ענב - תולילאת אל - המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה

‫‪1‬‬
‫מרדכי היימן‪" ,‬תולילאת אל ענב בספר המדבר בדרום הר חברון"‪ ,‬בתוך‪ :‬י' אשל (עורך)‪ ,‬מחקרי‬
‫יהודה ושומרון‪ ,‬קובץ ט"ז‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.052-041‬‬
‫**ייתכנו שינויי גרסה קלים בין המאמר כאן למאמר בפרסום המקורי‪.‬‬
‫תולילאת אל‪-‬ענב בספר המדבר בדרום הר חברון‬
‫מרדכי היימן‬
‫רשות העתיקות ואוניברסיטת בר אילן‬
‫לפני כשנה פורסמו בכתב העת הנוכחי ממצאים אודות מערכת חקלאית מדברית‬
‫מהתקופה הביזאנטית שנמצאה בחבל יתיר ומהווה אלמנט בולט בנוף השרידים‬
‫הארכיאולוגיים של האזור‪ .‬מרכיבי המערכת החקלאית הזו דומים לאלה של הר‬
‫הנגב וצפון הנגב וכוללים כנסיות ומנזרים גם מחוץ ליישובים‪ ,‬תשתית נרחבת של‬
‫ואדיות סכורים בטראסות לקיום חקלאות נגר‪ ,‬שומרות מרובעות‪ ,‬בתי חווה‪ ,‬גתות‬
‫תעשייה גדולות‪ ,‬מספר עצום של בורות מים‪ ,‬מעט מגדלי קולומבריה (בץ‪)2006 ,‬‬
‫ומספר רב של יישובים בעיקר בצפון הנגב (גזית‪ ,‬תשמ"ו)‪ .‬החפירות הרבות באתרים‬
‫העלו ממצאים בעיקר משלהי המאה ה‪ 5-‬לספירה ועד המאה ה‪ 8-‬לספירה‪.‬‬
‫המערכת החקלאית המדברית‪ ,‬הפרוסה בכל המרחב‪ ,‬משקפת תרבות חקלאית‬
‫השונה באופן מהותי מהחקלאות המסורתית של הר חברון ששרידיה נמצאו בעיקר‬
‫במעגל מצומצם מסביב ליישובים כגון יתיר‪ ,‬ענים וקריות (היימן‪.)2007 ,‬‬
‫‪0‬‬
‫מפה ‪ .1‬מפת האתרים המוזכרים במאמר זה‪ .1 :‬נחל אשתמוע; ‪ .2‬חורבת קריות; ‪ .3‬חורבת‬
‫מרכז; ‪ .4‬נחל עדשה; ‪ .5‬ביר א טבק; ‪ .6‬באר חרדון; ‪ .7‬שדה משה; ‪ .8‬חורבת בקר‬
‫אחד המאפיינים הבולטים של מערכת הספר מהתקופה הביזנטית בחבל יתיר הוא‬
‫התקנת חלקות חקלאיות במדרונות תלולים‪ .‬החלקות הוקפו בגדרות הבנויות‬
‫מאבנים שאורכן עד כ‪ 1-‬מ' ואלה נראים לעין בכל האזור (ראה מפה ‪ .)2‬בפנים‬
‫השטח המוקף בגדר ניתן היה להבחין בקושי רב במעין טראסות רדודות שרובן‬
‫הושתתו על משטחי סלע טבעי (ראה איור ‪ .)1‬רדידות הקרקע מובילה להשערה‬
‫שטראסות אלה אינן מתאימות לרוב הגידולים החקלאיים‪ ,‬אולם ניתן להבחין‬
‫בזיקה עקבית בין תפוצתן לתפוצת גתות תעשייה‪.‬‬
‫מפה ‪ .2‬מערכות מדרון‪ ,‬ואדיות סכורים בטראסות וגת תעשייתית ליד נחל‬
‫אשתמוע‪( .‬נ"צ ברשת ישראל הישנה)‬
‫איור ‪ .1‬חתך בטראסה רדודה בנחל אשתמוע (באדיבות רשות העתיקות)‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2006‬נחפרו חלקות מדרון מוקפות בגדר‪ ,‬אף הן בעלות זיקה לגתות‬
‫תעשייה‪ ,‬גם בחבל המדברי הגובל בשולי הר חברון מדרום‪ ,‬כגון באזור נחל עדשה‪,‬‬
‫והתבררו נתונים המאפשרים לזהותם כוואריאנט של תולילאת אל ענב הידועים בהר‬
‫הנגב‪ .‬הנושאים הנידונים במאמר הנוכחי הם‪:‬‬
‫א – הוכחה שחלקות המדרון בדרום הר חברון הן ואריאנט של תולילאת אל ענב‬
‫ב – הוכחת קיומה של זיקה בין תפוצת תולילאת את ענב לגתות תעשייה; המסגרת‬
‫הנוכחית של המחקר אינה מאפשרת להפריך את ההשערות המקובלות אודות‬
‫תפקודן המכאני של התלוליות‪.1‬‬
‫מערכות מדרון בדרום הר חברון וזיהוין כתולילאת אל ענב‬
‫תולילאת אל ענב הידועות בהר הנגב הן תלוליות אבנים שקוטרן כ‪ 1-‬מ' וגובהן כ‪1/2-‬‬
‫מ' הפזורות בצפיפות על פני שטחים בגדלים שונים‪ ,‬עד כמה קמ"ר‪ .‬בראשית‬
‫המחקר המודרני זוהו התולילאת אל ענב כתשתית מתוחכמת לגידול גפנים‬
‫(‪ .) Palmer, 1871:352‬במחקריו של אבן ארי ותלמידיו‪ ,‬החל בשנות ה‪ ,1950-‬נמצא‬
‫שבשטחי התלוליות ניכר שיפור ביעילות זרימת מי הנגר מן המדרונות אל הואדיות‬
‫הסכורים בטראסות שנמצאו בתחתית המדרון; מכאן השערתם שהתולילאת אל ענב‬
‫הן תוצאה של סיקל מדרונות שנועד לייעל את זרית מי הנגר (אבן ארי‪,‬שנן‪ ,‬תדמור‪,‬‬
‫‪ .) Lavee, Poesen, Yair, 1997 ;112-104 :1980‬מחקר אחר ניסה להוכיח שסיקול‬
‫המדרונות‪ ,‬שיצר את התלוליות‪ ,‬נועד לחולל סחף קרקע אל הוואדי שמתחת על מנת‬
‫לצוברה בסכרים ולאפשר עיבוד חקלאי (קידר‪.)54-45 :1967 ,‬‬
‫המחקר הארכיאולוגי‪ ,‬אשר נגע בשאלת התולילאת אל ענב רק בעקיפין‪ ,‬הטיל ספק‬
‫בהשערות הללו אף שלא הוצע פירוש אחר למהותן; הימצאות גתות תעשייה גדולות‬
‫כגון בעבדת ובשבטה‪ ,‬העידה על גידול גפן וייצור יין בלב הישימון‪ ,‬והאפשרות‬
‫לקשור את התלוליות לתעשיית היין מעולם לא ירדה מן הפרק (‪;Mayerson, 1959‬‬
‫מזור‪ ;80 :1981 ,‬נגב‪ .)214-205 :1983 ,‬בסקר החירום בנגב (‪ )1990-1978‬נסקר‬
‫מספר עצום של וואדיות סכורים בטראסות בין אזור ירוחם להר שגיא שאורכן‬
‫מצטרף יחד לאלפי ק"מ )‪ .(Haiman, 1995‬שדות תולילאת אל ענב נמצאו רק‬
‫באזורים המוגבלים לפריפריה של ערי הנגב‪ ,‬כגון בשולי עבדת‪ ,‬עד כ‪ 5-‬ק"מ מהעיר‬
‫(לנדר‪ :1991 ,‬אתרים כגון ‪ )46 ,44 ,18 ,14‬ושבטה (באומגרטן‪ ,‬תשמ"ה‪ .)14 :‬בלטה‬
‫לעין העובדה שרק חלק זניח מכלל הואדיות הסכורים בטראסות בהר הנגב נמצא‬
‫בזיקה לשדות התולילאת אל ענב ורק אלה יכלו ליהנות מנגר משופר‪.‬‬
‫מחקרים ארכיאולוגיים הראו גם שתפוצת התולילאת אל ענב אינה מוגבלת להר הנגב‬
‫ולפיכך אין הן יכולות לשקף תופעה מדברית ייחודית או הסתגלות ספציפית לתנאי‬
‫האקלים והמסלע של אזור זה בלבד‪ .‬כבר בשנות ה‪ 1960-‬התגלו ריכוזים גדולים של‬
‫תולילאת אל ענב מצפון לבאר שבע כחלק ממערכת חקלאית ויישובית מהתקופה‬
‫הביזנטית שמרכיביה דומים לאלה של הר הנגב (אילן‪ .)1980 ,‬הסקרים והחפירות‬
‫שמתנהלות בבקעת באר שבע החל בשנות ה‪ 1990-‬העלו נתונים רבים אודות‬
‫החקלאות הביזנטית‪ ,‬בכלל זה תולילאת אל ענב )‪. (Fabian and Goldfus, 2005‬‬
‫במסגרת חפירות של כותב שורות אלה מטעם רשות העתיקות‪ ,‬בדרום השפלה‬
‫ובחבל יתיר בשנים ‪ ,2006-2005‬נחפרו מערכות מדרון ובהן טראסות רדודות מן‬
‫הסוג שתואר לעיל; האפשרות לזהותן כוואריאנט של תולילאת אל ענב עלתה במהלך‬
‫חפירות מערכות מדרון לאורך נחל עדשה‪ ,‬באזור המדברי מדרום להר חברון‪ ,‬כ‪7-‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ 1‬המחקר הנוכחי מתבסס על נתונים מחפירות שבוצעו מטעם רשות העתיקות באזור יתיר בשנים‬
‫‪ ,2006-2005‬ומחקר משלים שנערך במסגרת פרוייקט חקלאות ספר המדבר מטעם אוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ .‬המחקר המשלים נערך בסיוע קרנות מוסקוביץ‪ ,‬קושיצקי וקראוטהאמר מטעם המחלקה‬
‫‪4‬‬
‫ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן‪ .‬עיקר המחקר הוא מיפוי נרחב של מערכות חקלאות‬
‫ויישובים בעזרת ‪ GPS‬כתשתית למחקר סביבתי‬
‫רב תחומי (‪ . (Akermann, Savorai, Haiman 2008; Haiman 2008‬ראה אתר אינטרנט‬
‫‪http://www.mnemotrix.com/adasr‬‬
‫ק"מ מצפון לערד‪ .‬בשונה ממערכות המדרון בלב חבל יתר‪ ,‬שכללו בעיקר קווי‬
‫אבנים‪ ,‬מערכות ה מדרון באזור נחל עדשה כללו שילוב של קווי אבנים ומקבצים‬
‫של תלוליות אבנים בעלות דמיון מורפולוגי לתולילאת אל ענב המוכרים בהר הנגב‬
‫ובקעת באר שבע (ראה איור ‪ .)2‬במסגרת מיפוי מערכות החקלאות‪ ,‬לאחר החפירה‪,‬‬
‫נמצא שבאזור נחל עדשה ודרומה ניתן להבחין במעבר מדורג של מערכות המדרון‬
‫מקווי אבנים למקבצים של תלוליות אבנים; בכל המקומות שצוינו לעיל ניכרה זיקה‬
‫עקבית בין תפוצת מערכות המדרון לתפוצת גתות תעשייה גדולות‪.‬‬
‫איור ‪ .2‬חתך בתלולית אבנים בנחל עדשה (באדיבות רשות העתיקות)‬
‫להלן סקירה של מבחר מערכות מדרון בשולי הר חברון‪ ,‬במעבר מהמזרע לישימון‪:‬‬
‫נחל אשתמוע האזור מכוסה בצפיפות במערכות מדרון‪ ,‬כגון המערכת במפה ‪.2‬‬
‫המערכת במפה ‪ 2‬פרוסה על גבעה תלולה וטרשית שאורכה כ‪ 600-‬מ' ורוחבה כ‪300-‬‬
‫מ'‪ .‬מדרונות הגבעה מחולקים לחלקות חקלאיות התחומות בגדרות אבן מאסיביות‪.‬‬
‫החלקות נמתחות מקו הרכס של הגבעה כלפי מטה ויוצרות חלקות מלבניות ששטחן‬
‫‪ 10-5‬דונם‪ .‬יותר ממחצית משטח החלקה הוא שטח טרשי חשוף ומחציתו האחרת‬
‫כוללת פיזור דליל של קווי טראסות רדודות‪ .‬קווי הטראסה נבנו משורה של אבנים‬
‫קטנות בגובה של ‪ 2-1‬נדבכים‪ ,‬התומכת ברצועת קרקע שעומקה ‪ 30-10‬ס"מ‪.‬‬
‫בחפירות טראסות כגון אלה בקרבת מקום נמצא שרובן נבנה על גבי סלע טבעי‬
‫ומיעוטן על קרקע טבעית (ראה איור ‪ .)1‬רצועת הקרקע הנתמכת בטראסה מכילה‬
‫כמות גדולה של חצץ‪ ,‬ולעיתים רק חצץ‪ .‬בתחומי החלקות נמצאו גם כמה ערימות‬
‫אבנים‪ ,‬בעיקר בחלק הגבוה של המדרון או בשטח המישורי על גב הרכס; קוטרן ‪20-‬‬
‫‪ 1‬מ'‪ ,‬גובהן עד ‪ 1‬מ' והרכבן דומה לזה של הטראסות הרדודות‪.2‬‬
‫בקצה הצפוני מערבי של הגבעה נמצאו שרידי גת תעשייתית גדולה שנפגעה בשל ‪----‬‬
‫‪------------------------------------------------------------------------------------‬‬‫‪ .2‬החפירות בוצעו בידי כותב שורות אלה במסגרת רשות העתיקות בשנת ‪ .2006‬אני מודה לרשות‬
‫העתיקות על הרשות לפרסם כאן נתונים הנמצאים כיום בהכנה לפרסום‪ .‬אני מודה גם לע‪ .‬הדס‬
‫ממכון וולקני ולא‪ .‬אקרמן מאוניברסיטת בר אילן שבדקו את מערכות המדרון בדיקה ראשונית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הבדיקה העלתה שקווי הטראסות נבנו במקורן כפי שהן נראות כיום ונשללה האפשרות שאלה הן‬
‫שרידי טראסות סחופות‪ .‬כמו כן הועלתה הסברה שמשטחי הסלע בתחומי החלקות תפקדו‬
‫כשטחים תורמי נגר‪.‬‬
‫הפיכתה לבור מים בידי יושבי ח' ע'ויינה אל פוקה‪ .‬שרדו חלקי משטח דריכה‬
‫שמידותיו המשוערות כ‪ 7X7-‬מ' החצוב בסלע‪ ,‬ופתח כניסה לחלל תת קרקעי חצוב‬
‫בסלע‪ .‬מסביב לגת נמצא פיזור צפוף של אבני פסיפס גס וערימת שברי טיח מצופה‬
‫בחרסים מן הסוג המאפיין בורות איגום ותאי אחסון של גתות תעשייה‪.‬‬
‫משני עברי הגבעה נמצאו ואדיות סכורים בטרסות מאסיביות‪ .‬מעבר לואדיות‬
‫הסכורים‪ ,‬נמצאו מערכות דומות הפרוסות על הגבעות לכל אורכו של נחל אשתמוע‪,‬‬
‫כגון בסביבת ענים עליונים‪ ,‬שחלקן הוצג בעבר (היימן ‪ ,2007‬מפות ‪.)3-1‬‬
‫סביבת חורבת קריות‪ :‬האתר נמצא בצפון מערב בקעת ערד‪ ,‬לרגלי הר עמשא‪ ,‬מחוץ‬
‫לתחום המוגדר כמזרע‪ .‬כמו ביישובי חבל יתיר האחרים‪ ,‬גם כאן ניתן להבחין בשוני‬
‫בין מכלול הממצאים של חורבת קריות‪ ,‬המשקפים המשכיות מסורת החקלאית‬
‫מקומית מקדמא דנה‪ ,‬לבין מרכיבי מערכת הספר הביזאנטית‪ .‬למרות הפגיעה‬
‫בשרידי חורבת קריות בעת הפיכת המקום ליישוב מערות בתקופה העות'מאנית‪,‬‬
‫ניתן להבחין בגתות קטנות ובתי בד בתחום החורבה ובשוליה הקרובים‪ .‬בשוליה‬
‫הצפוניים של חורבת קריות ניתן להבחין בשורת מערות קבורה מהתקופות הרומית‬
‫והביזאנטית החצובות בסלע‪ ,‬שרובן הורחב לשמש כמערות מגורים‪ .‬בצמוד לשולי‬
‫החורבה מצפון נמצאה מערכת חקלאית מן הסוג המזוהה עם חקלאות הספר‬
‫הביזאנטית (ראה מפה ‪ .)3‬מערכת חקלאית זו כוללת ואדי סכור בטראסות‬
‫מאסיביות ומוקפת בגדר‪ ,‬שומרה רבועה‪ ,‬חלקת מדרון גדולה הדומה לזו של נחל‬
‫אשתמוע‪ ,‬גת תעשייתית גדולה (היימן‪ 138 :2007 ,‬איור ‪ )3‬וכנסייה שנמצאה מחוץ‬
‫ליישוב אשר נחפרה בעבר (גוברין‪ .)2007 ,‬היות שחורבת קריות עצמה לא נחפרה‪,‬‬
‫לא ברור אם היישוב המשיך להתקיים בשלהי המאה החמישית לספירה ואילך‪ ,‬בעת‬
‫שנבנתה הכנסייה‪.‬‬
‫לדעת החופר (גוברין‪ ,)2007 ,‬מכלול השרידים של קריות משקף מערכת הומוגנית‬
‫אחת של יישוב שהתנצר‪ ,‬אולם גם כאן ניתן לעמוד על השוני בין מרכיבי היישוב‬
‫המסורתיים הפזורים בשולי החורבה בלבד‪ ,‬לבין מרכיבי מערכת הספר הביזאנטי‬
‫הפזורים בכל המרחב‪ ,‬בכלל זה בשולי קריות‪.‬‬
‫מערכות המדרון באזור חורבת קריות הדומות לאלה של לב חבל יתיר אשר בארץ‬
‫הנושבת; יחד עם זאת ניכרת ירידה משמעותית בצפיפות תפוצתן ואין כיסוי רצוף‬
‫של כל השטח כמו בלב חבל יתיר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מפה ‪ :3‬כנסייה ומערכת של חקלאות נגר בשולי ח' קריות‬
‫נחל עדשה‪ :‬מערכת המדרון פרוסה ברובה מדרום לנחל עדשה‪ ,‬אורכה כ‪ 600-‬מ'‬
‫ורוחבה ‪ 100-50‬מ' והיא מורכבת מרצף של חלקות מרובעות שמידותיהן ‪50-X20-40‬‬
‫‪ 70‬מ' המוקפות בגדר (ראה מפה ‪ .)4‬בפנים החלקות המוקפות בגדר נמצאו תלוליות‬
‫אבנים שקוטרן כ‪ 1-‬מ' וגובהן עד כ‪ 1-‬מ' וקירות טראסה שאורכם ‪ 2-5‬מ' ורוחבם כ‪-‬‬
‫‪ 0.20-0.40‬מ'‪ .‬קירות הטראסה תומכים ברצועות קרקע רדודות שעומקן כ‪ 0.30-‬מ'‬
‫ורוחבן עד כ‪ 1-‬מ'‪ .‬למעט הימצאות תלוליות האבנים‪ ,‬דומה מערכת המדרון בנחל‬
‫עדשה לזו של נחל אשתמוע‪.‬‬
‫במערכת המדרון של נחל עדשה ניתן להבחין בשלוש קבוצות של חלקות‪ ,‬על סמך‬
‫הגדרות התוחמות את החלקות‪:‬‬
‫קבוצה ‪ 1‬מוקפת בגדר מאסיבית התוחמת שטח שמידותיו כ‪ 120X300-‬מ' ובו ארבע‬
‫חלקות המסומנות באבנים קטנות‪ ,‬ששטח כל אחת מהן כ‪ 0.8-‬דונם‪ .‬קווי הטראסות‬
‫נמצאו בעיקר במעלה המדרון ואילו רוב המדרון לכיוון המורד חשוף לחלוטין‪ .‬אורך‬
‫קווי הטראסות ‪ 20-5‬מ'‪ ,‬רוחבן כ‪ 0.80-‬מ' וגובהן עד ‪ 0.30‬מ'‪ .‬עומק הקרקע הצבור‬
‫בטראסות הוא ‪ 30-10‬ס"מ‪ .‬בנוסף לקווי הטראסות נמצא מספר קטן של תלוליות‬
‫אבנים שקוטרן כ‪ 1-‬מ' גובהן כ‪ 0.50-‬מ' והן בנויות מגבב של אבנים בגדלים שונים‪.‬‬
‫קבוצה ‪ 2‬מידותיה כ‪ 150X150-‬מ' ובה שתי חלקות‪ .‬החלקה הגדולה כוללת קווי‬
‫טראסות והחלקה הקטנה כוללת תלוליות אבנים בלבד (ראה איור ‪ .)2‬חשיבותה של‬
‫קבוצה זו רבה היות שהיא מייצגת מעבר מקווי טראסות לתולילאת אל ענב‪ ,‬והיא‬
‫ההוכחה לכך שמערכות המדרון שתוארו לעיל הן וואריאנט של תולילאת אל ענב‪.‬‬
‫קבוצה ‪ 3‬מידותיה כ‪ 100X150-‬מ' ובה בעיקר תלוליות אבנים הפזורות במדרון ומעט‬
‫קווי טראסות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מפה ‪ .4‬מערכת מדרון לאורך נחל עדשה‬
‫ביר א טבק‪ :‬מערכת מדרון זו נמצאת כ‪ 1-‬ק"מ מדרום לנחל עדשה‪ .‬המערכת כוללת‬
‫כ‪ 15-‬חלקות החובקות חלק מאגן ניקוז של ואדי סכור בטראסות‪ .‬אורכה הכולל של‬
‫המערכת כ‪ 1200-‬מ' ורוחבה כ‪ 70-‬מ' (ראה מפה ‪ .)5‬במקום נמצאו בעיקר ריכוזי‬
‫תלוליות אבנים ומעט מאד קווי אבנים (ראה איורים ‪ .)3‬בשונה מקווי הטראסות‬
‫הרדודות כגון בנחל אשתמוע‪ ,‬התומכות ברצועת עפר מושתת על סלע‪ ,‬קווי האבנים‬
‫כאן הם מעין רצועות חצץ הדומות לרצועות החצץ בשדות התולילאת אל ענב בהר‬
‫הנגב; קווי האבנים בביר א טבק אורכם ‪ 2-6‬מ'‪ ,‬רוחבם כ‪ 1-‬מ' וגובהם כ‪ 0.50-‬מ'‪.‬‬
‫בסביבת ביר א טבק נמצאו ריכוזים נוספים של תלוליות אבנים ולידם קירות מן‬
‫הסוג המאפיין את הר נגב‪ .‬ריכוז התלוליות ליד באר חרדון הנמצא כ‪ 1-‬ק"מ דרומית‬
‫מזרחית לביר א טבק‪ ,‬עדיין מוקף בגדר אבן‪ ,‬תופעה שאינה ידועה בבקעת באר שבע‬
‫ובהר הנגב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫איור ‪ .3‬ריכוז תלוליות ליד ביר טבק‬
‫מפה ‪ .5‬מערכות מדרון וואדיות סכורים בטראסות‬
‫ליד ביר א טבק‬
‫מערכות המדרון של נחל עדשה‪ ,‬ביר א טבק ובאר חרדון נמצאו במרחק של ‪0.5-3‬‬
‫ק"מ מהגת התעשייתית של חורבת מרכז (ראה איור ‪.)4‬‬
‫איור ‪ .4‬בור האיגום של הגת התעשייתית ליד חורבת מרכז‬
‫בין הר חברון להר הנגב – מערכות מדרון וגתות תעשייה‬
‫מערכות מדרון נמצאו גם בשוליים המערביים של הר חברון‪ ,‬כגון באזור תל עיטון‬
‫וצפונה‪ 3,‬אולם הדיון בהם חורג ממטרות המאמר הנוכחי‪ .‬להלן נמשיך לדון‬
‫בתופעת התלוליות לכיוון דרום‪.‬‬
‫דרום השפלה‪ :‬אתר שדה משה שנמצא על גבול מישורי הלס של צפון הנגב מייצג את‬
‫התופעה באזור‪ .‬במקום נחפרה גת תעשייתית גדולה שתוארכה למאות ‪ 7-6‬לספירה‪.‬‬
‫מיפוי השרידים הקדומים מסביב לגת הראה שזו משולבת במערכת מדרון מוקפת‬
‫בגדר מן הסוג שתואר לעיל בנחל אשתמוע‪ ,‬וכוללת גם ואדי סכור בטראסות‬
‫ושומרה רבועה (היימן‪ ,‬בדפוס)‪.‬‬
‫בקעת באר שבע‪ :‬כאמור לעיל‪ ,‬שדות תלוליות ידועות באזור כבר משנות ה‪1960-‬‬
‫(אילן‪ ,)1980 ,‬באזור רמות‪ ,‬גבעות עומר ומישורי הלס מצפון לבאר שבע‪ .‬השוני‬
‫הבולט בין ריכוזי התלוליות באזור לבין אלה שתוארו לעיל הוא העדר גדרות‬
‫המקיפות את מערכות המדרון ‪ .‬דוגמה מייצגת את בקעת באר השבע מהווה מכלול‬
‫של יישובים ומערכת חקלאית הפרוסה בשטח בן ‪ 2‬קמ"ר בשולי חורבת בקר‪ ,‬כ‪10-‬‬
‫ק"מ צפונית לבאר שבע‪ .‬בשטח נמצאו שרידי טראסות חקלאיות באפיק של נחל‬
‫פחר ויובלו‪ ,‬שלוש שומרות רבועות‪ ,‬מנזר ובו גת תעשייתית (פארן‪ ,)2007 ,‬ארבעה‬
‫ריכוזים של תולילאת אל ענב‪ ,‬בורות מים חצובים בסלע וחורבות יישוב ששטחו כ‪4-‬‬
‫דונם‪ .4‬ריכוזי התלוליות פרוסים על אדמת לס ונפגעו קשה בחרישה אינטנסיבית‬
‫אולם ניתן להבחין בתלוליות שקוטרן כ‪ 1-‬מ' וגובהן כ‪ 0.5-‬מ' הבנויות מאבני צור‬
‫‪9‬‬
‫קטנות‪ .‬בדומה למקומות אחרים‪ ,‬גם המכלול החקלאי כאן מעיד על זיקה‬
‫גיאוגראפית בין תפוצת תולילאת אל ענב לגתות תעשייה‪.‬‬
‫הר הנגב‪ :‬שדות התלוליות בהר הנגב היו מוקד המחקר של הנושא בעבר‪ .‬להלן‬
‫סקירה קצרה של נושא התלוליות‪ ,‬והחידושים בנושא‪ ,‬מנקודת המבט של המאמר‬
‫הנוכחי ‪ -‬תפוצה גיאוגראפית וזיקה לגתות תעשייה‪.‬‬
‫שבטה – במסגרת המחקר הנוכחי נבדקו שדות התלוליות באזור‪ .5‬במקום מגוון‬
‫טיפוסי שדות תלוליות‪ ,‬כגון אלה הכוללים ריכוזים צפופים של תלוליות על פני‬
‫שטחים נרחבים וביניהן גם פסי חצץ מאורכים‪ ,‬או כאלה שבהם פיזור דליל של‬
‫תלוליות גדולות שקוטרן עד ‪ 3‬מ'‪ .‬ראוי להדגיש ששדות התלוליות בשולי הר חברון‬
‫ובקעת באר שבע דומים לטיפוס אחרון זה של שדה תלוליות‪ .‬סך כל שטח שדות‬
‫התלוליות באזור שבטה נאמד ב‪ 20,000-‬דונם ואלה פרוסים במעין חצי מעגל‪ ,‬מצפון‬
‫ממערב ומדרום‪ ,‬במרחק של עד ‪ 5‬ק"מ מהעיר‪ .‬בעיר ובשוליה נמצאו שלוש גתות‬
‫תעשייה גדולות (מזור‪.)1981 ,‬‬
‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪ 3‬תפוצת מערכות המדרון ממשיכה ככל הנראה צפונה‪ ,‬בשולי הרי יהודה ושומרון‪ .‬הנושא נמצא‬
‫במוקד המחקר בשנה הנוכחית‪ ,‬במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן‬
‫בסיוע קרנות המחקר בהערה ‪ 1‬לעיל‪ .‬לעת עתה אין די נתונים להציג תמונה מדויקת יותר‪.‬‬
‫‪ 4‬השטח נסקר בידי ניר פארן מרשות העתיקות‪ ,‬שאף ביצע חפירה במנזר‪ .‬בעקבות חשיפת הגת‬
‫התעשייתית במנזר בוצע מיפוי ‪ GPS‬של כלל השטח בידי כותב שורות אלה לצורך המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫אני מודה לניר פארן על המידע ועל הרשות להציג ממנו נתונים‪.‬‬
‫‪ 5‬הפעולות במסגרת המחקר הנוכחי באזור שבטה כללו מיפוי ב‪ GPS-‬של חוות חקלאיות מסביב‬
‫לעיר בשיתוף ר‪.‬אידלסון‪ ,‬בדיקת מכלולים קראמיים אשר לפי טענת הסוקר (באומגרטן תשס"ה)‪,‬‬
‫כלל חרסים מהתקופות הנבטית והרומית; בבדיקה לא נמצאו עקבות תקופות אלה לא בקופסאות‬
‫החרסים ולא בשטח‪ ,‬אלא ממצא מהתקופה הביזאנטית בלבד‪ .‬בחינת תפוצת התלוליות הסתייעה‬
‫בתצלומי לווין‪ .‬נושאים אלא טרם סוכמו סיכום סופי והם יתפרסמו במקום אחר‪.‬‬
‫עבדת ‪ -‬ריכוזי תלוליות בשטח כולל של כ‪ 1-‬קמ"ר נמצאו מדרום מערב לעבדת‪ ,‬רובם‬
‫במרחק של עד ‪ 1.5‬ק"מ מהעיר‪ .‬קבוצות קטנות של תלוליות נמצאו גם במרחק של‬
‫עד כ‪ 4-‬ק"מ מדרום מערב (לנדר‪ :1991 ,‬אתרים כגון ‪ .)46 ,44 ,18 ,14‬בעיר ובקרבתה‬
‫נמצאו ארבע גתות תעשייה גדולות ומתקן סחיטה חמישי שמהותו לא התבררה‬
‫(מזור‪.)1981 ,‬‬
‫ניצנה‪ -‬במסגרת הפרויקט הנוכחי מופה שדה של תולילאת אל ענב הפרוס בשטח בן כ‪2-‬‬
‫קמ"ר‪ ,‬במרחק של כקילומטר ממערב לעיר‪ .‬בפרסומי החפירות שערכו במקום‬
‫)‪ )Urman, 2004‬לא מצוינת גת‪ ,‬אולם מתקן אשר על פי השערת החופרים הוא גת‬
‫תעשייתית‪ ,‬נחפר באופן חלקי בלבד בעיר התחתית‪ ,‬בסמוך לכנסייה (פביאן‪ ,‬בע"פ)‪.‬‬
‫חורבת סעדון ‪ -‬שדה קטן של תולילאת אל ענב נמצא כ‪ 500-‬מ' מערבה לחורבה‪ .‬בסיור‬
‫שנערך לאחרונה בחורבה זוהתה במקום גת תעשייתית (פביאן‪ ,‬בע"פ)‪.‬‬
‫סיכום‬
‫המאמר הנוכחי מסכם תצפית ארכיאולוגית על מערכות המדרון הנפוצות בדרום הר‬
‫חברון‪ ,‬המהוות אלמנט בולט בנוף השרידים הארכיאולוגיים‪ .‬המסקנות לוקות‬
‫בחסר של מחקר הידרולוגי שיכול להתייחס לתפקודן המכאני של מרכיבי מערכות‬
‫המדרון‪ .‬יש לציין שמחקריהם של אבן ארי ותלמידיו‪ ,‬אשר התמקדו באספקטים‬
‫ההידרולוגים והמכאניים של תופעת התלוליות‪ ,‬לוקים בחסר של המימד‬
‫הארכיאולוגי (נגב‪ .)205 :1983 ,‬דומה שרק מחקר רב תחומי משולב יכול לדון מחדש‬
‫במכניזם של התולילאת אל ענב‪ .‬לעת עתה‪ ,‬נסתפק במסקנות הארכיאולוגיות‬
‫העיקריות הקשורות לתופעת התולילאת אל ענב‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .1‬מערכות המדרון הן חלק של מערכת התיישבות ספר מדברית מהתקופה‬
‫הביזאנטית‪ ,‬שתפוצתה מקיפה את צפון הנגב‪ ,‬הר הנגב וחלקים מסיני ואדום‪.‬‬
‫אזורים אלה נמצאו בתחומי הפרובינציה המדברית פלשתינה השלישית שבירתה‬
‫פטרה‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬נמצאו עקבותיהם של מרכיבי חקלאות הספר הזאת‪ ,‬בכלל זה‬
‫תולילאת אל ענב‪ ,‬גם בתחום הארץ הנושבת שמצפון לבקעת באר שבע; באזורים‬
‫אלה בולט ההבדל בין המערכת המדברית המבוססת על נגר לבין מרכיבי החקלאות‬
‫המסורתית של חבלי ההר והשפלה‪.‬‬
‫‪ .2‬קיים מגוון של מערכות מדרון אשר המכנה המשותף ביניהן הוא שאין בהן‬
‫טראסות חקלאיות רגילות‪ .‬בדרום הר חברון ניתן להבחין במעבר משימוש בפסי‬
‫טראסות רדודות המאפיין את הארץ הנושבת‪ ,‬לתלוליות אבנים המאפיינות את‬
‫המדבר‪ .‬בדרום השפלה נמצאו אמנם ריכוזי תלוליות אבנים‪ ,‬אולם הרכבן דומה לזה‬
‫של הטראסות הרדודות או גלי האבנים בנחל אשתמוע ושונה מהתלוליות של הר‬
‫הנגב‪ .‬סביר להניח שיש קשר בין כמות המשקעים לבין השתנות מערכות המדרון בין‬
‫דרום הר חברון להר הנגב‪.‬‬
‫‪ .3‬קיים קשר עקבי בין מיקום מערכות המדרון למיקום גתות תעשייה גדולות‪ .‬על‬
‫אף האפשרות שמדובר בהוכחה נסיבתית בלבד‪ ,‬הקשר בין מערכות המדרון לגתות‬
‫עקבי יותר מאשר לוואדיות סכורים‪.‬‬
‫‪ .4‬המחקר הנוכחי אינו מפריך את הטענה שהתלוליות הן מתקן מתוחכם לניהול מי‬
‫נגר במדרון‪ .‬ניהול הנגר‪ ,‬שעיקרו ניקוז מים משטח תורם נגר גדול לשטח חקלאי‬
‫מצומצם‪ ,‬מהווה את הבסיס של החקלאות המדברית‪ ,‬והוא זה המאפשר לקבל‬
‫יבולים בתנאי המשקעים של המדבר‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬מערכות המדרון באזור יתיר‬
‫מתאפיינות בשטח תורם נגר בולט לעין בגודלו‪ ,‬בצורה של מחשופי סלע‪ ,‬בין‬
‫הטראסות הרדודות‪ .‬בהעדר מחקר הידרולוגי משלים‪ ,‬לא ניתן לבסס את ההשערה‬
‫שמטרת ניהול הנגר אינה הוואדי שבמורד המדרון‪ ,‬אלא שדה התלוליות עצמו‪.‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫אבן‪-‬ארי מ'‪ ,‬שנן ל'‪ ,‬תדמור נ'‪;1980 ,‬‬
‫הנגב‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫אילן צ'‪;1980 ,‬‬
‫"שרידי חקלאות קדומה בסביבות באר שבע"‪ ,‬נופים ‪ ,14-13‬עמ' ‪.40-27‬‬
‫באומגרטן י'‪ ,‬תשס"ה;‬
‫מפת שבטה (‪ ,)166‬רשות העתיקות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫בץ ש'‪;2006 ,‬‬
‫"למהותם של מגדלי הקולומבריה בספר המדבר לאור החפירות האחרונות‬
‫בחבל יתיר"‪ ,‬בתוך‪ :‬י‪ .‬אשל‪ ,‬עורך‪ ,‬ספר המדבר בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬דברי הכינוס‬
‫הראשון‪ ,‬מרכז סיור ולימוד סוסיא‪ ,‬עמ' ‪.64-49‬‬
‫גוברין י'‪;2007 ,‬‬
‫"חורבת קריות – יישוב נוצרי קדום בספר המדבר"‪ ,‬בתוך‪ :‬י‪ .‬אשל‪ ,‬עורך‪,‬‬
‫ספר המדבר בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬דברי הכינוס השני‪ ,‬מרכז סיור ולימוד סוסיא‪,‬‬
‫עמ' ‪.64-49‬‬
‫גזית ד'‪ ,‬תשמ"ו;‬
‫חבל הבשור‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫היימן מ'‪;2007 ,‬‬
‫"הנוף החקלאי של חבל יתיר במאות השישית עד השמינית לספירה –‬
11
,‫ מחקרי יהודה ושומרון‬,)‫ אשל (עורך‬.‫ י‬:‫ בתוך‬,"‫היבטים אתניים וכלכליים‬
.146-131 '‫ עמ‬:‫קובץ ט"ז‬
;‫ בדפוס‬,'‫היימן מ‬
,‫ רשות העתיקות‬,‫ חדשות ארכיאולוגיות‬,"‫"חפירת גת תעשייתית בשדה משה‬
.‫ירושלים‬
;1991 ,'‫לנדר י‬
.‫ ירושלים‬,‫ רשות העתיקות‬,)196( ‫מפת הר נפחה‬
;1981 ,'‫מזור ג‬
.60-51 '‫ עמ‬,‫נ"ד‬-‫ קדמוניות נ"ג‬,"‫"גתות בנגב‬
;1983 ,'‫נגב א‬
‫ ירושלים‬,‫ הוצאת כתר‬,‫אדוני המדבר‬
;2007 ,'‫פארן נ‬
‫ הכנוס השנתי של האגודה‬,"‫"מנזר וחווה מהתקופה הביזאנטית בצפון הנגב‬
.‫ ירושלים‬,‫ יד יצחק בן צבי‬,‫הישראלית ללימודים קלאסיים‬
;1967 ,'‫קידר י‬
‫ ירושלים‬,‫ מוסד ביאליק‬,‫החקלאות הקדומה בהרי הנגב‬
Ackermann, O., Haiman, M and Savorai, T., 2008;
"Nari (calcrete) outcrop contribution to ancient agricultural terraces in the
Southern Shephela, Israel: Insight from digital terrain analysis and a
geoarchaeological field survey". Journal of Archaeological Science 35, pp
930-941.
Fabian P. and Goldfus H, 2005;
"Farmhouse, Terraces and Agricultural Installations from the
Byzantine Period near Beer Sheva", Atiqot, Israel Antiquities
Authority, Jerusalem.
Haiman M, 1995;
"Agriculture and Nomad-State Relations in the Negev Desert in the Byzantine
and Early Islamic Periods", Bulletin of the American Schools of Oriental
Research 279, pp.5-29.
Haiman M., 2008;
"Creating Archaeological Data with GPS – Results from the Negev Desert
Survey". New Approaches for Computer Applications in the Archaeology
And Cultural Heritage of the South Levant, International Conference
Program Book, Ben Gurion University, Beer Sheva, pp. 36-40.
Lavee H., Poesen J. and Yair A, 1997;
"Evidence of High efficiency water-harvesting by ancient farmers in the
Negev Desert", Journal of Arid Environments 35, pp. 341-348.
Mayerson P, 1959;
"The Ancient Agricultural Remains in the Central Negev: The
Teleilat el Anab", Bulletin of the American Schools of
Oriental Research 153, pp. 83-91.
Palmer, E. H., 1871;
The Desert of the Exodus, London
Urman, D. (ed) 2004;
Nessana, Excavations and Studies, Bialik Institute, Jerusalem.
10
13
English abstract
Tuleilat el Anab in South Hebron Hills
Moti Haiman, Israel Antiquities Authority and Bar Ilan University
In the frame of salvage excavation and surveys in Ytir and the northern Biq'at Arad
areas, ancient agricultural systems, dated to the Byzantine and Early Islamic periods,
6-8th Centuries C. E. has been investigated. One of the most significant elements of
that agriculture is the Tuleilat el Anab – small stone piles and lines of gravel set up
over extensive areas, which were believed to be a unique desert phenomenon.
The conclusions of the study are:
1. There is a gradual change in the morphology of the tuleilat el anab as one
moves from the sedentary land to the desert, from lines of gravels that
characterize the sedentary land to stone piles that characterize the desert.
2. It was found that there is a consistent connection between the tuleilat el anab
and industrial winepresses, in the entire distribution areas of those agricultural
systems, in the sedentary land, in Beer Sheva valley and in the Byzantine cities
of the Negev such as Shivta, Nitzana and Avdat.
3. The dating of the tuleilat el anab and the winepresses is ca. 6-7th Centuries C.
E. and unlike the general agricultural settlement of the desert, they do not
continue to exist in the Early Islamic Period,