‫איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה‬ ‫)שרון – כרמל(‬ ‫דבר היושב ראש‬ ‫חברי יקרי‪,‬‬ ‫אני מתכבד להציג בפניכ די וחשבו זה בו מוצגת פעילות איגוד ערי שרוכרמל לשנת ‪.2010‬‬ ‫הדו"ח פורש בפניכ את היק הפעילות הנרחב של האיגוד‪ ,‬אשר משרת כ‪ 400‬אל תושבי‪.‬‬ ‫אנו עושי את המרב בכדי לענות על הצרכי הסביבתיי של כל הרשויות החברות בתאגיד כפי‬ ‫שמפורט בדו"ח‪ :‬שמונה עשר תחנות ניטור האוויר של האיגוד פרושות על פני כל שטח האיגוד‪,‬‬ ‫שתיי מה ניידות ואנו ממקמי אות בהתא לצרכי‪ .‬בנוס לכ‪ $‬מתבצעות דגימות שפכי‪,‬‬ ‫פעילויות חינו‪ $‬והסברה‪ ,‬בדיקות קרינה ורעש בכל הרשויות המקומיות א על פי דרישה וא כחלק‬ ‫מעבודת האיגוד השוטפת‪.‬‬ ‫אנו שואפי לשמור על הרמה המקצועית הגבוהה של האיגוד ותו‪ $‬כדי כ‪ $‬ג להתחדש‪ ,‬כפי‬ ‫שמפורט בתוכנית העבודה לשנת ‪ 2011‬אשר במסגרתה‪ :‬יוטמע תק איזו ‪ ,9001‬יימש‪ $‬ההלי‪$‬‬ ‫הפורמאלי לצירו שלושה מישובי וואדי ערה‪ ,‬תבח הרחבת פעילות המעבדה‪ ,‬יוחל בגביית אגרה על‬ ‫פי חוק עזר לשפכי תעשייה‪ ,‬וייוש חוק חופש המידע באמצעות התקנת מערכת הניטורית שתאפשר‬ ‫לכל תושב לקבל את תוצאות הבדיקות בתחו איכות הסביבה המתבצעות בשטח האיגוד‪.‬‬ ‫איגוד ערי שרוכרמל פועל על פי ערכי מנחי אשר משמשי כבסיס‪ ,‬מצע לעבודה היומיומית‪.‬‬ ‫ערכי אלו נוגעי בראש ובראשונה לתחו הקיימות והסביבה‪ ,‬א‪ $‬לא רק במוב הצר והמקובל של‬ ‫שמירה על איכות הסביבה אלא ג במוב של אורח חיי מקיי‪ ,‬של חיי משותפי בשטח בו‬ ‫מתגוררת אוכלוסייה מגוונת‪ ,‬תו‪ $‬שימת דגש על חינו‪ $‬הדורות הבאי ושיתו הציבור‪ .‬עד היו‬ ‫השתמשנו בערכי אלו מבלי להגדיר באופ רשמי ומדויק‪ ,‬בתקופה הקרובה נחל ג בהגדרת חזו‬ ‫וערכי רשמיי לאיגוד‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו הרשו לי להודות בחו ליו"ר האיגוד לשעבר איל שדה‪ ,‬על כ‪ $‬שהוביל את האיגוד‬ ‫להישגי במש‪ $‬שמונה שני‪ .‬כמו כ ברצוני להודות לעובדי האיגוד ובראש המנכ"ל ירוח לקר&‪,‬‬ ‫על העבודה המקצועית והיעילה‪ ,‬ולחברי מועצת האיגוד על התמיכה והסיוע בפעילות האיגוד‪.‬‬ ‫שלכ‪,‬‬ ‫אורי דיסטניק‬ ‫יו"ר האיגוד‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר המנכ"ל‬ ‫חברי יקרי‪,‬‬ ‫מוגש לכ דו"ח בו מפורטת הפעילות הענפה של האיגוד לשנת ‪ .2010‬למעשה זו השנה הראשונה‬ ‫בה אנו מגישי דו"ח ובו דיווח מלא על פעילות האיגוד‪ .‬עד לשנה זו הצגנו את נתוני מדידות תחנות‬ ‫ניטור האוויר בלבד וכעת מפורטות בדו"ח כל פעילות האיגוד‪ :‬שפכי‪ ,‬פסולת‪ ,‬חינו‪,$‬זיהו אויר‪,‬‬ ‫רישוי עסקי ועוד‪ .‬למעשה דו"ח מקי זה מסמל ג את הדר‪ $‬שעבר האיגוד מאז הקמתו ב‪,1977‬‬ ‫אז תוחמו סמכויותיו לתחו ניטור אויר בלבד‪ .‬ככל שחלפו השני התווספו יותר ויותר תחומי‬ ‫והצטרפו עוד ועוד רשויות מקומיות לפעילות האיגוד עד שכיו אנו האיגוד הגדול בישראל ה‬ ‫מבחינת היק הפעילות וה מבחינת שטחו‪.‬‬ ‫אנו כמוב לא שוקטי על השמרי‪ .‬בשלהי שנת ‪ 2010‬עברנו למבנה האיגוד החדש באזור התעשייה‬ ‫הדרומי בחדרה‪ .‬מדובר בשינוי מהותי‪ ,‬כל מי שהיה במבני הישני לא יכול שלא לחוש בשינוי‬ ‫העצו‪ .‬המעבר למבנה החדש סיי למעשה תקופה בה ביצענו שינויי רבי ‪ :‬החלפנו ש‪ ,‬הקמנו‬ ‫את יחידת הפיקוח הסביבתי משמר הסביבה‪ ,‬צרפנו רשויות מקומיות הגדרנו את המבנה הארגוני‬ ‫והסדרנו את נושא כח האד מול משרד הפני‪ .‬ע סיו ביצוע שינויי אלו הודיע יו"ר האיגוד‬ ‫איל שדה על פרישתו מהתפקיד‪ .‬שדה פרש א‪ $‬עדיי מלווה אותנו כחבר מועצת האיגוד‪ .‬זו‬ ‫הזדמנות עבורי להודות לו על התמיכה הרבה ועל מחויבותו לנושא הסביבתי‪ .‬בהזדמנות זו ג אבר‪$‬‬ ‫את היו"ר הנכנס אורי דיסטניק‪ ,‬ואאחל לו הצלחה בתפקידו‪.‬‬ ‫לסיו אודה לעובדי האיגוד אשר ה אלו שעמלי מידי יו בכדי שכולנו נהנה מסביבה בריאה‬ ‫ונקייה יותר‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ירוח לקר&‬ ‫מנכ"ל האיגוד‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫אג כללי ‪5 ..................................................................................................................................‬‬ ‫תוכנית עבודה לשנת ‪7 ....................................................................................... 2011‬‬ ‫אג אוויר ‪10 ...................................... .........................................................................................‬‬ ‫תחנות ניטור האוויר ‪11 .................................................................................................‬‬ ‫ארועי איכות אוויר לשנת ‪18 ............................................................................. 2010‬‬ ‫מדידות איכות אוויר ביישוב קציר ‪19 ...........................................................‬‬ ‫שריפת יערות הכרמל ‪21 ................................................................................‬‬ ‫מטרד אבק פח בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה ‪22 ...............................................‬‬ ‫תחנת הכוח אורות רבי ‪24 ...........................................................................................‬‬ ‫מעקב תצפיות הפס החו מארובות תחנת הכוח‬ ‫‪27 ................................‬‬ ‫תחנת הכוח פני ארצית חגית ‪29 ..............................................................................‬‬ ‫תחנת הכוח קיסריה ‪29 ...............................................................................................‬‬ ‫פיקוח על התעשייה וחומרי מסוכני ‪20 ................................................................‬‬ ‫רעש וקרינה אלקטרומגנטית ‪35 .................................................................................‬‬ ‫אג קרקע ‪38 ................................................................................................................................‬‬ ‫מכוני טיהור ומעבדת בדיקות שפכי ‪39 ....................................................................‬‬ ‫פיקוח על שפכי תעשיות ‪47 .........................................................................................‬‬ ‫פסולת ‪59 ........................................................................................................................‬‬ ‫אג תכנו‪ ,‬רישוי וחינו ‪63 ...........................................................................................................‬‬ ‫תכנו סביבתי ‪64 .............................................................................................................‬‬ ‫רישוי עסק ‪65 .................................................................................................................‬‬ ‫חינו‪ $‬והסברה ‪66 ...........................................................................................................‬‬ ‫משמר הסביבה ‪67 .........................................................................................................................‬‬ ‫נספחי ‪72 ........................................................................................................................................‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אגף כללי‬ ‫‪5‬‬ ‫שנת ‪ 2010‬באיגוד‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרו כרמל( הוק בשנת ‪ 1979‬בצו שר הפני‪ .‬המטרה‬ ‫בהקמת האיגוד הייתה שמירה על רמה נאותה של איכות האוויר בתחו השפעת תחנת הכוח‬ ‫"אורות רבי" הממוקמת בסמו‪ $‬לשפ‪ $‬נחל חדרה‪ .‬ע השני התרחבה פעילות האיגוד לתחומי‬ ‫איכות סביבה נוספי‪.‬‬ ‫האיגוד הוא התארגנות אזורית של הרשויות הנמצאות ברדיוס של כ‪ 30‬ק"מ מתחנת הכוח – רוב‬ ‫שטחו מצוי במישור החו הצפוני‪ ,‬מגבולה הדרומי של חיפה ועד לכפר יונה‪ ,‬נתניה ופרדסיה‪ .‬כיו‬ ‫חברות באיגוד ‪ 18‬רשויות‪ ,‬שאת האינטרסי הסביבתיי שלה משרת האיגוד‪.‬‬ ‫השטח בו פועל האיגוד משתרע על כ ‪ 675‬אל דונ‪ ,‬ואוכלוסייתו מונה כ‪ 400‬אל נפש‪ .‬כ‪75%‬‬ ‫מכלל התושבי מתגוררי בערי וברשויות מקומיות וכ ‪ 25%‬מתגוררי בישובי חקלאיי אשר‬ ‫במועצות האזוריות‪.‬‬ ‫במש‪ $‬השני נטל על עצמו האיגוד לעזור לרשויות לטפל בנושאי סביבתיי נוספי הקשורי‬ ‫באיכות הסביבה‪ :‬שמירה על איכות מי נחלי‪ ,‬פיקוח על תעשיות למניעת זיהו אויר וזיהו קרקע‪,‬‬ ‫ביצוע מחקר בנושאי מניעת ריחות ממפעלי תעשייה‪ ,‬מדידות רעש וייעו& לרשויות בנושא‪ ,‬ייעו&‬ ‫סביבתי לועדות בניי ערי‪ ,‬מת חוות דעת סביבתית לתוכניות ולבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬חינו‪$‬‬ ‫סביבתי ופעילויות הסברה בבתי הספר ובקרב הקהילה‪ ,‬וייעו& לרשויות בתחומי נוספי כגו‪:‬‬ ‫טיפול בפסולת לרבות איתור אתרי לסילוק פסולת מוצקה ופסולת חקלאית‪ ,‬רישוי עסקי ועוד‪.‬‬ ‫חניכת מבנה חדש‬ ‫בטקס מרשי בנוכחות מאות שוחרי איכות הסביבה ‪ ,‬בה השר להגנת הסביבה גלעד ארד‬ ‫‪,‬ומנכ"לית המשרד אלונה שפר קארו‪ ,‬ראשי רשויות מקומיות‪ ,‬עובדי היחידות סביבתיות ואיגודי‬ ‫הערי ברחבי האר& ותושבי נחנ‪ $‬המבנה החדש של איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו‬ ‫כרמל באזור התעשייה הדרומי בחדרה‪ .‬המבנה תוכנ על ידי האדריכל יובל רגב ‪ .‬בהקמת המבנה‬ ‫הוש דגש על בניה ירוקה ומקיימת‪ .‬כחלק מכ‪:$‬הותקנה מערכת מיזוג אויר הפועלת על עיקרו של‬ ‫אגירת קרח בשעות הלילה וניצול האנרגיה בשעות השיא במש‪ $‬היו‪ ,‬הותקנו חלונות מבודדי‬ ‫באמצעות זכוכית כפולה‪ ,‬דבר המוביל לשמירה על אנרגיה‪,‬עיצוב הפני של המבנה התבצע‬ ‫באמצעות חומרי ממוחזרי והוק מנגנו לאיסו מי המזגני לש השקיית הגינה‪ .‬כמו כ‬ ‫חללי נרחבי במבנה מוארי באמצעות אור השמש‪.‬‬ ‫מבנה האיגוד החדש הינו חלק מתהלי‪ $‬כולל של התחדשות באיגוד הכולל‪ :‬צירו רשויות מקומיות‬ ‫חדשות‪ ,‬שינוי המבנה הארגוני והקמת שלושה אגפי אויר‪ ,‬קרקע וחינו‪ $‬ותכנו‪ ,‬הקמת מחלקת‬ ‫אכיפה – הראשונה מסוגה בישראל ועוד‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הרשת הירוקה‬ ‫בשנת ‪ 2010‬החל שיתו פעולה בי הרשת הירוקה לאיגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרו כרמל‪.‬‬ ‫הרשת הירוקה הינו גו מיסוד של מרכז השל‪ ,‬הקר לסביבה ירוקה וקר קרב הפועל בכ ‪600‬‬ ‫בתי ספר ברחבי ישראל ‪ .‬הרשת הירוקה בונה שותפויות וקואליציות לקידו החינו‪ $‬הסביבתי‬ ‫ולקידו הקיימות ברמה המקומית‪ .‬הרשת הירוקה פועלת במספר רשויות בשטח האיגוד‪:‬‬ ‫מנשה‪,‬נתניה‪ ,‬חו הכרמל‪ ,‬חדרה‪ ,‬אור עקיבא ועמק חפר‪ .‬המטרה בשיתו הפעולה הינה להעצי‬ ‫את נושא החינו‪ $‬הסביבתי‪.‬‬ ‫תוכנית עבודה לשנת ‪2011‬‬ ‫איגוד ערי לאיכות הסביבה שרוכרמל‪ ,‬לאור‪ $‬כל שנות קיומו‪ ,‬פועל במטרה עליונה להג על‬ ‫הסביבה למע תושביו‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬האיגוד פועל להרחבת נפח הפעילות‪ ,‬עיצוב המבנה הארגוני להתאמת הפעילות‪ ,‬העברת‬ ‫המידע והתודעה לציבור וצמיחה כוללת בתחומי איכות הסביבה‪.‬‬ ‫תקן איזו ‪9001‬‬ ‫תק ניהול איכות )איזו ‪ (9001‬הוא תק בינלאומי הכולל מערכת נהלי והנחיות עבודה להבטחת‬ ‫מערכת ניהול איכות בארגו‪.‬‬ ‫מערכת הניהול לצד היותה כלי שווקי חשוב מעניקה לעסק יתרונות נוספי‪:‬‬ ‫‬ ‫יכולת שליטה ובקרה על תהליכי עבודה‪.‬‬ ‫‬ ‫ביסוס מער‪ $‬התקשורת הפני אירגונית לשיפור המענה‪.‬‬ ‫‬ ‫יכולת ניתוח נתוני מצטברי בנושאי האיכות בזמ קצר‪.‬‬ ‫‬ ‫כלי לשיפור היחס ללקוחות ושימור לקוחות‪.‬‬ ‫‬ ‫הכרה מצד הלקוחות ביכולות הארגו‪.‬‬ ‫תהלי‪ $‬העבודה להסמכה לתק ‪ ISO 9001‬כולל מפגש ע בעלי תפקידי ניהולי בארגו‪ ,‬הכרת‬ ‫הארגו ודרכי פעולתו‪ ,‬אפיו תהליכי העבודה‪ ,‬כתיבת נהלי ומדרי‪ $‬איכות על ידי יוע& החברה‬ ‫והעברת לגור מוסמ‪ $‬לבדיקה‪ ,‬הטמעת הנהלי במחלקות השונות בארגו כולל הדרכה וליווי‪,‬‬ ‫עריכת מבדקי פנימיי באתרי הארגו וליווי הארגו במבדק ההסמכה‪.‬‬ ‫צרוף פורמאלי של ישובי ואדי ערה‬ ‫אוכלוסיית האיגוד מונה כ – ‪ 400,000‬תושבי ומשתרעת על שטח של ‪ 675‬אל דונ‪ .‬ע‬ ‫התרחבותו של האיגוד‪ ,‬התקבלה החלטה עקרונית על צרו ישובי ואדי ערה לפעילויות האיגוד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נהלים עם משרדי ממשלה‬ ‫כתיבת נהלי עבודה‪ ,‬ה מדיניי וה תפעוליי‪ ,‬המתארי את חלוקת האחריות והסמכות בי‬ ‫משרדי הממשלה לבי איגוד ערי‪ ,‬בכדי שלא יווצרו כפילויות בעבודה‪ ,‬ות‪ $‬כדי כ‪ $‬קביעת מקומו‬ ‫של האיגוד בשרשרת השלטו המרכזי‪ ,‬וקביעת מנגנו קבלת ההחלטות בזמ אמת‪.‬‬ ‫התייחסות לנושא הגז והגט"ן‬ ‫המועצה הארצית לתכנו ולבנייה החליטה שהמתק לקליטת הגז הטבעי יוק מול חופי חדרה‪ .‬ע‬ ‫העלאת נושא זה‪ ,‬האיגוד פועל לרווחת התושבי באזור ולוקח חלק במאבק‪ ,‬משתת בוועדות‬ ‫ההיגוי‪ ,‬אוס מידע ומקיי מפגשי הסבר לתושבי‪.‬‬ ‫ראש עיריית חדרה כינס מטה מאבק שיילח בכוונה להקי מסו לקליטת גט'' מול חופי חדרה‪,‬‬ ‫שדורש למק את המתק במרחק של ‪ 10‬ק''מ לפחות מהחו כפי שקבע סקר הסיכוני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬מאבק התושבי צלח‪ ,‬משרד התשתיות החליט להרחיק את מתק הגט" לכ – ‪ 10‬ק"מ‬ ‫מקו החו ולהקי אסדה צפה‪.‬‬ ‫חופש המידע‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרוכרמל דוגל בשקיפות‪ .‬כבר בשנת ‪ 2004‬העלה האיגוד‬ ‫נתוני ניטור רצי של מער‪ $‬ניטור האוויר לציבור הרחב באמצעות אתר האינטרנט של האיגוד ‪.‬‬ ‫כחלק מכ‪ $‬פועל האיגוד ליישו חוק חופש המידע‪ ,‬התשס"ט‪ ,‬וזאת באמצעות התקנת מערכת‬ ‫ראשונה מסוגה בישראל הניטורית שבה יוצגו כל תוצאות הבדיקות בתחו הסביבה‪ ,‬המתבצעות‬ ‫בשטח האיגוד‪ .‬המערכת תהיה פתוחה וזמינה לכל באמצעות אתר האיגוד‪ ,‬החל מדצמבר ‪2011‬‬ ‫באתר האיגוד ‪ . www.sc-sviva.org.il‬באמצעות יישו הניטורית‪ ,‬הרשויות הנמצאות תחת‬ ‫שיפוטו של האיגוד‪ ,‬אינ מחויבות לפרס את הממצאי שלה‪ ,‬ולהסתמ‪ $‬על תוצאות הניטורית‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫הסמכה למערך הניטור‬ ‫הפיכת מער‪ $‬ניטור האוויר למעבדה מוסמכת בהתא לאיזו ‪ ,17025‬ע"י הרשות להסמכת מעבדות‪.‬‬ ‫משמעות ההסמכה הינו קבלת תו תק לאופ ביצוע ניטור האוויר‪ ,‬תחזוקת תחנות הניטור‪ ,‬עיבוד‬ ‫ואימות הנתוני כפי שמבצעי היו‪.‬‬ ‫חוק עזר אגרות שפכי תעשייה‬ ‫בשנת ‪ 1996‬הוציא האיגוד חוק עזר אגרות שפכי תעשייה המגדיר וקובע את התנאי והדרישות בה‬ ‫נדרשי שפכי התעשייה המוזרמי למערכת הביוב לעמוד‪.‬‬ ‫בהתא לחוק העזר‪ ,‬הוסמ‪ $‬האיגוד‪ ,‬עבור חלק מהרשויות‪,‬לדאוג לכ‪ $‬שהמפעלי יבצעו את הזרמת‬ ‫הביוב בהתא להיתרי שינתנו‪ ,‬לבצע את הבדיקות הנדרשות לש ניטור איכות השפכי‬ ‫שמוזרמי‪ ,‬ולש כ‪ $‬לגבות אגרות ששיעור נקבע בחוק העזר על פי סיווג המפעל וכמות השפכי‬ ‫המוזרמי ממנו למערכת הביוב‪.‬‬ ‫בימי אלו האיגוד מוציא תיקו לחוק העזר המגדיר מחדש את שיעורי האגרות‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תיוק‬ ‫שיפור ואיחוד שיטת התיוק הקיימת היו באיגוד‪ ,‬במטרה שכל עובד באיגוד יוכל להתמצא ולשלו‬ ‫בקלות כל התכתבות קיימת‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אגף אוויר‬ ‫‪10‬‬ ‫מערך ניטור אוויר‬ ‫בשנת ‪ 1979‬הוחלט על הקמת מער‪ $‬של ‪ 12‬תחנות ניטור אוויר ברשות האיגוד‪ ,‬לפיקוח על זיהו‬ ‫אוויר הנפלט מתחנת הכוח‪ .‬ע השני‪ ,‬נוספו תחנות ניטור‪ ,‬ושונה מיקומ של תחנות קיימות‪.‬‬ ‫כיו‪ ,‬מער‪ $‬ניטור האוויר של האיגוד מונה ‪ 18‬תחנות ניטור אוויר והוא מהווה חלק משמעותי‬ ‫בפעילות אג האוויר של האיגוד‪ .‬נתוני תחנות ניטור האוויר מתקבלי בזמ אמת‪ ,‬במחשב המרכזי‬ ‫בחדר הבקרה של האיגוד‪.‬‬ ‫פעילות תחנות ניטור האוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫מס' תחנה‬ ‫ש תחנה‬ ‫שנת הפעלת התחנה‬ ‫שנת ‪2010‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫אליקי‬ ‫זכרו יעקב‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫פעילה במיקו החדש‬ ‫החל‬ ‫מ‪25.04.2010‬‬ ‫פעילה במיקו החדש‬ ‫החל‬ ‫מ‪13.07.2010‬‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכי‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ג שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כר מהר"ל‬ ‫ד‪ .‬אלכרמל‬ ‫עמיק‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫פעילה‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ניידת או אל פאח‬ ‫ניידת האיגוד‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ניידת האיגוד‬ ‫‪2010‬‬ ‫פעילה בכפר קרע‬ ‫קיבו& עי השופט‬ ‫‪01.01.1026.06.10‬‬ ‫‪18.10.1031.12.10‬‬ ‫יישוב קציר‬ ‫‪27.06.1017.10.10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תחנות ניטור אוויר‬ ‫מפת תחנות ניטור האוויר בתחום האיגוד‬ ‫‪12‬‬ ‫מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי ‪LAP- 3000‬‬ ‫סמו‪ $‬לתחנת הניטור מנשה‪ ,‬פועל מכ"מ אקוסטי אלקטרומגנטי יחידי מסוגו באר&‪ .‬המכ"מ‪,‬‬ ‫בבעלות חברת החשמל לישראל‪ ,‬הוא טכנולוגיית חישה מרחוק לנתוני מטאורולוגיי הכוללי‬ ‫כיוו רוח‪ ,‬מהירות רוח וטמפרטורה וירטואלית‪ .‬הנתוני מחושבי עבור טווח הגבהי ‪1001000‬‬ ‫מטר מעל פני הקרקע‪ .‬נתוני המכ"מ נמסרי כל חצי שעה ומאפשרי ניתוח מצב היציבות‬ ‫האטמוספרי‪ ,‬גובה שכבת הערוב‪ ,‬וכיוו ומהירות הרוח ברו‪ .‬נתוני אלו מאפשרי הערכה טובה‬ ‫יותר של מידת פיזור זיהו האוויר באזור‪.‬‬ ‫נתוני ניטור אוויר לשנת ‪2010‬‬ ‫כיצד ניתן לזהות את מקור זיהום האוויר הנמדד בתחנות ניטור האוויר?‬ ‫גזי הפליטה זיהו אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבי מאופיי‬ ‫בעליית ריכוז גופרית דו חמצנית ותחמוצות חנק יחד‪ .‬זיהו אוויר‬ ‫שמקורו מתעשייה מקומית מאופיי בעיקר בעליית ריכוז גופרית דו‬ ‫חמצנית כתלות בסוג הדלק הנשר‪ .‬זיהו אוויר שמקורו מתחבורה‬ ‫מאופיי בעליית ריכוז תחמוצות חנק‪.‬‬ ‫כיוו הרוח מיקו תחנות ניטור האוויר נקבע לצור‪ $‬מדידת זיהו האוויר‬ ‫הנפלט מתחנת הכוח אורות רבי‪ .‬במידה וקיי מקור זיהו מקומי כגו‬ ‫מפעל‪ ,‬תחנת הניטור ממוקמת כ‪ $‬שכיוו מקור הזיהו המקומי יהיה‬ ‫מנוגד לכיוו תחנת הכוח אורות רבי‪.‬‬ ‫פיזור מרחבי זיהו אוויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבי נפלט בגובה‬ ‫אפקטיבי של מאות מטרי‪ ,‬לכ הזיהו מתפשט על פני שטח גדול ונמדד‬ ‫במספר תחנות ניטור במקביל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זיהו אוויר מקומי נמדד רק‬ ‫בתחנת הניטור הסמוכה למקור הזיהו‪.‬‬ ‫פיזור טמפורלי זיהו אויר שמקורו מתחנת הכוח אורות רבי‪ ,‬נפלט בגובה‬ ‫של מאות מטרי מעל פני הקרקע‪ ,‬נמדד בעיקר בעונת הקי& בשעות‬ ‫הצהריי‪ .‬בשעות אלו חלי מצבי יציבות אטמוספריי המונעי פיזור יעיל‬ ‫של זיהו הנפלט ברו‪ .‬זיהו אוויר מקומי‪ ,‬נפלט בגובה של עשרות מטרי‬ ‫ושיאו בעת קיו תנאי מטאורולוגיי החלי בעיקר בעונת החור בשעות‬ ‫הבוקר והערב ‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫גופרית דו חמצנית ‪SO2‬‬ ‫דלקי שוני מכילי כמויות שונות של גופרית‪ .‬שריפת הדלק גורמת לפליטת הגופרית לאטמוספרה‬ ‫בצורת תחמוצות‪ ,‬ובעיקר כגופרית דו חמצנית‪ .‬הגופרית מגיבה ע החמצ שבאוויר ויוצרת את‬ ‫תחמוצות הגופרית – גז בעל ריח חרי ואופייני‪ .‬גופרית דו חמצנית בריכוזי שוני גורמת לכאבי ראש‪,‬‬ ‫הפרעות בראיה‪ ,‬שיעול‪ ,‬ולפגיעה בדרכי הנשימה בקרב אכלוסיה רגישה וכ לפגיעה ביבולי חקלאיי‪.‬‬ ‫סיכום מדידות גופרית דו חמצנית לשנת ‪2010‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫ריכוז חצי שעתי‬ ‫מרבי‪) 2‬חל"ב(‬ ‫ריכוז חצי שעתי מרבי‬ ‫ר&‪) 1‬חל"ב(‬ ‫תארי‪$‬‬ ‫שעה‬ ‫מקור זיהו‬ ‫האוויר‬ ‫ממוצע יממתי זמינות‬ ‫)חל"ב(‬ ‫נתוני‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪136‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪30/09/10‬‬ ‫‪13:10‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪16‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪78‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪04/06/10‬‬ ‫‪10:45‬‬ ‫ברקאי‬ ‫‪93‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪20/06/10‬‬ ‫‪15:10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪24/11/10‬‬ ‫‪10:25‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫מקומי‬ ‫‪13‬‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫אליקי‬ ‫‪68‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪15/10/10‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫זכרו יעקב‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪03/04/10‬‬ ‫‪10:25‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪138‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪07/09/10‬‬ ‫‪11:20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫אליכי‬ ‫‪75‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪11/10/10‬‬ ‫‪11:45‬‬ ‫מקומי‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪7‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪129‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪13/07/10‬‬ ‫‪10:40‬‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪110‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪16/06/10‬‬ ‫‪14:25‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫ג שמואל‬ ‫‪126‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪20/05/10‬‬ ‫‪08:50‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫המעפיל‬ ‫‪86‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪16/09/10‬‬ ‫‪13:25‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪9‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪82%‬‬ ‫מגל‬ ‫‪103‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪16/10/10‬‬ ‫‪16:10‬‬ ‫כר מהר"ל‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪16/02/10‬‬ ‫‪10:10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫‪73‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪18/04/10‬‬ ‫‪08:15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫עמיק‬ ‫‪99‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪20/06/10‬‬ ‫‪12:55‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪63‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪16/06/10‬‬ ‫‪11:50‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫עי השופט‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪07/06/10‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫מקומי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪11‬‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫תק ארצי מוחלט‬ ‫תק ארצי‬ ‫סטטיסטי‬ ‫תק מקומי מוחלט‬ ‫תק מקומי‬ ‫סטטיסטי‬ ‫‪106‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪300‬‬ ‫)מותר לעבור ‪ 44‬פע בשנה באתר מדידה(‬ ‫‪150‬‬ ‫)מותר לעבור ‪ 175‬פע בשנה באתר מדידה(‬ ‫‪1‬ממוצע חצי שעתי ר באופ רצו‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהו האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬ ‫‪2‬ממוצע חצי שעתי חישוב ריכוז זיהו האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקני‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תחמוצות חנקן ‪NOx‬‬ ‫קבוצת תרכובות גזיות של חנק וחמצ ביחסי שוני‪ ,‬בינ חנק דו חמצני‪ ,‬גז חסר ריח‪ ,‬רעיל ומסיס‪,‬‬ ‫בעל צבע חו אדמד‪ ,‬הפוגע בדרכי הנשימה בעיקר באוכלוסיה חלשה‪ .‬מרבית תחמוצות חנק‬ ‫הנמדדי בסביבה מקור מתהלי‪ $‬בעירה )כגו בתא הבעירה של מנועי רכב(‪ ,‬כאשר החנק האטמוספרי‬ ‫מתחמצ ע הדלק‪ .‬כמות תחמוצות החנק תלויה בתנאי הבעירה כגו תנאי הטמפרטורה‪ ,‬הלח& וכמות‬ ‫החמצ‪.‬‬ ‫סיכום מדידות תחמוצות חנקן לשנת ‪2010‬‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫ריכוז חצי‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫שעתי‬ ‫מרבי‪) 2‬חל"ב( ר&‪) 1‬חל"ב(‬ ‫בית אליעזר‬ ‫‪322‬‬ ‫‪280‬‬ ‫תארי‪$‬‬ ‫שעה‬ ‫מקור זיהו ממוצע יממתי‬ ‫מרבי )חל"ב(‬ ‫האוויר‬ ‫זמינות‬ ‫נתוני‬ ‫‪30/11/10‬‬ ‫‪07:45‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪83‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪278‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪30/11/10‬‬ ‫‪17:45‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪81‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫ברקאי‬ ‫‪359‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪01/12/10‬‬ ‫‪07:10‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪94‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪220‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪11/01/10‬‬ ‫‪08:30‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪52‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫אליקי‬ ‫‪138‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪04/03/10‬‬ ‫‪06:10‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪26‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫זכרו יעקב‬ ‫‪421‬‬ ‫‪421‬‬ ‫‪09/05/10‬‬ ‫‪12:00‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪25‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪249‬‬ ‫‪263‬‬ ‫‪02/09/10‬‬ ‫‪13:05‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪46‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫אליכי‬ ‫‪188‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪28/06/10‬‬ ‫‪14:30‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪262‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪13/07/10‬‬ ‫‪10:40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪200‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪16/06/10‬‬ ‫‪14:25‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫ג שמואל‬ ‫‪216‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪04/10/10‬‬ ‫‪10:30‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪36‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫המעפיל‬ ‫‪170‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪28/06/10‬‬ ‫‪13:10‬‬ ‫מגל‬ ‫‪228‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪18/08/10‬‬ ‫‪14:45‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪38‬‬ ‫‪86%‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪88%‬‬ ‫כר מהר"ל‬ ‫‪178‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪04/03/10‬‬ ‫‪09:00‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪19‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫‪173‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪18/04/10‬‬ ‫‪08:15‬‬ ‫עמיק‬ ‫‪207‬‬ ‫‪235‬‬ ‫‪20/06/10‬‬ ‫‪12:55‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪16‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫כפר קרע‬ ‫‪197‬‬ ‫‪212‬‬ ‫‪31/01/10‬‬ ‫‪08:05‬‬ ‫מקומי‬ ‫‪29‬‬ ‫‪94%‬‬ ‫עי השופט‬ ‫‪114‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪07/06/10‬‬ ‫‪09:50‬‬ ‫אורות רבי‬ ‫‪25‬‬ ‫‪71%‬‬ ‫‪500‬‬ ‫תק ארצי מוחלט‬ ‫‪250‬‬ ‫תק מקומי סטטיסטי‬ ‫‪298‬‬ ‫)מותר לעבור ‪ 175‬פע בשנה‬ ‫באתר מדידה(‬ ‫‪1‬ממוצע חצי שעתי ר באופ רצו‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות מחושב ריכוז זיהו האוויר הממוצע עבור ‪ 30‬הדקות האחרונות שעברו‪.‬‬ ‫‪2‬ממוצע חצי שעתי חישוב ריכוז זיהו האוויר בכל חצי שעה עגולה בלבד כפי המחושב בתקני‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אוזון ‪O3‬‬ ‫האוזו "הטוב" נוצר באטמוספירה בשכבת הסטרטוספירה‪ ,‬פועל כמסנ קרינת ‪ UV‬שמשית‪ .‬האוזו‬ ‫"הרע" נוצר בשכבת הטרופוספירה )שכבת האטמוספירה התחתונה( הינו מזה שניוני‪ ,‬תוצר של‬ ‫ריאקציה בי מזהמי אוויר הנפלטי לאטמוספירה בנוכחות קרינה שמשית‪ .‬תהלי‪ $‬יצירת האוזו הוא‬ ‫איטי‪ ,‬לכ שיאי האוזו נרשמי לאחר מספר שעות במרחק רב ממקור זיהו האוויר‪ .‬אוזו פוגע בעיקר‬ ‫במערכת הנשימה ויוצר קורוזיה למגוו חומרי‪.‬‬ ‫אוזו נמדד בתחנות הניטור מעפיל וכר מהר"ל בלבד‪.‬‬ ‫ריכוז אוזון לשנת ‪2010‬‬ ‫תחנת ניטור‬ ‫אוויר‬ ‫ממוצע שמונה‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫מס' עליות‬ ‫מס התק‬ ‫ממוצע חצי‬ ‫שעתי מרבי‬ ‫)חל"ב(‬ ‫מס' עליות‬ ‫מס התק‬ ‫זמינות‬ ‫נתוני‬ ‫המעפיל‬ ‫כר מהר"ל‬ ‫‪73‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫תק‬ ‫‪82‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪16‬‬ ‫חלקיקים נשימים עדינים ‪PM2.5‬‬ ‫החלקיקי ה הצורה הנראית ביותר של זיהו אוויר‪ .‬גודל החלקיק משפיע על מש‪ $‬שהותו באוויר ועל‬ ‫מידת קליטתו במערכת הנשימה‪ .‬ככל שהחלקיקי קטני יותר‪ ,‬ה חודרי עמוק יותר למערכת‬ ‫הנשימה ופוגעי בה‪ .‬סכנה נוספת הטמונה בה היא בחומרי כימיי מזיקי הספוחי אליה‪ .‬להל‬ ‫התפלגות חלקיקי ביחס לקוטר אירודינמי ‪:‬‬ ‫•‬ ‫אבק שוקע‪ :‬מעל ‪ 45‬מיקרו‬ ‫•‬ ‫אבק כללי מרח )‪ 45 : (TSP‬מקרו ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקי נשימי ) ‪ 10 : (PM10‬מקרו ומטה‬ ‫•‬ ‫חלקיקי נשימי עדיני )‪ 2.5 : (PM2.5‬מקרו ומטה‬ ‫חלקיקי נשימי וחלקיקי נשימי עדיני נמדדו לסירוגי בתחנות הניטור ברקאי‪ ,‬פרדס חנה ובניידת‬ ‫ניטור האוויר‪ .‬פירוט נית בטבלה להל‪ .‬מרבית העליות מס התק המומל& ה בעקבות סופות אבק‬ ‫טבעיות‪.‬‬ ‫ממוצע יממתי מרבי‬ ‫)מק"ג‪/‬מ"ק(‬ ‫תארי‪$‬‬ ‫מס' עליות מס‬ ‫התק‬ ‫זמינות‬ ‫נתוני‬ ‫תחנת ניטור אוויר‬ ‫ברקאי‬ ‫‪224‬‬ ‫‪31/01/10‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪105‬‬ ‫‪15/03/10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫תק יעד‬ ‫‪65‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אירועי זיהום אוויר בשנת ‪2010‬‬ ‫כדי לעקוב אחר מגמות זיהו האוויר באזור‪ ,‬הגדיר האיגוד "ארוע" זיהו אוויר‪ .‬ארוע זיהו אוויר‬ ‫נמדד כאשר נרשמי במש‪ 30 $‬דקות רצופות לפחות ‪ 70‬חל"ב גופרית דוחמצנית ו ‪ 125‬חל"ב תחמוצות‬ ‫חנק‪ .‬ערכי אלו מהווי כרבע מהתק החצי שעתי המקומי המוחלט‪ .‬הבחנה בי ארוע רצי אחד‬ ‫למשנהו באותו יו‪ ,‬היא "הפסקה" של מדידות זיהו אוויר למש‪ $‬שלוש שעות רצופות לפחות‪.‬‬ ‫זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי נמדד בעיקר בתחנות ניטור פרדס חנה ‪ ,‬בית אליעזר וג שמואל‪.‬‬ ‫בתחנות הניטור ברקאי ונתניה נמדד בעיקר זיהו אוויר מקומי מתחבורה‪ .‬בתחנת הניטור מגל נמדד‬ ‫זיהו אוויר עקב פעילות גנראטור מקומי‪.‬‬ ‫תחנה‬ ‫סה"כ ארועי‬ ‫בית אליעזר‬ ‫חדרה‬ ‫ברקאי‬ ‫נתניה‬ ‫אליקי‬ ‫זכרו יעקב‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אליכי‬ ‫מנשה‬ ‫גבעת עדה‬ ‫ג שמואל‬ ‫המעפיל‬ ‫מגל‬ ‫כר מהר"ל‬ ‫ד‪.‬אל כרמל‬ ‫עמיק‬ ‫כפר קרע‬ ‫*עי השופט‬ ‫‪110‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מספר ארועי‬ ‫מתחנת הכח אורות רבי‬ ‫‪42‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫*פרט לתקופה בי התאריכי ‪ 27.06.1017.10.10‬בה הניידת הייתה מוצבת בקציר‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מספר ארועי‬ ‫ממקור אחר‬ ‫‪68‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תקציר מדידות איכות אוויר ביישוב קציר‬ ‫צילו‪ :‬לינס אוז‬ ‫תצפית על מחצבת ורד מכיוו ניידת ניטור האוויר בקציר‬ ‫לבקשת ראש מועצת קצירחריש‪ ,‬מר נסי דה‪ ,‬הציב איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה )שרוכרמל(‬ ‫ניידת ניטור אוויר לבדיקת רמות זיהו האוויר מכיוו מחצבת ורד‪ .‬הניידת הוצבה בחצר בית הממוק‬ ‫צפו מזרחית למחצבה‪ ,‬ע גזרה פתוחה לכיוו המחצבה‪ .‬זיהו אוויר ממחצבה הינו בעיקר זיהו‬ ‫חלקיקי‪ .‬ריכוז הזיהו הינו כתלות בפעילות המחצבה ובתנאי המטאורולוגיי – טמפרטורה ולחות‬ ‫יחסית )מידת היובש( מהירות הרוח )סחיפת והרחפת החלקיקי( וכיוו הרוח )לאזורי מיושבי(‪.‬‬ ‫נקבעה תקופת המדידה לעונת הקי&‪ ,‬למש‪ $‬ארבעה חודשי‪ ,‬מתארי‪ 27.06.10 $‬עד לתארי‪.17.10.10 $‬‬ ‫ניידת ניטור האוויר כוללת תור מטאורולוגי למדידת כיוו ומהירות רוח‪ ,‬מכשיר מדידת תחמוצות חנק‬ ‫)‪ ,(NOx‬מכשיר מדידת גופרית דו חמצנית )‪ ,( SO2‬מכשיר מדידת אבק )‪ (PM10, PM2.5‬ומכשיר מדידת‬ ‫פחמ חד חמצני )‪ .(CO‬כל מכשירי ניטור הגזי מאושרי ע"י ה ‪ ,EPA‬ומכשירי מדידה מטאורולוגיי‬ ‫מאושרי ע"י השרות המטאורולוגי‪ .‬מדי ערב בוצע כיול אוטומטי למכשירי ניטור הגזי‪ .‬טיפול‬ ‫תחזוקתי לתחנה בוצע בהתא לנתוני הכיול ולנוהלי תחזוקת תחנות ניטור המקובלי באר&‪ .‬נתוני‬ ‫הניטור הרצי )ממוצע ‪ 5‬דקות( פורסמו בזמ אמת באמצעות אתר האיגוד שכתובתו‪:‬‬ ‫‪.www.igudhadera.co.il‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ממצאים ותוצאות הניטור‬ ‫מהירות הרוח בתקופה המדודה עוצמת הרוח הממוצעת נעה בי ‪ 5.30.5‬מטר לשניה‪ .‬מהירות הרוח‬ ‫המרבית נמדדה בעת רוחות מערביות עד צפו מערביות‪ .‬ככל שהרוח חזקה יותר‪ ,‬הסעת החלקיקי‬ ‫משטח המחצבה אל הסביבה הינה גדולה יותר‪.‬‬ ‫כיוו הרוח שכיחות הרוח מכיוו המחצבה לכיוו הישוב קציר )רוחות מערביות עד דרו מערביות( הינה‬ ‫כ‪ 45%‬מסה"כ תקופת המדודה‪ ,‬ע שכיחות של ‪ 58%‬בשעות היו ו‪ 38%‬בשעות הלילה ‪.‬‬ ‫תחמוצות חנק ערכי מדידה מתחת לס התקני )איור להל(‪.‬‬ ‫גופרית דו חמצנית ערכי מדידה מתחת לס התקני )איור להל(‪.‬‬ ‫פחמ חד חמצני ערכי מדידה מתחת לס התקני‪.‬‬ ‫ארועי זיהו אוויר נמדד ארוע בודד בתארי‪ 09.10.10 $‬עקב זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי‪.‬‬ ‫נמדדו ערכי מתחת לס התקני‪.‬‬ ‫חלקיקי מדידת חלקיקי נשימי עדיני )‪ (PM2.5‬בוצעה בי התאריכי ‪ .27.06.1031.08.10‬נמדדו‬ ‫ערכי נמוכי מס תק היעד‪ .‬מדידת חלקיקי נשימי )‪ (PM10‬בוצעה בי התאריכי ‪01.09.10‬‬ ‫‪ .17.10.10‬נמדדו ערכי נמוכי מס התק‪.‬‬ ‫בי התאריכי ‪ 27.06.1031.08.10‬נמדד בניידת קציר חלקיקי נשימי עדיני )מקוטר אווירודינמי של‬ ‫‪ 2.5‬מיקרומטר ומטה( באמצעות מכשיר ניטור מסוג ‪ TEOM‬אשר משמש למדידת חלקיקי נשימי‬ ‫עדיני ג בתחנות ניטור אוויר ברקאי ופרדס חנה )מפה להל(‪ .‬השוואת נתוני מדידות חלקיקי‬ ‫נשימי עדיני בי תחנות ניטור אלו מראה ערכי זהי בי תחנות הניטור‪.‬‬ ‫לאור תוצאות מדידת חלקיקי ‪ ,‬הוחלט להגדיל את טווח ריכוז המדידה מקוטר אווירודינמי של ‪2.5‬‬ ‫מק"ג‪/‬מ"ק ל‪ 10‬מק"ג‪/‬מ"ק ע"י החלפת ראש המדידה מכשיר ניטור מסוג ‪ .TEOM‬המדידה בוצעה בי‬ ‫התאריכי ‪ .01.09.1017.10.10‬סקלת שושנת הזיהו )המצביעה על כיווני הרוח מה הוסעו החלקיקי‬ ‫שנמדדו ( מראה כי מרבת החלקיקי שנמדדו מגיעי מהגזרה המערבית עד צפו מערבית לקציר‪ .‬גזרת‬ ‫ההשפעה של מחצבת ורד על הישוב קציר הינה מערבית עד דרו מערבית‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שריפת יערות הכרמל‬ ‫מראה השריפה מהאיגוד בחדרה‪ ,‬בתארי‪ 02.12.2010 $‬בשעה ‪ , 14:00‬כאשר גודל האסו הצפוי טר נודע‬ ‫צילו‪ :‬לינס אוז‬ ‫בצהרי יו חמישי ה‪ 02.12.2010‬רבי צפו מקרוב‪ ,‬חסרי אוני‪ ,‬על ההתקדמות העצומה של השריפה‬ ‫ביערות הכרמל‪ .‬השריפה נמשכה מספר ימי‪ ,‬פרצה במוקד אחד והתפשטה במהירות למספר מוקדי בו‬ ‫זמנית עקב תנאי הרוח והיובש ששררו באותה עת‪ .‬מעקב אחר נתוני ניטור אוויר מתחנת הניטור בדאלית‬ ‫אל כרמל ‪ ,‬אשר כוללת מדדי תחמוצות חנק )תוצר פליטה של בעירה(‪ ,‬לא הראה ממצאי של השריפה‪,‬‬ ‫עקב מיקו התחנה ביחס לכיוו התפשטות האש‪ .‬עפ"י ממצאי קק"ל וכיבוי אש‪ ,‬נוצרו מספר חזיתות‬ ‫אש‪ ,‬באופ שהקשה את ההשתלטות אחר התפשטות ועוצמת האש‪ .‬בשריפה עלו באש כ ‪ 45,000‬דונ‬ ‫של חורש וכ‪ 5,000,000‬עצי‪ .‬מלאכת שיקו היער מתבצעת ע"י קק"ל וכוללת כריתה יזומה של עצי‬ ‫מפויחי‪ ,‬זריעת שתילי חדשי ‪ ,‬מעקב אחר התחדשות מהגזע של עצי שנשרפו וכ צמיחת עצי‬ ‫חדשי עקב זריעה טבעית‪ .‬אסו הכרמל הסתיי באבדות ברכוש של יישובי האזור וכ באבדות בנפש‪,‬‬ ‫של מעל ‪ 40‬הרוגי‪ ,‬מצוערי שירות בתי הסוהר‪ ,‬שרותי כיבוי אש והמשטרה‪ ,‬כול בדרכ למשימות‬ ‫הצלת חיי‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מטרד אבק פחם בשכונת חפציבה‪ ,‬חדרה‬ ‫מפת ‪ google-earth‬ע סימול למיקו אתר אחסו הפח ושכונת חפציבה‬ ‫שכונת חפציבה‪ ,‬השוכנת במרחק של כ‪ 800‬מטר דרו מערבית לתחנת הכוח אורות רבי‪ ,‬סובלת ממפגע‬ ‫של אבק פח‪ .‬פעילות האיגוד בנושא החלה בתחילת שנות ה‪ 2000‬וכלל סדרה של מפגשי ע תחנת‬ ‫הכוח ודיווחי שוטפי לדרג המקצועי הארצי אשר נציגי בו‪ ,‬בי היתר ‪ ,‬המשרד להגנה"ס ומשרד‬ ‫הבריאות‪ .‬לאור‪ $‬השני‪ ,‬האיגוד הביא נציגי מפתח ממשרד הפני‪ ,‬חברת החשמל והמשרד להגנה"ס‬ ‫לסיור בתו‪ $‬שכונת חפציבה בכדי לאמוד מקרוב את גודל המטרד‪ .‬בי השני ‪ 20022003‬נער‪ $‬מחקר‬ ‫משות של האיגוד ושל חח"י הכלל סידרה של בדיקות אבק שוקע וחלקיקי נשימי‪ ,‬בארבע נקודות‬ ‫דגימה על גדר תחנת הכוח‪ ,‬בשכונת חפציבה‪ ,‬סמו‪ $‬לכביש החו ותחנת רקע‪ .‬ממצאי הבדיקות הראו כי‬ ‫אבק הפח אכ נמדד בשכונת חפציבה‪ ,‬א‪ $‬מאחר‪ ,‬ולא נית לבצע אנליזה המאפשרת הפרדת מקטע‬ ‫אבק הפח מאבק הטבעי‪ ,‬לא היה נית לכמת את גודל המטרד‪ .‬ע זאת‪ ,‬לצור‪ $‬הפחתת המטרד‪ ,‬דרש‬ ‫האיגוד כי תחנת הכוח תתקי אמצעי הרטבה במער‪ $‬אחסו הפח‪ .‬האיגוד עמד בקשר ע תושבי שכונת‬ ‫חפציבה וביצע מעקב אחר תלונות התושבי הכלל סיור בבתי התושבי וסיורי פתע בתחנת הכוח‪.‬‬ ‫ממצאי סיורי אלו תועדו בדוחות אשר הופצו לתושבי‪ ,‬למשרד להגנה"ס‪ ,‬לדרג המקצועי הארצי‪ ,‬וכ‬ ‫לתחנת הכוח למעקב אתר יעילות מער‪ $‬ההרטבה ונוהל ההרטבה‪ .‬מעקב ותיעוד האיגוד אחר התלונות‬ ‫הוביל את חברת החשמל לבצע מקצה שיפורי במער‪ $‬ההרטבה‪ .‬מקצה השיפורי כלל נוהל הרטבה‬ ‫‪22‬‬ ‫מוסדר‪ ,‬אחוז לחות גבוה בפח אשר כמות החלקיקי הדקי בו גדולה‪ ,‬התקנת משפ‪ $‬טלסקופי בעמדת‬ ‫הפח הדרו מזרחית )נקודת הפריקה הקרובה ביותר לשכונת חפציבה(‪ ,‬הוספת מיכליות מי להרטבת‬ ‫דרכי הנסיעה של הציוד המכאני הנע באתר הפח‪ ,‬הוספת מד רוח אשר מתריע כאשר משטר הרוחות‬ ‫הינו לכיוו שכונת חפציבה‪ .‬כאשר עוצמת הרוח עוברת ס העלול לגרו להרחפת אבק‪ ,‬תחנת הכוח‬ ‫מבצעת הרטבה נוספת‪ .‬במקרה של רוחות חזקות‪ ,‬תחנת הכוח א תפסיק את פריקת הפח‪ .‬ע השני‪,‬‬ ‫מער‪ $‬ההרטבה שופר‪ ,‬א‪ $‬מספר התלונות לא פחת‪ .‬בנובמבר ‪ ,2009‬תיעד האיגוד ארוע אבק פח חריג‬ ‫אשר זיה את חצרות בתי תושבי חפציבה וא חדר לתו‪ $‬הבתי‪ .‬האיגוד הפי& דו"ח מפורט בנושא לכל‬ ‫גופי האכיפה וכ לתושבי‪ .‬בעקבות הדו"ח‪ ,‬ארג האיגוד מפגש תושבי‪ ,‬ראשו מסוגו‪ ,‬בי חברת‬ ‫החשמל לבי תושבי שכונת חפציבה לדו במטרד‪ .‬התושבי סיכמו על הקמת ועד שכונתי שיאגד את‬ ‫תלונות התושבי וייצג את השכונה‪ .‬ממצאי דו"ח זה‪ ,‬הוצגו בוועדה המחוזית לתכנו ובניה עת הדיוני‬ ‫על הרחבת אזור המגורי בסביבת שכונת חפציבה הקיימת‪ ,‬להקמת שכונת הפרפרי‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫חוות דעת האיגוד על תסקיר ההשפעה על הסביבה של שכונת הפרפרי אומצה ע"י המשרד להגנה"ס‪,‬‬ ‫והלי‪ $‬אישור הקמת שכונת הפרפרי נעצר עד להפסקת מטרד אבק הפח‪ ,‬נקבע לוח זמני לדיווח על‬ ‫התקדמות‪ .‬אחריות הטיפול במטרד ניתנה על המשרד להגנה"ס‪ ,‬בעלת סמכות האכיפה‪ .‬במקביל קיד‬ ‫האיגוד במסגרת הדרג המקצועי הארצי‪ ,‬ביצוע של שני מחקרי סקר ספרות לבדיקת ההשפעות‬ ‫הבריאותיות של אבק הפח‪ ,‬אשר יפוקח ויאושר ע"י משרד הבריאות‪ ,‬ומחקר להערכה איכותית‬ ‫וכמותית של מטרד אבק הפח בשכונת חפציבה‪ ,‬כאשר החלטה על המחקר ניתנה לועדת משנה אשר‬ ‫בראשה המשרד להגנה"ס‪ .‬ועדת המשנה הוקמה עקב דרישה לעדכ את התק הסביבתי של אבק הפח ‪,‬‬ ‫כפי המופיע בתמ"א ‪ ,10‬כ‪ $‬שיהיה בר אכיפה‪ .‬בוועדה המחוזית לתכנו ובניה‪ ,‬הציג האיגוד את עמדתו‬ ‫בה לוח הזמני לביצוע אכיפה לצמצו המטרד במקור‪ ,‬בתחנת הכוח‪ ,‬באמצעות עדכו רישיו העסק של‬ ‫תחנת הכוח‪ .‬האיגוד נת את הרקע המקצועי והיה שות פעיל בעדכו רישיו העסק של תחנת הכוח‬ ‫לאבק הפח‪ ,‬וביקש כי יורחב ג לנושא אפר הפח‪ .‬ג היו‪ ,‬האיגוד משמש היוע& המקצועי לעניי‬ ‫פעילות סביבתית באתר אורות רבי‪ ,‬בי בסיורי פתע בתחנה‪ ,‬מעקב אחר תלונות ציבור‪ ,‬פיקוח על‬ ‫בדיקות בארובה‪ ,‬מעקב אחר מדידות ניטור הרצי מארובות תחנת הכוח ומתחנות הניטור הסביבתיות‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫צילו‪ :‬לינס אוז‬ ‫תחנת הכוח אורות רבי‬ ‫בתחנת הכוח אורות רבי בחדרה קיימות שש יחידות ייצור חשמל המוסקות בפח‪ .‬ארבעת היחידות‬ ‫הראשונות )הדרומית והאמצעית( הוקמו בי השני ‪ ,19841981‬ושתי יחידות נוספות )הארובה‬ ‫הצפונית( הוקמו בי השני ‪.19961995‬‬ ‫איגוד ערי חדרה משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח‪ .‬הגדרת התפקיד ואופ הפיקוח ניתני במסגרת‬ ‫הוראות תוכנית מתאר ארצית למניעת מפגעי סביבתיי עקב הפעלת תחנת הכוח "אתר השרו" )שינוי‬ ‫מס' ‪ – (2‬תמ"א ‪/ 10‬א‪) 9/1/‬להל "התמ"א"(‪.‬‬ ‫נתוני ייצור וצריכה בתחנת הכוח אורות רבין‬ ‫ייצור החשמל בתחנת הכוח אורות רבי נמצא במגמת ירידה בשני האחרונות הודות לסיו קו הולכת‬ ‫הגז והרחבת תחנות טרובינות גז )כגו חגית( לייצור חשמל על בסיס גז‪ .‬במקביל‪ ,‬בתחנת הכוח אורות‬ ‫רבי‪ ,‬תכולת הגופרית בפח הנצר‪ $‬יורדת ע השני בעקבות שימוש בסל פחמי משופר )‪0.43%‬‬ ‫בממוצע שנתי ו‪ 0.69%‬תכולה מרבית( כמוגדר בהוראות התמ"א‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחוז האפר בפח נמצא‬ ‫במגמת עליה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ניטור רציף בארובות תחנת הכוח אורות רבין‬ ‫זיהו האוויר הנפלט מארובות תחנת הכוח אורות רבי מורכב משלושה מזהמי עיקריי חנק חד‬ ‫חמצני‪ ,‬גופרית דו חמצנית וחלקיקי‪ .‬ריכוז החנק החד חמצני הנפלט הינו כתלות בפח הנשר ובתנאי‬ ‫הבעירה‪ .‬ריכוז הגופרית הדו חמצנית הוא כתלות בתכולת הגופרית בפח הנשר‪ .‬ריכוז החלקיקי‬ ‫הנפלטי הוא כתלות בתכולת האפר בפח הנשר וביעילות אמצעי ההפחתה )משקעי‬ ‫אלקטרוסטטיי(‪ .‬נתוני פליטה מארובות תחנת הכוח אורות רבי מתקבלי בזמ אמת‪ ,‬כל שש דקות‪,‬‬ ‫במרכז הבקרה באיגוד‪ .‬הנתוני כוללי ריכוז גופרית דו חמצנית וריכוז חנק חד חמצני‪ ,‬מהירות‬ ‫פליטה‪ ,‬טמפרטורת פליטה ואחוז האטימות )מדד לפליטת חלקיקי(‪ .‬בנוס מתקבל הספק יחידות‬ ‫ייצור החשמל‪ .‬בהתא להנחיות התמ"א‪ ,‬אחת לחצי שנה מבצעת חברת החשמל מדידות בארובה‬ ‫בנוכחות נציג האיגוד‪ .‬אחת לשנה מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע בארובות‪ .‬על פי הוראות‬ ‫התמ"א פליטת חלקיקי מוגברת בכמות או בקצב יותר גדולי מאשר בהפעלה רצופה ותקינה‪ ,‬לא כולל‬ ‫התנעה או הפסקה‪ ,‬מוגבל ל‪ 3%‬מזמ התפעול של היחידה בתקופה של ‪ 12‬חודשי רצופי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬ס‪ $‬כל החריגות מארובות תחנת הכוח אורות רבי לא עברו את ס התק!‬ ‫אפר פחם‬ ‫בתחנת הכוח שורפי כ‪ 18,000‬טו פח ליו‪ .‬תוצרי הלוואי של שריפת הפח ה אפר פח תחתי‬ ‫)‪ (10%‬ואפר פח מרח )‪ .(90%‬האפר התחתי נושר לתחתית הדוד ומשוקע במי‪ .‬האפר המרח נשאב‬ ‫ע גזי הפליטה אל המשקעי האלקטרוסטטיי ‪ ,‬לקליטת חלקיקי האפר בטר צאת מהארובה‪ .‬אפר‬ ‫פח שלא נתפס במשקעי האלקטוסטטיי‪ ,‬נפלט יחד ע המזהמי הגזיי אל האטמוספרה‪ .‬כמות‬ ‫החלקיקי הנפלטת אל האטמוספרה נמדדת כאחוז אטימות מדד לעכירות גזי הפליטה‪ .‬אפר פח‬ ‫מרח מאוחס בממגורות סגורות‪ .‬עודפי האפר מאוחסני בערימות פתוחות בתו‪ $‬אתר התחנה תו‪$‬‬ ‫הקפדה על הרטבה ראויה‪ .‬יצוא עודפי האפר לצורכי תעשייה ולשימושי אחרי מנוהל ע"י מנהלת אפר‬ ‫הפח בפיקוח הדרג המקצועי הארצי‪ .‬הדרג המקצועי הארצי ‪ ,‬בראשות משרד הפני‪ ,‬הינו גו מקצועי‬ ‫ובו חברי נציגי ממשרדי ממשלה שוני ובינ המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וכ האיגוד ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2010‬החל פרויקט מתק הסולקני* עבור יחידות הייצור חשמל הצפוניות‪ ,‬ובעקבותיו הקמת‬ ‫הארובה הרביעית הייעודית למתק בשטח מתח האחסו הפתוח של אפר הפח‪ .‬לצור‪ $‬כ‪ $‬פונו ערמות‬ ‫אפר משני קודמות כ‪ $‬שכמות האפר שפונתה הייתה גדולה יותר מכמות האפר שנוצרה בשנת ‪.2010‬‬ ‫* סולק הוא טכנולוגיה להפחתת זיהו אוויר של גופרית דו חמצנית ע"י תרחי אב גיר‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מערכת בקרה לסירוגין )מב"ס(‬ ‫מערכת בקרה לסירוגי )מב"ס( פועלת משנת ‪ 1996‬לצמצו פליטת זיהו האוויר מתחנת הכוח אורות‬ ‫רבי‪ .‬במסגרת המב"ס מרי& השרות המטאורולוגי את מודל התחזית המאפשר להערי‪ $‬את מידת‬ ‫הזיהו של גופרית דו חמצנית מתחנת הכוח אורות רבי הצפוי ביו המחרת בהתא לתנאי‬ ‫המטאורולוגיי‪ .‬מדי ערב מועברת לנציג האיגוד תחזית זיהו האוויר של המב"ס ליו המחרת‪ .‬האיגוד‬ ‫מעביר את תחזית המב"ס אל תחנת הכוח אשר נערכת לשריפת פח דל – דל גופרית שיצמצ בפועל את‬ ‫זיהו האוויר ביו המחרת ‪.‬‬ ‫בעקבות אכיפת פליטות זיהו האוויר באמצעות מערכת המב"ס‪ ,‬בתחנת הכוח אורות רבי שורפי פח‬ ‫דל גופרית בכל ימות השנה‪ .‬ע זאת‪ ,‬השימוש בסל הפחמי המשופר‪ ,‬אינו מחייב שריפת פח ע‬ ‫תכולת הגופרית הנמוכה ביותר דווקא בעונת הקי&‪ ,‬העונה בה יעילות פיזור האוויר הנמוכה ביותר‪ .‬לאור‬ ‫זאת‪ ,‬המב"ס עדיי משמש אמצעי לדרישת שריפת פח ע תכולת הגופרית הנמוכה ביותר בימי בה‬ ‫צפוי זיהו אוויר גבוה‪.‬‬ ‫לחישוב מידת יעילות המב"ס‪ ,‬הושוו המלצות המב"ס לנתוני מדידות גופרית דו חמצנית שמקור מתחנת‬ ‫הכוח אורות רבי כפי שנמדד באמצעות מער‪ $‬תחנות ניטור האוויר‪ .‬הערכות המב"ס לשנת ‪:2010‬‬ ‫ ‪ 1‬יו של הערכת חסר של המב"ס הוא יו בו נמדד ריכוז זיהו אוויר מעל ‪ 150‬חל"ב‬ ‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליו זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫ ‪ 11‬יו של הערכת יתר של המב"ס ימי בה נמדד ריכוז זיהו אוויר מתחת ‪ 130‬חל"ב‬ ‫בתחנות ניטור האוויר כאשר ליו זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫ ‪ 1‬יו של תחזית טובה של המב"ס הוא יו בו נמדד ריכוז זיהו אוויר מעל ‪ 130‬חל"ב‬ ‫ומתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות ניטור האוויר כאשר ליו זה ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫ ‪ 352‬יו של תחזית מצב נתו ימי בה נמדד ריכוז זיהו אוויר מתחת ‪ 150‬חל"ב בתחנות‬ ‫ניטור האוויר כאשר ליו זה לא ניתנה המלצת מב"ס‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫מעקב תצפיות הפס החום מארובות תחנת הכוח‬ ‫צילו הפס בחו נע מזרחה מעל שמורת הטבע )דרומית לחדרה( בתארי‪.15.04.11 $‬‬ ‫נית לראות את ארובות תחנת הכוח אורות רבי ברקע‪.‬‬ ‫צילו‪ :‬ד"ר מיכל ב גל‬ ‫בשנות ה‪ 80‬וה‪ 90‬ביצע האיגוד מספר מחקרי אקדמאיי לאמוד את מידת זיהו האוויר של תופעת‬ ‫"הפס החו" ענ חו אורכי המסתר‪ $‬לאור‪ $‬עשרות קילומטרי‪ .‬הצבע החו של התימרה מקורו‬ ‫מתחמוצות חנק‪,‬שה תוצר לוואי של תהלי‪ $‬בעירה ‪,‬כפי המתרחש ג במנועי רכב‪ .‬המחקרי כללו‪ ,‬בי‬ ‫היתר ‪ ,‬טיסות בתו‪ $‬תימרת זיהו האוויר למדידת ריכוז זיהו האוויר‪ .‬מחקרי נוספי שבוצעו ע"י‬ ‫אוניברסיטת ירושלי )איל לוי ‪ , 2007‬איל לוי ‪ (2009‬דנו בתופעה נוספת במכונה רסירקולציה של‬ ‫האוויר ‪,‬תופעה המתארת מצב בו זיהו אוויר נע מערבה לתו‪ $‬הי ע הרוחות המזרחיות של בריזת‬ ‫היבשה‪ ,‬ולמחרת בבוקר‪ ,‬עת רוחות מערביות )בריזת הי(‪ ,‬מוסע זיהו זה‪ ,‬הכולל זיהו תחבורתי‬ ‫המכיל תחמוצות חנק ‪ ,‬חזרה ליבשה‪ ,‬תופעה הנראת כפס חו לאור‪ $‬קו החו‪ .‬לעיתי‪ ,‬נית לצפות‬ ‫בשני פסי חומי‪ ,‬האחד עקב פליטת זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי והשני עקב זיהו אוויר‬ ‫מתחבורה שהוסע מעורכי התחבורה הראשיי בתהלי‪ $‬הרסיקולציה חזרה‪ ,‬אל קו החו‪ .‬מחקר‬ ‫האקדמאי האחרו בוצע ע"י אמיר זלצברג מאוניברסיטת ירושלי‪ ,‬בשנת ‪ 2006‬באמצעות ציוד מתקד‬ ‫לחישה מרחוק למעקב אחר תימרת זיהו האוויר של תחנתה כוח )דו"ח השנתי של מער‪ $‬הניטור לשנת‬ ‫‪ .(2006‬לאור‪ $‬השני‪ ,‬הממצאי הצביעו כי הקשר בי תופעת הפס החו לבי ריכוז פליטות זיהו‬ ‫האוויר מתחנת הכוח הינו זניח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התנאי המטאורולוגיי הינ גור דומיננטי המעודדי‬ ‫את יצירת תופעת הפס החו‪ .‬כאשר הטרופוספירה )שכבת האמוספרה התחתונה( היא יציבה‪ ,‬תימרת‬ ‫‪27‬‬ ‫הזיהו מתרכזת ברו ומוסעת למרחקי ארוכי‪ ,‬לעומת‪ ,‬כאשר תנאי לא יציבי‪ ,‬אשר ערבוליות‬ ‫האוויר )תרמלי( גורמת להסעת זיהו האוויר בתנועות סיבוביות‪ ,‬מעלה ומטה‪ ,‬הזיהו אינו מרוכז‬ ‫בשכבה אחת‪ ,‬כ‪ $‬שהוא הזיהו אינו נית להבחנה ויזואלית ‪ ,‬א‪ $‬בעצ הוא מגיע לקרקע במרחקי‬ ‫יותר קצרי ועל כ ג בריכוזי יותר גבוהי‪.‬‬ ‫לאחר סיו המחקר בשנת ‪ ,2006‬ביקש האיגוד להמשי‪ $‬המעקב אחר תצפיות הפס החו‪ .‬בי השני‬ ‫‪ 20072010‬נאספו ‪ 165‬תצפיות‪ ,‬בעיקר מתושבי נאמני ובראש ד"ר מיכל ב גל ממכמורת‪ .‬נתוני‬ ‫התצפיות הושוו ע אינדקס יומי של מצב הסינפטי )באדיבות פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת ת"א‬ ‫ובעזרתה של ד"ר איזבלה אוסטינסקי מהשרות המטאורולוגי( וכ ממצאי נטור רצי של פליטות זיהו‬ ‫האוויר מארובות תחנת הכוח אורות רבי )נתוני המתקבלי במער‪ $‬הבקרה של האיגוד(‪ .‬סיכו‬ ‫הנתוני באיורי להל‪ .‬תודה לניר ב הרוש מהאיגוד ‪,‬על הסיוע בביצוע סיכו הנתוני‪.‬‬ ‫בהשוואה בי ריכוז פליטת זיהו אוויר של תחמוצות חנק מארובות תחנת הכוח חדרה‪ ,‬לבי מספר‬ ‫תצפיות הפס החו‪ ,‬לא נמצאה קורלציה‪ ,‬מאחר ובתנאי מטאורולוגיי מסויימי‪ ,‬לא נוצר הפס‬ ‫החו‪ ,‬ובתנאי אחרי‪ ,‬הפס החו שנוצר מאוד בולט‪ .‬המשמעות של כ‪ $‬היא שתופעת הפס החו אינה‬ ‫בהכרח מדד לפליטות גבוהות יותר של זיהו אוויר מתחנת הכוח אורות רבי‪ .‬נית א לומר‪ ,‬כי כאשר‬ ‫אי רואי את הפס החו‪ ,‬אי הדבר מעיד על זיהו אוויר נמו‪ $‬יותר‪ .‬האיגוד בדק ומצא‪ ,‬שדווקא‬ ‫כאשר אי רואי את הפס החו‪ ,‬תימרת הזיהו נופלת ברדיוס קרוב יותר ונרשמי יותר ארועי זיהו‬ ‫אוויר בתחנות ניטור האוויר‪ ,‬בעיקר בעת נוכחות אינברסית רו‪ .‬ואילו‪ ,‬כאשר מופיע הפס החו‪ ,‬ריכוז‬ ‫זיהו האוויר הנמדד בתחנות הניטור האוויר הוא לרוב נמו‪ ,$‬מאחר והזיהו מרוכז ברו ומוסע‬ ‫למרחק רב‪ ,‬נמהל ע האוויר האטמוספרי‪ ,‬עד אשר הוא נופל לגובה הקרקע ‪ .‬יש לציי‪ ,‬כי קיימת‬ ‫אפשרות כי חלק מהתצפיות אינ בעצ כתוצאה מפליטות זיהו האוויר מתחנת הכוח אורות רבי‪ ,‬אלא‬ ‫כתופעה של רסירקולציה של זיהו האוויר באזור קו החו‪ ,‬תופעה זהה לפס החו א‪ $‬נצפת בגובה נמו‪$‬‬ ‫יותר‪ ,‬לאור‪ $‬כביש החו‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫תחנת כוח פנים ארצית חגית‬ ‫תחנת הכוח חגית ממוקמת בי רכס הכרמל מצפו‪ ,‬לבי רמות מנשה מדרו בתחו המוניציפאלי של‬ ‫המועצה אזורית חו כרמל‪ .‬באתר חגית קיימות ‪ 2‬יחידות ייצור במחזור משולב )מחז"מ( תלת צירי‬ ‫בהספק חשמלי כולל של ‪ 680‬מגוואט‪ ,‬ויחידת מחז"מ חד צירי בהספק חשמלי של כ‪ 350‬מגוואט‪ ,‬סה"כ‬ ‫‪ 1030‬מגוואט‪ .‬טכנולוגיית מחזור משולב מאפשרת הגדלת היעילות התרמית מ‪ 35%‬ל‪ .54%‬המשמעות‬ ‫היא‪ ,‬הפקת יותר חשמל באותה כמות דלק‪ .‬כיו אתר חגית מתבסס על גז כדלק ראשי וסולר כדלק‬ ‫משני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נחנכה יחידת ייצור חשמל נוספת ע יכולת ייצור של ‪ 250‬מגוואט‪.‬‬ ‫האיגוד משמש כמפקח ראשי על תחנת הכוח ומקבל את נתוני הניטור הרצי של פליטות זיהו האוויר‬ ‫ופרמטרי תפעוליי בזמ אמת‪ ,‬כל שש דקות‪ ,‬למחשב המער‪ $‬באיגוד‪ .‬פיקוח על מידת השפעתה של‬ ‫תחנת הכוח חגית מבוצע באמצעות תחנות ניטור אוויר דאלית אל כרמל‪ ,‬כר מהר"ל ואליקי‪.‬‬ ‫נתוני איכות האוויר לשנת ‪ 2010‬מעידי על רמת זיהו אוויר נמוכה באזור‪.‬‬ ‫תחנת הכוח קיסריה‬ ‫תחנת הכוח קיסריה ממוקמת בתחו המוניציפאלי של עיריית אור עקיבא‪ .‬תחנת הכוח כוללת שלוש‬ ‫טורבינות גז בהספק חשמלי כולל של ‪ 130‬מגוואט‪ .‬תחנת הכוח קיסריה מיועדת להפעלה במקרה תקלה‬ ‫או מקרה חירו‪ ,‬עד כ‪ 300‬שעות בשנה בממוצע‪ ,‬במקד יכולת שאינו עולה על ‪ .6%‬חל איסור הפעלת‬ ‫היחידות בשעות הלילה פרט להפעלה בשעת חירו ובשעת דחק‪ .‬היחידות מופעלות על בסיס סולר ע‬ ‫תכולת גופרית עד ‪.0.06%‬‬ ‫במסגרת נוהל מעקב ופיקוח טורבינות הגז בתחנת מיתוג קיסריה )‪ (1997‬הוסמכו מערכות המעקב‬ ‫והפיקוח לעניי ההשפעות הסביבתיות של תחנת הכוח חגית בתחו איכות אוויר‪ ,‬רעש ואיכות מי‬ ‫כאשר האיגוד משמש מפקח ראשי על תחנת הכוח ומבצע בדיקות רעש‪ .‬נתוני הספק החשמלי של תחנת‬ ‫הכוח מתקבלי בזמ אמת‪ ,‬כל ‪ 6‬דקות‪ ,‬במחשב המער‪ $‬באיגוד‪ .‬נתוני תפעול חודשיי נמסרי לאיגוד‬ ‫מדי רבעו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬לא ביצע האיגוד בדיקות רעש סביב התחנה עקב מיעוט הפעלת יחידות יצור החשמל‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫פיקוח על התעשייה וחומרים מסוכנים‬ ‫מערך ניטור רציף‬ ‫במהל‪ $‬השני חוברו מספר מפעלי תעשייה בתחו האיגוד אל מער‪ $‬הניטור הרצי של האיגוד כאשר‬ ‫הנתוני מוזני ישירות אל מחשב מרכז הבקרה באיגוד‪ .‬נכו לשנת ‪ ,2010‬קיי פיקוח שוט על ‪6‬‬ ‫מתקני‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפעלי נייר חדרה )חדרה(– ארובת דוד הקיטור הגדולה ביותר באזור מנוטרת למדידת אטימות גזי‬ ‫הפליטה )פליטת חלקיקי(‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפעל אליאנס )חדרה( – שתי ארובות דוודי הקיטור מנוטרת למדידת ריכוז חלקיקי בארובה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפעל אב וסיד שפיה )מ"מ זכרו יעקב(– התנור הניצב במפעל מייצר סיד חי מאב גיר‪ .‬גזי הפליטה‬ ‫עוברי דר‪ $‬מתק טיפול באוויר לפני הפליטה לסביבה‪ .‬ארובת הפליטה מנוטרת באופ רצי‬ ‫למדידת ריכוז חלקיקי‪.‬‬ ‫‪ .4‬מפעל הוד חפר )מוא"ז עמק חפר( – מער‪ $‬הפסדי במפעל מקבל את שאריות הבשר‪ ,‬הנוצות והד‬ ‫ומעבד אות לייצור "קמח בשר" המשמש כמרכיב במזו של בע"ח‪ .‬מער‪ $‬הפסדי מחובר למתק‬ ‫טיפול באוויר‪ .‬הבקרה התפעולית של מתק הטיפול באוויר מחובר באופ רצי לאיגוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬קרגל אריזות גמישות ) מוא"ז עמק חפר( – המפעל הינו מפעל להדפסה על אריזות גמישות‪ .‬מכונות‬ ‫ההדפסה חוברו למתק לטיפול תרמי בממסי הנפלטי‪ .‬ריכוז חומר אורגני ביציאה ממתק‬ ‫הטיפול בממסי ובקרה תפעולית של הפעלת המערכת מנוטרי באופ רצי‪.‬‬ ‫‪ .6‬גלע )מוא"ז מנשה( – במפעל גלע נבנה דוד קיטור השור גז‪ .‬גזי הפליטה מבוקרי באופ רצי‬ ‫לבדיקת ריכוז חלקיקי לאחר מתק הקד טיפול ובקרה תפעולית של המערכת‪.‬‬ ‫ניטור רציף מדוודי קיטור מפעלי נייר חדרה‬ ‫במפעלי נייר חדרה קיימי שני דוודי קיטור‪ ,‬דוד מספר ‪ 3‬ודוד מספר ‪) 6‬משנת ‪ .(2007‬דוד מספר ‪,3‬‬ ‫שפועל ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬מייצר קיטור למכונות הנייר במקסימו של ‪ 125‬טו קיטור לשעה‬ ‫ומשמש לייצור חשמל בהספק של ‪ 18‬מגוואט‪ .‬דוד מספר ‪ 6‬מייצר קיטור בהספק של ‪ 90‬טו קיטור‬ ‫לשעה ואיננו מייצר חשמל בשגרה‪ .‬במידה והטורבינה הראשית איננה פעילה‪ ,‬נית לייצר חשמל ע דוד ‪6‬‬ ‫וטורבינת הגיבוי בהיק של כ ‪ 8‬מגוואט‪.‬‬ ‫שני הדוודי שורפי גז טבעי מאוקטובר ‪ .2007‬בזמ תקלה באספקת הגז הטבעי הדוודי מוזני‬ ‫בסולר‪ .‬אספקת הגז ל"מפעלי נייר חדרה" מתבצעת מתו‪ $‬אסדת ההפקה "י תטיס" )מול חופי אשקלו(‬ ‫ובאמצעות מער‪ $‬ההולכה הארצי דר‪ $‬תחנת ‪ PRMS‬מתק להפחתת הלח& מהקו הראשי ומדידת‬ ‫כמות ואיכות הגז הטבעי )‪.(Pressure Reduction & Metering System‬‬ ‫בארובת דוד מספר ‪ , 3‬המתנשאת לגובה של כ ‪ 70‬מטר‪ ,‬הותק מד אטימות המחובר אל רש רצי‪.‬‬ ‫כמו כ‪ ,‬מותקנת במפעל מערכת למדידת מהירות וכיוו הרוח‪ .‬נתוני ערכי האטימות והתנאי‬ ‫המטאורולוגי‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬מתקבלי באיגוד באופ מקוו ורצו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬נעשתה בדיקה עבור עמידת מפעלי נייר חדרה בתנאי רשיו העסק בשני נושאי‪ :‬חריגות של‬ ‫אטימות גזי הפליטה מדוד ‪ 3‬בזמ עבודה שוטפת וחריגות מתנאי הנישו‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אטימות גזי הפליטה‬ ‫בטבלה מפורטי מספר שעות החריגה מתנאי האטימות )‪ (opacity‬בארובת דוד ‪ 3‬בזמ עבודה שוטפת‬ ‫וכאשר לא מתבצע נישו‪.‬‬ ‫תארי‬ ‫‪13.01.2010‬‬ ‫‪20.02.2010‬‬ ‫‪21.02.2010‬‬ ‫‪09.07.2010‬‬ ‫‪12.12.2010‬‬ ‫סה"כ‬ ‫מספר שעות‬ ‫חורגות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪19‬‬ ‫)‪ 0.21%‬שנתי(‬ ‫הערות‬ ‫שריפת סולר עקב הפסקת חשמל והשבתת ‪PRMS‬‬ ‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬ ‫שריפת סולר עקב הפסקת אספקת גז בגלל עבודות קידוח באסדת גז‬ ‫שריפת סולר עקב תקלה ב ‪PRMS‬‬ ‫שריפת סולר עקב תקלה ב ‪PRMS‬‬ ‫במהל‪ $‬שנת העבודה ‪ 2010‬בוצעו פעולות אחזקה ופיתוח נרחבות באסדת הקידוח אשר הביאו להשבתה‬ ‫מלאה או חלקית של אספקת הגז למפעל למש‪ $‬שעות רבות‪ .‬במצב תפעולי זה‪ ,‬נאל& המפעל להשתמש‬ ‫בדלק משני )סולר( על מנת להמשי‪ $‬את שגרת הייצור במפעל‪ .‬כתוצאה מכ‪ $‬נרשמו ‪ 19‬שעות שבה‬ ‫הייתה חריגה מתנאי אטימות‪.‬‬ ‫נישופי‬ ‫במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬בוצעו ‪ 4‬נישופי בדוד הראשי )דוד מספר ‪ ,(3‬מתוכ אחד מה ככל הנראה חרג‬ ‫מתנאי רשיו העסק‪ ,‬כנראה שבוצע שלא בתנאי מטאורולוגי מתאימי‪.‬‬ ‫לש השוואה בשני בה המפעל שר מזוט בוצעו כ ‪ 250‬נישופי בשנה‪.‬‬ ‫ניטור רציף בארובות דוודי קיטור מפעל אליאנס‬ ‫במפעל אליאנס קיימי ‪ 3‬דוודי קיטור מסוג צינורות אש )ללא צור‪ $‬בביצוע נישופי יומיי(‪ ,‬הראשו‬ ‫)‪ (A‬משנת ‪ 1988‬והשני )‪ (B‬משנת ‪ 2000‬פולטי את גזי השריפה דר‪ $‬ארובה אחת‪ .‬דוד ‪ C‬שהתחיל לפעול‬ ‫בשנת ‪ 2005‬מחובר לארובה נפרדת‪ .‬הדוודי פועלי ברציפות ‪ 24‬שעות ביממה ומייצרי קיטור בעיקר‬ ‫עבור מכבשי הגיפור של הצמיגי‪.‬‬ ‫בשתי ארובות דוודי הקיטור מותקני מכשירי ניטור לחלקיקי בפליטה מהארובה‪ .‬שני המכשירי‬ ‫מחוברי אל אוגרי נתוני ובמקביל מועברי הנתוני‪ ,‬בכל דקה‪ ,‬בזמ אמת אל איגוד ערי לשמירת‬ ‫איכות הסביבה שרו כרמל‪.‬‬ ‫ניתוח תוצאות ריכוז החלקיקי‪:‬‬ ‫•‬ ‫כל ריכוזי החלקיקי הממוצעי היממתי היו נמוכי מהריכוז המותר )‪ 100‬מ"ג למ"ק(‪.‬‬ ‫•‬ ‫הממוצעי החצי שעתיי עלו על ‪ 120‬מ"ג למ"ק‪ 4 ,‬פעמי בארובה ‪ A/B‬ו ‪ 5‬פעמי בארובה ‪.C‬‬ ‫מש‪ $‬הזמ שבו ריכוז החלקיקי היה בי ‪ 120‬ל ‪ 200‬נמו‪ $‬מ ‪ 3%‬מזמ העבודה של הדוד ואינו‬ ‫מוגדר כחריגה מתנאי רשיו עסק‪.‬‬ ‫•‬ ‫ריכוז החלקיקי הממוצע החצי שעתי עלה על ‪ 200‬מ"ג למ"ק פע אחת במהל‪ $‬השנה בארובה‬ ‫‪ A/B‬וזאת כתוצאה מכוונו של דוד ‪.B‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בדיקת ארובות במפעלי תעשייה‬ ‫במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות מזהמי בארובות ב ‪ 19‬מפעלי תעשייתיי בתחו האיגוד‪ .‬חלק‬ ‫מהבדיקות הינ בדיקות יזומות ע"י המפעלי במסגרת התנאי ברשיו עסק‪ ,‬וחלק בדיקות פתע‬ ‫במימו המשרד להגנת הסביבה‪ .‬הבדיקות נעשות ע"י חברות המוסמכות לביצוע דיגומי ארובה‪ .‬רוב‬ ‫הבדיקות בוצעו בפיקוח של עובדי האיגוד כמפורט להל‪:‬‬ ‫ש המפעל‬ ‫נקודות בדיקה‬ ‫אב קיסר‬ ‫העוגנפלסט‬ ‫אמבר גרנות‬ ‫‪ +RTO‬פילטרי‬ ‫הדפסה‪+‬קלנדרי ‪+‬למינציה‬ ‫דוד‪+‬מכבשי‬ ‫נייר חדרה‬ ‫דודי‬ ‫מספר‬ ‫ארובות‬ ‫נבדק‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קל קר עי כרמל‬ ‫אספלט ורד‬ ‫דוודי‬ ‫אספלט חדש‬ ‫מטרנה‬ ‫גלע‬ ‫קרגל – משמר השרו‬ ‫דוודי‬ ‫מתק ייבוש חדש‬ ‫מתק ייבוש יש‬ ‫דוודי‬ ‫‪RTO‬‬ ‫ג שמואל מזו‬ ‫בי"ח הלל יפה‬ ‫טיב טע‬ ‫אליאנס‬ ‫דוודי‬ ‫אבטור‬ ‫דוד ‪+‬מעשנת‬ ‫דוודי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כרמל כימיקלי‬ ‫פחמ"ס‬ ‫איטונג‬ ‫גומי עי שמר‬ ‫גת‬ ‫שפיה‬ ‫תהלי‪$‬‬ ‫‪RTO‬‬ ‫דוד‬ ‫דוד‪+‬תהלי‪$‬‬ ‫דוודי‬ ‫תהלי‪$‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תארי בדיקה נוכחות נציג האיגוד‬ ‫במהל הבדיקה‬ ‫‪6.1.10‬‬ ‫‪07.02.10‬‬ ‫‪17.02.10‬‬ ‫‪03.11.10‬‬ ‫‪03.03.10‬‬ ‫‪15.06.10‬‬ ‫‪14.10.10‬‬ ‫‪17.03.10‬‬ ‫‪18.03.10‬‬ ‫‪26.05.10‬‬ ‫‪11.04.10‬‬ ‫‪14.06.10‬‬ ‫‪16.09.10‬‬ ‫‪26.05.10‬‬ ‫‪21.06.10‬‬ ‫‪29.06.10‬‬ ‫‪11.07.10‬‬ ‫‪29.07.10‬‬ ‫‪04.11.10‬‬ ‫‪15.06.10‬‬ ‫‪19.12.10‬‬ ‫‪26.12.10‬‬ ‫‪28.12.10‬‬ ‫‪09.03.10‬‬ ‫‪11.02.10‬‬ ‫‪04.03.10‬‬ ‫‪15.04.10‬‬ ‫‪25.08.10‬‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫לא‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫היתרי רעלים לחומרים מסוכנים )חומ"ס(‬ ‫היתר רעלי נית ע"י המשרד להגנת הסביבה לכל עסק המחזיק ברעלי מעל הכמות הקבועה בחוק‬ ‫החומרי המסוכני‪ .‬במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬ביצע האיגוד ביקורות ב ‪ 9‬עסקי בתחו האיגוד למת חוות‬ ‫דעת טר קבלת היתר רעלי‪ .‬חוות הדעת‪ ,‬אשר מועברת למשרד להגנת הסביבה‪ ,‬כוללת את ממצאי‬ ‫הביקורת )אחסו חומ"ס במאצרות‪ ,‬שילוט מתאי‪ ,‬אחזקת דפי מידע של החומרי המסוכני‪ ,‬אחזקת‬ ‫אמצעי לטיפול בארוע חומרי מסוכני ועוד( וכ המלצה לחידוש היתר רעלי הכוללת תנאי נלווי‬ ‫בהיתר הרעלי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫פתע‬ ‫אסבסט‬ ‫סיבי אסבסט מוגדרי כאבק מזיק וכחומר מסוכ‪ .‬האסבסט מסוכ לבריאות רק כאשר הוא במצב‬ ‫התפוררות‪ ,‬אז משתחררי סיבי לאוויר‪ .‬מוצרי אסבסטצמנט מותרי לשימוש‪ ,‬וה אינ מהווי‬ ‫סכנה לבריאות כל עוד ה במצב תקי ולא מתפורר‪ ,‬ואי מבצעי בה עבודות ניסור‪ ,‬קידוח‪ ,‬ליטוש וכל‬ ‫עבודה הגורמת להתפוררות החומר ולפיזורו באוויר‪.‬‬ ‫עובדי האיגוד קיבלו הסמכה של מפקחי בעבודות אסבסט‪ .‬במסגרת הטיפול באסבסט האיגוד מוציא‬ ‫חוות דעת למבני המכילי אסבסט ‪ .‬חוות הדעת ניתנת על פי הזמנת בעל המבנה או הרשות המקומית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ניתנו חוות דעת ל ‪ 2‬בתי ספר פרטיי ולמבנה ציבורי‪.‬‬ ‫בעת שריפה של מוצרי אסבסט קיי חשש שישתחררו סיבי אסבסט לאוויר‪ .‬בכל ארוע של שריפה שבו‬ ‫מעורב אסבסט מגיע ג מפקח סביבתי על מנת לתת חוות דעת על מידת הפגיעה בלוחות אסבסטצמנט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬יצאו עובדי האיגוד למספר קריאות על שריפות במעורבות אסבסט לדוגמא‪ :‬שריפה של‬ ‫נגריה בא‪.‬ת‪ .‬צפוני בחדרה שגג המבנה היה עשוי מאסבסטצמנט; שריפת קיוסק נטוש הצמוד לבי"ס‬ ‫תיכו בחדרה; שריפת מחסני ע גגות אסבסטצמנט בחצרות של בתי פרטיי בגבעת עדה‪ ,‬כפר‬ ‫ויתקי ואליכי‪.‬‬ ‫ריח‬ ‫באיגוד קיי צוות אשר עבר מבחני ריח והכשרה לביצוע בדיקות ריח ע"פ המתודולוגיה של המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪ .‬בשנת ‪ 2010‬בוצעו בדיקות ריח בשיתו המשרד להגנת הסביבה בצומת פלי עקב‬ ‫מטרדי ריח מקו הביוב המוביל למכו טיהור שפכי בחדרה‪.‬‬ ‫מטרדי ריח ממקורות תעשייתיי‪:‬‬ ‫•‬ ‫בקיבו& העוג – מטרדי ריחות ממפעל העוגנפלסט‪ .‬בוצע מעקב אחר נושא המטרדי ונערכי‬ ‫סיורי קבועי במפעל‪ .‬הנושא עדיי בטיפול והמפעל בוח אמצעי לטיפול במזהמי אוויר‪.‬‬ ‫•‬ ‫שח גבעת עדה מפעל "שח גבעת עדה" נמצא בי גבעת עדה ממערב לקיבו& רגבי במזרח בתחו‬ ‫מוא"ז מנשה‪ .‬תהליכי הייצור במפעל כוללי‪ :‬עיבוד זבלי עופות להזנת עגלות וייצור כופתיות‬ ‫לדישו מזבלי בקר ועופות‪ .‬אחסו חומרי הגל והפעילות התעשייתית גורמי למטרדי ריח‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2010‬המפעל סגר את אחד המתקני התעשייתיי וחיבר אותו למתק ביופילטר לטיפול בריח א‪$‬‬ ‫התלונות על מטרדי ריח ממשיכות‪ .‬במהל‪ $‬שנת ‪ 2010‬בוצעו ישיבות וסיורי במפעל וסיורי בשעות‬ ‫הלילה באזורי התלונות לבחינת מטרדי הריח‪.‬‬ ‫קביעת מרחקי הפרדה מבתי גידול מבעלי חיים‬ ‫האיגוד ביצע סקר ספרות בנושא ההנחיות הקיימות במדינות שונות למרחקי הפרדה הדרושי בי מגורי‬ ‫תושבי ובתי גידול של בע"ח )כגו לולי ורפתות( עקב היווצרות מטרדי ריח‪ .‬הוחלט לבחו בפועל את‬ ‫ההנחיות הגרמניות ‪ (draft) VDI3474‬במסגרת היתרי בניה חדשי של בתי גידול המגיעי לאיגוד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬בוצעו חישובי עבור מרחקי ההפרדה הנדרשי עבור ‪ 6‬היתרי בניה של לולי חדשי‬ ‫והערכת מרחק ראשונית לרפת בקר בעמיק‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מדידות אבק שוקע ומרחף באזור מפעל הסיד שפיה‬ ‫האיגוד הציב מערכת לדיגו אבק שוקע ומרח לבחינת מצב איכות האוויר סביב מפעל הסיד שפיה של‬ ‫חברת אב וסיד‪ .‬מטרת הבדיקות הינ להערי‪ $‬את השפעת המפעל על איכות האוויר בכלל האזור ובפרט‬ ‫על איכות האוויר בבית ספר מאיר שפיה‪.‬‬ ‫דיגו אבק שוקע נעשה ע"י הצבת ‪ 9‬דוגמי סטנדרטיי למש‪ 30 $‬יו מסביב למפעל וביצוע אנליזה‬ ‫לקביעת ריכוזי המרכיבי השוני של האבק במעבדה‪ .‬דיגו אבק מרח כללי בוצע ע"י הצבת מכשיר‬ ‫‪ High Volume Sampler‬בביתספר מאיר שפיה וקביעת ריכוזי האבק המרח במש‪ $‬יממה‪ .‬בנוס‬ ‫הוצב בבית ספר מאיר שפיה דוג אבק מרח כיווני שהופעל רק כאשר הרוח הגיעה מכיוו המפעל‪.‬‬ ‫במש‪ $‬כל תקופת המדידה‪ ,‬הועברו התנאי המטאורולוגיי ששררו באזור בזמ אמת אל מחשבי‬ ‫האיגוד‪.‬‬ ‫תוצאות העבודה מצביעות כי מעבר לגדר המפעל ישנ חריגות מהתק של אבק שוקע‪ .‬להערכתנו‪ ,‬נקודות‬ ‫המדידה הקרובות למפעל מושפעות ג מהמפעל ובעיקר מתהליכי השינוע‪ ,‬הגריסה ומערמות אב הגיר‬ ‫שהינה חומר מינרלי בלתי מסיס‪ .‬ככל שמתרחקי מהמפעל‪ ,‬קטנה השפעת המפעל על האבק השוקע‬ ‫באזור‪ .‬התהליכי התעשייתיי במפעל משפיעי מעט על ריכוזי האבק השוקע בבית ספר מאיר שפיה‬ ‫א‪ $‬אינ עוברי את התק‪.‬‬ ‫תוצאות ריכוזי האבק המרח הכלל כיווני )דיגו של ‪ 24‬שעות( מצביעות כי לא היו חריגות מהתק‬ ‫למניעת מפגעי למעט מדידה אחת שבוצעה בזמ ששרר אוב‪ $‬כללי באזור‪ .‬ריכוז האבק המרח הכיווני‬ ‫הממוצע בכל תקופת המדידה היה ‪ 265.5‬מיקרוגר למ"ק‪ ,‬ער‪ $‬זה עומד בתק ל ‪ 3‬שעות מדידה )‪300‬‬ ‫מיקרוגר למ"ק(‪ .‬בתקופת המדידה הרוח נשבה בגזרה הדרומזרחית )מהמפעל לבית הספר( במש‪ $‬כ‬ ‫‪ 2.0%‬מהזמ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬הופעל התנור הסובב במש‪ $‬כשבועיי‪ .‬בתקופה זאת נערכו ‪ 2‬דיגומי אבק מרח של ‪24‬‬ ‫שעות ודיגו אחד כיווני‪ .‬ריכוזי האבק המרח בדיגומי אלה עומדי בתקני‪.‬‬ ‫מתחם ורדינון‬ ‫בשנת ‪ 2010‬ננטש מפעל ורדינו אשר ייצר שטיחוני באור עקיבא באופ פתאומי ונית לגביו צו כינוס‬ ‫נכסי‪ .‬בשטח המפעל הופקרו חומרי מסוכני ונוצרו מפגעי סביבתיי רבי כגו פלטות אסבסט‬ ‫שבורות‪ ,‬זיהו קרקע מדלקי שנשפכו וחומרי מסוכני שגלשו לנחל הסמו‪ $‬ופגעו בבעלי חיי‪ .‬עובדי‬ ‫האיגוד ערכו סיורי בשטח וסייעו בתיעוד של המפגעי שנוצרו במקו‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מדידות רעש וקרינה אלקטרומגנטית‬ ‫מדידות רעש‬ ‫קיימי שלל גורמי רעש שוני ומגווני העלולי לגרו למטרדי לציבור הרחב כגו‪ :‬רעש מפעלי‪,‬‬ ‫תעשיות‪ ,‬תחנות כוח‪ ,‬תחבורה כבישי ורכבות‪ ,‬הסמוכי לשכונות מגורי‪ ,‬פעילות של אולמות וגני‬ ‫אירועי‪ ,‬רעש מזגני משאבות וצנרת מי במבני מגורי‪ ...‬כל אחד מסוגי הרעש דורש שיטות מדידה‬ ‫שונות ומיוחדות שהלכו והתפתחו במש‪ $‬שנות פעילותו של האיגוד‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הצבת ציוד מדידה‬ ‫למדידות ארוכות‪ ,‬תו‪ $‬הקלטה קולית ע אפשרות של שליטה מרחוק של ציוד המדידה לזיהויו של‬ ‫מקור הרעש‪ ,‬או ביצוע מדידות בטווח הקצר‪ .‬ניתוח של ממצאי המדידות במקרי של חריגה מאפשר‬ ‫קביעת חריגה מהתקנות‪ .‬ממצאי ומסקנות הבדיקות מוגשי לרשות המקומית להמש‪ $‬טיפול ואכיפה ‪.‬‬ ‫הממצאי מאפשרי הגשת תביעה משפטית כנגד גורמי הרעש‪.‬‬ ‫סיכום מדידות רעש לשנת ‪2010‬‬ ‫סוג מדידה‬ ‫מקו‬ ‫עבור‬ ‫מס'‬ ‫מדידות‬ ‫סיכו‬ ‫כבישי‬ ‫כבישי‬ ‫כבישי‬ ‫בתי‬ ‫כביש ‪70/ 6‬‬ ‫גשר אריק שרו‬ ‫כביש ‪2‬‬ ‫עי העמק‬ ‫מועצה מקומית מגידו‬ ‫עירית חדרה‬ ‫המועצה ג'סר א' זרקא‬ ‫מועצה מקומית מגידו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫עומד גבולית בקריטריוני‪.‬‬ ‫חריגות לשעות יו ולילה‪.‬‬ ‫עומד גבולית בקריטריוני‬ ‫לא נמצאו חריגות‬ ‫בתי‬ ‫מזגני‬ ‫מלו מיימו‬ ‫פרדס חנה‬ ‫פרטי‬ ‫פרטי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נמצאו חריגות‪ /‬בטיפול הרשות‬ ‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול בי שכני‬ ‫מזגני‬ ‫תעשיות‬ ‫כפר יונה‬ ‫מנא"י טיפול שוט‬ ‫מועצה כפר יונה‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אי חריגות‬ ‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬ ‫תעשיות‬ ‫תעשיות‬ ‫משחטת הוד המשק‬ ‫מפעל עו טנא‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נמצאו חריגות‪/‬בטיפול העירייה‬ ‫נמצאו חריגות‪ .‬המפעל נסגר‬ ‫תחנות כוח‬ ‫אורות רבי‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫‪2‬‬ ‫אי חריגות‬ ‫‪35‬‬ ‫מדידות קרינה אלקטרומגנטית‬ ‫תחו תדירויות של הקרינה האלקטרו מגנטית שבה עוסק האיגוד שיי‪ $‬לתחו הקרינה הבלתי‬ ‫מייננת‪ .‬החל מהתחו הנמו‪ $‬של תדרי רשת החשמל‪ ,‬המש‪ $‬בשידורי רדיו וטלוויזיה ועד לתחומי‬ ‫המיקרו גל הגבוהי‪ .‬כידוע אנו כאוכלוסיה‪ ,‬ה הבוגרת וה הצעירה היינו חשופי אליה זה עשרות‬ ‫שני‪ .‬מודעות הציבור גברה בשני האחרונות בעיקר ע הפעלת מערכות סלולאריות המשתמשות א‬ ‫ה בשידורי בתחו תדרי הרדיו הגבוהות‪ ,‬וא בתחומי המיקרו ע פיתוח הדור השלישי של הטלפוני‬ ‫הסלולאריי‪ .‬תכונות השידור של הטלפוני הסלולאריי דומות לתכונות שידורי הרדיו והתפשטות‬ ‫במרחב ע"י שדה מגנטי וחשמלי‪ .‬לכל שדה ושדה השפעה שונה על גו האד ‪ ,‬בתחומי הרדיו ומעלה‪ .‬גו‬ ‫האד מושפע משילוב שני השדות‪ .‬כאשר אנרגית השדות נספגת בתו‪ $‬הגו‪ ,‬נגרמת עלייה בחו הגו‪.‬‬ ‫לש כ‪ $‬נקבעות תקנות מחמירות עבור זמני החשיפה המותרי )‪.(SAR=Specific Absorption Rate‬‬ ‫עקב הלח& הציבורי העצו ברחבי העול המודרני‪ ,‬קמו וועדות מחקר בי לאומיות שתקנו תקנות‬ ‫מחמירות להגבלת עוצמת השידורי הסלולאריי‪ .‬א‪ $‬בל נשכח‪ ,‬שאנו ממשיכי להיות חשופי לקרינה‬ ‫של שידורי הרדיו השוני‪ .‬נית לאמור שכל המדידות בתחו הסלולארי שנדרשו ע"י הציבור נבדקו‬ ‫ונמצאו תקינות ועומדות בכל התקני‪.‬‬ ‫בתחו האיגוד ‪,‬פניות הציבור כנגד האנטנות הסלולאריות הולכות ומתמעטות תודות למאמצי ההסברה‬ ‫הניתני לציבור הרחב ע"י האיגוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלה עליה דרסטית בחרדת הציבור ממתקני חשמל‪.‬‬ ‫מתקני חשמל‪ ,‬ב"דומה" לשידורי רדיו‪ ,‬פולטי בסביבת הקרובה שדות חשמליי ושדות מגנטיי ע‬ ‫קוטביות מתחלפת לפי תדירות הרשת החשמלית והחשיפה אליה הולכת ועולה במש‪ $‬השני‬ ‫האחרונות זאת ע העלייה בצריכת החשמל‪ .‬במחקרי עדכניי שנעשו ע"י תת וועדות של ארגו‬ ‫הבריאות העולמי פורסמו הערכות לפיה חשיפה ממושכת לשדות מגנטיי העולה מעל לשלוש מילי‬ ‫גאוס עלולה להגדיל את הסיכו הבריאותי בקרב ילדי‪ .‬פניות רבות מופנות לאיגוד מצד ההורי לביצוע‬ ‫מדידות בבתי ובמוסדות החינו‪ .$‬במספר מוסדות חינו‪ $‬נתגלו חריגות מעל לס המומל& ‪ .‬איגוד ערי‬ ‫פעל בתו‪ $‬אות המוסדות למת פתרונות‪ .‬לאור כל זאת ממשי‪ $‬האיגוד ביוזמה לבצע סקר מדידות‬ ‫לשדות מגנטיי בכל מוסדות החינו‪ $‬בתחו שיפוט האיגוד‪ .‬נשלחה פניה לכל הרשויות החברות‬ ‫באיגוד לביצוע מדידות אלו בתחומ‪.‬‬ ‫סיכום מדידות קרינת שדות מגנטיים לשנת ‪2010‬‬ ‫‪ .1‬מוסדות חינו וגני ילדי‪:‬‬ ‫עבור‬ ‫מס'‬ ‫מדידות‬ ‫סיכו‬ ‫המועצה פרדסיה‬ ‫‪4‬‬ ‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬ ‫המועצה פרדס חנה‬ ‫המועצה זכרו יעקב‬ ‫המועצה חו כרמל‬ ‫המועצה אליכי‬ ‫בית הספר שובו בית אליעזר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬ ‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬ ‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬ ‫נית פיתרו עבור כיתות שנמצאו בה חריגות‬ ‫כל הכיתות בה נמצאו חריגות נאסרו לשימוש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪ .2‬פניות ציבור‪:‬‬ ‫עבור‬ ‫פניות ציבור‬ ‫מקור הקרינה‬ ‫מספר מדידות‬ ‫סיכו‬ ‫קווי מתח גבוה ושנאי‬ ‫‪23‬‬ ‫ניתנו פתרונות וכ הופנו‬ ‫בקשות לחברת החשמל‬ ‫סיכום מדידות קרינה מאנטנות סלולאריות לשנת ‪2010‬‬ ‫מס' מדידות‬ ‫מקו‬ ‫עבור‬ ‫תו‪ $‬וסביב בתי מוסדות חינו‪ $‬ומפעלי‬ ‫פניות ציבור ורשויות‬ ‫‪8‬‬ ‫סיכו‬ ‫כל המדידות‬ ‫עמדו בתקן‬ ‫ומה צופה לנו העתיד ??‬ ‫א‪ $‬טבעי הדבר שע חלו הזמ יגדל השימוש במקורות חשמל וכ במקורות פולטי קרינה כדוגמת‬ ‫טלפוני סלולאריי‪ .‬מודעות הציבור למפגעי סביבתיי הולכת וגוברת ע הזמ וכתוצאה מכ‪ $‬ג‬ ‫הדרישה מאיגוד ערי לאיכות הסביבה למת פתרונות‪ .‬חשוב שנדע שיש למצוא איזו בי ההתפתחות‬ ‫הטכנולוגיה והמודרניזציה לבי הגנה על הסביבה‪.‬‬ ‫אנרגית השמש‬ ‫פאנלי פוטווולטאי הינ טכנולוגיה הממירה את אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית‪ .‬ביחידות אלו‬ ‫מותק ממיר להמרת הזר החשמלי הנוצר מזר ישר לזר מתחל‪ .‬בנוס לפאנלי מותקני קווי‬ ‫הולכה של הזר המתחל ושנאי המאפשר חיבור הזר החשמלי לרשת החשמל הארצית‪ .‬אלמנטי‬ ‫אלו הממיר‪ ,‬קווי ההולכה והשנאי‪ ,‬עלולי ליצור שדות מגנטיי בסביבת הקרובה‪ ,‬לכ נדרשת‬ ‫הקפדה לעמידה בתקני בטיחות מחמירי‪ .‬שימת לב מיוחדת נדרשת מהמתקיני לאופ הולכת קווי‬ ‫ההולכה ולמיקומ של יחידות השנאי והממיר ‪ .‬מומל& לבצע מדידות תקופתיות לשדות המגנטיי‬ ‫והוספת אמצעי שביכולת לבודד שדות מגנטיי אלו‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אגף קרקע‬ ‫‪38‬‬ ‫טיהור שפכים ובדיקות מעבדה‬ ‫אחד התחומי העיקריי בה מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכי‪ .‬פעילות‬ ‫זו מתבצעת מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערי חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המי‪ ,‬עפ"י חוק‬ ‫המי‪ .‬כדי שנית יהיה לאכו את חוק העזר הוקמה באיגוד מעבדה אנליטית לביצוע בדיקות כימיות של‬ ‫שפכי וקולחי‪ .‬יעוד המעבדה הוא לתת מענה לפיקוח על התעשיות ומתקני טיפול בשפכי ‪ ,‬לאכיפת חוק‬ ‫העזר לשפכי תעשיות ועמידה באיכות הקולחי להשקיה או להזרמה לנחל‪.‬‬ ‫מדיניות המעבדה הנה לספק למער‪ $‬פיקוח התעשייה שירותי בדיקה העוני על דרישותיו תו‪ $‬הקפדה על‬ ‫התאמה לנוהלי הבדיקות‪,‬תקני ותקנות לאומיי ובינלאומיי מחייבי‪.‬‬ ‫המעבדה מבצעת בדיקות כימיות של שפכי וקולחי מסוגי שוני לקביעת הרכב ואיכות ‪ .‬הבדיקות‬ ‫מבוצעות בשיטות סטנדרטיות בינ"ל המתבססות על‪:‬‬ ‫‪.Standard Methods for the examination of water and wastewater‬‬ ‫החל מחודש אפריל שנת ‪ 2003‬קיבלה המעבדה באיגוד הסמכה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‪.‬‬ ‫המעבדה מצוידת במכשור חדשני ומשוכלל ברמה גבוהה לביצוע בדיקות כל סוגי הפרמטרי הנדרשי‬ ‫לאפיו הרכב השפכי והקולחי כמו כ מערכות לקביעת רעילות שפכי ע"פ עקומת צח"ב וקצב פירוק‬ ‫ביוכימי ועוד‪.‬‬ ‫מעבדת האיגוד מצוידת במכשירי דיגו אוטומטיי‪ ,‬המשמשי לדיגו מורכב במוצא של קד הטיפול‬ ‫בתעשייה או נקודת חיבור למערכת הביוב הציבורית ‪.‬הדיגו מבוצע ע"פ תוכנית ניטור שנתית או בהתא‬ ‫לדרישות הפיקוח‪.‬‬ ‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתא למערכת היחסי בי הרשויות‬ ‫לבי האיגוד ובהתא לשיטת ההפעלה של המט"ש ) הפעלה ע"י קבל חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬ ‫עצמה(‪:‬‬ ‫‬ ‫פיקוח על עמידה באיכות הקולחי ואיכות הבוצה ומניעת מפגעי סביבתיי‪.‬‬ ‫‬ ‫בקרת התפעול השוט בהתבסס על דיגו ובדיקות שפכי וקולחי של הקבל המפעיל ודיגומי בקרה‬ ‫באמצעות מעבדת האיגוד‪.‬‬ ‫‬ ‫בקרה בזמ אירועי חריגי בזמ אמת באמצעות סיור בשטח ‪,‬בחינת מצב התהלי‪ , $‬איתור מקור‬ ‫שפכי חריגי‪.‬‬ ‫‬ ‫בקרה באמצעות ביקורי תקופתיי במט"ש ומעורבות אינטנסיבית בפעילות התהליכית ובשיתו ע‬ ‫מהנדסי התהלי‪ $‬של המט"ש‪.‬‬ ‫‬ ‫בקרה באמצעות פגישות עבודה שגרתיות לעדכוני ובירורי ‪.‬‬ ‫‬ ‫עיבוד הנתוני וניתוח וכתיבת דוחות מסכמי‪.‬‬ ‫‬ ‫דיווח תקופתי לרשות בפגישות והוצאות דוחות מפורטי‪.‬‬ ‫דיווח לרשויות הסטטוריות בהתא לתקנות ולתנאי הרישוי‬ ‫‪39‬‬ ‫מכוני טיהור שפכים באיגוד‬ ‫בתחו האיגוד קיימי ‪ 13‬מכוני טיהור השייכי ל‪ 18‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬מתוכ ‪ 2‬מכוני טיהור‬ ‫אשר אינ מטפלי בשפכי עירוניי‪ :‬מנא"י המטפל בשפכי התעשייה של מפעלי נייר חדרה והמטב"ח אשר‬ ‫מטפל בבוצות החקלאיות מהרפתות של עמק חפר‪.‬‬ ‫ש המכו‬ ‫בעלות המכו‬ ‫ספיקת שפכי יומית )מ"ק(‬ ‫ניר עציו‬ ‫מ‪.‬א חו כרמל‪ ,‬דלית אל כרמל‬ ‫ועוספייה*‬ ‫‪5,100‬‬ ‫מעי צבי‬ ‫מ‪.‬מ זכרו יעקב‪,‬מ‪.‬מ פרדיס ומ‪.‬מ‬ ‫חו כרמל‬ ‫‪4,800‬‬ ‫עי שמר מנשה ‪1‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‪ ,‬עיריית או אל‬ ‫פאח‪ ,‬מ‪.‬מ ערערה‪,‬מ‪.‬מ כפר קרע‪,‬‬ ‫מ‪.‬מ קציר חריש ומ‪.‬מ בסמ"ה‪.‬‬ ‫‪10,500‬‬ ‫גרנות מנשה ‪2‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪2,7003,700‬‬ ‫להבות חביבה מנשה ‪3‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪500‬‬ ‫גליקסו מנשה ‪4‬‬ ‫מ‪.‬א מנשה‬ ‫‪400900‬‬ ‫באקה ג'ת‬ ‫עיריית באקה ג'ת‬ ‫‪2,500‬‬ ‫חדרה‪ ,‬פרדס חנה‪ ,‬בנימינהגבעת‬ ‫עדה‪ ,‬אור עקיבא‪ ,‬קיסריה‪ ,‬ג'סר‬ ‫אל זרקא ושני ישובי בחו‬ ‫‪24,000‬‬ ‫חדרה‬ ‫כרמל‬ ‫מנא"י‬ ‫מפעלי נייר חדרה‬ ‫‪6,000‬‬ ‫בית חירות נתניה‬ ‫עיריית נתניה ומ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪38,000‬‬ ‫מטב"ח‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪900‬‬ ‫יד חנה‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר**‬ ‫‪15,000‬‬ ‫מר‬ ‫מ‪.‬א עמק חפר‬ ‫‪7,000‬‬ ‫*דלית אל כרמל ועוספייא לא בתחו האיגוד‬ ‫‪40‬‬ ‫פעילות האיגוד בשנת ‪ 2010‬בתחום מכוני הטיהור‬ ‫הפעילות השוטפת של האיגוד ומעורבותו סביב מכוני טיהור משתנה בהתא למערכת היחסי בי הרשויות‬ ‫לבי האיגוד ובהתא לשיטת ההפעלה של המט"ש )הפעלה ע"י קבל חיצוני לעומת הפעלה של הרשות‬ ‫עצמה(‪.‬‬ ‫בהתא לאמור לעיל‪ ,‬פעילות האיגוד הינה פונקציה של דרישת הרשות‪ ,‬כ‪ $‬לדוגמא מעורבותו הגדולה ביותר‬ ‫של האיגוד הינה במכו הטיהור מעי צבי‪ ,‬ש האיגוד משמש כגו המנהל את המכו ומפקח על הקבל‬ ‫המפעיל עבור שלושת הרשויות‪ :‬זכרו‪ ,‬פרדיס וחו כרמל‪ .‬במכוני טיהור אחרי כדוגמת ניר עציו‪ ,‬באקה‬ ‫וחדרה מעורבות האיגוד הינה בעיקר סביב מת חוות דעת וליווי מקצועי‪ .‬במ‪.‬א עמק חפר‪ ,‬לאיגוד הייתה‬ ‫פעילות ענפה בליווי המקצועי של פרויקט האגני הירוקי במט"ש יד חנה ומעורבות במת חוות דעת‬ ‫להיתר בניה עבור מט"ש בית חירות‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בארבעת מכוני הטיהור של מ‪.‬א מנשה לאיגוד אי מעורבות עקב אי דרישה מצד המועצה‪.‬‬ ‫מכו טיהור מעי צבי‬ ‫מט"ש מעי צבי משרת את שלושת הרשויות‪ :‬זכרו‪ ,‬פרדיס וחו כרמל ופועל בשיטת הבוצה המשופעלת‬ ‫בתהלי‪ $‬להרחקת חנק וזרח‪ .‬המט"ש מטפל כיו בספיקה יומית של כ‪ 4,800‬מ"ק‪ ,‬המהווה כ‪50%‬‬ ‫מספיקת התכנו לשלב א'‪ ,‬מופעל ע"י חברת א‪.‬ל‪.‬ד ומנוהל ומפוקח ע"י האיגוד‪.‬‬ ‫המט"ש החל לפעול באוקטובר ‪ 2007‬באמצעות חברת א‪.‬ל‪.‬ד שנבחרה לזוכה במכרז ההפעלה הזמני‪ .‬שיטת‬ ‫ההפעלה שנבחרה במעי צבי ‪,‬בניגוד למכוני טיהור אחרי המופעלי בשיטה של מחיר למ"ק‪ ,‬הייתה‬ ‫הפרדה להוצאות קבועות והוצאות משתנות‪ .‬כאשר מרבית ההוצאות הקבועות מומנו ע"י הקבל‪ ,‬תמורת‬ ‫הוא קיבל תשלו חודשי קבוע‪ ,‬ואילו ההוצאות המשתנות‪ ,‬קרי‪ :‬חשמל‪ ,‬פינוי בוצה‪ ,‬פולימרי ותחזוקת‬ ‫שבר ובלאי מומנו ע"י הרשויות )ראה הסבר בתרשי ‪ .(2‬היתרו הגדול בחוזה מסוג זה הינה הפרדת מרכיב‬ ‫ההוצאה העיקרית במט"ש )ההוצאות המשתנות( מהוצאות הקבל ולפיכ‪ $‬נמנעי שיקולי חיסכו העלולי‬ ‫לפגוע בציוד לטווח ארו‪.$‬‬ ‫ע סיו החוזה הקבלני ב‪ 2009‬וטר פרסו מכרז חדש‪ ,‬ביקשו הרשויות מהאיגוד חוו"ד מקצועית על סוג‬ ‫ההתקשרות המומל& למכרז הקבוע מבי ‪ 3‬אלטרנטיבות‪ :‬חוזה הפעלה לפי מחיר למ"ק‪ ,‬חוזה הפעלה לפי‬ ‫המנגנו הקיי או הפעלה עצמית ע"י הרשויות ‪ .‬חוו"ד האיגוד קבעה כי חוזה ההתקשרות הקיי מבצע‬ ‫חלוקת אחריות נכונה בי בעלי המכו לקבל ההפעלה ולפיכ‪ $‬מומל& להמשי‪ $‬במתכונת הקיימת‪.‬‬ ‫הרשויות בחרו לאמ& את חוות הדעת ובהתא לכ‪ $‬התבקש האיגוד ב‪ 2010‬לפרס מכרז הפעלה לקבל‬ ‫קבוע‪ .‬למכרז ניגשו ‪ 5‬חברות‪ ,‬שמתוכ נבחרה שוב חברת א‪.‬ל‪.‬ד אשר הציעה את המחיר הנמו‪ $‬ביותר עבור‬ ‫ההפעלה )ההוצאות הקבועות(‪.‬‬ ‫כיו‪ ,‬המט"ש מתופעל במתכונת זו‪ ,‬כאשר חשבונות החשמל‪ ,‬הבוצה‪ ,‬הפולימרי ורכישות הציוד משולמות‬ ‫ע"י הרשויות ותפקיד האיגוד במנגנו זה הינו לשמש כציר המתוו‪ $‬בי הרשויות לקבלני )הפעלה ובוצה(‬ ‫ולהוות גור מפקח מטע הרשויות על קבל ההפעלה‪.‬‬ ‫הפיקוח והניהול של המכו מתואר בתרשי ‪ 1‬וכולל עבודה בשני מישורי‪:‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫עבודה שוטפת קבועה הכוללת ‪:‬‬ ‫•‬ ‫מעקב אחר תהלי‪ $‬הטיפול‬ ‫•‬ ‫עבודה מול קבלני הבוצה והתפעול‬ ‫•‬ ‫טיפול בתקלות ציוד‬ ‫•‬ ‫ניהול הזמנות הציוד וריכוז הצעות מחיר‬ ‫•‬ ‫הנהלת חשבונות של המט"ש‪ :‬חלוקת החשבונות לרשויות ומעקב אחר התשלומי לקבלני‬ ‫•‬ ‫פגישות עבודה רבעונית בי הרשויות‬ ‫•‬ ‫פגישות עבודה תקופתיות מול קבל התפעול‬ ‫•‬ ‫ניטור קווי הולכה‪ ,‬תחנות שאיבה ויקב זכרו‬ ‫•‬ ‫מת שירותי מחשוב – אינטרנט ותמיכה טכנית למט"ש‬ ‫עבודות תקופתיות הכוללת חוות דעת המתבקשות בעת הצור‪ $‬עבור הרשויות‪ ,‬טיפול בתקלות ציוד‬ ‫‪.2‬‬ ‫מתמשכות‪ ,‬טיפול בתביעות‪ ,‬הוצאת מכרזי‪,‬הכנת דוח"ות מסכמי ועוד‪ .‬להל סיכו לעבודות‬ ‫שבוצעו ע"י האיגוד ב‪ 20092010‬הנכללות בקטגוריה זו‪:‬‬ ‫•‬ ‫הסכ משפטי מול ספק הציוד סיניאבר‬ ‫•‬ ‫מעקב וטיפול בתקלת מער‪ $‬האוורור מול סיניאבר ובלשה‬ ‫•‬ ‫בחינה והזמנות עבודה מיועצי שוני לתקלה במער‪ $‬האוורור‪ :‬חברת טכנומק‪ ,‬חברת בר ‪,‬חברת‬ ‫יודפת מהנדסי ו‪.SWDP‬‬ ‫•‬ ‫דו"ח מסכ שנת ‪2008‬‬ ‫•‬ ‫דו"ח מסכ שנת ‪2009‬‬ ‫•‬ ‫הכנת חוות דעת לרשויות על אלטרנטיבות להתקשרות ע קבל תפעול למכו הטיהור‪.‬‬ ‫•‬ ‫הכנת חוות דעת למ‪.‬מ זכרו על בעיית השומני מהמסעדות וקיו כנס בעלי עסקי‪.‬‬ ‫•‬ ‫הכנת חוות דעת להסדרת מנגנו התשלומי בי הרשויות‪.‬‬ ‫•‬ ‫הכנת המכרז לקבל הפעלה קבוע למט"ש והכנת חוות הדעת לקבל זוכה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הגשת תביעה מס' ‪ 1‬לחברת חשמל בגי נזק לציוד התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכו של‬ ‫‪.6 2,500‬‬ ‫•‬ ‫הגשת תביעה מס' ‪ 2‬לחברת חשמל בגי נזק לציוד מחודש יולי ‪ 2010‬התביעה לא התקבלה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הגשת תביעה לביטוח בגי נזקי ברק לציוד התביעה התקבלה והרשויות פוצו בסכו של כ‬ ‫‪.631,000‬‬ ‫‪42‬‬ ‫תרשי ‪ 1‬תיאור מערכת העבודה של האיגוד במט"ש מעי צבי‬ ‫מכון טיהור מעין צבי‬ ‫)זכרון‪-‬פרדיס‪-‬חוף כרמל(‬ ‫רשויות‬ ‫קבלן הפעלה‬ ‫מכרז הפעלה‬ ‫‪2007+2010‬‬ ‫איגוד‬ ‫קבלן בוצה‬ ‫ניטור קווי‬ ‫הולכה‬ ‫מעקב‬ ‫תהליכי‬ ‫חוות דעת על‬ ‫בעיית השומנים‬ ‫דוחות שנתיים‬ ‫פגישות‬ ‫עבודה‬ ‫קבלן‬ ‫הנהלת‬ ‫חשבונות‬ ‫תקלות ציוד‬ ‫הזמנות‬ ‫רכש‬ ‫רשויות‬ ‫חוו"ד‬ ‫יקב זכרון‬ ‫תקלת מערך ייצוב‬ ‫סיניאבר‬ ‫בלשה‬ ‫תביעות‬ ‫יועצים‬ ‫הפסקת חשמל‬ ‫ברק‬ ‫תרשי ‪ 2‬מנגנו ניהול חשבונות במט"ש מעי צבי‬ ‫מכון טיהור מעין צבי )הנהלת חשבונות(‬ ‫רשויות‬ ‫קבלן‬ ‫הוצאות משתנות‬ ‫הוצאות קבועות‬ ‫כוח אדם‬ ‫חשמל‬ ‫תחזוקה מונעת‬ ‫בוצה‬ ‫בדיקות מעבדה‬ ‫פולימרים‬ ‫שמירה‬ ‫מים שפירים‬ ‫ביטוח קבלני‬ ‫אנשי שירות‬ ‫פינוי גבבה‬ ‫‪43‬‬ ‫ביטוח‬ ‫תחזוקת שבר‬ ‫מט"ש חדרה‬ ‫מט"ש חדרה תופעל במש‪ $‬כ‪ 10‬שני ע"י חברת ניטרו בשיטת המחיר למ"ק‪ .‬לפני כשנתיי החליטה‬ ‫החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה )החברה שייכת לששת הרשויות בעלות המט"ש( לסיי‬ ‫את התקשרותה ע חברת ניטרו ולהפעיל עצמאית את המכו‪ .‬במקביל הגישה חברת ניטרו תביעה כנגדה‬ ‫אשר טיעוניה היו בעיקר כספיי אול ג עסקו בטענה כי עקב כניסת שפכי חריגי בעלי אופי תעשייתי‬ ‫למכו נגר נזק מסיבי לציוד‪.‬‬ ‫במסגרת זרת‪ ,‬התבקש האיגוד ע"י מט"ש חדרה להגיש חוות דעת אשר תשמש כעדות בבית משפט עבור‬ ‫תביעת ניטרו ותתמקד בטענותיה לגבי כניסת שפכי רעילי וחריגי‪.‬‬ ‫האיגוד אס במש‪ $‬מספר חודשי חומרי היסטוריי מהארכיו ובמר& ‪ 2010‬ריכז אות לכדי חוות דעת‬ ‫מקצועית אשר התייחסה באופ ענייני לטענות שהועלו ע"י המומחה מטע ניטרו‪.‬‬ ‫פרויקט האגני הירוקי במט"ש יד חנה‬ ‫מכו טיהור יד חנה בקיבו& יד חנה הוק בשנת ‪ 2002‬ע"י החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר בשיתו ע‬ ‫הקר הקיימת לישראל‪ .‬מטרת המתק לטפל טיפול ראשוני וביולוגי בשפכי "קשי" הזורמי בנחל שכ‬ ‫משטחי הרשות הפלשתינאית לפני הזרמת לנחל אלכסנדר‪ .‬הקושי העיקרי בטיפול בשפכי אלו נובע‬ ‫בעיקר מעונת המסיק )אוקטובר נובמבר( ‪,‬שבה מנוקזי לנחל שפכי המכילי מזהמי שוני שה תוצר‬ ‫של תעשיית שמ הזית העלולי לגרו לזיהו מקורות מי ומשבשי תהליכי טיפול בשפכי‪ .‬כמו כ‪ ,‬כיו‬ ‫המתק אינו מפיק איכויות קולחי העומדות ברמה הנדרשת להזרמה לנחל כפי שנקבעה בתקנות ועדת‬ ‫ענבר‪.‬‬ ‫על מנת ללטש את השפכי ולהתאימ לאיכות הנדרשת בתקנות החליטה רשות הניקוז שרו כי החלופה‬ ‫המועדפת לכ‪ $‬הינה חלופת האגני ירוקי‪ .‬במסגרת החלטה זו‪ ,‬הוק פרויקט ניסיוני בסמו‪ $‬למתק‬ ‫הטיפול ביד חנה‪ ,‬שמטרתו לבחו את טכנולוגית הטיהור באמצעות אגני ירוקי על קולחי מתק הטיפול‪.‬‬ ‫בפרויקט זה השתתפו שלוש חברות מתחרות אשר הציעו טכנולוגיות שונות לטיפול באמצעות אגני ירוקי‬ ‫על פני שטח ניסוי של ‪ 150‬מ"ר )שטח הפיילוט(‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬איגוד ערי נבחר ע"י המועצה האזורית עמק חפר ללוות מקצועית את הפרויקט לאור‪ $‬כל‬ ‫תקופת הפעלתו ה במסגרת תוכנית הניטור הרציפה וה בעיבוד וניתוח התוצאות‪.‬‬ ‫הפרויקט החל לפעול באמצע חודש מאי ‪ 2007‬והסתיי ביולי ‪ 2009‬לאחר שצבר כ‪ 27‬חודשי הפעלה‪,‬‬ ‫במהלכ‪ ,‬ביצועי שלושת מערכות הטיפול נבחנו באופ רצי ע"י האיגוד בסדרת דיגומי מורכבי והופקו‬ ‫דו"חות תקופתיי ה לקבלני וה למועצה העוקבי אחר התוצאות‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ ,2009‬ע סיו הפרויקט הפיק האיגוד דו"ח מסכ עבור כל חודשי ההפעלה )ד"ח שלב א'( אשר‬ ‫הוצג בפני הדריקטוריו ונציגי המשרד להגנת הסביבה‪ .‬בסיכומו‪ ,‬נבחרה החברה הזוכה בפרויקט אשר תוכל‬ ‫להמשי‪ $‬לשלב ב'‪ ,‬שבמהלכו החברה הזוכה תתכנ‪ ,‬תקי ותפעיל אג ירוק על שטח של ‪ 5‬דונ‪.‬‬ ‫ג שלב ב' של הפרויקט לווה ע"י האיגוד בשלבי הכנת המסמ‪ $‬הטכני לחוזה וחתימת החוזה‪ .‬כיו‪ ,‬החברה‬ ‫הזוכה נמצאת בשלב התכנו המפורט‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מט"ש באקה ג'ת‬ ‫מט"ש באקהג'ת המרכז את שפכי ‪ 2‬הרשויות החל לפעול באפריל ‪ 2010‬בספיקת שפכי יומית של כ‪2,500‬‬ ‫מ"ק‪/‬יו‪ ,‬אשר מהווה כ‪ 70%‬מהכמות הכוללת של השפכי עקב אי רישות מלא של קווי ביוב‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 2010‬לאחר מספר חודשי הפעלה של המט"ש ודיווח תדיר של המפעיל על כניסת שפכי ע עומסי‬ ‫אורגני גבוהי וריכוזי כלורידי גבוהי ביקשה הרשות המקומית באקהג'ת מהאיגוד לבצע עבודת ניטור‬ ‫על קווי ההולכה במטרה לבחו ולקבוע מקורות זיהו חריגי והשפעת על ריכוזי השפכי הכללי של‬ ‫הרשות בכניסה למכו הטיהור בהשוואה לתכנו‪.‬‬ ‫במסגרת עבודה זו‪ ,‬האיגוד ביצע סדרת דיגומי על חמשת המאספי הראשיי ועל הכניסה הראשית‬ ‫למט"ש‪ ,‬ניתח את התוצאות ובסיכומ מצא כי מקור העומסי הינ בשפכי המחלבות‪ ,‬שפיכת ביוביות‬ ‫ומפעל השימורי של באקה‪ .‬המלצות האיגוד היו‪:‬‬ ‫‪ .1‬קביעת תנאי ברישיו עסק אשר יכתיבו את סוגי קד הטיפול הנדרשי ובהמש‪ $‬אכיפת‪.‬‬ ‫‪ .2‬שפיכת ביוביות רק במתח המכו על מנת לשמור על קווי ההולכה מפני קורוזיה וסתימות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אכיפה מואצת על עסקי המזו והמוסכי‪.‬‬ ‫‪ .4‬דרישה מיידית מהמחלבות להפרדת תמלחות ופינויי למוצא ימי‪.‬‬ ‫‪ .5‬פיקוח שוט על מפעל השימורי בהפרדת הזרמי ופינוי התמלחות‪.‬‬ ‫נתניה בית חירות‬ ‫מט"ש נתניה‪ ,‬הנמצא בתחו המועצה האזורית עמק חפר בשטחי חקלאיי של בית חירות‪ ,‬משרתת את‬ ‫עיריית נתניה וכ‪ 50%‬משפכי עמק חפר ‪ .‬המט"ש תוכנ לספיקה יומית של ‪ 40,000‬מ"ק‪/‬יו‪ ,‬אול מאחר‬ ‫והמכו הגיע לקצה גבול יכולת הטיפול שלו‪ ,‬הזמינה חברת מי נתניה תכנית לשידרוג והרחבה של המכו‪.‬‬ ‫בינואר ‪ 2007‬הוגשה לאיגוד ערי הפרשה הטכנית והמסמ‪ $‬הסביבתי אשר נבחנו ונבדקו ע"י צוות האיגוד‬ ‫והוגשה חוות דעת לוועדה המקומית עמק חפר‪ .‬לאחר שהתוכנית עברה שינויי עקב הערות המשרד להגנת‬ ‫הסביבה והוועדה‪,‬הוגשה ביולי ‪ 2009‬פרשה טכנית ומסמ‪ $‬סביבתי מעודכני אשר נבדקו שנית ע"י האיגוד‬ ‫ובספטמבר ‪ 2009‬ניסח האיגוד חוות דעת נוספת להיתר הבנייה אשר נבחנה בשני היבטי‪:‬‬ ‫‪ .1‬היבטי תהליכיי מער‪ $‬הטיפול על כל מרכיביו הכולל בי היתר עקרונות הטיפול ‪,‬נתוני תכ ‪,‬חישובי‬ ‫תהלי‪ , $‬גודל המבני ואיכויות קולחי ובוצות‪.‬‬ ‫‪ .2‬היבטי סביבתיי הכוללי בי היתר מתקני לטיפול בזיהו אוויר ומניעת מטרדי ריח ומניעת‬ ‫מטרדי רעש‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מנא"י‬ ‫מפעלי נייר אמריקאי ישראלי בע"מ )מנא"י( ממוקמי באזור התעשייה חדרה ופועלי משנת ‪1953‬‬ ‫בשטח של ‪ 200‬דונ בתחו השיפוט של עיריית חדרה‪.‬‬ ‫מנא"י חדרה מחולקת ל‪ 3‬תתי מפעלי‪:‬‬ ‫‬ ‫המפעל הלב המייצר ניירות לבני לכתיבה והדפסה וכולל מכונה )מכונה ‪ (4‬המוזנת בחומר‬ ‫גל של תאית וכימיקלי ע תפוקה של ‪ 360‬טו ליו ובצריכת מי יומית של ‪ 4000‬מ"ק ‪.‬‬ ‫‬ ‫המפעל החו ממחזר קרטוני לייצור ניר חו וקרטו גלי )מכונה‪ (1,2‬ע תפוקה ‪ 410‬טו ליו‬ ‫ובצריכת מי יומית של ‪ 3000‬מ"ק ‪.‬‬ ‫ המפעל הביתי המפעל כולל מכונה לייצור נייר טישו ונייר טואלט )מכונה ‪ (3‬ומער‪ $‬הדאינקינג‬ ‫)ניקוי הדיו מהנייר( ע תפוקה ‪ 90‬טו ליו וצריכת המי יומית של ‪ 900‬מ"ק ‪.‬‬ ‫עקב גידול בפעילות הייצור במפעל משנת ‪ 2001‬עד ‪ 2008‬ב‪ 30,000‬טו נייר לשנה וכוונות המפעל להגדיל את‬ ‫תפוקת הייצור בעוד ‪ 230,000‬טו‪/‬נייר לשנה‪ ,‬הגישה מנא"י בשנת ‪ 2007‬בקשה לתוספת מכונה למער‪ $‬הייצור‬ ‫)מכונה ‪ (8‬אשר תחלי את מכונה ‪.1‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2007‬הוגש תסקיר השפעה על הסביבה המתאר את ההשלכות הסביבתיות שייווצרו כתוצאה‬ ‫מהקמת מכונה ‪.8‬‬ ‫האיגוד בדק את התסקיר על כל היבטיו הסביבתיי ובפברואר ‪ 2008‬סיפק לוועדה המקומית חדרה חוות‬ ‫דעת מקצועית‪.‬‬ ‫בהיבט השפכי‪ ,‬למפעל ספיקת שפכי תעשייתית של כ‪ 6,500‬מ"ק‪/‬יו המטופל במכו טיהור נפרד עצמאי‪,‬‬ ‫אשר מבוסס על ‪:‬טיפול קד‪,‬טיפול ביולוגי אנאירובי‪ ,‬טיפול ביולוגי אירובי וטיפול שלישוני לקולחי כולל‬ ‫ריכו‪ .$‬הקולחי המטופלי ממוחזרי בחלקת לפעילות הייצור ובחלק זורמי לנחל חדרה‪.‬‬ ‫במהל‪ $‬השנתיי שלאחר הגשת הבקשה‪ ,‬דהיינו ‪ , 20082009‬החלה תכתובת ענפה בי המפעל לאיגוד בנוגע‬ ‫לממצאי בדיקת הסקר‪ .‬אג קרקע‪ ,‬אשר בח את היבט השפכי‪ ,‬טע לאור‪ $‬כל התקופה כי המתק‬ ‫האנאירובי יעבוד במלוא הקיבולת ע תוספת מכונה ‪ 8‬וכי המתק האירובי צפוי לשיבושי בתהלי‪ $‬ייצוב‬ ‫הבוצה עקב תוספת העומס‪.‬‬ ‫בינואר ‪ , 2010‬אג קרקע סיפק את אישורו בהיבט השפכי ‪ ,‬אול התנה את האישור בבחינה מחודשת של‬ ‫המער‪ $‬ע סיו הרצת מכונה ‪.8‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2010‬לאחר ‪ 6‬חודשי עבודה של מכונה ‪ 8‬קרס תהלי‪ $‬הטיפול במתק האנאירובי ובעקבותיו ג‬ ‫המתק האירובי ושפכי בעלי עומס אורגני גבוה הוזרמו לנחל‪.‬‬ ‫אירוע זה הוביל את המשרד להגנת הסביבה לפתיחת תיק חקירה כנגד המפעל בגי זיהו מקורות מי‬ ‫ובמקביל איגוד ערי נדרש ע"י המשרד להגיש חוות דעת על האירוע בהיבט של קריסת תהלי‪ $‬הטיפול‬ ‫במכו הטיהור של מנא"י‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫פיקוח על שפכי תעשיות‬ ‫השפכי התעשייתיי מוגדרי כשפכי הנפלטי מתהליכי ייצור שוני‪ ,‬הרכב וכמות שונה מתעשייה‬ ‫לתעשייה‪.‬‬ ‫לשפכי התעשייה פוטנציאל הרס סביבתי גדול‪ ,‬הרבה יותר מחלק היחסי בשפכי העירוניי‪.‬‬ ‫שפכי תעשייה עלולי להכיל מזהמי שוני שטווח השפעותיה רחב ביותר‪ ,‬כמו פגיעה במערכות הולכה וטיפול‬ ‫של שפכי עירוניי ופגיעה באיכות הקולחי העירוניי‪ ,‬באופ שעלול לפסול אות לשימוש להשקיה בשטחי‬ ‫חקלאיי או לאפשר הזרמת לנחלי ולי‪ .‬כדי להתאימ לרמת שפכי סבירה )עפ"י חוק העזר( נדרש טיפול‬ ‫מוקד לשפכי התעשייתיי במקור )במפעל(‪.‬‬ ‫מטרת הטיפול בשפכי תעשייה היא הסדרת הממשק בי הלי‪ $‬הייצור בתעשייה ‪,‬איכות השפכי בחיבור למערכת‬ ‫הביוב ‪,‬מניעת פגיעה בצנרת ההובלה ‪,‬מניעת פגיעה או שבוש התהלי‪ $‬הביולוגי מכו הטיהור ושימוש חוזר בהשבה‬ ‫חקלאית של הקולחי‪ .‬בנוס מניעת מפגעי ומטרדי בסביבה‬ ‫מקורות זיהו מפעלי תעשייה‬ ‫בתעשייה נעשה שימוש במגוו רחב של חומרי גל וכימיקלי‪ ,‬פסולות ותשטיפי ‪ .‬מזהמי רבי כוללי‬ ‫תרכובות חומר אורגני ואנאורגני ‪,‬שומני ושמני מינראליי ‪,‬מתכות כבדות‪ ,‬חומצות ובסיסי‪ ,‬וחומרי אנטי‬ ‫בקטריאלי ‪ .‬וכ‪ ,‬ריאקציות בי מזהמי הנוצרת במפגש בי זרמי השפכי עלולה להוות מקור זיהו נוס‪.‬‬ ‫להל מספר דוגמאות לפוטנציאל הפגיעה בסביבה משפכי תעשייה ‪:‬‬ ‫‬ ‫מפעל מזו השפכי עלולי לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה ‪ 100,000‬תושבי‪,‬‬ ‫וכ להביא להמלחה ניכרת של השפכי העירוניי‪.‬‬ ‫‬ ‫מפעל לציפוי מתכות שפכי לא מטופלי עלולי להכיל מתכות כבדות ע פוטנציאל זיהו מי שתייה‬ ‫ובנוס לגרו לזיהו קרקע‪.‬‬ ‫‬ ‫מצבעת טקסטיל השפכי עלולי להביא לעלייה בריכוז הכלורידי והנתר ‪.‬‬ ‫הטיפול והפיקוח על התעשיות‬ ‫בתחו האיגוד קיימי מספר רב של מפעלי תעשייה בענפי שוני וע כמויות ואיכויות שפכי שונות‪ .‬אחד‬ ‫התחומי העיקריי בה מטפל האיגוד הוא הפיקוח על שפכי תעשיות ומתקני טיפול בשפכי‪ .‬פעילות זו מתבצעת‬ ‫מכוח חוק העזר לשפכי תעשיות איגוד ערי חדרה‪ ,‬והאצלת סמכות של נציב המי‪ ,‬עפ"י חוק המי‪.‬‬ ‫הנחת העבודה במסגרת הטיפול בשפכי התעשייתיי הינה כי השלב המקדי ואולי החשוב ביותר בטיפול הינו‬ ‫המניעה במקור‪ .‬מתו‪ $‬הנחה זו הטיפול והפיקוח על התעשיות מתמקד ה בשלב התכנו וה במעקב רצו אחר‬ ‫הפעילות השוטפת של התעשייה‪:‬‬ ‫תיכנו הטמעת נושא של הסדרת התשתית ומער‪ $‬קד טיפול בשלב התכנו הפורמלי ‪,‬בתכניות ובבקשות להיתרי‬ ‫בנייה‪ ,‬מתו‪ $‬הנחה כי הכללת שיקולי סביבתיי בשלבי הראשוני של התכנו‪ ,‬אמורה למנוע או למזער‬ ‫חיכוכי סביבתיי עתידיי ע ביצוע והפעלת התעשייה ‪.‬‬ ‫סקר שפכי תעשיות מטרת הסקר הינה הגדרת סוג התעשייה ומהות תהלי‪ $‬הייצור‪ ,‬מקורות השפכי ובדיקה‬ ‫מפורטת לאפיו מרכיבי המזהמי ‪ .‬הנחיות מקצועיות לביצוע הסקר שיביאו להתאמת מער‪ $‬הקד טיפול מבחינה‬ ‫טכנולוגית ‪,‬קיבולת ויעילות הטיפול‪.‬‬ ‫פעילות שוטפת מסלול הפיקוח על התעשיות‪ ,‬הוא מורכב ובעל היבטי רבי‪ ,‬וחייב להתאי לכל סוג של תעשיה‬ ‫ולכל סוג של מפעל‪ .‬ראשית הטיפול הינה בשלב לימוד תהליכי הייצור במפעל ‪,‬איסו נתוני ובדיקת מער‪ $‬טיפול‬ ‫‪47‬‬ ‫הקד הקיי במפעל )קיימת חשיבות רבה בהתאמת הטכנולוגיה לטיפול בבעיה הספציפית ( ועריכת מיפוי של‬ ‫המוקדי הבעייתיי ‪.‬בשלב הבא‪ ,‬נעשית בדיקה לפעילות השוטפת של מער‪ $‬קד הטיפול ושל עבודת המפעל‪,‬‬ ‫וזאת באמצעות ביקורות שדה רבות במפעל וניהול תכתובת והבהרות ע מנהלי האחזקה והנהלת המפעל‪ .‬כמו כ‪,‬‬ ‫במסגרת הליכי הרישוי מוטמעות דרישות לשדרוג תשתיות‪ ,‬ביצוע בדיקות מעבדה ‪ ,‬נטור תקופתי ומעבר לשימוש‬ ‫בחומרי שאינ מזהמי‪.‬‬ ‫ניטור ניטור תקופתי המתבצע ע"י דיגו ובדיקות המעבדה כאמצעי לפיקוח על התחזוקה והשגת עמידה‬ ‫באיכויות‪.‬‬ ‫אכיפה במידה והתעשייה לא עומדת בתנאי הנדרשי ממנה‪ ,‬על מער‪ $‬הפיקוח להכי תיק משפטי המכיל תיעוד‬ ‫ומידע רלוונטי לאי העמידה בתנאי‪ ,‬הגדרת הבעיות ופתרונות מוצעי‪ .‬השלב הבא במסלול הפיקוח הוא הגשת‬ ‫תביעה כנגד המזה‪.‬‬ ‫פעילות עיקרית בתחום שפכי התעשייה באיגוד‬ ‫מועצה אזורית חו כרמל‬ ‫בתחו המועצה האזורית חו כרמל האיגוד טיפל ב‪ 2‬מוקדי המפגע העיקריי למט"ש ניר עציו וה‪ :‬מפעל‬ ‫הארוחות ניר עציו ורפתות חו כרמל )ניר עציו‪ ,‬עי איילה והבוני(‪.‬‬ ‫מפעל ארוחות ניר עציו האיגוד בח את יעלות מתק ה ‪ DAF‬ה בסדרת דיגומי על המתק וה בחוות‬ ‫דעת שהזמי המפעל מיועצי שוני‪ .‬המסקנה שהתקבלה היא שהמתק עובד בקיבולתו המקסימלית ואינו‬ ‫מסוגל לעמוד בדרישות חוק העזר עבור חומר אורגני ושומני‪ .‬האיגוד המלי& בפני המועצה או לדרוש‬ ‫מהמפעל את הרחבת המתק או לבצע חיוב חודשי לפי נוסחת חויב לעומס אורגני שחושבה בהתא לעלות‬ ‫הטיפול במט"ש‬ ‫רפתות במ‪.‬א חו כרמל קיימות ‪ 2‬רפתות גדולות )‪ 500600‬חולבות( ‪ :‬רפת ניר עציו ורפת הבוני ו‪3‬‬ ‫רפתות מושביות קטנות )כ‪ 100‬חולבות( בעי איילה‪.‬‬ ‫ע הקמת מט"ש ניר עציו‪ ,‬איגוד ערי החל לבצע דיגומי דחופי על רפתות אלו בניסיו לשפר את מער‪$‬‬ ‫טיפול הקד ולמנוע נזקי לצנרת ולתהלי‪ $‬הטיפול במט"ש‪ .‬סה"כ במהל‪ 2009 $‬בוצעו ‪ 12‬דיגומי על כלל‬ ‫הרפתות שהצביעו בחלק על חריגות גבוהות בעומס אורגני ומוצקי מרחפי‪.‬‬ ‫עבור רפת ניר עציו‪ ,‬המועצה אימצה את המלצת האיגוד לחיוב תוספת אגרה בגי חריגה וזאת עד להגדלת‬ ‫בור השיקוע הקיי‪.‬‬ ‫עבור רפת הבוני‪ ,‬תוצאות הדיגומי הצביעו כי הרפת עומדת באיכות הנדרשת לפי חוק העזר‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬עבור שלושת הרפתות הקטנות בעי איילה‪ ,‬הבעיה נותרה בעיינה‪ ,‬למרות מכתבי רבי‬ ‫שנשלחו לבעלי הרפתני ופגישות שנערכו עמ‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫חוק עזר למועצה‬ ‫פעילות נוספת שביצע האיגוד במהל‪ 2010 $‬עבור המועצה הינה כתיבת חוות דעת לחוק העזר הקיי של‬ ‫המועצה‪ .‬כאשר‪ ,‬המוטיבציה לעבודה זו נעוצה בהקמתו של המט"ש החדש והצור‪ $‬בהסדרת חוק עזר לשפכי‬ ‫תעשייה שיחלי את חוק העזר לדוגמא‬ ‫מועצה מקומית זכרו יעקב‬ ‫מועצה מקומית זכרו יעקב מזרימה את שפכי המועצה למט"ש מעי צבי‪ .‬שפכי התעשייה של המועצה‬ ‫מאופייני בעיקר בתעשיית המזו )מסעדות‪ ,‬בתי מלו( ובתעשיית היקב‪.‬‬ ‫המשמעות הינה עומסי אורגני גבוהי מאוד וריכוזי שומני גבוהי שמקור מציר המסעדות שממוק‬ ‫לאור‪ $‬המדרחוב הראשי של זכרו‪.‬‬ ‫במהל‪ ,2010 $‬התקבלו ריכוזי שומני גבוהי מאוד במט"ש ‪ .‬בעקבות זאת האיגוד ביצע עבודת ניטור‬ ‫מקיפה על קווי ההולכה והביא בפני המועצה את המלצותיו‪ .‬חוות דעת זו תורגמה ליו עיו שיז האיגוד‬ ‫עבור בעלי העסקי בזכרו‪ ,‬שמטרתה הייתה להגביר את המודעות להפרדה במקור ולהבהיר את התנאי‬ ‫ברישיו עסק‪.‬‬ ‫כמו כ‪ ,‬האיגוד המלי& בפני המועצה לייש פתרו לטיפול מרוכז לבתי העסק הממוקמי במדרחוב‬ ‫באמצעות התקנת ‪ 2‬מפרידי שומני מרכזיי ל‪ 2‬שוחות קליטה של בתי עסק אלו‪.‬‬ ‫מועצה אזורית מנשה‬ ‫הפעילות של אג קרקע במועצה האזורית מנשה התמקדה ב‪ 3‬מפעלי גדולי באזור‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפעל גלע‬ ‫בשנת ‪ 20092010‬אג קרקע ליווה את המפעל ב‪ 2‬בעיות עיקריות‪:‬‬ ‫‬ ‫שדרוג ושיפו& המתק האנאירובי המתק האנאירובי עובד כ‪ 20‬שנה רצו ומטפל בכ‪ 350400‬מ"ק‬ ‫שפכי ליו‪ .‬המתק סובל מסדקי בגג הריאקטור כתוצאה מקורוזיה ועקב כ‪ $‬נפלטי גזי מתא ו‬ ‫‪ H2S‬לסביבה ‪ .‬כמו כ‪ ,‬קיימת סכנה בטיחותית לקריסת המתק‪ .‬עקב כ‪ ,$‬ביקש המפעל לאשר את‬ ‫שדרוג המתק באמצעות הדממתו לכחודש ימי ובמקביל הזרמת השפכי הגולמיי בריכוז ‪COD‬‬ ‫של כ‪ 10,000‬מג"ל למערכת האזורית ללא טיפול‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬האיגוד הכתיב את התנאי להדממת‬ ‫המתק בזמ השדרוג‪.‬‬ ‫‬ ‫חריגות ריכוזי הנתר בשפכי לשפכי המפעל ריכוזי נתר גבוהי )כ‪ 740‬מג"ל( שמקור משימוש‬ ‫בסודה קאוסטית למספר זרמי‪ :‬זר רענו שר בתהלי‪ $‬הספיחה של ייצור הפרוקטוזה‪ ,‬ריאקציות‬ ‫עמילני מעובדי‪ ,‬תיקו ‪ pH‬לשפכי וזר האוסמוזה ההפוכה‪ .‬האיגוד והמשרד דרשו מהמפעל‬ ‫לבצע שינויי והפחתה במקור לנתר‪ .‬המפעל ביצע עבודה גדולה בנושא והצליח לצמצ את ריכוזי‬ ‫הנתר לכ‪ 400500‬מג"ל‪ .‬ע זאת‪ ,‬ריכוזי אלו עדיי לא עומדי בתקנות ולכ‪ ,‬בשלב זה האיגוד‬ ‫יבצע בחינה כמותית להשפעת ריכוזי הנתר בשפכי המפעל על ריכוזי הנתר בכלל השפכי המגיעי‬ ‫למט"ש עי שמר‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪ .2‬ג שמואל מזו‬ ‫שפכי מפעל ג שמואל מזו מהווי את החלק הארי של השפכי המגיעי למט"ש גרנות‪ ,‬ה מבחינה‬ ‫הידרולית וה מבחינת העומס האורגני‪ .‬השפכי‪ ,‬שמקור מתהלי‪ $‬ייצור המיצי במפעל‪ ,‬מאופייני‬ ‫בעומסי אורגני גבוהי מאוד )במיוחד בעונות ההדרי והעגבניות(‪ ,‬אשר אינ עומדי בדרישות רישיו‬ ‫העסק וזאת למרות טיפול אנאירובי מלא בשטח המפעל‪ .‬כתוצאה מכ‪ $‬מט"ש גרנות אינו מסוגל להתמודד‬ ‫ע עומסי אלו ומפיק קולחי באיכות גרועה‪ .‬אג קרקע ליווה את המפעל בשנתיי האחרונות בגיבוש‬ ‫החלטה לפתרו‪ ,‬כאשר בפני המפעל עמדו ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬ ‫‬ ‫שדרוג המתק האנאירובי בשטח המפעל להפקת שפכי העומדי בתנאי הרישיו‪.‬‬ ‫‬ ‫השתתפות בשדרוג והרחבת מט"ש גרנות אשר באחריות המועצה האזורית מנשה‪.‬‬ ‫בסופו של תהלי‪ ,$‬המפעל קיבל החלטה להשתתפות בשדרוג והרחבת המט"ש‪ ,‬למרות שאפשרות זו הייתה‬ ‫היקרה מבי השתיי‪ ,‬וזאת במטרה להסיר מהמפעל את האחריות בנושא הטיפול בשפכי ולהותירו בידי‬ ‫המועצה‪ ,‬שלה יש את הידע והניסיו לכ‪.$‬‬ ‫‪ .3‬אמבר גרנות‬ ‫פעילות האג בשני ‪ 20092010‬במפעל גרנות התמקדה בליווי ההנחיות להכנת סקר פליטות לא מוקדיות‬ ‫במפעל ‪ ,‬ליווי דיגומי הקרקע שבוצעו לתעלת הניקוז המזוהמת‪.‬‬ ‫מועצה מקומית בנימינה‬ ‫שפכי מועצה מקומית בנימינה מטופלי במט"ש חדרה‪ .‬הפעילות של אג קרקע במועצה המקומית בנימינה‬ ‫התמקדה ב ‪ 3‬מפעלי המזרימי שפכי תעשייתיי למערכת ההולכה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מחלבת השומרו‬ ‫סיור בשטח שביצע האג בדצמבר ‪ 2009‬העלה כי המחלבה מזרימה את השפכי שלה למערכת הביוב‬ ‫האזורית‪ ,‬למרות איסור עבר ודרישה לפינוי מלא לשפכי‪.‬‬ ‫בעקבות האירוע‪ ,‬האיגוד ביצע מספר בדיקות על השוחה בהתחברות למערכת הביוב האזורית‪:‬‬ ‫‬ ‫ב ‪ 28.12.09‬בוצעה בדיקה מורכבת כאשר הדוג היה גלוי על פני השטח ובהתא לכ‪ $‬התוצאות‬ ‫היו תקינות‬ ‫‬ ‫ב‪ 15.2.10‬האיגוד לקח דגימה אקראית והתוצאות היו חריגות ביותר‪ ,‬למרות שהמחלבה‬ ‫התחייבה כי תפסיק את ההזרמות‪.‬‬ ‫‬ ‫ב‪ 17.2.10‬האיגוד ביצע דגימה מורכבת נוספת‪ ,‬הפע כאשר הדוג היה מוחבא בתו‪ $‬השוחה‬ ‫ובהתא לכ‪ $‬התוצאות העידו על הזרמת שפכי תעשייתיי‪.‬‬ ‫כמו כ‪ ,‬היוע& המשפטי של האיגוד הוציא מכתב דרישה להפסקת כל הזרמה לאלתר‪ ,‬ע זאת ההזרמות‬ ‫נמשכו‪.‬‬ ‫בחודשי יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬אוגוסט ונובמבר ‪ 2010‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומי מורכבי נוספי שהעידו כי המחלבה‬ ‫ממשיכה שלא לבצע הפרדת זרמי וכי שפכי תעשייתיי בעלי ריכוז חומר אורגני וכלורידי גבוהי‬ ‫מגיעי למכו הטיהור ‪ .‬האיגוד ביקש את התערבות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות‪.‬‬ ‫עקב כ‪ ,$‬בחודש ינואר ‪ 2011‬החליט משרד הבריאות שלא לחדש את רישיו היצר השנה עד להסדרת נושא‬ ‫השפכי‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ .2‬יקב אליעז‬ ‫מקור שפכי התעשייה ביקב אליעז הינו בשטיפת מכלי היי‪ ,‬כאשר כמות השפכי בתקופת הבציר נעה בי‬ ‫‪ 2530‬מ"ק‪/‬יו‪.‬‬ ‫עבור יקב זה קיי הסכ עבר ע האיגוד‪ ,‬לפיו הזרמת השפכי למערכת הביוב האזורית מאושרת רק ע‬ ‫סיו עונת הבציר באיכות מקבילה לשפכי סניטריי‪.‬‬ ‫לפי הסכ זה‪ ,‬היקב מודיע בכתב לאיגוד בתחילת כל עונת בציר על פינוי השפכי למתק גת וע סיו‬ ‫העונה על התחברותו למערכת האזורית‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2009‬ובפברואר ‪ 2010‬איגוד ערי ביצע דיגומי מורכבי על שפכי היקב כחודש לאחר סיו עונת‬ ‫הבציר ומצא חריגות חמורות בערכי ההגבה‪ ,‬החומר האורגני והמוצקי המרחפי‪ ,‬עדות להזרמת שפכי‬ ‫תעשייתיי‪ .‬האיגוד יידע את הנהלת היקב על החריגות ובסיכו פגישה שנערכה בחודש מר& ‪ , 2010‬האיגוד‬ ‫דרש מהיקב הפסקה לאלתר של כל הזרמת שפכי תעשייתיי למערכת הביוב ופינוי השפכי למקור מוסדר‬ ‫ומאושר‪ ,‬מלבד שפכי סניטריי‪ .‬הנהלת היקב מצידה התחייבה לבצע בדיקה מקיפה למקור הבעיה‬ ‫ולהתייע& ע אנשי המקצוע המתאימי‪.‬‬ ‫ע זאת‪ ,‬דיגומי נוספי שבוצעו באוגוסט ובדצמבר ‪ 2010‬הצביעו כי הזרמת השפכי התעשייתיי נמשכת‬ ‫בעומסי אורגני חריגי מאוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬ויטאמד‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬המוצרי העיקריי ה אנטיביוטיקה על בסיס פניצילי‪,‬‬ ‫אנטיביוטיקה שאינה פניצילי‪ ,‬חומרי לאינפוזיות‪ ,‬משחות‪ ,‬טבליות‪ ,‬סירופי וטיפות עיניי‪.‬‬ ‫מקור השפכי התעשייתיי במפעל הינו‪:‬‬ ‫‬ ‫מרככי ‪ 10-12% -‬מההזנה למרככי זורמי לשפכי – מפונה למפעל המלח בעתלית‬ ‫‬ ‫דוד קיטור ‪ 10-15% -‬ממי הקונדנס זורמי לשפכי‪.‬‬ ‫‬ ‫מגדלי קירור ‪ 10% -‬מהכמות המאוידת זורמת לשפכי‪.‬‬ ‫‬ ‫מי רכז אוסמוזה הפוכה ‪ 40% -‬מההזנה מוזרמי לשפכי‪.‬‬ ‫‬ ‫מזקקה טרמית ‪ 33% -‬מההזנה זורמי לשפכי‪.‬‬ ‫‬ ‫שטיפת כלי ורצפות‬ ‫השפכי התעשייתיי ) כ ‪ 5,000‬מ"ק בשנה( זורמי בגרביטציה אל בריכה אופרטיבית בנפח ‪ 16‬מ"ק‪.‬‬ ‫הבריכה משמשת לויסות כל הזרמי התעשייתיי של המפעל‪ ,‬שני שליש מנפחה מהווה בריכת שיקוע‬ ‫מוצקי ושליש משמש כתא ניטרול ושאיבה‪ .‬כל חצי שנה מפני את הנוזלי והמשקעי מתחתית הבריכה‬ ‫לרמת חובב‪ .‬מתא השאיבה השפכי מתחברי אל מערכת הביוב המקומית‪ ,‬דר‪ $‬שוחה נפרדת מהשפכי‬ ‫הסניטריי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009 2010‬ביצע האיגוד ‪ 7‬דיגומי מורכבי על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומי המפעל עמד‬ ‫באופ מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫מלבד שלושת מפעלי אלו קיימי בבנימינה עוד תעשיות‪ ,‬אול ללא הזרמה של שפכי תעשייתיי כמו‪:‬‬ ‫‬ ‫יקב התישבי –אינו מחובר למערכת הביוב ומפנה את שפכיו‬ ‫‬ ‫גני אליזה ופנינת הברו – גני אירועי שאינ מחוברי למערכת הביוב‬ ‫‬ ‫טופ לייזר ייצור יבש ללא שפכי תעשייתיי‬ ‫‪51‬‬ ‫עיריית אור עקיבא‬ ‫שפכי אזור התעשייה של אור עקיבא זורמי למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר התעשייה העיקרית באור עקיבא‬ ‫המייצרת שפכי תעשייתיי הינה פרמצבטיקה וקוסמטיקה כמפורט בטבלה שלהל‪:‬‬ ‫סיווג‬ ‫ש המפעל‬ ‫פירוט‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫ותרופות‬ ‫א‪.‬ג‪.‬מ קוסמטיקה‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫אנה לוט‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫ברברה וול‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫גל פארמה‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫דקסו‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫ויראו‬ ‫פרמצטיקה‬ ‫זיווד אלקטרוני‬ ‫קונטקט זיווד אלקטרוני‬ ‫ציוד השקייה‬ ‫רפאל תעשיות מגופי‬ ‫סניטרי בלבד‪ ,‬שפכי תעשייתיי נאגרי‬ ‫ומפוני לרמת חובב‬ ‫נשק ותחמושת‬ ‫מפרולייט‬ ‫מפעל יבש שפכי סניטריי בלבד‬ ‫מיחזור‬ ‫ויגור מחזור פסולת‬ ‫מזו‬ ‫מאיר את בייגל‬ ‫מזו‬ ‫ארקדי מוצרי מאפה‬ ‫מזו‬ ‫‪ 6‬אולמות וגני אירועי‬ ‫מוסכי‬ ‫‪ 6‬מוסכי‬ ‫תחנות דלק‬ ‫‪ 2‬תחנות דלק‬ ‫הפעילות של אג קרקע בשנת ‪ 2010‬בעיריית אור עקיבא התמקדה בעיקר במפעלי הקוסמטיקה‬ ‫והפרמצבטיקה בעלי פוטנציאל זיהו לתמלחות ושומני ‪:‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬ג‪ .‬קוסמטיקה‬ ‫במהל‪ 20092010 $‬ביצע האיגוד ‪ 5‬דיגומי מורכבי על המפעל‪ ,‬כאשר שלושת הדיגומי של שנת ‪2009‬‬ ‫הצביעו על ערכי גבוהי מאוד של חומר אורגני ‪ ,‬מוצקי‪ ,‬דטרגנטי ושומני‪ .‬האיגוד יידע את המפעל‬ ‫בתוצאות החריגות ודרש לטפל במפריד השומ ‪.‬‬ ‫ב‪ 2‬דיגומי נוספי שבוצעו בדצמבר ‪ 2010‬ניכר שיפור גדול באיכות השפכי המוזרמת למערכת הביוב‪ ,‬ע‬ ‫חריגות קלות בריכוזי השומני‪ .‬האיגוד ימשי‪ $‬לעקוב בתוכנית הדיגו לשנת ‪ 2011‬על איכות השפכי‬ ‫מהמפעל‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪ .2‬אנה לוט‬ ‫במהל‪ 20092010 $‬האיגוד ביצע ‪ 6‬דיגומי על המפעל‪ .‬בדיגו הראשו של שנת ‪ 2009‬התקבלו תוצאות‬ ‫חריגות בשומני והאיגוד דרש טיפול מידי במפריד השומ‪.‬‬ ‫המפעל מצידו הגיב בבקשה לקבל הקלה בערכי עקב ספיקת שפכי נמוכה מאוד )כ‪ 12‬מ"ק‪/‬יו(‪ ,‬ע זאת‬ ‫האיגוד השיב כי האפשרות להכיר במפעל כטעו היתר הינה רק לאחר שהמפעל מיצה הליכי טכנולוגי‬ ‫ומעשיי שהינ בתחו הסביר לסדר גודלו של המפעל על מנת לעמוד באיכות שנקבעה בחוק‪ .‬היות ובמקרה‬ ‫זה מדובר בתחזוקת מפריד שומ‪ ,‬אי הצדקה למת הקלה‪.‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו ביתר הדיגומי הראו כי חל שיפור משמעותי באיכות‪ ,‬ע זאת שוב בדיגו של פברואר‬ ‫‪ 2010‬הייתה חריגה קלה נוספת בשומני‪.‬‬ ‫במהל‪ 2011 $‬ובמסגרת סקר השפכי על מט"ש חדרה‪ ,‬תבוצע עבודה מקיפה על מפעלי הקוסמטיקה באור‬ ‫עקיבא ואכיפה בהתא‪.‬‬ ‫‪ .3‬ברברה וול‬ ‫במפעל ‪ 2‬מחלקות עיקריות‪ :‬ייצור קרמי ואריזה של אבקות איפור ולקי‪ .‬מחלקת האריזה הינה מחלקה‬ ‫יבשה ואילו במחלקת ייצור הקרמי ישנ ‪ 2‬ריאקטורי שעוברי שטיפה בי מנה למנה‪.‬‬ ‫למפעל היו חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידי ובפגישה וסיור שקיי האיגוד במחלקת הייצור במפעל‬ ‫התברר כי החריגות נובעות מתדירות רענו גבוהה מאוד של המרכ‪ .$‬לפיכ‪, $‬האיגוד דרש לשנות את תדירות‬ ‫הרענו ולבצע דיגו חוזר‪ .‬ע זאת‪ ,‬בדיגו מורכב שביצע האיגוד במר& ‪ 2009‬התקבלו ריכוזי כלורידי‬ ‫גבוהי מאוד )‪ 2600‬מג"ל( בשפכי המפעל ‪ ,‬ולכ דרישת האיגוד שונתה לאיגו ופינוי מלא של התמלחת‪.‬‬ ‫בהתא לכ‪ ,$‬המפעל החל לפנות את התמלחת ממאי ‪ 2009‬ותוצאות הדיגומי שבוצעו מאז הצביעו על‬ ‫איכות שפכי בהתא לחוק העזר‪.‬‬ ‫‪ .4‬גל פארמה‬ ‫המפעל עוסק בייצור תכשירי אנטיביוטיי לשימושי וטרינרי )לא כולל פניצילי(‪ .‬ספיקת השפכי‬ ‫התעשייתיי שמקור בשטיפת הציוד היא פחות מ ‪ 2‬מ"ק בחודש‪ .‬שפכי אלו זורמי אל מיכל איסו‬ ‫שפכי חיצוני בנפח ‪ 2‬מ"ק‪ .‬לפני שהמיכל מלא‪ ,‬רמת ה ‪ pH‬נבדקת‪ ,‬מתקני את החומציות במידת הצור‪$‬‬ ‫ומזרימי לביוב‪ .‬שפכי המעבדה )בעיקר ממכשיר ‪ (HPLC‬נאספי בחביות ומפוני לרמת חובב‪ .‬שפכי‬ ‫סניטאריי מופרדי מהתעשייתיי וזורמי ישירות למערכת הביוב‪.‬‬ ‫בנובמבר ובדצמבר ‪ 2009‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומי מורכבי ביציאה למערכת הביוב האזורית אשר חרגו‬ ‫מהערכי שבחוק העזר בריכוזי ה‪ COD‬וביחס ‪ COD/BOD‬גבוה במיוחד‪ ,‬אשר מעיד על פריקות נמוכה‬ ‫מאוד של שפכי אלו‪ .‬האיגוד יידע את המפעל וביקש התייחסות לתוצאות‪ .‬המפעל ביצע בדיקה לחריגות‬ ‫וב‪ 2‬דיגומי נוספי שבוצעו במאי ובדצמבר ‪ 2010‬ע"י האיגוד התוצאות הצביעו על איכות שפכי בהתא‬ ‫חוק העזר‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪ .5‬דקסו‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרופות הומניות‪ .‬עיקר הייצור הוא טבליות מסוגי שוני‪ ,‬בנוס מייצרי משחות‬ ‫קוסמטיות‪ ,‬תרופות נוזליות )חוק( וסירופי להורדת חו‪.‬‬ ‫שפכי סניטרי ותעשייתיי )מי שטיפת הציוד(‪ ,‬מוזרמי אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬שפכי שמקור‬ ‫במטבח חדר האוכל ושפכי תעשייתיי ממחלקת מילוי ואריזת ווזלי‪ ,‬עוברי טיפול קד במפריד‬ ‫שומני‪ ,‬טר חיבור אל המערכת הראשית‪.‬‬ ‫במהל‪ 20092010 $‬האיגוד ביצע ‪ 7‬דיגומי מורכבי על שפכי המפעל אשר חמישה מתוכ עמדו בדרישות‬ ‫חוק העזר ושניי מה חרגו בריכוזי החומר האורגני‪.‬‬ ‫במהל‪ 2011 $‬ובמסגרת סקר השפכי על מט"ש חדרה האיגוד יבצע בדיקה מקיפה על הסיבה לאי היציבות‬ ‫באיכויות השפכי‪.‬‬ ‫‪ .6‬וויראו‬ ‫המפעל עוסק בייצור תרכיבי חיסו )מוחלשי ומומתי( וטרינריי‪ .‬השפכי התעשייתיי והסניטרי‬ ‫מוזרמי אל מערכת הביוב העירונית‪ .‬מקור השפכי התעשייתיי הינו‪:‬‬ ‫‬ ‫נקיונות של חדרי ההדגרה והחו‪ .‬החדרי מנוקי ע"י מי והיפוכלוריט‪.‬‬ ‫‬ ‫שטיפה של כלי לאחר עיקור באוטוקלב לצור‪ $‬קירור מהיר‪.‬‬ ‫‬ ‫ניקוז מי עיבוי מדוד קיטור‪.‬‬ ‫‬ ‫רכז מי מתהלי‪ $‬אוסמוזה הפוכה‪.‬‬ ‫‬ ‫שטיפת כלי במעבדה במדיח כלי‪.‬‬ ‫במהל‪ 20092010 $‬ביצע האיגוד ‪ 2‬דיגומי מורכבי על שפכי המפעל ובכל אחד מהדיגומי המפעל עמד‬ ‫באופ מלא בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫מועצה מקומית פרדס חנה כרכור‬ ‫שפכי מועצה מקומית פרדס חנהכרכור זורמי למט"ש חדרה‪ ,‬כאשר מקורות השפכי התעשייתיי באזור‬ ‫מפורטי בטבלה שלהל‪:‬‬ ‫סיווג‬ ‫פירוט‬ ‫ש המפעל‬ ‫ייצור בלוקי‬ ‫בני‬ ‫איטנג‬ ‫בני‬ ‫כרמית מקבוצת איטונג בע"מ‬ ‫רפת חקלאית‬ ‫רפת בי"ס חקלאי‬ ‫בתי אריזה‬ ‫פרי שומרו בית אריזה‬ ‫שטיפה ואריזה‬ ‫בתי אריזה‬ ‫גזר שליט בית אריזה לגזר‬ ‫שטיפה ואריזה‬ ‫תחנת דלק‬ ‫תחנת דלק פז‬ ‫מוסכי‬ ‫מוס‪ 5 $‬כוכבי‪ ,‬זוהיר מגאדלה‪ ,‬מוס‪ $‬מלגזות‪,‬‬ ‫אבי המניע‪ ,‬כלי מוטורי‪ ,‬סייקל סטריט‪,‬‬ ‫חומרי בידוד ואיטו‬ ‫התעשיות שנדגמו ב‪ 2010‬בפרדס חנה הינ‪ :‬איטונג‪ ,‬בית אריזה גזר ובית אריזה פרי השומרו‪.‬‬ ‫‬ ‫איטונג דיגו מדצמבר ‪ 2010‬נמצאו חריגות קלות ב‪ TSS‬ב‪ COD‬וחריגות חמורות בשומני‬ ‫ובשמ המינרלי‪.‬‬ ‫‬ ‫בית אריזה פרי השומרו דיגו מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות ועומדות בדרישות חוק העזר‪.‬‬ ‫‬ ‫בית אריזה גזר שליט דיגו מדצמבר ‪ ,2010‬תוצאות תקינות מלבד חריגה קטנה במוצקי‬ ‫המרחפי‪.‬‬ ‫ישנ תעשיות נוספות בפרדס חנה אול ‪ ,‬חלק לא מייצרות שפכי תעשייתיי וחלק שפכיה לא מותרי‬ ‫להזרמה למערכת הביוב‪ ,‬אלא לאיגו ופינוי לאתר מאושר‪.‬‬ ‫רשימה של תעשיות אלו מפורטת בטבלה שלהל‪.‬‬ ‫סיווג‬ ‫ש המפעל‬ ‫בני‬ ‫חברת שפיר מבני תעשיות‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫א‪.‬ב‪.‬א קוסמטיקס‬ ‫פלסטיק‬ ‫אנג'יפלס‬ ‫פירוט‬ ‫שפכי תעשייה‬ ‫ייצור תוספי לבנייה‬ ‫אגירה ומחזור לתהלי‪$‬‬ ‫ייצור מוצרי קוסמטיקה‬ ‫אוגר ומפנה‬ ‫ציפויי פטורופלאסטיי על‬ ‫מגוו רחב של מתכות בהגנה‬ ‫בפני קורוזיה‪ ,‬הדבקות‪ ,‬חיכו‪$‬‬ ‫מתכות‬ ‫יציקות השומרו‬ ‫יציקות ברונזה ואלומיניו‬ ‫אי שפכי‬ ‫מתכות‬ ‫מטלקור‬ ‫אספקת מתכות לתעשייה‬ ‫איגו ופינוי‬ ‫בית קירור‬ ‫בית קירור פישמ‬ ‫אוגמא שיווק בע"מ‬ ‫אי שפכי תעשייתיי‬ ‫יצור שתלי סינטטי ללסתות‬ ‫‪55‬‬ ‫אי שפכי תעשייתיי‬ ‫עיריית חדרה‬ ‫שפכי חדרה מנוקזי למט"ש חדרה דר‪ 2 $‬קווי‪:‬‬ ‫‬ ‫שפכי חדרה צפו מצטרפי למאס הצפוני בנקודת המפגש בנחל‬ ‫‬ ‫שפכי חדרה דרו מנוקזי בקו נפרד‬ ‫הטבלה מטה מפרטת את סוגי המפעלי מאזור חדרה התורמי שפכי דר‪ $‬מאס חדרה‪:‬‬ ‫ש המפעל‬ ‫סיווג‬ ‫פירוט‬ ‫ייצור צמיגי‬ ‫גומי‬ ‫אליאנס‬ ‫מכבסה‬ ‫מכבסת של"ג‬ ‫משחטה מזו‬ ‫עו טנא‬ ‫שחיטת עופות‬ ‫משחטה מזו‬ ‫הוד הנהדר‬ ‫שחיטת עופות‬ ‫משחטה מזו‬ ‫בית מטבחיי‬ ‫שחיטת בקר‬ ‫מדיקל‬ ‫בי"ח הלל יפה‬ ‫מוסכי‬ ‫כ‪ 70‬מוסכי‬ ‫אולמי אירועי‬ ‫כ‪ 10‬אולמות ארועי‬ ‫מזו‬ ‫‪ 2‬קניוני‬ ‫מכבסה תעשייתית‬ ‫הפעילות של אג קרקע בשנת ‪ 20092010‬בעיריית חדרה התמקדה בעיקר בתור השפכי המרכזי למט"ש‪,‬‬ ‫עו טנא‪ ,‬בעל פוטנציאל זיהו לתמלחות ושומני ‪ ,‬באליאנס ובהוד הנהדר‪.‬‬ ‫‪ .1‬עו טנא‬ ‫במהל‪ 20092010 $‬ביצע האיגוד ‪ 22‬דיגומי על מפעל עו טנא‪.‬‬ ‫תוצאות הדיגומי הצביעו באופ עקבי על חריגות מתמשכות בריכוזי הכלורידי בשפכי המוזרמי‬ ‫למט"ש‪ ,‬כאשר הריכוזי הממוצעי עבור דגימות אלו עומד על כ ‪ 500‬מג"ל בספיקה של כ‪ 750‬מק"י‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2009‬פנה האיגוד למנהל המחוז‪ ,‬מר שלמה כ&‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו ויזמ את המפעל‬ ‫לשימוע‪ ,‬וזאת לאחר שהתקבלו מספר קריאות של מוליכות גבוהה מאוד בשפכי מט"ש חדרה‪.‬‬ ‫בחודש אוגוסט ‪ 2010‬בוצע שימוע למפעל במשרד להגנת הסביבה בגי חשד לגרימת סיכו סביבתי מעיסוק‬ ‫ע אמוניה וזיהו מי‪ ,‬שבסיכומו הוחלט כי בהיבט של זיהו מי תישקל פתיחת חקירה על זיהו מי‬ ‫במלחי לאחר בדיקה חוזרת שתיער‪ $‬תו‪ $‬חודש מיו השימוע‪.‬‬ ‫בחודש אוקטובר ‪ 2010‬דווח ע"י מכו הטיהור בחדרה על ריכוזי כלורידי גבוהי בשפכי‪ ,‬אשר טופלו ע"י‬ ‫האיגוד ישירות מול המפעל‪ .‬אול משנוכחנו כי אי שיפור ברמת הכלורידי פנה האיגוד במכתב למנהל‬ ‫המחוז‪ ,‬מר שלמה כ&‪ ,‬בבקשה שיפעיל את סמכותו להסדרת פעילות המפעל‪.‬‬ ‫היות והמפעל יועד לסגירה בינואר ‪ , 2011‬בהתא לסיכו שקיבל תוק בית המשפט‪ ,‬מנהל המחוז הארי‪$‬‬ ‫את הפעלת המפעל עד חודש אפריל ‪.2011‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪ .2‬אליאנס‬ ‫בפברואר ‪ 2010‬ארעה תקלה חמורה במפעל‪ ,‬במהלכה כמויות גדולות של מזוט זרמו למערכת הביוב‬ ‫האזורית לאחר שמגוב מכני נשבר במתח מיכלי הדלק במפעל ‪ .‬התקלה גרמה לנזק ה למערכת ההולכה‬ ‫וה למכו הטיהור בחדרה‪.‬‬ ‫האיגוד בתגובה דרש מהמפעל לבצע שטיפה לקו הביוב העירוני ולנתק את מתח הדלק מחיבורו למערכת‬ ‫הביוב‪ .‬במקביל‪ ,‬האיגוד בדק את יתר מקורות השפכי במפעל ובהתא לתוצאות שהתקבלו הוכתבו תנאי‬ ‫חדשי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוד הנהדר‬ ‫במהל‪ 20092010 $‬בוצעו ‪ 8‬דיגומי על שפכי המפעל‪ ,‬אשר באופ מגמתי הצביעו על חריגות בערכי‬ ‫הכלורידי‪ ,‬ע ריכוז ממוצע של ‪ 580‬מג"ל‪ .‬בנוס‪ ,‬נמדדו ג חריגות קלות בריכוז השומני ‪ .‬כאשר‪,‬‬ ‫למשחטה ספיקת שפכי של כ‪ 85‬מק"י בימי שחיטה‪.‬‬ ‫האיגוד בתגובה דרש להקפיד על הפרדת תמלחות ועל תחזוקה תקינה של מערכת ה‪.DAF‬‬ ‫מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫בתחו המועצה האזורית עמק חפר קיימי כ‪ 70‬תעשיות המייצרות שפכי תעשייתיי‪ ,‬כאשר שתי‬ ‫התעשיות הגדולות ביותר הינ מפעל המיצי "גת" המייצר כ‪ 2500‬מ"ק‪/‬יו ומפעל שחיטת העופות "הוד‬ ‫חפר" המייצר כ‪ 1,600‬מ"ק‪/‬יו‪ .‬יתר התעשיות העמק חפר הינ בעיקר עסקי מזו‪ ,‬רפתות ומוסכי‪ ,‬בעלות‬ ‫ספיקת שפכי כוללת של כ‪ 1,100‬מ"ק‪/‬יו‪ .‬סה"כ ספיקת השפכי התעשייתית של עמק חפר הינה כ‪5,200‬‬ ‫מ"ק‪/‬יו המהווה כ‪ 50%‬מספיקת השפכי הכוללת של עמק חפר‪ .‬יחס זה של שפכי תעשייה מכלל השפכי‬ ‫העירוניי הינו גבוה מאוד ומחייב פיקוח צמוד ואכיפה מוגברת על הערכי המותרי בחוק העזר‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬קיימת פעילות ענפה סביב הפיקוח על שפכי התעשייה על ידי מחלקת מי וביוב בחברה‬ ‫הכלכלית של עמק חפר ובליווי מקצועי צמוד של האיגוד‪ ,‬הכולל‪ :‬ייעו&‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ביקור שוט במפעלי‪,‬‬ ‫דיגו שפכי‪ ,‬בדיקת תוכניות וישיבות עבודה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬מ‪.‬א עמק חפר ביקשה את חוות דעת האיגוד בבחינת עומסי ה ‪ BOD‬מהתעשייה בעמק חפר‬ ‫והשפעתה על העומס של כלל שפכי המועצה‪.‬‬ ‫חוות דעת זו נועדה להוות תשתית לקראת היערכות המועצה לחיבור מלא של כלל שפכי עמק חפר למט"ש‬ ‫נתניה‪ ,‬לעומת המצב כיו בו שפכי האזור המזרחי של עמק חפר זורמי למאגר מר&‪.‬‬ ‫חוות הדעת מסכמת את תרומת התעשיות ה בהיבט ההידרולי )ספיקה( וה בהיבט האיכותי )עומסי ‪(BOD‬‬ ‫וקבעה לסיכו כי‪:‬‬ ‫•‬ ‫השפכי הסניטרי תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%22%‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫•‬ ‫שפכי התעשייה תורמי כ‪ 50%‬לעומס ההידרולי אול כ ‪ 80%‬לעומס האורגני‪ .‬מתוכ‪ ,‬עסקי‬ ‫המזו תורמי כ ‪ 3%‬לעומס ההידרולי וכ ‪ 20%‬לעומס האורגני‪.‬‬ ‫•‬ ‫משמעות ממצאי אלה הינה אכיפה מואצת על עסקי מזו והגבלה בפיתוח איזור התעשייה היבשה‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫עיריית באקה גת‬ ‫במסגרת הפעלתו של מכו הטיהור החדש של באקהג'ת ביקשה העירייה את עזרת האיגוד בביצוע סקר‬ ‫שפכי שמטרתו למפות את העסקי הקיימי ולאפיי את איכות השפכי היוצאת מה על מנת לקבוע‬ ‫מתקני קד בתהלי‪ $‬הסטטוטורי של קביעת תנאי ברישיו עסק‪ .‬בסקר שביצע האיגוד נסקרו כ‪ 40‬בתי‬ ‫עסק בבאקה וג'ת בעלי פוטנציאל לשפכי תעשייתיי מתו‪ $‬כ‪ 100‬בתי עסק‪.‬‬ ‫ע"פ סקירת השטח והערכות הכמותיות נית לקבוע כי תרומת השפכי מהתעשייה בהיבט ההידרולי הינו‬ ‫קט יחסית )‪ ,(6%‬לעומת זאת תרומת העומס האורגני גבוהה משמעותית ומהווה כ‪ 30%‬מכלל העומס‬ ‫האורגני המתוכנ למכו‪ .‬יחס זה נובע ממחסור מקי במערכות קד טיפול בתעשיות השונות בנוס לכ‪,$‬‬ ‫בלי לקחת בחשבו בס‪ $‬העומסי מפעל השימורי והעקר מבתי הבד‪.‬‬ ‫רוב העסקי ממוקמי באזור המגורי ומפוזרי בכל שטח השיפוט של העירייה ‪ ,‬ישנ עסקי שאי‬ ‫הפרדה בי החיבור השפכי הביתי לשפכי של העסק‪.‬‬ ‫רוב העסקי לא מחוברי למערכת הביוב ומנוקזי במקרה הטוב לבור סופג‪ .‬בהרבה עסקי התשטיפי‬ ‫מנוקזי לשטח ‪.‬‬ ‫טבלה מסכמת נתוני תעשיות‪:‬‬ ‫מס'‬ ‫בתי‬ ‫העסק‬ ‫‪8‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סוג העסק‬ ‫כמות יומית‬ ‫השפכי‬ ‫)מ"ק‪/‬יו(‬ ‫מוסכי מכונאות כללית ‪ 8.9‬א‬ ‫לפי ‪ 5‬מ"ק\יו‬ ‫מוסכי מכונאות כללית ‪ 8.9‬א לפי‬ ‫‪ 2‬מ"ק\יו‬ ‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 5‬מ"ק\יו‬ ‫מפעל פירוק עופות לפי ‪ 40‬מ"ק\יו‬ ‫מריטת עופות לפי ‪ 1.5 0.5‬מ"ק‪/‬יו‬ ‫מפעל ביסקוויטי‬ ‫‪5‬‬ ‫בתי בד לפי כ ‪ 1‬מ"ק‪/‬יו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ריכוזי צח"ב‬ ‫אופייניי‬ ‫)מג"ל(‬ ‫‪35006500‬‬ ‫עומס אורגני‬ ‫לפי צח"כ‬ ‫)ק"ג‪/‬יו(‬ ‫דגשי‬ ‫שמ מנירלי ומתכות‬ ‫‪140260‬‬ ‫כבדות‬ ‫שמ מנירלי ומתכות‬ ‫‪3296‬‬ ‫‪10003000‬‬ ‫כבדות‬ ‫ריכוז שומני‬ ‫‪10‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫ריכוז שומני‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫ד ונוצות‬ ‫‪612‬‬ ‫‪5001000‬‬ ‫שומני וחומר‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫אורגני‬ ‫לא מפוני למערכת הביוב ‪,‬רעילי למערכת הביוב‪.‬‬ ‫מאפיות וקונדיטוריה‬ ‫‪ 15‬מאפיות לפי ‪ 1.5‬מ"ק‪/‬יו לאחת‪.‬‬ ‫‪ 3‬קונדיטוריות לפי כ ‪ 2‬מ"ק‪/‬יו‬ ‫לאחת‪.‬‬ ‫מכבסות‬ ‫‪ 2‬קטנות לפי ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו לאחת‪.‬‬ ‫‪ 1‬גדולה לפי ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו לאחת‬ ‫מפעל חמוצי‬ ‫‪30‬‬ ‫מחלבה קטנה לפי כ ‪ 5‬מ"ק‪/‬יו‬ ‫מחלבה גדולה לפי כ ‪ 10‬מ"ק‪/‬יו‬ ‫‪15‬‬ ‫יתפנו בעוד שנה ע"פ החלטת בית המשפט‬ ‫עומס אורגני גבוה‬ ‫‪,‬שומני ‪,‬חנק‪,‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫כלורידי‬ ‫‪90‬‬ ‫‪2500‬‬ ‫‪225‬‬ ‫אי מדיחי כלי ולא‬ ‫מפרידי שומני‬ ‫‪10‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נעשית רחיצה ידנית‬ ‫ללא סיחרור מי‬ ‫אולמות ארועי‬ ‫הערכה נעשתה על בסיס של ‪1000 500‬‬ ‫מנות ‪ .‬לפי כ ‪ 15‬מ"ק‪/‬יו לאחד‬ ‫תחנות סיכה ורחיצה‬ ‫הערכה נעשתה על שטיפה של ‪10‬‬ ‫מכוניות ליו כ ‪1‬מ"ק‪/‬יו לשטיפה‬ ‫ידנית‬ ‫מפעלי בטו ובלוקי‬ ‫תחנות דלק לפי כ ‪ 0.5‬מ"ק‪/‬יו לאחד‬ ‫‪30‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אי שפכי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪750‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פסולת‬ ‫כאב בוח למחויבות למדיניות הסביבתית של ישראל נית להסתכל על בעיית הפסולת המהווה את אחת‬ ‫הבעיות הקשות שעמ מתמודדת מדינת ישראל‪ .‬כמות הפסולת ההולכת וגדלה משנה לשנה ובעיית סילוק‬ ‫הפסולת אינה מוצאת עדיי את פתרונה באופ הרצוי‪.‬‬ ‫עד אמצע שנות ה‪ 90‬לא הייתה כלל מדיניות ברורה לטיפול בפסולת ולמעשה רוב הפסולת נקברה והוטמנה‬ ‫באתרי הטמנה לא מאושרי אשר פעלו במרבית האזורי באר&‪ .‬הפסולת הוטמנה באתרי הללו ללא כל‬ ‫פיקוח או מת הנחיות על הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫בשיטת ההטמנה נוצר פוטנציאל לפגיעה קשה בסביבה ה במשאבי הקרקע ‪,‬האוויר והמי היות וההטמנה‬ ‫של הפסולת גורמת לצמצו שטחי המדינה ובמקביל יוצרת מפגעי רבי לסביבה כמו שחרור גזי חממה ‪,‬‬ ‫זיהו מקורות מי וקרקע וכ סכנות בריאותיות שונות‪.‬‬ ‫בנוס‪ ,‬פוטנציאל הזיהו מהטמנה יכול להמש‪ $‬לאור‪ $‬תקופת ההפעלה ולאחריה בי ‪ 30100‬שנה לעומת‬ ‫שיטות טיפול בטכנולוגיות מתקדמות המפחיתות נזקי ופגיעה בסביבה ‪ .‬היתרו הכלכלי של ההטמנה הוא‬ ‫בכ‪ $‬שהינה שיטת טיפול זולה לכאורה‪ ,‬אול מתעלמת מעלויות חיצוניות )עלויות הזיהו( בה נושא‬ ‫בעקיפי כלל הציבור‪ ,‬ולכ במכלול הינה שיטה מזיקה לעומת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת‪.‬‬ ‫התפנית במדיניות הטיפול בפסולת בישראל התרחשה בשנת ‪ , 2007‬בה נקטה המדינה בדר‪ $‬של הטלת היטל‬ ‫על כל טו פסולת מוטמנת במטרה לחסל מפגעי ממטמנות ולהקי מתקני קצה ידידותיי לסביבה‪ ,‬כאשר‬ ‫המרכיב המרכזי להשגת מטרות אלו הינו הפרדת פסולת במקור מלווה בפעולות חינוכיות להגברת המודעות‬ ‫הסביבתית של האזרח‪ .‬בתהלי‪ $‬זה המוטיב המרכזי הינו‪ :‬להפו את יצר הבעיה – האזרח – לשות‬ ‫בפיתרו‪.‬‬ ‫פעילות המשרד להגנת הסביבה‪,‬הרשויות והאיגוד ביישום הפתרון‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫בכדי לעודד שיטות טיפול מתקדמות בעלות פגיעה מופחתת בסביבה‪ ,‬נקטה המדינה בדר‪ $‬של"היטל‬ ‫הטמנה"‪ .‬החל מ‪ 1‬ביולי ‪ ,2007‬מחירי ההטמנה עבור כל טו אשפה יעלו בהדרגה עד לשנת ‪ 2012‬ב ‪ 50‬ש"ח‬ ‫נוספי וזאת בנוס לדרישת תקנות איסו ופינוי פסולת למחזור )‪ (1998‬שעל פיה הרשויות נדרשות לעמוד‬ ‫ביעד של ‪ 25%‬מחזור ‪ .‬כלומר‪ ,‬המדינה נקטה במדיניות סביבתית הנעה מהכתבת פתרונות לשימוש במנגנו‬ ‫לתיקו כשלי שוק )עיוות מחירי המתמר& שיטות טיפול זולות לכאורה‪ ,‬ומזיקות‪ ,‬לעומת שיטות מתקדמות‬ ‫יותר( ובמטרה לחסל מפגעי ממטמנות קיימות והקמת מתקני קצה ידידותיי לסביבה‪ .‬ע זאת ‪,‬באמצעות‬ ‫קר הניקיו של המשרד להגנת הסביבה נית להחזיר לרשויות המקומיות את כספי היטל ההטמנה למחזור‬ ‫וצמצו ההטמנה של הפסולת ע"י הקמת מתקני קצה ‪,‬כאשר הפרדת פסולת תבוצע במקור )משק הבית( ‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫הרשות המקומית‪:‬‬ ‫נכו להיו הדר‪ $‬שבה מתמודדות הרשויות בטיפול באשפה היא על ידי הובלת האשפה לאתרי ההטמנה‪.‬‬ ‫אתרי ההטמנה‪ ,‬מרוחקי מהרשות וכתוצאה מכ‪ $‬עלויות השינוע ה יקרות‪ .‬ע זאת‪ ,‬הרשויות המקומיות‬ ‫חייבות כיו כמובילי מחויבות למדיניות סביבתית לכלול בהחלטותיה היבטי סביבתיי יחד ע שאר‬ ‫השיקולי ‪,‬הקדימויות והאילוצי וזאת ע"י שינוי נורמות קיימות בחשיבה ובגישה לשמירת איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬ובתפיסה המודעת לצור‪ $‬בתיאו בי צרכי כלכליי לסביבתיי והכרה בחיפוש אחר פתרונות‬ ‫סביבתיי‪,‬שתועלת מצדיקה את עלות בנוס ליצירת ער‪ $‬תדמיתי להאדרת העיר‪.‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות סביבה‪:‬‬ ‫האיגוד‪ ,‬כגו מקצועי ומיומ‪ ,‬תפקידו לייע& ‪,‬ללוות ולסייע בידי הרשות המקומית בקביעה ויישו מדיניותה‬ ‫הסביבתית החל משלב איתור הצרכי‪ ,‬סקרי‪ ,‬חיפוש אחר פתרונות סביבתיי ‪,‬בניית תוכנית עסקית‬ ‫ותפעולית וכלה בחינו‪ $‬הקהילה‪ .‬כל זאת ליצירת בסיס לפעילויות מחזור ברשות על מנת להביא לחסכו‬ ‫בעלויות שינוע והטמנת אשפה‪ .‬במסגרת זו עיקר פעילות האיגוד בתחו פסולת התמקדה במילוי קולות‬ ‫קוראי וליווי הרשות ביישו תוכנית הבקשה בפועל‪.‬‬ ‫קולות קוראים‬ ‫בכדי לשלב בי תמרצי המשרד להגנת הסביבה בהחזרת היטל ההטמנה לרשויות וליצור מתווה לפעילות‬ ‫ממוסדת ומתמשכת ברשויות המקומיות‪ ,‬האיגוד מילא בקשות לתמיכה "קול קורא" בנושאי מחזור ‪.‬‬ ‫קול קורא זהו מסמ‪ $‬המגדיר את הפעילות המבוקשת לפרטי פרטי ומלווה בלוחות זמני כ‪ $‬שהרשות‬ ‫תבצע עבודה מול תקציב מוגדר‪.‬‬ ‫פעילות בשנת ‪2009‬‬ ‫האיגוד הכי והגיש עבור הרשויות חדרה ‪,‬בנימינהגבעת עדה ‪,‬פרדסיה ‪,‬באקהג'ת ופרדיס "קול קורא" בשני‬ ‫נושאי‪ :‬יצירת מוקדי מחזור ברשויות והכנת תוכנית אב לפסולת בכל רשות‪ .‬כמו כ‪ ,‬האיגוד הכי והגיש‬ ‫עבור עיריית חדרה ועיריית או אלפח "קול קורא " לסיוע בתכנית מפורטת לפסולת‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הבקשות למוקדי מחזור מבוססות על יצירת רשת של מוקדי שירות נוחי ונגישי לתושבי‪ ,‬תו‪$‬‬ ‫פיתוח המודעות והסברת הנושא למשתמשי הפוטנציאלי‪ .‬כאשר עקרונות התכנו של המוקדי‬ ‫יאפשרו לתושב לבצע את מכלול הפעולות הנדרשות למחזור רכיבי שוני בנוחות מרבית‪ ,‬קירבה‬ ‫אופטימלית לאזורי השימוש‪ ,‬תו‪ $‬ארגו נוח וידידותי למשתמש‪ .‬מוקדי המחזור יכילו מיכלי אצירה‬ ‫לאיסו נייר‪ ,‬קרטו‪ ,‬פלסטיק )‪ ,(PET‬ובטריות‪ ,‬בחלק מהמוקדי יהיו מתקני אצירה לפסולת‬ ‫אלקטרונית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הבקשות להכנת תוכנית אב לפסולת מבוססת על ריכוז נתוני על המצב הקיי ועל תחזית לכמויות‬ ‫עתידיות ומאפייני הפסולת וכמותה בחלוקה למגזרי‪ ,‬מגורי‪ ,‬עסקי‪ ,‬מוסדות ציבור חינו‪,$‬‬ ‫ובחלוקה לסוגי פסולת מעורבת‪ ,‬יבשה‪ ,‬גז וסוגי פסולת נוספי‪ .‬בחינת חלופות למער‪ $‬טיפול‬ ‫בפסולת החל בבית התושב ועד לפתרו הקצה‪ .‬מער‪ $‬האצירה‪ ,‬האיסו‪ ,‬ההובלה‪ ,‬העיבוד והטיפול‬ ‫בפסולת הנדרש לחלופות הנבחנות‬ ‫‪60‬‬ ‫כל הבקשות התקבלו והוקצו מאות אלפי שקלי ‪,‬לדוגמה עיריית חדרה קיבלה כמיליו ‪. 6‬‬ ‫בפועל האיגוד ליווה וריכז את הנתוני בהכנת תוכנית אב לעיריית חדרה ולפרדסיה ‪ ,‬עבור הושלמו‬ ‫והוגשו תוכניות האב ‪ .‬בבאקהג'ת נבחר יוע& והועברו לו כל הנתוני שהאיגוד ריכז א‪ $‬עדיי‬ ‫התוכנית בהכנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הבקשות להכנת תוכנית מפורטת האיגוד הכי והגיש עבור עיריית חדרה ועיריית או אלפח "קול‬ ‫קורא " תכנית מפורטת לפסולת‪ .‬התוכניות מבוססות על תכנו מער‪ $‬הפרדה ומחזור על ידי הרשות‬ ‫המקומית )בדיקה כלכלית‪ ,‬לוגיסטית וסביבתית( בחירת פתרונות קצה אזורי קיימי‪/‬עתידיי‬ ‫ופריסת מער‪ $‬המחזור ברשות המקומית‪ ,‬לרבות תכנית מפורטת להפרדה במקור‪.‬‬ ‫עבור עיריית חדרה‪ ,‬הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של ‪ 6 250,000‬ונבחר יוע& לביצוע ‪.‬‬ ‫פעילות בשנת ‪2010‬‬ ‫האיגוד הכי והגיש עבור הרשויות פרדיס ‪,‬באקהג'ת וג'סר "קול קורא" המכיל שני מרכיבי מרכזיי‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סיוע במימו שיקו מפגעי בשטחי בה הושלכה פסולת בניי ‪,‬ובכלל ניקוי השטח במסגרת‬ ‫בקשה זו הועברה מפה ועליה סומנו האתרי לשיקו מפגעי וכמו כ תמונות המשקפות את‬ ‫המפגע כולל הערכה כמותית של הפסולת והתחייבות הרשות כי ‪ ,‬השיקו יבוצע במרוכז באתרי‬ ‫ובאופ של גריסה ושימוש חוזר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫סיוע במימו פעולות אכיפה ‪ ,‬לרבות רכישת ציוד ומניעת השלכה בלתי חוקית של פסולת בניי ‬ ‫הבקשה התבססה על הכנסת שיקולי סביבתיי באחסו ופנוי פסולת בניי בתהלי‪ $‬התכנו‬ ‫באמצעות נוהל והנחיות‪ .‬יזמי המבקשי היתר בנייה ידרשו לחתו על טופס הצהרה בי היתר‬ ‫כמות פסולת הבניה שתיווצר בפרויקט וחיוב פינוי הפסולת לאתר פסולת מוסדר ומאושר‪ .‬מת‬ ‫טופס ‪ ,4‬מותנה בהצגת אישור )תעודות שקילה( מאתר מאושר לקליטת פסולת בנייה בהתא‬ ‫לכמויות שעליה הצהיר היז ‪.‬‬ ‫במסגרת הבקשה לסיוע במימו פעולות אכיפה הועברה התחייבות של הרשות להעסקת מפקח‬ ‫סביבתי במשרה מלאה בנוס לצוות העובדי הקיי‪ ,‬ותוכנית מפורטת לביצוע אכיפה בנושא‬ ‫פסולת בניי ברשות שהתמקדה בשלושה מישורי ‪:‬‬ ‫•‬ ‫בניית מערכת מנהלית להבטחת הפינוי המוסדר של הפסולת‪:‬‬ ‫הוכ נוהל לקביעת התנאי לאחסו פסולת הבניי באתרי הבנייה ופיתוח תשתיות ופינויי‬ ‫מהאתר‪ ,‬במסגרת התנאי לקבלת היתר הבנייה ‪.‬‬ ‫קביעת תנאי להובלה הפיזית של הפסולת )העמסת הפסולת ללא השארת שיירי באתר‪,‬‬ ‫שינוע הפסולת במכולות סגורות‪/‬מכוסות וכו'(‪.‬‬ ‫חיוב הובלת הפסולת לאתר סילוק‪/‬מיתק טיפול מוסדר ומאושר‪.‬‬ ‫חיוב בדיווח על מקור הפסולת‪ ,‬הכמויות המפונות‪ ,‬מועדי הפינוי ויעדי הסילוק‪.‬‬ ‫הפעלת מער‪ $‬של חיוב את בעלי המגרשי הפנויי למנוע השלכת פסולת למגרשי אלה‬ ‫באמצעות גידור וניקיונ ‪ .‬אי ביצוע של בעלי המגרשי‪ ,‬המועצה תבצע המועצה ותחייב‬ ‫בהוצאות‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫התקנת מערכת שילוט )איסור השלכת פסולת ברשות הרבי( – בשטחי פתוחי בה‬ ‫צפויה השלכת פסולת בני‪.‬‬ ‫•‬ ‫הפעלת מערכת אכיפה‪ ,‬הסברה ומניעה‪:‬‬ ‫מער‪ $‬הסברה ופרסו שמטרתו שינוי המודעות והרגלי ההתנהגות של הציבור בנושא מניעת‬ ‫השלכת פסולת )עודפי עפר ובני( ברשות הרבי‪.‬‬ ‫הקצאת כח אד להגדלת והגברת מער‪ $‬האכיפה‪ ,‬מודעות הציבור ומעורבותו באמצעות‬ ‫מינוי והפעלת מער‪ $‬מפקחי ונאמני ניקיו בהתא לחוק שמירת הניקיו‪ ,‬התשמ"ד –‬ ‫‪.1984‬‬ ‫•‬ ‫בניית מער‪ $‬זמי‪ ,‬יעיל ונוח של אמצעי ומיתקני לפינוי הפסולת וסילוקה‪:‬‬ ‫הצבת מכולות ייעודיות בתו‪ $‬שטח אתר הבנייה ע"י יצר פסולת הבנייה )משפ&‪ ,‬קבל(‪.‬‬ ‫הרשות המקומית תעמיד מאגר של מכולות ושירותי פינוי פסולת בנייה באופ עצמאי‬ ‫או ע"י קבל פרטי‪.‬‬ ‫יצר פסולת הבנייה מזמי מהרשות המקומית שירותי פינוי פסולת בנייה או לחילופי‬ ‫מקבל פרטי המספק שירותי פינוי פסולת בנייה‪.‬‬ ‫פסולת הבנייה משונעת מאתר מקור יצירתה או אחסונה אל אתר הסילוק הסופי או‬ ‫למפג"ש או לאתר‪/‬מיתק שבו נעשה שימוש בפסולת )מחזור‪/‬שימוש חוזר(‪.‬‬ ‫הרשות המקומית תפרס ברבי הודעה על מיקומ של אתרי שקבעה לפינוי הפסולת‪.‬‬ ‫הבקשות המפורטות בסעיפי א' וב' הוגשו למשרד להגנת הסביבה א‪ $‬טר התקבלה תשובה ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫האיגוד הכי והגיש עבור עיריית חדרה "קול קורא" לסיוע לרשויות מקומיות המקדימות את‬ ‫המעבר להפרדה במקור של הפסולת הביתית לשני זרמי‪ ,‬זר רטוב אשר מכיל א‪ $‬ורק פסולת‬ ‫אורגנית רקבובית וזר יבש המכיל את כל היתר מרכיבי הפסולת‪.‬‬ ‫האיגוד הכי תוכנית תפעולית וכלכלית אשר תואמת את חבילת התמריצי אשר הגדיר המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪ .‬התוכנית התבססה בהגדרת תשתיות במקטע הפני עירוני‪ :‬הוגדרו כמויות ונפחי‬ ‫מכלי אצירה להפרדה במקור לכל זר ‪ ,‬צרכי לבינוי והתאמה של חדרי ומשטחי אשפה במבני‬ ‫המגורי ברשות ‪ ,‬תוכנית מפורטת לחינו‪ $‬והסברה בחינו‪ $‬הפורמלי והבלתי פורמלי‪ ,‬קמפייני‬ ‫סביבתיי לליווי התפעולי להטמעה בפועל והוצאות תפעוליות נוספות )תמרי& בית אב(‪ .‬התוכנית‬ ‫לוותה בלוחות זמני ואבני דר‪ $‬לביצוע בשכונות ‪.‬‬ ‫הבקשה לסיוע הייתה ע"ס כ ‪ 20‬מיליו ‪ 6‬כאשר בפועל הבקשה התקבלה והוקצה תקציב של כ ‪18‬‬ ‫מיליו ‪6‬‬ ‫‪62‬‬ ‫אגף תכנון‪,‬‬ ‫רישוי‬ ‫וחינוך‬ ‫איגוד ערים‬ ‫לשמירת איכות‬ ‫סביבה‬ ‫)שרון כרמל(‬ ‫‪63‬‬ ‫תכנון סביבתי‬ ‫ככל שהולכת וגוברת בעול ההכרה‪ ,‬שקיימות היא חלק נכבד וחשוב מסדר היו הציבורי‪ ,‬כ‪ $‬גוברת‬ ‫ההבנה שבעזרת תכנו קשוב לסביבה‪ ,‬ופיתוח מתחשב בה‪ ,‬נית יהיה למנוע בעיות ולשפר‪ ,‬לאי ערו‪,$‬‬ ‫את איכות חיינו וחיי ילדנו‪ .‬מערכת התכנו היא המספקת את המסגרת החוקית‪ .‬שינויי אלה בסביבה‪.‬‬ ‫מערכת התכנו הרשמית במדינה פועלת מתוק "חוק התכנו והבניה"‪ ,‬במסגרת זו כל בניה וכל שינוי‬ ‫בפני הקרקע חייבי לקבל היתר של מוסד תכנו‪ ,‬וקבלת היתר מותנית בהיותו תוא תכנית ברת תוק‪.‬‬ ‫התכנו הסביבתי שוא להטמיע את נושאי איכות הסביבה השוני כבר בשלבי התכנו הסטטוטורי‬ ‫השוני בתכניות ובבקשות להיתרי המוגשי על פיה‪ .‬הכללת שיקולי סביבתיי בשלבי הראשוני‬ ‫של התכנו‪ ,‬אמורה להבטיח תכנו נכו מבחינה סביבתית ולמנוע או למזער חיכוכי סביבתיי עתידיי‬ ‫לעת ביצוע והפעלת הפרויקט‪.‬‬ ‫בהמש‪ $‬אחראי האיגוד למת תנאי ברישיו עסק של עסקי שבפעילות יש היבטי סביבתיי‪.‬‬ ‫איגוד ערי לשמירת איכות הסביבה שרוכרמל פועל מכוח חוק התכנו והבניה‪ ,‬התשכ"ה – ‪,1965‬‬ ‫ומיצג את עצמו ב ‪ 6‬ועדות מקומיות לתכנו ולבנייה )חדרה‪ ,‬עמק חפר‪ ,‬חו הכרמל‪ ,‬שומרו‪ ,‬מנשה –‬ ‫אלונה ושרוני(‪ .‬במסגרת זו נוכח האיגוד בישיבות ועדות התכנו המקומיות‪ .‬האיגוד מחווה דעתו בכל‬ ‫הבקשות להיתרי בנייה‪ ,‬שלה השלכות סביבתיות‪ ,‬וקובע את התנאי הסביבתיי להוצאת היתרי בנייה‬ ‫ומלווה הכנת תכניות מקומיות ומפורטות‪ .‬בנוס‪ ,‬מייע& האיגוד באופ שוט למהנדסי הועדות‬ ‫המקומיות בנושאי סביבתיי הרלוונטיי לתחו עיסוק ומעדכ אות על החידושי בתחומי‬ ‫הסביבתיי השוני שלה השלכות לתחו התכנו‪.‬‬ ‫התנאי הסביבתיי הנקבעי ע"י האיגוד במת היתרי )ובהמש‪ $‬ג ברישיונות עסק( מבטיחי‬ ‫שהפעילות הכלכלית בסביבת של תושבי האזור )תעשיה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסעדות‪ ,‬גני אירועי רפתות‪ ,‬לולי‬ ‫וכד'( בטווח קרוב תפעל ללא )או במינימו( מטרדי לסביבת‪ .‬השתתפות האיגוד בשלבי המוקדמי‬ ‫של גיבוש תוכניות מאפשרת הבטחת האינטרסי הסביבתיי לטווח הארו‪.$‬‬ ‫אחרי כל פניה של הועדות לאיגוד להתייחסות לתוכנית נער‪ $‬סיור בעסק לבדיקת ההיבטי הסביבתיי‬ ‫של העסק‪ ,‬לחילופי במקרה של תכנו והיתרי נערכת פגישה ע מתכנ התוכנית‪ ,‬לבסו ניתנת חוות‬ ‫דעת הא התוכנית תאושר ובאלו תנאי עליו לעמוד‪.‬‬ ‫חוות הדעת והסיורי נעשי לפי סוג הבקשה בשיתו ע אג קרקע ושפכי ואג אויר‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫רישוי עסק‬ ‫האג פועל מכוח חוק רישוי עסקי‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968‬האיגוד מטפל בבקשות לרישוי עסקי של כ ‪10‬‬ ‫רשויות‪ ,‬מועצות מקומיות ומועצות אזוריות במרחב שיפוטו‪.‬‬ ‫נוהל הטיפול בבקשה לרישוי עסק הוא כדלהל‪:‬‬ ‫כאשר מתקבלת פניה של מנהלי רישוי עסקי ברשות המקומית להתייחסות לבקשה לרישיו עסק נער‪$‬‬ ‫סיור בעסק לבדיקת ההיבטי הסביבתיי של העסק‪ ,‬ניתנת חוות דעת בשיתו ע אג קרקע ואג‬ ‫אויר‪ ,‬הא העסק זכאי לקבל אישור לרישיו עסק )לצמיתות‪ ,‬היתר זמני( ובאלו "תנאי מסגרת" עליו‬ ‫לעמוד ברישיו‪.‬‬ ‫"תנאי מסגרת" מגדירי את כל הדרישות הסביבתיות מאותו העסק‪.‬‬ ‫העסקי מסווגי לפריטי ‪ ,A,B,C‬בהתא לפוטנציאל הסיכו הסביבתי שלה )גבוה‪ ,‬בינוני ונמו‪.($‬‬ ‫לאיגוד סמכות מלאה כנותני אישור בפריטי ‪.C‬‬ ‫לאיגוד ישנה ג סמכות לאכו את תנאי המסגרת שניתנו על ידו לעסקי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬טופלו ‪ 71‬בקשות לרישיו עסק‪ .‬פירוט העסקי שרישיונותיה טופלו ע"י האיגוד מפורט‬ ‫בנספח מס' ‪.1‬‬ ‫התפלגות העסקי לפי פריטי‪:‬‬ ‫סעי‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪8.10‬‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪10.10‬‬ ‫‪10.14‬‬ ‫‪10.16‬‬ ‫סה"כ בקשות‬ ‫מהות‬ ‫חומרי ותכשירי רפואיי‬ ‫מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬ ‫בעלי חיי לרבות ימיי‬ ‫בית אוכל‬ ‫בית קירור‬ ‫מזו ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גל‬ ‫אחסנה‬ ‫מכבסה ניקוי יבש‪ ,‬צביעת טקסטיל‬ ‫קניו‬ ‫שמחות ואירועי‬ ‫הסעת נוסעי‬ ‫כלי רכב‬ ‫מוס‪$‬‬ ‫ציוד מכני הנדסי כבד‬ ‫כלי נשק ותחמושת‬ ‫חומרי גל לבנייה‪ ,‬מוצרי בנייה מוגמרי‬ ‫חומרי גל‪ ,‬מוצר מכשיר או חלקיו‬ ‫חומרי מסוכני לקיחי‪ ,‬רעילי או רדיואקטיביי‬ ‫מתכת‪ ,‬מוצריה‪ ,‬מוצרי בעלי מרכיב מתכתי‪ ,‬גרוטאות מתכת‬ ‫ע&‬ ‫‪65‬‬ ‫מספר בקשות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪71‬‬ ‫חינוך והסברה‬ ‫אנו עובדי‪ ,‬לומדי וחיי בעול המתפתח ללא הפסק‪ .‬החיי המודרניי גובי את מחיר לא מעט‬ ‫על חשבו הסביבה‪ .‬אנחנו חייבי ללמוד לקיי יחסי גומלי ע הסביבה כדי שלדורות הבאי יוותר‬ ‫משהו‪ .‬באיגוד ערי אנו פועלי רבות על מנת לקד את המטרה שהיא הגברת המודעות לנושאי‬ ‫הסביבתיי‪.‬‬ ‫האיגוד פועל בשני אופני‪:‬‬ ‫פעילות במסגרת החינו‪ $‬הפורמאלי‪ :‬עידוד בתי ספר לקיי פעילויות לימודיות‪ ,‬קהילתיות וסביבתיות‪.‬‬ ‫סיוע בכתיבת תוכניות לימודיות לבתי הספר‪ ,‬ליווי והנחיית מועצות תלמידי ירוקות‪ ,‬חלוקת חומרי‬ ‫הסברה והשאלת עזרי לימוד‪ .‬איתור ושילוב בתי ספר וגני ילדי בפרויקטי לימודיי סביבתיי‬ ‫הנתמכי כספית ע"י המשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫פעילות במסגרת הבלתי פורמאלית והקהילתית‪ :‬קיו קורסי פעילי‪ ,‬שמטרת העצמה של יחידי‬ ‫בקהילות לפעול ביחד ולשנות את סביבת מגוריה וחייה‪ .‬הפקת חוברות בנושאי שוני הנמצאי‬ ‫בטיפול האיגוד והפצת‪ .‬ארגו מפגשי הסמכה לנאמני ניקיו והרצאות לקבוצות ע"פ פניה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬עלה פרויקט "רוכבי בעיר"‪ ,‬יוזמת עיריית חדרה בשיתו איגוד ערי לשמירת איכות‬ ‫הסביבה שרוכרמל במטרה לעודד תושבי לרכב על אופניי‪ ,‬במקו לנסוע ברכב פרטי בשטח העיר‬ ‫ובכ‪ $‬להפחית את פליטת המזהמי מכלי רכב‪ ,‬תו‪ $‬תרומה לבריאות הרוכבי‪ .‬הפרויקט מיוש כחלק‬ ‫מתכנית פעולה עירונית להפחתת גזי חממה וזהו אויר‪ ,‬וזאת במסגרת אמנת פורו ה‪.15‬‬ ‫‪66‬‬ ‫משמר הסביבה‬ ‫‪67‬‬ ‫משמר הסביבה‬ ‫בשנת ‪ 2008‬נקבע חוק הרשויות המקומיות )אכיפה סביבתיתסמכות פקחי( התשס'ח)להל "חוק‬ ‫האכיפה הסביבתית"(‪ .‬חוק האכיפה הסביבתית מאפשר לרשויות המקומיות ולאיגודי ערי להסמי‪$‬‬ ‫פקחי במגוו רחב של חוקי סביבתיי‪ .‬הקנסות שיגבו בגי העברות הסביבתיות יופנו לקופת‬ ‫הרשויות המקומיות אשר בתחומ בוצעה העברה‪ ,‬כתמרי& להגברה האכיפה הסביבתית בתחומ) בדומה‬ ‫למנגנו הקיי בתחו דוחות החניה(‪ .‬רשות מעל ‪ 20,000‬תושבי מחויבת להקמת מער‪ $‬פיקוחי בהתא‬ ‫להוראות החוק‪ .‬מער‪ $‬פיקוח כולל פקחי שעברו הסמכה והכשרה ושמ מפורס ברשומות‪.‬‬ ‫בישיבת מועצת האיגוד הוחלט על הקמת ועדת למשמר הסביבה הכוללת יו"ר טל אליהו ושלושת נציגי‬ ‫המורכבי מחברי מועצת האיגוד‪ .‬היוע& המשפטי של האיגוד ישמש כתובע מטע האיגוד‪ .‬סוכ כי עמי‬ ‫חתוכה‪ ,‬עובד האיגוד אשר קיבל את ההסמכה הנדרשת ושמו רשו ברשומות ישמש כרכז‪/‬פקח משמר‬ ‫הסביבה בתחו האיגוד‪ .‬יו"ר האגוד ‪ ,‬מר איל שדה‪ ,‬הסמי‪ $‬את עמי חתוכה לביצוע פעולות אכיפה בכל‬ ‫תחו השיפוט של האיגוד‪ .‬האיגוד שלח מכתבי לעדכ בדבר החוק האכיפה הסביבתית לכל הרשויות‬ ‫ובינ ‪ ,‬רשויות מעל ‪ 20,000‬תושבי ‪ ,‬המחויבות להפעיל את משמר הסביבה בתחומ‪ .‬הרשויות אשר נתנו‬ ‫את הסכמת לביצוע פעולות אכיפה סביבתית ע"י האיגוד ה‪:‬אור עקיבא‪ ,‬אליכי‪ ,‬מנשה‪ ,‬באקהג'ת‪,‬‬ ‫אלונה‪ ,‬בנימינה גבעת עדה‪ ,‬זכרו‪ ,‬כפר יונה ‪ ,‬פרדס חנה‪ .‬פעילות האכיפה אותה מבצע עמי חתוכה כוללת‬ ‫סיורי יזומי לאיתור מפגעי סביבתיי ומענה לקריאות תושבי‪ ,‬המוקדי ונציגי הרשויות בעני‬ ‫מטרדי זיהו אוויר בתחומ‪ .‬עבירות בגי המפגעי הסביבתיי מתועדות ונית קנס כספי למפרי החוק‪.‬‬ ‫החיקוקי תחת חוק אכיפה סביבתית‪:‬‬ ‫•‬ ‫חוק שמירת הניקיו התשמ"ד ‪,1984‬‬ ‫•‬ ‫צו ניקוי‪,‬‬ ‫•‬ ‫חוק הדרכי)שילוט(‪,1966‬‬ ‫•‬ ‫סילוק ומחזור צמיגי תשס"ז )‪,(2007‬‬ ‫•‬ ‫חוק הפיקדו על מכלי משקה התשנ"ט ‪1999‬‬ ‫•‬ ‫חוק למניעת מפגעי התשכ"א ‪1961‬‬ ‫•‬ ‫פקודת היערות‬ ‫•‬ ‫חוק הגנת הצומח התשט"ז ‪) 1956‬כולל תקנות הגנת הצומח תשל"ז ‪(1977‬‬ ‫•‬ ‫פקודת המכרות‬ ‫אג משמר הסביבה באיגוד ערי לאיכות הסביבה שרוכרמל אחראי על אכיפה סביבתית‪ ,‬בניהולו של‬ ‫מנכ"ל האיגוד ובפיקוחו של עמי חתוכה רכז‪/‬פקח‪ .‬באחריות האג לפקח ולהטיל קנסות בתחומי‬ ‫הבאי‪ :‬השלכת פסולת ברשות הרבי לרבות פסולת בני ופסולת נוזלית‪ ,‬השלכת גז‪ ,‬השלכת חומר‬ ‫מסוכ וכ ציור וחריטה או הדבקה שלט שלא כדי‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫הפעילות של משמר הסביבה הינה בתחומי הבאי‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיורי יזומי בתחומי הרשויות החברות באיגוד לגילוי עברייני סביבתיי‪.‬‬ ‫‪ .2‬איתור מבצעי העברות הסביבתיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטלת קנסות והתראות על מפגעי וסילוק מפגעי‪.‬‬ ‫‪ .4‬מענה לתלונות ציבור על מטרדי סביבתיי המתקבלי דר‪ $‬הרשות וביניה מטרדי ריח‪,‬‬ ‫שריפות גז‪ ,‬מפגעי אסבסט וכדו'‪.‬‬ ‫‪ .5‬איתור מפגעי ריח חמור שמקורו ממפחמות המופעלות מאזורי ג'ני‪.‬‬ ‫סיכום פעילות משמר הסביבה לשנת ‪:2010‬‬ ‫משמר הסביבה החל את פעילותו ביולי ‪ .2010‬בי החודשי יולי ועד דצמבר בשנת ‪ , 2010‬טופלו במסגרת‬ ‫משמר הסביבה ‪ 136‬תלונות ציבור‪ 96% .‬הגיעו מעיריית חדרה באמצעות מוקד העירייה‪ .‬האיגוד דוגל‬ ‫בשיתו פעולה ומעורבות הרשויות ועל כ‪ ,‬תלונות תושבי מועברי דר‪ $‬המוקד העירוני אל רכז משמר‬ ‫הסביבה‪ .‬כל תלונה מקבלת מענה באמצעות טופס תלונה הכולל את פרטי התלונה ואופ טיפולה‪ .‬הטופס‬ ‫נשלח אל שולח התלונה )בא השאיר פרטי התקשרות( ואל הרשות המקומית‪ 92% .‬מהתלונות היו עקב‬ ‫מטרדי ריח כאשר ‪ 47%‬מה ה עקב מפחמות‪ .‬אופ הטיפול במטרד המפחמות נית בהמש‪32% .$‬‬ ‫מהתלונות סווגו כ"לא ידוע" מאחר והתלונה לא הגיעה בזמ אמת ועל כ לא נית לאתר את מקור‬ ‫המטרד‪ .‬הדבר נכו בעיקר לעניי מטרדי ריח‪.‬‬ ‫באיורי הבאי נית לראות סיווג התלונות לפי מקורות שוני‪:‬‬ ‫איור מס' ‪ – 1‬סיווג התלונות לפי הרשות המקבלת את התלונה‬ ‫איור מס' ‪ 2‬סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬ ‫איור מס' ‪ 3‬סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬ ‫איור מס' ‪ 4‬סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬ ‫‪69‬‬ ‫סיווג התלונות לפי הרשות‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫איור מס' ‪1‬‬ ‫חדרה‬ ‫פרדס חנה‬ ‫אור עקיבא‬ ‫בנימינה‬ ‫תלמי אלעזר‬ ‫‪96%‬‬ ‫איור מס' ‪2‬‬ ‫סיווג התלונות לפי סוג התלונה‬ ‫‪1%‬‬ ‫ריח‬ ‫זיהום אוויר‬ ‫רעש‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪92%‬‬ ‫סיווג התלונות לפי מקור המטרד‬ ‫איור מס' ‪3‬‬ ‫לא ידוע‬ ‫תשתיות‬ ‫חקלאות‬ ‫מפחמות‬ ‫מפעלים‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫סיווג התלונות לפי מקור קבלת התלונה‬ ‫איור מס' ‪4‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪96%‬‬ ‫‪70‬‬ ‫מוקד עירוני‬ ‫אחר‬ ‫טיפול במטרד המפחמות‬ ‫באוקטובר ‪ 2010‬הגיעו מספר רב של תלונות מספר רב של תלונות של תושבי חדרה ופרדס חנה ‪-‬כרכור‬ ‫בעניי מטרד זיהו אוויר קשה של ריחות שריפה בעיקר בשעות הלילה ועד שעות הבוקר המוקדמות ‪.‬‬ ‫פקח משמר הסביבה באיגוד ביצע סיורי בשטח העיר חדרה וסביבותיה בהתא למועד התלונה וכיוו‬ ‫הרוח בעת התלונה‪ ,‬במטרה להתחקות אחר מקור הזיהו ‪.‬נמצאו מעט עדויות של שריפת גז חקלאי‬ ‫ומקרה בודד של שריפת פסולת באזור בקה‪-‬ג'ת בה הוא טיפל מיידית ‪.‬בסה"כ ממצאי אלו היו‬ ‫דלי בהשוואה לגודל המטרד‪.‬‬ ‫עלה החשד שמקור הזיהו הינו ממפחמות )ערימות גז לייצור פח( הפועלות מזרחית למוא"ז מנשה‪.‬‬ ‫לאור זאת ‪,‬יצא סיור משות של מספר פקחי במספר רשויות במטרה לבצע סקירה של שטח נרחב‬ ‫במקביל ‪,‬בעת תלונה בזמ אמת ‪.‬‬ ‫עפ"י ממצאי הסיורי‪ ,‬מטרדי הריח נובעי בעיקר מפעילות מפחמות מזרחית למוא"ז מנשה‪ .‬בסיור‬ ‫נתגלו מספר ממצאי‪:‬‬ ‫‪ .1‬בכביש שבי מצפה איל למוצב ריח )מעבר ריח( – מפחמה פעילה‪ 3 ,‬ערמות‪ ,‬עש כבד‪.‬‬ ‫‪ .2‬משריפת אשפה בברטעה המזרחית בוואדי שמתחת לישוב ריח – נראה מהכביש עש כבד‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפחמה דרומית למוצב ריח מעבר לגדר ההפרדה – עש מתמר לכיוו המוצב‪ ,‬עש בינוני‪.‬‬ ‫‪ .4‬בכביש שבי מוצב ריח לישוב ריח – מפחמה פעילה מימי לכביש‪ ,‬עש כבד‪.‬‬ ‫‪ .5‬בוואדי היורד מהמפחמה שליד ריח ולכיוו ברטעה – ‪ 4‬מפחמות פעילות‪ ,‬עש בינוני‪.‬‬ ‫בעקבות הממצאי הומל& להעביר את הדיווח למנהל האזרחי להתיחסות לצור‪ $‬אכיפה‪ .‬הפנייה‬ ‫הועברה לעיריית חדרה‪.‬‬ ‫כביש ‪ 596‬סמו‪ $‬לריח תאור ‪:‬זיהו אוויר ממפחמה פעילה‬ ‫‪71‬‬ ‫נספחים‬ ‫‪72‬‬ ‫נספח מס' ‪ - 1‬רישוי עסקים באיגוד ערים לשמירת הסביבה )שרון‪-‬כרמל( בשנת ‪2010‬‬ ‫פירוט העסקי שרישיונותיה טופלו ע"י האיגוד‪:‬‬ ‫חדרה‬ ‫‪ .1‬ש העסק‪ :‬תיקו תקרי‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬זוהר קשת‬ ‫מהות העסק‪ :‬תיקו תקרי‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪202 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ 34‬א‬ ‫‪ .2‬ש העסק‪ :‬בית קרור‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חב' זאב קוטנר בע"מ ; קוטנר זאב‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזו‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪51 :‬‬ ‫גוש‪10014 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב המסגר ‪4‬‬ ‫‪ .3‬ש העסק‪ :‬פיצוחי וממתקי‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬פיסטאצו קו ‪ 7‬בע"מ; גלע עדי‬ ‫מהות העסק‪ :‬פיצוחי – קלייה‪ ,‬קפה – קלייה וטחינה‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬ ‫‪ 4.7‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬ויצמ ‪69‬‬ ‫ממתקי – מקו למכירת‬ ‫גוש‪ 10034 :‬חלקה‪162 :‬‬ ‫‪ .4‬ש העסק‪ :‬צורי אל אלומיניו בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צורי אל אלומיניו בע"מ ; קרדי אלי אייל‬ ‫מהות העסק‪ :‬מסגרייה‬ ‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬ ‫כתובת‪ :‬רח' בעלי מלאכה ‪ ,13‬א‪.‬ת‪ .‬צפוני גוש‪ 10001 :‬חלקה‪20 :‬‬ ‫‪ .5‬ש העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬ ‫)הבקשה הוחזרה(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה( ‪ :‬נהגי חדרה בע"מ‬ ‫מהות העסק ‪ :‬משרד להובלה של משאיות‬ ‫מס' פריט ‪ 8.6 :‬ב‬ ‫כתובת ‪ :‬צה"ל ‪999‬‬ ‫גוש‪ 10025 :‬חלקה‪92:‬‬ ‫‪ .6‬ש העסק‪ :‬משרד הסעות א‪.‬צ‪ .‬טס בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬א‪ .‬צ‪ .‬טס בע"מ )ח‪.‬פ‪ ,(511914376 .‬אביבה זגורי )ת‪.‬ז‪.(56456965 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬משרד הסעות‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪44 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קומבה ‪ ,10‬חדרה‬ ‫‪73‬‬ ‫‪ .7‬ש העסק‪ :‬מוס א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬א‪.‬פ‪.‬צ‪ .‬שרותי רכב בע"מ ; רכטר ירו‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוס מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪40 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 14‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬ ‫‪ .8‬ש העסק‪ :‬מזנו פלאפל )פאלפל ביאליק( )הבקשה נדחתה(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬שי סקיא )ת‪.‬ז‪(31452485 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מזנו פאלפל‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‪4.8 ,‬‬ ‫כתובת‪ :‬ביאליק ‪ ,56‬חדרה‬ ‫גוש‪10041 :‬‬ ‫חלקה‪29 :‬‬ ‫‪ .9‬ש העסק‪ :‬מכבסה‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אלגברי עודד‬ ‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬ ‫מס' פריט‪6.4 :‬‬ ‫גוש‪ 10034 :‬חלקה‪406 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הנשיא ‪ ,73‬חדרה‬ ‫‪ .10‬ש העסק‪ :‬אול שמחות "ארמו דוד" )הבקשה נדחתה(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מ‪.‬ב‪.‬ב ארועי בע"מ )ח‪.‬פ‪ ,(513809335 .‬ב ברו‪ $‬משה )ת‪.‬ז‪(2689796 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬משקאות משכרי – מקו לצריכת‪ ,‬אול שמחות‬ ‫מס' פריט‪ 7.9 ,4.8 :‬א‬ ‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמ ‪ ,75‬חדרה‬ ‫גוש‪10034 :‬‬ ‫חלקה‪386 :‬‬ ‫‪ .11‬ש העסק‪ :‬אס או אס )ח‪.‬פ‪(511071292 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אס או אס שירותי רכב; פרטר משה )ת‪.‬ז‪(9588658 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬א‪ 8.6 ,‬ד‪ 8.9,‬א‪ 8.9 ,‬ב‪ 8.9 ,‬ג‬ ‫מהות העסק‪ :‬כלי רכב – מקו למכירת ותיווכ‪ ,‬כלי רכב – מקו להתקנת אבזרי בו‪ ,‬מוס‬ ‫מכונאות כללית‪ ,‬מוס – חשמלאות רכב בלבד‪ ,‬מוס – פחחות וצביעת רכב‪.‬‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪42 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬ ‫‪ .12‬ש העסק‪ :‬חניו מעל ‪ 500‬מ'‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה; ניר ברק )ת‪.‬ז‪(27881366 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חניו לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬ ‫‪ .13‬ש העסק‪ :‬קניו לב חדרה בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ק‪.‬ל‪.‬ח‪ .‬לב – חדרה ; ניר ברק )ת‪.‬ז‪(27881366 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬קניו ניהולו‬ ‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬שד' רוטשילד ‪ 40‬חדרה גוש‪ 10037 :‬חלקה‪6 :‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪ .14‬ש העסק‪ :‬בית קירור לבצקי ובשר‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חסו משה )ת‪.‬ז‪ ;(5302618 .‬לוי בנימי )ת‪.‬ז‪ ;(5786672 .‬חסו את לוי‬ ‫בע"מ‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזו‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪105 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב קומבה ‪ 6‬גוש‪10014 :‬‬ ‫‪ .15‬ש העסק‪ :‬מטווח ירי תחמושת‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬טיטניו בע"מ‪ ,‬עמר אברה )ת‪.‬ז‪(10357374 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬ ‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬ ‫גוש‪ 10037 :‬חלקה‪39 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' הגיבורי ‪ 72‬חדרה‬ ‫‪ .16‬ש העסק‪ :‬אלקטרו מכניקה‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ליבלי‪ $‬יוסי )ת‪.‬ז‪ ,(58004292 .‬מריא לאופר )ת‪.‬ז‪(16468449 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 10.9 :‬מנועי מ‪ .‬לייצור )עסק לתיקו משאבות(‬ ‫מהות העסק‪ :‬תיקו ובדיקת משאבות‪.‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב פרידלנדר ‪ ,12‬א‪.‬ת‪ .‬דרומי חדרה‬ ‫גוש‪ 10014 :‬חלקה‪192 :‬‬ ‫‪ .17‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב חניו לכלי רכב ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫‪ .18‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪.9.1 :‬א‪ .‬כלי נשק ותחמושת אחזקת‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫‪ .19‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪ .910.14 :‬ג מסגרייה‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪ .20‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪.10.10 :‬ב‪ .‬חומרי מסוכני לקיחי‪ ,‬רעלי איחסונ‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫‪ .21‬ש העסק‪ :‬מכבסה שלג חדרה ‪1985‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מכבסת שלג חדרה ‪ ; 1985‬פולינר שמואל‬ ‫מהות העסק‪ :‬מכבסה‬ ‫מס' פריט‪6.4 :‬‬ ‫גוש‪10014 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' אסטוריה מאיר ‪7‬‬ ‫חלקה‪138 :‬‬ ‫‪ .22‬ש העסק‪ :‬תחנת הכוח )אורות רבי( )חניו(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬חברת חשמל לישראל‪ ,‬דקל גיורא‬ ‫מס' פריט‪ :‬מעבדה לבדיקות כימיות מיקרוביולוגיות וביולוגיות‬ ‫מהות העסק‪ :‬תחנת כוח‬ ‫כתובת‪ :‬תחנת הכוח‪ ,‬חדרה‬ ‫גוש‪ 10652 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫אור עקיבא‬ ‫‪ .23‬ש העסק‪ :‬קניו אורות‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬פוליקמ קובי‬ ‫מהות העסק‪ :‬קניו ניהולו‬ ‫מס' פריט‪ 6.8 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬קניו אורות גוש‪ 10629 :‬חלקה‪3 :‬‬ ‫‪ .24‬ש העסק‪ :‬מחסני כמעט חינ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ע‪.‬ר‪ .‬צי שיווק ישיר; פוגל יצחק‬ ‫מהות העסק‪ :‬סופרמרקט‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ג' ‪ 4.6 ,‬א'‬ ‫גוש‪ 10200 :‬חלקה‪7 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפו‬ ‫‪ .25‬ש העסק‪ :‬ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אליר פדידה; ילו רשת חנויות נוחות בע"מ‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית אוכל אחר‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב‪ 4.7 ,‬א‪4.8 ,‬‬ ‫גוש‪ 10629 :‬חלקה‪3 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קניו אורות‬ ‫‪ .26‬ש העסק‪ :‬ב עמי שביט בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ב עמי בריתני שביט‬ ‫מהות העסק‪ :‬ייצור עוגות ועוגיות‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב ערבה‪ ,‬מגרש ‪ ,86‬אזור תעשיה אור עקיבא גוש‪10139 :‬‬ ‫‪76‬‬ ‫חלקה‪19 :‬‬ ‫‪ .27‬ש העסק‪ :‬סינוגה מדיקל בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬סגמ יוס )ת‪.‬ז‪ ,(54312939 .‬ענת סגמ )ת‪.‬ז‪(55093983 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬ ‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬ ‫גוש‪10614 :‬‬ ‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפו‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫חלקה‪83:‬‬ ‫‪ .28‬ש העסק‪ :‬דיפבריז‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬קושניר יגאל )ת‪.‬ז‪ ,(1438720 .‬סידי ניב )ת‪.‬ז‪(27382076 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מחקר ופיתוח‪ ,‬ייצור ושיווק מכשור רפואי‬ ‫מס' פריט‪.1.3 :‬א‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪:‬פארק תעשייה צפו‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪ .29‬ש העסק‪ :‬דנלוקס ישראל בע"מ )ח‪.‬פ‪(512303207 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יהודית ישראל )ת‪.‬ז‪(11517661 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬נרות – מקו לייצור או להחסנת‬ ‫מס' פריט‪10.9 :‬‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפו )מתח ורדינו(‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪ .30‬ש העסק‪ :‬שוארמה אורות ‪2‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬לנקרי ב )ת‪.‬ז‪(302091376 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מכירת שווארמה‬ ‫מס' פריט‪ 4.2 :‬ב'‬ ‫חלקה‪877 :‬‬ ‫גוש‪10635 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬הנשיא ויצמ ‪15‬‬ ‫‪ .31‬ש העסק‪ :‬דר פלסט‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ער מאייר )ת‪.‬ז‪(5662432 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬אחסנת מוצרי וחומרי‬ ‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ;‬ ‫גוש‪ 10614 :‬חלקה‪1 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפו ‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫‪ .32‬ש העסק‪ :‬ש‪ .‬שסטובי‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יוני שסטובי& )ת‪.‬ז‪(510436124 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 6.1 :‬א' ‪ 1.2 ,‬ב' ‪ 4.6 ,‬ג'‪ 4.7 ,‬ב' מהות העסק‪ :‬חומרי ותכשירי קוסמטיי‪,‬‬ ‫תמרוקי – איחסונ‪ ,‬מצרכי מזו – מקו לאחסנת‪ ,‬מצרכי מזו – מקו למכירת בסיטונות‪,‬‬ ‫מקו המיועד לאחסנה ששטחו ‪ 50‬מ"ר ומעלה‪.‬‬ ‫גוש‪12614 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשיה צפו‬ ‫חלקה‪4 :‬‬ ‫‪ .33‬ש העסק‪ :‬נתיבי השלו אקספר בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬וענונו שלו )ת‪.‬ז‪ ,(61974010 .‬וענונו רועי )ת‪.‬ז‪(40808578 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬משרד חברת הסעות‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10639 :‬חלקה‪20:‬‬ ‫כתובת‪ :‬זבוטינסקי ‪ ,4‬אור עקיבא‬ ‫‪77‬‬ ‫‪ .34‬ש העסק‪ :‬מאיר את בייגל תעש בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬גלעד זילברברג )ת‪.‬ז‪(23779184 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬עוגות ושאר מיני מאפה‪ ,‬למעט לח מפעל לאפיית‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א‬ ‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזו – מקו לאריזת‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ב‬ ‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזו – מקו לאחסנת‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ג‬ ‫מהות העסק‪ :‬מצרכי מזו – הובלת‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬ד‬ ‫גוש‪10618 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פארק תעשייה צפו‪ ,‬אור עקיבא‬ ‫חלקה‪4 :‬‬ ‫‪ .35‬ש העסק‪ :‬קארמה סטאר שירותי ו‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ב קינ )ת‪.‬ז‪ ,(40432205 .‬חוא מסל )ת‪.‬ז‪(11758083 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬קייטרינג – הכנת ‪ 500‬מנות‬ ‫מס' פריט‪.4.6 :‬ה‬ ‫חלקה‪3 :‬‬ ‫גוש‪10629 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬קופולובי&‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬ ‫‪ .36‬ש העסק‪ :‬שיש בוחבוט ציו )ח‪.‬פ‪(512303207 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬בוחבוט ציו )ת‪.‬ז‪(65722852 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬שיש – מקו למכירתו ועיבודו‬ ‫מס' פריט‪ .10.7 :‬ב‬ ‫כתובת‪ :‬א‪.‬ת‪ .‬אור עקיבא‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫אלונה‬ ‫‪ 0‬בקשות‬ ‫בנימינה‬ ‫‪ 0‬בקשות‬ ‫גבעת עדה‬ ‫‪ 0‬בקשות‬ ‫זיכרו יעקב‬ ‫‪ .37‬ש העסק‪ :‬נגריית ענבי )הבקשה הוחזרה(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ענבי ניסי )ת‪.‬ז‪ ,(51055234 .‬מרדכי ענבי )ת‪.‬ז‪(51055242 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬נגריה‬ ‫מס' פריט‪.10.16 :‬ד‬ ‫כתובת‪ :‬רח' היי ‪ ,10‬זיכרו יעקב גוש‪11305 :‬‬ ‫חלקה‪3 :‬‬ ‫‪ .38‬ש העסק‪ :‬אלפנט )ח‪.‬פ‪(058674557 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬סולומו שבת )ת‪.‬ז‪(058674557 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חנות לצילו‬ ‫מס' פריט‪10.9 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי שמורת זיכרו‪ ,‬חנות ‪ ,105‬שכונת השמורה‪ ,‬זיכרו יעקב‬ ‫גוש‪11319 :‬‬ ‫חלקה‪8 :‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪ .39‬ש העסק‪ :‬מיני מאפה‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬בוזגלו דני‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית מאפה – מוצרי מוגמרי‬ ‫מס' פריט‪ 4.6 :‬א'‬ ‫גוש‪ 10036 :‬חלקה‪48 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הרברט סמואל ‪57‬‬ ‫‪ .40‬ש העסק‪ :‬להג'נדה זכרו יעקב בע"מ )ח‪.‬פ‪(514420520 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬הדר אית‪ ,‬פינשטיי אורי‬ ‫מהות העסק‪ :‬מזנו – בית אוכל אחר )גלידרייה(‬ ‫מס' פריט‪4.2 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬מרכז מסחרי מול זיכרו‪ ,‬זיכרו יעקב‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫פרדיס‬ ‫‪ .41‬ש העסק‪ :‬הסעות נוסעי )מרעי עלא הסעות(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מרעי עלאא )ת‪.‬ז‪(03380228 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫חלקות‪54,55 :‬‬ ‫גוש‪11282 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬פרדיס‪ ,‬מיקוד ‪30898‬‬ ‫חו כרמל‬ ‫‪ .42‬ש העסק‪ :‬אס אליעזר שיווק בננות בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אס אליעזר‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪11902 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬גבע כרמל מגרש ‪17‬‬ ‫‪ .43‬ש העסק‪ :‬בננות כרמל בע"מ )ח‪.‬פ‪(511290579 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬כרמל סלע )ת‪.‬ז‪(01969062 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪11902 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,14‬גבע כרמל‬ ‫‪ .44‬ש העסק‪ :‬שמואל אבני‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬שמואל אבני )ת‪.‬ז‪(002340446 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,80‬גבע כרמל‬ ‫גוש‪11285 :‬‬ ‫חלקה‪28 :‬‬ ‫‪ .45‬ש העסק‪ :‬בננות איכות‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מרדכי סיטבו )ת‪.‬ז‪(052374212 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪7 :‬‬ ‫גוש‪11842 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,7‬גבע כרמל‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .46‬ש העסק‪ :‬מטע אבני בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬משה אבני )ת‪.‬ז‪(02393312 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור – למזו אחר ומרכיביו – להבחלת בננות‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫חלקה‪14:‬‬ ‫גוש‪11900 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,32‬גבע כרמל‬ ‫‪ .47‬ש העסק‪ :‬צאקי – טרקטור )ח‪.‬פ‪(52602885 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬לוי יצחק )ת‪.‬ז‪(052602885 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי – סיורי ותצפיות לאור החו‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬חו כרמל )נאות גול‪ ,‬קיסריה(‬ ‫‪ .48‬ש העסק‪ :‬חניו מרכז מיר"ב‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬כה רחמי )ת‪.‬ז‪(071964654 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חניו ששטחו מעל ל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬מרכז מיר"ב‪ ,‬חו הכרמל‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫‪ .49‬ש העסק‪ :‬קריי ישי )הבקשה הוחזרה(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬קריי ישי )ת‪.‬ז‪(023726508 .‬‬ ‫מס' פריט‪.4.3 :‬ב מהות העסק‪ :‬בית קירור להבחלת בננות‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,13‬מושב צרופה גוש‪:‬‬ ‫‪ .50‬ש העסק‪ :‬הסעות חו כרמל בע"מ )ח‪.‬פ‪(513654178 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬נת חג'ג )ת‪.‬ז‪(054287297 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי – חניית הרכבי במרכז מיר"ב‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫חלקה‪25:‬‬ ‫גוש‪11770 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משק ‪ ,25‬צרופה‬ ‫‪ .51‬ש העסק‪ :‬מליס לימוזי‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יוחאי כריי )ת‪.‬ז‪(059585562 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫חלקה‪27:‬‬ ‫גוש‪11770 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רח' הרימו ‪ ,116‬צרופה‬ ‫‪ .52‬ש העסק‪ :‬נמל קיסריה )חניו( )ח‪.‬פ‪) (510107378 .‬הבקשה הוחזרה(‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬החברה לפיתוח קיסריה‪ ,‬יעל צחורי )ת‪.‬ז‪(055495162 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬חניו ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‬ ‫מס' פריט‪.8.6 :‬ב‬ ‫חלקה‪233 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬נמל קיסריה‪ ,‬קיסריה העיר העתיקה גוש‪10669 :‬‬ ‫‪80‬‬ ‫מנשה‬ ‫‪ .53‬ש העסק‪ :‬גנ משה‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬גנ& משה‬ ‫מהות העסק‪ :‬לולי‬ ‫מס' פריט‪ 3.2 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬מושב כפר פינס‬ ‫‪ .54‬ש העסק‪ :‬בית קירור אסו מוצרי‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צבי קמינקר‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית קירור למוצרי מזו‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬קירור גרנות‬ ‫חלקה‪17 :‬‬ ‫גוש‪10023 :‬‬ ‫‪ .55‬ש העסק‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מסיעי כ‪ .‬לביא בע"מ ; כה אריק‬ ‫מהות העסק‪ :‬הסעת נוסעי‬ ‫מס' פריט‪ 8.4 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬מושב תלמי אלעזר‬ ‫‪ .56‬ש העסק‪ :‬מוס מוסטפה‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אבועוביד מוסטפה‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬ליד בית חרושת גלע‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫‪ .57‬ש העסק‪ :‬מוס משמרות‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יוסי וינס )ת‪.‬ז‪(033193194 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬קיבו& משמרות‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬ ‫‪ .58‬ש העסק‪ :‬מוס נחל עירו )ח‪.‬פ‪(5665 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אעלימי כאמל דיב )ת‪.‬ז‪(058944620 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬כביש ראשי דרומי )אבו בקר(‪ ,‬כפר קרע‬ ‫גוש‪:‬‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫‪ .59‬ש העסק‪ :‬קירור בשר גרנות )ח‪.‬פ‪(570014803 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צבי קמינקר )ת‪.‬ז‪(015322183 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגי‪ ,‬עופות וביצי‬ ‫חלקה‪17 :‬‬ ‫גוש‪10023 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬ ‫‪81‬‬ ‫‪ .60‬ש העסק‪ :‬מטווח המועצה‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬מועצה אזורית מנשה‬ ‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬ ‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫כתובת‪ :‬מועצה אזורית מנשה‪ ,‬מרכז פיס‬ ‫‪ .61‬ש העסק‪ :‬פנצרית רגבי )ח‪.‬פ‪(059437863 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יונס נביל )ת‪.‬ז‪(059437863 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬פנצ'ריה מוס לתיקו תקרי‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬ד'‬ ‫כתובת‪ :‬קיבו& רגבי‬ ‫גוש‪ :‬חלקה‪:‬‬ ‫‪ .62‬ש העסק‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ )ח‪.‬פ‪(513487405 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬אבי פלסט ובניו בע"מ‪ ,‬ועקני רועי )ת‪.‬ז‪(043469402 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מפעל פלסטיק‬ ‫מס' פריט‪10.9 :‬‬ ‫גוש‪ 10024 :‬חלקה‪18 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‬ ‫‪ .63‬ש העסק‪ :‬לוית סחר )ח‪.‬פ‪(511581864 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬לוית נת )ת‪.‬ז‪(069361047 .‬‬ ‫מס' פריט‪ 4.3 :‬א' ‪ ,‬מהות העסק‪ :‬בית קירור לבשר‪ ,‬דגי‪ ,‬עופות וביצי‬ ‫כתובת‪ :‬מפעלי גרנות‪ ,‬משקי עמק חפר‬ ‫גוש‪10023 :‬‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫פרדס חנה‬ ‫‪ .64‬ש העסק‪ :‬מוס מכונאות כללית ‪ 5‬כוכבי‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬זוהר מגדלה )ת‪.‬ז‪(55202642 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוס – מכונאות כללית‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫גוש‪10101 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הנדיב‪ ,‬אזור תעשייה פרדס חנה‬ ‫חלקה‪:‬‬ ‫‪ .65‬ש העסק‪ :‬יורלוב מתכת בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יורלוב דמיטרי‪ ,‬יורלוב ולדימיר‬ ‫מהות העסק‪ :‬בית מלאכה מסגריה‬ ‫מס' פריט‪ 10.14 :‬ג'‬ ‫גוש‪ 10099 :‬חלקה‪18/19 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬רחוב הנרקיס‪ ,‬א‪.‬ת‪ .‬פרדס חנה‬ ‫‪ .66‬ש העסק‪ :‬אוגמה שיווק בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬ד"ר יהב עמוס‬ ‫מהות העסק‪ :‬מעבדה לייצור תחליפי עצ‬ ‫מס' פריט‪ 1.3 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬דר‪ $‬קדמה‬ ‫גוש‪ 10076 :‬חלקה‪161 :‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪30‬‬ ‫עמק חפר‬ ‫‪ .67‬ש העסק‪ :‬פצ בע"מ מדרשת רופי‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬פצ& בע"מ ניהול והשקעות; פלדמ יצחק‬ ‫מהות העסק‪ :‬מקו חניו ששטחו מעל ‪ 500‬מ"ר‪.‬‬ ‫מס' פריט‪ 8.6 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬מתח צמת רופי עמק חפר מכללת רופי‬ ‫גוש‪ 8134 :‬חלקה‪8 :‬‬ ‫‪ .68‬ש העסק‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר בע"מ‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬צ‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬ציוד לעבודות עפר ; סוא& ניסי‬ ‫מהות העסק‪ :‬צמ"ה – תיקונו‪ ,‬אחזקתו‬ ‫מס' פריט‪ 8.10 :‬ג'‬ ‫כתובת‪ :‬רח' גשר הע& ‪ ,46‬א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר גוש‪ 8389 :‬חלקה‪149 :‬‬ ‫‪ .69‬ש העסק‪ :‬עמותת הפועל מעברות‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬עמותת הפועל מעברות; משה טליאס‬ ‫מהות העסק‪ :‬מטווח ירי‬ ‫מס' פריט‪ 9.1 :‬ב'‬ ‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד ‪ 3203‬ק‪ .‬מעברות גוש‪ 8361 :‬חלקה‪:‬‬ ‫‪ .70‬ש העסק‪ :‬שרונית ג אירועי בע"מ "לוקא" )ח‪.‬פ‪(511762692 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪" :‬לוקא" שרונית ג אירועי בע"מ; כה רפי‬ ‫מהות העסק‪ :‬גני אירועי‬ ‫מס' פריט‪ :‬ב' – ‪07 09‬‬ ‫חלקה‪41 :‬‬ ‫גוש‪8358 :‬‬ ‫כתובת‪ :‬משמר השרו‬ ‫‪ .71‬ש העסק‪ :‬מוס י‪.‬פ ‪ .‬העוג )ח‪.‬פ‪(514095140 .‬‬ ‫בעל העסק )מגיש הבקשה(‪ :‬יעקב פר& )ת‪.‬ז‪(056078521 .‬‬ ‫מהות העסק‪ :‬מוס מכונאות כללית – מוס יבש )ללא ניקוי רטוב(‬ ‫מס' פריט‪ 8.9 :‬א'‬ ‫כתובת‪ :‬קיבו& העוג ‪42880‬‬ ‫‪83‬‬ ‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫‪ 28‬בקשות שאינ בסמכות האיגוד התקבלו והועברו לטיפול מחוז חיפה‪ 13 ,‬מהבקשות טופלו בשיתו‬ ‫האיגוד כמפורט להל‪:‬‬ ‫ש‬ ‫מקו‬ ‫‪.1‬‬ ‫מיחזור מסחר‬ ‫והובלות‬ ‫אור עקיבא‬ ‫‪.2‬‬ ‫קליטה מיו ושינוע‬ ‫פסולת‬ ‫אזור התעשייה‬ ‫אור עקיבא‬ ‫‪.3‬‬ ‫אנה לוט בע"מ‬ ‫‪.4‬‬ ‫קובי את אלי‬ ‫‪.5‬‬ ‫גדות אספקה‬ ‫למעבדות בע"מ‬ ‫‪.6‬‬ ‫א‪.‬ב‪.‬א‪ .‬קוסמטיקה‬ ‫‪.7‬‬ ‫פארק תעשייה‬ ‫צפו‬ ‫אור עקיבא‬ ‫אזור התעשייה‬ ‫אור עקיבא‬ ‫פארק תעשייה‬ ‫צפו‬ ‫אור עקיבא‬ ‫רחוב המלאכה‬ ‫בנימינה‬ ‫זכרו יעקב‬ ‫מאפיית בית אל‬ ‫נגריה תעשיות בית‬ ‫אל‬ ‫חדרה‬ ‫אליאנס חברה‬ ‫לצמיגי‬ ‫בעלי מלאכה ‪21‬‬ ‫מפעל עישו דגי‬ ‫חדרה‬ ‫קומבה ‪ ,6‬חדרה‬ ‫מיחזור בקבוקי‬ ‫מספר‬ ‫פריט‬ ‫‪ 5.1‬ג'‬ ‫‪ 6.11‬ב'‬ ‫‪ 5.1‬א'‬ ‫‪ .5.1‬ב'‬ ‫‪ 1.2‬א'‬ ‫‪ 5.1‬ג'‬ ‫מהות‬ ‫מס' בקשה‬ ‫אשפה ופסולת –‬ ‫עיבודה‪ ,‬ניצולה‪,‬‬ ‫מיחזורה‪.‬‬ ‫שרותי שליחות‬ ‫ברכב‬ ‫אשפה ופסולת –‬ ‫תחנת מעבר‬ ‫לאיסו‬ ‫אשפה ופסולת –‬ ‫איסופה‪ ,‬הובלתה‪,‬‬ ‫מיונה‬ ‫ייצור תמרוקי‬ ‫‪1489000‬‬ ‫‪1493000‬‬ ‫‪1491000‬‬ ‫מחזור סחר והובלה ‪1489000‬‬ ‫‪ 10.6‬ב'‬ ‫מקו למילוי‬ ‫ואחסו כימקלי‬ ‫‪1301000‬‬ ‫‪ 1.2‬א'‬ ‫קוסמטיקה‬ ‫‪2025‬‬ ‫‪ 4.6‬א'‬ ‫‪ 10.16‬ב'‬ ‫מאפיה‬ ‫נגריה‬ ‫‪10/004‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫‪ 4.4‬ג'‬ ‫מפעל לייצור‬ ‫ושיווק צמיגי‬ ‫מפעל לעיבוד‬ ‫ועישו דגי‬ ‫מיחזור בקבוקי‬ ‫‪100865009‬‬ ‫‪102100001‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫רפת כפר גלי‬ ‫כפר גלי‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/033‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫רפת יזרעאלי‬ ‫עי איילה‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/034‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫רפת מעג מיכאל‬ ‫מעג מיכאל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/031‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫רפת פרל‬ ‫עי איילה‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/028‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫רפת שדות י‬ ‫שדות י ‪38805‬‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/015‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫אורוות אס‬ ‫גבע כרמל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫אורווה‬ ‫‪03/023‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫חוות מכורה‬ ‫כר מהרל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫אורווה‬ ‫‪03/029‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫החווה של גימזו‬ ‫גבע כרמל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫חווה לגידול‪ ,‬טיפול‬ ‫ורכיבה בסוסי‬ ‫‪03/027‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪ 5.1‬ג'‬ ‫‪84‬‬ ‫הערות‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫‪102016003‬‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫‪.19‬‬ ‫אר& כרמל‬ ‫כר מהר"ל‬ ‫‪ 5.1‬ב'‬ ‫‪.20‬‬ ‫דלקי אנרגיה‬ ‫ושירותי בע"מ‬ ‫מפעל גלע‬ ‫בקיבו& מענית‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫תחנת דלק גז אלו‬ ‫מפעלי גרנות‬ ‫‪.2.1‬ז'‬ ‫הובלת פסולת‬ ‫אורגנית ברכב גורר‬ ‫מס‪ 6299727 .‬ונגרר‬ ‫מס‪6643363.‬‬ ‫תחנת כוח – מתק‬ ‫ליצור חשמל‬ ‫וקיטור המוסק‬ ‫בגז ע&‬ ‫תחנת תדלוק‬ ‫‪2/242‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫סונול ישראל בע"מ‬ ‫ספרינט‬ ‫בריכות דגי‬ ‫דמיירה‬ ‫בריכות דגי‬ ‫נפוליו‬ ‫רפת מענית‬ ‫פארק מסחרי ג‬ ‫שמואל‬ ‫ג שמואל‬ ‫‪.2.2‬א'‬ ‫תחנת דלק‬ ‫‪2/042‬‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫בריכת דגי‬ ‫‪03/236‬‬ ‫ג שמואל‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫בריכת דגי‬ ‫‪03/235‬‬ ‫קיבו& מענית‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/233‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫רפת ברקאי‬ ‫קיבו& ברקאי‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/159‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫רפת גל י‬ ‫כפר גליקסו‬ ‫‪ 3.2‬א'‬ ‫רפת חלב‬ ‫‪03/209‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫מיניפלס‬ ‫עי שמר ‪37845‬‬ ‫‪10.9‬‬ ‫מפעל פלסטיק‬ ‫‪10/022‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪009'05‬‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫‪02/243‬‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בשיתו‬ ‫האיגוד‬ ‫בקשות שהתקבלו והועברו לטיפולו של מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬ ‫בקשה ‪ 1‬שאינה בסמכות האיגוד התקבלה והועברה לטיפול מחוז מרכז‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מספר תיק‬ ‫‪10/010‬‬ ‫ש‬ ‫י‪.‬ג‪.‬ל‪ .‬שרותי מי‬ ‫מקו‬ ‫א‪.‬ת‪ .‬עמק חפר‬ ‫‪85‬‬ ‫מספר פריט‬ ‫‪ 10.8‬א'‬ ‫מהות‬ ‫חומרי חיטוי וניקוי –‬ ‫ייצור אריזת‬