מחצבה 4½ - הטכניון

‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫מחצבה ½‪4‬‬
‫ריפוי סביבה פגועה במרחב העירוני‬
‫מגישים‪ :‬עומר‬
‫חגי הוכמן‪.‬‬
‫גולדשטיין‪,‬‬
‫איתי‬
‫דפני‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לתכנית האב‪ ,‬פנינו במקביל לפיתוח שלושה‬
‫בניינים במתחם‪ .‬תכנונם התפתח בד בבד עם‬
‫קידום ופירוט הבינוי והפיתוח הכוללים‪.‬‬
‫שלושת המבנים נבחרו בהיותם מרכיבים‬
‫מהותיים להצלחת הפרויקט הגדול‪ ,‬ומבנים‬
‫שהותוו‬
‫בסיסיים‬
‫עקרונות‬
‫המייצגים‬
‫במסגרתו‪ .‬התזה הכוללת נתמכת ומוכחת על‬
‫ידי הבניינים‪ ,‬ותכנון הבניינים עצמם‬
‫מועשר ומבוסס יותר בזכותה‪.‬‬
‫מנחה‪ :‬אדריכל חמוטל גורביץ'‪-‬אלונים‬
‫נושא שיקומם של אתרים פגועים‬
‫אקולוגית קיבל במהלך השנים האחרונות‪,‬‬
‫עם העלייה במודעות לנושאי שמירה על‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬חשיבות מוגברת בקרב‬
‫קהילת המתכננים‪ .‬בתוך נושא רחב זה בולט‬
‫במורכבותו התחום של טיפול בסביבות‬
‫פגועות אקולוגית הנמצאות בתוך רקמה‬
‫עירונית‪ ,‬ובכך גם עוסק הפרויקט המוצג‬
‫המטפל במחצבה ‪ 4.5‬הנמצאת על גבול הערים‬
‫חיפה ונשר‪.‬‬
‫השונה‬
‫תפישה‬
‫מציע‬
‫הפרויקט‬
‫מהמקובל בטיפול בסביבה פגועה אקולוגית‪,‬‬
‫כאשר בבסיסה עומדת ההבנה כי הנזק אשר‬
‫נגרם מהאתר גדול בהרבה מתחום הפגיעה‬
‫האקולוגית עצמה ומכיל מעגלים רבים של‬
‫פגיעה המשתנים בגודלם ובאופיים‪ ,‬מעגלי‬
‫פגיעה אותם הגדרנו בהכללה כ"פגיעה‬
‫תודעתית"‪ .‬בניתוח האתר אנו מציעים גישה‬
‫לניתוח שיטתי של סביבת האזור הפגוע‬
‫מתוך מטרה לאתר את אותם מעגלי "פגיעה‬
‫תודעתית"‪ ,‬למפותם ולאפיינם על מנת‬
‫לאפשר מתן מענה בתכנית האב לכל מעגלי‬
‫פגיעה אלו‪ .‬רובד נוסף של ניתוח האתר‪,‬‬
‫מיפוי‬
‫הוא‬
‫הפגיעה‪,‬‬
‫למיפוי‬
‫מעבר‬
‫הפוטנציאלים‪ .‬ברובד זה זוהו הערכים‬
‫הייחודיים המתקיימים באתר במצבו הנוכחי‬
‫מתוך כוונה למנף אותם לפיתוח עתידי‪,‬‬
‫וכן אותרו פוטנציאלים לקישורים עתידיים‬
‫בין האתר לסביבתו‪.‬‬
‫מתוך הניתוח האמור נבנתה תכנית‬
‫אב לאתר ולסביבתו אשר שמה דגש על היותו‬
‫של האתר חלק מסביבה עירונית פגועה‬
‫גדולה בהרבה‪ .‬על כן מטרתה של תכנית האב‬
‫המשתמש‬
‫עירוני‬
‫מוקד‬
‫ליצור‬
‫הנה‬
‫בייחודיות הרבה של האתר‪ ,‬ביתרונותיו‬
‫ובחולשותיו‪ ,‬במטרה ליצור מקום משמעותי‬
‫בעיר המסוגל להקרין על סביבתו‪ ,‬מעבר‬
‫לשיפור הנקודתי באתר עצמו‪.‬‬
‫תכנית האב הגדירה כעקרונות בסיס‬
‫את יצירתם של רצפים עירוניים במקום‬
‫הניתוק שמהווה המחצבה‪ ,‬ניצול הערכים‬
‫הנופיים יוצאי הדופן באתר‪ ,‬קיומו תהליך‬
‫תיקון אקולוגי באתר ושילוב של מגוון‬
‫שימושים ופעילויות על מנת לאפשר תועלת‬
‫מרבית לכלל המרכיבים בסביבה‪.‬‬
‫במהלך תהליך התכנון‪ ,‬לאחר שהגענו‬
‫לקריאה ברורה של האתר ובסיס איתן דיו‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪1‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫הקדמה‬
‫במהלך השנים האחרונות‪ ,‬עם דעיכתו‬
‫של העידן התעשייתי מחד ועליית המודעות‬
‫לנושאים הנוגעים לאיכות הסביבה‪ ,‬שמירת‬
‫סביבות טבעיות והצטמצמות משאבי טבע‬
‫מאידך‪ ,‬מקבל הנושא של טיפול בסביבות‬
‫פגועות אקולוגית חשיבות מוגברת בקרב‬
‫קהילת המתכננים‪ .‬בתוך תחום נרחב זה‬
‫בולט במורכבותו העיסוק בסביבות פגועות‬
‫אקולוגית הנמצאות בתוך סביבה עירונית‬
‫בנויה‪ ,‬ובכך עוסק גם פרויקט זה‪.‬‬
‫ולאחריה‬
‫התעשייתית‪,‬‬
‫המהפכה‬
‫תהליכים מואצים של עיור‪ ,‬הביאה לעליה‬
‫דרמטית בצריכת משאבי טבע עם תחילתה של‬
‫המאה ה‪ .20-‬על מנת לצמצם עלויות‪ ,‬לנצל‬
‫כוח אדם זמין ולהקטין מרחקי הובלה‬
‫מוקמו לעתים קרובות אתרים של כרייה‪,‬‬
‫חציבה וייצור בקרבה למרכזים עירוניים‬
‫קיימים‪ .‬עם השנים מצאו עצמם מספר גדול‬
‫בתוך סביבה‬
‫של אתרים אלו "כלואים"‬
‫עירונית בנויה‪ ,‬בייחוד באזורים בהם‬
‫התקיימה פעילות מואצת של עיור ללא‬
‫תכנון ארוך טווח‪ .‬לקראת המחצית השנייה‬
‫של המאה ה‪ ,20-‬עם דעיכת התעשיות‬
‫לנושאי‬
‫במודעות‬
‫והעלייה‬
‫המסורתיות‬
‫איכות סביבה‪ ,‬ננטש חלקם הניכר של אתרים‬
‫אלו תוך שהם משאירים אחריהם פגיעה‬
‫מאסיבית בנוף ובסביבה‪ ,‬ובנוסף גם פגיעה‬
‫העירונית‬
‫ברקמה‬
‫פחות‬
‫לא‬
‫משמעותית‬
‫סביבם‪.‬‬
‫בעוד שהפגיעה האקולוגית היא לרוב‬
‫ולכימות‬
‫להגדרה‬
‫ניתנת‬
‫מקומית‪,‬‬
‫התפתחו‬
‫בה‬
‫לטיפול‬
‫והטכנולוגיות‬
‫משמעותית בשנים האחרונות‪ ,‬הרי הפגיעה‬
‫ברקמה העירונית שסביבה מתבררת כמורכבת‬
‫הרבה יותר‪ .‬ישנו קושי בסיסי להגדיר את‬
‫אופייה‪ ,‬קושי לקבוע את תיחומה‪ ,‬ואין‬
‫בנמצא "פתרונות טכנולוגיים" מן המוכן‬
‫לפתרונה‪ .‬מעבר לנתק הפיזי בעיר שנוצר‬
‫על ידי הסביבה הפגועה‪ ,‬קיימים מספר‬
‫מעגלי השפעה גדולים הרבה יותר‪ ,‬שבהעדר‬
‫יכולת להגדרה ברורה כונו על ידנו‬
‫ההשפעה‬
‫מעגלי‬
‫תודעתית"‪.‬‬
‫"השפעה‬
‫התודעתית של אתר פגוע משתנים בגודלם‬
‫ובסוגם מאתר לאתר ומכילים בתוכם את‬
‫השיוך הפסיכולוגי של אזור עירוני לאתר‬
‫הפגוע‪ ,‬את חוסר הוודאות לגבי עתידו של‬
‫האתר ואפשרויות הפיתוח סביבו‪ ,‬את החוסר‬
‫בידע לגבי התנאים האקולוגים העתידיים‬
‫בסביבת האתר‪ ,‬את תחושת הניתוק שיוצר‬
‫האתר משאר הרקמה העירונית ובנוסף את‬
‫העיוותים אשר הוטבעו ברקמה העירונית‬
‫במשך השנים של קרבתה לאתר הפגוע‬
‫והתגוננותה ממנו‪.‬‬
‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫המחצבה כ‪ 200-‬דונם‪ ,‬כאשר מסביבו צוקי‬
‫חציבה המתנשאים לגובה של עד ‪ 100‬מטר‪.‬‬
‫שמו של האתר נגזר ממרחקו בקילומטרים‬
‫חיפה על הדרך הישנה‬
‫מהעיר העתיקה של‬
‫חיפה‪-‬נצרת‪ ,‬המלווה את קו הנפט ההיסטורי‬
‫לעיראק‪ .‬החציבה במקום החלה ע"י חברת‬
‫"אבן וסיד" בשנת ‪ 1930‬ונפסקה בראשית‬
‫שנות ה‪ .60-‬מתחילת שנות ה‪ 80-‬החלה‬
‫עיריית חיפה להפנות פסולת בניין להשלכה‬
‫בערוץ ואדי חוואסה הגולש למחצבה‪ ,‬וזאת‬
‫ללא רישוי או הסדרה כלשהי של האתר‪.‬‬
‫השלכת הפסולת נמשכת עד ימים אלו בניגוד‬
‫לחוק‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬בוצע שיקום חלקי של‬
‫תחתית המחצבה על ידי הקרן לשיקום‬
‫בינוי‬
‫תוכנית‬
‫לאתר‬
‫והוכנה‬
‫מחצבות‬
‫המתבססת על מבני תעשיה ומסחר‪ ,‬אולם‬
‫שיווק המגרשים נכשל והאתר נותר שומם‪.‬‬
‫כיום מוקפת המחצבה מכל צדדיה‬
‫באזורים עירוניים בנויים וניצבת על שפת‬
‫האזור אשר אמור בתכניות עתידיות להוות‬
‫את "לב המטרופולין" של חיפה‪ .‬זהו אזור‬
‫עמק זבולון בין הכרמל לקריות אשר בו‬
‫אמורים להישאר אזורי התעשייה ובנוסף‬
‫ומסחר‬
‫תעסוקה‬
‫מרכזי‬
‫לקום‬
‫להם‬
‫מטרופוליטאניים‪ .‬מצפון למחצבה מתוכננת‬
‫להישאר הרצועה הקיימת של מסחר ותעשייה‬
‫קלה‪ ,‬ומעבר לרצועה זו‪ ,‬במרחק של פחות‬
‫מקילומטר צפונית מפתח המחצבה‪ ,‬אמור‬
‫לקום הפארק המטרופוליטאני בשטח של ‪7000‬‬
‫שטחים ירוקים‬
‫דונם אשר יכיל בתוכו‬
‫פתוחים יחד עם אזורי בילוי ופנאי‪.‬‬
‫בסמוך לו יקום מרכז תחבורה ראשי‪ ,‬מחובר‬
‫לטכניון‬
‫ומקושר‬
‫הכרמל‬
‫למנהרות‬
‫אשר עובר‬
‫ולאוניברסיטה באמצעות רכבל‬
‫מעל הדופן הצפון‪ -‬מערבית של המחצבה‬
‫ומעל אתר הפסולת‪.‬‬
‫הצגת האתר‬
‫מחצבה ½‪ 4‬נמצאת בתפר שבין העיר‬
‫חיפה לעיר נשר‪ ,‬במקום בו פוגשים שיפולי‬
‫רכס הכרמל את עמק זבולון‪ .‬שטחו של בסיס‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪2‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫ניתוח האתר‬
‫ההבנה העומדת בבסיסו של ניתוח‬
‫שהפגיעה אשר נגרמה‬
‫האתר היא‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫על ידי מחצבה ½‪ 4‬רחבה הרבה יותר מתחום‬
‫שונים‬
‫רבדים‬
‫ומכילה‬
‫עצמו‬
‫החציבה‬
‫ומגוונים אותם כינינו בכלליות “פגיעה‬
‫תודעתית”‪ .‬במסגרת הניתוח זוהו ומופו‬
‫שלושה מעגלי פגיעה‪ ,‬המוגדרים לטווחים‬
‫שונים מהאתר‪" .‬המעגל המיידי"‪ ,‬של שטח‬
‫הפגיעה הפיזית ממש‪ ,‬המעגל השני – "מעגל‬
‫אי הודאות"‪ ,‬והמעגל השלישי – המכונה על‬
‫ידנו – מעגל "הפגיעה התודעתית"‪ .‬מן‬
‫הסתם‪ ,‬חלוקה זו היא למען נוחות הדיון‬
‫הגורמים‬
‫מכלול‬
‫את‬
‫להקיף‬
‫והיכולת‬
‫המשפיעים והמושפעים‪ .‬לא קיימת הבחנה‬
‫חדה בשטח בין המעגלים‪.‬‬
‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫שאפשרות זו קיימת רק כאשר הפסולת היא‬
‫אינרטית לחלוטין ‪ ,‬אם נגרסה והודקה ואם‬
‫שולי אזור הפסולת יוצבו‪ .‬באתר האמור לא‬
‫בוצעו מעולם כל הפרדה או פיקוח על‬
‫הפסולת המושלכת‪ ,‬ובתוך הפסולת נמצאים‬
‫גם מרכיבים אורגנים המערערים את יציבות‬
‫הר הפסולת ואינם מאפשרים כל ביסוס‬
‫מבנים עליו‪ .‬דופן האתר כלפי המחצבה לא‬
‫הוסדרה וכיום היא מדרון תלול ולא יציב‬
‫של פסולת בניין בשפיכה חופשית המתנשא‬
‫לגובה של כ‪ 100-‬מטר בדופן המחצבה‪.‬‬
‫העובדה שהאתר לא טופל ותוכנן על פי‬
‫הנדרש‪ ,‬מביאה גם לחלחול של מזהמים‬
‫מהאתר אל תוך מי התהום וכן לזרימה לא‬
‫מבוקרת של נגר עילי על פני הפסולת‬
‫המביאה לסחיפת תשטיפים מזוהמים מהאתר‬
‫לכיוון המחצבה‪.‬‬
‫המעגל השני ‪ -‬מעגל אי הוודאות‪:‬‬
‫המעגל הראשון – הפגיעה המיידית‪:‬‬
‫האתר מציב בפני כל מפתח עתידי‬
‫מספר מגבלות אקולוגיות וטכנולוגיות‬
‫משמעותיות הנובעות מהחציבה המאסיבית‬
‫ומהשלכת הפסולת הלא מבוקרת במקום‪ .‬בעוד‬
‫שמצוק החציבה הצפון‪-‬מערבי הוסדר ומאפשר‬
‫המשך פיתוח‪ ,‬הרי שהמצוק הדרומי לא דורג‬
‫מעולם ולאור אופי החציבה והשיפוע‪ ,‬אין‬
‫אפשרות ריאלית לביסוס מבנים על גבי‬
‫המצוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬סכנה להידרדרות אבנים‪,‬‬
‫מגבילה גם את הבנייה בסמוך אליו‪.‬‬
‫בדומה למחצבה‪ ,‬גם יצירתו הלא מבוקרת של‬
‫הר הפסולת מציבה מגבלות משמעותיות בפני‬
‫כל פיתוח עתידי‪ .‬הגם שבתיאוריה ניתנת‬
‫בנייה על בסיס פסולת בניין מוטמנת הרי‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫לשטח‬
‫מחוץ‬
‫אך‬
‫המחצבה‪,‬‬
‫סביב‬
‫החציבה עצמו‪ ,‬ניתן לזהות באופן עקבי‬
‫שטח שנותר מוזנח ובלתי מפותח בלב הרקמה‬
‫העירונית‪ .‬תווך זה‪ ,‬שלא כמו שטח החציבה‬
‫עצמו‪ ,‬אינו סובל ממדרונות בעייתיים‪,‬‬
‫פסולת או בעיות אקלימיות מיוחדות‪ .‬לגבי‬
‫חלקו תוכניות בנייה מאושרות והוא מהווה‬
‫פוטנציאל פיתוח טבעי לגורמים הסובבים‬
‫את האתר‪ .‬בכל זאת‪ ,‬לא קורה בו דבר‪.‬‬
‫שלפגיעה‬
‫כאמור‪,‬‬
‫היא‪,‬‬
‫טענתנו‬
‫הפיזית הברורה והניכרת‪ ,‬יש השלכות יותר‬
‫רחבות‪ .‬אותה אי ודאות לגבי עתידו של‬
‫אינה‬
‫בו‪,‬‬
‫הפיתוח‬
‫ואפשרויות‬
‫המקום‬
‫מסתיימת בשטחה של המחצבה‪ ,‬והשפעתה‬
‫משתרעת על היקף רחב יותר שאינו רק פיזי‬
‫במהותו‪ .‬אי וודאות זו משפיעה על כל‬
‫הגורמים הסובבים את האתר‪ .‬את הדוגמא‬
‫הבולטת ביותר להשפעתה של המחצבה על‬
‫מעגל אי הוודאות ניתן לראות בניתוח‬
‫תפרוסת השטחים הפתוחים של שכונת בן‪-‬‬
‫דור‪ .‬שכונה זאת‪ ,‬הכלואה בין שתי מחצבות‬
‫נטושות‪ ,‬מצטופפת במרכז השלוחה ונמנעת‬
‫מלהתקרב לשולי המחצבות‪ .‬ככל שהמחצבה‬
‫‪3‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫גדולה‬
‫המקיף‬
‫יותר‪.‬‬
‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫יותר‪ ,‬כך גם מעגל אי הוודאות‬
‫אותה‪ ,‬הפיזי והתודעתי‪ ,‬גדול‬
‫שכונת בן‪-‬דור‪ ,‬השטחים הפתוחים סביבה‪ ,‬המחצבות הנטושות‪.‬‬
‫המעגל השלישי‬
‫התודעתית‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מעגל‬
‫ההשפעה‬
‫להגדרה‬
‫יותר‬
‫קשה‬
‫המעגל‬
‫זהו‬
‫ולמדידה‪ ,‬אשר מכיל מגוון רב של השפעות‪,‬‬
‫ישירות ועקיפות‪ ,‬פסיכולוגיות בין היתר‪,‬‬
‫של המחצבה על סביבתה‪ .‬בכלליות ניתן‬
‫לומר כי בכל אחד מהגורמים המקיפים את‬
‫המחצבה ניתן לאתר את הימצאותו של מעגל‬
‫זה אם בקפיאה וחוסר התפתחות ואם‬
‫בהתפתחות לא טבעית של הרקמה העירונית‪.‬‬
‫נציג את כל אחד מהגורמים השכנים‪,‬‬
‫והתייחסותו אל המחצבה‪:‬‬
‫קריית הטכניון‪ ,‬אשר לה רצף שטחים‬
‫פתוחים פוטנציאלים לבנייה בסמוך למצוק‬
‫החציבה‪ ,‬נמנעת בעקביות מפיתוח שטחים‬
‫אלו ובמקום זאת מתכננת המשך פיתוח‬
‫לכיוון צפון‪ ,‬על חשבון יער טבעי ובמרחק‬
‫גדול יותר מלב הקמפוס‪.‬‬
‫שכונת בן דור‪ ,‬אשר מעגלי אי‬
‫הוודאות מונעים ממנה מלהתפתח ולהוסיף‬
‫בניה חדשה‪ ,‬הולכת ומתדרדרת עם השנים עד‬
‫להפיכתה לשכונת מצוקה‪ ,‬וזאת על אף‬
‫הפוטנציאל הרב הגלום בה בשל קרבתה‬
‫לטכניון‪ ,‬קישורים תחבורתיים נוחים‪,‬‬
‫החוץ‬
‫ושטחי‬
‫הציבור‬
‫מבני‬
‫ריבוי‬
‫המטופחים‪.‬‬
‫מתחם דרך בר יהודה‪ ,‬אשר נשלט‬
‫בעבר על ידי תעשיה זעירה‪ ,‬הולך ומשנה‬
‫פניו למתחם מסחר מטרופוליטאני‪ .‬ואולם‬
‫ניכר כי האזור מול פתח המחצבה אינו‬
‫משתתף בשינוי זה‪ ,‬והוא נשאר רובו ככולו‬
‫אזור תעשיה זעירה ואזור אחסנה פתוח‪,‬‬
‫וזאת בניגוד בולט לבניה שבוצעה בשאר‬
‫המתחם‪.‬‬
‫התכנית‬
‫נגשנו‬
‫אלו‪,‬‬
‫תובנות‬
‫בסיס‬
‫על‬
‫לפיתוח תכנית אב לאתר המחצבה וסביבתה‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫מטרת התכנון‪ ,‬מעבר ל"הפרחת השממה"‬
‫המקומית‪ ,‬הינה איחוי הרקמה העירונית‬
‫וחידוש הרצף העירוני שנקטע‪ ,‬בד בבד עם‬
‫תושבי‬
‫של‬
‫תפיסתי‬
‫תודעתי‬
‫שינוי‬
‫המטרופולין בכלל והגורמים אשר בשכנות‬
‫מיידית בפרט‪ ,‬לגבי המקום‪.‬‬
‫ביותר‬
‫והמהותי‬
‫הבסיסי‬
‫המעשה‬
‫רצפים‬
‫מערך‬
‫שזירת‬
‫הוא‬
‫בתכנית‪,‬‬
‫עירוניים‪ ,‬בנויים ופתוחים‪ ,‬במקום הנתק‬
‫אותו מהווה המחצבה‪ .‬הרצפים והתנועות‬
‫מושגים אגב התיקון הפיזי של האתר‪,‬‬
‫ומטרתם להנכיח את המקום ולהפכו מחצר‬
‫אחורית למוקד עירוני מסוג אחר‪ ,‬חדש‬
‫באזור‪ .‬המטרה היא שהצדק לא רק ייעשה‬
‫במחצבה‪ ,‬אלא גם ייראה‪ .‬זהו עקרון הבסיס‬
‫בתכנון האתר‪ ,‬ואליו מתווספים שני כלים‬
‫מהותיים בפיתוח התכנית‪ ,‬באפיון ועיצוב‬
‫המקום‪ :‬האחד הוא אלמנט הזמן‪ ,‬האחר –‬
‫הוא הנכס והערך העיקרי במקום – המצוק‪.‬‬
‫נפרט‪ ,‬אך נפתח‪ ,‬כאמור – ברצפים‪:‬‬
‫הרצפים‬
‫רצפים אלו יקשרו את תחתית המחצבה‬
‫ושוליה חזרה אל המרחב העירוני ויאפשרו‬
‫ליצור במקום מרחב ציבורי פתוח‪ ,‬משמעותי‬
‫הן ברמה המקומית והן ברמה העירונית‪,‬‬
‫המנצל את יתרונותיו של האתר הפגוע ‪-‬‬
‫שלו‬
‫הייחודית‬
‫הנוף‬
‫תבנית‬
‫גודלו‪,‬‬
‫ומיקומו‪ ,‬לתועלת סביבתו שנפגעה אף היא‪.‬‬
‫בהשבתו של האתר לטובת הציבור קיימת גם‬
‫אמירה עקרונית ‪ -‬המקום בו גוף פרטי‬
‫ביצע פגיעה כה משמעותית במשאב הנוף‬
‫והקרקע הציבורי לתועלתו הפרטית‪ ,‬ראוי‬
‫שלאחר מכן ישוקם לתועלת הציבור כולו‪,‬‬
‫הנפגע העיקרי‪.‬‬
‫הרצף המשמעותי הראשון אותו קושר‬
‫האתר הינו רצף שטחים ציבוריים פתוחים‬
‫ברמה המטרופוליטאנית‪ ,‬המתאפשר לאחר‬
‫פינוי אתר הפסולת מערוץ ואדי חוואסה‪.‬‬
‫רצף זה קושר את פארק הכרמל‪ ,‬דרך נחל‬
‫אלון והמחצבה אל הפארק המטרופוליטאני‬
‫הליכה‬
‫שבילי‬
‫במערך‬
‫בסמוך‬
‫המתוכנן‬
‫ורכיבה‪ ,‬קישור אשר הופך את האתר מנק'‬
‫קצה מבודדת לחלק משמעותי ממרקם השטחים‬
‫הפתוחים סביבו‪.‬‬
‫רצף נוסף הנקשר סביב האתר הוא‬
‫רצף בנוי הקושר את קריית הטכניון עם‬
‫‪4‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫שטחי פיתוח פוטנציאלים הנמצאים סמוך‬
‫לו‪ ,‬מסביב למחצבה‪ .‬במסגרת רצף זה‪ ,‬יוצא‬
‫הטכניון מהבידוד בו הוא נמצא ומשתמש‬
‫בשטחים סביב למחצבה לפיתוחו‪ ,‬תוך כדי‬
‫יצירת מערכת קשרים מורכבים יותר בינו‬
‫לבין הסביבה העירונית‪ ,‬אם במעונות‬
‫סטודנטים על שפת המצוק בשכונת בן‪-‬דור‪,‬‬
‫ואם ברצף המקשר את האקדמיה לתעשייה‬
‫עתירת ידע דרך מבנה מחקר הניצב כגשר‬
‫מעל ואדי חוואסה‪.‬‬
‫הזמן‬
‫תהליך הריפוי המוצע הוא ממושך‬
‫וארוך שנים‪ ,‬הן מההיבט הפיזי אך בעיקר‬
‫שהוא‬
‫מההיבט התודעתי – תדמיתי‪,‬‬
‫משמעותי לא פחות‪ .‬במסגרת זו מתוכננת‬
‫תוכנית האב כתוכנית פיתוח הדרגתית‬
‫וארוכת שנים אשר בה תהליכים של שינוי‬
‫פיזי מתבצעים במקביל לתהליכים של שינוי‬
‫תפישת הציבור כלפי האתר‪ .‬ללא שילוב‬
‫הציבור בתהליך עצמו ובשינוי המתרחש‬
‫באתר בעת התרחשותו ספק אם יצלח שינוי‬
‫כלשהו באתר‪ ,‬ויעיד על כך מצבו הנוכחי‬
‫של האתר על אף קיומה של תוכנית‬
‫לפיתוחו‪.‬‬
‫המצוק‬
‫הערכים הנופיים אותם מציע האתר‬
‫הם ייחודיים בכל סיטואציה‪ ,‬אך על אחת‬
‫כמה וכמה כשהם ניצבים במרכזה של סביבה‬
‫עירונית‪ .‬המצוקים הניצבים‪ ,‬הפער בינם‬
‫לבין תחתית המחצבה המישורית ‪ ,‬התצפית‬
‫מעליהם או אליהם יוצרים הזדמנויות אשר‬
‫ידגישו את ייחודיותו של האתר‪ .‬המצוק‬
‫האנכי‪ ,‬הניצב בחלקו הדרומי של האתר‪,‬‬
‫בנוף‬
‫ביותר‬
‫הדומיננטי‬
‫הגורם‬
‫הינו‬
‫המחצבה כשילוב ייחודי של טבע מלאכותי‪.‬‬
‫הן משיקולים טכניים אך בעיקר משיקולים‬
‫נופיים‪ ,‬נותר האזור הסמוך למצוק כשטח‬
‫פארק פתוח המאפשר גישה ומבט חופשי‬
‫לעברו‪ .‬הדופן הצפונית של המחצבה‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הינה נמוכה יותר ומדורגת במספר‬
‫מדרגות סלע‪ ,‬ובכך מאפשרת לנצל דופן זו‬
‫כדופן מבונה‪ ,‬תוך הבלטת הניגוד בינה‬
‫לבין המצוק הדרומי‪ .‬בתחתית המחצבה‪,‬‬
‫מנוצל פער מפלסים בין החלק הדרומי‪,‬‬
‫הגבוה‪ ,‬לבין החלק הצפוני‪ ,‬להבדלי תפקוד‬
‫החלק‬
‫במחצבה‪.‬‬
‫השונים‬
‫האזורים‬
‫בין‬
‫הצפוני‪ ,‬אשר נמצא במפלס דרך בר יהודה‪,‬‬
‫הינו החלק בעל הבינוי האינטנסיבי ומכיל‬
‫את הפונקציות המיועדות להמון אדם‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬המפלס הדרומי הגבוה יותר משמש‬
‫כפארק ציבורי פתוח בהמשך לרצף השבילים‬
‫המטרופוליטאני‪.‬‬
‫לאור גודלו של האתר‪ ,‬מיקומו‬
‫המטרופוליטאני ותבנית הנוף המרשימה‬
‫שלו‪ ,‬הותאמה לאתר פרוגרמה המתבססת על‬
‫תכנונו כמרחב נופש וספורט‪ ,‬מרחב הקושר‬
‫פעולה של ‪ RECREATION‬של מרחב עירוני‬
‫עם פעילות אנושית של ‪.RECREATION‬‬
‫במסגרת מרחב זה שולבו שטחים ירוקים‬
‫פתוחים ואזורי פעילות ספורט ציבוריים‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫הספורט‬
‫קריית‬
‫של‬
‫קיימת‬
‫בפרוגרמה‬
‫המטרופוליטאנית הכוללת אצטדיון כדורגל‬
‫ואולם ספורט רב תכליתי‪ .‬תכנון האתר‬
‫הינו תכנון המתבסס על תנועה‪ ,‬במהירויות‬
‫שונות ובאמצעים שונים‪ ,‬מול המצוק‪ ,‬תחת‬
‫המצוק‪ ,‬אל המצוק ועל גבי המצוק‪ ,‬תנועה‬
‫אשר מעשירה את מגוון החוויות שהאתר‬
‫מציע‪ .‬תנועה זו מבוססת על מערך שבילים‬
‫טבעתיים וקוויים‪ ,‬המתייחסים באופן שונה‬
‫אל הנוף ואל המקום‪ :‬השביל המרכזי ‪-‬‬
‫המטרופוליטאני‪ ,‬היורד בערוץ המשוקם‬
‫וחוצה את הפארק לכיוון המפרץ והפארק‬
‫בתחתית‬
‫המטרופוליטאני‪ ,‬שביל הריצה‬
‫המחצבה הנהנה מחזיתו המרשימה של המצוק‪,‬‬
‫שביל המצוק המקיף את המחצבה באמצע גובה‬
‫המצוק ובחלקו הגדול הינו שביל תלוי על‬
‫גבי המצוק עצמו אשר מעניק אפשרות למגע‬
‫קרוב איתו‪ ,‬ושביל התצפית אשר נע לאורך‬
‫דופן המחצבה מסביבה ומעניק תצפיות‬
‫מרשימות אל תחתית המחצבה ואל הנוף‬
‫הרחוק‪.‬‬
‫שלושה בניינים‬
‫שלושה מבנים פורטו במקביל להצגת‬
‫התכנית הגדולה‪ .‬בחרנו בקפידה מבנים‬
‫החיוניים לביצוע התיקון הפיזי הבסיסי‪,‬‬
‫והשינוי התודעתי שבעקבותיו‪ .‬כל אחד מהם‬
‫משקף את העקרונות התכנוניים המרכזיים‬
‫שהותוו בתכנית הגדולה‪.‬‬
‫‪ .1‬מבנה גשר – יצירת רצפים חדשים‪:‬‬
‫מבנה אדיר ממדים זה‪ ,‬פורץ את דרכו של‬
‫הטכניון לכיוון צפון‪ ,‬מעל ואדי חאווסה‬
‫המשתקם‪ ,‬אל מול המחצבה‪ .‬הוא מהווה רצף‬
‫בנוי משמעותי‪ ,‬הפורץ את גבולות הקמפוס‬
‫ומאפשר חיבור לעיר‪ ,‬חיבור בין האקדמיה‬
‫לתעשייה ובין המרכז האקולוגי שבלב‬
‫ימצאו‬
‫בבניין‬
‫הפגוע‪.‬‬
‫לאתר‬
‫הקמפוס‬
‫החממות הטכנולוגית של הטכניון משכן‬
‫קבע‪ ,‬וימוקם מרכז אקולוגי מחקרי‪-‬לימודי‬
‫שיהווה בין היתר בית לארגונים ועמותות‬
‫ירוקים‪ .‬מבנה הגשר משלים גם תנועה‬
‫ציבורית משמעותית סביב המחצבה‪ .‬יש לו‬
‫ערך סימבולי וחינוכי‪ ,‬כמבנה הצופה אל‬
‫תחתיו‬
‫המעמיק‬
‫הערוץ‬
‫שיקום‬
‫תהליך‬
‫בתחילה‪ ,‬ואל הפארק הקרוב והנוף הרחוק‬
‫)עמק זבולון‪.‬‬
‫‪ .2‬אצטדיון במחצבה‪:‬‬
‫בתמה‬
‫התומכת‬
‫המרכזית‬
‫הפונקציה‬
‫זו‬
‫העיקרית של הפארק – מרחב ספורט ופנאי‬
‫לשימוש הציבור‪ .‬נאמן לפרוגרמה של קריית‬
‫הספורט העתידית של חיפה‪ ,‬הוא ממוקם‬
‫או‬
‫קיימים‬
‫מגורים‬
‫לאזורי‬
‫מחוץ‬
‫מתוכננים‪ ,‬ובמרכז הגיאוגראפי האמיתי של‬
‫המטרופולין‪ ,‬נגיש למרכז התחבורה הראשי‬
‫המתהווה‪ .‬הוא גם מוביל את ה"דופן‬
‫המבונה" של הפארק כפי שתוארה לעיל‪,‬‬
‫את‬
‫המתווה‬
‫"המצוק"‪,‬‬
‫לעקרון‬
‫בהתאם‬
‫ההתייחסות לערך הנופי של המקום‪ .‬הוא‬
‫מנצל את הדופן המדורגת והמוארת של‬
‫המחצבה‪ ,‬המקושרת היטב לדרך בר יהודה‬
‫ולמרכז המטרופולין‪ ,‬ומרכז את המאסה‬
‫‪5‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫הגדולה ביותר של פעילות אנושית במתחם‪.‬‬
‫בעיצובו‪ ,‬הוא מתכתב המצוק המקיף אותו‪.‬‬
‫ספורט‪,‬‬
‫מרכז‬
‫‬‫מחזור‬
‫מרכז‬
‫‪.3‬‬
‫טרנספורמציה‪:‬‬
‫מבנה זה עומד בבסיס תהליך הריפוי‬
‫המתוכנן‬
‫מורכב‪,‬‬
‫מבנה‬
‫זהו‬
‫במחצבה‪.‬‬
‫מלכתחילה לשני מחזורי חיים‪ .‬במחזור‬
‫הראשון‪ ,‬זהו מרכז מחזור לפסולת הבניין‬
‫הממלאת את ואדי חוואסה‪ ,‬משולב במרכז‬
‫מבקרים‪ .‬תהליך המחזור חיוני לחידוש‬
‫הרצף הירוק המרכזי בפארק‪ .‬מרכז המבקרים‬
‫– עומד בבסיס השינוי התודעתי המיוחל‪.‬‬
‫בגלגולו השני‪ ,‬הופך הבניין להיות חלק‬
‫מחוויית הספורט והפנאי המתוכננת בפארק‪,‬‬
‫תוך שהוא מאזכר תמיד את עברו‪ ,‬ואת העבר‬
‫של המקום‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪6‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫לסיכום‬
‫לתפישתנו‪ ,‬כל פיתוח עתידי של‬
‫האתר ראוי והכרחי שיתבצע כחלק מתפישה‬
‫המכלילה תחום רחב יותר מאזור הפגיעה‬
‫הפיזית עצמו‪ ,‬ואשר שמה לה למטרה לתקן‬
‫את הנזק שנגרם לכל אזור זה‪ ,‬ולא רק‬
‫לתחום הפגיעה הפיזית‪ .‬מגוון הפעילויות‬
‫והקישורים אותם מציעה תוכנית האב לאתר‬
‫ומערך המבנים הייחודי מעניקה לאתר‬
‫אפשרות לפעול לא כאנקדוטה זמנית‪ ,‬אלא‬
‫העירונית‬
‫ברקמה‬
‫ונטמע‬
‫החוזר‬
‫כשטח‬
‫ומעשיר אותה בצורה משמעותית‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪7‬‬
‫מחצבה ‪4.5‬‬
‫קורס ה' – פרוייקט גמר‬
‫בבליוגרפיה‬
‫אניס‪ ,‬רות‪" .1979 .‬תכנון ושיקום נוף‬
‫מחצבות מגדל צדק דרום"‪.‬חיפה‪.‬הטכניון‪-‬‬
‫המרכז לחקר העיר והאזור‪.‬‬
‫אניס‪ ,‬רות‪" .1969 .‬מחצבות בנוף"‪.‬חיפה‪.‬‬
‫ערים‬
‫ובינוי‬
‫לארכיטקטורה‬
‫הפקולטה‬
‫בטכניון‪.‬‬
‫אניס‪ ,‬רות‪" .1974 .‬מחצבות בנוף‪ :‬הנחיות‬
‫למיקום‬
‫מוצע‬
‫תכנון‬
‫תהליך‬
‫לתכנון‪:‬‬
‫מחצבות ולאתר החציבה"‪ .‬חיפה‪ .‬המרכז‬
‫לחקר העיר והאזור‪.‬‬
‫‪Baker, Brendon. 2003. “Introducing‬‬
‫‪urban‬‬
‫‪sustainability‬‬
‫‪at‬‬
‫‪Penrith‬‬
‫‪Lakes,‬‬
‫‪Sydney”.‬‬
‫‪From:‬‬
‫‪http://www.regional.org.au/au/soc/200‬‬
‫‪2/2/baker.htm‬‬
‫‪Damaigos,‬‬
‫‪D.‬‬
‫&‬
‫‪Kaliampakos,‬‬
‫‪D.‬‬
‫‪“Assesing the Benefits of Reclaming‬‬
‫‪Urban Quarries: A CVM Analysis”.‬‬
‫‪Landscape and Urban Planing, Vol 64,‬‬
‫‪249-258.‬‬
‫אניס‪ ,‬רות‪" .1974 .‬קביעת שמושי קרקע‬
‫למחצבות נטושות‪ :‬קריטריונים ותהליך‬
‫התכנון"‪ .‬חיפה‪ .‬המרכז לחקר עיר והאזור‪.‬‬
‫‪Kaliampakos, D. & Mavrikos, A. 2006‬‬
‫‪“Introducing a New Aspect in Marble‬‬
‫‪Quarry Rehabilitation in Greece”.‬‬
‫‪Environmental Geology, Vol 50 No. 3.‬‬
‫אניס‪ ,‬רות‪" .1972 .‬מחצבות בנוף‪ :‬הערכת‬
‫אתרים למיקום מחצבה‪ :‬חקר אירוע למפעל‬
‫מלט פורטלנד "נשר""‪ .‬חיפה‪ .‬המחקר לחקר‬
‫העיר והאזור‪.‬‬
‫‪Sandberg,‬‬
‫‪L.‬‬
‫‪Anders.‬‬
‫‪2001.‬‬
‫‪Discourse‬‬
‫‪of‬‬
‫‪Rehabilitated‬‬
‫‪Constracted Natures”. Leading‬‬
‫‪2001.‬‬
‫‪“The‬‬
‫‪and‬‬
‫‪edge‬‬
‫אניס‪ ,‬רות‪" .1969 .‬יום עיון‪ :‬מחצבות‬
‫למחקר‬
‫הטכניון‬
‫מוסד‬
‫חיפה‪.‬‬
‫בנוף"‪.‬‬
‫ופיתוח‪.‬‬
‫דנציגר‪ ,‬יצחק‪" .1971 .‬שיקום מחצבת נשר‪:‬‬
‫שיקומו הנסיוני של אתר נבחר בשטח מחצבה‬
‫נטושה"‪.‬חיפה‪.‬‬
‫הרציג‪ ,‬ליאורה )עורכת(‪" .1999 .‬חיריה‬
‫ואדריכלים‬
‫אומנים‬
‫הצעות‬
‫במוזיאון‪:‬‬
‫מוזיאון תל‪-‬‬
‫לשיקום האתר"‪ .‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫אביב לאמנות‪.‬‬
‫פרל‪ ,‬נועה‪" .2000 .‬שיקום אתר סילוק‬
‫פסולת‪ :‬הנחיות להתאמת סוג שטח פתוח"‪.‬‬
‫חיפה‪ .‬המרכז לחקר העיר והאזור‪ ,‬מוסד‬
‫הטכניון למחקר ופיתוח‪.‬‬
‫הטכניון‪ ,‬הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים‬
‫‪8‬‬