‫ההשפעה של שינויי האקלים על המשטר ההידרולוגי ועל ידי‬ ‫כך על הפרהיסטוריה וההיסטוריה של הלבנט‬ ‫פרופ' אריה ש‪ .‬איסר‬ ‫________________________________________________________‬ ‫מהמחקר של הנתונים המקורבים המייצגים סדרות זמן של שינויי אקלים של הלבנט‬ ‫במשך התקופות הפרה‪-‬היסטוריות וההיסטוריות‪ ,‬מתברר שבמשך תקופות אלו‬ ‫אירעו תנודות יחסית קיצוניות‪ .‬בהתחשב בעובדה שהאזור הזה משתרע לאורך‬ ‫הגבול של המדבר הערבו‪-‬נובי‪ ,‬הרי המשמעות של התנודות הללו היא סדרה של‬ ‫תזוזות של הגבול החוצץ בין המדבר וארץ המזרע‪ .‬לתזוזות אלו השפיעו על‬ ‫הזמינות של מקורות המים לאוכלוסיית האזור‪ .‬השינויים הללו‪ ,‬שהארכיאולוגים‬ ‫וההיסטוריונים חסידי האסכולה‬ ‫האנתרופוגנית התעלמו מהם‪ ,‬הייתה השפעה‬ ‫חזקה על ההיסטוריה של הלבנט‪.‬‬ ‫במשך התקופה הפרה‪-‬היסטורית‪ ,‬ההבדל בין ההשפעה של תקופות הקרח לבין זו‬ ‫של תקופה בין‪-‬קרחונית על המחזור ההידרולוגי‪ ,‬היה קיצוני למדי‪ .‬במשך תקופות‬ ‫הקרח האזור היה לח מאד‪ ,‬בעוד שבתקופות הבין‪-‬קרחוניות הוא התייבש‪.‬‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬שהייתה אוכלוסייה של ציידים ומלקטים‪ ,‬נעה בהתאם לתזוזה של‬ ‫גבולות המדבר‪ .‬משמעות השינויים הללו הייתה הפתיחה והסגירה של הגשר שבין‬ ‫אפריקה ללבנט‪ .‬גשר זה איפשר לבני האדם ילידי אפריקה לחצות את המדבר‬ ‫הערבו‪-‬נובי ולהתפשט על יתר חלקי העולם‪.‬‬ ‫עם תחילת התקופה ההיסטורית ואחרי שחברות אנושיות בלבנט אימצו את‬ ‫החקלאות על מנת על מנת להבטיח את אספקת המזון שלהם‪ ,‬הישובים התרכזו‬ ‫לאורכם של נחלים או נהרות שניזונו מאקוויפרים אזוריים‪ .‬זאת ולהימנע מההשפעה‬ ‫השלילית של בצורות‪ .‬לעומת זאת חברות שהיו תלויות בחקלאות בעל‪ ,‬סדרת שנות‬ ‫בצורת גרמה להגירה או פלישה לאזורים המוזנים ע"י נהרות‪ .‬חברות לאורך גבול‬ ‫המדבר‪ ,‬היכן ששינויים עונתיים קבעו את זמינות מקורות המים‪ ,‬אימצו לעצמם את‬ ‫אורח החיים של נוודים ורועי צאן כאורח חיים קבוע‪ .‬במקרה של תקופות יותר‬ ‫ארוכות של בצורת שגרמו להתייבשות של מקורות המים הוכרחו חברות נוודים אלו‬ ‫לפלוש לאזורים החקלאיים‪.‬‬ ‫קיים לכן מתאם טוב בין תקופות מאופיינות על ידי אקלים חם ויובש‪ ,‬נדידת‬ ‫אוכלוסיות מלחמות ופלישות לבין סדרות זמן של נתונים מקורבים המצביעים על‬ ‫תקופות של אקלים חם‪ ,‬המאופיינות על ידי עליה במפלס הים לעומת ירידה במפלס‬ ‫האגמים‪ ,‬הרכב איזוטופי כבד יותר של מי התהום כתוצאה מהתאדות מי המשקעים‬ ‫וירידה ברוחב טבעות הנטיפים במערות וכ''ו‬ ‫נגר‪ ,‬סחף ופוטנציאל המים בנגב‬ ‫יואב אבני‬ ‫המכון הגיאולוגי‪ ,‬מלכי ישראל ‪ ,30‬ירושלים‬ ‫____________________________________________________________‬ ‫פוטנציאל המים בנגב‪ ,‬כמו באזורי מדבר אחרים‪ ,‬נקבע על פי היחס שבין פוטנציאל‬ ‫המשקעים היורדים באזור ובין תגובת הנוף והקרקע המדברית למשקעים‪ ,‬בעיקר גשם‪.‬‬ ‫רוב הגשמים באזורי המדבר של הלבנט הם קלים‪ ,‬כלומר גשמים המרטיבים קלות את פני‬ ‫השטח ומתאדים אחרי זמן קצר מהקרקע העליונה‪ .‬לגשמים אלה אין השפעה גדולה )אם‬ ‫בכלל( על פוטנציאל המים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אירועים נדירים של גשמים חזקים יוצרים אירועי‬ ‫נגר עילי ושיטפונות ואלה תורמים תרומה מכרעת לפוטנציאל המים המדברי על ידי אוגר‬ ‫על‪-‬קרקעי בגבים‪ ,‬בורות מים ובמאגרים סכורים והם התורמים למפלס מי התהום‬ ‫הרדודים באקוויפר החלוקים העליון הנגישים לאדם באמצעות חפירת בארות‪ .‬כאלה הם‬ ‫הבארות שנחפרו במרוצת השנים באזור באר‪-‬שבע‪ ,‬ביר עסלוג' וניצנה‪.‬‬ ‫מעבר למצב הסטטי המתואר לעיל מתרחש בשטח המדברי תהליך דינאמי של סחיפת‬ ‫קרקע המשנה באופן מהותי את פוטנציאל המים‪ .‬לפני כ‪ 18,000 -‬שנה‪ ,‬בתום תקופת‬ ‫הקרח האחרונה‪ ,‬היה דרום הלבנט מכוסה במעטה של סדימנטים לסיים דקי גרגר בעלי‬ ‫כושר חלחול גבוה אשר הפחיתו באופן מהותי את פוטנציאל השיטפונות‪ ,‬ומכאן את‬ ‫פוטנציאל המים במדבר‪ .‬במהלך אלפי השנים האחרונות‪ ,‬עם המעבר לאקלים הבין‬ ‫קרחוני הנוכחי‪ ,‬התגברו תהליכי הסחיפה ושטחים רבים שהיו מכוסים בעבר בקרקעות לס‬ ‫נחשפו‪ .‬עם סחיפת הקרקעות הפכו אגני הניקוז בהר הנגב לאגני סלע שבהם חלה הגברה‬ ‫בעוצמה ובתדירות השיטפונות על ציר הזמן ההיסטורי‪ ,‬באופן שהעלה את פוטנציאל הנגר‬ ‫והמים הזמינים באגנים אלה‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬עם כניסת חקלאות המידבר‪ ,‬נעשה שימוש‬ ‫באגנים שבהם פוטנציאל הנגר עלה ובמקביל נשמרו בהם עתודות מספיקות של קרקע‬ ‫לסית בעלת פוטנציאל חקלאי‪ ,‬ובאגנים אלה נבנו מערכות קציר נגר מדבריות‪ .‬המשך‬ ‫התהליך הטבעי של סחיפת הקרקעות במעלה אגני הניקוז הביא להגברת עוצמת‬ ‫השיטפונות על ציר הזמן ואלה פגעו במערכות החקלאיות באופן שחייב את תחזוקתם‬ ‫המתמדת‪ .‬יש ואירועי שיטפונות קיצוניים הביאו לפגיעה קשה עד כדי נטישת המערכות‪,‬‬ ‫כחלק מחשבון עלות‪-‬תועלת שהניע את החקלאים הקדומים‪.‬‬ ‫יש לשים לב לעובדה כי המנגנון המניע את סחיפת הקרקע והתגברות פוטנציאל הנגר‬ ‫הינם מנגנונים טבעיים שאינם קשורים באקלים או בשינויי אקלים בטווח הקצר‪ .‬הגורם‬ ‫המניע אותם הוא התאמת המערכת המורפולוגית המדברית לשינוי הסביבתי הגדול‬ ‫שהתרחש במעבר מתקופת הקרח האחרונה לתקופה הבין‪-‬קרחונית הנוכחית באופן שבו‬ ‫עודפי הסדימנטים הלסיים‪ ,‬שאפינו את המערכות המדבריות בתקופת הקרח האחרונה‪,‬‬ ‫אינם יציבים עוד במשטר הבין קרחוני הנוכחי והם הולכים ונשטפים מן המערכת‬ ‫המדברית‪ ,‬אגב הגברת פוטנציאל המים במדבר‪ .‬סוד זה היה ידוע לחקלאים הקדמונים‪,‬‬ ‫אשר פעלו להגברת פוטנציאל הנגר בקרבת השטחים החקלאיים על ידי חשיפת‬ ‫המדרונות הסלעיים‪ .‬סימן הכר לפעילות זו הינם "תלוליות הענבים" ופסי החצץ‬ ‫המפורסמים של אזורי החקלאות סביב שיבטה ועבדת‪.‬‬ ‫המחקר הרב תחומי המתבצע בשנים האחרונות מעלה את החשיבות הגדולה של הבנת‬ ‫התהליכים הסביבתיים הטבעיים ושיטות הממשק מעשה ידי האדם בניצול נכון של‬ ‫פוטנציאל המים במדבר‪ .‬מרכיבים אלה הם השולטים לדעתנו בהפיכת דרום הלבנט לארץ‬ ‫נושבת בתקופות נבחרות‪.‬‬ ‫חקלאות מי נגר בהר הנגב לפני הנבטים‪ :‬חורבת חלוקים‬ ‫הנדריק ברוינס‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‪ ,‬מח'‬ ‫אדם במדבר‪ ,‬קמפוס שדה בוקר‪ ,‬והמחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה והמזרח‬ ‫הקדום‪ ,‬קמפוס באר שבע‪.‬‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫באזור הר הנגב קיימים שרידים רבים של טרסות חקלאיות קדומות בנחלים‪.‬‬ ‫כיצד ניתן היה לקיים חקלאות במדבר הזה‪ ,‬כאשר גידולי מזון כמו חיטה או‬ ‫שעורה זקוקים ל‪ 300 -‬מ"מ משקעים ועצי פרי‪ ,‬כולל גפנים‪ ,‬מעל ל‪ 400 -‬מ"מ‪,‬‬ ‫בעוד שכמות המשקעים בהר הנגב עומדת רק על כ‪ 100-‬מ"מ? מאין המים‬ ‫החסרים? התשובה היא איסוף מי הנגר בעזרת קירות טרסות בנחלים‬ ‫מתאימים ואגירת המים בקרקע –קיבול שדה‪ .‬מתי החלה חקלאות מי הנגר‬ ‫בהר הנגב? מקובל להניח שחקלאות זו פותחה על ידי הנבטים לפני כ‪2000 -‬‬ ‫שנה‪ .‬ברור שהתשובה האמיתית קיימת בתוך הטרסות החקלאיות הקדומות‬ ‫השונות ונדרשות חפירות גיאו‪-‬ארכיאולוגיות בטרסות הללו על מנת לחקור את‬ ‫גילן‪ .‬כל אירוע גשם משמעותי המלווה בזרימת מי נגר סוחף הן מים והן סדימנט‬ ‫מאגן הניקוז לשדות הטרסות בנחל‪ .‬לכן היה צורך בהוספת נדבכי אבנים לקיר‬ ‫במהלך הזמן‪ .‬חפירות באתר חורבת חלוקים בטרסה ‪ 12‬בנחל המזרחי חשפו‬ ‫סטרטיגרפיה עשירה מאד מבחינת שכבות סדימנט‪/‬קרקע שונות‪ ,‬בעלת צבעים‬ ‫שונים‪ ,‬אשר ניתן להסבירה על ידי דישון הקרקע במהלך השימוש בטרסה‪ .‬פני‬ ‫הקרקע בטרסה ‪ 12‬גבוהים כ‪ 120-‬ס"מ מעל פני הקרקע בטרסה ‪ .13‬חומר‬ ‫אורגני מפוחם מפוזר בשכבות שונות בקרקע הטרסה‪ ,‬בהן הצבע אפור‪-‬כהה‪.‬‬ ‫גם עצמות בעלי חיים‪ ,‬חרסים וכלי צור לפעמים נמצאים בשכבות הללו‪,‬‬ ‫שמעידים על דישון שמקורו בפסולת ביתית‪ ,‬בעיקר אפר‪ .‬שינויים גדולים בריכוז‬ ‫ספירוליטים בעומק הקרקע מעידים על דישון ממקור נוסף‪ :‬גללים‪ .‬יש להדגיש‬ ‫כי רב החרסים וכלי הצור בשכבות הקרקע בטרסה ‪ 12‬אינם ברי‪-‬אבחנה‪.‬‬ ‫הכרונולוגיה מבוססת על תיארוך פחמן‪ 14-‬של חומר אורגני מפוחם ועצמות‬ ‫בעלי חיים ותוצאותיה מפתיעות מאוד‪ .‬שלושה תאריכים מהשכבה התחתונה‬ ‫בטרסה – הנמצאת בעומק הקשור לנדבך התחתון בקיר – ספקו גיל של ‪4700-‬‬ ‫‪ 4800‬לפנה"ס‪ ,‬כלומר במעבר בין התקופה הניאוליתית לתקופה הכלקוליתית‪,‬‬ ‫במקביל לבשורית ו‪/‬או לתמנעית‪ .‬אכן‪ ,‬כלי צור אחד שנמצא בעומק הקרקע‬ ‫בטרסה ‪ 12‬אופייני לניאוליתית‪-‬כלקוליתית‪ .‬בתוך קיר טרסה ‪ 12‬נמצאו חרסים‬ ‫ירקרקים שככל הנראה משתייכים לתקופת הברונזה הקדומה ‪ .IV‬תאריכי‬ ‫פחמן‪ 14-‬רבים נוספים מהחלק האמצעי העליון בסטרטיגרפיה של קרקע‬ ‫הטרסה נעים בין ‪ 1600‬לבין ‪ 900‬לפנה"ס‪ .‬תאריכים אלה מהווים את העדות‬ ‫הראשונה לפעילות האדם בהר הנגב באלף ה‪ 2-‬לפנה"ס‪ .‬חפירות שנערכו על‬ ‫ידי ברוינס והיימן במבנים שונים ליד טרסה ‪ 12‬חשפו שתי ממגורות ובאחת מהן‬ ‫נמצא בעומק להב מגל עם ברק שימוש‪ ,‬אשר לפי הטיפולוגיה מתאים לתקופת‬ ‫הברונזה או תקופת הברזל‪ .‬גם במצודה הסגלגלה בחורבת חלוקים נערכו‬ ‫חפירות על ידי ברוינס והיימן ונמצא להב מגל עם ברק שימוש‪ ,‬אשר אופייני‬ ‫לתקופת הברזל‪ .‬תאריכים פחמן‪ 14-‬מהחלק העליון של טרסה ‪ 12‬כוללים‬ ‫תקופת הברזל המאוחרת‪ ,‬התקופה הרומית‪-‬ביזנטית והתקופה האסלאמית‬ ‫הקדומה‪ .‬אם כן‪ ,‬הטרסה הינה רב תקופתית‪ .‬הצטברות סחף מזרימות מי נגר‬ ‫על פני הטרסה לאורך הזמן תיעדה את פעילות האדם במקום הזה בתוך‬ ‫סטרטיגרפיית הקרקע המצטברת‪ .‬ניתן להסיק כי טרסה ‪ 12‬בנחל המזרחי של‬ ‫חורבת חלוקים ייתכן שהינה הטרסה הקדומה ביותר שנחשפה עד כה בעולם‪.‬‬ ‫חקלאות מי הנגר בהר הנגב החלה כמעט ‪ 4000‬שנה לפני הנבטים – בתחילת‬ ‫האלף ה‪ 5-‬לפנה"ס – וחקלאות זו המשיכה בפרקי זמן שונים עד התקופה‬ ‫האסלאמית הקדומה‪ .‬האדם בא והולך‪ ,‬מקים את ביתו משיער או מאבן לזמן‬ ‫קצר יחסית‪ ,‬אולם טרסות האבן בנחלים קטנים עשויות להישאר זמן רב לתיעוד‬ ‫ייחודי של פעילות האדם בחקלאות מי נגר במדבר‪.‬‬ ‫קרקע‪ ,‬מים וחקלאות קדומה בנגב‬ ‫פרופ' עמוס הדס‬ ‫____________________________________________________________‬ ‫הנגב מהווה איזור ספר מדברי בין הים התיכון‪ ,‬הים האדום ומזרח הירדן‪ .‬חשיבותו של‬ ‫איזור מעבר זה לסחר הבין לאומי‪ ,‬כיום כבעבר הייתה רבה ביותר‪ .‬שינויים שחלו באקלים‬ ‫ובהתפתחות שיטות חקלאיות של ניצול קרקע‪ ,‬משקעים והתאמת גידולים לתנאים‬ ‫המשתנים‪ ,‬קבעו לא אחת את הפירוס וצפיפות הישוב בנגב במהלך הדורות‪.‬‬ ‫עבודה זו באה לבחון את צפיפות הישוב‪ ,‬צורכי התושבים והעוברים באזור‪ ,‬על בסיס‬ ‫גישת מודל לאומדן יכולת הנשיאה של האזור )תלוי באקלים‪ ,‬קרקע וגידולים(‪ ,‬הערכת‬ ‫יכולת הייצור באזור‪ ,‬העדפת גידולים אלה על אחרים והצורך ביבוא מוצרים מבחוץ כדי‬ ‫לשמר שלטון וחופש מעבר באזור‪.‬‬ ‫ע‪ .‬הדס‪ ,‬גמלאי ‪ -‬חוקר מתנדב‪ ,‬המכון ללימודי הקרקע‪ ,‬המים והסביבה‪ .‬מנהל המחקר‬ ‫החקלאי‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬בית דגן‪.50250 ,‬‬ ‫האם מפעל המים בתל באר שבע שימש לצרכי היום‪-‬יום או נועד‬ ‫לשעת חרום בלבד?‬ ‫פרופ' זאב הרצוג‬ ‫_______________________________________________________‬ ‫שתי מערכות לאספקת מים בתקופת הברזל נתגלו בתל באר שבע ‪ .‬בתוך העיר‬ ‫נחשף מפעל מים מפואר עם פיר מדרגות שהוביל אל המאגר התת‪-‬קרקעי‪ ,‬ומחוץ‬ ‫לשער העיר נחשפה באר עמוקה‪ .‬הכפילות של מקורות המים ומיקומם מעלים את‬ ‫השאלה איזו מערכת שמשה בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫מאגר המים הכיל כ‪ 600-‬מטרים מעוקבים של מים שיכלו לספק לאוכלוסיה‬ ‫המצומצמת של העיר קרוב ל‪ 2‬מ"ק מים לנפש לשנה‪ ,‬או כ‪ 5-‬ליטר לנפש ליום‪,‬‬ ‫שניתן היה לשאוב בקלות יחסית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חסרונות השימוש היום‪-‬יומי במי‬ ‫המאגר היה באיכות הירודה של המים ובדלדול‬ ‫כמות המים שנאגרה ובכך‬ ‫למחסור חמור בעת חרום כאשר העיר הייתה נתונה במצור‪ .‬השימוש במי הבאר‬ ‫יתרונו היה באספקת מים חיים אך חסרונו בצורך לשאוב את המים מבאר בעומק‬ ‫של ‪ 70‬מטר‪.‬‬ ‫בשעתו הצעתי כי השארת הבאר מחוץ לביצורי העיר נועדה בעיקר לשיירות‬ ‫המסחר והצבא שעברו ליד העיר שיכלו לנצל את מי הבאר לצרכיהם‪ ,‬ללא כניסה‬ ‫אל תוך העיר וללא שימוש במי המאגר שלה‪ .‬שיערתי כי השימוש במפעל המים‬ ‫נועד לצרכי תושבי העיר‪ .‬אולם חסרונות שימוש כזה מעלים ספק באשר להצדקת‬ ‫שימוש כזה‪ .‬כלומר שניתן להסיק כי גם תושבי העיר שאבו את מי הבאר לצרכיהם‬ ‫היומיים ומי המאגר נשמרו רק לשעת חרום‪.‬‬ ‫אם מסקנה זו נכונה הרי שכל ההשקעה האדירה בהקמת מפעל המים של תל באר‬ ‫שבע‪ ,‬וכנראה גם מפעלי המים הדומים בתל ערד‪ ,‬ובתל בית שמש נועדו אך ורק‬ ‫לצרכי מצור והוקמו כחלק ממערך הביצורים של היישובים ולא נועדו כמפעל‬ ‫לאספקת מים בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫תקציר הרצאה מפעל המים במצודת תל ערד‬ ‫יהודה גוברין‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫בין השנים ‪ 2009 – 2005‬נערכו ארבע עונות חפירה במערכת המים התת ‪-‬‬ ‫קרקעית שבמצודת תל ערד‪ .‬החפירות נוהלו ע"י יהודה גוברין מטעם המכון‬ ‫לארכיאולוגיה מקראית שבהיבריו יוניון קולג' מירושלים‪ .‬יעוץ מדעי ושותף‬ ‫ברשיון החפירה פרופ' זאב הרצוג מטעם המכון לארכיאולוגיה באונ' תל אביב‪.‬‬ ‫בור המים המזרחי‪ ,‬נחפר במלואו ונחשף בו גרם מדרגות ובו ‪ 12‬המדרגות‬ ‫שאפשרו ירידה אל קרקעית הבור‪ .‬כל דפנות הבור ובכלל זה המדרגות‪ ,‬נתגלו‬ ‫כשהן מטויחות בטיח הידראולי איכותי שהשתמר כמעט בשלמות בכל מעטפת‬ ‫הבור )לבד מתקרתו(‪ .‬גובה חלל הבור הינה כ ‪ 4.5 -‬מ'‪ ,‬אורכו כ ‪ 10 -‬מ'‬ ‫ורוחבו כ – ‪ 3.8‬מ'‪ .‬לאור כל זאת ‪ ,‬נפח המים שבור זה הכיל היה ‪180 – 160‬‬ ‫מטרים מעוקבים‪ .‬הערכה זו הינה כפולה מהערכת הנפח הקיימת בספרות‬ ‫בהקשר בור זה הנוקבת בכ– ‪ 80‬מטרים מעוקבים‪.‬‬ ‫בור המים המרכזי‪ ,‬נתגלה כשהוא מלא כמעט עד לתקרת הסלע בשפכים‪.‬‬ ‫תקרתו שלמה ולא חלה בו כל התמוטטות כפי ששיערו חוקרי האתר הקודמים‪.‬‬ ‫הבור המרכזי נחשף כשדפנותיו מטויחות בטיח הידראולי עבה ורב שכבתי עד‬ ‫תקרתו‪ .‬מימדי הבור המרכזי‪ :‬אורך כ‪ 10 -‬מ'‪ ,‬רוחב בבסיס הבור כ ‪ 6 -‬מ'‬ ‫ובתקרה כ – ‪ 4‬מ'‪ ,‬גובה כ – ‪ 4.5‬מ'‪ .‬לאור כל זאת נפח הבור המרכזי הינו‬ ‫כ– ‪ 225‬מטרים מעוקבים‪ .‬לבור מרכזי זה צמוד מצפון מזרח חלל נוסף שגודלו‬ ‫‪ 2X4X4‬מ' בקירוב המהווים תוספת של כ– ‪ 30‬מטרים מעוקבים ‪ .‬מכאן שניתן‬ ‫להעריך את חללו של הבור המרכזי והבור הצמוד אליו מצפון מזרח בנפח של‬ ‫כ– ‪ 250‬מטרים מעוקבים‪ .‬סיכום כולל של נפחי חללי הבורות שנחשפו עד כה‪:‬‬ ‫‪ 450 – 400‬מטרים מעוקבים‪) .‬כפול מהערכות קודמות של נפח הבורות(‪.‬‬ ‫לא ניתן להצביע על כל הבדל בין הממצאים משני הבורות הנ"ל ומתקבל‬ ‫הרושם שבפעולה המכוונת שנעשתה להוצאת מערכת המים מכלל שימוש‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נסתמו בו זמנית בשפכים המכילים חרסים מן התק' הפרסית שני בורות המים‬ ‫המתוארים לעיל‪.‬‬ ‫באגף הדרומי של היכל המקדש‪ ,‬נחפר השטח המצוי בין קירות האגף במטרה‬ ‫לאתר את פתח פיר השאיבה‪/‬ניקוז‪ ,‬שנתגלה כשהוא מצוי מתחת לקיר הפנימי‬ ‫של חומת הסוגרים המשויכת על ידנו לתק' ההלניסטית )שכבה ‪ .( IV‬לאחר‬ ‫פירוק הקיר המשוחזר של ההיכל‪ ,‬התאפשר לנו לחשוף את כל היקפו של פיר‬ ‫הניקוז והשאיבה‪ .‬התברר שהפיר מדופן בקירות אבן המקיפים אותו ויוצרים‬ ‫מעין קונוס היקפי ההולך ונסגר בהדרגה כלפי מעלה‪ .‬בצד המזרחי של הפיר‪,‬‬ ‫במקום בו נותר סלע חשוף‪ ,‬נחצבה תעלה רדודה בסלע אשר דרכה ככל הנראה‬ ‫התנקזו מי הנגר מחצר המקדש אל הבור‪ .‬עודפי המים מן המערכת‪ ,‬נוקזו דרך‬ ‫תעלה חצובה העוברת מתחת לחומה המערבית‪ ,‬אל בור מים חיצוני שחפירתו‬ ‫נמצאת בראשיתה‪ .‬ממצאי החפירות במפעל המים המצודתי בערד עד כה‬ ‫מאפשרים לשנות כמה מהתפיסות המקובלות בהקשר זה במחקר והעיקריות‬ ‫שבהן להלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬מקור המים היחידי למילוי מערכת המים המצודתית‪ ,‬הינם מי הגשמים‬ ‫שעודפיהם נוקזו באמצעות הנקבה החצובה אל מאגר מים חיצוני ממערב‬ ‫למצודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מיקומו של פתח השאיבה והניקוז שהתגלה באגף הדרומי של היכל המקדש‪,‬‬ ‫הינו בעל משמעות רבה בהבנת תוכנית המקדש‪ ,‬הסטרטיגרפיה שלו והלכות‬ ‫הפולחן בו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סוגיות בחקר מקוואות טהרה בדרום יהודה‬ ‫דוד עמית‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫בשנת ‪ 1990‬הגיש רוני רייך את עבודת הדוקטור שלו על מקוואות הטהרה הקדומים בארץ‬ ‫ישראל ובכך הניח מסד איתן לתחום מחקר שלא זכה קודם לכן לתשומת לב‪ .‬בעשרים השנה‬ ‫שחלפו מאז התפתח מחקר המקוואות בצעדים גדולים‪ ,‬הן בהיבטים התיאורטיים ‪ -‬ההיסטוריים‬ ‫והתלמודיים‪ ,‬הן בהיבטים הארכיאולוגיים‪ .‬מודעות החופרים לקיומם של מקוואות טהרה‪ ,‬בעיקר‬ ‫באתרי יישוב יהודיים מתקופת הבית השני‪ ,‬הביאה לגילויים וחשיפתם של מאות מקוואות‪ .‬מ‬ ‫‪ 300‬מקוואות בקורפוס שהביא רייך בעבודתו‪ ,‬רובם המכריע מתקופת הבית השני ומיעוטם‬ ‫מתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬גדל המספר ליותר מ ‪ 850‬מקוואות ברשימה שאני מעדכן חדשות‬ ‫לבקרים בעזרת עמיתיי יונתן אדלר ובועז זיסו‪.‬‬ ‫עם הגידול בכמות חל גם גידול בגיוון של סוגי המקוואות הידועים‪ .‬חוקרים אחדים ביקשו ליחס‬ ‫סוגים שונים של מקוואות לקבוצות שונות ביהדות של תקופת הבית השני‪ .‬אך אני סבור שהגיוון‬ ‫נובע מסיבות תפקודיות וסביבתיות‪ .‬כלומר‪ ,‬בבואנו לבחון מקווה מסוים‪ ,‬עלינו לשאול באיזה‬ ‫הקשר ארכיטקטוני וסביבתי הוא הותקן‪ ,‬ולאילו צרכים?‬ ‫ניתן כיום להבחין בכל רחבי הארץ בין מקוואות פרטיים במכלולי מגורים‪ ,‬לבין מקוואות ציבוריים‪,‬‬ ‫בלב היישוב )לעתים בצמוד לבית הכנסת( או דווקא בשוליו‪ .‬ידועים מקוואות הקשורים למתקנים‬ ‫חקלאיים‪ ,‬כבתי בד וגתות‪ ,‬או למתקני ייצור ככבשני יוצרים‪ .‬בדרום יהודה אותרו מספר מקוואות‬ ‫שהותקנו במצודות דרכים‪ ,‬וידוע גם על מקוואות ענק שנועדו כנראה לעולי רגל בדרכם לירושלים‪.‬‬ ‫הופעת מקוואות טהרה בתוך בתי קברות‪ ,‬שנחשבה לחריגה וחסרת פשר‪ ,‬ידועה כיום בהיקף רב‬ ‫מהצפוי ומעוגנת היטב בהלכה של חז"ל‪.‬‬ ‫מבחר מייצג מתוך סוגי המקוואות שנמנו לעיל התגלה בחפירות ובסקרים שנעשו בשנים‬ ‫האחרונות בדרום יהודה‪ .‬מקוואות ציבוריים התגלו‪ ,‬למשל‪ ,‬בחורבת אכרוע )יער המלאכים(‬ ‫ובחורבת פתורה‪ .‬מקוואות צמודים למתקנים חקלאיים התגלו בגת הביזאנטית התעשייתית‬ ‫בחורבת חורש ובבית הבד בחורבת בית לויה‪ .‬בזו האחרונה אולי ניתן לראות במקווה הנדון גם‬ ‫מקווה ציבורי‪ ,‬לנוכח ממדיו הגדולים‪ .‬ברוגם נדל )ליד שקף( סקרנו לאחרונה מקווה הקשור‬ ‫למצודת הדרכים שנבנתה במקום בתקופה הרומית‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בחפירות אמציה‪ ,‬המצויות עדיין בעיצומן‪ ,‬נחשפו ארבעה מקוואות‪ ,‬שהם למעשה חמישה‪,‬‬ ‫ששימשו את דיירי הווילה המפוארת שהתקיימה במקום בשלהי ימי הבית השני‪ .‬לכל אחד‬ ‫ממקוואות אלה ייחוד משלו‪:‬‬ ‫‪ .1‬המקווה תחת בריכת השחייה‪:‬‬ ‫שייך כנראה לשלב קדום בהתיישבות באתר‪ ,‬שקדם להקמת רחבת הפסיפס ובריכת השחייה‪.‬‬ ‫פתחו היה בדופן הדרומי בראש גרם המדרגות‪ ,‬אך בשלב מאוחר יותר נאטם הפתח וכוסה‬ ‫בשכבת טיח חדשה עם כל הדופן‪ .‬בשלב זה הפך המקווה למאגר תחתון )מעין "אוצר"( של‬ ‫בריכת השחייה שאף היא שימשה ככל הנראה מקווה טהרה‪.‬‬ ‫בריכת השחייה‪:‬‬ ‫נבנתה במפלס החצר שבמרכז הווילה‪ ,‬ממערב לבית המרחץ גדול‪ .‬בפינתה הצפונית‪-‬‬ ‫מזרחית נבנו ‪ 4‬מדרגות מעוגלות המאפשרות ירידה נוחה מאוד לתוכה‪ .‬בריכה דומה ביותר‬ ‫נחשפה ב"בית המפקד" שבראש תל גודד‪ ,‬בחפירות בליס ומקאליסטר במפנה המאה הי"ט‪ .‬ניתן‬ ‫לשער שהבריכה הייתה חלק ממרכיבי מכלול בית המרחץ‪ ,‬כפי שמצוי בבתי מרחץ רומיים‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בריכת השחייה יכלה לשמש גם מקווה טהרה ציבורי בשעת הצורך‪ .‬היא נבנתה מעל‬ ‫המקווה הנ"ל )מס' ‪ ,(1‬מבלי לסותמו‪ ,‬ופיר עגול‪ ,‬שניתן היה לאוטמו בלוח אבן‪ ,‬נחצב ביניהם‪.‬‬ ‫לפנינו כנראה דוגמה נדירה לתופעה הנזכרת בספרות חז"ל‪" :‬שתי מטהרות זו על גבי זו‪ ,‬נוטל‬ ‫את הפקק מבנתים ומשיקן‪ ,‬ומחזיר את הפקק למקומו" )תוספתא‪ ,‬עירובין ח‪ ,‬ה(‬ ‫המקווה בבית המרחץ‪:‬‬ ‫זה מקווה קטן יחסית שנבנה בצמוד לחדר החם )שמדרומו( וככל הנראה שימש כבריכת המים‬ ‫הקרים שבחדר הקר )הפריגידריום( של בית המרחץ‪ .‬לתופעה זו‪ ,‬המוכרת גם בבתי המרחץ‬ ‫ההרודיאנים בהרודיון‪ ,‬במצדה ובקיפרוס‪ ,‬מכוון כנראה המונח "המטהרת שבמרחץ" הנזכר‬ ‫בספרות חז"ל )משנה‪ ,‬מקוואות ו‪ ,‬יא ועוד(‪.‬‬ ‫המקווה בשטח ‪:C‬‬ ‫מקווה זה משולב כחלק בלתי נפרד בתוך מכלול החדרים שבמגדל המבוצר במזרח הוילה‪ .‬קרוב‬ ‫לוודאי ששימש את דיירי אותם חדרים‪.‬‬ ‫המקווה בשטח ‪:F‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2‬‬ ‫זהו הגדול במקוואות אמציה )נפחו כ ‪ 10‬מ"ק(‪ .‬הוא נחצב כולו בסלע בתוך מערה‪ ,‬בפינתו‬ ‫הדרומית מזרחית של האתר‪.‬‬ ‫שלא כמו מקוואות פרטיים המשולבים בתוך יחידות מגורים או בצמוד אליהן‪ ,‬המקווה הנדון היה‬ ‫כנראה מתקן ציבורי‪ .‬הוא נחצב מחוץ למבני המגורים‪ ,‬בממדים גדולים מן הרגיל‪ ,‬וקלט מי‬ ‫גשמים שניגרו במדרון‪ ,‬במקביל ולאחר שהמקוואות והבורות שבשטח הבנוי התמלאו‪ .‬ניתן לשער‬ ‫כי פרנסי המקום שמרו עליו כמקום טבילה חילופי לסוף הקיץ‪-‬תחילת החורף‪ ,‬למקרי חירום‪ ,‬בעת‬ ‫שהבורות והמקוואות התרוקנו מחמת בצורת מתמשכת ואיחור בגשמים‪ ,‬תופעה שכיחה בתנאי‬ ‫האקלים של ארץ‪-‬ישראל‪ .‬מקוואות ציבוריים לרגלי אזור המגורים‪ ,‬שנועדו כנראה להשלים את‬ ‫החסר עם התרוקנותם של מתקני המים הביתיים‪ ,‬ועד בוא הגשמים שימלאום מחדש‪ ,‬הובחנה‬ ‫לאחרונה בעוד יישובים מימי הבית השני‪ ,‬כגון חורבת פתורה‪ ,‬חורבת עתרי‪ ,‬חורבת גנים וחורבת‬ ‫בורנט‪ .‬נראה שלסוג כזה של מקוואות נתנו חכמים את הכינוי "בית טבילה לרבים" )תוספתא‪,‬‬ ‫בבא בתרא‪ ,‬ב טז(‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"אל בורות המים" בדרכי הבשמים‬ ‫ד"ר טלי גיני‪-‬אריקסון‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫באזור הערבה והרי הנגב נתגלו בורות מים רבים מתקופות שונות‪.‬‬ ‫קיים קושי לתארך חלק מבורות אלה בצורה מדויקת כאשר הם נמצאים באזורים‬ ‫לא מיושבים‪ .‬המחקרים שנערכו לאורך דרך הבשמים‪ ,‬הלא היא הדרך הנבטית‬ ‫בין פטרה ועזה החוצה את הר הנגב‪ ,‬מאפשרים קביעה טיפולוגית חדשה לבורות‬ ‫השונים ותיאורכם‪.‬‬ ‫במקורות היסטוריים‪ ,‬היווניים הנבטים‪ ,‬היו ידועים כבנאים של בורות גדולים‬ ‫שנחצבו במדבר‪ .‬היום ניתן לזהות את הטיפוס הזה וגם טיפוסים מתקופות‬ ‫מאוחרות יותר לאורך דרך הבשמים‪.‬‬ ‫מים לכל צמא – סבילים בדרום ארץ‪-‬ישראל‬ ‫ד"ר אבי ששון‬ ‫החוג ללימודי ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫אחד הנושאים החשובים בתחום השירות שניתן לעולי הרגל ולעוברי אורח בכל‬ ‫התקופות‪ ,‬הוא אספקת מים‪ .‬לבד משאיבה עצמית מתוך בורות ובארות מים‬ ‫שניכרו לאורך הדרכים‪ ,‬או אספקה ומכירת מים על‪-‬ידי כפריים מן הסביבה‪ ,‬נבנו‬ ‫גם מתקני מים ציבוריים בדמות שוקת‪,‬‬ ‫"רהט" בלשון המקרא‪,‬‬ ‫ו"סביל"‬ ‫בערבית‪.‬‬ ‫במסגרת מחקר מקיף שעורך כותב שורות אלה בנושא אספקת מים לעוברי‬ ‫דרכים‪ ,‬נמנו‪ ,‬מתוך מקורות היסטוריים ושרידים בשטח‪ ,‬כ‪ 350-‬אתרי סבילים‬ ‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬המתוארכים החל מהתקופה הממלוכית ועד לראשית ימי‬ ‫המדינה‪ ,‬ורובם מתוארכים לתקופה העות'מאנית‪.‬‬ ‫מטבע הדברים אותרו רוב הממצאים באזורים מיושבים‪ .‬אתרים בודדים אותרו‬ ‫בנגב‪ ,‬ובעיקר בצפונו‪ .‬מניתוח הממצא עולה כי רוב האתרים נשענו על מקורות‬ ‫בארות ובורות מים כמקור לאספקת המים לסביל‪.‬‬ ‫בהרצאה נציג את התופעה‪ ,‬התפוצה והטיפולוגיה של הסבילים בדרום הארץ‪.‬‬ ‫נדון בהיבטים גאוגרפיים‪-‬היסטוריים בהשוואה למצאי ולמאפייני התופעה בארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ .‬מבחינה מתודית‪ ,‬כיון שנושא הכנס הוא מרחב דרום של רשות‬ ‫העתיקות‪ ,‬נציג את הממצאים גם מאזור אשקלון ועזה‪ ,‬שהם חלק מן המרחב‪,‬‬ ‫אך שונים באופיים מדרום הארץ‪.‬‬ ‫להלן מציג מידע וממצאים גולמיים של סקר הסבילים בדרום הארץ להתרשמות‬ ‫מן התופעה‪.‬‬ ‫סבילים באזור אשקלון )מצפון לדרום(‬ ‫מקור מים‬ ‫סוג הסביל‬ ‫שם האתר‬ ‫בנאי‬ ‫תיארוך‬ ‫מיסכה סולימאן אגא‬ ‫מאה י"ט‬ ‫פרטי?‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫ג'וליס‬ ‫מאה י"ט‬ ‫פרטי‬ ‫באר‬ ‫קיר‬ ‫קבר שייח ח'ייר )דרומית לג'וליס(‬ ‫מאה י"ט‬ ‫ציבורי?‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫מיסכה ג'ומייז )צומת סילבר(‬ ‫מאה כ'?‬ ‫פרטי?‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫מיסכה זריק )צומת ברכיה(‬ ‫מאה י"ט‬ ‫פרטי?‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫צומת אשקלון‬ ‫מאה י"ט‬ ‫פרטי?‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫מג'דל‬ ‫ממלוכי‪-‬עות'מאני?‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫מג'דל מזרח‬ ‫מאה י"ט‬ ‫פרטי?‬ ‫באר?‬ ‫קיר?‬ ‫שייח עוואד‬ ‫ממלוכי‪-‬עות'מאני?‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫בייארת תקה‬ ‫מאה י"ט‬ ‫פרטי‬ ‫באר‬ ‫קיר‬ ‫שייח' מחמוד‬ ‫עות'מאני?‬ ‫ציבורי?‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫בייארת מוסבח‬ ‫מאה כ' ‪ -‬מנדטורי‬ ‫פרטי‬ ‫באר‬ ‫קיר‬ ‫סביל זכריה‬ ‫מאה כ' ‪ -‬מנדטורי‬ ‫פרטי‬ ‫?‬ ‫מיסכה‬ ‫שייח' אל כבכבה‪ ,‬חר' אבו פתון‬ ‫מאה י"ט‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫ג'ייה‬ ‫מאה י"ט‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫אפרידר‬ ‫מאה כ' – שנות החמישים‬ ‫ציבורי‬ ‫צנרת‬ ‫עירונית‬ ‫ברזיה‬ ‫לקריאה נוספת‪:‬‬ ‫ששון א‪ ,.‬תשס"א‪' ,‬סבילים ביפו וסביבתה'‪ ,‬א‪ .‬איילון וצ‪ .‬שחם‪ ,‬עורכים‪ ,‬יפו בראי הימים‪,‬‬ ‫הכנס השנתי הראשון לחקר יפו‪ ,‬תל‪-‬אביב תשס"א‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.35-21‬‬ ‫ששון א‪ ,.‬תשס"ב‪' ,‬הדרך מיפו לירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית – היבטים בתרבות‬ ‫החומרית'‪ ,‬א‪ .‬פאוסט וא‪ .‬ברוך‪ ,‬עורכים‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬דברי הכנס השביעי‪ ,‬רמת‪-‬‬ ‫גן תשס"ב‪ ,2001 ,‬עמ' ‪.201-219‬‬ ‫ששון א‪ ,‬תשס"ב‪' ,‬התפתחות נוף אשקלון וסביבתה בשלהי התקופה העות'מאנית'‪ ,‬א‪ .‬ששון‪,‬‬ ‫עורך‪ ,‬אשקלון – כלת הדרום‪ ,‬הוצאת ארץ‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.87-122‬‬ ‫ששון א‪ ,.‬תשס"ב‪' ,‬מים להלך ולעולה הרגל – אספקת מים בסבילים בירושלים למן התקופה‬ ‫האיובית ועד לשלהי התקופה העות'מאנית – היבטים ארכיאולוגיים‪ ,‬גאוגרפיים וחברתיים'‪ ,‬א‪.‬‬ ‫ברוך‪ ,‬צ‪ .‬גרינהוט וא‪ .‬פאוסט‪ ,‬עורכים‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪ ,‬כרך י"א‪ ,‬רמת‪-‬גן תשס"ו‪,‬‬ ‫‪ ,2006‬עמ' ‪.334-307‬‬ ‫‪Sasson A., 2002, ‘Water for the Sojourner - Introduction to the History and‬‬ ‫‪Tipology of Sabils (Water Fountains) in the Land of Israel in the Late‬‬ ‫‪Ottoman Period’, C. Ohlig, Y. Pelleg, & T. Tsuk, ed. Cura Aquarum in Israel,‬‬ ‫‪Siegburg, pp. 113-125.‬‬ ‫סביל בעזה‪ ,‬ראשית המאה העשרים – ארכיון המלחמה האוסטרלי‬ ‫סביל בהוג' )חוות שקמים( ‪ -‬באדיבות יעקב הוסטר‬ ‫תל הרור‪ -‬קבורת חמור וחידושים בחפירת המתחם המקודש‬ ‫פרחיה נחשוני‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫תל הרור הוא אחד הגדולים שבאתרים המבוצרים בדרום ארץ ישראל בתקופת‬ ‫הברונזה התיכונה ‪ .III‬הוא ממוקם על הגדה הצפונית של נחל גרר שבצפון‪-‬‬ ‫מערב הנגב‪) ,‬נצ"מ – רי"ח ‪ (1626/5878‬ושטחו כ‪ 160-‬ד'‪ .‬בחפירות שנערכו‬ ‫בתל על ידי משלחת מטעם אוניברסיטת בן גוריון בראשות א‪ .‬אורן בין השנים‬ ‫‪ ,1992 -1981‬נחשפו שרידים מתקופת הברונזה‪ ,‬תקופת הברזל והתקופה‬ ‫הפרסית‪ .‬בתקופת הברונזה התיכונה ‪ III‬היה זה יישוב עירוני מאורגן‪ ,‬מוקף‬ ‫במערכת ביצורים שכללה סוללת עפר וחפיר‪ .‬בשטח קטן באגף המזרחי‪ ,‬שטח‬ ‫‪ ,L‬נחשף מבנה ציבור‪ -‬אולי ארמון ובשטח ‪ K‬שבפינה הדרומית מערבית של‬ ‫התל נחפר שטח של כ‪ 800-‬מ"ר ונחשפו שרידי מתחם מקודש ובו שלבי בניה‬ ‫אחדים‪.‬‬ ‫המבנה המרשים ביותר במתחם המקודש הוא מקדש מטיפוס "מקדש מגדל"‬ ‫ובחצר לצידו נמצאו מזבחות ובורות הטמנה )פאביסות( רבים‪ .‬במהלך התקופה‬ ‫הוקמו מבנים ומתקנים נוספים‪ .‬מצפון מזרח למקדש המגדל התגלה מתקן‬ ‫מעוגל חצוב ומדופן שקוטרו כ‪ 3.5-‬מ'‪ .‬בחתך בדיקה שנעשה במתקן זה לקראת‬ ‫סיום החפירה ב‪ ,1992 -‬נחשף חלקו הקדמי של חמור צעיר שנטמן יחד עם‬ ‫מתג ברונזה נדיר‪ .‬הייתה זו תגלית ייחודית שהותירה שאלות רבות‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2010‬נערכה חפירת השלמה שנועדה להשלים את חשיפת החמור‬ ‫במתקן המעוגל ולהבהיר שאלות סטרטיגרפיות‪ .‬החפירה נערכה בראשות א‪.‬‬ ‫אורן ופ‪ .‬נחשוני מאוניברסיטת בן גוריון וג‪ .‬בר‪-‬עוז מאוניברסיטת חיפה‪ .‬החפירה‬ ‫הבהירה שהמתקן המעוגל נחצב לתוך שרידי מבנה לבנים קודם ואל תוך סלע‬ ‫הכורכר ושימש לטקסי פולחן‪ .‬החמור נטמן בקבורה טקסית בתוך שוחה‬ ‫שנחפרה אל תוך מפלסי פעילות טקסית קודמים שהצטברו בתוך המתקן‪ .‬כיסוי‬ ‫החמור לווה בטקסים שונים ובסיומו כוסה המתקן המעוגל עד לשפתו וצופה‬ ‫בטיח בוץ עבה‪ .‬תגלית נוספת חשפה מבנה לבנים איתן מן השלב הקדום‪ ,‬ממנו‬ ‫נחשפה פינת חדר‪ .‬מבנה זה חרב בהתמוטטות אדירה אשר כיסתה קבוצת כלי‬ ‫אגירה גדולים שניצבו ליד הקירות‪ .‬תוצאות החפירה יתרמו רבות לחקר קבורות‬ ‫טקסיות של חמורים בתקופת הברונזה ולחקר נוהגי הפולחן במתחם המקודש‪.‬‬ ‫חפירות אמציה‬ ‫ד"ר יגאל ישראל ודניאל וורגה‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫בשנים ‪ 2010‬ו‪ 2011-‬נערכה חפירה ארכיאולוגית באתר אמציה הנמצא באזור‬ ‫מזרח לכיש על גבעה מתונה מדרום לנחל לכיש‪ .‬החפירה‪ ,‬מטעם רשות‬ ‫העתיקות ובמימון משרד השיכון‪ ,‬נערכה בהשתתפות עשרה ארכיאולוגים ואנשי‬ ‫צוות ממרחב דרום וכמאה פועלים‪ .‬באתר נחפר שטח שגודלו חמישה דונם‬ ‫ושחולק לשבעה שטחי חפירה הפזורים באזורים שונים של הגבעה‪.‬‬ ‫בחפירה נתגלו שרידים מן התקופות הבאות‪ :‬תקופת הברונזה הקדומה הא' וד'‪,‬‬ ‫תקופת הברזל‪ ,‬התקופה הפרסית‪ ,‬התקופה ההלניסטית‪ ,‬התקופה הרומית‬ ‫הקדומה‪ ,‬התקופה הביזנטית‪ ,‬התקופה העות'מאנית המאוחרת ותקופת המנדט‬ ‫הבריטי‪ .‬שרידים אלו הכוללים בין השאר‪ :‬בורות מים‪ ,‬מערות מגורים ובתי בד‪,‬‬ ‫מחילות מסתור ומילוט‪ ,‬מקוואות‪ ,‬ווילה מפוארת ורחבת מימדים ומבנים רבים‬ ‫נוספים בעלי אופי שונים‪.‬‬ ‫בין השרידים שנחשפו באתר בולטים‪ :‬ישוב מתקופת הברונזה הקדומה הכולל‬ ‫מספר מבנים‪ ,‬מערה ומתקנים חקלאים מעוגלים‪ ,‬שנחשף באזור הצפוני מזרחי‬ ‫של הגבעה‪.‬‬ ‫באזור המערבי של האתר נחשפו מערות אשר נחצבו בתקופה ההלניסטית‬ ‫במטרה ליצור מכלול רחב של בתי בד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬שמשו מערות אלו את‬ ‫היהודים בתקופת המרד הראשון והשני‪ ,‬נגד הרומאים במאות הא' והב'‬ ‫לספה''נ‪ ,‬כאשר נחפרו בהן מספר מחילות מסתור ומילוט‪.‬‬ ‫באזור המרכזי של האתר‪ ,‬שהינו אף המקום הגבוה בגבעה‪ ,‬נחשפה ווילה‬ ‫משלהי תקופת בית שני שגודלה שלושים על שלושים מטר‪ .‬ווילה זאת כוללת‬ ‫ברכה שצורתה מלבנית‪ ,‬ככל הנראה מקווה‪ ,‬וסביבה רצפת פסיפס צבעוני בדגם‬ ‫מהודר‪ ,‬ממזרח לרצפת הפסיפס נחשף בית מרחץ‪ .‬יתכן שהמבנים שנתגלו‬ ‫בשטח שנחפר מצפון מזרח ובקרבת המבנה‪ ,‬אף הם מסוף תקופת בית שני‬ ‫ושיכים לאגף השרות של הווילה‪.‬‬ ‫הישוב מתקופת הברונזה הקדומה באמציה‬ ‫ד"ר יניר מילבסקי‪ ,‬אלכס פרייברג‪ ,‬ד"ר אליוט בראון‪,‬‬ ‫ד"ר עמרי ברזילי‪ ,‬דניאל וורגה וד"ר יגאל ישראל‬ ‫____________________________________________________________‬ ‫בחפירות אמציה בשטח ‪ B‬נתגלו שרידי ישוב מתקופת הברונזה הקדומה )ב"ק( א' ו‪-‬ד'‪.‬‬ ‫השטח נחלק לשני אזורים‪ B1 :‬במערב ו‪ B2-‬במזרח‪ .‬חרסים מתקופות אלו נמצאו גם‬ ‫בשטחים ‪ C‬ו‪ .D-‬בנוסף נתגלו חרסים בודדים מהתקופה הכלקוליתית והב"ק ג'‪ .‬גודל‬ ‫השטח שנחפר בשני האזורים כ‪ 1,500 -‬מ"ר‪.‬‬ ‫השרידים בשטח ‪ B1‬מתאפיינים בבניה על הסלע או על אדמה טבעית‪ .‬נמצאה סידרת‬ ‫חדרים ומספר מתקנים מעוגלים‪/‬ממגורות )כ‪ 1-‬מ' קוטר( שמתוארכים לתקופות הב"ק א'‬ ‫)‪ 3,000-3,300‬לפנה''ס( וב"ק ד' )‪ 2,300-2,000‬לפנה"ס(‪ .‬הישוב מהב"ק ד' מתרכז‬ ‫באזור הצפוני של שטח ‪ .B1‬במרכז שטח זה נמצאה מערה גדולת מימדים המחולקת‬ ‫לפרוזדור כניסה וארבעה אולמות‪ .‬על פי המתקנים החצובים בסלע ‪ ,‬המספר הגדול של‬ ‫כלי אבן והחרסים‪ ,‬נראה כי המערה הייתה בשימוש ברוב שלבי הישוב הפרהיסטורי‬ ‫ונערכה בה פעילות תעשייתית‪ .‬בשטח ‪ B2‬נתגלו שמונה ממגורות או אסמים בקוטר ‪3.5‬‬ ‫מ' כל אחד‪ ,‬ובעומק‪/‬גובה ‪ 2.0 – 1.5‬מ'‪ .‬בנוסף נמצאו שתי ממגורות דומות לאלה שנמצאו‬ ‫בשטח ‪ .B1‬הממגורות‪/‬אסמים מתוארכים לסוף הב"ק א'‪ .‬מכלול חשוב כזה של אמצעי‬ ‫אחסון מעיד על עוצמתו וחשיבתו של הישוב בתקופה זו‪.‬‬ ‫הממצא של הב"ק א' ו‪-‬הב"ק ד' אופייני לאזור הדרום‪ .‬מכלול קראמי קטן אך חשוב‬ ‫שמקורו במצריים נמצא בבורות בשני האזורים ומתוארך לסוף תקופת הב"ק א'‪ .‬החרסים‬ ‫מייצגים "קנקני יין" עם שפיות מעוגלות‪" ,‬קנקני בירה" עשויים בטין גס‪ ,‬כלי "צילינדר"‪,‬‬ ‫"תבניות לחם" ובקבוקים קטנים‪ .‬מכלול הצור‪ ,‬האופייני לאזור השפלה‪ ,‬כולל תעשיית‬ ‫נתזים '‪ 'ad hoc‬וכלים דיאגנוסטיים‪ .‬כלים אלה כוללים להבים כנענים‪ ,‬מגרדי מניפה‬ ‫ומגרדים קורטיקלים על להבים כנענים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו מספר קטן של להבי מגל מצריים‪.‬‬ ‫בנוסף נמצאו קערות בזלת אופייניות לתקופת הב"ק א'‪ ,‬אחת מהן עם אוכרה בתוכה‪.‬‬ ‫אמציה מתווסף לאתרי הב"ק אשר נחפרו לאחרונה באזור‪ ,‬כחורבת פתורה וחורבת‬ ‫זיקית‪ .‬מיקומו של האתר על גדות נחל לכיש משתלב בתפרוסת הישובית של הב"ק א'‬ ‫עם אתרים כגון תל ערני‪ ,‬חורבת פתורה‪ ,‬תל לכיש וחורבת זיקית‪ .‬בנוסף צריך להדגיש‬ ‫שהישוב יושב על פרשת דרכים הקושרות את צפון השפלה )אתרי בית שמש(‪ ,‬דרום‬ ‫השפלה וצפון הנגב )להב לדוגמא(‪ .‬הנוכחות המצרית החזקה בתל ערני‪ ,‬באה לידי ביטוי‬ ‫בסוף הב"ק א' באמציה‪ .‬כמו כן האתר משתלב גם עם הנוף הכפרי של ישובי הב"ק ד'‬ ‫באזור )ג'בל קעקיר ותל בית מירסים(‪.‬‬ The 2010 season at Qubur el-Walaydah Gunnar Lehmann Ben-Gurion University In The Negev ___________________________________________________ The paper will present the excavation results of the 2010 season at Qubur el-Walaydah. The season concentrated on the 12th century Egyptian "Residence" Building, an 11th century village in Field 1 and the remains of a small rural site in Field 2 that dates to the 10th - 7th century BCE. The paper will also discuss epigraphic finds from the site.