1. No category

‫‪Education to employment: Designing a system that‬‬
‫‪works‬‬
‫‪Report | McKinsey Center for Government‬‬‫‪Government 4/2013‬‬
‫)תמצית דו"ח מנהלי(‬
‫ממשלות סביב העול מתקשות לסגור את הפער שבי אחוזי אבטלה גבוהי בקרב צעירי‬
‫משכילי לבי תלונות מצד מעסיקי על העדר זמינות כוח אד מיומ לעבודה‪.‬‬
‫על מנת לבחו את הסוגיה מקינזי‪:‬‬
‫‪ .1‬בחנו מעל ‪ 100‬תכניות שעוסקות במעבר מהשכלה לתעסוקה ב!‪ 25‬מדינות בעול ודירגו אות‬
‫במדדי של חדשנות ואפקטיביות‬
‫‪ .2‬ערכו סקר של מעסיקי‪ ,‬צעירי‪ ,‬מוסדות אקדמיי ב!‪ 9‬מדינות בעלות מאפייני שוני‬
‫)ברזיל‪ ,‬גרמניה‪ ,‬מכסיקו‪ ,‬הודו‪ ,‬מרוקו‪ ,‬ערב הסעודית‪ ,‬טורקיה וארה"ב‪.‬‬
‫בשל העדר מידע סדור על המיומנויות הדרושות לתעסוקה‪ ,‬היה קשה למצוא את הדר הטובה‬
‫ביותר להכשיר צעירי ואת התכניות שעושות זאת בצורה הטובה ביותר‪ .‬דו"ח זה‪ ,‬כ מקווי‬
‫עורכיו‪ ,‬יעזור למלא את הפער הזה ג כ‪.‬‬
‫א‪ .‬מעסיקי‪ ,‬מוסדות אקדמיי וצעירי חיי בעולמות מקבילי‪:‬‬
‫פחות מחצי מהצעירי חושבי שחושבי שסטודנטי שסיימו זה עתה לימודיה כשירי‬
‫לעבודה בתפקידי כניסה בגופי שוני‪ .‬זאת בזמני ש ‪ 72%‬מהמעסיקי חושבי שסטודנטי‬
‫אלו כשירי לאות תפקידי‪.‬‬
‫‪ 39%‬ממוסדות האקדמיה חושבי שהסיבה המרכזית לנשירת סטודנטי היא קושי בלימודי‬
‫בעוד בקרב הסטודנטי‪/‬הצעירי רק ‪ 9%‬חושבי שזה המקרה‪ .‬לדעת הקושי לממ את‬
‫הלימודי גור לנשירה‪.‬‬
‫הנתק הזה קיי בגלל ש‪ 1/3‬מהמעסיקי מדווחי שאינ נמצאי בקשר ע גורמי אקדמיה ואלו‬
‫שכ נמצאי בקשר כזה! חצי מה מדווחי שזה לא אפקטיבי‪.‬‬
‫‪ 1/3‬מהמוסדות האקדמיי חסרי יכולת להערי את אחוז ההשתלבות של בוגריה בתעסוקה‪.‬‬
‫מתו אלו שיכלו להערי‪ 20% ,‬העריכו יתר על המידה לעומת דיווחי הבוגרי על הנעשה בפועל‪.‬‬
‫בקרב הצעירי – פחות מחצי מדווחי כי היה בידיה די מידע בשביל להחליט לגבי מוסד או‬
‫תחו לימוד כאשר קיבלו את ההחלטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המסע מהשכלה לתעסוקה רצו‪ +‬מכשולי‪ 3 .‬צמתי בתהלי‪ ,‬בכל אחת אתגרי משמעותיי‪:‬‬
‫*רישו ללימודי על תיכוניי‪ 31% :‬מבוגרי תיכו לא נרשמו ללימודי בגלל עלות‪ .‬מתו אלו‬
‫שנרשמו רק ‪ 46%‬חושבי שעשו החלטה נכונה בבחירת מוסד ותחו לימוד‪.‬‬
‫*בניית מיומנויות‪ 60% :‬מהצעירי חושבי שהתנסות מעשית היא הדר הטובה ביותר לתעסוקה‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬אבל רק פחות מחצי נרשמי לתכניות לימוד שמתעדפות ומקדמות את הדר הזו‪.‬‬
‫‪ 25%‬מהצעירי לא עושי מעבר חלק לתעסוקה אלא עוסקי בעבודות שאינ‬
‫*מציאת עבודה‪% :‬‬
‫קשורות לתחו לימודיה ושה אינ רוצי בה‪.‬‬
‫ג‪ .‬במעבר מהשכלה לתעסוקה המערכות נכשלות לרוב‪:‬‬
‫בקרב המעסיקי‪ ,‬רק קבוצה אחת‪ ,31% ,‬מצליחי בקליטה של בוגרי‪ .‬זוהי קבוצת המעסיקי‬
‫שנמצאי בקשר רצי‪ +‬ע גורמי אקדמיה וע הצעירי ומשקיעי בה זמ‪ ,‬כס‪ ,+‬לימוד‬
‫מיומנויות‪.‬‬
‫קבוצת הסטודנטי היחידה שהביעה שביעות רצו מקליטה בעול התעסוקה הייתה זו של‬
‫הסטודנטי שבאופ אקטיבי ניהלו את בחירותיה בחינו ובהשכלה )לעומת אלו שלא היה אכפת‬
‫לה‪ ,‬לא היה לה מידע(‪.‬‬
‫ד‪ .‬לתכניות חדשניות לאפקטיביות מסביב לעול יש מאפייני משותפי חשובי‪:‬‬
‫בתכניות הטובות ביותר מוסדות אקדמיי יחד ע מעסיקי עובדי ע הסטודנטי מוקד‬
‫ובאינטנסיביות‪ .‬הדבר מבטל את הצמתי בתהלי לטובת תהלי רצי‪ +‬וזור‬
‫רישמו<מיומנות<תעסוקה‪ .‬למשל‪ ,‬בתכניות בה המעסיקי מתחייבי להעסיק בעתיד צעירי‬
‫שרק נרשמי לתכנית‪.‬‬
‫א כ‪ ,‬הבעייה אינה שלא יודעי מה מצליח‪ ,‬אלא שלא עושי זאת מספיק‪.‬‬
‫ה‪ .‬לש הגברת ההצלחה של תכניות‪:‬‬
‫‪ .1‬יותר מידע להורי וצעירי כדי שיוכלו לקחת החלטות מושכלות‪ .‬למשל‪ ,‬דרוש‬
‫שהאוניברסיטאות יאספו באופ שיטתי ויפרסמו מידע על השתלבות בוגריה בתחומי השוני‪.‬‬
‫‪ .2‬שיתו‪ +‬פעולה של כל הגורמי )אקדמיה‪ ,‬צעירי‪ ,‬מעסיקי( סביב תעשייה או סקטור מסויי‬
‫לפתרו בעיית ההכשרה והמיומנויות בסקטור זה‪.‬‬
‫‪ .3‬לש ראייה כוללת ורחבה יותר של המארג הזה‪ ,‬לזיהוי פערי ופיתוח פתרונות דרושי‬
‫אינטגרטורי מערכתיי‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפתרונות בתחו המעבר מהשכלה לתעסוקה צריכי לעלות מדרגה‪ .‬לש כ צריכי להסיר ‪3‬‬
‫חסמי שקיימי במידה רבה כיו‪:‬‬
‫מגבלת משאבי – שימוש בפלטפורמות זולות להפצה ופרסו תכניות לימוד )אינטרנט(‬
‫לא מספיק הזדמנויות לסטודנטי לצבור ניסיו "אמיתי" – שימוש בסימולטורי‪ ,‬טכנולוגיה‬
‫חשש של המעסיקי להשקיע כס‪ +‬בהדרכה אלא א מדובר במיומנויות ספציפיות מאד שיכולות‬
‫לשרת רק אות )חוששי שיממשו את המיומנויות הללו אצל המתחרי ולא אצל(‪ .‬הפתרו –‬
‫להציע גרעי משות‪ +‬של למידת מיומנויות לתחו רחב מסוי ותוספת הכשרה קצרה יותר‬
‫ספציפית למעסיק‪.‬‬