הרעיון ונתן משמעות‬ ‫חדשה גם לתפיסת ההווה והעתיד‪ :‬ההווה‬ ‫נתפס כ'רגע'‪ ,‬ולמעשה הפך לנקודת זמן‬ ‫בלתי נתפסת הנעה ומשתנה מעבר לעתיד‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬מכל רגע נתון בזמן ניתן לייצר‬ ‫קשרים אל העבר‪ ,‬ובחירה בכל אחד מהם‬ ‫מייצרת פרשנויות לאפשרויות של 'עתידים'‬ ‫פוטנציאלים‪ .‬לכן ה'רגע' הופך לנקודה‬ ‫והבחירה‬ ‫מקום‬ ‫של‬ ‫בהתפתחות‬ ‫מכרעת‬ ‫בנקודות בהיסטוריה ובעתיד שלו מהוות‬ ‫אלמנט מחולל ליצירה ואמירה אדריכלית‪,‬‬ ‫אשר תיצור מרחב בעל משמעויות חברתיות‬ ‫חדשות‪ .‬ה'קווים' הללו נלקחו גם לתכנון‬ ‫הפארק )הקווים של זיכרון הרחובות של‬ ‫השכונה ההיסטורית( וגם לתכנון המבנה‪.‬‬ ‫על‬ ‫מתבססים‬ ‫המבנה‬ ‫ועיצוב‬ ‫תכנון‬ ‫כיווניות מזרח‪-‬מערב וצפון‪-‬דרום ומחזקות‬ ‫את הסכימות הרעיוניות יחד עם הפארק‪.‬‬ ‫רעיון החפירה מתבטא בדימוי חפירה במסה‬ ‫ע"מ ליצור מסות קטנות וביניהן 'ריק' –‬ ‫ציר תנועה צפון‪ -‬דרום‪ ,‬וכן הזזה מרחבית‬ ‫בגובה )ת‪ .‬מס‪ .‬ס(‪ .‬רעיון זה ביקש לייצר‬ ‫במקום מבנה מונוליטי ואטום‪ ,‬מבנה הצומח‬ ‫כמסיבי מתוך הקרקע‪ ,‬אשר הופך למעין‬ ‫המרחף ויוצר קשרי מבט דרך‬ ‫מבנה‪-‬מסך‬ ‫'ריק' בין יפו‪ ,‬ת"א‪ ,‬העיר והים‪ .‬הדופן‬ ‫המזרחית ממוקמת בגובה פני העיר )‪ +6‬מ'(‬ ‫ומייצרת יחד עם מבני מתחם התחנה לשימור‬ ‫פלאזה אינטנסיבית בעלת אופי עירוני‪.‬‬ ‫הדופן המערבית‪ ,‬מגיבה לעורק התנועה‬ ‫)כביש‬ ‫מנשיה‬ ‫גשר‬ ‫של‬ ‫המהיר‬ ‫קוייפמן(ומרחפת מעליו וחודרת מתחתיו‬ ‫כדי להתחבר וליצור דופן בנויה לפלאזה‬ ‫התחתונה של הפארק‪.‬‬ ‫פרוגרמת המבנה )כ‪ 8,000-‬מ"ר( משלבת‬ ‫פונקציות שונות שבהן ניתנה התייחסות‬ ‫וחוויות‬ ‫והאור‬ ‫ה'ריק'‬ ‫של‬ ‫למשמעות‬ ‫התנועה במבנה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מוזיאון היסטורי לאמנות ישראלית‬ ‫פלסטינית‪ .‬המוזיאון חפור ומייצר תנועה‬ ‫בין חללים משתנים בגודל ובתאורה‪ ,‬וכולל‬ ‫גלריה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בית קפה‪/‬מסעדה‪/‬בר‪ .‬מתפצל ל שתי‬ ‫קומות העליונה ממוקמת סביב פטיו אורכי‬ ‫ובריכת מים והתחתונה ממוקמת על דופן‬ ‫הפארק‪.‬‬ ‫‪ .3‬סדנאות יצירה‪ .‬חללי סדנא המופרדים‬ ‫ע"י פטיו ומאפשרים גמישות ביצירת חללים‬ ‫קטנים או גדולים יותר‪.‬‬ ‫‪ .4‬אודיטוריום‪ .‬אודיטורים לכ‪200 -‬‬ ‫מקומות ישיבה‪.‬‬ ‫‪ .5‬משרדים ושירות‪.‬‬ ‫‪ .6‬גלריות‪ .‬חללי גלריות משתנים המציגים‬ ‫תערוכות משתנות‪.‬‬ ‫‪ .7‬חנות ספרים‪.‬‬ ‫‪ .8‬אמפי פתוח להקרנת סרטים‪.‬‬ ‫‪ .9‬ספריית מדיה ומרפסות תצפית שונות‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :114 .‬סכימה קווי זיכרון רעיונית ‪.‬‬ ‫במרכז המבנה מלווה את ציר התנועה‬ ‫קונסטרוקצית זכוכית ופלדה אשר מייצרת‬ ‫חלל 'ריק' ומשמשת כאלמנט‬ ‫החתכים של המבנה שמים דגש גם הם על‬ ‫ההשתנות עם התנועה בכיווניות‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :115 .‬סכימה רעיונית למבנה‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪20‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ת‪ .‬מס‪,121-122 .‬‬ ‫ואורכיים‪.‬‬ ‫מימין‬ ‫לשמאל‪:‬‬ ‫חתכים‬ ‫רוחביים‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :123 .‬מודל מושתל בשטח‪ ,‬מבט ממערב‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :124 .‬מודל מושתל בשטח‪ ,‬מבט ממזרח‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :116-120 .‬תכניות קומות ‪.1-4‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪21‬‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :125 .‬חזית מזרחית מהפלאזה העירונית‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :126 .‬חזית מערבית מהתעלה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :127 .‬מבט דרומה מהשדרה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :128 .‬מבט דרומה מהפארק אל המבנה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :129 .‬מבט דרומה מהפלאזה העליונה ליפו‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :130 .‬מבט צפונה מציר התנועה במבנה אל‬ ‫ת" א ‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מס‪ :131 .‬מבט דרומה אל עבר רחבת הכניסה‬ ‫למבנה מהפארק‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪22‬‬ ‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬ ‫אל‪-‬מנשיה‪:‬‬ ‫מקום מפגש‬ ‫בין יפו לת"א‬ ‫ביביליוגרפיה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לזר‪ ,‬ח‪ ,(1951) .‬כיבוש יפו‪,‬‬ ‫של"ח‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫קפלן‪ ,‬י‪ ,(1959) .‬הארכיאולוגיה‬ ‫וההיסטוריה של תל אביב‪ -‬יפו‪,‬‬ ‫מסדה‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫שילר‪ ,‬א‪ .‬עורך )‪" ,(1981‬יפו‬ ‫ואתריה"‪ ,‬קרדום‪ ,15 -‬דו ירחון‬ ‫לידיעת הארץ‪ ,‬אריאל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫ניב א‪ ,.‬שוורץ א‪ ,.‬שוורץ ד‪,.‬‬ ‫רייפר ר‪ .‬ארכיטקטים )‪ ,(1984‬סדרת‬ ‫מאמרים בנושא תכנית מנשייה‪,‬‬ ‫ארכיטקטורה‪.2 – 23 ,1984 ,‬‬ ‫זאבי‪ ,‬ר‪ .‬עורך )‪ ,(1985‬יפו בראי‬ ‫הימים‪ ,‬מוזיאון הארץ‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫אלקיים‪ ,‬מ‪ ,(1990) .‬יפו‪ -‬נווה‬ ‫צדק‪ :‬ראשיתה של תל‪ -‬אביב‪ ,‬משרד‬ ‫הביטחון‪.‬‬ ‫קולקה‪ ,‬ג‪ ,(1991) .‬סדרת מאמרים‬ ‫בנושא תכנית מנשייה‪ ,‬מבנים‪ ,‬אוגוסט‪,‬‬ ‫‪.21– 57‬‬ ‫ניצן‪-‬שיפטן א‪ ,(2000) .‬בתים‬ ‫מולבנים‪ ,‬תיאוריה וביקורת ‪ ,16‬אביב‪.‬‬ ‫סעיד א‪ ,(2000) .‬אוריינטליזם‪ ,‬עם‬ ‫עובד‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫מוריה‪ ,‬י‪ ,.‬ברניר‪ ,‬ס‪ .‬עורכות‬ ‫)‪ ,(2003‬ברשות הרבים‪ ,‬מוזיאון‬ ‫תל‪ -‬אביב‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫טולקובסקי ש‪ ,(1926/2001) .‬תולדות‬ ‫יפו‪ ,‬אריאל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫מוריה‪ ,‬י‪ ,.‬ברניר‪ ,‬ס‪ .‬עורכות‬ ‫)‪ ,(2003‬ברשות הרבים‪ ,‬מוזיאון‬ ‫תל‪ -‬אביב‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫כרמיאל ב‪ ,(2004) .‬קורבמן צלם‬ ‫תל‪-‬אביבי אחר‪ ,1936-1919 ,‬יד בן‪-‬‬ ‫צבי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫סמוק נ‪ .‬אוצרת )‪ ,(2004‬לגור על‬ ‫החולות ‪:‬העיר הלבנה של תל אביב‪:‬‬ ‫אתר מורשת עולמי‪ ,‬מוזיאון תל–‬ ‫אביב‪ ,‬תל–אביב‪.‬‬ ‫חתוקה‪ ,‬ט‪ ,(2004) .‬קונפליקטיים‬ ‫מרחביים‪ :‬ארכיטקטורה וחיי היום‬ ‫יום ביפו‪ -‬תל‪-‬אביב של שנות ה‪90-‬‬ ‫)דוקטורקט(‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‪.‬‬ ‫יהב ד‪ ,(2004) ,.‬יפו כלת הים‬ ‫מעיר ראשה לשכונות עוני – דגם‬ ‫לאי שיוויון מרחבי‪ ,‬תמוז‪ ,‬תל‪-‬‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫עזריהו מ‪,(2005) .‬תל‪-‬אביב העיר‬ ‫ה)א(מיתית‪ ,‬מיתוגרפיה היסטורית‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬באר‪-‬‬ ‫שבע‪.‬‬ ‫קלוש ר‪ ,.‬חתוקה ט‪ .‬עורכות‬ ‫)‪ ,(2005‬תרבות אדריכלית ‪:‬מקום‪,‬‬ ‫ייצוג‪ ,‬גוף‪ ,‬רסלינג‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫רוטברד‪ ,‬ש‪ ,(2005) .‬עיר לבנה‪,‬‬ ‫עיר שחורה‪ ,‬בבל‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬ ‫‪Barzilay M., Hayward C., Lombard‬‬‫‪Valentino L. (1984), L'Invention‬‬ ‫‪Du Parc – parc de la villette‬‬ ‫‪paris int'l competition 1982-3,‬‬ ‫‪Graphite Editions, Paris.‬‬ ‫‪Nakamura T. (1994), Bernard‬‬ ‫‪Tschumi 1983-1993, A+U Publishers,‬‬ ‫‪Tokyo, Japan.‬‬ ‫‪Koolhaas R., Bruce Mau (1995),‬‬ ‫‪Small, medium, large, extra-large:‬‬ ‫‪Office for Metropolitan‬‬ ‫‪Architecture, Taschen, Koln,‬‬ ‫‪Germany.‬‬ ‫& ‪Lebesque S. (1996), Between Sea‬‬ ‫‪The City: Eight Piers for‬‬ ‫‪Thessaloniki, NAI Publishers,‬‬ ‫‪Amsterdam, The Netherlands.‬‬ ‫‪Tschumi B. (1996), Architecture‬‬ ‫‪and Disjunction, MIT Press,‬‬ ‫‪Cambridge, Massachusetts.‬‬ ‫)‪Barnir, S., Moria-Klain, Y. (2004‬‬ ‫‪- editors, Back to the sea,‬‬ ‫‪Israeli pavilion 9th Biennale of‬‬ ‫‪architecture, Venice.‬‬ ‫‪LeVine M. (2005), Overthrowing‬‬ ‫‪geography: Jaffa, Tel Aviv, and‬‬ ‫‪the struggle for Palestine, 1880‬‬‫‪1948, University of California‬‬ ‫‪Press, Berkeley, Calif.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪23‬‬