דוח סיכום פעילות אגף קרקע שנת 2009-2010 תוכן ענייניים .1 תקציר 3 .................................................................................... .2 סיכום פעילות במהלך 5 ............................................. 2009-2010 .3 פיקוח על שפכי תעשיות 8 ............................................................ .4 מכוני טיהור 18 ........................................................................... .5 פסולת 24 .................................................................................. .6 המעבדה לכימיה אנליטית 27 ....................................................... .7 נספחים 2 .1תקציר דו"ח דו -שנתי זה מסכם את פעילות האגף בשנים 2009-2010סביב תחומי הפעילות הבאים :פיקוח על שפכי תעשייה ,פיקוח על מכוני טיהור ,המעבדה לכימיה אנליטית ופסולת. בתחום הפיקוח על שפכי תעשייה עבודת האגף נעה החל מפיקוח שוטף על מתקני קדם הטיפול של התעשיות באמצעות תוכנית דיגומים שנתית ,אכיפה מכוח חוק העזר לשפכי תעשייה של האיגוד וכלה במתן חוות דעת מקצועיות לרשות בהתאם לבקשתה. כאשר ,בין העבודות הבולטות שבוצעו בשנים אלו ומפורטות בפרק 3ניתן למצוא את בחינת יעילות מערך קדם הטיפול של מפעל ארוחות ניר עציון והגשת המלצות לרשות לחיוב המפעל בהתאם לנוסחת חיוב לעומס אורגני; ביצוע עבודת ניטור מקיפה על קווי ההולכה של מ.מ זכרון יעקב לאיתור מקורות שומנים במט"ש מעין צבי ; ניטור ואכיפה אינטנסיביים על המחלבה ועל היקב בבנימינה אשר הזרימו שפכים תעשייתיים החורגים משמעותית הן בעומסים אורגנים והן בתמלחות למט"ש חדרה ; ניטור צמוד ואכיפה על מפעל עוף טנא שבחדרה אשר הזרים עומסים גבוהים של כלורידים למכון הטיהור וגרם לפסילת הקולחים לחקלאות במשך תקופה ממושכת ; טיפול מיידי במפעל אליאנס אשר גרם לזיהום קו ההולכה למט"ש במזוט עקב תקלה שהתרחשה במתחם מיכלי הדלק ; ביצוע סקר שפכים לעירית באקה-ג'ת עם תחילת הפעלה מכון הטיהור במטרה למפות את העסקים הקיימים ולקבוע תנאים ברישיון עסק ; הכנת חוו"ד למ.א עמק חפר הבוחנת את עומסי ה BOD -מהתעשייה והשפעתם על העומס האורגני של כלל שפכי המועצה וזאת כחלק מתהליך ההתחברות של עמק חפר למט"ש נתניה. בתחום מכוני הטיהור עבודת האגף משתנה בהתאם לדרישת הרשות ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש )הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות עצמה( .כאשר ,הפעילות בתחום מכוני הטיהור נעה החל מפיקוח שוטף על איכות הטיפול והתהליך ,איתור מקורות שפכים חריגים ,עיבוד נתונים ,כתיבת דו"חות וכלה במתן חוו"ד לרשויות. במסגרת זו ,מעורבותו הגדולה ביותר של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי ,שם הוא משמש כגוף המנהל את המכון ומפקח על הקבלן עבור הרשויות .במכוני טיהור אחרים כדוגמת ניר עציון ,באקה וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי מקצועי .במ.א עמק חפר ,לאיגוד הייתה פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות דעת להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות.לעומת זאת ,בארבעת מכוני הטיהור של מ.א מנשה לאיגוד אין מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה. בשנים 2009-2010האיגוד ביצע מספר עבודות בולטות בתחום מכוני הטיהור ,בניהם: חוו"ד לרשויות )זכרון ,פרדיס וחוף כרמל( על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור מעין צבי והכנת המכרז לקבלן קבוע למט"ש ,עבודה לאיתור מקורות שומנים בקווי ההולכה למט"ש מעין צבי והכנת חוות דעת למ.מ זכרון ,כנס בעלי עסקים במ.מ זכרון יעקב לשיפור ההפרדה במקור, איסוף החומר והכנת חוות דעת עבור החברה לטיפול והשבת ביוב בחדרה )מט"ש חדרה( בתיק בוררות שהתנהל מול חברת ניטרון ,עיבוד וניתוח תוצאות פרויקט האגנים הירוקים ביד חנה וכתיבת דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה ,עבודה לאפיון קווי ההולכה למט"ש באקה-גת ,בדיקת היתר הבניה למט"ש נתניה ובדיקת היתר הבניה למכונה 8במפעלי נייר חדרה בהיבט של תוספת העומס למכון הטיהור של המפעל. בתחום הפסולת פעילות האגף בשנים 2009-2010היוותה פריצת דרך עבור הרשויות החברות באיגוד להשתלבותם במציאות הסביבתית שיצר המשרד להגנת הסביבה בנושא הטיפול בפסולת . כאשר הרקע לפעילות זו הינה חקיקת חוק היטלי הטמנה בינואר , 2007אשר היווה נקודת מפנה במדיניות הטיפול בפסולת בישראל .החוק אשר הסדיר גביית היטלי הטמנה מהרשויות במחיר שעתיד לעלות בהדרגה במשך 5שנים בא במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה ידידותיים לסביבה .בשנים אלו עיקר פעילות האגף בתחום הפסולת התמקדה במילוי קולות קוראים וליווי הרשות ביישום תוכנית הבקשה בפועל .כאשר ,בשנת 2009האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה ,בנימינה-גבעת עדה ,פרדסיה ,באקה-ג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני נושאים :יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות .כמו כן ,האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל-פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת. 3 בשנת 2010האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ,באקה-ג'ת וג'סר זרקה )רשויות מקומיות עם סוציו אקונומי נמוך( "קול קורא" לסיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת בניין וסיוע במימון פעולות אכיפה למניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין .כמו כן ,האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את המעבר להפרדה במקור של פסולת הביתית ל 2-זרמים )רטוב ויבש( אשר כלל תוכנית תפעולית וכלכלית התואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד להגנת הסביבה. המעבדה לכימיה אנליטית נותנת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ,לאכיפת חוק העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל .המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים לקביעת הרכבם ואיכותם עבור 31פרמטרים כימים המוסמכים ע"י הרשות להסמכת מעבדות. בשנת 2009ביצעה המעבדה 9240בדיקות כימיות ל 31-פרמטרים הנמצאים תחת הסמכה. בשנת 2010ביצעה המעבדה רק כ 5000-בדיקות עקב מעבר למבנה חדש והצורך בוריפיקציה לכל 31הפרמטרים והסמכה מחודשת ,אשר השביתו את המעבדה למשך כחצי שנה. כיום ,המעבדה נערכת לרכישה מקיפה של ציוד על מנת להרחיב את פעילותה ואת מספר הפרמטרים הנבדקים במעבדה וזאת לאור שינוי רגולטרים והתפתחויות של כוחות השוק עם כניסת התקנות החדשות של תאגידי המים והביוב. 4 .2 סיכום פעילות במהלך 2009-2010 טבלה 1שלהלן מסכמת את פעילות האגף בתחומים הבאים: היתרי בנייה ורישוי עסק מכוני טיהור שפכי תעשייה פסולת טבלה -1משימות שבוצעו ע"י אגף קרקע בין השנים 2009-2010וסטאטוס הטיפול בהן נושא טיפול בהיתרי בנייה ורישוי עסק מט"ש מעין צבי פירוט פעילות בדיקה ומתן חוות דעת להיתרי בנייה הכנת הנחיות לדוחות סביבתיים מעקב וטיפול בתנאים ברישיון עסק ניטור קווי הולכה ,תחנות שאיבה ויקב זכרון מעקב אחר תהליך הטיפול עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול טיפול בתקלות ציוד ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן התפעול הנהלת חשבונות של המט"ש :חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומים לקבלנים הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול סיניאבר ובלשה בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים לתקלה במערך האוורור :חברת טכנומק, חברת ברן ,חברת יודפת מהנדסים ו- .SWDP דו"ח מסכם שנת 2008 דו"ח מסכם שנת 2009 דו"ח מסכם שנת 2010 הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור הכנת חוות דעת למ.מ זכרון על בעיית השומנים מהמסעדות +כנס בעלי עסקים הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון התשלומים בין הרשויות הגשת תביעה מס' 1לחברת חשמל בגין נזק לציוד הגשת תביעה מס' 2לחברת חשמל בגין נזק לציוד מחודש יולי 2010 הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד 5 סטאטוס שוטף ניהול שוטף הסתיים בנובמבר 2009 בתהליך ממתינים לחוות דעת של פרופ' סמי וייץ מחברת .SWDP הסתיים במרץ 2009 הסתיים בנובמבר 2010 בהכנה הסתיים במרץ 2010 בוצע ביולי 2009המשך עבודה עד סוף ינואר 2011 הסתיים במרץ 2010 הסתיים בפברואר 2010 תביעה הוגשה ממתינים לתשובה תביעה הוגשה ממתינים מט"ש ניר עציון מט"ש חדרה מועצה אזורית עמק חפר פרויקט האגנים הירוקים ביד חנה מטב"ח מט"ש באקה-ג'ת מנא"י הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה חוות דעת על חוק העזר של המועצה חוות דעת למועצה אזורית חוף כרמל לנוסחת התחשבנות לפי עומס אורגני עזרה בהקמת מערכת IOSIGHTלמעקב מרחוק אחר פעילות המט"ש טיפול שוטף ברפתות המזרימות למט"ש כולל דיגומים ובחינת תפקוד מערכות טיפול הקדם בחינת מערכת הקדם טיפול במפעל ארוחות ניר עציון והמלצות לשינויים מעקב שוטף אחר התעשיות המזרימות למכון מבנימינה ,אור עקיבא וחדרה מעקב וטיפול בתחנת הניטור שהוקמה בת"ש אור עקיבא מעקב אחר תהליך הטיפול במט"ש טיפול בתקלה של הזרמת מזוט למט"ש חדרה ממפעל אליאנס ודרישה לניקוי הקו איסוף החומר וכתיבת חוות דעת לבוררות בין ניטרון למט"ש סקר תעשיות וקווי הולכה על כלל התעשיות המזרימות למט"ש טיפול שוטף בתעשיות שבתחום המועצה הכנת חוות דעת למועצה על נוסחת חיוב לעומס אורגני סקר שפכים ברפתות הכנת חלופה למועצה לטיפול בשפכי הרפתות הכנת חוו"ד למועצה לבחינת ריכוזי BOD בכניסה למט"ש נתניה חוות דעת להיתר בנייה למט"ש נתניה כתיבת הדו"ח המסכם לשלב א' והצגתו בפני הדריקטוריון מחקר שלב ב' עם הקבלן הזוכה – מעבר מפיילוט למערכת בקנ"מ של 5דונם ניתוח תהליכי ואנגרטי לתהליך הטיפול ביצוע סקר תעשיות בבאקה ובג'ת ניטור על קווי הולכה מרכזיים וכניסה למט"ש בחינת מערך קדם טיפול של מפעל שימורי מרכז טרם אישור להזרמה למערכת הביוב חוות דעת האיגוד על דו"ח הקבלן לחיוב המועצה בגין שפכים חריגים כניסה למעורבות בתהליך הטיפול במכון בחינת התוכנית וכתיבת חוות דעת להיתר בנייה למכונה 8 6 לתשובה הסתיים ביולי 2010 הסתיים במאי 2009 הסתיים בינואר 2009 שוטף שוטף יסתיים בינואר 2011 שוטף שוטף שוטף הסתיים במרץ 2010 הסתיים במרץ 2010 תוכנית עבודה הוגשה ממתינים לאישור שוטף הסתיים בינואר 2009 הסתיים ב2009- הסתיים בנובמבר 2009 הסתיים ביולי 2010 הסתיים בספטמבר 2009 הסתיים באוגוסט 2009 טרם החל בשלבי ליווי עריכת החוזה בהכנה הסתיים בדצמבר 2009 הסתיים ביולי 2010 הסתיים באוגוסט 2010 הסתיים בדצמבר 2010 במהלך 2010 הסתיים בינואר 2010 מסוף תמלחות חדרה פסולת בחינת תוכנית לטיפול וסילוק פסולת תהליכית -מעקב אחר הסוללה הגשת תוכנית עקרונית וקבלת אישור המשרד לאיכות הסביבה קידום התוכנית ליישומה באחת מהרשויות :חדרה או מנשה טיפול בקול קורא וחשבונות של 2007- 2008עבור עיריית חדרה הכנת קול קורא לשנת 2009לעיריית חדרה -הבקשה התקבלה והוקצו מיליון ₪ לעירייה איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב לפסולת לעירית חדרה הכנת קול קורא לשנת 2009למ.מ בנימינה -הבקשה התקבלה איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב לפסולת למ.מ בנימינה הכנת קול קורא לשנת 2009לעיריית באקה ג'ת -הבקשה התקבלה איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב לפסולת לעירית באקה גת הכנת קול קורא לשנת 2009למ.מ פרדסיה -הבקשה התקבלה איסוף חומר וליווי הכנת תוכנית אב לפסולת למ.מ פרדסיה הכנת קול קורא לשנת 2009למ.מ פרדיס- הבקשה התקבלה 7 יסתיים במהלך 2010 הסתיים ב2009- בתהליך הסתיים דצמבר 2009 הסתיים בתחילת 2010 יסתיים בסוף 2010 הסתיים בתחילת 2010 יסתיים בסוף 2010 הסתיים בתחילת 2010 יסתיים בסוף 2010 הסתיים בתחילת 2010 יסתיים בסוף 2010 הסתיים בתחילת 2010 .3פיקוח על שפכי תעשיות 3.1רקע כללי השפכים התעשייתיים מוגדרים כשפכים הנפלטים מתהליכי ייצור שונים ,הרכבם וכמותם שונה מתעשייה לתעשייה. לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול ,הרבה יותר מחלקם היחסי בשפכים העירוניים. שפכי תעשייה עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב ביותר ,כמו פגיעה במערכות הולכה וטיפול של שפכים עירוניים ופגיעה באיכות הקולחים העירוניים ,באופן שעלול לפסול אותם לשימוש להשקיה בשטחים חקלאיים או לאפשר הזרמתם לנחלים ולים .כדי להתאימם לרמת שפכים סבירה )עפ"י חוק העזר( נדרש טיפול מוקדם לשפכים התעשייתיים במקור )במפעל(. מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בין הליך הייצור בתעשייה ,איכות השפכים בחיבור למערכת הביוב ,מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ,מניעת פגיעה או שבוש התהליך הביולוגי מכון הטיהור ושימוש חוזר בהשבה חקלאית של הקולחים .בנוסף מניעת מפגעים ומטרדים בסביבה מקורות זיהום -מפעלי תעשייה בתעשייה נעשה שימוש במגוון רחב של חומרי גלם וכימיקלים ,פסולות ותשטיפים .מזהמים רבים כוללים תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ,שומנים ושמנים מינראליים ,מתכות כבדות ,חומצות ובסיסים, וחומרים אנטי בקטריאלים .וכן ,ריאקציות בין מזהמים הנוצרת במפגש בין זרמי השפכים עלולה להוות מקור זיהום נוסף. להלן מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה : מפעל מזון -השפכים עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה 100,000תושבים ,וכן להביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים. מפעל לציפוי מתכות -שפכים לא מטופלים עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל זיהום מי שתייה ובנוסף לגרום לזיהום קרקע. מצבעת טקסטיל -השפכים עלולים להביא לעלייה בריכוז הכלורידים והנתרן . 3.2הטיפול והפיקוח על התעשיות בתחום האיגוד קיימים מספר רב של מפעלי תעשייה בענפים שונים ועם כמויות ואיכויות שפכים שונות .אחד התחומים העיקריים בהם מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכים .פעילות זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערים חדרה ,והאצלת סמכות של נציב המים ,עפ"י חוק המים. הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכים התעשייתיים הינה כי השלב המקדים ואולי החשוב ביותר בטיפול הינו המניעה במקור .מתוך הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד הן בשלב התכנון והן במעקב רצוף אחר הפעילות השוטפת של התעשייה: תיכנון -הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומערך קדם טיפול בשלב התכנון הפורמלי ,בתכניות ובבקשות להיתרי בנייה ,מתוך הנחה כי הכללת שיקולים סביבתיים בשלבים הראשונים של התכנון, אמורה למנוע או למזער חיכוכים סביבתיים עתידיים עם ביצוע והפעלת התעשייה . סקר שפכי תעשיות -מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהליך הייצור ,מקורות השפכים ובדיקה מפורטת לאפיון מרכיבי המזהמים .הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מערך הקדם טיפול מבחינה טכנולוגית ,קיבולת ויעילות הטיפול. פעילות שוטפת -מסלול הפיקוח על התעשיות ,הוא מורכב ובעל היבטים רבים ,וחייב להתאים לכל סוג של תעשיה ולכל סוג של מפעל .ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ,איסוף נתונים ובדיקת מערך טיפול הקדם הקיים במפעל )קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול בבעיה הספציפית ( ועריכת מיפוי של המוקדים הבעייתיים .בשלב הבא ,נעשית בדיקה לפעילות השוטפת של מערך קדם הטיפול ושל עבודת המפעל ,וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל וניהול תכתובת והבהרות עם מנהלי האחזקה והנהלת המפעל .כמו כן ,במסגרת הליכי הרישוי 8 מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות ,ביצוע בדיקות מעבדה ,נטור תקופתי ומעבר לשימוש בחומרים שאינם מזהמים. ניטור -ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגום ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת עמידה באיכויות. אכיפה -במידה והתעשייה לא עומדת בתנאים הנדרשים ממנה ,על מערך הפיקוח להכין תיק משפטי המכיל תיעוד ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאים ,הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעים .השלב הבא במסלול הפיקוח הוא הגשת תביעה כנגד המזהם. 3.3פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד מועצה אזורית חוף כרמל בתחום המועצה האזורית חוף כרמל האיגוד טיפל ב 2-מוקדי המפגע העיקריים למט"ש ניר עציון והם :מפעל הארוחות ניר עציון ורפתות חוף כרמל )ניר עציון ,עין איילה והבונים(. מפעל ארוחות ניר עציון -האיגוד בחן את יעלות מתקן ה DAF -הן בסדרת דיגומים על המתקן והן בחוות דעת שהזמין המפעל מיועצים שונים .המסקנה שהתקבלה היא שהמתקן עובד בקיבולתו המקסימלית ואינו מסוגל לעמוד בדרישות חוק העזר עבור חומר אורגני ושומנים. האיגוד המליץ בפני המועצה או לדרוש מהמפעל את הרחבת המתקן או לבצע חיוב חודשי לפי נוסחת חויב לעומס אורגני שחושבה בהתאם לעלות הטיפול במט"ש )ראה נספח (1 רפתות -במ.א חוף כרמל קיימות 2רפתות גדולות ) 500-600חולבות( :רפת ניר עציון ורפת הבונים ו 3-רפתות מושביות קטנות )כ 100-חולבות( בעין איילה. עם הקמת מט"ש ניר עציון ,איגוד ערים החל לבצע דיגומים דחופים על רפתות אלו בניסיון לשפר את מערך טיפול הקדם ולמנוע נזקים לצנרת ולתהליך הטיפול במט"ש .סה"כ במהלך 2009 בוצעו 12דיגומים על כלל הרפתות שהצביעו בחלקן על חריגות גבוהות בעומס אורגני ומוצקים מרחפים. עבור רפת ניר עציון ,המועצה אימצה את המלצת האיגוד לחיוב תוספת אגרה בגין חריגה וזאת עד להגדלת בור השיקוע הקיים. עבור רפת הבונים ,תוצאות הדיגומים הצביעו כי הרפת עומדת באיכות הנדרשת לפי חוק העזר. לעומת זאת ,עבור שלושת הרפתות הקטנות בעין איילה ,הבעיה נותרה בעיינה ,למרות מכתבים רבים שנשלחו לבעלי הרפתנים ופגישות שנערכו עמם. חוק עזר למועצה פעילות נוספת שביצע האיגוד במהלך 2009עבור המועצה הינה כתיבת חוות דעת לחוק העזר הקיים של המועצה .כאשר ,המוטיבציה לעבודה זו נעוצה בהקמתו של המט"ש החדש והצורך בהסדרת חוק עזר לשפכי תעשייה שיחליף את חוק העזר לדוגמא )ראה נספח (2 מועצה מקומית זכרון יעקב מועצה מקומית זכרון יעקב מזרימה את שפכי המועצה למט"ש מעין צבי .שפכי התעשייה של המועצה מאופיינים בעיקר בתעשיית המזון )מסעדות ,בתי מלון( ובתעשיית היקב. המשמעות הינה עומסים אורגנים גבוהים מאוד וריכוזי שומנים גבוהים שמקורם מציר המסעדות שממוקם לאורך המדרחוב הראשי של זכרון. במהלך ,2009התקבלו ריכוזי שומנים גבוהים מאוד במט"ש .בעקבות זאת האיגוד ביצע עבודת ניטור מקיפה על קווי ההולכה והביא בפני המועצה את המלצותיו )ראה נספח .(3חוות דעת זו תורגמה ליום עיון שיזם האיגוד עבור בעלי העסקים בזכרון ,שמטרתה הייתה להגביר את המודעות להפרדה במקור ולהבהיר את התנאים ברישיון עסק . כמו כן ,האיגוד המליץ בפני המועצה ליישם פתרון לטיפול מרוכז לבתי העסק הממוקמים במדרחוב באמצעות התקנת 2מפרידי שומנים מרכזיים ל 2-שוחות קליטה של בתי עסק אלו. 9 מועצה אזורית מנשה הפעילות של אגף קרקע במועצה האזורית מנשה התמקדה ב 3-מפעלים גדולים באזור: .1מפעל גלעם- בשנת 2009-2010אגף קרקע ליווה את המפעל ב 2-בעיות עיקריות: שדרוג ושיפוץ המתקן האנאירובי -המתקן האנאירובי עובד כ 20-שנה רצוף ומטפל בכ- 350-400מ"ק שפכים ליום .המתקן סובל מסדקים בגג הריאקטור כתוצאה מקורוזיה ועקב כך נפלטים גזי מתאן ו H2S-לסביבה .כמו כן ,קיימת סכנה בטיחותית לקריסת המתקן. עקב כך ,ביקש המפעל לאשר את שדרוג המתקן באמצעות הדממתו לכחודש ימים ובמקביל הזרמת השפכים הגולמיים בריכוז CODשל כ 10,000-מג"ל למערכת האזורית ללא טיפול .במסגרת זאת ,האיגוד הכתיב את התנאים להדממת המתקן בזמן השדרוג )ראה נספח .(4 חריגות ריכוזי הנתרן בשפכים -לשפכי המפעל ריכוזי נתרן גבוהים )כ 740-מג"ל( שמקורם משימוש בסודה קאוסטית למספר זרמים :זרם רענון שרף בתהליך הספיחה של ייצור הפרוקטוזה ,ריאקציות עמילנים מעובדים ,תיקון pHלשפכים וזרם האוסמוזה ההפוכה. האיגוד והמשרד דרשו מהמפעל לבצע שינויים והפחתה במקור לנתרן .המפעל ביצע עבודה גדולה בנושא והצליח לצמצם את ריכוזי הנתרן לכ 400-500-מג"ל .עם זאת, ריכוזים אלו עדיין לא עומדים בתקנות ולכן ,בשלב זה האיגוד יבצע בחינה כמותית להשפעת ריכוזי הנתרן בשפכי המפעל על ריכוזי הנתרן בכלל השפכים המגיעים למט"ש עין שמר. .2גן שמואל מזון- שפכי מפעל גן שמואל מזון מהווים את החלק הארי של השפכים המגיעים למט"ש גרנות ,הן מבחינה הידרולית והן מבחינת העומס האורגני .השפכים ,שמקורם מתהליך ייצור המיצים במפעל ,מאופיינים בעומסים אורגנים גבוהים מאוד )במיוחד בעונות ההדרים והעגבניות( ,אשר אינם עומדים בדרישות רישיון העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל .כתוצאה מכך מט"ש גרנות אינו מסוגל להתמודד עם עומסים אלו ומפיק קולחים באיכות גרועה .אגף קרקע ליווה את המפעל בשנתיים האחרונות בגיבוש החלטה לפתרון ,כאשר בפני המפעל עמדו 2אפשרויות: שדרוג המתקן האנאירובי בשטח המפעל להפקת שפכים העומדים בתנאי הרישיון. השתתפות בשדרוג והרחבת מט"ש גרנות אשר באחריות המועצה האזורית מנשה. בסופו של תהליך ,המפעל קיבל החלטה להשתתפות בשדרוג והרחבת המט"ש ,למרות שאפשרות זו הייתה היקרה מבין השתיים ,וזאת במטרה להסיר מהמפעל את האחריות בנושא הטיפול בשפכים ולהותירו בידי המועצה ,שלה יש את הידע והניסיון לכך. .3אמבר גרנות – פעילות האגף בשנים 2009-2010במפעל גרנות התמקדה בליווי ההנחיות להכנת סקר פליטות לא מוקדיות במפעל ,ליווי דיגומי הקרקע שבוצעו לתעלת הניקוז המזוהמת. מועצה מקומית בנימינה שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלים במט"ש חדרה .הפעילות של אגף קרקע במועצה המקומית בנימינה התמקדה ב 3 -מפעלים המזרימים שפכים תעשייתיים למערכת ההולכה: .1מחלבת השומרון- סיור בשטח שביצע האגף בדצמבר 2009העלה כי המחלבה מזרימה את השפכים שלה למערכת הביוב האזורית ,למרות איסור עבר ודרישה לפינוי מלא לשפכים. בעקבות האירוע ,האיגוד ביצע מספר בדיקות על השוחה בהתחברות למערכת הביוב האזורית : ב 28.12.09 -בוצעה בדיקה מורכבת כאשר הדוגם היה גלוי על פני השטח ובהתאם לכך התוצאות היו תקינות 10 ב 15.2.10-האיגוד לקח דגימה אקראית והתוצאות היו חריגות ביותר ,למרות שהמחלבה התחייבה כי תפסיק את ההזרמות. ב 17.2.10-האיגוד ביצע דגימה מורכבת נוספת ,הפעם כאשר הדוגם היה מוחבא בתוך השוחה ובהתאם לכך התוצאות העידו על הזרמת שפכים תעשייתיים. כמו כן ,היועץ המשפטי של האיגוד הוציא מכתב דרישה להפסקת כל הזרמה לאלתר ,עם זאת ההזרמות נמשכו )ראה נספח .(5 בחודשים יוני ,יולי ,אוגוסט ונובמבר 2010האיגוד ביצע 7דיגומים מורכבים נוספים שהעידו כי המחלבה ממשיכה שלא לבצע הפרדת זרמים וכי שפכים תעשייתיים בעלי ריכוז חומר אורגני וכלורידים גבוהים מגיעים למכון הטיהור .האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. עקב כך ,בחודש ינואר 2011החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיון היצרן השנה עד להסדרת נושא השפכים. .2יקב אליעז מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היין ,כאשר כמות השפכים בתקופת הבציר נעה בין 25-30מ"ק/יום. עבור יקב זה קיים הסכם עבר עם האיגוד ,לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית מאושרת רק עם סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים. לפי הסכם זה היקב מודיע בכתב לאיגוד בתחילת כל עונת בציר על פינוי השפכים למתקן גת ועם סיום העונה על התחברותו למערכת האזורית. בדצמבר 2009ובפברואר 2010איגוד ערים ביצע דיגומים מורכבים על שפכי היקב כחודש לאחר סיום עונת הבציר ומצא חריגות חמורות בערכי ההגבה ,החומר האורגני והמוצקים המרחפים ,עדות להזרמת שפכים תעשייתיים .האיגוד יידע את הנהלת היקב על החריגות ובסיכום פגישה שנערכה בחודש מרץ , 2010האיגוד דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכים תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר ומאושר ,מלבד שפכים סניטריים .הנהלת היקב מצידה התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה ולהתייעץ עם אנשי המקצוע המתאימים) .ראה נספח (6 עם זאת ,דיגומים נוספים שבוצעו באוגוסט ובדצמבר 2010הצביעו כי הזרמת השפכים התעשייתיים נמשכת בעומסים אורגנים חריגים מאוד. .3ויטאמד המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות .המוצרים העיקריים הם אנטיביוטיקה על בסיס פניצילין, אנטיביוטיקה שאינה פניצילין ,חומרים לאינפוזיות ,משחות ,טבליות ,סירופים וטיפות עיניים. מקור השפכים התעשייתיים במפעל הינו: מרככים 10-12% -מההזנה למרככים זורמים לשפכים – מפונה למפעל המלח בעתלית דוד קיטור 10-15% -ממי הקונדנס זורמים לשפכים. מגדלי קירור 10% -מהכמות המאוידת זורמת לשפכים. מי רכז אוסמוזה הפוכה 40% -מההזנה מוזרמים לשפכים. מזקקה טרמית 33% -מההזנה זורמים לשפכים. שטיפת כלים ורצפות השפכים התעשייתיים ) כ 5,000 -מ"ק בשנה( זורמים בגרביטציה אל בריכת אופרטיבית בנפח 16מ"ק .הבריכה משמשת לויסות כל הזרמים התעשייתיים של המפעל ,שני שליש מנפחה מהווה בריכת שיקוע מוצקים ושליש משמש כתא ניטרול ושאיבה .כל חצי שנה מפנים את הנוזלים והמשקעים מתחתית הבריכה לרמת חובב .מתא השאיבה השפכים מתחברים אל מערכת הביוב המקומית ,דרך שוחה נפרדת מהשפכים הסניטריים. בשנת 2009-2010ביצע האיגוד 7דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים המפעל עמד באופן מלא בדרישות חוק העזר. מלבד שלושת מפעלים אלו קיימים בבנימינה עוד תעשיות ,אולם ללא הזרמה של שפכים תעשייתיים כמו: 11 יקב התישבי –אינו מחובר למערכת הביוב ומפנה את שפכיו גני אליזה ופנינת הברון – גני אירועים שאינם מחוברים למערכת הביוב טופ לייזר -ייצור יבש ללא שפכים תעשייתיים עיריית אור עקיבא שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמים למט"ש חדרה ,כאשר התעשייה העיקרית באור עקיבא בעלת המייצרת שפכים תעשייתיים הינה פרמצטיקה וקוסמטיקה כמפורט בטבלה 2 שלהלן: טבלה :2מפעלים באור עקיבא המייצרים שפכים תעשייתיים סיווג שם המפעל פירוט קוסמטיקה ותרופות א.ג.מ קוסמטיקה קוסמטיקה אנה לוטן קוסמטיקה ברברה וולף קוסמטיקה גל פארמה פרמצטיקה דקסון פרמצטיקה ויראו פרמצטיקה זיווד אלקטרוני קונטקט זיווד אלקטרוני ציוד השקייה רפאל תעשיות מגופים סניטרי בלבד ,שפכים תעשייתיים נאגרים ומפונים לרמת חובב נשק ותחמושת מפרולייט מפעל יבש -שפכים סניטריים בלבד מיחזור ויגור מחזור פסולת מזון מאיר את בייגל מזון ארקדי מוצרי מאפה מזון 6אולמות וגני אירועים מוסכים 6מוסכים תחנות דלק 2תחנות דלק הפעילות של אגף קרקע בשנת 2009-2010בעיריית אור עקיבא התמקדה בעיקר במפעלי הקוסמטיקה והפרמצטיקה בעלי פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים : .1א.ג .קוסמטיקה- במהלך 2009-2010ביצע האיגוד 5דיגומים מורכבים על המפעל ,כאשר שלושת הדיגומים של שנת 2009הצביעו על ערכים גבוהים מאוד של חומר אורגני ,מוצקים ,דטרגנטים ושומנים. האיגוד יידע את המפעל בתוצאות החריגות ודרש לטפל במפריד השומן . ב 2-דיגומים נוספים שבוצעו בדצמבר 2010ניכר שיפור גדול באיכות השפכים המוזרמת למערכת הביוב ,עם חריגות קלות בריכוזי השומנים .האיגוד ימשיך לעקוב בתוכנית הדיגום לשנת 2011על איכות השפכים מהמפעל. 12 .2אנה לוטן במהלך 2009-2010האיגוד ביצע 6דיגומים על המפעל .בדיגום הראשון של שנת 2009 התקבלו תוצאות חריגות בשומנים והאיגוד דרש טיפול מידי במפריד השומן. המפעל מצידו הגיב בבקשה לקבל הקלה בערכים עקב ספיקת שפכים נמוכה מאוד )כ1-2- מ"ק/יום( ,עם זאת האיגוד השיב כי האפשרות להכיר במפעל כטעון היתר הינה רק לאחר שהמפעל מיצה הליכים טכנולוגים ומעשיים שהינן בתחום הסביר לסדר גודלו של המפעל על מנת לעמוד באיכות שנקבעה בחוק .היות ובמקרה זה מדובר בתחזוקת מפריד שומן ,אין הצדקה למתן הקלה. התוצאות שהתקבלו ביתר הדיגומים הראו כי חל שיפור משמעותי באיכות ,עם זאת שוב בדיגום של פברואר 2010הייתה חריגה קלה נוספת בשומנים. במהלך 2011ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה ,תבוצע עבודה מקיפה על מפעלי הקוסמטיקה באור עקיבא ואכיפה בהתאם. .3ברברה וולף במפעל 2מחלקות עיקריות :ייצור קרמים ואריזה של אבקות איפור ולקים .מחלקת האריזה הינה מחלקה יבשה ואילו במחלקת ייצור הקרמים ישנם 2ריאקטורים שעוברים שטיפה בין מנה למנה. למפעל היו חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים ובפגישה וסיור שקיים האיגוד במחלקת הייצור במפעל התברר כי החריגות נובעות מתדירות רענון גבוהה מאוד של המרכך .לפיכך ,האיגוד דרש לשנות את תדירות הרענון ולבצע דיגום חוזר .עם זאת ,בדיגום מורכב שביצע האיגוד במרץ 2009התקבלו ריכוזי כלורידים גבוהים מאוד ) 2600מג"ל( בשפכי המפעל ,ולכן דרישת האיגוד שונתה לאיגום ופינוי מלא של התמלחת )ראה נספח .(7 בהתאם לכך ,המפעל החל לפנות את התמלחת ממאי 2009ותוצאות הדיגומים שבוצעו מאז הצביעו על איכות שפכים בהתאם לחוק העזר. .4גל פארמה המפעל עוסק בייצור תכשירים אנטיביוטיים לשימושים וטרינרים )לא כולל פניצילין( .ספיקת השפכים התעשייתיים שמקורם בשטיפת הציוד היא פחות מ 2 -מ"ק בחודש .שפכים אלו זורמים אל מיכל איסוף שפכים חיצוני בנפח 2מ"ק .לפני שהמיכל מלא ,רמת ה pH -נבדקת ,מתקנים את החומציות במידת הצורך ומזרימים לביוב .שפכי המעבדה )בעיקר ממכשיר (HPLCנאספים בחביות ומפונים לרמת חובב .שפכים סניטאריים מופרדים מהתעשייתיים וזורמים ישירות למערכת הביוב. בנובמבר ובדצמבר 2009ביצע האיגוד 2דיגומים מורכבים ביציאה למערכת הביוב האזורית אשר חרגו מהערכים שבחוק העזר בריכוזי ה COD-וביחס COD/BODגבוה במיוחד ,אשר מעיד על פריקות נמוכה מאוד של שפכים אלו .האיגוד יידע את המפעל וביקש התייחסות לתוצאות .המפעל ביצע בדיקה לחריגות וב 2-דיגומים נוספים שבוצעו במאי ובדצמבר 2010ע"י האיגוד התוצאות הצביעו על איכות שפכים בהתאם חוק העזר. .5דקסון המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות .עיקר הייצור הוא טבליות מסוגים שונים ,בנוסף מייצרים משחות קוסמטיות ,תרופות נוזליות )חוקן( וסירופים להורדת חום. שפכים סניטרים ותעשייתיים )מי שטיפת הציוד( ,מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית .שפכים שמקורם במטבח חדר האוכל ושפכים תעשייתיים ממחלקת מילוי ואריזת ווזלין ,עוברים טיפול קדם במפריד שומנים ,טרם חיבורם אל המערכת הראשית. במהלך 2009-2010האיגוד ביצע 7דיגומים מורכבים על שפכי המפעל אשר חמישה מתוכם עמדו בדרישות חוק העזר ושניים מהם חרגו בריכוזי החומר האורגני. במהלך 2011ובמסגרת סקר השפכים על מט"ש חדרה האיגוד יבצע בדיקה מקיפה על הסיבה לאי היציבות באיכויות השפכים. 13 .6וויראו המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסון )מוחלשים ומומתים( וטרינריים .השפכים התעשייתיים והסניטרים מוזרמים אל מערכת הביוב העירונית .מקור השפכים התעשייתיים הינו: נקיונות של חדרי ההדגרה והחום .החדרים מנוקים ע"י מים והיפוכלוריט. שטיפה של כלים לאחר עיקור באוטוקלב לצורך קירור מהיר. ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור. רכז מים מתהליך אוסמוזה הפוכה. שטיפת כלים במעבדה במדיח כלים. במהלך 2009-2010ביצע האיגוד 2דיגומים מורכבים על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומים המפעל עמד באופן מלא בדרישות חוק העזר. מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור שפכי מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור זורמים למט"ש חדרה ,כאשר מקורות השפכים התעשייתיים באזור מפורטים בטבלה 3שלהלן: טבלה :3מפעלים בפרדס חנה המייצרים שפכים תעשייתיים שם המפעל סיווג פירוט ייצור בלוקי בני איטנג בני כרמית מקבוצת איטונג בע"מ רפת חקלאית רפת בי"ס חקלאי בתי אריזה פרי שומרו בית אריזה שטיפה ואריזה בתי אריזה גזר שליט בית אריזה לגזר שטיפה ואריזה תחנת דלק תחנת דלק פז מוסכי מוס 5כוכבי ,זוהיר מגאדלה, מוס מלגזות ,אבי המניע ,כלי מוטורי ,סייקל סטריט, חומרי בידוד ואיטו התעשיות שנדגמו ב 2010-בפרדס חנה הינם :איטונג ,בית אריזה גזר ובית אריזה פרי השומרון. איטונג -דיגום מדצמבר 2010נמצאו חריגות קלות ב TSS-ב COD-וחריגות חמורות בשומנים ובשמן המינרלי. בית אריזה פרי השומרון -דיגום מדצמבר ,2010תוצאות תקינות ועומדות בדרישות חוק העזר. בית אריזה גזר שליט -דיגום מדצמבר ,2010תוצאות תקינות מלבד חריגה קטנה במוצקים המרחפים. ישנן תעשיות נוספות בפרדס חנה אולם ,חלקן לא מייצרות שפכים תעשייתיים וחלקן שפכיהן לא מותרים להזרמה למערכת הביוב ,אלא לאיגום ופינוי לאתר מאושר. רשימה של תעשיות אלו מפורטת בטבלה 4שלהלן. 14 טבלה 4תעשיות בפרדס חנה שלא מותרות להזרמת שפכי תעשייה: סיווג פירוט שפכי תעשייה ייצור תוספי לבנייה אגירה ומחזור לתהלי ייצור מוצרי קוסמטיקה אוגר ומפנה שם המפעל בני חברת שפיר מבני תעשיות קוסמטיקה א.ב.א קוסמטיקס פלסטיק אנג'יפלס ציפויי פטורופלאסטיי על מגוו רחב של מתכות בהגנה בפני קורוזיה ,הדבקות ,חיכו מתכות יציקות השומרו יציקות ברונזה ואלומיניו אי שפכי מתכות מטלקור אספקת מתכות לתעשייה איגו ופינוי בית קירור בית קירור פישמ אי שפכי תעשייתיי יצור שתלי סינטטי ללסתות אוגמא שיווק בע"מ אי שפכי תעשייתיי עיריית חדרה שפכי חדרה מנוקזים למט"ש חדרה דרך 2קווים: שפכי חדרה צפון מצטרפים למאסף הצפוני בנקודת המפגש בנחל שפכי חדרה דרום מנוקזים בקו נפרד טבלה 5מפרטת את סוגי המפעלים מאזור חדרה התורמים שפכים דרך מאסף חדרה: טבלה :5מפעלים בחדרה המייצרים שפכים תעשייתיים שם המפעל סיווג פירוט ייצור צמיגי גומי אליאנס מכבסה מכבסת של"ג משחטה מזו עו! טנא שחיטת עופות משחטה מזו הוד הנהדר שחיטת עופות משחטה מזו בית מטבחיי מדיקל בי"ח הלל יפה מוסכי כ 70מוסכי אולמי אירועי כ 10אולמות ארועי מזו 2קניוני מכבסה תעשייתית שחיטת בקר הפעילות של אגף קרקע בשנת 2009-2010בעיריית חדרה התמקדה בעיקר בתורם השפכים המרכזי למט"ש ,עוף טנא ,בעל פוטנציאל זיהום לתמלחות ושומנים ,באליאנס ובהוד הנהדר. .1עוף טנא- במהלך 2009-2010ביצע האיגוד 22דיגומים על מפעל עוף טנא )ראה נספח .(8 15 תוצאות הדיגומים הצביעו באופן עקבי על חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידים בשפכים המוזרמים למט"ש ,כאשר הריכוזים הממוצעים עבור דגימות אלו עומד על כ 500 -מג"ל בספיקה של כ 750-מק"י. בנובמבר 2009פנה האיגוד למנהל המחוז ,מר שלמה כץ ,בבקשה שיפעיל את סמכותו ויזמן את המפעל לשימוע ,וזאת לאחר שהתקבלו מספר קריאות של מוליכות גבוהה מאוד בשפכי מט"ש חדרה )ראה נספח .(9 בחודש אוגוסט 2010בוצע שימוע למפעל במשרד להגנת הסביבה בגין חשד לגרימת סיכון סביבתי מעיסוק עם אמוניה וזיהום מים ,שבסיכומו הוחלט כי בהיבט של זיהום מים תישקל פתיחת חקירה על זיהום מים במלחים לאחר בדיקה חוזרת שתיערך תוך חודש מיום השימוע. בחודש אוקטובר 2010דווח ע"י מכון הטיהור בחדרה על ריכוזי כלורידים גבוהים בשפכים ,אשר טופלו ע"י האיגוד ישירות מול המפעל .אולם משנוכחנו כי אין שיפור ברמת הכלורידים פנה האיגוד במכתב למנהל המחוז ,מר שלמה כץ ,בבקשה שיפעיל את סמכותו להסדרת פעילות המפעל )ראה נספח .(10 אולם ,היות והמפעל יועד לסגירה בינואר , 2011בהתאם לסיכום שקיבל תוקף בית המשפט מנהל המחוז האריך את הפעלת המפעל עד חודש אפריל .2011 .2אליאנס- בפברואר 2010ארעה תקלה חמורה במפעל ,במהלכה כמויות גדולות של מזוט זרמו למערכת הביוב האזורית לאחר שמגוב מכני נשבר במתחם מיכלי הדלק במפעל )ראה נספח .(11התקלה גרמה לנזק הן למערכת ההולכה והן למכון הטיהור בחדרה. האיגוד בתגובה דרש מהמפעל לבצע שטיפה לקו הביוב העירוני ולנתק את מתחם הדלק מחיבורו למערכת הביוב )ראה נספח .(12במקביל ,האיגוד בדק את יתר מקורות השפכים במפעל ובהתאם לתוצאות שהתקבלו הוכתבו תנאים חדשים) .רה נספח (13 .3הוד הנהדר- במהלך 2009-2010בוצעו 8דיגומים על שפכי המפעל ,אשר באופן מגמתי הצביעו על חריגות בערכי הכלורידים ,עם ריכוז ממוצע של 580מג"ל .בנוסף ,נמדדו גם חריגות קלות בריכוז השומנים .כאשר ,למשחטה ספיקת שפכים של כ 85-מק"י בימי שחיטה. האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה.DAF- עיריית באקה -גת במסגרת הפעלתו של מכון הטיהור החדש של באקה-ג'ת ביקשה העירייה את עזרת האיגוד בביצוע סקר שפכים שמטרתו למפות את העסקים הקיימים ולאפיין את איכות השפכים היוצאת מהם על מנת לקבוע מתקני קדם בתהליך הסטטוטורי של קביעת תנאים ברישיון עסק )ראה נספח .(14להלן עיקרי ממצאי הסקר שביצע האיגוד: נסקרו כ 40-בתי עסק בבאקה וג'ת בעלי פוטנציאל לשפכים תעשייתיים מתוך כ 100-בתי עסק. ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות ניתן לקבוע כי תרומת השפכים מהתעשייה בהיבט ההידרולי הינו קטן יחסית ) ,(6%לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ 30%-מכלל העומס האורגני המתוכנן למכון .יחס זה נובע ממחסור מקיף במערכות קדם טיפול בתעשיות השונות בנוסף לכך ,בלי לקחת בחשבון בסך העומסים מפעל השימורים והעקר מבתי הבד. רוב העסקים ממוקמים באזור המגורים ומפוזרים בכל שטח השיפוט של העירייה ,ישנם עסקים שאין הפרדה בין החיבור השפכים הביתי לשפכים של העסק. רוב העסקים לא מחוברים למערכת הביוב ומנוקזים במקרה הטוב לבור סופג בהרבה עסקים התשטיפים מנוקזים לשטח . 16 מועצה אזורית עמק חפר בתחום המועצה האזורית עמק חפר קיימים כ 70-תעשיות המייצרות שפכים תעשייתיים ,כאשר שתי התעשיות הגדולות ביותר הינן מפעל המיצים "גת" המייצר כ 2500-מ"ק/יום ומפעל שחיטת העופות "הוד חפר" המייצר כ 1,600-מ"ק/יום .יתר התעשיות העמק חפר הינן בעיקר עסקי מזון, רפתות ומוסכים ,בעלות ספיקת שפכים כוללת של כ 1,100-מ"ק/יום .סה"כ ספיקת השפכים התעשייתית של עמק חפר הינה כ 5,200-מ"ק/יום המהווה כ 50%-מספיקת השפכים הכוללת של עמק חפר .יחס זה של שפכי תעשייה מכלל השפכים העירוניים הינו גבוה מאוד ומחייב פיקוח צמוד ואכיפה מוגברת על הערכים המותרים בחוק העזר. במסגרת זו ,קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מים וביוב בחברה הכלכלית של עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד ,הכולל :ייעוץ ,חוות דעת ,ביקור שוטף במפעלים ,דיגום שפכים ,בדיקת תוכניות וישיבות עבודה. בשנת 2010מ.א עמק חפר ביקשה את חוות דעת האיגוד בבחינת עומסי ה BOD -מהתעשייה בעמק חפר והשפעתה על העומס של כלל שפכי המועצה. חוות דעת זו נועדה להוות תשתית לקראת היערכות המועצה לחיבור מלא של כלל שפכי עמק חפר למט"ש נתניה ,לעומת המצב כיום בו שפכי האזור המזרחי של עמק חפר זורמים למאגר מרץ. חוות הדעת אשר מוצגת בנספח 15מסכמת את תרומת התעשיות הן בהיבט ההידרולי )ספיקה( והן בהיבט האיכותי )עומסי (BODוקבעה לסיכום כי: • השפכים הסניטרים תורמים כ 50%-לעומס ההידרולי וכ 20%-22% -לעומס האורגני. • שפכי התעשייה תורמים כ 50%-לעומס ההידרולי אולם כ 80% -לעומס האורגני. מתוכם ,עסקי המזון תורמים כ 3% -לעומס ההידרולי וכ 20% -לעומס האורגני. • משמעות ממצאים אלה הינה אכיפה מואצת על עסקי מזון והגבלה בפיתוח איזור התעשייה היבשה. 17 .4 מכוני טיהור 4.1מכוני הטיהור בתחום האיגוד בתחום האיגוד קיימים 13מכוני טיהור השייכים ל 18-הרשויות החברות באיגוד ,מתוכם 2מכוני טיהור אשר אינם מטפלים בשפכים עירוניים :מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר חדרה והמטב"ח אשר מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר ,כמפורט בטבלה 6 שלהלן: טבלה :6מכוני טיהור בתחום האיגוד וספיקת השפכים היומית שלהם בעלות המכון שם המכון ניר עציון מעין צבי עין שמר-מנשה 1 ספיקת שפכים יומית )מ"ק( מ.א חוף כרמל ,דלית אל כרמל ועוספייה* מ.מ זכרון יעקב,מ.מ פרדיס ומ.מ חוף כרמל מ.א מנשה ,עיריית אום אל פאחם ,מ.מ ערערה,מ.מ כפר קרע ,מ.מ קציר חריש ומ.מ בסמ"ה. 5,100 4,800 10,500 גרנות -מנשה 2 מ.א מנשה 2,700-3,700 להבות חביבה -מנשה 3 מ.א מנשה 500 גליקסון -מנשה 4 מ.א מנשה 400-900 באקה ג'ת עיריית באקה -ג'ת 2,500 חדרה חדרה ,פרדס חנה ,בנימינה- גבעת עדה ,אור עקיבא, קיסריה ,ג'סר אל זרקא ושני ישובים בחוף כרמל 24,000 מנא"י מפעלי נייר חדרה 6,000 בית חירות-נתניה עיריית נתניה ומ.א עמק חפר 38,000 מטב"ח מ.א עמק חפר 900 יד חנה מ.א עמק חפר** 15,000 מרץ מ.א עמק חפר 7,000 *דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחום האיגוד 18 4.2פעילות האיגוד בשנת 2009-2010בתחום מכוני הטיהור 4.2.1הקדמה הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתאם למערכת היחסים בין הרשויות לבין האיגוד ובהתאם לשיטת ההפעלה של המט"ש ) הפעלה ע"י קבלן חיצוני לעומת הפעלה של הרשות עצמה( .הפעילות בתחום מכוני הטיהור כוללת: פיקוח על עמידה באיכות הקולחים ואיכות הבוצה ומניעת מפגעים סביבתיים. בקרת התפעול השוטף בהתבסס על דיגום ובדיקות שפכים וקולחים של הקבלן המפעיל ודיגומי בקרה באמצעות מעבדת האיגוד. בקרה באמצעות ביקורים תקופתיים במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית בשיתוף עם מהנדסי התהליך של המט"ש. בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכונים ובירורים . בקרה בזמן אמת של אירועים חריגים באמצעות סיור בשטח ,בחינת מצב התהליך ,איתור מקור שפכים חריגים . עיבוד הנתונים וניתוחם וכתיבת דוחות מסכמים. מתן חוות דעת לרשויות. דיווח לרשויות הסטטוריות בהתאם לתקנות ולתנאי הרישוי. בהתאם לאמור לעיל ,פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות ,כך לדוגמא מעורבותו הגדולה ביותר של האיגוד הינה במכון הטיהור מעין צבי ,שם האיגוד משמש כגוף המנהל את המכון ומפקח על הקבלן המפעיל עבור שלושת הרשויות :זכרון ,פרדיס וחוף כרמל .במכוני טיהור אחרים כדוגמת ניר עציון ,באקה וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מתן חוות דעת וליווי מקצועי .במ.א עמק חפר ,לאיגוד הייתה פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה ומעורבות במתן חוות דעת להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות. לעומת זאת ,בארבעת מכוני הטיהור של מ.א מנשה לאיגוד אין מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה. פירוט מלא לפעילות שנעשתה בשנת 2009-2010סביב מכוני הטיהור הוצגה בטבלה .1עם זאת ,מטבע הדברים נרחיב ונפרט את הפעילות בעיקר סביב מכון הטיהור מעין צבי וניתן סקירה קצרה עבור יתר המכונים. 4.2.2פעילות האיגוד במכון טיהור מעין צבי מט"ש מעין צבי משרת את שלושת הרשויות :זכרון ,פרדיס וחוף כרמל ופועל בשיטת הבוצה המשופעלת בתהליך להרחקת חנקן וזרחן .המט"ש מטפל כיום בספיקה יומית של כ 4,800-מ"ק, המהווה כ 50%-מספיקת התכנון לשלב א' ,מופעל ע"י חברת א.ל.ד ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד. המט"ש החל לפעול באוקטובר 2007באמצעות חברת א.ל.ד שנבחרה לזוכה במכרז ההפעלה הזמני .שיטת ההפעלה שנבחרה במעין צבי ,בניגוד למכוני טיהור אחרים המופעלים בשיטה של מחיר למ"ק ,הייתה הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות .כאשר מרבית ההוצאות הקבועות מומנו ע"י הקבלן ,תמורתן הוא קיבל תשלום חודשי קבוע ,ואילו ההוצאות המשתנות, קרי :חשמל ,פינוי בוצה ,פולימרים ותחזוקת שבר ובלאי מומנו ע"י הרשויות )ראה הסבר בתרשים .(2היתרון הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב ההוצאה העיקרית במט"ש )ההוצאות המשתנות( מהוצאות הקבלן ולפיכך נמנעים שיקולי חיסכון העלולים לפגוע בציוד לטווח ארוך. עם סיום החוזה הקבלני ב 2009-וטרם פרסום מכרז חדש ,ביקשו הרשויות מהאיגוד חוו"ד מקצועית על סוג ההתקשרות המומלץ למכרז הקבוע מבין 3אלטרנטיבות :חוזה הפעלה לפי מחיר למ"ק ,חוזה הפעלה לפי המנגנון הקיים או הפעלה עצמית ע"י הרשויות .חוו"ד האיגוד אשר מוצגת בנספח 16קבעה כי חוזה ההתקשרות הקיים מבצע חלוקת אחריות נכונה בין בעלי המכון לקבלן ההפעלה ולפיכך מומלץ להמשיך במתכונת הקיימת. 19 הרשויות בחרו לאמץ את חוות הדעת ובהתאם לכך התבקש האיגוד ב 2010-לפרסם מכרז הפעלה לקבלן קבוע .למכרז ניגשו 5חברות ,שמתוכן נבחרה שוב חברת א.ל.ד אשר הציעה את המחיר הנמוך ביותר עבור ההפעלה )ההוצאות הקבועות(. כיום ,המט"ש מתופעל במתכונת זו ,כאשר חשבונות החשמל ,הבוצה ,הפולימרים ורכישות הציוד משולמות ע"י הרשויות ותפקיד האיגוד במנגנון זה הינו לשמש כציר המתווך בין הרשויות לקבלנים )הפעלה ובוצה( ולהוות גורם מפקח מטעם הרשויות על קבלן ההפעלה. הפיקוח והניהול של המכון מתואר בתרשים 1וכולל עבודה בשני מישורים: .1עבודה שוטפת קבועה -הכוללת : • מעקב אחר תהליך הטיפול • עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול • טיפול בתקלות ציוד • ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר • הנהלת חשבונות של המט"ש :חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומים לקבלנים • פגישות עבודה רבעונית בין הרשויות • פגישות עבודה תקופתיות מול קבלן התפעול • ניטור קווי הולכה ,תחנות שאיבה ויקב זכרון • מתן שירותי מחשוב – אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש .2עבודות תקופתיות -הכוללת חוות דעת המתבקשות בעת הצורך עבור הרשויות ,טיפול בתקלות ציוד מתמשכות ,טיפול בתביעות ,הוצאת מכרזים,הכנת דוח"ות מסכמים ועוד. להלן סיכום לעבודות שבוצעו ע"י האיגוד ב 2009-2010-הנכללות בקטגוריה זו: • הסכם משפטי מול ספק הציוד סיניאבר • מעקב וטיפול בתקלת מערך האוורור מול סיניאבר ובלשה • בחינה והזמנות עבודה מיועצים שונים לתקלה במערך האוורור :חברת טכנומק ,חברת ברן ,חברת יודפת מהנדסים ו.SWDP- • דו"ח מסכם שנת 2008 • דו"ח מסכם שנת 2009 • הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות עם קבלן תפעול למכון הטיהור- ראה נספח 16 • הכנת חוות דעת למ.מ זכרון על בעיית השומנים מהמסעדות וקיום כנס בעלי עסקים- ראה נספח .3 • הכנת חוות דעת להסדרת מנגנון התשלומים בין הרשויות -ראה נספח .17 • הכנת המכרז לקבלן הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבלן זוכה -ראה נספח .18 • הגשת תביעה מס' 1לחברת חשמל בגין נזק לציוד -התביעה התקבלה והרשויות שופו בסכום של .₪ 2,500 • הגשת תביעה מס' 2לחברת חשמל בגין נזק לציוד מחודש יולי -2010התביעה לא התקבלה. • הגשת תביעה לביטוח בגין נזקי ברק לציוד -התביעה התקבלה והרשויות שופו בסכום של כ.₪31,000- 20 תרשים -1תיאור מערכת העבודה של האיגוד במט"ש מעין צבי מכון טיהור מעין צבי )זכרון-פרדיס-חוף כרמל( רשויות קבלן הפעלה מכרז הפעלה 2007+2010 איגוד קבלן בוצה ניטור קווי הולכה מעקב תהליכי חוות דעת על בעיית השומנים דוחות שנתיים פגישות עבודה קבלן הנהלת חשבונות תקלות ציוד הזמנות רכש רשויות חוו"ד יקב זכרון תקלת מערך ייצוב סיניאבר בלשה תביעות יועצים הפסקת חשמל ברק תרשים -2מנגנון ניהול חשבונות במט"ש מעין צבי מכון טיהור מעין צבי )הנהלת חשבונות( רשויות קבלן הוצאות משתנות הוצאות קבועות כוח אדם חשמל תחזוקה מונעת בוצה בדיקות מעבדה פולימרים שמירה מים שפירים ביטוח קבלני אנשי שירות פינוי גבבה 21 ביטוח תחזוקת שבר 4.2.3פעילות האיגוד במכוני טיהור נוספים מט"ש חדרה מט"ש חדרה תופעל במשך כ 10-שנים ע"י חברת ניטרון בשיטת המחיר למ"ק .לפני כשנתיים החליטה החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה )החברה שייכת לששת הרשויות בעלות המט"ש( לסיים את התקשרותה עם חברת ניטרון ולהפעיל עצמאית את המכון .במקביל הגישה חברת ניטרון תביעה כנגדה אשר טיעוניה היו בעיקר כספיים אולם גם עסקו בטענה כי עקב כניסת שפכים חריגים בעלי אופי תעשייתי למכון נגרם נזק מסיבי לציוד. במסגרת זרת ,התבקש האיגוד ע"י מט"ש חדרה להגיש חוות דעת אשר תשמש כעדות בבית משפט עבור תביעת ניטרון ותתמקד בטענותיהם לגבי כניסת שפכים רעילים וחריגים. האיגוד אסף במשך מספר חודשים חומרים היסטוריים מהארכיון ובמרץ 2010ריכז אותם לכדי חוות דעת מקצועית אשר התייחסה באופן ענייני לטענות שהועלו ע"י המומחה מטעם ניטרון. פרויקט האגנים הירוקים במט"ש יד חנה מכון טיהור יד חנה בקיבוץ יד חנה הוקם בשנת 2002ע"י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל .מטרת המתקן לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכים "קשים" הזורמים בנחל שכם משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמתם לנחל אלכסנדר .הקושי העיקרי בטיפול בשפכים אלו נובע בעיקר מעונת המסיק )אוקטובר -נובמבר( ,שבה מנוקזים לנחל שפכים המכילים מזהמים שונים שהם תוצר של תעשיית שמן הזית העלולים לגרום לזיהום מקורות מים ומשבשים תהליכי טיפול בשפכים .כמו כן ,כיום המתקן אינו מפיק איכויות קולחים העומדות ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת ענבר. על מנת ללטש את השפכים ולהתאימם לאיכות הנדרשת בתקנות החליטה רשות הניקוז שרון כי החלופה המועדפת לכך הינה חלופת האגנים ירוקים .במסגרת החלטה זו ,הוקם פרויקט ניסיוני בסמוך למתקן הטיפול ביד חנה ,שמטרתו לבחון את טכנולוגית הטיהור באמצעות אגנים ירוקים על קולחי מתקן הטיפול .בפרויקט זה השתתפו שלוש חברות מתחרות אשר הציעו טכנולוגיות שונות לטיפול באמצעות אגנים ירוקים על פני שטח ניסוי של 150מ"ר )שטח הפיילוט(. על רקע זה ,איגוד ערים נבחר ע"י המועצה האזורית עמק חפר ללוות מקצועית את הפרויקט לאורך כל תקופת הפעלתו הן במסגרת תוכנית הניטור הרציפה והן בעיבוד וניתוח התוצאות. הפרויקט החל לפעול באמצע חודש מאי 2007והסתיים ביולי 2009לאחר שצבר כ 27-חודשי הפעלה ,במהלכם ,ביצועי שלושת מערכות הטיפול נבחנו באופן רציף ע"י האיגוד בסדרת דיגומים מורכבים והופקו דו"חות תקופתיים הן לקבלנים והן למועצה העוקבים אחר התוצאות. באוגוסט ,2009עם סיום הפרויקט הפיק האיגוד דו"ח מסכם עבור כל חודשי ההפעלה )ד"ח שלב א'( אשר הוצג בפני הדריקטוריון ונציגי המשרד להגנת הסביבה בסיכומו ,נבחרה החברה הזוכה בפרויקט אשר תוכל להמשיך לשלב ב' ,שבמהלכו החברה הזוכה תתכנן ,תקים ותפעיל אגן ירוק על שטח של 5דונם. גם שלב ב' של הפרויקט לווה ע"י האיגוד בשלבי הכנת המסמך הטכני לחוזה וחתימת החוזה. כיום ,החברה הזוכה נמצאת בשלב התכנון המפורט. מט"ש באקה-ג'ת מט"ש באקה-ג'ת המרכז את שפכי 2הרשויות החל לפעול באפריל 2010בספיקת שפכים יומית של כ 2,500-מ"ק/יום ,אשר מהווה כ 70%-מהכמות הכוללת של השפכים עקב אי רישות מלא של קווי ביוב. ביולי 2010לאחר מספר חודשי הפעלה של המט"ש ודיווח תדיר של המפעיל על כניסת שפכים עם עומסים אורגנים גבוהים וריכוזי כלורידים גבוהים ביקשה הרשות המקומית באקה-ג'ת מהאיגוד לבצע עבודת ניטור על קווי ההולכה במטרה לבחון ולקבוע מקורות זיהום חריגים והשפעתם על ריכוזי השפכים הכללי של הרשות בכניסה למכון הטיהור בהשוואה לתכנון )ראה נספח .(19 22 במסגרת עבודה זו ,האיגוד ביצע סדרת דיגומים על חמשת המאספים הראשיים ועל הכניסה הראשית למט"ש ,ניתח את התוצאות ובסיכומם מצא כי מקור העומסים הינם בשפכי המחלבות, שפיכת ביוביות ומפעל השימורים של באקה .המלצות האיגוד היו: .1קביעת תנאים ברישיון עסק אשר יכתיבו את סוגי קדם הטיפול הנדרשים ובהמשך אכיפתם. .2שפיכת ביוביות רק במתחם המכון על מנת לשמור על קווי ההולכה מפני קורוזיה וסתימות. .3אכיפה מואצת על עסקי המזון והמוסכים. .4דרישה מיידית מהמחלבות להפרדת תמלחות ופינויים למוצא ימי. .5פיקוח שוטף על מפעל השימורים בהפרדת הזרמים ופינוי התמלחות. נתניה -בית חירות מט"ש נתניה ,הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק חפר בשטחים חקלאיים של בית חירות, משרתת את עיריית נתניה וכ 50%-משפכי עמק חפר .המט"ש תוכנן לספיקה יומית של 40,000 מ"ק/יום ,אולם מאחר והמכון הגיע לקצה גבול יכולת הטיפול שלו ,הזמינה חברת מי נתניה תכנית לשידרוג והרחבה של המכון. בינואר 2007הוגשה לאיגוד ערים הפרשה הטכנית והמסמך הסביבתי אשר נבחנו ונבדקו ע"י צוות האיגוד והוגשה חוות דעת לוועדה המקומית עמק חפר .לאחר שהתוכנית עברה שינויים עקב הערות המשרד להגנת הסביבה והוועדה,הוגשה ביולי 2009פרשה טכנית ומסמך סביבתי מעודכנים אשר נבדקו שנית ע"י האיגוד ובספטמבר 2009ניסח האיגוד חוות דעת נוספת להיתר הבנייה אשר נבחנה בשני היבטים: .1היבטים תהליכיים -מערך הטיפול על כל מרכיביו הכולל בין היתר עקרונות הטיפול ,נתוני תכן ,חישובי תהליך ,גודל המבנים ואיכויות קולחין ובוצות. .2היבטים סביבתיים הכוללים בין היתר מתקנים לטיפול בזיהום אוויר ומניעת מטרדי ריח ומניעת מטרדי רעש. מנא"י מפעלי נייר אמריקאים ישראלים בע"מ )מנא"י( ממוקמים באזור התעשייה חדרה ופועלים משנת 1953בשטח של 200דונם בתחום השיפוט של עיריית חדרה. מנא"י חדרה מחולקת ל 3-תתי מפעלים: המפעל הלבן המייצר ניירות לבנים לכתיבה והדפסה וכולל מכונה )מכונה (4המוזנת בחומר גלם של תאית וכימיקלים עם תפוקה של 360טון ליום ובצריכת מים יומית של 4000מ"ק . המפעל החום ממחזר קרטונים לייצור ניר חום וקרטון גלי )מכונה (1,2עם תפוקה 410טון ליום ובצריכת מים יומית של 3000מ"ק . המפעל הביתי המפעל כולל מכונה לייצור נייר טישו ונייר טואלט )מכונה (3ומערך הדאינקינג )ניקוי הדיו מהנייר( עם תפוקה 90טון ליום וצריכת המים יומית של 900 מ "ק . עקב גידול בפעילות הייצור במפעל משנת 2001עד 2008ב 30,000-טון נייר לשנה וכוונות המפעל להגדיל את תפוקת הייצור בעוד 230,000טון/נייר לשנה ,הגישה מנא"י בשנת 2007 בקשה לתוספת מכונה למערך הייצור )מכונה (8אשר תחליף את מכונה .1 באוקטובר 2007הוגש תסקיר השפעה על הסביבה המתאר את ההשלכות הסביבתיות שייווצרו כתוצאה מהקמת מכונה .8 האיגוד בדק את התסקיר על כל היבטיו הסביבתיים ובפברואר 2008סיפק לוועדה המקומית חדרה חוות דעת מקצועית . בהיבט השפכים ,למפעל ספיקת שפכים תעשייתית של כ 6,500-מ"ק/יום המטופל במכון טיהור נפרד עצמאי ,אשר מבוסס על :טיפול קדם,טיפול ביולוגי אנאירובי ,טיפול ביולוגי אירובי וטיפול שלישוני לקולחים כולל ריכוך .הקולחים המטופלים ממוחזרים בחלקת לפעילות הייצור ובחלקם זורמים לנחל חדרה. 23 במהלך השנתיים שלאחר הגשת הבקשה ,דהיינו , 2008-2009החלה תכתובת ענפה בין המפעל לאיגוד בנוגע לממצאי בדיקת הסקר .אגף קרקע ,אשר בחן את היבט השפכים ,טען לאורך כל התקופה כי המתקן האנאירובי יעבוד במלוא הקיבולת עם תוספת מכונה 8וכי המתקן האירובי צפוי לשיבושים בתהליך ייצוב הבוצה עקב תוספת העומס. בינואר , 2010אגף קרקע סיפק את אישורו בהיבט השפכים ,אולם התנה את האישור בבחינה מחודשת של המערך עם סיום הרצת מכונה .8 בספטמבר 2010לאחר 6חודשי עבודה של מכונה 8קרס תהליך הטיפול במתקן האנאירובי ובעקבותיו גם המתקן האירובי ושפכים בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל. אירוע זה הוביל את המשרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגין זיהום מקורות מים ובמקביל איגוד ערים נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של קריסת תהליך הטיפול במכון הטיהור של מנא"י. .5פסולת 5.1רקע כללי עד אמצע שנות ה 90-לא הייתה כלל מדיניות ברורה לטיפול בפסולת ולמעשה רוב הפסולת נקברה והוטמנה באתרי הטמנה לא מאושרים אשר פעלו במרבית האזורים בארץ .הפסולת הוטמנה באתרים הללו ללא כל פיקוח או מתן הנחיות על הגנת הסביבה. בשיטת ההטמנה נוצר פוטנציאל לפגיעה קשה בסביבה הן במשאבי הקרקע ,האוויר והמים היות וההטמנה של הפסולת גורמת לצמצום שטחי המדינה ובמקביל יוצרת מפגעים רבים לסביבה כמו שחרור גזי חממה ,זיהום מקורות מים וקרקע וכן סכנות בריאותיות שונות. בנוסף פוטנציאל הזיהום מהטמנה יכול להמשך לאורך תקופת ההפעלה ולאחריה בין 30-100 שנה לעומת שיטות טיפול בטכנולוגיות מתקדמות המפחיתות נזקים ופגיעה בסביבה . היתרון הכלכלי של ההטמנה בכך שהינה שיטת טיפול זולה לכאורה ,אולם מתעלמת מעלויות חיצוניות )עלויות הזיהום( בהן נושא בעקיפין כלל הציבור ,ולכן במכלול הינה שיטה מזיקה לעומת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת. התפנית במדיניות הטיפול בפסולת בישראל התרחשה בשנת , 2007בה נקטה המדינה בדרך של הטלת היטל על כל טון פסולת מוטמנת במטרה לחסל מפגעים ממטמנות ולהקים מתקני קצה ידידותיים לסביבה .כאשר המרכיב המרכזי להשגת מטרות אלו הינו הפרדת פסולת במקור מלווה בפעולות חינוכיות להגברת המודעות הסביבתית של האזרח .בתהליך זה המוטיב המרכזי הינו :להפוך את יצרן הבעיה – האזרח – לשותף בפיתרון. 5.2פעילות המשרד ,הרשויות והאיגוד ביישום הפתרון 5.2.1המשרד להגנת הסביבה בכדי לעודד שיטות טיפול מתקדמות בעלות פגיעה מופחתת בסביבה ,נקטה המדינה בדרך של"היטל הטמנה" החל מ 1-ביולי ,2007מחירי ההטמנה עבור כל טון אשפה יעלו בהדרגה עד לשנת 2012ב 50ש"ח נוספים וזאת בנוסף לדרישת תקנות איסוף ופינוי פסולת למחזור )(1998 שעל פיהן הרשויות נדרשות לעמוד ביעד של 25%מחזור .כלומר ,המדינה נקטה במדיניות סביבתית הנעה מהכתבת פתרונות לשימוש במנגנון לתיקון כשלי שוק )עיוות מחירים המתמרץ שיטות טיפול זולות לכאורה ,ומזיקות ,לעומת שיטות מתקדמות יותר( ובמטרה לחסל מפגעים ממטמנות קיימות והקמת מתקני קצה ידידותיים לסביבה. עם זאת ,באמצעות קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה ניתן להחזיר לרשויות המקומיות את כספי היטל ההטמנה למחזור וצמצום ההטמנה של הפסולת ע"י הקמת מתקני קצה ,כאשר הפרדת פסולת תבוצע במקור)משק הבית( . 24 5.2.2הרשות המקומית נכון להיום הדרך שבה מתמודדות הרשויות בטיפול באשפה היא על ידי הובלת האשפה לאתרי ההטמנה .אתרי ההטמנה ,מרוחקים מהרשות וכתוצאה מכך עלויות השינוע הן יקרות .עם זאת,הרשויות המקומיות חייבות כיום כמובילי מחויבות למדיניות סביבתית לכלול בהחלטותיהם היבטים סביבתיים יחד עם שאר השיקולים ,הקדימויות והאילוצים .וזאת ע"י שינוי נורמות קיימות בחשיבה ובגישה לשמירת איכות הסביבה ,ובתפיסה המודעת לצורך בתיאום בין צרכים כלכליים לסביבתיים והכרה בחיפוש אחר פתרונות סביבתיים,שתועלתם מצדיקה את עלותם בנוסף ליצירת ערך תדמיתי להאדרת העיר. 5.2.3איגוד ערים לשמירת איכות סביבה האיגוד כגוף מקצועי ומיומן תפקידו לייעץ ,ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישום מדיניותה הסביבתית החל משלב איתור הצרכים ,סקרים ,חיפוש אחר פתרונות סביבתיים ,בניית תוכנית עסקית ותפעולית וכלה בחינוך הקהילה. כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכון בעלויות שינוע והטמנת אשפה .במסגרת זו עיקר פעילות האיגוד בתחום פסולת התמקדה במילוי קולות קוראים וליווי הרשות ביישום תוכנית הבקשה בפועל. קולות קוראים בכדי לשלב בין תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה לרשויות וליצור מתווה לפעילות ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות האיגוד מילא בקשות לתמיכה "קול קורא" בנושאי מחזור . קול קורא זהו מסמך המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטים ומלווה בלוחות זמנים כך שהרשות תבצע עבודה מול תקציב מוגדר. פעילות בשנת 2009 האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות חדרה ,בנימינה-גבעת עדה ,פרדסיה ,באקה-ג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני נושאים :יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות. כמו כן ,האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל-פחם "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת. א. הבקשות למוקדי מחזור מבוססות על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחים ונגישים לתושבים ,תוך פיתוח המודעות והסברת הנושא למשתמשים הפוטנציאלים .כאשר עקרונות התכנון של המוקדים יאפשרו לתושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבים שונים בנוחות מרבית ,קירבה אופטימלית לאזורי השימוש ,תוך ארגון נוח וידידותי למשתמש .מוקדי המחזור יכילו מיכלי אצירה לאיסוף נייר ,קרטון ,פלסטיק ) ,(PETובטריות ,בחלק מהמוקדים יהיו מתקני אצירה לפסולת אלקטרונית. ב. הבקשות להכנת תוכנית אב לפסולת מבוססת על ריכוז נתונים על המצב הקיים ועל תחזית לכמויות עתידיות ומאפייני הפסולת וכמותה בחלוקה למגזרים ,מגורים ,עסקים ,מוסדות ציבור- חינוך ,ובחלוקה לסוגי פסולת -מעורבת ,יבשה ,גזם וסוגי פסולת נוספים .בחינת חלופות למערך טיפול בפסולת החל בבית התושב ועד לפתרון הקצה .מערך האצירה ,האיסוף ,ההובלה ,העיבוד והטיפול בפסולת הנדרש לחלופות הנבחנות. כל הבקשות התקבלו והוקצו מאות אלפי שקלים ,לדוגמה עיריית חדרה קיבלה כמיליון . ₪ בפועל האיגוד ליווה וריכז את הנתונים בהכנת תוכנית אב לעיריית חדרה ולפרדסיה ,עבורן הושלמו והוגשו תוכניות האב .בבאקה-ג'ת נבחר יועץ והועברו לו את הנתונים שהאיגוד ריכז אך עדיין התוכנית בהכנה. 25 ג. הבקשות להכנת תוכנית מפורטת -האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית אום אל-פחם "קול קורא " תכנית מפורטת לפסולת .התוכניות מבוססות על תכנון מערך הפרדה ומחזור על ידי הרשות המקומית )בדיקה כלכלית ,לוגיסטית וסביבתית( בחירת פתרונות קצה אזורים קיימים/עתידיים ופריסת מערך המחזור ברשות המקומית ,לרבות תכנית מפורטת להפרדה במקור. עבור עיריית חדרה ,הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של ₪ 250,000ונבחר יועץ לביצוע . פעילות בשנת 2010 האיגוד הכין והגיש עבור הרשויות פרדיס ,באקה-ג'ת וג'סר זרקה )רשויות מקומיות עם סוציו אקונומי נמוך( "קול קורא" המכיל שני מרכיבים מרכזיים: א. סיוע במימון שיקום מפגעים בשטחים בהם הושלכה פסולת בניין ,ובכלל זה ניקוי השטח -מסגרת בקשה זו הועברה מפה ועליה סימנו האתרים לשיקום מפגעים כמו כן תמונות המשקפות את המפגע כולל הערכה כמותית של הפסולת והתחייבות הרשות כי ,השיקום יבוצע במרוכז באתרים ובאופן של גריסה ושימוש חוזר. ב. סיוע במימון פעולות אכיפה ,לרבות רכישת ציוד ומניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין הבקשה התבססה על הכנסת שיקולים סביבתיים באחסון ופנוי פסולת בניין בתהליך התכנון באמצעות נוהל והנחיות ,יזמים המבקשים היתר בנייה ,ידרשו לחתום על טופס הצהרה בין היתר כמות פסולת הבניה שתיווצר בפרויקט וחיוב פינוי הפסולת לאתר פסולת מוסדר ומאושר.מתן טופס ,4מותנה בהצגת אשור )תעודות שקילה( מאתר מאושר לקליטת פסולת בנייה בהתאם לכמויות שעליהם הצהיר היזם . במסגרת הבקשה לסיוע במימון פעולות אכיפה הועברה התחייבות של הרשות להעסקת מפקח סביבתי במשרה מלאה בנוסף לצוות העובדים הקיים ותוכנית מפורטת לביצוע אכיפה בנושא פסולת בניין ברשות שהתמקדה בשלושה מישורים : • בניית מערכת מנהלית להבטחת הפינוי המוסדר של הפסולת: הוכן נוהל לקביעת התנאים לאחסון פסולת הבניין באתרי הבנייה ופיתוח תשתיות ופינויים מהאתר ,במסגרת התנאים לקבלת היתר הבנייה . קביעת תנאים להובלה הפיזית של הפסולת )העמסת הפסולת ללא השארת שיירים באתר ,שינוע הפסולת במכולות סגורות/מכוסות וכו'(. חיוב הובלת הפסולת לאתר סילוק/מיתקן טיפול מוסדר ומאושר. חיוב בדיווח על מקור הפסולת ,הכמויות המפונות ,מועדי הפינוי ויעדי הסילוק. הפעלת מערך של חיוב את בעלי המגרשים הפנויים למנוע השלכת פסולת למגרשים אלה באמצעות גידורם וניקיונם .אי ביצוע של בעלי המגרשים ,המועצה תבצע המועצה ותחייבם בהוצאות. התקנת מערכת שילוט )איסור השלכת פסולת ברשות הרבים( – בשטחים פתוחים בהם צפויה השלכת פסולת בנין. • הפעלת מערכת אכיפה ,הסברה ומניעה. מערך הסברה ופרסום שמטרתו שינוי המודעות והרגלי ההתנהגות של הציבור בנושא מניעת השלכת פסולת )עודפי עפר ובנין( ברשות הרבים. הקצאת כח אדם להגדלת והגברת מערך האכיפה ,מודעות הציבור ומעורבותו באמצעות מינוי והפעלת מערך מפקחי ונאמני ניקיון בהתאם חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד – ,1984 • בניית מערך זמין ,יעיל ונוח של אמצעים ומיתקנים לפינוי הפסולת וסילוקה: הצבת מכולות ייעודיות בתוך שטח אתר הבנייה ע"י יצרן פסולת הבנייה )משפץ ,קבלן(. הרשות המקומית תעמיד מאגר של מכולות ושירותי פינוי פסולת בנייה באופן עצמאי או ע"י קבלן פרטי יצרן פסולת הבנייה מזמין מהרשות המקומית שירותי פיני פסולת בנייה או לחילופין מקבלן פרטי המספק שירותי פינוי פסולת בנייה. 26 פסולת הבנייה משונעת מאתר מקור ייצירתה או אחסונה אל אתר הסילוק הסופי או למפג"ש או לאתר/מיתקן שבו נעשה שימוש בפסולת )מחזור/שימוש חוזר(. הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מיקומם של אתרים שקבעה לפינוי הפסולת. הבקשות המפורטות בסעיפים א' ו-ב' הוגשו למשרד להגנת הסביבה אך טרם התקבלה תשובה . ג. סיוע בהכנת קול קורא לעיריית חדרה -האיגוד הכין והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את המעבר להפרדה במקור של פסולת הביתית לשני זרמים ,זרם רטוב אשר מכיל אך ורק פסולת אורגנית רקבובית וזרם יבש המכיל את כל היתר מרכיבי הפסולת. האיגוד הכין תוכנית תפעולית וכלכלית אשר תואמת את חבילת התמריצים אשר הגדיר המשרד להגנת הסביבה. התוכנית התבססה בהגדרת תשתיות במקטע הפנים עירוני :הוגדרו כמויות ונפחי מכלי אצירה להפרדה במקור לכל זרם ,צרכים לבינוי והתאמה של חדרי ומשטחי אשפה במבני המגורים ברשות ,תוכנית מפורטת לחינוך והסברה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ,קמפיינים סביבתיים ליווי התפעולי להטמעה בפועל והוצאות תפעוליות נוספות )תמריץ בית אב( .התוכנית לוותה בלוחות זמנים ואבני דרך לביצוע בשכונות . הבקשה לסיוע הייתה ע"ס כ 20 -מיליון ₪כאשר בפועל הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של כ 18 -מיליון ₪ .6המעבדה לכימיה אנליטית יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכים ,לאכיפת חוק העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחים להשקיה או להזרמה לנחל. מדיניות המעבדה הנה לספק למערך פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העונים על דרישותיו תוך הקפדה על התאמה לנוהלי הבדיקות,תקנים ותקנות לאומיים ובינלאומיים מחייבים .כאשר ,חלק ניכר מפעילות המעבדה הינו ביצוע הדיגום באופן מקצועי על מנת להקטין ולצמצם את השפעת הדיגם בתוצאת האנליזה .המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכים וקולחים מסוגים שונים לקביעת הרכבם ואיכותם .הבדיקות מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על ה- .Standard Methods for the examination of water and wastewater החל מחודש אפריל שנת 2003קיבלה המעבדה הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות .המעבדה מצוידת במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי הפרמטרים הנדרשים לאפיון הרכב השפכים והקולחים כמו כן מערכות לקביעת רעילות שפכים ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק ביוכימי ועוד .דיגום מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגום אוטומטיים.המשמשים לדיגום מורכב במוצא של קדם הטיפול בתעשייה או נקודת חיבור למערכת הביוב הציבורית .הדיגום מבוצע ע"פ תוכנית ניטור שנתית או בהתאם לדרישות הפיקוח ואכיפה. בשנת 2009ביצעה המעבדה 9240בדיקות כימיות ל 31-פרמטרים הנמצאים תחת הסמכה. בשנת 2010ביצעה המעבדה רק כ 5000-בדיקות עקב מעבר למבנה חדש והצורך בוריפיקציה לכל 31הפרמטרים והסמכה מחודשת ,אשר השביתו את המעבדה למשך כחצי שנה. המעבדה במבנה החדש משתרעת על שטח של 600מ"ר מרווח המחולק לחדרי עבודה לפי תחום פעילות וכוללת תשתיות ירוקות ,כמו :מערכת אוסמוזה הפוכה ,סחרור מים במערכות זיקוק במקום שחרורם למערכת הביוב ומערכות יניקה למניעת מטרדי ריח בשטח העבודה. כיום ,המעבדה נערכת לרכישה מקיפה של ציוד על מנת להרחיב את פעילותה ואת מספר הפרמטרים הנבדקים במעבדה וזאת לאור שינוי רגולטרים והתפתחויות של כוחות השוק עם כניסת התקנות החדשות של תאגידי המים והביוב. 27 איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( נספח 1 תארי26/01/09 : מספרנו 48102 : לכבוד: מר דורו ליפקונסקימנכ"ל החברה לטיפול במי חו כרמל הנדו :מפעל ארוחות ניר עציו המלצה לחיוב לפי עומס אורגני סימוכי :מכתבנו מס' 47833מיו ה29/12/08 מערכת טיפול הקד במפעל ארוחות ניר עציו נבחנה במש $תקופה ארוכה ה ע"י האיגוד וה ע"י המפעל .המפעל ,שביצע שיפורי במתק הטיפול בהתא להמלצתו של פרופ' נח גליל ,עדיי סובל מחריגות מתמשכות בעומס האורגני .על פי חוות הדעת של פרופ' גליל ,ג לאחר יישו המלצותיו יש לצפות כי כושר הורדת העומס האורגני במתק ה DAFלערכי שנקבעו בחוק העזר הינה גבולית .בהתא לכ $קבע כי בפני המפעל עומדות 2אפשרויות :האחת שדרוג מער $טיפול הקד באמצעות הוספת טיפול ביולוגי והשנייה חיוב אגרת הביוב לפי עומס אורגני. המפעל הצהיר כי הטמיע באופ מלא את כל המלצות הדו"ח ובמקביל עקב במהל $חודש ימי אחר ביצועי המערכת .ממצאי הבדיקות שבוצעו ע"י המפעל ובדיקות שבוצעו ע"י האיגוד מצביעות על כושר טיפול מוגבל למערכת ה .DAFהיות ואי אנו ממליצי על הטמעת תהליכי טיפול ביולוגיי למפעלי בסדר גודל כזה ,המלצתנו הינה חיוב המפעל לפי אגרה המבוססת על חישובי תוספת עלות הטיפול במט"ש בגי חריגה בריכוז ה BODהמותר בחוק העזר .כאשר ,הנוסחא המוצגת להל מבוססת על 2מרכיבי: .1עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה .2עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי הערכת עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה ,מבוססת על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס צריכה של כ 3.5קוט"ש/ק"ג BODמורחק .היות והעלות ממוצעת לקווט"ש הינה כ 43אגורות ,עלות הטיפול לק"ג BODהנכנס למט"ש הינו .(0.43*3.5) , 1.5 הערכת עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי מבוססת ג כ על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס של /, 0.6ק"ג .BOD לפיכ ,$עלות הטיפול הכוללת לק"ג BODהנכנס למט"ש הינה , 2.1ותחשיב אגרת הביוב בגי חריגה מריכוז BODשל 600מג"ל כפי שנקבע בחוק העזר ,הינה: ∆COST=Q*(BOD-600)*(10-3)*2.1 Qספיקת השפכי של המפעל )מ"ק/חודש( BODריכוז BODהנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל( 103מעבר יחידות – 2.1עלות הטיפול לק"ג BODהנכנס למט"ש )(, כמו כ ,אנו ממליצי כי חיוב האגרה יתבצע באחת מ 2הדרכי הבאות: .1קביעת ער BOD $חודשי באמצעות דיגו מורכב אחת לחודש שיבוצע ע"י האיגוד . .2קביעת ער BOD $קבוע של 1400מג"ל ,המבוסס על ממוצע הבדיקות שבוצעו ה ע"י המפעל וה ע"י האיגוד בחודשי אוגוסטדצמבר .2008 בכבוד רב, קר ב דוד מלאכי מרכזת תחו שפכי תעשיה ומכוני טיהור לוטה: מכתבנו מס' 47833מיו ה29/12/08 תגובת המפעל במכתב מיו ה11/1/09 העתקי: מר כרמל סלע ראש מ.א .חו כרמל מר ירוח לקרי 0מנכ"ל האיגוד גב' גלוריה אפרתי מנהלת אג קרקע 2 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 2 תארי11/05/09 : מספרנו 49108 : לכבוד: מר דורו ליפקונסקי מנכ"ל החברה לטיפול במי חו כרמל הנדו :ניסוח תקנות לחוק העזר של חו כרמל חוק העזר לביוב של מועצה אזורית חו כרמל קובע תחשיב היטל ואגרת ביוב המבוססי על גודל השטח וייעודו )מגורי או מלאכה ותעשייה( ,ע זאת מרכיב עלות הטיפול במכו הטיהור כתלות בעומס המזה אינה כלולה בתחשיב. על מנת להתאי את החוקי הקיימי למציאות החדשה ,שבה קיי מט"ש חדש התוכנ להפיק קולחי להשקיה בלתי מוגבלת )תקני ועדת ענבר( ,התבקש האיגוד להעביר את חוות דעתו בנוגע לעדכו חוק העזר לביוב של חו כרמל בהיבט של איכויות שפכי ותחשיב אגרת הביוב. להל חוות דעתנו ע"פ בקשתכ: בבדיקה שערכנו בחוקי העזר של מועצה אזורית חו כרמל נמצא כי קיימי 2חוקי עזר בנושא ביוב העוסקי בהיבטי שוני של הזרמת הביוב בתחו הרשות: א. ב. חוק העזר לחו כרמל )ביוב( התשס"ז 2007עוסק בתחשיב היטל הביוב לכיסוי הוצאות של התקנת מערכות הביוב הציבורי ובתחשיב אגרת הביוב לכיסוי הוצאות החזקת מערכת הביוב .כאשר ,ה תחשיב ההיטל וה תחשיב האגרה מבצע הפרדה בי שטחי מגורי לשטחי תעשייה ומלאכה ולוקח בחשבו את הפרמטרי הבאי: הביב הציבורי והביב המאס– עבור חישובי ההיטל הביב הציבורי ,הביב המאס ,מכו הטיהור והחזר הו – עבור חישובי האגרה. חוק עזר לדוגמא לרשויות המקומיות בדבר הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב, התשמ"ב 1981אומ) ע"י המוא"ז חו כרמל בשנת 1991באישור שר הפני ועוסק בהגבלות על הזרמת שפכי תעשייה לביב הציבורי באיכות שאינה עומדת בערכי שנקבעו בחוק .ע זאת ,סעיפי חוק העזר לדוגמא והאיכויות המוגדרות בתוספת לחוק ,אינ מושלמי ונדרש בי היתר להתאימ לתקנות המי החדשות )ראה פירוט בהמש*(. היות ועבודה דומה נעשה לפני מספר שני באיגוד במסגרת גיבוש חוק העזר להזרמת שפכי תעשייה ,המלצותינו ה: א. לאמ) את חוק העזר להזרמת שפכי תעשייה של איגוד ערי שרוכרמל ואת התיקו לחוק, שביסוד מבוססי על חוק העזר לדוגמא לרשויות המקומיות ,אול בתוספת סעיפי והגדרות המתמקדי במת כלי עזר טובי יותר לאכיפה על התעשייה ולהקלה בעת הצור* )ראה פירוט בסעיפי .(12כמו כ ,חוק העזר של האיגוד עבר לאחרונה תיקו על מנת להתאי את הערכי בחוק לתקנות המי החדשות: ב. תקנות המי )מניעת זיהו מי( )מתכות ומזהמי אחרי( התשס"א .2000 תקנות רישוי עסקי )ריכוזי מלחי בשפכי תעשייתיי( התשס"ג 2003 תקנות המי )מניעת זיהו מי( )ערכי הגבה של שפכי תעשייתי( התשס"ד 2003 להוסי לחוק העזר לשפכי תעשייה תחשיב אגרת ביוב המבוסס על נתוני התפעול הקיימי של מט"ש נירעציו עבור טיפול בק"ג חומר אורגני הנכנס למט"ש )ראה פירוט בסעי .(3 להל השינויי העיקריי המומלצי להטמעה בחוק העזר לדוגמא להזרמת שפכי תעשייה של חו הכרמל: .1 מפעל טעו היתר חוק העזר לדוגמא מגדיר מהו מפעל טעו היתר ,אול בסעיפי 2ו 3קובע החוק כי בכל מקרה היתר להזרמת שפכי תעשייה מחייב עמידה בתנאי ובדרישות המפורטות בתוספת לחוק . חוק העזר של איגוד ערי מגדיר מפעל טעו היתר בדומה לחוק העזר לדוגמא ,אול בסעי 6 לחוק מוסי כי" :רשאי המנהל להתיר למפעל לסטות מ ההוראות של התוספות כאמור א .1בעל מפעל הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא קיימת אפשרות טכנולוגית סבירה למנוע את הסטייה; .2המנהל ישתכנע....כי הסטייה מדרישות התוספות כאמור לא תפריע למערכת הביוב על כל מרכיביה ומתקניה". תוספת זו לחוק ,מאפשרת להתיר הקלות למפעלי קטני אשר מיצו את טכנולוגיות הטיפול הטובות ביותר בחצר המפעל ושהינ בתחו הסביר לסדר גודלו של המפעל ,אול עדיי אינ מגיעות לערכי הנדרשי על פי חוק. בהתא לכ* ,אנו ממליצי לאמ) את יתר הסעיפי בחוק הנוגעי למפעל טעו היתר : .2 סעי סעי סעי סעי סעי סעי סעי סעי 4הזרמת שפכי ממפעל טעו היתר – 5תנאי למת היתר 6היתר מותנה בקיו הוראות התוספות – 9בדיקות המפקח 13חומרי מסוכני 14איסור מהילת שפכי 15מלחי 17מניעת נזק או הסרת המפגע איכות השפכי המותרת להזרמה&התוספות לחוק איכות השפכי התעשייתיי המותרי להזרמה מנוסחי בתוספת לחוק העזר לדוגמא ,אול הרשימה הינה חלקית ביותר ואינה מציגה את השינויי שבוצעו בשני האחרונות בתקנות המי ,לפיכ* אנו ממליצי כי הסעיפי הבאי ישונו/יתווספו לחוק העזר לדוגמא: א. את סעי א' מומל) לשנות :בנז ,טולאו ,ממיסי כגו פחמ טטראכלורי ,כלורופור, מתיל כלורי ,טרי כלורו אתלי ודומיה ,בריכוז העולה על 0.5מ"ג/ל': ב. בסעי ב' מומל) לשנות את ער* ההגבה העליו מ 9.0ל) 10.0בהתא לתקנות המי(. ג. בסעי ח' מומל) לשנות את ריכוז הציאנידי מ 2.0מיליגר/ליטר ל 0.5מיליגר/ליטר )בהתא לתקנות המי( ד. לסעי י"א מומל) להוסי 4ס"ק: צח"ב כללי מעל 600מ"ג/ל'. .1 2 .2 .3 .4 יחס שמעל 0.6בי צח"כ מסונ לבי צח"כ כללי כאשר ריכוז הצח"כ הכללי עולה על 800מ"ג/ל'. יחס שמעל 5בי צח"כ לבי צח"ב: שפכי לא יכילו מרכיבי אורגניי בריכוזי רעילי או מרכיבי אורגני המעכבי את הטיפול הביולוגי בשפכי או הגורמי נזק לגידולי המושקי בקולחי או הפוגעי בחי או בצומח במקורות המי שאליה מגיעי הקולחי ה. בסעי י"ז מומל) לשנות את ריכוז הכלור או הלוג פעיל אחר מ 3.0מיליגר/ליטר ל 0.5 מיליגר/ליטר )בהתא לתקנות המי( ו. בי סעי כ' לכ"א יש להוסי את הסעי הבא :נתר בתור SARבריכוז העולה על 101 מ"ג/ל' כ Naמעל ריכוז במי המסופקי למפעל: ז. בסעי כ"א )ריכוז פלוארידי( מומל) לשנות את הריכוז מ 1.0מיליגר/ליטר ל 6.0 מיליגר/ליטר )בהתא לתקנות המי( ח. בסעי כ"ב )ריכוז דטרגנטי( מומל) לשנות את ריכוז הדטרגנטי המכוני "רכי" מ 40.0מיליגר/ליטר ל 30.0מיליגר/ליטר . ט. מומל) להוסי סעי נוס :אקריל אמיד בריכוז העולה על 0.5מ"ג/ל'; י. עבור סעי כ"ה העוסק בריכוז המותר למתכות כבדות מתבקש לייש את השינויי המופיעי בטבלה שלהל המשווה בי הערכי הקיימי בחוק העזר לדוגמא לעומת הערכי הקיימי בחוק העזר של האיגוד )המותא לתקנות המי( ,כאשר בצהוב מסומני הפרמטרי אות נדרש לשנות: ער* קיי איגוד אב) כZn מ "ג /ל 5.0 3 ארס כAs מ "ג /ל 0.25 0.1 בורו כB מ "ג /ל 3.0 1.5 בריליו כBe מ "ג /ל 0.5 0.5 ונדיו כV מ "ג /ל 0.25 0.5 חמר כAl מ "ג /ל 25 25 כס כAg מ "ג /ל 0.05 0.1 מ "ג /ל 0.005 0.002 כספית כHg כרו שש ערכי כ 6+ כרו שלוש ערכי כ Cr 3+ Cr מ "ג /ל מ "ג /ל 0.25 0.1 0.5 ליתיו כLi מ "ג /ל 0.3 0.3 מוליבדי כ Mo מ "ג /ל 0.05 0.15 מנג כ*Mn מ "ג /ל 1.0 1.0 נחושת כ**Cu מ "ג /ל 1.0 1.0 ניקל כNi מ "ג /ל 1.0 0.5 סלניו כSe מ "ג /ל 0.05 0.05 עופרת כPb מ "ג /ל 0.25 0.5 צריו כCe מ "ג /ל לא קיי 0.25 קדמיו כCd מ "ג /ל 0.05 0.1 קובלט כCo מ "ג /ל 0.25 1.0 * ** או הריכוז במי המסופקי למפעל בתוספת 1.0מג"ל לפי הגבוה מבי השניי. או הריכוז במי המסופקי למפעל בתוספת 0.5מג"ל לפי הגבוה מבי השניי. 3 .3 אגרת הביוב התעשייתי חוק העזר לדוגמא קובע בסעי 7כי מפעל טעו היתר ישל לראש הרשות אגרה בשל הזרמת שפכי תעשייה ,שאת שיעורה תיקבע הרשות. היות ובחוק העזר לחו כרמל )ביוב( לא קיימת התייחסות לתחשיב אגרת הביוב התעשייתי בגי חריגה מהאיכות הנדרשת בחוק ,אנו ממליצי לקבל את התחשיב הבא המבוסס על עלות הטיפול האמיתית לק"ג BODבמט"ש ניר עציו הכוללת 2מרכיבי: .1עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה. .2עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי. הערכת עלות הטיפול בגי צריכת אנרגיה ,מבוססת על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס צריכה של כ 3.5קוט"ש/ק"ג BODמורחק .היות והעלות ממוצעת לקווט"ש הינה כ43 אגורות ,עלות הטיפול לק"ג BODהנכנס למט"ש הינו .(0.43*3.5) 3 1.5 הערכת עלות הטיפול בגי פינוי בוצה וצריכת פולימרי מבוססת ג כ על נתוני תפעול המט"ש הקובעי יחס של /3 0.6ק"ג .BOD לפיכ* ,עלות הטיפול הכוללת לק"ג BODהנכנס למט"ש הינה 3 2.1ותחשיב אגרת הביוב בגי חריגה מריכוז BODשל 600מג"ל ,הינה: ∆COST=Q*(BOD-600)*(10-3)*2.1 &Qספיקת השפכי החודשית של המפעל )מ"ק/חודש( &BODריכוז BODהנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל( &10&3מעבר יחידות – 2.1עלות הטיפול לק"ג BODהנכנס למט"ש )(3 לחילופי ,נית להמיר את נוסחת החישוב לחישוב על בסיס , CODכאשר התחשיב הינו בגי חריגה מריכוז CODשל 2000מג"ל כפי שנקבע בחוק העזר .ובמקרה זה הנוסחא תהייה: ∆COST=Q*(COD-2000)*(10-3)*0.9 &Qספיקת השפכי החודשית של המפעל )מ"ק/חודש( &CODריכוז CODהנמדד בשפכי המטופלי של המפעל )מג"ל( &10&3מעבר יחידות – 0.9עלות הטיפול לק"ג CODהנכנס למט"ש )(3 נשמח לעמוד לרשותכ ולספק כל מידע נוס בהתא להערותיכ. בכבוד רב, קר ב דוד מלאכי מרכזת תחו שפכי תעשיה ומכוני טיהור 4 לוטה: .1חוק העזר לחו כרמל )ביוב( התשס"ז .2חוק עזר לדוגמא לרשויות המקומיות בדבר הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב, התשמ"ב .3חוק עזר לאיגוד ערי לאיכות הסביבה )תחנת הכח חדרה( )הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב( ,התשנ"ו1996 .4חוק עזר לאיגוד ערי לאיכות הסביבה )תחנת הכח חדרה( )הזרמת שפכי תעשייה למערכת הביוב( )תיקו( ,התשס"ט2009 .5תקנות המי )מניעת זיהו מי( )מתכות ומזהמי אחרי( התשס"א .2000 .6תקנות רישוי עסקי )ריכוזי מלחי בשפכי תעשייתיי( התשס"ג 2003 .7תקנות המי )מניעת זיהו מי( )ערכי הגבה של שפכי תעשייתי( התשס"ד 2003 5 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 3 תארי28/06/09 : מספרנו 49465 : סיכו עבודת הניטור לאיתור מקור השומני במט"ש מעי! צבי איכות השפכי המגיעה למט"ש מעי צבי מאופיינת בריכוזי שומני הגבוהי מהמקובל לשפכי עירוניי ,מצב המקשה על קיו תהלי ביולוגי תקי במכו מחד ומאיד מגדיל את עלויות התפעול השוטפות )אנרגיה ,פינוי בוצה וצריכת כימיקלי(. דיגומי שבוצעו על 2הקווי הראשיי במט"ש הצביעו על עומס אורגני וריכוז שומני גבוה מהמאס! המשות! זכרו"פרדיס .ההערכה היא כי מקור השומני הינו מסעדות. בישיבת רשויות שהתקיימה ב" 16/3/09הועלה הנושא בפני שלושת הרשויות והוחלט כי איגוד ערי יבצע עבודת דיגו על קווי ההולכה על מנת לאתר את מקור השומני. להל ממצאי העבודה: סטטוס בתי העסק במדרחוב זכרו! בחודש מר* ביצע האיגוד סיור ראשוני וביקר במספר בתי עסק ברח' המייסדי ורח' הנדיב ,על מנת לעמוד על איכות השפכי שמקורה במסעדות. בסיור נמצא כי במרבית בתי העסק לא קיי מפריד שומ ,ולפיכ שאריות אוכל ושומני המוסרי בעת שטיפת הכלי והרצפות זורמי ללא טיפול למערכת הביוב .ע זאת ,במרבית בתי העסק קיי איסו! מסודר של השמ המטוג במיכל ייעודי ופינויו ע"י חברת "פנדאנגו". בתי העסק בה נדרש מפריד שומ: .1מסעדת הש! )ארומה( .2גלידריה .3דר היי .4מסעדת אמיגוס .5מקדונלדס .6פאב ההוביט בתי העסק בה קיי מפריד שומ: .1מסעדת לימה" בעת פתיחת מפריד השומ נראה כי לא נשאב זמ רב .2פיצ'וטו .3אל"מוכתאר" לא נשאב זמ רב תיאור מערכת הביוב הקיימת מערכת הביוב בזכרו יעקב מחולקת ל" 3אזורי ביוב )ראה תרשי :(1 .1אזור "Aמקי! את חלקו הדרו מזרחי של הישוב וכולל את השכונות "רמת צבי"" ,נווה רמז" ו"נווה שרת" .רשת הביבי באזור זה אוספת את השפכי לתחנת השאיבה הדרומית )בנווה שרת( ומש השפכי נסנקי לקצה המאס! הדרומי שבאזור ביוב .C .2אזור "Bמשתרע על מורדותיה הצפו מזרחיי של המושבה וכולל את חלקה המזרחי של המושבה הותיקה ובו היקב וגבעת זמרי .אזור זה מתרכז לקו ההולכה היורד בכביש עוק! זכרו ,חוצה את כביש 70ובתוואי נחל דליה מקבל את שפכי מאיר שפיה )ראה נק' B4 בתרשי( .בדרכו מערבה ממשי הקו למאס! משות! ע פרדיס עד לתחנת השאיבה המשותפת זכרו/פרדיס .כמו כ ,על קטע המאס! המשות! מתווספי בשתי נק' ) B3ו" (D2שאר שפכי זכרו יעקב מ"גבעת עד" ו"נווה שלו" . .3אזור "Cמשתרע על פני מרבית שטח הישוב וכולל את מורדותיה המערביי של זכרו יעקב .באזור קיימי 2מאספי ראשיי: א .המאס! המערבי" קולט את שפכי "גבעת עד" ,מערב המושבה הותיקה ו"נווה שלו" אוס! בדר את שפכי קיבו* "מעי צבי" ומתנקז עד לנק' .C ב .המאס! הדרומי" מגיע מאזור Aוקולט את השכונות הדרו מערביות ":נווה הברו", דרו "נווה יעקב" ו"שמורת זכרו" .בנק' Cנפגשי שפכי המאס! המערבי ע המאס! הדרומי ועוברי טיפול הפרדה ראשוני ע"י מערכת גריסה .מנק' Cממשיכי השפכי למאס! ראשי החוצה את כביש 4עד למט"ש. בחירת נקודות הדיגו לצור ביצוע העבודה נבחרו 7נקודות דיגו מרכזיות על פי השיקולי הבאי )ראה תרשי :(1 אזור : C .1נקודה "1בסמו למדרחוב בנק' המפגש בי רח' המייסדי לרח' הנדיב .נקודה זו קולטת את מרבית שפכי בתי העסק הממוקמי במישור המדרחוב ,ולפיכ אמורה לתת תמונה אמינה לעומס השומני העיקרי המגיע מאזור זכרו. .2נקודה "2סמוכה לבניי המועצה ,קולטת את השפכי המגיעי מנק' 1בתוספת שפכי סניטרי ומסעדת הש! .מנקודה זו והלאה כלל השפכי הנאספי במאס! המערבי שבאזור Cהינ שפכי סניטרי ולכ ,דיגו נק' זו יצביע על יחס המיהול של שפכי המסעדות ע השפכי הסניטרי. .3נקודה "3מסומנת בתרשי כנקודה ,Cאו המגרסה .כפי שתואר לעיל ,נק' זו קולטת את שפכי המאס! המערבי ואת שפכי המאס! הדרומי ומזרימה אות למאס! הראשי המגיע ישירות למט"ש .לפיכ ,בחירת נק' זו תית מידע ה לגבי השפעת שפכי המסעדות במיהול הכולל וה לגבי תרומת העומס האורגני במט"ש שמקורו מהמאס! הראשי הדרומי. אזור : B .4נקודה "4נמצאת סמו לפאב האירי בהצטלבות הכביש שבי רח' ז'בוטינסקי לרח' הנדיב. נקודת דיגו זו קולטת את שפכי המסעדות והפאבי הנמצאי במורד הכביש )פינת הנדיב"המייסדי( בניה :הגלידריה ,דר היי ,אמיגוס ,הפאב האירי וכ את בתי העסק המתרכזי לרח' ז'בוטינסקי .בחירת נקודה זו אמורה לתת תמונה משלימה להשפעת שפכי המסעדות בהיבט של ריכוזי שומני וחומר אורגני. .5נקודה "5מסומנת בתרשי כנק' , b6נמצאת בהצטלבות שבי כביש 70היש לכביש דר היקב .נקודה זו למעשה מרכזת את כלל שפכי זכרו המגיעי מאזור ביוב ) Bללא גבעת עד ווילות בחורש( לפני פגישת ע מאיר שפיה ופרדיס. מאס! משות! .6נקודה "6ת"ש פרדיס .בנקודה זו מתרכזי כלל השפכי מאזור Bשל זכרו ,שפכי מאיר שפיה ושפכי פרדיס .מת"ש פרדיס השפכי נסנקי ישירות למט"ש .בחירת נק' זו תית מידע ה לגבי תרומת זכרו למאס! המשות! וה לגבי תרומת העומס האורגני במט"ש שמקורו מהמאס! המשות!. 2 מט"ש .7נקודה "7מט"ש מעי צבי .דיגו זר השפכי הכולל של מט"ש מעי צבי )שילוב בי המאס! המשות! למאס! הראשי הדרומי( יית אינדיקציה לגבי ריכוז השומני הכולל המגיע למט"ש ותרומת כל אחד מהמאספי לעומס המשוקלל. תרשי &1תרשי סכמטי של קווי ההולכה למט"ש ונקודות הדיגו שנבחרו מט"ש מעיין צבי פרדיס 7 פרדיס מאסף מערבי מאיר שפיה B4 D2 B3 B2 מאסף משותף 6ת"ש פרדיס כביש 70 גבעת עדן +ווילות בחורש 5 נק' b6 דרך היקב B זיכרון צפון יקב 2מועצה מאסף ראשי דרומי מאסף מערבי 4 מתחם ותיק ומול היקב C הפאב האירי קיבוץ מעין צבי 1 מסעדות איזור ביוב B מסעדות איזור ביוב C )מדרחוב( 3 ) Cמגרסה( A זכרון דרום )רמת צבי ,נווה שרת ,נווה רמז ,כפר היין( מאסף דרומי שמורת זכרון+נווה ברון נקודות הדיגום שנבחרו 3 כביש 4 תוצאות הדיגומי הפרמטרי שנבדקו בכל אחד מהדיגומי הינ: .1חומר אורגני – נמדד כ" BODו"COD .2מוצקי מרחפי" נמדד כ" TSS .3חנק ) (TKNוזרח )(TP .4שומני )(OIL חשוב לציי כי בחלק מהנקודות בוצעה עבודת דיגו קודמת ,ב" ,2008ולכ תאריכי הדיגומי נפרשי מ" 2008עד יוני .2009 להל תוצאות הדיגומי לפי נקודות הדיגו: נקודה -1שוחה במדרחוב TKN 83 602 130 72.8 TP 12.6 80 18 10.4 Cl TSS BOD COD תאריך דיגום 21/04/2009 342 1016 993 2228 466 7470 5230 16127 04/05/2009 12/05/2009 196 1249 1838 4037 02/06/2009 168 1018 698 1816 14 95 235 1094 1176 2694 ממוצע* * הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום OIL 388 2664 684 297 456 נקודה -2שוחה ליד המועצה תאריך דיגום 21/04/2009 04/05/2009 ממוצע COD 777 1345 1061 TSS 308 439 374 BOD 408 649 529 Cl 236 290 263 TKN 72 80 76 TP 7.6 9 8.3 OIL 77 186 131.5 נקודה - 3מגרסה TP TKN Cl TSS BOD COD תאריך דיגום 13/04/2008 12.3 49.8 185 298 190 632 05/05/2008 13.4 58.2 290 372 357 814 04/06/2008 12.5 59.4 226 414 268 724 10.2 51.5 188 194 01/07/2008 199 480 12.3 54.8 210 353 27/08/2008 214 695 10.9 48.2 184 357 16/09/2008 914 2211 13.5 50.4 233 422 17/09/2008 354 761 01/06/2009 8.14 71.2 178 336 311 788 29/7/2009 11.4 57 206 410 396 828 12 56 216 341 270 699 ממוצע* * הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום OIL 65 120 82 51 76 93 93 106 81 נקודה - 4שוחה ליד הפאב האירי תאריך דיגום 21/04/2009 04/05/2009 12/05/2009 ממוצע COD 1218 1237 1386 1280 BOD 666 447 614 576 TSS 255 456 446 386 4 Cl 192 197 250 213 TKN 77 78 75 77 TP 7.7 8.1 9.3 8 OIL 180 137 152 156 נקודה - 5שוחה b6בירידה מכביש היקב תאריך דיגום 01/06/2009 02/06/2009 29/07/2009 ממוצע COD 1187 1308 972 1248 BOD 388 391 454 390 TSS 776 794 402 785 Cl 166 182 207 174 TKN 91.3 84.5 67 88 TP 14.6 12.8 11 14 OIL 139 129 123 134 נקודה - 6ת"ש פורדיס TKN 50.4 69.4 63.9 61.6 59.9 56.0 57.0 TP 20.5 16.4 15.4 14.2 15.2 15.5 14.0 Cl TSS BOD COD תאריך דיגום 04/05/2008 173 436 583 1223 05/05/2008 171 705 460 1193 28/05/2008 181 430 400 1136 04/06/2008 177 415 380 962 01/07/2008 183 377 382 870 27/08/2008 192 690 435 1082 16/09/2008 184 1786 1050 2070 17/09/2008 186 1383 828 1625 21/04/2009 13.6 68 192 474 506 1235 04/05/2009 10.5 67.2 173 431 406 911 12/05/2009 386 940 15 127 206 457 11.6 62.2 173 358 01/06/2009 468 1010 10.6 64.4 168 365 02/06/2009 335 861 13.4 110 181 325 29/07/2009 564 1118 14 68 181 543 464 1087 ממוצע כולל* 12 78 182 417 420 991 ממוצע 2009 * הממוצע אינו כולל תוצאות חריגות המסומנות באדום OIL 233 214 173 111 192 126 496 395 181 120 103 124 115 119 174 129 TKN 60.2 64.4 63.8 62.2 42.0 73.9 77.8 TP 15.1 13.9 14.3 13.6 11.0 13.6 12.2 63 13 OIL 105 112 77 111 71 73 97 110 95 נקודה -7מט"ש תאריך דיגום 13/04/2008 05/05/2008 28/05/2009 04/06/2008 01/07/2008 16/09/2008 01/06/2009 02/06/2009 ממוצע COD 788 847 702 814 737 816 902 952 820 BOD 260 362 297 308 279 332 300 322 308 TSS 330 327 301 371 342 374 456 466 371 5 Cl 180 235 186 189 185 196 168 192 191 ניתוח התוצאות מאס' ראשי דרומי )נקודות (1&3 מתוצאות הדיגומי המוצגות בתרשימי 2ו" 3על בסיס ממוצע כולל ,נית ללמוד כי ריכוזי השומני והחומרי האורגניי ביציאה מהמדרחוב )נק' (1גבוהי באופ חריג ) 450מג"ל שומני!( ועלולי לגרו לנזק רב למערכת ההולכה .ע זאת ,במיהול הכולל ע שפכי סניטרי נית להבחי בירידה דרסטית בריכוזי המזהמי כבר בשוחה הסמוכה )נק' "2בני המועצה( וירידה נוספת בנק' הקליטה המרכזית של המאס! הדרומי )נק' "3מגרסה(. המשמעות היא ,כי במיהול הכולל שפכי המסעדות שמקור באזור Cאינ גורמי לעומסי חריגי על המט"ש .אול ,עלולי להוות בעיה לצנרת ההולכה ולתחזוקת הקווי. תרשי – 2ריכוז חומר אורגני בממוצע בנק' 1"3 חומר אורגני )נק' (1,2,3 2694 2190 3000 2500 2000 COD BOD 1500 1061 1000 699 529 500 270 0 נק' 3) 3מגרסה( נק' 2) 2מועצה( נק' 1) 1מדרחוב( תרשי – 3ריכוז שומני בממוצע בנק' 1"3 שומנים )נק' (1,2,3 456 132 81 נק' 3) 3מגרסה( נק' 2) 2מועצה( 6 נק' מדרחוב( 1) 1 500 450 400 350 300 250 200 150 100 50 0 OIL מאס' משות' זכרו!&פרדיס )נקודות (4&6 תוצאות הדיגומי על קווי הביוב המובילי למאס! המשות! מוצגי בתרשימי 4"5כממוצע על פני הדיגומי שבוצעו ב" 2009בלבד. מניתוח התוצאות נית לראות כי שיעור ההפחתה בריכוזי המזהמי )חומר אורגני ושומני( בי נקודות הדיגו נמו משמעותית בהשוואה למאס! הדרומי. היות ולא ידועות הספיקות המדויקות בכל אחת מהנקודות נית להסיק 2מסקנות בלבד: .1הריכוזי שנמדדו בנקודה 5ומייצגי את תרומת זכרו בלבד )מאזור (Bלמאס! המשות! , מצביעי על ריכוזי חומר אורגני ושומני הגבוהי מהמקובל לשפכי עירוניי .ולפיכ, נית להניח כי באיזור ביוב Bתרומת השפכי הסניטרי למיהול עומסי המזהמי שמקור מבתי העסק באזור )ראה נק' (4קטנה יחסית. .2בי נקודת דיגו 5ל" ,6בה מצטרפי כלל שפכי פרדיס ומאיר שפיה ,קיימת ירידה קטנה בריכוזי המזהמי ,אול נית היה לצפות כי ע קליטת ספיקת השפכי מפרדיס תהייה הפחתה משמעותית יותר בריכוזי .לפיכ ,נית להניח כי קיימת תרומה נוספת ג מאזור פרדיס. תרשי – 4ריכוז חומר אורגני בממוצע בנק' 4"6 חומר אורגני )נק' (4,5,6 COD 1280 1247 BOD 1400 1200 991 1000 800 576 420 600 390 400 200 0 נק' ) 6ת"ש משותפת( נק' (b6) 5 נק' ) 4פאב אירי( תרשי – 5ריכוז שומני בממוצע בנק' 4"6 שומנים )נק' (4,5,6 180 156 OIL 134 160 140 129 120 100 80 60 40 20 נק' ) 6ת"ש משותפת( נק' (b6) 5 7 נק' ) 4פאב אירי( 0 השפעה על המט"ש )נקודה (7 זר השפכי בכניסה למכו הטיהור מגיע מ" 2קווי: .1המאס! הדרומי הראשי :כ" 2500מ"ק/יו .2המאס! המשות! זכרו"פרדיס :כ" 2080מ"ק/יו על מנת לעמוד על התרומה הכוללת של כל מאס! למט"ש והיות וספיקת השפכי מכל קו נמדדת במט"ש ,חושבו העומסי )ריכוז מוכפל בספיקה( עבור כל אחד מהמזהמי ,כפי שמוצג בתרשימי 6ו".7 מתוצאות החישוב נית לראות כי למרות שהספיקה מהמאס! המשות! קטנה ב" 400מק"י מהמאס! הדרומי ,תרומת עומסי המזהמי גבוהה בכ" 20%בהשוואה למאס! הדרומי. תרשי – 6חישובי עומס אורגני על המאספי ובכניסה למט"ש 4500 4246 4000 3500 3000 2062 1748 1424 2500 עומס COD 2000 עומס BOD 1500 874 1000 676 500 מט"ש מאסף דרומי מאסף משותף 0 תרשי – 7חישובי עומסי שומני על המאספי ובכניסה למט"ש 474 500 450 400 350 300 267 203 250 200עומס שומנים 150 100 50 מט"ש מאסף דרומי מאסף משותף 8 0 מסקנות .1תוצאות הבדיקות שבוצעו על קווי הביוב של זכרו באזור ,Bהמייצגי את תרומת זכרו בלבד למאס! המשות! ,הצביעה על ריכוזי גבוהי של שומני וחומר אורגני )נקודה .(5 .2תוצאות הבדיקות בת"ש פרדיס )נק' (6הצביעו על ריכוזי גבוהי של חומר אורגני ושומני מהמקובל לשפכי עירוני .כמו כ ,השוואה בי נקודת דיגו 5ל" ,6בה מצטרפי כלל שפכי פרדיס ,גבעת עד ומאיר שפיה ,מראה כי כמעט ואי שינוי בריכוזי המזהמי בי 2הנקודות )בטווח השגיאה המעבדתית( ,למרות יחס המיהול הגדול ע שפכי סניטריי .לפיכ ,נית להניח כי קיימת תרומה לא מבוטלת ג משפכי פרדיס. .3תוצאות הבדיקות באזור המדרחוב )נק' (1על שפכי המסעדות הצביעו על תרומת שומני וחומר אורגני גבוהי מאוד ,העלולי לגרו נזק רב לקווי הביוב המקומיי .ע זאת ,עקב יחס המיהול הגבוה ע שפכי סניטרי באזור ,Cנצפתה הפחתה משמעותית בריכוזי המזהמי בנק' הקליטה )נק' "3מגרסה(. .4ריכוז השומני המותר להזרמה מבתי עסק ע"פ חוק העזר לדוגמא הינו 100מג"ל כאשר ההנחה היא שבמיהול ע השפכי הסניטרי הריכוז במט"ש יהיה נמו משמעותית מער זה .לכ ,ריכוז שומני ממוצע של כ" 100מג"ל הנמדד בשפכי המט"ש הינו גבוה במיוחד וגור לנזק תהליכי והוצאות תפעוליות מיותרות לרשויות. המלצות .1ממצאי הסיור בבתי העסק שבאזור המדרחוב הצביעו כי במרבית אי מתקני הפרדת שומני ,ובאלו שיש המפרידי לא מתוחזקי כיאות .יחד ע זאת בהרבה בתי עסק קיי קושי פיזי להתקי מפריד שומני. היות ובתי עסק אלו ממוקמי פיזית על כ" 2צירי ביוב )באזור Bובאזור ,(Cאנו ממליצי על התקנת מפרידי שומ מרכזיי שיתוחזקו ע"י המועצה. חשוב להדגיש כי טיפול מרכזי בזר זה ,יג על הצנרת הקיימת מפני שחיקה ,יפחית משמעותית את פעולות התחזוקה הנדרשות כיו על קווי הביוב ויקטי את העומס הכולל המגיע למט"ש. .2פתרו חילופי למתק מרכזי הינו התניית תנאי ברישיו עסק להתקנת מפרידי שומ ותחזוקת השוטפת ,וביצוע אכיפה קפדנית על תנאי אלו. .3יש לאתר מקורות עומס נוספי מאזור פרדיס ולטפל בה ,על מנת להפחית את ריכוזי המזהמי הגבוהי הנמדדי דר קבע בת"ש פרדיס"זכרו ולשמור על תקינות התחנה. 9 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 4 תארי16/06/10 : מספרנו 52998 : לכבוד : רחלי דוד -מרכזת בכירה למים ושפכים המשרד להגנת הסביבה ,מחוז חיפה הנדון :מפעל גלעם – תנאים להשבתת המתקן האנאירובי לצורך שיפוץ ושדרוג הבקשה לבחינת אפשרות של השבתת מערך האנארובי המשמש את המפעל כמערך קדם טיפול של השפכים במטרה לשיפוץ ושדרוג המערכת הכולל ,ניקוי ושיפוץ מערכות פנימיות והחלפת הגג .הזמן המוערך כחודש ימים וזאת כי יבוצעו הכנות ורכישת הציוד קודם לעצירת המערכת. מערך האנארובי במפעל הוקם משנת 93-ונמצא במצב בעייתי מבחינה בטיחותית בשל חוסר אטימה בין גג לדפנות הראקטור ודליפה של ביוגז לסביבה .מערך האנארובי מטפל ב 350-מ"ק יומי מתוך 600מ"ק שפכים יומי המייצרים במפעל .שפכים אלו מאופיינים בעומס אורגני גבוה בכניסה לראקטור של כ 3000-8000 -ק"ג ליום. בבחינת הבקשה ע"י האיגוד עמדו בפניו השיקולים כי ,לא ניתן להמשיך מצב זה בו יש סיכון בטיחותי של נפיצות והצתה באזור יחד עם זאת לא צריכים להריע את המצב הקיים .נציין כי דליפה של ביוגז לסביבה נגרם בעייה סביבתי גדולה של פגיעה בגזי החממה. כפי הידוע עצירת המערכת האנארובית במפעל תביא להעברת שפכים גולמיים למערכת הטיפול האזורי שלא פועלת בלאו הכי ,ולהגביר את הזיהום והמפגע בנחל חדרה .נשקלה האפשרות לשנע את כל שפכי המפעל ) 350מ"ק( ,אך ע"פ ההערכה שלנו אין מתקן באזור שיכול לקבל את מלא העומס של המפעל .על כן האיגוד בדק את העומסים של הזרמים השונים הנוצרים במפעל. האיגוד ממליץ בפני מנהל המחוז להגנת הסביבה לאפשר את השבתת המתקן האנארובי בתנאים הבאים: .1המפעל יפנה את זרמי ה שפכי ם מהמקורות : שפכי העמילנים המעובדים כמות שפכים מוערכת בכ 50-60 -קוב/יממה ,עם ריכוז 10000- COD 15000מג"ל .עומס אורגני כולל כ 800 -ק"ג/יום CODהמהווה 20%העומס האורגני המגיע למט"ש . שפכי רענון של תהליך ספיחה )מפעל פרוקטוזה( .כמות השפכים מוערכת בכ 40 -קוב/יממה עם בריכוז של כ 10000 COD -מג"ל עומס אורגני כ 400-ק"ג /יום . זרמי שפכים אלו יפונו למתקן אנארובי באיזור הובלת השפכים תהיה ע"י מיכליות. פינוי של זרמים אלו יצמצם את העומס האורני ב ) 40% -15%-המטופלים בראקטור האנארובי( מהשפכים שיוזרמו למטש' עירון בעת השיפוץ . .2המפעל יעשה ידאג בהקפדה גדולה לצימצום והקטנה של זרמי השפכים ממקרות לא מוגדרים בין היתר שפיכות וגלישות בתהליך הייצור. .3המפעל יעשה מאמצים להביא לצימצום והקטנה בתפוקת מוצרים בהם ישנה כמות שפכים עם עומס אורגני . .4המפעל יבצע מס' פעולות לצורך שיפור פעילות הטיפול בשפכים במט"ש עין שמר ,לפני התחלת שיפוץ הראקטור האנאירובי שהם :שיפוץ והשמשת 3מאווררי שטח בהספק 30HPכל אחד ,שאינם עובדים ,בבריכת החימצון הקיימת וניקוי בריכת שיקוע. בכבוד רב, א.גלוריה 2 נספח 5 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 6 תארי04/03/10 : מספרנו 52066 : לכבוד מר אילן חסון – מנכ"ל יקבי בנימינה ת.ד 34 .בנימינה 30550 א.נ,. הנדון :סיכום פגישה ביקב בעקבות חריגות באיכות השפכים סימוכין :מכתבנו מס' 51775מיום ה7/2/10 - בהמשך לפנייתנו מיום ה) 7/2/10-ראה סימוכין( וסיור בשטח עם מר בני שמעוני ביום ה22/2/10- בנוגע לחריגות באיכות השפכים המוזרמת למערכת הביוב האזורית התקיימה פגישה עם הנהלת היקב בתאריך .4.3.10 בפגישה השתתפו: מר אילן חסון -מנכ"ל היקב מר בני שמעוני – מנהל ייצור מר ששון בן אהרון -יינן ראשי גלוריה אפרתי ,קרן בן דוד -מלאכי -איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל להלן עיקרי הנושאים שהועלו בפגישה: .1בהתאם לסיכום עבר עם היקב לפיו הזרמת השפכים למערכת הביוב האזורית מאושרת רק עם סיום עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכים סניטריים ,העביר היקב לאיגוד ערים מסמך ב- 16/11/09שבו הוא מודיע על סיום עונת הבציר ב 1/11/09-והתחברות לביוב החל מה- .15/11/09 .2לאחר קבלת ההודעה ,איגוד ערים ביצע ב 28/12/09-בדיקה מורכבת על הביוב המוזרם מהיקב למערכת האזורית ,אשר תוצאותיה החריגות הובאו לידיעתכם במכתבנו שבסימוכין. 2בדיקות נוספות בוצעו ב)17/2/10 -מורכבת( וב) 22/2/10-אקראית( ,שהצביעו על חריגות חמורות בערכי ההגבה ,החומר האורגני והמוצקים המרחפים. .3שלושת תוצאות הדיגומים אשר נידונו במהלך הישיבה מובאות להלן: pH COD כלורידים מוצקים מרחפים 28/12/09 6.04 14713 195 1385 17/2/10 7.21 3526 177 22/2/10 4.51 24387 471 302 3529 חוק עזר 6-9.5 1800מג"ל 200מג"ל מעל מי אספקה )באזור חדרה עד 350מג"ל( 1000מג"ל .4לאור התוצאות שלעיל איגוד ערים דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכים תעשייתיים למערכת הביוב ופינוי השפכים למקור מוסדר ומאושר ,מלבד שפכים סניטריים. .5הנהלת היקב התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה ולהתייעץ עם אנשי המקצוע המתאימים. בכבוד רב, א .גלוריה העתק: מר שלמה כץ -מנהל המחוז ,המשרד להגנת הסביבה ,מחוז חיפה דר' לילה יעקב -מהנדסת המחוז ,לשכבת הבריאות המחוזית חיפה מר יפים רויזמן -מנכ"ל תאגיד הביוב האזורי גב' רחלי דוד –המשרד להגנת הסביבה ,מחוז חיפה מר שושן משה– מנהל מחלקת רישוי עסקים – מ.מ בנימינה -גבעת עדה 2 איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( לכבוד מר חיים רגב -מנכ"ל מפעל ברברה וולף אור עקיבא תארי19/04/09 : מספרנו 48805 : נספח 7 א.נ,. הנדון :חריגות באיכות השפכים רצ"ב תוצאת בדיקת שפכים מה 25/3/09-ביציאה ממפריד השומן ,כפי שנדגמה ונבדקה במעבדת האיגוד .להלן ריכוז התוצאות והערכים הנדרשים על פי חוק העזר: פרמטר pH COD TSS כלורידים שומנים כללי 25/3/09 7.56 452 112 2597 51 חוק עזר 6-9 1800מג"ל 1000מג"ל 200מג"ל מעל מי אספקה )באזור חדרה עד 350 מג"ל( 100מג"ל תוצאות הבדיקות מצביעות על חריגה חמורה בריכוז הכלורידים בשפכים המוזרמים למערכת הביוב הציבורית. חריגה זו נצפתה עוד בעבר ,בדיגומים שביצע האיגוד ב 4/6/07-וב 1/7/08 -ומקורה ,לטענתכם, מרענון מרכך המים לפני האוסמוזה ההפוכה. בפגישה שנערכה במפעלכם בתאריך ה 6/10/08 -סוכם כי המפעל ישנה את תדירות רענון המרכך ואכן בדיגום נוסף שערכנו ב 18/11/08-לא נמצאו חריגות בריכוזי הכלורידים .עם זאת ,הדיגום הנוכחי מצביע כי פתרון זה אינו מספק. לאור האמור לעיל אנו דורשים להפסיק לאלתר את הזרמת התמלחות מרענון המרכך לביוב. התמלחות יאספו למיכל איגום ויפונו לאתר מורשה .עד קבלת האישורים המתאימים לפינוי התמלחת לאתר מורשה ,עליכם להציג בפנינו את מערך האיגוד בשטח המפעל. אנו מבקשים לקבוע פגישה לדיון בממצאים. בכבוד רב, קרן בן דוד -מלאכי מרכזת תחום שפכי תעשייה ומכוני טיהור לוטה: תעודת המעבדה העתק: גב' אילנית יובל פודים – מרכזת ענף שפכי תעשייה – המשרד להגנת הסביבה ,מחוז חיפה גב' דליה כהן – מחלקת רישוי עסקים – עירית אור עקיבא ירוחם לקרץ ,גלוריה אפרתי -כאן _____________________________________________________________________________ תארי11/05/09 : לכבוד מר חיי רגב מנכ"ל ברברה וול ת.ד171 . אור עקיבא 30600 א.נ,. הנדו :סיכו פגישה בנושא הפרדת תמלחות במפעל ברברה וול סימוכי :מכתבנו מס' 48805מתארי %ה&19/4/09 מכתבכ מתארי %ה&26/4/09 בהמש %למכתבנו שבסימוכי ,נערכה פגישה במפעלכ בתארי %ה& 09 .11.05במטרה לוודא כי בוצעה הפרדה מלאה של זר התמלחת מרענו המרכ. % על פי הצהרת המפעל ,תהלי %ייצור הקרמי יעבוד במתכונת של אחת לשבוע כאשר רענו המרכ %יתבצע ג כ אחת לשבוע. בסיור במחלקת ייצור הקרמי מצאתי כי צינור מי השטיפה מרענו המרכ %הוכנס למיכל איגו. כאשר ,על פי הצהרת המפעל ,פינוי המיכל יבוצע ע"י שאיבת המי למיכלי קטני והעברת לפינוי משות במפעל ויטאמד. המפעל נדרש להעביר לאיגוד מידי חודש את קבלות הפינוי . 2 נספח 8 סיכום תוצאות דיגומי עוף טנא 2009-2010 o תאריך 6.1.09 21.1.09 26.3.09 14.7.09 21/10/2009 18/11/2009 29/12/2009 10/02/2010 16/02/2010 24/02/2010 15/03/2010 12/05/2010 28/06/2010 29/06/2010 06/07/2010 07/07/2010 12/07/2010 13/07/2010 14/07/2010 30/06/2010 20/10/2010 01/01/2011 16/02/2011 pH 7.73 7.81 8.07 8.25 7.63 7.38 7.11 7.71 6.91 5.58 7.40 7.54 7.73 6.83 7.24 7.52 7.83 7.35 7.34 7.50 7.35 COD 859 441 218 51 725 1132 1805 323 3708 3159 657 1130 2071 1994 3641 4324 3746 BOD 641 231 75 15 394 650 992 189 1878 1917 417 580 1118 1248 1815 2412 2405 TSS 247 146 72 **<25 257 330 596 137 1287 808 298 467 785 776 1492 1281 **<25 **<25 63 74 98 129 7.67 595 329 245 **<25 23/02/2011 ממוצע 09 ממוצע 10 ממוצע כולל 7.50 7.7 7.3 7.4 1027 747.3 2475.3 1698.8 חסר 428.3 1397.9 961.4 302 274.7 814.6 576.5 חסר 38.0 85.8 77.8 Oil and Grease 169 45 25 **<20 112 187 305 63 685 363 130 210 367 455 689 1054 626 SS-550 C **<25 **<25 **<25 **<25 **<25 **<25 38 **<25 65 Cl 448 290 215 192 797 618 883 132 669 618 185 747 145 417 816 224 190 598 912 746 559 690 136 122 3895 491.9 497.0 488.1 חסר 140.5 464.2 329.8 מס' דגימות 7.0 14.0 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( לכבוד: שלמה כ מנהל המחוז המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה נספח 9 תארי11/11/09 : מספרנו 50852 : א.נ. הנדו :הזרמת תמלחות למערכת הביוב האזורית בתארי 8/11/09החל משעה 11:40התקבלו קריאות של מוליכות גבוהה במט"ש חדרה שנעו בטווח ערכי $של 28004000מיקוסימנס. בבדיקה שבוצעה ע $מפעלי $באזור נמצא כי המקור לחריגות אלו הינו הזרמת תמלחות ממפעל עו& עוז שבחדרה. בבירור ע $מנהל המפעל נמצא כי במפעל קרתה תקלה של משאבה הסונקת את התמלחות למיכלי איגו$ המפוני $למוצא ימי .התקלה נמשכה עד יו $שלישי ה 10/11/09בשעות הצהריי.$ מיותר לציי כי הזרמה זו מהווה חריגה מתנאי רישוי העסק וחוק העזר ופוגעת בהשבת קולחי מט"ש חדרה להשקייה. מפעל זה היה אמור להעביר את פעילותו מחו לתחו $חדרה בסו& שנה זו ,אול $מבירור ע $מנהל המפעל המעבר נדחה לשנה נוספת. אודה ל מאוד בא $תפעיל את סמכות ותזמ את הנהלת המפעל לשימוע ולאכיפה מנהלתית. בכבוד רב, א .גלוריה לוטה: רשימת קריאות מוליכות במט"ש העתקי:$ איזי ענבר מנכ"ל עירית חדרה יפי $רויזמ מנכ"ל החברה לטיפול והשבת מי חדרה רחלי דוד ,נמרוד קלי& ,ער יגיל מחוז חיפה אנריקי קלייזר מנכ"ל תאגיד הביוב חדרה טובה יצחקי רישוי עסק חדרה שי אשכנזי מנכ"ל עו& עוז איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( לכבוד: שלמה כ מנהל המחוז המשרד להגנת הסביבה מחוז חיפה נספח 10 תארי27/02/11 : מספרנו 54401 : א.נ. הנדו :הזרמת תמלחות למערכת הביוב האזורית סימוכי מכתבינו מיו 11.11.09 סיכו שימוע מיו 1.8.2010 בתאריכי 1213.10.2010התקבלו במשרדינו הודעות טלפוניות על ריכוזי גבוהי של כלורידי בשפכי הנכנסי למכו הטיהור בחדרה ,הריכוזי מעל 500מג"ל . בבדיקה שבוצעה ע מפעלי באזור נמצא כי המקור לחריגות אלו הינו הזרמת תמלחות ממפעל עו' עוז שבחדרה וזאת ע"פ דיווח מחברת השפד על מס' הפינויי של תמלחות מהמפעל. יש לנו הרוש כי ,מפעל זה אינו מכיר בחשיבות העניי וההתנהלות מצדו היא אקראית ביותר ובפרט שבתודעותו אמור לצאת מתחו חדרה . אודה ל מאוד בא תפעיל את סמכות להביא את המפעל לסדר ולעבודה תקינה כל עוד הוא ממשי ופועל באזור .מיותר לציי כי הזרמה זו מהווה חריגה מתנאי רישוי העסק וחוק העזר ופוגעת בהשבת קולחי מט"ש חדרה להשקייה. בכבוד רב, א .גלוריה העתקי: דני גרינוולד – רשות המי איקי צור מנכ"ל עירית חדרה יפי רויזמ מנכ"ל החברה לטיפול והשבת מי חדרה אילנית פודי ,נמרוד קלי' ,ער יגיל מחוז חיפה אנריקי קלייזר מנכ"ל תאגיד הביוב חדרה טובה יצחקי רישוי עסק חדרה עזרא סידרנסקי קולחי מנשה שי אשכנזי מנכ"ל עו' עוז איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 11 לכבוד תארי16/02/10 : מספרנו 51894 : מר יוסי אנגליסטר מנכ"ל אליאנס חדרה הנדו :גלישת מזוט למערכת הביוב העירונית. ביו ה 12.2.2010בשעה 7:30התקבלה הודעה טלפונית ממנכ"ל מכו הטיהור חדרה מר יפי רוייזמ על כמות גדולה של שומני המגיעי למכו. בסיור שנעשה בכניסה למכו כחצי שעה לאחר ההודעה ע"י החתו מטה נמצאה כמות גדולה של מזוט .הכניסה למגוב הגס הייתה מוצפת בשכבת מזוט והמגוב היה מרוח ע ריח אפייני של מזוט .ע"פ המראה שהתגלה לא היה ספק שהחומר השחור הוא מזוט . מהכרות שלנו של השטח הצבענו על מפעל אליאנס מאחר והוא המפעל ע הפוטנציאל הגדול באיזור למקור של מזוט ,במקביל נלקחו דוגמאות מהזרימות. לקראת השעה 9:30הגענו למפעל למרכז האנרגיה ובמקו נמצא שמאצרת מיכלי הדלק מלאה במזוט ,והמזוט מנוקז למערכת הביוב . מפעילי הדוודי הסבירו שאכ הייתה תקלה במערכת כתוצאה מבעיית סגירת אט של מסנ , אשר ממנו דל %המזוט למאצרה ומ המאצרה המזוט זר למערכת הביוב העירוני. המזוט זר למערכת הביוב העירונית למרות צמיגותו מאחר ובאליאנס המאצרה מנוקזת יחד ע מי קונדנס מקיטור אשר משמש לחימו המזוט לפני כניסה לתא בעירה. דרשנו מהמפעל הפסקה מיידית של כל הזרמה ממער& האנרגיה למערכת הביוב העירוני ויפונו כל הנוזלי ממפריד הדלק וניקוי המאצרה . חידוש הזרמה של מי הקונדס ממער& זה תהיה רק באישור האיגוד לאחר שהמערכת תהייה נקייה. נקבעה פגישה ע נציגי המפעל בכדי לקבוע פעולות שינקטו שמקרה זה לא יחזור על עצמו. בברכה , א .גלוריה העתק: מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב מר שלמה כ( – מנהל מחוז מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור גב' רחלי דוד ,עיר יגיל ,נימרוד – מחוז חיפה מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 12 לכבוד תארי21/02/10 : מספרנו 51970 : מר יוסי אנגליסטר מנכ"ל אליאנס חדרה הנדו :גלישת מזוט למערכת הביוב העירונית. סימוכי :מכתבנו מיו 16.2.10 בהמש למכתבנו שבסימוכי : בבדיקה שביצענו ע תאגיד מי חדרה נמצא כי גלישת המזוט ממפעלכ למערכת הביוב העירונית גרמה לציפוי דפנות צנרת הביוב העירונית. על כ הינכ נדרשי לבצע שטיפה מלאה של קוו הביוב העירוני .השטיפה תתבצע בתיאו ובהנחיית תאגיד מי חדרה. השטיפה תבוצע מיידית ,או לחילופי השטיפה תבוצע ע"י תאגיד מי חדרה ומפעלכ יחויב בעלות השטיפה. לטיפולכ המסור. בברכה , א .גלוריה העתק: מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב מר שלמה כ – $מנהל מחוז מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור גב' רחלי דוד ,עיר יגיל ,נימרוד – מחוז חיפה מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 13 לכבוד מר יוסי אנגליסטר מנכ"ל אליאנס תארי28/02/10 : מספרנו 52009 : חדרה הנדו :הסדרת תשתית הביוב מתח המזוט. סימוכי :סיכו דיו מיו ) 17.2.2010אלי שושני( בהתאם לסיכום הדיון שבסימוכין הרינו לאשר את הסדרת תשתית הביוב ממתחם אחסנת המזוט ותחנת התדלוק באופן : .1יש לנקות לאלתר את כל התעלות והבורות במתחם המזוט ותחנת התדלוק משאריות מזוט. .2ניתוק מאצרות של מכלי המזוט ושל תחנת התדלוק ומסנני המזוט ממערכת הביוב העירונית. .3לא תהיה כל הזרמת נגר עלי ממקורות אלו למערכת הביוב העירונית לרבות דרך מפריד הדלק המקומי. . 4רצפת המאצרות יהיו עם ציפוי עמיד בפני פחממנים בה יאסף דלק במקרה של גלישה. .5פתחי ההזנה /מילוי של מכלי הדלק ותחנות התדלוק יהיו נתונים בתוך המאצרה. .6המאצרות יוחזקו במצב נקי ותקין בכל עת ,כל דליפה של מזוט ,סולר תיספג בחומר ייעודי או לחילופין ישאבו יפונה לאתר מורשה. .7תותקן משאבה לפינוי נגר עלי בכל מאצרה למערכת ניקוז מי גשמים ללא כל שארית דלק,סולר. . 8מי ניקוז הדודים )קונדס( יש להזרים ישירות למערכת ביוב ולא דרך מפריד השמן. .9מפריד השמנים ישמש לטיפול מי תשטיפים מחדר הדוודים. .10יש לפרק את האל חוזר הישן ממסנן המזוט כך שפיית חיבור צינור המכלית ימצא בתוך המאצרה. .11תוגש לאישור פרשה טכנית לשידרוג מפרידי השמנים מחוץ למתחם המזוט )חברת גרינאל ( .12מפריד השמנים הקיים ינוקה ויושמש בהתאם להוראות היצרן כך שאיכות השפכים תעמוד בתאי החוק . . 13עם השלמת העבודות התשתית נציג האיגוד יזומן לאישור. בברכה , א .גלוריה העתק: מר חיי אביט – יו"ר תאגיד הביוב מר שלמה כ – #מנהל מחוז מר יפי רוייזמ – מנכ"ל מכו הטיהור מר אנריקי קלייזר – מנכ"ל מי חדרה גב' רחלי דוד ,עיר יגיל ,נימרוד – מחוז חיפה מתי הס – מנהל הנדסה אליאנס מר אלי שושני – מנהל מער& אנרגיה נספח 14 סקר תעשיות עבור עיריית באקהג'ת לשנת 2009 הוכ ע"י: גלוריה אפרתי קר ב דוד מלאכי תודותינו: לסמיר וניזר ממחלקת רישוי עסק בעיריית באקה ג'ת איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו כרמל מבוא: מטרת הסקר הינה לנסות להערי ולכמת את כמויות והרכב השפכי התעשייתיי כמשתק מהמצב הנוכחי בתעשיות )עסקי( בתחו שיפוט הרשות המקומית .נתוני אלה ישמשו תשתית תכנונית לקביעת מערכי קד טיפול בעסקי לפני חיבור למערכת הביוב מרכזי,.לבחינת השפעת שפכי תעשייתיי על מכו הטיהור וקביעת תנאי ברישוי העסקי ובניית מתווה לפיקוח השוט בתעשייה. באקה –ג'ת ממוקמת בנקודה בה פוגש צפו השרו את מורדות הרי השומרו באזור המילוי הצפוני מערבי של אקוויפר ההר ,הידוע כאזור בו מי התהו קרובי לפני השטח ולפיכ מועדי במיוחד לזיהו .מקור מי שתייה מרכזי של ישראל והיחידי של הרשות הפלסטינאית ,אזור הנחשב לרגיש במיוחד לזיהומי. באקה הוכרזה כעיר בשנת 1996ואוחדה ע הישוב ג'ת אשר נמצא מדרומה לרשות מוניציפאלית אחת העיר באקהג'ת בשנת . 2003עיר זו מונה כ 33,000תושבי ,שטחה המוניציפאלי 15,000דונ. באקה נחשבת למרכז עירוני עבור הכפרי השכני ,ויש בה מוסדות חינו ובריאות .רוב תושבי באקהג'ת מתפרנסי מחקלאות ,ממסחר ,מתעסוקה במערכת החינו ומעבודות בערי הסמוכות. למרות זאת סובל האזור מזיהומי חמורי הנגרמי בעיקר מהעדר מערכת לטיפול במי שפכי. במענה למפגעי סביבתיי אלו הוק מתק טיפול בשפכי הנמצא בשלבי הרצה מתקדמי בשפכי ומתופעל במהל השנה הראשונה ע"י חברת קל בני טרמק. מערכת ביוב קיימת בעיריית באקהג'ת קיימות מערכות ביוב פנימיות חלקיות .ע"פ תוכנית אב לביוב ,הרשות בונה מאספי ביוב מרכזיי ,אשר מיועדי להולי את הביוב אל מכו הטיהור .נכו להיו הביוב מנותב בעיקר לבורות ספיגה מקומיי ובחלקו זור לתעלות ניקוז קיימות הנאספות למובל נחל חדרה. מכו הטיהור. בנייתו של מכו הטיהור לטיפול בשפכי הסתיימה והמכו נמצא בשלבי ראשוני של הרצות ובדיקת הציוד .המכו אמור לשרת את אוכלוסיית עיריית באקהג'ת ובעתיד היישוב הפלסטיני באקה אל שרקייה יחובר למט"ש בסיוע האיחוד האירופי .המט"ש תוכנ לשלושה שלבי: שלב מיידי )שנת (2004למצב אוכלוסייה של 36,240נפש ובספיקה ממוצעת של 5700מ"ק/יו.$ שלב א' יעד 2010למצב האוכלוסייה של 43,300נפש ובספיקה ממוצעת 8000מ"ק\יומי . שלב ב' הסופי 2020בצפי גידול של 59,000נפש ובספיקה ממוצעת 12500מ"ק\יומי. תהלי הטיפול במט"ש מבוסס על שיטת בוצה משופעלת והינו תהלי אירובי ,ה בטיפול בנוזל וה בטיפול בבוצה והכולל בי היתר טיפול שלישוני בקולחי –מערכת סינו וחיטוי .התיכנו מתבסס על השבת קולחי מלאה ללא גלישה לנחל ,ייעוד הקולחי הינו השקייה ,מאגר "עמק חביבה" מועצה אזורית מנשה ולשימוש מקומי . דרכי ביצוע הסקר התקבלה רשימת העסקי ממחלקת תברואה בעיריית באקהג'ת ,נעשה מיו עפ"י תחו העיסוק על מנת לרכז את אות מפעלי המייצרי שפכי תעשייתיי ובעלי פוטנציאל זיהו. הסקר התבסס על סיור בשטח בכ 37בתי עסק .באות מפעלי קיימנו סיור על מנת לעמוד מקרוב על תהליכי הייצור ומקור השפכי ולאמוד את נתוני היק צריכת המי השפכי והרכב .נציי כי בא אחד מבתי העסק לא היה נית לקבל את הנתוני כמקובל היות ולא קיי תיעוד מסודר ומוני מי נפרדי. מערכת הביוב בד"כ היא משותפת לכלל הזרמי :שפכי סניטרי ,תעשייתיי ונגר עלי של משטחי נרחבי .במקרי מסוימי מערכת הביוב משותפת ג למגורי .עקב כ לא קיימת אפשרות לדגימות שפכי מסודרת . לאור הבעיות והמגבלות הנובעות מהשטח כפי שתואר לא היה מנוס מלבסס את הסקר על הערכות וניסיו .במסגרת זו נעשה שימוש במידע ונתוני על עסקי דומי ברשויות אחרות שלגביה ישנו בסיס נתוני רחב. ממצאי הסקר .1מוסכי$ הפעילות השוטפת במוסכי כוללת שימוש בסוגי שוני של חומרי ,בכלל זה שמני מינרליי והידראוליי ,ממסי ועופרת ממצברי ,שסילוק באופ בלתי מבוקר עלול לגרו לנזקי קשי לסביבה .פוטנציאל הזיהו הרב ביותר מצוי בשמני המשומשי. שמ משומש מכיל מתכות כבדות ורעילות וחומרי אורגניי שוני המסווגי כחומרי מסוכני. הזרמת השמ המשומש למערכת הביוב או מחו -למוס ,על פני הקרקע ,גורמת לזיהו קשה ולסכנה לסביבה. התהלי הסביבתי המועד הינו איסו השמ המשומש במוסכי והעברתו למיחזור .כרבע מ השמ שבו נעשה שימוש אינו נית להשבה מכיוו שהוא נשר ,מתנד וכדומה .הבעיה היא אופ הסילוק של הכמות הנותרת. בעירית באקה ג'ת קיימי 24מוסכי למכונאות כללית מס' פריט 8.9א ברישוי העסק .ממוקמי באזור התעשייה ,נבדקו 10מוסכי מהרשימה ולהל ריכוז נתוני שנאספו בביקורי בעסק. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 ש $בעל עסק אחמד עבאללה עתאמנה אחמד תופיק עתאמנה איאד דקה אסעד ביאדסה סטטוס רישיו* עסק יש אי יש אי יאסי מקאלדה יוס קעדא אי בתהלי אי מוחמד מוחמד גמיל עתאמנה מוחמד מוסתפא עויס מוחמד עויסאת אי אי יש אי מסעד עבד אלקרי ביאדסה סאמי מוסטפא עויס אי אי עבאללה )גמיל( אחמד עתאמנה יש11083 14 15 16 17 עבד אלחקי מוחמד נזלאת עבד אללה עתאמנה עבד אלקרי ביאדסה יש10852 יש אי עומר רפעת יש עסא אבו רקייה אי 18 19 עסא דקה יש10477 20 21 22 23 24 פדל גנאיי קוסיי חמזה גנאיי ריאד אבו מו ריאד ביאדסה ג'מיל עויס אי בתהלי אי אי אי אי ממצאי הסיור בעסק פחחות וצבע צביעה ידנית ללא תנור ,מוס יבש מקורה ,משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה למפריד שומ )עפ"יהצהרה( ולבור סופג ,ישנו איסו שמני משומשי במאצרה ישנו איסו מסנני ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני ,מפריד שומני ומסנני מקורה ,משטחי עבודה לא אטומי התשטיפי מנוקזי מחו -לעסק ישנו זיהו חמור של זיהו קרקע חשופה אי מפריד שומ ,אי איסו שמני משומשי ,מסנני ומצברי . תיקו תקרי יש אוס של צמיגי במקו – שפכי סניטרי מוס קט ,מקורה ,משטחי עבודה מביטו התשטיפי מנוקזי מחו -לעסק אי מפריד שומ שפכי סניטרי מנוקזי לבור סופג ,ישנו איסו שמני משומשי ללא מאצרה ,אי איסו מסנני ומצברי מקורה ,משטחי עבודה מביטו ,מוס יבש .שפכי סניטרי מפוני לבור סופג ,ישנו איסו שמני משומשי ללא במאצרה ,מסנני ומצברי – הוצגו אישורי לפינוי שמני ,ומסנני מקורה ,משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה לבור סופג ,ישנו איסו שמני ללא מאצרה משומשי אי איסו מסנני ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני ,מפריד שומני ומסנני מוס קט ,משטחי עבודה לא אטומי ומנוקזי לשטח פתוח אי מפריד שומ שפכי סניטרי מנוקזי לבור סופג ,אי איסו שמני משומשי מסנני ומצברי מוס קט מאד ,משטחי עבודה מרוצפי ומנוקזי מחו -לעסק לכביש ישנו איסו שמני משומשי ללא מאצרה אי איסו מסנני ומצברי מקורה ,משטחי עבודה אטומי ומנוקזי לתעלה המובילה למפריד שומ )עפ"יהצהרה( ולבור סופג ,ישנו איסו שמני במאצרה משומשי מסנני ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני ,מפריד שומני ומסנני מקורה ,משטחי עבודה אטומי ומנוקזי מחו -לעסק קיי מפריד שומ לא מותק ,ישנו איסו שמני משומשי ללא מאצרה אי איסו מסנני ומצברי – לא הוצגו אישורי לפינוי שמני מקורה ,משטחי עבודה מרוצפי ומנוקזי לשטח פתוח,שפכי סניטרי ותעשייתי לבור סופג אי מפרידשומ ,אי איסו שמני משומשי מסנני ומצברי .2מפעלי בשר מפעלי לעיבוד בשר משחררי שפכי בעלי ריכוז שמני ושומני גבוה .ריכוז הצח"כ והצח"ב בשפכי אלה הינו כ 3500מ"ג/ליטר ו 1500מג"ל בהתאמה ,כאשר המזהמי העיקריי ה חלקי עור ועצמות ,שיער ונוצות ,חלבוני ושומני. בעירית באקה ג'ת קיימי 15עסקי בשר פריט מס' 4.4ברישוי העסק :נבדקו 3בתי עסק לפירוק עופות 3 ,בתי עסק למריטת עופות. המפגע הסביבתי העיקרי של המשחטות בבאקה הינו מפגעי פסדי ואי הפרדת ד .נציי כי לא קיימת בעיית תמלחות היות ואי הכשרת בשר. ש $בעל עסק סטטוס 1 ביאדסה בע"מ אי 2 זוהיר פארס עויסאת יש 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 מוזהר עתאמנה מוזהר עתאמנה נסי אחמד ביאדסה אברהי מגאדלה אוסאמה ותד חוסא מחמוד געפר חוסא מסארווה מאגד אבראהי אבו מו ע.אלקאדר גבאלי ותד אי יש אי אי יש אי אי אי יש עבד אלסתאר אניס פאיזה ותד אי יש פראס דקה אי 15 היש מוסטפה עויסה אי סוג עסק מפעל פירוק עופות המתקבלי משחיטה בנצרת ,הבשר אחרי פירוק ממויי לפי חלקי אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה כל.תשטיפי תעשייתי מנוקזי לשני בורות ביטו בתור .מס' פועלי כ20 מפעל "עו המרכז" מתקבל עופות והודי שחוט ומרוט מתבצע פירוק עופות מויי לפי חלקי אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה כל.תשטיפי תעשייתי מנוקזי לבור רקב ,הריקו של הבור אחת לשבוע . מס' פועלי כ50 מפעל פירוק שוקיי של הודי ,השוקיי מתקבלי כחומר גל ,הבשר עובר אריזה ושיווק ואילו העצמות ועורות מפוני לאתר הטמנה .תשטיפי תעשייתי מנוקזי לבור סופג דר מפריד שומני )עפ"י הצהרה(.מס' פועלי כ, 10שטיפת הפלסטוני מנוקזת לכביש. מפעל בשר אטליז מפעל בשר אטליז ממריטת עופות ממריטת עופות ממריטת עופות ממריטת עופות ממריטת עופות ממריטת עופות מריטת עופות ,ממוק באיזור מסחרי /מגורי,מטופלי 150עופות ליו .הטיפול כול שחיטה ,מריטה,שטיפה ופירוק .המריטה נעשת לאחר טבילת העו בדוד מי חמי .תשטיפי מפעילות העסק מוקזי למערכת הביוב ,נוצות וחלרי פנימיי לפסולת. ממריטת עופות מריטת עופות ,ממוק סמו מגורי מסחר ,מטופלי 300עופות ליו .הטיפול כול שחיטה ,מריטה,שטיפה ופירוק .המריטה נעשת לאחר טבילת העו בדוד מי חמי .תשטיפי מפעילות העסק מוקזי למערכת הביוב ,נוצות וחלרי פנימיי לפסולת. מריטת עופות ,ממוק באיזור מגורי,שטח העסק כ 25מ"ר ,מטופלי בי 70 80עופות ליו .הטיפול כול שחיטה ,מריטה,שטיפה ופירוק .המריטה נעשת לאחר טבילת העו בדוד מי חמי .תשטיפי מפעילות העסק מוקזי למערכת הביוב ,נוצות וחלרי פנימיי לפסולת. .3עסקי מזו* מאפיות מקורות הזיהו העיקריי בשפכי המאפיות הינ: חומר אורגני ומוצקי מרחפי מחומרי גל ומוצרי :קמח ,סוכר ,חמאה וכו' שומני חמאה ,אפייה תמלחות חומרי ניקוי ריכוז הצח"כ והצח"ב האופייניי לשפכי מאפיות הינו כ 4000מ"ג/ליטר ו 3000מ"ג/ליטר בהתאמה. ריכוזי השומני הינ כ 1000מ"ג/ליטר. הטיפול בשפכי מאפיות מתמקד בראש ובראשונה במניעה במקור: הפרדת זרמי ניקיו שטיפת כלי ותבניות בטבילה בקרה על חומרי הניקוי ניקוי יבש )שואבי אבק( לשאריות אבקות )קמח ,סוכר( מחלבות תעשיית החלב ומוצריו הינה צרכנית מי גדולה מאוד בתעשיית המזו .עבור כל ק"ג תוצר מוגמר המתקבל במחלבה משתחררי בממוצע כ 2.6ליטר שפכי .ריכוז הצח"כ והצח"ב בשפכי המחלבות הינו כ 10,000ו 6000מ"ג/ליטר בהתאמה וריכוז השומני הממוצע הינו כ 500מ"ג/ל. הטיפול בשפכי מחלבות מתמקד בשני היבטי עיקריי: איסו מי הגבינה הפרדת זרמי בתי בד בעונת המסיק )אוקטובר נובמבר( העקר ,השפכי הנוצרי מייצור שמ זית ,מכילי עומסי אורגני גבוהי ,נוטרינטי ,שמני וג חומרי רעילי הנקראי פוליפנולי או טניני וליגניני שהינ נגזרות פנוליות .הטני והליגני הינ תרכובות קשות פירוק הרעילות למיקרואורגניזמי השוני וג לצמחי .נוכחות תרכובות אלו בשפכי ,גורמת לעיכוב בתהליכי הפירוק הביולוגיי כמו כ לזיהו מקורות מי וקרקע. מפעל חמוצי המפעל מאופיי בכמות שפכי גדולה ע ערכי גבוהי של מלחי וכלורידי ותנודות של pH בסיסי ,כתוצאה מכבישה של זייתי שחורי. בעירית באקה ג'ת קיימי 3בתי בד 17 ,מאפיות וקונדיטוריות ,מפעל ביסקוויטי ,מפעל חמוצי, מפעל לייצור מזו לבעלי חיי ו 3מחלבות .בתי הבד לא נבדקו כי לא הייתה פעילות בבתי הבד כאשר נער הסקר . עסקי מזו ומרכיביו מס' פריט 4.6ברישוי העסק . שם בעל עסק סטטוס קוסיי חמזה גנאיים רסלאן מוחמד עתאמנה תיסיר חמזה גנאיים אין אין אין 1 2 3 4 יוסף אבו עסבה יש 5 6 7 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 תופיק מוחמד קעדאן גמאל מוסא אבו מוך וליד עתאמנה זיאד ותד יש אין יש יש זיד מותקאל ותד חוסאם חאפז אבו מוך לואי סבע מוחמד גנאיים מוחמד פארס אבו מוך אין אין אין אין נור אבו מוך נסים מועאוויה קעדאן סאמי כתאנה סעיד מחמוד מסעד קעדאן אין אין אין אין ע.אללה ע.אללטיף זעים עאדל חאפז אבו מוך עבדאללה עבאללטיף ביאדסה שריף מוחמד לבנאוי אין אין יש אין סוג עסק בית בד לא פעל בזמן הסיור ,אין מערך טיפול בשפכים ,השפכים מפונים לשטחים חקלאיים בית בד בית בד מחלבה ממוקמת בקומה ראשונה של בית מגורים ,השימוש בחלב בקר ובשים השימוש ב 10-15-אלף ליטר חלב ליוםמייצרים גבינה ,יוגורט ולבנה – אין הפרדת זרמים כל התשטיפים כולל מי גבינה/גבן למערכת הביוב ללא כל טיפול מחלבה -שימוש ב 25-35-אלף ליטר חלב שמקורו בקר וכבשים ,מייצרים גבינה יוגורט ולבנה בד"כ מי גבינה ,גבן מפונים למערכת הביוב עם חלקממי המלח וחלק משווק עם הגבינה מאפייה מאפייה מאפייה מאפייה פיתות יצירת בצק ,חיתוך רידוד ,ואפיה מקור השפכים משטיפת רצפות ומיקסר אחד מכירה מקומית מאפייה מאפייה מאפייה מאפייה -ממתקי המשולש מקור השפכים שטיפת רצפות וכלים מאפייה מאפייה מאפייה מאפייה –פיתות ,לחמניות ועוגות עם 3תנורים מקור השפכים בשטיפת המקסר ורצפות מאפייה מאפייה מאפייה 19 20 21 22 23 עבד אלרחמאן גסאר תיסיר אחמד ביאדסה עמאד סאמי אבו מוך גהאד סובחי ביאדסה אין יש אין אין שימורי בקה מפעל החמוצים אין 24 נתבי 2005בע"ם אין מפעל בסקוויטים פעילות קודמת ייצור טחינה ,שטח המתחם כ 1200 -מ"ר שמתוכו 350מ"לייצור והשאר לאיחסון חומר גלם ומוצרים מקור השפכים בשטיפת רצפות אחת לשבוע ללא ניקוי מקסרים. קונדוטוריה קונדוטוריה קונדוטוריה ייצור חמוצים מתפנה עוד מס' חודשים ע"פ החלטת בית המשפט מפעל לייצור תערובת מזון לבעלי חייים מייצרים תערובת מגרעני חיטה ,תירס ,שעורה ,סויה בתוספת שמנים וקמחים כל החמרים עוברים עיבוב כבישה לכופתיות .החומר משווק בתפזורת ובשקים מפעל יבש משפכים תעשייתיים מלבד שפכים סניטרים.כ8 - עובדים. .4מכבסה אבקות כביסה מכילות ריכוזי גבוהי ביותר של מלחי בעיקר נתר ובורו שהינו רעיל לצמחייה כבר בריכוזי נמוכי .בנוס ,חלק ניכר מתכולת אבקות הכביסה המלאות הוא מלח בישול. סקרי שבוצעו בישראל על איכות השפכי בישראל הצביעו כי הדטרגנטי הינ התורמי העיקריי לזיהו השפכי בנתר ובורו ואחד מהתורמי העיקריי לזיהו בכלורידי. כמו כ ,מכבסות משחררות בשפכיה כ 250400מג"ל שמני ושומני המצויי בדר"כ באמולסיה. אחת הבעיות המרכזיות בהשבת הקולחי היא ריכוז המלחי הגבוה בה ,שכ הטיפול בשפכי אינו כולל סילוק מלחי .המלחי הנמצאי בשפכי המיועדי להשקיה גורמי להרס מבנה הקרקע, לפגיעה חמורה בגידולי צמחיי ולזיהו מי תהו. בעירית באקה ג'ת קיימי 3מכבסות ,פריט מס' 6.4ברישוי עסק :מכבסה אחת גדולה בג'ת ו2 קטנות בבאקה. 1 2 3 שם בעל עסק אמין מחמד גזמאוי נור גמיל אחמד ותד סטטוס אין אין נשאת חוסני אבו עסבה אין סוג עסק מכבסה קטנה לכביסה בתית ,מכונה ומיבש אחד מכבסה קטנה לכביסה בתית ,מכונה ומיבש אחד מכבסה -למפות לאולמות שמחה ,כביסה בתית וסדינים לבתי מלון קיימות 2מכונות תעשייתיות ,מכונת גיהוץ ,ו3- מייבשים ,משתמשים במי רשת וחומרי ניקוי .השפכים למערכת הביוב .5אולמות ארועי$ שפכי בתי עסק של אולמות אירועי מאופייני בעומסי אורגני גבוהי ושומני ,שמקור בבישול ,טיגו ,צלייה ושטיפת כלי. ריכוזי חומר אורגני אופייני הינ כ 5000מ"ג/ליטר צח"כ וכ 500מג"ל שומני. בעירית באקה ג'ת קיימי 6אולמות ארועי ,מספר פריט 7.9ברישוי העסק. ש $בעל עסק סטטוס אחמד מדנייה אחמד מואסי אקר ותיסיר גרה ריאד אבו מו ריאד עויסאת רשיד פארס עויסאת אי אי אי אי אי אי 1 2 3 4 5 6 סוג עסק אול חתונות – מטבח מקומי להכנת אוכל – שפכי מטבח וסניטרי אול חתונות אול חתונות אול חתונות אול חתונות אול חתונות .6תחנות סיכה ורחיצה שפכי תחנות סיכה ורחיצה מאופייני בריכוז שומני מינרלי גבוהי וכמויות גדולות של חול. בעירית באקה ג'ת קיימי 10תחנות סיכה ורחיצה ,מספר פריט 8.6ג' ברישוי העסק. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ש $בעל עסק אקר מקאלדה וגדי עלי נאגי מגאדלה וסא חידר זקייה עתאמנה מוניר מוראד קעדא נאדר מקאלדה סאמי ביאדסה סטטוס אי אי אי אי יש אי אי סאמי זאמל אבו מו ערפאת ותד שאקר שפיק אבו מו אי אי אי סוג עסק תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה,מיכל טמו לאיסו שמני ומפונה ע"י חב' דלקול ,שטיפת המכוניות נעשת ידנית ללא סיחרור וללא קד טיפול ,התשטיפי מוזרמי דר תעלה לבור סופג – אי חיבור למערכת הביוב ,אי איסו של שמני משומשי במקו. תחנת סיכה ורחיצה תחנת סיכה ורחיצה .7מפעלי בטו* ובלוקי$ שפכי מפעלי בטו ובלוקי מאופייני בריכוז גבוה של מוצקי מרחפי ,אול ובד"כ קיי סחרור פנימי של שפכי המפעל לתחילת התהלי ,על מנת לחסו במי. בעירית באקה ג'ת קיימי 6מפעלי בטו ובלוקי מספר פריט 10.7ברישוי העסק. 1 2 3 4 5 6 ש $בעל עסק גאלב נמר ביאדסה סטטוס יש גמאל נמר ביאדסה עבד עלי קעדא יש יש מואסי תעשיותביטו בטו מואסי עזיז חסי קעדא אי אי יש סוג עסק מפעל בלוק מפעל בלוק מייצרי תערובת ויוצקי לתבניות מתהלי הייצור בעיקרו לא אמורי להיות שפכי תעשייתיי –שפכי סניטרי בלבד. מפעל טיט מפעל ביטו ,ייצור ביטו וטיט ,ישנו סיחרר של מי ,ישנה שטיפה של מערבלי בסמו למפעל כאשר עוד הבטו ותשטיפי מנוקזי בשטח. מפעל ביטו מפעל בלוקי .8ייצור חומרי ניקוי בעירית באקה ג'ת קיימי 2בתי עסק למכירת חומרי ניקוי בלבד ללא ייצור .לפיכ ,אי התייחסות לנושא השפכי. מספר פריט 10.8א' ברישוי העסק. 1 2 ש $בעל עסק אחמד חס ענבוסי חאלד עתאמנה סטטוס אי אי סוג עסק אי יצור חומרי ניקוי במקו יש מכירה בלבד אי יצור חומרי ניקוי במקו יש מכירה בלבד .9גפ"מ בעירית באקה ג'ת קיימי 11בתי עסק למילוי ,אחסו ואספקה של גפ"מ ומפעל לשיפו -מיכלי פלדה לדלק. בסיור שנער במספר עסקי בה צוי כי מתקיי מילוי גז ,בפועל לא היה מילוי גז רק אחסנה. לפיכ ,אי התייחסות לנושא השפכי. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 ש $בעל עסק איאד עתאמנה איאד עתאמנה איאד עתאמנה איאד עתאמנה גלאל אבו חוסי חוסני חס נדא חס סעיד עתאמנה נאסר חאלד מואסי סעיד עבד אלסלימא עתאמנה סעיד עויסאת סעיד עויסאת סטטוס אי יש אי יש יש אי אי אי סוג עסק מילוי גז תחנה למילוי גז חלוקת גז מחס גז מילוי גז חלוקת גז תחנה למילוי גז – אי מילוי ,אחסנה ומכירה בלבד מחס גז אי אי אי מחס גז חלוקת גז מחס גז שיפו -מיכלי פלדה לדלק גדולי ומיכלי קוביה לתידלוק השיפו -כולל החלפת צנרת וצביעה .ע"פ התרשמות בסיור ישנו שריפת צבע – מפעל יבש ללא שפכי תעייתיי מלבד שפכי סניטרי באיצ'י מסחר ושיווק בע"מ .10תחנות דלק שפכי תחנות דלק מאופייני בריכוזי גבוהי של שמ מינרלי וכמויות שפכי קטנות. בעירית באקה ג'ת קיימי 8תחנות דלק מספר פריט 2.2א' ברישוי העסק. 1 2 3 4 5 6 7 8 ש $בעל עסק אלו גת אסמאעיל מוחמד אבו מו אשר לוי חק חוסני ותד סטטוס אי סוג עסק תחנת דלק יש אי יש מוחמד נדאל עויסאת מורתגי בדיע אבו מו סמיר חמדא תחנת פז גת יש יש יש אי תחנת דלק תחנת דלק תחנת דלק תחנת דלק – תשתית משטח אטי ע קירוי ישנו מפריד דלק המנוקז למערכת הביוב תחנת דלק תחנת דלק תחנת דלק .11חומרי הדברה וחקלאות בסיור בעסקי לא נמצא תהליכי ייצור ,אלא מכירה בלבד .לפיכ ,לא רלוונטי להתייחס לנושא השפכי. בעירית באקה ג'ת קיימי 5תחנות דלק מספר פריט 3.4ג' ברישוי העסק. 1 2 3 4 5 ש $בעל עסק אחי מקאלדה סטטוס יש חס אחמד אבו מו יוס מאקלדה עפי שי ותד רסמי יוס קעדא אי יש אי אי סוג עסק חומרי הדברה וחקלאות חומרי הדברה וחקלאות – אי ייצור מכירה מקומית בלבד חומרי הדברה וחקלאות חומרי הדברה וחקלאות חומרי הדברה וחקלאות .12טבלה מסכמת נתוני תעשיות מס' בתי העסק 8 16 2 1 12 1 3 18 3 1 2 6 10 6 8 סוג העסק מוסכי מכונאות כללית לפי 5מ"ק\יו$ מוסכי מכונאות כללית 8.9א לפי 2מ"ק\יו$ מפעל פירוק עופות לפי 5מ"ק\יו$ מפעל פירוק עופות לפי 40מ"ק\יו$ מריטת עופות לפי 1.5 0.5מ"ק/יו$ מפעל ביסקוויטי בתי בד לפי כ 1מ"ק/יו$ מאפיות וקונדיטוריה 15מאפיות לפי 1.5 מ"ק/יו $לאחת. 3קונדיטוריות לפי כ2 מ"ק/יו $לאחת. מכבסות 2קטנות לפי 5מ"ק/יו$ לאחת. 1גדולה לפי 10מ"ק/יו$ לאחת מפעל חמוצי מחלבה קטנה לפי כ 5מ"ק/יו$ מחלבה גדולה לפי כ 10מ"ק/יו$ אולמות ארועי הערכה נעשתה על בסיס של 1000 500מנות . לפי כ 15מ"ק/יו$ לאחד תחנות סיכה ורחיצה הערכה נעשתה על שטיפה של 10מכוניות ליו $כ1מ"ק/יו$ לשטיפה ידנית מפעלי בטו ובלוקי תחנות דלק לפי כ 0.5מ"ק/יו$ לאחד הערכת כמות יומית השפכי$ )מ"ק/יו($ ריכוזי צח"ב אופייניי$ )מג"ל( הערכת עומס אורגני לפי צח"כ )ק"ג/יו($ דגשי$ 40 35006500 140260 32 10003000 3296 10 1000 10 שמ מנירלי ומתכות כבדות שמ מנירלי ומתכות כבדות ריכוז שומני 40 1000 40 ריכוז שומני 12 5001000 612 5 4000 20 ד ונוצות שומני וחומר אורגני 3 לא מפוני למערכת הביוב ,רעילי למערכת הביוב. 30 4000 120 20 400 8 30 יתפנו בעוד שנה ע"פ החלטת בית המשפט 15 6000 90 עומס אורגני גבוה ,שומני ,חנק, כלורידי 90 2500 225 אי מדיחי כלי ולא מפרידי שומני 10 500 5 נעשית רחיצה ידנית ללא סיחרור מי אי שפכי 4 750 3 .13תרומת תעשיות למכו* הטיהור על בסיס נתוני הטבלה המסכמת שבסעי 12נית להערי את תרומת היחסי של התעשיות לנתוני התכ של מכו הטיהור. סיכו $תרומת התעשיות בבאקהג'ת: פרמטר ספיקה יומית ממוצעת עומס צח"ב יחידות מ"ק/יו ק"ג/יו ערכי$ 341 893 נתוני התכ* של המכו* הינ:$ פרמטר ספיקה יומית ממוצעת עומס צח"ב יחידות מ"ק/יו ק"ג/יו שנת 2004 5700 3067 תרומת* היחסית של התעשיות למכו* הטיהור בהתא $ל 2הטבלאות שלעיל: .1תרומה הידרולית 6%מכלל ספיקת השפכי $במכו* .2תרומת עומס אורגני 30%מכלל העומס האורגני המתוכנ* למכו* .14סיכו$ מתו 104 /עסקי $נסקרו . 37נציי* כי עקב מחסור בנתוני $ברשות ,הממצאי $המוצגי $בדו"ח מבוססי $על הערכות בלבד כפי שידועות בספרות המקצועית ומנסיוננו בעבודה השוטפת ע$ התעשיות במתח $האיגוד .לכ* ,יש להתייחס לממצאי $אלו בזהירות רבה. ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות נית* לקבוע כי תרומת השפכי $מהתעשייה בהיבט ההידרולי הינו קט* יחסית ) ,(6%לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ 30%מכלל העומס האורגני המתוכנ* למכו* .יחס זה נובע ממחסור מקי 0במערכות קד $טיפול בתעשיות השונות בנוס 0לכ ,/בלי לקחת בחשבו* בס /העומסי $מפעל השימורי $והעקר מבתי הבד. רוב העסקי $ממוקמי $באזור המגורי $ומפוזרי $בכל שטח השיפוט של העירייה ,ישנ $עסקי$ שאי* הפרדה בי* החיבור השפכי $הביתי לשפכי $של העסק. רוב העסקי $לא מחוברי $למערכת הביוב ומנוקזי $במקרה הטוב לבור סופג בהרבה עסקי$ התשטיפי $מנוקזי $לשטח . איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( תארי26/07/10 : מספרנו 53466 : נספח 15 בחינת ריכוזי BODבשפכי מועצה אזורית עמק חפר בכניסה למט"ש נתניה עבודה זו נעשתה לבקשת הרשות האזורית עמק חפר במטרה לבוח ולקבוע ריכוזי BODשל העסקי והתעשיות והשפעת על ריכוז השפכי הכללי של המועצה. במצב הנוכחי מערכת הולכת השפכי של מועצה אזורית עמק חפר מנותבת ל 2יעדי קליטה :מט"ש נתניה ומט"ש מר. מט"ש מר קולט את שפכי האזור המזרחי של עמק חפר בגבול שבי גח"מ מצפו ויישובי גוש חי"ה מזרח מדרו. מט"ש נתניה קולט את האזור המערבי של עמק חפר בגבול שבי גח"א מצפו ויישובי גוש חי"ה מערב מדרו. כאשר ,בית יצחק סונקת ישירות למט"ש נתניה. ע סיו עבודות השדרוג וההרחבה של מט"ש נתניה ,כלל שפכי הרשות האזורית עמק חפר יהיו מחוברי ומטופלי במט"ש נתניה תו! ביטול מט"ש מר. איכות השפכי שנקבעה לעמק חפר בכניסה למט"ש היא 375 :מג"ל ) BODצח"ב( בספיקה מקסימלית של 12,000מק"י ,כלומר העומס המקסימלי המותר שהינו מכפלה של השניי עומד על 4.5טו צח"ב ליו. .1 סיכו ספיקות שפכי יומיות של מוע"א עמק חפר טבלה 1מרכזת את סכו ספיקות השפכי שנמדדו בי השני 20082010בתחנות השאיבה של עמק חפר לפי 2יעדי הקליטה : טבלה :1ספיקות השפכי היומיות של עמק חפר )מק"י( שנה 2008 2009 ינואר10- פברואר10- מרץ10- אפריל10- מאי10- יוני10- מחצית 2010 מט"ש מרץ 6651 5735 6271 7066 6804 6126 5582 5513 6227 מט"ש נתניה 2502 2816 3097 3033 2693 2882 2393 2881 2830 סה"כ 9153 8551 9367 10099 9497 9008 7975 8394 9057 ע"פ הנתוני נית לראות כי ספיקת השפכי הממוצעת של עמק חפר בי השני 2008יוני 2010הינה כ9000 מ"ק ליו .אול ,ספיקה זו אינה כוללת כיו את מפעל הוד חפר באזור התעשייה שמיועד להתחבר למט"ש נתניה בספיקה ממוצעת של כ 1800מק"י ע שיא יומי של 2100מק"י. לפיכ ,ספיקת השפכי הכוללת הצפויה להיכנס למט"ש הינה כ 10,800מק"י בממוצע יומי ובתקופת שיא עד כ 12,000מק"י. הערכת ספיקות מהתעשייה חלקה של התעשייה בספיקת השפכי הכוללת של עמק חפר הינה כ. 50% הערכה לספיקת התעשייה הכוללת בוצעה ע"י חלוקת התורמי ל 4קבוצות: .1מפעל גת .2מפעל הוד חפר .3תעשיות שבאזור התעשייה עמק חפר .4תעשיות שמחו לאזור התעשייה עמק חפר 2.1ספיקת שפכי מפעל גת ספיקת השפכי של מפעל גת הינה עונתית ומגיעה לשיא סביב החודשי פברוארמר. בעונת ההדרי )אוקטובר יוני( המפעל מייצר שפכי בספיקה ממוצעת של כ 2500מק"י ובספיקת שיא של 3800מק"י . טבלה 2שלהל מסכמת את ספיקות השפכי שנמדדו בת"ש של הביוט במחצית הראשונה של .2010 טבלה :2ספיקת שפכי מדודה בת"ש של מתק הביוט חודש ינואר10 פברואר10 מר10 אפריל10 מאי10 יוני10 ממוצע מחצית 2010 ספיקה חודשית )מ"ק/חודש( 58775 69714 72343 63500 68671 57331 *ספיקה יומית )מ"ק/יו( 2099 2490 2584 2268 2453 2048 2323 65056 * ספיקה יומית חושבה לפי 28ימי עבודה בחודש 2.2ספיקת שפכי מפעל הוד חפר ספיקת השפכי של מפעל הוד חפר במחצית הראשונה של שנת 2010מסוכמת בטבלה 3ועומדת בממוצע על כ 1620מק"י ע שיא של 2140מק"י. נתוני הספיקות נלקחו מהדוחות החודשיי של המפעל ומבוססי על קריאת מד ספיקה ביציאה ממתק ה .DAF טבלה :3ספיקת שפכי של מפעל הוד חפר חודש ינואר10 פברואר10 מר10 אפריל10 מאי10 יוני10 ממוצע מחצית 2010 ספיקה חודשית )מ"ק/חודש( 33681 34524 41752 31882 33362 39051 *ספיקה יומית )מ"ק/יו( 1531 1569 1898 1449 1516 1775 1623 35709 * ספיקה יומית חושבה לפי 22ימי עבודה בחודש 2 2.3ספיקת שפכי אזור התעשייה עמק חפר את ספיקת שפכי אזור התעשייה עמק חפר נית לבודד היות וכל אזור התעשייה מחובר לתחנת שאיבה אחת. טבלה 3שלהל מסכמת את ספיקות השפכי המדודות בתחנה בי השני 2009מחצית ) 2010לא כולל מפעל הוד חפר(. לצור! החישוב נית להסתמ! על הספיקה הממוצעת לשנת 2009כספיקה קובעת שעומדת על 400מק"י. טבלה :3ספיקת שפכי מדודה בת"ש של אזור התעשייה עמק חפר שנה 2009 מחצית 2010 ינואר10- פברואר10- מרץ10- אפריל10- מאי10- יוני10- ספיקה מדודה בת"ש אז"ת ע"ח ספיקה חודשית 10284 11288 10181 11132 10034 11492 12447 12440 ספיקה יומית* 396 434 392 428 386 442 479 478 *הספיקה היומית חושבה לפי 26ימי עבודה בחודש 2.4הערכת ספיקת שפכי התעשיות שמחו לאזור התעשייה עמק חפר טבלה 4שלהל מסכמת את תרומת שפכי התעשיות שנמצאות מחו לאזור התעשייה עמק חפר לפי סוג העסק. רשימה מלאה של סוג העסק וספיקת השפכי נית למצוא בנספח . 1 ספיקת השפכי הכוללת מסתכמת בכ 600מק"י ,אול יש לציי כי ספיקה זו אינה כוללת את רפתות כפר ויתקי ,עבור קיימת אפשרות שיתחברו בעתיד למט"ש נתניה )תוספת של כ 60מק"י( טבלה :4ספיקת תעשיות שאינ ממוקמות באזור התעשייה עמק חפר תחום עסקי מזון **מוסכים *רפתות סה"כ ספיקה יומית )מק"י( 400 10 250 660 * בתקופת הקי **מוסכים בקיבוצי 2.5סיכו ספיקת שפכי תעשייה לסיכו ,ספיקת השפכי היומית הכוללת שמקורה מתעשייה הינה כ 5,300מק"י ,לפי: ספיקה התעשייתי ת כוללת = ספיק ת אז"ת + ספיקת תעשיות שמחו לאז"ת ספיק +ת הוד חפר 2500+1800+660+400=5,360 m3/day 3 ספיק +ת גת .2 הערכת עומסי BOD עומס ה BODהצפוי במט"ש )ספיקה כפול ריכוז( נית לחלק ל 6תורמי עיקריי: .1עומס ממפעל גת .2עומס ממפעל הוד חפר .3עומס מאזור התעשייה .4עומס מהרפתות .5עומס שמקורו משפכי סניטרי .6עומס מיתר התעשיות )עסקי מזו ומוסכי( שמחו לאזור התעשייה 3.1עומס ממפעל גת מפעל גת מאופיי בספיקה ממוצעת של כ 2500מק"י . ריכוזי ה BODהממוצעי של המפעל מסוכמי בטבלה 5שלהל בהתא לבדיקות מעבדת האיגוד ועומדות בממוצע על 600מג"ל. יש לציי כי למפעל ,תנאי ברישיו עסק לספיקה של 4000מק"י באיכות של 450מג"ל .BOD טבלה :5ריכוזי BODו CODממוצעי ביציאה מביוט גת תאריך ממוצע 2008 ממוצע 2009 ממוצע 2010 ממוצע כולל COD mg/l 1706 1712 3281 2233 BOD mg/l 621 446 735 600 לסיכו ,העומס האורגני ממפעל גת הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה BODהממוצע: 2500 m3/day * 600 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 1500 kg/day 3.2עומס ממפעל הוד חפר בטבלה 3הוצגו ממוצעי ספיקות המפעל במחצית הראשונה של 2010לפי 22ימי עבודה )ממוצע של 1620מק"י( ,ע זאת לצור! חישובי העומס האורגני נתייחס לספיקה היומית הממוצעת כספיקה אופיינית לימי ייצור מלאי שעומדת על כ 1800מק"י . ריכוזי ה BODהממוצעי של המפעל מסוכמי בטבלה 6שלהל ונלקחו מבדיקות המעבדה שמבוצעות במעבדת האיגוד .לצור! חישובי העומס האורגני נלקח ריכוז BODממוצע של 400מג"ל ,בהתא לממוצע .2010 טבלה :6ריכוז BODממוצעי ביציאה ממתק ה DAFשל מפעל הוד חפר חודש ינואר10- פבר10- מרץ10- אפריל10- מאי10- יוני10- ממוצע ) BODמג"ל( 416 517 360 367 360 397 403 לסיכו ,העומס האורגני ממפעל הוד חפר הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה BODהממוצע: 1800 m3/day * 400 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 720 kg/day 3.3עומס מאזור התעשייה 4 ספיקת אזור התעשייה ע"פ מדידות בתחנת שאיבה עומדת בממוצע על 400מק"י )ללא הוד חפר(. BODהממוצע שנמדד בתחנה הינו כ 400מג"ל )ראה טבלה :(7 ריכוז ה טבלה :7ריכוזי BODבתחנת שאיבה עמק חפר תאריך 11/01/2010 26/01/2010 01/02/2010 22/02/2010 03/03/2010 16/03/2010 13/04/2010 12/05/2010 01/06/2010 08/06/2010 ממוצע ריכוז ) BODמג"ל( 333 375 285 448 1227 321 429 426 289 483 377 לסיכו ,העומס האורגני מאזור התעשייה עמק חפר הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה BODהממוצע: 400 m3/day * 400 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 160 kg/day 3.4עומס מהרפתות בעמק חפר ישנ כ 36רפתות מושביות ו 5רפתות קיבוציות . הספיקה הכוללת מהרפתות הינה כ 250מק"י לפי: שם הרפת רפת ג.ח.א רפת ג.ח.מ רפת חפר רפת עין החורש רפת המעפיל רפת מושבית סה"כ ספיקה מהרפתות ספיקה יומית )מק"י( 30 40 8 15 15 3 30+40+8+15+15+36*3=216 ריכוז ה BODשנלקח לצור! חישוב העומס הינו 800מג"ל ה עבור הקיבוציות וה עבור המושביות. לפיכ ,העומס האורגני מהרפתות הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה BODהממוצע: 250 m3/day * 800 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 200kg/day חשוב לציי כי חישוב זו אינו כולל את 20רפתות כפר ויתקי ,עבור קיימת אפשרות שיתחברו בעתיד למט"ש נתניה .במידה ואכ התחברו תהייה זו תרומה של כ 48ק"ג/יו ,לפי: 20*3 m3/day*800 gr/m3/(1000)-1kg/gr= 48 kg/dayרפתות *ללא צינו 3.5עומס שמקורו משפכי סניטריי הערכת הספיקה שמקורה משפכי סניטרי מבוססת על המשוואה הבאה: ספיקת שפכי סניטרי= תפוקת ביוב שנתית * מספר נפשות בעמק חפר קיימי כיו 36,500נפשות ולצור! החישוב נלקחה תפוקת ביוב בהתא לממוצע הארצי העומד על 50מ"ק/נפש/שנה )לפי צריכת מי של 60מ"ק/נפש/שנה כפול מקד המרה של 80%ביוב(. 5 לפיכ! ,ספיקת השפכי הסניטרית היומית הינה: 3 36,500 * 50 /365 = 5000 m /day ריכוזי ה BODהאופייניי לאוכלוסייה נלקחו מסדרת דיגומי שבוצעה בת"ש של בת חפר ,המאופיינת בשפכי סניטרי בלבד .ריכוזי אלו עומדי בממוצע על 175מג"ל )ראה טבלה , (8ע זאת מפאת מספר הדיגומי המועט ולצור! חישובי העומס יילקח ריכוז BODמחמיר של 200מג"ל . טבלה :8ריכוזי BODשנמדדו בת"ש בת חפר תאריך ) BODמג"ל( 24/6/10 12/7/10 13/7/10 ממוצע 248 121 157 175 לפיכ ,העומס האורגני ממפעל טיב טע הינו מכפלת הספיקה היומית בריכוז ה BODהממוצע: 5000 m3/day * 200 gr/m3 *(1000)-1 kg/gr = 1000 kg/day 3.6עומס נותר ליתר התעשיות יתר התעשיות שמחו לאזור התעשייה ושאינ רפתות מוגדרות בעיקר כעסקי מזו וקצת מוסכי. הספיקה הכוללת של אות עסקי )ראה נספח (1הוערכה בסעי 2.4 2כ 382מק"י. בהתא להתחייבות של עמק חפר לעומס ה BODהמקסימלי המותר בכניסה למט"ש ובהתא לעומסי שחושבו בסעיפי 3.13.4נית להערי! מהו העומס הנותר ליתר התעשיות בעמק חפר ,לפי: עומס מותר בכניסה למט"ש עומס משפכי = = סניטרי עומס +מיתר התעשיו ת + עומס עומס עומס עומס מהרפתות +ממפעל +ממפע +מאזור ל גת הוד חפר התעשייה )1500 + 720 + 160 + 200 + X + 1000 = (12,000*375* 1000-1 עומס נותר ליתר התעשיות )עסקי מזו בעיקר( = 920ק"ג /יו חשוב להדגיש כי במידה ורפתות כפר ויתקי יצטרפו למט"ש )הוערכו בתרומה של כ 48ק"ג/יו( העומס הנותר ליתר התעשיות הינו כ 900ק"ג/יו. לסיכו ,היות והספיקה של יתר התעשיות הוערכה )עסקי מזו לא באיזור התעשייה ( כ 400מק"י ,לפיכ! ריכוז ה BODהמותר לעסקי המזו הינו 2300מג"ל ,לפי: =920*1000/400=2300 mg/lריכוז BODמותר לעסקי המזו 6 3.7סיכו טבלה 9שלה מסכמת את כל הנתוני שהוצגו בתחשיב: טבלה :9סיכו נתוני תחשיב העומס האורגני פרמטר יחידות גת הוד חפר ספיקה יומית מ"ק/יו 1,800 2,500 400 600 ריכוז BODמג"ל עומס BODק"ג/יו 720 1,500 סה"כ עמק חפר שפכי יתר התעשיות אזור רפתות ביתיי היו לפי בעת החיבור )עסקי מזו( תעשייה למט"ש מוני 12,000 10,800 5,000 400 216 400 375 200 2300 800 400 4,500 1,000 920 173 160 באדו ער! מחושב נית לומר : שפכי האוכלוסיה תורמי כ 50%לעומס ההידרולי וכ 20%22%לעומס האורגני. שפכי התעשייה תורמי כ 50%לעומס ההידרולי וכ 80%לעומס האורגני .מתוכ ,עסקי המזו )יתר התעשיות ( תורמי כ 3%לעומס ההידרולי וכ 20%לעומס האורגני. משמעות ממצאי אלה: אכיפה מואצת על עסקי מזו . הגבלה בפיתוח איזור תעשיה – תעשיה יבשה . הסכ ע מטש' נתניה מגביל פיתוח הרשות מסמ זה הוכ ע"י :אפרתי גלוריה ,ב דוד מלאכי קר – איגוד ערי שרו כרמל. דרור רונ – חב' כלכלית. נספח ספיקת מפעלי שמחו 1לאזור התעשייה עמק חפר ספיקה יומית שם המפעל 1.5 15 3 3 1 60 20 4 4 14 2 15 10 10 17 9 5 7 5 3 6 בית בכפר בית אבות גני שרונית גן אירועים מוסך עין החורש מוסך המעפיל מוסך מאיר מוצרי מעברות מחלבת בית יצחק בע"מ מחלבת יובל מחלבת יעקובס מטבח ג.ח.מ מטבח ג.ח.א מטבח מכמורת מטבח כפר הרוא"ה מטבח מעברות מטבח משטרה בית נעורים מטבח משמר השרון מסעדה הרואה בקפה מסעדה זינגר'ס מסעדה טורקיז מסעדת DVD RUN מסעדת אנאמרו 7 2.5 5 3 35 5 15 25 4 3 0.5 10 7 2 1 4 10 7 2 4 15 2 30 40 8 15 15 110 5 מסעדת בית היין מסעדת סולה סולה מסעדת קפאנה מתחם אלונית ן )צפוני( מתחם אלונית )דרומי( מתחם דלק נדלן ביתן אהרון מתחם פז חופית מתחם פז רופין )ארומה( מתחם פז רופין )ילו( מתחם פז רופין)השמן( קניון אם הדרך )יוטבתה( קניון אם הדרך )מנה מנה( קניון אם הדרך )סטופ מרקט( פארק אוטופיה פנימיה בן יקיר פנימיה תום קיטרינג בראף קיטרינג שייט קייטרינג אבשה קייטרינג טעם וצבע קייטרניג גרציה רפת ג.ח.א רפת ג.ח.מ רפת חפר רפת עין החורש רפת המעפיל רפתות מושביות אחרות שופרסל 600מק"י סה"כ 8 איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה )שרון-כרמל( נספח 16 תארי10/03/09 : מספרנו 47913 : חוות דעת למכרז הפעלה קבוע למט"ש מעי צבי הקדמה מט"ש מעי צבי החל לפעול באוקטובר 2007בניהול חברת א.ל.ד ,שזכתה במכרז ההפעלה הזמני למט"ש. המכרז הזמני ,שפורס בינואר 2007ונחת ביולי ,2007קבע כי תקופת החוזה הינה לשנה מתו תקופת מבחני הקבלה וההרצה ,דהיינו .14.10.08אפשרות להארכת החוזה באות תנאי ניתנה לתקופה של שנה נוספת ועד לתקופה מצטברת מרבית של 3שני. סוג ההתקשרות שנקבעה במכרז ההפעלה הזמני הינה התקשרות על בסיס של הוצאות קבועות והוצאות משתנות .כאשר ,תחת סעי $הוצאות קבועות נכללי כלל ההוצאות הנלוות לתפעול ואחזקת המט"ש )ראה סעי (1.2 $ותחת סעי $ההוצאות המשתנות נכללי: חשבו חשמל חשבו פינוי בוצה חשבונות פולימרי הוצאות בגי רכישות ציוד והזמנות מיוחדות למט"ש על פי החוזה שנקבע ע קבל ההפעלה ,ההוצאות הקבועות משולמות ע"י הקבל ונכללות בחשבו התפעול החודשי וההוצאות המשתנות משולמות ע"י שלושת הרשויות לפי חלק היחסי בפרויקט. ע סיו תקופת חוזה ההפעלה לקבל זמני ,התבקש איגוד ערי להכי חוות דעת שתיבח את סוגי ההתקשרות האפשריי עבור הפעלת המכו. חוות דעת זו ,נכתבה על בסיס איסו #נתוני $מקי #על התנהלות המכו במהל שנת ההפעלה הראשונה ,ע $זאת חשוב לציי כי ההיבט המשפטי של חוזי ההתקשרות לא נסקר במסמ זה. להל הנושאי הנסקרי במסמ(: תיאור התנהלות המט"ש לפי החוזה הקיי . .1 חישוב העלות האמיתית למ"ק על בסיס נתוני הפעלה. .2 סקירת 3סוגי התקשרות קבלנית. .3 מסקנות והמלצות. .4 .1 תיאור התנהלות המט"ש לפי החוזה הקיים 1.1תיאור בעלי התפקידים במכון חברת א.ל.ד המתמחה בניהול ,תפעול ותחזוקת מכוני טיהור שפכי החלה להפעיל את מכו טיהור מעי צבי בסו $ספטמבר .2007ע תחילת הפעלת המכו שכרה א.ל.ד את שירותי חברת פלגי מי לתפעול היומי של המכו בניהולו של מנהל מט"ש ניר עציו. חלוקת התפקידי במכו הינה כדלקמ: א. מהנדס תהלי() עובד חברת א.ל.ד ,מהנדס תהלי( ע ניסיו של 25שנה בתפעול מכוני טיהור רבי באר +כמו :נתניה ,תנובות ,קולחי השרו ,רמת השרו ועוד .במסגרת תפקידו, קובע המהנדס את אופ תהלי( הטיפול במכו בהתא לתנאי המשתני ,מנחה את מנהל המכו לצורות התפעול השונות של המתקני בהתא לאיכות התהלי( ועוקב יומית אחר השתנות איכות השפכי ,הקולחי והבוצה. ב. מנהל המט"ש) עובד חברת פלגי מי ,אחראי בפועל על אחזקה שוטפת ותקופתית של המתקני והציוד ,תפעול מתקני הטיפול השוני ,תחזוקת האתר ,כיול מדי ,הזמנות, התנהלות מול ספקי וכו' ג. מפעיל המט"ש) ת.פ מנהל המט"ש ,עובד חברת פלגי מי במשרה מלאה במכו הטיהור. ד. איגוד ערי) נציג שלושת הרשויות המשמש גור מקצועי בניהול ופיקוח על תפקוד המט"ש .במסגרת תפקידו ,האיגוד מקשר בי קבל ההפעלה לרשויות בכל הנושאי האדמיניסטרטיביי ומשמש כגור מפקח על ניהול המכו ה בהיבט התפעולי וה בהיבט התהליכי .להל פירוט כללי לעבודת האיגוד במסגרת התפעול השוט $של המכו: איסו $חודשי של נתוני איכות והצלבת ע חשבונות הבוצה ,הפולימרי והחשמל. מעקב אחר מער( הטיפול והתחזוקה של המט"ש. ניהול חשבונות :קבל הפעלה)רשויות וקבל בוצה)רשויות. ניהול הזמנות ציוד ותחזוקה. קשרי ע ספקי הציוד במסגרת שנות האחריות. ישיבות מול מהנדס תהלי( ומנהל המט"ש. דו"ח שנתי לרשויות ולגורמי האכיפה. שירותי מחשב 1.2ניהול חשבונות לפי חוזה ההפעלה הקיים כאמור ,ע"פ החוזה הקיי חברת א.ל.ד מקבלת תשלו חודשי קבוע משלושת הרשויות בגי תפעול ותחזוקה של המט"ש ,כאשר התשלו כולל את הסעיפי הבאי: א .כוח אד ב .תחזוקת ציוד אלקטרומכני ,חשמל ,בקרה וגנרטור. ג .תחזוקת צנרת ד .שיפוצי ציוד ,החלפת חלקי ,בדיקות שבר ובלאי. ה .צביעה שוטפת ותקופתית של הציוד והמתקני ו .אספקת ציוד מכני וציוד תחזוקה :דלקי ,שמני ,צבעי וכו' ז .תחזוקת מבני ח .תחזוקת האתר ט .ריסוס והדברה תקופתיי י .שמירה 2 יא. יב. יג. בדיקות מעבדה והפקת דו"חות ביטוחי :שבר מכני ,ציוד ,צד שלישי ,אחראיות מקצועית וחבות מעבידי. פינוי גבבה וגרוסת חול. יתר הוצאות המט"ש משולמות ע"י שלושת הרשויות לפי חלק היחסי בפרויקט וכוללות בעיקר: חשבו חשמל ,חשבו בוצה וחשבו פולימרי .הוצאות אלו משתנות מידי חודש ותלויות בנתוני תפעול התהלי( במכו הטיהור .כאשר ,חלוקת החשבונות בי הרשויות הינה: חשבו חשמל) משול חודשית ע"י מ.מ זכרו יעקב חשבו פינוי בוצה ופולימרי – משול חודשית ע"י מ.מ פרדיס חשבו מי) משול חודשית ע"י מ.א .חו $כרמל ביטוח נגד נזקי אש ופריצה) משול שנתית ע"י מ.מ זכרו יעקב מלבד ההוצאות המשתנות ,קיימות הוצאות נוספות בגי רכישות ציוד והזמנות מיוחדות שאינ נכללות בחוזה ההפעלה ע הקבל .דוגמא לרכישות שבוצעו ב) :2008הזמנת ביוביות ,מחפרו לניקוש עשבי ,רכישת תעלות נירוסטה לפיזור בוצה ,רכישת מסנני לדיזות שטיפת מסמיכי ועוד .סיכו שנתי להוצאות המט"ש מפורט בהרחבה בסעי.2 $ במסגרת הפעלתו השוטפת של המט"ש נקבע מנגנו ניהול חשבונות חודשי המנוהל ע"י האיגוד כמפורט להל: א .תפעול ותחזוקה) חשבו התפעול הקבוע נשלח ישירות לשלושת הרשויות ע"י א.ל.ד ב .בוצה ופולימרי) א.ל.ד וקבל הבוצה מעבירי מידי חודש ,בנפרד ,לאיגוד ערי את חשבו הפולימרי והבוצה בהתאמה .האיגוד בודק את חשבונות הבוצה והפולימרי לפי מעקב חודשי ולאחר אישור מעביר את החשבונות לתשלו למ.מ .פרדיס ,במקביל האיגוד מעביר בקשה למ.מ זכרו ומ.א חו $כרמל להשתתפות היחסית בחשבונות. ג .חשמל) חשבו החשמל הרשו על ש מ.מ זכרו יעקב משול ישירות ע"י המועצה והעתק נשלח לאיגוד ערי .האיגוד מעביר בקשה למ.מ פרדיס ומ.א חו $כרמל להשתתפות היחסית בחשבו זה. ד .ביטוח) חשבו הביטוח משול אחת לשנה ע"י מ.מ זכרו יעקב .החשבו נשלח לאיגוד והאיגוד מעביר בקשה לפרדיס וחו $כרמל להשתתפות היחסית בחשבו. ה .רכישות והזמנות מיוחדות) קבל ההפעלה א.ל.ד מעביר את הבקשה לאיגוד ערי ,האיגוד בוח את חיוניות הבקשה ובמידת הצור( אוס $הצעות מחיר לאישור שלושת הרשויות .ע קבלת האישור ,האיגוד מוציא הזמנת עבודה/רכישה לקבל ההפעלה בתוספת תקורה של .12%את הקבלות האיגוד מעביר לשלושת הרשויות לפי חלק היחסי. 1.3סיכום העלות הכוללת לטיפול לשנת 2008ע"פ החוזה הקיים העלות הכוללת לטיפול במט"ש מחודש ינואר 2008ועד דצמבר 2008מסוכמת בטבלה שלהל : זכרון יעקב )(₪ פרדיס )(₪ חוף כרמל )(₪ סה"כ תפעול ותחזוקה 67.57% 393,339 18.96% 110,370 13.47% 78,412 ₪ 582,120 חשמל 595,582 167,119 118,729 881,429 פולימרים 73,601 20,652 14,672 108,925 בוצה 195,320 54,806 38,937 289,063 צריכת מים 13,404 3,761 2,672 19,837 ביטוח אש ופריצה 24,225 6,797 4,829 35,851 סה"כ 1,295,469 363,506 258,250 1,917,225 סוג החשבון 3 מלבד מרכיבי ההוצאות המפורטות בטבלה שלעיל בוצעה השנה הוצאה נוספת של 1 197,933 לטיפול בבעיית הרעש מצנרת האוויר של המפוחי .הוצאה זו הינה בגדר השקעה חד פעמית ולכ לא נכנסה לחישוב המחיר הכולל לטיפול במ"ק שפכי ,כפי שמוצגת להל: חישוב העלות בפועל לטיפול במ"ק שפכים סה"כ הוצאות 2008 1,917,225 ₪ סה"כ שפכים 2008 1,588,796 מ"ק מחיר למ"ק 1.21 /₪מ"ק 1.4יתרונות/חסרונות לחוזה הקיים חוות דעת זו מבוססת על ניסיו שנצבר במש( שנה וחצי בה המט"ש פועל על פי המתכונת המתוארת לעיל .במהל( תקופה זו האיגוד עקב אחר התנהלות קבל ההפעלה ,קבל הבוצה ומערכת הגומלי רשויות)איגוד)קבלני .מתו( מערכת זו נית לעלות 2מסקנות עיקריות: .1קבל ההפעלה ,א.ל.ד ,בשיתו $קבל המשנה ,פלגי מי ,הצליחו ליצור מערכת עבודה טובה ויעילה ב) 2היבטי עיקריי: א .בהיבט התהליכי ,המט"ש מנוהל באופ מקצועי ביותר ע"י מהנדס תהלי( ע ניסיו רב מטע חברת א.ל.ד .איכות הקולחי שהתקבלה במהל( שנת ההפעלה הראשונה עמדה ביעדי התכנו באופ מלא עבור חומר אורגני ,מוצקי מרחפי ואמוניה ,ובאופ חלקי עבור חנק וזרח .כמו כ ,איכות הבוצה שהופקה עמדה לאור( כל השנה ביעדי התכנו ובתקנות לסילוק בוצה )ראה סיכו בדו"ח השנתי(. ב .בהיבט התפעולי ,תחזוקת הציוד בוצעה במהל( כל התקופה בהתא להוראות היצרני השוני ולפי תוכנית עבודה שבועית מסודרת של קבל המשנה ,פלגי מי .בנוס ,$הניסיו הנצבר בהפעלת 2מכוני טיהור זהי ,תר משמעותית לאופ בו טופלו תקלות במכו. .2ניהול חשבונות– מנגנו ניהול החשבונות המתואר בסעי 1.2 $לא הצליח לעבוד בצורה מיטבית במהל( תקופת ההפעלה של המט"ש .הבעיות שנוצרו ה: א .עיכוב בהחזרי התשלומי בי הרשויות ב .עיכוב בהעברת התשלו החודשי הקבוע לקבל ההפעלה א.ל.ד. ג .עיכוב בהעברת התשלו לקבל הבוצה חשוב להבי כי במקרה של קבל פינוי הבוצה ,החשבו מורכב מתשלו עבור ההובלה ותשלו עבור הכניסה לאתר הקומפוסטציה .היות וההובלה משולמת ע"י קבל הבוצה לחברה פרטית ,כל עיכוב בהחזרי התשלומי לקבל גוררי אותו למימו ביניי ,אותו הוא לא יכול לשאת. עיכובי אלו גרמו לקבל פינוי הבוצה להפסיק את הפינוי עד קבלת החזרי התשלומי. במצב זה הנזק למט"ש עלול להיות הרסני לתהלי( הטיפול ובנוס $ליצור מטרדי ריחות קשי לתושבי האזור. עבור קבל ההפעלה א.ל.ד ,מרווח המימו אמנ גדול יותר ,אול ג במקרה שלו עיכובי לאור( זמ בתשלו התפעול והפולימרי ,מקשי עליו להוציא הזמנות בזמ. 4 .2 חישוב העלות האמיתית למ"ק על בסיס נתוני 2008 פרק זה מבוסס על תמחור פרטני של סעיפי ההוצאות השונות לאחזקת המכו בכללותו ,בהתא לעלויות בפועל ולאומדני מקורבי ,וזאת ללא תלות בעלות התפעול והתחזוקה שנקבעה ע"י א.ל.ד במכרז ההפעלה. נציי כי ,חישוב העלות למ"ק מבוסס על העלות השנתית המלאה להפעלת המכו מחולקות בכמות השפכי השנתית שנכנסה למכו. כאשר ,העלות השנתית להפעלת המכו חולקה ל) 4סעיפי: .1הוצאות משתנות :חשמל ,פולימרי ,מי ,פינוי בוצה ,גבבה וגרוסת. .2הוצאות קבועות :כוח אד ,שמירה,ביטוחי וכו'. .3עלות תחזוקת ציוד מונעת .4הוצאות בגי השכרת שירותי תחזוקה וטיפול של חברות חיצוניות 2.1הוצאות משתנות בסעי $זה נכללות הוצאות החשמל ,פינוי הבוצה ,צריכת פולימרי ,צריכת מי שפירי ופינוי גבבה וגרוסת חול ,כפי שסוכמו מהחשבונות בפועל בשנת 2008ומפורטות בטבלה 1שלהל: טבלה : 1עלויות שנתיות להוצאות משתנות סעיף סוג ההוצאה כמות שנתית פירוט 1 2 3 4 פינוי גבבה להטמנה פינוי גרוסת להטמנה צריכת מים שפירים הוצאות חשמל 48טון לשנה 96טון לשנה 5320מ"ק/שנה כ 2,000,000-קווט"ש/שנה /₪ 150טון /₪ 150טון 5 פינוי בוצה 2005טון/שנה 6 פולימרים 6,800ק"ג/שנה עלות שנתית 7,200 14,400 20,000 881,430 /₪ 2000הובלה /₪ 59טון כניסה לאתר 2.7 euro/kg סה"כ עלות שנתית להוצאות משתנות 289,063 108,925 1,321,017 2.2הוצאות קבועות בסעי $ההוצאות הקבועות נכללות עלויות כגו :כוח אד ,בדיקות מעבדה ,שמירה וביטוחי .טבלה 2שלהל מפרטת את סעיפי ההוצאות הקבועות ,כאשר העלויות בסעיפי 1)4נלקחו מחברת א.ל.ד .והעלות בסעי 5 $נלקחה מהפרמיה השנתית המשולמת ע"י מ.מ זכרו. טבלה : 2עלויות שנתיות להוצאות קבועות סעיף 1 2 3 סוג ההוצאה כוח אדם+רכב בדיקות מעבדה שמירה 4 ביטוחים של הקבלן 5 ביטוח של הבעלים פירוט מנהל מכון,מפעיל ,ומהנדס תהליך כולל עלות חומרים כולל תשלום לחברת השמירה ביטוח שבר מכני,ציוד ,צד שלישי, אחראיות מקצועית,חבות מעבידים וביטוח סביבתי נזקי אש ופריצה סה"כ עלות שנתית בגין הזמנת חברות חיצוניות 5 מחיר חודשי 25000 7000 8000 מחיר שנתי 300000 84,000 96000 4000 48000 2,988 35851 563,851 2.3עלות ציוד לתחזוקה מונעת בסעי $זה נכללת עלות תוכנית התחזוקה של כלל הציוד במט"ש ,שנבנתה ע"פ הוראות יצרני הציוד השוני .תוכנית זו מבוצעת באופ מלא במט"ש ע"י המפעיל ובפיקוח מנהל המכו ,וכוללת את עלות הציוד המשמש לתחזוקת שבר ,כמו :שמני ,דלקי ,פילטרי וכו'. טבלה 3שלהל מציגה את העלויות השנתיות לתחזוקה מונעת ,כפי שנלקחו מחברת א.ל.ד: טבלה : 3עלויות ציוד לתחזוקה מונעת סעיף סוג הציוד 1 מגובים מכאניים 2 3 4 ממיין גרוסת 10מערבלים אנכיים 3מפוחים 5 גנרטור 6 גשרים באגני שיקוע 7 2משאבות קולחים 8 9 10 מערבל טבול מבנה H מערבל טבול מבנה I מערכת פולימרים למסמיכים 11 2מסמיכים 12 13 4משאבות מינון פולימרים 2מערבלים למיכלי הכנה 14 2צנטריפוגות 15 4משאבת הזנת בוצה לצנטריפוגות 16 מסועים לסילוק בוצה 2 17 18 לוחות חשמל ובקרה תאורת חוץ פעילות תחזוקה גירוז+ניקוי החלפת שמן גיר גירוז+ניקוי החלפת שמן החלפת שמן,גירוז וניקוי פילטר אוויר החלפת שמנים ופילטרים עלות סולר החלפת שמן גיר גירוז גירוז החלפת שמן החלפת שמן החלפת שמן החלפת אטמים לברזי פיקוד מים החלפת שמן גירוז החלפת שמן החלפת שמן גירוז 2מיסבים גירוז 4מיסבים החלפת שמן גיר BOX החלפת מיסבים החלפת שמן גירוז החלפת שמן גיר למנועים טיפול ע"י חשמלאי מוסמך כולל שנאים החלפת מנורות וספקים סה"כ עלות שנתית לתחזוקת ציוד מונעת 6 תדירות תחזוקה שבועיים1/ שנה1/ שבועיים1/ שנה1/ כל 3000ש"ע שנה1/ 12ש"ע בשנה שנה1/ שבועיים1/ שבועיים1/ שנה1/ חצי שנה1/ חצי שנה1/ /3שנה שנה1/ שבוע1/ שנה1/ שנה1/ כל 100ש"ע כל 200ש"ע כל 2000ש"ע כל 5000ש"ע שנה1/ חודש1/ שנה1/ שנה1/ שנתיים1/ עלות שנתית )(₪ 200 100 250 1800 3000 5880 150 180 200 100 100 150 100 480 100 30 832 416 600 2400 200 240 200 10000 2000 29,708 2.4הוצאות בגין השכרת שירותים של חברות חיצוניות בסעי $זה נכללות העלויות הנלוות להשכרת שירותי חיצוניי למט"ש ,כגו :ביוביות ,אנשי בקרה, חשמלאי ועוד .פירוט מלא להוצאות השנתיות עבור השכרת שירותי חיצוני מוצגות בטבלה :4 טבלה : 4הוצאות בגי הזמנת שירותי מחברות חיצוניות סעיף סוג ההוצאה תדירות שנתית 1 2 3 4 6 7 עבודת חשמלאי עבודת איש בקרה תקלות במנועים ומשאבות ביוביות לאחזקה שוטפת אנשי שירות למדי חמצן וספיקה טיפול למערכות כיבוי אש ריסוס עשבים והדברת יתושים ועכברים תחזוקת אתר )שער וגדרות( כ 3-תקלות בחודש= 12בשנה כ 4-פעמים בשנה ) 4שעות כל ביקור( 1-2משאבות/שנה כ 6-שנה /1רבעון ) 4שעות כל ביקור( שנה1/ 8 9 עלות יחידה 200 60$ 5000 1500 60$ שנה1/ עלות שנתית )(₪ 2400 3840 5000 9000 2880 4000 8000 1500 עבודת מחפרון פעמיים בשנה 3000 38,120 סה"כ עלות שנתית בגין הזמנת חברות חיצוניות 2.5חישוב המחיר הכולל למ"ק שפכים מטופלים המחיר הכולל למ"ק שפכי מטופלי הינו ס( כל העלויות המפורטות בסעיפי 2.1)2.4מחולקות בכמות השפכי הכוללת שנכנסה למכו בשנת .2008 בסיכו שנתי ,כמות השפכי שטופלה בשנת 2008במט"ש מעי צבי הינה 1,588,796 :מ"ק ס( כל הוצאות השנתיות לפי סעפי 1 1,952,700 : 2.1)2.4 ש "ח מחיר כולל למ"ק שפכי $מטופלי:$ מ "ק 1,952,700 = 1.23 1,588,796 בתרשי שלהל נית לראות את ההתפלגות היחסית של מרכיבי הוצאות הטיפול במט"ש כפי שנסקרו לעיל: פילוג הוצאות הטיפול 2% 2% 29% משתנות קבועות תחזוקה מונעת שרותים חיצוניים 67% 7 .3 סקירת סוגי התקשרות להפעלת מכוני טיהור כיו באר +מקובלי שלושה סוגי התקשרות עיקריי להפעלת מכוני טיהור: .1הפעלה קבלנית על בסיס התקשרות לפי מחיר למ"ק. .2הפעלה קבלנית על בסיס התקשרות לפי הוצאות קבועות ומשתנות. .3הפעלה עצמית ע"י הרשויות. הסקירה שלהל מסכמת את שלושת סוגי התקשרות אלו: 3.1הפעלה קבלנית על בסיס מחיר למ"ק הפעלה קבלנית על בסיס מחיר למ"ק מקובלת כיו בהרבה מכוני טיהור באר .+לפי סוג התקשרות זה כל הוצאות הטיפול לרבות הוצאות משתנות ממומנות ע"י הקבל ,כאשר התמורה החודשית משולמת לו על פי מחיר אחיד למ"ק המוכפל בספיקת השפכי החודשית שנכנסה למט"ש. יתרונות • עלות הפעלה נמוכה יחסית בגלל אלמנט התחרות. • התעסקות מינימלית של הרשויות בהפעלת המכו. • מנגנו ניהול קל יחסית בהשוואה להפעלה ע"י רשות ,היות והעבודה היא ע"פ חוזה. חסרונות • החיסרו העיקרי בחוזה מסוג זה הינו אופ תחזוקת המכו) הקבל מעוניי להוזיל את עלויות התפעול והתחזוקה על מנת להגדיל את רווח עבודתו ,ולכ ברב המקרי מתקיימת במכו אחזקת שבר בלבד ולא קיימת מוטיבציה לשדרוג והחלפת מכלולי. • החלפת ציוד רק באחזקת שבר. • חיסכו בעלויות החשמל ,פינוי הבוצה והפולימרי על חשבו איכות הקולחי והבוצה. • הפעלה לקויה של המכו עלולה להביא לטענות )לפעמי בלתי צודקות( לגבי איכות השפכי )רעלני(. • מרכיב כוח האד אינו בר שליטה ובמקרי רבי חסרה מומחיות ומקצועיות. • מנהל המכו משות $למספר מכוני. • מינימו השקעה ) רווח מקסימלי 3.2הפעלה קבלנית על בסיס הוצאות קבועות והוצאות משתנות. הפעלה קבלנית על בסיס הוצאות קבועות ומשתנות הינה סוג החוזה שנבחר במהל( שנת ההפעלה הראשונה עבור קבל ההפעלה הזמני ,א.ל.ד. כפי שתואר בסעי 1 $שלעיל ,על פי סוג חוזה זה הקבל משל עבור ההוצאות הקבועות לתפעול המט"ש כמפורט בסעי 1.2 $והרשויות משלמות עבור ההוצאות המשתנות ,בניה :חשמל ,מי, פינוי בוצה ופולימרי. היתרו הגדול ביותר בחוזה מסוג זה הינו הפרדת מרכיב ההוצאה העיקרית במט"ש )ההוצאות המשתנות( מהוצאות הקבל .במצב זה ,הרווח הקבלני אינו תלוי בעלות הטיפול ,אלא רק במרכיבי העלות הקבועה ,שבעיקר: ) כוח אד ) בדיקות מעבדה ) ביטוחי ) שמירה ) פינוי גבבה וגרוסת ) הזמנות שירותי חברות חיצוניות ) עלות הציוד לתחזוקה מונעת. 8 במרבית המקרי ,מרכיבי עלויות אלו משותפי לפרויקטי נוספי שבאחריות הקבל ,ולכ עלות זולה יחסית .כ( לדוגמא ,כוח אד הינו מרכיב עלות אשר נחלק על פני מספר פרויקטי .יתר המרכיבי ,עלות אמנ ייחודיות למט"ש ,אול סוג ההוצאה משות $למט"שי נוספי שבאחריות הקבל ,ולכ יש באפשרותו להשיג מחירי מוזלי עבור. במצב זה ,קיימת מוטיבציה לקבל לבצע את תוכנית התחזוקה המונעת ,היות ועלותה נמוכה יחסית אול התועלת המושגת לטווח ארו( גבוהה .לסיכו: יתרונות • מרכיב ההוצאה העיקרי במט"ש )ההוצאות המשתנות( אינו באחריות הקבל ולפיכ( נמנעי שיקולי חיסכו העלולי לפגוע בציוד לטווח ארו(. • שיקו ציוד בהתא לדרישות המכו ,היות ומרכיב זה אינו באחריות הקבל. • שקיפות מידע) הקבל אינו מעוניי להסתיר תקלות אלא להציפ על פני השטח. • שמירה על איכות תהלי( טובה ,היות ומרכיבי העלות המשתנה )חשמל ,פינוי בוצה ופולימרי( אינו מהווה שיקול לחיסכו בתהלי(. חסרונות • עלות הטיפול גבוהה יותר בהשוואה לחוזה לפי מ"ק. • הרשויות נדרשות להתעסקות חודשית ע הוצאות המט"ש. • לקבל אי אינטרס לחסו( בעלויות ההוצאות המשתנות היות וה אינ באחריותו. 3.3הפעלה עצמית ע"י הרשויות הפעלה מסוג זה מקובלת בעיקר במכוני טיהור גדולי מאוד ,כדוגמת השפד" ,מכו טיהור חיפה ומכו טיהור ירושלי .הסיבה לכ( נעוצה בעובדה שהפעלה מסוג זה יקרה מאוד בהשוואה להפעלה ע"י קבל ממספר סיבות: .1לא קיי מנגנו תחרות. .2דורש הקצאת כוח אד בלעדי להפעלה ,בעוד שבחברות קבלניות הוצאות החברה ממומנות ממספר רב של פרויקטי הנשלטי ע"י אותו כוח אד. .3אחזקה מונעת בהתא להוראות יצרני הציוד. .4שיקו ציוד בהתא לדרישת המט"ש. .5מנגנו ציבורי הינו בדר"כ מנגנו מנופח הסובל מבזבזנות יתר. מסיבות אלו ,סוג התקשרות זה מקובל בעיקר במכוני טיהור גדולי מאוד ,בה עלות הטיפול למ"ק יורדת ככל שספיקת השפכי עולה )יתרו הגודל( .לסיכו: יתרונות • אחזקה מונעת ושיקו ציוד מתבצעי ללא דיחוי ובהתא לדרישת המתק. • שליטה טובה יותר באיכויות הקולחי והבוצה. • מזעור הליקויי בהפעלת המכו ע"י ניהול ובקרת תהלי( מקצועיי. • כוח אד בשליטה מלאה של הלקוח. • נית לשלוט על ההוצאות ע"י בקרה כלכלית מסודרת. חסרונות • עלות הפעלה יקרה יותר מקבל בסדר גודל של .10%)15% • קשה לניהול במקרה שמדובר במספר רשויות בעלות אינטרסי שוני. • מנגנו ציבורי) מנגנו מנופח • לחצי להכנסת עובדי שיתכ ואינ מתאימי )מינוי פוליטיי( • גו $ציבורי ללא מטרות רווח בדר( כלל מתאפיי במוטיבציה קטנה יותר להתייעלות בהשוואה לחברות קבלניות. 9 .4 מסקנות והמלצות ההחלטה מהו סוג ההתקשרות הנכו עבור תפעול מכוני טיהור אינה פשוטה .מחד ,עומדת העלות החודשית למ"ק ומאיד( ,עומדת תחזוקת הציוד ושימור האתר על מרכיביו השוני .ולכאורה ,שני פרמטרי אלו לא ניתני להפרדה .אול ,במרבית חוזי ההתקשרות שני פרמטרי אלו אינ עולי בקנה אחד מנקודת ראותו של הקבל .הקבל מעוניי להציע את המחיר הנמו( ביותר למ"ק על מנת לזכות במכרז ומקביל להוזיל מצידו את עלויות התפעול והתחזוקה על מנת להגדיל את רווח עבודתו .התנהלות שכזו עלולה לפגוע ה בטווח הקצר וה בטווח הארו( במכו הטיהור .בטווח הקצר ,הוזלה בעלויות התפעול עלולה לפגוע באיכות הקולחי והבוצה המופקות מהמכו .בטווח הארו( הפגיעה הגדולה ביותר היא בתחזוקת המתקני והציוד ,שהינ מרכיב גדול בהשקעת ההו של הפרויקט .דוגמא מובהקת לכ( מצאנו במכו טיהור חדרה ,שפעל במש( כ) 10שני בשיטה זו וסבל מתחזוקה לקויה קשה אשר הביאה להרס הציוד והשקעות גדולות לשיקומו. במסגרת עבודת האיגוד בפיקוח על מכוני טיהור באזור ,נחשפנו לשלושת סוגי ההתקשרות שנסקרו בפרק ,3ולעניות דעתנו ,חוזה ההתקשרות הקיי מבצע חלוקת אחריות נכונה בי בעלי המכו לקבל ההפעלה. לפי חלוקה זו ,מופרדי 2מרכיבי חשובי ביותר משיקולי הרווח של הקבל :תחזוקת הציוד ושמירה על איכות תהלי( תקינה .בטווח הקצר ,התשלו החודשי נראה לכאורה גבוה לעומת מחירי אטרקטיביי המוצעי בחוזי על בסיס מחיר לפי מ"ק ,א( בטווח הארו( המשמעות היא עלויות גבוהות מאוד לשיקו הציוד. השוואה בי המחיר למ"ק המשול כיו בפועל )/ 1 1.21מ"ק) ראה סעי (1.3 $לעומת המחיר למ"ק שחושב לפי תמחור פרטני של סעיפי ההוצאות השונות במט"ש )/1 1.23מ"ק ) ראה פרק ,(2מראה כי ההפרשי אינ משמעותיי והעלות לטיפול במ"ק שפכי עומדת כיו על כ)1.2 /1מ"ק. לסיכו ,$המלצתנו היא להמשי במתכונת הקיימת ,כאשר את מנגנו ניהול החשבונות הקיי$ נית לשפר בדרכי $שונות ,כמו: א .תשלו בגי תפעול) היות ותשלו זה הינו חודשי וקבוע נית לקבוע כי האיגוד ירכז בתחילת כל שנה 12המחאות מכל רשות וידאג מידי חודש להעביר אות לקבל ההפעלה. ב .תשלו עבור פינוי בוצה) קבל הבוצה הציע להגיע איתו להסכ על תשלו חודשי קבוע שיקבע על פי ממוצע שנתי וישול לו כמידי חודש בהוראת קבע ,כאשר אחת לשנה יבוצעו קיזוזי בהתא לחשבונות החודשיי. בכבוד רב, קר ב דוד)מלאכי איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו)כרמל 10 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 17 תארי11/03/10 : מספרנו 51942 : לכבוד: אלי אבוטבול ראש מועצה מקומית זכרו יעקב כרמל סלע – ראש מועצה אזורית חו כרמל. יונס מרעי ראש מועצה מקומית פרדיס דני שניר גזבר מ.מ זכרו יעקב סאלח חוסי גזבר מ.מ פרדיס דורו ליפקונסקי מנכ"ל החברה לטיפול במי חו כרמל בע"מ הנדו :מט"ש מעי צבי אלטרנטיבות לבחינת מנגנו התחשבנות לפי ספיקה בישיבת רשויות מתארי ה 10/01/10התבקש האיגוד להכי חוות דעת לבחינת חלופות להתחשבנות לפי ספיקת שפכי #מדודה לעומת ספיקת שפכי #מחושבת. כיו ,#מנגנו ניהול החשבונות השוטפי #של המט"ש מבוסס על יחס חלוקה שנקבע ע# הקמת הפרויקט ,לפיו חלקה של כל רשות במתק הינו: 67.57%מועצה מקומית זכרו יעקב 18.96%מועצה מקומית פרדיס 13.47%מועצה אזורית חו הכרמל לצור הכנת חוות הדעת האיגוד אס את נתוני צריכות המי #משלושת הרשויות כפי שמדווחות לרשות המי #עבור השני 2008 #ו 2009ואת עלויות ההקמה למדי ספיקה, כפי שהוערכו ע"י ח.ג.מ. להל 2האלטרנטיבות שנבחנו כפתרו למנגנו התחשבנות חדש. .1אלטרנטיבה 1מנגנו התחשבנות על פי ספיקת שפכי $מחושבת חישוב ספיקת השפכי #של כל רשות מתבסס על נתוני צריכות המי ,#כפי שמדווחי #מידי שנה לרשות המי.# נתוני #אלו מתחלקי #ל 3חלקי #עיקריי:# א .צריכה עירונית: צריכה למגורי #כולל גינו פרטי חינו ספורט ובריכות גני #ציבוריי# מוסדות ושירותי #ציבוריי# ב. ג. צריכה צריכה בריאות בתי מלו מסחר ומלאכה בנייה תעשייתית חקלאית 1.1נתוני צריכות המי $במ.מ זכרו ומ.מ פרדיס לשנת 2008 נתוני התפלגות צריכות המי #במ.מ זכרו ובמ.מ פרדיס ,כפי שדווחו לרשות המי #בשנת ,2008מוצגי #בטבלה 1שלהל .הטבלה מפרטת את צריכות המי #בפועל ,ללא הפחת, כפי שסופקו לצרכני #ובהתא #לקריאות שעוני המי #ברשות )ראה ג #נספח :(1 טבלה 1התפלגות צריכות המי #ברשויות לפי נתוני רשות המי #לשנת 2008 קטגוריה צריכה עירונית צריכה ביתית גינו פרטי )ע"פ הקצאת מי(# חינו ספורט ובריכות גני #ציבוריי# מוסדות ושירותי #ציבוריי# מוסדות בריאות בתי מלו מסחר ומלאכה מוסדות בטחו ותחבורה בנייה אחר צריכה תעשייתית בהקצבה צריכה חקלאית סה"כ צריכה כוללת צריכת מי) $מ"ק/שנה( מ.מ זכרו יעקב מ.מ פרדיס 416,272 1,130,979 144,732 357,406 34,716 25,735 128,796 288,717 14,340 8,125 147,994 6,378 56,119 24,664 20,973 67,014 730 63,885 2,552 877,802 2,062,325 צריכה תעשייתית עבור הצריכה התעשייתית חשוב להפריד את המפעלי #הנכללי# תחת קטגוריה זו ,היות ולא כול #מזרימי #את שפכיה #למט"ש. לדוגמא ,יקב התשבי מפנה את כל השפכי #שלו ומפעלי הביטחו כלל אינ #מחוברי# למט"ש ומזרימי #את שפכיה #לבורות סופגי.# המפעלי #הנכללי #בצריכה התעשייתית בהקצבה בזכרו הינ) #ראה נספח :(2 .1יקב זכרו יעקב )אגודת הכורמי 30,600 – (#מ"ק/שנה .2חרושת חומרי נפ 5,040 0מ"ק/שנה .3בת ח משרד הבטחו 26,316מ"ק/שנה .4יקבי הברו )התישבי( 4,461מ"ק/שנה 2 מפעלי בת אל )מפעלי #גרמניי (#הצורכי 3750 #מ"ק/שנה אינ #מופיעי #בקטגורית "צריכה תעשייתית" היות ואינ #זכאי #להקצבת מי ,#אול #נכללי #תחת קטגוריית מסחר ומלאכה ולפיכ נלקחי #כבר בחשבו. לסיכו ,#מתו רשימה זו רק יקב זיכרו מזרי #למט"ש ולכ יש להוריד את הצריכה השנתית של שלושת המפעלי #האחרי #מכמויות המי #לצריכה התעשייתית. לפיכ ,הצריכה התעשייתית בזכרו הינה 30,600מ"ק/שנה. השוואת צריכות המי #בזכרו ופרדיס לממוצע הארצי על מנת לעמוד על צריכות המי #בפרדיס ובזכרו בהשוואה לממוצע הארצי יש לחשב את הצריכה הסגולית לנפש .צריכה זו מחושבת ע"י חלוקת הצריכה הכוללת למגורי# והצריכה הכוללת העירונית למספר הנפשות בכל רשות ,בהתא #למוצג בטבלה :2 טבלה 2חישוב הצריכה הסגולית לנפש בשנת 2008 מ.מ זכרו יעקב 1,488,385 1,995,888 18,590 80 107 פרמטר סה"כ צריכה כוללת למגורי) #מ"ק/שנה( סה"כ צריכה כוללת עירונית )מ"ק/שנה( מספר תושבי) 2008 #נפש( צריכה סגולית למגורי) #מ"ק/נפש/שנה( צריכה סגולית עירונית )מ"ק/נפש/שנה( מ.מ פרדיס 561,004 877,802 10,810 52 81 טבלה 3שלהל מרכזת את הנתוני #שחושבו בטבלה 2ומשווה אות #ביחס לממוצע הארצי .מסיכו #הנתוני #והשוואת #לממוצע הארצי עולה כי הצריכה הממוצעת למגורי# בזכרו גבוהה בכ 10מ"ק/נפש/שנה בהשוואה לממוצע .הסיבה לכ נעוצה ,ככל הנראה, ברמת החיי #הגבוהה ובצריכת מי #לגינו .לעומת זאת ,צריכת המי #למגורי #בפרדיס תואמת את הממוצע הארצי למועצות מיעוטי.# הצריכה הסגולית העירונית ה בזכרו וה בפרדיס גבוהה מהממוצע הארצי .הסיבות לכ נעוצות ,ככל הנראה ,בהשקיית גני #ציבוריי #ובבתי מלו בזכרו יעקב ובצריכה גבוהה למוסדות ושירותי #ציבוריי #בפרדיס. טבלה 3השוואת נתוני הצריכה במועצות לממוצע הארצי פרמטר אחוז הפחת במועצות מקומיות אחוז הפחת במועצות מיעוטי# צריכה סגולית למגורי $מועצות מקומיות )מ"ק/נפש/שנה( צריכה סגולית למגורי $מועצות מיעוטי) #מ"ק/נפש/שנה( צריכה סגולית עירונית במועצות מקומיות )מ"ק/נפש/שנה( צריכה סגולית עירונית במועצות מיעוטי) #מ"ק/נפש/שנה( ממוצע ארצי 10% 22% מ.מ זכרו יעקב 11.2% 69 80 11.5% 50 93 63 3 מ.מ פרדיס 52 107 81 1.2 חישוב כמויות השפכי $במ.מ זכרו יעקב ומ.מ פרדיס על פי התפלגות צריכת המי #נית לחשב את כמויות השפכי #באופ הבא: טבלה 4הנחת מקדמי הביוב עבור קטגוריות הצריכה קטגוריה צריכה ביתית גינו פרטי חינו ספורט ובריכות גני #ציבוריי# מוסדות ושירותי #ציבוריי# מוסדות בריאות בתי מלו מסחר ומלאכה מוסדות בטחו ותחבורה בנייה צריכה תעשייתית )יקב בלבד( צריכה חקלאית כמות מי $המחושבת כביוב )(% 100% 0% 100% 100% 0% 100% 100% 75% 90% 100% 0% 100% 0% לפיכ ,כמות השפכי #המחושבת לכל רשות הינה הכפלה של צריכת המי #השנתית בכל קטגוריה ,כמפורט בטבלה , 1במקדמי הביוב המפורטי #בטבלה .4 תוצאות המכפלות מוצגות בטבלה 5שלהל: טבלה 5כמויות ביוב מחושבות במ.מ זכרו ומ.מ פרדיס קטגוריה צריכה עירונית צריכה ביתית גינו פרטי )ע"פ הקצאת מי(# חינו ספורט ובריכות גני #ציבוריי# מוסדות ושירותי #ציבוריי# מוסדות בריאות בתי מלו מסחר ומלאכה מוסדות בטחו ותחבורה בנייה אחר צריכה תעשייתית צריכה חקלאית סה"כ ביוב ב2008 כמות ביוב מחושבת )מ"ק/שנה( מ.מ פרדיס מ.מ זכרו יעקב 1130979 0 416272 0 34716 25735 0 0 0 0 14340 8125 110995 50507 24664 0 0 30600 0 1,430,662 288717 0 4 0 5740 0 0 730 0 0 711,460 1.3נתוני צריכות מי $וביוב במ.א חו .כרמל נתוני כמויות הביוב של מ.א חו כרמל נלקחו מהחברה לטיפול והשבה במי חו כרמל ומבוססי #על צריכות המי #בפועל של קיבו 0מעי צבי ומושב דור )ראה נספח .(3 למעשה מקד #הביוב עבור ישובי #אלו הינו 100%היות וצריכות המי #ה #לשימוש בייתי בלבד )לאחר ניקוי צריכות המי #לגינו הפרטי(. אזור התעשייה של מעי צבי אינו נכלל בכמויות אלו ,היות והוא אינו מחובר למערכת הביוב וכרגע מזרי #את שפכיו לבורות סופגי.# כמו כ ,ע"פ הסכ #עבר ,כפר הנוער שפייה משל #את אגרת הביוב שלו לזכרו יעקב. על פי נתוני #אלו ,צריכות הביוב בשנת 2008במ.א .חו כרמל הינ:# • קיבו /מעיי צבי 41,510 :מ"ק/שנה • דור 27,412 :מ"ק/שנה סה"כ 68,922 :מ"ק/שנה 1.4חישוב החלק היחסי של כל רשות ספיקת השפכי #הכוללת של שלושת הרשויות כפי שחושבה לעיל הינה: 1,430,662+711,460+68,922 = 2,211,044 m3/year לעומת זאת ,ספיקת השפכי #שנמדדה במט"ש בשנת 2009עמדה על 1,588,796 :מ"ק היות ומדי הספיקה במט"ש מכויילי #וקיימת התאמה בי מדי הכניסה ליציאה ,נית להניח כי הספיקה האמיתית במט"ש הינה כ 1.6מלמ"ק. אול ,#היות ולא נית לבצע הפרדה בי שלושת הרשויות לפי מדי הספיקה במט"ש חישוב החלק היחסי של כל רשות יתבצע ע"פ ספיקת השפכי #המחושבת ולא המדודה. בהתא #לכ ,טבלה 6מסכמת את חלקה היחסי של כל רשות בספיקה הכוללת המחושבת: טבלה 6חלקה היחסי של כל רשות בספיקת השפכי #במט"ש ש $הרשות זכרו יעקב פרדיס חו .כרמל סה"כ ספיקה שנתית מחושבת )מ"ק( 1,430,662 711,460 68,922 2,211,044 5 חלק יחסי )(% 64.70% 32.17% 3.11% 100% 1.5הערות והסתייגויות מהחישובי:$ .1חישובי #אלו מבוססי #על צריכות המי #לשנת ,2008אול #נתוני צריכות המי# בשנת 2009כפי שנלקחו מחברת מקורות )ראה נספח (4מצביעי #על שינוי מגמה משמעותי בי זכרו לפרדיס. לפי נתוני #אלו זכרו הקטינה את צריכת המי #לשנת 2009ב 18.5%בהשוואה לשנת ,2008לעומת זאת פרדיס הגדילה את צריכת המי #ב 27%בהשוואה לשנת .2009 ע #זאת ,היות ועדיי לא קיימי #דיווחי #מפורטי #לגבי התפלגויות הצריכה בשנת 2009העדפנו כרגע להסתמ על נתוני 2008עד קבלת נתוני 2009מהרשויות המקומיות. .2בחישובי #לא נלקחו בחשבו ישובי חו כרמל המיועדי #להתחבר בעתיד למט"ש כמו נחשולי ,#מעג מיכאל ,אתר חגית ובת שלמה .בעת חיבור #תידרש הערכה מחדש. .3צריכת המי #לגינו פרטי מבוססת על הקצאות מי #שניתני #מרשות המי# בהתא #לשטח הגינה ,אול #אי דר לוודא כי אכ זוהי הצריכה האמיתית .במקרי# רבי #תושבי #נוהגי #לחרוג מהקצאות אלו ,מה שעשוי להקטי את כמויות הביוב. .4צריכה לחקלאות ההנחה היא שכל המי #המוקצי #לחקלאות אינ #מגיעי #לביוב, אול ,#ג #בקרב החקלאיי #ישנה תופעה ידועה של שימוש בהקצאות המי# לחקלאות לצרכי #ביתיי ,#דבר שעשוי להגדיל את כמויות הביוב הביתי. .5צריכת מי #של כפר הנוער שפיה אינה נלקחה בחשבו ,היות והתברר כי לא חויבה באגרת ביוב )קונה את המי #ישירות ממקורות(. .2אלטרנטיבה 2מדידת ספיקת שפכי $בפועל אלטרנטיבה זו מבוססת על עבודה שביצעה חברת ח.ג.מ עבור מ.מ זכרו יעקב בנושא התקנת מדי ספיקה ב 3נקודות המתחברות למאס המשות . אול ,#היות והמסמ נכתב באוגוסט 2007ומאז חלו שינויי #במחירי העבודות ,ביקשנו מח.ג.מ לעדכ את האומדני #המופיעי #במסמ )ראה נספח .(5 הנקודות שנבחרו ע"י ח.ג.מ ומאפשרות לבודד את הזר #של זכרו מהמאס המשות הינ: א .מוצא כביש היקב )בהתחברות לכביש (70 ב 2 .מוצאי ביוב מגבעת עד העלויות להתקנת מדי הספיקה כרוכות בביצוע שינויי #הנדסיי #במערכת הקיימת כגו: ביצוע תאי #וקטעי צנרת להטיית הזרימה והתקנת אביזרי #דרושי.# אומד עלויות מעודכ בהתא #להערכת ח.ג.מ א. מד ספיקה על מוצא כביש היקב 1 130,000 ב. 2מדי ספיקה על מוצאי גבעת עד 1 110,000 6 סה"כ הוצאות לביצוע שלושת מערכות המדידה 0 240,000לא כולל מע"מ. עלות שכ"ט לתכנו מפורט 0 15,000 :לא כולל מע"מ סה"כ עלות 0 255,000 :לא כולל מע"מ .3סיכו$ במידה והתוכנית להיפרדות המאס המשות תצא לפועל ,לא תידרש התקנת מדי ספיקה ולכ ,לעניות דעתנו ,הפתרו המוצג באלטרנטיבה 1יכול להוות בסיס טוב למנגנו התחשבנות חדש ,לפחות עד קבלת תמונת מצב ברורה לגבי מימוש התוכניות להיפרדות. לסיכו #המלצותינו הינה לבחו 2פתרונות אפשריי:# .1פתרו קבוע במידה ותוכנית ההיפרדות לא תצא לפועל אנו ממליצי #על אימו0 מנגנו התחשבנות להוצאות השוטפות והקבועות לפי החישובי #המוצגי# באלטרנטיבה ) 1צריכות .(2008כאשר ע #קבלת נתוני #מעודכני #על צריכות 2009והצטרפות ישובי #חדשי #מחו כרמל למט"ש האיגוד יבצע הערכה מחדש ליחסי חלוקה אלו. .2פתרו זמני אימו 0זמני למנגנו ההתחשבנות המוצג באלטרנטיבה 1עד מימוש התוכנית להיפרדות המאס המשות. ע #מימוש התוכנית אנו ממליצי #כי על מנת לבודד את קיבו 0מעי צבי ,הערכת ספיקת שפכי הקיבו 0תתבצע על פי צריכות המי #בפועל וזאת מ 2סיבות: • ספיקות אלו נמוכות מאוד בהשוואה לזכרו ופרדיס ולכ לא קיימת הצדקה להוצאות כספיות על מ.א .חו כרמל להתקנת 2מדי ספיקה על מנת לבודד את ספיקת הקיבו.0 • ספיקת המי #בפועל הינה ג #ספיקת השפכי #בגינה מחויבי #התושבי# באגרת ביוב ,ולכ עבור מקד #ביוב של 100%נתוני צריכת המי #בפועל אמיני #מספיק על מנת להימנע ממדידת הספיקה. בכבוד רב, קר בדוד מלאכי איגוד ערי #לשמירת איכות הסביבה שרוכרמל 7 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( תארי28/06/10 : מספרנו 53110 : נספח 18 לכבוד: מר אלי אבוטבול -ראש מועצה מקומית זכרון יעקב מר יונס מרעי -ראש מועצה מקומית פרדיס מר כרמל סלע -ראש מועצה אזורית חוף כרמל הנדון :מכרז למפעיל מט"ש מעין צבי -השוואת ההצעות והמלצה לקבלן זוכה בתאריך ה 10/6/10-הוגשו 5הצעות לתיבת המכרזים שבמשרדי האיגוד: .1נ.ש.פ מים ושפכים .2קל בנין טרמק .3א.ל.ד איכות הסביבה .4פלגי מים .5זלמן בראשי ואחיו – הצעה הגיעה באיחור ולכן נפסלה ארבעת ההצעות שהגיעו עד השעה 12:00לתיבת המכרזים נפתחו ונבדקו ע"י האיגוד בהתאם לתנאי המכרז .להלן סיכום השוואתי לקריטריונים שנבדקו: .1 בדיקת עמידה בתנאי הסף תנאי הסף שהוגדרו להשתתפות במכרז הינם: .1תאגיד ישראלי רשום כדין. .2יכולת מוכחת וניסיון מתאים לביצוע העבודות וההתחייבויות המפורטות במסמכי המכרז ובכלל זה :ניסיון במהלך 5השנים שלפני הגשת ההצעה למכרז זה ,בהפעלה ואחזקה של מתקן אחד או יותר לטיפול בשפכים ,הפועלים בתהליך בוצה משופעלת ,הקולטים בפועל ספיקה יומית כוללת של לפחות 5,000מ"ק ליממה בממוצע. להלן טבלת השוואה בין החברות לבדיקת עמידה בתנאי הסף: שם החברה/תנאי נ.ש.פ מים ושפכים תאגיד ישראלי רשום כדין + יכולת וניסיון לא מתאים הערות לחברה שלושה פרויקטים בתחום מכוני טיהור ,אולם בשניים מתוכם )מט"ש עין בוקק ומט"ש יבנה( החברה הייתה קבלן הפעלה משני ולכן לא מתאימה לדרישות המכרז. המט"ש היחידי שבו לחברה יש חוזה הפעלה מול המזמין הינו מט"ש שדרות, קל בנין טרמק + + א.ל.ד איכות הסביבה + + פלגי מים + + אולם שיטת ההפעלה הינה S.B.Rולכן לא מתאים לדרישות תנאי הסף הקובעות שיטת טיפול של בוצה משופעלת המט"ש הרלוונטי כיום לדרישות המכרז הינו קרית גת הפועל בספיקה של 11,000 מק"י בשיטת הבוצה המשופעלת .החברה מפעילה את המט"ש מ .2006-כמו כן ,קיים ניסיון עבר במט"ש עומר וקולחי השרון. עתירי ניסיון עם למעלה מ 6-מט"שים הפועלים בשיטת הבוצה המשופעלת הרציפה בספיקה כוללת של מעל 70,000 מק"י 2מטש"ים רלוונטים לדרישות המכרז: מט"ש עפולה בספיקה של 8000מק"י ומט"ש ניר עציון בספיקה של 6000מק"י לסיכום ,שלוש חברות מתוך הארבע עומדות בתנאי הסף והן: קל בנין טרמק ,א.ל.ד ופלגי מים. .2 פרופיל החברות 2.1 נ.ש.פ מים ושפכים החברה הוקמה בשנת 2000הוקמה בשנת 2007ועוסקת בניהול פרויקטים ,שידרוג, הקמה ,הרכבת ציוד ,תפעול ותחזוקה של מערכות לטיפול בשפכים )תחנות שאיבה ומטש"ים( הן לשפכים עירוניים והן לשפכים תעשיתיים. פרויקטים רלוונטיים של החברה: מט"ש שדרות שער הנגב 4000 -מק"י בשיטת . S.B.Rמופעל משנת 2000עבור איגוד ערים שדרות/שער הנגב .אולם ,שיטה זו אינה מתאימה לדרישת המכרז לתהליך בוצה משופעלת רציף. מט"ש עין בוקק – 5200מק"י בשיטת הבוצה המשופעלת ,החברה הפעילה את המט"ש בין השנים 2000-2007כקבלן משנה של כחול-ירוק .חוזה ההפעלה הינו של כחול-ירוק עבור מוע"א תמר. מט"ש יבנה 6200 -מק"י .החברה בנתה את המכון הזמני עבור חברת אקוויז בתהליך ה) AGAR-מצע מקובע( ותפעלה אותו במשך שלוש וחצי שנים .יצויין כי בדומה למט"ש עין בוקק החברה היוותה קבלן משנה לחברת אקוייז ולכן לא מתאים לדרישת המכרז .חוזה ההפעלה של אקוייז הינו מול עיריית יבנה. 2.2 קל בניין טרמק החברה הוקמה בשנת 1973ופועלת בתחום עבודות תכנון ,הקמה ותפעול של מכוני טיהור ותחנות שאיבה. פרוייקטים נוכחיים של החברה: שם המט"ש תאריך התחלה קרית גת 2006 תאריך ספיקה יומית סיום )בפועל/תכנון( 2026 2 24000/11000 שיטת הטיפול בוצה משופעלת 2.3 בית שאן 2009 2032 18000/2000 בוצה משופעלת באקה-ג'ת 2010 2018 8000/3000 בוצה משופעלת עירון 2010 2033 לא עובד18000/ בוצה משופעלת ברקן 1998 2000/1000 S.B.R א.ל.ד החברה הוקמה בשנת 1999כחברת בת של אלקו התקנות ושירותים ) (1973בע"מ ולסיכו בע"מ .במהלך שנת 2005התווספה לפעילות החברה פעילותה של חברת פלגי מים בע"מ שחלק מהאחזקות בה נרכשו ע"י תה"ל ,א.ל.ד ואלקו התק"ש. החברה עוסקת בתפעול ותחזוקת מתקני טיהור שפכים ,תחנות שאיבה ,מאגרים ועוד. פרוייקטים נוכחיים של החברה: שם המט"ש 2.4 תאריך התחלה תאריך ספיקה יומית סיום )בפועל/תכנון( שיטת הטיפול תנובות-קלנסואה 2003 2013 8000/7000 בוצה משופעלת חורה-שוקת 2009 2020 9000 בוצה משופעלת חצור-גן יבנה 2000 2020 6300/6200 בוצה משופעלת מעין צבי 2007 2010 9000/5000 בוצה משופעלת נתניה 2008 2023 72000/36000בוצה משופעלת קולחי השרון 2003 2010 8000/10000 בוצה משופעלת להבים 2002 2012 2100 S.B.R רהט 2006 2010 4000/5000 S.B.R ירוחם 2006 2020 2500/2000 בוצה משופעלת דימונה 2009 2010 7000 ערערה 2003 2023 3000/500 אילת 2007 2015 32000/32000בוצה משופעלת מיצר 2010 2011 2000 בן זכאי 2010 2016 200 ערד 2009 2014 S.B.R A.G.A.R S.B.R פלגי מים החברה הוקמה ב 1974-ופועלת בתחום ניהול משאבי מים בעמק יזרעאל .החל משנת 1994 הקימה החברה אגף לתפעול ותחזוקה של מערכות הולכה וטיפול במים ושפכים המונה 45 עובדים. החברה הינה פרטית בבעלות תה"ל ,אלקו ומועצות אזוריות עמק יזרעאל ומגידו. 3 פרוייקטים נוכחיים של החברה: שם המט"ש תאריך התחלה מחלבת תנובה 4000/3500 07/2003 S.B.R עפולה 9000/8000 07/2006 בוצה משופעלת ניר עציון 10000/6000 01/2007 בוצה משופעלת רני הסוללים 3500/3000 08/2008 MBR תל עדשים 18000/15000 01/1994אקסטנסיבי )בפועל/תכנון( מגדל העמק 15000/8000 05/1995 אקסטנסיבי חח"י אלון תבור 10000/6000 05/2009 שלישוני חח"י אתר גזר 20000/15000 12/2009שלישוני הסוללים .3 ספיקה יומית שיטת הטיפול 5/1997 10000/5000 בדיקת הערבות וטפסי המכרז ערבות הקיום נבדקה בהתאם לנוסח שצורף בטופס , 3-3כמו כן הדרישה הייתה כי הערבות תישאר בתוקף 90יום מיום הגשת ההצעות ,דהיינו ה.7/9/10- ערבות הביצוע )טופס (3-9ואישור על קיום ביטוחים ) (3-10נדרשים אך ורק מהקבלן הזוכה. תנאי מכרז תאגיד ישראלי רשום כדין אישור על ניהול פנקסי חשבונות תעודת רישום של התאגיד ותדפיס מרשם החברות טופס ) 3-1הצעת מחיר( טופס ) 3-2אישור עו"ד/רו"ח( טופס ) 3-3ערבות הקיום( טופס ) 3-4זיהוי המציע( טופס ) 3-5זיהוי חברי הצוות( טופס ) 3-7פירוט ניסיון קודם בהפעלת מט"שים( טופס ) 3-8ציוד ייעודי לאחזקה והפעלת המכון( .4 נ.ש.פ + + קל בנין + + א.ל.ד + + פלגי מים + + + + + + + + 100,000 ₪עד ה- 9/9/10 + + + + 100,000 ₪עד ה- 8/9/10 + חסר + + 100,000 ₪עד ה- 10/9/10 + + + + 100,000 ₪עד ה- 12/9/10 + + + + + + + + + + הצעות המחיר דרישת המכרז בחלק א' 1סעיף 5הייתה כי המציע ינקוב במחיר החודשי )לא כולל מע"מ( עבור כלל ההוצאות לתפעול ואחזקת המכון בניהם :כוח אדם ,בדיקות מעבדה ,אחזקה שוטפת ותקופתית של המתקן והציוד ,ציוד לתחזוקה מונעת ,תחזוקת האתר והמבנים ,שמירה ,ריסוס והדברה ,גינון, צריכת מים שפירים ,קריאות לאנשי שירות,ביטוחים ופינוי גבבה וגרוסת. 4 כמו כן ,יש לציין כי בהשוואה למכרז הקודם מספר הוצאות במכרז החדש הועברו מהרשויות לידי הקבלן: • טיפול שנתי למערכות כיבוי אש • טיפול שנתי ללוחות חשמל ובקרה • הזמנות לאנשי שירות -חשמלאים ,אנשי בקרה ,ביוביות ומחפרונים. • החלפת תאורת חוץ • צריכת מים שפירים להלן ההצעות שהוגשו ע"י הקבלנים עבור המחיר החודשי: מחיר לחודש לא כולל מע"מ )(₪ נ.ש.פ קל בנין א.ל.ד פלגי מים ₪ 55,600 ₪ 42,900 ₪ 38,355 ₪ 42,700 ההוצאות שישולמו ע"י הרשויות הינן: • צריכת חשמל • פינוי בוצה • צריכת פולימרים • ביטוח אש ,פריצה וסיכוני טבע • החלפה ורכישת ציוד עקב שבר או בלאי • תיקון תקלות במנועים ובמשאבות • קרן שיקום .5 סיכום והמלצות ניתן לסכם כי מבין ארבעת ההצעות שהוגשו שלוש הצעות ) חברת קל בנין ,א.ל.ד ופלגי מים( עומדות בתנאי הסף ובעלות ניסיון מתאים לניהול ותפעול מט"ש מעיין צבי. עם זאת ,מבין שלושת ההצעות בלטה במיוחד חברת א.ל.ד שנקבה במחיר הזול ביותר )בהפרש של ₪ 4,345מההצעה השנייה הזולה ביותר( ובעלת הניסיון הגדול ביותר בהפעלת מכוני טיהור בשיטת הבוצה המשופעלת הרציפה. צוות הניהול והתפעול של א.ל.ד מוכר וידוע לאיגוד כצוות מקצועי ואמין ביותר עם הבנה הנדסית עמוקה בתחום תהליכי הטיפול בשפכים. לפיכך ,המלצתנו הינה לבחור בחברת א.ל.ד לקבלן ההפעלה של המט"ש. בכבוד רב, קרן בן דוד -מלאכי מרכזת תחום שפכי תעשייה ומכוני טיהור העתקים: עו"ד אסף הדסי -יועץ משפטי מר דני שניר -גזבר מ.מ זכרון יעקב מר סאלח חוסין -גזבר מ.מ פרדיס מר דורון ליפקונסקי -מנכ"ל החברה לטיפול במי חוף כרמל ירוחם ,גלוריה -כאן 5 איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל( נספח 19 תארי26.7.2010 : מספרנו53793 לכבוד מר יצחק ולד ראש הער באקהג'ת בחינת איכות שפכי הרשות באקה ג'ת בכניסה למט"ש עבודה זו נעשתה לבקשת הרשות המקומית באקהג'ת במטרה לבחו ולקבוע מקורות זיהו חריגי והשפעת על ריכוזי השפכי הכללי של הרשות בכניסה למכו הטיהור בהשוואה לתכנו ,ע זאת נציי כי סדרת הדיגומי שבוצעה מייצגת ימי בודדי בה נעשה הדיגו . נכו לחודש יולי 2010ובהתא לדיווח מהנדס הרשות ,כ 70%מכלל השפכי של הרשות מרושת ומחובר למערכת 10% ,מהתושבי לא יחוברו בגלל בניה בלתי חוקית ו , 20%שהינ שווה ער 1500ק"ב /ליו, יחוברו בהמש . מערכת הולכת השפכי של הרשות מנותבת למאס %ראשי וממנו למכו הטיהור דר ארבעה מאספי משניי שה )ראה תרשי סכמטי(: מאס A %שפכי שמקור ביישוב ג'ת מאס B %שפכי שמקור שכונה דרומית מערבית באקה Eשוחה המנקזת מפעל שימורי מרכז כולל המגורי הסמוכי. מאס C %שפכי שמקור מהשכונות המתנקזות בשוחה כביש 3 מאס D %שפכי שמקור מהשכונות לאור כביש טבעת צפוני נחל ג 'ת E A מט"ש מאסף ראשי שימורי המרכז D C שכונה דרומית מערבית באקה B הערכת הספיקות כפי שנקבעו בחודש יולי בשיתו %מהנדס העיר ,נציגת קל בניי ואיגוד ערי למכו הטיהור הוערכו כדלקמ: כניסה למט"ש 2700מ"ק/יומי )מדוד( מאס 600750 A%מ"ק/יומי )מחושב ע"פ מספר תושבי וצריכת מי( מאס 1000 B %מ"ק/יומי )מחושב( מאספי 1000 C+Dמ"ק/יומי )מחושב( ע חיבור שפכי מאס D %למערכת הביוב נצפתה עלייה חדה בריכוזי הכלורדי ושינוי בערכי ההגבה בכניסה למט"ש .נציי כי במאס %ביוב זה זורמי השפכי של מפעל שימורי המרכז. מפעל שימורי מרכז נדג ונבדק בנפרד בדיגו מורכב למש 24שעות ,ממצאי הבדיקות בזר התעשייתי של המפעל מצביעה על חריגות חמורות בריכוזי הכלורדי בהתא לטבלה המוצגת להל: הפרמטר הנבדק אקראי 14-15/6/10 מורכב 14-15/6/10 7.41 3400 302 83 89 25 935 7.13 2970 1037 590 266 pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l 689 חריגות אלו מהוות עברה על תקנות המי ,פגיעה ביכולת השבת המי להשקיה חקלאית .עקב כ& וע"פ המלצת האיגוד הרשות נקטה בצעדי לניתוק שפכי המפעל ממערכת הביוב הציבורית בהתראה של ימי בודדי למפעל. במקביל בוצעו דיגומי בכל מאספי השפכי שלעיל ובכניסה למכו הטיהור באמצעות דוגמי מורכבי מיו שני עד יו חמישי כולל . תוצאות הבדיקות על המאספי תוצאות הבדיקות מאסA הפרמטר הנבדק pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l 19-20.07.10 20-21.07.10 21-22.07.10 22-23.07.10 ממוצע 6.75 1792 1711 990 579 37 337 7.33 1795 1004 429 345 41 277 7.0 2040 1443 732 486 43 330 7.87 2240 1287 528 537 58 357 7.24 1966 1361 670 486 45 325 תוצאות הבדיקות על מאס A %מצביעות על חריגות בריכוזי החומר האורגני ביחס לשפכי סניטרי . חריגות אלו מקור ,ככל הנראה ,משפכי 2המחלבות של ג'ת . ע"פ סקר התעשיות שביצע האיגוד ב , 2009שפכי המחלבות בג'ת מפוני למערכת הביוב ללא כל טיפול ומאופייני בעומסי אורגניי גבוהי מאוד וכלורידי. תוצאות הבדיקות מאס B הפרמטר הנבדק pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l 19-20.07.10 7.69 1795 800 234 440 52 256 מאס %זה הקולט את שפכי השכונה הדרומית מערבית של באקה נדג פע אחת ותוצאות הדיגו הצביעו על שפכי ממקור סניטרי בלבד ,בהתא לאזור המזרי. 2 תוצאות הבדיקות מאס C הפרמטר הנבדק pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l 19-20.07.10 21-22.07.12 22-23.07.13 ממוצע 7.44 1752 1215 540 599 119 266 6.71 2140 14871 4015 14420 2040 292 7.7 1905 3025 815 1618 327 285 7.3 1932 6370 1790 5545 828 281 ממצאי הדיגומי על מאס, C %הקולט את שפכי השכונות שבסמו לכביש , 3מצביעות על חריגות גבוהות בריכוזי החומר האורגני והמוצקי המרחפי בהשוואה לשפכי סניטריי )ראה תוצאות מאס . (B %אנו מעריכי שמקור של ריכוזי גבוהי אלו של עומס אורגני מגיע ,ככל הנראה ,מביוביות המשחררות את שפכיה באזור זה. כמו כ ,יש לציי כי מסיור בשטח נצפו ביוביות השופכות באופ רצי %את שפכיה לשוחה שנדגמה. תוצאות הבדיקות מאס D הפרמטר הנבדק pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l 19-20.07.10 20-21.07.10 21-22.07.10 22-23.07.10 ממוצע 7.77 1662 1113 421 522 67 242 6.34 1932 1623 772 513 51 268 7.95 1860 761 211 361 38 273 7.89 1950 815 344 310 44 304 7.5 1851 1078 437 426 50 272 מאס D %קולט את השפכי של השכונות שלאור הכביש הטבעתי הצפוני וכ את שוחה Eהמנקזת את שפכי מפעל השימורי .אול ,יש לציי כי בימי הדיגומי הנ"ל על המפעל נאסר להזרי את שפכיו למערכת הביוב האזורית ,ולכ התוצאות אינ משקפות את מלוא השפעת המפעל על איכות שפכי המאס.% על מאס %זה בוצעו 4דיגומי מורכבי ,כאשר בשניי מהדיגומי נצפו חריגות בהשוואה לשפכי סניטריי )ראה תוצאות מאס , (B %ככל הנראה מהזרמות בלילה ,ולכ יש מקו להניח כי ע הזרמת שפכי מהמפעל עלולה להיות השפעה שלילית על איכות שפכי המאס ,%וזאת למרות המיהול שנוצר ע שפכי התושבי. תוצאות הבדיקות על שוחה E הפרמטר הנבדק pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l 19-20.07.10 20-21.07.10 21-22.07.10 22-23.07.10 ממוצע 7.06 1666 1273 576 365 30 261 7.11 1819 1346 522 515 78 268 7.7 1876 676 252 292 30 307 8.1 874 158 59 133 39 124 7.5 1558 863 352 326 44 240 על שוחה , Eהמנקזת את שפכי מפעל השימורי והתושבי ,בוצעו 4דיגומי מורכבי .בשניי מהדיגומי נצפו חריגות בחומר האורגני ,בימי תואמי לימי שנצפו בשוחה Dולכ ,נית להסיק , 3 שזוהי תרומת המפעל )באות ימי המפעל עיבד בעיקר תירס ועגבניות התורמי עומס אורגני ,ללא מליחות(. תוצאות הבדיקות כניסה למכו הטיהור הפרמטר הנבדק pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l 19-20.07.10 20-21.07.10 21-22.07.10 22-23.07.10 ממוצע 7.41 1751 984 439 367 23 266 7.23 1892 1213 559 388 144 306 7.68 1887 894 349 384 53 306 8.0 1982 860 283 510 76 316 7.6 1878 988 407 412 74 298 מכו הטיהור באקה ג'ת נדג 4ימי ברציפות דיגו מורכב .ביו הראשו והשני לדיגו נצפו חריגות בריכוז החומר האורגני בהשוואה למכוני טיהור אחרי באר 0ובהשוואה לערכי התכנו ,ע זאת היחס BOD/CODנשמר על ערכי המתאימי לשפכי עירוניי. שאר הפרמטרי שנבדקו לא חרגו מהאיכות המקובלת לשפכי עירוניי. חשוב לציי כי ריכוז הכלורידי במי האספקה נדג במעבדה על מנת לעמוד על תוספת המליחות שנתרמת משפכי התעשייה .ריכוז זה עמד על 220מג"ל כלורידי ,כלומר ריכוז ממוצע של 300מג"ל כלורידי בכניסה למט"ש מעיד על תרומה של כ 80מג"ל מהתעשייה ומהתושבי ,שהינה סבירה. סיכו איכות השפכי הטבלה שלהל מרכזת את ממוצעי הבדיקות על המאספי ובכניסה למכו .מהתוצאות בטבלה נית לראות כי מאס , A%שתרומתו הוערכה בכ 700מק"י ,ומאספי C+Dשתרומת המשותפת הוערכה בכ 1000מק"י מזרימי שפכי למכו הטיהור באיכות החורגת מהאיכות המקובלת לשפכי עירוניי באר 0בעיקר בריכוזי החומר האורגני. בהתא לסקר התעשיות שביצע האיגוד ב 2009נית להסביר את מקור החריגות של מאס A %ב 2המחלבות של ג'ת .את החריגות במאספי Cו Dנית לייחס לשפיכת ביוביות ולעיבוד ירקות במפעל השימורי. הפרמטר הנבדק pH Cond, µmhos/[email protected] COD total, mg/l BOD total, mg/l o TSS - 105 C, mg/l o SS - 550 C, mg/l Cl , mg/l A B C D E כניסה למכון 7.24 1966 1361 670 486 45 325 7.7 1795 800 234 440 52 256 7.3 1932 6370 1790 5545 828 281 7.5 1851 1078 437 426 50 272 7.5 1558 863 352 326 44 240 7.6 1878 988 407 412 74 298 השוואת איכות השפכי במט"ש לנתוני התכנו 4 מכו טיהור באקה ג'ת תוכנ לשני שלבי בהתא לטבלה שלהל .הספיקה המתוכננת לשלב א' הינה 8000מק"י , אול בפועל מגיעי למכו כיו כ 2700מק"י ,שהינ 34%מספיקת התכ. ע"פ ארבעת ימי הדיגומי שביצע איגוד ערי נמצא כי עומסי הצח"ב והמוצקי המרחפי כיו מהווי 31%מער התכנו לשלב א'. ע"פ מידע שהתקבל מנציגת קל בני ריכוז הכלורידי כיו בכניסה למט"ש ) 300מג"ל( חורג מהדרישה לריכוז כלורידי של 250מג"ל בכניסה למאגר חביבה .יחד ע זאת ,נציי כי ריכוז הכלורידי במי האספקה ,כפי שנבדק במעבדת האיגוד ,הינו 220מג"ל ,ולכ תרומה של כ 80מג"ל הינה סבירה. פרמטר יחידות שלב א' שלב ב' כיו מק"י 8,000 12,500 2700 מג"ל מג"ל מג"ל 438 81 438 375 72 375 407 ספיקה יומית ממוצעת ריכוזי ממוצעי ריכוז צח"ב כללי ריכוז חנק ריכוז מוצקי מרחפי 412 עומסי קג"י קג"י קג"י מג"ל עומס צח"ב כללי עומס חנק עומס מוצקי מרחפי כלליי כלורידי 3,504 648 3,504 4,683 900 4,688 1099 1112 300 סיכו והמלצות. חמשת המאספי המרכזיי והכניסה למט"ש נדגמו במהל 4ימי ,תוצאות הדיגומי הצביעו על חריגות בעיקר בחומר אורגני במאספי C,Aו .Dמקור החריגות ,כפי שהוסבר לעיל הינו שפכי המחלבות ,שפיכת ביוביות ומפעל השימורי. ע זאת,בסקר התעשיות שביצע האיגוד נמצאו הראה כי בתי העסק של הרשות פועלי ללא טיפול קד ולכ יש להניח כי חלק ממקור החריגות מיוחס לעסקי אלו. המלצות: .1על מנת לבחו את השפעת שפכי בתי העסק של הרשות על המאספי יש לבצע עבודה מקיפה שתכלול קביעת סוגי טיפול הקד בכל עסק ,שיבואו לידי ביטוי בהגדרת תנאי ברישיו עסק ובמש אכיפת התנאי. .2שפיכת הביוביות תעשה רק במתח המכו ,וזאת על מנת לשמור על קווי הביוב מפני התפתחות תנאי קורזיבי וסתימות. .3אכיפה מואצת על עסקי המזו והמוסכי. .4דרישה מיידית מהמחלבות בג'ת ובבאקה להפרדת תמלחות ופינויי למוצא ימי על פי אישור. .5פיקוח שוט %על פעילות מפעל השימורי בהפרדת הזרמי ופינוי התמלחות. בכבוד רב, א.גלוריה העתק: מר שלמה כ – 0מנהל המחוז אינג' לילה יעקב – מהנדסת מחוז משרד בריאות מר דני גרינוולד רשות המי 5 מר סמיר שלבי – מנהל אינג' זוהיר אקלדה מהנדס הרשות אילנית ,עיר ,מונהד – המשרד להגנת סביבה. אופירה אשל קל בני טרמק 6 תאריך20/02/08 : מספרנו 44755 : לכבוד: אינג' בני ממקה מהנדס עירית חדרה א.נ,. הנדון :חוות דעת – מכונה 8 למשרדנו הומצאה בקשה להקמה והפעלה של מכונה חדשה לייצור ניירות אריזה כאשר כחומר גלם ישמש פסולת נייר .הבקשה מלווה בדוח סביבתי לבחינת ההשלכות הסביבתיות . חוות דעת זו הוכנה עם נציגי משרד להגנת הסביבה ולהלן עיקרי ממצאנו ותנאים לאישור הבקשה. מקריאת המסמך הסביבתי עולה כי לא ניתן מענה מלא לנושאים מרכזים ,כפי שיפורט בהמשך .בנוסף, התברר כי המפעל הקים ארובה חדשה והתחיל לעבוד עם גז טבעי .שינויים משמעותיים אלו לא באו לידי ביטוי במסמך והפכו את חלקו הגדול של פרק איכות האוויר ללא רלוונטי .עוד מסתבר ,מבדיקת המסמך הסביבתי ומישיבת עבודה שהתקיימה במשרד להגנת הסביבה ,כי לא הוצגו נתונים מלאים לגבי מתקן הטיפול בשפכים הקיים במנא"י ולכן המסקנות של עורכי המסמך אינן משקפות נכונה את יכולת המתקן לקלוט שפכים נוספים . נתונים כללים. מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ ,ממוקמים באזור התעשייה חדרה ומייצרים נייר .חומרי הגלם הדרושים לתהליך הייצור הם תאית ,פסולת נייר ,כימיקלים שונים ,אנרגיה ומים . כיום מייצר המפעל 310,000טון מוצרי נייר בשנה ובעתיד מתוכנן הייצור לגדול ל 540,000 -טון לשנה . הייצור מתבצע באמצעות חמש מכונות ייעודיות ובעתיד תתווסף מכונה מס' , 8נשוא בקשה זו) 230,000טון /שנה(. עם כניסתה לפעילות של מכונה 8תופסק פעילותה של מכונה המיושנת ) 50,000טון/שנה(. תהליך ייצור הנייר הוא תהליך עתיר שפכים וקיטור. כיום צריכת המים השנתית היא כ 2.8 -מיליון מ"ק ובעתיד צפויה להגיע לכ 3.6 -מיליון מ"ק שנתי. כמות השפכים שמקורם בתהליכי היצור היא כ 2.4 -מיליון מ"ק בממוצע שנתי .בעתיד צפויה כמות זו לגדול עד מעל ל 3.2-מיליון מ"ק שפכים בממוצע שנתית . הקיטור משמש בתהליך הייצור לייבוש מהיר של גלילי הנייר .כמות הקיטור השנתית הנצרכת על ידי המפעל היא כ 845,000 -טון לשנה ובעתיד צפויה כמות זו לגדול לכ 1,100,000-טון לשנה. מערך האנרגיה : במפעל פועל מרכז אנרגיה המסוגל לייצר חשמל בתפוקה של 18מגווט באמצעות טורבינת קיטור ומספק את הקיטור לקווי הייצור באמצעות דודי קיטור. דוד 3בתפוקה 125טון\שעה – הוסב לשריפת גז טבעי )פעיל( דוד 4בתפוקה 10טון\שעה -הוסב לשריפת גז טבעי )משמש לגיבוי(. דוד 2בתפוקה 80טון\שעה – בנוי לשריפת מזוט )מושבת( דוד 6בתפוקה 90טון\שעה –בנוי לשריפת גז טבעי )פעיל( עם כניסתה לפעילות של מכונה מס' 8יפעלו דוד 3ודוד 6בהספקים חלקיים ודוד 4ישמש לגיבוי. איכות אויר הדוח הסביבתי בחן את נושא זיהום האוויר באמצעות חישוב פיזור מזהמים בתנאים תפעולים לא רלבנטי )דוד 3גובה ארובה 70מטר ודוד 2גובה ארובה 27מטר על בסיס שרפת מזוט ( .מאחר ובפועל מייצר המפעל בפועל קיטור על ידי שריפת גז טבעי בלבד :בדוד 3הפולט לאוויר באמצעות ארובה בגובה 70מטר, ובדוד 6הפולט לאוויר באמצעות ארובה בגובה 30מטר. בחינת התוכנית ע"י האיגוד נעשתה באמצעות מודל מתמטי ) מודל ERMODונתוני-קצבי פליטה הקלט הם על סמך נתוני היצרן (,להערכת ריכוזי המזהמים המחושבים כתוצאת מתרומת הדודים ולזיהוי אפקט ה . downwash-לצורך הרצת המודל הוזנו גבהי המבנים בסמוך ובסביבת הארובה. המודל הורץ על רשת קולטנים ,בשטח של 10x10קמ"ר ,ברזולוציה של 500מ' ,סה"כ 441קולטנים. המודל הורץ מספר פעמים עם גבהי ארובה שונים כל פעם. לאור ההסבה לגז והדגש על בדיקת אפקט זיהום מקומי ,הרצת המודל בוצעה עבור תחמוצות חנקן בלבד. נתוני קלט עיקריים: דוד 3.65 :6גרם/שנייה )גז טבעי( קצבי פליטת :NOX דוד 1.399 :3גרם/שנייה )גז טבעי ( 7.03גרם /שנייה)מזוט( דוד 30 :6מטר מעל פני הקרקע 37.7 ,מטר מעל פני הים גובהי ארובות: דוד 70 :3מטר מעל פני הקרקע 77.7 ,מטר מעל פני הים טמפרטורת גזי הפליטה :דוד 6חדש 150 :מ"צ או 177מ"צ דוד 3קיים 152 :מ"צ מבנים :הוכנסו כ 50 -מבנים המוצבים סביב הארובות . קובץ מטאורולוגי -מתבסס ע ל נתוני רוחות וטמפרטורה מתחנת הניטור חדרה ותחנת הניטור בית אליעזר בין השנים .2003-2005 ממצאים .1בכל הבחינות שנעשו נמצא כי הערכים המתקבלים בקרקע אינם עוברים את התקן הסביבתי לתחמוצות חנקן ) 940מק"ג/מ"ק(. .2מפליטת ארובת דוד 6בגובה של 30מטר צפויה הרעה )ביחס למצב ללא מכונה (8של ריכוזי תחמוצת החנקן בקרקע ב 386 -קולטנים עד פי 6מהריכוז שהיה קיים בעבר במצב בהפעלת דוד 3על בסיס מזוט בגובה הארובה 70מטר. עם הגבהת הארובה של דוד 6עד גובה של 63מטר מס' הקולטנים בהם מתקבלת הרעה יורד ומגיע ל0- קולטנים ,כך שבכל הרשת משתווה ריכוז תחמוצת החנקן לריכוזים הקיימים. בגובה ארובה של 50מטר נמצאו כ 13 -קולטנים בהם יש הרעה מינורית )הרעה מינורית הכוונה למאיות האחוז( .ביחס למצב הקיים. .3מהשוואת פליטות דוד 6לפליטות דוד 3על בסיס הפעלתם בגז טבעי עולה שריכוזי NOXבגדר המפעל כתוצאה מפליטות מדוד 6החדש הנם פי 15עד 20ביחס לריכוזי NOXהנגרמים על ידי הפליטות מהדוד הישן ,למרות שקצב הפליטה מהדוד החדש ) 3.65גרם/שנייה( הנו רק פי 2.6מעל קצב פליטת NOXמהדוד הישן ) 1.399גרם/שנייה( וטמפרטורות גזי הפליטה הנן זהות .לכן ,גובה הארובה של הדוד החדש של 30 מטר גורם לעלייה בריכוזי NOXבגדר המפעל בשיעור של פי 5עד 8מהצפוי על בסיס ארובה של 70מטר. .4תרומת הפליטות מהדוד החדש בלבד לריכוזי NOXמביאה לריכוזים בין 26עד 100מיקרוגרם/מ"ק )מעל 10%מהתקן ,העומד בשיעור של 940מיקרוגרם/מ"ק( ,כאשר תרומת הפליטות מהדוד הישן בלבד מביאה לריכוזים זניחים בהשוואת לתקן ) 1.5עד 6.3מיקרוגרם/מ"ק( ,למרות שקצב הפליטה מהדוד החדש הוא רק פי 2.6מעל קצב הפליטה מהדוד הקיים. .5מהשוואת תוצאות פליטות דוד 6בטמפ' 150מ"צ עם פליטות של שני הדוודים 3ו 6-ביחד עולה שאין הבדל בין הריכוזים המקסימלים המחושבים בכל הקולטנים כתוצאה מתרומת הדוד החדש בלבד לבין הריכוזים המקסימלים המחושבים כתוצאה מתרומת הדוד החדש +הדוד הקיים .לכן ,תרומת הדוד החדש הינה דומיננטית ,למרות שפליטתו מהווה כ ,72% -של קצבי הפליטה משני הדודים. -2- .6לאור הממצאים ,ניתן להסיק שהשפעת תרומת הדוד החדש )דוד (6לריכוזים המחושבים בקרקע ,כולל בגדר המפעל ,בהשוואה למצב בלעדיו הנה משמעותית .זאת ,כאמור ,כאשר טרם הפעלת הדוד החדש, התבצע סילוק גזי הפליטה דרך ארובה בגובה של 70מטר ואילו כעת משמשת ארובה בגובה 30בלבד לסילוק גזי הפלטה של דוד מס' .6 שינוי גובה הארובה ל 50-מטר יבטיח מצב איכות אויר כמעט ללא שינוי מהמצב היום ,ויבטיח את סביבת האתר מתופעת ה . downwash- פעילות בזמן תקלות התנאים והנחות היסוד שלנו להפעלת מכונה 8היו שהמכונה תופעל על גז טבעי בלבד ,דלק לגיבוי הגז הטבעי יהיה סולר בלבד ולא יהיה מצב שהמפעל יחזור לשריפת דלק נוזלי אחר )מזוט (. אנו מחלקים את התקלות לשלושה סוגים :תקלות מחוץ למפעל כולל אי הספקת גז ,תקלות בתחום המפעל ולצורכי תחזוקה. א .תקלה מחוץ למפעל -ישרוף המפעל מזוט דל גופרית ) (0.5%בתיאום ואישור מראש איגוד ערים להגנת הסביבה שרון – כרמל וזאת בתנאי שריכוזי הסביבה לא יעלו על 80%מתקן הסביבה . ב .תקלה בתוך המפעל -המפעל יעבוד על סולר. ג .צורכי תחזוקה -ניתן לאפשר הפעלת המתקנים שבוע בשנה עם מזוט דל גופרית .יש להודיע ולתאם מראש עם איגוד ערים להגנת הסביבה שרון – כרמל שפכים . המערך לטיפול בשפכים הקיים במפעל מרחיק חומר אורגני וחומר חלקיקי מרחף ומומס נוטריינטים ,אך אינו מטפל בחומרים מינרלים גורמי קשיות ולכן הקולחים לא ניתנים לשימוש חוזר בתהליכי ייצור הנייר. הוצאת גורמי קשיות )קלציום ואלקליניות( הינה תנאי הכרחי לשימוש חוזר בקולחים אלה בתהליכי הייצור במפעל או לקירור לתחנת כח חדשה .גם על מנת לעמוד בדרישות של צו הרשאה להזרמת קולחים לנחל ,יש להרחיק מינרלים אלה. איפיון זרם שפכי התעשיה : שפכי המפעל מאופייניים בתכולת חומר אורגני בעיקר במצב קולואידלי ומומס ,שמקורו בעמילנים ובשאריות של חומרי צבע ,בתכולת מוצקים מרחפים ושוקעים ,שמקורם בשאריות תאית ופסולת נייר, ובתכולת חומרים מינרלים מומסים ,המאופיינים במלחים ,כמו סודיום כלוריד ,קלציום כלוריד ,סודיום סולפט וקלציום סולפט ,ובתכולת מינרלים מוצקים ,כמו קלציום קרבונט וקלציום סולפט. השפכים התעשייתיים מטופלים במערך טיפול הכולל :טיפול קדם )איגום סינון וניטרול ( ,טיפול ביולוגי בשני שלבים -טיפול אנאירובי וטיפול אירובי ,טיפול שלישוני ע"י סינון חול והכלרה ומתקן לריכוך. כיום רוב הקולחים המתקבלים בסוף תהליכים אלה מורחקים לנחל .עם השלמת בניית מתקן הריכוך רוב הקולחים יושבו לשימוש בתהליך הייצור. בוצה – בתהליך ייצור הנייר נוצרים שני סוגים של בוצות :סוג אחד בוצה שהיא פסולת תהליכית מהכנת החומר וסינון ראשוני של השפכים .בוצה זו מפונת לריבוד רפתות. סוג שני נוצר במכון האירובי כבוצה שניונית. כיום תהליך ייצוב הבוצה נעשה באגן האוורור יחד עם הנוזל בהתבסס על כך ,שגיל הבוצה יהיה מעל 40 יום . מערך האיגום: מערך האיגום במפעל כולל איגום אופרטיבי ואיגום לשעת חרום )אוגר חרום(. האיגום האופרטיבי :מיועד לאזן ולנטרל תנודות בספיקות ,להבטיח ספיקה קבועה ורציפה למתקן האנארובי ,ולקלוט שפכים מריקון מכונות הנייר בעת תקלה .בנוסף משמש זמן שהיה לתחילת תהליך תסיסה של שפכי המפעל כחלק מקדם הטיפול. האיגום האופרטיבי כולל 2 :מיכלים בנפח של 700מ"ק כל אחד )מערך הקדם טיפול( ומיכל אחד בנפח של 1000מ"ק )ריקון מכונה .(4 -3- אוגר החרום :מיועד לאיגום קולחים אשר אינם עומדים בדרישות צו הרשאה להזרמה לנחל . אוגר החרום של המפעל הוא תעלה המנוקזת לנחל חדרה וממוקמת בשטח קיבוץ גן שמואל משמשת כאוגר חרום. ממדי התעלה :רוחב לא אחיד הנע בין 5-20מטר ,אורך 600מטר ,עומק לא אחיד הנע בין 1-4מטר ,ע"פ חישוב מקורב קיבולת האוגר מגיעה לכ 14,400 -מ"ק ). (600X2X12 קיבולת זו תיתן מענה בעת תקלה בטיפול בשפכים שתמשך עד לכשני ימי עבודה במפעל) .ספיקת השפכים היומית במפעל היא 7000מ"ק ( טבלה : 1נתוני תכן המבוססת על נתוני הרו"ח הסביבתי והמפרטים הטכנים*. דוח הסביבתי ללא מכונה עם מכונה 8 8 ספיקה יומית )מ"ק( ספיקה ממוצעת יומית )מ"ק( ספיקה מקסמלית יומית )מ"ק( ספיקה שעתי )מ"ק( צחב' כללי יומי )ק"ג( צחכ' יומי )ק"ג( מוצקים מרחפים יומי )ק"ג( מפרטי המתקנים מתקן אירובי מתקן אנארובי 9600 6500 9500 8500 8100 500 -200 4500 22000 1900 טבלה: 2נתונים תפעוליים* אנארובי חודשים 12/2006 01/2007 02/2007 03/2007 04/2007 05/2007 06/2007 07/2007 08/2007 09/2007 10/2007 11/2007 ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ממוצע מקסימום ספיקה מ"ק/יום 6543 8106 6283 7309 6731 7595 6381 7591 6318 7604 6449 7748 5831 7698 6270 7396 6015 7753 6177 7083 5846 7371 6337 7468 B.O.D עומס ריכוז במג"ל בק"ג/יום 5101 1890 7920 2400 3203 1400 5250 1700 4919 1917 6023 2100 5074 1825 6553 2150 5865 2030 8378 2200 4472 1779 6930 2250 5100 1517 8770 2100 6044 1900 9624 2000 5410 1808 7234 2200 5764 1958 7515 2200 4282 1650 7234 2200 5051 1850 6667 2050 אירובי C.O.D עומס ריכוז במג"ל בק"ג/יום 17660 2699 **26750 3300 14376 2288 22570 3088 17272 2566 21782 2868 17739 2780 23137 3048 18253 2889 28956 3808 16213 2514 23864 3080 19604 3362 32147 4176 19945 3181 35590 4812 17997 2992 25492 3288 18185 2944 24196 3416 15170 2595 24236 3288 17300 2730 24286 3252 -4- B.O.D עומס ריכוז במג"ל בק"ג/יום 2094 320 2756 340 2117 337 3216 440 3116 463 4101 540 2457 385 3947 520 2742 434 3650 480 2509 389 4649 600 1516 260 2925 380 1662 265 2367 320 2274 378 5427 700 1958 317 2550 360 1555 266 2359 320 2326 367 3286 440 C.O.D עומס ריכוז במג"ל בק"ג/יום 4135 632 6452 796 3380 538 5679 777 4651 691 6311 831 3867 606 6513 858 4233 670 6273 825 3728 578 7043 909 3557 610 6151 799 3887 620 5259 711 3946 656 7350 948 3873 627 7317 1033 3315 567 5528 750 4049 639 8304 1112 * הנתונים התפעוליים בטבלה מתבססים על נתונים מהדוחות החודשיים של המפעל .ערכי הממוצע והמקסימום מייצגים את ערכי הממוצע והמקסימום של כל חודש בשנה. ** הערכים המסומנים בצהוב הם ערכים החורגים מנתוני הת ממצאים: .1בדוח הסביבתי מציגים את קיבולת המתקן האירובי כ 17000-מ"ק ואת העומס האורגני כ 8.5-טון צחב' .נתונים אלה אכן נכונים למתקן המשותף )מנא"י +חדרה( ,אך אינם נכונים כשמדובר רק על מתקן מנא"י . כשאנו עוסקים במנא"י בלבד הקבולות יורדות למחצית הערכים הנ"ל. .2מערכת הטיפול בשפכים של המפעל איננה מסוגלת להתמודד עם תוספת השפכים ממכונה .8 .3עומס אורגני -בהתבסס על הנתונים התפעוליים ועל נתוני התכן ,כבר בשלב זה מועמסים מתקני הטיפול בעומס אורגני מעל יכולת התכן שלהם ,הדבר בולט בפרט במתקן האנארובי ) 10חודשים בתוך שנה(. .4עומס הידראולי –בהתבסס על הנתונים התפעוליים ועל נתוני התכן ,עומד המתקן האנאירובי בקיבולתו הנוכחית הן בעומס הנוכחי והן בעומס העתידי -עם מכונה .8 לעומת זאת יכולת עמידתו של המתקן האירובי בספיקות המקסימום כיום היא גבולית ובעתיד עם תוספת הפעילות ממכונה 8היא צפויה שלא לעמוד בספיקות המקסימום. .5הספיקה המקסימלית ע"פ נתונים בפועל 8106מ"ק/יומי )חודש ( 12/2006זהה לספיקה המוצהרת של המפעל עם הפעלת מכונה .8 .6בספיקה מקסימלית יומית של 9500מ"ק בהתאם להצהרת המפעל בדוח .אין לשני המתקנים - האירובי והאנאירובי -יכולת הטיפול הנדרשת. .7בהתבסס על נתוני נספח 5של הדו"ח הסביבתי ,כבר במצב הנוכחי גיל הבוצה קטן מגיל 40יום, שהוא הגיל המאושר למפעל לייצוב בוצה בתהליך אירובי יחד עם הטיפול בנוזל. בספיקות ועומסים גבוהים יותר ,הצפויים בעתיד ,יהיה צורך בייצוב הבוצה באופן שונה מזה הנעשה היום במפעל. חישובי פיזור מזהמים ממכוני טיפול בשפכים. במענה לדרישה של בחינת השפעתם של מכוני הטיפול בשפכים )מכוני מנא"י -אירובי ואנאירובי והמכון האיזורי( על מטרדי ריח בסביבה כתוצאה מפליטת מזהמים ריחניים מפעילותם ,הוצגה בדוח הסביבתי הערכה כללית ללא פירוט לכל מרכיב במט"ש . מקורות רעש. ההתיחסות לנושא הרעש היא בשני מצבים :האחד -הרעש שמקורו בפעילות ובמכונות הייצור בשלב הנוכחי ,והשני -רעש שמקורו ממכונה 8ומערכות נלוות לפעילותה ,שיתווספו בעתיד לפעילות הקיימת. רעש ממכונה 8 מקורות רעש העיקריים בממכונה 8הם ארבעת המפוחים הנלווים לתפעולה בתהליך הייצור. הערכת עוצמות רעש התבססו על ההנחה שמאפייני הרעש של מכונה 8תהיה דומים לאלה של למכונה 4, ולכן מדידות רעש שנערכו עבור מכונה 4שימשו כמייצגים את מכונה . 8בנוסף נעשה שימוש בנתוני יצרן ובמדידות בסמוך לדוד קיטור .3כל הנתונים הוזנו לתוכנת חיזוי הרעש . בחיזוי ובחישובים נמצא שאכן תהיינה חריגות מקריטריון הרעש ככל שהמבנה בו מצויה המכונה בנוי באופן סטנדרטי .הדוח קובע שעל מנת לעמוד בדרישות התקנות למניעת מפגעי רעש יש להשתמש באלמנטים משופרים לבניה. -5- בנוסף לזאת נערכו מדידות רעש הן בתוך מנא"י והן בשכונות המגורים הקרובות למנא"י ,במטרה לאתר את מקורות הרעש ולקבוע את תרומתו של כל מקור לרעש בשכונות המגורים. מתוצאות המדידות במתחם מנא"י עולה כי מקורות הרעש העיקריים במפעל ,התורמים לרעש בשכונות המגורים הם: מכונת ייצור , 4מכונות באולם הכנת החומרים של דפניר ,מכונת ייצור ,3מכונות ייצור של אמניר ,מכונות באולם עיבוד מוצרי נייר של חוגלה ומכונות הייצור . 1,2 למרות הטיפול האקוסטי שנעשה למזין של מכונה 4ובכלל זה :בניית קיר וטיפול במפוחים ,טיפול אקוסטי במבנה משאבות הווקום., בעיית הרעש בשכונות המגורים נפתרה באופן חלקי בלבד. היא נפתרה בצד הדרומי בתדרים הגבוהים ,אך לא בתדרים הנמוכים.היא לא נפתרה בשכונות המגורים בצד מערב ,ונראה שעם הפעלת דוד 6המצב בהן אף הוחמר ,באשר תלונות התושבים התגברו. חזות ונוף המסמך לא ניתח את ההשפעות החזותיות -נופיות ,לרבות ההשלכות על תפקוד הנחל וסביבתו כפי שנדרש בהנחיות .יש להשלים פרק זה באופן הבא: .1בתיאור הסביבה מופיעים מבטים מנקודות ראיה רחוקות מהמפעל .חסרים מבטים מהנחל וסביבתו ) נקודות ראיה קרובות ( .כמו כן על המבטים שצורפו יש להוסיף נקודת ציון היכן אמורה לקום המכונה. .2יש להציג הדמיות מנקודות התצפית שנבחרו בסעיף 1.6לרבות מרצועת הנחל ,ולהעריך את ההשפעות החזותיות כתוצאה מהקמת המכונה בכל נקודת תצפית ולהציע אמצעים לשיקום וטיפול נופי ,על פי הצורך. .3יש להראות על גבי תשריט רצף מעבר חופשי לציבור בגדה המערבית של הנחל ,לרבות הצגת פתרונות בקטעים בהם קיים היום קיטוע ברצף השטח הפתוח. רוחב רצועת המעבר החופשי יקבע תוך התייחסות לגדת הנחל המתוכננת על פי הספיקות העתידיות ,מתן אפשרות של מעבר/שביל להולכי רגל ואופניים ורצועת טיפול נופי במידת הצורך בממשק בין המפעל וסביבת הנחל. תעלת "סואץ" וחוות המיכלים לאחר סיור בשטח שובו נכחו נציגי המפעל ,המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים סוכם : א .בשטח חוות המכלים - .1יש לפנות את הקוביות והחביות המכילים מזוט הנמצאים בסמוך לחוות מיכלי הדלק הקיימת. .2לאחר הפינוי הנ"ל יש לגרד את שכבת האספלט והקרקע המזוהמת ולפנות אותה לרמת חובב. .3בגמר השלמת הטיפול ,יש לתאם סיור ,עם אותם הגורמים ,שבו יוחלט על המשך טיפול ,על פי הצורך. ב .תעלת סואץ -במהלך עבודות העפר והתשתית למכונה , 8יוזמנו נציגי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לבחינת השטח ומתן הנחיות בנושא קרקע מזוהמת ,על פי הצורך. ת נ אים ל ה י ת ר ב נ י ה איכות אוויר • • • • הבקשה להיתר תכלול את הגבהת הארובה או החלפתה לארובה בגובה של 50מטר. יש להשלים ולהציג תוצאות בדיקות ארובות הדוודים )שריפת גז טבעי(והשוואת הממצאים -קצבי הפליטה לנתוני היצרן להיתר יצורפו תנאי היצרן של הדוודים והם יהוו חלק בלתי נפרד מההיתר. במצב תקלה המפעל יעבוד על פי התנאים שפורטו לעיל ויהוו חלק בלתי נפרד מההיתר. -6- שפכים לאור הממצאים שהצביעו על חוסר יכולתו של המתקן הקיים לעמוד בעומסי שיא ובתקלות יש : • להקים מיכל איגום בנפח של 1000מ"ק לריקון מכונה .8 • להגיש תוכנית הרחבה למערך טיפול בשפכים אשר תיכלול ,בין היתר ,ייצוב בוצה שניונית. התכנית תהווה נספח להיתר והיא תקבע ,בין השאר ,שלבים לביצועה. • בתוכנית להרחבת המכון יש לבחון ולהעריך את קצבי הפליטה בכל מרכיב של מכון הטיפול ובכל מכון בנפרד ,לרבות מתקנים אחרים )תחנת מעבר לפסולת( ,המהווים או עלולים להוות מטרד ומפגע סביבתי. בהתבסס על תוצאות הרצת המודל לפיזור המזהמים ,יומלץ ,במידת הצורך ,על התקנת מתקנים או שיפורים בתהליך ,שיבטיחו עמידה בערכי הסף של המזהמים -מימן גופריתני ואמוניה. תנאי לקבלת טופס 4להפעלת המכונה יהיה ביצוע תכנית ההרחבה על כל מתקניה ,ובאישור איגוד ערים להגנת הסביבה שרון – כרמל. רעש לאור הממצאים שפורטו למעלה ,קיימת בעיה של רעש במפעל בפעילות הנוכחית והעתידית .,לפיכך: • • יש להציג מהם האלמנטים המשופרים לבניה של המבנה מכונה , 8שיביאו את רמת הרעש לערכים שצויינו בדו"ח הסביבתי. סוג האלמנטים ושילובם במבנה ייכללו בגיליון הבקשה להיתר. תוכן תכנית לטיפול מערכתי במוקדי הרעש של המפעל ,תוך התייחסות פרטנית לכל אחד ממוקדי הרעש .התכנית תוגש לאיגוד לא יאוחר מתאריך 8.4.2008ותכלול לו"ז מחייב לביצוע .התכנית תאושר על ידי איגוד ערים להגנת הסביבה שרון-כרמל ותהיה נספח מחייב להיתר .אי עמידה בה תהיה חריגה מתנאי ההיתר. חזות ונוף יש להגיש את ההשלמות כפי שפורטו בסעיפים 1ו 2-בפרק החזות שבחוות דעת זו כתנאי להיתר הבניה ,ביצוע סעיף 3שלעיל יהיה תנאי לטופס ,4באישור המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים . בכבוד רב, ירוחם לקרץ מנכ"ל האיגוד העתק: מר רוברט ראובן – מנהל המחוז -7-
© Copyright 2024