EIM - שנה ה - לאתר

‫רפואת ספורט‬
‫ופעילות גופנית‬
‫שנה ה' – נובמבר ‪2014‬‬
‫רכזת לימודים‪ :‬פרופ' נעמה קונסטנטיני‬
‫המרכז לרפואת ספורט‪-‬מחלקה אורתופדית‪,‬‬
‫מרכז רפואי הדסה‬
‫שאלון למילוי עצמי‬
‫‪http://goo.gl/HQq7cf‬‬
‫יום ראשון – ‪23/11/14‬‬
‫‪08:15‬‬
‫‪Exercise Is Medicine‬‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‬
‫‪09:15‬‬
‫מוות פתאומי במאמץ ובדיקות טרום פעילות לעוסקים בפעילות‬
‫גופנית‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‬
‫‪10:15‬‬
‫מרכיבי הכושר הגופני והערכתם‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‪/‬שחר נייס‬
‫‪11:15‬‬
‫פירמידת הפעילות ‪ -‬מרשם לפעילות גופנית לאוכלוסייה‬
‫הכללית‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‪/‬שחר נייס‬
‫‪12:15‬‬
‫מרשם לפעילות גופנית באוכלוסיות ומצבים מיוחדים‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‬
‫‪13:15‬‬
‫הפסקה‬
‫‪14:15‬‬
‫משקל והרכב גוף – משמעות‪ ,‬נורמות‪ ,‬שיטות מדידה‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‪/‬רקפת אריאלי‬
‫‪15:15‬‬
‫מאזן אנרגיה‪ ,‬השמנה ודיאטות‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‪/‬רקפת אריאלי‬
‫‪16:15‬‬
‫אבות המזון‪ :‬מקורות‪ ,‬חשיבות והמלצות‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‪/‬רקפת אריאלי‬
‫‪16:45‬‬
‫מטלת סיום‬
‫פרופ' נעמה קונסטנטיני‬
‫מהי רפואת ספורט ?‬
‫= רפואת הפעילות הגופנית‪ /‬מאמץ‬
‫פרה‪-‬רפואי ‪ -‬פיסיולוגיה של המאמץ‪ ,‬ביומכניקה‪,‬‬
‫תזונה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬פיסיותרפיה ועוד‪...‬‬
‫רפואי – פנימית‪ ,‬ילדים‪ ,‬קרדיולוגיה‪ ,‬אורטופדיה‪,‬‬
‫שיקום‪ ,‬הדמיה‪ ,‬ריאות‪ ,‬נשים‪ ,‬אנדוקרינולוגיה ועוד…‬
‫אוכלוסיית יעד‬
‫רפואת ספורט‬
‫בריאים‬
‫ספורטאים‬
‫חולים‬
‫בריאים‬
‫ספורטאים‬
‫• בדיקות טרום פעילות‬
‫• לווי שוטף‬
‫• פציעות‪ :‬מניעה‪ ,‬אבחון‪,‬‬
‫טיפול‪ ,‬שיקום‬
‫• קבוצות ייחודיות‬
‫• תזונה‪ ,‬נוזלים‪ ,‬תוספים‬
‫• פ"ג בתנאים קיצוניים‬
‫• סימום‬
‫פ"ג כמונעת מחלות‬
‫משפרת איכות חיים‬
‫ומאריכה תוחלת חיים‬
‫חולים‬
‫פ"ג כטיפול ושיקום פיסי‬
‫ונפשי במחלות לב‪ ,‬ריאה‪,‬‬
‫סוכרת‪ ,‬השמנה‪ ,‬יל"ד‪,‬‬
‫אפילפסיה‪ ,‬המופיליה‪,‬‬
‫‪...CP ,CF‬‬
‫הכשרה ברפואת ספורט‬
‫‪ ‬התמחות‪:‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬פינלנד‪,‬תורכיה ‪ 14 +‬מדינות‬
‫אירופאיות ‪ -‬לקראת התמחות אחידה ב ‪? EU‬‬
‫‪:FELLOWSHIP ‬‬
‫ארה”ב‪ ,‬קנדה‬
‫ההסתדרות הרפואית (הר"י)‬
‫אין הכרה במקצוע כמומחיות‬
‫השתלמות עמיתים – מ ‪( 2001‬בודדים)‬
‫לימודי המשך לרופאים באונ' ת"א‬
‫חוק הספורט ‪1988-‬‬
‫תקנות בדיקות רפואיות ‪1997 -‬‬
‫(א) אגודת ספורט‪ ,‬מכון ספורט‪ ,‬ארגון ספורט והתאחדות או איגוד‬
‫לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט… אלא אם כן נבדקו תחילה‬
‫בדיקות רפואיות ונמצאו כשירים‬
‫(ב) השר‪ ,‬בהסכמת שר הבריאות‪ ,‬רשאי לקבוע בתקנות… את סוגי‬
‫הבדיקות הרפואיות ותדירותן‪.‬‬
‫(ג) הבדיקות הרפואיות יערכו בתחנות לרפואת ספורט ששר הבריאות‬
‫קבע לעניין זה‬
‫תחנות לרפואת ספורט‪ :‬נייחות וניידות‬
‫מבנה‬
‫ציוד משקי ורפואי‬
‫כוח אדם רפואי‬
‫משרד הבריאות‬
‫רופא ספורט ‪“ -‬מורשה חתימה”‬
‫‪ ‬רופא מומחה ‪ +‬לימודים ‪ +‬שנה ניסיון‬
‫‪ ‬רופא כללי ‪ +‬לימודים ‪ +‬שנתיים ניסיון‬
‫‪ ‬חריגים‬
‫"מכוני" רפואת ספורט בישראל‬
‫• ‪ 50‬תחנות לרפואת ספורט ‪ +‬ניידות (אישורים) פרטיות‪-‬עיסקיות‬
‫• קופות‬
‫• בתי‪-‬חולים‬
‫התחום אינו מוכר ע"י הקופות!‬
‫• ‪ 4‬מרכזי רפ' ספורט מולטידיסיפלינרים – בעיקר ספורטאים‬
‫• ‪ 1‬מרכז לרפואת ספורט מולטידיסיפלינרי לכלל האוכלוסייה‪,‬‬
‫קליני ואקדמי במסגרת בי"ח אוניברסיטאי ‪ -‬הדסה‬
‫המרכז לרפואת ספורט‬
‫מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה‬
‫אוק' ‪2005‬‬
‫המרכז לרפואת ספורט של הדסה‬
‫בדיקות‬
‫חילוף חומרים במנוחה‪,‬‬
‫ארגומטריה‪ ,‬צריכת חמצן‬
‫מרבית‪ ,‬סף חומצת חלב‪ ,‬הרכב‬
‫גוף‪ ,‬גמישות וכוח מרבי‪.‬‬
‫אבחון‪ ,‬טיפול ושיקום‬
‫פגיעות ספורט‬
‫אורטופדיה‬
‫פיזיותרפיה‬
‫הדרכה וחינוך‬
‫קורסים‪ ,‬הרצאות וימי עיון‬
‫לתלמידים‪ ,‬למורים ולספורטאים‪.‬‬
‫השתלמויות וקורסים‬
‫לבעלי מקצוע רפואיים‪,‬‬
‫לסטודנטים ולמאמנים‬
‫ייעוצים‬
‫לבריאים‪ ,‬לבעלי גורמי סיכון‬
‫למחלות לב‪ ,‬לבעלי עודף משקל‪,‬‬
‫לילדים ומתבגרים‪ ,‬לנשים בהריון‬
‫ולאחר לידה‪.‬‬
‫אישורים‬
‫חוק הספורט‬
‫לפעילות בחדר כושר‬
‫צלילה ספורטיבית‪.‬‬
‫מחקר‬
‫ביה"ח‪ ,‬אוניברסיטה‬
‫צבא ועוד‪..‬‬
‫אקדמיה‬
‫• הוראה ‪ :‬קורסים והרצאות במסגרות רבות‬
‫• מחקרים‪ :‬אורח חיים בריא‪ ,‬אורטו'‪ ,‬צבא‪ ,‬תזונה‪ ,‬ילדים‬
‫• הנחייה‪ :‬עבודות גמר‪ ,‬מסטרנטים‪ ,‬מדעי היסוד‬
‫• פרסומים‪ :‬ספרות מקצועית‪ ,‬מדיה‪.....‬‬
‫תוכן ההרצאה‬
‫• רפואת ספורט כמקצוע‬
‫• מושגי יסוד‬
‫• חשיבות הפעילות הגופנית‬
‫• תפקידכם בקידום פ"ג !!‬
Physical Activity – ‫פעילות גופנית‬
Exercise – ‫תרגול גופני‬
(Sport – ‫)ספורט‬
‫פעילות גופנית (‪ - )physical activity‬תנועה‬
‫של הגוף הנובעת מפעילות שרירים אשר מעלה‬
‫את ההוצאה האנרגטית‪.‬‬
‫אימון גופני (‪ - )exercise‬פעילות גופנית‬
‫מתוכננת‪ ,‬מובנית החוזרת על עצמה ומיועדת‬
‫להשגת מטרה‪.‬‬
‫הוצאה אנרגתית בעולם המודרני‬
‫”‪"NEAT‬‬
‫)‪(Non Exercising activity thermogenesis‬‬
‫↓ בהוצאה האנרגתית בזמן העבודה‬
‫↓ בהוצאה האנרגתית בהגעה ממקום למקום‬
‫↓ בהוצאה האנרגתית בחיי היום‪-‬יום‬
Decrease in paediatric PA
with maturation:
Nader, JAMA 2008
Kimm, NEJM 2002
‫מצב הפעילות הגופנית של‬
‫הנוער בישראל כיום‪:‬‬
‫‪ 94%‬מהבנות ו‪ 87% -‬מהבנים‬
‫סובלים מ‪EDD -‬‬
‫חסר באימון גופני‬
‫מצב ה"יושבנות" של הנוער‬
‫בישראל כיום‪...‬‬
‫שינויים בפעילות גופנית‬
Amish men walk 18,000 steps /d & women 14,000 /d.
in Colorado, male takes 6733 /d, female - 6384 /d.
!!! 400–600 kcal/d - ‫ההבדל בהוצאה האנרגתית היומית‬
2000-4000 – ‫בארץ‬
James Hill, 2006, Endocrine Reviews 27(7):750–761
‫פעילות גופנית בעולם המודרני‬
‫פ"ג ספונטנית‬
‫(‪)physical activity‬‬
‫פ"ג מכוונת‬
‫(‪)exercise‬‬
Energy / Caloric Balance
Caloric
Intake
+
Energy
Output
_
Trends in Intake of Energy and Macronutrients
United States, 1971--2000
Energy intake (Kcal)
2800
2600
♂
2400
2200
2000
♀
1800
1600
1400
1971-1974 1976-1980 1988-1994 1999-2000
Feb 6;53(4):80-2 2004 .MMWR Morb Mortal Wkly Rep :1
‫ללא שינוי מהותי בצריכה האנרגתית‪ .‬עליה ב ‪ PRO‬על חשבון ‪CHO‬‬
‫מאזן אנרגיה‬
‫פעילות גופנית‬
‫מזון‬
P.A. in relationship to adiposity in 4-6 m infants
Rose & Mayer, Pediatrics, 1968
Non-Exercise Activity Thermogenesis (NEAT)
James A. Levine, M.D. Nutrition Reviews, 2004
‫אנשים שמנים עומדים והולכים בממוצע‬
‫‪2.5‬‬
‫שעות פחות בכל יום‬
‫מאשר אנשים רזים‬
‫ולכן חילוף החומרים שלהם הנובע מאורח חיים שגרתי‬
‫()‪NEAT - Non Exercise Activity Thermogensis‬‬
‫הינו נמוך בכ‪ 350 -‬קל'‪/‬יום‪.‬‬
‫חוסר פעילות גופנית‬
‫השמנה‬
‫כושר גופני‬
‫ירוד‬
‫כושר גופני נמוך‬
‫הנו גורם התמותה‬
!!!‫ בעולם‬1 ’‫מס‬
"physical inactivity related diseases"
‫כושר גופני (‪)physical fitness‬‬
‫מערכת של מרכיבים המשקפים את היכולת‬
‫הגופנית הדרושה לביצוע מטלות יומיומיות או‬
‫להגעה להישגים ספורטיביים‪ ,‬הניתנים למדידה‬
‫ולהערכה ‪ -‬נורמות‪.‬‬
‫צריכת חמצן‪/‬חילוף חומרים במנוחה ‪RMR -‬‬
‫קלורימטריה ישירה ‪Direct Calorimetry -‬‬
‫קלוריה = כמות החום הדרושה כדי להעלות טמפרטורה של גרם מים‬
‫מ‪ C14.5°-‬ל‪ C15.5°-‬בלחץ של אטמוספירה אחת‪.‬‬
‫צריכת חמצן במנוחה‪/‬הוצאה אנרגתית‬
‫‪ 3.5‬מ"ל חמצן‪/‬ק"ג‪/‬דק' = ‪1 MET‬‬
‫(‪)Metabolic Equivalent‬‬
‫אדם במשקל ‪ 70‬ק"ג צורך‬
‫כ‪ 250 -‬מ"ל חמצן בדקה (‪ 3.5‬מ"ל ‪ 70 X‬ק"ג)‬
‫ביום = ‪ 60 X‬דקות ‪ 24X‬שעות = ‪ 360‬ליטר חמצן‬
‫(ליטר חמצן=‪5‬קלוריות) = ‪ 1800‬קלוריות‬
Activity grade
Examples
Activity factor
Resting
Sleeping
RMR*1
Very light
Seated, Standing, driving
RMR*1.5
Light
Slow walking,
house cleaning
RMR*2.5
Moderate
Walking, slow cycling
RMR*4
Strenous
Jogging, running, soccer
RMR*7
Very strenuous
Race pace swimming.
Race pace cycling
RMR*10
‫הערכת סיבולת לב‪-‬ריאה‬
‫מבחני מאמץ קרדיו‪-‬פולמונריים‬
‫מבחני מאמץ‬
‫מבחני שדה (בר‪-‬אור‪ ,‬קופר‪ 6 ,‬ד'‪)...‬‬
‫רופייה‬
‫‪ 51‬מ"ל‪/‬ק"ג‪/‬דקה‬
‫= ‪14.6 METS‬‬
‫צריכת חמצן מרבית‬
‫(‪)VO2max‬‬
‫(מ"ל‪/‬ק"ג גוף‪/‬דקה)‬
‫מדד להספק האירובי המרבי= מדד ליכולת‬
‫ליצר הספק אנרגטי גבוה תוך שימוש בחמצן‬
‫ערכי צח"מ התואמים לאחוזונים השונים לגברים בגילאים שונים‬
‫אחוזון‪/‬כושר‬
‫גיל בשנים‬
‫‪+ 60‬‬
‫‪50-59‬‬
‫‪40-49‬‬
‫‪30-39‬‬
‫‪20-29‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪50.6‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‪/90‬מצוין‬
‫‪41.0‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪50.6‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪/80‬טוב מאוד‬
‫‪37.8‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪47.4‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪/70‬טוב מאוד‬
‫‪36.2‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪47.4‬‬
‫‪/60‬טוב‬
‫‪34.6‬‬
‫‪37.8‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪42.6‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪/50‬טוב‬
‫‪33.0‬‬
‫‪36.2‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪42.6‬‬
‫‪/40‬ממוצע‬
‫‪31.4‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪36.2‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪41.0‬‬
‫‪/30‬ממוצע‬
‫‪28.3‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪36.2‬‬
‫‪37.8‬‬
‫‪/20‬ירוד בסיכון‬
‫‪26.7‬‬
‫‪29.9‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪33.0‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪/10‬ירוד בסיכון‬
All-Cause Death Rates by CRF Categories
3120 Women & 10 224 Men
ACLS )Aerobics Center Longitudinal Study (
Age adj death rate/10,000
PY
70
Women
Men
60
50
40
30
20
10
0
Low
Moderate
High
Blair SN. JAMA 1989
All-Cause Mortality and Physical
Fitness
160
140
120
100
80
60
40
20
0
<6
7
8
9
10
11
Maximal Metabolic Equivalents (METs)
Blair et al. JAMA. 262:2395, 1989
12+
Genetics
Physical Activity
& Exercise
( energy exp.)
Questionnaires
HR
Accelometers
…
Physical Fitness
) (Aerobic capacity)
VO2 max
GXT
...
THE LANCET Jul 2012
• Large cohort studies suggest that participate
in at least one sport every week is associated
with a 20–40% reduction in all-cause
mortality compared with non- participation
Karim M Khan, Lancet 2012; 380: 59–64
‫יתרונות הפעילות הגופנית ‪ -‬היבטים גופניים‬
‫‪‬‬
‫מניעת שברים אוסטיאופורוטים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫העלאת מסת עצם‬
‫‪‬‬
‫הפחתת נפילות‬
‫‪‬‬
‫מפחיתה כאב גב כרוני‬
‫‪‬‬
‫מפחיתה אוסטיאוארטריטיס וכאבי פרקים‬
‫‪‬‬
‫מפחיתה פיברומיאלגיה‬
‫יתרונות הפעילות הגופנית ‪ -‬היבטים גופניים‬
‫מחלת הסרטן‬
‫• הפחתת תחלואה במספר סוגי מחלת הסרטן‬
‫(שד‪ ,‬מעי גס‪ ,‬ריאה‪)...‬‬
‫• שיפור בתפקוד גופני ונפשי בחולים‬
‫• שיפור בשרידות‬
‫יתרונות הפעילות הגופנית‬
‫‪ ‬שיפור באיכות השינה‬
‫‪ ‬שיפור בתפקוד במגוון מחלות כרוניות‬
‫‪ ‬שיפור בכושר עבודה‬
‫‪ ‬שיפור בתפקוד קוגניטיבי‬
‫‪ ‬הפחתה בדמנסיה‬
‫‪ ‬הפחתה באלדצהיימר‬
‫‪ ‬שיפור בהתקפי מיגרנה‬
‫היבטים נפשיים‬
‫‪ ‬הרגשה כללית טובה‬
‫‪ ‬הפחתה בחרדה‪ ,‬מתח וכעס‬
‫‪ ‬הפחתה בדיכאון‬
‫‪ ‬העלאת דימוי עצמי וביטחון עצמי‬
‫‪ ‬יצירת קשרים חברתיים‬
Low Cardiovascular Fitness Increases Relative Risk of
All-Cause Mortality vs. Being Fit
4
3
2
1
Normal weight
(18.5 - 24.9 kg/m2)
Fi
t
N
on Un
-s fit
m
ok
Sm er
ok
er
Fi
t
N
on Un
-s fit
m
ok
Sm er
ok
er
0
Fi
t
N
on Un
-s fit
m
ok
Sm er
ok
er
Relative Risk
5
Overweight
(25-29.9 kg/m2)
Wei M. et al. JAMA 1999;282:1547
Obese
(> 30 kg/m2)
‫עדיף להיות שמן ובכושר‬
‫על פני רזה ורפה‬
FAT & FIT
is better than
LEAN & LAZY
Lee CD et al. Cardiovascular fitness, body composition and all cause
& cardiovascular mortality in men.
Am J Clin Nutr 1999; 69: 373
Increased risk of death with
reduced functional capacity
CMAJ 2006;174:801-9
‫פעילות גופנית מוסיפה שנים בריאות‬
‫• פ"ג סדירה מוסיפה‬
‫עד שלוש שנים‬
‫בריאות ללא מחלת‬
‫לב‬
‫היתרון של התעמלות‬
‫יום יומית הוא‬
‫שאתה מת בריא יותר‪.‬‬
‫‪Franco, Arch Intern Med 2005‬‬
‫תוכן ההרצאה‬
‫• רפואת ספורט כמקצוע‬
‫• מושגי יסוד‬
‫• חשיבות הפעילות הגופנית‬
‫• תפקידכם בקידום פ"ג !!‬
‫פעילות גופנית ‪ -‬תרופת הקו הראשון‬
‫• מניעה‬
‫• טיפול‬
‫• שיקום‬
‫• זולה‬
‫• טווח פעילות רחב‬
‫• מעט תופעות לוואי‬
Obesity
Hypertension
Diabetes
Osteoporosis
Anti chronic disease pills
Jaques R, Loosemore M, The Lancet, Vol 380 July 7, 2012
‫"על הצוות הרפואי מוטלת החובה לזהות‬
‫חוסר פעילות גופנית‪ ,‬וכן לייעץ‪ ,‬לבחון‬
‫נכונות‪ ,‬לעזור ביישום המלצות להתחלה או‬
‫הגברה של פעילות גופנית‪ ,‬ולעקוב אחר‬
‫ביצוען"‬
Physician Counseling for PA
• 1996 - USPSTF recommended
physician counseling for PA
• CDC/ACSM, Surgeon General, &
HP2010 Recommend Physician
Counseling for PA
US preventive services task force
‫הגורם החשוב ביותר המשפיע על‬
‫השתתפות בפעילות גופנית הוא המלצה‬
.‫חזקה של רופא המשפחה‬
Franklin BA, Sanders W(2000). Reducing the risk of heart disease and stroke.
Phys. Sportsmed 28:19, 20,26.
Most Patients Report Physician
Has NOT Counseled
Wee, 1999; Glasgow, 2001
‫אז מדוע רופאים אינם מייעצים?‬
‫• ‪ 2,082‬רופאי משפחה‬
‫• ‪ 11‬מדינות באירופה‬
‫• מה מפריע לייעוץ לבריאות?‬
‫–חוסר זמן ועומס‬
‫–חוסר תיגמול‬
‫‪Brotons, Prev Med 2005‬‬
‫‪Douglas, BMC Pub Health 2006‬‬
‫תפקיד הרופא ‪-‬סטודנט לרפואה‬
‫‪ ‬לשאול על פעילות גופנית‬
‫‪ ‬אם פעיל‬
‫‪ -‬לעודד‪ ,‬לבדוק ולשפר‬
‫‪ ‬אם לא פעיל ‪ -‬להמליץ על פ”ג‪:‬‬
‫לאשר כשירות‬
‫ולרשום מרשם‬
‫"נאים דברים כשהם יוצאים מפי עושיהם"‬
‫(חז"ל)‬
‫" הורה‪ ,‬מורה‪ ,‬רופא (וסטודנט לרפואה) –‬
‫אם ירצו שיקבלו אחרים הוראתם‪ ,‬צריכים הם‬
‫לקיימה תחילה" (שמות רבה‪ ,‬פמ"ג‪ ,‬ד)‬