‫מדיניות הטיפול בפסולת מוצקה‬ ‫מדיניות הטיפול בפסולת‪ -‬נתונים כללים‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫בישראל מיוצרת כ‪ 4.8 -‬מיליון טון פסולת עירונית ומסחרית בשנה‪.‬‬ ‫כמות הפסולת גדלה מדי שנה בשיעור של כ ‪. 3-5 %‬‬ ‫כל תושב מייצר בממוצע כ‪ 1.9-‬ק"ג אשפה‪.‬‬ ‫‪USA‬‬ ‫‪900‬‬ ‫ישראל‬ ‫ק"ג לנפש לאדם בשנה‬ ‫‪OECD‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪27EU‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪NO‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪DN‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪IRL‬‬ ‫‪LU‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪CH‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪US‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪NL‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪ES‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪AU‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ISR‬‬ ‫‪DE‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪GB‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ISL‬‬ ‫‪OE‬‬ ‫‪CD‬‬ ‫‪IT A‬‬ ‫‪EU‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪SW‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪FR‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪BE‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪FIN‬‬ ‫‪RU‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪ES‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪GR‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪HU‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪PR‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪SV‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪TU‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ZA‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J PN‬‬ ‫‪CH‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪CZ‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪SV‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪PO‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪CH‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪ME‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪KO‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪CA‬‬ ‫‪N‬‬ ‫מקור‪2010 OECD :‬‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫כ‪ 80% -‬מהפסולת המוצקה מוטמנת‪ ,‬כ‪ 20% -‬בלבד מועברת למחזור‬ ‫מצב הפוך מהמגמות הקיימות בעולם המתקדם‪.‬‬ ‫הפתרון‪:‬‬ ‫מדיניות "אפס פסולת"‪ ,‬שמהותה הגדלה ניכרת בעשור הקרוב של כמויות‬ ‫הפסולת המועברות למחזור והשבה‪ ,‬תוך הפחתת כמות הפסולת המועברת להטמנה‪.‬‬ ‫מדיניות הטיפול בפסולת ‪ Ŷ‬התפתחות השימוש בכלי חקיקה‬ ‫•‬ ‫פסולת כמפגע‪ :‬חוק שמירת הניקיון )‪.(1984‬‬ ‫•‬ ‫פסולת כמשאב‪ :‬מדיניות כוללת הבוחנת את כל התהליך משלבי הייצור‬ ‫ועד הפתרון‪ .‬הוטמעה במס' חוקים כגון‪ :‬חוק המיחזור )‪ ,(1993‬חוק הפיקדון‬ ‫)‪ ,(1999‬חוק האריזות )‪ (2011‬ועוד‪.‬‬ ‫•‬ ‫בהמשך למדיניות זו מקדם המשרד כלים נוספים ‪:‬‬ ‫ תקנות להפרדת פסולת אורגנית פריקה ביולוגית‪.‬‬‫ תקנות להפרדת נייר וקרטון‪.‬‬‫ חוק פסולת‪ ,‬מסגרת חוקית כוללת לטיפול בפסולת לרבות איגוד כלל‬‫החוקים הנוגעים לפסולת‪ ,‬עדכון הגדרות‪ ,‬קביעת שיטות טיפול איסור הטמנה וכו'‬ ‫מדיניות טיפול בפסולת ‪ Ŷ‬כלים סטטוטוריים‬ ‫•‬ ‫תמ"א ‪16‬‬ ‫•‬ ‫תמ"א ‪ 16‬תיקון ‪ – 4‬מטרת התיקון ‪:‬‬ ‫• יצירת מסגרת תכנונית להקמת אתרי פסולת‪ ,‬וייעול ההליכים הסטטוטוריים‬ ‫להקמת מתקני טיפול ‪.‬‬ ‫•‬ ‫במקום שבתכנית מפורטת יועדו מקרקעין לתעשייה או למתקנים הנדסיים‪,‬ניתן‬ ‫יהיה לאשר הקמת אתר טיפול בפסולת בהליך של היתר בניה‪.‬‬ ‫הקמת ועדות מעקב‪:‬‬ ‫לצורך שמירה על ראייה וטיפול כוללני מחוזי בתחום הפסולת‪ ,‬מנחה‬ ‫התכנית את הוועדות המחוזיות להקים ‪ 2‬ועדות‪:‬‬ ‫‪ .1‬ועדת משנה לוועדה המחוזית שתשמש כוועדת מעקב לנושא הטיפול‬ ‫בפסולת בתחום המחוז‬ ‫‪ .2‬ועדות מעקב להפעלה של אתר או אתרים ספציפיים בתחום המחוז‬ ‫במידת הצורך‪ ,‬על פי שיקול דעת הוועדה המחוזית‪.‬‬ ‫מדיניות טיפול בפסולת ‪ Ŷ‬כלים סטטוטוריים‬ ‫•אומצו תכניות אב מחוזיות לפתרונות קצה בכל המחוזות‬ ‫בימים אלו אומצו תכניות אב מחוזיות למתקני קצה לטיפול בזרם‬ ‫האורגני‪.‬‬ ‫מטרתן של תכניות האב היא בחינת המרחב בהיבט של ייצור הפסולת‬ ‫מחד ומתן מענה תכנוני להקמת פתרונות‪.‬‬ ‫התוצר ‪:‬‬ ‫א‪ .‬איתור מתחמים פוטנציאליים להקמת אתרים‬ ‫ב‪ .‬קביעת קריטריונים להקמת אתרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צוותי היגוי בשיתוף נציגי הוועדה המחוזית לקידום מהיר של תכניות‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תכניות גמישות בבחינת אתרים חדשים)הפקת לקחים –תכנית אב‬ ‫מחוז מרכז(‬ ‫מדיניות טיפול בפסולת ‪ Ŷ‬כלים כלכליים‬ ‫•‬ ‫תמריצים שליליים – העלאת היטל ההטמנה באופן מדורג ‪.₪ 90 – 50‬‬ ‫•‬ ‫תמריצים חיוביים – הקצאת תקציבים נרחבים מקרן הניקיון לשם עידוד מחזור‬ ‫ומניעת הטמנה באמצעות קול קורא )תמיכה(‪:‬‬ ‫•‬ ‫תשתיות הפרדה‪ ,‬תוכניות אב ותוכניות מפורטות‪ ,‬חינוך והסברה ‪ 130‬מלש"ח‪.‬‬ ‫•‬ ‫רשויות מיקוד ‪ 350‬מלש"ח‪.‬‬ ‫•‬ ‫שדרוג‪/‬הקמת מתקני קצה ‪ 200‬מלש"ח‪.‬‬ ‫•‬ ‫שדרוג‪/‬הקמת תחנות מעבר ממיינות ‪ 100‬מלש"ח‪.‬‬ ‫מדיניות הטיפול ברכיב האורגני )פריק ביולוגית( בפסולת‬ ‫רקע וסקירה מהעולם‪:‬‬ ‫• הדירקטיבה האירופית לטיפול בפסולת‪ ,‬קבעה כי המדינות החברות באיחוד‬ ‫האירופאי יגדירו אסטרטגיה להפחתת הטמנת פסולת פריקה ביולוגית‪ ,‬הכוללת‬ ‫נקיטת צעדים לעידוד המחזור‪ ,‬קומפוסטציה‪ ,‬ייצור ביוגז והשבה‪.‬‬ ‫• עמידה ביעדי ההפחתה של פסולת פריקה ביולוגית נבעה לא רק מהגבלה ישירה‬ ‫על הטמנת הפסולת‪ ,‬אלא גם מנקיטת צעדים נוספים‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬חקיקה בנושא הפרדה במקור‪ ,‬העלאת מודעות ציבורית לעלות הטיפול‬ ‫בזיהומים סביבתיים)הטמנה(‪ .‬איסור או צמצום של שריפת פסולת‪ ,‬מיסוי על‬ ‫משרפות ועוד‪.‬‬ ‫התוצאה הישירה של מדיניות זו הייתה ביסוס שוק מיחזור כלכלי וקידום המיחזור‬ ‫והפקת האנרגיה הירוקה כתוצאה מהפניית הפסולת הפריקה ביולוגית למתקני‬ ‫ייצור אנרגיה וקומפוסטציה‪.‬‬ ‫מדיניות הטיפול ברכיב האורגני )פריק ביולוגית( בפסולת‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫•‬ ‫מדיניות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בפסולת מגדירה את הפסולת האורגנית‬ ‫כזרם פסולת נקי המחויב להיות מופרד במקור‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הפקת המרב מזרם זה כמשאב כלכלי‪.‬‬ ‫•‬ ‫הפחתת המפגעים הסביבתיים הנגרמים מהמשך הטמנתו‪.‬‬ ‫הסדרי הפרדת הפסולת ברשויות המקומיות כוללים הפרדה במקור לשני זרמים‪:‬‬ ‫אורגני נקי וכל השאר‪.‬‬ ‫•‬ ‫המשרד להגנת הסביבה יצא החל משנת ‪ 2008‬בתכנית סיוע רחבת היקף לשלטון‬ ‫המקומי שעיקרו תמיכה בתכנון וחבילת סיוע לרשויות שיעברו להפרדה במקור‪.‬‬ ‫המטרה‪ :‬שילוב כ‪ 2 -‬מיליון תושבים בתהליך וטיפול בכ‪ 900-‬טון ביום פסולת אורגנית‪.‬‬ ‫עד סוף ‪2014‬‬ ‫הפרדה במקור‬ ‫היבטים סביבתיים כלכליים של הפרדה במקור‪:‬‬ ‫•הפחתת כמות הפסולת המוטמנת‬ ‫חסכון בשטחי הטמנה ‪.‬‬ ‫•כ‪ 8% -‬מסך פליטת גזי החממה מקורם במטמנות‬ ‫•יצירת מטייב קרקע אורגני‬ ‫צמצום פליטות גזי חממה‪.‬‬ ‫השבחת גידולי קרקע‪.‬‬ ‫•חיסכון בשינוע לאתרי הטמנה מרוחקים‬ ‫אפעה(‪.‬‬ ‫• הגדלת היצע חומרי הגלם מהזרם היבש‬ ‫ירידה בגודש תחבורתי )כביש ‪,31‬ערד ‪-‬‬ ‫ניצול יעיל של משאבים ‪,‬מיחזור‪.‬‬ ‫לאורך זמן– ירידה בעלויות הרשות המקומית בטיפול בפסולת‬ ‫סיכום ביניים ‪ Ŷ‬מדיניות המשרד להגנת הסביבה‬ ‫•‬ ‫המשרד להגנת הסביבה מפעיל ומשלב בין מגוון רחב של כלים על מנת‬ ‫לקדם את המהפכה בשוק הפסולת המוצקה‪.‬‬ ‫•‬ ‫למרות זאת‪ ,‬באזורים מסוימים המענה הניתן על ידי השוק הפרטי אינו מספק‬ ‫מבחינת היקף וסוג הטכנולוגיה‪ .‬על פי הערכות המשרד‪ ,‬צפוי מחסור בטיפול‬ ‫בפסולת אורגנית‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪ 3,000‬טון ליום בכל הארץ‪ ,‬כבר בשנת ‪.2015‬‬ ‫•‬ ‫מתוכם כ‪ 1,700 -‬טון ליום באזור המרכז )מחוזות מרכז ות"א(‪ -‬החוסר המשמעותי‬ ‫והדחוף ביותר‪.‬‬ ‫•‬ ‫בשל אופיים של החסמים להקמת המתקנים באזור המרכז‪ -‬סטטוטוריים‬ ‫וכלכליים‪ ,‬נראה כי נדרשת מעורבות ממשלתית שונה מזו הקיימת היום‪,‬‬ ‫בדמות הקמת מתקן בשיטת ה‪.BOT-‬‬ ‫•‬ ‫מתקני הטיפול צריכים להיות בעלי יכולת קליטה גם של פסולת אורגנית‬ ‫שעברה מיון בתחנות מעבר‪.‬‬ ‫נתוני כמויות פסולת בישראל ‪ Ê‬פילוח לזרמים והערכות ‪2025 -2015‬‬ ‫מחוז‬ ‫מחוז צפון‬ ‫מחוז חיפה‬ ‫מחוז המרכז‬ ‫מחוז ת"א‬ ‫מחוז י‪-‬ם‬ ‫מחוז דרום‬ ‫סה"כ‬ ‫כמות פסולת‬ ‫כוללת‬ ‫)טון ליום(‬ ‫‪2020‬‬ ‫כמות פסולת‬ ‫אורגנית‬ ‫)טון ליום( ‪2020‬‬ ‫כמות פסולת‬ ‫כוללת‬ ‫)טון ליום(‬ ‫‪2025‬‬ ‫כמות פסולת‬ ‫אורגנית‬ ‫)טון ליום( ‪2025‬‬ ‫כמות פסולת‬ ‫כוללת‬ ‫)טון ליום( ‪2015‬‬ ‫כמות פסולת‬ ‫אורגנית‬ ‫)טון ליום( ‪2015‬‬ ‫‪970‬‬ ‫‪3,747‬‬ ‫‪1,124‬‬ ‫‪2,788‬‬ ‫‪836‬‬ ‫‪3,232‬‬ ‫‪2,675‬‬ ‫‪803‬‬ ‫‪1,990‬‬ ‫‪597‬‬ ‫‪2,308‬‬ ‫‪692‬‬ ‫‪1,761‬‬ ‫‪4,367‬‬ ‫‪1,310‬‬ ‫‪5,063‬‬ ‫‪1,519‬‬ ‫‪5,869‬‬ ‫‪2,827‬‬ ‫‪848‬‬ ‫‪3,278‬‬ ‫‪983‬‬ ‫‪3,800‬‬ ‫‪1,140‬‬ ‫‪2,387‬‬ ‫‪716‬‬ ‫‪2,767‬‬ ‫‪830‬‬ ‫‪3,208‬‬ ‫‪962‬‬ ‫‪2,404‬‬ ‫‪721‬‬ ‫‪2,787‬‬ ‫‪836‬‬ ‫‪3,231‬‬ ‫‪969‬‬ ‫‪16,764‬‬ ‫‪5,029‬‬ ‫‪19,434‬‬ ‫‪5,830‬‬ ‫‪22,530‬‬ ‫‪6,759‬‬ ‫הנחות‪:‬‬ ‫‪ .1‬גידול שנתי בכמויות הפסולת ‪ ,3%‬כאשר כל תושב מייצר כ‪ 1.9 -‬ק"ג ליום‬ ‫‪ .2‬כמות פסולת אורגנית מחושבת כ‪ 30%-‬מסך הפסולת המיוצרת‪.‬‬ ‫נתוני כמויות פסולת בישראל ‪ Ê‬ניתוח קיבולת מתקני הטיפול ‪2015‬‬ ‫מחוז‬ ‫חומר אורגני מיוצר‬ ‫)טון ליום(‬ ‫‪2015‬‬ ‫צפון‬ ‫‪836‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪597‬‬ ‫מרכז‬ ‫‪1,310‬‬ ‫תל אביב‬ ‫ירושלים‬ ‫דרום‬ ‫סה"כ‬ ‫‪848‬‬ ‫‪716‬‬ ‫‪721‬‬ ‫‪5,029‬‬ ‫קיבולת פתרונות‬ ‫קצה )טון ליום(‬ ‫לפי קול קורא‬ ‫חוסר בנפח לטיפול‬ ‫)טון ליום(‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪492‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪----‬‬ ‫חומר אורגני‬ ‫רשויות מיקוד‬ ‫)טון ליום(‬ ‫‪2015‬‬ ‫קיבולת פתרונות‬ ‫קצה קיימים )טון‬ ‫ליום(‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪374‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪968‬‬ ‫‪415‬‬ ‫‪1,758‬‬ ‫‪591‬‬ ‫‪-247‬‬ ‫‪1,768‬‬ ‫על פי הניתוח שהתבצע ניתן לראות באופן חד משמעי במחוז מרכז ובמחוז ת"א‬ ‫קיים חוסר של מתקני טיפול ‪ -‬מעל ‪ 1,700‬טון ליום‪.‬‬ ‫פעילות המשרד לפתרון הבעיה ‪:‬‬ ‫פעילות מסייעת להמשך‪:‬‬ ‫• הטווח המיידי הוכנה טיוטת קול קורא להקמת מתקני קצה בהליך‬ ‫היתר‪.‬‬ ‫• הטווח הבינוני קידום אתרים בתוכניות אב מחוזיות למתקני קצה‪.‬‬ ‫• הטווח הבינוני ‪ PPP +‬איתורי שטחים פוטנציאליים‪.‬‬ ‫• הכנת קול קורא נוסף לרשויות מפרידות במקור‪.‬‬ ‫המשרד מפעיל מגוון כלים כדי להתמודד עם חסמים שונים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ליווי צמוד של מתקני הקצה שזכו לתמיכה‪.‬‬ ‫ליווי שוטף של תכניות להקמת אתרים ורשויות מקומיות יוזמות‪.‬‬ ‫פתרון בעיות וקידום מהלכים מול משרדי הממשלה)מ‪.‬מ‪.‬י‪ ,‬פנים(‬ ‫יצירת שיתופי פעולה עם חברות ממשלתיות‪.‬‬ ‫טכנולוגיה ומתקנים מועדפים‬ ‫הטכנולוגיות המובילות כיום בעולם אותן המשרד רוצה ליישם בישראל הינן‪:‬‬ ‫•‬ ‫מתקנים לעיכול אנאירובי )רטוב‪ ,‬יבש( ‪.‬‬ ‫• קומפוסטציה סגורה ‪.‬‬ ‫יתרונות עיכול אנאירובי לטיפול בזרם האורגאני הרקבובי‪:‬‬ ‫חסכון בעלויות הטמנה‪.‬‬ ‫הפקת אנרגיה )‪ 200-250‬קוט"ש לטון(‪ ,‬אנרגיה מתחדשת זולה ואמינה‪.‬‬ ‫פתרון סביבתי ‪ -‬ללא מפגעי ריח‪ ,‬ניצולת קרקע טובה‪.‬‬ ‫ייצור קומפוסט איכותי‪.‬‬ ‫מפחית גזי חממה באופן היעיל ביותר‪.‬‬ ‫סקירת שוק הקומפוסט‬ ‫יתרונות השימוש בקומפוסט‪:‬‬ ‫•‬ ‫שיפור במוליכות ההידראולית של הקרקע‪.‬‬ ‫•‬ ‫עליה בשטח פנים סגולי‪.‬‬ ‫• ירידה בצפיפות גושית‪.‬‬ ‫•‬ ‫שיפור ביחסי אוויר ‪ /‬מים בבית השורשים‪.‬‬ ‫•‬ ‫הגדלת פוריות הקרקע‪.‬‬ ‫• הדברת פתוגנים בקרקע ואכלוסה באוכלוסייה מיקרוביאלית "ידידותית"‪.‬‬ ‫•‬ ‫העלאת זמינות של יסודות מקרו‪ :‬שחרור איטי של חנקן‪ ,‬מניעת שקיעה של זרחן‪,‬‬ ‫העלאת זמינות של אשלגן סידן ומגנזיום‪.‬‬ ‫שיפור בתכונות פיסיקליות‪ ,‬כימיות וביולוגיות של הקרקע‬ ‫סקירת שוק הקומפוסט‬ ‫הנחות יסוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬שטחים המושקים בקולחים –מקטינים ביקוש קומפוסט‪.‬‬ ‫‪ .2‬נתוני גידולים ממשרד החקלאות *‬ ‫חישוב הביקוש לקומפוסט‪:‬‬ ‫‪.1‬מבוסס על סמך הביקוש לדונם לכל גידול‪ ,‬כפול שטחי הגידולים‪.‬‬ ‫‪.2‬הופחת הביקוש של חלקות אשר בהן קיים היתר להשקיה בקולחים‪.‬‬ ‫חישוב ההיצע לקומפוסט‪:‬‬ ‫לקומפוסט‪:‬‬ ‫‪.1‬קומפוסט מהפרשות בע"ח‪ -‬מבוסס על נתונים מאגף בעלי חיים‪ ,‬בהתאם‬ ‫למס' הפרות כולל גידול‪.‬‬ ‫‪.2‬קומפוסט בוצת שפכים‪ -‬מתבסס על נתוני המט"שים‪.‬‬ ‫‪.3‬קומפוסט מפסולת עירונית‪ -‬בהתבסס על נתונים של ‪ 1.69‬ק"ג‪/‬נפש‪/‬יום‬ ‫והמרכיב האורגני חושב כ‪.*40% -‬‬ ‫* הנחות יסוד ממחקרו של ד"ר חורחה טרצ'יצקי –יוני ‪2010‬‬ ‫סקירת שוק הקומפוסט‬ ‫הקומפוסט בישראל – ביקוש מול היצע‬ ‫היצע קומפוסט )מ"ק\שנה(‬ ‫ביקוש לקומפוסט )מ"ק\שנה(‬ ‫הקטנת*‬ ‫הביקוש‬ ‫לקומפוסט‬ ‫עקב השקיה‬ ‫בקולחים‬ ‫)מ"ק\שנה(‬ ‫עודף ביקוש‬ ‫קומפוסט‬ ‫)מ"ק\שנה(‬ ‫‪-74,289‬‬ ‫אזור‬ ‫מושקה‬ ‫בעל‬ ‫סה"כ‬ ‫בע"ח‬ ‫בוצת‬ ‫שפכים‬ ‫פסולת‬ ‫עירונית‬ ‫סה"כ‬ ‫צפון‬ ‫‪349,343‬‬ ‫‪235,500‬‬ ‫‪584,843‬‬ ‫‪232,848‬‬ ‫‪17,110‬‬ ‫‪192,506‬‬ ‫‪442,464‬‬ ‫‪216,668‬‬ ‫עמקים‬ ‫‪616,635‬‬ ‫‪405,300‬‬ ‫‪1,021,935‬‬ ‫‪412,236‬‬ ‫‪39,701‬‬ ‫‪85,936‬‬ ‫‪537,873‬‬ ‫‪46,336‬‬ ‫‪437,726‬‬ ‫מרכז‬ ‫‪603,321‬‬ ‫‪141,900‬‬ ‫‪745,221‬‬ ‫‪193,644‬‬ ‫‪29,358‬‬ ‫‪536,879‬‬ ‫‪759,881‬‬ ‫‪130,508‬‬ ‫‪-145,168‬‬ ‫השפלה‬ ‫וההר‬ ‫‪504,831‬‬ ‫‪131,800‬‬ ‫‪636,631‬‬ ‫‪218,592‬‬ ‫‪169,515‬‬ ‫‪259,053‬‬ ‫‪647,160‬‬ ‫‪160,466‬‬ ‫‪-170,995‬‬ ‫נגב‬ ‫‪770,373‬‬ ‫‪1,733,500‬‬ ‫‪2,503,873‬‬ ‫‪306,504‬‬ ‫‪31,740‬‬ ‫‪171,777‬‬ ‫‪510,021‬‬ ‫‪252,970‬‬ ‫‪1,740,882‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪2,844,503‬‬ ‫‪2,648,000‬‬ ‫‪5,492,503‬‬ ‫‪1,363,824‬‬ ‫‪287,424‬‬ ‫‪1,246,151‬‬ ‫‪2,897,399‬‬ ‫‪806,948‬‬ ‫‪1,788,156‬‬ ‫סקירת שוק הקומפוסט‬ ‫בניתוח ההיצע והביקוש נמצא כי קיים ביקוש של ‪ 5,492,503‬קומפוסט )מ"ק\שנה(‬ ‫מול היצע של כ‪ 2,897,399 -‬קומפוסט )מ"ק\שנה(‬ ‫הקומפוסט הקיים בשוק יכול למצוא את דרכו אל האדמות החקלאיות כתחליף דשן‪. .‬‬ ‫חשוב לציין מספר תרחישים שיגדילו את הביקוש‪:‬‬ ‫‪.1‬השטח הניתן לעיבוד חקלאי גבוה יותר מהשטח המעובד בפועל‪.‬‬ ‫‪.2‬יישום תקנות הקולחים‪ -‬צפויה ירידה בריכוז החנקן‪ ,‬לכן יוגדל הביקוש לקומפוסט‪.‬‬ ‫‪.3‬בקומפוסט פסולת עירונית‪-‬תכולת חנקן וזרחן נמוכה יותר לכן כמות מיושמת‬ ‫לדונם גבוהה יותר‪.‬‬ ‫יתרונות שילובן של מספר טכנולוגיות‪:‬‬ ‫יציבות המערכת‪:‬‬ ‫קריסה של המערכת עקב בעיות בשימוש בטכנולוגיה מסוימת‪ ,‬אינה‬ ‫משביתה את המערכת לחלוטין וניתן להעביר את הפסולת לטיפול במתקנים‬ ‫הנוספים באתר‪.‬‬ ‫סנרגיזים בתפעול המערכת‪:‬‬ ‫במקרים מסוימים טכנולוגיות שונות משלימות זו את זו‪ .‬לדוגמא ניתן לתת‬ ‫את שיטת הטיפול של עיכול אנאירובי‪ .‬למתקן זה תוצר של בוצה אשר צריך‬ ‫תהליך משלים של קומפוסטציה‪ .‬שילוב של טכנולוגיות משלימות עשוי להוזיל‬ ‫את העלות הכוללת של הטיפול בפסולת‪ ,‬בכך שהיא מפחיתה את כמויות‬ ‫הפסולת המיועדות להטמנה‪ .‬כמו כן ניתן לייעל את הטיפול על ידי שימוש‬ ‫במערכת אחת לביצוע מיון והפרדה‪.‬‬ ‫תודה‬ ‫טכנולוגיה ומתקנים מועדפים‬ ‫הטכנולוגיות המובילות כיום בעולם אותן המשרד רוצה ליישם בישראל הינן‪:‬‬ ‫•‬ ‫מתקנים לעיכול אנאירובי )רטוב‪ ,‬יבש( ‪.‬‬ ‫• קומפוסטציה סגורה‪.‬‬ ‫עיכול אנארובי רטוב‪:‬‬ ‫בטכנולוגיה זו‪ ,‬החומרים האורגנים עוברים שלב של גריסה‪ ,‬לאחריו‪ ,‬מוזרמים מים לתוך‬ ‫התהליך וממיסים את הפסולת בנוזל‪.‬‬ ‫לאחר שלב זה מטופלת הפסולת בטכנולוגיה הדומה לתהליך המתבצע במכון טיהור‬ ‫שפכים‪ .‬החומר האורגני עובר הומוגניזציה וניקוי‪ ,‬ומעורבב במים‪ .‬התהליך מתבצע‬ ‫בדיג'סטר סגור בד"כ ממתכת ‪ ,‬במשך כ ‪ 21-‬יום‪ .‬לאחר מכן מתבצע ייבוש הדיג'סטאט‬ ‫)הבוצה( על ידי סחיטה או ייבוש בחום ‪ .‬תשטיפים עודפים משמשים לעתים לדישון כמות‬ ‫שהם‪ .‬בתהליך זה תפוקת הגז גבוהה יחסית‪ .‬לאחר סיום התהליך מיוצרים ביו‪-‬גז‪ ,‬ובוצה‬ ‫העוברת ייצוב בקומפוסטציה בתקופה של כחמישה עד שבעה ימים ‪.‬רוב הריאקטורים‬ ‫רציפים‪ ,‬כלומר מוזנים ברציפות כך שפסולת ישנה יותר מתערבבת עם חדשה בתוך‬ ‫הדיג'סטר‪.‬‬ ‫עיכול אנארובי יבש‪:‬‬ ‫לעיכול אנארובי יבש קיימים שני תהליכים‪:‬‬ ‫‪.1‬תכולת מוצקים גבוהה )כ‪ -(40% -‬תהליך "יבש"‪ -‬זהו תהליך המתבצע בתאים גדולים‬ ‫)הבנויים לרוב מבטון או ממתכת( ‪.‬הפסולת מוכנסת לדיג'סטר לכ ‪ -21‬יום ועוברת בו את‬ ‫התהליך האנארובי‬ ‫כאשר מי התשטיפים מסוחררים ומטופטפים באופן רציף על הפסולת‪ .‬הביוגז נאסף בצנרת אל‬ ‫מיכל מחוץ לתא‪ .‬לאחר כ‪ 21 -‬ימי עיכול מוצא הדיג'סטאר )הבוצה( מהתא לצורך השלמת ‪.‬‬ ‫בחלק מהמתקנים הקומפוסטציה מבוצעת באותו תא על ידי הזרמת אוויר‪.‬‬ ‫‪.2‬תכולת מוצקים נמוכה )ב‪ -(25-30% -‬תהליך "יבש למחצה"‪ -‬תהליכים אלה מתבצעים‬ ‫בריאקטור מתכת גבוה או אופקי ומוזנים באמצעות משאבה באופן רציף אל הריאקטור ‪.‬לאחר‬ ‫העיכול ‪ ,‬הדיג'סטאט עובר יבוש וממשיך לקומפוסטציה ‪.‬‬