‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בית הספר למנהל עסקים‬ ‫‪Executive MBA – Integrative Management‬‬ ‫עבודה מסכמת בקורס עסקים בינלאומיים – חלק א'‬ ‫קבוצת שטראוס‪ :‬החדרת מותג הסלטים‬ ‫‪ Obela‬לשוק הגרמני‬ ‫מרצה‪:‬‬ ‫פרופ' ניראון חשאי‬ ‫מגישים‪:‬‬ ‫איתי גור ת‪.‬ז‪208080820 .‬‬ ‫יונית גולדשמיד ת‪.‬ז‪27781244 .‬‬ ‫מרגלית שפרבר ת‪.‬ז‪202220020 .‬‬ ‫משה ליפסקר ת‪.‬ז‪024659831 .‬‬ ‫יעל אלמוג ‪-‬מנור ת‪.‬ז‪280000000 .‬‬ ‫מאי ‪0208‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫תיאור המיזם‪3 ...........................................................................................................................‬‬ ‫ניתוח מאפייני השוק הגרמני כיעד להשקת מותג הסלטים ‪3 ....................................................Obela‬‬ ‫פוליטי ‪-‬מדיני ‪3 ........................................................................................................................‬‬ ‫כלכלי ‪4 .................................................................................................................................‬‬ ‫סוציו ‪-‬תרבותי‪6 .......................................................................................................................‬‬ ‫טכנולוגי‪7 ..............................................................................................................................‬‬ ‫חוקי ‪-‬רגולטורי ‪8 ......................................................................................................................‬‬ ‫סביבתי‪9 ...............................................................................................................................‬‬ ‫פתיחות לעולם‪9 .....................................................................................................................‬‬ ‫ניתוח הענף ‪9 ............................................................................................................................‬‬ ‫סיכום חלק א' של ניתוח המיזם ‪21 ................................................................................................‬‬ ‫נספח א' ‪ -‬עזרי המחשה ויזואלים כתימוכין למידע במסמך‪23 ............................................................‬‬ ‫נספח ב' ‪ -‬מראי מקום‪19 .............................................................................................................‬‬ ‫תיאור המיזם‬ ‫כחלק משיתוף הפעולה הפורה בין שטראוס לפפסי ‪-‬קו בצפון אמריקה בכל הנוגע ל תעשיית החומוס‬ ‫"סברה"‪ ,‬שתי החברות החליטו להרחיב את פעילותן ולחבור במיזם חדש בו יקדמו סדרה חדשה של‬ ‫סלטים ומטבלים מצוננים ברחבי העולם‪ ,‬תחילה בצפון אמריקה (מקסיקו בפרט) ובשלב שני מחוצה לה‪.‬‬ ‫לטובת העניין הוקם בשנת ‪ 1122‬מותג חדש וייעודי בשם ‪ Obela‬לשיווקם של סלטים‪ ,‬על בסיס ירקות‬ ‫ובהשראת טעמי העולם הרחב‪ ,‬בשווקים בינלאומיים מרכזיים‪.‬‬ ‫החזון המנחה של שטראוס במסגרת מהלך זה הנו להמשיך את תנופת ההתרחבות הגלובלית שלה‪ ,‬תוך‬ ‫שילוב של יזמות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬ומומחיות בעולמות המזון הטרי והבריא‪ .‬זאת‪ ,‬ברוח הקונספט ‪"good for‬‬ ‫"‪ . you‬ב תוך כך קיים הרצון שלה להפגיש שווקים וקמעונאים חדשים ברחבי העולם עם הידע והניסיון‬ ‫הנרחב שלה ועם המחייבות שלה לבריאות הצרכנים‪ ,‬לחבר תרבותית בין אנשים סביב מוטיב המזון‪,‬‬ ‫לתרום לאיכות חייהם ולספק מענה לסקרנותם ולפתיחותם לחוות מאכל של מזונות מסוגים חדשים עם‬ ‫טעמים וניחוחות מרעננים‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪" ,‬אובלה" מתבססת על מודל ההצלחה והתשתיות של חברת הסלטים והדיפים ‪'-‬סברה'‪ ,‬בה‬ ‫שותפות שטראוס ופפסיקו מאז שנת ‪ . 1118‬במהלך השנים האחרונות מחזור המכירות של החברה‬ ‫ממשיך לגדול משמעותית משנה לשנה ובשנת ‪ 1122‬מכירותיה צמחו בכ ‪ 36% -‬והסתכמו ב ‪ 127 -‬מיליון‬ ‫דולר‪ .‬סברה היא כיום מותג הסלטים והמטבלים המצוננים מס' ‪ 2‬בארה"ב עם נתח שוק של כ ‪ 61% -‬והיא‬ ‫מהווה אבן דרך בשותפות העסקית המורחבת‪.‬‬ ‫בעבודתנו זו נבקש לבחון את האפשרות של שטראוס להשיק את המותג ‪ Obela‬בשוק הגרמני‪ .‬בשוק‬ ‫זה אין לשטראוס פעילות ממשית כיום‪ ,‬בפרט לא בתחום המזון המצונן‪ ,‬בעוד שהיא הייתה מעוניינת‬ ‫שאכן תהיה לה דריסת רגל בגרמניה‪ .‬בראיית שטראוס‪ ,‬השוק הגרמני הנו בעל פוטנציאל צרכני ועסקי‬ ‫גדול מאד‪ .‬זהו שוק שפתוח למוצרים חדשים ושיש בו קרקע פורייה לפעילות מעין זו בגלל מכלול של‬ ‫שיקולים אשר ינותחו בעבודה זו‪.‬‬ ‫במסגרת העבודה נבחן את כדאיות המהלך כמו גם את הפעולות הלכה למעשה שיאפשרו לשטראוס‬ ‫לממש את המיזם בהצלחה‪ .‬חלק א' של העבודה יתמקד במיפוי גורמי השוק הגרמני‪ ,‬הסלטים וענף‬ ‫המזון מבוסס החקלאות במדינה‪ ,‬כבסיס לדיון האם המהלך אכן ישים וכדאי‪ .‬חלק ב' של העבודה יתמקד‬ ‫בהבטים האופרטיביים של מימוש החזון‪.‬‬ ‫מעט רקע לגבי קבוצת שטראוס ‪ -‬קבוצת המזון והמשקאות השנייה בגודלה בישראל‪ ,‬היא כיום חברה‬ ‫בינלאומית המעסיקה כ ‪ 24,111-‬ב ‪ 28 -‬מדינות בעולם‪ .‬הקבוצה מציגה צמיחה מזה שמונה שנים‬ ‫ברציפות‪ ,‬מחזור הפעילות שלה הגיע ל ‪ 7.7-‬מיליארד ש"ח בשנת ‪ ,1122‬כאשר ‪ 48.8%‬מ תוכו נובעים‬ ‫מפעילות בינלאומית‪ .‬קבוצת שטראוס מתמקדת בחמישה עסקי ליבה‪ :‬שטראוס ישראל‪ ,‬שטראוס קפה‪,‬‬ ‫שטראוס מים‪ ,‬רשת השוקולד ברים של מקס ברנר‪ ,‬ופפסיקו ‪-‬שטראוס מטבלים וסלטים טריים‪ .‬קבוצת‬ ‫שטראוס היא שחקן מפתח בשווקי הקפה במרכז אירופה ובמזרחה‪ ,‬בברזיל ובישראל בתחום הקפה‬ ‫הקלוי ובמוצרים ושירותים נלווים‪ .‬הקבוצה נסחרת במדד תל אביב ‪ 12‬ובעלת דירוג אשראי ‪ .AA‬שטראוס‬ ‫מקיימת שיתופי פעולה עם מספר תאגידים רב ‪-‬לאומיים מובילים‪ ,‬כגון פפסיקו ופריטו ליי‪ ,‬דנונה‪ ,‬האייר‬ ‫ולאחרונה גם וירג'ין ‪.1‬‬ ‫ניתוח מאפייני השוק הגרמני כיעד להשקת מותג הסלטים ‪Obela‬‬ ‫פוליטי ‪-‬מדיני‬ ‫מדינת גרמניה מצויה במרכז אירופה וגובלת ב ‪ 9 -‬מדינות אחרות‪ .‬היא מונה קרוב ל ‪ 81 -‬מיליון נפש‪ .‬זו‬ ‫המדינה הגדולה ביותר באיחוד האירופי במונחי אוכלוסיה‪ .‬תוחלת החיים עומדת על ‪ 79.99‬שנים‪ .‬משנת‬ ‫‪ 2999‬גרמניה חברה בגוש היורו‪ .‬היא נחשבת למעצמה‪ ,‬חב רה באומות המאוחדות‪ ,‬נאט"ו‪ ,‬ארגוני ה ‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אתר קבוצת שטראוס ‪www.strauss-group.com‬‬ ‫‪ OECD ,G20 ,G8‬כמו גם המועצה האירופית‪ .‬היא כיום שוחרת שלום‪ ,‬מחזיקה בקשרים דיפלומטיים עם‬ ‫יותר מ ‪ 291 -‬מדינות ברחבי העולם ונתפסת כאחת מהמדינות המובילות באירופה ‪.2‬‬ ‫מי שמנהל את המדינה ברמה היומיומית הינו הקבינט – בקודקוד ראש הממשלה – הקאנצלרית – אשר‬ ‫ממונה על ידי הפרלמנט ברוב דמוקרטי מוחלט אחת ל ‪ 4 -‬שנים‪ .‬שרי הקבינט מתחתיה מתפקדים‬ ‫עצמאית על בסיס עקרון האוטונומיה המיניסטריאלית ‪ .3‬הבחירות האחרונות לממשלה הגרמנית התקיימו‬ ‫בשנת וצפויות להתקיים שוב ב ‪ .1123 -‬המפלגה השלטת כיום דוגלת במדינת רווחה לצד קידום עסקי‪.‬‬ ‫לצדה מפלגה שותפה ה דוגלת ב שוק חופשי‪ ,‬הסרת חסמים ממשלתיים מהכלכלה‪ ,‬הפרטה של חברות‬ ‫ממשלתיות‪ ,‬הנהגת שכר לימוד באוניברסיטאות וצמצום דמי האבלטה והקצבאות השונות ‪.6 ,5 ,4‬‬ ‫המשטר בנוי ממרקם של גורמים המהווים איזונים ובלמים ‪ .7‬שלושה גורמים מרכזיים משפיעים בו זמנית‬ ‫על כוחות השוק בגרמניה‪ :‬הקאנצלרית‪ ,‬שר הכלכלה והטכנולוגיה ושר האוצר‪ .‬עמדות ממשל בכירות אלו‬ ‫לעיתים נדירות מוחזקות על ידי גורמים מאותה המפלגה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפעולות לקידום האינטרסים הכלכליים‬ ‫נעשות מתוך השקפת עולם של שתי מפלגות או יותר‪ ,‬דבר שמחייב הגעה לפשרות ומציאת שביל‬ ‫הביניים העדין במימוש האידיאולוגיות השונות ‪.8‬‬ ‫הממשל הגרמני פתוח להשקעות זרות ומעודד אותן‪ .‬הוא נוהג לתת מענקים נזילים על מנת להקל על‬ ‫התנעת תהליך ההשקעה‪ ,‬כמו גם מעמיד גוף יעוץ ייעודי ‪ - Germany Trade & Invest -‬לרשות עסקים‬ ‫המבקשים להקים אופרציה במדינה‪ .‬תמריצים נוספים הניתנים לחברות זרות המבקשות להקים אופרציה‬ ‫בגרמניה – קווי אשראי‪ ,‬ביטחונות‪ ,‬תנאים מקלים בהעסקת כוח אדם‪ ,‬מו"פ ועוד‪ .‬כתוצאה מכך גרמניה‬ ‫היא המדינה החמישית בעולם בה מתקיימות השקעות ‪ .Greenfield‬יותר מ ‪ 22,111 -‬חברות זרות‬ ‫פעילות בגרמניה ב ‪ 39 -‬ענפים שונים‪ .‬הללו מקנות תעסוקה ליותר מ ‪ 3 -‬מיליון עובדים במשק המקומי ‪.9‬‬ ‫בשנים האחרונות יזם הממשל הגרמני רפורמות בכל הנוגע להקלה על המיסוי וניהול כוח אדם על מנת‬ ‫לסייע למיזמי השקעות הן זרות והן מקומיות‪.‬‬ ‫גרמניה אם כן היא מדינה מודרנית עם דמוקרטיה יציבה ומנגנוני שלטון מוסדרים‪ .‬כללי המשחק‬ ‫והחוקים בה ברורים לכל‪ .‬הניהול הכלכלי ברמת המדינה הנו יציב ומפוקח‪ ,‬ולראיה מצבה הכלכלי‬ ‫הטוב של גרמניה שיינדן בהמשך‪ .‬עושה רושם שזו מדינה שנכוותה מההיסטוריה שלה ושמאד‬ ‫מקפידה כיום להתנהל כלפי פנ ים וחוץ בצורה שמצטיירת באור חיובי‪ ,‬נאור ומקדם את פניו לעולם‪.‬‬ ‫המודעות הגבוהה לצורך בהקלה על תהליכים עסקיים ‪-‬בירוקרטיים כבסיס המאפשר צמיחה‪ ,‬לצד‬ ‫היקף תמריצים הניתנים לגורמים זרים המבקשים לחדור לשוק הגרמני‪ ,‬הינו מרשים‪ .‬לפיכך ניתן‬ ‫לקבוע במידה רבה של ביטחון שהקמת עסק בגרמניה אינה כרוכה בסיכון מהותי בכל הנוגע‬ ‫למעטפת הפוליטית ולהתנהלות השוק כנגזרת ממנה‪.‬‬ ‫כלכלי‬ ‫גרמניה היא הכלכלה הגדולה באירופה‪ ,‬מהווה ‪ 11%‬מהתל"ג האירופי‪ ,‬הרביעית בגודלה בעולם‬ ‫במונחי תל"ג (אחרי ארה"ב‪ ,‬סין ויפן)‪ ,‬היצואנית השניה בגודלה בעולם (אחרי סין) והיבואנית השלישית‬ ‫בגודלה (בפרט היא מיבאת מוצרי מזון בהיקף שנתי של ‪ 32‬מיליארד יורו)‪ .‬גרמניה מובילה בייצוא‬ ‫מכונות‪ ,‬מכוניות‪ ,‬כימיכלים‪ ,‬מוצרים וכלי בית‪ .‬התפלגות התוצר המקומי ‪ 1.8% :‬חקלאות‪18.2% ,‬‬ ‫תעשיה ‪ 72.2% ,‬שרותים‪ .‬גרמניה היא בית ל ‪ 3.7 -‬מיליון חברות‪ 99.6% ,‬מ תוכן קטנות עד בינוניות‪,‬‬ ‫בעלות מחזור שנתי כולל של ‪ 2.14‬טריליון יורו‪ .‬במרוצת השנים גרמניה פיתחה רמת חיים גבוהה מאד‬ ‫הכוללת גם מערכת מוסדרת של רווחה ציבורית‪ .‬כוח הקניה הגרמני פר נפש הוא בין ‪ 02‬המדינות‬ ‫הגבוהות באירופה עם למעלה מ ‪ 11,111 -‬יורו פר נפש בשנת ‪.1121‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Politics of Germany , Wikipedia, https://en.wikipedia.org/wiki/Politics_of _Germany‬‬ ‫סקירה כלכלית גרמניה‪ ,‬נספחות מסחרית‪ ,‬שגרירות ישראלית בברלין ‪ ,‬גרמניה‪ .‬מרץ ‪1123‬‬ ‫סקירה כלכלית גרמניה‪ ,‬נספחות מסחרית‪ ,‬שגרירות ישראלית בברלין‪ ,‬גרמניה‪ .‬מרץ ‪1123‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ ‪The German Federal Gov ernment – Function and Constitutional Basis‬‬‫‪http://www.bundesregierung.de/Content/EN/StatischeSeiten/breg/f ederal-gov ernment-f unction-and-constitutional-basis-structure-and‬‬‫‪tasks.html?nn=393254.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Politics of Germany , Wikipedia, https://en.wikipedia.org/wiki/Politics_of _Germany .‬‬ ‫‪Political Culture of Germany , Wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Political_culture_of _Germany .‬‬ ‫‪Eric Solsten, ed. Germany: A Country Study. Washington: GPO f or the Library of Congress, 1995.‬‬ ‫‪http://country studies.us/germany/140.htm.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪Economic Ov erv iew Germany : Market, Productiv ity , Innov ation, Germany Trade & Inv est 2013 www.gtai.com.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מגוון של רפורמות הובילו לצמיחה חזקה ב ‪ 1116‬ו ‪ 1117‬וירידה משמעותית באבטלה‪ .‬במשבר הכלכלי‬ ‫של שנת ‪ 1119‬חווה המשק הגרמני ירידה עמוקה בפעילות העסקית‪ ,‬לאחריה התאושש במהירות‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1121‬התל"ג הגרמני צמח ב ‪ 1,496( 4.1% -‬ביליון יורו נומינלי)‪ .‬על אף הטלטלות שעברו על האיחוד‬ ‫האירופי בשנת ‪ ,1122‬צמחה הכלכלה הגרמנית ב ‪ 3% -‬במונחי תמ"ג אבסולוטיים (תל"ג נומינלי של‬ ‫‪ 1,293‬ביליון יורו)‪ .‬בשנת ‪ 0200‬רשמה הכלכלה הגרמנית‪ ,‬בשונה מכל מדינות האיחוד האירופי גם‬ ‫יחד‪ ,‬צמיחה מרשימה יחסית – ‪ ,1.7%‬ואיתה גם התל"ג לנפש‪ .‬למרות הקשיים המתמשכים בגו ש‬ ‫היורו‪ ,‬הביצועים המקרו כלכליים של גרמניה נותרו יציבים להפליא‪ ,‬בעודה רושמת ירידה בגרעון‬ ‫התקציבי של ‪ 2%‬במונחי תל"ג‪ ,‬ואולם בשל השפעות משבר החוב הרבעוני באירופה על רמות הביקושים‬ ‫למוצרי היצוא שלה ירד דירוג האשראי של גרמניה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גרמניה עדיין משמשת אי של יציבות‬ ‫כלכלית בגוש היורו ומגישה סיוע כלכלי נרחב למדינות במצוקת חוב לאומי כבד‪ .‬מטרה מרכזית מוצהרת‬ ‫של הבנק הגרמני המרכזי ‪ Deustche Bundesbank‬הינה לשמור על שער יורו מאוזן ויציב ‪.10‬‬ ‫שיעור האבטלה נכון ל ‪ 0200‬הנו יחסית נמוך ועומד על ‪( 6.2%‬ירידה של ‪ 1.6%‬ביחס ל ‪, )1122 -‬‬ ‫המדובר בכ ‪ 61,111 -‬איש‪ .‬על אף המשברים הכלכליים‪ ,‬שוק העבודה בגרמניה נחשב ליציב‪ ,‬עם עליה‬ ‫של ‪ 1%‬בלבד בעלות השכר לשנה‪ 22.2% .‬מאוכלוסייתה נחשבת מתחת לקו העוני‪ .‬האינפלציה‬ ‫הגרמנית במגמת ירידה ‪ -‬עמדה ב ‪ 1122 -‬על ‪ 1.2%‬בעוד שהיום היא מוערכת ב ‪ .1.1% -‬רמת החוב‬ ‫הלאומית עמדה ב ‪ 1121 -‬על ‪ 82.9%‬מהתמ"ג‪ ,‬עליה קלה בהשוואה ל ‪ .)81.4%( 1122 -‬הגרעון‬ ‫התקציבי של גרמניה עמד ב ‪ 1121‬על ‪ .3.3%‬צמצום הצריכה הציבורית וגידול בהכנסות ממיסים הקטינו‬ ‫את הגרעון ל ‪ 2.7%‬ב ‪ 1122‬כאשר ב ‪ 0200 -‬גרמניה מגיעה לתקציב מאוזן‪ .‬מאזן התשלומים של‬ ‫גרמניה מעיד על יצוא גבוה יותר מיבוא ועומד על ‪ 2.176‬טריליון דולר יבוא לעומת ‪ 2,491‬טריליון דולר‬ ‫יצוא בשנת ‪ .1121‬פער פחות או יותר דומה נצפה בשנת ‪ 2,247( 1122‬טריליון דולר יצוא לעומת ‪2,333‬‬ ‫טריליון דולר יבוא)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1123‬כלכלת גרמניה צפויה להמשיך להיות מושפעת ממצבן הכלכלי של מדינות האיחוד האירופי‬ ‫והצמיחה צפויה להאט ולעמוד על ‪ 1.4%‬בלבד‪ .‬כמענה לכך מתכננת ממשלת גרמניה ליזום מיזמים‬ ‫שונים להאצת הצמיחה במהלך השנה הקרובה‪.‬‬ ‫גרמניה הינה שותפת הסחר השלישית בגודלה של י שראל‪ .‬בין ישראל והאיחוד האירופי קיים הסכם‬ ‫סחר חופשי ובין גרמניה וישראל קיים בין היתר הסכם למניעת כפל מס‪ .‬גרמניה מהווה את שוק היעד ה ‪-‬‬ ‫‪ 2‬של ישראל בעולם ואחד משווקי הי עד היציבים ביותר של הייצוא הישראלי‪ ,‬בעל שיעור צמיחה עקבי‬ ‫בשנים האחרונות ‪.14 ,13 ,12 ,11‬‬ ‫בדוח ‪ European Attractiveness‬של ‪ Ernst & Young‬לשנת ‪ ,1121‬גרמניה מדורגת כיעד‬ ‫אטרקטיבי ביותר להשקעה בהשוואה עולמית ‪ -‬ראשונה באיחוד האירופי ושישית בעולם ‪.15‬‬ ‫ניתן אם כן לראות כי מבחינה כלכלית ישנן בטוחות רבות להשקעה בגרמניה‪ :‬המשק הגרמני‬ ‫בצמיחה‪ ,‬האינפלציה נמוכה והמחירים יציבים; הצריכה הפרטית וכוח הקניה בגרמניה הם מהגבוהים‬ ‫בעולם; שוק היבוא עצום‪ ,‬דבר המהווה אינדיקטור חיובי נוסף להיותו של המשק הגרמני פתוח ובר‬ ‫יכולת ספיגת מוצרי חוץ‪ .‬אלו ועוד מהווים קרקע פורייה למיזמים עסקיים חדשים כדוגמת השקת‬ ‫מותג הסלטים ‪ .Obela‬בראייתנו‪ ,‬במיזם זה גלום פוטנציאל רב מאד לפעילות עניפה ולהתרחבות‬ ‫עיסקית משמעותית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לגרמניה סחר בינלאומי נרחב במדינות בהן לישראל אין גישה‬ ‫מסיבות מדיניות ‪-‬פוליטיות ‪ .‬דבר זה יכול להוות יתרון במצב בו נרצה לנצל את האופרציה בגרמניה‬ ‫כזרוע משגת למדינות שכיום חסומות לפעילות של שטראוס‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Germany Deustche Bundesbank , Global Edge, http://globaledge.msu.edu/global-resources/resource/3153‬‬ ‫‪11‬‬ ‫סקירה כלכלית גרמניה‪ ,‬נספחות מסחרית‪ ,‬שגרירות ישראלית בברלין‪ ,‬גרמניה‪ .‬מרץ ‪1123‬‬ ‫‪Germany Economy Prof ile 2013, index mundi, http://www.indexmundi.com/germany /economy _prof ile.html‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪Statistisches Bundesamt 2013, https://www.destatis.de/EN/Homepage.html;jsessionid=410D491DC35888FB4E618046BDA2181B.cae4‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪Germany - The Federal Gov ernment, Europe Stabilization, http://www.bundesregierung.de/Content/EN/Artikel/2013/04/2013-04-18‬‬‫‪regierungserklaerung-schaeuble-zy pern.html?nn=393344‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Growth, actually Ernst & Y oung 2012 European attractiv eness Surv ey‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סוציו ‪-‬תרבותי‬ ‫החיים והעבודה בגרמניה מתאפיינים בסדר רב אשר מובנה באמצעות חוקים‪ ,‬כללים‪ ,‬ונהלים‪ ,‬הניכרים‬ ‫בכל תחומי החיים‪ .‬הגרמני הממוצע מאד מעריך את ה ‪.Practicality, Punctuality, Planning – 3Ps -‬‬ ‫בעולם העסקים הגרמני הדבר בא לידי ביטוי במידה נמוכה של גמישות וספונטניות‪ .‬התרבות הגרמנית‬ ‫העסקית מאופיינת בקונסרבטיביות וזהירות‪ ,‬דיוק ועמידה בלוחות זמנים‪ .‬מבנה החברות העסקיות הוא‬ ‫הירארכי מאוד‪ ,‬עם אחריות ואבחנה בין תפקידים‪ ,‬כאשר דרגה מקצועית ומעמד של עובד ושל מנהל‪,‬‬ ‫מוגדים לפי תחום מומחיותו‪ ,‬הישגיו ותעודות רשמיות של לימודיו האקדמאים והמקצועיים‪ .‬שיטת ניהול‬ ‫המשא ומתן הגרמני היא ישירה מאוד‪ ,‬ביקורת נאמרת באופן גלוי‪ ,‬שאף יכול להיראות לעיתים כבוטה או‬ ‫מתעמת‪ .‬הגישה המועדפת לקבלת החלטות מוצלחת מבוססת על היגיון וניתוח של עובדות אובייקטיביות‬ ‫ולא על אינטואיציה‪ ,‬כאשר המיקוד הוא בהצלחת המשימה‪ .‬קבלת ההחלטות נבחנת ולא מתקבלת‬ ‫מיידית‪ .‬הגרמנים מקפידים על הפרדה ברורה בין החיים האישיים לבין העבודה‪ ,‬לפיכך לוקח זמן רב יותר‬ ‫ליצור מערכות יחסים אישיות‪ ,‬במקום העבודה‪.‬‬ ‫התרבות הגרמנית מתאפיינת בתחושה חזקה של אינדיבידואליזם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בנוסף לרצון להצלחה‬ ‫האישית‪ ,‬ההצלחה נבחנת בשילוב עם תחושת האחריות לקהילה‪ .‬למשל‪ ,‬בהחלטות עסקיות רבות‪,‬‬ ‫מחפשים לא רק את היתרונות הפיננסיים לחברה‪ ,‬אלא גם לעובדי החברה‪ .‬לעיתים עובדים אף שותפים‬ ‫לקבלת החלטות הארגונים בהם הינם מועסקים ‪.16‬‬ ‫‪ - Geert Hofstede‬מודל השוואתי ‪:17‬‬ ‫מרחק כוח ‪ -‬גרמניה מתאפיינת במעמד בינוני חזק‪ ,‬ולכן באופן לא מפתיע הינה בין השוויוניות יותר (ציון‬ ‫של ‪ 32‬נקודות)‪ .‬הנהלות החברות בגרמניה נותנות לעובדים זכויות נרחבות באופן יחסי וקיימת תקשורת‬ ‫ישירה ושיתופית בין ההנהלה לעובדים‪ .‬ישראל (ציון של ‪ 23‬נקודות)‪ ,‬בעלת הלך רוח שוויוני יותר‪.‬‬ ‫בישראל קיימת עצמאות‪ ,‬שוויון זכויות‪ ,‬ממונים נגישים‪ ,‬הכוח מבוזר והמנהלים סומכים על ניסיונם של‬ ‫חברי הצוות שלהם‪ .‬העובדים מצפים שיתייעצו איתם‪.‬‬ ‫אינדיבידואליזם ‪ -‬החברה הגרמנית היא אינדיבידואליסטית (‪ 67‬נקודות)‪ .‬משפחות קטנות‪ ,‬מערכת‬ ‫יחסים בין הורים לילדים (ולא קירבה בדרגה שנייה ‪ -‬דודים ודודות) הן נפוצות ביותר‪ .‬יש אמונה חזקה‬ ‫באידיאל של הגשמה עצמית‪ .‬נאמנות מבוססת על העדפות אישיות לאנשים הקרובים‪ ,‬אך קיימת גם‬ ‫תחושת אחריות כוללת‪ ,‬אשר בד"כ באה לידי ביטוי בין המעביד לעובד‪ .‬ישראל היא תערובת של תרבויות‬ ‫אינדיבידואליסטיות וקולקטיביסטיות (‪ 24‬נקודות)‪ .‬מצד אחד‪ ,‬משפחות קטנות‪ ,‬הבנויות מיחסים בין‬ ‫הורים לילדים (ולא דודים ודודות)‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬משפחות מורחבות‪ ,‬עם ילדים רבים וקשרים הדוקים עם כל‬ ‫בני המשפחה‪ .‬ישנה אמונה חזקה באידיאל של הגשמה עצמית‪.‬‬ ‫גבריות ‪ /‬נשיות – לפי המדד‪ ,‬גרמניה (עם ציון של ‪ 66‬נקודות) נחשבת כחברה גברית‪ .‬הילדים הגרמנים‬ ‫נבחנים ברמת ואיכות הביצועים כבר בגיל צעיר מאוד‪ .‬יש הפרדה במערכת החינוך לסוגים שונים של בתי‬ ‫ספר בהתאם לכישורים‪ .‬מצופה מהמנהלים בחברות להיות החלטיים ואסרטיביים‪ .‬ישראל לעומתה (‪47‬‬ ‫נק') בעלת סטטוס מעורב‪ ,‬לא חברה חד משמעית גברית וגם לא חברה נשית ברורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אלמנטים‬ ‫מסוימים מצביעים על קיומן של תכונות גבריות יותר‪.‬‬ ‫הימנעות חוסר ודאות – התרבות הגרמנית אוהבת להימנע מחוסר ודאות (‪ 62‬נק')‪ .‬זו מדינה המקפידה‬ ‫על חוקים וכללים שמסדירים מצבים ומונעים עמימות‪ .‬ישראל לפי המדד נמנעת עוד יותר מחוסר וודאות‬ ‫(‪ 82‬נק') ‪ .‬בראייתנו יש לסייג ממצא זה‪ ,‬נראה כי המחקר בנקודה זו הינו מוטה שכן מהכרותנו עם תרבות‬ ‫הניהול הישראלית ‪-‬הישרדותית יש גמישות רבה‪ ,‬יוזמה ונטילת אחריות יצירתית במצבי אי ודאות מובנים‬ ‫ביום יום הישראלי‪.‬‬ ‫אוריינטציית ארוכת‪/‬קצרת טווח – גרמניה מתאפיינת באורנטצייה קצרת טווח (‪ 32‬נק')‪ ,‬צריכה ראוותנית‬ ‫והצורך בתוצאות מידיות‪ .‬לישראל לעומת אין ציון במימד זה‪.‬‬ ‫‪ German Social and Business Culture, A German Culture Ov erv iew‬ת‪Doing Business in German‬‬ ‫‪The Hof stede Centre, http://geert-hof stede.com/israel.html‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬קיים פער של כ ‪ 02 -‬נקודות בין גרמניה לישראל במרבית מדדי סגנונות הניהול‪ .‬הגרמנים‬ ‫הם יותר היררכיים וכוחניים מהישראלים‪ ,‬הם יותר אינדיבידואליסטים ויותר נוטים לגבריות במערך‬ ‫הארגוני שלהם‪.‬‬ ‫לשם התרגיל‪ ,‬הכנסנו גם את ארה"ב להשוואה וניכרת התמונה מעניינת (ראה נספח)‪ .‬על פניו‪ ,‬בין‬ ‫ישראל לארה"ב יש פערים גדולים יותר מאשר בין ישראל לגרמניה‪ ,‬נתון מפתיע‪ .‬מהכרותנו עם‬ ‫הדינאמיקה הישראלית ‪-‬אמריקאית‪ ,‬קיימת דווקא התאמה יפה בין התרבויות‪ .‬לראיה‪ ,‬כמות שיתופי‬ ‫הפעולה העסקיים המצליחים בין שתי המדינות‪.‬‬ ‫בהי נתן זה‪ ,‬על אף פערי המדד‪ ,‬ניתן לומר שקיים פוטנציאל לשיתוף פעולה בריא גם בין ישראל‬ ‫לגרמניה‪ ,‬שיתוף פעולה בו החברה ה ישראלית תצליח לגשר על פערי התרבות בין המדינות ותצליח‬ ‫לתפעל אופרציה המושתתת על מרכיב תרבותי גרמני דומיננטי המשתקף הן ממדד הופשטדה והן‬ ‫מהמאפיינים האחרים שנסקרו בקווים כלליים מעלה‪ .‬את זאת נסייג בהינתן ההיסטוריה של הגרמנים‬ ‫עם העם היהודי‪ .‬יתכן וקיימים משקעים שי כבידו על ההתנהלות‪ .‬נקודה זו צריכה להיבחן לגופו של עניין‬ ‫בעזרת ניתוח מקרים מקבילים ודומים עד כמה שניתן‪.‬‬ ‫טכנולוגי‬ ‫הכלכלה הגרמנית המשגשגת מונעת בין היתר מהתפתחות מדעית וטכנולוגית לצד חדשנות בלתי‬ ‫נפסקת‪ .‬הענפים המובילים במשק הגרמני הנם תעשיית הרכב‪ ,‬כימיכלים‪ ,‬ביוטכנולוגיה‪ ,‬תעופה‪ ,‬הייטק‬ ‫ועוד‪ .‬גרמניה מאופיינת ברמת יצרנות גבוהה מאד‪ .‬הייצור הגרמני מאופיין בין היתר בסטנדרטים גבוהים‬ ‫של איכות‪ ,‬תחכום‪ ,‬יעילות (מקום שני בעולם אחרי יפן) ובו זמנית שמירה על איכות הסביבה ‪.18‬‬ ‫הגרמנים הנם צרכנים נלהבים של מוצרים ושירותים טכנולוגיים‪ .‬לגרמניה יש תשתית של ‪ 21‬מיליון קווי‬ ‫טלפון נייח (מקום רביעי בעולם) ו ‪ 219 -‬מיליון קווי טלפונים ניידים (מקום ‪ 21‬בעולם)‪ .‬היא מדורגת כמקום‬ ‫השלישי בעולם (אחרי הונג קונג וסינגפור) ברמת חדירת ה ‪ .WIFI -‬כ ‪ 00% -‬מהאוכלוסיה משתמשת‬ ‫באינטרנט (למעלה מ ‪ 63 -‬מיליון איש)‪ ,‬מקום חמישי בעולם‪ ,‬יותר מאשר באנגליה ובצרפת‪ .‬בשנת ‪1121‬‬ ‫אחוז חדירת הסמארטפונים עמד על ‪ 19%‬ו ‪ 2% -‬טאבלטים‪ .‬רוב האנשים משתמשים ב ‪ PC -‬ומחשבים‬ ‫נייחים כדי להתחבר לאינרנט‪ 64% ,‬מבעלי הסמארטפונים גולשים בעזרתם באינטרנט ‪. 20 ,19‬‬ ‫גרמניה נחשבת לבעלת התשתיות הטובות בעולם‪ ,‬מדורגת מספר אחת באירופה ומספר שלוש בעולם‪.‬‬ ‫בפרט בולטת התשתית התעבורתית העניפה והיעילה ‪ -‬כבישים ברמה גבוהה ביותר בעולם‪ ,‬רשת‬ ‫מסונפת של מאות שדות תעופה (‪ 12‬מתוכם בינ"ל )‪ ,‬מסילות ברזל ותשתית רכבות מהמתקדמות בעולם‪,‬‬ ‫ספנות‪ ,‬נמלים עצומים ותשתיות תובלה ימיות‪ ,‬כמו גם מקורות אנרגיה וטלקומוניקציה‪ .‬שילוב של תנאים‬ ‫אלו יחד עם מיקומה במרכז אירופה (יותר ממחצית אוכלוסיית האיחוד האירופי מרוחקת עד ‪ 211‬ק"מ‬ ‫בלבד מגבולות גרמניה) הופך את גרמ ניה להאב לוגיסטי גלובלי (ניתן להגיע מגרמניה לכל מקום‬ ‫באירופה בטווח של עד ‪ 3‬שעות טיסה או ‪ 14‬שעות נסיעה)‪ .‬חברות כמו לופטהנזה קארגו ודויטשה פוסט‬ ‫‪ DHL‬משחקות תפקיד חשוב במערך השירותים הלוגיסטיים במדינה ומחוצה לה‪ .‬בתוך כך יותר סחורות‬ ‫עוברות מדי יום דרך גרמניה מאשר כל מדינה אירופית אחרת (כרבע מכלל הסחורות)‪.‬‬ ‫כמות הפטנטים הנזקפים לגרמניה היא יותר מפי שתיים בהשוואה לאנגליה וצרפת גם יחד‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1122‬אושרו לגרמניה יותר מ ‪ 23,111 -‬פטנטים ברשם הפטנטים האירופי‪ .‬גרמניה היא גם בין המדינות‬ ‫המובילות ברישום פטנטים מחוצה לאירופה ‪ -‬בארה"ב ויפן ‪.22 ,21‬‬ ‫ת חומי המדע והמחקר בגרמניה מתאפיינים בתשתיות מעולות ומוסדות מחקר מצויידים היטב‪ ,‬בהם‬ ‫עובדים אנשי מקצוע מיומנים ביותר‪ .‬גרמניה מציעה מספר רב של מקומות למחקר‪ :‬יותר מ ‪321 -‬‬ ‫אוניברסיטאות ומכללות מקצועיות‪ ,‬מוסדות חוץ ‪-‬אוניברסיטאים‪ ,‬מוסדות ממלכתיים ארציים ומחוזיים וגם‬ ‫‪18‬‬ ‫‪Business Location Germany , Germany Trade & Inv est, February 2013‬‬ ‫‪Mobile, tablet and internet usage Germany , Think Insights with Google‬‬ ‫‪http://www.thinkwithgoogle.com/insights/emea/library /studies/mobile-tablet-and-internet-usage-2012-Germany /‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪Internet World Stats, http://www.internetworldstats.com/eu/de.htm‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪Business Location Germany , Germany Trade & Inv est, February 2013‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪Economic Ov erv iew Germany : Market, Productiv ity , Innovation, Germany Trade & Inv est, 2013.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫חברות‪ .‬ההכשרה האקדמית מתאפיינת בקשר הדוק שבין למידה ומחקר‪ .‬הלימודים באוניברסיטאות‬ ‫מסובסדים על ידי המדינה‪ .‬הגרמני הממוצע לומד ‪ 26‬שנות לימוד‪ .‬מערכת החינוך המקצועי עובדת‬ ‫בשיטת המודל הדואלי והינה מערכת התמחות (‪ )Apprenticeship‬המשלבת חינוך פורמאלי עיוני‬ ‫ותוכניות הכשרה מקצועית קולקטיביות בהתאם לצרכים המסוימים של שוק העבודה תוך שילוב המלא‬ ‫של מכלול הגורמים הנוגעים בדבר (תעשייה‪ ,‬בעלי העסקים‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬האקדמיה ועוד) בתהליך‬ ‫‪26 25 24 23‬‬ ‫ההכשרה‪ .‬דגש רב מושם על המקצועוצת הטכנולוגים ‪, , ,‬‬ ‫גרמניה משקיעה הרבה מאד משאבים במחקר ופיתוח – ‪ 1.8%‬מהתל"ג‪ ,‬כ ‪ 74 -‬מיליון יורו בשנה‪.‬‬ ‫מחקר תעשייתי הוא התחום המוביל בחדשנות הגרמנית‪ .‬כ ‪ 11% -‬מכלל המדענים האירופאים חיים‬ ‫ועובדים בגרמניה‪ .‬ל ‪ 27% -‬מתוך ‪ 41‬מיליון העובדים במשק הגרמני ישנה השכלה אקדמית (‪ 322‬בעלי‬ ‫תואר דוקטור לפילוסופיה פר מיליון תושבים‪ ,‬מקום שני מבין מדינות האיחוד האירופי)‪ 22% ,‬בעלי‬ ‫הכשרה מקצועית מתקדמת ו ‪ 22% -‬בעלי הכשרה מקצועית בסיסית‪.‬‬ ‫מחקרים מראים כי לעובד הגרמני הממוצע יש יותר מוטיבציה מעובדים במדינות מפותחות מקבילות‬ ‫(כולל ארה"ב ואנגליה)‪ .‬הגרמני הממוצע עובד יותר שעות שבועיות בהשוואה לעובדים במדינות אחרות‬ ‫ומחסיר פחות ימי עבודה בשל שביתות ושיבושים משקיים ‪ .28 ,27‬קרוב ל ‪ 61% -‬מהגרמנים הינם דוברי‬ ‫אנגלית ברמה טובה כשפה שניה ‪ .29‬שימוש בכרטיסי אשראי בגרמניה רווח הרבה פחות מבמדינות‬ ‫מערביות אחרות‪ ,‬כדוגמת ארה"ב‪ .‬מנגד מכונות למשיכת מזומנים ב עזרת כרטיס אשראי נפוצות מאד‬ ‫בגרמניה וניתנות לאיתור בקלות מכל מקום ‪.30‬‬ ‫מהאמור לעיל ניתן לקטלג את גרמניה כשוק היפר מתקדם‪ .‬אורך החיים הגרמני השם דגש רב על‬ ‫חדשנות מאפשר לנו לנבא פתיחות למוצרים בעלי קונספט לא מוכר כדוגמת הסלטים המצוננים‪ ,‬כמו‬ ‫גם יכולת יצרנית גבוהה לצד חוזקה תעבורתית לתמיכה במאמצי הפצת המוצר הן ברחבי המדינה‬ ‫והן מחוצה לה בבוא העת‪.‬‬ ‫חוקי ‪-‬רגולטורי‬ ‫המערכת המשפטית של גרמניה נחשבת ליעילה‪ ,‬נקייה ושקופה‪ .‬היא ע צמאית מהרשות המבצעת‬ ‫והרשות המחוקקת‪ .‬היא שמה דגש על הגנה על חופש וזכויות הפרט ומעודדת תחרותיות במשק‪ .‬יש‬ ‫שמחשיבים את גרמניה כמדינה בירוקרטית מאד ומסורבלת להתנהלות ברמת העסק‪.‬‬ ‫בגרמניה חלים כללי רגולציה לא מבוטלים בענפי תעשייה שונים‪ .‬הללו הם בנוסף לכללי האיחוד‬ ‫האירופי‪ .‬פעולה לפיהם הינה הכרח לכל שחקן עסקי המבקש לפעול במדינה‪ .‬הממשל הגרמני מודע‬ ‫לדבר ולכן ערך רפורמות בנושא בשנים האחרונות והעביר חוקים המפחיתים ב ‪ 12% -‬את עלויות‬ ‫הבירוקרטיה העסקית‪ .‬בבואנו לבחון את יתכנות החדרת הסלטים המצוננים למדינה יש לקחת בחשבון‬ ‫כללי הרגולציה בין היתר בתחומים הבאים‪ :‬איכות הסביבה‪ ,‬בטיחות וגיהות‪ ,‬בטיחות ואיכות מזון‪ ,‬סימון‬ ‫מוצרים (לרבות מילוי ותכולה)‪ ,‬וכמובן‪ ,‬תקני ייצור ושיווק לצרכן ‪.31‬‬ ‫נראה כי האתגר בהשקת המוצר בגרמניה יהיה בכל הנוגע לעמידה בחוקים ובסטנדרטי הייצור‬ ‫והשיווק במדינה‪ .‬נתון הפתיחה הוא שמדובר במדינה מתו קנת עם אג'נדה מוסדרת של הגנה על‬ ‫ההתנהלות התקינה והפרטים שבה‪ .‬לדבר זה יש יתרונות עסקיים רבים‪ ,‬בכל הנוגע ליכולת לתכנן‬ ‫ולצפות מהלכים במעטפת יציבה ומסודרת‪ .‬עם זאת‪ ,‬עליה וקוץ בה‪ .‬ישנם הבטים של רגולציה‬ ‫המקשים עסקית ואיתם נאלץ להתמודד‪ .‬ביודעינו את הדברים מראש אנו יכולים להיערך טוב יותר‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הרשקוביץ ‪2994‬‬ ‫‪HRK – German Rector's Conf erence, http://www.hochschulkompass.de/en/home.html‬‬ ‫‪25‬‬ ‫דרכים ליצירת הכשרה מקצועית בישראל‪ ,‬ד"ר רובי נתנזון‪ ,‬הגר צמרת ‪-‬קרצ'ר ואדם להב‪ ,‬דצמבר ‪1119‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪The world Fact Book, Central Intelligence Agency , https://www.cia.gov /library /publications/the-world-f actbook/geos/gm.html‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪Business Location Germany , Germany Trade & Inv est, February 2013.‬‬ ‫‪Economic Ov erv iew Germany : Market, Productiv ity , Innovation, Germany Trade & Inv est, 2013.‬‬ ‫‪English Foreign and Second Language EU, http://en.wikipedia.org/wiki/File:English_f oreign_and_second_language_EU.jpg‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪Germany Country Specif ic Inf ormation, Trav el. State. Gov , http://travel.state.gov/travel/cis_pa_tw/cis/cis_1123.html‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪Doing Business in Germany : 2012 Country Commercial Guide f or US Companies,‬‬ ‫‪http://export.gov /germany/build/groups/public/@eg_de/documents/webcontent/eg_de_051199.pdf‬‬ ‫סביבתי‬ ‫נושא איכות הסביבה הוא נושא מרכזי בשיח הציבורי והפוליטי בגרמניה‪ .‬ניתן לאומר שעל גרמניה עברה‬ ‫מהפכת אנרגיה ירוקה‪ .‬בעשור האחרון חל שינוי מגמה – המדיניות הגרמנית עברה מהתמקדות‬ ‫סקטוריאלית להתייחסות כלל משקית ‪-‬מדינתית בכל הנוגע לאיכות הסביבה‪ .‬גרמניה שמה לה למטרה‬ ‫להיות חדשנית בתחום שימור איכות הסביבה‪ .‬בין הנושאים שחרטו הפוליטיקאים על דגלם נמנים האטת‬ ‫הניצול הלא ‪ -‬מבוקר של משאבי הטבע‪ ,‬צמצום זיהום הסביבה‪ ,‬השתת עקרון "המזהם ישלם'‪ ,‬הפרדת‬ ‫‪32‬‬ ‫אשפה ומחזור‪,‬יצירת מנגנונים להכללת הציבור בצורה אקטיבית במאמץ לשימור איכות הסביבה ועוד‬ ‫‪.36 ,35 ,34 ,33 ,‬‬ ‫ניתן לו מר ברמה גבוהה של ודאות שהקמת אופרציה תפעולית בגרמניה במסגרת פרוייקט השקת‬ ‫אובלה‪ ,‬לרבות מפעל ייצור סלטים‪ ,‬תצריך לימוד מעמיק של נושאי הרגולציה ושמירה על איכות‬ ‫הסביבה ותדרוש תכנון והיערכות ייחודית בהתאם‪ ,‬כמו גם ככל הנראה משאבים לא מבוטלים‪.‬‬ ‫פתיחות לעולם‬ ‫הגרמנים ביחס לעמים אחרים מסווגים כבעלי תיאבון עצום לטיולים‪ .‬הם אוהבים להתנסות בחוויות ונהנים‬ ‫מהגיוון הכרוך במפגש עם עמים זרים‪ .‬מבדיקה שנערכה בשנת ‪ ,1119‬נמצא שהגרמנים אוחזים במקום‬ ‫הראשון בהיבט של היקף הוצאותיהם בחו"ל‪ ,‬עם ‪ 81.8‬ביליון יורו הוצאות לשנה זו ‪ .37‬נתון זה יש בו כדי‬ ‫לרמז על פוטנציאל הקבלה הגבוה שיהיה לסלטים בטעמי העולם שנבקש להחדיר לשוק הגרמני‪.‬‬ ‫ניתוח הענף‬ ‫הענף בו נתמקד בבחינת היתכנות וכדאיות הפרוייקט הנו ענף הסלטים התעשייתיים בקטגוריית המזון‬ ‫המצונן אשר הינו בעל זיקה לחקלאות ונשען עליה‪.‬‬ ‫ני תוח סטטי של הענף ע"פ מודל פורטר‬ ‫‪ - Factor Conditions‬בבסיס תעשיית המזון המצונן עומדים שני גורמי הייצור הבאים‪:‬‬ ‫‪ .2‬הון אנושי חסר התמחות (עובדים בלתי מקצועיים ברובם) הדרוש לצורך הפקת התוצרת‬ ‫החקלאית ולצורך ייצור המזון במפעל‪ .‬בתוך כך רמת המיכון בענף נמוכה‪ .‬גרמניה מתאפיינת‬ ‫בהון אנושי יחסית מיומן ומתמחה ‪ ,‬שמה דגש רב על לימודי טכנולוגיה והסללת עובדים לנתיבי‬ ‫תעסוקה מקצועיים‪ .‬עלות העסקת עובד בגרמניה הינה לא מבוטלת וישנם חוקים רבים המגנים‬ ‫על עובדים והופכים את כוח העבודה ליקר‪ .‬יתרה מזאת רק ‪ 27%‬מכלל כח העבודה בשנת‬ ‫‪ 1122‬הינם עובדים בלתי מקצועיים‪ .‬בישראל ישנם פערים ברמת ההשכלה והמקצועיות של‬ ‫העובדים‪ .‬ישנם מגזרים באוכלוסיה שמתאפיינים ברמת מקצועיות נמוכה (עולים‪ ,‬מיעוטים‪,‬‬ ‫תושבי עיירות פיתוח‪ ,‬וכו')‪ .‬רמות השכר של עובדים אלה נמוכות יחסית וניתן להתבסס עלהם‬ ‫ככוח עבודה זול למפעלי ייצור‪.‬‬ ‫‪ .1‬התמחות חקלאית‪ ,‬ידע וניסיון נצבר‪ ,‬תנאים אקלימיים וטופוגרפיים מתאימים לגידולי שדה‬ ‫ספציפיים רלוונטיים (כגון עגבניות‪ ,‬פלפלים‪ ,‬חצילים‪ ,‬חומוס וכו')‪ .‬בהתייחס לגרמניה‪ ,‬נתון הוא‬ ‫שהחקלאות מהווה אחוזים בודדים מהתוצר (‪ ,)2%-3%‬וכי ישנה ירידה מתמדת בשנים‬ ‫האחרונות בייצור המקומי של ירקות ופירות ועליה ביבוא בתחום זה ממדינות כמו הולנד‪ ,‬ספרד‪,‬‬ ‫איטליה ובלגיה ‪ .‬ענפי החקלאות העיקריים בגרמניה הם תפו"א‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬סוכר וכרוב‪ ,‬אשר‬ ‫מרביתם אינם רלוונטיים לתעשיית הסלטים‪ .‬יצויין כי מזג האויר בגרמניה אינו מתאים לגידול‬ ‫‪Germany 's Green Energy Rev olution, Globaledge, http://globaledge.msu.edu/blog/post/1454/germany 's -green-energy -rev olution‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪OECD Env ironmental Perf ormance Rev iews: Germany 2012, http://www.oecd.org/env /country -reviews/germany 2012.htm‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ירוק בין ירוקים‪ ,‬עיתון הארץ ‪http://www.haaretz.co.il/news/science/zaf rir/1.1631807‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ברלין ממחזרת עצמה‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬מסע אחר ‪http://www.masa.co.il/article/1442/%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%3A -‬‬ ‫‪%D7%9E%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A8%D7% AA -%D7% 90%D7% AA-%D7% A2%D7% A6%D7% 9E%D7% 94‬‬‫‪%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA/‬‬ ‫‪36‬‬ ‫בגרמניה לומדים איך לשמור על איכות הסביבה‪ ,‬מעריב ‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/830/ 622.html , nrg‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪What country trav els the most? The top 10, http://www.theexpeditioner.com/2010/06/30/what -country -trav els-the-most/‬‬ ‫עגבניות‪ ,‬פלפלים וירקות נוספים הדרושים לפיתוח התעשיה‪ .‬בישראל על אף שטחה המצומצם‪,‬‬ ‫קיימים מספר סוגי אקלים שונים‪ ,‬בהם סוגי אקלים המתאימים ליצור חקלאות רלוונטית לענף‬ ‫הסלטים‪ ,‬במשך רוב עונות השנה‪ .‬לצורך גידול בחודשי הקור‪ ,‬פותחו בישראל פיתוחים‬ ‫טכנולוגיים רבים כגון‪ :‬חממות‪ ,‬הקרנות וכו'‪.‬‬ ‫משמע – גרמניה אינה בעלת יתרון יחסי בכל הנוגע למרכיבים הנדרשים לענף המדובר‪.‬‬ ‫‪ – Related and Supporting Industries‬על פי מחקר של האיחוד האירופי משנת ‪ 1121‬גרמניה‬ ‫מדורגת במקום השלישי במחקר ופיתוח של תעשיות מזון‪ .‬היא היצרנית הגדולה ביותר של מזון‬ ‫ומשקאות ‪ .38‬בגרמניה קיימים מספר מפעלים של ענקיות המזון העולמיות‪ .‬בין היתר פועלים במדינה‬ ‫מפעלים של ‪ KELLOGG'S‬וכן ‪ ,Nestle Group ,Kraft Foods‬וכן ‪ .TIM HORTONS -‬החברות פועלות‬ ‫בגרמניה שנים רבות ומחזור המכירות של רבות מהן גבוה ויציב‪ .‬כמו כן בגרמניה קיימת תעשייה עניפה‬ ‫של תוספי המזון (כגון‪ )BKG :‬להרחבת ולשיפור איכות התוצרת‪ .‬לצד זאת‪ ,‬קיימת התמחות בפיתוח‬ ‫טכנולוגיות לענף המזון‪ ,‬שמטרתן פיתוח יתרון בריאותי בצמחים המשמשים לענף המזון ‪ -‬ראיה חדשנית‬ ‫של המזון כמשמש ל רפואה מונעת תוך בניית יתרון בריאותי של מוצרים נתונים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ניתן לקבוע כי‬ ‫על אף חולשתה היחסית של גרמניה בגידולים החקלאיים הספציפיים הדרושים‪ ,‬לגרמניה יתרון‬ ‫בייצור מוצרי מזון‪ ,‬ובפעילות עניפה של גורמים בינ"ל בייצור בשוק המזון המקומי‪.‬‬ ‫גם בישראל ישנה תעשיית מזון מפותחת‪ ,‬זאת על אף שהשוק מצומצם בהיקפו‪ .‬תעשיית המזון נשענת‬ ‫בעיקרה על תוצרת מקומית משיקולים שונים בהם‪ :‬חקלאות מתקדמת ומפותחת‪ ,‬מרחק גאוגרפי‬ ‫ממדינות מהן ניתן לייבא‪ ,‬דרישות כשרות ועוד‪ .‬בישראל שותפויות עם חברות מזון בינ"ל כדוגמת פפסיקו‬ ‫ודנונה (עם שטראוס)‪ ,‬נסטלה (עם אוסם)‪ ,‬יופל ה (עם תנובה) ועוד‪ .‬בישראל פיתוחים טכנולוגיים רבים‬ ‫בתחום החקלאות והמזון‪ :‬טפטפות‪ ,‬שקדי מרק‪ ,‬ירקות יחודיים ותוספים לחקלאות‪ .‬ישנם מספר ענפי מזון‬ ‫בהם ישראל מייצאת למדינות העולם כגון‪ :‬בוטנים‪ ,‬תמרים‪ ,‬מנגו‪ ,‬פלפלים‪ ,‬מוצרי מזון כשרים ועוד‪ .‬ישראל‬ ‫אף מייצאת ידע וטכנולוגיה חקלאיים למדינות שונות‪.‬‬ ‫‪ - Demand Conditions‬בניתוח הביקושים לסלטים בגרמניה יש להתייחס למגמות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .2‬התפתחות מזון ה ‪ Ready to Eat -‬במדינות אירופה המערבית‪( ,‬בהתאמה להתפתחות המזון המהיר‬ ‫בארה"ב)‪ ,‬כתוצאה מהשתתפות הולכת וגוברת של נשים בשוק העבודה‪ ,‬כמו גם התפתחות תעשיית‬ ‫המזון אשר מביאות לגידול כולל בצריכת המזון המתועש ‪.39‬‬ ‫‪ .1‬כחלק ממגמת צריכת המזון הבריא ברחבי העולם‪ ,‬קיימות המגמות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬תשומת לב צרכנית לנושא תרומת המזון לבריאות האדם וערכים תזונתיים במזון ( דיאטות‬ ‫עתירות סיבים תזונתיים וכדומה)‪ .‬בשל כך‪ ,‬ישנה עליה מתמדת בצריכת פירות וירקות‪ ,‬טריים‬ ‫ומעובדים‪.‬‬ ‫‪ ‬קיימת קבוצת צרכנים שאינה מושפעת משיקולי מחיר וצורכת מזון אורגני‪ ,‬אקזוטי כחלופה למזון‬ ‫המסורתי‪ ,‬ומוכנה לשלם מחירים גבוהים בעבור זה‪.‬‬ ‫‪ ‬בחלקים הצפוניים של גרמניה ישנו מגוון רחב יותר של מוצרים וטעמים‪ ,‬בין היתר כתוצאה מגלי‬ ‫ההגירה ‪.40‬‬ ‫‪ .3‬הוצאת משק הבית הגרמני על מזון הנה הגבוהה ביותר מבין המדינות מערביות אחרות ועומדת על‬ ‫‪ $211‬לשבוע ‪.41‬‬ ‫לאור הנ"ל‪ ,‬קיים פוטנציאל להתפתחות תעשיית הסלטים בגרמניה‪ .‬התעשיה חולשת על שני צירי‬ ‫מגמות עכשוויים ורלוונטים לשוק הגרמני ‪ -‬מזון בריאותי מחד‪ ,‬מבוסס ירקות וסיבים תזונתיים ואוכל‬ ‫מוכן לאכילה מנגד‪ .‬במעטפת נמצא שכר יחסית גבוה ונכונות להוצאות משק בית גבוהות ובפרט‬ ‫בכל הנוגע לתחום המזון‪ ,‬דבר המשחק לטובתנו‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪Data &b Trends of the European Food and Drink Industry 2011‬‬ ‫‪http://www.f ooddrinkeurope.eu/uploads/publications_documents/Final_DT_2012_04.06.pdf‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪Germany Food and Drink Report, Business Monitor International‬‬ ‫‪http://wulibraries.ty pepad.com/files/bmi_germany_food_and_drink_report_q4_20101-1.pdf‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪Agri Xchange, The changing f ace of agro-business http://agriexchange.apeda.gov .in/Market%20Prof ile/MOA/CAO/GERMANY .aspx‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪Y ear of Plenty 2010, World Comparison - Fresh v s. Processed Food Consumption http://www.y earof plent y .org/2010/06/world‬‬‫‪comparison-f resh-v s-processed-food-consumption.html‬‬ ‫בישראל מתקיימות מרבית המגמות שתוארו לעיל‪ .‬התפתחות מזון ה ‪ ,Ready to Eat -‬וכן המזון המהיר‪,‬‬ ‫תשומת לב צרכנית לנושא תרומת המזון לבריאות האדם וערכים תזונתיים במזון‪ ,‬וקבוצות צרכנים‬ ‫שמחפשות בריאות ואיכות ומוכנות לשלם מחירים גבוהים‪.‬‬ ‫ע"פ סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת ‪ ,1122‬היקף ההוצאה החודשי הממוצע של משק‬ ‫בית ישראלי על מזון‪ ,‬לרבות פירות וירקות הינו ‪ ₪ 2,841 ( ₪ 1,122‬על מזון‪ ₪ 419 ,‬על פירות וירקות)‪.‬‬ ‫‪ - Firm Strategy, Structure and Rivalry‬למיטב הבנתנו בענף הסלטים המצוננים אין נכון לכרגע‬ ‫מתחרים מהותיים בגרמניה‪ .‬מחקר שוק המזון בגרמניה מצביע רשימה של חברות מובילות בתחום‬ ‫המזון‪ .‬אף אחת מהן אינה עוסקת בייצור ירקות מעובדים או סלטים ‪.42‬‬ ‫בישראל הסלטים המוכנים הם חלק בלתי נפרד מהארוחה הישראלית‪ .‬הם נפוצים במסעדות‪ ,‬בארועים‪,‬‬ ‫במעדניות‪ ,‬ברשתות השיווק ‪ -‬ארוזים ובמעדניה לפי משקל‪ ,‬וכן בשוק הפרטי‪ .‬הסלטים הנפוצים הם‪ :‬סלט‬ ‫החומוס‪ ,‬סלט הטחינה‪ ,‬סלטי חצילים‪ ,‬סלט עגבניות מבושל‪ ,‬ו סלט קלוסלאו‪.‬‬ ‫לפי נתוני סטורנקסט‪ ,‬שוק הסלטים המצוננים בישראל נאמד בשנת ‪ 1122‬בכ ‪ 761-‬מיליון ‪ .₪‬מדובר‬ ‫בקטגוריה הנשלטת בעיקר ע"י שתי שחקניות מרכזיות‪ :‬אסם עם ‪ 42%‬נתח שוק ושטראוס עם ‪ 17%‬נתח‬ ‫שוק‪ .‬רחוק אחריהן מצויות שתי שחקניות נוספות‪ ,‬המחזיקות בנתחי שוק קטנים יותר‪ :‬סלטי שמיר‬ ‫המחזיקה ב ‪ 21% -‬מהשוק ומעדני מיקי המחזיקה סה"כ ב ‪ 21% -‬מהקטגוריה כולה‪ .‬שוק זה נהנה בשנים‬ ‫האחרונות מצמיחה גדולה של ‪ 2%‬לעומת שנת ‪ .43 1121‬ע"פ סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫משנת ‪ , 1122‬היקף ההוצאה החודשי הממוצע של משק בית ישראלי על סלט חומוס הוא ‪ .₪ 24‬היקף‬ ‫ההוצאה על סלט חצילים הוא ‪ 3.2‬ש"ח‪ ,‬היקף ההוצאה על סלט טחינה הוא ‪ ₪ 1.2‬לחודש‪ .‬לפי נתוני‬ ‫נילסן (‪ 411121‬עד ‪ ,)311123‬כלל ענף סלטי החומוס המצוננים מגלגל ‪ 381‬מיליון ש"ח בשנה‪ .‬נתח שוק‬ ‫של ‪ 41.6%‬לצבר‪ .‬נתח השוק של אחלה ‪ - 21% .33%‬נתח השוק של מיקי ‪.44‬‬ ‫מכיוון שישראל מתאפיינת כמדינה שבה אנשים ממדינות מוצא שונות‪ ,‬ובעלי טעמים מגוונים‪ ,‬התפתחה‬ ‫תעשיית הסלטים לכיוונים שונים על רקע של הטעמים המגוונים ‪:‬סלט קישואים בטעם כבד קצוץ (טעם‬ ‫מזרח ארופאי)‪ ,‬חומוס מסבחה (אוריינטלי)‪ ,‬סלט אבוקדו ‪ -‬גואקמולי (טעם דרום אמריקאי) וכו'‪ .‬ישנם‬ ‫סלטים הנחשבים כסלטי פרימיום ומופצים במעדניות המובחרות במחירים גבוהים‪ ,‬לצד סלטים בסיסיים‬ ‫במחירים נמוכים‪ ,‬המופצים ע"י השחקניות הגדולות בקטגוריה‪ ,‬שצוינו לעיל‪.‬‬ ‫שוק המזון בארה"ב ידוע כשוק מנבא התפתחות בעולם‪ .‬בארה"ב התפתחה בשנים האחרונות תעשיית‬ ‫הסלטים‪ ,‬הממרחים והמטבלים על בסיס ירקות‪ .‬מכאן ניתן ללמוד על פוטנציאל להתפתחות ביקושים‬ ‫דומים בשנים הקרובות בגרמניה כמדינה מתועשת ומאמצת אורכות חיים מודרניים‪ .‬יצויין כי בארה"ב‬ ‫הסלטים המוכנים הפכו להיות מרכיב משמעותי בשנים האחרונות בעקבות חדירת סברה (מבית שטראוס‬ ‫ופפסיקו) לשוק‪.‬‬ ‫להערכתנו‪ ,‬פערים אלה‪ ,‬בין גרמניה לארה"ב ולישראל‪ ,‬הם מקור ההזדמנות העסקית אותה אנו‬ ‫מזהים‪.‬‬ ‫‪ - Government‬הממשל הגרמני מודע לקשיים בענף החקלאות ומעוניין לשמר אותו עד כמה שניתן על‬ ‫ידי עידודו בעזרת סובסידיות לחקלאים לפי מודל ‪ CAP‬של האיחוד האירופי‪ .‬ממשלת גרמניה נותנת‬ ‫לחקלאים את הכלים להתקיים בכבוד תוך שמירה על מחירים נמוכים של התוצרת החקלאית למפעלי‬ ‫הייצור‪ ,‬לסיטונאים ולקמעונאים‪ ,‬ושמירה על מחירי מזון ללא עליות שישפיעו על האינפלציה ועל יוקר‬ ‫המחיה ‪. 46 ,45‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪Germany Food and Drink Report, Business Monitor International‬‬ ‫‪http://wulibraries.ty pepad.com/files/bmi_germany_food_and_drink_report_q4_20101-1.pdf‬‬ ‫תלאביבינט‪http://telav iv i.net/?page=articles&id=7232 ,‬‬ ‫גלובס‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000844846 ,‬‬ ‫‪A Closer Look at EU Agricultural Subsidies, Dev eloping Modif ication Criteria, 2006 http://germanwatch.org/tw/eu-agr05e.pdf‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪EU Farm subsidies f or Germany , http://www.f armsubsidy .org/DE/‬‬ ‫‪45‬‬ ‫המודל הדינמי – מחזור חיי המוצר‬ ‫מכיוון שלסלטים מצוננים אין כיום נוכחות של ממש בנוף מוצרי המזון הגרמני‪ ,‬אנו מזהים שמוצר זה נמצא‬ ‫בשלב טרום החדירה לשוק הגרמני‪ .‬השוק הגרמני טרם נחשף למוצר‪ .‬יש פוטנציאל צמיחה רחב‬ ‫בגרמניה לאור כל הגורמים שתוארו במסמך זה‪ ,‬וישנו אף אופק התפתחות מגרמניה למדינות נוספות‬ ‫בסביבתה האירופאית‪.‬‬ ‫בישראל לעומת זאת‪ ,‬שוק הסלטים נמצא לקראת תום שלב הצמיחה ותחילת שלב הבגרות‪ .‬ישנן מספר‬ ‫רב של חברות שמייצרות סלטים‪ ,‬במגוון רב של טעמים‪ .‬רווחיות הקטגוריה נשחקת בהתמדה‪ .‬כתוצאה‬ ‫מן התחרות‪ ,‬ישנן ירידות מחירים מתמשכות ומבצעים רבים לצרכנים‪ .‬כמו כן ישנה התפתחות מואצת של‬ ‫המותג הפרטי בתחום‪ ,‬מה שעשוי להביא לשחיקה נוספת של המחירים‪ ,‬ואולי אף הטווח הארוך לדעיכה‪.‬‬ ‫חלק מן המתחרות‪ ,‬בניסיון לשמר את הצמיחה בענף‪ ,‬מפתחות קוים מיוחדים של סלטים‪ ,‬בניסיון לייצר‬ ‫בידול על בסיס תכונת הטעם או האיכות‪ ,‬ולגבות פרמיה על תכונה זו (לדוגמא‪ :‬סדרת השף רפי כהן של‬ ‫סלטי צבר)‪.‬‬ ‫מדינת ישראל בתחום הסלטים היא מדינה חדשנית מפותחת‪ .‬ע"פ מודל מחזור חיי המוצר‪ ,‬בשלב‬ ‫הראשון‪ ,‬ניתן מענה לשוק המקומי עד שלב הדעיכה בשוק המקומי‪ ,‬שאז יפותח המוצר הבא‪ .‬לאחר‪1‬תוך‬ ‫כדי שלב הצמיחה והבגרות של המוצר בישראל‪ ,‬יופנו מאמצים למדינות חקייניות מפותחות‪ .‬גרמניה‪,‬‬ ‫מדינה חדשנית ומפתחת‪ ,‬תשכיל לערוך את הפיתוחים הנוספים לצורך התאמת המוצרים למדינת היעד‪.‬‬ ‫לאחר שהקטגוריה בגרמניה‪ ,‬תגיע לשלבי צמיחה‪ 1‬בגרות‪ ,‬יכנסו לשוק מדינות חקייניות מתפתחות כגון‬ ‫רומניה וכו'‪.‬‬ ‫לענף הסלטים המצוננים נדרשת טכנולוגיה מועטה ופשוטה‪ .‬חסמי הכניסה אליו נמוכים‪ .‬ניתן לומר‬ ‫שאין קושי לחקות את המוצרים‪ .‬מסיבה זאת מחזור חיי המוצר יחסית מוגבל‪ .‬עם זאת‪ ,‬בידול נכון של‬ ‫המוצרים‪ ,‬אשר יסתמך על יכולת טכנולוגית גרמנית וישראלית גם יחד‪ ,‬בפיתוח חקלאי ובפיתוח‬ ‫מוצרים מבוססי בריאות‪ ,‬בעלויות נמוכות‪ ,‬או באיכויות גבוהות‪ ,‬עשוי להוות חסם כניסה‪ ,‬אשר יאריך‬ ‫את מחזור חיי המוצר‪.‬‬ ‫סיכום חלק א' של ניתוח המיזם‬ ‫לסיכומו של דבר‪ ,‬מגוון הבטי הניתוח שנסקרו בנייר זה מצביעים על כך שמהלך החדרת סלטים מצוננים‬ ‫לשוק הגרמני הנו בהחלט הגיוני עסקית ובר אופק של הצלחה‪ .‬גרמניה היא מדינה יציבה‪ ,‬עם מנגנונים‬ ‫פוליטים איתנים ואורכות חיים מוסדרים‪ .‬מדובר בשוק ענק‪ ,‬פתוח לחידושים‪ ,‬אוהב פיתוחים‪ ,‬מייבא מוצרי‬ ‫מזון ומצטייד במזונות רבים ברמת משקי הבית‪ ,‬בעל אמצעים כלכליים וכוח קנייה גדול‪ .‬מדובר במדינה‬ ‫עם אמצעים טכנולוגים ולוגיסטיים יוצאי דופן‪ ,‬אשר יכולוים להוות זרוע ביצועית נהדרת להקמת המיזם‬ ‫ותפעולו ברמה השוטפת‪ .‬מדובר גם במוקד גיאגרפי אסטרטגי ממנו ניתן להתרחב בקלות למדינות‬ ‫נוספות‪ .‬מכיוון שמדובר בשוק בריא מעין זה‪ ,‬פוטנציאל הצלחת הפרוייקט הוא בראייתנו עצום‪.‬‬ ‫לצד הפוטנציאל הרב יש לתת את הד עת על מספר רב של אתגרים‪ ,‬ביניהם באיזו מתכונת כדאי להיכנס‬ ‫לשוק הגרמני? מיהו קהל היעד של המוצר? מה יהיו טעמי הסלטים שיוחדרו הלכה למעשה? באיזה‬ ‫איזור גיאוגרפי כדאי להתמקד בתהליך החדירה? אופרציית ההפצה בפועל כיצד תבצע? תהליך ייצור‬ ‫הסלטים – שיקולים לוגיסטיים‪ ,‬שיקולי כוח אדם‪ ,‬עלויות‪ ,‬חוקים ורגולציות בענף תעשיית המזון והפצתו‬ ‫עלויות העברה‪ ,‬מבנה מיסויי‪ ,‬תמחירים‪ ,‬אמצעי שיווק ופרסום ועוד‪.‬‬ ‫ללא ספק‪ ,‬שאלות אלו ואחרות הנן ברות משמעות כבדה מאד למכלול המהלך האסטרטגי‪ .‬בהיותנו בעלי‬ ‫דעה עקרונית בעד רעיון השקת סלטי אובלה ב גרמניה‪ ,‬אנו נתקדם לבחינת הסוגיות הפתוחות לעומקן‬ ‫בפרק ב' של העבודה‪.‬‬ ‫נספח א' ‪ -‬עזרי המחשה ויזואלים כתימוכין למידע במסמך‬ ‫גרמניה – סטטיסטיקות על מבנה האוכלוסיה‬ ‫גרמניה – ההאב של אירופה‬ ‫גרמניה – חלוקה גיאוגרפית‬ ‫מבנה התל"ג הגרמני לשנת ‪ 0200‬לפי מגזרי פעילות‬ ‫מגמות בכלכלה הגרמנית בשנים האחרונות‬ ‫התפלגות התל"ג האירופי בחלוקה לטריטוריות‬ ‫מאזן גרמניה ביחס למדינות אחרות בעולם‬ ‫נתח מכלל הסחורות עולמיות‬ ‫דירוג איכות התשתיות באירופה‬ ‫התפלגות אחוזי דוברי השפה האנגלית כשפה שניה במדינות אירופה‬ ‫התפלגות שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים בגרמניה‬ ‫תחכום בתהליכי הייצור ועליית עלויות כוח האדם בענפי הייצור לשנת ‪ 0200‬במדד השוואתי‬ ‫רמת הכשרת כוח האדם הגרמני‬ ‫החינוך הטכנולוגי בחטיבה העליונה ‪ -‬השוואה בינלאומית‬ ‫רמת החדשנות הטכנולוגית במדד השוואתי‬ ‫גרמניה כהאב של מחקר וחדשנות מדעית‬ ‫גרמניה – יעד אטרקטיבי להשקעות באירופה‬ ‫ענפי השקעות זרות בגרמניה בשנים ‪0220-0200‬‬ ‫שותפות סחר עיקריות של גרמניה בשנת ‪( 0200‬יבוא ‪ +‬יצוא‪ ,‬מיליארד יורו)‬ ‫ענפי יצוא עיקריים (מיליארד יורו)‬ ‫ענפי יבוא עיקריים לשנת ‪( 0200‬מיליארד יורו)‬ ‫מדד הופשטדה – השוואה בין המרחק התרבותי ‪-‬ארגוני של ישראל וגרמניה‬ ‫מדד הופשטדה – השוואה בין המרחק התרבותי ‪-‬ארגוני של ישראל ‪ -‬גרמניה ‪ -‬ארה"ב‬ ‫מדינות שוק אירופי מובילות בתעשיית המזון והמשקאות‬ ‫תצרוכת המזון של משפחה גרמנית – ממוצע שבועי‬ ‫ מראי מקום‬- '‫נספח ב‬ http://www.strauss -group.com - ‫ אתר קבוצת שטראוס‬.2 1123 ‫ מרץ‬.‫ גרמניה‬,‫ שגרירות ישראלית בברלין‬,‫ נספחות מסחרית‬,‫ סקירה כלכלית גרמניה‬.1 3. Germany: Wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Germany 4. Politics of Germany, Wikipedia, https://en.wikipedia.org/wiki/Politics_of_Germany https://www.google.co.il/search?q=internet+usage+Germany&aq=f&oq=internet+ usage+Germany&aqs=chrome.0.57j0l3.12005j0&sourceid=chrome&ie=UTF-8 5. The German Federal Government – Function and Constitutional Basis http://www.bundesregierung.de/Content/EN/StatischeSeiten/breg/federalgovernment-function-and-constitutional-basis-structure-andtasks.html?nn=393254. 6. Political Culture of Germany, Wikipedia, https://en.wikipedia.org/wiki/Political_culture_of_Germany 7. Germany: A Country Study by Eric Solsten, ed. Washington: GPO for the Library of Congress, 1995. http://countrystudies.us/germany/140.htm 8. Economic Overview Germany : Market, Productivity, Innovation, Germany Trade & Invest 2013 www.gtai.com. 9. Doing Business in Germany: 2012 Country Commercial Guide for US Companies, http://export.gov/germany/build/groups/public/@eg_de/documents/webcontent/e g_de_051199.pd. 10. Germany Economy Profile 2013, index mundi, http://www.indexmundi.com/germany/economy_profile.html 11. Statistisches Bundesamt 2013, https://www.destatis.de/EN/Homepage.html;jsessionid=410D491DC35888FB4E6 18046BDA2181B.cae4 12. Germany - The Federal Government, Europe Stabilization, http://www.bundesregierung.de/Content/EN/Artikel/2013/04/2013-04-18regierungserklaerung-schaeuble-zypern.html?nn=393344 13. Growth, actually Ernst & Young 2012 European attractiveness Survey 14. Germany Deustche Bundesbank , Global Edge, http://globaledge.msu.edu/global-resources/resource/3153 15. Doing Business in Germany, German Social and Business Culture, A German Culture Overview 16. The Hofstede Centre, http://geert-hofstede.com/israel.html 17. Business Location Germany, Germany Trade & Invest, February 2013 18. Mobile, tablet and internet usage Germany, Think Insights with Google http://www.thinkwithgoogle.com/insights/emea/library/studies/mobile-tablet-andinternet-usage-2012-Germany1 19. Internet World Stats, http://www.internetworldstats.com/eu/de.htm 20. English Foreign and Second Language EU, http://en.wikipedia.org/wiki/File:English_foreign_and_second_language_EU.jpg 21. Germany Country Specific Information, Travel. State. Gov, http://travel.state.gov/travel/cis_pa_tw/cis/cis_1123.html 22. HRK – German Rector's Conference, http://www.hochschulkompass.de/en/home.html 23. The world Fact Book, Central Intelligence Agency https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gm.html 24. Facts about German foreign trade in 2012, Federal Minister of Economics and Technology, Business Growth Prosperity, http://www.bmwi.de/English/Redaktion/Pdf/facts-about-german-foreign-trade-in2012,property=pdf,bereich=bmwi2012,sprache=en,rwb=true.pdf ,‫קרצ'ר ואדם להב‬- ‫ הגר צמרת‬,‫ ד"ר רובי נתנזון‬,‫ דרכים ליצירת הכשרה מקצועית בישראל‬.12 1119 ‫דצמבר‬ 26. What country travels the most? The top 10, http://www.theexpeditioner.com/2010/06/30/what-country-travels-the-most/ 27. OECD Environmental Performance Reviews: Germany 2012, http://www.oecd.org/env/country-reviews/germany2012.htm http://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/1.1631807 ‫ עיתון הארץ‬,‫ ירוק בין ירוקים‬.18 ‫ מסע אחר‬,‫ אקולוגיה‬,‫ ברלין ממחזרת עצמה‬.19 http://www.masa.co.il/article/1442/%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%3A %D7%9E%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%AA -%D7%90%D7%AA %D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA/ ,nrg ‫ מעריב‬,‫ בגרמניה לומדים איך לשמור על איכות הסביבה‬.31 http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/830/622.html 31. Data &b Trends of the European Food and Drink Industry 2011 http://www.fooddrinkeurope.eu/uploads/publications_documents/Final_DT_2012 _04.06.pdf 32. Germany Food and Drink Report, Business Monitor International http://wulibraries.typepad.com/files/bmi_germany_food_and_drink_report_q4_20 101-1.pdf 33. The changing face of agro-business, Agri Xchange, http://agriexchange.apeda.gov.in/Market%20Profile/MOA/CAO/GERMANY.aspx 34. World Comparison - Fresh vs. Processed Food Consumption, Year of Plenty 2010, http://www.yearofplenty.org/2010/06/world-comparison-fresh-vsprocessed-food-consumption.html http://telavivi.net/?page=articles&id=7232 ,‫ תלאביבינט‬.32 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000844846 ,‫ גלובס‬.36 37. A Closer Look at EU Agricultural Subsidies, Developing Modification Criteria, 2006 http://germanwatch.org/tw/eu-agr05e.pdf 38. EU Farm subsidies for Germany, http://www.farmsubsidy.org/DE1