ההשפעה של שינויי האקלים על המשטר ההידרולוגי ועל ידי כך על הפרהיסטוריה וההיסטוריה של הלבנט פרופ' אריה ש .איסר ________________________________________________________ מהמחקר של הנתונים המקורבים המייצגים סדרות זמן של שינויי אקלים של הלבנט במשך התקופות הפרה-היסטוריות וההיסטוריות ,מתברר שבמשך תקופות אלו אירעו תנודות יחסית קיצוניות .בהתחשב בעובדה שהאזור הזה משתרע לאורך הגבול של המדבר הערבו-נובי ,הרי המשמעות של התנודות הללו היא סדרה של תזוזות של הגבול החוצץ בין המדבר וארץ המזרע .לתזוזות אלו השפיעו על הזמינות של מקורות המים לאוכלוסיית האזור .השינויים הללו ,שהארכיאולוגים וההיסטוריונים חסידי האסכולה האנתרופוגנית התעלמו מהם ,הייתה השפעה חזקה על ההיסטוריה של הלבנט. במשך התקופה הפרה-היסטורית ,ההבדל בין ההשפעה של תקופות הקרח לבין זו של תקופה בין-קרחונית על המחזור ההידרולוגי ,היה קיצוני למדי .במשך תקופות הקרח האזור היה לח מאד ,בעוד שבתקופות הבין-קרחוניות הוא התייבש. האוכלוסייה ,שהייתה אוכלוסייה של ציידים ומלקטים ,נעה בהתאם לתזוזה של גבולות המדבר .משמעות השינויים הללו הייתה הפתיחה והסגירה של הגשר שבין אפריקה ללבנט .גשר זה איפשר לבני האדם ילידי אפריקה לחצות את המדבר הערבו-נובי ולהתפשט על יתר חלקי העולם. עם תחילת התקופה ההיסטורית ואחרי שחברות אנושיות בלבנט אימצו את החקלאות על מנת על מנת להבטיח את אספקת המזון שלהם ,הישובים התרכזו לאורכם של נחלים או נהרות שניזונו מאקוויפרים אזוריים .זאת ולהימנע מההשפעה השלילית של בצורות .לעומת זאת חברות שהיו תלויות בחקלאות בעל ,סדרת שנות בצורת גרמה להגירה או פלישה לאזורים המוזנים ע"י נהרות .חברות לאורך גבול המדבר ,היכן ששינויים עונתיים קבעו את זמינות מקורות המים ,אימצו לעצמם את אורח החיים של נוודים ורועי צאן כאורח חיים קבוע .במקרה של תקופות יותר ארוכות של בצורת שגרמו להתייבשות של מקורות המים הוכרחו חברות נוודים אלו לפלוש לאזורים החקלאיים. קיים לכן מתאם טוב בין תקופות מאופיינות על ידי אקלים חם ויובש ,נדידת אוכלוסיות מלחמות ופלישות לבין סדרות זמן של נתונים מקורבים המצביעים על תקופות של אקלים חם ,המאופיינות על ידי עליה במפלס הים לעומת ירידה במפלס האגמים ,הרכב איזוטופי כבד יותר של מי התהום כתוצאה מהתאדות מי המשקעים וירידה ברוחב טבעות הנטיפים במערות וכ''ו נגר ,סחף ופוטנציאל המים בנגב יואב אבני המכון הגיאולוגי ,מלכי ישראל ,30ירושלים ____________________________________________________________ פוטנציאל המים בנגב ,כמו באזורי מדבר אחרים ,נקבע על פי היחס שבין פוטנציאל המשקעים היורדים באזור ובין תגובת הנוף והקרקע המדברית למשקעים ,בעיקר גשם. רוב הגשמים באזורי המדבר של הלבנט הם קלים ,כלומר גשמים המרטיבים קלות את פני השטח ומתאדים אחרי זמן קצר מהקרקע העליונה .לגשמים אלה אין השפעה גדולה )אם בכלל( על פוטנציאל המים .לעומת זאת ,אירועים נדירים של גשמים חזקים יוצרים אירועי נגר עילי ושיטפונות ואלה תורמים תרומה מכרעת לפוטנציאל המים המדברי על ידי אוגר על-קרקעי בגבים ,בורות מים ובמאגרים סכורים והם התורמים למפלס מי התהום הרדודים באקוויפר החלוקים העליון הנגישים לאדם באמצעות חפירת בארות .כאלה הם הבארות שנחפרו במרוצת השנים באזור באר-שבע ,ביר עסלוג' וניצנה. מעבר למצב הסטטי המתואר לעיל מתרחש בשטח המדברי תהליך דינאמי של סחיפת קרקע המשנה באופן מהותי את פוטנציאל המים .לפני כ 18,000 -שנה ,בתום תקופת הקרח האחרונה ,היה דרום הלבנט מכוסה במעטה של סדימנטים לסיים דקי גרגר בעלי כושר חלחול גבוה אשר הפחיתו באופן מהותי את פוטנציאל השיטפונות ,ומכאן את פוטנציאל המים במדבר .במהלך אלפי השנים האחרונות ,עם המעבר לאקלים הבין קרחוני הנוכחי ,התגברו תהליכי הסחיפה ושטחים רבים שהיו מכוסים בעבר בקרקעות לס נחשפו .עם סחיפת הקרקעות הפכו אגני הניקוז בהר הנגב לאגני סלע שבהם חלה הגברה בעוצמה ובתדירות השיטפונות על ציר הזמן ההיסטורי ,באופן שהעלה את פוטנציאל הנגר והמים הזמינים באגנים אלה .בשלב מסוים ,עם כניסת חקלאות המידבר ,נעשה שימוש באגנים שבהם פוטנציאל הנגר עלה ובמקביל נשמרו בהם עתודות מספיקות של קרקע לסית בעלת פוטנציאל חקלאי ,ובאגנים אלה נבנו מערכות קציר נגר מדבריות .המשך התהליך הטבעי של סחיפת הקרקעות במעלה אגני הניקוז הביא להגברת עוצמת השיטפונות על ציר הזמן ואלה פגעו במערכות החקלאיות באופן שחייב את תחזוקתם המתמדת .יש ואירועי שיטפונות קיצוניים הביאו לפגיעה קשה עד כדי נטישת המערכות, כחלק מחשבון עלות-תועלת שהניע את החקלאים הקדומים. יש לשים לב לעובדה כי המנגנון המניע את סחיפת הקרקע והתגברות פוטנציאל הנגר הינם מנגנונים טבעיים שאינם קשורים באקלים או בשינויי אקלים בטווח הקצר .הגורם המניע אותם הוא התאמת המערכת המורפולוגית המדברית לשינוי הסביבתי הגדול שהתרחש במעבר מתקופת הקרח האחרונה לתקופה הבין-קרחונית הנוכחית באופן שבו עודפי הסדימנטים הלסיים ,שאפינו את המערכות המדבריות בתקופת הקרח האחרונה, אינם יציבים עוד במשטר הבין קרחוני הנוכחי והם הולכים ונשטפים מן המערכת המדברית ,אגב הגברת פוטנציאל המים במדבר .סוד זה היה ידוע לחקלאים הקדמונים, אשר פעלו להגברת פוטנציאל הנגר בקרבת השטחים החקלאיים על ידי חשיפת המדרונות הסלעיים .סימן הכר לפעילות זו הינם "תלוליות הענבים" ופסי החצץ המפורסמים של אזורי החקלאות סביב שיבטה ועבדת. המחקר הרב תחומי המתבצע בשנים האחרונות מעלה את החשיבות הגדולה של הבנת התהליכים הסביבתיים הטבעיים ושיטות הממשק מעשה ידי האדם בניצול נכון של פוטנציאל המים במדבר .מרכיבים אלה הם השולטים לדעתנו בהפיכת דרום הלבנט לארץ נושבת בתקופות נבחרות. חקלאות מי נגר בהר הנגב לפני הנבטים :חורבת חלוקים הנדריק ברוינס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין ,מח' אדם במדבר ,קמפוס שדה בוקר ,והמחלקה למקרא ,ארכיאולוגיה והמזרח הקדום ,קמפוס באר שבע. ___________________________________________________________ באזור הר הנגב קיימים שרידים רבים של טרסות חקלאיות קדומות בנחלים. כיצד ניתן היה לקיים חקלאות במדבר הזה ,כאשר גידולי מזון כמו חיטה או שעורה זקוקים ל 300 -מ"מ משקעים ועצי פרי ,כולל גפנים ,מעל ל 400 -מ"מ, בעוד שכמות המשקעים בהר הנגב עומדת רק על כ 100-מ"מ? מאין המים החסרים? התשובה היא איסוף מי הנגר בעזרת קירות טרסות בנחלים מתאימים ואגירת המים בקרקע –קיבול שדה .מתי החלה חקלאות מי הנגר בהר הנגב? מקובל להניח שחקלאות זו פותחה על ידי הנבטים לפני כ2000 - שנה .ברור שהתשובה האמיתית קיימת בתוך הטרסות החקלאיות הקדומות השונות ונדרשות חפירות גיאו-ארכיאולוגיות בטרסות הללו על מנת לחקור את גילן .כל אירוע גשם משמעותי המלווה בזרימת מי נגר סוחף הן מים והן סדימנט מאגן הניקוז לשדות הטרסות בנחל .לכן היה צורך בהוספת נדבכי אבנים לקיר במהלך הזמן .חפירות באתר חורבת חלוקים בטרסה 12בנחל המזרחי חשפו סטרטיגרפיה עשירה מאד מבחינת שכבות סדימנט/קרקע שונות ,בעלת צבעים שונים ,אשר ניתן להסבירה על ידי דישון הקרקע במהלך השימוש בטרסה .פני הקרקע בטרסה 12גבוהים כ 120-ס"מ מעל פני הקרקע בטרסה .13חומר אורגני מפוחם מפוזר בשכבות שונות בקרקע הטרסה ,בהן הצבע אפור-כהה. גם עצמות בעלי חיים ,חרסים וכלי צור לפעמים נמצאים בשכבות הללו, שמעידים על דישון שמקורו בפסולת ביתית ,בעיקר אפר .שינויים גדולים בריכוז ספירוליטים בעומק הקרקע מעידים על דישון ממקור נוסף :גללים .יש להדגיש כי רב החרסים וכלי הצור בשכבות הקרקע בטרסה 12אינם ברי-אבחנה. הכרונולוגיה מבוססת על תיארוך פחמן 14-של חומר אורגני מפוחם ועצמות בעלי חיים ותוצאותיה מפתיעות מאוד .שלושה תאריכים מהשכבה התחתונה בטרסה – הנמצאת בעומק הקשור לנדבך התחתון בקיר – ספקו גיל של 4700- 4800לפנה"ס ,כלומר במעבר בין התקופה הניאוליתית לתקופה הכלקוליתית, במקביל לבשורית ו/או לתמנעית .אכן ,כלי צור אחד שנמצא בעומק הקרקע בטרסה 12אופייני לניאוליתית-כלקוליתית .בתוך קיר טרסה 12נמצאו חרסים ירקרקים שככל הנראה משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה .IVתאריכי פחמן 14-רבים נוספים מהחלק האמצעי העליון בסטרטיגרפיה של קרקע הטרסה נעים בין 1600לבין 900לפנה"ס .תאריכים אלה מהווים את העדות הראשונה לפעילות האדם בהר הנגב באלף ה 2-לפנה"ס .חפירות שנערכו על ידי ברוינס והיימן במבנים שונים ליד טרסה 12חשפו שתי ממגורות ובאחת מהן נמצא בעומק להב מגל עם ברק שימוש ,אשר לפי הטיפולוגיה מתאים לתקופת הברונזה או תקופת הברזל .גם במצודה הסגלגלה בחורבת חלוקים נערכו חפירות על ידי ברוינס והיימן ונמצא להב מגל עם ברק שימוש ,אשר אופייני לתקופת הברזל .תאריכים פחמן 14-מהחלק העליון של טרסה 12כוללים תקופת הברזל המאוחרת ,התקופה הרומית-ביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה .אם כן ,הטרסה הינה רב תקופתית .הצטברות סחף מזרימות מי נגר על פני הטרסה לאורך הזמן תיעדה את פעילות האדם במקום הזה בתוך סטרטיגרפיית הקרקע המצטברת .ניתן להסיק כי טרסה 12בנחל המזרחי של חורבת חלוקים ייתכן שהינה הטרסה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בעולם. חקלאות מי הנגר בהר הנגב החלה כמעט 4000שנה לפני הנבטים – בתחילת האלף ה 5-לפנה"ס – וחקלאות זו המשיכה בפרקי זמן שונים עד התקופה האסלאמית הקדומה .האדם בא והולך ,מקים את ביתו משיער או מאבן לזמן קצר יחסית ,אולם טרסות האבן בנחלים קטנים עשויות להישאר זמן רב לתיעוד ייחודי של פעילות האדם בחקלאות מי נגר במדבר. קרקע ,מים וחקלאות קדומה בנגב פרופ' עמוס הדס ____________________________________________________________ הנגב מהווה איזור ספר מדברי בין הים התיכון ,הים האדום ומזרח הירדן .חשיבותו של איזור מעבר זה לסחר הבין לאומי ,כיום כבעבר הייתה רבה ביותר .שינויים שחלו באקלים ובהתפתחות שיטות חקלאיות של ניצול קרקע ,משקעים והתאמת גידולים לתנאים המשתנים ,קבעו לא אחת את הפירוס וצפיפות הישוב בנגב במהלך הדורות. עבודה זו באה לבחון את צפיפות הישוב ,צורכי התושבים והעוברים באזור ,על בסיס גישת מודל לאומדן יכולת הנשיאה של האזור )תלוי באקלים ,קרקע וגידולים( ,הערכת יכולת הייצור באזור ,העדפת גידולים אלה על אחרים והצורך ביבוא מוצרים מבחוץ כדי לשמר שלטון וחופש מעבר באזור. ע .הדס ,גמלאי -חוקר מתנדב ,המכון ללימודי הקרקע ,המים והסביבה .מנהל המחקר החקלאי ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,בית דגן.50250 , האם מפעל המים בתל באר שבע שימש לצרכי היום-יום או נועד לשעת חרום בלבד? פרופ' זאב הרצוג _______________________________________________________ שתי מערכות לאספקת מים בתקופת הברזל נתגלו בתל באר שבע .בתוך העיר נחשף מפעל מים מפואר עם פיר מדרגות שהוביל אל המאגר התת-קרקעי ,ומחוץ לשער העיר נחשפה באר עמוקה .הכפילות של מקורות המים ומיקומם מעלים את השאלה איזו מערכת שמשה בחיי היום-יום. מאגר המים הכיל כ 600-מטרים מעוקבים של מים שיכלו לספק לאוכלוסיה המצומצמת של העיר קרוב ל 2מ"ק מים לנפש לשנה ,או כ 5-ליטר לנפש ליום, שניתן היה לשאוב בקלות יחסית .לעומת זאת ,חסרונות השימוש היום-יומי במי המאגר היה באיכות הירודה של המים ובדלדול כמות המים שנאגרה ובכך למחסור חמור בעת חרום כאשר העיר הייתה נתונה במצור .השימוש במי הבאר יתרונו היה באספקת מים חיים אך חסרונו בצורך לשאוב את המים מבאר בעומק של 70מטר. בשעתו הצעתי כי השארת הבאר מחוץ לביצורי העיר נועדה בעיקר לשיירות המסחר והצבא שעברו ליד העיר שיכלו לנצל את מי הבאר לצרכיהם ,ללא כניסה אל תוך העיר וללא שימוש במי המאגר שלה .שיערתי כי השימוש במפעל המים נועד לצרכי תושבי העיר .אולם חסרונות שימוש כזה מעלים ספק באשר להצדקת שימוש כזה .כלומר שניתן להסיק כי גם תושבי העיר שאבו את מי הבאר לצרכיהם היומיים ומי המאגר נשמרו רק לשעת חרום. אם מסקנה זו נכונה הרי שכל ההשקעה האדירה בהקמת מפעל המים של תל באר שבע ,וכנראה גם מפעלי המים הדומים בתל ערד ,ובתל בית שמש נועדו אך ורק לצרכי מצור והוקמו כחלק ממערך הביצורים של היישובים ולא נועדו כמפעל לאספקת מים בחיי היום-יום. תקציר הרצאה מפעל המים במצודת תל ערד יהודה גוברין _____________________________________________________ בין השנים 2009 – 2005נערכו ארבע עונות חפירה במערכת המים התת - קרקעית שבמצודת תל ערד .החפירות נוהלו ע"י יהודה גוברין מטעם המכון לארכיאולוגיה מקראית שבהיבריו יוניון קולג' מירושלים .יעוץ מדעי ושותף ברשיון החפירה פרופ' זאב הרצוג מטעם המכון לארכיאולוגיה באונ' תל אביב. בור המים המזרחי ,נחפר במלואו ונחשף בו גרם מדרגות ובו 12המדרגות שאפשרו ירידה אל קרקעית הבור .כל דפנות הבור ובכלל זה המדרגות ,נתגלו כשהן מטויחות בטיח הידראולי איכותי שהשתמר כמעט בשלמות בכל מעטפת הבור )לבד מתקרתו( .גובה חלל הבור הינה כ 4.5 -מ' ,אורכו כ 10 -מ' ורוחבו כ – 3.8מ' .לאור כל זאת ,נפח המים שבור זה הכיל היה 180 – 160 מטרים מעוקבים .הערכה זו הינה כפולה מהערכת הנפח הקיימת בספרות בהקשר בור זה הנוקבת בכ– 80מטרים מעוקבים. בור המים המרכזי ,נתגלה כשהוא מלא כמעט עד לתקרת הסלע בשפכים. תקרתו שלמה ולא חלה בו כל התמוטטות כפי ששיערו חוקרי האתר הקודמים. הבור המרכזי נחשף כשדפנותיו מטויחות בטיח הידראולי עבה ורב שכבתי עד תקרתו .מימדי הבור המרכזי :אורך כ 10 -מ' ,רוחב בבסיס הבור כ 6 -מ' ובתקרה כ – 4מ' ,גובה כ – 4.5מ' .לאור כל זאת נפח הבור המרכזי הינו כ– 225מטרים מעוקבים .לבור מרכזי זה צמוד מצפון מזרח חלל נוסף שגודלו 2X4X4מ' בקירוב המהווים תוספת של כ– 30מטרים מעוקבים .מכאן שניתן להעריך את חללו של הבור המרכזי והבור הצמוד אליו מצפון מזרח בנפח של כ– 250מטרים מעוקבים .סיכום כולל של נפחי חללי הבורות שנחשפו עד כה: 450 – 400מטרים מעוקבים) .כפול מהערכות קודמות של נפח הבורות(. לא ניתן להצביע על כל הבדל בין הממצאים משני הבורות הנ"ל ומתקבל הרושם שבפעולה המכוונת שנעשתה להוצאת מערכת המים מכלל שימוש, 1 נסתמו בו זמנית בשפכים המכילים חרסים מן התק' הפרסית שני בורות המים המתוארים לעיל. באגף הדרומי של היכל המקדש ,נחפר השטח המצוי בין קירות האגף במטרה לאתר את פתח פיר השאיבה/ניקוז ,שנתגלה כשהוא מצוי מתחת לקיר הפנימי של חומת הסוגרים המשויכת על ידנו לתק' ההלניסטית )שכבה .( IVלאחר פירוק הקיר המשוחזר של ההיכל ,התאפשר לנו לחשוף את כל היקפו של פיר הניקוז והשאיבה .התברר שהפיר מדופן בקירות אבן המקיפים אותו ויוצרים מעין קונוס היקפי ההולך ונסגר בהדרגה כלפי מעלה .בצד המזרחי של הפיר, במקום בו נותר סלע חשוף ,נחצבה תעלה רדודה בסלע אשר דרכה ככל הנראה התנקזו מי הנגר מחצר המקדש אל הבור .עודפי המים מן המערכת ,נוקזו דרך תעלה חצובה העוברת מתחת לחומה המערבית ,אל בור מים חיצוני שחפירתו נמצאת בראשיתה .ממצאי החפירות במפעל המים המצודתי בערד עד כה מאפשרים לשנות כמה מהתפיסות המקובלות בהקשר זה במחקר והעיקריות שבהן להלן: א .מקור המים היחידי למילוי מערכת המים המצודתית ,הינם מי הגשמים שעודפיהם נוקזו באמצעות הנקבה החצובה אל מאגר מים חיצוני ממערב למצודה. ב .מיקומו של פתח השאיבה והניקוז שהתגלה באגף הדרומי של היכל המקדש, הינו בעל משמעות רבה בהבנת תוכנית המקדש ,הסטרטיגרפיה שלו והלכות הפולחן בו. 2 סוגיות בחקר מקוואות טהרה בדרום יהודה דוד עמית _____________________________________________________ בשנת 1990הגיש רוני רייך את עבודת הדוקטור שלו על מקוואות הטהרה הקדומים בארץ ישראל ובכך הניח מסד איתן לתחום מחקר שלא זכה קודם לכן לתשומת לב .בעשרים השנה שחלפו מאז התפתח מחקר המקוואות בצעדים גדולים ,הן בהיבטים התיאורטיים -ההיסטוריים והתלמודיים ,הן בהיבטים הארכיאולוגיים .מודעות החופרים לקיומם של מקוואות טהרה ,בעיקר באתרי יישוב יהודיים מתקופת הבית השני ,הביאה לגילויים וחשיפתם של מאות מקוואות .מ 300מקוואות בקורפוס שהביא רייך בעבודתו ,רובם המכריע מתקופת הבית השני ומיעוטם מתקופת המשנה והתלמוד ,גדל המספר ליותר מ 850מקוואות ברשימה שאני מעדכן חדשות לבקרים בעזרת עמיתיי יונתן אדלר ובועז זיסו. עם הגידול בכמות חל גם גידול בגיוון של סוגי המקוואות הידועים .חוקרים אחדים ביקשו ליחס סוגים שונים של מקוואות לקבוצות שונות ביהדות של תקופת הבית השני .אך אני סבור שהגיוון נובע מסיבות תפקודיות וסביבתיות .כלומר ,בבואנו לבחון מקווה מסוים ,עלינו לשאול באיזה הקשר ארכיטקטוני וסביבתי הוא הותקן ,ולאילו צרכים? ניתן כיום להבחין בכל רחבי הארץ בין מקוואות פרטיים במכלולי מגורים ,לבין מקוואות ציבוריים, בלב היישוב )לעתים בצמוד לבית הכנסת( או דווקא בשוליו .ידועים מקוואות הקשורים למתקנים חקלאיים ,כבתי בד וגתות ,או למתקני ייצור ככבשני יוצרים .בדרום יהודה אותרו מספר מקוואות שהותקנו במצודות דרכים ,וידוע גם על מקוואות ענק שנועדו כנראה לעולי רגל בדרכם לירושלים. הופעת מקוואות טהרה בתוך בתי קברות ,שנחשבה לחריגה וחסרת פשר ,ידועה כיום בהיקף רב מהצפוי ומעוגנת היטב בהלכה של חז"ל. מבחר מייצג מתוך סוגי המקוואות שנמנו לעיל התגלה בחפירות ובסקרים שנעשו בשנים האחרונות בדרום יהודה .מקוואות ציבוריים התגלו ,למשל ,בחורבת אכרוע )יער המלאכים( ובחורבת פתורה .מקוואות צמודים למתקנים חקלאיים התגלו בגת הביזאנטית התעשייתית בחורבת חורש ובבית הבד בחורבת בית לויה .בזו האחרונה אולי ניתן לראות במקווה הנדון גם מקווה ציבורי ,לנוכח ממדיו הגדולים .ברוגם נדל )ליד שקף( סקרנו לאחרונה מקווה הקשור למצודת הדרכים שנבנתה במקום בתקופה הרומית. 1 בחפירות אמציה ,המצויות עדיין בעיצומן ,נחשפו ארבעה מקוואות ,שהם למעשה חמישה, ששימשו את דיירי הווילה המפוארת שהתקיימה במקום בשלהי ימי הבית השני .לכל אחד ממקוואות אלה ייחוד משלו: .1המקווה תחת בריכת השחייה: שייך כנראה לשלב קדום בהתיישבות באתר ,שקדם להקמת רחבת הפסיפס ובריכת השחייה. פתחו היה בדופן הדרומי בראש גרם המדרגות ,אך בשלב מאוחר יותר נאטם הפתח וכוסה בשכבת טיח חדשה עם כל הדופן .בשלב זה הפך המקווה למאגר תחתון )מעין "אוצר"( של בריכת השחייה שאף היא שימשה ככל הנראה מקווה טהרה. בריכת השחייה: נבנתה במפלס החצר שבמרכז הווילה ,ממערב לבית המרחץ גדול .בפינתה הצפונית- מזרחית נבנו 4מדרגות מעוגלות המאפשרות ירידה נוחה מאוד לתוכה .בריכה דומה ביותר נחשפה ב"בית המפקד" שבראש תל גודד ,בחפירות בליס ומקאליסטר במפנה המאה הי"ט .ניתן לשער שהבריכה הייתה חלק ממרכיבי מכלול בית המרחץ ,כפי שמצוי בבתי מרחץ רומיים. כאמור ,בריכת השחייה יכלה לשמש גם מקווה טהרה ציבורי בשעת הצורך .היא נבנתה מעל המקווה הנ"ל )מס' ,(1מבלי לסותמו ,ופיר עגול ,שניתן היה לאוטמו בלוח אבן ,נחצב ביניהם. לפנינו כנראה דוגמה נדירה לתופעה הנזכרת בספרות חז"ל" :שתי מטהרות זו על גבי זו ,נוטל את הפקק מבנתים ומשיקן ,ומחזיר את הפקק למקומו" )תוספתא ,עירובין ח ,ה( המקווה בבית המרחץ: זה מקווה קטן יחסית שנבנה בצמוד לחדר החם )שמדרומו( וככל הנראה שימש כבריכת המים הקרים שבחדר הקר )הפריגידריום( של בית המרחץ .לתופעה זו ,המוכרת גם בבתי המרחץ ההרודיאנים בהרודיון ,במצדה ובקיפרוס ,מכוון כנראה המונח "המטהרת שבמרחץ" הנזכר בספרות חז"ל )משנה ,מקוואות ו ,יא ועוד(. המקווה בשטח :C מקווה זה משולב כחלק בלתי נפרד בתוך מכלול החדרים שבמגדל המבוצר במזרח הוילה .קרוב לוודאי ששימש את דיירי אותם חדרים. המקווה בשטח :F 2 זהו הגדול במקוואות אמציה )נפחו כ 10מ"ק( .הוא נחצב כולו בסלע בתוך מערה ,בפינתו הדרומית מזרחית של האתר. שלא כמו מקוואות פרטיים המשולבים בתוך יחידות מגורים או בצמוד אליהן ,המקווה הנדון היה כנראה מתקן ציבורי .הוא נחצב מחוץ למבני המגורים ,בממדים גדולים מן הרגיל ,וקלט מי גשמים שניגרו במדרון ,במקביל ולאחר שהמקוואות והבורות שבשטח הבנוי התמלאו .ניתן לשער כי פרנסי המקום שמרו עליו כמקום טבילה חילופי לסוף הקיץ-תחילת החורף ,למקרי חירום ,בעת שהבורות והמקוואות התרוקנו מחמת בצורת מתמשכת ואיחור בגשמים ,תופעה שכיחה בתנאי האקלים של ארץ-ישראל .מקוואות ציבוריים לרגלי אזור המגורים ,שנועדו כנראה להשלים את החסר עם התרוקנותם של מתקני המים הביתיים ,ועד בוא הגשמים שימלאום מחדש ,הובחנה לאחרונה בעוד יישובים מימי הבית השני ,כגון חורבת פתורה ,חורבת עתרי ,חורבת גנים וחורבת בורנט .נראה שלסוג כזה של מקוואות נתנו חכמים את הכינוי "בית טבילה לרבים" )תוספתא, בבא בתרא ,ב טז(. 3 "אל בורות המים" בדרכי הבשמים ד"ר טלי גיני-אריקסון _____________________________________________________ באזור הערבה והרי הנגב נתגלו בורות מים רבים מתקופות שונות. קיים קושי לתארך חלק מבורות אלה בצורה מדויקת כאשר הם נמצאים באזורים לא מיושבים .המחקרים שנערכו לאורך דרך הבשמים ,הלא היא הדרך הנבטית בין פטרה ועזה החוצה את הר הנגב ,מאפשרים קביעה טיפולוגית חדשה לבורות השונים ותיאורכם. במקורות היסטוריים ,היווניים הנבטים ,היו ידועים כבנאים של בורות גדולים שנחצבו במדבר .היום ניתן לזהות את הטיפוס הזה וגם טיפוסים מתקופות מאוחרות יותר לאורך דרך הבשמים. מים לכל צמא – סבילים בדרום ארץ-ישראל ד"ר אבי ששון החוג ללימודי ארץ-ישראל -המכללה האקדמית אשקלון _____________________________________________________ אחד הנושאים החשובים בתחום השירות שניתן לעולי הרגל ולעוברי אורח בכל התקופות ,הוא אספקת מים .לבד משאיבה עצמית מתוך בורות ובארות מים שניכרו לאורך הדרכים ,או אספקה ומכירת מים על-ידי כפריים מן הסביבה ,נבנו גם מתקני מים ציבוריים בדמות שוקת, "רהט" בלשון המקרא, ו"סביל" בערבית. במסגרת מחקר מקיף שעורך כותב שורות אלה בנושא אספקת מים לעוברי דרכים ,נמנו ,מתוך מקורות היסטוריים ושרידים בשטח ,כ 350-אתרי סבילים בכל רחבי הארץ ,המתוארכים החל מהתקופה הממלוכית ועד לראשית ימי המדינה ,ורובם מתוארכים לתקופה העות'מאנית. מטבע הדברים אותרו רוב הממצאים באזורים מיושבים .אתרים בודדים אותרו בנגב ,ובעיקר בצפונו .מניתוח הממצא עולה כי רוב האתרים נשענו על מקורות בארות ובורות מים כמקור לאספקת המים לסביל. בהרצאה נציג את התופעה ,התפוצה והטיפולוגיה של הסבילים בדרום הארץ. נדון בהיבטים גאוגרפיים-היסטוריים בהשוואה למצאי ולמאפייני התופעה בארץ- ישראל .מבחינה מתודית ,כיון שנושא הכנס הוא מרחב דרום של רשות העתיקות ,נציג את הממצאים גם מאזור אשקלון ועזה ,שהם חלק מן המרחב, אך שונים באופיים מדרום הארץ. להלן מציג מידע וממצאים גולמיים של סקר הסבילים בדרום הארץ להתרשמות מן התופעה. סבילים באזור אשקלון )מצפון לדרום( מקור מים סוג הסביל שם האתר בנאי תיארוך מיסכה סולימאן אגא מאה י"ט פרטי? ? מיסכה ג'וליס מאה י"ט פרטי באר קיר קבר שייח ח'ייר )דרומית לג'וליס( מאה י"ט ציבורי? ? מיסכה מיסכה ג'ומייז )צומת סילבר( מאה כ'? פרטי? ? מיסכה מיסכה זריק )צומת ברכיה( מאה י"ט פרטי? ? מיסכה צומת אשקלון מאה י"ט פרטי? ? מיסכה מג'דל ממלוכי-עות'מאני? ? ? ? מג'דל מזרח מאה י"ט פרטי? באר? קיר? שייח עוואד ממלוכי-עות'מאני? ? ? מיסכה בייארת תקה מאה י"ט פרטי באר קיר שייח' מחמוד עות'מאני? ציבורי? ? מיסכה בייארת מוסבח מאה כ' -מנדטורי פרטי באר קיר סביל זכריה מאה כ' -מנדטורי פרטי ? מיסכה שייח' אל כבכבה ,חר' אבו פתון מאה י"ט ? ? ? ג'ייה מאה י"ט ? ? ? אפרידר מאה כ' – שנות החמישים ציבורי צנרת עירונית ברזיה לקריאה נוספת: ששון א ,.תשס"א' ,סבילים ביפו וסביבתה' ,א .איילון וצ .שחם ,עורכים ,יפו בראי הימים, הכנס השנתי הראשון לחקר יפו ,תל-אביב תשס"א ,2001 ,עמ' .35-21 ששון א ,.תשס"ב' ,הדרך מיפו לירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית – היבטים בתרבות החומרית' ,א .פאוסט וא .ברוך ,עורכים ,חידושים בחקר ירושלים ,דברי הכנס השביעי ,רמת- גן תשס"ב ,2001 ,עמ' .201-219 ששון א ,תשס"ב' ,התפתחות נוף אשקלון וסביבתה בשלהי התקופה העות'מאנית' ,א .ששון, עורך ,אשקלון – כלת הדרום ,הוצאת ארץ ,תל-אביב ,2002 ,עמ' .87-122 ששון א ,.תשס"ב' ,מים להלך ולעולה הרגל – אספקת מים בסבילים בירושלים למן התקופה האיובית ועד לשלהי התקופה העות'מאנית – היבטים ארכיאולוגיים ,גאוגרפיים וחברתיים' ,א. ברוך ,צ .גרינהוט וא .פאוסט ,עורכים ,חידושים בחקר ירושלים ,כרך י"א ,רמת-גן תשס"ו, ,2006עמ' .334-307 Sasson A., 2002, ‘Water for the Sojourner - Introduction to the History and Tipology of Sabils (Water Fountains) in the Land of Israel in the Late Ottoman Period’, C. Ohlig, Y. Pelleg, & T. Tsuk, ed. Cura Aquarum in Israel, Siegburg, pp. 113-125. סביל בעזה ,ראשית המאה העשרים – ארכיון המלחמה האוסטרלי סביל בהוג' )חוות שקמים( -באדיבות יעקב הוסטר תל הרור -קבורת חמור וחידושים בחפירת המתחם המקודש פרחיה נחשוני אוניברסיטת בן גוריון _____________________________________________________ תל הרור הוא אחד הגדולים שבאתרים המבוצרים בדרום ארץ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה .IIIהוא ממוקם על הגדה הצפונית של נחל גרר שבצפון- מערב הנגב) ,נצ"מ – רי"ח (1626/5878ושטחו כ 160-ד' .בחפירות שנערכו בתל על ידי משלחת מטעם אוניברסיטת בן גוריון בראשות א .אורן בין השנים ,1992 -1981נחשפו שרידים מתקופת הברונזה ,תקופת הברזל והתקופה הפרסית .בתקופת הברונזה התיכונה IIIהיה זה יישוב עירוני מאורגן ,מוקף במערכת ביצורים שכללה סוללת עפר וחפיר .בשטח קטן באגף המזרחי ,שטח ,Lנחשף מבנה ציבור -אולי ארמון ובשטח Kשבפינה הדרומית מערבית של התל נחפר שטח של כ 800-מ"ר ונחשפו שרידי מתחם מקודש ובו שלבי בניה אחדים. המבנה המרשים ביותר במתחם המקודש הוא מקדש מטיפוס "מקדש מגדל" ובחצר לצידו נמצאו מזבחות ובורות הטמנה )פאביסות( רבים .במהלך התקופה הוקמו מבנים ומתקנים נוספים .מצפון מזרח למקדש המגדל התגלה מתקן מעוגל חצוב ומדופן שקוטרו כ 3.5-מ' .בחתך בדיקה שנעשה במתקן זה לקראת סיום החפירה ב ,1992 -נחשף חלקו הקדמי של חמור צעיר שנטמן יחד עם מתג ברונזה נדיר .הייתה זו תגלית ייחודית שהותירה שאלות רבות. באוקטובר 2010נערכה חפירת השלמה שנועדה להשלים את חשיפת החמור במתקן המעוגל ולהבהיר שאלות סטרטיגרפיות .החפירה נערכה בראשות א. אורן ופ .נחשוני מאוניברסיטת בן גוריון וג .בר-עוז מאוניברסיטת חיפה .החפירה הבהירה שהמתקן המעוגל נחצב לתוך שרידי מבנה לבנים קודם ואל תוך סלע הכורכר ושימש לטקסי פולחן .החמור נטמן בקבורה טקסית בתוך שוחה שנחפרה אל תוך מפלסי פעילות טקסית קודמים שהצטברו בתוך המתקן .כיסוי החמור לווה בטקסים שונים ובסיומו כוסה המתקן המעוגל עד לשפתו וצופה בטיח בוץ עבה .תגלית נוספת חשפה מבנה לבנים איתן מן השלב הקדום ,ממנו נחשפה פינת חדר .מבנה זה חרב בהתמוטטות אדירה אשר כיסתה קבוצת כלי אגירה גדולים שניצבו ליד הקירות .תוצאות החפירה יתרמו רבות לחקר קבורות טקסיות של חמורים בתקופת הברונזה ולחקר נוהגי הפולחן במתחם המקודש. חפירות אמציה ד"ר יגאל ישראל ודניאל וורגה _____________________________________________________ בשנים 2010ו 2011-נערכה חפירה ארכיאולוגית באתר אמציה הנמצא באזור מזרח לכיש על גבעה מתונה מדרום לנחל לכיש .החפירה ,מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון ,נערכה בהשתתפות עשרה ארכיאולוגים ואנשי צוות ממרחב דרום וכמאה פועלים .באתר נחפר שטח שגודלו חמישה דונם ושחולק לשבעה שטחי חפירה הפזורים באזורים שונים של הגבעה. בחפירה נתגלו שרידים מן התקופות הבאות :תקופת הברונזה הקדומה הא' וד', תקופת הברזל ,התקופה הפרסית ,התקופה ההלניסטית ,התקופה הרומית הקדומה ,התקופה הביזנטית ,התקופה העות'מאנית המאוחרת ותקופת המנדט הבריטי .שרידים אלו הכוללים בין השאר :בורות מים ,מערות מגורים ובתי בד, מחילות מסתור ומילוט ,מקוואות ,ווילה מפוארת ורחבת מימדים ומבנים רבים נוספים בעלי אופי שונים. בין השרידים שנחשפו באתר בולטים :ישוב מתקופת הברונזה הקדומה הכולל מספר מבנים ,מערה ומתקנים חקלאים מעוגלים ,שנחשף באזור הצפוני מזרחי של הגבעה. באזור המערבי של האתר נחשפו מערות אשר נחצבו בתקופה ההלניסטית במטרה ליצור מכלול רחב של בתי בד .לאחר מכן ,שמשו מערות אלו את היהודים בתקופת המרד הראשון והשני ,נגד הרומאים במאות הא' והב' לספה''נ ,כאשר נחפרו בהן מספר מחילות מסתור ומילוט. באזור המרכזי של האתר ,שהינו אף המקום הגבוה בגבעה ,נחשפה ווילה משלהי תקופת בית שני שגודלה שלושים על שלושים מטר .ווילה זאת כוללת ברכה שצורתה מלבנית ,ככל הנראה מקווה ,וסביבה רצפת פסיפס צבעוני בדגם מהודר ,ממזרח לרצפת הפסיפס נחשף בית מרחץ .יתכן שהמבנים שנתגלו בשטח שנחפר מצפון מזרח ובקרבת המבנה ,אף הם מסוף תקופת בית שני ושיכים לאגף השרות של הווילה. הישוב מתקופת הברונזה הקדומה באמציה ד"ר יניר מילבסקי ,אלכס פרייברג ,ד"ר אליוט בראון, ד"ר עמרי ברזילי ,דניאל וורגה וד"ר יגאל ישראל ____________________________________________________________ בחפירות אמציה בשטח Bנתגלו שרידי ישוב מתקופת הברונזה הקדומה )ב"ק( א' ו-ד'. השטח נחלק לשני אזורים B1 :במערב ו B2-במזרח .חרסים מתקופות אלו נמצאו גם בשטחים Cו .D-בנוסף נתגלו חרסים בודדים מהתקופה הכלקוליתית והב"ק ג' .גודל השטח שנחפר בשני האזורים כ 1,500 -מ"ר. השרידים בשטח B1מתאפיינים בבניה על הסלע או על אדמה טבעית .נמצאה סידרת חדרים ומספר מתקנים מעוגלים/ממגורות )כ 1-מ' קוטר( שמתוארכים לתקופות הב"ק א' ) 3,000-3,300לפנה''ס( וב"ק ד' ) 2,300-2,000לפנה"ס( .הישוב מהב"ק ד' מתרכז באזור הצפוני של שטח .B1במרכז שטח זה נמצאה מערה גדולת מימדים המחולקת לפרוזדור כניסה וארבעה אולמות .על פי המתקנים החצובים בסלע ,המספר הגדול של כלי אבן והחרסים ,נראה כי המערה הייתה בשימוש ברוב שלבי הישוב הפרהיסטורי ונערכה בה פעילות תעשייתית .בשטח B2נתגלו שמונה ממגורות או אסמים בקוטר 3.5 מ' כל אחד ,ובעומק/גובה 2.0 – 1.5מ' .בנוסף נמצאו שתי ממגורות דומות לאלה שנמצאו בשטח .B1הממגורות/אסמים מתוארכים לסוף הב"ק א' .מכלול חשוב כזה של אמצעי אחסון מעיד על עוצמתו וחשיבתו של הישוב בתקופה זו. הממצא של הב"ק א' ו-הב"ק ד' אופייני לאזור הדרום .מכלול קראמי קטן אך חשוב שמקורו במצריים נמצא בבורות בשני האזורים ומתוארך לסוף תקופת הב"ק א' .החרסים מייצגים "קנקני יין" עם שפיות מעוגלות" ,קנקני בירה" עשויים בטין גס ,כלי "צילינדר", "תבניות לחם" ובקבוקים קטנים .מכלול הצור ,האופייני לאזור השפלה ,כולל תעשיית נתזים ' 'ad hocוכלים דיאגנוסטיים .כלים אלה כוללים להבים כנענים ,מגרדי מניפה ומגרדים קורטיקלים על להבים כנענים .כמו כן ,נמצאו מספר קטן של להבי מגל מצריים. בנוסף נמצאו קערות בזלת אופייניות לתקופת הב"ק א' ,אחת מהן עם אוכרה בתוכה. אמציה מתווסף לאתרי הב"ק אשר נחפרו לאחרונה באזור ,כחורבת פתורה וחורבת זיקית .מיקומו של האתר על גדות נחל לכיש משתלב בתפרוסת הישובית של הב"ק א' עם אתרים כגון תל ערני ,חורבת פתורה ,תל לכיש וחורבת זיקית .בנוסף צריך להדגיש שהישוב יושב על פרשת דרכים הקושרות את צפון השפלה )אתרי בית שמש( ,דרום השפלה וצפון הנגב )להב לדוגמא( .הנוכחות המצרית החזקה בתל ערני ,באה לידי ביטוי בסוף הב"ק א' באמציה .כמו כן האתר משתלב גם עם הנוף הכפרי של ישובי הב"ק ד' באזור )ג'בל קעקיר ותל בית מירסים(. The 2010 season at Qubur el-Walaydah Gunnar Lehmann Ben-Gurion University In The Negev ___________________________________________________ The paper will present the excavation results of the 2010 season at Qubur el-Walaydah. The season concentrated on the 12th century Egyptian "Residence" Building, an 11th century village in Field 1 and the remains of a small rural site in Field 2 that dates to the 10th - 7th century BCE. The paper will also discuss epigraphic finds from the site.
© Copyright 2024