הבדלים בין יחסם של מדענים בכירים ומדענים צעירים בישראל
אוניברסיטת בראיל
הבדלי בי יחס של מדעני בכירי ומדעני צעירי בישראל
לניסויי שה עורכי בבעלי חיי במסגרת מחקר ביורפואי
תמר מרי
עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לש קבלת תואר מוסמ
במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת בראיל
תש"ע
רמתג
עבודה זו נכתבה בהנחיית ד"ר דוד רייר ,מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ,אוניברסיטת
בראיל.
2
תודות
אני רוצה להודות למנחה שלי ,ד"ר דוד רייר ,על הסבלנות ורוחב הלב שגילה כלפיי לאור כל הדר הארוכה
שלנו יחד ,ועל כ שבדרכו העדינה והמכבדת לימד אותי להרחיב את נקודת המבט ולגלות פתיחות מחשבתית
שכל כ חשובה בעבודה מסוג זה.
תודה לפרופ' יוס טרקל ,על הבית היחיד מסוגו שהקי בישראל לחקר הקשר אד חיה .בית זה יחידת
חיות וחברה באוניברסיטת תל אביב סלל את הדר לעבודות מסוג זה ,ולעבודות נוספות שייכתבו בעתיד.
אני מודה לו ג על אור הרוח שגילה ,ועל שידע לכוו אותי אל אנשי חשובי וטובי שבלעדיה עבודה זו
לא היתה מתאפשרת.
תודה גדולה מגיעה לד"ר יופי תירוש ולגב' חנה קוצר ספיר ,שראו אותי ברגעיי הקשי וליוו אותי במקצועיות
ובמסירות ראויות לציו לאור כתיבת העבודה.
תודה לד"ר טובה גמליאל ,עמה התחלתי את הדר שהובילה לעבודה זו ,על הזמ שהקדישה לי ועל הערותיה
המועילות.
תודה לבני משפחתי על הסבלנות שגילו ועל הפרגו האינסופי שחלקו לי בנדיבות ובהתמדה.
ולבסו ,תודה לב זוגי יור ,שהשכיל להראות לי את האור בפעמי הרבות בה תעיתי בדר ,ושחלק עמי את
הרגעי הקשי והיפי שזימנה עבודה זו.
3
תוכ הענייני
.1תקציר
7
.2מבוא
9
.3מסגרת תאורטית
9
.3.1חלק א' :היבטי מולטידיסצפלינריי של ניסויי בבעלי חיי
9
.3.1.1סיבות למחקר סוציולוגי של ניסויי בבעלי חיי
9
.3.1.2היק השימוש בבעלי חיי לצורכי מחקר בעול ובישראל
10
.3.1.3סוגי השימוש בבעלי חיי לצורכי מחקר
11
.3.1.4היבטי משפטיי של ניסויי בבעלי חיי בעול ובישראל
11
.3.1.5היבטי אתיי של ניסויי בבעלי חיי
12
.3.1.6ניסויי בבעלי חיי לאור ההלכה היהודית
13
.3.1.7חלוקת התפקידי במעבדה
14
.3.2חלק ב' ההבניה החברתית של חיית המעבדה
15
.3.2.1קונטקסט תרבותי ,היסטורי ומוסדי
15
.3.2.2חיות בי השורות
17
.3.3זהותו של המדע בהקשר של ניסויי בבעלי חיי
19
.3.3.1השפעות סוציולוגיות על זהותו של המדע
19
.3.3.2בדר להיות מדע תלמידי ,סטודנטי וניסויי בבעלי חיי
19
.3.3.3הסוציאליזציה האתית של מדעני נסייני בבעלי חיי
20
.3.3.4תיוג על רקע מקצועי
23
.3.3.5המחיר הרגשי של ניסויי בבעלי חיי
23
.3.3.6בדיקת השפעות ביצוע ניסויי בבעלי חיי לאור ציר הזמ
25
.3.3.7שאלת המחקר
26
28
.4מער המחקר
.4.1שיטת המחקר
28
.4.2מדג
28
.4.3שיעור ההיענות
29
.4.4ראיונות
29
.4.5התייחסות רפלקסיבית וביקורת עצמית
29
31
.5ממצאי
.5.1כללי
31
.5.2הצגת התמות
33
4
33
.5.2.1מוטיבציה
.5.2.1.1סקרנות מדעית ועניי במדע
33
.5.2.1.2המטרה מקדשת את האמצעי הצלת חיי אד והרחבת הידע האנושי
36
.5.2.1.3שכנוע עצמי והתגברות על קושי
40
.5.2.1.4פיקוח והקפדה מוסדית
43
47
.5.2.2החיה כאובייקט
.5.2.2.1מת שמות ואי מת שמות
47
.5.2.2.2מספר הפרטי ודמיו חיצוני ביניה
50
.5.2.2.3מכרסמי ,קשר
53
.5.2.2.4מיצוי מקסימלי של החיה וניסיו להפחית כמויות
56
.5.2.2.5מיומנות בביצוע פרוצדורות
59
.5.2.3ההבניה החברתית של החיה כחית מעבדה
63
" .5.2.3.1ה נולדו בשביל זה"
64
.5.2.3.2חית המעבדה – סוג חדש של חיה – לא חית בר ולא חית מחמד
67
.5.2.4המתת החיה
69
.5.2.5קשיי רגשיי
73
.5.2.5.1היזכרות אחרי שעות העבודה
73
.5.2.5.2גרימת סבל ופרשנות לסבל
75
" .5.2.5.3יו הדי והעול הבא" )אצל הבכירי (
79
.5.2.5.4קונוטציות של שואה ונאצי )אצל הסטודנטי (
80
83
.5.2.6התרגלות ויצירת ניתוק
89
.6דיו
.6.1מדעני צעירי ובכירי – השוואה בידורית של היחס לניסויי בבעלי חיי
89
.6.1.1המוטיבציה
89
.6.1.2החיה כאובייקט
91
.6.1.3ההבנייה החברתית של החיה כחית מעבדה
92
.6.1.4המתת החיה
92
.6.1.5קשיי רגשיי
93
.6.1.6התרגלות ויצירת ניתוק
94
.6.2מה נית להסיק מ התמות שעלו ומ ההבדלי שנמצאו?
94
.6.2.1בדר להיות מדע במדעי החיי
96
.6.2.2סטודנטי ,טכנאי ,מדעני ומה שביניה
97
.6.2.3כוחו המרפא של ההרגלאי קורית התרגלות?
103
5
.6.2.3.1עייפות החמלה
103
.6.2.3.2סביבת העבודה
105
.6.2.3.3כיווני התערבות לטיפול בסינדרו עייפות החמלה בקרב סטודנטי
106
.6.2.3.3.1
מחיר הדאגה )(Cost of caring
107
.6.2.3.3.2
טקסי זיכרו והנצחה לבעלי החיי
107
.6.2.4עול משתנה
109
.6.2.5ההיבט המגדרי
112
.6.3חסרונות ומגבלות המחקר
114
.6.4מחקרי עתידיי
115
.6.5מילות סיכו
115
.7ביבליוגרפיה
117
.8נספחי
125
.8.1נספח – 1טבלה מסכמת של המרואייני שהשתתפו במחקר
125
.8.2נספח – 2גירסה סופית של השאלו המובנה למחצה
126
6
.1תקציר
ניסויי הנערכי בבעלי חיי מהווי חלק חשוב והכרחי מ המחקר הביורפואי המודרני .בכל שנה
נעשי בעול ניסויי בחמישי עד מאה מיליו בעלי חיי ,ובישראל נערכי כל שנה ניסויי בכארבע מאות
אל בעלי חיי .לצד ההיבטי המדעיי של השימוש בבעלי חיי לצרכי מחקר קיימי ג היבטי
חברתיי ,תרבותיי ,הלכתיי ,משפטיי ,אתיי ופסיכולוגיי לשימוש בבעלי חיי לצרכי אלה .מדעני
המבצעי ניסויי בבעלי חיי חייבי לתמר ולתפקד במציאות חברתית שנעשתה מורכבת ומקוטבת יותר
בשני האחרונות ,ומתאפיינת בפער הול וגדל בי הנרטיב התומעבדתי והחו1מעבדתי.
עבודה איכותנית זאת בוחנת בשיטה פנומנולוגית את יחס של מדעני מתחומי המחקר הביורפואי
בישראל לניסויי שה עורכי בבעלי חיי .העבודה מתבססת על ראיונות חצימובני שנערכו ע שתי
קבוצות של נבדקי :מדעני בכירי )בדרגות פרופסור מ המניי ,פרופסור חבר ומרצה בכיר( ,ומדעני
צעירי )פוסטדוקטורנטי ,דוקטורנטי ומסטרנטי ( .בכל קבוצה עשרה נבדקי הנמני על סגל המחקר
של שלושה מוסדות מחקר אקדמיי בישראל .כל המדעני שרואיינו ערכו באופ פעיל ניסויי בבעלי חיי
ממחלקת היונקי ,שכללו ג את המתת החיות .המדעני הצעירי שרואיינו עסקו במחקר בבעלי חיי
במש שנה לפחות ,והמדעני הבכירי עסקו בו במש עשרי שנה לפחות .הראיונות הוקלטו ,תומללו
ונותחו בניתוח תוכ המתבסס על חילו 1תמות וקטגוריות במטרה להגיע לתובנות לגבי תפיסת עולמ ,
עמדותיה ורגשותיה של המרואייני בנושא בעלי החיי והניסויי שה עורכי בה .מפאת רגישות
הנושא וכדי לעודד פתיחות מצד המרואייני הובטחה אנונימיות מלאה לכל המשתתפי במחקר.
ממצאי המחקר העלו שש תמות עיקריות :המוטיבציות לביצוע מחקרי הכוללי ניסויי בבעלי חיי ;
התהליכי והמנגנוני הקשורי לאובייקטיזציה של חית המעבדה; ההבנייה החברתית של חית המעבדה
כיצור מסוג חדש – לא חית בר ולא חית מחמד; המתת החיה; קשיי רגשיי וההתמודדות אית ;
ההתרגלות לעריכת ניסויי בבעלי חיי והמנגנוני שבעזרת היא מתבצעת.
השוואת התמות בי המדעני הצעירי והבכירי הצביעה על דמיו במוטיבציות לביצוע הניסויי ,
במנגנוני האובייקטיזציה של חית המעבדה ,ובאופני ההבנייה החברתית של חית המעבדה .לעומת זאת נמצאו
הבדלי משמעותיי בי הקבוצות בתחומי הקשיי הרגשיי וההתמודדות אית ,ההתייחסות להמתת
החיות ,ומנגנוני ההתרגלות לביצוע ניסויי בבעלי חיי .ניתוח הממצאי העלה את האפשרות שחלק מ
המדעני הצעירי סובלי מסינדרו עייפות החמלה ,הקיי אצל באופ חלקי או מלא.
7
ההשוואה בי התייחסות המדעני הבכירי והצעירי לניסויי שה מבצעי בבעלי חיי התבססה על
ההנחה שההבדלי שנמצאו בי התמות שאפיינו מדעני בראשית דרכ לבי התמות שעלו אצל מדעני
ותיקי נבעו במידה רבה מ התהליכי החברתיי והרגשיי שעוברי המדעני במהל הקריירה האקדמית
והמקצועית שלה .קיימי ג גורמי נוספי העשויי להסביר את השוני בי יחס של מדעני צעירי
ובכירי לניסויי בחיות ,ובה הבדלי מגדריי וכ שינויי שחלו בעשרות השני האחרונות ביחסה של
החברה המערבית לבעלי חיי בכלל ולניסויי בה בפרט.
על סמ התמות שעלו וההבדלי שנמצאו בי המדעני הבכירי והצעירי מוצעי כיווני התערבות
עתידיי העשויי להקל על ההתמודדות הרגשית של מדעני בראשית דרכ ע המשימה המורכבת של
ביצוע ניסויי בבעלי חיי .
8
.2מבוא
בשל אופיו האינטרדיסציפלינרי של נושא המחקר ,סקירת הספרות מחולקת לשני חלקי משלימי ,
המגדירי יחד את המסגרת התיאורטית שממנה נובע המחקר הנוכחי .החלק הראשו סוקר בקצרה ומכמה
פרספקטיבות את נושא הניסויי בבעלי חיי בעול ובישראל .הוא פותח בהצגת הסיבות לעריכת מחקר
סוציולוגי בתחו ומביא נתוני מספריי על היק התופעה וסוגי השימושי הנעשי בבעלי החיי .חלק זה
סוקר ג היבטי אתיי ,הלכתיי ומשפטיי המהווי חלק מ הקונטקסט החברתי והתרבותי שבו מתנהל
המחקר הביורפואי בבעלי חיי במוסדות אקדמיי בישראל .החלק השני סוקר בקצרה את הספרות
המרכזית העוסקת בנושא ההבניה החברתית של חיית המעבדה ,ובקשרי הגומלי של הבניה זו ע תהליכי
הסוציאליזאציה שעוברי מדעני צעירי וותיקי העוסקי במחקר ביורפואי הכרו בניסויי בבעלי
חיי .לבסו נסקרי מחקרי שבחנו את שאלת קיומו וטיבו של המחיר הרגשי שמשלמי מדעני על הקשר
הנרק ביניה לבי חיות המעבדה.
.3מסגרת תיאורטית
.3.1חלק א' :היבטי מולטידיסצפלינריי של ניסויי בבעלי חיי
.3.1.1סיבות למחקר סוציולוגי של ניסויי בבעלי חיי
הקשר לבעלי חיי מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית עוד משחר ימי האד .החברה המערבית
צורכת מיליוני בעלי חיי מדי יו כמזו ,כסות ,כלי מחקר ,בידור ומגוו מטרות נוספות .מתו כלל
הביקורות על ניצול בעלי חיי בתעשיות השונות ,נדמה כי השימוש בבעלי חיי לניסויי הוא השנוי ביותר
במחלוקת ) .(Birke, Arluke & Michael, 2007בשני האחרונות גוברת בעול המערבי ובישראל המודעות
הציבורית לנושא ,ומלווה בסיקורי תקשורתיי של חשיפות צילומי הסתר ממעבדות ,פאנלי של תומכי
ומתנגדי לניסויי
ודיווחי על התאכזרות לכאורה כלפי חיות מעבדה .במקביל לכ ,אנו עדי לעליית של
גישות חברתיות המדגישות את רגישות של בעלי חיי ,מידת קרבת לאד ויכולת לחוש סבל .התנועה
לזכויות בעלי חיי היא מ התנועות החברתיות הגדולות בעול .תופעת 'הפעולה הישירה' ),(direct action
המתייחסת לפעולות טרור ואלימות נגד יחידי ומוסדות העוסקי בניצול ופגיעה בבעלי חיי ,בה מדעני
ומעבדות מחקר ,ואשר מבוצעות על ידי אנשי זכויות בעלי חיי קיצוניי ,הוגדרה על ידי ה FBIבשנת 2005
כ"איו הטרור הגדול ביותר של המדינה מבית" ,שנזקיו נאמדי בכ 100מיליו דולר בשנה ברחבי ארה"ב.
בעול ובישראל ,יותר אנשי מעלי שאלות ,שגורמות בתור להגברת הצור בהצדקות מצד העוסקי
9
בניסויי בפועל )שוא :2007 ,ידיעות אחרונותמוס שבעה ימי ; ;2007 ,Ynetהאר ;2007 ,1ועוד( .נית
לראות את המחאה נגד ניסויי בבעלי חיי כחלק ממגמה גדולה יותר של מורת רוח ציבורית ממדע
וטכנולוגיה ,ואובד אמו מתמש במומחי מדעיי );Beck, 1992; Giddens, 1991; Irwin, 2001
.(Rabino,1991; Rowan, 1995; Wynne, 1996, 2001, 2006
חר העיסוק הגובר במחקר בבעלי חיי בשיח הציבורי ,מעטי המחקרי הסוציולוגיי שנערכו בנושא
בעול ובאר .1דווקא לגבי סוגיה טעונה ומורכבת זו ,ממצאי מחקריי מהשדה יכולי
לסייע לקובעי
המדיניות ולכלל הציבור להבי טוב יותר את הלכי החשיבה ותפיסת העול של מבצעי הניסויי ,במקו
להיזו מפשטנותיתר של הסוגיה כפי שמוצגת תדיר בתקשורת .ולבסו ,מעבר לטיעוני בעד ונגד ניסויי
בבעלי חיי ,הרי שמדובר בסוגייה אנושית ,המעוררת רגשות חזקי ומעלה שאלות בחייה של מדעני
וטכנאי רבי ,וראויה על כ להתבוננות מעמיקה יותר ) Arluke,1993; Birke, Arluke & Michael,
.(2007
1
.3.1.2היק( השימוש בבעלי חיי לצורכי מחקר בעול ובישראל
המספר המדויק של בעלי חיי המשמשי בניסויי בכל העול קשה להערכה .על פי דו"ח של מועצת
נאפילד לביואתיקה ) – (Nuffield Council on Bioethicsגו בריטי בלתי תלוי ,המורכב ממומחי ,
שתפקידו לחקור ולהגיב על ההתפתחויות במחקר רפואי וביוטכנולוגי בבריטניה מדי שנה נערכי בעול
ניסויי בכ 50100מיליו בעלי חיי ) Orlans, 1998; Carbone, 2004; Nuffield Council on Bioethics,
.(2005
על פי פרסומי המועצה לניסויי בבעלי חיי ,בשנת 2008נערכו בישראל ניסויי ב 324,825בעלי חיי
)אתר המועצה לניסויי בבעלי חיי .(2009 ,מספר זה אינו כולל ניסויי בבעלי חיי במערכת הביטחו ,אשר
מספר עמד בשנת 2004על 20,130בה עכברי ,קופי ,כלבי ,חזירי וארנבות )האר .(2006 ,1כמו כ,
1
לימודי הקשר אד חיה בכלל והקשר מדעחית מעבדה בפרט מהווי דיסציפלינה חדשה יחסית באקדמיה )קיימת
כעשרי שנה( .פרופ' ארנולד ארלוק ) (Arlukeנמנה על החוקרי הבולטי שעסקו בקשר אד חיה במעבדת המחקר לאור תקופה
זו ,ומשו כ מופיעות הפניות רבות למחקריו לאור העבודה.
10
הנתו אינו כולל חלק מהניסויי בהוראה ,אות חלק מהאוניברסיטאות לא מגדירות כניסויי ,ולא
מדווחות עליה למועצה.
.3.1.3סוגי השימוש בבעלי חיי לצורכי מחקר
המחקר בבעלי חיי מגוו מאוד בטבעו ובמטרותיו ,בסוגי בעלי החיי המעורבי בו ובהשלכותיו עליה .
התחומי העיקריי ה מחקר בסיסי ) ,(basic researchהעוסק בחקר החיה והאד ברמה ההתנהגותית,
ביולוגית ,פיזיולוגית ,וביו מולקולארית .תחו זה כולל ג חקר מודלי חייתיי של מחלות אנושיות – בה
משרי בחיה באופ מלאכותי פתולוגיה וסימפטומי של מחלה אנושית; מחקר יישומי ),(applied research
המנסה לענות על שאלות ספיציפיות ופרקטיות ,ומתרחש בעיקר בתעשייה הפרמצבטית ,או באוניברסיטאות
במסגרת שותפות מסחרית ע חברות תרופות וחברות ביוטכנולוגיה; מבדקי רעילות ובטיחות ) toxicology
(testingהמבוצעי בעיקר על ידי חברות פרמצבטיות או על ידי חברות קבל חיצוניות עבור לקוחות
מסחריי .מבדקי רעילות ובטיחות נועדו לבדיקת חומרי סופיי כגו תרופות ,חומרי ניקוי ,קוטלי מזיקי ,
תוספי מזו ,מוצרי קוסמטיקה ו/או חומרי הגל שלה .תחומי נוספי שבה נערכי ניסויי בבעלי חיי
ה הוראה ,תעשיות בטחוניות וחקלאות ) Select Committee on Animals In Scientific Procedures
.(Report, 2002; Nuffield Council on Bioethics ,2005
.3.1.4היבטי משפטיי של ניסויי בבעלי חיי בעול ובישראל
ניסויי בבעלי חיי מוסדרי על פי חוק ברוב המדינות המערביות ,והוא מהווה מסגרת עבודה חשובה
מאוד שבתוכה מתנהל הדיו הציבורי .על פי חוק רווחת בעלי חיי בארה"ב ) U.S. Animal Welfare Act,
(1985והמדרי לטיפול ושימוש בחיות מעבדה מטע מכו הבריאות הלאומי ) ,(NIHנית לבצע כל פרוצדורה
בבעל חיי א הוכח כי הדבר מוצדק מבחינה מדעית )כלומר ,שלא קיימת דר אחרת לענות על השאלה
המדעית הנדונה( .בתו כ ,על החוקרי למזער כאב עד כמה שנית ,להשתמש בחומרי הרדמה כשנית,
ולהימנע מחזרות מיותרות על ניסויי .ב 1985נערכו תיקוני לחוק אשר מחייבי כי הצעות לניסויי
בבעלי חיי יאושרו על ידי וטרינר וחברי המועצה המוסדית לטיפול ושימוש בבעלי חיי )IACUC-
(Institutional Animal Care and Use Committeeשכל מוסד העור ניסויי בבעלי חיי חייב בהקמתה.
בארה"ב מטיל החוק הגבלות לגבי אופ הטיפול בבעלי חיי ,א הוא אינו ספיציפי לגבי מטרות השימוש
11
בה ,והאחריות לנושא זה מוטלת באופ בלעדי בידי חברי הועדה המוסדית .עכברי ,חולדות וציפורי אינ
כלולי בחוק ,א כלולי במדרי ,ולאור השני ,הגדרת המושג "בעל חיי " שונתה מספר פעמי בידי
הקונגרס ומשרד החקלאות האמריקני על מנת להבטיח כי חיות מסוימות מוגנות במסגרת החקיקה ,ואחרות,
בפרט חיות משק ,אינ כלולות בו ) .(Carbone, 2004באופ כללי ,הפיקוח על ניסויי בבעלי חיי פועל על
בסיס תועלתני של חישוב עלותתועלת .הדבר בולט במיוחד בבריטניה ובגרמניה ,בה העיקרו התועלתני
מובנה בתו החוק ).(Birke, Arluke & Michael, 2007
בישראל מוסדרי ניסויי בבעלי חיי על ידי חוק צער בעלי חיי )ניסויי בבעלי חיי ( התשנ"ד .1994
בכפו לסעי 2בחוק הוקמה המועצה לניסויי בבעלי חיי ,המונה 23חברי מטע שר הבריאות ,מתוכ
שלושה נציגי ארגוני למע בעלי חיי .בשנת 1995אימצה המועצה את כללי המועצה הלאומית למחקר
) (NIHשל ארה"ב לטיפול ,אחזקה ושימוש בבעלי חיי .כמו כ פרסמה המועצה חוברת נהלי של ניסויי
בבעלי חיי ,וקוב 1תקנות המסדיר ניסויי בבעלי חיי בישראל .בסעי 14לחוק מוסדרת הקמת ועדות
מוסדיות )'ועדות פנימיות'( בכל מוסד המבצע ניסויי ,הכפופות למועצה ,שתפקיד לבדוק את הבקשות
לאישור מחקרי ולאשר אות בכפו לחוק .ה מדווחות רטרואקטיבית למועצה )בגרשו ורחמימוב.(2007 ,
.3.1.5היבטי אתיי של ניסויי בבעלי חיי
בדומה לדילמות אתיות אחרות ,המורכבות האתית של ניסויי בבעלי חיי נובעת מ המתח הקיי בי
ערכי סותרי או מתחרי ,חוסר ודאות וערפול באשר לערכי החברה ומטרותיה ,שוני בהבנת הערכי
המקצועיי ,שוני אישי בדירוג חשיבות של ערכי אלה ,ואי הסכמה לגבי הפיתרו האתי הראוי אשר יקנה
תחושת שביעות רצו )שפלר ולנדאו .(2007 ,שני ההוגי המרכזיי בתחו מעמד המוסרי של בעלי החיי
וזכויות בעלי חיי ה פיטר סינגר ) (Singerוטו ריג ) .(Reganסינגר ,המשתיי לזר התועלתני ,טוע כי
בקביעת תועלת של פעולות יש להתחשב לא רק בבני אד ,אלא בכל בעלי החיי המסוגלי להרגיש כאב או
עונג .ריג ,המצדד בגישה הקנטיאנית ,טוע כי בפעולה של האד המוסרי חשובי יותר הכוונה והמניע יותר
מאשר התוצאה ,ושבדומה לבני אד ,אל לנו להתייחס לבעלי החיי כאמצעי למע תכלית מסוימת ,אלא
כתכלית כשלעצמ .על א היות חלוקי לגבי הבסיס הפילוסופי להגנת בעלי חיי ,הטענות של שניה
מעוגנות בהיגיו אתי נורמטיבי חסר פניות ,השולל הצדקה מוסרית לניסויי בבעלי חיי ).(Herzog, 2002
פילוסופי מעטי תומכי בגלוי בניסויי בבעלי חיי ) .(Mukerjee, 1997הפילוסו מייקל פוקס,
מחבר הספר ,(Fox, 1986) The Case for Animal Experimentationהצהיר בהמש כי השתכנע מהטענות
12
של מבקריו והפ לתומ בהגנה על בעלי חיי ) .(Mukerjee, 1997טיעוני פילוסופיי נגדיי לטענותיה
של ריג וסינגר מבוססי לרוב על הצבעה על קריטריו מוסרי רלבנטי המבחי בי בני אד לבעלי חיי
) .(Frey, 1980הפילוסו קרל כה ) (Cohen, 1997טוע כי זכויות אינ אינהרנטיות; ה נגזרות מחוזי לא
כתובי בי אנשי בחברה ,ויש בציד חובות .מאחר שבעלי חיי לא יכולי למלא את החובות ,ה אינ
בעלי זכויות.
דילמה אתית ייחודית למציאות היומיומית של חיי המעבדה נוגעת להשלכות האתיות של הקשר הנרק
ע חיית המעבדה במהל העבודה איתה .לדוגמה ,וטרינרית במעבדה העידה כי היא נקשרה במיוחד לגור
כלבי מסוג ביגל שתוכנ להיות חלק מניסוי שבסופו יומת .כתוצאה מהקשר העז אליו היא ביקשה מאיש
צוות אחר להציל אותו מהניסוי ,ולבחור תחתיו כלב אחר איתו אי לה קשר כזה ) .(Herzog, 2002דילמה
כזאת ,אותה מכנה ארלוק "מיקרואתיקה" ) ,(1990היא בעייתית במונחי של התיאוריות הנורמטיביות
המוכרות :העובדה כי אד בעל סמכות תופס כלב מסוי כחמוד במיוחד לא צריכה להיתפס כהצדקה
מוסרית רלבנטית לקביעת גורלו .תיאורטיקני שוני ) ;Burgess-Jackson, 1998; DeGrazia,1996
,(Noddings, 1984; Petrinovich, 1999אשר התייחסו לבעיה מכלילי את מימד הטיפול בגישה האתית,
ולגישת הוגנות וחוסר פניות לא צריכי להיות המימד העיקרי בקבלת החלטות אתיות .נודינגס
) ,(Noddings, 1984בהמש לגיליג ) ,(Gilligan, 1982מכלילה את המודל הטיפולי בתיאוריה אתית כללית
וטוענת כי אבחנות מוסריות מעוגנות ביחסי בינאישיי .לטענתה ,יש לנו מחויבות מוסרית כלפי בעלי חיי
מסוימי אית יש לנו יחסיי אישיי .סרפל ) (Serpell, 1996ואחרי מסכימי כי חיית מחמד שאימצנו
זוכה למעמד מוסרי נעלה ,הנגזר מהתייחסות אליה כאל ב/ת משפחה .אול הדבר אינו תמיד ברור במקרה
של הקשר מדעחיית מעבדה.
.3.1.6ניסויי בבעלי חיי לאור ההלכה היהודית
איסור 'צער בעלי חיי ' שמקורו בתורה )שמות כ"ג ,ה; בבלי ,בבא מציעא ל"ב ע"א( נידו בהרחבה
בספרות ההלכה .מאיסור זה משתמע כי התורה מכירה בכ שלבעלי החיי יש צרכי שיש להתחשב בה
ולכבד אות ,וכ כי ישנ גבולות וסייגי לשימוש בבעלי החיי ,שמטרת חינו האד נגד אכזריות
המתבטאת בניצול )שמש .(2004 ,ע זאת ,השאלה מהו היחס שבי איסור צער בעלי חיי לבי צרכי המדע
היא סוגיה צעירה יחסית ,שנידונה בהרחבה רק לפני 300שנה בספרות השו"ת .כאשר מדובר בחיי אד מול
13
חיי חיה ,התשובה על פי ההלכה היא שחיי אד קודמי ,ואפילו ספק חיי אד קודמי לחיי חיה )שפר,
.(2007
אול מה קורה כאשר על הפרק עומד היחס שבי ספק עזרה לחיי אד אל מול נזק ודאי לחיה ,וא מותה
בייסורי ? שאלה זו מעלה דילמה הלכתית שבה מתנגשי שני ערכי הלכתיי חשובי ומחייבי :החובה
להציל בני אד מול איסור צער בעלי חיי ,לאו חמור מדאורייתא ) "קיימא ל צער בעלי חיי דאורייתא
לפיכ א במקו שאינו חייב לפרוק כגו בחמור שהוא רבצ או שהוא עומד או שהבעל הל וישב לו ואמר לו
פרוק שפטור מצד פריקה חייב משו צער בעלי חיי ונפקא מינה שא ירצה לית לו שכר שרשאי לקבלו",
)שולח ערו ,חוש משפט ,ס' רעב ,ט( )שפר.(2007 ,
הגישה המנחה המקובלת לשאלה זו נמצאת בדבריו של הרמ"א בהלכות שולח ערו ,העוסקות ביחס
לבעלי חיי " :כל דבר הצרי לרפואה או לשאר דברי ,לית ביה משו איסור צער בעלי חיי .ולכ מותר
למרוט נוצות מאווזות חיות ,וליכא למיחש משו צער בעלי חיי ומכל מקו העול נמנעי דהוי אכזריות"
)רמ"א ,אב העזר ה' ,יד( .כלומר ,לפי הרמ"א ,ניסויי בבעלי חיי לצור מדעי ורפואי ,מותרי בשל היות
עליוני יותר ,א בד בבד כוללת הלכה זו פניה אל האד בנוסח לא כל מה שמותר לעשות – ראוי להיעשות.
כלומר ,מותר לצער בעלי חיי למשל על ידי תלישת נוצה מאווז חי לש עשיית קולמוס ,א נמנעי מכ בשל
האכזריות הכרוכה בתהלי )שפר] (2007 ,ההדגשה במקור[.
ג הרב נ.צ .פרידמ מתייחס להלכה זו של הרמ"א ומסיק כי "כל דבר הנעשה ללא תועלת לאנושות ,רק לש
משחק ותענוג גרידא ,הדרא לאיסורא קמא של צער בעלי חיי ,דכתיב" :ורחמיו על כל מעשיו" .כמו כ אומר
הרב פרידמ" :במקו שנגמר הצור לניסויי לצרכי תועלת האד ,אסור להמשי בצער בעלי החיי ,כיו
שזה אסור מ התורה ,ועתיד הקב"ה לתבוע עלבו של כל בעל חיי א נעשה בחינ ללא צור מיוחד
לאנושות" )הרב פרידמ.(1979 ,
.3.1.7חלוקת התפקידי במעבדה
ניסויי בבעלי חיי מתבצעי באוניברסיטאות ,מכוני מחקר פרטיי ,בתי חולי ,מתקני להרבעת
בעלי חיי וחברות פרמצבטיות .במסגרת מוסדות אלו עובדי ע החיות אנשי בתפקידי שוני :
וטרינרי ,מדעני ,סטודנטי ,טכנאי מחקר ,מטפלי בבעלי חיי וגורמי נוספי .מדעני בכירי לרוב
מעורבי פחות בביצוע הניסויי בפועל ועסוקי יותר בניהול כולל של המחקר .טכנאי מעבדה העובדי לצד
המדעני ה חלק בלתי נפרד מצוות המעבדה .אלה כוללי טכנאי בעלי חיי או מטפלי ,שתפקיד העיקרי
הוא טיפול יומיומי בבעלי החיי ,כמו ג טיפול ייעודי בחיות לאחר ניתוחי ופרוצדורות רפואיות .בשונה
14
ממדעני ,טכנאי בעלי חיי רבי אינ אקדמאיי ,ובחלק מגיעי לתפקיד בשל הרצו לעבוד ע בעלי
חיי ולא בגלל רצו לבצע בה ניסויי ) .(Birke, Arluke & Michael, 2007יחד ע זאת ,בארה"ב
ובבריטניה ,טכנאי בעלי חיי כמקצוע נפוצי הרבה יותר במוסדות המחקר לעומת בישראל .בישראל נפתחה
בשני האחרונות תכנית "מומחה לגידול בעלי חיי )פרה וטרינריה(" המכשירה סטודנטי לעסוק בצורה
מקצועית בגידול ואחזקה של בעלי חיי ,ומקנה תעודת הנדסאי בעלי חיי .סטודנטי לתארי מתקדמי
)מסטרנטי ודוקטורנטי ( אשר מחקר כרו בניסויי בבעלי חיי עובדי אית ישירות ,ואחראי לרוב
ה לביצוע המחקר וה לטיפול השוט והיומיומי בה ,על כל הכרו בכ .למעשה ,תפקידי רבי שמבוצעי
בחו"ל על ידי טכנאי בעלי חיי מבוצעי בישראל על ידי הסטודנטי עצמ .לעובדה זו השלכות חשובות ,כפי
שנראה בהמש ,על ההתמודדות הרגשית של הסטודנטי בהשוואה למדעני בכירי ,שהיא ייחודית לישראל
ואי לה מקבילה כיו בספרות .לבסו ,ישנ התפקידי התומכי וטרינרי ,מפקחי )שתפקיד לוודא
אכיפת החוק הנוגע לבריאות האד ו/או החיה( ,חברי ועדות האתיקה המוסדיות ואחרי ]ההדגשה שלי[.
.3.2חלק ב' ההבניה החברתית של חיית המעבדה
.3.2.1קונטקסט תרבותי ,היסטורי ומוסדי
בהיסטוריה של התרבות המערבית ניכרת מגמה של התרחקות הדרגתית מהטבע ,ובהמש לכ מיצורי
אחרי החולקי איתנו את כדור האר .1בד בבד ,רגישויות כלפי בעלי חיי התפתחו באופ משמעותי
בתרבות האירופית מתחילת התקופה המודרנית והלאה ,וזאת במקביל לגידול באחזקת חיות מחמד .חיות
מחמד עזרו לגשר על הפער הנוצר בי המגורי בעיר והריחוק מהטבע .לאור זאת ,ובאופ בלתי נמנע ,דימויי
של בעלי חיי בתרבות המודרנית טעוני במשמעויות רבות ולפעמי סותרות .חיה יכולה להיות חבר או
אויב ,מזו או רהיט; חיות מסוימות מטופחות ומפונקות ,ואחרות ניצודות ללא רחמי .טווח האמביוולנטיות
ניכר במיתוסי ובאגדות ,כמו ג בנרטיב המודרני של פרסומות ).(Arluke& Sanders, 1996; Baker, 2000
מדע הוא אחד המקורות למשמעויות הסותרות הללו .כ למשל ,בעקבות המדע למדה החברה להתבונ בחיות
בפרט ובטבע בכלל במונחי סמימדעיי ,וכמושא לסקרנות מדעית ).(Birke, Arluke & Michael, 2007
ההיסטוריה של המחקר הביורפואי שזורה בהיסטוריה של חיות מעבדה .מדעני שבחרו לעבוד ע חיות
במעבדה עמדו בפני שתי ברירות לא פשוטות :שימוש בחיות מבוייתות כמו כלבי וחתולי פירושו להתעמת
ע המעמד המיוחד שלה ומשמעות בחברה .מנגד ,שימוש בחיות בר הוא מסוכ .בכדי להשתמש במה
שמכונה היו חיות מעבדה ,ובפרט מכרסמי ,צרי היה למצוא דר לביית אות על מנת להכניס למעבדה.
15
הטרנספורמציה מבר למבוית במעבדה ,ובהמש הפיכת החיות לכלי חליפי מסחריי ,היו שינויי חשובי
באופ פעולתו של המדע .כתוצאה מה ,הנסייני נדרשי לעיתי קרובות לבצע שינוי מחשבתי דומה,
מתפיסת החיות כחיות טבעיות ,בהתא להגדרת בטבע ,לתפיסת ככלי עבודה ) Birke, Arluke & Michael,
.(2007כ ,כפי ששפירו מציי )" (Shapiro, 2002חיית מעבדה" היא הבניה ,תוצר של הדר בה מדעני
ועובדי מעבדה אחרי תופסי ומטפלי בסוגי שוני של חיות ,כמו ג פילוסופיה ושפה של מדע הדורש
אובייקטיביות .על מנת להבי את תהלי ההבניה חשוב להכיר את הקונטקסט של עבודת המעבדה ,אופ
ארגונה ,וההיסטוריה שלה .מושגי מפתח בהבנת תהליכי אלו ה תקניות )סטנדרטיזציה( ,הרבעה
סלקטיבית ויצירת מודלי חייתיי כלליי לניסויי.
הדרישה לתקניות היוותה את אחד השינויי המרכזיי בצורת הארגו של המדע ,ונודעה כבעלת השפעה
על התפתחות של חיות מעבדה והאופ בו מדעני משתמשי בה .ע ביסוסה של הביולוגיה הניסויית בסו
המאה ה 19נקבעו סטנדרטי ,בה הדרישה להסדיר ולפקח על פרוצדורות ,כ שנית יהיה לחזור על
ניסויי .דרישות אלה יצרו בתור את הצור בציוד מעבדתי תקני – ובחיות מעבדה תקניות .מכרסמי ענו
במיוחד על דרישות אלה בשל היות נוחי לייצור המוני .כ ,החיה המתוקננת הופכת לקטגוריה נפרדת של
בעל חיי :היא אינה חיית מחמד ואינה חיית בר ).(Birke, Arluke & Michael, 2007
תהלי נוס שאפיי את התפתחות הפרוצדורות המתוקננות ובעלי החיי המתוקנני הוא צמצו של
מגוו המיני המשמשי בניסויי ) .(Logan, 1999ע הפיכתה של הביולוגיה הניסויית למתודה
הדומיננטית בחקר הטבע ,התגבר הצור באיתור אורגניזמי המתאימי יותר לחיי מעבדה .מקוואט
) (McOuat, 2001טוע כי הביולוגיה הניסויית לא הביאה עמה יסודות תיאורטיי חדשי .הנקודה
המשמעותית היא השינוי במקו ,כלומר ,המעבר למעבדה .זני חדשי ,כמו חולדות מעבדה ,פותחו במיוחד
לסביבת המעבדה ,ולא קיימת לה בהכרח מקבילה "בטבע".
לוגא ) ,(Logan, 1999שחקרה את ההיסטוריה של פיתוח זני חולדות מעבדה מסבירה ,כי השונות בי
המיני הופחתה משמעותית לאור המאה העשרי בשל פיתוח של זני חולדות ועכברי ייעודיי ,אשר
בהיות קלי להרבעה ולתפעול ,היוו את הבחירה הטבעית לשמש כ"מודל סטנדרטי" של התנהגות אחידה
)באופ יחסי( ושל תכונות פיזיולוגיות .עד לאמצע המאה העשרי ,יצירת ז אחיד היתה האידיאל ,במטרה
להפו את חיית המעבדה ל"ריאקטור כימי" אובייקט טבעי למחקר ,המהווה חלק מהציוד המעבדתי
) .(Lane-Petter, 1952; Clause, 1993; Phillips,1994לוגא מוסיפה ,כי המאמ 1להשגת תקניות התבטא ג
בהתהדקות הקשר בי מכונות מדידה לפיזיולוגיה של בעלי החיי אותה בדקו .חיות סטנדרטיות נוצרו
16
בעקבות ייצור המכשירי הסטנדרטיי ,ובהשראת יצירת חלקי חילו לתעשייה ).(Logan, 1999; 2002
בתהלי זה עכברי וחולדות הפכו לאורגניז גנרי ,ופסקו מלשמש כבעלי חיי ,כפי שה מובני בתרבות.
במחקרו על נוירוביולוגי שעבדו ע חולדות מדגי לינ (Lynch, 1988) '1ביטוי מאל לתהלי זה דר
הניגוד הרטורי בשפת המדעני בי "חיה טבעית" – במובנה המוכר והידוע ,ל"חיה אנליטית" שפירושה חיה
שהפכה לנתוני .כ ,כשאחד הנוירוביולוגי
במחקר אמר "זאת היתה חיה טובה" אי הכוונה להתנהגותה
כשהיתה בחיי אלא לאופ שבו ,לדוגמה ,רקמתה המוחית לאחר חיתוכה ושימורה ,הניבה נתוני .במונח
"החיה" הכוונה לתוצר של סדרת פרוצדורות ניסוייות.
ע תיקנונ של עכברי וחולדות ,נולד הצור בתקנו של אופ אכסונ ה המרחב הפיזי וה צורת
הטיפול בה על ידי צוות בית החיות ) .(Rader, 2004כיו ,חיות מעבדה בודדות בלבד חיות במעבדה; רוב
מיוצרות ו/או נשמרות בבית החיות של המוסד ,וחווית החיי שלה מובנית ונקבעת על ידי מבני המדע עוד
טר לידת .בתי חיות הינ מבני תעשייתיי מאורגני ביותר ,והפיקוח מובנה לתו הארכיטקטורה שלה
באופ המאפשר שליטה מלאה על תנועת בני אד ובעלי חיי באמצעות חלוקה פנימית פונקציונלית של
חללי .למעשה ,בית החיות המודרני הוא סוג של פנאופטיקו ,כשכוח ,שליטה ופיקוח ה על החיות
השוכנות בו ,ובמידה מסוימת ג על עובדיו האנושיי מובני ביסוד הוויתו .במוב זה נית לתאר את
זהותה של חיית המעבדה כתוצר של רתוק בתו חללי נשלטי .חללי אלה ,כמו החיות עצמ ,מתוקנני
ביותר ).(Birke, Arluke & Michael, 2007
.3.2.2חיות בי השורות
התוצר הסופי של המחקר המדעי באקדמיה הוא בדר כלל מאמר המתפרס בכתב עת מדעי .כתיבה
מדעית הפכה פורמלית יותר ויותר ,בפרט לקראת שלהי המאה התשע עשרה .מאפייניה הבולטי ה שימוש
בשפה סבילה ומסוגננת ,המותירה את הנעשה בפועל מעומע ,ואת המדע מחו 1למשפט .ע התחזקותה של
התנועה לזכויות בעלי חיי ובכללה תנועת ההתנגדות לניסויי בבעלי חיי ,נדרשו המדעני העוסקי
בניסויי להתחיל להתייחס לטענות נגד ולקחת חלק במאבק על דעת הקהל ).(Nelkin and Jasper, 1992
בהמש לכ ,מאמרי מדעיי המתפרסמי בכתבי עת מקצועיי הפכו לאחד האמצעי הזמיני עבור אנשי
זכויות בעלי חיי וגורמי נוספי שאינ נמני על הקהילה המדעית ,לקבל מידע על הנעשה במעבדות
המחקר .כ ,במאמר המדעי ,ובפרט בפרק השיטות ,אמור להופיע תיאור מפורט של הפרוצדורות הניסוייות
שבוצעו במחקר .מנתוני אלה נית ללמוד באופ קונקרטי על הנעשה לבעלי החיי במסגרת הניסוי .בנוס,
17
והחברות של המדעני :המאמרי משקפי
נית ללמוד מ המאמרי המדעיי רבות אודות הל החשיבה ִ
את צורת השיח המקובלת בי המדעני ; צורת הכתיבה מלמדת על המסורות לגבי כיצד "לכתוב מדע";
והסגנו המיוחד בו ה כתובי מלמד על האופ שבו המדע ג אמור לקרוא אות ) ;Birke & Smith, 1995
.(Gross, 1990בהמש לכ ,גילברט ומלקי ) (Gilbert and Mulkay, 1984בספר
Opening Pandora's
Boxהעוסק בניתוח שיח של מדעני ,מדגימי כיצד המדעני משתמשי בצורות פרשניות מובחנות בבוא
להבהיר לעצמ את פעולותיה ואמונותיה בהקשרי חברתיי שוני .
לאור כל זאת ,ההתייחסות לחיות מעבדה במאמרי מדעיי הפכה לזהירה ושקולה ) ;Lederer, 1992
(Phillips, 1994ההשלכות הבולטות ביותר של תהליכי אלה ה צמצו הנראות של בעלי החיי במאמר,
וניתוק הנסיי מהפעולה שבוצעה בחיה" :המבצע נותר לא מפורש ,וא נקרא את הפסקה פשוטה כמשמעה
נקבל את הרוש ש'פגיעה' או 'הקרבה' ) (sacrificeבוצעו בטכנולוגיה אוטונומית המנותקת מהסוכ האנושי"
) .(Lynch, 1985בהמש לכ ,פעלי בלשו פעיל מופיעי כמעט תמיד בהקשר לתהליכי אינטלקטואליי
) :(Bazerman, 1988המדע משער השערה באופ פעיל ,והחיה מקבלת זריקה מיד אנונימית .הקול הסביל
המתאר את החיה מלווה בשימוש באופמיז והשמטה תדירה של פרטי אודות צורת חייה או מות של
החיות בניסוי לדוגמה מידות הכלובי ,טמפרטורה ,גודל הקבוצות החשובי לא פחות בהיות פקטורי
בעלי פוטנציאל השפעה על תוצאות הניסוי .השמטות מקובלות נוספות ה של ניסויי שלא ממש צלחו,
נתוני שלא תאמו את ההשערה ,כמו ג טעויות שהנסיי עשה כמו פגיעה בעורק או הזרקה של החומר הלא
נכו ,זאת מכיוו שהחיות שנכללות במאמר הסופי ה אלה שתרמו ישירות לפרוצדורה הניסויית ) Lynch,
.(1988; Smith, Birke & Sadler, 1997ישנ צורות שונות של אופמיז ,והנפוצה בה היא השימוש במילה
להקריב ) (to sacrificeבמקו המילה להרוג ,היוצרת הקבלה לריטואל של הקרבה ) Arluke, 1988; Lynch,
.(1988; Phillips, 1994הדבר מקנה להרג חשיבות סימבולית ,על פיה החיה הוקרבה למע מטרה נעלה.
בניגוד לתיאור המצומצ של הפרוצדורות שנערכו בחיות בעוד בחיי ,התהלי שעברו רקמותיה לאחר
מות יתואר בפירוט על כל שלביו )תלוי בניסוי( .בחלק זה יפורטו לרוב ג פרטי טכניי אודות מער הניסוי,
החשובי לשחזורו .אי הכוונה לטעו כי מדעני מעלימי מידע בצורה מכוונת ,להיפ ,ה לרוב מודעי
היטב לדילמה לגבי מידת הפירוט .אול ה מאומני לעשות הפרדה בי חיות בהקשרי שוני ,לייצר עמדה
לא רגשית ,ולכתוב את המאמרי על פי התבניות המקובלות ) .(Birke, Arluke & Michael, 2007בהקשר
18
זה עולה כמוב השאלה מה הגורמי המאפשרי למדעני לכונ ולקיי הפרדה פנימית כזאת? זוהי שאלה
שעל חלק ממנה ינסה המחקר להשיב.
.3.3זהותו של המדע בהקשר של ניסויי בבעלי חיי
.3.3.1השפעות סוציולוגיות על זהותו של המדע
תיאורית הזהות )Burke, 1980; McCall & Simmons, 1978; Stryker, 1968; ) (Identity Theory
(Turner, 1978היא תיאוריה מיקרוסוציולוגית המסבירה התנהגות חברתית של הפרט במונחי של היחסי
ההדדיי בי העצמי ) (selfלחברה .התיאוריה מתייחסת לעצמי כמחולק לזהויות מובחנות רבות המובדלות
זו מזו ואשר באות לידי ביטוי בהתנהגויות בהקשר של תפקידי ) (role relatedולנורמות שהאד ממלא.
התיאוריה קשורה בחוזקה להשקפתה של גישת האינטראקציה הסימבולית לפיה החברה משפיעה על
התנהגות חברתית דר השפעתה על העצמי ) Mead, 1934אצל .(Hogg et al., 1995
מחקרי שעסקו במבנה החברתי של הפעילות המדעית התייחסו אל קהילת המדעני כאל "מבנה
חברתי" שמאפייניו ה ערכי משותפי בתו המסגרת המדעית ,כללי התנהגות משותפי ,סוציאליזציה
ייחודית ,והתאגדות של קהילת המדעני ב"רשתות תקשורת" שמתוחזקות על ידי כנסי מדעיי שוני ,
פרסומי וכתבי עת ) .(Delamont & Atkinson, 2001; Kuhn, 2005; Rier, 2003כחלק מתהלי
הסוציאליזציה ,נלמדת ג השפה של תרבות המעבדה .שפה זו כוללת בתוכה ג את הז'רגו המקצועי של
התרבות המדעית בכלל ,וג את השפה הלא פורמאלית של אנשי הצוות על המשמעויות הסמליות שלה
) .(Knorr-Cetina,1981;1999המכלול הזה על מרכיביו האנושיי והלא אנושיי הוא זה שהופ את
המעבדה לזירה אופטימלית להבניית זהות ).(Hermanowicz, 1998; Law, 1992; Tchalakov, 2004
.3.3.2בדר להיות מדע תלמידי ,סטודנטי וניסויי בבעלי חיי
בעלי חיי משמשי בניסויי במסגרת לימודי מדעי החיי בישראל ,בה ביולוגיה ,רפואה ורפואה
וטרינרית ,באוניברסיטאות ובמכללות .עיקר השימוש בבעלי חיי למטרות הוראה בתואר הראשו נעשה
במעבדות באנטומיה )בצורת נתיחות של בעלי חיי ( ובפיסיולוגיה )בצורת ניסויי שוני להדגמת עקרונות
פיסיולוגיי ( .קיימות מעבדות הוראה נוספות א שכיחות פחות כגו אימונולוגיה ,פרמקולוגיה וביוכימיה,
הכוללות שימוש בבעלי חיי .מכיוו שלפי מיטב ידיעתי לא נעשו בישראל מחקרי סוציולוגיי או
19
פסיכולוגיי על השפעת של ניסויי בבעלי חיי על סטודנטי במהל לימודיה ,אתייחס לממצאי
ממחקרי שנערכו בחו"ל בנושא.
באופ כללי התופעה שנצפתה במחקרי שוני שנערכו בקרב תלמידי חטיבה ,תיכו וסטודנטי לרפואה
בארה"ב ) (Arluke and Hafferty, 1996; Solot and Arluke, 1997; Barr and Herzog, 2000היא מעבר
מחשש ,גועל ואי נוחות שהובעו על ידי התלמידי בראיונות לפני ביצוע הנתיחות במעבדות ,לתחושות
חיוביות של משיכה והתפעלות בסיומ .החוקרי ארלוק והפרטי ) (1996בדקו את הנושא בקרב תלמידי בתי
ספר לרפואה בארה"ב .ספיציפית ,ה בחנו את ההשפעה של נתיחות בכלבי חיי במסגרת מעבדת
פיזיולוגיה קרדיווסקולרית .הפרוצדורה נערכת בכלבי מורדמי שמומתי בעזרת מנת יתר של חומר
הרדמה בסו הניסוי.
בדומה לתלמידי החטיבה והתיכו ,לפני ההתנסות ב"מעבדת הכלבי " דיווחו הסטודנטי לרפואה על
חשש ורתיעה ,במיוחד כאשר חשבו שה עלולי לפגוש במעבדה כלב שדומה לכלב הפרטי ,או כלב מסוג
שה מחבבי .רוב דיווחו כי אינ יכולי לדמיי את עצמ עושי ניסוי בכלבי הפרטיי שלה .הידיעה
כי הכלבי עומדי למות בסו המעבדה היוותה ג היא מקור לחרדה עבור .ההתלבטות המוסרית שהביעו
היתה כיצד להצדיק מוות של כלב עבור תועלת עצמית בלבד ,וה ציינו את האנוכיות שבמעשה .למרות
החששות הביעו הסטודנטי רגשות חיוביי בסו המעבדה ,כאשר כמעט כול הדגישו כי ה רואי
במעבדה חוויה מלמדת יוצאת דופ ומיוחדת במינה .ככל שה התקדמו ע הניתוחי ,רוב התלמידי
הפסיקו להזדהות או לחוש אמפתיה ע בעלי החיי ,ותחת זאת "הסתגלו" לסיטואציה ) Arluke and
.(Hafferty, 1996
.3.3.3הסוציאליזציה האתית של מדעני שה נסייני בבעלי חיי
עד תחילת שנות התשעי נעשו מחקרי ספורי על אתיקה של ניסויי בבעלי חיי מ הפרספקטיבה של
מדעי החברה .מחקרו האתנוגרפי פור 1הדר של ארלוק ) ,(1994שנער בשני 19851993בקרב 35מעבדות
למחקר ביורפואי בארה"ב שעושות ניסויי בבעלי חיי פתח צוהר לשדה חדש ומורכב .מכיוו שעבודתו זו
של ארלוק מהווה עד היו מחקר מרכזי בשדה הסוציולוגי העוסק במדעני שמבצעי ניסויי בבעלי חיי ,
ומכיוו שמחקר זה הוא הקרוב ביותר לנושא של עבודת מחקר זו ,אציג להל את ממצאיו העיקריי .כמה
תובנות חשובות לגבי התרבות האתית של מדע והסוציאליזציה האתית של מדעני העורכי מחקר ביו
רפואי בבעלי חיי עלו מ המחקר וה:
20
מוסדות המחקר שעורכי ניסויי בבעלי חיי מהווי עול מוסרי סגור ,בו סוגיות אתיות מוגדרות על
ידי המוסד ,ולכ רוב הזמ מודרות מ השיח של העובדי .עובדי חדשי הבאי בשערי המוסד מקבלי את
המסר ,כמעט אזהרה ,שהודאה בקונפליקטי אתיי היא מסוכנת ותיראה בעי לא אוהדת ,משו שפעולה
כזאת שוות ער להודאה כי יש באמת משהו בלתי תקי מבחינה מוסרית בניסוי בבעלי חיי ,ועל כ
"מספקת תחמושת לאויב".
עובדי חדשי שהתחילו לעבוד במוסדות המחקר למדו במהרה כי אי מקו לשאול שאלות מוסריות
לגבי למשל פרוצדורות ניסוייות מסוימות ,מספר החיות וסוג החיות בניסוי וכדומה ,מכיוו שככל הנראה
שאלות אלה כבר נשאלו וקיבלו מענה על ידי גורמי מוסדיי רשמיי כמו ועדות פנימיות המפקחות על
הניסויי במוסד ,מפקחי פדרליי ומפקחי מטע הקרנות המממנות .חלק מהרתיעה מהתעסקות
באתיקה נבע מהתחושה שצויינה על ידי רבי מהמרואייני במחקר ,כי ה חסרי הכשרה אתית מספקת
לניתוח אתי של מעשיה .
במיוחד אצל המדעני מתרחשת למידה והפנמה של כללי המשחק המדעיי המכתיבי גישה
אובייקטיבית לעבודה המדעית ,שמשמעותה ג נקיטה גורפת של גישה נייטרלית מבחינה מוסרית .הכשרת
של מדעני מדגישה אובייקטיביות ומקצועיות ,כאשר ההיבטי האתיי של העבודה זוכי לעיתי קרובות
להתעלמות או להפחתה מערכ על ידי המדעני הבכירי יותר.
הקהייה של הרגישות האתית נבעה ג מאובייקטיזציה של חיות מעבדה ,פרקטיקה הנלמדת על ידי
מדעני וטכנאי במהל הכשרת ומתגברת במהל עבודת בפועל .עובדי חדשי שטר הפנימו את
ההגדרה החדשה של בעלי החיי כיצורי שמשמעות נגזרת רק מהיות חלק מצרכי המדע ,ולא למדו
ליצור ריחוק מה ,התלבטו בתחילת עבודת לגבי חשיבות הניסויי באופ כללי ולגבי המחקר שלה בפרט.
א ברגע שהפנימו את הגישה "הנכונה" ,איבדו השאלות האתיות את הרלבנטיות שלה .עובדי חדשי למדו
במהרה לא לחקור או לתהות לגבי טבע של כאב וסבל בבעלי חיי .חלק מזה נבע מהאובד המהיר של
רגישויות שהתלווה למסקנה שזו טעות להאניש חיות ולהניח הנחות לגבי מצב הסובייקטיבי.
שאלות מוסריות נטו להידחק הצידה ולדעו ע כניסת של דאגות חדשות לחייה ,כמו רכישת מיומנות
טכנית בעבודה ,קידו הקריירה או התמודדות ע קולגות בעייתיי .חלו קצר של ספק אתי נפתח אצל רבי
בשנהשנתיי
הראשונות לשהות במעבדה .בתקופת זמ ראשונית זו סוגיות הקשורות לבעלי חיי תפסו
מקו רב ,ולעיתי קרובות עלו בחשיבות על נושאי הקשורי לקידו הקריירה ,ביטחו בעבודה או יחסי
בינאישיי .אול הנושאי האחרוני האפילו בהדרגה על הראשוני אצל רוב העובדי החדשי .
21
רבי מהעובדי החדשי למדו לצייר גבולות מוסריי סימבוליי סביב פעולותיה ,המבהירי לעצמ מה
ה חושבי שלא יוכלו לעשות לחיות .לרוב ה הגדירו את הגבולות הללו כקשיי רגשיי ,מה שהוסי
להרחיק את תחילתה של חשיבה אתית כאילו קשיי רגשיי אינ קשורי לאתיקה.
כל אחד ידע לציי סייגי שוני שהיו לו לגבי שימוש בסוג מסוי של בעל חיי או ביצוע ניסויי או
פרוצדורות מסוימות .לדוגמה ,אנשי שמבצעי ניסויי בכלבי הסתייגו מעריכת ניסויי בקופי ולהיפ;
אנשי שעשו ניסויי קצרי טווח הסתייגו מעריכת ניסויי לאור זמ; אנשי שעסקו במחקר יישומי
הסתייגו מעריכת מחקר בסיסי; וכול שנאו מחקרי לצרכי קוסמטיקה או פסיכולוגיה ,וקבעו שבשו אופ
לא יוכלו לבצע מחקרי כאלה .ראוי לציי שעיסוק זה בגבולות העשייה שלה )"מה שלא אעשה"( החלי
במקרי רבי את העיסוק המוסרי בעשייה עצמה.
שרטוט גבולות כזה הפריט את הסייגי המוסריי של העובדי .כלומר ,למרות שחשו שיהיה לה קשה
לבצע ניסוי מסוי או לבצעו במי מסויי ,לא היה אכפת לה שאחרי יעשו זאת .א על פי שלא היה נדיר
למצוא עובד שבתחילת הקריירה הביע התנגדות מוסרית לפרקטיקות ניסוייות מסוימות ,כמעט א אחד
מאות מתנגדי לא המשי להתנגד לאור זמ; חלק עזבו את המחקר בבעלי חיי ,ואחרי החליפו
מעבדה או הרגילו את עצמ לפרקטיקה הבעייתית.
כשהופיעו מחלוקות מוסריות בשיח שבתו המעבדות ה נדחקו כמעט תמיד לשוליי ,והעובדי
החדשי שמו לב לכ .כאשר ניהלו העובדי החדשי דיו מוסרי על ניסויי בבעלי חיי ע זרי או בני
משפחה ,נתקלו בסיטואציה של עמדות מקוטבות ועמדה מתגוננת מציד ,מה שהגביר את רתיעת לעסוק
בסוגיות אתיות.
גור נוס שהקל על העובדי החדשי שלא לבחו את ההיבטי האתיי של עבודת המעבדה היה הזע
שהפנו מדעני בכירי וארגוני התומכי במחקר בבעלי חיי כלפי פעילי זכויות בעלי חיי .היחס אל
פעילי כאלה היה כאל אויב ,וה תוארו כלקויי מבחינה מוסרית .עמדה כזאת הקלה על הפניית השאלות
המוסריות כלפי חו 1במקו כלפי פני .
כאמור ,בישראל לא נעשו מחקרי שבדקו תופעות דומות או דילמות אתיות של סטודנטי ומדעני
העוסקי במחקר ביורפואי בבעלי חיי .ע זאת ,החוקרי גליק ובנשלו ) (2002ערכו מחקר חשוב ויחיד
מסוגו על דילמות אתיות של סטודנטי לרפואה באוניבסיטת ב גוריו בנגב .המחקר מצא כי הסטודנטי
לרפואה שנבדקו מגדירי את עצמ כחשופי להתמודדויות מוסריות מורכבות ייחודיות במסגרת הכשרת
הרפואית ,שנותרות ללא מענה .הסטודנטי מודי כי בחלק ניכר מהמקרי ה פועלי בדרכי שה
תופסי כלא מוסריות; בתיאוריה במסגרת המחקר ניכרת מבוכה רבה ומידה של אי בהירות באשר
22
לנורמות ודרכי פעולה נכונות .המחברי מסכמי כי לא נראה שקיי בפועל מנגנו מוסדי לטיפול בבעיות
שהעלו הסטודנטי מאחר שהקורסי הקונבנציונליי בביואתיקה )באר 1ובעול ( מטפלי רק מעט
בנושאי הללו.
.3.3.4תיוג על רקע מקצועי
בהקשר זה ,מחקרי אחרי הראו כי מדעני רבי חשי כי מחקר ומטרותיו אתיי וחשובי ,א
אינ מצליחי לשכנע בכ אנשי אחרי בפרט אנשי שאינ עוסקי במדע .בסיטואציות אלה במיוחד
חשי המדעני נרדפי או מתויגי ,ועליה למצוא דרכי להגיע לקהלי סקפטיי וא עויני
)Arluke,
.(1991גופמ ) (1963הציע ,כי אנשי חווי סטיגמה דר חרדה ,נידוי או אפליה ושלילת זכויות חברתיות,
כתוצאה מפעולות בעלות השלכות חברתיות שליליות שה מעורבי בה .לאור זאת ,בני אד שואפי בדר
כלל לנטרל או להימנע מסטיגמה ,כולל על ידי ניסיו להציג דימויי מנוגדי של עצמ .תופעה מעניינת היא
שבעקבות שינויי בדעת הקהל ,מקצועות שבעבר נתפסו כיוקרתיי הפכו למטרה לביקורת על רקע מוסרי –
לדוגמה מהנדסי העוסקי בפיתוח נשק גרעיני ) (Rowan, 1995ומדעני העוסקי בניסויי בבעלי חיי .
תגובת המתויגי היא לעיתי "כניסה לארו" או הסתרה עצמית .בראיונות שערכו ארלוק ועמיתיו )(1991
ע עובדי מעבדה נאמר לה כי דחייה על ידי הציבור היא עבור התנסות שכיחה .חלק מהסטיגמה קשורה
לפער בי מה שנחשב כפרקטיקה ראויה כלפי בעלי חיי מחו 1למעבדות לבי מה שנחשב כראוי בתוכ .חלק
נוס קשור לצורת ההתייחסות למדע .כ ,מחקרי אודות הבנת הציבור את המדע הדגישו את הסקפטיות
שחלקי ממנו חשי כלפי הצגת המדע כאוטוריטה ,ואת הטלת הספק בהצהרות מדעיות בעלות אופי חד
משמעי .כלומר ,המדע נתפס בציבור כהרבה פחות ודאי ,וראוי לבחינה מוסרית מעמיקה ,מאשר תפיסתו על
ידי העוסקי בו בפועל .ג כא ,מדעני עשויי להיות מודאגי מאות דילמות אתיות באופ אישי ,א
מציגי כלפי חו 1ביטחו ואמונה בחשיבות המדע וצדקתו .כתוצאה מכ ,רבי מהעובדי ע חיות מעבדה
אינ ששי להודות בעיסוק בפומבי ,ולעיתי ה א חשי במלכוד.
.3.3.5המחיר הרגשי של ביצוע ניסויי בבעלי חיי
מתחילת שנות התשעי ,בעקבות כמה מחקרי אתנוגרפיי מכונני ) ;Arluke, 1988; Lynch, 1988
,(Phillips, 1994החלו יותר ויותר חוקרי במדעי החברה לעסוק בקשר הבלתי נמנע )(the inevitable bond
הנרק בי מדעני לחיות מעבדה ) .(Davis and Balfour, 1992מאז חלה התקדמות תיאורטית שאת
23
תוצאותיה נית לראות בפרסומי המקצועיי של אגודות למדעי חיות מעבדה באירופה ובארה"ב .לדוגמה,
בשנת 2002הוקדש גיליו של של כתב העת (Institute for Laboratory Animal Research) ILAR
]) [Vol.43(1להשלכות של האינטראקציות ושל הקשר אד חיה במעבדה ,ובאופ כללי נית לראות יותר
ויותר פרסומי והתבטאויות של בכירי בתחו המכירי בקיומו של הקשר הזה ).(Reinhardt, 2003
כפי שהוזכר קוד ,זהות האישית של חלק מ המדעני )והטכנאי ( ,כנסייני בבעלי חיי ,נמצאת
ביחסי גומלי ע שאלות של אחריות אישית ,דימוי עצמי ואשמה ,וע הקשיי הרגשיי הנלווי אליה
) .(Arluke, 1990;1991;1992; AALAS, 2001לאור הידע הקיי בספרות הפסיכולוגית תופעות אלה
יכולות להיות קשורות ג למצב של שחיקה ,עקת חמלה ) (compassion stressאו עייפות חמלה
) .(compassion fatigueאציי כי למיטב ידיעתי בספרות הסוציולוגית או הפסיכולוגית לא קשרו מעול בי
ביצוע ניסויי בבעלי חיי לבי תופעת עייפות החמלה ,א אני סבורה כי יש מקו להזכיר את התופעה לאור
הקשיי הרגשיי שחווי מדעני המבצעי ניסויי בבעלי חיי ,לפחות בתחילת דרכ ,לפי הספרות לעיל.
שחיקה מוגדרת בדר כלל כתשישות גופנית או נפשית ,לרוב כתוצאה ממצב של עקה מתמשכת או
תסכול .על פי מסל ) ,(Maslach, 1982אחד החוקרי המובילי בתחו ,שחיקה במקו העבודה אינה
קשורה רק לאלה העובדי ע נפגעי טראומה ,והיא יכולה להיגר כתוצאה מקונפליקט בי ערכיו של הפרט
ובי מטרות ודרישות הארגו בו הוא עובד ,מעומס מטלות ואחרויות ,ממודעות לתגמול רגשי או כספי נמו,
ומתחושה של היעדר תמיכה חברתית במסגרת העבודה ) .(Maslach and Leiter, 1997רבי מאלה שחווי
שחיקה ה אידיאליסטי במיוחד לגבי עזרה לאחרי ) .(Pines and Aronson, 1988ולבסו שחיקה יכולה
להיות קשורה לחשיפה מתמדת לחומרי טראומתיי ).(Aguilera, 1995
עייפות החמלה היא סוג של הפרעת דחק פוסטטראומטית ) (PTSDשהוגדר לראשונה אצל מטפלי
בנפגעי טראומה .הסימפטומי של PTSDכוללי חוויה חוזרת של האירוע)י ( ,הימנעות מדברי שמזכירי
את האירוע)י ( ומצוקה גופנית בעת היזכרות באירוע)י ( .המושגי עקת חמלה או עייפות חמלה נכנסו
לשימוש כמילי נרדפות ל PTSDמכיוו שהתגובות של עייפות חמלה מקבילות לאבחנה של ,PTSDבהבדל
אחד והוא שהאירוע הטראומטי נחווה על ידי הנזקק לטיפול והוא מועבר למטפל במסגרת האינטראקציה ע
הנזקק לטיפול ו/או הטיפול בו ).(Figley, 1995; 2002
24
בהתבסס על עשרות שנות מחקר שעסקו במחיר הרגשי של הדאגה לאחר אפיי פיגלי את התגובות
הרגשיות הנגרמות בעקבות עבודה ע אנשי סובלי ,ואשר מאפיינות את המטפלי בה .בספר העוסק
בעייפות החמלה בקרב קהילת המטפלי בבעלי חיי ) (Figley and Roop, 2006מציעי המחברי כי
התגובות הללו יכולות להופיע ג אצל אוכלוסיית המטפלי בבעלי חיי ,וה:
.1תחושות חוסר אוני וחוסר תועלת כעוזרי ; .2חרדה או פחד בעת מחשבה על מצוקת בעל החיי הנזקק
לטיפול .תחושה זו קשורה ג לחשש ,חוסר ודאות ואפילו אימה שעלולה להוביל לתחושה שקיי איו ממשי
או מדומיי על בעל החיי המטופל .לאירועי או מצבי אלה השפעה שלילית גופנית ו/או נפשית על נות
הסיוע; .3אשמה הנובעת מתחושת אחריות למצוקתו של הנזקק לטיפול; .4כעס או זע כלפי האחראי
למצוקת הנזקק לטיפול או כלפי המטופל על שנזקק לעזרה; .5אשמת השורד תחושת אשמה מיוחדת
הנחווית אצל אנשי ששרדו קטסטרופות שגבו את חייה של רבי .השורד מרגיש שיכול היה להיעשות יותר
כדי למנוע מוות או סבל או את שניה ; .6היסגרות או קהות חושי חוסר יכולת לחוות אמפתיה ע האחר
לאחר נקודה מסוימת בעקבות תשישות; .7עצבות – מושפעת או מאופיינת על ידי צער או היעדר שמחה
ישירות או בעקיפי בעקבות מצוקת הנזקק לטיפול; .8דיכאו הנע בי דיכאו קליני המאופיי בחוסר ריכוז,
קשיי שינה ,אובד תאבו ,עצבות קיצונית ,אשמה ,חוסר אוני וחוסר תקווה; .9רגישות יתר -לדוגמה בכי
המתפר 1בקלות; .10רכבת הרי רגשית תחושת רגישות יתר וצער ברגע אחד וכעס והיפראקטיביות דקה
לאחר מכ; .11בזבוז כל האנרגיות מבחינת זמ ,סבלנות ורגישות על אחרי ,במיוחד על הנזקק לטיפול; .12
תחושת מרוקנות כעוזר היחלשות חמורה בעקבות עזרה לאחרי כתוצאה מאיכות או כמות העזרה.
.3.3.6בדיקת השפעות ביצוע ניסויי בבעלי חיי לאור ציר הזמ
יחס של מדעני לחיות מעבדה בפרט ,ולנושא הניסויי בבעלי חיי במסגרת מחקר ביורפואי בכלל,
מעלה את שאלת מהות ומאפייניה של התהליכי החברתיי והרגשיי המשפיעי על המדעני
לאור
ציר הזמ.
הדר הטובה ביותר לחקור שאלה זאת היא באמצעות ביצוע מחקרי לונגיטודינליי פרוספקטיביי
)למשל ,מחקר שיעקוב לאור שני רבות אחרי עמדותיה של סטודנטי למדעי החיי המבצעי ניסויי
בבעלי חיי ,תו כדי הפיכת למדעני בכירי ( .דר אחרת היא לבצע מחקר אתנוגרפי מעמיק לאור שני
במעבדות מחקר ,מ הסוג שביצעו ארלוק ופיליפס שעבודותיה נסקרו לעיל ) ;Arluke, 1988; 1994
25
.(Phillips, 1994חסרונ של שתי שיטות אלה הוא שה מצריכות שני רבות של מחקר ,ו/או שיתו פעולה
הדוק של מעבדות המחקר והעומדי בראש לצור ביצוע.
הדר השלישית ,המיושמת בעבודה זו ,היא לבדוק את הדומה והשונה ביחס של מדעני בכירי
)מרצי בכירי עד פרופסורי מ המניי( ומדעני צעירי )מסטרנטי עד פוסטדוקטורנטי ( בישראל
לניסויי שה עורכי בבעלי חיי במסגרת מחקר ביורפואי .א יימצאו הבדלי כאלה ,נית יהיה להניח
שה נובעי בחלק מתהליכי חברתיי ,קוגניטיביי ורגשיי שעברו המדעני לאור השני ,במהל
התקדמות הקריירה האקדמית שלה כנסייני בבעלי חיי .
הנחה מובלעת של גישה זאת היא שקיי דמיו במאפייני הרקע האישיי והחברתיי של מדעני בכירי
וצעירי .במילי אחרות ,ההנחה היא שהמדעני הבכירי של היו היו דומי בתחילת דרכ האקדמית
לסטודנטי העובדי במעבדותיה בהווה .להנחה זאת קיימות מספר הסתייגויות ,וה יפורטו בפרק הדיו
להל.
מטרות המחקר הנוכחי ,א כ ,ה לאפיי את יחס של מדעני בכירי וצעירי לניסויי בבעלי חיי
ולבחו את ההבדלי בי שתי קבוצות אלה .על בסיס ההבדלי ,א יימצאו ,תנסה העבודה לאפיי את
התהליכי החברתיי ,הקוגניטיביי והרגשיי שהביאו להבדלי אלה .לסיו ,מתו ניתוח התהליכי
הללו ,תנסה העבודה להציע נקודות אפשריות להתערבות מסייעת עתידית בתהלי ההכשרה והסוציאליזציה
של מדעני צעירי בתחו המחקר הביורפואי.
.3.3.7שאלת המחקר
מה ההבדלי )א ישנ ( בי יחס של מדעני בכירי )מרצי בכירי עד פרופסורי מ המניי(
ומדעני צעירי )מסטרנטי עד פוסטדוקטורנטי ( בישראל לניסויי שה עורכי בבעלי חיי במסגרת
מחקר ביורפואי?
שאלות משנה:
.1
מה המוטיבציות של מדעני בכירי וצעירי לבצע ניסויי בבעלי חיי במסגרת מחקר אקדמי
ביורפואי?
.2
כיצד נוצרת ההבנייה החברתית של מושג חיית המעבדה אצל מדעני בכירי וצעירי ,וכיצד היא
משפיעה על יכולת לבצע ניסויי בבעלי חיי ?
26
.3
מה הקשיי הרגשיי עמ מתמודדי מדעני בכירי וצעירי בבוא לערו ניסויי בבעלי
חיי ,וכיצד ה מתמודדי ע קשיי אלה?
27
.4מער המחקר
.4.1שיטת המחקר
שיטת המחקר היא פנומנולוגית ,ומבקשת לחקור בצורה ישירה את יחסי המדע ע חיית המעבדה,
והשפעת על זהותו ועל יכולתו לבצע בה ניסויי פולשניי .על כ ,במרכז העבודה יעמדו הפרשנויות
והמשמעויות שהנחקרי יעניקו לקשר ע החיה ,והממצאי יהיו בעלי מימד סובייקטיבי .הפניה האיכותית
לנבדקי ,באמצעות ראיונות חצי מובני ,נועדה להשיג מה תיאור מקי של כלל החוויות בה מתגלה
האובייקט בחייה .ההנחה היא שכל אחת מ ההתגלויות עשויה להיות בעלת תרומה משמעותית וחיונית
להגדרת התופעה הנחקרת .התיאור החווייתיסובייקטיבי של האד מעניק הבנה בהירה וטובה על התופעה
ומניעיה ).(Valle, King & Halling, 1989
.4.2מדג
במחקר השתתפו 20נחקרי העוני לקריטריוני הבאי :גברי ונשי אשר עוסקי בהווה או עסקו
בעבר בניסויי פולשניי בבעלי חיי מדרגת יונקי .גילאי הנבדקי נעו בי 27ל 73שני .
המדג כלל ראיונות ע
10חוקרי בכירי העוסקי במחקר בבעלי חיי במש 20שנה לפחות ,ו 10
סטודנטי לתואר שני ,דוקטורט ופוסט דוקטורט העוסקי במחקר בבעלי חיי שנתיי לפחות )ראו פירוט
דרגות אקדמיות וגילאי המרואייני בנספח .(1
תחומי המחקר של המדעני הבכירי היה נוירוביולוגיה ,אימונולוגיה ,בקרה ביולוגית וביוכימיה .סוג
המחקר היה בסיסי או יישומי .סיווג המחקר לבסיסי או יישומי נעשה על ידי המרואיינ/ת בהמש לשאלה
שעסקה בנושא .תחומי המחקר של הסטודנטי היה אימונולוגיה ונוירוביולוגיה.
איתור 8מ המרואייני מקבוצת הסטודנטי נעשה ברובו על ידי הגעה פיזית אל מעבדות מחקר ,פניה
אישית לסטודנטי ,הצגת נושא המחקר ותיאו ראיונות ע הסטודנטי שהסכימו להשתת במחקר תו
הבטחת אנונימיות מלאה .הסטודנטי הנוספי אותרו על ידי בצורה מקרית במהל שיחת חולי שניהלתי
ע כל אחד מה בנפרד ,שבמהלכה עלה כי ה עסקו /עוסקי בניסויי בבעלי חיי במהל לימודיה ,וה
הסכימו להשתת במחקר.
איתור 10המרואייני מקבוצת המדעני הבכירי נעשה בשיטת דגימת כדור שלג ,כאשר הפניה
הראשונה נעשתה אל מדע בכיר שהכיר את עבודתי והפנה אותי למדעני בכירי נוספי .הפנייה אל
המדעני נעשתה באמצעות דוא"ל שהציג את נושא המחקר תו הבטחה לאנונימיות מלאה – כולל של ש
28
המוסד בו ה מועסקי .במידה וקיבלתי אישור לכ ציינתי את שמו של המדע שהפנה אותי בפני המרואיי
הפוטנציאלי.
.4.3שיעור ההיענות
מדעני בכירי מתו 21פניות למדעני בכירי נענו לבקשתי להתראיי רק 10מדעני ) ,(43%מה 8
גברי ו 2נשי 3 .לא השיבו כלל לפנייתי במייל 5 ,סירבו להתראיי על נושא המחקר )מתוכ 4שערכו
ניסויי בקופי ובחתולי ( ,ו 3סירבו להתראיי מטעמי חוסר זמ.
סטודנטי מתו 14פניות נענו לבקשתי להתראיי 11סטודנטי ) ,(79%מה 3גברי
ו 8נשי .בסופו של
דבר נכללו במחקר ראיונות ע 10סטודנטי 2 .סטודנטי סירבו להתראיי מחשש שא דבר השיחה בינינו
ייוודע למנחה שלה הדבר עלול יהיה לפגוע בה .סטודנטית נוספת סירבה לדבר על הנושא.
.4.4ראיונות
הראיונות נועדו לפתוח פתח לעולמ של מדעני העוסקי במחקר בבעלי חיי ,במטרה ללמוד על
הגישות ,האמונות ,התפיסות ,החוויות הסובייקטיביות והרגשות שלה לגבי נושא זה ).(Edwards, 1993
הראיונות נערכו פני אל פני ,ונמשכו בי חצי שעה לשלוש שעות ,כאשר ראיו ממוצע אר כשעה .כל
הראיונות הוקלטו ותומללו לאחר מכ.
נעשה שימוש בשאלו חצי מובנה במטרה לתחו את השאלות ולאפשר השוואה של התשובות בהמש.
ע זאת ,בהתא לשיתו הפעולה של המרואייני ננקטה מידה רבה של גמישות שהובילה להעמקה ולחידוד
של התשובות ,ולהארכה משמעותית של השיחה בקרב מרואייני מסוימי .בהתא לכ ,לאור המחקר
חידדתי והרחבתי כל העת את השאלו ,תו שימוש בתיאוריה מעוגנת בשדה ) Glaser, 1992; Glaser and
.(Strauss, 1967הגרסה הסופית של השאלו מופיעה כנספח .2
.4.5התייחסות רפלקסיבית וביקורת עצמית
יצירת יחסי אמו שיובילו לפתיחות ולכנות מצד המרואייני בנושא הטעו של מחקר בבעלי חיי
היתה קריטית להצלחת המחקר .בהמש לכ ,הייתי מודעת לאפשרות של רצייה חברתית מצד
המרואייני ועל כ השתדלתי ככל שביכולתי ליצור אוירה נעימה ובלתי מאיימת במהל הראיונות.
למשל ,בפרט ע המדעני הבכירי ,הקפדתי להדגיש כבר בתחילת הראיו שאיני מתעניינת בדיו
29
המוסרי לגבי עצ עריכת ניסויי בבעלי חיי כ או לא ,אלא בעמדות ,בתפיסות וברגשות
הסובייקטיביי שלה לגבי העבודה ע החיה במחקר .כמו כ ,הקפדתי להדגיש את האנונימיות
המלאה המובטחת למשתתפי ,אנונימיות שבלעדיה לא יכול היה המחקר להתקיי .
המעורבות הרגשית שלי בנושא המחקר היתה גדולה ,ובמקרה אחד מרואיי עמו שוחחתי ,מדע
בכיר ,א ציי זאת בפניי .במהל השיחות עלו לעתי תכני שהפתיעו את המרואייני עצמ ועימתו
אות ע סוגיות שלא חשבו עליה קוד .עצ קיו הראיו ו/או שאלות מסוימות מתוכו היוו עבור
חלק מהמרואייני ,בעיקר הסטודנטי ,בבחינת "התפרצות לדלת פתוחה" ,לדבריה ,שהניבו תשובות
מרתקות ומורכבות.
ראוי לציי את המרחק החברתי ביני לבי המדעני הבכירי ,שבלט על רקע שלושה פרמטרי :
פערי המעמד האקדמי ,השוני בתחומי הידע ממנו אנו מגיעי והגיל .הדבר הניב קושי מסוי עבורי,
כחוקרת צעירה המראיינת מדעני בעלי ש ,בנושא רגיש ומורכב .יחד ע זאת ,אני סבורה כי למרות
קשיי אלה הצלחתי ליצור יחסי אמו טובי ע המרואייני ,שהפגינו ברוב פתיחות ונכונות מעוררי
הערכה בשעה שתיארו בפניי את התפיסות ,המחשבות והרגשות שלה כלפי מחקר בבעלי חיי .
30
.5ממצאי
.5.1כללי
הראיונות ע שתי קבוצות המרואייני העיקריות מדעני בכירי וסטודנטי לתארי מתקדמי אשר
עורכי ניסויי בבעלי חיי במסגרת מחקריה הניבו מידע רב ,מפורט ועשיר שמפאת מגבלות עבודה זו לא
אוכל להתייחס אליו בשלמותו .לאור זאת ,העבודה תתמקד בשש תמות מרכזיות בלבד ,שארבע מה כוללות
תתתמות .הממצאי יוצגו בצורת השוואה בי שתי קבוצות המרואייני על מנת להמחיש את הדומה
והשונה ביניה.
סדר הצגת התמות נקבע על פי המהל הטבעי של הדברי ,החל מ המוטיבציה לניסויי ,דר ביצוע
הניסויי עצמ ,וכלה בהשלכות של ביצוע הניסויי על מבצעיה .כל התמות שיופיעו להל עלו אצל לפחות
שלושה מ המרואייני בכל קבוצה )בכירי או סטודנטי ( ,אלא א כ מצוי במפורש אחרת .בכל תמה
ותתתמה יוצגו ציטוטי אופיניי משלושה ולפעמי ארבעה מרואייני מכל קבוצה ,א במרבית המקרי
היו ציטוטי דומי ג ברוב הראיונות האחרי .
כמקובל בדיווח ממצאי במחקרי איכותניי הצגתי את הנתוני תו שימוש באומד כללי )"רוב",
"מעטי " ,וכיוצ"ב( ולא בכמויות סטטיסטיות .בתרגו משוער לאחוזי אומדני אלה ה :
מעט/כמה> ;30%רבי = ;3080%רוב<.80%
הצגת הממצאי נעשית לפי שיטתו של ,(2003) Rierהכוללת ציטטות רבות מתו השיחות ע
המרואייני ,באופ שמסייע להמחיש ולהבהיר את התמות שעלו מה .שיטה זו נותנת משקל רב לממצאי
עצמ ,ומקדישה לה במה גדולה .בדר זו אני מקווה שאצליח להעביר לקורא את מורכבות הנושא ,רב
גוניות הנתוני שעלו בשיחות ,עוצמת ואופיי הנוגע ללב .בכל תמה יוצגו תחילה הציטוטי מ הראיונות
ע המדעני הבכירי ,ולאחר מכ הציטוטי מ הראיונות ע הסטודנטי .
הערה :על מנת לא לחשו את שמות המוסדות ו/או שמות של קולגות ,מנחי וכו' שעלו במהל השיחות ,בכל
מקו שצויי ש המוסד במפורש השארתי רק את המילה מוסד ,ושמות האנשי הוזכרו בראשי תבות.
31
לנוחיות הקורא ולהקלת ההתמצאות בפרק ,להל רשימת התמות ותתהתמות מה בנוי הפרק:
.1מוטיבציה
א .סקרנות מדעית ועניי במדע
ב .המטרה מקדשת את האמצעי הצלת חיי אד והרחבת הידע האנושי
ג .שכנוע עצמי והתגברות על קושי
ד .פיקוח והקפדה מוסדית
.2החיה כאובייקט
א .מת שמות ואי מת שמות
ב .מספר הפרטי ודמיו חיצוני ביניה
ג .מכרסמי ,קשר
ד .מיצוי מקסימלי של החיה וניסיו להפחית כמויות
ה .מיומנות בביצוע פרוצדורות
.3ההבניה החברתית של החיה כחית מעבדה
א" .ה נולדו בשביל זה"
ב .חית המעבדה סוג חדש של חיה לא חית בר ולא חית מחמד
.4המתת החיה
.5קשיי רגשיי
א .היזכרות אחרי שעות העבודה
ב .גרימת סבל ופרשנות לסבל
ג" .יו הדי והעול הבא" )בכירי בלבד(
ד .קונוטציות של שואה ונאצי )סטודנטי בלבד(
.6התרגלות ויצירת ניתוק
32
.5.2הצגת התמות
.5.2.1מוטיבציה
עבודת המחקר המדעי היא עבודה ארוכת שני ,ששכרה לא תמיד בצידה והיא יכולה להיות סיזיפית
ומתסכלת .על כל הצלחה או פריצת דר ישנו אוס של תסכולי וניסויי שלא הצליחו .לדוגמה ,ג כאשר
מסתמ כי החוקרי "עלו על תגלית" והצליחו לסנתז תרכובת בעלת פוטנציאל לשמש כתרופה מצילת חיי ,
נכונות לה שני של ניסויי פרהקליניי וקליניי ,הגשת בקשות למענקי מחקר וקרנות תחרותיות ,השגת
אישורי ועיסוק בביורוקרטיה מסובכת עד ליציאתה לשוק .על כל תרכובת המגיעה לקו הסיו והופכת
לתרופה קיימות עשרות ולפעמי מאות תרכובות שהתגלו כמבטיחות ,נוסו לאור שני ,ונשרו לאור הדר.
לאור זאת ,שאלת המוטיבציה לעסוק בעבודה מסוג זה עלתה באופ ספונטני בראיונות שערכתי .מטבע
הדברי ,המוטיבציה האנושית היא דבר מורכב והטרוגני המושפע מגורמי רבי ,ולכ התמה הרחבה
מוטיבציה מורכבת מתת תמות נוספות .ע זאת ,מרכיב אחד בסיסי ומהותי שעלה אצל כל המרואייני
מדעני בכירי וסטודנטי כאחד הוא העניי והאתגר האינטלקטואלי בעבודת המחקר ,כגור
המוטיבציוני החזק ביותר לעיסוק במחקר המדעי .בהקשר זה יש לציי כי העניי אינו מתייחס נקודתית
למחקר בבעלי חיי אלא למחקר בכלל ,כאשר ניסויי בבעלי חיי ה חלק מהתהלי הכולל ואינ מושא
העניי.
.5.2.1.1סקרנות מדעית ועניי במדע
בכירי
בתשובה לשאלה עד כמה העניי הוא מרכיב משמעותי בעבודתו ,השיב בכיר :3#
העניי הוא 8090אחוז ממה שאני עושה .ואז יש ג את העניי של האפליקציה .כלומר באיזה מידה
אני אוכל להגיד לעצמי אחרי שלושי שנות עבודה ,או א הנכד שלי ישאל אותי פתאו "מה עשית ש
סבא כל הזמ?" אז שיהיה לי איזושהי תשובה שאני אגיד לו תראה זה מה שאני עשיתי ,הלוואי ואז אני
אוכל להגיד לו שזה כבר מיוש בבני אד וזה עוזר לבני אד ,אז אני השלמתי איזה משימה אחת שלי,
וא זה יקרה מהר מאוד אז יש סיכוי שאני אחפש משהו ,זאת אומרת אפליקציה למשהו אחר .אז אני
יכול להגיד ג עשיתי משהו שהוא מעניי אותי ,ג עשיתי משהו שהוא חשוב לי ,וג עשיתי משהו שאני
חושב שאני יכול לעזור לבני אד בעניי הזה) .בכיר ,64 ,3#פרופ' מ המניי(
ובתשובה לאותה שאלה השיב בכיר :4#
...היא מאוד ממכרת ,אבל אני לא מכור לעבודה .אני מכור במסגרת העבודה היומיומית ,אני חושב על
זה ,אני אוהב מאוד...אני מכור לכל מיני דברי ,לעבודה ,לאשתי ,לטיולי ,מה לא...מה שהביא אותי
33
למדע זה סקרנות .זה היה מגיל מאוד מאוד צעיר אני התחלתי לחשוב שאני אהיה מדע ,כילד .וזה
נמש עד עצ היו הזה .זה מניע מאוד מאוד חשוב ,אני רוצה להבי אי הדברי האלה שמה זזי ,
מענייני אותי דברי מסוימי מאוד ,משו מה...אבל הדבר השני והאולי עוד יותר חשוב היו זה
האתגר האינטלקטואלי שישנו בעבודה הזאת .וזה כמוב שמעת מרוב האנשי .האתגר הזה
האינטלקטואלי א הוא יכול או לא יכול להניע אותי להרוג איזו חיה או לא ,זה בטח מה שאת רוצה
לדעת ,כנראה שכ ...הסקרנות הזאת במקרה שלנו קשורה מאוד למחקר רפואי אז זה מסתדר טוב.
)בכיר ,57 ,4#פרופ' מ המניי(
במספר ראיונות בלטה ג היציבות של גור זה לאור השני :
תראי זה מאוד מעניי אותי .אני ,זאת אומרת ,חיה את זה ,כאילו את המחקר .אני אוהבת את הנושא.
זה מעניי ,זה מאתגר .אני עדיי ,את רואה ,עדיי ממשיכה פה ג ,למרות שאני כבר בפנסיה ,אני עדיי
ממשיכה לבוא ולשמור על קשר ...מחקר זה משהו אחר לגמרי .את צריכה לאהוב את זה ,את צריכה
שיהיה ל ,שזה יעניי אות) .בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(
בהתייחסה לתחושותיה במהל מחקר ארו שני שעשתה ,שהסתיי ביציאתה לשוק של תרופה פורצת דר
אמרה אותה מדענית:
כל הזמ יש התקדמות .את רואה שהדברי מתקדמי .את לומדת יותר ,את מבינה יותר ,את עושה
ניסוי קליני ,התחילו הניסויי הקליניי ,שזה ג כ לוקח שני לתכנ ,לפקח...
)בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(
לצד הצידוד הגור בעניי כמניע חזק בעבודה ,ישנה ג ביקורת שמעלה מדענית בכירה על ההשלכות של
הסקרנות המדעית במסגרת מחקר בבעלי חיי :
המו מחקר זה משחק .זה אנשי שרוצי קריירה ,ולא להציל חיי .אולי זה כ מציל חיי אח"כ
באיזשהו קשר אחר ,אבל זה מחקר בסיסי ,ורוב הדברי זה למע קריירה ,למע סקרנות ,למע עניי
ג ,באמת עניי אמיתי .אבל הא זה נות לי את הזכות לקחת חיי ? ויותר ויותר אני הרגשתי שלא.
יש מספיק לבדוק ,למשל בנוירוביולוגיה יש המו שאלות שאפשר לענות עליה דר ניסויי
התנהגותיי שעדיי נותני המו אינפורמציה .עדיי אנחנו ,ג ע ב אד ,לא יודעי מהי התנהגות
אמיתית .ויש המו ,אני חושבת שעשר שני אנחנו יכולי בהמו תחומי לעבוד ע התנהגות ובסו
היינו יודעי יותר על המוח מאשר אנחנו יודעי היו מניסויי בתו המוח... .כל מדע כותב על
האמת ,ואי זה חשוב ומה חשוב .אבל מה המוטיבציה שלו ,זה הוא לא כותב .מה הוא באמת רוצה ,מה
באמת חשוב לו .יש איזושהי הסכמה שבשתיקה אי מגישי מדע לציבור .וא אחד לא אומר "זה
מקו שאני יכולה לספק הסקרנות שלי ולקבל מענק מחקר ושאנשי יגידו שאני מוצלח".
)בכירה ,61 ,8#פרופ' חבר(
34
סטודנטי
העניי הטהור והאמיתי במדע ,שמפצה במידה מסוימת על הקשיי הרגשיי והלבטי המוסריי ,בא
כא לידי ביטוי היטב:
היו אני הרבה יותר מפוכחת .כשאת עובדת בזה זה הרבה יותר מפכח ,את מודעת לקשיי .זה מגניב.
קשה לי להסביר למה זה מגניב ,יש ל מנגנוני שה מאוד מורכבי ביצורי שה מאוד פשוטי .
וה לא חשבו על זה וה לא תכננו את זה ,זה פשוט ככה .ולהבי אי הדבר הזה עובד זה מגניב ...זה
פשוט נראה לי מדהי שיש כאילו מנגנו כל כ מורכב ביצור די אידיוטי ,כי זה משהו שהול קדימה
ואחורה ואוכל ,ה לא עושות יותר מדי דברי .וזה שיש פעולות נורא מורכבות שקורות במקרה ,זה
מרתק בעיני .אז לעלות על המנגנוני האלה זה ,כשאת עובדת במחקר יש ל את הסיכוי ג לראות
משהו שא אחד לא ראה קוד ...האתגר האינטלקטואלי הוא אדיר ,ואת יכולה לחשוב ,יש ל חידות
שאת צריכה לפתור כל יו ולהבי אי לפתור אות ,זה מאוד מעניי .זה כי ,אני פשוט לא רואה את
עצמי עושה משהו אחר) .סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(
דוקטורנטית אחרת מביעה את הנאתה מהאתגר האינטלקטואלי והלימוד היומיומי הכרו במחקר שלה:
ת :אני חייבת להגיד שעשיתי הפסקה של חצי שנה מהדוקטורט ,ונורא התגעגעתי .ממש ממש
התגעגעתי להרבה דברי .
ש :שקשורי לעבודה עצמה?
ת :למחקר ,שקשורי לעבודה של המחקר.
ש :מה למשל?
ת :לעבודה עצמה .לעבוד ,להתרגשות להיות כשאת עושה ניסויי ,ואת מחכה מה יצא .כל מיני דברי .
יש בזה התרגשות מאוד גדולה .כאילו התגעגעתי ללמוד דברי חדשי ,כי בעבודה הזאתי את
יכולה לקרוא כל יו מאמר וללמוד משהו חדש .כשאת חצי שנה בחופש את לא ממש מפתחת את
ה את לא מקדמת את עצמ מבחינה אינטלקטואלית .את יכולה ,אבל את לא כל כ עושה את זה.
כאילו הייתי ,מרבית הזמ לא הייתי באר .1הייתי בחו"ל בטיול ,אז כ את לומדת דברי חדשי ,
רואה דברי חדשי .אבל הלמידה הייתה חסרה לי .ממש כאילו היה חסר לי לשבת לקרוא מאמר.
אני יודעת שזה נשמע חולני .היה ממש חסר לי ...אני א פע לא הרגשתי צור שמישהו יקי אותי
מהמיטה בבוקר .תמיד אני קמה ע הרבה רצו לבוא לפה) .סטודנטית ,27 ,12#דוקטורנטית(
וישנ סטודנטי שעבור העניי האינטלקטואלי מסייע להתגברות על הקושי שבמחקר בבעלי חיי :
אז רק הרצנו ג'לי כל היו ,ואיכשהו ראיתי שזה לא מגיע למקו שרציתי .זאת אומרת באיזשהו
מקו השאלות עדיי היו שאלות של ...איזה חלבו עולה וחלבו יורד .לא מצאתי בזה ככה עניי לשבת
ולקרוא ולחקור...
...ואיכשהו כל מה שעניי אותי בסופו של דבר הגיע לעבודה ע חיות .אמרתי "טוב ,ננסה" .פשוט
ראיתי שמה שיותר מעניי אותי זה יותר הקליניקה ויותר היישומי ,וכשראיתי איזושהי מעבדה
שחוקרת איזשהו חלבו איפה הוא עובר ואיפה לא ,זה פשוט לא מש אותי כל כ .אבל אז הבנתי עוד
משהו ,שרוב המעבדות במוסד עובדות ע חיות ,והמעבדות היחידות שלא עובדות ע חיות איכשהו
מאוד לא ,מאוד לא נמשכתי לנושא ...איכשהו הבנתי שזה חשוב ושזה הכרחי ושאני לא אוכל להימנע
35
מזה .וג באיזשהו מקו השלמתי ע זה שבמה שאני מתעניינת זה כרו .ואני זוכרת שאני כ אמרתי:
אני ,יש לי את האני מאמי שלי ,ואני מאמינה שאני אצליח למצוא את הדר ביניי ...אבל יש לי כ
וכ דברי שאני מנסה לשמור עליה .אני חיה ע זה בשלו ... .אז אני משלבת ,אני משתדלת לשלב
בי הפרויקטי ,בשביל העניי וכל פע ככה לשנות את הנקודת הסתכלות .ככה יותר מסקר ,בכל זאת
עבודה של חמש שני ,חייבי למצוא ככה עניי מפע לפע .זה ג עונה לי על איזשהו צור של לא רק
לעבוד ע חיות .זה היה מתיש) .סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(
תהלי דומה ,שבו העניי המדעי מתגבר על הרתיעה מביצוע ניסויי בבעלי חיי ,עבר ג מרואיי נוס:
בעיקרו אני לא ,ממש לא נמש לעבוד ע בעלי חיי ,קשה לי לעבוד ע בעלי חיי ,אבל איכשהו ב
במהל ,ג במעבדה שעבדתי ,וג בכל מיני ...אז אתה רואה שצרי את זה .והמעבדה עכשיו של ג' זה
תחו מאוד מעניי ומאוד חדשני ,שאתה חייב לעשות את זה בצורה כזאת.
)סטודנט ,27 ,13#מאסטרנט(
.5.2.1.2המטרה מקדשת את האמצעי הצלת חיי אד והרחבת הידע האנושי
למחקר בבעלי חיי מטרות שונות ,החל מפיתוח תכשירי קוסמטיי ,שאינו הכרחי לרפואה האנושית
או להצלת חיי אד מצד אחד ,וכלה במחקר ביורפואי יישומי ,שתוצאותיו מצילות חיי או משפרות איכות
חיי של אנשי ,מ הצד השני .המשרעת בי שתי המטרות הללו רחבה ביותר ,וללא יוצא מ הכלל ,כל
החוקרי שראיינתי ,בכירי וסטודנטי ,העידו על עצמ כי ניסויי בבעלי חיי לצרכי קוסמטיי הוא
דבר שה לא רואי את עצמ עוסקי בו ,וה במפורש מבדילי את המחקר שלה ממחקר כזה .ע זאת,
מחקר ביורפואי בסיסי ,שנעשה לש הרחבת הידע האנושי במסגרת עשיית מדע לש מדע ,הוא דבר לגיטימי
בעיני רוב המדעני הבכירי והסטודנטי ,מתו נימוק עיקרי שחוזר ,לפיו לא נית לדעת מה יניב המחקר
הבסיסי בעתיד ושהוא אינו פחות חשוב ממחקר יישומי .שני הנימוקי הללו מחקר לש הצלת חיי אד
ומחקר לש הרחבת הידע האנושי מהווי ,א כ ,גורמי מוטיבציוניי חשובי בקרב החוקרי שראיינתי,
וכ תורמי לתחושת השליחות והמשמעות של המדעני לגבי עבודת .
בכירי
דוגמה לשתי המטרות שצוינו לעיל – הצלת חיי אד והרחבת הידע האנושי נית לראות יפה בדבריו של בכיר
:5#
ש :מה המוטיבציה של היו לעסוק במחקר הזה .אז והיו ?
ת :בכלל במדע?
ש :כ
36
ת :לעזור לאנושות.
ש :אז יש פה עניי של ייעוד ושליחות?
ת :כ שליחות .וא אפשר לשלב ע זה פרנסה אז זה בסדר .א אפשר ג להתפרנס מזה )צוחק( .כ,
אבל ברמת העיקרו כ ,זה הרצו לתרו משהו .לא איזה אגו ,הרבה פחות עניי של אגו ,דברי
כאלה .כי יש אנשי שמונעי על ידי בעיקר אגו ...ברור שבמידה מסוימת אני אומר ,ב אד שווה
יותר מחיה ואנחנו מוכני לעשות דברי לחיות .אני ג הרבה פעמי ,את יודעת שכל היפי נפש
במרכאות אומרי ,מה ,לא לגעת בחיות ,ולא צרי תרופות וזה ,אז אני כמוב לא ,ב אד ,אני
אומר ,רבותיי ,לקחת כדור נגד כאב ראש ,הרגו בשביל זה 5001000חיות .הרגו כי אחרת לא יאשרו
תרופה .אי א תרופה שמאושרת בלי ניסויי בבע"ח .ג הכדור נגד כאב ראש ,בטח ובטח תרופות
אחרות .לכ ,לא ,אל תתייפי .ואל תגיד אפשר בלי זה כי אי אפשר .כי א אנחנו רוצי לקד את
המדע ,א אנחנו רוצי לקד תרופות ,א אנחנו רוצי לעזור לאנושות ,אז אנחנו באיזשהו מקו ,
כ אני לא מנסה ,אצל ב אד חיה אותו דבר .אני בכל זאת חושב שזה לא בדיוק אותו דבר ,שיש
הבדל ,ולכ אני מסוגל לעשות מה שאני עושה .אני לא סת אתעלל ,אבל עוד פע ,למע מטרה
ש :שהיא ראויה בעיני?
ת :שהיא ראויה בעיני ,למרות שאנחנו יודעי שהדר לגיהנו רצופה בכוונות טובות )צוחק(.
)בכיר ,54 ,5#מרצה בכיר(
דבריו של בכיר 1#מדגימי את ההבחנה בי מחקר להצלת חיי אד למחקר בסיסי יותר ,ואת ההסתייגות
ממחקר לצרכי קוסמטיי :
מה שכ ,העבודה שעשיתי במסטר ,היתה אולי עבודה ש ...לא אני עשיתי אותה אלא הפרופסור שלי
עשה אותה ,היא לא היתה במתכונת של הצלת חיי ,היא היתה במתכונת של פיזיולוגיה שעובדי ע
חיות .זה דבר שהתפתח אצלי ,הגישה להצדיק את זה בגלל שאני עושה היו ,מפתח גישות להצלת
חיי כמוב ודאי שזה הקל עלי .שמה זה היה אולי עוד יותר בסיסי ,אבל ג שמה זה תר בסופו של
דבר לרפואה הרבה מאוד ,כי אנחנו יודעי היו דברי שעשינו אז שלא ידענו אות קוד ,ושיש לה
השלכה רפואית ,אבל לא בהכרח השלכה שהיא מצילת חיי .אבל בודאי לא ,אני לוקח את הדוגמה
הקיצונית ,זה ודאי לא אתעסק ע משהו ברמה של קוסמטיקה אלא זה היה ממש פיזיולוגיה.
)בכיר ,68 ,1#פרופ' מ המניי(
המוחשיות של מחקר לש הצלת חיי אד לובשת פני נוגעות ללב בהמש דבריו של בכיר ,1#שמספר על
מאבקו האישי במחלת הסרט .בתו כ הוא הפ ,לדבריו ,ל"חיית ניסוי" בעצמו ,בניסוי שמשמש להצלת
חייו שלו:
אני צרי להתוודות בפני ,אני בעצמי חולה סרט היו ,ואני רוצה עוד להספיק הרבה דברי ...אני
צעיר בזה .אני סה"כ חצי שנה מאז שאובחנתי .אני עובר טיפולי וכ הלאה ...יש לי מחלה שאפשר
להילח בה .יש לה פרוגנוזה די טובה .אבל הטיפול התרופתי הוא די קשה .אבל ,אני אומר מה שאני
עשיתי לחיות עושי איתי .מה שיש לי זה מיאלומה ,אני לא יודע א זה אומר ל משהו ,זה סרט של
מח מהעצ .וההתפתחות הטיפולית במחלה הזאת היא כ"כ מהירה ,שמה שאני מתחיל איתו היו ,א
הוא שומר אותי שנתיי שלוש ,אני בעוד שלוש שני אוכל ליהנות מתרופות שה חדשות שהיו עוד
37
אי אות .ודווקא בסוג המחלה הספיציפי הזה ,זה קיי .וזאת עבודה שהיא מאוד דומה למה שאנחנו
עושי ,חלק מהעבודה בחיות ...אני רק אומר שלגבי העתיד אני רואה שזה מאוד דומה למה שאני
עשיתי ע החיות .א לא היו עושי את זה בחיות ג לא הייתי יכול לשבת לדבר אית היו .
)בכיר ,68 ,1#פרופ' מ המניי(
מדענית בכירה נוספת שחלתה בסרט מספרת על מחקר בבעלי חיי שהציל את חייה:
כל הרופאי שטיפלו בי ,ה בטח משתמשי בבעלי חיי למחקר .וכל מיני תרופות אני קיבלתי
ממחקר על בעלי חיי וג על פציינטי .למשל ,היתה שאלה א לתת תמיפלו לפציינטי אחרי
השתלת מח עצ בגלל שה איבדו שני אנשי בחור ה מתו משפעת .והרופאי היו כל כ עצובי
מזה שה אמרו אנחנו נעשה ניסויי עכשיו לראות א אפשר לתת לפציינטי תמיפלו למע למנוע את
זה .תמיפלו ,כול אומרי ,שזה ממש לא תרופה נחמדה .אז ה עשו מחקרי על הפציינטי .קיבלנו
בקשות ,הא אנחנו נצטר לניסויי לראות אי אנחנו מתמודדי ע התמיפלו .אז יש המו ניסויי
על בני אד .הפציינטי מצטרפי למחקר למע לעזור אחרי .ואני יודעת ,המו דברי ה עשו על
בעלי חיי לפני שאני קיבלתי אות .אבל הרעיו הוא להציל מישהו .וה באמת מצילי אנשי .וזה
ישר .המחקר שלה זה למע טיפול .זה הבדל ממש בי מחקר רפואי ,זה לא לעשות כס...
)בכירה ,61 ,8#פרופ' חבר(
סטודנטי
ג אצל הסטודנטי ניכרת השפעתה העמוקה של המוטיבציה להצלת חיי אד ,עד כדי התגברות על
העכבות הטבעיות לגרימת סבל לבעלי חיי :
ת :ידעתי שאני הולכת לעבוד ע חולדות כי זה היה לי ברור עוד לפני שידעתי בדיוק מה הול להיות
הנושא שאי אפשר לרפא פרקינסו...זו מחלה מאוד מאוד מאסיבית ,שג א נרפא אותה בחולדות
זה עדיי לא אומר שנוכל לרפא אותה בבני אד באיזשהו שלב .זה היה ברור שזה שלב ראשוני לכ
להתחיל את זה היה לי יותר ,קל...לא כל כ חשבתי על הא זה מוצדק או לא ,זה היה נראה לי
מאוד מוצדק ,במיוחד אחרי שהכרתי כמה חולי פרקינסו .כשראיתי כמה החולי סובלי חשבתי
שא יש איזשהו טיפול שהטיפול הזה יקל על כמה חולי ,ולו במעט ,יש הצדקה לעבודה ע חיות.
וזה עדיי לא משנה את העובדה שהחיות סובלות...
ש :אי את מסדרת ל את זה בראש?
ת... :תראי ,מה שאני עושה כשאני משרה פרקינסו לחיות ,כשאני משרה מיאסטניה ,אני חושבת שזה
יותר כואב לה מאשר לאכול עו .אני אישית לא אוכלת חיות .אבל זה לא שמה שאני עושה לחיות
זה כואב פחות אבל מה שאני עושה כא לחיות אני מאוד מקווה שיו אחד זה יוכל לעזור לחולי .
מחלות שיש לה סבל מאוד מאוד גדול) .סטודנטית ,35 ,14#פוסט דוק(
דוגמה נוספת של מוטיבציה הנובעת מהרצו לעסוק במחקר המיועד להצלת חיי אד והקלה על הסבל
האנושי:
38
אני מסביר לעצמי שזה חשוב ,שצרי לעשות את זה ,מחקר שהוא יכול להביא תרופות .ושאי דר,
יש דרכי אחרות אבל הדברי שאנחנו יכולי לראות אי שו דר אחרת .מי יודע מה יהיה א אני
אמשי בנקודה הזאת )סטודנט ,27 ,13#מאסטרנט(
לצד המוטיבציה לביצוע ניסויי בבעלי חיי לצור הצלת חיי אד והרחבת הידע האנושי ,הביעו מספר
סטודנטי התלבטות לגבי התרומה האמיתית של עבודת לקידו המדע:
אני החלטתי באופ מודע שכנראה אני לא אהיה זה שאציל את העול .זאת אומרת ,כמה נובליסטי
יש? באמת ,כמה אנשי מגלי ? אתה לומד קורס אתה שומע מיליו מיליו שמות ,אבל העשרות שמות
האלה זה כלו על רקע העשרות אלפי שעבדו בתחו לפני התקופה הזאת ,א לא המאות אלפי .אז
סטטיסטית זה לא סביר שזה יקרה .אז בסדר ,אז מורשתי תצטר להיות מונחלת בדרכי אחרות .וזה
הבית המשפחה .זאת דעתי בעניי הזה .זאת אחת הסיבות שאני אצל י' .כי העבודה הזאת מאפשרת ל
לקחת את זה יותר באיזי) ...סטודנט ,31 ,16#דוקטורנט(.
וריאציה על דבריו של סטודנט 16#נית לראות אצל סטודנט , 17#שמתייחס לתרומתו הסופית למדע
כאל "לבנה נוספת על החומה הסינית":
זאת אומרת ,כשאני חושב על זה אז אני אומר כ ,יש לזה ,זה לא סת ,out of the blueלא מעניי א
אחד וזה שו דבר ובכל זאת אתה עושה את זה .אני חושב שיש הצדקה לעשות ניסויי בבעלי חיי
כמוב בצורה מפוקחת וע כל הפיקוח שיש היו וע כל הרגולציות שיש על זה ג במחקר בסיסי ,כי
המחקר הבסיסי בסופו של דבר תור להבנה שלנו את מבנה הדברי שבסו מאפשרת ג יישומי .יש
קשר בי הדברי .לא שאני אומר אוקיי ,זה מחקר בסיסי אז זה לא בהכרח מוצדק ולכ זה חבל ולא
כדאי לעשות ...אבל הפרט ,התרומה הסגולית של אצל רוב המדעני היא לא כזאת שבאמת עשית
איזה ,breakthroughאת יודעת אי הרבה איינשטייני .במוב הזה זאת עבודה סיזיפית וקשה כי זה
הרבה שעות ,הרבה ימי ואתה אומר אוקיי ,אז פרסמתי מאמר .אחרי שנתיי עבודה ,זה היה שווה
את זה? כאילו לעבוד שנתיי בשביל ,אוקיי המאמר הזה שקראו אותו אולי נגיד מאתיי אנשי
במקרה הטוב ואולי אנשי שעובדי בתחו הזה אז ג אולי השתמשו קצת בדבר הזה .אבל באמת זה
היה ? worth itמצד אחד .מצד שני זאת עבודה שכ גורמת ל לחשוב כל הזמ ,לחפש פתרונות ...את
המוח באתגר האינטלקטואלי אז ,ואתה ג משפר .אוקיי ,אז מי עושה עבודה אחרת ,מי שעובד
בחברת הייטק וכותב תוכנה אז הוא יצר מוצר שלא יודע מה ,אז יש לזה משמעות יותר גדולה? כאילו
ברמת המשמעות הגלובלית בכל זאת מה שאתה עושה פה א באמת יצא משהו אינפורמטיבי הוא
באמת עוד לבנה על הבניי ,לחומה הסינית הזאת לצור העניי של הדבר הזה.
)סטודנט ,32 ,17#דוקטורנט(
39
.5.2.1.3שכנוע עצמי והתגברות על קושי
ה מדעני בכירי וה סטודנטי התלבטו לא פע בשאלת המוטיבציה לעשיית ניסויי בבעלי חיי
לעומת המחיר שניסויי אלה גובי מהחיות ומה .ההתלבטות נפתרה בצורות שונות.
בכירי
כאשר עולי אצל בכיר 4#לבטי בדבר נחיצות הניסוי שהוא נדרש לאשר הוא יבדוק היטב את הצעת
המחקר המוגשת וישאל את עצמו הא ההצעה משכנעת ומצדיקה פגיעה בחיה .תהלי דומה הוא עובר ג
לגבי הניסויי שהוא שוקל לבצע במסגרת מחקריו שלו .בשני המקרי ,כאשר הוא משוכנע בנחיצות הניסוי
קטני הקשיי הרגשיי ,א ישנ ,במידה רבה:
ֵ
ת :הסיבה שנמנעתי הרבה שני מזה היתה ג משו שאני חושב שיש נושאי שבה לא חייבי
להשתמש בחיות ,במחקר אפילו ביורפואי ,שבה עסקתי .ושנית היתה טראומה מסוימת
מהמעבדה
של החתולי ,והיו אני חושב שעדיי יש ניסויי שחייבי לעשות אות ביונקי אפילו גדולי ,
בלית ברירה .עד כדי קופי .אני לא אתנגד לניסוי שאני אראה אותו כניסוי חיוני ביותר לקידו
המדע הביורפואי הבסיסי והאפיליקטיבי ,א ישכנעו אותי.
ש :ואתה תהיה מסוגל לעשות את זה בעצמ ,א אתה משוכנע תוכל לגשת לקו?
ת :אני מניח שכ
ש :ומה זה למשל לשכנע?
ת :אחד השיקולי ,ואני ג לפעמי בא לשפוט הצעות מחקר מהסוג הזה בתור שופט ,אנחנו הרי
מדעני שעוסקי ומחליטי בענייני הצעות מחקר של אחרי ,א היא טובה או לא .במסגרת
שיפוט כזה אני שוקל א הנושא שמדובר בו הוא אכ נושא מספיק כללי וחשוב לאנושות כדי
שיקחו קו ויעשו לו חור בראש ויתקינו לו אלקטרודה .ובד"כ הנושאי האלה באמת קשורי
במחלות נפש של אד או במחלות אחרות קשות ,כי סת לעשות ניסוי כזה לצור הבנת מנגנו
הזיכרו למשל של אד ,נעשה יותר ויותר לא סביר ,כי יש שיטות לא פולשניות שאולי לא עכשיו
אבל בעוד 50שנה אנחנו נעשה ע בני אד בלי שאנחנו פוגעי בה ובהתנדבות ע הדמיה
מיוחדת .השיטות הולכות ומשתכללות .אבל א זה מדובר על טיפול במחלה שאני יודע שהיא
אקוטית היו ,בעיה אקוטית ,וכ יכול לעזור לי שנעשה ניסוי בחיה ,אז כ ,אני בהחלט משתכנע.
...באמת יהיה קשה לשכנע אותי אלא א כ זו פריצת דר שחייבי לעבוד בקו ...בשביל זה
עוברי תהלי של ] peer reviewשיפוט עמיתי [ ,והוא צרי לשכנע את העמיתי .יש כאלה
שמראש משוכנעי .אבל אני לא) .בכיר ,57 ,4#פרופ' מ המניי(
בכיר 3#מתמודד ע הלבטי שהוא חש לגבי נחיצות הניסויי שער ,על ידי בחינה ביקורתית
רטרוספקטיבית של הניסויי .בתו כ הוא מדגיש את האמצעי שנקט ע צוותו לאור השני כדי להימנע
מניסויי מיותרי ,ומשימוש מיותר בבעלי חיי במסגרת הניסויי :
40
אפשר לעבוד שנתיי ושלוש וחמש ושבע ,ולנסות משהו בכל הכוח ואח"כ לבוא ,אז מה ,אז מה הראינו?
לא הראינו כלו .הראינו הבדל של חמישה אחוז ,שבעה אחוז ,לא הראינו כלו בעצ .אנשי לא
ממהרי להגיד את זה ,כי זאת העבודה שלה ,אז אתה אומר ,כאילו העבודה של עצמ לא שווה כלו .
במקרה שלי אני אומר ,החלק הזה ,שאנחנו הצלחנו להגיע למשהו ,מקל קצת ,כמוב מקל ,לא צרי
להקל ראש בזה .א אני מסתכל אחורנית אנחנו ג לא עשינו הרבה שגיאות ,ניסינו כל מיני דברי לפי
המצבי ,אבל בס הכל א אני מסתכל על הדר הזו של עשר השני האחרונות ,צרכנו את מה שהיינו
חייבי לצרו .לא לקחנו וניסינו איזושהי תרופה מקקטוס בנוואדה במש שנתיי במאות חיות ושו
דבר לא עבד ,וטיפטיפונת ,ולא ידענו אי להזריק את זה ולא ידענו מה לעשות ע זה ,ולא ידענו איזו
פורמולציה וביזבזנו וזהו זה .זה לא המצב ,כמעט כל ניסוי שתיכננו אני יכול לבוא ולהגיד שהוא היה
דרוש ונצר וקיד אותנו קדימה) .בכיר ,64 ,3#פרופ' מ המניי(.
למול מדעני שנתקלי בלבטי ומתמודדי עמ בדרכי שונות עלו בשיחות גישות חסרות ספקות לחלוטי,
המייצגות שכנוע יסודי ועמוק בנחיצות הניסויי :
לא ,לא לא היו לי ספקות .א רוצי לקד את המחקר ולהבי ורוצי לעזור ולבדוק מחלות בבני אד
אז את חייבת .אי דר אחרת מאשר לעבוד בבעלי חיי ,בזה לא היו לי ספקות ...כי א לא אפשר יהיה
לעשות ניסיונות בבעלי חיי אז אנחנו לא נפתח ,לא נלמד שו דבר חדש .אנחנו נעצור את המחקר .כל
ההתפתחות של להבי מחלות ,תרופות חדשות ,כל זה אי אפשר בלי עבודה בבעלי חיי .בלתי אפשרי,
אי אפשר לעשות הכל .in vitroאפשר שלבי מסוימי ,דברי מסוימי .בסופו של דבר חייבי
להזריק לבעלי חיי לפני שעוברי לבני אד .אי דר אחרת .הבחירה היא א זה יהיה הב אד ישר
שפ הניסיו ,או שקוד תעשי את זה על בעלי חיי .אי דר אחרת) .בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(.
סטודנטי
התמודדות הכוללת שכנוע עצמי ומאמצי להתגבר על קשיי רגשיי עלו בשיחות ע כל הסטודנטי ,
במידה כזאת או אחרת .ברוב רוב של המקרי הקושי לא נבע מתפיסת נחיצות הניסויי ,עליה היתה
הסכמה אצל כול ,אלא מההתמודדות הנדרשת ע הביצוע עצמו .במילי אחרות ,בשונה מהמדעני
הבכירי ,השכנוע בדבר נחיצות הניסויי לא מספיק כדי לפתור את הקושי הרגשי והנפשי הכרו בביצוע
ניסוי פוגעני בבעל חיי .לעיתי הקושי נשאר ברקע ,מתו הבנה שהוא אינהרנטי למקצוע וצרי למצוא
דרכי להתמודד איתו:
אי לי ברירה .אי לי ,אי לי ספק בקשר לנחיצות של מה שאני עושה .קשה לי ע זה .אבל אני ,אני,
ברור לי כאילו שזה צרי להיות ...אני יכולה להגיד ל ,במאסטר למשל ,ניסינו לבדוק א אפשר לטפל
בלימפומה ...לפתח מעי חיסו ללימפומה .את לא יכולה ,אי שו סיכוי שתוכלי לעבוד על בני אד
ישירות כשאת מנסה דברי .ע כל הרצו הטוב .ברור שאת צריכה לעבור דר בעלי חיי .זה היה לי
ברור ג אז .זה שהיה לי מאוד קשה לעשות את זה זאת הבעיה שלי .אבל אי ברירה.
)סטודנטית ,29 ,19#דוקטורנטית(
41
וישנ סטודנטיות שמתגברות על הקושי בעזרת יחס האכפתי והאמפתי כלפי חיות הניסוי .כ ,דוקטורנטית
20#מסבירה כי מכיוו שהיא חשה אמפתיה גדולה כלפי החיות ,ואיכות חייה חשובה לה ,עדי שדווקא היא
)ואחרי החשי כמוה( תבצע את הניסויי ,ולא סטודנט שלא חש רגש דומה כלפי החיות:
יש תמיד את השאלה "א מה שאני עושה הוא מוצדק ויש לי לזה הצדקה לקחת אחריות על החיי של
בעל החיי הזה?" ג עכשיו כשאני עובדת ע חולדות .וזאת בעיה לדעתי מאוד רצינית במדע ,כי במדע
באופ כללי אתה מחפש משהו ,אתה לא תמיד מוצא .אז א מצאת משהו שהוא חשוב אתה אומר:
"יופי ,יש הצדקה מלאה" .אבל א לא מצאת ,אז במקרה של חולדות זה חיי שהלכו לגמרי .במקרה
של קו זה איכות החיי שלו ,שבעצ הוא לא בג'ונגל או בפארק הקופי ,אלא הוא במעבדות בבית
חיות .אבל אתה א פע לא יודע את זה פרואקטיבית .אחרת זה לא היה מדע .אז יש תמיד את
הקונפליקט ...מה שהיה מאוד חשוב לי בקופי ,ומאוד חשוב לי בחולדות ,אני חושבת ואני מרגישה
שאני עושה את זה טוב .אני חושבת שבקופי עדי שיעשו את זה אנשי כמוני לצור העניי ,כאילו
בלי ,לא באיזה משהו גאוותני ,אבל שיש לה אמפתיה לחיה ,ושבאמת חשובה לה איכות החיי של
החיה ,שמאוד דואגי לחיה ,אז עדי שיעשו את זה אנשי כמוני ולא אנשי שכאילו בקטע של "טוב,
באנו ,עשינו ,הלכנו ,לא מעניי אותי החיה ,כאילו החיה רק משרתת אותי".
)סטודנטית ,32 ,20#דוקטורנטית(
ובווריאציה על אותו עיקרו ,דוקטורנטית 15#מסבירה כי היא עושה כל שביכולתה כדי להיטיב ע חיות
הניסוי ,וזה מאפשר לה להמשי במחקר למרות הקושי הרגשי בעבודה ע בעלי החיי :
וזהו ,זה קצת ככה מאוד מאוד הקשה עלי באותה תקופה .ואי התגברתי על זה? פשוט הבנתי ש...
עשיתי לעצמי כמה שיחות .אי ברירה ,יש ל את המחקר ,את הרציונל למה לעשות את זה את יודעת.
אני מרגישה ע עצמי די בסדר לגבי מה שאני ,איפה שאני יכולה להיות בסדר אית אני בסדר ,ואני לא
מרגישה שיכולתי לעשות משהו מעבר למה שאני עושה .זהו ,חיה ע זה.
)סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(
דוגמה יוצאת דופ להתגברות על קושי ,שאינה מייצגת את כלל הסטודנטי אלא סטודנטית אחת בלבד
מובאת כא בשל ייחודיותה .הסטודנטית מספרת על המפגש הראשו שלה ע ניסוי בבעל חיי ,שאירע
במסגרת קורס מסוי בשנה הראשונה של התואר הראשו .למרות שהסטודנטי לא נתבקשו לכ,
הסטודנטית מספרת כי היא חשה צור להתנסות בביצוע הניסוי .בעת הראיו ,וממרחק השני ,היא מספרת
כי למרות שרצתה להוכיח לעצמה שהיא מסוגלת לעשות את הפעולה ,היא לא באמת מצליחה להסביר לעצמה
מה הניע אותה לפעול כ:
ת... :אז המרצה והלבורנטית לקחו ד .כי לוקחי ד או מהלב או מהכנ .ואז ה ג לא ביקשו
מהסטודנטי לעשות את זה.
ש :האפרוחי חיי ?
ת :כ .ואני הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה מסיבה לא ברורה לי .כאילו אני חייבת להתגבר על עניי
42
הזה אני חייבת ל...ואני הייתי היחידה מכל הסטודנטי שלקחתי לה ד .מה זה לקחת לה ד ?
אני דוקרת לו את הלב ,ברור שהוא ימות אחרכ ואני זוכרת היה לי קשה נורא ואני לא יודעת למה
החלטתי לעשות את זה .ודיברתי ע האפרוח וזה וקליק ,אני הורגת אותו .ואז לקחתי לו ד והוא
מת ...זאת היתה ג איזושהי בדיקה שלי א אני כאילו מסוגלת לעשות את זה ,א אני מסוגלת
לעבוד ע מעבדה .כי זה דבר שרציתי והפחידו אותי ,כאילו זה לא ,מצד אחד אני באמת אוהבת את
זה ,ומצד שני בכל זאת ,זה מישהו חי זה לא כזה פשוט לי לעשות את זה .אני חושבת שזה חשוב ,ג
היו אני כ חושבת שזה חשוב ,אבל אני לא רואה את עצמי עושה את זה .ואז כ ,זה היה לי כנראה,
אני יודעת ,חשוב להוכיח לעצמי שאני יכולה לעשות את זה .אני יודעת שזה נשמע נאצי ,אבל כ.
)סטודנטית ,35 ,18#דוקטורנטית לשעבר(
ע התקדמותה במסלול האקדמי ,בהיותה דוקטורנטית ,היא מעידה על עצמה כי היחס האמביוולנטי של
רתיעהמשיכה כלפי ביצוע פרוצדורות קשות בבעלי חיי בניסויי נמש:
ושמה במעבדה ,ג ,הייתה לבורנטית מקסימה ,מקסימה ,והיא הייתה הורגת חופשי .היא הראתה לי
אי להרוג צרי להרוג ,הולכי לעכבר )מדגימה הרג( ה ג קטני ,זה לא עופות יש ל איזה משהו
והוא צורח והוא מעי נוצות וזה .העכבר הוא יש ,טינג ,וזה היה לי )עושה קול של נגעלת( זה היה לי
נוראי ,האמת שזה תמיד היה לי נוראי .אבל ג זה היה לפעמי כמו מ טקס כזה שאני צריכה לדעת
לעשות את זה .אני צריכה להיות יכולה לעשות את זה .א פע לא הבנתי למה ,האמת.
)סטודנטית ,35 ,18#דוקטורנטית לשעבר(
.5.2.1.4פיקוח והקפדה מוסדית
ההתערבות המוסדית בתכנו וביצוע הניסויי עברה כברת דר בעשור האחרו בישראל ,וזאת בהמש
למגמה עולמית של פעילות אינטנסיבית ורבת השפעה של ארגוני להגנת בעלי חיי ,המלווה בלחצי
ציבוריי ,להגברת השקיפות והפיקוח על הנעשה במעבדות המחקר .בישראל כיו ,כל ניסוי אמור לעבור דר
הועדה הפנימית של המוסד בו מבוצע הניסוי ולקבל את אישורה .בנוס ,ישנו קורס הכשרה לעבודה ע חיות
מעבדה ,שכל סטודנט מחקר שעובד ע בעלי חיי מחויב לעבור .מעבר לכ ,כל מוסד קובע לעצמו את
הפרוטוקולי שלו לגבי אופ ביצוע פרוצדורות ניסוייות מסוימות ,כולל שיטות הרדמת בעלי החיי בתו
הניסוי וכו' .רמת המעורבות של הועדות הפנימיות בתכנו וביצוע הניסויי משתנה בי מוסד למוסד ,ותלויה
בתפקודו של וטרינר המוסד ובמדיניות הכללית של המוסד לגבי ניסויי בבעלי חיי המתבצעי בשטחו.
הידיעה כי הניסויי שה מבצעי נמצאי בפיקוח מוסדי ושיש עוד "זוג עיניי " שבודק את הצעות המחקר
שלה ומאשר אות מהווה גושפנקא רשמית לתחושת כי ה פועלי לחלוטי כשורה ומגובי בחוק.
לעובדה זו יש השפעה על המוטיבציה שלה .
43
בכירי
באופ כללי ,המדעני הבכירי ששוחחתי עמ תמכו בפיקוח ובמעורבות של הועדות הפנימיות
בעבודת ,והדגישו ,לרוב די בתחילת השיחה ,שהניסויי שה עושי כול מאושרי ,חוקיי ומפוקחי .
עמדותיה של המדעני הבכירי כלפי הועדות הפנימיות ופיקוח עליה אינ אחידות ,ונעות משביעות רצו
מעצ קיומ ומתפקוד ,דר תפיסת כהתערבות מיותרת ,וכלה בתפיסה כי הפיקוח אינו מספק בכמות
ובאיכות.
עמדה המצדדת בועדות ובמלאכת מופיעה אצל בכיר ,1#שמציי בי היתר כי ההתערבות המוסדית בפיקוח
ואישור הניסויי שלו ,מקלה עליו במידה רבה ,ומשחררת אותו מהצור לקבל החלטות מורכבות לגבי גורל
של החיות בניסוי:
לפי החוקי הבינלאומיי שישראל ג משתתפת בה אנחנו ממלאי על כל ניסוי דו"ח ...ובדו"ח הזה
אנחנו מפרטי בדיוק אי אנחנו עושי ,מתי אנחנו מפסיקי ניסוי כשחיה סובלת יותר מדי אנחנו
חייבי להפסיק את הניסוי ,וכשהגידול מגיע מעבר לגודל מסוי אנחנו חייבי להפסיק את
הניסוי...כתוב ,א הגידול מגיע לגודל שהוא שבעה אחוז מגודל החיה אז זה הסו.
...הדברי האלה כתובי בחוק ואני יכול לקבוע כל דבר שאני רוצה ,שיהיה מתחת לזה .זאת אומרת
אני יכול להגיד שבעה אחוז ,אני בחמישה אחוז מפסיק את זה .אבל מה ,כשאני אפסיק את זה בחמישה
אחוז אני אצטר לקחת יותר חיות .צרי לשקול ,ולכ ,הדברי האלה ,אגב ג מאוד נבדקי .זאת
אומרת ,אנחנו מגישי את זה ,יש ועדה שבודקת ,ה חוזרי אלינו ע כל מיני שאלות ,אנחנו צריכי
לענות עד שהעסק הזה מאושר .ולי זה עושה הרגשה מאוד טובה ,שיש עוד מישהו שמסתכל ,שא אני
עושה משהו שהוא מעבר ,אז אומרי לי "בוא הנה ,כא לא חשבת עד הסו" .הועדה הזאת לא מעניי
אותה מה את עושה ע החיה .אותה רק מעניי שהחיה לא תסבול .ולכ אנחנו היו ,אני מרגיש מאוד
נוח שיש מישהו שמסתכל מאחוריי ורואה שאני לא עושה טעויות .כי פע אני הייתי פוסק אחרו .מה
שאני עשיתי עשיתי .וא חשבתי רחוק מספיק או לא א אחד לא היה יכול לבחו את זה ,כי לא היה
צרי לבחו את זה .היו ,בוחני את זה ,ואני חושב שנכו שעושי את זה.
)בכיר ,68 ,1#פרופ' מ המניי(
עמדה יותר מסוייגת כלפי ההתערבות והפיקוח נובעת מהצור להסתגל לשיטות עבודה חדשות ומסורבלות
יותר ה מבחינת הביורוקרטיה הנלווית לניסוי וה מבחינת הפרקטיקות שנית לבצע בבעל החיי ,אשר
הסבו מידה של אי נוחות למדעני .כ ,נית לזהות בדבריה של בכירה 10#נימה של ציניות כלפי פעילות של
ארגוני להגנת בעלי חיי ,וההשפעה של פעילות זאת על נהלי העבודה במעבדה .הציניות מתבטאת
בהשקפתה המובלעת שארגוני אלה לא מביני במדע ,וה מבקשי להתערב במקומות לא לה .היא אינה
מתנגדת לפיקוח כשלעצמו בצורה רשמית ,א שמחה כי מי שיושב בועדה ה מדעני כמוה ,שמתמצאי
בנושא ,ושאינ מחפשי לפסול את הצעות המחקר שמוגשות לה :
44
תראי ,עכשיו ,בזמ האחרו כשהתחילו הצעקות על בעלי חיי וזה ,זאת אומרת ,אז יש ,הוציאו את
ההוראות האלה ,לעבור לפרוצדורות אחרות שפחות מכאיבות ...יש ועדה שזה התפקיד שלה ,וכל דבר
צרי להביא לה ,את הניסיונות שמתכנני צרי להביא לאישור .עכשיו בדר כלל ה די גמישי ,ה
מאשרי דברי ,אני לא נתקלתי שפסלו משהו .אני אישית לא יודעת .אני חושבת שבכל זאת זה
מורכב ממדעני ,ואנשי שכאילו מביני עניי ,אז משתדלי להגביל אות ,שאת יודעת ,א החיה
מגיעה לאיזה שלב שהיא יותר סובלת אז להרדי אותה ,ולא לתת לה להמשי ככה ,כאילו לגסוס
ולמות לבד .או לא להזריק ,כאילו להימנע או להרדי או דברי כאלה) .בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(.
לבסו ,העמדה השלישית מייצגת את מורת הרוח מהיק ומרמת הפיקוח ,ואת האמונה כי הוא אינו מספק
במתכונתו הנוכחית:
...אבל יש המו ניסויי שאולי לא צריכי .שה בגלל סת סקרנות או סת התעסקות או תכנו רע,
וזה ממש ,אני מרגישה שצרי להיות פיקוח יותר גדול) .בכירה ,61 ,8#פרופסור חבר(
סטודנטי
בקרב כל הסטודנטי היתה תמימות דעי לגבי חשיבות הפיקוח .הגישה החיובית כלפי התערבות
חיצונית שביטאו הסטודנטי נובעת מכמה סיבות :ברמה האישית ,הנשיאה המשותפת בנטל האחריות
וקבלת ההחלטות מקלה עליה וגורמת לה לחוש טוב לגבי עבודת .דעה זו ראינו ג אצל כמה מ
הבכירי .ברמה הכללית ,הסטודנטי חושבי שראוי ונכו שיהיה גו שיפקח בנושא רגיש כמו ניסויי
בבעלי חיי מטעמי מוסריי וערכיי .דבריו של סטודנט 17#ממחישי את הצור ב"עיניי נוספות":
...כ צרי לפקח על דברי שנעשי ,למשל א עושי ניסויי בבעלי חיי זה טוב שיש את הוועדות
האלה שמפקחות ועושות רגולציה ובודקות כל ניסוי ואומרות אולי יש אלטרנטיבה ,א אתה יכול
לעשות הדמיה במחשב ולא לעשות את הניסוי שאתה עושה ,א אתה תראה לנו ,תשכנע אותנו ,שלא
נעשה כבר מה שאתה עושה...תסביר לנו מה אתה עושה ,למה אתה חייב מאה חיות ולא חמישי ?
באמת שאלות שה לגיטימיות .למרות שה אולי מעצבנות לפעמי את החוקר כי הוא צרי להתמודד
אית ,וטוב שה ש .שזה לא פרו 1לגמרי) .סטודנט ,32 ,17#דוקטורנט(
בשונה מהבכירי ,הסטודנטי ציינו גורמי נוספי שקשורי לפיקוח .גורמי אלה קשורי לשאלות
רחבות יותר שמעסיקות חלק מהסטודנטי עמ שוחחתי ,כגו ,הא הפיקוח על ניסויי בבעלי חיי
במוסדות המחקר בה ה עובדי מספק לדעת ? הא ה סבורי שיש מקו לשיפור? הדברי הללו עלו
כמעט באופ טבעי בשיחות עמ ,אבל הניבו תובנות אחרות מהבכירי .לדוגמה ,סטודנטית 18#מתייחסת
להיבט הכלכלי ,שמהווה לדעתה מעי חס טבעי להיק הניסויי ולמספר החיות המשמשות בה .שכ,
45
הניסויי עולי כס ,ולכ על פניו יש אינטרס מובנה לערו את מינימו הניסויי הנדרש להשגת התוצאה,
א לא מטעמי הומניי ,אזי מטעמי כלכליי .
ת :זה דבר חשוב ,צרי לבדוק שמישהו עושה את זה ,אני חושבת ,אני מקווה לחשוב שעושי את זה
כמו שצרי .שלא הורגי סת ,שלא מתעללי בה סת .ופה באמת ,אני כל הזמ חושבת על זה.
מה שמג עלי פה כשאני חושבת ...אני אומרת אוקיי ,א אחד לא יוציא סת כס .כאילו כל עכבר
זה כס...
...
ש :יש מקו לצמצ את מספר ,את הכמויות ,את המחקרי או ש?...
ת :לא .אני לא מאמינה שמישהו יעשה ,אולי אני נאיבית ,אבל זה נראה לי ,א אחד לא יעשה ניסוי
שכבר עשו אותו קוד ,סת ,לא יודעת מה...מה ,אי ל מה לעשות בחיי ? לבזבז ימי עבודה,
לבזבז ,חו 1מהקטע של העכברי ,על כל עכבר צרי לעשות את כל הבדיקות .זה באמת בוכטות של
כס .לא ,אני לא רואה מצב שעושי סת .אבל שוב ,יכול להיות שאני נאיבית.
)סטודנטית ,35 ,18#דוקטורנטית לשעבר(
סטודנט אחר מבקש להמחיש את הרצו האמיתי של המוסד בו הוא עובד למנוע סבל עד כמה שנית מבעלי
החיי המשמשי בניסויי .מבחינתו ,זמינות של החומרי הנרקוטיי המיועדי לשיכו כאבי בבעלי
החיי ,ונגישות המלאה לצוות המחלקה מדגימי את מעורבות המוסד בכל הקשור לניסויי ,ומפריכי
את הטענה שמועלית תדיר על ידי ארגוני להגנת בעלי חיי ,לפיה הועדות הפנימיות במוסדות המחקר,
שתפקיד לפקח על הניסויי בבעלי חיי הנערכי בשטח המוסד ,משמשות כחותמת גומי ולא פוסלות א
ניסוי שמובא לאישור ,ובמילי אחרות ,אדישות לגורל בעלי החיי עליה ה אמונות:
המוסד באמת א' מקפיד על פרוטוקולי שיאושרו ,וזה לא חותמת גומי כפי שחושבי בחו .1וב' ,יש
פה וטרינרית שיושבת ,ואולי זה לא בסדר להגיד את זה ככה בפורו כאילו זר ,אבל יש לה במגירה
סמי בכמויות שא חלילה חולה סופני היה צרי אות לשיכו הכאבי של עצמו ,הוא היה צרי
מרש משני רופאי ושני רוקחי שיאשרו ,ובכספת ...פה יש מגירה .אתה בא ואתה לוקח .כאילו היא
ש ,אתה לוקח ,אתה צרי אתה לוקח ,ומעדכ אותה בדיעבד .אני מדבר אית על אוקסיקודו א
שמעת את הש .זה אחד מסמי המסיבות הכי פופולאריי עכשיו .זה ממש ,וזה מורפי חזק ...סירופ
שאתה נות במי שלא יכאב לה .לא מדבר אית על ווליומי שכאילו רצי פה ,וקטמי שוטרינרי
כל הזמ מתמסטלי מזה .כאילו באמת ,אתה לא ,את יודעת ,זה עולה כס אז אתה משל באיזשהו
שלב למעבדה אבל ממש א אחד לא אומר ל ,כאילו א אנשי ...עכשיו התחלנו לנעול את המעבדה
כי פתאו נעלמו איזה שלושה ווילי ]בקבוקוני [ של קטמי ,נעלמו ,א אחד לא יודע לא ה נעלמו.
לא עושי מזה עניי .כאילו זה אשכרה נרקוטיקה .אבל עדי לאנשי ,בתפיסה ,שיהיה ,ושיהיה זמי
כדי שתוכל להשתמש כמו שצרי מאשר שתצטר להסתדר בלי וסת תכאיב לחיות .באמת זה יאמר
לזכות המקו הזה .אולי זאת רק המחלקה הזאת ,אבל במחלקה הזאת יש באמת הקפדה.
)סטודנט ,31 ,16#דוקטורנט(
46
כל אד שמתחיל לעבוד ע בעלי חיי במעבדה במסגרת מוסדות המחקר באר ,1נדרש לעבור הכשרה ,לרוב
במסגרת קורס אתיקה שהסטודנטי נדרשי לקחת .ההכשרה היא באחריות המחלקה הוטרינרית של
המוסד ,שאחראית ג על בית החיות של המוסד ,ומנוהלת על ידי וטרינר.
כמה סטודנטי ציינו שקורס ההכשרה במתכונתו הנוכחית אינו מספק ,וה נדרשי לרכוש את מיומנות
תו כדי המחקר והניסויי עצמ ,קרי "תו כדי תנועה" .בהקשר זה ,דבריה של הדוקטורנטית שלפנינו
מצביעי על נקודות טעונות שיפור בכל הקשור להכשרת הסטודנטי לעבודה ע בעלי חיי ,א ג מעלה
נקודה חשובה לגבי היכולת לפקח באמת על הנעשה במעבדה:
אני חושבת למשל ,שכ ,יש קורס אתיקה שעושי במוסד 90 .אחוז מהזמ זה אתיקה ברמת לא לשקר
על התוצאות ולא לזיי את האחוזי ,ויש איזה יו אחד של אתיקה בעבודה ע בעלי חיי .לדעתי כ
יש מקו ,יותר מכל ,לאנשי שכ הולכי לעבוד בתחו הזה ,כ להסביר לה כאילו את כל הפ
הרגשי והאתי שקשור לעבודה ע חיות .בסופו של יו ,את האמת להגיד ל ,אנשי שאי לה את
המחשבה על זה 80 ,מיליו קורסי לא יעזרו לה ולהיפ .אני חושבת שבסופו של יו ,כשאד לבד
בחדר ,לבד ע החיה ,הוא נשאר ע עצמו ומצפונו) ...סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(.
.5.2.2החיה כאובייקט
האופ שבו המדעני תופסי את חית המעבדה מושפע מכמה גורמי ותהליכי .חלק מהגורמי קשורי
למאפייני הויזואליי של החיות עצמ ,חלק נגזרי משיטות העבודה המקובלות והנהוגות ע החיות
במעבדה ,וחלק קשורי למאפייני האישיותיי של המדע ולרמת ההתקשרות שלו לחיה .רוב המדעני
עימ שוחחתי ,בכירי וסטודנטי כאחד ,ציינו כי חית המעבדה מהווה עבור ,ברמה זאת או אחרת ,כלי
עבודה.
להל יוצגו תתהתמות הבולטות שעלו בשיחות ע המדעני כגורמי וכתהליכי המסייעי לתפיסת חית
המעבדה ככלי עבודה.
.5.2.2.1מת שמות ואי מת שמות
שיו או אי שיו בעלי החיי הוא נושא בעל השפעה רבה על מידת התפיסה של חית המעבדה כאובייקט.
ספיציפית ,אי מת שמות לחיות מהווה מרכיב דומינננטי ביותר בשלילת האינדיווידואליות שלה ) Phillips,
.(1991ההחלטה א לכנות את חיית הניסוי בש נגזרת מסוג החיה ,מגודלה וממאפייניה החיצוניי .כללית,
ככל שהחיה גדולה יותר ,ככל שהיא מפותחת יותר ,וככל שהיא מזכירה יותר חית מחמד ,כ גוברת הנטייה
47
לקרוא לה בש .מ הצד האחר ,ככל שמדובר במספר גדול יותר של חיות המעורבות בניסוי מסוי ,וככל שה
דומות יותר זו לזו ,כ קטנה הנטייה לתת לה שמות .בשני המקרי מדובר בהחלטה בעלת משמעות רגשית.
ג מש ההיכרות של המדע ע החיה ,וג הפרוצדורות שמבצעי בה ,נתפסו כמשפיעי על מת או אי מת
ש .חיות מעבדה מסוג מכרסמי ,בעיקר עכברי ,חולדות ואוגרי ,לא כונו בשמות על ידי א אחד
מהמרואייני בכירי וסטודנטי .
בכירי
בדבריו של בכיר 5#נית לראות דוגמה לחשיבות הרגשית של של אי מת שמות לחיות )למניעת התקשרות
מכאיבה( ,כמו ג לתתתמה נוספת שתפורט בהמש )מספר הפרטי והדמיו החיצוני ביניה (:
ש :ויש הבדל מבחינת? יש איזושהי התקשרות לחיה? נותני שמות?
ת :לא אני לא .אני לא עושה את זה .אני שמעתי על כאלה שזה ,אבל שוב זה תלוי ג כמה חיות
עובדי ,א זה הרבה חיות אז ג א מישהו רוצה לתת שמות הוא לא יית .אבל אני זוכר שעבדתי
במעבדה הקודמת אחרי שחזרתי מהפוסט ,אז היו ש שתי בנות ,סטודנטיות כנראה ,צעירות ,שה
טיפלו בארנבות .וה נתנו לה שמות .וכשה מתו או היה צרי להקריב אז ה בכו )צוחק במבוכה(.
אז אני לא נוהג .לא לא לא ,שמות בטח לא .חיה מסוימת שתבלוט ,בד"כ זה לא מספר מועט אז
קשה להבדיל ביניה .אתה לא יכול ממש להתחבר לאיזה חיה ספיציפית כי היא פרט בקבוצה גדולה.
ואי ל זמ ג לזה .אלא א כ יש איזה חיה בולטת ,אבל אני לא ,ז"א יכולה להיות חיה
שמשתוללת באופ יוצא מ הכלל סת ככה כי זה ,אז אוקיי ,זאת ,המשתוללת הזאת ,אז זוכרי
אותה כמשהו יוצא דופ) .בכיר ,54 ,5#מרצה בכיר(.
בדבריה של בכירה 10#קיימת אמירה מפורשת בדבר מחיר של ההיבטי הנפשיי של מת שמות ,ובדבר
הצור להימנע מכ על מנת להיות מסוגלת להמשי בעבודה:
ש :ולקופי כ נתת שמות?
ת :לא ,לא נתנו שמות ג כ ,כי לא רציתי לעשות את זה אנושי יותר .א את מתחילה לקרוא ש
למשהו אז את כאילו מתחילה להתייחס אליו יותר .אני לא רציתי את זה.
ש :בשביל להג על עצמ?
ת :כ ,אני לא רוצה להגיע ,אני לא רציתי להגיע למצב שיהיה אכפת לי שאני יודעת ,שהוא סובל,
בוביק ,או אני יודעת מי .אבל זה לא עושה אותי אדישה נניח לסבל של בני אד א את מתכוונת.
את מבינה ,זה לא ,איכשהו יש אצלי הפרדה בי הדברי .אני לא חושבת שנעשיתי אטומה או
אדישה לסבל של בני אד ,אבל בעלי חיי ,בייחוד בעלי חיי קטני ,כמו שאמרתי ל ,שבעי
עכברי את לא יכולה להתייחס אליה בצורה אישית) .בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(.
גישה שונה ,המצדדת במת שמות על א המחיר הנפשי הכרו בכ ,משו ש"ברגע שאתה עושה אותו אנונימי
לחלוטי זה מוציא את מידת החמלה שבכל זאת צריכה להיות ל לבעל חיי " ,נמצאת בדבריו של בכיר :6#
48
ש :היו לה שמות ,נתת לה שמות?
ת :בוודאי .בוודאי .לכל קו היה ש .לכל קו או לכל קופה היו שמות.
ש :אני משערת שזה תר להתקשרות אית ?
ת :וודאי .אנחנו נתנו .לכל קו ולכל קופה היה ש .וזה באמת מקשה יותר .אני מבי את אלה שלא
נותני שמות ,אבל יחד ע זה זה נראה לי לא טוב .כי אסור לשכוח שאתה עובד ע בעלחיי .
למרות שאתה עושה את הדברי האלה ,ברגע שאתה עושה אותו אנונימי לחלוטי זה מוציא את
מידת החמלה שבכל זאת צריכה להיות ל לבעלחיי .אז אני אומר תעשה את המקסימו כדי
לעשות את המינימו ע בעלי חיי .
ש :זאת מחשבה שהייתה...
ת :כל הזמ .היא רדפה אותי כל הזמ.
)בכיר ,72 ,6#פרופ' מ המניי(
סטודנטי
כמו אצל הבכירי ,שאצל אי מת שמות נתפס כיעיל למניעת התקשרות רגשית מכאיבה ,נית לראות
אצל הסטודנטי שימוש נרחב בשיטה זאת:
ש :יש עכברי שנקשרת אליה ? שקראת לה בש ?
ת :לא ...כי אי ל עכברי שאתה נמצא את במגע ומגדל אות שנה או משהו כזה .יש ל הרבה
עכברי .אי
ש :כמה זה הרבה? כמה בכמות? עשרות?
ת :יש ל עכברי שאתה ג מגדל לרבייה כזה ,שיהיה ל...
ש :אה ,את צריכי לדאוג לזה? את ממש מרבי אות ?
ת :כ .לא שמי זכר ונקבה ,ה עושי את זה לבד )צוחק(
)סטודנט ,27 ,13#מאסטרנט(
א על פי כ ,ניכר אצל חלק מהסטודנטי כי ההתקשרות וההתייחסות הרגשית ממשיכות להתקיי ,למרות
אי כינויי של החיות בשמות:
ש :כשאת נמצאת בסיטואציה שאת לבד ע החיה בחדר ,אי את מדברת אית ,מכנה אות בשמות?
ת :אני מדברת אית .לא ברמת הפרט ,ממש לא ,ממש לא ,ממש ממש לא .ברמת הה חמודות ,אני
יודעת מה ,למשל אני יכולה ,חיות לא אוהבות שתופסי אות מהזנב ,לא נעי לה ,אני א פע לא
עושה את זה ,אני תופסת מהזנב וישר מניחה על היד .על הכפפה או על היד .את יודעת ה הולכות
עלי ,וזה .ה חמודות מה אפשר להגיד .יצורי מאוד חמודי ) .סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(.
נושא מת השמות לחיות ,או הימנעות ממנו ,הוא אחד הנושאי הרבי שבה בא לידי ביטוי השימוש
בהומור שחור כהגנה מפני המשמעות הרגשית של הפגיעה בחיה:
49
אני חושבת שזה מאוד שאלה של כמה זמ את עובדת ע החיה ,בקטע של לקרוא לה בש .כשבעלי
עשה רוטציה הוא קרא לחולדות בש .כל החולדות היו מיצי ,זה היה לי נורא מוזר .אבל אני חושבת
שהומור שחור זו ג איזושהי דר להתמודד) .סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(
.5.2.2.2מספר הפרטי ודמיו חיצוני ביניה
הדמיו החיצוני בי חיות המעבדה אינו מקרי ,ואינו נובע במקורו מסיבות רגשיות .הומגניות גנטית היא
תנאי להסקת מסקנות מניסויי הנעשי בתנאי שוני בחיות שונות ,והיא הכרחית לקביעת סטנדרטי
לפרמטרי ביולוגיי והתנהגותיי שאחריה עוקבי החוקרי .ג המספר הרב של פרטי בניסויי
מסוימי ,המסייע ,כפי שנראה להל ,למניעת התקשרות רגשית מכאיבה ,אינו נובע במקורו מסיבות רגשיות,
אלא מ הצור במובהקות סטטיסיטית בתוצאות הניסויי .ע זאת ,שני גורמי אלה מסייעי וא מזרזי
את תהליכי האובייקטיזציה של חיות המעבדה ,ובפרט של המכרסמי .
בכירי
על מנת להתקשר רגשית לאד או לחיה ,יש צור לתפוס אות כיחודיי .משו כ ,כנראה ,העדר
מאפייני ויזואליי או התנהגותיי ייחודיי בקרב אוכלוסיות גדולות של מכרסמי משמש כמג יעיל בפני
התקשרות רגשית .זוהי אולי אחת הסיבות לכ שג כאשר נוצר צור בזיהוי חדחדערכי של חיות שונות
בתו אוכלוסיה ,נעשה שימוש בסימו טכני שאינו כולל ש ,כפי שמתארת בכירה :10#
...את ג ,בשביל לסמ אות לראות איזה עכברוני בכלוב היינו עושי קוי על הזנב .אחד שתיי
שלוש ,אז ה היו מספרי בשבילי .כ ,עכבר מספר אחד בכלוב זה וזה .אבל לא ,את לא יכולה כאילו
להבדיל ביניה .ולא ,כי העכברי שאנחנו עובדי עליה זה מה שנקרא .inbred strainזאת אומרת
שכל אחד זה כאילו תאו ...וה דומי לחלוטי אחד לשני .זה לא שאת יכולה להבדיל ביניה ,אחד
ע עיניי כחולות ,זה לא בני אד שכל אחד הוא שונה לחלוטי אלא א ה תאומי זהי .שמה
למעשה כול תאומי זהי כאילו ,מאותו ליי .אז )צוחקת( את לא יכולה ,את לא יכולה ,זה כאילו
מספרי באותו כלוב) .בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(.
ג בכיר ,2#שעבד בעבר ע כלבי ועבר לעבודה ע חולדות ועכברי בלבד ,וזאת מסיבות רגשיות ,עומד על
ההבדל שבי חיות חסרות ייחוד וחיות בעלות ייחוד:
ש :זאת אומרת אלה היו חולדות שחזרת אליה והסתכלת עליה?
ת :כ
ש :היה איזשהו תהלי כמו ע הכלבי ?
50
ת :אה ,לא ,לא הכרתי אות ,לא הכרתי אות.
ש :אתה חושב שרצית לא להכיר? אני מדברת עוד פע על החסימה הזאת
ת :לא ,כי בכלב אתה רואה את ההבדלי בי הכלבי ,או בי חתולי ,אתה רואה בצבע או
בצורה,בהבעה .בחולדות הדבר הוא קשה יותר .ה ג לא נמצאות ,החולדות ,לבד בתו כלוב .ה
נמצאות בתור קבוצה ,אנחנו מסמני אות באיזושהי צורה כדי להכיר אות ,כ ,אבל זה לא אותו
דבר) .בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(.
היעדר ההיכרות ע החולדות נובע ג ממספר הפרטי אית עבד הבכיר ,נתו שמסביר את הקושי
האובייקטיבי בהתקשרות לכל כ הרבה בעלי חיי ובהמש לכ ,את הקושי להתייחס אליה בצורה
אישית:
ת :תראי ,אני בימי חלדי הרגתי המו חולדות ,המו
ש :כמה זה המו ,בער? אני יודעת שקשה להערי
ת :באלפי ,באלפי .
)בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(
ג בתו קטגוריה של חיות שה לרוב חיות מחמד בעלות מאפייני ייחודיי ,ושעל כ מתבקש לתת לה
שמות ,מאפשר הדמיו הרב בי הפרטי הימנעות משיו ומ התוצאות הרגשיות הנלוות אליו:
ת :מבחינת החיות ,א זה חולדה היה או חזיר ,לא ,אי אומרי ,לא הרגשנו משהו שונה כי ה כול
מתעוררי ,ה כול נראי אותו דבר פחות או יותר ,אי איזה משהו שאומר זה שיי למישהו ע
פרסונה ,שיש לו איזה מי אישיות ,כאילו ,כ .בכלבי זה היה קצת יותר קשה כי הכלבי ה היו
שוני ,ה היו כלבי רחוב למעשה ,כ ,וג כלבי שקנינו אות במיוחד ,שגידלו אות
בארה"ב...הפוסטר הוא של הכלבי האלה ,כ ,ה מגדלי אות בשביל ניסויי .ייבאנו אות
מארה"ב ,חלק מה .ופה ,אז יש קצת יותר השתייכות ,למרות שהכלבי האלה מאוד דומי אחד
לשני ,הביגלי האלה ה מאוד דומי .אבל כלבי אחרי שהיו אז כלב שחור ,כלב ג'ינג'י וכלב לב.
ומכיוו שאנחנו עוקבי אחריה ,נותני לה להתעורר וכולי אז יש איזה מי קשר רגשי מסוי ע
הכלב ,כי אנחנו עושי שני כלבי ליו או שלושה כלבי ליו אז יש איזה קשר מסוי ,אבל זה לא
כמות כמו ש...
ש :העניי של הדמיו של הבעלי חיי הוא מרכיב ,ממה שאני שומעת ,שחוזר אצל .זה שה דומי זה
באיזשהו מקו מקל עלי את העבודה?
ת :כ .הביגלי היו דומי אחד לשני ,אבל שוב היו קצת הבדלי ביניה .כ ה היו דומי ,והדבר .
שהקל עלי זה שה לא ,ה לא נקשרי לב אד .ה לא באי מיד ומלקקי ,עושי משהו
ש...אה ,עכשיו אני הול לנתח אות .אלא ה היו כלבי מאוד מאופקי ,מאוד כאילו מחכי
למה שיבוא עליה ,למה שיקרה לה .כאילו ה יודעי ,אוקי ,זה מה שהול לקרות .ה התנהגו
כמו כלבי אבל לא כמו כלבי שמגדלי אות בבית או בחו) .1בכיר ,64 ,3#פרופ' מ המניי(.
51
סטודנטי
נית לראות אצל חלק מ הסטודנטי את התהלי של הקטנת ההתקשרות הרגשית בשל הדמיו הרב בי
הפרטי ,בהתהוותו ,כפי שעולה מ השיחה ע סטודנט :13#
ת :מבחינת זה שה זהי ...ה לא זהי .כאילו מה זה זהי ?
ש :זהי מבחינה גנטית .דומי אחד לשני מבחינה פיזית
ת :לא ,כ .לא חשבתי על זה ...אולי כשה דומי זה מקשה להיקשר אליה .אנשי כאילו מנסי לא
להיקשר אליה ) .סטודנט ,27 ,13#מסטרנט(
בניגוד לסטודנט ) 13#לעיל( ,שהוא מסטרנט ,וייתכ כי עדיי לא הפני את הקשר בי הזהות הגנטית של חיות
המעבדה להרחקה הרגשית שהיא מעוררת ,א על פי שהוא מודע אליה ,אצל סטודנטי ותיקי יותר ,כגו
,11#שהיא דוקטורנטית ,נית לראות כיצד דמיו חיצוני והומוגניות גנטית מסייעי לאובייקטיזציה יעילה
של חיות הניסוי:
ת :קוד כל מבחינת חזרה את יכולה לעשות את זה א את משתמשת באות עכברי מאותו ז,
והרקע הגנטי שלה זהה ,ואז מבחינת חזרות המערכת יותר הומוגנית.
ש :כאילו ואז פחות משנה מי התור בי העכברי ,אפשר לשחק ע זה?
ת :אני לא יכולה להסתפק בעכבר אחד כי אי לו מספיק תאי באופ כללי .אבל בגלל שהמוצא הגנטי
שלה הוא אותו דבר ,אז תיאורטית א אני חוזרת על זה ע ארבעה עכברי ,ואז ע ארבעה
עכברי אחרי השונות תהיה יותר קטנה) .סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(.
ג בדבריו של הדוקטורנט ,17#נית לראות כיצד ההומוגניות הגנטית מאפשרת להימנע מ השיו של חיות
הניסוי ומ התוצאות הרגשיות הנלוות אליו )” ,(“bondingעל א העובדה שבניסויי שהוא מבצע עליו לחזור
אליה שוב ושוב לאור זמ ,לזהות אות ,ולעקוב אחר התנהגות:
ש :יש ל איזה שמות? כינויי ?
ת :לא...מספרי .
ש :או קיי .בכוונה?
ת :לא ,זה לא כזה ,קוד כול ה כול נראות אותו דבר ...מבחינה גנטית בשלב מסוי אי אפשר בכלל
להבחי ביניה .
ש :אתה מציי שזה לאור חודשי .
ת :כ ,אתה ,אז באמת יש חולדות שיש לה ,כאלה שזזות יותר מהר ,כאלה שזזות יותר ,מהר יותר,
לאט יותר ,כאילו יש לה תכונות ספציפיות שמזהות אות ,אבל מבחינת ש לא צרי לקרוא לה
חדווה ,לאה ,רותי וזה .הרבה יותר קל ל אחת ,שתיי ,שלוש .What ever ,אי לי צור לתת לה
איזה ש וליצור איזה ,לעשות ,bondingשוב זה חלק מההפרדה הזאת שאני אומר כאילו ,כאילו
לא אתה לוקח את זה? )סטודנט ,32 ,17#דוקטורנט(.
52
.5.2.2.3מכרסמי ,קשר
עכברי וחולדות ה חיות הניסוי הנפוצות ביותר במעבדות המחקר .תת התמות הקודמות עסקו
בהיבטי חיצוניי של חיות מעבדה אשר מזרזות את תהליכי האובייקטיזציה שלה ,אול אי ספק שקיי
קושי רגשי רב יותר בעבודה ע יונקי גדולי כגו כלבי ,קופי ,חתולי ואפילו ארנבות ,בהשוואה לעבודה
ע מכרסמי ובפרט חולדות ועכברי .עכברי וחולדות אינ נתפסות כחיות מחמד.
למרות שבפועל קיי שוני רב בי חולדת הבר או עכבר הבר לבי חולדות ועכברי מעבדה – שה חיות
נקיות למראה ,וכמעט מבוייתות בהתנהגות – חולדות ועכברי מעבדה לא זוכי ליחס של חיות מחמד .בשונה
מההאנשה המאפיינת את היחס לחיות גדולות יותר כגו קופי וכלבי ,החוקרי ציינו כי קשה יותר
להתקשר רגשית למכרסמי )חולדות ,עכברי ,אוגרי ,שרקני ( .קשה לזהות אצל תכונות ייחודיות וה
משאירי פחות חות רגשי על מי שעובד עמ .
בשל היות בעלי החיי הנפוצי ביותר בניסויי ,יש להניח כי בי בצורה מודעת ובי א לאו ,הריחוק
הרגשי שמעוררות חיות אלה ,הוא רצוי ומקל את העבודה .יחד ע זאת ,מכרסמי אלה נוטי להיהפ ל"כלי
עבודה" בעיני המדעני ביתר קלות ,ובתהלי כמעט טבעי בתרבות המעבדה .במילי אחרות ,ישנה היררכיה
ברגשות שמעוררי בעלי חיי בקרב המדעני ,כאשר החולדות והעכברי נמצאי בתחתיתה.
בכירי
בכיר ,6#שעבד במחקריו ע מגוו רחב של בעלי חיי ,בה קופי ,חתולי
ומכרסמי שוני ,מציי את
ההבדל הבולט בי המעורבות הרגשית שמעוררי המכרסמי לעומת הקשר הרגשי שמתעורר במהל העבודה
ע קו .הדיכוטומיה בי סוגי היונקי השוני )מכרסמי וקופי ( היא גדולה ,כאשר החולדות קרובות
יותר לקטגוריה של חרקי )צרעה( מאשר לקטגוריה של חיות מחמד ,מבחינת הקשר הרגשי שעוררו בו:
ש :והרגשת שונה כשעבדת ע חולדי או ע חיות פחות גבהות?
ת :בלי שו ספק כשאתה עובד ע קו זה אחרת מאשר כשאתה עובד ע חולד .וזה מימד אנושי .הנה,
זה כמו שאמרתי ל קוד .תגיד לבאד תיק או א תגיד לו חולדה .הנה ,תסתכלי .אני לא ראיתי
אי פע מחאה נגד פרסו בעיתוני של כאלה שמשמידי חולדות...אז לכ אני אומר ,אני קוד כל
ב אד .ג לי יותר קשה היה ע קו ,לקח לי הרבה יותר זמ להסתגל בהשוואה ללעבוד ע צרעה.
או אפילו לעבוד ע חולדה.
ש :ואתה היית כל הזמ בקשר ע החיות?
ת :בוודאי...שוב ,תלוי ע איזה חיה
ש :יש מדעני שה רק מתכנני את הניסוי
53
ת :לא ,לא ,לא ,לא .שוב ,כשאת מדברת על אוגרי ,איזה קשר יכול להיות לי ע אוגרי ? ה חיי
בכלוב ,אי שו קשר חו 1מזה שאני בא להאכיל אות ומסתכל עליה לראות אי ה מתנהגי .
ע הקופי ,אני אומר ל ,הייתי נכנס לכלוב וה היו עולי לי על הכתפיי .
)בכיר ,72 ,6#פרופ' מ המניי(
בכיר ,3#שעובד במחקריו ע כלבי וחולדות ,מדבר ג הוא על ההבדל בקשר הרגשי שמעוררי בעלי חיי
אלה .ע זאת ,הוא מקפיד לציי כי אי הדבר גורע מאיכות הטיפול הרפואי והמקצועי שמוענק לחולדות
בניסוי:
ש :ואתה אומר שתחושות כאלה לא עולות כל כ ע חולדות?
ת :ה פחות עולות .בוא נגיד ככה ,ה פחות משאירות את המועקה הזאת בלב מאשר מה שקורה
כשאנחנו עושי ע כלבי ...אי התקשרות ממש לחולדה מסוימת ,אבל אנחנו מאוד מקפידי על
הדבר הזה ,מאוד מקפידי שכמו שאמרתי ,שהטמפרטורה והלחות והניקיו והמי והמשככי
כאבי ,ואנחנו נותני אינפוזיה ג כ ,כל הדברי האלה אנחנו בודקי .אנחנו יו יו ש ,כדי
לבדוק אות .לא כדי להתחיל לשחק אית ,זה לא כלב שאני בא לשחק איתו רבע שעה.
)בכיר ,64 ,3#פרופ' מ המניי(.
רמת המודעות של החיה כפי שהיא נתפסת בעיני המדע ,או מיקומה בסול הפילוגנטי ,משמשת ג היא
כהסבר להבדל בי התחושות שמעוררי בעלי החיי השוני המשמשי בניסויי :
ת :אני לא יודע להגדיר את זה במדויק .תראי ,מההיכרות שלי ע כלבי ,אי אומרי ,לכלבי ישנ
רצונות ,ישנ רגשות ,אני מאמי שג לחולדות יש ,וג לעכברי .אבל הדברי האלה ,אני חושב
שהרמה של הרגשות של החולדות והעכברי היא ברמת מודעות יותר נמוכה מאשר בכלבי
וחתולי .
ש... :אז ככל שלחיה יש יותר מודעות כ גוברת הרתיעה מלעשות לה דברי שיכאיבו לה או להרוג
אותה?
ת :כ.
)בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(
סטודנטי
ג הסטודנטי מבחיני בי מכרסמי )חולדות ועכברי ( לבעלי חיי מתקדמי יותר .בדומה לבכירי ,
ההבחנה מתבצעת על בסיס מאפייני כגו גודל ,רמת המודעות והאינטיליגנציה המיוחסת לה ,רמת
החברותיות המיוחסת לה ומאפייני נוספי .חשוב לציי כי ההבחנה בי בעלי החיי השוני היא לרוב
לגמרי סובייקטיבית ,ואי לה בהכרח ביסוס זואולוגי.
54
סטודנטית 20#עבדה תקופה ארוכה ע קופה ,ובהמש ע חולדות .היא מציינת בדבריה את ההבדלי
בעבודה ע שני סוגי בעלי החיי קו וחולדה ,א מעלה גור חשוב נוס שמאפיי את העבודה ע
מכרסמי והוא פרקי הזמ הקצרי שמאפייני את האינטראקציה אית .בפרק זמ זה קשה להתקשר
לחיה ,והדבר מקל א הוא על האובייקטיזציה שלה:
ש :אבל יש הבדל מבחינת בי אי שעבדת ע החולדות והקופי ?
ת :כ ,בכל זאת חולדה היא חיה הרבה יותר נמוכה .יש איתה פחות תקשורת ,היא פחות מגיבה אליי.
ג ,הקו הייתה באמת עבודה של במש תקופה ארוכה את ע אותו קו .את כ ,כאילו מתיידדת
איתו ויש איזושהי ,ג הוא מגיב יותר וג זה מערכת יחסי יותר ארוכה .ע החולדות המקסימו
שאני מכירה היו חולדה זה שבוע .כשאני באה לקחת חולדה אחת מהכלוב אני רואה את שאר
החולדות אבל זהו .ביו ניסוי לקחתי חולדה ,עשיתי את הניסוי והקרבתי אותה.
)סטודנטית ,32 ,#20דוקטורנטית(.
היבטי נוספי שמסייעי ביצירת ריחוק רגשי מחולדות ועכברי מצוייני בדבריה של סטודנטית ,11#
שמסבירה כיצד סוג הניסוי או מטרת השימוש שנעשה בעכבר /חולדה משפיע עמוקות על טיב הקשר שנוצר
עמו .כ למשל ,במחקרי רבי בתחו האימונולוגיה יש צור בתאי מסויימי של העכבר או החולדה ,או
באיברי מסוימי ממנו ,על מנת להפיק תאי החיוניי לניסוי ,כגו תאי Bהמופקי מהטחול .לרוב,
מטעמי כלכליי ,פרוצדורה זו של הפקת תאי הכרוכה בהמתת בעל החיי השל מקובלת בעיקר ע
עכברי וחולדות ולא ע בעלי חיי גדולי יותר .פעולה זו מעודדת ראייה של העכבר /חולדה כספק של
איברי ותו לא ,והאינטראקציה איתו כשהוא בחיי ,כאורגניז של ,נמשכת דקות בודדות בלבד .תהלי
ההפקה של תאי Bהמתוארת להל מצביעה ,א כ ,על דר נוספת שמובילה לתפיסת העכבר /חולדה ככלי
עבודה:
...ותאי Bלא מחזיקי הרבה זמ מחו 1לאורגניז ,אז השתמשנו בעכברי כדי שיהיו תאי .החשיבות
לא היתה בעכבר ,הוא היה הספק של התאי .מה שהיינו עושי בעיקר זה להרוג עכברי ,להוציא לה
את הטחול או דברי אחרי ,ולהפיק מש תאי ...כשאת באה להפיק תאי האינטראקציה של ע
החיה עצמה היא מאוד קטנה .את לוקחת את העכבר ,את הורגת אותו ,את מוציאה לו את הטחול ,זהו
זה .אחרי זה את עובדת ע טחול או ע ריקמה .לי ג אי שו בעיה ע העכבר אחרי שהוא מת.
הבעיה שלי היתה להרוג את העכבר) .סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(.
פ נוס שמופיע אצל הסטודנטי ,ונרמז בדבריה של סטודנטית ,19#הוא הרתיעה מהאפשרות להיתפס
כרגשנית ,כחורגת מהנורמות המקצועיות המקובלות במעבדה בה היא עובדת.
במילי אחרות ,להתחיל לפתח קשר רגשי ע העכברי /החולדות הוא דבר שאינו מקובל ,כמעט בלתי
מקצועי ,שאינו מתקבל בעי יפה בסביבת העבודה של הסטודנטית.
55
ש :אבל היה ל איזשהו קשר ִאת ?
ת :ע העכברי ? לא ,לא ,לא .ממש לא .אני לא בקטע הזה.
ש :אוקיי.
ת :זה סת ,ללכת לראות א ה בסדר .א את רואה שה סובלי מדיי ,אז את יודעת ,אז להפסיק
את זה.
ש :מה? ע הרדמה?
ת :כ .כ.
)סטודנטית ,28 ,19#דוקטורנטית(
.5.2.2.4מיצוי מקסימלי של החיה וניסיו להפחית כמויות
הרצו לחסו במספר החיות המשמשות בניסויי ,להשתדל לנצל באופ מקסימלי את בעל החיי
במסגרת הנסיבות האפשריות ותו שמירה על החוק )למשל לא לבצע יותר מניסוי אחד בכל חיה( ,מדגי פ
נוס באמביוולנטיות המובנית בניסיו לעשות את הדבר הנכו והראוי בהתנהלות מול חיות המעבדה .מצד
אחד ישנו הרצו הכ והאמיתי לחסו בחיי של חיות ,דבר שלמענו מתבצעי שיתופי פעולה בי מדעני
ממחלקות שונות ,כפי שמצייני בכירי 7#ו 4#להל .ע זאת ,יש להניח כי העיסוק המתמש באיברי
השוני של החיות ,כלומר אי ההסתכלות על החיה השלמה אלא על מרכיביה )"א אני צרי למשל פנקריאס
]לבלב[ ,("...ובנוס העובדה שהחיות בכל זאת עולות כס ,והניסיו לחסו בחיי משמעותו ג חיסכו כספי,
מעודד הסתכלות צרכנית על החיות ,כעל משאבי שיש לנצל עד תו .נדמה כי עירוב הטעמי הללו למע
מיצוי של של החיה ,בי א נעשה במודע ובי א לאו ,מהווה נדב נוס באובייקטיזציה של החיות.
בכירי
בכיר 7#מתאר את הל החשיבה המנחה אותו בניסיו להימנע מהרג לא הכרחי של בעלי חיי :
ת :אני כ מקפיד ,וזה דבר שאני מאוד מקפיד ,א אני צרי למשל פנקריאס ]לבלב[ ,ואני יודע שמישהו
הורג פה חולדה או עכבר לצור ניסיו שלו ,וזה חית קונטרול שהיא לא עוברת שו טיפול ,שאני
אקח ממנו כדי לא להרוג סת חיה .מישהו הורג ,ללכת לקבל ממנו רקמות אחרות ,אי לי בעיה
ש :כשהכוונה היא לחסו בחיי ?
ת :לא ללכת סת להרוג חיה בשביל ,בשביל זה.
)בכיר ,59 ,#7פרופ' מ המניי(
ג בכיר 4#מתאר את שיטת העבודה המקובלת בבניי בו הוא עובד ,המכיל מעבדות מחקר רבות .שיטות
אלה נועדו לסייע להפיק את המירב האפשרי מכל חיה לצור הימנעות מהרג מיותר של חיות נוספות:
56
ת :ובדר כלל אנחנו ,כיוו שאנחנו עובדי ג בתאי לב וג בתאי מוח ,אנחנו משתמשי באותה חיה
ג ללב וג למוח ,או מקפיאי את הרקמה לניסוי ביוכימיה אחר כ .אז שו דבר לא הול
לאיבוד .הרבה פעמי פה בבניי נעשה שיתו"פ משולש מעבדות כי לחיה שנהרגה ,ונשאר ג טחול,
אז ג טחול מקפיאי כדי שמישהו אחר כ יוכל לעשות ניסוי
ש :שזה באמת בא מהמקו של לחסו ולא לבזבז חיי ?
ת :בוודאי ,כי החיה לא עולה הרבה כס .זה מאוד מקובל פה
)בכיר ,57 ,4#פרופ' מ המניי(
ישנ ג מקרי בה עקב הנחייה חיצונית ,כגו דרישות המוכתבות על ידי חברה חיצונית אשר מעורבת
בפרוייקט המחקר או שוקלת להשקיע בפרוייקט ,המכתיבות את מספר בעלי החי שה רוצי לראות בניסוי
כדי להשתכנע .במקרי כאלה ,ג א החוקר סבור שאי צור במספר גדול של בעלי חיי להדגמת הרעיו,
עליו לשחק לפי הכללי המוכתבי לו על מנת להשיג מימו או אישור להמש המחקר .כמוב שככל שהחיה
גבוהה יותר הקושי העומד בפני החוקר גדול יותר ,כפי שעולה מדבריו של בכיר :3#
ש :ואי ,אתה מדבר על מאות או אלפי חיות?
ת :אני לא חושב ,זה לא אלפי חיות ,אני הייתי אומר מאות .כל הניסויי שלנו ה ניסויי קטני
יחסית .אנחנו ג ,אני איש של קבוצות קטנות .ז"א אני שונה מאוד מהאמריקאי .כ ,מישהו יבוא
ויגיד אוקיי מצאת את הלייזר הזה ,בסדר ,עכשיו תעשה חמישי חולדות חמישי חולדות ,בוא
נראה א אתה יכול להראות לנו
ש :ה עובדי במספרי גדולי ?
ת :כ ,כ .אני תמיד עובד על שתיי שלוש ,עושה שתיי שלוש ,רואה משהומגדיל את הקבוצות .אני
א פע לא מתחיל בבת אחת ע ארבעי חיות .כל הניסויי שלנו ,ה ,הסופיי אפילו ,ה עשר
חיות ,שתי עשרה חיות.
ש :מתו המימד הזה של באמת לצרו כמה שפחות?
ת :בדיוק ,מתו המימד הקט הזה .ואני אומר ,ג בסו ,כשאנחנו מפרסמי במקרה של הכלבי אז
היו ארבעי כלבי אז זה עשרי ועשרי ,כ ,זה היה הרבה כי ג לחצו מתו החברה ,ה רצו שזה
יהיה מספר משמעותי .אני לא מפחד לפרס היו שהקבוצות שלי ה 12חולדות 8 ,חולדות9 ,
חולדות .ככה אני מפרס ,זהו ,זה יצא סיגניפקנט ]מובהק[ ,זה יצא משמעותי ,זה מה שאני מראה
כרגע .מישהו רוצה לקחת ארבעי כנגד ארבעי הוא יכול לעשות את זה אצלו .הניסוי שלנו ה
לא המוניי .כל ניסוי שלנו הוא קט ,מבוקר מסודר ,ואנחנו ככה מוציאי את הניסויי .
)בכיר ,64 ,3#פרופ' מ המניי(
סטודנטי
בדומה לבכירי ,הסטודנטי משקיעי מחשבה וזמ בניסיו למצמ כמויות של בעלי חיי בניסויי
שלה .בשונה מהבכירי ,חלק מהסטודנטי עדיי לא מיומני דיי בפרוצדורות שיש לבצע בניסוי ,ועל כ
חלק מחפשי דרכי לנצל את החיות "המיותרות" לאימו ,כפי שנראה בתמה הבאה .אול באופ כללי,
הרצו למקס את התפוקה מכל חיה בניסוי כדי לחסו בהרג לא הכרחי של חיות קיי בשתי הקבוצות:
57
יש אנשי במעבדה שמשתמשי בחולדות למטרות אחרות .ואז א כבר עושי את זה ,אני לוקחת את
הלב .אני לא הורגת חולדה .אני משתדלת לא להרוג חולדה בשביל זה ...אי לי בעיה לעשות את זה
בגדול ,אבל אני ,אני משתדלת לא ,לא להרוג חולדות סת ,סת ככה.
)סטודנטית ,28 ,19#דוקטורנטית(
בדבריו של סטודנט 13#נית לראות שוב כיצד תכתיבי שוני ,בה ג תכתיבי של כללי המחקר ,מקשי
על הרצו לעבוד ע מעט בעלי חיי ככל שנית:
ש :אתה חושב על כמויות ,על ניסיו אי לצמצ אולי?
ת :כל הזמ מנסי לצמצ ,תמיד אתה חושב על זה ,על לצמצ את הכמות של העכברי ,אבל א
אתה מצמצ אתה צרי לעשות את השיקול ,א אני פה אצמצ אז אולי אחר כ תצטר לקחת
יותר ולחזור על זה ...מי איזו כזה.
)סטודנט ,27 ,13#מאסטרנט(
סטודנט אחר ,שעבד במחקר על פוריות מדבר על ההקלה שחש כשמצא מעבדה שתקלוט את גורי החולדות
המיותמי שנשארו לו מהניסויי שער .ההקלה לא נובעת מההצלחה למצוא לה בית ח להמש חייה
אלא מהעובדה שיהיה ניצול ג לגורות ,ה לא יומתו לחינ וחילופי לא ימיתו חולדות בהריו עבור גורי
שממילא היו זמיני אצלו .ראוי לציי כי הסטודנט מכנה את הגורי שנותרו לו כדילמה ,וחש כלפיה
אחריות .את המעבדה שקלטה אות הוא מכנה קליינט .המילי האלה מרמזות שוב על תפיסה צרכנית של
החיות:
ת :הגורי היה דילמה אחרת בזכות עצמה .כי את הגורי אתה לא צרי.
ש :מה עושי באמת?
ת :אז את הגורות ,יש פה מעבדה שמתעסקת ע פוריות וה נורא שמחו לקבל את הגורות ,צריכי
גורות צעירות .אז בדיוק כשה נגמלות וה צריכות להוציא את השחלות ולהוציא את הביציות .אני
נורא שמחתי שמצאתי לה קליינט כי במילא הייתי צרי להמית אות כ או אחרת אז העדפתי
שמישהו ישתמש בה לפחות .את הזכרי לא הצלחתי למצוא א אחד שיקנה .במרכאות ,כ?
)סטודנט ,31 ,16#דוקטורנט(
במסגרת הכוונה לצמצ את כמויות החיות בניסויי ,מצביעה סטודנטית 15#על כמה נקודות חשובות
שלדעתה טעונות שיפור .הסטודנטית קושרת את היכולת להתמודד ע הבעיות הללו לביטחו שרכשה
כחוקרת במהל התקדמותה במסלול האקדמי .לדבריה ,חלק מהדבר שחולל אצלה שינוי הוא תקשורת
תכופה יותר ומידה רבה יותר של אסרטיביות מול המנחה בכל הקשור לניסויי שהיא עורכת בהנחייתו.
התוצאה של היעדר תקשורת כזאת מתוארת בחלק השני של דבריה ,והיא מתייחסת לטעויות שנית היה אולי
למנוע בניסוי על ידי מעורבות גדולה יותר של המנחה לפני ובמהל הניסויי של הסטודנטי שבהנחייתו:
58
ת :יכול להיות שיש פה איזו מידה של בזבזנות .אבל אני חושבת שאני במאסטר ,בדוקטורט לא,
בדוקטורט אני הרבה יותר מפוקסת ,וג אני יזמתי פגישות ע המנחי שלי ,ואני מדובבת ככה את
המנחי ,יכול להיות שיש כא איזושהי מידה של חופשיות
ש :היד קלה על ההדק ?
ת :המנחה שלי הוא לא כזה ,בכלל לא .אבל מצד שני ,לא יד קלה על ההדק ,בכלל לא ,הסוג של הניסוי,
המוטיבציה לניסוי ,התכנו שלו הוא מאוד מאוד מוקפד ,מצד שני יכול להיות שברמת היו יו א
היתה יותר הקפדה על הפרטי הקטני ,ועל הכוונה של הסטודנט ,יכול להיות שמבחינת כאילו
פרק זמ ,שפרק זמ זה ג אומר כמות חיות ,יכול להיות שהיה אפשר לצמצ את זה
ש :למה פרק זמ זה אומר כמות החיות?
ת :כי א את עושה ניסוי וטעית במשהו דבילי את צריכה לעשות את זה שוב .אז בעצ ג בזבזת את
הזמ ,וג בשאיפה שלי ,כ ,חוקרת מתעסקת ,כשאני מגיעה כבר לניסוי הייתי רוצה שהוא יהיה
כמה שיותר מתוכנ ומבוקר כדי למנוע אי אילו טעויות .יש אגב טעויות שקשורות ליו ,למצב רוח,
למוזה .יש למשל ,העבודה שלנו כרוכה בהזרקות לתו הוריד של עכבר .וריד של עכבר זה דבר מאוד
מאוד קט .צרי לקבל הרבה מיומנות בזה .בהתחלה צוברי את המיומנות על ידי אימו .האימו,
אני לפחות משתדלת ,והאנשי שקרובי אלי ,שהוא ייעשה על חיות שה משת"פיות בהתחלה ,שא
את עושה גידולי יש חיות מסויימות שלא נקלט הגידול ,ואי הרבה מה לעשות אית כבר .ה לא
נקראות חיות נאיביות ,אי אפשר להעביר אות לניסוי אחר ,אבל מצד שני ספיציפית מה לעשות
אית .מבחינתי ה חיות שצרי וחשוב כ להשתמש בה למשהו ,בי א זה להוצאת ד ,א אני
צריכה ד לצביעה לצור ניסויי ה][ שלי ,בי א זה לאימו ,א יש סטודנט שעכשיו צרי להתאמ.
הכל בהרדמה ,אני לא עושה שו דבר כשהחיה ערה .אה ,למעט הזרקה של תאי ,שזה אני כ עושה
שהחיה ערה) .סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(.
.5.2.2.5מיומנות בביצוע פרוצדורות
הפרוצדורות הניסוייות דורשות מיומנות ,על כמה רמות :ישנ ניסויי המבוססי על מיקרוכירורגיה
עדינה ומחייבי טכניקה ברמה גבוהה כדי להצליח .מעבר לכ ,ג להרוג בעל חיי בתו הניסוי ,מבלי לגרו
לו סבל ,היא פעולה הדורשת מיומנות וביטחו .בנוס ,מאחר וברוב המקרי מדובר בבעלי חיי קטני
בגודל )מכרסמי ( ,קנה המידה לעבודה הוא קט יותר ועל כ טווח הפעולה קט יותר והסיכוי לטעויות
גובר .ולבסו ,החוקרי אינ וטרינרי ,ובדר כלל הכשרת מסתכמת בקורס ב סמסטר אחד המוקדש
לעבודה ע חיות מעבדה .לאור כל זאת ,חוקרי רבי עשו לא פע טעויות כתוצאה מחוסר מיומנות ,שעלו,
בי היתר ,בחיי חיות.
בדומה לתהלי שעובר פעמי
רבות על רופאי שעובדי ע בני אד ,הצור במקצועיות ובמיומנות
בביצוע פרוצדורות כירורגיות ואחרות ,מחייב ניתוק רגשי מהפציינט ) ,(Fox, 1979שבצידו מוכנות ויכולת
לגרו לו סבל או להכאיב לו ,לטובתו .תהליכי אלה מתרחשי אצל רופאי מתו כוונה לרפא ולהציל,
ולמרות זאת ה מורכבי ודורשי משאבי נפשיי .לעיתי קרובות אנו עדי לתופעות של תשישות נפשית
59
ופגיעה במנגנו הויסות הרגשי של הרופא ,שמגיעות ג לכדי טראומה מדרגה שניה המכונה עייפות החמלה
) .(Figley & Roop, 2006) (compassion fatigueבשונה מרופאי ,הרציונל של מחקר בבעלי חיי אינו
להציל את בעלי החיי אלא להשתמש בה ; החיה אינה מטרה אלא אמצעי .ברור לחוקר שהוא יפגע בחיה
והיא לא תרוויח מ הניסוי הנעשה בה ,למרות הרצו למזער את סבלה עד כמה שנית .במצב כזה חשופי
החוקרי לתופעות של עייפות החמלה וה פגיעי כאוכלוסייה א יותר מהרופאי ,מכיוו שחסרה לה
הידיעה המחזקת שיש לרופאי ,כי הפגיעה והסבל שה גורמי לפציינט הוא לטובתו.
תופעות אלה מקבלות משנה תוק כשמדובר בפגיעות לא הכרחיות ,שמקור בטעויות או בחוסר מיומנות.
במצב כזה ההלקאה העצמית עלולה להיות כפולה :ג נטלתי חיי חיה לחינ וג איבדתי נתוני חשובי .
כלומר ,הידיעה המחזקת של החוקרי ,שהחיה הוקרבה לצור המחקר ,אינה קיימת במקרי אלה.
לאור זאת ,למיומנות הטכנית של החוקר ולתפיסתו את רמת המיומנות שלו יש השפעה על תפיסתו את החיה.
במסגרת התהליכי שמובילי לאובייקטיזציה של החיה הנידוני בפרק זה ,יש למיומנות הטכנית של
החוקרי השפעה על התוצאה הסופית.
צורת ההסתכלות על הטעויות או הפספוסי שקרו בהכרח במהל שני של עבודה מחקרית ע בעלי חיי
שונה בי החוקרי לסטודנטי .לשאלה הא ה זוכרי מקרי בה עשו טעויות או פספסו )למשל פגעו
בעורק בטעות וכו'( הגיבו הבכירי באופ כללי ,ללא ירידה לפרטי ,ולא יכלו להצביע על אירוע מסוי הזכור
לה בהקשר זה .כמו כ ,תיאורי המקרי היו פחות אמוציונליי בהשוואה לסטודנטי .
בכירי
בכיר 6#מדגיש כי טעויות ופספוסי קיימי אבל הוא מצא דרכי יצירתיות להתמודד עמ ,והרחיק
לש כ עד כדי השתלמות בכירורגיה ניסויית שעשה מיוזמתו הפרטית .ראוי לשי לב לראיה הכפולה של
החיה ,כפי שמעיד החוקר בעצמו ,מצד אחד כיצור חי שחייו ניטלו ממנו ומצד שני כנתו ,פרט מידע ,שירד
לטמיו במסגרת המחקר:
ת :למה את קוראת פספוס?
ש :איזושהי פגיעה בעורק לא נכו או...
ת :תראי ,בוודאי ,בוודאי שיש דברי כאלה .אני רק את ל אילוסטרציה ,לא שאני זוכר מקרי
קונקרטיי ,אני לא יכול לדבר .אני יכול רק לתת ל דוגמה נתת חומר הרדמה קצת יותר מידי או
שבעל החיי רגיש והוא מת .מת ל במהל ההזרקה אתה מתאבל במרכאות ,והאבל הוא כפול ג
על בעל החיי וג שאתה החמצת לכאורה ,פה הציניות שבסיפור.
ש :יש משהו...
60
ת :בניסוי .אז פה אתה צרי עוד חתול ,אבל זה היה נדיר .אני לא ,אני ממש לא יכול להיזכר במקרה
כזה .פספסת? פגעת בכלי ד ? יש פתרונות .סוגרי ,קושרי ,תופרי .לכ אני לקחתי קורס
בירושלי לכירורגיה ניסויית .ממש לקחתי את הקורס הזה בירושלי בבית הספר לרפואה.
)בכיר ,72 ,6#פרופ' מ המניי(
אצל חלק מ הבכירי ,כמו אצל בכיר 1#להל ,קיימת לצד חוסר התגובה הרגשית למקרי של פגיעה בשוגג
בחיה ,ג הנאה ואפילו כמיהה לעבודה "בידיי ":
ש :אתה עובד עדיי היו בעצמ ע חולדות ועכברי ?
ת :כ .אני לדאבוני לא מצליח לעבוד הרבה בידיי שלי כי צרי לדאוג לסטודנטי ,לכתוב את
הגרנטי ,ואת הדוח"ות וכ הלאה ,כ אבל ודאי ,סטודנטי באי ,אני הול אית ,אני מלמד
אות .תראי ,ע א' ]אחד הסטודנטי [ פיתחנו בכלל משהו שלא היה קיי קוד .כ שישבנו
הרבה יחד בבית חיות ועבדנו.
ש :ולדאבונ כי זה משהו שחסר ל? שאתה אוהב לעשות אותו?
ת :כ כ .כ .תראי את מדברת איתי היו אני כבר פנסיונר .אני יצאתי השנה לפנסיה .זה לא מפריע לנו
הרבה לעבוד.
ש :וקרו מקרי שהיו איזשה טעויות ,או יותר מדי חומר הרדמה ,אני מניחה שזה תמיד קורה,
ת :כ
ש :והא הזה השפיע עלי באיזשהו אופ?
ת :לא זוכר שהיתה בעיה כזאת
)בכיר ,68 ,1#פרופ' מ המניי(
לפעמי נראה כי תחושת המיומנות והביטחו העצמי בביצוע הפרוצדורה מסייעת לבכירי להתגבר על
תחושותיה לגבי החיות ,ובכ מסייעת לאובייקטיזציה של חיית המעבדה ,כפי שעולה מדבריו של בכיר 4#
להל:
ת :אה ,כ אני אישית לא עושה הרבה ניסויי אבל אני עדיי עושה ניסויי ,ובאמת לאחרונה הוצאתי
לבבות משני עכברי .אבל זה ממש אחרי 20שנה אולי שלא עשיתי את זה במו ידי
ש :ואי זה הרגיש?
ת :שו דבר מיוחד .זה כמו לנסוע באופניי ...אי לי סנטימנטי מסתבר לחולדה או לעכבר .במסגרת
ההבנה שאני חייב לעשות את הניסוי הזה ,והרבה שני נמנעתי ממנו אז בוודאי שאני יודע שזה.
אבל אמוציונלית ,בטח מעניי אות ,אי לי סנטימנטי להרוג חיה כזאת לצור ניסוי ,כשאני עושה
את זה בצורה מאוד מדודה.
)בכיר ,57 ,4#פרופ' מ המניי(
סטודנטי
ללא יוצא מ הכלל ,הסטודנטי שרואיינו על ידי זוכרי היטב ולפרטי פרטי טעויות שלה ,ובוודאי א
עלו בחיי חיות .כמו כ ,סטודנטי ,יותר מאשר בכירי ,מקני חשיבות גדולה לנושא של צבירת מיומנות
61
ואימו בביצוע פרוצדורות .הדבר מטריד ומעסיק אות ,כולל הסוגיות המוסריות הנלוות לכ .לדוגמה,
להתאמ על חיה רק לש האימו נתפס כדבר בעייתי מבחינה מוסרית ,ומצד שני ,חוסר מיומנות בזמ אמת
עלול לעכב את המחקר ולפגוע בו ,וג לבזבז חיי חיות .ע זאת ,דומה שג אצל סטודנטי ההתמקדות
בנושא המיומנות מסייעת לפעמי להתמודדות ע הקשיי הרגשיי ,כפי שעולה מדבריו של סטודנט :16#
ש :אוקיי .ובזמ הביצוע עצמו על מה אתה חושב?
ת :בזמ הביצוע עצמו אני בדר כלל חושב על מה שאני עושה .זאת אומרת ,לא יודע בהתחלה ,אחרכ
את יודעת ,אתה יושב ש לפעמי שלושארבע שעות אחרי שבעשמונה חיות ברצ אז אתה מתחיל
לחשוב על כל מיני דברי .אבל אתה כל הזמ מקפיד לא להתבלבל ברישו ,לא להתבלבל בתיעוד,
לוודא שאתה עושה את זה נכו ,לוודא שאתה מזריק כמו שצרי .אני חושב שפע קודמת זה לא
עבד ,למה זה לא עבד? אחרי זה זה ,דברי כאלה .זה לא,
ש :אי איזה מחשבות רגשיות סביב ההלי.
ת :לא .לא .המחשבות הרגשיות אני יודע ,זה לא נעי שאתה צרי להמית אות בסו .יו אחרי זה
כשאתה בא ואתה בודק מה שלומ א אתה מוצא מישהי שמתה בניתוח זה מאכזב מאוד כי עשית
משהו שלא היה בסדר obviouslyא ה נראות נורא מסכנות אז זה מדכא ,כאילו זה לא כי .א
ה נראות בסדר וה נראות שלא כואב לה ומסתובבות בכלוב והכול בסדר אז אתה אומר אוקיי.
יופי ,זה דבר טוב .למרות שאתה הול להרוג אות למחרת ,אבל עדיי.
ת :יש דברי ג לא קבועי .בהתחלה זה עניי של מיומנות ,אבל בסופו של דבר זה קרה מאוד מעט.
זה קרה אחד לחמש עשרה חיות ,עשרי חיות .אז זה קרה יחסית מעט ,אבל כשזה קורה זה מאכזב.
מה ג שהיית צרי את החיה הזאת ובנית עליה ותכננת שהיא תהיה בסטטיסטיקה ופתאו היא לא
ותמיד זאת שמתה זאת שאתה הכי צרי שיצליח וכאלה .ולסיי ניסויי ע שמונה חיות ולבוא
יומיי אחרכ ולגלות שלא עבד ,והרגת שמונה חיות ועשית לה ניתוח וכלו זה מאכזב ברמה
המקצועית .זה ג לא ,את יודעת בסו יש ל שקית וחולדות זה לא עכברי .יש ל שקית מלאה
גופות ,ובגלל שעשית את הניתוח יש לה ג קצת ד למטה אז זה תחושה של בזבוז קצת .תחושה
לא נעימה) .סטודנט ,31 ,16#דוקטורנט(.
לעומת הדוגמה שלעיל ,שבה התמקדות במיומנות סייעה לאובייקטיזציה ,עולות לפעמי אצל הסטודנטי
סביב נושא המיומנות תחושות המנוגדות לאובייקטיזציה – למשל ,הזדהות ע החיה הסובלת ,כפי שקרה
לסטודנטית :19#
ת :באיזשהו שלב אני קיבלתי הרבה מאוד עזרה ג מהטכנאית וג מאחרי ,ואני פשוט קצת מפחדת
מה .ואני פחדתי מה .ה מזהי את זה ,ואז יותר קשה לעבוד ִאת .
ש :היה ל פחד מהעכברי עצמ ?
ת :אני לא פחדתי מה ,כאילו זה יצור קט ,הוא לא יכול לעשות כלו .אבל כשאת לא בטוחה
בהחזקה שלה ,אז ה מזהי את זה וה מנסי לנשו ולהתעצב ,אז כאילו ג אני הייתי
מתעצבנת.
ש :את ג ? )צוחקות(
62
ת :לא ,א מישהו היה מנסה להזריק לי גידולי ,אני ,ג אני הייתי זה .לא ,ג אני הייתי נושכת אות
)צוחקת( .לא ,א היו מנסי להזריק לי משהו ,ג אני הייתי רוצה מאוד להתנגד .אז פשוט קיבלתי
ש עזרה ,אומ 1וביטחו עצמי לעשות את זה.
)סטודנטית ,28 ,19#דוקטורנטית(
נושא המיומנות ,ולבטי מוסריי סביב המחיר הנדרש על מנת לרכוש אותה ,מעסיקי את הסטודנטי
הרבה יותר מאשר את הבכירי ,ולפעמי מתבטאי בהחלטות המביאות למיומנות מופחתת ,בשל הימנעות
מכוונת מהרג חיות לצרכי "אימו":
ת :אבל בהתחלה זה לוקח זמ ללמוד לעשות את זה .אמרו לי פשוט תיקחי חולדות ותעשי ,וזה נראה
לי לא ,זה נראה לי לא הגיוני לעשות את זה .פשוט לקחתי חולדות שעשו את דברי אחרי
והתאמנתי עליה .אבל להרוג במיוחד ,לא ,רק בשביל המטרה של הללמוד ,לא היה נראה לי נכו.
למרות שזה
ש :מה? מה יש ללמוד סליחה שאני שואלת ,אבל אי לומדי ?
ת :צרי לדעת אי להוציא את התאי .
ת :זה לוקח זמ.
ת :כ ,אז בשביל ללמוד אי לעשות את זה בשביל באמת שתצליחי ,את צריכה להתאמ .אז את יכולה
לבחור להתאמ ,לקחת חולדות להרוג אות ולהתאמ ,ואת יכולה לקחת חולדות שמישהו לקח מה
משהו אחר ולהתאמ .אבל אי הרבה כאלה כי הרוב פה עושי את אותו דבר.
ש :אז לפעמי היית צריכה באמת להזמי חולדות בשביל האימו ואז
ת :לא .לא עשיתי את זה
ש :לא עשית את זה? מצאת דר אחרת?
ת :ג אני חייבת להגיד שלא התאמנתי הרבה ,כי זה היה נראה לי ,זה היה נראה לי פסול .אבל פשוט
לקחתי חולדות שעשו את משהו אחר ,ולפני שזרקו אות עשיתי את מה שאני הייתי צריכה .אבל
לא ,לא יצא לי להתאמ הרבה) .סטודנטית ,27 ,12#דוקטורנטית(.
.5.2.3ההבניה החברתית של החיה כחית מעבדה
כפי שהוזכר בסקירת הספרות" ,חיית מעבדה" היא הבניה ,תוצר של הדר בה מדעני ועובדי מעבדה
אחרי תופסי ומטפלי בסוגי שוני של חיות ) .(Shapiro, 2002הדרישה לתקניות הולידה את הצור
בציוד מעבדה תקני ובחיות מעבדה תקניות .מכרסמי ענו במיוחד על דרישות אלה בשל היות בעלי זמ דור
קצר ונוחי לגידול המוני .כ ,החיה המתוקננת ,ובעיקר מכרסמי ,הפכה לקטגוריה נפרדת של בעל חיי :
היא אינה חיית מחמד ואינה חיית בר ,אלא היא חיית מעבדה ).(Birke, Arluke & Michael, 2007
הבכירי והסטודנטי עמ שוחחתי לא הצביעו על תהליכי הסטנדרטיזציה בצורה מפורשת כעל
האחראי להולדת היצור ההיברידי שנקרא חיית מעבדה .יחד ע זאת ,רבי מה ציינו באופ ספונטני,
בהקשרי שוני במהל השיחה עמ ,שתי נקודות אשר משיקות לתפיסה העקרונית של חית המעבדה כיצור
63
השונה מהותית מחית המחמד או חית הבר .הנקודות הללו מוצגות להל כתת תמות של תמת ההבנייה
החברתית של חית המעבדה .תתהתמה הראשונה מתייחסת לעובדה שחיות המעבדה מגודלות במיוחד עבור
מעבדות ,ואלמלא כ ה לא היו זוכות להיוולד .תת התמה השניה מתייחסת להפרדה שמבצעי החוקרי בי
חיות מעבדה לחיות מחמד .חיות שמשתייכות לקטגוריה של חית מחמד ,למשל כלבי וחתולי ,ה חיות
שהחוקרי משתדלי לא לבצע בה ניסויי ומנתבי את מחקריה כדי להימנע מכ ,או מצהירי כי א
יאלצו לעשות בה ניסויי הדבר יהיה כרו בקושי נפשי עבור .
" .5.2.3.1ה נולדו בשביל זה"
יותר ויותר חיות מעבדה מגודלות בצורה מתועשת והמונית במיוחד עבור מעבדות .הדבר נכו לגמרי לגבי
מכרסמי ,ובאשר ליונקי גדולי יותר כגו כלבי ,חתולי ,קופי ,כבשי ,עזי וכו' ישנה מגמה
להשתמש עד כמה שנית בחיות שהורבו וגודלו במיוחד לש כ .לש כ פועלות חברות מסחריות גדולות
בכל העול ,וה מרבות את החיות ומוכרות אות בהתא להזמנה שמתקבלת מהמוסד המחקרי .לדוגמה,
קופי מגודלי באר 1בחוות מזור ,מכרסמי בחברת הרל וכו'.
המשפט "ה נולדו בשביל זה" נאמר בהקשר הזה ,שכ אלמלא הצור של המעבדות בחיות מחקר ה לא היו
מגודלות ולא היו באות לעול .
בכירי
בדבריה של המדעני הבכירי
חזר בוריאציות המשפט "ה נולדו בשביל זה" ,ה באופ ספונטני וה
כשהצגתי בפניה את המוטיב הזה ושאלתי אות לדעת עליו .בכיר 2#ניסח את דעתו על המוטיב בצורה
ישירה וכנה ,הממחישה את ההבחנה בי קטגוריות של חיות:
תראו ,החולדות האלה ה לא חולדות בר ,שחיות ומתרבות בטבע ,ואני תופס אות והורג אות כדי
לעשות מחקר .החולדות האלה ה נולדו ,וסופ ידוע מראש ,וה נולדו למטרה מסוימת ,אז לכ ברור
שא הייתי מוציא אות לטבע החולדות האלה לא היו שורדות .ה לא היו שורדות .אז מהבחינה הזאת
יש כא איזשהו מי תג כזה שמאפשר לי לעשות את הניסויי האלה מבלי שהמצפו שלי ייפגע.
)בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(
בדומה לבכיר ,2#דבריו של בכיר 7#המל מדגימי בצורה מאלפת את החלוקה הקטגוריאלית של בעלי חיי .
בנוס לכ ,בכיר 7#מציי נקודה חשובה שחזרה אצל בכירי ואצל סטודנטי ,והיא שחיות המגודלות
למאכל לא שונות לצור העניי מחיות המגודלות לניסויי :
"תראי אני עושה הפרדה .חיה בבית ,חית מחמד היא חית מחמד ,חיה במעבדה נועדה לזה ,חיה שאני
אוכל אי לי בעיה לשחוט אותה ולאכול אותה ...בשבילי זה חיית מעבדה ,נועדה לתת לי כלייה ,נועדה
לתת לי פנקראס ,לא מעניי אותי כל השאר...
64
"כשאת אוכלת עו מעניי אות אי שחטו אותו?...זה לא מדאיג אותי ,זה אותו דבר ,דר אגב
מבחינתי זה לא משנה .היא נועדה לאכילה וזו הבעיה שלה .תרנגולת לידה שהלכה ל pet showוהלכה
להיות מגודלת בגינה ,יכול להיות האחות שלה מביצה מאותה אמא התמזל מזלה ,ואני מבדיל בי
השניי .למרות שלפעמי בא לי לשחוט את התרנגולת של השכ שלי בחמש בבוקר )צוחק( .היא עושה
רעש .אבל היא נועדה לגור בגינה ,זהו היא הרוויחה".
מראש אני באתי לזה .אני לא הקדשתי לזה א פע מחשבה .תמיד שאלו אותי את הדבר הזה אבל
אמרתי זאת חית מעבדה ,נולדה לזה וזהו...אני במדע מגיל צעיר ,זה ברור לי שזה חלק מזה ,וא אתה
גדל לתו זה אז זה ככה) ".בכיר ,59 ,7#פרופ' מ המניי(
ככל שעולי בסול הפילוגנטי הדברי נעשי פחות חד משמעיי ,והמוטיב של הולדה מכוונת של בעלי חיי
למע מחקר נעשה פחות דומיננטי .כ ,נית לראות בדבריו של בכיר 3#את האמביוולנטיות לגבי העובדה
שחלק מהכלבי עמ עבד בניסוייו מקור בבית גידול ,וחלק אחר מורכב מכלבי משוטטי שנלכדו במיוחד
לצור מחקרי .ראוי לשי לב ג לחלוקה הפנימית שבכיר 3#עושה בי סוגי בעלי החיי מכרסמי לעומת
יונקי גדולי יותר.
ש :ומה זה בשביל הידיעה שה ]הכלבי מגזע ביגל[ נולדי בשביל זה? זה מקל או מקשה?
ת :לא ,זה מקשה לי .לי זה מקשה א זה כלבי .ע החולדות אנחנו בעצ מולידי אות כדי לעשות
בה ניסויי ,אז זה ג כמוב הקונספט בכלבי ,שממש אנחנו יכולי להיקשר אליה ,אבל זה
יותר מקשה .למרות שה לא דומי בהתנהגות לכלבי .ז"א ה לא דומי ממש לכלבי מכיוו
שרואי עליה שה כאילו מדורי דורות ה כלבי שסגורי למשהו מסוי .זה לא כלב שבה
מאיזה דשאי באנגליה ,ולקחו אות פתאו אחרי שנתיי ושמו .אז זה היה הרבה הרבה יותר
קשה בשבילנו .ה כלבי שרואי אות בהתנהגות שלה שה פסיכולוגית ,ה מנותבי ,אני לא
יודע אי לקרוא לזה אפילו בפסיכולוגיה .ז"א שה מאוד מנותבי .ה לא כ"כ היו כלבי שה
צרי להגיד ,שמסתכלי מסביב ורואי אות ,יש כלב שקופ 1וכולי וכולי
ש :שזה יותר הכלבי העזובי ?
ת :היו קצת בכלבי העזובי כאלה כ ,אבל ה כלבי מאוד מאופקי ,מאוד משוני בהתנהגות
שלה ,לא נקשרי לבני אד מהר .וזה אולי הקל עלינו את כל הדבר ,מהבחינה הזו .רואי עליה
שזה לא כלב ביגל רגיל) .בכיר ,64 ,3#פרופ' מ המניי(
דבריו של בכיר 4#מובאי כא כדוגמה לדעה אחרת על המוטיב הזה:
זה נימוק חזק .אני דווקא ,זה נימוק לא מבוטל .הצפרדע שאני עובד איתה ,מגדלי אות לצור
הניסויי שלי .אבל אני מודע באופ מאוד מאוד עמוק לכ שאני זה שגור לזה ,שיגדלו אותה )צוחק(.
כי אני צרי אותה לניסויי שלי .והיו זמני שאני אספתי צפרדעי בנחלי באר ...1אני אישית הייתי
תופס אות ...ואז היה מקובל אגב ,אנשי היו צדי לה את ,אפילו אפשר היה לאסו חתולי
מהרחוב.
...זה נימוק מאוד חשוב ,זה כמו הנימוק של אוכלי הבשר לגבי פרות ועופות שמגדלי לצור העניי,
ואני לא חושב שיש אבחנה ,עדיי .נכו ,מגדלי אות לצור העניי אבל מי גר לזה לא אנחנו?...וג
גורמי לה סבל כזה ,תו כדי הגידול הזה ,באמת .אז זה לא נימוק טוב .זה נימוק חזק ומרכזי אבל
לא טוב .מבחינה אתית לא שונה חית בר מחית מעבדה) .בכיר ,57 ,4#פרופ' מ המניי(
65
סטודנטי
בדומה לבכירי ,כל הסטודנטי עמ שוחחתי העלו את הנימוק של הולדה מכוונת של חיות למטרות
מחקר .רבי מהסטודנטי ציינו ,בדומה לבכירי ,את ההבדלי בי תנאי המעבדה לתנאי הטבע ,באופ
שמדגיש את חוסר הטבעיות והמלאכותיות של חית המעבדה ,ואת השתייכותה לקטגוריה נפרדת של בעל
חיי :
העכברי האלה מגודלי כדי שיהרגו אות .יש לה תנאי מדהימי עד שה מתי .האוכל שלה
הוא סטרילי ,מחליפי לה מצע כל יו .אני חושבת שהתנאי שלה משמעותית יותר טובי פיזית
מאשר בטבע .שלא לדבר על זה שאלה עכברי שמוחזקי בתנאי כל כ סטריליי ,שנראה לי שא
ה יצאו החוצה ה לא יחזיקו מעמד .כל הסביבה היא מאוד מאוד מלאכותית.
)סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(
בניגוד לבכירי ,שאצל הקטגוריה הנפרדת סימנה את חיות המעבדה כמיועדות להמתה ,ללא כל יתרו
בשביל ,ניכר אצל הסטודנטי ניסיו לראות את חיות המעבדה כחיות שגורל שפר עליה ,בהיבטי
מסוימי ,יותר מאחיותיה שבטבע .סטודנט 16#מחדד את ההבדלי בי חיות הבר לחיות המעבדה:
...זה אפילו לדעתי פחות גרוע מה שאנחנו עושי מללכת לדוג דגי בי או לצוד חיות בטבע כי זה
באמת משהו שזני שפותחו במיוחד וגודלו במיוחד ,ובאמת העכברי האלה שגדלי ,ומתייחסי
אליה באמת יפה .אני לא יודע א עכבר שדה שצרי לבחור בי החיטה המורעלת לחיטה הלא
מורעלת ,לברוח מנחשי וזה ,אני לא יודע א ה חיי יותר טוב ש או יותר זמ או מתי בצורה
פחות אלימה .אני באמת לא יודע .לזרוק רשת ולאסו יחד ע הטונה ג צבי ודולפיני זה נראה לי
הרבה יותר נורא) ...סטודנט ,31 ,16#דוקטורנט(.
בדבריה של סטודנטית 12#נית לראות כיצד ההתנהגות המיוחדת והלאטבעית של חיות המעבדה ,שראינו
הד לה בדבריו של בכיר 3#על כלבי הביגל ,לובשת מאפייני אנתרופומורפיי כאשר מתארת הסטודנטית את
ההבנה של החולדות כי המעבדה היא הבית שלה:
ש :ומה? ה משמיעות קולות?
ת :לא ,כלו .אני מכניסה אות ,ה אפילו לא מתנגדות .ה חולדות שרגילות לתנאי מעבדה .תשימי
אות בכלוב פתוח ,ה לא יוצאות ,ה לא בורחות .ה גדלו ,גידלו אות למטרות מעבדה .ה גדלו רק
בתנאי כאלה ,ה לא יודעי מה זה משהו אחר .וג בהתחלה להרי אות ולהעביר אות מכלוב
לכלוב ,לא הייתי מסוגלת לעשות את זה .פחדתי ,כי זה היה נראה לי משהו שה יברחו לי או משהו
כזה .ה לא בורחות .ה נשארות ,זה הבית שלה) .סטודנטית ,27 ,12#דוקטורנטית(
66
.5.2.3.2חית המעבדה סוג חדש של חיה לא חית בר ולא חית מחמד
הצירו השגור בפי כל "חית מעבדה" מכיל בתוכו את ההתייחסות לחיות מעבדה כאל קטגוריה
אונטולוגית חדשה ומובחנת .היא מבוססת על הרציונל שחיות מעבדה חיות במעבדה ,ולא היו חיות לולא
המעבדה .זה בית הגידול שלה ,תרתי משמע.
הולדתה של הקטגוריה החדשה הזאת לא הוכרזה באופ רשמי ,אול היא ללא ספק משתמעת מדבריה של
המדעני שאות ראיינתי .
עבור חלק גדול מ החוקרי היתה זו הפע הראשונה ,במהל השיחה שלנו ,בה הסתכלו במפורש ובמודע על
חית המעבדה כעל סוג חדש של חיה – לא חית בר ולא חית מחמד.
בכירי
בכירה 10#משרטטת את קו הגבול שבו נגמרת חית המחמד ומעבר לו מתחילה חית המעבדה:
ת...:את יכולה להגיד שהעכברי האלה חמודי ויפי ,כאילו צבע לב יפה או עכברי צבעוניי ,אבל
לא מעבר לזה .זה לא כאילו שאת מגדלת את זה בתור חיית מחמד ואז ,אה
ש :את עושה איזושהי הפרדה ,למשל זו לא חיית מחמד ,זה למחקר ?
ת :כ בדיוק
)בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(
הקטגוריה של "חית מעבדה" מסייעת למדעני להתמודד ע הקשיי הרגשיי הכרוכי בגרימת סבל
לחיות .בהקשר זה יש להגדרת גבול חד משמעי בי חית מחמד לחית מעבדה תפקיד פסיכולוגי חשוב .כ,
לדוגמה ,מסביר בכיר 3#כי הגבול בי הכלב במעבדה לכלב בבית נועד להג עליו מפני הקושי הרגשי:
ש :כאילו הכלבי במעבדה ה במעבדה והכלב בבית בבית?
ת :אני ,אני ,בדיוק ,אני הייתי לא חושב על הקשר ,אני מנסה להפריד אותו .מבחינת המחשבה שלי אני
מפריד את הדברי ,זה איזושהי משימה שהיינו צריכי לעשות אותה ,ובתוכה יש כלבי ,ומה שיש
בבית זה בבית .זה חיי אחרי .
)בכיר ,64 ,3#פרופ' מ המניי(
בדבריו של בכיר 5#נית לראות את השוני המהותי בי חיות בר לחיות מעבדה ולחיות מחמד .ובפרט מעניינת
התייחסותו המכבדת של הבכיר לרמבו ,העכבר שניצל בזכות תושייתו ואומ 1ליבו .בהקשר זה ראוי לשי לב
לכ שעכבר הבר קיבל ש ) תת תמה .2א' לעיל( ,ויחד איתו זכה להתייחסות הרגשית השמורה אצלנו
לסובייקטי ,והרבה פחות לאובייקטי :
67
ש :אבל אתה אומר שיש ל יחס אחר לחולדות ועכברי בבר.
ת :בבר ,כ ,כי אני חושב שיש לי ,במוב מסוי יש לי יותר רתיעה ממשהו מהבר .אני לא אקח עכבר
שאני אמצא במחס אצלי בבית ,שלא מזמ היה לי ,ואני אשי אותו פה ואני אלט אותו .ואני
אפילו אזהר מלבוא איתו במגע ,כי פה זה חיות מעבדה ,אני יודע שה בריאות ,אני יודע שה נולדו
בכלוב ,ה עדינות ה לא תוקפניות ברמת העיקרו חולדות בטח לא .עכברי יכולי ככה לנשו
יותר ,באקראיות גמורה ,אבל חולדות זה ממש פוסיקט ,ממש חית מחמד .אפשר לשי אות ,ללט
אות .
ש :אבל זה לא חית מחמד .כי לחית מחמד לא היית יכול לעשות דבר כזה .זו קטגוריה אחרת?
ת :בהחלט.
ש :זה לא חית בר ולא חית מחמד?
ת :כ ,לא לא ,אבל זה בדיוק הזה .וג ,אני יכול לראות את ההבדל אפילו ,את יודעת ,תפסתי את
העכבר הזה במלכודת בבית ,אז הבת שלי אמרה לי אל תעשה לו שו דבר .אני הטבעתי אותו .חו1
מאיזה עכבר אחד שהיה מאוד מיוחד ,שהוא הצליח לצאת מהרבה מלכודות )צוחק( ,קראנו לו
רמבו.
ש :בבית?
ת :כ כ .אז היה לי כבוד אליו והלכתי ושחררתי אותו בחו הי )צוחק(
ש :מה אתה אומר .אי אתה מסביר את זה? שדווקא אותו כ?
ת :כי ,לא יודע ,זאת אומרת הוא שרד כל כ הרבה וזה ,כבוד ,הוא התאמ 1מאוד
)בכיר ,54 ,5#מרצה בכיר(
סטודנטי
קו המחשבה שמנחה את הבכירי מנחה ג את הסטודנטי בהקשר להתייחסות לחית המעבדה כאל
קטגוריה חדשה .הנקודה המשותפת הבולטת אצל הסטודנטי היא ציו המאפייני הויזואליי החינניי של
חיות המעבדה ,המזכירות יותר חיות מחמד מאשר חיות בר ,ובהתאמה מעוררות קשר רגשי חזק יותר אליה
מאשר לחיות בר )וזאת בניגוד ליחסו של בכיר 5#לעיל(:
קוד כל עכברי של מעבדה ה עכברי מאוד מטופחי .זה לא ,את יודעת ,משהו מלוכל .ג א את
מסתכלת על חולדות ,חולדות של מעבדה זה ,ה חיות מאוד נחמדות .ה לבנות כאלה ,לא מפחידות.
וא את מסתכלת על חולדה שהולכת באמצע רחוב בתל אביב ,זה משהו שלא הייתי מתקרבת אליו ולא
הייתי אומרת לו חמוד) .סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(.
בד בבד ,ככל שהחיה שבמעבדה דומה יותר לחית מחמד במראה ובהתנהגות ,הקושי הרגשי הכרו בעבודה
איתה מתעצ .לכ חשי הסטודנטי – כמו הבכירי – צור לשמור על מידה מסוימת של ריחוק רגשי ,כפי
שמתאר בבהירות סטודנט :17#
אבל יש הפרדה כזאת שעושי באיזשהו מקו בי החמלה ,בי כמו שאתה מתייחס לאיזה petלאיזה
חיית מחמד ולבי החיה כחיית ניסוי .חייבי לעשות את ההפרדה הזאת באיזשהו מקו .כמו שאני
חושב שרופא עושה הפרדה בי פציינט לבי ההתייחסות של בהאד כ ,את יודעת ,לרופאי מגיעי
סיפורי מאד קשי וחולי ...חולי מאד קשי ואני חושב שג רופאי מפתחי באיזשהו מקו את
68
ה ,מצד אחד את האנושיות ...מצד שני יש לה את הריחוק ,את הקו שבו ה עוצרי כדי להיות
מסוגלי להתמודד ע זה .כי תחשבי על מישהו שעובד ע חולי מאוד קשי שחלק גדול ,שחלק
מה נפטרי .הוא לא יכול להתמודד ע זה א הוא היה לוקח כל סיפור כמשהו אישי ומתחבר אליו
לחלוטי .אפילו פסיכולוגי במוב מסוי לא יכולי להזדהות לגמרי ע המטופל שלה ולהיכנס
ולחוות את הסבל שלו כי אז ה לא יכולי לתפקד ,אז ה צריכי לשי את הקו .זה מאד ,מאד שונה
אומנ ,אבל ג ,זה נראה לי כל אחד עושה את זה אחרת .אצלי זה באיזשהו מקו של אכפת לי
מהחיה ,אני לא רוצה שהיא תסבול ,שתסבול כמה שפחות .ומצד שני ,זה לא שאני מתעורר בביעותי
בלילה של "וואו ,עשיתי ניתוח לחיה) "...סטודנט ,32 ,17#דוקטורנט(.
בדבריה הנוגעי ללב של סטודנטית 18#נית לראות כמה לא פשוט עלול להיות המעבר בי הקטגוריות
וההסתכלות על אותה חיה בעיניי אחרות .הסטודנטית מתארת כיצד העבודה ע עכברי מעבדה כמה שני
במסגרת מחקר ,ואחר כ האינטראקציה אית כחיות מחמד בפינת חי במהל קורס ללימודי טיפול בעזרת
בעלי חיי ,עוררה אצלה זיכרונות ישני ותחושות עזות:
ואז הלכתי ל ]מוסד[ ,היה איזה קורס ,קורס קי 1כזה איזה כמה ימי .ולקחו אותנו לפינת חי .היינו
מוציאי את העכברי מהכלוב ,משחקי אית ומחזירי אות .אלוהי ,כשהייתי במעבדה בחיי
לא החזרתי אות )צוחקת במבוכה( כאילו ,קוד צרי קצת שהוא יסבול .זה היה ,באמת זה היה ממש
מרגש בשבילי .ממש .והקטע הנוראי הוא שכשהייתי ילדה החיה שהכי ,הכי ,הכי אהבתי זה היה
עכברי .אני כאילו מרגישה שחזרתי למקורות) .סטודנטית ,35 ,18#דוקטורנטית לשעבר(.
.5.2.4המתת החיה
ישנ כמה דרכי אפשריות להמתת החיה במהל הניסוי או בסיומו .הבחירה בשיטת ההמתה נגזרת
מהוראות המוסד א מושפעת ג מהחלטת המדע .השיטות המקובלות כיו ,לפי שכיחות השימוש בה:
המתה על ידי הרעלה בגז C02המוזר לתו מיכל בו נמצאות החיות )לרוב בשימוש בחיות קטנות כמו
חולדות ועכברי (; המתת החיה על ידי מתיחת הצוואר וקריעת חוט השדרה ) ;(cervical dislocationכריתת
ראש החיה )דה קפיטציה( בעזרת גליוטינה; מת מנה קטלנית של חומר הרדמה.
תמה זו מצביעה על הבדלי בולטי בי התייחסות הבכירי להמתת החיה לבי התייחסות הסטודנטי .
הבכירי מתייחסי להמתה כאל חלק בלתי נפרד מהניסוי ,ובכל אופ ,ה לא ציינו קושי רגשי יוצא דופ
לגבי ההמתה עצמה .נדמה כי תפיסת ההמתה דומה אצל לפרוצדורה טכנית שיש לבצע בצורה הטובה ביותר
דהיינו ,תו מזעור סבלה של החיה ,במהירות וביעילות.
69
בכירי
בדבריו של בכיר 1#נית להתרש מהשיח הטכני על סוגי ההמתות ,ועל הנימוקי הרציונליי לשימוש
בכל שיטה .הטרמינולוגיה של סוגי ההרדמות שגורה היטב בפיו )"את עושה מפרקת"( ,והריחוק הרגשי
מהחיה בולט דווקא על רקע האמירה ש"יש אנשי שקשה לה ע זה":
ש :אנחנו משתמשי בשיטות המקובלות .בד"כ השתמשנו או ב CO2או בשבירת מפרקת .היו אנחנו
משתמשי ג באובר דוז
ש :ויש ל איזושהי העדפה או קושי מסוי ע טכניקה מסוימת?
ת :לא...טוב ,באובר דוז יותר קל להשתמש משו שבאובר דוז את מזריקה וזה מתפתח לבד .כשאת
עושה שבירת מפרקת את צריכה לעשות את זה במקו ,פיזית ביד .אנחנו כמעט לא משתמשי
בשבירת מפרקת .אני זוכר שבמאסטר שלי כ עשינו שבירת מפרקת .אבל זאת עדיי שיטה שהיא
מותרת והיא מקובלת .את יודעת מה ,לפעמי את רוצה להוציא מהד איזה חומרי ואת לא רוצה
להכניס לתו החיה עוד חומר הרדמה שיהיה בפני ,אז את עושה מפרקת כי את יודעת שלא הכנסת
שו דבר נוס .אז יש לזה שיקולי לכא ולכא .ויש אנשי שקשה לה לעשות את זה.
)בכיר ,68 ,1#פרופ' מ המניי(
בכיר 2#משיב לשאלה באיזו שיטה נהג להמית את החיות .בדבריו יש התייחסות אישית יותר לחיה ולחוסר
הנוחות שלו מהשיטה המקובלת:
ש :אי דר אגב? בדה קפיטציה ע הגליוטינה?
ת :כ .גליוטינה .ואני חושב ,לאחרונה אני עשיתי חלק מהניסויי במחלקה ל][ ,וש נאלצתי לעשות
את זה בתו מנד ע .CO2אני חושב שה CO2הזה הוא הרבה יותר גרוע מאשר דה קפיטציה.
נכו שהחולדה לא צועקת אבל את רואה אי שהיא מסתובבת והיא נמצאת באמוק מחוסר
אויר .בדה קפיטציה את לוקחת חולדה ובתו שניה היא איננה .זה שהגו שלה מפרפר אז הוא
מפרפר ,אבל היא לא מרגישה) .בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(.
בכיר 7#מדבר בצורה טכנית לחלוטי על המתת החיות במעבדה ,תו הדגשת ההפרדה שהוא עושה בי חיות
מעבדה לחיות מחמד:
ש :ואתה הרגת אות בעצמ?
ת :כ בטח
ש :באיזו שיטה?
ת :מה שנקרא ,תלוי ,בכל מקו לפי הוראות המקו .במוסד ][ מחייבי להרוג אות על ידי הרעלה
בגז , CO2שזה נחשב בצורה הומנית .במאסטר שלי ובדוקטורט הרגנו על ידי סרוויקל דיסלוקייש.
ש :אז זה עניי טכני?
ת :זה עניי טכני מבחינתי
ש :אתה יכול להגיד לי אי אתה חושב על זה?
ת :טכני ,לא חושב על זה בכלל.
ש :ולא חושב על זה בבית?
70
ת :לא ,לא מדאיג אותי .אמרתי ל ,אני יכול באותו יו לבוא לכלב של השכ ,אז היה לי כלב
בדוקטורט ,הייתי משחק איתו הכל ,מה אכפת לי .אני עושה הפרדה.
)בכיר ,59 ,7#פרופ' מ המניי(
סטודנטי
רוב הסטודנטי גילו רגישות מיוחדת לנושא של המתת החיה ,כאשר רבי מהקשיי הרגשיי שתוארו
בפניי נסובו סביב זה :לדוגמה ,הא החיה מתה בוודאות? כמה היא סבלה במהל ההמתה? הא אני עושה
נכו את הפעולות הטכניות? קשיי נוספי היו סביב הקונספט של ההמתה עצמה וההכרה המלאה בפעולה
שנעשתה .בהשוואה לבכירי ,סגנו הדיבור ביחס לחיה הוא ר יותר וכולל האנשה" :מתעלפת"" ,נרדמת".
כמה מהנקודות הללו קיימות בדבריה של סטודנטית :15#
ת :וג ההרג cervical dislocationאני עושה רק א החיה מורדמת .א החיה ערה אני לא עושה כזה
דבר .אני בהתחלה שמה אות ב ,CO2 .CO2ככה הסבירה לי הווטרינרית ,א שמי בהתחלה
זר איטי אז החיה קוד כל מתעלפת ונרדמת .א שמי זר מהיר אז היא נחנקת .אז במקרי
כאלה ,זה בכלל ,א אני א החיה ערה וחייבי להקריב אותה מסיבה כלשהי ,אז זר איטי,
רואי אותה ככה נרדמת ,ואז מגבירי את הזר .וזה בי א זה נכו ובי א לא ,גרמתי לעצמי
לחשוב שזו הדר הכי נוחה לעשות את זה .ככה הווטרינרית אישרה.
ש :זה המתה בחנק בעצ ?
ת :סוג של המתה בחנק ,כ .לא סוג של .נראה לי שזו הדר היחידה.
ש :תו כמה זמ אה
ת :מהר מאוד.
ש :שניות?
ת :כמה שניות בודדות 2030 .שניות ה מתחילות ככה לאבד את ה להתעל .ואני תמיד מוודאה שכל
חיה מתה לגמרי .זה הפחד הכי גדול שלי ,שאני באמת לא אעשה את זה עד הסו ,וזה באמת נראה
לי נורא .ייקח לה עוד 23דקות ב ,CO2ורואי כבר שהיא
ש :ואז עושי ג את ה ]סרויקל דיסלוקייש[?
ת :בסיטואציות מסוימות אני עושה את זה.
)סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(
מעבר לקשיי הרגשיי של הצור ב"וידוא הריגה" ובמציאת דרכי להתמודד ע הפעולה הקשה ,בדבריה
של סטודנטית 11#נית לראות את ההתייחסות הרפלקסיבית לדברי ואת המודעות לאי ה עלולי
להישמע למי שאינו מצוי בנושא:
ש :כשאת נותנת לה את ה CO2זה בצורה קבוצתית?
ת :כ ,ה נמצאי בכלוב ואת שמה קרח יבש במי ,וה CO2הורג אות .
71
ש :ובשלב הזה את היית צריכה לעקוב אחרי זה ,או שהיית נגיד יוצאת מהחדר ואז באה לראות א ה
מתי ?
ת :בדר כלל שמתי טיימר לכמה דקות ,ואז אחרי כמה דקות בודקת שה באמת מתי .
ש :וזה השלב שהיה ל מאוד קשה.
ת :כ ,לי היה ג מאוד חשוב לוודא שה באמת מתי .הסיוט שלי היה לפתוח עכבר כשהוא לא מת.
זה הדבר שהכי הפחיד אותי .שלא יכאב לו .בהתחלה במיוחד ,אנשי אחרי היו צריכי לבוא
לוודא
איתי שהעכברי מתי ושאני יכולה לפתוח אות .
ש :וזה קורה באופ מיידי ,אחרי שה מתי ואז מתחילי ב?...
ת :את צריכה לעשות את זה כמה שיותר מהר .הרעיו זה להוציא תאי שה תאי שמישי ,וברגע
שהעכבר נמצא די הרבה זמ ,זה כבר לא...
ש :זאת אומרת שיש אלמנט של לח 1סביב העניי הזה ,מעבר לעניי של...
ת :יש לח 1של זמ כי רוצי שזה לא יתעכב .ג נגיד א יש ל הרבה עכברי אז לא הורגי את כול
בבת אחת כמו בסרט כדי שבאמת התאי לא יישבו בתו הגופה של עכבר .זה נשמע נורא כשאני
מספרת את זה ,אבל זה השיקול )צוחקת( ...זה נשמע מזעזע אבל כאילו ככה זה ,יש ל הרבה
שיקולי של מתי להרוג כדי שה לא ישבו הרבה זמ.
אבל את מנסה את בשלב מסוי ,בש היעילות אז את עושה כל מיני דברי אחרי .את שמה CO2
ואז את הולכת לעשות כל מיני דברי אחרי ,ואז את מוודאה שהוא מת .אז את לא יושבת וחושבת
על זה כל הזמ .אני חושבת שזה מי מנגנו כזה ,משתדלי לא לשבת ולחשוב על זה כל הזמ.
)סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(.
תיאור נוגע ללב של הקושי הכרו בהמתת החיה נמצא בדבריה של סטודנטית ,12#שמתארת קשיי
רגשיי דומי לאלה שהוזכרו אצל סטודנטיות 15#ו:11#
ש :ואי ממיתי אות ?
ת :אממ ,בקרח יבש .כ.
ש :וזה משהו שקשה ל לעשות?
ת :אני אגיד ל את האמת .אני חשבתי שאני אתרגל לזה ,אבל זה מאוד קשה לי ,כל פע שאני עושה
את זה .ג בהתחלה היה לי מאוד קשה ,כי לא ידעתי אי זה יהיה .כאילו אי אני אגיב כשאני
אצטר לעשות את זה ,וזה עדיי קשה לי .א אני צריכה להחליט א לעשות תרבית או לא ,אז אני
יו לפני זה או ממש כזה ,זה משפיע עליי ,אני לא יכולה להגיד שלא.
ש :מה זה? יו לפני זה מה?
ת :נגיד בערב לפני זה ,אני חושבת על זה .זה היה מופיע לי בחלומות ,כל מיני דברי .זה לא כאילו
משהו טריוויאלי .חשבתי שע הזמ וע כמות הפעמי שאני אעשה את זה ,זה יהפו להיות יותר
קל .אפשר להגיד שזה הופ להיות יותר קל ,כי מבחינה טכנית זה יותר קל ,אבל זה עדיי קשה.
פע ראשונה שהייתי צריכה להרוג חולדה ,להעביר אותה לקרח יבש ,ישבתי עשרי דקות ולא
יכלתי לעשות את זה .כאילו לא יכלתי לעשות את הפעולה של להעביר אותה לקרח יבש ,כדי
שתמות) .סטודנטית ,27 ,12#דוקטורנטית(.
72
.5.2.5קשיי רגשיי
הקשיי הרגשיי שעלו בשיחות היו מגווני ,חלק הוצגו כקשיי בצורה ישירה ולגבי חלק השתמע כי
ה נחווי כקושי .בתמה זו ,על ארבע תת התמות הכלולות בה ,נית לראות הבדלי בולטי בי הבכירי
לסטודנטי .
.5.2.5.1היזכרות אחרי שעות העבודה
שאלתי את המדעני הא קרה שנזכרו בדברי מסוימי שהתרחשו במהל האינטראקציה ע החיות,
ושגרמו לה אי נוחות או מצוקה רגשית בזמ שקרו ,ולאחר שעות העבודה ה נזכרו בדברי אלה בלי שרצו,
או שבזמ אירועי וסיטואציות מסוימות מצאו את עצמ חושבי על מה שאירע מבלי לרצות בכ .שאלה
זאת נועדה לברר הא חוו טראומה נפשית מדרגה כלשהי כתוצאה מהעבודה ע בעלי החיי )"זכרונות
חודרניי "( .התשובה לשאלה זו ממחישה הבדלי בי קבוצת הבכירי לקבוצת הסטודנטי ,כפי שנראה
לעיל.
בכירי
באופ כללי הבכירי לא דיווחו על מצוקה יוצאת דופ עקב זכרונות טורדניי של אירועי יוצאי דופ
שחוו במעבדה .כאשר אירעו דברי מטרידי או מעוררי רגשית חלק נזכרו בה אחרי שעות העבודה ,א
המחשבה על האירוע היתה ,לדבריה ,בשליטת .שתי הדוגמאות הראשונות שמובאות כא מייצגות את
המגמה שאפיינה את תשובותיה של הבכירי לגבי היזכרות לאחר שעות העבודה.
בכיר 2#מציי כי נזכר מדי פע בדברי מסוימי א בחר לא לפרט או להארי בנושא:
ש :ושוב אני שואלת ,אלה דברי שאחרי זה לקחת אית הביתה ,את החוויות את הרגשות?
ת :בחלק כ
ש :אני יכולה לשאול אי זה הופיע? באיזו צורה?
ת :אני פשוט הייתי נזכר במה שעשיתי.
)בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(
בכירה 10#מדווחת על מנגנוני הדחקה שפיתחה ,ששימשו לכינו הפרדה יעילה עד כמה שאפשר בי חיי
העבודה לחיי שמחוצה לה:
ש :היית חושבת על זה אחרי שעות העבודה?
ת :לא ,לא אני הייתי בעבודה ,אחרי העבודה הייתי מדחיקה את זה ,לא מנסה לחשוב על זה
ש :היו איזשה רגעי קשי במיוחד?
73
ת :תראי כשאת רואה שהחיה חולה סובלת ,אז ברור שזה משהו עושה ל .אבל זה לא ברמה
הטראומתית הזו ,שזה ישפיע עלי ,שבגלל זה אני לא איש בלילה או זה ,זה לא )מחייכת(.
)בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(
אי היזכרות והיעדר עיסוק מנטלי בנושא קשיי רגשיי כלשה עקב העבודה ע חיות הניסוי מודגמי
בדבריו של בכיר :7#
ת :פע הרגתי אפילו 200ומשהו באותו יו ,חולדות.
ש :ובבוקר אתה בא לעבודה ולא חושב ,ערב לפני או ערב אחרי?
ת :לא חושב .יכול להיות שאפילו הלכתי לסרט ערב לפני ע אשתי.
)בכיר ,59 ,7#פרופ' מ המניי(
סטודנטי
לעומת הבכירי ,הסטודנטי דיווחו ביתר הרחבה על מחשבות שהעסיקו אות והטרידו אות ,ג
לאחר שעות העבודה .הקו המאפיי של מחשבות אלה היה דאגה לשלומ ולרווחת של החיות שבאחריות .
סטודנטית 15#מתארת בצורה נוגעת ללב סוג של דאגות שהופיע ג בשיחות ע
סטודנטי נוספי ,והוא
תחושת האחריות העמוקה לרווחת של החיות ,ויחד ע זאת כיצד תחושות אלה עלולות לא להרפות במידה
ולא שמי לה גבול:
ת... :אני זוכרת שכמה פעמי נסעתי ע חברה ,פחדתי ששכחתי לשי מי בכלוב .ע כל המניפולציות
הלא נעימות שאני עושה ,שאני יודעת שאני חייבת לעשות כחלק מהמחקר ,אז אני משתדלת שכל מה
שמסביב למנוע .וזה ממש כאילו יכול ככה להפריע לי ,א אני מפחדת ששכחתי מי .
ש :קשה ברמה שאת חושבת על זה אחרי העבודה?
ת :א הייתי חושבת על זה אחרי העבודה באמת לא הייתי יכולה לעשות מה שאני עושה היו .חייבת
חייבת חייבת לנתק .ימי ,דברי קיצוניי ,מצב רוח קיצוני ,סיטואציות קיצוניות הולכות איתי
הביתה .אבל אחרת זה ,שוב ,הימי האלה שחזרתי ל]מוסד המחקר[ ,התחלתי לעבוד ע חיות ואז
היה לי את כל הקושי ע הילדי וע הזה ,אז זה היה קשה עד בלתי אפשרי ,כולל מחשבות של
אולי לעבור אפילו מעבדה ,כי את לא יכולה להסתכל על החיות של ,אה על הילדי של ,ולראות
חיות וההיפ ,זה בלתי אפשרי ,אי אפשר לחיות ככה) .סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(.
באופ דומה מתארת סטודנטית 20#כמה תובענית -פיזית ומנטלית היתה עבודתה ע הקופה ששימשה
אותה במחקר שעשתה במסגרת עבודת המאסטר ,עד כי החליטה לא להמשי לעבוד ע קופי בהמש דרכה
האקדמית:
ש :והיית חושבת עליה כשאת בבית?
ת :וודאי ,קו זה ,אחת הסיבות שהפסקתי לעבוד ע הקופי זה כי קו זה עבודה של שבעה ימי
בשבוע ,עשרי וארבע שעות ביממה.
ש :כלומר?
74
ת :כלומר שאת עובדת באמת שבעה ימי בשבוע .כי ג בשישי את באה לקופי וג בשבת את
באה לקופי וא חלילה קורה משהו אז כמוב שאת נמצאת ש אינסו שעות.
)סטודנטית ,32 ,20#דוקטורנטית(
סטודנטית 11#מתארת את הקו האינטואיטיבי שחשה כי חצתה ,מבחינת העומס הרגשי שחוותה בעקבות
העבודה הניסויית ע עכברי במהל המסטר:
זה משהו שהעסיק אותי ,ג ,לא חשבתי על זה כל יו ,לא הדבר שמילא לי את החיי .אבל את
מרגישה שזה מעסיק אות יותר ממה שזה אמור להעסיק אות ...זה הרגיש לי יותר ,את רואה
שבמהל היו שאת כבר לא עובדת ועדיי חושבת על זה .אני משערת שזה התקשר ג להרבה דברי
אחרי שקרו במהל המאסטר ,המאסטר שלי ,לי באופ אישי לא היה המאסטר הכי טוב .חלק
מהמרכיבי בזה היו חיות...אבל את מודעת לזה שאת פתאו ,שזה מעסיק אות ,שהעניי של להרוג
עכברי נשאר אית הרבה זמ .היו ימי שהיו לי ,במיוחד העכברי הקטני ,לא עשיתי את זה המו
פעמי ,איזה שלוש פעמי ,את פשוט נשארת כל היו ככה ]מדגימה תשישות נפשית[ .ולי זה היה מאוד
מאוד קשה) .סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(.
.5.2.5.2גרימת סבל ופרשנות לסבל
גרימת סבל ברמה כזאת או אחרת היא תוצאה כמעט בלתי נמנעת במסגרת ניסויי בבעלי חיי .הידיעה
של החוקר כי הוא אחראי לסבל בקרב חיות הניסוי שלו מעוררת בקרב רוב החוקרי קושי רגשי כלשהו.
למשל ,כשנתבקשו להגדיר הא יש לה קו אדו במסגרת הניסויי שה מוכני לעשות בחיות ,חזרה אצל
רבי מה התשובה שהקו האדו עבור הוא לא לגרו סבל לחיה .לדוגמה ,לא לנתח חיה שאינה תחת
הרדמה .רבי מהחוקרי הבכירי לא תפסו את הניסויי שה עורכי כמסבי סבל לחיות המעבדה ,וזאת
משו שה נעשי תחת הרדמה ותו שימוש במשככי כאבי .מוטיב נוס שחזר בדבריה היה אמונת כי
החיות לא סובלות ,מה שכיניתי כא פרשנות לסבל.
לעומת הבכירי ,הסטודנטי דיווחו על קשיי רגשיי גדולי שחשו בעקבות גרימת סבל לחיות ,ה ייחסו
יותר משקל לכאב הפיזי שה גורמי לחיות ולתנאי המחיה שלה ,שיש בה כשלעצמ בכדי לגרו אי
נוחות ומצוקה לחיות .בדבריה הופיעה התייחסות מדוקדקת יותר לפעולות שעלולות לגרו סבל וכאב,
למשל עצ מת זריקת ההרדמה לחיה היא פעולה מכאיבה .באופ כללי ,מדבריה עלתה רמת הזדהות
עמוקה יותר ע סבל של החיות.
75
בכירי
בכיר ,1#שעוסק במסגרת עבודתו בפיתוח טיפולי לגידולי סרטניי ,הכרוכי בהשתלת גידולי
בחיות ,מסביר:
כ אבל החיות ,החיות ,החיות לא סובלות .אנחנו מרדימי אות .ה לא סובלות .אנחנו א פע לא
נשמע חיה צועקת ,וחיות יודעות לצעוק .אנחנו מרדימי את החיות ,ג זה בדיוק בפרוטוקול כמו
שעושי ע בני אד .מרדימי אות באחת מהשיטות הקיימות ,ואחר כ מבצעי את זה ואחר כ
כשהיא מתעוררת נותני לה מרגיע כאבי .בעניי הזה אי שו צרות) .בכיר ,68 ,1#פרופ' מ המניי(
לשאלתי מה מרגישי כשמבצעי ניתוח להשתלת אלקטרודות במוח של קו במסגרת המחקר ,מתייחס בכיר
6#לכמה נקודות שממחישות את צורת הסתכלותו על סבלו של הקו בעקבות הניתוח שעבר :ראשית,
ההתאוששות המהירה של הקו וקבלתו החלקה לחיק הלהקה .שנית ,שיתו הפעולה של הקופי במהל
הניסוי .שלישית ,תפיסת הניתוח שנער בקו כדבר פעוט:
ת :תשאלי פע רופא מה הוא מרגיש כשהוא מנתח מוח של באד ? הוא חייב להיות אדיש .כי א
הוא לא יהיה אדיש הניתוח לא יצליח .זאת אומרת מה שאנחנו עושי ,אנחנו מכסי את כל הגו
של בעל החיי .משאירי פתח קט מאוד .אנחנו בקושי רואי שזה בעל חיי .משאירי פתח
קט .החיה מורדמת לחלוטי תחת רישו קבוע של E.K.Gושל פעילויות אחרות של נשימה וכ
הלאה .עושי את הקדח הזה ,עושי את השתל הזה שאנחנו היינו ברישומי כרוניי וסוגרי .
לאחר זמ מה הוא מתעורר ,מוחזר לכלוב ,משתלב מיד בחיי החברה ,שו בעיה .מחר אנחנו רוצי
לעשות את הניסוי ,זה לוקח שבוע עד שמביאי אותו שוב ,מביאי אותו ,מושיבי אותו בכסא
מיוחד שהוא היה יושב בו
ש :זה היה כיסא קופי ?
ת :כיסא קופי נכו ,הוא היה מתיישב בפני .הייתה לנו מערכת שהייתה מכבה ...והיינו מכניסי
והוא היה מקבל בוטני ,כל מיני דברי ,גלולות לפני שהיינו מתחילי בניסוי .כמו שהתחלתי
לומר ל ,היו שלבי שראיתי שהקופי רוצי להיכנס לש כי ה היו מקבלי ,זה לא שה לא
היו מקבלי אוכל כרגיל ,אבל ש ה היו מקבלי מטעמי מה שנקרא...כל ניתוח עבר באמצעות
משכ כאבי .
ש :אחרי הניתוח?
ת :ג א אחרי הניתוח תקופה מסוימת המשכנו להזריק משככי כאבי רק באתר ,כל האתר הזה
קט מאוד .א אני אראה ל את זה ,זה כלו .זה ממש כלו ,זה חור של פחות מסנטימטר .כ
עושי ניתוחי מוח לבני אד ,בדיוק באותה שיטה.
ש :פשוט ב אד יכול להגיד שכואב לו וקו לא ,לכ אני שואלת אי אתה יכול לדעת?
ת :אבל תו התבססות על הנתוני בכלל של מה זה כאב ,מי סובל ,כמה סובלי ,היינו בהחלט
משתמשי ב ....לא חשוב הש של החומר לא משנה .היינו משתמשי במשככי כאבי .אבל יותר
מזה .יכולת לראות את הקופי האלה אחרי יו יומיי אי ה משתלבי בחברה .לא נידו אות
בגלל זה שראו משהו דומה ,ה המשיכו לנהוג בחברה כמו כל ,יש לנו צילומי של סרטי של
הדברי האלה .כל הזמ עקבנו ,יש לנו סרטי מצילומי ,הקלטנו אות .
)בכיר ,72 ,6#פרופ' מ המניי(
76
בכיר 5#מתאר את האמביוולנטיות הרגשית שמתעוררת מול הכאב של החיה לבי צרכי הניסוי .נית לראות
בדבריו של הבכיר את אי הנוחות למול כאבה של החיה ,א בה בעת את כוחות ההבנייה החברתית של חית
המעבדה שתורמי להפחתת ער סבלה של החיה ,ומאפשרי להמשי בפרוצדורה הניסויית למרות הכאב.
כמו כ ,ראוי לשי לב בדבריו של הבכיר לאמביוולנטיות שהוא חש למול הכוחות המנוגדי הללו:
ש :ומה זה להכאיב? איזה סוג של כאב אתה גור לה היו שאתה כ חי איתו בשלו ?
ת :אהה )מתנש( .תראי ,היתה תקופה שהייתי למשל עושה ניתוחי מוח...היא מורדמת ,אבל היה קורה
לפעמי שלא היתה מורדמת עד הסו ,והיה קצת כואב לה,
ש :כי היא התעוררה באמצע הניתוח?
ת :כי היא התעוררה באמצע הניתוח ,או כי לא נרדמה עד הסו וחשבתי שהיא נרדמת וכל מיני דברי
כאלה .זה לא היה נעי .
ש :מה ,זה רגש של אשמה? מה מרגישי באותו זמ?
ת :לא ,זה
ש :אתה מחפש להרוג אותה מיד?
ת :לא ,אני לא צרי להרוג אותה ,אני צרי לנסות להרדי אותה שלא תסבול .להרדי אותה יותר
טוב ,במוב הזה .אבל את יודעת ,לפעמי ,נשאר ל עוד טיפה לניסוי ,וזה ,ובדיוק ,אתה אומר ,נו,
נעשה עוד איזה פיפס קט ,ואז אתה בעצ יודע שאתה גור לה ל ...אתה אומר ,נו ,אז זה יהיה
קצר.
ש :וזה אתה יכול לעשות כי אתה יודע שהיא הולכת למות אח"כ?
ת :לא לא היא אח"כ הולכת לחיות .היא מתעוררת ,אני תופר אותה ,סוגר לה את הראש והיא חיה יופי.
עד שבסו גומרי את הניסוי ואולי סת מרדימי אותה כי נגמר הניסוי או לוקחי חלקי .
)בכיר ,54 ,5#מרצה בכיר(
בכירה 8#היתה היחידה מבי הבכירי שתיארה את גרימת הסבל ותפיסת הסבל של החיות עמ עבדה כקושי
רגשי בלתי נסבל ,ועל כ בחרתי להביא את התייחסותה:
ת :זה פשוט כל הזמ התחיל להתעצ ,בגלל שאני ראיתי שהחתולי סבלו .אחד שאני ממש אהבתי
שהוא למד טוב .האלקטרודות התחילו לזוז ,ואי דבר חו 1מלהרוג אותו .זה ממש כאב לי .בגלל שג
כאב לי לא רק בשבילו .אני הייתי ב אד נורמלי ,כאב לי ג בגלל שחשבתי שהתואר שלי הול
לאיבוד .והיתה עוד חתולה שכל כ סבלה בשבי שפשוט לא אכלה יותר .ופשוט מתה .ואני חושבת
שבסו אנחנו הרגנו אותה כי לא היה לה שו סיכוי .ה היו חתולי רחוב אז לא היה מקו לשי
אות אח"כ ג ,אבל אני ראיתי את הסבל של החתולי יותר ויותר וזה פשוט גמר אותי באיזה
שלב...באיזה שלב ה שיפרו את כל הדבר אבל אני א פע לא רציתי להיכנס לש שוב.
ש :אהה ,ממש לא יכולת לחזור לש ?
ת :ממש לא ,לא איפה שהבעלי חיי ,ממש לא.
)בכירה ,61 ,8#פרופ' חבר(
77
סטודנטי
כאמור ,בשונה מהבכירי ,נראה כי הסטודנטי תופסי את הניסויי שה מבצעי בחיות כיותר
מכאיבי וטראומתיי לחיות .בהתאמה ,הדבר משפיע עליה ,כפי שעולה מתיאוריה ועדות לגבי עצמ ,
בצורה חזקה ודרמטית יותר .כ ,סטודנטית 14#מתארת את השפעת ביצוע הניסויי עליה בתחילת העבודה
ע החיות:
ת :וכשהתחלנו לעבוד על חיות היה לי מאוד מאוד קשה .אני במש כמה חודשי תהיתי א אני בכלל
מסוגלת לעשות את זה .קשה לעבוד ע חיות ,בייחוד במחקר במוח .מרדימי אות ,חור בגולגולת,
קליפסי בראש .היה לי קשה ,אני כמה חודשי התלבטתי א זה באמת אני
ש :ואי זה התבטא למשל?
ת :הבדיקה הזאת של הסיבובי .אני זוכרת לפחות פעמיי שהיו לי ממש דמעות כשעשיתי את זה .כי
כדי לגרו לזה את צריכה לתת לה איזשהו חומר ,והחומר הזה ][...חומצה אסקורבית כדי
לשמר אותו ,זה שור לה וה קצת צורחות.
ש :שור לה במוח?
ת :לא ,מזריקי את זה מתחת לעור .יש חיות שקצת צורחות ,כי זה שור ,כמו ילד ששור לו ,ג
החיות .היה לי קשה ,הייתי מזריקה ויורדות לי דמעות
)סטודנטית ,35 ,14#סיימה פוסט דוק(
סטודנטית 18#מתארת בצורה נוגעת ללב את הקושי שחוותה בעת ביצוע פרוצדורות מכאיבות:
וג אצלה הייתי מנתחת את החולדות ,פגיעה בעצב פריפרי ,היו שני דברי שהיו לי איומי לעשות,
אחד ה היו מנסי להזריק לה את המיקרו פאזי ...דלקת ...מזריקי לה חומר שזה רעל מזריקי
לה כאילו לבט ואחרי כמה ימי מוציאי לה כאילו כל הבט שלה מתנפחת וזה זוועה .זה היה לי
נוראי ,פשוט היה לי נוראי לעשות את זה .ודבר שממש היה לי היה לי נוראי פגיעה בעצב של העי.
כאילו זה העצב שעליו עבדנו של המערכת עצבי וכאלה .אי היינו עושי את זה? היינו הולכי לפגוע
הכי דיסטאלית ,זה היה הכי קרוב לעי ,הכי קרוב לבפני של המוח .היינו לוחצי על העצמות ליד
העי ,אז העי קצת יוצאת ,ורואי את העצב ואז נשאר ל הכדור של העי נופל ויש לו פה טיפה של
ד .תמיד היה לה טיפה אחת של ד במקו עי ,כאילו הוא בוכה ד .ואני ישבתי ובכיתי חבל על
הזמ .והיה ש מנחה שהסתכל עלי בוכה וחשב שאני לגמרי מחוקה.
)סטודנטית ,35 ,18#דוקטורנטית לשעבר(
בדבריה של סטודנטית 19#משתקפת ההזדהות העמוקה ע החיות המשתתפות בניסויה .נית להתרש
מתחושת חוסר האוני שהיא חווה למול הפרוצדורות הניסוייות שעליה לבצע בחיות ,שהיא תופסת
כמכאיבות עבור החיות .היא מציינת בכנות מכמירת לב את העובדה שלמרות הנסיונות להקל על סבל היא
משערת שה עדיי סובלות מאוד:
78
ת :במאסטר התעסקתי קצת יותר ע עכברי ,אבל ג זה ,ג אז העבודה שלי זה היה הכי פחות
מכול .היה צרי להזריק לעכברי כל מיני דברי .עזרו לי .לי יש בעיה מאוד קשה לעשות את זה...
צרי להרוג עכברי .צרי להזריק לעכברי גידולי ,צרי לראות אות סובלי .את מנסה לצמצ
את הכול ,את יודעת ,למינימו ההכרחי ,והדברי שכואב לה ...אבל זה נורא .זה חוויה נוראית...
ת :אומרי ל אי לעשות את זה בצורה הכי ,את יודעת ,למזער נזקי ,למזער את הסבל .בצורה הכי
טוב שאפשר ,תו כדי שזה לא יפגע במחקר .אבל אממ ,אני בטוחה שה לא חושבי ,
שהחולדות והעכברי לא חושבי שהקורס הזה הוא כל כ מועיל...בטוח שכואב לה .את יודעת
זה לא...
ש :לא ,אבל את חושבת שלא מתייחסי אליה מספיק בהומניות?
ת :לא ,לא ,לא .אני חושבת שעושי מה שאפשר .אני לא חושבת שהיה אפשר לעשות משהו שונה .אבל
אני מסתכלת עליה
ש :כ ,מנקודת המבט שלה
ת :אני בטוחה שה לא חושבי שזה עוזר.
)סטודנטית ,28 ,19#דוקטורנטית(
" .5.2.5.3יו הדי והעול הבא" )אצל הבכירי(
תת תמה זו מעניינת במיוחד מאחר שהופיעה רק אצל הבכירי וכלל לא אצל הסטודנטי .בחרתי
להתייחס אליה כא ,ה מאחר שהיא מייצגת תופעה מסויימת שהופיעה רק בקבוצת הבכירי )בקרב רוב
המרואייני ( ,וה משו שהיא מעניינת בפני עצמה ומעוררת מחשבה לגבי התהליכי הנפשיי שעוברי
המדעני הבכירי .
תת התמה עוסקת במחשבה שחלפה בראש של המדעני הבכירי עמ שוחחתי ,בשלב כלשהי במהל
הקריירה שלה ,לפיה במות ,כשיעלו השמימה יער לה "משפט" בידי בעלי החיי שהמדעני עשו בה
ניסויי ,או שבעלי החיי ינקמו בה .המדעני הבכירי מתייחסי לכ בצורה חצי הומוריסטית ,א ה
מודי כי מדובר בסוג של רגשי אשמה:
ש :השאלה שלי א זה לא ,אתה יודע ,זה קשה לזכור ,אבל אי זה היה בשביל להגיד אני צרי
להרוג את החיה הזאת?
ת :תשמעי ,אני בסופו של דבר חשבתי ,מה היה קורה א בגלגול הבא החולדות יהיו השולטי ואני
אהיה הזה ,וה ידעו מה שאני עשיתי )צוחק( .מה יעשו לי .אה ,ברור ,כ .אני לקחתי את זה כמוב
בצורה הומוריסטית אבל בהחלט חשבתי על המצב הזה.
)בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(
וריאציה על אותו רעיו חזרה ג
אצל בכיר :1#
ש :נתקלתי בתמה "כשאני אעלה לשמיי "...
ת :זה עלה זה עלה זה עלה.
ש :כ ,ג אצל זה עלה?
79
ת :בהחלט עלה ,במסטר כבר
ש :ספונטנית או ששמעת את זה?
ת :לא ,במסטר אמרתי ,שכשאני אגיע למעלה כל החיות שהזקתי לה ירדו ,כל אחת תיקח ביס כשאני
אל כדי להתנק .כ זה עלה ,בהחלט עלה.
ש :אבל זה מעיד על איזו תחושת
ת :אשמה .כ בודאי .אבל תראי ,אי לנו את התחושת אשמה הזאת ,אני כל פע לוקח את התרנגולת
בתור דוגמה ,אי לנו את התחושה הזאת כי התנגולת היא לא ,ג החולדות בעצ ,ה לא ,אי
אומרי האנשה ,החולדה הזאת אי לה ש בשבילי ,ג לתרנגולת אי לה ש ...אבל על כל פני ,
בהחלט את יכולה להגיד טוב ,כשיהיה לה את ההזדמנות ,א ה חושבי שאני עשיתי לה רע
מאוד אז ה יכולי להתנק .א ה חושבי שהייתי בסדר אז לא .אבל כ ,דיברנו על זה תמיד
בזמ שעבדנו.
)בכיר ,68 ,1#פרופ' מ המניי(
אצל ארבעה מדעני ,שניי מתוכ צויינו לעיל ,המוטיב שנזכר עלה במהל הראיו עצמו .בעקבות זאת,
החלטתי לפנות שוב באמצעות דוא"ל אל המדעני שבשיחה עמ לא עלה מוטיב זה באופ ספונטני ,ולשאול
הא חשבו או חלמו על כ שאחרי מות יפגשו את החיות אית עבדו .התשובות שקיבלתי היו מרתקות לא
פחות .בכירה 8#השיבה:
לא היו לי חלומות שאני יכולה לזכור על החיות שלי ,ובמש הרבה שני עבדתי ע ארבה שבאמת לא
כל כ קרובי לליבנו .אבל אני כ זוכרת יו אחד שבו היה לי חיזיו שאני מגיעה לג עד ומגלה
שהארבה עורכי לי משפט ,ואו שה יחליטו לחתו אותי לחתיכות כפי שעשיתי לה ,או אחרת ,ואני
לא בטוחה מפני שזה היה מזמ ,אבל ה נמנעו מכ ,מראי לי שה יותר "הומניי " ממה שאני
הייתי .זה קרה בער בזמ שהחלטתי להפסיק לעבוד אית מכיוו שזה ממש התחיל להפריע לי שאני
לוקחת חיי כל הזמ )בכירה ,61 ,8#פרופ' חבר(.
לצד זאת ,שלושה בכירי נוספי לא נתקלו במוטיב כזה כלל ,ואחד לא השיב למייל.
.5.2.5.4קונוטציות של שואה ונאצי )אצל הסטודנטי(
בדומה לתת התמה הקודמת ,תת תמה זו חזרה בוריאציות אצל כמה מהסטודנטי .מאחר שרק בכיר
אחד התייחס לעניי מיוזמתו בצורה ספונטנית ,אביא את דבריו בסו.
התמה עוסקת בקונוטציות שקשורות לשואה ולנאצי ,או בהשוואה שעשו הסטודנטי בי עצמ לנאצי ,
במקרי מסויימי שאירעו במהל עבודת ע החיות .הדברי עלו ביוזמת ובאופ ספונטני במהל
השיחה.
דבריה של סטודנטית 15#ממחישי את הביקורת העצמית שחשה בעקבות עזרה שהגישה לחוקר אחר ,ביו
השואה:
80
ת:יו השואה במאסטר שלי ,היתה איזשוהי עבודה שכולנו חשבנו שהיא מיותרת ,זה היה הנחתה
מהחברה ,צריכי לעשות כ וכ חולדות ולעשות לה איזשו טיפול ,ולקחת לה דגימת ד כל שעה,
וזה נפל על יו השואה ...עכשיו יש אצלנו מישהו במעבדה שהוא לא סטודנט ,הוא פוסט דוק...והיה
צרי עזרה ,והוא ביקש מאיתנו א אנחנו יכולי לבוא לעזור לו בפרוייקט כי היה צרי להספיק
הרבה מאוד חיות בזמ מאוד קצר .ואני הרגשתי זוועה ע זה .כאילו ,קוד כל הרגשתי שזאת לא
עבודה שאני אמורה לעשות .אני ,שוב ,מצליחה למצוא את המניע כשהוא ג מחקרי מספיק וג
כשאני רואה מאיפה זה בא ולא זה הול .כשיש איזה משהו שאמרו ל לעשות ,כאילו אני לא
פרילאנסר או זה ,אז זה הרגיש באותו רגע כאילו וואי אי סינג'רו אותנו פה ,יותר חמור מזה ,זה נפל
באותו יו ,פשוט הרגשתי מזעזע .לא יכולתי שלא לעשות כל הזמ הקבלה של ,בעיקר הציק לי,
כאילו ,היכולת של ב אד לעשות משימות כי אמרו לו .את מבינה לא זה הול .כאילו אמרתי מה
אני ,אני שמה
ש :בורג קט במערכת?
ת :יותר מבורג קט במערכת .כאילו אי יכול להיות שאד קיבל איזושהי משימה והוא עושה אותה
ג א הוא חושב שהוא לא צרי ,כי אמרו לו ,ואיפה כא האתיקה ,ואיפה ה...כאילו ,שוב ,נורא לי
להגיד את זה באותו משפט על עצמי וזה ,אבל באיזשהו מקו אמרתי היו חיילי שאמרו לה
לעשות דברי נוראי וה עשו ואני כב אד אומרת אי אני אחלוק .מצד שני אומרי לי תעשי
את זה ואני באה ועוזרת ,לא משנה שהחלק שלי באותו פרוייקט היה מאוד קט ,כאילו אני רק
עזרתי לו לא יודעת מה ,לעשות איזשהו משהו ,זה לא היה משהו שאני עשיתי .אבל ביו השואה זה
נפל והייתי מצוברחת איזה שבוע וממש כאילו יצא לי כמעט התיאבו מהעבודה .אז זה דבר אחד
שהתאוששתי ממנו איכשהו והמשכתי הלאה ...יכול להיות שג ,שוב הנסיבות ,א זה היה נופל
ביו אחר בשנה אולי הייתי אומרת בעיקר איזו עבודה מסריחה ולמה אמרו לי לעשות את זה .כאילו
מצד אחד בבוקר אני עומדת באיזו צפירה ומיד אחרי זה אני הולכת להרדי חולדות .משהו בכל
הסיטואציה הזאת נפל לי ממש רע .יש אנשי שהניתוק אצלה הוא מלא .מבחינת ,חיה זה עוד
פרפרט ,כאילו יש סליידי שעושי ,יש את החיה שעושי לה ככה ,הניתוק אצלה הוא מלא .אני
לא הגעתי לזה ואני ג לא רוצה להגיע לזה .אני חושבת שזו קהות חושי בעייתית כשאתה עובד ע
חיות) .סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(.
סטודנטית 18#מתארת את תחושתה בעקבות פרוצדורה שהתקשתה במיוחד לבצע:
ת... :ונוק אאוטי כאלה ]עכברי שעברו מניפולציה גנטית טר לידת [ לא יכולי לחיות ,ה מתי
בגיל כמה ימי .אז מה שעושי זה לוקחי את האמא כשהיא בהיריו ,לוקחי לה את העוברי
ואז כאילו מוציאי את המוח של העובר ועליו לעבוד ...לפתוח בעצ עכברה בהיריו ,להוציא ממנה
את העוברי ,...ולהוציא לה את המוח ולעבוד על המוח .וזה אמרתי" :די ,אני את זה אני לא
עושה"...והמרצה שלי אמר לי ,בא אלי" :היי ,מה את עושה עוד שבועיי ?" "לא יודעת ,מה אני עושה
עוד שבועיי " ".אני שולח אות לגרמנייה להסתכל" אמרתי לו שאני לא רוצה לנסוע לגרמנייה...
וזה היה תו כדי הדיו על לפתוח לה את הבט.
...בגרמניה היה מישהו שעבד על זה ,ושהוא עשה את זה ג .שהיה מוציא מהבט כאילו את
העוברי .ואצלי זה ישר "הנאצי ועוזריה ,אני לא הולכת לעשות את זה" .בסו כ נסעתי לגרמניה
היה לי ,זה ג ,כאילו ,זה בדיוק כמו בשבילי לנתח .להיות מסוגלת לנתח ,ולהיות מסוגלת להיות
בגרמניה באותה מידה.
ש :לפני זה לא היית ש א פע ?
81
ת :לא .לא שאני ,כ משפחה עיראקית ...אבל שריטה קשה יש לי .ושמה ג ,אז הוא רצה שאני אהיה
אצלו כמה חודשי .
ש :וזה כבר היה במהל הדוקטורט?
ת :כ .זה היה בדוקטורט .כאילו להיות אצלו כמה חודשי ,ללמוד ממנו שיטות וזה,
ש :מה זה ללמוד ממנו שיטות?
ת :שיטות ,מה יש לעשות במעבדות? ללמוד אי זה עובד ,כאילו להרגיש את זה .זה לא אותו דבר
כשאת קוראת מה ה עשו ואי עושי .וזה ממש כל הזמ היה לי בראש "הנאצי ועוזריה ,
הנאצי ועוזריה " אמרתי לו" :אני לא יכולה לעשות את זה יותר".
)סטודנטית ,35 ,18#דוקטורנטית לשעבר(
סטודנט 13#מתאר את תחושותיו לאחר שחלק מחיות הניסוי שלו מתו עקב טעות שעשה:
ש :כשראית אות מתי ,אז מה עבר ל בראש?
ת :מה עבר לי )מגח(? קונוטציות לא חיוביות
ש :צער ,עצבות?
ת :קונוטציות של שואה
ש :באמת? למה?
ת :אני לא יודע...שהניסויי שאתה עושה ה משהו ממש רע.
)סטודנט ,27 ,13#מסטרנט(
להל דבריו של הבכיר היחיד שהזכיר קונוטציות מעול השואה והנאצי מיוזמתו .ג כא נית לשי לב כי
הקושי שחוזר ,ושבעקבותיו עלה המוטיב בשיחה ,היה סביב התחושה שמשהו בחיברות של המדע גור לו,
כפי הנראה ,לעשות דברי שבקונסטלציה אחרת לא היה עושה בשו פני ואופ ,והתהייה מה זה אומר על
הטבע האנושי .בחרתי להביא ציטטה זאת ,על א שהיא אינה מאפיינת את דבריה של שאר הבכירי משו
שהיא מתארת בגילוי לב יוצא דופ דברי שמלמדי על רפלקסיות אתיות שלפי הספרות ולפי הממצאי
שעלו אצלי ה די נדירות אצל מדעני בכירי .יחד ע זאת ,ה אולי מלמדות כי תהלי ההתרגלות והריחוק
הרגשי מחיות המעבדה הוא כלכ הנראה אינו תהלי הרמטי ואבסולוטי:
ש :וזה משהו שלוקחי אותו הביתה ,חושבי עליו אחר כ?
ת :במידה מסוימת ,בהתחלה בהתחלה כ .ג אחר כ אתה יכול להזכיר את זה ,כ ,כ .אבל זה פחות,
איכשהו ,כנראה שיש הסתגלות מסוימת .כמוב שזה ג מוביל למחשבות פילוסופיות עצ העובדה
שאני לא יכול לגעת בזבוב ,זאת אומרת במרכאות ,בב אד אני לא יכול להיות ,זו אלימות מסוימת
אני מפעיל עליה שאני לא מסוגל בשו מחשבה להפעיל על בני אד .ואתה שואל את עצמ אי
אתה מצליח לעשות את זה ? מה ,מה ,מה גור ל ,איזה מחשבה איזה רקע איזה דברי יכול לגרו
ל לעשות כאלה דברי לחיה ,ספיציפית ,במסגרת ניסוי כמוב .לא ,אני מגדל עכברי וחתולי ,אני
אוהב בעלי חיי ,בהחלט .וג עכברי וחולדות אני ,ה חביבי עלי .ז"א אני יכול ללט אות וזה,
שו בעיה .תו כדי הניסוי .אבל זה גור ל לחשוב אי אתה יכול לעשות כאלה דברי ,מה ,מה,
איזה אורח מחשבה מקובע ל בקטע הזה של המדע שאתה יכול להגידת אוקי ,אני יכול לעשות דבר
כזה?
82
ש :בקונסטלציה הזאת.
ת:בדיוק ,בקונסטלציה המסוימת ,זה כאילו איזה מי שטיפת מוח מסוימת במרכאות ,שאתה כ יכול
באפיק הזה לעשות דברי שלא היית עושה בשו צורה באפיק אחר .אפילו מחשבות פילוסופיות כמו
לחשוב ,ז"א להגיד לעצמ שבעצ ,מי הבהרה כזאת שנגיד ,שבעצ ,במוב מסוי הנאצי
התייחסו ליהודי על אותו עיקרו כמו שאתה מתייחס לחיות כי שכנעו אות שזה חיות ,שזה
חולדות ,עשו לה שטיפת מוח .אז כמו שאני מסוגל לעשות לחיות דברי כאלה ,אז ה היו מסוגלי
לעשות לבני אד ,כאילו הגיעו למצב שה יכלו ,אי ב אד מסוגל לעשות כזה דבר לב אד אחר
אלא א כ הוא עבר איזו שטיפת מוח רצינית שהוא העמיד אותו על levelמסוי כאילו שהוא חיה.
ומאחר ולחיות איכשהו כ מסוגלי אולי ,או פחות יש עכבות ,אז איכשהו זה יכול להסביר א ה
היו מסוגלי לעשות את זה בגדול.
ש :העלית פה דימויי מאוד חזקי ג שטיפת מוח וג נאצי
ת :כ ,זה מחשבות פילוסופיות שלפעמי עולות ל בזה .כשאתה שואל את עצמ אי אני עושה כאלה
דברי .ואז אתה חושב על כל מיני דברי ,בי היתר זה.
)בכיר ,54 ,5#מרצה בכיר(
.5.2.6התרגלות ויצירת ניתוק
התמודדות יעילה ע הקשיי הרגשיי שכרוכי בביצוע ניסויי בבעלי חיי חיונית ביותר עבור
העוסקי במחקר .נדמה כי המודל של מנגנו לויסות רגשי ,המאפנ את עוצמת הרגש הנחווה ,מתאי כא
לצור המחשת ההתמודדות של החוקרי ע קשיי רגשיי העולי במהל עבודת ע בעלי החיי .
לצור ההמחשה ,א נשתמש בסקלה תאורטית ,אזי פעולתו של הוסת הרגשי עשויה להיות מיטבית ,חזקה
מדי או חלשה מדי .כמוב שההגדרות הללו אינ אמפיריות ומושפעות מערכיו של המתבונ ,א נית להניח
שבמסגרת ביצוע מחקר בבעלי חיי ,אד המעיד על עצמו כי אי לו כל קושי או מחסו לגרו סבל ליצור
אחר ייתכ כי הוסת הרגשי עובד אצלו חזק מדי .ובקצה השני ,אד המגלה רגישות חזקה ,המקשה עליו
לתפקד או לבצע את המשימות הכרוכות במחקר בבעלי חיי לא ישרוד לאור זמ במסגרת המעבדתית.
באמצע נמצאי ,ככל הנראה ,המדעני שהצליחו להתמודד ע הקשיי הרגשיי בצורה המאפשרת תפקוד
יעיל וטוב .וא קיי מחיר נפשי ,כנראה שהוא נסבל או בר התמודדות.
כמעט כל המרואייני עמ שוחחתי העידו על עצמ כי התמודדו בעבר או בהווה ע קושי רגשי סביב
הניסויי שערכו בבעלי חיי .כפי שיוצג להל ,נית לראות את ההבדלי בעוצמה ובאיכות הקשיי בי
הבכירי לסטודנטי ,כאשר הסטודנטי מתארי קשיי רבי יותר שהשפעת עליה חזקה יותר .כמו כ,
רבי מהסטודנטי עמ שוחחתי הביעו חשש להפו אדישי לסבל או להתרגל לסבל של החיות .לאור
הראיונות שערכתי ע הבכירי ,ייתכ שיש ממש בחשש של הסטודנטי מפני האפשרות שיפתחו לאור
זמ מנגנוני ויסות רגשי "יעילי מדי".
83
הפער בי הסטודנטי לבכירי מבטא את ההתרגלות שעברו והעמידות שפיתחו החוקרי הבכירי
בפני
קשיי רגשיי שעולי לאור שני רבות של מחקר בבעלי חיי .
בכירי
הנקודות הבולטות שעולות מדבריה של הבכירי ה הצור בהקמת מחסו רגשי ,שלא תמיד ה
יכולי להצביע על נקודת הזמ בו הוא הוק ,שנועד להקל עליה את העבודה ע החיות .ההשוואה הבולטת
שעשו רבי מה היתה בינ לבי רופאי מנתחי שחייבי ללמוד להתנתק מהמטופל כדי להיות מסוגלי
לטפל בו .כ ,בכיר 6#מדבר על הקשיי ועל הצור לנטרל אות :
בלי שו ספק שהיו לי קשיי כל ,בכל התקופה שעשיתי ניסויי כאלה ,אבל כמו שאמרתי ל ג רופא
או מנתח הוא צרי בשלב של הניתוח לומר אני מתנתק מהאלמנטי החושיי האלה ,ואני צרי לעשות
את זה שזה יהיה הכי טוב ,הכי פחות מכאיב ,הכי נוח לאובייקט שאני עובד עליו וזהו.
)בכיר ,72 ,6#פרופ' מ המניי(
בכיר 2#מספר על הקמת המחסו הרגשי שהתחייב מהעבודה האינטנסיבית ע חולדות במסגרת מחקריו:
ש :אתה זוכר את החולדה הראשונה שעשית?
ת :לא ,אני לא זוכר את החולדות הראשונות שעשיתי...זה לא דבר שהוא ,קיבלתי את זה כמוב מאליו
שאני הורג חולדות .זה היה מבחינה רגשית ,אני לא .אבל כשאתה הורג כמויות כאלה של חולדות אז
אתה חייב לשי מחסו לרגש ,אחרת אתה תשתגע .אז הדבר הזה ,אני מודע לזה שהדבר הזה היה
קשה לעשות אותו ,אבל כשאני חושב על כ מה ,מה שאני עשיתי ,היו לי מטרות מסוימות ,ואני
חושב שהמטרות שהיו לי ה היו ראויות .לא עשיתי את זה לש משחק .ותכננתי ,כל ניסוי היה
מתוכנ .מספר החולדות היה לא מוגז ,כ...
ש :אתה זוכר א זה הפריע ל בהתחלה ע החולדות?
ת :תראי לא נהניתי א פע ,ג היו אני לא נהנה
ש :הכוונה הא יש תהלי של התרגלות? הא אתה יכול לתאר אותו?
ת :בתחילה אז זה היה יותר קשה לעשות את זה ,אבל במש הזמ אתה מקבל חיסו )צוחק(
ש :אתה אמרת קוד שחייבי לשי מחסו לרגש .אתה זוכר את עצמ עושה את זה? או אומר
לעצמ? זה היה תהלי מודע?
ת :אני מערי שכ .אני מערי שהוא היה מודע .אני לא זוכר את זה .כמו שאמרתי ל ,הרגתי די הרבה
חולדות בחיי) .בכיר ,73 ,2#פרופ' מ המניי(.
בניסיו לזהות נקודות שינסו להצביע על תחילת תהלי ההתרגלות ,במידה ונית ,מסבירה בכירה 10#כי
החשיפה החוזרת למראות שבהתחלה מרתיעי מקלה את החשיפה אליה בפעמי הבאות ,ובסופו של דבר
תורמת לפיתוח עמידות מסוימת מול :
ת :תראי ,ג במעבדה בשנות הלימודי התעסקנו ע בעלי חיי קצת .בביולוגיה את ג כ בתור
סטודנטית בתואר ראשו ובתואר שני ,אז יש את המעבדות ואז מנתחי ,ומתעסקי ע בעלי חיי .
84
אז זה לא נעי אולי ,לנתח בעלי חיי ,זה לא נעי ולא זה ,ג לא ,כאילו לא היתה לי שו רתיעה
אבל מי שיש לו רתיעה מראש אז ברור שהוא לא יכול לעבוד בזה .ג במש הזמ ,ככל שאת עובדת
יותר את יותר נעשית ,כאילו את מדחיקה ,את לא חושבת על מה את עושה כאילו לבעלי חיי .
...אבל את לא אדישה לגמרי ,בואי נגיד ככה .אבל מכיוו שכבר עברתי הרבה ,כאילו את יודעת
בתור סטודנטי ,אז עברנו ראינו ניתוח גוויה של ב אד ,ואז ,כשראיתי את זה פע ראשונה אז
התעלפתי.
ש :באמת?
ת) :צוחקת( כ .אבל במש השני את מדחיקה .את לא יכולה כל הזמ להיות אה ,או שאת לא
מתאימה ואז את עוזבת או שאת לומדת להדחיק את הדברי ולא לחשוב עליה ולחיות אות .
)בכירה ,65 ,10#מרצה בכירה(
בכירה 8#ביטאה עמדה יוצאת דופ לעומת הבכירי האחרי ,לגבי ההשפעות השליליות שהיא מייחסת
להתרגלות לסבל של בעלי החיי במחקר .ספציפית ,היא טענה טענה מרחיקת לכת :שהמחסו הרגשי שרוב
הבכירי דיברו עליו ,שמאפשר לה לגרו מוות וסבל לחיות מסוימות ובו בזמ לשמור על יחס ח כלפי
חיות אחרות וכלפי בני אד ,אינו בר ביצוע:
ומישהו שאדיש לחיי של עכבר יו אחד הוא יהיה אדיש לחיי של ב אד .אני ממש רואה קשר .מה
את חושבת ,שכל האכזריות בעול ,זה אנשי אדישי לחיי .מאיפה זה בא? א אני מתחילה פה ופה
ופה .בזמ שאני הייתי סטודנטית ע החתולי זה היה הזמ של המלחמה בויטנא ,ואוסטרליה היתה
מעורבת במלחמה ...והסטודנטי היו ממש נגד ,ואחרי התואר ה הלכו לצבא ...ואני תמיד ראיתי
שאנשי במעבדה שלנו שהיו אדישי לסבל של החתולי בצורה ממש בולטת ,אני תמיד ראיתי שה
היו ג אדישי לסבל של הויטנאמזי ואחר כ לסבל של מישהו אחר .זה כל הדה הומניזציה של
האויב ,וג ה עושי דה הומניזציה של הבעלי חיי במעבדה ,זה פשוט בכל כיוו .זה אי אפשר להיות
אדיש פה ובאמת להרגיש במקו אחר .וזה לא נכו ,זה פשוט ,זה כמו ,זה פשוט? בתו הב אד .הוא
לא רואה סבל של חיי ,הוא לא רואה סבל בילדי שלו .זה לא שהוא ב אד רע .הוא לא רואה את זה.
יש לו קירות כל הזמ .אז מישהו שרואה בעלי חיי ,יונקי שיש לה רגשות ,יש לה יכולת במודע
להרגיש כאב ,וזה כלי בשבילו ,זה אסו) .בכירה ,61 ,8#פרופ' חבר(.
סטודנטי
שיחותיי ע הסטודנטי על דרכי ההתמודדות שלה ע גרימת סבל לחיות לאור זמ וההשפעות של
הסבל עליה ,א ישנ ,העלה את תמת ההתרגלות ולצידה את החשש מהתרגלות לגרימת סבל .בשונה
מהבכירי ,הסטודנטי מדברי ביניה יותר בחופשיות על הקשיי הרגשיי .באופ טבעי ,מפאת הניסיו
המצומצ ומש הזמ הקצר יותר של הסטודנטי בהשוואה לבכירי ,הסטודנטי חווי את הדברי
בעוצמה רבה יותר ,והקשיי הרגשיי שלה מעוררי אצל תגובות נפשיות חזקות יותר .החשש מהתרגלות
לגרימת סבל בא לידי ביטוי אצל חלק מהסטודנטי בצור למצוא את האיזו הנכו בי רגישות כלפי החיה
85
לבי היכולת לבצע את המשימות המוטלות עליה במסגרת המחקר .דוגמה לכ נית לראות בדבריה של
סטודנטית :12#
ת :לא ,דווקא מדברי על זה הרבה .ג בהתחלה שאלו אותי "נו ,אי את מסתדרת ע זה?" וזה
לא טריוויאלי שתעשי את זה בלי להרגיש כלו .א אחד לא מצפה את זה ממ ,אבל כשקשה לי
אני אומרת שקשה לי .אני לא מתביישת להגיד.
ש :ומי? זה אנשי שה כבר מעליי? שכבר עברו את זה או מי?
ת :לא ,אנשי שעובדי אית .ה עושי אותו דבר .אני לא יכולה ללכת למנחה שלי ולהגיד לו שקשה
לי ע ניסויי בבעלי חיי ,כי
ש :הוא יגיד ל שמקומ לא פה?
ת :כ ,בדיוק .זה שוב ,אני פשוט מקווה שע הזמ זה יהפו להיות יותר קל .אני לא יודעת א זה
באמת הופ להיות יותר קל או לא .אנשי אומרי שה מפסיקי לחלו על זה ,לחשוב על זה וכל
מיני דברי ע הזמ.
ש :אוקיי .עכשיו ,את דיברת על זה שע הזמ את מקווה להתרגל .מצד שני ,אני שואלת אות א את
לא חוששת לאבד רגישות?
ת :כ .כשאת חושבת שתתרגלי את חושבת באותו כיוו ,כאילו מה זה אומר ,שנהיית אדישה? אבל אני
חושבת שמפתחי איזשהי אדישות.
ש :את עוד לא ש ?
ת :לא ,ממש לא.
ש :אהה .וזה מנגנו לדעת?
ת :אי לי מושג .אני לא יודעת א זה בכלל יקרה לי .אני מקווה שזה מה שיקרה לי ,אבל זה לא ,אני
לא יודעת א זה יקרה .אולי כ אולי לא .רוב האנשי אומרי שזה לא קורה לה .
ש :שה לא נהיי אדישי .שקשה לה עדיי?
ת :כ.
)סטודנטית ,27 ,12#דוקטורנטית(
המורכבות הרגשית שכרוכה בהסתכלות על החיה מצד אחד כעל יצור חי ואחר כ כעל אובייקט מחקרי
המהווה מושא לעניי ,ממחישה היבט נוס של קושי עמו מתמודדי הסטודנטי ,ואשר מחייב ניתוק רגשי.
בהקשר לכ ,ואולי כהמש טבעי של התהלי ,מעלה הסטודנטית את החשש להתרגל ולהפו לאדישה
כתוצאה מהניתוק הרגשי .ניכר כי הסטודנטי ,יותר מהבכירי ,מוטרדי מהקונפליקט האובייקטיבי הזה
בעוצמה רבה יותר .הפיתרו לקונפליקט יכול להיות ,כפי שהסטודנטי מצייני בעצמ ,מעבר למסלול אחר
שאינו כרו במחקר בבעלי חיי ,כפי שעשתה הסטודנטית ,11#או התמודדות בעזרת מנגנוני ניתוק והתרגלות
שנוצרי ע הזמ:
ת :אני חושבת ש...צרי לעשות איכשהו את הניתוק בי לגרו כאב לחיה ולהסתכל אינטלקטואלית על
החיה אחרי שהיא מתה .זאת אומרת ,עבודה ע בעלי חיי ,אחד הדברי במעבדה ,את הורגת
עכבר ,ובודקי אותו מונוטונית .כלומר פותחי את העכבר ,ומנתחי ורואי את כל החלקי .עד
שהרגו את העכבר היה לי מאוד קשה .אחרי שהרגו את העכבר היה לי מאוד מעניי .וזאת
86
דיכוטומיה כזאת שהיא מאוד ,לי היתה מאוד מוזרה .במקו אחד את מקווה שאת תתרגלי כדי
שיהיה ל יותר קל ,מצד שני את לא רוצה להתרגל.
ש :למה? אני יכולה להבי למה ,אבל אי את מסבירה לעצמ למה את לא רוצה להתרגל?
ת :כי זה נורא להתרגל .כי א את מתרגלת את אדישה לסבל של יצור חי .אני חושבת שזה מקהה
אצל משהו.
ש :אבל ,כשעובדי במעבדה ואומרי ל "אוקיי ,את תתרגלי לזה" ,זה לא שמראש אומרי ל בעצ
"אוקיי ,תבני מנגנוני שיעזרו ל לעשות את הניתוק הזה וזה יהיה בסדר?"
ת :אומרי ל שזה יהיה בסדר ,וזה בסדר ג .אני לא הלכתי ובכיתי כל פע שהרגתי עכבר .זאת לא
היתה דרמה מטורפת .אני כנראה לא הבנתי כמה היה לי קשה עד שבאמת סיימתי ואז נורא הוקל
לי .ואני ממש התפלאתי מהעוצמה של ההרגשה .אני משערת שזה העסיק אותי יותר מאנשי
אחרי .ובגלל זה החלטתי לא להישאר .אני משערת שחייבי להתרגל לזה בשלב מסוי ,כי לא
נראה לי שאפשר לעבוד ככה כל הזמ .אני חושבת שג במקו מסוי זה שאני הבנתי למה אני
עושה את זה ,זה עוזר .אני מאמינה במחקר בבעלי חיי ,אני חושבת שאי ברירה אחרת ,וזה עוזר.
אי דר לעשות את המחקר הזה בלי לעבוד ע בעלי חיי ) .סטודנטית ,29 ,11#דוקטורנטית(.
בדומה לבכירי שצויינו קוד ,סטודנט 17#מדבר על תהלי של התרגלות למראות קשי לאחר חשיפה
חוזרת אליה ,תו השוואה לסטודנטי לרפואה:
ש :ומה ,אי אתה מרגיש בזמ הניתוח ,על מה אתה חושב?
ת :תראי ,שוב .זה כמו כל דבר .אני חושב שזה כמו ,אפילו כמו סטודנט לרפואה שפע ראשונה מכניס
אינפוזיה וזה קצת… וקצת מגעיל ,וד ופוחד וזה .ע הזמ רוכש מיומנות אז אתה ,אז יותר קל ל
פיזית לחתו את הקרקפת ,לקדוח חור בגולגולת .זה לא דברי שה ,את יודעת אתה לוקח אד
מהרחוב ואומר לו תקדח חור בגולגולת ,זה לא דבר אינטואיטיבי... .כמו שאנשי שעובדי במיו
ונתקלי ב ...את יודעת ,אנשי שעובדי במיו ע רגל כרותה או פצע מדמ בהתחלה בטח נורא
קשה לה וע הזמ ה מתרגלי .כמו שסיפרתי ל על בית המטבחיי שאתה בא פע ראשונה...
ש :אתה יכולת לשי את ה ...להבחי מתי התרגלת?
ת :אני לא חושב ,אני חושב שזה תהלי .זה לא ,אתה ג א פע ,אתה לא מתרגל .וא תקופה ארוכה
לא עשית אתה חוזר עוד פע וזה ככה פחות נעי ,אבל בהחלט אתה ,זה הופ להיות פרוצדורה.
שוב ,כיוו ג שהחיה מורדמת ,אבל זה לא שהחיה ,אתה יודע שהיא לא סובלת ולא כואב לה .עניי
של ד וכו' זה עניי של ג ,את יודעת ,קיי אצל כל אחד במידה כזאת או אחרת היכולת להתמודד
ע זה ומתרגלי ) .סטודנט ,32 ,17#דוקטורנט(.
סטודנטית 18#מביאה בדבריה דוגמאות לכמה היבטי מרתקי של תמת ההתרגלות .בקטע הראשו היא
מתייחסת למהפ התודעתי שחוותה כשהתאפשר לה להתייחס לעכבר בצורה אחרת מהאופ שהיתה מורגלת
בו במעבדה:
נראה לי שקרה אוטומטית .ונראה לי שהבנתי את זה רק כשבפע הראשונה כשהייתי בפינת חי
והחזרתי את העכבר לכלוב .מה שאמרתי ל שהוצאתי והחזרתי ,זה היה לי ,אפילו בכיתי באותו יו .
זה ממש היה לי מרגש .כי זה פתאו ,כאילו אני יכולה להתייחס אליו כאל ישות ,לא מבחנה .כאילו
לבסס איזשהו קשר איתו ג א זה קצת אידיוטי קשר שיש לי ע עכבר ,אבל כ אני יכולה לדבר איתו
87
)נשמעת צוחקת( ....והוא יהיה ש מחר והוא עוד יו ש והוא עוד יו ש ...זה ללא ספק ה היו
הפייבוריט שלי העכברי האלה .וה חיי ,ה חיי וחיי ..וכאילו זה היה מדהי בשבילי.
בחלק אחר של הראיו היא מדגימה הבדלי גישה בי בכירי לסטודנטי ,ובהקשר לתמת ההתרגלות הבדל
בי בכיר שמתנהג ע חיות הניסוי מכורח ההרגל ,לבי סטודנטית שמתקשה ליצור את הניתוק הרגשי ולא
אמצה את "התודעה הרגשית" של הבכיר:
ת :והיה ש מנחה שהסתכל עלי בוכה וחשב שאני לגמרי מחוקה.
ש :למה?
ת :לא ,זה כאילו מה העניי של? מה? )מדגימה חלל ריק( אי ע מי לדבר .הוא רופא ,האמת .אבל
לא ,הוא רופא בהכשרתו אבל הוא לא עוסק ברפואה .הוא היה כאילו יאללה טיקטק לא ,ממש לא
התייחס אליה כיצורי חיי .אבל הוא ג לבניאד הוא לא התייחס כיצורי חיי ) .צוחקת(
האמת .כאילו אצלו הדברי מאוד ,מאוד ברורי ,לכל דבר יש מטרה .הסטודנט שלי המטרה שהוא
יוציא מאמר ,מצדי שיעבוד תשע עשרה שעות ביממה ,זה המטרה שלו .זה בדיוק אותו דבר .אז
העכברי המטרה שלה עכשיו זה לספק לי את העצב ...זה היה מאוד ברור ולא,
ש :מה ,זה סוג של ביתחרושת כזה?
ת :כ .והוא כאילו מאוד ,כ ,אני זוכרת .עכבר זה עשרה דולר .כי היינו עובדי ע עכברי שהיה מאוד
חשוב לשמור עליה נקיי מזיהומי ...וזה יקר.
ולבסו ,היא מתארת בכנות מאלפת את הקושי הנפשי להיות הומני וחומל לאור זמ כלפי יצור חי כשאתה
נדרש לפגוע בו ,מה שמחייב לדעתה שימוש במנגנוני ניתוק:
אני לא רואה ,תראי ,זה לא ,כאילו הייתי אומרת אוקיי ,בגלל שעשו את זה כלכ הרבה זה יוצר כזה
זילות של חיי ,שילכו סת להתעלל בה .לא עושי את זה ,כאילו כ ,אני לא ראיתי א פע ,לא
שמעתי על מישהו שעשה את זה .בטח ה קיימי ,אבל לפחות בתקופה שלי לא ,אבל כ אתה איפשהו
על הרצ הזה ,של לדבר אית ,כ לבקש מה סליחה .לבקש מה סליחה שאני עושה לה את זה
ולעשות ...אני לגמרי צריכה את הניתוק .אני לא רואה אי כאילו אתה יכול לפגוע במישהו .להכיר בזה
שיש לו נפש ,נשמה what ever ,רגש ,ולהכאיב לו ,בלי להיות פסיכוטי...
)סטודנטית ,35 ,18#דוקטורנטית לשעבר(.
88
.6דיו
בעבודה זאת ביקשתי לאפיי את יחס של מדעני בכירי וצעירי במוסדות מחקר אקדמיי בישראל
לניסויי שה עורכי בבעלי חיי .ספציפית ,בחנתי את ההבנייה החברתית של חיית המעבדה כקטגוריה
חדשה של בעל חיי לא חית בר ולא חית מחמד ,וניסיתי לבדוק את השפעותיה של הבנייה זו על תהליכי
האובייקטיזציה של חיות המעבדה ,כמו ג על המוטיבציות ,המגבלות ,וההתמודדות הרגשית של מדעני
העוסקי בניסויי בבעלי חיי .
הדיו ייפתח בסקירה וניתוח של התמות שעלו בראיונות ,במבט השוואתי קצר .בהמש תוצג המוטיבציה
שלי לעריכת המחקר ומסקנותיו העיקריות .לבסו אדו במוקדי הקושי שזוהו אצל מדעני העורכי ניסויי
בבעלי חיי ,ועל סמ המוקדי הללו אציע יעדי להתערבות וכיווני מחקר עתידיי .במסגרת זו יפורטו ג
חסרונות ומגבלות המחקר.
.6.1מדעני צעירי ובכירי – השוואה בידורית של היחס לניסויי בבעלי חיי
להל אסקור את הדומה ואת השונה בתמות שעלו אצל מדעני צעירי ובכירי במסגרת הראיונות
שערכתי ,ושפורטו בפרק הממצאי לעיל .השוואה זאת מבוססת על הנחה מובלעת :כאשר קיימי הבדלי
משמעותיי בי התמות שעלו אצל מדעני בראשית דרכ לבי התמות שעלו אצל מדעני ותיקי – הנחתי
שהבדלי אלה נובעי במידה רבה מ התהליכי החברתיי והרגשיי שעוברי המדעני במהל הקריירה
האקדמית והמקצועית שלה .במילי אחרות ,אני מניחה כי ההבדלי שמצאתי בי המדעני הצעירי
והבכירי ה בעיקר תוצאת תהליכי החיברות בתו הקהילה המחקרית ,וההתמודדות הרגשית של המדע,
בינו לבי עצמו ,במהל שני ארוכות של ניסויי בבעלי חיי .
נית כמוב לערער על הנחה זאת ,ובהמש הפרק אדו בנקודות התורפה שלה .ע זאת נראה לי כי אופ
ניתוח כזה של הממצאי עשוי להצביע על כיווני התערבות אפשריי עתידיי בתהליכי החיברות ובחינו
שמקבלי מדעני צעירי העורכי ניסויי בבעלי חיי .
.6.1.1המוטיבציה
תמת המוטיבציה לעיסוק במחקר הכולל ניסויי בבעלי חיי כללה ארבע תת תמות עיקריות :סקרנות
מדעית ועניי במדע; המטרה מקדשת את האמצעי הצלת חיי אד והרחבת הידע האנושי; שכנוע עצמי
והתגברות על קושי; פיקוח והקפדה מוסדית.
89
ככלל ,המוטיבציות של שתי הקבוצות לביצוע ניסויי בבעלי חיי היו יותר דומות מאשר שונות .שתי
הקבוצות ,ה המדעני הבכירי וה המדעני הצעירי הסטודנטי ,הציבו את העניי האישי שלה במדע,
האתגר האינטלקטואלי שהוא מגל בתוכו והסקרנות המדעית כמניע עיקרי לעיסוק שלה במחקר.
מוטיבציה בולטת נוספת שאפיינה את שתי הקבוצות נעה סביב תחושת הייעוד לעזור לאנושות ,לפתח תרופות
ופרוצדורות מצילות חיי ,ולתרו להרחבת מאגר הידע האנושי.
המוטיבציה השלישית נבעה משכנוע עצמי והתגברות על קשיי ועל ספקות ,ובהקשר זה כמעט כל
המרואייני העידו כי נתקלו במהל הקריירה שלה בקשיי רגשיי בעוצמה כלשהי סביב מחקר בבעלי
חיי ,א היו ג נקודות שוני שיידונו בהמש.
לגבי המוטיבציה הרביעית ,הידיעה כי הניסויי נעשי במסגרת חוקית ,בפיקוחו של המוסד בו עובדי
המדעני ,משמשת עבור שתי הקבוצות כעוג חשוב המקנה לה מידה של "שקט נפשי".
ההבדלי בי הקבוצות התגלו סביב שתי נקודות :ראשית ,במקו שבו הבכירי הפגינו אמונה חזקה
בתרומת עבודת למדע ,והיו באופ כללי בטוחי בדרכ ,חלק מהסטודנטי התייחסו למחקר שלה ביתר
צניעות ,והביעו ספקנות לגבי המשקל הסגולי של תרומת למדע .מתו התבוננות מפוכחת ויושרה מקצועית
ציינו חלק מהסטודנטי כי ייתכ מאוד שהמחקר שלה לא יביא לפריצת דר ,ושה דבקי במחקר שלה
מטעמי פרקטיי .שנית ,תדירות הפעמי בה חוו הסטודנטי קונפליקטי או קשיי רגשיי לקראת או
במהל ביצוע ניסויי בבעלי חיי ,ג כאשר סברו שהניסוי נחו ,1ועצמת הקשיי הללו ,היו רבי וחזקי
יותר לעומת הבכירי .ההתמודדות ע הקשיי הללו הצריכה מהסטודנטי שכנוע עצמי ,התגייסות פנימית
והתגברות על הקושי .הפיתרו לקשיי הרגשיי נשא אופי רגשי ,והתייחס בדר כלל לחיות .הסטודנטי
נעזרו בתחושת כי ה מטפלי היטב בחיות ,ה אמפתיי כלפיה וה משתדלי לבצע את הניסויי
במיומנות מקסימלית.
לעומת ,המדעני הבכירי כקבוצה ,חוו פחות קשיי המחייבי שכנוע פנימי ,חשיבה מודעת ו/או פעולה
יוצאת דופ לקראת ביצוע ניסויי בבעלי חיי .ג הפתרונות שמצאו הבכירי לקשיי רגשיי או הדר בה
יישבו קונפליקטי פנימיי היו שכלתניי יותר ופחות אמוציונליי .
לסיכו ,המוטיבציות לביצוע ניסויי בבעלי חיי במסגרת מחקר ביורפואי היו בס הכל דומות בי
מדעני בכירי ומדעני צעירי ,כאשר המדעני הצעירי הפגינו כקבוצה יותר ספקנות ו"משברי אמונה
בצדקת הדר" ,שהתבטאו ג ביותר קשיי רגשיי לגבי ביצוע הניסויי בפועל ,לעומת המדעני הבכירי ,
שחשו כקבוצה ביטחו מקצועי ורגשי סביב ביצוע ניסויי בבעלי חיי .
90
.6.1.2החיה כאובייקט
תמה זו כללה חמש תת תמות :מת שמות ואי מת שמות; מספר הפרטי ודמיו חיצוני ביניה ;
מכרסמי בקשר; מיצוי מקסימלי של החיה וניסיו להפחית כמויות; מיומנות בביצוע פרוצדורות .המדעני
בשתי הקבוצות דמו ביחס לחיות המעבדה על פי הקריטריוני שצוינו בארבע תת התמות הראשונות ,ונבדלו
בתת התמה האחרונה.
הנטייה לא לשיי את חיות המעבדה כדי להימנע מיצירת קשר רגשי עמ הופיעה בשתי הקבוצות.
מכרסמי וחיות קטנות יותר לא כונו בש כלל על ידי א אחד מהמדעני .לגבי חיות מפותחות יותר כגו
ארנבות ,כלבי ,חתולי ,קופי המגמה לא היתה חד משמעית .מכיוו שרק סטודנטית אחת עבדה ע
קופי ,ולקופה עמה עבדה היה ש שנית לה עוד בטר הגיעה אל הסטודנטית ,קשה להסיק מסקנות לגבי
הנטייה לשיי חיות גבוהות בקרב קבוצת הסטודנטי .ע זאת ,הטעמי לא לכנות את חיות המעבדה בש
היו זהי בקרב המדעני בשתי הקבוצות ה על הרמה הרגשית להימנע מיצירת קשר רגשי עמ ,וה על
הרמה הפרקטית קשה לכנות בש בעלי חיי שדומי כל כ זה לזה )והכוונה היא לחולדות ועכברי (.
בהמש לכ ,ניכר כי שתי הקבוצות נטו "להיעזר" במאפייני הויזואליי של חולדות ועכברי )גודל
קט ,דמיו מוחלט לבני מינ – בדר כלל בעקבות מניפולציות גנטיות( ,ובצורת העבודה ההמונית אית ,
הכוללת לרוב קבוצה של בעלי חיי ולא פרטי בודדי ,כזרזי של תהליכי אובייקטיזציה של חיות אלה.
בהמש ישיר לתת התמה השניה ,שתי הקבוצות נטו לראות במכרסמי חיות שלא מעורררות קשר רגשי,
בהשוואה לעבודה ע יונקי גדולי כגו כלבי ,קופי ,חתולי ואפילו ארנבות .הדבר בא לידי ביטוי אצל
הסטודנטי בצורה בולטת בהיררכיה הרגשית שיצרו בי חולדות ועכברי לבי חיות גבוהות יותר ,כאשר
באשר לאחרונות )לדוגמה ,חתולי ,כלבי ,קופי ( הביעו רבי מה ספק א בכלל יהיו מסוגלי לעבוד ע
בעלי חיי אלה.
דמיו בי הקבוצות נצפה ג לגבי העיקרו של חיסכו במספר החיות המשמשות בניסויי ,ובנסיו לנצל
באופ מקסימלי את בעל החיי ואיבריו במסגרת הנסיבות האפשריות ותו שמירה על החוק .יחד ע זאת,
דומה כי הסטודנטי הקדישו יותר מחשבה ומשאבי נפשיי בנסיו לחסו בחיי חיות ולמקס את התועלת
מכל חיה כדי להימנע מבזבוז בחיי חיות.
השוני העיקרי בי קבוצת המדעני הבכירי לקבוצת הסטודנטי בא לידי ביטוי בתת התמה החמישית:
מיומנות בביצוע פרוצדורות .ההבדל ניכר בצורת ההסתכלות על הטעויות או הפספוסי שאירעו במהל
הניסויי ,ובחות הרגשי שאירועי כאלה הותירו בקרב .כ ,הבכירי זכרו טעויות או פספוסי באופ
כללי ,ללא ירידה לפרטי ,ולא יכלו להצביע על אירוע מסוי הזכור לה בהקשר זה .כמו כ ,תיאורי
91
המקרי הללו ,א היו ,היו פחות אמוציונליי בהשוואה לסטודנטי .בהשוואה אליה ,הסטודנטי תיארו
בפרוטרוט קשיי רגשיי ,הלקאה עצמית ותחושות אשמה לא פשוטי בעקבות טעויות שעשו ,ואשר עלו
בחיי בעלי חיי שהיו באחריות .
לסיכו ,הממצאי הראו כי תהליכי אובייקטיזציה של חית המעבדה מתרחשי אצל שתי הקבוצות.
נראה כי ההבדל העיקרי בי הקבוצות טמו בער המיוחס לחייה של חית המעבדה ,המתבטא במאמצי
הקונקרטיי שהשקיעו הסטודנטי ,בהשוואה לבכירי ,בניסיו לחסו בחיי חיות ,לבצע את הפרוצדורות
הניסוייות במיומנות גבוהה וכדומה ,וכ במידת הקשיי הרגשיי שחוו כאשר מאמציה לא עלו יפה.
.6.1.3ההבניה החברתית של החיה כחית מעבדה
חיות מעבדה ,ובפרט מכרסמי ,מגודלי ומסופקי למעבדות המחקר על ידי חברות מסחריות ובתי
גידול ,הפועלי ה מחו 1למוסד וה בתוכו )בית החיות של המוסד( .העיקרו של ייצור ואספקת חיות מעבדה
על פי הזמנתו של החוקר וצרכיו המחקריי עומד מאחורי המוטיב "ה נולדו בשביל זה" ,וכפי שעלה מ
הממצאי בשתי הקבוצות ,יש לו השפעה מכוננת על תפיסת של חיות המעבדה ,ובפרט מכרסמי ,כבעלי
חיי שעצ הווית הוא לשמש במחקר.
מוטיב נוס שחזר בשתי הקבוצות היה ההשוואה בי חיות מעבדה לחיות המגודלות בתעשיית הבשר,
במוב זה שמדובר בשתי קטגוריות של בעלי חיי המיוצרות ומגודלות על ידי האד לסיפוק צרכיו.
תת התמה השנייה ,העוסקת בהבחנה שעושי המדעני בי חיות מעבדה לחיות בר ולחיות מחמד חזרה
א היא בקרב מדעני משתי הקבוצות .ההבחנה הזאת ,בי א נעשתה במודע ובי א לאו ,משקפת את
ההבנייה החברתית של חית המעבדה כקטגוריה מובחנת ונפרדת של בעל חיי ,הזוכה ליחס אחר מבחינה
פיזית ומבחינה רגשית.
.6.1.4המתת החיה
הממצאי שעלו מהתמה הזאת המחישו בצורה חדה וברורה את הפערי בי המדעני הבכירי
לסטודנטי בכמה אופני .1 :טרמינולוגיה וסגנו ההתייחסות לנושא ההמתה רוב המדעני הבכירי
דיברו בקיצור ובצורה טכנית על שיטות ההמתה .רוב לא התייחסו בצורה רגשית לנושא ,ודומה שפעולת
ההמתה לא היוותה עבור קושי יוצא דופ במסגרת הניסויי שה עורכי .הסטודנטי לעומת גילו
רגישות מיוחדת דווקא לנושא זה ,שבאה לידי ביטוי ה באור התיאורי וה בתוכנ .2 .קשיי רגשיי –
הסטודנטי העידו על קשיי רגשיי סביב ההמתה ,שהתבטאו בחלומות ,ייסורי מצפו ,בכי ,צור בשכנוע
92
עצמי ובהכנות נפשיות וכו' .דומה כי רוב לא התרגלו עדיי מבחינה רגשית להמתת החיות ,בשעה שהמדעני
הבכירי כ התרגלו לכ וסיגלו לעצמו דרכי לנטרל את רגשותיה .
.6.1.5קשיי רגשיי
תמה זו כללה ארבע תת תמות :היזכרות אחרי שעות העבודה; גרימת סבל ופרשנות לסבל; "יו הדי
והעול הבא" )בכירי בלבד(; קונוטציות של שואה ונאצי )סטודנטי בלבד(.
הממצאי שעלו בתמה זו ממחישי ,לגבי המדעני בשתי הקבוצות ,את המורכבות הרגשית ואת המחיר
הרגשי הכרוכי בביצוע ניסויי בבעלי חיי ,א ה ג מדגימי באופ ברור את הפער הבי דורי בי
מדעני צעירי למדעני בכירי לגבי סוג ועצמת הקשיי הרגשיי הנלווי לעבודה זו.
נית לראות את ההבדל בי הקבוצות לגבי כל תת תמה .לגבי היזכרות לאחר שעות העבודה ,רוב המדעני
הבכירי דיווחו כי לא היו טרודי מאירועי שקשורי לניסויי בבעלי חיי לאחר שעות העבודה .כאשר
אירעו דברי מטרידי או מעוררי רגשית חלק נזכרו בה אחרי שעות העבודה ,א המחשבה על האירוע
היתה בשליטת .לעומת ,הסטודנטי דיווחו בהרחבה על מחשבות שהעסיקו אות והטרידו אות ,ג
לאחר שעות העבודה .הקו המאפיי של מחשבות אלה היה דאגה לשלומ ולרווחת של החיות שבאחריות .
המדעני הבכירי לא התייחסו לכאב וסבל של בעלי החיי הנגר לה בעקבות הניסויי כאל דבר
חריג ,והרבו לאמר שהפרוצדורות נעשות תחת הרדמה ותו שימוש במשככי כאבי ,כמו ג שפרודצדורות
דומות מבוצעות בבני אד .הטענה כי החיות לא סובלות או שמהתנהגות ניתו לראות כי ה לא סובלות חזרה
אצל רבי מהבכירי .בהשוואה לבכירי הסטודנטי ציינו את הסבל והכאב שה גורמי לחיות במהל
הניסויי ,למרות השימוש בחומרי הרדמה ומשככי כאבי ,כגור שהקשה עליה רגשית והעסיק אות
רבות.
תת התמה השלישית ,שכיניתי "יו הדי והעול הבא" ,ואשר הופיעה רק אצל המדעני הבכירי ,
מלמדת כי רוב המדעני חווי מידה מסוימת של רגשי אשמה בעקבות ניסויי שעשו או בעקבות המספר
הגדול של בעלי חיי שאת חייה הקריבו למע מחקריה .
כמה מהסטודנטי הזכירו חלומות בה התמודדו ע חזיונות קשי הכוללי ניסויי בבעלי חיי ,רגשי
אשמה וצור לכפר על מעשיה .לדוגמה ,אחת הסטודנטיות דיברה על כ שהחליטה לאמ 1את הכלבה
המדוכאת והאומללה ביותר במקלט לכלבי כדי לכפר על הניסויי שהיא ובעלה מבצעי במסגרת
מחקריה .ע זאת ,הסטודנטי דיברו בצורה ישירה ומודעת על קשייה הרגשיי ,כולל תחושותיה
הקשות ,ואולי בשל כ לא הופיעה אצל תת תמה דומה לזו שלעיל.
93
תת התמה הרביעית ,המייחדת את הסטודנטי בהשוואה לבכירי ,כוללת שימוש בקונוטציות מעול
השואה והנאצי לגבי עצמ ומעשיה .הדברי מלמדי ,יותר מהכל ,על עצמת הקשיי הרגשיי והאשמה
שחשו הסטודנטי בנקודה כלשהי במהל עבודת ,עצמה שהביאה אות להשוות או לקשר את עצמ ע
סמלי הרוע האולטימטיביי בתרבות היהודית והכללית ,וע שאלות מורכבות המשיקות לעול התוכ של
השואה ,כגו ציות עיוור לסמכות.
לסיכו ,ההבדלי בי מדעני בכירי למדעני צעירי עולי בתמה "קשיי רגשיי " בצורה החזקה
והבולטת ביותר ,הממחישה כי הסטודנטי נמצאי ,רגשית ,במקו אחר מורכב ועדי יותר ביחס לניסויי
בחיות המעבדה ,לעומת הבכירי .
.6.1.6התרגלות ויצירת ניתוק
המדעני בשתי הקבוצות ציינו כי טבעה של עבודת מחייבת רמות מסוימות של ניתוק רגשי .הביטויי
שניתנו לפעולה זו על ידי המדעני היו "הדחקה"" ,הקמת מחסו לרגש"" ,ניתוק רגשי"" ,התרגלות".
המדעני הבכירי לא יכלו בדר כלל להצביע על נקודת זמ מסוימת בה הרגישו כי התרגלו לבצע ניסויי
בבעלי חיי מבחינה רגשית ,אול הנקודה כי התהלי הזה הכרחי לתפקוד יעיל בעבודת חזרה בדברי רבי
מה .
בהשוואה לבכירי ,הסטודנטי ציינו א ה את הצור להתרגל לעבודה ,א בשונה מהבכירי ג הביעו
חשש מפיתוח קהות חושי ואדישות כלפי סבל של יצור חי .בנוס ,ניכר כי הסטודנטי היו מושקעי רגשית
ומחשבתית ,יותר מהבכירי ,במציאת האיזו הנכו בי היכולת לגרו סבל לחיה במסגרת המחקר והניסויי
בה ,לבי היכולת להמשי לחוש כלפיה חמלה ואמפתיה.
.6.2מה נית להסיק מ התמות שעלו ומ ההבדלי שנמצאו?
כאמור ,מטרת העבודה היתה לבחו ולהשוות את יחס של מדעני בכירי העורכי ניסיונות בבעלי
חיי ליחס של מדעני צעירי לניסיונות אלה .ההבדלי שנמצאו ופורטו לעיל מאפשרי העלאת השערות
בדבר התהליכי החברתיי והרגשיי שהביאו לה .חשוב להדגיש שהשערות אלה ה מטבע ספקולטיביות,
והמחקר הנוכחי ,שהוא רוחבי והשוואתי ,אינו מאפשר בחינה ביקורתית שלה.
ראינו כי ,בחלוקה גסה ,הסטודנטי חולקי ע המדעני הבכירי את המוטיבציה לעסוק במחקר
הכרו בניסויי בבעלי חיי ,ולש כ קיבלו על עצמ את הפרקטיקות וכללי המשחק המדעיי ,הכוללי
ג אובייקטיזציה של חיות המעבדה .בהמש לכ ,ראינו כי בשתי הקבוצות ההתייחסות אל חית המעבדה,
94
בי א במודע ובי א לא ,נבעה מהשפעת ההבנייה החברתית של חית המעבדה כיצור היברידי חדש ,לא חית
מחמד ולא חית בר .על חית המעבדה חלות נורמות אחרות ,נית לעשות לה דברי שבקונסטלציה אחרת,
מחו 1למעבדה ,לא יעלו בקנה אחד ע נטיית ליב וצו מצפונ ,וא יהוו עברה על חוק צער בעלי חיי .
היישות שנקראת חית מעבדה מתקיימת במקומות מאוד מיוחדי – מעבדות המחקר ובתי החיות – ונית
להתייחס אליה כאל אובייקט ,אמצעי בדר למטרה נעלה ,ספק של מידע חשוב .התרגו של היחס הזה
להתנהגות משמעו יצירת ריחוק רגשי וניתוק רגשי מהחיה ומסבלותיה .ריחוק זה מאומ 1כדר התמודדות
מקובלת ולגיטימית בתו מוסד המחקר.
בתו כ ,הסטודנטי צריכי ללמוד לתמר בי שמירת מרחק רגשי מהחיה ואובייקטיזציה שלה לבי
הזדהות איתה .למרות שנדמה כי רוב הזמ ה מצליחי לשמור על גבולות רגשיי ,רבי מה משקיעי
בכ ,במודע או שלא במודע ,משאבי נפשיי גדולי .ג אצל הבכירי היו נקודות לא מעטות שלימדו על
אמביוולנטיות כלפי חיות הניסוי שלה ,במיוחד ככל שה דמו יותר לחיות מחמד ,א באופ כללי ,נדמה כי
המדעני הבכירי מתורגלי היטב בביצוע הפרדה בי חית מעבדה לחיות אחרות ,הפרדה שנובעת מחברות
מלא לסביבה המדעית ולכלליה ,ומאמונה חזקה בצדקת הדר.
ההבדלי הגדולי ,א כ ,שנמצאו בי שתי הקבוצות מדעני וסטודנטי היו בהיק ואופי הקשיי
הרגשיי ,ובמימד ההתרגלות .בפסקאות הבאות אנסה למפות את הגורמי להבדלי אלו ,שמענייני
במיוחד בהינת מוטיבציות דומות והרגלי עבודה דומי
שחולקי הסטודנטי והבכירי ,כפי שמלמדי
הממצאי .לצור כ אדו תחילה בכמה מאפייני ייחודיי לסטודנטי לתארי מתקדמי הבוחרי
לעסוק במחקר ביורפואי הכרו בניסויי בבעלי חיי .אחר כ אדו בהבדלי בי התפקידי שממלאי
מדעני בכירי וסטודנטי ,ובהשפעת הבדלי אלה על היווצרות קשיי רגשיי דווקא בקרב הסטודנטי
וכמעט כלל לא אצל הבכירי .בהמש לכ ,אדו בנושא ההתרגלות לביצוע ניסויי בבעלי חיי ,אתייחס
לתופעת עייפות החמלה אצל סטודנטי ואציע כיווני התערבות לטיפול בתופעה.
על מנת להשלי את הדיו בנושא זה אתייחס לשני היבטי חברתיי שראוי להביא בחשבו .1 :ההיבט
הסביבתיחברתי ,הכולל את השתנות של נורמות שהיו מקובלות ביחס למחקר בבעלי חיי ,ואשר עשויות
להסביר ג ה חלק מהבדלי הגישות בי מדעני בכירי לסטודנטי .2 .ההיבט המגדרי – חלוקה מגדרית לא
שוויונית של המרואייני מאפיינת את שתי הקבוצות ומהווה א היא מקור להבדלי שנמצאו בי שתי
הקבוצות.
95
.6.2.1בדר להיות מדע נסיי בבעלי חיי
היו קווי דמיו בי הביוגרפיות של הסטודנטי עמ שוחחתי .רוב ציינו כי כבר מגיל צעיר ידעו שיעסקו
במדעי החיי "כשיהיו גדולי " ,בי א ברפואה או במחקר ביורפואי או בצורה אחרת .רוב הסטודנטי היו
בעלי הישגי אקדמיי גבוהי מאוד ,ובעלי רקע של מצוינות בעבר האקדמי שלה .כלומר ,מדובר באנשי
שאפתניי ,קרייריסטיי והישגיי ,הנחושי להצליח בעבודת המחקר שלה .
בהיות בוגרי תארי במדעי החיי כול נתקלו ,בטר התחילו את לימודי הדוקטורט או המאסטר,
בניסויי בבעלי חיי במסגרת לימודיה .א צלחו את ההתנסויות הללו ,בחירת להמשי בקריירה
מחקריתאקדמית טמנה בחובה את ההבנה כי ייתכ ויידרשו לערו ניסויי בבעלי חיי ,כולל ניסויי
שגורמי כאב וסבל לחיה .וא היה ספק כלשהו ,הרי שכבר בשיחות הטלפו הראשונות ,או בשלבי הקליטה
הראשוניי למעבדה נשאלו מפורשות א ה מוכני לעשות ניסויי בבעלי חיי ,כתנאי קבלה בסיסי
למעבדה:
הדבר הראשו כשהתקשרתי למנחה שלי ,וכשביררתי על מעבדה ,הוא ענה לטלפו ואמר לי "לפני שאני
מדבר את ,אני רוצה לדעת א את מוכנה לעשות ניסויי בבעלי חיי .
)סטודנטית ,27 ,12#דוקטורנטית(.
נית לראות בהתנסויות הללו סוג של "טקס מעבר" ,בדומה להתנסות הראשונה באוטופסיה שעוברי
סטודנטי לרפואה ,בדר כלל בשנה השניה ללימודיה ) .(Fox, 1979לפי פוקס ,שחקרה את תפקידה
ומשמעותה של האוטופסיה בקרב סטודנטי לרפואה מדובר באירוע כמעט מכונ עבור הסטודנטי בשלושה
מימדי .1 :אוטופסיה מהוה תרגולת חשובה ב"דאגה מרוחקת" ) ,(detached concernשהיא יכולת החיונית
להשגת האיזו הנכו בי אובייקטיביות ואמפתיה המצופה מרופאי ; .2אוטופסיה מספקת הזדמנות
להתמודדות ע איודאות ,אלמנט מרכזי במקצוע הרפואה ,שמקורותיה ,לפי פוקס ,ה גבולות הידע הרפואי
הקיי ,מגבלות השליטה של כל רופא בידע שכבר קיי ואי ודאות לגבי כיצד להבחי בי מגבלות הידע
הפרטיות של הרופא לבי כוחה המוגבל של הרפואה עצמה; .3אוטופסיה תורמת לפיתוח הזהות המקצועית
של הסטודנט.
ישנ לדעתי קווי דמיו מרתקי בי ההתנסות בביצוע ניסויי בבעלי חיי במסגרת לימודי מדעי החיי
שקדמו ללימודי הגבוהי אצל הסטודנטי המדעני ,ובי ההתנסות באוטופסיה על ידי הסטודנטי
הצעירי לרפואה .מה שלדעתי בולט במיוחד בהשוואה הזאת הוא העובדה שבשני המקרי מדובר באירוע
96
המספק "טעימה"חשובה מהעתיד לבוא ,והזדמנות להתנסות בחלקי המאתגרי והקשי יותר מבחינה
רגשית ,לפחות בתחילת הדר ,המהווי יסודות חשובי במקצוע בו בחרו.
היבט נוס הקשור למשמעות הבחירה בקריירה של מדע ביורפואי הוא מודעות של הסטודנטי
לעוינות הציבורית כלפי ניסויי בבעלי חיי .על מנת לשרוד את האתגרי הללו לעצמי המוסרי והחברתי
שלה ,ה חייבי למצוא דרכי להתמודד ,כלומר להצדיק את פעולותיה לעצמ .התמודדות זאת
ממחישה את העובדה כי הרגשות המעורבי בהתמודדות או אי התמודדות ע ניסויי בבעלי חיי עבור
סטודנטי בתחילת הדר היא מובנית ופרפורמטיבית .כלומר ,ישנ ציפיות תרבותיות מסוימות לגבי הדמות
שאד צרי לגל מול חיה נטורליסטית ומול חית מעבדה; ולכ סטודנטי חייבי ללמוד להתמודד ע
המעבר הקשה בי סט ציפיות או נורמות מסוי )למשל מול חית מחמד( ,לבי אחר )למשל נתיחה של חיה(.
המשמעות של פרפורמטיביות בהקשר זה ,שעליה עמד ארלוק ) ,(Birke, Arluke and Michael, 2007היא
שעל הסטודנטי )והמדעני הבכירי ( להציג את עצמ ואת רגשותיה בדרכי שונות לקהלי שוני ,כולל
עמיתי ,קולגות ,מנחי והקהילה .תגובות רגשיות אלה קשורות באופ אינטימי ע סוגיות של זהות:
אני זוכרת את הפע הראשונה שסיפרתי לבעלי מה אני עושה והוא היה מזועזע .כאילו מה? כאילו הוא
הגיב ,הוא הסתכל ,הוא לא האמי .הוא אמר "טוב ,אני לא רוצה לדעת" .וזה ג הפריע לי .שאולי הוא
חושב עליי כל מיני דברי ,למרות שזה לא אמור להפריע ,מה אחרי חושבי .כי ,שוב ,כי אני מאמינה
שזה מה שצרי לעשות .אני זוכרת שהוא היה די כזה )צוחקת( עגו .אני לא יודעת אי להסביר את זה.
ולדוגמה לאחי ,שאחי הוא מאוד כזה אה ,אנטי ניסויי בבעלי חיי ומאוד מאמי שצרי להיות נגד
וזה ,זה משהו שבחיי לא הייתי מספרת .כי כשאמרתי לו שאני הולכת למחקר בנוירוביולוגיה ,הוא
אמר לי תהיי רוצחת חולדות .זה ,זה הדבר הראשו שהיה לו בראש )סטודנטית ,27 ,12#דוקטורנטית(.
.6.2.2סטודנטי ,טכנאי ,מדעני ומה שביניה
בישראל ,עבודת המחקר של הסטודנטי לתארי מתקדמי במדעי החיי כוללת ממשק אינטנסיבי ע
חיות המעבדה במסגרת עבודת .הסיבה לכ היא שבישראל ,בשונה מהמצב בארה"ב ובבריטניה ,יש הרבה
פחות טכנאי בעלי חיי במעבדות .בשל כ הנטל הרגשי ,מה שכינה ארלוק נטל הטכנאי ) ,(1990קיי ג
אצל חלק מההסטודנטי ,מהסיבה הפשוטה שה חשופי יותר להתקשרות רגשית ע החיות כתוצאה
מהטיפול הנלווה לניסוי .לעומת ,המדעני הבכירי עוסקי לרוב יותר באדמינסטרציה ,ניהול ,גיוס כספי
למחקריה ,הוראה וכו' ) (Freeman et al., 2001לעומת הסטודנטי ,ועל כ ממשק הישיר ע החיות
קט בהרבה .לרוב ,כאשר המחקר מבוסס על ניסויי תכופי בחיות יהיה למדע הבכיר תק לטכנאי מעבדה
97
שתפקידו יהיה לטפל בחיות הניסוי ,הכנת לניסוי וכו' .כ שבכל אופ ,למעט מקרי יוצאי דופ ,שגרת עבודה
של מדע בכיר כוללת ממשק נקודתי בלבד ע חית המעבדה בניסוי עצמו.
הבדלי אלה בתפקידי שממלאי בכירי וסטודנטי עשויי להסביר את הקשיי הרגשיי
המאפייני את הסטודנטי ואשר כמעט לא דווחו על ידי הבכירי .לדוגמה ,התמודדות ע עודפי בעלי חיי
שהורבו במיוחד לפי הזמנה ,ובסופו של דבר אי בה צור ויש להמית אות .בארה"ב קרוב לוודאי
שהטכנאי יטפל בעוד בעלי החיי .בישראל ,הסטודנטי צריכי להתמודד איתו .המחשה יפה לכ ראינו
למשל בדבריו של סטודנט , 16#שתיאר מצב בו נותרו לו גורות עודפות של חולדות בתו הניסוי:
...אני נורא שמחתי שמצאתי לה קליינט כי במילא הייתי צרי להמית אות כ או אחרת אז
העדפתי שמישהו ישתמש בה לפחות )סטודנט ,31 ,16#דוקטורנט(.
דבר נוס שמלמד על הדמיו בי הסטודנטי לטכנאי ,ואשר לא קיי אצל הבכירי היה תחושת של
חלק מהסטודנטי כי ה מיטיבי ע החיה ודואגי לה ,וסבורי שכדאי שה יבצעו את הפרוצדורה ולא
מישהו אחר:
מה שהיה מאוד חשוב לי בקופי ,ומאוד חשוב לי בחולדות ,אני חושבת ואני מרגישה שאני עושה את
זה טוב .אני חושבת שבקופי עדי שיעשו את זה אנשי כמוני לצור העניי ,כאילו בלי ,לא באיזה
משהו גאוותני ,אבל שיש לה אמפתיה לחיה ,ושבאמת חשובה לה איכות החיי של החיה ,שמאוד
דואגי לחיה ,אז עדי שיעשו את זה אנשי כמוני ולא אנשי שכאילו בקטע של "טוב ,באנו ,עשינו,
הלכנו ,לא מעניי אותי החיה ,כאילו החיה רק משרתת אותי) ".סטודנטית ,32 ,20#דוקטורנטית(
בספר "עצות למדע הצעיר" ) (Advice to a young scientistישנו תיאור קט א נוגע ללב של אותה רגישות
שמגלי חלק מהעובדי כלפי חיות המעבדה ,ובאופ יוצא דופ לספרות מסוג זה ,ג את רגישותו של המדע
הבכיר – מחבר הספר שש לב לרגישות הזאת .בקטע המדובר מתאר המדע זוכה פרס הנובל פיטר מדוואר
) (Medawar, 1979באופ נוגע ללב את בוקר חג המולד במעבדה ,בתקופה שכיה כפרופסור לזואולוגיה
באוניברסיטת לונדו ) ,(19511960בתו ישיבה ע צוות ההוראה והמחקר .הוא מסביר מדוע ה היו ש
בבוקר החג ומספר:
"...אחרי הגיעו כדי לפקח על ניסויי שהיו בהרצה ובדר אגב לתת לעכברי את ארוחת חג המולד שלה –
המהומה שחוללו אלפי עכברי בעוד אוכלי פתיתי קורנפלקס התקבלה בהכרת תודה על ידי אלה שחיבבו
את העכברי ורצו בטובת " )עמ' .(22
98
על פי ארלוק ) ,(1990שער השוואה בי מדעני לטכנאי ,הטכנאי מבלי יותר זמ ע החיות ולכ
אולי נוטי יותר לפתח עמ קשרי .מכיוו שכ ,הטכנאי מצייני שה המתאימי ביותר לטפל בחיות או
אפילו לדלל )להרוג( אות "זה עדי א אני אעשה את זה כי החיות רואות בי חבר".
לכ אפשר להוסי את הנורמות המקובלות והבלתי מקובלות במעבדה :בשעה שהטכנאי של ארלוק סיפרו
כי ה מדברי ע החיות ,משמיעי לה מוזיקה וכו' ,שכ תפקיד המוגדר הוא ,בי השאר ,לדאוג ולטפל
בחיות ,לסטודנטי עמ שוחחתי אי אפשרות לנהוג כ מאחר שהתנהגות כזאת קרוב לוודאי שתיתפס
כבלתי מקובלת במעבדת המחקר .זאת פריבילגיה השמורה למטפלי ולא למדעני .טרוויק עמדה על כ
בהקשר אחר ) ,(Traweek, 1988: 87-88בהתייחסה לנושא של צורות התנהגות מקובלות במקצועות
מסוימי ומביאה כדוגמה את המעבדות לפיזיקת חלקיקי ,בה נורמות ההתנהגות מבוססות על תחרותיות
ואגרסיביות כאשר על העובדי להתאי את עצמ לנורמות אלה.
לאור זאת ,דבריה של סטודנטית 15#ממחישי את הקונפליקט הפנימי ,הבלבול והאמביוולנטיות שחלק
מהסטודנטי חשי מול חיות המעבדה:
אני מדברת אית .לא ברמת הפרט ,ממש לא ,ממש לא ,ממש ממש לא .ברמת הה חמודות...מה
אפשר להגיד .יצורי מאוד חמודי )סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(.
מכשולי נוספי שניצבי בפני הסטודנטי ,שצריכי ללמוד לתמר בי חיה נטורליסטית לחית מחקר,
היא הנטיה להאנשת חיות המעבדה .על ידי ייחוס תכונות אנושיות לחיה מתקצר המרחק בי חית המעבדה
לחית מחמד ,ותהלי כזה יכול להעיד על התקשרות לחיה .מוטיב שחזר אצל הסטודנטיות והמחיש זאת היה
חזרת מחופשת לידה למעבדה ,להמש עבודת המחקר שלה ,שהתאפיי בהתעצמות הקשיי הרגשיי שחוו.
למשל ,אותה סטודנטית ) ( 15#סיפרה על תחושותיה ע חזרתה לעבודה לאחר חופשת הלידה :
פתאו החיות קיבלו איזשהו ,עברו איזשהו סוג של האנשה ...אבל כשה היו תינוקות ]הילדי
שלה[ ,למשל תנועה שאני זוכרת ,זו איזושהי תנועה כזאת שאת יודעת ,שנגיד ,ה לא רוצי מוצ1
ואז הייתי מציעה לה את המוצ 1וה לא רוצי ה היו עושי ככה ,ע היד )מדגימה( .זאת
תנועה שעכברי עושי .
ש :כשמגרד לה או משהו?
ת :נניח .או כשאת מציקה לה במשהו ,אה כשאני תופסת אות וה עושי לי כזה ככה "לא רוצי ",
וזה הרג אותי ,כאילו לראות את אותה תנועה.
)סטודנטית ,28 ,15#דוקטורנטית(
במחקר שנער על עובדי בתי מחסה לחיות ואנשי מקצוע בתחו בקרת ילודה של בעלי חיי נמצא כי ברגע
שחיה עוברת האנשה )אנתרופומורפיז ( ,הקונפליקט בי טובת החיה לבי טובת האד מתעצ בעיניו של
99
המאניש .לדבריה ,זהו קונפליקט פנימי טבעי שחש המטפל .בלב הקונפליקט עומדת השאלה" :הא אני
עושה מה שאני צרי לעשות ,או שאני עושה מה שטוב ביותר עבור החיה?" .החוקרי הסיקו כי קונפליקט זה
יכול לגרו עקה עצומה כאשר המאניש מתייחס אל החיה )לדוגמה אל כלבלב בבית מחסה( כאל תינוק אנושי
).(Figley and Roop, 2006
המקרה של סטודנטית 15#ממחיש יפה כמה האנשת חית מעבדה יכולה להקשות רגשית על המדע.
היבט נוס שאפיי את הקשיי של הסטודנטי הישראלי ,בדומה לטכנאי בחו"ל ובשונה מהמדעני
הבכירי ,הוא תחושות כאב וסבל בחית המעבדה .הסטודנטי הישראלי גילו רגישות לנושא של גרימת
סבל ,ודומה כי הנושא העסיק אות רבות .ניכר כי היו אצל יותר זליגות אנתרופומורפיות ביחס לחיות,
ומחשבות במונחי אנושיי על המשמעות של הניסויי שה עורכי בה ,הכוללי הרעבה ,סבל הכרו
בגידולי סרטניי ,כאבי לאחר ניתוח וכיוצ"ב .המדעני הבכירי ,לעומת ,בדומה לממצאיה של פיליפס
) ,(1994ייחסו לכאב של החיות אחרי הניסויי משקל מופחת בהרבה :רוב המדעני הבכירי חזרו וטענו כי
החיות לא סובלות ה משו שה מורדמות במהל הפרוצדורות ,וה משו שהתנהגות בתו הפרוצדורה
מלמדת על כ .למשל ,א ה אוכלות או שותות זה סימ להיעדר כאב .א ה לא צועקות סימ שלא כואב
לה .רבי מהבכירי חזרו ואמרו שהפרוטוקולי שמיושמי על החיה זהי לפרוטוקלי שמיושמי
באנשי למשל בטיפול בגידולי סרטניי ,בניתוחי מוח וכו' .א הדר בה תיארו את חית המעבדה לאחר
ניתוח היה טכני ומרוחק יותר .ניכר כי המדעני הבכירי לא האנישו את החיה ולא הזדהו איתה ,ובפרט,
עצרו את "ההשוואה" בי חיה ואד שעברו את אותו הניתוח – ברגע שנגמר הניתוח .במילי אחרות,
המדעני טענו שהפרוטוקול הרפואי של ,לדוגמה ,ניתוח מוח באד יוש במלואו על החיה ,אבל ה לא
חשבו ג על ההתאוששות מניתוח מוח במונחי אנושיי ,אלא על סמ התנהגות החיה א היא אוכלת או
שותה ,א מקבלי אותה חזרה ללהקה וכו' .להתבוננות בלתיעקבית זאת על החיה יש השפעות על רווחתה,
ובפרט על מת משככי כאבי במידה מספקת לאחר פרוצדורות כואבות.
בהקשר זה ראוי להתייחס למחקר אתנוגרפי שערכה פיליפס ב 23מעבדות בארה"ב ) ,(1994שבמסגרתו
דיווחה כי חיות המעבדה מקבלות משככי כאבי לעיתי נדירות ביותר ,וכאשר ה כבר ניתנו היה זה בכפו
לשיקול דעתו האישי של החוקר ולא במסגרת נורמה מחייבת .א אחד במעבדה לא ראה בכ הפרה של
החוקי אלא יותר פרשנות לגיטימית של "שימוש נכו" או "כנדרש" .זאת למרות שמשככי כאבי ניתני
באופ שגרתי למנותחי אנושיי לאחר ניתוח ויש הרואי בשימוש זה במשככי כאבי מרכיב מרכזי
ברפואה המערבית.
100
לאור זאת ,אני נוטה להצטר לדעתה של פיליפס ) (1994כי המדעני הבכירי בהחלט מביני כי החיה
חשה כאב בעקבות הפרוצדורה ,א בה בעת חית המעבדה מקוטלגת ונתפסת אצל כיצור מובח ונפרד
שמשמעותו העיקרית היא לספק נתוני ועל כ גזרתה אינה שווה לחיות אחרות בשו היבט ,א לא ביכולתה
לחוש כאב .לפיכ לא יכולה להיות באמת ,לדעתי ,אמפתיה אמיתית לכאבה.
יחד ע זאת ,ראוי לציי כא נקודה מעניינת ,שקשורה לטרנד עולמי ביחס לתפיסת כאב בבעלי חיי .
בהינת שחית המחמד הביתית מהווה על פי רוב את הסמ הימני של הרגש כלפי בעלי חיי ,מעוררת הזדהות
מלאה בקרב בעליה ,ואי ספק ברצונ של בעליה להקל על כאביה אחרי פרוצדורות כירורגיות )למשל עיקור
או סירוס ,שה הפרוצדורות הכירורגיות הנפוצות ביותר בקרב חיות בית( ,הרי שמפתיע לגלות כי אי התאמה
בי מידת האהבה לחיה לבי מת משככי כאבי .נדמה כי ממגוו סיבות שלא אכנס אליה כא ,המודעות
לנושא של מת משככי כאבי לבעלי חיי היא נמוכה .רק בשני האחרונות מתחילה מגמה של שינוי בקרב
חיות המחמד ,בעקבות מחקר ,ובעקבות ערנות ומודעות של הציבור ) Dohoo and Dohoo, 1996; Hewson,
.(Dohoo and Lemke, 2006; www.xlf.com, 2008
כש שהטכנאי אצל ארלוק ) (1990היו הרבה יותר אמביוולנטי ,כ ג הסטודנטי עמ שוחחתי:
מצד אחד ה תיארו תמונה של מעבדה מנוהלת היטב בה כאב וסבל תמיד מוזערו ,א בדבריה היתה יותר
נכונות להודות בכאב וסבל שכ קורי בניסויי .באופ טבעי ,מודעות זאת לכאב הופכת את עבודת לקשה
יותר מבחינה רגשית.
בהקשר לכ ,הסטודנטי עדיי לא נמצאי בעמדה מספיק בכירה כדי למחות מול מחדלי שה רואי .
כשעל הפרק מונחת הקריירה האישית שלה ,כמו ג הסכמת העקרונית לעשות ניסויי בבעלי חיי כחלק
מהבנה שמדובר בצור חיוני ,קשה יותר למחות נגד נורמות או תופעות שליליות בזירת המעבדה .ממצאי
אלה עולי בקנה אחד ע ממצאי מחקר של גליק ובנשלו ) (2002שעסק בהתמודדויות האתיות של
סטודנטי לרפואה באוניברסיטת ב גוריו.
הטכנאי עמ שוחח ארלוק ) ,(1990שנמצאי בעמדה בלתי תלויה ואי לה עניי במחקר כמו למדעני ,
הביעו ביקורת על כמויות החיות בה משתמשי במעבדה ,וציינו שנעשי ניסויי מיותרי ושקיי בזבוז
ניכר .במחקר שלי ,רק סטודנטית 15#אמרה כי נית היה ,תחת תכנו טוב יותר ,לחסו בחיי חיות ,ולדבריה
כשעברה לסטטוס של דוקטורנטית היא חשה יותר ביטחו ליזו פגישות ע המנחי ולהתייחס לנקודה
הזאת.
101
נית להסביר את התופעה הזאת לאור מחקרי על החברות האתי של חוקרי המבצעי ניסויי בבעלי
חיי ,המדגימי כי ההפיכה למדע המבצע ניסויי בבעלי חיי היא תהלי חברתי נלמד ,המבוסס על
נורמות לא כתובות ובלתי פורמליות ,א שהחריגה מה מורגשת היטב ואי לה מקו ) ;Arluke, 1994
.( Lynch, 1988; Phillips,1994
דומה כי הסטודנטי ,בשונה מהבכירי ,עדיי לא יכולי להתייחס לעצמ כאל מדעני .אספקט אחד
של הדבר בא לידי ביטוי בנטיית של הבכירי לדבר על עבודת במונחי של פיתרו בעיות רפואיות.
בראיונות עמי ה דיברו בהרחבה רבה ,בגאווה ובסיפוק על נושאי המחקר שלה ועל הישגיה המדעיי
לאור השני .נדמה היה לי ,כי המעבר לשיחה על חיות המעבדה לא היה קל או מהנה עבור ,כמו תיאור
הבעיות המחקריות .זאת ועוד ,רבי מהמדעני הבכירי נמצאי בעמדה הדומה לעמדתו של מנתח בכיר
ה רואי את החיות מורדמות או מוכנות לניתוח ,כלומר יש לה קשר מוגבל בלבד ע החיה ,שמחדד את
זהות כמדעני הממוקדי יותר בבעיה שיש לפתור ולא בחיה.
לסיכו ,ראינו כי הקשיי של הסטודנטי נובעי מכמה מקורות ,וה גדולי יותר משל המדעני
בכמה אופני :המוטיבציה שלה גבוהה וה נחושי להצליח בעבודת המחקר שלה ולהמשי בקריירה
המחקרית .יחד ע זאת ,עליה לשל את מחיר הנורמות החברתיות שהשתנו ביחס לבעלי חיי ,ואשר
הגדילו את הביקורת הציבורית כלפי עבודת .ה משלמי את מחיר ההבניה הלא מושלמת של חית
המעבדה כקטגוריה נפרדת ,קרי ה רואי בה ג חיה נטורליסטית .כמדעני צעירי בתחילת הדר ה
טר הספיקו "לפתח שריו" או "להקי מחסומי יעילי לרגש" ,שה פונקציה של חברות לסביבת
המעבדה ,זמ ,ניסיו והתרגלות לעבודת מחקר ע בעלי חיי ,על כל המשתמע ממנה .והג שלא כל
הסטודנטי רוצי להתרגל ,מחשש שיהפכו קהי חושי לסבל ,דומה כי חלק לפחות היה שמח לחוש פחות
קושי רגשי במהל העבודה.
102
.6.2.3כוחו המרפא של ההרגל אי קורית התרגלות?
"ערבערב היו אמהות צווחות כ ,בפני בוהות ,למראה בט מעורטלת ועליה כל הסימני המבשרי
את המוות ,ערבערב היו זרועות לופתות את זרועותיו של רייֶה ,מלי היו נשפכות לחינ ,הבטחות
ודמעות ,ערבערב עוררו צלצולי אמבולנס התפרצויות שהיו לשווא ,כמו כל כאב .ובתו הסיבוב הארו
הזה של ביקורי הערב ,שדמו כול זה לזה ,לא יכול רייֶה לקוות לשו דבר זולת שורה ארוכה של
הד ֶבר ,כמוהו כהפשטה ,היה חדגוני ,רק ָדבר אחד השתנה אולי –
מחזות דומי ,שיחזרו שוב ושוב ,כֶ ,
רייֶה עצמו .הוא חש בכ בערב ההוא לרגלי פסל הרפובליקה ,כשלא הרגיש אלא באדישות הקשה
המתחילה למלא אותו...
לאחר השבועות המפרכי האלה ,לאחר כל שעות בי הערביי האלה שהעיר נשפכה בה אל חוצותיה
והאנשי סבבו ברחובות סחורסחור ,הבי רייֶה שאי לו צור עוד להתגונ מפני הרחמי .אד נלאה
מ הרחמי כשאי ב תועלת .והתחושה שלבו נסגר ונאט אטאט הביאה לרופא את ההפוגה
היחידה מהימי המתישי האלה .הוא ידע שזה יקל עליו למלא את תפקידו .לכ שמח על כ".
הד ֶבר מאת אלבר קאמי ,הוצאת ע עובד ,עמ' (8283
)מתו ֶ
מחקר בבעלי חיי כרו ג בגרימת כאב וסבל ,שמחו 1לכתלי המעבדה היו נחשבי לחריגי בהחלט.
העוסקי במחקר ביורפואי חלק רופאי בהכשרת שמשלבי מחקר ,וחלק רצו ללמוד רפואה והגיעו
למדעי החיי בעקבות זאת .מכל מקו ,מדובר באנשי בעלי זיקה לרפואה ,שמבקשי למצוא מזור
לתחלואה ולסבל בבני אד .אי תמה איפוא כי רבי מה ה אנשי רגישי ואמפתיי ובעלי מידת חמלה.
הספרות שמדברת על מחיר הדאגה לחיות מעבדה מתייחסת בעיקר לטכנאי מעבדה ,ומתבססת על
עבודת המחקר של ארלוק ) (1990שעסקה בקשיי הרגשיי של הטכנאי ) .(AALAS, 2001בישראל לא
נעשתה מעול עבודת מחקר שניסתה לאפיי קשיי רגשיי של עובדי מעבדת מחקר ,לא מדעני ולא
טכנאי .בראיונות ע הסטודנטי ,ובמיוחד ע הסטודנטיות ,תוארו בפניי אפיזודות של צער ,דיכאו,
תנודות במצבי רוח ,רגשי אשמה ,מועקה ,סיוטי וקשיי רגשיי נוספי ,שמלמדי על התמודדות נפשית
לא פשוטה ,שנותרת לרוב ללא מענה אמיתי או טיפול הול .אני מבקשת לטעו ,לאור הראיונות שערכתי ,כי
הצירו הייחודי של הנסיבות בה פועלי המדעני והסטודנטי ,כאשר מתלווה אליו אוס התסמיני
הנפשיי שאות תיארו בעיקר הסטודנטי ,נית להגדרה ולהבנה בעזרת המודל של עקת חמלה או עייפות
חמלה.
.6.2.3.1עייפות החמלה
כפי שפורט בסקירת הספרות ,ישנ מספר גורמי הקשורי לתופעת עייפות החמלה .משיחותיי ע
הסטודנטי התרשמתי כי הרצו לעשות את הדבר הנכו והראוי מעסיק אות .ביחס לחיות המעבדה ,הכוונה
103
לרצו לשלב מקצועיות ע רגישות בעבודת ע החיות .יחד ע זאת ,יש בעבודת גורמי סיכו להתפתחות
עקת חמלה כמו חשיפה ממושכת ולעתי יומיומית לסבל של בעלי חיי .ראינו בסקירה כי ישנ שני גורמי
המפחיתי עקת חמלה ,ולכ ג עייפות חמלה .הראשו הוא סיפוק החמלה )(compassion satisfaction
והשני הוא ריחוק פסיכולוגי ופיזי מהעבודה ומהגורמי המלחיצי ) .(Figley and Roop, 2006במקרה
של הסטודנטי ,אופי עבודת אינו מאפשר סיפוק אמיתי של חמלת כלפי בעלי החיי ,מכיוו שברבי מ
הניסויי מדובר בביצוע פרוצדורות ניסוייות מכאיבות וקטלניות .סיפוק החמלה יכול לנבוע מטיפול תומ
טוב בחיות ,דאגה לרווחת עד כמה שנית למשל על ידי מת משככי כאבי ,דאגה למזו ,מי ומצע נוח,
השגחה תכופה לאחר ניתוחי וכו' .ואכ ,כמה מהסטודנטיות שאבו סיפוק מסוי מתחושת כי ה מטפלות
טוב בחיות ,טוב יותר ,לדעת ,מסטודנטי אחרי שמפגיני פחות רגישות כלפי החיות .א בסופו של יו ,
ניסויי בבעלי חיי לא מצטייני מעצ טבע בחמלה כתכונה מאפיינת בולטת.
הגור השני שמפחית את עייפות החמלה הוא היכולת להתנתק ,כפי שצויי לעיל .תהליכי
האובייקטיזציה של חית המעבדה ושיוכה לקטגוריה חדשה של בעלי חיי ,השרויה במי שטח מפורז ,שהוא
במידה רבה שטח הפקר מבחינה מוסרית ,מהווה מנגנו מרכזי ביכולת לבצע ניתוק רגשי ממנה .א בשעה
שנראה כי המדעני הבכירי הפנימו בשלב מוקד של הקריירה האקדמית שלה את צורת העבודה
המקובלת ע החיות ,וכחלק אינהרנטי מכ את היכולת ליצור הפרדה וניתוק רגשי מה ,הרי שהסטודנטי
עוד מתמרני בי המשמעויות השונות והסותרות של חית מעבדה וחיה נטורליסטית .התמרו הזה מתבטא
בקשיי רגשיי .
באופ פרדוקסלי ,המדעני הבכירי לא סובלי ככל הנראה מעייפות החמלה .ייתכ שהדבר נובע
מהפנמה טובה מדי של הניתוק מהחיה ,שא הוא אינו אידיאלי לא עבור החיה ולא עבור האד .מוטיב
שחזר בשיחות ע המדעני הבכירי היה אמביוולנטיות כלפי הניסויי בחיות המעבדה .אצל חלק הופיעה
אמביוולנטיות זאת בצורה נוגעת ללב של דימויי של מה שכיניתי "יו הדי והעול הבא" ,המלמדי אולי
על הדחקה של רגשות חוסר נוחות ואשמה שלא נעלמו ,אלא קיבלו ביטוי אחר .דומה כי הריחוק של המדעני
נועד להג על אמונותיה ועל תחושת העצמי הפרטית שלה .א ריחוק לא תמיד עובד ,מכל מקו ,
והמדעני מודי כי לעיתי מתפתח קשר בי חית הניסוי לאד .
להל אדגי את טענתי לגבי סיכו לעייפות החמלה אצל הסטודנטי ,ואראה כיצד כמה מהממצאי
שעלו בראיונות מתאימי לגורמי המצוייני בספרות המקצועית )ראו סעי 2.3.5בסקירת הספרות(,
104
כתורמי ישירות לעייפות החמלה ,וה מובאי כא תו התאמה לנסיבות הייחודיות של הסטודנטי
העובדי ע חיות מעבדה .1 :חשיפה ממושכת לסבל ללא הפסקות מספיקות לעיתי מדובר בצור מחקרי
אמיתי ,לעיתי כתוצאה ממחסור בכוח אד )כפי שקרה לסטודנטית 15#שהתגייסה לעזור לאיש צוות
במעבדה( ,ולעיתי החשיפה הממושכת נובעת מבחירתו של המדע .רבי מהמדעני הבכירי ציינו את
המימד של תובענות העבודה והשעות הרבות שה מבלי בה מבחירה ,וחלק מהסטודנטי ציינו את
המחוייבות לעבודת המחקר ולבעלי החיי ,שזולגת לא פע משעות מקובלות וכוללת סופי שבוע וכו'.
.2זכרונות טראומתיי הכוונה לתחושות מצוקה ואי נוחות המקושרות לזיכרו של אירוע טראומתי הקשור
בסבל של חיה .ראינו זאת בדבריה של כמה מהסטודנטי שהעידו כי נזכרו בדברי שעברו במעבדה ג
לאחר שעות העבודה ,וג כאשר לא רצו להיזכר בה .למול זכרונות אלה ,הנטייה לפי הספרות היא להיאט
רגשית כמנגנו הגנה ,או לעשות הכללת יתר של חוויות אישיות ולעשות שימוש יתר בצורות התמודדות
מסוימות שהוכיחו את עצמ כיעילות .אני משערת כי זאת עלולה להיות אחת הנקודות בה הסטודנטי
לומדי לעשות שימוש יתר באובייקטיזציה של החיה וניתוק רגשי ממנה כמנגנו התמודדות.
.3דרישות החיי הכוונה ללחצי הרבי שמקיפי את הסטודנטי מחו 1למסגרת העבודה .בדר כלל
ללחצי אלה יש קשר מועט לעבודה ,א יש לה השפעה גדולה מאוד על מידת העקה שאד מרגיש.
הסטודנטי עמ שוחחתי היו בחלק נשואי טריי ,חלק ע ילדי קטני מאוד .כול צריכי להתפרנס
וטרודי בקשיי היומיו ככל אד מ היישוב .ולבסו ,ג פעילויות חיוביות כגו רכישת רכב חדש או
התאהבות דורשות זמ ותשומת לב ,ועל כ מגבילות את המשאבי הנפשיי הפנויי לעבודה ולהתמודדות
ע קשייה.
בהיעדר טיפול עקת חמלה יכולה להוביל לעייפות חמלה .בשלבי הראשוני חווה המטפל את המחיר
הרגשי ,את העוק 1של להיות מטפל ,א יש לה ג השלכות תפקודיות .כתוצאה מדר פעולתו של המוח
האנושי זה בלתי אפשרי לחשוב על שני דברי בו זמנית .לכ ,כאשר המטפל טרוד בדברי אחרי וחש רגשות
שליליי כמו עצבות או כעס נפגעי כושר השיפוט וקבלת ההחלטות ,וזמ התגובה יורד ) Figley and Roop,
.(2006
.6.2.3.2סביבת העבודה
בנוס לגורמי שצויינו לעיל ,לסביבת העבודה יש השפעה רבה על הסיכוי לפתח עקת חמלה .מדבריה
של הסטודנטי התקבל הרוש ששיחות על מוסריות של ניסויי בבעלי חיי או התלבטויות אתיות
105
הכרוכות בעבודת אינה דבר שכיח .ג לקשיי הרגשיי הכרוכי בביצוע הניסויי יש מעט מקו ,מכיוו
שבסופו של דבר ,הבחירה לעסוק במחקר הכרו בניסויי בבעלי חיי היא בחירה של הסטודנטי ,בחירה
אליה היו מודעי היטב ע כניסת למעבדה .ההנחה המובלעת היא שא ה אינ מסוגלי להתמודד ע
דרישות התפקיד יהיה עליה לעזוב .במילי אחרות ,הבחירה העומדת כא בפניה היא לבצע את
ההסתגלות הנדרשת כדי להגשי חלו או משאת נפש ,או לנשור מהמסלול .וכמו שרבי ציינו ,ה "עשו
לעצמ שיחות" ,סוג של שכנוע עצמי כדי להישאר במסלול הזה .כ או כ ,זוהי התמודדות לא פשוטה.
בנוס לקושי האובייקטיבי שבביצוע ניסויי בבעלי חיי ,נית למנות גורמי מקדמי עקה ושחיקה
נוספי המאפייני את סביבת העבודה המדעית של סטודנטי לתארי מתקדמי באוניברסיטאות ומוסדות
המחקר ובה אופיו התחרותי של המסלול המחקרי ועבודת הדוקטורט ,המתאפיי בעבודה סיזיפית ,לרוב
עצמאית ,כאשר ה נתוני לפיקוח ולמעקב אחרי הישגיה ,נתוני במסגרת זמ מלחיצה לסיו עבודת ,
נתוני ללחצי לפרס מאמרי וכו' ) .(Freeman et al., 2001כלומר ,כפי שעלה מהשיחות ע הסטודנטי ,
אי מספיק מקורות תמיכה מהמנחי או מהסגל האחראי על הסטודנט ,ובוודאי שאי מקו לדבר אית על
קשיי רגשיי הכרוכי בניסויי בבעלי חיי .
לסיכו ,בחינת הממצאי לאור הספרות העוסקת בעייפות החמלה מלמדת על מקדמי סיכו גבוהי
לפיתוח עייפות החמלה בקרב אוכלוסיית הסטודנטי לתארי מתקדמי העוסקי במחקר בבעלי חיי .על
א שהמחקר הנוכחי אינו קליני ,אני סבורה ,לאור התסמיני שתיארו הסטודנטי ,כי כמה מה סובלי מ
הסינדרו המלא של עייפות החמלה ).(Figley and Roop, 2006
בעקבות זאת ,יש לדעתי חשיבות להכרה בקשיי הללו על ידי הממסד המדעי ומוסדות המחקר .נוס על
כ יש לשקול כיווני התערבות שיסייעו לסטודנטי להתמודד ע הקשיי הרגשיי העולי במהל עבודת
מחקר ע בעלי החיי ,וזאת למע האנשי ולמע בעלי החיי .
.6.2.3.3כיווני התערבות לטיפול בסינדרו עייפות החמלה בקרב סטודנטי
הגישות הרווחות כיו בספרות המקצועית העוסקת בעובדי ע חיות מעבדה מכירות בערכו של הקשר
ע חיות מעבדה ומעודדות אותו על פני שמירה על ריחוק רגשי מהחיות ,וזאת מתו הכרה בחשיבות הקשר
ה לרווחת האד וה לרווחת החיה .כיווני ההתערבות המוצעי לעיל מסתמכי לפיכ על פרסומי של
הארגוני המובילי לנושא של טיפול בחיות מעבדה בארה"ב ובאירופה ,אשר מתייחסי בפרסומיה לקשר
אד חיה במעבדה ,יתרונותיו וחסרונותיו ,ובוחני מה נית לעשות כדי לקד את המודעות לנושא בקרב
106
העובדי .במילי אחרות ,כיווני ההתערבות המוצעי להל לא הוכחו כיעילי על ידי המחקר הנוכחי .יחד
ע זאת ,ה מתארי את ההמלצות המקובלות בספרות המקצועית בחו"ל ,ומאחר שממצאי המחקר הנוכחי
דומי בחלק לממצאי מחקרי שנערכו בחו"ל ,נראה לי כי ראוי לשקול אות ג אצלנו.
.6.2.3.3.1מחיר הדאגה )(cost of caring
בשנת 2001פרס האיגוד האמריקאי למדעי חיות מעבדה ) American Association for Laboratory
(Animal Science - AALASחוברת בש ,Cost of Caringהעוסקת בקשר הרגשי הנרק בי עובדי מחקר
בבעלי חיי לחיות המעבדה מאפייניו ,יתרונותיו וחולשותיו .ככלל ,ה AALASמתייחס בחיוב רב ליצירת
קשר רגשי ע חיות מעבדה בנימוק שקשר קרוב ע בעלי החיי מאפשר לעובדי אית תחושות סיפוק,
בידיעה שה לא רק מספקי לחיות מזו ,מי ומצע נקי ,אלא ג חיבה .בתמורה ,חיות שזוכות ליחס ח
מהעובדי עמ מפתחות אמו ותחושת ביטחו ,שמאפשרת הסתגלות לסביבת ורמות עקה נמוכות יותר.
כאשר הוא מוב ומנוצל נכו ,הקשר בי אנשי לחיות מעבדה ממזער גורמי עקה.
יחד ע זאת ,ברור כי הקשר ההדדי הזה תובע מחיר רגשי .החוברת מתייחסת ,בהסתמ על מחקרו של
ארלוק ) ,(1994לטווח רחב של קשיי רגשיי העולי כתוצאה מהתמודדות ע סבל של בעלי החיי ומות
או ע הצור בהרדמת למוות .כ ,תחושות צער ואבל על חיות שמתו יכולות להיות זהות בעוצמת
לתחושות האבל שבני אד חשי בעקבות מותו של אד ,וכותבי החוברת מבקשי להבהיר לקוראי כי
תחושות אלה לגיטימיות ושעל מוסדות המחקר להכיר בה ,ומתפקיד א לספק לעובדי המחקר תמיכה.
המלצות החוברת פונות להנהלת המוסדות המחקריי ולחוקרי עצמ .מפאת חשיבותה מובאת
החוברת בשלמותה כנספח .3
.6.2.3.3.2טקסי זיכרו והנצחה לבעלי החיי
צעד חשוב ותומ העוזר לעובדי בפיתוח מנגנוני התמודדות ראויי ,הוא האפשרות לתת תוק
לרגשותיה ולקיומ של אות התקשרויות לבעלי החיי .מוסדות המחקר יכולי לסייע לעובדי בכ
שיאפשרו לה לבטא את רגשותיה ולהטמיע מנהגי שיעזרו לה להתמודד ע מחויבויות העבודה .ג
נקודות המבט התרבותיות או הדתיות של אנשי מסוימי עשויות להשפיע על מחשבותיה ,רגשותיה
ותגובותיה לבעלי החיי ולפעולות המערבות בעלי חיי ).(Miranda, 2001
107
טקסי ופעילויות הנצחה לבעלי חיי מכל המיני ,מתקיימי ברבות מארצות אסיה ,כמו ג בקנדה
ובארה"ב .טקסי אלה מתקיימי לרוב מדי שנה במוסדות מחקר ואוניברסיטאות ונושאי אופי דתי או
חילוני .למשל ,לפי הדת הבודהיסטית ותרבות השינטו הרג של בעל חיי נתפס כחטא ,והטקס מסייע לשכ
את האשמה ולהקל על אנשי מאמיני אשר מבצעי מחקר בבעלי חיי ) .(Iliff, 2002פעילות ההנצחה
הראשונה בצפו אמריקה שהתמקדה בבעלי חיי במחקר ובחינו ,התקיימה באוניברסיטת גול
) (University of Guelphשבאונטריו ,קנדה בשנת .(O’Neill, 1994; Taylor and Davis, 1993) 1993
הפעילות הוכתרה בש "המפגש לש מחשבה על השימוש בבעלי חיי במחקר והוראה באוניברסיטת גול".
הפעילות נתמכה על ידי המרכז לחקר רווחת בעלי החיי של האוניברסיטה והתקבלה בצורה טובה .באירוע
נקרא טקסט שכלל את הקטעי הבאי )מתורג לעברית(:
"אנו גורמי לבעלי החיי להיוולד ,גורמי לה לחוות מגוו של חוויות לא רגילות ,וגורמי לה למות .זהו
כוח שלא נית להקל בו ראש .המפגש היו מהווה הזדמנות להכיר בתפקיד של בעלי החיי בעבודתנו.
להבי כי בלעדיה ישתנו מיסוד המחקר והלימוד .להודות לבעלי החיי נראה בלתי הגיוני ,מכיוו
שתרומת נלקחה בכוח ולא ניתנה מרצו .ע זאת ,אנו אסירי תודה ,וא תלויי בתפקיד זה ...הקדישו
כמה דקות להרהר בדברי שנאמרו פה היו .ובדרככ שלכ ,הכירו במה שה מייצגי ".
כחודש לאחר הטקס הוצבו במקו אב גרניט ולוח אב שהוקדשו לסימול "ההתחייבות התמידית של המכו
לרווחת בעלי החיי שבטיפולו" .טקסי שנערכו בשני שלאחר מכ כללו קריאת טקסט דומה והתקיימו
באודיטוריו .בסיו הקריאה יצאו הנוכחי החוצה להנחת פרחי על בסיס אב ההנצחה ) H. Davis,
University of Guelph, personal communication, 2001בתו .(Iliff, 2002
אילי ) ,(2002שחקרה את הנושא ,מצטטת במאמרה כמה מהתגובות שנשמעו לאחר מפגש הוקרה לבעלי
חיי במתק מחקר מסוי " :נהדר!"" .זה גר לי להרגיש גאה במה שאני עושה"" .זה גר לי להבי כמה טוב
נבע משימוש בבעלי חיי "" .לא הצלחתי להביא את עצמי להיות נוכח בו )באירוע( .פחדתי כי זה יגרו לי
לבכות יותר מדי" ".יצאתי בהרגשה טובה לגבי מה שאנו עושי בעבור בעלי החיי שלנו" ".לראות כמה
מ)בעלי החיי ( האהובי עלי העלה בי הרבה זיכרונות ".תגובות אחרות של הנוכחי כוללות חיוכי ,הזלת
דמעות ,או דממה מוחלטת; תגובות אלה מספקות ראיה לכ שקשרי נוצרי ורגשות מקבלי תוק .מת
תוק למחשבות ורגשות עשוי לשפר את המורל ואת התנאי של בני האד ושותפיה בעלי החיי .
108
לסיכו ,לאור היתרונות הרבי רגשיי ,אתיי וחברתיי הטמוני בטקסי זיכרו והנצחה לבעלי
חיי שמתו במסגרת מחקר לרווחת האד ,אני סבורה כי יש מקו לבחו את שילוב במוסדות המחקר
באר ,1במתכונת המתאימה לעובדי הישראלי ולתרבות היהודית.
.6.2.4עול משתנה
דברי רבי השתנו מאז שנות השבעי של המאה הקודמת ועד למאה הנוכחית ,בכל הקשור למחקר
ולמדע ,ובתו כ לניסויי בבעלי חיי .בשנות השבעי ,הסביבה האקדמית והחברתית בה חונכו ,חוברתו
וצמחו המדעני הבכירי של היו הייתה שונה באופ מהותי מהסביבה אליה נכנסי ובה מתחנכי
המדעני הצעירי של היו .התנועה העולמית לזכויות בעלי חיי עוד היתה בחיתוליה ,באר 1לא היה שו
חוק שהסדיר ניסויי בבעלי חיי ובחו"ל החקיקה היתה מינימלית .ניסויי לא אתיי במונחי של היו
נעשו ללא הגבלה ופורסמו בכתבי עת מדעיי מובילי ,כמו לדוגמה הניסויי שער הפסיכולוג הארי הארלו
בקופי ובגורי קופי ,ניסויי שמדעני בכירי הפועלי בתחו בהווה מסתייגי מה );Sapolsky, 2002
.(Gluck, 1996
יחד ע ההתקדמות המבורכת בהתייחסות האתית לניסויי בבעלי חיי במערב ,שאת חלקה נית לייחס
בוודאי לעלייתה של התנועה לזכויות בעלי חיי ,נכו יהיה לשאול את השאלה עד כמה חלחל השינוי החברתי
באמת אל שגרת חיי המעבדה ,והשפיע על הפרקטיקות היומיומיות של המדעני בעבודת ע בעלי החיי ?
התשובה לשאלה זו מורכבת ואינה חד משמעית.
מסקירת הנתוני שמפרסמת המועצה לניסויי בבעלי חיי בישראל עולה כי מספר בעלי החיי המשמשי
בניסויי ב 9השני האחרונות 20082000 ,נמצא במגמת עלייה )אתר המועצה לניסויי בבעלי חיי .(2010 ,
וזאת למרות שהעשור האחרו התאפיי בפעילות האינטנסיבית ביותר שידעה ישראל למע הפסקת ניסויי
בבעלי חיי ,ובפרט בקופי ,הודות לפעילות נמרצת של כמה ארגוני להגנת בעלי חיי .בהמש לפעילות זו,
הנושא זכה לחשיפה רחבה של הנושא באמצעי התקשורת ,סיקור תקשורתי של עצרות והפגנות וכו'.
כדי לנסות לענות על הפרדוקס לכאורה הזה ,כדאי לפנות לעבודותיה של גלוק וקובקי ) Gluck and
(Kubacki, 1991ומיכאל ובירק ) ,(Michael and Birke, 1994המלמדות על כוחו של השיח הנגדי – השיח
של הקהיליה המדעית שתומכת בניסויי בבעלי חיי ,ועל תפקידו בהישמרות המצב הקיי .בהמש לכ,
עבודות אלה עשויות לשפו אור על השפעתה האמיתית של התנועה להגנת בעלי חיי במעבדות המחקר.
109
גלוק וקובקי ) (1991בחנו את השיח הנגדי של מדעני פרוניסויי בבעלי חיי בתגובה למורת הרוח
הציבורית הגוברת כלפי ניסויי בבעלי חיי ,ולצור שלה להתמודד מול טיעוני מוסריי המושמעי
נגד .ה מצאו כי שיח זה מושתת על ) (1חוסר כבוד לרגשות החזקי שמעוררי ניסויי בבעלי חיי בקרב
הציבור ,תו שימוש בגישה מזלזלת כלפי עמדותיו המוסריות ויכולתו האינטלקטואלית של הציבור להבי
מדע; ) (2סירוב להודות בקיומו של מדע "לא טוב" הנובע ממעשי לא תקיני של מדעני )זיו תוצאות,
ניהול לא תקי של מחקרי וכו'(; ) (3אמונה כי הסט השונה של הערכי האתיי בקרב המדעני ובקרב
אנשי הגנת בעלי חיי אינו נית לגישור.
בהמש למחקר זה ,בירק ומיכאל ) (1994הצביעו על תופעה נוספת בקרב מדעני שמבצעי ניסויי בבעלי
חיי ,והיא ההבחנה שה עושי ביניה לבי "אחרי " הנחשבי בעיניה כפחות מוסריי ,כולל מדעני
אחרי ,פעולה שמטרתה להג על תפיסת את עצמ ואת זהות כאנשי מוסריי .במילי אחרות,
באמצעות שיח ייחודי לה המדעני מפרידי את עצמ ממגוו "אחרי " ,ומשתמשי בניגוד שנוצר כדי
להציג את הפרקטיקות בה ה משתמשי לביצוע ניסויי בבעלי חיי באור מוסרי חיובי יותר .שיח זה
מבוסס על תהלי של הגדרה עצמית דר השוואה או הבדלה מקבוצה של "אחרי ".
כ ,לפי בירק ומיכאל ,השימוש ב"אחרי " נועד לפנות מקו לזהות המובחנת של המדעני בתו השיח,
בדומה לניתוח השיח של קבוצות אחרות המקובל בפסיכולוגיה חברתית ,למשל בתיאוריה בי קבוצתית,
בביקורת פמיניסטית ,בקונסטרוקציוניז חברתי ועוד.
לאור זאת ,הרטוריקה הפנימית של המדעני ,כפי שהציע ג ארלוק ) ,(1991משמרת בועה אתית פני
מעבדתית ופני ארגונית המונעת רפלקסיות אתיות מצד המדעני ,במקו שבו נדרשות לא פע רפלקסיות
כאלה .הדבר תור בתורו להישמרות הפרקטיקות ותפיסות העול המקובלות בניסויי הנערכי במוסד.
השיח בנושא ניסויי בבעלי חיי בישראל מתאפיי בקיטוב עז בי נציגי הממסד המדעי הביורפואי
המבצע ותומ בביצוע ניסויי בבעלי חיי ,וא פועל נמרצות להמש קיומו של מחקר בבעלי חיי )במיוחד
על ידי הפורו הבי אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל ,שהוק לש מטרה זו( ,לבי תנועות המתנגדות
לניסויי בבעלי חיי בישראל או המבקשות לצמצ את היקפו .בשל קיטוב זה ,השינויי שנערכו בתחו
ניסויי בבעלי חיי בישראל ה ברוב המכריע תוצאה של התערבות משפטית או פרלמנטרית שלוותה
במחאות ,הפגנות ופעילות ציבורית בקרב שני הצדדי .הקיטוב הזה ,שלדעתי ולצערי עולה בקנה אחד ע
מסקנותיה של החוקרי שהוזכרו לעיל ,מונע ג בישראל דיו אתי אמיתי בקרב המדעני עצמ ,ומונע,
לעיתי באופ אקטיבי ,את קיומ של רפלקסיות אתיות בקרב חוקרי בכירי ובקרב חוקרי צעירי
שנכנסי לתחו ,וקל וחומר שאינו מעודד אות.
110
לאור זאת אני מבקשת לטעו ,כי למרות עליית וגדילת בקנה מידה עולמי של התנועות החברתיות
להגנת בעלי חיי בעול ובישראל ,אי הדבר מעיד בהכרח על שינוי אמיתי שחל אצל המדע הבודד במעבדה
על הפרקטיקות שלו ,תפיסות המוסר והבקרה העצמית שלו ,וכו'.
לצד המגבלות הללו של השפעת התנועות החברתיות להגנת בעלי חיי במעבדות ,בעול ובישראל,
הטכנולוגיה ממשיכה להתקד ,כשהיא מבוססת על אות מתודות מדעיות הכוללות הרבעה סלקטיבית,
ייצור בעלי חיי ע שינויי גנטיי מולדי על פי הזמנה ,ויצירת מודלי חייתיי כלליי במיוחד לניסויי
בבעלי חיי .תהליכי אלה מתרחשי במסגרת רחבה יותר של תעשייה גדולה ועתירת הו המספקת את
הציוד המעבדתי ,מייצרת ומספקת בעלי חיי למחקר ,מממנת מחקרי ובאופ כללי מונעת על ידי אינטרסי
כבדי משקל המכתיבי לא פע אילו מחקרי יעשו ,מתי ובאיזה היק .הנקודה הזאת ממחישה כיצד
העבודה המדעית מושפעת מ"עולמות חברתיי " מרובי :אינטרסי ושחקני מתחרי מתחומי מדעיי ,
כלכליי ואדאולוגיי שוני אשר עוזרי לקבוע דברי כמו אילו בעיות מחקר נחשבות חשובות ואילו
מדעני ימומנו ) .(Rier, 1999לתופעה הזאת יש השלכה ישירה על התחרותיות ההולכת וגוברת בחייה של
העובדי בעול המחקר הביורפואי ,על שעות העבודה שה נדרשי לעבוד ,על מידת הפרודוקטיביות
הנדרשת מה ועל מספר המאמרי שה מצופי לפרס ) .(Freeman et al., 2001ג פרסו המחקרי
בכתבי עת נעשה במסגרת כללי משחק ותכתיבי קשיחי של כתבי העת ,שה עצמ בעלי היררכיה ברורה,
ואשר מתווי שיטות עבודה וצורת הסתכלות על חיות המעבדה כ"חיות בי השורות" ולא מעבר לכ.
יתר על כ ,מעבר לתהליכי ההיסטוריי שהובילו לסטנדרטיזציה של חיות המעבדה ,ושנסקרו בסקירת
הספרות ,ישנ כוחות כלכליי חזקי ביותר ,המעודדי את הבנייתה של חית המעבדה כמוצר ,וא כמותג
)תלוי בחברה המסחרית המשווקת אותו אמי ,בטוח לשימוש ,יעיל וכו'( .לדוגמה ,גלישה באתר של חברת
,(www.harlan.com) Harlanהחברה הגדולה ביותר לייצור ושיווק חיות מעבדה ושירותי נלווי ,נותנת את
הרוש שמדובר בחברת הייטק לכל דבר ועניי ,ורק מי שמכיר את "מוצרי" החברה )כפי שהחברה מכנה
אות בעצמה באתר( יודע שמדובר למעשה בבעלי חיי .
נדמה כי מול הכוחות החברתיי והכלכליי הללו כמעט ואי מנוס מאובייקטיזציה של חיות מעבדה .כפי
שראינו ,התהלי הזה כשלעצמו אינו טריוויאלי ,וכרו בתחזוקה מתמשכת של צורת ההתייחסות המחפיצה
כלפי החיות ,ובמאמ 1נפשי שקשיי רגשיי בצידו.
111
לאור הנאמר לעיל ,דומה כי הפער בי הנרטיב התו מעבדתי והחו 1מעבדתי בכל הקשור ליחס לבעלי חיי
גדל והתחדד בעשורי האחרוני ,כאשר בתוו פועלי המדעני ,סוכני אנושיי המושפעי ולא מושפעי
בוזמנית מריבוי השיחי אודות בעלי חיי .על כ ,אי תמה כי הקול החזק ביותר ששמעתי בשיחות עמ
היה קולה של אמביוולנטיות ביחס לניסויי שה מבצעי בבעלי החיי )לש המחשה ,כל המדעני
הבכירי הדגישו בפניי ,בדר כלל ביוזמת ,כי ה אוהבי בעלי חיי .חלק מגדלי חית מחמד בבתיה
ואוהבי אותה אהבה גדולה.(...
בהמש לכ ,נדמה כי הבדל משמעותי בי המדעני הצעירי לבכירי הנגזר מהנורמות המשתנות הללו
משק במידה רבה את פערי הביטחו בצדקת הדר .המדעני הבכירי החלו את דרכ בסביבה מפרגנת,
מחבקת ובמידה רבה אסירת תודה על עצ היות מדעני המקדישי את עצמ למציאת מזור למחלות
האד .היו לה סיבות רבות לחוש גאי בעצמ ובטוחי בצדקת הדר .ואילו המדעני הצעירי מתחילי
את דרכ המקצועית בעיד אחר )פורטר ,(2009 ,שאותו נית לייחס להשפעת העול המשתנה ולארגוני
להגנת בעלי חיי ,שבו האמונה בצדקת הדר והביטחו המוחלט כי אי דר אחרת ואי תחלי לניסויי
בבעלי חיי אינו מנת חלק .
.6.2.5ההיבט המגדרי
לחלוקה המגדרית השונה בי המדעני הבכירי ) 8בכירי 2 /בכירות( לסטודנטי ) 3סטודנטי 7 /
סטודנטיות( עשויה להיות השפעה על הממצאי שהתקבלו בשתי הקבוצות ,כפי שיפורט להל:
במחקר הסוקר הבדלי מגדר לגבי כמה פרמטרי של הקשר אד חיה ) (Herzog, 2007נמצא כי ישנ
הבדלי מגדריי חוצי יבשות בגישות לשימוש בבעלי חיי :נשי תומכות יותר ברווחת בעלי חיי מאשר
גברי ,ונוטות פחות לתמו במחקר בבעלי חיי .סקירה של מחקרי עמדות כלפי ניסויי בבעלי חיי שכללה
56מחקרי שנעשו ב 23מדינות העלתה כי גברי נטו באופ מובהק לתמו יותר במחקר בבעלי חיי לעומת
נשי ב 84%מהמחקרי שמצאו הבדלי מגדר .בשו מחקר לא הפגינו הנשי עמדות חיוביות יותר כלפי
מחקר בבעלי חיי בהשוואה לגברי ).(Hagelin, Carlsson and Hau, 2003
מבחינת רמת החשיפה העצמית בראיונות ,הראיונות ע הסטודנטיות כללו יותר תיאורי של נושאי
רגשיי בהשוואה לבכירי .במטהאנליזה שחקרה הבדלי בחשיפה עצמית בי המיני ,נמצא בי השאר כי
באופ כללי נשי חושפות יותר מידע על עצמ לעומת גברי .בנוס ,בשיחה ע אד זר נשי מספרות יותר
על עצמ לעומת גברי .ההבדלי המובהקי ביותר בי המיני נמצאו ברמות חשיפה של נשי בשיחה ע
נשי אחרות לעומת בשיחה ע גברי או בשיחה של גברי ע גברי ).(Dindia and Allen, 1992
112
ההבדלי ברמת החשיפה העצמית בלטו בעיקר בי המדעני הבכירי )כולל מדענית אחת מתו שתיי ( לבי
הסטודנטיות והסטודנטי ,ולא בי המיני בתו כל קבוצה .במילי אחרות ,בהינת שהשאלו היה זהה
לשתי הקבוצות ,הסטודנטי כקבוצה דיברו בממוצע יותר זמ מהבכירי ,ותכני השיחה ע הסטודנטי
והסטודנטיות כללו יותר סוגיות העוסקות בקשר ע חית המעבדה ובמשמעויותיו לגביה .הסטודנטיות,
יותר מהסטודנטי ,הרחיבו את הדיבור לגבי הקשיי הרגשיי בה נתקלו במהל העבודה ע החיות לעומת
הבני .יחד ע זאת ,באופ כללי השיחות ע הסטודנטי ממי זכר דמו יותר לשיחות ע הסטודנטיות
מאשר לשיחות ע המדעני הבכירי משני המיני .
קשה לקבוע בוודאות כמה מהגורמי האחראי להבדלי בי הסטודנטיות למדעני הבכירי נובעי
מהבדלי מגדר וכמה מה נובעי מפרמטרי אחרי .במחקרו על מקומ של מגדר ומעגל החיי בשיקולי
פרסו מאמרי בקרב מדעני העוסקי באפידמיולוגיה של חשיפה לרעילות ,מבחי רייר ) (2003בי מגדר
לבי מעגל החיי ) ,(lifecourseהמורכב ממימדי מובחני )א לא בלתי קשורי ( של גיל ,מעמד מקצועי
וותק /נסיו מקצועי .לפי רייר ,למעגל החיי על מרכיביו אלו יש השפעה חשובה על המדעניות והוא לא זכה
להתייחסות מספקת במחקרי על מדע ומגדר .בהמש לכ ,במחקר הנוכחי חשוב לתת את המשקל הראוי
להשפעות מימדי מעגל החיי על המדעניות הבכירות ועל החברות שעברו ,כמו ג על רצונ לשחק במגרש
המדעי למרות היות נשי ולא בזכות זאת .הדבר מחזק את ההנחה כי אי לראות בהטיה המגדרית בקרב
המרואייני כאחראית המרכזית להבדלי בי קבוצת הבכירי לקבוצת הסטודנטי .
נית ללמוד כמה דברי חשובי מהנתוני הללו .ראשית ,העובדה שאופי השיחות של הסטודנטי
והסטודנטיות עמי היה בס הכל דומה ,מלמדת על גישה חוצתמגדר משתנה כלפי חיות מעבדה ,המביאה
בחשבו יותר שיקולי של רווחת החיה ויותר שיקולי אתיי .
שנית ,אני סבורה כי העובדה שמספר הסטודנטיות בעבודה זו עלה על 50%מכלל המדעני הצעירי אינה
מקרית ,והיא נתמכת במגמה עולמית של גידול במספר הנשי המסיימות לימודי גבוהי במדעי החיי
בעשורי האחרוני .להתפתחות זאת צפויה להיות השפעה על צורת הטיפול בחיות מעבדה :מספר
הסטודנטי המסיימי לימודי גבוהי במדעי החיי נמצא במגמת עליה עקבית ומשמעותית בעשרי
השני האחרונות ,כתוצאה מכניסת של נשי לתחו ) .(Freeman et al., 2002מחקר שבדק את אפשרויות
התעסוקה במקצועות מדעי החיי בארה"ב מציג עליה דרמטית בהיק הסטודנטיות למדעי החיי בארה"ב:
בי 1980ל 2002חל בארה"ב גידול של 24%במספר הנשי המסיימות תואר ראשו במדעי החיי )מתו
79,128מסיימי 59%היו נשי ( ,גידול של 22%בקרב מסיימות לימודי תואר שני )מתו 10,353מסיימי
113
55%היו נשי ( .בי השני 1984ל 2003גדל מספר מסיימי הדוקטורט במדעי החיי בארה"ב ב ,36%כאשר
מספר הגברי המסיימי ירד מ 2776ב 1984ל 2324ב ,2003ומספר הנשי המסיימות עלה מ 1137ב
1984ל 1900ב.(Babco and Jesse, 2005) 2003
הגידול בחלק היחסי של הנשי במקצועות מדעי החיי לא פסח ג על בתי הספר לרפואה ,וכבר היו
רשומות לבתי הספר לרפואה בארה"ב יותר מ 50%נשי ) ,(Levinson and Lurie, 2004וכ ג בבתי הספר
לוטרינריה ).(Slater and Slater, 2000
המגמה הזאת מלמדת באופ כללי על כ שמקצועות מדעי החיי עוברי פמיניזציה באופ שצפוי
להשפיע על צורות העבודה המקובלות ע חולי ) .(Levinson and Lurie, 2004לא יהיה זה בלתי סביר
להניח שתמורה דומה תעבור ג על ההתייחסות לחיות המעבדה ,שעדות לה נית לראות ג בעבודה זו .זאת
ועוד ,בהקשר הספציפי של חיות מעבדה והגידול במספר הנשי במקצועות מדעי החיי ,ולאור הנטייה
הנשית ליצירת קשר ולחמלה כלפי בעלי חיי ,יש חשיבות גדולה נוספת למת מענה לקשיי הרגשיי
שמחקר בבעלי חיי טומ בחובו.
.6.3חסרונות ומגבלות המחקר
מחקר השוואתי ולא לונגיטודינלי באופ אידיאלי רצוי היה לערו מחקר לונגיטודינלי שישווה בי המדעני
בתחילת דרכ לבי המדעני כשה בכירי ומנוסי .בשל מגבלות העבודה נקטתי בשיטה השוואתית,
הנשענת על ההנחה המובלעת שמאפייני הרקע של המדעני הבכירי והמדעני הצעירי ה דומי ,
ומתבססת על הסקה מתו ההבדלי שנצפו בי הקבוצות ולא מצפייה ישירה .כפי שראינו לעיל ,יש סיבות
טובות לחשוב שהרקע החברתי והתרבותי המעצב את זהותו המקצועית של המדע עבר שינוי חשוב בעשרות
השני האחרונות ,ושינוי זה אחראי ככל הנראה לחלק מ ההבדלי שנצפו בי הקבוצות.
הטייה מגדרית מאחר שההרכב המגדרי לא היה שוויוני בי שתי הקבוצות יש לפרש את הממצאי בזהירות,
ומתו שקלול הנטייה הטבעית של נשי לגלות יותר רגישות כלפי סוגיות של רווחת בעלי חיי .יחד ע זאת,
מאחר שההבדלי בסגנו וביחס לחיות מעבדה כפי שעלו בשיחות עמי מלמד יותר על דמיו בגישות מאשר על
פערי בקרב הסטודנטי משני המגדרי ,ומאחר שאת ההבדלי הגדולי ראינו דווקא בי קבוצת הבכירי
לקבוצת הסטודנטי בכללותה ,יש להתייחס לנתוני כמשקפי מציאות משתנה.
דיווח עצמי המחקר מבוסס על דיווח עצמי ולא על תצפיות אתנוגרפיות ו/או שיחות ע המדעני בזמ
אמת .הסיבה לכ היא קשיי גדולי להשיג אישור לערו את המחקר באופ פורמלי כתצפית מתמשכת בי
114
כתלי המוסדות .בהינת המגבלה הזאת ,ראיונות חצי מובני במסגרת מחקר איכותני שיאפשרו השוואה בי
המדעני סיפקו בכל זאת מידע רב ועשיר .אני מקווה שמחקר זה יסלול את הדר לביצוע מחקרי נוספי
שיתנו מענה לחלק מ הקשיי המתודולוגיי שהגבילו אותו.
.6.4מחקרי עתידיי
מחקר זה הוא מחקר חלו 1שהעלה מגוו נקודות ונושאי שככל הידוע לי לא נחקרו מעול בישראל.
הנושאי הראויי לתשומת לב מיוחדת כוללי את אוכלוסיית הסטודנטי העוסקי במחקר ביורפואי,
ושמהווי את דור העתיד של המדעני בישראל בתחו זה .במיוחד יש צור לזהות את נקודות התורפה
בחברות של הסטודנטי ואת המקומות בה קשייה הרגשיי נותרי ללא מענה ,ולפתח כיווני התערבות
ִ
לשיפור המצב .יש מקו לבצע תהלי דומה ג ע אוכלוסיית טכנאי המעבדה ,שמתמודדי ע קשיי
רגשיי דומי בעבודת ע חיות מעבדה.
בהמש לכ ,כדאי לערו מחקרי חלו 1לבדיקת השפעות של מדיניות המעודדת יצירת קשר רגשי ע חיות
המעבדה על רווחת המדעני ורווחת החיות .מבחינה מדעית נכו לברר את השפעותיו של קשר כזה ,במידה
ויהיו ,על הפיזיולוגיה של החיות בהנחה שחיות ברווחה גבוהה יותר ישפיעו לטובה על איכות ותוצאות
הניסויי .
אובייקטיזציה של יצור חי היא פעולה בעלת משמעויות חברתיות ואתיות כבדות משקל בחברה בה אנו
חיי .הבנת המנגנוני העומדי מאחורי היכולת האנושית לבצע אובייקטיזציה של יצורי חיי ,כמו ג
היכולת האנושית ליצור הפרדות ,לעשות רציונליזציות ,ואפילו להונות את עצמנו חשובה להבנת הטבע
האנושי.
לבסו ,בדיקה יסודית יותר של השפעת המגדר על מערכת היחסי של המדע ע החיה חשובה לדעתי,
משו שהיא יכולה ללמד על השפעות ביולוגיות למול השפעות חברתיות בתהלי החברות של מדעני ,
ובמיוחד בחברות של מדעני לביצוע מחקר ביורפואי בבעלי חיי .
.6.5מילות סיכו
עבודה זו לא היתה מתבצעת ללא שיתו הפעולה של המדעני ,שפתחו בפניי את דלת ואת ליב ,
ושיתפו אותי בקשיי ובחוויות מורכבות שעברו במהל עבודת ע בעלי החיי .בעיד שבו ביצוע מחקר
בבעלי חיי הוא לא פע מוקד לביקורת ציבורית ,כעס וא איומי בפגיעה ,יש לראות בחשיפה זאת ,על א
שנעשתה תו התחייבות מצדי לשמירה על חיסיו מלא של פרטי המרואייני ,צעד אמי 1ומעורר הערכה.
115
בשיחותיי ע המדעני גיליתי אנשי אדיבי ,בעלי רצו טוב וכוונה טובה ,שעבודת חשובה ומשמעותית
להקלה על מחלות איומות וסבל קשה בבני אד .
הדברי ששמעתי בחלק מהראיונות הותירו בי רוש עז והעסיקו את מחשבותיי ימי רבי .בשלב
מסוי נוכחתי כי אני עצמי עברתי דהסנסיטיזציה לדברי ששמעתי ,ומצאתי את עצמי קוראת ומנתחת
בשוויו נפש ראיונות שעוררו בי רגשות עזי כמה שבועות קוד לכ .במילי אחרות ,חוויתי סוג של
התרגלות על בשרי.
יצאתי לשדה המחקר ע עמדות מסויימות בנושא .לאור זאת ,ומתוק מחוייבותי לנהל מחקר
אובייקטיבי ומקצועי ,עשיתי כל שביכולתי לנטרל את השפעת של עמדותיי המוקדמות על אופ השגת
הנתוני ,על פרשנות ועל הצגת .יחד ע זאת ,בד בבד התגבשה אצלי לאיטה ג פרספקטיבה חדשה,
שהשפיעה על עמדותיי האישיות המוקדמות על הנושא ונטרלה אות מ הטו הנחר 1שאפיי אות .נדמה לי
שעברתי התבגרות מואצת בשנתיי של כתיבת העבודה בכל הקשור לתפיסתי את הטבע האנושי ,מורכבותו
ורבדיו הרבי .
אחת התוצאות של תהלי זה היתה שבמהל כתיבת העבודה מצאתי את עצמי עסוקה לא מעט בבחירת
המילי הנכונות ,שישקפו את מורכבות הנושא בלי לגלוש להפשטת יתר או להדגשת יתר של דברי שנראו לי
ימלטו מעיניי הקורא .אני מקווה שהצלחתי להגיע לנוסח מאוז שלא יחטא
חשובי במיוחד ושרציתי שלא ָ
כלפי א אחד ובמיוחד לא כלפי האמת ,בכל מורכבותה.
מפאת הרגישות הציבורית לנושא ומכיוו שעבודה זו אינה "פוליטית" ואינה עוסקת בשיפוט ערכי של
ניסויי בבעלי חיי ,אי לי אלא לבקש מהקוראי שאולי יעשו שימוש בדברי שמצוטטי בה ,שללא קשר
לעמדת הערכית ביחס לניסויי בבעלי חיי יזכרו את הקונטקסט של העבודה ויכבדו אותו בכל שימוש
שיעשו בה.
לבסו ,אני תקווה שעבודה זו תסייע לשפו אור על מורכבות הקשר בי מדעני לחיות מעבדה ,ושתפתח
פתח לעבודות נוספות בישראל ,כולל יישומיות וקליניות ,שיסייעו להקל על המדעני שעורכי את הניסויי
לרווחת האד .ובאותה נשימה ,אני מקווה שעבודה זו עזרה להבי כמה חשוב להקפיד ביתר שאת בשמירה
על כבוד וצלמ של בעלי החיי המשמשי במחקר לרווחת האד ,וכי בהיותינו פרטי בחברה שקיבלה על
עצמה להתיר ניסויי בבעלי חיי ,עלינו לנהוג בבעלי החיי במידת החמלה והרגש ,מתו הבנת גודל
האחריות שלקחנו על חייה וגורל.
116
.7ביבליוגרפיה
אזולאי ,י' ) .(2006ניסויי בבע"ח במערכת הביטחו :עשרות אלפי נפגעי בכל שנה .הארRetrieved from .1
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=737588&contrassID=2&s
( ubContrassID=1&sbSubContrassID=0 on 3 Oct 2008
בגרשו ,ז' ורחמימוב ,ר' ) .(2007השימוש בחיות ניסוי במדינת ישראל .בתו ר' לנדאו ,וג' שפלר )עורכי (,
אתיקה במחקר )עמ' .(133148ירושלי :הוצאת הספרי ע"ש י"ל מאגנס ,האוניברסיטה העברית.
גליק ,ש' ובנשלו ,ע' ) .(2002ההתמודדויות האתיות של סטודנטי לרפואה .בתו ר' כהאלמגור )עור(,
דילמות באתיקה רפואית )עמ' :(6587הקיבו 1המאוחד /מכו ו ליר בירושלי .
המועצה לניסויי בבעלי חיי ) .(2008סטטיסטיקות לגבי שימוש בבעלי חיי Retrieved from ) .
( http://www.health.gov.il/Download/pages/permit2006.pdf on 10 Jan 2010
נוניוייס ,א' ) .(2005ההבנייה החברתית של האובייקט המדעי במעבדת המחקר .עבודה לש קבלת תואר
דוקטור לפילוסופיה .אוניברסיטת בראיל ,רמת ג.
פורטר ,ר' )עור( ) .(2009תולדות הרפואה מהיפוקרטס עד ימינו ,עמ' .918רסלינג ,תל אביב.
פרידמ ,נ.צ .(1979) .ניסויי מדעיי בבעלי חיי לאור ההלכה .ספר אסיא א' ,עמ' .271
שוא ,א' ) .(2007חיי ניסויי .ידיעות אחרונות )שבעה ימי ( 14 ,בדצמבר.
שמש ,י' ) .(2004צער בעלי חיי רצוי מול מצוי ,וכיצד לצמצ את הפער שביניה .הגל הירוקRetrieved ) .
( from http://www.ecowave.org.il/mechqar.php on 3 Oct 2008
שפר ,י' ) .(2007ניסויי בבעלי חיי לאור ההלכה .בתו ר' לנדאו ,וג' שפלר )עורכי ( ,אתיקה במחקר )עמ'
.(149161ירושלי :הוצאת הספרי ע"ש י"ל מאגנס ,האוניברסיטה העברית.
Aguilera, D.C. (1995). Crisis intervention. Theory and methodology. St. Louis, Mo.: Mosby.
American Association for Laboratory Animal Science (AALAS) (2001). Cost of caring:
Recognizing human emotions in the care of laboratory animals. Memphis, TN:
American Association for Laboratory Animal Science. Retrieved from
http://www.aalas.org/pdf/06-00006.pdf on 12 Jan 2010
Arluke, A. (1988). Sacrificial symbolism in animal experimentation: Object or pet? AnthrozoÖs,
2, 97-116.
117
________. (1990). Uneasiness among animal technicians. Laboratory Animal, 19, 20-39.
________. (1991). Going into the closet with science: Information control among
experimenters. Journal of Contemporary Ethnography, 20, 306-330.
________. (1992). Trapped in a guilt cage. New Scientist, 134 (1815), 33-35.
________. (1993). Associate editor's introduction: Bringing animals into social scientific
research. Society and Animals, 1, 5-7.
________. (1994). The ethical socialization of animal researchers. Laboratory Animal,
23(6), 30-35.
Arluke, A., & Hafferty, F. (1996). From apprehension to fascination with "dog lab": The use of
absolutions by medical students. Journal of Contemporary Ethnography, 25, 201-225.
Arluke, A., & Sanders, C. (1996). Regarding animals. Philadelphia: Temple University Press.
Babko, E.L., & Jesse, J.K. (2005). Employment in the life sciences: A mixed outlook.
Bioscience, 55(10), 879-886.
Baker, S. (2000). The postmodern animal. London: Reaktion Books.
Barr, G., & Herzog, H. (2000). Fetal pig: The high school dissection experience. Society and
Animals, 8, 53-70.
Bazerman, C. (1988). Shaping written knowledge: The genre and activity of the experimental
article in science. Madison: University of Wisconsin Press.
Burgess-Jackson, K. (1998). Doing right by our animal companions. Ethics, 2, 159-185.
Beck, U. (1992). The risk society. London: Sage.
Birke, L., Arluke, A., & Michael, M. (2007). The sacrifice: How scientific experiments
transform animals and people. Indiana: Purdue University Press.
Birke, L., & Smith, J. (1995). Animals in experimental reports: The rhetoric of science. Society
and animals, 3, 23-42.
Burke, P.J. (1980). The self: Measurement requirements from an interactionist perspective.
Social Psychology Quarterly, 43, 18-29.
Carbone, L. (2004). What animals want: Expertise and advocacy in laboratory animal welfare
policy. Oxford: Oxford University Press.
Clause, B.T. (1993). The Wistar rat as a right choice: Establishing mammalian standards and the
ideal of a standardized animal. Journal of the History of Biology, 26, 329-349.
Davis, H., & Balfour, D. (1992). The inevitable bond. New York: Cambridge University Press.
118
DeGrazia, D. (1996). Taking animals seriously: Moral life and moral status. Cambridge UK:
Cambridge University.
Delamont, S., & Atkinson, P. (2001). Doctoring uncertainty: Mastering craft knowledge. Social
Studies of Science, 31, 87-107.
Dindia, K., & Allen, M. (1992). Sex differences in self-disclosure: A meta-analysis.
Psychological Bulletin, 112,106–124.
Dohoo, S.E., & Dohoo, I.R. (1996). Postoperative use of analgesics in dogs and cats by
Canadian veterinarians. The Canadian Veterinary Journal, 37(9), 546–551.
Edwards, R. (1993). An education in interviewing. In: C. M. Renzetti & R.M. Lee (Eds.)
Researching sensitive topics. Newbury Park, CA: Sage.
FBI (19th May 2005). ATF address domestic terrorism. CNN. Retrieved from
http://www.cnn.com/2005/US/05/19/domestic.terrorism on 30 November 2008.
Figley, C.R. (1995). Compassion fatigue as secondary traumatic stress disorder: An overview.
In: C.R. Figley (Ed.), Compassion fatigue: Coping with secondary traumatic stress
disorder (pp. 1-20). New York: Brunner/Mazel.
________. (Ed.) (2002). Treating compassion fatigue. New York: Brunner-Routledge.
Figley, C.R., & Roop, G.R. (2006). Compassion fatigue in the animal-care community.
Washington, D.C.: Human Society of the United States.
Fox, R.C. (1979). Essays in medical sociology: Journeys into the field. New Jersey: John Wiley
& Sons.
Freeman, R., Weinstein, E., Marincola, E., Rosenbaum, J., & Solomon, F. (2001). Competition
and careers in bioscience. Science, 294, 2293-2294.
Giddens, A. (1991). Modernity and self-identity. Cambridge: Polity Press.
Gilbert, G.N., & Mulkay, M. (1984). Opening Pandora's box: A sociological analysis of
scientists' discourse. Cambridge University Press.
Gilligan, C. (1982). In a different voice: Psychological theory and women’s development.
Cambridge MA: Harvard University.
Glaser, B.G. (1992). The basics of grounded theory analysis. Mill Valley, CA: Sociology Press.
Glaser, B.G., & Strauss, A.L. (1967). The discovery of grounded theory. New York: Aldine de
Gruyter.
Gluck, J.P. (1997). Harry F. Harlow and animal research: Reflection on the ethical
paradox. Ethics and Behavior, 7(2), 149-161.
119
Gluck, J.P., & Kubacki, S.R. (1991). Animals in biomedical research: The undermining effect of
the rhetoric of the besieged. Ethics and Behavior, 1(3), 157-173.
Goffman, E. (1963). Stigma: Notes on the management of spoiled identity. Englewood Cliffs,
N.J.: Prentice Hall.
Gross, A.G. (1990). The rhetoric of science. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Hagelin, J., Carlsson, H., & Hau, J. (2003). An overview of surveys on how people view animal
experimentation: Some factors that may influence the outcome. Public Understanding of
Science, 12, 67–81.
Hermanowicz, J.C. (1998). The stars are not enough. University of Chicago Press.
Herzog, H.A. (2002). Ethical aspects of relationships between humans and research animals.
ILAR Journal, 43(1), 27-32.
_________. (2007). Gender differences in human-animal interactions: A review. AnthrozoÖs,
20(1), 7-21.
Hewson, C.J., Dohoo, I.R., & Lemke, K.A. (2001). Factors affecting the use of postincisional
analgesics in dogs and cats by Canadian veterinarians in 2001. The Canadian Veterinary
Journal, 47(5), 453–459.
Hogg, M.A., Terry, D.J., & White, K.M. (1995). A tale of two theories: A critical comparison of
identity theory with social identity theory. Social Psychology Quarterly, 58(4), 255-269.
House of Lords (2002). Animals in scientific procedures: Select committee report. Retrieved
from http://www.publications.parliament.uk/pa/ld200102/ldselect/ldanimal/150/150.pdf
on 3 Oct 2008.
Iliff, S.A. (2002). An additional "R": Remembering the animals. Ilar Journal, 43(1), 38-47.
Irwin, A. (1995). Citizen science: A study of people, expertise and sustainable development.
London: Routledge.
_______. (2001). Constructing the scientific citizen: science and democracy in the biosciences.
Public Understanding of Science, 10, 1-18.
Knorr-Cetina, K. (1981). The manufacture of knowledge. Oxford: Pergamon Press.
_______. (1999). Epistemic cultures: How the science make knowledge. Cambridge: Harvard
University Press.
Kuhn, T.S. (2005). The structure of scientific revolutions. Yedioth Sfarim (In Hebrew).
Lane-Petter, W. (1952). Uniformity in laboratory animals. Laboratory Practice, April, 30-34.
120
Law, J. (1992). Notes on the theory of the actor-network: Ordering, strategy and heterogeneity.
Cambridge: Cambridge University Press.
Lederer, S.E. (1992). Political animals: The shaping of biomedical research literature in
twentieth-century America. The History of Science Society, 83(1), 61-79.
Levinson, W., and Lurie, N. (2004). When most doctors are women: What lies ahead?
Annals of Internal Medicine, 141(6), 471-474.
Logan, C.A. (1999). The altered rationale for the choice of a standard animal in experimental
psychology: Henry H. Donaldson, Adolf Meyer and "the" albino rat. History of
Psychology, 2, 3-34.
________. (2002). Before there were standards: The role of test animals in the production of
empirical generality in physiology. Journal of the History of Biology, 34, 287-314.
Lynch, M. (1985). Art and artifact in laboratory science: A study of shop work and shop talk in
a research laboratory. London: Routledge.
________. (1988). Sacrifice and the transformation of the animal body into a scientific object:
Laboratory culture and ritual practice in the neurosciences. Social Studies of Science, 18,
265-289.
Maslach, C. (1982). Understanding burnout: Definitional issues in analyzing a complex
phenomenon. In: W.S. Paine (Ed.), Job stress and burnout: Research, theory and
intervention perspectives (29-40). Beverly Hills, CA: Sage Publications.
Maslach, C., & Leiter, M.P. (1997). The truth about burnout. San Francisco: Jossey Bass
Publishers.
McCall, G., & Simmons, J. (1978). Identities and interactions. Revised edition New York: Free
Press.
McOuat, G. (2001). From cutting nature as its joints to measuring it: New kinds and new kinds
of people in biology. Studies in the History and Philosophy of Science, 32, 613-645.
Mead, G. (1934). Mind, self, and society: From the standpoint of a social behaviorist. Chicago:
University of Chicago Press.
Medawar, P.B. (1979). Advice to a young scientist. NY: Harper & Row.
Michael, M. (1992). Lay discourses of science: Science-in-general, science-in-particular and
self. Science, Technology and Human Values, 17, 313-333.
121
Michael, M., & Birke, L. (1994). Accounting for animal experiments: Identity and disreputable
"others". Science, Technology, & Human Values, 19(2), 189-204.
Miranda, J. (2001, June 4-6). Major religions in America and their views on the use of animals
in medical research. Thoughts about the rights of animals. Presentation at AALAS
Tribranch Symposium 2001. Philadelphia, Pennsylvania.
Mukerjee, M. (1997). Trends in animal research. Scientific American, 276(2).
Murray, H.A. (2007). Explorations in personality (70th anniversary edition). US: Oxford
University Press.
Nelkin, D., & Jasper, J. (1992). The animal rights controversy. In: D. Nelkin (Ed.), Controversy:
Politics of technical decisions. London: Sage.
Noddings, N. (1984). Caring: A feminine approach to ethics and moral education. Berkeley:
University of California.
Nuffield Council (2005). The ethics of research involving animals. Nuffield Council on
Bioethics. London. Retrieved from
http://www.nuffieldbioethics.org/fileLibrary/pdf/RIA_Report_FINAL-opt.pdf on 20 Sep
2008.
O'Neill, S. (1994, May 11). Animal Commemoration May 19. At Guelph, 38(18), 3.
Orlans, F.B. (1998). History and ethical regulation of animal experimentation: An international
perspective. In H. Kuhse & P. Singer (Eds.), A companion to Bioethics (pp. 400).
Oxford: Blackwell.
Petrinovich, L. (1999). Darwinian dominion: Animal welfare and human interests. Cambridge
MA: Massachusetts Institute of Technology.
Phillips, M.T. (1994). Constructing laboratory animals: An ethnographic study in the sociology
of science. Qualitative Sociology, 17, 119-143.
________. (1994). Proper names and the social construction of biography: The negative case of
laboratory animals. Qualitative Sociology, 17, 119-143.
Pines, A., & Aronson, E. (1988). Career burnout: Causes and cures. New York: The Free Press.
Rabino, I. (1991). The impact of activist pressures on recombinant DNA research. Science,
Technology & Human Values, 16(1), 70-87.
Rader, K. (2004). Making mice: Standardizing animals for American biomedical research 19001955. Princeton, N.J.: Princeton University Press.
122
Reinhardt, V. (2003). Compassion for animals in the laboratory: Impairment or refinement of
research methodology? Journal of Applied Animal Welfare Science, 6(2), 123-130.
Rier, D.A. (1999). The versatile "caveat" section of an epidemiology paper: Managing public
and private risk. Science Communication, 21(1), 3-37.
_______. (2003). Work setting, publication, and scientific responsibility. Science
Communication, 24(4), 420-457.
_______. (2003). Gender, lifecourse and publication decisions in toxic-exposure epidemiology:
'Now!' versus 'Wait a minute!'. Social Studies of Science,33(2), 269-300.
Rowan, A.N. (1995). Scientists and animal research: Dr. Jekyll or Mr. Hyde? Social Research,
62(3), 787-794.
Rowan, A.N., Loew, F.M. & Weer, J.C. (1995). The animal research controversy: Protest,
process & public policy - an analysis of strategic issues. North Grafton: Tufts Center for
Animals and Public Policy.
Sapolsky, R. (2002). The loveless man who invented the science of love. Scientific American,
287(5), 95-96.
Serpell, J. (1996). In the company of animals. Cambridge: Cambridge University
Shapiro, K. (2002). A rodent for your thoughts: The social construction of animal models. In M.
Henninger-Voss (Ed.), Animals in human histories (pp. 439-469). Rochester: University
of Rochester Press.
Slater, M.R., & Slater, M. (2000). Women in veterinary medicine. Journal of the American
Veterinary Association, 217(4), 472-476.
Smith, J., Birke, L., & Sadler, D. (1997). Reporting animal use in scientific papers. Laboratory
Animals, 31, 312-317.
Solot, D., & Arluke, A. (1997). Learning the scientist's role: Animal dissection in middle school.
Journal of Contemporary Ethnography, 26, 28-54.
Stryker, S. (1968). Identity salience and role performance: The importance of symbolic
interaction theory for family research. Journal of Marriage and the Family, 30, 558-564.
Tchalakov, I. (2004). The object and other in holographic research: Approaching passivity and
responsibility of human actors. Science Technology & Human Values, 29(1), 64-87.
Turner, R.H. (1978). The role and the person. American Journal of Sociology, 84, 1-23.
123
Woolgar, S. (1990). Time and documents in researcher interaction: Some ways of making out
what is happening in experimental science. In: M. Lynch & S. Woolgar (Eds.),
Representation in scientific practice. London: MIT Press.
Wynne, B.E. (1996). May the sheep safely graze? A reflexive view of the expert-lay divide. In:
S. Lash, B. Szerszynski & B. Wynne (Eds.), Risk, environment and modernity (pp. 4483). London: Sage.
________. (2001). Creating public alienation: Expert cultures of risk and ethics
on GMOs. Science as Culture, 10(4), 445-481.
________. (2006). Public engagement as a means of restoring public trust in science – hitting
the notes but missing the music? Community Genetics, 9, 211-220.
Valle, R., King, M., & Halling, S. (1989). An introduction to existential-phenomenological
thought in psychology. In: R. Valle & S. Halling (Eds.), Existential-phenomenological
perspective in psychology (pp. 3-16). New York: Plenum Press.
124
.8נספחי
.8.1נספח 1טבלה מסכמת של המרואייני שהשתתפו במחקר
כינוי
גיל בזמ הראיו
דרגה אקדמית
בכיר 1#
68
פרופ' מ המניי
בכיר 2#
73
פרופ' מ המניי
בכיר3#
64
פרופ' מ המניי
בכיר 4#
57
פרופ' מ המניי
בכיר 5#
54
מרצה בכיר
בכיר 6#
72
פרופ' מ המניי
בכיר 7#
59
פרופ' מ המניי
בכירה8#
61
פרופ' חבר
בכיר 9#
67
פרופ' מ המניי
בכירה 10#
65
מרצה בכירה
סטודנטית 11#
29
דוקטורנטית
סטודנטית 12#
27
דוקטורנטית
סטודנט 13#
27
מסטרנט
סטודנטית 14#
35
פוסטדוק
סטודנטית 15#
28
דוקטורנטית
סטודנט 16#
31
דוקטורנט
סטודנט 17#
32
דוקטורנט
סטודנטית 18#
35
דוקטורנטית לשעבר
סטודנטית 19#
28
דוקטורנטית
סטודנטית 20#
32
דוקטורנטית
125
.8.2נספח – 2גירסה סופית של השאלו המובנה למחצה
.1מהו תחו המחקר בו את/ה עוסק/ת? כמה שני את/ה עוסק/ת בו?
.2מה הניע אות לעסוק במחקר הזה?
.3ע אילו בעלי חיי את/ה עובד/ת במסגרת המחקר?
.4הא את/ה עובד/ת ע בעלי החיי במחקר על בסיס יומי? א לא ,כמה שעות להערכת את/ה נמצא/ת
במחיצת בשבוע?
.5במה כרוכה העבודה ע בעלי החיי ? אילו פרוצדורות את/ה מבצע/ת בחיות?
.6תאר/י לי ניתוח או ניסוי טיפוסי בחיה
.7נסה/י לתאר את תחושותיי בזמ ביצוע הניסוי? על מה את/ה חושב/ת?
.8הא יש פרוצדורות מסוימות שאינ מבצע/ת? מה? מדוע לא? מה עושי במקרה הזה?
.9הא פיתחת קשר רגשי לבעלי החיי במחקר? א כ ,כיצד הוא בא לידי ביטוי?
.10הא יש חיה שאת/ה קשור/ה אליה במיוחד?
.11הא את/ה חושב/ת על בעלי החיי במחקר לאחר שעות העבודה? א כ ,אילו מחשבות? באיזו תדירות?
.12כיצד את/ה מכנה את החיות במחקר של?
.13הא קרה שחיה מתה בטעות במהל הניסוי? מה עשית? אי הרגשת?
.14הא את/ה מדבר/ת ע קולגות על תחושותיי ביחס לבעלי החיי בנ יסוי?
.15הא חשבת על הסוגיה המוסרית הכרוכה בניסויי בבעלי חיי ? כיצד ,א בכלל ,את/ה מתמודד/ת ע
הנושא?
.16הא יש ל חית מחמד בבית?
126
Abstract
Differences in the attitudes of senior and junior biomedical research
scientists in Israel towards the experiments that they perform on animals
Animal experiments are an indispensable component of contemporary biomedical research. 50
to 100 million animals are used annually in biomedical experiments worldwide, 400,000 of
them in Israel. In addition to the scientific considerations that bear on the use of animals in the
laboratory, there are social, cultural, religious, legal, ethical and psychological issues involved
in their use in research.
Scientists who perform experiments in animals are operating within a changing social
milieu that has become more complex and more polarized in the last few years. This social
environment is characterized by a widening gap between the laboratory narrative and the
prevailing narrative of the general public regarding the use of animals in research.
The current work is a qualitative, phenomenological study of the attitudes of biomedical
research scientists in Israel to the experiments which they perform in animals. The work is based
on a series of semi-structured interviews that were conducted with two groups of subjects:
senior scientists (professors, associate professors and senior lecturers) and junior scientists
(post-doctoral fellows and graduate students). There were 10 subjects in each group. All
subjects were staff members in three academic research institutions in Israel. All subjects were
engaged in experimental work with mammals, and their experiments involved killing the
animals. The junior scientists participated in animal research for at least one year, and the senior
scientists were engaged in animal research for at least 20 years.
All interviews were recorded and transcribed. The transcriptions were examined by a
content analysis that consisted of extracting prevalent themes and categories, with the aim of
arriving at an understanding of the scientists’ attitudes, views and feelings about their laboratory
animals and about the experiments they were performing on them. Because of the sensitive
nature of the subject matter and in order to facilitate an open narrative, all study subjects were
offered full confidentiality.
127
Analysis on the interviews revealed 6 major themes: the motivations for conducting
biomedical studies that involve animal experiments; the mechanisms and processes that lead to
an objectification of the laboratory animal; the social construction of the laboratory animal as a
new kind of creature – neither a wild animal nor a pet; issues relating to the killing of laboratory
animals; emotional difficulties and coping strategies; processes and mechanisms involved in
becoming used to performing animal experiments.
A comparison of the prevalent themes that were found in the narratives of the junior and
senior scientists revealed similarities in the motivations for conducting biomedical studies that
involve animal experiments, in the processes that lead to an objectification of the laboratory
animal, and in the social construction of the laboratory animal as a new category.
In contrast, significant differences were found in the prevalent themes of the junior and
senior scientists with regard to issues relating to the killing of laboratory animals, emotional
difficulties and coping strategies, and the processes and mechanisms involved in becoming used
to performing animal experiments. Further analysis of the findings raised the possibility that
some of the junior scientists may suffer from the syndrome of compassion fatigue, either
partially or fully.
The comparison between the attitudes of the senior and junior scientists towards animal
experiments was based on the assumption that the differences found in their prevalent themes
were in part a result of the social and emotional processes that operate on research scientists
during the course of their academic careers. There are other factors which may account for the
differences that were found in the attitudes of the junior and senior scientists. Among these
factors are gender differences, as well as developments that have taken place over the last few
decades in the attitude of Western society towards animals in general and animal experiments in
particular.
Based on the themes and the differences that were found between senior and junior
scientists, future interventions which may facilitate the emotional coping of junior scientists
with the complex task of performing animal experiments are suggested.
128
© Copyright 2024