‫חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ‬ ‫המעבדה לחקר הכנרת ע"ש יגאל אלון‬ ‫ניטור ומחקרי כנרת‬ ‫דוח פעילות המעבדה‬ ‫לשנת ‪2012‬‬ ‫‪www.ocean.org.il‬‬ ‫באיור שמעבר לדף‪ :‬הכנרת עם החרמון מושלג ברקע‪ ,‬מרץ ‪ .2102‬צילום‪ :‬תמר זהרי‪.‬‬ ‫‪i‬‬ ‫ניטור ומחקרי כנרת‬ ‫דו"ח פעילות המעבדה לשנת ‪2012‬‬ ‫דו"ח חיא"ל ‪T12/2013‬‬ ‫מאי ‪2013‬‬ ii ‫‪iii‬‬ ‫עיקרי הדו"ח‬ ‫הדו"ח מסכם את פעילות המעבדה לחקר הכנרת ע"ש יגאל אלון‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬בשנת ‪.2012‬‬ ‫מוצגים בו עיקרי הממצאים של ניטור הכנרת והמסקנות הנובעות מהם‪ .‬בהמשכו‪ ,‬הדו"ח מרכז את תוצאות‬ ‫המחקרים הלימנולוגיים שבוצעו במהלך השנה במעבדה ומוקדו בתהליכים העיקריים המתקיימים באגם או‬ ‫באגן ההיקוות שלו ומשפיעים על איכות המים‪.‬‬ ‫איכות המים‬ ‫בשנת ‪ 2012‬היו חריגות רבות מערכים קבילים ברוב הפרמטרים של איכות המים )איור ‪ .(1‬כמו בשנים קודמות‪,‬‬ ‫שני פרמטרים עיקריים שתרמו להפחתה באיכות המים היו ריכוזי הכלוריד‪ ,‬שהיו גבוהים מהקביל בכל‬ ‫החודשים‪ ,‬ואחוז הכחוליות‪ ,‬שהיה גבוה מהערכים הקבילים בעשרה מחודשי השנה‪ .‬אך בשונה משנים אחרות‪,‬‬ ‫באופן בולט ב‪ 2012-‬גם ריכוזי הכלורופיל והייצור הראשוני חרגו מגבול הקביל מצדו הגבוה ברבים מחודשי‬ ‫השנה‪ ,‬ובאפריל‪ ,‬בשיא פריחת אצת הפרידיניום‪ ,‬חרגו מתחום הקביל גם ריכוזי החומר המרחף‪ ,‬העכירות‬ ‫והזרחן הכללי‪ ,‬כולם פרמטרים שמושפעים מפריחת הפרידיניום )איור ‪.(1‬‬ ‫איור ‪ :1‬תיאור גרפי של איכות המים בכנרת ב‪ 2012-‬עבור ‪ 9‬פרמטרים‪ ,‬בחודשי החורף‪-‬אביב )משמאל( והקיץ‪-‬סתיו‬ ‫)מימין(‪ .‬הערכים הם ממוצעים חודשיים של ערכים שנמדדו אחת לשבוע או שבועיים בין ‪ 0-10‬מ' ב‪ 5-‬תחנות )פרמטרים‬ ‫כימיים( או בתחנה ‪) A ‬פרמטרים של פיטופלנקטון(; קולי פקלי נמדדו ב‪ 14-‬תחנות חופיות‪ .‬הערכים הממוצעים מצויינים‬ ‫כעיגולים שבתוכם מספר החודש‪ .‬ערכים קבילים בכחול‪ ,‬ערכים שאינם קבילים באדום‪ .‬הצגת ה‪) WQI -‬המברייט‬ ‫ושות' ‪ (2002‬מאפשרת זיהוי מהיר של פרמטרים החורגים מגבולותיהם המותרים )בתוך המסגרת הכחולה( לפי המוצג‬ ‫בסכמה‪ .‬המלבן האופקי הלבן ובתוכו המלבן האופקי הירוק מבטאים את תחומי הערכים שנפלו בין האחוזון ה ‪ 10‬עד ה‬ ‫‪) 90‬מלבן לבן( או ‪) 25-75‬מלבן ירוק( בתקופת היציבות של הכנרת‪ ,1992 – 1969 ,‬שלפיהם נקבעו תחומי הערכים‬ ‫הקבילים‪.‬‬ ‫‪iv‬‬ ‫הערכים הנמוכים יחסית של האינדקס התבטאו גם בערכים נמוכים של האינדקס המשוקלל לאיכות מי‬ ‫הכנרת‪ ,"CWQI" ,‬שפותח במעבדה לחקר הכנרת‪ .‬האינדקס נותן מדד של איכות המים מנקודת ראות של‬ ‫שימור המערכת האקולוגית (ולא למשל מבחינת איכות המים לשתיה‪ ,‬אם כי קיים קשר הדוק בין השניים)‪.‬‬ ‫לאורך כל השנה ערכי האינדקס נמצאו מצדו התחתון של גבול הקביל (ראו פרק ‪.)2.20‬‬ ‫הערכים הנמוכים של הפרמטרים השונים ושל האינדקס המשוקלל לא מפתיעים‪ ,‬שנת ‪ 2102‬היתה שנה גשומה‬ ‫מהממוצע שבאה לאחר רצף שנות בצורת‪ ,‬עם שטיפת אגן ההיקוות וכניסת חומרי דשן ומזהמים אחרים‬ ‫בכמות גדולה‪ ,‬ולכן ניתן היה לצפות לרמות גבוהות מהממוצע של פרמטרים שונים המבטאים את עצמת‬ ‫הפעילות הביולוגית באגם‪.‬‬ ‫מאותה סיבה של כניסות מוגברות של מזהמים‪ ,‬איכות המים בשנה זו היתה פחותה גם בהיבטים תברואתיים‪.‬‬ ‫כמו בחורפים גשומים אחרים‪ ,‬גם ב‪ 2102-‬נרשמו ערכים גבוהים יחסית של חיידקים אינדיקטורים לזיהום‬ ‫צואתי בינואר‪ ,‬פברואר ושוב בדצמבר‪ ,‬בעיקר בשפך הירדן אך גם בשפכי נחלים אחרים‪ .‬ביתר חודשי השנה‬ ‫הערכים היו נמוכים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בראשי יניקה נשמרו ערכים נמוכים כך שאיכות המים לאספקה נשארה טובה‪.‬‬ ‫רעלני כחוליות מקבוצת המיקרוציסטינים נמצאו במים בריכוזים נמוכים החל ממרץ‪ ,‬והגיעו ביולי לשיא‬ ‫שמעל הסף המותר על ידי ארגון הבריאות הבנ"ל (‪ ,)WHO‬וזאת בניגוד לשנים קודמות בהן מיקרוציסטינים‬ ‫נמצאו במים רק בחורף ונעלמו במרץ ‪ -‬אפריל‪ .‬סוג נוסף של רעלן‪ ,‬צילינדרוספרמופסין‪ ,‬המיוצר על ידי אצה‬ ‫אחרת‪ ,‬נמצא במי כנרת מאוגוסט ועד נובמבר בריכוזים שמעל לסף‪.‬‬ ‫תמונה כללית‪ :‬הכנרת בשנת ‪2102‬‬ ‫לפי דיווח של חב' מקורות‪ ,‬כמות הגשמים באגן ההיקוות של הכנרת בשנה ההידרולוגית ‪ 2100302‬הייתה כ‪-‬‬ ‫‪ 001%‬מהממוצע הרב שנתי‪ ,‬עם ‪ 091‬מ"מ של גשם בכפר גלעדי‪ .‬ישירות על הכנרת ירדו כ‪ 011%-‬מהממוצע הרב‬ ‫שנתי‪ /91 ,‬מ"מ‪ .‬שנה גשומה יחסית זו הגיעה לאחר רצף של ‪ 0‬שנים‪ ,‬מאז ‪ ,2111‬ממוצעות או דלות משקעים‪,‬‬ ‫ורצף של ‪ 1.5‬שנים של מפלסים נמוכים (מתחת ל ‪ -202‬מ')‪ .‬בחורף ‪ 2100302‬מפלס הכנרת עלה ב ‪ 2./0‬מ'‪,‬‬ ‫ובפעם הראשונה מאז חורף ‪ 2119315‬חצה כלפי מעלה את מפלס ‪ -200.51‬מ'‪ ,‬לתקופה של כשלשה חודשים‬ ‫(נתוני השירות ההידרולוגי)‪.‬‬ ‫כשנה גשומה שהגיעה אחרי רצף של שנים שחונות‪ ,‬שטיפת אגן ההיקוות בחורף ‪ 2100302‬הובילה לעומסים‬ ‫גבוהים של נוטריאנטים וכן להסעת חומר אורגני ואי‪-‬אורגני רב מאגן ההיקוות לתוך הכנרת‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליית‬ ‫המפלס גרמה להצפת חלק ניכר מהצמחייה החופית העבותה שהתפתחה בחופי הכנרת החשופים ממים במהלך‬ ‫שנות המפלסים הנמוכים‪ .‬הצמחייה המוצפת המתפרקת וכן חומר צמחי שנשר מהצמחייה במשך השנים והוצף‬ ‫לראשונה ב‪ 2102-‬תרמו מזינים נוספים למי הכנרת‪ ,‬בפרט בחודשי האביב‪ .‬גורמים מאלצים אלו התביעו‬ ‫חותמם על המערכת האקולוגית‪ :‬שנת ‪ 2102‬הייתה שנה עם פריחה אביבית מאסיבית וממושכת‪ ,‬עם ריכוזי‬ ‫כלורופיל וייצור ראשוני גבוהים מהממוצע‪ ,‬עם ריכוזי כחוליות מייצרות רעלנים גבוהים יחסית‪ ,‬ובאופן כללי‪,‬‬ ‫שנה של כנרת יותר "איאוטרופית" מהממוצע‪ ,‬עם ערכי אינדקס איכות מים נמוכים מהקביל לאורך כל השנה‪.‬‬ ‫אנו רואים את הפחיתה באיכות המים כמצב זמני שניתן היה לצפות לו עקב שטיפת אגן ההיקוות‪ .‬במקיל‪,‬‬ ‫מילוי האגם מחזיר את הכנרת למצב קרוב יותר לטבעי‪ .‬בהנחה שעקב כניסת מים מותפלים למאזן המים‬ ‫הלאומי ניתן יהיה בעתיד לתפעל את הכנרת בטווח מפלסים קטן יותר מאשר העשורים האחרונים‪ ,‬בין‬ ‫"הקווים האדומים"‪ ,‬אנו מקווים שתוך מספר שנים הכנרת תראה התייצבות מחודשת עם איכות מים משופרת‪,‬‬ ‫אך שינוי כזה לא יכול להיות מיידי‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫הצפת הצמחייה בחורף ‪ 2100302‬הייתה מלווה בבעיות של מפגעי יתושים ומפגעי ריח נקודתיים‪ ,‬במקומות‬ ‫בהם הצטבר והתפרק חומר אורגני‪ .‬בעיות אלו היו זמניות וברות פתרון (כמו ריסוס ב‪ BTI -‬נגד יתושים)‪.‬‬ ‫מאידך הצמחייה החופית המוצפת סיפקה לדגים וחסרי חוליות מקומות מסתור מטורפים‪ ,‬מקורות מזון‬ ‫מגוונים‪ ,‬אתרי קינון מועדפים לדגה‪ ,‬ואתרי אימון לדגיגים שבקעו‪ .‬הדגה בכנרת‪ ,‬שדעכה בשנות המפלסים‬ ‫הנמוכים‪ ,‬עם שפל של כל הזמנים בשלל הדייג ב‪ - 2110-‬התברכה בשנה עם תנאים לרבייה מוצלחת‪ ,‬תחזית‬ ‫שאומתה בסקרים של אתרי הטלה של אמנונים שהעידו על הצלחת רבייה‪.‬‬ ‫שנת ‪ 2102‬היתה "שנת פרידיניום"‪ :‬בפעם הראשונה‪ ,‬אחרי ‪ 1‬שנים ללא פריחת פרידיניום אביבית‪ ,‬התפתחה‬ ‫בכנרת פריחה מאסיבית של האצה‪ .‬לא רק שעוצמת הפריחה היתה גבוהה‪ ,‬היא גם נמשכה על פני כשלשה‬ ‫חודשים מלאים‪ ,‬מתחילת מרץ עד סוף מאי‪ ,‬בעוד שברוב השנים הפריחה נמשכת כחודש וחצי עד חודשיים‪.‬‬ ‫נוטריאנטים שמקורם בפירוק צמחייה החופית המוצפת ובסחף נרקב מאגן ההיקוות תרמו כנראה להתמשכות‬ ‫הפריחה‪.‬‬ ‫הפריחה האביבית המאסיבית התבטאה בפרמטרים רבים‪ :‬ריכוזי הכלורופיל היו גבוהים במיוחד בחודשים מרץ‬ ‫עד מא י‪ ,‬תופעה שנצפתה אף מצילומי לוויין‪ .‬הייצור הראשוני השנתי היה הגבוה שנמדד עד כה בכנרת‪ .‬ריכוזי‬ ‫חנקן אורגני וזרחן חלקיקי בעמודת המים העליונה היו גם הם מהגבוהים שנרשמו עד כה‪ .‬מספר הדגים הכולל‬ ‫במים הפלאגיים של האגם בקיץ ‪ 2102‬היה כפול מזה שנרשם בקיץ ‪ .2100‬גם ריכוזי החיידקים ההטרוטרופיים‬ ‫ופעילותם ב‪ 2102 -‬היו גבוהים מממוצעי השנים האחרונות‪ .‬קצבי שיקוע הקלציט באביב היו גבוהים במיוחד‪.‬‬ ‫אצת הפרידיניום משמשת כסמן ליציבות האקולוגית באגם‪ .‬בשנים ללא פריחת פרידיניום עלולות להתפתח‬ ‫בנישה הריקה שנוצרת אצות לא רצויות (ובפרט אצות כחוליות רעילות) ומארג המזון כולו עלול להשתבש‬ ‫(למשל‪ ,‬מחסור במזון שמקורו בפרידיניום לדגי האמנון)‪.‬‬ ‫אבק היווה מקור משמעותי ביותר של זרחן זמין לכנרת‪ ,‬במהלך ‪ 2102‬נכנסו לכנרת ‪ 91‬טון של זרחן זמין‬ ‫שמקורו באבק‪ ,‬כמות שעלתה על עומס הזרחן הזמין שהגיע מהירדן‪.‬‬ ‫עיקר ממצאי הניטור בשנת ‪ 2102‬מסוכמים להלן בטבלה ‪ .0‬הרבה מנתוני הניטור מוצגים כיום ב"מרכז מידע‬ ‫כנרת" שבאתר האינטרנט ‪ www.ocean.org.il‬חלקם "בזמן אמת" וחלקם נתונים היסטוריים‪ .‬האתר‬ ‫אינטראקטיבי ומאפשר בחירת הפרמטרים והזמן עבורם יוצגו הנתונים‪ .‬לאחרונה הוסף ל"מרכז מידע כנרת"‬ ‫קטלוג אצות כנרת האינטרנטי והוא זמין בקישור‪http://kinneret.ocean.org.il/phyt_cat_listView.aspx :‬‬ ‫טבלה ‪ .0‬עיקר ממצאי הניטור משנת ‪2102‬‬ ‫פרמטר‬ ‫ממצאים בשנת ‪2102‬‬ ‫מפלס‬ ‫מפלס הכנרת עלה במהלך חורף ‪ 2100302‬ב‪ 2./0 -‬מ'‪ ,‬מרום מינימלי של ‪ -20/.51‬מ'‬ ‫בדצמבר ‪ ,2100‬לרום שיא של ‪ -200./2‬מ'‪ ,‬באמצע מאי ‪ .2102‬במהלך הקייץ והסתיו‬ ‫המפלס ירד שוב לרום מינימלי של ‪ -202.11‬מ'‪ 0.29 ,‬מ' גבוה ממפלס המינימום של‬ ‫השנה הקודמת‪.‬‬ ‫תנאים‬ ‫פיסיקליים‬ ‫שנת ‪ 2102‬הייתה רגילה למדי בכל הקשור לתנאים הפיזיקליים באגם‪ :‬טמפרטורת‬ ‫המים והאויר‪ ,‬רוחות ופריסת הגשם‪.‬‬ ‫חומר מרחף‬ ‫ריכוז החומר המרחף הממוצע היה כ‪ 01-‬מג' חומר יבש לליטר‪ ,‬כ‪ 51%-‬מהחומר המרחף‬ ‫היה אורגני‪ .‬שיא גדול בריכוז החומר המרחף נרשם בשיא פריחת הפרידיניום‪.‬‬ ‫‪vi‬‬ ‫כלוריד‬ ‫מליחות האגם הממוצעת הייתה כ‪ 291 -‬מג"ל כלוריד‪ ,‬עם ירידה נכרת בחורף הודות‬ ‫לזרימות מאגן ההיקוות‪ .‬זו מליחות גבוהה מהממוצע הרב שנתי אך נמוכה מזו של‬ ‫‪.2100‬‬ ‫עכירות‬ ‫באפילימניון גבוהה במיוחד בעונת הפרידיניום‪.‬‬ ‫זרחן מומס מגיב‬ ‫באפילימניון ברמות נמוכות מהממוצע הרב‪-‬שנתי כנראה עקב פריחת הפרידיניום‪,‬‬ ‫הפעילות הביולוגית הנמרצת וצריכה שלו‪.‬‬ ‫זרחן כללי‬ ‫ריכוזים גבוהים באביב (בעיקר של זרחן אורגני חלקיקי) בגלל הפריחה המאסיבית‪.‬‬ ‫חנקן‬ ‫הדגם העונתי של אמון ושל ניטרט היו רגילים‪ ,‬תהליך הניטריפיקציה בפברואר גרם‬ ‫לשיא של ניטריט‪ .‬בקיץ‪-‬סתיו (יולי עד נובמבר) נמדדו ערכים גבוהים של קיבוע חנקן‪.‬‬ ‫ריכוזי החנקן האורגני החלקיקי היו גבוהים – עקב פריחת הפרידיניום‪.‬‬ ‫פיטופלנקטון‬ ‫פרידיניום פרחה פריחה מאסיבית אחרי ‪ 1‬שנים ללא פריחה‪ .‬שיא הפריחה התארך‬ ‫ונמשך על פני כשלשה חודשים‪ ,‬מרץ עד מאי‪ .‬ביומסת האצות האביבית הייתה גבוהה‬ ‫במיוחד‪ ,‬כמו גם ריכוזי הכלורופיל‪ ,‬קצבי הייצור הראשוני וקצבי הנשימה הקהילתית‪.‬‬ ‫בקיץ נרשמו רמות גבוהות של כחוליות מקבעות חנקן‪ .‬לריכוזים החריגים הגבוהים של‬ ‫אצת הפרידניום באביב ‪ 2102‬ביטוי בריכוזי חריגים של חנקן אורגני וזרחן חלקיקיים‬ ‫בעמודת המים העליונה‪.‬‬ ‫שיקוע קלציט‬ ‫גבוה בהרבה מהממוצע הרב‪-‬שנתי‪.‬‬ ‫זואופלנקטון‬ ‫נמשכת תנודתיות גדולה בצפיפות הזואופלנקטון‪ .‬מבין הקופפודים‪ ,‬המין הגדול‬ ‫(מזוציקלופס) היה נפוץ פי ‪ 1‬מהמין הקטן (תרמוציקלופס) – תופעה שעשויה להצביע‬ ‫על לחץ טריפה נמוך‪ ,‬וזאת למרות ההכפלה במספר הלבנונים באגם‪ .‬יחס >‪ 0‬בין שני‬ ‫המינים קיים באגם כבר מ‪ ,2115-‬אחרי כ‪ 21-‬שנה בהם היחס היה קטן מ‪.0-‬‬ ‫דגים‬ ‫מספר הדגים במים הפלאגיים בקיץ‪-‬סתיו ‪ 2102‬היה כ‪ 591 -‬מיליון‪ ,‬בערך כפול ממספר‬ ‫הדגים באותה תקופה ב‪ .2100-‬העלייה במספר הדגים מיוחסת לרבייה מוצלחת‬ ‫שנתאפשרה עקב עליית המפלס ששינתה לחלוטין את אופי הליטורל מליטורל חולי‬ ‫וחשוף לליטורל עם צמחייה מוצפת שמשמשת אתר קינון‪ ,‬מסתור ומקור מזון לדגים‬ ‫המתרבים ולדגיגים באגם‪.‬‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫‪ Chlorperyphos‬ו ‪ Endosulfan‬היו חומרי ההדברה הנפוצים במי כנרת‪ ,‬לרוב בריכוזים‬ ‫נמוכים מאד‪ .‬אנדוסולפאן נמצא בריכוזים גבוהים ברקמות דגים באירועי חשד להרעלה‬ ‫ממאי‪-‬יוני ‪ ,2102‬וכנראה מהווה חומר עיקרי בדייג לא חוקי באמצעות רעלים‪.‬‬ ‫רעלני כחוליות‬ ‫עקב נוכחות אצת המיקרוציסטיס‪ ,‬בחורף נמצאו במי כנרת מיקרוציסטינים בריכוז‬ ‫מרבי של ‪ 0.2‬מיקרוגרם לליטר‪ .‬בקיץ‪ -‬סתו פרחה בכנרת האפניזומנון שמייצרת‬ ‫צילינדרוספרמופסין‪ ,‬ריכוז מרבי שנצפה במי האגם באוקטובר היה ‪ /‬מיקרוגרם לליטר‪,‬‬ ‫ערך חריג שעובר את הסף המותר (‪ 0‬מיקרוגרם לליטר) על ידי ארגון הבריאות הבנ"ל‪.‬‬ ‫אינדוקטורים‬ ‫לזיהום צואתי‬ ‫עיקר הזיהום מקורו בזרימות החורף ובשטיפת אגן ההיקוות‪ ,‬ולכן ערכים גבוהים של‬ ‫חיידקים אינדיקטורים נמדדו בחורף בתחנות שבשפכי הנחלים‪ .‬בקיץ יש מספרים‬ ‫נמוכים של חיידקים אינדיקטורים לזיהום צואתי בכל ‪ 01‬תחנות הדיגום‪.‬‬ ‫‪vii‬‬ ‫קצבי שיקוע‬ ‫קצבי סדימנטציה במרכז האגם (‪ )A‬ובתחנה ליטורלית (‪ )M‬היו נמוכים מהממוצעים‬ ‫הרב‪-‬שנתיים‪ ,‬בעוד שבתחנה פריפריאלית עמוקה (‪ )F‬הם היו קרובים לממוצע הרב‪-‬‬ ‫שנתי‪.‬‬ ‫מליחות הנביעה‬ ‫בברבוטים‬ ‫המליחות בברבוטים התייצבה ברמה נמוכה של בערך ‪ 011‬מיליגרם כלוריד לליטר‪.‬‬ ‫שפיעת המים בברבוטים מושפעת מעונת השנה והיא גדולה יותר בחורף‪ .‬לא זוהו‬ ‫מגמות ארוכות טווח בשפיעת המים‪.‬‬ ‫בסיס הנתונים‬ ‫פותחו כלים להצגת נתוני הניטור באתר חיא"ל וכיום ניתן לראות הרבה מנתוני הניטור‬ ‫בצורה גרפית בזמן כמעט אמיתי‪ ,‬בקישור ‪http://kinneret.ocean.org.il/Default.aspx‬‬ ‫מע' ‪SISCAL‬‬ ‫הניטור באמצעות תצלומי לווין ממע' ‪ SISCAL‬הראה‪:‬‬ ‫טמפרטורת פני המים ‪( SST‬ממוצע חודשי) בחודשים אפריל‪-‬אוקטובר הייתה גבוהה‬ ‫יותר מבשנים קודמות (‪ .)2119-2100‬בשאר החודשים שנת ‪ 2102‬הייתה דומה לממוצע‪.‬‬ ‫בנובמבר‪-‬דצמבר עומק הסקי החודשי הממוצע היה גדול יותר מבשנים קודמות (‪2110-‬‬ ‫‪ .)2100‬בשאר החודשים שנת ‪ 2102‬הייתה דומה לממוצע או נמוכה ממנו‪.‬‬ ‫ריכוזי הכלורופיל הממוצעים בפני השטח בחודשים פברואר‪-‬מאי היו גבוהים יותר‬ ‫מהממוצע בשנים הקודמות (עקב פריחת הפרידיניום)‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים ממחקרי כנרת בשנת ‪:2102‬‬ ‫מודל כנרת – השפעת חוסר וודאות בערכי פרמטרים‪ :‬נבחנה אמינות התוצאות של מספר תרחישי ניהול‬ ‫בהינתן טווח (היקף) רחב של חוסר וודאות בערכיהם של ‪ 59‬פרמטרים שנבחרו מתוך מאות הפרמטרים של‬ ‫המודל על סמך ניתוח רגישות שנערך למודל בעבר‪ .‬נמצא שהשפעת השינויים בעומסי זרחן על הריכוזים של‬ ‫הזרחן (‪ )TP‬והחנקן (‪ )TN‬ועל אוכלוסיית האצות באגם‪ ,‬עקבית על פני טווח ערכי הפרמטרים שנבחנו‪.‬‬ ‫המסקנה היא כי ביצועי המודל והיכולת של המודל לשמש ככלי ניהולי לבחינת תרחישים אינם נפגעים עקב‬ ‫חוסר הוודאות בערכי הפרמטרים‪.‬‬ ‫מערכת ה‪ :FlowCAM-‬הכנסת מערכת זו לפעולה במסגרת הניטור השגרתי מסובכת ונמצאת עדין בשלבים‬ ‫מוקדמים של הכרת יכולות המערכת‪ ,‬הכרת מגבלותיה ולימוד דרכי הטיפול והפתרון למגבלות אלו‪ .‬בסבירות‬ ‫גבוהה המערכת תלמד לזהות ולהבדיל בין מספר מינים או קבוצות מינים עיקריים של פיטופלנקטון‬ ‫וזואופלנקטון ותאפשר הרחבה משמעותית של יכולות הניטור לגבי מינים אלו‪.‬‬ ‫שיפור מדידות וניתוח שטפי שטח הפנים באגם‪ :‬פותחה מערכת מדידה משופרת‪ ,‬שאפשרה חישוב מדויק של‬ ‫שטפי שטח הפנים (קרינה ארוכה וקצרת גל‪ ,‬חום כמוס וחום מוחשי)‪ ,‬ובמקביל בוצעה מדידת טמפרטורה‬ ‫בשכבה הסמוכה לפני המים בהפרדה אנכית של כמה מילימטרים‪ ,‬עד לעומק של ‪ 0.9‬מ'‪ .‬בעזרת שילוב שתי‬ ‫השיטות אומתה שיטת החישוב של שטפי שטח הפנים ע"י מדידה מדויקת ככל האפשר של השארית הסוגרת‬ ‫את מאזן האנרגיה בפני המים‪.‬‬ ‫תרומת מזינים מההיפולימניון לאפילימניון‪ :‬מדידות רציפות משרשרת תרמיסטורים‪ ,‬מד חמצן‪ ,‬ומדי זרם‬ ‫בשילוב עם מבצעי דיגום אינטנסיביים ואנליזות כימיות במעבדה הראו שלפחות בחלקו המערבי של האגם‬ ‫השכבה התחתונה בכינרת איננה מספקת זרחן זמין לשכבה העליונה באביב ובקייץ‪ .‬בסתיו עם העמקת‬ ‫‪viii‬‬ ‫התרמוקלינה תתכן תרומה כזו כאשר עומק התרמוקלינה גדול מבערך ‪ 25‬מ' מפני המים‪ .‬מאידך אמוניום‬ ‫מסופק מהשכבה התחתונה לעליונה בכל תקופת השכוב‪.‬‬ ‫אפיון מחזור המתאן‪ :‬מטרות המחקר היו למצוא עדויות לחמצון אנאירובי של מתאן בסדימנט אגם הכנרת‬ ‫ולכמת את תהליך חימצון המתאן בצימוד לגפרית וברזל באמצעות שיטות גיאוכימות ומיקרוביולוגיות‪ .‬זוהו‬ ‫ואופיינו אוכלוסיות החיידקים והארכיאה מעומקי סדימנט שונים ונעשה ניתוח פילוגנטי‪ .‬במקביל‪ ,‬בוצעו‬ ‫ניסויים בגלעיני סדימנט שהעידו על כך שקיימים מספר מנגנונים שבהם יכול להתרחש תהליך המתאנוטרופיה‬ ‫באמצעות תחמוצות ברזל‪ .‬ניסויים נוספים‪ ,‬שיתבצעו ב‪ ,210/-‬נדרשים לאימות או שלילת כל אחד מהמנגנונים‬ ‫המוצעים‪.‬‬ ‫הדינמיקה בהרכב האיזוטופים היציבים של צורוני חנקן‪ :‬מטרת המחקר לאפיין את המסלולים העיקריים‬ ‫במחזור החנקן באגם‪ .‬לשם כך מתבצע כימות המקורות והדינמיקה של הצורונים המומסים של חנקן במי‬ ‫הכנרת ‪ -‬ניטראט )‪ ,(NO3-‬ניטריט )‪ (NO2-‬ואמוניום )‪ (NH3+‬והרכב האיזוטופים היציבים שלהם (‪ 15N‬ו‪)18O-‬‬ ‫ונבחן הקשר שלהם לעונות השנה ולמחזור הלימנולוגי‪ .‬המחקר מבוצע על ידי דיגום מים וחמר מרחף‬ ‫באמצעות ספינה‪ ,‬דיגום מקורות פוטנציאליים לכנרת וסביבתה‪ ,‬ומדידות כימיות ואיזוטופיות‪ .‬התוצאות‬ ‫מעידות שניתן לאפיין ולהסביר שינויים עונתיים בתפוצת צורוני החנקן באמצעות הרכבם האיזוטופי‪ 18O .‬ו‪-‬‬ ‫‪ 15N‬בניטראט‪ .‬הממצאים מצביעים על כך שהעליה בריכוז הניטראט בחודשי האביב מקורה בעיקר מכניסות‬ ‫של נגר עילי‪ .‬בחודשי האביב חלק ניכר מהניטראט עובר דניטריפיקציה באפילימניון‪.‬‬ ‫האם ניתן לשלוט בפריחת ציאנובקטריה קייציות על ידי הוספת חנקן? שאלה זו נבחנה בסדרת ניסויי מעבדה‬ ‫בהם נבחנה השפעת האינוקולום על תוצאות מהלך העשרה בנוטרינטים‪ .‬בניסוי שהתבסס על מצע מעבדתי‬ ‫ומזרע של אפניזומנון והירוקית מוגושיה נמצא שתוספת חנקן לא מעודדת את התפתחות הירוקית אלא את‬ ‫ההתפתחות המהירה של אפניזומנון הנתמכת בתכולה תאית ראשונית גבוהה של זרחן ויכולת מהירה ליצירה‬ ‫של הטרוציסטים וקיבוע חנקן‪ .‬בתנאים אלו נמצא שתוספת חנקן ממקורות שונים דווקא גורמת להתחזקות‬ ‫ציאנובקטריה מקבעות חנקן ולא של ירוקיות‪.‬‬ ‫שונות רב שנתית ומרחבית של פרידיניום‪ :‬הוצע "מודל המדגרה" לפיו עיקר נביטה של גופי הקיימא‬ ‫והתפתחות אוכלוסיית הפרידיניום היא באתרי הבטיחה ומשם האוכלוסיה המתפתחת נשטפת אל האגם‬ ‫בעקבות אירועים שיטפוניים עוקבים‪ .‬על פי מודל זה התפתחות הפריחה האביבית של פרידיניום תלויה‬ ‫בכמות ותזמון הזרימה החורפית (שיטפונות)‪ .‬אך המודל אינו מסביר מדוע מאז ‪ 0991‬הפריחה האביבית אינה‬ ‫מתקיימת כסידרה‪ ,‬ומאז בשנים רבות ריכוז אוכלוסיית הפרידיניום מצומצם‪ .‬מרבית השנים בהם פריחת‬ ‫הפרידיניום הייתה מוגבלת או חסרה היו שנים של ירידה רציפה של מפלס האגם‪ .‬בתנאים אלו יש חוסר‬ ‫באזורים סטגננטים מוגנים ואזור הבטיחה‪ ,‬המהווה על פי המודל את "המדגרה" של אוכלוסיית הפרידיניום‪,‬‬ ‫מצומצם בשטחו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מאז הפעלת האגמון ואזור החולה כאגן ניקוז המופרד ברוב חודשי השנה מהירדן‪,‬‬ ‫רק באירועי גשם חריגים ורציפים מים מאגן ניקוז זה זורמים לירדן ולכנרת‪ .‬לפיכך התרומה הסגולית של אזורי‬ ‫הכבול להתפתחות אוכלוסיית הפרידיניום‪ ,‬קרי אספקה של נוטריינטים ובעיקר סלניום‪ ,‬היא מוגבלת‪ .‬היחידה‬ ‫הגיאוגרפית של אזור החולה תומכת בפריחת הפרידיניום באגם רק בשנים גשומות מאד או בעקבות אירועי‬ ‫גשם דחופים‪ .‬לפי מודל "המדגרה" רק במקרים אלו צפויה פריחה של פרידיניום‪.‬‬ ‫האם האצה מוגושיה תחליף את הפרידיניום? ניסויי מעבדה הראו שהאצה הירוקית הפולשת‪Mougeotia ,‬‬ ‫יכולה לגדול בטווח רחב של טמפרטורות ובניגוד לפרידיניום יכולה לגדול גם בקיץ וגם בסתיו‪ ,‬ומבססת את‬ ‫עצמה כאחד ממיני הירוקיות העיקריים באגם למרות היותה מין פולש‪.‬‬ ‫פיתוח יכולות ‪-DNA‬ברקוד לאצות הכנרת‪ :‬מטרות המחקר לפתח כלים ליצירת ברקוד דנ"א של מיני‬ ‫הפיטופלנקטון הקיימים בכנרת (כ‪ )211-‬ויצירת בסיס נתונים של רצפי דנ"א נגיש באינטרנט‪ ,‬להשלמה ושדרוג‬ ‫‪ix‬‬ ‫שיטת הזיהוי המשמשת היום של מיקרו‪-‬אצות בכנרת‪ .‬המינים השונים של אצות כנרת מבודדים לתרביות‬ ‫מעבדה חד‪-‬אצתיות‪ ,‬נעשית אמפליפיקצית רצפי הדנ"א של הגנים ‪ rbcL‬ו – ‪ ,ITS1‬ואח"כ ריצוף‪ .‬העבודה‬ ‫מתקדמת‪.‬‬ ‫פטריות מקבוצת הכיטרידים ופירוק אוכלוסיות פיטופלנקטון‪ :‬רמת הנגיעות בכיטרידים של אוכלוסיית‬ ‫הפיטופלנקטון בכנרת היא נמוכה‪ .‬ברוב המדגמים לא נצפתה נגיעות כלל אך במועדים מסוימים חלה עליה‬ ‫בשיעור הנגיעות במיוחד כאשר החלה קריסה של אוכלוסיית אצות דומיננטית‪ .‬לדוגמא הדעיכה של אוכלוסיית‬ ‫הפרידיניוםבמאי ‪ 2102‬לוותה ברמה גבוהה של נגיעות‪.‬‬ ‫וירוסים התוקפים ציאנובקטריה‪ :‬במי כנרת יש נגיפים התוקפים סלקטיבית מינים שונים של ציאנובקטריה‪.‬‬ ‫באוגוסט התקבלו פלאקים (ליזיס של הציאנובקטריה עקב תקיפת הנגיפים) על גבי מצע של‬ ‫צלינדרוספרמופסיס וסינכוקוקוס ובעבר קבלנו פלאקים של אפניזומנון בהדגרה עם מי כנרת בינואר‪ .‬הדבר‬ ‫מרמז (אולי) על תפקידם בקביעת המינים "מי ימצא ומתי" במי האגם‪.‬‬ ‫העדפות מזון של הזואופלנקטון הצמחוני‪ :‬שלשה מינים של קלדוצירה מהכנרת בודדו בהצלחה לתרביות‬ ‫מעבדה‪ .‬תרביות אלו משמשות לניסויי האכלה באצות ממינים שונים‪ ,‬תוך צילום לפני ואחרי הזנה‪3‬הרעבה‬ ‫ובדיקות מולקולריות של תכני הקיבה לאימות ודאי של מיני האצות שנמצאים בקיבת החיה‪.‬‬ ‫שיטה לסימון דגיגי אמנון גליל‪ :‬נוסו מספר שיטות מקובלות בעולם לסימון דגיגים של אמנון הגליל‪ ,‬וזאת על‬ ‫מנת לפתח כלי שיאפשר כימות של תרומת אכלוס הדגיגים של מין זה לשלל הדייג‪ .‬נוסו שיטות של סימון פיזי‬ ‫שונות ("תג חיצוני‪ ,‬קיצור סנפיר הגב) וכן החדרת שבב מתכת קטן לאף וסימון כימי על ידי אוקסיטטרציקלין‪.‬‬ ‫עד כה רמת ההצלחה בסימון לא הייתה משביעה רצון‪.‬‬ ‫מודל אקולוגי לבחינת השפעת דילול סרדינים על המערכת האקולוגית‪ :‬פותח ויושם מודל דגים לבחינת‬ ‫תרחישים הקשורים לממשק הדייג באגם‪ .‬בחינת תוצאות המודל מעידה בבירור שדילול אוכלוסיית הלבנון‪ ,‬לא‬ ‫רק שלא יתרום לשיפור איכות המים אלא עלול לגרום לדרדור את איכות המים‪ .‬תוצאות אלו מתיישבות עם‬ ‫תוצאות של מודל "כנרת" ששונה מהותית מהמודל הנוכחי‪ ,‬וכן תואמות את אשר אירע באגם במהלך תקופה‬ ‫של כעשור בו התקיימה תכנית הדילול‪.‬‬ ‫מחקרי ליטורל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיפוי פיזור צומח בליטורל הראה שהאשל יוצר חורש צפוף בעיקר שני גושים מוגדרים‪ :‬בצפון‪-‬מזרח‬ ‫(באזור הבטחה) ובדרום‪ ,‬עם שטח של כ‪ 2.90 -‬ו‪ 1.15-‬קמ"ר‪ ,‬בהתאמה‪ .‬מהנתונים עולה שבעשור‬ ‫האחרון חלה הכפלה של השטח שמזוהה כחורש אשלים‪.‬‬ ‫סקרים לכימות ומיפוי פעילות קינון והטלה בדגי אמנון (אמנון מצוי‪ ,‬אמנון ירדן‪ ,‬אמנון גליל) העידו‬ ‫על העדפת הדגים המקננים לאזורים חוליים בקרבת צומח חופי מוצף או אבנים גדולות‪ ,‬שמספקים‬ ‫מסתור‪ .‬גם הדגיגים מבלים את תקופת הגידול המוקדמת בסבך הצמחייה החופית המוצפת‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2102‬נמצאה הפחתה משמעותית בריכוזי החילזון הפולש בהשוואה לריכוזים העצומים שנרשמו‬ ‫בתפוצתו בשנת ‪ .2100‬במקביל נצפתה התאוששות של המינים הטבעיים לכנרת‪ ,‬ובפרט המגדלית‬ ‫חזרה והופיעה במים העמוקים יותר בחוף גופרה בריכוזים גבוהים של ‪ 011-211‬פרטים למ‪.2‬‬ ‫פיתוח ויישום מכשיר חדש להערכת ייצור ראשוני‪ :‬תוך שת"פ עם חוקרים מגרמניה אנו מפתחים מכשיר‬ ‫שמיועד לאפשר הערכה כמותית של פעילות ייצור ראשוני ‪,‬המבוסס על מדידת פלואורסצניה דחויה ‪(delayed‬‬ ‫)‪ fluorescence‬בתגובה לתשומת אור של אור טבעי‪ ,‬על כל שונותו היממתית והעונתית‪ .‬אב הטיפוס של‬ ‫המכשיר כבר קיים ומתבצעים ניסויי כיול כנגד מדידות ייצור ראשוני סטנדרטיות באמצעות ‪.01C‬‬ ‫‪x‬‬ ‫חישה מרחוק של כלורופיל במים פוריים‪ :‬נערכו ‪ 9‬הפלגות (יוני עד דצמבר) בכנרת לאיסוף נתונים אופטיים‬ ‫במקביל לקביעת ריכוזי חלקיקים וכלורופיל במים‪ .‬דגם החזר האור מפני המים (‪ )reflectance‬היה כמעט זהה‬ ‫במהלך בין התחנות השונות במהלך כל הפלגה‪ ,‬אם כי היו הבדלים ניכרים בין ההפלגות (כלומר השונות‬ ‫טמפורלית היתה גבוהה מהשונות המרחבית)‪ .‬למרות הטווח הנמוך של שונות ריכוז הכלורופיל‪ ,‬שנע מ‪ 9.9-‬ועד‬ ‫‪ 05.5‬מיקרוגרם לליטר נמצא יחס קרוב למדי בין ריכוז הכלורופיל לשני מודלים מבוססי מידע של החזר אור‪.‬‬ ‫השפעת תרחישי הפחתת מים זמינים על מליחות הכנרת‪ :‬בהמשך לעבודות הבוחנות תרחישים עתידיים‬ ‫לירידה בכמות המים הזמינים בכנרת‪ ,‬הוכנה ע"י רשות המים וחוקרי המעבדה רשימת תרחישים להרצת‬ ‫מודלים לבחינת המשמעויות של הירידה בכמות המים הזמינים על המליחות‪ .‬הפרק מסכם את חיזוי המליחות‬ ‫בתרחישים שונים ל‪ /1-‬שנה (‪ )2102-2112‬הן בהקשר של שינוי אקלימי והן בהקשר של שינויים אנטרופוגניים‬ ‫מקומיים באגן‪ .‬התוצאות מראות כי השפעת השינוי האקלימי על שינויי המליחות לטווח ארוך קטנה בהרבה‬ ‫מזו של השינויים התפעוליים המקומיים שמשנים הן את כמות המים הנכנסת לכנרת והן את שפיעת המלח‬ ‫לתוכה‪.‬‬ ‫השפעת תרחישי הפחתת מים זמינים על המערכת האקולוגית של הכנרת‪ :‬באמצעות "מודל כנרת" נבחנה‬ ‫השפעת תרחישים של שינויי אקלים‪ ,‬שינויים בספיקות הנכנסות‪ ,‬כמות ההפקה ועומסי הנוטריינטים על‬ ‫המערכת האקולוגית של הכנרת‪ .‬השינויים בספיקות וכמות המים המופקים באגם גרמו להארכת זמן השהות‬ ‫של מים באגם מממוצע של ‪ 9.1‬שנים בהרצת הבסיס ל‪ 20 -‬שנים במקרה של התרחיש הקיצוני ביותר‪.‬‬ ‫בתרחישים הקיצוניים בהם עומס הנוטריינטים הוגדל ב‪ 25-‬וב‪ ,51%-‬נתקבלה עלייה משמעותית בריכוזי החנקן‬ ‫הכללי‪ ,‬עם עלייה מתונה בריכוזי הזרחן הכללי באגם‪ .‬במקביל‪ ,‬הרכב המינים של האצות השתנה עם יתרון‬ ‫לאצות כחוליות שאינן מקבעות חנקן‪ .‬לפי המודל‪ ,‬שינוי קיצוני בזמן השהות של המים עם הגדלת העומסים‬ ‫יגרור תגובה דרסטית של המערכת אקולוגית‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים ממחקרי אגן ההיקוות וגופי מים אחרים בשנת ‪:2102‬‬ ‫ניטור ושיפורים בממשק המים בשמורת החולה‪ :‬בעקבות שינויים במבנה אגם החולה‪ ,‬תנאי השפה וצורת‬ ‫התפעול‪ ,‬ביצענו עבור רשות הטבע והגנים בדיקות וחישובים בנושאים הבאים‪ :‬א‪ .‬כיצד משתנה מאזן המים‪,‬‬ ‫זמן השהייה ומשטר הזרימה באגם כתוצאה מהכפלה (בקירוב) של כמויות המים שמתוכננות לעבור בו; וכיצד‬ ‫משתנים זמני השהות באזורים השונים באגם במפלס יחסית גבוה ובמפלס יחסית נמוך‪ ,‬ובתנאי זרימות‬ ‫מהירות ואיטיות‪ .‬ב‪ .‬איזו השפעה עשויה להיות להוספת גושי איים בחלק המזרחי של האגם על משטר הזרימה‬ ‫בו‪ ,‬על מהירויות הזרימה ועל פיזור מומסים‪ .‬ג‪ .‬מה הוא משטר הזרימה באגם והאם יש השפעה למיקום מוקדי‬ ‫הכניסה והיציאה של המים המסופקים לתוך האגם על משטר הזרימה שבו; ד‪ .‬האם נקודות הניטור הקבועות‬ ‫הקיימות באגם עונות על צרכי המעקב השוטף אחר איכות המים‪.‬‬ ‫ניטור הפיטופלנקטון בשמורת החולה ובאגמון‪-‬חולה‪ :‬נמשך המעקב החודשי אחר ריכוזי הכלורופיל והרכב‬ ‫המינים באגמון‪-‬חולה ובגופי המים של שמורת החולה‪.‬‬ ‫קרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח‪ :‬בקרומים ביולוגיים שנחשפו לעוצמות אור גבוהות (עקה‬ ‫חימצונית) נמצאה פראוקסידציה של ליפידים‪.‬‬ ‫‪ TEP‬כגורם להיווצרות של ביופילם מימי ויעילות מסנני חוטים של "עמיעד מערכות מים" בהרחקת ‪:TEP‬‬ ‫ההישג המשמעותי ביותר של מחקר בעל כותרת זו‪ ,‬שהגיע לסיומו‪ ,‬היה חשיפת ‪( TEP‬חלקיקים אורגניים‬ ‫שקופים) כשחקן חשוב ולא מוכר בתהליך התהוות של ביופילם )‪ (Biofilm‬במערכות מימיות מכל הסוגים‬ ‫ובעיקר על ממברנות סינון במתקני התפלה‪ .‬הודות לעבודתנו‪ ,‬היום המושג ‪ TEP‬וההכרה שחלקיקים האלה‬ ‫משפיעים על התהוות של ביופילם נכנסו לתודעה של חוקרי ביופילם וממברנות ומהנדסי מים‪.‬‬ ‫‪xi‬‬ ‫מבוא‬ ‫דו"ח זה יוצא לאור בצל מותו הבלתי צפוי של טומי ברמן‪ ,‬ממקימי המעבדה לחקר הכנרת‪ ,‬חוקר מוביל לאורך‬ ‫כל שנות פעילות המעבדה ומנהל שלה בשנים ‪ 0999-0950‬ושוב בשנים ‪ 0909‬עד לפרישתו לגמלאות ב‪.0990‬‬ ‫טומי השאיר חותמו בכל אספקט של פעילות המעבדה והוביל תחומי מחקר חדשניים‪ ,‬כולל חקר המסלול‬ ‫המיקרוביאלי בשנות השמונים‪ ,‬תפקיד החנקן האורגני במערכות אקווטיות בשנות התשעים‪ ,‬וחלקיקים‬ ‫שקופים במים ובמתקני התפלה בעשור האחרון‪ .‬הפרידה ממנו קשה ועצובה לכולנו‪.‬‬ ‫הדו"ח מסכם את פעילות המעבדה לחקר הכנרת ע"ש יגאל אלון‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‪ ,‬בשנת ‪.2102‬‬ ‫מוצגים בו עיקרי הממצאים של ניטור הכנרת והמסקנות הנובעות מהם‪ .‬בהמשכו‪ ,‬הדו"ח מרכז את תוצאות‬ ‫המחקרים הלימנולוגיים שבוצעו במהלך השנה במעבדה ומוקדו בתהליכים העיקריים המתקיימים באגם או‬ ‫באגן ההיקוות שלו ומשפיעים על איכות המים‪.‬‬ ‫אין להניח כמובן מאליו שהכנרת תוכל לשמש גם בעתיד כמקור אמין למי שתיה והשקיה ולשימושים נוספים‬ ‫כמו דייג וקייט‪ .‬מתוך ידיעה שאגמים רבים בעולם שונו לחלוטין עקב התערבות האדם‪ ,‬מוטלת עלינו החובה‬ ‫לשמר את הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה – כדי להבטיח שימוש בר‪-‬קיימא במשאב חיוני זה לנו ולדורות‬ ‫הבאים‪ .‬מעקב מדעי המבוסס על מערך ניטור נמשך ומגובה במחקר מדעי ‪ -‬מאפשר מעקב צמוד‪ ,‬בחינה ותיעוד‬ ‫של התנהגות האגם‪ ,‬ויכולת ניתוח של תהליכים שונים שחלים במערכת אקולוגית מורכבת זו‪ .‬המעבדה לחקר‬ ‫הכנרת עוסקת בפיתוח וביישום של כלים מדעיים‪ ,‬לתמיכה בקבלת החלטות על תפעול הכנרת כמרכיב חשוב‬ ‫של מערכת אספקת המים הארצית וניצולה לצרכים נוספים כמו דייג וקייט‪ ,‬תוך שמירה על איכות מימי האגם‬ ‫לטווח ארוך‪ .‬המעבדה מבצעת את תפקידי הניטור והמחקר בכנרת ברציפות כבר ‪ 11‬שנה‪ ,‬מאז הקמתה ב‪.0999-‬‬ ‫הדו"ח הנוכחי כמו דו"חות קודמים משקף את ההיקף הרחב של הנושאים המעסיקים את צוות המעבדה‪,‬‬ ‫וישמש את קהל הקוראים להרחבת הידע ולגיבוש עמדות במיגוון הגדול של נושאים הכלולים תחת הכותרת‬ ‫הכללית "כנרת"‪.‬‬ ‫קריאה מהנה‪,‬‬ ‫ד"ר תמר זהרי‬ ‫מנהלת המעבדה לחקר הכנרת‬ ‫‪xii‬‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫עיקרי הדו"ח ‪iii............................................................................................................................................‬‬ ‫איכות המים ‪iii............................................................................................................................................‬‬ ‫תמונה כללית‪ :‬הכנרת בשנת ‪iv.......................................................................................................... 2102‬‬ ‫ממצאים עיקריים ממחקרי כנרת בשנת ‪vii.......................................................................................:2102‬‬ ‫ממצאים עיקריים ממחקרי אגן ההיקוות וגופי מים אחרים בשנת ‪x............................................... :2102‬‬ ‫מבוא ‪xi....................................................................................................................................................‬‬ ‫תוכן הענינים ‪xii..........................................................................................................................................‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הקדמה‪ :‬שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכנרת ‪0............................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ניטור הכנרת‪2.............................................................................................................................................‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫מבוא ‪2..............................................................................................................................................‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫מפלסים ‪5.........................................................................................................................................‬‬ ‫‪2./‬‬ ‫מטאורולוגיה ופיזיקה ‪9....................................................................................................................‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫ממצאי הניטור הכימי ‪0/ ..................................................................................................................‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫אוכלוסיות פיטופלנקטון ‪22 .............................................................................................................‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫כלורופיל וייצור ראשוני ‪25 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫נשימה כוללת ‪20 ..............................................................................................................................‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫קיבוע חנקן ‪/1 ..................................................................................................................................‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫חיידקים ‪/2 .......................................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.01‬ניטור זואופלנקטון ‪/5 ......................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.00‬ציליאטים‪11 .....................................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.02‬דגים – סקרים הידרואקוסטיים ‪10 ..................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.0/‬חומר מרחף‪50 ..................................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.01‬קצבי סדימנטציה ‪51 .........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.05‬שטפי זרחן באבק ‪55 .........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.09‬אינדיקטורים לזיהום צואתי ‪55 ........................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.05‬רעלני כחוליות ‪90 .............................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.00‬חומרי הדברה בשנים ‪9/ ................................................................................................. 2100-2102‬‬ ‫‪ 2.09‬מערכת ניטור אוטונומית רציפה בתחנה ‪5/ ................................................................................ A‬‬ ‫‪xiii‬‬ ‫‪ 2.21‬ניטור מרחבי משולב של פרמטרים גיאוכימיים וביולוגיים ‪55 .........................................................‬‬ ‫‪ 2.20‬מדד כמותי להערכת איכות המים בכנרת ‪59 ...................................................................................‬‬ ‫‪ 2.22‬צומח הליטוראל ‪00 ..........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.23‬חלזונות בליטורל ‪0/ .........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.21‬ניטור איכות המים באמצעות צילומי לווין המשולבים במערכת ‪09 .................................SISCAL‬‬ ‫‪ 2.25‬הערכת שפיעת המלח במעיין הברבוטים ‪91 ....................................................................................‬‬ ‫‪ 2.29‬מרכז מידע כנרת ‪90 ..........................................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.25‬אתר האינטרנט של מרכז המידע‪011 ...............................................................................................‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מחקרי הניטור ‪010 ......................................................................................................................................‬‬ ‫‪/.0‬‬ ‫מתכות קורט‪010 ..............................................................................................................................‬‬ ‫‪/.2‬‬ ‫מודל כנרת (‪ :)DYCD‬השפעת חוסר ודאות בקביעת פרמטרים ותוצאות תרחישים ‪011 ................‬‬ ‫‪/./‬‬ ‫שיפור ניטור הפלנקטון באגם בעזרת מערכת ה ‪019 ................................................... FlowCAM-‬‬ ‫מחקרי כנרת ‪001 .........................................................................................................................................‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫שיפור מדידות וניתוח שטפי שטח הפנים ‪001 .................................................................................‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫תרומת מזינים לשכבה הפוטית של הכנרת באמצעות מיחזור פנימי ‪001 ........................................‬‬ ‫‪1./‬‬ ‫איפיון מחזור המתאן בכנרת ומקורותיו באמצעות שימוש באיזוטופים ‪005 ..................................‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫הדינמיקה בהרכב האיזוטופים היציבים של צורוני החנקן ‪021 .......................................................‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫האם ניתן לשלוט בפריחות ציאנובקטריה קייציות ע"י אספקה מבוקרת של חנקן לאגם? ‪029 ......‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫שונות רב שנתית ומרחבית של פריחת הפרידיניום והשפעתה על יציבות המערכת ‪025 ................‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫האם האצה הירוקית ‪ Mougeotia sp.‬צפויה להחליף את פריחות הפרידיניום בכנרת? ‪0/1 ...........‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫פיתוח יכולות ‪ DNA‬ברקוד למיני הפיטופלנקטון בכנרת ‪0/1 .........................................................‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫כיטרידים ופירוק אוכלוסיות הפיטופלנקטון ‪0/9 .............................................................................‬‬ ‫‪ 1.01‬וירוסים‪ :‬תפקידם בבקרה על‪3‬של תפוצת אוכלוסיות הפיטופלנקטון ‪0/0 .......................................‬‬ ‫‪ 4.11‬העדפות המזון של הזואופלנקטון הצמחוני בכנרת‪011 .................................................................. .‬‬ ‫‪ 1.02‬פיתוח שיטה לסימון דגיגי אמנון גליל‪ ,‬לצורך מדידת הצלחת איכלוסם באגם ‪01/ ........................‬‬ ‫‪ 1.0/‬איתור אתרי הטלה של אמנונים בליטורל (אמנון גליל‪ ,‬א‪ .‬ירדן‪ ,‬א‪ .‬מצוי) ‪010 ................................‬‬ ‫‪ 1.01‬בחינת השפעת דילול לבנונים על איכות המים‪ ,‬ע"י שימוש במודל אקולוגי ‪055 ............................‬‬ ‫‪ 4.15‬פיתוח ויישום של מכשיר חדש להערכת ייצור ראשוני‪09/ .............................................................‬‬ ‫‪ 1.09‬חישה מרחוק של פיגמנטים במים פוריים‪ :‬אגמים‪ ,‬מאגרים ומימי חופים ‪099 ...............................‬‬ ‫‪ 4.17‬השפעת תרחישי הפחתת מים זמינים על מליחות בכנרת ‪051 ........................................................‬‬ ‫‪xiv‬‬ ‫‪ 4.18‬השפעת תרחישי הפחתת מים זמינים על איכות המים ותהליכים באגם ‪055 .................................‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מחקרי אגן ההיקוות של הכנרת וגופי מים אחרים ‪001 ..............................................................................‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫שינויים מבניים באגם שמורת החולה‪ -‬ניטור ושיפורים בממשק המים ‪001 ...................................‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫ניטור הפיטופלנקטון בשמורת החולה‪090 .......................................................................................‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫ניטור הפיטופלנקטון באגם אגמון בשנה הידרולוגית ‪09/ ........................................... 2100 - 2102‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח וכסוי אתרי פסולת ‪091 .......................‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪ TEP‬כגורם להיווצרות ביופילם מימי‪ ,‬ויעילות מסנני חוטים של "עמיעד" בהרחקתו ‪095 ...........‬‬ ‫נספחים ‪211 ................................................................................................................................................‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫כוח‪-‬אדם במעבדה לשנת ‪211 .................................................................................................. 2102‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה לחקר הכנרת‪212 ........................... 2102-‬‬ ‫‪9./‬‬ ‫מחקרי המעבדה‪21/ .........................................................................................................................‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫פרסומי המעבדה בספרות הבינלאומית המבוקרת ב‪215 ................................................. 210230/ -‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫דו"חות המעבדה בשנת ‪219 ..................................................................................................... 2102‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 0‬הקדמה‪ :‬שילוב פעולות הניטור והמחקר במעבדה לחקר הכנרת‬ ‫שילוב של ניטור ומחקר מדעי הם הדרך בה המעבדה לחקר הכנרת פועלת להשגת יעדיה העיקריים‪ -‬פיתוח‬ ‫כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות על תפעול הכנרת במערכת אספקת המים הארצית‪ ,‬והמשך פיתוח‬ ‫מרכז ידע לימנולוגי מוביל בעולם‪.‬‬ ‫המעבדה לחקר הכנרת פועלת להבנת מכלול התהליכים הפיסיקליים‪ ,‬הכימיים והביולוגיים המשפיעים על רמת‬ ‫האיטרופיקציה ועל איכות המים בכנרת‪ .‬באופן ישיר‪ ,‬הפרמטרים שקובעים את מצב האיטרופיקציה באגם הם‬ ‫ריכוז והרכב המזינים באגם‪ ,‬החומר האורגני המומס במים‪ ,‬כמות וסוגי האצות‪ ,‬והקשרים ביניהם ‪ -‬כפי‬ ‫שמתבטאים במחזורי הפחמן‪ ,‬הזרחן והחנקן באגם‪ .‬באיור ‪ 2‬מוצג באופן סכמתי מחזור הפחמן בכנרת‪ ,‬כפי‬ ‫שהוא מיוצג במודל האקולוגי ‪ CAEDYM‬שהותאם לכנרת‪ .‬במודל‪ ,‬המבוסס על הכרתנו את המערכת‬ ‫האקולוגית של האגם‪ ,‬הגורמים המאלצים משפיעים באופן ישיר על מרכיבים של המערכת האקולוגית במים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬עוצמת הקרינה‪ ,‬טמפרטורות ורוחות משפיעים על הזרימה ועל עוצמת הערבול של המים‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫מכך משפיעים על התפתחות האצות (ייצור ראשוני) ופיזורם במרחב‪ .‬כמו כן‪ ,‬נוטריאנטים וגורמי גידול או‬ ‫עיכוב‪ ,‬שנכנסים מאגן ההיקוות‪ ,‬משפיעים על התפתחות של האצות והחיידקים‪ .‬באיור ‪ 2‬מוצגים המרכיבים‬ ‫העיקריים של המערכת האביוטית‪ :‬נוטריאנטים (בסכמה זו רק ‪ ,)DIC‬חומר אורגני מומס וחומר אנאורגני‬ ‫חלקיקי‪,‬ורכיבי המערכת הביוטית‪ :‬אצות‪ ,‬חיידקים‪ ,‬זואופלנקטון‪ .‬התהליכים שקושרים בין המרכיבים האלה‬ ‫מסומנים בחצים‪.‬‬ ‫איור ‪ :2‬תיאור סכימתי של מחזור‬ ‫הפחמן בכנרת‪ ,‬על מרכיביו הביוטיים‬ ‫והאביוטיים העיקריים והקשרים‬ ‫ביניהם‪ ,‬כפי שהוא מתואר על ידי‬ ‫משוואות במודל כנרת ‪.CAEDYM‬‬ ‫עבודות הניטור והמחקרים המתבצעים במעבדה לחקר הכנרת מיועדים בין השאר גם להבהיר את החלקים‬ ‫הקריטיים במערך מסובך זה‪ ,‬ולשפר את המודלים הכמותיים‪ .‬בעזרת המודלים ניתן להגיע להבנה מפורטת‬ ‫יותר של מידת ההשפעה של הגורמים השונים על רמת האיטרופיקציה ועל איכות מים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2‬ניטור הכנרת‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫‪2.0‬‬ ‫מבוא‬ ‫תכנית ניטור הכנרת ממומנת במלואה על ידי רשות המים‪ .‬תודתנו נתונה לחב' מקורות‪ ,‬לשרות ההידרולוגי‪,‬‬ ‫לשרות המטאורולוגי ולאגף הדייג על העברת נתוני ניטור שנאספים על ידם ושיתוף פעולה‪ .‬יחידת אגן‬ ‫ההיקוות של מקורות בצעה את האנליזות הכימיות של ניטור כנרת ואגן ההיקוות‪ .‬צוות היגוי ניטור כנרת‬ ‫בראשותם של פרופ' אורי שמיר מהטכניון ושל דורון מרקל מרשות המים מלווה לאורך שנים את תכנית‬ ‫הניטור ותורם לשיפורה ולהכוונת דרכי פעולתה‪.‬‬ ‫מערך הניטור בכנרת פועל כבר מעל ‪ 1‬עשורים‪ ,‬במטרה לעקוב אחר איכות מי הכנרת‪ ,‬לעמוד על שינויים‬ ‫באיכות המים וללמוד על התהליכים המשפיעים והקובעים את איכותם‪ .‬צוות המעבדה לחקר הכנרת אחראי‬ ‫לניטור האגם בעוד יחידת אגן ההיקוות של חברת "מקורות" פועלת לכימות התרומות המגיעות אליו מאגן‬ ‫הניקוז ‪ .‬תוכנית הניטור השנתית במתכונתה הנוכחית‪ ,‬אשר התפתחה במהלך שנות הניטור‪ ,‬מבוססת על דיגום‬ ‫במספר נקודות (תחנות) בכנרת בעומקים שונים‪ ,‬ובדיקת מספר רב של משתנים פיסיקליים‪ ,‬כימיים וביולוגיים‪,‬‬ ‫אשר ניתוח נכון שלהם משקף את איכות מי האגם ומאפשר קביעת מגמות שינוי באיכות המים ואיתור מגמות‬ ‫של זיהום המערכת‪.‬‬ ‫יעדי תוכנית הניטור קובעים במידה רבה את תדירות הדיגום‪ ,‬את מספר תחנות הדיגום ומיקומן בגוף המים‬ ‫ואת המשתנים הנבדקים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אופי גוף המים‪ ,‬עומקו‪ ,‬משטר הזרמים שבו והטופוגרפיה של קרקעית‬ ‫האגם (בתימטריה)‪ ,‬מכתיבים את מספר הדגימות שנאספות מעומק עמודת המים בכל תחנת דיגום ואת סוג‬ ‫הבדיקות שנערך בכל אחת מהדגימות‪ .‬באיור ‪ /‬מוצג המיקום של תחנות הניטור העיקריות בכנרת‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫תוכנית העבודה השנתית של המעבדה לחקר הכנרת‪.‬‬ ‫איור ‪ :/‬מפה בטימטרית של הכנרת ותחנות הדיגום של תכנית ניטור כנרת‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫תחנה ‪ , A‬הנמצאת במרכז האגם‪ ,‬נדגמת בתדירות של אחת לשבוע ובה נבדק מספר רב של משתנים‪ ,‬כמפורט‬ ‫בטבלה ‪ .2‬בתחנות דיגום נוספות‪ ,G ,D ,‬ו‪ ,K -‬הממוקמות בציר צפון‪-‬דרום‪ ,‬נבדק מספר משתנים מצומצם‬ ‫יותר‪ .‬בתחנה ‪ H‬הקרובה לראש היניקה למוביל הארצי נבדקים חלק מהפרמטרים‪ .‬תחנות מטאורולוגיות‬ ‫ממקומות במרכז האגם בתחנה ‪ A‬ועל החוף בגינוסר‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬ניטור הכנרת – משתנים‪ ,‬תחנות‪ ,‬ותדירות הדיגום‪ .‬הבדיקות מתבצעות בעומקים שונים לאורך עמודת‬ ‫המים‪ ,‬מלבד פרמטרים מטאורולוגיים‪ ,‬פרמטרים ממערכות סינופטיות‪ ,‬ופרמטרים כמו חיידקים אינדיקטורים‪ ,‬עומק‬ ‫"סקי"‪ ,‬וחומרי הדברה‪ *( .‬תחנה ‪ -K‬אחת לשבועיים ‪ -‬בים גדול)‪.‬‬ ‫סוג הבדיקה‬ ‫תחנות דיגום‬ ‫מטאורולוגיה‬ ‫טמפרטורת האוויר‬ ‫לחות יחסית‬ ‫טמפרטורת פני המים‬ ‫רוח (כיוון ומהירות)‬ ‫קרינה קצרת גל‬ ‫קרינה ארוכת גל‬ ‫לחץ ברומטרי‬ ‫קרינת אור ‪PAR‬‬ ‫גינוסר‪A ,‬‬ ‫גינוסר‪A ,‬‬ ‫‪A‬‬ ‫גינוסר‪A ,‬‬ ‫גינוסר‪A ,‬‬ ‫גינוסר‪A ,‬‬ ‫‪A‬‬ ‫גג המעבדה‬ ‫תדירות הדיגום‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫רציף (ממוצע שעתי)‬ ‫פיסיקה‬ ‫פרופיל טמפרטורה במים‬ ‫פרופיל טמפרטורה במים ‪LDS -‬‬ ‫עומק סקי‬ ‫פרופיל חדירות האור‬ ‫קצבי סדימנטציה‬ ‫כימיה‬ ‫אלקליניות‬ ‫כלוריד‬ ‫מוליכות חשמלית‬ ‫סידן‬ ‫פחמן דו‪-‬חמצני‬ ‫פחמן אורגאני‬ ‫סולפיד‬ ‫חנקן (קילדל) מסיס‬ ‫חנקן (קילדל) כללי‬ ‫אמוניה‬ ‫ניטריט‬ ‫‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪K ,F ,M ,A‬‬ ‫‪A, D, G, H, K‬‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A, D,H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪D, G, H‬‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫כל ‪ 01‬דקות‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫‪1‬‬ ‫זרחן כללי‬ ‫סיליקה‬ ‫גופרה (סולפאט)‬ ‫מוצקים מרחפים ‪TSS‬‬ ‫עכירות‬ ‫חמרי הדברה‬ ‫רעלני כחוליות‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪D, G, H, K‬‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪D, G, H‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪G,D,H‬‬ ‫*‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A, D, G, H‬‬ ‫‪*A, D, G, H, K‬‬ ‫‪ ,H ,J ,D ,A‬גשר אריק‬ ‫‪A‬‬ ‫ביולוגיה‬ ‫פיטופלנקטון‬ ‫כלורופיל‬ ‫יצרנות ראשונית (פוריות)‬ ‫זואופלנקטון‬ ‫ריסניות (מיקרו‪-‬זואופלנקטון)‬ ‫דגים‬ ‫חיידקים ממקור צואתי‬ ‫חיידקים‪-‬ספירה כללית‬ ‫יצרנות חיידקית‬ ‫נשימה קהילתית‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A, D, G, H, K‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪ 01‬חתכים באגם כולו‬ ‫‪ 01‬תחנות דיגום‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬ ‫קיבוע חנקן‬ ‫‪A‬‬ ‫ניטרט‬ ‫חמצן‬ ‫‪pH‬‬ ‫זרחן כללי מומס‬ ‫אורטופוספאט‬ ‫ניטור סינופטי‬ ‫מערכת נגררת – טמפ'‪ ,‬מוליכות‪ ,‬עכירות‪,‬‬ ‫כלורופיל‬ ‫פיזור מרחבי של טמפ'‪ ,‬כלורופיל ועכירות ‪-‬‬ ‫‪SISCAL‬‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבוע‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לחודש‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לשבועיים‬ ‫אחת לחודש‬ ‫אחת לחודש‪-‬חודשיים‬ ‫אחת לחודש‬ ‫אחת לחודש‬ ‫אחת לחודש‬ ‫אחת לחודש‬ ‫אחת לחודש בזמן‬ ‫פריחות‬ ‫חתכים באגם כולו‬ ‫אחת לחודש ‪3‬‬ ‫חודשיים‬ ‫סינופטי באגם כולו‬ ‫אחת ל‪ /-‬עד ‪ 01‬ימים‬ ‫נתוני הניטור שנאספו בכנרת במשך יותר מ‪ 11-‬שנות ניטור מהווים בסיס נתונים ייחודי באופיו‪ ,‬הן בשל דיוק‬ ‫המדידות והן בשל רציפותן‪ .‬יעדי הניטור ואופיו נשקלים אל מול יכולת הביצוע (תשתיות ותקציב)‪ ,‬לעיתים יש‬ ‫צורך לצמצם בתדירות הניטור או במספר תחנות הדיגום‪ .‬דיגום בתדירות נמוכה מקטין את מידת האמינות של‬ ‫תוצאות המדידה‪ ,‬כמשקפות את הערכים הממוצעים באגם‪ ,‬ואת התהליכים המתרחשים בגוף המים‪ .‬יתר על‬ ‫כן‪ ,‬דיגום במרווחי זמן גדולים‪ ,‬לא מאפשר הבחנה בזמן‪-‬אמת בשינויים באיכות המים ומקטין את אמינות‬ ‫‪5‬‬ ‫מערכת הניטור‪ ,‬ככלי המספק נתונים הכרחיים לתיפעול האגם לצרכי משק המים‪ .‬משתנים רבים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫הרכיבים הביולוגיים של המערכת האקולוגית (פיטופלנקטון‪ ,‬זואופלנקטון ודגים)‪ ,‬מפוזרים על פני שטח האגם‬ ‫בכתמים ובתבנית בלתי סדורה‪ .‬לפיכך‪ ,‬צמצום מספר תחנות הדיגום פוגע ביכולת מערכת הניטור לשקף נכונה‬ ‫את מצב איכות המים הכוללת בכל שטח האגם‪ .‬דיגום בתחנה אחת‪ ,‬כמו תחנה ‪ ,A‬הנמצאת במרכז האגם‪ ,‬לא‬ ‫תמיד ישקף נכונה את איכות המים באזורים אחרים של האגם‪ ,‬ובפרט לא מייצג את האזורים החופיים‪.‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫מפלסים‬ ‫תמר זהרי‬ ‫נתוני המפלס נאספים על ידי השרות ההידרולוגי של רשות המים ולא על ידי המעבדה לחקר הכנרת‪ .‬אך‬ ‫למידע זה חשיבות בהתיחסות הכוללת למצב האגם ולשינויים הנצפים בו במהלך השנה ולאורך השנים‪ ,‬רבים‬ ‫מהפרקים השונים בדו"ח מתייחסים לנתונים אלו‪ .‬אחרי רצף של שנים של מפלסים נמוכים‪ ,‬רוב הזמן מתחת‬ ‫לקו האדום התחתון‪ ,‬בשנת ‪ 2102‬מפלס הכנרת עלה ב‪ 2./0-‬מ'‪ ,‬ממינימום של ‪ -20/.51‬מ' באמצע דצמבר ‪2100‬‬ ‫למקסימום של ‪ 200./2‬באמצע מאי ‪( 2102‬איור ‪.)1‬‬ ‫איור ‪ :1‬מפלסי הכנרת‪ ,‬ינואר ‪ 2115‬עד פברואר ‪ .210/‬הנתונים באדיבות השירות ההידרולוגי‪ ,‬רשות המים‪.‬‬ ‫עקב שאיבות מועטות יחסית ומתוך מגמה לייצב את הכנרת במפלסים גבוהים מבעבר‪ ,‬ירידת המפלס הקייצית‬ ‫היתה מתונה‪ .‬מפלס המינימום בסוף ‪ 2102‬היה ‪ -202.11‬מ'‪ ,‬מפלס גבוה ב ‪ 0.29‬מ' ממפלס המינימום של סוף‬ ‫‪ .2100‬וכך‪ ,‬למעט החודשיים הראשונים‪ ,‬במשך כל יתר שנת ‪ 2102‬מפלס הכנרת נשמר מעל הקו האדום‬ ‫התחתון (איור ‪.)1‬‬ ‫עליית המפלס של חורף ‪ 2100302‬היתה גדולה מהממוצע הרב שנתי‪ ,‬עליית מפלס של יותר מ‪ 2-‬מ' בחורף אחד‬ ‫נצפתה רק ב‪ 0-‬חורפים מאז ‪ .0951‬ההשלכות האקולוגיות של עלייה זו על הכנרת היו משמעותיות‪ ,‬וניכרו‬ ‫לעיין במיוחד בחופי האגם‪ .‬במשך שנות המפלסים התפתחה בחופי הכנרת החשופים צמחייה חופית עבותה‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שחלק ניכר ממנה כוסה במים בחורף ‪ .2100302‬הצפת הצמחייה הייתה מלווה בבעיות של מפגעי יתושים‬ ‫ומפגעי ריח נקודתיים‪ ,‬במקומות בהם הצטבר והתפרק חומר אורגני‪ .‬אך בעיות אלו היו זמניות וברות פתרון‬ ‫(כמו ריסוס ב‪ BTI -‬נגד יתושים)‪ .‬מאידך הצמחייה החופית המוצפת סיפקה מקומות מסתור מטורפים‪ ,‬מקורות‬ ‫מזון מגוונים‪ ,‬אתרי קינון מועדפים לדגה‪ ,‬ואתרי אימון לדגיגים שבקעו‪ .‬הדגה בכנרת‪ ,‬שדעכה בשנות המפלסים‬ ‫הנמוכים‪ ,‬עם שפל של כל הזמנים בשלל הדייג ב‪ - 2110-‬התברכה בשנה עם תנאים לרבייה מוצלחת‪ ,‬תחזית‬ ‫שאומתה בסקרים של אתרי הטלה של אמנונים שהעידו על הצלחת רבייה‪ .‬אספקטים נוספים של ההשלכות‬ ‫האקולוגיות של עליית המפלס מוצגים בפרקי הדו"ח השונים‪.‬‬ ‫‪2./‬‬ ‫מטאורולוגיה ופיזיקה‬ ‫אלון רימר‪ ,‬יורי לצ'ינסקי ומיקי שליכטר‬ ‫סיכום שנתי של מדידת פרמטרים מטאורולוגיים‬ ‫הספנת האקורפט‪ :‬במהלך חודשים ארוכים בשנת ‪ 2102‬היתה הרפסודה במרכז הכנרת בתהליכי הספנה‬ ‫והתקנה מחדש‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הדו"ח השנתי איננו מתבסס כלל על מדידות מתחנה זו‪ .‬כל המדידות‬ ‫המטאורולוגיות המדווחות להלן נלקחו מהתחנה בגינוסר‪ .‬קיימים הבדלים מסוימים בין מדידות בתחנה זו‬ ‫לבין המדידות בתחנה ‪ ,A‬ולכן ישנם גם הבדלים בסיכום השנתי של ‪ 2102‬ביחס לממוצע הרב שנתי (‪-0999‬‬ ‫‪ .)2102‬דוגמה להבדל כזה נמצאת באיור ‪ 5‬המציג את ממוצע מהירות הרוח השעתית לכל חודש עבור שנת‬ ‫‪( 2102‬גינוסר) לעומת שנת ‪( 2100‬תחנה ‪.)A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪WindSpeed(ms 1‬‬ ‫)‪WindSpeed(ms 1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫איור ‪ :5‬ממוצע מהירות הרוח השעתית לחודש עבור שנת ‪( 2102‬גינוסר ‪ -‬שמאל) לעומת שנת ‪( 2100‬תחנה ‪ - A‬ימין)‪.‬‬ ‫ניתן להבחין כי מהירות הרוח בתחנת גינוסר נמוכה בכ‪ / -‬מ' לשניה ממהירות הרוח במרכז האגם‪ .‬טמפרטורת‬ ‫פני המים‪ ,‬שמחושבת בד"כ ע"י מדיד שנמצא בעומק כ‪ 5 -‬ס"מ בתחנה ‪ ,A‬חושבה השנה מתוך תוצאות המדיד‬ ‫העליון ב‪( LDS -‬עומק ‪ 21‬ס"מ)‪ .‬בדרך כלל קיימת התאמה גבוהה מאד בין הטמפרטורה ב‪ 5 -‬וב‪21 -‬‬ ‫הסנטימטרים העליונים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כיום עומדות לרשות המעבדה שש תחנות מטאורולוגיות המודדות סימולטנית כל ‪ 01‬ד' את המשתנים‬ ‫המטאורולוגיים הבאים‪ :‬גשם‪ ,‬טמפרטורת אויר‪ ,‬לחות יחסית‪ ,‬מהירות וכיוון רוח‪ ,‬וקרינה קצרת גל (‪/15-2011‬‬ ‫‪ .)nm‬בגינוסר נמדדת גם קרינה ארוכת גל (‪ ;) 5-25 m‬בתחנה ‪ A‬נמדדים גם לחץ ברומטרי‪ ,‬טמפרטורת פני‬ ‫המים‪ ,‬קרינה נטו‪ ,‬קרינה ארוכת גל וקרינה קצרת גל מוחזרת מפני המים‪ .‬בתחנות הקרקעיות נמדדת גם‬ ‫טמפרטורת הקרקע‪ ,‬ובתחנת הרכבל התחתון בחרמון נמדד השלג (מד גשם מחומם) קרינה ארוכת גל‪,‬‬ ‫ואלבדומטר‪ .‬בסיס הנתונים המטאורולוגי של הכנרת כולל כעת נתוני מדידה מטאורולוגית לפי הפירוט הבא‪:‬‬ ‫משנת ‪ 0999‬תחנת טבחה (כעת גינוסר)‬ ‫•‬ ‫משנת ‪ 0995‬תחנות צמח ובית צידה (תחנות השמ"ט)‬ ‫•‬ ‫משנת ‪ 211/‬על האקו‪-‬ראפט בתחנה ‪( A‬חלקית תחנת השמ"ט)‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫משנת ‪ 2119‬תחנה מטאורולוגית ליד הרכבל העליון בחרמון‪.‬‬ ‫משנת ‪ 2110‬תחנה מטאורולוגית ליד הרכבל התחתון בחרמון‪.‬‬ ‫לשם ייעול תהליך קריאות הנתונים הפעלנו השנה תוכנה ייעודית לארגון נתונים ולזיהוי תקלות מתוך כמה‬ ‫אוגרי נתונים במקביל‪.‬‬ ‫סיכום המדידות בשנת ‪2102‬‬ ‫סיכום המדידות המטאורולוגיות לשנת ‪ 2102‬מבוסס כאמור על נתוני התחנה המטאורולוגית בגינוסר‪.‬‬ ‫התרשימים מייצגים את הממוצע השעתי (ייצוג התנודה היומית) ע"פ חודשי השנה (ייצוג התנודה העונתית)‬ ‫של הפרמטרים המטאורולוגיים המדודים‪ .‬הפרמטרים שסיכום המדידה השנתי שלהם יוצג הם‪ .0 :‬טמפרטורת‬ ‫אויר (רום כ‪ 0 -‬מ' מעל פני האגם); ‪ .2‬טמפרטורת המים (עומק ‪ 21‬ס"מ); ‪ ./‬קרינה קצרת גל; ‪ .1‬קרינה ארוכת‬ ‫גל; ‪ .5‬לחות יחסית; ‪ .9‬מהירות הרוח‪ .‬ממוצע המדידות לשנת ‪ 2102‬הושווה לסיכום הרב שנתי לשנים ‪0999-‬‬ ‫‪ .2102‬ההשוואה נעשתה ע"י חישוב ההפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪ 2102‬לעומת ממוצע דומה עבור‬ ‫כל השנים שקדמו לשנה זו‪ ,‬ושרטוט מפת הפרשים בין שני הממוצעים‪ .‬כאמור‪ ,‬בדו"ח השנה יש לזכור כי‬ ‫הנתונים מתחנת גינוסר הם באופיים שונים מאלה שנמדדו בשנים ‪ 2100 -0999‬על פני המים (תחנת טבחה עד‬ ‫‪ 2115‬ותחנה ‪.)A‬‬ ‫סיכום הגשם החודשי מה‪ 0.01.2100-‬ועד ל‪ /0.02.2102 -‬כפי שנמדד בתחנות צמח ובטיחה‪ ,‬ומתחנות נוספות‬ ‫(השנה השמ"ט פתח את בסיס הנתונים שלו באינטרנט ומאפשר קבלת נתונים מעשרות תחנות מדידה) מוצג‬ ‫באיור ‪ .9‬בסיכום עונתי ל‪ 2100302 -‬בלבד מתקבלים כ‪ /9/ -‬מ"מ על פני האגם (כ‪ 95 -‬מלמ"ק)‪ .‬כמות זו מהווה‬ ‫בקירוב כ‪ 95% -‬מכמות הגשמים הרב‪-‬שנתית הממוצעת על פני הכנרת‪ .‬פריסת הגשמים על פני עונת ‪2100302‬‬ ‫התאפיינה בחודש דצמבר יבש יחסית וינואר ‪ -‬פברואר גשומים למעלה מהממוצע‪ .‬עונת ‪ 210230/‬נפתחה עם‬ ‫כמויות גשמים ניכרות בנובמבר‪-‬דצמבר וינואר ‪( 210/‬שאינו נכלל בדיווח הנוכחי)‪ .‬נתייחס להשפעת נתונים‬ ‫אלה על הכנרת בהמשך הדו"ח‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ :9‬גשם חודשי ממוצע מ‪ 9 -‬תחנות מסביב לכנרת‪ ,‬החל מחודש אוקטובר ‪ 2100‬ועד דצמבר ‪( 2102‬עמודות)‪,‬‬ ‫בהשוואה לגשם חודשי ממוצע על הכנרת קו (רציף)‪.‬‬ ‫טמפרטורת המים והאוויר‬ ‫חודשים ינואר ופברואר הם הקרים ביותר בשנה‪ ,‬וחודש אוגוסט הוא החם ביותר‪ .‬מהשוואת שני תרשימי‬ ‫סיכום הטמפרטורה בולטת התנודה היומית של טמפרטורת האוויר‪ ,‬לעומת התנודה היומית המוגבלת של‬ ‫טמפרטורת פני המים‪ .‬טמפרטורת האוויר הממוצעת של החודשים אפריל עד נובמבר ‪ 2102‬הייתה בד"כ גבוהה‬ ‫בכ‪ 1.5 -‬עד ‪ 0.5‬מעלות מהטמפרטורה החודשית הממוצעת הרב שנתית (איורים ‪ 5‬ו‪.)0-‬‬ ‫)‪Water Surface Temp.(C‬‬ ‫)‪Air Temperature(C‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫איור ‪ :5‬סיכום שנתי של ממוצעים שעתיים וחודשיים של טמפרטורת האויר ברום של כ‪ 0 -‬מטר מעל פני האגם (ימין)‪,‬‬ ‫וטמפרטורת פני המים (שמאל)‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫)‪Water Surface Temp.(C‬‬ ‫)‪Air Temperature(C‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-2.5‬‬ ‫‪-2.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫איור ‪ :0‬ההפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪ 2102‬לעומת ממוצע דומה עבור השנים ‪ 0999-2100‬מימין‪ :‬טמפ' אויר‬ ‫(‪ ;)C‬משמאל‪ :‬טמפ' פני מים (‪.)C‬‬ ‫ייתכן ויש לייחס זאת לכך שהטמפרטורה שנמדדת על החוף (גינוסר) תמיד גבוהה מזו שנמדדת ע"פ המים‬ ‫(תחנה ‪ A‬וטבחה) בשנים קודמות‪ .‬חודשי החורף ינואר – מרץ ‪ 2102‬היו קרים מהרגיל בכ‪ 2 -‬מעלות‪ .‬בחלק‬ ‫מחודשים אלה נמדדו גשמים מעל לכמות החודשית הממוצעת‪ .‬קיים הפרש של כ‪ 0 -‬מעלה בטמפרטורת פני‬ ‫המים לעומת הממוצע הרב שנתי החל מחודש יולי‪ .‬ניתן לייחס זאת לעובדה שה‪ LDS -‬בתקופה זו היה ממוקם‬ ‫כ‪ 0 -‬ק"מ מהחוף‪ ,‬וטמפרטורת המים בד"כ מעט גבוהה יותר ליד החוף מאשר במרכז האגם‪.‬‬ ‫קרינה קצרה וארוכת גל‬ ‫מדידות קרינה קצרת גל (‪ (nm /15-2011‬מראות באופן קבוע על ערך מקסימאלי יומי בשעות הצהריים ‪0/:11-‬‬ ‫‪( 00:11‬לפי שעון חורף)‪ .‬בסקלה העונתית הקרינה המקסימאלית חלה בחודשים יוני ויולי‪ .‬נתוני הקרינה ארוכת‬ ‫הגל מראים שיא בקרינה בצהריים של חודש אוגוסט (איור ‪ 9‬ו‪ .)01-‬תחום הקרינה קצרת הגל הוא בין ‪( 1‬לילה)‬ ‫לכ‪ Wm-2 911-‬בשעות היום‪ .‬תחום הקרינה ארוכת הגל הוא בין ‪ /21‬ל‪ Wm-2 151 -‬בקירוב‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Short Wave Rad (Wm 2‬‬ ‫)‪Long Wave Rad (Wm 2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪340‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫איור ‪ :9‬סיכום שנתי של ממוצעים שעתיים וחודשיים של קרינה ארוכת גל ( ‪ , Wm-2‬ימין) וקצרת גל (שמאל)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Short Wave Rad (Wm 2‬‬ ‫)‪Long Wave Rad (Wm 2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-60‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-80‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-100‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫איור ‪ :01‬ההפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪ 2102‬לעומת ממוצע דומה עבור השנים ‪ .0999-2100‬מימין‪ :‬קרינה‬ ‫ארוכת גל)‪ ,)Wm-2 .‬משמאל‪ :‬קרינה קצרת גל )‪.)Wm-2‬‬ ‫הפרש מדידות הקרינה קצרת הגל הממוצעת במהלך השנה מעיד על סטיות אקראיות מן הממוצע הרב שנתי‪.‬‬ ‫יש אפשרות (שלא נבדקה) כי הסטיות החיוביות בשעות הבוקר‪ ,‬ולעומתן הסטיות השליליות בשעות הצהריים‬ ‫מקורן בהבדלים בין מדידות בגינוסר למדידות שנעשו בתחנת טבחה עד שנת ‪ .2110‬הסטיות השליליות בקרינה‬ ‫ארוכת גל בפברואר ‪ -‬מרץ ‪ 2102‬הן עדות נוספת לטמפרטורה הנמוכה יחסית ששררה בחודשים אלה‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫לחות יחסית ומהירות רוח‬ ‫סיכום שנתי של ממוצעי מהירות הרוח והלחות היחסית (איור ‪ 00‬ו‪ )02-‬מדגים את רוחות אחר‪-‬הצהריים‬ ‫הקיציות האופייניות‪ .‬השעות ‪ 09:11–05:11‬הן שעות שיא הרוח לאורך כל השנה (שעון חורף‪ ,‬שעת השיא‬ ‫בפועל היא ‪ 01:11‬לפי שעון קיץ)‪ ,‬והחודשים יוני‪-‬יולי‪-‬אוגוסט הם החודשים בהם הרוחות הן החזקות ביותר‪.‬‬ ‫חודשי החורף והשעות ‪ 11:11‬עד ‪ 01:11‬הם בהכללה הזמנים שבהם ממוצע מהירות הרוח הנמוכה ביותר‪ ,‬פחות‬ ‫מ‪ 2 -‬מ' לש'‪ .‬הלחות יחסית (‪ )%‬מעל פני האגם נמצאת לרוב בהתאמה שלילית עם מהירות הרוח (מהירות‬ ‫גדלה –לחות פוחתת)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Humidity (%‬‬ ‫)‪WindSpeed(ms 1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫איור ‪ :00‬סיכום שנתי של ממוצעים שעתיים וחודשיים של לחות יחסית (שמאל) ומהירות רוח (ימין)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫)‪Humidity (%‬‬ ‫)‪WindSpeed(ms 1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-2.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪hour‬‬ ‫איור ‪ :02‬ההפרש בין ממוצע שעתי לחודש משנת ‪( 2102‬גינוסר) לעומת ממוצע דומה עבור השנים ‪( 0999-2100‬טבחה‬ ‫ותחנה ‪ .)A‬מימין‪ :‬מהירות רוח (‪ ,)ms-1‬משמאל‪ :‬לחות יחסית (‪.)%‬‬ ‫מהירות הרוח של ‪ 2102‬נלקחה מנתוני תחנת גינוסר ואלה כאמור מראים ערכים פחותים מנתוני הרוח בתחנת‬ ‫טבחה ותחנה ‪ A‬שמרכיבים את הנתונים ההיסטוריים‪ .‬לפיכך בחודשים ובשעות היממה עם הרוח החזקה‬ ‫‪02‬‬ ‫(‪ 01:11‬עד ‪ )21:11‬קיים הפרש משמעותי בין נתוני הרוח השנתיים (‪ )2102‬לנתונים ההיסטוריים (‪ .)0999-2100‬גם‬ ‫הלחות היחסית על פני המים (טבחה ותחנה ‪ )A‬גבוהה מהלחות היחסית על החוף (גינוסר) ולכן קיים הפרש‬ ‫של כ‪ 5% -‬בין הממוצע הרב שנתי לבין הנתונים ההיסטוריים‪.‬‬ ‫סיכום שנתי של טמפרטורת האגם‬ ‫פרופיל טמפרטורת גוף המים נמדד על בסיס שבועי באמצעות ‪ STD‬במספר תחנות דיגום (כל ‪ 1.0‬מ')‪ .‬בסיכום‬ ‫הנוכחי נתייחס רק למדידות שנעשו בתחנה ‪ .A‬שנת ‪ 2102‬התאפיינה לכאורה בשכוב תרמי סטנדרטי (איור ‪,)0/‬‬ ‫אך בהשוואה לשנים קודמות (איור ‪ )01‬ניכר כי‪ .0 :‬טמפרטורת המים באפילימניון היתה בשנה זו מעט נמוכה‬ ‫מהממוצע ב – ‪ 02‬השנים האחרונות; ‪ .2‬השיכוב נהיה מעט רדוד יותר ככל הנראה בהשפעת המפלס הנמוך‬ ‫יחסית (כפי שהראינו בעבודות קודמות)‪ .‬בדיקת השכוב התרמי במהלך ‪ 2102‬העלתה כי הוא נמשך כ‪ /10 -‬יום‪,‬‬ ‫בהשוואה לממוצע רב שנתי העומד על כ‪ /1±291 -‬יום בממוצע רב שנתי של ‪ 05‬השנים האחרונות‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫)‪Depth(m‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪01/11‬‬ ‫‪01/10‬‬ ‫‪01/09‬‬ ‫‪01/07 01/08‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪01/06‬‬ ‫‪01/05‬‬ ‫‪01/04‬‬ ‫‪01/03‬‬ ‫‪01/02‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪01/01‬‬ ‫איור ‪ :0/‬טמפרטורת האגם לשנת ‪.2012‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫)‪Depth(m‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪01/11‬‬ ‫‪01/10‬‬ ‫‪01/09‬‬ ‫‪01/07 01/08‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪01/06‬‬ ‫‪01/05‬‬ ‫‪01/04‬‬ ‫‪01/03‬‬ ‫‪01/02‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪01/01‬‬ ‫איור ‪ :01‬ההפרש בין טמפרטורת האגם לשנת ‪ 2012‬לטמפרטורה הממוצעת בשנים ‪ .2000-2012‬טמפרטורת המים‬ ‫באפילימניון היתה בשנה זו מעט נמוכה מהממוצע ב – ‪ 02‬השנים האחרונות; והשכוב נהיה מעט רדוד יותר ככל הנראה‬ ‫בהשפעת המפלס הנמוך יחסית‪.‬‬ ‫‪0/‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫ממצאי הניטור הכימי‬ ‫עמי נשרי ומיקי שליכטר‬ ‫כמו בשנים קודמות‪ ,‬מוצגים נתוני הניטור הכימי משכבת האפילימניון ושכבת ההיפולימניון בתחנה ‪ A‬בשנת‬ ‫‪ 2102‬בהשואה לממוצעים הרב‪-‬שנתיים (איור ‪ .)05‬להלן סיכום הממצאים לגבי שנת ‪:2102‬‬ ‫אלקליניות אפילמנטית באביב נמוכה מהרגיל ומאידך אלקליניות היפולימנטית גבוהה מהממוצע הרב‪-‬שנתי‪.‬‬ ‫סידן אפילמנטי באביב נמוך מהרגיל ובהיפולימניון גבוה מהרגיל‪.‬‬ ‫כלוריד‪ :‬גבוה מהממוצע הרב‪-‬שנתי בשתי השכבות‪ ,‬לאורך כל השנה‪ .‬באפילמניון ניכרת ירידה בחורף תודות‬ ‫להשפעת זרימות מי ירדן‪ .‬בהיפולמניון רכוז קבוע לאורך כל תקופת השכוב‪.‬‬ ‫אמוניום‪ :‬דגם עונתי דומה לממוצע הרב‪-‬שנתי הן באפילמניון והן בהיפולימניון‪.‬‬ ‫ניטרט‪ :‬דגם עונתי דומה לממוצע הרב‪-‬שנתי הן באפילמניון והן בהיפולימניון‪.‬‬ ‫ניטריט‪ :‬תהליך הניטרפיקציה בפברואר מביא לערכים גבוהים יותר מהממוצע הרב‪-‬שנתי‪.‬‬ ‫חנקן אורגני‪ :‬נמוך מהממוצע הרב‪-‬שנתי בגלל התהליך הרב‪-‬שנתי של פחיתה בחנקנים אורגניים שהגיעו בשנות‬ ‫השבעים משטחי החולה המיובשת‪.‬‬ ‫חמצן‪ :‬באפילמניון‪ ,‬בקיץ‪ ,‬ריכוזים נמוכים מהממוצע הרב‪-‬שנתי שנובעים כנראה מנשימה עקב פירוק שאריות‬ ‫חומר אורגני מהפריחה האביבית המסיבית של הפרידיניום‪.‬‬ ‫רמת הגבה‪ :‬באפילמניון באביב מעל לממוצע הרב‪-‬שנתי (פעילות פוטוסינתטית נמרצת‪-‬ראה פרק ייצור‬ ‫ראשוני)‪.‬‬ ‫זרחן מומס מגיב‪ :‬באפילמניון רמות נמוכות מהממוצע הרב‪-‬שנתי אולי בגלל פעילות ביולוגית נמרצת‪ .‬מאידך‬ ‫בהיפולימניון דמיון לממוצע הרב‪-‬שנתי‪.‬‬ ‫זרחן מומס כללי‪ :‬דמיון לפרופיל ההתנהגות העונתי של הזרחן המומס המגיב‪.‬‬ ‫סיליקה‪ :‬הן באפילמניון והן בהיפולמניון מעל הממוצע הרב‪-‬שנתי וזאת בגלל היעדרות של פריחת צורניות‬ ‫בשנים האחרונות (מלבד אולי בשלהי הסתיו) והצטברות סיליקה בעמודת המים‪ .‬העליה ההדרגתית העונתית‬ ‫בריכוז הסיליקה בהיפולמניון מרמזת על המסת סיליקטים שמקורם אינו בהכרח ביולוגי‪.‬‬ ‫סולפט‪ :‬באפילמניון מתחת לממוצע הרב‪-‬שנתי‪ ,‬בהיפולימניון דעיכה חריפה בריכוז בגלל פעילות יחסית גבוהה‬ ‫של חיזור הסולפט‪.‬‬ ‫זרחן כללי‪ :‬ריכוזים גבוהים יחסית באביב באפילמניון בגלל הפריחה המסיבית‪ .‬בהיפולימניון בקיץ ריכוזים‬ ‫"רגילים"‪ .‬בסתיו ריכוזים נמוכים מסיבה לא ברורה‪.‬‬ ‫עכירות‪ :‬באפילמניון גבוהה במיוחד באביב בגלל הפריחה‪.‬‬ ‫סולפיד‪ :‬ריכוז הסולפיד בהיפולימניון נמוך מהממוצע הרב‪-‬שנתי אולם הסיבה לכך איננה ברורה‪ .‬המסקנה‬ ‫שמתבקשת מפרופיל זה מנוגדת למסקנה שמתקבלת מריכוז הסולפט בשכבה זו‪.‬‬ 01 Alkalinity 1-15m 180 160 160 140 140 120 120 100 100 80 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 80 12 1 Calcium 1-15m 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Calcium 30-40m 65 65 60 60 55 55 50 50 mg/l mg/l Alkalinity 30-40m mg/l mg/l 180 45 45 40 40 35 35 30 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 30 12 1 Chloride 1-15m 300 280 280 260 260 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 mg/l mg/l 300 2 Chloride 30-40m 240 240 220 220 200 200 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 Ammonia 1-15m 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 4 5 6 7 8 9 10 11 12 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Ammonia 30-40m 0.4 1.6 1.4 0.3 1.2 mg/l mg/l 1.0 0.2 0.8 0.6 0.1 0.4 0.2 0.0 0.0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 Nitrate 30-40m Nitrate 1-15m 0.5 0.4 0.4 0.3 0.3 mg/l mg/l 0.5 0.2 0.2 0.1 0.1 0.0 0.0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 05 Nitrite 30-40m Nitrite 1-15m 0.08 0.14 0.07 0.12 0.06 0.10 0.05 mg/l mg/l 0.08 0.06 0.04 0.03 0.04 0.02 0.02 0.01 0.00 0.00 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Organic Nitrogen 30-40m Organic Nitrogen 1-15m 1.00 0.80 0.80 0.60 0.60 mg/l mg/l 1.00 0.40 0.40 0.20 0.20 0.00 0.00 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 1 12 Oxygen 1-15m 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 4 5 6 7 8 9 10 11 12 10 11 12 Oxygen 30-40m 14.0 12.0 12.0 10.0 10.0 8.0 8.0 mg/l mg/l 14.0 6.0 6.0 4.0 4.0 2.0 2.0 0.0 0.0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 pH 30-40m pH 1-15m 9.4 9.0 9.0 8.6 8.6 8.2 8.2 7.8 7.8 7.4 7.4 7.0 7.0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 09 Soluble Reactive Phosphorus 1-15m Soluble Reactive Phosphorus 30-40m 0.10 0.008 0.08 0.006 0.06 mg/l mg/l 0.010 0.004 0.04 0.002 0.02 0.000 0.00 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 Total Dissolved Phosphorus 1-15m 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Total Dissolved Phosphorus 30-40m 0.12 0.016 0.10 0.012 mg/l mg/l 0.08 0.008 0.06 0.04 0.004 0.02 0.00 0.000 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 1 12 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 4 5 6 7 8 9 10 11 12 4 5 6 7 8 9 10 11 12 7 8 9 10 11 12 Silica 30-40m Silica 1-15m 14.0 12.0 12.0 10.0 10.0 8.0 8.0 mg/l mg/l 14.0 6.0 6.0 4.0 4.0 2.0 2.0 0.0 0.0 1 60.0 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 Sulfate 30-40m Sulfate 1-15m 60.0 55.0 50.0 50.0 45.0 45.0 mg/l mg/l 55.0 40.0 40.0 35.0 35.0 30.0 30.0 25.0 25.0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 1 12 2 3 Total Suspended Solids 30-40m Total Suspended Solids 1-15m 10.0 8.0 8.0 6.0 6.0 mg/l mg/l 10.0 4.0 4.0 2.0 2.0 0.0 0.0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 ‫‪05‬‬ ‫‪Total Nitrogen 30-40m‬‬ ‫‪Total Nitrogen 1-15m‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪mg/l‬‬ ‫‪mg/l‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Total Phosphorus 30-40m‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Total Phosphorus 1-15m‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪mg/l‬‬ ‫‪mg/l‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Turbidity 1-15m‬‬ ‫‪Turbidity 30-40m‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪NTU‬‬ ‫‪NTU‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Hydrogen Sulfide 30-40m‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪mg/l‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫איור ‪ :05‬ממוצעים חודשיים של ריכוזי פרמטרים שונים בכנרת בשנת ‪( 2102‬עמודות ריקות) בהשוואה לממוצע הרב‪-‬‬ ‫שתי שאליו מוצמדת סטיית תקן אחת‪ .‬הממוצעים ניתנים עבור שכבת המים העליונה (‪ 1-05‬מ') והתחתונה (‪ /1-11‬מ')‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫מעניין הממצא שלאורך כל "תקופת הפרידיניום" מתקיים יחס מולרי קבוע של ‪ 20:0‬בין חנקן אורגני חלקיקי‬ ‫(‪ )PON‬לבין זרחן חלקיקי (‪ )PP‬שבמי האפילימניון עם מתאם לינארי טוב ‪( R2=0.889‬איור ‪ ,)09‬ממצא‬ ‫שמצביע על האפשרות שאין בהכרח אגירה של פוליפוספט בפרידיניום בתחילת העונה!!‬ ‫‪PON Vs. PP : spring bloom Mar.11-Jun24, 2012‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪y = 0.0349x - 0.0226‬‬ ‫‪R2 = 0.8884‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪PP, uM/L‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪PON, uM/L‬‬ ‫איור ‪ :09‬מתאם בין ‪ PON‬לבין ‪ PP‬באפילימניון בחרתי לבחון בפרוטרוט את תקופת הפריחה תוך שימוש בתוצאות‬ ‫הדיגום השבועי בפני המים (‪ 0‬מטר)‪.‬‬ ‫פריחת הפרידיניום‪ ,‬כפי שתועדה ע"י עלייה בריכוזי חנקן אורגני חלקיקי (‪ )PON‬וזרחן חלקיקי (‪ )PP‬בתחנה ‪A‬‬ ‫במרכז האגם‪ ,‬החלה סמוך ל‪ 00-‬למרץ ‪ ,2102‬נסתיימה באמצע מאי (סימנים מלאים באיור ‪ )05‬וארכה כ‪ 52-‬יום‪.‬‬ ‫במקביל לפריחה ניתן להבחין בעלית מדרגה ברמת ה‪ pH -‬וריכוז החמצן בפני המים‪ .‬עם סיום הפריחה חלה‬ ‫ירידה חריפה בפרמטרים אלו וכמו כן ירידה בריכוזי הסידן והאלקליניות (ביחס מולרי של ‪ )0:0‬שמהווה‬ ‫אינדיקציה לשיקוע קלציט‪ .‬דיון על הקשר בין פרמטרים אלו מופיע בפרק על הפחמן האורגני בספר הכנרת‬ ‫החדש‪ .‬מאידך ריכוז הניטרט בפני המים איננו מתאפס עם סיום הפריחה אלא עדיין נשארים כ‪ 01-‬מיקרומול‬ ‫חנקן ניטרטי‪ .‬דהיינו ארוע ה‪ Crash of the bloom-‬לא התחולל בגלל מחסור בניטרט אלא כנראה בגלל מחסור‬ ‫ב ‪( CO2‬או זרחן)‪ .‬תהליך הניטריפיקציה שבו ניתן להבחין בירידה בריכוז האמוניום מכ‪ 1.25 -‬מג"ל (חנקן) עד‬ ‫להתאפסות הסתיים בד בבד עם תחילת הפריחה האביבית‪ .‬ניתן להבחין בתהליך זה באמצעות בניית רכוזי‬ ‫ניטריט באפילימניון עד לרמה של ‪ 1.195‬מג"ל (חנקן) בחודש פברואר ‪ .2102‬כמו כן ניתן להבחין בכך שלאחר‬ ‫מפולת הפריחה במאי הופיעה עליה בריכוז האמוניום האפילמנטי (מסומן בחץ באיור ‪.)05‬‬ ‫עומסי הירדן‬ ‫עומסי הניטרט בירדן נבדקו בגשר חורי (מידע מחברת מקורות‪ ,‬איור ‪ .)00‬מידע זה מבהיר שחלק ניכר מכניסות‬ ‫הניטרט לכנרת החל עוד לפני מועד תחילת הפריחה האביבית (קצת לפני ‪ 00‬למרץ)‪ .‬שנת ‪ 2102‬מהווה‬ ‫הזדמנות לא שכיחה לחלץ שטפים שונים במערכת החנקן מכיוון שניתן להפריד בין שטפים שונים שבדרך כלל‬ ‫מתחוללים בו זמנית ומקשים על הסקת מסקנות‪ .‬איורים ‪ 09‬ו‪ 21-‬מציגים פרופילים של עומסי מומסים שונים‬ ‫ומכאן הוסקו המסקנות שבדיון כאן‪ .‬למשל פרופיל עומסי החמצן באפילמניון מצביע על עליה בעומס מכ‪-‬‬ ‫‪0/.111‬טון בינואר לכ‪ 21.111 -‬טון בשיא הפריחה‪ .‬זו עליה של כ‪ 00.111-‬טון חמצן ומעניין להשוות אותה‬ ‫לצריכת פחמן שמתקבלת מהייצור הראשוני בתקופה זו‪.‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪PP‬‬ ‫‪mgP/L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪mg O2/L‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪+2‬‬ ‫‪Alkalinity, Ca , meq/L‬‬ ‫‪NH4‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪NO3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪N-NO2, mgN/L‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪N-NH4, mg/L‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪01/12/12‬‬ ‫‪01/11/12‬‬ ‫‪01/10/12‬‬ ‫‪01/09/12‬‬ ‫‪01/08/12‬‬ ‫‪01/07/12‬‬ ‫‪01/06/12‬‬ ‫‪01/05/12‬‬ ‫‪01/04/12‬‬ ‫‪01/03/12‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪01/02/12‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪01/01/12‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪NO3, mgN/L‬‬ ‫‪Ca+2‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪PON, mgN/L‬‬ ‫‪Alkalinity‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪PON‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪pH‬‬ ‫‪DO‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫איור ‪ :05‬שינויים שבועיים בפרמטרים שונים שבהם (מלבד האלקליניות‪ ,‬הסידן וניטריט) סמלים מלאים מציינים מדידות‬ ‫מתקופת הסיום המהיר (תוך שבוע לכל היותר) של פריחת הפרידיניום האביבית המסיבית‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪N-NO3 in Huri Jan-Jul 2012‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪N-NO3, TonN/Day‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪17/06/2012‬‬ ‫‪03/06/2012‬‬ ‫‪20/05/2012‬‬ ‫‪06/05/2012‬‬ ‫‪22/04/2012‬‬ ‫‪08/04/2012‬‬ ‫‪25/03/2012‬‬ ‫‪11/03/2012‬‬ ‫‪26/02/2012‬‬ ‫‪12/02/2012‬‬ ‫‪29/01/2012‬‬ ‫‪15/01/2012‬‬ ‫‪01/01/2012‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ :00‬פרופיל עונתי של שפיעות ניטרט בירדן גשר חורי בין ינואר ליולי ‪ .2102‬המקסימות מעידות על כך שבחורף זה‬ ‫היו ‪ 5‬גאויות בזרימות הנהר שרק אחת מהן חלה בעונת הפירידיניום בכנרת שתחומה ע"י ‪ 2‬העיגולים המלאים‪ .‬האיור‬ ‫מבוסס על מידע שנאסף ע"י חברת מקורות והשרות ההידרולוגי‪.‬‬ ‫דוגמה אחרת היא ההתנהגות של אמוניום ניטריט בתקופת הניטריפיקציה בחורף‪ .‬בין ינואר למרץ אינוונטר‬ ‫האמוניום יורד בכ‪ 1/1-‬טון במקביל עולה אינוונטר הניטריט עד ל‪ 051-‬טון‪ .‬מכאן ניתן להסיק שבתקופה זו‬ ‫צריכת אמוניום ע"י אצות לא יכולה להיות גדולה מההפרש ביניהם‪ ,‬כ‪ 251-‬טון‪ .‬בתקופה זו עלתה כמות‬ ‫הניטרט בכ‪ 151-‬טון ואילו כמות החנקן הכללי עלתה בכ‪ 551-‬טון‪ .‬מאידך בתקופה זו היו כניסות הניטרט‬ ‫(והחנקן האורגני) מהירדן בשיעור של כ‪ 511-‬טון‪ .‬דהיינו מרבית החנקן המומס שנכנס למערכת האקווטית‬ ‫נשאר בשכבת המים העליונה‪ .‬מאידך בתקופת סיום הפריחה נמצא גרעון גדול במאזן החנקן האפילמנטי‪.‬‬ ‫בשלב זה (תחילת מרץ עד אמצע מאי) היו כניסות הניטרט ‪ +‬חנקן אורגני מהירדן בשיעור של כ‪ /51-‬טון ואילו‬ ‫עומס החנקן הכללי באפילימניון ירד בכ‪ 911-‬טון‪ .‬דהיינו בערך ‪ 0211‬טון של חנקן מומס וחלקיקי שקעו‬ ‫מהאפילמניון לקרקעית‪ .‬בו זמנית הופיע במי ההיפולימניון (איור ‪ )21‬רק כ‪ /51-‬טון אמוניום ומכאן שבערך ‪051‬‬ ‫טון נשארו בקרקעית ו‪3‬או עברו דניטריפיקציה (או אנמוקס) בהיפולמניון‪.‬‬ ‫ניתן להבחין גם בקבורה מסיבית של זרחן בקרקעית‪ .‬נפילת הפריחה הורידה את האינוונטר הזרחני‬ ‫האפילימנטי בכ‪ /5-‬טון ומאידך במקביל בהיפולימניון הופיעו רק כ‪ 01-‬טון‪.‬‬ 20 NO2 160 140 Ton N(NO2) / Epi Ton N(NH4) / Epi NH4 500 450 400 350 300 250 200 150 100 50 0 120 100 80 60 40 20 0 Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec PON NO3 700 Ton N(PON) / Epi Ton N(NO3) / Epi 600 500 400 300 200 100 0 900 800 700 600 500 400 300 200 100 0 Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec Norg TN 1200 1000 1600 1400 800 Ton TN / Epi Ton N(Norg) / Epi 1800 600 400 200 1200 1000 800 600 400 200 0 0 Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec TP TDP 16 70 60 12 Ton TP / Epi Ton TDP / Epi 14 10 8 6 4 50 40 30 20 10 2 0 0 Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec DO 2.5E+04 50 2.0E+04 Ton DO / Epi Ton TDP / Epi PP 60 40 30 20 1.5E+04 1.0E+04 5.0E+03 10 0.0E+00 Ju l Au g Se p O ct N ov D ec Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec Ja n Fe b M ar Ap r M ay Ju n 0 ‫ העיגולים המלאים‬.‫ בטון לשכבת מים‬,‫ מ' עומק) של צורוני חנקן וזרחן שונים‬1-0/( ‫ אינוונטרים אפילימנטיים‬:09 ‫איור‬ .‫מסמנים את תחילת וסיום תקופה שנדונה בטקסט‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Hypolimnetic (15-40m) ammonium‬‬ ‫‪TP-hypolimnion‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Ton TP / Hypo‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Jul Aug Sep Oct Nov Dec‬‬ ‫‪Jan Feb Mar Apr May Jun‬‬ ‫)‪NH4 (Ton/Hypolimnion‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Aug Sep Oct Nov Dec‬‬ ‫‪Jul‬‬ ‫‪Apr May Jun‬‬ ‫‪Jan Feb Mar‬‬ ‫איור ‪ :21‬האינוונטרים של חנקן אמוניאקלי וזרחן כללי בהיפולימניון‬ ‫‪2.5‬‬ ‫אוכלוסיות פיטופלנקטון‬ ‫תמר זהרי וטטיאנה פישביין‬ ‫הפיטופלנקטון בכנרת ב‪ :2102-‬המהלך השנתי‬ ‫שנת ‪ 2102‬הייתה "שנת פרידיניום" טיפוסית‪ ,‬וזאת אחרי ‪ 1‬שנים רצופות בהן פרידיניום לא פרחה‪ .‬פריחת‬ ‫הפרידיניום החלה להתפתח כבר בינואר‪ ,‬הגיעה למימדים משמעותיים באמצע מרץ‪ ,‬ונמשכה זמן רב יחסית‪,‬‬ ‫עד סוף מאי (איור ‪ .)20‬בחודשים אפריל ומאי‪ ,‬פרידיניום תרמה יותר מ‪ 95%-‬מסה"כ הביומסה האצתית‪ ,‬מעט‬ ‫מאד אצות אחרות נצפו במי כנרת (איור ‪ 22‬למטה)‪ .‬לאחר סיום הפריחה אצות חוטיות נעשו דומיננטיות‪:‬‬ ‫בתחילה הירוקית מוגושיה (שיא ראשון בסוף יוני‪ ,‬שיא שני באוגוסט)‪ ,‬ואחריה הכחוליות מקבעות החנקן‪,‬‬ ‫צילינדרוספרמופסיס (מיולי עד נובמבר) ואפניזומנון (שיא בספטמבר‪-‬אוקטובר)‪.‬‬ ‫פריחת הפרידיניום של שנת ‪ 2102‬הייתה מאסיבית במיוחד‪ ,‬עם ביומסה חודשית ממוצעת מעל ‪ /11‬ג' משקל‬ ‫רטוב למ"ר במשך ‪ /‬חודשים רצופים‪ ,‬ממרץ עד מאי (איור ‪ 22‬למעלה)‪ .‬בתאריך דיגום אחד‪ ,‬ב‪ 0/-‬למאי ‪2102‬‬ ‫נרשמה ביומסת שיא יוצאת דופן של ‪ 009‬ג' למ"ר (איור ‪ ,)20‬כנראה עקב דיגום בזמן שכתם עם ריכוזים גבוהים‬ ‫במיוחד של האצה נמצא במקום (תחנה ‪.)A‬‬ ‫‪ 2102‬מצטרפת למספר שנים מועט יחסית מאז ‪ 0999‬בהן נצפתה פריחת פרידיניום (איור ‪ ,)2/‬הפריחה הקודמת‬ ‫נצפתה ב‪( 2115-‬פריחה בעוצמה בינונית) ולפניה ב‪ 211/‬ו‪( 2111 -‬פריחות מאסיביות)‪ .‬בעבר הוצג קשר בין‬ ‫הספיקה השנתית בירדן לעוצמת הפריחה‪ :‬מאז אמצע שנות ה‪ 91-‬פריחות פרידיניום התפתחו רק בשנים‬ ‫גשומות עם ספיקות גבוהות בירדן‪ .‬עצמת הפריחה בשנים אלו הראתה קשר ישיר לספיקה השנתית‪ .‬נתוני‬ ‫שנת ‪ 2102‬מחזקים קשר זה (איור ‪ .)21‬ההשערה היא שעקב שינויים שנעשו באגן ההיקוות ובפרט בעמק‬ ‫החולה באמצע שנות ה‪ ,91-‬בשני העשורים האחרונים מגיעים לכנרת פחות חומרים אורגניים ומתכות קורט‬ ‫שמקורם בעמק החולה והם דרושים להתפתחות הפרידיניום‪ .‬רק בשנים יותר גשומות‪ ,‬בהן יש שטיפה‬ ‫מאסיבית של אדמות העמק‪ ,‬נשטפים לכנרת אותם חומרים הנחוצים לגידול הפרידיניום‪ ,‬ומתפתחת פריחה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬בשנים גשומות בהן חלה עליית מפלס משמעותית‪ ,‬כמו שקרה ב‪ ,2102-‬יש הצפה של צמחייה‬ ‫‪2/‬‬ ‫חופית שהתפתחה ברצועת תנודות המפלס בשנות הבצורת שקדמו‪ .‬הצמחייה החופית המוצפת בחורף ובאביב‪,‬‬ ‫מתפרקת לאיטה ומשחררת נוטריאנטים וחומרים אורגניים שכנראה גם הם תורמים להתפתחות הפרידיניום‪.‬‬ ‫לפיכך שנים גשומות של עליית מפלס הן שנים טובות לפרידיניום‪ ,‬עם פריחות מאסיביות – כפי שקרה גם ב‪-‬‬ ‫‪ 0990‬וב‪ 211/-‬וב‪.2111-‬‬ ‫איור ‪ :20‬המהלך השנתי (נתונים שבועיים) של ריכוזי ביומסת הפרידיניום (למעלה) ושלשה מינים נוספים (למטה) במהלך‬ ‫‪.2102‬‬ ‫הביומסה האצתית ומינים דומיננטיים‬ ‫שנת ‪ 2102‬נפתחה עם ביומסה חודשית של כ‪ 011 -‬ג' מ"ר‪ ,‬כאשר פרידיניום המין השליט (כ‪ 51% -‬מסך‬ ‫הביומסה‪ ,‬איור ‪ .)22‬במהלך החורף והאביב פריחת הפרידיניום התפתחה‪ ,‬שיאה נרשם במאי עם כ‪ 111-‬ג' למ"ר‬ ‫ושלטון מוחלט של פרידיניום (‪ .)95%‬ביוני‪ ,‬עם התמוטטות פריחת הפרידיניום נרשמה דעיכה תלולה בביומסה‬ ‫האצתית באגם‪ ,‬שנעה בין ‪ 91-01‬ג' למ"ר עד אוקטובר ודעכה ל‪ 25-‬ג' למ"ר בדצמבר (איור ‪ .)22‬במחצית השניה‬ ‫של השנה שלטו באגם ירוקיות (בעיקר החוטית מוגושיה) וכחוליות (בעיקר החוטיות אפניזומנון‬ ‫וצילינדרוספרמוספסיס)‪ ,‬עם נוכחות משמעותית לצורניות (בעיקר הצורנית בצורת הסיכה‪ ,‬סינדרה וצורנית‬ ‫נוספת ‪ )Anoeomoneis -‬ותרומה קטנה של כריפטופיטה‪ .‬תרומת הדינופלגלטים בחודשי הקייץ היתה של‬ ‫פחות מ‪( 1%-‬איור ‪ .)22‬בסה"כ המהלך השנתי בשנת ‪ 2102‬היה טיפוסי ל"שנת פרידיניום" של שנות ה‪ 51‬וה‪01-‬‬ ‫בהבדל שמינים חוטיים שלטו באוכלוסיות הקייץ של ‪( 2102‬כמו בכל הקייצים האחרונים)‪ ,‬מינים שהם יחסית‬ ‫עמידים לרעיית זואופלנקטון‪ ,‬בעוד שבשנות ה‪ 51-‬וה‪ 01-‬שלטו בקייץ מינים ננופלנקטוניים בעלי צורות‬ ‫שנאכלות טוב יותר על ידי זואופלנקטון‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫איור ‪ :22‬ממוצעים חודשיים של ביומסת קבוצות הפיטופלנקטון העיקריות בכנרת (למעלה) ותרומת כל קבוצה לסך‬ ‫הביומסת הפיטופלנקטון (למטה) בשנת ‪.2102‬‬ ‫איור ‪ :2/‬השוואת עצמת פריחת הפרידיניום בין השנים ‪.2102 – 0999‬‬ ‫‪25‬‬ ‫עצמת הפריחה מבוטאת כממוצע הביומסה החודשי בחודש בו ביומסת הפרידיניום הגיעה לשיאה השנתי‬ ‫(ממוצע חודשי אחד לכל שנה)‪ .‬בהתאם לעוצמת הפריחה האביבית השנים חולקו לשלוש קטגוריות‪ :‬שנים‬ ‫ללא פריחה (בארים צהובים‪ ,‬ביומסה שלא עלתה על ‪ 011‬ג' למ"ר)‪ ,‬שנים עם פריחה ממוצעת (אדום‪ ,‬ביומסה‬ ‫בין ‪ 011-/11‬ג' למ"ר) ופריחה מאסיבית במיוחד (כחול‪ ,‬ביומסה מעל ‪ /11‬ג' למ"ר)‪ .‬בולטת העובדה שעד אמצע‬ ‫שנות ה‪ 91-‬כל השנים היו ממוצעות‪ ,‬מאז ‪ 0999‬נצפו רק ‪ /‬שנים של פריחה ממוצעת‪ 9 ,‬שנים של פריחה‬ ‫מאסיבית ו‪ 01-‬שנים ללא פריחה‪.‬‬ ‫איור ‪ :21‬הקשר בין ביומסת הפרידיניום החודשית המירבית בכל שנה לספיקה השנתית (שנה הידרולוגית) בירדן‪ ,‬בשנים‬ ‫‪ .0995-2102‬עיגולים אדומים ‪ -‬שנים בהן פרידיניום פרחה (ביומסה חודשית מירבית מעל ‪ 011‬ג' למ"ר)‪ .‬ריבועים ורודים‬ ‫– שנים ללא פריחה‪.‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫כלורופיל וייצור ראשוני‬ ‫יוסף יעקבי וסמיון קגנובסקי‬ ‫ריכוז הכלורופיל הממוצע בשנת ‪ 2102‬היה גבוה מן הממוצע הרב‪-‬שנתי בכל טווח הזמן שמפברואר ועד נובמבר‬ ‫וגבוה באופן בולט‪ ,‬למעלה מכפליים‪ ,‬בתקופה שממרץ עד מאי (איור ‪ 25‬למעלה)‪ .‬החריגה כלפי מעלה בלטה‬ ‫עוד יותר במדד של הייצור הראשוני (איור ‪ 25‬למטה)‪ ,‬כאשר לבד מחדשי האביב‪ ,‬ממרץ עד מאי‪ ,‬היו ערכים‬ ‫גבוהים באורח ניכר מהממוצע גם בטווח הזמן שמיולי ועד נובמבר‪ .‬ראוי לציין שבארבע חדשים ‪ -‬מרץ‪ ,‬אפריל‪,‬‬ ‫אוגוסט ונובמבר נמדדו בשנת ‪ 2102‬ממוצעים של ייצור ראשוני שטרם נמדדו עד כה מתחילת תכנית הניטור‬ ‫בראשית שנות השבעים‪ .‬גם הממוצע השנתי של הייצור הראשוני וממוצע העונתי של תקופת קיץ‪-‬סתיו היו‬ ‫הגבוהים ביותר שנמדד עד כה בכנרת ואילו ממוצע החורף‪-‬אביב היה אך במעט נמוך מהשיא שנרשם עד כה‬ ‫ובסך הכל היו ממוצעים תקופתיים אלה גבוהים באורח ניכר מהממוצע הרב‪-‬שנתי (טבלה ‪ .)/‬ערכי הממוצעים‬ ‫העונתיים של צפיפות הכלורופיל היו גם‪-‬כן גבוהים באורח ניכר מהממוצע הרב‪-‬שנתי‪ ,‬אם כי נמוכים מערכי‬ ‫השיא שנמדדו בעבר‪ .‬ראוי לציין שערכים גבוהים של אפיוני פיטופלנקטון נמדדים עפ"ר כאשר פרידיניום‬ ‫‪29‬‬ ‫שולט בפיטופלנקטון של האגם וזה היה גם המצב בחדשי החורף‪-‬אביב של שנה זו‪ .‬הדבר בולט בעיקר במדד‬ ‫של הייצור הראשוני‪ ,‬כאשר ברוב המקרים צפיפות כלורופיל של מעל ‪ /11‬מג'‪3‬מ‪ 2‬כרוכה בהופעה מסיבית של‬ ‫פרידיניום (איור ‪ 29‬למעלה)‪ .‬התנודה הרב‪-‬שנתית של הייצור הראשוני הרבה יותר מתונה (איור ‪ 29‬למטה)‪ ,‬אם‬ ‫כי ב‪ 2102-‬שני מדדי הפיטופלנקטון – צפיפות הכלורופיל וייצור ראשוני היו חריגים כלפי מעלה‪.‬‬ ‫הייצור הראשוני בחדשי הקיץ והסתו היה יעיל ביותר‪ ,‬כאשר ערכי מספר האסימולציה (ייצור ראשוני ליחידת‬ ‫כלורופיל ליחידת זמן) היו גבוהים מחודש יולי עד תחילת דצמבר (איור ‪ .)25‬זמינות האור בעמודת המים לא‬ ‫היתה חריגה‪ ,‬לא בעת הופעת הפרידיניום באביב ואף לא בקיץ ובסתו ואף לא זמינות חמרי הדשן המומסים‬ ‫בעמודת המים העליונה‪ .‬מכאן יש להסיק שהפיטופלנקטון הקייצי‪ ,‬שנשלט ע"י כחוליות‪ ,‬ניצל את המשאבים‬ ‫ביעילות רבה לקיום הייצור הראשוני‪.‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1970-2012‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪Chl, mg m‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪JAN FEB MAR APR MAY JUN JUL AUG SEP OCT NOV DEC‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪PP, mg C m d‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪JUL AUG SEP OCT NOV DEC‬‬ ‫‪JAN FEB MAR APR MAY JUN‬‬ ‫איור ‪ : 25‬תכולת כלורופיל (למעלה) וייצור ראשוני (למטה) בעמודת המים העליונה של ‪ 05 – 1‬מ'‪ ,‬כפי שנמדדו בכנרת‬ ‫בתחנה ‪ .A‬עמודות – ממוצעים חודשיים ב‪ ,2102-‬קו – ממוצעים חודשיים רב‪-‬שנתיים‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :/‬ממוצעים (‪ ±‬סטיית תקן) שנתיים וחצי‪-‬שנתיים של כלורופיל וייצור ראשוני בכנרת‪ :‬השוואה של‬ ‫‪ 2102‬עם הנתונים הרב‪-‬שנתיים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כלורופיל‪ ,‬מג'‪ 3‬מ‬ ‫רב‪-‬שנתי‬ ‫‪2102‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ינואר ‪-‬יוני‬ ‫יולי ‪-‬דצמבר‬ ‫ינואר‪-‬דצמבר‬ ‫‪2102 - 0951 0‬‬ ‫‪2102 -0952 2‬‬ ‫‪533±325‬‬ ‫‪177±49‬‬ ‫‪355±293‬‬ ‫‪/10±0/9‬‬ ‫‪020 ±/0‬‬ ‫‪211±75‬‬ ‫ייצור ראשוני‪ ,‬מג' פחמן‪ 3‬מ‪3 2‬יממה‬ ‫‪2‬‬ ‫רב‪-‬שנתי‬ ‫‪2102‬‬ ‫‪2005± 0229‬‬ ‫‪2551± 021‬‬ ‫‪299/± 015/‬‬ ‫‪1841±447‬‬ ‫‪1492±328‬‬ ‫‪1669±354‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪Chl annual average‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪19 8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪19 6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20 8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20 8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20 0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪PP, mgC m d‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪Chl a, mg m‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪PP annual average‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪09‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪19‬‬ ‫איור ‪ :29‬ממוצע שנתי של תכולת כלורופיל (למעלה) וייצור ראשוני (למטה) בעמודת המים העליונה של ‪05 – 1‬‬ ‫מ'‪ ,‬כפי שנמדדו בכנרת בתחנה ‪.A‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪A.N, mg C mg Chl a h‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J‬‬ ‫איור ‪ :25‬ערכי מספר ההטמעה (‪ )assimilation number = A.N.‬בעומק המיטבי‪ ,‬העומק בו לייצור הראשוני ערך מירבי‪,‬‬ ‫בכנרת בשנת ‪( 2102‬עיגול וקו שחור)‪ ,‬בהשוואה לממוצע החודשי הרב‪-‬שנתי (רבוע וקו אדום)‪ .‬הקו האנכי הדק מציין את‬ ‫ערכי סטיית התקן‪ .‬נתוני ‪ 2102‬מציגים את כל המדידות ואילו הממוצעים הרב‪-‬שנתיים מבוססים על נתונים בין‪ 11-‬ל‪52-‬‬ ‫מדידות כל אחד‪ A.N. .‬מחושב ע"י נירמול ערך הייצור הראשוני ליחידת כלורופיל ‪.a‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫נשימה כוללת‬ ‫יוסף יעקבי וסמיון קגנובסקי‬ ‫נשימה כוללת (‪ )Community respiration = CR‬נמדדה ב‪ /-‬עומקים‪ .‬בכל עומק נמדד ריכוז החמצן בעת‬ ‫הדיגום ואחרי שהייה בכלי סגור שהוחזק בחושך וההפרש בריכוז החמצן הוא ערך הנשימה‪ .‬ממדידות אלה‬ ‫חושב הערך האינטגרלי של הנשימה הכוללת‪ ,‬שערכו הממוצע בעמודת המים המחומצנת ב‪ 2102-‬היה ‪ 9.9‬מג'‬ ‫חמצן מ‪32‬יממה‪ .‬ערך זה הוא מן הגבוהים שנמדדו בכנרת ודמה למה שנמדד בשנים ‪ 2111 ,211/‬ו‪( 2115-‬איור‬ ‫‪ ,)20‬כאשר פרידיניום ייצר אוכלוסייה צפופה ביותר‪ .‬שנים בהן הפיטופלנקטון נשלט ע"י פרידיניום מאופיינות‬ ‫לא רק בממוצעים גבוהים במיוחד‪ ,‬אלא גם בשונות גבוהה; הממוצעים החדשיים של הנשימה הכוללת היו‬ ‫גבוהים במיוחד בעת הופעת הפרידיניום וכשלשה חדשים לאחר דעיכתו ונמוכים באורח ניכר מהממוצע הרב‪-‬‬ ‫שנתי בחדשיים לאחר מכן (איור ‪ .)29‬הוסיפה להגברת השונות העובדה שהנשימה בחדשים שבטרם הופעת‬ ‫הפרידיניום הייתה בערכים נמוכים מאד ואילו שנות פרידיניום הקודמות אופיינו דווקא ע"י נשימה יחסית‬ ‫גבוהה לחדשי החורף הראשונים‪ .‬המגמתיות העיתית בולטת בכל שנות הפרידיניום ובשל הערכים הגבוהים של‬ ‫חדשי החורף והאביב מדידות אלה בעצם מעצבות את הממוצעים הרב‪-‬שנתיים של הנשימה הכוללת‪ .‬השונות‬ ‫העיתית של הנשימה הכוללת ב‪ 2102-‬דמתה במשהו לשונות העיתית של הייצור הראשוני (איור ‪ )/1‬וגם זה‬ ‫אפיון של שנים של שליטת פרידיניום‪ .‬למרות עודף הייצור הגדול בחדשי הקיץ‪ ,‬בהשוואה לנשימה‪ ,‬הסך הכל‬ ‫של מטבוליזם הפחמן‪3‬חמצן היה גירעוני‪ ,‬בהיות הייצור הראשוני שווה ערך ל‪ 0.5/ -‬מג' חמצן מ‪32‬יממה‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪CR, mg O 2 m -2 d-1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪Year‬‬ ‫איור ‪ :20‬ממוצע שנתי של נשימה כוללת (‪ )Community respiration = CR‬בעמודת המים המחומצנת בתחנה ‪ A‬בשנים‬ ‫‪ .2102 – 2110‬הקו האנכי הדק מציין את סטיית‪-‬התקן‪ .‬נתוני העשור הקודם הם פרי עבודתו של ד"ר ארקדי פרפרוב‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪CR, mg O 2 m d‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2001-2012‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Month‬‬ ‫איור ‪ :29‬ממוצע חודשי של נשימה כוללת (‪ )Community respiration = CR‬בעמודת המים המחומצנת ב‪,2102-‬‬ ‫בהשוואה לממוצע הרב‪-‬שנתי של העשור הקודם‪.‬‬ ‫‪/1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪CR or PP, mg C m d‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪14CPP‬‬ ‫‪CR‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J‬‬ ‫איור ‪ :/1‬נשימה כוללת (‪ )Community respiration = CR‬בעמודת המים המחומצנת וייצור ראשוני (‪ )14CPP‬בכנרת ב‪-‬‬ ‫‪ . 2102‬נשימה כוללת נמדדת אמנם ביחידות של חמצן מקובע לחידת שטח‪3‬יחידת זמן‪ ,‬אך המרנו נתונים אלה למונחי‬ ‫פחמן לצורך השוואה ישירה עם הנשימה הכוללת‪.‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫קיבוע חנקן‬ ‫אורה הדס‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי ואסף סוקניק‬ ‫פריחות של ציאנובקטריה מקבעות חנקן בכנרת כמו אפניזומנון וצילינדרוספרמופסיס‪ ,‬מעלה שאלה לגבי‬ ‫היכולת להעריך את השינויים באוגר החנקן ומשמעותו לגבי התהליכים הביו‪-‬גיאוכימיים באגם‪ .‬ללא מדידה‬ ‫אמינה של רכיב קיבוע החנקן במאזן האגמי‪ ,‬תחזיות עונתיות ושנתיות לוקות בהערכה חסרה‪ .‬לפיכך יש‬ ‫חשיבות רבה לבחון את החשיבות היחסית של קיבוע החנקן במאזנים העונתיים ולהגדיר את הצורך בהשלמת‬ ‫מערך הניטור במדידות סדירות של קיבוע חנקן בכנרת‪ .‬בדיקות של פוטנציאל קיבוע החנקן בתרביות של‬ ‫אפניזומנון במעבדה ובמי כנרת שהודגרו בעומקים שונים ‪ in situ‬החלו בקיץ של שנת ‪ 2110‬ומאז מהווים חלק‬ ‫מהניטור השגרתי באגם בקיץ ובסתיו‪ .‬המדידה מסתמכת על פעילות האנזים ניטרוגנאז המצוי בתאים מיוחדים‬ ‫הקרויים הטרוציסטים‪ ,‬והאחראי על קיבוע החנקן האטמוספרי‪ .‬המעקב במעבדה נעשה ע"י תהליך חיזור גאז‬ ‫האצטילן לאתילן ע"י הניטרוגנאז‪ ,‬ומדידת שעורי האתילן הנוצרים על ידי כרומטוגראף גזים (‪ .)GC‬מצאנו‬ ‫שקיבוע החנק ן תלוי באנרגיית אור‪ ,‬עולה עם הזמן‪ ,‬מעוכב על ידי אמוניה ובחושך הוא אינו מתקיים‪ .‬קיימת‬ ‫תלות בין פריחות ציאנובקטריה מקבעות חנקן באגם לבין ההרכב הכימי של עמודת המים‪ ,‬כשקיבוע החנקן‬ ‫תלוי בין יתר הגורמים בכמויות החנקן המקובע המגיעות לאגם בזרימות השטפוניות מאגן ההיקוות ובריכוזים‬ ‫שלו בקיץ (תהליכי הדניטריפיקציה) וכן בפולסים של חנקן אנאורגני‪ ,‬בעיקר אמוניה בקיץ ובסתו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2102‬נמדדו ערכים גבוהים של קיבוע חנקן‪ ,‬שהחל ביולי ונמשך עד נובמבר‪ .‬בתחילת יולי ריכוזי האמון‬ ‫היו מעל ‪ 21‬מיקרוגרם לליטר אך לקראת אמצע יולי ריכוזי ה ‪( DIN‬אמוניה וניטראט) ירדו למיקרומול בודדים‬ ‫בעמודת המים שבין ‪ 1-01‬מ'‪ ,‬מה שנותן יתרון למקבעי חנקן אטמוספרי שאינם תלויים בהספקת חנקן מקובע‪.‬‬ ‫במקביל לירידה בחנקן המסיס בעמודת המים נצפתה עלייה בציאנובקטריה מקבעות חנקן ובשיעורי קיבוע‬ ‫‪/0‬‬ ‫החנקן (איור ‪ .)/0‬ביוני נמצאו ‪ 51‬פילמנטים למל' של צילינדרוספרמופסיס ו ‪ 21‬של אפניזומנון‪ .‬ביולי התחילה‬ ‫פריחה של צילינדרוספרמופסיס עם מקסימום של ‪ 2111‬פילמנטים ו‪ 111‬הטרוציסטים במל' וכ‪ /19 -‬פילמנטים‬ ‫במל' של אפניזומנון כשבכל פילמנט יש הטרוציסט‪ .‬פריחה של אפניזומנון התחילה באוגוסט‪ ,‬ובספטמבר היו‬ ‫כ‪ 0211-0/11 -‬פילמנטים למל' הן של אפניזומנון והן של צילינדרוספרמופסיס בעמודת המים העליונה‪ .‬היחס‬ ‫בין הפילמנטים וההטרוציסטים באפניזומנון המשיך להיות ‪ 0:0‬כלומר היה קיים פוטנציאל גבוה לקיבוע חנקן‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בסוף ספטמבר התקבלו ערכי קיבוע חנקן של ‪ 9/‬מיקרומול אתילן לשעה למ‪.2‬‬ ‫איור ‪ :/0‬קיבוע חנקן בעמודת המים (תחנה ‪ )A‬בכנרת בקיץ‪ -‬סתיו ‪ .2102‬אדום‪ :‬יצירת אתילן ננומול פר מיקרוגרם‬ ‫כלורופיל לשעה‪ .‬שחור‪ :‬יצירת אתילן פמטומול פר הטרוציסט לשעה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2115‬נמדדו ערכי קיבוע חנקן הגבוהים ביותר‪ 02/ ,‬טון פר אגם‪ .‬בשנת ‪ 2100‬ערכי קיבוע החנקן היו‬ ‫נמוכים כ‪ 9.9 -‬טון לאגם (טבלה ‪ )1‬כתוצאה מהמצאות חנקן מסיס מקובע בעמודת המים‪ .‬בשנת ‪ 2102‬נמדדו‬ ‫ערכי קיבוע חנקן גבוהים (‪ 59‬טון פר אגם)‪ .‬שוב חוזרת התופעה שלצילינדרוספרמופסיס יתרון בתחילת הקיץ‬ ‫והאפניזומנון עולה בשלהי הקיץ ובסתיו‪ .‬שיעור קיבוע החנקן ב‪ 2102 -‬נמצא בטווח הגבוה של הערכים‬ ‫שנמדדו החל משנת ‪( 2110‬טבלה ‪.)1‬‬ ‫‪/2‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬קיבוע חנקן בכנרת בשנים ‪( 2110-2102‬טון פר אגם)‪.‬‬ ‫שנה‬ ‫‪2110‬‬ ‫‪2112‬‬ ‫‪211/‬‬ ‫‪2111‬‬ ‫‪2115‬‬ ‫‪2119‬‬ ‫‪2115‬‬ ‫‪2110‬‬ ‫‪2119‬‬ ‫‪2101‬‬ ‫‪2100‬‬ ‫‪2102‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫חנקן מקובע‪ ,‬טונות‬ ‫לאגם‬ ‫‪95.5‬‬ ‫‪02.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0/.1‬‬ ‫‪02/‬‬ ‫‪/5.0‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪00.0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪2102‬‬ ‫חיידקים‬ ‫טומי ברמן ונחמה רושנסקי‬ ‫חיידקים הטרוטרופיים הם מרכיב חשוב במארג המזון‪ ,‬עם תפקיד מרכזי בפירוק חומר אורגני ומיחזור‬ ‫נוטריאנטים‪ .‬ניטור של חיידקים (מספר כללי וייצור שניוני ב‪ 9-‬עומקים בתחנה ‪ ) A‬החל ב‪ 2110-‬ונמשך ב‪-‬‬ ‫‪ 2102‬בתדירות של פעם בחודש‪ .‬מעקב שגרתי אחר פרמטרים אלה חשוב בכדי לגלות שנויים בתפקוד הלולאה‬ ‫המיקרוביאלית בפרט ובאקוסיסטמה של האגם בכלל‪.‬‬ ‫ספירת חיידקים כללית (מיקרוסקפיה לאחר צביעה ב‪)DAPI-‬‬ ‫מאז ‪ 2110‬ועד ‪ 2101‬נצפתה ירידה בממוצע השנתי של מספר החיידקים בכנרת‪ .‬יתכן שירידה זו נעצרה ב‪,2100-‬‬ ‫ולמעשה אפשר שלא היה שינוי משמעותי בממוצעים השנתיים מ‪ 2110-‬עד ‪ .2101‬בכל אופן‪ ,‬יתכן שאפשר‬ ‫להבחין בשינוי המגמה החל מ‪( 2100-‬איור ‪ )/2‬אם כי יש לחכות שנה‪-‬שנתיים לברר אם שינוי המגמה מובהק‪.‬‬ ‫הממוצע השנתי של מספרי החיידקים ב‪ 2.42 x 106) 2102 -‬תאים‪ /‬מל'( נמוך עדיין מהממוצע הרב‪-‬שנתי מ‪-‬‬ ‫‪ 2110‬עד ‪ 3.33 x 106) 2102‬תאים‪ /‬מל'(‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בתקופה מ‪ 0991-‬עד ‪ 0995‬נשמרה יציבות יחסית במספר‬ ‫החידקים )‪ 3.35 x 106‬תאים‪ /‬מל'(‪.‬‬ ‫התפלגות הספירות החודשית הייתה משונה ב‪ .2102-‬במקום הירידה במספר החידקים שנצפתה בדרך כלל‬ ‫אחרי חודשי הקיץ‪ ,‬היו עליות בספטמבר ואוקטובר‪ ,‬ירידה חדה בנובמבר ובדצמבר עליה תלולה ומובהקת‬ ‫מאד (איור ‪ .)//‬יתכן שהעלייה בדצמבר נגרמה עקב כניסת מים מוגברת כתוצאה מגשמים כבדים שהיו באותו‬ ‫חודש זמן קצר לפני הדיגום (ב‪ .)05.02-‬מעניין לציין שהתבנית החודשית של ייצור שניוני של החידקים ב‪2102-‬‬ ‫לא דמתה לזו של מספרי החידקים (ראה למטה)‪.‬‬ ‫‪//‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪cells ml-1 x 106‬‬ ‫‪Bacterial counts 1-15m‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 Avg.‬‬ ‫איור ‪ :/2‬ממוצעים וסטיות תקן שנתיים של מספר תאי חידקים‪3‬מל' (לפי ממוצע ‪ 0‬מ' עד ‪ 05‬מ' ) מ‪ 2110-‬עד ‪.2102‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪Total Bacteria 2012‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪cells/ml x‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪Month‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪F‬‬ ‫איור ‪ ://‬ממוצע חודשי של מספר תאי חידקים‪3‬מל' בעומקים ‪ 0‬עד ‪ 05‬מ' בכנרת‪.2102 ,‬‬ ‫ייצור שניוני של חידקים ( ‪ ,) BBP‬לפי שיטת הקליטה של לאוצין מסומן רדיואקטיבית‪.‬‬ ‫הייצור החיידקי נמדד באופן קבוע מתחילת ‪ .2110‬כמו ברוב השנים‪ ,‬ב‪ 2102-‬הייתה מגמה לערכים גבוהים‬ ‫יחסית בחודשי הקיץ (איור ‪ .)//‬הממוצע השנתי של ‪ BBP‬היה‪ ,‬בדומה לממוצע השנתי של ספירת החיידקים‪,‬‬ ‫הראה עליה מתונה אך ברורה לאומת ‪( 2100‬איור ‪ .)/1‬יהיה מעניין לראות אם יהיה המשך לעליות בשנים‬ ‫הבאות‪.‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪BBP 2012‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪mgC m-2 d-1‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪/1‬‬ ‫איור ‪ :/1‬ייצור חיידקי (‪ ,BBP‬מג' פחמן‪3‬ממ"ר‪3‬יום) לפי חודש בשנת ‪.2102‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪BBP 1-15m‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪mgC m-2 d-1‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 Avg.‬‬ ‫איור ‪ :/5‬ממוצעים וסטיות תקן שנתיים של ייצור חיידקי‪ ,BBP( ,‬מג' פחמן‪3‬ממ"ר‪3‬יום)‪ ,‬מ‪ 0-‬מ' עד ‪ 05‬מ'‪ 2110 ,‬עד ‪,2102‬‬ ‫וממוצע לכל התקופה‪.‬‬ ‫סיכום ‪ 2110‬עד ‪ :2102‬כמות (ספירת) חיידקים (‪ )BC‬וייצור שניוני של חיידקים (‪.)BBP‬‬ ‫מאז ‪ 2110‬עד ‪ 2100‬ניטור מספר החיידקים והייצור השניוני שלהם הראה נטייה ברורה ומובהקת של ירידה‬ ‫בשני הפרמטרים ששיקף אולי המגמה של "התדלדלות" מסוימת במצב הפרודוקטיביות הכללית של האגם‬ ‫בעקבות השינויים באוכלוסיות היצרנים הראשוניים והעלמות פרידיניום‪ .‬בשנת ‪ ,2102‬בה התפתחה פריחה‬ ‫משמעותית של פרידיניום‪ ,‬נרשמו עליות במספר החיידקים והייצור השניוני שלהם (איור ‪ .)/9‬בעקבות‬ ‫השיטפונות החזקים בחורף ‪ 2102-210/‬סביר להניח שגם באביב ‪ 2102‬תתפתח פריחת פרידיניום ותתכן עליה‬ ‫נוספת במספר החיידקים והייצור השניוני שלהם‪.‬‬ ‫גם ב‪ 2102-‬נשמרה הקורלציה הלוגריתמית המובהקת בין מספר החיידקים ובין הפעילות המטבולית של‬ ‫החיידקים (איור ‪.)/5‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪BBP‬‬ ‫‪BC‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫)‪Annual averages BBP and BC (0-15M‬‬ ‫‪BBP mgC.m-2.d-1‬‬ ‫‪BC Cells *106 ml-1‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫איור ‪ :/9‬ממוצעים שנתיים של ייצור חיידקי (‪ , BBP‬מג' פחמן‪3‬ממ"ר‪3‬יום) וספירת חיידקים ( ‪ ,BC‬תאים‪ /‬מל' ‪,)019 x‬‬ ‫ממוצע ‪ 0‬מ' עד ‪ 05‬מ'‪ ,‬מ‪ 2110-‬עד ‪.2102‬‬ ‫‪/5‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪y = 186.05x + 113.32‬‬ ‫‪R² = 0.5511‬‬ ‫‪p=0.006‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪BC cells ml-1 x 106‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪BBP ugC l -1 d-1‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫איור ‪ :/5‬זיקה בין מספרי החיידקים (‪ , BC‬תאים‪/‬מל' ‪ )019 x‬ובין ייצור שניוני של חיידקים (‪ ,BBP‬מג' פחמן‪3‬ממ'ר‪3‬יום)‪,‬‬ ‫ממוצעים שנתיים מ‪ 2110-‬עד ‪.2102‬‬ ‫‪ 2.01‬ניטור זואופלנקטון‬ ‫גדעון גל ושרה צ'ווה‬ ‫ניטור הזואופלנקטון בכנרת נערך מאז ‪ 211/‬בשני אופנים‪ :‬מיקסים ופרופילים‪ .‬הראשון מהווה המשך של שיטת‬ ‫הדיגום בה נעשה שימוש בכנרת עוד מתחילת שנות ה‪ 51-‬לעומת שיטת הפרופילים שהחלה בפברואר ‪211/‬‬ ‫(ראה דוח שנתי ‪ .)211/‬שיטת הפרופילים עברה מספר שינויים קטנים במהלך שנת ‪ 2111‬שכללו שינויים‬ ‫בעומקים על מנת להתאים את מספר הדגימות לכוח האדם העומד לרשותנו‪ ,‬וכן מעבר לספירת דוגמאות‬ ‫במיקרוסקופ הפוך במקום שימוש בבינוקולור‪.‬‬ ‫במעקב אחר השינויים בצפיפות הכוללת של הזואופלנקטון באגם מאז שנות ה‪ ,51-‬בעזרת דגימות המיקסים‬ ‫(איור ‪ ,)/0‬ניתן לראות שבשנה האחרונה חלה שוב ירידה בצפיפות הזואופלנקטון אחרי העליה שנצפתה ב‪-‬‬ ‫‪ .2100‬השינויים הללו מעידים על המשך חוסר יציבות באוכלוסיית הזואופלנקטון במבט רב שנתי‪ ,‬בניגוד לאופי‬ ‫האוכלוסייה בשנים האחרונות של המאה הקודמת (‪ .)0999-2110‬יש מקום לציין שעפ"י דיגומי הפרופילים‬ ‫בשנה החולפת דווקא חלה עליה בהמשך לעליה שנצפתה בשנת ‪ .2100‬מתוך ניתוח חודשי של תוצאות הניטור‬ ‫(שיטת המיקסים) עולה כי הירידה בצפיפויות הזואופלנקטון‪ ,‬ביחס לשנה הקודמת‪ ,‬הייתה עקבית במהלך‬ ‫החורף‪-‬אביב (חודשי פברואר‪-‬יוני) ושוב בסתיו‪ .‬בחודשי הקיץ צפיפויות הזואופלנקטון היו גבוהות מהצפיפויות‬ ‫בשנת ‪ 2100‬שנבעו מעליה בצפיפות הציקלואופידים (מזוציקלופס)‪ ,‬הקלדוסירה (בעיקר מינים מהסוגים‬ ‫דיאפנוזמה‪ ,‬קידורוס‪ ,‬וצריודאפניה) במהלך חודש יולי ועליה משמעותית בצפיפויות הרוטיפרים (בעיקר מינים‬ ‫מהסוג אנוראופסיס‪ ,‬וקראטאלה) במהלך חודשי הקיץ‪.‬‬ ‫עפ"י דגימות המיקסים‪ ,‬הערכים החודשיים של צפיפות הזואופלנקטון היו נמוכים מהערכים החודשיים על פי‬ ‫הממוצע הרב שנתי (‪ .)0951-211/‬למעט חודשיים (ינואר ואפריל) בכל שאר החודשים הצפיפות החודשית‬ ‫הממוצעת הייתה נמוכה מהממוצע הרב שנתי ב‪ 00-11%‬עם ממוצע של ‪ 22%‬מהערך של הממוצע החודשי הרב‪-‬‬ ‫שנתי (איור ‪ .)/9‬ערכים אלו לא היו חריגים ואף דומים לערכים שנצפו מאז ‪ 2119‬במספר מקרים‪.‬‬ ‫‪/9‬‬ ‫מתוך בחינה של הערכים עפ"י דיגום הפרופילים ניתן לראות חוסר התאמה לתוצאות המיקסים‪ .‬בניגוד‬ ‫לתוצאות המיקסים‪ ,‬בשנה האחרונה חלה עליה שהיוותה המשך למגמת העליה שנצפתה בשנה הקודמת‬ ‫והערכים היו דומים לערכים שנצפו בשנים ‪ 2110‬ו‪( 2119-‬איור ‪.)/0‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪200‬‬ ‫)‪Density (#/L‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪Year‬‬ ‫איור ‪ :/0‬צפיפות שנתית ממוצעת של הזואופלנקטון באגם‪ ,‬על פי דיגום המיקסים‪ ,‬בין השנים ‪ .0999-2102‬הכוכבים‬ ‫מציינים ערכי צפיפות שנתית ממוצעת על פי דיגום הפרופילים (עבור השנים ‪.)211/-2102‬‬ ‫‪/5‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪multiannual mean‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪400‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪600‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חודש‬ ‫איור ‪ :/9‬צפיפות חודשית ממוצעת של זואופלנקטון עבור השנים ‪( 2119-2102‬עמודות) והממוצע החודשי הרב שנתי‬ ‫לשנים ‪ 0951-211/‬עם סטיות תקן (קו אנכי)‪ ,‬על פי דיגום המיקסים‪.‬‬ ‫מאז תחילת דיגום הפרופילים ב‪ 211/-‬קיימים הבדלים באומדני צפיפות הזואופלנקטון באגם עם ערכים‬ ‫גבוהים יותר באופן עקבי בדיגום הפרופילים ביחס לדיגום המיקסים למעט השנים ‪ .2115 ,211/‬ההבדלים‬ ‫העקביים בין שתי השיטות נובעים מאופן הדיגום‪ .‬בשיטת המיקסים נדגם נפח מים קטן יחסית (‪ 0‬ליטר)‬ ‫במספר עומקים המעורבבים יחדיו ומסך הנפח מוצא ליטר מים לבדיקה במעבדה‪ .‬בשיטת הפרופילים‪ ,‬בכל‬ ‫עומק נדגמים ‪ 01‬ל' מים וכל דגימה כזאת נבדקת במעבדה במלואה‪ .‬המשמעות היא שמינים בעלי צפיפות‬ ‫נמוכה אינם הולכים לאיבוד בדיגום בשיטת הפרופילים‪ .‬אך חשוב מכך‪ ,‬יש ביטוי מדויק יותר של מינים אשר‬ ‫מרוכזים בעומקים מסוימים ואינם מפוזרים באופן אחיד בעמודת המים‪ .‬ואכן‪ ,‬אם בוחנים את הפיזור של‬ ‫קבוצות הזואופלנקטון בעמודת המים בעונות השונות ניתן לראות את ההטרוגניות שבפיזור האנכי שלהם‬ ‫(איור ‪.)11‬‬ ‫‪/0‬‬ ‫טמפרטורה‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫‪10‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ז‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ו‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ח‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Cop.‬‬ ‫‪Clad.‬‬ ‫‪Rot.‬‬ ‫‪Temp.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫עומק‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עומק‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ד‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫עומק‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫ה‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫עומק‬ ‫‪20‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ג‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫צפיפות יחסית‬ ‫איור ‪ :11‬ערכי הצפיפות החודשיים הממוצעים של קופפודים (קו רציף)‪ ,‬קלדוצירה (קו מקווקו צפוף)‪ ,‬רוטיפרים (קו‬ ‫מקווקו) וטמפרטורה (קו מנוקד) בחודשים ינואר (א‪,‬ב)‪ ,‬מרץ (ג‪,‬ד)‪ ,‬יולי (ה‪,‬ו) ואוקטובר (ז‪,‬ח) בשנים ‪( 2115‬עמודה ימינית)‬ ‫ו‪( 2119-‬עמודה שמאלית)‪.‬‬ ‫במהלך חודש ינואר‪ ,‬כשהאגם מעורבב‪ ,‬הפיזור האנכי בעל שונות קטנה יחסית‪ .‬אך עם התפתחות‬ ‫התרמוקלינה‪ ,‬השונות הולכת וגדלה עם ריכוז משמעותי של פרטים‪ ,‬כגון רוטיפרים‪ ,‬בקיץ ובסתיו באזור מפל‬ ‫הטמפרטורה‪ .‬כאשר דגימות מהעומקים שונים מעורבבים יחדיו ומיוצגים ע"י תת‪-‬דגימה בודדת הרי במהלך‬ ‫‪/9‬‬ ‫חודש ינואר‪ ,‬כשהאגם מעורבב‪ ,‬הפיזור האנכי בעל שונות קטנה יחסית‪ .‬אך עם התפתחות התרמוקלינה‪,‬‬ ‫השונות הולכת וגדלה עם ריכוז משמעותי של פרטים‪ ,‬כגון רוטיפרים‪ ,‬בקיץ ובסתיו באזור מפל הטמפרטורה‪.‬‬ ‫כאשר דגימות מהעומקים שונים מעורבבים יחדיו ומיוצגים ע"י תת‪-‬דגימה בודדת הרי שהמידע על הריכוזים‬ ‫הגדולים הללו לא באים לידי ביטוי והתוצאה היא תת‪-‬הערכה של צפיפות הזואופלנקטון באגם‪ .‬על כן‪ ,‬אם‬ ‫בוחנים את אומדני הצפיפויות עפ"י שתי השיטות בחודשים השונים ניתן לראות שההבדלים הגדולים ביותר‬ ‫מתרחשים כאשר חלק מהמינים‪ ,‬גדולים כקטנים‪ ,‬כדוגמת קופפודים בוגרים ומיני רוטיפרים שונים (איור ‪,)10‬‬ ‫מרוכזים בריכוזים גדולים בעומקים ספציפיים ואינם מפוזרים באופן אחיד על פני עמודת המים‪.‬‬ ‫מדיגומי הפרופילים הללו ניתן גם ללמוד על השינוי העונתי בפיזור המינים השונים בעמודת המים‪ .‬לצורך‬ ‫הדגמה‪ ,‬אנו מציגים דוגמאות למידע הזה על בסיס נתונים של שנתיים‪ 2115 ,‬ו‪( 2119-‬איור ‪ .)11‬במהלך חודשי‬ ‫החורף‪ ,‬הזואופלנקטון מפוזר אחיד בעמודת המים באופן יחסי פרט ל‪ 0-‬מ' העליון וערכים יחסית גבוהים של‬ ‫רוטיפרים בעומק‪ .‬עם התפתחות התרמוקלינה באביב‪ ,‬ניתן לראות ריכוז של חלק גדול יותר של האוכלוסייה‬ ‫בעומק של כ‪ 5-‬מ' (קלדוצירה ורוטיפרים) ובמהלך ‪ 2115‬היה ריכוז גבוה של קופפודים בתחתית התרמוקלינה‪.‬‬ ‫ערכי המקסימום הרדודים של הרוטיפרים‪ ,‬בתקופת האביב‪ ,‬מגיעים לעיתים לערכים גבוהים כדוגמת אפריל‬ ‫‪ 2100‬שבו המין ‪ Keratella cochlearis‬הגיע לערכים שבין ‪ 0911-2211‬פרטים לליטר בעומקים שבין ‪ /-5‬מ'‪.‬‬ ‫במהלך הקיץ הזואופלנקטון תחום בשכבה המוגדרת‪ ,‬בחלקה התחתון‪ ,‬ע"י עומק התרמוקלינה עם ערכי‬ ‫מקסימום של רוטפירים באזור מרכז המטאלימניון בעומק של כ‪ 05-‬מ' בצפיפויות לעיתים גבוהות (>‪0,111‬‬ ‫פרטים לליטר)‪.‬‬ ‫ערכי שיא של ‪ 0111‬ו‪ 0011-‬פרטים לליטר נרשמו ב‪ 09-‬וב‪ 21-‬ליוני ‪ ,2110‬בהתאמה‪ ,‬וכ‪ 0511-‬פרטים לליטר ב‪09-‬‬ ‫ליולי‪ .2119 ,‬לעומת הרוטיפרים‪ ,‬ההתפלגות של הקופפודים והקלדוסירה מאופיינת בהטרוגניות בפיזור האנכי‬ ‫אך העומק שבו מופיע עיקר האוכלוסייה אינו אחיד (איור ‪ 11‬ה‪,‬ו)‪ .‬במהלך הסתיו‪ ,‬טרום היפוך עמודת המים‪,‬‬ ‫אנו רואים התפלגות אנכית יחסית אחידה של הקופפודים והקלדוצירה מפני המים ועד לתרמוקלינה‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬ניתן לרוב למצוא ערכי צפיפות גבוהים של רוטיפירים בסמוך לחלקו העמוק של המטאלימניון‪ .‬נכון‬ ‫להיום צפיפות הזואופלנקטון הגבוהה ביותר שתועדה הייתה של רוטיפר ממין ‪ Anuraeopsis fissa‬שנמצא‬ ‫בצפיפות של ‪ 5,011‬פרטים לליטר ב‪ 21.02.2115-‬בעומק של ‪ 21‬מ'‪ ,‬בתרמולקלינה‪ .‬לאור השונות הרבה בפיזור‬ ‫האנכי‪ ,‬אין ספק שדיגום הפרופילים הוא לא רק חיוני אלא גם מספק אומדנים מדויקים יותר של צפיפות‬ ‫הזואופלנקטון באגם‪.‬‬ ‫ניתן לבחון את אוכלוסיית הזואופלנקטון כקבוצות פונקציונאליות במקום כקבוצות טקסונומיות‪ .‬אם בוחנים‪,‬‬ ‫עבור התקופה ‪ ,2119-2102‬את ההבדלים בין הצפיפויות החודשיות על פי חלוקה לשלש קבוצות פונקצינאליות‬ ‫הכוללות את הטורפים (קופפודים בוגרים)‪ ,‬הצמחוניים (קלדוצירה והקופפודיטים) והמיקרו‪-‬זואופלנקטון‬ ‫(רוטיפרים והנאופליי)‪ ,‬ניתן להבחין במספר מגמות (איור ‪ .)12‬ראשית‪ ,‬ניתן לראות שהירידה היחסית בצפיפות‬ ‫הכוללת של הזואופלנקטון במהלך השנה (עפ"י המיקסים) נבעה משינויים בכל שלושת הקבוצות אם כי דגם‬ ‫השינויים היה שונה בין הקבוצות‪ .‬בחצי הראשון של השנה ובחודשיים האחרונים הזואופלנקטון הטורף היה‬ ‫בעל צפיפות נמוכה מהשנה הקודמת‪ .‬אם בחודשים פברואר‪-‬אפריל הצפיפויות בשנת ‪ 2100‬היו גבוהות בהרבה‬ ‫משנת ‪ 2102‬הרי שבחודשים יוני‪-‬יולי היחס התהפך ובמהלך חודשים אלו בשנת ‪ 2102‬הצפיפויות היו גבוהות‬ ‫באופן משמעותי‪ .‬בשאר החודשים ההבדלים היו קטנים‪ .‬לעומתם‪ ,‬הזואופלנקטון הצמחוני היה נמוך בשנה‬ ‫החולפת בכל החודשים למעט שלושה (ינואר‪ ,‬פברואר ויולי) והצפיפויות בשנת ‪ 2100‬היו גבוהות בממוצע ב‪-‬‬ ‫‪ 5/%‬מאשר אלו בשנת ‪ .2102‬מעניין לציין את מגמת העליה העקבית שלהם במהלך שנת ‪ 2102‬בחודשים מרץ‪-‬‬ ‫יולי‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬הצפיפות גדלה ב‪ 29-91%‬בחודש עד לירידה בערכים בחודש אוגוסט‪ .‬המגמה הקבועה‬ ‫של עליה בצפיפויות במהלך החודשים הללו אינה מגמה שנצפית כל שנה באגם ובמהלך שנת ‪ 2100‬נצפה מגמה‬ ‫דומה אך בין החודשים אוגוסט לנובמבר‪ .‬ולעומתם‪ ,‬למעט ארבעה חודשים (ינואר‪ ,‬מאי‪-‬יולי) שבהם תועדו‬ ‫צפיפויות גבוהות של מיקרו‪-‬זוואפלנקטון ביחס לשנת ‪ 2100‬הרי שבשאר החודשים ההבדלים לא היו גדולים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫השינויים הלא מהותיים בצפיפויות קבוצות הזואופלנקטון השונות במהלך ‪ 2102‬באים על רקע אוכלוסיה‬ ‫גדולה של דגי לבנון באגם בעלי מצב גוף טוב (ג'‪ .‬שפירו‪ ,‬אגף הדיג)‪ .‬מצב זה מעיד על חוסר מגבלת מזון עבור‬ ‫הלבנון‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬והעדר לחץ בולט של בקרה עלית (‪ )top-down‬על הזואופלנקטון‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫זואופלנקטון טורף‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫זואופלנקטון צמחוני‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫‪350‬‬ ‫מיקסים‬ ‫פרופילים‬ ‫מיקרוזואופלנקטון‬ ‫‪300‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪250‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫איור ‪ : 10‬ערכי הצפיפות השנתית הממוצעת של מיני הזואופלנקטון הטורפים (איור עליון) הצמחונים (איור אמצעי)‬ ‫והמיקרו‪-‬זואופלנקטון (איור תחתון) עבור השנים ‪ .211/-2102‬מוצגים אומדני הצפיפויות על פי שיטת המיקס (עמודות‬ ‫כהות) ושיטת הפרופיל (עמודות בהירות)‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪80‬‬ ‫זואופלנקטון טורף‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪60‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪200‬‬ ‫זואופלנקטון צמחוני‬ ‫‪120‬‬ ‫‪80‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪160‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪700‬‬ ‫מיקרוזואופלנקטון‬ ‫‪600‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪200‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חודש‬ ‫איור ‪ : 12‬צפיפות חודשית ממוצעת של שלושת הקבוצות הפונקציונאליות של הזואופלנקטון באגם‪ :‬הזואופלנקטון‬ ‫הטורף (איור עליון)‪ ,‬הצמחוניים (איור אמצעי)‪ ,‬והמיקרו‪-‬זואופלנקטון (איור תחתון) עבור השנים ‪ ,2119-2102‬על פי דיגום‬ ‫המיקסים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בחינה של שלבי ההתפתחות של הקופפודים באגם מעידה על הבדלים במגמות על בסיס שנתי‪ .‬השלבים‬ ‫הצעירים ביותר‪ ,‬הנאופליי‪ ,‬הציגו עליה של ‪ /5%‬במספר הפרטים לליטר במהלך השנה לעומת שנת ‪ ,2100‬עפ"י‬ ‫דגימות הפרופילים לעומת ירידה מתונה ביותר של ‪ /%‬על בסיס המיקסים (איור ‪.)1/‬‬ ‫נאופליי‬ ‫‪200‬‬ ‫מיקסים‬ ‫פרופילים‬ ‫‪120‬‬ ‫‪80‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪160‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫‪80‬‬ ‫קפופודיטים‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪60‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫בוגרים‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫רטיל‪/‬םיטרפ( תופיפצ(‬ ‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫איור ‪ :1/‬ערכי צפיפות של שלבי ההתפתחות השונים של הקופפודים במהלך השנים ‪ 211/-2102‬על פי שתי שיטות‬ ‫הדיגום‪ :‬המיקסים (עמודות כהות) והפרופילים (עמודות בהירות)‪.‬‬ ‫‪1/‬‬ ‫לעומת‪ ,‬בריכוז הקופפודיטים חל ירידה על בסיס שתי שיטות הדיגום‪ .‬ירידה של ‪ 29%‬ו‪ 10%-‬עפ"י שיטת‬ ‫הפרופילים והמיקסים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬גם בשלבים הבוגרים חלה ירידה בצפיפות‪ ,‬על פי שתי השיטות‪ .‬במקרה זה‬ ‫הירידה הייתה ‪ 09%‬ו‪ 2/%-‬עפ"י שיטת הפרופילים והמיקסים‪ ,‬בהתאמה‪ .‬ערכי הצפיפות של הקופפודיטים ושל‬ ‫הבוגרים דומים לערכים שנצפו באגם מאז ‪ ,2119‬למעט שנת ‪ 2101‬שהייתה חריגה‪ .‬במקרה של השלבים‬ ‫הצעירים ביותר הערכים היו גבוהים יחסית לערכים של השנים האחרונות‪.‬‬ ‫הקופפודים באגם מונים שני מינים בלבד‪ ,‬המזוציקלופס והתרמוציקלופס שהראשון הוא המין הגדול מבין‬ ‫השניים‪ .‬במהלך שנות ה‪ 01-‬חלה שינוי בהרכב היחסי של מיני הקופפודים מאוכלוסיה שבעיקרה מיני‬ ‫מזוציקלופס לאוכלוסיה שבעיקרה מיני תרמוציקלופס‪ .‬המשמעות הייתה מעבר לאוכלוסיה עם פרטים קטנים‬ ‫יותר ובעלת ביומסה נמוכה יותר שנקשרה ללחץ טריפה של דגי הלבנון על הזואופלנקטון‪ .‬במהלך השנה‬ ‫האחרונה אנו עדים לרוב של פרטים מהמין מזוציקלופס בשלבים של הבוגדים לאורך רוב השנה (איור ‪.)11‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪Meso-adult‬‬ ‫‪thermo-adult‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מספר פרטים לליטר‬ ‫‪30‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec‬‬ ‫איור ‪ :11‬ערכי צפיפות של השלבים הבוגרים של שני מיני הקופפודים במהלך שנת ‪ 2102‬עפ"י דיגום הפרופילים‪:‬‬ ‫המזוציקלופס (‪ ,)Meso‬עמודות כהות‪ ,‬והתרמוציקלופס (‪ )Thermo‬בעמודות הבהירות‪.‬‬ ‫איור ‪ :15‬יחס ריכוז השלבים הבוגרים של שני מיני הקופפודים‪ -‬מזוציקלופס (המין הגדול) ותרמוציקלופס על בסיס‬ ‫ממוצעים שנתיים‪ .‬הקו השחור האופקי מייצג יחס של ‪ 0‬בו הצפיפות של שני המינים שווה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ניתן לראות הבדלים ניכרים בתקופה של יוני‪-‬נובמבר עם ערכי צפיפות של מזוציקלופס הגבוהים בין פי ‪ 1‬לבין‬ ‫פי ‪ 5‬מהצפיפויות של התרמוציקלופס‪ .‬יש לציין שהתוצאות מפתיעות לאור אוכלוסיית הלבנון הגדולה‬ ‫שהתקיימה באגם במהלך שנת ‪ .2102‬שוב עדות לכך שלא התקיימה במהלך השנה האחרונה בקרה עילית על‬ ‫הזואופלנקטון באגם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשנה החולפת היחס בין השלבים הבוגרים של המזוציקלופס (המין הגדול)‬ ‫לתרמוציקלופס היה בעל הערך גבוה יותר מאז אמצע שנות ה‪( 01-‬איור ‪ .)15‬הערך הגבוה מבטא המשך של‬ ‫תקופה מאז ‪( 2115‬למעט ‪ )2100‬שבה היחס היה גדול מ‪ 0-‬אחרי תקופה של כמעט ‪ 21‬שנה שבה היחס היה קטן‬ ‫מ‪ .0-‬הסיבה לשינויים הללו לא ברורים ובאים במקביל לתקופה שבה לחץ הדיג על הלבנון היה נמוך‬ ‫והאוכלוסייה הייתה גדולה ובעלת מצב גוף טוב‪.‬‬ ‫במהלך השנה הקרובה תכנס לפעילות מערכת הפלוקאם שנרכשה בשנה שעברה‪ .‬המכשיר צפוי להכנס‬ ‫לשימוש בהדרגה ובמקביל לפעילות הניטור השגרתית‪ .‬בשלבים הראשונים יתבצע כיול של המכשיר כנגד‬ ‫דגימות של הניטור על מספר מוגבל של מינים של זואופלנקטון‪ .‬רק בשלב מאוחר יותר יעשה שימוש במכשיר‬ ‫לספירה ומדידה של טווח רחב של מינים‪.‬‬ ‫‪ 2.00‬ציליאטים‬ ‫גדעון גל וחמי מלינסקי‪-‬רושנסקי‬ ‫במהלך שנת ‪ ,2102‬בדומה לשנים האחרונות נערך ניטור הציליאטים פעם בחודש בתחנה ‪ A‬משלושה שכבות‬ ‫של עמודת המים‪ :‬פני המים (עומק ‪ 0‬מ')‪ ,‬אזור המטאלימניון (‪ 21‬מ') והשכבה העמוקה (‪ /1-11‬מ')‪ .‬בזמן‬ ‫השיכוב נלקחת דגימה נוספת מאיזור התרמוקלינה‪ .‬הספירה נעשית לפי סוגים טקסונומיים עבור הסוגים‬ ‫המוכרים לנו כמו ‪ ,Tintinidium, Coleps ,Vorticella,‬ולפי הצורות הגיאומטריות (כדור‪ ,‬גליל‪ ,‬ספרואיד) עבור‬ ‫ציליאטים שאיננו בטוחים בהגדרתם‪ .‬ניתן לתרגם את הספירות לביומסת פחמן עפ"י החישוב שב‪ 0 -‬מיקרוגרם‬ ‫משקל רטוב ישנם ‪ 011‬ננוגרם פחמן )‪ 140ng C‬ל‪.(1 m3 -‬‬ ‫מתוך ספירת דגימות הציליאטים במהלך שנת ‪ 2102‬נמצאו ערכי צפיפות (מספר הציליאטים ליחידת נפח)‬ ‫נמוכים מאלו שנצפו בשנת ‪ ,2100‬אם כי לא באופן מהותי (איור ‪.)19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫)‪Counts (cells/ml‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪Year‬‬ ‫איור ‪ :19‬ריכוז הציליאטים השנתי הממוצע על בסיס דיגום של שלושת שכבות עמודת המים‪ :‬האפילימניון‪,‬‬ ‫המטאלימניון‪ ,‬וההיפולימניון‪ .‬מספר הדגימות בשנה נע בין ‪ ./9-1/‬הקווים האנכיים מבטאים שגיאת התקן‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הירידה בצפיפות בשנת ‪ 2102‬נבעה מירידה בריכוזים בשכבת המים העליונה ובניגוד לעלייה הקלה בריכוזים‬ ‫בשכבות העמוקות יותר (איור ‪ .)15‬ריכוזי סה"כ הציליאטים (כל המינים והצורות) ב‪ 2102-‬בשכבת פני המים‪,‬‬ ‫המטאלימניון ובשכבה העמוקה היו בין ‪ 9.9‬ל‪ 00.5 -‬ציליאטים למ"ל עם ממוצע שנתי של ‪ 9.0‬תאים למ"ל‬ ‫שמעט נמוך מהממוצע שנצפה בשנת ‪ )9.9( 2110‬ומערכי ‪.)01.5-02.1( 2119-2100‬‬ ‫למרות שהשינוי בממוצע השנתי משנת ‪ 2100‬לשנת ‪ 2102‬היה קטן‪ ,‬נצפו שינויים בין השכבות (איור ‪.)15‬‬ ‫בשכבה הרדודה של עמודת המים הייתה ירידה של ‪ 05%‬בצפיפות הממוצעת בשנת ‪ 2102‬ביחס לשנת ‪2100‬‬ ‫אבל הצפיפות באזור המטאלימניון עלתה בשנת ‪ 2102‬בשיעור של ‪ 09%‬ביחס לשנת ‪ .2100‬בשכבות העמוקות‬ ‫הייתה עלייה של כ‪ 05%-‬בשנת ‪ 2102‬ביחס לשנת ‪ .2100‬הצפיפות הנמוכה יותר בשכבת האפילימניון לעומת‬ ‫שכבת המטאלימניון היא תופעה שנצפתה גם בשנים ‪ 2115 ,2119‬ו‪ .2101-‬יש לשער שחלק מהשינויים בחלק‬ ‫היחסי בשכבות השונות נובעים מהקושי לדגום את הציליאטים בצורה טובה בגלל הפיזור שלהם בעמודת‬ ‫המים (שכבה צרה שעוביה פחות ממטר באזור המטאלימניון)‪ .‬הדיגום שאנו עורכים מתבצע מעומק מסוים‬ ‫בעזרת דוגם מים ועל כן אנו עלולים לדגום מים שמעט עמוקים או רדודים מהשכבה הצפופה ובכך ל"פספס"‬ ‫את אותה שכבה צפופה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מגמת העלייה בצפיפות הציליאטים בשכבה העמוקה שחלה בשנת ‪2115‬‬ ‫ונקטעה בשנת ‪ 2100‬המשיכה בשנת ‪ 2102‬ביחס לקודמתה‪ .‬גם בשכבת המטאלימניון חלה בשנה האחרונה‬ ‫עלייה בצפיפויות ביחס לשנה שעברה אם כי בערכים נמוכים יותר מאלו שנצפו בין השנים ‪.2110-2101‬‬ ‫איור ‪ :15‬הצפיפות הממוצעת של ציליאטים (מספר למ"ל) בשכבות העומק השונות עבור התקופה ‪.2119-2102‬‬ ‫מעניין לציין‪ ,‬בהקשר של השונות בין השנים‪ ,‬שאנו רואים יציבות יחסית במידת השונות החל משנת ‪2110‬‬ ‫(איור ‪ .)10‬מידת השונות המחושבת על פי מקדם השונות (‪ ,)CV‬מעידה על יציבות בשונות בשכבה העמוקה‬ ‫בשנים ‪ 2119-2102‬למעט ערך חריג בשנת ‪ .2101‬השונות בשתי השכבות הרדודות יותר ממשיכה להיות דומה‬ ‫לערכים שנצפו משנת ‪ 2110‬אך נמוכה יותר מהערכים המחושבים לשנים ‪ 2119‬ו‪.2115-‬‬ ‫‪19‬‬ ‫איור ‪ :10‬חישוב של מקדם השונות (‪ ,)CV‬באחוזים‪ ,‬עבור כל אחת משכבות הדיגום בתקופה ‪.2119-2102‬‬ ‫הערכים הגבוהים של הציליאטים שנראו בשנים ‪ 2110-2101‬והערכים הנמוכים בשנת ‪ 2115‬חופפים למגמות‬ ‫שנראו בצפיפויות הרוטיפרים (ראה איור ‪ .)19A‬לעומת זאת‪ ,‬בשנים ‪ 2100-2102‬חל ניתוק בין המגמות של‬ ‫הרוטיפרים והציליאטים‪ .‬אם במהלך שנת ‪ 2100‬הציליאטים שמרו על יציבות מבחינת גודל האוכלוסיה‬ ‫הממוצעת הרי שבצפיפות הממוצעת של הרוטיפרים חלה ירידה של ‪ 15%‬שלוותה בעלייה בשנת ‪ ,2102‬במקביל‬ ‫לירידה מתונה בצפיפות הציליאטים‪.‬‬ ‫מעניין לראות את היציבות היחסית בגודל אוכלוסיית הציליאטים על פי צפיפות הפרטים במים (איור ‪.)19A‬‬ ‫הממוצע הרב שנתי (‪ )2119-2102‬עומד על ‪ 9.1‬פרטים למ"ל אם לוקחים בחשבון את שנת ‪ 2115‬החריגה ו‪01.9-‬‬ ‫פרטים למ"ל ללא שנה זאת‪ .‬בהתיחסות לממוצע הרב שנתי (ללא שנת ‪ )2115‬הרי שהשינוי בצפיפויות הפרטים‪,‬‬ ‫בין השנים אינו גדול ונע בטווח שבין ‪ .0-09%‬השינויים הרב שנתיים בצפיפויות של יתר מרכיבי הזואופלנקטון‬ ‫גדולים הרבה יותר ובמקרה של הרוטיפרים השינויים מגיעים לכדי ‪ 91%‬אם כוללים את שנת ‪ 2100‬החריגה‪ ,‬או‬ ‫‪ /2%‬ללא שנת ‪.2100‬‬ ‫השוואה בין אוכלוסיות הציליאטים והרוטיפרים‪ ,‬במונחים של פחמן (איור ‪ ,)19B‬מעידה על מגמות דומות‬ ‫לאלו שעולות מהשוואת הצפיפויות למעט מספר הבדלים‪ .‬העלייה בצפיפויות הציליאטים בשנים האחרונות‬ ‫(עד שנת ‪ )2100‬בולטת עוד יותר במונחים של פחמן‪ .‬מגמת העלייה‪ ,‬בתכולת הפחמן בציליאטים‪ ,‬שהחלה אחרי‬ ‫הערכים הנמוכים בשנת ‪ 2115‬המשיכה עד שנת ‪ 2100‬עם עלייה של ‪ /0%‬משנת ‪ 2119‬לשנת ‪ 2101‬ועלייה‬ ‫נוספת בשנת ‪ 2100‬של ‪ ./%‬בשנה החולפת חלה ירידה משמעותית של ‪ 11%‬בתכולת הפחמן לעומת ירידה של‬ ‫‪ 01%‬בלבד בצפיפויות‪ .‬ההבדלים בין המגמות של שינויים בצפיפויות של הציליאטים לאורך השנים לעומת‬ ‫השינויים בתכולת הפחמן בציליאטים נובעים משינויים בתרומה היחסית של המינים השונים באוכולוסיה‬ ‫(איור ‪ .)51‬לאחר שלוש שנים של עלייה בחלקם היחסי של מינים הנספרים בקטגוריה של ‪( Sphere‬מינים בעלי‬ ‫צורת כדור) וכן מקבוצת הטינטינדה חלקם היחסי ירד‪ ,‬וחלה עלייה בחלקם היחסי של פרטים מהסוג ‪.Coleps‬‬ ‫יש לציין את מגמת הירידה בריכוזים של ציליאטים המקוטלגים בקבוצת ‪ Prolate spheroid‬זאת השנה‬ ‫הרביעית‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪A‬‬ ‫)‪Rotifers (#/L‬‬ ‫)‪Ciliates (cells/ml‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪Count‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫)‪Carbon (ug/L‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫‪Year‬‬ ‫איור ‪ :19‬השינויים בצפיפויות השנתיות הממוצעות (‪ )A‬ובריכוז הפחמן (‪ )B‬של הרוטיפרים (עפ"י שיטת הפרופילים)‬ ‫והצילאטים בעמודת המים עבור התקופה ‪.2119-2102‬‬ ‫בחינה של תכולת הפחמן של הציליאטים והרוטיפרים מציגה את ההבדלים בתרומה היחסית של שתי‬ ‫הקבוצות‪ .‬הציליאטים תורמים חלק גבוהה יותר‪ ,‬בערכי פחמן‪ ,‬לעומת התרומה היחסית של הרוטיפרים‪.‬‬ ‫בממוצע על פני התקופה ‪ ,2119-2102‬במונחים של ממוצעים שנתיים‪ ,‬הציליאטים היוו ‪ 95%‬מסך הפחמן‬ ‫הנתרם ע"י הציליאטים והרוטיפרים יחדיו‪ .‬השנים ‪ 2115‬ו‪ 2110-‬היו חריגים בערכי התרומה היחסית של‬ ‫הקבוצות בגלל הצפיפויות הנמוכות שתועדו בשנים אלו‪ .‬בשנת ‪ 2115‬למשל הרוטפירים היוו כ‪ 95%-‬מסך‬ ‫הפחמן לעומת רק ‪ 05%‬בשנת ‪ .2100‬במהלך השנים האחרות החלוקה היחסית הייתה בעלת שונות קטנה‬ ‫יחסית‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫המשך הטמעת מכשיר ‪ FlowCam‬שנרכש השנה במימון רשות המים (ראה פרק ‪ )/./‬תסייע בדיגום הציליאטים‬ ‫בתדירות גבוהה יותר ועקב כך ניטור טוב יותר של אוכלוסיית הציליאטים באגם‪ .‬בהמשך‪ ,‬אנו מקווים‬ ‫שבעזרת המידע הנוסף נוכל לאפיין טוב יותר את אוכלוסיית הציליאטים באגם וגם לבחון את יחסי הגומלין‬ ‫בין הציליאטים לרכיבים אחרים במארג המזון‪.‬‬ ‫איור ‪ :51‬השינויים בצפיפויות השנתיות הממוצעות של קבוצות הצילאטים השונות בעמודת המים‪.2119-2102 ,‬‬ ‫‪ 2.02‬דגים – סקרים הידרואקוסטיים‬ ‫איליה אוסטרובסקי ואלכס רינסקי‬ ‫הסקרים האקוסטיים בוצעו ע"י אקוסאונדר מדעי ‪ 021‬קילוהרץ מפוצל אלומה מדגם ‪ .Simrad EY60‬המדידות‬ ‫בוצעו לאורך ‪ 01‬חתכים בשעות הלילה‪ ,‬כאשר הדגים אינם מקובצים בלהקות והינם מפוזרים באופן אחיד‬ ‫יותר מאשר במשך שעות היום‪ .‬לפני כל סקר בוצעה לאקוסאונדר קליברציה בעזרת סטנדרט ספרי‪.‬‬ ‫האקוסאונדר משולב במערכת ‪ .GPS‬ה‪ GPS -‬מאפשר הקלטת דגמים מרחביים דו‪-‬מימדיים של תפוצת‬ ‫המטרות האקוסטיות‪ .‬מכיון שהאקוסאונדר מפוצל האלומה מאפשר זיהוי מהחיישן לכל מטרה‪ ,‬הרי שניתן‬ ‫לאפיין מיקום תלת מימדי של המטרות בגוף המים‪ .‬דיגום דגים נעשה מטווח של ‪ 2‬מ' מהחיישן‪ .‬חישובי‬ ‫צפיפות הדגים נעשו בתוכנת עיבוד נתונים הידרואקוסטיים מסוג ‪) Sonar-5‬‬ ‫)‪http://folk.vio.no/hbalk/sonar4_5_/ index .htm (S5, Sonar-5 by Lindem Data Acquisition‬‬ ‫טווח המטרות האקוסטיות חולק ל‪ 1-‬קבוצות גודל‪ .‬מטרות שגודלן קטן מ ‪ -65dB‬היו ככל הנראה לרוות‪.‬‬ ‫מטרות בגודל ‪ -65 dB‬עד ‪ -50dB‬היו לרוות ודגיגים‪ .‬מטרות בגודל ‪ -60 dB‬עד ‪ -40dB‬היו ברובן של לבנונים‬ ‫בוגרים (‪ Mirogrex terraesanctae‬שם מקומי‪-‬לבנון)‪ .‬רוב שאר הדגים‪ ,‬ומטרות ‪ -60>-40 dB‬היו ככל הנראה‬ ‫משוייכות לדגים גדולים ולמינים בעלי ערך מסחרי‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫התפוצה המרחבית של הדגים בקבוצות הגודל השונות באגם עברה שינויים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הפיזור המרחבי של‬ ‫ארבע קבוצות הגודל ב‪( 29.02.02 -‬איור ‪ )50‬מראות שהדגים הקטנים ביותר (לרוות) בגודל ‪ , <-95 dB‬התרכזו‬ ‫ליד החופים הצפוניים והצפון מזרחיים‪ ,‬והדגים הגדולים‪ -65--50dB ,‬התרכזו בחלק המערבי של האגם‪ .‬הדגים‬ ‫הבינוניים‪ -50- -40dB ,‬נפוצו בעיקר באזורים הפריפריאליים‪ ,‬היכן שמתרחשת הרביה של הלבנון בחורף‬ ‫ובאביב‪ .‬באותו זמן הדגים הגדולים )‪ (>-40 dB‬היו ממוקמים בקרבת החלק המזרחי של האגם‪.‬‬ ‫‪-80 - -65 dB‬‬ ‫‪-65 - -50 dB‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪32.85‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫)‪Latitude (oN‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪>-40 dB‬‬ ‫‪32.75‬‬ ‫‪-50 - -40 dB‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪0.36‬‬ ‫‪32.85‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫)‪Latitude (oN‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪32.75‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪35.55‬‬ ‫)‪Longitude (oE‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪35.55‬‬ ‫)‪Longitude (oE‬‬ ‫איור ‪ :50‬תפוצה מרחבית של דגים באגם הכנרת ב ‪ 29.02.02‬צפיפות הדגים ניתנת בפרטים‪3‬מ"ר‪.‬‬ ‫תפוצת גודל הדגים מראה שני שיאים ברורים‪ :‬האחד ב‪ -69dB -‬והשני ב‪(-53- -51dB -‬איור ‪ .)52‬השיא הקטן‬ ‫בולט בחורף ובאביב‪ ,‬אז לרוות דגים ודגיגים מאכלסים את החלק הפלגי של האגם‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫דוגמא לממוצע הכללי של התפוצות האנכיות של דגים בעמודת המים מוצגת באיור ‪ .5/‬בזמן הדיגום דגים‬ ‫מכל קבוצות הגודל התרכזו בשכבת ‪ 01‬המ' העליונים‪ ,‬בעוד שלדגים הגדולים ‪ >-40dB‬היה שיא נוסף ב ‪25-20‬‬ ‫מ'‪ ,‬חלקה העליון של הטרמוקלינה העונתית‪.‬‬ ‫המספר הכולל של דגים בגודל ‪ >-60dB‬חושב לתקופה של סוף הקיץ והסתיו (הזמן בו רוב הדגים מאכלסים את חלקו‬ ‫הפלגי של האגם) והיה ‪ 591+/1‬מליון דגים ב‪ .2102-‬הכמות הינה יותר מכפולה מזו של ‪ 251+29( 2100‬מליון דגים)‪ .‬עליה‬ ‫זו בכמות הדגים עשויה היתה להגרם עקב התפתחות אזור גדול של צמחיה טבולה באגם ב‪ .2102 -‬ליטורל שכזה הינו‬ ‫אזור רביה מוגן היטב עבור דגים גדולים‪ ,‬וכן משרת כאזור הזנה לדגים הקטנים‪ ,‬המבטיח גידול והשרדות אופטימליים‬ ‫)‪.(Ostrovsky et al. 2013‬‬ ‫‪10000‬‬ ‫‪14-Feb-12‬‬ ‫‪28-Mar-12‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪18-Jul-12‬‬ ‫‪5-Sep-12‬‬ ‫‪17-Oct-12‬‬ ‫‪22-Nov-12‬‬ ‫‪26-Dec-12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-50‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪-70‬‬ ‫‪-60‬‬ ‫‪-80‬‬ ‫‪TS, dB‬‬ ‫איור ‪ :52‬תפוצת גודל דגים באגם הכנרת ב‪.2102 -‬‬ ‫)‪Density (ind m-3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.001‬‬ ‫‪0.0001‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫)‪Depth (m‬‬ ‫‪< -65‬‬ ‫‪-65- -50‬‬ ‫‪-50 - -40‬‬ ‫‪>-40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫איור ‪ :5/‬תפוצה אנכית של דגים באגם הכנרת ב‪.29.02.02 -‬‬ ‫)‪Fish number (mln‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪Ostrovsky, I., A. Rimmer, Y.Z. Yacobi, A. Nishri, A. Sukenik, O. Hadas, and T. Zohary (2013). Long‬‬‫‪term changes in the Lake Kinneret ecosystem: the effects of climate change and anthropogenic‬‬ ‫‪factors. In Climatic Change and Global Warming of Inland Waters: Impacts and Mitigation for‬‬ ‫& ‪Ecosystems and Societies (Eds C.R. Goldman, M. Kumagai, R. D. Robarts), pp. 271-293. John Wiley‬‬ ‫‪Sons, Ltd. DOI: 10.1002/9781118470596.ch16‬‬ ‫‪ 2.0/‬חומר מרחף‬ ‫יוסף יעקבי וסמיון קגנובסקי‬ ‫כלל החומר המרחף (כח"מ =) ‪ TSS‬המצוי בעמודת המים נמדד ע"י איסוף החלקיקים ע"ג פילטר סיבי זכוכית‬ ‫‪ ,)GF/F‬בעלי קוטר נקב ממוצע של ‪ 1.5‬מיקרון‪ .‬הדיגום בוצע בתחנה ‪ A‬ובארבעה עומקים‪ 21 ,01 ,1( :‬ו‪ /5-‬מ'‪.‬‬ ‫נמדד גם כלל החומר האורגני המוכל בחלקיקים (חא"ח = ‪ POM‬ב‪ 2102-‬השונות העיתית של שני המשתנים‬ ‫דומה למדי בכל אחד מארבעת העומקים הנבדקים אך נבדלת משמעותית בין העומקים (איור ‪ ,)51‬אם כי‬ ‫המתאם בין כח"מ וחא"ח נחלש עם הירידה לעומק (טבלה ‪ .)5‬בולט במי השטח (עומק ‪ 1‬מ') השיא החד שנראה‬ ‫ממרץ ועד מאי ונגרם ע"י ההופעה המסיבית של פרידיניום בפרק זמן זה‪ .‬מופע הפרידיניום בא לידי ביטוי גם‬ ‫במקדם המתאם הגבוה בין מדדי החומר החלקיקי וריכוז הכלורופיל במים‪ ,‬עם ערך גבוה במיוחד בפני עמודת‬ ‫המים‪ .‬יש גם איזה ביטוי של נוכחות ביומסה של פיטופלנקטון גם בעומק של ‪ 01‬מ' ואילו בשכבות העמוקות‬ ‫של ‪ 21‬ו‪ /5-‬מ' אין הדינמיקה של שונות החומר החלקיקי חופפת את דינמיקת הפיטופלנקטון באזור האאופוטי‪,‬‬ ‫אם כי גם בשכבות העמוקות יש זיקה גבוהה ביחס בין מצאי החלקיקים וכלורופיל א'‪ ,‬שהוא חותם של‬ ‫פיטופלנקטון‪ .‬הייתה שונות רבה של הריכוז הממוצע של החומר החלקיקי בארבעת השכבות שנבדקו בעבודה‬ ‫זו‪ ,‬אבל ההבדלים בשיעור החומר האורגני לא היו מובהקים (טבלה ‪ .)9‬ההפרש בין הריכוזים של השכבה‬ ‫הקרובה לפני המים לזו המצויה בעומק ‪ 01‬מ' גדול מאד‪ ,‬אם כי להוציא את פרק הזמן של שליטת הפרידיניום‬ ‫הממוצעים דומים למדי‪ 1.5 :‬ו‪ 1.9 -‬ג'‪3‬ליטר של כח"מ‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬מקדם המתאם הקווי (‪ )r2‬בין מאפייני החומר החלקיקי בכנרת בארבעה עומקים‪.‬‬ ‫‪POM vs Chl a‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪0.76‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪0.72‬‬ ‫‪TSS vs POM‬‬ ‫‪0.99‬‬ ‫‪0.84‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪Depth, m‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪52‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬ריכוז ממוצע של כלל החומר האורגני המרחף (‪ )TSS‬וההחמר האורגני החלקיקי (‪ ,)POM‬שיעור‬ ‫החומר האורגני מכלל החמר החלקיקי ותרומה מוערכת של ביומסת הפיטופלנקטון לחמר האורגני החלקיקי‬ ‫בארבעה עומקים של עמודת המים בכנרת ב‪ .2102-‬בכל אחד מן המשתנים‪ ,‬הממוצעים המתויגים באות זהה‬ ‫אינם נבדלים ברמת מובהקות של ‪.5%‬‬ ‫‪TSS, POM, OM, Phytoplankton‬‬ ‫‪mg L-1 mg L-1‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪share, %‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪55a‬‬ ‫‪5. 0a‬‬ ‫‪3.7a‬‬ ‫‪74a‬‬ ‫‪52a‬‬ ‫‪3.1b‬‬ ‫‪2.2b‬‬ ‫‪70a‬‬ ‫‪37b‬‬ ‫‪2. 4b‬‬ ‫‪1.8b‬‬ ‫‪73a‬‬ ‫‪17c‬‬ ‫‪Depth, m‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0m‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪J FMAM J J A SO ND‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪TSS‬‬ ‫‪POM‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪8 J‬‬ ‫‪Particle concentration, g L-1‬‬ ‫‪10 m‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20 m‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪6 J‬‬ ‫‪35 m‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J‬‬ ‫איור ‪ :51‬ריכוז כלל החלקיקים המרחפים (‪ )Total suspended solids =TSS‬וריכוז כלל החומר האורגני המוכל בחלקיקים‬ ‫(‪ )Particulate organic matter = POM‬ב‪ ,2100-‬בארבעה עומקים בכנרת‪.‬‬ ‫‪5/‬‬ ‫הערכת תרומת ביומסת הפיטופלנקטון לחומר האורגני החלקיקי נעשתה על בסיס ההנחה שהיחס בין תכולת‬ ‫הפחמן התאית לתכולת הכלורופיל התאית (‪ )C: Chl ratio‬עומד בממוצע על ‪ ,55:0‬כאשר הפרידיניום מהווה‬ ‫את רב הפיטופלנקטון ו‪ ,91:0 -‬בשאר הזמן‪ .‬מחישובנו עולה שהפיטופלנקטון היה המרכיב הגדול של‬ ‫החלקיקים האורגניים בשכבות המים של ‪ 1‬ו‪ 01-‬מ' במרבית המקרים ואף השיק ל‪ 011%-‬בעת שליטת‬ ‫הפרידיניום (איור ‪ .)55‬גם בעומק ‪ 21‬מ' התרומה הישירה של הפיטופלנקטון הייתה לעיתים גבוהה ממחצית‬ ‫בחדשי החורף והאביב ובעקביות נמוכה בהרבה ממה שנמצא במים האאופוטיים מאוחר יותר‪ .‬בעומק ‪ /5‬מ' –‬ ‫ברור שעם התייצבות השיכוב החומני‪ ,‬רקב (‪ )detritus‬היה המרכיב השולט של החלקיקים‪.‬‬ ‫השוואת הממוצע של ריכוז כלל החומר החלקיקי בשנה החולפת לממוצע הרב‪-‬שנתי מצביעה של שינוי חד‬ ‫(איור ‪ .)59‬השינוי הזה נגרם ככל הנראה ע"י האוכלוסיה הצפופה של הפרידיניום שהתפתחה בחורף‪-‬אביב‬ ‫והשפעתה על ממשק האגם התמידה לפחות עד תחילת דצמבר‪" .‬שנות פרידיניום" מעשירות את מי הכנרת‬ ‫בחמר חלקיקי והדבר ניכר היטב בסיכום הרב‪-‬שנתי של כח"מ (איור ‪.)59‬‬ ‫‪Phytoplankton share in POM‬‬ ‫‪0m‬‬ ‫‪10 m‬‬ ‫‪20 m‬‬ ‫‪35 m‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪% of total POM‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪F‬‬ ‫איור ‪ :55‬תרומת ביומסת הפיטופלנקטון לכלל החומר האורגני החלקיקי (‪ )POM‬ב‪ ,2102-‬בארבעה עומקים בכנרת‪.‬‬ ‫החישוב של תרומת הפיטופלנקטון נעשתה על בסיס היחס בין תכולת הפחמן התאית לתכולת הכלורופיל התאית ( ‪C:‬‬ ‫רב‪Annual‬‬ ‫‪average‬‬ ‫‪ )Chl ratio‬שעומד בממוצע על ‪ ,55:0‬כאשר‪at 0 m‬‬ ‫הפיטופלנקטון ו‪ ,91:0 -‬בשאר הזמן‪.‬‬ ‫‪TSS‬מהווה את‬ ‫הפרידיניום‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪TSS, mg L‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫איור ‪ :59‬השוואה רב‪-‬שנתית של ריכוז כלל החלקיקים המרחפים (‪ )Total suspended solids =TSS‬בקרבת פני המים‬ ‫בכנרת‪ .‬הקווים האנכיים מציינים את שגיאת התקן‪ .‬נתוני העשור הקודם הם פרי עבודתו של ד"ר ארקדי פרפרוב‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪ 2.01‬קצבי סדימנטציה‬ ‫איליה אוסטרובסקי וניר קורן‬ ‫ניטור קצבי סדימנטציה בוצע ב‪ /-‬תחנות‪ ,‬הממוקמות לאורך חתך המקשר את החוף הצפון מערבי עם מרכז‬ ‫האגם‪ .‬הנתונים נאספו בתחנות ‪ K ,F ,A‬ו‪ .M -‬המלכודות מורכבות מ‪ 1 -‬צינורות פלסטיים (בתחנה ‪)0-A‬‬ ‫שקוטרם ‪ 5‬ס"מ ואורכם ‪ 51‬ס"מ בתחנות ‪ F ,A‬ו‪ K -‬מוקמו מלכודות בגובה ‪ 2.5‬ס"מ מעל הקרקעית‪ ,‬בעוד‬ ‫שבתחנה ‪ 0.5 - M‬מ' מעל הקרקעית‪ .‬החומר השוקע נאסף אחת לשבוע‪-‬שבועיים‪ .‬בדוגמאות (בדופליקטים)‬ ‫מהסדימנט המצטבר במלכודות סוננו על פילטר ‪ .GF3F‬תכולת החומר היבש נקבעה ע"י שקילת הדוגמאות‬ ‫לאחר חימומן ב‪ 800C -‬למשך ‪ 1‬שעות‪ .‬קצבי הסדימנטציה השנתיים בתחנות השונות חושבו כממוצעים‬ ‫משוקללים‪ .‬בנוסף‪ ,‬חומר מצטבר מתחנה ‪ A‬סורכז‪ ,‬יובש בליאופלייזר ונשמר עבור אנליזות נוטריינטים‬ ‫חלקיקיים‪ .‬במהלך תקופת החורף הלא משוכב (ינואר‪-‬פברואר) קצבי הסדימנטציה בתחנות הפריפריאליות‬ ‫העמוקות ‪ F‬ו‪ 5-09( K -‬ג' חומר יבש‪3‬מ"ר‪3‬יום) היו גבוהים מאשר בקיץ ובתחילת הסתיו (איור ‪ .)55‬במהלך‬ ‫תקופת שיקוע הקלציט (סוף פברואר‪ -‬תחילת מאי) הראו קצבי הסדימנטציה בתחנות השונות שיא אביבי‪.‬‬ ‫ממאי ועד נובמבר קצבי הסדימנטציה בתחנות ‪ A‬ו‪ K -‬נעו בין ‪ 0‬ל‪ 1 -‬ג' חומר יבש‪3‬מ"ר‪3‬יום‪ ,‬בעוד שבתחנה ‪F‬‬ ‫הם נעו בין ‪ 2‬ל—‪ 5‬ג'‪3‬מ"ר‪3‬יום‪ .‬גידול הדרגתי בקצבי הסדימנטציה נצפה מסוף ספטמבר בתחנה ‪ F‬ומסוף‬ ‫אוקטובר בתחנה ‪ . K‬עליה זו בסדימנטציה נגרמה עקב העמקת הטרמוקלינה והשקעה מחדש של חומר‬ ‫סדימנטרי טרי‪ ,‬אשר הצטבר מתחת לטרמוקלינה העונתית‪ .‬בתחנה ‪ A‬לא נצפה גידול בקצבי הסדימנטציה‬ ‫בסתיו ובתחילת החורף‪ .‬בתחנה ‪ M‬הרדודה נצפו קצבי סדימנטציה גדולים מ‪ 5 -‬ג'‪3‬מ"ר‪3‬יום לאורך כל השנה‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪Sedimentation flux, g m day‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪M low‬‬ ‫‪A low‬‬ ‫‪F low‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫איור ‪ :55‬דינמיקה עונתית של קצבי סדימנטציה בתחנות השונות ב‪ .2102-‬מודגשת תקופת השקעת הקלציט‪.‬‬ ‫הממוצעים השנתיים לשנת ‪ 2102‬של קצבי הסדימנטציה בתחנות ‪ M ,F ,A‬ו‪ K -‬היו ‪ 0.0 ,0.0 ,/‬ו‪ 9.2-‬ג' חומר‬ ‫יבש‪3‬מ"ר‪3‬יום‪ ,‬בהתאמה‪ .‬בתחנות ‪ A‬ו‪ F -‬קצבי הסדימנטציה היו קרובים לממוצע הרב שנתי (‪ ±‬סטיית תקן) שחושב‬ ‫לשנים ‪ /./±1./( 2100-0999‬ו‪ 9.1±1.0 -‬בהתאמה)‪ .‬בתחנה ‪ M‬הקצב היה נמוך משמעותית מהממוצע (‪01.5±0.9‬‬ ‫‪55‬‬ ‫ג'‪3‬מ"ר‪3‬יום)‪ .‬במהלך ‪ /‬השנים האחרונות קצבי הסדימנטציה השנתיים הממוצעים נשארו יחסית ללא שינוי בתחנות ‪A‬‬ ‫ו‪ ,M -‬אך פחתו בצורה משמעותית בתחנה ‪( F‬איור ‪.)50‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪St. M‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪St. K‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪Sedimentation flux, g m‬‬ ‫‪St. F‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪St. A‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪day‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫איור ‪ :50‬קצבי סדימנטציה ממוצעים בתחנות השונות בשנים ‪.2102-2101‬‬ ‫‪ 2.05‬שטפי זרחן באבק‬ ‫עמי נשרי ואדית ליבוביץ'‬ ‫מטרת הדיגום‪ :‬מעקב אחרי שיקוע זרחן ממקור אטמוספי על גבי הכנרת‪.‬‬ ‫שיטת הביצוע‪ :‬מרבית החומר השוקע הוא אבק יבש‪ .‬חלקו האחר הוא משקע רטוב‪-‬דהיינו שיקוע באמצעות‬ ‫גשם‪ .‬אלה הן הגדרות אופרטיביות מכיוון שמקור הזרחן שמצוי בגשם עשוי גם הוא להיות זרחן חלקיקי‬ ‫ממוצא של אבק שנגרף ע"י מי הגשם ומגיב כימית (או פיזיקלית) לנוכחות מי הגשם ולכן נכלל בתוך קטגוריה‬ ‫זו‪ .‬לצערנו בשנת ‪ 2102‬הדיגום בוצע רק בתחנה אחת והיא גג המעבדה לחקר הכנרת‪ .‬לשנים ‪2101 - 210/‬‬ ‫מתוכנן דיגום בעוד תחנה אחת לפחות וכמוכן תבוצע גם מדידה (בדומה לדיגום ‪ )2100‬של אבק שנדגם‬ ‫באמצעות שאיבה אקטיבית על גבי פילטרים‪.‬‬ ‫דגום האבק ב‪ 2102-‬בוצע בשיטה הפסיבית באמצעות דליים‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬מיכל מלא מים מזוקקים (‪ 00‬ליטר)‬ ‫"מורעלים" ע"י סודיום אזיד בשטח פנים של ‪ 991‬סמ"ר‪ ,‬חשוף לאוויר לתקופות ארוכות‪ .‬בכל דיגום מוקמו‬ ‫במקביל ‪ 1‬מיכלים במרחקים של ‪ 0.5‬ו‪ 2-‬מ' אחד מהשני ובגובה של ‪ 2‬מ' מרצפת מרפסת המעבדה לחקר‬ ‫הכנרת‪ .‬הדיגום בוצע ב‪ 2-‬אופנים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אחת לשבוע באמצעות הוצאת נפח מים של ‪ 21‬מ"ל‪ .‬כמוכן פעמיים בשבוע בוצעה השלמת מים (‪+‬אזיד)‬ ‫לקיזוז הפסדי אידוי‪ .‬כל מיכל כוסה ברשת פלסטיק גסה (מפתחים של ‪ 0‬ס"מ ‪ 0 X‬ס"מ) להרחקת צפרים‪ .‬קודם‬ ‫לדיגום סוננו הדוגמאות באמצעות רשת פלנקטון עם מפתח של ‪ 21‬מיקרון על מנת להרחיק חרקים שנקלעו‬ ‫למים‪ .‬דוגמאות המים השבועיות שימשו לאנליזה של זרחן כללי (‪ TP‬ללא סינון) ולאנליזה של זרחן מומס (‪SRP‬‬ ‫לאחר סינון ב‪ 1.15 -‬מיקרון)‪ .‬ההפרש ביניהם יוחס לזרחן חלקיקי מרחף (‪.)PP‬‬ ‫‪59‬‬ ‫ב‪ .‬בסוף כל תקופה (בין ‪ 2‬ל‪ 1-‬חודשים) עורבבו המיכלים היטיב וכל תכולתם סוננה דרך פילטרים של ‪1.15‬‬ ‫מיקרון‪ .‬החומר שנאסף (*‪ )Dust‬ותכולת הזרחן שבו (*‪ )PP‬הוגדרו כחלק מהחומר המוצק ששקע‪ .‬ממסקנות‬ ‫שהסקנו בעבר *‪ Dust‬מכיל בעיקר חלקיקים אורגניים ואחרים שלא התפרקו בתוך תמיסת הדלי בגלל נוכחות‬ ‫הרעל‪.‬‬ ‫דוגמאות רבות הוכנו לאנליזה איזוטופית של החמצן ביון הזרחה‪ .‬עובדה זו חייבה אותנו לדאוג לכך שבתוך‬ ‫הדלי לא תהיה אסימילציה ביולוגית של זרחה וכמו כן שלא יתחולל פירוק חומר אורגני כלשהוא (כולל חרקים‬ ‫שנקלעו לדלי)‪ .‬כך הוספת הרעל (מידי שבוע) שימשה לא רק לקבלת אינפורמציה חשובה אודות הספציאציה‬ ‫המקורית של הזרחן אלא גם לשמירת ההרכב האיזוטופי המקורי של הזרחה המומסת‪.‬‬ ‫אנחנו מניחים שלא רק הזרחן המומס והחלקיק (‪ ) PP & SRP‬שנאספים כל שבוע מייצגים את הזרחן הזמין‬ ‫לאצות אלא גם *‪ .PP‬בגלל שהוא מצוי בהרבה מקרים בחלקיקים אורגניים‪ ,‬גם הוא מצטרף להגדרת ה"זרחן‬ ‫הזמין"‪.‬‬ ‫ניתן להבחין בדמיון בין הפרופילים העונתיים של צורוני הזרחן השונים שבמי ה"דליים" (איור ‪ 59‬משמאל)‪.‬‬ ‫המתאם הליניארי בין הזרחן המומס לחלקיקי (איור ‪ 59‬מימין) טוב במיוחד ומרמז על כך שמעבר לערך רקע‬ ‫מסוים של זרחן מומס קיים קשר בין ריכוזי הזרחן המומס לחלקיקי‪ .‬על ממצא זה כבר דווח בדוחות קודמים‬ ‫ומשמעותו כנראה שמקור הזרחן המומס הוא בריאקציות שחרור מספיחה (בשיווי משקל) מהפזה החלקיקית‪.‬‬ ‫בטבלה ‪ 5‬שלהלן סיכומים עונתיים וסיכום שנתי של שטפי זרחן לכנרת שמקורם באבק (מתוך מי הדליים)‪.‬‬ ‫‪P fluxes- wet‬‬ ‫‪SRP Vs. PP in Dli‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪y = 0.9925x - 740.81‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R = 0.9905‬‬ ‫‪1400‬‬ ‫‪SRP‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫)‪PP (ugP/Dli‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪54.75‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪PP‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪ugP/m /day‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪Series1‬‬ ‫‪500‬‬ ‫)‪Linear (Series1‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4500‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫)‪SRP (ugP/Dli‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Julian day in 2012‬‬ ‫איור ‪ :59‬שמאל‪ -‬שטפי השיקוע היומיים של זרחן באבק למ"ר של מי כנרת‪ ,‬כולל הצורונים המדידים‪ ,SRP :‬זרחן כללי‬ ‫(‪ )TP‬וזרחן חלקיקי (מחושב) (‪ .)PP‬ימין‪ -‬מתאם בין ‪ SRP‬ל‪.PP-‬‬ ‫הזרחן החלקיקי ששקע לקרקעית (*‪ )PP‬ונאסף בסוף התקופה מצביע על מגמות עונתיות שונות (איור ‪ .)91‬סך‬ ‫כל ה‪ PP* -‬השנתי (‪ )2102‬הוא בערך ‪ 0‬טון‪ .‬מכאן שסך כל הזרחן "הזמין" ששקע באמצעות אבק הוא ‪ 52.2‬טון‬ ‫לשנת ‪ .2102‬סך כל השקיעה של *‪ Dust‬הוא ‪ /1/0‬טון ולזה יש להוסיף חומר מינרלי (בעקר קלציט)‬ ‫שמתמוסס כימית בדלי ובשנים קודמות היווה בערך חצי מסה"כ האבק ששקע לכנרת‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪Daily P* flux‬‬ ‫‪Daily Dust* flux‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪Kg P* lake/day‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪Julian Day‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪Ton‬‬ ‫*‪Dust‬‬ ‫‪/Lake‬‬ ‫‪per day‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Nov‬‬‫‪Dec‬‬ ‫‪Aug-‬‬‫‪Nov‬‬ ‫‪Jun‬‬‫‪Aug‬‬ ‫‪Jan-Apr Apr‬‬‫‪Jun‬‬ ‫*‪PP* permill in dust‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫*‪Conc. of P* in Dust‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪Julian Day‬‬ ‫איור ‪ :91‬שמאל‪ -‬ממוצע עונתי של ריכוז הזרחן (*‪ )PP‬באבק (ממוצע שנתי משוקלל ‪ 2.1‬פרמיל)‪ .‬אמצע‪ -‬שטף אבק מוצק‬ ‫(*‪ )Dust‬בטון לאגם ליום‪ .‬ימין‪ -‬שטף הזרחן היומי לאגם מחושב מהנתונים של הגרפים במרכז ובשמאל‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬שטפי זרחן ‪ SRP‬ו‪( PP-‬בטונות) מחושבים לכנרת כולה‪ ,‬שנת ‪2102‬‬ ‫תקופה‬ ‫‪SRP‬‬ ‫‪TP‬‬ ‫‪PP‬‬ ‫‪ 0‬ינואר – ‪ 05‬אפריל‬ ‫‪8.87‬‬ ‫‪12.54‬‬ ‫‪7.19‬‬ ‫‪ 09‬אפריל – ‪ 21‬יוני‬ ‫‪9.31‬‬ ‫‪16.50‬‬ ‫‪7.19‬‬ ‫‪ 21‬יוני – ‪ 5‬אוגוסט‬ ‫‪3.26‬‬ ‫‪4.61‬‬ ‫‪1.35‬‬ ‫‪ 5‬אוגוסט – ‪ 1‬נובמבר‬ ‫‪4.16‬‬ ‫‪6.92‬‬ ‫‪2.77‬‬ ‫‪ 1‬נובמבר – ‪ 9‬ינואר‬ ‫‪2.88‬‬ ‫‪3.67‬‬ ‫‪0.78‬‬ ‫שנתי‬ ‫‪20.10‬‬ ‫‪11.21‬‬ ‫‪09.20‬‬ ‫‪ 2.09‬אינדיקטורים לזיהום צואתי‬ ‫אורה הדס‪ ,‬ריקי פנקס ונחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‬ ‫במסגרת הניטור השגרתי נבחנים סמנים (אינדיקטורים) חיידקים לזיהום צואתי המצביעים על זיהום‬ ‫בקטריאלי של מי האגם‪ .‬מצורפות תוצאות הבדיקות ב‪ 01 -‬אתרים סביב הכנרת (טבלה ‪ )0‬הכוללים‪( :‬א) אתרי‬ ‫שאיבה; (ב) חופים מייצגים; (ג) מקום כניסת הנחלים לכנרת‪ .‬התוצאות ניתנות כמספר חיידקים ל ‪ 011‬מל'‬ ‫מים‪ .‬הבדיקות נעשו בשיטת ה – ‪.Membrane filter‬‬ ‫החיידקים שנבדקו‪:‬‬ ‫קוליפורמים צואתיים (‪.)Fecal coliforms‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫אשריכיה קולי (‪.)Escherichia coli‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫אנטרוקוקי (‪.)Enterococci‬‬ ‫‪./‬‬ ‫השנה ההידרולוגית ‪ 2100302‬החלה עם משקעים משמעותיים בנובמבר‪-‬דצמבר ‪ /1 ,15( 2100‬ממ' גשם‪,‬‬ ‫בהתאמה) אך גשמים אלה נספגו בקרקע ולא גרמו לגאויות‪ .‬ארוע הגשם החזק בינואר ‪ 2102‬עם ‪ 055‬ממ' גשם‬ ‫‪50‬‬ ‫וזרימות שטפוניות התבטא בעליה במספרי החיידקים האינדיקטורים לזיהום צואתי‪ .‬בכניסת הירדן לכנרת‬ ‫נמדדו ‪ /011‬קוליפורמים צואתיים‪ 0192 ,‬אשריכיה קולי‪ ,‬ו‪ 201‬אנטרוקוקים ל‪ 011‬מל' מים (טבלה ‪ .)0-0‬יש לציין‬ ‫שבאתרי הדיגום האחרים כולל הנחלים הנכנסים לכנרת ממזרח עדיין מספרי החיידקים נמוכים‪ ,‬למעט בזאכי‬ ‫(ינואר ‪ 2102‬טבלה ‪ .)0-9‬בנחל עמוד‪ ,‬בעקבות הגשם הזרימה החזקה בינואר נצפו ‪ 011‬קוליפורמים צואתיים‬ ‫כשהרוב אשריכיה קולי‪ 001 ,‬חיידקים ל‪ 011‬מל' מים (טבלה ‪ .)0-0/‬מאחר וגם פברואר ‪ 2102‬היה גשום (‪ 019‬ממ'‬ ‫בכפר נחום)‪ ,‬החלו זרימות גם בנחלים הנכנסים במזרח הכנרת למשל מסעודיה‪ ,‬שהתבטאו בעליה במספרי‬ ‫החיידקים האינדיקטורים לזיהום צואתי (טבלה ‪ .)0-01‬הגשמים הראשונים שוטפים את אגן ההיקוות ועם‬ ‫תחילת הזרימות בירדן מתחיל להגיע רוב הזיהום החיידקי‪ ,‬בעיקר בפעימה הראשונה‪ .‬זרימת הירדן בכיוון‬ ‫דרום מערב‪ ,‬מוכחת פעם נוספת‪ ,‬כשבתחנות הדיגום אמנון ובאתר השאיבה של המוביל הארצי הייתה עליה‬ ‫במספר החיידקים האינדיקטורים לזיהום צואתי גם בינואר וגם בפברואר (טבלה ‪.)5 ,2 -0‬‬ ‫מאחר והדיווח מתייחס לכל שנת ‪ ,2102‬יש לציין את ארועי הגשם החריגים בנובמבר ודצמבר ‪( 2102‬שנה‬ ‫הידרולוגית חדשה)‪ .‬בנובמבר כמויות הגשם במספר תחנות באגן ההיקוות הגיעו ל ‪ 021‬ממ' גשם אך כמעט ולא‬ ‫גרמו לגאויות (דו"ח עמיר גבעתי) ולכן בנובמבר‪ ,‬מספרי החיידקים האינדיקטורים לזיהום צואתי עדיין נמוכים‬ ‫(טבלה ‪ .)0-01 0‬בדצמבר ‪ 2102‬נמדדו כמויות גשם של ‪ 012‬ממ' החלו זרימות שטפוניות וגאויות בכל הנחלים‬ ‫הנכנסים לכנרת שהביאו לעליית מפלס של כ‪ 21 -‬סמ' בארוע גשם אחד‪ .‬מאחר ורוב הזיהום החיידקי מגיע‬ ‫לכנרת בזמן שיטפונות החורף‪ ,‬יש עלייה במספרי החיידקים הנמדדים‪ .‬לדוגמא בכניסת הירדן לכנרת נוטרו‬ ‫‪ /911‬קוליפורמים צואתיים‪ 902 ,‬אשריכיה קולי‪ ,‬ו‪ 201‬אנטרוקוקים ל‪ 011‬מל' מים (טבלה ‪ .)0‬מספרים הדומים‬ ‫לינואר ‪ .2102‬בדצמבר ‪ 2102‬יש למעשה חזרה על התופעה של ינואר ‪ ,2102‬עם הזרימות יש עליה במספרי‬ ‫החיידקים האינדיקטורים לזיהום צואתי מאחר ומקור הזיהום הן הקרקעות של אגן ההיקוות של הכנרת‬ ‫שנשטף אל האגם לאחר הגשמים הראשונים (טבלה ‪ )0-0,9,0/‬במזרח האגם עדיין מספרי החיידקים נמוכים‬ ‫למשל במסעודיה‪ ,‬דוגית‪ ,‬כורסי (טבלה ‪ . (8-6,8,10‬מה שמעניין השנה הן תחנות הדיגום בדרום הכנרת‪ .‬בכניסת‬ ‫הירמוך לאגם נמדדו ‪ 5/1‬קוליפורמים צואתיים‪ /01 ,‬אשריכיה קולי‪ ,‬ו‪ 911‬אנטרוקוקים ל‪ 011‬מל' מים (טבלה ‪-0‬‬ ‫‪ )01‬והזיהום מקורו בבעלי חיים עקב מספרי האנטרוקוקים הגבוהים בהשוואה לקוליפורמים הצואתיים‪.‬‬ ‫התפשטות הזיהום היא מזרחה וצפונה ולכן יש עלייה במספרי החיידקים בתחנות של מעגן ואתר השאיבה של‬ ‫עמק הירדן (טבלה ‪ )0-5,00‬בהשוואה לתחנת הדיגום אלומות (טבלה ‪.)0-02‬‬ ‫טבלה ‪ 0‬כוללת‪ :‬אינדיקטורים חיידקיים לזיהום צואתי (מס'חיידקים ב‪ 011 -‬מל' מים) בתחנות שונות בכנרת ב ‪.2102‬‬ ‫‪Enteroc.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪E.Coli‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪TIBERIAS‬‬ ‫‪Fecal C.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Jan.‬‬ ‫‪Feb.‬‬ ‫‪Mar.‬‬ ‫‪Apr.‬‬ ‫‪May.‬‬ ‫‪Jun.‬‬ ‫‪Jul.‬‬ ‫‪Aug.‬‬ ‫‪Sep.‬‬ ‫‪Oct.‬‬ ‫‪Nov.‬‬ ‫‪Dec.‬‬ ‫‪Enteroc.‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪E.Coli‬‬ ‫‪1462‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪JORDAN‬‬ ‫‪Fecal C.‬‬ ‫‪3800‬‬ ‫‪990‬‬ ‫‪474‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪572‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪912‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3600‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Jan.‬‬ ‫‪Feb.‬‬ ‫‪Mar.‬‬ ‫‪Apr.‬‬ ‫‪May.‬‬ ‫‪Jun.‬‬ ‫‪Jul.‬‬ ‫‪Aug.‬‬ ‫‪Sep.‬‬ ‫‪Oct.‬‬ ‫‪Nov.‬‬ ‫‪Dec.‬‬ 59 2 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 3 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 7 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. WATERCARRIER Fecal C. E.Coli 50 25 43 23 6 3 2 0 3 0 0 0 2 0 4 0 6 4 89 0 2 32 5 Enteroc. 24 43 3 0 0 0 5 0 3 4 31 GOLAN Fecal C. 15 8 1 4 4 3 1 2 E.Coli 11 18 1 2 0 1 0 1 Enteroc. 12 2 1 26 2 3 0 0 26 6 40 3 2 19 5 1 13 AMNUN Fecal C. 120 227 28 2 2 2 4 4 7 16 121 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 6 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 10 E.Coli 82 106 16 2 1 2 0 1 5 4 39 Enteroc. 68 68 14 0 1 1 1 0 5 17 36 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. JORDAN VALLEY Fecal C. E.Coli 8 8 23 14 3 1 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 3 4 66 KURSY Fecal C. 12 7 12 2 1 0 3 8 16 3 35 MASUDIA Fecal C. 22 316 44 2 10 2 3 0 11 4 32 Enteroc. 0 2 1 1 0 0 0 0 1 0 41 1 4 78 E.Coli 16 6 2 2 2 0 0 7 Enteroc. 16 0 10 3 4 3 2 4 3 0 13 6 0 10 E.Coli 8 80 24 0 0 0 1 0 2 4 20 Enteroc. 19 164 54 4 5 2 0 2 1 2 16 91 8 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 9 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 13 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. DUGIT Fecal C. 12 7 43 7 1 21 7 16 E.Coli 6 2 14 7 0 11 7 8 Enteroc. 5 0 49 28 0 2 1 69 11 8 10 7 2 4 4 2 1 1 ZACHI Fecal C. 220 13 39 10 4 8 16 6 E.Coli 155 12 21 0 1 4 2 4 Enteroc. 266 0 40 8 0 3 7 4 7 7 170 1 3 26 0 1 46 AMUD Fecal C. 840 17 0 0 1 0 0 0 E.Coli 810 7 0 0 1 0 0 0 Enteroc. 132 2 0 0 2 0 0 0 0 8 160 0 5 54 0 1 250 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 12 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. 14 Jan. Feb. Mar. Apr. May. Jun. Jul. Aug. Sep. Oct. Nov. Dec. MAAGAN Fecal C. 12 63 5 1 0 0 0 0 E.Coli 4 30 3 0 0 0 0 3 Enteroc. 12 22 4 0 0 0 0 2 2 27 150 0 16 132 0 15 164 ALUMOT Fecal C. 12 6 0 0 0 2 1 3 E.Coli 6 6 0 0 0 0 0 2 Enteroc. 0 20 1 0 0 0 0 0 1 9 23 0 4 20 0 4 33 YARMUCH Fecal C. 6 11 2 0 1 0 0 0 E.Coli 4 6 1 0 1 0 0 0 Enteroc. 10 9 3 1 0 0 0 0 1 18 530 0 10 380 0 7 640 ‫ הדבר נכון‬.‫ על הקשר בין זרימות בנחלים לבין זיהום בקטריאלי באגם‬,‫ כל שנה מחדש‬,‫כל הנאמר לעיל מצביע‬ .‫ בקיץ מספרי החיידקים האינדיקטורים לזיהום צואתי נמוכים בכל תחנות הדיגום‬.‫הן לצפון הכנרת והן בדרום‬ ‫‪90‬‬ ‫‪ 2.05‬רעלני כחוליות‬ ‫אסף סוקניק ודיתי ויינר‪-‬מוציני‬ ‫המערך האנליטי לזיהוי ולכימות רעלני כחוליות בכנרת פועל ברציפות מזה ‪ 02‬שנים‪ .‬דגימות מים נאספות‬ ‫בתחנה ‪ A‬בכנרת בתדירות של אחת לחודש‪ .‬באירועים של פריחת מיקרוציסטיס היוצרת משטחים צפים‪,‬‬ ‫נדגמים משטחי הציאנובקטריה בדלי ונמדד ריכוז הרעלנים בביומאסה‪ .‬באירועים של פריחת אפניזומנון‬ ‫נדגמת גם הביומסה באמצעות גרירת רשת של ‪ 21‬מיקרומטר‪ .‬לאחר מיצוי וריכוז‪ ,‬הדגימות נלקחות לאנליזה‬ ‫איכותית וכמותית לרעלני כחוליות משתי קבוצות‪ :‬מיקרוציסטינים (שמקורם בעיקר מיקרוציסטיס)‬ ‫וצלינדרוספרמופסין (מאפניזומנון)‪ .‬המדידות מבוצעות בשיטות ‪ HPLC‬מתאימות והתוצאות מוצגות כריכוז‬ ‫הרעלן ליחידת נפח מים (בדגימות מים) או כריכוז הרעלן בביומאסה (ליחידת משקל יבש)‪ .‬תוצאות הזיהוי‬ ‫והכימות של רעלני ציאנובקטריה בכנרת בשנת ‪ 2102‬מוצגות בטבלה ‪.9‬‬ ‫בשנת ‪ 2102‬נרשמה בכנרת נוכחות של מיקרוציסטיס החל מחודש ינואר ובמהלך כל חודשי החורף‪ .‬תחילה‬ ‫(ינואר ופברואר) נמצאו מיקרוציסטינים רק בביומאסה שנאספה מצופת או בעזרת רשת אבל במהלך מרץ ניתן‬ ‫היה למדוד מיקרוציסטינים במים ככל הנראה כתוצאה מעליה בתפוצת מיקרוציסטיס בעמודת המים‪.‬‬ ‫המיקרוציסטינים הנפוצים היו מהסוגים ‪ ,LR ,YR‬ו ‪ ,RR‬וכן גם קבוצה של מיקרוציסטינים שבהיעדר‬ ‫סטנדרטים מתאימים אינה ניתנת לזיהוי וודאי אך מאופיינת בספקטרום בליעה אופייני למיקרוציסטינים‪ ,‬ולכן‬ ‫מצוינת בטבלה ‪ 9‬כ ‪( Mic Like‬דמוי מיקרוציסטין)‪.‬‬ ‫הריכוז המירבי של מיקרוציסטינים במים נמדד ב ‪ 2‬ביולי (ריכוז כולל של ‪ 0.2‬מיקרוגרם לליטר מיקרוציסטינים‬ ‫מסוג ‪ YR, ,LR‬ו‪ .) RR -‬מאוגוסט ועד דצמבר זוהו במי הכנרת חומרים דמויי מיקרוציסטינים שריכוזם נע בין ‪2‬‬ ‫ל ‪ 1‬מיקרוגרם לליטר‪ .‬המקור הביולוגי וזהותם הכימית של חומרים אילו אינו ידוע‪ .‬יתכן ומשקף נוכחות של‬ ‫אוכלוסייה קייצית של מיקרוציסטיס‪ .‬מינואר ועד יולי נצפו משטחים של מושבות מיקרוציסטיס בעיקר סמוך‬ ‫לאזורי החוף‪ .‬במדגמים של הצופת נמצאה נוכחות גבוהה של מיקרוציסטינים מסוג ‪ YR, ,LR‬ו‪ .RR -‬הריכוז‬ ‫המשקלי הכולל של המיקרוציסטינים בחומר היבש שנאסף מהאגם בינואר ובפברואר ‪ 2102‬היה מעל ‪011‬‬ ‫מיקרוגרם לגרם חומר יבש (טבלה ‪.)9‬‬ ‫בחודשי הקיץ והסתיו של שנת ‪ 2102‬נצפתה בכנרת פריחה של אפניזומנון ששיאה היה מאוגוסט ועד נובמבר‬ ‫‪ .2102‬לאורך התקופה בה היתה נוכחות של אפניזומנון באגם‪ ,‬נמדד הרעלן צלינדרוספרמופסין‪ .‬הריכוז המירבי‬ ‫של צלינדרוספרמופסין נמדד במי הכנרת ב ‪ /.1 ,2102‬מיקרוגרם לליטר (בחודש אוקטובר)‪ .‬ערך זה חורג‬ ‫משמעותי מהערך המוצע ע"י רשות הבריאות העולמית כערך סף עליון לרעלן זה במי שתיה (‪ 0‬מיקרוגרם‬ ‫לליטר)‪ .‬בשנים הקודמות ‪ 2101-2100‬לא נמדדו ריכוזים כאלו של צלינדרוספרמופסין בכנרת‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫טבלה ‪ :9‬ריכוז רעלני כחוליות (צלינדרוספרמופסין ומיקרוציסטינים) בדגימות מים וביומאסה של פיטופלנקטון‬ ‫שנאספו מהכנרת במועדים שונים במהלך שנת ‪ .2102‬הדגימות נאספו בתדירות של אחת לחודש או בתדירות גבוהה‬ ‫יותר במידה ונצפתה התפתחות של ציאנובקטריה באגם‪ .‬באירועים אלו רוכזה הביומאסה של הפיטופלנקטון על ידי‬ ‫סינון או איסוף ברשת ונקבעה נוכחות הרעלנים בביומאסה‪ .‬במועדים מסוימים בהם נצפתה באגם צופת של‬ ‫מיקרוציסטיס נאספה דגימת צופת ובוצעה אנליזה על בסיס משקל יבש של החומר שנאסף‪ .‬תס"ג – תחת סף גילוי‪.‬‬ ‫לא נבדקו ריכוזי הרעלנים בביומאסה במועדים בהם לא נצפתה אוכלוסייה של כחוליות מייצרות רעלנים‪.‬‬ ‫ריכוז‬ ‫תאריך דיגום‬ ‫צלינדרוספר‬ ‫מופסין‬ ‫במים‬ ‫(‪)g/L‬‬ ‫ריכוז‬ ‫צלינדרוספר‬ ‫מופסין‬ ‫בביומאסה‬ ‫(‪)g/g dw‬‬ ‫ריכוז‬ ‫מיקרוציסטינים‬ ‫במים‬ ‫(‪)g/L‬‬ ‫‪ 0‬ינואר‬ ‫‪ 05‬ינואר‬ ‫תס"ג‬ ‫תס"ג‬ ‫‪ 21‬ינואר‬ ‫‪ 29‬ינואר‬ ‫‪ 9‬פברואר‬ ‫‪ 02‬פברואר‬ ‫‪ 01‬פברואר‬ ‫תס"ג‬ ‫תס"ג‬ ‫תס"ג‬ ‫‪ 25‬פברואר‬ ‫‪ 20‬פברואר‬ ‫‪ 5‬מרץ‬ ‫תס"ג‬ ‫‪ 0‬מרץ‬ ‫‪ 25‬מרץ‬ ‫תס"ג‬ ‫‪ 1‬אפריל‬ ‫‪ 05‬אפריל‬ ‫‪ 0/‬במאי‬ ‫תס"ג‬ ‫תס"ג‬ ‫‪ 00‬יוני‬ ‫‪ 2‬יולי‬ ‫תס"ג‬ ‫תס"ג‬ ‫‪ 05‬יולי‬ ‫תס"ג‬ ‫‪ 09‬אוגוסט‬ ‫‪ 25‬אוגוסט‬ ‫‪ /1‬אוגוסט‬ ‫‪ 01‬ספטמבר‬ ‫‪ 21‬ספטמבר‬ ‫‪ 25‬ספטמבר‬ ‫‪ 01‬אוקטובר‬ ‫‪ 20‬אוקטובר‬ ‫‪ 1‬נובמבר‬ ‫‪ 1‬דצמבר‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.8-1.6‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪2.3-2.6‬‬ ‫‪/.1‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫תס"ג‬ ‫‪5‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪Mic Like=0.18‬‬ ‫;‪YR=0.11‬‬ ‫‪Mic Like=0.95‬‬ ‫‪Mic Like=0.12‬‬ ‫תס"ג‬ ‫;‪YR=0.12; LR=0.15‬‬ ‫‪Mic Like=0.16‬‬ ‫תס"ג‬ ‫;‪YR=0.2; LR=0.5‬‬ ‫‪RR=0.5‬‬ ‫;‪YR=0.1; LR= 0.2‬‬ ‫‪RR=0.4‬‬ ‫‪Mic Like=2‬‬ ‫‪Mic Like=1.4‬‬ ‫‪*Mic Like=0.7-4.7‬‬ ‫תס"ג‬ ‫תס"ג‬ ‫‪Mic Like=0.3‬‬ ‫* טווח רחב של תוצאות מדגימות מים שנאספו באתרים שונים בחפי מזרח הכנרת‬ ‫ריכוז מיקרוציסטינים‬ ‫בביומאסה‬ ‫(‪)g/g dw‬‬ ‫;‪RR=6.4; YR=42; LR=59‬‬ ‫‪Mic Like=11‬‬ ‫;‪RR=6.5; YR=54; LR=43‬‬ ‫‪Mic Like=1.8‬‬ ‫;‪RR=19; YR=168; LR=88‬‬ ‫‪Mic Like=9.4‬‬ ‫;‪RR=18; YR=67; LR=76‬‬ ‫‪Mic Like=14‬‬ ‫;‪RR=8; YR=43; LR=66‬‬ ‫‪Mic Like=10‬‬ ‫;‪RR=20 YR=76; LR=87‬‬ ‫;‪RR=13 YR=30; LR=44‬‬ ‫;‪YR=3.5; LR=5‬‬ ‫‪RR=8‬‬ ‫‪9/‬‬ ‫‪ 2.00‬חומרי הדברה בשנים ‪2100-2102‬‬ ‫פלג אסטרחן ואדית ליבוביץ'‬ ‫הדו"ח להלן מציג את נתוני ניטור שאריות חומרי הדברה בכנרת מהשנתיים האחרונות‪.‬‬ ‫דגימות מים נלקחו ‪ 2-/‬פעמים כל חודש מחמש תחנות באגם ואחת לחודש מגשר אריק (ראה מקרא‬ ‫לטבלאות)‪ .‬תוצאות האנליזות לנוכחות חומרי הדברה בדגימות אלו מרוכזות בטבלאות ‪01‬א' ו ‪01‬ב' (שנת‬ ‫‪ )2100‬וטבלאות ‪0/‬א' ו ‪0/‬ב' (שנת ‪ .)2102‬נבדקו גם דגימות דגים ומים שהובאו ע"י אגף הדייג מהכנרת‪ ,‬סובב‬ ‫כנרת ומספר דוגמאות מהים התיכון (טבלאות ‪ ,00‬ו ‪ .)01‬בדיקות הדגים מתבססות על מיצוי זימי הדג (האיבר‬ ‫הפנימי הראשון הבא במגע עם מי האגם) ולכן מהווה מדד איכותי בלבד שאינו מעיד על ריכוז החומר בכל‬ ‫רקמות הדג‪.‬‬ ‫תהליך האנליזה של דגימות המים והדגים כולל מיצוי לממס אורגני‪ -‬הקסן ולאחריו הערכה כמותית בעזרת‬ ‫מכשור ‪ .GC/MS‬בכל הדגימות נבדקה נוכחות של ‪ 19‬חומרי הדברה שונים‪ ,‬בטבלאות מוצגים רק הממצאים‬ ‫החיוביים שנמצאו מעל לסף הזיהוי‪ .‬בנפרד מופיעה רשימת החומרים שלא נמצאו באף אחת מהדוגמאות‬ ‫שנבדקו‪.‬‬ ‫סיכום הממצאים לכל שנה עם הערות לגבי אופי החומרים שנבדקו (קוטל חרקים‪ ,‬קוטל עשבים וכו')‪ ,‬אחוז‬ ‫תאריכי הדיגום בהם בדגימות המים נמצאו שרידי החומר לפחות באחת התחנות‪ ,‬והערכות לגבי רמת הזיהום‬ ‫שנמצאה במי כנרת מוצגים בטבלאות טבלאות ‪ 02‬ו‪.05-‬‬ ‫מקרא לטבלאות ‪:01-05‬‬ ‫כל הריכוזים הינם ב‪ )parts per billion( ppb -‬השווה ל‪ µg L -‬בדוגמאות מים או ‪ µg Kg‬כאשר‬ ‫מדובר בדוגמאות דג‪.‬‬ ‫תחנות‪:‬‬ ‫תחנה ‪ A‬מצויינת באדום‪+‬סופית ‪.A‬‬ ‫תחנה ‪ D‬מצויינת בכחול‪+‬סופית ‪.D‬‬ ‫תחנה ‪ H‬מצויינת בחום ‪+‬סופית ‪.H‬‬ ‫תחנה ‪ G‬מצויינת בירוק ‪+‬סופית ‪.G‬‬ ‫תחנה ‪ K‬מצויינת בשחור‪+‬סופית ‪.K‬‬ ‫תחנת גשר אריק מצויינת בסגול ‪ +‬סופית ‪.AB‬‬ ‫▪אם לא מצויין אחרת‪ -‬הדוגמאות נלקחו מאגם הכנרת‪.‬‬ ‫▪סכנה מידית מוגדרת כסכנה ממשית לאדם‪▪.‬‬ ‫▪ רמות הרעילות המדווחות מבוססות על דוחות ‪ MSDS‬הקיימים בספרות המקצועית (ניתן ליצור‬ ‫קשר לעיון נוסף)‪.‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-1‬‬ 91 :2100 ‫מאי‬-‫ניטור מים בחודשים ינואר‬- '‫א‬01 ‫טבלה‬ Date Alachlor Atrazine Chlorpyriphos 0.03A, 0.032G, 0.022K 09.01.11 12.01.11 Dichlorvos 0.25AB 0.02AB 0.01AB 23.01.11 0.026A, 0.038G, 0.038H, 0.047K 0.01A 06.02.11 0.05A, 0.05H, 0.08K Dieldrin Dinocap Diphenylamine Fenthion 0.027D, 0.045A, 0.041G, 0.003D 0.005H, 0.037K 0.062K 0.06AB 0.065A, 0.058D, 0.076G, 0.086H, 0.11K 0.1A, 0.1D, 0.1G, 0.11H, 0.007AB 22.02.11 0.01A, 0.006D, 0.01K 0.015AB 0.009A, 0.007G, 0.01K 06.03.11 10.03.11 0.003AB 20.03.11 03.04.11 11.04.11 0.37D, 0.24G, 0.36K 0.33AB 0.02A, 0.003H 0.02AB 26.04.11 0.02A, 0.06H 15.05.11 0.02A 23.05.11 0.02AB 29.05.11 0.002D 0.006AB 1.47A 1.16AB 1.22K 0.05AB 95 :2100 ‫דצמבר‬-‫ ניטור מים בחודשים יוני‬-'‫ב‬01 ‫טבלה‬ Date Alachlor 19.06.11 28.06.11 0.004AB -Chlor -Di -Di -Di -pyri azinon brom eldrin phos -Endo -Endo sulfan sulfan alfa beta isomer isomer -Endo sulfan sulfate p,p-DDD p,p-DDT 0.01A 0.02A 0.006AB 0.01A, 0.01D, 0.05K 03.07.11 18.07.11 31.07.11 0.004K 0.004A 0.001AB 14.08.11 28.08.11 25.09.11 02.10.11 0.003 0.0006D H 25.10.11 27.10.11 06.11.11 0.02K 20.11.11 0.02, 0.01G 0.002AB 0.006AB 0.006, 0.002H 0.08H, 0.006K 0.006, 0.002A 0.017, 0.002K 0.002G 0.002H 0.0009A 0.0009K 0.003, 0.003H 0.0007AB 0.01D 0.02A, 0.008H 0.01AB 0.007, 0.005, 0.005H, 0.0008G 11.09.11 24.11.11 04.12.11 18.12.11 -Ter butryne 0.003, 0.001, 0.001AB 0.001H 0.001D 0.0006G 0.006 H, 0.004K 0.0007AB 0.01G 0.07H, 0.005D 0.02AB 0.001A 0.009H ‫ חומרים‬74 ‫ (כולל תאריכים בהם לא נמצאו חומרים) וסריקה של‬3122-‫ דיגומים ב‬23 ‫סה"כ‬ ‫‪99‬‬ ‫טבלה ‪ -00‬ניטור מים ודגים (דיגום אגף הדיג) ‪:2100‬‬ ‫‪Perme‬‬ ‫‪thrin‬‬ ‫‪p,p‬‬‫‪DDT‬‬ ‫‪p,p‬‬‫‪DDE‬‬ ‫‪p,p‬‬‫‪DDD‬‬ ‫‪-Endo‬‬ ‫‪sulfan‬‬ ‫‪sulfate‬‬ ‫‪-Endo‬‬ ‫‪sulfan‬‬ ‫‪beta‬‬ ‫‪isomer‬‬ ‫‪-Endo‬‬ ‫‪sulfan‬‬ ‫‪alfa‬‬ ‫‪isomer‬‬ ‫‪-Di‬‬ ‫‪-phenyl‬‬ ‫‪amine‬‬ ‫‪-Chlor‬‬ ‫‪-pyri‬‬ ‫‪phos‬‬ ‫‪-Ala‬‬ ‫‪chlor‬‬ ‫‪79.3‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪28.5‬‬ ‫‪0.88‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪0.67‬‬ ‫‪1.03‬‬ ‫‪0.72‬‬ ‫‪16.6‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪679‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪X104‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪X104‬‬ ‫‪826‬‬ ‫‪X105‬‬ ‫‪826‬‬ ‫‪X105‬‬ ‫‪4755‬‬ ‫‪X102‬‬ ‫‪498‬‬ ‫‪5340‬‬ ‫‪6.65‬‬ ‫‪6.51‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪0.17‬‬ ‫‪599‬‬ ‫‪2.55‬‬ ‫מים‬ ‫אמנון‬ ‫הגליל‬ ‫דג‬ ‫דג‬ ‫דג‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪4440‬‬ ‫‪71.3‬‬ ‫‪395‬‬ ‫מים‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪1.16‬‬ ‫‪1.13‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪5.52‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪Buri‬‬ ‫מים‬ ‫מים‬ ‫דג‬ ‫דג‬ ‫דג‬ ‫חומר‬ ‫נוזלי‬ ‫חומר‬ ‫נוזלי‬ ‫אמנון‬ ‫הגליל‬ ‫מים‬ ‫מים‬ ‫כנרת‬ ‫כנרת‬ ‫כנרת‬ ‫כנרת‬ ‫כנרת‬ ‫כנרת‬ ‫ירדן‬ ‫דרומי‬ ‫ירדן‬ ‫דרומי‬ ‫ירדן‬ ‫דרומי‬ ‫מים‬ ‫‪21.6‬‬ ‫‪7360‬‬ ‫סוג‬ ‫מיקום‬ ‫‪1.62‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫מים‬ ‫מים‬ ‫חשד‬ ‫ירדן‬ ‫דרומי‬ ‫ירדן‬ ‫דרומי‬ ‫החולה‬ ‫החולה‬ ‫החולה‬ ‫כפר‬ ‫רופין‬ ‫כפר‬ ‫רופין‬ ‫כפר‬ ‫רופין‬ ‫מרמור‬ ‫כנרת‬ ‫דג‬ ‫כנרת‬ ‫אמנון‬ ‫כנרת‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה‬ ‫ניטור‬ ‫שגרתי‬ ‫ניטור‬ ‫שגרתי‬ ‫ניטור‬ ‫שגרתי‬ ‫מס'‬ ‫תאריך‬ ‫‪F3‬‬ ‫‪W6‬‬ ‫‪W7‬‬ ‫‪F9‬‬ ‫‪F10‬‬ ‫‪F11‬‬ ‫‪11.02.14‬‬ ‫‪11.03.07‬‬ ‫‪11.03.07‬‬ ‫‪11.03.27‬‬ ‫‪11.03.27‬‬ ‫‪11.03.27‬‬ ‫‪W12‬‬ ‫‪11.04.21‬‬ ‫‪W13‬‬ ‫‪11.04.21‬‬ ‫‪F14‬‬ ‫‪11.04.21‬‬ ‫‪W15‬‬ ‫‪W16‬‬ ‫‪11.04.22‬‬ ‫‪11.04.22‬‬ ‫‪W17‬‬ ‫‪11.04.27‬‬ ‫‪W18‬‬ ‫‪11.04.27‬‬ ‫‪F19‬‬ ‫‪11.04.27‬‬ ‫‪F20‬‬ ‫‪F21‬‬ ‫‪F22‬‬ ‫‪11.04.27‬‬ ‫‪11.04.27‬‬ ‫‪11.04.27‬‬ ‫‪W23‬‬ ‫‪11.05.18‬‬ ‫‪W24‬‬ ‫‪11.05.18‬‬ ‫‪W25‬‬ ‫‪11.05.18‬‬ ‫‪F26‬‬ ‫‪11.06.19‬‬ ‫‪F29‬‬ ‫‪11.10.27‬‬ ‫‪F30‬‬ ‫‪11.11.07‬‬ ‫מספר דיגומים שנערכו באותו יום צוינו ע"י רקע אחיד בעמודת התאריך‪ .‬סה"כ (כולל דוגמאות שנדגמו ובהן לא נמצאו חומרים)‬ ‫התבצעו ‪ 2/‬דיגומים ונסרקו ‪ 15‬חומרים‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫סיכום תוצאות ‪:2100‬‬ ‫טבלה ‪ :02‬סיכום הממצאים באשר לנוכחות חומרי הדברה בסביבות הכנרת‪ ,‬בגשר אריק ובדגים בשנת‪2100 .‬‬ ‫תוך התייחסות לחומרים שנבדקו‪ .‬עמודת ה‪ %-‬מציינת את אחוז הימים בהם בדגימות המים נמצאו שרידי‬ ‫החומר לפחות באחת התחנות (מתוך סה"כ ‪ /2‬דיגומים ב‪ 2100-‬או ‪ 25‬דיגומים ב‪ ) 2102-‬וללא התחשבות‬ ‫בדגימות מאירועי חשד להרעלת דגים‪.‬‬ ‫החומר‬ ‫תכונות החומר‬ ‫והערות כלליות‬ ‫‪Alachlor‬‬ ‫חמר ריסוס נגד‬ ‫רחבי עלים‪.‬‬ ‫‪Atrazine‬‬ ‫קוטל עשבים‪.‬‬ ‫קוטל חרקים‬ ‫(מערכת העצבים)‪,‬‬ ‫‪ Chlorpyriphos‬נאסר זה מכבר‬ ‫לשימוש ביתי‬ ‫בארה"ב‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫נמצא לרוב בגשר אריק ופעמים מועטות מובחן בכנרת‪ ,‬ריכוזיו‬ ‫‪ 20‬נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪ .‬ריכוזים נמוכים‬ ‫אלו נמצאו במאי גם בדוגמת דגים‪.‬‬ ‫‪ /‬נמצא בגשר אריק בריכוז נמוך בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה‬ ‫מידית‪.‬‬ ‫נמצא בריכוזים נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫כמעט ולא נמצא בדרום הכנרת אך קיים במרבית התחנות בין‬ ‫החודשים ינואר‪-‬מאי וכן ברמות גבוהות יחסית (לדגים) בדגימות‬ ‫‪ 11‬דגים בין חודשים אלו‪ .‬בחודש מאי אובחנה דוגמת דג שהכילה‬ ‫ריכוז שיא של ‪ ppb 911‬המסוגל להוות גורם תמותה מידי‬ ‫לאוכלוסיות דגים ומיני בע"ח רבים‪.‬‬ ‫‪Diazinon‬‬ ‫קוטל חרקים‬ ‫(מערכת העצבים)‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Dibrom‬‬ ‫קוטל חרקים‬ ‫(מערכת העצבים)‬ ‫‪/‬‬ ‫‪Dichlorvos‬‬ ‫קוטל חרקים‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Dieldrin‬‬ ‫‪Dinocap‬‬ ‫ממצאים בכנרת‬ ‫נמצא לקראת סוף השנה בריכוזים נמוכים בסדרי גודל מריכוז‬ ‫המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫נמצא לקראת סוף השנה בריכוזים נמוכים בסדרי גודל מריכוז‬ ‫המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫נמצא בצפון הכנרת וגם במי הגשם בתחילת השנה‪ .‬ריכוז נמוך‬ ‫מריכוז המהווה סכנה מידית ביונקים אך מסוגל לבצע נזק‬ ‫בדפניות (סרטנאים)‪.‬‬ ‫קוטל חרקים‪ ,‬פותח‬ ‫כתחליף ל‪.DDT-‬‬ ‫מצוי בכנרת בריכוזים הנמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה‬ ‫מתפרק בקושי‪,‬‬ ‫מידית‪ .‬החומר מאובחן בדגימות מים בין החודשים ינואר‪-‬מרץ‬ ‫בשרשרת‬ ‫ממשיך‬ ‫‪ 25‬ואוקטובר‪-‬נובמבר‪ .‬בחודש מרץ הגיע לריכוזי ה‪ LC50 -‬של מספר‬ ‫המזון ונספח‬ ‫ברקמות חיות‪ ,‬לכן‬ ‫דגים כפי שדווח בספרות [‪.]Ochs, Paul M 1968‬‬ ‫נאסר לשימוש‬ ‫במספר מדינות‪.‬‬ ‫נמצא בתחילת השנה בלבד‪ .‬החומר נמצא בריכוזים המתקרבים‬ ‫‪ 10‬לריכוז ה‪ LC50 -‬של מספר דגים וחולייתנים כגון דפניות‪ .‬ריכוזי‬ ‫קוטל פטריות‬ ‫חומר זה נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית לאדם‪.‬‬ ‫נמצא בעיקר בתחילת השנה‪ ,‬ריכוז נמוך מריכוז המהווה סכנה‬ ‫‪ 22‬מידית‪.‬‬ ‫‪Diphenyl‬‬‫‪amine‬‬ ‫חומר ריסוס‬ ‫לתפוחים‬ ‫‪Endosulfan‬‬ ‫‪isomer α‬‬ ‫הריכוזים בכנרת בד"כ נמוכים מריכוז המהווה סכנה מידית‪ .‬נמצא‬ ‫אחד משני הצורונים‬ ‫של קוטל חרקים‬ ‫‪ 20‬בעיקר בין ספטמבר‪-‬סוף נובמבר‪ .‬החומר מצוי בכנרת‪ ,‬באגמון‬ ‫שב‪ 2101-‬הוצא‬ ‫החולה‪ ,‬ובברכות המדגה האזוריות (כגון כפר רופין)‪ .‬במרץ‪-‬אפריל‬ ‫‪90‬‬ ‫מחוץ לחוק בארה"ב‬ ‫ובמספר מדינות‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫נמצא בריכוזים גבוהים ביותר בדוגמאות דגים מהכנרת ואגמון‬ ‫החולה‪ .‬ריכוז ‪ <1ppb‬מהווה חשד להרעלה‪ .‬ההרעלה מכוונת‬ ‫כלפי אוכלוסיית הדגים בכדי להגדיל את יבול הדגים במהירות‬ ‫מרבית‪ .‬דוגמת דג אמנון הגליל שנדגמה ב ‪ 20.11.2100‬הכילה כמות‬ ‫חומר העלולה להיות מסוכנת לאדם האוכל אותו ( אם כי ספיחת‬ ‫החומר ע"י רקמות הדג שונה מספיחתו לזימים הנבחנים‪ ,‬לכן‬ ‫הערכות הסיכון בדגים כלליות בלבד ונשענות על רקמה זו)‪.‬‬ ‫‪Endosulfan‬‬ ‫‪isomer ‬‬ ‫אחד משני איזומרים‬ ‫של קוטל חרקים‬ ‫שב‪ 2101-‬הוצא‬ ‫בארה"ב ‪9‬‬ ‫מחוץ לחוק‬ ‫ובמספר מדינות‬ ‫נוספות‪.‬‬ ‫הריכוזים נמוכים מריכוז המהווה סכנה מידית‪ .‬בחודשים מרץ‪-‬‬ ‫אפריל נמצא בריכוזים גבוהים בדוגמאות דגים (יחסית לדגים)‪.‬‬ ‫‪Endosulfan‬‬ ‫‪sulfate‬‬ ‫קוטל חרקים‬ ‫שהוצא מחוץ לחוק ‪/‬‬ ‫במדינות רבות‬ ‫מצוי בכנרת בריכוזים נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה‬ ‫מידית‪ .‬בחודשים מרץ‪-‬אפריל נמצא בריכוזים גבוהים יחסית‬ ‫(לדגים) בדוגמאות דגים‪.‬‬ ‫‪Fenthion‬‬ ‫קוטל חרקים‬ ‫‪/‬‬ ‫‪Lindane‬‬ ‫קוטל חרקים‬ ‫‪9‬‬ ‫נמצא בריכוז נמוך בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫מצוי בריכוזים נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫נספח ביעילות יחסית לרקמות‪.‬‬ ‫‪ /‬מצוי בתחילת השנה בלבד בריכוז נמוך בסדרי גודל מריכוז‬ ‫‪ Monocrotopho‬קוטל חרקים‬ ‫המהווה סכנה‪.‬‬ ‫‪s‬‬ ‫מנגזרות תוצרי‬ ‫נמצא בדגימות בין חודשים מאי‪-‬אוקטובר‪ .‬מצויה בכנרת ובכפר‬ ‫פירוק ‪ .DDT‬מזיק ‪ /1‬רופין (ברכות מדגה) בריכוזים הנמוכים בסדרי גודל מריכוז‬ ‫‪p,p-DDD‬‬ ‫המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫למגוון יצורים רחב‪.‬‬ ‫מנגזרות תוצרי‬ ‫‪:p,p-DDE‬‬ ‫פירוק ‪ .DDT‬מזיק ‪ -‬מצויה לקראת סוף השנה בדוגמאות דגים בכנרת בלבד‪.‬‬ ‫למגוון יצורים רחב‪.‬‬ ‫קוטל חרקים‪ ,‬נאסר‬ ‫החומר הנ"ל ונגזרותיו המזיקות גם הן נמצאו בכנרת כמעט בכל‬ ‫לשימוש בארה"ב ב ‪22‬‬ ‫השנים ואף בדוגמאות דגים רבות‪ .‬השנה נמצא בכנרת בחודשי‬ ‫‪ 0952‬ובמקביל‬ ‫‪p,p-DDT‬‬ ‫לשימוש‬ ‫הוגבל‬ ‫מאי‪-‬יוני‪ ,‬בריכוז נמוך בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫ נמצא בדוגמת דג בחודש מרץ אך בריכוז נמוך בסדרי גודל מריכוז‬‫קוטל חרקים‬ ‫‪Permethrin‬‬ ‫המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫(נוירוטוקסי)‬ ‫‪ 22‬מצוי בריכוזים הנמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‬ ‫קוטל מזיקים‬ ‫‪Terbutryne‬‬ ‫חומרים נוספים שנבדקו השנה ולא נמצאו בדגימות‪:‬‬ ‫‪Aldrin, Ametryn, Amitraz, p-Dichlorobenzene, Dimethoate, Disulfoton, Endrin, Ethion,‬‬ ‫‪Ethoxyquin, Fenamiphos, Fenitrothion, HCH alfa isomer, HCH beta isomer, HCH delta‬‬ ‫‪isomer, Heptachlor, Hexachlorobenzene, Malathion, Methathion, Methoxychlor,‬‬ ‫‪Mevinphos, Parathion, Phorate, Pirimiphos met, PCNB(Quntozene), Prometryn,‬‬ ‫‪Simazine, Terbuthylazine.‬‬ 99 : 3123 ‫תוצאות‬ :2102 ‫יולי‬-‫ ניטור שאריות חומרי הדברה במים בתאריכים ינואר‬-'‫א‬0/ ‫טבלה‬ Date Alachlor Atrazine 1.1.12 -Di ChlorDiazinon -phenyl pyriphos amine Endosulfan alfa isomer 8.1.12 0.07D, 0.06D, 0.002H 0.02G 0.007A, 0.05G, 0.006A 0.03H 15.1.12 0.005D 14.2.12 0.004K, 0.004AB 27.2.12 11.3.12 25.3.12 15.4.12 29.4.12 13.5.12 14.5.12 0.01K 0.009A 0.005H 0.004A, 0.005H 0.005D 0.004H 0.01G 0.01A 0.003G 0.002A 0.005AB 0.01AB 28.5.12 0.02G 10.6.12 24.6.12 Terbutryne 0.002D, 0.005H, 0.005K 0.14AB 0.01H 30.1.12 p,p-DDE p,p-DDT 0.08A, 0.05H, 0.003K 0.009K 0.002A 0.003D 0.01A :2102 ‫נובמבר‬-‫ ניטור שאריות חומרי הדברה במים בתאריכים יולי‬-'‫ב‬0/ ‫טבלה‬ Date 8.7.12 15.7.12 16.7.12 29.7.12 12.8.12 13.8.12 26.8.12 9.9.12 23.9.12 21.10.12 5.11.12 -Chlor pyriphos Endosulfan alfa isomer 0.02A, 0.04D, 0.1G, 0.02H 0.04A, 0.017D, 0.03G, 0.04H, 0.056K 0.02AB 1.08G 0.08H, 0.08K 0.09AB 0.01D, 0.01H 0.004A, 0.1G, 0.06K 0.016G, 0.05H, 0.009K 0.05K, 0.05AB 0.04A, 0.02D, 0.02G, 0.04H, 0.08K p,pDDD p,pDDE p,pDDT Terbutryne 0.006D 0.013K 0.003K 0.004A, 0.006D, 0.005H 0.004AB 0.001D 0.007A 0.01D 0.005H 0.007H 0.004H 0.006D 0.004D, 0.004G 0.001K 0.001K ‫‪51‬‬ ‫טבלה ‪ : 01‬שאריות חומרי הדברה בדגים ובמים מאירועי חשד להרעלה וניטור שגרתי ע"י אגף הדייג‪ .2102 ,‬דיגומים‬ ‫שנערכו באותו יום צוינו בצבע אחיד בעמודת התאריך‪ .‬סה"כ (כולל דוגמאות שנדגמו ובהן לא נמצאו שאריות‬ ‫חומרי הדברה) התבצעו ‪ 21‬דיגומים ונסרקו ‪ 15‬חומרים‪.‬‬ ‫‪Other‬‬ ‫‪Alachlor‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪HCH HCH‬‬ ‫‪p,p- p,p- p,p‬‬‫‪alfa‬‬ ‫‪beta‬‬ ‫‪Terbutryne‬‬ ‫‪DDD DDE DDT‬‬ ‫‪isomer isomer‬‬ ‫‪0.006‬‬ ‫‪0.008‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪1.16 2.11‬‬ ‫‪5.87‬‬ ‫‪Di-phenyl‬‬‫‪amine‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪Chlor‬‬‫‪Di- Endosulfan‬‬ ‫‪pyriphos azinon alfa isomer‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪4.77‬‬ ‫‪3.28‬‬ ‫‪6.31‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪0.26 0.13‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪3.72 2.1‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.47‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪3.72‬‬ ‫‪3.08‬‬ ‫‪5.31‬‬ ‫‪Simazine‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫מים‬ ‫ירדן‬ ‫דרומי ניטור ‪18.3.12 W1‬‬ ‫כנרת ניטור ‪18.3.12 W3‬‬ ‫כנרת ניטור ‪18.3.12 W4‬‬ ‫כנרת ניטור ‪19.3.12 F1‬‬ ‫מים‬ ‫מים‬ ‫דג‬ ‫קרפיון‪,‬‬ ‫כנרת ניטור‬ ‫אמנון‬ ‫‪25.3.12 F2‬‬ ‫כנרת ניטור‬ ‫‪25.3.12 F3‬‬ ‫ניטור‬ ‫ניטור‬ ‫ניטור‬ ‫ניטור‬ ‫ניטור‬ ‫‪27.3.12‬‬ ‫‪28.3.12‬‬ ‫‪28.3.12‬‬ ‫‪15.4.12‬‬ ‫‪6.5.12‬‬ ‫‪1.28‬‬ ‫‪,‬בינית כנרת‬ ‫מים כנרת‬ ‫בינית כנרת‬ ‫קרפיון כנרת‬ ‫מים כנרת‬ ‫מים‬ ‫‪10‬‬ ‫בורי‬ ‫‪2.0‬‬ ‫כסיף‬ ‫שפך‬ ‫הירדן‬ ‫‪3.24‬‬ ‫‪7.79‬‬ ‫סרדינים כנרת‬ ‫דג‬ ‫‪0.48 2.4 1.31‬‬ ‫‪1.55‬‬ ‫‪11.5 0.78‬‬ ‫ים‬ ‫תיכון‬ ‫לבנונים כנרת‬ ‫אמנון כנרת‬ ‫‪0.44 5.57‬‬ ‫‪0.57 6.89‬‬ ‫‪11.75‬‬ ‫‪7.78‬‬ ‫‪1.22 5.05‬‬ ‫‪0.45 7.2‬‬ ‫‪3.73‬‬ ‫‪F4‬‬ ‫‪W5‬‬ ‫‪F5‬‬ ‫‪F6‬‬ ‫‪W6‬‬ ‫כנרת ניטור ‪6.5.12 W7‬‬ ‫כנרת‬ ‫‪17.4‬‬ ‫‪Terbutryne‬‬ ‫‪0.35‬‬ ‫סוג‬ ‫מיקום חשד‬ ‫קרפיון‪,‬‬ ‫בינית‬ ‫‪5.28‬‬ ‫מס'‬ ‫תאריך‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪15.5.12 F8‬‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪23.5.12 F9‬‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪11.6.12 F10‬‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪13.6.12 F11‬‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪27.6.12 F12‬‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪22.7.12 F13‬‬ ‫ניטור ‪6.8.12 F14‬‬ ‫ניטור ‪28.8.12 F15‬‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪10.9.12 F16‬‬ ‫חשד‬ ‫להרעלה ‪10.9.12 F17‬‬ ‫אמנון כנרת‬ ‫אמנון כנרת‬ ‫ים‬ ‫דג‬ ‫תיכון‬ ‫ים‬ ‫דג‬ ‫תיכון‬ ‫ים‬ ‫דג‬ ‫תיכון ניטור ‪21.10.12 F18‬‬ ‫ירדן‬ ‫אמנון דרומי ניטור ‪15.11.12 F19‬‬ ‫‪50‬‬ ‫טבלה ‪ :05‬סיכום הממצאים באשר לנוכחות חומרי הדברה בסביבות הכנרת‪ ,‬בגשר אריק ובדגים בשנת‪2102.‬‬ ‫תוך התייחסות לחומרים שנבדקו‪ .‬עמודת ה‪ %-‬מציינת את אחוז הימים בהם בדגימות המים נמצאו שרידי‬ ‫החומר לפחות באחת התחנות (מתוך סה"כ ‪ 25‬דיגומים ב‪ ) 2102-‬וללא התחשבות בדגימות מאירועי חשד‬ ‫להרעלת דגים‪.‬‬ ‫‪Alachlor‬‬ ‫תכונות החומר‬ ‫והערות כלליות‬ ‫חומר ריסוס נגד רחבי ‪4‬‬ ‫עלים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קוטל עשבים‪.‬‬ ‫‪Chlorpyriphos‬‬ ‫קוטל חרקים (מע'‬ ‫העצבים)‪ ,‬נאסר‬ ‫לשימוש ביתי‬ ‫בארה"ב‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Diazinon‬‬ ‫קוטל חרקים (מע'‬ ‫העצבים)‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Diphenylamine‬‬ ‫חומר ריסוס‬ ‫לתפוחים‪.‬‬ ‫אחד משני צורונים‬ ‫של קוטל חרקים‪ ,‬ב‪-‬‬ ‫‪ 2101‬הוצא מחוץ‬ ‫לחוק בארה"ב‬ ‫ובמדינות נוספות‪.‬‬ ‫אחד מ‪ /-‬איזומרים‬ ‫של קוטל מזיקים‪.‬‬ ‫אחד מ‪ /-‬איזומרים‬ ‫של קוטל מזיקים‪.‬‬ ‫קוטל פטריות‪ ,‬אסור‬ ‫לשימוש בארה"ב מאז‬ ‫שנות התשעים‬ ‫‪5‬‬ ‫החומר‬ ‫‪Atrazine‬‬ ‫‪Endosulfan‬‬ ‫‪isomer α‬‬ ‫‪HCH isomer α‬‬ ‫‪HCH isomer β‬‬ ‫‪Hexachloro‬‬‫‪benzene‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪p,p-DDD‬‬ ‫מנגזרות תוצרי פירוק‬ ‫קוטל החרקים ‪DDT‬‬ ‫(עיין ‪ .)DDT‬מזיקה‬ ‫למגוון יצורים רחב‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪p,p-DDE‬‬ ‫מנגזרות תוצרי פירוק‬ ‫קוטל החרקים ‪DDT‬‬ ‫(עיין ‪ .)DDT‬מזיקה‬ ‫למגוון יצורים רחב‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪p,p-DDT‬‬ ‫קוטל חרקים‪ .‬נאסר‬ ‫לשימוש בארה"ב ב‬ ‫‪ 0952‬ובמקביל הוגבל‬ ‫לשימוש בישראל‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ממצאים בכנרת‬ ‫נמצא בגשר אריק ובירדן הדרומי בלבד‪ ,‬בריכוזים נמוכים‬ ‫בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫נמצא בריכוז נמוך בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫נמצא בריכוזים נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה‬ ‫מידית‪ .‬נמצא ברמות גבוהות יחסית (לדגים) בדגימות דגים‬ ‫בסוף חודש מרץ‪ .‬בסוף מרץ אובחנה דוגמת דג שהכילה ריכוז‬ ‫שיא של ‪ ppb 015‬המסוגל להוות גורם תמותה מידי‬ ‫לאוכלוסיות דגים ומיני בע"ח רבים‪.‬‬ ‫נמצא בכנרת ובירדן הדרומי בריכוזים נמוכים בסדרי גודל‬ ‫מריכוז המהווה סכנה מידית‪ .‬ריכוז גבוה יותר נמצא בדוגמת‬ ‫דג בחודש מרץ השנה‪.‬‬ ‫נמצא בעיקר בתחילת השנה בריכוז נמוך מריכוז המהווה‬ ‫סכנה מידית‪ .‬נמצא גם בדוגמת דג בסוף חודש מרץ‪.‬‬ ‫הריכוזים בד"כ נמוכים מריכוז המהווה סכנה מידית אך‬ ‫הפיזור אחיד יחסית לאורך השנה‪ .‬בדוגמאות דגים זוהו‬ ‫ריכוזים גבוהים (מעל ‪ )1ppb‬בחודשים מרץ ויוני‪ .‬תופעות‬ ‫אלו עלולות להצביע על אירועי הרעלה מכוונת‪.‬‬ ‫נמצא בדוגמאות דגים בלבד בחודשי מרץ‪-‬אפריל ובריכוזים‬ ‫נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫נמצא בדוגמאות דגים בלבד בחודשי מרץ‪-‬אפריל ובריכוזים‬ ‫נמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫חומר זה נמצא בדוגמאות דגים בלבד‪-‬בכנרת (סוף אוגוסט)‬ ‫ובים התיכון (יוני וספטמבר)‪ .‬הריכוזים שנמצאו נמוכים‬ ‫מריכוז המהווה סכנה מידית‪.‬‬ ‫מצויה בכנרת בריכוזים הנמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה‬ ‫סכנה מידית‪ .‬החומר נמצא בריכוזים נמוכים גם בדוגמאות‬ ‫דגים בכנרת (חודשים מרץ ואוגוסט) ובים התיכון (יוני)‪.‬‬ ‫נמצא בכנרת לאורך כל השנה‪ ,‬אך בריכוזים הנמוכים בסדרי‬ ‫גודל מריכוז המהווה סכנה מידית‪ .‬החומר נמצא בריכוזים‬ ‫נמוכים גם בדוגמאות דגים בכנרת ובים התיכון לאורך כל‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫החומר הנ"ל ונגזרותיו המזיקות גם הן נמצאו בכנרת כמעט‬ ‫בכל השנים ואף בדוגמאות דגים רבות‪ .‬השנה נמצא‬ ‫בחודשים אפריל ויוני בכנרת‪ -‬בריכוזים הנמוכים בסדרי גודל‬ ‫מריכוז המהווה סכנה‪ .‬ביוני נמצא בריכוז נמוך גם בים‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪Simazine‬‬ ‫קוטל עשבים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Terbutryne‬‬ ‫קוטל מזיקים‬ ‫‪52‬‬ ‫שנמצא בכנרת בבדיקות מים מדיגום דגים‪ ,‬בחודש מאי בלבד‬ ‫ובריכוז נמוך בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה מידית לבע"ח‬ ‫ולאצות‪.‬‬ ‫מצוי בריכוזים הנמוכים בסדרי גודל מריכוז המהווה סכנה‬ ‫מידית‪ .‬הפיזור אחיד יחסית לאורך השנה‪.‬‬ ‫חומרים נוספים שנבדקו ב‪ 2102-‬ולא נמצאו באף אחת מהדגימות‪:‬‬ ‫‪Aldrin, Ametryn, Amitraz, p-Dichlorobenzene, Dichlorvos, Ametryn, Amitraz, p-Dichlorobenzene,‬‬ ‫‪Dichlorvos, Dibrom, Dieldrin, Dimethoate, Dinocap, Disulfoton, Endosulfan beta isomer, Endosulfan‬‬ ‫‪sulfate, Endrin, Ethion, Ethoxyquin, Fenamiphos, Fenitrothion, Fenthion, HCH delta isomer, Lindane,‬‬ ‫‪Heptachlor, Malathion, Methathion, Methoxychlor, Mevinphos, Monocrotophos, Parathion,‬‬ ‫‪Permethrin, Phorate, Pirimiphos, met, PCNB(Quntozene), Prometryn, Terbuthylazine.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫פיזור החומרים‪:‬‬ ‫הדו"ח הנערך על השנים ‪ 2100-2102‬מעיד על הימצאותם של מספר חומרים נמוך יחסית לזה הנבדק (‪01-00‬‬ ‫חומרים מתוך ‪ 19‬הנבדקים)‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפיזור של מספר חומרים (כגון ‪ Chlorpyriphos‬בשנת ‪ 2100‬או‬ ‫‪ endosulfan‬בשנת ‪ )2102‬בצורה אחידה יחסית לאורך כל השנה מעיד על זיהום קבוע לאורך זמן‪ .‬זיהום כזה‬ ‫יכול להתקיים למשל במקרים בהם יש שימוש חקלאי בחומר ספציפי לאורך כל השנה‪ .‬הסבר נוסף הוא פירוק‬ ‫איטי ביותר של החומר ואף הצטברותו במקור המים (אולי אף בשכבות שונות) או בדרך אליו‪ .‬דוגמה לכך ניתן‬ ‫למצוא ב‪ DDT-‬ונגזרותיו‪ ,‬לאלו האחרונים קצב פרוק איטי ולכן מופיעים כל השנים כמעט למרות הפסקת‬ ‫השימוש המאסיבי לפני יותר משני עשורים‪ .‬תופעה הפוכה לזו המוזכרת לעיל קרי‪ -‬פיזור נקודתי בזמן של‬ ‫חומר מסוים‪ ,‬יכול להיות קשור לשימוש עונתי של אותו תכשיר‪ ,‬דוגמה לכך היא השימוש בחומר‬ ‫‪ diphenylamine‬הניתן בבתי אריזת תפוחים בתחילת השנה בלבד‪ .‬מקרה נוסף המסוגל להסביר תופעה מאין זו‬ ‫הוא‪-‬חשד להרעלה‪ .‬דוגמה לכך ניתן לראות בעלייה המאסיבית בריכוז נקודתי של ‪ endosulfan‬באפריל ‪.2100‬‬ ‫בבחינת כל תאריך דיגום של חומר ספציפי‪ ,‬לא נמצאו שינויים של מעל סדר גודל‪ ,‬בהתפלגות חומר ספציפי בין‬ ‫התחנות השונות באותו תאריך דיגום‪ .‬תופעה זו ניתן להסביר ע"י ההנחה כי בכנרת נוצר ערבוב מאסיבי של‬ ‫כל כמות המים הנכנסת‪ .‬כמובן שמסיסות גבוהה של חומר כלשהוא תורמת גם היא לדיפוזיה החזקה שלו‬ ‫ולפיזורו באופן אחיד באגם‪ .‬שינויים גדולים יותר (מעל סדר גודל) בריכוזיו של חומר ספציפי‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫באותה תחנה אך בין תאריכים שונים‪ .‬כל אלו מקשים על המעקב אחרי מוצאו של החומר וכניסתו לאגם‪.‬‬ ‫הצלבה עתידית של תוצאות הניטור בכנרת עם תוצאות הניטור באגן ההיקוות תוכל להצביע על כניסת‬ ‫חומרים מאגן ההיקוות‪.‬‬ ‫מקורות הדוגמא‪:‬‬ ‫יש לציין כי חומרים רבים כגון ‪ Dieldrin‬או ‪ DDT‬ונגזרותיו נצברים ברקמות השומן‪ ,‬כבד וזימי הדגים לאורך‬ ‫זמן‪ .‬לכן הימצאותו של חומר במינונים נמוכים בדוגמאות מים אינה מעידה בהכרח על ריכוזים נמוכים בדגים‪.‬‬ ‫חומרים שונים הינם בעלי כושר ספיחה מוגבר לרקמות הדגים וקצב פירוק נמוך‪ .‬תופעה זו מסבירה את השוני‬ ‫(בסדרי גודל לעיתים) בין הריכוז הקיים בדוגמת מים לבין דוגמת דג (ללא התחשבות בדוגמאות ממקרי‬ ‫הרעלה)‪ .‬תופעה נוספת אותה ניתן אולי להסביר בדרך זו היא המצאות חומרים כגון ‪ diphenylamine‬בדוגמת‬ ‫דג ברמות נמוכות יחסית אך חודשיים לאחר מציאת החומר במים‪.‬‬ ‫‪5/‬‬ ‫מספר חומרים נמצאו בשימוש רב לאורך השנה כגון ‪ p,p-DDD ,Dieldrin‬ו ‪ Endosulfan‬בשנת ‪ 2100‬וכן‬ ‫‪ Endosulfan‬ו ‪ Terbutryne‬בשנת ‪ .2102‬יש לציין כמובן את נוכחותו הגבוהה של ה‪ Endosulfan -‬בשנת ‪ 2102‬ב‬ ‫‪ 51%‬מהבדיקות וכן במקרה הרעלה קשה מאפריל ‪ .2100‬חומר זה נמצא גם בריכוזים גבוהים יחסית ובאופן‬ ‫עקבי בדוגמאות דגים החשודים בהרעלה ולכן מהווה תכשיר עיקרי לצרכים אלו‪ .‬בנוסף דוגמאות דגים רבות‬ ‫נמצאו בשנים אלו כמכילות ‪ Chlorpyriphos‬וכמו בשנים עברו‪ -‬ריכוזים נמוכים של ‪ DDT‬ונגזרותיו‪.‬‬ ‫‪ 2.09‬מערכת ניטור אוטונומית רציפה בתחנה ‪A‬‬ ‫ורנר אקרט‪ ,‬בני סולימני ומיקי שליכטר‬ ‫ב‪ 2112 -‬המעבדה לחקר הכנרת החלה בניטור עמודת המים באגם באמצעות מערכת דיגום אוטומטית הפועלת‬ ‫מהאקורפט שבתחנה ‪ .A‬ב‪ 2119 -‬מערכת ה‪ RUSS/YSI -‬שהופעלה בשנים ‪ 2112-2110‬הוחלפה במערכת אחרת‬ ‫מבוססת ווינץ' מסוג מנטה ‪ II‬מולטיפרוב (אאוריקה‪ ,‬אוסטין טקסס; איור ‪ .)90‬זוהי מערכת דיגום אוטונומית‬ ‫שנבנתה לפי דרישות הלקוח ופותחה ע"י ‪. (Instrumental solutions inc.Vicksburg, Mississippi) ISI‬‬ ‫איור ‪ :90‬מערכת חדשה מסוג מנטה ‪ II‬מוליטפרוב‪.‬‬ ‫הדיגום באמצעות המערכת החדשה החל בדצמבר ‪ .2119‬נמדדים הפרמטרים הבאים‪ :‬עומק‪ ,‬ריכוז חמצן מומס‪,‬‬ ‫‪ ,pH‬מוליכות חשמלית‪ ,‬פוטנציאל חימצון‪3‬חיזור‪ ,‬עכירות וריכוז כלורופיל‪ .‬הדיגום נעשה ‪ 1‬פעמים ביממה‬ ‫ברזולוציה של חצי מטר אורך כל עמודת המים‪.‬‬ ‫לאחר שמערכת המולטיפרוב המקורית נקרעה מהכבל ואבדה באוקטובר ‪ ,2101‬הותקנה מערכת חדשה עם‬ ‫כיסוי מפלדת אל‪-‬חלד‪ ,‬כבל קבלר מאובטח ומחבר תת מימי מיוחד‪ .‬מערכת הדיגום החדשה (איור ‪ )92‬הוכנסה‬ ‫לפעולה ביוני ‪ ,2100‬וביצעה ‪ 1‬פרופילים ביממה עד לפברואר ‪ 2102‬כאשר מערכת האקורפט הוצאה מהמים‬ ‫לביצוע עבודות תחזוקה שנמשכו עד נובמבר ‪.2102‬‬ ‫‪51‬‬ ‫איור ‪ :92‬מערכת דיגום אוטונומית ‪. ISI – Auto Reel‬‬ ‫בתחילת ‪ 2102‬כל עמודת המים הייתה מעורבבת‪ ,‬לאחר ההיפוך שהתרחש ב ‪ 09‬לדצמבר ‪ .2100‬כאשר‬ ‫האקורפט הוצא לעבודות תחזוקה ב ‪ 29‬לפברואר ‪ 2102‬גוף המים היה עדיין מעורבב והטמפרטורה שנמדדה‬ ‫הייתה ‪ ,01.5°C‬המוליכות החשמלית ‪ , 005/ µS cm-1‬ה ‪ 8.2 pH‬וריכוז החמצן המומס היה בערכי רוויה לאורך‬ ‫כל עמודת המים‪.‬‬ ‫כאשר הוחזרה האקורפט למקומה בתחנה ‪ A‬ואיתה הדיגומים הסדירים ב ‪ 9‬לנובמבר ‪ ,2102‬האגם היה משוכב‬ ‫וטמפרטורת האפילימניון הייתה ‪ .25°C‬התרמוקלינה‪ ,‬האוקסיקלינה והכמוקלינה הראו חפיפה בעומק ‪ 09‬מ'‬ ‫(איור ‪ .)A9/‬טמפרטורת ההיפולימניון הייתה ‪ .05°C‬בזמן השיכוב הכימי ההיפולימניון היה מחוסר חמצן‪ ,‬בעל‬ ‫ערכי מוליכות חשמלית גבוהים וערכי ‪ pH‬נמוכים יחסית לאפילימניון ( ‪ 0211 µS cm-1‬ו ‪ 7.4‬לעומת ‪0001 µS‬‬ ‫‪ cm-1‬ו ‪ 8.4‬בהתאמה)‪ .‬נוכחות של סולפיד בהיפולימניון באה לידי ביטוי בערכי ‪ Eh‬נמוכים )‪.(-300 mV‬‬ ‫נוכחותה של שכבת הגבול הבנטית (‪ )benthic boundary layer‬מתחת לעומק ‪ /2‬מ' מעידה על כך שהמים‬ ‫בעומקים אלו מעורבבים היטב (איור ‪ .)A 9/‬שלא כמו ב ‪ ,2100‬בה היה ערבוב מלא של כל עמודת המים כבר‬ ‫ב ‪ 09‬לדצמבר‪ ,‬ב ‪ 2102‬האגם היה עדיין משוכב בסוף השנה עם תרמוקלינה ב ‪ 25‬מ' (איור ‪ .)B 9/‬בעוד התנאים‬ ‫בהיפולימניון נותרו ללא שינוי‪ ,‬ערכי ה ‪ pH‬והטמפרטורה באפילימניון ירדו משמעותית ל ‪ 00./°C‬ו ‪ 0‬בהתאמה‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫איור ‪ :9/‬פרופילים שנמדדו באמצעות מערכת מנטה ‪ II‬מולטיפרוב מהאקורפט‪ )A .‬פרופילים מ ‪ 9‬בנובמבר ‪)B ;2102‬‬ ‫פרופילים מה ‪ /0‬לדצמבר ‪.2102‬‬ ‫ההתקררות ההדרגתית של האפילימניון ושקיעת התרמוקלינה בסוף ‪ 2102‬מתוארות באיזופלטות המוצגות‬ ‫באיור ‪ .91‬למרות הירידה החדה בטמפרטורה מ ‪ 25‬ל ‪ 09°C‬עומק התרמוקלינה נשאר בסביבות ‪ 21‬מ' עד ה ‪2/‬‬ ‫בדצמבר ואז חלה צניחה מהירה של הטרמוקלינה עד ל ‪ /1‬מ' בסוף ‪.2102‬‬ ‫במשך רוב תקופת הדיגום השיכוב הכימי של עמודת המים (איור ‪ )95‬עקב אחר השיכוב התרמי כפי שניתן‬ ‫לראות מהשינוי האנכי עם הזמן של ריכוז החמצן המומס במים (איור ‪.)91‬‬ ‫איור דומה ניתן לראות גם מהשינוי האנכי עם הזמן של המוליכות החשמלית (איור ‪ .)99‬ניתן לראות בברור‬ ‫ערכי מוליכות נמוכים יחסית באזור המטהלימניון בזמן ירידת התרמוקלינה בשל נוכחות מי ירדן המתערבבים‬ ‫במי הכנרת לאורך הדרך משפך הירן ועד לתחנה ‪.A‬‬ ‫‪59‬‬ ‫איור ‪ :91‬דיאגראמת איזופלטות המציגה את השינויים בטמפרטורת המים בכנרת בין התאריכים ‪ 9‬לנובמבר עד ‪/0‬‬ ‫לדצמבר ‪.2102‬‬ ‫איור ‪ :95‬דיאגראמת איזופלטות המציגה שינויים בריכוז החמצן המומס במי הכנרת בין התאריכים ‪ 9‬לנובמבר עד ‪/0‬‬ ‫לדצמבר ‪.2102‬‬ ‫‪55‬‬ ‫)‪Conductivity (µS cm-1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1265‬‬ ‫‪1255‬‬ ‫‪1245‬‬ ‫‪1235‬‬ ‫‪1225‬‬ ‫‪1215‬‬ ‫‪1205‬‬ ‫‪1195‬‬ ‫‪1185‬‬ ‫‪1175‬‬ ‫‪1165‬‬ ‫‪1155‬‬ ‫‪1145‬‬ ‫‪1135‬‬ ‫‪1125‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫)‪Depth (m‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪25/12/12‬‬ ‫‪15/12/12‬‬ ‫‪05/12/12‬‬ ‫‪26/11/12‬‬ ‫‪16/11/12‬‬ ‫‪06/11/12‬‬ ‫איור ‪ :99‬דיאגראמת איזופלטות המציגה שינויים במוליכות החשמלית של מי הכנרת בין התאריכים ‪ 9‬לנובמבר עד ‪/0‬‬ ‫לדצמבר ‪ .2102‬בסוף דצמבר ניתן לראות מי ירדן בעלי מליכות נמוכה כלואים באיזור התרמוקלינה‪.‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫ניטור מרחבי משולב של פרמטרים גיאוכימיים וביולוגיים‬ ‫אסף סוקניק‪ ,‬שמשון זכאי ומיקי שליכטר‬ ‫מערכת ניטור נגררת (מנ"ג) המופעלת בכנרת מאפשרת מיפוי תלת‪-‬ממדי וקבלת מידע על הפיזור המרחבי של‬ ‫מספר מדדים לימנולוגיים באגם‪ .‬כלי ניטור זה מורכב ממערכת חיישנים המותקנת על "נשא"‪ ,‬הנגרר במים על‬ ‫ידי כלי שיט‪ .‬הנשא יכול לרחף בגוף המים תוך ביצוע תנודות מחזוריות מעלה ומטה ואיסוף נתונים סימולטני‪.‬‬ ‫מתכונת זו של ניטור‪ ,‬הקרובה לניטור סינופטי‪ ,‬מאפשרת מיפוי תלת‪-‬ממדי וקבלת איור כוללת של מספר‬ ‫מדדים לימנולוגיים ופיזורם בגוף המים‪ .‬המשתנים הניתנים למדידה במערכת זו הם‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬ריכוז‬ ‫כלורופיל‪ ,‬עכירות ומוליכות חשמלית (מליחות)‪ .‬מבנה המערכת הנגררת ואופן הפעלתה פורט בדוחות קודמים‪.‬‬ ‫לביצוע סקר בכנרת המערכת מופעלת מסיפון ה"חרמונה" שהותאמה והוכשרה להפעלתה תוך עבודה יציבה‬ ‫ובטוחה‪ ,‬גם בים סוער ותחת משטר רוחות קייצי‪ .‬מסלול השיוט של תוכנית הניטור המרחבי מוצג באיור ‪95‬‬ ‫על פני מפה תלת‪-‬ממדית של הכנרת‪ .‬המסלול‪ ,‬המתחיל בטבחה‪ ,‬כולל ארבעה חתכים בכיוון כללי מזרח‪-‬מערב‬ ‫ומסלולים המחברים ביניהם‪ .‬איור ‪ 95‬מציג גם את חדירת המנ"ג לעמודת המים מעומק ‪ 0‬מ' ועד עומק ש‪ 29‬מ'‬ ‫מפני המים)‬ ‫במהלך שנת ‪ 2102‬בוצעו רק שלושה סקרים מלאים וסקר חלקי לבדיקת הציוד‪ .‬הסיבה למיעוט הסקרים היא‬ ‫שליחת המערכת לכיול‪ ,‬תקלות תפעול שעיקרן תקשורת משובשת בין ה"נשא" ומערכת הפיקוד ואיסוף‬ ‫הנתונים שעל הסירה ‪ ,‬ופעולות תחזוקה ושדרוג שבוצעו ב"חרמונה" וצמצמו את זמינותה לביצוע הסקרים‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 2102‬המערכת הופעלה בחודשים פברואר‪ ,‬אפריל ואוגוסט וספקה נתונים אמינים לגבי החורף האביב והקיץ‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫איור ‪ :95‬מסלול השיוט של תוכנית הניטור‬ ‫המרחבי מוצג על גבי מפה תלת‪ -‬ממדית של‬ ‫הכנרת‪ .‬המסלול‪ ,‬המתחיל מול טבחה (נקודה‬ ‫צהובה)‪ ,‬כולל ארבעה חתכים בכיוון כללי‬ ‫מזרח מערב ומסלולים המחברים ביניהם‪.‬‬ ‫ניתן לראות את חדירת המנ"ג לעמודת‬ ‫המים‪ .‬החיצים מסמנים את כיוון השיט‪.‬‬ ‫באיור ‪ 90‬מוצגת השונות האנכית של טמפרטורת המים ושל פיזור הכלורופיל שנמדדו לאורך מסלול שייט בקו‬ ‫רוחב ‪ /2.01º‬צפון ממזרח למערב לאורך כ ‪ 0‬ק"מ‪.‬‬ ‫]‪Chlorophyll [ g /L‬‬ ‫]‪Temperature [°C‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪February 2012‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15.4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪35.2 35.3 35.4 35.5 35.6 35.7 35.8 35.9 36.0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪April 2012‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪35.2 35.3 35.4 35.5 35.6 35.7 35.8 35.9 36.0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪August 2012‬‬ ‫‪35.2 35.3 35.4 35.5 35.6 35.7 35.8 35.9 36.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪35.2 35.3 35.4 35.5 35.6 35.7 35.8 35.9 36.0‬‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪26.0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪22.0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪35.2 35.3 35.4 35.5 35.6 35.7 35.8 35.9 36.0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪35.2 35.3 35.4 35.5 35.6 35.7 35.8 35.9 36.0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫איור ‪ :90‬המבנה החומני ופיזור הכלורופיל במרחב הכנרת בחתך ממזרח למערב באזור הצפוני של האגם (לאורך קו רוחב‬ ‫‪ /2.01‬צפון) ולעומק עמודת מים מ ‪ 1.5‬מ' ועד ‪ /1‬מ' בחודשים פברואר אפריל ואוגוסט ‪ .2102‬התצוגה "כמו תלת מימד"‬ ‫חושבה תוך עיבוד תוצאות שנאספו ע"י מערכת הניטור הנגררת בעזרת תוכנה לאינטגרציה מרחבית‪ .‬שימו לב שסולם‬ ‫‪59‬‬ ‫הצבעים שמייצג את הטמפרטורות והכלורופיל שונה בשלושת החודשים המוצגים‪.‬‬ ‫הסקרים המוצגים נערכו בפברואר‪ ,‬אפריל ואוגוסט ‪ 2102‬ומיצגים את החורף לאחר ההיפוך התרמי‪ ,‬את האביב‬ ‫בזמן פריחת הפרידיניום ואת הקיץ במועד של מערכת משוכבת ויציבה‪ .‬בפברואר ‪ 2102‬לאחר ההיפוך התרמי‬ ‫גרדינט הטמפרטורה בעמודת המים הוא קטן יחסית והפער בין שכבת המים העליונה לתחתונה הוא של פחות‬ ‫ממעלה‪ .‬במועד זה אוכלוסיית הפיטופלנקטון מצומצמת יחסית (כ ‪ 01‬מיקרוגרם לליטר) ומפוזרת באופן אחיד‬ ‫יחסית‪ .‬באפריל ‪ 2102‬המערכת משוכבת אך לא יציבה ועומק התרמוקלינה ועוביה משתנה בחתך ממערב‬ ‫למזרח‪ ,‬תופעה המשקפת גלים פנימיים‪ .‬טמפרטורת האפילימניון היתה במועד הסקר כ ‪ 09‬מעלות וטמפרטורת‬ ‫החלק העליון של ההיפולימניון ‪ 05‬מעלות‪ .‬במועד זה נצפתה פריחה של פרידיניום‪ .‬עיקר אוכלוסיית‬ ‫הפרידיניום התרכזה בשכבה העליונה של האפילימניון (‪ 0-/‬מ' עליונים) וריכוז הכלורופיל בשכבה זו נע בין ‪051‬‬ ‫ל ‪ 211‬מיקרוגרם לליטר‪ .‬מכאן עולה שבמהלך הסקר עיקר אוכלוסיית הפרידניום התרכזה באזור הצפון מזרחי‬ ‫של האגם בעוד שבצד הצפון מערבי ריכוזי האצה היו נמוכים‪ .‬באוגוסט ‪ 2102‬האגם היה משוכב תרמית ועומק‬ ‫התרמוקלינה נע בין ‪ 02‬ל ‪ 09‬מ'‪ ,‬מערכת קיצית אופינית ויציבה‪ .‬ריכוז הכלורופיל היו בסדר גודל של כ ‪01‬‬ ‫מיקרוגרם לליטר ואוכלוסיית הפיטופלנקטון התרכזה באפילימניון‪.‬‬ ‫‪2.20‬‬ ‫מדד כמותי להערכת איכות המים בכנרת‬ ‫ארקדי פרפרוב וטומי ברמן‬ ‫מדידת איכות המים (‪ )WQ‬באגם כנרת נמשכת לפי השיטה שפורטה בעבר (דו"ח חיא"ל ‪ ) T15/2003‬לפיה‬ ‫מחושבים ערכי דירוג )‪ (Rating Values -R‬לעשרה פרמטרים שנבחרו כפרמטרים לאיכות מים‪ .‬ערכי הדירוג‬ ‫הנעים על סקלה שבין ‪ ,01-011‬כאשר ערכי דירוג מעל ‪ 91‬נחשבים לאיכות מים קבילה ומתחת ל‪ – 91-‬איכות‬ ‫מים לא קבילה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2102‬מדד איכות המים היה נמוך בעיקר לגבי שני פרמטרים עיקריים‪ % :‬כחוליות (רוב שנה) ומליחות‬ ‫(כל השנה)‪ ,‬אף על פי שמדד הציאנובקטריה היה פחות גרוע מאשר ב‪( 2100-‬איור ‪ .)99‬כמו כן‪ ,‬בפעם‬ ‫הראשונה בכל תקופת התצפיות‪ ,‬נקשרה התדרדרות משמעותית של מדד ‪ WQ‬עם עליה דראסטית של מדד‬ ‫ה‪ PP -‬וכלורופיל במהלך תקופת הקיץ (איור ‪.)51‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪80‬‬ ‫]‪Rating[Cyano‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12‬‬ ‫‪Months‬‬ ‫]‪Rating[Cl‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12‬‬ ‫‪Months‬‬ ‫איור ‪ :99‬שינויים חודשיים בערכי הדירוג של הפרמטרים לאיכות מים כלוריד ואחוז ציאנובקטריה ב‪ 2100-‬וב‪ .2102-‬הקו‬ ‫האדום המקוקו מבדיל בין ערכי דירוג ‪ R‬נמוכים מ‪ ,91-‬בהם איכות המים לא קבילה‪ ,‬לערכים גבוהים יותר עם איכות‬ ‫מים טובה‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪Avg‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪Avg‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪80‬‬ ‫]‪Rating [Chl‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫]‪Rating [PP‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12‬‬ ‫‪Months‬‬ ‫‪1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12‬‬ ‫‪Months‬‬ ‫איור ‪ : 51‬שינויים חודשיים בערכי הדירוג‪ R ,‬של הפרמטרים יצור ראשוני (‪ )PP‬וכלורופיל בשנת ‪( 2102‬קו כחול)‬ ‫בהשוואה לממוצעים הרב‪-‬שנתיים של פרמטרים אלו בשנים ‪( 0990-2100‬עמודות עם סטיות תקן)‪.‬‬ ‫בחינה של מדד איכות המים המורכב )‪ (Composite Water Quality Index, CWQI‬מראה שבמשך השנה‬ ‫כולה‪ ,‬למעט חודש אחד (דצמבר ‪ )2102‬איכות מי האגם לא יכולה להחשב כ‪" -‬טובה"‪ ,‬אלא רק כ‪"-‬סבירה"‬ ‫(‪ )CWQI<60‬איור ‪ .)50‬מצב זה גרוע מזה שנרשם ב‪ 2100-‬כאשר ‪CWQI‬היה נמוך מ‪ 91-‬רק ב‪ 9-‬חודשים‬ ‫מהשנה‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪CWQI‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪month‬‬ ‫איור ‪ :50‬שינויים חודשיים במדד איכות המים המשולב ‪ CWQI‬בכנרת ב‪ 2011‬בהשוואה ל‪ .2012-‬הקו האדום המקוקו‬ ‫מציין את הגבול בין ערכים קבילים (מעל ‪ )91‬וערכים לא קבילים (מתחת ל‪ )91-‬של האינדקס המשולב‪.‬‬ ‫באיור ‪ ,52‬מוצגים השינויים הרב‪-‬שנתיים של מדד ‪ .CWQI‬לאורך התקופה ‪ .0990-2102‬ב‪ 02-‬השנים‬ ‫האחרונות‪ CWQI ,2111-2102 ,‬היה רוב הזמן מתחת לערך הגבול של ‪ .91‬הסיבות לערכי ‪ CWQI‬הנמוכים היו‬ ‫שונות‪ :‬בשנים ‪ ,2111-2112‬המאופיינות במפלס נמוך‪ CWQI ,‬היה מושפע בעיקר מריכוז כלוריד גבוה‪ .‬בשנים‬ ‫‪00‬‬ ‫‪ 2119-2100‬הפרמטרים העיקריים שהשפיעו על איכות המים היו ההתפתחות המואצת של ציאנובקטריה בקייץ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2102‬נוספו גם הכלורופיל והייצור הראשוני לפרמטרים שחורגים מהסקלות הקבילות ומקבלים ערכי ‪R‬‬ ‫נמוכים מ‪ .91-‬ערך ה‪ CWQI-‬הממוצע בשנת ‪ )46.7( 2012‬היה יותר נמוך מהממוצע הרב שנתי (‪ )56.1‬בין ‪2110‬‬ ‫עד ‪ .2115‬כמו כן זהו הערך ה‪ CWQI -‬הנמוך ביותר שנמדד לאורך כל תקופת התצפיות (‪.)0990-2102‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪CWQI‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪1991 1993 1996 1998 2001 2003 2006 2008 2011‬‬ ‫איור ‪ :52‬השתנות ערכי ‪ CWQI‬לאורך התקופה ‪( 1991-2012‬ממוצעים חצי‪-‬שנתיים‪ ,‬כלומר מוצגים ‪ 2‬ערכים בכל שנה)‪.‬‬ ‫‪2.22‬‬ ‫צומח הליטוראל‬ ‫יוסף יעקבי בני סולימני וסמיון קגנובסקי‬ ‫בשנים של מפלסים נמוכים צומח רב‪-‬שנתי הולך ומתבסס בחופי כנרת שאינם מעובדים‪ .‬המרכיב העצי הבולט‬ ‫בצומח זה הוא האשל‪ ,‬שבשטחי חוף אחדים יוצר חורש צפוף‪ .‬למרות שבמגדיר צמחי ישראל מדווח על מספר‬ ‫מינים של הסוג אשל שעשויים להימצא בסביבות הכנרת (פיינברון‪-‬דותן ודנין‪ ,)0990 ,‬המין שיוצר את רובו‬ ‫המכריע של החורש הוא אשל הירדן (‪ .)Tamarix jordanis‬בסתיו ‪ 2100‬ובאביב ‪ 2102‬מיפינו את תפוצת‬ ‫האשלים בחופי הכנרת‪ .‬ניתן למצוא פרטי אשל כמעט בכל קטע חוף בו התבססה צמחייה רב‪-‬שנתית‪ ,‬אך‬ ‫האשל דומיננטי ויוצר חורש צפוף בעיקר שני גושים מוגדרים‪ :‬בצפון‪-‬מזרח (באזור הבטחה) ובדרום (איור ‪.)5/‬‬ ‫מהמדידות שלנו עולה ששטחו של הגוש הצפון‪-‬מזרחי הוא כ‪ 2.90 -‬קמ"ר ואילו שטחו של חורש האשלים‬ ‫שבדרום כ‪ 1.15-‬קמ"ר‪ .‬בעבודת מיפוי שבוצעה לפני כעשור דווח על שטח אשלים כולל של כ‪ /.02-‬קמ"ר בחופי‬ ‫הכנרת (‪ .)Tibor et al., 2012‬אף בהתעלם ממצאי האשלים שמחוץ לשני הגושים הנ"ל‪ ,‬ברור שבעשור האחרון‬ ‫חלה הכפלה של השטח שמזוהה כחורש אשלים‪.‬‬ ‫העליה בשיעור הביומסה הגלומה באשלים ככל הנראה גבוהה עוד יותר (טבלה ‪ .)09‬תרגום השטח המכוסה‬ ‫בחורש לביומסה של אשלים כרוך ברמת אי‪-‬ודאות גבוהה‪ .‬ראשית‪ ,‬בשטח המוגדר כחורש אשלים גדלים מינים‬ ‫נוספים ובעיקר קנה‪ ,‬ברמות צפיפות שונות‪ .‬צריך גם לציין את נוכחותם של מיני עצים נוספים‪ ,‬פליטי תרבות‪,‬‬ ‫כמו מיני שיטה אוסטרליים‪ ,‬אקליפטוס‪ ,‬קזוארינה ומעל הכל פרקינסוניה‪ ,‬שהולכת ומתבססת בחלקים רבים‬ ‫‪02‬‬ ‫של חורש האשלים (וגם מחוצה לו)‪ .‬שנית‪ ,‬האשלים מופיעים בשלל גדלים וצורות‪ ,‬רק לעיתים רחוקות ניתן‬ ‫למצוא פרט המתנשא על גזע בודד‪ .‬עפ"ר‪ ,‬בכל פרט שפע של גזעים בעוביים משתנים ובחורש הצפוף לעיתים‬ ‫קרובות לא ניתן לתחום את שטח התפשטותו של פרט מוגדר‪ .‬היוצא מזה הוא שהערכה מהימנה של ביומסה‬ ‫ליחידת שטח אינה יכולה להסתמך על מניין פרטים ושקילתם של פרטים בודדים‪ ,‬אלא על מדידה של כל מה‬ ‫שנמצא בשטח נתון וזו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מטלה נכבדת ביותר מבחינת דרישות כח אדם‪ .‬ביצענו כמה מדידות שטח‬ ‫כאלה ונמצא שמשקל האשלים נע בין מאות גרמים ועד כ‪ 01-‬ק"ג מ‪ .2‬אם נשתמש בנתון שמרני מאד‪ ,‬של ‪ 2‬ק"ג‬ ‫ח"י‪3‬מ‪ 2‬של חורש אשלים‪ ,‬אזי נראה שביומסת האשלים כמעט שולשה בעשור האחרון (טבלה ‪ )09‬ומספר זה אף‬ ‫גבוה מן הגבול העליון של אמדן סך הביומסה בחופי הכנרת משנת ‪( 2110‬גזית וחובריו‪.)211/ ,‬‬ ‫תחנות דיגום לאפיון חופי הכנרת‬ ‫‪54‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪N32‬‬ ‫‪46‬‬ ‫חוף‬ ‫ים‬ ‫אשל‬ ‫‪42‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪E35‬‬ ‫איור ‪ :5/‬תפוצת חורש האשלים בחופי הכנרת‪ .‬חוף – מיקומן של תחנות דיגום חופיות לצורך איפיון התכסית האבנית‬ ‫והצומח החופי‪ ,‬ים – גבול חורש האשלים בצד האגם‪ ,‬אשל – גבול חורש האשלים מצד היבשה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :09‬השוואת ממצאי סקר חורש האשלים בחופי הכנרת ב‪ 2110-‬לסקר הנוכחי‬ ‫סקר‬ ‫אמצעי מיפוי‬ ‫שטח‪ ,‬קמ"ר‬ ‫ביומסה‪ ,‬טון‬ ‫*‪2110‬‬ ‫וידאו נישא ע"י מסוק‬ ‫‪/.02‬‬ ‫‪1511‬‬ ‫‪2102 – 2100‬‬ ‫מדידה קרקעית‬ ‫‪9.55‬‬ ‫‪0/511‬‬ ‫* מדווח ב‪Tibor et al., 2012 -‬‬ ‫‪0/‬‬ ‫גזית‪ ,‬א‪ ,.‬ש‪ .‬גפני וד‪ .‬קפלן (‪ .)211/‬התפתחות צומח חופי בכנרת במפלסים נמוכים‪ .‬אגמית ‪.5-9 :029‬‬ ‫פינברון‪-‬דותן‪ ,‬נ‪ .‬וא‪ .‬דנין (‪ .)0990‬המגדיר לצמחי בר בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כנה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪Tibor, G., D. Markel, D. Kaplan, M. Haramati and D. Tal (2012). A rapid and cost effective method‬‬ ‫‪for vegetation mapping and nutrients content evaluation along the receding Lake Kinneret shoreline‬‬ ‫‪using oblique airborne video integrated into GeoSky@ system. Isr. J. Plant Sci., 60: 151-159.‬‬ ‫‪ 2.2/‬חלזונות בליטורל‬ ‫תמר זהרי ובני סולימני‬ ‫בעבר חסרי החוליות בליטורל של הכנרת קבלו תשומת לב מחקרית מועטה בלבד‪ ,‬ולא נכללו כלל בתכנית‬ ‫הניטור‪ .‬ב‪ 2110-‬הנק מייניס (אונ' ת"א) דיווח על המצאות של חילזון ממין פולש בחופי הכנרת הדרומיים (מעגן‬ ‫ועין גב)‪ .‬בעקבות ממצא זה בקייץ‪ 2119-‬יצאנו לחפש את החילזון ומצאנו שבדרום הכנרת הוא המין השליט‪,‬‬ ‫כמעט ולא ניתן למצוא פריטים חיים של חלזונות מהמינים הטבעיים לכנרת‪ .‬בעקבות זאת בצענו סדרת‬ ‫סקרים מקיפים במהלך ‪ ,2101-2100‬בדיעבד הסתבר שסדרת הסקרים תיעדה את התפרשות והשתלטות המין‬ ‫הפולש בחופי הכנרת כולה‪ :‬ב‪ 2100-‬החלזון הפולש היווה יותר מ‪ 91%-‬מסך החלזונות שנדגמו בליטורל של‬ ‫הכנרת ב‪ 09-‬אתרים סביב האגם כולו‪ ,‬הן במים הרדודים (‪ 1.2‬ו‪ 1.0-‬מ' עומק) והן בסדימנטים של המים‬ ‫העמוקים יותר (‪ 0 ,5‬ו‪ 02-‬מ')‪ ,‬כאשר הוא מאכלס חופים חוליים ואבניים כאחד‪ .‬תוצאות הסקרים יפורסמו‬ ‫בקרוב (‪.)slaallrl rla re rellHH‬‬ ‫בכנרת מיני חלזונות טבעיים (‪ ) l eelrHelielH‬שונים‪ ,‬מתוכם ‪ 1‬מינים היו נפוצים מאד בעבר‪Melanopsis :‬‬ ‫‪costata (Melanopsidae), Melanoides tuberculata (Thiaridae), Theodoxus jordani , Bithynia phialensis‬‬ ‫(איור ‪ ,)51‬כמו גם שני מינים של צדפות‪ .Corbicula ,oinU :‬המלנואידס (מגדלית) והצדפות הם מינים שחיים‬ ‫בתשתית חולית בעוד שהמלנופסיס (שחריר) והתיאודוקסוס (סהרונית) נצמדים למצע קשה וחיים על אבנים‪.‬‬ ‫המין החדש שהופיע בכנרת ‪(r ,)eriiraiT( aatolUodUens arsacs‬תואר על ידי מייניס בשם ‪,)Thiara scabra‬‬ ‫(איור ‪ )51‬פלש בשנים האחרונות גם לגופי מים אחרים בישראל‪ ,‬כמו למשל עין אפק‪ ,‬נחל הירקון‪ ,‬ומאגרי‬ ‫המוביל הארצי‪.‬‬ ‫באופן בולט הסקרים שבצענו העידו על נוכחות נמוכה במיוחד של המינים הטבעיים לכנרת ב‪,2101-2100-‬‬ ‫בפרט המגדלית נעלמה כמעט לגמרי ב‪ .2100-‬נמצא גם דגם שנתי בתפוצה המרחבית של המין הפולש‪ ,‬הוא‬ ‫נמצא בריכוזים גבוהים במים העמוקים לאורך כל השנה אך במים הרדודים נצפתה עונתיות‪ ,‬עם ריכוזים‬ ‫גבוהים בקייץ‪-‬סתו ונמוכים מאד באביב‪.‬‬ ‫תופעת הפלישה של החלזון פסאודופלוטיה והשתלטותו המהירה באגם כולו‪ ,‬הסתמנה כאירוע דרמתי‪ ,‬אך לא‬ ‫היו בידנו נתוני רקע להשוואה‪ .‬לפיכך הוחלט להוסיף לתכנית ניטור כנרת מעקב שגרתי‪ ,‬בהיקף מצומצם‪ ,‬אחר‬ ‫אוכלוסיות הרכיכות (מולוסקה‪ :‬חלזונות וצדפות) בליטורל של הכנרת‪.‬‬ ‫נבחרו ‪ 5‬תחנות דיגום‪ :‬חוקוק‪ ,‬גינוסר‪ ,‬וחמי טבריה בחוף המערבי‪ ,‬גופרה‪ ,‬ושיטים בחוף המזרחי‪ .‬תחנות אלו‬ ‫כוללות חופים חוליים (גינוסר‪ ,‬שיטים)‪ ,‬חופים אבניים (גופרה חמי טבריה)‪ ,‬וחוף שחלקו חולי וחלקו אבני‬ ‫(חוקוק)‪ .‬יש לציין שעם שינויי המפלס‪ ,‬חוף אבני עשוי להפוך לחוף חולי‪ .‬הדיגום מתבצע פעמיים בשנה‪,‬‬ ‫באביב‪ ,‬בתקופת המפלס המירבי ובסתיו בתקופת מפלס המינימום‪ .‬בכל תחנה נדגמים ‪ /‬עומקים‪ 1.0 ,1.2 :‬ו‪5-‬‬ ‫מ'‪ .‬שני העומקים הרדודים נדגמים מהחוף עם מסכה ושנורקל‪ 5 ,‬מ' נדגם מסירה בצלילה‪ .‬הדיגום מתבצע על‬ ‫ידי הנחת מסגרת של ‪ 1.//‬על ‪ 1.//‬מ' על הקרקעית באופן אקראי‪ ,‬איסוף כל הרכיכות שנמצאות בתוך הריבוע‪,‬‬ ‫‪01‬‬ ‫בחול או על גבי אבנים‪ ,‬והבאתם למעבדה‪ .‬במעבדה נעשית ספירה של כל החלזונות והצדפות החיים לפי‬ ‫מינים‪ .‬פרטים מתים לא נספרים‪ .‬בשלב זה לא נעשה מיון לפי גודל הפרט ואין הערכת ביומסה‪r .‬‬ ‫ריכוזי החלזונות והצדפות (פרטים חיים בלבד) בכנרת ב‪ 2102-‬מוצגים בטבלה ‪ .05‬באופן בולט‪ ,‬בדיגום האביבי‬ ‫(מאי) נמצאו מעט מאד רכיכות בעומקים הרדודים (‪ 1.2‬ו‪ 1.0-‬מ')‪ .‬בעומקים אלו לא נמצאו אפילו פרטים‬ ‫בודדים למ"ר של החלזון הפולש פסאודופלוטיה‪ ,‬של המגדלית (מלנואידס) ולא של שני מיני הצדפות‪ ,‬אוניו‬ ‫וקורביקולה‪ .‬המין היחיד שנמצא בעומקים הרדודים באביב היה הסהרונית (תיאודוקסוס)‪ ,‬מין שנצמד לאבנים‪.‬‬ ‫בעומק ‪ 5‬מ' נמצאו יותר רכיכות‪ ,‬עשרות פריטים למ"ר של הצדפות ושל הסהרונית (עם שיא של ‪ 092‬סהרוניות‬ ‫למ"ר בחמי טבריה) ופרטים בודדים למ"ר של השחריר (מלנופסיס) ושל הפסאודופלוטיה‪.‬‬ ‫בדיגום בודד בחוף דיאמונד (אבני) באוגוסט נמצאה כמות עצומה של סהרוניות בעומק של ‪ 0.2‬מ'‪ 2/11 ,‬פרטים‬ ‫למ"ר‪ ,‬ועשרות פריטים של פסאודופלוטיה (טבלה ‪.)05‬‬ ‫איור ‪ :51‬מיני החלזונות הטבעיים לכנרת (בשחור‪-‬לבן) והמין הפולש‪ ,‬פסאודופלוטיה סקברה (בצבע)‪ .‬בארים מציינים ‪5‬‬ ‫מ"מ‪ .‬לקוח מ‪.Heller et al 2013 -‬‬ 05 ‫ המינים העיקריים של רכיכות בחופים שונים של הכנרת (מס' פרטים חיים למ"ר) במאי (מפלס‬9 ‫ ריכוזי‬:05 ‫טבלה‬ .‫ בעומקים שונים בכל תחנה‬,)‫דצמבר (מפלס מזערי‬-'‫מרבי) ובנוב‬ Date Station ‫מגדלית‬ Melanoides ‫שחריר‬ Melanopsis ‫סהרונית‬ Theodoxus ‫קורביקולה‬ ‫אוניו‬ Depth, m Pseudoplotia Corbicula Unio 3-May-12 Ginosar 0.2 0 0 0 0 0 0 3-May-12 Ginosar 0.8 0 0 4.5 0 0 0 3-May-12 Ginosar 5 0 0 22.5 9 13.5 0 29-May-12 Gofra 0.2 0 0 0 0 0 0 29-May-12 Gofra 0.8 0 0 0 0 0 0 29-May-12 Gofra 5 0 0 13.5 4.5 54 40.5 15-May-12 Hamei tibrya 0.2 0 18 18 0 0 0 15-May-12 Hamei tibrya 0.8 0 0 22.5 0 0 0 15-May-12 Hamei tibrya 5 0 4.5 162 0 63 49.5 15-May-12 Hukuk 0.2 0 0 0 0 0 0 15-May-12 Hukuk 0.8 0 0 0 0 0 0 15-May-12 Hukuk 5 0 0 0 0 22.5 9 29-May-12 Shitim 0.2 0 0 0 0 0 0 29-May-12 Shitim 0.8 0 0 0 0 0 0 29-May-12 Shitim 5 0 0 4.5 9 40.5 18 28-Aug-12 Diamond 1.2 0 0 2322 40.5 0 0 19-Dec-12 Ginosar 0.2 0 0 0 0 0 0 19-Dec-12 Ginosar 0.8 0 0 18 0 0 0 19-Dec-12 Ginosar 2.5 0 0 4.5 18 27 27 19-Dec-12 Ginosar 5 0 0 0 0 0 31.5 8-Nov-12 Gofra 0.2 0 0 0 0 0 0 8-Nov-12 Gofra 0.8 0 0 94.5 0 0 0 8-Nov-12 Gofra 2.5 99 0 0 927 31.5 22.5 8-Nov-12 Gofra 5 198 0 4.5 8676 54 36 13-Dec-12 Hamei tibrya 0.2 0 0 0 0 0 0 13-Dec-12 Hamei tibrya 0.8 0 0 0 0 0 0 13-Dec-12 Hamei tibrya 2.5 0 0 220.5 81 0 0 13-Dec-12 Hamei tibrya 5 0 0 0 18 31.5 13.5 24-Jan-13 Hukuk 0.2 0 0 4.5 0 0 0 24-Jan-13 Hukuk 0.8 0 0 0 0 0 0 28-Jan-13 Hukuk 2.5 45 22.5 40.5 45 0 0 28-Jan-13 Hukuk 5 135 18 13.5 4.5 31.5 54 15-Nov-12 Shitim 0.2 0 0 0 0 0 0 15-Nov-12 Shitim 0.8 0 0 0 0 4.5 0 15-Nov-12 Shitim 2.5 666 4.5 0 450 85.5 126 15-Nov-12 Shitim 5 4.5 0 4.5 9 4.5 58.5 ‫‪09‬‬ ‫בנובמבר‪-‬דצמבר נצפו באופן משמעותי יותר חלזונות וצדפות מאשר במאי‪ ,‬בעיקר במים העמוקים יותר (טבלה‬ ‫‪ .)05‬גם בדיגום זה הריכוזים במים הרדודים היו נמוכים יחסית‪ ,‬בחלק ניכר מנקודות הדיגום לא נמצאו אפילו‬ ‫חלזון או צדפה אחת‪ .‬בדיגום זה הוספנו דיגום בעומק ביניים של ‪ 2.5‬מ'‪ ,‬בעומק זה נמצאו עשרות רבות ואפילו‬ ‫מאות חלזונות למ"ר‪ .‬בתחנה אחת מתוך החמש שנדגמו‪ ,‬בחוף גופרה האבני‪ ,‬נדגמו ‪ 925‬פרטים חיים של‬ ‫החלזון הפולש בעומק ‪ 2.5‬מ' וקרוב ל‪ 9111-‬פרטים למ‪ 2‬בעומק ‪ 5‬מ'‪ .‬אלו ריכוזים שמשתווים לריכוזים שנדגמו‬ ‫בהרבה מהתחנות ב‪ .2100-‬גם המינים האחרים היו נפוצים יותר ב‪ 2.5‬וב‪ 5-‬מ'‪ .‬ראויה במיוחד לציון ההופעה‬ ‫מחדש של המלנואידס‪ ,‬מין שב‪ 2100-‬חששנו שבקרוב יכחד מהכנרת‪ .‬בחוף גופרה הוא נמצא בריכוזים של ‪011-‬‬ ‫‪ 211‬פרטים למ‪ 2‬בעומקים הגדולים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בשנת ‪ 2102‬נמצאה הפחתה משמעותית בריכוזי החלזון הפולש בהשוואה לריכוזים העצומים שנרשמו‬ ‫בתפוצתו בשנת ‪ .2100‬במקביל נצפתה התאוששות של המינים הטבעיים לכנרת‪ ,‬ובפרט המגדלית חזרה‬ ‫‪2‬‬ ‫והופיעה במים העמוקים יותר בחוף גופרה בריכוזים גבוהים של ‪ 011-211‬פרטים למ‬ ‫‪Heller Y, Dolev A, Zohary T and Gal G. (2013). Invasion dynamics of the snail Pseudoplotia .‬‬ ‫‪scabra in Lake Kinneret. Biological Invasions, in press.‬‬ ‫‪ 2.21‬ניטור איכות המים באמצעות צילומי לווין המשולבים במערכת ‪SISCAL‬‬ ‫גדעון טיבור‪ ,‬יוסי יעקבי‪ ,‬לנא אשקר (מכון גיאולוגי) ותומר כתר‬ ‫מטרות המחקר‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪./‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫סיוע בניטור היומי של הכנרת‬ ‫סיוע בתקופת אירועים חריגים (לדוגמא‪ :‬פריחות‪ ,‬זיהומים‪ ,‬ירידת המפלס)‬ ‫בניית מידע סינופטי רב‪-‬שנתי של לאגם כולו‬ ‫סיוע בכיול המודלים הלימנולוגים של הכנרת‬ ‫הפצת המידע הנאסף לרשויות ולציבור באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי‬ ‫(‪ )ISRAMAR‬ואתר רשות המים‬ ‫השימוש בלווינות למיפוי איכות המים בכנרת נעשה באמצעות מערכת ‪ )www.siscal.net( SISCAL‬שפותחה‬ ‫במסגרת מחקר של התוכנית האירופאית החמישית וכיום מוטמעת ע"י חברת ‪ Informus‬והמכון לחקר ימים‬ ‫ואגמים‪ .‬הניטור מתבסס על שני לווינים (‪ )MODIS Aqua & Terra‬שלהם רזולוציה מרחבית של ‪ 0X0‬ק"מ ועל‬ ‫לווין ה‪ MERIS-‬עם רזולוציה מרחבית של ‪ /11X/11‬מ' שחולף מעל הכנרת כל ‪ /‬ימים‪ .‬זמן החליפה של‬ ‫הלווינים הוא בין השעות ‪ 0:11‬עד ‪ 01:11‬זמן ‪ .GMT‬קליטת צילומי הלווין במערכת ‪ SISCAL‬נעשית ממספר‬ ‫מוקדים‪ .‬צילומי לווין ה‪ MODIS-‬מתקבלים מאתר ה‪ FTP-‬של ‪ NASA‬באיחור של עד כ‪ 02-‬ש'‪ ,‬צילומי לווין ה‪-‬‬ ‫‪ MERIS‬ברזולוציה של ‪ 0‬ק"מ (‪ )RR‬ו‪ /11-‬מ' (‪ )FR‬הורדו מאתר ‪ FTP‬של סוכנות החלל האירופאית (‪.)ESA‬‬ ‫באפריל ‪ 2102‬סוכנות החלל האירופית איבדה קשר עם לווין ה‪ Envisat-‬שבו נמצא גם הסנסור של ‪MERIS‬‬ ‫ומאז אין צילומים ברזולוציה של ‪ /11‬מ'‪ .‬הלווין החדש ‪ VIIRS‬של סוכנות החלל האמריקאית ששוגר‬ ‫באוקטובר ‪ 2100‬צפוי להתחיל לספק צילומים באופן רציף במהלך ‪ .210/‬במקביל אנחנו מבצעים התאמות‬ ‫בשרת של סיסקאל בגרמניה כך שנוכל לשלב את צילומי לווין ה‪.VIIRS-‬‬ ‫‪05‬‬ ‫שלבי הניטור‬ ‫שלב א – קליטת צילומי הלווין קרוב ל"זמן אמת"‬ ‫שלב ב ‪ -‬בדיקה וכיול אלגוריתמים קיימים עבור‪ :‬טמפרטורת פני המים (‪ ,)SST‬ריכוזי כלורופיל (‪ ,)Chl-a‬ריכוזי‬ ‫חומר מרחף (‪ )TSM‬ועומק סקי (‪ )secchi depth‬מול נתונים מהשטח שנאספים ע"י מעבדת הכנרת במסגרת‬ ‫תוכנית הניטור וסקרים אחרים‪ .‬חלק מנתוני הכלורופיל שנאספים בתחנות הניטור נלקחים בסמוך לזמן‬ ‫חליפת הלווינים‪.‬‬ ‫שלב ג – אנליזה סינופטית של כל האגם‬ ‫שלב ד – הפצת המידע הנאסף לרשויות ולציבור באמצעות מרכז המידע הימי הלאומי (‪ )ISRAMAR‬ואתר‬ ‫רשות המים‬ ‫דו"ח זה מסכם את הפעילות שנעשתה במהלך ‪:2102‬‬ ‫שלב א‪ :‬קליטת צילומי לווין ‪ -‬במהלך ‪ 2102‬נקלטו ושולבו במערכת ה‪ SISCAL-‬ובאתר ‪295 ISRAMAR‬‬ ‫צילומי לווין מסוג ‪ MODIS‬ו‪ 05-‬צילומי לווין ‪ MERIS FR‬ברזולוציה ‪ /11‬מ'‪ .‬באפריל ‪ 2102‬סוכנות החלל‬ ‫האירופית איבדה קשר עם לווין ה‪ Envisat-‬שבו נמצא גם הסנסור של ‪ MERIS‬ולכן מאז אין צילומים‬ ‫ברזולוציה של ‪ /11‬מ'‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬כיול מוצרי הלווין השונים מול נתוני ‪ .in situ‬במהלך ‪ 2102‬נמשך הכיול והבדיקה של האלגוריתמים‬ ‫מול הנתונים הנמדדים ע"י המעבדה לחקר הכנרת בתחנות ‪( A,D,G,K,H‬איורים ‪ 55‬ו‪ .)59-‬בשל פריחת‬ ‫הפרידיניום‪ ,‬ריכוזי כלורופיל גבוהים נמדדו במהלך חודשים פברואר‪-‬מאי עם מקסימום של ‪560 mg L-1‬‬ ‫(תחנה ‪ G‬בתחילת מאי)‪.‬‬ ‫‪in situ Ch-a concentration 2012‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪mg/L‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪-0‬‬ ‫‪13 2- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪25 2- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪25 3- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪26 3- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪01 3- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪08 4- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪13 5- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪14 5- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪20 5- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪28 5- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪03 5- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪10 6- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪24 6- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪01 6- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪08 7- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪15 7- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪22 7- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪29 7- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪05 7- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪12 8- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪19 8- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪26 8- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪02 8- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪09 9- 1‬‬ ‫‪-0 2‬‬ ‫‪14 9- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪21 0- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪28 0- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪05 0- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪12 1- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪18 1- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪02 1- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪16 2- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪23 2- 1‬‬ ‫‪-1 2‬‬ ‫‪2‬‬‫‪12‬‬ ‫‪dd/mm/yy‬‬ ‫איור ‪ :55‬נתוני כלורופיל שנמדדו ע"י המעבדה לחקר הכנרת במהלך ‪ 2102‬קרוב לזמן חליפת הלווין בתחנות הניטור‬ ‫(‪ ,)A,D,G,H,K‬ערכים הגבוהים מ ‪ 40 mgL-1‬מוצגים באיור התחתון‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫איור ‪ :59‬ריכוזי כלורופיל שנמדדו ע"י המעבדה לחקר הכנרת במהלך ‪ 2102‬קרוב לפני המים בתחנה ‪.)ecoraft( A‬‬ ‫כלל המדידות שנלקחו במהלך ‪ 2119-2102‬איפשרו לנו לכייל את האלגוריתם של ‪ Chl-a‬מלווין ה‪MERIS -‬‬ ‫המבוסס על אינדקס הצמחייה המימית (‪ .)Aquatic Vegetation Index - AVI‬האלגוריתם המכוייל שולב‬ ‫במערכת ‪ SISCAL‬ותוצאותיו מוצגות במרכז המידע הימי הלאומי ‪ .ISRAMAR‬פירוט האלגוריתם ותוצאות‬ ‫הפלגת הכיול ניתנים בפירוט בעבודת המסטר של שחף ליפמן (‪.)2101‬‬ ‫שלב ג – אנליזה סינופטית של האגם‬ ‫טמפרטורת פני המים (‪ :)SST‬טמפ' פני האגם החודשית הממוצעת בשנת ‪( 2102‬איור ‪ )55‬חושבה על בסיס ‪019‬‬ ‫צילומי לווין מסוג ‪ MODIS‬שאין בהם עננות או הפרעות אטמוספריות אחרות‪ .‬חודש פברואר היה עם‬ ‫הטמפרטורה החודשית הממוצעת הקרה ביותר‪ ,091C ,‬ואילו הגבוהה ביותר‪ ,/11C ,‬חושבה באוגוסט (כ‪11C-‬‬ ‫פחות מאוגוסט ‪ .)2101‬הטמפרטורה הממוצעת בחודשים מאי עד אוקטובר היתה משמעותית יותר גבוהה‬ ‫מבשנים קודמות עד כ‪ .11C -‬בשאר החודשים‪ ,‬שנת ‪ 2102‬הייתה דומה לממוצע בשנים הקודמות‪( .‬איור ‪.)50‬‬ ‫איור ‪ :55‬טמפרטורת פני המים (‪ )SST‬החודשית הממוצעת בשנת ‪ 2102‬שחושבה מצילומי ‪.MODIS‬‬ ‫‪09‬‬ ‫איור ‪ :50‬טמפרטורה חודשית ממוצעת של הכנרת בין השנים ‪.2119-2102‬‬ ‫עומק סקי (‪ :)Secchi‬עומק סקי הוא מדד לשקיפות המים‪ .‬אנליזה סינופטית של עומק הסקי החודשי הממוצע‬ ‫במהלך השנים ‪ 2110‬עד ‪ 2102‬מוצגת באיור ‪ .59‬בשנת ‪ 2102‬עומק הסקי הממוצע נע בין ‪ 0.0‬מ' (ינואר‪ ,‬יוני‬ ‫ודצמבר) ועד ‪ 2.0‬מ' (פברואר‪ ,‬אפריל ומאי)‪.‬‬ ‫איור ‪ :59‬עומק סקי חודשי ממוצע באגם בין השנים ‪ 2110‬ל‪.2102-‬‬ ‫כלורופיל‪ :‬אנליזה חודשית של ריכוזי הכלורופיל המתבססת על צילומי לווין ‪ /11( MERIS FR‬מ' לפיקסל) ועל‬ ‫האלגוריתם המכוייל (ליפמן ‪ .)2101‬בשנת ‪ 2102‬בגלל מיעוט התמונות והפסקת פעילותו של הלווין בראשית‬ ‫אפריל לא נעשתה האנליזה החודשית‪ .‬נתוני הכלורופיל שנאספו קרוב לפני השטח בתחנות הניטור (איור ‪)55‬‬ ‫מצביעות על ריכוזי כלורופיל גבוהים מהממוצע במהלך חודשים פברואר‪-‬מאי ‪ .2102‬את ההתפלגות המרחבית‬ ‫של ריכוזים גבוהים אלו ניתן לראות בסידרת מפות פיזור ריכוזי הכלורופיל מחודשים פברואר עד אפריל‬ ‫המוצגת באיור ‪.01‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫איור ‪ :01‬דוגמאות לריכוזי כלורופיל בכנרת מאנליזה של צילומי לווין ‪ MERIS FR‬במהלך פברואר ‪.2102‬‬ ‫‪90‬‬ ‫איור ‪( 01‬המשך)‪ :‬דוגמאות לריכוזי כלורופיל בכנרת מאנליזה של צילומי לווין ‪ MERIS FR‬במהלך מרץ‪-‬אפריל ‪.2102‬‬ ‫‪92‬‬ ‫ריכוזי חומר מרחף‪ :‬האלגוריתמים של ריכוזי חומר מרחף שבו השתמשנו הוא של תוכנת ה‪ Beam-‬של סוכנות החלל‬ ‫האירופאית‪ .‬דוגמא למפות פיזור חומר מרחף ממרץ‪-‬אפריל ‪ 2102‬מוצגות באיור ‪ .00‬במפות אלו ניתן לראות את כניסת‬ ‫החומר המרחף משפך הירדן בחודש מרץ והתפזרותו באגם‬ ‫‪.‬‬ ‫איור ‪ :00‬דוגמאות לריכוזי חומר מרחף (לא מכוייל) בכנרת מאנליזה של צילומי לווין ‪ ,MERIS FR‬מרץ‪-‬אפריל ‪.2102‬‬ ‫‪9/‬‬ ‫שלב ד – הפצת המידע הנאסף לרשויות ולציבור‬ ‫הפצת המידע לרשויות ולציבור נעשית היום דרך האתר במרכז המידע הלאומי ( ‪) http://isramar.ocean.org.il‬‬ ‫באמצעות ממשק המאפשר הצגת מוצרי הלווין השונים מהכנרת‪ .‬כיום מוצגות באתר מפות של טמפרטורת פני‬ ‫מים‪ ,‬עומק סקי וריכוזי כלורופיל ברזולוציה גבוהה (איור ‪.)02‬‬ ‫איור ‪ :02‬דוגמא של הממשק לחיפוש מוצרי סיסקל באתר המידע הימי הלאומי‪.‬‬ ‫תוכנית העבודה לשנת‪2102 :‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח ממשק מתאים ב‪ SISCAL -‬לקליטת צילומי לווין ה‪ VIIRS-‬שיחליפו את לווין ה‪.MERIS FR-‬‬ ‫תחילת כיול בשטח של האלגוריתמים של ריכוזי כלורופיל וחומר מרחף עבור הלווין‬ ‫החדש‪.‬‬ ‫המשך האנליזות הסינופטיות‬ ‫המשך סיוע בתקופת אירועים חריגים (לדוגמא‪ :‬פריחות‪ ,‬זיהומים)‬ ‫המשך פיתוח יישומים בממשק של מרכז המידע הלאומי ‪.http://isramar.ocean.org.il‬‬ ‫שילוב הנתונים הנאספים בתוכנית הניטור של כנרת ופיתוח יישומים במעבדת הכנרת‬ ‫המתבססים על מידע זה‪.‬‬ ‫‪Lippman, S., 2010. Remote detection and seasonal patterns of Chlorophyll in Lake Kinneret during‬‬ ‫‪the years 2006-2008. Master thesis submitted to the Faculty of Natural Sciences, Charny School of‬‬ ‫‪Marine Sciences, University of Haifa, 80 p. (abstract in Hebrew).‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪ 2.25‬הערכת שפיעת המלח במעיין הברבוטים‬ ‫גדעון טיבור‪ ,‬ברק חרות‪ ,‬תומר כתר‪ ,‬תמי זילברמן (מכון גיאולוגי) ועמי נשרי‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬מדידות לקביעת ספיקות נוזלים ושטפי מומסים מהבורות באזור טבחה‪.‬‬ ‫המחקר ינסה לענות על השאלות הבאות‪ :‬מהם קצבי השפיעה מהבורות? האם וכיצד משתנים קצבים אלו‬ ‫במהלך השנה? מהם הגורמים המשפיעים על השינויים?‬ ‫הניטור מפתח צינור הברבוטים החל ב‪ 0/-‬בדצמבר ‪ 2115‬וכלל‪:‬‬ ‫‪ :0/.19.2101–0/.02.2115‬ספיקות נמדדו אחת לשעה באמצעות מד זרימה אלקטרומגנטי של חברת ‪. ISOIL‬‬ ‫‪ :02.15.2100–0/.02.2115‬טמפרטורת המים ומליחות נמדדו אחת לשעה באמצעות סנסור מסוג ‪ .Andera‬במאי‬ ‫‪ 2100‬הסנסור הוצא מהמים בגלל חדירת מים לדוברה ממנה היה מחובר‪.‬‬ ‫‪ –20.10.2119‬היום‪ :‬אנליזה חודשית של כלוריד וניטראט נעשית במעבדה לחקר הכנרת על דגימות מים‬ ‫הנשאבות מבסיס צינור הברבוטים‪ .‬אנליזות לפרמטרים אחרים (יונים עיקריים והרכב‬ ‫איזוטופי) מבוצעות במכון הגאולוגי‪.‬‬ ‫‪ :25.19.2102–1/.1/.2100‬מדידה שעתית של מהירות זרימה וטמפ' ע"י מד זרימה אקוסטי של חברת ‪SonTek‬‬ ‫‪ :15.00.2102–25.19.2102‬הסנסורים נשלחו לכיול בחברה‪.‬‬ ‫‪ –15.00.2102‬היום‪ :‬מדידה שעתית של מהירות זרימה והטמפ' ע"י מד זרימה אקוסטי של חברת ‪SonTek‬‬ ‫מאי ‪ : 2100‬הדוברה נגררה למעגן בטבחה מאחר והחלו לחדור אליה מים והיא הייתה בסכנת טביעה‪.‬‬ ‫דו"ח זה מסכם את תוצאות המדידות שבוצעו בצינור הברבוטים מדצמבר ‪ 2115‬ועד דצמבר ‪.2102‬‬ ‫טמפרטורת המים בצינור הברבוטים‬ ‫נתוני הטמפרטורה בקצה הצינור נמדדים בתדירות שעתית‪ .‬הטמפרטורה היומית הממוצעת בצינור במהלך‬ ‫‪ 2102 - 2115‬יחסית לטמפרטורת המים באגם בעומק זהה (~‪ 9‬מ') מוצגים באיור ‪.0/‬‬ ‫איור ‪ :0/‬ממוצע יומי של טמפ' המים בצינור הברבוטים (ריבועים בכחול ‪ +‬שחור) מה‪ 0/-‬בדצמ' ‪ 2115‬ועד ‪ 05‬בינו' ‪210/‬‬ ‫כפי שנמדדה מסנסור ‪( Anderaa‬כחול) ומסנסור ‪( SonTec‬שחור) בהשוואה לטמפ' האגם בעומק של ‪ 9‬מ' (עיגולים)‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫ניתן לראות שהטמפרטורה בצינור (טמפרטורת הנביעה) היא כמט קבועה עם ירידה של כ‪ 20C -‬מ‪280C -‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2115‬ועד ~ ‪ 260C‬בדצמבר ‪ .2102‬לעומת זו‪ ,‬באגם בעומק זהה‪ ,‬טמפרטורת המים משתנה מ~‪13.50C‬‬ ‫בחודשי החורף ועד ~‪ 310C‬בקיץ‪ .‬בנתונים משנת ‪ 2115‬ועד היום ניתן לראות שהטמפרטורה של האגם בעומק‬ ‫‪ 9‬מטר הייתה יותר חמה בקיץ ‪ 2101‬ו‪ 2102-‬ויותר קרה בחורף ‪ 2110‬ו‪ .2102-‬המסקנה העיקרית ממדידת‬ ‫הטמפרטורה היא של ירידה מ‪ 20-‬מעלות צלסיוס בשנת ‪ 2115‬ל‪ 29.2‬מעלות החל מאמצע ‪2100‬‬ ‫ספיקות בצינור הברבוטים‬ ‫בתחילת מרץ ‪ 2100‬התחלנו במדידה שעתית של מהירות הזרימה באמצעות מד זרימה אקוסטי של חברת‬ ‫‪ SonTek‬שהותקן בתוך צינור הברבוטים‪ .‬מהירות הזרימה מהצינור (בס"מ‪3‬שנייה) הנמדדת בתדירות שעתית‬ ‫מוצגת באיור ‪ .01‬בנתונים אלו ניתן לראות מחזוריות שבה בחודשי החורף מהירויות הזרימה הן הגבוהות‬ ‫ביותר (עד ~ ‪ 1.2‬ס"מ‪3‬שנייה) ואילו בחודשי הקיץ הן נמוכות (עד ~‪ 2.5‬ס"מ‪3‬שנייה)‪ .‬מהירויות אלו שקולות‬ ‫לספיקות של ‪ /2-15‬ליטר‪3‬שנייה (~ קצת יותר ממיליון קו"ב לשנה)‪ .‬אולם כאן המקום לציין שאיננו בטוחים‬ ‫שאכן חלה ירידה רב שנתית בספיקת הברבוטים וכרגע נראה שהעליות בספיקה הן תופעה חורפית שאולי אין‬ ‫לה קשר לשינויים הכימיים והאיזוטופיים המפליגים שחלו בטווח ארוך (ראה בהמשך)‪ .‬האלמנט הפיזיקלי‬ ‫היחידי שנראה קשור לריכוזי המליחות הוא הירידה הרלוונטית בטמפרטורה של מי הברבוטים‪.‬‬ ‫איור ‪ :01‬מהירות הזרימה מצינור הברבוטים (ס"מ‪3‬שנייה) הנמדדת בתדירות של שעה‪ .‬קו המגמה חושב בתדירות של‬ ‫יממה‪.‬‬ ‫אנליזות מים מהצינור ‪ -‬ריכוזי כלורידים‪ ,‬ניטראט ומוליכות חשמלית‬ ‫תוצאות אנליזות המים מוצגות באיורים ‪ 05‬ו‪.09-‬‬ ‫מסקנות מהמידע הכימי איזוטופי‪ :‬בין ינואר ‪ 2119‬לאמצע ‪ 2100‬חלה המתקה של הברבוטים שחלה מרמות‬ ‫אופייניות של סביב ‪ /111‬מג"ל כלוריד לבין כ‪ 051-‬מג"ל‪ .‬ההמתקה הפסיקה באמצע ‪ 2100‬ורמת המליחות‬ ‫נשארה מאז די קבועה עם עליה חורפית קלה‪ .‬במקביל נמדדה ירידה של פרמטרים אופיניים אחרים של‬ ‫המליחות‪ ,‬כגון ריכוז הנתרן (מגנזיום‪ ,‬סטרונציום‪ ,‬אשלגן ליתיום וברומיד לא מוצגם כאן)‪ .‬גם ההרכב‬ ‫‪99‬‬ ‫האיזוטופי של המים‪ ,‬מנתוני הדאוטריום‪ ,‬מצביע על הקלה איזוטופית מ ‪ -25‬פרמיל ל ‪ -//‬פרמיל בד בבד עם‬ ‫הירידה במליחות‪ .‬כמוכן ריכוז הניטרט ירד במקביל להמתקת מי הברבוטים מבערך ‪ 0.1‬ל‪ 0.0-‬מיליגרם חנקן‬ ‫לליטר‪ .‬רמת המתאם (הלינארי) בין הכלוריד לניטרט איננה גבוהה וזאת בניגוד לערכי ‪ R2‬גבוהים מ‪1.9-‬‬ ‫שהתקבלו בין פרמטרים מובהקים של מליחות‪ .‬הבריום מאידך מצביע על מגמה הופכית למליחות‪ ,‬ככל שהיא‬ ‫פוחתת ריכוז הבריום עולה‪.‬‬ ‫‪Electrical conductivity‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪7000‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪uS/cm‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪4.12.12‬‬ ‫‪30.8.12‬‬ ‫‪28.5.12‬‬ ‫‪8.2.12‬‬ ‫‪4.12.12‬‬ ‫‪30.8.12‬‬ ‫‪28.5.12‬‬ ‫‪8.2.12‬‬ ‫‪5.10.11‬‬ ‫‪4.12.12‬‬ ‫‪30.8.12‬‬ ‫‪28.5.12‬‬ ‫‪8.2.12‬‬ ‫‪5.10.11‬‬ ‫‪12.7.11‬‬ ‫‪4.12.12‬‬ ‫‪30.8.12‬‬ ‫‪28.5.12‬‬ ‫‪8.2.12‬‬ ‫‪5.10.11‬‬ ‫‪12.7.11‬‬ ‫‪12.7.11‬‬ ‫‪27.4.11‬‬ ‫‪20.1.11‬‬ ‫‪16.11.10‬‬ ‫‪29.6.10‬‬ ‫‪24.2.10‬‬ ‫‪22.11.09‬‬ ‫‪18.8.09‬‬ ‫‪6.4.09‬‬ ‫‪22.1.09‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪Chloride concentration‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪Cl, mg/L‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪27.4.11‬‬ ‫‪20.1.11‬‬ ‫‪16.11.10‬‬ ‫‪29.6.10‬‬ ‫‪24.2.10‬‬ ‫‪22.11.09‬‬ ‫‪18.8.09‬‬ ‫‪6.4.09‬‬ ‫‪22.1.09‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪Sodium‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪Na, mg/L‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪27.4.11‬‬ ‫‪20.1.11‬‬ ‫‪16.11.10‬‬ ‫‪29.6.10‬‬ ‫‪24.2.10‬‬ ‫‪22.11.09‬‬ ‫‪18.8.09‬‬ ‫‪6.4.09‬‬ ‫‪22.1.09‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪Dueterium‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫)‪Deuterium, del2H(%o‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪5.10.11‬‬ ‫‪12.7.11‬‬ ‫‪27.4.11‬‬ ‫‪20.1.11‬‬ ‫‪16.11.10‬‬ ‫‪29.6.10‬‬ ‫‪24.2.10‬‬ ‫‪22.11.09‬‬ ‫‪18.8.09‬‬ ‫‪6.4.09‬‬ ‫‪22.1.09‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫איור ‪ :05‬מוליכות חשמלית‪ ,‬כלוריד‪ ,‬סודיום וההרכב האיזוטופי של המים (דאוטריום)‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪Livnim‬‬ ‫‪Kahal 1‬‬ ‫‪Kahal 2‬‬ ‫א ‪Hukuk‬‬ ‫ב ‪Hukuk‬‬ ‫‪Nitrate‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪N-NO3, mg/L‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪7.11.12‬‬ ‫‪30.8.12‬‬ ‫‪25.6.12‬‬ ‫‪25.4.12‬‬ ‫‪8.2.12‬‬ ‫‪12.1.12‬‬ ‫‪11.12.11‬‬ ‫‪5.10.11‬‬ ‫‪4.8.11‬‬ ‫‪21.6.11‬‬ ‫‪27.4.11‬‬ ‫‪24.2.11‬‬ ‫‪16.11.10‬‬ ‫‪15.9.10‬‬ ‫‪31.5.10‬‬ ‫‪24.2.10‬‬ ‫‪28.10.09‬‬ ‫‪18.8.09‬‬ ‫‪25.6.09‬‬ ‫‪25.2.09‬‬ ‫‪22.1.09‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪Barium‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Ba, ug/L‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4.12.12‬‬ ‫‪30.8.12‬‬ ‫‪28.5.12‬‬ ‫‪8.2.12‬‬ ‫‪5.10.11‬‬ ‫‪12.7.11‬‬ ‫‪27.4.11‬‬ ‫‪20.1.11‬‬ ‫‪16.11.10‬‬ ‫‪29.6.10‬‬ ‫‪24.2.10‬‬ ‫‪22.11.09‬‬ ‫‪18.8.09‬‬ ‫‪6.4.09‬‬ ‫‪22.1.09‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫איור ‪ :09‬ריכוזי חנקן ניטרטי ובריום בברבוטים‪ ,‬ינואר ‪ 2119‬עד דצמבר ‪.2102‬‬ ‫הירידה המקבילה של המליחות והטמפרטורה מצביעה על כך שמקור המליחות חם יותר וששפיעתו היחסית‬ ‫קטנה‪ .‬אולם חוסר הקשר (כפי שזה נראה כרגע) בין ספיקת הנביעה למליחות מצביע על כך שהירידה בתרומת‬ ‫הגורם המלוח והחם לא השפיעה על ספיקת הצינור‪ .‬אחת מהאפשרויות להסביר תופעה זו היא נוכחות של‬ ‫תמלחת מאוד מלוחה בעומק שתרומת המים שלה ביציאה מהברבוטים בטלה בשישים‪ .‬אולם בחורפים עם‬ ‫עלית מפלסי מי התהום ועלית מפלס האגם מסתמנת עליה קלה במליחות‪.‬‬ ‫תוכנית להמשך הניטור בשנת ‪210/‬‬ ‫‪ .0‬המשך מדידות מצינור הברבוטים של טמפרטורה‪ ,‬מליחות‪ ,‬ספיקות‪ ,‬כלורידים‪ ,‬ניטראטים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדידת פרמטרים כימיים ואיזוטופיים במספר קידוחים באזור החוף המערבי של הכנרת‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪ 2.29‬מרכז מידע כנרת‬ ‫מיקי שליכטר‬ ‫מרכז המידע ‪ -‬תאור כללי‬ ‫מטרותיו של מרכז המידע הקיים במעבדה לחקר הכנרת הנן לרכז את המידע הנאסף מתוכנית הניטור‪ ,‬לתעדו‪,‬‬ ‫לעבד אותו ולהפיצו‪ .‬מרכז המידע הנו מערכת הכוללת את מאגר נתוני הניטור‪ ,‬תיעוד הנתונים‪ ,‬תוכניות‬ ‫מחשב הנכתבות לצורך קליטה ועיבוד הנתונים‪ ,‬ויישומים הנכתבים לשימוש חוקרי המעבדה‪ .‬במרכז המידע‬ ‫משולבת מערכת מידע גיאוגרפית המשמשת לתצוגה‪ ,‬עיבוד וניתוח של הנתונים הגיאוגרפיים‪ .‬חלק מהמידע‬ ‫מוצג בצורה גרפית באתר האינטרנט של חיא"ל‪.‬‬ ‫מאגר הנתונים במרכז המידע כנרת מבוסס על תוכנית ניטור הכנרת המתבצעת ע"י המעבדה החל משנת ‪.0999‬‬ ‫כלולים בו נתונים מתחומי המטאורולוגיה‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬כימיה וביולוגיה של האגם‪ .‬המידע נאסף ברציפות‬ ‫ובשיטתיות בתחנות דיגום קבועות ובתדירות קבועה‪ .‬בנוסף לגוף מידע זה נמצאים במאגר נתונים הקשורים‬ ‫לאגן ההיקוות המתעדכנים מגופים חיצוניים (מקורות‪ ,‬השרות ההידרולוגי)‪ ,‬נתונים מפרויקטים המתבצעים‬ ‫במעבדה ושאינם כלולים בתוכנית הניטור‪ ,‬ונתונים ממקורות אחרים שנאספו למטרות מוגדרות באופן חד‪-‬‬ ‫פעמי‪.‬‬ ‫מאגר הנתונים מהווה את הבסיס לניתוח ממצאי הניטור‪ :‬באמצעותו ניתן לזהות ולבדוק מגמות רב שנתיות‬ ‫המתרחשות באגם‪ ,‬המאגר מאפשר את בדיקת הקשר והאינטראקציה בין מרכיביה השונים של המערכת‬ ‫האקולוגית בכנרת לאורך זמן ומשמש בסיס לבניית מודלים לחיזוי תהליכים בכנרת‪ .‬בנוסף מאגר נתוני הכנרת‬ ‫משמש ככלי מחקרי בו עושים שימוש אינטנסיבי חוקרים במעבדה ובמוסדות מחקר אחרים‪ .‬תכולת מאגר‬ ‫נתוני הכנרת מסוכמת בטבלה ‪.00‬‬ ‫טבלה ‪ :00‬סוגי המידע במאגר הנתונים של המעבדה לחקר הכנרת‬ ‫סוג המידע‬ ‫מידע גלמי‬ ‫נתוני ניטור‬ ‫תיעוד‬ ‫נתוני ממ"ג‬ ‫תצלומי לווין‬ ‫נתוני המע'‬ ‫הנגררת‬ ‫נתוני המפר"ע‬ ‫פרויקט‬ ‫המודלים‬ ‫נתוני השרות‬ ‫המטאורולוגי‬ ‫נתוני אגן‬ ‫היקוות‬ ‫תכולה‬ ‫הנתונים המקוריים‪ ,‬בפורמט המקורי ‪,‬במצב דחוס‪ ,‬ללא שינוי ועבוד‪( .‬עד – ‪0992‬‬ ‫על גבי מדיה מגנטית)‪ .‬מאורגנים ע"פ נושאים בספריות מחשב‪.‬‬ ‫בסיסי נתונים הכוללים טבלאות נתונים בתחומים‪ :‬בתימטריה‪ ,‬מטאורולוגיה‪,‬‬ ‫טמפרטורות‪ ,‬זרמים‪ ,‬כימיה‪ ,‬פיטופלנקטון‪ ,‬זואופלנקטון‪ ,‬דגים‪ ,‬ירדן‪ ,‬ירמוך‪ ,‬ליטורל‪.‬‬ ‫בסיס נתונים (‪ )kin_info‬הכולל את טבלאות התיעוד בהן מצויה האינפורמציה‬ ‫שנאספה אודות טבלאות הנתונים‪ ,‬תיעוד תחנות הדיגום‪ ,‬טבלאות ‪ Info‬ייחודיות‬ ‫לנושאים שונים‪.‬‬ ‫אוסף הקבצים המעובדים במערכת הממ"ג‪ :‬קובצי מפות‪ ,‬תלת ממד‪shape files ,‬‬ ‫‪ ,personal geodatabase ,coverages‬ותמונות בנושאים‪ :‬בתימטריה‪ ,‬תחנות ניטור‪,‬‬ ‫סקרים מרחביים‪ ,‬אגן היקוות‪ ,‬גיאולוגיה‪ ,‬דגום כלורופיל רב‪-‬ערוצי‪.‬‬ ‫אוסף תצלומי לווין של הפרמטרים‪ :‬טמפרטורת פני המים‪ ,‬כלורופיל‪ ,‬סקי‪ ,‬עכירות‬ ‫סקרים מרחביים‪:‬‬ ‫שנת‬ ‫התחלה‬ ‫‪0999‬‬ ‫‪0999‬‬ ‫‪0992‬‬ ‫‪2110‬‬ ‫‪2111‬‬ ‫נתונים גולמיים ובסיסי נתונים מסקרים מרחביים שהתבצעו החל משנת ‪. 2110‬‬ ‫‪2111‬‬ ‫נתונים גולמיים ובסיסי נתונים מסקרים מרחביים חודשיים בשנים ‪. 2111-2111‬‬ ‫נתונים גלמיים ובסיסי נתונים‪ :‬טמפרטורות נחלים‪( LDS ,‬מטאורולוגיה וטמפ')‪,‬‬ ‫‪( RUSS‬נתוני איכות מים)‪ .‬נתונים מעובדים‪ :‬נתוני קלט ונתוני אימות למודל‪.‬‬ ‫נתונים מגורמי חוץ‪:‬‬ ‫‪2111‬‬ ‫‪2112‬‬ ‫נתונים מתחנות מטאורולוגיות צמח‪ ,‬בית צידא‪ , A ,‬חרמון‬ ‫‪2111‬‬ ‫נתוני כימיה מתחנות גשר חורי וגשר אריק בירדן ‪ .‬מתקבלים מחברת "מקורות"‬ ‫‪0951‬‬ ‫‪99‬‬ ‫תאור מפורט של מאגר הנתונים תכולתו‪ ,‬ארגונו ותפעולו מופיע בדו"ח "מאגר נתוני כנרת" (שליכטר ‪,2119‬‬ ‫דו"ח חיא"ל ‪.(T20/09‬‬ ‫סכום העבודה בשנת ‪2102‬‬ ‫ניהול שוטף של מאגר הנתונים‬ ‫‪ .0‬קליטת הנתונים המתקבלים מהחוקרים‪ ,‬ממכשירי מדידה שונים או מגורמי חוץ‪ :‬חברת מקורות‪ ,‬שרות‬ ‫מטאורולוגי ורשות המים‪ ,‬בדיקתם וקליטתם לבסיסי הנתונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בקרה על התוכניות לקליטה אוטומטית של נתונים‪ .‬לבסיס הנתונים נקלטים נתונים באופן אוטומטית ע"י‬ ‫תוכניות מחשב בתחומים הבאים‪ :‬נתוני ‪ 5‬תחנות מטאורולוגיות מאזור הכנרת ושתי תחנות מטאורולוגיות‬ ‫בחרמון ‪ ,‬נתוני הפרופילים ממערכת הדוגם האנכי‪ ,Manta -‬נתוני מערכת הטרמיסטורים מתחנות ‪ A‬ותחנת‬ ‫ברבוטים‪ .‬מערכות קליטת הנתונים דורשות פיקוח ובקרה שוטפים‪.‬‬ ‫‪ ./‬ביצוע חישובים המבוססים על הנתונים וקליטתם לטבלאות‪ .‬לדוגמא‪-‬חישובי ביומסה של פיטופלנקטון‬ ‫מתוך נתוני ספירות ומדידות התאים‪.‬‬ ‫‪ .1‬עיבוד נתונים לצורכי המחקר בפרויקטים שונים‪.‬‬ ‫‪ .5‬העברת בסיס הנתונים המעודכן לנציבות המים‪.‬‬ ‫‪ .9‬העברת נתונים לגורמי חוץ (מקורות‪ ,‬חוקרים וסטודנטים במוסדות מחקר)‪.‬‬ ‫‪ .5‬גיבויים שוטפים ותקופתיים של מאגר הנתונים‪.‬‬ ‫פיתוח ותחזוקה של היישום "כנרת"‬ ‫יישום המשמש את כלל החוקרים לגישה לבסיס הנתונים‪ ,‬עיבוד הנתונים ותצוגה גרפית‪ .‬היישום מתפתח‬ ‫במשך השנים בהתאם להתרחבות מאגר הנתונים והתחומים החדשים המתווספים אליו‪.‬‬ ‫השנה הורחבו שני יישומים‪:‬‬ ‫‪ .0‬ביישום לנתוני הזואופלנקטון נוספה האפשרות לחישובי הביומסה לפי מדידות גודל הפרטים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בישום לנתוני המטאורולוגיה נוספה האפשרות לחישוב כיוון רוח ממוצע‪ .‬החישוב מבוסס על חישובי‬ ‫הווקטורים של מדידות הרוח‪.‬‬ ‫מערכת מידע גיאוגרפית‬ ‫עבוד המידע הגיאוגרפי במערכת המידע הגיאוגרפית והפקת מפות לפרויקטים שונים‪.‬‬ ‫השנה עודכנה התוכנה ‪ ArcGIS‬והרכיב ‪ Spatial Analyst‬לגרסה ‪. 01.1‬‬ ‫קליטת תחומי מידע חדשים למאגר המידע‬ ‫קליטת נתוני תחנה מטאורולוגית נוספת מאזור החרמון‪-‬תחנה תחתונה‪ .‬הנתונים נקלטים באופן אוטומטי‬ ‫אחת ליום‪ .‬מחושבים השדות של ווקטורי הרוח מנתוני מדידות כיוון ומהירות הרוח‪.‬‬ ‫‪011‬‬ ‫‪ 2.25‬אתר האינטרנט של מרכז המידע‬ ‫מיקי שליכטר ‪ ,‬יורי לשינסקי‪ ,‬תמר זהרי ואלון רימר‬ ‫בנובמבר ‪ 2100‬נפתח אתר האינטרנט של מרכז המידע לציבור‪ .‬האתר משולב באתר האינטרנט של חיא"ל‬ ‫‪ .http://kinneret.ocean.org.il/Default.aspx‬מטרת האתר להציג לציבור מידע אודות הכנרת בנושאים שונים‪:‬‬ ‫• מידע אודות מרכז המידע ‪ -‬מטרות מרכז המידע ומקור הנתונים‪.‬‬ ‫• המערכת האקולוגית בכנרת ‪ -‬הצגה של נושאים שונים בתחומי הפיסיקה‪ ,‬כימיה וביולוגיה של הכנרת‪ .‬כל‬ ‫נושא מיוצג ומוסבר בטקסט בליווי גרפים‪ ,‬תמונות‪ ,‬מאמרים ועוד‪.‬‬ ‫• תוכנית הניטור של הכנרת ‪ -‬הצגת מערך הניטור המתבצע בכנרת‪-‬המכשור הקיים‪ ,‬תחנות הדיגום‪,‬‬ ‫הפרמטרים הנמדדים ועוד‪.‬‬ ‫• תצוגת נתונים בזמן אמת ‪ -‬תצוגה גראפית אינטראקטיבית של נתונים מטאורולוגיים‪.‬‬ ‫• נתוני עבר ‪ -‬תצוגה גרפית של נתונים פיסיקליים‪ ,‬כימיים וביולוגיים הנמדדים במסגרת תוכנית הניטור החל‬ ‫מראשיתה בשנת ‪. 0999‬‬ ‫• מדדי איכות מים ‪ -‬תצוגת תרשימים שנתיים של מדדי איכות המים בכנרת‪.‬‬ ‫• פרסומי המעבדה לחקר הכנרת ‪ -‬דוחות שנתיים‪ ,‬דוחות בנושאים שונים‪ ,‬מאמרים נבחרים‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2102‬נמשך פיתוח האתר בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .0‬נבנתה תצוגה גרפית אינטראקטיבית לנתוני הניטור‪ .‬מוצגים ממוצעים חודשיים של פרמטרים מתחום‬ ‫הכימיה‪ ,‬פיטופלנקטון‪ ,‬זואופלנקטון ומטאורולוגיה‪-‬בהשוואה לממוצע הרב שנתי‪ .‬הנתונים מתעדכנים‬ ‫מדי חודש‪http://kinneret.ocean.org.il/nitur_grp.aspx.‬‬ ‫‪ .2‬נבנו שתי תצוגות גרפיות לנתוני הדוגם האנכי‪ ,‬הנמדדים ‪ 1‬פעמים ביממה ומתעדכנים אחת ליום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תצוגה של פרופיל עומק מתאריך נבחר של נתוני הפרמטרים השונים‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬חמצן‪pH ,‬‬ ‫מוליכות‪ ,‬עכירות‪http://kinneret.ocean.org.il/ar_grp.aspx .‬‬ ‫תצוגה של גרפים מסוג ‪( surface‬מפות צבע) המציגים את מדידות הפרמטרים לפרק זמן נבחר‪.‬‬ ‫‪http://kinneret.ocean.org.il/ar_3d_vb.aspx‬‬ ‫‪ ./‬לתצוגה הגרפית של נתוני המטאורולוגיה נוסף גרף של כיוון הרוח כוקטור‪.‬‬ ‫‪ .1‬נוספו לאתר מאמרים בנושאים הבאים‪ :‬דגים‪ ,‬קיבוע חנקן‪ ,‬נתונים סינופטיים‪ ,‬מליחות ושיכוב תרמי‪.‬‬ ‫‪010‬‬ ‫‪ /‬מחקרי הניטור‬ ‫מחקרי הניטור הם מחקרים הממומנים ברובם על ידי רשות המים ומטרתם – תמיכה בניטור‪ ,‬תוספות לניטור‬ ‫או בדיקת ייתכנות לשיטות מדידה חדשות ופרמטרים שלא נוטרו בעבר‪.‬‬ ‫‪/.0‬‬ ‫מתכות קורט‬ ‫עמי נשרי בשיתוף עם לודביג הליץ וגלית שרעבי (המכון הגיאולוגי)‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫מטרת הניטור‪ :‬מעקב ארוך טווח אחר ריכוזי סדרה ארוכה של יסודות קורט בעמודת המים ובקרקעית הכנרת‪,‬‬ ‫ובאגן ההיקוות שלה‪ .‬הניטור מבוצע החל מאמצע שנות ה‪ 91-‬בתדירות של כ‪ /-‬פעמים בשנה‪ .‬תוצאות הניטור‬ ‫מאוכסנות במאגר המידע של המעבדה לחקר הכנרת ומשמשות בסיס לאיתור שינויים בריכוזי המתכות‬ ‫הנחקרות עם הזמן‪.‬‬ ‫הבסיס לתיזמון ביצוע הפרופילים הוא שינויים מהותיים במידת השכוב של האגם ו‪3‬או אירועים באגן‬ ‫ההיקוות‪ ,‬כגון שיטפונות‪ .‬כאשר נדגמים סדימנטים מהקרקעית אנו מחלצים מהם את מי החללים באמצעות‬ ‫סירכוז וסינון‪ .‬הניטור כולל מדידת ‪ 2‬צורונים‪ :‬צורון מומס שמתקבל לאחר סינון ‪ On Board‬באמצעות‬ ‫פילטר של ‪ 1.15‬מיקרון ואכסון תוך החמצה ביחס של ‪( 025:5‬חומצה חנקתית מרוכזת ‪ Suprapure‬כנגד מי‬ ‫אגם מסוננים)‪ .‬מדידת הריכוז הכללי של המתכת הנבדקת נעשה לאחר הוספת ‪ 05‬מ"ל חומצה ל ‪ 001‬מ"ל מי‬ ‫אגם‪ .‬האנליזה מבוצעת במכון הגאולוגי בירושלים תוך שימוש ב‪.ICP-MS -‬‬ ‫המתכות המנוטרות כוללות קבוצות שונות שחלקן מזוהה עם כניסת תמלחות לאגם‪ ,‬חלקן עם "זיהומים‬ ‫תעשיתיים"‪ ,‬חלקן עם סחיפה של קרקעות באגן ההיקוות‪ ,‬מקור בזלתי ומקורות בלתי ידועים‪ .‬ההתנהגות‬ ‫הגאוכימית של חלק ניכר מהמתכות מושפעת מנוכחות השיכוב באגם‪ .‬לשכוב אספקטים פיזיקליים‪ ,‬כימיים‬ ‫וביולוגיים‪ .‬המתכות המנוטרות כוללות‪Li, B, Al, V, Cr, Co, Ni, Cu, Zn, As, Ru, Mo, Ag, Cd, Sb, Ba, Ti, :‬‬ ‫‪Pb, U, Th, Sn and Fe‬‬ ‫כמה מהמתכות (כמו מוליבדן‪ ,‬מנגן‪ ,‬נחושת‪ ,‬ברזל) מזוהות עם תהליכים ביולוגיים שונים והעדרן או נוכחותן‬ ‫עשוייה לספק רמזים לאפיון הביולוגי של המערכת המימית‪.‬‬ ‫כבכל שנה אנו מתמקדים בדיון במספר יסודות והשנה בחרנו להתמקד באזור האוקסיקלינה בחודש אוגוסט‬ ‫‪ .2102‬במועד זה שכבת המים התחתונה הייתה חסרת חמצן והכילה סולפיד‪ .‬את האוקסיקלינה אנו מזהים‬ ‫באמצעות העלמות החמצן ו‪3‬או באמצעות זיהוי אופק המים שבו עולה ריכוז המנגן הדו‪-‬ערכי המומס בצורה‬ ‫חריפה‪ .‬אופק זה בד"כ חופף את עומק העלמות החמצן אם כי הוא עשוי להיות כמה ס"מ מתחתיו‪ .‬הכוח‬ ‫המניע את העלמות החמצן והופעת המנגן הדו‪-‬ערכי הוא פירוק חומר אורגני שמצטבר בשכבת מים זו מסיבות‬ ‫פיזיקליות של מעבר ממדיום צמיג פחות (מי האפילמניון עם הטמפרטורה היחסית חמה שלהם) למדיום צמיג‬ ‫יותר (מי שכבת המים התחתונה הקרים יותר)‪ .‬בדרך כלל האוקסיקלינה חופפת את התרמוקלינה העונתית‪.‬‬ ‫חלקיקים דקים בעלי משקל סגולי נמוך יחסית עשויים להבלם תוך שקיעתם מטה ולהערם באזור תרמוקלינה‪.‬‬ ‫שם זמן שהות יחסית ארוך מוביל לפירוק בקטריאלי ולהערמות תוצרי הפירוק הישירים והעקיפים שלהם‪,‬‬ ‫שלחלקם עשויה להיות אינטראקציה עם מתכות קורט שונות‪ .‬למשל חיזור תחמוצות ברזל יחד עם חומר‬ ‫אורגני ששוקעים מטה מביא להיווצרות מקומית של ברזל דו‪-‬ערכי מומס שמגיב עם סולפיד‪ ,‬תוצר של חיזור‬ ‫סולפט בקטריאלי‪ ,‬ליצירת ברזל סולפיד חלקיקי שעשוי לשקוע לכיוון הקרקעית ולהעלם מהמים‪.‬‬ ‫‪012‬‬ ‫בדיון הנוכחי בחרנו להתמקד בשלוב של כמה מתכות שאנו יודעים עליהם די הרבה בכנרת (מנגן ואורניום)‬ ‫וכמה שאיננו יודעים עליהן כמעט (קובלט ורובידיום) באיזור התרמוקלינה‪.‬‬ ‫בד"כ מקובל להניח שתנועת הקובלט באגם מוכתבת באמצעות תנועת תחמוצת המנגן שאליה הוא ספוח‪.‬‬ ‫דהיינו ניתן לצפות לכך שחיזור תחמוצת המנגן יביא לשחרור סימולטני של קובלט‪ .‬ניתן אכן לראות הערמות‬ ‫סימולטנית של הצורונים המומסים של ‪ 2‬יסודות אלה בעומק ‪ 01‬מ'‪ ,‬אבל גם קובלט חלקיקי נערם בעומק זה‬ ‫ללא הערמות מקבילה של מנגן חלקיקי (איור ‪ .)05‬הקובלט החלקיקי מהווה כחצי מריכוז הקובלט המומס‬ ‫ואילו המנגן החלקיקי מהווה אחוזים בודדים מהמנגן המומס‪ .‬לסתירה זו יתכנו לפחות כמה הסברים ואחד‬ ‫מהם הוא שאין קשר בין תחמוצות מנגן לקובלט חלקיקי‪ ,‬שניהם מצויים בפאזות מוצקות שונות‪ .‬הקובלט‬ ‫החלקיקי שמצטבר בשכבה זו (חלקיקים אורגניים??) עובר לפאזה המומסת בקצבים שלו ורק צירוף מקרים של‬ ‫תלות במקום שבו נערמים חלקיקים דקים מכתיב את צורת הפרופיל‪.‬‬ ‫‪Manganese, August 12, 2012‬‬ ‫‪Cobalt, August 12, 2012‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪Soluble‬‬ ‫‪Particulate‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪Soluble‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪Particulate‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ :05‬פרופילים של רכוזי מנגן מומס וחלקיקי (שמאל) ושל ריכוזי קובלט מומס וחלקיקי (ימין) ב‪ 02-‬לאוגוסט ‪2102‬‬ ‫בתחנה ‪ .A‬הרדוקס‪-‬קלינה מופיעה בעומק ‪ 01‬מ'‪ ,‬עומק בו נמצאים גם המקסימה של קובלט מומס וקובלט חלקיקי‪.‬‬ ‫רכוזים במיקרוגרם לליטר‪.‬‬ ‫בפרופילים של האורניום (איור ‪ )00‬נכרת גריעה של האורניום המומס באיזור זה וללא הערמות של אורניום‬ ‫חלקיקי‪ .‬אולם במקרה זה כנראה שחיזור האוקסי אניון שבו מצוי האורניום מוביל באופן כלשהו לשקיעצת‬ ‫הפאזה המוצקה שנוצרת‪.‬‬ ‫‪01/‬‬ ‫‪Uranium, August 12, 2012‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪Soluble‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪Particulate‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪0.80‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.60‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0.20‬‬ ‫איור ‪ :00‬פרופיל ריכוזי אורניום מומס וחלקיקי ב‪ 02-‬לאוגוסט ‪ ,2102‬תחנה ‪ .A‬רכוזים במיקרוגרם לליטר‪.‬‬ ‫ההפתעה הגדולה מתקבלת בכנרת מפרופיל הרובידיום (איור ‪ )09‬שהוא בדרך כלל תוצר של ספיחת קרקעות‬ ‫חרסיתיות שאליהם הוא (וגם ליתיום ופוטסיום) קשור‪ .‬ברדוקס‪-‬קלינה ריכוז הרובידיום המומס יורד בחדות‬ ‫בכ‪ 1.2-‬מיקרוגרם לליטר ואילו ריכוז הרובידיום החלקיקי עולה באותו שיעור‪ .‬סביר אם כן שמתקיים מעבר של‬ ‫רובידיום מומס לחלקיקי‪ .‬פרופיל די דומה מתקיים לגבי ליתיום (לא באיור)‪.‬‬ ‫‪Rubidium, August 12, 2012‬‬ ‫‪Rubidium, August 12, 2012‬‬ ‫‪Soluble‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪-25‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-30‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪-35‬‬ ‫‪Particulate‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪-40‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫איור ‪ :09‬פרופילים של רובידיום מומס (ימין) וחלקיקי (שמאל) ב‪ 02-‬לאוגוסט ‪ 2102‬במיקרוגרם לליטר‪.‬‬ ‫בעבודות ספורות (‪ )Cambell et al 2005 Can. J. Fish. Sci. 62:1161-1171‬נטען שהרובידיום‪ ,‬בדומה לצסיום‬ ‫וכספית‪ ,‬הוא אלמנט שחווה ביו‪-‬מגניפיקציה‪ .‬דהיינו ריכוזו הולך וגובר בשרשרת המזון‪ .‬לא ניתן לצפות‬ ‫להשתתפות של הרובידיום (או הליתיום) בריאקציות חימצון‪-‬חיזור‪ .‬בשלב הנוכחי אנו מניחים שהסיבה‬ ‫להערמות הרובידיום נובעת מ"צריכה" ע"י חיידקים שעסוקים בלפרק את החומר האורגני שבשכבה זו‪ .‬יתכן‬ ‫ששרשרת המזון שבה מדובר מתחילה בצריכה בקטריאלית‪.‬‬ ‫‪011‬‬ ‫‪/.2‬‬ ‫מודל כנרת (‪ :)DYCD‬השפעת חוסר ודאות בקביעת פרמטרים ותוצאות תרחישים‬ ‫נעם שחר‪ ,‬גדעון גל וורדית מקלר‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫בעשרות השנים האחרונות נעשה בעולם שימוש תדיר במודלים הידרודינמיים‪-‬אקולוגיים מורכבים להדמיית‬ ‫(סימולציה) תהליכים שונים באגמים‪ .‬בעזרת מודלים אלה נחקרים יחסי הגומלין בין גורמים אקלימיים‪,‬‬ ‫פיזיקליים‪ ,‬גיאו‪-‬כימיים וביולוגיים‪ ,‬טבעיים או אנתרופוגניים (מעשה‪-‬ידי אדם)‪ ,‬באגם ובסביבתו‪ .‬מטרות‬ ‫השימוש במודלים הן להבין טוב יותר את התהליכים האקולוגיים באגם ולשמש כלי‪-‬עזר לניהולו‪ .‬זאת מאחר‬ ‫וניתן‪ ,‬באמצעות המודלים‪ ,‬לבחון את תוצאותיהם של תרחישים שונים ובהסתמך עליהם לקבל החלטות‬ ‫ניהוליות‪ .‬מודלים מתמטיים הם על פי רוב מאוד מורכבים (מבחינת מספר התהליכים המתוארים‪ ,‬הרמות‬ ‫הטרופיות‪ ,‬הרכב המינים וכו')‪ .‬מורכבות זאת מתבטאת במספר רב של פרמטרים הדורשים כיול (התאמתם‬ ‫לאגם הספציפי)‪ .‬המכשול העיקרי בהשגת המטרה של השימוש במודל ככלי ניהול הוא הקושי בקביעת ערכי‬ ‫הפרמטרים‪ .‬מחסורי ידע והבנת הסביבה האקווטית גוררים חוסר וודאות בקביעת ערכי הפרמטרים‪ .‬מכשול‬ ‫נוסף הקשור ישירות לכך הוא הקושי בהערכת השפעתו של חוסר הוודאות הזה על תוצאות המודל‪ ,‬או במילים‬ ‫אחרות הערכת הטעות בתוצאות הרצת המודל‪.‬‬ ‫הגישה המקובלת כיום‪ ,‬למשל ביחס לבחינת תרחישי אקלים בתנאי חוסר ודאות בפרמטרים‪ ,‬היא שימוש‬ ‫במספר רב של מודלים (מקבץ מודלים‪ )ensemble modeling ,‬שטווח תוצאותיהם והמגמות המתקבלות מהם‬ ‫מאפשרים הסקת מסקנות ביחס לתרחישים השונים‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נעשה בכנרת שימוש אינטנסיבי בתצורות שונות של מודל כנרת‪ ,‬המודל ההידרודינמי‪-‬‬ ‫אקולוגי ‪ ,)DYCD( DYRESM-CAEDYM‬לצורך בחינת אסטרטגיות ארוכות‪-‬טווח לניהול האגם ואגן ההיקוות‬ ‫שלו‪ .‬הקושי העיקרי בשימוש במודל הזה הוא מאות הפרמטרים הנכללים בו‪ .‬חוסר הוודאות בקביעת ערכי‬ ‫הפרמטרים‪ ,‬שהיקפו משתנה כמובן מפרמטר לפרמטר‪ ,‬נושא עמו חוסר דיוק בתוצאות תרחישי הניהול‬ ‫השונים‪ .‬מאחר ולכנרת קיים רק מודל אחד מסוג זה לא ניתן להשתמש בגישה הנהוגה ביחס למודלים‬ ‫אקלימיים על מנת לבחון את השפעת חוסר הוודאות על תוצאות התרחישים‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון את אמינות התוצאות של מספר תרחישי ניהול בהינתן טווח (היקף) רחב‬ ‫של חוסר וודאות בערכיהם של ‪ 59‬פרמטרים שנבחרו מתוך מאות הפרמטרים של המודל על סמך ניתוח‬ ‫רגישות שנערך למודל (‪ .)Makler-Pick et al. 2011‬הנחת העבודה שביקשנו לאמת הייתה שחוסר הוודאות‬ ‫בערכי הפרמטרים של המודל אינו פוגע ביכולת של המודל לבחון את השפעתם של תרחישי ניהול על המערכת‬ ‫האקולוגית באגם‪ .‬כלומר‪ ,‬המגמות והשינויים הצפויים במערכת האקולוגית בעקבות הפעלת תרחישי ניהול‬ ‫שונים על האגם‪ ,‬נשמרים גם בהינתן טווח רחב של חוסר וודאות בערכים אלו‪.‬‬ ‫בניתוח הרגישות שבוצע למודל (‪ )Makler-Pick et al. 2011‬זוהו ‪ 59‬פרמטרים להם רגיש המודל במיוחד‪ .‬לפיכך‬ ‫יצרנו ‪ 0111‬וקטורים של ערכים אפשריים של הפרמטרים הנ"ל תוך שינויים בטווח ערכים רחב שנקבע מראש‪.‬‬ ‫בחירת הערכים נעשתה על ידי דגימה אקראית של הטווח בשיטה סטטיסטית שנקראת ‪.Latin Hyper Cube‬‬ ‫הרצנו סדרה של תרחישי ניהול שבהם שינינו את עומסי הנוטריינטים הנכנסים באגם‪ .‬התרחישים כללו‬ ‫שינויים בעומס החנקן‪ ,‬עומס הזרחן ושילוב של שינויים בעומסי החנקן והזרחן‪ .‬סדרת התרחישים כללה‬ ‫‪015‬‬ ‫שינויים על פני שני סדרי גודל ביחס לערכי הבסיס (שנת ‪ .)2112‬השינויים כללו את ‪ 9‬המכפלות הבאות‪,1.0 :‬‬ ‫‪ 01 ,5 ,2 ,0 ,1.5 ,1.2‬כאשר המכפלה ‪ x1‬מייצגת למעשה את 'הרצת הבסיס'‪ ,‬כלומר‪ ,‬את ההרצה עבור ערכי‬ ‫הבסיס של העומסים‪ .‬נבחנו ‪ )3x6+1( 09‬תרחישים שונים עם ‪ 0111‬וקטורי פרמטרים שונים ועל כן בסה"כ‬ ‫בוצעו ‪ 09,111‬הרצות‪.‬‬ ‫על מנת לבחון את תוצאות התרחישים בדקנו את השינויים בערכים של מספר משתני מצב על פני כל סדרת‬ ‫התרחישים‪ .‬חישבנו‪ ,‬עבור כל תרחיש‪ ,‬את הממוצע‪ ,‬את הרבעון הראשון והשלישי‪ ,‬והחציון לכל קבוצה של‬ ‫‪ 0111‬הרצות‪ .‬החישובים נעשו על בסיס הממוצע של ‪ 1-01‬מ' בעמודת המים בשנה האחרונה של ההרצה‪.‬‬ ‫המשתנים שנבדקו כללו חנקן כללי (‪ ,)TN‬זרחן כללי (‪ ,)TP‬ריכוז האצות מקבוצת הדינופלגלטים והחלק היחסי‬ ‫של ריכוז האצות הכחוליות מסה"כ ריכוז האצות בכנרת‪.‬‬ ‫תוצאות התרחישים וניתוח השינויים בריכוזים הממוצעים של משתני המצב שנבחנו מאמתים את הנחת‬ ‫העבודה שלנו שחוסר הוודאות בערכי הפרמטרים אינו פוגע ביכולת המודל לאפיין את השפעת תרחישי ניהול‬ ‫על המערכת האקולוגית של אגם‪ .‬מתוך התוצאות עולה כי למרות חוסר הוודאות בערכי הפרמטרים‪ ,‬כפי‬ ‫שבחנו‪ ,‬המגמות המתקבלות של בחינת השפעת שינויי עומסים על האגם עקביות על פני מגוון התרחישים‬ ‫וערכי הפרמטרים‪ .‬המשמעות היא שחוסר הוודאות בערכי הפרמטרים אינו פוגע ביכולת המודל לתאר ולאפיין‬ ‫את יחסי הגומלין בין הרכיבים השונים במערכת האקולוגית‪ .‬למרות שמדובר על טווח רחב של ערכי פרמטרים‬ ‫שהמודל רגיש אליהם‪ ,‬טווחי הריכוזים של החנקן והזרחן הכללי בתרחישים צרים יחסית עם חפיפה בין ערכי‬ ‫הממוצע והחציון (איור ‪ .)91‬המגמות המתקבלות חוזרות על עצמן על פני כל ההרצות‪ ,‬ובכך מדגישות את‬ ‫יציבות תוצאות המודל בתרחישים אלו‪ ,‬למרות חוסר הוודאות בערכי הפרמטרים‪.‬‬ ‫תרחיש הבסיס (‪ )×1P‬מודגש בניתוח של המשתנים הביולוגיים התקבל‪ ,‬כצפוי‪ ,‬טווח רחב יותר של ערכים‬ ‫ובעקבות כך חוסר חפיפה בין ערכי הממוצע והחציון‪ .‬חוסר החפיפה נובע ממספר ערכים גבוהים במיוחד של‬ ‫ריכוזי האצות‪ .‬למרות ערכים אלו‪ ,‬המגמות חופפות על פני כל טווח ערכי הפרמטרים כפי שבא לידי ביטוי‬ ‫בערכים של הרבעון הראשון והשלישי‪ .‬עפ"י תוצאות התרחישים‪ ,‬עלייה בעומס הזרחן תגרום לירידה בריכוז‬ ‫הפרידיניום באגם ועלייה באחוז הכחוליות מתוך סך האצות באגם‪ .‬שינויים אלו הם תוצר של עלייה בחלקם‬ ‫היחסי של הכחוליות מקבעות החנקן אשר מנצלות את יתרונן היחסי בסביבה דלת חנקן (יחסית לזרחן)‪.‬‬ ‫‪019‬‬ ‫× ממוצע‬ ‫‪‬‬ ‫רבעון ראשון‬ ‫‪ ‬חציון‬ ‫‪‬‬ ‫רבעון‬ ‫שלישי‬ ‫איור ‪ :91‬תוצאות תרחישי שינויים בעומס הזרחן עבור הממוצע ב‪ 01-‬מ' עליונים למספר משתני מצב‪ :‬זרחן כללי‪ ,‬חנקן‬ ‫כללי‪ ,‬פירדיניום ואחוז הכחוליות מסך כלל ביומסת האצות בשנה העשירית של ההרצה‪.‬‬ ‫מהתוצאות שמוצגות כאן ניתן לראות שהשפעת השינויים בעומסי זרחן על הריכוזים של הזרחן (‪ )TP‬והחנקן‬ ‫(‪ ) TN‬ועל אוכלוסיית האצות באגם‪ ,‬עקבית על פני טווח ערכי הפרמטרים שבחנו‪ .‬המסקנה העיקרית והחשובה‬ ‫ביותר שעולה מתוך ניתוח התוצאות היא כי ביצועי המודל והיכולת של המודל לשמש ככלי ניהולי לבחינת‬ ‫תרחישים אינם נפגעים עקב חוסר הוודאות בערכי הפרמטרים‪.‬‬ ‫בהמשך העבודה נרצה לאשש מסקנות אלה גם בהסתמך על מדד איכות המים המשולב (‪ )CWQI‬של הכנרת‬ ‫וכן לבחון מהם הפרמטרים אשר גורמים לערכים הגבוהים של ריכוזי האצות בתרחישים‪.‬‬ ‫‪Makler-Pick, V., Gal, G., Gorfine, M., Hipsey, M.R., and Carmel, Y. 2011. Sensitivity analysis for‬‬ ‫‪complex ecological models - a new approach. Environ. Model. Soft. 26: 124-134.‬‬ ‫‪/./‬‬ ‫שיפור ניטור הפלנקטון באגם בעזרת מערכת ה ‪FlowCAM-‬‬ ‫נאוה כרמל‪ ,‬גדעון גל‪ ,‬אלה אלסטר ושרה צ'ווה‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫מכשיר ה‪ (FlowCAM: Flow Cytometer And Microscope) Flow-CAM-‬הינו מכשיר שפותח לאפיון כמותי‬ ‫ואיכותי של חלקיקים בטווח הגדלים של מיקרו‪-‬פלנקטון בדגימת מים )‪ .(2m-2mm‬שמו נגזר מתכנונו ככלי‬ ‫‪015‬‬ ‫המאחד יכולות פעולה‪ ,‬הן של ציטומטר והן של מיקרוסקופ‪ ,‬לאנליזה של הרכב מיני הפלנקטון ואומדן נתוני‬ ‫הגודל שלהם‪.‬‬ ‫עקרון פעולת ה‪ :FlowCAM -‬רצף צילומים דיגיטליים של חלקיקים מתקבל במעבר של דגימת מים המכילה‬ ‫זואופלנקטון‪ ,‬אצות וחלקיקים נוספים הנשאבת דרך קיווטה (תא זרימה ‪ )Flow-cell -‬בשטף זרימה מבוקר‪ .‬ה‪-‬‬ ‫‪ Flow-cell‬נמצא בשדה ראייה של עדשת מיקרוסקופ‪ ,‬שאליה מחוברת מצלמה דיגיטאלית בעלת רזולוציה‬ ‫גבוהה‪ ,‬כאשר מעבר חלקיקים מהווה טריגר להפעלת המצלמה הדיגיטלית (איור ‪ .)90‬דימויי רכיבי הפלנקטון‬ ‫המתקבלים כפלט של מקבץ דימויים (קולאז'‪-‬איור ‪ ,)92‬עוברים עיבוד איור לפי אלגוריתם מתמטי לקבלת‬ ‫מדדים המאפיינים כל אחד מהחלקיקים אשר מסייעים בסיווג החלקיק למין מסוים‪ .‬המדדים הנמדדים כוללים‬ ‫בין השאר‪ :‬תכונות גודל כגון קוטר‪ ,‬אורך ורוחב והיחס ביניהם‪ ,‬הקף‪ ,‬שטח‪ ,‬יחס בין הקף לשטח‪ ,‬קמירות‬ ‫מעטפת וכד'‪ .‬תכונות אופטיות כעוצמת הצבע הכחול‪ ,‬ירוק ואדום והיחסים ביניהם‪ ,‬כלורופיל‪ .‬הקרנת קרן‬ ‫לייזר על האובייקט המצולם משלים נתונים אופטיים כפלורוסנציה והחזר אור באורכי גל נתונים‪.‬‬ ‫‪Sample Flows through Flow-Cell‬‬ ‫‪Flow-Cell‬‬ ‫‪Microscope‬‬ ‫‪objective‬‬ ‫‪Digital Camera‬‬ ‫‪Light Source‬‬ ‫‪Pump‬‬ ‫איור ‪ :90‬מכשיר ה‪ FlowCAM -‬וחלקיו‪.‬‬ ‫המכשיר שומר את הדימוי הדיגיטלי של כל חלקיק יחד עם מדידות בזמן אמת של גודל ופלורוסנציה‪ ,‬דבר‬ ‫המאפשר איפיון מהיר של האוכלוסייה הנבדקת ומשמש ככלי יעיל ללימוד ומחקר של הרכב אוכלוסיות‬ ‫הפלנקטון )‪.(Sieracki et al., 1998‬‬ ‫פילטרים דיגיטליים‪ ,‬שנבנו עפ"י מדדים אופייניים אלו לכל מין ומין‪ ,‬ניתנים ליישום על קולאז' תמונות‬ ‫המתקבל מדגימת מים נבדקת‪ ,‬כדי לסנן ולהבדיל את כלל הפרטים של מין ספציפי בהתאם לפילטר הממיין‬ ‫(איור ‪ .)9/‬החלת הפילטרים מיועדת לקבל אומדן של גודל האוכלוסייה של מיני פלנקטון שונים בדגימת המים‪,‬‬ ‫יחד עם מידע איכותי לכל הפרטים החל ממדדי גודל ועד נתוני פלורוסנציה ‪(Sieracki et al., 1998 ; Blaschko‬‬ ‫)‪.et al., 2005‬‬ ‫‪010‬‬ ‫איור ‪ – Collage :92‬רצף צילומים דיגיטליים של דגימת מים המכילה זואו‪-‬פלנקטון‪.‬‬ ‫איור ‪ :9/‬דוגמת ספריה של האצה‬ ‫הירוקית ‪ – Pediastrum simplex‬אוסף‬ ‫תמונות המשמשות כתמונות ייחוס‬ ‫לבניית פילטר לזיהוי מין זה בדגימת מים‪.‬‬ ‫בניית הפילטרים הדיגיטליים מתבססת על יצירת ספריית ייחוס לפילטר בה מרוכזים עשרות דימויים של מין‬ ‫מסויים של פלנקטון‪ .‬כאשר מחילים פילטר על דגימת מים נתונה‪ ,‬הרי שכל דימוי בדגימה שצולם ועבר אנליזה‬ ‫של ערכי המדדים המאפיינים אותו‪ ,‬מושווה מבחינת התאמת מדדים אלו לפרטים השונים המרכיבים את‬ ‫ספריית הייחוס‪ .‬אם מבחינה סטטיסטית נמצאת התאמה בין ערכי החלקיק בדגימה לערכי הפרטים בספריית‬ ‫הייחוס הרי שהחלקיק מזוהה כמין שהפילטר סינן )‪.(matching‬‬ ‫תהליך הכנסת ה‪ FlowCAM -‬כמכשיר ניטור אוטומטי במעבדה לחקר הכנרת‬ ‫בשל מורכבותו של המכשיר‪ ,‬בשלב הראשון העבודה מתמקדת בתפעול נכון של המכשיר‪ ,‬בכיולו והתאמתו‬ ‫לעבודה השוטפת בזיהוי מיני הפלנקטון בכנרת‪ :‬קביעת תנאי עבודה סטנדרטיים‪ ,‬התאמת רכיבי המכשיר‬ ‫(עדשות‪ ,‬משאבות‪ ,‬סוגי צנרת‪ ,‬נוזל נושא וכד') ותנאי הרצת הדגימה (נפח דגימה‪ ,‬מהירות וזמן הרצה‪ ,‬מס'‬ ‫צילומים לשנייה וכד') הייחודיים לכל קבוצת פלנקטון לשם זיהוי אופטימאלי של המינים הנפוצים בכנרת‪.‬‬ ‫‪019‬‬ ‫בשלב השני‪ ,‬לכל מין ומין‪ ,‬ובעיקר למינים החשובים לקבלת מידע אקולוגי על הכנרת‪ ,‬מזוהים ומאופיינים‬ ‫טווח ערכי הפרמטרים אותם מודד המכשיר‪ ,‬המייחדים כל מין‪ ,‬סוג או קבוצת פלנקטון ממינים אחרים‪.‬‬ ‫בשלב השלישי נבדקת מהימנות הניטור והדירותה יחסית לניטור המיקרוסקופי‪.‬‬ ‫שימוש יעיל ומהימן במכשיר ה‪ FlowCAM -‬לניטור הכנרת יתרום למחקר ומעקב אחר איכות המים באגם‬ ‫הכנרת‪.‬‬ ‫ייעודי המכשיר‪ :‬המכשיר מיועד להשלים ואף להרחיב את הניטור השוטף של מיני הפלנקטון המתבצע‬ ‫באמצעות המיקרוסקופ‪ .‬ניטור ידני ואנושי תחת מיקרוסקופ מוגבל בהספקים בשל מגבלות זמן וכוח אדם‪.‬‬ ‫המידע המתקבל כיום לצורך הניטור השוטף של מיני הפלנקטון בכנרת הינו רק מעומקים מוגדרים באתר אחד‬ ‫בלבד (תחנה ‪ .)A‬לא תמיד ניתן להניח שמצב הפלנקטון דומה באתרים אחרים ולהסיק מסקנות לגבי המצב‬ ‫האקולוגי האמיתי באגם‪ .‬שימוש בניטור אוטומטי באמצעות מכשיר ה‪ FlowCAM-‬הינו מהיר יותר ומאפשר‬ ‫לבצע אנליזה בו זמנית של ריבוי פרטים‪ ,‬דבר שיסייע להרחבה משמעותית של המידע על מצב הפלנקטון‬ ‫בכנרת באתרים שונים ובעומקים שונים‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן‪ ,‬המכשיר יוכל לשמש ככלי ביצוע מחקרים אקולוגיים רחבים ומקיפים במספר רב יותר של אתרי דיגום‬ ‫ועומקי דיגום שונים‪ ,‬לקבלת נתוני מופעי אוכלוסיית הפלנקטון‪ ,‬הרכבם וגודלם‪ .‬מחקרים אלו יתרמו להבנה‬ ‫רבה ומקיפה יותר של מכלול הגורמים הביוטיים המשפיעים על איכות המים בכנרת‪.‬‬ ‫‪Blaschko, M. B., G. Holness, M. A. Mattar, D. Lisin, P. E. Utgoff, A. R. Hanson, H. Schultz, E. M.‬‬ ‫‪Riseman, M. E. Sieracki, W. M. Balch and B. Tupper. 2005. Automatic In Situ Identification of‬‬ ‫‪Plankton. Proceedings of the Seventh IEEE Workshops on Application of Computer Vision‬‬ ‫‪(WACV/MOTION'05), 79 – 86.‬‬ ‫‪Sieracki, C.K., Sieracki, M.E. and Yentsch, C.S. 1998. An Imaging-in-flow System for Automated‬‬ ‫‪Analysis of Marine Microplankton. Marine Ecology progress Series, 168:285-296.‬‬ ‫‪001‬‬ ‫‪ 1‬מחקרי כנרת‬ ‫בפרק זה מוצגים תוצאות מחקרים בנושאים הקשורים לכנרת שבוצעו בשנת ‪ 2102‬על יד חוקרי המעבדה‬ ‫ותלמידי מחקר שלהם‪ .‬מקורות המימון למחקרים אלו שונים‪ ,‬כמפורט לגבי כל מחקר ומחקר ומסוכם בטבלה‬ ‫בפרק ‪.9./‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫שיפור מדידות וניתוח שטפי שטח הפנים‬ ‫אלון רימר‪ ,‬שולמית נוסבוים ויורי לצ'ינסקי‪ ,‬בשיתוף עם טים ואן אמריק‪ ,‬קויין וונקר‪ ,‬סטין דה יונג‪ ,‬וניק ון דה‬ ‫גיסן מאוניברסיטת דלפט (הולנד)‬ ‫במימון ידידי חיא"ל (‪)NAF‬‬ ‫המטרות בפרויקט זה היו א‪ .‬פיתוח מערכת מדידה משופרת‪ ,‬שתאפשר חישוב מדויק של שטפי שטח הפנים‬ ‫(קרינה ארוכה וקצרת גל‪ ,‬חום כמוס וחום מוחשי); ב‪ .‬מדידת הטמפרטורה בשכבה הסמוכה לפני המים‬ ‫בהפרדה אנכית של כמה מילימטרים‪ ,‬עד לעומק של ‪ 0.9‬מ'; ג‪ .‬אימות לשיטת החישוב של שטפי שטח הפנים‬ ‫ע"י מדידת השארית הסוגרת את מאזן האנרגיה בפני המים‪.‬‬ ‫מד קרינה נטו‪ ,Net Radiometer-CNR ,‬מתוצרת ‪ KIPP & ZONEN‬הוצב בתחנה ‪ A‬ומדד באופן ישיר את‬ ‫ארבעת רכיבי הקרינה‪ :‬קרינה ארוכת גל וקצרת גל המגיעות אל המים ובנוסף‪ ,‬את הקרינה ארוכת הגל וקצרת‬ ‫הגל‪ ,‬המוחזרות מפני המים‪ .‬עד כה‪ ,‬רכיבי הקרינה המוחזרת מן המים חושבו דרך טמפרטורת האגם ולא נמדדו‬ ‫ישירות‪ .‬תוצאות הקרינה ארוכת הגל הנמדדת על ידי הפירגאומטר באורכי גל ‪ 4.5 μ‬ל‪ 42 μ -‬מחושבות‬ ‫ע"י הנוסחה‪:‬‬ ‫‪⁄‬‬ ‫כאשר ‪ RLW‬היא עצמת הקרינה ארוכת הגל ב‪ V, W/m2-‬המתח הנמדד על ידי המכשיר‪ S ,‬קבוע הכיול‪,‬‬ ‫‪ B=5.67×10-8‬קבוע בולצמן‪ ,‬ו‪ T-‬טמפרטורת המכשיר‪ .‬חישוב קרינה קצרת גל נעשה באופן דומה‪ ,‬ללא רכיב‬ ‫קרינת החום של המכשיר‪.‬‬ ‫‪ :DTS-Distributed Temperature Sensing‬על מנת לשפר את מדידת הטמפרטורה בפני המים ולקבל מדידות‬ ‫רציפות ככל האפשר הובאה‪ ,‬בשיתוף עם הקבוצה מאוניברסיטת ‪ DELFT‬מהולנד‪ ,‬מערכת למדידת‬ ‫הטמפרטורה בפני המים בעזרת לייזר בסיב אופטי‪ .‬המערכת הופעלה בתחנה ‪ A‬בין ה‪ 9.01 -‬ל‪ 9.01 -‬שנת ‪.2100‬‬ ‫המערכת בנויה ממכשיר ה‪ DTS -‬ומסיב אופטי ארוך שהמערכת מסוגלת לקרוא את הטמפרטורה לאורכו‪ .‬בעת‬ ‫המדידה פולס של לייזר יוצא מה‪ DTS -‬אל אחד מקצות הסיב וחוזר מהקצה השני‪ .‬הפולס הבא יוצא מהקצה‬ ‫השני וחוזר מהקצה הראשון‪ .‬אור הלייזר פוגע בסיב ורובו מתפזר באורך הגל המקורי (‪.)Rayleigh scattering‬‬ ‫חלק קטן מתפזר באורך גל שונה מאורך הגל המקורי של הלייזר ונקרא פיזור רמן (‪ .)Ramman scattering‬כאשר‬ ‫פיזור רמן מייצר אורך גל קצר מאורך הגל של הלייזר‪ ,‬הוא נקרא אנטי סטוקס ותלוי בטמפרטורה של הסיב‬ ‫האופטי‪ .‬מיקום המדידה ידוע בעזרת הפרש הזמנים בין הזמן בו יוצא פולס לייזר לזמן בו מגיע הפיזור אל ה‪-‬‬ ‫‪ .DTS‬המדידה מתבצעת בכל דקה‪.‬‬ ‫הסיב האופטי לופף על מתקן שגובהו ‪ 2‬מ'‪ .‬אורך הסיב המלופף כ – ‪ 0‬ק"מ וכך מתקבלות מדידות צפופות‬ ‫מאוד‪ ,‬המאפשרות למדוד טמפרטורה לעומק ‪ 0.9‬מטרים כמעט ברציפות‪ .‬המתקן הוכנס למים‪ ,‬כך שבממוצע‬ ‫‪ 0./‬מ' שהו בתוך המים ו‪ 1./-‬מ' באוויר מעליהם‪ .‬המתקן יוצב על ידי מצופים ומשקולות (איור ‪ .)91‬לצורך כיול‬ ‫‪000‬‬ ‫המדידות‪ ,‬הסיב האופטי שיוצא מה‪ DTS-‬עובר באמבט כיול עם מים חמים בטמפרטורה ידועה‪ ,‬ואח"כ במים‬ ‫קרים‪ ,‬ולבסוף מלופף על המתקן‪ .‬בקצהו השני גם כן עובר הסיב באמבט הכיול ומחובר מצדו השני אל המתקן‬ ‫(איור ‪.)91‬‬ ‫איור ‪ :91‬למעלה‪ :‬המתקן שהוכן עבור הסיב האופטי‪ .‬הסיב‪ ,‬שאורכו כק"מ מלופף על המתקן‪ ,‬כך שהרווח בין ליפוף‬ ‫לליפוף הוא ‪ 032‬ס"מ‪ .‬באמצע‪ :‬הסיב האופטי שיוצא מה‪ ,DTS-‬עובר באמבט כיול עם מים חמים וקרים בטמפרטורה‬ ‫ידועה; למטה באיור מימין המתקן ביחס לפני המים ובאיור משמאל המתקן בזמן המדידה בתוך המים‪ ,‬כאשר חלקו‬ ‫העליון מעל לפני המים‪ .‬ניתן להבחין בסיב האופטי מהמתקן ואליו‪.‬‬ ‫‪002‬‬ ‫שטפי שטח פנים‬ ‫סיכום רכיבי מאזן האנרגיה בפני המים בוצע על בסיס מדידות מטאורולוגיות מפורטות כל ‪ 01‬דקות (איור ‪,)95‬‬ ‫במשך ‪ 5‬ימים (‪ 5301‬עד ‪ ,)02301‬ובעזרת ארבעה אלגוריתמים‪KLL, CWR, AIR-SEA, Penman-Brutsaert :‬‬ ‫(‪ .)Rimmer et al. 2009‬המועד המדויק שבו נערך הניסוי עם מערכת ה‪ DTS -‬מצוין באיור‪ .‬בעזרת אלגוריתמים‬ ‫אלה אנחנו מחשבים את הקרינה נטו (‪ ,)Rn‬את ההתאדות (‪ )LE‬ואת החום המוחשי (‪ ,)H‬כאשר שינוי כמות‬ ‫החום בגוף המים (‪ )G1‬מחושב כשארית הסוגרת את מאזן אנרגיית החום‪ .‬עיקר שינוי כמות החום בשכבת‬ ‫המים העליונה מתרחש בזמן קרינת השיא בצהריים‪ .‬ההתאדות‪ ,‬שהיא הגורם העיקרי לקירור המים‪ ,‬חלה‬ ‫בעיקר לקראת שעות הערב‪ ,‬כאשר פני האגם חמים יחסית והרוח חזקה‪ .‬שטף החום המוחשי הוא קטן בסדר‬ ‫גודל בהשוואה לשטף החום הכמוס (התאדות)‪ .‬תהליכי קירור גוף המים חלו בעיקר בשעות אחר הצהריים‬ ‫שבין ה‪ 5 -‬ל‪ 0 -‬באוקטובר‪ ,‬ואילו לאחר מכן רוחות אחר הצהריים שככו וניכרת פחיתה בקירור פני המים‪.‬‬ ‫איור ‪ :95‬סיכום רכיבי מאזן האנרגיה על בסיס ‪ 01‬דקות במשך ששה ימים ( ‪ 5.01‬עד ‪ )02301‬בעזרת אלגוריתם (‪AIR-‬‬ ‫‪ .)SEA‬רכיב הקרינה נטו (‪ )Net Radiation‬שווה לסכום שלושת הרכיבים האחרים‪ :‬שינוי כמות החום ( ‪Heat storage‬‬ ‫‪ ,)change‬שטף חום כמוס (‪ )Latent heat‬ושטף חום מוחשי (‪.)Sensible heat‬‬ ‫שינוי אוגר החום בפני המים‬ ‫באיור ‪ 99‬ניתן להבחין בטמפרטורה שנמדדה בחלק העליון של פרופיל המים‪ ,‬ובטמפרטורה שנמדדה בפרופיל‬ ‫האוויר שמעליו במהלך הניסוי‪ .‬מיקומו של הקו האדום המפריד בין המים לאויר נקבע ע"י מדידות באמצעות‬ ‫מד לחץ שהוצמד לחלקו התחתון של ה‪ ,DTS-‬וממנו למדנו את עומק המים בהם שהה המתקן בכל רגע במהלך‬ ‫הניסוי‪ .‬מאחר ומתקן ה‪ DTS -‬מוקם כך שנמנעה ממנו תנועה אנכית‪ ,‬אנו מייחסים את תנועת הקו האדום‬ ‫כלפי מעלה ומטה לפרק הזמן שבו גלי פני שטח הרטיבו את הסיב האופטי מעל למישור הייחוס הקבוע (כ‪1./ -‬‬ ‫מטר)‪ ,‬ציננו אותו והורידו את הטמפרטורה באופן חד‪ .‬בשל רוחות אחר הצהריים האופייניות לכנרת נוצרו גלי‬ ‫פני שטח בפני המים‪ ,‬וניתן להבחין במועד תחילת היווצרות הגלים (שעה ‪ 02:11‬בקירוב) ותחילת רגיעת פני‬ ‫הים (‪ ) 21:11‬כאשר הקו האדום המפריד בין טמפרטורת המים וטמפרטורת האוויר קופץ כלפי מעלה ומתייצב‬ ‫מחדש‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬ ‫מנתוני פרופיל הטמפרטורה ניתן גם לראות את עליית הטמפרטורה בחלק העליון של פרופיל המים בשעות‬ ‫הצהריים‪ ,‬ואת ירידת הטמפרטורה בשעות הערב והלילה‪.‬‬ ‫‪00/‬‬ ‫איור ‪ :95‬פרופיל הטמפרטורה באוויר (מעל לקו האדום‪ 1.0 ,‬עד ‪ 1./‬מטר עומק) ובמים (מתחת לקו האדום‪ ,‬כ‪ 0./ -‬מטר)‬ ‫כפי שנמדדה לאורך ‪ /‬ימים‪ .‬ניתן להבחין בשינויים בפני המים במהלך היממה‪.‬‬ ‫השוואה בין שינוי אוגר החום המחושב ב‪ / -‬דרכים‬ ‫מדידת הטמפרטורות באופן כמעט רציף בחלק העליון של פרופיל המים מאפשרת חישוב אוגר החום ‪ G‬באגם‬ ‫בצורה מדויקת יותר מאשר באמצעות תרמיסטורים בלבד‪ .‬על מנת לבחון את התוצאות‪ ,‬נערכה השוואה בין‬ ‫מדידות שינוי אוגר החום שנעשו ב‪ / -‬דרכים שונות (איור ‪:)95‬‬ ‫‪ G1 .0‬המחושב כשארית הסוגרת של חישוב מאזן אנרגיית החום מנתוני המטאורולוגיה‪.‬‬ ‫‪ G2 .2‬מחושב מתוך מדידת הטמפרטורה בפרופיל המים באמצעות שרשרת תרמיסטורים בשכבה‬ ‫שעביה ‪ 01‬מ'‪ ,‬שהיא הרלוונטית לתנאי הקרינה בכנרת‪.‬‬ ‫‪ G3 ./‬מחושב מתוך מדידת הטמפרטורה באמצעות ה‪ DTS -‬ב‪ 0.5 -‬מטר הקרובים לפני המים (שבהם‬ ‫מתרחשים עיקר שינויי הטמפרטורה בפרופיל המים)‪ ,‬ואילו בעומק המים (‪ 0.5‬עד ‪ 01‬מטר) נשאר עם‬ ‫נתוני הטרמיסטורים‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬כאשר הקרינה נטו גבוהה‪ ,‬שינוי אוגר החום הנמדד הוא חיובי וגבוה גם כן (האגם מתחמם)‪.‬‬ ‫בשעות אחר הצהריים‪ ,‬עליית שטף החום הכמוס (ההתאדות) גוברת בשל הרוח‪ ,‬ויחד עם ההפחתה בקרינה‪,‬‬ ‫‪ G‬הופך שלילי (האגם מתקרר)‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק מתנודות של ‪ G‬הנמדד בפרופיל המים אינו מקוזז על ידי‬ ‫שטפי פני השטח האחרים‪ ,‬כלומר יש עודף או גירעון זמני באנרגית חום‪.‬‬ ‫סדרת ‪ G1‬היא חלקה יחסית בהשוואה לסדרות ‪ G2‬ו‪ .G3 -‬מ ‪ 9-‬עד ‪ 9‬באוקטובר ‪ G2‬ו‪ G3 -‬הן מאד‬ ‫דומות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשעות הצהריים של ה‪ 5 -‬וה ‪ 0-‬באוקטובר ‪ ,2100‬ערכי המקסימום של ‪ G2‬ו ‪ G3 -‬סוטים‬ ‫במידה רבה יחסית‪ ,‬ככל הנראה כתוצאה מהרגישות של ‪ DTS‬לתהליכי החימום על פני המים‪.‬‬ ‫‪001‬‬ ‫מצאנו כי ‪( G3‬מחושב באמצעות ‪ )DTS‬ו‪( G1-‬מחושב ממשוואת מאזן החום) מתואמים עם ‪.R2 = 0.83‬‬ ‫לעומתם מתאם ‪( G2‬מחושב ממדידות תרמיסטורים) עם ‪ G1‬הוא ‪ ,R2 = 0.81‬ומכאן שמדידות ה‪DTS -‬‬ ‫מעלות במעט את המתאם ולכן עשויות לשפר את ההערכה של ‪.G‬‬ ‫איור ‪ :95‬חישובי שינוי אוגר החום המחושב ממדידות מטאורולוגיות ‪ ,G1‬לעומת ‪ G2‬המחושב בעזרת התרמיסטורים‬ ‫בלבד‪ ,‬ולעומת ‪ G3‬המחושב בעזרת ה‪ 1( DTS-‬עד ‪ 0.5‬מטר עומק) בעזרת טרמיסטורים (‪ 0.5‬עד ‪ 01‬מטר עומק)‪.‬‬ ‫‪Rimmer, A., R. Samuels, Y. Lechinsky, 2009. A comprehensive study across methods and time scales‬‬ ‫‪to estimate surface fluxes from Lake Kinneret, Israel Journal of Hydrology 379, 181-192.‬‬ ‫‪van Emmerik T.H.M., A. Rimmer, Y. Lechinsky, K.J.R. Wenker, S. Nussboim, N.C. van de Giesen,‬‬ ‫‪2013. Measuring heat balance residual at lake surface using Distributed Temperature Sensing.‬‬ ‫)‪Limnology and Oceanography Methods. (in press‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫תרומת מזינים לשכבה הפוטית של הכנרת באמצעות מיחזור פנימי‬ ‫עמי נשרי ואיליה אוסטרובסקי‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬מקורות החמרים המזינים (חנקן‪ ,‬זרחן) לאצות באפילימניון של הכנרת עשויים להיות‬ ‫חיצוניים (נחלים‪ ,‬אבק) או פנימיים (מתוך האגם)‪ .‬המקורות החיצוניים ניתנים לניטור אולם ניתן להניח‬ ‫שבגלל הפחיתה העונתית בשפיעת הנחלים חשיבותם של אלה הנחליים בקיץ‪-‬סתיו יורדת‪ .‬בהתאם לזה סביר‬ ‫שחשיבות המקורות הפנימיים עולה בעונה זו‪ ,‬שהיא תקופת השכוב של עמודת המים באגם‪ .‬השטפים‬ ‫‪005‬‬ ‫הפנימיים כוללים את‪ )0( :‬מיחזור נוטריאנטים הן בעמודת המים והן של חומר אורגני מקרקעית האפילימניון‪.‬‬ ‫(‪ )2‬ערבוב מים היפולימנטיים עשירי אמוניום בתוך האפילימניון‪ ,‬בשולי האגם‪ ,‬ו‪ )/( -‬שחרור נוטריאנטים (‪)P,N‬‬ ‫מהחלק העמוק יותר של קרקעית האזור הסוב‪-‬ליטורלי‪.‬‬ ‫מטרת מחקר זה היא לכמת את שטפי הנוטריאנטים הפנימיים שמקורם בפעילות סיישים באזורים‬ ‫הליטורליים‪ .‬שטף זה איננו ידוע ובתקופת השכוב הוא כנראה שטף משמעותי לאצות בכנרת‪ .‬שטף זה לא‬ ‫נחקר עד כה‪ ,‬בעקר מנימוקים של קשיים מתודולוגיים שכיום ניתנים לפתרון‪ .‬הצמצום באספקת נוטריאנטים‬ ‫ממקורות החיצוניים (הנחלים) בשנים האחרונות מעוטות המשקעים‪ ,‬בד בבד עם המשך קיום ייצור ראשוני‬ ‫ברמה דומה לזו של שנים קודמות מדגיש את חשיבות המקורות הפנימיים של המזינים‪.‬‬ ‫הצבנו מכשור שנרכש לצורך הפרוייקט (שרשרת תרמיסטורים יחד עם מד‪-‬חמצן "רגיל") יחד עם מכשור שהיה‬ ‫ברשותנו (מדי זרם)‪ .‬שילוב של הפרמטרים שמכשירים אלה מספקים יחד עם דיגומי שדה אינטנסיביים‬ ‫ואנליזות כימיות מאפשר השגת חלק מהמטרות המקוריות של הפרויקט‪ .‬בשנה השניה התמקדנו באזור צפון‬ ‫מערב האגם בגלל שזהו אזור רדוד נרחב יחסית עם תוואים מתונים של טופוגרפיית הקרקעית‪ .‬באזור זה חלה‬ ‫לעיתים תמותת דגים שכנראה קשורה לתנועות המים ההיפולימנטיות משוללות החמצן‪ .‬העברנו את תחנת‬ ‫הדיגום הרציפה ואת הדיגום הימי לאזור זה שלהערכתנו משקף במידה טובה יותר את ערבוב המים‬ ‫ההיפולימנטיים במי השטח‪ .‬טכניקות הדגום שבהן השתמשנו דומות לאלה מהשנה הקודמת עם שימת דגש‬ ‫על דיגום משולב של חמצן בד בבד עם פרמטרים כימיים אחרים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2102‬ביצענו את המשימות הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ /‬ימי דיגום רצופים בתחנות ליטורליות של מספר רב של פרופילים של פרמטרים לזיהוי ערבוב בין‬ ‫מים היפולימנטיים לאפילמנטיים‪.‬‬ ‫העברת שרשרת התרמיסטורים מתחנה ‪ F‬לתחנה הברבוטים‪ -‬תחנה סוב‪-‬ליטורלית (עומק מים ‪ 0/‬מ')‪.‬‬ ‫המעבר התבקש בגלל שהאפקטים של ערבוב בין שתי שכבות המים בתחנה ‪( F‬עומק ‪ 20‬מ') לא תמיד‬ ‫היו ברורים‪.‬‬ ‫המשך מדידת פרמטרים של תנועות מים (זרמים‪ ,‬כיוון) באמצעות מכשור אוטומטי שמונח בקרקעית‬ ‫תחנת הברבוטים‪.‬‬ ‫סכום ועיבוד המידע שהצטבר ביחס לחופים המערביים של הכנרת‪.‬‬ ‫דיגום טיפוסי בקיץ ‪2102‬‬ ‫אחד ממבצעי הדיגום האינטנסיביים שבוצעו השנה היה בין ה‪ 21-‬לבין בוקר ה‪ 25-‬ביולי ‪ 2102‬בתחנת‬ ‫הברבוטים‪ .‬תחנה זו מצויה במרחק ‪ 591‬מ' מחוף המעבדה לחקר הכנרת ובגלל עומק הקרקעית היחסית רדוד‬ ‫של איזור חופי זה היה לנו עניין מיוחד בבחירתה‪ .‬מאפיין נוסף של איזור זה הוא חדירת מים היפולימנטיים‬ ‫בחודש מאי עד לפני המים‪ .‬דבר שגרם לתמותת דגים מסיבית בגלל מחסור בחמצן‪ .‬כך איזור זה הוגדר כמועד‬ ‫לחדירה עמוקה (עד לקו החוף כמעט) של מים מהשכבה התחתונה‪.‬‬ ‫הדיגום החל בשעות בהן הרוח המערבית פעילה מאוד‪ ,‬תוך איסוף דגימות מים מעומקים שונים (פרופיל) מדי‬ ‫כמה שעות‪ .‬במקביל נמדדו הטמפרטורה וריכוזי החמצן לאורך עמודת המים באמצעות אלקטרודות‪ .‬כך בין‬ ‫שעות אחר הצהריים של ה‪ 21-‬ליולי לבין שעות הבוקר של ה‪ 25-‬ביולי בוצעו ‪ 9‬פרופילים‪ .‬עומק המים בתחנה‬ ‫‪ 0/.1‬מ' והרזולוציה בין הדוגמאות הייתה כל ‪ 0‬מ'‪ .‬דוגמאות המים הובאו למעבדה לאנליזה של ריכוזי אמון‪,‬‬ ‫זרחן מומס‪ ,‬זרחן כללי ואלקליניות‪.‬‬ ‫‪009‬‬ ‫באיור ‪ 90‬מוצגים פרופילים טיפוסיים של הפרמטרים שנמדדו בחוף המערבי של הכנרת בקייץ‪ .‬הדיגום החל‬ ‫(‪ )05:5/‬כשעתיים לאחר תחילת נשיבת הרוח המערבית (למעלה מ‪ 5-‬מ' לשניה) שפסקה בשעה ‪ .00:11‬עד‬ ‫לאחרי ‪ 09:12‬ניתן להבחין בחדירת מים היפולימנטיים לאזור הקרקעית‪ ,‬מתחת לעומק ‪ 01‬מ'‪ .‬מים אלו‬ ‫מאופינים בטמפרטורה נמוכה מזו שבפני השטח –‪ ,A‬משוללי חמצן – ‪ , B‬בעלי ריכוזי אמוניום ‪ C‬ואלקליניות‬ ‫– ‪ D‬גבוהים יחסית לאפילימניון‪ ,‬ויחס מולרי של אלקליניות לאמוניום נמוך מאשר באפילמניון‪ .‬מים אלו‬ ‫אינם תערובת עם מים אפילמנטיים ובשעות הלילה הם נסוגים כנראה מזרחה‪ .‬אולם לקראת שעות הבוקר‬ ‫המוקדמות (‪ )11:/5‬מופיע שוב פולס קטן של מים היפולימנטיים‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪15:53‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪22:35‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪03:00‬‬ ‫‪15:53‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫‪04:37‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪22:35‬‬ ‫‪03:00‬‬ ‫‪04:37‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪-16‬‬ ‫‪-16‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Temperature, C‬‬ ‫‪DO, % sat‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪15:53‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪15:53‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪22:35‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪22:35‬‬ ‫‪03:00‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫‪04:37‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫‪03:00‬‬ ‫‪04:37‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪-16‬‬ ‫‪3200‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2600‬‬ ‫‪2800‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪2200‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪-16‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪NH4, uM/L‬‬ ‫‪Alkalinity, uM/L‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪15:53‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫‪22:35‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪03:00‬‬ ‫‪-8‬‬ ‫‪15:53‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪19:42‬‬ ‫‪04:37‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪-12‬‬ ‫‪22:35‬‬ ‫‪03:00‬‬ ‫‪-14‬‬ ‫‪04:37‬‬ ‫‪-16‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪PO4, uM/L‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪1.E+05‬‬ ‫‪1.E+04‬‬ ‫‪1.E+03‬‬ ‫‪-16‬‬ ‫‪1.E+02‬‬ ‫‪Alkalinity/NH4 MR‬‬ ‫איור ‪ :90‬פרופילים של טמפרטורה‪ ,A-‬ריכוז חמצן (אחוז רוויה)‪ ,B -‬אמוניום ‪ ,C-‬אלקליניות‪ ,D -‬יחס אלקליניות‬ ‫לאמוניום ‪ E‬ויון הזרחה‪ F -‬בתחנת הברבוטים‪ .‬עומק התחנה בזמן הדיגום ‪ 0/.1‬מטר ומרחקה מהחוף המערבי ‪ 591‬מטר‪.‬‬ ‫‪005‬‬ ‫השכבה שמעל שמצויה בין ‪ 5‬ל ‪ 9‬מ' מאופיינת בריכוזי פרמטרים שמאפיינים תערובות בין מים אפילמנטיים‬ ‫להיפולימנטיים (מוקפת בעיגול ב‪ .(E-‬בשכבה זו יש בין ‪ 21‬ל‪ 51%-‬רווית חמצן‪ .‬דהיינו הם חייבים להיות בעלי‬ ‫מרכיב אפילמנטי מכיוון שבתקופה זו בהיפולימניון אין חמצן‪ .‬אולם במים אלה יש גם מרכיב היפולימנטי‬ ‫מכיוון שבמים היפולימנטיים‪ ,‬בניגוד לאפילמנטיים‪ ,‬יש הרבה אמוניום‪ ,‬אלקליניות ויחס נמוך של אלקליניות‬ ‫לאמוניום‪ .‬דהיינו מים אלה חייבים להיות תערובת בין מים היפולימנטיים לאפילימנטיים‪ .‬תערובת שנוצרת‬ ‫עקב פעילות הסייש הפנימי ומתקיימת באזור זה של האגם כל עוד שהרוח נושבת ועוד כמה שעות לאחר מכן‪.‬‬ ‫הפרמטר הקונסרבטיבי ביותר של מערכת זו‪ ,‬האלקליניות‪ ,‬מצביע על כך שבשעות הסייש יש בין ‪ 01‬ל‪/1%-‬‬ ‫מים היפולימנטיים בתערובת‪ .‬אולם בגלל הפרופילים האנכיים ההומוגניים של הזרחן המומס‪( -F -‬והזרחן‬ ‫הכללי‪ -‬לא ניתן באיור) ברור שתערובות אלו אינן מעבירות זרחן מומס מהמים ההיפולמנטיים לשכבה‬ ‫הפוטית‪.‬‬ ‫הערכות גסות שביצענו על סמך הבתימטריה של החוף המערבי ועל סמך עצמת הערבוב הביאו להערכה של‬ ‫מעבר חנקן יומי (בימים עם "סייש חזק" של כ‪ 5-‬טון חנקן אמוניאקלי ליום‪ .‬שטף זה הוא משמעותי לגבי מאזן‬ ‫החנקן האפילימנטי מכיוון שהוא מסתכם בכ‪ 011-‬טון לחודש בין יוני לאוגוסט והוא גדול יותר מהשטף שמגיע‬ ‫מהירדן בתקופה זו‪( .‬כ‪ 11-‬טון לחודש ניטרט)‪ .‬מאידך כאמור אין מעבר זרחן מומס בתקופה זו ואי לכך‬ ‫"המערכת" דואגת לכאורה ליחסים גבוהים של חנקן לזרחן במקורות הנוטריאנטים לשכבה הפוטית‪ .‬כל האמור‬ ‫לעייל מתייחס רק למערב האגם‪ .‬בשנת ‪ 210/‬נדגום את מזרח האגם‪.‬‬ ‫תכנית ל‪:210/-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1./‬‬ ‫הצבת כל המיכשור‪ ,‬לרבות שרשרת תרמיסטורים חדשה בתחנה במזרח הכנרת וזאת על מנת לבדוק‬ ‫מהי השפעת הסייש הפנימי על כניסות נוטריאנטים מההיפולימניון לאפילימניון בחוף זה שהמידע‬ ‫עליו אפסי‪.‬‬ ‫דיגום סתיו והערכת העברת מזינים בתקופת הסתיו‪.‬‬ ‫סכום כללי של המידע והגדרת שטפי הנוטריאנטים הפנימיים בכנרת‪ -‬בדו"ח מסכם‪.‬‬ ‫איפיון מחזור המתאן בכנרת ומקורותיו באמצעות שימוש באיזוטופים‬ ‫אורית סיון (אונ' בן‪-‬גוריון)‪ ,‬ורנר אקרט (חיא"ל); סטודנטים לדוקטורט‪ :‬מיכל אדלר ואיתי בר‪-‬אור‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫חמצון אנאירובי של מתאן (‪ )AOM‬ע"י סולפט הוא תהליך מוכר ובעל חשיבות רבה בצריכת המתאן‬ ‫בסדימנטים ימיים‪ .‬לאחרונה הראו כי מלבד חמצן וסולפט ישנם קבלי אלקטרונים נוספים בעלי יכולת לחמצן‬ ‫מתאן‪ ,‬כגון ניטראט וברזל תלת ערכי (‪ .)Beal et al., 2009‬בהתבסס על פרופילים ראשוניים ממי‪-‬החללים של‬ ‫מתאן מומס‪ ,‬סולפיד וסולפט הבאנו עדויות בלתי‪ -‬ישירות ל‪ AOM -‬בסדימנט אגם הכנרת‪ ,‬מתחת לאזור של‬ ‫מקסימום ריכוז המתאן (איור ‪.)99‬‬ ‫מטרות המחקר היו למצוא עדויות נוספות לחמצון אנאירובי של מתאן בסדימנט אגם הכנרת ולכמת את‬ ‫תהליך חימצון המתאן בצימוד לגפרית וברזל באמצעות שיטות גיאוכימות ומיקרוביולוגיות‪ .‬אנו מצפים‬ ‫‪000‬‬ ‫שמחקר זה יאפשר הבהרה וגילוי של מנגנונים חדשים במחזורים של מתאן‪ ,‬גפרית וברזל‪ ,‬צורונים בעלי‬ ‫חשיבות סביבתית רבה באגם‪ .‬עם ירידת המפלס באגם תהליכים אלו עלולים להיות קריטיים למחזור המתאן‬ ‫באגם ולשטף המתאן אל האטמוספירה‪ .‬המחקר ישפר את הבנתנו לגבי מאזן המתאן בכנרת‪ :‬תפקיד החימצון‬ ‫האירובי והאנארובי של מתאן בכנרת‪ ,‬מקורות המתאן בכנרת‪ ,‬השפעת ירידת מפלסים על שטפי המתאן ויחסי‬ ‫ההמקורות השונים‪ .‬המחקר יכול להביא להכרה טובה יותר של הדינמיקה המיקרוביאלית בכנרת והתנהגות‬ ‫מתכות כמו ברזל‪ ,‬ובכך להשפיע על איכות המים‪ .‬איפיון וכימות תהליכים חדשים במחזורים הביוגיאוכימיים‬ ‫של צורונים בעלי חשיבות רבה בכנרת כמו גופרית ומתאן‪ ,‬יכולים ללמד רבות על מערכת מימית זו ואף על‬ ‫התרומה היחסית שלהם בחימצון החומר האורגני בכנרת‪.‬‬ ‫‪Methanotrophic Bacteria‬‬ ‫‪CH4 + 2O2‬‬ ‫‪CO2 + 2H2O‬‬ ‫‪DO‬‬ ‫‪Chemolithotrophic Bacteria‬‬ ‫‪H2S + 2O2+ CO2 SO42- + CHOOH‬‬ ‫‪Sulfate Reducing Bacteria‬‬ ‫‪SO42- + 4H2‬‬ ‫‪S2- + 4H2O‬‬ ‫‪SO42- + CH3COOH‬‬ ‫‪HS- + H+ + 2HCO3‬‬‫‪Possible Pathways of Anaerobic‬‬ ‫‪Methane Oxidation‬‬ ‫‪CH4 + SO42‬‬‫‪HCO3- + HS- + H2O‬‬ ‫‪Methanogenic Bacteria‬‬ ‫‪CO2 + 4H2‬‬ ‫‪CH4 + 2H2O‬‬ ‫‪CH3COOH‬‬ ‫‪CH4 + CO2‬‬ ‫‪HCO3- + 8Fe2+‬‬ ‫‪+ 21 H2O‬‬ ‫‪CH4 + 8Fe(OH)3 + 15H+‬‬ ‫‪SO42-‬‬ ‫‪S2-‬‬ ‫‪CH4‬‬ ‫‪FeOOH‬‬ ‫)‪(solid‬‬ ‫איור ‪ :99‬פרופילים ותהליכי חמצון‪-‬חיזור אפשריים של צורונים חשובים בממשק מים‪-‬סדימנט ובסדימנט העליון של אגם‬ ‫הכנרת‪ ,‬בהתבסס על פרופילים מדודים במרכז האגם במהלך התקופה המעורבבת‬ ‫מיצוי‪ ,‬שיעתוק ובניית סיפריות של ‪( 09S rRNA gene‬על ידי פריימרים אוניברסלים לארכאה וחיידקים) בוצע‬ ‫מתוך שלושה אזורים שונים בסדימנט ‪ 1-/‬סנטימטר (המייצג את האזור של חיזור הסולפאט)‪ 9-9 ,‬סנטימטר‬ ‫(המייצג את אזור ‪ ,)methanogenesis‬ו‪ 29-/2‬סנטימטר (המייצג את אזור ‪ AOM‬העמוק)‪ .‬כאשר הם מאופיינים‬ ‫על ידי תהליכים מיקרוביאליים שונים‪ .‬רצפי נוקליאוטידים שרוצפו במחקר זה הופקדו במסד נתוני ‪GenBank‬‬ ‫‪ NCBI‬תחת מספרים קטלוגיים אלו‪ HQ636112-HQ636255 :‬לחיידקים‪ ,‬ו‪ HQ636257-HQ636418‬לארכאה‪.‬‬ ‫תוצאות ביולוגיות ראשוניות‪:‬‬ ‫משלושת העומקים השונים נימצא שיש ‪ OTUs 02/‬חיידקיים ו‪ OTUs 99‬של ארכאות שמיוצגות על ידי‬ ‫טקסונומיה שונה‪ .‬כאשר לחיידקיים יש ‪ 05‬מערכות שונות ואילו לארכאה ‪ 2‬מערכות בלבד (טבלה ‪ .)09‬חישוב‬ ‫הערכות הכיסוי יחד עם שני אינדקסי עושר המינים מראים שהדיגום של מגוון האוכלוסיות הינו חלקי אך עם‬ ‫זאת ניתן לראות את האוכלוסיות הדומיננטיות המייצגות כל עומק‪ .‬אינדקסי העושר של הארכאה מראים‬ ‫שהדיגום מכסה מגוון רחב יותר מאשר המגוון החיידקי (טבלה ‪.)09‬‬ ‫‪009‬‬ ‫טבלה ‪ :09‬אינדקסי מגוון של ארכאה מעומקים שונים בסדימנט‬ ‫‪Shannon Coverage‬‬ ‫‪index‬‬ ‫)‪(%‬‬ ‫‪Ace value‬‬ ‫)‪(min/max‬‬ ‫‪Chao value‬‬ ‫)‪(min/max‬‬ ‫‪No. of‬‬ ‫‪No. of‬‬ ‫‪clones‬‬ ‫‪OTUs‬‬ ‫)‪sequenced (97%‬‬ ‫‪Clone‬‬ ‫‪library‬‬ ‫‪59.57‬‬ ‫‪3.01‬‬ ‫‪58.18‬‬ ‫)‪(44.67/82.61‬‬ ‫‪49.38‬‬ ‫)‪(35.04/92.89‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪arch-1‬‬ ‫‪64.91‬‬ ‫‪3.20‬‬ ‫‪66.73‬‬ ‫)‪(44.41/126.20‬‬ ‫‪62.67‬‬ ‫)‪(41.39/127.45‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪arch-3‬‬ ‫‪55.93‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪98.74‬‬ ‫)‪(62.04/189.23‬‬ ‫‪77.63‬‬ ‫)‪(52.02/146.89‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪arch-11‬‬ ‫ניתוח פילוגנטי של ארכאה‬ ‫מכלל ה‪ OTUs‬נמצא שהמערכות הן ‪ Euryarchaeota‬או ‪ Crenarchaeota‬כאשר המערכה הדומיננטית בכל‬ ‫העומקים היא ‪ ,Euryarchaeota.‬אבל האחוז שלה בספריות הולך ופוחת עם עומק (מ ‪ 00%‬ל ‪ ,)59%‬בעוד‬ ‫שהאחוז המערכת ‪ Crenarchaeota‬בספריות עולה עם העומק (מ ‪ 17%‬עד ‪.)/5%‬‬ ‫המשפחה העיקרית ב ‪ Crenarchaeota‬היא ‪ Thermoprotei‬ואילו במערכה של ה ‪ Euryarchaeota‬ישנה חלוקה‬ ‫בעיקר בין משפחות ‪ Methanomicrobia‬ו ‪ .Thermoplasmata‬רק חלק קטן מרצפי הארכאה היו לפחות ב ‪95%‬‬ ‫דמיון עם רצפים מ‪ NCBI‬השייכים לארכאות חסרי תרבית ומהסביבה‪ .‬רק ‪ 1‬רצפים נמצאו דומים לרצפים בעלי‬ ‫תרבית אך רמת הדמיון בסביבות ‪ .91%‬עם זאת יותר מ ‪ 51%‬מהרצפים הקרובים לרצפי הספריות הם מסביבות‬ ‫הקשורות למחזור המתאן (‪ 0/‬מתוך ‪ ,)25‬ואילו חלק מהם קשור לסביבות של גופרית‪ ,‬תרכובות חנקן וגם‬ ‫למתכות‪.‬‬ ‫עץ פילוגנטי לארכאה לא מראה שום קבוצות אשר מתקבצות ביחד מעומק אחד‪ .‬להיפך‪ ,‬הרצפים של‬ ‫האוכלוסייה מפוזרים בין כלל העומקים‪ .‬עם זאת דיאגרמת ון אשר מייצגת ‪ OTUs‬משותף בין העומקים‬ ‫השונים (איור ‪ )011‬מראה ששני החלקים התחתונים יותר של הסדימנט הם בעלי חפיפה גדול יותר של ‪OTUs‬‬ ‫(‪ ,)0‬ואילו בחלקו העליון של הסדימנט מס' ה ‪ OTUs‬המשותפים נמוך יותר (‪.)/‬‬ ‫איור ‪011‬ב‪ :‬דיאגרמת ואן של ‪ OTUs‬ארכאיים‬ ‫מעומקים שונים ‪. Purple circle Arch-1, Green‬‬ ‫‪circle Arch-3, Red Arch-11.‬‬ ‫איור ‪011‬א‪ :‬דיאגרמת ואן של ‪ OTUs‬חיידקיים‬ ‫מעומקים שונים ‪. Purple circle Bac-1, Green‬‬ ‫‪circle Bac-3, Red Bac-11.‬‬ ‫‪021‬‬ ‫אוכלוסיות הארכאה בסדימנט‬ ‫האוכלוסיות העיקריות של הארכאה בסדימנט העליון קשורות ל‪ .methanogenesis‬עם זאת במחקר זה ספריות‬ ‫הרצפים מהעומקים השונים מייצגות שינויים של האוכלוסיות הדומיננטיות העיקריות בעומקים שונים‪.‬‬ ‫המערכה ‪ Euryarchaeota‬הכוללת את ‪( methanogens‬שמיוצגים גם בסדימנט זה) ו ‪( ANME‬אחראי על ‪AOM‬‬ ‫בסביבה ימית אך לא נמצאו בסדימנטים אלו למרות השימוש בפריימרים וסמנים כלליים ‪ 3‬ספציפיים [מידע‬ ‫לא מוצג]) מראה ירידה לשיעור כמעט זהה למערכת ‪ Crenoarchaeota‬בסדימנטים בעומק‪ .‬בנוסף השוואת‬ ‫הרצפים של הארכאה ממחקרים אחרים של אגם הכנרת מראה שלא רק ש‪ Crenarchaeota‬לא נמצא‬ ‫במחקרים אחרים‪ ,‬אלא גם כי רק חלק קטן מתוך החלק העליון של הסדימנט היה דומה (> ‪ )95%‬לרצפים‬ ‫ממחקרים אחרים‪ .‬תוצאה זו מצביעה על שאוכלוסיות הארכאה יותר מסובכות מאשר רק ‪methanogens‬‬ ‫ובעיקר מהסביבה של הסדימנטים מהעומק העמוק‪ .‬למרות שיבוטי ‪ euryarchaeota‬דומיננטי ספריות השיבוט‬ ‫שמייצגות בעיקר ‪ ,methanogens‬שיבוטי ‪ ANME‬לא אותרו‪ .‬עם זאת ‪ Crenarchaeota‬טווח מערכת עלייה‬ ‫באחוז השיבוט עם עומק‪.‬‬ ‫נציגי בעלי התרבית הטהורה של ה ‪ Crenarchaeotes‬הם ‪ hyperthermophiles‬אשר הינם מחויבים לסביבה‬ ‫אנאירובי ועם חילוף חומרים תלוי גופרית כאשר ישנם מעט חריגים‪ .‬לפי מה שהצגנו כאן ל ‪Crenarchaeotes‬‬ ‫ישנם עוד תפקידים בפרוק חומר אורגני בסדימנט בעיקר בסביבות בו סולפאט נגמר‪ .‬נציגים של מערכה זו אף‬ ‫התגלו בכמה סביבות עשירות ברזל ובסביבות עשירות במתאן‪ .‬הנציגים הללו דומים רק לחלקים העמוקים‬ ‫יותר של המשקעים‪ )2119( Beal at el .‬הראו את הפוטנציאל של ‪ AOM‬בצימוד תחמוצות מנגנות וברזל‪.‬‬ ‫המיקרואורגניזמים שנתגלו מהניסויים הללו היו בעיקר ‪ ANME‬כ‪ methanotrophs‬אך גם נמצאו כמה‬ ‫‪ .Crenarcheaotes‬כאשר רצפים ממחקר זה השווהו למחקר זה נמצאו שלושה ‪ OTUs‬מהחלקים העמוקים‬ ‫יותר של הסדימנטים כמאוד דומים לרצפים של ‪ Crenarchaeotes‬מ‪ Beals‬וגם דומים לסביבה ימית עתירת‬ ‫מתאן‪.‬‬ ‫תוצאות גיאוכימיות‬ ‫ניסויי גלעינים‬ ‫בניסוי הגלעינים הראשון‪ ,‬שנערך בשנה שעברה‪ ,‬הבחנו בירידה משמעותית בריכוז המתאן לעומת הניסויים‬ ‫הנוספים שנעשו לאחר מכן‪ .‬השוני הבולט היה שריכוזי המתאן היו נמוכים (בסביבות ‪ 011‬מיקרומולר) לעומת‬ ‫הניסויים האחרים‪ .‬לכן בניסוי הגלעינים הזה ניסינו לשלוט בריכוז המתאן‪ ,‬אך ריכוזי המתאן היו הגבוהים‬ ‫ביותר שנצפו עד כה‪ ,‬בסביבות ‪ 0511‬מיקרומולר‪ ,‬למרות החלפת המים העליונים וביעבוע של חנקן מספר‬ ‫פעמים על מנת לנסות לייצב את ערכי המתאן לריכוזים נמוכים‪ .‬הנתונים הראו שבשני הגלעינים ריכוזיי‬ ‫המתאן עולים באופן זהה‪ .‬לעומת זאת ריכוזי הברזל המומס בניסוי זה מראים עליה ברורה בגלעין שבו הוספנו‬ ‫את הברזל האמורפי (איור ‪ .)010‬נתוני ה‪ δ13C‬של המתאן וה‪ DIC‬עדיין לא נמדדו‪.‬‬ ‫‪020‬‬ ‫איור ‪ :010‬ריכוזי הברזל המומס לאורך זמן בגלעינים כאשר המרובעים האדומים מתארים את ניסוי‬ ‫הביקורת‪ .‬המעוינים הכחולים מתארים את הגלעין בו הוספנו ברזל אמורפי‪ .‬הקו הירוק מראה ניסוי חצי‬ ‫גלעין את הנקודה בזמן בה הוספנו את הברזל האמורפי לגלעין‪.‬‬ ‫בניסוי זה רצינו לבדוק את קצב המתאנוטרופיה וחיזור הברזל באזור התחתון של הסדימנט כאשר ישנו שינוי‬ ‫מינימאלי סביבתי‪ .‬הורדנו את החלק העליון (כ ‪ 05‬ס"מ) מהסדימנט והוספנו מי חללים אנאירובים מהאזור‬ ‫העמוק של הסדימנט‪ .‬מדדנו ריכוזי מתאן (כולל ‪ ,)δ0/C‬ברזל מומס‪ ,‬מנגן‪( DOC ,DIC ,‬כולל ‪ )δ0/C‬וסולפיד‬ ‫בגלעין ובגלעין הביקורת‪ .‬בעומק זה בשני הגלעינים ישנה עליה בריכוז המתאן עם הזמן למרות שריכוזיו‬ ‫נמוכים (מגיעים עד ‪ 111‬מיקרומולר) מהניסויים האחרונים שבוצעו בניסויי הגלעינים (איור ‪012‬א)‪ .‬חישוב של‬ ‫קצב עלית המתאן לעמודת המים בגלעין (נפח עמודת המים שונה בין הגלעינים) בשלב הראשון דומה בשני‬ ‫הגלעינים (‪ )1.9μM*sec-1*cm-3‬אך לאחר הוספת הברזל קצב יצור המתאן קטן כמעט פי שניים בגלעין‬ ‫הניסויי לעומת גלעין הבקרה‪ .‬בנוסף‪,‬הברזל הדו ערכי עולה עם הזמן בצורה משמעותית בגלעין הניסוי לעומת‬ ‫גלעין הבקרה (איור ‪012‬ב)‪.‬‬ ‫‪Methane half cores experiment‬‬ ‫‪control‬‬ ‫‪addition of amorphic iron‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫)‪Methane (μM‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪Time (day‬‬ ‫איור ‪012‬א‪ :‬ריכוזי מתאן במהלך הניסוי מראה עליה בריכוז המתאן עם הזמן‪.‬המרובעים האדומים מתארים את ריכוז‬ ‫המתאן בניסוי בו הוספנו ברזל אמורפי‪ .‬המעוינים הכחולים מתארים את ריכוז המתאן בגלעין הביקורת‪.‬‬ ‫‪022‬‬ ‫איור ‪012‬ב‪ :‬ריכוזי ברזל מומס לאחר הוספה של ברזל אמורפי במהלך הניסוי מראה עליה בריכוז הברזל עם הזמן בגלעין‬ ‫אחד בניסוי‪.‬המרובעים האדומים מתארים את ריכוז הברזל המומס בגלעין בו הוספנו ברזל אמורפי‪ .‬המעוינים הכחולים‬ ‫מתארים את ריכוז הברזל בגלעין הביקורת‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬ישנם מספר מ נגנונים שבהם תהליך המתאנוטרופיה באמצעות תחמוצות ברזל יכול להתרחש‪)0 :‬‬ ‫תהליך ישיר‪ ) 2 ,‬שימוש בתחמוצות ברזל ליצירת חמצן גזי ושימוש בחמצן כמחמצן למתאן כתהליך חמצון‬ ‫אירובי ושימוש בגן ‪ )/ ,pmoA‬חיזור תחמוצות ברזל עם תרכובות גופרית ליצירת סולפאט ואז חימצון מתאן‬ ‫על ידי סולפאט (התהליך המוכר בסביבות ימיות)‪ )1 ,‬אקטיביות מוגברת של מחזרי ברזל תוך ניצול של מימן‬ ‫אשר גורם לתהליך ההפוך של מתאנוגנזה‪ .‬התוצאות החדשות עדיין לא שוללות אף מנגנון‪.‬‬ ‫על מנת לשלול‪3‬לאושש את אחד המנגנונים המוצעים מספר ניסויים מתוכננים להתבצע בעתיד בישראל‬ ‫ובקאלטק‪ .‬איור ‪ 01/‬מראה ניסוי עם מתאן מסומן (‪ )0/CH4 and CDH3‬והוספת מוליבדט (מעקב חיזור‬ ‫סולפאט)‪ .‬תוצאות ראשוניות מראות שחיזור ‪ FeS‬על ידי סולפיד ובכך יצירה של סולפאט שישמש ל‪AOM‬‬ ‫פחות סביר‪ .‬תוצאה זו הולכת בד בבד מניתוח תוצאות הליפידים (תוצאות לא מוצגות כאן) אשר לא מראות‬ ‫דילול של הערכיים האיזוטופים של ארכיאוליים המייצגים את המתאנוטרופיים האנאירוביים‪.‬‬ 02/ Addition of Fe(III), CDH3 5.0E-04 4.0E-04 4.0E-04 3.0E-04 3.0E-04 2.0E-04 2 1.0E-04 Addition of Molibdate, Fe(III),13CH4 5.0E-04 4.0E-04 CH4 [M] 5.0E-04 CH4 [M] CH4 [M] Addition of Fe(III), 13CH4 2 2.0E-04 3 20 Time [day] 30 40 0 10 20 Time [day] 30 23 0 40 10 20 Time [day] 30 40 Control with 13CH4 (no Fe(III)) Control (no Fe(III) no CH4) 8.0E-04 8.0E-04 7.0E-04 7.0E-04 6.0E-04 6.0E-04 5.0E-04 5.0E-04 CH4 [M] CH4 [M] 22 1.0E-04 0.0E+00 0.0E+00 10 2.0E-04 7 1.0E-04 0.0E+00 0 3.0E-04 4.0E-04 3.0E-04 21 2.0E-04 4.0E-04 4 3.0E-04 2.0E-04 1.0E-04 1.0E-04 0.0E+00 0.0E+00 0 20 Time [day] 40 60 0 20 Time [day] 40 60 ‫ ס"מ ומטה‬25 ‫ ריכוזי מתאן המשתנים עם הזמן בניסוי סלארי מסדימנט ים מאגם כנרת בעומק‬:‫א‬01/ ‫איור‬ 0 20 40 Fe(II) [μM] 80.0 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 0 60 20 40 Control (no Fe(III), no CH4) 0 60 20 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 20 40 Time [day] 40 60 Time [day] Control with 13CH4 (no Fe(III)) Fe(II) [μM] Fe(II) [μM] 80.0 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 Time [day] Time [day] 0 Addition of Molibdate, Fe(III), 13CH4 Addition of Fe(III), CDH3 Fe(II) [μM] Fe(II) [μM] Addition of Fe(III), 13CH4 80.0 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 60 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 0 20 40 60 Time [day] .‫ ס"מ ומטה‬25 ‫ שינוי בריכוזי ברזל דו ערכי עם הזמן בסלארי מסדימנטים מאגם כנרת מעומק‬:‫ב‬01/ ‫איור‬ Beal EM, House CH, Orphan VJ (2009) Manganese- and iron- dependent marine methane oxidation. Science, 325, 184-187. Sivan O, Schrag D P, Murray RW (2007). Rates of metanogenesis and methanotrophy in deep-sea sediments. Geobiology, 5, 141-151. ‫‪021‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫הדינמיקה בהרכב האיזוטופים היציבים של צורוני החנקן‬ ‫תמי זילברמן‪ ,‬איתי גבריאלי‪ ,‬בעז לזר ועמי נשרי‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫הידע הנוכחי על תהליכי מפתח ונתיבים עיקריים במחזור החנקן של הכנרת לוקה בחוסר משמעותי ביותר‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬האם מחסור בחנקן זמין הוא הסיבה לפריחות של אצות כחוליות מקבעות חנקן הנצפות מזה כ‪05-‬‬ ‫שנים בשלהי הקיץ? מהי החלוקה בין מקורות החנקן לכנרת‪ ,‬הטבעיים (כמו מלחים מסיסים במי גשם‪,‬‬ ‫חלקיקים המרחפים באטמוספירה‪ ,‬ומרכיבים שמקורם בקרקעות באזור הניקוז) לעומת האנטרופוגניים (כמו‬ ‫דשנים חקלאיים‪ ,‬פסולת תעשייתית)‪ .‬המחקר הנוכחי מתמקד בלימוד הדינמיקה בעמודת המים של הכנרת‪ ,‬של‬ ‫צורוני החנקן האנאורגניים המומסים‪ ,‬ניטראט )‪ ,(NO3-‬ניטריט )‪ (NO2-‬ואמוניום )‪ (NH3+‬והרכב האיזוטופים‬ ‫היציבים שלהם (‪ 15N‬ו‪ .)18O-‬כימות המקורות והדינמיקה של הצורונים המומסים של חנקן במי הכנרת‪,‬‬ ‫והקשר שלהם לעונות השנה ולמחזור הלימנולוגי יאפשר לאפיין את הנתיבים העיקריים במחזור החנקן באגם‪.‬‬ ‫המחקר מבוצע על ידי דיגום מים וחמר מרחף באמצעות ספינה‪ ,‬דיגום מקורות פוטנציאליים לכנרת וסביבתה‬ ‫ומדידות כימיות ואיזוטופיות במעבדות המכון הגיאולוגי בירושלים והמעבדה לחקר הכנרת‪.‬‬ ‫תוצאות ראשוניות העוקבות אחר השינויים בין דצמבר ‪ 2101‬לאוגוסט ‪ ,2100‬מראות כי ריכוז הניטראט עולה‬ ‫באופן רציף מדצמבר עד מרץ‪-‬אפריל (איור ‪ .)011‬עליה זו מיוחסת לתהליך ניטריפיקציה של אמוניום בעמודת‬ ‫המים המעורבבת והמחומצנת‪ .‬באותה התקופה ריכוזי האמוניום יורדים לאפס (איור ‪ .)015‬מקור נוסף לעליה‬ ‫בריכוזי הניטראט בחודשי האביב הוא שטפי הנחלים המכניסים כמויות גדולות של ניטראט לכנרת בתקופה זו‪.‬‬ ‫במעבר לחודשי הקיץ‪ ,‬ריכוזי הניטראט דועכים בהדרגה עד להיעלמותו בשלהי הקיץ (איור ‪ .)011‬אחת השאלות‬ ‫הפתוחות היא האם נתיב "ההעלמות" של הניטראט הוא צריכתו ע"י אצות המקבעות חנקן אורגני חלקיקי‬ ‫שחלקו שוקע לקרקעית‪ ,‬או לחילופין דיפוזיה איטית של ניטראט אפילימנטי לאזורים מחוזרים (בשכבת המים‬ ‫התחתונה ובקרקעית) שם הוא עובר דניטריפיקציה‪ .‬השינוי בריכוזי הניטראט מלווה בשינויים עונתיים בהרכב‬ ‫האיזוטופי של החנקן והחמצן בו‪ .‬ערכי ‪ 15N‬בחודשי החורף הם סביב ‪ ,6‰‬באביב הם עולים ל‪,~9‰ -‬‬ ‫ובקיץ ל– ‪( 10-11‰‬איור ‪.)011‬‬ ‫איור ‪ :011‬ערכי ‪ 15N‬ו‪ 18O-‬בניטרט וריכוזו בפרופילי עומק בכנרת (תחנה ‪ )A‬שנלקחו בין דצמבר ‪ 2101‬לאוגוסט ‪.2100‬‬ ‫‪025‬‬ ‫איור ‪ :015‬ערכי ‪ 15N‬באמוניום וריכוזו בפרופילי עומק בכנרת (בתחנה ‪ )A‬שנלקחו בין דצמבר ‪ 2101‬לאוגוסט ‪.2100‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בחודשי החורף חלה ניטריפיקציה של אמוניום‪ ,‬תהליך המאופיין במקדם פרקציונציה שלילי‬ ‫()‪ ,)ɛNH4+→NO3- ≈ (-5) to (-35‬כלומר‪ ,‬הקלה של תוצר הניטראט ביחס למקור האמוניום‪ .‬ואכן‪ 15N ,‬באמוניום‬ ‫בחודשי החורף כבד בכ‪ 15‰ -‬יחסית להרכב הניטראט (איורים ‪ .)015 ,011‬המקור הנוסף לניטראט בתקופה זו‪,‬‬ ‫כניסות של נגר עילי‪ ,‬מאופיין בהרכב איזוטופי קרוב לזה הנמדד בניטראט בחודשי החורף‪δ15NNO3-(Jordan :‬‬ ‫‪ .R.)=6‰‬במעבר לחודשי האביב‪ ,‬ובהמשך גם לקיץ‪ 15N ,‬הולך ומכביד‪ .‬תהליך המאפיין הכבדה של הניטראט‬ ‫הוא דניטריפיקציה שלה מקדם פרקציונציה שלילי ()‪ ,)ɛNO3-→N2 ≈ (-16) to (-40‬כלומר‪ ,‬הכבדה של הניטראט‬ ‫השארתי עם התקדמות התהליך‪.‬‬ ‫השינויים העונתיים בהרכב האיזוטופי של החמצן בניטראט הם משמעותיים מאוד‪ .‬ערכי ‪ 18O‬יורדים מכ‪-‬‬ ‫‪ 10‰‬בחודשי החורף ל‪ ~5‰ -‬בחודשי האביב ולאחר מכן המגמה מתהפכת וה‪ 18O -‬עולה בהדרגה לשיא של‬ ‫כ‪ ~20‰-‬בחודש יולי (איור ‪ .)011‬ההרכב האיזוטופי של חמצן בניטראט נקבע על פי היחס הבא‪ ~3/1 :‬מחמצן‬ ‫אטמוספירי‪ ~3/1 ,‬מהחמצן במים‪ .‬ההרכב האיזוטופי של חמצן אטמוספירי‪ ,18O O2(atm) = 23-30‰ :‬ההרכב‬ ‫האיזוטופי של חמצן במי הכנרת‪ 18O H2O(Kinneret)~ -1‰ :‬וההרכב האיזוטופי של חמצן במי הירדן‪:‬‬ ‫‪ .18OH2O(Jordan R.) ~ -7‰‬מכאן שההרכב האיזוטופי של חמצן בניטראט בחודשי החורף מעיד על ניטריפיקציה‬ ‫במי הכנרת‪ .‬עם ההתקדמות לחודשי האביב ‪ 18O‬יורד‪ ,‬דבר המעיד על תרומה הולכת וגוברת של ניטראט‬ ‫שמקורו בנגר עילי בעל הרכב איזוטופי‪ .18ONO3- (Jordan R.) =5.2‰ :‬במעבר לחודשי הקיץ ‪ 18O‬של הניטראט‬ ‫מכביד כתוצאה מתהליך הדניטריפיקציה המאופיין במקדם פרקציונציה שלילי עבור החמצן בניטראט‬ ‫(‪ ,)ɛ18ONO3-→N2=-8‬כלומר הכבדה של החמצן בניטראט השארתי‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ניתן לאפיין ולהסביר שינויים עונתיים בתפוצת צורוני החנקן באמצעות הרכבם האיזוטופי‪ 18O .‬ו‪-‬‬ ‫‪ 15N‬בניטראט מצביעים על כך שהעליה בריכוזו בחודשי האביב מקורה בעיקר מכניסות של נגר עילי‪.‬‬ ‫בחודשי האביב חלק ניכר מהניטראט עובר דניטריפיקציה באפילימניון‪.‬‬ ‫‪029‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫האם ניתן לשלוט בפריחות ציאנובקטריה קייציות ע"י אספקה מבוקרת של חנקן‬ ‫לאגם?‬ ‫אסף סוקניק‪ ,‬אורה הדס‪ ,‬עמי נשרי‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‪ ,‬דיתי וינר‪-‬מוציני ואדית ליבוביץ'‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫הופעת האצה הכחולית אפניזומנון אובליספורום במאסף המינים של הכנרת בקיץ ‪ 0991‬מהווה נקודת מפנה‬ ‫חשובה בהרכב אוכלוסיות הפיטופלנקטון באגם‪ .‬החל מקיץ ‪ 2110‬נוספה למצאי האצות בכנרת כחולית‬ ‫נוספת‪ ,‬צלינדרוספרמופסיס רסיבורסקיי שיצרה פריחה קיצית מסיבית ב ‪ .2115‬הכחולית אפניזומנון נמצאה‬ ‫אפניזומנון‬ ‫כיצרנית של הרעלן צילינדרוספרמופסין ונוכחותה מהווה איום על איכות המים‪.‬‬ ‫וצלינדרוספרמופסיס כמו גם מינים אחרים של כחוליות מסוגלות לקבע חנקן אטמוספרי (‪ )N2‬ובכך להתגבר‬ ‫על תנאים בהם קיים מחסור בחנקן מקובע‪ .‬בכנרת בחודשי הקיץ והסתיו ריכוזי החנקן האנאורגאני המומס‬ ‫(‪ )DIN‬באפילימניון נמוכים במיוחד‪ ,‬אפיון המקנה לכחוליות יתרון סביבתי ברור בתנאים המגבילים התפתחות‬ ‫של אצות אחרות (סביבה ענייה בחנקן זמין)‪ .‬אפניזומנון וצלינדרוספרמופסיס מסוגלים להתפתח וליצור‬ ‫אוכלוסייה יציבה שממדיה יקבעו על פי זמינות המשאב המגביל (זרחה במקרה זה) שכן זמינות החנקן‬ ‫האלמנטרי (‪ )N2‬במים אינה מוגבלת‪.‬‬ ‫במחקר זה נבחנת ההשפעה של הוספת חנקן‪ ,‬בצורות ובמועדים שונים‪ ,‬למי הכנרת‪ ,‬על התפתחות אוכלוסיית‬ ‫האצות ועל האפשרות לצמצם את גודל האוכלוסייה של כחוליות מקבעות חנקן‪ .‬הנחת העבודה היא שבתנאים‬ ‫מסוימים של הגברת זמינות החנקן תעוכב התפתחות כחוליות מקבעות חנקן ותתייצב אוכלוסייה של ירוקיות‬ ‫(או צורניות)‪.‬‬ ‫בניסויי העשרה של מי כנרת במזינים שנערכו באביב ובקיץ‪ ,‬נבחנה ההשפעה של תוספת חנקן (וזרחן) על אופי‬ ‫אוכלוסיית הפיטופלנקטון גודלה ומרכיביה המרכזיים‪ .‬מתוצאות ניסויים אלו עולה שלאוכלוסיית האינוקולום‬ ‫(שמגיעה עם מי הכנרת) חשיבות בקביעת אופי המינים והתפתחות המין השולט בטיפולים השונים‪.‬‬ ‫אוכלוסייות הציאנובקטריה שבאינוקולום האביבי‪ ,‬כמו אפניזומנון ומינים אחרים‪ ,‬מסוגלות לקלוט חנקן‬ ‫מקובע ביעילות ולגדול‪ ,‬אך לא הגיעו לכלל דומיננטיות‪ .‬בתנאים אלו יוכלו הפרטים באוכלוסייה להגיב מהר‬ ‫למחסור בחנקן וליצר הטרוציסטים‪ .‬לכן תוספת חנקן בחודשי האביב עלולה לעודד אוכלוסייה של‬ ‫ציאנובקטריה שתתפתח ועלולה להגיע לדומיננטיות בקיץ‪ .‬לפיכך חשוב להפריד בין התפתחות ביומסה של‬ ‫כחוליות בעלות פוטנציאל לקיבוע חנקן לבין פעילות קיבוע החנקן עצמה‪ ,‬שכן יכולה להתפתח ביומסה גבוהה‬ ‫מאד של כחוליות אלו גם ללא קיבוע חנקן‪ .‬לציאנובקטריה מקבעות החנקן יתרון ברור בתנאים של ריכוזי‬ ‫זרחן נמוכים כפי שהראנו בעבר בניסויי מעבדה עם אפניזומנון ולכן צפויה דומיננטיות שלהם בתנאים אלו‪.‬‬ ‫האינוקולום הקייצי וההרכב הכימי של מי הכנרת בעונה זו אפשרו שליטה של צורניות ירוקיות ותפוצה נמוכה‬ ‫יחסית של ציאנובקטריה‪ .‬תוצאות הניסוי הקייצי מעלות את האפשרות שתוספת מזינים מאפשרת התחזקות‬ ‫והתבססות של הצורניות והירוקיות על חשבון הציאנובקטריה‪ .‬אוכלוסיית ציאנובקטריה בעלת פוטנציאל‬ ‫לקבוע חנקן נשמרה והתפתחה לכלל אוכלוסייה משנית רק בטיפול הביקורת ללא תוספת מזינים‪ .‬תוצאות‬ ‫ניסוי זה מעידות על פוטנציאל שליטה באוכלוסיות הפיטופלנקטון ע"י תוספת ומניפולציה של מזינים אולם‬ ‫התוצאה הסופית של מהלך זה אינה מוגדרת ותלויה באינוקולום ההתחלתי‪.‬‬ ‫‪025‬‬ ‫השפעה של האינוקולום על תוצאות מהלך העשרה בנוטרינטים נבחנה בסדרה של ניסויי מעבדה בהם‬ ‫האינוקולום היה מוגדר והורכב ממספר מוגבל של אוכלוסיות מעבדתיות‪ .‬בניסוי שבוצע על בסיס מי כנרת‬ ‫מסוננים שנאספו מהאגם בספטמבר ‪ 2100‬נמצא יתרון ברור לזן מעבדתי של כלורלה על פני זן מעבדתי של‬ ‫אפניזומנון‪ .‬בשל הכשל של אוכלוסיית האפניזומנון להתפתח ולגדול בתנאי הניסוי (כולל בתרביות בו‬ ‫אפניזומנון היה מין יחיד בתרבית)‪ ,‬נדרשת זהירות בהסקת מסקנות בכל הנוגע ליצירת תנאים מועדפים‬ ‫להתפתחות ירוקיות בעקבות העשרה בחנקן‪ .‬ואכן בניסוי נוסף שנערך והתבסס על מצע מעבדתי ומזרע של‬ ‫אפניזומנון והירוקית מוגושיה נמצא שתוספת חנקן לא מעודדת את התפתחות הירוקית אלא את ההתפתחות‬ ‫המהירה של אפניזומנון הנתמכת בתכולה תאית ראשונית גבוהה של זרחן ויכולת מהירה ליצירה של‬ ‫הטרוציסטים וקיבוע חנקן‪ .‬בתנאים אלו נמצא שתוספת חנקן ממקורות שונים דווקא גורמת להתחזקות‬ ‫ציאנובקטריה מקבעות חנקן ולא של ירוקיות‪.‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫שונות רב שנתית ומרחבית של פריחת הפרידיניום והשפעתה על יציבות המערכת‬ ‫אסף סוקניק‪ ,‬עמינדב נשרי‪ ,‬תמר זהרי וג'סיקה סימלר (סטודנטית) בשיתוף עם אהרון קפלן (אונ' עברית)‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫הפריחה האביבית של פרידיניום בכנרת נתפסה במשך שנים רבות כאירוע עונתי קבוע החוזר מידי שנה‬ ‫בעוצמה ומתכונת כמעט קבועים שמבטא את היציבות הלימנולוגית באגם‪ .‬אולם החל מ ‪ 0995‬הדירות‬ ‫התופעה פחתה‪ ,‬ובסוף החורף ובחודשי האביב נצפו לא אחת אוכלוסיות אחרות של פיטופלנקטון מקבוצות‬ ‫טקסונומיות שונות כולל מינים רעילים של ציאנובקטריה‪ .‬היעדרות אוכלוסיית הפרידיניום והשתלטות של‬ ‫מינים אחרים בשנים מסוימות‪ ,‬מייצגים חוסר יציבות של המערכת האקולוגית בכנרת ותהליכים לא רצויים‬ ‫באגם‪ .‬התמורות הרב‪-‬שנתיות באוכלוסייה האביבית של הפיטופלנקטון בכנרת מעידות על שינויים במערכת‬ ‫האקולוגית שמהותם אינה ברורה‪ .‬ניתוח ראשוני של המערכת מצביע על השפעה אפשרית של שינויים‬ ‫בעומסי הנוטרינטים ו‪3‬או בשפיעות המים לכנרת‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוצאות של מחקרים אחרונים מרמזים על גורמים‬ ‫נוספים שהשפעתם על הרכב האוכלוסיות במערכות אקווטיות טרם נבדקה לעומק‪ .‬בין גורמים אלו ניתן‬ ‫למנות מתכות קורט ומרכיבים אורגניים העשויים לתרום ליציבות האוכלוסייה המתפתחת‪ ,‬חומרים‬ ‫אללופאטיים המופרשים על ידי האוכלוסייה המתפתחת ומעכבים התפתחות של אוכלוסיות מתחרות‬ ‫ומטאבוליטים משניים המופרשים על ידי האוכלוסייה הדומיננטית ומשמשים לתקשורת בין פרטי האוכלוסייה‬ ‫לתיאום מצבה הפיסיולגי ותגובותיה לסביבה‪ .‬במחקר זה פעלנו לזיהוי וכימות הגורמים הסביבתיים‬ ‫והביולוגיים המשפיעים על הפריחה העונתית של פרידיניום בכנרת‪ ,‬ולהגדרת הסיבות לתנודתיות הרב‪-‬שנתית‬ ‫באירועי הפריחה האביבית‪ .‬להלן עיקר המסקנות העיקריות של המחקר ומספר שאלות שנותרו בגדר מודל‬ ‫אפשרי הנתמך בעקיפין ע"י ממצאי המחקר‪.‬‬ ‫מחזור החיים ופריחה של פרידיניום בכנרת‬ ‫מאז ‪ 0991‬הפריחה האביבית של פרידיניום אינה סדירה‪ .‬העדר פריחה או פריחה מוגבלת (ביומאסה מרבית‬ ‫קטנה מ ‪ 011‬ג' למ"ר) נרשמה בשנים ‪ .2100 ,2101 ,2119 ,2110 ,2115 ,2115 ,2110 ,2111 ,0995 ,0999‬פריחה‬ ‫‪020‬‬ ‫ממוצעת (ביומאסה מרבית בין ‪ 011‬ל ‪ /11‬ג' למ"ר) נרשמה בשנים ‪ .2115 ,2112 ,0999‬פריחה מסיבית (ביומאסה‬ ‫מרבית מעל ‪ /11‬ג' למ"ר) נרשמה בשנים ‪ 2111 ,211/ ,0995 ,0991‬ו ‪.2102‬‬ ‫מניתוח הנתונים הרב שנתי עולה קשר נסיבתי בין עוצמת השיטפונות בחורף ועליית המפלס בעקבות‬ ‫שיטפונות החורף והפריחה האביבית של הפרידיניום‪ .‬קשר זה מתקיים רק החל משנת ‪ 0995‬ורק בשנים בהם‬ ‫הזרימה השנתית עולה על ‪ 111-511‬מלמ"ק‪.‬‬ ‫לנגר החורפי‪ ,‬המגיע לכנרת מאגן החולה‪ ,‬תרומה להצלחת הפריחה של הפרידניום‪ .‬למרכיבים הכימיים של‬ ‫הנגר ובעיקר להרכב וריכוז יסודות הקורט תרומה רבה להתפתחות הפרידיניום‪ .‬בהקשר זה נמצא חיזוק נוסף‬ ‫לתרומה ייחודית של סלניום לפריחה האביבית של הפרידיניום בכנרת‪ .‬לשיטפונות המגיעים מאגן החולה‬ ‫תרומה מהותית להתפתחות פריחת הפרידיניום‪ .‬מקור מים זה עשיר ביסוד הסלניום החיוני לגידול פרידיניום‪.‬‬ ‫ריכוז גבוה יחסית של סלניום נמצא גם בשיטפונות נחל עמוד‪ .‬בנגר מהחולה מהירדן ומנחלים נוספים כמו‬ ‫נחל עמוד נימצא ריכוז גבוה יחסית של חומר אורגני מסיס (‪ .)DOC‬התרומה של מרכיב זה לגידול הפרידיניום‬ ‫‪0/‬‬ ‫אינה ברורה‪ .‬ניסויי מעבדה שבחנו שאלה זו בעזרת אספקה של חומרים אורגניים מוגדרים המסומנים ב‪C-‬‬ ‫הראו קליטה ברורה של אצטאט וגלוקוז למרכיבים השומניים של תאי הפרידיניום‪ .‬הקליטה של גלוקוז בחושך‬ ‫מעלה את האפשרות לקיום מנגנון קליטת סוכרים שאינו דורש אור או קיום של תהליך הפוטוסינתזה‪.‬‬ ‫על בסיס תצפיות ומעקב אחר התפתחות אוכלוסיית הפרידיניום בחורף אביב ‪ 2102‬אנו מציעים מודל כללי‬ ‫המתאר את הגורמים הסביבתיים המעורבים בהצלחת אוכלוסיית הפרידיניום ומביאים אותה לכלל פריחה‬ ‫ודומיננטיות‪ .‬המודל מבוסס על גופי קיימא‪ ,‬הצפה של חופים‪ ,‬בהם התפתחה צמחיית גדות‪ ,‬במי ירדן‬ ‫הנושאים מזינים מסוגים שונים‪ .‬על פי מודל זה‪ ,‬שנקרא "מודל המדגרה"‪ ,‬עיקר נביטה של גופי הקיימא‬ ‫והתפתחות אוכלוסיית הפרידיניום היא באתרי הבטיחה ומשם האוכלוסיה המתפתחת נשטפת אל האגם‬ ‫בעקבות אירועים שיטפוניים עוקבים‪ .‬להלן השלבים המתוארים במודל (איור ‪:)019‬‬ ‫• נביטה של ציסטות והתפתחות ראשונית של אוכלוסיית הפרידיניום מתקיימת בחופי צפון הכנרת ובעיקר‬ ‫באזור הבטיחה‪ .‬במהלך הקיץ חלה ירידה במפלס האגם והתפתחות צמחיה חופית (איור ‪019‬א)‬ ‫• עליית המפלס מביאה להצפה של אזורי חוף שנחשפו עם ירידת המפלס בקיץ ובהם ממתינים תאי קיימא‬ ‫(ציסטות) של פרידיניום שנוצרו בעונות קודמות (איור ‪019‬ב)‪.‬‬ ‫• ציסטות יכולות לשמור על יכולת נביטה לאורך שנים ולכן גם אם בשנה קודמת לא היתה פריחה של‬ ‫פרידיניום "בנק" הציסטות מהווה מאגר מספק לנביטה מחודשת בהינתן התנאים המתאימים‪.‬‬ ‫• נביטת הציסטות וחלוקות ראשונות של התאים הנובטים נתמכת ע"י מזינים המגיעים עם מי הירדן (איור‬ ‫‪019‬ג) אך גם עם זרימה שטפונית בנחלים אחרים (כמו נחל עמוד) שזרימתם מצומצמת יחסית בכמות‬ ‫ובזמן‪.‬‬ ‫• ניטראט וזרחה כנוטרינטים עקריים מגיעים עם שטפונות החורף הנושאים גם מזיני קורט כמו סלניום‬ ‫שמקורו באגן החולה‪ .‬התרומה של הנחלים האחרים בנוטרינטים ויסודות קורט מצומצמת יחסית ויכולה‬ ‫להיות מוגבלת לאזור מסוים‪.‬‬ ‫• התפתחות הציסטות מואצת באזורים מוצפים כמו הבטיחה‪ ,‬שכן באזורים אלו מיהול מי הירדן במי הכנרת‬ ‫אינו מלא והזרימה איטית‪ .‬אזורים אלו עשירים בצמחית חוף שבתנאים אלו הופכת לצמחיה מוצפת‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך זמן השהות של המים ארוך יחסית ומאפשר לתאים הנובטים לקיים מספר חלוקות עד אשר‬ ‫מערכת גשם חדשה נכנסת לאזור והזרימה השיטפונית בירדן מתחדשת ושוטפת חלק מהאוכלוסיה‬ ‫שהתפתחה במדגרה אל האגם (איור ‪019‬ד)‪.‬‬ ‫‪029‬‬ ‫• במצב זה של חידוש הזרימה השיטפונית‪ ,‬גם האזורים המוגנים (סטגננטים) קולטים מים נוספים‬ ‫והאוכלוסייה שהתפתחה נשטפת אל האגם תוך שהיא נמהלת שוב עם מי ירדן שמספקים מנה נוספת של‬ ‫נוטרינטים ובכך מתאפשרות חלוקות נוספות של תאי הפרידיניום וגידול האוכלוסייה‪.‬‬ ‫• מיהול ושטיפה של אוכלוסיית הפרידיניום שהתפתחה באזורים המוגנים אל האגם מתאפשרת גם ע"י גלי‬ ‫שטח הנוצרים כתוצאה ממשטר רוחות עונתי‪.‬‬ ‫על פי מודל זה התפתחות הפריחה האביבית של פרידיניום תלויה בכמות ותזמון הזרימה החורפית (שיטפונות)‬ ‫אך המודל אינו מסביר מדוע מאז ‪ 0991‬הפריחה האביבית אינה מתקיימת כסידרה‪ ,‬ומאז בשנים רבות ריכוז‬ ‫אוכלוסיית הפרידיניום מצומצם‪ .‬מרבית השנים בהם הפריחה מוגבלת או חסרה הן שנים של ירידה רציפה של‬ ‫מפלס האגם‪ .‬בתנאים אלו יש חוסר באזורים סטגננטים מוגנים וגם אזור הבטיחה המהווה על פי המודל‪,‬‬ ‫"המדגרה" של אוכלוסיית הפרידיניום‪ ,‬מצומצם בשטחו‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬מאז הפעלת האגמון ואזור החולה כאגן ניקוז המופרד ברוב חודשי השנה מהירדן‪ ,‬רק באירועי גשם‬ ‫חריגים ורציפים מים מאגן ניקוז זה זורמים לירדן ולכנרת‪ .‬לפיכך התרומה הסגולית של אזורי הכבול‬ ‫להתפתחות אוכלוסיית הפרידיניום‪ ,‬קרי אספקה של נוטרינטים ובעיקר סלניום‪ ,‬היא מוגבלת‪ .‬היחידה‬ ‫הגיאוגרפית של אזור החולה תומכת בפריחת הפרידיניום באגם רק בשנים גשומות מאד או בעקבות אירועי‬ ‫גשם דחופים‪ .‬רק במקרים אלו צפויה פריחה על פי המודל שהוצע לעיל‪.‬‬ ‫היבטים אקופיסיולוגיים של הפיזור המרחבי של הפרידניום בכנרת‪.‬‬ ‫לפרידיניום כמו לאצות אחרות מקבוצת הדינופלגלטים שני שוטונים המקנים לו כושר שחיה והתאמה של‬ ‫מיקומו במרחב‪ .‬שחיית הפירידניום מכוונת לאור ובמהלך שעות היום האוכלוסייה מתרכזת בשכבת מים צרה‬ ‫יחסית קרוב לפני המים בה התאים נחשפים לעוצמות אור אופטימליות‪ .‬בשעות אחר הצהריים ובלילה‬ ‫האוכלוסייה שוקעת לשכבות מים עמוקות יותר‪.‬‬ ‫תגובת השחייה לאור ומהירות השחייה נבחנו בתנאי מעבדה‪ .‬בעזרת מערכת מיקרוסקופ חדישה שנקלטה‬ ‫במעבדה לחקר הכנרת ובה יכולות לצילום ב"חושך" (שימוש בתאורה בתחום ה ‪ IR‬הקרוב ‪ ,)750-850 nm‬נמצא‬ ‫שתאי הפרידיניום ממשיכים בשחיה גם בחושך אך ללא כיוון מוגדר‪ .‬נמצא שתאים ששהו בחושך מגיבים לאור‬ ‫לבן ע"י הגברת מהירות השחייה עד להשגת מהירות מרבית והכוונת השחייה למקור האור‪ .‬מהירות השחייה‬ ‫דועכת מעט בהמשך החשיפה לאור אך נשמרת מהירות שחיה גבוהה יחסית של כ ‪ 211‬מיקרומטר לשנייה‪.‬‬ ‫שאלה נוספת בהקשר של שחיית הפרידיניום נשארה בשלב זה לא פתורה‪ :‬האם השחייה של פרידיניום מכוונת‬ ‫למקורות מזון (נוטריינטים אי‪-‬אורגניים‪ ,‬חנקה‪3‬זרחה או חומר אורגני)‪ ,‬תהליך המוכר ככימוטאקסיס?‬ ‫‪0/1‬‬ ‫איור ‪ :019‬תיאור סכמתי של פריחת הפרידניום בכנרת על פי מודל המדגרה‪ .‬א‪ .‬במהלך הקיץ חלה ירידה במפלס האגם‬ ‫והתפתחות צמחיה חופית‪ .‬ציסטות (גופי קיימא) של פרידיניום ממתינות באזור "המדגרה"‪ .‬ב‪ .‬שיטפונות ראשונים בחורף‬ ‫מביאים לעליית המפלס להצפה של אזורי חוף‪ ,‬שנחשפו עם ירידת המפלס בקיץ‪ ,‬ובהם תאי קיימא של פרידיניום‪ .‬ג‪.‬‬ ‫נביטת הציסטות וחלוקות ראשונות של התאים הנובטים נתמכת ע"י מזינים המגיעים עם מי הירדן לאזורי ה"מדגרה"‪ .‬ד‪.‬‬ ‫אזורי ה"מדגרה" עשירים בצמחיה שבתנאים אלו הופכת לצמחיה מוצפת‪ .‬זמן השהות של המים ארוך יחסית ומאפשר‬ ‫לתאים הנובטים לקיים מספר חלוקות עד אשר מערכת גשם חדשה נכנסת לאזור ה"מדגרה" והזרימה השיטפונית בירדן‬ ‫מתחדשת ושוטפת חלק מהאוכלוסיה שהתפתחה במדגרה אל האגם‪ .‬האוכלוסיה שנותרה ב"מדגרה" מתחדשת ובהמשך‬ ‫שוב נשטפת לאגם‪.‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫האם האצה הירוקית ‪ Mougeotia sp.‬צפויה להחליף את פריחות הפרידיניום בכנרת?‬ ‫אורה הדס‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‪ ,‬דיתי וינר‪-‬מוציני‪ ,‬תמר זהרי ואסף סוקניק‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫בשני העשורים האחרונים אנו עדים למגמת שינוי בתבנית האופיינית של הרכב מיני הפיטופלנקטון בכנרת‬ ‫יחסית לתקופה של שנות השבעים והשמונים‪ .‬היציבות העונתית שהתקיימה בעבר במשך כ‪ 25 -‬שנה‪ ,‬הופרה‬ ‫החל משנת ‪ .0991‬מאז‪ ,‬ההופעה השנתית הקבועה והסדירה של פריחות הפרידיניום נעלמה‪ ,‬הפרידיניום פרחה‬ ‫כמעט רק בשנים ברוכות משקעים‪ ,‬ברוב השנים האחרות לא הופיעה כלל ועל מקומה התחרו אצות אחרות‪.‬‬ ‫כך לדוגמה ב ‪ 2115‬במקום הפרידיניום נצפתה בחודשי האביב פריחה מסיבית של הירוקית החוטית ‪sp.‬‬ ‫‪( Mougeotia‬להלן‪ :‬מוגושיה)‪ ,‬מין פולש שמאז שנת ‪ 2111‬נמצא במי כנרת בעונות שונות‪ .‬ב‪ 2115-‬פריחה של‬ ‫המוגושיה הגיעה לשיא ביומסה של ‪ 050‬גרם למ‪ ,2‬והוכיחה את פוטנציאל החדירה וההתבססות של אצה זו‬ ‫בהיעדר הפרידיניום‪ .‬ב‪ 2101 -‬המוגושיה נצפתה בכל עמודת המים האפילימנטית לא רק באביב אלא גם בקיץ‬ ‫ובסתיו והגיעה לשיא עם כ ‪ /111‬פילמנטים למל' וביומסה של ‪ 00/‬ג' למ‪ 2‬בדצמבר‪ .‬ב‪ 2102-‬התפתחה פריחת‬ ‫‪0/0‬‬ ‫פרידיניום החל מינואר עם מקסימום ביומסה של ‪ /05‬גרם למ‪ 2‬במאי‪ .‬כל עוד הפרידיניום פרחה הביומסה של‬ ‫המוגושיה היתה קטנה‪ ,‬אך החל מחודש יוני עם דעיכת הפרידיניום נצפיתה מוגושיה במספרים גבוהים‬ ‫בעמודת המים שבין ‪ 1‬ל ‪ 01‬מ' עם שיא של כ ‪ 2591 -2150‬פילמנטים למל' באוגוסט‪.‬‬ ‫מטרת המחקר ללמוד את הפיסיולוגיה של המוגושיה ואת יחסי הגומלין בינה לבין הפרידיניום‪.‬‬ ‫ניסויים בשנת ‪2102‬‬ ‫א‪ .‬אגם‬ ‫‪ .0‬ניטור מוגושיה ופרידיניום באגם (ראו פרק ‪ :2.5‬אוכלוסיות הפיטופלנקטון)‬ ‫‪ .2‬נבדקה פעילות האנזים אלקליין פוספטז כמאבחן של עקה לזרחן‬ ‫ב‪ .‬במעבדה‬ ‫‪ .0‬גידול מוגושיה במצעים שונים‪– SCM :‬מצע לאצות ירוקיות‪ – BG ,‬מצע לאצות כחוליות וגידול במצע‬ ‫לינדסטרום – בו מגדלים פרידיניום בתרבית (על מנת לבצע ניסויי תחרות)‪.‬‬ ‫‪ .2‬גידול מוגושיה בטמפרטורות שונות בתרביות מעבדה כחלק מלימוד התכונות האקופיסיולוגיות המאפשרות‬ ‫גידול כה מוצלח של המוגושיה באגם‪.‬‬ ‫‪ ./‬ניסויי תחרות בין מוגושיה ופרידיניום בתרביות מעבדה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ניטור מוגושיה ופרידיניום באגם‪.‬‬ ‫שנת ‪ 2102‬התאפיינה בפריחה מסיבית של פרידיניום‪ .‬במאי הממוצע החודשי של ביומסת הפרידיניום הגיע ל‬ ‫‪ /05‬גרם למ‪ 2‬כשכלל הביומסה הייתה ‪ /99‬גרם ל‪ .2‬ביומסת הירוקיות (אליהן שייכת המוגושיה) הייתה ‪ /.1‬גרם‬ ‫למ‪ .2‬עם הדעיכה של הפרידיניום ביוני (הביומסה יורדת ל ‪ 10‬גרם למ‪ ,)2‬כתוצאה משחרור של תוצרי הפרוק‬ ‫למים יש עליה בירוקיות ובכחוליות (‪ 09‬ו ‪ 01.9‬גרם למ‪ ,2‬בהתאמה)‪ .‬העלייה בביומסה מתבטאת בעלייה‬ ‫דרמטית בפעילות האנזים אלקליין פוספטז (איור ‪ )015‬שהוא אנזים הידרוליטי המפרק אורגנו אסטרים של‬ ‫זרחן שמקורם בפרידיניום ומשחרר זרחן הנצרך על ידי המוגושיה שמגיעה לכ‪ 111 -‬פילמנטים למל' בעוד שרק‬ ‫עשרות בודדות של ציאנובקטריה נצפו בחלק המואר של עמודת המים‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬כל עוד יש פריחה מסיבית של פרידיניום היא מהווה (בשיא הפריחה) מעל ‪ 95%‬מהביומסה של‬ ‫הפיטופלנקטון‪ .‬רק לאחר דעיכת הפריחה של הפרידיניום המוגושיה (ירוקית) ומיד אחריה הציאנובקטריה‬ ‫החוטיות יכולות להרים ראש‪.‬‬ ‫‪0/2‬‬ ‫‪Alkaline phosphatase activity 2012‬‬ ‫‪algae‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪nmol MU l-1 h-1‬‬ ‫‪bacteria‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪M A M‬‬ ‫‪J J A‬‬ ‫‪month‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪F‬‬ ‫איור ‪ :015‬פעילות האנזים אלקליין פוספטז במי כנרת בשנת ‪( .2102‬ממוצע לעומקים ‪ 0-01‬מ')‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במעבדה‬ ‫א‪ .‬במסגרת לימוד התכונות האקופיסיולוגיות של המוגושיה‪ :‬ניסויי גידול בטמפרטורות שונות‪.‬‬ ‫תרבית של מוגושיה גודלה במעבדה‪ ,‬במצע ‪ ,BG 11‬בתנאי טמפרטורה שבין ‪ .21 – /5oC‬הנסויים בוצעו בתנאי‬ ‫הארה של ‪ 51‬מיקרומול פוטון למ‪ 2‬לשניה‪ .‬גידול המוגושיה בטמפרטורות השונות מבוטא כעליה בריכוז‬ ‫כלורופיל במיקרוגרם לליטר וכעליה בריכוז החלבון במיליגרם לליטר‪ .‬התוצאות באיור ‪.010‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪12000‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪days‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪Chl µg L-1‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪Protein mg L-1‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪days‬‬ ‫איור ‪ :010‬גידול מוגושיה בטמפרטורות שונות‪ .‬מימין – הגידול מבוטא כעלייה בריכוז הכלורופיל‪ .‬משמאל ‪ -‬הגידול‬ ‫מבוטא כעליה בריכוז החלבון‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬טמפרטורת הגידול המיטבית למוגושיה היא בין ‪( 20-33oC‬על פי העלייה בחלבון)‪ ,‬אך מאחר‬ ‫והכישורים הפוטוסינתטיים נקבעים על פי הכלורופיל כדאי לגדלה בין ‪ .20-28 oC‬מה שמעניין שהגידול המיטבי‬ ‫לפי מדד הכלורופיל הוא ב ‪ ,20oC‬הטמפרטורה המיטבית לגידול פרידיניום‪ ,‬ומכאן ניתן להסביר את הפריחה‬ ‫‪0//‬‬ ‫של המוגושיה באביב ‪ 2115‬כשהחליפה את פריחת הפרידיניום‪ .‬אך בניגוד לפרידיניום שבטמפרטורות שמעל‬ ‫‪ 25oC‬דועך‪ ,‬למוגושיה יש מרחב תמרון וורסטיליות בטווחי טמפרטורה רחבים יותר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ניסויי תחרות בין מוגושיה ופרידיניום בתרביות מעבדה‬ ‫בצענו ניסויי גידול במצע לינדסטרום ‪ 0x‬בתוספת של מזרע של פרידיניום‪ ,‬מוגושיה או שתי האצות יחד‪.‬‬ ‫המצע הכיל תוספות של זרחן ושני צורוני חנקן (אמוניה ו‪3‬או ניטראט) כמפורט בטבלה ‪ ,21‬סה"כ ‪ 0‬טיפולים‬ ‫שונים‪ .‬הפרמטרים שנבדקו‪ :‬כלורופיל כמדד לגידול‪ ,‬ריכוזי נוטריאנטים בפרקי זמן של זמן ‪( 1‬תחילת הניסוי)‪,‬‬ ‫כעבור ‪ 5‬ימים (‪ )T7‬ו כעבור ‪ 01‬יום (‪ .)T14‬תוצאות הגידול בזמנים השונים (כלורופיל כמדד) ניתנות באיור ‪.019‬‬ ‫טבלה ‪ :21‬מטריצת הטיפולים השונים לגידול מוגושיה‪ ,‬פרידיניום ושתי האצות יחד במצע לינדסטרום ‪ 0x‬בתוספות‬ ‫שונות של חנקן וזרחן (בכל טיפול ‪ /‬בקבוקים‪ .0 :‬פרידיניום ‪ .2‬מוגושיה ‪ ./‬פרידיניום ‪+‬מוגושיה)‬ ‫אמוניה‪N -‬‬ ‫_‬ ‫ניטראט‪N -‬‬ ‫_‬ ‫זרחן‬ ‫_‬ ‫‪+‬‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫‪+‬‬ ‫_‬ ‫‪+‬‬ ‫_‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫בקבוק ‪#‬‬ ‫‪ .0‬פרידיניום (פרי)‬ ‫‪ .2‬מוגושיה (מוג)‬ ‫‪( ./‬פרי)‪( +‬מוג)‬ ‫‪ .4‬פרידיניום (פרי)‬ ‫‪ .5‬מוגושיה (מוג)‬ ‫‪( .6‬פרי)‪( +‬מוג)‬ ‫‪7, 8, 9‬‬ ‫‪10, 11, 12‬‬ ‫‪13, 14, 15‬‬ ‫‪16, 17, 18‬‬ ‫‪19, 20, 21‬‬ ‫‪22, 23, 24‬‬ ‫איור ‪ :019‬ריכוזי כלורופיל (מדד לגידול) בבקבוקי ניסוי שהכילו מוגושיה‪ ,‬פרידיניום ואת שתי האצות יחד במצע‬ ‫לינדסטרום עם תוספות שונות של חנקן וזרחן (ראה טבלה ‪ )21‬בפרק זמן של ‪ 01‬יום‪.‬‬ ‫‪0/1‬‬ ‫במצע לינדסטרום‪ x1‬ללא תוספת נוטריאנטים‪ ,‬האצות שמרו על ריכוזי כלורופיל כמו בזמן ‪( T0‬בקבוקים ‪.)0-/‬‬ ‫תוספת של ‪ /11‬מיקרוגרם לליטר אמוניה (בקבוקים ‪ )1-9‬התבטאה בעליה בכלורופיל‪ ,‬הן בפרידיניום והן‬ ‫במוגושיה בזמנים ‪ T7‬ו‪ ,T14-‬אך המוגושיה משלשת את הגידול‪ ,‬וכמעט כל האמוניה נצרכת כעבור ‪ 5‬ימים‪.‬‬ ‫בתוספת של ‪ 911‬מיקרוגרם לליטר ניטראט (בקבוקים ‪ ,)5-9‬המוגושיה מנצלת את הניטראט ומכפילה את‬ ‫הגידול עם ערכי כלורופיל של ‪ 090‬מיקרוגרם לליטר בהשוואה ל ‪ //‬מיקרוגרם לליטר בזמן ‪( 1‬בקבוק ‪.)0‬‬ ‫כששתי האצות יחד (בקבוק ‪ )9‬יש עלייה בריכוזי הכלורופיל והניטראט נצרך ויורד מ כ‪ 911 -‬מיקרוגרם בזמן ‪1‬‬ ‫ל‪ 22‬מיקרוגרם לליטר ב ‪ .T01‬שתי האצות משתמשות בנוסף לאמוניה גם בניטראט‪ .‬בתוספת של זרחן ללא‬ ‫חנקנים (בקבוקים ‪ ,)0/-05‬כמעט ואין גידול עם הזמן במוגושיה‪ ,‬ויש קצת גידול של הפרידיניום (השווה‬ ‫לבקבוקים ‪ .)0-/‬בבקבוק שהכיל מוגושיה בלבד (בקבוק ‪ )01‬לא היתה קליטת זרחן כלומר ללא חנקן אין קליטת‬ ‫זרחן על ידי המוגושיה‪ .‬הפרידיניום כן משתמשת בזרחן‪ .‬בתוספת של אמוניה וזרחן (בקבוקים ‪ )09-00‬הגידול‬ ‫מתאושש שתי האצות גדלות בהשוואה לבקבוקים בהם מצעי הגידול ללא חנקן‪ ,‬אך הגידול אינו מקסימלי‬ ‫וייתכן ונובע מהגבלה בחנקן כי כבר ב ‪ T7‬אין אמוניה במצע הגידול כלומר נצרכה על ידי האצות‪ .‬בתוספת‬ ‫ניטראט (בקבוקים ‪ ,)09-20‬שהוסף בריכוזים כפולים מהאמוניה (חיקוי לריכוזי אגם)‪ ,‬הניאראט נצרך על ידי‬ ‫שתי האצות‪ ,‬הפרידיניום והמוגושיה‪ ,‬ומביא להאצה בגידול‪ .‬בתוספת של שני צורוני החנקן והזרחן קבלנו‬ ‫גידול מקסימלי בפרידיניום (בקבוק ‪ )22‬במוגושיה (בקבוק ‪ )2/‬וכן כששתי האצות יחד (בבקבוק ‪ .(21‬יש לציין‬ ‫שבמצע עדיין נותר ניטראט אך כל האמוניה נצרכה‪ .‬חשוב לציין ששתי האצות‪ ,‬כשגודלו יחד באותו הבקבוק‪,‬‬ ‫מצליחות לגדול בפרק הזמן של ‪ 01‬יום שבו הניסוי נמשך‪ .‬שתי האצות משתמשות בניטראט מה שמסביר את‬ ‫נוכחותן בחורף ובאביב באגם‪ .‬מאחר והמוגושיה בניגוד לפרידיניום יכולה לגדול גם בקיץ וגם בסתיו היא‬ ‫מבססת את עצמה כאחד ממיני הירוקיות העיקריים באגם למרות היותה מין פולש‪.‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫פיתוח יכולות ‪ DNA‬ברקוד למיני הפיטופלנקטון בכנרת‬ ‫רות נ‪ .‬קפלן‪-‬לוי‪ ,‬יעל בנימיני‪ ,‬אלה אלסטר ותמר זהרי‬ ‫במימון המשרד לאנרגיה ומים‪ ,‬ותשתיות מדעיות ממשרד המדע‬ ‫היכולת לזהות ולקרוא לאורגניזם בשם הוא נדבך חשוב בהבנתינו ויכולתינו לשמר את המגוון הביולוגי הקיים‬ ‫בעולמינו‪ .‬ברקוד של דנ"א הינה דרך ליצירת תוית לאורגניזם בהתאם לרצף גן ספציפי בגנום שלו‪ .‬אולם חסך‬ ‫בידע טקסונומי לעיתים גורם לטעויות חמורות בזיהוי אורגניזמים בכלים מולקולארים בלבד‪ .‬הפיטופלנקטון‬ ‫בכנרת הינה קבוצה של מיקרואורגניזמים מימיים המאופיינים היטב מורפולוגית‪ ,‬לכן קבוצה זו הינה מועמדת‬ ‫מצויינת לשימוש בברקוד‪ .‬אנו בחרנו להשתמש ברצפים משני מקטעים בגנום כאשר הראשון הינו מקטע מהגן‬ ‫‪ rbcL‬המשמש לזיהוי הסוג והמקטע השני נפרש על פני ‪ rDNA-ITS1‬המאפשר להבחין בין מינים קרובים‬ ‫אבולוציונית‪ .‬בפרוייקט זה ניצור בסיס נתונים אשר יעמוד כלבנת ידע ראשונה עליה ניתן לבנות מחקרים‬ ‫רבים נוספים ‪ ,‬תוך מניעת טעויות עתידיות וזיהוי מהיר ומדוייק של הפיטופלנקטון‪ .‬בסיס נתונים זה ישמש‬ ‫כדוגמא להמשך הברקוד של מיקרו‪-‬אורגניזמים מקבוצות טקסונומיות שונות ומיקומים גיאוגרפיים נוספים‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ .0 :‬לפתח כלים ליצירת ברקוד דנ"א של מיני הפיטופלנקטון הקיימים בכנרת (כ‪;)211-‬‬ ‫‪ . 2‬יצירת בסיס נתונים של רצפי דנ"א נגיש באינטרנט‪ ,‬להשלמה ושדרוג שיטת הזיהוי המשמשת היום של‬ ‫מיקרו‪-‬אצות בכנרת‪.‬‬ ‫משימה ‪ – 0‬בידוד מיני פיטופלנקטון מהכנרת‬ ‫‪0/5‬‬ ‫החל מינואר ‪ 2102‬חומר חי לבידוד מינים שונים של פיטופלנקטון מהכנרת נדגם אחת לשבוע בתחנה ‪,A‬‬ ‫שבמרכז האגם‪ .‬דגימות נוספות נלקחו מדי פעם מתחנות חופיות כגון חוף חוקוק וטבחה‪ .‬הדגימות נלקחו‬ ‫מעומק של ‪ 1-0‬מ' בעזרת רשת לאיסוף פיטופלנקטון (‪ 21‬מיקרון)‪ .‬הדגימות הטריות נבדקו‪ ,‬בוצע זיהוי לרמה‬ ‫של סוג‪3‬מין וצילום במיקרוסקופ אולימפוס‪ .‬מים מהדוגמאות החיות (‪ 011 - 51‬מיקרוליטר מכל דוגמה) פוזרו‬ ‫בצלוחיות אגר ‪ 0.5%‬עם מצע ‪ BG-11‬כפול או מצע ‪ .SCMx2‬הצלוחיות עברו אינקובציה במשך ‪ 2-1‬שבועות‬ ‫בטמפרטורה של ‪ 25oC‬ותנאי תאורה רציפה בעוצמה של כ‪ 51 -‬מיקרומול‪-‬קוונט‪3‬שנייה‪ .‬זני אצה הנראים לעין‬ ‫הועברו לצלוחיות אגר חדשות סטריליות וגודלו באותם התנאים‪ .‬עבור מינים נדירים או קשים לגידול בידדנו‬ ‫‪ 21-51‬תאים כאשר כל תא הוכנס למבחנה נפרדת לשם ביצוע ‪ .single-cell PCR‬התאים בודדו בשיטת‬ ‫המיקרומניפולציה ושומרו בהקפאה ב‪.-80 oC -‬‬ ‫משימה ‪ – 2‬אמפליפיקצית רצפי הדנ"א של הגנים ‪ rbcL‬ו – ‪ITS1‬‬ ‫דנ"א גנומי מ ‪ 22‬אצות ירוקיות וחמישה אצות כחוליות שבודדו הופק בשיטת )‪.Edwards, et al. (1991‬‬ ‫יעילותה של הפקת הדנ"א הגנומי נמדד ספקטראלית בעזרת ‪ .nanodrop‬הוחלט לקחת ‪ 0µl‬דנ"א כתבנית‬ ‫לריאקציית ‪ ,PCR‬עם פריימרים דגנרטיביים לאמפליפיקצית הגן ‪( rbcL‬טבלה ‪ )20‬תוכנית ה ‪ PCR‬הינה כדלקמן‪:‬‬ ‫שלב ראשון‪ Cº95 :‬למשך ‪ /‬דקות; שלב שני‪ /5 :‬מחזורים של ‪ Cº95‬למשך ‪ 15‬שניות‪ Cº15 ,‬למשך ‪ /1‬שניות ו‬ ‫‪ Cº52‬למשך דקה; שלב שלישי ‪ Cº52‬למשך ‪ 5‬דקות ולסיום ‪ .Cº09‬עם סיום התוכנית ‪ 01%‬מתוצר ה ‪ PCR‬נבדק‬ ‫באלקטרופוריזה‪ ,‬על ג'ל אגרוז ‪ ,0%‬כאשר הפרגמנט הצפוי הוא באורך של כ ‪ 011‬בסיסים‪ .‬הפקות הדנ"א‬ ‫שימשו גם להגברת המקטע ‪ rDNA-ITS1‬תוך שימוש בפריימרים ספציפיים לאוקריוטים או פרוקריוטים‪.‬‬ ‫במקרה זה מדובר על מקטע ארוך של כ ‪ 2911‬בסיסים ומעלה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :20‬רצפי הפריימרים המשמשים להגברת מקטעי הדנ"א‪.‬‬ ‫שם המקטע המוגבר‬ ‫‪rbcL‬‬ ‫‪18S rDNA-ITS1‬‬ ‫‪19S rDNA-ITS1‬‬ ‫שם הפריימר‬ ‫‪KLL-595f‬‬ ‫‪KLL-1385r‬‬ ‫‪NS1‬‬ ‫‪ITS4‬‬ ‫‪pA‬‬ ‫‪B23S‬‬ ‫רצף‬ ‫‪5’-GAYTTMACTAARGAYGAYGA‬‬ ‫‪5’-TCGAAMTTKATTTCTTTCCA‬‬ ‫‪5’- GTAGTCATATGCTTGTCTC‬‬ ‫‪5’- TTCCTCCGCTTATTGATATGC‬‬ ‫‪5’- AGAGTTTGATCCTGGCTCAG‬‬ ‫‪5’- CTTCGCCTCTGTGTGCCTAGGT‬‬ ‫ספרות‬ ‫(‪)Giri et al., 2004‬‬ ‫)‪(White et al., 1990‬‬ ‫(‪)Rajaniemi et al., 2005‬‬ ‫משימה ‪ – /‬שיבוט וריצוף‬ ‫מספר רצפי דנ"א מה ‪ 16S rDNA-ITS1‬רוצפו והמידע קיים במעבדתינו מפרוייקטים קודמים‪ .‬כגון של האצות‬ ‫הכחוליות‪. Cylindrospermopsis raciborskii, Aphanizomenon ovalisporum :‬‬ ‫תוצרי ה ‪ PCR‬מהאצות נוקו ושובטו לתוך ‪ pGEM®-T Easy Vector‬אל תוך ‪ .E. coli JM109‬מושבות ‪E. coli‬‬ ‫המכילות את הפלסמיד עם המקטע הרצוי נבדקו ע"י ‪ PCR‬או חיתוך אנזימתי‪ .‬מושבות חיוביות נלקחו לגידול‬ ‫על מנת להגביר את כמות הפלסמיד‪ .‬הפלסמידים שהופקו מהחיידקים נשלחו לריצוף לחברה חיצונית‪ .‬המידע‬ ‫שהתקבל מהריצופים עובד בעזרת תוכנת ‪ BioEdit‬והרצפים אוגדו למסמך אחד בתרם הגשתם לבסיס הנתונים‬ ‫הבין‪-‬לאומי ‪.GeneBank‬‬ ‫למין פיטופלנקטון אחד ברצונינו לרצף לפחות שלושה שיבוטים שונים של אותו מקטע דנ"א‪ .‬לאחר הפקדת‬ ‫הרצפים בבסיס הנתונים‪ ,‬כל רצף מקבל מספר )‪ (accession number‬אותו נעדכן בקטלוג האינטרנטי של‬ ‫‪0/9‬‬ ‫המיקרו‪-‬אצות בכנרת‪ .‬עד כה בודדו ‪ 55‬מינים מהכנרת (‪ /9‬ירוקיות‪ 01 ,‬כחוליות‪ / ,‬צורניות‪ / ,‬דינופלגלטים‪0 ,‬‬ ‫קריפטופיטה)‪ .‬לכל מין אנו מרצפים ‪ /‬העתקים של אותו מקטע דנ"א‪ .‬עד כה רוצפו כ ‪ 91‬רצפים ממיני‬ ‫הירוקיות וכ ‪ 21‬מהאצות הכחוליות‪.‬‬ ‫‪Edwards, K., Johnstone, C., Thompson, C. (1991). A simple and rapid method for the preparation of‬‬ ‫‪plant genomic DNA for PCR analysis. Nucleic Acids Research 19(6): 1349.‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫כיטרידים ופירוק אוכלוסיות הפיטופלנקטון‬ ‫אסף סוקניק‪ ,‬אורה הדס‪ ,‬דיתי וינר‪-‬מוציני ורות קפלן‪-‬לוי‬ ‫במימון משרד המדע והטכנולוגיה‬ ‫אוכלוסיות הפיטופלנקטון‪ ,‬היצרנים הראשוניים שבסביבה המימית‪ ,‬מאופיינות במחזורי פריחה והעלמות‬ ‫המשקפים במידה רבה את ההתאמה של האוכלוסייה הדומיננטית לתנאי הסביבה בזמן נתון‪ .‬בעוד שהחשיבות‬ ‫של תנאים אביוטיים מגוונים (טמפרטורה‪ ,‬אור‪ ,‬הסביבה הכימית וזמינות נוטרינטים)‪ ,‬לדינמיקה של פריחות‬ ‫והעלמותן‪ ,‬הוגדרה ומשמשת לחיזוי פריחות פיטופלנקטון והתפרקותם‪ ,‬החשיבות של גורמים ביוטיים לא‬ ‫נחקרה עד תום‪ .‬מחקר זה מתרכז בהשפעה של פיטריות מקבוצת הכיטרידים על אוכלוסיות הפיטופלנקטון‬ ‫בכנרת‪ .‬המחקר מבוצע במסגרת פרויקט רחב המשלב מספר קבוצות מחקר ומתמקד בתהליכים הביוטים‬ ‫המביאים לקריסה של אוכלוסיות הפיטופלנקטון של הכנרת‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית של מחקר זה היא לזהות ולכמת את תפקיד הכיטרידים כטפילים וכמפרקים (‪ )saprobes‬של‬ ‫פיטופלנקטון בכנרת‪ .‬ב ‪ 2102‬המחקר התמקד בשתי משימות ספציפיות‪ )0 :‬הערכת היקף התופעה של נגיעות‬ ‫אצות הכנרת בכיטרידים‪ ,‬זיהוי מיני פיטופלנקטון הנגועים בכיטרידים; ‪ )2‬מעקב אחר היקף נגיעות האצות‬ ‫בכיטרידים במרחב הכנרת ובעונות השנה השונות‪.‬‬ ‫זיהוי כיטרידים בדגימות כנרת מתבצע על ידי יישום של צבע פלואורסנטי )‪ (Calcofluor White CFW‬אשר‬ ‫נקשר לכיטין ובהארה באור ‪ UV‬פולט פלורוסנציה כחולה‪ .‬אצות מדגימת מים שנאספו מהכנרת במועדים‬ ‫שונים רוכזו על פילטר ולאחר צביעה ב ‪ CFW‬נבדקו תחת מיקרוסקופ פלורוסנטי‪ .‬תאי אצות שהודבקו על ידי‬ ‫כיטרידים מאופינים במבנים כדוריים (גופי הפרי ‪ sporangium -‬של הכיטריד) הצמודים לדופן התא וצבועים‬ ‫חיובית ב ‪( CFW‬פלורוסנציה כחולה)‪ .‬באיור ‪ 001‬מוצגות אצות מדגימות כנרת נגועות בכיטרידים‪.‬‬ ‫‪0/5‬‬ ‫‪C - Peridiniopsis‬‬ ‫‪A - Peridinium gatunense‬‬ ‫‪D - Closterium‬‬ ‫‪B - Mougeotia‬‬ ‫‪F - Closterium‬‬ ‫‪E - Ankistrodesmus‬‬ ‫איור ‪ :001‬אצות כנרת נגועות בכיטרידים‪ .‬תא הפרידיניום מציג נגיעות גבוהה ביותר של כיטרידים עם מספר רב של גופי‬ ‫פרי‪ .‬גופי הפרי של הכיטרידים הקשורים לפרידיניופסיס הם בעלי מימדים חריגים ואילו גופי הפרי התוקפים ירוקיות‬ ‫ממינים שונים הם קטנים יחסית ובעלי דופן צפופה (פלורוסנציה חזקה)‪ .‬במקרים מסוימים ניתן להבחין בריזואידים‬ ‫החודרים את התא המודבק‪ ,‬לדוגמה ‪ .F – Closterium‬הקו האופקי בכל איור מיצג קנה מידה של ‪ 21‬מיקרומטר‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים ניתן להבחין בריזואידים של גופי הפרי (גם הם צבועים ב ‪ CFW‬ומאופיינים בפלורוסנציה‬ ‫כחולה – איור ‪ .)F001‬המדגמים שמופ יעים באיור כולם אצות כנרת ממועדי דיגום שונים‪ .‬ניתן לראות הבדלים‬ ‫מורפולוגים ברורים במבנה גוף הפרי בין הכיטרידים המדביקים תאי פרידיניום לבין אלו המדביקים‬ ‫‪ Mougeotia ,Closterium‬או ‪ .Ankistrodesmus‬רמת הנגיעות של תא בודד משתנה ובמקרים רבים ניתן היה‬ ‫לזהות תאים עם מספר רב של גופי פרי עליהם‪.‬‬ ‫פוטנציאל ההדבקה בכיטרידים של האצות בדגימות מים מהכנרת הוערך על פי העליה בתפוצת הפרטים‬ ‫הנגועים לאחר אינקובציה של דגימת מים בתנאי חושך ובטמפרטורה קבוע במעבדה למשך ‪ /‬יממות‪ .‬תנאי‬ ‫האינקובציה בתנאים אלו מטרתה ליצר עקה ולהגביר את סיכוי ההדבקה של האצות‪ .‬החל מינואר ‪ 2102‬בוצע‬ ‫דיגום אחת לשבועיים של מי כנרת (עומק ‪ 0‬מ' בתחנה ‪ ,)A‬ותפוצת האצות הנגעות בכיטרידים נבדקה בשיטה‬ ‫הפלואורסנטית‪ .‬במקביל נערך מבחן הערכה לפוטנציאל הנגיעות והדגימה נבדקה שוב לרמת הנגיעות‪.‬‬ ‫רמת הנגיעות בכיטרידים של אוכלוסיית הפיטופלנקטון בכנרת היא נמוכה‪ .‬ברוב המדגמים לא נצפתה נגיעות‬ ‫כלל אך במועדים מסוימים חלה עליה בשיעור הנגיעות במיוחד כאשר החלה קריסה של אוכלוסיית אצות‬ ‫דומיננטית‪ .‬לדוגמא הדעיכה של אוכלוסיית ‪ Peridinium‬במאי ‪ 2102‬לוותה ברמה גבוהה של נגיעות‪ .‬שיעור‬ ‫תאי ה ‪ Peridinium‬הנגועים בכיטרידים עלה באופן משמעותי לאחר הדגרת הדגימות הנגועות ‪ /‬ימים בחושך‬ ‫(איור ‪ .)000‬דפוס דומה נצפה גם במהלך הדעיכה של אוכלוסיית הירוקית ‪( Mougeotia‬איור ‪ .)000‬עליה בשיעור‬ ‫הנגיעות של אוכלוסיית ה ‪ Peridinium‬בכנרת על ידי כיטירידים נצפתה ודווחה דווחו בעבר על ידי אלסטר‬ ‫וזהרי (‪ .)Hydrobiologia 578:131-139, 2007.‬התוצאות הנוכחיות שלנו מצביעות על תפקידם של הכיטרידים‬ ‫בדינמיקה של אוכלוסיות הפיטופלנקטון בכנרת‪ .‬נגיעות בכיטרידים נמצאה בדינופלגלטים ובאצות מקבוצת‬ ‫‪0/0‬‬ ‫הירוקיות אך לא בציאנובקטריה‪ .‬נגיעות בשיעור גבוה נצפתה במהלך התמוטטות של מינים דומיננטים‪ ,‬אולם‬ ‫בשלב זה אין לנו מידע שיצביע על קשרי טפילות בין הכיטרידים והתאים הנגועים‪.‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1/1/13‬‬ ‫‪10/1/12‬‬ ‫‪7/1/12‬‬ ‫‪4/1/12‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1/1/12‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫) ‪Infected Mougeotia (filaments mL‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫) ‪Mougeotia (filaments mL‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫) ‪Peridinium (cell mL‬‬ ‫) ‪Infected Peridinium (cells mL‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2400‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1/1/13‬‬ ‫‪10/1/12‬‬ ‫‪7/1/12‬‬ ‫‪4/1/12‬‬ ‫‪1/1/12‬‬ ‫איור ‪ :000‬תפוצת פרידיניום (‪ )A‬ומגושיה (‪ )B‬בכנרת (עקום עם עיגולים מלאים) ורמת הנגיעות בכיטרידים (עקום עם‬ ‫עיגולים ריקים) שנמצאה באוכלוסיות אלו לאחר השריה של עקה (חושך בטמפרטורת החדר) למשך ‪ /‬יממות‪ .‬בשתי‬ ‫האוכלוסיות נמדדה רמת שיא בנגיעות במועד הדעיכה‪.‬‬ ‫‪ 1.01‬וירוסים‪ :‬תפקידם בבקרה על‪3‬של תפוצת אוכלוסיות הפיטופלנקטון‬ ‫אורה הדס‪ ,‬ריקי פנקס‪ ,‬נחמה מלינסקי‪-‬רושנסקי‪ ,‬בשיתוף עם פרופ' דבי לינדל ואירנה פיקרסקי (הטכניון)‬ ‫במימון משרד האנרגיה והמים‬ ‫וירוסים הם "צורות החיים" הנפוצות באוקיינוסים וכנראה גם במקווי מים מתוקים‪ .‬מתרבות ההוכחות‬ ‫שהדבקה בוירוסים אחראית לתמותה של יצורים אוטוטרופים והטרוטרופים במים‪ ,‬ומכאן להשפעה על מחזור‬ ‫הפחמן ורגנרציה של נוטריאנטים‪ .‬ליזיס של היצור המודבק הופך את התוכן התאי והביומסה שלו לדטריטוס‬ ‫אורגני מומס או חלקיקי שיכול לשמש יצורים פרוקריוטיים במים‪ .‬תהליך זה תומך בייצור ההטרוטרופי של‬ ‫פרוקריוטים אך מקטין את יעילות העברת החומר לרמות טרופיות גבוהות יותר‪.‬‬ ‫בכנרת‪ ,‬אנו עדים בעשרים השנים האחרונות לשינוי תבנית אוכלוסיות הפיטופלנקטון באגם‪ .‬נזכיר רק את‬ ‫ההעלמות של הפריחה השנתית האופיינית של הפרידיניום והופעה של פריחות של ציאנובקטריה מקבעות‬ ‫חנקן כמו האפניזומנון והצילינדרוספרמופסיס‪ ,‬הופעה של לינגביה ומהירוקיות‪ ,‬פריחות של מוגושיה‪ .‬מטרת‬ ‫המחקר לבחון האם יש תפקיד לוירוסים‪ ,‬על ידי הדבקה וליזיס של המאכסן‪ ,‬לבקר ולהשפיע על תפוצת‬ ‫אוכלוסיות הפיטופלנקטון באגם‪.‬‬ ‫‪0/9‬‬ ‫על מנת לברר את תפקידם של וירוסים המדביקים ציאנובקטריה (ציאנופאג'ים) התמקדנו בשנה הראשונה של‬ ‫המחקר בבידוד של וירוסים התוקפים ציאנובקטריה בתרביות הנמצאות במעבדה‪ .‬תרביות של אפניזומנון‪,‬‬ ‫צילינדרוספרמופסיס או סינכוקוקוס שמשו כמאכסנים והודגרו עם מים מעומקים שונים מתחנה ‪ ,A‬באוגוסט‪.‬‬ ‫התרביות עם מי הכנרת נזרעו על גבי אגר ‪ BG‬מוצק‪ .‬כעבור שבועיים התקבלו מרבדי ציאנובקטריה ופלאקים‬ ‫על גבי צילינדרופרמופסיס ושני מינים של סינכוקוקוס (אזורים שקופים או שקופים למחצה)‪ ,‬עם מורפולוגיה‬ ‫שונה‪ ,‬שהם תוצאה של הדבקת וירוסים ממי אגם שגרמו להמסה של תאי המאכסן (ליזיס) (איור ‪ .)002‬לא‬ ‫התקבלו פלקים בתרביות אפניזומנון בהדגרה עם מי כנרת באוגוסט‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאחר הדגרה של מי אגם‬ ‫מתחנה ‪( A‬מעומקים שונים) עם תרביות שהיו במצע ‪ BG‬נוזלי‪ ,‬התקבלו ליזאטים‪ ,‬כלומר הייתה המסה של‬ ‫המאכסן‪ ,‬קרי הדבקה ויראלית של אותם מינים כמו במצע המוצק‪ .‬תוצאות אלו מצביעות על כך שבמי כנרת‪,‬‬ ‫באוגוסט‪ ,‬יש נגיפים התוקפים סלקטיבית מינים שונים של ציאנובקטריה ומרמזות (אולי) על תפקיד הנגיפים‬ ‫בקביעת המינים "מי ימצא ומתי" במי האגם‪ .‬בעבר קבלנו פלאקים של אפניזומנון בהדגרה עם מי כנרת בינואר‬ ‫(איור ‪.)002‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬ ‫איור ‪ :0‬פלאקים של וירוסים ממי הכנרת על מצעים של ציאנובקטריה; ‪ = a‬מי כנרת מ ‪ 05‬מ'‪ ,‬באוגוסט‪ ,‬על מצע‬ ‫צילינדרוספרמופסיס‪ = b .‬מי כנרת מ ‪ /‬מ'‪ ,‬באוגוסט‪ ,‬על מצע סינכוקוקוס‪ =c .‬מי כנרת מינואר על מצע אפניזומנון‪.‬‬ ‫על מנת לאפיין את הוירוסים השונים ישירות ממי האגם ומהליזאטים נשתמש במיקרוסקופיה אלקטרונית‬ ‫(מורפולוגיה) ובריאקציית )‪ polymerase chain reaction (PCR‬ו ‪ sequencing‬שתיתן את חותמת הגנים‬ ‫האופיינית לכל קבוצת נגיפים‪ .‬נמצאו גנים לציאנופאג'ים הדומים לקבוצה ‪)T4-like cyanophages( T4‬‬ ‫מפרקציה ויראלית ( מים שעברו סינון של ‪ ) 1.22 µm‬מרוכזת של מי אגם‪ .‬מכאן‪ ,‬שכנראה משפחת נגיפים זו‬ ‫היא מרכיב חשוב באוכלוסיית הנגיפים התוקפים ציאנובקטריה באגם‪.‬‬ ‫נמשיך בבידוד‪ ,‬אפיון וזיהוי הוירוסים השונים בעונות שונות ועומקים שונים‪.‬‬ ‫‪011‬‬ ‫‪ 1.00‬העדפות המזון של הזואופלנקטון הצמחוני בכנרת‪.‬‬ ‫שרון מכר‪ ,‬גדעון גל‪ ,‬רות נ‪ .‬קפלן‪-‬לוי ואלה אלסטר‬ ‫במימון משרד המדע והטכנולוגיה‬ ‫רק חלק קטן מהפיטופלנקטון בכנרת משמש כמקור מזון לזואופלנקטון הצמחוני באגם‪ .‬מגבלה זאת קיימת‬ ‫בגלל גודל של האצות ביחס לזואופלנקטון המורכב ממינים קטנים‪ ,‬צורת האצות‪ ,‬והיכולת להפריש רעלנים‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך רעיית הזואופלנקטון משפיעה באופן חסר פרופורציה על חלק מאוכלוסיית הפיטופלנקטון‪ ,‬מצד‬ ‫אחד‪ ,‬ומצד שני הזואופלנקטון תלוי במרכיב יחסית קטן מתוך כלל האצות באגם‪ .‬בעבר נערכו מספר מחקרים‬ ‫אשר ניסו לזהות את מיני האצות הנתונות לרעיה ע"י הזואופלנקטון הצמחוני אך מחקרים אלו היו מצומצמים‬ ‫בהיקפם וטרום השינויים הגדולים שחלו באוכלוסיית האצות באגם‪ .‬על כן‪ ,‬בכדי להבין טוב יותר את יחסי‬ ‫הגומלין בין הזואופלנקטון לאצות באגם ובעיקר ביכולת של הזואופלנקטון להשפיע על הרכב וגודל‬ ‫האוכלוסייה יש צו רך לזהות את המינים המשמשים כמקור מזון לזואופלנקטון‪ .‬כן‪ ,‬ישנה חשיבות לקצבי‬ ‫הרעיה על האצות‪.‬‬ ‫בגלל אופי אוכלוסיות הזואופלנקטון והפיטופלנקטון באגם (בעיקר גודלם) שימוש בכלים המסורתיים הקיימים‬ ‫לקביעת יחסי טורף‪-‬נטרף מוגבלים במקרה זה‪ .‬בדיקת מאזן המזון של הזואופלנקטון נעשית בפרויקט זה על‬ ‫ידי שימוש בכלים מולקולריים‪ ,‬כלומר הפקת ‪ DNA‬מזואופלנקטון והגברת הרצפים של הגן המקודד לתת‬ ‫היחידה הגדולה של האנזים ‪ ,(Simonelli et al.,2009) (rbcL( RuBisCO‬האנזים העיקרי בקיבוע פחמן‬ ‫בתהליך הפוטוסינתיזה‪ ,‬בשילוב עם מידע הנאסף במהלך פרויקט הברקוד (פרק ‪.)1.0‬‬ ‫מטרת מחקר זה‪ ,‬הינה לבדוק את השפעת הרעייה של הזואופלנקטון על אוכלוסיית האצות בכנרת‪ .‬בעיקר‬ ‫נתמקד בשאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .0‬איזה ממיני הזואופלנקטון (כולל שלבים שונים בהתפתחותם) ניזונים מפיטופלנקטון?‬ ‫‪ .2‬איזה ממיני הפיטופלנקטון נאכלים על ידי זואופלנקטון?‬ ‫‪ ./‬מהי השפעת רעיית הזואופלנקטון על אוכלוסיית האצות בכנרת?‬ ‫ראשית עלינו לפתח שיטה מולקולרית במעבדה‪ ,‬טרם נבדוק את הרכב מזונם של הזואופלנקטון שנדגמו‬ ‫ישירות מהאגם‪ .‬על מנת לבצע זאת‪ ,‬עלינו לבצע מספר צעדים‪:‬‬ ‫בידוד תרביות זואופלנקטון‪ :‬תרביות זואופלנקטון בודדו מהכנרת באמצעות דיגום ברשת אנכית ממקומות‬ ‫שונים באגם‪ .‬הפריטים גודלו במים מסוננים ב ‪ GF/F‬תוך הוספת מזון כל יומיים של ‪ ,Chlorella‬ומוחזקות‬ ‫בחדר תרביות עם תאורה קבועה וב‪.200C -‬‬ ‫ניסויי האכלה וצילום במיקרוסקופ‪ :‬במטרה לקבוע את זמן ריקון הקיבה של מיני הזואופלנקטון בתרביות‪,‬‬ ‫פרטים של זואופלנקטון צולמו באמצעות מיקרוסקופ פלורסצנטי עם פילטר לכלורופיל‪ ,‬מיד אחרי הזנה ואחרי‬ ‫זמני הרעבה שונים‪ ,‬כשהארוך ביותר היה ‪ 84‬שעות‪.‬‬ ‫ניסויי האכלה ואיתור ‪ DNA‬ממקור אצתי בזואופלנקטון‪ :‬שתי קבוצות ‪ Ceriodaphnia sp.‬נאספו‪ ,‬קבוצה‬ ‫אחת הכילה ‪ 311‬וקבוצה נוספת הכילה ‪ 81‬פרטים‪ .‬הם הוכנסו לכלי המכיל תרבית ‪ Chlorella‬למשך חצי‬ ‫שעה‪ ,‬להאכלה‪ .‬לאחר מכן הם קובעו באתנול ‪ 01%‬ונשטפו במים מזוקקים‪ .‬מכל קבוצה הופק ‪ DNA‬בעזרת‬ ‫)‪ .QIAmp (QIAGENE 56304‬הוחלט לקחת ‪ 0µl‬דנ"א כתבנית לריאקציית ‪ ,PCR‬עם פריימרים דגנרטיביים‬ ‫‪010‬‬ ‫לאמפליפיקצית הגן ‪( rbcL‬טבלה ‪ )22‬תוכנית ה ‪ PCR‬הינה כדלקמן‪ :‬שלב ראשון‪ 95 oC :‬למשך ‪ /‬ד'; שלב שני‪:‬‬ ‫‪ /5‬מחזורים של ‪ 95 oC‬למשך ‪ 15‬שניות‪ 45 oC ,‬למשך ‪ /1‬שניות ו‪ 72 oC‬למשך דקה; שלב שלישי ‪52oC‬‬ ‫למשך ‪ 5‬דקות ולסיום ‪.09 Cº‬‬ ‫‪ PCR‬שני בוצע עם ‪ 0.5µl ,0.25µl‬ו‪ 1µl -‬מתוצרי ה ‪ PCR‬הראשון באותם תנאים‪ ,‬מלבד בשלב האיחוי של‬ ‫הפריימרים אשר הטמפרטורה בו שונתה מ‪ 84 -‬ל‪ .41oC -‬עם סיום התוכנית ‪ 51%‬מתוצר ה ‪ PCR‬השני נבדק‬ ‫באלקטרופוריזה‪ ,‬על ג'ל אגרוז ‪ ,0%‬כאשר הפרגמנט הצפוי הוא באורך של כ ‪ 011‬בסיסים‪.‬הפקות הדנ"א שימשו‬ ‫גם להגברת המקטע ‪ rDNA-ITS1‬תוך שימוש בפריימרים ספציפיים לאוקריוטים‪ .‬במקרה זה מדובר על מקטע‬ ‫ארוך של כ ‪ 2911‬בסיסים ומעלה (ראה ערך פרויקט ברקוד ‪.)1.0‬‬ ‫טבלה ‪ :22‬מציגה את רצף הפריימר‪ ,‬שמו‪ ,‬שם המקטע המוגבר והספרות‪ .‬הפריימר ל‪ nested rbcL -‬לא נלקח‬ ‫מהספרות אלא גובש במעבדה‪.‬‬ ‫שם המקטע‬ ‫המוגבר‬ ‫‪rbcL‬‬ ‫‪Nested rbcL‬‬ ‫שם הפריימר‬ ‫ספרות‬ ‫רצף‬ ‫‪KLL-595f‬‬ ‫‪5’-GAYTTMACTAARGAYGAYGA‬‬ ‫‪KLL-1385r‬‬ ‫‪5’-TCGAAMTTKATTTCTTTCCA‬‬ ‫‪530f‬‬ ‫‪n1387r‬‬ ‫)‪(Giri et al.,2004‬‬ ‫‪5’- ACNRINAAACCNAAATIAGGIYI‬‬ ‫‪5’- AAHHTRATNTCTTICCANAYNTC‬‬ ‫ברקוד ‪ :Chlorella‬תוצרי ה ‪ PCR‬נוצלו לשיבוט וריצוף של‬ ‫‪.Chlorella‬‬ ‫‪ rbcL‬ו‪ 18S rRNA-ITS1 -‬מאצה מסוג‬ ‫תוצאות‬ ‫בידוד תרביות זואופלנקטון‪ :‬בשלבים הראשונים בגידול תרביות של זואופלנקטון יש צורך לייצב את‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬זהו שלב קריטי הקובע באם האוכלוסייה תקרוס או תשרוד‪ ,‬אנו סבורים ששלב זה תלוי בגורמים‬ ‫שונים כגון כמות מזון‪ ,‬זמני האכלה קבועים‪ ,‬עוצמת אור ועוד‪ .‬ניסיונות לגידול תרביות של קופפודים לא צלחו‬ ‫עד כה‪ ,‬ייתכן בשל סוג המזון או כמותו‪ ,‬אנו נבצע ניסיונות נוספים בעתיד‪ .‬עד כה גודלו בהצלחה ‪ 1‬מינים‬ ‫מסדרת ה‪:Cladocera -‬‬ ‫‪Moina spp. .0‬‬ ‫‪Ceriodaphnia spp. .2‬‬ ‫‪Bosmina spp. .1‬‬ ‫ניסויי האכלה וצילום במיקרוסקופ‪:‬‬ ‫‪012‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫איור ‪ Ceriodaphnia sp. :00/‬שצולמו במיקרוסקופ פלורסצנטי עם פילטר לכלורופיל‪ ,‬מיד לאחר האכלה (א) וכ‪10 -‬‬ ‫שעות לאחר האכלה (ב)‪.‬‬ ‫באיור ‪00/‬א ניתן לראות פלורסנציה של כלורופיל בתוכן קיבה של ‪ ,Ceriodaphnia‬מה שמעיד על נוכחות‬ ‫אצות בקיבה‪ .‬לעומת זאת באיור ‪00/‬ב ניתן לראות כי אין החזר פלורסצנטי‪ ,‬כלומר אין נוכחות של אצות‬ ‫בקיבה‪.‬‬ ‫ניסויי האכלה והפקת ‪ :DNA‬מאיור ‪ 001‬אנו רואים כי הוספת ‪ 1µl‬מתוצר ה‪ PCR -‬הראשון ל‪ PCR -‬השני‬ ‫מפיקה את התוצאה הטובה ביותר מבין שלושת הנפחים שבדקנו‪ ,‬כמו כן ניתן לראות כי הפקת ה‪DNA -‬‬ ‫מהקבוצה של ה‪ 81 -‬פרטים הניבה תוצאה טובה יותר מהקבוצה של ה‪ ,011 -‬ככל הנראה עקב ניקיון התמיסה‪,‬‬ ‫כלומר פחות שאריות של חומרים מעכבי ‪.PCR‬‬ ‫‪Mark‬‬ ‫‪100 bp‬‬ ‫‪1.0 µl‬‬ ‫‪0.5 µl‬‬ ‫‪0.25 µl‬‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪1000bp‬‬ ‫‪500bp‬‬ ‫איור ‪ :001‬תוצאות ‪ .nested PCR‬האותיות מסמנות את סוג הקבוצה א‪ 11 -‬פריטים‪ ,‬ב‪ 011 -‬פריטים‪ .‬מעל סוג הקבוצה‬ ‫מצוין נפח תוצר ה‪ PCR -‬הראשון ששימש כתבנית ל ‪ PCR‬השני‪.‬‬ ‫‪01/‬‬ ‫ריצוף‪ :‬נעשה ריצוף ה ‪ ,rbcL‬של אצת ה‪ Chlorella -‬נמצא כי מין האצה הינה‪ .Chlorella sorokiniana -‬אך‬ ‫זה יקבע סופית עם קבלת הרצף המלא של ה ‪.18SrRNA-ITS1‬‬ ‫המשך מחקר מתוכנן‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪./‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫גידול תרביות של מיני זואופלנקטון נוספים‪.‬‬ ‫המשך ניסויי האכלה במעבדה ובחינה של האכלה עם מיני אצות שונים‪.‬‬ ‫ריצוף ‪ 18SrRNA-ITS1‬ו ‪ COI‬של זואופלנקטון לבניית מאגר נתונים (ברקוד)‪.‬‬ ‫המשך פיתוח השיטה המולקולרית עם מינים שונים של זואופלנקטון ופיטופלנקטון‪.‬‬ ‫דיגום זואופלנקטון מהכנרת ובחינת תוכן קיבה עם שיטה שפותחה בסעיף‪.‬‬ ‫‪Giri, B. J., Bano, N. & Hollibaugh, J. T. (2004) Distribution of RuBisCO Genotypes along a Redox‬‬ ‫‪Gradient in Mono Lake, California. Applied and Environmental Microbiology, 70, 3443-3448.‬‬ ‫‪Simonelli, P., Troedsson. C., Nejstgaard. J.C., Zech. K., Larsen. J.B. & Frischer. M. E. (2009) Evolution of‬‬ ‫‪DNA extraction and handling procedures for PCR-based copepod feeding studies, Journal of plankton‬‬ ‫‪research, 31, 1465-1474/‬‬ ‫‪ 1.02‬פיתוח שיטה לסימון דגיגי אמנון גליל‪ ,‬לצורך מדידת הצלחת איכלוסם באגם‬ ‫איליה אוסטרובסקי‪ ,‬מנחם גורן וגיא רובינשטיין‬ ‫במימון משרד החקלאות‬ ‫במקומות שונים בעולם כגון יפן‪ ,‬נורבגיה וארה"ב‪ ,‬בהם מתבצע אכלוס דגיגים לצורך הגברת יבול הדיג‪,‬‬ ‫מיושמת גישה זהירה הבודקת את הקשר בין האכלוס לשלל הדייג ונותנת חשיבות עליונה לניטור מידת‬ ‫הצלחתו והשפעתו על הסביבה‪ .‬בכנרת מתבצע דיג מסחרי‪ ,‬כאשר אמנון הגליל )‪ (Sarotherodon galilaeus‬הוא‬ ‫המשובח והיקר מבין דגי הכנרת‪ .‬דג זה‪ ,‬שהכנרת היא בית גידולו הטבעי‪ ,‬הוא אחד מבין שלושה סוגי אמנונים‬ ‫המופיעים בשלל הדיג‪ .‬אוכלוסייתו הטבעית של אמנון הגליל מקבלת חיזוק באמצעות אכלוס הכנרת על ידי‬ ‫הבאת דגיגים ממכון רבייה‪ .‬כמות הדגיגים המאוכלסים וגודלם נקבע מחדש מידי שנה על ידי ועדה מקצועית‬ ‫מטעם מנהל רשות המים‪ .‬מידת הצלחת האכלוס ומידת ההשפעה של אכלוס אמנון הגליל בכנרת על‬ ‫האוכלוסייה הטבעית‪ ,‬אינן ידועות‪ .‬כדי לבחון זאת‪ ,‬יש צורך לזהות את הדגים המאוכלסים בשלל הדיג‪ ,‬וזאת‬ ‫ניתן לעשות על ידי סימונם‪.‬‬ ‫פיתוח שיטה אמינה לסימון דגיגי אמנון הגליל המאוכלסים בכנרת תספק מידע חיוני לגבי מידת הצלחת‬ ‫האכלוס ולגבי חלקם היחסי של דגיגי אמנון הגליל המאוכלסים מתוך כלל אוכלוסיית אמנון הגליל באגם‪ .‬כלי‬ ‫יישומי שכזה יאפשר מחקרי המשך לבחינת התנאים המיטביים לאכלוס הכנרת מבחינת גודל הדג‪ ,‬עונת‬ ‫האכלוס‪ ,‬ואופן ביצוע האכלוס‪.‬‬ ‫‪011‬‬ ‫ישנם מספר שיטות מקובלות לסימון דגיגים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמן פנימי – שיכול להיות מחומרים שונים ובגדלים שונים‪ .‬שיטת סימון זו נחשבת כיעילה מבחינת יכולת‬ ‫זיהוי ברמת הפרט‪ ,‬והדג המסומן ניתן לזיהוי בעזרת מכשור חיצוני ללא פגיעה בדג‪ .‬ההשפעה על ביצועי‬ ‫הגדילה אינה ידועה‪.‬‬ ‫סמן חיצוני – על גבי גוף הדג כדוגמת חיתוך סנפיר‪ ,‬סימון על ידי צביעה‪ ,‬קעקוע הדג‪ ,‬תג חיצוני‪ .‬שיטת‬ ‫סימון זו הינה עתיקה ופופולרית ואופיינית לסימון מספר קטן של פרטים‪ ,‬ושימושית במחקרי שדה‪ .‬יתרון‬ ‫השיטה העיקרי הוא יכולת מהירה ופשוטה לזהות את הדגים המסומנים‪.‬‬ ‫סימון כימי –ע"י חשיפת הדג לחומר כימי כדוגמת אוקסיטטרהציקלין (‪ )Oxytetracycline‬או אליזרין‬ ‫(‪ .)alizarin complexone‬החומר נספג בעצמות הדג וניתן לזיהוי על ידי חשיפת אוטוליט הדג והתבוננות‬ ‫תחת מיקרוסקופ פלורוסנטי‪ .‬חשיפת הדג לחומר הסימון נעשית באמצעות טבילה במים המכילים את‬ ‫הסמן הכימי או על יד י הוספתו למזון‪ .‬בשיטה זו ניתן לסמן בצורה פשוטה כמויות גדולות של פרטים‪,‬‬ ‫בעלויות נמוכות‪ .‬החיסרון בשיטה מסוג זה הוא אופן זיהוי הדג המסומן המצריך עבודה רבה וציוד מיוחד‪.‬‬ ‫יש צורך לתת תוקף לפרוטוקול הסימון בהתאם לתנאים המקומיים‪ .‬מידת ההשפעה על קצבי הגדילה לא‬ ‫ברורה‪.‬‬ ‫מטרות המחקר הנוכחי היו למצוא את שיטות הסימון המתאימות ביותר לתנאי אכלוס אמנון הגליל בישראל‪,‬‬ ‫לבדוק את רמת השפעת הסמנים השונים על מדדי הגדילה‪ ,‬השרידות ורמת שימור הסמן לאורך זמן‪.‬‬ ‫לאחר עריכת סקר ספרות רחב נבחרו ארבע שיטות סימון אותם אנחנו מעוניינים לבדוק‪:‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪./‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫תג חיצוני מקודד באורך ‪ 21‬מ"מ‪.‬‬ ‫חיתוך שני קוצים ראשונים בסנפיר הגב‪.‬‬ ‫סימון כימי בעזרת ‪)Oxytetracycline( OTC‬‬ ‫סימון פנימי בשיטת ‪(ׂCoded Wire Tag( CWT‬‬ ‫לאחר רכישת הציוד הנדרש ערכנו סדרת ניסויים הקדמיים לכל אחת משיטות הסימון והתאמת פרוטוקולי‬ ‫העבודה לתנאי העבודה הנדרשים בתחנת גינוסר‪.‬‬ ‫במסגרת העבודה הנוכחית אנחנו עתידים לסמן את הדגים בשלבים שונים במחקר בסמן נוסף לשיטת הסימון‬ ‫הנבדקת לצורך זיהוי פרטים בודדים‪ ,‬ולצורך גידול דגים מטיפולים שונים באותה מערכת גידול‪ .‬שיטת הסימון‬ ‫לצורך זה שנבחרה היינה סימון בצבע (שיטה שמתאימה לצורכי מחקר אך לא מתאימה כשיטה לדגים‬ ‫המאוכלסים בשל פסילת הדג למאכל)‪ .‬בכדי לשלול השפעה של סימון בצבע על ביצועי הגדילה של אמנון‬ ‫הגליל העמדנו מחקר שבא לבדוק מידת השפעת שיטת סימון בצבע על ביצועי הגדילה של אמנון הגליל (ביחד‬ ‫עם בדיקה של אחד הסמנים האפשריים לסימון הדגים המאוכלסים)‪.‬‬ ‫‪ .0‬תג חיצוני ‪ -‬העמדת ניסוי גדילה לבחינת השפעת סימון בתג חיצוני וסימון בצבע על ביצועי הגדילה‬ ‫של אמנון הגליל‪.‬‬ ‫הניסוי נערך במערכת שכללה ‪ 09‬מיכלים של קוב מים כל אחד בתחנה לחקר המדגה בגינוסר‪ ,‬מערכת‬ ‫פתוחה‪ ,‬משך הניסוי ‪ 0//‬ימים‪ ,‬דגי אמנון גליל‪.‬‬ ‫ארבעת הטיפולים בניסוי‪:‬‬ ‫‪ ‬ביקורת‬ ‫‪ ‬תג חיצוני‬ ‫‪ ‬צבע‬ ‫‪ ‬תג ‪ +‬צבע‬ ‫‪015‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪./‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫חיתוך שני קוצים ראשונים בסנפיר הגב – ערכנו סדרה של ניסויים הקדמיים של חיתוכים שונים‬ ‫לבחינת קצב ואופן רגנרציית הסנפיר‪.‬‬ ‫סימון כימי בעזרת ‪ – )Oxytetracycline( OTC‬בסקר הספרות נמצא שישנם סמנים כימיים נוספים‬ ‫אשר נמצאים בשימוש של דגים המאוכלסים לימים ואגמים כדוגמת אליזרין רד )‪)Iglesias et al., 1997‬‬ ‫אך ‪ OTC‬הוא היחיד שרשום שחומר המאושר לשימוש בדגים ובשל הסביבה האקולוגית המדוברת‬ ‫(הכנרת) יש לנושא חשיבות רבה‪ .‬ערכנו מספר ניסיונות הקדמיים של סימון דגים בעזרת ‪ OTC‬על פי‬ ‫נתונים ופרוטוקולים של עבודות רבות שנעשו בארץ ובעולם‪ .‬ערכנו התאמות לפרוטוקולים הקיימים‬ ‫בכל שלבי העבודה‪ ,‬החל בשימוש בחומרי הגלם‪ ,‬באופן וזמן הטבילה‪ ,‬בתקופת הגידול לאחר הטבילה‬ ‫ועד לבדיקת נוכחות הסמן ובאופן טיפול באוטוליט וזיהוי הסמן במיקרוסקופ הפלורוסנטי‪.‬‬ ‫סימון פנימי בשיטת ‪ – )Coded Wire Tag( CWT‬שיטת סימון זו נבחרה בשל גודלו הקטן של התג (‪0‬‬ ‫מ"מ) ועלותו הנמוכה (‪ 1‬סנט)‪ ,‬התג ניתן לזיהוי בעזרת גלאי מתכות מגנטי עם רגישות גבוהה‪ ,‬כאשר‬ ‫כל תג מקודד וניתן לזיהוי פרטני בהתבוננות במיקרוסקופ‪.‬‬ ‫העמדת ניסוי גדילה למשך שנה – שלוש שיטות הסימון נבחנות בתנאים זהים בגידול במיכלים של‬ ‫אחד קוב‪ .‬הניסוי החל בחודש נובמבר ‪ 2102‬ועתיד להימשך עד חודש נובמבר ‪ .210/‬סה"כ סומנו ‪211‬‬ ‫דגים בכל אחת משיטות הסימון‪ 51 ,‬דג בכל מיכל עם ארבע חזרות‪ .‬גודל הדגים בעת הסימון היה ‪91‬‬ ‫גרם‪ ,‬הדגים נשמרו מההטלה הראשונה בעונה בתנאים טובים‪ ,‬אנחנו נחזור על הבדיקה של הסמנים‬ ‫הנבחרים גם בקיץ ‪ 210/‬בדגים במשקל היעד לאכלוס שהוא ‪ 02‬גרם‪.‬‬ ‫תוצאות שנת המחקר הראשונה‬ ‫תג חיצוני ‪ -‬לאורך ‪ 0//‬ימי הניסוי‪ ,‬כל הדגים נשקלו אחת לשלושה שבועות (איור ‪ .)005‬לא נמצאו הבדלים עם‬ ‫מובהקות סטטיסטית בין הטיפולים‪ ,‬הן בקצבי הגדילה (איור ‪ )005‬והן באחוז הגידול היומי (איור ‪ .)009‬מדדי‬ ‫הגוף (‪ )CF‬נמדדו (מקצה הזנב ועד לקצה החותם) באכלוס ובגמר הניסוי (איור ‪ )005‬ולא נמצאו הבדלים בין‬ ‫הטיפולים‪.‬‬ ‫מסקנות מניסוי הגדילה עם תג חיצוני וצבע‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת כלי המחקר מתאימה לעבודה‬ ‫אין מניעה משימוש בסימון בצבע ככלי עזר מחקרי‬ ‫לא נמצאה השפעה של סימון בתג חיצוני על ביצועי הגדילה‬ 019 80 70 60 Weight, g 50 40 30 Control Ex_Tag 20 Colour Ex_Tag+Colour 10 Expon. (Control) 0 21-Apr Expon. (Ex_Tag) 11-May 31-May 20-Jun 10-Jul 30-Jul 19-Aug 8-Sep 28-Sep Expon. (Colour) Date Expon. (Ex_Tag+Colour) ‫ ביצועי הגדילה לאורך תקופת ניסוי התג החיצוני‬:005 ‫איור‬ 2.0% 1.5% SGR 1.22 0.98 1.14 0.92 1.0% 0.5% 0.0% Control Ex_tag Colour Ex_tag + Col Treatment .‫ׂ בגמר ניסוי התג החיצוני‬SGR (specific growth rate) ‫ נתוני‬:009 ‫איור‬ ‫‪015‬‬ ‫איור ‪ :005‬ערכי )‪ CF)condition factor‬בגמר הניסוי‬ ‫חיתוך סנפיר ‪ -‬בניסוי הקדמי נמצא שיכולת הרגנצייה הייתה מהירה‪ ,‬אך לא היה בידנו כלי מדיד לבחינה‬ ‫מדויקת ועל כן בכדי לפתח יכולת זיהוי אמינה ואחידה אנחנו נפתח במסגרת המחקר הנוכחי פרוטוקול‬ ‫רגנרציה של חיתוך סנפיר הגב בהתאם לגודל הדג וטמפ' המים‪.‬‬ ‫‪ – OTC‬במסגרת סדרת ניסויים של סימון בטבילה ב ‪ OTC‬מצאנו שהנושא בעייתי מאוד‪ ,‬ויש חשיבות רבה‬ ‫מאוד לפרטים הקטנים והפרוטוקולים השונים‪ ,‬מפורטים ככל שיהיו לא מספיקים‪ ,‬ערכנו התאמות וחידדנו את‬ ‫פרוטוקולי העבודה לתנאים שלנו אך עד כה לא הצלחנו לזהות את הסימון של החומר הפלורוסנטי באוטוליט‬ ‫של הדג‪ .‬בכדי לשלול שהטעות היא באופן הבדיקה במיקרוסקופ הפלורוסנטי אנחנו עתידים לשלוח דוגמאות‬ ‫של האוטוליטים למעבדה בחו"ל שעוסקת בזיהו טבעות גדילה מסומנות באוטוליטים‪ ,‬כמו כן אנחנו ממשיכים‬ ‫לגדל במקביל דגים שסומנו ולבדוק אחד ל ‪ 15‬ימים את האוטוליטים שכן אחת הסברות היא שניתן לראות‬ ‫טוב יותר את הטבעות רק לאחר הופעת טבעת גדילה חדשה לא מסומנת באוטוליט‪.‬‬ ‫למרות שלא הצלחנו בזיהוי הסמן‪ ,‬נכון להיום התחלנו כן להכניס אותו לניסוי גדילה הארוך מתוך הנחה שניתן‬ ‫להמשיך ולבדוק את פרוטוקול העבודה ובהנחה שאין טעות באופן הטבילה עצמה ניתן יהיה בהמשך תקופת‬ ‫הניסוי לפתח יכולת זיהוי‪.‬‬ ‫‪ – CWT .0‬עם קבלת הציוד‪ ,‬ערכנו סידרת בדיקות ראשונית לצורך למידת אופן השימוש והעבודה עם‬ ‫המכשיר הייחודי‪.‬‬ ‫‪ .2‬העמדת ניסוי גדילה למשך שנה – הניסוי החל בחודש נובמבר ונמצא בעיצומו בימים אלו‪.‬‬ ‫אינפורמציה נוספת‪ ,‬כולל הפנייה לספרות – בדו"ח חיא"ל ‪ T1/2013.‬שהוגש למשרד החקלאות‪.‬‬ ‫‪010‬‬ ‫‪ 1.0/‬איתור אתרי הטלה של אמנונים בליטורל (אמנון גליל‪ ,‬א‪ .‬ירדן‪ ,‬א‪ .‬מצוי)‬ ‫אביטל גזית‪ ,‬מנחם גורן‪ ,‬דייב קמינגס ותמר זהרי‬ ‫במימון משרד החקלאות‬ ‫לדגי הכנרת חשיבות רבה בשמירה על המאזן האקולוגי באגם ועל איכות המים‪ .‬קריסת יבול אמנון הגליל‬ ‫בכנרת משלל של למעלה מ ‪ /11‬טון ב ‪ 2115‬לפחות מ ‪ 01‬טון ב ‪ 2110‬היווה אינדיקטור לבעיה בממשק הכנרת‪.‬‬ ‫לקריסת אוכלוסיית אמנון הגליל יש כנראה מספר סיבות ואחת מהן היא מחסור באתרים מתאימים להטלה‬ ‫במפלסים נמוכים‪ .‬בעיה נוספת עשויה להיות של שרידות נמוכה של הדגיגים במפלסים נמוכים‪ ,‬כאשר חסר‬ ‫בליטורל מסתור מטורפים (אבנים וצמחייה חופית מוצפת) ומקורות מזון‪ .‬רביית אמנונים בכנרת נחקרה בעבר‪,‬‬ ‫עם דגש על אמנון מצוי (גופן וברוטון ‪ – )Bruton & Gophen 1992 ,0909‬אך עבודות אלו נעשו לפני יותר משני‬ ‫עשורים‪ ,‬כאשר טווח תנודות המפלס היה קטן מהנוכחי וכאשר התשתית והכסות הצמחית ברצועת הליטורל‪,‬‬ ‫בה הדגים מקננים‪ ,‬היו שונים מהקיים בשנים האחרונות‪ .‬לשם הבנת צורכי הרבייה של מיני האמנון השונים‬ ‫ובעיקר של אמנון הגליל נדרש מחקר ששלב ראשון בו הוא איתור אתרי ההטלה והערכת התאמתם על ידי‬ ‫מדידת צפיפות הקינון באתרים אלה ואיפיונם (תכסית‪ ,‬צמחיה‪ ,‬עומק)‪ .‬מחקר המשכי יכלול בחינה של זמינות‬ ‫והתאמה של אתרי הגידול של הדגיגים‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ )0( :‬לאתר את אתרי ההטלה של האמנונים הבולטים בכנרת‪ ,‬א‪ .‬גליל‪ ,‬א‪ .‬ירדן וא‪ .‬מצוי; (‪)2‬‬ ‫לקבוע את עונתיות הרבייה ולברר את הקשר בין עוצמת הרבייה לעונתיות; (‪ )/‬לאפיין את אתרי ההטלה‬ ‫מבחינת התשתית‪ ,‬הצמחייה‪ ,‬עומק המים‪.‬‬ ‫בשנה הראשונה של המחקר התמקדנו באיתור אתרי הטלה סביב הכנרת כולה‪ ,‬ובכימות עצמת ההטלה‬ ‫באתרים אלו‪ ,‬עם דגש על מספר אתרים שנדגמו שוב ושוב לאורך כל העונה‪ .‬עקבנו אחר מספר הקינים ליח'‬ ‫שטח לאורך חתכים ניצבים לקו המים או מקבילים לקו המים‪ ,‬תוך כדי אפיון סביבת הדיגום (אופי התשתית‪,‬‬ ‫עצמת הצמחייה‪ ,‬עומק המים‪ ,‬טמפ' המים)‪ .‬בסה"כ נסקרו ‪ 21‬אתרים סביב הכנרת (איור ‪ )000‬לנוכחות קיני‬ ‫אמנונים וכימות שלהם‪ .‬מתחילת אפריל ועד אמצע ספטמבר ‪ 2102‬נדגמו ‪ 025‬חתכים אנכיים ועוד ‪ 91‬חתכים‬ ‫מקבילים לחוף‪ ,‬ב‪ 0/ -‬אתרים; אתרים נוספים נסקרו ללא כימות‪ .‬שיטות העבודה היו כלהלן‪:‬‬ ‫תחנות וזמני הדיגום ‪ :‬תחנות הדיגום שנבחרו מייצגות את מרבית הסוגים השונים של בתי הגידול הקיימים‬ ‫בליטורל‪ .‬התחנות חולקו ל"תחנות ראשיות" – כאלה המייצגות שטח נרחב מליטורל האגם‪ ,‬ו"תחנות משניות"‬ ‫– כאלו המייצגות בתי גידול ספציפיים או תחנות שכבר קיים ייצוג לסוג בית הגידול שלהן בתחנה אחרת‬ ‫(איור ‪ .)000‬התחנות הראשיות נדגמו אחת לשבועיים‪ ,‬המשניות נדגמו בעדיפות נמוכה יותר בהתאם למשאבים‬ ‫ומגבלות מזג אוויר (טבלה ‪ .)2/‬הדיגום התבצע מתחילת אפריל (תחילת הקינון) עד סוף ספטמבר (סיום‬ ‫הקינון)‪.‬‬ ‫‪019‬‬ ‫איור ‪ :000‬מיפוי נוכחות צומח חופי שהוצף עם עליית המפלס של חורף‪-‬אביב ‪ ,2102‬על סמך צילומי אויר (באדיבות‬ ‫רט"ג) מיום ‪ 5‬למאי ‪ ,2102‬כאשר מפלס הכנרת היה במקסימום השנתי וכמות הצומח המוצף מהגבוהה שנצפתה בכנרת‪.‬‬ ‫על המפה מסומנים אתרי הדיגום לקינון אמנונים כעיגולים אדומים‪ .‬עיגולים גדולים – תחנות עיקריות‪ .‬עיגולים קטנים‬ ‫– תחנות משניות או סקרים בלבד‪.‬‬ ‫‪051‬‬ ‫טבלה ‪ :2/‬מיפוי תחנות ותאריכי הדיגום לקינון אמנונים‪ ,‬אפריל עד ספטמבר ‪ .2102‬מיקום תחנות הדיגום באיור‬ ‫‪ .000‬מקרא‪ – 1 :‬לא נמצאו קינים פעילים‪ – 0 ,‬נמצאו קינים פעילים‪ ,‬משבצת ריקה – לא נדגם‪.‬‬ ‫בנוסף לדיגום השגרתי הנ"ל בוצעו שלושה סיורים‪ ,‬בתאריכים ‪ 20/8/12 ,9/7/12 ,21/5/12‬בהם נבדקו באופן‬ ‫כללי ומהיר מספר גדול יחסית של תחנות‪ .‬מטרת הסיורים הייתה לברר האם ישנה פעילות רבייה של אמנונים‬ ‫בתחנות שלא זוכות לדיגום סדיר‪ .‬הבדיקה התבצעה באמצעות שחייה עם משקפת (שנירקול)‪.‬‬ ‫שיטת הדיגום‪ :‬איתור הקינים בוצע באמצעות חתכים ניצבים ומקבילים לחוף‪.‬‬ ‫בחתך ניצב לחוף נקודת ההתחלה היא בקו המים‪ ,‬נ‪.‬צ‪ .‬הנקודה נרשם ע"י מכשיר ‪ . GPS‬מנקודה זו החתך נמשך‬ ‫לתוך המים עד לעומק המקסימאלי האפשרי (לא יותר מ‪ 2.5-‬מ') בהתאם לתנאי הים‪ .‬מרחק ההתקדמות בחתך‬ ‫‪2‬‬ ‫נמדד ע"י מכשיר ‪ GPS‬ואחרי כל מטר של התקדמות התבצעה בדיקה שכללה משבצת מלבנית ששטחה ‪ 2‬מ‬ ‫(מטר התקדמות ומטר מכל צד)‪ .‬בתוך כל משבצת נמדדו עומק הקרקעית וטמפרטורת המים‪ ,‬אופיינו סוג‬ ‫המצע וצפיפות הצמחייה‪ ,‬ונספרו הקינים ‪ -‬כמוסבר בהמשך‪ .‬בסופו של דבר נדגם בכל חתך אנכי מלבן‬ ‫שממוקם בניצב לקו החוף‪ ,‬שרוחבו ‪ 2‬מ' ואורכו כמה עשרות מטרים‪ .‬יחידת הדיגום היא כאמור ‪ 2‬מ‪.2‬‬ ‫בחתך מקביל לחוף העיקרון דומה אך החתך בוצע במקביל לקו החוף ובעומק קבוע שנבחר מראש‪ .‬הבדיקות‬ ‫בוצעו אחת ל‪ 5-‬מ' של התקדמות עם החתך‪ ,‬כלומר ‪ -‬יחידת הדיגום היא ‪ 01‬מ‪ .2‬עומק החתך נקבע לפי‬ ‫התצפיות של החתכים הניצבים‪ ,‬כעומק שבו נצפתה פעילות הקינון הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫אפיון המצע‪ :‬סוגי מצע הקרקעית חולקו לשלוש קטגוריות ראשיות לפי גודל הגרגר – קטן (מסומן ב‪ )S -‬מייצג‬ ‫חרסית‪ ,‬טין וחול‪ .‬בינוני (מסומן ב‪ )M -‬מייצג חצץ וחלוקים קטנים‪ .‬גדול (מסומן ב‪ )L -‬מייצג אבנים שקטרן‬ ‫הממוצע גדול מכ‪ 01-‬סמ'‪ .‬שילוב של המצעים צוין ע"י שילוב אותיות הסימון הנ"ל כאשר סדר האותיות מצביע‬ ‫על דומיננטיות המצע‪ .‬לדוגמא מצע המכיל חול עם אבנים פזורות מסומן כ‪ S&L -‬ומצע המורכב בעיקר אבנים‬ ‫פזורות אך מכיל גם חול מסומן כ‪ .L&S-‬הגדרת סוג המצע נעשתה עבור כל יחידת דיגום וללא התחשבות‬ ‫בשטח שמסביב ליחידת הדיגום‪.‬‬ ‫אפיון הצמחייה‪ :‬הצמחייה במים (צומח חופי שהוצף עם עליית המפלס) חולקה לקטגוריות צפיפות‪ .‬נבחרו‬ ‫חמש קטגוריות מ ‪ 1‬עד ‪ ,1‬כאשר ‪ 1‬מציינת היעדר צמחייה‪ 0 ,‬מציינת צמחייה דלילה‪ 2 ,‬מציינת צמחייה‬ ‫בינונית‪ / ,‬מציינת סבך צמחייה מפותח ו ‪ 1‬מציינת צמחייה שכוסחה ע"י סירה קוצרת והיא חסרת נוף מעל‬ ‫‪050‬‬ ‫לפני המים‪ .‬הגדרת צפיפות הצמחייה נעשתה עבור כל יחידת דיגום וללא התחשבות בשטח שמסביב ליחידת‬ ‫הדיגום‪.‬‬ ‫מדד ה"לגונה"‪ :‬בנוסף לסוג מצע וצפיפות צמחייה צוין גם מדד "לגונה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬אזור המוגן יחסית (ע"י‬ ‫טופוגרפיה או ע"י צמחייה צפופה) מפני גלים‪ .‬מקומות שהיו מוגנים מפני פעילות הגלים ע"י טופוגרפיה או‬ ‫סבך צמחייה צפוף סומנו "‪ "0‬ואילו מקומות שהיו חשופים לפעילות הגלים סומנו ב‪ ."1" -‬ניתוח נתוני ה"לגונה"‬ ‫יוצג בדוחות עתידיים‪.‬‬ ‫זיהוי וספירת קינים‪ :‬קיני אמנונים (איור ‪ )009‬הם לרוב גומות חפורות בקרקעית האגם‪ ,‬מנוקות מאצות‬ ‫ומחלקיקים אחרים‪ ,‬שקוטרן גדול מאורך הדג המקנן‪ ,‬הן זוהו לרוב כגומה בעלת תחתית בהירה בקרקעית‬ ‫(איור ‪009‬ג')‪ .‬במקומות בהם התשתית סלעית ניתן היה למצוא גם קינים שהם שקע בינות האבנים שנוקה‬ ‫מחומר אורגני וחלקיקים אחרים (איור ‪009‬ד')‪ .‬אמנון מצוי מקנן גם במחילות שחפורות מתוך גומת האם (איור‬ ‫‪009‬א')‪ .‬נספרו כל הקינים הפעילים שנצפו בחתך‪ .‬בקינים לא פעילים הצטבר עם הזמן חומר אורגני או אחר‪,‬‬ ‫קינים כאלו לא נספרו‪.‬‬ ‫איור ‪ :009‬קיני אמנונים בכנרת‪ ,‬קייץ ‪ .2102‬א‪ .‬מחילות של אמנון מצוי בסבך צמחייה‪ .‬ב‪ .‬ריכוז צפוף של קיני מחילות של‬ ‫אמנון מצוי בחוף הרחצה של מלון חוף גינוסר שנחשפו לאחר ירידת המפלס‪ .‬ג‪ .‬קן גומה פעיל טיפוסי שמרכזו בהיר‪ .‬ד‪.‬‬ ‫גומחה בינות הסלעים (מסומנת בחץ) שמשמשת לקינון באזור אבני‪ .‬צילומים‪ :‬דייב קמינגס‪.‬‬ ‫‪052‬‬ ‫מיפוי עצמת הצומח החופי המוצף מים לפי תצלומי אויר‪ :‬פיזור הצומח החופי שהוצף במים עם עליית המפלס‬ ‫של חורף ‪ ,210230/‬מופה מתצלומי אויר‪ .‬המיפוי התבסס על סדרה של יותר מ‪ 911-‬צילומי אויר של כלל חופי‬ ‫הכנרת שצולמו על ידי אסף דורי‪ ,‬רט"ג‪ ,‬ממטוס קל שחג סביב הכנרת בגובה נמוך ב‪ 5-‬למאי ‪ ,2102‬כשמפלס‬ ‫הכנרת היה במקסימום השנתי‪ -200./2 ,‬מ'‪ .‬על סמך הצילומים צבענו על מפה אילמת שקופה (שהונחה על‬ ‫מפה טופוגרפית לזיהוי המיקום של כל צילום אויר) את חופי הכנרת לפי ‪ /‬קטגוריות‪ :‬צמחייה מוצפת צפופה‪,‬‬ ‫צמחייה מוצפת פזורה או ללא צמחייה‪ .‬רמת הדיוק לא משתווה למה שניתן היה לעשות באמצעות עיבוד‬ ‫איור ממוחשב‪ ,‬אבל עדיין המפה מספקת איור כולל של פיזור שלשת הקטגוריות של כיסוי צומח סביב הכנרת‪.‬‬ ‫המהלך העונתי וצפיפות הקינים‬ ‫קינים של אמנונים משלשת המינים נצפו בחופים שונים סביב הכנרת החל מה‪ 5-‬לאפריל כאשר בוצע הסקר‬ ‫הראשון‪ ,‬עדיין ללא דיגום כמותי‪ ,‬ועד ל‪ 22-‬בספטמבר בו בוצעו המדידות האחרונות לעונה‪ ,‬כלומר במשך קרוב‬ ‫לששה חודשים‪ .‬באופן בולט‪ ,‬עצמת הקינון הייתה גבוהה יותר בין אפריל ליוני ודעכה ביולי‪ .‬באוגוסט כמעט‬ ‫ולא נצפו יותר קינים‪ ,‬אך בתחנת דיגום אחת (שיזף) עדיין נצפו קינים של אמנון מצוי ב‪ 22-‬לספטמבר (איור‬ ‫‪ .)020‬השונות בצפיפות הקינים בזמן ובמרחב הייתה גבוהה‪ ,‬בתוך ובין אתרים‪ .‬שונות גדולה זו מתבטאת‬ ‫בסטיות התקן הגדולות שבאיורים ‪.021,020‬‬ ‫הדפוס העונתי של צפיפות ממוצעת של הקינים השתנה ממקום למקום‪ .‬למשל‪ ,‬בחוף שיזף (איור ‪ )020‬ובחוף‬ ‫צאלון ( לא מוצג) שיא הקינון היה באפריל ואחריו נצפתה דעיכה‪ .‬בצינברי‪ ,‬מגדל דרום ובזאכי השיא היה‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬במאי‪-‬יוני (איור ‪ .)020‬ראוי לציין כי בזאכי התחלנו לדגום רק בסוף מאי ולא ידוע מה היה מצב‬ ‫הקינון שם באפריל‪ .‬בחוף צאלון השיא היה בסוף מאי עם דעיכה כבר ביוני (נתונים לא מוצגים)‪ .‬ריכוזי הקינים‬ ‫הגבוהים ביותר נצפו בזאכי ובשיזף‪ .‬באוגוסט לא נצפו קינים או בודדים בלבד‪ ,‬של אמנון מצוי‪ ,‬לרוב במים‬ ‫שעומקם כ‪ 0.5-2-‬מ'‪ .‬בספטמבר באופן יוצא דופן נמצא ריכוז גבוה של קיני אמנון מצוי בשיזף‪.‬‬ ‫איור ‪ :021‬המהלך העונתי של צפיפות ממוצעת של קיני אמנונים (מס' קינים ל‪ 011-‬מ"ר) בכנרת‪ .‬הערכים המוצגים הם‬ ‫ממוצעים וסטיות תקן של צפיפות הקינים בסך כל התחנות שנבדקו בתקופה של שבועיים‪ ,‬החל מאמצע אפריל (חודש‬ ‫‪ )1.5‬ועד ספטמבר (חודש ‪ ,2102 )9‬על סמך החתכים הניצבים לחוף‪.‬‬ ‫‪05/‬‬ ‫איור ‪ :020‬המהלך העונתי של צפיפות ממוצעת של קיני אמנונים (מס' קינים ל‪ 011-‬מ"ר) במספר תחנות נבחרות‪ .‬הערכים‬ ‫המוצגים הם ממוצעים וסטיות תקן של צפיפות הקינים לאורך חתכים ניצבים‪ .‬סטיות התקן מראות את השונות‬ ‫הצפיפות הקינים בין חתכים שבוצעו באותו תאריך דיגום ובאותה תחנה‪.‬‬ ‫תשתית וצמחייה‬ ‫באיור ‪ 022‬מוצגים נתונים מהחתכים האנכיים מתחנות שיזף וצינברי כדוגמא‪ .‬בכל תחנה‪ ,‬מוצגת התפלגות‬ ‫סוגי התשתית (למעלה) והתפלגות קטגוריות הצמחייה (למטה) בסך כל משבצות הדיגום לאורך עונת הדיגום‬ ‫כולה‪ .‬כמו כן מוצגים בעמודות מספרי הקינים ל‪ 011‬מ‪ 2‬של כל קטגוריה של תשתית (למעלה) או צומח (למטה)‪.‬‬ ‫בחוף שיזף סוג התשתית הנפוץ ביותר בחתכים היה חולי (‪ 051 ,S‬מ‪ ,2‬איור ‪022‬א') וקטגורית הצמחייה הנפוצה‬ ‫הייתה קטגוריה ‪ 2‬של צמחיה בצפיפות בינונית (‪ 521‬שנצפה בחתכים מ‪ 2‬איור ‪022‬ג')‪ .‬למרות שקטגורית‬ ‫התשתית הדקה הייתה באופן בולט הנפוצה ביותר‪( ,‬כ‪ 01%-‬מסה"כ השטח שנדגם) הדגים בחרו לקנן בעיקר‬ ‫במקומות בהם הקרקעית הייתה מגוונת עם שילוב של אבנים קטנות עם חול (‪ )M+S‬או אבנים גדולות עם‬ ‫חול (‪( )L+S‬איור ‪022‬ב')‪ .‬באשר לצמחייה‪ ,‬המקום המועדף לקינון היה עם צמחיה בינונית (קטגוריה ‪ )2‬או‬ ‫דלילה (קטגוריה ‪ )0‬ובחרו פחות לקנן במקומות ללא צמחייה או צמחיה סבוכה או קצורה (איור ‪022‬ד')‪.‬‬ ‫בחוף צינברי קטגורית ‪( L &S‬אבנים ‪ +‬חול) היתה הנפוצה ביותר (‪ 501‬מ‪ )2‬אם כי גם קטגורית האבנים‬ ‫הגדולות (‪ )L‬וקטגורית אבנים בינוניות וגדולות (‪ (M &L‬היו שכיחות (איור ‪022‬ה')‪ .‬בחוף זה שלוש קטגוריות‬ ‫של צמחיה היו נפוצות‪ :‬קטגורית ‪( 1‬ללא צמחיה)‪( 0 ,‬צמחיה דלילה) ו‪( 2-‬צמחיה בינונית) (איור ‪022‬ז')‪ .‬הדגים‬ ‫העדיפו לקנן במקומות בהם התשתית הייתה משולבת אבנים ‪ +‬חול (איור ‪022‬ו') ובאופן בולט לא קיננו‬ ‫במקומות ללא חול (קטגורית ‪ ,)L&M‬אם כי נמצא קינון גם בתשתית אבנית בלבד‪ .‬לגבי הצמחייה – הדגים‬ ‫העדיפו באופן בולט צמחייה דלילה על כל קטגוריות הצמחיה האחרות (איור ‪ 022‬ח')‪.‬‬ ‫‪051‬‬ ‫איור ‪ :022‬פיזור סוגי התשתית (למעלה) והצמחייה (למטה) בחתכי הדיגום (דיאגרמות פאי‪ ,‬משמאל) וריכוזי הקינים ב‪-‬‬ ‫‪ 011‬מ‪ 2‬של כל סוג תשתית או צמחיה (מימין) בחוף שיזף ובחוף צינברי בהתבסס על כל חתכים הניצבים שנדגמו בין‬ ‫אפריל לספטמבר ‪ .2102‬קטגוריות המצע‪ =S :‬דק גרגר‪ =M ,‬גודל בינוני‪ =L ,‬אבנים גדולות וסלעים‪ .‬בשילובים מופיע‬ ‫האלמנט הנפוץ יותר ראשון משמאל‪ .‬קטגוריות הצמחייה‪ =1 :‬ללא צמחיה‪ =0 ,‬צמחיה מוצפת דלילה‪ =2 ,‬צמחיה מוצפת‬ ‫בינונית‪ =/ ,‬צמחיה מוצפת עבותה‪ =1 ,‬צמחיה קצורה ללא נוף מעל המים‪.‬‬ ‫באיור ‪ 02/‬מוצגים הנתונים שנאספו בכל התחנות במהלך כל חודשי הדיגום תוך שילוב של סוגי התשתית‬ ‫והצמחייה‪ .‬באופן בולט‪ ,‬סוג התשתית הנפוץ ביותר סביב הכנרת באביב וקייץ ‪ 2102‬היה חולי עם צמחיה‬ ‫מקטגוריות ‪ 1‬עד ‪ , /‬תשתית בגודל בינוני עם צמחיה מאותן ‪ 1‬קטגוריות הייתה השנייה בתדירותה (איור ‪02/‬‬ ‫למעלה)‪ .‬האמנונים העדיפו לקנן במקומות בהם התשתית הייתה מגוונת (איור ‪ 02/‬למטה) והייתה מבניות‬ ‫אביוטית (אבנים) או ביוטית (צמחים)‪ .‬ריכוזי הקינים הגבוהים נמצאו במקומות חוליים אך בקרבת אבנים או‬ ‫צמחיה‪ ,‬ולא במקומות חוליים חסרי צמחייה או אבנים‪ .‬קטגוריות התשתית בהן נמצאו רוב הקינים היו‬ ‫במקומות בהן הייתה תערובת של תשתית חולית עם אבנים (כאשר החול דומיננטי) או לחילופין תשתית‬ ‫אבנית עם חול (כאשר המרכיב האבני דומיננטי)‪ .‬באזורים של חול בלבד‪ ,‬ללא אבנים‪ ,‬הקינים נמצאו לרוב‬ ‫בנוכחות צמחיה‪ .‬קטגוריות הצמחייה דלילה והבינונית שתיהן התאימו והיו עדיפות על קטגורית הצמחייה‬ ‫העבותה‪ .‬לגבי צמחייה לאחר כיסוח – מסד הנתונים שלנו קטן וקשה לקבוע מגמות‪.‬‬ ‫בשנה הראשונה מצאנו שלא היה קינון כלל בשני סוגי חופים‪ :‬בינות סבך אשלים צפוף (ברוב איזור הבטיחה‬ ‫ובוילה מלצ'ט) ובחופים ללא צמחייה מוצפת (גופרה‪ ,‬ג'ינו‪ ,‬מבואות מפרץ אמנון‪ ,‬כפר נחום‪ ,‬גופרה)‪ .‬מאחר‬ ‫ומדובר בנתונים ראשוניים מוקדם עדין להכליל בהקשרים הנ"ל‪.‬‬ ‫‪055‬‬ ‫איור ‪ :02/‬למעלה‪ :‬התפלגות משבצות הדיגום לפי סוגי התשתית והצמחייה בכלל חתכי הדיגום הניצבים (‪ 025‬חתכים)‬ ‫והאופקיים (‪ 91‬חתכים) שנדגמו בחופי הכנרת בין אפריל לספטמבר ‪ .2102‬למטה‪ :‬ממוצעי ריכוזי הקינים ב‪ 011-‬מ‪ 2‬עבור‬ ‫כל סוג תשתית או צמחיה‪ .‬קטגוריות המצע‪ =S :‬דק גרגר‪ =M ,‬גודל בינוני‪ =L ,‬אבנים גדולות וסלעים‪ .‬בשילובים מופיע‬ ‫האלמנט הנפוץ יותר ראשון משמאל‪ .‬קטגוריות הצמחייה‪ =1 :‬ללא צמחיה‪ =0 ,‬צמחיה מוצפת דלילה‪ =2 ,‬צמחיה מוצפת‬ ‫בינונית‪ =/ ,‬צמחיה מוצפת עבותה‪ =1 ,‬צמחיה קצורה ללא נוף מעל המים‪.‬‬ ‫עומק המים המועדף באתרי ההטלה‬ ‫מאמץ הדיגום הגדול בי ותר היה במים הרדודים‪ ,‬ככל שעלה עומק הדיגום השטח הנדגם פחת – למעט‬ ‫בחודשים יולי ואוגוסט כאשר נעשה מאמץ דיגום גדול יותר גם בעומקים שבין ‪ 2 – 0.5‬מ' (איור ‪ 021‬למעלה)‪.‬‬ ‫במשך כל העונה‪ ,‬עיקר הקינון נעשה במים הרדודים ביותר‪ ,‬בעומק שבין ‪ 1.5 – 1‬מ'‪ ,‬אך נמצאו גם שיאי קינון‬ ‫במים שבין ‪ 2 – 0.5‬מ' בחודשים מאי ויוני (איור ‪ 021‬למטה)‪.‬‬ ‫‪059‬‬ ‫איור ‪ :021‬צפיפות קינים ביחס לעומק המים וזמן הדיגום‪ .‬משבצות ריקות מציינות שלא נדגם צירוף העומק והחודש‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫פילוג לפי מין הדג‪:‬‬ ‫שיטת העבודה לא אפשרה קביעה מדויקת של מין הדג שיצר את הקן הנדגם כי לרוב הדגים ברחו כשהתקרבנו‪.‬‬ ‫כדי לקבוע במדויק לאיזה מין שייך קן מסוים יש לתפוס את הדגים המקננים‪ ,‬לספור ולזהות אותם‪ ,‬משימה‬ ‫שתבוצע בשנה השניה (ע"י דיגום באלקטרושוקר)‪ .‬עם זאת‪ ,‬היו מקומות בהם הדגים לא ברחו מהקן‪ ,‬בעיקר‬ ‫אמנון ירדן‪ ,‬וניתן היה לזהות אותם‪ .‬בנוסף‪ ,‬רק אמנון מצוי חופר מחילות (אם כי הוא יוצר גם קיני גומה) ולכן‬ ‫כשנצפו קיני מחילות ניתן היה לשייך אותם למין זה בלבד‪ .‬בזאכי נצפו בתחילת העונה כמעט רק קינים של‬ ‫אמנון ירדן ובסוף העונה אמנון מצוי‪ .‬בשיזף נמצא אמנון הגליל בתחילת העונה‪ ,‬אך בהמשכה הוא נעלם (אולי‬ ‫גם עקב דייג מאסיבי בו צפינו באתר זה במהלך אפריל) ורוב הקינון היה של שני המינים הנוספים‪ .‬סיבה‬ ‫אפשרית שאמנון גליל מקנן בעומקים גדולים יותר‪ .‬בשנת המחקר השנייה נבצע גם סקרי הטלה באתרים‬ ‫שונים סביב הכנרת בצלילה ‪ SCUBA‬עד לעומק של כ‪ 01-‬מ'‪.‬‬ ‫‪055‬‬ ‫מיפוי עצמת הצומח החופי המוצף‪:‬‬ ‫עקב הקשר שנמצא בין קינון דגים לנוכחות צמחיה עלתה השאלה‪ :‬איזה אחוז מליטורל הכנרת הרדוד היה‬ ‫מכוסה בצמחיה מוצפת בעונת הרבייה? התשובה לגבי אביב ‪ 2102‬ניתנת במפה שבאיור ‪ .0‬כ ‪ 15%‬מהמים‬ ‫הרדודים בכנרת הכילו צמחיה מוצפת צפופה‪ 09% ,‬צמחיה דלילה ו‪ /9%-‬היו ללא צמחיה כלל‪ .‬האזורים ללא‬ ‫צמחיה היו בעיקר במזרח הכנרת בקטע שמעין גב עד כורסי‪ ,‬במערב הכנרת באזור טבריה רבתי‪ ,‬בחופי רחצה‬ ‫ובשפכי נחלים‪ .‬צמחיה עבותה נרשמה בדרום הכנרת‪ ,‬בקטע מצפון לטבריה ועד חוקוק ובאיזור הבטיחה‪.‬‬ ‫מסקנות ביניים על סמך נתוני שנת המחקר הראשונה‪:‬‬ ‫‪ )0‬שיא עונת הרבייה של האמנונים בשנת ‪ 2102‬היה בין אמצע אפריל לאמצע יוני‪ ,‬בתקופה בה חל איסור על‬ ‫דייג בשמורת הבטיחה (כלומר‪ ,‬הממצאים מאששים את הידוע)‪.‬‬ ‫‪ )2‬הפיזור המרחבי של הקינים היה הטרוגני מאד‪ ,‬בין תחנות דיגום‪ ,‬ובאותה תחנה כולל לאורך אותו חתך‪.‬‬ ‫צפיפות הקינים ל‪ 011-‬מ‪ 2‬נעה בין אפס למאות קינים‪ ,‬כאשר הממוצע היה כ ‪ /1‬קינים ל‪ 011-‬מ‪ 2‬אפיין את‬ ‫שיא עונת ההטלה‪ .‬אתרי ההטלה היו פזורים סביב האגם כולו ולא רק באזור הבטיחה‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬בסבך‬ ‫האשלים שמאפיין את רוב שמורת הבטיחה לא נצפה קינון כלל‪.‬‬ ‫‪ )/‬הממצאים הראשוניים מצביעים כי אמנונים העדיפו באופן בולט לקנן על תשתית חולית בצמוד לאבנים או‬ ‫לצמחייה ונמנעו לקנן באזורים חוליים חשופים לגמרי מכל מסתור‪ ,‬או בסבך אשלים צפוף‪.‬‬ ‫‪ )1‬באפריל ומאי האמנונים קיננו במים הרדודים מאד (פחות מ‪ 1.5-‬מ')‪ .‬החל מיוני הם קיננו גם במים עמוקים‬ ‫יותר‪ ,‬של ‪ 0-0.5‬מ'‪.‬‬ ‫‪ )5‬למרות שבמקרים רבים לא יכולנו לקבוע בוודאות את מין האמנון אותו יש לשייך כל קן‪ ,‬קינון של אמנון‬ ‫מצוי ואמנון ירדן נצפו בתדירות גבוהה יותר משל אמנון הגליל‪ .‬בשנת המחקר השנייה נחפש הטלות של‬ ‫אמנון גליל במים עמוקים יותר מ‪ 2-‬מ'‪.‬‬ ‫גופן מ' וברוטון מ'‪ .0909 .‬טבח בבטיחה‪ .‬טבע וארץ ‪./0:50-55‬‬ ‫‪Bruton, M. N. and M. Gophen (1992). The effect of environmental factors on the nesting and‬‬ ‫‪courtship behaviour of Tilapia zillii in Lake Kinneret, Israel. Hydrobiologia 239(3): 171-178.‬‬ ‫‪ 1.01‬בחינת השפעת דילול לבנונים על איכות המים‪ ,‬ע"י שימוש במודל אקולוגי‬ ‫גדעון גל ואיל אופיר בשיתוף עם ג'ימי שפירו (אגף הדיג) ומנחם גורן (אונ' תל אביב)‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫דג הלבנון הוא מין מרכזי באוכלוסיות הדגים בכנרת אשר שימש במשך שנים רבות כאחד מהדגים המסחריים‬ ‫העיקריים עבור תעשיית השימורים‪ .‬הדרישות של התעשייה היא לאספקה של דגים בגודל מינימאלי של ‪021‬‬ ‫‪050‬‬ ‫מ"מ‪ .‬ואכן במשך שנים הכנרת סיפקה לתעשייה זו כמות של כ‪ 0111 -‬טון לשנה‪ .‬בעונת הדיג של ‪ 099/31‬חלה‬ ‫קריסה בשלל והוא היה כ‪ 01% -‬מאלו של השנים שקדמו לו‪ .‬בנוסף לא ניתן היה לשווק את מרבית הלבנונים‬ ‫שנתפסו כיוון שהם היו מתחת לגודל הנדרש ע"י התעשייה‪ .‬הועלו השערות שונות לגבי הסיבות למצב זה‪,‬‬ ‫בהם‪ :‬דיג יתר של דגים בוגרים בשנתיים שלפני הקריסה‪ ,‬חוסר מזון עקב ירידת כמות הזואופלנקטון‪ ,‬תמותה‬ ‫גדולה של דגים עקב טמפרטורת מים נמוכה ואולי אף שילוב של כל הגורמים הללו‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 0991‬החלה לפעול בכנרת תוכנית "דילול הסרדינים" מתוך מטרה של צמצום האוכלוסייה על מנת‬ ‫להקטין את לחץ הטריפה שלהם על הזואופלנקטון‪ ,‬וכתוצאה הגדלת מצאי המזון עבור הפריטים שנשארו‬ ‫באגם‪ .‬ההנחה הייתה שעלייה במצאי המזון יאפשר מצב גוף טוב יותר ודגים גדולים יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הונח כי‬ ‫הקטנת לחץ הטריפה של הלבנון על הזואופלנקטון תגרור התאוששות וגידול של אוכלוסיית הזואופלנקטון‬ ‫ובעקבות כך לחץ רעיה גדול יותר על הפיטופלנקטון מה שאמור לשפר את איכות המים בכנרת‪ .‬במסגרת‬ ‫תוכנית הדילול הוצאו מהאגם בין השנים ‪ 0991-2119‬כמות של ‪ /11-911‬טון לבנונים מידי שנה‪ ,‬במרביתם לא‬ ‫בוצע כל שימוש מסחרי והם נקברו במזבלות סמוכות לאחר הוצאתם (איור ‪ .)025‬למרות תוכנית הדילול‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 211135‬התרחשה שוב קריסה של הדיג המסחרי של הלבנון‪ ,‬זאת כאשר הדגים אשר נידוגו לא הגיעו‬ ‫לגודל המסחרי דבר שהעיד על מצב קשה של האוכלוסייה‪.‬‬ ‫איור ‪ :025‬הוצאת לבנונים וקבירתם במזבלת מנחמיה (צילום ג'ימי שפירו)‪.‬‬ ‫ב‪ 2119 -‬נערכה סדנת מומחים אשר דנה במידת ההצלחה של תוכנית הדילול להשיג את מטרותיה וסוכמה ע"י‬ ‫זהרי וגזית‪ .‬החוקרים הסכימו בין השאר על הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫• מבין המטרות שהובילו לדילול אוכלוסיית הלבנון‪ ,‬השמירה על איכות המים היא המשמעותית ביותר ויש‬ ‫לבחון את הצלחת הפעולה לאור מטרה זו‪.‬‬ ‫• החל מתחילת תוכנית הדילול נמצא מתאם חיובי בין כמות הדילול לכמות הזואופלנקטון‪ ,‬כלומר בשנים‬ ‫שבהם הוצא יותר לבנון מהאגם הייתה ביומסה גדולה יותר של הזואופלנקטון‪ .‬אולם לא ברור האם‬ ‫הסיבה היא כי הדילול שיפר את הביומסה של הזואופלנקטון או שהסיבה בעטיה היו יותר לבנונים היא‬ ‫כי ביומסת הזואופלנקטון הייתה גדולה יותר‪.‬‬ ‫• לא נמצא מתאם בין כמות הזואופלנקטון באגם לכמות הפיטופלנקטון הכללי או זה שנאכל‪.‬‬ ‫‪059‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אין עדויות לכך שדילול הלבנונים שיפר את איכות המים‪ ,‬החוקרים אף הצביעו על כי מאז ‪ 0991‬איכות‬ ‫המים פחתה ויציבות המערכת האקולוגית נפגעה‪ ,‬אולם יתכן וזה קשור לתהליכים אחרים המתרחשים‬ ‫באגם (שינוי מפלס‪ ,‬שנוי כניסת נוטרינטים ועוד)‪.‬‬ ‫חוסר הצלחה של הדילול להשיג את מטרת שיפור הגדלת גודל היחסי של הלבנונים‪.‬‬ ‫לאור זאת המליץ צוות המומחים להפסיק את הדילול ולבצע מחקרים שיעזרו בהבנת הגורמים המשפיעים על‬ ‫אוכלוסיית הלבנון‪ ,‬על השפעת הלבנון על אוכלוסיית הזואופלנקטון ועל הקשרים בין הזואופלנקטון‬ ‫לפיטופלנקטון‪.‬‬ ‫אופק (‪ )2101‬בחן את הקשר שבין הלבנון לזואופלנקטון ובמסגרת מחקרו הוא בדק בשישה דיגומים‬ ‫את מקורות התזונה של ‪ 021‬דגי לבנון‪ .‬במקביל לדיגום הדגים בוצע דיגום של הזואופלנקטון על מנת לבחון‬ ‫את הרכב ומידות הזואופלנקטון אשר היה זמין לדגי הלבנון‪ .‬מסקנות המחקר היו כי הלבנון מפעיל לחץ טריפה‬ ‫על הזואופלנקטון‪ ,‬אולם לא נמצאו עדויות שלחץ הטריפה הוא חזק ושהלבנון מקיים בקרה עלית על‬ ‫הזואופלנקטון‪ .‬מעבר לכך המחקר בשילוב מחקרים קודמים מראה כי דגי הלבנון טורפים פי ‪ /./‬יותר קופפודים‬ ‫מאשר קלדוצירה ומעט רוטיפרים‪ .‬לנתון זה משמעות רבה בהבנת השפעות השינויים בביומסה של הלבנון‪.‬‬ ‫בשל המשולש הטרופי שנוצר בין דגי הלבנון‪ ,‬הזואופלנקטון הטורף (הקופפודים הבוגרים) והזואופלנקטון‬ ‫הצמחוני (הקלדוצירה) הרי שהפחתת הביומסה של הזואופלנקטון ע"י הלבנון הוא בעיקר של הזואופלנקטון‬ ‫הטורף וכתוצאה ישנה ירידה בלחץ הטריפה על הזואופלנקטון הצמחוני‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עלייה בביומסה של‬ ‫הזואופלנקטון הטורף מלווה בעלייה בלחץ הטריפה על קלדוצירה ורוטיפרים ועקב כך ירידה ברעיה על האצות‪.‬‬ ‫כך שדילול הלבנון למעשה עלול ליצור מצב בו נפגעת איכות המים עקב פגיעה במיני זואופלנקטון אשר‬ ‫אוכלים את האצות (אופק ‪.)2101‬‬ ‫המודל האקולוגי של הכנרת‬ ‫במסגרת פרויקט " פיתוח ויישום מודל דיג לכנרת לשיפור ממשק הדיג" המבוצע במעבדה‪ ,‬נבנה מודל של‬ ‫מארג המזון של הכנרת (בדגש מיני הדגים) תוך שימוש בתוכנות ‪ .)Ecopath with Ecosim( EwE‬התוכנה ניתנת‬ ‫לשימוש בחינם‪ ,‬היא מתפתחת ומתעדכנת במקביל ע"י מספר רב של משתמשים וחוקרים‪ ,‬נמצאת בשימוש‬ ‫במקומות רבים בעולם‪ ,‬וזוכה לפופולאריות גוברת (ראה אתר התוכנה ‪ .)www.ecopath.org -‬במסגרת תוכנת‬ ‫‪ EwE‬יש לבנות תחילה מודל מאזני‪ ,‬סטטי‪( ,‬מודל מהסוג ‪ )Ecopath‬ועל בסיסו ניתן לפתח מודל דינאמי (מודל‬ ‫מסוג ה‪ )Ecosim -‬המאפשר לבחון סימולציות שונות לאורך זמן (‪.)Christensen and Maclean 2011‬‬ ‫מבנה המודל בכנרת תואם את המערכת האקולוגית ונקבע על בסיס מארג המזון המוכר בכנרת קרי‪ :‬חומרי‬ ‫רקב‪ ,‬חיידקים‪ ,‬פיטופלנקטון‪ ,‬זואופלנקטון‪ ,‬דגים וקורמורנים (איור ‪ .)029‬קבוצות הדגים שנקבעו במודל הם‪:‬‬ ‫שפמנונים (מכונה במודל ‪ ,(Catfish‬ביניות (‪ ,)Barbel‬קרפיונים (‪ ,)Carpio‬קיפונים )‪ )Mugilids‬צעירים ובוגרים‪,‬‬ ‫כסיפים (‪ (Silver carp‬צעירים ובוגרים‪ ,‬אמנון גליל (‪ )Sarotherodon galilaeus‬צעירים ובוגרים‪ ,‬אמנון מצוי‬ ‫(‪ )zillii‬אמנון ירדן )‪ (Oreochromis aureus‬לבנון כנרת )‪ (Lavnun‬וכל השאר (‪ )all the rest‬שזאת קבוצת דגים‬ ‫המביאה לידי ביטוי את יתרת הדגים באגם המשפיעים על מארג המזון‪.‬‬ ‫לצורך קביעת הפרמטרים של המודל עבור הרכיבים של הפיטופלנקטון והזואופלנקטון השתמשנו בחלוקת‬ ‫קבוצות הדומה לחלוקה הקיימת ב‪"-‬מודל כנרת"‪ .‬על פי חלוקה זו הפיטופלנקטון מורכב משבע קבוצות‪:‬‬ ‫הפרידיניום (‪ ,)Peridinium gatunense‬קבוצת כחוליות מקבעת חנקן המיוצגת ע"י ה‪, Aphanizomenon-‬‬ ‫קבוצה של כחוליות שאינן מקבעות חנקן המיוצגת ע"י ה‪ ,Microcystis -‬קבוצת צורניות המיוצגות ע"י ה‪-‬‬ ‫‪ , Aulacoseira‬שתי קבוצות כללית המייצגת בין השאר את מיני הירוקיות ונקראת ‪ Nanoplankton‬ו‪-‬‬ ‫‪ Nanoplankton2‬וקבוצה המייצגת את האצה החוטית ‪ .Debarya sp.‬את הזואופלנקטון חילקנו לשלוש קבוצות‬ ‫‪091‬‬ ‫פונקציונאליות‪ :‬טורפים‪ ,‬צמחוניים‪ ,‬ומיקרוזואופלנקטון‪ .‬נקבעו שני סוגים של ציי דיג‪ :‬האחד של רשתות‬ ‫הקפה (סקלבה) והשני של רשתות עמידה‪ .‬להרחבה בנושא ראה דו"ח מעבדה לשנת ‪.2100‬‬ ‫על מנת לבחון משמעות דילול עתידי של הלבנון‪ ,‬נבנה מודל מסוג ‪ Ecopath‬הלוקח בחשבון את השנים ‪0991-‬‬ ‫‪ ,0995‬לאחר שלב בדיקת הנתונים המודל מופעל ולמעשה בוחן את טיב הקשרים‪ ,‬קיום של כל הקשרי התזונה‬ ‫הנכונים (איור ‪ )029‬ובסופו של דבר המודל מצביע על כך שהמערכת "מאוזנת" שמשמעה כי היא יכולה‬ ‫להתקיים‪ .‬הרצה זו של המודל למעשה מחשבת את הביומסה של הדגים בכלל ושל הלבנון בפרט‪ ,‬כך‬ ‫שמתקבלת תוצאה המשקפת את הביומסה אותה המודל חישב‪.‬‬ ‫לצורך כיול המודל נבנה קובץ נתונים (‪ )Time series‬לשנים ‪ 0999-2100‬המכיל את נתוני ביומסה של האצות‬ ‫והזואופלנקטון‪ ,‬כמות הקרומורנים שחורפים בכנרת‪ ,‬ביומסת הדגיגים שאוכלסו מידי שנה בכנרת (קיפון‪ ,‬כסיף‬ ‫ואמנון הגליל)‪ ,‬מאמץ הדיג ושלל הדיג‪ .‬הרצה של תקופה זו מהווה בעצם את הרצת הבסיס לכל הרצת תרחיש‪.‬‬ ‫באופן זה הבסיס לבחינת התרחיש נשען על מצב עדכני של הכנרת בו התרחשו שינויים במארג המזון בכנרת‬ ‫כגון מופע תדיר ועוצמתי יותר של כחוליות ושונות רב‪-‬שנתית גדולה בשלל הדיג‪ ,‬בעיקר זה של אמנון הגליל‬ ‫אשר ירד לשפל בשנת ‪.2110‬‬ ‫איור ‪ :029‬קשרי ההזנה במארג המזון בכנרת כפי שחושב ע"י המודל‪ .‬העיגולים מייצגים את המינים והקבוצות השונות‬ ‫הכלולות במודל והקווים את מעבר האנרגיה בין הקבוצות והמינים‪ .‬עובי הקו מבטא את מידת מעבר האנרגיה בין‬ ‫קבוצות‪ .‬ככל שהקו עבה יותר כך מעבר האנרגיה גדול יותר‪ .‬העיגול הכחול מייצג את הלבנון‪ .‬הקווים האופקיים‬ ‫והמספרים לידם מייצגים את הרמה הטרופית‪.‬‬ ‫על מנת להבין את השינוי שיווצר כתוצאה מדילול של לבנונים‪ ,‬בוצעה סימולציה של המצב העתידי של האגם‬ ‫(עד שנת ‪ )2122‬ללא כל התערבות או שינוי מתוך הנחה‪ ,‬אמנם מופשטת‪ ,‬כי חלק מהפרמטרים כמו מאמץ דיג‪,‬‬ ‫כמות הקורמורנים וכמות הדגיגים המאוכלסת תשאר ללא שינוי‪ .‬הנתונים אשר התקבלו מהרצה זו שימשו‬ ‫כנקודת יחוס לצורך בדיקה של כל המערכת בתרחיש דילול הלבנונים‪.‬‬ ‫לצורך תרחיש דילול הלבנונים הונחו מספר הנחות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אכלוס של מיני הדגים‪ :‬אמנון הגליל‪ ,‬קיפון וכסיף ישאר ברמות זהות לאכלוס הקיים כיום‬ ‫‪‬‬ ‫שלל דיג הלבנון יהיה קבוע מידי שנה ויעמוד על ‪ 511‬טון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על מנת לדלל את הלבנון תחול עליה במאמץ הדיג‪ ,‬בעיקר זה של רשת ההקפה‪.‬‬ ‫‪090‬‬ ‫מעבר להנחות אלו‪ ,‬אשר באו לידי ביטוי באילוץ המודל להשתמש בנתונים הללו‪ ,‬הושאר חופש פעולה למודל‬ ‫לצורך חישוב של כל שאר הפרמטרים כמו ביומסה‪ ,‬שלל ועוד‪.‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו מהסימולציה של דילול הלבנונים השוו לתוצאות של הסימולציה ללא ההתערבות (הרצת‬ ‫הבסיס) כך שהתוצאה שהתקבלה מעידה על מידת השינוי שחולל הדילול‪ .‬תהליך זה מקובל בתהליכי ביצוע‬ ‫סימולציה בעזרת ה‪ Ecosim -‬ובוצע במקומות רבים בעולם‪.‬‬ ‫בחינת הקשר בין הלבנון לזואופלנקטון – על פי אופק (‪ )2101‬הלבנונים בוחרים את מזונם באופן סלקטבי‬ ‫ומעדיפים לטרוף את הקופפודים על פני קבוצות של קלדוצריה או של רוטיפרים‪ .‬להבנה זו יש אימות גם‬ ‫במודל‪ .‬בחינה של איור ‪ 025‬מלמדת אותנו כי עם הירידה בכמות הלבנונים באגם תחול עלייה של‬ ‫הזואופלנקטון הטורף וירידה של הזואופלנקטון הצמחי אשר מהווה אחד הצרכנים של האצות באגם‪ .‬בכך‬ ‫תוצאות המודל מאוששות תופעה אשר תוארה במחקרים קודמים שמצאו כי מתקיים כמעיין משולש הזנה בו‬ ‫שותפים הלבנון‪ ,‬הזואופלנקטון הטורף והזואופלנקטון הצמחי באופן כזה שאם משנים את אחת הצלעות‬ ‫במשולש‪ ,‬הדבר משפיע על שתי הצלעות האחרות‪ ,Makler-Pick et al 2011( .‬אופק ‪)2101‬‬ ‫השפעת הדילול על הזואופלנקטון‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2022‬‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪zoo- micro‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪zoo-Herbivorous‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪zoo-predatory‬‬ ‫איור ‪ :025‬תוצאות תרחיש דילול לבנונים‪ :‬השפעה על הזואופלנקטון‪ .‬הערכים בציר האנכי מייצגים את מידת השינוי‬ ‫בביומס ת הזואופלנקטון ביחס לביומסה בתחילת ההרצה על כן ערך של ‪ 0.5‬מבטא עלייה של ‪ 51%‬ביחס לביומסה בשנה‬ ‫הראשונה של ההרצה‪ .‬הערכים בציר האופקי מייצגים את שנות הסימולציה‪.‬‬ ‫הקשר בין הלבנון לכמות האצות –בחינה של איור ‪ 020‬מלמדת אותנו כי המודל מצביע על קיומן של קשר‬ ‫הפוך בין כמות הלבנונים באגם לבין כמות האצות‪ .‬כלומר ככל שכמות הלבנונים יורדת למשך זמן‪ ,‬כמות‬ ‫האצות עולה‪.‬‬ ‫‪092‬‬ ‫השפעת הדילול על הפיטופלנקטון‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2022‬‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪phy-Microcystis‬‬ ‫‪phy-Melosira‬‬ ‫‪phy-Aphanizomenon‬‬ ‫‪phy-Peridinium‬‬ ‫‪pyt-namo 2‬‬ ‫‪pyt- nano‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪pyt-Debarya‬‬ ‫איור ‪ :020‬השפעת דילול הלבנונים על האצות‪ .‬הערכים בציר האנכי מייצגים את השינוי בביומסה המצטבר בשנה‬ ‫מסוימת ביחס לערכים בשנה הראשונה של ההרצה‪ .‬מכיוון שישנן ‪ 5‬קבוצות של אצות‪ ,‬הרי שבמצב של יציבות מוחלטת‪,‬‬ ‫ביחס לשנה הראשונה של ההרצה‪ ,‬הרי שהערך בציר האנכי צריך להיות ‪ .5‬ערכים גדולים מ‪ 5-‬מבטאים עליה בביומסה‬ ‫של קבוצה או קבוצות של אצות ביחס לשנת ההרצה הראשונה‪ .‬הערכים בציר האופקי מייצגים את שנות התקדמות‬ ‫התרחיש‪.‬‬ ‫ניתן להסביר את המתרחש באיור ‪ 020‬בעזרת התוצאות של איור ‪ ,025‬המראה כי יחסי הגומלין בין הלבנון‪-‬‬ ‫הזואופלנקטון‪-‬אצות הם מורכבים ביותר ולא ניתן לחזות את תגובת אוכלוסיית האצות לשינוי בביומסת‬ ‫הלבנון‪ .‬בהסתכלות כוללת על סך האצות ניתן לראות כי תוצאות המודל צופות עלייה גדולה בביומסת האצות‪.‬‬ ‫עיון באיור ‪ 020‬מלמד כי השינוי הבולט הוא בקבוצת האצות הנקראות ‪ ,Nano‬זאת כיוון שהן מקור המזון‬ ‫המרכזי של הזואופלנקטון הצמחי אשר מספרו מדלל עקב הגברת לחץ הטריפה עליו‪ .‬כך שאם בוחנים את‬ ‫היתרונות של השימוש בממשק הדילול בכנרת על בסיס הפחתת כמות האצות (דבר שמתקשר לשיפור באיכות‬ ‫המים)‪ ,‬אזי הרי שהתוכנית לא עומדת ביעדים‪ .‬להפך‪ ,‬ירידה בכמות הלבנונים עלולה לגרור עליה בכמות‬ ‫האצות במים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬סדנת המומחים אשר התקיימה בשנת ‪ 2119‬הגדירה מספר מטרות אפשריות לדילול הלבנון‪ ,‬אולם‬ ‫קבעה כי מטרת השמירה על איכות המים היא המרכזית שבהן ויש לבחון את פעולת הדילול לאור מטרה זו‪.‬‬ ‫בחינה של תוצאות המודל מראה בצורה ברורה כי מטרה זו לא תושג ואף להיפך‪ ,‬דילול הלבנון יכול להיות‬ ‫גורם אשר ידרדר את איכות המים‪ .‬תוצאות אלו מתיישבות עם תוצאות של מודל "כנרת" ששונה מהותית‬ ‫מהמודל הנוכחי וכן תואמות את אשר אירע באגם במהלך תקופה של כעשור בו התקיימה תוכנית הדילול‪.‬‬ ‫‪Makler-Pick V, Gal G, Shapiro J, Hipsey MR (2011) Exploring the role of fish in a lake ecosystem‬‬ ‫‪(Lake Kinneret, Israel) by coupling an individual-based fish population model to a dynamic ecosystem‬‬ ‫‪model. Can J Fish Aquat Sci 68:1265-1284‬‬ ‫אופק ת (‪ )2101‬בדיקת הקשר בין דג הלבנון )‪ (Acanthobrama terraesanctae‬לזואופלנקטון והשלכתו על דילול‬ ‫אוכלוסיות הדג באגם הכנרת ‪.‬עבודת גמר‪--‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית‪2101 ,‬‬ ‫אופק ת (‪ )2101‬יחסי הגומלין בין דג הלבנון (סרדין הכנרת) לזואופלנקטון והשלכתו על דילול הסרדינים באגם‬ ‫אופק ת'‪ ,‬גל ג' ושפירו ג' (‪ )2101‬אגמית המים בארצנו ‪ ,‬חדשות הכנרת‪2101 ,29-25 :‬‬ ‫‪09/‬‬ ‫‪ 1.05‬פיתוח ויישום של מכשיר חדש להערכת ייצור ראשוני‬ ‫ורנר אקרט‪ ,‬אייל קורצבאום‪ ,‬יוסף יעקבי‪ ,‬יאן קוהלר ופרנסיסקה לאינרט (מכון לייבניץ לביולוגיה של מים‬ ‫מתוקים‪ ,‬ברלין‪ ,‬גרמניה)‬ ‫במימון ‪MOS-BMBF‬‬ ‫ייצור ראשוני הוא משתנה ביולוגי חיוני להכרת מחזור הפחמן במערכות טבעיות‪ ,‬להבנת שרשרת המזון וחיוני‬ ‫לצורך קבלת החלטות מבוססות –מידע בתחום ניהול משאבי‪-‬טבע‪ .‬זהו המשתנה הפיסיולוגי שנמדד בתדירות‬ ‫הגבוהה ביותר במערכות מים‪ ,‬בעיקר באמצעות סמן רדיואקטיבי‪ .‬שיטה זו כרוכה בעבודה ידנית מרובה‬ ‫ומותירה פסולת רדיואקטיבית יציבה למדי עם זמן מחצית חיים העולה על ‪ 5111‬שנה‪ .‬כדי להתגבר על‬ ‫מגבלות אלה פותחו בעשורים האחרונים מספר מכשירים להערכת ייצור ראשוני המבוססים על גירוי אור של‬ ‫האובייקט הצמחי ופליטת פלואורסצניה בעקב כך‪ .‬כל המכשירים שהגיעו לכדי שיווק מסחרי מבוססים על‬ ‫גירוי אור מלאכותי המובנה בתוך המכשיר עצמו ואי‪-‬לכך בעצם מודדים פוטנציאל של ייצור ראשוני בתנאים‬ ‫סטנדרטיים‪ .‬בעבודה זו אנו מעוניינים לפתח ולהשמיש מכשיר שתשומת האור שלו היא האור הטבעי‪ ,‬על כל‬ ‫שונותו היממתית והעונתית‪ .‬אב הטיפוס של המכשיר בו אנו עוסקים מבוסס על מדידה של פלואורסצניה‬ ‫דחויה )‪ – (delayed fluorescence‬פ"ד‪.‬‬ ‫בניסויים שנערכו השתמשנו במכשיר פ"ד בגירסה המעבדתית שלו‪ ,‬במקביל לניסויים שנעשו במכשיר זהה ע"י‬ ‫השותפים בגרמניה‪ .‬בניסויים שלנו השווינו את קינטיקת הפ"ד של פיטופלנקטון למדדי פעילות פוטוסינטתית‬ ‫שנמדדים שגרתית – קצב קליטת פחמן רדיואקטיבי‪ ,‬קצב ייצור חמצן והשתנות פלואורסצנציה (‪)PAM‬‬ ‫בהשראת אור טבעי‪ .‬ההשוואה של מדדי הפלואורסצנציה השונים מראה קווי דמיון בהשתנות היממתית של‬ ‫הפ"ד ושני המדדים של פלואורסצנציה מיידית (איור ‪.)029‬‬ ‫איור ‪ :029‬ההשתנות העיתית אור (צהוב)‪ ,‬עצמת הפלואורסצנציה הדחויה (אדום) ושני מדדים של פלואורסצנציה מיידית‬ ‫(כחול)‪ .‬בזה האחרון מדדנו באמצעות מכשיר ‪ PAM‬את הערך הבסיסי (’‪ F‬ואת הערך המירבי הנובע ממתן מנת אור של‬ ‫רוויה (’‪.)FM‬‬ ‫‪091‬‬ ‫בניסוי זה‪ ,‬שנערך באור הגבוה ששורר בסביבתנו נראה בעליל שיש שני שיאים תואמים של של פ"ד ושל ערך‬ ‫מירב הפלואורסצנציה המיידית (’‪ )Fm‬ושניהם נוגדים את השונות היממית של עצמת האור‪.‬‬ ‫במקביל לתגובת הפיטופלנקטון לאור במדדים של פלואורסצנציה בדקנו גם את הפעילות של מנגנון ההגנה‬ ‫הטבעי של פיטופלנקטון לקרינה חזקה המכונה "מעגל הקסנטופיל"‪ ,‬שבא לידי ביטוי באצות ירוקיות בחימצון‬ ‫(הפיך) של הפיגמנט וויולקסנטין (‪ )violaxanthin‬לזיאקסנטין (‪ .)zeaxanthin‬באצות ממערכות אחרות יש גירסה‬ ‫מעט שונה של מעגל קסנטופיל‪ ,‬אך עקרון פעולתה זהה‪ .‬בניסויים שערכנו באצה הירוקית כלורלה (‪,)Chlorella‬‬ ‫הראנו שיש יחס ישיר בין עצמת האור ומידת ההתבטאות של מעגל הקסנטופיל בה במידה שיש יחס ההופכי‬ ‫בין ערכי הפ"ד ועוצמת האור (איור ‪.)0/1‬‬ ‫בהשוואה של פ"ד לייצור הראשוני שנקבע באמצעות פחמן רדיואקטובי‪ ,‬בתנאי אור נמוך יחסית‪ ,‬נראה‬ ‫שהמתאם בין שני המדדים אינו גבוה (איור ‪ )0/0‬ומכאן שמטרתנו המרכזית ללמוד כיצד לפרש את ערכי הפ"ד‬ ‫במונחים של ייצור ראשוני‪ .‬הפ"ד מגיב בחריפות רבה לשינויים זעירים באור נמוך‪ ,‬אך כאשר רווית האור‬ ‫מושגת הפ"ד אינו משתנה או אף יורד‪ .‬חזרנו על ההשוואה הנראית באיור ‪ 0/0‬גם בכחולית מיקרוציסטיס‬ ‫(איור ‪ )0/2‬והתוצאות דומות‪.‬‬ ‫‪400‬‬ ‫]‪PAR [µE m-2s-1‬‬ ‫‪zeaxanthin‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪PAR‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫]‪Chl a [µg/l‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪violaxanthin‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪3500‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0:00‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫‪3:00‬‬ ‫‪0:00‬‬ ‫‪0:00‬‬ ‫‪21:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪15:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪Time‬‬ ‫‪3:00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0:00‬‬ ‫)‪pigment/Chl a, (rel. units‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪Normalized‬‬ ‫‪DF‬‬ ‫‪4500‬‬ ‫)‪(DF integral/chl conc.‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪Chl a‬‬ ‫‪PAR‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪Time‬‬ ‫איור ‪ :0/1‬שונות יממתית של שטף האור (צהוב)‪ ,‬ריכוז הכלורופיל (ירוק) ואינטגרל הפלואורסצנציה הדחויה (סגול)‬ ‫(שמאל) וריכוז הפיגמנטים משתתפי מעגל הקסנטופיל (ימין)‪.‬‬ ‫בהיעדר יחס ישיר בין ייצור ראשוני לבין ערך הפ"ד שנמדדת במקביל אנו מנסים לפתח אינדקסים המבוססים‬ ‫על משתנים הנמדדים באמצעות מכשיר הפ"ד‪ .‬המ‪f‬שיר מודד את ערך הפ"ד לאורך כ‪ 91-‬שניות‪ .‬בזמן זה נמדדת‬ ‫קינטיקת הדעיכה של האות הפלואורסצנטי שניתנת לתיאור מתמטי באמצעות פונקציה מעריכית‪ ,‬אך דגם‬ ‫הפונקציה המדוייק משתנה במשך היממה (איור ‪ .)0//‬מה שמוצג באיורים ‪ 0/2 – 029‬הוא האינטגרל של‬ ‫הקריאות לאורך היממה והוא בהחלט אינו מקביל לזה של שיא הערך של פ"ד‪ ,‬שהוא גם נקודת ההתחלה של‬ ‫מניין הפ"ד (איור ‪ .)0//‬אין מתאם בין ערכי ה‪ DFI -‬ובין קצב קליטת הפחמן (איור ‪ 0/1‬שמאל)‪ .‬אולם כאשר‬ ‫משווים את ההפרש של ‪ DFI‬נתון לזה של ערך השיא‪ ,‬מקבלים מתאם גבוה לזה של הייצור הראשוני (איור‬ ‫‪ 0/1‬ימין)‪ ,‬מה שמצביע שניתן לבנות אינדקס לתרגום מדידות פ"ד לערכים האופרטיביים של ייצור ראשוני‪.‬‬ ‫‪095‬‬ ‫‪DO‬‬ ‫‪PP‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪µg C h-1 mg h‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪µgChl -1 µgChl‬‬ ‫‪DFI/Chl.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0.015‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪PAR‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪DF‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪PAR‬‬ ‫‪µEin‬‬ ‫‪m-2s-1‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪DO‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.005‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪PP‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪00:00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪13-02-2012‬‬ ‫‪06:00‬‬ ‫‪00:00‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪18:00‬‬ ‫‪12-02-2012‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪00:00‬‬ ‫‪06:00‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ :0/0‬השונות היממתית של האור (צהוב)‪ ,‬אינטגרל הפלואורסצנציה הדחויה (ירוק)‪ ,‬קצב קליטת פחמן (אדום) וריכוז‬ ‫החמצן (כחול) בתרבות של האצה הירוקית כלורלה‪.‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪DFI1-60sec‬‬ ‫‪C-PP/h‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪-2 -1‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫] ‪Light [µmol m s‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪21:30‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫‪11:30‬‬ ‫‪06:30‬‬ ‫‪01:30‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫‪Time‬‬ ‫איור ‪ :0/2‬השונות היממתית של האור (צהוב)‪ ,‬אינטגרל הפלואורסצנציה הדחויה (שחור)‪ ,‬קצב קליטת פחמן (ירוק)‬ ‫בתרבות של הכחולית מיקרוציסטיס‪.‬‬ ‫‪099‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪↑SV + ↑ DFI‬‬ ‫‪↑SV + ↑ DFI‬‬ ‫‪↓SV + ↓DFI‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪DF signal (counts * 1000‬‬ ‫‪19:30‬‬ ‫‪7:30‬‬ ‫‪200‬‬ ‫]‪Time [sec‬‬ ‫איור ‪ :0//‬שונות יממתית טיפוסית בקינטיקה של הפלואורסצנציה הדחויה (פ"ד) בתרבות של כלורלה‪ -SV .‬ערך פ"ד‬ ‫התחלתי‪ -DFI ,‬אינטגרל פ"ד לפרק זמן נתון‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫)‪C-uptake (PP h-1‬‬ ‫)‪C-uptake (PP h-1‬‬ ‫איור ‪ :0/1‬המתאם בין קצב הייצור הראשוני ו‪ ,DFI -‬אינטגרל הפלואורסצנציה (שמאל) והמתאם בין ההפרש שבין‬ ‫אינטגרל נתון וזה הגבוה ביותר‪ ,‬בשעות הבוקר‪( ,‬ימין)‪.‬‬ ‫‪ 1.09‬חישה מרחוק של פיגמנטים במים פוריים‪ :‬אגמים‪ ,‬מאגרים ומימי חופים‬ ‫יוסף יעקבי‪ ,‬בשיתוף עם אנטולי גיטלסון (‪ )nNkc lk-akNaseiN f y isreUinU‬ואלכסנדר גילרסון (‪)iCCC‬‬ ‫במימון הקרן הדו‪-‬לאומית למדע ארה"ב‪-‬ישראל‪BSF ,‬‬ ‫חישה מרחוק של פיגמנטים ובעיקר של כלורופיל היא טכנולוגיה מבוססת היטב‪ .‬אלגוריתמים להמרת המידע‬ ‫האופטי למונחים של ריכוזי פיגמנטים זמינים ותוצרי העבודה באמצעות חישה מרחוק משמשים למיפוי‬ ‫‪095‬‬ ‫פיטופלנקטון ברמה גלובלית ומקומית במי הים העמוקים‪ .‬אולם‪ ,‬במי אגמים ומאגרים ובמידה רבה גם במי‬ ‫הים החופיים‪ ,‬האלגוריתמים המותאמים לים העמוק אינם ישימים; האקלים האופטי במי ים עמוקים נקבע‬ ‫בעיקר ע"י ריכוז הפיגמנטים ואילו במים יותר פוריים ניכרת גם ההשפעה של מרכיבי מים מורחפים ומומסים‬ ‫אחרים‪ ,‬כגון‪ ,‬חמר אורגני מומס צבעוני ומינרלים‪ ,‬דוגמת חרסיות‪ .‬במים פוריים‪ ,‬המתאם בין ריכוז הכלורופיל‬ ‫והחומרים האחרים לעיתים קרובות נמוך מאד‪ ,‬בניגוד למצב בים העמוק‪ .‬המורכבות האופטית של המים‬ ‫הפוריים מחייבת פיתוח אלגוריתמים אחרים מאלה שמשמים בים העמוק ויש כיום כבר מלאי לא קטן של‬ ‫אלה‪ ,‬אם כי רובם בעלי תוקף מוגבל לסביבות מסוימות או לטווח ריכוזי פיגמנטים נתון‪.‬‬ ‫ב‪ 2102 -‬ערכנו ‪ 9‬הפלגות מיוני ועד דצמבר לצורך איסוף מידע אופטי ובמקביל לקביעת ריכוזים של חלקיקים‬ ‫המעצבים את האות הספקטרלי הנובע מפני המים‪ .‬טווח השונות של ריכוזי כלל החומר המרחף ומרכיביו‬ ‫והשונות של ריכוזי הכלורופיל הייתה מצומצמת למדי (טבלה ‪ .)21‬בכל הפלגה אספנו מידע במספר תחנות (בין‬ ‫‪ 01‬ל‪ ) 0/-‬ומצאנו שהשונות המרחבית גם כן קטנה‪ .‬המתאם בין ריכוז כלל החמרים המרחפים (כח"מ) וריכוז‬ ‫הכלורופיל היה נמוך למדי (‪ ,)r2=0.21, n=67, p<0.001‬כצפוי במים פוריים כמו בכנרת‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :21‬ממוצעים (‪ ±‬סטיית תקן) של שקיפות המים (‪ ,)Secchi‬מקדם דעיכת האור בעמודת המים (‪ ,)Kd‬ריכוז כלל‬ ‫החומרים המרחפים (‪ ,)TSS‬שיעור החומר האורגני בחלקיקים (‪ ,)OM‬ריכוז ההחומר המינרלי בחלקיקים (‪)IOP‬‬ ‫וריכוז הכלורופיל ‪ -‬בהפלגות שנערכו בכנרת ב‪.2102-‬‬ ‫‪Chlorophyll‬‬ ‫‪a, mg m-3‬‬ ‫‪OM,‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪IOP,‬‬ ‫‪g m-3‬‬ ‫‪TSS,‬‬ ‫‪g m-3‬‬ ‫‪Kd ,‬‬ ‫‪m-1‬‬ ‫‪Secchi depth,‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫‪0/.5 ± 0.0‬‬ ‫‪0.2/ ± 1.90‬‬ ‫‪55 ± 9‬‬ ‫‪5.1/ ± 1.50‬‬ ‫‪2.12 ± 1./2‬‬ ‫‪27 June 12‬‬ ‫‪9.5 ± 2.2‬‬ ‫‪0.51 ± 1.2/‬‬ ‫‪99 ± /‬‬ ‫‪1.05 ± 1.90‬‬ ‫‪2.11 ± 1.21‬‬ ‫‪23 July 12‬‬ ‫‪01.0 ± 0.9‬‬ ‫‪0.59 ± 1.59‬‬ ‫‪91 ± 9‬‬ ‫‪1.59 ± 1.50‬‬ ‫‪0.95 ± 1.09‬‬ ‫‪20 Aug 12‬‬ ‫‪01.9 ± 1.5‬‬ ‫‪0.00 ± 1.59‬‬ ‫‪51 ± 1‬‬ ‫‪1./0 ± 1.90‬‬ ‫‪1.95 ± 1.01‬‬ ‫‪2.25 ± 1.21‬‬ ‫‪23 Sep 12‬‬ ‫‪01.9 ± 2./‬‬ ‫‪0.51 ± 1.52‬‬ ‫‪91 ± 9‬‬ ‫‪1.2/ ± 1.90‬‬ ‫‪1.50 ± 1.15‬‬ ‫‪2.55 ± 1.1/‬‬ ‫‪13 Nov 12‬‬ ‫‪5.9 ± 0.2‬‬ ‫‪0.51 ± 1.95‬‬ ‫‪52 ± 01‬‬ ‫‪/.92 ± 1.95‬‬ ‫‪1.5/ ± 1.21‬‬ ‫‪/.0/ ± 1.0/‬‬ ‫‪18 Dec 12‬‬ ‫והשונות של ריכוזי הכלורופיל הייתה מצומצמת למדי (טבלה ‪ .)21‬בכל הפלגה אספנו מידע במספר תחנות (בין‬ ‫‪ 01‬ל‪ ) 0/-‬ומצאנו שהשונות המרחבית גם כן קטנה‪ .‬המתאם בין ריכוז כלל החמרים המרחפים (כח"מ) וריכוז‬ ‫הכלורופיל היה נמוך למדי (‪ ,)r2=0.21, n=67, p<0.001‬כצפוי במים פוריים כמו בכנרת‪.‬‬ ‫דגם החזר האור מפני המים (‪ )reflectance‬היה כמעט זהה בכל הפלגה‪ ,‬אם כי היו הבדלים ניכרים בין ההפלגות‬ ‫(איור ‪ .) 0/5‬בדקנו את היחס שבין ריכוז הכלורופיל ומידע החזר האור בטווח האדום של הספקטרום‬ ‫האלקטרומגנטי‪ ,‬באמצעות המודלים כדלקמן‪:‬‬ ‫(נוסחא ‪ )0‬מודל יחס ‪-2‬ערוצים‬ ‫])‪Chl a  [R (λ1)* R-1 (λ2‬‬ ‫(נוסחא ‪ )2‬מודל הפרש ‪-2‬ערוצים‬ ‫])‪Chl a  [R-1(λ1) - R-1(λ2‬‬ ‫‪090‬‬ ‫)‪Chl a  [R-1(λ1) - R-1(λ2)]R(λ 3‬‬ ‫(נוסחא ‪ )/‬מודל ‪-/‬ערוצים‬ ‫כאשר‪ = λ1 :‬החזר האור בקטע הספקטרום שסביב ‪ 955‬ננומטר‪ =λ2 ,‬החזר האור בקטע הספקטרום שסביב‬ ‫‪ 510‬ננומטר ‪ = λ 3,‬החזר האור בקטע הספקטרום שסביב ‪ 5/1‬ננומטר‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪27-Jun‬‬ ‫‪23-Jul‬‬ ‫‪20-Aug‬‬ ‫‪23-Sep‬‬ ‫‪13-Nov‬‬ ‫‪18-Dec‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Reflectance, %‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪750‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪650‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪Wavelength, nm‬‬ ‫איור ‪ :0/5‬החזר האור מפני המים בהפלגות בכנרת ב‪ .2102-‬החזר האור מחושב כשיעור האור הנובע מפני המים‬ ‫בהשוואה לתשומת האור המגיע אל פני המים‪ .‬באיור מוצג החזר האור הממוצע לכל אחת מההפלגות‪.‬‬ ‫למרות הטווח הנמוך של שונות ריכוז הכלורופיל‪ ,‬שנע מ‪ 9.9-‬ועד ‪ 05.5‬מיקרוגרם לליטר (ובממוצע לכל‬ ‫הנתונים ‪ 02‬מיקרוגרם לליטר) מצאנו שיש יחס קרוב למדי בין ריכוז הכלורופיל לשני מודלים מבוססי מידע‬ ‫של החזר אור (איור ‪ .)0/9‬צריך לזכור שבמקור מודלים אלה לא פותחו בכנרת ובוססו על מנעד ריכוזי כלורופיל‬ ‫של ‪ 211 -2‬מיקרוגרם לליטר‪ ,‬לערך‪ ,‬כך שההתאמה שלהם לממצאים הנוכחיים בהחלט מעודדת‪ .‬השתמשנו‬ ‫במודלים בהחזר האור בשנים או שלשה טווחים – החזר האור סביב ‪ 955‬נ"מ‪ ,‬שהוא הטווח בעל הרגישות‬ ‫המזערית לשינויי בריכוז הכלורופיל (אזור הספיחה (‪ )absorption‬המירבי)‪ ,‬החזר האור סביב ‪ 510‬נ"מ‪ ,‬שהוא‬ ‫הטווח של מירב הרגישות לשינוי בריכוז הכלורופיל‪ ,‬ובמודל בו משתמשים ב‪ /-‬אורכי גל גם את החזר האור‬ ‫סביב ‪ 5/1‬נ"מ‪ ,‬טווח בו אין כל פעילות אופטית של פיגמנטים‪ .‬המודל המוצלח ביותר הוא זה בו משתמשים‬ ‫ביחס שבין החזר האור באזור הרגישות המירבית לכלורופיל להחזר האור באזור הרגישות המיזערית וגרוע‬ ‫ביותר היה זה בו משתמשים בהפרש שבין משתנים אלה (איור ‪.)0/9‬‬ ‫‪099‬‬ ‫‪2-band ratio model‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪y = -0.0027x2 + 0.0833x + 0.2163‬‬ ‫‪R2 = 0.8104‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪(R708*R‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫)‪675‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪2-band‬‬ ‫‪difference‬‬ ‫‪model‬‬ ‫‪Chl a , mg m-3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪(R‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫)‪675-R 708‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪y = -0.0292x2 + 0.8394x - 6.6996‬‬ ‫‪R2 = 0.5653‬‬ ‫‪-4‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪3-band‬‬ ‫‪11 model‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪Chl a , mg m‬‬ ‫‪y = -0.0013x2 + 0.038x - 0.3027‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪(R‬‬ ‫‪-0.1‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪675-R 708)*R730‬‬ ‫‪R2 = 0.7486‬‬ ‫‪-0.2‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪Chl a , mg m‬‬ ‫איור ‪ :0/9‬יחסים בין ריכוז הכלורופיל ותוצרי שלשה מודלים המבוססים על שיעור החזר האור בטווח האדום של‬ ‫הספקטרום האלקטרומגנטי‪ .‬השתמשנו במודלים בהחזר האור בשנים או שלשה טווחים – החזר האור סביב ‪ 955‬ננומטר‬ ‫(נ"מ)‪ ,‬שהוא הטווח בעל הרגישות המזערית לשינויי בריכוז הכלורופיל‪ ,‬החזר האור סביב ‪ 510‬נ"מ‪ ,‬שהוא הטווח של מירב‬ ‫הרגישות לשינוי בריכוז הכלורופיל‪ ,‬ובמודל בו משתמשים ב‪ /-‬אורכי גל גם את החזר האור סביב ‪ 5/1‬נ"מ‪ ,‬טווח בו אין‬ ‫כל פעילות אופטית של פיגמנטים‪.‬‬ ‫‪051‬‬ ‫מודל של ‪ /‬ארכי גל הוא בעצם מודל ההפרש של שני ארכי גל‪ ,‬מתוקן בהחזר האור בו אין פעילות פיגמנטים‬ ‫(‪ 5/1‬נ"מ) ואין חלקיקים אחרים או מומסים שעשויים לספוח אור‪ .‬אם כי ‪ ,‬יש להביא בחשבון גם את פיזור‬ ‫האור (‪ ) scattering‬ע"י חלקיקים‪ .‬ואכן יש מתאם חיובי‪ ,‬אם כי לא ממש גבוה‪ ,‬בין ריכוז כלל החלקיקים‬ ‫המרחפים (כח"מ) במים והחזר האור באורכי הגל בטווח האדום (איור ‪ .)0/5‬הקשר בין ריכוז כח"מ והחזר אור‬ ‫זהה כמעט באורך גל ‪ 955‬נ"מ ושל ‪ 5/1‬נ"מ‪ ,‬אך נמוך במידה ניכרת מזה שבאורך גל של ‪ 510‬נ"מ‪ .‬מסימולציה‬ ‫פשוטה שערכנו עולה שהיחס בין החזר האור ב‪ 955-‬נ"מ לזה שב‪ 510-‬נ"מ מושפע פחות משינויי כח"מ מההפרש‬ ‫וזו ככל הנראה הסיבה שמודל יחס עורכי הגל (נוסחא ‪ )0‬עקבי יותר ממודל הפרש אורכי הגל (נוסחא ‪ )2‬כאשר‬ ‫מוצלב כנגד ריכוזי כלורופיל‪ .‬הנחיתות של מודל ההפרשים מתוקנת במידה מסוימת כאשר מוסיפים את ערך‬ ‫החזר האור בקטע שבו אין כבר פעילות פיגמנטים‪ ,‬שמתואר בנוסחא ‪ /‬שלהלן‪.‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪740‬‬ ‫‪710‬‬ ‫‪680‬‬ ‫‪Correlation coefficient, r‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪650‬‬ ‫‪Wavelength, nm‬‬ ‫איור ‪ :0/5‬מקדם המתאם שבין עצמת החזר האור וריכוז כלל החלקיקים המרחפים (‪ )TSS‬בטווח אור שמ‪ 951 -‬עד ‪511‬‬ ‫נ"מ‪ ,‬הכנרת ב‪ 9-‬הפלגות שנערכו ב‪.2102-‬‬ ‫‪ 1.05‬השפעת תרחישי הפחתת מים זמינים על מליחות בכנרת‬ ‫אלון רימר‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫בהמשך לעבודה שהוכנה בשרות ההידרולוגי הבוחנת תרחישים עתידיים לירידה בכמות המים הזמינים בכנרת‬ ‫הוכנה ע"י רשות המים וחוקרי המעבדה רשימת תרחישים להרצת מודלים לבחינת המשמעויות של הירידה‬ ‫‪050‬‬ ‫בכמות המים הזמינים על המליחות והתהליכים האקולוגיים באגם‪ .‬פרק זה מסכם את חיזוי המליחות‪.‬‬ ‫טבלאות ‪ 25‬ו‪ 29-‬מסכמות את הנפחים של המים הזמינים בכנרת כיום‪ ,‬ובתחזית ל‪ /1-‬שנה (‪ )2102-2112‬הן‬ ‫בהקשר של שינוי אקלימי (טבלה ‪ )25‬והן בהקשר של שינויים באגן שאינם קשורים לשינוי אקלימי (טבלה ‪.)29‬‬ ‫טבלה ‪ :25‬נפחי מים זמינים מדודים וחזויים על פי אנסמבל (איחוד) של ‪ 1‬מודלים אקלימיים )‪.(Rimmer et al. 2011‬‬ ‫תקופה‬ ‫נפח מים זמינים (מלמ"ק)‬ ‫‪0905309-2101300‬‬ ‫‪/95‬‬ ‫צפי ל ‪21/5 -‬‬ ‫‪/15‬‬ ‫טבלה ‪ :29‬תרחישי מניעת מים מהכנרת כתוצאה משינויים שאינם קשורים לשינוי אקלימי (בנוסף לפחיתה טבעית‬ ‫שהוצגה בטבלה ‪ ;25‬גבעתי וחוב'‪)2110 ,‬‬ ‫תרחיש‬ ‫סבירות‬ ‫נפח מים שיגרע מהכנרת (מלמ"ק)‬ ‫‪0‬‬ ‫גבוהה‬ ‫‪025‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בינונית‬ ‫‪225‬‬ ‫‪/‬‬ ‫נמוכה‬ ‫‪/51‬‬ ‫עקרונות לקביעת התרחישים‬ ‫התרחישים (טבלה ‪ )25‬התבססו על ההערכות לגבי הירידה הצפויה במים הזמינים הן בשל שינוי אקלימי‬ ‫)‪ ,(Rimmer et al. 2011‬והן כתוצאה משינויים אחרים לפי הערכות השרות ההידרולוגי (גבעתי וחוב'‪.)2008 ,‬‬ ‫נלקח בחשבון ששינויים מעשה ידי אדם באגן יכולים להביא לירידה במים הזמינים בכנרת (גידול בשאיבה‬ ‫לצריכה ביתית‪ ,‬גידול בצריכה החקלאית‪ ,‬מפעלי אגירה שאובה‪ ,‬גופי מים תיירותיים וכו')‪ .‬אחד התרחישים‬ ‫נקבע כמצב קיים תוך שמירה על מפלס יציב שמשמש כתרחיש הייחוס לתרחישי הירידה במים הזמינים‪.‬‬ ‫תרחיש אחד מייצג רק שינוי אקלימי ללא שינויים אחרים‪ .‬התרחיש החמור ביותר מתבסס על גריעה משולבת‬ ‫של מים זמינים כתוצאה משינוי אקלימי ושינויים אחרים גבוהים (סבירות נמוכה)‪ .‬תרחישי הביניים מתבססים‬ ‫על גריעה משולבת של מים זמינים בשל שינוי אקלימי ושינויים אחרים ברמה קלה ובינונית (תרחישים ‪ 0‬ו ‪2‬‬ ‫בטבלה ‪ .)29‬כל אחד מתרחישי הירידה במים הזמינים נבדק בשתי אפשרויות‪:‬‬ ‫שמירה על מפלס יציב ‪ -‬הורדה של ההפקה מהכנרת בהתאם לירידה במים הזמינים (ירידה בחילוף‬ ‫המים)‪.‬המשך הפקה בכמות גבוהה מהמים הזמינים ‪ -‬ירידה של עד ‪ 0‬מ' בשנה במפלס הכנרת‪ .‬אחרי הגעה‬ ‫למפלס ‪ -221‬תקטן השאיבה לכמות שתייצב את המפלס סביב מפלס זה‪.‬‬ ‫לבחי נת השפעת הירידה על מליחות הכנרת כל אחד מתרחישי הירידה במים הזמינים במצב א' ו ב' לעיל נבדק‬ ‫בשני מצבים‪ :‬א‪ .‬שלילת המלח מהכנרת דומה למצב היום בו נכנסים לכנרת כ ‪ 011,111 -‬טון כלוריד בשנה‪ .‬ב‬ ‫שלילת המלח מהכנרת משתפרת עקב שדרוג המוביל המלוח‪ ,‬פינוי מעין פוליה ‪ A‬וקידוחי שלילת מלח‪ ,‬מצב‬ ‫בו יכנסו לכנרת כ‪ 01,111 -‬טון כלוריד בשנה‪.‬‬ ‫התרחישים הורצו באופן מתמשך למשך ‪ /1‬שנה בהתאם לצרכי המודל כלומר משנה ‪ 2102‬ועד ‪ .2112‬האידוי‬ ‫מהכנרת בתרחישי מפלס יציב (א) נשמר על הרמה הממוצעת הקיימת (‪ 2//‬מלמ"ק בשנה)‪ ,‬ובתרחישים שבהם‬ ‫המפלס ירד‪ ,‬ירד גם האידוי כפונקציה של הירידה בשטח האגם‪.‬‬ ‫‪052‬‬ ‫טבלה ‪ :25‬תרחישים משולבים לבחינת השפעת הירידה הצפויה במים הזמינים בכנרת על איכות המים והתהליכים‬ ‫האקולוגיים בכנרת‪.‬‬ ‫תרחיש‬ ‫נפח מים‬ ‫נכנסים‬ ‫לכנרת‬ ‫(מלמ"ק)‬ ‫‪911‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שימור המצב‬ ‫הקיים‬ ‫‪2‬‬ ‫שינויי אקלימי‬ ‫ללא שינויים‬ ‫אחרים‬ ‫‪511‬‬ ‫‪/‬‬ ‫שינוי אקלימי‬ ‫ושינויים אחרים‬ ‫קלים‬ ‫‪111‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שינוי אקלימי‬ ‫ושינויים אחרים‬ ‫בינוניים‬ ‫‪/11‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שינוי אקלימי‬ ‫ושינויים אחרים‬ ‫חמורים‬ ‫‪211‬‬ ‫מפלס כנרת‬ ‫יציב בטווח ניוד‬ ‫המפלס‬ ‫יציב בטווח ניוד‬ ‫המפלס‬ ‫יורד כל שנה ב‬ ‫‪ /1‬ס"מ‬ ‫יציב בטווח ניוד‬ ‫המפלס‬ ‫יורד כל שנה ב‬ ‫‪ /1‬ס"מ‬ ‫יציב בטווח ניוד‬ ‫המפלס‬ ‫יורד כל שנה ב‬ ‫‪ /1‬ס"מ‬ ‫יציב בטווח ניוד‬ ‫המפלס‬ ‫יורד כל שנה ב‬ ‫‪ /1‬ס"מ‬ ‫שלילת מלח‬ ‫מהכנרת‬ ‫מלח נכנס‬ ‫לכנרת‬ ‫(טון‪3‬שנה)‬ ‫כמות‬ ‫הפקה‬ ‫מהכנרת‬ ‫(מלמ"ק)‬ ‫‪/95‬‬ ‫מצב קיים‬ ‫‪011,111‬‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫‪01,111‬‬ ‫מצב קיים‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫מצב קיים‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫מצב קיים‬ ‫‪011,111‬‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪011,111‬‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪011,111‬‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫מצב קיים‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫מצב קיים‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪011,111‬‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪011,111‬‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪055‬‬ ‫מצב קיים‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫מצב קיים‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫‪011,111‬‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪011,111‬‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מצב קיים‬ ‫פעולות נוספות‬ ‫‪011,111‬‬ ‫‪01,111‬‬ ‫‪/15‬‬ ‫‪/55‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪015‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הרצת מודל מליחות אגם (‪)Lake Salinity Model, LSM‬‬ ‫על פי התרחישים המפורטים יורץ מודל מליחות אגם (‪ )Lake Salinity Model, LSM‬שפותח ע"י אלון רימר‪.‬‬ ‫המודל מחשב את מליחות הכנרת בהינתן כניסות ויציאות של מים ומלח אל ומהאגם‪ .‬מודל זה יבדוק את‬ ‫השפעת השינויים במליחות הכנרת בכל אחד מתרחישי המשנה לעיל‪.‬‬ ‫על מנת לאפשר הבחנה בשינויים האקלימיים לעומת השינויים האחרים‪ ,‬יוכנסו השינויים האקלימיים באופן‬ ‫רציף – פחיתה של כ‪ 2 -‬מלמ"ק בשנה במים הנכנסים ושינוי שנתי באידוי על פי המודלים האקלימיים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬השינויים האחרים המביאים לפחיתה בכמות המים הנכנסים לכנרת יופעלו כל ‪ 0‬שנים‪ ,‬כלומר במידה‬ ‫והמודל מתחיל מ ‪ 2102 -‬יפחתו המים הנכנסים ב ‪ 011 -‬מלמ"ק ב ‪ ,2121‬ב ‪ 211‬מלמ"ק ב ‪ 2120‬וב ‪ /11‬מלמ"ק ב‬ ‫‪ .21/9‬המודל יופעל ל ‪ /1 -‬שנה כך שיורץ עד ‪ .2112‬על מנת לשמור על שינויי מפלס סביר בתרחיש הירידה‬ ‫במפלס יונח כי השאיבה תביא לירידה של ‪ /1‬ס"מ בכל שנה‪ ,‬מכאן שהמים הנשאבים יהיו גבוהים בכ‪51 -‬‬ ‫מלמ"ק מהמים הזמינים‪.‬‬ ‫מודל ‪ – LSM‬כללי‪:‬‬ ‫‪05/‬‬ ‫מודל ‪ LSM‬נועד לבחון את השתנות מליחות הכנרת על בסיס שנתי ורב שנתי‪ ,‬בהינתן הערכות לגבי המשטר‬ ‫ההידרולוגי והתפעולי באגם‪ .‬המודל פורסם לראשונה במאמר בעיתונות המקצועית )‪ ,(Rimmer 2003‬ובגרסתו‬ ‫זו היה יישומי בעיקר לשינויים מטיפוס "פונקציית מדרגה"‪ ,‬ולטווחי זמן ארוכים (מספר שנים)‪ .‬לאחר מכן עבר‬ ‫המודל שינויים מהותיים )‪ (Rimmer et al. 2006‬שהפכו אותו ליישומי גם לשינויים כלשהם (פונקציה ליניארית‪,‬‬ ‫או כל שינוי שנתי אחר) ולטווחי זמן קצרים יותר (משנה אחת והלאה)‪ .‬כיום הוא מכיל בנוסף לתחזית מליחות‬ ‫רב שנתית ארוכת טווח שני אלמנטים נוספים‪ .0 :‬רכיב סטוכסטי המאפשר למשתמש להעריך את הסבירות של‬ ‫התחזית על סמך נתוני עבר; ‪ .2‬רכיב מלאכותי חודשי המאפשר למשתמש להעריך ברמת סבירות גבוהה את‬ ‫השינוי החודשי במליחות‪ .‬המודל יושם בהצלחה יתרה גם לאגם ‪ Biwa‬ביפן‪ ,‬שם הפעלתו עזרה לזהות את‬ ‫הגורמים לעליית מליחות האגם במהלך ‪ 25‬השנים ‪ .211/ -0950‬עבודה זו בוצעה ופורסמה בשיתוף פעולה עם‬ ‫פרופ' מישיו קומאגאי‪ ,‬המנהל המדעי של מכון המחקר של אגם ‪.BIWA‬‬ ‫מודל ‪ LSM‬הוא כלי ניהולי פשוט ואפקטיבי‪ .‬הוא מבוסס על פתרון אנליטי של משוואת "ערבוב מלא"‪ .‬המודל‬ ‫כולל דף ‪ ,EXCELL‬שבו ניתנת למשתמש אפשרות להגדיר ארבע סדרות שנתיות של משתנים בתור קלט‪.0 :‬‬ ‫כניסת מים; ‪ .2‬יציאת מים בשאיבה ושחרור מים דרך סכר דגניה; ‪ ./‬התאדות; ‪ .1‬כמות מלח נכנסת‪ .‬המודל‬ ‫ניתן להפעלה ע"י כל אחד‪ ,‬האינטרפרטציה של הנתונים היא מידית‪ ,‬והוא מאפשר תחזיות מליחות ומפלס על‬ ‫בסיס שנתי‪.‬‬ ‫מבנה המודל‪ :‬חישוב התחזית מתחיל תמיד ב‪ 0 -‬באוקטובר של השנה ההידרולוגית האחרונה שעבורה בוצעו‬ ‫מאזני המים‪ ,‬המלח והחום של הכנרת (ע"י יח' אגן ההיקוות של מקורות)‪ .‬המודל מבוסס על חישוב שנתי של‬ ‫מאזן המים הצפוי (בין ‪ 0‬לאוקטובר ל‪ 0-‬באוקטובר של השנה שלאחריו) ועליו מחושב גם מאזן המלח‪ .‬המודל‬ ‫בנוי כקבוצת גיליונות ב‪ ,EXCELL -‬המקושרים זה לזה לצורך יצירת קלט ופלט מתאים‪ .‬להלן תיאור פיתוח‬ ‫סדרות הקלט השונות‪.‬‬ ‫שינויים אקלימיים‪ :‬שינויים אקלימיים באגן ההיקוות התבססו על סיכום תרחישים שהושגו באמצעות הרצת‬ ‫ארבעה מודלים אקלימיים )‪ .(Rimmer et al. 2011‬נתוני משקעים יומיים שהתקבלו מהמודלים האקלימיים‬ ‫באזור אגן הירדן עברו התאמה (‪ )downscaling‬וסיכום שנתי‪ ,‬והוכנסו כקלט למודל הידרולוגי (רגרסיה מרובת‬ ‫משתנים) לקבלת ספיקות שנתיות נכנסות לכנרת (‪ .)Qin‬במקביל‪ ,‬הנתונים המטאורולוגיים מהמודלים‬ ‫האקלימיים הוכנסו כקלט למודל התאדות כנרת המבוסס על משוואת פנמן‪ ,‬והכמות המתאדה היומית מן‬ ‫האגם סוכמה על פני כל שנה הידרולוגית (‪ .)Ey‬שיעור כניסת המלח השנתי לאגם (‪ )Sin‬חושב כפונקציה‬ ‫ליניארית של מים זמינים (‪ .)AW‬שיעור שאיבת המים מן האגם בעתיד (‪ )Qout‬נקבע על סמך הנחיות‬ ‫התרחישים מרשות המים‪.‬‬ ‫לאורך רצף ארוך של שנים לכל מודל אקלימי יש תחזית שונה של גשם ומטאורולוגיה‪ .‬על אחת כמה וכמה‬ ‫התחזית מתבדרת משנה לשנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מהות הניתוח הרב שנתי שנעשה אצל )‪ (Rimmer et al. 2011‬היה‬ ‫לזהות מגמות רב שנתיות על סמך ערכים ממוצעים של אוסף תוצאות כל המודלים ביחד‪.‬‬ ‫"תחזית האוסף"‪:‬‬ ‫תחזית האוסף )‪ ,Ensemble prediction‬איור ‪ )0/0‬לשנים ‪ 2015-2060‬כאשר רק שינויי אקלים נלקחים בחשבון‬ ‫היא‪ .0 :‬ירידה ממוצעת בכניסת המים לאגם בשיעור של כ‪ 2.9 -‬מלמ"ק\שנה; ‪ .2‬עלייה ממוצעת של האידוי‬ ‫בשיעור כ‪ 1.10 -‬מלמ"ק\שנה; ‪ ./‬הפחתה בכמות הכלוריד הנכנסת לאגם בשיעור של כ‪ 011 -‬טון כלוריד\שנה‪.‬‬ ‫‪051‬‬ ‫סדרת מים שנתית שנכנסת לאגם (מלמ"ק)‬ ‫‪ ‬תרחיש ‪ -0‬שימור המצב הקיים‪ :‬סדרה קבועה כאשר ברירת המחדל היא ‪ Qin=600‬מלמ"ק לשנה‪ ,‬בהתאם‬ ‫לערך הממוצע שהתקבל מתוך מאזני המים בין השנים ‪ 0905‬עד ‪ .2101‬בחישוב הסטוכסטי נלקחת בחשבון‬ ‫סטיית תקן של כ‪ 205 -‬מלמ"ק לשנה‪.‬‬ ‫‪ ‬תרחיש ‪ -2‬שינויי אקלימי ללא שינויים אחרים‪ :‬סדרת שמתחילה ב‪ Qin=600 -‬מלמ"ק לשנה ופוחתת‬ ‫ליניארית בקצב של ‪ 2.9‬מלמ"ק לשנה‪ .‬גם כאן בחישוב הסטוכסטי נלקחת בחשבון סטיית תקן של כ‪205 -‬‬ ‫מלמ"ק לשנה‪.‬‬ ‫‪ ‬תרחיש ‪ -/‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים קלים‪ :‬סדרה זהה לתרחיש ‪ ,2‬כאשר בכל ‪ 0‬שנים (‪,2120 ,2121‬‬ ‫‪ )21/9‬חלה פחיתת מדרגה בשיעור ‪ //.//‬מלמ"ק‪ .‬סה"כ פחיתת מים נכנסים עד שנת ‪ 2112‬היא ‪ 011‬מלמ"ק‬ ‫בהתאם לתרחיש‪.‬‬ ‫‪ ‬תרחיש ‪ -1‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים בינוניים‪ :‬סדרת זהה לתרחיש ‪ ,2‬כאשר בכל ‪ 0‬שנים (‪,2120 ,2121‬‬ ‫‪ )21/9‬חלה פחיתת מדרגה בשיעור ‪ 99.99‬מלמ"ק‪ .‬סה"כ פחיתת מים נכנסים עד שנת ‪ 2112‬היא ‪ 211‬מלמ"ק‬ ‫בהתאם לתרחיש‪.‬‬ ‫‪ ‬תרחיש ‪ -5‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים חמורים‪ :‬סדרת זהה לתרחיש ‪ ,2‬כאשר בכל ‪ 0‬שנים (‪,2120 ,2121‬‬ ‫‪ )21/9‬חלה פחיתת מדרגה בשיעור ‪ 011‬מלמ"ק‪ .‬סה"כ פחיתת מים נכנסים עד שנת ‪ 2112‬היא ‪ /11‬מלמ"ק‬ ‫בהתאם לתרחיש‪.‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪c. Sin = -0.10×y + 304‬‬ ‫‪d. Clake = 1.18×y - 2108‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪2054‬‬ ‫‪2044‬‬ ‫‪2034‬‬ ‫‪2024‬‬ ‫‪Salinity‬‬ ‫‪solutes Evaporation‬‬ ‫)‪(mgcl l-1) (1000 ton‬‬ ‫)‪(Mm3‬‬ ‫‪b. EY = 0.41×y – 598‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪Inflows‬‬ ‫)‪(Mm3‬‬ ‫‪a. Qin = -2.59×y + 5857‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫איור ‪" :0/0‬תחזית האוסף" ‪ - Ensemble prediction -‬לשנים (‪ )2191- 2105‬כאשר רק שינויי אקלים נלקחים בחשבון היא‪:‬‬ ‫‪ .a‬כניסת המים לאגם; ‪ .b‬אידוי מהאגם; ‪ .c‬כמות כלוריד נכנסת; ‪ .d‬מליחות האגם )‪.)Rimmer et al. 2011‬‬ ‫‪055‬‬ ‫סדרת התאדות שנתית (מלמ"ק)‬ ‫תרחיש ‪ -0‬שימור המצב הקיים‪ :‬סדרה קבועה כאשר ברירת המחדל היא ‪ EY=233‬מלמ"ק לשנה עבור מפלס‬ ‫אגם ‪ 211.05‬מטר מתחת פני הים‪ ,‬בהתאם לערך הממוצע שהתקבל מתוך מאזני המים בין השנים ‪ 099/‬עד‬ ‫‪ .2101‬בחישוב הסטוכסטי נלקחת בחשבון סטיית תקן של כ‪ 8 -‬מלמ"ק לשנה‪ .‬מאחר שההתאדות היא פונקציה‬ ‫של שטח פני האגם והמפלס‪ ,‬בחישוב ההתאדות השנתית ה"אמתית" *‪ EY‬הוכנס במודל תיקון המביא לידי‬ ‫ביטוי את מפלס האגם ‪: L‬‬ ‫‪E Y *  E Y  a  L  b ‬‬ ‫‪a  0.0099 ; b  3.09‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫תרחיש ‪ -2‬שינויי אקלימי ללא שינויים אחרים‪ :‬סדרה שמתחילה ב‪ EY=233 -‬מלמ"ק לשנה ופוחתת ליניארית‬ ‫בקצב של ‪ 0.41‬מלמ"ק לשנה‪ .‬בכל שנה מחושב מפלס האגם בהתאם לשיקולי התפעול של התרחיש וההתאדות‬ ‫השנתית מתוקנת לפי משוואה ‪.0‬‬ ‫תרחיש ‪ -/-1-5‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים קלים\בינוניים\חמורים‪ :‬סדרה זהה לתרחיש ‪.2‬‬ ‫סדרת כמות מים יוצאת (מלמ"ק)‬ ‫תרחיש ‪ -0‬שימור המצב הקיים‪ :‬סדרה קבועה‪ .‬כמות המים הזמינים לניצול היא כמות המים הנכנסים בגריעת‬ ‫ההתאדות‪ .‬בשימור המצב הקיים מפלס האגם נשאר קבוע ע"י שאיבה וניצול של המים הזמינים בלבד‪ .‬מאחר‬ ‫וברירת המחדל היא ‪ Qin=600‬מלמ"ק לשנה‪ ,‬ההתאדות היא ‪ EY=233‬מלמ"ק לשנה‪ ,‬ומפלס האגם ההתחלתי‬ ‫הוצב על ‪ 211.05‬מטר מתחת פני הים‪ ,‬כמות המים הזמינים היא‪:‬‬ ‫‪AW  Qin  E Y *  600  233  367 Mm 3‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫תרחיש ‪ -2-/-1-5‬יציב בטווח ניוד המפלס‪ :‬בכל התרחישים ובכל שנה מחושבת הכניסה השנתית לאגם (ראה‬ ‫להלן) וההתאדות השנתית (ראה להלן)‪ .‬סדרת כמות המים היוצאת היא‪:‬‬ ‫‪Qout  Qin  EY*  AW‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫תרחיש ‪ -2-/-1-5‬יורד כל שנה ב‪ /1 -‬ס"מ‪ :‬תרחיש זה הושג ע"י הגדלת השאיבה ב – ‪ 50‬מלמ"ק בשנה מעבר‬ ‫לכמות המים הזמינים‪ .‬בכל התרחישים ובכל שנה מחושבת הכניסה השנתית לאגם (ראה להלן) וההתאדות‬ ‫השנתית (ראה להלן)‪ .‬סדרת כמות המים היוצאת היא לפיכך‪:‬‬ ‫‪Qout  Qin  EY * 50  AW  50‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫סדרת כמות מלח נכנסת (טון כלוריד)‬ ‫תרחיש ‪ 0‬שימור המצב הקיים‪ :‬על פי ניתוח מאזני מים ומלח משנת ‪ 0999‬ועד ‪ 2101‬הנחנו כי כניסת המלח‬ ‫לכנרת תלויה ליניארית בכמות המים זמינים‪ .‬לפיכך בכל שנה מחושבת כמות המים הזמינים (ראה להלן)‬ ‫וכמות המלח השנתית הנכנסת מחושבת ע"י‪:‬‬ ‫‪Sin  a  AW  b‬‬ ‫‪b  83,986‬‬ ‫;‬ ‫‪a  44.182‬‬ ‫תרחיש ‪ -2-/-1-5‬מצב קיים‪ :‬זהה לתרחיש ‪.0‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫‪059‬‬ ‫תרחיש ‪ -2-/-1-5‬פעולות נוספות‪ :‬דומה לתרחיש ‪ 0‬כאשר ההנחה היא שניתן יהיה לשלול עוד ‪ 20,000‬או ‪40,000‬‬ ‫טון כלוריד לשנה מהכנרת‪ .‬ההנחה היא שהפחתה זו כרוכה בהפחתה מינימלית וזניחה של כמות המים‬ ‫הנכנסת‪ .‬כמות המלח השנתית הנכנסת מחושבת לפיכך ע"י‪:‬‬ ‫‪Sin  a  AW  b  c‬‬ ‫‪c  20,000 or 40,000‬‬ ‫;‬ ‫‪b  83,986‬‬ ‫;‬ ‫‪(6 a  44.182‬‬ ‫התוצאות מצביעות על הכללים הבאים‪ :‬א‪ .‬הפחתה בכמות המים הנכנסים לכנרת תביא לעליה במליחות; ב‪.‬‬ ‫הפחתה בכמות המלח הנכנסת לכנרת תביא לירידה במליחות‪ .‬ג‪ .‬התאדות מוגברת מגדילה את המליחות אך‬ ‫השפעתה קטנה; ד‪ .‬השפעתו של מפלס אגם נמוך על המליחות היא קטנה יחסית לגורמים האחרים‪.‬‬ ‫דוגמה לתוצאות מובאת באמצעות תרחיש ‪( /‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים קלים)‪ ,‬שמוצג בהמשך באמצעות‬ ‫איורים המציגים את ריכוז הכלוריד הצפוי בכנרת כפי שהתקבל ממודל המליחות לעיל בהרצות שונות‪.‬‬ ‫תרחיש של שינוי אקלימי ושינויים אחרים קלים (‪ :)/‬תחת אילוץ זה תעלה מליחות הכנרת לכ‪ /91 -‬מג"ל‬ ‫כלוריד עד שנת ‪ 2112‬אם שלילת המלח תשאר כפי שהיא כיום (‪ .)/.0‬אם שלילת המלח תגבר בכ‪ 21,111 -‬טון‬ ‫כלוריד לשנה תעלה מליחות הכנרת לכ‪ /01 -‬מג"ל כלוריד בלבד בשנת ‪ .)/.2( 2112‬שמונה השנים הראשונות‬ ‫בהרצה זו (‪ )2102-2121‬מייצגות שינוי אקלימי בלבד ולכן בשנים אלו המליחות נשארת יציבה יחסית כאשר‬ ‫שלילת המלח דומה להיום‪ ,‬ואף יורדת מעט בשלילת מלח מוגברת‪ .‬אם שלילת המלח תגבר בכ‪ 11,111-‬טון‬ ‫כלוריד לשנה תרד מליחות הכנרת לכ‪ 201 -‬מג"ל בלבד בשנת ‪ ,21/1‬ותעלה לכ‪ 211 -‬מג"ל לקראת שנת ‪2112‬‬ ‫(‪.)B3.2‬‬ ‫תרחיש ‪ :/.0‬הפחתה במים זמינים ועלייה בהתאדות‬ ‫כתוצאה משינוי אקלימי ‪ +‬הפחתה במים זמינים בשעור‬ ‫‪ //‬מלמ"ק כל ‪ 0‬שנים‪.‬‬ ‫תרחיש ‪ :/.2‬הפחתה במים זמינים ועלייה בהתאדות‬ ‫כתוצאה משינוי אקלימי ‪ +‬הפחתה במים זמינים בשעור‬ ‫‪ //‬מלמ"ק כל ‪ 0‬שנים ‪ +‬הפחתת ‪ 21,111‬טון בכמות‬ ‫המלח הנכנסת‪.‬‬ ‫‪055‬‬ ‫תרחיש ‪ :B-/.2‬הפחתה במים זמינים ועלייה‬ ‫בהתאדות כתוצאה משינוי אקלימי ‪ +‬הפחתה במים‬ ‫זמינים בשעור ‪ //‬מלמ"ק כל ‪ 0‬שנים ‪ +‬הפחתת‬ ‫‪ 11,111‬טון בכמות המלח הנכנסת‪.‬‬ ‫ע‪ .‬גבעתי‪ ,‬ע‪ .‬טל וג‪ .‬וינברגר‪ :2110 ,‬פוטנציאל המים אשר יכול להיגרע מאגן הכנרת בתרחישים גיאופוליטים‬ ‫שונים‪ ,‬דו"ח הידרולוגי‪ , 2110301 ,‬השירות ההידרולוגי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫רימר א‪ .2102 .‬תרחישים לבחינת השפעת הפחתת מים זמינים בכנרת על המליחות באגם‪ .‬דו"ח סופי לרשות‬ ‫הממשלתית למים וביוב‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪T34/2012‬‬ ‫‪Rimmer, A. 2003. The Mechanism of Lake Kinneret Salinization as a Linear Reservoir. Journal of‬‬ ‫‪Hydrology, 281/3 pp. 177-190.‬‬ ‫‪Rimmer A., M. Boger, Y. Aota and M. Kumagai, 2006. A Lake as a Natural Integrator of Linear‬‬ ‫‪Processes: Application to Lake Kinneret (Israel) and Lake Biwa (Japan). Journal of Hydrology, 319/1-4‬‬ ‫‪pp. 163-175.‬‬ ‫‪Rimmer A., Givati A., Samuels R., Alpert P., 2011, Using high resolution Climate Model to Evaluate‬‬ ‫‪Future Water and Solutes Budgets in the Sea of Galilee, Journal of Hydrology, 410: 248–259.‬‬ ‫‪ 1.00‬השפעת תרחישי הפחתת מים זמינים על איכות המים ותהליכים באגם‬ ‫יעל גלבוע וגדעון גל‬ ‫במימון רשות המים‬ ‫אגן ההיקוות של הכנרת והאגם צפויים לעמוד בפני שינויי אקלים בעתיד‪ ,‬העלולים להשפיע על כמות ואיכות‬ ‫המים הזמינים‪ .‬רימר וחוב' בחנו את הפלט של ארבעה מודלים אקלימיים והעריכו כי נפח המים הזמינים‬ ‫באגם בשנת ‪ /15( 21/5‬מ"ק) צפוי לרדת בכ‪ 91 -‬מ"ק בהשוואה לנפח המים הזמינים בהווה (‪ /95‬מ"ק)‪ .‬פרט‬ ‫לשינויים טבעיים הקשורים לשינוי אקלימי השרות ההידרולוגי צופה ירידה בנפח המים כתוצאה מתהליכים‬ ‫המתרחשים באגן ההיקוות‪ ,‬שאינם קשורים לשינויי אקלים‪ .‬לפי התחזית של השירות ההידרולוגי נפח המים‬ ‫הזמינים ירד בסבירות גבוהה‪ ,‬בינונית ונמוכה ב‪ 211 ,011 -‬ו‪ /11 -‬מ"ק בהתאמה‪ .‬על מנת לבחון את השפעת‬ ‫השינויים העתידיים על המערכת האקולוגית של הכנרת נבחנו בעזרת מודל כנרת סדרת תרחישים אשר נקבעו‬ ‫ע"י אנשי רשות המים והשרות ההידרולוגי‪ .‬בפרק זה אנו סוקרים את תוצאות בחינת השפעת התרחישים על‬ ‫אלמנטים מרכזיים במערכת האקולוגית של האגם‪.‬‬ ‫‪050‬‬ ‫התרחישים התבססו על הערכות השרות ההידרולוגי לגבי ירידה צפויה במים זמינים עקב שינויי אקלים או‬ ‫שינויים אחרים‪ .‬התרחישים נבחנו ע"י הרצות ארוכות טווח של מודל כנרת (‪ )DYCD‬תוך שימוש בקונפיגורציה‬ ‫המוכרת של המודל‪ .‬הרצת התרחישים התבססה על בניית קבצי קלט של ‪ /1‬שנה (משנת ‪ )2101-21/9‬שהוזנו‬ ‫למודל‪ .‬לשם בניית קבצי הקלט נעזרנו בנתוני הבסיס שהסתמכו על נתוני אמת משנת ‪ 2112‬ששוכפלה ‪/1‬‬ ‫פעמים על מנת ליצור קבצי קלט של ‪ /1‬שנה להרצת הבסיס‪ .‬קבצים אלו עברו שינוים בהתאם לתרחישים‬ ‫השונים (ראה בהמשך)‪ .‬בדיקת השפעת השינויים נעשתה ע"י השוואה בין תוצאות התרחישים לבין תוצאות‬ ‫הרצת הבסיס המתארת המצב בהווה‪.‬‬ ‫התרחישים שנבחנו כללו שינויים אקלימיים ושינויים בנפח המים הזמינים ושילוב שלהם כאשר תרחיש ‪0a‬‬ ‫תיאר את המצב הקיים בו נשמר מפלס המים על ערך יציב ושימש כתרחיש הייחוס (הבסיס) לתרחישי הירידה‬ ‫במים הזמינ ים‪ .‬תוצאות ההרצות נבחנו באמצעות מספר משתנים‪ :‬זמן שהות‪ ,‬חנקן כללי וזרחן כללי (ממוצע‬ ‫של שכבת המים ‪ 1-01‬מ')‪ ,‬ואחוז ציאנובקטריה מכלל ביומאסת האצות )שכבת המים ‪ 1-01‬מ')‪.‬‬ ‫השינויים האקלימיים התבצעו באופן רציף וכללו פחיתה של כ‪ 2 -‬מלמ"ק בשנה במים הנכנסים ושינוי שנתי‬ ‫באידוי המחושב ע"י המודל האגמי בעקבות עליה בטמפרטורת האוויר של ‪ 0.2‬מעלות במשך ‪ /1‬שנה ועלייה‬ ‫בקרינה ארוכת טווח‪ .‬תרחיש ‪ 2a‬מייצג רק שינוי אקלימי ללא שינויים אחרים‪ .‬השינויים המטאורולוגיים הינם‬ ‫קטנים והשפעתם על טמפרטורת המים בשכבת המים העליונה זניחה ואינם מוצגים כאן‪ .‬בעתיד יבחנו‬ ‫תרחישים חריפים יותר‪ .‬השינויים האחרים המביאים לפחיתה בכמות המים הנכנסים לכנרת הופעלו במדרגות‬ ‫של ‪ 0‬שנים (סה"כ שלוש מדרגות‪ ,2129 ,2100 :‬ו‪ .) 21/1-‬כל שינויי הספיקות וריכוזי הנוטריאנטים בוצעו על‬ ‫ספיקת הירדן בלבד‪.‬‬ ‫הורצו שלושה תרחישים‪ :‬תרחיש ‪ - /‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים קלים‪ ,‬תרחיש ‪ - 1‬שינוי אקלימי ושינויים‬ ‫אחרים בינוניים ו תרחיש ‪ - 5‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים חמורים‪ .‬כל אחד מתרחישי הירידה במים הזמינים‬ ‫נבדק בשתי אפשרויות‪:‬‬ ‫‪ .a‬שמירה על מפלס יציב – כלומר הורדה של ההפקה מהכנרת בהתאם לירידה במים הזמינים (ירידה בחילוף‬ ‫המים)‪ ,‬תרחישים ‪.2a-5a‬‬ ‫‪ .b‬מפלס מים יורד‪ -‬כלומר הפקה בכמות גבוהה מהמים הזמינים‪ ,‬תרחישים ‪ .2b-5b‬על מנת לשמור על שינוי‬ ‫מפלס סביר בתרחיש הירידה במפלס הונח כי השאיבה תביא לירידה של ‪ /1‬ס"מ בכל שנה‪ ,‬מכאן שהמים‬ ‫הנשאבים יהיו גבוהים בכ‪ 51 -‬מלמ"ק מהמים הזמינים‪.‬‬ ‫התרחישים שנבחנו כללו‪:‬‬ ‫תרחיש ‪ – /‬בין השנים ‪ 2100-2125‬המים הנכנסים הופחתו ב‪ // -‬מלמ"ק לשנה‪ ,‬בשנים ‪ 2129-21//‬ב‪ 99 -‬מלמ"ק‬ ‫לשנה וב‪ 011 -‬מלמ"ק לשנה בשנים ‪ .21/1-21/9‬על מנת לשמור על עומס נוטריינטים זהה להרצת הבסיס‪ ,‬ריכוז‬ ‫הנוטריאנטים לאורך כל שנות ההרצה הוכפל ביחס שבין תרחיש הבסיס ‪( 0a‬ספיקה ‪ 911‬מלמ"ק) לבין ספיקת‬ ‫התרחיש‪.‬‬ ‫תרחיש ‪ - 1‬בין השנים ‪ 2100-2125‬המים הנכנסים הופחתו ב‪ 99 -‬מלמ"ק לשנה‪ ,‬בשנים ‪ 2129-21//‬ב‪0// -‬‬ ‫מלמ"ק לשנה וב‪ 211 -‬מלמ"ק לשנה בשנים ‪ .21/1-21/9‬במקרה של תרחיש המפלס היציב‪ ,‬בחודשי הקיץ‬ ‫הספיקה היומית הנכנסת הייתה נמוכה מההפחתה הנחוצה (‪ 211‬מלמ"ק לשנה)‪ .‬כדי לפתור בעיה זו ספיקת‬ ‫הכניסה בחודשים הנ"ל נקבעה על ערך מינימאלי (כפי שנמדד בחודש אוגוסט) על מנת לשמור זרימת בסיס‬ ‫בירדן‪ ,‬והפרש הנפח השנתי הדרוש להחסרה הופחת מחודשי החורף‪ .‬פתרון זה יושם אף עבור ספיקות‬ ‫השאיבות‪ ,‬מאחר והנפח הנחוץ להפחתה היה גבוה מספיקת השאיבות בחודשי הקיץ‪ .‬ריכוז הנוטריאנטים‬ ‫‪059‬‬ ‫לאורך כל שנות ההרצה בתרחיש זה הוכפל ביחס בין ספיקת הבסיס ‪ 911( 0a‬מלמ"ק) לבין ספיקת התרחיש‬ ‫והוגדל ב‪.25% -‬‬ ‫תרחיש ‪ - 5‬בין השנים ‪ 2100-2125‬המים הנכנסים הופחתו ב‪ 011 -‬מלמ"ק לשנה‪ ,‬בשנים ‪ 2129-21//‬ב‪211 -‬‬ ‫מלמ"ק לשנה וב‪ /11 -‬מלמ"ק לשנה בשנים ‪ .21/1-21/9‬מאחר ובחודשי הקיץ‪ ,‬בתרחיש המפלס היציב‪ ,‬הספיקה‬ ‫הנכנסת הייתה נמוכה מההפחתה הנחוצה של ‪ 211‬ו‪ /11 -‬מלמ"ק לשנה‪ ,‬יושם הפיתרון שהוצע עבור תרחיש ‪.1‬‬ ‫ריכוז הנוטריאנטים לאורך כל שנות ההרצה בתרחיש זה הוכפל ביחס בין ספיקת הבסיס ‪ 911( 0a‬מלמ"ק) לבין‬ ‫ספיקת התרחיש והוגדל ב‪.51% -‬‬ ‫כדי לבודד את השפעת שינוי העומסים וזמן השהות (שינוי הספיקות) על המשתנים הכימיים והביולוגים נבחן‬ ‫זוג תרחישים נוספים (‪ )5-load=1‬בו השתנו הספיקות הנכנסות כמתואר בתרחיש ‪ 5a‬ו‪ 5b-‬אך עומס‬ ‫הנוטריאנטים נשאר קבוע על ערך של ‪ ,0‬דהיינו עומס שווה לעומס של תרחיש הבסיס‪.‬‬ ‫זמן שהות‬ ‫זמן השהות חושב עבור כל אחד מהתרחישים ועבור התקופות השונות שנבחנו‪ .‬נמצא כי עבור תרחיש הבסיס‬ ‫‪ 1a‬ותרחיש שינוי אקלימי ללא שינויים אחרים במפלס יציב (‪ ,)2a‬זמן השהות נשאר קבוע לאורך כל תקופת‬ ‫ההרצה בעוד שעבור תרחישים ‪ ,3a-5a‬שינוי אקלימי ושינויים אחרים‪ ,‬זמן השהות עלה עם החרפת התנאים‪,‬‬ ‫כלומר הקטנת הספיקה הנכנסת‪ .‬עבור שנת ההרצה האחרונה (‪ )21/9‬בה כמות המים הנכנסים לאגם לפי‬ ‫תרחיש ‪ ,5a‬קטנה ב‪ /11 -‬מלמ"ק לשנה ביחס לתרחיש הבסיס )‪ ,(1a‬התקבל כי זמן השהות גדל פי ‪ /‬ביחס‬ ‫לתרחיש הבסיס (איור ‪ .)0/9‬עלייה בזמן השהות נחשבת לתופעה שלילית המעידה על תחלופה איטית של‬ ‫המים‪ .‬זמן השהות בסימולציות עבור מפלסים יורדים )‪ (2b-5b‬קטן מזמן השהות שהתקבל עבור תרחישי‬ ‫המפלס היציב‪ .‬ביחס לתרחישי המפלס היציב‪ ,‬בתרחישי המפלסים היורדים כמות המים הזמינים הנכנסת‬ ‫לאגם זהה אך כמות המים הנשאבת מהאגם גדולה יותר (ב‪ 51 -‬מלמ"ק לשנה) ולכן המים שוהים באגם פחות‬ ‫זמן‪.‬‬ ‫איור ‪ :0/9‬זמן שהות (בשנים) בתרחישים השונים‪ .‬הערך חושב לפי שנת ‪( 21/9‬שנת הסיום של ההרצות)‪.‬‬ ‫חנקן כללי )‪(TN‬‬ ‫בכל התרחישים שנבחנו הייתה עלייה בריכוז החנקן ביחס לתרחיש הבסיס (‪ ,1a‬איור ‪ 011‬עליון)‪ .‬ריכוז החנקן‬ ‫היה קבוע לאורך זמן בתרחישי המפלסים היציבים והמפלסים היורדים עבור שנוי אקלימי ללא שינויים אחרים‬ ‫(‪ 2a‬ו‪ )2b -‬ובתרחיש שינוי אקלימי ושינויים אחרים קלים (‪ 3a‬ו‪ 3b -‬איור ‪ 011‬תחתון)‪ .‬עבור תרחישי שינוי‬ ‫אקלימי ושינויים אחרים בינוניים וחמורים במפלס יציב ובמפלס יורד (‪ 4a-5a‬ו‪ )4b-5b -‬ריכוז החנקן עלה‬ ‫לאורך זמן‪ .‬עבור תרחיש ‪( 5a‬מפלס יציב) משנת ‪ 21/0‬ריכוזי החורף הכפילו את ערכם ביחס להרצת הבסיס‬ ‫בעוד שעבור תרחיש ‪( 5b‬מפלס יורד) ריכוזי החורף שילשו את ערכם ביחס להרצת הבסיס‪.‬‬ ‫‪001‬‬ ‫בהשוואת תרחיש שינוי אקלימי ושינויים אחרים וחמורים (‪ )5a‬לתרחיש הנוסף )‪ (5a-load=1‬ניתן לראות כי‬ ‫השפעת זמן השהות בלבד‪ ,‬ללא שינוי עומסים‪ ,‬קטנה יותר מאשר שילוב של שני הגורמים‪ .‬בשילוב של שני‬ ‫הגורמים‪ ,‬עלייה בזמן השהות והגדלת עומס הנוטריאנטים‪ ,‬יש עלייה של ‪ /1-11%‬בריכוז החנקן לעומת‬ ‫התרחיש המקטין את ספיקת המים הנכנסת ללא שינוי עומסים‪ .‬מגמות דומות התקבלו בתרחישי מפלס יורד‪.‬‬ ‫כדי לבחון לעומק את מחזור החנקן באגם נותחו שטפי החנקן עבור התרחישים השונים כפי שחושבו בעמודת‬ ‫המים ע"י המודל‪ .‬השטפים חושבו בתרחיש הבסיס ובשני תרחישי הקיצון במפלס יציב (‪ 5a‬ו‪ )5a=1-‬ותרחיש‬ ‫קיצון נוסף במפלס יורד )‪ (5b‬בשנים ‪ .21/5-21/9‬התוצאות העידו על השינויים העונתיים הצפויים בתרומה‬ ‫היחסית של המקורות השונים למאגר החנקן הכללי במים‪ .‬אם בחודשי החורף כמחצית ממקורות החנקן‬ ‫הכללי הם מכניסות מנחלים‪ ,‬הרי שתרומה זאת יורדת לכדי ‪ 9%‬בחודשי הקיץ‪ .‬בקיץ ישנה תרומה גדולה יותר‬ ‫של שטפי חנקן מהקרקעית ומיחזור בעמודת המים‪ .‬בהשוואה בין תרחיש הבסיס ‪ 1a‬לתרחיש ‪ 5a‬נמצא הבדל‬ ‫של כ‪ 01%-‬בחודשי החורף‪ ,‬בכניסת הנוטריאנטים מאגן ההיקוות‪ .‬בתרחיש ‪ ,5a‬פרט לשינויים עונתיים צפויים‪,‬‬ ‫לא נמצא הבדל בין השטפים עבור המדרגות השונות שנבדקו‪ .‬נמצאו הבדלים בין שני תרחישי הקיצון במפלס‬ ‫יציב‪ 5a( ,‬ו‪ ) 5a=1-‬בעקבות השינוי בעומס‪ :‬בתרחיש שבו העומס נשמר ברמה של תרחיש הבסיס אך עם זמן‬ ‫שהות ארוך (‪ )5a=1‬נצפתה עלייה משמעותית בתרומה היחסית של מיחזור הנוטריאנטים‪ .‬הבדלים נוספים‬ ‫נמצאו בניתוח תוצאות תרחיש הקיצון במפלס יורד (‪ ,)5b‬אשר התבטאו בעיקר בעליה בתהליך המינרליזציה‬ ‫וירידה בתרומת שטפי החנקן מהקרקעית בחודשי הקיץ אשר נגרמה כתוצאה מצמצום שכבת ההיפולימניון‪.‬‬ ‫איור ‪ :011‬באיור עליון יחס החנקן הכללי בתרחישי מפלס מים יציב ‪ 2a-5a‬לריכוז החנקן הכללי בתרחיש הבסיס‪ .‬באיור‬ ‫תחתון יחס החנקן הכללי בתרחישי מפלס מים יורד ‪ 2b-5b‬לריכוז החנקן הכללי בתרחיש הבסיס‪.‬‬ ‫זרחן כללי‬ ‫תרחישי מפלס יציב שנבחנו הביאו לעלייה בריכוז הזרחן ביחס לתרחיש הבסיס (‪ ,)1a‬אך העלייה הייתה מתונה‬ ‫מזו שהתקבלה עבור החנקן הכללי (איור ‪ .)010‬המודל חזה עליה מקסימאלית של ‪ /1%‬בריכוז הזרחן אחרי‬ ‫המדרגה האחרונה בחודשי הקיץ בתרחיש ‪ .5a‬לעומת זאת עבור תרחישי מפלס יורד התקבלה ירידה של ‪01%‬‬ ‫‪000‬‬ ‫בריכוז הזרחן עבור התרחישים ‪ 2b-4b‬ועליה מתונה של כ‪ 21% -‬בתרחיש הקיצון ‪ .5b‬תוצאות אלה מעידות על‬ ‫ניצול הזרחן בתרחישי מפלס יורד‪.‬‬ ‫ניתוח תוצאות ההשוואה שבין תרחיש שינוי אקלימי ושינויים אחרים וחמורים במפלס יציב (‪ )5a‬לתרחיש‬ ‫הנוסף )‪ (5a-load=1‬מעיד כי עלייה בזמן השהות והגדלת עומס הנוטריאנטים הנכנסים לאגם‪ ,‬גרמה לעלייה‬ ‫בריכוז הזרחן הגבוהה בכ‪ 01-21%-‬לעומת התרחיש המקטין את ספיקת המים הנכנסת אבל ללא שינוי עומסים‪.‬‬ ‫תוצאה דומה התקבלה עבור תרחישי מפלס יורד‪ :‬הבדל של כ‪ 01% -‬התקבל בהשוואת תרחיש שינוי אקלימי‬ ‫ושינויים אחרים וחמורים במפלס יורד (‪ )5b‬לתרחיש הנוסף )‪.(5b-load=1‬‬ ‫תוצאות התרחישים מעידים על כך שריכוז החנקן באגם מושפע יותר מעומס החנקן הנכנס לאגם לעומת ריכוז‬ ‫הזרחן המושפע פחות מהעומס הנכנס‪ .‬תוצאות אלה תואמות את תגובת האגם לעומסי חנקן וזרחן כפי‬ ‫שנמדדו באגם הכנרת בשנים ‪.0991-2111‬‬ ‫כדי ללמוד על ההבדלים שהתקבלו בריכוזי החנקן והזרחן בתרחישי מפלס יציב ומפלס יורד‪ ,‬בוצע מאזן על‬ ‫שכבות ההיפולימניון והאפילימניון בתאריך ה‪ 0-‬בדצמבר ‪ ,21/9‬כאשר האגם עדיין משוכב‪ .‬מפלס המים‬ ‫בתרחיש הבסיס ובתרחיש ‪ 5a‬היה דומה (‪ 12.9‬ו‪ 12.5-‬מ' בהתאמה) וכך גם עובי ההיפולימניון (‪ 0.1‬ו‪ 0.0 -‬מ'‬ ‫בהתאמה)‪ .‬לעומת זאת מפלס המים ועובי ההיפולימניון שהתקבלו בתרחיש ‪ 5b‬היו נמוכים יותר (‪ /5./‬ו‪ /.5 -‬מ'‬ ‫בהתאמה)‪ .‬הבדלי מפלסים ועומק השכבות השפיעו על נפח המים של השכבות השונות‪ .‬נפח האגם בתרחיש‬ ‫‪ 5b‬קטן בכ‪ 51% -‬לעומת תרחיש ‪ 1a‬ו‪ .5a -‬השפעת נפח המים היה משמעותי יותר עבור שכבת ההיפולימניון‪:‬‬ ‫נפח ההיפולימניון בתרחישים ‪ 1a‬ו‪ 5a -‬כמעט כפול מנפח ההיפולימניון שהתקבל בתרחיש ‪ 5b‬כאשר נפח שכבת‬ ‫האפילימניון קטן בכ‪ /1% -‬בתרחיש ‪.5b‬‬ ‫איור ‪ :010‬איור עליון‪ :‬יחס הזרחן הכללי ביחס לתרחיש הבסיס בתרחישי מפלס מים יציב ‪ .2a-5a‬איור תחתון‪ :‬יחס‬ ‫הזרחן הכללי ביחס לתרחיש הבסיס בתרחישי מפלס מים יורד ‪.2b-5b‬‬ ‫הבדלים אלו בעלי חשיבות כאשר מחשבים את המסה הכללית של החנקן והזרחן בשכבות השונות‪ .‬מאחר‬ ‫ונפח שכבת ההיפולימניון בתרחיש ‪ 5b‬קטנה פי ‪ 2‬לעומת תרחיש הבסיס ותרחיש ‪ 5a‬מסת הנוטריאנטים‬ ‫הנתרמת משכבה זו בזמן ערבוב האגם נמוכה יותר‪ ,‬עם ירידה בתרומה של הזרחן הכללי פי ‪ .2.5‬מסת החנקן‬ ‫קטנה ב‪ /1%-‬המורכבת בעיקר מ‪ NH4-‬כאשר מסת הניטראט הינה אפסית בשל המחסור בחמצן בשכבה זו‬ ‫שהביא לעליה בתהליך הדנטיריפיקציה‪ ,‬ירידה בריכוז הניטראט ועלייה בריכוז ה‪ .NH4-‬מסת הנוטריאנטים‬ ‫בשכבת האפילימניון מעידה על עליה במסת החנקן ושינויים קלים במסת הזרחן‪.‬‬ ‫‪002‬‬ ‫סה"כ ביומסת אצות (פיטופלנקטון)‬ ‫תוצאות המודל העידו על עלייה בריכוז סה"כ ביומסת האצות עבור תרחישי מפלס יציב בהשוואה לתרחיש‬ ‫הבסיס לאורך כל התקופות שנבחנו‪ .‬העלייה בביומסה של האצות נבעה מעליית ריכוזי הנוטריאנטים בתרחישי‬ ‫המפלס היציב שנבחנו‪ .‬שינוי נוסף שהתקבל הינו שינוי בהרכב מגוון מיני האצות בתרחישים השונים‪ .‬ביחס‬ ‫לתרחיש הבסיס‪ ,‬בתרחישי הקיצון בחודשי החורף‪-‬אביב התקבלה עלייה של ‪ 01-05%‬באחוז הציאנובקטריה לא‬ ‫מקבעות חנקן במקביל לירידה של כ‪ 01% -‬באחוז אצות מקבוצת המינים הננופלנקטונים (בעיקר ירוקיות)‪.‬‬ ‫לעומת זאת בחודשי הקיץ‪-‬סתיו התקבלה עלייה קלה באחוז הדינופלגלטיים‪ ,‬המלווה בעלייה של כ‪01-05%-‬‬ ‫באחוז הציאנובקטריה לא מקבעות חנקן במקביל לירידה של כ‪ 21% -‬באחוז אצות בקבוצת הננופלנקטון‬ ‫)‪ . (CHLOR‬שינוי במגוון מיני האצות משפיע על תהליכים ביולוגים שונים באגם כגון שינוי ברעייה ע"י‬ ‫זואופלנקטון ולכן גם על איכות המים באגם‪ .‬התרבות מינים שונים על חשבון מינים אחרים מעידים על שינויי‬ ‫התנאים האקולוגים באגם כפי שהתקבל עבור ריכוזי החנקן והזרחן‪.‬‬ ‫אחוז ציאנובקטריה‪:‬‬ ‫תוצאות המודל העידו על עלייה באחוז אצות הציאנובקטריה עבור תרחישי מפלס יציב בהשוואה לתרחיש‬ ‫הבסיס לאורך כל התקופה הנבחנת‪ .‬אחוז הציאנובקטריה בתרחיש הבסיס עמד על ‪ /%-0%‬בחודשי החורף‪-‬‬ ‫אביב ו‪ 01%-01% -‬בחודשי הקיץ סתיו‪ ,‬לעומת זאת אחוז הציאנובקטריה בתרחיש ‪ 5a‬גדל בין פי ‪ /-01‬בחודשי‬ ‫החורף‪-‬אביב ועמד על ‪ ,29%‬וגדל פי ‪ /‬בחודשי הקיץ‪-‬סתיו והגיע לערך של כ ‪ /2%‬בין השנים ‪.21/1-21/9‬‬ ‫אחוז הציאנובקטריה המתקבל בתרחיש הנוסף )‪ ,(5a-load=1‬היה קרוב למתקבל בתרחיש ‪ 4a‬המתאר שינויים‬ ‫מתונים יותר‪ ,‬כאשר אחוז הציאנובקטריה עמד על ‪ 1%-9%‬בחודשי החורף‪-‬אביב ו‪ 00%-09% -‬בחודשי הקיץ‬ ‫סתיו‪ .‬בהשוואה בין תרחיש ‪ 5a‬לתרחיש הנוסף ‪ 5a-load=1‬נמצא כי אחוז הציאנובקטריה שילש והכפיל את‬ ‫ערכו בחודשי החורף‪-‬אביב וקיץ סתיו בהתאמה‪ .‬משמעות התוצאות הן כי לעלייה בזמן השהות בלבד השפעה‬ ‫מתונה יחסית על אחוז הציאנובקטריה בעוד שעלייה בזמן השהות בשילוב עם הגדלת עומסי הנוטריאנטים‬ ‫השפעה רבה על פריחתם‪ .‬בהשוואת תוצאות תרחישי מפלס יציב (‪ )5a‬למפלס יורד (‪ )5b‬נמצא כי אחוז‬ ‫הציאנובקטריה היה נמוך יותר עבור תרחישי המפלס היורד (‪.)5b‬‬ ‫פרט לשינוי באחוז הציאנובקטריה בתרחישים השונים‪ ,‬המודל חזה כי התרחישים יהיו בעלי השפעה על‬ ‫המחזוריות השנתית של סוגי אצות הציאנובקטריה‪ ,‬מקבעות חנקן ולא מקבעות חנקן‪ ,‬מסך ביומסת אצות‬ ‫הציאנובקטריה הכללית‪ .‬תרחיש הבסיס חזה מחזוריות ברורה לפיה אחוז אצות הציאנובקטריה הלא מקבעות‬ ‫החנקן גבוה ביותר בין החודשים ינואר‪ -‬יוני (‪ ,)01%-90%‬דועך בין יולי‪-‬אוקטובר ושוב עולה החל מחודש‬ ‫נובמבר‪ .‬התרחישים השונים מיתנו את המגמה המתוארת כאשר עבור תרחיש ‪ 5a‬מגמה זו לא נצפתה ואחוז‬ ‫הציאנובקטריה הלא מקבעות חנקן מסך ביומסת אצות הציאנובקטריה הכללית‪ ,‬היה קבוע לאורך כל השנה‬ ‫ועמד על ‪ .91%-011%‬תוצאות תרחיש ‪ 5a-load=1‬היו מתונות יותר בהשוואה לתרחיש ‪ 5a‬והיו קרובות יותר‬ ‫לתרחיש הביניים ‪.4a‬‬ ‫סיכום הממצאים‬ ‫במחקר זה נבחנו השפעתם של מספר תרחישים אשר כללו שינויי אקלים‪ ,‬שינויים בספיקות הנכנסות וכמות‬ ‫ההפקה וכן בעומסי הנוטריינטים‪ .‬השינויים בספיקות וכמות המים המופקים באגם גרמו לשינוי בזמן השהות‬ ‫מפרק זמן מממוצע של ‪ 9.1‬שנים בהרצת הבסיס ועד לממוצע שנתי של ‪ 20‬שנים במקרה של התרחיש הקיצוני‬ ‫ביותר‪ .‬לשינויים אלו הייתה‪ ,‬כצפוי‪ ,‬השפעה על המערכת האקולוגית של האגם אם כי הדבר בלט בעיקר‬ ‫בתרחישים הקיצוניים יותר בהם עומס הנוטריינטים הוגדל ב‪ 25-‬וב‪ ,51%-‬בהתאמה‪ .‬בתרחישים הייתה עלייה‬ ‫בריכוזי החנקן הכללי והזרחן הכללי באגם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬העלייה בעומסים גררה עלייה בולטת בריכוז החנקן‬ ‫באגם אבל לעלייה מתונה בלבד בזרחן‪ .‬ההבדלים בתגובת המודל לשינויי עומסים של החנקן והזרחן דומים‬ ‫‪00/‬‬ ‫לאיור המתקבלת במציאות ממדידות שבוצעות באגם‪ .‬בתרחישים הקיצונים שבהם הייתה הגדלה של‬ ‫העומסים הייתה עליה בביומסה של האצות באגם וכן בחלקן היחסי של הכחוליות מסך ביומסת האצות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬חלקם היחסי של מינים של כחוליות שאינם מקבעי חנקן עלה עד כדי כמעט ‪ ,011%‬מסך כל האצות‬ ‫הכחוליות‪ ,‬בתרחישים הקיצוניים‪ ,‬בעקבות העלייה בריכוז החנקן במים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬עפ"י ניתוח של תוצאות התרחישים ניתן לקבוע שהשינוי בזמן השהות עשוי להשפיע בעיקר על‬ ‫הנוטריאנטים והביומסה הביולוגית (פיטופלנקטון וזואופלנקטון)‪ .‬השילוב של שינוי קיצוני בזמן השהות (ירידה‬ ‫בכמות המים הנכנסים הקטנת חילוף המים) עם הגדלת העומסים גרר תגובה דרסטית של המערכת אקולוגית‪.‬‬ ‫‪001‬‬ ‫‪ 5‬מחקרי אגן ההיקוות של הכנרת וגופי מים אחרים‬ ‫‪5.0‬‬ ‫שינויים מבניים באגם שמורת החולה‪ -‬ניטור ושיפורים בממשק המים‬ ‫אלון רימר ועמי נשרי‬ ‫במימון רשות הטבע והגנים (רט"ג)‬ ‫גוף המים המרכזי של שמורת החולה‪ ,‬האגם (איור ‪ ,)012‬משתרע על כ‪ 0.9e+106 -‬מ"ר‪ ,‬ועמקו כ‪ 0 -‬מ' בלבד‪.‬‬ ‫האגם מאופיין בשטח הצפה של כ‪ 0.2e+106 -‬מ"ר (גולן ‪ ;2119‬ארצי ‪2100‬א‪,‬ב; רימר ונשרי ‪ )2102‬בממוצע‪.‬‬ ‫חלקים נרחבים מגוף המים מכוסים בצומח מזדקר (כמחצית השטח) שבתוכו מצויות תעלות מים עמוקות‬ ‫יותר‪ .‬חלק אחר של האגם‪ ,‬בעיקר בחלקו המזרחי‪ ,‬הוא רצף של מים ששטחו כרבע משטח האגם הכולל‪.‬‬ ‫איור ‪ :012‬שמורת החולה‪ ,‬ומבנה סכמתי של רכיבי מאזן מים חודשי לאגם החולה‪ .‬מסומנות כניסות מים בתעלות )‪,(Qin‬‬ ‫יציאת מים בנקודות מעבר אפשריות אל מחוץ לשטח האגם )‪ ,(Qout‬ונקודות מדידה ‪ 1 ,0‬ו‪.9 -‬‬ ‫בשנים האחרונות נעשו שינויים מהותיים בתפעול האגם בהשוואה לשנים קודמות‪ .‬בראש וראשונה מקורות‬ ‫המים המיועדים לאגם הם מים מסופקים מהתעלה המערבית וממעיינות\קידוחי עינן ושדה אליעזר בשיעור‬ ‫‪ 9.0‬ו‪ 9.1 -‬מלמ"ק\שנה בשנים שחונות וגשומות בהתאמה‪ ,‬בהשוואה ל‪ 2.0 -‬ו‪ 1.1 -‬מלמ"ק\שנה שהזינו את‬ ‫האגם בעבר (גולן ‪ ;2119‬סקוטלסקי ואורון ‪ .)2110‬כמויות מים אלה מיועדות לזרום באפיק הנחל שבשוליים‬ ‫המערביים של האגם (תעלת הזנה באיור ‪ ,)012‬ולהזין את האגם בעיקר בנקודת הכניסה בחלק הדרומי ביותר‬ ‫‪005‬‬ ‫שלו‪ .‬שנית‪ ,‬מתוך מגמה להגדיל את פוטנציאל בתי הגידול‪ ,‬רשות הטבע והגנים מעוניינת לקדם תכנית של‬ ‫הוספת איים ושבירת רצף המים שבמזרח האגם‪ .‬שינוי נוסף שמתוכנן לאגם הוא הוספת נקודת כניסה של‬ ‫המים המסופקים בחלקו הדרום מערבי של האגם‪.‬‬ ‫בעקבות השינויים המוצעים במבנה האגם‪ ,‬תנאי השפה וצורת התפעול‪ ,‬רשות הטבע והגנים ביקשה‬ ‫מהחוקרים לבחון ולחוות דעתם בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬כיצד משתנה מאזן המים‪ ,‬זמן השהייה ומשטר הזרימה באגם כתוצאה מהכפלה (בקירוב) של כמויות‬ ‫המים שמתוכננות לעבור בו; כיצד משתנים זמני השהות באזורים השונים באגם במפלס יחסית גבוה‬ ‫ובמפלס יחסית נמוך‪ ,‬ובתנאי זרימות מהירות ואיטיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזו השפעה עשויה להיות להוספת גושי איים בחלק המזרחי של האגם על משטר הזרימה בו‪ ,‬על‬ ‫מהירויות הזרימה ועל פיזור מומסים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מה יהיה משטר הזרימה באגם בהנחה שמקור כניסת המים היחידי בו ממוקם בנקודה הדרומית ביותר‬ ‫באגם; האם יש השפעה למיקום מוקדי הכניסה והיציאה של המים המסופקים לתוך האגם על משטר‬ ‫הזרימה שבו; האם יש צורך בנקודות הכנסה‪3‬הוצאה נוספת של מים; האם ניתן לקבוע נקודות‬ ‫אופטימליות לכניסה ויציאת מים על מנת לקבל פיזור הומוגני יותר של זמן שהות המים באזורים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬האם נקודות הניטור הקבועות הקיימות באגם עונות על צרכי המעקב השוטף אחר איכות המים‪ ,‬והאם‬ ‫יש צורך להוסיף נקודות דיגום חדשות‪ ,‬לשנות את תדירות הדיגום ולהוסיף פרמטרים נוספים לדיגום‪.‬‬ ‫בדו"ח שנתי קודם (‪ )2100‬נדרשנו לנושאים הבתימטריה של אגם שמורת החולה; והערכת ההתאדות בשיטת‬ ‫מאזן האנרגיה בעזרת משוואת ‪ .Penman‬בדו"ח הנוכחי נסכם את הנושאים הבאים שבהם עסקנו במחקר‪.0 :‬‬ ‫מאזן מים‪ ,‬מליחות וחום; ‪ .2‬איפיון תיאורטי וניסויי של משטר הזרימה; ו‪ ./ -‬ניתוח גיאוכימי של המדידות‬ ‫באגם‪.‬‬ ‫מאזן מים‪ ,‬מליחות (כלוריד) וחום (התאדות)‬ ‫באגם החולה קיימים נתוני מדידה המאפשרים הערכה גסה של המאזנים האלה על סמך מדידות קיימות‪ ,‬אך‬ ‫מערך המדידות הקיים איננו שלם ואיננו ערוך לביצוע מיטבי של חישובי מאזן‪ .‬להלן נציג את שיטת החישוב‬ ‫שבה נקטנו על סמך הנתונים הקיימים‪ ,‬ולאור התוצאות נסקור את החסר במדידות שגרתיות‪ ,‬שביצוען יאפשר‬ ‫הבנה טובה בהרבה של המצב ההידרולוגי‪.‬‬ ‫איור ‪ 01/‬מתאר את ריכוזי הכלוריד בשלוש נקודות דיגום בשמורה‪ .‬הריכוז הגבוה יחסית ביציאת המים מן‬ ‫האגם ("שמורה ‪ )"9‬נוצר כתוצאה מהתאדות‪ .‬נתונים אלה יעזרו לנו בחישוב מאזני המים והמלח‪ ,‬וכן נשתמש‬ ‫גם בחישובי התאדות‪.‬‬ ‫‪009‬‬ ‫כלוריד בכניסה ‪-‬עינן‬ ‫כלוריד בכניסה ‪ -‬שמורה ‪2‬‬ ‫כלוריד ביציאה ‪ -‬שמורה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫איור ‪ :01/‬ריכוזי הכלוריד בשלוש נקודות דיגום בשמורה; יולי ‪ 2101‬עד דצמבר ‪.2100‬‬ ‫משוואות מאזן המים‪ ,‬המלח (יון כלור) של אגם החולה בכל חודש מסתכמות למערכת הבאה‪:‬‬ ‫‪a. St  St 1  Qin Cin  Qout Cout t‬‬ ‫‪b. Vt  Vt 1  Qin  Qout  E t‬‬ ‫‪c. Qin  QinE  QinW  Q rain‬‬ ‫‪d. Qin Cin  QinECinE  QinWCinW  Q rain C rain‬‬ ‫‪(1) e. C t  St Vt‬‬ ‫במשוואות אלה ‪ .a‬מאזן המלח (כלוריד); ‪ .b‬מאזן המים‪ ,‬כולל התאדות; ‪ .c‬רכיבי כניסת מים כאשר ‪ W‬תעלה‬ ‫מערבית ו‪ E -‬עינן‪ ,‬כולל גשם ‪ .d ;Rain‬רכיבי כניסת מלח; ‪ .e‬ריכוז מלח באגם‪ .‬כמות המלח באגם‪ ,St ,‬היא‬ ‫ביחידות של גרם כלור; ‪ St-1‬כמות המלח באגם בחודש הקודם; ‪ Vt‬נפח האגם (מ"ק); ‪ E‬נפח מתאדה (מ"ק); ‪Qin‬‬ ‫(מ"ק\חודש) מציין את כלל ספיקת המים הנכנסת; ו‪( Qout -‬מ"ק\חודש) כלל ספיקת המים היוצאת את האגם‬ ‫בחודש‪ .‬שטף המלח הנכנס (גרם כלוריד\חודש) מתואר ע"י מכפלת הספיקה הנכנסת בריכוז ‪( Cin‬חלקי מליון);‬ ‫שטף המלח היוצא (גרם כלוריד\חודש) מתואר ע"י מכפלת הספיקה היוצאת בריכוז האגם ‪ t ;Cout‬מרווח הזמן‬ ‫חודש‪.‬‬ ‫חישוב מאזני המים‪ ,‬המלח (כלוריד) והחום (התאדות) בוצע על בסיס חודשי בין יולי ‪ 2101‬לדצמבר ‪.2100‬‬ ‫לצורך החישוב השתמשנו בנתונים ובהנחות הבאים (ראה גם איור ‪: )012‬‬ ‫‪ .0‬כניסת מים חודשית התקבלה מתוך הנתונים הרשמיים שמועברים לרט"ג ע"י מקורות‪ :‬כניסת מעיין‬ ‫עינן וכניסת תעלה מערבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬נתוני המליחות שבהם נעשה שימוש הם ריכוז מעיין עינן (כניסה)‪ ,‬ריכוז בנקודת מדידה חולה ‪0‬‬ ‫(כניסה) וריכוז בנקודת מדידה חולה ‪( 9‬יציאה)‪.‬‬ ‫‪ ./‬שטח האגם ונפחו‪ ,‬ושטח השמורה חושבו מהמפה הבתימטרית לעיל‪.‬‬ ‫‪ .1‬ההתאדות החודשית חושבה מתוך משוואת פנמן‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגשם החודשי הוערך ממכפלת כמות הגשם החודשית במ"מ בשטח האגם בדונם‪.‬‬ ‫‪ .9‬הנחנו שמפלס האגם נשאר קבוע מחודש לחודש‪.‬‬ ‫‪005‬‬ ‫‪ .5‬יציאת מים חודשית איננה נמדדת‪ .‬במהלך החישוב נעריך את שיעור היציאה ככמות הסוגרת את‬ ‫מאזני המים והמלח‪.‬‬ ‫על סמך ההנחות והנתונים לעיל חושב מאזן המים המוצג ב‪1‬איור ‪ .011‬כמות המים היוצאת מחושבת דרך מאזן‬ ‫הכלוריד‪ ,‬ו היא מכילה שגיאות‪ ,‬אך מאחר ואין נתונים באיכות סבירה על כמות המים היוצאת זו הייתה‬ ‫הברירה הטובה ביותר‪ .‬על פי חישוב מאזן המים בשנת ‪ 2100‬הוזרמו לשמורה כ‪ 0.0 -‬מלמ"ק; ‪ 1.55‬מלמ"ק נוספו‬ ‫בגשם ישיר; ‪ 2.1‬מלמ"ק התאדו באגם החולה; ו‪ 5.5 -‬מלמ"ק יצאו את שטח האגם (לפי מאזן הכלוריד עזבו את‬ ‫האגם פחות מים‪ ,‬אך הנתונים הקיימים אינם מתאימים לחיפוש הגורם לחוסר ההתאמה)‪ .‬יציאת המים‬ ‫מחולקת ל‪ 0.5 -‬מלמ"ק שהתאדו משטחי השמורה שאינם נכללים בשטח האגם‪ ,‬וכ‪ 9 -‬מלמ"ק שזרמו מהשמורה‬ ‫לתעלה המערבית ולירדן‪ .‬היחס בין כ‪ 9.5 -‬מלמ"ק בכניסה ו‪ 9.1 -‬מלמ"ק ביציאה כאשר כ‪ /.5 -‬מלמ"ק מתאדים‬ ‫מעלה את המליחות הממוצעת באגם מכ‪ 21-/1 -‬מגכ"ל בכניסות לכ‪ 51-51 -‬מגכ"ל ביציאות‪.‬‬ ‫התאדות מאגם בלבד‬ ‫יציאת מים‬ ‫‪1,400,000‬‬ ‫‪1,200,000‬‬ ‫‪1,000,000‬‬ ‫‪800,000‬‬ ‫‪600,000‬‬ ‫‪400,000‬‬ ‫‪200,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סה"כ כניסות‬ ‫איור ‪ :011‬מאזן מים חודשי לאגם החולה במ"ק‪ :‬כניסות מים כוללות הזרמה מלאכותית בתעלות וגשם ישיר; התאדות‬ ‫מחושבת בשיטת פנמן‪ ,‬ויציאת מים מחושבת על סמך מאזן הכלוריד באגם‪.‬‬ ‫זמן השהות של המים באגם מחושב לפי נפח האגם ‪ Vt‬מחולק בספיקת היציאה החודשית ‪ .Qoutt‬יחידות הזמן‬ ‫לפיכך מתקבלות בחודשים‪ .‬ספיקת היציאה החודשית חושבה לפי המאזנים לעיל‪ ,‬והיא כוללת לא רק את‬ ‫הזרימה בתחנה ‪ 9‬אלא גם את אותן כמויות מים שעזבו את האגם והתאדו בשטח השמורה מחוץ לאגם‪.‬‬ ‫‪Tt  Vt Q out t  Vt Q6  E out ‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫ממשוואה ‪ 2‬מגיעים לפי בסיס חישוב חודשי לזמן שהות – ‪ Tt=0.5±1.95‬חודש‪ ,‬ועל בסיס חישוב שנתי (‪)2100‬‬ ‫מקבלים ‪ Tt12*750,000/7,700,000=1.16‬חודש‪.‬‬ ‫אפיון של משטר הזרימה באגם‬ ‫המטרה כאן היא הערכת מהירויות וכיווני זרימה במקטעים שונים של האגם‪ ,‬והסקת מסקנות לגבי זמן השהות‬ ‫(‪ )residense time‬הממוצע באגם בחישוב על בסיס הידרודינמי‪.‬‬ ‫ניתן להשתמש במספר כלים הכוללים מדידות וחישובים אנליטיים (עגנון וחוב' ‪:)2115‬‬ ‫‪ .0‬כללי אצבע פשוטים יחסית שבעזרתם ניתן להעריך בקירוב את מהירות הזרימה באגם בהשפעת‬ ‫הזרימות הנכנסות ויוצאות בלבד‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההשפעה היחסית של הרוח על מהירות הזרימה לעומת השפעת הזרימות החיצוניות המזינות את‬ ‫האגם‪.‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪ ./‬מדידות זרם באגם באמצעות מד זרם ‪.SonTek/YSI 10-MHz ADV -‬‬ ‫מהירות זרימה ממוצעת בהשראת מאזן המים‬ ‫מתוך נתוני מאזן המים ואיור ‪ 01/‬אפשר להעריך כי הספיקה השנתית (‪ ,Q‬כ‪ 5 -‬מלמ"ק) עוברת במעבר המים‬ ‫הממוצע באגם (איור ‪ )012‬ששטחו ‪ ,A‬כ‪ 0211 -‬מ"ר (‪ 0211‬מ' אורך ועומק של כ‪ 0 -‬מ')‪ .‬מכאן שניתן להעריך כי‬ ‫מהירות הזרימה הממוצעת ‪ Q/A‬בהשראת הספיקות החיצוניות בלבד היא ‪ 2×01-4‬מ'\שנייה (‪ 1.12‬ס"מ\שנייה‬ ‫או שתי עשיריות מילימטר לשנייה)‪.‬‬ ‫בצורה דומה‪ ,‬נניח שהזרימה מנקודת הכניסה אל האגם נעשית רק בתעלות מאחר שמהירות הזרימה בשטחים‬ ‫עם צמחייה היא זניחה‪ .‬אם אותה ספיקה השנתית עוברת לרוחב התעלות (‪ G‬באיור ‪ )01/‬ששטח הזרימה דרכן‬ ‫‪ A‬כ‪ 11 -‬מ"ר (‪ 11‬מ' רוחב כולל ועומק של כ‪ 0 -‬מ') נמצא שמהירות הזרימה הממוצעת בתעלות‪ ,‬בהשראת‬ ‫הספיקות החיצוניות בלבד היא ‪ 1.119‬מ'\שנייה או ‪ 101‬מ'\יום;‬ ‫אם נניח שהמים צריכים לעבור מרחק של כ‪ 0111 -‬מ' בממוצע מכניסה ליציאה (כ‪ 111 -‬מ' דרך התעלות ו ‪911-‬‬ ‫מ' באגם הפתוח) נקבל שפרק זמן הזרימה (זמן שהות) הוא כ‪ /5 -‬יום (קצת למעלה מחודש)‪ .‬אין זה מקרי‬ ‫שערך זה דומה לזמן השהות (‪ 0.0‬עד ‪ 0.5‬חודש) שחישבנו בסעיף קודם על פי שיקולים אחרים לגמרי‪.‬‬ ‫מהירות זרימה בהשראת הרוח‬ ‫בין ה‪ 0/ -‬ל – ‪ 21‬ביוני מיקמנו מד זרם ‪ SonTek/YSI 10-MHz ADV -‬במרחק כ‪ 051 -‬מטר ממערב לנקודת‬ ‫היציאה (‪ 9‬באיור ‪ .)01/‬מדידות הזרם העלו את הממצאים הבאים (איור ‪:)015‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪Wind speed (m/sec‬‬ ‫)‪Current speed (cm/sec‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪w_spd10m‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪24/06/12‬‬ ‫‪22/06/12‬‬ ‫‪18/06/12‬‬ ‫‪20/06/12‬‬ ‫‪16/06/12‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪14/06/12‬‬ ‫‪Date‬‬ ‫איור ‪ :015‬מהירות הרוח בתחנת הכבול במטר\שנייה ומהירות הזרם (בס"מ\שנייה‪ ,‬ממוצע נע על פני ‪ /1‬דקות) שנמדדה‬ ‫באגם החולה במהלך הימים ‪ 01.19.2102‬עד ‪ 21.19.2102‬בכל ‪ 5‬דקות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משעות הלילה המאוחרות (‪ 2/:11 – 22:11‬בערך) ועד ‪ 02:11‬בצהריים למחרת האגם בד"כ רגוע‬ ‫ומהירות הזרימה הממוצעת בו היא כ ‪ 0-‬ס"מ\שנייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשעות הצהריים מתגברת הרוח ומהירותה יכולה להגיע לכ‪ 01 -‬מ'\שנייה בשעות אחר הצהריים‬ ‫(‪ 09:11 – 01:11‬בערך)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרוח משרה מהירויות זרימה באגם שעשויות להגיע לכ‪ 01 -‬ס"מ\שנייה בשעות אחר הצהריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהירות הזרימה הממוצעת שנרשמת בשעות שיא הרוח היא כ‪ / -‬סמ'\שנייה‪.‬‬ ‫‪009‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון הזרימה המדוד הממוצע משתנה במידה רבה‪ ,‬ואינו בהכרח תוצאה מובהקת של כיוון‬ ‫הרוח או של כיווני זרימת המים מכניסה ליציאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהשוואה למהירות הממוצעת שניתן לייחס בהשראת הזרימות החיצוניות‪ ,‬מהירות הזרם בגלל‬ ‫הרוח גדולה בשני סדרי גודל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאחר והרוח היא הגורם העיקרי של ערבוב והסעת המים באגם מומלץ לתכנן את האיים‬ ‫החדשים בצורה שתאפשר נשיבה של הרוח על פני המים (אולי במבנה מאורך ממזרח למערב)‪,‬‬ ‫ולא בצורה שתחסום את הנשיבה הטבעית‪.‬‬ ‫הערכה ניסיונית של משטר הזרימה‬ ‫המים באגם סומנו באמצעות הזרקת רודמין ‪( B‬חומר פלואורסנטי אינרטי שמשתמשים בו לעיתים קרובות‬ ‫בקביעת מסלולי זרימה של מים בטבע) ומעקב אחרי ריכוזי הרודמין במהלך התפזרותו במרחבי האגם‬ ‫כאינדיקציה למסלולי הזרימה ולזמן השהות של המים‪ .‬המעקב נערך בתדירות שמותאמת לזמן השהות‬ ‫האופייני של המים באגם‪ ,‬באמצעות דיגום מסלולים באגם בתדירות גבוהה (מספר דקות) מיד לאחר הוספת‬ ‫החומר ובתדירות הולכת ופוחתת עם הזמן (שעות) על מנת לקבל את מפת הפיזור המרחבי של הרודמין‬ ‫בזמנים שונים‪ .‬אנליזות הרודמין נערכו במכשור שמצוי במעבדה לחקר הכנרת‪.‬‬ ‫ניסוי רודמין מספר ‪ 0‬החל בשעה ‪ 19:21‬בתאריך ‪ .02.02.2100‬נקודת שפיכת הרודמין הייתה באזור נקודת דיגום‬ ‫‪ 1‬בתעלה המוליכה לאגם‪ .‬נקודות הדיגום באותו יום נערכו לאורך ה"תעלות" שמובילות מנקודת הכניסה‬ ‫לאגם (איור ‪ ,019‬ימין)‪ .‬למחרת (‪ )0/.02.2100‬דגמנו את התעלות לנוכחות רודמין ( ‪Error! Reference source‬‬ ‫‪not found.‬איור ‪ ,019‬שמאל)‪ .‬מצאנו על פי ריכוזי הרודמין המדודים שמרחק הנדידה של כתם הרודמין‬ ‫העיקרי היה כ‪ 111 -‬עד ‪ 911‬מ'‪ .‬תוצאה זו נמצאת בהתאמה להערכת מהירות הזרימה בתעלות של כ‪101 -‬‬ ‫מ'\יום בקירוב (ראה לעיל)‪.‬‬ ‫‪ 019‬ימין‪ :‬נקודת שפיכת הרודמין בניסוי מספר ‪ 0‬בתעלה המוליכה לאגם‪ ,‬בשעה ‪ 19:21‬בתאריך ‪ ,02.02.2100‬ונקודות‬ ‫הדיגום באותו יום לפי שעות‪ .‬שמאל‪ :‬ריכוזי הרודמין בניסוי מספר ‪ 0‬ב"תעלות" שבדרום האגם‪ ,‬ובאגם הפתוח‪ ,‬בתאריך‬ ‫‪.0/.02.2100‬‬ ‫‪091‬‬ ‫תהליכים ביוגיאוכימיים בשמורה‬ ‫מטרת חלק זה של העבודה היה ניתוח השינויים והמאפיינים הגיאוכימיים באגם החולה בפרק זמן ארוך יחסית‬ ‫(שנה)‪ .‬במסגרת המחקר נבדקו תהליכים ביוגיאוכימיים ‪ -‬שהתקיימו בשמורה במהלך שנת ‪ .2100‬לאחר שנים‬ ‫של אספקה מוגבלת של מים לשמורה‪ ,‬חל בשנת ‪ 2100‬מעבר למשטר אספקה משופר שבו הוזרמו לשמורה‬ ‫קרוב ל‪ 9-‬מלמ"ק‪ ,‬וכ‪ 9 -‬מלמ"ק הוזרמו מהשמורה לתעלה המערבית (ראה לעיל)‪ .‬קיצור זמן השהות של המים‬ ‫בשמורה ושינוי היחס שבין מקורות המים שלה הביאו לשינויים במשטר הביוגאוכימי‪ .‬האספקטים המרכזיים‬ ‫שבחנו הם ‪ .I‬אפיון סוג המים הנכנסים לשמורה ויוצאים ממנה; ‪ .II‬משטרי החימצון ששוררים בשמורה; ‪.III‬‬ ‫גורל הנוטריאנטים והחומר האורגני שנכנסים אליה‪ ,‬הוכחות לשקוע קלציט אוטוכטונית במערכת והשפעתה‬ ‫על המוליכות החשמלית של המים‪ ,‬וכמו כן ההשפעה האפשרית של נוכחות זרחן באבק‪.‬‬ ‫העבודה הצטמצמה בעיקר לעיבוד נתונים קיימים‪ ,‬למעט סקרים גיאוכימיים יומיים שהוספנו בעבודה‬ ‫הנוכחית‪ .‬בוצע ניסיון ראשוני להגדיר מה עשויות להיות מטרות התפעול של השמורה בהיבטים ביוגאוכימיים‬ ‫שכוללים טיוב של משטר החימצון בקרקעית האגם‪.‬‬ ‫מקור המידע העיקרי לחלק זה של הדו"ח התקבל מרט"ג באמצעות ביולוגית שמורת החולה יפעת ארצי‪ .‬הוא‬ ‫מבוסס על ניטור שיטתי שמבוצע אחת לחודש במספר תחנות נבחרות‪ .‬מידע נוסף התקבל על ידינו באמצעות‬ ‫מספר מדידות של פרמטרים כימיים שאינם נמדדים ע"י הניטור הרגיל‪ ,‬כגון סידן ואלקליניות‪ .‬ריכוז החנקן‬ ‫האורגני חושב באמצעות הפחתת סכום ריכוזי הניטרט ‪ +‬אמוניום מתוך ריכוז החנקן הכללי‪ ,‬המדוד‪ .‬ריכוז‬ ‫הזרחן החלקיקי התקבל מהפחתת ריכוז הזרחן המומס הכללי מתוך ריכוז הזרחן הכללי‪.‬‬ ‫ריכוזי החנקן המומס והזרחן המומס ביציאה מהשמורה היו נמוכים משמעותית מאשר בכניסות אליה‪.‬‬ ‫למעשה באגם הפתוח שמהווה את קצה השמורה מבחינת זרימות המים לא נמצאו חנקנים מומסים ו‪3‬או זרחן‬ ‫מומס מאחר ואלה נצרכו כליל הן ע"י הצמחייה הטבולה והן ע"י הפיטופלנקטון‪ .‬האגם מכיל אצות כחוליות‬ ‫מקבעות חנקן ומכאן שהפיטופלנקטון כנראה מוגבל חנקן‪ .‬חנקן עוזב את השמורה באמצעות דניטריפיקציה‬ ‫וכן כחנקן אורגני ביציאות המים‪ .‬העדות הקיצוני ביותר למשטר חימצון סב‪-‬אוקסי שמצאנו הייתה עקיפה‬ ‫באמצעות זיהוי דניטרפיקציה‪ .‬לא מצאנו עדויות לחיזור סולפט במרחבי השמורה מכיוון שיציאות הסולפט היו‬ ‫זהות לכניסות‪ .‬באמצעות מאזן מסה הגענו למסקנה שמקור נוסף ומשמעותי לזרחן היא באמצעות שקיעת‬ ‫אבק‪ .‬מצאנו שניתן באמצע ות בדיקת המוליכות החשמלית לאתר גיל משוערך של המים באזורים השונים של‬ ‫השמורה‪ .‬זאת בגלל שמים "עתיקים" משקעים מסה משמעותית של קלציט‪.‬‬ ‫ארצי י‪ .)2100( .‬גופי המים בשמורת החולה‪ :‬אוגר מים וחישוב אידוי‪ .‬רשות הטבע והגנים‪.‬ארצי י‪ .)2100( .‬הצעה‬ ‫לשינוי ממשק מפלסים באגם‪ .‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫גולן‪ ,‬ר‪ )2119( .‬תהליכים ביוגיאוכימיים עיקריים במערכת המים של שמורת החולה‪ .‬עבודת גמר לתואר מוסמך‬ ‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫סקוטלסקי א‪ .‬וט‪ .‬אורון (‪ )2110‬שמורת החולה ושמורת נחל עינן‪ ,‬תיק ממשק‪ .‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫עגנון י‪ ,.‬א‪ .‬אוסטפלד‪ ,‬ה‪ .‬רובין‪ ,‬וד‪ .‬טוקרב (‪ .)2115‬מדידות שדה הזרימה במאגר התפעולי וממצאי הדמיות‬ ‫נומריות רלוואנטיות למדידות השדה‪ .‬הטכניון‪ ,‬הנדסת הסביבה ומשאבי מים‪ .‬דו"ח לחברת המקורות‪.‬‬ ‫רימר א‪ .‬וע‪ .‬נשרי (‪ )2102‬שינויים מבניים באגם שמורת החולה‪ -‬ניטור ושיפורים בממשק המים‪ .‬דו"ח סופי‬ ‫מוגש לרשות הטבע והגנים‪ .‬דו"ח חיא"ל ‪.T24/2012‬‬ ‫‪090‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫ניטור הפיטופלנקטון בשמורת החולה‬ ‫אלה אלסטר‬ ‫במימון רשות הטבע והגנים‬ ‫בדוח הנוכחי מוצגות תוצאות ניטור האצות בשמורת החולה בשנת ‪ .2012‬תחנות הדגום היו בתעלת האספקה‬ ‫(תחנה ‪ ,)1‬בתוך ה"אגם" (תחנה ‪ ,)9‬ובנחל עינן‪ .‬התחנות נדגמו חודשית‪ .‬לאחר הדיגום‪ 01 - 25 ,‬מ"ל מהדוגמא‪,‬‬ ‫ב‪ 2 -‬חזרות‪ ,‬סוננו על פילטרים והוקפאו‪ .‬יתרת הדוגמא שומרה בלוגול בבקבוק כהה‪ .‬הדיגום נעשה ע"י צוות‬ ‫רשות הטבע והגנים הלאומיים‪ .‬הפילטרים הקפואים והדוגמאות המשומרות הועברו למעבדה לחקר הכנרת‬ ‫למדידת כלורופיל ולזיהוי האצות‪ .‬הפילטרים שימשו למדידה פלואורומטרית של ריכוזי הכלורופיל לאחר מיצוי‬ ‫באצטון ‪ .91%‬עשרה מ"ל של דוגמאות משומרות בלוגול נבדקו תחת מיקרוסקופ הפוך לאחר ‪ 21‬שעות השקעה‬ ‫בתאי שיקוע‪ .‬האצות זוהו לרמת המין או הסוג על פי הספרות הטקסונומית המקובלת‪ .‬תדירות ההופעה של‬ ‫כל מין נקבעה לפי סולם התדירות של )‪.Korde (1956‬‬ ‫כלורופיל‬ ‫בשנת ‪ 2102‬ריכוזי הכלורופיל בתחנה ‪ 1‬נעו בין ‪ ,23.5 - 2,2 µg3l‬בנחל עינן – בין ‪ 11.7 - 0,4µg3l‬ובתחנה ‪ 9‬בין‬ ‫‪ .94 – 45 µg3l‬ממוצע ריכוזי הכלורופיל בתחנה ‪ 1‬היה ‪ ,00.9 µg3l‬בנחל עינן – ‪ /.2 µg3l‬ובתחנה ‪.52 µg3l - 9‬‬ ‫ריכוזי הכלורופיל גבוהים ביותר נרשמו בתחנה ‪ 1‬ובנחל עינן בינואר‪ ,‬בתחנה ‪ 9‬ריכוזי הכלורופיל גבוהים ביותר‬ ‫נרשמו בנובמבר )איור ‪.)015‬‬ ‫איור ‪ :015‬ריכוזי הכלורופיל בנחל עינן‪ ,‬בתחנה ‪ ,1‬ובתחנה ‪ 9‬בשמורת החולה במהלך ‪.2102‬‬ ‫הרכב המינים של הפיטופלנקטון‬ ‫בסה"כ במהלך ‪ 2102‬בדגימות המים של נחל עינן נצפו ‪ /1‬מינים‪3‬סוגים של אצות‪ ,‬בדגימות המים של תעלת‬ ‫האספקה (תחנה ‪ )1‬נצפו ‪ 10‬מינים‪3‬סוגים‪ ,‬ובדגימות המים של ה"אגם" (תחנה ‪ )9‬נצפו ‪ 05‬מינים‪3‬סוגים של‬ ‫אצות‪ .‬האצות השתייכו ל‪ 5-‬מערכות‪ :‬קריפטופיטה‪ ,‬עינניות‪ ,‬ירוקיות‪ ,‬כחוליות‪ ,‬צורניות‪ ,‬קסאנטופיטה‬ ‫‪092‬‬ ‫ודינופלגלטים‪ .‬אצות כחוליות היו הנפוצות ביותר בתחנה ‪ ,9‬רוב המינים הדומיננטיים היו שייכים לקבוצה זו‪.‬‬ ‫בנוסף בתחנה ‪ 9‬היו נפוצות אצות צורניות‪ ,‬ירוקיות וקריפטופיטה‪ .‬בנחל עינן מספר המינים‪3‬סוגים ממערכת‬ ‫הצורניות היה גדול ביותר‪ ,‬אך ריכוזי התאים של כל המינים‪3‬סוגים שנצפו היו נמוכים‪ .‬בתחנה ‪ 1‬נצפו אצות‬ ‫מכל המערכות‪ ,‬בריכוזי תאים נמוכים‪.‬‬ ‫הפיטופלנקטון בנחל עינן‬ ‫בנחל עינן במהלך ‪ 2102‬נצפו יחסית מעט מינים‪3‬סוגים של אצות פיטופלנקטוניות בצפיפות נמוכה‪ .‬בגלל‬ ‫צפיפות הפיטופלנקטון הנמוכה המהלך השנתי של הרכב המינים לא היה ברור‪ .‬אצות צורניות נמצאו בכל‬ ‫הדגימות‪ .‬הצורניות הנפוצות ביותר היה ‪ .Nitzschia sp,‬ברוב הדגימות נמצאו גם אצה כחולית ‪,Planktothrix‬‬ ‫וירוקיות ‪.Scenesesmus quadricauda‬‬ ‫הפיטופלנקטון בתעלת האספקה‬ ‫ריכוז הפיטופלנקטון בתעלת האספקה במהלך ‪ 2102‬היה נמוך והמהלך השנתי של הרכב המינים לא היה ברור‪.‬‬ ‫המינים הנפוצים ביותר‪ ,‬שנמצאו ברוב הדגימות היו הכחולית ‪ ,Lyngbya sp‬והירוקית ‪Scenesesmus‬‬ ‫‪.quadricauda‬‬ ‫הפיטופלנקטון של ה"אגם"‬ ‫כפי שנצפה בשנים הקודמות‪ ,‬ריכוז תאי האצות בתחנה זו היה גבוה יותר מאשר בתעלה ובנחל עינן‪ .‬הקבוצה‬ ‫הדומיננטית בפיטופלנקטון של ה"אגם" היתה כחוליות ואחריהן קריפטופיטה‪ ,‬ירוקיות וצורניות‪.‬‬ ‫מהלך המינים ב‪ 2102-‬היה כדלקמן‪ :‬בינואר ‪ -‬פברואר בה"אגם" שלטו קריפטופיטה ‪Cryptomonas curvata‬‬ ‫והצורנית י‪ .Synedra rumpens, Aulacoseira granulata, Synedra affinis‬במרס הצפיפות של קריפטופיטה‬ ‫ירדה‪ ,‬בה"אגם" שלטו הצורנית ביחד עם האצה הכחולית ‪ Planktolyngbya sp‬והירוקית ‪ .Carteria sp‬באפריל‬ ‫במים נצפתו מגוון ירוקיות אבל צפיפות של כל מין היתה נמוכה‪ .‬במאי הצפיפות של הירוקיות גדלה‪ ,‬המין‬ ‫הדומיננטי היה ‪ .Pediastrum simplex‬ביוני – יולי הצפיפות של ‪ Pediastrum simplex‬נשארה גבוהה‪ ,‬בנוסף‬ ‫במים היה נפוץ ‪ .Aphanizomenon ovalisporum‬באוגוסט – ספטמבר בה"אגם" שלטו כחוליות וצורניות‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ Aphanizomenon ovalisporum -‬ו‪ ,Synedra acus -‬בספטמבר ‪ Romeria sp -‬ו ‪Aulacoseira‬‬ ‫‪ .granulate‬באוקטובר – נובמבר בבה"אגם" שלטו כחוליות קטנות ‪ . Aphanocapsa sp ,Romeria sp‬בדצמבר‬ ‫הצפיפות של הכחוליות ירדה‪ ,‬האצה הדומיננטית היתה ‪.Cryptomonas sp‬‬ ‫לסיכום‪ :‬בשנת ‪ 2102‬ריכוזי הכלורופיל‪ ,‬מספר המינים וצפיפות הפיטופלנקטון בכל ‪ /‬תחנות הדיגום היו‬ ‫נמוכים לעומת השנים הקודמות‪ .‬מהלך המינים ב‪ 2102-‬היה דומה לזה של ‪.2100‬‬ ‫‪Korde N.V., 1956. Biological method for investigation of lake deposits (field works and biological‬‬ ‫‪analyses). In: Zhizn' presnykh vod SSSR (Life of the USSR fresh lakes), 4(1):10-/0/, Moscow-Leningrad.‬‬ ‫‪09/‬‬ ‫‪5./‬‬ ‫ניטור הפיטופלנקטון באגם אגמון בשנה הידרולוגית ‪2100 - 2102‬‬ ‫אלה אלסטר‬ ‫במימון מיג"ל‬ ‫ניטור הפיטופלנקטון באגמון מבוצע מאז ‪ 2110‬במטרה להתחקות אחר מגוון מינים והתפתחות של אוכלוסיית‬ ‫האצות‪ .‬תוצאות הניטור מאורגנות לפי שנת הידרולוגיות (מאוקטובר עד ספטמבר של השנה הבאה)‪ .‬בדוח‬ ‫הנוכחי מוצגות תוצאות הניטור בשנה ההידרולוגית (אוקטובר עד ספטמבר) ‪.2100302‬‬ ‫דוגמאות לבדיקת כלורופיל וזיהוי פיטופלנקטון נאספו בנקודה יציאת המים מאגמון‪ .‬הדוגמאות נאספו‬ ‫חודשית‪ .‬לאחר הדיגום‪ 01 - 25 ,‬מ"ל מהדוגמא‪ ,‬ב‪ 2 -‬חזרות‪ ,‬סוננו על פילטרים ‪ GF/C‬והוקפאו‪ .‬יתרת הדוגמא‬ ‫שומרה בלוגול בבקבוק כהה‪ .‬הפילטרים הקפואים והדוגמאות המשומרות הועברו למעבדה לחקר הכנרת‬ ‫למדידת כלורופיל ולזיהוי האצות‪ .‬הפילטרים שימשו למדידה פלואורומטרית של ריכוזי הכלורופיל לאחר‬ ‫מיצוי באצטון ‪ .91%‬עשרה מ"ל של דוגמאות משומרות בלוגול נבדקו תחת מיקרוסקופ הפוך לאחר ‪ 21‬שעות‬ ‫השקעה בתאי שיקוע‪ .‬האצות זוהו לרמת המין או הסוג על פי הספרות הטקסונומית המקובלת‪ .‬תדירות‬ ‫ההופעה של כל מין נקבעה לפי סולם התדירות של ‪.)0956( Korde‬‬ ‫בשנה הידרולוגית ‪ 2100302‬ריכוזי הכלורופיל באגם אגמון נעו בין ‪( 22.5-/01 µg3l‬איור ‪ .)010‬ריכוזי הכלורופיל‬ ‫הגבוהים ביותר נרשמו בספטמבר ‪ ,2102‬במהלך הפריחה של אצות כחוליות‪.‬‬ ‫איור ‪ :010‬ריכוזי הכלורופיל באגם אגמון בשנה הידרולוגית ‪ .2102 –2100‬ריכוזי הכלורופיל בכל מהלך הניטור מוצגות‬ ‫באיור קטנה‪.‬‬ ‫במהלך השנה נצפו ‪ 0/‬מינים‪3‬סוגים של אצות‪ ,‬שהשתייכו ל‪ 9-‬מערכות‪ :‬קריפטופיטה‪ ,‬עינניות‪ ,‬ירוקיות‪,‬‬ ‫כחוליות‪ ,‬צורניות‪ ,‬קסאנטופיטה‪ .‬קריפטופיטה שלטו באגם באוקטובר‪ -‬נובמבר ‪ 2100‬ובינואר ‪ -‬פברואר ‪.2102‬‬ ‫אצות ירוקיות היו הנפוצות באגם באפריל ‪ 2102‬וכחוליות היו הנפוצות מאוד באוגוסט ‪ .2102‬אצות עינניות‬ ‫צורניות וקסאנטופיטה נצפו במהלך השנה בצפיפות נמוכה‪.‬‬ ‫‪091‬‬ ‫הרכב המינים באגמון היה כדלקמן‪ :‬באוקטובר‪-‬נובמבר ‪ 2100‬האצות הדומיננטית היו קריפטופיטה‬ ‫)‪ .(Cryptomonas curvata and Cryptomonas sp‬בדצמבר צפיפות של קריפטופיטה ירדה‪ ,‬באגם נצפו אצות‬ ‫עינניות וירוקיות שונות בצפיפות נמוכה‪ .‬בינואר ‪ 2102‬צפיפות של קריפטופיטה עלתה שוב‪ ,‬קריפטופיטה היו‬ ‫בשפע במשך ינואר – פברואר ‪ .2102‬במרץ באגם היו אצות עינניות‪ ,‬ירוקיות וצורניות במגוון וצפיפות נמוכים‪.‬‬ ‫באפריל מגוון המינים עלה‪ ,‬באגם שלטו אצות ירוקיות (‪ .(Scenedesmus quadricauda‬ממאי עד יולי במים‬ ‫נצפו אצות מכל ‪ 9‬מערכות אבל שום מין לא היה הדומיננטי‪ .‬באוגוסט באגמון נצפתה פריחה של כחוליות‬ ‫(‪ .)Anabaena bergii , Anabaena spiroides‬בספטמבר צפיפות הכחוליות ירדה‪ ,‬במים היו עינניות‪ ,‬ירוקיות‬ ‫(‪ ,)Spirogyra‬כחוליות וצורניות שונות בצפיפות נמוכה‪ .‬באוקטובר ‪( Cryptomonas 2102‬קריפטופיטה) היה‬ ‫דומיננטי‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫באגמון בשנה הידרולוגית ‪ 2011/12‬מספר המינים וצפיפות האצות ירדו לעומת שנים קודמות‪.‬‬ ‫ריכוז הכלורופיל בספטמבר ‪ ,2102‬בזמן פריחת האצה הירוקית החוטית ספירוגירה‪ ,‬היה הגבוה ביותר‬ ‫שנרשם מאז תחילת הניטור‪.‬‬ ‫‪Korde N.V., 1956. Biological method for investigation of lake deposits (field works and biological‬‬ ‫‪analyses). In: Zhizn' presnykh vod SSSR (Life of the USSR fresh lakes), vol. 4(1), Moscow‬‬‫‪Leningrad, pp. 383-413.‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח וכסוי אתרי פסולת‬ ‫אורה הדס ועכסה לופו בשיתוף עם אברהם דודי (הקריה למחקר גרעיני)‬ ‫במימון משרד האנרגיה והמים‬ ‫קרומי קרקע ביולוגיים מתפתחים באופן טבעי בקרקעות מדבריות ונוצרים מהדבקה של גרגרי חול על ידי‬ ‫פוליסכארידים שהופרשו בעיקר על ידי ציאנובקטריה חוטיות שהעיקרית שבהם היא ‪.Microcoleus‬‬ ‫ציאנובקטריה אלה הם היצרנים הראשונים בקרומי הקרקע הביולוגיים כשאצות ירוקיות‪ ,‬טחבים‪ ,‬פטריות‪,‬‬ ‫חזזיות וחיידקי קרקע חוברים אליהם‪ .‬הקרומים והיצורים שמאכלסים את הקרומים חשופים לתנאי סביבה‬ ‫קיצוניים כמו טמפרטורות גבוהות ביום ונמוכות במשך הלילה‪ ,‬קרינה חזקה הן בתחום הנראה והן בתחומי‬ ‫ה‪ UV‬ומעברים של מחזורי הרטבה‪ 3‬יובש בתדירות גבוהה‪ .‬הקרום הנוצר קשה‪ ,‬מייצב את פני השטח‪ ,‬מקטין‬ ‫את קצב החלחול‪ ,‬מצמצם את סחף הקרקע ומונע הסעה של חומרים רעילים ו ‪ 3‬או תוצרי הפרוק‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הקרומים הם מערכת חיה ודינמית עם אורך חיים אינסופי‪ .‬ציאנובקטריה נוספת ‪ Nostoc‬חוטית ומקבעת‬ ‫חנקן בעלת תאים ייחודיים (הטרוציסטים) מספקת חנקן לקרום בגלל קיבוע חנקן אטמוספרי‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה התמקדנו‪:‬‬ ‫הפראוקסידציה של ליפידים‪.‬‬ ‫בבדיקה של נזקי העקה החימצונית על ליפידים כלומר‪ ,‬מעקב אחר תוצרי‬ ‫עקה חימצונית ותוצרי פרוק של ליפידים‬ ‫ח ומצות שומן בלתי רוויות‪ ,‬המרכיבות את קרומי התאים‪ ,‬מהוות מטרה ראשונית להתקפה על‪-‬ידי רדיקלים‬ ‫חופשיים‪ .‬זו מתמקדת בקרום הציטופלסמטי‪ ,‬בקרומי המיטוכונדריות ובאברונים התאיים‪ .‬בתהליך המכונה‬ ‫‪095‬‬ ‫פראוקסידציה של ליפידים‪ ,‬חומצות שומן בלתי רוויות מתחמצנות (כלומר‪ :‬מאבדות אלקטרונים) והופכות‬ ‫בעצמן לרדיקלים חופשיים‪ ,‬התוקפים מצדם מטרות נוספות בפעולת שרשרת המגבירה את הנזק התאי‪.‬‬ ‫חומצות השומן המתפרקות הופכות ל ‪ malondialdehyde‬ויכול לשמש כמדד לנזק החמצוני‪ .‬הרס חומצות‬ ‫השומן בקרומים מביא להגברת חדירות התאים וחדירת יוני ‪ Ca++‬ומים באופן בלתי מבוקר‪ .‬הרס קרומי‬ ‫התאים הפנימיים פוגע בסינתזת החלבונים‪ ,‬בתפקוד המיטוכונדריות ובשאר הפעילויות החיוניות של התאים‪.‬‬ ‫שיטות‬ ‫יצירת ‪ malondialdehyde‬המשמשת כמדד לפראוקסידציה של ליפידים נמדדה ביוכימית על ידי הריאקציה בה‬ ‫מולקולה אחת של ‪ malondialdehyde‬יוצרת קומפלקס עם חומצה תיו ברביטורית )‪(Thio Barbituric Acid‬‬ ‫תוך יצירת צבע ורוד (‪ .)Verma and Dubey, 2003‬עצמת הצבע היא פרופורציונית לרמת העקה החימצונית‪.‬‬ ‫עצמת הבליעה נקראת בספקטרופוטומטר באורך גל של ‪ 5/2‬ננומטר‪ .‬בנוסף נעשתה קריאה ב ב‪ 911‬ננומטר על‬ ‫מנת להפחית בליעה לא ספציפית כתוצאה מעכירות‪.‬‬ ‫העבודה נעשתה על הקרום הביולוגי עצמו וכן על מרכיבי הקרום הציאנובקטריה מקבעת החנקן ‪Nostoc spp.‬‬ ‫וה ‪ , Microcoleus spp.‬שבודדו מהקרום על ידנו וגודלו בתרביות במעבדה‪ .‬הקרום ושני מיני הציאנובקטריה‬ ‫מהתרביות נחשפו לעוצמות אור גבוהות (להשריית עקה חימצונית) ולעוצמות אור נמוכות (בקורת) ונבדקו‬ ‫לחימצון שומנים על פי השיטה המתוארת לעיל‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫השפעת עוצמת האור על יצירת )‪ , Thio Barbituric Acid Reactive Substances (TBARS‬תוצר חימצון‬ ‫השומנים ב ‪ Nostoc‬מתואר באיור ‪.019‬‬ ‫איור ‪ :019‬יצירת ‪ TBARS‬בציאנובקטריה ‪ Nostoc‬שבודדה מהקרום הביולוגי בחשיפה לאור גבוה (‪ )HL‬ואור נמוך (‪. )LL‬‬ ‫על פי התוצאות הדגרה של ‪ Nostoc‬באור נמוך אינה מתבטאת בעקה חימצונית וריכוז ה ‪ TBARS‬נשאר קבוע‬ ‫לאורך כל זמן הניסוי‪ .‬בחשיפה לאור גבוה (‪ )HL‬יש עליה בריכוז ה‪ ,TBARS‬כלומר יש עקה חימצונית‪ .‬התחלנו‬ ‫לבדוק את הבטוי של הגנים המעורבים בהגנה בפני עקה חימצונית והמעורבים בהגברה של פעילות אנזימים‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫‪099‬‬ ‫‪Microcoleus‬‬ ‫השפעת עוצמת אור גבוהה על יצירת ‪ TBARS‬כתלות בזמן נבדקה במיקרוקולאוס שגודל על מצע ‪ BG‬מוצק‬ ‫וממנו נלקחו דגימות למצע נוזלי עליו בוצעו ניסויי החשיפה לאור‪ .‬על פי התוצאות אחרי ‪ /1‬דקות מתחילה‬ ‫להתבטא העקה החימצונית תוך עליה בריכוז ה ‪ ,TBARS‬עליה זו נמשכת עד ‪ 021‬דקות ולאחר מכן (‪ 001‬דקות)‬ ‫יש ירידה בריכוז ה ‪ .TBARS‬ייתכן ובין ‪ 021‬ל‪ 001‬דקות חשיפה התא מתחיל להפעיל מנגנוני הגנה כלומר‬ ‫הפעלת גנים לאנזימים המעורבים ב ‪.anti-oxidative stress‬‬ ‫קרום ביולוגי‬ ‫דגימות מתוך הקרום הביולוגי הודגרו במצע ‪ BG 00‬למשך ‪ 21‬שעות לפני ביצוע ניסויי החשיפה לעצמות אור‬ ‫שונות‪ .‬לקרום המורכב לא רק מציאנובקטריה אלא גם מפטריות וחיידקים ואצות ירוקיות וצורניות יש‬ ‫‪ TBARS‬ברמה בסיסית גבוהה יחסית בזמן ‪( 1‬איור ‪ . )051‬בחשיפה לאור נמוך יש עליה ב ‪ TBARS‬עד ‪021‬‬ ‫דקות אינקובציה‪ ,‬כלומר יש עקה כלשהי שנובעת אולי מהשתקת גנים‪ .‬כעבור ‪ 021‬דקות יש ירידה בעקה‬ ‫המתבטאת בירידה בריכוזי ה ‪ .TBARS‬ייתכן שגנים העוזרים בהגנה לעקה הופעלו‪.‬‬ ‫בחשיפת הקרום לאור הגבוה יש פחות ‪ TBARS‬היכול לנבוע מהמצאות אצות ירוקיות הפעילות בעצמת אור‬ ‫גבוהות יותר מהציאנובקטריה ולכן תוצרי העקה נמוכים יותר‪ .‬בנוסף ייתכן ויש שפעול של גנים הקשורים‬ ‫בהגנה נגד עקה חימצונית ומכאן פחות תוצרי פרוק של חומצות שומן‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪60‬‬ ‫)‪Time (minutes‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‪TBARS (mmol mg protein-1‬‬ ‫‪HL‬‬ ‫‪LL‬‬ ‫איור ‪ :051‬יצירת ‪ TBARS‬בקרום ביולוגי בחשיפה לאור גבוה (‪ )HL‬ואור נמוך (‪.)LL‬‬ ‫‪Verma S. and Dubey R.S., 2003, Lead toxicity induces lipid peroxidation and alters the activities of‬‬ ‫‪antioxidant enzymes in growing rice plants, Plant Sciences, 164: 645-655.‬‬ ‫‪095‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪ TEP‬כגורם להיווצרות ביופילם מימי‪ ,‬ויעילות מסנני חוטים של "עמיעד" בהרחקתו‬ ‫טומי ברמן‪ ,‬ריטה פרפרוב‪ ,‬ניר קורן‪ ,‬עידו בר‪-‬זאב (דוקטורנט) ופרופ' אילנה ברמן‪-‬פרנק (אונ' בר אילן)‬ ‫במימון מאגד מ‪.‬י‪.‬ם‪ ,‬משרד התעשייה המסחר והתעסוקה‬ ‫במסגרת פרוייקטי מגנ"ט של משרד התמ"ת ‪ ,‬הוקם מאגד מ‪.‬י‪.‬ם בו השתתפו כתריסר חברות תעשיות‪ ,‬חב'‬ ‫"מקורות"‪" ,‬תה"ל"‪ ,‬ומספר מעבדות "אקדמיות"‪ .‬מטרת המאגד היא לפתח טכנולוגיות למזער את תופעת‬ ‫הביופילם (‪ )Biofilm‬במפעלים להתפלה או טיפול במים‪ .‬המאגד הקים ‪ /‬אתרי דיגום‪ ,‬כל אחד אמור לספק סוג‬ ‫שונה של מי מקור‪ :‬פלמחים (מי ים חופיים) קציעות (מי תהום)‪ ,‬שפד"ן (מי קולחין מטופלים) וגינוסר (מים‬ ‫עיליים‪ ,‬מי כנרת)‪ .‬חלקנו בפרויקט זה היה לספק נתונים על ריכוזי ‪( TEP‬חלקיקים שקופים אורגנים) וכלורופיל‬ ‫בסוגים שונים של מי מקור מכל אתרי המאגד‪ .‬נתונים אלה ישמשו לבניית מודלים לחיזוי הפוטנציאל של‬ ‫סוגים שונים של מי גלם לגרום לבעיות ביופילם‪ .‬בנוסף נחקרו פרטי השתתפות ‪ TEP‬בתהליך היווצרות‬ ‫ביופילם במי ים במערכת מעבדתית במסגרת עבודת הדוקטור של עידו בר זאב‪ ,‬אונ' בר אילן‪.‬‬ ‫הפרויקט שהתחיל באוקטובר ‪ 2115‬והסתיים לאחר ‪ 5‬שנים בספטמבר ‪ .2102‬התרומה של קבוצת חיא"ל הייתה‬ ‫מכובדת ומשמעותית‪.‬‬ ‫מטרות קבוצת חיא"ל בפרויקט‬ ‫א‪ .‬חיזוי הפוטנציאל של אילוח ביולוגי )‪ ) Biofouling‬ע"י אבחון הפרמטרים העיקריים שגורמים להתפתחות‬ ‫של ביופילם במערכות מימיות‪(.‬במסגרת אשכול ‪ ,1‬מאג"ד מ‪.‬י‪.‬ם)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בדיקה ואפיון התפקיד של ‪( TEP‬חלקיקים אורגניים שקופים) במקורות מים שונים בהתהוות של ביופילם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בדיקת היעילות של מסנני חוטים של "עמיעד מערכות סינון"‬ ‫‪ :1‬בהאטת קצב סתימת ממבראנות סינון‪.‬‬ ‫‪ :2‬בהורדת ריכוזי ‪ TEP‬במי היזון‪.‬‬ ‫התקדמות והישגים‬ ‫לפני ‪ 5‬שנים‪ ,‬המושג ‪ TEP‬לא היה מוכר בכלל בקהילת מהנדסי מים למרות כמעט ‪ 21‬שנות מחקר ע"י חוקרים‬ ‫במדעי ים ואגמים שצברו מידע רב על התכונות של חלקיקים אלה ועל תפקידם הרב והחשוב בסביבות‬ ‫מימיות‪ .‬לראשונה דווח ב‪ 099/-‬על נוכחות של חלקיקים שקופים אורגניים רבים במי ים שקבלו את השם‬ ‫)‪ TEP .Transparent Exopolymer Particles (TEP‬הם חלקיקים (ג'לים) אורגניים דביקים טעונים במטען שלילי‬ ‫וגודלם נע בין ‪ 1.1‬עד ‪ 111‬מיקרון‪ .‬הרבה מחלקיקים אלה משמשים סובסטרט להתיישבות של חיידקים‬ ‫ומיקרואורגניזמים אחרים‪.‬‬ ‫על בסיס תכונות אלה ובהנחה שחלקיקים אלה חייבים להיות מעורים בתהליכי היווצרות של ביופילם‬ ‫)‪ ,(BF‬הצענו בתחילת מאגד מ‪.‬י‪.‬ם להוסיף את ה‪ TEP-‬לרשימת הפרמטרים שייבדקו לצורך בניית מודלים לחיזוי‬ ‫הפוטנציאל של מקורות מים שונים לגרום ל –‪ .BF‬בנוסף‪ ,‬הצענו למדוד את ריכוזי הכלורופיל במי היזון כגורם‬ ‫להיווצרות של ‪ BF‬ואכן שני הפרמטרים האלה נכללו בתוכנית הבדיקות באתרי המאגד‪ .‬מלבד הבדיקות‬ ‫השגרתיות של ‪ TEP‬וכלורופיל לצורך המודלים‪ ,‬קבוצת חיא"ל ביצעה סדרות של ניסויים באתר המאגד‬ ‫בגינוסר לבחון את הקשר בין רמות ה‪ TEP-‬במי היזון וקצב סתימת ממברנות סינון והווצרות של ‪ .BF‬לשם כך‪,‬‬ ‫נבנתה והופעלה מערכות סינון ממברנאלי ניסיוניות מיוחדות‪ .‬משנה ד'‪ ,‬קבוצת חיא"ל עבדה בשיתוף הדוק עם‬ ‫"עמיעד מערכות מים" לבדוק את היעילות של מסנני החוטים להוריד את ריכוזי ה‪ TEP-‬והכלורופיל במי היזון‬ ‫‪090‬‬ ‫שונים (באתרים גינוסר ושפד"ן)‪ .‬בנוסף נערכו בדיקות במערכת מעבדתית להעריך את היעילות של קסטות‬ ‫סינון עם חוטים שונים‪.‬‬ ‫בסיום הפרויקט אנו יכולים להצביע על הישגים‪:‬‬ ‫א‪ .‬קבוצת חיא"ל ביצעה כ‪ 551-‬בדיקות של ‪ TEP‬וכלורופיל בדגימות מים מכל אתרי המאגד (פלמחים‪ ,‬גינוסר‪,‬‬ ‫שפד"ן וקציעות)‪ .‬התוצאות של בדיקות אלה היו חיוניות לבניית ‪ 2‬מודלים לחיזוי הפוטנציאל של מי היזון‬ ‫לגרום ל‪.BF-‬‬ ‫ב‪ .‬בוצעו בדיקות של ‪ TEP‬וכלורופיל לבחון את יעלות הסינון של מסנני חוטים של "עמיעד" באתרי המאגד‬ ‫בגינוסר ובשפד"ן‪ .‬סוכמו התוצאות של עבודה זו במאמר‪:‬‬ ‫‪*Eshel , H. Elifantz, S. Nuriel, M. Holenberg, T. Berman. Desalination and Water Treatment. 2012‬‬ ‫‪DOI:10.1080/19443994.‬‬ ‫ג‪ .‬בוצעה סדרת ניסויים במערכת מעבדתית לבדוק את תכונות הסינון של קסטות חוטים של "עמיעד" במי‬ ‫כנרת עם רמות שונות של ‪ TEP‬וכלורופיל‪ .‬התוצאות של בדיקות אלה טרם נותחו ונמצאים אצל צוות מו"פ‬ ‫עמיעד מערכות מים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בוצעו ‪ 1‬סדרות ניסויים (‪ 02‬עד ‪ 05‬ניסויים בכל סדרה) במערכת סינון ממברנלי ‪CFMA‬‬ ‫)‪ ) Cross flow membrane array‬למדידת קצב התהוות ‪ BF‬והשפעתו על ספיקת התסנין בתנאים מבוקרים‬ ‫כהדמיה של מתקני התפלה ושל מתקני טיפול במים‪ .‬עבודה זו הביאה‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬הוכחה ש‪TEP-‬‬ ‫מעורים ישירות בגרימת סתימות בממבראנות כתוצאה מהתפתחות של ‪ .BF‬בנוסף‪ ,‬במאמר הראנו איך ‪TEP‬‬ ‫יכולים לגרום לשלבים הראשונים של התפתחות של ‪ BF‬אפילו אם החיידקים במי היזון אינם פעילים בכלל‪.‬‬ ‫התוצאות של ניסויים אלה מופיעות במאמר‪:‬‬ ‫‪Berman T. , Mizrahi R., and Dozoretz C.G. 2011. TEP: a critical factor in aquatic biofilm formation‬‬ ‫‪and fouling on filtration membranes. Desalination 276:184–190‬‬ ‫ניסויים נוספים‪ ,‬הביאו לתובנות מעמיקות יותר לגבי צורת ההשתתפות של ‪ TEP‬בתהליך התהוות של ‪.BF‬‬ ‫‪*Bar-Zeev E., Berman-Frank I, Liberman B., Rahav E., Passow U. and Berman T. Desalination and‬‬ ‫‪Water Treatment. 3: 136-142, 2009.‬‬ ‫‪*R. Komlenic,, T. Berman, J.A. Brant, B. Dorr, I. El-Azizi, H. Mowers.‬‬ ‫‪Desalination and Water Treatment, 2012. http://dx.doi.org/10.1080/19443994‬‬ ‫‪* Bar-Zeev E, Berman-Frank I, Girshevitz O and Berman T. PNAS 109 9119-9124, 2012‬‬ ‫‪*Berman T. Desalination and Water Treatment.http:/dx.doi.org/10.1080/19443194. 2012‬‬ ‫ה‪ .‬בתחילת העבודה‪ ,‬השקענו מאמצים בכדי לשפר את השיטות האנאליטיות לבדיקה של ריכוזי ‪ TEP‬במים‬ ‫והסתכלות ישירה במיקרוסקופ לאפיון צורות ה‪ TEP -‬בסוגים שונים של מים‪ .‬הצלחנו לפתח שיטת צביעה‬ ‫חדשה שמאפשרת צפייה בחיידקים שמתיישבים על חלקיקי ה‪ .TEP-‬תוצאות אלה מתוארות במאמר‪:‬‬ ‫‪*Berman, T., Parparova, R., Desalination & Water Treatment 21, 382-389, 2010‬‬ ‫‪099‬‬ ‫סיכום‬ ‫א‪ .‬אין ספק שההישג המשמעותי ביותר של קבוצת חיא"ל היה חשיפת ‪( TEP‬חלקיקים אורגניים שקופים)‬ ‫כשחקן חשוב ולא מוכר בתהליך התהוות של ‪ BF‬במערכות מימיות מכל הסוגים ובעיקר על ממברנות סינון‬ ‫‪ .RO‬הודות לעבודת הקבוצה של חיא"ל במסגרת מאגד מ‪.‬י‪.‬ם‪ ,‬היום המושג ‪ TEP‬וההכרה שחלקיקים האלה‬ ‫משפיעים על התהוות של ‪ BF‬נכנסו לתודעה של חוקרי ביופילם וממברנות‪ ,‬מהנדסי מים ומפעלי מכוני התפלה‬ ‫וטיפול במים‪ .‬ב‪ 2102-‬היו מושבים מוקדשים ל‪ TEP-‬כגורם ל‪ BF-‬בכנסים בינלאומיים (‪ EDS‬בברצלונה‪,‬‬ ‫‪ Membrane Fouling‬באוקספורד)‪ ,‬לפחות ‪ 1‬קבוצות מחקר רציניות (בסעודיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬אוסטרליה וגרמניה)‪,‬‬ ‫עובדות על היבטים שונים של הנושא‪ .‬חברה יפנית )‪ (Sumitomo‬הכריזה שפיתחה ממברנה חדשנית שדוחה‬ ‫‪ ,TEP‬ולפחות ‪ /‬חברות ( ‪ Dow, Ahlstrom‬ו"עמיעד מערכות מים") החלו לבדוק את היעילות של מערכות‬ ‫הסינון או טיפול קדם שלהן כלפי ‪.TEP‬‬ ‫ב‪ .‬התברר שגם כלורופיל וגם ‪ TEP‬הם פרמטרים חשובים בקלט לשני המודלים המוצלחים שפותחו לחיזוי‬ ‫הפוטנציאל של מי היזון לגרום ל‪( BF-‬מודל סטטיסטי ומודל רשת נוירולוגית)‪ ,‬וזה בהחלט הצדיק את המאמץ‬ ‫שנעשה בדיגום ובדיקה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בתחילת הפרויקט (שנים א' וב') שופרה השיטה לבדיקת ריכוזי ‪ TEP‬במים וגם פותחה שיטה לצביעה כפולה‬ ‫של ‪ TEP‬המאפשרת צילום במיקרוסקופ בו‪-‬זמנית של המרכיב הפוליסאכרידי והחיידקים שנמצאים על‬ ‫החלקיקים‪ .‬השיטה המשופרת עזרה באפיון חלקיקי ‪ TEP‬עשירי חידקים וגדולים (מעל ‪ 5-01‬מיקרון) שפעילים‬ ‫מאד בהתפתחות ראשונית של ‪( .BF‬חלקיקים אלה נקראו ‪.)Protobiofilm‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪ 9‬נספחים‬ ‫‪9.0‬‬ ‫כוח‪-‬אדם במעבדה לשנת ‪2102‬‬ ‫חוקרים‬ ‫זהרי תמר‬ ‫פיטופלנקטון‪ 3‬מנהלת המעבדה‬ ‫אוסטרובסקי איליה‬ ‫הידרואקוסטיקה וסדימנטציה‬ ‫אסטרחן פלג‬ ‫כימיה אורגנית‬ ‫אקרט ורנר‬ ‫ביוגיאוכימיה‬ ‫גל גדעון‬ ‫מודלים וזואופלנקטון‬ ‫הדס אורה‬ ‫מיקרוביולוגיה‬ ‫יעקבי יוסף‬ ‫פיטופלנקטון‪ ,‬פרודוקטיביות‬ ‫נשרי עמי‬ ‫גיאוכימיה‬ ‫סוקניק אסף‬ ‫פיסיולוגיה וביולוגיה מולקולארית של פיטופלנקטון‬ ‫רימר אלון‬ ‫פיזיקה ומטאורולוגיה‬ ‫חוקרים גימלאים מתנדבים‬ ‫ברמן טומי‬ ‫מיקרוביולוגיה‬ ‫ויין דוד‬ ‫ביוכימיה וחומרי הדברה‬ ‫פרפרוב ארקדי‬ ‫הידרוביולוגיה‪3‬איכות מים‬ ‫עוזרי מחקר וטכנאים‬ ‫בנימיני יעל‬ ‫ביולוגיה מולקולרית‬ ‫דיאמנט מוטי‬ ‫אחראי צוות ים‪3‬ספן‪3‬צוללן‬ ‫ויינר‪-‬מוציני (יהודית) דיתי‬ ‫זואופלנקטון‪3‬כימיה‬ ‫לוי איתי‬ ‫ממשק הדיג בכנרת‬ ‫ליבוביץ' אדית (עדית)‬ ‫מיקרוביולוגיה‪3‬כימיה‬ ‫לצ'ינסקי יורי‬ ‫צוות ים‪3‬פיזיקה‪3‬אחראי מחשבים‬ ‫נוסבוים שולמית‬ ‫שטפי שטח פנים‬ ‫סולימני בניהו‬ ‫מיקרוביולוגיה‪3‬כימיה‬ ‫פישביין טטיאנה‬ ‫פיטופלנקטון‬ ‫‪210‬‬ ‫פנקס ריקי‬ ‫מיקרוביולוגיה‬ ‫פרפרוב ריטה‬ ‫כימיה אורגנית ומיקרוביולוגיה‬ ‫צ'ווה שרה‬ ‫זואופלנקטון‬ ‫קגנובסקי סמיון‬ ‫צוות ים‪3‬הידרוביולוגיה‬ ‫קמינגס דוד‬ ‫ממשק הדיג בכנרת‬ ‫קורן ניר‬ ‫צוות ים‪3‬כימיה‬ ‫רושנסקי נחמה (חמי)‬ ‫מיקרוביולוגיה‬ ‫רינסקי אלכס‬ ‫הידרואקוסטיקה‬ ‫שחר נועם‬ ‫מודלים אקולוגיים‬ ‫שליכטר מיקי‬ ‫מנהלת בסיס הנתונים‬ ‫מנהלה ואחזקה‬ ‫אברהם בועז‬ ‫מנהל אחזקה‬ ‫ברנס מזל‬ ‫עובדת משק‬ ‫זכאי שמשון‬ ‫אלקטרוניקה‬ ‫כחילה יוכי‬ ‫מזכירה‬ ‫לדר מושיק‬ ‫מנהלן‪3‬בקרת פרויקטים‬ ‫צברי‪-‬דר עוז‬ ‫ספן‪3‬צוללן‬ ‫‪212‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫סטודנטים לתארים מתקדמים בהנחיית חוקרי המעבדה לחקר הכנרת‪2102-‬‬ ‫תואר‬ ‫אונ'‬ ‫נושא‬ ‫מנחה בחיא"ל‬ ‫מס' שם‬ ‫‪.0‬‬ ‫אדלר מ'‬ ‫דוקטורט‬ ‫בן‪-‬גוריון‬ ‫מתאנוטרופיה‬ ‫ו' אקרט‬ ‫‪.2‬‬ ‫אופיר א'‬ ‫דוקטורנט‬ ‫חיפה‬ ‫מודל דיג כנרת‬ ‫ג' גל‬ ‫‪./‬‬ ‫אלסטר א'‬ ‫פוסט‪-‬‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪.1‬‬ ‫בר‪-‬אור א'‬ ‫מוסמך‬ ‫‪.5‬‬ ‫גלבוע י'‬ ‫פוסט‪-‬‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪.9‬‬ ‫הגלעדי ע'‬ ‫מוסמך‬ ‫עברית‬ ‫טקסונומיה מולקולארית וקלאסית של‬ ‫אצות‬ ‫מעקב אחר חמצון מתאן אנארובי‬ ‫בסדימנט‬ ‫השפעת פעילויות אנתרופוגניות על‬ ‫איכות מי הכנרת‬ ‫תגובת מיני זואופלנקטון להשפעות‬ ‫כימיות על דגים‬ ‫ת' זהרי‬ ‫ג' גל‬ ‫‪.5‬‬ ‫הראל מ'‬ ‫דוקטורנט‬ ‫עברית‬ ‫אללופטיה בציאנובקטריה‬ ‫א' סוקניק‬ ‫‪.0‬‬ ‫הרשקוביץ מ'‬ ‫מוסמך‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫עקה חמצונית במין ציאנובקטריה‬ ‫בכנרת‬ ‫א' הדס‬ ‫‪.9‬‬ ‫זילברמן ת'‬ ‫דוקטורט‬ ‫מכון‬ ‫גיאולוגי‬ ‫חקר מחזור החנקן בכלים איזוטופיים‬ ‫ע' נשרי‬ ‫‪.01‬‬ ‫זמריקה מ'‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪Gdansk‬‬ ‫סיווג קרקעות אגמים באמצעות‬ ‫הידרואקוסטיקה‬ ‫א'‬ ‫אוסטרובסקי‬ ‫‪.00‬‬ ‫כרמל נ'‬ ‫פוסט‪-‬‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪FLOW CAM‬‬ ‫ג' גל‬ ‫‪.02‬‬ ‫לוי ע'‬ ‫דוקטורט‬ ‫בר‪-‬אילן‬ ‫‪.0/‬‬ ‫לוינרט פ'‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪IGB‬‬ ‫גישות ננו‪-‬טכנולוגיות להורדת ביו‪-‬‬ ‫פילם מימי‬ ‫אפקט של רדיקליים חופשיים על‬ ‫פיטופלנקטון‬ ‫ט' ברמן‬ ‫ו' אקרט‬ ‫‪.01‬‬ ‫לופו ע'‬ ‫פוסט‪-‬‬ ‫דוקטורט‬ ‫בקרת כחוליות‬ ‫א' הדס‬ ‫‪.05‬‬ ‫מכר ש'‬ ‫מוסמך‬ ‫‪.09‬‬ ‫סנטוסו א'‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪.05‬‬ ‫פודבזקו ד'‬ ‫בוגר‬ ‫‪.00‬‬ ‫פרינדטה ק'‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪.09‬‬ ‫קורצבאום א'‬ ‫‪.21‬‬ ‫קפלן‪-‬לוי ר'‬ ‫פוסט‪-‬‬ ‫דוקטורט‬ ‫פוסט‪-‬‬ ‫דוקטורט‬ ‫‪.20‬‬ ‫רובינשטיין ג'‬ ‫מוסמך‬ ‫חיפה‬ ‫‪.22‬‬ ‫שמשון י'‬ ‫מוסמך‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫בן‪-‬גוריון‬ ‫רעיית אצות על ידי זיאופנקטון‪,‬‬ ‫חיפה‬ ‫העדפת מזון של הזיאופלנקטון בכנרת‪.‬‬ ‫אונ' ואיקטו השפעת הפליטה של גזי חממה על‬ ‫(ניו‪-‬זילנד)‬ ‫אגם ‪ROTORUA‬‬ ‫בידוד‪ ,‬גידול ואפיון גנטי של‬ ‫מיקרוציסטיס מגופי מים שונים‬ ‫השפעה של גלים פנימיים על‬ ‫‪IGB‬‬ ‫סוגסטיה מיקרוביאלית של הפן הביני‬ ‫ו' אקרט‬ ‫ג' גל‬ ‫ג' גל‬ ‫א'‬ ‫אוסטרובסקי‬ ‫א' סוקניק‬ ‫ו' אקרט‬ ‫ייצור ראשוני של אצות‬ ‫ו' אקרט‬ ‫בקרה מולקולארית של התפתחות‬ ‫אקינטים בכחוליות‬ ‫פיתוח שיטות להארכת גודל‬ ‫ומאפיינים של אוכלוסיית דגי אמנון‬ ‫כנרת מסומנים שנתפסו שנית‪.‬‬ ‫עקה חמצונית במין ציאנובקטריה‬ ‫בכנרת‬ ‫א' סוקניק‬ ‫א'‬ ‫אוסטרובסקי‬ ‫א' הדס‬ ‫‪21/‬‬ ‫‪9./‬‬ ‫מחקרי המעבדה‬ ‫‪ .I‬מחקרים שהסתיימו בשנת ‪2102‬‬ ‫שם המחקר ‪3‬שמות החוקרים‬ ‫גורם מממן‬ ‫‪ ‬ניטור כנרת‪ :‬תוכנית חירום (ת' זהרי‪ ,‬ג' גל‪ ,‬ג' טיבור)‬ ‫‪ ‬ניטור כנרת‪ :‬הספנת דוברה (ת' זהרי)‬ ‫משרד האנרגיה והמים‪:‬‬ ‫רשות המים‬ ‫‪ ‬חנקן וציאנובקטריה בכנרת (א' סוקניק)‬ ‫‪ ‬סקר סלניום בעמק החולה‪ ,‬הירדן והכנרת (ע' נשרי‪ ,‬א' סוקניק)‬ ‫‪ ‬מודל לשיפור ממשק הדיג בכנרת (ג' גל)‬ ‫‪ ‬תרחישי הפחתת מים זמינים בכנרת (ג' גל)‬ ‫‪ ‬תהליכים מיקרוביאליים בליטוראל (א' הדס)‬ ‫‪ ‬יצירת משטחים מיקרוביאליים (ט' ברמן)‬ ‫תמ"ת‪3‬מאגד מ‪.‬י‪.‬ם‬ ‫‪ ‬אנליזות מים לנוכחות ‪( TEP‬ט' ברמן)‬ ‫‪ALSTROM‬‬ ‫‪ ‬שינויים גלובליים (א' רימר)‬ ‫אונ' תל‪-‬אביב‬ ‫‪ ‬מדידת שטח פנים (א' רימר)‬ ‫אגודת הידידים‬ ‫‪ ‬לימוד מערכת ניטור שמורת החולה (א' רימר‪ ,‬ע' נשרי)‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫‪ .II‬מחקרים שהתחילו ב‪ 2102-‬או נמשכים בשנת ‪2102‬‬ ‫שם המחקר ‪3‬שמות החוקרים‬ ‫גורם מממן‬ ‫‪ ‬פיתוח ויישום מערכת פלואורסנציה דחוייה (ו' אקרט‪ ,‬י' יעקובי)‬ ‫משרד המדע‪BMBF3‬‬ ‫‪ ‬קריסה של אוכלוסיות פיטופלנקטון (א' סוקניק)‬ ‫משרד המדע‬ ‫‪ ‬ניטור כימי וביולוגי (ת' זהרי וחוקרי המעבדה)‬ ‫‪ ‬ניטור אצות וזואופלנקטון במערכת ‪( FLOWCAM‬ג' גל)‬ ‫משרד האנרגיה והמים‪:‬‬ ‫‪ ‬האצה הירוקית ופריחת פרידיניום‪ ,‬מוגושיה (א' הדס)‬ ‫רשות המים‬ ‫‪ ‬תרומת מזינים לשכבה הפוטית של הכנרת (ע' נשרי)‬ ‫‪ ‬אפיון מחזור המתאן בכנרת (ו' אקרט)‬ ‫‪ ‬שימוש בקרומים ביולוגיים (א' הדס)‬ ‫משרד האנרגיה והמים‬ ‫‪ ‬פיתוח יכולות ‪ DNA‬באר‪-‬קוד בכנרת (ת' זהרי‪ ,‬ר' לוי‪-‬קפלן)‬ ‫‪ ‬בדיקת רעלני כחוליות (א' סוקניק)‬ ‫מקורות‬ ‫‪ ‬חישה מרחוק של פיטופלנקטון (י' יעקובי)‬ ‫‪BSF‬‬ ‫‪ ‬כלורופיל ואצות בשמורת החולה (ת' זהרי‪ ,‬א' אלסטר)‬ ‫רשות הטבע והגנים‬ ‫‪ ‬ניטור חומרי הדברה בדגים (ד' ויין‪ ,‬פ' אסטרחן)‬ ‫אגף הדיג‬ ‫‪ ‬ממשק הדיג בכנרת משונות גנטית ועד קורמורנים (ת' זהרי)‬ ‫משרד החקלאות‬ ‫‪ ‬ניטור אצות באגמון (ת' זהרי‪ ,‬א' אלסטר)‬ ‫מיג"ל‬ ‫‪( PERSEUS ‬י' יעקובי)‬ ‫הקהילה האירופית‬ ‫‪ ‬חנקן גזי בכנרת (ע' נשרי)‬ ‫פנימי‬ ‫‪ ‬אנליזות זרחן וסדימנטים (ע' נשרי)‬ ‫‪ ‬אנליזות פחמן אורגני (ו' אקרט)‬ ‫‪211‬‬ ‫אחרות‬ ‫‪ .III‬מחקרים חדשים לשנת ‪210/‬‬ ‫גורם מממן‬ ‫‪ISF‬‬ ‫משרד החקלאות‬ ‫משרד האנרגיה והמים‪:‬‬ ‫רשות המים‬ ‫‪‬‬ ‫אנליזת איכות מי ברכות שחיה (א' הדס)‬ ‫שם המחקר ‪3‬שמות החוקרים‬ ‫‪( TEP ‬ט' ברמן‪ ,‬א' הדס)‬ ‫‪ ‬חמצן ומתאן בנחל הירקון (ו' אקרט)‬ ‫‪ ‬תרדמה ונביטה של ציאנובקטריה (א' סוקניק)‬ ‫‪ ‬הקשר בין שרידות דגים לצמחיה חופית בליטוראל (ת' זהר)‬ ‫‪ ‬שימוש במודל אקולוגי כלכלי לשיפור ממשק הדיג בכנרת (ג' גל)‬ ‫‪ ‬שטפי זרחן וחנקן בכנרת (ע' נשרי)‬ ‫‪ ‬שכלול ושיפור אינדקס איכות המים של הכנרת (א' פרפרוב)‬ 215 210230/ -‫פרסומי המעבדה בספרות הבינלאומית המבוקרת ב‬ 9.1 1. Baltar, F., Lindh, M.V., Parparov, A., Berman, T., Pinhassi, J. 2012. Prokaryotic community structure and respiration during long-term incubation. Microbiology Open, DOI: 10.1002/mbo3.25. 2. Bar-Yosef., Y, Murik, O., Sukenik, A., Hadas, O., Kaplan, A. 2012. Multiannual variations in phytoplankton populations: What distinguished the blooms of Aphanizomenon ovalisporum in lake Kinneret in 2010 from 2009? Environmental Microbiology Reports. DOI: 10.1111/j.1758-2229.2012.00351.x. 3. Bar-Zeev, E., Belkin, N., Liberman, B., Berman, T., Berman-Frank, I. 2012. Rapid sand filtration pretreatment for SWRO: microbial maturation dynamics and filtration efficiency of organic matter. Desalination, 286:120-130. 4. Bar-Zeev, E., Berman-Franka, I., Girshevitz, O., Berman, T. 2012. Revised paradigm of aquatic biofilm formation facilitated by microgel transparent exopolymer particles. Proc. Natl. Acad. Sci. USA, 109(23): 9119-9124. 5. Belkin, N., Bar-Zeev, E., Berman, T., Berman-Frank, I. 2012. Two innovative devices for depth sampling in granular filtration systems. Desalination, 286:115-119. 6. Berman, T. 2013. Transparent Exopolymer Particles as critical agents in aquatic biofilm formation: Implications for desalination and water treatment. Desalination and Water Treatment, 51:4-6, 1014-1020. 7. Blair, J.M., Hicks, B.J., Pitkethley,R., Ling,N., Ostrovsky, I., Rowe, D. 2013. A bioenergetic assessment of the influence of stocking practices on rainbow trout (Oncorhynchus mykiss) growth and consumption in a New Zealand lake. Freshwater Biology, 58: 967-985, DOI:10.1111/fwb.12100 8. Blair, J.M., Ostrovsky, I., Hicks, B.J., Pitkethley, R.J. and Scholes, P. 2013. Growth of rainbow trout (Oncorhynchus mykiss) in warm-temperate lakes: implications for environmental change. Canadian Journal of Fisheries and Aquatic Sciences, DOI: 10.1139/cjfas-2012-0409. 9. Blanchfield, P.J., Shapiro, J., Sukenik, A., Orihel, D.M., Shefer, E. 2012. Low Levels of Mercury in Lake Kinneret Fish. The Israeli Journal of Aquaculture - Bamidgeh [Accepted MS IJA_63.2011.783] 10. Caballero, L.A., Rimmer, A., Easton, Z.M., Steenhuis, T.S. 2012. Rainfall runoff relationships for a cloud forest watershed in Central America: Implications for water resource engineering. Journal of the American Water Resources Association (JAWRA) 1-10, DOI: 10.1111/j.17521688.2012.00668.x 11. De Jong, C, I. Gűrer, A. Rimmer, A. Shaban and M. Williams. 2012 . Climate and Hydrology: Chapter 5 in: Mediterranean Mountain Environments, Vogiatzakis, I. (Editor). John Wiley & Sons, Ltd. 12. Eshel G., Elifantz H., Nuriel S., Holenberg M., Berman T. 2013. Microfiber filtration of lake water: Impacts on TEP removal and biofouling development. Desalination and Water Treatment, 51: 4-6, 1043-1049. 219 13. Frindte K, Eckert W., Attermeyer K and Grossart H.-P. 2013. Internal wave modulated shifts in biogeochemistry and microbial activity at the sediment-water interface of a stratified lake: a simulation experiment. Biogeochemistry, 113: 423-434 14. Gal, G., Skerjanec, M., Atanasova, N., 2013. Fluctuations in water level and the dynamics of zooplankton: a data-driven modelling approach. Freshwater Biology, 58: 800–816. 15. Givati, A., Lynn, B., Liu, Y., Rimmer, A. 2012. Coupling high-resolution WRF with a hydrological model for operational prediction of Jordan River stream flow. Journal of Applied Meteorology and Climatology, 51(2): 285-299. 16. Gross, A., Nishri A., Angert, A. 2013. The use of phosphate oxygen isotopes for identifying atmospheric-P sources - A case study at Lake Kinneret. Environmental Science and Technology, 47: 2721-2727. 17. Hadas, O, Pinkas, R., Malinsky-Rushansky, N., Nishri, A., Kaplan, A., Rimmer A., Sukenik A. 2012. The invasion of diazotrophic cyanobacteria to Lake Kinneret (Sea of Galilee), Israel. Freshwater Biology, 57(6): 1214–1227. 18. Harel, M., Weiss, G., Daniel, E., Wilenz A., Hadas, O., Sukenik, A., Sedmak, B., Dittmann, E., Braun, S. and Kaplan, A. 2012. Casting a net: Fibers produced by Microcystis sp. in field and laboratory populations. Environmental Microbiology Reports, DOI:10.1111/j.17582229.2012.00339.x 19. Harel, M., Weiss, G., Lieman-Hurwitz, J., Gun, J., Lev, O., Lebendiker, M., Temper, V., Block, C., Sukenik, A. Zohary, T., Braun, S. Carmeli, S. and Kaplan, A. 2012. Interactions between Scenedesmus and Microcystis may be used to clarify the role of secondary metabolites. Environmental Microbiology Reports, DOI:10.1111/j.1758-2229.2012.00366.x 20. Hartmann, A., Wagener, T., Rimmer, A., Lange, J., Brielmann, H., & Weiler, M. 2013. Testing the realism of model structures to identify karst system processes using water quality and quantity signatures. Water Resources Research (in press). 21. Heller, J., Dolev, A., Zohary, T., G. Gal. 2013. Invasion dynamics of the snail Pseudoplotia scabra in Lake Kinneret. Biological Invasions (In press). 22. Itskovich, V., Kaluzhnaya, O., Ostrovsky, I., Hicks, B. and McCormack, G. 2013. The number of endemic species of freshwater sponges (Malawispongiidae; Spongillina; Porifera) from Lake Kinneret is overestimated. Journal of Zoological Systematics and Evolutionary Research. (in press) DOI: 10.1111/jzs.12022 23. Junier, P., Kim, O., Imhoff, J. F., Witzel, K-P. and Hadas, O. 2013. "Effect of salinity on cyanobacterial community composition along a transect from Fuliya spring into water of Lake Kinneret, Israel". Fundamental and Applied Limnology. (In press). 24. Kaplan, A., Harel, M., Kaplan-Levy, R. N., Hadas, O., Sukenik, A., Dittmann, E. 2012. The languages spoken in the water body (or the biological role of cyanobacterial toxins). Frontiers in Microbiology, 3:138. 25. Kaplan-Levy, R.N., Brewer, P.B. Smyth, D.R. 2012. The trihelix family of transcription factors – light, stress and development. Trends in Plant Science (TIPS), 17(3): 163-171. 26. Katz, A. and A, Nishri. 2013. Calcium, magnesium and strontium cycling in stratiﬁed, hardwater lakes: Lake Kinneret (Sea of Galilee), Israel. Geochemica Cosmochemica Acta, 105: 372-394. 215 27. Komlenic R.. Berman T., Brant J.A., Dorr, B., El-Azizi, I., Mowers, H. 2013. Removal of polysaccharide foulants from reverse osmosis feedwater using electroadsorptive cartridge filters. Desalination and Water Treatment, 51: 4-6, 1050-1056. 28. Leunert F, Grossart H.-P., Gerhardt V. and Eckert W. 2013. Toxicant induced changes on delayed fluorescence decay kinetics of cyanobacteria and green algae: a rapid and sensitive biotest . PLoS ONE 8(4): e63127. DOI:10.1371/journal.pone.0063127 29. Li, Y. Waite, A.M., Gal, G., Hipsey, M.R. 2013. An analysis of the relationship between phytoplankton internal stoichiometry and water column N:P ratios in a dynamic lake environment. Ecological Modeling (in press). 30. Li, Y. Waite, A.M., Gal, G., Hipsey, M.R. 2012. Do phytoplankton nutrient ratios reflect patterns of water column nutrient ratios? A numerical stoichiometric analysis of Lake Kinneret. Procedia Environmental Sciences, 13: 1630-1640. 31. Ostrovsky, I., Rimmer, A., Yacobi, Y. Z. , Nishri, A., Sukenik, A. Hadas, O. and Zohary, T. 2012. Long-term changes in Lake Kinneret ecosystem: the effects of climate change and anthropogenic factors. Ch. 9, pp. 271-293 In: C.R. Goldman, M. Kumagai, R.D. Robarts [Eds]. Climatic Change and Global Warming of Inland Waters: Impacts and Mitigation for Ecosystems and Societies. Wiley Blackwell. DOI: 10.1002/9781118470596.ch16 32. Paul, W.L., Hamilton, D.P., Ostrovsky, I., Miller, S.D., Zhang, A., Muraika, K. 2012. Catchment land use and tropic state impacts on phytoplankton composition: a case study from the Rotorua lakes; district, New Zealand. Hydrobiologia, 698: 133-146, DOI: 10.1007/s10750-012-1147-4. 33. Parparov, A., Gal, G. 2012. Assessment and implementation of a methodological framework for sustainable management: Lake Kinneret as a case study. Journal of Environmental Management ,101:111-117. 34. Parparov, A., Gal, G., Markel, D., 2013. Water quality assessment and management of Lake Kinneret water resources: results and challenges. pp. 165-180 In: Beker, N. (Ed.), Water Policy in Israel: Context, Issues, and Options. Springer,. 35. Pulido-Villena, E., Ghiglione, J.F., Ortega-Retuerta, E., Van-Wambeke, F. and Zohary, T. (2012). Heterotrophic bacteria in the pelagic realm of the Mediterranean Sea. Ch. 16, pp. 227265 In: Life in the Mediterranean Sea: A look at habitat changes. Stambler N. (Ed.). Nova Science. 36. Ramm, J., Lupu, A., Hadas, O., Ballot, A., Rücker. J., Wiedner, C., Sukenik, A. 2012 A CARD-FISH protocol for the identification and enumeration of cyanobacterial akinetes in lake sediments. FEMS Microbiology Ecology, DOI: 10.1111/j.1574-6941.2012.01401.x 37. Recknagel, F., Ostrovsky, I., Cao, H., Zohary, T. and Zhang, X. (2013). Ecological relationships, thresholds and time-lags determining phytoplankton community dynamics of Lake Kinneret, Israel elucidated by evolutionary computation and waveletes. Ecological Modelling, 255: 70-86 38. Rimmer, A., Hartmann, A. 2012. Simplified conceptual structures and analytical solutions for groundwater discharge using reservoir equations. Chapter 10 In: Tech Open Access book, "Water Resources Management and Modeling", ISBN 978-953-51-0246-5 210 39. Sukenik, A., Hadas, O., Kaplan, A., Quesada, A. 2012. Invasion of Nostocales (cyanobacteria) to subtropical and temperate freshwater lakes - Physiological, regional and global driving forces. Frontiers in Aquatic Microbiology, 3: 86. doi:10.3389/fmicb.2012.00086 40. Sukenik, A., Kaplan-Levy, R.N., Mark Welch, J., Post, A.F. 2012. Massive multiplication of genome and ribosomes in dormant cells (akinetes) of Aphanizomenon ovalisporum (Cyanobacteria). The ISME Journal, 6: 670–679, DOI:10.1038/ismej.2011.128. 41. Trolle, D., Hamilton, D.P., Hipsey, M. R., Bolding, K., Bruggeman, J., Mooij, W. M., Janse, J. H., Nielsen, A., Jeppesen, E., Elliott, J.A., Makler-Pick, V., Petzoldt, T., Rinke, K., Flindt, M.R., Arhonditsis, G.B., Gal, G., Bjerring, R., Tominaga, K., Hoen, J., Downing, A.S., Marques, D.M., Fragoso Jr., C. R., Søndergaard, M. and Hanson, P.C. 2012. A communitybased framework for aquatic ecosystem models. Hydrobiologia, 683: 25–34. 42. Viner-Mozzini, D., Sukenik, A. 2012. Organosulfides inhibit growth and photosynthetic activity of algae and cyanobacteria. Allelopathy Journal, 30: 117-128. 43. Tilahun S. A., Engda, T. A., Legesse, E. S., Guzman, C. D., Zegeye, A. D., Collick, A. S., Rimmer, A. and Steenhuis. T. S. 2013. An efficient semi-distributed hillslope erosion model for the subhumid Ethiopian Highlands. Hydrology and Earth System Sciences, 17(3): 1051– 1063. 44. van Emmerik T.H.M., Rimmer, A., Lechinsky, Y. ,Wenker, K.J.R., Nussboim, S., van de Giesen, N.C. 2013. Measuring heat balance residual at lake surface using Distributed Temperature Sensing. L&O methods, 11: 79-90. 45. Yacobi, Y.Z., editor 2012. VIS and IR Spectroscopy in Plant Sciences. Israel Journal of Plant Sciences, 60: 1-278. 46. Yacobi, Y.Z. 2012. A physicist in the Plant Kingdom. Israel Journal of Plant Sciences, 60: 1-2. 47. Yacobi, Y.Z. 2012. From Tswett to identified flying objects: a concise history of chlorophyll a use for quantification of phytoplankton. Israel Journal of Plant Sciences, 60: 243-251. 48. Yacobi, Y.Z., Ostrovsky, I. 2012. Sedimentation of phytoplankton: role of ambient conditions and life strategies of algae. Hydrobiologia, 698: 111-120, DOI 10.1007/s10750-012-1215-9. 49. Zohary, T., Nishri, A., Sukenik, A. 2012. Present-absent: a chronicle of the dinoflagellate Peridinium gatunense from Lake Kinneret. Hydrobiologia, 698: 161-174. DOI 10.1007/s10750012-1145-6. ‫‪219‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫דו"חות המעבדה בשנת ‪2102‬‬ ‫מס'‬ ‫הדו"ח‬ ‫‪T1‬‬ ‫אלסטר א'‪.‬‬ ‫‪T2‬‬ ‫ורנר א‪ .‬ואחרים‬ ‫‪T3‬‬ ‫אלסטר א'‪.‬‬ ‫‪ Characterization of methane cycling and redox‬שנתי‬ ‫‪coupling in Lake Kinneret using carbon isotopes.‬‬ ‫שנתי‬ ‫ניטור הפיטופלנקטון בשמורת החולה‬ ‫‪T4‬‬ ‫ורנר א' ואחרים‬ ‫‪T5‬‬ ‫סוקניק א'‬ ‫ואחרים‬ ‫זהרי ת' ואחרים‬ ‫ ‪ Development and implementation of a novel delayed‬שנתי‬‫‪fluorescence based in situ profiler for primary‬‬ ‫‪productivity in aquatic systems.‬‬ ‫זמינות חנקן ופריחה קייצית של ציאנובקטריה בכנרת ‪ -‬האם ביניים‬ ‫ניתן לשלוט בפריחה על ידי אספקה מבוקרת של חנקן לאגם?‬ ‫‪ Stable C and N isotopes in Lake Kinneret food web.‬סופי‬ ‫‪T7‬‬ ‫הדס א' ואחרים‬ ‫‪T8‬‬ ‫נשרי ע' ואחרים‬ ‫‪T9‬‬ ‫‪T10‬‬ ‫אוסטרובסקי א'‬ ‫ואחרים‬ ‫הדס א' ואחרים‬ ‫‪T11‬‬ ‫גל ג' ואחרים‬ ‫‪T12‬‬ ‫גל ג' ואחרים‬ ‫‪T13‬‬ ‫נשרי ע' ואחרים‬ ‫‪T6‬‬ ‫המחבר‪3‬ת‬ ‫המחקר‬ ‫סוג‬ ‫הדו"ח‬ ‫‪ Phytoplankton monitoring in Lake Agmon.‬שנתי‬ ‫מיג"ל‬ ‫רשות המים‬ ‫רשות‬ ‫הטבע‬ ‫והגנים‬ ‫משרד‬ ‫המדע‬ ‫רשות המים‬ ‫‪BSF‬‬ ‫האם תהליכים מיקרוביאלים בליטוראל משפיעים על איכות‬ ‫המים ואופי האקוסיסטמה של הכנרת‬ ‫ניטור מתכות כבדות‬ ‫שנתי‬ ‫רשות המים‬ ‫שנתי‬ ‫רשות המים‬ ‫תרומת מזינים לשכבה הפוטית בכנרת‬ ‫שנתי‬ ‫רשות המים‬ ‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח‬ ‫וכסוי אתרי פסולת‪.‬‬ ‫שנתי‬ ‫פיתוח ויישום מודל דיג לכנרת לשיפור ממשק הדיג‪ :‬כלים‬ ‫להתמודדות עם הידרדרות אוכלוסיית הדגים באגם‬ ‫תרחישים לבחינת השפעת ירידה במים הזמינים בכנרת על‬ ‫איכות המים בתהליכים האקולוגיים באגם‬ ‫שימוש באיזוטופים של חנקן למעקב אחר מחזור החנקן‬ ‫בכנרת‬ ‫ביניים‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫רשות המים‬ ‫ביניים‬ ‫רשות המים‬ ‫שנתי‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫איגוד ערים‬ ‫כנרת‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫רשות המים‬ ‫‪T14‬‬ ‫דולב ע' ואחרים‬ ‫סקר עלוקות ורכיכות בחופי הכנרת‬ ‫סופי‬ ‫‪T15‬‬ ‫חוקרי המעבדה‬ ‫דו"ח פעילות המעבדה לשנת ‪2100‬‬ ‫שנתי‬ ‫‪T16‬‬ ‫סוקניק א'‬ ‫ואחרים‬ ‫‪T17‬‬ ‫אוסטרובסקי א'‬ ‫ואחרים‬ ‫רותי‪-‬לוי ק'‬ ‫ואחרים‬ ‫הפריחה האביבית של פרידיניום בכנרת – השונות הרב‪-‬‬ ‫שנתית והמרחבית בפריחה והשפעתה על יציבות המערכת‬ ‫האקולוגית באגם‬ ‫‪ Hydroacoustic monitoring of fish in Lake Kinneret.‬שנתי‬ ‫‪T19‬‬ ‫גל ג' ואחרים‬ ‫‪T18‬‬ ‫הוגש ל‪-‬‬ ‫סופי‬ ‫‪ Developing tools for DNA barcoding of the Kinneret‬ביניים‬ ‫‪phytoplankton species.‬‬ ‫פיתוח ויישום מודל דיג לכנרת‪ ,‬לשיפור ממשק הדיג‪ :‬כלים‬ ‫להתמודדות עם הדרדרות אוכלוסיות הדגים באגם‬ ‫ביניים‬ ‫רשות המים‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫רשות המים‬ ‫‪201‬‬ ‫‪T20‬‬ ‫נשרי ע' ואחרים‬ ‫סקר צורוני סלניום בעמק החולה ובכנרת‬ ‫סופי‬ ‫רשות המים‬ ‫‪T21‬‬ ‫סוקניק א'‬ ‫ואחרים‬ ‫הדס א' ואחרים‬ ‫ביניים‬ ‫רשות המים‬ ‫‪T23‬‬ ‫הדס א' ואחרים‬ ‫זמינות חנקן ופריחה קייצית של ציאנובקטריה בכנרת ‪ -‬האם‬ ‫ניתן לשלוט בפריחה על ידי אספקה מבוקרת של חנקן לאגם?‬ ‫האם האצה הירוקית ‪ Mougeotia‬צפויה להחליף את‬ ‫הפריחות הפרידיניות בכנרת? המשמעות לממשק האגם‬ ‫ולהספקת המים‪.‬‬ ‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח‬ ‫וכסוי אתרי פסולת‬ ‫שנתי‬ ‫רשות המים‬ ‫ביניים‬ ‫‪T24‬‬ ‫רימר א' ואחרים‬ ‫שינויים מבניים באגם שמורת החולה – ניטור ושיפורים‬ ‫בממשק המים‬ ‫סופי‬ ‫‪T25‬‬ ‫סוקניק א'‬ ‫ואחרים‬ ‫זיהוי וכימות גורמים ביוטיים המעורבים בקריסה של‬ ‫אוכלוסיות פיטופלנקטון‬ ‫שנתי‬ ‫‪T26‬‬ ‫גל ג' ואחרים‬ ‫תרחישים לבחינת השפעת הפחתת מים זמינים בכנרת על‬ ‫איכות המים והתהליכים האקולוגיים באגם‬ ‫שנתי‬ ‫‪T27‬‬ ‫‪T28‬‬ ‫נשרי ע' ואחרים‬ ‫רימר א' חוקרי‬ ‫המעבדה‬ ‫תרומת מזינים לשכבה הפוטית בכנרת‬ ‫חדשות הכנרת גיליון ‪//‬‬ ‫ביניים‬ ‫שנתי‬ ‫‪T29‬‬ ‫‪T30‬‬ ‫נשרי ע'‬ ‫יעקבי י' ואחרים‬ ‫‪T31‬‬ ‫טיבור ג'‬ ‫סופי‬ ‫רשות המים‬ ‫‪T32‬‬ ‫‪T33‬‬ ‫טיבור ג'‬ ‫קפלן‪-‬לוי ר'‬ ‫ואחרים‬ ‫מקור הזרחן באבק‪ .‬במסגרת "תכנית חירום"‬ ‫מחקר ליטוראל הכנרת שלב א'‪ ,‬סקר תשתיות הליטוראל‬ ‫במפלסים נמוכים‪ .‬במסגרת "תכנית חירום"‬ ‫ניטור באמצעות צילומי לוויין המשולבים במערכת ‪SISCAL‬‬ ‫‪ .‬דו"ח במסגרת "תכנית חירום"‬ ‫הערכת שפיעת המלח במעין הברבוטים‬ ‫פיתוח יכולת ‪ DNA‬ברקוד למיני הפיטופלנקטון בכנרת‬ ‫סופי‬ ‫סופי‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫רשות‬ ‫הטבע‬ ‫והגנים‬ ‫משרד‬ ‫המדע‬ ‫והטכנולוגי‬ ‫ה‬ ‫מוגש‬ ‫לרשות‬ ‫המים‬ ‫רשות המים‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫רשות המים‬ ‫רשות המים‬ ‫שנתי‬ ‫שנתי‬ ‫‪T34‬‬ ‫רימר א'‬ ‫‪T35‬‬ ‫הדס א' ואחרים‬ ‫תרחישים לבחינת השפעת הפחתת מים זמינים בכנרת על‬ ‫המליחות באגם‬ ‫שימוש בקרומי קרקע ביולוגיים כאמצעי לייצוב פני שטח‬ ‫וכסוי אתרי פסולת‬ ‫רשות המים‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫ומים‬ ‫רשות המים‬ ‫שנתי‬ ‫משרד‬ ‫האנרגיה‬ ‫והמים‬ ‫‪T22‬‬ ‫סופי‬