‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח‬ ‫תכנית "אופקים"‬ ‫עבודת גמר בנושא‬ ‫משבר הקיבוצים‬ ‫והמדיניות הכלכלית בישראל‬ ‫)‪(1989-1977‬‬ ‫מגיש‪ :‬תום נבון‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר יגאל וגנר‬ ‫אוקטובר ‪2010‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבוא‬ ‫‪5‬‬ ‫פרק ‪ :1‬ראשית המהפך הכלכלי )‪(1977-1983‬‬ ‫‪7‬‬ ‫א‪ .‬ערב המהפך – בעולם‪ ,‬במדינה‪ ,‬בקיבוצים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מפנה כלכלי במערב במחצית שנות ה‪70-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מדיניות רבין‪-‬רבינוביץ' )‪(1974-1977‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-‬‬ ‫התפתחות הכלכלה הקיבוצית עד ‪1977‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ב‪ .‬ראשיתו של חוסר יציבות – תקופת ארליך )יוני ‪-1977‬נובמבר ‪(1979‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המהפך הכלכלי והקיבוצים‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ג‪ .‬הקפאת צינורות האשראי – תקופת הורוביץ )נובמבר ‪-1979‬דצמבר ‪15 (1980‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הצמדת האשראי המוכוון והחופשי‬ ‫‪16‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ביטול התכנית הכספית של ההסתדרות‬ ‫‪17‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חיסול האשראי המרוכז‬ ‫‪18‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קיצוץ הסובסידיות ומשבר החקלאות‬ ‫‪19‬‬ ‫‪-‬‬ ‫התגובות בקיבוצים למדיניות הורוביץ‬ ‫‪20‬‬ ‫ד‪ .‬מדיניות מעורבת – תקופת ארידור )דצמבר ‪-1980‬אוקטובר ‪(1983‬‬ ‫פרק ‪ :2‬הסתבכויות פיננסיות )‪(1983-1985‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪25‬‬ ‫א‪ .‬הפעילות הפיננסית של הקיבוצים‬ ‫‪25‬‬ ‫‪-‬‬ ‫התעצמות המגזר הפיננסי במדינה‬ ‫‪25‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כניסת הקיבוצים לתחום הפיננסי‬ ‫‪25‬‬ ‫ב‪ .‬משברי המניות‬ ‫‪29‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההשקעה במניות החופשיות ונפילתן )ינואר ‪(1983‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הויסות והמשבר במניות הבנקים )אוקטובר ‪(1983‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‪ .‬השוק האפור‬ ‫‪31‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרשת פ‪.‬י‪.‬ט‬ ‫‪31‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פרשת דוד בלאס‬ ‫‪32‬‬ ‫ד‪ .‬שיא הסטגפלציה – תקופת כהן‪-‬אורגד )אוקטובר ‪-1983‬ספטמבר ‪(1984‬‬ ‫פרק ‪ :3‬המהפכה והמשבר )‪(1985-1987‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪36‬‬ ‫א‪ .‬ממשלת האחדות ועסקות החבילה‬ ‫‪36‬‬ ‫ב‪ .‬התכנית לייצוב המשק )יולי ‪(1985‬‬ ‫‪37‬‬ ‫ג‪ .‬יש משבר חובות!‬ ‫‪40‬‬ ‫ד‪ .‬הרפורמה בשוק ההון )אפריל ‪(1987‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ה‪ .‬התפתחות החוב – סיכום ביניים‬ ‫‪44‬‬ ‫פרק ‪ :4‬המאבק על ההסדר )‪(1986-1989‬‬ ‫‪45‬‬ ‫א‪" .‬הסדרי הביניים"‬ ‫‪45‬‬ ‫ב‪ .‬הסכם הקיבוצים )דצמבר ‪(1989‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ג‪ .‬בעד ונגד ההסכם‬ ‫‪48‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ערבות המדינה‬ ‫‪48‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הערבות ההדדית בין הקיבוצים‬ ‫‪50‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הבטחת המשך הצמיחה‬ ‫‪51‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הפנסיה וחישוב כושר ההחזר‬ ‫‪51‬‬ ‫ד‪" .‬הסכם הקיבוצים" – הסדר של מי?‬ ‫‪52‬‬ ‫‪ -‬שר האוצר שמעון פרס‬ ‫‪53‬‬ ‫‪ -‬הבנקים‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ -‬הקיבוצניקים שבעד‬ ‫‪56‬‬ ‫‪ -‬הקיבוצניקים שכנגד‬ ‫‪59‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ניתוח גורמי המשבר‬ ‫‪62‬‬ ‫א‪ .‬גורמים פנימיים וחיצונים‬ ‫‪62‬‬ ‫ב‪ .‬לביקורת הגורמים הפנימיים‬ ‫‪64‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בעיית ניהול?‬ ‫‪64‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משמעותן של ההסתבכויות הפיננסיות‬ ‫‪64‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הערבות ההדדית – גורם לחובות?‬ ‫‪65‬‬ ‫ג‪ .‬הגורמים החיצוניים למשבר‬ ‫‪66‬‬ ‫ד‪ .‬ייחודם הכלכלי של הקיבוצים‬ ‫‪69‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משק מוטה ייצור‬ ‫‪69‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחסור בביטחונות‬ ‫‪69‬‬ ‫‪-‬‬ ‫"איגוד של חיים"‬ ‫‪70‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪71‬‬ ‫נספחים‬ ‫‪73‬‬ ‫א‪ .‬ריכוז נתונים כלכליים‬ ‫‪73‬‬ ‫ב‪ .‬תרשים‪ :‬ישראל – נתונים מקרו כלכליים‬ ‫‪74‬‬ ‫ג‪ .‬תרשים‪ :‬התפתחות משבר החוב בקיבוצי התק"ם‬ ‫‪75‬‬ ‫ד‪ .‬תרשים‪ :‬ההון העצמי של הקיבוצים ‪1977-1988‬‬ ‫‪76‬‬ ‫ה‪ .‬ריכוז גורמי המשבר והשפעתם על גידול החוב של קיבוצי התק"ם‬ ‫‪77‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪78‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבוא‬ ‫הסוציאליזם בישראל התפתח באופן ייחודי‪ :‬מעבר להיותו תנועה חברתית‪-‬פוליטית‪ ,‬שמשתמשת‬ ‫בכלים הקלאסיים – ארגוני עובדים ומפלגות פרלמנטאריות – מראשיתו התקיימו בתוכו גם תנועות‬ ‫התיישבות שיתופיות גדולות ומשמעותיות‪ :‬תנועות הקיבוצים והמושבים‪ .‬בסוף שנות ה‪ 70-‬של‬ ‫המאה ה‪ 20-‬החל במדינת ישראל מהפך כלכלי‪ :‬מחברה וכלכלה בעלות מאפיינים סוציאליסטיים‬ ‫דומיננטיים‪ ,‬לעבר חברת שוק‪ ,‬מופרטת וליברלית מבחינה כלכלית‪ .‬השינוי הזה בא לידי ביטוי‬ ‫בשלושה מישורים עיקריים‪ :‬במדיניות הממשלה‪ ,‬בהחלשות הסתדרות העובדים ופירוק משק‬ ‫העובדים שלה‪ ,‬ובמשבר הקיבוצים והמושבים ותחילת שינוי המאפיינים הסוציאליסטיים שלהם‪.‬‬ ‫משבר הקיבוצים נשא מימדים רבים‪ :‬בתרבות‪ ,‬בחינוך‪ ,‬באורחות החיים‪ ,‬בפוליטיקה ועוד‪ .‬מחקר‬ ‫זה מתמקד בהיבט הכלכלי של המשבר‪ ,‬מתוך הנחה שיש לו השפעה מכרעת גם על התחומים‬ ‫האחרים‪ .‬מטרת המחקר לבחון מהם הגורמים למשבר הכלכלי בקיבוצים‪ ,‬ומה משקלה של מדיניות‬ ‫הממשלה בין הגורמים הללו‪ .‬לשם כך יש להתייחס לשאלות‪ :‬מה היתה המדיניות הכלכלית של‬ ‫הממשלה בתקופה בה התפתח משבר הכלכלי של הקיבוצים? באיזה אופן השפיעה מדיניות זו על‬ ‫המשק הישראלי בכלל‪ ,‬ובתוכו על הקיבוצים? מהם מאפייני המשבר הכלכלי בקיבוצים? ואיך‬ ‫התמודדו התנועות הקיבוציות עם מדיניות הממשלה ועם המשבר שהתחולל בהן?‬ ‫מדיניותה הכלכלית של ממשלת ישראל מאז המהפך של ‪ 1977‬תיבחן ביחס למושגים הדומיננטיים‬ ‫בכלכלת המערב בתקופה זו – ניאו‪-‬ליברליזם ומוניטריזם – כפי שהתגבשו בבית מדרשו של מילטון‬ ‫פרידמן‪ ,‬מהאסכולה הכלכלית של אוניברסיטת שיקגו‪ .‬ניאו‪-‬ליברליזם הינה ההשקפה הפוליטית‪-‬‬ ‫חברתית לפיה על ממשלות לצמצם ככל היותר את מעורבותן בכלכלה ובחברה‪ ,‬ולהשאירן בידי‬ ‫כוחות השוק והתחרות‪ .‬מוניטריזם הינה השיטה המקרו‪-‬כלכלית שמשמשת את האידיאולוגיה‬ ‫הניאו‪-‬ליברלית‪ ,‬אשר כוללת‪ :‬צמצום תקציב הממשלה )"משמעת תקציבית"(‪ ,‬הגבלת זמינות הממון‬ ‫)"ייצוב מוניטארי"(‪ ,‬דה‪-‬רגולציה והפרטת נכסים ושירותים ממשלתיים‪ .‬מדובר בקווי מדיניות‬ ‫תיאורטיים‪ ,‬שבשום מקום אינם מיושמים במלואם‪ .‬אבל הם שהפכו לאידיאלים המנחים במערב‬ ‫החל ממחצית שנות‪) 70-‬וכיום ברוב העולם(‪ ,‬לא בלי התנגדויות‪ ,‬נסיגות ופשרות‪.‬‬ ‫ההיסטוריה הכלכלית של הקיבוצים בתקופה זו תיבחן בעיקר דרך משבר החובות שהתפתח בהם‪,‬‬ ‫שהוא ההיבט העיקרי והבולט של המשבר הכלכלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תיבחן התפתחותם של שני מגזרי הייצור‬ ‫המרכזיים בקיבוצים‪ :‬החקלאות והתעשייה‪ ,‬לאור התפתחותם של מגזרים אלו בכלכלה הישראלית‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המחקר יתמקד בעיקר בשתי התנועות הקיבוציות הגדולות‪ ,‬שגם חוו את המשבר בצורה הקשה‬ ‫ביותר‪ :‬האחת היא "התנועה הקיבוצית המאוחדת" )התק"ם(‪ ,‬שנוסדה כתוצאה מאיחודן של תנועת‬ ‫"הקיבוץ המאוחד" ותנועת "איחוד הקבוצות והקיבוצים" ב‪ ;1980-‬השנייה היא תנועת "הקיבוץ‬ ‫הארצי" )הקבה"א(‪.‬‬ ‫לצורך ניתוח המדיניות הכלכלית של הממשלה התבססתי במידה רבה על גישתה של הכלכלנית‬ ‫אסתר אלכסנדר ז"ל‪ ,‬ועל מחקרה שעוסק בתקופה זו‪ 1.‬בנושא של המשבר הכלכלי בקיבוצים בשנות‬ ‫ה‪ 80-‬טרם ראה אור מחקר היסטורי מקיף‪ .‬עם זאת קיימים מספר מחקרים רחבים יותר שסייעו לי‬ ‫לגשת לנושא‪ .‬ביניהם‪ :‬עבודת הדוקטורט של רן חכים מרמת השופט‪ ,‬שסוקרת את ההיסטוריה‬ ‫הכלכלית של הקיבוצים לכל אורכה;‪ 2‬מחקרו הסוציולוגי של דני רוזוליו ז"ל‪ ,‬חבר כברי‪ ,‬שהיה בין‬ ‫היתר מזכיר הקיבוץ המאוחד‪ ,‬חבר‪-‬כנסת ומזכיר חברת העובדים‪ ,‬שעוסק ב"משברים‪ ,‬הסדרים‬ ‫ושינויים בתנועה הקיבוצית";‪ 3‬ומחקרו של טל אלמליח‪ ,‬בן שניר וכיום חבר עין‪-‬השופט‪ ,‬על תולדות‬ ‫התעשייה הקיבוצית‪ 4.‬בכל אחד מהמחקרים הללו פרק אחד או יותר‪ ,‬שעוסקים במשבר מזוויות‬ ‫שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מצאתי עזר רב בחוברת שערכו דודי נתן ושרון לשם על "המשבר הכלכלי בתנועה‬ ‫הקיבוצית"‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ברצוני להודות לאנשים שבלעדיהם עבודה זו לא היתה אפשרית‪ :‬לד"ר יגאל וגנר על הנחייתו‬ ‫המסורה והחברית‪ ,‬בעבודה זו ובכלל; לפרופ' דני גוטווין על הליווי הצמוד והתומך; לחברי הטוב טל‬ ‫אלמליח על השיחות הרבות מאירות העיניים; לד"ר רן חכים‪ ,‬שפתח בפניי את ארכיונו הפרטי רב‪-‬‬ ‫התועלת‪ ,‬שוחח וייעץ; לד"ר אודי מנור‪ ,‬על הסקירה המועילה של העיתונות הקיבוצית בשנות ה‪,80-‬‬ ‫שזכיתי להיעזר בה; לליאור לויתן מהשומר הצעיר‪ ,‬על הרעיונות והחומרים; ולשלמה לשם ומוקי‬ ‫צור‪ ,‬שהסכימו בחפץ לב להתראיין‪ ,‬להקדיש לי מזמנם ולפתוח בפניי את חלקם האישי בפרשה‬ ‫כאובה ומאלפת זו‪.‬‬ ‫תקוותי להרים תרומה צנועה לחקר הניסיון הסוציאליסטי הקואופרטיבי‪ ,‬בגרסתו הציונית שאין‬ ‫שנייה לה בהיקפה‪ ,‬משכה ועומקה המהפכני; להבנת גורלו הטרגי של ניסיון זה בימינו;‬ ‫ולהתחדשותו בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫‪ 1‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪.‬‬ ‫‪ 2‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל "כמוצר‪-‬ציבורי"‪ :‬מימון הקמתם‪ ,‬משברים בדרך‪ ,‬סופם!?‪ :‬מחקר היסטורי כלכלי‪ .‬ראה‬ ‫אור גם כספר‪ :‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪.‬‬ ‫‪ 3‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪.‬‬ ‫‪ 4‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪.‬‬ ‫‪ 5‬דודי נתן ושרון לשם )עורכים(‪ ,‬המשבר הכלכלי בתנועה הקיבוצית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרק ‪ :1‬ראשית המהפך הכלכלי )‪(1977-1983‬‬ ‫א‪ .‬ערב המהפך – בעולם‪ ,‬במדינה‪ ,‬בקיבוצים‬ ‫מפנה כלכלי במערב במחצית שנות ה‪70-‬‬ ‫שנת ‪ 1973‬היתה נקודת מפנה בכלכלת המערב‪ .‬מאז וועידת ברטון‪-‬וודס ב‪ ,1944-‬פעלו הסדרי מטבע‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬שהיו חיוניים למשטר הפיתוח והתעסוקה המלאה של הרבע השלישי של המאה ה‪.20-‬‬ ‫ב‪ 1973-‬הסדרים אלו ננטשו סופית על‪-‬ידי ממשל ניקסון בארצות‪-‬הברית‪ ,‬המדינה שהיתה הבריח‬ ‫התיכון שלהם‪ .‬החלה להתפורר שיטת שערי המטבע המתואמים‪ ,‬שאפשרה את היציבות והויסות‬ ‫הכלכלי‪ .‬כלכלת המערב עברה בהדרגה לברירת מחדל של שערי מטבע ניידים‪ ,‬שהקשתה על פיתוח‬ ‫תעשייתי ארוך טווח‪ ,‬ומאז צנחו שיעורי הצמיחה בכל המערב‪ 6.‬נפתחה תקופת מיתון‪ ,‬שבצידה‬ ‫אבטלה גואה‪ .‬שיטה זו ערערה גם את יציבות המחירים‪ ,‬והחלה להופיע אינפלציה בשיעורים‬ ‫גבוהים‪ .‬השילוב של קיפאון משקי )סטגנציה( ואינפלציה זכה לשם "סטגפלציה"‪ ,‬ואפיין את כלכלות‬ ‫המערב‪ ,‬במידות שונות ובזמנים שונות‪ ,‬סביב העשור שבין אמצע שנות ה‪ 70-‬לאמצע שנות ה‪ 80-‬של‬ ‫המאה ה‪.20-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫היבט נוסף של המפנה‪ ,‬בהקשר הגלובלי‪ ,‬היה משבר האנרגיה שפרץ בעקבות החלטת מדינות אופ"ק‬ ‫לייקר את הנפט פי ארבע‪ ,‬ב‪ ,1974-‬לאחר מלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ .‬קפיצת מחירים זו שינתה את‬ ‫האיזון בין מגזרי הכלכלה במערב‪ .‬העלייה המשמעותית במחיר הנפט‪ ,‬שמהווה עלות ייצור מרכזית‬ ‫בתעשייה‪ ,‬הובילה לקפיצת מחירים כללית‪ ,‬ובנוסף – לתלות גוברת של המגזר התעשייתי בשירותי‬ ‫מימון‪ .‬שירותי המימון סופקו על‪-‬ידי בנקים מערביים‪ ,‬שמצד אחד‪ ,‬הופקדו בהם הסכומים הגדולים‬ ‫של כספי הנפט ממדינות אופ"ק; ומצד שני‪ ,‬כספים אלה שימשו את הצורך העולה של התעשייה‬ ‫במימון בשל עלויות הנפט הגבוהות‪ .‬מצב זה הביא לחיזוק משמעותי בעמדת כוחם של הבנקים בתוך‬ ‫כלכלות המערב‪ ,‬על חשבון המגזר היצרני‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בהיבט הפוליטי היתה זו תקופת מעבר בין עידן השוק המווּסת ומדינת הרווחה שלאחר מלחמת‪-‬‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬לעידן השוק הבלתי‪-‬מווּסת הגלובלי וההפרטה של סוף המאה ה‪ .20-‬המהפך הניאו‪-‬‬ ‫ליברלי הראשון בוצע בצ'ילה החל מ‪ 1973-‬בעקבות ההפיכה הצבאית של פינושה‪ .‬ב‪ 1976-‬החל מהלך‬ ‫‪ 6‬אודי מנור ויאיר רביב‪' ,‬גלובלזיציה ופוליטיקה‪ :‬הסכמי ברטון וודס כמשל'‪ ,‬מפנה‪ ,(2002) 37 ,‬עמ' ‪.15-18‬‬ ‫‪ 7‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.118-130‬‬ ‫‪ 8‬שם‪ ,‬עמ' ‪.131-134‬‬ ‫‪7‬‬ ‫דומה בארגנטינה על‪-‬ידי החונטה שתפסה את השלטון‪ .‬ב‪ 1979-‬נבחרה לשלטון בבריטניה המפלגה‬ ‫השמרנית בראשות מרגרט תאצ'ר שהחלה בביצוע המדיניות מוניטריסטית‪ ,‬והחל מ‪ 1980-‬היה זה‬ ‫רייגן בארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מדיניות רבין‪-‬רבינוביץ' )‪(1974-1977‬‬ ‫בישראל המהפך הניאו‪-‬ליברלי הפוליטי הגיע רק ב‪ .1977-‬אך כבר ב‪ 1973-‬השפעת המפנה הכלכלי‬ ‫העולמי הועצמה בה‪ ,‬בשל מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שחיסלה כמעט שנת תל"ג שלמה‪ .‬שר האוצר‬ ‫יהושע רבינוביץ' קיבל לידיו משק מעורער‪ ,‬כתוצאה מהמלחמה ומהעלייה העצומה במחירי הנפט‬ ‫בעולם‪ .‬למרות זאת הצליח לבלום את האינפלציה תוך מניעת אבטלה‪ .‬אפשר לראות בתקופה זו‬ ‫מדיניות פיסקלית )תקציבית( של ריסון הנראה כהכרחי‪ ,‬אך חותרת שלא להיכנס למיתון חריף‪ ,‬ובד‬ ‫בבד פועלת להרחבה חברתית‪ .‬זאת בעוד רבינוביץ' סופג ביקורת מימין‪ ,‬מצד חלק מהמערכת‬ ‫הפוליטית והעיתונאית שדורש עוד מיתון ועוד קיצוץ‪ .‬ממשלת רבין‪-‬רבינוביץ' פעלה במובהק‬ ‫להרחבה משמעותית של מדיניות הרווחה‪ .‬אפשר להניח בברור שרבין ורבינוביץ' היו מעדיפים לקיים‬ ‫את מהלך ההרחבה חברתית במסגרת של הרחבה כלכלית‪ ,‬שאז הדבר היה קל יותר לביצוע ומעורר‬ ‫פחות התנגדויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬פעל רבינוביץ' ליצירת העדפה ברורה ליצוא על היבוא ולייצור על‬ ‫המסחר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בצד המוניטארי )מדיניות המטבע( הושפעה מדיניות הממשלה מביטול הסדרי המטבע הבינלאומיים‪,‬‬ ‫ונאלצה להתמודד עם שער מטבע נייד‪ .‬הממשלה פעלה לויסות שער המטבע בשיטת הפיחות הזוחל –‬ ‫קצב פיחות קבוע של ‪ 2%‬בחודש בשער המטבע‪ .‬משטר זה נמשך מיוני ‪ 1975‬עד אוקטובר ‪,1977‬‬ ‫והביא לפיחות ריאלי בשער הלירה‪ ,‬שהיטיב עם היצואנים‪ .‬לפיחות הזוחל נודע גם יתרון של מניעת‬ ‫ספקולציות והגברת היציבות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מדיניותה של ממשלת רבין‪ ,‬עם רבינוביץ' כשר אוצר‪ ,‬התמודדה בד בבד עם המיתון שיצרה מלחמת‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬האינפלציה שיצר משבר הנפט והמפנה בכלכלה העולמית‪ .‬זאת תוך ריסון מינימאלי‬ ‫והחזרת המשק לכיוון רב שנתי של התרחבות יצרנית‪ ,‬ותוך הימנעות מפגיעה במדינת הרווחה ואף‬ ‫‪ 9‬נעמי קליין‪ ,‬דוקטרינת ההלם‪ ,‬עמ' ‪.65-200‬‬ ‫‪ 10‬דודי נתן‪ ,‬המדיניות הכלכלית חברתית של ממשלת רבין ‪ ,1974-1977‬עמ' ‪ ;105 ,38-42 ,5‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;284‬ג'וני גל‪ ,‬ביטחון סוציאלי בישראל‪ ,‬עמ' ‪.29-31‬‬ ‫‪ 11‬ניסן לוויתן וחיים ברקאי‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪ ;195‬דודי נתן‪ ,‬המדיניות הכלכלית חברתית של ממשלת רבין‬ ‫‪ ,1974-1977‬עמ' ‪.34-41‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הרחבתה‪ .‬בכך השהתה ממשלת רבין‪-‬רבינוביץ' השפעה חריפה יותר של הסטגפלציה העולמית על‬ ‫המשק הישראלי במספר שנים‪.‬‬ ‫התפתחות הכלכלה הקיבוצית עד ‪1977‬‬ ‫עד שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬התבססה הכלכלה הקיבוצית ברובה על החקלאות‪ .‬התפתחות‬ ‫החקלאות בישראל התאפיינה בצמיחה מהירה בשנות ה‪ 50-‬עקב הגידול המהיר באוכלוסייה‪.‬‬ ‫מראשית שנות ה‪ 60-‬פסק הגידול המהיר בביקוש למזון‪ .‬בעשור זה ירד מספר המועסקים בחקלאות‪,‬‬ ‫תולדת ההתפתחות הטכנולוגית‪ .‬אך ההיצע המשיך לגדול‪ ,‬אמנם בקצב איטי יותר‪ ,‬בשל המשך גידול‬ ‫האוכלוסייה ועליית רמת החיים‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬המשיך הגידול בתפוקה‪ ,‬תוך גידול עודפי תוצרת‬ ‫בשוק המקומי‪ ,‬שהובילו לירידת מחירי התפוקות ביחס למחירי התשומות‪ ,‬כלומר להרעה בתנאי‬ ‫הסחר של החקלאים‪ .‬במהלך שנות ה‪ 70-‬התמודד המגזר החקלאי עם תהליך זה על‪-‬ידי פנייה גוברת‬ ‫לייצוא ולהתארגנות במועצת ייצור ושיווק‪ .‬הורחבה שיטת מכסות הייצור והורחבה תמיכת‬ ‫הממשלה‪ ,‬באמצעות סובסידיות לשוק מקומי ולייצוא ובאמצעות הגנה מייבוא מתחרה‪ ,‬ברוח‬ ‫מדיניות הויסות והתכנון הכלכלי שמשלה אז‪ .‬שיטה זו ייצבה את הרווחיות בחקלאות‪ ,‬אך ברמה‬ ‫נמוכה יותר‪ .‬החל מ‪ ,1975-‬שהיתה שנת השיא בהכנסות הקיבוצים מחקלאות‪ ,‬עלו מחירי התשומות‬ ‫בהתמדה על התפוקות‪ ,‬וההכנסה החלה לרדת‪ .‬בתקופה זו היוותה החקלאות הקיבוצית כ‪35%-‬‬ ‫מסך החקלאות בישראל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬פעלה ביחס לקיבוצים שיטת "האשראי המרוכז לחקלאות"‪ ,‬שהונהגה בעקבות‬ ‫הסדר חובות הקיבוצים ב‪ .1958-‬במסגרת ההסדר‪ ,‬שנוהל על‪-‬ידי משרד החקלאות‪ ,‬האשראי של כל‬ ‫קיבוץ רוכז דרך אחד הבנקים‪ :‬בנק לאומי לישראל‪ ,‬בנק הפועלים או הבנק לחקלאות‪ .‬ועדה‪ ,‬שכללה‬ ‫את נציג משרד החקלאות‪ ,‬נציג התנועה ההתיישבותית ונציג הבנק המרכז של היישוב החקלאי‪,‬‬ ‫דאגה לצרכי ההשקעות וההון החוזר של כל משק לפי תכנית מקורות מוסכמת מראש‪ ,‬תוך ניצול‬ ‫אמצעי הייצור הקיימים‪ .‬מקורות אלו היו ההון העצמי של הקיבוץ‪ ,‬אשראי מוכוון של הממשלה‬ ‫מתקציבי פיתוח ואשראי של הבנקים‪ .‬עד שנת ‪ 1974‬המערכת היתה סיפור הצלחה כלכלי‪ .‬ב‪1974-‬‬ ‫יציאתם של נציגי הקיבוצים ממשרד החקלאות‪ ,‬שהיו ממעצבי התכנית‪ ,‬אברהם ברום )שהיה מנכ"ל‬ ‫המשרד( וחיים גבתי )שר החקלאות(‪ ,‬ערערה את יציבות ההסדר‪ .‬מדיניות הריסון של רבינוביץ'‬ ‫‪ 12‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1991‬עמ' ‪ ;75-79‬אלי אברהמי )עורך(‪ ,‬לקסיקון הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪ ;157‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים‬ ‫בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;122‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ;79 ,63‬השלכות המצב הכלכלי על‬ ‫התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ;70‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬פרסומי יובל‪ :‬חקלאות‪ ,‬עמ' ‪.30 ,24‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כללה גם קיצוץ בתקציב משרד החקלאות‪ .‬האינפלציה שהחלה לאחר המלחמה פגעה אף היא‬ ‫ביכולת התכנון והמעקב התקציבי‪ .‬התוצאה היתה ירידה באיכות הביצוע ובמעמדה הפוליטי של‬ ‫מערכת "האשראי המרוכז"‪ .‬אך ב‪ ,1976-‬לאחר שנים אחדות של עצירה תקציבית‪ ,‬ובעקבות ועדת‬ ‫בדיקה בראשות דב פלג‪ ,‬לימים מזכיר הקיבוץ הארצי‪ ,‬הממשלה חזרה להזרים כספים למערכת‪.‬‬ ‫ההזרמה נמשכה גם בשנים הראשונות של שלטון הליכוד‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הקיבוצים צלחו את משבר החקלאות בזכות המעבר לתעשייה‪ ,‬אשר בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬התרחבה‬ ‫במהירות‪ .‬כבר ב‪ 1968-‬הגיעה ההכנסה מתעשייה ל‪ 35%-‬מכלל הכנסת המשק הקיבוצי‪ ,‬והתעשייה‬ ‫הקיבוצית היוותה ‪ 6-7%‬מכלל התעשייה בארץ‪ ,‬וזאת כשחלקם היחסי של חברי הקיבוצים‬ ‫באוכלוסייה היה ‪ 4%‬בלבד‪ .‬משנות ה‪ 70-‬פנתה תעשייה זו יותר ויותר לייצוא‪ .‬בראשית שנות ה‪80-‬‬ ‫הניבה התעשייה כמחצית מהכנסות התנועה הקיבוצית‪ 14.‬תנופת התעשייה הקיבוצית‪ ,‬כמו בתעשיות‬ ‫אחרות בארץ‪ ,‬התאפשרה במידה רבה הודות ל"אשראי המוכוון"‪ ,‬שהוא אשראי שנועד למטרות‬ ‫שהממשלה מכתיבה לבנקים‪ ,‬אשר מקבלים זכות להרוויח ריבית מסוימת‪ .‬אשראי מסוג זה ניתן‪,‬‬ ‫בהכוונת הממשלה והבנק המרכזי באמצעות הבנקים‪ ,‬לענפים או למפעלים מומלצים‪ ,‬לצרכים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬במגמה לאפשר לענפים ומפעלים אלה ליהנות מאשראי זול מזה שמקובל בשוק החופשי‪.‬‬ ‫שיטת האשראי המוכוון התקיימה משנות ה‪ .50-‬בשנים ‪ 1960-1972‬היה שיעורו ‪ 50%‬מסך האשראי‪,‬‬ ‫וב‪ .68.5% 1971-1980-‬לקיבוצים‪ ,‬כמו ליזמים אחרים‪ ,‬ניתן אשראי מוכוון הן למימון השקעות‬ ‫יצרניות והן למימון צורכי הון חוזר לייצור‪ .‬אשראי בתנאים נוחים ניתן גם לצורכי שיכון‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫לסיכום תמונת המצב הכלכלית בקיבוצים ערב המהפך‪ :‬בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬צמחה הכלכלה‬ ‫הקיבוצית כחלק ממדיניות הפיתוח של ממשלות ישראל‪ ,‬שהנהיגו מדיניות של סיוע מוטה צמיחה‪,‬‬ ‫שכללה אפיקי אשראי נוחים ותכנון בחקלאות‪ .‬מדיניות זו התאפשרה בין היתר הודות לויסות מטבע‬ ‫בינלאומי יציב‪ ,‬ונמשכה‪ ,‬תוך נסיגה מסוימת בעקבות מלחמת יום הכיפורים והמפנה בכלכלת‬ ‫העולמית‪ ,‬עד ‪ .1977‬כתוצאה ממדיניות זו גדל ההון העצמי של הקיבוצים ברציפות במשך כל‬ ‫התקופה‪ .‬קצב הגידול התגבר לאחר ‪ .1967‬החל מ‪ 1972-‬הצטמצם סך ההלוואות של הקיבוצים‪.‬‬ ‫מגמה זו הועצמה על‪-‬ידי האינפלציה שהחלה ב‪ 1974-‬ושחקה חלק גדול מהחובות‪ ,‬שהיו בלתי‬ ‫צמודים למדד‪ .‬קצב הגידול בהון העצמי הואט ב‪ ,1975-‬בשל ירידת ההכנסות מחקלאות‪ .‬העלייה‬ ‫‪ 13‬אלדד שלם‪ ,‬הון ציבורי לארגון שיתופי‪ ,‬עמ' ‪ ;168-175‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;118-123 ,70‬יאיר אהרני‪,‬‬ ‫הכלכלה הפוליטית בישראל‪ ,‬עמ' ‪.151‬‬ ‫‪ 14‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ;79‬הנרי ניר‪ ,‬רק שביל כבשו רגלי‪ :‬תולדות התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ;544‬רן‬ ‫חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬ ‫‪ 15‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;81‬דניאל ממן וזאב רוזנהק‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;61-62‬דו"ח מבקר המדינה ‪,40‬‬ ‫‪ ,1990‬עמ' ‪.639‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בהון העצמי מייצגת שיפור רצוף ברווחיות המשקים לאורך כל התקופה‪ .‬הרכב מקורות המימון של‬ ‫הקיבוצים בשנת ‪ 1975‬כלל ‪ 21%‬אשראי מוסדי‪ 21% ,‬אשראי לא מוסדי ו‪ 58%-‬מימון עצמי )לעומת‬ ‫‪ 60%‬אשראי מוסדי ו‪ 40%-‬מימון עצמי בשנת ‪.(1936‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בעת המהפך הפוליטי של ‪ 1977‬ניצבו‬ ‫הקיבוצים כמגזר כלכלי "פרו‪-‬יצרני"‪ ,‬מפותח וצומח‪ .‬ככל ממשק מוטה ייצור‪ ,‬הצלחת המשק‬ ‫הקיבוצי נשענה על אפיקי האשראי הנוחים‪ ,‬שהיו זמינים הודות למדיניות ממשלתית‪ ,‬ובעיקר‪:‬‬ ‫האשראי המרוכז והאשראי המוכוון‪ .‬המשק חקלאי הקיבוצי מיצה בשלב זה את פוטנציאל‬ ‫הרווחיות שלו‪ ,‬בשל תנאי השוק‪ ,‬אך הוּ ַגן עדיין‪ ,‬כחלק מהמדיניות הציונית המסורתית של פיזור‬ ‫אוכלוסין‪ .‬המשק התעשייתי הקיבוצי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היה בעיצומה של תנופת התרחבות ופיתוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ראשיתו של חוסר יציבות – תקופת ארליך )יוני ‪-1977‬נובמבר ‪(1979‬‬ ‫המהפך הפוליטי התרחש בבחירות שהתקיימו במאי ‪ .1977‬ביוני הושבעה הממשלה‪ .‬מיד לאחר‬ ‫מינויו‪ ,‬ביולי ‪ ,1977‬הכריז שר האוצר הראשון מטעם הליכוד‪ ,‬שמחה ארליך‪ ,‬על "מהפך הכלכלי"‪.‬‬ ‫לגיוסו של מילטון פרידמן לייעוץ כלכלי לא נודעה אמנם משמעות מעשית‪ ,‬אך הוא היווה סמל‬ ‫לשינוי הכיוון במדיניות הכלכלית‪ .‬צעדיו הראשונים של ארליך היו צעדים ליברליים מתונים‬ ‫וקונבנציונליים‪ :‬קיצוץ בתקציב‪ ,‬העלאת מחירי הדלק והחשמל‪ ,‬קיצוץ בסובסידיות וביטול כמה‬ ‫מיסים‪ .‬המהפך הכלכלי המשמעותי בא באוקטובר ‪ ,1977‬עם תכנית הליברליזציה במטבע חוץ‪,‬‬ ‫שהסירה חלק מהמגבלות על תנועת המטבעות אל תוך המדינה והחוצה ממנה‪ ,‬במטרה לצמצם את‬ ‫הפיקוח הממשלתי על הכלכלה‪ ,‬וברוח ניוד שערי המטבע‪ ,‬שהתפשטה מאז פירוק הסדרי ברטון‪-‬‬ ‫וודס‪ .‬בעקבות הליברליזציה חזרו למדינה כ‪ 600-‬מיליון דולר מתוך כמיליארד שלפי ההערכה‬ ‫החזיקו ישראלים בחו"ל‪ ,‬והתחיל סחרור אינפלציוני‪ .‬כדברי הכלכלן יקיר פלסנר‪ ,‬שהיה המשנה‬ ‫לנגיד בנק ישראל‪ ,‬ולימים יועץ לשר האוצר ארידור‪:‬‬ ‫השיטפון המוניטארי שנוצר גרם לגל גואה של ביקושים מקומיים‪ ,‬שאיימו לפגוע‬ ‫באופן מסיבי במאזן התשלומים‪ .‬כנגד איום זה נקט בנק ישראל בפיחות מואץ של‬ ‫‪ 16‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;166 ,122‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;69‬אורי‬ ‫וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬ ‫‪11‬‬ ‫השקל‪ ,‬החל בסוף ‪ .1978‬פיחות מואץ זה הביא לגל עליות מחירים שסיפק את השמן‬ ‫לגלגלי האינפלציה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בתקופתו של ארליך כשר אוצר זינקה האינפלציה מכ‪ 40%-‬בשנה לכ‪ 110%-‬בשנה‪ 18.‬האינפלציה‪,‬‬ ‫שהחלה בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט‪ ,‬ורוסנה על‪-‬ידי רבינוביץ'‪ ,‬קיבלה עתה תנופה‬ ‫על‪-‬ידי מדיניות כלכלית יזומה והיתה לסחרור אינפלציוני שנמשך עד מחצית שנות ה‪.80-‬‬ ‫כחלק מתכנית הליברליזציה בוטלה השיטה של קביעת שערי מטבע החוץ‪ ,‬שנתנה שערים עדיפים‬ ‫לייצוא על פני הייבוא‪ .‬שערי הלירה אוחדו עתה ברמה גבוהה ב‪ 50%-‬מהרמה הקודמת‪ ,‬וכן צומצמו‬ ‫התמריצים לייצוא‪ .‬הייצוא‪ ,‬שקיבל עתה שער יותר גבוה אך הפסיד את התמריצים‪ ,‬איבד‬ ‫מרווחיותו‪ .‬הממשלה‪ ,‬במסגרת מדיניות הליברליזציה‪ ,‬ביקשה לשמור על הרמה הכללית של‬ ‫הצריכה הפרטית‪ .‬כיון שחל גידול ברמת ההכנסות של חלק מהציבור )מקבלי מט"ח( ביטלה‬ ‫הממשלה חלק מהסובסידיות למוצרים חיוניים במטרה לשמור על רמת ביקוש סבירה‪ .‬צמצום‬ ‫הסובסידיות פעל כמס רגרסיבי ולכן פגע במיוחד בשכבות החלשות‪ .‬צעד נוסף שכללה התכנית היה‬ ‫העלאה משמעותית של מס ערך מוסף מ‪ 8%-‬ל‪ .12%-‬העלאת המע"מ‪ ,‬יחד עם צמצום הסובסידיות‬ ‫והחיסול המעשי של הפיקוח על מחירי מוצרים שונים ושירותים‪ ,‬החריפו את עליית המחירים‬ ‫המהירה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מדיניותו של ארליך הביאה לא הביאה למיתון אלא להתרחבות משקית‪ ,‬שהחליפה את‬ ‫מדיניות הריסון היחסי של רבינוביץ'‪ ,‬ונמשכה עד לאחר אמצע ‪ 20.1979‬שיעורי הצמיחה עלו מכ‪2%-‬‬ ‫בשנה לכ‪ 4%-‬בשנה‪ 21.‬באפריל ‪ 1978‬נחתמה עסקת חבילה בין הממשלה להסתדרות‪ .‬ארליך‪ ,‬אף‬ ‫שהציג השקפה כלכלית ליברלית וייצג את הימין הכלכלי‪ ,‬נמנע מלפגוע בהסתדרות‪ ,‬ושיתף פעולה‬ ‫עם מזכ"ל ההסתדרות‪ ,‬ירוחם משל‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫כמו קודמו‪ ,‬רבינוביץ'‪ ,‬אף ארליך ספג ביקורת מימין על כך שמדיניותו אינה מוניטריסטית מספיק‪.‬‬ ‫ח"כ יצחק מודעי‪ ,‬לימים שר האוצר‪ ,‬יצא בביקורת נגד ארליך לפיה "תקציבו ]הגדול מדי‪ ,‬ת‪.‬נ‪ [.‬יגביר‬ ‫את האינפלציה"‪ .‬באוקטובר ‪ 1978‬יצא סגן שר האוצר‪ ,‬יחזקאל פלומין‪ ,‬בביקורת על השר שלו‪:‬‬ ‫"הממשלה לא נקטה מספיק צעדים כדי לבלום את קצב ההוצאות הציבוריות‪ ,‬לא בוטלו ההצמדות‬ ‫‪ 17‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪.184-189‬‬ ‫‪ 18‬אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬מעתה ואילך לא יוזכר המקור לכל נתון סטטיסטי שיובא בעבודה‪ .‬הנתונים‬ ‫ומקורותיהם מרוכזים בנספח א'‪.‬‬ ‫‪ 19‬יעקב ארנון‪ ,‬משק בסחרור‪ ,‬עמ' ‪ ;74-75‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.115‬‬ ‫‪ 20‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.147‬‬ ‫‪ 21‬שנתון סטטיסטי ‪ ,1986‬עמ' ‪.173‬‬ ‫‪ 22‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪.109‬‬ ‫‪12‬‬ ‫והעיוותים במערכת השכר‪ ".‬העיתונאי אריה אבנרי סיפר כי תעשיינים‪ ,‬יזמים ואנשי עסקים למדו‬ ‫לדעת שכשהם שומעים "לא" אצל פלומין הם תמיד יכולים ללכת לארליך‪ .‬ביוני ‪ ,1979‬בעת שהותו‬ ‫בחו"ל‪ ,‬ביטלה הממשלה החלטת ארליך להחזיר תקציב לסובסידיות‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫במחצית השנייה של ‪1979‬‬ ‫התגברה האינפלציה‪ ,‬כתוצאה מפיחותים תכופים‪ .‬לעומת רבינוביץ' – שנקט בשיטת הפיחות הזוחל‬ ‫המייצבת‪ ,‬שאכן הביאה לפיחות ריאלי – ניסתה להשתמש באמצעי של פיחותים חריפים בשער‬ ‫הלירה )שנקבע עדיין על‪-‬ידה( כדי לצמצם את הגירעון במאזן התשלומים‪ .‬התוצאה היתה תיסוף‬ ‫ריאלי‪ ,‬שפוגע ביצואנים‪ ,‬והגברת האינפלציה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫המהפך הכלכלי והקיבוצים‬ ‫בתקופת ארליך לא נפגעו באופן משמעותי אפיקי האשראי של הקיבוצים ומערכות הוויסות והתכנון‬ ‫העוטפות של המדינה‪ .‬כאמור‪ ,‬הזרמת הכספים הממשלתית לאשראי המרוכז‪ ,‬נמשכה אל תוך‬ ‫תקופת הליכוד הראשונה‪ .‬בפגישתם הראשונה עם שר החקלאות החדש אריאל שרון‪ ,‬ביולי ‪,1977‬‬ ‫העלו נציגי התנועות הקיבוציות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הנושאים הבאים‪ :‬האשראי המרוכז‪ ,‬מכסות היצור‪,‬‬ ‫מסגרות האשראי‪ ,‬הטיפול בישובים חלשים‪ ,‬הון להשקעות‪ ,‬חידוש בלאי ועוד‪ .‬אריק שרון בדברי‬ ‫תשובתו אמר כי אין מקום לדאגה מצד התנועה הקיבוצית וכי הוא מכיר אותה ומכיר בערכה‪ .‬הוא‬ ‫איננו רואה התיישבות ללא התנועה הקיבוצית‪ ,‬בעיקר לאור הצורך לתת תנופה להתיישבות‪ .‬כל‬ ‫המסגרות הקיימות תמשכנה‪ .‬בקשר לאשראי המרוכז אמר כי הוא מבין את תרומתו בעיקר למניעת‬ ‫מעידה ולא רואה סיבה שלא להמשיכו‪ .‬הוא מצדד במשק מתוכנן‪" ,‬תוך תיקון עיוותים"‪ .‬לגבי‬ ‫משקים חלשים הוא האחרון שירצה לראות משק מתמוטט‪ ,‬ובמיוחד משק ספר‪ .‬הוא אף ביקש‬ ‫מהתנועות להציע אנשים שישתלבו בתפקידים במשרדו‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מיד עם חילופי השלטון עלתה לדיון גם שאלת המיסוי המוטל על הקיבוצים‪ .‬ברקע עמדה ההאשמה‬ ‫כי הקיבוצים‪ ,‬שהועדפו כביכול על‪-‬ידי שלטון תנועת העבודה‪ ,‬אינם משלמים את המיסים )בעיקר‬ ‫מס ההכנסה( כמקובל בכל מגזרי האוכלוסייה‪ .‬ב‪ 2.8.1977-‬מינה ארליך ועדה שתפקידה היה לבחון‬ ‫את שיטת מס ההכנסה לגבי קיבוצים ומושבים שיתופיים‪ ,‬בהתחשב באופי ובמבנה החברתי של‬ ‫‪ 23‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪ .194-205‬יחזקאל פלומין גם טען‪ ,‬כסגן שר האוצר‪ ,‬כי הקיבוצים הם "קבוצות לחץ‬ ‫שמנות ובועטות" )רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.(119‬‬ ‫‪ 24‬ניסן לוויתן וחיים ברקאי‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪ ;251 ,200‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.149-150‬‬ ‫‪ 25‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.118‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המסגרת הקיבוצית‪ ,‬אך הוועדה "לא מצאה ניצול לרעה של הוראות פקודת מס ההכנסה בעניין‬ ‫מיסוי הקיבוצים או מתן העדפה לקיבוצים בישומן‪".‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בסוף ‪ 1977‬החליטה אמנם הממשלה על הקפאת האשראי המוכוון לייצור מקומי‪ ,‬והחלה מגמת‬ ‫ירידה בהיקפו‪ .‬אולם‪ ,‬ירידה זו לא כללה את קרנות הסיוע והקונברסיה לחקלאות‪ 27.‬מה גם שחלקו‬ ‫של כל האשראי המוכוון מתוך סך האשראי הבנקאי לא ירד בין ‪ 1977‬ל‪ 1980-‬ואף עלה במעט‪ 28.‬החל‬ ‫מ‪ 1977-‬הוצמדו ההלוואות במשק באופן חלקי בלבד למדד המחירים העולה‪ 29.‬הריביות על האשראי‬ ‫המוכוון לזמן קצר ועל האשראי לפיתוח לזמן ארוך נותרו שליליות ונמוכות מאוד )סביב ‪ (-25%‬בשל‬ ‫האינפלציה‪ 30.‬הוצאות המימון של הקיבוצים עלו אמנם מכ‪ 10%-‬מסך ההלוואות ב‪ 1975-‬לכ‪20%-‬‬ ‫מסך ההלוואות ב‪ ,1979-‬אך סך החוב ירד מכ‪ 90%-‬לכ‪ 70%-‬מההכנסה השנתית בתקופה זו‪ 31.‬ההון‬ ‫העצמי של הקיבוצים המשיך במגמת העלייה שלו עד ‪ ,1980‬שהיתה שנת השיא בצמיחה שלו‪,‬‬ ‫שהחלה מאז שנות ה‪.50-‬‬ ‫‪32‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬החמרה כללית במגבלות האשראי במשק הורגשה כבר בסוף ‪ .1978‬עד אז היה רוב האשראי‬ ‫לזמן בינוני וארוך מוזל‪ ,‬במסגרת האשראי המוכוון‪ .‬מדובר בהלוואות שניתנו בשיעור ריבית קבוע‬ ‫למשך כל תקופת האשראי‪ .‬ככל שהואץ קצב האינפלציה‪ ,‬כך גדל הסבסוד הגלום בהלוואות אלו‪.‬‬ ‫בשנה זו הונהגה שיטת הריבית הניידת‪ ,‬לפיה ניתנו הלוואות הפיתוח בריבית שתוכננה להשתנות‬ ‫מעת לעת בהתאם לאינפלציה‪ .‬במאי ‪ 1979‬חל מפנה בתנאי האשראי כאשר הממשלה החליטה על‬ ‫הצמדת ההלוואות לזמן בינוני וארוך למדד המחירים או לשער הדולר‪ .‬הצמדה זו הביאה לעלייה‬ ‫ניכרת בשיעור הריבית הריאלי‪ .‬הלוואות הפיתוח הוצמדו אמנם במלואן‪ ,‬אך הן המשיכו לשאת‬ ‫ריבית נמוכה מהריבית בשוק החופשי‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫נוסף על פגיעה זו בתנאי האשראי‪ ,‬שהשפיעה על כלל המגזר היצרני‪ ,‬עצם עליית הליכוד לשלטון‪,‬‬ ‫ומעבר תנועת העבודה לאופוזיציה‪ ,‬ערערו את תחושת הביטחון בקיבוצים בדבר סביבה כלכלית‬ ‫תומכת‪ .‬התנועות הקיבוציות גיבשו את עמדתן בדבר הצורך בהקמת קרנות למימון השקעות לטווח‬ ‫ארוך בקיבוצים‪ ,‬על מנת שימלאו את מקום הממשלה בעתיד‪ .‬הן הניחו כי תימשך המגמה‬ ‫‪ 26‬יעקב גדיש‪' ,‬מיסוי הקיבוצים ‪ -‬דיון במסקנות ועדת שטראוס'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,(1979) 100 ,‬עמ' ‪ ;154-158‬רן חכים‪,‬‬ ‫הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.129‬‬ ‫‪ 27‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1980‬עמ' ‪.286‬‬ ‫‪ 28‬ניסן לוויתן וחיים ברקאי )עורכים(‪ ,‬בנק ישאל‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪.251‬‬ ‫‪ 29‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪.639‬‬ ‫‪ 30‬פנחס זוסמן‪ ,‬יואב כסלו‪ ,‬צבי לרמן‪' ,‬אשראי למושבים ‪ -‬הנסיון ולקחו'‪ ,‬רבעון לכלכלה ‪ ,(1989) 141 ,‬עמ' ‪.121‬‬ ‫‪ 31‬רן חכים‪ ,‬מאזני הקיבוצים )גיליון אלקטרוני ששימש לכתיבת עבודת הדוקטורט‪ :‬הקיבוצים בישראל "כמוצר‪-‬‬ ‫ציבורי"‪ :‬מימון הקמתם‪ ,‬משברים בדרך‪ ,‬סופם!?‪ :‬מחקר היסטורי כלכלי(‪.‬‬ ‫‪ 32‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬ ‫‪ 33‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪ ;97‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪.639‬‬ ‫‪14‬‬ ‫האינפלציונית‪ ,‬ובתנאים אלו המימון המוסדי לפיתוח ולשיכון יפחת ריאלית‪ ,‬וכי האשראי והמרוכז‬ ‫והמוכוון עלולים להצטמצם‪ .‬מהנחות אלו צמחה המסקנה כי המוסדות הפיננסיים התנועתיים‪ ,‬ואלו‬ ‫של הארגונים האזוריים‪ ,‬יאלצו למלא את החסר ולענות על הצרכים הפיננסיים של הקיבוצים‪ .‬על‬ ‫בסיס תחזית זו נערך הקיבוץ הארצי לגיוס אמצעים כספיים לקרן השומר הצעיר‪ ,‬במטרה להופכה‬ ‫למכשיר פיננסי מרכזי של הקיבוצים‪ .‬בקיבוץ המאוחד ננקטו באותה עת פעולות להבטחת רזרבות‬ ‫נזילות למערכת הכלכלית‪ ,‬על‪-‬ידי השקעה באגרות חוב דולריות‪ .‬גם ברית התנועה הקיבוצית‬ ‫)הארגון המשותף לתנועות הקיבוציות( פעלה להקמת קרן משותפת עם בנק הפועלים‪ 34.‬לסיכום‪,‬‬ ‫תקופתו של ארליך עבור הקיבוצים משלבת התמודדות עם ערעור היציבות הכללית במשק והכנה‬ ‫ל"יום סגריר"‪ ,‬עם הסתגלות לשלטון החדשים ובמובנים מסוימים – המשך "עסקים כרגיל" עמו‪ .‬אך‬ ‫מצב זה השתנה במהרה‪ .‬בנובמבר ‪ 1979‬התפטר ארליך על רקע סירובו לייקר את הלחם פי שניים‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סיום זה מסמל את המתינות היחסית של צעדיו הליברליים‪ .‬הצעד הניאו‪-‬ליברלי המשמעותי ביותר‬ ‫של ארליך היה הליברליזציה של המטבע‪ .‬צעד זה החל את הסחרור האינפלציוני במשק‪ ,‬לאחר‬ ‫שנעצר בשנות הבלימה של רבינוביץ'‪ ,‬אך מעבר לכך נראה כי ארליך שאף‪ ,‬ככל שאפשרו לו מגבלותיו‬ ‫הפוליטיות‪ ,‬למדיניות כלכלית מרחיבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הקפאת צינורות האשראי – תקופת הורוביץ )נובמבר ‪-1979‬דצמבר ‪(1980‬‬ ‫בנובמבר ‪ ,1979‬לאחר התפטרותו של ארליך‪ ,‬נתמנה יגאל הורוביץ לתפקיד שר האוצר‪ .‬מיד לאחר‬ ‫מינויו‪ ,‬פנה הורוביץ לציבור בנאום בו קרא "לתת כתף" ולצמצם הוצאות‪ 36.‬מדיניותו הפיסקלית של‬ ‫הורוביץ התאפיינה בביטול נרחב של סובסידיות‪ ,‬שהתבטא בייקור מצרכי יסוד ב‪) 60%-120%-‬פרט‬ ‫ללחם שהתייקר רק ב‪ ,(38%-‬קיצוץ מסיבי בתקציב והקפאת השקעות ציבוריות‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מדיניותו‬ ‫המוניטרית התמקדה בהצמדת הריבית במשק למדד האינפלציוני‪ ,‬ובצמצום משמעותי של האשראי‬ ‫הציבורי‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫‪ 34‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.125-127‬‬ ‫‪ 35‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.149-150‬‬ ‫‪ 36‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪.241‬‬ ‫‪ 37‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ב‪ 18.12.1979-‬התכנסו פעילי משק וכלכלה במזכירות ברית התנועה הקיבוצית לדון ב"השלכות‬ ‫המצב הכלכלי על התנועה הקיבוצית"‪ .‬בדיון הורגשה תחושת חירום עקב חילופי הגברי במשרד‬ ‫האוצר‪ .‬אמר אברהם ברום משפיים‪ ,‬אז מזכיר הברית ולשעבר מנכ"ל משרד החקלאות‪:‬‬ ‫תקופת כהונתו של ארליך היתה ניסיון להכניס שיטה ליברלית לכלכלת הארץ‪,‬‬ ‫שיטה להערכתי איננה פועלת כמעט באף מדינה‪ ...‬ואילו יגאל הורוביץ‪ ,‬שבא אחרי‬ ‫ארליך‪ ,‬רוצה לעשות את המלאכה בשיטות בלתי ליברליות‪ ,‬כדי ליצור משטר‬ ‫ליברלי‪...‬‬ ‫‪38‬‬ ‫נראה כי תחזית זו התאמתה במספר צעדים של הורוביץ‪ ,‬שהיוו "מהפך כלכלי" משמעותי בהרבה‬ ‫מזה של ארליך‪ .‬צעדים אלו‪ ,‬שעלו בקנה אחד עם המגמה המוניטריסטית בכלכלות המערב‪ ,‬השפיעו‬ ‫על המגזר היצרני הישראלי כולו ועל הקיבוצים בתוכו‪ .‬כתולדה ממדיניותו של הורוביץ המשק שקע‬ ‫במיתון בשנת ‪ :1980‬שיעור הצמיחה ירד מ‪ 4.2%-‬ל‪ ,1.8%-‬ההכנסה הפנויה הריאלית‪ ,‬השכר הריאלי‬ ‫והצריכה הפרטית ירדו‪ ,‬והאבטלה עלתה מ‪ 3%-‬ל‪.5%-‬‬ ‫‪39‬‬ ‫הצמדת האשראי המוכוון והחופשי‬ ‫מדיניותו המוניטארית של הורוביץ התאפיינה בביטול מימון משלים לתעשייה‪ ,‬ביטול הסדרים‬ ‫מוסדיים של ביטוח שער והצמדה‪ ,‬הצמדת הלוואות הפיתוח והמשכנתאות למדד‪ ,‬העלאת הריבית‬ ‫על האשראי המוכוון‪ ,‬הקפאת אשראי )הגבלת התרחבות האשראי החופשי ל‪ 9%-‬במשך שלושה‬ ‫חודשים(‪ ,‬העלאת הריבית הריאלית והאצת הפיחותים‪ ,‬שהחמירו את האינפלציה לכדי ‪ 133%‬בשנת‬ ‫‪ 40.1980‬העלאת הריבית‪ ,‬ביחד עם הצמדת האשראי למדד בזמן אינפלציה גבוהה‪ ,‬הביאו לשיעורי‬ ‫ריבית ריאלית גבוהים במיוחד‪ 19% :‬ב‪ 1980-‬ו‪ 34%-‬ב‪.1981-‬‬ ‫‪41‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בתקופת ארליך הוצמד האשראי המוכוון חלקית למדד‪ ,‬אך עדיין הריבית עליו נותרה נמוכה‬ ‫מזו שבשוק החופשי‪ .‬עם בואו של הורוביץ גברה מגמת ההצמדה‪ .‬במשך שנת ‪ 1980‬נקט בנק ישראל‬ ‫מדיניות של התאמת שערי הריבית באשראי המוכוון לאלה של האשראי החופשי‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫הועלו שיעורי הריבית בקרן הייצור לייצוא מ‪ 26%-‬ל‪ .57%-‬בדצמבר ‪ 1980‬הוחלט על צמצום היקף‬ ‫המימון בקרן הייצור לייצוא בשיעור של ‪ .20%‬בשנת ‪ 1980‬נמשכה מגמת הירידה בהיקף האשראי‬ ‫‪ 38‬השלכות המצב הכלכלי על התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ .3‬ההדגשה במקור‪.‬‬ ‫‪ 39‬ניסן לוויתן וחיים ברקאי‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪.201‬‬ ‫‪ 40‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪ ;150-153‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪ ;243‬השלכות המצב הכלכלי‬ ‫על התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.74-75‬‬ ‫‪ 41‬פנחס זוסמן‪ ,‬יואב כסלו‪ ,‬צבי לרמן‪' ,‬אשראי למושבים ‪ -‬הנסיון ולקחו'‪ ,‬רבעון לכלכלה ‪ ,(1989) 141 ,‬עמ' ‪.121‬‬ ‫‪16‬‬ ‫המוכוון לייצור מקומי )כאמור‪ ,‬ללא קרנות הסיוע והקונברסיה לחקלאות(‪ ,‬שהחלה בסוף ‪,1977‬‬ ‫בעקבות החלטת הממשלה על הקפאת האשראי לייצור מקומי‪ .‬שיעור הריבית הממוצע בקרנות להון‬ ‫חוזר עלה מ‪ 40%-‬ב‪ 1979-‬ל‪ 56%-‬ב‪ 42.1980-‬החמרת תנאי האשראי היתה קריטית בתקופה זו של‬ ‫ירידת רווחי החקלאות ושל משבר הנפט של ‪ .1979‬לקראת סוף ‪ 1979‬חלה עלייה משמעותית במחירי‬ ‫הנפט‪ ,‬כאשר השיעור הגבוה ביותר של אינפלציה הוטל על התעשייה – עלייה של ‪ 34%‬במחירי‬ ‫המזוט‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫בעת שהמגזר היצרני נזקק במיוחד למימון‪ ,‬הופיעה ההחמרה במדיניות האשראי‪,‬‬ ‫שהקשתה על כלל המגזר היצרני והביאה להתמוטטות משקים חקלאיים ומפעלי תעשייה‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫ביטול התכנית הכספית של ההסתדרות‬ ‫שינוי מרכזי נוסף שביצע הורוביץ במדיניות האשראי פגע בתנאי האשראי של משק העובדים כולו‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1980‬ביטל הורוביץ את התכנית הכספית של חברת העובדים‪ ,‬שסיפקה לתאגידי משק‬ ‫העובדים אשראי מסובסד וזול‪ ,‬והיתה משלהי שנות השישים מכשיר חשוב ביותר לצמיחתו‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הורוביץ הפקיע את תוקף ההסכם משנת ‪ ,1957‬לפיו מחצית מכספי קרנות הפנסיה וקופות הגמל של‬ ‫ההסתדרות יושקעו במפעלי חברת העובדים‪ ,‬וקבע כי כל הכספים יושקעו באג"ח ממשלתיות‪,‬‬ ‫וישמשו למימון התקציב השוטף‪ .‬היתה זאת בעצם הלאמה של החיסכון הפנסיוני‪ .‬התוצאה היתה‬ ‫שהממשלה ייצרה כסף‪ ,‬אך לא נכסים ריאליים‪ ,‬מה שהחמיר את הסחרור אינפלציוני בשנת כהונתו‬ ‫של הורוביץ‪ 46.‬בדיעבד הודה הורוביץ כי בחר בביטול משום שההסכם העניק ליעקב לוינסון‪ ,‬יו"ר‬ ‫בנק הפועלים‪ ,‬כוח להקצות אשראי זול‪ ,‬שטירפד את תכנית הריסון של האוצר‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫צעד זה היה לנקודת ציון משמעותית בהתמוטטות חברת העובדים‪ .‬התכנית הכספית של ההסתדרות‬ ‫היתה משמעותית‪ ,‬לפחות בראשיתה‪ ,‬גם לתנופת התיעוש בקיבוצים‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫אמנם בסוף שנות ה‪70-‬‬ ‫הקיבוצים כבר כמעט ולא נעזרו עוד בקרן זו‪ ,‬אך מדבריו של אברהם ברום בדצמבר ‪ 1979‬ניתן‬ ‫להבין‪ ,‬כי אלמלא סגירתה היתה עשויה לשמש גם את הקיבוצים בתנאי האשראי ההולכים‬ ‫ומורעים‪:‬‬ ‫‪ 42‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1980‬עמ' ‪.286 ,284‬‬ ‫‪ 43‬מעריב‪.26.10.79 ,‬‬ ‫‪ 44‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.212 ,153‬‬ ‫‪ 45‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪.109-110‬‬ ‫‪ 46‬מוריה אבנימלך‪ ,‬אוצר נעלם‪ :‬הפנסיה כמנוף כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.67-71 ,57 ,50 ,45‬‬ ‫‪ 47‬לב גרינברג‪ ,‬ההסתדרות מעל הכל‪ ,‬עמ' ‪ ,238‬הע' ‪ ;48‬אריה אבנרי‪ ,‬רצח אופי‪ ,‬עמ' ‪.313-314‬‬ ‫‪ 48‬מוריה אבנימלך‪ ,‬אוצר נעלם‪ :‬הפנסיה כמנוף כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אני בכל זאת חושב‪ ,‬שההסתדרות נוהגת בנו לא כשורה בזה שאנחנו לא נהנים מקרן‬ ‫להשקעות‪ .‬לא כל קרן ההשקעות צריכה להיות מוכוונת למפעלים האחרים של‬ ‫ההסתדרות‪ .‬אני סבור כי פעולה רצינית ומרוכזת עם ההסתדרות‪ ,‬עם מזכיר חברת‬ ‫העובדים שצריך להוביל את זאת‪ ,‬יכולה הבעיה להיפתר‪ ,‬ואין להשאיר את הדבר‬ ‫ללא פתרון‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫כעבור פחות משנה לאחר הדברים הללו ביטל הורוביץ אפשרות זאת‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בנק הפועלים‪ ,‬תחת‬ ‫שרביטו של גיורא גזית‪ ,‬המשיך להזרים אשראי ממקורותיו לתאגידים ההסתדרותיים ולקיבוצים‪,‬‬ ‫‪50‬‬ ‫אך גם מקור אשראי זה לא האריך ימים‪ ,‬בשל המשבר שפקד את הבנקים ב‪.1983-‬‬ ‫חיסול האשראי המרוכז‬ ‫הצעד המשמעותי ביותר בתחום האשראי בתקופתו של הורוביץ‪ ,‬שהשפיע ישירות על הקיבוצים‪,‬‬ ‫היה ביטולו למעשה של הסדר האשראי המרוכז‪ .‬ב‪ ,31.12.1979-‬נחתם הסדר קונברסיה חדש‬ ‫למשקים החקלאיים‪ ,‬בעקבות ויכוחים בין התנועות למשרד החקלאות ולבנקים השותפים באשראי‬ ‫המרוכז‪ .‬במסגרת הסדר זה התחייבו התנועות‪ ,‬לאחר קבלת המקדמות‪ ,‬שלא לממן ביצוע השקעות‬ ‫פיתוח חקלאיות בקיבוצים בכל צורה שהיא‪ .‬בפברואר ‪ 1980‬הודיע האגף לאשראי ופיתוח במשרד‬ ‫החקלאות כי הוא "ממליץ" לקיבוצים לקבל החלטה בדבר מכירת ניירות‪-‬ערך של מלווה מעסיקים‬ ‫הנמצאים בידם‪ .‬בהמשך הודיע האגף על נוהל חדש לפיו תאושרנה הלוואות חדשות רק לאלה שפדו‬ ‫את מלוות המעסיקים שברשותם‪ .‬מ‪ 1980-‬הסדר הקונברסיה מתמקד רק בקיבוצים שעוד נמצאו אז‬ ‫בקשיים כלכליים‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫משמעותם של צעדים אלה היתה חיסולו של האשראי המרוכז כאפיק אשראי‬ ‫מרכזי לקיבוצים‪ ,‬מבלי להצהיר על כך רשמית‪ .‬ההסדר היה אמנם באחריות משרד החקלאות ולא‬ ‫משרד האוצר‪ ,‬אך שר החקלאות היה עדיין אריאל שרון‪ ,‬ואין סיבה נראית לעין מדוע ישנה זה את‬ ‫מדיניותו‪ ,‬שמזה שנתיים וחצי המשיכה לתמוך באשראי המרוכז‪ .‬הסבר הגיוני הוא שצעד זה נבע‬ ‫מהחלפת שר האוצר‪ ,‬ומקיצוצי התקציב שגזר הורוביץ בין היתר על משרד החקלאות‪ .‬חיסול מכשיר‬ ‫זה של אשראי ממשלתי התיישב עם מדיניות הריסון וצמצום המעורבות הכוללת שהנהיג הורוביץ‪.‬‬ ‫‪ 49‬השלכות המצב הכלכלי על התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬ ‫‪ 50‬מוריה אבנימלך‪ ,‬אוצר נעלם‪ :‬הפנסיה כמנוף כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.70‬‬ ‫‪ 51‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬ ‫‪18‬‬ ‫קיצוץ הסובסידיות ומשבר החקלאות‬ ‫הניסיון בעולם מלמד שבחקלאות אין לסמוך על מנגנון המחירים של השוק‪ .‬במשך ‪ 30‬שנה היתה‬ ‫החקלאות בישראל דוגמה לתכנון מעולה בהכוונת הממשלה‪ ,‬שהביא לפיתוח חקלאות מודרנית‬ ‫ויציבה‪ ,‬המספקת את השוק המקומי ואף מייצאת‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫המבנה הקואופרטיבי של הארגונים‬ ‫החקלאיים תרם רבות להתפתחות החקלאות בתנאים מתאימים‪ ,‬אך לא עמד בפרץ משהשתנו‬ ‫התנאים‪ .‬הגורם הראשוני‪ ,‬הבסיסי והראשי להסתבכות המימונית בחקלאות היה השינוי במדיניות‬ ‫הכלכלית‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫עד שנות ה‪ ,80-‬קרוב ל‪ 80%-‬מההלוואות למגזר החקלאי היו באשראי מוכוון בדרגות‬ ‫שונות של סבסוד )בעיקר בהלוואות לא צמודות(‪ .‬שער הריבית השלילי והקרן הלא צמודה מחקו‬ ‫בפועל חלק ניכר מהחוב והגדילו את ההון העצמי של החקלאים‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הורוביץ הפך מגמה זו‪ .‬הוא לא הסתפק בחיסול סמוי של האשראי לחקלאות‪ .‬צעדים נוספים שפגעו‬ ‫בסקטור החקלאי היו צמצום סובסידיות על תשומות ומוצרים וצמצום התמריצים לייצוא‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫בסוף‬ ‫‪ 1979‬ובחודשים הראשונים של ‪ 1980‬התברר שהפגיעה החמורה ביותר שחלה בעקבות ביטול‬ ‫הסובסידיות היתה בחקלאות‪ .‬צמצום הסובסידיות הביא לירידה בביקושים‪ ,‬בעיקר בחלב‪,‬‬ ‫שהתייקר ב‪) 115%-‬לצרכן(‪ 56.‬כבר בראשית ינואר נפגשו נציגי החקלאים עם שר האוצר‪ .‬הם טענו כי‬ ‫התמורה בעד החלב אינה מכסה את ההוצאות‪ ,‬וכי שר האוצר כי אינו מוכן להתחייב לקלוט את כל‬ ‫כמות הייצור על‪-‬פי המכסות שהממשלה עצמה קבעה‪ .‬כמו כן ניטש מאבק על התכנון בחקלאות‪,‬‬ ‫שמדיניות הממשלה פגעה ביכולת להמשיך ולקיימו‪ .‬החקלאים גם תבעו הבטחת הון חוזר לייצוב‬ ‫החקלאות‪ ,‬כדי שלא יזדקקו להלוואות "בריבית קצוצה ושחורה"‪ .‬הפגישה נסתיימה "ללא‬ ‫תוצאות"‪ 57.‬ירידת משקל התכנון לפי מכסות ייצור‪ ,‬התפרקות מסגרות שיווק מאורגן‪ ,‬צמצום ואף‬ ‫ביטול סובסידיות‪ ,‬הפסקת פעילות המועצות כצינור להעברת אשראי מוכוון – כל אלה הביאו‬ ‫לעליית מחירים לצרכן‪ ,‬אך ירידתם עבור היצרן‪ 58.‬ביוני ‪ 1980‬דיווח אברהם ברום‪:‬‬ ‫נפגע התכנון החקלאי‪ .‬אין אפשרות להבטיח ייצור סדיר לפי הצריכה המשוערת‪.‬‬ ‫כאשר האחריות לאספקה נתונה בכ‪ 30-‬אלף יחידות משק חקלאיות פרטיות ובנוסף‬ ‫עוד ‪ 25‬אלף יחידות שיתופיות‪ ,‬אין הדבר דומה לתעשייה‪ ,‬כאשר ישנו מספר מסוים‬ ‫‪ 52‬יעקב ארנון‪ ,‬משק בסחרור‪ ,‬עמ' ‪.75‬‬ ‫‪ 53‬יואב כסלו ואריה מרביד‪' ,‬שורש ההסתבכות המימונית בחקלאות'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,(1989) 140 ,‬עמ' ‪.66‬‬ ‫‪ 54‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.171-172‬‬ ‫‪ 55‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪.17-18‬‬ ‫‪ 56‬השלכות המצב הכלכלי על התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.75-76 ,14‬‬ ‫‪ 57‬על המשמר‪.7.1.80 ,‬‬ ‫‪ 58‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1990‬עמ' ‪.75-79‬‬ ‫‪19‬‬ ‫של בעלי מפעלים המאפשרים שיתוק מפעלים או פסק זמן בייצור‪ .‬אין אפשרות לסגור‬ ‫את הפרה ולהפסיק זמנית את החלב שלה‪ ,‬ואין אפשרות לא לזרוע זמנית‪ .‬אי זריעה‬ ‫ותכנון זה לפחות לשנה‪ .‬מסקנה‪ :‬אין חקלאות ללא תכנון‪ ...‬לחקלאות היה מערך של‬ ‫תכנון‪ ,‬הדרכה‪ ,‬אשראי‪ ,‬אשראי מרוכז‪ ,‬והתקיימה שותפות בין החקלאות והממשלה‬ ‫לפיתוח‪ .‬המערך הזה חוסל וחדש לא נבנה‪ ...‬התפנית הזו החמירה עם ביטול‬ ‫הסוביסידות לאחר שהשתמשו בה למניפולציות במדד יוקר המחיה וביטולן ללא‬ ‫התייעצות וידיעה מראש‪ ...‬משבר הצריכה במוצרים )בעיקר חלב וביצים( הביא‬ ‫לחיסולם של כ‪ 800-‬רפתות במשק המשפחתי‪ ...‬אותו הדבר קרה בלולים למאות אלפי‬ ‫ביצים ואלפי טונות בשר עוף ששותקו וב‪ 1000-‬דונם חממות‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫פגיעות אלו בחקלאות היו קריטיות‪ ,‬על רקע ההרעה בתנאי הסחר מאמצע שנות ה‪ ,70-‬העלייה‬ ‫במחירי המים מ‪1979-‬‬ ‫‪60‬‬ ‫וירידת המחירים באירופה‪ ,‬יעד הייצוא העיקרי לחקלאות הישראלית‪,‬‬ ‫כתוצאה מהגברת התחרות מצד ארצות אחרות ומהפרשי שערים בין המטבעות האירופיים‬ ‫והדולר‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫יתר על כן הוגבלו בהדרגה אפשרויות הייצוא עם התפתחותו של מיתון כלכלי עולמי‪.‬‬ ‫מדיניות ההגנה על החקלאים באירופה ובארה"ב‪ ,‬על‪-‬ידי מכסי יבוא או סובסידיות לחקלאים‬ ‫המקומיים‪ ,‬סגרה שווקים בפני הייצוא הישראלי‪ .‬ההכרה בכך שקשה מאוד להתפרנס מן החקלאות‬ ‫לבדה החלה לחדור לתודעתו של החקלאי הישראלי‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫התגובות בקיבוצים למדיניות הורוביץ‬ ‫כמסופר לעיל‪ ,‬ב‪ 18.12.1979-‬נערך דיון בברית התנועה הקיבוצית לדון ב"השלכות המצב הכלכלי על‬ ‫התנועה הקיבוצית"‪ .‬בדיון זה התגלתה מחלוקת בין שתי גישות בשאלה מהו מקור הבעיה הכלכלית‬ ‫וכיצד יש לפעול‪ .‬הדוברים נחלקו בין מדגישי הגורמים הפנימיים למשבר המתהווה‪ ,‬לבין מדגישי‬ ‫הגורמים החיצוניים – מחלוקת שתחזור על עצמה עשר שנים מאוחר יותר‪ ,‬במאבק על הסדר‬ ‫הקיבוצים‪ .‬בראש מובילי "חשבון הנפש" הפנימי עמד יעקב גדיש מקבוצת יבנה‪ ,‬פעיל כלכלי מרכזי‬ ‫בקיבוץ הדתי ולימים ראש אגף תקציבים באוצר‪ ,‬שטען כי‬ ‫‪ 59‬אברהם ברום‪' ,‬מצוקת החקלאות )רב שיח('‪ ,‬רבעון לכלכה‪ ,(1980) 105 ,‬עמ' ‪.144-145‬‬ ‫‪ 60‬על המשמר‪.14.1.80 ,‬‬ ‫‪ 61‬אברהם ברום‪ ,‬תמיד שנוי במחלוקת‪ ,‬עמ' ‪ ;134‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1990‬עמ' ‪.75‬‬ ‫‪ 62‬הנרי ניר‪ ,‬רק שביל כבשו רגלי‪ :‬תולדות התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.544‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הבעיה המרכזית שלנו בפנים היא כרגע כפולה‪ :‬א‪ .‬לאתר את הבעיות במשק‬ ‫הקיבוצי‪ ,‬ב‪ .‬להביא למודעות החברים בקיבוצים מהו המצב בו אנו נמצאים‪ ...‬ברמת‬ ‫חיים כזאת שאנו חיים ושמעלים אותה באופן מתמיד ב‪ 2-5%-‬לשנה‪ ,‬קשה להסביר‬ ‫לחברי הכנסת ולחברים שלנו שהמצב חמור!‪ ...‬אני חושב שהמצב הכלכלי הוא כזה‬ ‫שצריך להיכנס לכוננות ספיגה‪ ...‬צריך להשתדל להעמיק את היצור‪ ,‬להגדיל את‬ ‫ההפרש בין ההוצאות וההכנסות ביצור עצמו‪ ...‬גם אם נצא למלחמות כאלה או‬ ‫אחרות‪ ,‬מלחמות נגד ממשלה כזו או אחרת‪ ,‬הבעיה היא שאנו איננו עובדים מספיק ‪.‬‬ ‫המנגנונים שאנו בנינו לעצמנו כפולים ומשולשים‪ ...‬קודם צריך לעשות סדר בבית‬ ‫ורק אחר כך לבוא בטענות כלפי חוץ‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫ביחד איתו טענו שלמה רוזן‪ ,‬בודה )מרכז ועדת משק בקבה"מ( ומ' בנקובר כי "יש להוריד את רמת‬ ‫החיים"‪" ,‬להשאיר רזרבות גדולות" ו"לתכנן לטווח קצר"‪ ,‬כלומר לצמצם השקעות יצרניות לטווח‬ ‫ארוך‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫בראש מדגישי גורמי החוץ עמד דב פלג מקיבוץ סער‪ ,‬לימים מזכיר הקיבוץ הארצי‪ ,‬שטען כי‬ ‫המדיניות של הממשלה הורסת‪ ,‬פוגעת חמורות בהתיישבות ובחקלאות‪ ,‬שהם‬ ‫אינטרסים לאומיים‪ .‬אנחנו חייבים להעלות תביעה זו כלפי הממשלה‪...‬‬ ‫פלג הסכים אמנם עם הקריאות להוריד רמת חיים‪ ,‬אך ביחס לצמצום ההשקעות הוא השיב‪:‬‬ ‫יש לנו מערכת מימון שמאפשרת את העזרה ההדדית והכוח שלנו לספוג את ההפסד‬ ‫הודות לכוח שלנו‪ ...‬להפסיק להשקיע לטווח ארוך זו סיסמא מסוכנת‪ .‬קודם כל‬ ‫נתחיל מהורדת רמת החיים‪ ,‬אם מפסיקים את ההשקעות לטווח ארוך אתה משמיט‬ ‫את הקרקע שאתה יושב עלייה וחייבים גם להמשיך בשיכון ובייצור‪ ...‬יש להמשיך‬ ‫בהשקעות שמגדילות תפוקה‪ ,‬לא בהעלאת רמת החיים‪ .‬מוכרחים להשקיע‪ ,‬בלי‬ ‫שנשקיע נמות מבחינת הייצור‪ .‬אם יהיו לנו מקורות פנימיים נוכל לתבוע גם כלפי‬ ‫חוץ יותר מקורות‪...‬‬ ‫‪65‬‬ ‫ברוח זו קראו חברים נוספים "להיאבק נגד מדיניות הממשלה" )יהודה סעדי( ו"להקים מחדש את‬ ‫ההסתדרות החקלאית" )זאב צור(‪ ,‬במטרה להיאבק על התכנון בחקלאות )יעקב נחתומי(‪.‬‬ ‫‪ 63‬השלכות המצב הכלכלי על התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.27-30‬‬ ‫‪ 64‬שם‪ ,‬עמ' ‪.48-60 ,39-42‬‬ ‫‪ 65‬שם‪ ,‬עמ' ‪.32-36‬‬ ‫‪ 66‬שם‪ ,‬עמ' ‪.42-47 ,36-39 ,21-26‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪66‬‬ ‫ניתן להבחין אצל הדוברים השונים בהתאמה בין ניתוח גורמי המשבר לבין הצעות הטיפול‪ .‬מדגישי‬ ‫גורמי הפנים במשבר מציעים טיפול פנימי של צמצום השקעות והוצאות‪ .‬ואילו מדגישי גורמי החוץ‪,‬‬ ‫הקושרים בין מדיניות הממשלה לבין הקשיים הכלכליים של הקיבוצים‪ ,‬מציעים מאבק פוליטי‪ ,‬תוך‬ ‫הסתמכות על האיתנות הכלכלית של הקיבוצים‪ .‬החריג בדיון היה עזרא רבין‪ ,‬שטען כ"הויכוח הוא‬ ‫פוליטי מעיקרו"‪ ,‬אך שיער כי "מה שצפוי לנו מהמוסדות הממלכתיים – זה שואף לאפס"‪ ,‬ולכן יש‬ ‫לנקוט ב"הקפאה מוחלטת כמעט של ההשקעות"‪ 67.‬במילים אחרות‪ ,‬טען רבין‪ ,‬כי לקיבוצים אין‬ ‫סיכוי להצליח במאבק הפוליטי‪.‬‬ ‫בערך במקביל לדיון זה‪ ,‬פרסם עמירם קופר מניר עוז מסמך שחיזק את הדגש על גורמי החוץ‪ ,‬תחת‬ ‫הכותרת‪" :‬תהליכי התמוטטות המשק הקיבוצי ומניעתם"‪ .‬לפי מסמך זה‪ ,‬גורמים לקשיים‬ ‫הכלכליים בקיבוצים בסוף ‪-1979‬ראשית ‪ 1980‬היו‪:‬‬ ‫‪ .1‬ירידה ברווחיות החקלאות כתוצאה מהרעה ביחסי המחירים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביטול התכנון בחלק ממגזרי החקלאות ויצירת תחרות קשה עם הייבוא‪.‬‬ ‫‪ .3‬ירידה בביקוש בארץ לחלק ממוצרי החקלאות והתעשייה‪.‬‬ ‫‪ .4‬צמצום דרסטי באשראי להון החוזר לחקלאות‪ ,‬והסיוע הממשלתי להשקעות בחקלאות‬ ‫כמעט נפסק‪.‬‬ ‫‪ .5‬אינפלציה גוברת והוצאות בגין תשלומי ריבית והצמדה‪.‬‬ ‫קופר יצר תסריט כלכלי של התמוטטת משק בודד ושל התמוטטות המערכת הפיננסית התנועתית‬ ‫במהלך ‪ ,1980‬תחזית שהתאמתה בסופו של דבר‪ ,‬אך רק במחצית השנייה של העשור‪ .‬קופר הציע‬ ‫מאבק תעמולתי וגיוס עצמי מסיבי של הון‪ 68.‬לסיכום‪ ,‬עם כניסתו של הורוביץ למשרד האוצר הבינה‬ ‫חלק מהמנהיגות הקיבוצית כי אכן מדובר במהפכה במדיניות הכלכלית‪ ,‬שעתידה לפגוע בהם‬ ‫כמשקים יצרניים‪ .‬אחרים סברו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כי מקורו של ערעור המצב הכלכלי הוא בכשלים‬ ‫פנימיים‪ .‬הויכוח נסב על השאלה האם יש להתמקד בהתייעלות והצטמצמות פנימית או לצאת‬ ‫למאבק נגד מדיניות הממשלה‪ ,‬לפחות בהיבטיה שנוגעים לקיבוצים‪ .‬בדצמבר ‪ 1980‬התפטר הורוביץ‬ ‫בשל סיבה שהיתה אופיינית למדיניותו – הוא סרב להעלות את שכר המורים‪ 69.‬יגאל‪ ,‬שנודע בכינוי‬ ‫‪ 67‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15-21‬‬ ‫‪ 68‬עמירם קופר‪ ,‬תהליכי התמוטטות במשק הקיבוצי ומניעתם; רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ;129‬על המשמר‪.14.1.80 ,‬‬ ‫‪ 69‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬ ‫‪22‬‬ ‫"אין לי"‪ ,‬הורוביץ‪ ,‬הוא שביצע את השינוי החד ממדיניות ליברלית רכה ומרחיבה למדיניות ניאו‪-‬‬ ‫ליברלית ומוניטריסטית קיצונית של קיצוצים חדים בתקציב והעלאה בריבית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מדיניות מעורבת – תקופת ארידור )דצמבר ‪-1980‬אוקטובר ‪(1983‬‬ ‫שר האוצר שבא אחרי הורוביץ היה יורם ארידור‪ .‬תקופתו הראשונה במשרד היוותה תפנית ביחס‬ ‫למדיניותו של הורוביץ‪ ,‬והתאפיינה במדיניות כלכלית מרחיבה‪ .‬בינואר‪-‬ספטמבר ‪ 1981‬כללה‬ ‫מדיניותו הפיסקלית הורדת מיסים )בעיקר עקיפים(‪ ,‬הגדלת הסבסוד למוצרי יסוד במאות אחוזים‪,‬‬ ‫העלאת שכר ריאלית בסקטור הציבורי‪ ,‬תכניות חיסכון אטרקטיביות בערבות ממשלתית והרחבה‬ ‫תקציבית‪ .‬הוא ניסה להנהיג תוספת יוקר מלאה אך לא הצליח‪ .‬מבחינה מוניטרית התאפיינה‬ ‫מדיניותו אמנם בהמשך הקפאת גודל האשראי‪ ,‬אך גם בהורדת שיעורי הריבית ובהאטת הפיחותים‪.‬‬ ‫מדיניות זו‪ ,‬שזכתה לביקורת קשה מצד כלכלנים מוניטריסטים‪ ,‬הביאו לעלייה של ‪ 4%‬בתמ"ג‬ ‫ולירידת האינפלציה מ‪ 133%-‬בשנה ל‪ 101%-‬ב‪.1981-‬‬ ‫‪70‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1981‬חלה‪ ,‬מסיבה עלומה‪ ,‬תפנית במדיניות ארידור לכיוון של ריסון כלכלי‪ :‬ביטול‬ ‫סובסידיות וייקור מוצרי יסוד‪ ,‬הקפאת התקשרויות הממשלה‪ ,‬העלאת מע"מ ומכס‪ ,‬מלווה שלום‬ ‫הגליל )מס על ההכנסה(‪ ,‬הטלת מס של ‪ 2%‬על עסקות בורסה‪ ,‬השארת ריבית גבוהה‪ ,‬האצת‬ ‫פיחותים‪ ,‬הורדת מיסי חברות והגדלת משקל המס על השכירים‪ ,‬דחיית חתימת הסכמי עבודה‬ ‫במגזר הציבורי‪ ,‬שפירושה שחיקת שכר‪ .‬ביוני ‪ 1982‬חלה תפנית נוספת במדיניות‪ ,‬עם הפעלת תכנית‬ ‫ה"חמש‪-‬חמש" )עלייה מתואמת של ‪ 5%‬בכל חודש במחירים‪ ,‬בשכר ובריבית(‪ .‬מדיניות זו היתה‬ ‫תערובת של הרחבה עם עצירה‪ ,‬הקיצוצים בתקציב לוו בהורדת הריבית הריאלית‪ .‬לאחר העלאת‬ ‫הריבית של הורוביץ ב‪ ,1980-‬שעוד הורגשה ב‪ ,1981-‬היא ירדה בתקופת ארידור למונחים ריאליים‬ ‫סבירים של עד ‪ .5%‬אך האינפלציה ב‪ 1982-‬חזרה ל‪.134%-‬‬ ‫‪72‬‬ ‫בתחום החקלאות דווקא נמשכה מגמת ההרחבה לאורך כהונתו של ארידור‪ .‬לאחר הניסיון של‬ ‫הורוביץ בראשית העשור לבטל את מרבית התמיכות לתפוקה‪ ,‬בשנים ‪ 1981-1983‬עלו שיעורי‬ ‫הסובסידיה במחיר ליצרן‪ .‬שיעור הסובסידיה מסך התפוקה היה ב‪ 3% 1980-‬וב‪ 1984-‬הגיע ל‪,15%-‬‬ ‫‪ 70‬ניסן לוויתן וחיים ברקאי‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪ ;202-203‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.156-163‬‬ ‫‪ 72‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪ ;164-169‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪.291‬‬ ‫‪23‬‬ ‫לפני הירידה של שיעור התמיכה ושל היקפה הריאלי במסגרת "תכנית הייצוב" של ‪ .1985‬עד ‪ 1983‬גם‬ ‫היתה הריבית המשוקללת בענף שלילית‪ ,‬ורק משנה זו נעשתה לחיובית והוסיפה לעלות‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫תכנית ה"חמש‪-‬חמש" הופעלה לאורך ‪ ,1983‬עד שבספטמבר התנהל קמפיין תקשורתי נגד ארידור‬ ‫סביב הגירעון במאזן התשלומים‪ .‬הבהלה הציבורית שנוצרה בעקבות הקמפיין הובילה למכירה‬ ‫מאסיבית של מניות הבנקים )שנחשבו אז להשקעה בטוחה בתקופת האינפלציה‪ ,‬לכן חלק גדול‬ ‫מהציבור החזיק בהן( לטובת רכישת דולרים‪ .‬בעקבות בהלה זו‪ ,‬ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ 1983‬קרסו מניות‬ ‫הבנקים‪ .‬הממשלה הצילה את המערכת הבנקאית על‪-‬ידי רכישת מניות הבנקים והמרתן לאג"ח‬ ‫ממשלתיות‪ .‬למעשה הממשלה הלאימה את הבנקים‪ .‬עוד באותו חודש התפטר שר האוצר עקב‬ ‫הביקורת החריפה שהופנתה כלפיו‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫מדיניותו המעורבת של ארידור בשנתו האחרונה במשרד‬ ‫האוצר‪ ,‬והמאבקים החריפים נגדה‪ ,‬הובילו את המשק הישראלי למשבר הפיננסי החמור ביותר‬ ‫שנודע עד אז‪ .‬למשבר זה היתה השפעה גם על הקיבוצים‪ ,‬כפי שיפורט בפרק הבא‪.‬‬ ‫‪ 73‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1991‬עמ' ‪.98-100 ,75-79‬‬ ‫‪ 74‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪ ;182-188‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪ ;328‬אליעזר לוין‪,‬‬ ‫הבנקאיות‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫פרק ‪ :2‬הסתבכויות פיננסיות )‪(1983-1985‬‬ ‫א‪ .‬הפעילות הפיננסית של הקיבוצים‬ ‫התעצמות המגזר הפיננסי במדינה‬ ‫האינפלציה המואצת בישראל מסוף שנות ה‪ 70-‬הגדילה את אי‪-‬הודאות במשק ופגעה בתהליכי‬ ‫הייצור‪ ,‬שזקוקים ליציבות ותכנון‪ .‬בתנאים אלו גדלה מאוד חשיבותה של הפעילות הפיננסית‪.‬‬ ‫יצרנים התחילו להיכנס לשוק ניירות הערך כדי להגן על הערך של פדיונותיהם‪ .‬הריבית הגבוהה‬ ‫בשנים ‪ 1980-1981‬הקשתה אף היא על השקעות יצרניות ועודדה השקעות פיננסיות‪ .‬רווחי הריבית‬ ‫הפכו בתורם מקור להזנת הפעילות הערה בשוק ההון‪ .‬מקור נוסף היוו הרווחים שבאו על חשבון‬ ‫שחיקת השכר על‪-‬ידי האינפלציה בעסקים הפרטיים‪ .‬רווחים אלו הזינו פעילות גוברת בבורסה‪,‬‬ ‫שהתרחבה ב‪ 1982-‬בלבד במאות אחוזים‪ ,‬והפכה אף היא למקור רווחים‪ ,‬המזין את עצמו‪ .‬על רקע‬ ‫הקיפאון בתוצר‪ ,‬עוד החל מ‪ ,1973-‬חלה עליה תלולה ברכוש הפיננסי המקומי של הציבור‪ .‬רכוש זה‬ ‫הגיע בסוף ‪ 1985‬ל‪ 140%-‬מהתוצר‪ ,‬בהשוואה ל‪ 55%-‬ב‪ 1970-‬ולרמה ממוצעת של ‪ 50%‬במדינות‬ ‫המתועשות‪ .‬למעשה חלו שינויים בתפקוד הפירמות‪ :‬הדגש עבר מפעילות ריאלית לפעילות פיננסית‪.‬‬ ‫חברות יכלו להשיג רווחים גבוהים על‪-‬ידי מניפולציות פיננסיות מוצלחות‪ ,‬ולהתעלם בקלות‬ ‫מפעילות ריאלית לא יעילה‪ .‬זה היה המצב במגזר היצרני כולו ובתוכו גם במשק העובדים‬ ‫ובקיבוצים‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫כניסת הקיבוצים לתחום הפיננסי‬ ‫במהלך שנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬גדל הצורך באמצעים כספיים בקיבוצים מכמה סיבות‪ :‬ההשקעות שנדרשו‬ ‫לתיעוש‪ ,‬המעבר ללינה משפחתית והעלאת רמת החיים )איחוד התק"ם ב‪ 1980-‬יצר לחץ בכיוון של‬ ‫השוואה כלפי מעלה(‪ 76.‬צורך נוסף נבע מהקטנת תקציבי הממשלה להתיישבות בפנים הארץ‪ ,‬שהופנו‬ ‫עתה לשטחי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪ .‬התנועות הקיבוציות השקיעו יותר ממשאביהן בהתיישבות‬ ‫‪ 75‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪ ;98‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השיוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪ ;169-173‬שמשון‬ ‫ביכלר ויהונתן ניצן‪ ,‬מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום‪ ,‬עמ' ‪ ;289‬יוסף יורן‪' ,‬משק במשבר מבני'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪,‬‬ ‫‪ ,(1987) 131‬עמ' ‪.851 ,843 ,841 ,829‬‬ ‫‪ 76‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.73-74‬‬ ‫‪25‬‬ ‫חדשה‪ ,‬שהתקשתה להתייצב כלכלית בתנאים החדשים‪ 77.‬בראשית שנות ה‪ ,80-‬עם הקפאת צינורות‬ ‫האשראי הציבוריים ששימשו את הקיבוצים‪ ,‬גדל הקושי בגיוס האמצעים הנדרשים‪ .‬הצורך הגדל‪,‬‬ ‫בד בבד עם הקושי הגובר לענות עליו‪ ,‬הובילו את הקיבוצים לפעילות כלכלית שעמדה בניגוד לערכי‬ ‫היסוד שלהם כתנועה יצרנית עובדת – פעילות פיננסית ספקולטיבית‪.‬‬ ‫יש להבין מעבר זה על רקע השינוי בתנאי הסביבה הכלכלית בארץ‪ .‬בתוך שנים ספורות השתנתה‬ ‫לחלוטין הסביבה הכלכלית של הקיבוצים‪ .‬ככל המגזר היצרני‪ ,‬כתוצאה מצמצום התכנון בשוק‬ ‫הפנימי והפגיעה בתמריצי הייצוא בסחר החוץ‪ ,‬הם נהיו חשופים יותר לשוק תחרותי ונאלצו לגייס‬ ‫משאבים ללא האשראי המרוכז והמוכוון‪ .‬הממשלה‪ ,‬שנקטה מדיניות של צמצום התמיכה במגזר‬ ‫היצרני כולו‪ ,‬התייחסה אל הקיבוצים כתאגיד כלכלי רגיל‪ ,‬ולא עוד כאל תנועה התיישבותית יצרנית‪,‬‬ ‫העונה על אינטרסים לאומיים‪ 78.‬הנהגות התנועות חששו מבעיות חדשות שיסבכו את הקיבוצים‪:‬‬ ‫בעיות חמורות בנזילות‪ ,‬קושי בקבלת אשראי מהבנקים‪ ,‬קושי בשמירת ערך הכסף בתנאי אינפלציה‬ ‫דוהרת – כאשר ההכנסות אינן מתחלקות שווה לאורך השנה‪ .‬גבר הפיתוי להגביר לפעילות פיננסית‬ ‫על חשבון הפעילות היצרנית‪ ,‬כאשר הבורסה פורחת והמניות החופשיות והבנקאיות מרוויחות‪.‬‬ ‫מפולות פיננסיות במספר קיבוצים שנכנסו לפעילות ספקולטיבית בשוק ההון‪ ,‬הביאו את התנועות‪,‬‬ ‫כבר מ‪ ,1981-‬לקבל החלטות האוסרות פעילות כזאת בקיבוץ הבודד‪ ,‬אך מתירות אותה ברמת‬ ‫התנועה‪ .‬התנועות נכנסו בתווך‪ ,‬כדי למנוע חדירתו של שוק ההון לתוך הקיבוצים‪ .‬הן החלו בהדרגה‬ ‫לפעול כגופים פיננסיים והפכו למקור אשראי עיקרי לקיבוצים‪ ,‬בכך שנתנו ביטחונות לבנקים‬ ‫שסיפקו הלוואות לקיבוצים‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫חשוב לציין כי היו הבדלים בפעולת התנועות השונות‪ ,‬כפי שמעיד אמרי רון מהקיבוץ הארצי‪:‬‬ ‫האינפלציה שבאה בעקבות מלחמת יום הכיפורים אמנם הרעה עם המשק‪ ,‬אך‬ ‫היטיבה עם בעלי אשראי בלתי צמוד‪ ,‬בעיקר מהמגזר החקלאי‪ ,‬קיבוצים ומושבים‪.‬‬ ‫זו היתה העת להשקיע בקופות גמל 'ליום סגריר'‪ ,‬וכך אמנם עשה הקיבוץ הדתי –‬ ‫אולם לא כן התק"ם ולא כן הקבה"א‪ ,‬שהשקיעו במניות ובנדל"ן‪ .‬בראשית שנות‬ ‫השמונים הוקמה בקיבוץ הארצי "ועדת השקעות"‪ ,‬שהוסמכה להשקיע בניירות‬ ‫ערך ובנדל"נים למיניהם‪ .‬ההצעה אושרה מתוך הרגשה של עוצמה פיננסית‪ ,‬ועודפי‬ ‫כספים שחיפשו מימושים‪ .‬מהר מאד )ואגב‪ ,‬ללא בקרה ציבורית של ממש( מצא‬ ‫‪ 77‬ראיון עם מוקי צור; רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.132-133‬‬ ‫‪ 78‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪ 79‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪ ;19‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.76‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הקבה"א את עצמו בעלים בנכסים נדל"נים למיניהם בארץ ובעולם‪ ,‬במניות‬ ‫חופשיות ובמניות בנקים‪ .‬המדיניות הליבראלית שהנהיג הליכוד בסוף שנות ה‪70-‬‬ ‫וראשית ה‪ 80-‬הניבה את חגיגת "ויסות המניות"‪ ,‬שאפשרה לאזרחי המדינה‬ ‫"לעשות כסף מכסף" בבורסה‪ ,‬באמצעות יועצים זריזים ופקחים‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫הקיבוץ הדתי הלך בדרכו של יעקב גדיש‪ ,‬כפי שעלתה בויכוח שהוצג בפרק הקודם‪ :‬צמצום מרבי‬ ‫בהשקעות‪ .‬את הונה הנזיל השקיעה תנועה זו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בקופות גמל שאינן ניתנות לסיכון‪ ,‬וכן‬ ‫בסוכנות הביטוח "שדמה"‪ ,‬שהקבה"ד היה שותף בבעלותה‪ ,‬והיוותה עבורו אפיק בטוח להפקדת‬ ‫כספים‪ 81.‬בדברים מאוחרים יותר שאמר גדיש‪ ,‬בעיצומו של משבר החובות הגדול בקיבוצים‪ ,‬הוא‬ ‫המתייחס לתקופה זו‪:‬‬ ‫התנועות הלכו לגייס כסף בחו"ל‪ ,‬לגייס המון אמצעים‪ .‬אנחנו החלטנו אז לא ללכת‬ ‫בכיוון בזה‪ .‬אמרנו שלכסף יש תכונה‪ :‬הוא אינו יכול להיות במצב סטטי‪ .‬הוא יחפש‬ ‫אפיקי פעילות‪ .‬צריך הרבה כוח כדי להחזיק כסף במצבור ‪...‬‬ ‫‪82‬‬ ‫בקיבוץ הארצי ובתק"ם הכריע הקו של התנגדות לצמצום הפעילות היצרנית‪ .‬כדי לממן את המשך‬ ‫ההשקעות‪ ,‬בתנאים של צמצום האשראי הציבורי‪ ,‬נאלצו תנועות אלו לפנות לפעילות פיננסית‪,‬‬ ‫והשקיעו בנדל"ן ובמניות‪ ,‬בעיקר בארץ‪ ,‬וגם בחו"ל‪ 83.‬סנטה יוספטל‪ ,‬שהוסמכה מטעם התק"ם‬ ‫לעמוד בראש ועדה שחקרה בדיעבד )‪ (1985‬את ההסתבכויות בשוק האפור‪ ,‬הסבירה את הרקע‬ ‫לפנייה לפעילות הפיננסית‪:‬‬ ‫איחוד התנועות‪ ,‬הזעזועים במשק הישראלי‪ ,‬האינפלציה הדוהרת‪ ,‬הפיחותים‬ ‫התכופים‪ ,‬צמצום התקציבים הציבוריים והאשראי המכוון‪ ,‬כל אלה העמידו בפני‬ ‫התנועות אתגרים חדשים‪ ...‬נוכח מציאות זו גייסה התנועה סכומי כסף ניכרים‪,‬‬ ‫כאשר שיעורי הריבית בשוק גבוהים מאוד‪ ,‬למימון השקעות‪ ...‬כמו בעסק עמדה‬ ‫השאלה איך לשמור על ערך הכספים עד להשקעתם המיועדת‪.‬‬ ‫‪84‬‬ ‫מוקי צור‪ ,‬אז חבר מזכירות התק"ם ולימים מזכיר התנועה‪ ,‬מביא סיבות נוספות להגברת הפעילות‬ ‫הפיננסית של הקיבוצים‪:‬‬ ‫‪ 80‬אמרי רון‪ ,‬משבר הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪.1-2‬‬ ‫‪ 81‬ראיון עם שלמה לשם; טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ;117‬מירה שחם‪-‬גולן ואורי וובר )עורכים(‪ ,‬שש השנים‬ ‫אשר זעזעו את התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.28-29‬‬ ‫‪ 82‬יעקב גדיש‪' ,‬הכתובת על הקיר' )דברים במזכירות המורחבת של הקיבוץ הדתי‪ ,(6.11.1988 ,‬עמודים‪ ,(1988) 515 ,‬עמ'‬ ‫‪. 72‬‬ ‫‪ 83‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.77‬‬ ‫‪ 84‬שם‪ ,‬עמ' ‪.76‬‬ ‫‪27‬‬ ‫במשך מספר שנים היתה אמירה מאוד בוטה שלתנועה הקיבוצית יש אפס סיכונים‪.‬‬ ‫היא נאמרה בקונטקסט של פשיטת הרגל של המדינה בראשית שנות ה‪.80-‬‬ ‫כשהמדינה פשטה את הרגל לא נתנו לה הלוואות‪ .‬ואז המדינה מאוד עודדה גופים‬ ‫שיש להם ביטחון כלכלי לבקש הלוואות מחוץ לארץ‪ ,‬כי המדינה היתה רעבה לכסף‬ ‫זר‪ .‬התנועה הקיבוצית היתה אחד מהגורמים הכי משמעותיים לקבלת כספיים‬ ‫כאלה‪ .‬בארגונים האזוריים‪ ,‬למשל בגליל העליון‪ ,‬פרסמו הודעה שרוצים לקבל‬ ‫הלוואות והיה כתוב שם שהתנועה הקיבוצית זה אפס סיכונים‪ .‬המדינה עודדה גם‬ ‫את הבנקים בכיוון הזה‪ ,‬ועוד גורמים לא רשמיים‪ .‬זה היה בשנים ‪ ...81-82‬אתה‬ ‫מקבל הלוואות בתנאי אינפלציה ואתה צריך להמיר לכסף ישראלי‪ ,‬שהערך שלו‬ ‫נופל כל הזמן‪ .‬אז אתה צריך להשקיע‪ .‬אתה לא יכול לבדוק כל השקעה‪ ,‬כי יש לך‬ ‫כסף רותח בידיים‪ .‬אז אתה כל הזמן משקיע בבתים‪ ,‬בענפים וכו'‪ .‬פתאום מתברר‬ ‫שהאמריקאים העלו את הריבית‪ .‬בתנאי אינפלציה זה לא נראה בעייתי‪ ,‬אבל פתאום‬ ‫הגיעה תחזית שהריבית תעלה‪ .‬היתה אז השקעה מסיבית בלינה משפחתית‪,‬‬ ‫בשינויים משקיים ובמפעלים האזוריים‪ .‬התחילו השקעות ופתאום הריבית עלתה‪.‬‬ ‫נוצר מצב שהכסף לא הספיק‪...‬‬ ‫מוקי צור מבהיר כיצד בא לידי ביטוי בקיבוץ‪ ,‬כארגון כלכלי‪ ,‬שינוי האיזון בין המגזר היצרני למגזר‬ ‫הפיננסי במשק הישראלי‪:‬‬ ‫היתה תפיסה של הימורים‪ .‬בשבילי התחיל משבר הקיבוצים ב‪ .1984-‬אני יושב‬ ‫במזכירות וגזבר קיבוץ אחד אומר לשני‪ :‬החלטה שלי בשבוע שווה את כל ההכנסה‬ ‫של הקיבוץ בשנה‪ .‬אני זוכר את דני רוזוליו בא למזכירות‪ ,‬כיו"ר חברת העובדים‪,‬‬ ‫ואומר‪ :‬אני לא מבין מה קורה‪ .‬בתוך האי‪-‬הבנה הזאת מופיעות כל מיני הצעות‪.‬‬ ‫למשל מציעים שהתנועה הקיבוצית תקים בנק‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫מעדויות אלו ניתן ללמוד כי ביסוד הפעילות הפיננסית המוגברת של הקיבוצים עמדה הכרעה‬ ‫פרגמטית‪ .‬בתנאים של אינפלציה גבוהה והתייקרות ההון נאלצת גם תנועה יצרנית‪ ,‬שרוצה להמשיך‬ ‫לצמוח‪ ,‬להיכנס לפעילות ספקולטיבית על מנת לגייס הון‪ ,‬ולמור על ערכו ועל ערך פדיונותיה‪ .‬היה‬ ‫בהכרעה זו משום ויתור ערכי‪ ,‬אך על מנת להגן על המערכות של הקיבוצים התגייסו התנועות לתווך‬ ‫‪85‬‬ ‫ראיון עם מוקי צור‪ .‬על העלאת הריבית בארה"ב במחצית הראשונה של שנות ה‪ 80-‬על‪-‬ידי פול וולקר‪ ,‬נגיד הבנק‬ ‫המרכזי‪ :‬נעמי קליין‪ ,‬דוקטרינת ההלם‪ ,‬עמ' ‪.189‬‬ ‫‪28‬‬ ‫בין המשקים היצרניים לבין שוק ההון‪ .‬להלן יתוארו כמה מהדרכים בהן פעלו התנועות הקיבוציות‬ ‫לגיוס כספים‪ ,‬אשר הובילו להסתבכויות פיננסיות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משברי המניות‬ ‫ההשקעה במניות החופשיות ונפילתן )ינואר ‪(1983‬‬ ‫הגאות בבורסה‪ ,‬יחד עם האינפלציה ששחקה במהירות כל הון נזיל‪ ,‬הביאו גם את הקיבוצים‬ ‫להשקעה ברכישת מניות‪ .‬פעילות זו בוצעה בעיקר על‪-‬ידי הארגונים התנועתיים והאזוריים‪ ,‬אך גם‬ ‫על‪-‬ידי קיבוצים בודדים‪ ,‬למרות ההחלטות המגבילות‪ ,‬ותוך ויכוח ערכי פנימי‪ 86.‬במחצית השנייה של‬ ‫‪ 1982‬נטלו הקיבוצים חלק בהתעוררות בורסאית סביב קרן נאמנות חדשה שהקימו יוסי ריגר‪,‬‬ ‫לשעבר חבר הנהלת בנק הפועלים‪ ,‬ואליעזר פישמן‪ ,‬רואה חשבון שהיה מקורב לתנועה הקיבוצית‪.‬‬ ‫‪87‬‬ ‫הקרן‪ ,‬שנקראה "רונית" )על שם בתו של פישמן(‪ ,‬עסקה בהרצת מניות חופשיות )הכוונות למניות‬ ‫שאינן בנקאיות(‪ ,‬באופן שהסתבר מאוחר יותר כלא חוקי‪" .‬רונית" רשמה תשואת גבוהות של יותר‬ ‫מ‪ 60%-‬בחודש‪ ,‬שהיו מפתיעות במיוחד על רקע המלחמה שהחלה בלבנון‪ .‬זה היה הרקע למאבק‬ ‫שהתפתח בין הקבוצות הבנקאיות לבין קבוצות אחרות שעסקו בהרצת מניות‪ ,‬וביניהן קבוצת ריגר‪-‬‬ ‫פישמן‪ .‬ב‪ 13-‬בינואר ‪ 1983‬התפוצצה הבועה והחלה מפולת בבורסה‪ ,‬אשר פגעה בעיקר במניות‬ ‫החופשיות והביאה להפסדים כוללים של כ‪ 4-‬מיליארד דולר‪ ,‬שהיוו אז כ‪ 40%-‬מסך מחיר הנכסים‬ ‫בבורסה‪ .‬בפרשה זו ספגו הקיבוצים הפסדים של כמה עשרות מיליוני דולרים ממניות שהיו בידיהם‬ ‫ואיבדו מערכן‪ ,‬אם כי בתק"ם נטען כי ריגר ופישמן פיצו אותם על מלוא ההפסד‪ 88.‬לאחר משבר‬ ‫ינואר ‪ 1983‬נפסקה פעילות התק"ם בתחום המניות החופשיות‪ ,‬למעט מכירה הדרגתית של מניות‬ ‫שנמצאו כבר בידי גופי התק"ם‪.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪ 86‬ראיון עם שלמה לשם; טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.117‬‬ ‫‪ 87‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪.321‬‬ ‫‪ 88‬שמשון ביכלר ויהונתן ניצן‪ ,‬מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום‪ ,‬עמ' ‪ ;292-295‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;117-118‬אריה אבנרי‪ ,‬המהמרים‪ ,‬עמ' ‪.237 ,11-26‬‬ ‫‪ 89‬החלטות מרכז התק"ם ‪ ,1986‬אצל אברהם ברום‪ ,‬תמיד שנוי במחלוקת‪ ,‬עמ' ‪ ;150‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪,‬‬ ‫עמ' ‪.42‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הויסות והמשבר במניות הבנקים )אוקטובר ‪(1983‬‬ ‫ויסות המניות הבנקים היתה שיטה שפעלה משנת ‪ 1977‬עד ‪ .1983‬במסגרתה הבנקים )בעיקר חמשת‬ ‫הגדולים( קנו את מניותיהם שלהם‪-‬עצמם‪ ,‬במטרה להעלות את שעריהן באופן מלאכותי‪ ,‬תוך הפרת‬ ‫תקנות וחוקים שונים‪ .‬הבנקים ביצעו פעולות נוספות שנועדו לאותה מטרה‪ :‬יועצי השקעות מטעם‬ ‫הבנק המליצו בפני לקוחותיו לרכוש את מניותיו; הבנקים נתנו הלוואות ללקוחותיהם כדי שיוכלו‬ ‫לרכוש את המניות; ואף התנו מתן הלוואות ברכישת מניות הבנק‪" .‬ניפוח" מלאכותי זה של ערך‬ ‫מניות הבנקים הפך אותן להשקעה מושכת במיוחד‪ ,‬כיוון שהן היו הנכס היחיד כמעט שערכו עלה‬ ‫לפחות במקביל לקצב האינפלציה‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫אחד הראשונים להנהיג את שיטת הויסות היה יוסי ריגר‪ ,‬אז סמנכ"ל בנק הפועלים של חברת‬ ‫העובדים‪ ,‬הבנק אשר חלק גדול מהפעילות הכלכלית של הקיבוצים נעשה דרכו‪ .‬בנק הפועלים החל‬ ‫להתנות אשראי ללקוחותיו‪ ,‬וביניהם לקיבוצים‪ ,‬ברכישת מניותיו‪ 91:‬שליש מהאשראי נועד לרכישת‬ ‫מניות הבנק‪ ,‬שליש לשימוש הקיבוץ ושליש להפקדה בקופת גמל בבנק‪ .‬הפקדה זו הניבה בתקופת‬ ‫האינפלציה הגואה של ראשית שנות ה‪ 80-‬תשואות גדולות‪ 92.‬בשנת ‪ 1979‬המציא אליעזר פישמן‬ ‫שיכלול של שיטת ויסות המניות‪ .‬הוא הציע לבנק מזרחי לתת קיבוצים אשראי‪ ,‬בתנאי שיקנו את‬ ‫מניות הבנק ככיסוי להלוואה עצמה‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫בשנים הבאות ויסות מניות הבנקים התרחב והשתכלל‪ ,‬במידה רבה הודות למדיניות הממשלה‪,‬‬ ‫שגרסה הפחתת התערבות‪ ,‬ולא עשתה דבר נגד הויסות‪ .‬שר האוצר היחיד שניסה לעצור את הויסות‬ ‫היה יורם ארידור‪ .‬שלוש פעמים ניסו ארידור ואנשיו באוצר לעצור את הויסות‪ :‬בספטמבר ‪1981‬‬ ‫)בהובלת ראש אגף תקציבים‪ ,‬יעקב גדיש מקבוצת יבנה(‪ ,‬בינואר ‪ 1982‬ובמרץ ‪ .1983‬שלושת‬ ‫הניסיונות נכשלו‪ ,‬בעיקר הודות ללחצם של הבנקים‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫לאחר מפולת המניות החופשיות בינואר‬ ‫‪ ,1983‬פנו הקיבוצים‪ ,‬כמו רבים אחרים‪ ,‬להשקעה חלופית במניות הבנקאיות‪ ,‬שנחשבו בטוחות‬ ‫יותר‪ 95.‬אך ב‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1983‬בעקבות הקמפיין נגד ארידור‪ ,‬קרסו גם מניות הבנקים ועמם‬ ‫הבורסה כולה‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪ 90‬אליעזר לוין‪ ,‬הבנקאיות‪ ,‬עמ' ‪.1-14‬‬ ‫‪ 91‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬ ‫‪ 92‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.73‬‬ ‫‪ 93‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪.321‬‬ ‫‪ 94‬אליעזר לוין‪ ,‬הבנקאיות‪ ,‬עמ' ‪.150-163 ,2-3‬‬ ‫‪ 95‬אריה אבנרי‪ ,‬המהמרים‪ ,‬עמ' ‪.237-239‬‬ ‫‪ 96‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪ ;182-188‬אריה אבנרי‪ ,‬הקשר הליברלי‪ ,‬עמ' ‪ ;328‬אליעזר לוין‪,‬‬ ‫הבנקאיות‪ ,‬עמ' ‪.179-186‬‬ ‫‪30‬‬ ‫משבר מניות הבנקים השפיע על הקיבוצים בכמה אופנים‪ .‬באופן ישיר הקיבוצים הפסידו‬ ‫מאחזקותיהם במניות הבנקים ובנכסים אחרים שערכם צנח‪ 97.‬באופן עקיף יותר‪ ,‬המשבר שבנק‬ ‫הפועלים התמודד עמו כרסם ביכולתו להפנות מקורות למימון המטרות הכלכליות‪ ,‬החברתיות‬ ‫והלאומיות של משק העובדים‪ .‬שיקולי הרווח של הבנק גדלו על חשבון שיקוליו החברתיים‬ ‫והלאומיים ביחסיו עם תאגידי משק העובדים‪ ,‬ובתוכם הקיבוצים‪ 98.‬מגבלות הפיקוח שהוטלו על כל‬ ‫הבנקים על‪-‬ידי בנק ישראל‪ ,‬בעקבות הסדר מניות הבנקים‪ ,‬חייבו אותם לצמצם את האשראי בכלל‪,‬‬ ‫ובתוך כך לקיבוצים‪ 99.‬תפנית נוספת במדיניות הבנקים היתה שהלוואות שזמן פירעונן הגיע לא‬ ‫חודשו עוד‪ .‬בתמיכת האוצר ובנק ישראל גבו הבנקים ריבית בשיעור גבוה מאוד על חריגות‪ 100.‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬החלו מרווחי הבנקים ומחירי השירותים הבנקאיים לעלות‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בעליית מחירי‬ ‫ההלוואות השקליות צמודות המדד‪ .‬גביית עמלות מראש‪ ,‬העמדת הלוואות צמודות לפני פרסום‬ ‫המדד והדרישה לפירעונן לאחר פרסומו‪ ,‬תרמו אף הם באופן ניכר לתיסוף חובות הקיבוצים מ‪1984-‬‬ ‫עד יוני ‪.1985‬‬ ‫‪101‬‬ ‫לאחר אוקטובר ‪ 1983‬הפסיקו הקיבוצים את השקעתם במניות בנקאיות‪,‬‬ ‫‪102‬‬ ‫אך בדצמבר ‪1983‬‬ ‫ובראשית ‪ 1984‬עוד ספגו הפסדים נוספים מהשקעותיהם אצל שני אנשי עסקים שנפלו‪ :‬שמואל דכנר‬ ‫ויורם גיל‪ .‬השני ביניהם אף נחשד בפלילים ונמלט מהארץ כשהוא משאיר אחריו חובות כבדים‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫ג‪ .‬השוק האפור‬ ‫פרשת פ‪.‬י‪.‬ט‬ ‫ראשית המעורבות של הקיבוצים בשוק האפור )שוק הכספים החוץ‪-‬בנקאי( החלה עם חברת פ‪.‬י‪.‬ט‪,‬‬ ‫חברת ברוקרים שהוקמה על‪-‬ידי יורי סלנט וחגי בליך בעת הגאות בבורסה בראשית שנות ה‪,80-‬‬ ‫והקבה"א נמנה על לקוחותיה‪ .‬במשבר המניות של ינואר ‪ 1983‬ספגו השניים הפסדים כבדים‪ ,‬ולוו‬ ‫‪ 97‬אמרי רון‪ ,‬משבר הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬ ‫‪ 98‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪.211‬‬ ‫‪ 99‬פנחס זוסמן‪ ,‬יואב כסלו‪ ,‬צבי לרמן‪' ,‬אשראי למושבים ‪ -‬הנסיון ולקחו'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,(1989) 141 ,‬עמ' ‪;120-121‬‬ ‫פנחס זוסמן‪ ,‬יואב כסלו‪ ,‬צבי לרמן‪ ,‬יורם קרול‪ ,‬וגדי רוזנטל‪' ,‬משבר האשראי בחקלאות השיתופית – גורמים‬ ‫ופתרונות'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,(1990) 143 ,‬עמ' ‪ ;415-416 ,408‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.81-82‬‬ ‫‪ 100‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ 101‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬ ‫‪ 102‬החלטות מרכז התק"ם ‪ ,1986‬אצל אברהם ברום‪ ,‬תמיד שנוי במחלוקת‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬ ‫‪ 103‬הארץ‪ ;9.12.88 ,‬אריה אבנרי‪ ,‬המהמרים‪ ,‬עמ' ‪.60 ,37-40‬‬ ‫‪31‬‬ ‫כסף מגורמים שונים‪ ,‬ביניהם משקי הנגב‪ ,‬הגליל העליון‪ ,‬עמק בית שאן והקבה"א‪ .‬בכך נעשו‬ ‫הקיבוצים מלווים בשוק האפור‪ ,‬במטרה להבטיח תשואה לכספיהם‪ .‬הבטוחה כנגד ההלוואות היו‬ ‫מניות‪ .‬בלא ידיעת הארגונים הקיבוציים מכרו בליך וסלנט את המניות‪ .‬הדבר התברר רק לאחר‬ ‫שהשניים ברחו מהארץ‪ ,‬בפברואר ‪ ,1986‬ובית המשפט הקפיא את נכסיהם‪ .‬מתוך כ‪ 16-‬מיליון דולר‬ ‫הפסדים‪ ,‬שנגרמו ללקוחותיה ובעלי חובה של פ‪.‬י‪.‬ט‪ ,‬קיבוצי הקבה"א ספגו כ‪ 7-‬מיליון והתק"ם כשני‬ ‫מיליון ורבע‪.‬‬ ‫‪104‬‬ ‫פרשת דוד בלאס‬ ‫עוד בטרם נודעה ההסתבכות בפרשת פ‪.‬י‪.‬ט‪ ,‬הסתבכו הקיבוצים בהפסדים גדולים בהרבה בשוק‬ ‫האפור בפרשת דוד בלאס‪ .‬בדצמבר ‪ ,1982‬כחלק מפעילותם הפיננסית‪ ,‬הוקמה על‪-‬ידי התק"ם‪,‬‬ ‫הקבה"א והארגונים האזוריים‪ ,‬חברה משותפת בשם א‪.‬ש‪.‬ת כספים‪ ,‬כדי שתשמש מסלקה לכספים‬ ‫שהצטברו בתנועה הקיבוצית ובקיבוצים השונים‪ .‬א‪.‬ש‪.‬ת קלטה עודפי נזילות מהקיבוצים‪ ,‬ובמטרה‬ ‫לשמור על ערכם השקיעה אותם בשוק האפור‪ ,‬שהציע תשואות גבוהות‪.‬‬ ‫‪105‬‬ ‫אחרי משבר מניות‬ ‫הבנקים‪ ,‬נסתם אפיק השקעה פיננסית מרכזי‪ ,‬בעוד שהאינפלציה המשיכה לעלות‪ .‬א‪.‬ש‪.‬ת כספים‬ ‫חברה לאיש העסקים דוד בלאס‪ ,‬דמות מרכזית בשוק האפור‪ ,‬והשקיעה אצלו‪ ,‬בתחילה סכומים‬ ‫קטנים‪ ,‬ובמצטבר כ‪ 100-‬מיליון דולר‪ .‬פעילות זו הוסתרה מהפורומים הציבוריים בתנועה‬ ‫הקיבוצית‪ .‬בלאס‪ ,‬שהיה מקורב לגורמים פוליטיים שונים‪ ,‬בין היתר במפלגת העבודה‪ ,‬עשה רושם‬ ‫אמין‪ .‬הוא גם הציע תשואות גבוהות מאוד‪ ,‬שפיתו את אנשי הכספים בתנועות‪ .‬בדיעבד הסתבר‬ ‫שבלאס כנראה שיחד את לאזי ענבל‪ ,‬מראשי א‪.‬ש‪.‬ת‪ ,‬אשר נמלט לארה"ב‪ .‬שאר המעורבים מאנשי‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬נשבו בתמימות בקסמיו של בלאס‪ ,‬שהציג עצמו כאיש קש של בנק דיסקונט‪.‬‬ ‫בלאס סייע לקיבוצים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לרכוש מניות של "הבנק לספנות"‪ .‬בלאס גם סייע כספית למפלגת‬ ‫העבודה‪ ,‬ועל פי השמועה תרם להקמת ממשלת האחדות ב‪ 1984-‬בכך שמימן למפלגת העבודה הסכם‬ ‫עם מפלגתו של עזר וייצמן‪ ,‬שהביא אותה לתיקו עם הליכוד‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫מסוף ‪ 1984‬ועד יוני ‪ 1985‬התרחשו מספר אירועים שהחלו להחשיד את בלאס בעיני אנשי הקיבוצים‪.‬‬ ‫זמן מה אחרי הבחירות‪ ,‬שהתקיימו ביולי ‪ ,1984‬החליטו הקיבוצים לפרוש בהדרגה מהשוק האפור‬ ‫‪ 104‬אריה אבנרי‪ ,‬המהמרים‪ ,‬עמ' ‪ ;205-219‬על המשמר‪ ;20.3.86 ,18.3.86 ,‬הדף הירוק‪.4.86 ,‬‬ ‫‪ 105‬פסק דין ע"פ ‪ :399/88‬דוד בלאס וחברת איזבל השקעות בע"מ נגד מדינת ישראל‪ ;4.11.90 ,5.10.89 ,‬דניאל רוזוליו‪,‬‬ ‫השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬ ‫‪ 106‬ראיון עם שלמה לשם; הדף הירוק‪ ;14.6.1988 ,‬אריה אבנרי‪ ,‬המהמרים‪ ,‬עמ' ‪ ;237-257‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה‬ ‫הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ,187‬הע' ‪ ;318‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.145‬‬ ‫‪32‬‬ ‫וביקשו מבלאס לפדות את כספיהם‪ ,‬אך בלאס לא היה מסוגל למלא את דרישתם‪ ,‬כיוון שהשתמש‬ ‫בכספים‪ .‬כשביקשו הקיבוצים לפדות ‪ 29‬מיליון דולר שבלאס הפקיד עבורם כבטוחות בבנק דיסקונט‬ ‫הסתבר כי בלאס משך כבר את הכסף‪.‬‬ ‫‪107‬‬ ‫בסמוך לאותו זמן פגשו כמה מאנשי הכספים של‬ ‫הקיבוצים את מנהל בנק דיסקונט בחתונה‪ .‬כשעניין אותם הלז בעבודה עם הבנק שלו‪ ,‬הוא הופתע‬ ‫לשמוע כי הם עובדים עמו כבר דרך איש הקש שלו כביכול‪ ,‬דוד בלאס‪ 108.‬כך הסתבר שבלאס הונה‬ ‫את הקיבוצים גם בזאת‪ .‬במקביל חשף נחום פז מעין חרוד‪ ,‬הממונה על ביטוחי התק"ם‪ ,‬את השוחד‬ ‫שקיבל ענבל מבלאס‪ .‬בתחילה נמנעה מזכירות התק"ם מלהגיש נגד בלאס תלונה במשטרה‪ ,‬מחשש‬ ‫שכך יהיה יותר קשה להציל את הכספים שברשותו‪ .‬המזכירות פנתה לחקירה פנימית של המשפטן‪,‬‬ ‫ח"כ מטעם העבודה פרופ' דוד ליבאי‪ ,‬שהמליץ להגיש תלונה‪ .‬רק משהתחלפו מזכירי התק"ם‬ ‫פרלמוטר וזמיר‪ ,‬במחצית ‪ ,1985‬באהרון ידלין וישעיהו פרי‪ ,‬החליט ידלין להגיש תלונה במשטרה‪.‬‬ ‫ידלין נימק את התפנית ברצון לעשות "חשבון נפש תנועתי"‪ .‬ביוני ‪ 1985‬נסגרו המעגלים השונים‬ ‫סביב דוד בלאס‪ .‬במקביל להגשת התלונה מטעם התק"ם‪ ,‬גילתה הרשות לניירות ערך כי בבנק‬ ‫לספנות עבר בלאס על חוק האוסר על אחזקת יותר מ‪ 10%-‬ממניותיו של בנק ללא אישור בנק‬ ‫ישראל‪ .‬בלאס נעצר לחקירה ותנהל נגדו משפט מסועף‪ 109.‬בעקבות המשפט החזיר בלאס כמחצית מ‪-‬‬ ‫‪ 100‬מיליון הדולר שהוא חב לקיבוצים‪.‬‬ ‫‪110‬‬ ‫ועדת סנטה יוספטל‪ ,‬שהוקמה בתק"ם לבדיקת ההסתבכות בשוק האפור‪ ,‬הגישה דין וחשבון‬ ‫למזכירות התק"ם כבר ב‪ 16-‬במאי ‪ .1985‬בעקבות מסקנות הועדה החליט מרכז התק"ם ב‪ 1986-‬כי‬ ‫עודפי נזילות לא יופקדו עוד בשוק האפור‪ ,‬אלא במערכת התנועתית או הבנקאית‪ ,‬אפילו במחיר‬ ‫הקטנת התשואה‪ .‬מטרת ההחלטה היתה למנוע הסתבכויות פיננסיות‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫סכום ההפסד הכולל‬ ‫מפעילות פיננסית בשנים ‪ 1983-1985‬נאמד בכ‪ 400-‬עד ‪ 420‬מיליון דולר‪ ,‬שהם בין ‪ 422‬ל‪ 443-‬מיליון‬ ‫‪ ₪‬לפי שער יוני ‪.1985‬‬ ‫‪112‬‬ ‫להסתבכויות הפיננסיות של הקיבוצים נודעה אמנם משמעות סמלית‪,‬‬ ‫ערכית ומוראלית מובהקת‪ ,‬אך לפי רן חכים‪ ,‬שחקר את מאזני הקיבוצים‪ ,‬למעשה הן לא באו לביטוי‬ ‫בולט במאזניהם‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪ 107‬אריה אבנרי‪ ,‬המהמרים‪ ,‬עמ' ‪.248‬‬ ‫‪ 108‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 109‬אריה אבנרי‪ ,‬המהמרים‪ ,‬עמ' ‪.250-251 ,244‬‬ ‫‪ 110‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 111‬החלטות מרכז התק"ם ב‪ ,1986-‬אצל ברום‪ ,‬תמיד שנוי במחלוקת‪ ,‬עמ' ‪ ;150-151‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;42‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.76-77‬‬ ‫‪ 112‬הסדרי חובות הקיבוצית‪ ,‬הכנסת – מרכז מחקר ומידע‪ ;25.12.2000 ,‬שער הדולר לקוח מהאתר של עופר קנטור‬ ‫‪.http://www.kantor.co.il‬‬ ‫‪ 113‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬ ‫‪33‬‬ ‫ד‪ .‬שיא הסטגפלציה – תקופת כהן‪-‬אורגד )אוקטובר ‪-1983‬ספטמבר ‪(1984‬‬ ‫להסתבכויות הפיננסיות היה חלק מסוים בתפיחת חובות הקיבוצים‪ ,‬אך אין בהן כדי להסביר את‬ ‫עליית סך החוב ביחס להכנסות מ‪ 60-70%-‬קודם לכן‪ ,‬ל‪ 96%-‬במאזן ‪ 1983‬ול‪ 126%-‬במאזן ‪.1984‬‬ ‫‪114‬‬ ‫מה שהגדיל יחס זה היה בעיקר השינוי במדיניות הכלכלית‪ ,‬שבוצע על‪-‬ידי יגאל כהן‪-‬אורגד‪ ,‬שר‬ ‫האוצר שנתמנה במקום ארידור‪ .‬כהן‪-‬אורגד שיחזר במידה רבה את קווי המדיניות של הורוביץ‪ .‬הוא‬ ‫ביצע קיצוצים תקציב המדינה אחת לכמה חודשים‪ ,‬ייקר את מוצרי הייסוד בכ‪ 50%-‬והקפיא‬ ‫התקשרויות ממשלתיות‪ .‬בתחום המוניטרי בתקופת כהן‪-‬אורגד שערי הריבית עלו מ‪ 7%-‬עד ‪10%‬‬ ‫לחודש‪ ,‬ל‪ 15%-‬עד ‪ 24%‬לחודש והואצו הפיחותים‪ .‬התוצאה היתה שמיולי ‪ 1984‬האינפלציה איבדה‬ ‫שליטה והאמירה לשיעור של כ‪ 450%-‬לשנה‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫בשנים ‪ 1982‬ו‪ 1983-‬היתה הריבית לבנקים על חוב לזמן קצר נמוכה מן העלייה במדד המחירים‬ ‫לצרכן‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫בין ‪ 1983‬ל‪ ,1984-‬בעקבות משבר הבנקים ועם מינוי של כהן‪-‬אורגד‪ ,‬שיעור הריבית‬ ‫הממוצע קפץ פי ‪ 4.7‬בכלל הסקטור העסקי‪ .‬ב‪ 1984-‬הגיע הריבית הממוצעת על כל סוגי האשראי ל‪-‬‬ ‫‪ 29%‬ריאליים‪ ,‬לעומת ‪ 6%‬שנה לפניה‪.‬‬ ‫‪117‬‬ ‫הריבית הריאלית על האשראי החופשי הגיע ל‪67%-‬‬ ‫בשנה‪ 118.‬כמו כן‪ ,‬החל מסוף ‪ 1983‬עלתה מאד הרבית על אשראי במט"ח לזמן קצר‪.‬‬ ‫‪119‬‬ ‫בניתוחים מאוחרים‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬שנת ‪ 1984‬נחשבת לשנה הראשונה של המשבר הכלכלי בקיבוצים‪.‬‬ ‫מחקרים שונים‪ ,‬ביניהם גם כאלו המדגישים את הגורמים הפנימיים למשבר החובות בקיבוצים‪,‬‬ ‫מראים כי שנה זו‪ ,‬לראשונה מזה שנים רבות‪ ,‬נגמרה ברווח שלילי‪ ,‬הפסד של כמה עשרות מיליוני‬ ‫שקלים בקיבוצי שתי התנועות הגדולות‪ .‬סיבה מרכזית למשבר היתה עלות האשראי הגבוהה החל‬ ‫מ‪ .1984-‬אפשר שזו אחת הסיבות למימוש נכסים פיננסיים על ידי הקיבוצים בשנה זו‪ ,‬מה שהביא‬ ‫לירידה בהונם העצמי‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1984‬הוציאה מחלקת הכלכלה של הקבה"א מסמך "הערכות‬ ‫כלכלית לקראת תשמ"ה"‪ ,‬בו נכתב‪:‬‬ ‫‪ 114‬רן חכים‪ ,‬מאזני הקיבוצים‪.‬‬ ‫‪ 115‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.121 ,188‬‬ ‫‪ 116‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪.642‬‬ ‫‪ 117‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪.21-22‬‬ ‫‪ 118‬פנחס זוסמן‪ ,‬יואב כסלו‪ ,‬צבי לרמן‪' ,‬אשראי למושבים ‪ -‬הנסיון ולקחו'‪ ,‬רבעון לכלכלה ‪ ,(1989) 141 ,‬עמ' ‪.121‬‬ ‫‪ 119‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪.647‬‬ ‫‪120‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪ ;8‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪ ;642-643‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪:‬‬ ‫מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;134-135‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;143‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול‬ ‫עתידו‪ ,‬עמ' ‪.21-22‬‬ ‫‪34‬‬ ‫המיתון יהיה עמוק יותר‪ ...‬הקטנת הסובסידיות וייקור מוצרי צריכה ואמצעי ייצור‪,‬‬ ‫הגברת מחנק האשראי והעלאת מחיר הכסף‪ ,‬צמצום הוצאות הממשלה והקטנת‬ ‫תקציבי פיתוח‪ .‬כיצרנים לשוק המקומי אנו נפגעים וניפגע עוד יותר מירידת‬ ‫הביקושים ומשחיקת המחירים על ידי האינפלציה הדוהרת‪ .‬הרווחיות של ענפינו‬ ‫החקלאים והתעשייה המייצרת לשוק המקומי ייפגעו בצורה ניכרת‪ .‬מחירי‬ ‫האשראי הגבוהים יגדילו בהרבה את הוצאות המימון שלנו במיוחד ומאחר בשנים‬ ‫האחרונות הגדלנו את חובנו בשיעור ניכר‪ .‬המקורות העצמיים להשקעות והחזר חוב‬ ‫יצטמצמו מאוד ועובדה זו ביחד עם מחנק האשראי הצפוי יכבידו מאוד על המצב‬ ‫הכספי של הקיבוצים‪ ...‬שנת תשמ"ד העבירה אותנו מאינפלציה של ‪150%‬‬ ‫לאינפלציה של ‪ 500%‬ויותר‪ .‬במשך השנה פוחת השקל ריאלית ב‪15%-20%-‬‬ ‫ולעובדה זו השפעה על חובותינו‪ ,‬הנקובים רובם במטבע חוץ‪ ...‬העלויות של הכסף‬ ‫בשוק הכספים מאוד גבוהות‪ ...‬במחירי ההון של היום כמעט אין השקעה כדאית‬ ‫באף תחום‪ .‬קיבוצים רבים נקלעו לקשיים כספיים בגלל הקטנת הרווחיות של‬ ‫הענפים השונים‪ ,‬ובשל מדיניות השקעות לא מבוקרת דיה‪.‬‬ ‫‪121‬‬ ‫הסיפא של הדברים מזכירה אמנם גורם פנימי‪ ,‬שהאיץ אולי את היווצרות החוב‪ .‬אך מרוח הדברים‬ ‫עולה כי כבר בספטמבר ‪ 1984‬הבחינו בקיבוצים בהתפתחות של משבר כלכלי כתוצאה ממדיניות‬ ‫הממשלה‪ .‬מדיניותו של כהן‪-‬אורגד דמתה לזו של הורוביץ‪ ,‬אך הפעם לא באה על רקע של עוצמה‬ ‫כלכלית‪ ,‬אלא בעקבות מספר שנים של הצטמצמות מקורות אשראי והסתבכויות פיננסיות‪ .‬הפעם‪,‬‬ ‫הקיצוץ בסובסידיות ובאשראי לפיתוח‪ ,‬עם העלאה דרסטית של הריבית ועל רקע היפר‪-‬אינפלציה‬ ‫גבוהה בהרבה‪ ,‬היו ראשיתו של משבר חובות חמור בקיבוצים‪.‬‬ ‫‪ 121‬הערכות כלכלית לקראת תשמ"ה‪ ,‬הקיבוץ הארצי – החלקה לכלכלה ומשק‪ ,‬ספטמבר ‪.1984‬‬ ‫‪35‬‬ ‫פרק ‪ :3‬המהפכה והמשבר )‪(1985-1987‬‬ ‫א‪ .‬ממשלת האחדות ועסקות החבילה‬ ‫במחצית השנייה של ‪ 1984‬היה ברור כי המצב הכלכלי במדינה הוא מצב חירום‪ ,‬בעיקר בשל‬ ‫האינפלציה‪ ,‬שהגיעה לשיעור שנתי של ‪ .450%‬ביולי נערכו בחירות לכנסת‪ ,‬ובספטמבר הורכבה‬ ‫ממשלת אחדות‪ ,‬לראשונה במדינת ישראל‪ .‬ראש הממשלה הראשון ברוטציה היה שמעון פרס‬ ‫ממפלגת העבודה‪ .‬בראש משרד האוצר הועמד יצחק מודעי מהליכוד‪ .‬במטרה לעצור את ההיפר‪-‬‬ ‫אינפלציה‪ ,‬נקטה ממשלה זו במדיניות מוניטריסטית קיצונית‪ ,‬שכללה הקפאת מחירים‪ ,‬קיצוצי‬ ‫תקציב והעלאת ריבית‪ .‬המטרה היתה עצירת האינפלציה תוך ביצוע שינוי עמוק במבנה המשק‪,‬‬ ‫בכיוון ניאו‪-‬ליברלי‪ .‬השותפות בין מפלגות השמאל והימין היתה חיונית לגיוס מוסדות הסתדרות‬ ‫העובדים מחד‪ ,‬שבה היה למפלגת העבודה רוב‪ ,‬והשכבות החלשות של העובדים מן השטח‪ ,‬מן‬ ‫השכונות והמפעלים מאידך‪ ,‬שנטו לליכוד – לתמיכה בתכנית שלמעשה פגעה קשות בשני הגורמים‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫בנובמבר ‪ 1984‬נחתמה עסקת חבילה א' בין הממשלה‪ ,‬ההסתדרות והמעסיקים‪ ,‬לתקופה של שלושה‬ ‫חודשים‪ ,‬שכללה‪ :‬פיחות של כ‪ ,30%-‬קפיצת מחירים של כ‪ 20%-‬ולאחריה הקפאת מחירים כללית‬ ‫)כולל מוצרים מסובסדים( והטלת פיקוח עליהם‪ ,‬העלאת תקציב הסובסידיות‪ ,‬הקפאת מיסים‪,‬‬ ‫עיקור שליש מתוספת היוקר‪ ,‬הקפאת שער החליפין‪ ,‬הקפאת התקציב והתקשרויות הממשלה‪ ,‬שער‬ ‫ריבית גבוה שאינו כפוף להקפאות )שהגיע ל‪ 177%-‬ריאלית ברביע האחרון של ‪ .(1984‬הנימוק‬ ‫המרכזי להקפצת הריבית היה כי הגידול באשראי הוא הסיבה לאינפלציה‪ .‬כתוצאה מהתכנית‬ ‫האינפלציה ירדה אמנם מסביבות ‪ 20%‬לחודש ל‪ 3%-4%-‬לחודש‪ ,‬אך האשראי הוסיף לגדול‪ ,‬למרות‬ ‫הריבית הגבוהה‪ .‬בתנאי ריבית כאלו פועל "חוק ריבית הנשך" – דווקא בשל גובהה הרב של הריבית‪,‬‬ ‫יש צורך בעוד ועוד אשראי למחזור החובות התופחים‪.‬‬ ‫‪123‬‬ ‫מתוצאות עסקת החבילה א' ניתן ללמוד שהאינפלציה נעצרה אף שהאשראי המשיך להתרחב‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬היקף האשראי לא היה הגורם לאינפלציה‪ .‬וגם הריבית גבוהה לא בהכרח עוצרת את הגידול‬ ‫בהיקף האשראי‪ .‬העסקה הצליחה לבלום את האינפלציה ללא קיצוצים גדולים בתקציב‪ ,‬וגם מאזן‬ ‫‪ 122‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.236‬‬ ‫‪ 123‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1985‬עמ' ‪ ;277 ,271 ,257‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.275‬‬ ‫‪36‬‬ ‫התשלומים השתפר‪ .‬הסתבר כי עצירת האינפלציה היא החלטה פוליטית‪ .‬יעד א' של התכנית –‬ ‫בלימת האינפלציה הושג מבלי לקדם כמעט את יעד ב' – שינוי מבנה המשק‪ ,‬וגם לא נותרה‬ ‫אינפלציה שתצדיק צעדים נוספים בכיוון זה‪ .‬כלומר‪ ,‬מבחינת מתכנניה – שר האוצר יצחק מודעי‬ ‫מהליכוד וראש הממשלה שמעון פרס מהעבודה‪ ,‬התכנית "הצליחה יתר על המידה"‪ .‬זהו הסבר‬ ‫אפשרי להודעתו של מודעי על העלאת מכסי ייבוא על מכוניות‪ ,‬שהעלתה את מדד ינואר ‪ 1985‬לכ‪-‬‬ ‫‪ ,5%‬מה שהיווה הצדקה לעסקת חבילה נוספת‪.‬‬ ‫‪124‬‬ ‫בפברואר ‪ 1985‬בוצעה מדיניות "תפר" לעסקת חבילה ב' – זינוק מחירים‪ .‬תכנית זו היתה שונה‬ ‫מעסקה א'‪ .‬במקום הקפאת המחירים באה עליית מחירים קבועה של ‪ 5%‬בחודש‪ .‬באפריל ‪1985‬‬ ‫בוצע שוב "תפר"‪ ,‬לעסקת חבילה ג' – שוב זינוק מחירים‪ .‬עסקה ג' כללה הפסקת הפיקוח לטובת‬ ‫"התאמת מחירים" כל חודשיים‪ ,‬הקפאת התקשרויות ואשראי ממשלתי לשלושה חודשים‪ ,‬העלאת‬ ‫מסים עקיפים והעלאת מחירים בדיור הציבורי‪ .‬התוצאה של עסקאות ב' וג' היתה חזרת האינפלציה‬ ‫לשיעורים של ‪ 14%-20%‬בחודש‪ .‬מאזן התשלומים הורע‪ .‬כך למעשה בוטלו ההישגים היחסיים של‬ ‫עסקה א'‪ ,‬והוכנה הקרקע ל"תכנית החירום"‪ 125.‬בנוסף‪ ,‬בתקופת עסקות החבילה ב' ו‪-‬ג' חל צמצום‬ ‫ניכר בסובסידיות‪.‬‬ ‫‪126‬‬ ‫ב‪ .‬התכנית לייצוב המשק )יולי ‪(1985‬‬ ‫על רקע המשך האינפלציה הגבוהה בעקבות עסקות החבילה‪ ,‬יזמה ממשלת האחדות תכנית מרחיקת‬ ‫לכת הרבה יותר‪ ,‬שנקראה "תכנית‪-‬חירום לייצוב המשק" ונכנסה לתוקף ב‪ 1-‬ביולי ‪ .1985‬הפעם‪,‬‬ ‫לצד עצירה פוליטית של האינפלציה‪ ,‬נכללו בתכנית צעדים קיצוניים ל"שינוי מבנה המשק"‪ .‬ההיבט‬ ‫הפיסקלי של תכנית הייצוב כלל קיצוצים דרסטיים‪ :‬קיצוץ התקציב ב‪ 460-‬מיליון דולר‪ ,‬קיצוץ ‪75‬‬ ‫מיליון דולר בביטוח הלאומי‪ ,‬קיצוץ בסובסידיות ב‪ 490-‬מיליון דולר וייקור מוצרי היסוד ב‪ 30%-‬עד‬ ‫‪ ,100%‬ייקור הדלק‪ ,‬קיצוץ תמיכות בסחר חוץ ו"חוק אי ההדפסה" )שאסר על מימון גירעון ממשלתי‬ ‫על‪-‬ידי הלוואות מבנק ישראל(‪ .‬ההיבט המוניטרי של התכנית כלל פיחות של ‪ 19%‬ולאחריו הקפאת‬ ‫שער החליפין‪ .‬הושארה הריבית הנומינלית גבוהה‪ ,‬צעד שמשמעותו – בצד הקפאת המחירים –‬ ‫הקפצת הריבית הריאלית‪ .‬זאת במטרה להקפיא לגמרי את הגידול באשראי‪ ,‬אף על פי שאותה‬ ‫המדיניות עצמה לא הביאה לתוצאה זו בעסקת חבילה א'‪ .‬בנוסף‪ ,‬מוסחרו אגרות‪-‬החוב‬ ‫‪ 124‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.221-233‬‬ ‫‪ 125‬שם‪.‬‬ ‫‪ 126‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1985‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪37‬‬ ‫הממשלתיות‪ ,‬בוטל האשראי המוכוון המקומי וצומצם בקרן למימון הייצוא‪ .‬בוטלה התמיכה‬ ‫הממשלתית בייצוא על‪-‬ידי ביטוח שער והוחלפה בתמיכה קבועה בייצוא בשיעור ‪ 11%‬לדולר ערך‬ ‫מוסף‪ .‬זאת בעוד שהגדרת הערך המוסף עודכנה באופן שמשמעותו ירידה בתמיכות והקפאת‬ ‫ההשקעות לפי החוק למימון השקעות‪ .‬התוצאות של התכנית היו‪ :‬הורדת האינפלציה לשיעור שנתי‬ ‫של ‪ ,16%-20%‬שחיקת שכר ריאלית של כ‪ ,10%-‬הורדת הצריכה הציבורית ורמת ההשקעות ב‪15%-‬‬ ‫וריבית ריאלית בגובה של כ‪ .170%-‬הריבית הגבוהה הוכרזה כ"הכרח אבסולוטי" לייצוב המחירים‪,‬‬ ‫בהיותה מכשיר מוניטרי להקטנת האשראי כביכול‪ ,‬תוך התעלמות מתפקידה כעלות ייצור‪,‬‬ ‫שמרקיעה שחקים‪ 127 .‬דו"ח בנק ישראל לשנת ‪ 1985‬מעיד כי‬ ‫בפועל‪ ,‬התמקדה המדיניות בריביות גבוהות מאוד שמימדיהן חרגו ככל הנראה מן‬ ‫הנדרש‪ ...‬שינוי בהתחלקות ההכנסות בסקטור העסקי‪ ,‬במיוחד בהכנסות הסקטור‬ ‫הפיננסי על חשבון אלה של הסקטור הפרטי האחר‪ ...‬במיוחד חריפות השלכות‬ ‫אלה כאשר שוררת במשק עלות ריאלית גבוהה תקופה ארוכה )מתחילת ‪,(1984‬‬ ‫ובכך מערערת את מצבן של פירמות‪ .‬על רקע הקשיים שאליהם נקלעו פירמות‬ ‫במשק בעקבות ריסון הביקושים‪ ,‬החריפה הריבית את מצבן‪ .‬נציין עוד שהשנה‬ ‫התרבו הפירמות שהגיעו לפירוק‪ ...‬המרווח הפיננסי בישראל גבוה פי כמה מאשר‬ ‫במשקים מערביים )בישראל – ‪ 4-6%‬בחודש‪ ,‬לעומת שיעור דומה שנתי במשקים‬ ‫אחרים(‪ .‬המרווח הזה התרחב מאוד במחצית השניה של ‪ ,1985‬למרות מאמצי בנק‬ ‫ישראל‪ ...‬הורדה מהירה יותר של הריבית היתה אפשרית‪.‬‬ ‫‪128‬‬ ‫אפילו בבנק ישראל‪ ,‬שהיה שותף בעיצוב התכנית‪ ,‬מעידים כי הריבית היתה גבוהה מדי ביחס ליעד‬ ‫של עצירת האינפלציה‪ .‬משמעותה של ריבית זו היתה שינוי מבנה המשק לטובת המגזר הפיננסי‪ .‬על‬ ‫הקפיצה בעלויות האשראי החופשי נוספו הקיצוצים באשראי המכוון‪ ,‬שהגבירו את התלות באשראי‬ ‫החופשי היקר‪ .‬על פי דו"ח מבקר המדינה‪ ,‬האשראי למימון השקעות שניתן עד ‪ 1985‬היה בשיעור של‬ ‫כ‪ 40%-‬מערך ההשקעות‪ ,‬שאושרו בידי משרד החקלאות או בידי מרכז ההשקעות‪ ,‬הפועל ליד משרד‬ ‫התעשייה והמסחר‪ .‬נוסף על כך קיבלו יזמים מענק בשיעור של ‪ 20%‬עד ‪ 30%‬מערך השקעתם‪.‬‬ ‫ב‪ 1985-‬הופסק מתן הלוואות פיתוח מוכוונות‪ ,‬ובד בבד הוגדל המענק הניתן ליזמים‪ ,‬הגדלה שהייתה‬ ‫‪ 127‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1985‬עמ' ‪ ;11-14‬ניסן לוויתן וחיים ברקאי )עורכים(‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬כרך א'‪ ,‬עמ' ‪;26‬‬ ‫דניאל ממן וזאב רוזנהק‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;91 ,71‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪ ;244-280‬יצחק מודעי‪,‬‬ ‫מחיקת אפסים‪ ,‬עמ' ‪ ;207 ,171 ,137‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪.99‬‬ ‫‪ 128‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1985‬עמ' ‪.257-273‬‬ ‫‪38‬‬ ‫אמורה לבוא במקום ההטבה‪ ,‬שניתנה בעבר בצורת רבית בשיעור נמוך מריבית השוק‪ .‬בפועל‬ ‫התברר שתוספת המענק לא כיסתה את תוספת הרבית‪ ,‬שיזמים שילמו בשוק החופשי‪ ,‬והשינוי‬ ‫הפחית את זמינות האשראי‪ ,‬שהועמד לרשות היזמים לרבות הקיבוצים‪ .‬סבסוד ההון למימון‬ ‫השקעות בתעשייה‪ ,‬אשר בשנים ‪ 1975-1979‬היה כ‪ 31%-‬מסך כל ההשקעה הגולמית‪ ,‬קטן ל‪20%-‬‬ ‫בשנים ‪ 1980-1984‬ול‪ 16%-‬מערך ההשקעה הגולמית בשנים ‪.1985-1988‬‬ ‫הסובסידיה הריאלית ליצרן ב‪ 21%-‬בין ‪.1984-1986‬‬ ‫‪129‬‬ ‫גם בחקלאות‪ ,‬ירדה‬ ‫‪130‬‬ ‫מרכיב נוסף בתכנית הכלכלית‪ ,‬שהשפיע על המגזר היצרני כולו היה הקפאת שער החליפין‪ .‬הכלכלן‬ ‫פרופ' צבי זוסמן‪ ,‬שהיה המשנה לנגיד בנק‪ ,‬הסביר כי שער החליפין הקבוע‪ ,‬כעוגן מוניטרי‪ ,‬מפנה את‬ ‫הלחץ אל ענפים המייצרים מוצרי ייצוא ותחליפי ייבוא‪ ,‬אך לא אל ענפים שמייצרים מוצרים שאינם‬ ‫סחירים במסחר הבינלאומי – ענפי השירותים‪ .‬האינפלציה‪ ,‬שאמנם ירדה משמעותית‪ ,‬לא הורדה‬ ‫עדיין אל השיעורים במדינות שאיתם מקיימת ישראל את עיקר הסחר‪ .‬בתנאים אלו‪ ,‬משמעותה של‬ ‫הקפאת השער היתה תיסוף ריאלי‪ ,‬שהוחמר על‪-‬ידי הפיקוח על המחירים‪ ,‬שכנראה היה פחות‬ ‫אפקטיבי לגבי שירותים מאשר לגבי מוצרי תעשייה‪ .‬לטענתו‪" ,‬התעשייה שילמה את עיקר מחיר‬ ‫הייצוב שהצליח‪ ".‬התוצאה היתה שורה ארוכה של מפעלים על סף פשיטת רגל‪ ,‬או בקשיים כספיים‬ ‫חמורים‪ .‬מ‪ 1985-‬החלה לרדת התמורה להון בתעשייה‪ ,‬וב‪ 1986-1988-‬נעשתה שלילית‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫"היכולת של הממשלה לסבסד פעילויות יצרניות מועדפות ולסייע לפירמות שנקלעו לקשיים שלא‬ ‫באשמתן הצטמצמה במידה ניכרת בעקבות המדיניות התקציבית המרסנת‪ ,‬שהופעלה מאז יולי‬ ‫‪ ".1985‬התמיכה הממשלתית בייצור המקומי ירדה מ‪ 10.2%-‬מהתל"ג ב‪ 1980-1984-‬ל‪ 4.5%-‬ב‪-‬‬ ‫‪ 131.1986-1987‬מסקנתו של זוסמן לגבי חלקו של שער החליפין בתכנית הייצוב היתה כי‬ ‫גם תכנית ייצוב מתוחכמת ביותר אין בכוחה למנוע הוצאות התאמה כבדות במעבר‬ ‫מאינפלציה ליציבות ]ה"הוצאות" פירושן מיתון – ת‪.‬נ‪ .[.‬יתר על כן‪ ,‬נראה‬ ‫שהעובדה שרק שער החליפין הנומינלי נשאר בשליטה מוחלטת של קובעי‬ ‫המדיניות‪ ,‬הביאה לפגיעה קשה‪ ,‬ואלי גם מיותרת‪ ,‬בתשתיות היצרניות של‬ ‫המשק‪.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪ 129‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪.639‬‬ ‫‪ 130‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1991‬עמ' ‪.98-100‬‬ ‫‪ 131‬צבי זוסמן‪' ,‬מחיר ההצלחה )ב('‪ ,‬עסקים‪.18.10.88 ,‬‬ ‫‪ 132‬צבי זוסמן‪' ,‬מחיר ההצלחה )א('‪ ,‬עסקים‪.11.10.88 ,‬‬ ‫‪39‬‬ ‫אף שגבי חלק מהמפעלים ניתן להצביע על ניהול כושל כגורם חשוב בהתדרדרות‬ ‫העסקית‪ ,‬המגוון הרב של המפעלים שנקלעו לקשיים מצביע על גורמים משקיים‬ ‫בסיסיים יותר‪ .‬נתון פחות דרמטי‪ ,‬אך חמור פי כמה‪ ,‬הוא הירידה ברווחיות‬ ‫התעשייה כולה בשלוש השנים האחרונות ]‪.[1985-1988‬‬ ‫‪133‬‬ ‫בשנתה הראשונה של "התכנית לייצוב המשק" נסגר מפעל אתא‪ ,‬ונסגרו או הצטמצמו תעשיות‬ ‫עתירות ידע כגון‪ :‬אלסינט‪ ,‬אלישרא ועוד‪ .‬אחריהם נפגעו גם התעשייה האווירית‪ ,‬מספנות ישראל‬ ‫ורוב התעשיות הביטחוניות‪ :‬סולתם‪ ,‬רפאל‪ ,‬מנועי בית שמש‪ ,‬רום כרמל‪ ,‬אורדן‪ ,‬תדירן‪ ,‬אליאנס‪,‬‬ ‫ועוד אלפי מפעלים קטנים ובינוניים‪ .‬תנועות המושבים והקיבוצים נקלעו למשבר חמור‪ 134.‬התוצר‬ ‫העסקי ירד ב‪ 16%-‬בין מחציתה הראשונה של ‪ 1985‬לשנייה‪ ,‬ולא צמח בחזרה ב‪ .1986-‬הרווחים ירדו‬ ‫כמעט פי ‪ 7‬והוסיפו לרדת ב‪ .1986-‬זאת בעוד שהוצאות המימון עלו כמעט פי ‪ 8‬במחצית השנייה של‬ ‫‪ ,1985‬ואף כי ירדו ב‪ ,1986-‬הן נותרו על רמה גבוהה פי ‪ 4.5‬ביחס לראשית ‪.1985‬‬ ‫‪135‬‬ ‫תכנית הייצוב היתה נקודת שיא במהפכה כלכלית‪ ,‬שעד אז בוצעה על‪-‬ידי ממשלות הליכוד באופן‬ ‫חלקי והדרגתי‪ ,‬תוך התקדמויות ונסיגות‪ .‬הפעם איפשרה הקואליציה הרחבה בראשות שמעון פרס‬ ‫ביצוע שינוי כולל‪ ,‬עמוק וקוהרנטי בכלכלה הישראלית‪ ,‬שפגע קשות במגזר היצרני כולו‪ .‬מכאן שאין‬ ‫להסביר את המשבר‪ ,‬שהתחולל במגזר היצרני הישראלי כולו‪ ,‬באופן התנהלותו של סקטור יצרני‬ ‫מסוים‪ ,‬למשל זה הקיבוצי‪ ,‬אלא במרכיביה של מדיניות הממשלה‪ ,‬שהועצמו מאוד בתכנית הייצוב‬ ‫של ‪ :1985‬עליית הריבית הריאלית‪ ,‬הקיצוץ בסיוע לייצור והפגיעה בייצוא על‪-‬ידי הקפאת שער‬ ‫החליפין‪ .‬משמעותם של צעדים אלו היתה הרת אסון במיוחד עבור הכלכלה הקיבוצית‪ ,‬שהיתה‬ ‫מוטת ייצור במיוחד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש משבר חובות!‬ ‫כאמור הקיבוצים עברו מרווח להפסד כולל כבר ב‪ ,1984-‬על רקע המדיניות המוניטריסטית של כהן‪-‬‬ ‫אורגד‪ ,‬אך בשל ההיפר‪-‬אינפלציה שהשתוללה בשנה זו התקשו לעקוב אחר מצבם הכלכלי‪ .‬רק לאחר‬ ‫שנבלמה האינפלציה התגלתה עוצמת המשבר‪ .‬בזאת לא היתה המערכת הקיבוצית יוצאת דופן‪.‬‬ ‫‪ 133‬צבי זוסמן‪' ,‬מחיר ההצלחה )ב('‪ ,‬עסקים‪.18.10.88 ,‬‬ ‫‪ 134‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬עמ' ‪.271‬‬ ‫‪135‬יוסף יורן‪' ,‬משק במשבר מבני'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,(1987) 131 ,‬עמ' ‪.852‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אווירת המשבר בקיבוצים החלה בסתיו ‪ .1985‬בעקבות עצירת האינפלציה‪ ,‬התברר שלמרבית‬ ‫הקיבוצים חובות גדולים מאוד לבנקים‪ ,‬אשר בשל תכנית הייצוב גדלו בריבית דריבית מדי חודש‪,‬‬ ‫בלי ציפייה מבוססת שיוכלו להיפרע בזמן הקרוב‪ .‬גם הכלים הפיננסיים של התנועות ושל המפעלים‬ ‫האזוריים‪ ,‬שבעבר העניקו סיוע לקיבוצים במצוקה‪ ,‬היו במצב דומה‪.‬‬ ‫‪136‬‬ ‫בחודשים ספטמבר‪-‬‬ ‫אוקטובר ‪ ,1985‬בכנסי גזברים‪ ,‬הועברו המסרים הבאים‪ :‬יש צורך לפעול לחידוש הצמיחה‪ ,‬יש צורך‬ ‫בריסון משמעותי בהשקעות יצרניות וצרכניות‪ ,‬יש להוריד את רמת החיים ב‪ 5%-7%-‬כדי להגדיל‬ ‫את העודף המשקי‪.‬‬ ‫‪137‬‬ ‫אך הבעיה לא היתה בשיעורי צמיחה נמוכים של מערכת הייצור הקיבוצית‪ ,‬אלא בתנאיה של מערכת‬ ‫המימון‪ .‬אדרבה‪ ,‬במגזר החקלאי במדינה‪ ,‬שהקיבוצים היוו חלק משמעותי בתוכו‪ ,‬גדלה ההכנסה מ‪-‬‬ ‫‪ 1985‬ל‪ 1986-‬גדלה ההכנסה מחקלאות ב‪ ,11%-‬בעוד שהוצאות הריבית גדלו ב‪ 138.34%-‬ב‪ 1986-‬גם‬ ‫קוצצו מכסות המים לחקלאים‪ 139.‬בתעשייה הקיבוצית‪ ,‬לאחר תקופה של דריכה במקום בין השנים‬ ‫‪ ,1979-1985‬התחילה צמיחה מואצת‪ ,‬ובשנים ‪ 1987-1988‬נרשמה עלייה ריאלית גבוהה בעודף‬ ‫המשקי מן התעשייה‪ .‬חלק גדול מהייצור הופנה לייצוא וההכנסות מייצוא הוכפלו בשנים אלו‪ ,‬אך‬ ‫הקפאת שער החליפין שחקה את רווחיות הייצוא‪ .‬התוספת המשמעותית בערך המוסף של התעשייה‬ ‫לא כיסתה את הוצאות המימון והפחת‪.‬‬ ‫‪140‬‬ ‫עד ‪ 1985‬התפוקה במשק הקיבוצי היתה גדולה מסך‬ ‫ההלוואות‪ .‬מ‪ 1985-‬עלה סך ההלוואות על התפוקה והפער ביניהם המשיך לגדול גם בשנים הבאות‪.‬‬ ‫ההון העצמי‪ ,‬שנצבר בעשרות שנים‪ ,‬נשחק לגמרי עד ‪ ,1988‬כתוצאה משחיקה ברווחיות‪ ,‬שהסיבות‬ ‫העיקריות לה הן הוצאות המימון הגבוהות‪ .‬את מקום ההון העצמי מילא בתחילה המימון לטווח‬ ‫ארוך ולאחר מכן לטווח קצר‪.‬‬ ‫‪141‬‬ ‫בחודשים הראשונים לאחר הפעלת תכנית הייצוב היתה עלייה ריאלית של הריבית על האשראי לזמן‬ ‫קצר‪ ,‬שהגיעה לשיעורים גבוהים מאוד )כ‪ 170%-‬במחצית השנייה של ‪ .(1985‬אמנם ב‪ 1986-‬ירדה‬ ‫הריבית הריאלית‪ ,‬אך עדיין נותרה גבוהה יחסית‪ .‬עליית הריבית הגדילה את נטל ההתחייבויות של‬ ‫כל החברות והמפעלים‪ ,‬שנאלצו למחזר חובות קיימים באמצעות אשראי לזמן קצר בשיעורי ריבית‬ ‫‪ 136‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;137 ,133‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;75-76‬הנרי‬ ‫ניר‪ ,‬רק שביל כבשו רגלי‪ :‬תולדות התנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ;548‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪.42‬‬ ‫‪ 137‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.140‬‬ ‫‪ 138‬דברי שר החקלאות אריק נחמקין ב'דבר'‪ ,1987 ,‬אצל דודי נתן ושרון לשם )עורכים(‪ ,‬המשבר הכלכלי בתנועה‬ ‫הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬ ‫‪ 139‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1991‬עמ' ‪.75-79‬‬ ‫‪ 140‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪ ;35‬חיים בונג'ק ואליהו בורוכוב‪ ,‬התעשייה הקיבוצית ‪ ,1972-1982‬עמ'‬ ‫‪.22‬‬ ‫‪ 141‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪ ;644‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;143‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪:‬‬ ‫מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ – 139‬ראו נספח ד'‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ריאלית גבוהים‪ ,‬ובתוכם המפעלים הקיבוציים‪ 142.‬הקפאת המחירים של המוצרים המוגמרים – תוך‬ ‫עליית הוצאות הייצור – שחקה כליל את רווחיות הפעילות המשקית‪ .‬מפעלים רבים סיכמו את שנת‬ ‫‪ 1985‬בהפסד גדול‪ .‬קיבוצים רבים נאלצו לקחת הלוואות חדשות ולהגדיל את החוב‪ ,‬שכן היו בעצומן‬ ‫של השקעות בשיכון וייצור אשר היה קשה מאוד לעצור את השלמתן‪ .‬הקיבוצים נאלצו למחזר‬ ‫חובות בשיעורי ריבית גבוהים מאוד – יותר מ‪ 10%-‬ריבית ריאלית לחודש‪ ,‬במשך החודשים‬ ‫הראשונים של התכנית‪ ,‬וכ‪ 35%-‬שנתי ב‪.1986-1987-‬‬ ‫‪143‬‬ ‫בסך‪-‬הכל מחיר ההון הריאלי ששילמו הקיבוצים‪ ,‬אשר בין ‪ 1982‬ל‪ 1988-‬עלה מ‪ 5%-‬לשנה ל‪12%-‬‬ ‫לשנה בממוצע‪ ,‬הגיע בשנת תשמ"ה )ספטמבר ‪-1984‬ספטמבר ‪ (1985‬ל‪ .20%-‬משלהי שנות ה‪ 70-‬ועד‬ ‫‪ 1982‬היה עיקר המימון במטבע חוץ‪ .‬החל משנת ‪ 1983‬הפך עיקר המימון להלוואות צמודות מדד‪,‬‬ ‫שניתנו לקיבוצים שעה שרמת האינפלציה היתה גבוהה במיוחד‪ .‬מאחר שהלוואות אלו היו צמודות‬ ‫ל"מדד הידוע" )מדד המחירים האחרון שפורסם( ולא ל"מדד בגין" )המדד הבא שיפורסם(‪ ,‬הרי‬ ‫שירידת קצב האינפלציה בתקופה שלאחר קבלתן גורמת לתיסוף ריאלי של ההלוואות והגדלה ניכרת‬ ‫בהוצאות המימון בגינן‪ .‬יוצא איפוא שבשנת תשמ"ה עלות המימון של הלוואות צמודות מדד היתה‬ ‫למעלה מ‪ 30%-‬לשנה‪.‬‬ ‫‪144‬‬ ‫בתגובה לגילוי משבר החוב‪ ,‬ההשקעות הצרכניות ירדו בצורה מתונה ב‪-‬‬ ‫‪ ,1985‬ולאחר מכן ירדו בצורה תלולה‪ .‬התנהגות דומה היתה גם בהשקעות היצרניות‪.‬‬ ‫‪145‬‬ ‫לסיכום‪,‬‬ ‫"התכנית לייצוב המשק" היתה בגדר מכת הלם כלכלית עבור המשק הקיבוצי‪ ,‬שהפכה חוב מתפתח‬ ‫למשבר חובות שנראה כחסר מוצא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הרפורמה בשוק ההון )אפריל ‪(1987‬‬ ‫מחליפו של מודעי במשרד האוצר‪ ,‬משה ניסים )אוקטובר ‪-1986‬דצמבר ‪ ,(1988‬המשיך את קו‬ ‫המדיניות המוניטריסטי של קודמו‪ .‬ב‪ 1987-‬נערכה רפורמה במיסוי שהורידה את מס ההכנסה‬ ‫השולי מ‪ 60%-‬ל‪ .48%-‬משמעותה היתה הפחתת ‪ 900‬מיליון ‪ ₪‬הכנסות ממיסים‪ .‬הריבית‪ ,‬שבמהלך‬ ‫‪ 142‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬ ‫‪ 143‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬ ‫‪ 144‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪ ,13 ,1‬נספח ‪.3‬‬ ‫‪ 145‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪.174 ,‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ 1986‬ירדה לשיעור הריאלי – הגבוה עדיין – של ‪ ,31%‬עלתה שוב ב‪ ,1987-‬ל‪.39%-‬‬ ‫‪146‬‬ ‫הסובסידיה‬ ‫הממשלתית ליצרן בחקלאות ירדה בשנים ‪) 1987-1990‬שרי האוצר‪ :‬ניסים ופרס( ב‪ 20%-‬נוספים‬ ‫והגיע לשפל של ‪ 24%‬בלבד מהתוצר החקלאי‪.‬‬ ‫‪147‬‬ ‫באפריל ‪ 1987‬נחנכה רפורמה בשוק ההון‪ ,‬שעיקרה היה מתן חופש מלא לחברות להנפיק אגרות חוב‪,‬‬ ‫תוך ביטול הצורך באישור שר האוצר‪ .‬במקביל לליברליזציה הזאת‪ ,‬הוגבל דווקא היקף הנפקת‬ ‫אגרות החוב שהותר לבנקים המסחריים לסך של ‪ 250‬מיליון ‪ ₪‬לכלל הבנקים‪ .‬הנימוק לצעד זה היה‬ ‫"לצמצם את כוחם המונופוליסטי בשוק‪".‬‬ ‫‪148‬‬ ‫הגבלת מכסות גיוס ההון שבידי הבנקים – משמעותה‬ ‫למעשה הגבלת מכסות האשראי שלהם‪ .‬כתוצאה מכך הוגבלו מכסות האשראי לקיבוצים‪ .‬הבנקים‬ ‫הודיעו על סירובם להגדיל את מסגרת האשראי הכוללת לקיבוצי התק"ם‪ ,‬ונוצר מחנק נזילות קשה‪.‬‬ ‫בעוד שכתוצאה מהרפורמה חברות פרטיות יכלו להתחיל ולהנפיק אגרות‪-‬חוב באופן חופשי‪,‬‬ ‫הקיבוצים בתור אגודות שיתופיות נותרו מוגבלים מבחינה זו‪ .‬הנפקת אג"ח על‪-‬ידי קיבוץ בודד לא‬ ‫היתה אפשרית‪ .‬כך נותרו הקיבוצים קירחים מכאן ומכאן‪ ,‬הן מצד האשראי הבנקאי והן מצד‬ ‫האשראי החוץ‪-‬בנקאי )אג"ח(‪ .‬מצב זה אילץ את המערכות התנועתיות לגייס הון בעצמן באמצעות‬ ‫הנפקת אג"ח לציבור‪ .‬צעד זה דרש אף הוא התגברות על קשיים משפטיים והיעדר פתרונות‬ ‫תחיקתיים‪ ,‬אך התאפשר לבסוף‪ .‬ביוני ובנובמבר ‪ 1987‬הנפיקה התק"ם אג"ח בסכום כולל של ‪68‬‬ ‫מיליון ‪ 149.₪‬הקיבוץ הארצי הנפיק אג"ח בגובה ‪ 100‬מיליון ‪ ₪‬במהלך ‪ .1987-1988‬אך כבר בראשית‬ ‫‪ 1988‬התברר כי הרפורמה לא הופעלה כמתוכנן‪ .‬לא ניתן היה לבצע הנפקות נוספות‪ ,‬וגם הכסף‬ ‫שגויס כבר היה יקר )כ‪ 10%-‬ריבית(‪ .‬לכן הופסקה פעילות זו‪.‬‬ ‫‪150‬‬ ‫הרפורמה בשוק ההון‪ ,‬שבמסגרת "ליברליזציה" של שוק ההון החוץ‪-‬בנקאי הגבילה למעשה את‬ ‫זמינות האשראי הבנקאי‪ ,‬החמירה את מחנק האשראי בקיבוצים‪ .‬ייתכן ורפורמה זו היתה אחד‬ ‫הגורמים שדחפו את התנועות הקיבוציות לעבר הפתרון של הסדר חובות‪.‬‬ ‫‪ 146‬שמשון ביכלר ויהונתן ניצן‪ ,‬מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום‪ ,‬עמ' ‪ ;301‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;285‬יצחק גרינברג‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬ ‫‪ 147‬בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪ ,1991‬עמ' ‪.98-100‬‬ ‫‪ 148‬אבי בן בסט‪ ,‬הרפורמה בשוק ההון‪ :‬יעדים ותוצאות ראשוניות‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪ 149‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪ ;41-42‬אמיר גלבוע ודן גבעולי‪ ,‬חוות דעת בעניין הסיבות למשבר הקיבוצים‬ ‫והגורמים לגידול בחוב הקיבוצים לבנקים‪ ,‬עמ' ‪ .37‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪.160-161 ,‬‬ ‫‪ 150‬תכנית להבראה כלכלית‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ,1989 ,‬עמ' ‪.3‬‬ ‫‪43‬‬ ‫ה‪ .‬התפתחות החוב – סיכום ביניים‬ ‫התהליכים המתוארים לעיל הביאו את חובות הקיבוצים לתפוח פי ‪ 4‬בין ‪ 1982‬ל‪ .1988-‬ב‪1982-‬‬ ‫הותירה הפעילות הכלכלית של כל קיבוצי שתי התנועות רווח כולל של ‪ 345‬מיליון ‪) ₪‬במונחי ‪(1994‬‬ ‫וכל חובות הקיבוצים הסתכמו בפחות מ‪ 2-‬מיליארד ‪ .₪‬ואילו בשנים ‪ 1984-1988‬הפסידו הקיבוצים‬ ‫וארגוניהם בממוצע ‪ 470‬מיליון ‪ ₪‬מדי שנה‪.‬‬ ‫‪151‬‬ ‫בשנים ‪ 1982‬ו‪ 1983-‬היתה הרבית לבנקים על חוב‬ ‫לזמן קצר נמוכה מן העלייה במדד המחירים לצרכן‪ ,‬וגם השקעות פיננסיות שמרניות הביאו תשואה‪,‬‬ ‫שתרמה להפחתת השיעור הממוצע של הריבית נטו על החוב‪ .‬אך משנת ‪ 1984‬ואילך חלה עלייה‬ ‫בשיעורי ריבית החובה‪ ,‬והיא הייתה גבוהה בהרבה מריבית הזכות‪ .‬אפשר שזו אחת הסיבות למימוש‬ ‫נכסים פיננסיים על ידי הקיבוצים‪ .‬השנים ‪ 1984‬ו‪ 1985-‬הן הבולטות ביותר מבחינת הגידול בחוב‪,‬‬ ‫בריבית האפקטיבית ובהוצאות המימון של הקיבוצים‪ ,‬כאשר ‪ – 1985‬שנת הייצוב – היא הבולטת‬ ‫מביניהן‪ .‬הוצאות המימון‪ ,‬אשר בין ‪ 1976‬ל‪ 1983-‬נעו בין ‪ 10%‬ל‪ 15%-‬מההכנסות‪ ,‬גדלו ל‪ 22.3%-‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1984‬ול‪ 28.8%-‬ב‪ .1985-‬בגלל הגידול ביחס חוב‪/‬תפוקה והגידול בשיעורי הרבית הרי שבשנים ‪1982-‬‬ ‫‪ 1984‬הוציאו הקיבוצים ‪ 10%‬מן העודף המשקי לתשלום הוצאות מימון‪ ,‬ואילו ב‪ 1985-‬הם הוציאו‬ ‫לצורך זה יותר מ‪ 50%-‬מן העודף המשקי‪ ,‬ובשנים ‪ 1986-1988‬יועדו ‪ 33%‬מן העודף המשקי לתשלום‬ ‫הוצאות מימון‪ .‬בסך‪-‬הכל היוותה תוספת הריבית בשנים ‪ 1984-1988‬כרבע מן החוב הכולל )בתק"ם‬ ‫‪ 750‬מיליון ‪ ₪‬מתוך חוב של כ‪ 3-‬מיליארד(‪ .‬בקבה"א השתוו ב‪ 1988-‬ההוצאות על ריבית להוצאות על‬ ‫צריכה שוטפת‪.‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪ 151‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ;43‬סטנלי מרון‪ ,‬התנועה הקבוצית ‪ :1994‬מידע ומספרים‪ ,‬עמ' ‪ ; 159‬אלי אברהמי )עורך(‪,‬‬ ‫לקסיקון הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.196 ,88‬‬ ‫‪ 152‬תכנית להבראה כלכלית‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ,1989 ,‬עמ' ‪ ;7‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬נספח ‪ ;9‬דו"ח מבקר‬ ‫המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪ ;642-643‬רן חכים‪ ,‬מאזני הקיבוצים; וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪ ;32‬דניאל‬ ‫רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.143‬‬ ‫‪44‬‬ ‫פרק ‪ :4‬המאבק על ההסדר )‪(1986-1989‬‬ ‫א‪" .‬הסדרי הביניים"‬ ‫ביוני ‪ 1986‬פנו מנהיגי התק"ם והקבה"א למשרד האוצר בבקשה לסיוע‪ .‬האוצר דרש נתונים‬ ‫מפורטים לגבי כל קיבוץ המבקש עזרה‪ .‬בתוך הקבה"א נתגלעה מחלוקת בין תומכי הסדר חובות עם‬ ‫הממשלה והבנקים לבין שולליו‪ .‬שוללי ההסדר היו בעד עצמאות פוליטית של מפ"ם‪ ,‬הינתקות‬ ‫מהמערך והצטרפות למערך חדש עם מר"צ‪ .‬לכן חששו לסכן את כוחה הריכוזי של מזכירות‬ ‫הקבה"א‪ ,‬שהיתה גורם מרכזי בהנהגת מפ"ם‪ .‬בשלב זה הכריעו השוללים את הכף‪ .‬הקבה"א לא‬ ‫הסכים לפרוש את הנתונים בפני האוצר‪ ,‬פרש מהמשא‪-‬ומתן‪ ,‬ונאחז‪ ,‬במידה רבה יותר מאשר‬ ‫התק"ם‪ ,‬באפשרות שנפתחה להנפקת אג"ח‪ ,‬החל מיוני ‪ .1987‬הקבה"א המשיך את הקו‪ ,‬בו החל‬ ‫מראשית שנות ה‪ ,80-‬של הקמת כלים פיננסיים עצמאיים בארץ ובחו"ל‪ ,‬ואילו התק"ם פנה החל מ‪-‬‬ ‫‪ 1986‬לכיוון של הסדרים‪.‬‬ ‫‪153‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1986‬חזרו אנשי התק"ם לאוצר עם הנתונים‪ ,‬והתמנתה "וועדת רביד" לבדיקת המצב‪.‬‬ ‫התברר כי ‪ 19‬קיבוצים נמצאים על סף פשיטת רגל‪ ,‬ו‪ 36-‬במצב קשה‪ .‬המשא ומתן התארך‪ ,‬ורק ב‪-‬‬ ‫‪ 31.8.1987‬נחתם הסכם הסיוע‪ ,‬אך גם ביצועו התמהמה‪ .‬בעקבות הסחבת‪ ,‬והתמשכות המצוקה‬ ‫בקיבוצים שנכללו בהסכם‪ ,‬הקימו תנועות ההתיישבות )כולל המושבים( מטה מאבק משותף עם‬ ‫ההסתדרות‪ ,‬במטרה ליצור לחץ לציבורי לביצוע הסכמי הסיוע לקיבוצים ולמושבים‪ .‬באוקטובר‬ ‫‪ 1987‬הקים המטה למשך שבוע אוהל מחאה מול משרד ראש הממשלה‪ ,‬והציג את תביעותיו‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפסקת הסחבת בביצוע ההסדרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערבות מדינה לפריסת חובות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הורדת שער הריבית במשק‪.‬‬ ‫‪ .4‬הקצאת ‪ 100‬מיליון ‪ ₪‬ממשרד החקלאות לחידוש האשראי המרוכז‪.‬‬ ‫‪154‬‬ ‫מאמץ המחאה נשא פרי‪ .‬במהלך שנת ‪ 1988‬קיבלו ‪ 55‬הקיבוצים פריסת חובות משמעותית מן‬ ‫הבנקים בתמיכת משרד האוצר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנקים דווקא קיבלו את רעיון חידוש האשראי המרוכז‪ ,‬אך‬ ‫‪ 153‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪ ;25-26‬תכנית להבראה כלכלית‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ,1989 ,‬עמ' ‪;3‬‬ ‫השבוע‪ ; 3.1987 ,‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;174-175‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪,‬‬ ‫עמ' ‪.150-151‬‬ ‫‪ 154‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ ‪.152-159‬‬ ‫‪45‬‬ ‫הפעם ללא שותפות הממשלה‪ .‬ב‪ 31.3.1988-‬נחתם הסכם בין התק"ם והקבה"א לבנק לאומי ובנק‬ ‫הפועלים‪ ,‬שנקרא אה"ל )"אשראי הולם להתיישבות"(‪ .‬במסגרת אה"ל‪ ,‬בדומה לאשראי המרוכז‪,‬‬ ‫הוצמד ניהול האשראי של כל קיבוץ ישירות לבנק מסוים‪ .‬אלא שבמשך הזמן הזה‪ ,‬המשיכו חובות‬ ‫הקיבוצים הללו והאחרים לגדול‪ ,‬בשל הריבית הגבוהה‪ ,‬עד שבאוקטובר ‪ 1988‬הפסיקו הבנקים‬ ‫למחזר את חובות הקיבוצים‪ .‬הבנקים נקטו צעד זה לאחר שהבינו‪ ,‬ככל הנראה במחצית השנייה של‬ ‫‪ ,1988‬שחובות הקיבוצים גדלו כל כך עד שבכל הסדר שיעשה לא יהיה מנוס ממחיקת חובות‪ .‬לאחר‬ ‫שכמה מן הבנקים הקטנים כבר נקטו‪ ,‬במהלך שנת ‪ ,1988‬פעולות לצמצום חשיפתם לנזקים‬ ‫אפשריים כתוצאה מהחוב הקיבוצי‪ ,‬אי מיחזור החובות בידי הבנקים הגדולים‪ ,‬העמיד‬ ‫את‬ ‫הקיבוצים בפני משבר חמור‪ ,‬אשר היה יכול לסכן את תפקודם המשקי הכולל‪ .‬על מצב זה הסכם‬ ‫הסיוע והסכם אה"ל לא נתנו עוד מענה‪ ,‬ולכן לא מומשו במלואם‪ .‬כבר באותו החודש החל משא‪-‬‬ ‫ומתן לקראת הסדר חובות כולל לקיבוצים‪.‬‬ ‫‪155‬‬ ‫ב‪ .‬הסכם הקיבוצים )דצמבר ‪(1989‬‬ ‫משעמדו נציגי התק"ם והקבה"א בפני משבר נזילות חריף הם פנו באוקטובר ‪ 1988‬למשרד האוצר‬ ‫בבקשת סיוע‪ .‬בבקשה צוין כי אי מיחזור חובות הקיבוצים עלול לגרום למשבר אשר ישתק את‬ ‫המשק החקלאי ויגרום לקריסת התנועות הקיבוציות‪ .‬משבר כזה היה עלול לפגוע בבנקים עצמם‬ ‫ובכך לגרום למשבר ברמה הלאומית‪ .‬חובות הקיבוצים נאמדו באוקטובר ‪ 1988‬בכ‪ 5-‬מיליארד ‪.₪‬‬ ‫בדיעבד התברר שהחוב עמד אז כבר על כ‪ 7-‬מיליארד ‪ .₪‬עוד נאמר בבקשה‪ ,‬כי למעשה כבר באותו‬ ‫חודש החלו הליכי המשבר כאשר בנקים לא כיבדו המחאות של קיבוצים‪ ,‬ספקים לא קיבלו‬ ‫תשלומים ובמפעלים מסוימים הופסקה העבודה‪ .‬לבקשת משרד האוצר ונגיד בנק ישראל הסכימו‬ ‫הבנקים להמשיך ולמחזר זמנית את חובות הקיבוצים עד להשגת הסדר בין הקיבוצים‪ ,‬הבנקים‬ ‫ומשרד האוצר‪.‬‬ ‫‪156‬‬ ‫בינואר ‪ 1989‬הגיש צוות כלכלי של התק"ם מסמך שנשא את הכותרת "המשבר הכלכלי בקיבוצי‬ ‫התק"מ‪ ,‬תשמ"ד‪ :1988-‬עקרונות וקווי פעולה לפתרון המשבר"‪ .‬בחוברת נותחו גורמי המשבר‬ ‫‪ 155‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪ ;38‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪ ;636‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ‬ ‫מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪ ;26‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;144-145‬דני רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;160-163‬סטנלי מרון‪ ,‬התנועה הקבוצית ‪ :1994‬מידע ומספרים‪ ,‬עמ' ‪.159-164‬‬ ‫‪ 156‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪.653 ,636‬‬ ‫‪46‬‬ ‫ומאפייניו‪ ,‬הוצג אופן הטיפול במשבר בין ‪ 1986‬ל‪ 1988-‬והוצעו מרכיבי תוכנית לפתרון המשבר‪.‬‬ ‫מסמך זה היווה את הבסיס ל"הסכם הקיבוצים" ובהמשך גם לדו"ח מבקר המדינה מ‪ 1990-‬שעסק‬ ‫בהסכם‪.‬‬ ‫‪157‬‬ ‫בפברואר הגישה המחלקה הכלכלית של הקבה"א מסמך מקביל‪ ,‬מפורט פחות‪ ,‬תחת‬ ‫הכותרת "תכנית להבראה כלכלית‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ."1989 ,‬לפי תזכיר התק"ם עמד החוב הכולל‬ ‫של התנועה‪ ,‬קיבוציה וארגוניה על ‪ 3.6‬מיליארד ‪) ₪‬ערך יוני ‪ .(1988‬מתוכם ‪ 2.6‬מיליארד נוצרו‬ ‫בשנות המשבר ‪ 158.1984-1988‬החוב הכולל בקבה"א עמד על ‪ 3.1‬מיליארד ‪) ₪‬ערך דצמבר ‪.(1988‬‬ ‫‪159‬‬ ‫בסוף פברואר ‪ 1989‬סוכמו עקרונות ההסדר‪ .‬באפריל אישרה ועדת הכספים את העקרונות‪ .‬ביולי‬ ‫הוצגו נתונים מעודכנים ונותר עימות בין הקבה"א לבין התק"ם על גובה המחיקה והפריסה לכל צד‪.‬‬ ‫כדי למנוע סחבת הסכימו שתי התנועות להניח לסוגיה זו כדי לשמור על חזית אחידה מול‬ ‫הבנקים‪.‬‬ ‫‪160‬‬ ‫ב‪ 12.12.1989-‬חתמו שתי התנועות‪ ,‬הבנקים‪ ,‬ומשרד האוצר‪ ,‬בראשות שמעון פרס‪ ,‬על "הסכם‬ ‫הקיבוצים"‪ .‬לפי ההסכם‪ ,‬מתוך חוב כולל של ‪ 6.1‬מיליארד ‪) ₪‬ערך דצמבר ‪ 3.67 ,(1988‬מיליארד ‪₪‬‬ ‫נפרסו על‪-‬ידי הבנקים ל‪ 25-‬שנה‪ 1 ,‬מיליארד נמחקו על‪-‬ידי הבנקים‪ 650 ,‬מיליון נמחקו במענק‬ ‫ממשלתי‪ ,‬והתנועות העמידו ‪ 785‬מיליון לתשלום מיידי‪ .‬לטובת פריסת החובות על‪-‬ידי הבנקים‬ ‫הועמדו פיקדונות ממשלתיים‪.‬‬ ‫‪161‬‬ ‫מעבר להסדר הפיננסי‪ ,‬ההסכם כלל גם תכנית הבראה‪ ,‬שנפרשה‬ ‫על ארבע שנים ‪ ,1989-1992‬והביאה לשינויים מופלגים במערכת הקיבוצית‪ ,‬וביניהם פירוק הערבות‬ ‫ההדדית בין הקיבוצים והחלשת המרכזים התנועתיים‪ 162.‬בעקבות השינויים במבנה התנועה באו גם‬ ‫שינויים פנימיים בקיבוצים עצמם‪ ,‬שנקראו בשם הכולל "הפרטה"‪ ,‬אך אלו חורגים מתחומו של‬ ‫מחקר זה‪.‬‬ ‫למחרת ההסכם נשאר המשק הקיבוצי עם חוב כולל של כ‪ 4.5-‬מיליארד ‪ ,₪‬שרובו נפרס לתקופה של‬ ‫‪ 25‬שנה בריבית ‪ ,4.5%‬באמצעות פיקדונות של המדינה בבנקים‪ 163.‬בפועל ההסדר בוצע רק בחלקו‪,‬‬ ‫לא בוצעו כל המחיקות והחוב שנותר נשא ריבית גבוהה מזו שנקבעה‪ .‬כושר ההחזר שנקבע הוכח‬ ‫‪ 157‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪ ;638‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.162‬‬ ‫‪ 158‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬נספח ‪ ;10‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.148‬‬ ‫‪ 159‬תכנית להבראה כלכלית‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ,1989 ,‬עמ' ‪ ;7‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.149‬‬ ‫‪ 160‬הדף הירוק‪.19.9.1989 ,‬‬ ‫‪ 161‬הסכם הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪ ;26 ,19 ,9‬חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;149-152‬דניאל רוזוליו‪,‬‬ ‫השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.168-170‬‬ ‫‪ 162‬הסכם הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪ ;8-26‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪ ;28‬חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט‬ ‫היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;150-151‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.169‬‬ ‫‪ 163‬שלמה לשם‪' ,‬הבנקים יצאו גדולים'‪ ,‬הקיבוץ‪.3.5.89 ,‬‬ ‫‪47‬‬ ‫כלא ריאלי ולפיכך לא נתאפשרה צמיחה והחוב טפח‪ 164.‬מכיוון שההסכם לא פתר את משבר חובות‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬נדרש הסדר משלים‪ ,‬שנחתם רק ב‪.1996-‬‬ ‫ג‪ .‬בעד ונגד ההסכם‬ ‫הסכם הקיבוצים‪ ,‬על מרכיביו ומאפייניו‪ ,‬עורר מחלוקות בין שלושת הגורמים שהיו מעורבים בו‪:‬‬ ‫התנועות הקיבוציות‪ ,‬הבנקים והממשלה‪ .‬מחלוקות אלו ביטאו למעשה מחלוקות פנימיות בתוך כל‬ ‫אחד משלושת הצדדים‪.‬‬ ‫ערבות המדינה‬ ‫נקודת מחלוקת עיקרית על תוכן ההסכם היתה שאלת ערבות המדינה‪ .‬המתנגדים להסכם )כפי‬ ‫שעוצב( מתוך התנועה הקיבוצית‪ ,‬דרשו כי המדינה תעמיד ערבות לחובות הקיבוצים‪ ,‬שתאפשר‬ ‫לבנקים להוריד את הריבית מתחת לשיעור שנקבע – ‪ – 4.5%‬שנחשב על‪-‬ידם כגבוה מדי‪ 165.‬לדרישה‬ ‫זו היו רגליים‪ ,‬כיוון שנסמכה על תמיכתם של שני ראשי הבנקים הגדולים‪ :‬עמירם סיוון‪ ,‬יו"ר בנק‬ ‫הפועלים ובתקופת רבינוביץ' מנכ"ל האוצר‪ ,‬ומשה זנבר‪ ,‬יו"ר בנק לאומי ובעבר נגיד בנק ישראל‪.‬‬ ‫באחד השלבים המוקדמים של הדיון המשולש בין התנועות‪ ,‬האוצר והבנקים‪ ,‬אמר משה זנבר‪ ,‬את‬ ‫הדברים באים‪:‬‬ ‫הקיבוצים מתביישים לבקש‪ ,‬ומוכנים משום מה ל‪ 4-‬אחוזים ריבית צמודה‬ ‫]הריבית היתה ‪ – 4.5%‬ת‪.‬נ[‪ .‬למה? הם ממלאים בישראל תפקיד גדול מאשר‬ ‫החקלאות בארה"ב‪ .‬הגורם היחיד שיכול לפתור הבעיה היא הממשלה‪ .‬צריך‬ ‫לחשוב במונחים של הוזלה על ‪ 3.1‬מיליארד )של הפריסה(‪ ,‬ואז היקפי המחיקה‬ ‫יהיו קטנים מאוד‪.‬‬ ‫‪166‬‬ ‫עמירם סיוון רמז לכוונה דומה באומרו‪:‬‬ ‫‪ 164‬אלי אברהמי )עורך(‪ ,‬לקסיקון הקיבוץ‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬ ‫‪ 165‬שלמה לשם‪' ,‬מכתב גלוי לגליה מאור'‪ ,‬הקיבוץ‪.29.11.89 ,‬‬ ‫‪ 166‬מצוטט על‪-‬ידי יורם נמרוד‪ ,‬על המשמר‪.18.12.89 ,‬‬ ‫‪48‬‬ ‫החקלאות לא תתקיים על אשראי בנקאי )כלומר‪ ,‬לפי תנאי בנק ישראל(‪ .‬טעויות‬ ‫הקיבוצים הן חלק קטן מסיבות המשבר‪ ...‬את ההתיישבות הממשלה חייבת לקחת‬ ‫על אחריותה‪.‬‬ ‫‪167‬‬ ‫זנבר וסיוון ביקשו‪ ,‬תחת המטרייה של ערבות מדינה‪ ,‬להוזיל את הריבית ולהאריך את הפריסה של‬ ‫החוב‪ 168.‬כשלושה שבועות לפי חתימת ההסכם קראו מתנגדי ההסכם‬ ‫למהפך של ‪ 180‬מעלות‪ ,‬נטישת ההסדר הנוכחי וחזרה לעיקרון של ערבות המדינה‬ ‫]‪ [...‬אשר תהווה מנוף לגיוס הון דרך שוק ההון‪ ,‬כך שרוב החוב יומר לתנאי ריבית‬ ‫ותשלום סבירים לחלוטין‪ [...] .‬הצעה זו נדחתה הן על‪-‬ידי השר פרס והן על‪-‬ידי‬ ‫מנהלי המחלקות הכלכליות בתנועות‪ ,‬בטענה שהוגשה מאוחר מדי ובגלל הקשיים‬ ‫הפוליטיים‪.‬‬ ‫‪169‬‬ ‫"הקשיים הפוליטיים" שהזכירו מנהלי המחלקות הכלכליות היו ככל הנראה התנגדותו נחרצת של‬ ‫משרד האוצר‪ .‬מצד משרד האוצר עמד השר שמעון פרס בראש המתנגדים לערבות מדינה לפריסת‬ ‫החוב בתנאי החזר סבירים‪ .‬כשבועיים לפני החתימה על ההסכם התכנס מרכז התק"ם במטרה‬ ‫לאשרו‪ .‬שמעון פרס הגיע הגיע למרכז‪ ,‬ובדבריו הטיל את מלוא כבוד משקלו לטובת ההסכם ודחה‬ ‫את התביעה לערבות מדינה‪ 170.‬הנימוק הרשמי של השר ועוזריו היה כי תקציב המדינה לא מאפשר‬ ‫הוצאה כזאת‪ .‬אך נימוק זה יסודו בהטעיה‪ ,‬שכן ערבות מדינה לאשראי עסקי לא נחשבת כלל‬ ‫כהוצאה תקציבית‪ ,‬ואינה דורשת הקצאה כזאת‪ 171.‬מה גם שמהצעתו של זנבר עולה כי ערבות מדינה‬ ‫עשויה להקל על החזר החוב ולהקטין את המחיקה‪ ,‬שהיא הוצאה מיידית של הממשלה ושל‬ ‫הבנקים‪ .‬אף הטענה שההצעה "הוגשה מאוחר מדי" אף היא אינה נכונה‪ ,‬לפחות ביחס לאנשי‬ ‫התנועות‪ ,‬שכן עוד באוגוסט העביר להם גיורא ינאי‪ ,‬רכז המחלקה הכלכלית בקבה"א‪ ,‬הצעות מסוג‬ ‫זה‪ 172.‬אדרבה‪ ,‬הסתייגות האוצר מערבות מדינה קיבלה חיזוק דווקא מקרב אנשי הכלכלה בתנועות‬ ‫הקיבוציות‪ ,‬שהובילו את המשא‪-‬ומתן‪ .‬מזכירי התנועות הקיבוציות‪ ,‬שהושפעו בעיקר מגישתו של‬ ‫‪ 167‬שם‪.‬‬ ‫‪ 168‬ראיון עם שלמה לשם; יורם נמרוד‪ ,‬על המשמר‪ ;27.12.89 ,‬יום עיון‪ :‬הסדר הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪.24‬‬ ‫‪ 169‬הקיבוץ‪.22.11.89 ,‬‬ ‫‪ 170‬הקיבוץ‪ ;6.12.89 ,‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 171‬יורם נמרוד‪ ,‬על המשמר‪ ;27.12.89 ,18.12.89 ,‬הקיבוץ‪ .6.12.89 ,‬דניאך רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.157‬‬ ‫‪ 172‬גיורא ינאי בראיון לאריק בשן‪ ,‬ידיעות הקיבוץ‪.11.12.2009 ,‬‬ ‫‪49‬‬ ‫אייבי רון‪ ,‬רכז המחלקה הכלכלית בתק"ם‪ ,‬לא דרשו כלל ערבות מדינה‪ ,‬ולא תמכו בעניין זה‬ ‫בבנקים‪.‬‬ ‫‪173‬‬ ‫הערבות ההדדית בין הקיבוצים‬ ‫עניין נוסף שעמד במחלוקת ביחס להסכם היה גורל הערבות ההדדית הכוללת‪ ,‬שהיתה נהוגה עד אז‬ ‫בין כל הקיבוצים‪ ,‬התנועות והארגונים‪ ,‬וכונתה "סדין"‪ ,‬על שם הגיליון הגדול עליו חתמו כל‬ ‫הגזברים‪ .‬בהסכם נאמר כי‬ ‫התנועות ימנעו ממעורבות פיננסית כלשהי בפעילויות עסקיות של הקיבוצים‪...‬‬ ‫לרבות‪ ...‬בדרך של מתן ערבויות‪.‬‬ ‫‪174‬‬ ‫לסעיף זה‪ ,‬ולסעיפים דומים נוספים‪ ,‬היו כמה משמעויות‪ :‬ראשית‪ ,‬ביטול הערבות ההדדית בין‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬שאפשרה עד אז את השוויון ברמת החיים בין הקיבוצים השונים‪ .‬שנית‪ ,‬הגבלת‬ ‫המקורות ששימשו כערבות לאשראי להשקעות עבור הקיבוצים‪ .‬ובנוסף‪ ,‬נחלשה עמדתן של התנועות‬ ‫ביחס לקיבוצים‪ 175,‬או במילים אחרות‪ :‬הוחלשה התאגדותם של הקיבוצים כתנועות‪.‬‬ ‫הדרישה לבטל את הערבות הפיננסית הבלתי מוגבלת הגיע דווקא מהנושאים ונותנים מצד‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬שסברו שהיא סיבה מרכזית למשבר החובות‪ 176.‬זאת בעוד שהבנקים טענו שמהלך כזה‬ ‫יוצר בעיה של בטחונות‪.‬‬ ‫‪177‬‬ ‫מתנגדי ההסכמי סברו שאחת ממטרותיו היא "פירוק המערכת‬ ‫התנועתית" על מנת שהבנקים יוכלו "להשיג שליטה מלאה בקבוץ הבודד"‪ .‬שלמה לשם מאורים‪,‬‬ ‫ששימש כדובר התק"ם בשנים ‪ 1983-1989‬וב‪ 1989-1991-‬מרכז ועדת משק של התק"ם‪ ,‬מראשי‬ ‫המתנגדים להסכם‪ ,‬הזהיר מבעוד מועד כי סכנה זו גדולה במיוחד לאור הכוונה להפריט בשנה‬ ‫הקרובה את הבנקים ולאפשר אפילו לגורמים חוץ‪-‬ישראליים להשתלט עליהם‪:‬‬ ‫נראה שקיים קשר בין להיטות ראשי משרד האוצר לשינוי הבעלות והשליטה על‬ ‫הבנקים הישראליים‪ ,‬לבין התביעות החדשות שהגישו הבנקים לקיבוצים‪.‬‬ ‫‪178‬‬ ‫סברה אפשרית נוספת היא שבקיבוצים בעלי איתנות פיננסית‪ ,‬שחלק ממובילי ההסדר הגיעו מהם‪,‬‬ ‫נוצר אינטרס להתפרק מהערבות ההדדית‪ ,‬על מנת שלא להתמוטט ביחד עם הקיבוצים החלשים‪.‬‬ ‫‪ 173‬יורם נמרוד‪ ,‬על המשמר‪.27.12.89 ,‬‬ ‫‪ 174‬הסכם הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬ ‫‪ 175‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;171 ,167‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.151‬‬ ‫‪176‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬ ‫‪ 177‬הדף הירוק‪.19.9.89 ,‬‬ ‫‪ 178‬הקיבוץ‪.25.10.89 ,‬‬ ‫‪50‬‬ ‫הבטחת המשך הצמיחה‬ ‫לקראת החתימה על ההסכם הוחלפו מכתבים בין שמעון פרס לבין מזכירי התנועות הקיבוציות‪.‬‬ ‫במכתבים אלו פורטו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מספר סוגיות שלגביהן היה ידוע לצדדים שההסכם לא נותן מענה‪.‬‬ ‫סוגיות אלו הוצגו מראש על‪-‬ידי מתנגדי ההסכם כעילה להתנגדות לו‪ 179.‬סוגיה מרכזית אחת היתה‬ ‫הבטחת המשך ההשקעות בצמיחה היצרנית והדמוגרפית‪ ,‬במיוחד לאור ביטול הערבות ההדדית‬ ‫כמקור להבטחת אשראי‪:‬‬ ‫צריך למצוא דרך לשימוש באמצעי הייצור‪ ,‬כדי לאפשר יתר השקעות יצרניות‬ ‫ואשראי לצמיחה‪ ...‬ידועה הבעיה של מתן ערבויות למטרות שיכון‪...‬‬ ‫‪180‬‬ ‫לסוגיה זו התייחס בזמנו איתן ברגלס מהנהלת בנק הפועלים‪:‬‬ ‫היקפי התמיכה‪ ,‬כפי שניתנו בתנאי אי‪-‬הוודאות הקיימים‪ ,‬מספיקים ליציאה‬ ‫לדרך‪ .‬אני מקווה שהם יחזיקו את ההסכם‪ .‬מה שאין בהסכם במידה מספקת הוא‬ ‫הנושא של פיתוח וצמיחה והמקורות לצמיחה‪ .‬בשני עניינים נאבקנו‪ ,‬התווכחנו‪,‬‬ ‫ולא הגענו להסכמה כי אם רק לסיכום‪ .‬הנושא העיקרי הוא קמ"ע ]קרן מרכזית‬ ‫לערבויות‪ ,‬שהוקמה במסגרת ההסכם כתחליף לערבות ההדדית – ת‪.‬נ‪ .[.‬אין בקרן‬ ‫אמצעים במידה מספקת‪ .‬היא התחליף לקרן הערבות ההדדית הפיננסית‪ ,‬להבדיל‬ ‫מאחרת‪ ,‬אבל מרגע שנעלמה הערבות ההדדית‪ ,‬אין מנקודת הראות שלנו בסיס‬ ‫כלכלי לנתינת אמצעים לקיבוץ החלש‪ ,‬שחסרים בו גורמי ייצור‪ ...‬כדי לתת לו‬ ‫אשראי צריך לבוא מישהו מבחוץ ולתת לו ערבויות לאשראי‪.‬‬ ‫‪181‬‬ ‫כלומר‪ ,‬נציג של הבנקים עצמן הודה כי ההסכם לא איפשר לבנקים להמשיך לספק אשראי לקיבוצים‬ ‫באופן שהולם את צרכיהם‪.‬‬ ‫הפנסיה וחישוב כושר ההחזר‬ ‫סוגיה נוספת שהוזכרה במכתבי שר האוצר ומזכירי התנועות היתה ה"חיסכון" ל"ביטחון סוציאלי‬ ‫של חברי הקיבוצים"‪.‬‬ ‫‪182‬‬ ‫משמעותה של סוגיה זו היא כי הפרשות לפנסיה לא נלקחו בחשבון בעת‬ ‫חישוב כושר ההחזר שנקבע לכל קיבוץ‪ ,‬ולכן בעצם לא הובטח המימון לפנסיה לחברי הקיבוצים‪.‬‬ ‫‪ 179‬שלמה לשם‪' ,‬מכתב גלוי לגליה מאור'‪ ,‬הקיבוץ‪.29.11.89 ,‬‬ ‫‪ 180‬הסכם הקיבוצים‪ ,‬נספח – מכתב שר האוצר לתנועות‪.‬‬ ‫‪ 181‬יום עיון‪ :‬הסדר הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪ 182‬הסכם הקיבוצים‪ :‬נספח – מכתב שר האוצר לתנועות‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫שמעון פרס הבטיח‪ ,‬הן בכתב והן בעל‪-‬פה כי סוגיה זו ואחרות "יטופלו בהמשך"‪ 183.‬מבחינת מתנגדי‬ ‫ההסכם היתה סוגיה זו אחד הנימוקים המכריעים נגד ההסכם כמות שהוא‪ .‬שלמה לשם טען כי‬ ‫הקיבוצים לא נלחמו מספיק בשביל להציג למה ההסדר לא מספיק‪ :‬לא מבטיח‬ ‫פנסיה‪ .‬לדעתי היו צריכים להילחם על זה וזה היה משפר את ההסדר בהרבה‪ .‬אני‬ ‫חושב שגם היו מצליחים לשכנע לקבוע פנסיה ברמה מסוימת לפני החזר החוב‪.‬‬ ‫ציבורית היה לזה הד‪ .‬אנחנו טענו שכושר ההחזר שנקבע לקיבוצים לא היה ריאלי‪.‬‬ ‫היה גדול מדי‪.‬‬ ‫‪184‬‬ ‫בעניין כושר ההחזר אמר יורם קרול‪ ,‬ממעצבי תכנית המתווה להסכם‪ ,‬כי "התוצאה הסופית היא‬ ‫שקיבוצי ההסדר ימצאו אחריו ברמת חוב של ‪ 20‬שקל לכל שקל של כושר החזר‪ ".‬הוא הסביר‬ ‫ש"בעולם כלכלה נורמלי ערך חוב הוא עד פי ‪ 5‬מכושר החזר‪ .‬ההסדר הוא הכרה פורמלית בחוב‬ ‫שאינו בר החזרה‪ 185".‬אמרי רון‪ ,‬מאנשי הכלכלה בקבה"א הסביר אף הוא כי‬ ‫האומדנים בעולם מדברים על יחס חוב‪/‬רווח של ‪ 1:7‬כמינימום האפשרי על מנת‬ ‫שעסק יחלץ מפשיטת רגל‪ .‬יחס חוב‪/‬רווח שנתי בקיבוץ הארצי ערב הסדר א'‬ ‫)דצמבר ‪ (89‬עמד על ‪ ...27‬ולאחר הסדר א' ירד ל‪ .14 -‬בהסדר המשלים דרשנו יחס‬ ‫של ‪ 1:8‬ובסופו הגיעו הקיבוצים ליחס של ‪ ,1:10‬אשר לא אפשר לכולם היחלצות‬ ‫אמיתי מהמשבר‪.‬‬ ‫‪186‬‬ ‫מכאן שניתן היה לדעת מראש‪ ,‬כפי שאכן העריכו המתנגדים‪ ,‬שההסכם לא יפתור את בעיית חובות‬ ‫הקיבוצים‪ .‬לכן עולה השאלה‪ :‬מדוע נחתם ההסכם?‬ ‫ד‪" .‬הסכם הקיבוצים" – הסדר של מי?‬ ‫"הסכם הקיבוצים" הותיר כאמור בעיות חמורות פתוחות עבור הקיבוצים‪ ,‬ועצם יכולתם לעמוד‬ ‫בהסדר החובות הוטל בספק‪ .‬בשנים שלאחר החתימה על ההסכם התגלו קשיים רבים ביישומו‪,‬‬ ‫והבעיות שנותרו "לטיפול בהמשך" התבררו כקריטיות‪ .‬בשנים ‪ 1991-1994‬גדל חובם הריאלי של‬ ‫‪ 183‬הקיבוץ‪.13.12.89 ,6.12.89 ,‬‬ ‫‪ 184‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 185‬יורם קרול בראיון לעזרא דלומי‪ ,‬הקיבוץ‪.11.3.92 ,‬‬ ‫‪ 186‬אמרי רון‪ ,‬בין הסדר הקיבוצים להסדר הבנקים‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬ ‫‪52‬‬ ‫הקיבוצים ב‪ 10%-‬לפחות‪ ,‬בעוד שחלק גדול מהכנסותיהם הופנה לטובת החזרי קרן וריבית‪ .‬בשנים‬ ‫אלו נפתח משא ומתן לקראת הסדר משלים‪ ,‬שנחתם רק ב‪.1996-‬‬ ‫‪187‬‬ ‫לפיכך "הסכם הקיבוצים" לא‬ ‫היה אלא "הסדר ביניים נוסף"‪ 188.‬מכאן עולות השאלות‪ :‬מדוע עוצב "הסכם הקיבוצים" של ‪1989‬‬ ‫באופן שלא עונה על מטרתו המוצהרת – פתרון משבר החובות בקיבוצים? מדוע שמעון פרס – איש‬ ‫תנועת העבודה וחבר קיבוץ אלומות בעברו‪ ,‬שנחשב על‪-‬ידי דני רוזוליו כמי ש"מדיניותו היתה לעזור‬ ‫למערכת המושבית והקיבוצית"‪ – 189‬עיצב כך את ההסדר? מדוע ראשי הבנקים – שבאו ממסורת של‬ ‫בנקאות ציבורית‪-‬לאומית‪ ,‬והיו בבעלות המדינה בשלב זה – קיבלו הסכם שאינו בר‪-‬יישום? ומעל‬ ‫לכל‪ ,‬מדוע דווקא נציגי התנועות הקיבוציות השלימו עם הסדר כזה שלא פתר את בעיותיהם?‬ ‫שר האוצר שמעון פרס‬ ‫שמעון פרס היה הדמות המרכזית בעיצוב הסכם הקיבוצים‪ .‬בתור שר האוצר הוא ייצג את הממשלה‬ ‫– הצלע החזקה במשולש – במשא ומתן על ההסכם‪ .‬מתוקף תפקידו היתה לו השפעה מכרעת גם על‬ ‫הצד של הבנקים‪ ,‬שהיו בשליטת הממשלה לאחר שהולאמו בעקבות משבר ‪ .1983‬בתור יו"ר מפלגת‬ ‫העבודה גם בתוך התנועה הקיבוצית היו לו מהלכים ותומכים‪ .‬למחרת החתימה על ההסכם אמר‬ ‫פרס‪" :‬השיקול לחתימה על ההסדר הוא שיקול ערכי‪ ,‬ולא שיקול כלכלי‪ .‬ישראל ללא הקיבוצים לא‬ ‫תהיה אותה ישראל‪ 190".‬במקומות אחרים נרמז שיקול נוסף‪" ,‬כלכלי" דווקא‪" :‬בלעדי הסדר זה היה‬ ‫נגרם משבר עמוק בכל הסקטור החקלאי היצרני‪ ,‬שהיה גורר איתו משבר פיננסי חמור במערכת‬ ‫הבנקאית‪ 191".‬מכיוון שההסכם לא פתר את בעיות החקלאות והייצור בקיבוצים – בשל התעקשותו‬ ‫של פרס עצמו שלא להעמיד ערבות מדינה להורדת הריבית ולהשאיר סוגיות מרכזיות לא מטופלות‬ ‫בהסכם – נותר בעינו הנימוק בדבר הסכנה לבנקים‪ .‬דני רוזוליו מסביר כי ההקצאה למחיקת חובות‬ ‫היתה "מנוגדת לעקרונותיה של הממשלה" ונעשתה בשל‬ ‫חשש שהחוב הרובץ על הבנקים שעלול למוטט אותם‪ .‬בשנת ‪ 1989‬הבנקים כבר‬ ‫היו בבעלות רשמית של הממשלה ונמשכו הניסיונות למכור אותם‪ ...‬ערעור מצבם‬ ‫של הבנקים הגדולים במשק הישראלי היה עלול לגרום למפולת כלכלית בו‪.‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪ 187‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;157-162‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.179-204‬‬ ‫‪ 188‬שלמה לשם‪ ,‬הקיבוץ‪.6.12.89 ,‬‬ ‫‪ 189‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.155‬‬ ‫‪ 190‬ידיעות אחרונות‪.13.12.89 ,‬‬ ‫‪ 191‬דברי הכנסת ה‪ ,12-‬ישיבה ‪.17.7.1989 ,87‬‬ ‫‪ 192‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪53‬‬ ‫אם כך תמוה כי בהמשך מסביר דני רוזוליו כי הלחץ הכבד שהפעיל פרס על פקידות האוצר להקצות‬ ‫תקציב למחיקה נבע מ"עניין לסייע למערכות ההתיישבותיות‪".‬‬ ‫‪193‬‬ ‫לעומתו הצהיר שר החקלאות‬ ‫נחמקין בריש גלי כי "שמעון פרס ]הוא[ האיש שהרס את ההתיישבות העובדת‪ 194".‬כדי להבין מדוע‬ ‫הוביל פרס הסדר שפגע קשות בקיבוצים יש לברר כיצד השפיע אותו הסדר על הבנקים‪.‬‬ ‫הבנקים‬ ‫לעיל צוטטו שלושה מראשי שני הבנקים הגדולים‪ ,‬שתוך כדי המשא ומתן הביעו חשש כי ההסכם לא‬ ‫יפתור את בעיית חובות הקיבוצים‪ ,‬והציעו דרכים לשפרו לטובת הקיבוצים‪ .‬מכאן אפשר להסיק כי‬ ‫אצל ראשי הבנקים שיחקה עדיין תפקיד האחריות הציבורית‪-‬לאומית‪ ,‬או שלפחות היה להם עניין‬ ‫לצמצם את החובות שייאלצו למחוק‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬עמדתם לא היתה דומיננטית‪ .‬הבנקים הגדולים‬ ‫היו בבעלות ובשליטת הממשלה‪ ,‬וההסכם עוצב על‪-‬ידי משרד האוצר כך שהיטיב מאוד עם מאזני‬ ‫הבנקים‪ .‬בדו"ח מבקר המדינה על הסדר הקיבוצים נאמר כי‬ ‫המשבר אף סיכן את האיתנות והיציבות של הבנקים‪ ,‬שכן סך החובות של‬ ‫הקיבוצים שנכללו בהסדר היה גדול מן ההון העצמי של הבנקים בארץ‪ .‬בסוף‬ ‫דצמבר ‪ 1988‬הגיע החוב הכולל של הקיבוצים והארגונים הקשורים בהם למערכת‬ ‫הבנקים ל‪ 7.4-‬מיליארד ש"ח‪ .‬באותו מועד היה ההון העצמי של אותם בנקים ‪5.2‬‬ ‫מיליארד ש"ח‪.‬‬ ‫‪195‬‬ ‫לכן היו בקיבוצים מי שהציעו לקרוא להסכם "הסדר בעיית הבנקים"‪,‬‬ ‫‪196‬‬ ‫כפי שהסביר אמרי רון‬ ‫מהקבה"א‪:‬‬ ‫הסדר הקיבוצים לא נבע מנדבנותם המופלגת של הבנקים‪ .‬אם הקיבוצים היו‬ ‫מתמוטטים‪ ,‬והבנקים היו נאלצים להכיר בחובותיהם כאבודים‪ ,‬היתה ההשפעה‬ ‫על מאזני הבנקים קריטית‪.‬‬ ‫‪197‬‬ ‫ושלמה לשם כתב במאמרו "הבנקים יצאו גדולים" כי‬ ‫הסדר ה'הבראה' של הקיבוצים הוא בעיקר הסדר עבור הבנקים‪ ,‬ואין בו תשובה‬ ‫ממשית לבעיה הכלכלית של רוב הקיבוצים‪ .‬הבנקים הצליחו להפריש את חלקם‬ ‫‪ 193‬שם‪.‬‬ ‫‪ 194‬מצוטט אצל עודד ליפשיץ‪ ,‬חותם‪.6.1988 ,‬‬ ‫‪ 195‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪.647‬‬ ‫‪ 196‬עזרא דלומי‪ ,‬הקיבוץ‪.29.11.89 ,‬‬ ‫‪ 197‬אמרי רון‪ ,‬בין הסדר הקיבוצים להסדר הבנקים‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬ ‫‪54‬‬ ‫בהסדר מרווחי שנה אחת בלבד‪ ,‬הממשלה משתתפת באורח סמלי ב‪ 650-‬מליון‬ ‫שקל מחיקה )במחירי סוף ‪ ,(1988‬המתחלקים ל‪ 5-‬שנות תקציב – ואילו המשק‬ ‫הקיבוצי בכללותו יישאר לאחר שיישום ההסדר )ואנחנו למודי סחבת( עם חוב של‬ ‫מעל ‪ 4.5‬מיליארד ‪ ,₪‬כשלחלק ניכר מהקיבוצים לא יהיה כושר החזר לגבי‬ ‫חובם‪.‬‬ ‫‪198‬‬ ‫יש לדייק ולומר כי לאו דווקא הבנקים הם ש"יצאו גדולים"‪ .‬לא הבנקים הם שנאבקו על תנאי‬ ‫הסדר מפליגים כל‪-‬כך לטובתם‪ ,‬אלא משרד האוצר‪ ,‬שרצה להגדיל את הונם העצמי של הבנקים‬ ‫שבשליטתו‪ ,‬לקראת הפרטתם‪ ,‬שהתרחשה כעשור לאחר מכן‪ .‬הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר ניתח‪,‬‬ ‫כבר בערב החתימה על הסכם הקיבוצים‪ ,‬כיצד ההסכם ממשיך את מדיניות הממשלה שמיטיבה עם‬ ‫הבנקים‪:‬‬ ‫בחומש שחלף מאז משבר המניות שלהם‪ ,‬הרוויחו הבנקים ‪ 8.5‬מיליארד שקלים‪,‬‬ ‫במחירי דצמבר ‪ .1988‬מתוך הסכום הזה‪ ,‬שהו כ‪ 160%-‬מהונם העצמי השנתי‬ ‫הממוצע באותה התקופה‪ ,‬הפרישו הבנקים כ‪ 4.8-‬מיליארד שקלים )‪ 20%‬לחובות‬ ‫הקיבוצים‪ 80% ,‬לאחרים(‪ .‬הרווח הרגיל לפני מס הסתכם ב‪ 3.7-‬מיליארד שקלים‪,‬‬ ‫ושייך כולו לממשלה‪ ,‬חלקו כמסים )‪ 1.4‬מיליארד שקל מס(‪ ,‬וחלקו כתוספת להונם‬ ‫העצמי של הבנקים‪ ,‬שהם היום נכס למכירה בידי הממשלה‪...‬‬ ‫‪199‬‬ ‫ישראל עוז‪ ,‬ראש "המטה לביצוע הסדר הקיבוצים"‪ ,‬אישר את המסקנה כי בעת עיצוב הסדר‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬הנחתה את הממשלה כוונתה להפריט את הבנקים‪ .‬ביום עיון לרגל תום ההצטרפות‬ ‫להסדר המשלים‪ ,‬ב‪ ,1.5.2007-‬סיכם בהרצאתו את פרשת הסדר הקיבוצים‪ .‬תחת הכותרת "הרקע‬ ‫והתהליך"‪ ,‬הגורם הראשון שהזכיר עוז היה "הצורך בגיבוש הסדר חובות הקיבוצים בסוף שנות ה‪-‬‬ ‫‪ 80‬נבע ממשבר כלכלי שאיים על יציבות המערכת הבנקאית במדינת ישראל‪ ".‬הוא הוסיף כי‬ ‫העמדת הפיקדונות לבנקים על ידי הממשלה בהסדר הראשון פתרה את האיום על‬ ‫המערכת הבנקאית אך לא הביאה מזור לתנועה הקיבוצית‪ ,‬למעט סיום מודל‬ ‫הערבות ההדדית והסדרת החוב בקיבוצים החזקים‪ ...‬השאלה מה היה מערך‬ ‫ההנחות והציפיות של מעצבי ההסדר הראשון והמשלים קשה לבחינה ואימות‬ ‫במבחן הזמן אך קרוב לודאי שחלקם הניחו כי מדובר במאמץ סיוע אחרון וסופי של‬ ‫‪ 198‬שלמה לשם‪' ,‬הבנקים יצאו גדולים'‪ ,‬הקיבוץ‪.3.5.89 ,‬‬ ‫‪ 199‬סבר פלוצקר‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ;12.5.89 ,‬ישראל תומר‪ ,‬ידיעות אחרונות‪.6.7.88 ,‬‬ ‫‪55‬‬ ‫ממשלת ישראל למערכת הקיבוצית )והמושבית( שיאפשר בין היתר את איתנות‬ ‫והפרטית המערכת הבנקאית‪ .‬ו"אולי עם מעט מזל‪ ,‬ואם לא אזי לא נורא‪ ,‬יביא‬ ‫להבראת המערכת הקיבוצית‪".‬‬ ‫בחינת המציאות בשנת ‪ 2007‬מלמדת כי תוצאות הסדר הקיבוצים עולות על‬ ‫המצופה כמפורט להלן‪ :‬המערכת הבנקאית הופרטה במלואה‪ ,‬בעקבות הסדר‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬ותמורות המדינה והתועלת ממהלכי מכירת האחזקות בבנקים עולות‬ ‫קרוב לודאי על עלות ההסדרים לאוצר המדינה‪...‬‬ ‫‪200‬‬ ‫אם מבחינת מי שהיה אמון על יישום הסדר הקיבוצים‪ ,‬הפרטת הבנקים היא חלק מ"הצלחתו‬ ‫העולה על המצופה" של ההסדר – יש בכך כדי להאיר את "מערך ההנחות והציפיות" של מעצביו‪.‬‬ ‫הקיבוצניקים שבעד‬ ‫מדוע הסכימו הקיבוצים לשעבד חלק גדול מהכנסותיהם לטובת מילוי קופות הבנקים לקראת‬ ‫הפרטתם‪ ,‬כפי שמסתבר בדיעבד? מדוע בעוד ראשי הבנקים‪ ,‬מקבלי הריבית‪ ,‬הסכימו להפחיתה‬ ‫תמורת ערבות מדינה‪ ,‬דווקא מובילי ההסדר מתוך הקיבוצים‪ ,‬משלמי הריבית‪ ,‬לא תבעו בתוקף‬ ‫ערבות כזו? ומדוע לא נאבקו ההנהגות הקיבוציות על הסדרת הסוגיות הלא פתורות בהסכם? האם‬ ‫מדובר בטעויות‪ ,‬תמימות‪ ,‬הערכות שגויות?‬ ‫הנימוקים שהוצגו למרכז התק"ם על‪-‬ידי מנהיגות התנועה‪ ,‬לטובת חתימה על ההסכם כמות שהוא‪,‬‬ ‫נתלו בעיקר ב"חוסר ברירה"‪.‬‬ ‫‪201‬‬ ‫סנטה יוספטל טענה "שאי חתימה עכשיו תקומם נגדנו את‬ ‫הפרטנרים‪ ,‬שיושבים אתנו כבר שנה שלמה"‪ .‬אהרון ידלין‪ ,‬מזכיר התק"ם לאורך המשא‪-‬ומתן על‬ ‫ההסכם‪ ,‬הזכיר לציבור‬ ‫שאנחנו היינו אלה שהתרענו שוב ושוב נגד הסחבת והעיכובים ועכשיו הגענו לרגע‬ ‫האמת‪ .‬אסור שעלינו תוטל האחריות לפיצוץ‪ ,‬עלינו להתייצב במלוכד אחרי נציגינו‪,‬‬ ‫כי בזאת כוחנו ]‪ [...‬הברירה היא בין הסדר לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫‪202‬‬ ‫מוקי צור נכנס לתפקיד מזכיר התק"ם זמן קצר לפני החתימה על ההסכם‪ ,‬והציג עמדה יותר‬ ‫מורכבת‪ .‬הוא היה שותף לניתוח המצב של מתנגדי ההסכם‪ ,‬ואף ביקש שלא לאשר בחתימתו את‬ ‫ההסכם והשאיר את התפקיד לקודמיו‪ ,‬אהרון ידלין ודובי הלמן‪ .‬מוקי צור קיבל את תוצאות‬ ‫‪ 200‬יום עיון‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ .‬ההדגשות שלי‪.‬‬ ‫‪ 201‬ראיון עם מוקי צור; ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 202‬הקיבוץ ‪.6.12.89‬‬ ‫‪56‬‬ ‫המשא‪-‬ומתן כעובדה‪ ,‬וסבר כי במצב הנתון יש לחתום עליו‪ .‬נימוקיו באותו הזמן כלפי הציבור‬ ‫לטובת ההסכם היו מתונים יותר‪" :‬ההסדר חשף את המצב בו אנו נתונים‪ ,‬לא יצר אותו‪ ,‬וטוב‬ ‫שחשף"‪.‬‬ ‫‪203‬‬ ‫כשנשאל האם הוא מרוצה מהסכם הקבוצים השיב כי "החתימה על ההסדר היא רק‬ ‫ההתחלה‪ .‬מדובר בקרב מתמשך ועכשיו צריך להמשיך ולהיאבק על הנושאים שעדיין לא נסגרו כמו‬ ‫התיישבות צעירה‪ ,‬בטחון סוציאלי וכו'‪".‬‬ ‫‪204‬‬ ‫בראיון מאוחר העריך מוקי צור כי ממילא לא היה‬ ‫אפשר להתגבר על התנגדותו של פרס לערבות מדינה‪:‬‬ ‫היה ברור שמרכז התק"ם יהיה בעד ההסדר‪ .‬אני הייתי בעד‪ .‬זאת היתה תפיסתי‪:‬‬ ‫צריך לתת הרבה זמן לשיקום‪ .‬נשלם על זה מחיר‪ .‬אבל בקרב פנים אל פנים ימעכו‬ ‫חלק ניכר מהקיבוצים‪ ...‬בקטע הזה אנשים לא מעריכים נכון את נחרצותו של פרס‬ ‫בעניינים האלה‪] .‬היו שחשבו[ שאנחנו ננהל את העניינים דרך פרס‪ .‬אני אמרתי‪:‬‬ ‫זה אדם שיש לו הכרעות וההכרעות שלו‪ ,‬הוא יכול לסובב אותן‪ ,‬ולספר אותן‬ ‫ולהציג אותן‪ ,‬הוא "מלך" בדברים האלה‪ .‬אבל ההכרעה שלו היתה‪ :‬זהו‪ ,‬עד כאן‪,‬‬ ‫יותר מזה – אתם תהיו אשמים‪ .‬זה קשה מאוד לעשות דבר מהסוג הזה כשאתה‬ ‫יודע בעצם שההסדר לא יכול לענות ]על הבעיה[‪ ,‬זה היה ברור לפי הנתונים‪ .‬אבל‬ ‫אני חושב שאי‪-‬קבלת ההסדר אז היתה מכה מאוד קשה‪ .‬ההסדר עצמו היה מכה‪,‬‬ ‫בזה גם אין ספק‪.‬‬ ‫‪205‬‬ ‫עד כאן הנימוקים של ראשי התנועות עצמם‪ .‬חשוב לזכור כי אלו נימוקים של המנהיגות הפוליטית‪,‬‬ ‫שמטרתם היתה להצדיק כלפי הציבור את ההסכם בכללותו‪ .‬זאת בעוד שפרטי ההסכם‪ ,‬כפי שהוגשו‬ ‫להנהגות‪ ,‬נידונו במחלקות הכלכליות‪ .‬שתי דמויות מרכזיות במחלקה הכלכלית של התק"ם היו‬ ‫אייבי רון מחצרים‪ ,‬רכז המחלקה‪ ,‬ויורם קרול משפיים‪ ,‬שעמד בראש הצוות שניסח את דו"ח‬ ‫התק"ם מינואר ‪ ,1989‬אך לא לקח חלק פעיל במשא ומתן על ההסכם‪.‬‬ ‫‪206‬‬ ‫מדוע השלימו הם עם‬ ‫ההסכם על בעיותיו? אייבי רון כתב בתשובה למתנגדי ההסכם‪ ,‬כי העניין קשור "בראש ובראשונה‬ ‫לתחום החינוך"‪ :‬משום שהקיבוץ מתקשה "לרתום את אנשיך וילדיך למאבק פנימי )לא רק חיצוני!(‬ ‫לקיומך בכבוד מעשייתך‪ ,‬כערך בפני עצמו"‪.‬‬ ‫‪207‬‬ ‫מדברים אלו נרמז כי ההסכם – על תנאיו הקשים‬ ‫עבור הקיבוצים – מהווה בעצם כלי חינוכי להגברת מוסר העבודה בקיבוצים‪ .‬ואילו מוסר עבודה‬ ‫‪ 203‬הקיבוץ‪ ;6.12.89 ,‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 204‬הדף הירוק‪.26.12.89 ,‬‬ ‫‪ 205‬ראיון עם מוקי צור‪.‬‬ ‫‪ 206‬יורם קרול בראיון לעזרא דלומי‪ ,‬הקיבוץ‪.11.3.92 ,‬‬ ‫‪ 207‬הקיבוץ‪.13.12.89 ,‬‬ ‫‪57‬‬ ‫גבוה יותר הוא שאמור לסייע בפתרון משבר החוב‪ ,‬יותר מאשר מאבק "חיצוני" על תנאי ההסכם‪.‬‬ ‫אייבי רון‪ ,‬שדבק בעמדה שיתופית אדוקה כלפי פנים‪ ,‬מבחינת השקפתו המקרו‪-‬כלכלית היה ניאו‪-‬‬ ‫ליברל שתמך בכלכלת "שוק חופשי" )הוא שניסח את המצע הכלכלי של ד"ש ב‪ .(1977-‬הוא סבר‬ ‫שעיקר האחריות למשבר מוטלת על כתפי הקיבוצים‪ ,‬וכי עליהם לשאת ב"עונש"‪.‬‬ ‫‪208‬‬ ‫יורם קרול‬ ‫הסביר בנימוקים אידיאולוגיים דומים את הויתור הקיבוצי על מאבק למען ערבות מדינה‪:‬‬ ‫כשניגשנו לכתיבת ההסדר‪ ,‬זה היה אחד הסעיפים הראשונים שנבדקו‪ .‬נכון יותר‬ ‫כשיש ערבות מדינה‪ ,‬בפרט כששר האוצר הוא פרס‪ .‬אך כשיטה – ערבות טוטאלית‬ ‫על התחייבויות הינה מרשם בדוק להתנהגות לא כלכלית ואילו אנו רצינו ליצור‬ ‫סביבה של התנהגות כלכלית נכונה‪ .‬ערבות מדינה היתה מחזירה אותנו לעולם‬ ‫הקודם‪ ,‬בו אנו וגם הבנקים משוחררים מאחריות‪ ...‬ראינו בהסדר מכשיר‬ ‫להתייעלות הקיבוצים‪.‬‬ ‫‪209‬‬ ‫"התנהגות כלכלית נכונה" פירושה שיטת השוק‪ ,‬שנעשתה מועדפת על פני עיצוב פוליטי‪-‬חברתי של‬ ‫הכלכלה‪ .‬לפי יורם נמרוד ב"על המשמר"‪ ,‬ההנהגות הכלכליות אכן חששו פן הלוואת קונברסיה‬ ‫בערבות מדינה תגרום לחבר הקיבוץ מהשורה להפחית את המאמץ האישי להיחלץ מן המשבר‪.‬‬ ‫‪210‬‬ ‫מדברים אלו דומה כי משבר החובות עצמו התקבל בברכה על‪-‬ידי חוגים מסוימים בתנועות‬ ‫הקיבוציות‪ .‬דברים מפורשים יותר נשמעו מפיו של יניב שגיא מהקבה"א‪:‬‬ ‫אילו לא היה משבר בתנועה הקיבוצית צריך היה להמציא אותו‪ ...‬אנחנו לא יכולים‬ ‫להמשיך ללכת מכוח האינרציה‪ .‬יש תחושה של כשלון‪ ,‬של פרשת דרכים‪ ,‬וזה יוצר‬ ‫פתיחות לשינויים‪.‬‬ ‫‪211‬‬ ‫עזרא דלומי מסכם גישה זו מעל דפי "הקיבוץ"‪:‬‬ ‫ההסדר הוא מיצויו עד תום של רגש אשמה קולקטיבי של ציבור אינטליגנטי‬ ‫מתגונן‪ ,‬במיטב שיטות המוסר הפרוטסטנטי‪ ,‬בו רק בסבל ובהגשת הלחי השניה‬ ‫יש מזור לרגשות 'החוטא'‪ ,‬אשר כל חטאיו הם תמימותו ונכונותו המופלגת לשאת‬ ‫‪ 208‬ראיון עם שלמה לשם; ראיון עם מוקי צור; יורם נמרוד‪ ,‬על המשמר‪.18.12.89 ,‬‬ ‫‪ 209‬הקיבוץ‪.27.12.89 ,‬‬ ‫‪ 210‬יורם נמרוד‪ ,‬על המשמר‪.27.12.89 ,‬‬ ‫‪ 211‬הקיבוץ‪.1.11.89 ,‬‬ ‫‪58‬‬ ‫בהנאה ובתחושת פורקן עילאית בעולו של חטא שלא חטא‪ ,‬באופן שיעורר אשליית‬ ‫ימי ראשית מפוארים שחלפו‪.‬‬ ‫‪212‬‬ ‫היו אפוא אנשים בעמדות מפתח בתנועות הקיבוציות שמשבר החובות עורר אצלם תחושות אשם‬ ‫ובחינה מחודשת של הדרך הקיבוצית‪.‬‬ ‫‪213‬‬ ‫עבורם הסכם "קשה" לקיבוצים היה רצוי‪ ,‬כאמצעי‬ ‫לקידום שינויים – כאלו או אחרים – בקיבוצים‪ .‬הסבר נוסף‪ ,‬מחמיר פחות‪ ,‬הביא שלמה לשם מפי‬ ‫הכלכלנית אסתר אלכסנדר‪ ,‬שהיתה בקשר הדוק עם חברי קיבוצים רבים‪ ,‬לפיו‬ ‫הבעיה של הקיבוצים היתה שהם לא השלימו עם העובדה שהם כבר לא קובעים‪.‬‬ ‫חשבו שעוד יש להם אחריות על המדינה‪ ,‬והתנהגו באחריות וממלכתיות‪.‬‬ ‫פסיכולוגית זה השפיע על ההתפשרות‪ ,‬שלא להגיד כניעה‪.‬‬ ‫‪214‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בהסכם המשיכו הקיבוצים‪ ,‬בתודעתם של חלק מחבריהם‪ ,‬למלא את תפקידם ההיסטורי‬ ‫כמי שמוותרים על טובת עצמם לטובת האומה‪.‬‬ ‫הקיבוצניקים שכנגד‬ ‫הנימוקים העיקריים של מתנגדי ההסכם הוצגו לעיל‪ .‬הם לא התנגדו לעצם החתימה על הסכם אלא‬ ‫לתוכנו הקונקרטי של ההסכם שגובש‪ .‬עיקר דרישותיהם היו העמדת ערבות מדינה להורדת הריבית‪,‬‬ ‫שימור הערבות ההדדית בין הקיבוצים‪ ,‬דאגה למקורות להמשך הצמיחה‪ ,‬הסדרת נושא הפנסיה‬ ‫וחישוב הולם של כושר ההחזר‪ .‬היו אף שקראו לקיבוצים לפתוח במרד החזרי חובות‪ ,‬בהמשך – לא‬ ‫לחתום על ההסכם‪ .‬בסופו של דבר המאבק כלפי פנים וכלפי חוץ התמקד בהשגת תנאי הסכם טובים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪215‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬האם ניתן היה – בקונסטלציה הפוליטית הקיימת – להשיג תנאים‬ ‫עדיפים? האם היתה אלטרנטיבה? לפי טענותיהם של מנהיגי התק"ם לעיל‪ ,‬לא היתה אלטרנטיבה‬ ‫כזאת‪ ,‬והסכם הקיבוצים היה "הרע במיעוטו"‪ .‬מאידך‪ ,‬דבריהם של אנשי הכלכלה מעידות על כך‬ ‫שאפשרותה של אלטרנטיבה לא הועמדה כלל למבחן המציאות‪ ,‬משום שהם בחרו שלא להיאבק‬ ‫עליה‪ .‬כלומר‪ ,‬בעיניהם ההסכם היה "טוב"‪ .‬מתנגדי ההסכם רצו ב"טוב" אחר – פתרון משבר‬ ‫החובות ללא שינוי מבני בקיבוצים‪ .‬זאת מתוך הנחה שהמשבר ברובו אינו תוצר של כשלים פנימיים‪,‬‬ ‫‪ 212‬הקיבוץ‪.6.12.89 ,‬‬ ‫‪ 213‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪.30-31‬‬ ‫‪ 214‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 215‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪ ;174-177‬אסתר אלכסנדר‪ ,‬הקיבוץ‪ ;8.6.88 ,‬צבי רובל‪ ,‬על המשמר‪;20.2.91 ,‬‬ ‫שלמה לשם‪ ,‬הקיבוץ ‪ ;25.10.1989 ,27.9.1989‬עודד ליפשיץ‪ ,‬הדף הירוק‪ ;12.12.1989 ,28.11.89 ,‬משה סלע‪' ,‬הריבית‬ ‫ההרסנית'‪ ,‬הארץ‪.27.12.89 ,‬‬ ‫‪59‬‬ ‫אלא של מדיניות כלכלית‪ ,‬ולכן הפתרון אף הוא בהתערבות פוליטית‪ .‬יש לשאול‪ :‬האם ניתן היה‬ ‫להשיג יעד זה?‬ ‫בפברואר ‪ 1992‬נחקק – באותה הכנסת שאישרה את הסכם הקיבוצים – "חוק גל" להסדרת משבר‬ ‫החובות במושבים‪ .‬הסדר המושבים נבדל ממקבילו בקיבוצים‪ .‬ראשית‪ ,‬בכך שעוגן בחוק מדינה‪,‬‬ ‫שנתן לו משנה תוקף‪ ,‬ושנית בכך שמחק בפועל כ‪ 75%-‬מחובות המושבים‪ ,‬בעוד שהסדר מחק‬ ‫הקיבוצים ‪ 25%‬בלבד‪ 216.‬זוהי עדות אחת לקיומה של אלטרנטיבה‪ .‬יורם קרול‪ ,‬שבדיעבד הודה לגבי‬ ‫ההסכם "לא לילד הזה התפללתי"‪ ,‬העריך כי "ייתכן שהדרישה מהאוצר היתה צמחונית במקצת‪,‬‬ ‫לאור הערכות המצב באשר למה שיכולנו לקבל‪ ...‬בפועל ההסדר פתר פחות משליש הבעיה‪"...‬‬ ‫‪217‬‬ ‫רמז נוסף לקיומה של אלטרנטיבה‪ ,‬הופיע עם המאבק על ההסדר המשלים‪ .‬במהלך המשא‪-‬ומתן‬ ‫לקראתו הקימו מתנגדי ההסדר בתנועות הקיבוציות את מטה ההתיישבות‪ ,‬במטרה להיאבק על‬ ‫תנאי הסדר טובים יותר‪ .‬המטה הזמין דו"ח מהפרופסור למשפטים אוריאל פרוקצ'יה‪ ,‬לפיו חלק‬ ‫מחוב הקיבוצים מקורו בפעולות אסורות של הבנקים‪ ,‬כגון התניית שירות )למשל ברכישת מניות‬ ‫הבנק בתקופת הויסות(‪ ,‬חיובי ריבית וריבית דריבית לא חוקיים ומניפולציות שונות על מועדי החיוב‬ ‫לרעת החייבים‪ .‬בבדיקת חובם של קיבוצים מדגמיים התגלו פערים של ‪ 4.3-7.3‬מיליון ‪ ₪‬לקיבוץ‪.‬‬ ‫‪218‬‬ ‫חוות דעת נוספת העריכה את היקף חיובי היתר של הבנקים בשנים ‪ 1983-1986‬בכ‪ 15-‬עד ‪ 30‬אחוז‬ ‫מסך החוב הכולל‪.‬‬ ‫‪219‬‬ ‫אפילו חוות הדעת הנגדית לדו"ח פרוקצ'יה‪ ,‬שהוזמנה על‪-‬ידי מטה הסדר‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬טענה שה"טעויות" מסבירות "רק" כ‪ 8%-‬מהחוב‪ 220.‬חשוב לציין שלטענות אלו‪ ,‬אילו היו‬ ‫נחקרות על‪-‬ידי גורם אכיפה ומוכחות כנכונות‪ ,‬היתה השלכה מרחיקת לכת על מצב הבנקים‪ ,‬שכן‬ ‫ה"שיטות" שהוצגו בדו"ח פרוקצ'יה הופעלו לא רק כלפי הקיבוצים‪ ,‬אלא כלפי כלל לקוחות‬ ‫הבנקים‪ .‬שלמה לשם העריך כי‬ ‫העבודה של מטה ההתיישבות ודו"ח פרוקצ'יה גרמו לכך שהבנקים הגדילו את‬ ‫ההשתתפות שלהם בסכום גדול מאוד‪ ,‬אולי ‪ 2‬מיליארד שקל‪ ,‬או משהו כזה‪ ,‬כי הם‬ ‫פחדו מאוד‪.‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪ 216‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.182‬‬ ‫‪ 217‬יורם קרול בראיון לעזרא דלומי‪ ,‬הקיבוץ‪.11.3.92 ,‬‬ ‫‪ 218‬חוב הקיבוצים לבנקים )"דו"ח פרוקצי'ה"(‪.‬‬ ‫‪ 219‬הקיבוץ‪.20.4.1995 ,‬‬ ‫‪ 220‬אמיר גלבוע ודן גבעולי‪ ,‬חוות דעת בעניין הסיבות למשבר הקיבוצים והגורמים לגידול בחוב הקיבוצים לבנקים‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ 221‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫קשה להוכיח את המניע‪ ,‬אך עובדה היא שהמחיקות בהסדר השני היו גדולות פי כמה‪ 222,‬ושהמאבק‬ ‫מתוך הקיבוצים היה משמעותי ומאורגן יותר‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1989‬אישר מרכז התק"ם את הסכם הקיבוצים ברוב של ‪ 300‬מתוך ‪ .330‬בנוסח ההחלטה‬ ‫הוכנסה הסתייגות לפיה לאחר החתימה הקיבוצים והתנועה יעשו מאמץ לקיים את הדרישות של‬ ‫המתנגדים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬בין היתר הודות להסתייגות זו‪ ,‬כמו גם לדברי השכנוע של מנהיגות התנועה‬ ‫ושל פרס וחברי כנסת נוספים שהגיעו למרכז‪ ,‬ירדה ההתנגדות מכשליש לפני ההצבעה ל‪10%-‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪223‬‬ ‫***‬ ‫"הסכם הקיבוצים" היה הסדר החובות השני בגודלו במשק הישראלי בשנות ה‪ .80-‬הראשון היה‬ ‫הסדר הבנקים מ‪ ,1983-‬שבו הממשלה לקחה על עצמה כמעט את כל עול החובות‪.‬‬ ‫‪224‬‬ ‫בהסכם‬ ‫הקיבוצים חלוקת הנטל היתה שונה‪ .‬הנוסחה המוצהרת שעמדה ביסוד הסכם הקיבוצים היתה כי‬ ‫על כל אחד משלושת הגורמים – הממשלה‪ ,‬הבנקים והקיבוצים – לשאת בשליש מהחוב‪ 225.‬בפועל‪,‬‬ ‫כשלושה רבעים מהעול הוטלו על הקיבוצים )‪ 4.5‬מיליארד מתוך ‪ 6‬מיליארד ‪ .(₪‬כעת יש לשאול‪:‬‬ ‫מהם הגורמים למשבר החובות ומי היה אחראי להם?‬ ‫‪ 222‬רן חכים‪ ,‬מאזני הקיבוצים‪.‬‬ ‫‪ 223‬הקיבוץ‪ ;6.12.89 ,‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪ 224‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.110-111‬‬ ‫‪ 225‬ראיון עם שלמה לשם‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫פרק ‪ :5‬ניתוח גורמי המשבר‬ ‫א‪ .‬גורמים פנימיים וחיצוניים‬ ‫הויכוח‪ ,‬שהחל בתנועה הקיבוצית עוד בראשית כהונת הורוביץ‪ ,‬באשר ל"השלכות המצב הכלכלי על‬ ‫התנועה הקיבוצית"‪ ,‬קיבל משנה תוקף עם התעצמות המשבר‪ .‬הויכוח היה בין מדגישי הגורמים‬ ‫הפנימיים למשבר הכלכלי בקיבוצים‪ ,‬לבין מדגישי הגורמים החיצוניים‪ .‬באשר לאופן ההתמודדות‬ ‫טענו הראשונים כי יש להתמקד בהתייעלות והצטמצמות פנימית‪ ,‬ואילו האחרונים קראו למאבק על‬ ‫שינוי התנאים הכלכליים‪-‬פוליטיים‪ .‬ההיבט המעשה של ויכוח זה השתקף גם בעמדותיהם של תומכי‬ ‫ומתנגדי הסכם הקיבוצים‪.‬‬ ‫גם בשדה התיאורטי‪ ,‬המשותף לכל המחקרים‪ ,‬שהוצגו עד כה על משבר החובות בקיבוצים‪ ,‬הוא‬ ‫עמידתם על ההבחנה בין "גורמים פנימיים" ו"גורמים חיצוניים" למשבר‪ .‬המבדיל ביניהם הוא‬ ‫הדגש על אלו או על אלו‪" .‬גורמים פנימיים" הם אלו שהיו תלויים בהתנהגות הקיבוצים‪ ,‬וביניהם‬ ‫מונים המחקרים השקעות שנעשו בלי בדיקה מספקת ובהיעדר מקורות עצמיים‪ ,‬תהליך תיעוש‬ ‫מהיר בהיעדר ניסיון ותשתית ניהולית מתאימה‪ ,‬שינויים במבנה התעסוקה בקיבוץ‪ ,‬כלומר גידול‬ ‫בשיעור העובדים בשירותים וירידת שיעורם בענפים היוצרים הכנסה‪ ,‬הערבות ההדדית הפיננסית‬ ‫וכן ההסתבכויות הפיננסיות והעסקיות‪" .‬חיצוניים" הם הגורמים שאינם תלויים בהתנהגות‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬וביניהם נמנים המשבר בחקלאות והרעת תנאי הסחר שלה‪ ,‬השינויים במדיניות‬ ‫הממשלה שפגעו במגזר היצרני במשק במיוחד מאז ‪ ,1985‬וכן עליית שיעורי הריבית‪ 226.‬מחקר זה בא‬ ‫להאיר את חלקה של מדיניות הממשלה כגורם חיצוני למשבר החובות בקיבוצים‪ ,‬לנתחה את‬ ‫השפעתה עליו ולאמוד את תרומתה היחסית להיווצרותו‪.‬‬ ‫הדו"ח על "המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ"‪ ,‬יהווה בסיס לבחינה זו‪ ,‬מכמה סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬זהו‬ ‫המחקר הכמותי המפורט ביותר על משבר החוב בקיבוצים‪ .‬שנית‪ ,‬הוא התקבל כבסיס לדיון‬ ‫במסגרת הרב‪-‬צדדית של הסכם הקיבוצים ובמסגרת הניטראלית של משרד מבקר המדינה‪ .‬ובנוסף‪,‬‬ ‫מידת האובייקטיביות שלו ניכרת בזאת שלמרות נטייתם של כמה ממחבריו המרכזיים )יורם קרול‪,‬‬ ‫‪ 226‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ; תכנית להבראה כלכלית‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ;1989 ,‬דו"ח מבקר המדינה ‪;1990 ,40‬‬ ‫דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר; רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי; טל אלמליח‪ ,‬התעשייה‬ ‫הקיבוצית; אמיר גלבוע ודן גבעולי‪ ,‬חוות דעת בעניין הסיבות למשבר הקיבוצים והגורמים לגידול בחוב הקיבוצים‬ ‫לבנקים; דברי אייבי רון‪ ,‬אצל אליעזר בן‪-‬רפאל ואלי אברהמי )עורכים(‪ ,‬חושבים קיבוץ‪ :‬שיח אנשי אקדמיה‪ ,‬חוקרים‬ ‫וראשי התנועה‪ ,‬עמ' ‪.46-47‬‬ ‫‪62‬‬ ‫אייבי רון ועוד( להדגשת "הגורמים הפנימיים"‪ ,‬הדו"ח עצמו מציג תמונה יותר מאוזנת‪ ,‬ואף נוטה‬ ‫לגורמים ה"חיצוניים" )בהיבטים הכמותיים(‪ .‬הדו"ח מתייחס אמנם רק לתק"ם‪ ,‬אך מבחינה‬ ‫עקרונית התהליכים דומים בקבה"א‪.‬‬ ‫הדו"ח מסתכם באומדן השפעת הגורמים החיצוניים והפנימיים למשבר על גידול החוב בקיבוצי‬ ‫התק"ם‪ .‬שני הגורמים החיצוניים הנאמדים הם "השפעת תנאי סביבה כולל מדיניות ממשלתית"‪,‬‬ ‫שנאמד ב‪ ,41%-‬ו"תוספת ריבית"‪ ,‬שנאמדת ב‪ .36%-‬בסך‪-‬הכל נאמדת השפעתם של הגורמים‬ ‫החיצוניים ב‪ 77%-‬מהחוב‪ .‬הגורמים הפנימיים כוללים גורמים מגדילי חוב‪ ,‬ביניהם "השקעות לא‬ ‫יעילות" )‪ ,(12%‬השקעות יצרניות "פעילות" )‪ ,(16%‬השקעות צרכניות )‪ (27%‬וגירעונות במערכות‬ ‫התנועתיות והאזוריות )‪ ,(32%‬ובסה"כ ‪ .87%‬גידול זה בחוב מתאזן על‪-‬ידי גורמים פנימיים מקטיני‬ ‫חוב‪ ,‬שכוללים "התייעלות בייצור" )‪ ,(-29%‬גידול יחסי ברווחיות )‪ (-26%‬ומענקים )‪ ,(-9%‬ובסה"כ‬ ‫‪ 64%‬הקטנת חוב‪ .‬כלומר‪ 23% ,‬מהחוב מקורו בגורמים פנימיים ואילו ‪ 77%‬בגורמים חיצוניים‪.‬‬ ‫‪227‬‬ ‫המסמך‪ ,‬מעצם טיבו כתכנית לטיפול במשבר התק"ם‪ ,‬מתמקד בפירוט הגורמים הפנימיים ומקדיש‬ ‫יריעה קצרה יחסית לחיצוניים‪ ,‬במסגרתה נאמר כי‬ ‫לו היה נמנע האפקט של המדיניות האנטי‪-‬אינפלציונית על המשק היצרני‪ ,‬היתה‬ ‫רווחיות המגזר היצרני בתק"מ מונעת לבדה גידול חוב של כמיליארד ‪) ₪‬מתוך ‪3‬‬ ‫מיליארד(‪.‬‬ ‫‪228‬‬ ‫בעבודה זו נסקרו האופנים השונים בהם הביאה מדיניות הממשלה להיווצרות החוב‪ .‬החל מ‪1977-‬‬ ‫נקטה הממשלה במדיניות שפגעה במגזר היצרני‪ ,‬ועודדה מעבר הון למגזר הפיננסי‪ .‬הגורמים שפגעו‬ ‫בחקלאות היו הרעת תנאי הסחר‪ ,‬קיצוץ בסובסידיות‪ ,‬צמצום מסגרות אשראי תומכות ונסיגה‬ ‫חלקית מהתכנון‪ .‬התעשייה נפגעה מאינפלציה מסחררת‪ ,‬עלות הון גבוהה‪ ,‬הקפאת מחירים‪ ,‬שמירה‬ ‫מלאכותית על שער החליפין‪ ,‬ירידה מאסיבית בהשקעות‪ ,‬חשיפה לייבוא במחירי היצף וצמצום‬ ‫מסגרות אשראי תומכות‪ .‬הכלכלה הקיבוצית נפגעה מן המכות שניחתו על המגזר היצרני כולו‪.‬‬ ‫‪229‬‬ ‫בינואר ‪ 1985‬היו ‪ 328‬חברות ישראליות בקשיים‪ .‬ביוני אותה שנה עלה המספר ל‪ .782-‬לאחר התכנית‬ ‫לייצוב המשק‪ ,‬קצב העלייה גבר‪ .‬בינואר ‪ 1986‬היו אלה ‪ 1670‬חברות ומפעלים‪ ,‬ובפברואר ‪ 1989‬היו‬ ‫‪ 4,206‬חברות ומפעלים בישראל במשבר‪ ,‬מתוכן רק ‪ 2%‬היו חברות הסתדרותיות ו‪ 3%-‬קיבוציות‪.‬‬ ‫‪ 227‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪ .25-28‬ראו נספח ה'‪.‬‬ ‫‪ 228‬שם‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬ ‫‪ 229‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.127‬‬ ‫‪ 230‬ידיעות אחרונות‪ ;2.9.88 ,‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪230‬‬ ‫מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬נדרש דווקא במגזר הקיבוצי הסדר חובות כה משמעותי‪ ,‬שבו התערבה גם הממשלה‪,‬‬ ‫והקצתה תקציב למחיקת חובות?‬ ‫ב‪ .‬לביקורת הגורמים הפנימיים‬ ‫בעיית ניהול?‬ ‫בעלי ההסברים הפנימיים מייחסים חלק מהמשבר לבעיית ניהול בכלכלה הקיבוצית‪ ,‬משום‬ ‫ש"בחברה הקיבוצית חסרים מנגנוני עצירה‪ ,‬בקרה ופיקוח פנימיים"‪ 231.‬ייתכן והיו בעיות מסוג זה‪,‬‬ ‫אך האם הן באו לביטוי בתוצאות כלכליות? ב‪ ,1986-‬בעוד הקיבוצים מהווים כ‪ 3%-‬מהאוכלוסייה‬ ‫בישראל‪ ,‬בתעשייה שלהם הועסקו ‪ 5.6%‬מעובדי התעשייה בישראל‪ ,‬שייצרו ‪ 6.8%‬מהתפוקה‬ ‫הכוללת‪ ,‬וייצאו ‪ 7.5%‬מסך הייצוא התעשייתי‪ .‬בשנים ‪ 1982-1988‬ניצב הפועל בתעשייה הקיבוצית‬ ‫בין מקסימום של ‪ 22%‬למינימום של ‪ 77%‬יותר מהנתון הלאומי במכירות לעובד‪ 232.‬מכאן שמשבר‬ ‫החובות לא נבע מכשל תפקודי‪ ,‬שהיה גדול יותר בתעשייה הקיבוצית מאשר בכלל התעשייה‪.‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬דו"ח התק"ם מראה כי מערכת הייצור הקיבוצית התייעלה אפילו תוך כדי תקופת המשבר‪.‬‬ ‫החוב נוצר בעיקר מהרעת תנאי המימון‪ .‬אין להסיק מכך כי בכלכלה הקיבוצית‪ ,‬כבכל כלכלה תמיד‪,‬‬ ‫לא היה מקום לייעול‪ ,‬לשיפור הבקרה וכן הלאה‪ ,‬אך בעיות אלו היו קיימות עוד לפני המשבר‪ ,‬ואין‬ ‫בהן כדי להסביר משבר שתקף באחת תנועה קיבוצית שלמה‪ ,‬כחלק ממשבר במגזר היצרני כולו‪.‬‬ ‫משמעותן של ההסתבכויות פיננסיות‬ ‫בעיית "חוסר הבקרה" מוזכרת גם בהקשר להסתבכויות הפיננסיות של הקיבוצים‪ 233.‬אין להניח כי‬ ‫הקיבוצים חפים מטעויות בניהול כספים‪ ,‬ואף בעלי ההסברים החיצוניים מודים בזאת‪.‬‬ ‫‪234‬‬ ‫אך‪,‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬החובות שכתוצאה מההסתבכויות הפיננסיות לא באו לידי ביטוי משמעותי במאזני‬ ‫‪ 231‬הקיבוץ‪ ;1.11.1989 ,‬יהודה הראל‪ ,‬הקיבוץ החדש‪ ,‬עמ' ‪ ;43‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.173‬‬ ‫‪ 232‬דודי נתן ולשם‪ ,‬המשבר הכלכלי בתנועה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪ ;7‬טל אלמליח‪ ,‬התעשייה הקיבוצית‪ ,‬עמ' ‪.147‬‬ ‫‪ 233‬יעקב גדיש‪ ,‬הדף הירוק‪1.1988 ,‬‬ ‫‪ 234‬שלמה לשם‪" :‬חלק מהקיבוצים‪ ,‬בגלל המצב הפיננסי הקשה‪ ,‬פרקו את קופות הגמל שהיו להם‪ .‬זו היתה טעות‪ ,‬כי‬ ‫דווקא מה שהצליחו להשיג בהסדר זה שלא פגעו בקופות הגמל‪ ,‬הבנקים לא דרשו למכור אותן" )ראיון; ראו גם‬ ‫המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪ .(14‬אמרי רון‪" :‬הקיבוץ הדתי אסר על קיבוציו לשחק בבורסה ‪ -‬כאשר‬ ‫התק"ם והקבה"א המליצו 'לעשות כסף מכסף'‪ .‬קיבוציו גם עצרו כמעט לגמרי את ההשקעות בריביות המטורפות‪.‬‬ ‫כתוצאה מכל אלה – קיבוצי הקיבוץ הדתי )קבוצת הביקורת( לא הסתבכו‪ ,‬ולא נזקקו להסדרים פיננסיים עם‬ ‫הבנקים‪ .‬גם מערכת העזרה ההדדית שלהם לא התמוטטה" )אמרי רון‪ ,‬משבר הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪.(3‬‬ ‫‪64‬‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬ובדו"ח התק"ם הם מוזכרים כחלק קטן בלבד‪ ,‬מהגירעונות במערכת התנועתית‬ ‫והאזורית )ובכלל לא מחובות הקיבוצים עצמם(‪ 235.‬אמנם הכניסה לתחום הפיננסי לא היתה בלתי‬ ‫נמנעת – כפי שמוכיחה הדוגמה הנגדית של הקיבוץ הדתי – אך היא עצמה היתה במידה רבה תוצאה‬ ‫של מדיניות ממשלתית‪ ,‬כפי שהסביר אפרים ריינר‪ ,‬מראשי חברת העובדים‪:‬‬ ‫התנועה‬ ‫הקיבוצית נתונה לביקורת תקשורתית קשה ביותר כתוצאה‬ ‫מהסתבכויותיה בשוקי הכספים‪ ,‬אך פחות מדי ידועה העובדה‪ ,‬שהסתבכות זו היא‬ ‫תולדה )אולי בלתי הכרחית( מן הפרידה מהמסורת שעל‪-‬פיה מוסדות המדינה‬ ‫והמוסדות המיישבים נטלו על עצמם במשך כמעט מאה שנה את האחריות למימון‬ ‫פעולת ההתיישבות בארץ ישראל‪ .‬וחלק מהעניין היום נובע "מעודף האחריות" של‬ ‫התנועות הקיבוציות‪ ,‬המקדימות את מעשה ההתיישבות להזרמת התקציבים של‬ ‫הסוכנות היהודית‪ ,‬שחבה להן – בגין פעולות אלו – סכומים ניכרים‪...‬‬ ‫‪236‬‬ ‫עצם הכניסה של הקיבוצים לתחום הפיננסים לא היתה סיבה למשבר החובות אלא תוצאה נוספת‬ ‫מהגורמים שהולידו את המשבר‪ :‬אובדן מקורות אשראי ציבוריים‪ ,‬אינפלציה גבוהה ומדיניות‬ ‫המעודדת פעילות פיננסית על חשבון פעילות יצרנית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חלק מההסתבכויות הפיננסיות‪,‬‬ ‫בעיקר אלו הקשורות בבורסה‪ ,‬נולדו כתוצאה ממדיניות ה"הזנחה הנדיבה" של כמה משרי האוצר‬ ‫מטעם הליכוד‪ ,‬שהובילו את המשק הישראלי כולו לכדי משבר פיננסי חמור‪.‬‬ ‫הערבות ההדדית – גורם לחובות?‬ ‫הסברים פנימיים אחרים רואים בשיתוף באשראי – הערבות ההדדית הפיננסית – גורם שהחמיר את‬ ‫המשבר בקיבוצים ביחס לשאר המשק‪ .‬הטענה היא כי הערבות ההדדית הכוללת הביאה לזמינות‬ ‫אשראי בלתי מוגבלת מצד הבנקים‪ ,‬ולמדיניות הלוואות לא מבוקרת מצד הקיבוצים‪ 237.‬כדי לבדוק‬ ‫טענה זו יש לברר כמה מההשקעות בקיבוצים אכן היו "לא יעילות"‪ .‬לפי דו"ח התק"ם מדובר בסך‬ ‫הכל על ‪ 12%‬מההשקעות היצרניות‪ .‬קשה להשוות כמותית‪ ,‬מחוסר נתונים‪ ,‬אך לאור המשבר הכולל‬ ‫במגזר היצרני‪ ,‬ספק אם מדובר על שיעור גבוה מהשיעור הממוצע במשק‪ .‬עצם הצגתו גורם זה‬ ‫מכילה הטיה אידיאולוגית‪ ,‬שמניחה כי המניע הבלעדי להשקעה הוא רווח‪ .‬כל עוד עמדה בעינה‬ ‫‪ 235‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬ ‫‪ 236‬אפרים ריינר בראיון לשלמה לשם‪ ,‬יחד‪.10.1985 ,‬‬ ‫‪ 237‬דו"ח מבקר המדינה ‪ ,1990 ,40‬עמ' ‪ ;651-652‬פנחס זוסמן‪ ,‬יואב כסלו‪ ,‬צבי לרמן‪ ,‬יורם קרול‪ ,‬וגדי רוזנטל‪' ,‬משבר‬ ‫האשראי בחקלאות השיתופית – גורמים ופתרונות'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪ ,(1990) 143 ,‬עמ' ‪ ;414-416‬אורי וובר‪ ,‬להתחדש‪:‬‬ ‫הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬עמ' ‪ ;41 ,20‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪ ;176‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה‬ ‫והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.166-167‬‬ ‫‪65‬‬ ‫הברית בין התנועה הציונית וממשלות לישראל‪ ,‬לבין תנועה הקיבוצית כממלאת יעדים לאומיים‪,‬‬ ‫נמדדו השקעותיה גם ביצירת תעסוקה‪" ,‬הפרחת השממה"‪ ,‬ייצור תוצרת חיונית‪ ,‬עיצוב גבולות‬ ‫הארץ‪ ,‬שליחות ביטחונית ועוד‪.‬‬ ‫‪238‬‬ ‫בניגוד לסקטורים אחרים במשק‪ ,‬שיכלו לגייס הון עצמי על ידי‬ ‫הנפקת מניות ציבוריות או פרטיות‪ ,‬מהות המשק הקיבוצי ומבנהו סותרים הגדלת הון בדרך זו‪.‬‬ ‫המשק הקיבוצי עוצב באופן שמוכוון למטרת פיתוח ארוך טווח של קהילת חיים ומשק לאומי‪ ,‬ולא‬ ‫לטובת השיקול קצר הטווח של חלוקת דיבידנדים‪ .‬מכאן ההסתמכות על הערבות ההדדית כמקור‬ ‫לאשראי‪ ,‬במקום הנפקת מניות‪.‬‬ ‫‪239‬‬ ‫מוקי צור שלל את הערבות ההדדית כגורם למשבר‪:‬‬ ‫כמה פעמים יצא שקיבוץ שילם על הערבות שלו למישהו אחר? זה פשוט לא קרה‪.‬‬ ‫עד ‪ 1980‬הערבות ההדדית לא הובילה למשבר פיננסי של התנועה הקיבוצית‪ .‬כל‬ ‫הסיפור התגלגל בארבע שנים‪ .‬למה ב‪ 1980-‬היינו במצב טוב? בגלל הערבות‬ ‫הדדית‪ ...‬אין תנועה מיישבת בלי השקעות‪.‬‬ ‫‪240‬‬ ‫בתחום ההשקעה הצרכנית מסביר דו"ח התק"ם ‪ 18%‬מהגידול בחוב כתוצאה השקעות מעבר לפחת‬ ‫ולקליטה‪ ,‬כלומר – מעבר ללינה משפחתית ושיפור דיור‪ 241.‬ואכן‪ ,‬ההרעה בתנאי המימון הגיעה בשלב‬ ‫בו‪ ,‬מסיבות פנימיות‪ ,‬הקיבוצים היו נתונים בהשקעות מאסיביות בדיור‪ .‬זאת בשל התהליך החברתי‬ ‫הפנימי של המעבר ללינה משפחתית‪ ,‬ובשל הלחץ להשוואת רמת החיים כלפי מעלה‪ ,‬כתוצאה‬ ‫מאיחוד התנועות שיצרו את התק"ם‪ .‬גם כאן קשה להשוות לעלייה הכללית ברמת החיים בחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬אך ניתן להסביר כיצד נפגעו הקיבוצים מההרעה בתנאי המימון ועליית מחיר ההון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגורמים החיצוניים למשבר‬ ‫אין צורך לחזור על האופנים הרבים‪ ,‬שנסקרו בעבודה זו‪ ,‬בהם הובילה מדיניותה הכלכלית של‬ ‫הממשלה למשבר החובות של הקיבוצים‪ .‬ניתן רק להוסיף מספר הערות לחיזוק טענה זו‪ ,‬אשר‬ ‫נטענה לא רק על ידי מצדדיה בתנועה הקיבוצית‪ ,‬שצוטטו לעיל )הבולטים ביניהם‪ :‬שלמה לשם‬ ‫‪ 238‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.170‬‬ ‫‪ 239‬אמיר גלבוע ודן גבעולי‪ ,‬חוות דעת בעניין הסיבות למשבר הקיבוצים והגורמים לגידול בחוב הקיבוצים לבנקים‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.8-12‬‬ ‫‪ 240‬ראיון עם מוקי צור‪.‬‬ ‫‪ 241‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬ ‫‪66‬‬ ‫מהתק"ם ואמרי רון מהקבה"א(‪ .‬אפילו דו"ח התק"ם‪ ,‬שחובר על‪-‬ידי מי שהדגישו את גורמי הפנים‪,‬‬ ‫והפך בסיס להסכם שמטיל את רוב האשמה במשבר על הקיבוצים‪ ,‬מכמת את אחריות גורמי החוץ‬ ‫ל‪ 77%-‬מהחוב‪ .‬היו גם חוקרים ובעלי תפקידים מחוץ לתנועות הקיבוציות שסברו כי עיקרו של‬ ‫משבר הקיבוצים נובע מגורמים חיצוניים‪ .‬איתן ברגלס‪ ,‬בכיר בבנק הפועלים‪ ,‬הסביר כיצד סבל‬ ‫המגזר היצרני בארץ‪ ,‬והקיבוצים בתוכו‪ ,‬ממדיניותה הכלכלית של הממשלה‬ ‫אין לי ספק‪ ,‬שהמדיניות הכלכלית וההתפתחות הכלכלית‪ ,‬הם הגורמים – בגדול –‬ ‫למשבר )אם עלי למצות את זה בגורם אחד(‪ .‬מי שהרגיל את המשק‪ ,‬לאורך שנים‪,‬‬ ‫לתת אשראי לא צמוד בתקופה של אינפלציה מהירה – גרם‪ ,‬שההתנהגות‬ ‫הכלכלית הנכונה היתה לקחת כל הלוואה שנותנים לך‪ ...‬ממה נובע חלק גדול‬ ‫מהמשבר? מזה‪ ,‬שיום אחד אומרים‪ :‬מהיום והלאה כל ההלוואות צמודות‪ .‬וגם אז‬ ‫עוד לא מתקנים את מס הכנסה‪ ,‬ומי שמסתדר נכון ויש לו רווחים עוד כדאי לו‬ ‫לקחת הלוואות; ושנתיים או שלוש אחרי כן משנים את חוק המיסוי‪ ,‬ופתאום‬ ‫ההלוואה שלקחת ב"משטר" הקודם הפכה לנטל שאינך יכול לעמוד בו‪) ...‬אני‬ ‫מדבר על ‪ ,1979‬כאשר התחילו להצמיד את ההלוואות ועל ‪ 1982-1983‬על החוק‬ ‫למיסוי בתנאי אינפלציה(‪.‬‬ ‫‪242‬‬ ‫לפי תיאורו של ברגלס מתאימה מדיניות הממשלה בתקופה הנידונה לשיטת ה"ריפוי בהלם"‪,‬‬ ‫שטופחה על‪-‬ידי האסכולה המוניטריסטית מאוניברסיטת שיקגו‪ .‬לפי שיטה זו משבר כלכלי )או‬ ‫אחר( מהווה בסיס לשינוי המבנה הכלכלי של החברה בכיוון קפיטליסטי‪ ,‬משום שהוא מחליש את‬ ‫פוטנציאל ההתנגדות לשינוי בקרב הנפגעים ממנו‪ 243.‬מודל זה תקף עוד יותר ביחס לתכנית הייצוב‬ ‫של ‪.1985‬‬ ‫אפרים ריינר‪ ,‬אף הוא מראשי בנק הפועלים וחברת העובדים‪ ,‬מסביר כיצד המיתון שיצרה מדיניות‬ ‫הממשלה‪ ,‬מעמיד אותה בתור הגוזרת לשבט או לחסד של ארגונים כלכליים שנקלעו למשבר‪:‬‬ ‫בכל מיתון‪ ,‬הנזילות הכספית קובעת מי יחיה ומי ימות‪ ,‬מי יחזיק מעמד ומי יפול‪.‬‬ ‫על הנזילות מופקדים משרד האוצר ובנק ישראל‪ ,‬ואלו נוהגים כאילו אין העניין‬ ‫נוגע להם‪ .‬הריביות שמשלמות יחידות המשק השונות‪ ,‬שום הכנסה לא יכולה‬ ‫לכסות אותן‪ .‬יחידות המשק משלמות אותן מפני שנסגרו בפניהן כל המקורות‪.‬‬ ‫‪ 242‬יום עיון‪ :‬הסדר הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬ ‫‪ 243‬נעמי קליין‪ ,‬דוקטרינת ההלם‪ ,‬עמ' ‪.65-90‬‬ ‫‪67‬‬ ‫ההסתלקות הכמעט מוחלטת מהשימוש במכשיר האשראי המוכוון‪ ,‬מטילה מעצם‬ ‫טיבה על האוצר ובנק ישראל את האחריות לפעולת המיון‪ :‬מי זכאי לתמיכה‬ ‫ובאיזה שיעור‪.‬‬ ‫‪244‬‬ ‫מדיניות האשראי של הממשלה‪ ,‬שכללה צמצום האשראי הציבורי מחד וייקור האשראי החופשי‬ ‫מאידך‪ ,‬הביאה משקים יצרניים למשבר נזילות‪ .‬מדבריו של ריינר ניתן להבין כי הממשלה יכולה‬ ‫היתה "לזרוק חבל הצלה" לקיבוצים‪ ,‬למשל באמצעות ערבות לפריסת החובות‪ ,‬אך ההכרעה‬ ‫הפוליטית היתה שלא לעשות זאת ולתת לקיבוצים לשקוע בחובות‪ .‬הכלכלנית אסתר אלכסנדר‬ ‫מסכמת סיכמה את היחס בין גורמים פנימיים וחיצוניים למשבר החובות בקיבוצים‪:‬‬ ‫לפי הסיסמה הנפוצה של אשמת הקורבן הקיבוצים אשמים בשקיעתם כי נוהלו‬ ‫בצורה כושלת‪ ,‬הסתבכו עם השוק האפור והשקיעו את האשראי שנטלו ברמת‬ ‫החיים ולא בייצור וגם בייצור‪ ,‬בהרחבת מפעליהם‪ ,‬השקיעו יותר מדי‪ .‬כל זה יכול‬ ‫להיות נכון והקיבוצים בכל זאת לא אשמים במצבם הקשה‪ .‬ההוכחה לכך היא‬ ‫מבנה החוב שלהם‪ .‬רק חלק קטן מחוב זה הם ראו בכלל בעיניהם ויכלו להשתמש‬ ‫בו למטרה כלשהי‪ .‬אין לכך כל חשיבות מבחינת גודל החוב הנוכחי שלהם לאיזה‬ ‫מטרי השתמשו באשראי ממשי זה‪ .‬חובם בכל מקרה היה גדל בצורה מטורפת בשל‬ ‫שער הריבית שהיה מוטל על האשראי שלקחו‪ .‬גם אם היו משקיעים את כל‬ ‫האשראי בצורה פרודוקטיבית ביותר הרי שום פרויקט יצרני לא יכול היה להחזיר‬ ‫להם פירות בגובה הריבית הנדרשת על האשראי המושקע‪ .‬איך הגיע חוב‬ ‫הקיבוצים מקרוב ל‪ 5-‬מיליארד ‪ ₪‬בדצמבר ‪ 1988‬לקרוב ל‪ 8-‬מיליארד ‪ ₪‬בדצמבר‬ ‫‪ ?1989‬מה שבטוח שהם לא לקחו הלוואות במיליארדים במשך שנה‪ .‬גידול זה בחוב‬ ‫הוא כמעט כולו ריבית שלא הוחזרה ונתווספה לקרן או ריבית ששולמה על‪-‬ידי‬ ‫לקיחת אשראי חדש במיוחד למטרה זו‪ .‬חלק זה של חובות הקיבוצים‪ ,‬וזה חלק‬ ‫גדול מהם‪ ,‬הם אינם כספים בהם השתמשו הקיבוצים בעליל למטרותיהם‬ ‫היעילות או היעילות פחות‪ .‬הוא גם לא פרי של שום ריבית נורמלית שאפשר לשלם‬ ‫אותה מרווחי ייצור‪.‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪ 244‬אפרים ריינר בראיון לשלמה לשם‪ ,‬יחד‪.10.85 ,‬‬ ‫‪ 245‬החובות אסתר אלכסנדר‪ ,‬עסקים‪.23.12.89 ,‬‬ ‫‪68‬‬ ‫ככל משק יצרני‪ ,‬אף המשק הקיבוצי תלוי תדיר באשראי‪ .‬מדיניות האשראי של הממשלה יצרה מצב‬ ‫בלתי אפשרי עבור חלקים גדולים במגזר היצרני‪ ,‬שרווחי הייצור שלהם לא יכלו לשאת את גובה‬ ‫הריבית‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬דומה כי מדיניות זו פגעה בקיבוצים במיוחד‪ ,‬ביחס ליתר המגזר היצרני‪ ,‬והסדר‬ ‫החובות שלהם היה לנקודת ציון בולטת בתקופה‪ .‬האם נפגעו הקיבוצים במיוחד‪ ,‬ומדוע?‬ ‫ד‪ .‬ייחודם הכלכלי של הקיבוצים‬ ‫משק מוטה ייצור‬ ‫הקיבוצים נפגעו ממדיניות הממשלה קודם כל משום היותם חלק מהמגזר הכלכלי היצרני‪ .‬אך לפי‬ ‫הנתונים שהובאו לעיל‪ ,‬רק ‪ 3%‬מהמפעלים במשבר ב‪ 1989-‬היו קיבוציים‪ ,‬שיעור המשקף את‬ ‫שיעורם באוכלוסייה‪ .‬לאור העובדה שהמשק הקיבוצי היה מוטה ייצור יותר מכלל המשק הישראלי‪,‬‬ ‫ניתן לומר כי הקיבוצים נפגעו אפילו פחות מאחרים‪ .‬מדוע אם כן נזקקו הקיבוצים להסדר חובות‬ ‫מיוחד‪ ,‬בהתערבות ובמימון של הממשלה? יש הטוענים כי היה בהסדר הקיבוצים משום העדפה‬ ‫למגזר הקיבוצי על פני מגזרים אחרים בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫‪246‬‬ ‫טענה זו מופרכת על ידי תוצאות‬ ‫ההסכם לגבי הקיבוצים‪ ,‬לעומת תוצאותיו ביחס לבנקים‪ ,‬שהובאו לעיל‪ .‬בשל היות הקיבוצים לווה‬ ‫גדול ומאוגד‪ ,‬היו לחובותיהם משקל משמעותי שסיכן את הבנקים‪ ,‬והסדר חובותיהם היו חיוני‬ ‫להצלת הבנקים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬גם למתנגדי ההסכם‪ ,‬שטענו כי הוא מיטיב עם הבנקים‪ ,‬היה ברור כי יש‬ ‫צורך בהסדר פוליטי מיוחד‪ .‬מדוע?‬ ‫מחסור בביטחונות‬ ‫הקיבוצים סובלים באופן אינהרנטי ממחסור בביטחונות פיזיים להבטחת אשראי‪ .‬נכסי הייצור‬ ‫שלהם‪ ,‬בראשו ובראשונה הקרקע‪ ,‬אינם בבעלותם אלא בבעלות המדינה‪.‬‬ ‫‪247‬‬ ‫וזאת מתוך מחויבות‬ ‫היסטורית למפעל הלאומי‪ .‬מכאן רמת המינוף הגבוהה שמאפיינת את ההון הקיבוצי‪ ,‬כלומר –‬ ‫הסתמכות מרובה על הון זר )מולווה(‪ .‬הסקטור הקיבוצי נפגע מעליית מחיר ההון הזר יותר מאשר‬ ‫‪ 246‬רון נחמן‪ ,‬ראש עיריית אריאל‪" :‬הסכם הקיבוצים מחק לאוכלוסייה של ‪ 110‬אלף תושבים סכום של ‪ 28‬מיליארדי‬ ‫שקל‪ .‬אני רוצה שישוו את זה למה שאנחנו מקבלים מהמדינה‪ .‬אני מציע לעשות חשבון‪ ,‬כמה קיבל כל חבר קיבוץ‬ ‫מהסכם הקיבוצים‪ .‬אני רוצה שיעשו השוואות כמה כסף מקבלים באזורים שונים‪ .‬שיעשו השוואה כמה מקבלים‬ ‫בחינוך ההתיישבותי‪ .‬כמה תלמידים יש בבית ספר בחינוך התיישבותי וכמה בעיר" )הארץ‪ .(14.9.2010 ,‬תודתי לפרופ'‬ ‫דני גוטווין‪ ,‬שהסב את תשומת לבי לדברים אלו‪.‬‬ ‫‪ 247‬יום עיון‪ :‬הסדר הקיבוצים‪ ,‬עמ' ‪ ;6‬משה סלע‪ ,‬הארץ‪.27.12.89 ,‬‬ ‫‪69‬‬ ‫סקטורים אחרים בגלל דרגת המינוף הגבוהה שלו‪ .‬מכאן נבעה ההסתמכות הגבוהה על הון זר )‪84%‬‬ ‫ב‪.(1982-1988-‬‬ ‫‪248‬‬ ‫מהמחסור בביטחונות נבעה גם חשיבותה הערבות ההדדית הפיננסית בין‬ ‫הקיבוצים כביטחון להלוואות לטובת השקעות וצמיחה‪ .‬כל עוד ראתה הממשלה חשיבות לאומית‬ ‫בצמיחת הקיבוצים‪ ,‬היא העמידה כלי אשראי אחרים לטובת הקיבוצים‪ ,‬שפיצו על המחסור‬ ‫בביטחונות‪ :‬האשראי המרוכז והאשראי המוכוון‪ .‬אך מרגע שהיחס לקיבוצים לבש מאפיינים של‬ ‫מגזר עסקי‪ ,‬נעלמו מקורות האשראי הללו‪ ,‬והערבות ההדדית לא עמדה בפרץ של עליית הריבית‪,‬‬ ‫כמעט ללא ביטחונות אחרים לאשראי‪.‬‬ ‫"איגוד של חיים"‬ ‫ייחוד נוסף של הקיבוצים‪ ,‬שהוליד צורך בהסדר חובות מיוחד‪ ,‬היה היותם מה שכינה מרטין בובר‬ ‫"איגוד של חיים"‪ ,‬כלומר קואופרציה יצרנית וצרכנית כאחד‪ 249.‬מחברי דו"ח התק"ם מסבירים כי‬ ‫בשל המבנה המשפטי המיוחד של הקיבוץ‪ ,‬והיעדר היכולת להפריד בין היחידה‬ ‫הכלכלית לחברתית‪ ,‬יכולתם של הקיבוצים לפרוע את חובותיהם לבנקים‪ ,‬קיימת‬ ‫אך ורק בהיותם ‪"] Going Concern‬עסק חי"‪ ,‬כלומר – לא יכולים לפשוט רגל –‬ ‫ת‪.‬נ‪ ,[.‬וזאת בשונה מפירמות כלכליות רגילות‪.‬‬ ‫‪250‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬קיבוץ לא יכול "לסגור את העסק" ולפטר את עובדיו‪ ,‬כי העובדים הם חבריו‪ .‬מה‬ ‫שהתאפשר בהסדרי חובות אחרים במגזר הקואופרטיבי‪ ,‬כגון אלו של "סולל בונה" ו"כור" – צמצום‬ ‫מצבת העובדים כחלק מהסדר חובות‬ ‫‪251‬‬ ‫– לא התאפשר במקרה של הקיבוצים‪ .‬בעוד שחברות‬ ‫יצרניות אחרות‪ ,‬כגון "אתא"‪ ,‬פשטו רגל ונעלמו מהשטח‪ ,‬הקיבוצים – שהם גם יישובים וקהילות‬ ‫חיים – נשארו שם‪ ,‬ועל כן נזקקו להסדר חובות מיוחד‪ .‬אין באפיון זה של הקיבוצים משום סיבה‬ ‫להיווצרות המשבר‪ ,‬אלא אות לשינוי שגרם למשבר‪ :‬מסביבה כלכלית שאפשרה ועודדה קיומם של‬ ‫איגודי חיים‪ ,‬לסביבה כלכלית שהביאה אותם לכדי הסדר חובות‪ ,‬ושמאוחר יותר דחפה אותם לעבר‬ ‫"הפרדת משק מקהילה"‪ .‬ייחודם הכלכלי של הקיבוצים הוא שהביא אותם אפוא‪ ,‬עם המהפך‬ ‫בסביבה הכלכלית שבתוכה צמחו ושגשגו‪ ,‬לחדלות פירעון ולהסדר חובות‪.‬‬ ‫‪ 248‬אמיר גלבוע ודן גבעולי‪ ,‬חוות דעת בעניין הסיבות למשבר הקיבוצים והגורמים לגידול בחוב הקיבוצים לבנקים‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.8-12‬‬ ‫‪ 249‬מרטין בובר‪ ,‬נתיבות באוטופיה‪ ,‬עמ' ‪.74-95‬‬ ‫‪ 250‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬פתח דבר‪.‬‬ ‫‪ 251‬דניאל רוזוליו‪ ,‬השיטה והמשבר‪ ,‬עמ' ‪.148-149‬‬ ‫‪70‬‬ ‫סיכום‬ ‫למדיניות הממשלה בשנים ‪ 1977-1989‬היתה השפעה מכרעת על ההיבט הכלכלי של משבר‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬הוא משבר החובות‪ .‬כל משק יצרני תלוי תמידית באשראי‪ ,‬בשל הפער המובנה בין‬ ‫השקעות והוצאות ייצור לבין תקבולים עבור התוצר‪ .‬הקיבוצים התפתחו כמשקים מוטי ייצור‪ ,‬אשר‬ ‫עד סוף שנות ה‪ 70-‬צמחו כלכלית במידה משמעותית‪ ,‬בסיוע מדיניות אשראי מרחיבה של הממשלה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1980‬הגיע לשיאו ההון העצמי של הקיבוצים‪ .‬בין ‪ 1980‬ל‪ ,1988-‬בשל השינוי במדיניות‬ ‫האשראי הממשלתית‪ ,‬חל גידול מהיר בחובות הקיבוצים‪ ,‬שמחק את כל הונם העצמי‪.‬‬ ‫מדיניותה של ממשלה לא היתה אחידה לאורך התקופה הנסקרת‪ ,‬אך הקו המכריע בה היה קו ניאו‪-‬‬ ‫ליברלי ומוניטריסטי‪ ,‬שכלל קיצוצים בתקציב הממשלה‪ ,‬העלאת הריבית וצמצום התמיכות למגזר‬ ‫היצרני‪ .‬בממשלת הליכוד הראשונה היה שמחה ארליך שר האוצר‪ ,‬ואף על פי שביצע מהפך ליברלי‪,‬‬ ‫מתון יחסית‪ ,‬מדיניותו המשיכה את הקו המרחיב של רבינוביץ'‪ ,‬והמגזר היצרני לא סבל כמעט‬ ‫מצמצום בזמינות האשראי‪ ,‬אלא בעיקר מחוסר היציבות שהביאה האינפלציה‪.‬‬ ‫ראשית המהפך בשנתו של יגאל הורוביץ במשרד האוצר‪ .1980 ,‬צמצום האשראי המוכוון וייקור‬ ‫האשראי החופשי פגעו בזמינות המימון למגזר היצרני כולו‪ .‬ביטול התכנית הכספית של ההסתדרות‬ ‫פגעה במשק העובדים‪ ,‬וביכולתו להוות תחליף לאשראי הציבורי עבור הקיבוצים‪ .‬צמצום התכנון‬ ‫בחקלאות פגע בכל המגזר החקלאי ובתוכו בקיבוצים‪ ,‬שאיבדו גם את מסלול האשראי המרוכז‪ .‬אך‬ ‫כהונתו של הורוביץ באה על רקע של שיא בעוצמה הכלכלית של הקיבוצים‪ ,‬והיתה קצרה מכדי‬ ‫לפגוע בהם אנושות‪.‬‬ ‫בתקופתו של ארידור חלה נסיגה חלקית מהמדיניות המוניטריסטית הנוקשה‪ .‬הריבית ירדה וגם‬ ‫ההשקעות פיננסיות בתקופה זו הביאו תשואה‪ ,‬שתרמה להפחתת נטל החוב‪ .‬אז באו המשברים‬ ‫הפיננסיים במשק הישראלי‪ ,‬שהיו אף הם תוצאה של מדיניות ממשלתית מתמשכת‪ ,‬שעודדה את‬ ‫המגזר הפיננסי הבלתי יציב‪ ,‬תוך הימנעות מרגולציה מייצבת‪ ,‬כגון בנושא ויסות מניות הבנקים‪.‬‬ ‫המשברים הפיננסיים של ‪ ,1983‬יותר מאשר הגדילו את חובות הקיבוצים‪ ,‬פגעו במקורות המרכזיים‪,‬‬ ‫שהיוו תחליף לאשראי הציבורי‪ ,‬בגיוס הון עבור הקיבוצים‪ :‬שוק ההון והבנקים‪.‬‬ ‫על רקע זה באה מדיניותו של יגאל כהן‪-‬אורגד‪ ,‬שלא היתה שונה בהרבה מזו של הורוביץ‪ ,‬אך הפעם‬ ‫באה על רקע מספר שנים של התמודדות עם מקורות אשראי הולכים ומצטמצמים‪ .‬בשנתו הקצרה‬ ‫של כהן‪-‬אורגד באוצר ב‪ 1984-‬עברו הקיבוצים לראשונה )מאז סוף שנות ה‪ (50-‬מרווח להפסד והחלו‬ ‫‪71‬‬ ‫לצבור חובות‪ .‬האינפלציה מרקיעת השחקים‪ ,‬אף היא תוצאת מדיניות ממשלתית‪ ,‬פיזרה ערפל כבד‬ ‫על כל המשק הישראלי‪ ,‬ובכלל זה על הקיבוצים‪ .‬מציאות החוב הסתברה רק בדיעבד‪.‬‬ ‫"התכנית לייצוב המשק" של פרס ומודעי ב‪ 1985-‬עצרה אמנם את האינפלציה‪ ,‬אך תוך עלייה‬ ‫משמעותית בריבית הריאלית‪ .‬עצירת האינפלציה חשפה את משבר החובות בקיבוצים‪ ,‬והריבית‬ ‫העצימה אותו במהירות‪ .‬הריבית הגבוהה‪ ,‬יחד עם המגבלות שהוטלו על הבנקים במסגרת תכנית‬ ‫הייצוב והרפורמה בשוק ההון ב‪ ,1987-‬הביאו את המשק היצרני כולו‪ ,‬והקיבוצים בתוכו‪ ,‬למחנק‬ ‫נזילות‪ ,‬עד כדי הפסקת מיחזור חובות הקיבוצים בסוף ‪.1988‬‬ ‫הקיבוצים‪ ,‬שנעדרו ביטחונות פיזיים בשל הבעלות הלאומית על קרקעותיהם‪ ,‬ושמעצם המבנה‬ ‫הכלכלי שלהם לא היתה קיימת בעבורם האפשרות של פשיטת רגל‪ ,‬נכנסו למשא ומתן עם הממשלה‬ ‫והבנקים על הסדר פריסת ומחיקת חובות‪ ,‬שנחתם בסוף ‪ .1989‬ההסכם שגובש הטיל על הקיבוצים‬ ‫את מרבית נטל החוב‪ ,‬שנוצר ברובו בשל מדיניות ממשלתית‪ ,‬והותיר אותם עם חוב בלתי ניתן‬ ‫לפירעון וללא הסדרים הולמים לביטחון סוציאלי ולהמשך צמיחה‪ .‬ההסכם גזר על הקיבוצים פירוק‬ ‫הערבות ההדדית ביניהם‪ ,‬והיווה פתח להפרטת התנועה הקיבוצית‪ .‬מאידך‪ ,‬פיקדונות הממשלה‬ ‫בבנקים לטובת פריסת החוב‪ ,‬והתשלומים השוטפים שהטיל ההסדר על הקיבוצים‪ ,‬הצילו את‬ ‫הבנקים מהכרזה על חוב אבוד‪ ,‬שעלול היה למוטטם‪" .‬הסדר הקיבוצים" היה למעשה "הסדר‬ ‫הבנקים"‪ ,‬שלאחר קריסתם ב‪ ,1983-‬כתוצאה מהתנהלות שנמצאה פלילית‪ ,‬הממשלה הלאימה‬ ‫אותם‪ ,‬וכעת היתה מעוניינת למלא את קופותיהם לקראתם הפרטתם‪.‬‬ ‫האם היתה כאן כוונת מכוון כנגד הקיבוצים באופן מיוחד? קשה לקבוע‪ ,‬אך ברור כי מעצבי‬ ‫המדיניות הכלכלית היו מודעים להשפעתה על המגזר היצרני כולו‪ ,‬ובתוכו על ההתיישבות העובדת‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬נראה כי משבר הקיבוצים מהווה רק דוגמה אחת למהפכה שנערכה בכלכלה‬ ‫הישראלית‪ ,‬ובכלכלות נוספות במערב‪ ,‬במהלך שנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ :20-‬מכלכלה חברתית‬ ‫וציבורית לכלכלת שוק מופרטת‪ ,‬וממשק מוטה ייצור למשק מוטה פיננסים‪ .‬אך הניסיון של משבר‬ ‫הקיבוצים מלמד כי אין זוהי דרך ללא אלטרנטיבות‪ .‬כשם שמדיניות הממשלה עברה תהפוכות‬ ‫ושינויים‪ ,‬לפני‪ ,‬תוך כדי‪ ,‬ואחרי המהפכה הניאו‪-‬ליברלית‪ ,‬כך גם הקיבוצים לא עשויים מקשה אחת‪.‬‬ ‫עד היום כרבע מהתנועה הקיבוצית צלח את המשבר והמהפכה‪ ,‬חזר לשגשוג כלכלי ושמר על הדרך‬ ‫השיתופית‪ .‬וכן ישנה תנועה שיתופית סוציאליסטית מתחדשת בישראל‪ ,‬שעליה לעצב את עתידה‬ ‫לאור הניסיון הקיבוצי‪ ,‬על תפארתו ועל מפלותיו‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫נספח א' – ריכוז נתונים כלכליים‪:‬‬ ‫שר אוצר‬ ‫שנה‬ ‫ספיר‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪ 1985‬מחצית‪1‬‬ ‫‪ 1985‬מחצית‪2‬‬ ‫‪ 1985‬סה"כ‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫רבינוביץ'‬ ‫ארליך‬ ‫הורוביץ‬ ‫ארידור‬ ‫כהן אורגד‬ ‫מודעי‬ ‫ניסים‬ ‫פרס‬ ‫אינפלציה‬ ‫‪%‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫‪26.4‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪42.5‬‬ ‫‪48.1‬‬ ‫‪111.4‬‬ ‫‪132.9‬‬ ‫‪101.5‬‬ ‫‪131.5‬‬ ‫‪190.7‬‬ ‫‪444.9‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪15.4‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫אתר‬ ‫הלמ"ס‪.‬‬ ‫במשק הישראלי‬ ‫אבטלה‬ ‫צמיחה‬ ‫)גידול‬ ‫בתל"ג(‬ ‫‪%‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪-0.6‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪-4.2‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫שנתון‬ ‫סטטיסטי‬ ‫לישראל‬ ‫‪ ,1986‬עמ'‬ ‫‪.173‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ריבית‬ ‫)חח"ד‬ ‫ריאלי(‬ ‫מספר‬ ‫החברות‬ ‫בקשיים‬ ‫ינואר ‪/‬‬ ‫יוני‬ ‫חוב נטו‬ ‫של‬ ‫התק"מ‬ ‫גידול חוב‬ ‫נטו תק"מ‬ ‫בקיבוצים‬ ‫הוצאות‬ ‫מימון תק"מ‬ ‫חוב נטו של‬ ‫הקבה"א‬ ‫ערך דצמבר‬ ‫ערך יוני ‪1988‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫מיליוני ‪ .₪‬עד ‪ 1986‬בשנים עבריות‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ריבית על חוב‬ ‫הקבה"א‬ ‫ערך דצמבר‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪7.1‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫שנתון‬ ‫סטטיסטי‬ ‫לישראל‬ ‫‪ ,1989‬עמ'‬ ‫‪.325‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪-11‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬‫‪67‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪39‬‬ ‫זוסמן‪,‬‬ ‫כסלו‬ ‫ולרמן‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.121‬‬ ‫‪816‬‬ ‫‪1012‬‬ ‫‪1372‬‬ ‫‪366‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪328‬‬ ‫‪782‬‬ ‫‪1670‬‬ ‫‪2342‬‬ ‫‪2595‬‬ ‫‪4206‬‬ ‫ידיעות‬ ‫אחרונות‪,‬‬ ‫‪;2.9.88‬‬ ‫נתן ולשם‪,‬‬ ‫עמ' ‪.12,18‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪2321‬‬ ‫‪2835‬‬ ‫‪2953‬‬ ‫חכים‪,‬‬ ‫הקיבוצים‬ ‫בישראל‪,‬‬ ‫עמ' ‪.136‬‬ ‫‪620‬‬ ‫‪329‬‬ ‫‪305‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪365‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪292‬‬ ‫המשבר הכלכלי בקיבוצי‬ ‫התק"מ‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬ ‫‪2600‬‬ ‫‪2850‬‬ ‫‪3200‬‬ ‫‪3500‬‬ ‫חכים‪,‬‬ ‫הקיבוצים‬ ‫בישראל‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.199‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪250‬‬ ‫תכנית‬ ‫להבראה‬ ‫כלכלית‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬ ‫נספח ב'‬ ‫ישראל ‪ -‬נתונים מקרו‪-‬כלכליים‬ ‫‪500‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫אינפלציה )‪(%‬‬ ‫‪250‬‬ ‫צמיחה )‪(10 * %‬‬ ‫‪200‬‬ ‫אבטלה )‪(10 * %‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪-50‬‬ ‫הערה לתרשים‪ :‬הנתונים לקוחים מהטבלה בנספח א'‪ .‬חלק מהנתונים הוכפלו או חולקו לטובת‬ ‫הצגה פרופורציונאלית שלהם זה בצד זה‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫נספח ג'‬ ‫התפתחות משבר החוב בקיבוצי התק"מ‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫ריבית ריאלית )‪(%‬‬ ‫‪200‬‬ ‫הוצאות מימון תק"מ )* מיליון ‪(₪‬‬ ‫‪150‬‬ ‫חוב תק"מ )* ‪ 10‬מיליון ‪(₪‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪-50‬‬ ‫הערה לתרשים‪ :‬הנתונים לקוחים מהטבלה בנספח א'‪ .‬חלק מהנתונים הוכפלו או חולקו לטובת‬ ‫הצגה פרופורציונאלית שלהם זה בצד זה‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫נספח ד'‬ ‫מקור‪ :‬רן חכים‪ ,‬הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬ ‫‪76‬‬ ‫נספח ה'‬ ‫מקור‪ :‬המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬עמ' ‪.25‬‬ ‫סיכום הטבלה‬ ‫גורמים חיצוניים‪:‬‬ ‫גורמים פנימיים‪:‬‬ ‫תנאי סביבה‬ ‫‪41%‬‬ ‫תוספת ריבית‬ ‫‪36%‬‬ ‫מגדילי חוב‬ ‫‪87%‬‬ ‫מקטיני חוב‬ ‫‪ -64%‬סה"כ ‪23%‬‬ ‫סה"כ ‪77%‬‬ ‫‪77‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ספרים ומחקרים‪:‬‬ ‫אבנרי‪ ,‬אריה‪ ,‬המהמרים‪ ,‬ת"א‪ :‬סטימצקי תמוז‪.1989 ,‬‬ ‫הקשר הליברלי‪ ,‬ת"א‪ :‬זמורה ביתן‪.1984 ,‬‬ ‫רצח אופי‪ ,‬ת"א‪ :‬זמורה ביתן‪.1985 ,‬‬ ‫אבנימלך‪ ,‬מוריה‪ ,‬אוצר נעלם‪ :‬הפנסיה כמנוף כלכלי‪ ,‬ראשל"צ‪ :‬גלובס ובית ברל‪.2003 ,‬‬ ‫אברהמי‪ ,‬אלי )עורך(‪ ,‬לקסיקון הקיבוץ‪ ,‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.1998 ,‬‬ ‫אהרני‪ ,‬יאיר‪ ,‬הכלכלה הפוליטית בישראל‪ ,‬ת"א‪ :‬עם עובד‪.1991 ,‬‬ ‫אלכסנדר‪ ,‬אסתר‪ ,‬כוח השוויון בכלכלה‪ ,‬ת"א‪ :‬הקבה"מ‪.1990 ,‬‬ ‫אלמליח‪ ,‬טל‪ ,‬התעשייה הקיבוצית ‪ :1923-2007‬עיון בשאלות כלכלה וחברה‪ ,‬גבעת חביבה‪ :‬יד יערי‪,‬‬ ‫‪.2009‬‬ ‫ארנון‪ ,‬יעקב‪ ,‬משק בסחרור‪ ,‬ת"א‪ :‬הקבה"מ‪.1981 ,‬‬ ‫בובר‪ ,‬מרטין‪ ,‬נתיבות באוטופיה‪ ,‬ת"א‪ :‬עם עובד‪.1983 ,‬‬ ‫בונג'ק‪ ,‬חיים‪ ,‬ואליהו בורוכוב‪ ,‬התעשייה הקיבוצית ‪) 1972-1982‬הוכן עבור בנק לאומי לישראל(‪,‬‬ ‫דצמבר ‪.1983‬‬ ‫ביכלר‪ ,‬שמשון ויהונתן ניצן‪ ,‬מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום‪ ,‬ירושלים‪ :‬כרמל‪.2001 ,‬‬ ‫בן בסט‪ ,‬אבי‪ ,‬הרפורמה בשוק ההון‪ :‬יעדים ותוצאות ראשוניות‪ ,‬ירושלים‪ :‬בנק ישראל – מחלקת‬ ‫המחקר‪.1989 ,‬‬ ‫בן‪-‬רפאל‪ ,‬אליעזר‪ ,‬ואלי אברהמי )עורכים(‪ ,‬חושבים קיבוץ‪ :‬שיח אנשי אקדמיה‪ ,‬חוקרים וראשי‬ ‫התנועה‪ ,‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.1994 ,‬‬ ‫ברום‪ ,‬אברהם‪ ,‬תמיד שנוי במחלוקת‪ ,‬ת"א‪ :‬יד טבנקין והקבה"מ‪.1986 ,‬‬ ‫גל‪ ,‬ג'וני‪ ,‬ביטחון סוציאלי בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.2005 ,‬‬ ‫גרינברג‪ ,‬יצחק‪ ,‬אנטומיה של משבר ידוע מראש‪ :‬קריסת חברת העובדים בשנות השמונים‪ ,‬ת"א‪ :‬עם‬ ‫עובד‪.2004 ,‬‬ ‫גרינברג‪ ,‬לב‪ ,‬ההסתדרות מעל הכל‪ ,‬ירושלים‪ :‬נבו‪.1993 ,‬‬ ‫הראל‪ ,‬יהודה‪ ,‬הקיבוץ החדש‪ ,‬ירושלים‪ :‬כתר‪.1993 ,‬‬ ‫וובר‪ ,‬אורי‪ ,‬להתחדש‪ :‬הקיבוץ מול עתידו‪ ,‬ת"א‪ :‬הקבה"מ‪.1992 ,‬‬ ‫‪78‬‬ ‫חכים‪ ,‬רן‪ ,‬הקיבוצים בישראל "כמוצר‪-‬ציבורי"‪ :‬מימון הקמתם‪ ,‬משברים בדרך‪ ,‬סופם!?‪ :‬מחקר‬ ‫היסטורי כלכלי‪ ,‬עבודת דוקטורט‪ ,‬הוגשה באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.2005 ,‬‬ ‫הקיבוצים בישראל‪ :‬מבט היסטורי‪-‬כלכלי‪ ,‬גבעת חביבה‪ :‬יד יערי‪.2009 ,‬‬ ‫לוויתן‪ ,‬ניסן‪ ,‬וחיים ברקאי‪ ,‬בנק ישראל‪ :‬חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית‪ ,‬כרך א'‪,‬‬ ‫ירושלים‪ :‬בנק ישראל‪.2004 ,‬‬ ‫לוין‪ ,‬אלעזר‪ ,‬הבנקאיות‪ ,‬ת"א‪ :‬מטר‪.1988 ,‬‬ ‫מודעי‪ ,‬יצחק‪ ,‬מחיקת אפסים‪ ,‬ת"א‪ :‬עידנים‪.1988 ,‬‬ ‫ממן‪ ,‬דניאל‪ ,‬וזאב רוזנהק‪ ,‬בנק ישראל‪ :‬כלכלה פוליטית בעידן ניאו‪-‬ליברלי‪ ,‬ירושלים ות"א‪ :‬ון ליר‬ ‫והקבה"מ‪.2009 ,‬‬ ‫מרון‪ ,‬סטנלי‪ ,‬התנועה הקבוצית ‪ :1994‬מידע ומספרים‪ ,‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪.1995 ,‬‬ ‫ניר‪ ,‬הנרי‪ ,‬רק שביל כבשו רגלי‪ :‬תולדות התנועה הקיבוצית‪ ,‬ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪ ,‬הקבה"מ‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.2008 ,‬‬ ‫נתן‪ ,‬דודי‪ ,‬המדיניות הכלכלית חברתית של ממשלת רבין ‪ ,1974-1977‬עבודת תזה‪ ,‬הוגשה‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪.2007 ,‬‬ ‫צבאג‪ ,‬שמואל‪ ,‬עוצמות במערכה‪ :‬יחסי ההסתדרות וממשלות הליכוד ‪ ,1977-1984‬ת"א‪ :‬הקבה"מ‪,‬‬ ‫‪.1995‬‬ ‫קליין‪ ,‬נעמי‪ ,‬דוקטרינת ההלם‪ :‬עליית הקפיטליזם של האסון )תרגום‪ :‬דבי אילון(‪ ,‬ת"א‪ :‬אנדלוס‪,‬‬ ‫‪.2009‬‬ ‫רוזוליו‪ ,‬דניאל‪ ,‬השיטה והמשבר‪ :‬משברים‪ ,‬הסדרים ושינויים בתנועה הקיבוצית‪ ,‬ת"א‪ :‬עם עובד‪,‬‬ ‫‪.1999‬‬ ‫שלם‪ ,‬אלדד‪ ,‬הון ציבורי לארגון שיתופי‪ :‬המקרה של האשראי המרוכז לקיבוצים‪ ,‬אפעל‪ :‬יד טבנקין‪,‬‬ ‫‪.2000‬‬ ‫מאמרים‪:‬‬ ‫ברום‪ ,‬אברהם‪' ,‬מצוקת החקלאות )רב שיח('‪ ,‬רבעון לכלכה‪.141-172 :(1980) 105 ,‬‬ ‫גדיש‪ ,‬יעקב‪' ,‬הכתובת על הקיר' )דברים במזכירות המורחבת של הקיבוץ הדתי‪ ,(6.11.1988 ,‬עמודים‪,‬‬ ‫‪.70-75 :(1988) 515‬‬ ‫'מיסוי הקיבוצים ‪ -‬דיון במסקנות ועדת שטראוס'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪.154-158 :(1979) 100 ,‬‬ ‫‪79‬‬ ‫יורן‪ ,‬יוסף‪' ,‬משק במשבר מבני'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪.827-854 :(1987) 131 ,‬‬ ‫זוסמן‪ ,‬פנחס‪ ,‬יואב כסלו וצבי לרמן‪' ,‬אשראי למושבים – הניסיון ולקחו'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪141 ,‬‬ ‫)‪.114-131 :(1989‬‬ ‫זוסמן‪ ,‬פנחס‪ ,‬יואב כסלו‪ ,‬צבי לרמן‪ ,‬יורם קרול‪ ,‬וגדי רוזנטל‪' ,‬משבר האשראי בחקלאות השיתופית‬ ‫– גורמים ופתרונות'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪.403-439 :(1990) 143 ,‬‬ ‫זוסמן‪ ,‬צבי‪' ,‬מחיר ההצלחה'‪ ,‬עסקים‪) 11.10.88 ,‬א(‪) 18.10.88 ,‬ב(‪.‬‬ ‫כסלו‪ ,‬יואב‪ ,‬ואריה מרביד‪' ,‬שורש ההסתבכות המימונית בחקלאות'‪ ,‬רבעון לכלכלה‪:(1989) 140 ,‬‬ ‫‪.66-68‬‬ ‫מנור‪ ,‬אודי‪ ,‬ויאיר רביב‪' ,‬גלובלזיציה ופוליטיקה‪ :‬הסכמי ברטון וודס כמשל'‪ ,‬מפנה‪15- :(2002) 37 ,‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫פרסומים‪:‬‬ ‫בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪.1980‬‬ ‫בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪.1985‬‬ ‫בנק ישראל דין וחשבון לשנת ‪.1991‬‬ ‫דברי הכנסת ה‪.1989 ,12-‬‬ ‫דו"ח מבקר המדינה ‪.1990 ,40‬‬ ‫דו"ח מבקר המדינה ‪.1993 ,43‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.http://www.cbs.gov.il ,‬‬ ‫פרסומי יובל‪ :‬חקלאות‪.http://www.cbs.gov.il/www/yovel50/img_2.pdf ,‬‬ ‫שנתון סטטיסטי לישראל‪.1986 ,‬‬ ‫שנתון סטטיסטי לישראל‪.1989 ,‬‬ ‫הסדרי‬ ‫חובות‬ ‫הקיבוצים‪,‬‬ ‫הכנסת‬ ‫–‬ ‫מרכז‬ ‫מחקר‬ ‫ומידע‪,‬‬ ‫‪.http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00227.pdf‬‬ ‫יום עיון‪ :‬הסדר הקיבוצים‪ ,‬יד טבנקין‪ ,‬אפעל‪.6.3.1990 ,‬‬ ‫יום עיון‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ,‬המטה לביצוע הסדר הקיבוצים‪ ,‬שפיים‪.1.5.2007 ,‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪25.12.2000‬‬ ‫נתן‪ ,‬דודי‪ ,‬ושרון לשם )עורכים(‪ ,‬המשבר הכלכלי בתנועה הקיבוצית‪ ,‬מרכז הדרכה אפעל‪ ,‬פברואר‬ ‫‪.1990‬‬ ‫שחם‪-‬גולן‪ ,‬מירה‪ ,‬ואורי וובר )עורכים(‪ ,‬שש השנים אשר זעזעו את התנועה הקיבוצית ‪,1986-1992‬‬ ‫צוות הוועידה הקבוץ הארצי‪ ,‬ינואר ‪.1993‬‬ ‫מסמכים‪:‬‬ ‫גלבוע‪ ,‬אמיר‪ ,‬ודן גבעולי‪ ,‬חוות דעת בעניין הסיבות למשבר הקיבוצים והגורמים לגידול בחוב‬ ‫הקיבוצים לבנקים‪ ,‬מוגשת למטה הסדר הקיבוצים‪.2.4.1996 ,‬‬ ‫הערכות כלכלית לקראת תשמ"ה‪ ,‬הקיבוץ הארצי – המחלקה לכלכלה ומשק‪ ,‬ספטמבר ‪.1984‬‬ ‫המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"מ‪ ,‬תשמ"ד‪ :1988-‬עקרונות וקווי פעולה לפתרון המשבר‪ ,‬התנועה‬ ‫הקיבוצית המאוחדת‪ ,‬ינואר ‪.1989‬‬ ‫הסכם הקיבוצים‪.12.12.1989 ,‬‬ ‫השלכות המצב הכלכלי על התנועה הקיבוצית‪ ,‬דיון במזכירות ברית התנועה הקיבוצית‪.18.12.1979 ,‬‬ ‫חוב הקיבוצים לבנקים )"דו"ח פרוקצ'יה"(‪.‬‬ ‫פסק דין ע"פ ‪ :399/88‬דוד בלאס וחברת איזבל השקעות בע"מ נגד מדינת ישראל‪,4.11.90 ,5.10.89 ,‬‬ ‫‪http://www.takdin.co.il/searchg‬‬ ‫‪/hd_0L34uD3KoN3CvE‬דוד‪%20‬בלאס‪%20%20‬מדינת‪%20‬ישראל‪%20‬ו‪2%20‬אח'_‬ ‫‪LzGLIuuE2veT6ri.html‬‬ ‫קופר‪ ,‬עמירם‪ ,‬תהליכי התמוטטות במשק הקיבוצי ומניעתם‪ ,‬ניר עוז‪.1979 ,‬‬ ‫רון‪ ,‬אמרי‪ ,‬בין הסדר הקיבוצים להסדר הבנקים‪ ,‬הרצאה ביום עיון לזכרה של פרופ' אסתר‬ ‫אלכסנדר ז"ל‪.26.4.2006 ,‬‬ ‫רון‪ ,‬אמרי‪ ,‬משבר הקיבוצים‪ ,‬דצמבר ‪.2005‬‬ ‫תכנית להבראה כלכלית‪ :‬ממשבר לצמיחה‪ ,1989 ,‬הקיבוץ הארצי – המחלקה לכלכלה ומשק‪,‬‬ ‫פברואר ‪.1989‬‬ ‫‪81‬‬ ‫עיתונים‪:‬‬ ‫הארץ‬ ‫הדף הירוק‬ ‫הקיבוץ‬ ‫השבוע‬ ‫חותם‬ ‫ידיעות אחרונות‬ ‫ידיעות הקיבוץ‬ ‫יחד‬ ‫מעריב‬ ‫על המשמר‬ ‫ראיונות‪:‬‬ ‫מוקי צור‪ ,‬עין גב‪.13.7.2010 ,‬‬ ‫שלמה לשם‪ ,‬גבעתיים‪.14.6.2010 ,‬‬ ‫‪82‬‬