לחצו כאן

‫בתי ספר ‪High Tech High‬‬
‫ארה"ב‬
‫דזירה פז‪ ,‬עמי סלנט‬
‫יוני‪1122 ,‬‬
‫הסקירה הוזמנה ע"י‬
‫הגב' גילה נגר‪ ,‬סמנכ"לית ומנהלת מינהל הכשרה ופיתוח‬
‫מקצועי לעבדי הוראה‪,‬‬
‫עבור משרד החינוך‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫הנושא‬
‫עמ'‬
‫עיקרי הדברים‬
‫ריכוז נתונים על בתי ספר ‪ – HTH‬נכון לשנת ‪1122‬‬
‫בית ספר ‪ - HTH‬רקע כללי‬
‫אבני דרך בהתפתחות בתי ספר ‪HTH‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫נסיבות היווסדותו של בית הספר ‪HTH‬‬
‫‪8‬‬
‫אופי בתי הספר ‪HTH‬‬
‫‪9‬‬
‫תקציב ומבנה ארגוני‬
‫‪9‬‬
‫מיהות התלמידים בבתי הספר ‪HTH‬‬
‫‪21‬‬
‫עקרונותיו של ביה"ס ‪HTH‬‬
‫‪22‬‬
‫שיטת הארגון של בית הספר ‪HTH‬‬
‫‪21‬‬
‫מרחב הלמידה בבתי ספר ‪HTH‬‬
‫‪21‬‬
‫שיטת למידה מבוססת‪-‬פרויקטים בבתי ספר ‪-HTH‬‬
‫‪24‬‬
‫‪Project based learning‬‬
‫המאפיינים החשובים של למידה מבוססת־פרויקטים‬
‫תוצאות בתי הספר ‪HTH‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫מטרותיו של ביה"ס ‪HTH‬‬
‫‪28‬‬
‫הנעה להשפעה על קובעי מדיניות ומנהיגים‬
‫‪29‬‬
‫יחס כמותי מורים‪-‬תלמידים‬
‫‪29‬‬
‫‪11‬‬
‫פעילות התלמידים‬
‫גודל בית הספר‬
‫שאלת הבחירה‬
‫פרויקטים לדוגמה‬
‫השוואה בין בית ספר רגיל לבין בית ספר ‪HTH‬‬
‫פרויקטים ייחודיים‬
‫הכשרת המורים בבתי הספר ‪HTH‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫הנושא‬
‫עמ'‬
‫הסמכת המורים בבתי ספר ‪HTH‬‬
‫‪16‬‬
‫תנאי סף וכשירות‬
‫‪18‬‬
‫עיון נוסף ביחס ללמידה מבוססת‪-‬פרויקטים‬
‫מאפייני התפקיד המשתנים של המורה בלמידה מונחית‬
‫פרויקטים‬
‫הפרויקט של לירז‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫הדרך לשינוי ההוויה בבתי הספר התיכוניים עוברת דרך‬
‫למידה מאותגרת פרויקטים‬
‫‪11‬‬
‫‪17‬‬
‫למידה תוך בניית תוצר‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬אתגרים ודרכי ‪18‬‬
‫התמודדות‬
‫מודלים של בתי ספר ‪ HTH‬וניסיונות להקמת מודלים ‪19‬‬
‫דומים בישראל‬
‫‪19‬‬
‫בית הספר "חממה"‪ ,‬אור יהודה‬
‫‪42‬‬
‫עקרונותיו של ביה"ס "החממה"‬
‫פרויקטים לדוגמא בביה"ס "חממה"‬
‫‪41‬‬
‫התאמת המודל של בתי ספר ‪ HTH‬לבתי הספר בישראל ‪44‬‬
‫‪48‬‬
‫בית ספר ‪ ,HTH‬חולון‬
‫‪ :High-Tech-High Schools‬רשמי ביקור במשלחת‬
‫לימודית (חממה אקולוגית – עין שמר)‬
‫רשמים מביקור בתיכון ‪ HTH‬בארה"ב (גני תקווה)‬
‫קטעי וידאו בנושא בתי ספר ‪HTH‬‬
‫פרויקטים וספרים של בתי ספר ‪HTH‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪41‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪3‬‬
‫עיקרי הדברים‬
‫‪‬‬
‫בית הספר נוסד מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים‬
‫בלבד לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון‪ :‬מדע‪ ,‬טכנולוגיה‪,‬‬
‫הנדסה ומתמטיקה‪ .‬את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם‬
‫ברצונם לעורר בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד‬
‫בקורסים המאתגרים האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או‬
‫לאוניברסיטה‪ ,‬עליהם להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת‬
‫החינוך שלהם (גן‪-‬י״ב);‬
‫‪‬‬
‫כיום התרחבה רשת בתי הספר ‪ HTH‬ל‪ 22-‬בתי ספר צ'ארטר‪,‬‬
‫המציעים‬
‫הזדמנויות‬
‫למידה‬
‫לתלמידים‬
‫מבוססת‪-‬פרויקטים‬
‫בכיתות ‪ ,k-12‬המעודדת אינטראקציה בין תלמידים‪ ,‬מקשרת בין‬
‫לימודיים טכניים ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של‬
‫הלמידה לעולם האמיתי;‬
‫‪‬‬
‫בתי ספר מסוג זה מקבלים תקציב הדומה לזה שמקבלים בתי ספר‬
‫ציבוריים‪ ,‬אך הם כפופים לוועד עצמאי (מועצת מנהלים) הקובע את‬
‫אופיים הספציפי ואת תכנית הלימודים שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי ספר אלו נהנים מיתר עצמאות בבחירת המורים שלהם‬
‫ובהכשרתם‪ ,‬ואף מאפשרים ימי לימוד ושנות לימוד ארוכים יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אלו בעצם בתי ספר פרטיים‪ ,‬אך הם פועלים כאמור במימון‬
‫המדינה‪ ,‬והתלמידים אינם נדרשים לשלם שכר לימוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התלמידים שלומדים בבתי ספר אלה נבחרים בהגרלה‪ .‬רובם‬
‫מגיעים משכונות מצוקה‪ .‬לכל תלמיד מוענק יחס אישי‪ ,‬הלמידה‬
‫רלוונטית לעולם האמיתי וקיים שיתוף פעולה עם הקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ביה"ס ‪ HTH‬מונחה ע"י שלושה עקרונות‪ Personalization – :‬יחס‬
‫אישי לכל תלמיד; ‪ – Adult World Connection‬קשר עם עולם‬
‫המבוגרים;‬
‫‪Mission‬‬
‫‪Intellectual‬‬
‫‪Common‬‬
‫–‬
‫משימה‬
‫אינטלקטואלית משותפת;‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫שיטת בתי הספר ‪ HTH‬מעמידה את המורה במרכז בית הספר‪,‬‬
‫כשלב לבו של הארגון הבית ספרי סובב סביב כיתות הפרויקטים;‬
‫‪ ‬שיטת בתי הספר ‪ HTH‬של למידה מאותגרת המבוססת פרויקטים‪,‬‬
‫מביאה לכך שהתלמידים בונים תוצר‪ ,‬באמצעות עבודת צוות‬
‫הכוללת את המורים‪ ,‬התלמידים‪ ,‬הסביבה המתוקשבת וגם‬
‫מעורבות קהילתית ענפה ותומכת;‬
‫‪‬‬
‫הכיתות בבתי הספר של ‪ HTH‬בנויות כחללים פתוחים‪ ,‬מבנה‬
‫שמקל על הלמידה מבוססת־פרויקטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות בתי הספר ‪ HTH‬מרשימות ‪ -‬כמעט ‪ 211%‬מתלמידי ‪HTH‬‬
‫מסיימים את לימודי התיכון ומתקבלים למכללות‪ .‬מספרים אלו‬
‫גבוהים בהרבה מן הממוצע הכלל־ארצי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי ספר ‪ HTH‬יכולים להסמיך מורים במקצועות המתמטיקה‪,‬‬
‫מדעים‪,‬‬
‫השפה‬
‫האנגלית‪,‬‬
‫היסטוריה‪/‬מדעי‬
‫החברה‪,‬‬
‫השפה‬
‫הספרדית‪ ,‬השפה הסינית (מנדרין) ובאמנויות; נושאים רב‬
‫תחומיים וחינוך מיוחד באמצעות תכנית ההתמחות למורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בתי הספר ‪ HTH‬שוכרים לעבודה גם מורים המגיעים מן התעשייה‬
‫או שהתמחו בלימודיהם האקדמיים במקצוע שאינו חינוך‪ .‬התכנית‬
‫מספקת הכשרה ישירה בשעת מעשה לבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה‪,‬‬
‫כמו גם לבעלי מקצוע אינדיבידואלים באמצע הקריירה שלהם שנמצאים‬
‫במהלך להסבה מקצועית‪ .‬בתי הספר ‪ HTH‬אף ייסדו תכנית‬
‫ללימודים מתקדמים‪ ,‬שבה אפשר לרכוש תארים גבוהים יותר‬
‫ולהכשיר מורים שמחוץ למערכת ה־‪.HTH‬‬
‫‪‬‬
‫בית הספר ברשת ‪ HTH‬הוא קטן‪ ,‬וסובב סביב כמות של ‪011‬‬
‫תלמידים‪ .‬חטיבת הביניים מונה שלוש שכבות (ז‪-‬ט) וכך גם התיכון‬
‫(י‪-‬יב)‪ .‬בכל שכבה ‪ 4‬כיתות ובכל כיתה ‪ 14‬תלמידים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ריכוז נתונים על בתי ספר ‪ – HTH‬נכון לשנת ‪1122‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 22‬בתי ספר (‪ 4‬תיכונים‪ 4 ,‬ארבע חטיבות ביניים ו‪ 1-‬בתי ספר‬
‫יסודיים);‬
‫‪‬‬
‫קרוב ל‪ 4,411 -‬תלמידים;‬
‫‪‬‬
‫קרוב ל‪ 411 -‬מועסקים;‬
‫‪‬‬
‫‪ 211%‬מבוגרי בתי הספר ‪ HTH‬התקבלו למכללה‪ 81% ,‬התקבלו‬
‫למסלול של ארבע שנות לימוד במכללה;‬
‫‪‬‬
‫סקירת נתוני המכללות ‪college data overview -‬‬
‫‪‬‬
‫נכסי נדל"ן בשווי של ‪ $47‬מיליון דולר;‬
‫‪‬‬
‫תקציב פעולה שנתי על סך כ‪ $17-‬מיליון דולר;‬
‫‪‬‬
‫הרשת פתחה את שני בתי הספר התיכונים צ'ארטר ברחבי‬
‫המדינה בשנת ‪ 1117‬עם תכניות לפתיחת בתי ספר נוספים בשנים‬
‫הבאות;‬
‫‪‬‬
‫ארגון הניהול הראשון של בתי ספר צ'ארטר המפעיל בית ספר‬
‫להסמכה בחינוך משלו (‪,Graduate School of Education )GSE‬‬
‫הראשון במדינה‪ ,‬שמציע תואר שני במנהיגות מורית ומנהיגות בית‬
‫ספרית המוטמעים בקהילת הלמידה ממערכת הגן ועד לכיתה‬
‫י"ב‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בית ספר ‪ - HTH‬רקע כללי‬
‫בית הספר התיכון הטכנולוגי ‪ ,HTH - High Tech High‬נוסד לראשונה‬
‫בסתיו ‪ 1111‬על‪-‬ידי ג'רי ג'ייקובס (המשמש גם כמנכ"ל חברת השקעות)‬
‫ובעזרתם של אנשי חינוך ואנשי עסקים מובילים בסן דייגו‪ .‬ביה"ס זה נוסד‬
‫ונמצא ב‪ HTH Village -‬בסן דייגו‪ ,‬קליפורניה והוא משרת כ‪ 471-‬תלמידים‬
‫בכיתות ‪.9-21‬‬
‫אבני דרך בהתפתחות בתי ספר ‪HTH‬‬
‫השנה‬
‫אבן הדרך‬
‫‪2111‬‬
‫ייסוד קבוצה המגישה בקשה לבית ספר מבוסס אמנה‬
‫‪1111‬‬
‫מחוז בתי הספר המאוחדים של סן דייגו מאשר את בתי הספר‬
‫מבוססי אמנה‪.‬‬
‫אתר בניין מאובטח בתחנת ליברטי‪ ,‬הבנייה מתחילה‪.‬‬
‫מתקבלת תשובה מקרן גייטס על מתן מענק ביולי‬
‫בית ספר ‪ HTH‬של גרי וג'רי אן ג'ייקובס נפתח בספטמבר עבור ‪111‬‬
‫תלמידים בכיתות ט'‪-‬י'‬
‫‪1112‬‬
‫סיום לבוגרי הכיתה הראשונה בבית הספר ‪ 41 ,HTH‬בוגרים‪.‬‬
‫בית הספר התיכון ‪ HTH‬נפתח בקמפוס תחנת ליברטי‬
‫‪1110‬‬
‫בית הספר ‪ HTH‬הבינלאומי נפתח בקמפוס תחנת ליברטי‪.‬‬
‫מתחילה לראשונה התכנית להסמכת מורים ב‪.HTH-‬‬
‫‪1112‬‬
‫נפתחים מסלולי אמנויות התקשורת בבית הספר ‪ HTH‬והתיכון ‪HTH‬‬
‫‪ Explorer‬ליסודי מצטרף ללמידת בית הספר ‪HTH‬‬
‫‪1112‬‬
‫בכל רחבי המדינה נהנים מתועלת אישור בתי ספר מבוססי אמנה‬
‫(‪)charter‬‬
‫‪1112‬‬
‫בית הספר ‪ HTH‬לחינוך מקבל אישור להציע תכניות לתואר ‪M.Ed‬‬
‫במנהיגות מורית ובית ספרית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫השנה‬
‫אבן הדרך‬
‫בית הספר ‪ Chula Vista – HTH‬נפתח עם ‪ 241‬תלמידי כיתה ט'‪.‬‬
‫בית הספר ‪ North County – HTH‬נפתח עם ‪ 241‬תלמידי כיתה ט'‪.‬‬
‫‪1112‬‬
‫בית הספר ‪ Chula Vista – HTH‬עובר למשכנו הקבוע‪.‬‬
‫‪1111‬‬
‫בית הספר ‪ North County – HTH‬עובר למשכנו הקבוע‪.‬‬
‫בית הספר ‪ North County – HTH‬התיכוני נפתח עם תלמידי כיתות‬
‫ו'‪-‬ח'‪.‬‬
‫בית הספר ‪ HTH‬למוסמכים חוגג את סיום הבוגרים הראשון‪ ,‬תוך‬
‫הענקת תואר שני ל‪ 6 -‬בוגרים במנהיגות מורית‪.‬‬
‫בכל רחבי המדינה נהנים מתועלת הרחבת בתי ספר מבוססי אמנה‬
‫(‪ )charter‬ל‪( K-12 -‬ממערכת גן ועד כיתה י"ב)‪.‬‬
‫‪1121‬‬
‫מתחילה הבנייה של בית ספר יסודי ותיכוני חדש ב‪HTH Chula Vista -‬‬
‫‪ ,Village‬שמועד פתיחתם מיועד לשנת ‪.1122‬‬
‫נסיבות היווסדותו של בית הספר ‪HTH‬‬
‫בית הספר נוסד מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים בלבד‬
‫לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון‪ :‬מדע‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬הנדסה‬
‫ומתמטיקה‪ .‬את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם ברצונם לעורר‬
‫בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד בקורסים המאתגרים‬
‫האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או לאוניברסיטה‪ ,‬עליהם‬
‫להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת החינוך שלהם (גן‪-‬י״ב)‪.‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬שיעור גבוה של תלמידים בני קבוצות מיעוטים נושרים ממערכת‬
‫החינוך לפני שהם מסיימים את בית הספר התיכון‪ .‬רק מעטים מהם ממשיכים‬
‫למוסדות להשכלה גבוהה‪ HTH .‬בוחר את תלמידיו באקראי (על פי הגרלה)‪,‬‬
‫מכל שכונות העיר‪ ,‬וכך הוא מבטיח לעצמו ייצוג רחב של כלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫בית הספר מרבה להשתמש בשיטה של למידה מבוססת־פרויקטים‬
‫(שיטה זו תוסבר בהרחבה בהמשך)‪ ,‬המעודדת אינטראקציה בין תלמידים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫עם ייסודו היה ‪ HTH‬בית ספר יחיד‪ ,‬אך כיום התרחב המפעל לחמישה‬
‫בתי ספר תיכוניים‪ ,‬ארבע חטיבות ביניים ושני בתי ספר יסודיים‪ .‬בעצם‬
‫כיום‪ ,‬כרשת של ‪ 22‬בתי ספר צ'ארטר‪ ,‬המציעה הזדמנויות למידה מבוססת‬
‫פרויקטים לתלמידים בכיתות ‪ ,k-12‬מקשרת הרשת בין לימודיים טכניים‬
‫ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של הלמידה לעולם האמיתי‪ .‬על‬
‫מנת לתמוך בלמידת התלמידים ולחלוק בתוצאות של הלמידה מבוססת‬
‫הפרויקטים‪ ,‬הפכה רשת ‪ HTH‬מקורות רבים מאוד לזמינים אונליין‬
‫ברשת‪ ,‬כולל פורטפוליו של המורים והתלמידים‪ ,‬קטעי וידאו‪ ,‬מערכי‬
‫שיעור ומקורות אחרים‪.‬‬
‫אופי בתי הספר ‪HTH‬‬
‫בתי הספר ‪ HTH‬הם בתי ספר מבוססי־אמנה (‪.)charter school‬‬
‫תקציב ומבנה ארגוני‬
‫מבחינת התקציב לתלמיד (‪ )per student‬בתי ספר מסוג זה מקבלים סכום‬
‫דומה לזה שמקבלים בתי ספר ציבוריים‪ ,‬אך הם כפופים לוועד עצמאי‬
‫הקובע את אופיים הספציפי ואת תכנית הלימודים שלהם‪.‬‬
‫בתי ספר אלו נהנים מיתר עצמאות בבחירת המורים שלהם ובהכשרתם‪,‬‬
‫וחשוב יותר ‪ -‬מאפשרים ימי לימוד ושנות לימוד ארוכים יותר‪.‬‬
‫אלו בעצם בתי ספר פרטיים‪ ,‬אך הם פועלים כאמור במימון המדינה‪,‬‬
‫והתלמידים אינם נדרשים לשלם שכר לימוד‪.‬‬
‫רשת בתי הספר ‪ HTH‬כוללת ‪ 2‬מועצות מנהלי של דירקטורים התומכות‬
‫במשימות וביעדים של ‪.HTH‬‬
‫‪9‬‬
‫‪‬‬
‫בידיה של מועצת המנהלים של ‪ HTH‬הפיקוח‪ ,‬הנאמנות והבקרה‬
‫על כל בתי הספר ‪ .HTH‬מועצת המנהלים פועלת כסוכנות ציבורית‬
‫המקיימת את פגישותיה על פי חוק ‪.Brown‬‬
‫‪‬‬
‫למידה לפי בתי הספר ‪ HTH‬הינה במסגרת פרטית ללא כוונת רווח‬
‫המפקחת‪ ,‬משגיחה ומנהלת את הפיתוח והפעולה של המתקנים‬
‫והתשתיות המאכסנות את בתי הספר ‪ .HTH‬הלמידה לפי בתי ספר‬
‫‪ HTH‬גם אחראית על תכניות הלימוד למבוגרים‪ ,‬כולל התכנית‬
‫להסמכת מורים‪ ,‬המחוז המינהלי והמוסדות המוצעים לרשת העמיתים‬
‫וכלל הציבור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרן בתי הספר ‪ HTH‬הינה קרן פרטית ללא כוונת רווח והיא אחראית‬
‫לאבטחת התמיכה והסיוע הפילנתרופי הנדרשים לפיתוח בתי‬
‫ספר ‪.HTH‬‬
‫מיהות התלמידים בבתי הספר ‪HTH‬‬
‫התלמידים שלומדים בבתי ספר אלה נבחרים בהגרלה‪ .‬רובם מגיעים‬
‫משכונות מצוקה‪ .‬אין הסללה או הפרדה בין המקצועות העיוניים‬
‫והטכנולוגיים‪ ,‬לכל תלמיד מוענק יחס אישי‪ ,‬הלמידה רלוונטית לעולם‬
‫האמיתי וקיים שיתוף פעולה עם הקהילה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫עקרונותיו של ביה"ס ‪HTH‬‬
‫ביה"ס ‪ HTH‬מונחה ע"י שלושה עקרונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫– ‪ Personalization‬יחס אישי לכל תלמיד‪ :‬לכל תלמיד צמוד‬
‫איש צוות שמלווה אותו באופן שוטף ומהווה איש קשר עבור‬
‫המשפחה; אופן עבודתם של התלמידים במסגרת הפרויקטים‬
‫נובע מהתעניינותם האישית; התלמידים מציגים את תוצאות‬
‫עבודתם באופן אישי ובפורמט דיגיטלי; תלמידים עם בעיות‬
‫מיוחדות זוכים ליחס אישי; מתקני בית הספר מיועדים הן‬
‫לעבודה אישית והן לעבודה קבוצתית (דגש על ציוד ממוחשב‬
‫מודרני);‬
‫‪‬‬
‫‪ – Adult World Connection‬קשר עם עולם המבוגרים‪ :‬חלק‬
‫מן הלימוד נעשה מחוץ לכותלי בית הספר‪ .‬כל תלמיד‬
‫מתמחה במשך סמסטר שלם בעסק כלשהו או בסוכנות‬
‫כלשהי; עבודה על בעיות שלקהילה יש אינטרס ועניין בהן;‬
‫תלמידים יכולים להיות נלווים לאדם מבוגר בעבודתו במשך יום‬
‫בשבוע או לתרום לקהילה בפרויקט קבוצתי כלשהו או להיפגש‬
‫עם מבוגרים סביב תחומי עניין של התלמיד;‬
‫‪‬‬
‫‪ – Common Intellectual Mission‬משימה אינטלקטואלית‬
‫משותפת‪ :‬הדרישות שבית הספר מטיל על תלמידיו תקפות לכלל‬
‫התלמידים‪ ,‬היינו הקבלה לבית הספר אינה כרוכה במיון‪ ,‬אין‬
‫הקבצות ואין מסלולים‪ .‬כל התלמידים צריכים להשלים‬
‫התמחות‬
‫אקדמית‪,‬‬
‫להשתתף‬
‫בפרויקטים‪,‬‬
‫להציג‬
‫את‬
‫תוצאות לימודיהם בפני פנל קהילתי ולגבש לעצמם תיק‬
‫עבודות דיגיטלי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שיטת הארגון של בית הספר ‪HTH‬‬
‫על מנת לממש את העקרונות האלו‪ ,‬פיתח לעצמו בית הספר שיטת‬
‫ארגון השלובה בפדגוגיה‪.‬‬
‫שיטה זו מעמידה את המורה במרכז בית הספר‪.‬‬
‫לב לבו של הארגון הבית ספרי סובב סביב כיתות הפרויקטים‪ .‬בכיתות‬
‫אלה מתבצע עיקר הלמידה במסגרת הפרויקטים הלימודיים‪.‬‬
‫לכל כיתה צמודים שני מורים‪ ,‬מורה אחד להומניסטיקה ומורה אחד‬
‫למדעים‪ .‬למעשה שני המורים עובדים כצוות ומובילים יחדיו את‬
‫הלמידה בכיתה‪( .‬כל צמד של מורים מוביל שתי כיתות שונות‪ ,‬כאשר כל‬
‫כיתה מונה כ‪ 12-‬תלמידים)‪.‬‬
‫בית הספר מאפשר לזוג המורים חופש נרחב ביותר בפיתוח‪ ,‬תכנון‬
‫והובלת הלימוד בכיתותיהם‪ .‬המורים חופשיים לבחור את נושא הלימוד‪,‬‬
‫את היקף הלימוד‪ ,‬את משך הלימוד‪ ,‬את אופן פריסת הזמן של הלימוד‬
‫ואת אופני הלימוד‪.‬‬
‫התלמידים אינם בוחרים באיזה פרויקט להשתתף‪ ,‬אך יש להם בחירה‬
‫רחבה לביטוי אישי‪.‬‬
‫פרט ללימוד מבוסס הפרויקטים‪ ,‬שהוא עיקר הלימוד בבית הספר‪,‬‬
‫מתקיים גם לימוד שמזכיר יותר את זה המתקיים בבית ספר רגיל‪ .‬הכוונה‬
‫היא למספר מצומצם של שיעורים שהוגדרו בבית הספר כמחייבים את‬
‫כלל התלמידים כלימוד שפה‪ ,‬מיומנות כלשהי או תחום תוכן כלשהו‪.‬‬
‫לימוד זה מובל על ידי מורים מקצועיים השונים מהמורים שעובדים בכיתות‬
‫הפרויקט‪ .‬כל תלמיד משתתף בו זמנית במקסימום של שני שיעורים שונים‪ ,‬וזאת‬
‫פרט לשיעורי הספורט‪.‬‬
‫קבוצת לימוד נוספת בה משתתף כל תלמיד היא קבוצת הייעוץ‪ .‬בעוד‬
‫שכיתות הפרויקטים מחולקות על פי שנתונים רגילים‪ ,‬קבוצות הייעוץ‬
‫‪12‬‬
‫מחולקות באופן רב ‪-‬גילאי (ז‪-‬ט‪ ,‬י‪-‬יב)‪ .‬קבוצות אלה נפגשות אחת לשבוע‬
‫ועוסקות במה שניתן לכנות הכנה לחיים‪ ,‬למשל איך להתמודד עם‬
‫בחינות וכל מיני כישורים שנחוצים בחיים הבוגרים‪ ,‬וכן דברים נוספים‬
‫כגון פרויקטים קהילתיים‪ .‬כל קבוצה מונה עד ‪ 28‬תלמידים והיא מובלת על‬
‫ידי מורה אחד‪ .‬מור ה המוביל קבוצת ייעוץ עושה זאת בנוסף על הובלת שתי‬
‫כיתות פרויקטים‪.‬‬
‫פרט לכך‪ ,‬כל תלמיד בכיתה י"א עובר התמחות בגוף עסקי כלשהו או‬
‫שוליות כלשהי במהלך סמסטר אחד במשך פעם בשבוע‪.‬‬
‫כמו כן קיימות פעילויות קהילתיות‪ .‬פעילויות אלה יכולות להיות במסגרת‬
‫כיתות הפרויקטים או במסגרת קבוצות הייעוץ‪.‬‬
‫מרחב הלמידה בבתי ספר ‪HTH‬‬
‫הכיתות בבתי הספר של ‪ HTH‬בנויות כחללים פתוחים‪ ,‬מבנה שמקל על‬
‫למידה מבוססת־פרויקטים ומאפשר לתלמידים להשתתף בחוויות לימודיות‬
‫שונות ומגוונות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שיטת למידה מבוססת‪-‬פרויקטים בבתי ספר‬
‫‪Project based learning -HTH‬‬
‫ענף הלמידה הפעילה כולל מספר אסטרטגיות פדגוגיות‪ ,‬המהוות דרכי‬
‫הוראה ולמידה‪ ,‬שיכולות להתאים לבית חינוך‪ .‬למידה פעילה היא למידה‬
‫הנובעת מפעלתנותו של הלומד‪.‬‬
‫המאפיין המרכזי של למידה פעילה הוא השתלבותו של התלמיד‬
‫בתהליך הלמידה‪ .‬התלמיד לוקח חלק משמעותי בתהליך הלמידה‪ ,‬הוא‬
‫מבצע תדיר הכרעות שונות כגון בעניין תכני הלימוד ומתודת הלימוד‬
‫והוא אף אחראי במידה רבה על עצם קיומו של התהליך‪.‬‬
‫מאפיין נוסף של למידה פעילה ניתן להיגזר מן המאפיין הראשון והוא‬
‫בדבר הנעתו העצמית של התלמיד‪ :‬התלמיד מגלה עניין בלמידה‪ ,‬הוא‬
‫רוצה בלמידה ומוצא בה מענה לסקרנותו‪ .‬הנעה עצמית היא תנאי‬
‫הכרחי לקיומה של למידה משמעותית‪.‬‬
‫הלמידה הפעילה קשורה גם למבוגר‪ ,‬המורה או המחנך‪ ,‬שלו תפקיד‬
‫משמעותי ביותר כמי שמעורב ומוביל במידה רבה אף הוא את תהליך‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫ההנחה הינה שלמידה פעילה משמעותית תפתח אצל התלמידים את‬
‫הי כולת לא רק לזכור טוב יותר את תכני הלימוד אלא גם להשתמש בידע‬
‫שרכשו בהקשרים שונים‪ .‬התנסות חוזרת ונשנית בלמידה מן הסוג הזה תוכל‬
‫לפתח תלמידים כלומדים עצמאיים‪ ,‬תכונה שחשיבותה בימינו ברורה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬רשת בתי הספר ‪ HTH‬מבוססת על שיטת הלמידה מבוססת‪-‬‬
‫פרויקטים‪ .‬להבדיל מבית ספר רגיל‪ ,‬שבו לומדים ומתכוננים למבחנים‪ ,‬שיטת‬
‫הלמידה מבוססת‪-‬פרויקטים היא למעשה ‪ -‬מיזמים ופרויקטים מעשיים‬
‫‪14‬‬
‫אשר במהלכם נדרשים התלמידים ללמוד מגוון רחב של תחומים לצורך‬
‫ביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫בסיום הפרויקט מציגים התלמידים את עבודתם ומפגינים את הידע‬
‫שלמדו תוך כדי העבודה‪ 91%( .‬מזמן הלמידה מיועד לפרויקטים וכ‪21% -‬‬
‫ללמידה פרונטאלית)‪.‬‬
‫למידה מבוססת פרויקטים דומה ברוב מאפיינה ללמידה מבוססת בעיות‪.‬‬
‫למידה מבוססת בעיות ‪ - – problem based learning‬מבוססת על בעיות‬
‫פתוחות‪ ,‬מאתגרות וריאליסטיות‪ ,‬עבודה צוותית של קבוצות קטנות‪ ,‬כשתפקידו‬
‫של המורה הוא לספק את האמצעים לקבוצת הלימוד‪.‬‬
‫ההבדל המהותי הוא בכך שבלמידה מבוססת בעיות הדגש הוא על הבעיה‬
‫ואילו בלמידה מבוססת פרויקטים הדגש הוא על התוצר הסופי‪ ,‬היינו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האסטרטגיה הראשונה יוצאת מנקודת הראשית של הלמידה –‬
‫הבעיה‪ ,‬השאלה‪ ,‬הפליאה‪ ,‬אי‪-‬ההבנה‪ ,‬המחלוקת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האסטרטגיה השנייה יוצאת מנקודת הסיום של הלמידה – התוצר‬
‫הסופי‪ ,‬הפתרון‪ .‬הבחנה זו ניתן יהיה לקיים בבית ספר‪ ,‬למשל‪ :‬כאשר‬
‫המורה מעוניין ליזום למידה בה הדגש הוא על התוצר הסופי‪ ,‬כגון‬
‫פרויקט חברתי‪-‬קהילתי כלשהו‪ ,‬יחידת ההוראה‪-‬למידה תוגדר‬
‫כלמידה מבוססת פרויקט‪ ,‬ואילו כאשר המורה מעוניין ליזום למידה‬
‫בה הדגש הוא על ליבון של בעיה או סוגיה חשובה‪ ,‬יחידת ההוראה‪-‬‬
‫למידה תוגדר כלמידה מבוססת בעיה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫החשובים‬
‫המאפיינים‬
‫מבוססת־פרויקטים‬
‫של‬
‫למידה‬
‫• פרויקטים קבוצתיים‪ :‬למידה מסוג זה מאפשרת לתלמידים ליצור מוטיבציה‬
‫הדדית וללמוד זה מזה‪ .‬היא גם מעודדת את כל הקבוצה לתמוך בהצלחתו‬
‫של כל אחד מחבריה‪.‬‬
‫• מיומנויות‪ :‬התלמידים אמורים להציג את עבודותיהם באופן רשמי ומסודר‪.‬‬
‫הדבר מעודד את התפתחותם של כשרים בסיסיים כגון הרצאה פומבית‬
‫ומיומנויות חקר‪.‬‬
‫• למידה אינטראקטיבית‪ :‬התלמידים נדרשים לשאול בכיתה שאלות הנוגעות‬
‫לפרויקטים שלהם‪ ,‬ואחר כך הם חוזרים למלאכת החקר שלהם‪ .‬כך הופך‬
‫החינוך שלהם להיות השתתפותי ורלוונטי מאוד (הרבה יותר ממה שהיה אילו‬
‫התבסס על קליטת מידע מהמורים ותו לא)‪.‬‬
‫• רמות שונות של למידה השתתפותית‪ :‬לעתים קרובות התלמידים מוציאים‬
‫לאור ספרים המבוססים על הפרויקטים האישיים שלהם (בסן דייגו‪ ,‬אחרי‬
‫שלמדו השפעות סביבתיות על מפרץ סן דייגו‪ ,‬פרסמו התלמידים כמה‬
‫ספרים בנושא זה‪ .‬שניים מהם זמינים כיום ברשת אמזון!)‬
‫• קשת הנושאים‪ :‬התלמידים בוחרים את הנושאים שלהם ועורכים את המחקר‬
‫שלהם לבדם‪ ,‬בקבוצות או בעזרת מוריהם‪.‬‬
‫• למידה בין־תחומית‪ :‬בתי הספר שואפים לשלב כמה דיסציפלינות בתוך‬
‫חוויית הלמידה‪ ,‬לחבר בין מדע‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬טכנולוגיה והנדסה ובין אמנות‬
‫ומוזיקה‪.‬‬
‫• תכנה וטכנולוגיה חינוכית‪ :‬התלמידים לומדים כיצד להשתמש בהן‪,‬‬
‫ומשלבים אותן בפרויקטים שלהם כאמצעי נוסף להעשרת חוויית הלימוד‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫• חונכות‪:‬‬
‫אנשים‬
‫בוגרים‬
‫הפועלים‬
‫בעולם‬
‫העסקים‪,‬‬
‫בתכניות‬
‫ממשלתיות או בארגונים ללא כוונות רווח חונכים את התלמידים‪ ,‬וכך‬
‫הם מעניקים להם התנסויות מציאותיות מן ״העולם האמיתי״‪.‬‬
‫בביקור שערכה משלחת מורים בראשית ‪ 1121‬בבתי הספר מרשת ‪HTH‬‬
‫בסן‪ -‬דייגו‪ ,‬פרש רוברט ריורדן (‪ ,)Robert Riordan‬הפדגוג הראשי בקהילת‬
‫‪ ,HTH‬את משנתו‪ .‬הרשת פועלת מזה עשר שנים ומיישמת למידה‬
‫באמצעות פרויקטים‪ ,‬ומדגישה פיתוח מקצועי של המורים המעצבים‬
‫תכניות הוראה‪ .‬כצפוי‪ ,‬נוכח שפע הטכנולוגיות וכלי הפיתוח‪ ,‬שאל אחד‬
‫האורחים "האם זה לא סיפור של תקשוב?"‪ .‬תגובת ריורדן היתה מהירה "לא‪,‬‬
‫הכל עניין של יחס אישי"‪ .‬המתח שבין הצבת הטכנולוגיה המאפשרת במרכז‬
‫לבין מקומם ותפקידם המשתנה‪/‬מתפתח של מורה ולומד בביה"ס‪ ,‬עומד בבסיס‬
‫מחקר זה‪ .‬מן הסתם יסכים ריורדן‪ ,‬שיחס אישי אינו רק היחס ללומד או‬
‫לשותף‪ ,‬אלא גם היחס לעבודה ולהצלחה‪ ,‬ואינו משתקף רק במפגשים‬
‫אלא גם במגוון אפיקי התקשורת הטכנולוגית (כותב מאמר זה ליווה את‬
‫משלחת המורים ונכח במליאה בה הוצגה השאלה ונתנה התשובה)‪.‬‬
‫המאמר דן במחקר פעולה שבוצע בשנים ‪ 1111-21‬במסגרת בית ספרית‬
‫בה פיתחו ויישמו צוותי המורים מכלולי למידה מבוססי פרויקטים‬
‫ונתמכי טכנולוגיה (גוגל‪-‬אפס)‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תוצאות בתי הספר ‪HTH‬‬
‫התוצאות מרשימות‪ .‬כמעט ‪ 211%‬מתלמידי ‪ HTH‬מסיימים את לימודי‬
‫התיכון ומתקבלים למכללות‪ .‬רובם משלימים ארבע שנות לימוד במכללה‪,‬‬
‫ומהם כשליש לומדים את נושאי הליבה גם במסגרת העל־תיכונית‪ .‬מספרים‬
‫אלו גבוהים בהרבה מן הממוצע הכלל־ארצי‪.‬‬
‫מטרותיו של ביה"ס ‪HTH‬‬
‫• לשרת את התלמידים המשקפים את המגוון האתני הסוציו אקונומי של‬
‫הקהילה המקומית‪.‬‬
‫• לפתח את התלמיד להיות בוגר מתחשב‪ ,‬העוסק באזרחים‪.‬‬
‫• להכין את התלמידים לקראת עולם המבוגרים‪ ,‬עולם של עבודה‬
‫ואזרחות בחברה דמוקרטית‬
‫‪ •.‬לפתח אינטגרציה דינאמית של חברי הארגון ומנהיגיהם‬
‫‪ •.‬ליצור פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם‪ ,‬בכך שכל תלמיד תורם‬
‫לקבוצה מנקודת החוזק שלו‪.‬‬
‫• לעורר ולעודד אחרים ליישם את עקרונות‪. HTH -‬‬
‫• לעודד אנשים מבחוץ לבקר בביה"ס‪ ,‬לשוחח עם התלמידים והמורים‬
‫(על מנת להפיץ את מתווה החינוך הזה)‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫הנעה להשפעה על קובעי מדיניות ומנהיגים‬
‫יש כ‪ 1,111-‬מבקרים מידי שנה‪ .‬ויש בכך בכדי להשפיע על קובעי‬
‫המדיניות ועל המנהיגים‪ ,‬על מנת לשנות את מדיניות החינוך הציבורי‪.‬‬
‫ניתן לראות כי גם ג'ון דיואי (פילוסוף‪ ,‬פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי) דוגל‬
‫בשיטת חינוך זו‪ .‬בביה" ס המעבדתי שדיואי ואשתו אלייס הפעילו (באונ' שיקאגו)‬
‫לימדו פיסיקה‪ ,‬כימייה וביולוגיה ע"י עשייה‪ .‬עפ"י דיואי "חינוך פירושו ‪-‬‬
‫התפתחות בתחום הניסיון‪ ,‬ע"י הניסיון ולמען הניסיון"‪.‬‬
‫על מנת שהלימוד יהיה יעיל‪ ,‬השפעת הניסיון צריכה להיות של הנאה‪,‬‬
‫עניין ומשיכה‪ .‬הניסיון פועל בתוך סביבה כלשהי‪ :‬פרימיטיבית‪ ,‬מודרנית‪,‬‬
‫במרחב גיאוגרפי כלשהו וכדומה‪ .‬לכן על המחנך להבחין מהי הסביבה‬
‫להשגת ניסיונות מועילים‪ .‬למעשה חשוב שהחינוך יקיים קשר בין העבר‪,‬‬
‫ההווה והעתיד‪ :‬מטרות החינוך הן בעתיד‪ .‬חומר הלימוד הוא הניסיון‬
‫שבהווה‪" .‬הניסיון יכול לגדול לקראת העתיד רק אם יורחב גם לקליטת העבר"‪-‬‬
‫דיואי מציע שהעבר יהיה אמצעי חשוב להבנת ההווה‪.‬הניסיון צריך להוביל‬
‫לתחום בלתי ידוע שיעורר בעיות‪ ,‬שכן הללו הן הגירוי האמיתי למחשבה‪ .‬על‬
‫הבעיות‬
‫להיות‬
‫מותאמות‬
‫לתלמידים‪,‬‬
‫כלומר‬
‫בעיות‬
‫שהתלמידים‬
‫מסוגלים להתגבר עליהן בכוח שכלם‪ ,‬וכן על הבעיות לעורר בתלמידים‬
‫רצון ללמוד וליצור‪.‬‬
‫יחס כמותי מורים‪-‬תלמידים‬
‫מורה שמוביל שתי כיתות פרויקטים וכיתת ייעוץ‪ ,‬רואה במהלך שבוע‬
‫לימודים פחות מ‪ 21-‬תלמידים (‪ 14‬תלמידים בכל אחת מכיתות הפרויקטים‬
‫ועד ‪ 28‬תלמידים אחרים בכיתת הייעוץ)‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫תלמיד רואה במהלך שבוע הלימודים עד ‪ 2‬מורים שונים‪ :‬שני מורים‬
‫בכיתת הפרויקטים‪ ,‬מורה אחד בכיתת הייעוץ‪ ,‬מורה לספורט ולכל היותר עוד‬
‫שני מורים בשיעורי החובה‪.‬‬
‫פעילות התלמידים‬
‫התלמידים‪ ,‬כאמור‪ ,‬נוטלים חלק בכיתות הפרויקטים‪ ,‬בקבוצת הייעוץ‬
‫ובשיעורי החובה‪ .‬פרט לכך‪ ,‬כל תלמיד בכיתה י"א עובר התמחות בגוף‬
‫עסקי כלשהו או שוליות כלשהי במהלך סמסטר אחד במשך פעם‬
‫בשבוע‪ .‬כמו כן קיימות פעילויות קהילתיות‪ .‬פעילויות אלה יכולות להיות‬
‫במסגרת כיתות הפרויקטים או במסגרת קבוצות הייעוץ‪.‬‬
‫גודל בית הספר‬
‫בית הספר הוא קטן‪ ,‬וסובב סביב כמות של ‪ 011‬תלמידים‪ .‬חטיבת הביניים‬
‫מונה שלוש שכבות (ז‪-‬ט) וכך גם התיכון (י‪-‬יב)‪ .‬בכל שכבה ‪ 4‬כיתות ובכל כיתה‬
‫‪ 14‬תלמידים‪.‬‬
‫שאלת הבחירה‬
‫הארגון הבית‪-‬ספרי מבטא למעשה הכרעה בעניין הבחירה‪ :‬בבית הספר‬
‫הרגיל יש די הרבה בחירה בין תחומי הלימוד (שיטת מסלולי הלימוד והמגמות)‪,‬‬
‫אבל לאחר שנבחר תחום הלימוד יש מעט מאוד בחירה בתוך אותו התחום‪.‬‬
‫בית הספר הכריע בעד צמצום הבחירה על מנת לזכות במסגרת ארגונית טובה‬
‫יותר שתקיים יחס כמותי טוב יותר בין מורים לתלמידים‪ ,‬שכן כאשר תחומי‬
‫הלימוד אינם עומדים לבחירה ניתן לקבוע את היחס הכמותי מראש‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לפיכך הפרויקטים השונים נקבעים על ידי המורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית הספר‬
‫מאפשר בחירה מרובה בתוך תחומי הלימוד עצמם‪ .‬ישנה אפשרות‬
‫לבחור במה בדיוק לעסוק ובאיזה אופן לעסוק בתוך תחום הלימוד‬
‫עצמו‪ ,‬היינו בתוך הפרויקט עצמו‪.‬‬
‫פרויקטים לדוגמה‬
‫‪ .2‬עיצוב מחדש של מגרש משחקים‪ :‬הפרויקט חולק למטלות שונות‪:‬‬
‫עריכת סקר לגבי רצונות התלמידים וארגון ההצעות על פי אילוצי‬
‫התקציב; מחקר‪ :‬קשר עם אנשי מקצוע והבנת האילוצים והמשמעויות‬
‫של האפשרויות השונות; הצגת הרעיון הראשוני; רוויזיה בעקבות שיחות‬
‫משוב עם תלמידים‪ ,‬עם המורה ועם מומחים; הצגה של האפשרות‬
‫שהתקבלה‪ .‬זוהי מטלה שהוטלה על כל תלמיד בנפרד‪.‬‬
‫‪ .1‬מסביב לעולם ב‪ 2-‬שבועות‪ :‬כל אחד מהתלמידים הם סוכן נסיעות‬
‫בסוכנות נסיעות מצליחה‪ .‬התקבלה בקשה לתוכנית נסיעה וכל תלמיד‬
‫צריך לספק תוכנית כזו‪ .‬על כל תלמיד להציע תוכנית נסיעה מלאה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫השוואה בין בית ספר רגיל לבין בית ספר ‪HTH‬‬
‫פרמטרים להשוואה‬
‫בית הספר הרגיל‬
‫בית ספר ‪HTH‬‬
‫ארגון הידע‬
‫מקצועות בית ספריים‬
‫פרויקטים לימודיים‬
‫הוראה‬
‫בעיקר פרונטאלית‬
‫בעיקר צוותית או אישית‬
‫בהנחיית המורה‬
‫בחירת המורה‬
‫כבול לתוכניות הלימוד הנקבעות‬
‫על ידי משרד החינוך ולבחינות‬
‫הבגרות‬
‫חופשי לבחור את נושאי‬
‫הלימוד‬
‫בחירת התלמיד‬
‫ללא בחירה בתחומי הלימוד‬
‫בחירה מרובה בתחומי הלימוד‬
‫ובחירה מרובה בתוך תחומי‬
‫ובחירה מועטה בתוך תחומי הלימוד‬
‫הלימוד‬
‫כמות תחומי הלימוד‬
‫ריבוי של תחומי לימוד הנלמדים‬
‫במקביל‪ .‬לרוב תחומי הלימוד‬
‫מוקדש זמן מועט שאינו מאפשר‬
‫העמקה‬
‫יחס כמותי מורים‬
‫לתלמיד‬
‫יחס כמותי תלמידים‬
‫למורה‬
‫מספר המורים זהה או קרוב למספר‬
‫תחומי הלימוד (בדרך כלל מעל ‪21‬‬
‫מורים לתלמיד(‬
‫מיעוט תחומי לימוד‪ .‬לרוב‬
‫תחומי הלימוד מוקדש זמן‬
‫רב המאפשר העמקה‬
‫תלמיד רואה במהלך שבוע‬
‫הלימודים עד ‪ 6‬מורים‬
‫מורה רואה מספר רב של תלמידים‬
‫מורה רואה פחות מ‪71-‬‬
‫במהלך שבוע הלימודים עד כדי‬
‫תלמידים במהלך שבוע‬
‫מאות תלמידים‪ .‬עובדה שמונעת‬
‫הלימודים‬
‫ממנו להכיר לעומק את תלמידיו‬
‫ולקיים עימם יחסים אישיים‬
‫משרת המורה‬
‫מוגדרת כשעות מול הכיתה‬
‫משרה גלובלית הכוללת לא‬
‫רק שעות מול הכיתה אלא‬
‫גם זמן משמעותי לתכנון‬
‫הלימוד‬
‫חלוקת התלמידים‬
‫כיתות הטרוגניות בכיתות הנמוכות‬
‫ומעבר למסלולי לימוד ולמגמות‬
‫בכיתות הגבוהות‬
‫כיתות הטרוגניות‬
‫‪22‬‬
‫פרויקטים ייחודיים‬
‫בשנת ‪ 1118‬הוחל ב״פרויקט קשר״‪ .‬הקימה אותו חטיבת הקישור האלחוטי‬
‫בקוולקום (‪ )Qualcomm‬שהיא אחת מתורמיה של רשת בתי ספר ‪,HTH‬‬
‫והוא התחיל לפעול בארבעה בתי ספר תיכוניים בצפון־קרוליינה‪ .‬הפרויקט נועד‬
‫לבדוק איזה שימוש תלמידים עושים בטכנולוגיית הטלפונים החכמים‪ .‬כיתה‬
‫אחת בכל בית ספר קיבלה טלפונים חכמים‪ .‬התלמידים והמורים קיבלו הדרכה‬
‫כיצד להשתמש בטכנולוגיות‪ ,‬וניתנו להם חומרים נוספים‪.‬‬
‫התוצאות היו חיוביות‪ .‬באחד מבתי הספר היו שתי כיתות שלמדו אצל‬
‫אותו מורה‪ 2112 .‬מן התלמידים שצוידו בטלפונים חכמים‪ ,‬עברו את‬
‫מבחן האלגברה של מדינת צפון־קרוליינה‪ ,‬ואילו בכיתה שלא קיבלה‬
‫טלפונים כאלה עברו את המבחן רק שני שלישים מהתלמידים‪ .‬כששאלו את‬
‫התלמידים אילו גורמים תרמו יותר מכול להצלחתם‪ ,‬הם השיבו בלי היסוס שהיו‬
‫אלה האפשרות לתקשר עם תלמידים אחרים במשך ‪ 14‬שעות ביממה והיכולת‬
‫לחלוק מידע‪ ,‬ללמוד זה מזה וללמד זה את זה‪.‬‬
‫מספר נקודות חשובות כאשר עוסקים בטכנולוגיות חדשות עכשוויות ועתידיות‪:‬‬
‫• מחשבי־לוח (‪ - )tablets‬צריך לראות אם ההתנסויות בשימוש במחשבי־לוח‪,‬‬
‫שיש להם מסך גדול יותר ובהירות חזותית גדולה יותר בעת קריאת ספרי‬
‫לימוד‪ ,‬יגרמו לתלמידים להעדיף אותם על הטלפונים החכמים‪ ,‬שיתרונם‬
‫הגדול הוא בקלות נשיאתם‪.‬‬
‫• מציאותיות מועצמת ‪ -‬המשתמש יוכל להוסיף חומרים חזותיים דרך‬
‫המצלמה שבמכשיר הטלפון שלו‪ ,‬גם תוך שימוש בטכנולוגיית ייצוב‬
‫(‪ )positionning‬בסופו של דבר גם השדה הזה יקודם בעזרת שיתוף בין תלמיד‬
‫לתלמיד‪.‬‬
‫• טכנולוגיית פס רחב ‪ -‬הזמינות הגוברת של טכנולוגיית פס רחב שווה לכל‬
‫נפש תאפשר ניצול טוב בהרבה של יכולות טכנולוגיות בחינוך‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בעת האחרונה הטיל העיתון ניו יורק טיימס ספק במידת השימושיות של תכניות‬
‫לימוד וחומרי לימוד המועברים באופן דיגיטלי‪ ,‬חומרים שרבים מהם משווקים‬
‫באופן נרחב‪.‬‬
‫משרד החינוך הוביל כמה מחקרים שנועדו לקבוע אם תכניות הלימוד האלה‬
‫אכן הניבו יתרונות של ממש‪ .‬התוצאות לא היו חד־משמעיות‪.‬‬
‫התברר שגם לתוכנות מסחריות שונות היו השפעות מובהקות סטטיסטית על‬
‫תוצאות המבחנים‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬כמה מן התוכנות הזמינות מחייבות שימוש נוסף בספרים ובספרי‬
‫עבודה דיגיטליים‪ ,‬ואילוץ כזה מעלה מאוד את העלות‪ ,‬בהשוואה לספרים‬
‫רגילים‪.‬‬
‫ד"ר ארווין ג'ייקובס‪ ,‬יו"ר האקדמיה הלאומית להנדסה בארה"ב ויו"ר מייסד‬
‫ומנכ"ל קוולקום‪ ,‬טוען שהשינויים ימשיכו להיעשות‪ ,‬אבל השימוש בטכנולוגיה‬
‫במשך ‪ 10‬שעות הוראה ביממה הוא חזק ורב־עוצמה‪ ,‬משפר עד מאוד‬
‫את איכות ההוראה ומפחית את עלותה‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬העתיד טמון בשימוש בטלפונים החכמים ובמחשבי הלוח‪ ,‬ולא‬
‫במחשבים בתוך הכיתה‪ :‬התקנים ניידים הם אמינים‪ ,‬מתוחזקים באופן‬
‫מרכזי‪ ,‬אפשר להוריד אליהם תוכנה מכל מקום‪ ,‬והם קטנים מספיק כדי‬
‫שיהיה אפשר לשאתם לכל מקום‪.‬‬
‫מחירם היורד של ההתקנים החכמים פירושו שלכל תלמיד יוכל להיות והתקן‬
‫כזה‪ ,‬אבל את העלות של תמיכה בגישה לאינטרנט ‪ 14‬שעות ביממה לצורכי‬
‫חינוך חייבות לספוג הן הממשלה והן תעשיית התקשורת‪.‬‬
‫חברת ‪( Digital Promise‬הבטחה דיגיטלית) היא תאגיד שלא למטרות רווח שנוסד‬
‫מכוח מנדט של הקונגרס האמריקני כדי לתמוך במחקר ופיתוח שיעריכו וישפרו‬
‫את השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בשדה החינוך‪ .‬כמה קרנות אחרות קמו כדי‬
‫ללמוד ולהעריך מה יעיל ומה לא יעיל בתחום זה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫להלן מספר מאפיינים מרכזיים‪:‬‬
‫• נגישות בכל שעות היממה להתקן טכנולוגי עכשווי ‪ -‬טלפון חכם‪,‬‬
‫מחשב־לוח או מחשב נישא‪.‬‬
‫• חינוך בין תלמידים ‪ -‬בכל שעות היממה חייבת להיות גישה לתלמידים‬
‫אחרים לצורך חילופי מידע‪ ,‬מתן עזרה לימודית לאחרים וקבלת עזרה‬
‫מאחרים‪.‬‬
‫• למידה מבוססת־פרויקטים‪.‬‬
‫• חונכות (שבמסגרתה כל תלמיד מבלה פרק זמן בסביבת עבודה)‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הכשרת המורים בבתי הספר ‪HTH‬‬
‫בית הספר ‪ HTH‬תומך בעבודת המבוגרים בבתי ספר ‪ HTH‬ובכל מקום‬
‫אחר על מנת לשנע ולהניע את עקרונות העיצוב של מודל בית ספר‬
‫לכדי פעולה בשטח‪.‬‬
‫בית ספר ‪ HTH‬מציע הזדמנויות למידה מרובות עבור העוסקים במקצוע‬
‫ההוראה‪ ,‬כולל המחוזות המנהליים ומוסדות החינוך של ‪ ,HTH‬תכניות "שגרירי‬
‫הוראה" של מורים‪ ,‬תמיכה טכנית בשטח ובית ספר למוסמכים בחינוך המציעים‬
‫תואר שני במנהיגות מורית ובמנהיגות בית ספרית‪.‬‬
‫בית ספר ‪ HTH‬מספק מקורות למורים הכוללים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מנחים ללמידה מבוססת‪-‬פרויקטים;‬
‫‪‬‬
‫שילוב תכניות לימוד;‬
‫‪‬‬
‫פיתוח תכנית התמחות;‬
‫‪‬‬
‫הוראה ללומדים בעלי צרכים מיוחדים;‬
‫‪‬‬
‫ייעוץ לתלמיד;‬
‫‪‬‬
‫ייעוץ אקדמי;‬
‫‪‬‬
‫מתקני פיתוח;‬
‫‪‬‬
‫תשתית ומדיניות טכנולוגית;‬
‫‪‬‬
‫ניהול‪.‬‬
‫הסמכת המורים בבתי ספר ‪HTH‬‬
‫הוועדה להסמכת מורים בקליפורניה אישרה לבתי ספר ‪ HTH‬להסמיך‬
‫מורים‬
‫במקצועות‬
‫המתמטיקה‪,‬‬
‫מדעים‪,‬‬
‫השפה‬
‫האנגלית‪,‬‬
‫היסטוריה‪/‬מדעי החברה‪ ,‬השפה הספרדית‪ ,‬השפה הסינית (מנדרין)‬
‫ובאמנויות; נושאים רב תחומיים וחינוך מיוחד באמצעות תכנית‬
‫ההתמחות למורים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מטרת התכנית הינה להכין את המורים לעבוד בסביבה הממזגת חינוך‬
‫טכני ואקדמי בו בזמן שיוצרים במקביל מושגים קהילתיים של מחויבות‪,‬‬
‫רתימה ואחריות‪.‬‬
‫תכנית ההתמחות המחוזית של ‪ HTH‬מציבה את הכשרת המורים בבתי‬
‫ספר ‪ ,HTH‬בהם יכולים המועמדים לחוות את הקונטקסט של המאה ה‪-‬‬
‫‪ 12‬בהוראה ובלמידה‪.‬‬
‫תכנית ההתמחות המחוזית של בתי הספר ‪ HTH‬מאושרת ומוכרת על ידי הועדה‬
‫להסמכת מורים בקליפורניה ומספקת זמן הכשרה שווה ערך ל‪ 211-‬שעות‬
‫הכשרה לתכנית טרום‪-‬תפקידית ו‪ 611-‬שעות הכשרה‪ ,‬תרגול והתמחות במהלך‬
‫שנתיים אקדמיות‪ .‬המתמחים משתכרים שכר של משרה מלאה ונהנים כמו‬
‫מורים בכיתות של בתי ספר צ'ארטר ביחס לתעודות ההסמכה שלהם‪.‬‬
‫בתי הספר ‪ HTH‬שוכרים לעבודה גם מורים המגיעים מן התעשייה או‬
‫שהתמחו בלימודיהם האקדמיים במקצוע שאינו חינוך‪ .‬התכנית מספקת‬
‫הכשרה ישירה בשעת מעשה לבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬כמו גם לבעלי‬
‫מקצוע אינדיבידואלים באמצע הקריירה שלהם שנמצאים במהלך להסבה‬
‫מקצועית‪ .‬הם מתחילים ללמד ומשלימים את תעודת ההוראה שלהם‬
‫בתוך שנתיים מתחילת העבודה‪ .‬בתי הספר ‪ HTH‬אף ייסדו תכנית‬
‫ללימודים מתקדמים‪ ,‬שבה אפשר לרכוש תארים גבוהים יותר ולהכשיר‬
‫מורים שמחוץ למערכת ה־‪.HTH‬‬
‫תכניות הקיץ מושכות אליהן מינהלנים ומורים מתחומים רבים‪ ,‬החולקים זה עם‬
‫זה את התנסויותיהם‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫תנאי סף וכשירות‬
‫הכשירות לצורך כניסה לתכנית מחייבת את הפונים אליה להיות מורים‬
‫בבתי ספר ‪ HTH‬או להיות מועסקים על ידי אחד מבתי הספר השותפים‬
‫לבתי ספר ‪.HTH‬‬
‫ברגע שמורה מועסק בבתי ספר ‪ HTH‬או בבית ספר שותף להם‪ ,‬צריכים מתמחי‬
‫ההוראה צריכים להצטייד ב‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תעתיקים אישיים רשמיים;‬
‫‪‬‬
‫ציוני מעבר של בחינת המיומנויות הבסיסיות של קליפורניה (‪;)CBEST‬‬
‫‪‬‬
‫ציוני מעבר של בחינת המקצועות למורים של קליפורניה (‪ )CSET‬או כתב‬
‫ויתור המוודא השלמה של תכנית ויתור המאושרת על ידי הוועדה‬
‫במכללה או באוניברסיטה מוכרת;‬
‫‪‬‬
‫תעודת שחרור (‪.)Livescan‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫‪Educator Training. High Tech High.‬‬
‫‪Available at: http://www.hightechhigh.org/about/educator_training.php‬‬
‫ג'ייקובס‪ ,‬מי ארווין‪ .‬טכנולוגיית המידע והמהפך בחינוך‪ .‬האקדמיה הלאומית‬
‫להנדסה בארה"ב ורשת קוולקום‪ .‬האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪.‬‬
‫היזמה למחקר יישומי בחינוך‪ .‬הוועדה בנושא מחקר מתווה‪-‬דרך‪ :‬הצעה לארגון‬
‫לימודים מחדש‪ .‬פדגוגיה בעידן המידע‪ .‬דיווח מיום העיון‪ .‬אוקטובר ‪.1122‬‬
‫ריכוז ועריכה‪ :‬עפרה ברנדס‪ .‬ירושלים‪.1121 ,‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://education.academy.ac.il/Admin/Data/Publications/Symposium_report_p‬‬
‫‪edagogy290512.pdf‬‬
‫‪28‬‬
‫צבי לירז‪ .‬התרומה של סביבה מתוקשבת ללמידה באמצעות פרויקטים–‬
‫חקר מקרה של צוות מורים מפתח ומיישם‪.‬‬
‫?‪ .Is it all about attitude‬המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים ‪,‬הטכניון‪.‬‬
‫המחקר הינו חלק ממחקר לדוקטוראט שנושאו "שיתוף הידע בין תעשיה לבית‬
‫ספר ביישום למידה מבוססת פרויקטים"‪.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/liraz.pdf‬‬
‫מודלים להקמת בית חינוך עתידני‪ .‬מודלים ורעיונות ‪ -‬פדגוגיה מרכזית‪.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://keremproject.wikia.com/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%‬‬
‫‪D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0‬‬
‫_‪%D7%95%D7%AA‬‬‫‪_%D7%A4%D7%93%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%‬‬
‫‪9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA‬‬
‫‪http://www.hightechhigh.org/about/‬‬
‫‪http://www.hightechhigh.org/about/governance.php‬‬
‫‪29‬‬
‫עיון נוסף ביחס ללמידה מבוססת‪-‬פרויקטים‬
‫התרומה של סביבה מתוקשבת ללמידה‬
‫באמצעות פרויקטים – חקר מקרה של צוות‬
‫מורים מפתח ומיישם ‪? Is it all about attitude‬‬
‫חקר‪-‬מקרה זה בוחן מודל של עבודה של קהילת מורים מפתחים בבית ספר‬
‫חדשני שהגדיר את היחס הא ישי ואת האווירה הכוללת של שיתוף פעולה ככלים‬
‫חשובים להצלחה‪ .‬בית הספר הפעיל מערכת מתוקשבת להצגת מידע‪ ,‬למידה‬
‫והערכה ותקשורת‪ .‬כלים אלה היו מיועדים לסייע בהגשמת היעדים החינוכיים‪.‬‬
‫הגישה‬
‫החינוכית‬
‫המובילה‬
‫בבית‬
‫הספר‬
‫הייתה‬
‫הגישה‬
‫הקונסטרוטוביסטית‪ ,‬והצוות יישם בהתאם לזאת למידה באמצעות‬
‫פרויקטים‪ .‬ערך ותרומת סביבות המידע והתקשורת נבדקים במחקר לפי כמה‬
‫עקרונות פדגוגיים מובילים‪ :‬העצמת הלומד‪ ,‬ידע ומיומנויות‪ ,‬הנעה ומודעות‪,‬‬
‫פיתוח וטיפוח המורה היוזם והמפתח ופיתוח תכניות רב‪-‬תחומיות בזיקה לעולם‬
‫האמיתי‪ .‬על בסיס מחקר איכותני הבוחן ה יקף גדול של רשומות קהילת הפיתוח‬
‫של המורים‪ ,‬מציג המאמר זוויות ראייה אחדות לשאלה האם וכיצד ניתן לשקף‬
‫באמצעות תקשוב תרבות בית ספרית של יחס אישי ומעורבות‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫צבי לירז‪ .‬התרומה של סביבה מתוקשבת ללמידה באמצעות פרויקטים –‬
‫חקר מקרה של צוות מורים מפתח ומיישם‪? Is it all about attitude‬‬
‫המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/liraz.pdf‬‬
‫י ' עשת‪-‬אלקלעי‪ ,‬א' כספי‪ ,‬ס ' עדן‪ ,‬נ' גרי‪ ,‬י' יאיר (עורכים)‪ ,‬ספר כנס צ'ייס‬
‫למחקרי טכנולוגיות למידה ‪ :1122‬האדם הלומד בעידן הטכנולוגי‪.‬‬
‫רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מאפייני התפקיד המשתנים של המורה בלמידה‬
‫מונחית פרויקטים‬
‫מרבית המחקרים שנכתבו עד כה בנושא של למידה מאותגרת בעיות או למידה‬
‫מאותגרת פרויקטים חקרו בעיקר את ההתמודדות של הלומדים‪.‬‬
‫לשם שינוי‪ ,‬המאמר הנוכחי בדק בעיקר את דרכי ההתמודדות של המורה‬
‫בהקשרים של למידה מונחית פרויקטים‪.‬‬
‫הטרנספורמציה שצריך לעבור המורה ממעביר ידע למומחה היא לא‬
‫פשוטה ומחייבת הפנמת תהליכים רפלקטיביים‪.‬‬
‫המורה נדרש לשנות את מאפייני התפקיד שלו ממצבים ברורים מראש‬
‫ללמידה שהיא יותר בלתי ודאית והרבה יותר מורכבת‪.‬‬
‫המורה נדרש לפעול לא רק כמומחה אלא כמתווך חברתי בין התלמידים‪,‬‬
‫העובדים לעתים בצוות או בקבוצה של פרויקטים ‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫‪Oluf Danielsen, Jørgen Lerche Nielsen. Problem-oriented project studies‬‬
‫‪– the role of the teacher as supervising / facilitating the study group‬‬
‫‪in its learning processes. Roskilde Universitet.‬‬
‫ממצאי המאמר הוצגו בכינוס הבינלאומי החשוב של ‪Networked Learning‬‬
‫‪ Conference 2010‬שהתקיים בשנת ‪ 1121‬בדנמרק‪.‬‬
‫‪Full Paper - .pdf‬‬
‫‪31‬‬
‫הפרויקט של לירז‬
‫צבי לירז‪ ,‬לוחם גרילה עתיר ניסיון ופציעות‪ ,‬מנסה שוב להכניס את שיטת‬
‫ההוראה שלו‪ ,‬המבוססת פרויקטים‪ ,‬לבתי הספר‪ .‬בסיבוב הזה הוא עובד‬
‫בשיתוף מלא עם הממסד החינוכי‪.‬‬
‫חיה סדן‬
‫אני באה חשדנית לפגישה עם צבי לירז‪ ,‬בטח עוד איש חינוך הזוי ומתוסכל שיש‬
‫לו רעיונות איך לשנות את החינוך והחינוך מתעלם ממנו‪ .‬החשדנות מתפוגגת‬
‫במהלך השיחה‪ .‬השיחה מתנהלת בבית קפה במגדל עזריאלי‪ ,‬מקדש הומה של‬
‫צרכנות‪ ,‬המקום הכי רחוק מהחינוך שלירז רוצה למכור‪ .‬סליחה‪ ,‬לקדם‬
‫ולהגשים ‪.‬‬
‫לירז (‪ )62‬אינו הזוי ואינו מתוסכל‪ .‬יש לו חלום על חינוך אחר‪ ,‬אך זהו חלום‬
‫מעשי‪ ,‬מבוסס על כלים שפיתח ועל ניסיון מוצלח שצבר בבתי ספר‪.‬‬
‫ייתכן שקמצוץ של "הזיה" ישנו באמונתו שגם הממסד החינוכי רוצה חינוך אחר‪,‬‬
‫החינוך של לירז ודומיו‪ ,‬ורק צריך להתנהל אתו נכון ולא להרגיז אותו‪ .‬פעם‪ ,‬עוד‬
‫נגיע לזה‪ ,‬לירז הרגיז את הממסד החינוכי והממסד סגר לו את בית הספר ‪.‬‬
‫לירז לא ידע שהוא מדבר פרוזה‪ .‬היום הוא עושה דוקטורט בחינוך ויודע שרבים‬
‫דיברו ומדברים כמותו‪ ,‬אבל אז‪ ,‬לפני שנים‪ ,‬הוא חשב שרק הוא מפתח שיטת‬
‫הוראה שמעודדת תלמידים לשאול‪ ,‬לחקור ולבצע‪ .‬השיטה של לירז שייכת‬
‫למשפחה חינוכית גדולה שעולה ושוקעת במחזוריות קבועה‪ ,‬ובכל פעם‬
‫בשם אחר‪ .‬פעם קראו לה שיטת הגילוי‪ ,‬אחר כך שיטת החקר‪ ,‬אחר כך‬
‫קהילת חקירה‪ ,‬קהילת למידה וקהילת חשיבה‪ .‬היום קוראים לה" למידה‬
‫מבוססת פרויקט ;)‪ " (Project Based Learning‬והיא חוזרת‪ .‬אחרי שני‬
‫עשורים של חינוך שמרני‪ ,‬חינוך שהתרכז בהערכה ומדידה – בבחינות‪,‬‬
‫המטוטלת נעה לאטה לכיוון חינוך פתוח ויצירתי יותר – ללמידה מבוססת‬
‫פרויקט‪ .‬רוח הזמן‪ ,‬כך נראה‪ ,‬מתאימה ללירז ולדומיו ‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫הוא התחיל עם זה לגמרי במקרה" ‪:‬בשנות השמונים הייתי מורה למחשבים‪,‬‬
‫מתמטיקה וגיאוגרפיה בפנימיית הדסים‪ .‬ב‪ 2987-‬ביקשו ממני להציג את‬
‫הפנימייה לתורמות מקנדה‪ .‬במקום לשווק לתורמות על הישגי הפנימייה‬
‫כמקובל‪ ,‬חשבתי שטוב יותר לאפשר למורים ולתלמידים להציג אותה באופן‬
‫אמיתי‪ ,‬בלי טריקים של שיווק‪ .‬גייסתי שישה מורים וארבעים תלמידים‪ ,‬ובמשך‬
‫חודשיים חקרנו את הפנימייה על כל היבטיה כדי להציגה לתורמות‪ .‬ההצגה‬
‫הצליחה מבחינה כספית‪ ,‬ועוד יותר מכך מבחינה חינוכית‪ .‬הייתה לי הרגשה‬
‫שגיליתי דרך להניע תלמידים ללמידה אחרת והתחלתי ליישם אותה בפנימייה ‪".‬‬
‫ספר על הדרך הזאת‬
‫השלבים בדרך הם‪:‬‬
‫תכנון כולל‪ :‬תכנון מהסוף להתחלה – מהפרויקט שרואים בסוף התהליך עד‬
‫ראשית העבודה שנגזרת ממנו‪ .‬לשלב הזה אני מציע "טבלאות תכנון"‪ .‬את יכולה‬
‫לראות אותן בחוברת הזאת‪.‬‬
‫השלב השני הוא הכנת המטלה‪ ,‬ובו מכינים הזמנה ללומדים ומגייסים אותם‪.‬‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬המכינה‪ ,‬הלומדים חוקרים ביצוע קיים‪ .‬למשל‪ ,‬סיור במבנה‬
‫שכמוהו הם מתכוונים לתכנן‪ ,‬בחינת כתבי עת לקראת הוצאת כתב עת משלהם‬
‫וכו'‪.‬‬
‫בשלב הרביעי‪ ,‬המחקר‪ ,‬הלומדים מנסחים את השאלה שלהם‪.‬‬
‫בשלב החמישי תכנון‪ ,‬הם מחליטים מה התוצר שלהם ואיך יציגו אותו לקהל‬
‫יעד‪.‬‬
‫השלב השישי הוא הגשה‪ ,‬ובו הלומדים מציגים את התוצר שלהם בתערוכה‬
‫ולקהל יעד;‬
‫בשלב השביעי – הערכה –התלמידים והמורים קובעים קריטריונים ומעריכים‬
‫לפיהם את התוצרים‪ .‬יותר מאוחר גיליתי שאנשי חינוך אחרים פיתחו שיטות‬
‫‪33‬‬
‫דומות וקראתי לשיטה שלי כמקובל "למידה מבוססת פרויקטים" – לב"פ‬
‫בקיצור ‪.‬‬
‫והלמידה הזאת‪ ,‬המבוססת פרויקטים‪ ,‬אינה "פרויקט" חד‪-‬פעמי בבית‬
‫הספר‪ ,‬אלא שיטת ההוראה הנהוגה בו ‪.‬‬
‫בדיוק כך‪ .‬זהו האתגר הגדול‪ :‬להפוך את ההוראה והלמידה בבית הספר‬
‫בכל‬
‫המקצועות‬
‫למכוונת‬
‫מחקר‬
‫ופרויקט‬
‫‪.‬‬
‫לאן המשכת מאותה הצגה לתורמות ?‬
‫במשך שש שנים לאחר אותו ביקור "גורלי" יישמתי את השיטה ושכללתי אותה‬
‫במסגרת מחנות קיץ‪ .‬רק מ‪ 2991-‬התחלתי להפעיל אותה בבתי ספר ‪.‬‬
‫איך זה עבד ?‬
‫הכשרתי צוות מנחים שהכניסו את דרך הלימוד הזאת לבתי הספר‪ .‬בכל בית‬
‫ספר שנכנסנו אליו הקפדנו מאוד על בחירה חופשית של התלמידים‪.‬‬
‫כמחצית מהתלמידים בחרו ללמוד אתנו במשך ‪ 26‬שעות בשבוע ‪.‬‬
‫ומה עם בחינות הבגרות ושאר הבחינות ?‬
‫הכנו אליהן בתהליך העבודה על הפרויקטים‪ .‬התלמידים שלנו הגיעו‬
‫להישגים בשני התחומים – בבחינות החיצוניות ובמחקרים שלהם ‪.‬‬
‫איך השגת כסף לתחזוק הפרויקט ?‬
‫גייסתי כסף מחברות "טבע"‪" ,‬אפלייד מטריאלס" ו"פיליפס"‪ ,‬שראו‬
‫בגישה שלנו הכנה מצוינת לעבודה בחברות מסוגן‪ ,‬חברות שנבנות על‬
‫יוזמות של העובדים ועבודות ממוקדות פרויקט‪ .‬בתקופת השיא עבדנו עם‬
‫‪ 111‬בתי ספר ‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ומכאן ?‬
‫החלטנו להקים בית ספר משלנו – בית ספר שבו ההוראה והלמידה בכל‬
‫התחומים יתבססו על מחקר וביצוע ‪.‬היינו ‪ 22‬אנשים שהקימו את בית‬
‫ספר החלומי שלהם באור יהודה‪ .‬קראנו לו "החממ"ה"‪ .‬המועצה המקומית‪,‬‬
‫משרד החינוך וקרן רש"י תמכו בנו‪ .‬כתבנו את התורה שלנו‪ ,‬תכננו את המסגרת‬
‫וקיבלנו ‪ 71‬תלמידים – לא על בסיס התעודות שלהם‪ ,‬אלא הרצינות שלהם‪.‬‬
‫לימדנו בדרכנו‪ ,‬סביב פרויקטים שהתלמידים הציגו לקהילה‪ ,‬והמורים‬
‫א מרו שוב ושוב שמעולם לא עבדו כל כך קשה ומעולם לא נהנו כל כך‬
‫מהעבודה ‪.‬ההתנגשות עם הממסד החינוכי הייתה בלתי נמנעת ‪.‬‬
‫היא דווקא הייתה נמנעת אילו נהגתי ביתר תבונה ובפחות קנאות‪ .‬משרד החינוך‬
‫אכן התעקש על תכניות לימודים‪ ,‬בחינות ותעודות רגילות‪ .‬גם המועצה‬
‫המקומית ציפתה לכך‪ .‬אני ראיתי בהם גופים עוינים במקום לנסות לפעול אתם‬
‫בשיתוף ‪.‬בית הספר נסגר לאחר שנתיים ‪.‬‬
‫עשית מחקר הערכה בשנתיים האלה ?‬
‫לא עשינו מחקרי הערכה ולא מדדנו‪ ,‬אבל ראינו את הילדים לומדים‬
‫וחוקרים בהתלהבות‪ .‬ילדי הקפוצ'ונים הורידו את הכובעים והזדקפו‪.‬‬
‫ההצלחה ב"חממ"ה" חגגה בכל מקום‪ .‬ראית מעורבות בלמידה בכל‬
‫תחום‪ .‬לא היה צורך בהערכה מקצועית‪ ,‬רק להסתכל ולהתרשם ‪.‬‬
‫סגירת "החממ"ה" הייתה טראומטית‪ ,‬ולירז נוטה להאשים בכך את עצמו‪.‬‬
‫אבל הוא הפיק לקחים‪ ,‬התאושש ופנה לבתי ספר‪ .‬כיום הוא עובד במסגרת‬
‫תכנית אמירים לפיתוח מצוינות של משרד החינוך בנס ציונה ובמסגרת הגף‬
‫לניסויים ויוזמות בעספיא ‪.‬‬
‫בבית הספר היסודי "רעות" בנס ציונה האוכלוסייה הטרוגנית‪ .‬בהדרכתו של‬
‫לירז התלמידים בכיתות ג' וד' עובדים על "פריצות דרך"‪ .‬הם בוחרים את פריצת‬
‫הדרך שמעניינת אותם – מקוקו שאנל ועד מרק צוקרברג‪ .‬התלמידים מציגים את‬
‫‪35‬‬
‫ה"פריצה" שלהם לכיתה (ולי) ומקבלים משוב מעמיתיהם – דברי שבח והצעות‬
‫לתיקון‪ .‬לירז מביט מהצד ומניח למורות לנהל את המפגש‪ .‬רק בסוף המפגש‬
‫הוא מבקש מהתלמידים לספר לו כיצד בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה ביניהם ‪.‬‬
‫הילדים מביאים ראיות לשיתוף פעולה ולירז מחזק ומתחזק ‪.‬‬
‫בבית הספר היסודי "גולדה מאיר" בנס ציונה האוכלוסייה הומוגנית יחסית‪.‬‬
‫התלמידים עובדים עם מחשבים‪ ,‬שקועים לחלוטין בפרויקט שלהם‪ .‬כשאני‬
‫פונה אליהם בשאלות‪ ,‬הם משיבים בקוצר רוח‪ .‬רובם מציינים לטובה את‬
‫העובדה שהם בחרו בפרויקט שלהם‪ .‬תלמיד אחד‪ ,‬סבלני‪ ,‬מסביר לי‪" :‬אנחנו‬
‫בוחרים את נושא העבודה שלנו וזה משמעותי מאוד‪ .‬בתחילת כל שיעור המורה‬
‫מכנסת אותנו לשיחה על מה שעשינו ועל הקשיים שלנו‪ ,‬ואחר כך אנחנו עובדים‬
‫בצורה עצמאית לגמרי ‪".‬‬
‫כל תלמידי נס ציונה שלומדים במסגרת אמירים מתכוננים בימים אלה ל"ערב‬
‫הגדול" שבו יציגו את הפרויקטים שלהם לעמיתיהם‪ ,‬למורים‪ ,‬להורים ולאורחים‪.‬‬
‫לאחר הכנת הכתבה קיבלתי מסרון נרגש מלירז‪" :‬הערב היה הצלחה גדולה‪".‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫חיה סדן ‪ .‬הפרויקט של לירז ‪ ,‬הד החינוך ‪ ,‬גיליון פברואר ‪ , 1121‬כרך פ"ו ‪,‬‬
‫גיליון מס' ‪ ,14‬ע"ע ‪. 71-74‬‬
‫ראה גם ‪ :‬מאמרים על למידה מבוססת פרויקטים בפורטל מס"ע‬
‫‪36‬‬
‫הדרך לשינוי ההוויה בבתי הספר התיכוניים‬
‫עוברת דרך למידה מאותגרת פרויקטים‬
‫לא מעט מילים נכתבו ונכתבים על שינוי בחינוך‪ ,‬ללא ספק דברי חכמה‪ ,‬אך‬
‫מרביתם במנותק מהשדה החינוכי ומהוויית ביה"ס‪ .‬לא כזה הוא המקרה של ‪Dr.‬‬
‫‪ Steve Wyckoff‬אשר היה מורה במשך ‪ 11‬שנה בבתי ספר בארה"ב ובקנדה‬
‫ועדיין הוא מלמד באופן חלקי בבתי ספר‪ .‬האתר שלו באינטרנט הנקרא ‪Real‬‬
‫‪ School Change: Questioning Assumptions About Education‬נוגע בצורה‬
‫ישירה ב שורשי הבעיה של תהליכי למידה אמיתיים ותהליכי שינוי‬
‫נדרשים בבתי הספר‪ ,‬כל זאת מבלי להכביר מילים על מילים ‪ .‬לעתים‪ ,‬יכולים‬
‫גם מורים ומנהלי בתי ספר להביע עצמם באתר ישיר ואמיתי זה המוקדש לשינוי‬
‫חינוכי‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כותב ‪ ,Ted Hill‬מנהל ביה"ס תיכון במשך ‪ 14‬שנה שפרש‬
‫לא מזמן לגמלאות‪" :‬במציאות המאולצת כיום ייעודם הנוכחי של המורים‬
‫בבתי הספר התיכוניים הוא לא להכשיר את התלמידים לחיים ולא‬
‫להקנות להם תובנה ומיומנויות אלא להכינם לבחינות ההישגים בסיום‬
‫התיכון‬
‫( בחינות כניסה למכללות הנקראות בארה"בׂ ‪.)ACT and SAT tests‬‬
‫לדעתו של ‪ Ted Hill‬המכיר מקרוב את תהליכי ההוראה בבתי הספר יש לעבור‬
‫לשיטת הוראה אחרת המבוססת על למידה מאותגרת פרויקטים‬
‫(‪ ) Project Based Learning‬שתהיה הרבה יותר מרכזית בהוויית ביה"ס‬
‫ואשר תהיה כפופה לתבחינים וסטנדרטים ארציים מחייבים של הערכה‪.‬‬
‫להערכתו של ‪ Ted Hill‬הדגשת למידה מאותגרת פרויקטים בהוראה‬
‫ובלמידה יש בה כדי להפיח יצירתיות הן בקרב התלמידים ולשנות את‬
‫מהות תפקידם של המורים בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬
‫קישור דרך‬
‫ראה גם ‪:‬‬
‫פדגוגיה קונטקסטואלית‪ :‬מענה ללמידה משמעותית ( פרופסור מלכה גורודצקי)‬
‫ירושלים פנים רבות לה‪ :‬יחידת לימוד מתוקשבת בגישה מערכתית (‪)PBL‬‬
‫בישראל תוקם רשת בתי"ס ללמידה מבוססת פרויקטים על פי מודל רשת ‪HTH‬‬
‫בסן דייגו‬
‫‪37‬‬
‫למידה תוך בניית תוצר‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬אתגרים‬
‫ודרכי התמודדות‬
‫המשותף לגישות המוצגות במאמר הוא שבמסגרת תהליך הלמידה‬
‫התלמידים בונים תוצר‪ ,‬תוך עבודת צוות‪ .‬תוצר זה יכול להיות מוחשי‬
‫(למשל‪ ,‬דגם‪ ,‬מערכת‪ ,‬משחק לימודי) תוצר ממוחשב (תכנית מחשב‪ ,‬מצגת‪,‬‬
‫או מוצר אינטרנטי‪ ,‬או תוצר כתוב (דוח‪ ,‬סיכום‪ ,‬ממצאי ניסוי או חקר)‪ .‬התוצר‬
‫צריך לענות על שאלה‪ ,‬בעיה‪ ,‬או צורך שהוגדר מראש ע"י המורה או‬
‫זוהה על ידי התלמידים‪ .‬הטבלה במאמר הביאה מוצגים ומספר מאפיינים‬
‫משותפים לסביבות לימוד אלו‪ .‬הגישה הקונסטרקשיוניסטית מציבה אתגרים‬
‫בפני העוסקים בהוראה מסוג זה‪ .‬המאמר מציג את האתגרים בטבלה ובהמשך‬
‫מתייחס גם לתהליכי העבודה ודרכי ההנחיה האפקטיביות ע"פ הספרות‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫רחל לוין‪-‬פלד‪ ,‬תמר רונן‪-‬פורמן‪ .‬למידה תוך בניית תוצר‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬אתגרים‬
‫ודרכי התמודדות‪ .‬כתב העת מוט"ב‪ ,‬גיליון מס' ‪ ,6‬תש"ע ‪.1121 27‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine6/16-21.pdf‬‬
‫פורסם בפורטל מס"ע‪:‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3502‬‬
‫‪38‬‬
‫מודלים של בתי ספר ‪ HTH‬וניסיונות להקמת‬
‫מודלים דומים בישראל‬
‫בישראל תוקם רשת בתי"ס ללמידה מבוססת‬
‫פרויקטים על פי מודל רשת ‪ HTH‬בסן דייגו‬
‫בשנים האחרונות מועלית שוב ושוב הטענה‪ ,‬כי שיטת ההוראה‪-‬למידה‬
‫בבתיה"ס‪ ,‬המתבססת על העברת מידע מהמורה לתלמידים‪ ,‬לא‬
‫השתנתה מאות שנים‪.‬‬
‫עוד נטען‪ ,‬כי למידה בדרך זו אינה רלוונטית לתקופתנו ‪ ,‬כאשר המידע‬
‫זמין לכל דורש‪.‬‬
‫למידה מבוססת פרויקטים )‪ ( Project Based Learning‬מסתמנת כשיטת‬
‫לימוד המתאימה יותר למאה ה‪ ,12-‬במסגרתה עוסקים התלמידים‬
‫בפעילויות חקר מורכבות‪ ,‬המשלבות מגוון תחומי הדעת‪ .‬התלמידים‬
‫מעלים שאלות‪ ,‬מנסחים השערות‪ ,‬מציעים דרכי חקירה‪ ,‬אוספים ומנתחים‬
‫נתונים ומנסחים את השערותיהם וממצאיהם‪.‬‬
‫כך בונים התלמידים בצורה פעילה ואוטונומית את הידע שלהם‪.‬‬
‫בית הספר "חממה"‪ ,‬אור יהודה‬
‫הלל קוברינסקי תת אלוף במילואים ויזם הייטק‪ ,‬הקים באור יהודה‬
‫ביה"ס על יסודי‪ ,‬שבו מרבית הלמידה מבוססת על פרויקטים‪ .‬ביה"ס‬
‫נקרא‪" :‬החממה"‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫במסגרת שיטה זו‪ ,‬עוסקים התלמידים בפעילויות חקר מורכבות‪,‬‬
‫המשלבות מגוון תחומי דעת‪ .‬התלמידים מעלים שאלות‪ ,‬מנסחים‬
‫השערות‪ ,‬מציעים דרכי חקירה‪ ,‬אוספים ומנתחים נתונים ומנסחים את‬
‫השערותיהם וממצאיהם‪.‬‬
‫ביה"ס פועל כאמור על פי מודל רשת בתיה"ס האמריקנית בסן דייגו ‪HTH-HI‬‬
‫‪ .TECH HIGH‬בהרצאה בכנס הבינלאומי ה ‪ -28‬לחינוך דמוקרטי ‪- IDEC ,‬‬
‫שהתקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים‪ ,‬סיפר קוברינסקי על ביה"ס ‪.‬‬
‫קוברינסקי ציין‪ ,‬כי בכוונתו להקים בישראל רשת בתי"ס במתכונת רשת ‪HTH‬‬
‫נושא ההרצאה היה "‪ High Tech High‬כהשראה לרשת ישראלית חדשה‪".‬‬
‫ביה"ס "החממה "הוא ביה"ס צומח‪ ,‬שבו לומדים השנה ‪ 21‬תלמידי שכבת‬
‫ט'‪ .‬ביה"ס שייך לחינוך המוכר שאינו רשמי ‪.‬התלמידים בביה"ס אינם משלמים‬
‫שכר‬
‫לימוד‪.‬‬
‫ביה"ס‬
‫ממומן‬
‫מתרומות‬
‫ומתקציב‬
‫משה"ח‪.‬‬
‫לטענת קוברינסקי ‪ ,‬למידה מבוססת הפרויקטים היא השיטה היחידה‬
‫המתאימה‬
‫למערכת‬
‫החינוך‬
‫בישראל‬
‫מאחר‬
‫והשיטה‬
‫מתאימה‬
‫לאוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים‪ ,‬מכינה את התלמידים לחיים‬
‫האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם‪ ,‬מכיוון שכל אחד‬
‫מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬השיטה גם מספקת פלטפורמה נוחה לשילוב התעשייה‬
‫בלמידה‪ ,‬מכיוון שניתן לגייס בעלי מקצוע בתחומים שונים לסייע‬
‫לתלמידים בהכנת הפרויקטים‪.‬‬
‫לפני פתיחת ביה" ס הקים קוברינסקי צוות של אנשי חינוך‪ ,‬שמטרתו הייתה‬
‫לתרגם לפרויקטים את תוכנית הלימודים של משה"ח לכיתות ט'‪-‬י"ב‪.‬‬
‫כך בונים התלמידים בצורה פעילה ואוטונומית את הידע שלהם‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫עקרונותיו של ביה"ס "החממה"‬
‫‪‬‬
‫למידה מבוססת פרויקטים;‬
‫‪‬‬
‫התאמה לחומר הלימוד לבגרות;‬
‫‪‬‬
‫דיאלוג חברתי ‪ -‬כל תלמיד תורם ארבע שעות בשבוע לקהילה‪.‬‬
‫כ ‪ -22%‬מזמן הלימוד בביה"ס מוקדש להכנת פרויקטים והשאר ‪-‬‬
‫ללמידה פרונטאלית‪.‬‬
‫הלימודים‬
‫בביה"ס‬
‫מתקיימים‬
‫עד‬
‫השעה‬
‫ארבע‬
‫אחר‬
‫הצהריים‪.‬‬
‫לדברי מייסד ביה"ס‪ ,‬הלל קוברינסקי‪ ,‬הלמידה מכינה את התלמידים לחיים‬
‫האמיתיים‪ .‬למידה כזו יוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם‬
‫באמצעות כך שכל תלמיד תורם לקבוצה את נקודת החוזק שלו‪ .‬לדעתו‪,‬‬
‫השיטה מאפשרת את שילובה של התעשייה בלמידה‪.‬‬
‫לביה"ס נרשמו בשנת ‪ 1121‬כ‪ 241 -‬תלמידים‪ ,‬אך מכיוון שמשה"ח אישר את‬
‫פתיחתו עם ‪ 71‬תלמידים בלבד‪ ,‬נערך תהליך מיון‪.‬‬
‫הקריטריון הראשון לקבלת תלמידים לביה"ס היה המוטיבציה ללמוד בו‪.‬‬
‫הקריטריון השני ‪ -‬לביה"ס התקבלו אך ורק תלמידים בעלי הישגים‬
‫בינוניים‪.‬‬
‫לא התקבלו תלמידים בעלי בעיות משמעת חמורות או תלמידים‬
‫מצטיינים‪.‬‬
‫בתחילת השנה הוענקו לתלמידים כלים ללמידה‪ ,‬כשנקודת המוצא הייתה‬
‫העצמת נקודות החזקה של כל אחד מהם‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פרויקטים‬
‫לדוגמא‬
‫"חממה"‬
‫בביה"ס‬
‫בפרויקט הראשון בביה"ס החדש התבקשו התלמידים לבנות מדינה‬
‫לדוגמה באיי פוקלנד‪ ,‬בהתאם לזיכיון שקיבלו למטרה זו מהאו"ם‪ .‬בפרויקט‬
‫שולבו נושאים באזרחות‪ ,‬כמו צורות שלטון‪ ,‬ונושאים באנגלית‪ ,‬גיאוגרפיה‪,‬‬
‫מדעים‪ ,‬סטטיסטיקה ומתמטיקה‪.‬‬
‫הפרויקט בוצע בקבוצות בנות ‪ 21‬תלמידים‪ ,‬שלכל אחת מהן מורה מלווה‪ .‬בסוף‬
‫הסמ סטר הציגה כל קבוצה את הפרויקט שהכינה באירוע שיא‪ ,‬בהשתתפות‬
‫ראש‬
‫עיריית‬
‫אור‬
‫יהודה‪,‬‬
‫נציגים‬
‫מהקהילה‬
‫וההורים‪.‬‬
‫קוברינסקי מספר‪ ,‬כי לאחר שלושה חודשים של לימודים נאספו מהתלמידים‬
‫משובים ראשונים על הלמידה בביה"ס‪ .‬התלמידים הצהירו שהם נהנים מאוד‬
‫מהלימודים‪ ,‬אך הביעו חשש שההנאה שלהם היא סימן לכך שאינם לומדים‬
‫מספיק‪" .‬הראינו לתלמידים ולהוריהם שהם אכן לומדים"‪ ,‬מציין קוברינסקי‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬התלמידים מגיעים בשמחה לביה"ס‪ ,‬ונשארים בו מעבר לשעות‬
‫הלימודים כדי לעבוד על הפרויקטים שלהם‪ .‬לכל תלמיד בביה"ס יש‬
‫מחשב וחיבור אלחוטי לאינטרנט‪.‬‬
‫בביה"ס עובדים השנה שישה מורים‪ .‬קוברינסקי מודה‪ ,‬כי רק מחצית‬
‫מהמורים הסתגלו להוראה מבוססת הפרויקטים‪ .‬שאר המורים מסרבים‬
‫ללמד בדרך לא פרונטאלית‪.‬‬
‫בהרצאה תיארו מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי‪ ,‬גלעד בבצ'וק‪ ,‬ומנכ"ל חברת‬
‫ההשקעה של ג'ייקובס בישראל‪ ,‬תמר האריס‪ ,‬את מאפייני הרשת‪ .‬לדבריהם‪:‬‬
‫הישגי‬
‫התלמידים‬
‫ברשת‬
‫‪HTH‬‬
‫גבוהים‬
‫במיוחד‪,‬‬
‫למרות‬
‫שרבים‬
‫מהתלמידים מגיעים משכונות מצוקה‪ .‬חלק ניכר מהתלמידים אף לוקים‬
‫בהפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה‪.‬‬
‫כמעט ‪ 211%‬מבוגרי הרשת ממשיכים בלימודים אקדמיים ‪ -‬אחוז חסר‬
‫תקדים בארה"ב‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫התלמידים הלומדים ברשת נבחרים בהגרלה‪.‬‬
‫בתיה"ס של רשת ‪ HTH‬מוגדרים כבתי"ס הפועלים בזיכיון צ'רטר‪ .‬מדובר‬
‫בבתי"ס בניהול פרטי‪ ,‬הפועלים במימון המדינה‪ .‬התלמידים אינם נדרשים‬
‫לשלם שכר לימוד‪ .‬העיקרון החינוכי של הרשת הוא שהידע נרכש‬
‫באמצעות הפרויקטים‪.‬‬
‫עקרונות נוספים הם‪ :‬שאין הסללה או הפרדה בין המקצועות העיוניים‬
‫והטכנולוגיים‪ ,‬לכל תלמיד מוענק יחס אישי‪ ,‬הלמידה רלוונטית לעולם‬
‫האמיתי וקיים שיתוף פעולה עם הקהילה‪.‬‬
‫בכיתה בבתיה"ס של הרשת לומדים כ ‪ -44‬תלמידים‪.‬‬
‫בכל כיתה עובדים בעת ובעונה אחת שני מורים ‪-‬מורה המתמחה במקצועות‬
‫ההומניסטיים ומורה המתמחה במקצועות המדעיים‪.‬‬
‫שני המורים מלמדים את כל המקצועות בכיתה‪.‬‬
‫כל זוג מורים בונה בעצמו את תוכנית הלימודים של הפרויקטים לכיתה‪ ,‬בהתאם‬
‫לתוכנית הלימודים של משה"ח האמריקני‪ .‬המורים מתרגמים למעשה את‬
‫תוכנית הלימודים לפרויקטים‪ ,‬ומוטלת עליהם אחריות רבה להישגי התלמידים‪.‬‬
‫בכל ביה"ס לומדים לכל היותר ‪ 141‬תלמידים‪.‬בכל פרויקט יש שילוב של‬
‫תחומים הומניסטיים ומדעיים‪ ,‬גם אם מדובר‪ ,‬למשל‪ ,‬בפרויקט בפיזיקה‪.‬‬
‫ברשת כמעט ואין מבחנים בכתב‪ ,‬אך במקומם צריכים התלמידים להציג את‬
‫הפרויקטים שערכו בפני ציבור של מורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬הורים ונציגים מהקהילה‪.‬‬
‫בעת הצגת הפרויקט‪ ,‬נדרשים התלמידים לענות לשאלות עליו‪.‬‬
‫כל פרויקט מסתיים בפעילות שיא‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תיאר בבצ'וק פעילות שיא‬
‫בפרויקט‬
‫בנושא‬
‫בהיסטוריה‪,‬‬
‫"ימי‬
‫הביניים"‪,‬‬
‫שבה‬
‫צפה‪.‬‬
‫בפעילות הוצגו מאכלים‪ ,‬כלי נשק כמו בליסטראות‪ ,‬קרבות אבירים‪ ,‬לבוש‬
‫המאפיין‬
‫את‬
‫התקופה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫את כל אלו יצרו התלמידים במסגרת הפרויקטים שלהם‪ .‬לדבריו‪ ,‬כל תלמיד‬
‫תורם לפרויקט את תחום החוזק שלו‪ ,‬אבל בשלב ההצגה הוא עשוי להישאל גם‬
‫על תחומים שבהם לא נטל חלק‪ ,‬ולכן עליו להיות בקיא בכל מרכיבי הפרויקט‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫לדברי בבצ'וק והאריס‪ ,‬בשיעורים המתקיימים בכיתות ברשת ‪ HTH‬ניתן לראות‬
‫שהתלמידים‬
‫עסוקים‬
‫תמיד‪,‬‬
‫ולעומתם‬
‫המורים‬
‫פנויים‬
‫למדי‪.‬‬
‫העבודה‬
‫האינטנסיבית של המורים מתקיימת בעיקר לפני תחילת שנת הלימודים‪,‬‬
‫כשהם בונים את תוכנית הלימודים לפרויקטים‪ .‬בשיעורים עצמם‬
‫המורים עוסקים בעיקר בייעוץ לתלמידים‪.‬‬
‫מאפיין נוסף של הלמידה ברשת היא התמחות של התלמידים במשך יום‬
‫בשבוע במקום עבודה שבחרו‪ ,‬למשל בחברת הייטק או במוזיאון ‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫קישור‬
‫בישראל תוקם רשת בתי"ס ללמידה מבוססת פרויקטים על פי מודל‬
‫רשת ‪ HTH‬בסן דייגו‪.‬‬
‫פורסם בפורטל מס"ע‪:‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3039&referer=useJsHistoryBac‬‬
‫‪k‬‬
‫‪44‬‬
‫התאמת המודל של בתי ספר ‪ HTH‬לבתי הספר‬
‫בישראל‬
‫לדעתו של מנכ"ל המכון לחינוך דמוקרטי‪ ,‬גלעד בבצ'וק‪ ,‬המודל‬
‫הפדגוגי של רשת ‪ HTH‬אינו מושלם‪ ,‬ויש לערוך בו שינויים כדי להתאימו‬
‫לישראל‪ .‬כך למשל‪ ,‬בבתיה"ס של ‪ HTH‬אין כמעט עיסוק בערכים‪ ,‬תחום‬
‫שחשיבותו רבה במערכת החינוך הישראלית‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ניצנים של למידה מבוססת‪-‬פרויקטים על פי מודל ‪ HTH‬כבר‬
‫קיימים בכמה בתי"ס בארץ‪ ,‬למשל בכפר הנוער אשל הנשיא ובחממה‬
‫האקולוגית בעין שמר‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫עיתון קו לחינוך ‪ 24 ,‬באפריל ‪1121‬‬
‫למידע נוסף על רשת בתי הספר ‪ HTH‬בארה"ב‬
‫ראה גם ‪:‬‬
‫תיכון אמריקני לא נורמלי ‪ -‬קו לחינוך‬
‫ראה גם ‪:‬‬
‫חממה האקולוגית בעין שמר‬
‫למידע נוסף‪:‬‬
‫קוברינסקי‪ ,‬יליד ארגנטינה‪ ,‬עלה ארצה בגיל שנתיים והתגורר באזור המרכז‪.‬‬
‫הוא התגייס לשריון‪ ,‬שירת כקצין בקבע וסיים את השירות כמג"ד בדרגת סא"ל‪.‬‬
‫אחרי שהשתחרר היה מח"ט חטיבת מילואים וכיום הוא תת אלוף (במיל)‪.‬‬
‫באוגדה צפונית‪ ,‬עושה הרבה ימי מילואים‪ ,‬ולפני כשלוש שנים‪ ,‬שימש כסגן‬
‫מפקד אוגדה במלחמת לבנון השנייה ‪.‬לפני כ ‪ -24‬שנה הקים עם שותף את‬
‫"אינטרוויז"‪ ,‬חברה המתמחה בפתרונות ועידה ‪ Conferencing‬על גבי רשתות ‪IP‬‬
‫לארגונים ‪,‬שהחלה את דרכה ב ‪ -2994‬כספקית שירותי תוכנה ומאוחר יותר‬
‫‪45‬‬
‫התמחתה בתחום הלימוד מרחוק ‪ (e-Learning ).‬לפני כשנתיים‪ ,‬רכש קונצרן‬
‫התקשורת העולמי ‪ AT&T‬את החברה ומאז משמש קוברינסקי כמנכ"ל החברה‬
‫בישראל ‪ .‬בשיחה שנערכה איתו לאחרונה‪ ,‬מסביר הלל קוברינסקי כי‬
‫בביה"ס "החממה" עובדים על פי נושאים של משרד החינוך אבל‬
‫'אורזים' אותם כפרויקטים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬יש כמה סיבות להצלחת השיטה‪:‬‬
‫זו תשתית מצוינת לחינוך והקנית ערכים ‪ -‬התלמידים מאורגנים‬
‫בקבוצות קטנות ועל מנת לעמוד במשימותיהם הם זקוקים לכל חבריי‬
‫הקבוצה על שלל יכולתם וכישוריהם ‪ -‬כך שבדרך זו הם לומדים להעריך‬
‫את האחר‪ ,‬לכבד ולפתח סבלנות לאחר‪ ,‬מה שאחרי כן משליך על חיי‬
‫היום יום ‪.‬‬
‫השיטה מותאמת לכל תלמיד על פי כישוריו הטבעיים‪ ,‬אופיו ונקודת‬
‫הפתיחה שלו ‪ -‬וכך עוזרת לתלמיד ולצוות המורים לאתר את כישורי‬
‫וחוזקות הילד‪ ,‬להתחיל לייצר דרכן הצלחות ומשם להתפתח בתחומים‬
‫מאתגרים יותר ולנוע מהצלחה להצלחה‪ .‬השיטה ניתנת ליישום ברמה הלאומית‬
‫בהיבטיי תקציב‪ ,‬הכשרת מורים והתאמה לאוכלוסיה הטרוגנית של תלמידים‪,‬‬
‫ולא פחות חושב ‪ -‬היא מסמלת את המציאות המורכבת של המאה ה‪. 12 -‬‬
‫תשתית הפרויקטים מאפשרת לייצר סביבה דומה לעולם האמיתי ולזמן‬
‫לתלמידים את אתגרי החיים האמיתיים והיא אף מאפשרת לצרף למאמץ‬
‫אנשי‬
‫מקצוע‪,‬‬
‫מומחים‪,‬‬
‫אמנים‪,‬‬
‫תעשיה‬
‫וקהילה‬
‫עסקית‬
‫כחלק‬
‫מהמשאבים שעומדים לרשותם‪".‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫מאמרים ומחקרים על למידה מבוססת פרויקטים בפורטל מס"ע‬
‫פורטל מס"ע‬
‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3021‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/papers.html‬‬
‫‪46‬‬
‫ראה גם‪:‬‬
‫למידה תוך בניית תוצר ‪ ,‬מאפיינים ‪ ,‬אתגרים ודרכי התמודדות‬
‫מודל בית הספר ‪High tech High‬‬
‫בישראל תוקם רשת בתי" ס ללמידה מבוססת פרויקטים על פי מודל רשת ‪HTH‬‬
‫בסן דייגו‬
‫פורטל מס"ע‪:‬‬
‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3764‬‬
‫‪47‬‬
‫בית ספר ‪ ,HTH‬חולון‬
‫בחולון ייפתח בית ספר ‪ High Tech High‬על פי המודל הקיים בסן‪-‬דייגו‬
‫מדובר בבית ספר צומח‪ ,‬אשר יחל בשכבת ילדי ז'‪ ,‬ויצמח בכל שנה עד שיגיע‬
‫לשכבת י"ב‪.‬‬
‫המודל מתאפיין ביחס אישי לכל ילד‪ ,‬למידה מבוססת פרויקטים‬
‫בקבוצות קטנות‪ ,‬שילוב של לימודי מדעי הרוח ומדעים‪ ,‬למידה עיונית‬
‫לצד עשייה ויצירה וחיבור לעולם הרחב‪.‬‬
‫מוטי ששון‪ ,‬ראש העיר‪" :‬מדובר בבית ספר שחורט על דגלו את הצדק החברתי‬
‫ושוויון ההזדמנויות בלמידה‪ .‬המודל שהוכיח עצמו מעל ומעבר בארה"ב‪ ,‬מאפשר‬
‫לכולם להצליח ולהצטיין ללא מבחני מיון"‪.‬‬
‫אייל רם‪ ,‬מנהל המכון לחינוך דמוקרטי‪" :‬המהלך שעושה חולון הוא אמיץ‬
‫ומיוחד במינו‪ ,‬מותאם לאתגרי המאה ה‪ 12-‬ועשוי להוות השראה לערים נוספות‪,‬‬
‫לקחת את האחריות על החינוך לידיהן"‪.‬‬
‫בשנת הלימודים הבאה (תשע"ג) ייפתח בחולון בית ספר שש שנתי חדש‪ ,‬כאשר‬
‫מודל הלמידה ישען על מודל בית הספר היי טק היי (‪,)High Tech High- HTH‬‬
‫שמיושם ברשת של ‪ 22‬בתי ספר בסן‪-‬דייגו‪ ,‬ארה"ב (* ראה מידע נוסף בסוף‬
‫ההודעה)‪ .‬תרבות החיים בבית הספר תהייה דמוקרטית ומחוברת לקהילה‪.‬‬
‫מדובר בבית ספר צומח‪ ,‬אשר יחל בשכבת ילדי ז'‪ ,‬ויצמח בכל שנה עד שיגיע‬
‫לשכבת י"ב‪ ..‬בית הספר יהיה פתוח לכל דורש ללא מבחני סף ובמקרה של‬
‫ביקוש יתר מעבר ל‪ 241 -‬פונים‪ ,‬תתקיים הגרלה‪ .‬יש כוונה לפתוח בבית הספר‬
‫גם כתה לילדים בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫מודל הלמידה מציג גישה ייחודית להתנהלות בית ספרית‪ ,‬שנועדה‬
‫להתמודד עם שתי בעיות עקרוניות‪ ,‬שהוגי בית הספר‪ ,‬לארי רוזנסטוק‬
‫ורוב ריאורדן‪ ,‬זיהו במערכת החינוך האמריקאית‪ :‬ניכור של מורים כלפי‬
‫תלמידים‪ ,‬וניכור של תלמידים כלפי הלמידה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫תחושת הניכור של התלמידים‪ ,‬על פי לארי ורוב‪ ,‬נעוצה במבנה מערכת‬
‫הלימודים‪ ,‬שכולל מספר רב של מקצועות לימוד‪ ,‬הנלמדים על ידי מספר רב‬
‫של מורים‪ .‬במבנה זה‪ ,‬המורים אינם מצליחים להכיר לעומק את הילדים‬
‫ועסוקים בעיקר ב'להעביר את החומר'‪ .‬סיבת הניכור של הילדים כלפי הלמידה‬
‫הוא בחוסר הרלבנטיות שלה‪ ,‬בהיותה מנותקת מהעולם‪ ,‬פסיבית‪ ,‬חסרת מעוף‪,‬‬
‫משעממת ולא מאפשרת לילדים להביא את עצמם‪ ,‬על כישוריהם ויכולותיהם‬
‫הלמידה‪.‬‬
‫לתוך‬
‫בסן‪-‬דייגו מצליח ההיי טק היי מעל ומעבר‪ :‬כל הבוגרים מתקבלים‬
‫למוסדות‬
‫להשכלה‬
‫גבוהה‪,‬‬
‫כשמעל‬
‫‪22%‬‬
‫מהם‪,‬‬
‫הם‬
‫הראשונים‬
‫במשפחותיהם שהגיעו לכך‪" .‬סוד ההצלחה של היי טק היי"‪ ,‬אומר גרי‬
‫ג'ייקובס‪ ,‬האיש שייסד את רשת בתי הספר היי טק היי‪" ,‬הוא בסביבה‬
‫המאפשרת לתלמידים ולמורים ללמוד ולעבוד באופן אפקטיבי"‪ .‬עוד‬
‫מסביר ג'ייקובס‪ ,‬כי "תפיסת בית הספר‪ ,‬הכוללת ייעוץ אישי‪ ,‬לימודים רב‪-‬‬
‫תחומיים‪ ,‬עיוניים ומעשיים‪ ,‬וקשר לעולם המבוגרים‪ ,‬מגבירה את העניין‪ ,‬שיש‬
‫לתלמידים בלמידה ותורמת להצלחתם"‪.‬‬
‫לאור ההצלחה בסן דייגו‪ ,‬הציע ג'ייקובס‪ ,‬שמעורב בארץ בפעילויות עסקיות‬
‫וחברתיות‪ ,‬את מודל בית הספר גם לישראלים‪ .‬מזה מספר שנים‪ ,‬בתמיכת‬
‫משפחת ג'ייקובס‪ ,‬יוצאות משלחות של מורים ואנשי חינוך לשבוע למידה בסן‬
‫דייגו‪ ,‬ומורים ומנהלים מסן דייגו מגיעים לארץ לסמינרים‪ ,‬להדרכת צוותים‪,‬‬
‫לחשיבה ולייעוץ למתעניינים בתפיסה‪.‬‬
‫החיבור עם חולון היה מיידי וטבעי מבחינת החזון ותפיסת החינוך של מובילי‬
‫העיר‪ ,‬וביחד עם התמיכה והליווי של משרד החינוך‪ ,‬בראשות מנכ"לית משרד‬
‫החינוך‪ ,‬דלית שטאובר (שהייתה באותה עת מנהלת מחוז תל אביב) והמכון‬
‫לחינוך דמוקרטי‪ ,‬נסללה הדרך להובלת שינויים משמעותיים בכל בתי הספר‬
‫העל‪ -‬יסודיים בחולון ולהקמת בית ספר ציבורי חדש‪ ,‬המבוסס על מודל היי טק‬
‫היי‪.‬‬
‫אייל רם‪ ,‬מנהל המכון לחינוך דמוקרטי‪ ,‬שמלווה את חולון ואת בית הספר‪ ,‬ביחד‬
‫עם אנשי מקצוע מובילים‪ ,‬בעלי חזון ואידיאלים‪" :‬המהלך שעושה חולון‪ ,‬הוא‬
‫‪49‬‬
‫אמיץ ומיוחד במינו‪ ,‬מותאם לאתגרי המאה ה‪ ,12-‬ועשוי להוות השראה לערים‬
‫נוספות‪ ,‬לקחת את האחריות על החינוך לידיהן"‪.‬‬
‫בבית הספר החדש חולון ייושם מודל הלמידה של היי טק היי‪ :‬יחס אישי לכל‬
‫ילד וילדה‪ ,‬למידה בקבוצות של ‪ 14‬ילדים‪ ,‬למידה מבוססת פרויקטים סביב‬
‫שאלות מורכבות‪ ,‬שילוב של לימודי מדעי הרוח עם לימודי המדעים בפרויקטים‬
‫משותפים‪ ,‬רב‪-‬תחומיות‪ ,‬למידה עיונית לצד עשייה ויצירה וחיבור לעולם הרחב‪.‬‬
‫לצד מודל הלמידה האמור‪ ,‬יתנהל בבית הספר החדש אורח חיים דמוקרטי‪.‬‬
‫התלמידים והצוות יוזמנו לפעול באסיפה הכללית של בית הספר ובוועדות‬
‫הביצוע‪ .‬בבית הספר ילמדו וייושמו עקרונות הדמוקרטיה‪ ,‬והתלמידים יקבלו‬
‫תמיכה ועידוד לאזרחות פעילה ולהתנדבות בעיר‪ .‬היציאה אל העיר תתבצע גם‬
‫בלמידה עצמה‪ -‬הכוונה היא ליצור קשרים עם חברות הייטק ותעשיה לצורך‬
‫התמחות בהן‪ ,‬ולצורך הסתייעות במומחים מטעמם בפרויקטים השונים‪ .‬מעבר‬
‫בית הספר לאזור התעשייה לאחר השנתיים הראשונות יקל על קיום קשרים‬
‫אלו‪.‬‬
‫צוות בית הספר החדש מונה בשלב זה שמונה אנשים‪ .‬חברי הצוות הם אנשים‪,‬‬
‫שהחינוך בראש מעייניהם‪ ,‬והם שואפים להקים בית ספר איכותי לפי המודל‬
‫שתואר‪ .‬לרוב חברי הצוות תארים מתקדמים בתחומים מגוונים‪ ,‬ולכל אחד מהם‬
‫ניסיון‪ ,‬מעבר להוראה‪ ,‬גם בעולמות המדעים‪ ,‬מדעי הרוח‪ ,‬האמנות‪ ,‬ההיי טק או‬
‫העסקים‪ .‬אומרת מיכל‪ ,‬חברת צוות‪" :‬החלום שלי הוא‪ ,‬שהילדים יבואו לבית‬
‫הספר בשמחה ויגלו שהם מוכשרים‪ ,‬טובים ובעלי יכולת‪ ,‬שמקשיבים להם‪,‬‬
‫רואים אותם ומדברים איתם‪ ,‬בזכות מי שהם‪,‬שהם יכולים להשפיע וליצור‪,‬‬
‫שהלימוד יהיה עבורם מסע מרתק ודרכו הם ילמדו גם את עצמם"‪ .‬דפנה‪ ,‬אף‬
‫היא חברת צוות‪ ,‬אומרת‪" :‬אותי משמח במיוחד‪ ,‬שכצוות נוכל גם אנחנו להביא‬
‫לבית הספר את אהבותינו‪ ,‬העדפותינו ותחומי העניין שלנו‪ .‬אני אהיה מורה‬
‫למדעי הרוח‪ ,‬ומתכננת לשלב בעבודתי גם אהבה אחרת שלי‪ -‬הצילום‪ ,‬וגם ידע‪,‬‬
‫שיש לי מעולם העסקים‪ .‬זה מאד מלהיב אותי"‪ .‬הלל‪ ,‬שלימד בהיי טק היי‪ ,‬סן‪-‬‬
‫דייגו‪ ,‬ועלה בשנה שעברה לישראל‪ ,‬ילמד בבית הספר מדעים ומעוניין לחבר‬
‫‪51‬‬
‫את הילדים גם לעולם ההיי טק‪ ,‬ובאמצעות החיבור חושב ללמד אותם גם‬
‫מתמטיקה‪ ,‬לדוגמה‪.‬‬
‫חברי הצוות כבר עובדים במרץ על הכנת שנת הלימודים בליווי המכון לחינוך‬
‫דמוקרטי‪ .‬ההכנה מתבצעת לפי מודל הלמידה המבוסס על פרויקטים‪ .‬הפרויקט‬
‫הראשון של הצוות היה הקמת אתר מידע (‪ ,)www.hadash-holon.org.il‬והם‬
‫הכינו אותו לפי כל כללי הכנת פרויקטים‪ .‬תחושת חברי הצוות הייתה‪ ,‬שהעבודה‬
‫הפרוייקטלית שלהם הייתה חוויה נפלאה של עשייה משותפת וקידמה אותם‬
‫מאד‪ .‬בימים אלו‪ ,‬חברי הצוות מתחילים לעבוד‪ ,‬גם כאן בעבודה פרוייקטלית‪,‬‬
‫על תכנית הלימודים והפרויקטים עצמם‪ .‬באפריל מתוכנן הצוות לצאת יחד עם‬
‫משלחת מנהלי החינוך העל‪ -‬יסודי בחולון ואנשי אגף החינוך לסן‪-‬דייגו‪,‬‬
‫להעמקה ולמפגשים עם חברי צוותי בתי הספר היי טק היי בסן דייגו‪.‬‬
‫בית הספר ימוקם זמנית במכון לחינוך טכנולוגי (‪ ,)HIT‬וחברי הצוות מתכננים‬
‫ליצור שיתופי פעולה עם המחלקות השונות של המכון‪ .‬ההרגשה היא שהשמים‬
‫הם הגבול‪.‬‬
‫עקרון‬
‫הלמידה‬
‫בבתי‬
‫הספר‬
‫‪HTH‬‬
‫בתי הספר של היי טק היי יצרו מבנה למידה‪ ,‬שעל פיו הילדים‬
‫לומדים במשך היום‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬עם שלושה מורים‪ ,‬ואילו המורים‬
‫מלמדים‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬חמישים ילדים מדי יום‪ .‬בדרך זו‪ ,‬המורים‬
‫מכירים את הילדים לעומק‬
‫ונוצרי ם ביניהם קשרים עמוקים‬
‫ואיכותיים‪ .‬המורים אינם מלמדים מקצועות לימוד‪ ,‬אלא עוסקים עם‬
‫הילדים בשאלות מורכבות הנוגעות בדיסציפלינות שונות‪ .‬הלמידה‬
‫כוללת מחקר עיוני ועשייה בשטח במסגרת פרויקטים‪ ,‬המבוצעים על‬
‫ידי התלמידים‪ ,‬בהנחיית המורים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תלמידים בהיי טק היי‬
‫התבקשו לבדוק כיצד אדמה‪ ,‬משאבים וטכנולוגיה הובילו את‬
‫‪51‬‬
‫המדינות המתועשות לאימפריאליזם‪ .‬הם עבדו בקבוצות למידה‬
‫קטנות במשך למעלה מחודשיים על המחקר‪ ,‬בליווי מורי המדעים‬
‫המדויקים ומדעי הרוח‪ .‬במהלך הלמידה בדקו ארצות שעברו‬
‫קולוניזציה‪ ,‬בדקו קשרים מולקולאריים‪ ,‬כדי להיטיב את הבנת‬
‫הקשרים בין כימיה לחקלאות‪ ,‬פנו לשגרירות מדינה שנבחרה‬
‫למחקר‪ ,‬בדקו את פעילותה של ארה"ב בעיראק ועוד‪ .‬בסופו של‬
‫הפרויקט‪ ,‬התקיים ויכוח (‪ )Debate‬בנוכחות אורחים ומומחים שונים‬
‫בין התלמידים‪ ,‬שהמחיש את הבנותיהם מהלמידה‪ .‬פרויקטים אחרים‬
‫מסתיימים בתערוכות‪ ,‬בפרזנטציות‪ ,‬בהצגות תיאטרון‪ ,‬בעבודות‬
‫אמנות‪ -‬לפי העניין‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫בחולון ייפתח בית ספר ‪ High Tech High‬על פי המודל הקיים בסן‪-‬דייגו‪.‬‬
‫‪ 16‬פברואר‪.1121 ,‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.holon.muni.il/Lists/List6/DispForm.aspx?ID=401‬‬
‫‪52‬‬
‫‪ :High-Tech-High Schools‬רשמי ביקור‬
‫במשלחת לימודית (חממה אקולוגית – עין שמר)‬
‫(רשמי ביקור מאת נועם)‬
‫בחודש דצמבר האחרון זכיתי לקחת‬
‫חלק במשלחת לימודית לסן‪-‬דייגו‪,‬‬
‫ארה"ב לביקור ברשת בתי הספר‬
‫‪ High-Tech-High‬למטרת למידת‬
‫הרעיונות החינוכיים המיושמים‬
‫במסגרתה‪.‬‬
‫המשלחת אורגנה ע"י ארגון ידידי ‪ High-Tech-High‬בישראל ‪,‬בהובלת יעקב‬
‫שניידר‪ ,‬וכללה כ‪ 11-‬אנשי חינוך‪ ,‬מנהלים ומורים מבתי ספר וממוסדות‬
‫אקדמאיים העוסקים בחינוך והוראה‪.‬‬
‫במסגרת המשלחת‪ ,‬התארחנו שבוע ימים בסן‪-‬דייגו ‪,‬והודרכנו ע"י צוות בית‬
‫הספר הנפלא‪ ,‬שחשפו בפנינו את הרעיונות החינוכיים המנחים אותם‪ ,‬את‬
‫דרכי‬
‫היישום‪,‬‬
‫ואת‬
‫סביבות‬
‫הלמידה ‪.‬התכנית כללה הרצאות‪,‬‬
‫סיורים ‪,‬ובעיקר ‪ -‬מפגשים בלתי‬
‫אמצעיים עם המורים והתלמידים‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫הקמת רשת בתי הספר ‪ High-Tech-High‬החלה לפני כעשור‪ ,‬ביוזמתם של גרי‬
‫ואן ג'ייקובס והתפתחה מבית ספר חלוצי אחד לקמפוס של שמונה בתי ספר‬
‫(ועוד שניים בדרך) הפרוסים על פני העיר סן‪-‬דייגו‪ .‬בתי הספר‪ ,‬הסביבות‬
‫הלימודיות‪ ,‬והשיטה החינוכית מושכים תשומת לב רבה מכל העולם‪ ,‬כשאלפי‬
‫מבקרים מגיעים מדי שנה במסגרת משלחות כמו שלנו‪ ,‬ללמוד את המודל‬
‫ולהביא ממנו רעיונות הביתה‪.‬‬
‫השיטה‬
‫החינוכית‬
‫של‬
‫‪High-Tech-High‬‬
‫שונה‬
‫באופן‬
‫בולט‬
‫מהשיטה‬
‫ה"סטנדרטית"‪ .‬שיטת ‪ High-Tech-High‬כוללת לימוד הנעשה סביב פרויקט‪,‬‬
‫המשלב פן מעשי ואינטלקטואלי ‪.‬הלימוד נעשה בצוותים קטנים של מספר‬
‫תלמידים בצוות‪ ,‬המתמודדים בו זמנים עם משימות הדורשות עבודת צוות‪,‬‬
‫חשיבה אינטלקטואלית‪ ,‬איסוף ידע ממקורות שונים ויכולת ביצוע‬
‫פרויקט משלב הגדרת שאלת החקר‪ ,‬המשימה והתכנון ועד שלב הסקת‬
‫המסקנות והצגת הממצאים בפני קהל ‪.‬המורים מעניקים יחס אישי ‪,‬והם‬
‫אלו הכותבים את תכנית הלימודים השנתית ‪ -‬בהתאם לגישה החינוכית‬
‫ומסקנות העבר‪ .‬רעיונות חשובים נוספים הינם חיבור של הלמידה ל"עולם‬
‫האמיתי‪ ,‬ע"י העלאת שאלה רלבנטית‪ ,‬למידה משותפת עם תעשיות‪ ,‬אנשי‬
‫מקצוע וחוקרים מהאקדמיה‪ ,‬ולימוד רב תחומי ‪ -‬מתוך ראייה כי המציאות‬
‫המודרנית דורשת ידע מסוג זה‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫מספר דוגמאות לפרויקטים לימודיים‪:‬‬
‫כימיה והיסטוריה ‪ -‬מהפ כות משמעותיות באנושות והקשר ביניהן לגילוי‬
‫יסודות כימיים‪.‬‬
‫פיזיקה ואמנות" ‪ -‬גיבור על" ‪ -‬המצאה ויצירה של קומיקס המתאר את‬
‫עלילותיו של גיבור על בעל תכונה פיזיקאלית מפותחת‪.‬‬
‫אמנות ומתמטיקה ‪ -‬ניתוח פרופורציות מתמטיות וצורות הנדסיות ביצירות‬
‫אמנות מפורסמות‪.‬‬
‫עיצוב‪ ,‬הנדסה ואקולוגיה ‪ -‬עיצוב‪ ,‬תכנון ובניית מכוניות המונעות ע"י אנרגית‬
‫שמש‪.‬‬
‫הפרויקטים כולם כוללים תוצרים נדרשים של מודל מעשי‪ ,‬ועבודה כתובה‪,‬‬
‫כשלעיתים נוסף גם מבחן‪.‬‬
‫סביבת הלמידה מעוררת השראה‪ .‬קירות הכיתות שקופים‪ ,‬כך שניתן לראות‬
‫פנימה והחוצה מהכיתה‪ .‬במקום שהדבר יעורר ביישנות וחוסר ריכוז אצת‬
‫התלמידים ‪ -‬קורה ההפך! התלמידים שמחים לשתף את האורחים בלמידה‪,‬‬
‫מזמינים אותם לכיתות ולשיעורים‪ ,‬ונכונים לענות לכל שאלה‪ .‬האלימות בבתי‬
‫הספר אפסית‪ ,‬עד כדי כך שחלק מהתלמידים משאירים את התיקים‬
‫במסדרון ונכנסים לכיתה רק עם קלמר‪ .‬תוצרי הלמידה של התלמידים‬
‫מוצגים בחללי הכיתות והמסדרונות‪ ,‬תלויים מהתקרה‪ ,‬על הקירות ועל הרצפה‪.‬‬
‫תקרת בית הספר נראית כאילו היא אתר צילום לסרט אקשן‪ ,‬עם ברזלים‪,‬‬
‫צינורות קירור ועוד‪ ...‬בתי הספר אינם מוקפים בגדר‪ ,‬ויושבים לב שכונה‪ ,‬מתוך‬
‫תפיסה של" בית הספר כחלק מהקהילה‪".‬‬
‫תוצרי הלמידה הינם ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬וכוללים ספרים מודפסים שנכתבו‬
‫והופקו ע"י התלמידים‪ ,‬מודלים ודגמים המסבירים עקרונות מדעיים ואמנותיים‪,‬‬
‫קונצרטים‪ ,‬הופעות ותערוכות אליהן מגיעים הורי התלמידים ומתעניינים שלאו‬
‫דווקא קשורים לבית הספר‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫כדאי להכיר גם כמה נתונים "יבשים" לגבי בתי הספר ‪:HTH‬‬
‫‪‬‬
‫בתי הספר הינם מסוג "צ'רטר" ‪ -‬כלומר הם בתי ספר רגילים‪ ,‬הנתמכים‬
‫ע"י תקציבי המדינה‪ ,‬ורשאים להקים תאגיד כלכלי תומך ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הורי התלמידים משלמים ‪ $1‬לשנה !‬
‫‪‬‬
‫התלמידים נבחרים לבתי הספר בהגרלה‪ ,‬כשכל אחד יכול להגיש את‬
‫מועמדותו‪ ,‬והרכב התלמידים הטרוגני למדי ‪.‬‬
‫נשמע טוב מדי? תצטרכו לנסוע בעצמכם כדי לראות‪...‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬אם אתם מתעניינים ומעוניינים ללמוד עוד על בתי הספר ‪ HTH‬אתם‬
‫מוזמנים להגיע אלינו לסדנא העוסקת בנושא‪ ,‬ולנסות יחד איתנו לחשוב מה‬
‫ניתן לקחת למערכות החינוך שלנו‪ ,‬ואיך ניתן ליישם זאת‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬הנכם מוזמנים לגלוש לאתר ‪ High-Tech-High‬לחצו כאן‬
‫‪Available at: http://www.hightechhigh.org/‬‬
‫ולהיכנס לאתר "ידידי ‪ High-Tech-High‬בישראל לחצו כאן‬
‫‪Available at: https://sites.google.com/site/israelmhthcpp/home‬‬
‫מקור הנתונים‪ :‬רשמי ביקור במשלחת לימודית‪ .‬חממה אקולוגית עין שמר‪.‬‬
‫‪Available at: http://www.greenhouse.org.il/index2.php?id=110&lang=HEB‬‬
‫‪56‬‬
‫רשמים מביקור בתיכון ‪ HTH‬בארה"ב (גני תקווה)‬
‫ראש המועצה המקומית גני תקווה‪ ,‬אבישי לוין‪:‬‬
‫"הביקור בתיכון ‪( HTH‬היי טק היי) בסאן דייגו היה מרשים ומרחיב דעת‪.‬‬
‫אך הרי כבר נאמר שישראל אינה אמריקה‪ .‬חלק מהדברים מתאימים לישראל‬
‫וחלקם מאוד לא מתאימים‪ .‬לחלקם שאיפות‪ ,‬שכנראה בלתי אפשרי יהיה‬
‫ליישמם כאן בארץ הציונים‪.‬‬
‫את מנוחתי הטרידה השאלה מה גרם למייסדים לבנות בתי ספר במתכונת כפי‬
‫שראינו‪ ,‬ועל איזה צורך ובעיות הם ניסו לענות ולפתור? את הפרוגרמה הזאת לא‬
‫הציגו בפנינו והדבר נשאר כסוד‪ .‬כלומר‪ ,‬את התוצאה אפשר לראות ולהעריך‪,‬‬
‫אך כמו בעבודה אקדמית נשאלה השאלה מה עמד לנגד עיניי המייסדים‬
‫כהגדרת הבעיה‪ .‬רק אחרי הביקורים התחלתי להבין שהתיכוניים ובתי הספר‬
‫בסגנון מצליח זה‪ ,‬נבנו ומנוהלים כדי לענות על הבעיות האמריקאיות‪ ,‬כאשר‬
‫לכל בעיה ניתנה תשובה קונקרטית במובן הפיזי או במובן הפדגוגי‪.‬‬
‫אכנה אותה בשם "הבעיה האמריקאית" ובהמשך אתאר מהו "הפיתרון"‬
‫שניתן לבעיה‪.‬‬
‫בדרך זו אבקש אותנו כאן בישראל‪ ,‬כאן ועכשיו להגדיר מה לא טוב בתיכון‬
‫הישראלי‪,‬‬
‫ואיזו‬
‫תשובה‬
‫תהא‬
‫הולמת‪,‬‬
‫כפיתרון‪.‬‬
‫באמריקה ‪ -‬המייסדים ‪ 1 -‬יהודים אמריקאים ממוצא אירופאי (ו"איך לא" – רק‬
‫יהודים יכולים להביא פתרונות יצירתיים כל כך בדגש סוציאליסטי – מהיבשת)‪.‬‬
‫מקור הנתונים‪:‬‬
‫אבישי לוין‪ .‬תיכון ‪( HTH‬הייטק היי)‪ -‬בעקבות ביקור משלחת החינוך‬
‫בארה"ב ‪ -‬רשמים ומחשבות‪ 19 .‬מאי‪.1122 ,‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.ganeytikva.org.il/moaza/edu/HighSchool/Pages/HTH.aspx‬‬
‫‪57‬‬
HTH ‫קטעי וידאו בנושא בתי ספר‬
http://videos.hightechhigh.org/
HTH ‫פרויקטים וספרים של בתי ספר‬
http://www.hightechhigh.org/projects/
58
‫ביבליוגרפיה‬
‫אבישי לוין‪ .‬תיכון ‪( HTH‬הייטק היי)‪ -‬בעקבות ביקור משלחת החינוך‬
‫בארה"ב ‪ -‬רשמים ומחשבות‪ 19 .‬מאי‪.1122 ,‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.ganeytikva.org.il/moaza/edu/HighSchool/Pages/HTH.aspx‬‬
‫בחולון ייפתח בית ספר ‪ High Tech High‬על פי המודל הקיים בסן‪-‬דייגו‪.‬‬
‫‪ 16‬פברואר‪.1121 ,‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.holon.muni.il/Lists/List6/DispForm.aspx?ID=401‬‬
‫בישראל תוקם רשת בתי"ס ללמידה מבוססת פרויקטים על פי מודל‬
‫רשת ‪ HTH‬בסן דייגו‪.‬‬
‫פורסם בפורטל מס"ע‪:‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3039&referer=useJsHistoryBac‬‬
‫‪k‬‬
‫ג'ייקובס‪ ,‬מי ארווין‪ .‬טכנולוגיית המידע והמהפך בחינוך‪ .‬האקדמיה הלאומית‬
‫להנדסה בארה"ב ורשת קוולקום‪ .‬האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪.‬‬
‫היזמה למחקר יישומי בחינוך‪ .‬הוועדה בנושא מחקר מתווה‪-‬דרך‪ :‬הצעה לארגון‬
‫לימודים מחדש‪ .‬פדגוגיה בעידן המידע‪ .‬דיווח מיום העיון‪ .‬אוקטובר ‪.1122‬‬
‫ריכוז ועריכה‪ :‬עפרה ברנדס‪ .‬ירושלים‪.1121 ,‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://education.academy.ac.il/Admin/Data/Publications/Symposium_report_p‬‬
‫‪edagogy290512.pdf‬‬
‫חיה סדן ‪ .‬הפרויקט של לירז ‪ ,‬הד החינוך ‪ ,‬גיליון פברואר ‪ , 1121‬כרך פ"ו ‪,‬‬
‫גיליון מס' ‪ ,14‬ע"ע ‪. 71-74‬‬
‫י ' עשת‪-‬אלקלעי‪ ,‬א' כספי‪ ,‬ס ' עדן‪ ,‬נ' גרי‪ ,‬י' יאיר (עורכים)‪ ,‬ספר כנס צ'ייס‬
‫למחקרי טכנולוגיות למידה ‪ :1122‬האדם הלומד בעידן הטכנולוגי‪.‬‬
‫רעננה‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫ממצאי המאמר הוצגו בכינוס הבינלאומי החשוב של ‪Networked Learning‬‬
‫‪ Conference 2010‬שהתקיים בשנת ‪ 1121‬בדנמרק‪.‬‬
‫‪Full Paper - .pdf‬‬
‫מודלים להקמת בית חינוך עתידני‪ .‬מודלים ורעיונות ‪ -‬פדגוגיה מרכזית‪.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://keremproject.wikia.com/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C%‬‬
‫‪D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0‬‬
‫_‪%D7%95%D7%AA‬‬‫‪_%D7%A4%D7%93%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%‬‬
‫‪9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA‬‬
‫עיתון קו לחינוך ‪ 24 ,‬באפריל ‪1121‬‬
‫למידע נוסף על רשת בתי הספר ‪ HTH‬בארה"ב‬
‫ראה גם ‪:‬‬
‫תיכון אמריקני לא נורמלי ‪ -‬קו לחינוך‬
‫ראה גם ‪:‬‬
‫חממה האקולוגית בעין שמר‬
‫מאמרים ומחקרים על למידה מבוססת פרויקטים בפורטל מס"ע‬
‫פורטל מס"ע‬
‫‪Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3021‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/papers.html‬‬
‫צבי לירז‪ .‬התרומה של סביבה מתוקשבת ללמידה באמצעות פרויקטים –‬
‫חקר מקרה של צוות מורים מפתח ומיישם‪? Is it all about attitude‬‬
‫המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫‪Available at:‬‬
‫‪http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/liraz.pdf‬‬
‫‪61‬‬
–‫ התרומה של סביבה מתוקשבת ללמידה באמצעות פרויקטים‬.‫צבי לירז‬
.‫חקר מקרה של צוות מורים מפתח ומיישם‬
.‫הטכניון‬, ‫ המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים‬.Is it all about attitude?
‫המחקר הינו חלק ממחקר לדוקטוראט שנושאו "שיתוף הידע בין תעשיה לבית‬
."‫ספר ביישום למידה מבוססת פרויקטים‬
Available at:
http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/liraz.pdf
‫ מאמרים על למידה מבוססת פרויקטים בפורטל מס"ע‬: ‫ראה גם‬
‫ אתגרים‬,‫ מאפיינים‬,‫ למידה תוך בניית תוצר‬.‫פורמן‬-‫ תמר רונן‬,‫פלד‬-‫רחל לוין‬
.1121 27 ‫ תש"ע‬,6 '‫ גיליון מס‬,‫ כתב העת מוט"ב‬.‫ודרכי התמודדות‬
Available at:
http://www.mutav.org.il/images/magazine1/magazine6/16-21.pdf
.‫ חממה אקולוגית עין שמר‬.‫רשמי ביקור במשלחת לימודית‬
Available at: http://www.greenhouse.org.il/index2.php?id=110&lang=HEB
Educator Training. High Tech High.
Available at: http://www.hightechhigh.org/about/educator_training.php
http://videos.hightechhigh.org/
http://www.hightechhigh.org/projects/
http://www.hightechhigh.org/about/
http://www.hightechhigh.org/about/governance.php
61
Oluf Danielsen, Jørgen Lerche Nielsen. Problem-oriented project studies
– the role of the teacher as supervising / facilitating the study group
in its learning processes. Roskilde Universitet.
:‫פורטל מס"ע‬
Available at: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3764
62