סופרמרקט של אמונות

‫סופרמרקט של אמונות‬
‫‪Supermarket of Beliefs‬‬
‫דת פרטית לכל אחד ואחת!!!‬
‫האמת ב‪ 11 -‬חלקים‬
‫גליה קופליס‬
‫‪)‬כל הזכויות שמורות(‬
‫‪2‬‬
‫תוכ הענייני‬
‫ עמוד ‪7‬‬
‫פתח דבר‬
‫התחלה עמוד ‪10‬‬
‫אנרגיות עמוד ‪17‬‬
‫‪ .1‬האנרגיה של היהדות – אנרגיה של עשייה והפשטה – עמוד ‪18‬‬
‫‪ .2‬האנרגיה של הנצרות – אנרגיה של אהבה מעשית – עמוד ‪22‬‬
‫הצד האפל של האהבה‪ ,‬הצד הבהיר של האהבה‪ ,‬חיבורי‪ ,‬רגש –‬
‫ומחשבה‪ ,‬אהבה וגו"‪ ,‬אהבה אוניברסלית‪ .‬עמוד ‪22‬‬
‫‪ .3‬האנרגיה של האיסלא – אנרגיה חומרית ורגשית – עמוד ‪36‬‬
‫ער‪ %‬המשפחה‪ ,‬האסלא והמערב‪.‬‬
‫‪ .4‬האנרגיה ההינדואיסטית – אנרגית יצירתיות עמוד ‪42‬‬
‫‪ .5‬אנרגית הבודהיז – אנרגית האי – עמוד ‪44‬‬
‫הפצת הבודהיז במערב‪ ,‬החיבור של הבודהיז לימינו‬
‫‪ .6‬אנרגית הטאואיז – אנרגית הכניעה – עמוד ‪51‬‬
‫‪ .7‬אנרגית הז – אנרגית הכא והעכשיו – עמוד ‪55‬‬
‫הז והעול המודרני‬
‫‪ .8‬פילוסופיה ומדע – אנרגיה חומרית הגיונית – אנרגית הספק בדר‪%‬‬
‫ההגיו – עמוד ‪57‬‬
‫פילוסופיה יוונית‪ ,‬הוגי הזמ החדש‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬מדע‬
‫‪ .9‬מיסטיקה – אנרגית המי‪ ,‬הדבקות ואנרגית הסמלי – עמוד ‪59‬‬
‫‪ .10‬אנרגית החילוניות – אנרגית החברה והפרט – עמוד ‪62‬‬
‫חילוניות וסמלי‪ ,‬חילוניות וחשיבה‪ ,‬חילוניות וחברה‬
‫‪ .11‬דת זרטוסטרא אנרגית הקיטוב וההפרדה – השט הוא אלוהי‬
‫השכ ‬
‫סמלי – שינוי צורה של אנרגיות עמוד ‪76‬‬
‫תפקידיה של הסמלי והמיתוסי‪ ,‬סמלי כמצב זמני‪ ,‬מושג פתוח‬
‫ומושג סגור‪ ,‬חסרונות הסמלי והמיתוסי‪ ,‬הסמלי כהצעה‪ ,‬עול‬
‫אסראלי‪ ,‬אנרגית הסמל – כיצד להשתמש בה? אנרגיות‪ ,‬סמלי‬
‫והעתיד‪ ,‬עליו – תחתו‪ ,‬טוב ורע עמוד ‪ ,93‬הרע עמוד ‪,93‬‬
‫הטוב –‪ ,‬אגו‪ ,‬גבר ואשה‪ ,‬סמלי לפי עמי ותרבויות‪ ,‬ניידות‬
‫הסמלי‪ ,‬הבדלי בי גבר לאשה עמוד ‪ ,97‬סמל היפה מול המכוער‪,‬‬
‫הכוח והסמל‪ ,‬מקורות כוח ללא צור‪ %‬בסמל‬
‫עמוד ‪69‬‬
‫מה הסתירות שאנו חיי אית? עמוד ‪109‬‬
‫טכניקת "ג וג"‪ ,‬עמוד ‪111‬‬
‫בדיקת האמונות – עמוד ‪113‬‬
‫‪3‬‬
‫מי מרוויח? אופטימיות מול פסימיות‪ ,‬היחס לאינטואיציה‪ ,‬טבעי‬
‫ומלאכותי‪ ,‬היחס לאל‪ ,‬החיי שלאחר המוות‪ ,‬משקל האחריות מול‬
‫משקל ההנאה‪ ,‬התאמת האנרגיה והדרישות של הדת למאמי‪,‬‬
‫משפחה וילדי‪ ,‬אמונות טפלות‬
‫רווח על ידי אינטגרציה של אמונות‪ ,‬עמוד ‪.117‬‬
‫רווח על ידי הפיכת האחר לנחות תו‪ %‬כדי שוד נכסיו הרוחניי –‬
‫עמוד ‪.119‬‬
‫גורואי – עמוד ‪121‬‬
‫חלק שני דתות ואמונות‬
‫הקדמה – עמוד ‪125‬‬
‫‪ .1‬דתות ראשוניות – עמוד ‪127‬‬
‫הבריאה ‬
‫יסודות האמונה‪ :‬מיסטיקה‪ ,‬סדר ושמרנות‬
‫פולחני וטקסי‬
‫‪ .2‬מצרי העתיקה – עמוד ‪129‬‬
‫‪ .3‬בבל – עמוד ‪137‬‬
‫המקו והזמ‬
‫מיתוסי‬
‫אמונה ופולח‬
‫חילוניות‪ :‬סיפורי עלילה ומדע‬
‫השפעת בבל על היהדות ועל החילוניות בימינו‬
‫‪ .4‬יוו העתיקה – עמוד ‪142‬‬
‫מיתוסי ומושגי‬
‫‪ .5‬הינדואיז – עמוד ‪146‬‬
‫עול הרוח והמציאות‬
‫כתבי‬
‫בריאת העול‬
‫ראמאיאנא‬
‫מאהאבראטא‬
‫דר‪ %‬החיי‬
‫כתות ומעמדות‬
‫יוגה‬
‫פולח‬
‫‪ .6‬בודהיז – עמוד ‪159‬‬
‫סבל וקארמה‬
‫הארה‬
‫‪4‬‬
‫דר‪ %‬חיי‬
‫מדיטציה‬
‫שיטות שונות בבודהיז‬
‫‪ .7‬טאו – עמוד ‪168‬‬
‫הטאו‬
‫יי ויאנג‬
‫קונפוציוס‬
‫טאו מול בודהיז‬
‫‪ .8‬ז – עמוד ‪175‬‬
‫‪ .9‬יהדות – עמוד ‪178‬‬
‫עיקרי היהדות‬
‫מצוות לעמי תבל‬
‫השפעת היהדות על עמי תבל‬
‫מצוות ואיסורי לע היהודי‬
‫האשה ביהדות‬
‫התפתחות היהדות‬
‫יהדות וגלות‬
‫פילוסופיה יהודית‬
‫חסידות‬
‫נקודות מחלוקת ביהדות‬
‫‪ .10‬גנוסטיקה – עמוד ‪191‬‬
‫שתי רשויות‬
‫גאולת הטוב‬
‫השפעת הגנוסטיקה על העול בעבר והיו‬
‫‪ .11‬נצרות – עמוד ‪197‬‬
‫עיקרי הנצרות‬
‫מנהגי הנצרות‬
‫פלגי של הנצרות‬
‫נקודות מעוררות מחלוקת בנצרות‬
‫‪ .12‬איסל – עמוד ‪206‬‬
‫חמשת עמודי האיסל‬
‫אמונה‬
‫תפילה‬
‫צדקה‬
‫צו‬
‫‪5‬‬
‫עליה לרגל למכה‬
‫יסודות נוספי באיסל‬
‫האשה באיסל‬
‫תקופת הזוהר של האיסל‬
‫האיסל בעבר וכיו‬
‫מה מוש‪ %‬מיליוני אנשי בעול לאיסל ומדוע‬
‫נעצרה התנופה המוסלמית?‬
‫האיסל ומעמי אחרי‬
‫‪ .13‬צופיות – עמוד ‪213‬‬
‫‪ .14‬קבלה – עמוד ‪215‬‬
‫קבלה עיונית‬
‫מאגיה‬
‫אינסו"‬
‫ספרות‬
‫התורה כנוסחה‬
‫דומשמעות הרע‬
‫ייעוד הנשמה‬
‫הגשמת הייעוד‬
‫הבריאה הקוסמית‬
‫היכלות‪ ,‬מלאכי וכיסא כבוד‬
‫‪ .15‬עוד מיסטיקה – עמוד ‪232‬‬
‫מדע ומיסטיקה – עמוד ‪236‬‬
‫‪ .16‬פילוסופיה‬
‫פילוסופיה יוונית – עמוד ‪241‬‬
‫תורת האד – עמוד ‪242‬‬
‫האושר – עמוד ‪245‬‬
‫טבע ומדע – עמוד ‪246‬‬
‫לא זה ולא זה‬
‫ג זה וג זה‬
‫פילוסופיה מודרנית – עמוד ‪254‬‬
‫אלוהי כטבע‬
‫עליונות השכל‬
‫העול כמכונה‬
‫עליונות החזקי‬
‫אקזיסטנציאליז‬
‫‪6‬‬
‫חומר ורוח‬
‫דתות שמחו‪ /‬לזרמי של מערבמזרח‬
‫‪ .17‬אינדיאני – עמוד ‪266‬‬
‫‪ .18‬אפריקה – עמוד ‪268‬‬
‫‪ .19‬אבורג'יני – עמוד ‪269‬‬
‫חלק שלישי חזו העתיד – עמוד ‪270‬‬
‫ומה הלאה?‬
‫עול אפשרי‬
‫ביבליוגרפיה – עמוד ‪276‬‬
‫***‬
‫‪7‬‬
‫פתח דבר‬
‫כמו רבי בתקופתנו הספקנית א" אני ביקשתי להגיע‬
‫לאיזושהי אמת פנימית‪ .‬חיפשתי דר‪ %‬מקורות רבי‪ .‬הרגשתי שאי‬
‫אפשר להזדהות ע דת אחת‪ .‬בכל אחת מצויי‪ ,‬בצד הרעיונות‬
‫המפוארי‪ ,‬חלקי שקשה לקבל כמו שלילת החומר וההיגיו או‬
‫להיפ‪ %‬שלילת האלוהות והמיסטיקה‪ ,‬וכ חוקי חסרי היגיו או‬
‫מיושני‪ ,‬התנשאות‪ ,‬צדקנות ויחס מעליב כלפי עמי אחרי או‬
‫מיעוטי או נשי‪.‬‬
‫פרק ההתחלה מציע את הנחת היסוד המרכזית של הספר‪,‬‬
‫והיא שאפשר לשלב את כל האמונות בדר‪ %‬אישית‪ .‬אחר כ‪ %‬מוצגות‬
‫האנרגיות של הדתות‪ ,‬שה עדיי אינ הדתות עצמ אלא מעי‬
‫אנרגיות שיכולות להתמלא ג על ידי אמונות אחרות‪ .‬לאחר מכ‬
‫מוצגי הסמלי שה התגשמות הנפשית בתו‪ %‬האנרגיות‪ .‬המיתוסי‬
‫והאלי ה תחילת ההגדרה של מושגי מופשטי או ערכי בלתי‬
‫מודעי שבה אנו משתמשי כיו‪ .‬רק בחלק יוצג אוס" פרטי על‬
‫הדתות עצמ‪ ,‬אות פרטי שיש בה כדי לתמו‪ %‬בהנחות שלי‪.‬‬
‫כתבתי את הספר תו‪ %‬כדי מסע ארו‪ %‬של חיפושי והגעתי‬
‫לתובנות שונות‪ .‬חלקו הראשו והאחרו של הספר הוא ברובו ידע‬
‫שהגיע אלי בצורה של מחשבות ורעיונות‪ .‬יש כאלה שיקראו לזה‬
‫תיקשור ויש כאלה שיראו בו הארות והשראה‪.‬‬
‫החלק הראשו‪" ,‬אנרגיות וסמלי"‪ ,‬מציג את הדר‪ %‬בה יש‬
‫ללכת כדי לגלות את הדר‪ %‬לבחינת דתות‪ .‬דר‪ %‬שפירושה לשאול‬
‫שאלות יסודיות‪ ,‬להבחי בי רעיונות אוניברסליי לבי הדר‪%‬‬
‫שהמעמד השליט ניכס אות לטובתו והשתמש בה כדי לדכא‬
‫מעמדות אחרי וספקני‪ .‬הדיכוי הבולט ביותר היה זה של מעמד‬
‫הנשי אבל ג של מעמדות אחרי ולכ‪ %‬יוקדש פרק מיוחד‬
‫ודוגמאות בחלק "דתות ואמונות"‪ .‬יוסבר כיצד נעשה שימוש‬
‫בטיעוני דתיי‪ ,‬וכיו בטיעוני פסיכולוגיי‪ ,‬ומדעיי כדי לנתב‬
‫את המאמיני בדר‪ %‬שתתאי לתועלת המעמד השליט‪.‬‬
‫הספר מביא ידע על הדתות השונות‪ ,‬מכיוו שאני עצמי‬
‫נזקקתי לבדוק ולנבור בספרי ובמקורות שוני כדי להבי ולבסס‬
‫ידיעותי על אמונות ודתות שונות‪ ,‬שהיו בי ידע מעורפל להתמצאות‬
‫סבירה‪ .‬רק אז הכרתי אות טוב יותר ויכולתי לקבל תובנות חדשות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫התעניינתי בחומר החל מדתות עתיקות ותיאוריות מיסטיות וכלה‬
‫בחילוניות ובמדע‪ .‬האינפורמציה שבספר הגיעה מתו‪ %‬התעניינות‬
‫בנושא בכל מקו שיכולתי לשאוב ממנו מידע אפילו משיחות ע‬
‫ידידי‪ .‬רשימת הביבליוגרפיה בסו" הספר ששימשה אותי היא ג‬
‫הצעה לקריאה מעמיקה יותר למי שמעוניי בכ‪ .%‬היו ג בחלק‬
‫"דתות ואמונות" הארות ותובנות שלי‪ .‬לפעמי‪ ,‬למרבה אכזבתי‪,‬‬
‫התברר מאוחר יותר‪ ,‬שגדולי ממני חשבו‪ ,‬על חלק מה לפחות‪,‬‬
‫לפני‪ ,‬אבל זה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬מה שקורה כאשר צוברי ידע‪ .‬ניסיתי בספר‬
‫זה להעביר הלאה את דר‪ %‬הלמידה והתהיה שעברתי אני‪ .‬בעקבות‬
‫הנחת היסוד של ספר זה‪ ,‬שאפשר לרכוש חלקי אמונות בסופרמרקט‬
‫האוניברסלי‪ ,‬הגשתי לקורא ידע ממבחר מקורות בליווי הערות‬
‫שמטרת להבחי ביתר עומק בי הרעיונות המקוריי של הדת לבי‬
‫רעיונות שהתאימו לאנשי מסויימי ולתקופות מסויימות‪ .‬החלק‬
‫המפרט את הדתות נועד‪ ,‬איפוא‪ ,‬להעשרת הידע של הקורא‪ .‬הצגת‬
‫הרעיונות העיקריי וצדדי שוני של הדתות והאמונות מאירה את‬
‫ההנחות שהיו לי בחלקו הראשו של הספר‪ .‬המלצתי היא לקרוא פרק‬
‫על אנרגיה של דת מסויימת ובמקביל לקרוא את הפרק התומ‪ %‬אותו‬
‫בחלק השני‪ ,‬על אותה דת‪.‬‬
‫החלק השלישי של הספר‪" ,‬חזו העתיד"‪ ,‬מוקדש לחיזויי‬
‫של עתיד אחד‪ .‬זוהי התפתחות אפשרית עתידית של אנושות‬
‫שהפנימה ג את הידע העתיק של הדתות והמיסטיקה וג את הידע‬
‫העכשווי של הטכנולוגיה ושתמצית שלה הצגתי בפרקי "אנרגיות‬
‫וסמלי" ו"דתות ואמונות"‪ .‬היכולת לאחד בי אנרגיות וסמלי‬
‫הנראי כביכול שוני היא המביאה להתפתחויות מעבר לגבולות‬
‫שהאד מעז לחלו עליה‪ .‬האנרגיות היסודיות שמניתי מספר ‪11‬‬
‫וה כוללות את הדתות הגדולות‪ ,‬המיסטיקה והחשיבה ההגיונית‪.‬‬
‫רבי מתמצאי רק בחלק מ הדתות‪ ,‬האמונות‬
‫והפילוסופיות שהובאו בחלק "דתות ואמונות"‪ .‬למרות שאפשר‬
‫לדלג או לעיי רק בחלק מהפרקי בו ועדיי להבי את הספר‪ ,‬כדאי‬
‫לקרוא את פרקיו משו שיש בו ג ביקורת והבחנה בי רעיונות‬
‫שכדאי לאמ‪ /‬ובי רעיונות השנויי במחלוקת‪ .‬לעתי ישתק"‬
‫ייחודה של אמונה אחת דווקא בהשוואה לידע הנצבר‪ .‬הספר מציג‬
‫למשל‪ ,‬את הדימיו הגדול בי היהדות לדת בבל העתיקה ולאוגרית‪,‬‬
‫ובמידה מסויימת למצרי העתיקה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אפשר לגלות רבדי‬
‫חדשי בדתות אחרות כמו ההינדואיז המאפשר להגיע להארה ג‬
‫דר‪ %‬האינטלקט א הוא נוטה לכ‪ .%‬נית ג להיווכח שערכי ה‬
‫‪9‬‬
‫עניי של מקו וזמ‪ .‬הפופולאריות העצומה שיש היו למושג אהבה‬
‫בתרבות המערבית והנחשב למושג הנעלה ביותר מעידה על היקפה‬
‫הגדול של השפעת הנצרות‪ .‬למעשה‪ ,‬נית למצוא עוד מושגי בעלי‬
‫חשיבות דומה או גדולה יותר כמו הרצו בתורות מיסטיות ומושגי‬
‫כמו אושר‪ ,‬מוסר וחוכמה בפילוסופיה היוונית‪.‬‬
‫המובאות בחלק "דתות ואמונות" ובמידה מועטה בפרק‬
‫"אנרגיות וסמלי" נלקחו ממקורות רבי‪ ,‬אבל כדי שהקריאה תהיה‬
‫שוטפת לא סימנתי את המקורות באותו מקו וג לא ציטטתי‬
‫במדויק את המקורות אלא רק הבאתי אות בדעות שלי וה‬
‫השתלבו אלה באלה‪ .‬אול ציינתי את המקורות בביליוגרפיה‪.‬‬
‫***‬
‫‪10‬‬
‫התחלה‬
‫ללמוד מכל מקו שאפשר ואז לשלות מש רסיסי אמת‪,‬‬
‫להרשות לעצמי לחבר אות זה לזה עד קבלת האמת השלמה‪ ,‬הייתה‬
‫מעי מטרה מעורפלת כבר מתחילת חיפושי אחר האמת‪ .‬ככל‬
‫שהעמקתי במספר רב יותר של אמונות התבהרה המטרה והתגבשה‬
‫התחושה שמעשה המרכבה העצמית של מספר אמיתות היא האמת‪.‬‬
‫עצ ההעמדה של סוגי ידע שוני ומנוגדי מביאה להארה חשובה‬
‫יותר מהידע כשלעצמו‪ .‬התשובה לשאלה‪ ,‬מתי מגיע רגע האמת‪ ,‬היא‬
‫סובייקטיבית‪ .‬כאשר מגיעה תחושה של כוח פנימי‪ ,‬אותו כוח הנות‬
‫ביטחו לומר לאחר ללא היסוס מהי האמת של‪ ,%‬זהו רגע האמת‪,‬‬
‫ג א תמשי‪ %‬לחקור אותה‪.‬‬
‫מתברר שההתעניינות באמיתות איננה חייבת להיות כרוכה‬
‫בנבירה בעשרות ספרי‪ .‬כאשר קיי ידע רב‪ ,‬הדר‪ %‬היא לרכז ידיעות‬
‫מפוזרות ולדחוס אות לתמצית של ידע‪ .‬כאשר נולדי חלקי מידע‬
‫נוספי שוב מכווצי את החכמה הקיימת‪ ,‬וכ‪ %‬אי האד חייב‬
‫להפו‪ %‬לאנציקלופדיה מהלכת‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬אי להסתפק במקור אחד‪ .‬מי שינסה לעקוב בצורה‬
‫מסודרת אחר כל כתבי הפירושי ופירושי הפירושי של אמיתות‬
‫חדשות וישנות יסיי את חייו לפני שילמד את כול‪ .‬על כ מוטב‬
‫ללמוד מ האמצע‪ .‬מותר לדעת חלקי אינפורמציה שוני ובמש‪%‬‬
‫החיי להשלימ‪ ,‬ג על ידי חוויות וניסיו‪ .‬מעטי יכולי לוותר על‬
‫דר‪ %‬החיפוש והניסיו‪ .‬כמו בסיפורי בה הגיבור הל‪ %‬לקצווי תבל‬
‫להתחקות אחר האוצר ובסו" גילה אותו בחצר האחורית של ביתו‪,‬‬
‫כ‪ %‬יכול האד למצוא את האוצר שבתוכו לאחר שחיפש אותו‬
‫בחו‪ ./‬אי זה משנה א הוא הל‪ %‬ובדק עשרי שנה ורק חמש דקות‬
‫לאחר שהתייאש ופרש‪ ,‬הוגש לו הפתרו ללא מאמ‪ ./‬לו היה מוותר‬
‫על תלאות החיפוש‪ ,‬אותו פתרו לא היה מגיע לידיו‪ .‬נביאי הדתות‬
‫הגיעו לידע לאחר שעברו מסע של חיפושי א‪ %‬הדתות אינ מניחות‬
‫שלאד היחיד זכות לעבור מסע משלו משו שה גורסות שבידיה‬
‫הידע של סו" הדר‪ .%‬כאשר האד היחיד מחפש את דרכו הוא אמנ‬
‫‪11‬‬
‫מתחיל את מסעו כשהוא איננו יודע מה יהיה סופו אבל הוא יכול‬
‫להשתמש בכל האמונות והטכניקות כסימני דר‪ %‬לדרכו ומשו כ‪%‬‬
‫הוא רשאי לדעת ג דעות אחרות‪ .‬כאשר האד מגשי את מסעו הוא‬
‫מרגיש שהוא חי משו שהוא מממש את החיי האמיתיי שלו‬
‫למרות כל התלאות שבדר‪.%‬‬
‫הספר הזה הוא מדרי‪ %‬מקוצר של אמונות ודתות האמת ב‬
‫‪ 11‬חלקי‪ .‬זהו ניסיו להביט בעי מפוכחת בגרעי האמונה ללא‬
‫התוספות שדבקו בה‪ .‬הספר מציג שאלות‪ ,‬תהיות‪ ,‬נקודות מוצא‬
‫ואינפורמציה‪ .‬הדעות המובעות כא ה יותר הכוונה מאשר קביעת‬
‫מסמרות‪ .‬המגמה היא להציג אינפורמציה מכווצת על דרכי מחשבה‬
‫רחבות ככל שנית‪ ,‬לכ יתוארו הדתות והאמונות הנפוצות בעול‬
‫והקשר שלה לתרבויות העתיקות ביותר‪ ,‬על התפשטות באיזורי‬
‫נרחבי ככל שהיה בכוח‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬שככל שהמחשבה‬
‫אוניברסאלית יותר‪ ,‬כ‪ %‬היא נוגעת ביותר אמיתות‪ .‬ככל שלאד‬
‫נקודת ראות רחבה יותר‪ ,‬כ‪ %‬עומדות לרשותו טכניקות המאפשרות לו‬
‫לצבור את המידע הרלוונטי לאמונתו‪ .‬ספר זה יציע כיצד לבדוק אות‬
‫אמונות‪ ,‬כיצד להבחי באנרגיה המקורית של אותה דת‪ ,‬אי‪ %‬להפריד‬
‫בינה ובי הסמלי שדבקו בה‪ ,‬וכיצד לדעת אילו מה מתאימות‬
‫למחפש‪ .‬הטוב ביותר הוא לא לבחור‪ ,‬באמונה זו או אחרת אלא‬
‫לנסות את רוב‪ ,‬בדר‪ %‬משל‪ .%‬אי טע לנסות להגיע לסו" התהלי‪%‬‬
‫של הרכבת האמונות מפני שהוא איננו קיי‪ ,‬אלא להגיע לנקודה‬
‫מסויימת של שקט ופנאי רוחני‪ ,‬שדרכי יעילות המובילות לש נית‬
‫למצוא במספר דתות‪.‬‬
‫כאשר האד בודק חלקי אמונות ודתות הוא מוכשר לבנות‬
‫בעצמו אמונה או דת פרטית חדשה‪ ,‬בבחינת עשה זאת במו ידי‪.%‬‬
‫הוא רשאי לשלב גישה של עשייה מהיהדות‪ ,‬להגיע לאהבה ללא‬
‫תנאי שמקורה בנצרות או להגיע לאהבה דר‪ %‬הקשר המיני כמו בזר‬
‫הטנטרה בהינדואיז‪ ,‬להרגיל עצמו למדיטציה של בודהיז או של‬
‫הז‪ .‬הוא רשאי להחלי" חלקי אמונות שאינ מתאימי לו באחרות‬
‫בתקופות שונות של חייו‪ ,‬כמו חלקי חילו" של מכונית‪ .‬המתלבט‬
‫רשאי לפסוע בכל הדרכי‪ ,‬לפחות תיאורטית‪ ,‬כדי להחליט מה‬
‫ליטול מה‪ ,‬ולבסו" להקי מעי דת פרטית‪ .‬הוא נוטל מפה ומש‬
‫ומתקי מעיל טלאי שאינו מתאי תמיד א‪ %‬הוא מחמ‪ .‬היודע את‬
‫שורשיו‪ ,‬את עברו ואת תרבותו‪ ,‬אינו נתקע בה‪ ,‬אלא משתחרר מה‪,‬‬
‫ונוטל את אשר מתאי להווה שלו ולהתפתחותו בעתיד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫דר‪ %‬זאת מלווה במספר קשיי‪ .‬קשה להתרגל לאמת יחסית‬
‫בשעה שהנפש נכספת לאמת מוחלטת‪ .‬הכל נראה נכו והכל נראה‬
‫לא נכו בעת ובעונה אחת‪ .‬מתו‪ %‬אי הסדר הזה יכול האד לבנות‬
‫סדר חדש שלו ולא של אחרי‪ ,‬בכל התחומי‪ ,‬רגשי‪ ,‬רוחני‪ ,‬שכלי‬
‫וגופני‪.‬‬
‫ישנ הטועני שמוטב שהאד ייצמד לשיטה אחת שבחר‬
‫לעצמו‪ ,‬לאחר שהתעניי בכל האחרות‪ .‬ישנ תקופות בה האד‬
‫בודק את כל הטכניקות האפשריות אבל לעתי כדאי להתמקד‬
‫בטכניקה אחת כדי להגיע למטרה מסויימת ולא לקפו‪ /‬מטכניקה‬
‫לטכניקה‪ ,‬כפי שהנוסע מתלאביב לירושלי מעדי" לנסוע ע אותו‬
‫כלי רכב ולא להחלי" אותו מספר פעמי בדר‪ .%‬התמסרות לטכניקה‬
‫מסויימת או תערובת של טכניקות והתמדה בה תועיל לאד ולא‬
‫משנה מהי הטכניקה‪ ,‬מערבית‪ ,‬סינית או אינדיאנית‪ .‬א תו‪ %‬מספר‬
‫חודשי הטכניקה אינה מועילה נית להחליפה‪ .‬לעתי טכניקה‬
‫עשויה להועיל תקופה מסויימת בחיי וטכניקה אחרת עשויה‬
‫להועיל בתקופה אחרת‪ .‬כמו כ האד יכול להיצמד רק לאנרגיה של‬
‫דת‪ ,‬כפי שיוסבר מאוחר יותר‪ ,‬בלי למלא אחר פרטי המצוות‬
‫והאיסורי‪ .‬אי מניעה שהאד יצמד לשיטה אחת א מצא בה את‬
‫האמת שלו‪ .‬א לא מצא אותה במלואה‪ ,‬וא יש בה חלקי שאינ‬
‫לרוחו‪ ,‬הוא רשאי לעשות לו את מעשה המרכבה הפרטי שלו‪.‬‬
‫בתקופה המוקדמת בחייו האד מבקש תשובות ממורי‬
‫ומספרי‪ .‬זאת התקופה שהוא ממלא את החלל הפנימי במזו רוחני‬
‫מבחו‪ ./‬בשלב מסויי של למידה מבחו‪ /‬הוא חש שנפשו מבקשת‬
‫תשובות אבל א" אחד אינו יכול לענות לו‪ .‬הוא שרוי אז בבדידות‪,‬‬
‫ועלול לנטוש את חיפושיו או ליפול לזרועות אמונה קיצונית‪ .‬בשלב‬
‫זה מוטב שהשואל ישאר באותה בדידות ויבקש את התשובות‬
‫מבפני‪ .‬דר‪ %‬אחת של המחפש להתמודד ע בדידות זו היא לשאול‬
‫את עצמו שאלות‪ .‬רצוי שהשאלות הראשונות לא יהיו אישיות משו‬
‫שהוא יתקשה בה‪ ,‬אלא שאלות של מוסר‪ ,‬וא" שאלות הקוראות‬
‫תיגר על המוסר הקיי‪ ,‬כמו מדוע אסור לרמות ולפגוע באחרי‪.‬‬
‫השואל יחוש שהתשובות יעלו מתוכו‪ ,‬כולל התשובה שאי תשובה‪,‬‬
‫כשהוא מנותק לחלוטי מהתשובות המקובלות‪ .‬הוא יופתע כאשר‬
‫יווכח כמה אומ‪ /‬נדרש לענות לבד על שאלות קשות‪ ,‬בעיקר כאשר‬
‫צצות תשובות שאינ עולות בקנה אחד ע הדעה הממוסדת‪ .‬הוא‬
‫יכול לרשו את התשובות ומדי פע לקרוא אות שוב‪ ,‬כשהוא‬
‫מוסי" עליה עוד שאלות ועוד תשובות‪ .‬בסופו של התהלי‪ %‬יווכח‬
‫‪13‬‬
‫המחפש שהוא מחוזק בנפשו‪ ,‬ברוחו ובאמונתו משו שאי הוא‬
‫תלוי‪ ,‬לא בדעה של גדולי ממנו‪ ,‬לא במראה עיניו ולא במשמע‬
‫אוזניו‪ .‬אמונות מסויימות נוטות למנוע דר‪ %‬זאת בטענה שא יל‪%‬‬
‫המחפש לבדו יתעה ויטעה‪ .‬המחפש אחר האמת באמונתו יחיה‪,‬‬
‫ולרוב לא יגיע לקיצוניות‪ ,‬מפני שלרוב מגיע כוח נגדי המאז אותו‪.‬‬
‫כאשר יכיר האד את הכללי העומדי בבסיס האמונות‪ ,‬ידע‬
‫לתת תשובות על שאלות שהוא עצמו שאל‪ ,‬ויאמי שרק הוא רשאי‬
‫ויכול לקבוע מה טוב לו ובמה עליו להאמי‪ .‬הוא יבנה בתוכו בסיס‬
‫חזק כל כ‪ %‬שא" אד משכיל ממנו‪" ,‬קדוש" או "מואר" ממנו‪ ,‬לא‬
‫יביא להתמוטטות אמונתו‪.‬‬
‫החוכמה היא מתנת הקוסמוס‪ .‬לא נביאי המקבלי אמת‬
‫מסויימת ובוודאי לא כוהני דת ומלומדי ה הסמכות היחידה‬
‫המפרשת אותה‪ .‬מרגע שקיבל חוזה או נביא אמת כלשהי היא‬
‫מופקעת מרשותו‪ .‬אי האד או הדת בעלי של אותה אמת‪ ,‬כש‬
‫שאי הילד רכוש של הוריו‪ .‬האמת היא ישות בפני עצמה ולכל אד‬
‫רשות לעשות בה כמיטב הבנתו‪ .‬האמת או היצירה החדשה גדולות‬
‫מהממציאי אות‪ .‬בעל חזו‪ ,‬המשיג אמת כלשהי‪ ,‬מפרש אותה‬
‫בהתא לאישיותו או שחסידיו מפרשי אותה כרצונ‪ ,‬לכ אי‬
‫מניעה שהיורשי יהיו רשאי לשנות אותה או להסיר ממנה פסולת‬
‫ואבק שהצטברו בה או שיאחדו אותה ע אמונות אחרות‪ .‬ביקורת‬
‫הדת איננה צריכה להפחיד את חברי אותה דת‪ .‬א היא אמיתית‬
‫ונכונה היא מתגלה מחדש‪.‬‬
‫האד המחפש את דרכו תור בדרכו ליקו כולו‪ .‬כל יחיד‬
‫הבוחר בדר‪ %‬חיי מסויימת או נגרר אחריה‪ ,‬ג א אינו מודע לכ‪,%‬‬
‫משפיע על הקוסמוס כאילו הטיל פתק לקלפי‪ ,‬זהו הקלפי הקוסמי‪.‬‬
‫א כנפי פרפר במקו אחד עשויי לשנות את מזג האוויר באיזור‬
‫אחר‪ ,‬אזי השפעת האד שרירה וקיימת על אחת כמה וכמה‪ .‬לחלק‬
‫מבני אנוש השפעה רבה משל אחרי‪ .,‬אי היא תלויה בפרסו או‬
‫בכוח אלא בדרכי שקשה לחזות ולאמוד‪ .‬השפעת היחיד תגדל א‬
‫יצטר" לקבוצה המאמינה בדעות הקרובות לשלו‪.‬‬
‫***‬
‫‪14‬‬
‫היסוד העיקרי החוצה את כל הדתות הוא החלוקה של‬
‫האלוהות‪ .‬מושג האלוהות מתחלק לשניי‪:‬‬
‫האלוהות הראשונית היא הפוטנציאל‪ ,‬ההוויה שהיתה לפני הכל‪,‬‬
‫התוהו‪ ,‬הכאוס‪ ,‬האי‪ ,‬הזמ והמרחב בו הכל אפשרי‪ .‬לעומתה‪,‬‬
‫המציאות‪ ,‬היא הבריאה‪ ,‬המימוש של הפוטנציאל האלוהי‪ ,‬הדברי‬
‫שקורי באמת‪ ,‬ולאד נדמי כאילו ה חוק בל יעבור‪.‬‬
‫נית להקביל את האלוהות הראשונית לאנרגיות ואת הבריאה‬
‫לסמלי‪ .‬האנרגיות הראשוניות ה הרצו‪ ,‬האהבה‪ ,‬החוכמה‪,‬‬
‫השאיפה לעשייה‪ ,‬לחקירה‪ ,‬לצדק‪ ,‬למאבק ולאיזו‪ .‬הסמלי מפסלי‬
‫את צורת האנרגיה במציאות‪ .‬האד היחיד יכול להשתמש באנרגיות‬
‫המתאימות לו ובסמלי הנגזרי מהאנרגיות שבכל הדתות‪ ,‬ולברוא‬
‫עול סמלי חדש‪ .‬הדר‪ %‬לבניית דת פרטית היא ללקט רעיונות‬
‫מנוגדי ולהשתמש ביצירתיות אישית‪ .‬היכ שמצוי רע במקו אחד‪,‬‬
‫קיי טוב במקו אחר‪ .‬במקו שדת אחת מענישה‪ ,‬דת אחרת מציעה‬
‫משא ומת‪ .‬כאשר אמונה אחת מאפשרת בניי העול הזה ואילו‬
‫האחרת את הדר‪ %‬לעול הבא‪ ,‬הרי שילוב יוצר חיי מלאי כוח‪.‬‬
‫כאשר עיקרו במקו אחד הופ‪ %‬לסמל במקו אחר‪ ,‬האמת של אותו‬
‫עיקרו נעשיית יחסית‪ .‬לדעת את כל האנרגיות והסמלי ולהיעזר‬
‫בה בלי להשתעבד לה‪ ,‬לדעת לוותר עליה כאשר אינ נחוצי‪,‬‬
‫פירושו לשלוט ג על גורל האד הפרטי וג על גורל החברה‬
‫הרחבה‪.‬‬
‫חלוקת האלוהות חופפת חלוקה של המטרות הסופיות של‬
‫הדתות והאמונות‪ ,‬ואלה ה‪ :‬הוויה‪ ,‬דעת ועשייה‪.‬‬
‫להיות פירושו לחוות‪ .‬זוהי מטרת הבודהיז‪ ,‬ההינדואיז‪,‬‬
‫הטאו‪ ,‬זר הטנטרה‪ ,‬הז‪ ,‬החסידות וכל זרמי המיסטיקה‪ ,‬במידה‬
‫מסויימת הנצרות‪ ,‬האיסל ומטרת ההדוניסטי‪ ,‬המקדשי הנאות‬
‫בלבד‪ .‬בחלק קיימת האמונה שא אי עושי‪ ,‬הדברי קורי‬
‫מעצמ‪ ,‬האד מקבל את מה שהוא צרי‪ ,%‬כמו העובר‪ ,‬המקבל את‬
‫כל יסודות המזו הדרושי לו‪ ,‬בי א קיבלה אות הא בגופה ובי‬
‫‪15‬‬
‫א לאו‪ .‬החוויה עשויה להיות מחד אהבה‪ ,‬עונג‪ ,‬אקסטזה‪ ,‬ומאיד‪,%‬‬
‫חווית האי‪ ,‬שחרור מכבלי החומר‪ ,‬הרגש והמחשבה הארציי‪.‬‬
‫לדעת וללמוד הוא מטרת המדע המערבי‪ ,‬ער‪ %‬שהתחיל‬
‫בפילוסופיה היוונית וכ מטרת של התורות המאמינות בגילגול‬
‫נשמות‪ .‬תורות המזרח מפרשות דעת כאינטואיציה והארה‪.‬‬
‫לעשות היא מטרת היהדות‪ ,‬הפלג הפרוטסטאנטי בנצרות‬
‫והעול המודרני‪ .‬האמונה היא שרק א עושי מקבלי‪ ,‬והדברי‬
‫הרצויי נעשי‪.‬‬
‫היצירתיות קשורה לשלוש המטרות‪ .‬היצירה היא עשייה‬
‫המורכבת מ הניגודי הישני‪ ,‬א‪ %‬אי היא זהה לה‪ ,‬כש שהילד‬
‫דומה להוריו א‪ %‬אי הוא זהה לה‪ .‬הלמידה היא גילוי של נדב‪ %‬ועוד‬
‫נדב‪ %‬מהעול ובעזרתה נבניית היצירות‪ .‬בגילוי וביצירה העול‪,‬‬
‫הפוטנציאל האלוהי‪ ,‬מתרחב וגדל על ידי האד‪ ,‬והאד הופ‪ %‬שות"‬
‫לבורא‪ .‬בחוויה האד גדל על ידי ספיגה מהפוטנציאל האלוהי‪.‬‬
‫האמונות מתוות את את הדר‪ ,%‬החקירה מרחיבה את העול‪,‬‬
‫האמנות בונה עולמות דימיוניי והמדע והעשייה נותני לנו כלי‬
‫לבנות אות עולמות‪.‬‬
‫קריטריו נוס" לחלוקה של האמונות הוא הניגוד בי‬
‫האמונות הדוגלות בההיצמדות לקיי‪ ,‬לידוע‪ ,‬למוכר‪ ,‬לממוסד‪ ,‬ובי‬
‫האמונות השואפות לבלתי נודע‪ ,‬שבקצהו עומדי יחדיו ה החשש‬
‫לשואה וה התקווה למחר טוב יותר‪.‬‬
‫בתקופה המוקדמת בחייו האד מבקש תשובות‬
‫ממורי ומספרי‪ .‬זאת התקופה שהוא ממלא את החלל הפנימי‬
‫במזו רוחני מבחו‪ ./‬בשלב מסויי של למידה מבחו‪ /‬הוא חש‬
‫שנפשו מבקשת תשובות אבל א" אחד אינו יכול לענות לו‪ .‬הוא שרוי‬
‫אז בבדידות‪ ,‬ועלול לנטוש את חיפושיו או ליפול לזרועות אמונה‬
‫קיצונית‪ .‬בשלב זה מוטב שהשואל ישאר באותה בדידות ויבקש את‬
‫התשובות מבפני‪ .‬דר‪ %‬אחת של המחפש להתמודד ע בדידות זו‬
‫היא לשאול את עצמו שאלות‪ .‬רצוי שהשאלות הראשונות לא יהיו‬
‫אישיות משו שהוא יתקשה בה‪ ,‬אלא שאלות של מוסר‪ ,‬וא"‬
‫שאלות הקוראות תיגר על המוסר הקיי‪ ,‬כמו מדוע אסור לרמות‬
‫ולפגוע באחרי‪ .‬השואל יחוש שהתשובות יעלו מתוכו‪ ,‬כולל‬
‫התשובה שאי תשובה‪ ,‬כשהוא מנותק לחלוטי מהתשובות‬
‫‪16‬‬
‫המקובלות‪ .‬הוא יופתע כאשר יווכח כמה אומ‪ /‬נדרש לענות לבד על‬
‫שאלות קשות‪ ,‬בעיקר כאשר צצות תשובות שאינ עולות בקנה אחד‬
‫ע הדעה הממוסדת‪ .‬הוא יכול לרשו את התשובות ומדי פע‬
‫לקרוא אות שוב‪ ,‬כשהוא מוסי" עליה עוד שאלות ועוד תשובות‪.‬‬
‫בסופו של התהלי‪ %‬יווכח המחפש שהוא מחוזק בנפשו‪ ,‬ברוחו‬
‫ובאמונתו משו שאי הוא תלוי‪ ,‬לא בדעה של גדולי ממנו‪ ,‬לא‬
‫במראה עיניו ולא במשמע אוזניו‪ .‬אמונות מסויימות נוטות למנוע‬
‫דר‪ %‬זאת בטענה שא יל‪ %‬המחפש לבדו יתעה ויטעה‪ .‬המחפש‬
‫אחר האמת באמונתו יחיה‪ ,‬ולרוב לא יגיע לקיצוניות‪ ,‬מפני שלרוב‬
‫מגיע כוח נגדי המאז אותו‪.‬‬
‫כאשר יכיר האד את הכללי העומדי בבסיס האמונות‪ ,‬ידע‬
‫לתת תשובות על שאלות שהוא עצמו שאל‪ ,‬ויאמי שרק הוא רשאי‬
‫ויכול לקבוע מה טוב לו ובמה עליו להאמי‪ .‬הוא יבנה בתוכו בסיס‬
‫חזק כל כ‪ %‬שא" אד משכיל ממנו‪" ,‬קדוש" או "מואר" ממנו‪ ,‬לא‬
‫יביא להתמוטטות אמונתו‪.‬‬
‫החוכמה היא מתנת הקוסמוס‪ .‬לא נביאי המקבלי אמת‬
‫מסויימת ובוודאי לא כוהני דת ומלומדי ה הסמכות היחידה‬
‫המפרשת אותה‪ .‬מרגע שקיבל חוזה או נביא אמת כלשהי היא‬
‫מופקעת מרשותו‪ .‬אי האד או הדת בעלי של אותה אמת‪ ,‬כש‬
‫שאי הילד רכוש של הוריו‪ .‬האמת היא ישות בפני עצמה ולכל אד‬
‫רשות לעשות בה כמיטב הבנתו‪ .‬האמת או היצירה החדשה גדולות‬
‫מהממציאי אות‪ .‬בעל חזו‪ ,‬המשיג אמת כלשהי‪ ,‬מפרש אותה‬
‫בהתא לאישיותו או שחסידיו מפרשי אותה כרצונ‪ ,‬לכ אי‬
‫מניעה שהיורשי יהיו רשאי לשנות אותה או להסיר ממנה פסולת‬
‫ואבק שהצטברו בה או שיאחדו אותה ע אמונות אחרות‪ .‬ביקורת‬
‫הדת איננה צריכה להפחיד את חברי אותה דת‪ .‬א היא אמיתית‬
‫ונכונה היא מתגלה מחדש‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫חלק ראשו‬
‫אנרגיות וסמלי‬
‫אנרגיות‬
‫קשה להאמי שהקדמוני יצרו את המשקפיי דרכ אנו‬
‫מביטי עד היו‪ .‬מתרבות עלומה שהיתה קיימת לפני היות הכתב‪,‬‬
‫לפני כ ‪ 15,000‬שנה לפחות‪ ,‬דר‪ %‬התרבות השכלתנית היוונית ועד‬
‫היו‪ ,‬עוברי אות מוטיבי בסיסיי לאור‪ %‬כל התרבויות‪ :‬אלה‬
‫האנרגיות שקרמו צורה וסמלי‪ ,‬א‪ %‬כאשר מזקקי אות מגלי שוב‬
‫את האנרגיות הבסיסיות‪.‬‬
‫מאז ימי בראשית התפצלו אמונות בקרב העמי‪ ,‬כל אחת‬
‫מה ניחנה באנרגיה האופיינית לה‪ ,‬כגו‪ ,‬אנרגיה המתמקדת ברוח‪,‬‬
‫באי‪ ,‬או אנרגיה הנוטה ליש ולמעשה‪.‬‬
‫האד יכול לבחור באשכול סמלי לפי ראות עיניו‪ ,‬אבל‬
‫בסופו של דבר קיימת אנרגיה שהיא הדר‪ %‬שלו‪ ,‬והיא נותנת הטו‬
‫העיקרי של מעשיו‪.‬‬
‫הטענה שיש אמת אחת ורק הפולח והמצוות שוני מדת‬
‫לדת‪ ,‬ולכ אי צור‪ %‬להתחקות אחריה‪ ,‬היא טענה מוטעית‪ .‬רוב‬
‫הדתות מתעלמות או מבטלות יסודות באמונות אחרות‪ ,‬ג דתות‬
‫שיצאו מראש במגמה לאחד את האמונות‪ .‬אמנ כל אחד ישתדל עד‬
‫כמה שנית להוכיח שתורתו מכילה הכל‪ ,‬אבל באופ מעשי‪ ,‬הדגש‬
‫הוא רק על רצועה צרה של ערכי וכל השאר ה בבחינת עלי תאנה‪.‬‬
‫עוד דר‪ %‬להוכיח את האוניברסליות של כל דת היא לייחס לכתבי‬
‫עתיקי פירושי חדשי שמחברי הכתבי לא התכוונו אליה ובכ‪%‬‬
‫מנסי חסידי אותה דת להוכיח את עושר דת‪ .‬למעשה‪ ,‬הדתות‬
‫והאמונות‪ ,‬כולל החילוניות‪ ,‬ה חדמימדיות במידה זו או אחרת‪.‬‬
‫לרוב ה גוזרות את העול לשניי ומשתמשות רק בחלק מ‬
‫‪18‬‬
‫האוצרות המזומני לאד‪ ,‬כמו החילוני והמדע שאינ מכירי‬
‫בצור‪ %‬הרוחני והדתות המונותיאיסטיות הנאבקות במיניות‪.‬‬
‫***‬
‫אנרגיה מס' ‪1‬‬
‫האנרגיה של היהדות‬
‫אנרגיה של עשייה והפשטה‬
‫האנרגיה של היהדות היא אנרגיה של עשייה‪ ,‬אקטיביות‪,‬‬
‫עשייה שנובעת מתו‪ %‬הפשטה‪ .‬לא די בכ‪ %‬שהיהודי מאמי ועור‪%‬‬
‫טקסי אלא עליו לעבוד יו יו ושעה שעה במילוי מצוות כדי‬
‫לאשש מחדש את האמונה‪.‬‬
‫ההפשטה היהודית היא עשייה שנובעת ישירות מתו‪ %‬החוקי‬
‫המופשטי ללא תיוו‪ %‬סמלי‪ .‬העשייה העברית היא החוק‪ ,‬הסדר‬
‫והמשפט‪ ,‬אנרגיה הנובעת מתו‪ %‬רעיו האחדות שנוסח בתנ"‪ .%‬אותו‬
‫חוק לכול‪ .‬אי הבדל בי אד לאד‪ ,‬כול עבדי ה'‪ .‬זוהי אהבה‬
‫שכלית הקודמת לאהבה הכאוטית חסרת הגבולות הנוצרית‪ .‬זוהי‬
‫אנרגית האהבה שהביצוע שלה הוא הגיוני ומעשי‪ .‬אי אד יכול‬
‫לאהוב את האחר א אי מובטח לו סדר‪ ,‬שמבלעדיו עלול הוא לאבד‬
‫את חייו‪ .‬אי טע לסלוח א הסליחה תאפשר לו לפגוע ב‪ .%‬החוק‪,‬‬
‫הסדר והמשפט היהודי ה הראשוני שהגנו על חוקי חברתיי בלי‬
‫תלות בשיגיונות השליטי‪ ,‬להבדיל מעמי אחרי באותה תקופה‪,‬‬
‫כמו חוקי חמורבי בבבל‪ ,‬אלא מכוח צו עליו שדרש מהכל לציית לו‬
‫באותה מידה‪ .‬רק קהילה יכולה להג על זכויות היחיד החלש‪ .‬אחרי‬
‫שמחוקקי חוקי סוציאליי‪ ,‬לא מתו‪ %‬בחירה אלא מתו‪ %‬חובה‪,‬‬
‫אחרי שג החלשי נתמכי‪ ,‬אפשר להתחיל לעסוק במותרות של‬
‫אהבה אוניברסלית ובכאוס‪ .‬שלב לפני האהבה המופשטת‪,‬‬
‫האוניברסלית‪ ,‬הוא אהבת הגרי בסביבת‪ .%‬האהבה לאנושות איננה‬
‫שלמה א אינ‪ %‬אוהב אנשי ואינ‪ %‬אוהב את עצמ‪ ,%‬אלא אוהב‬
‫אנשי שאינ‪ %‬מכיר או עוסק באהבה כמושג מופשט‪" .‬ואהבת לרע‪%‬‬
‫כמו‪ ,"%‬אהב את עצמ‪ %‬קוד ואז יהיה לאל יד‪ %‬לאהוב את זולת‪.%‬‬
‫היהדות תרמה ג תרומה נכבדה לשיוויו החברתי כיו‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הצדק והמוסר היהודי נדרשי לא רק מהאד אלא ג‬
‫מאלוהי‪ .‬אברה מתווכח ע אלוהי לפני נפילת סדו ועמורה‬
‫ומעלה את הטיעו שאי זה מ הצדק שאלוהי ישמיד את הצדיקי‬
‫יחד הרשעי‪ .‬אלוהי איננו יכול לדרוש בלא שיהיה צודק בעצמו‪.‬‬
‫במקו הגחמות של אלי הטבע העתיקי‪ ,‬נרשמה זכות נוספת‬
‫בהצהרת הזכויות של האד‪ .‬המוסר הוא לא לנהוג רק לפי חוקי‬
‫הטבע אלא ג על פי הצדק המתקבל על דעתו של האד‪ .‬נית לומר‬
‫שהמוסר הוא ההישג הגדול ביותר של האד‪ ,‬צדק המעוג בחוק‪,‬‬
‫משו שהוא הער‪ %‬היחיד המנוגד לחוקי הטבע‪ ,‬והאד מוכ לחרוט‬
‫אותו בתוכו בניגוד לתשוקותיו הטבעיות‪.‬‬
‫בעול העתיק כבר היתה מודעות לכ‪ %‬שקיי מעי כוח‬
‫מרכזי שממנו נבראו האלי ובעזרת נברא העול‪ .‬בקרב העברי‬
‫האמונה באל מופשט אחד הגיעה לשיאה‪ .‬ההפשטה היהודית של‬
‫דמות אלוהי חייבה ניתו‪ /‬אלילי‪ .‬התודעה האנושית באותה עת‬
‫היתה כה מתוכנתת לסמלי פיזיי של האלוהות‪ ,‬שהיה צור‪%‬‬
‫בהתעקשות מסיבית של העברי‪ ,‬כדי לזרוע בעול את הידע‬
‫המופשט האלוהי‪ .‬ג א העמי של אותה תקופה האמינו באל אחד‬
‫מופשט במידה זו או אחרת עדיי נזקקו לסמלי כמו אלי ואלילי‬
‫שייצגו את מגוו הכוחות של הטבע‪ .‬רוב עובדי האלילי לא ממש‬
‫עבדו לאבני כפי שניסו להציג אות‪ ,‬אלא שה התקשו לתפוס‬
‫מושג מופשט ללא תיו‪ %‬של דבר פיזי כלשהו‪ .‬תרומת היהדות היתה‬
‫הפשטת האלוהות והפשטה בכלל‪ ,‬שהיא תחילת החילוניות כיו‪.‬‬
‫אברה התוודע לנוכחות האלוהית בשנת ‪ 1500‬לפנה"ס‪ .‬משה שמע‬
‫את דברי אלוהי בשנת ‪ 1300‬לפנה"ס‪ .‬רק במאה השישית לפנה"ס‬
‫לער‪ ,%‬התפתחו הבודהיז‪ ,‬הטאואיז והפילוסופיה היוונית והגיעו‬
‫להפשטה‪ .‬כלומר‪ ,‬אל" שני נזקקה היהדות להג על מושג "אחדות‬
‫אלוהי" תו‪ %‬כדי התקפות מבחו‪ /‬וג מבית‪ .‬העבודה לעגל זהב‬
‫התרחשה‪ ,‬משו שג העברי הקדמוני לא יכלו לשאת את‬
‫המחשבה של אל ללא דימוי‪ .‬המחיר של מאבק זה הוא עיקשות‬
‫ודבקות הקיימת ביהדות עד היו‪ ,‬לטוב ולרע‪ .‬יתכ שהאמונה‬
‫העברית השפיעה על התפתחות הפילוסופיה היוונית‪ .‬א נקח‬
‫בחשבו את נדודיה של היווני במזרח ובמצרי בפרט‪ ,‬את ירידת‬
‫היהודי לבבל ולמצרי לאחר חורב בית ראשו במאה השביעית‬
‫לפנה"ס‪ ,‬סביר למדי שהיווני למדו בעקיפי או במישרי מהעברי‪.‬‬
‫מכל מקו נית ליחס לעברי את רעיו האחדות המופשטת‪ ,‬ששינה‬
‫‪20‬‬
‫את העול‪ .‬ג סיפורי התורה הריאליסטיי ה הוכחה לגישה הלא‬
‫רגשנית שהמשיכה אותה החשיבה התלמודית‪.‬‬
‫ההפשטה שנוצרה כתוצאה מהאמונה המונותיאיסטיות‬
‫אפשרה התפתחות וקידמה טכנולוגית ואינטלקטואלית על ידי קשור‬
‫כל הנושאי לגרעי מופשט אחד‪.‬‬
‫המצוות ה ביטוי מעשי לקירבה לאלוהי‪ .‬העובדה‬
‫שישראל הוא ע סגולה הקרוב לאל‪ ,‬מתבטאת בעיקר בחובות ולא‬
‫בזכויות‪ .‬בעמי אחרי האחדות היא בעיקר על ידי חוויה‪,‬‬
‫פילוסופיה‪ ,‬מבני ארכיטקטונייי מרשימי או סמלי של‬
‫אלוהויות‪ .‬השאלה א המצוות ה הגיוניות היא משנית בחשיבותה‪.‬‬
‫האלוהות של התנ"‪ %‬היא זו של הבריאה‪ ,‬של היש‪ ,‬ומכא של‬
‫המעשה‪ .‬העול שלפני הבריאה מוזכר רק במשפט אחד‪" :‬והאר‪/‬‬
‫היתה תוהו ובוהו וחוש‪ %‬על פני תהו"‪ ,‬בניגוד לבודהיז המדגיש‬
‫את עול האי‪ .‬בשעת זמ מת תורה אמרו העברי "נעשה ונשמע"‪,‬‬
‫כי העשייה קודמת להבנת האל‪.‬‬
‫היחס לעבודת חולי‪ ,‬עבודה המפרנסת את בעליה הוא בדר‪%‬‬
‫כלל חיובי ואמירות כמו כמו‪" :‬אהב את המלאכה ושנא את הרבנות"‬
‫מאפיינת את היהדות‪.‬‬
‫הקדושה פירושה להפריש חלק מ החול‪ ,‬המעשה‪ ,‬לבורא‪.‬‬
‫החלק השביעי מ השבוע מוקדש לאלוהי‪ .‬הבריאה‪ ,‬החול‪ ,‬היא‬
‫ששה חלקי מ השבוע‪ ,‬משו שהמעשה הוא העיקר‪.‬‬
‫החיבור לדת‪ ,‬למצוות ולאמונה באה לידי ביטוי בקהילתיות‪.‬‬
‫אלוהי בחר ביהודי כע בעל שליחות מסויימת‪ ,‬על כ הע‬
‫הנבחר קיי בזכות היות כל מרכיביו שומרי מצוות‪ ,‬לכ ישראל‬
‫ערבי זה לזה‪ .‬כל יהודי הוא רק איבר אחד מהע שמייצג אותו בפני‬
‫היוניברס‪ .‬אחד הביטויי לכ‪ %‬הוא התפילה בציבור‪ .‬רעיו זה זוכה‬
‫לעתי קרובות להתנגדות מצד היהודי הלא דתי‪ .‬החילוני מאמי‬
‫שחירות היחיד קודמת לכפיה של הקהילה‪ .‬זהו ער‪ %‬מרכזי באמונתו‪.‬‬
‫בעיניו חובת הקהילה ליחיד קודמת‪ ,‬א כי לא מבטלת את זכות‬
‫הקהילה‪ ,‬משו שקהילה ללא פרטי היא מושג ריק‪.‬‬
‫אנרגית החוק‪ ,‬הסדר והמעשיות היהודית איננה מאפשרת‬
‫גחמה של היחיד לאמ‪ /‬לעצמו אידיאל זה או אחר ככל העולה על‬
‫רוחו‪ .‬האידיאל הוא אלוהי ופרי מחשבה של דורות רבי‪ .‬היחיד‬
‫מתקשה בתקופת חיי אחת ג להשיג אידיאל מורכב וג לבצע‬
‫אותו לבדו‪ .‬דרושה חברה שתהפו‪ %‬אותו לחלק בתו‪ %‬הגו" המבצע‪.‬‬
‫העבודה של קהילה מאוחדת תשיג את מטרותיה לאי ערו‪ %‬יותר‬
‫‪21‬‬
‫מאשר האד הבודד‪ .‬הצטרפות לע מסויי פירושה ה הגשמת‬
‫ייעוד פרטי וה הגשמת שליחות לאומית‪.‬‬
‫כאשר נוצרי חוקי מתאפשרת ספונטניות בתו‪ %‬מסגרת‬
‫החוקי‪ ,‬בי החוקי וג תו‪ %‬כדי החוקי‪ .‬הסדר וההיגיו לעול‬
‫אינ שלמי‪ .‬תמיד יש מקו לטעויות מקריות‪ .‬זוהי הפירצה של‬
‫הטירו" אבל ג של הגאונות‪ ,‬המקוריות‪ ,‬ההמצאה וההתפתחות‪.‬‬
‫היהדות נוטה לסגור את כל הפרצות בעזרת סייגי והגבלות‪ .‬הנחיה‬
‫זאת מועילה כאשר היא מעודדת יתר מודעות‪ ,‬א‪ %‬היא מזיקה כאשר‬
‫אי היא מאפשרת דליפה מסויימת של תוהו‪ .‬כאשר חוסמי את כל‬
‫הסדקי‪ ,‬כפי שהיהדות נוטה לעשות‪ ,‬על ידי הוספת עוד ועוד‬
‫ציוויי ואיסורי‪ ,‬התוצאה היא‪ ,‬או שהתוהו היצירתי נחשב לחטא‪,‬‬
‫או שהיצירתיות מדוכאת‪ .‬בתקופות מסויימות בעבר היתה גמישות‬
‫מסויימת‪ .‬התלמוד‪ ,‬המבוסס על וויכוחי של בעד ונגד‪ ,‬הביא‬
‫ליצירת תקנות חדשות‪ .‬היהדות‪ ,‬שהיתה בתחילתה דת חדשנית נטתה‬
‫במש‪ %‬הדורות יותר ויותר להשתיק את הספקני‪ .‬המגמה השמרנית‬
‫התחזקה‪ .‬התוצאה היא שבתו‪ %‬היהדות עצמה לא נוצרו יצירות‬
‫גדולות מחו‪ /‬להקשר הדתי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יהודי כמו פרויד‬
‫ואיינשטיי‪ ,‬מומרי כמו מארקס ושפינוזה‪ ,‬וכ פוליטיקאי‬
‫ומדעני חשובי בארצות העול‪ ,‬שיצאו מ היהדות אל העול‬
‫הגדול תרמו יצירות נצחיות‪ ,‬משו שירשו את כלי החשיבה והביצוע‬
‫היעילי שלה‪.‬‬
‫היהדות כיסוד הדתות המונותיאיסטיות וכדת של חוקי‬
‫תרמה ג את מסר החובה והמודעות לעול בניגוד לנהנתנות שהיתה‬
‫נהוגה בעול העתיק‪ .‬אבל במקו להוסי" עוד נדב‪ %‬לאמונות‬
‫הקיימות והעשרת התודעה הישנה‪ ,‬הדתות המונותיאיסטיות הרסו‬
‫את חלקו הגדול של העול היש‪ ,‬על הטוב ועל הרע שבו‪ ,‬פגעו‬
‫בשימחת החיי של המאמיני‪ ,‬ושברו את הזהות בי הטבע והגו"‬
‫האנושי ובי הרוח האלוהית‪ .‬האמונה הפגאנית היתה יצירתית יותר‬
‫משו שלא הגבילה עצמה לחוק אחד נוקשה והיה בה חופש רב‬
‫יותר‪ .‬רדיפת הפאגניות והצגתה כתועבה היתה מלווה ג בחוסר‬
‫סובלנות כלפי תופעות אנושיות וצרכי אנושיי אחרי‪.‬‬
‫***‬
‫‪22‬‬
‫אנרגיה מס' ‪2‬‬
‫נצרות אנרגית אהבה מעשית‬
‫אהבה מוגדרת ככוח המחבר בי הנפרדי‪ ,‬בי שתי‬
‫מולקולות‪ ,‬בי שני אנשי ואפילו בי שתי ישויות נפרדות כמו רגש‬
‫ומדע‪ .‬האהבה היא ג כאוס‪ ,‬אותו עול בלתי מוגדר שהוא האל‬
‫הבלתי נגלה שמעבר לבריאה‪.‬‬
‫אנרגית הנצרות היא בעיקרה אנרגית האהבה‪ .‬הכאוס הוא‬
‫לאהוב ג את האויב‪ .‬כלומר‪ ,‬לאהוב ללא סדר והיגיו וללא הבחנה‬
‫בי טוב לרע‪ .‬רגש האהבה כמו הכאוס איננו בהכרח מוסרי‪ .‬ישו‬
‫הנוצרי הוסי" לפסוק‪" ,‬ואהבת לרע‪ %‬כמו‪ "%‬את "ואהבת לאויב‪"%‬‬
‫וכ סובלנות לחוטא‪ .‬מוטיב הסליחה מביא בחשבו שג התוקפ‬
‫הוא קורב‪.‬‬
‫ישו דיבר על האד הפרטי‪ ,‬על מצוקתו של החוטא‪ ,‬בלי‬
‫להתיחס להגדרות חיצוניות שלו‪ .‬הוא דיבר על שיוויו רוחני‪ .‬לכל‬
‫אחד כוח להציל את עצמו‪ .‬ג בחוטא קיי האלוהי‪ .‬תורתו הדגישה‬
‫את היחיד ואת האוניברסלי ולא את האומה‪.‬‬
‫ישו עבר השפלה ציבורית שהיא ההשפלה הקשה ביותר‪,‬‬
‫בנפשו ובגופו‪ .‬זוהי טבילת האש של האד לפני שהוא עולה לרמה‬
‫רוחנית גבוהה יותר‪ .‬ההשפלה מלמדת על גבולות האגו ושבירות‬
‫האגו התלוי בזולתו‪ ,‬וג מרחיבה את כשירותו של האד להבי את‬
‫מצוקותיה של האחרי‪ ,‬ומכא ג את יכולתו לסלוח‪.‬‬
‫הצד האפל של האהבה‬
‫אי צור‪ %‬להרחיב בשבחי האהבה משו שה ידועי לכל‪.‬‬
‫אבל לאהבה‪ ,‬למרות נשגבותה‪ ,‬סיכוני משלה‪ .‬קל ליפול לתו‪%‬‬
‫הפחי העומדי בדרכו של האד הכמה לאהבה‪.‬‬
‫אהבה הסופגת עוד" רגשנות היא מסוכנת‪ .‬לרגש אי הבחנה‬
‫בי אנחנו לאת‪ .‬המסקנה היא‪ ,‬לעתי‪ ,‬שעל האחר להיות כמוני או‬
‫כמו שאני חושב שהוא צרי‪ %‬להיות‪ ,‬כדי שיהיה לו טוב‪ .‬כאשר הרגש‬
‫‪23‬‬
‫המבקש לעזור לזולת מתחבר לפטרונות‪ ,‬לשתלטנות ולחוסר רצו‬
‫להבי מה האחר רוצה וצרי‪ ,%‬הצירו" הופ‪ %‬להיות קטלני‪ .‬הנצרות‬
‫וג האיסל‪ ,‬שא" הוא רגשני למדי‪ ,‬ה מיסיונריות‪ .‬המיסיונריות‬
‫הופכת לתובענות‪ .‬היהדות‪ ,‬המעדיפה את המודעות האישית‪ ,‬איננה‬
‫מיסיונרית והיא מניחה לב ע אחר לבחור ביהדות מתו‪ %‬רצונו שלו‪,‬‬
‫ואפילו מדגישה את הקשיי שיעמדו בפניו‪ .‬האהבה עלולה להיות‬
‫נגועה בחוסר גבולות‪ ,‬חוסר מודעות ובהונאה עצמית‪ .‬העוסקי‬
‫באהבה ובריגוש בלבד נוטי להטי" להתחברות לאמונה ללא הטלת‬
‫ספק‪ .‬דרישה מוחלטת לאהבה ולסליחה חוטאת לרגש האהבה עצמו‪,‬‬
‫שבמהותו הוא גמישות וזרימה‪ .‬הצור‪ %‬להתנהג תמיד באותה דר‪%‬‬
‫מעידה על נוקשות‪ .‬המילה אהבה‪ ,‬כאשר היא מלווה בנוקשות וחוסר‬
‫סובלנות‪ ,‬לא רק בדתות אלא ג אצל יחידי‪ ,‬נשמעת צורמת למדי‪.‬‬
‫בעל הכוונות הטובות‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬מתעל מכ‪ %‬שעקב חופש‬
‫הבחירה כל אד אחראי קוד כל על נשמתו‪ .‬איש אינו אחראי על‬
‫נשמתו של האחר‪ .‬בשלב מתקד של חוסר הסובלנות נשמעת‬
‫האזהרה של‪ :‬אל תל‪ %‬לש‪ ,‬כי ש נמצא השט‪ .‬האמונה באהבה‬
‫נוטה להשאיר את האד בתו‪ %‬תחו הרגשנות ומכוונת אותו לאמונה‬
‫עיוורת מסוכנת‪ .‬האמונה‪ ,‬רצוי שתעבור תחילה ביקורת וספקנות‪.‬‬
‫לאחר תהלי‪ %‬זה עדיי מוטב להותיר אוז אחת כרויה לדעות אחרות‪,‬‬
‫ג א אי המאמי מתעתד לשנות את אמונתו‪.‬‬
‫כאשר מכירי רק במחצית האד‪ ,‬באהבה הרגשנית‪ ,‬זוהי‬
‫קרקע פוריה לראיית הצד האחר בממדי מפלצתיי‪ .‬תורת האהבה‬
‫התעלמה מהאד השל ורוממה תכונות כמו אהבה וחמלה כלפי‬
‫הטוב וכלפי הרע‪ .‬מצד שני‪ ,‬נלחמה בתכונות כמו תשוקות‪ ,‬מיניות‪,‬‬
‫גאווה‪ ,‬התרכזות בעצמי‪ ,‬תאווה לכס" ולעושר‪ ,‬למעמד ולש טוב‬
‫והפכה אות לשטניי‪ .‬אגב‪ ,‬ג בדתות המזרח ובשאר הדתות‬
‫המונותיאיסטיות אות תכונות נחשבו לרעות‪ ,‬ולעתי לדמוניות‪.‬‬
‫התוצאה היא רצו להרוג או לדכא את מחצית האד האחרת‪ ,‬כי‬
‫כאשר אי הבנה שנית להטמיע את הרע בטוב ואת הטוב ברע‪ ,‬הרע‬
‫מופיע כרע מוחלט וקל לזהות בו את השט ולרדו" אותו‪ .‬ע שלטו‬
‫כל הדתות המונותיאיסטיות החטא הפ‪ %‬למוחלט ולכ היצרי פרצו‬
‫בדרכי אחרות או שהיתה הדחקה שגרמה לבעיות חברתיות‬
‫ופסיכולוגיות‪ .‬לעתי הרוד" את הרע כפי שהוא מאמי בו‪ ,‬הופכת‬
‫אותו לרע‪ ,‬אפילו לפי השקפתו שלו אלא שצדקנותו מעוורת את‬
‫עיניו‪ .‬היו נקודת המוצא של תפיסת הרגש היא ההבנה שג‬
‫תחושות כמו תשוקות וכעסי ה ביטוי לאנרגיה‪ .‬לעתי קיימת‬
‫‪24‬‬
‫קיצוניות הפוכה‪ .‬בגלל סליחה מופרזת‪ ,‬התוקפ זוכה לאהבה ואילו‬
‫הקורב הופ‪ %‬לנאש‪.‬‬
‫אנרגיה זאת תרמה למערב את ההכרה בצור‪ %‬למעורבות‬
‫רגשית אבל ג את הקונפליקטי בי הדרישה לאיזו ולאיפוק ובי‬
‫ההטפה למעורבות רגשית ואיכפתיות‪ .‬עדיי לא הגיעו נמצא האיזו‬
‫ההול בקונפליקט הזה‪.‬‬
‫ההתמודדות היו יומית ע נושא האהבה והסליחה היא‬
‫מורכבת ודורשת יותר פירוט והגדרות‪ .‬כדי להימנע מסכנות האהבה‪,‬‬
‫שבבסיסה היא רגש חיובי‪ ,‬מוטב לאמ‪ /‬גישה הגיונית כלפיה‪.‬‬
‫האהבה השכלית פורשה כבר במהפכה הצרפתית כקבלה של האחר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מאד יפה לאהוב את כול אבל א אי זה אפשרי‪ ,‬מותר‬
‫לתעב אד כלשהו‪ ,‬ויחד ע זה להבי שהוא בעל זכות לחיות על‬
‫האדמה הזאת ג בדמותו המתועבת‪ .‬זוהי אהבה שביטויה הוא כבוד‬
‫וסובלנות‪ .‬גישה זאת משחררת את האד מדבקות מלאכותית‪ ,‬אילו‪/‬‬
‫עצמי‪ ,‬צדקנות ואפילו צביעות‪ .‬יש מידה של עריצות בנטייה להטי"‬
‫לאחר מה להרגיש‪ ,‬לדרוש מהאחר לחוש אהבה‪ ,‬חמלה וסליחה‬
‫בשעה שאי האד מוכ לכ‪ %‬או מבטא את עצמו אחרת‪ .‬הא‬
‫הסליחה היא רק אידיאל ועל האד לפעול כמיטב הבנתו‪ ,‬או שתמיד‬
‫עליו לסלוח ולהבליג? כאשר משתמשי בהגדרות של חשיבה קל‬
‫יותר לענות על השאלה כי אז אפשר לקבל שלכל אד מגיעות אות‬
‫זכויות ולנסות להבי את מניעי האחר מבלי להצדיק אות‪ ,‬מאשר‬
‫להחליט מה להרגיש‪.‬‬
‫אפשר ג להתרחק מאותו מקו בו מצוי הכעס הקושר בי‬
‫שני אנשי‪ .‬בהתרחקות יש משהו מ ההשלמה ואולי אפילו‬
‫מהסליחה‪ .‬לנפגע אפשרות ג להמציא עונש סמלי שישחרר אותו‬
‫מזעמו‪ ,‬או לגלות פתרו יצירתי אחר לבעיה‪ .‬פתרו נוס" הוא‬
‫להתרוק מרגשות הזע בשיחה ע חברי ויועצי‪ .‬א אי פתרו‬
‫מוטב לחדול מהמאמצי ללא ייסורי מצפו ורגשות אש‪ ,‬ולקוות‬
‫שהזמ יעשה את שלו‪.‬‬
‫הסליחה הנוצרית היא הקרבה‪ ,‬ועדות לכ‪ %‬היא דיוקנו של ישו‬
‫הצלוב והמעונה‪ .‬למעט תקופות מסויימות בה אכ יש צור‪%‬‬
‫בהקרבה‪ ,‬הא זה משהו שצרי‪ %‬לעשות יו יו? דומה שזאת‬
‫תשובה שכל אחד יוכל להחליטה בינו לבינו‪ .‬לא לכול מתאימה‬
‫הדר‪ %‬של כניעה וסליחה ולא כול מאמיני בבלעדיות שלה‪ .‬ניסוי‬
‫בסוגיה זאת‪ ,‬שנבחנה על ידי מחשבי‪ ,‬הוכיח שהטקטיקה הטובה‬
‫ביותר היא מידה כנגד מידה‪ .‬כדאי תמיד לשת" פעולה אבל א‬
‫‪25‬‬
‫האחר מפריע ופוגע כדאי להשיב לו כגמולו‪ .‬לאחר שהפסיק ממעשיו‬
‫הפוגעי‪ ,‬רצוי לסלוח ולשוב ליחסי חברות‪ .‬רבי ג הזקוקי‬
‫למאבק לשמו וה יכולי לתעל את האנרגיה שלה לדרכי‬
‫מעשיות לא הרסניות‪.‬‬
‫הא בחיי יו יו הרעפת חמלה עד אי ק‪ ,/‬ג לפוגעי‬
‫בזולת‪ ,‬היא הרצויה‪ ,‬ואולי‪ ,‬להיפ‪ ,%‬דווקא אז הרע מתחזק?‬
‫המצדדי בכוחה של האהבה טועני שאהבה של האחד משנה את‬
‫האחר ומשפרת אותו‪ .‬במציאות לעתי היא משנה ולעתי איננה‬
‫משנה משו שהאחריות נופלת על השניי באותה מידה‪ .‬התשובה‬
‫איננה חד משמעית‪ .‬כל אד מושפע בדר‪ %‬שונה‪.‬‬
‫כצעד ראשו הוא על המרגיש לנקות עצמו מטינה‪ ,‬ורק לאחר‬
‫מכ עליו להתייחס לרגשות האחר‪ .‬העמדת האחר לפני צרכי‪ %‬מבלי‬
‫להתחשב בעצמ‪ ,%‬איננה מחסלת את הטינה‪ ,‬לעתי א" מגבירה‬
‫אותה‪ ,‬ובסופו של דבר פוגעת בכול‪ .‬אהבה איננה ניכרת רק‬
‫בסליחה ובנתינה אלא ג כאשר היא מתחברת ע כעס וטינה‪ .‬אהבה‬
‫פנימית אמיתית עשויה להסתתר מאחורי רגשות ומעשי שליליי‬
‫בדומה לשמש הנחבאת מאחורי הענני‪ .‬כמו שע חלו" הענני‬
‫מעל פניה השמש מפציעה ביניה‪ ,‬משו שהיתה ש תמיד‪ ,‬כ‪%‬‬
‫אהבה אמיתית נמצאת מאחורי מעשי פחות נעימי והיא מתגלית‬
‫כשמגיע זמנה‪.‬‬
‫הצד הבהיר של האהבה‬
‫האהבה היא מעשיות‪ .‬היא הקמת גו" תומ‪ ,%‬כמו קהילה‪,‬‬
‫המעניקה יחס צודק לכל חבריה והופכת להיות רשת ביטחו שאד‬
‫נופל עליה בשעת צרה‪ .‬אותה תמיכה היא ג חובת היחיד כלפי‬
‫הורי וילדי‪ ,‬חובת הנתינה כלפי אלה שיש לה פחות וחובת‬
‫המתנה של הכישורי של‪ %‬לעול‪ .‬זוהי חובה של כל אלה שיוצרי‬
‫משהו‪ :‬ידידות‪ ,‬בית‪ ,‬נישואי‪ ,‬לידה וחינו‪ ,%‬מבלי להתעל מצורכי‬
‫הנות‪.‬‬
‫ביטוי אחר לאהבה הוא האהבה הרוחנית‪ ,‬דרכה האד חש‬
‫התעלות‪ ,‬כאשר הוא קולט את היופי מסביבו וחש אחדות ע הטבע‬
‫וע אלוהי‪ ,‬בשעת טיול‪ ,‬בספורט‪ ,‬בלמידה‪ ,‬בגילוי מדעי‪ ,‬באמנות‪,‬‬
‫במדיטציה‪ ,‬בתפילה‪ ,‬באקסטזה‪ ,‬בעיסוק במיסטיקה‪ ,‬בפעילות‬
‫ציבורית‪ ,‬בעבודה ובנתינה לזולת‪ .‬אהבה זאת היא התמזגות ע‬
‫אנרגיה אלוהית ולכ היא בעלת עוצמה רבה כל כ‪ .%‬אהבה מעי זאת‬
‫‪26‬‬
‫מציעות כל הדתות‪ .‬קשה להגדירה אבל היא אחד הרגשות העמוקי‬
‫והמרשימי ביותר‪ .‬זהו רגש אחווה לאנושות ולקוסמוס‪ ,‬לעתי רגש‬
‫התפעמות ופליאה מהיקו והודיה על כ‪ %‬שהעול נברא‪ .‬אנרגיה‬
‫זאת‪ ,‬האנרגיה שלפני הבריאה‪ ,‬היא מקור העוצמה‪ .‬זהו המקור שלא‬
‫קיימי בו פחדי מפני שש שורשי כל הכוחות‪ .‬החיבור לאלוהות‬
‫מחמ ומוסי" אנרגיה‪ ,‬תחושת שלימות ותחושה רחמית של‬
‫חמימות‪ ,‬חיבוק וביטחו‪ ,‬מעי מאגר אינסופי שאפשר לשאוב ממנו‬
‫כוח‪ .‬תחושה זאת כל כ‪ %‬חזקה‪ ,‬מהנה ומלאת אושר‪ ,‬שקל לאיי‬
‫שהיא תילקח ממנו א יבחר האד בדר‪ %‬אחרת שאיננה מוצאת ח‬
‫בעיני מישהו‪ ,‬כסנקציה נגדו א יטיל ספק באותה ישות שמעניקה לו‬
‫אותה‪ ,‬כש שקל לאיי על תינוק כאשר אימו נוטשת אותו לרגע‪.‬‬
‫ואמנ זה מה שחווה האד כאשר הוא נאכל על ידי ספיקות‬
‫ומחשבות‪ .‬הדתות משתמשות לעתי בפחד זה‪ ,‬אבל אי אפשר בלי‬
‫לשאול שאלות‪ .‬הטבע איננו סובל חוסר תנועה‪ .‬הישארות בתו‪ %‬אותו‬
‫מצב של אושר מביאה לתוצאות שליליות כמו שיעמו או הקמת‬
‫רודנות דתית ופוליטית‪ .‬הספיקות אינ מעלימי את תחושת החיבור‬
‫אלא רק מסתירות אותה לרגעי‪ ,‬ואחרי כ היא שבה ומתגלה בדר‪%‬‬
‫שונה‪.‬‬
‫נית להבחי בי רגש חיובי לשלילי כאשר נבדק המקור שלו‪.‬‬
‫כאשר האהבה היא תלות או שליטה או פחד‪ ,‬היא איננה אהבה‬
‫טהורה‪ .‬כאשר היא מנו" לעשייה‪ ,‬ליצירה ולנתינה הדדית‪ ,‬זוהי‬
‫האהבה‪.‬‬
‫אהבה היא אנרגיה שהיקו משפיע על האד אבל האד‬
‫מקבל אותה ג מהזולת‪ ,‬והיא נותנת לו כוח לחיי‪ .‬כאשר החיבור‬
‫הוא ג לאל‪ ,‬מתקבלת מידה רבה של חירות פנימית‪ .‬האהבה איננה‬
‫תלויה באחרי‪ .‬האמונה היא לסמו‪ %‬על אהבתו של אלוהי‪ ,‬שהוא‬
‫ית מטובו כאשר האד מוכ לתת מעצמו ולהסתכ‪ .‬בדר‪ %‬כלל‬
‫המסתכ יצליח אבל לא תמיד‪ ,‬משו שא כל הסתכנות היתה‬
‫מצליחה לא היה סיכו‪ .‬הדר‪ %‬הטובה ביותר הוא היכולת לאהוב‪,‬‬
‫לקבל אהבה היכ שהיא ניתנת‪ ,‬אבל ג להשתחרר מהתלות‬
‫באהבה‪.‬‬
‫אהבה של בני אד היא כמו מזג האוויר‪ .‬כאשר השמש‬
‫מחממת מה טוב‪ .‬כאשר קר‪ ,‬האד מספק בעצמו את החו הדרוש לו‬
‫או את הקרירות המבוקשת‪ .‬אי טע להעניק או לקחת אהבה בכוח‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫על האד לדאוג באופ קבוע לספק אהבה לעצמו וכוח פנימי‪ ,‬מתו‪%‬‬
‫נקודה שימצא בתו‪ %‬עצמו‪ ,‬על ידי כ‪ %‬שיכיר את עצמו וילמד מה‬
‫מעניק לו כוח‪ .‬אפשר ג לאהוב את הזולת ואת הקוסמוס וג להיות‬
‫מנותק ובלתי תלוי‪ .‬לא לכבול ולא להיכבל אליו‪ .‬היתרו של אות‬
‫שאינ מחוברי לאהבה של אחרי ואינ זורמי‪ ,‬שה יכולי‬
‫להתפנות יותר מהאחרי‪ ,‬לגלות אנרגיה בתו‪ %‬עצמ ובתו‪%‬‬
‫הקוסמוס‪ .‬למעשה‪ ,‬ההתפתחות האנושית נעשיית לעתי קרובות‬
‫מאות שמסיבה זו אחרת נתקעי ואינ זורמי ע החברה או ע‬
‫דעות הסביבה‪.‬‬
‫אהבה רומנטית היא אהבה שמעורב בה אד נוס"‪ .‬אהבה‬
‫משפחתית מכילה עוד בני אד‪ .‬באהבה לאנשי אחרי קיי‪ ,‬בנוס"‬
‫לנתינה הדדית‪ ,‬לעתי‪ ,‬ג מרכיב הסימביוזה‪ ,‬כאשר הזולת חודר‬
‫מתחת לעור‪ .‬אי הוא מסוגל להבחי היכ הוא מסתיי והיכ מתחיל‬
‫האחר‪ .‬כאמור‪ ,‬מטרתו של האד להיות לא תלוי‪ .‬רבי מעמידי את‬
‫הברירה של אהבה רומנטית ואהבה משפחתית לעומת קריירה‬
‫ומקצוע‪ .‬זוהי פרשנות של אהבה במוב הנוצרי של הקרבה‪ .‬כאשר‬
‫מפרשי את האהבה כמניע ליצירתיות ולא כקורב השאלה הזאת‬
‫איננה קיימת‪ ,‬משו שג במקצועו עשוי האד להשאר בתחו של‬
‫האהבה‪ ,‬קבלתה ונתינתה‪.‬‬
‫האהבה שאד מעניק מעצמו לאחר מרפאת את האחר אבל‬
‫בעיקר אותו עצמו‪ .‬בסוג אהבה זה אי מצפי מהזולת לתמורה‪ .‬ע‬
‫זאת‪ ,‬נתינה אינה קשורה תמיד לאהבה‪ .‬קיימת ג נתינה מתו‪ %‬חובה‬
‫ואילוצי‪ ,‬ואי זו בהכרח נתינה שלילית‪ .‬נתינת אהבה בלבד גורמת‬
‫לאד להיות בתו‪ %‬אהבה‪ .‬א האד נות מפרי עמלו ומנשמתו‬
‫בצורה פיזית ולא בצורה רגשית או אינטלקטואלית‪ ,‬ג זוהי אהבה‪.‬‬
‫האהבה זורמת ג כאנרגיה פיזית כמו כס"‪ .‬חסד הוא תחושה פנימית‬
‫של שפע הקיי ביקו עבורו‪ .‬כאשר לאד תחושה של חסד הוא‬
‫מקבל מהעול מתנות של ממש‪ .‬אי אפשר למנוע מציאות של סיבה‬
‫ותוצאה‪ ,‬נתינה וקבלה‪ ,‬צדק ומשפט אבל כשתחושת החסד קיימת‬
‫בתו‪ %‬האד הוא משנה את כל פנימיותו‪ ,‬הוא נפתח לאהבה ולכל‬
‫המתנות שהיקו עשוי להרעי" עליו בלא שיחוש אשמה‪ ,‬והוא אכ‬
‫מקבל‪ .‬כל תיקשורת מילולית שיש עימה נתינה כרוכה באהבה‪ ,‬ג‬
‫שיחה בטלפו או בשיחת אינטרנט או כתיבת מכתבי או אפילו‬
‫הופעה בטלוויזיה ובשאר כלי תיקשורת‪ .‬אפילו א רק מספרי על‬
‫בעיות מתו‪ %‬מטרה לסייע בידי אחרי‪ .‬אהבה משפיעה פחות על‬
‫‪28‬‬
‫האד האחר בגלל חופש הבחירה‪ ,‬אבל משפיעה על העול כי‬
‫העול הוא אלוהי‪.‬‬
‫האד יכול להיות שרוי בתו‪ %‬תחושה תמידית של אהבה‪ ,‬ג‬
‫א תחושה זאת לא חזקה במיוחד‪ ,‬כאשר הוא משתמש בכוחות‬
‫עצמו באמצעי כמו זכרו של אהבה רחוקה‪ ,‬תמונות שהוא יוצר‬
‫בדמיונו‪ ,‬משפטי שהוא משנ ללא הר"‪ ,‬נוכחות של הטבע‪ ,‬אמנות‬
‫ומוסיקה‪ .‬ג אהבה זאת מסייעת לריפוי עצמי‪ .‬היא מקהה במקצת‬
‫את עוקצ של תלאות החיי ויחסי קשי‪ .‬זוהי אהבה קלה ורכה‬
‫העוטפת את האד‪ ,‬מטפטפת לתו‪ %‬חיי המעשה‪ ,‬ליחסי‪ ,‬לדימיו‬
‫ולחוויות פנימיות עמוקות‪ .‬באהבה זאת תיתכ אפשרות להתבש‬
‫מניחוחה ג בלי שתהיה אהבה ממשית סביב האד‪ ,‬כמו שיתכ‬
‫להתבש ממי בוש בלא שיצטרכו לקטו" את הפרח‪.‬‬
‫האהבה היא אידיאל‪ ,‬א‪ %‬אידיאל פירושו שזהו הכיוו אליו‬
‫הולכי ולא המקו בו נמצאי‪ .‬כל אד רשאי להחליט מה צרכיו‪,‬‬
‫גבולותיו‪ ,‬קצב הליכתו לקראת האידיאל וכיצד מצטייר האידיאל‬
‫בעיניו‪.‬‬
‫בעול שמעבר לבריאה הצדיקי והרשעי זוכי כול‬
‫לאותה מנת אהבה ללא צדק ושכר ועונש‪ .‬ככל שיורדי אל עול‬
‫הבריאה הצדק בולט יותר משו שחלי עליו חוקי של סיבה‬
‫ותוצאה‪ .‬ישו ביקש להחיל את חוק האלוהות האוניברסלית על‬
‫העול הגשמי‪ .‬הא זה אפשרי? במידה מסויימת‪ ,‬כ‪ .‬הבנת חוק זה‬
‫עשויה לשנות תודעה‪ ,‬ג א העול של סיבה ותוצאה נשאר כמות‬
‫שהוא‪ .‬קיימות פרצות בתו‪ %‬העול הזה‪ ,‬מעי צינורות‪ ,‬שבה האד‬
‫מחובר לאלוהות האוניברסלית‪.‬‬
‫חיבורי‬
‫האהבה היא חיבורי משתני‪ .‬אחדות קבועה איננה‬
‫מעניינת‪ ,‬היא חסרת חיי וחסרת תנועה‪ .‬היא איננה מקודשת כש‬
‫שהנבדלות איננה טמאה‪ .‬המטרה הראשונית היא חיבורי מתחדשי‬
‫בי הנפרדי‪ .‬הקשר בי כל הקיי בקוסמוס הוא לא רק אחדות‬
‫והזדהות אלא בעיקר קשר של חיבורי‪ ,‬מעי חוטי בעלי קשרי‬
‫מורכבי ומסובכי המחברי בי כל התאי הבודדי כמו רשת‬
‫חוטי טלפו‪ .‬משל מדויק יותר הוא זה של המוח‪ .‬המוח האנושי פועל‬
‫ג כמיקשה אחת וג כחלקי שיש ביניה קואורדינציה‪ .‬הוא בנוי‬
‫מתאי עצב ומשלוחות המחברות ומקשרות את תאי העצב‪ .‬השלוחות‬
‫‪29‬‬
‫משתנות ללא הר"‪ .‬ככל שהאד מתפתח השלוחות מתרבות‪,‬‬
‫החיבורי שבי התאי משתני‪ ,‬מתגווני ומתעשרי יותר ויותר‪,‬‬
‫ולכ הפתרונות שהאד בוחר מקוריי ומורכבי יותר‪ .‬חיבורי‬
‫חדשי מגבירי את רמת האינטליגנציה‪ .‬החיבורי האנושיי ה‬
‫משפחה‪ ,‬אומה‪ ,‬אנושות‪ ,‬קוסמוס‪ .‬החיבורי יכולי להיות רגשיי‪,‬‬
‫הגיוניי או מעשיי‪ .‬החיבורי בי בני האד משתני ומתפתחי‬
‫כל הזמ‪ .‬אי טע להכריח אנשי לקדש סוג אחד של חיבורי על‬
‫משנהו‪ .‬כאשר משפחה או אומה או כל סוג קשר אחר אינו עונה על‬
‫צורכי היחיד ואולי אפילו מזיק לו‪ ,‬אי הוא חייב להיכלא בו באות‬
‫תנאי‪ .‬קיימי חיבורי נוספי של קהילה‪ ,‬אנושות וחיבור קוסמי‬
‫אליה הוא יכול להשתיי‪ .%‬יתכ שאלה יהיו החיבורי העתידיי‬
‫העיקריי‪.‬‬
‫האהבה איננה סטאטית ונצחית‪ .‬אי היא נוחתת על ראשו של‬
‫האוהב ברגע של הארה ונשארת ש לנצח‪ .‬היא דבר משתנה‪ .‬כשאי‬
‫מזיני את ההישתנות‪ ,‬האהבה והאחדות מתחילות לעכל את עצמ‬
‫עד שה נמוגות‪ .‬החיבורי ה הפעולה והתגובה‪ ,‬הקבלה והנתינה‪,‬‬
‫והמשחק בינ לבי עצמ מזי אות‪ .‬יחסי אהבה ורעות ויחסי בי‬
‫קרובי משפחה מצליחי כאשר ה משתני מידי פע‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נית לראות את המציאות במספר דרכי‪:‬‬
‫כהירארכיה של מנהיגי שבראשה עומד האל כמו בדתות‬
‫המונותיאיטיות‪.‬‬
‫כל דבר הוא השתקפות של משהו אחר‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל דבר הוא דבר‬
‫אחר‪ ,‬והכל הוא אותו אחד‪ ,‬כמו בהינדואיז ובבודהיז‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כחיבורי של גופי ושל חוקי שוני וכל אחד הוא בדרגה שווה‪.‬‬
‫האחדות היא חיבורי‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כל התשובות הנ"ל נכונות‪.‬‬
‫רגש ומחשבה‬
‫נוטי לזהות את האהבה ע רגש‪ .‬ביטחו‪ ,‬שלווה‪ ,‬מיניות‪,‬‬
‫יצירתיות‪ ,‬עניי‪ ,‬יוזמה‪ ,‬תקווה‪ ,‬רו‪ %‬וחיבה מיוחסי לאהבה‪ .‬כעס‬
‫תיסכול‪ ,‬אשמה‪ ,‬דחיה‪ ,‬שיעמו‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬סבל ובדידות מיוחסי‬
‫להיעדר אהבה‪ .‬רגשות של אושר עשויי להיחוות כרגיעה מוחלטת‪,‬‬
‫התרוקנות ממחשבות ורגשות‪ ,‬הגות‪ ,‬התעלות ואחדות כמו‬
‫‪30‬‬
‫בבודהיז ובהינדואיז‪ ,‬או כטרנס‪ ,‬התרגשות עזה ואקסטזה כמו‬
‫בקרב עמי אפריקה‪ ,‬אמריקה הקדומה ובמערב המודרני‪.‬‬
‫הבודהיז מבי את האהבה כאינטואיציה‪ .‬החוויה‬
‫האינטואיטיבית נקיה מריגושי הקשורי לעשייה חיצונית או‬
‫פנימית‪ .‬היא הוויה‪ .‬היא ניתוק מהאנושי וחיבור לקוסמי‪ .‬היא‬
‫התרשמות והקשבה לרחשי העול ולרחשי פנימיי‪ .‬ישו דיבר על‬
‫רגש אנושי‪ .‬בניגוד לאהבה המופשטת הבודהיסטית הוא פירט ותיאר‬
‫את האהבה במונחי של עשייה כמו הקרבה וסליחה‪ .‬בכ‪ %‬הוא תיוו‪%‬‬
‫בי העשייה היהודית לבי איהעשייה הבודהיסטית‪ .‬ע כל‬
‫ההבדלי‪ ,‬העול האידיאלי ששואפי אליו‪ ,‬לפי הבודהיז‬
‫והנצרות‪ ,‬הוא אותו עול פוטנציאלי‪ ,‬רוחני‪ ,‬שלפני הבריאה‪ ,‬היקו‬
‫שבו תוכנתו העתיד והחומר‪ ,‬כש שהעובר תוכנת בגני שבביצית‬
‫המופרית‪ .‬בעול זה הדברי נקבעי עבורנו‪ ,‬ובו אנחנו צפי‬
‫בשלווה במי הרח‪ ,‬מוקפי באהבה משו שאיננו נדרשי לתת‬
‫תמורתה‪ .‬מאיד‪ ,%‬בעול הקיי‪ ,‬הפיזי‪ ,‬האד נדרש לעבוד‪ ,‬לחקור‪,‬‬
‫לגלות‪ ,‬ליצור‪ ,‬לבנות‪ ,‬לשנות‪ ,‬ליצור בכוחות עצמו חיבור של אהבה‬
‫ויצירה בעול קשה‪ ,‬עויי ואפילו להילח‪ .‬חלק מהתנועות‬
‫הרוחניות‪ ,‬ג כיו‪ ,‬מתפתות לראות את העול הרוחני כאידיאל‬
‫ולהתרפק עליו‪ ,‬לבקש לזרו בהרגשת אושר‪ ,‬להתמקד בעיקר‬
‫בשיטות ריפוי אלטרנטיביות למע ההרגשה הטובה‪ .‬ה דוחי את‬
‫העול הרציונליסטי‪ ,‬המלווה במאמצי ובספק‪.‬‬
‫הרגש הוא כמו הדלק המזי את המכונית הנוסעת‪ .‬כאשר‬
‫נדלק ניצו‪ /‬באד‪ ,‬דח" המאי‪ /‬בו לעשייה‪ ,‬הרגש הוא המאפשר לו‬
‫להמשי‪ %‬בה‪ ,‬כמו זר הנהר שבעזרתו האד שט אל מחוז חפצו‪.‬‬
‫בלעדי הרגש האד היה מפסיק את עשייתו לאחר דעיכת ההתלהבות‬
‫הראשונית‪ .‬לו היו לאד רק אינטואיציה והיגיו הוא היה מבי שיש‬
‫אחדות א‪ %‬היה נותר בנקודה זאת לנצח‪ .‬הרגש הוא זה שדוח" להפו‪%‬‬
‫הבנה זאת למעשה‪ .‬ע בעירת הרגש כל הקיי מקבל עומק רב יותר‪,‬‬
‫ג האושר וג הכאב‪ .‬אבל לא רק את עצמו האד חש‪ .‬רגש הוא‬
‫היכולת להבי את השמחה והסבל של האחר‪ .‬הרגש גור לו להתמיד‬
‫בקשרי של שני ארוכות כמשפחה וכאומה‪ ,‬משו שכאשר אי‬
‫רגש‪ ,‬ברבות הימי השעמו תופס את מקו היחסי‪ .‬הרגש הוא ג‬
‫היכולת לעכל קשיי רגשיי ואסונות‪ ,‬להמשי‪ %‬הלאה ולהתחיל‬
‫מחדש‪ .‬מחשבה מוגזמת עלולה לגרו לאד לוותר משו שהיא‬
‫מעלה שאלות רבות המשתקות אותו ולא מניחות לו להגיע לשלב‬
‫‪31‬‬
‫המעשה‪ .‬הרגש איננו מניח לאד לוותר ולא לעשות דבר משו‬
‫שהוא דורש פעולה‪ ,‬ולו יהיה זה סבל בלבד‪.‬‬
‫הרגש יכול להיות אחווה ע האנושות‪ ,‬ע הקוסמוס‬
‫ואלוהי‪ ,‬חמלה‪ ,‬אחדות‪ ,‬דבקות‪ ,‬אמונה‪ ,‬שמחה והודיה‪ ,‬או רגש של‬
‫חובה‪ ,‬סקרנות‪ ,‬התלהבות המתלווה ג למחשבה‪ ,‬חקירה וגילוי‪.‬‬
‫לאלה אפשר להוסי" רגש החפ‪ /‬באיחוד ע גופ‪ %‬מיזוג החומר ע‬
‫הרוח‪ ,‬שהוא תכלית האד‪.‬‬
‫האד‪ ,‬למרות שאיפות אלה‪ ,‬איננו יכול להיות עשוי‬
‫מאינטואיציה ורגש בלבד‪ .‬לו לא היה האד ממיי את העול בעזרת‬
‫המחשבה‪ ,‬הכל היה מצי" אותו והוא היה הופ‪ %‬למשותק או חסר‬
‫מנוחה וחסר כיוו‪ ,‬ולמעשה לא היה עושה דבר‪ ,‬או הופ‪ %‬לעלה ניד"‬
‫ברוח‪ .‬רגש לבדו‪ ,‬לטווח ארו‪ ,%‬עלול להרוס‪ ,‬כש שמגע בחשמל או‬
‫מיניות ללא תיווכו של ההיגיו‪ ,‬יכולי לשרו"‪ .‬ע זאת‪ ,‬רגשנות‬
‫חסרת שליטה וחסרת גבולות לזמ קצר‪ ,‬עשויה להיות מקו‬
‫החדשנות מפני שהיא חופרת באד עד תחתיתו ועד קצוותיו וש‬
‫הוא מגלה אוצרות נוספי‪ .‬התמקדות ברגש בלבד‪ ,‬לאו דווקא כסבל‬
‫רב מדי‪ ,‬מעניקה לאד תחושה שהוא חי כעצב חשו"‪ ,‬בניגוד‬
‫לעקרות מסויימת שחש המתמקד במחשבה בלבד‪ .‬הרצו לשמר את‬
‫תחושת החיי הנעימה הופכת את בעליו לעתי קרובות לשמר‪.‬‬
‫שכל ורוח אינ מעניקי אותה עוצמה של הרגש‪ ,‬לכ ה קצרי זמ‪,‬‬
‫אבל יתרונ הוא בהענקת את הצור‪ %‬בשינוי ובהתחדשות‪.‬‬
‫להרגיש‪ ,‬פירושו להיות הדבר עצמו‪ .‬כאשר האד הוא הדבר‬
‫עצמו כמו הפרח‪ ,‬אי הוא מודע לעצמו כמו שמודע האד המתבונ‬
‫מבחו‪ ./‬למרות שנעי להיות הדבר עצמו‪ ,‬משו שזוהי תחושה של‬
‫חיי‪ ,‬רק התנועה מבפני החוצה והתנועה מבחו‪ /‬פנימה‪ ,‬היא‬
‫המייחדת את האד‪ ,‬והיא המודעות האמיתית‪.‬‬
‫לעתי‪ ,‬הרגש יוצר תמונות במוח‪ .‬זהו החלו בהקי‪ ./‬כאשר‬
‫כל רגש ושאיפה של אד כלשהו מעלי במוחו תמונה אחרת ללא‬
‫קשר הגיוני ביניה הוא נחשב לחולה נפש‪.‬‬
‫מחקרי בפגועי מוח גילו כי פגיעה במוח הימני‪ ,‬היצירתי‬
‫והרגשי‪ ,‬מביאה את האד לבטא מלי בטו חסר חיי‪ ,‬ואילו פגיעה‬
‫במוח השמאלי מלווה בביטוי רגשות ללא מלי‪ ,‬מעי ג'יבריש חסר‬
‫משמעות‪ .‬מחקרי אלה מעידי עד כמה אי אפשר לאחד בלי השני‪.‬‬
‫ההגדרות של רגש ואינטלקט נוצרו לצורכי ביטוי בלבד‪ .‬רגש‬
‫ומחשבה יצוקי יחדיו באד ואי אפשר להפריד ביניה‪ ,‬כש שאי‬
‫אפשר להפריד את החומר מצבעו ומצורתו‪ .‬המחשבה מתבטאת‬
‫‪32‬‬
‫בעזרת מלי ותנועות ידיי ואילו הרגש מתבטא על ידי הבעות פני‪,‬‬
‫הבעות גו" וטו הקול‪ .‬המילי‪ ,‬ההבעה והטו ה הצבע והצורה‪.‬‬
‫האינטלקט מעניק לאהבה משמעות‪ ,‬והאהבה נותנת לאינטלקט חיי‪.‬‬
‫הרגש הוא התיקשורת‪ .‬הוא הדבק שמחבר בי בני האד או‬
‫בי האד לעשייה‪ .‬הרגש גמיש‪ ,‬כמו מי‪ .‬רגש פירושו לשנות‬
‫תוכניות או להגמיש אות‪ ,‬לפי המצב או אפילו נגד המצב‪ .‬הוא‬
‫גמישות ביחסי‪ ,‬לדעת מתי לצחוק ומתי לבכות‪ .‬הרגש‪ ,‬בהיותו‬
‫מסתגל‪ ,‬הוא ג המתמר בי אנרגיות שונות‪ ,‬וכ מתוו‪ %‬ומחבר בי‬
‫היצרי והגופניות ובינ לבי האנרגיות הרוחניות‪ .‬האנרגיה הרגשית‬
‫אמנ מחייה יחסי בי אנשי אבל המחשבה וההיגיו מעשירי את‬
‫התקשורת‪ .‬בעזרת הרגש מתחברי לאלוהי‪ .‬בעזרת המחשבה‬
‫אפשר להפו‪ %‬לאלוהי‪ ,‬מה שאיי על דתות העבר‪ .‬המחשבה והרגש‬
‫משתני בתנועה שיוצרת חיי‪.‬‬
‫הא המחשבות קיימות כעצמות יבשות שמופחת בה רוח‬
‫החיי של הרגש‪ ,‬או להיפ‪ ,%‬הרגש הוא זה שמניע לבנות עצמי‬
‫ומבני‪ ,‬וכשלעצמו הוא חסר משמעות כש שדלק בלבד איננו גור‬
‫למכונית לנסוע? שני הכיווני נכוני‪ ,‬כנראה‪ .‬המחשבה מסייעת‬
‫בידי הרגש לשמור על פרופורציות והרגש מזהה את המחשבה‬
‫האמיתית‪ .‬המחשבות‪ ,‬ללא הרגש המזי את חיות‪ ,‬אינ יכולות‬
‫להתקיי‪ .‬רגש ע היגיו איננו נופל בערכו מתחושת אושר ללא‬
‫מחשבה‪ .‬חוויות ורגשות המנותקות מההיגיו עלולות להוביל‬
‫לאלימות‪.‬‬
‫לעתי קרובות המחשבה עצמה גורמת לרגש‪ .‬מצד שני‪ ,‬כל‬
‫רגש‪ ,‬ויהיה זה המטור" ביותר‪ ,‬נופל לתו‪ %‬תבנית של מחשבה‬
‫כלשהי‪ ,‬לכ אנשי רגישי ואינטואיטיביי בלבד ה נוקשי‬
‫ומקובעי לא פחות מאנשי שה הגיוניי בלבד‪ .‬המחשבה יכולה‬
‫לזהות את תבנית המחשבה בעוד שהרגש נופל בפח של מחשבות לא‬
‫רצויות‪ ,‬לכ דווקא המחשבה יכולת לשחרר את האד מה‪ .‬רגש בא‬
‫ממחשבה לא מודעת‪ .‬כל מחשבה‪ ,‬ולו הקרה ביותר‪ ,‬מסתבכת ע‬
‫תחושה פנימית כלשהי‪ .‬החוויה נצרכת למוחשיות כלשהי של הבנה‪,‬‬
‫אחרת אי היא תופסת אותה‪ ,‬או בניסוח קיצוני יותר‪ ,‬אי היא קיימת‪.‬‬
‫דיבורי על חוויות מעוררי את האחר ופותחי את תשומת ליבו‬
‫לדברי שלא היה מגיע אליה או שהיה נזקק לזמ רב כדי להשיג‬
‫מניסיונות הפרטי בלבד‪ .‬הידע נזקק לחוויה‪ ,‬אחרת היא נשארת מחו‪/‬‬
‫לאד ואינה הופכת לחלק ממנו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫הידע איננו מסתיי כאשר רוכשי מספר עובדות בסיסיות‬
‫ובעזרת חווי לנצח‪ ,‬כאשר אותו חומר נטח ללא סו"‪ .‬אלא שבכל‬
‫פע רמת הידע עולה וכ‪ %‬ג עולה רמת החוויה‪ ,‬משו שבכל פע‬
‫החיבורי ה חדשי‪ ,‬עשירי יותר ובעלי ניואנסי דקי יותר‪ .‬ידע‬
‫חדש מאפשר לעלות שלב נוס" בחוויה‪.‬‬
‫לרגש עצמו רמות שונות‪ ,‬רגש רוחני ורגש גופני הנוצר מ‬
‫האינסטינקטי ומהעצבי‪ .‬ג למחשבה רמה רוחנית ואינטואיטיבית‬
‫או רמה פיזית‪.‬‬
‫רגש איננו זהה ע ריגוש‪ .‬אהבה ורגש אינ התנהגות‬
‫מוחצנת למרות שרבי נוטי לטעות ולהחלי" ביניה‪ .‬חלק‬
‫מהמוחצני ה רדודי רגש‪ ,‬ואפילו אנוכיי‪ .‬אנשי המתארי עצמ‬
‫כרגישי סבורי שקל לה לנחש מה האחר מרגיש וכיצד עליו‬
‫להתנהג ע כל רגש‪ .‬לרבי קל יותר לסלוח לנוכל המתיפח בקול ר‬
‫מאשר לנוכל שנראה כלפי חו‪ /‬קר רוח‪ .‬האינטלקטואל מותק" לא‬
‫אחת בחוסר סובלנות על ידי אנשי הרגש‪ .‬הוא נתקל בבכיינות של‬
‫הרגשני הנעלבי בכל פע שהוא מנסה לחשוב ולהגדיר במקו‬
‫להתפר‪ /‬ברגשות‪ .‬קיימות תרבויות הרואות בהיגיו מעי סרח עוד"‬
‫של האד‪ ,‬וקידמה של תרבויות העוסקות בהיגיו אינה מרשימה‬
‫אות‪ ,‬על א" שה משתמשי בפירותיה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אי רע במידה‬
‫של מוחצנות כאשר הרגש אמיתי‪ .‬רגש שאיננו מוחצ עלול להטעות‬
‫את האחר‪ .‬רגש נחשב עד כדי כ‪ %‬שכל הימנעות מכאב מכונה‬
‫בתרבות שלנו "בריחה"‪ ,‬והימנעות זאת סותמת‪ ,‬כביכול‪ ,‬את מקורות‬
‫הרגש‪ .‬אנרגיה רגשית ראוי לה שתהיה מותאמת על ידי היחיד ואי‬
‫רגש אחד המתאי לכל המקרי‪ .‬עוד" רגשנות איננה מעשירה את‬
‫האד‪ .‬אהבה נכזבת אחת‪ ,‬כשלו אחד והשפלה אחת מחשלי את‬
‫האד והוא מכיר עומקי נרחבי של הנפש‪ .‬מכות רגשיות חוזרות‬
‫ונשנות ממוטטות את האד עד כי אי הוא מצליח לנסוק יותר או‬
‫שההצלה מגיעה מאוחר מדי‪ .‬לאד שסבל רבות מתאימה יותר דת‬
‫כמו הבודהיז‪ ,‬המלמדת אותו להתבונ ברגשותיו מתו‪ %‬ריחוק‪,‬‬
‫משחררת אותו לפעילות חיובית‪ ,‬וכתוצאה מכ‪ %‬לרגשות נעימי‬
‫יותר‪.‬‬
‫טענת נפוצה היא‪ ,‬בעיקר של הפסיכולוגיה‪ ,‬שא אתה לא‬
‫מרגיש טוב כא‪ ,‬אזי לא תרגיש טוב בשו מקו‪ ,‬דעה שאיננה‬
‫בהכרח נכונה‪ .‬ג עידוד להביע רגשות אינו תמיד מועיל‪ ,‬בייחוד‬
‫במקרה של רגישי ופגיעי הנזקקי דווקא לאיזו ולא לנפילה‬
‫לתהומות עמוקי יותר‪ .‬ג כא תועיל יותר הדר‪ %‬הבודהיסטית‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫הבעיה העיקרית איננה א האד מחצי רגשות או מפני‬
‫אות‪ ,‬אינטלקטואלי‪ ,‬אינטואיטיבי או רגשייצרי‪ ,‬אלא כמות ואיכות‬
‫החיבורי בינו לבי עצמו ובינו לבי האחר‪ .‬החיבורי עשויי‬
‫להיות יצירתיי או חיבורי של ביטחו‪ .‬חיבורי שבה האד תור‬
‫אנרגיה רגשית או יצרית‪ ,‬אנרגיה של חזו או אנרגיה של אינטלקט‪.‬‬
‫ניגודי אינ מעשירי זה את זה כשהאחד סבור שהוא בעל האנרגיה‬
‫העיקרית ועל האחר להתאי עצמו אליו‪ .‬אנשי הרגש מתלונני‬
‫שאנשי המחשבה גורמי רק לפירוד ולמחשבות מציקות‪ ,‬ואילו‬
‫אנשי המחשבה מבחיני בעוול‪ ,‬באכזריות ובשמרנות של אות‬
‫שהרגש מעוור את עיניה‪ .‬ניגודי מועילי כשהאחד בודק מה‬
‫האחר תור לו‪ .‬אנשי הרגש תפקיד להעניק חיי למחשבה‬
‫ולעשייה על ידי דימיו ותנועה‪ ,‬ואנשי המחשבה והמעשה תפקיד‬
‫להעניק צורה לחיי‪ ,‬ולפשט את הסמלי על מנת להבי את‬
‫החוקיות שלה כדי לבנות סמלי חדשי‪ .‬האד המודרני יותר‬
‫מורכב מהאד הקדמו משו שהוא משתמש במחשבה מופשטת‪,‬‬
‫לעתי בניגוד לשכל הישר‪ ,‬בעוד שבעבר הרגש היה מלווה בהיגיו‬
‫פשוט ומותא לרגש‪.‬‬
‫עדיי קיי קונפליקט בי רגש והיגיו‪ .‬ההיגיו דורש ריחוק‬
‫מסויי ואילו האהבה דורשת יתר קירבה‪ ,‬ואלה מוסיפי קשיי‬
‫ליכולת לשלב בי שתי התכונות‪ .‬כשקרנה של הדבקות עולה‬
‫מבצבצת התנגדות להשכלה ולמדע‪ ,‬וכשקרנה של ההשכלה עולה‬
‫נוצרי מעמדות חברתיי בה המשכיל הוא בעל המעמד הגבוה‬
‫יותר‪ .‬בחברה המכבדת השכלה הרגש נחשב לילדותי‪ ,‬פשוט‪,‬‬
‫ספונטני ובעל שכל ישר א‪ %‬נעדר תחכו‪.‬‬
‫מתו‪ %‬הנצרות הקתולית‪ ,‬המדגישה את הדבקות הרגשית‪,‬‬
‫התפלגו מספר כתות המחייבות את המחשבה ואת העשייה‪ .‬פילוג זה‬
‫חוצה את כל הדתות‪ ,‬ג את החברה החילונית‪.‬‬
‫אהבה וגו"‬
‫באהבה כאוטית מוחלטת אי מקו לגו"‪ ,‬עוד סיבה להפרדה‬
‫בי גו" לרוח בנצרות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אהבה גופנית ומינית מגבירה כל אהבה‪ .‬אהבה‬
‫פיזית כוללת אהבה חושנית לגו" ולסביבה הפיזית‪ ,‬לדירה נאה‪,‬‬
‫לכלי נאי‪ ,‬לנו" נאה‪ ,‬לאנשי מטופחי ולאמנות‪ .‬הרגש הוא‬
‫‪35‬‬
‫גופני‪ .‬כל החוויות הרוחניות‪ ,‬אהבה או אפילו הרס‪ ,‬מגיעות לאד‬
‫דר‪ %‬המסננת הגופנית‪ ,‬כרגשות‪.‬‬
‫אהבה עשויה להיות רגש הקשור בעיקר לגו" או יסוד רוחני‬
‫ואינטואיטיבי שאיננו קשור למישהו מסויי‪.‬‬
‫אהבה אוניברסלית‬
‫האהבה האוניברסלית איננה קלה‪ .‬האוניברסליות מעוררת‬
‫תחושה שכל העול בית‪ ,%‬מכא‪ ,‬שאי ל‪ %‬א" בית‪ .‬כאשר כול‬
‫ידידי‪ %‬אי ל‪ %‬א" ידיד‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬בחברה אוניברסלית האפשרויות ה אינסופיות‪,‬‬
‫לטוב ולרע‪ .‬בשלב שבו האד ניצב לבדו מול האנושות קיימת‬
‫החירות‪ .‬בחופש זה האד יכול לבחור את מצבו החברתי‪ ,‬א זו‬
‫לבדיות או זוגיות‪ ,‬משפחתיות‪ ,‬לאומיות או קהילתיות‪ .‬קשה לשפוט‬
‫איזו קבוצה עדיפה‪ ,‬משו שללא קשר למבנה החברה‪ ,‬היא תלויה‬
‫בהתנהגות חבריה‪ .‬התחשבות והדדיות ה כמו נימוסי‪ ,‬אנשי‬
‫חייבי לקבל אות מרצונ ושו חוק אינו יכול לעשות זאת‬
‫במקומ‪.‬‬
‫***‬
‫‪36‬‬
‫אנרגיה מס' ‪3‬‬
‫אנרגיה איסלאמית ‬
‫אנרגיה חומריתרגשית‬
‫האנרגיה האיסלאמית היא האנרגיה החומריתרגשית‪.‬‬
‫חומריות במוב שילוב של הרוח ע החומר‪ ,‬של הדת ע חיי היו‬
‫יו‪ .‬הפשטות‪ ,‬המעשיות והשכל הישר מאפייני את הדת‬
‫המוסלמית‪ .‬אי הקפדה על קוצו של יוד‪ .‬מצוות הדת הגיוניות‬
‫ומותאמות לחיי‪ .‬באיסל מתקיימת תיזכורת לאמונה‪ ,‬על ידי‬
‫תפילה‪ ,‬מספר פעמי ביו בלי שהמאמי ישתעבד או יתנתק מחיי‬
‫היו יו‪ .‬המאמיני רשאי לעשות עסקי במסגד ביו שישי‪,‬‬
‫והעבודה מותרת בימי שישי‪ ,‬מעי מיזוג של קודש וחול‪ ,‬החיי‬
‫והדת מעורבי זה בזה‪ .‬המוסלמי רשאי לרוב להתפלל בכל מקו‬
‫בו ה נמצאי‪ .‬יש היגיו בריכוז הנוח והמעשי של המצוות‪,‬‬
‫בחלוקה לאור‪ %‬כל היו של תפילות קצרות‪ ,‬מבלי להקשות במנהגי‬
‫תפילה‪ ,‬במידה הסבירה של חגי‪ ,‬שאחד מה הוא נסיעה אחת‬
‫למכה‪ ,‬ובדגש על הצדקה‪ .‬למוסלמי אפשרות לחיות באווירה דתית‬
‫ובעזרה הדדית‪ ,‬מבלי להתחייב לעוד" למדנות או להפגנת רגשנות‬
‫דתית‪ ,‬א‪ %‬ג מבלי למנוע אות ממי שמעוניי בכ‪ .%‬ג להתקבל‬
‫לאיסל או לזכות בג עד קל יחסית‪.‬‬
‫באיסל‪ ,‬האהבה מתבטאת בדר‪ %‬רגשית‪ ,‬בעיקר האהבה‬
‫לאלוהי‪ ,‬והיא מתבטאת‪ ,‬בי השאר‪ ,‬ע קריאת המואזי מראשי‬
‫המסגדי המעיר מידי יו ע עלות השחר את המאמי בפסוק בעל‬
‫עוצמה‪ ,‬המהל‪ %‬קס על שומעיו‪" :‬לא לה אילא לה‪ ,‬ומוחמד רסול‬
‫אללה"‪ ,‬אי אלוהי מלבד אללה ומוחמד שליח אללה‪ .‬באיסל‬
‫אלוהי הוא במרכז וצרי‪ %‬ללחו את מלחמתו‪ ,‬בניגוד לעול‬
‫החילוני בו האד הוא במרכז ולכ צרי‪ %‬ללחו את מלחמתו של‬
‫האד‪ ,‬ואילו אלוהי הוא עניי פרטי‪ .‬האיסור לפגוע באלוהי‬
‫באיסל גדול מהאיסור של פגיעה באד‪ .‬את אלוהי שאוהבי‬
‫וחווי בעוצמה בלי להתפלס"‪ .‬הקורא והנביא מוחמד א" ה זוכי‬
‫להערצה מופלגת‪ .‬האותיות הערביות‪ ,‬כמעשה מחשבת באמנות‪,‬‬
‫‪37‬‬
‫קשורות להערצת הכתוב בקורא‪ .‬קיי כא יסוד של הערצה רגשית‬
‫יותר מאשר ניתוח של רעיונות ועקרונות‪ .‬אהבת האל מאפשרת ביטוי‬
‫גופני וגשמי של דתיות ואהבת אל‪ .‬כאמור‪ ,‬אהבת אלוהי מוסיפה‬
‫תחושת אהבה אמיתית לחיי יו יו‪ ,‬ג א אי אהבה רבה בסביבה‪,‬‬
‫מה שמשרה תחושת רגיעה‪ ,‬נינוחות וכוח לעמוד בפני תלאות החיי‪.‬‬
‫ער‪ %‬משפחה‬
‫הדגש על אהבה רגשית וחומרית מודגמת בקורא‪ ,‬המרבה‬
‫בציוויי הנוגעי ליחסי בי בני משפחה‪ .‬הדגש הוא לא על אהבה‬
‫אוניברסלית אלא על אהבה למשפחה‪ ,‬לאומה או לקבוצה אנושית‬
‫כלשהי‪ .‬לגברי ולנשי‪ ,‬לצעירי ולזקני תפקיד שונה וחוקי‬
‫שוני בחברה בעלת חובות למשפחה‪ .‬כ‪ %‬נוצרו מעמדות והירארכיה‬
‫במשפחה‪.‬‬
‫המשפחה היא אחת המסגרות הבעייתיות ביותר של התקופה‬
‫המודרנית‪ .‬היא ביטוי לניגוד בי אהבה אוניברסלית מופשטת‬
‫לאנושות ובי האהבה לסביבה הפיזית‪ ,‬המיידית‪ ,‬המסורתית‪ .‬במבנה‬
‫משפחתי‪ ,‬לעתי מזומנות‪ ,‬אושרה של המשפחה מתחזק על ידי חלק‬
‫של המשפחה שנכנע או שהקריב עצמו למע האחרי‪ .‬בעול‬
‫המודרני א" אחד אינו חייב לחיות למע מישהו אחר‪ ,‬א אי הוא‬
‫חפ‪ /‬בכ‪ .%‬היחיד האוניברסלי עשוי לוותר על שורשי משפחתו ביתר‬
‫קלות‪ .‬במערב זכותו של היחיד אפילו לפגוע בעצמו עד גבול‬
‫מסויי‪ .‬לזכות המשפחה נית לומר שלח‪ /‬של אהבה וחובה‬
‫משפחתית מונע פגיעה ביחיד ולעתי א" תומכת בו‪ ,‬כל זמ שהפרט‬
‫שבה מתיישר לפי הערכי המקובלי‪ .‬המשפחה מגנה על חבריה א‪%‬‬
‫ג מנציחה עיוותי‪ .‬המשפחה המורחבת עשויה לקיי ערכי‬
‫נעימי כמו חביבות‪ ,‬חברתיות והכנסת אורחי‪ ,‬אבל ג ללקות‬
‫ברגישות ופגיעות יתר‪ ,‬משו שהאד איננו אחראי לכבודו שלו‬
‫בלבד אלא ג לכבוד של האחרי‪ .‬הפרט הזקוק לאהבת משפחתו‬
‫ותלוי בה‪ .‬תלות בדעת הסביבה הקרובה עשויה להולי‪ %‬לשמרנות‪,‬‬
‫תלות במעמד משפחתי לעריצות‪ ,‬והערצת יתר לחוסר ביקורת‪.‬‬
‫ההלכות באיסל מייחסות למשפחה כוח רב יותר מאשר‬
‫להלכות בענייני דיומא‪ .‬ע זאת‪ ,‬בכל הדתות ואפילו בעול החילוני‬
‫נית כוח רב להלכות הקשורות למבנה המשפחה‪ ,‬ה משו שקל‬
‫יותר לדאוג לפרט בעזרת המשפחה‪ ,‬וה משו שוויתורי במשפחה‪,‬‬
‫בייחוד כשהמדובר בנשי‪ ,‬מביאי לאובד כוח של חברי‬
‫‪38‬‬
‫המשפחה הנהני ממנה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ולהתמוססות כוחה העצו של‬
‫החברה לשלוט על הפרטי שבה‪ ,‬מצד שני‪ .‬כאשר נית כוח‬
‫למשפחה היא חזקה מכל מסגרת חברתית אחרת‪.‬‬
‫המשפחה מייצגת יציבות וביטחו‪ .‬אלה ערכי של ממש‬
‫ורוב בני האד זקוקי לה‪ .‬במשפחה האד לומד בדר‪ %‬מוחשית‬
‫שלא חשוב מה האחר יעשה‪ ,‬הוא עדיי ב משפחת‪ .%‬עבריי יהיה‬
‫תמיד ב משפחה‪ ,‬ללא קשר א המשפחה תומכת או מתנערת ממנו‪.‬‬
‫המשפחה הנאלצת להכיל בתוכה ג את הצדיק וג את הרשע‪ ,‬בלי‬
‫שתוכל לממש צדק מוחלט‪ ,‬ולהטיל שכר ועונש מדוייקי‪ ,‬מקיימת‬
‫נגד רצונה‪ ,‬את האידיאל של אנרגית האהבה המוחלטת הקיימת‬
‫בעול האלוהי שמעבר למציאות‪ ,‬העול בו הטוב והחטא נמצאי‬
‫באותו מקו‪ .‬המשפחה מייצגת ערכי חברתיי שמרניי ביותר‬
‫ומנהלת בתוכה מאבקי כוח וכבוד אכזריי‪ ,‬דורסניי והרסניי‪ ,‬אבל‬
‫היא ג מעי מעבדה בה האד בודק את ערכיו החברתיי ואת‬
‫ערכיו האלוהיי שאי הוא מודע לה‪ .‬דר‪ %‬המשפחה האד מבי‬
‫את האהבה‪ ,‬לא האהבה הרומנטית‪ ,‬אלא האהבה כלפי המכוער‪,‬‬
‫הרשע‪ ,‬החולה‪ ,‬החלש‪ ,‬הטיפש או הפושע ג א לעתי לובשת‬
‫אהבה זו מעיל של שנאה‪ .‬בני המשפחה נתקלי זה בזה בפרטי‬
‫הקטנוניי ביותר של המציאות‪ ,‬אבל עשויי לחוות לרגעי את‬
‫חווית החסד‪ ,‬את הסליחה והחמלה‪ ,‬את המצב של את הנתינה‬
‫המוחלטת‪ ,‬את הקבלה המוחלטת ולא רק נתינה המשולבת בקבלה‪.‬‬
‫במשפחה אידיאלית חיי באווירה של זרימה‪ ,‬סובלנות‪,‬‬
‫סלחנות ושיוויו‪ ,‬א‪ %‬רוב המשפחות עדיי משמרות את הדג‬
‫המסורתי של יציבות ע חוסר שיוויו וחוסר גמישות‪ .‬ע זאת‪ ,‬אי‬
‫אפשר להתעל מהתנועה והשינוי בעול‪ .‬לכל היותר‪ ,‬נית להאט‬
‫את השינויי כ‪ %‬שיתאימו לקצב של אומות ומשפחות מסויימות‪.‬‬
‫הרצו להתנגד בכוח לשינויי עלולה לגרו לרודנות‪ .‬למרות‬
‫הרודנות‪ ,‬כל שמרנות מתערערת בסופו של דבר ונשטפת ע ההצפה‬
‫של השינוי החדש‪ .‬ככל שהשמרנות רבה יותר ההתמוטטות חריפה‬
‫יותר‪.‬‬
‫לפעמי תוהי כיצד זה במקומות בה מצויי שורשיות‪,‬‬
‫חו‪ ,‬פשטות ומגע חיצוני ע הטבע וע הזולת‪ ,‬קיימי ג אכזריות‪,‬‬
‫כוחניות ועוני מופלג‪ ,‬ודווקא ארצות שאינ מפורסמות בחו‬
‫ובאהבה מוחצנת נמצא בה צדק ושפע‪ .‬ההזדמנויות בארצות אלה‬
‫המושכות אליה זרי בעוד שלא קיימת כמעט הגירה לסוג המקומות‬
‫הראשו‪ .‬יתכ שכדי לראות את זכויות הזולת יש צור‪ %‬במרחק‬
‫‪39‬‬
‫מסויי‪ .‬קירבה יתירה אינה מבחינה בי היחיד לזולתו‪ .‬נוס" לכ‪%‬‬
‫לקהילתיות נלוות תחושות של חו ועוצמה שעשויי לגרו‬
‫לחבריה לסלוח על עוולות שלאד מבחו‪ /‬נראי כפשעי של‬
‫ממש‪ .‬מנהיג‪ ,‬אפילו גרוע‪ ,‬המסוגל להגדיר קהילתיות יגרו לקבוצה‬
‫לקבל אותו למרות הנזקי שהוא ממיט על חבריה‪.‬‬
‫ג משפחה מודרנית בה הילד גדל בי שני מבוגרי ובתו‪%‬‬
‫חבורה של ילדי בני גילו‪ ,‬מצמצמת את עולמו של הילד‪ ,‬א כי‬
‫בדר‪ %‬שונה מזו של המשפחה המסורתית‪ .‬הערכי של חברת ילדי‬
‫בני אותו הגיל ה פשוטי ואגרסיביי‪ ,‬ואילו התפתחות בקרב שני‬
‫מבוגרי או מבוגר אחד גורמת לילד להיות נתו לחסדיה‪ ,‬וע כל‬
‫רצונ הטוב‪ ,‬ה מוגבלי ביכולת להעשיר אותו‪.‬‬
‫העול המודרני מאפשר מעגל של חברתי רחב שאיננו קשור‬
‫ישירות ליחיד‪ ,‬כמו עיתונות וטלוויזיה‪ .‬מעגל זה חיוני משו שהוא‬
‫מרחיב את דעתו של האד‪ ,‬המקבל ממנה ידע שהיה נמנע ממנו‬
‫בחברות אחרות‪ .‬הילד יכול למוד דר‪ %‬התקשורת שהמבוגר איננו‬
‫צודק תמיד‪ ,‬והוא מקבל תמונה אמיתית יותר על האנשי‬
‫שבסביבתו‪ .‬אבל בעול המודרני‪ ,‬שחסר בו המעגל האמצעי של‬
‫הקהילה‪ ,‬נוצר לח‪ /‬בלתי נסבל על אותה יחידה זעירה של שני הורי‬
‫וילד‪ ,‬התור בעקיפי להתפוררותה של המשפחה במקו לחיזוקה‪.‬‬
‫אות שניי שלושה או ארבעה אנשי מצפי זה מזה ליותר ממה‬
‫שה מסוגלי להעניק‪ ,‬והתוצאה היא אכזבה‪ ,‬מרירות וריקנות‪.‬‬
‫בהינדואיז קיימת אפשרות נוספת‪ .‬רבי מהמקדישי עצמ‬
‫לרוחניות מנתקי עצמ לגמרי ממשפחותיה‪ ,‬בחלק מ הזמ‬
‫מתבודדי ובחלקו האחר ה נודדי ומתחככי בי הבריות‪.‬‬
‫ההתחככות‪ ,‬בנוס" להכרת האני‪ ,‬מעשירי את האד‪ .‬על פי דת‬
‫ההינדו המשפחה איננה מבנה חברתי שאי אפשר בלעדיה‪.‬‬
‫החברה של היו עדה למתח שבי החברה המסורתית ובי‬
‫פילוסופיות חיי מודרניות‪ .‬היציאה מתו‪ %‬החממה המשפחתית אל‬
‫האינדיבידואליסטיות האוניברסלית עלולה אמנ לגרו לתחושת‬
‫זרות‪ ,‬לבדידות‪ ,‬לאבד דר‪ ,%‬לפגיעות ואפילו להידרדרות‪ ,‬א‪ %‬זוהי ג‬
‫הדר‪ %‬לצמיחה והתפתחות אישית‪ .‬אד שחי כל ימיו בחברה שבה‬
‫האהבה כרוכה בסביבה המיידית שלו מתקשה לבחור בי שני סוגי‬
‫אהבות אלה‪ ,‬נאמנות למשפחה ונאמנות אוניברסלית‪ .‬במצבי של‬
‫קונפליקטי הפתרו הוא "ג זה וג זה"‪ .‬אנשי השרויי‬
‫בדימדומי שתי התרבויות ה לעתי קרובות היצירתיי ביותר וה‬
‫‪40‬‬
‫קרש הקפיצה המעלה את החברה לרמה גבוהה יותר‪ .‬נראה שעל‬
‫האד לפסוע בנתיב הקשה של הבדידות האוניברסלית‪ ,‬להיפרד‬
‫לזמ מה מהחו של החברה‪ ,‬לפני שהוא שב מפוקח ודורשני לאותו‬
‫חיק יש‪ .‬האנשי החוזרי מהדר‪ %‬האוניברסלית אל המשפחה‬
‫עשויי ליצור מסגרת משפחתית חדשה ועשירה יותר‪ .‬במקו אחדות‬
‫של סימביוזה וחוסר יכולת להבחי היכ מסתיי האחד ומתחיל‬
‫האחר נוצרת אחווה של שווי‪ .‬מסגרת אידיאלית כזאת כנראה עדיי‬
‫איננה קיימת במציאות‪ ,‬למרות ההצעות והניסיונות הרבי‪ .‬יתכ‬
‫שהפתרו הטוב ביותר הוא קהילה האוספת לתוכה סוגי שוני של‬
‫אנשי וגילאי‪ ,‬כשלילד אפשרות אמיתית לבחור את אלה‬
‫המתאימי לו ביותר‪ ,‬ללא השרירותיות של קירבת ד‪ ,‬גיל משות"‬
‫או היצמדות לסטאטוס שהמציאה החברה‪ .‬כלל זה תק" ג לגבי‬
‫מבוגרי‪ .‬במקרי רבי‪ ,‬אבל לא תמיד‪ ,‬המבוגר מצליח יותר מאשר‬
‫הילד לבחור את החבורה המתאימה לו‪.‬‬
‫זוגיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬שבט‪ ,‬קהילה‪ ,‬אומה‪ ,‬אר‪ ,/‬היות אזרח‬
‫העול‪ ,‬האד אינו יכול שלא לעבור בתחנות אלה‪ ,‬משו שכל אחת‬
‫מה היא ביטוי מעשי של אהבה שבלעדיה אי האד יכול להבי‬
‫מהי אהבה‪ .‬כל אלה ה תחנות ביניי סמליות בדר‪ %‬אל התמזגות‬
‫היחיד ע עולמו‪ .‬התרומה של המשפחה או הלאו איננה בקידוש‬
‫קירבת הד או הדת אלא בקיו סביבה שבה האד יכול לצמוח‪.‬‬
‫האיסל והמערב‬
‫למערב יחס קיצוני ומכליל כלפי האיסל‪ ,‬כש שהמוסלמי‬
‫מפתחי רוש מוטעה על המערב דר‪ %‬כלי התקשורת‪ .‬הג'יהאד‬
‫והיחס לאשה מהלכי אימי על אנשי המערב‪ .‬לעומת‪ ,‬כמו‬
‫אורתודוכסי בדתות אחרות‪ ,‬המוסלמי רואי בכל ליברליות‬
‫מתירנות ואנרכיה‪ ,‬ואינ מבחיני בי דיכוי לצניעות‪.‬‬
‫המאבק בי האיסל למערב מכיל סממני מאבקי בשל‬
‫נטיות מנוגדות‪ ,‬הניגודי שהיו קיימי מאז ומתמיד‪ ,‬ושאינ מוצאי‬
‫את ביטויי בתו‪ %‬הדתות כמו בתרבויות הנושאות אותה‪ :‬מכא‪,‬‬
‫העול האיסלאמי הנאחז בסמלי העבר ובמסורת‪ ,‬וממול העול‬
‫המודרני הנושא עיניו אל עתיד פוטנציאלי לא קיי‪ ,‬מופשט‪ ,‬ולכ‬
‫מאיי‪ .‬המסורת כבר נוסתה ולכ היא בטוחה‪ ,‬ואילו העתיד מסוכ‬
‫ולכ אסור לנסות אותו‪ .‬החידושי מאיימי ג על אלה שסובלי‬
‫מהשיטה הישנה‪ .‬העבר כולל אימפריה מוסלמית בעלת גבולות‬
‫‪41‬‬
‫ברורי‪ .‬עדיי קיימת השאיפה לחזור לאותה אימפריה‪ .‬המוסלמי‬
‫שואפי להיות "אומה" אחת‪ ,‬מאוחדת באמונתה ובשפתה‪ .‬ה‬
‫משחזרי קרבות עתיקי‪ .‬זוהי חזרה גשמית ומעשית של‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬לא של הרעיונות‪ ,‬היסטורית ההגירה של מוחמד‪,‬‬
‫הג'יהאד והממלכה הישנה‪ .‬הברור כולל ג אלוהי אישי‪ ,‬הנביא או‬
‫יורשו בראש הפירמידה‪ ,‬ספרות קודש שאסור לערער עליה‪,‬‬
‫הירארכיה ברורה ובלתי עבירה במשפחה‪ ,‬והניסיו לערער עליה‬
‫מתפרש כחטא‪ .‬המסורת היא השקפות מנוגדות שיושבו בעבר‬
‫ונטמעו‪ ,‬לכ היא נראית בעיני נושאיה כאילו הייתה קיימת מאז‬
‫ומעול‪ .‬ג הרעיו של אד מול אוניברסליות נראה מפחיד משו‬
‫שהוא נזיל ולא מוגדר‪ .‬מאבקי אלה אינ קיימי רק בי גושי של‬
‫מדינות אלא חוצה כל חברה ואפילו את נפשו של היחיד‪.‬‬
‫היתרו הבולט ביותר של האיסל הוא טבעו הפתוח‬
‫יחסית‪ .‬האיסל הוא צורה פשוטה של דת של דבקות והערצה‬
‫לאלוהי‪ ,‬לקורא ולנביא‪ ,‬וקיו מצוות יסודיות‪ .‬בדומה לבודהיז‪,‬‬
‫א כי במידה פחותה בהרבה‪ ,‬הוא מסוגל להכיל סוגי שוני של‬
‫אמונות‪ .‬הוא יכול היה להיות דת פתוחה‪ ,‬סובלנית‪ ,‬גמישה ובעלת‬
‫גווני רבי‪ ,‬דבר שאמנ התקיי בזמ מסויי‪ .‬אבל דווקא בגלל‬
‫פשטותה היא עלולה להיסח" אחר יסודות קיצוניי‪ ,‬ולהיות מסוגרת‬
‫בתו‪ %‬מספר מצומצ של כללי‪ ,‬דבר שקרה בסופו של דבר‪.‬‬
‫הגמישות הביאה לידי כ‪ %‬שהתרבויות המקומיות השתלטו על‬
‫האיסל והתחזקו בו החלקי השמרניי וחסרי הסובלנות ביותר‪.‬‬
‫האיסור לבקר את הקורא התרחב לדיכוי ביקורת חברתית ולרדיפת‬
‫המתנגדי לשילטו‪.‬‬
‫***‬
‫‪42‬‬
‫אנרגיה מס' ‪4‬‬
‫האנרגיה ההינדואיסטית ‬
‫אנרגית היצירתיות‬
‫הדת ההינדואיסטית היא הדת היחידה בה רעיונות מופשטי‬
‫מודרניי‪ ,‬סמלי ועבודה אלילית ממש‪ ,‬ארוגי אלה באלה‪ .‬היא‬
‫מתירה המצאת אלילי‪ ,‬סמלי ומנהגי חדשי‪ ,‬מאפשרת לדתות‬
‫ולדעות שונות ומנוגדות לחיות זו בצד זו‪ ,‬ואי היא מתעקשת על‬
‫מסקנות חד משמעיות‪ .‬כל אלה מגבירי את היצירתיות‪.‬‬
‫האנרגיה האמנותית היצירתית היא היכולת להציג רעיו‬
‫מופשט בעזרת סמלי רבי ומורכבי כמו אלי וחיות‪ ,‬בפולחני‬
‫עשירי‪ ,‬בהצגות ובבידור‪ .‬כ‪ %‬היא מאפשרת חירות להגשי‬
‫מימדי שוני של אישיות האד יותר מדתות אחרות ואפילו‬
‫מהגישה החילונית‪ .‬בהינדואיז נוצרי אלילי‪ ,‬קדושי ומנהגי‬
‫חדשי ג על ידי פשוטי הע‪ .‬האנרגיה האמנותית מתירה התהוות‬
‫מספר אופני חשיבה בוזמניי ג א ה סותרי זה את זה‪ ,‬כדי‬
‫לאפשר יצירת דבר חדש‪ ,‬מתו‪ %‬אמונה שכמו באמנות‪ ,‬הכל הוא‬
‫אשליה‪ ,‬מאיה‪ ,‬ואחיזת עיניי והכל תלוי בעיני המתבונ‪ .‬ב דת זאת‬
‫חי בעול בו דימיונו מוביל אותו לעול קסו‪ .‬הוא מוצא קס בכל‬
‫מה שרואות עיניו‪ ,‬במציאות‪ ,‬בתחושות‪ ,‬ביצירי דימיונו ובעלילות‬
‫שהמיתוסי מספקי לו‪.‬‬
‫בניגוד להינדואיז הדתות המונותיאיסטיות ואחריה‬
‫הפילוסופיה והמדע דיללו‪ ,‬עד כמה שנית את הסמלי שהיו‬
‫בעיניה תועבה או ילדותיות‪ .‬ה רוקנו כמעט לגמרי את האמונות‬
‫מיצירתיות דתית אומנותית‪.‬‬
‫ג באפריקה ובאמריקה האינדיאנית קיי סוג זה של שילוב‬
‫דת‪ ,‬אמנות ויצירתיות של יו יו‪ ,‬של קישוט הגו"‪ ,‬של טקסי‪,‬‬
‫ריקודי ומוסיקה‪ ,‬של ארעיות‪ ,‬שעצ החזרה עליה מיו ליו‬
‫ומדור לדור הופכת אות לנצחיי‪.‬‬
‫התרבות המערבית התפתחה בעיקר לאור‪ ,%‬בצורה קווית‪,‬‬
‫מסמל להפשטה ומש להיגיו מדעי ולאחר מכ לטכנולוגיה‪ .‬תרבות‬
‫ההינדואיז התפתחה בעיקר לרוחב‪ .‬ההתפתחות לרוחב בולטת עוד‬
‫יותר באפריקה ובי האינדיאני‪ .‬פירוש הדבר שסיפורי ישני‬
‫‪43‬‬
‫קיבלו גווני חדשי בסמלי‪ ,‬מנהגי‪ ,‬אמנות ודת‪ .‬אפילו סיפורי‬
‫חדשי יחסית של הנצרות והאיסל נבלעי באפריקה ובאמריקה‬
‫הדרומית בתו‪ %‬אותה מתכונת של ביצוע אחר של הסיפורי הישני‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬המפגש בי המזרח למערב הפ‪ %‬את כל התרבויות‬
‫למורכבות יותר‪.‬‬
‫***‬
‫‪44‬‬
‫אנרגיה מס' ‪5‬‬
‫בודהיז אנרגית האי‬
‫זוהי האנרגיה הבלתי אישית‪ ,‬אנרגית האי‪ ,‬שאי לה שו‬
‫ביטוי ושו סמל‪ .‬רעיו הבודהיז הטהור חסר סמלי‪ .‬אלה נוספו‬
‫לו משו שהמאמיני התקשו לוותר עליה‪ .‬כאשר אד מתנתק‬
‫מהיצמדות למציאות‪ ,‬כאשר הוא מתנתק מהשאיפות‪,‬‬
‫מהתקוותומהתשוקה הוא משתחרר מ היש ומתמזג ע העול‬
‫בטר הבריאה‪ ,‬בטר אשליית החומר‪ .‬אז הוא חש באושר מיוחד‪,‬‬
‫נירוואנה מנת חלק של המתמזגי ע עול הרוח‪.‬‬
‫לימוד הדר‪ %‬לאיהיצמדות לעול הזה‪ ,‬ועל ידי כ‪%‬‬
‫להתחברות ע אותו עול שמעבר‪ ,‬היא שיטה להימנע מהסבל‬
‫האנושי‪.‬‬
‫המבקר המוקס מ המערב‪ ,‬המבי דר‪ %‬הבודהיז ששו‬
‫דבר איננו חשוב באמת‪ ,‬ומוכ לאמ‪ /‬את הבודהיז‪ ,‬אינו מודע‬
‫לעתי לכ‪ ,%‬שרוב הבודהיסטי ה בעלי דת נוספת ותרבות עתיקה‬
‫ועשירה בפולחני ובמנהגי‪ .‬ה יצרו יצירות אמנות‪ ,‬תורות הגנה‬
‫ולחימה‪ ,‬ושיטות מדיטציה המפיגות מתח וחרדה ומסייעות לבריאות‬
‫הנפשית והגופנית‪ .‬אלה מעידי שקיימי בקרב רבדי רבי‪ .‬היות‬
‫בודהיסט איננו הופ‪ %‬אד למעי זומבי מחיי‪ ,%‬כפי שעלול לקרות‬
‫לאד המאמ‪ /‬רק את הבודהיז הטהור ומתרחק מכל האמונות‬
‫שנלוו אליו במש‪ %‬הדורות‪ .‬הבודהיז מתעשר כאשר הוא נוס"‬
‫לאמונות אחרות או כאשר מוסיפי לו אמונות קיימות‪.‬‬
‫הפצת הבודהיז במערב‬
‫במידה מסויימת ג הבודהיז הוא מיסיונרי‪ .‬ע זאת‪ ,‬הפצת‬
‫הבודהיז שונה מהמיסיוריות של הנצרות והאסלא בהחלטיות‬
‫וברצו להעביר אנשי לדת שלה‪ .‬א‪ %‬ג להינדואיז ולבודהיז‬
‫נטייה בולטת להשפיע על המערב‪ .‬ה רואי בו בעיקר את‬
‫החומרנות ומתקשי להבחי במורכבות של החברה המערבית‪.‬‬
‫הגרסה המיובאת למערב היא בעיקר הגוו הבודהיסטי המופשט‬
‫יותר‪ ,‬המתקבל בהבנה במערב יחד ע ביטויי מוכרי כמו‬
‫‪45‬‬
‫הביטויי האהבה‪ ,‬בטול כל הדתות‪ ,‬נהנתנות שמקורה בטנטרה‪ ,‬או‬
‫להיפ‪ %‬משמעת‪ ,‬סגפנות ותועלת מעשית מטיפוח הגו" והנפש על ידי‬
‫יוגה ומדיטציה‪.‬‬
‫לטענת של הבודהיסטי‪ ,‬אי לה שו אמונה מגבילה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הבודהיז ג בצורה המופשטת ביותר מכיל עדיי מערכת‬
‫אמונות שעל כל אחת מה נית להתווכח‪ :‬האמונה שהעול הוא‬
‫אשליה‪ ,‬ההתנגדות לחומרנות‪ ,‬שיוויו הנפש‪ ,‬ההתנגדות לתשוקה‪,‬‬
‫לאגו‪ ,‬ההתעלות מעל החומר‪ ,‬ההנחיה שאי לחיות לא על פי הרגש‬
‫ולא על פי המחשבה‪ ,‬או להיפ‪ ,%‬הטנטרה המעדיפה הנאות ומיניות‬
‫כדר‪ %‬לאחדות‪ ,‬השאיפה להפו‪ %‬לאי עד כדי ביטול מוחלט של‬
‫חשיבות העול הזה‪ ,‬והרצו להיפטר ממנו מהר ככל האפשר‪,‬‬
‫האמונה שקיי משהו אחר מעבר לעול שלנו‪ ,‬האמונה בגילגול‬
‫נשמות ובגמול עבור מעשי‪ ,‬החשיבות המופרזת של הגורו ושל‬
‫"מוארי" למיניה‪ .‬ג ההצעה לוותר על כל הפילוסופיות‪ ,‬האמונות‬
‫והתיאוריות‪ ,‬כפי שהמאיאנה‪ ,‬אחד הזרמי בבודהיז‪ ,‬גורסת‪ ,‬היא‬
‫אמונה‪ .‬ביטול הסבל איננו מקובל בכל האמונות‪ .‬לעתי רואי בו‬
‫אמצעי להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר או להתבגרות‪.‬‬
‫החיבור של הבודהיז לימינו‬
‫כבר במאה ה ‪ 6‬לפנה"ס דמה הבודהיז באופ חלקי‬
‫לאמונה החילונית המודרנית‪ .‬לפי תורה זו אלוהי איננו אישי‪ ,‬אלא‬
‫חוק אוניברסלי‪ ,‬ולכ אי חטאי נגד אלוהי‪ ,‬דת או אומה‪ ,‬אלא‬
‫שגיאות אד הפוגעות רק בו עצמו‪ ,‬משו שאי הוא מבי את החוק‬
‫או את האמת‪ .‬רק הוא אחראי על עצמו‪ .‬הפתרו היחיד הוא ללמוד‬
‫להבי את החוק‪ .‬אי שכר ועונש אלא כללי התנהגות המיועדי‬
‫להתפתחות רוחנית‪ ,‬שעבירה עליה גוררת שוב אות נסיבות חיי‬
‫עד שהתנהגות האד נכונה‪.‬‬
‫היצורי החיי שה תאי בגו" קוסמי ואנושי אחד‪ ,‬חיי‬
‫בעול בלתי אישי‪ .‬ליחיד ניתנת חירות לבחור באלוהי או בישויות‬
‫אחרות אליה הוא יכול לפנות מבלי להיות מאויי על ידי אל הבולש‬
‫אחר צעדיו ומענישו‪ .‬הבודהיז במוב זה הוא התקווה לאד‬
‫המודרני המאמי שהוא יכול לברוא את עולמו בעצמו‪.‬‬
‫הבודהיז מופשט ואי בו מצוות חד משמעיות‪ ,‬על כ‬
‫התפשט למרחקי גדולי‪ ,‬מאחר שכל אחד יכול להטביע בו את‬
‫מנהגיו‪ .‬אי ציוויי ואיסורי מיוחדי‪ ,‬מלבד אלה הקשורי לפגיעה‬
‫‪46‬‬
‫של ממש‪ ,‬כמו הרג בעלי חיי‪ .‬הוא בעיקר הצעה לדר‪ %‬חיי‬
‫מסויימת‪ .‬המאמיני לוקחי על עצמ מטלות מרצונ הטוב‪ ,‬בעיקר‬
‫אלה המקדישי עצמ לנזירות‪ .‬בודהה‪ ,‬שלא ייחס חשיבות‬
‫לכיתתיות ולמעמדות‪ ,‬דומה בערכיו לאלה של הסוציאליסטי‬
‫המודרניי‪.‬‬
‫המאמיני בגילגולי הנפש ובהישארות הנפש בעול המערבי‬
‫טועני לצידקת טענת ששו דבר איננו נעל‪ .‬אי אנרגיה שהולכת‬
‫לאיבוד‪ ,‬היא רק משנה צורה‪ ,‬וכזה הוא ג החלק הרוחני של האד‪.‬‬
‫א התודעה האנושית היא רצו שבורא את עולמו הרי נית להגיע‬
‫למסקנה שעד שאותה תודעה לא תמלא את רצונה‪ ,‬כלומר‪ ,‬את‬
‫ייעודה‪ ,‬או את ההבנה האמיתית של היקו‪ ,‬היא לא תיעל‪ ,‬ג לא‬
‫ע מות הגו"‪ ,‬ואותו רצו יתגלגל פעמי נוספות כגופי או‬
‫כישויות‪.‬‬
‫אלה שאינ מאמיני בנשמות ובגילגולי עשויי לקבל את‬
‫הדעה הבודהיסטית שלאד אי נשמה ואי אני אלא מעי מודעות‬
‫ואוס" של תכונות ונטיות‪.‬‬
‫את האמונה בבודהות נית ג להגדיר כאמונה באנרגיות או‬
‫ברוח מדריכה או בקול פנימי‪ .‬יתכ שהתחברות לישויות או לאישי‬
‫גדולי בהיסטוריה היא התחברות לכוח ולאנרגיה מסויימת במקצוע‬
‫מסויי או בתכונה מסויימת‪.‬‬
‫הבודהיז מבטל את הצור‪ %‬הפסיכואנליטי הכפייתי של‬
‫האד המודרני לפרט את העבר לפרטי פרטי‪ ,‬משו שלא הפרטי‬
‫חשובי אלא הלקח שהאד למד והתרומה שהוא תר לעול‪.‬‬
‫הבודהיז מציע להתייחס לכל בשיוויו נפש‪ .‬כש שהטבע‬
‫איננו מעניק למישהו מסויי פרס לפי צדיקותו אלא משמיד או הורס‬
‫בהתא לסיבות הקשורות לטבע‪ ,‬כ‪ %‬נוהג ג האד המודע לאמת‪.‬‬
‫ההצעה לשיחרור מהרגש איננה המלצה להיפטר ממנו‪ ,‬אלא הצעה‬
‫להרגיש בלי להיצמד לרגש ומבלי להזדהות עמו לחלוטי‪ .‬הבודהיז‬
‫איננו מתעל מ העובדה שמצבי רגשיי תוססי בתו‪ %‬נפש האד‪,‬‬
‫אבל הוא מציע שיטות לשחרר אות כי אי ה הכרח המציאות או‬
‫לפחות אי הכרח שישלטו בו ויגרמו לו סבל‪ .‬הוא מבקש לא לראות‬
‫בה מטרת החיי‪ .‬הוא מציע להבחי בי ריגושי לחוויות אחרות‪,‬‬
‫ולהבחי בי ריגושי לנטייה אמיתית‪ .‬כאשר האד משתחרר‪,‬‬
‫לפחות חלקית מריגושיו הלא הכרחיי‪ ,‬הוא מצליח לרכז את‬
‫האנרגיה במטרותיו האמיתיות‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫הבודהיז איננו מבקש שתאהב את אויב‪ ,%‬דבר שעלול לגרו‬
‫לרגשי אש‪ ,‬אלא הוא מציע דר‪ %‬הגיונית יותר של שיוויו נפש‪.‬‬
‫שיטות הבודהיז כמו ג ההינדואיז‪ ,‬המדיטציות והיוגה‪ ,‬עשויות‬
‫להועיל לאד לא רק להיות שווה נפש‪ ,‬אלא ג לשלוט במצבי‬
‫רגשיי וחווייתיי שלא יגלשו מעבר לגבול מסויי‪ ,‬כמו חוויות‬
‫מיסטיות‪ ,‬אקסטזה וג תוקפנות‪ ,‬שליטה התורמת לבריאות נפשית‬
‫כמו ג לבריאות החברה‪.‬‬
‫הניתוק הבודהיסטי מסייע מבחינה פסיכולוגית לא לגרור‬
‫טראומות‪ ,‬כישלונות‪ ,‬או סת משיכת דר‪ %‬חיי חסרת תועלת מ‬
‫העבר אל ההווה או אל העתיד‪ .‬הוא פותח פתח לשינויי פתאומיי‬
‫ולהפתעות‪ .‬האד איננו חייב לדבוק במערכות יחסי או במצבי‬
‫שאינ לרוחו‪ ,‬בעיקר א הוא יכול לא להיות דבק בה מבחינה‬
‫רגשית‪ .‬ההיצמדות לדר‪ %‬חיי שעבר זמנה איננה מקודשת‪ .‬החיי‬
‫אינ רק קו ישר המתחיל מהינקות ומסתיי במוות‪ ,‬אלא ג פרוסות‬
‫נפרדות המונחות זו על גבי זו‪ ,‬והאד יכול להתמקד בכל אחת מה‬
‫בנפרד או לנסות חיבורי חדשי‪ ,‬ליצור קו מחבר אחר ביניה‪.‬‬
‫ההחלטה לוותר על רוב התשוקות‪ ,‬המערב איננו מבטל‬
‫לגמרי את התשוקה‪ ,‬מעניקה משמעות אמיתית לחיי‪ ,‬משו‬
‫שהאד איננו מיטלטל לכא ולש כעלה ניד" ברוח מבלי שיגשי‬
‫א" מטרה אמיתית שלו‪ .‬בדר‪ %‬זאת נית למלא בנחת תשוקות או‬
‫מטרות ללא עינוי פנימי‪.‬‬
‫הבודהיז מציע עול בו אי רק פרשנות אחת‪ ,‬כמו בי‬
‫חילוני ומדעני אדוקי או בי דתיי גמורי‪ ,‬אלא חיי במספר‬
‫מישורי‪ ,‬מישור המציאות ומישורי נוספי מעבר למציאות‪.‬‬
‫חשוב להשיג נינוחות‪ .‬ג א יש ל‪ %‬שאיפות‪ ,‬יש להשלי‬
‫ע כ‪ %‬שבי א תגשי אות ובי א לא‪ ,‬עלי‪ %‬להיות נינוח ע‬
‫התוצאות‪ .‬ההוויה של האד תישאר ג א לא יטביע אותו אד את‬
‫חותמו על העול‪ .‬הפתרו ליייאוש התוק" את האד ע המחשבה‬
‫על המוות וחוסר התכלית היא לתפוס שהוא היצירה של עצמו‪ ,‬שהוא‬
‫ברא את עצמו מתו‪ %‬האי‪ ,‬שהוא סמל זמני‪ ,‬בי א יחיה מעט או‬
‫הרבה‪ ,‬ולכ אל לו לקחת את החיי ברצינות רבה כל כ‪.%‬‬
‫הבודהיז‪ ,‬כמו הנצרות‪ ,‬פונה אל הבריאה הכאוטית שלפני‬
‫הסדר והבריאה‪ ,‬אבל בעוד שהנצרות פעילה‪ ,‬כמו במוטיב ההקרבה‬
‫והסליחה‪ ,‬ומשבחת את המגיש את הלחי השנייה ואת הנצלב למע‬
‫האנושות‪ ,‬הרי שהבודהיז דורש פסיביות ושיוויו נפש‪ .‬זוהי‬
‫טקטיקה שונה והאד יכול לבחור ביניה‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫שאלה נוספת היא א אד שהתפתח תו‪ %‬כדי ניקוי‬
‫הקונפליקטי במדיטציות‪ ,‬או להיפ‪ ,%‬תו‪ %‬כדי צלילה לתו‪%‬‬
‫קונפליקטי‪ ,‬הוא אותו אד‪ .‬הא אפשר להתנתק מהמציאות לפני‬
‫שהאד למד ובדק בנפשו‪ ,‬בשיכלו ובגופו את המציאות? נראה‬
‫שלא‪ .‬אפילו בודהה בדק תורות שונות במש‪ %‬מספר שני לפני‬
‫שהגיע להארה‪ .‬לא כל אד הזוכה למצב של חוסר מחשבות הוא‬
‫מואר‪ .‬לעתי זוהי סת קהות חושי‪ .‬הקשבה לאינטואיציה‬
‫האישית בלבד היא חדצדדית ודלה לא פחות מאשר חיקוי החיצוני‬
‫בלבד‪ .‬הבודהיז מציע התפתחות אישית בניגוד ליהדות‪ ,‬שלפיה‬
‫האד יכול להתפתח בעיקר על ידי החברה‪ ,‬ובניגוד לחברה‬
‫המודרנית המחייבת רכישת ידע שהצטבר במאגריה‪ .‬נית להניח‬
‫שעומקה של הארה של אד רב אשכולות ורב מעללי שונה מזו של‬
‫אד שלא למד ולא התנסה‪.‬‬
‫כמו בכל דת כ‪ %‬ג הבודהיז נבדק בקצוותיו ובקיצוניותו‪,‬‬
‫למשל בחלוקה בי החוויה ובי הידע‪ .‬למרות שישנ בודהיסטי‬
‫המכירי בכ‪ %‬שהמחשבה עשויה לעזור‪ ,‬ה נוטי לראות ברובה‬
‫עיסוק מפריע‪ .‬המחשבה‪ ,‬לדעת‪ ,‬איננה הדבר עצמו כמו החוויה‪,‬‬
‫אלא פרשנות מתווכת בי הדבר לאד‪ ,‬ובי האד לעצמו‪ ,‬ולכ היא‬
‫גורמת לשניות ומפריעה לאחדות‪ .‬הבודהיז ממלי‪ /‬להגיע להארה‬
‫על ידי התבוננות ללא חקירה וידע‪ .‬הוא מציע להתבונ במחשבה‬
‫כמו בתשוקות וברגשות‪ .‬ההנחה הבודהיסטית היא שהמידע הנית‬
‫בדר‪ %‬חוויתית הוא עמוק ורחב לאי ערו‪ %‬מאשר העיוניות‪ ,‬לכ רבי‬
‫הגיעו למסקנה שהמידע וההבעה אינ חשובי‪ ,‬ובכ‪ %‬למעשה‪,‬‬
‫צימצמו את עולמ‪ .‬כל ידע הוא בעל חוויה שונה‪ .‬ג הלומד העיוני‬
‫חווה‪ .‬למעשה‪ ,‬המחשבה איננה הבעיה‪ ,‬אלא חוסר יעילות המחשבה‪,‬‬
‫והמדיטציה היא טכניקה טובה ליעל אותה‪.‬‬
‫אכ המחשבות‪ ,‬ההיגיו‪ ,‬החומר שנלמד בעבר ניסיו העבר‪,‬‬
‫והמיומנות‪ ,‬מסתירי הבזקי אינטואיטיביי‪ .‬ה כובלי את האד‬
‫למוסכמות מחשבתיות ולדעות קדומות‪ ,‬אבל אלמלא ה לא היה‬
‫האד מתפתח‪ .‬ג א דר‪ %‬מדיטציה בלבד נית לגלות את כל‬
‫החוקי‪ ,‬דבר המוטל בספק‪ ,‬עדיי ידיעת החוק איננה מספיקה‪ .‬ללא‬
‫בסיס של ידע קוד‪ ,‬לעתי רחוקות תיתכ קפיצה מחשבתית גאונית‪,‬‬
‫משו שהמחשבה מעוגנת בעול החומר שלנו‪ .‬אותו ילד שחי בי‬
‫זאבי איננו יודע לדבר למרות שהוא נולד ע ידע של חוקי בבניית‬
‫משפטי דיבור‪ .‬אד היודע את חוקי ההנדסה עדיי אי ביתו נבנה‬
‫מאליו‪ .‬מישהו חייב לבנות את הקירות‪ .‬הבודהיסטי אינ קיצוניי‬
‫‪49‬‬
‫עד כדי כ‪ %‬אבל לכיוו זה מובילה הפסיביות שלה‪ .‬מה חשוב ממה‪,‬‬
‫להיות או לעשות? נראה שרבי מתקשי רק להיות‪ ,‬ואי זה רק‬
‫תוצאה של חינו‪ %‬מערבי קלוקל‪ .‬קיי צור‪ %‬אנושי מולד‪ :‬לעשות‪.‬‬
‫טענה נוספת המבטלת את הנטייה למיו התופעות בעזרת הידע‬
‫הנרכש אומרת שהכל אחד ולכ מיותר לעסוק באבחנה‪ .‬בעצ אי‬
‫האחדות מבטלת את הפירוט‪ ,‬כש שאי לשלול כתיבת מיליוני‬
‫ספרי בטענה שקיימי רק ‪ 22‬אותיות‪.‬‬
‫הבודהיסטי מציעי התבוננות אינדיבידואלית ונוטי‬
‫לבודד את היחיד‪ .‬אי ה מעודדי את הדיבור ואת הכתיבה שה‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬תקשורת בי אנשי‪ .‬הדיבור והכתיבה ג מעבירי את‬
‫הידע לדור הבא‪ ,‬מקצרי את החיפושי ומאפשרי לאד התפתחות‬
‫נוספת‪ .‬השפה מעשירה את האינטואיציה משו שהיא אוס" של‬
‫סמלי של אנשי ועמי שוני‪ .‬ידע מפרנס את הדימיו‪ .‬גבולות‬
‫הלשו ה גבולות העול‪ ,‬רעיו שהובע על ידי הפילוסו"‬
‫ויטגנשטיי אבל מקורו עוד במצרי העתיקה‪ .‬ביכולתה של הלשו‬
‫להצר או להרחיב גבולות אלה‪ .‬הבודהיסטי נטו למיסתורי‬
‫ולסודיות כאשר דיברו על ההארה ועל העול שמעבר למציאות‪.‬‬
‫בתרבות המודרנית‪ ,‬בה נוטי להגיש מידע שווה לכל נפש‪ ,‬מתוארי‬
‫הארות וחיי לאחר המוות‪ ,‬ואי דורשי מהיחיד לעסוק במש‪ %‬שני‬
‫במדיטציות‪ .‬דוגמא לכ‪ %‬ה ספריה של ג'יי רוברטס‪ ,‬שתקשרה ע‬
‫ישות בש סת‪ .‬המערב‪ ,‬המעדי" דרכי מקוצרות‪ ,‬הצליח להפו‪ %‬כל‬
‫הארה של מדעני‪ ,‬אמני ואנשי רוח למצע עליו התפתחה התרבות‪,‬‬
‫וכ‪ %‬הגיע להישגי בלי שייאל‪ /‬לחוות הכל מחדש‪ .‬רק כאשר השפה‬
‫והתיקשורת ה מופרזות‪ ,‬ללא רווחי של בדידות והתרחקות‪,‬‬
‫מצטבר נזק רוחני‪ ,‬משו שלהבי רק דר‪ %‬אחרי מרוק את האד‬
‫מאישיותו‪ .‬האד זקוק למידה מסויימת של לבדיות כדי לגלות מה‬
‫באמת שיי‪ %‬רק לו‪.‬‬
‫אנשי אינ יודעי תמיד להבדיל בי רגש לאינטואיציה‪,‬‬
‫בי התניה חברתית או זכרונות‪ ,‬בי חוסר גמישות לאינטואיציה‪,‬‬
‫מכא שהסתמכות על אינטואיציה איננה מספיקה‪ .‬מדיטציות עשויות‬
‫לעזור א‪ %‬קשה לאמוד מתי המדיטציה רק מחקה את כל ההתניות‪.‬‬
‫הפתרו הוא האיזו בי מחשבה ולמידה לבי אינטואיציה‪.‬‬
‫ללמוד ואחר כ‪ %‬לשכוח את הנלמד‪ ,‬להניח לכל רעיו‪ ,‬מוזר ככל‬
‫שיהיה לחדור לתוכ‪ ,%‬זוהי הדר‪ .%‬למידה רבה ובצידה תקופות של‬
‫ניקיו המחשבה‪ ,‬ה שיוצרי את הדעת‪ .‬לא רצוי לבטל את העשייה‬
‫‪50‬‬
‫והלמידה‪ ,‬אבל אפשר ללמוד להפחית את הסבל והצער הכרוכי‬
‫בה‪.‬‬
‫קשה לקבל את ההנחה שעולמנו מיותר‪ ,‬שהוא רק אחיזת‬
‫עיניי‪ ,‬ושכדאי להפטר ממטרד זה בהקד האפשרי‪ .‬מותר להניח‬
‫שבעול החומרי שלנו קיי מקו רב לעשייה‪ ,‬לחקירה‪ ,‬ליצירתיות‬
‫ולאושר‪ ,‬וא הוא נוצר בוודאי יש בו משמעות‪.‬‬
‫***‬
‫‪51‬‬
‫אנרגיה מס' ‪6‬‬
‫אנרגית הטאואיז ‬
‫הכניעה לטבע‬
‫הטאואיז אינו מבטל את העול הזה‪ .‬להיפ‪ ,%‬הדגש הוא על‬
‫היש‪ .‬הגשמיות והטבע מתקבלי ברצו‪ .‬המטרה היא ליהנות מ‬
‫העול הזה ולמצות אותו בנחת ובשלווה‪ .‬עיקרו זה נותר ג כאשר‬
‫חלק מהטאו האלילי הפ‪ %‬לדת מופשטת‪ .‬הטאו איננו מתעל מהאי‬
‫אלא שאי הוא חוקר אותו‪ .‬האי רק מסייע להבי את העול הפיזי‬
‫ולהיפ‪.%‬‬
‫לפי הטאואיז מצויי בטבע הכוחות הקרויי יי ויאנג וה‬
‫מייצגי את כל הניגודי ח וקר‪ ,‬שחור ולב‪ ,‬חיובי ושלילי‪ ,‬גברי‬
‫ונשי וכ‪ %‬הלאה‪ .‬הניגודי מתחלפי זה ע זה במחזוריות קבועה‪.‬‬
‫בתו‪ %‬חילופי הניגודי מצוי פוטנציאל האיזו ביניה‪ .‬בטאואיז‬
‫האד מתמזג ע הטבע וע חוקי הטבע ועלכ עליו להאמי באי‬
‫עשייה וכניעה‪ .‬אי טע להילח בכוחות הטבע אלא לזרו אית‪.‬‬
‫מידת ההקשר בי הטאואיז למערב‬
‫בני מערב רבי שגדלו מינקות באווירה של תחרות חווי‬
‫תחושת רווחה כאשר ה מגלי שקיימת תורה אחרת‪ ,‬לפיה לא‬
‫התוצאה הסופית היא החשובה אלא הפעילות והתנועה‪ ,‬שאי באמת‬
‫הצלחה או כישלו‪ .‬ההצלחה עשויה להיות פנימית ולא רק חיצונית‪.‬‬
‫אי צור‪ %‬באישור הזולת להצלחה כלשהי‪ .‬בעזרת הטאו קל יותר‬
‫להגיע לשלווה משו שממילא לעול אי יציבות‪ .‬השינוי הוא הדבר‬
‫היציב היחידי‪ .‬זהו ההבדל בי תהלי‪ %‬לבי תוכנית מוכנה מראש‬
‫המאפיינת את המערב‪ .‬האד בטאו נמצא כל העת בתהלי‪ %‬של‬
‫בנייה‪ .‬אי הוא מסמ איקסי בתו‪ %‬המשבצות‪ ,‬יש הרבה הפתעות‬
‫וסטיות‪ .‬הביטחו שהאד רוכש בטאו מקנה לו את האפשרות‬
‫לעשות מה שהוא רוצה וזוהי ההצלחה האמיתית‪ ,‬ללא קשר למונחי‬
‫ההצלחה והכישלו החברתיי‪.‬‬
‫אד שאיננו משתמש בתוקפנות מגלה שדר‪ %‬הכניעה‪ ,‬אי‬
‫העשייה‪ ,‬עליה ממלי‪ /‬הטאואיז‪ ,‬יעילה‪ ,‬לעתי‪ ,‬ממלחמה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫הטאואיז מציע פתרונות פסיכולוגיי במקו פתרונות של כוח‪.‬‬
‫תורות לחימה סיניות הסתמכו על גישה פסיכולוגית כדי לחסו‪%‬‬
‫בכוח‪.‬‬
‫דר‪ %‬הוויתור התמידית‪ ,‬ההרמוניה‪ ,‬חוסר השליטה‪ ,‬מתאימה‬
‫לש הרפיה ורגיעה‪ .‬איעשייה איננו תמיד מניב פירות‪ ,‬אבל עשייה‬
‫יחד ע הוויתור על התוצאה מסייעת בידי האד להיפטר מהמתח‪,‬‬
‫מהפחד‪ ,‬ומלדמיי את הכישלו‪ .‬היא חוסכת הרבה אנרגיה בלתי‬
‫יעילה‪ .‬שילוב של תוכניות ומטרות ע יכולת לשנות ברגע שאינ‬
‫משרתות את האד‪ ,‬בנוס" ליכולת לקלוט את הזרימה עמוק יותר‬
‫באותו מקו‪ ,‬היא הדר‪ %‬המתגמלת ביותר‪ .‬הוויתור על ההישג‬
‫וההתמקדות בהרמוניה של הטבע בלבד‪ ,‬לא היו מביאי את‬
‫האנושות להישגיה הכבירי‪.‬‬
‫פיתרו נוס" למיזוג הצור‪ %‬בשלווה ע הצור‪ %‬בעשייה‪ ,‬הוא‬
‫תיכנו שלבי שוני שיהיו מלווי בכניעה או בעשייה‪ .‬השלב‬
‫הראשו הוא מעשי‪ ,‬שלב קביעת המטרות‪ .‬קביעת המטרות מלווה‬
‫בבדיקת צורכי החברה‪ ,‬הטבע וכ היכולת והנטייה האישית‪ .‬הבדיקה‬
‫היא הכניעה לצרכי וליכולת‪ .‬השורשי שהטאו מדבר עליה‬
‫יכולי להיות רמזי מהעבר‪ ,‬זיהוי נטיות וכישורי של האד וכ‬
‫מצבי קיצוניי של חזק מדי או חלש מדי העשויי להשתנות‪ ,‬כל‬
‫אלה עשויי לנבא את העתיד‪ .‬השלב הבא הוא התמקדות בדר‪,%‬‬
‫עשייה כמיטב יכולת‪ %‬מבלי לחשוב על התוצאה‪ ,‬בי א היא‬
‫הצלחה וא כישלו‪ ,‬ומבלי להיטרד מכשלונות או הצלחות העבר‬
‫משו אי לנו שליטה על התוצאה‪ .‬א ממילא הדברי קורי לפי‬
‫תבנית סמוייה לא תמיד רצויה‪ ,‬אזי מוטב לקבוע את התבנית‬
‫הרצויה עוד קוד לפעילות‪ .‬כדאי קוד לתכנ לפי הנטייה‬
‫המערבית‪ ,‬אבל כאשר מתחילי לעשות‪ ,‬רצוי להרפות ולהניח‬
‫לדברי לקרות בהתא לטאואיז‪ .‬הרצוי ביותר הוא שילוב המיקצב‬
‫המערבי והמזרחי‪ .‬במקו לבחור בי אמונה של עשייה כמו היהדות‬
‫ומדע או אמונה של הוויה כמו הנצרות והבודהיז נית לממש את‬
‫המציאות האנושית כמקצב של פעילות ומנוחה כמו פעימות לב‪,‬‬
‫מקצב של עשייה ואיעשייה‪ ,‬מקצב של עשייה והוויה וכ מקצב של‬
‫למידה‪ ,‬הוויה ועשייה‪.‬‬
‫הטאואיז עשוי לעזור בביטוי העצמי ג כאשר אי פרס‬
‫בצידו‪ .‬ג אישיות מוצלחת היא כשרו‪ .‬מקובל לראות כשרו בכל‬
‫דבר המניב תועלת כספית או כבוד‪ .‬אישיות זורמת היא נדירה לא‬
‫פחות מאוז מוזיקלית‪ ,‬אבל רק הסובבי אותה נהני ממנה ולעתי‬
‫‪53‬‬
‫רק האישיות עצמה‪ ,‬ג א היא איננה מודעת לכ‪ .%‬ע זאת‪ ,‬על‬
‫היחיד לקבוע עד כמה יתבלט כלפי חו‪ /‬ועד כמה הוא משקיע‬
‫בפנימיותו‪.‬‬
‫קיי דימיו מסויי בי הגדרת הטאואיז ובי ההנחה‬
‫החילונית של המערב בדבר כוח החיי הקיי יחד ע כל הקיי‬
‫ביקו‪ ,‬א כי כל אחד מה מגיע למסקנות אחרות‪ .‬בשתי התפיסות‬
‫ג אי דרגות הקובעות שהחומר הוא שלב מעבר לפני העליה לשלב‬
‫הרוח‪ ,‬אלא שניה קיימי בוזמנית ודרגת חשיבות זהה‪.‬‬
‫תרומה בולטת של הטאואיז הוא הקישור בי האישי‬
‫לקוסמי‪ .‬הפילוסופיה והפסיכולוגיה המערבית הדגישו במאות‬
‫האחרונות את מקומו של היחיד במרכז היקו ואילו בבודהיז‬
‫מודגש הקשר של היחיד לקוסמי‪ .‬הטאו משלב את האישי ע‬
‫הקוסמי‪.‬‬
‫נראה שיש קשר בי הקוסמוס והאד היחיד‪ ,‬וע כל רצונו‬
‫ויומרתו‪ ,‬האד פוע בקצב של הקוסמוס‪ .‬יתכ שג הרעיונות‬
‫האנושיי הגדולי הפכו לקוסמיי‪ .‬המדע הוא חקירת החוקי‬
‫הקוסמיי‪ .‬אד המכיר את הרעיונות הקוסמיי והאנושיי הוא בעל‬
‫יכולת להגשי את מאווייו ביתר שאת‪ .‬ידע זה משחרר אותו מחלק‬
‫גדול מהגורל שהקוסמוס כופה עליו משו שהוא מכיר ויודע כיצד‬
‫לעקו" אות או להשתמש בה לטובתו‪.‬‬
‫החשיבה המערבית שהתרגלה לחשיבה הדתית של טוב ורע‪,‬‬
‫נוטה לפתור בעיות בדר‪ %‬זאת‪ .‬ברפואה‪ ,‬למשל‪ ,‬המגמה במערב היא‬
‫לחסל את המחלה הרעה‪ ,‬במקו לראות בה אות הבא להתריע על‬
‫חוסר איזו‪ ,‬ועל כ אי במחלה טוב או רע‪.‬‬
‫הטאואיז עונה לשאלה הגורמת עינויי רבי כל כ‪" :%‬מדוע‬
‫אנחנו חיי‪ ,‬סובלי ומתי?" תשובת הטאו‪ :‬אי תשובה‪ .‬העול‬
‫קיי משו שהוא קיי‪.‬‬
‫בניגוד לדתות המונותיאיסטיות הקובעות אי‪ %‬העול צרי‪%‬‬
‫להיות‪ ,‬ומוכנות להשמיד את העול הרע ביו הדי‪ ,‬הטאו מחייב את‬
‫העול כמות שהוא‪ .‬הוא מציע‪ ,‬דר‪ %‬כניעה בלבד למציאות‪,‬‬
‫והסתמכות על כוחות הטבע שיפתרו את כל הבעיות‪ .‬דר‪ %‬זו מובילה‪,‬‬
‫כביכול‪ ,‬לשלוות נפש‪ .‬על פי המיתולוגיה היוונית המציאות רודפת‬
‫ומשיגה את הגיבור או הגיבורה ומכריחה אות להתעמת במוקד או‬
‫במאוחר ע הגורל‪ .‬היא כופה על האד מלחמה‪ ,‬בי א ירצה ובי‬
‫א לאו‪ ,‬כש שא אד המצליח להתחמק ממחלות ילדות‪ ,‬ה‬
‫משיגות אותו בבגרותו‪ .‬על האד לבחור‪ .‬הא לזרו ע סביבה‪,‬‬
‫‪54‬‬
‫קשה ואכזרית ככל שתהיה‪ ,‬או להילח בה? כדי להזדהות ע עצמ‪%‬‬
‫וע ייעוד‪ %‬האמיתי‪ ,‬שפירושו להזדהות ע הטבע ולהפו‪ %‬לכוח‬
‫טבע‪ ,‬קוד עלי‪ %‬להכיר את עצמ‪ .%‬השאלה היא א אד יכול להכיר‬
‫עצמו ללא חיכו‪ %‬ע אחרי וע המציאות‪ .‬לעתי אנשי מפרשי‬
‫זרימה כמי קופצנות‪ .‬חיי ללא תוכנית או מטרה אפילו מעורפלת‪,‬‬
‫עשויי להביא לוויתורי ולנפילה לתו‪ %‬תוכניות‪ ,‬לא תמיד חיוביות‪,‬‬
‫שהחיי מזמני‪ .‬ג הקומוניז הסיני השתמש בנטיית הטאואיז‬
‫הסיני העתיקה‪ ,‬של הערצת הפשטות‪ ,‬הצניעות‪ ,‬הדלות‪ ,‬הפסיביות‪,‬‬
‫הכניעה והראשוניות שלא מסתמכת על ידע והתמחות‪ ,‬לשליטה‬
‫בע‪.‬‬
‫בטאואיז קיימות ג שיטות שונות לשימור אנרגיה שנעזרי‬
‫בה במערב‪.‬‬
‫מעבר לניגודי‬
‫הטאואיז מציע להגיע אל המהות שמעבר לניגודי‪ .‬כיצד‬
‫נית לעשות זאת כשהמציאות בנויה מניגודי?‬
‫הטאואיז מציע להניח את הניגודי זה ליד זה ואז ה הופכי‬
‫לשל‪ .‬הוא ג מבקש לבדוק מה קרה לפני שצמחו הניגודי‪.‬‬
‫הבודהיז מציע לאד לחפור בתו‪ %‬נפשו‪ ,‬ולראות מעבר למס‪ %‬של‬
‫כעס ופחד‪ ,‬של מחשבות וריגושי‪.‬‬
‫האיסל מתיר לא להיות דייק במילוי המיצוות אלא להיות נאמ רק‬
‫לעקרונות‪ .‬הוא מודה שלעתי מותר להתנהג בחדרי חדרי אחרת‬
‫מאשר בראש חוצות‪.‬‬
‫הקבלה מצדיקה את הדי והמשפט )השלילי‪ ,‬הרע( כל זמ שה‬
‫ממלאי את חובת‪.‬‬
‫המערב מציע להבי‪ ,‬לא לקבל‪ ,‬את שוברי החוקי‪ .‬הוא ג משתדל‬
‫לשחרר את האד מסמליות של צבע‪ ,‬דת‪ ,‬מי ומעמד‪ .‬למערב נכונות‬
‫לשבור אקסיומות מדעיות ופוליטיות‪.‬‬
‫***‬
‫‪55‬‬
‫אנרגיה מס' ‪7‬‬
‫ז אנרגית הכא ועכשיו‬
‫בודהיז הוא הארה תו‪ %‬כדי התעלות מעל לחיי עצמ‪.‬‬
‫טאואיז זרימה ע רוחות הטבע וע המציאות והעשייה‬
‫הפיזית‪.‬‬
‫התוצאה היא = ז‪ .‬הז גורס שתו‪ %‬כדי הזדהות ע הטבע‪,‬‬
‫המציאות כא ועכשיו‪ ,‬האד מגיע להארה‪ ,‬לתפיסת היקו מעבר‬
‫להיות במציאות הפיזית‪ ,‬מעבר לחוקי שלו ומעבר להיגיו ולרגש‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא נתפס אינטואיטיבית‪.‬‬
‫הז והעול המודרני‬
‫הז הוא טכניקה שאומצה על ידי אתאיסטי וחילוני‬
‫מערביי משו שאי בה הסתמכות על כתבי קודש אלא מת‬
‫אפשרות לגילוי פנימי על ידי כל אחד ואחד‪.‬‬
‫הז הוא צור‪ %‬להוכיח שבתו‪ %‬החיי המציאותיי אפשר‬
‫להגשי את החלו להתחבר אל משהו שמעבר למציאות הפשוטה‪,‬‬
‫ובכ‪ %‬הוא דומה לחילוניות‪.‬‬
‫הז מציע מדיטציה של התבוננות מנותקת במציאות נעימה‬
‫או בלתי נעימה‪ ,‬הצעה המתאימה לעול המודרני יותר מאשר‬
‫הבודהיז והטאו הקלאסיי‪ .‬היא איננה מחייבת ניתוק מהעיסוקי‬
‫הרגילי ואיננה דורשת חוסר תנועה‪ .‬אד המתקשה במדיטציה‬
‫רגילה יכול לתרגל את הז תו‪ %‬כדי עבודה שיגרתית כעבודות בבית‬
‫או בגינה‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההתרכזות בפעילות כלשהי‪ ,‬היא הז‪.‬‬
‫השאלה היא א הדרישה להתמקד ברגע‪ ,‬בעכשיו‪ ,‬היא‬
‫אפשרית תמיד‪ ,‬והא זה באמת נחו‪ ./‬ההווה הוא ג התוצר של‬
‫העתיד והעבר‪ ,‬בעיקר בעיני אלה הזקוקי לתפיסה רחבת היק" של‬
‫המציאות‪ .‬החוויה בהווה עלולה לאבד את עומקה ולאבד את מטרת‬
‫הז‪ .‬התמקדות החוויה בהווה עשויה להיות מלאת עוצמה ע חיבור‬
‫למוחלט‪ ,‬אבל היא ג עשויה להיות ריקנות סתמית‪ .‬החוויה קשורה‬
‫‪56‬‬
‫ג לאישיות האד ולא רק לעצ ההתמקדות בהווה‪ .‬האד איננו‬
‫חייב להתמקד בטכניקה של הז אלא להשאיר רק בחלק מהיו‬
‫שטחי לבני של היעדר מחשבה תו‪ %‬כדי התרכזות בעשייה‪ .‬אפשר‬
‫לאמ‪ /‬את הז ועדיי להיות רציונאלי‪ ,‬א כי בדר‪ %‬יעילה יותר‪.‬‬
‫שימוש בטכניקת הז מועילה לאד א הוא לא אדוק מדי ביישומה‬
‫וא הוא רואה בה יותר המלצה לחיי של מעורבות מאשר פסילה‬
‫על הס" של כל מחשבה שלא לפי הכללי‪ .‬השיטה יעילה בסילוק‬
‫פסולת של מחשבות ‪,‬רגשות‪ ,‬ספיחי שנדבקי לאד‪ ,‬מפריעי‬
‫ואינ מרפי ממנו‪ ,‬ומונעי ממנו את האפשרות להתמקד בשאלות‬
‫האמיתיות שמעסיקות אותו‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה המערבית מדגישה את המעורבות הרגשית‪,‬‬
‫אבל ג הפסיכולוגיה מדברת על הרגש האמיתי‪ ,‬ושוללת קפיצה‬
‫מריגוש לריגוש או גירוי ריגושי מלאכותיי על ידי אמצעי כמו‬
‫ספורט מסוכ‪ ,‬תחרותיות‪ ,‬סמי או הרפתקאות שאינ תואמות את‬
‫הנטיות האמיתיות‪ .‬הנטייה לצופ" ריגושי מעניקה אשליה שככל‬
‫שאתה בעל ריגושי רבי יותר‪ ,‬כ‪ %‬אתה חי יותר‪ ,‬אתה מכניס יותר‬
‫זמ לחיי‪ ,‬ולכ‪ ,‬ה‪ ,‬כביכול‪ ,‬ארוכי יותר‪ .‬להיות כל הזמ ב"היי"‬
‫אי פירושו להיות מאושר‪ .‬הז מנקה ריגושי מקריי אבל איננו‬
‫מבטל את העול הקיי‪.‬‬
‫א אי האד מסכי לוותר על ריגושי הוא יכול ללמוד‬
‫לשלוט על ריגושי אלה לפני שה ישלטו בו‪ ,‬על ידי כ‪ %‬שיקבע עת‬
‫לכל דבר‪ ,‬עת לריגוש ולהיסחפות בענייני ובזמני מוגדרי ועת‬
‫לשלווה‪ .‬המדיטציות מכשירות את האד להיות שליו א רצונו בכ‪.%‬‬
‫הז‪ ,‬כמו הבודהיז‪ ,‬מגביר את היכולת להתחבר לשלווה למרות‬
‫הריגושי‪ ,‬ומבלי להיגרר אחר ריגושי מזיקי כמו התמכרויות‬
‫שונות‪ ,‬רגשות כעס‪ ,‬טינה‪ ,‬צער ופחד‪ .‬אבל בניגוד לבודהיז‬
‫המנותק‪ ,‬הוא מגביר את היכולת להפו‪ %‬ריגושי אלה‪ ,‬כאשר ה‬
‫קיימי‪ ,‬לאנרגיה חיובית ולמנו" לעשייה חיובית‪ ,‬תו‪ %‬כדי הזדהות‬
‫ע הנטיות הטבעיות‪.‬‬
‫הז מצא את המשות" לשתי אמונות שונות לחלוטי‪ .‬מכא‬
‫שנית יהיה למצוא את המשות" בי תורות מנוגדות אחרות‪ ,‬ולרכוש‬
‫מה חלקי מתאימי בסופרמרקט הווירטואלי‪.‬‬
‫***‬
‫‪57‬‬
‫אנרגיה מס' ‪8‬‬
‫דת זרתוסטרא ‬
‫אנרגית הקיטוב וההפרדה ‬
‫השט הוא אלוהי הע השכ‬
‫אנרגית הקיטוב וההפרדה היא האנרגיה שהיתה שלטת ב‬
‫ ‪ 4000‬השני האחרונות‪ .‬העיקרו שבאנרגיה זאת שקיימי שני‬
‫קטבי טוב ורע‪ .‬הטוב והרע כוללי אנשי וערכי‪ .‬תפקיד הטובי‬
‫להשמיד את הרעי או לפחות לחנ‪ %‬אות לשנות את דרכיה‪.‬‬
‫במילי אחרות‪ ,‬זוהי אנרגיה של מלחמה‪ .‬קל להשמיד את האחר‬
‫השטני‪ .‬כאשר תהיה נכונות להשלי בי שני ניגודי‪ ,‬תתועל‬
‫אנרגיה זאת לבנייה וליצירתיות‪.‬‬
‫השאלה היא מי הוא הטוב ומי הוא הרע? מי הצדיקי ומי‬
‫הרשעי? מסתבר שטוב ורע ה עניי של זמ ומקו‪ .‬בני דת‬
‫זרתוסטרא ראו את הרע באלי החשובי של הע ההודי השכ‬
‫שנקראו דוות‪ ,‬ואומצו באירא‪ .‬הדוות הפכו לבעלי ברית לאל הרע‪.‬‬
‫במלי אחרות‪ ,‬הרע יוחס לאלוהי של השכני‪ .‬עקרו זה חזר על‬
‫עצמו בכל התרבויות‪ .‬הדבקת תווית של רע היתה‪ ,‬למעשה‪ ,‬אמצעי‬
‫פוליטי לשליטה או למלחמה באויב‪" ,‬אנחנו הטובי והאחרי‬
‫הרעי"‪ .‬ג בימינו נית להיווכח כיצד תורות כלכליות שונות‪,‬‬
‫אפילו כלכליות כמו קפיטליז וקומוניז הפכו‪ ,‬כל אחת מה‪ ,‬לשט‬
‫ולסמל הרוע‪ ,‬במדינה שתמכה בתיאוריה האחרת‪.‬‬
‫הטוב והרע‪ ,‬לפי זרתוסטרא‪ ,‬נלחמי זה בזה לחיי ולמוות‪.‬‬
‫האל הטוב אורמזד או אהורא מזדא‪ ,‬מזוהה ע הטוב‪ ,‬האמת‪ ,‬האור‪,‬‬
‫הצדק‪ ,‬האלמוות ושאר השאיפות החיוביות‪ .‬אלה היו ג מושגי וג‬
‫ישויות שנלחמו ברע‪ .‬מולו ניצב היפוכו‪ ,‬אל החוש‪ %‬הרע‪ ,‬אהרימ‪,‬‬
‫שג הוא נעזר בישויות שליליות‪ .‬לאד ניתנה זכות לבחור באחד‬
‫מה‪ .‬לבוחרי בטוב מובטח ג עד והבוחרי ברע מאוימי כי‬
‫ירשו גיהינו‪ .‬אבל כל זה לא יימש‪ %‬לנצח‪ .‬באחרית הימי יגיע יו‬
‫הדי והישויות הרעות יושמדו יחד ע בני האד הרשעי על האר‪./‬‬
‫ה יובסו במלחמה בה ישתתפו ג איתני הטבע‪ .‬נצחונו המובטח‬
‫‪58‬‬
‫בעתיד של האל הטוב מאפשר להגדיר דת זאת כמונותיאיסטית‪ ,‬א‬
‫כי לא מונותיאיז מוחלט כמו זה של העברי‪.‬‬
‫היסודות הללו של טוב ורע והמושגי הנלווי אליה‪,‬‬
‫אלוהי ושט‪ ,‬מלאכי ושדי‪ ,‬ג עד וגיהינו‪ ,‬סיפור המבח‬
‫שלאחר המוות והגשר אל ג עד‪ ,‬יו הדי‪ ,‬מלחמת האור בחוש‪,%‬‬
‫זכות בחירה או במקומות אחרי היעדר זכות בחירה‪ ,‬צדיקי‬
‫ורשעי‪ ,‬כל אלה מוטיבי שהיו אמנ קיימי בצורה ראשונית‪,‬‬
‫מעורפלת ומורכבת במספר דתות קדומות‪ ,‬א‪ %‬לא בחדות רבה כל כ‪%‬‬
‫כמו בדת זרתוסתרא‪ .‬דת זרתוסטרא חדדה את המילי טוב ורע‬
‫כמושגי מופשטי וכישויות‪ ,‬וזאת הייתה תרומתה לעול‪.‬‬
‫דת זרתוסטרא נוצרה באירא כנראה סמו‪ %‬להופעת הדת‬
‫העברית באל" השני לפנה"ס‪ ,‬א כי יש המאחרי את היוולדו של‬
‫זרתוסטרא למאה ה ‪ 6‬לפנה"ס‪ .‬דת זאת הייתה הדת העיקרית‬
‫באירא כאל" שני עד כיבוש המוסלמי‪ .‬עד היו קיימי בני דת‬
‫זרתוסטרא בהודו‪.‬‬
‫המושגי טוב ורע עברו גילגולי שוני‪ .‬בתחילה ה יצגו‬
‫אלוהי ושט שהגדירו ערכי כמו בדת זרתוסטרא או שה יצגו‬
‫דתות‪ ,‬עמי ומעמדות‪.‬‬
‫התרומה לחשיבה האנושית‪ :‬הטוב והרע סייעו להגדיר‬
‫ערכי‪ ,‬אלה המסייעי לחברה ואלו המזיקי לה‪ .‬הגדרות של טוב‬
‫ורע סייעו ג להגדיר ניגודי‪ .‬ביניה‪ .‬ע זאת‪ ,‬כאשר האד נשאר‬
‫בשלב של ניגודי קיי הצור‪ %‬להשמיד את הרע‪ ,‬השלילי‪ ,‬הלא נעי‬
‫והלא נוח‪ .‬בהתפתחות נוספת האד הבי שנית לשלב את הניגודי‬
‫בדר‪ %‬של איזו כמו בטאו ובדר‪ %‬של סינתיזה כמו בפילוסופיה‬
‫היוונית‪ .‬בסינתיזה הניגודי הופכי לשל‪ ,‬במקו מלחמה מתקבלת‬
‫יצירה חדשה‪ .‬הסינתיזה שנוצרה נחשבת לטוב ביותר האפשרי כאשר‬
‫האד מתרגל אליה‪ .‬א מישהו מנסה לערער על הסינתיזה הישנה‬
‫שוב צצי הקיטוב וההפרדה‪ .‬נוצר מאבק בי הטוב היש לבי‬
‫החדש‪ ,‬הרע כביכול‪ ,‬עד שנוצרת סינתיזה חדשה‪ .‬היכולת להגיע‬
‫לסינתיזות חדשות בדר‪ %‬יצירתית של עבודה ולא של מלחמה תהיה‬
‫תרומתה של דת זרתוסטרא‪.‬‬
‫***‬
‫‪59‬‬
‫אנרגיה מס' ‪9‬‬
‫מיסטיקה אנרגית המי‪,‬‬
‫הדבקות ואנרגית הסמלי‬
‫חוויות מיסטיות ה ענ" של האנרגיה המינית‪ .‬זוהי אנרגיה‬
‫של איחוד הניגודי ודבקות‪ ,‬איבוד העצמיות‪ ,‬והיות בבתאחת‪ ,‬ג‬
‫הוא גופו וג האחר‪ .‬אנרגיה זאת רווייה בתחושת חושניות חזקה‪.‬‬
‫בעת האיחוד ע האל‪ ,‬האישיות והדואליז נעלמי‪ .‬האני הוא אתה‪.‬‬
‫יחסי מי דומי לאחדות ע אלוהי‪ .‬במיסטיקה המטרה של‬
‫אחדות הניגודי היא להיות איהמציאות שמעבר לה‪ ,‬האלוהות‬
‫שמעבר לבריאה‪ .‬המיסטיקה משפיעה על האד תחושת התעלות‬
‫כאשר משתחררת אנרגיה מינית ומיתעלת לאנרגיה רוחנית‪.‬‬
‫האחדות היא התמוססות האד לתו‪ %‬האלוהות או איחוד בי‬
‫שווי‪ .‬הבחירה בי שתי האפשרויות קשורה לאמונה שאליה שיי‪%‬‬
‫המיסטיקאי‪.‬‬
‫אמנ המטרה היא חיבור ע הרוח אבל במיסטיקה מתחברי‬
‫קוד אל עול הסמלי‪ ,‬העול בו הצורות אינ גשמיות‪ .‬המיסטיקה‬
‫פותחת דלת לחלקי נסתרי של הנפש המתגלי‪ ,‬לעתי קרובות‪,‬‬
‫כסמלי‪.‬‬
‫המיסטיקה מאפשרת חדשנות וסובלנות כלפי מחשבה פרטית‬
‫שאיננה הולכת בתל‪ ,‬ואיננה נזקקת להצטדק ולהוכיח עצמה‬
‫כיצירה אמנותית או כהצלחה‪ .‬היא נותנת לגיטימציה לרעיונות‬
‫מוזרי בלי לנתח אות‪ .‬המיסטיקה מפתחת יצירתיות‪ ,‬הבנת העול‬
‫והיפתחות למחשבות ואפשרויות חדשות שאינ נתחמות בד' אמות‬
‫של חוקי לוגיי‪ .‬היא ג דמוקרטית‪ .‬לכל אד זכות לחיבור ע‬
‫האל‪ ,‬ללא צור‪ %‬בידע‪ ,‬חוכמה‪ ,‬תואר‪ ,‬מעמד חברתי‪ ,‬כהונה דתית או‬
‫עבודה קשה‪ .‬היא יוצרת חיבור בי האד ומעשיו ובי הקוסמוס‬
‫ואלוהי‪ .‬המיסטיקה מעניקה לאד תחושה של היותו חלק אורגני‪,‬‬
‫פיזי ורוחני ע היקו ומונעת ניכור‪.‬‬
‫א‪ %‬ג למיסטיקה חסרונות‪ .‬אי היא סובלת ביקורת‬
‫ופילפולי משו שהיא תלויה באמונה ובאינטואיציות‪ .‬המיסטיקני‬
‫נוטי לשלול את המחשבה וההגדרה ולעתי אפילו את העובדות‪,‬‬
‫או לפחות לראות כנחותי לעומת הרוח‪ ,‬ובכ‪ %‬למנוע התפתחות‬
‫ידע ויצירתיות טכנית‪ .‬נטייה זאת עלולה להיות קרקע פוריה‬
‫לשרלטנות וכריזמטיות הרסנית‪ .‬הנטייה להקפיד על סודיות יוצרת‬
‫‪60‬‬
‫אליטה חדשה‪ ,‬אליטה מיסטית שקשה לבדוק אותה‪ .‬היא מאפשרת‬
‫צמיחה במסתרי של מאגיה שחורה‪ ,‬שימוש לרעה ביכולות‬
‫רוחניות‪ ,‬ועיסוק מופרז בשדי ורוחות‪.‬‬
‫המיסטיקה עשויה להגדיר עמי‪ ,‬גזעי‪ ,‬מי‪ ,‬בעלי צורה‬
‫חיצונית מסויימת או בעלי מחלות מסויימות כנחותי או כנעלי רק‬
‫משו שהצורה החיצונית היא סימ לפנימיות‪ .‬הפרשנויות לעתי‬
‫שרירותיות‪ ,‬אינ הוגנות וקשורות לנסיבות חייו של המפרש‪,‬‬
‫שברבות הימי הופכות למקודשות‪ ,‬למרות שהנסיבות משתנות‪.‬‬
‫החוויה הדתית כוללת חוויה מיסטית ורגשית של חיבור‪ ,‬של‬
‫"להיות ש"‪ ,‬ג א החוויה חוזרת מדי שנה בשנה או שבוע‬
‫בשבוע‪ .‬ע זאת‪ ,‬המציאות איננה חדמימדית‪ ,‬ולא תמיד חיי הדת‬
‫חוויתיי ומספקי אושר וריחו"‪ .‬חלק מהאנשי הדתיי מעידי‬
‫שהטקסי והמנהגי נעשי בצורה מיכנית‪ ,‬רובוטית ובתחושת‬
‫ריקנות ושיעמו‪ ,‬בעיקר על ידי אלה המורשי להיות רק צופי או‬
‫כספקי שירותי‪.‬‬
‫קבלה‪ :‬הקבלה הפכה את אלוהי האלמיני העברי‪,‬‬
‫שלמעשה היחס אליו הוא כאל אל גברי‪ ,‬לאלוהות בעלת קוטב גברי‬
‫וקוטב נשי‪ .‬זהו הגילוי של האנרגיה המינית‪.‬‬
‫הקבלה‪ ,‬שספגה התקפות מהיהדות המימסדית‪ ,‬נצמדה ביתר‬
‫שאת ליהדות והיא מתייחסת אל המצוות והכתובי כאל סימני‬
‫קדושי‪ .‬גישה זאת מפריעה לקוסמופוליטיות שבבסיסה‪.‬‬
‫באיסל ידוע הזר המיסטי הנקרא סופיז‪.‬‬
‫המאגיה שייכת למיסטיקה‪ ,‬אבל היא בעיקר הצד המעשי‬
‫שלה‪ .‬המיסטיקה מביעה תחושות ורחשי בתו‪ %‬הנפש ומתארת‬
‫חזיונות‪ .‬המאגיה מציעה פתרו בעיות‪ .‬כמו המיסטיקה‪ ,‬המאגיה‬
‫מייחסת מעשה מסויי למשמעות אחרת‪ .‬המאגיה דומה לכישו"‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אד המבקש להתגבר על קשיי מוצע לו לכתוב את הבקשה‬
‫ולשרו" את הד"‪ ,‬מתו‪ %‬הנחה שכ‪ %‬הוא מוש‪ %‬כוחות מסויימי‬
‫ביקו לבטל את הבעיות‪ ,‬או אכילת צמחי הדומי לאיברי מי‬
‫אחראית להתאהבות‪.‬‬
‫האיו בשדי ובכוח המאגי של כוחות הרוע מאפשרי‬
‫למיסטיקני ללחו‪ /‬על המאמיני ללכת בדר‪ %‬שה מאמיני בה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫המאגיה היא המקור לאמונה מאוחרת יותר שכל דבר‬
‫משפיע על כל דבר‪ ,‬כמו‪ ,‬אנרגיות של הקוסמוס מהדהדי אצל‬
‫האד הבודד‪ ,‬ומכא כל האמונות בדבר השפעת כוכבי ומספרי‪.‬‬
‫אמונה זאת קיימת ג במדע‪ ,‬א כי היא מוגדרת בדר‪ %‬שונה‬
‫לחלוטי‪.‬‬
‫מצרי העתיקה מסמלת את אנרגית המיסטיקה המגובשת‬
‫הקדומה ביותר‪ .‬ע זאת‪ ,‬המיסטיקה החלה כבר ע תחילת המחשבה‬
‫האנושית‪ .‬המיסטיקה המצרית הקדומה היא מקור של חלק מההיגיו‬
‫המודרני‪.‬‬
‫ג לאינדיאני באמריקה אנרגיה של מיסטיקה‪ .‬למיסטיקה‬
‫האינדיאנית משמעות נוספת של התמזגות ע קדושת האדמה‪ ,‬ע‬
‫כוחות המציאות‪ ,‬ולא רק ע הרוח‪ .‬המיסטיקה מפותחת ג ביבשת‬
‫אפריקה‪.‬‬
‫דתות ראשוניות‪ :‬רבי נוטי לראות בדת הקדומה‬
‫הראשונית‪ ,‬עוד מלפני היות הכתב ובדת בכלל‪ ,‬מעי חוסר‪ ,‬המתמלא‬
‫באמונות הבל המפצות על פחד‪ .‬נראה שאפשר לראות אותה דווקא‬
‫כעוד"‪ ,‬עוד" של רוח‪ ,‬השראה‪ ,‬או ניצו‪ /‬אלוהי‪ ,‬שאיננו נית לביטוי‬
‫בגלל מגבלותיו של האד המהל‪ %‬כציפור קצוצת כנפיי‪ .‬הקדמוני‪,‬‬
‫למרות מגבלותיה‪ ,‬ובהתא לאופי ולכישורי האישיי שלה‪,‬‬
‫ניחנו בתחושה דתית עמוקה‪ ,‬בתפיסה של אחדות וביכולות מיסטיות‬
‫לראות ולשמוע את העול שמעבר‪ ,‬וה פירשו אותו לפי הבנת‪.‬‬
‫מיסטיקה כחוויה וידע אישי בלבד‪ :‬המיסטיקה היא עוד‬
‫תחו שהאד יכול לחקור בו את האמת שלו‪ ,‬לא רק בעזרת הידע‬
‫המיסטי שהועבר על ידי מיסטיקני אחרי אלא ג ניתנת לו‬
‫אפשרות ליצור אותה באופ עצמאי כמו בעזרת מדיטציות ותיקשור‪.‬‬
‫בעזרת המיסטיקה האד יכול להגיע לרעיונות חדשי ובעיקר‬
‫לחוויות חדשות‪ .‬האד לומד להקשיב לקול הפנימי שלו שבתת‬
‫ההכרה‪ ,‬לאני העליו שהוא הניצו‪ /‬האלוהי וכ לישויות שאינ‬
‫בבשר‪ .‬מצד שני‪ ,‬זהו עוד קול שחייב לעבור בדיקה‪ .‬קיימת כא‬
‫סתירה מסויימת‪ ,‬משו שההיגיו והחוויה בודקי משהו שנמצא‬
‫מעבר לה‪.‬‬
‫***‬
‫‪62‬‬
‫אנרגיה מס' ‪10‬‬
‫אנרגית הספק בדר‪ %‬ההגיו‬
‫הפילוסופיה היוונית‬
‫האנרגיה החומריתהגיונית‪ ,‬היא אנרגיה של שאלות וספקות‬
‫החוקרת את מסתרי החומר כמו ג מסתרי הרוח‪ .‬היווני הסיקו‬
‫מהטבע ומהסמלי את מדע הלוגיקה‪ ,‬וממנו הגיעו להוכחת‬
‫האלוהות והערכי המופשטי‪ .‬ה עשו זאת בדר‪ %‬של חשיבה‬
‫עקבית ולא של חשיבה אינטואיטיבית כמו שזה נעשה בתרבויות‬
‫העתיקות‪ .‬ה‪ ,‬למעשה‪ ,‬נטלו ידע טבול במיסטיקה עתיקה וקילפו‬
‫ממנו את המיסטיקה‪ .‬הדר‪ %‬להפשיט את המיסטיקה היא לנסח אותה‬
‫בהגדרות מילוליות ללא דימויי וסמלי‪ .‬בצעד נוס" ה הכניסו את‬
‫הידע המיסטי לתו‪ %‬הגדרות של מספרי וצורות הנדסיות‪ .‬ה בחנו‬
‫את הטוב והרע בכלי חשיבה מובני וויתרו על התייחסות חסרת‬
‫היגיו לקדוש ולטמא‪ .‬הפילוסופי היווני העתיקו את המיקוד‬
‫מאלוהי לאד‪ ,‬למידותיו ולמטרותיו של האד שאינ בהכרח‬
‫קשורי לאלוהות כלשהי‪.‬‬
‫היווני התחילו לנתח מתו‪ %‬רצו רוחני לפרש את החוויה‬
‫בניגוד לבודהיז ולטאו שנשארו בחוויה‪ .‬במידה מסויימת הנבואה‬
‫של הבודהיז התגשמה‪ ,‬ההיגיו היו השתלט על הרוח‪ .‬לזכותו של‬
‫ההיגיו נזק" ג שיפור רמת החיי‪.‬‬
‫למרבה האירוניה הפילוסופיה היוונית תרמה ליצירת אמונות‬
‫דתיות ומיסטיות כמו הגנוסטיקה‪ ,‬הנצרות‪ ,‬הקבלה וזרמי מאוחרי‬
‫בהינדואיז‪ ,‬עדות לכ‪ %‬שהמחשבה אחראית ג ליצירת דתות‪ ,‬בשעה‬
‫שהרגש והמיסטיקה יוצקי בה חיי‪ .‬מתברר שלפילוסופיה השפעה‬
‫לא קטנה מזו של הדתות על האמונה‪.‬‬
‫הפילוסופיה היוונית מלפני ‪ 2500‬שנה‪ ,‬שנלמדת ככתבה‬
‫וכלשונה עד היו‪ ,‬למרות השינויי וההתפתחות הפילוסופית מאז‪,‬‬
‫מעידה שאי צור‪ %‬בדת ע עונשי‪ ,‬אלוהי‪ ,‬פולחני ואפילו‬
‫מיתוסי‪ ,‬כדי שהיא תתקבל‪ .‬הפילוסופיה היוונית היא הצעה ולא‬
‫דת וא" על פי כ לא נגרע דבר‪ .‬רעיונות טובי נשארי לנצח וא"‬
‫מתפתחי יותר מבלי שיעברו תהלי‪ %‬של השחתה וסילו" או ישמשו‬
‫‪63‬‬
‫תירו‪ /‬לדיקטטורה בדומה לחלק מ הדתות‪ .‬מהמאה ה ‪ 15‬ואיל‪%‬‬
‫ה היכו שורש באירופה‪ .‬הפילוסופיה היוונית הביאה לשתי‬
‫התפתחויות אנושיות‪ :‬היא העשירה את הדתות המונותיאיסטיות ואת‬
‫המיסטיקה מחד‪ ,‬ומאיד‪ ,%‬ממנה התפתחו הפילוסופיה החילונית‬
‫והמדע המודרני‪.‬‬
‫הוגי הזמ החדש‬
‫הפילוסופיה המערבית‪ ,‬בעיקר מהמאה ה ‪ ,16‬פיתחה את‬
‫הרעיונות העתיקי‪ ,‬תו‪ %‬כדי גיוו‪ ,‬שיכלול והרחבת הקיי‪ ,‬אבל ללא‬
‫לשו השירה העשירה של התנ"‪ ,%‬המאהאברטא והאפוסי של‬
‫הומרוס‪ ,‬וללא המיתוסי והמשלי‪ .‬רוב נכתבו בלשו קשה‪ ,‬בנוסח‬
‫בדלני‪ ,‬דקדקני‪ ,‬במתמטיקה מילולית והסתבכו ביניה בנוסחאות‬
‫ותיאוריות סותרות‪ .‬כ‪ %‬התרחק הע מ הפילוסופיה שהוא עצמו יצר‬
‫את יסודותיו‪ ,‬תהלי‪ %‬שהתרחש ג במדעי אחרי ובאמנות‪ .‬ע‬
‫זאת‪ ,‬תורותיה של חלק מה שימשו עיקרי של מהפכות כלכליות‪,‬‬
‫חברתיות ודתיות‪ ,‬א על ידי שליטי וא על ידי כ‪ %‬שטופטפו לתו‪%‬‬
‫תודעת הציבור‪ ,‬שלעתי איננו מודע לכ‪ %‬שהוא חושב ונוהג לפי‬
‫כתביו של הוגה דעות מסויי‪.‬‬
‫פילוסופיה מודרנית המאמינה שהכל מיקרי ומכני כמו במדע‪,‬‬
‫שאי שו דבר מאחורי התופעות מלבד הצור‪ %‬לשמר את הז‬
‫הביולוגי ומלבד הצור‪ %‬להרגיש טוב ומאושר גרמה להפיכת החיי‬
‫לרשימת מכולת של הישגי חומריי ואישי‪ .‬מכיוו שהחיי ה‬
‫חדפעמיי הרשימה חייבת להיות ארוכה עד כמה שנית‪.‬‬
‫ההתעלמות מהפנימיות והדגש על החיצוני והמכני הופכת לאספנות‬
‫של חוויות‪ ,‬אנשי‪ ,‬חפצי ותוארי‪ .‬האוס" מקי" ג הישגי של‬
‫ילדי ובני משפחה אחרי‪ .‬ככל שיש ל‪ %‬יותר וככל שיותר אנשי‬
‫מזהי אות‪ ,%‬כ‪ %‬אתה קיי יותר‪.‬‬
‫חציית האד לגו" ולרוח‪ ,‬והאלות הרוח לעומת החומר‬
‫הנחות בעבר הביאו לקיצוניות הפוכה‪ ,‬למגמה מדעית של קידוש‬
‫החומר ושלילת הרוח‪.‬‬
‫הפילוסופיה והדת עוסקות בשאלה‪ ,‬מהו הכיוו הסופי שעל‬
‫האד ללכת בו‪ ,‬האידיאל או המציאות והשכל הישר‪ .‬כאשר‬
‫האידיאל הוא הכיוו הסופי‪ ,‬האד פוסע בתו‪ %‬המציאות שלו לקראת‬
‫האידיאל‪ .‬המטרה נותנת לו משמעות‪ .‬כאשר המטרה הסופית היא‬
‫המציאות‪ ,‬האד מדשדש בה כמו שחיי בביצה‪ ,‬והוא מדמה שחייו‬
‫‪64‬‬
‫חסרי תוחלת‪ .‬א אידיאל מעניק אושר לאד‪ ,‬אולי זוהי ההוכחה‬
‫שזהו הדבר הנכו‪ .‬המדע איננו עוסק בשאלת האושר‪ ,‬אבל המדע‬
‫יחד ע המחשבה הפילוסופית והדתית עשויי לעזור במציאת פתרו‬
‫לרווחת הפרט ה במוב הפיזי וה במוב הנפשי והרוחני‪.‬‬
‫הדת ניסתה לפתור את בעיית האד הנתקל בסופיות החיי‪,‬‬
‫ואת תשוקתו לאינסו"‪ .‬בעול המודרני קיימי פתרונות אחרי‬
‫לצור‪ %‬באינסו"‪ .‬השילוב של הצור‪ %‬באינסופיות‪ ,‬יחד ע האמונה‬
‫שהכל מיקרי ומכני‪ ,‬עשוי למצוא פתרו חלופי באספנות‪ .‬האיסו"‬
‫הוא אינסופי ואילו החפצי ואנשי באוס" ה סופיי‪.‬‬
‫למרות יתרונות הפילוסופיה החילונית והמדע‪ ,‬האד זקוק‬
‫לחיבור אל גופו‪ ,‬לטבע‪ ,‬לנפשו‪ ,‬רוחו ושיכלו‪ ,‬לפי סדר זה‪ .‬אלה‬
‫שלבי‪ ,‬ה של האנושות כולה וה של הפרט כילד‪ ,‬אפילו הוא גדל‬
‫בבית של מדעני‪.‬‬
‫פסיכולוגיה‬
‫הפסיכולוגיה כיו מחליפה במידה רבה את מקומה של‬
‫הפילוסופיה‪ .‬אולי משו שהיא מרבה בסמלי ובסיפורי על אנשי‬
‫חיי ואינה מסתפקת במושגי מופשטי בלבד‪ .‬ע זאת‪ ,‬היא‬
‫מוגבלת משו שהיא עוסקת בטכניקות ולא בערכי‪.‬‬
‫פרויד הציג את האד כיצור בעל דחפי ולא כבעל‬
‫עקרונות‪ .‬הפסיכולוגי היו מאמיני שכל האלי‪ ,‬האלוהי‪,‬‬
‫השדי וכל מחשבה אנושית נשגבת ה עוד במתכו המרק‬
‫הפסיכולוגי הקרוי אד‪ .‬גישה זו גרמה לשיתוק מסויי במחשבה‬
‫הפילוסופית העכשווית‪ ,‬כאשר כל ויכוח נסת בטיעו המוח‪,/‬‬
‫ש"ככה אתה חושב בגלל הילדות של‪ %‬והסביבה של‪ %‬ואילו היתה ל‪%‬‬
‫ילדות אחרת‪ ,‬דעת‪ %‬היתה שונה"‪ .‬עוד טענה מטעה‪" :‬א אתה‬
‫מאשי אותי במשהו‪ ,‬סימ שזה קיי אצל‪ ,"%‬נימוק שהוא יותר‬
‫אקסיומה מאשר הוכחה‪ .‬חסרונה של הפסיכולוגיה שהיא נוטלת‬
‫ערכי ואידיאות והופכת אות לדחפי פנימיי ואינסטינקטי‪.‬‬
‫נראה שאפשר לשלב ערכי חיצוניי ודחפי פנימיי בוזמנית‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה של העת החדשה תרמה לאנושות את ההבחנה‬
‫בי ההכרה‪ ,‬תתההכרה האישי ותתההכרה הקולקטיבי‪ .‬לאלה‬
‫אפשר להוסי" את עלההכרה‪ ,‬האני האלוהי אותו הכיר האד עוד‬
‫מהתקופה העתיקה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫האד המודרני‪ ,‬הזקוק לאנרגית האינסו"‪ ,‬מוצא אותה ג‬
‫בדיכאו‪ .‬האינסו" הוא הריק‪ .‬הדיכאו הוא מצב פסיכולוגי‬
‫המאפשר נגיעה בנצח‪ .‬הריק שבנצח מבהיל ומפחיד חלק מ האנשי‬
‫וה שוקעי לתו‪ %‬יייאוש‪ .‬על כ‪ ,‬כאשר האד המודרני מתחכ‪%‬‬
‫באינסופיות ללא רשת הביטחו של האמונה הדתית‪ ,‬הוא חווה סבל‬
‫של דיכאו ואימה‪ ,‬או שהוא נמלט מהסבל אל ההתמכרות‪ ,‬או אל‬
‫המחלה‪ ,‬או אל רציונליות מופרזת‪ .‬ג דת עשויה למכר‪ .‬בשלב גבוה‬
‫יותר של התפתחות‪ ,‬לאחר שהאד חוצה בשלו את האוקיניוס‬
‫האפל של הדיכאו והיייאוש שמעבר ליש‪ ,‬ושב אל המציאות‪ ,‬הוא‬
‫מבי את היחסי שבי הסופי לאינסופי‪ ,‬בי טעות זמנית לטראומה‬
‫לכל החיי‪ ,‬בי תשוקה רגעית לבי אנרגיה פנימית המחברת את‬
‫האד לעצמי וליקו‪.‬‬
‫מדע‬
‫המדע נוטה להתעל מהחוויה למרות שלמדעני עוצמה‬
‫חווייתית אדירה בפתרו בעיות‪ ,‬בגילוי ובהמצאות‪ ,‬והיא האנרגיה‬
‫שבלעדיה לא היה קיי מדע‪.‬‬
‫המדע מספק ג את הצור‪ %‬המיסטי לחוות את האינסו" דר‪%‬‬
‫חקר החלל והכוכבי‪ ,‬וג דר‪ %‬צלילה לתו‪ %‬החלקיקי הזעירי‬
‫ביותר של האטו‪ .‬הנהירה אחר עבמי" היא ביטוי לאותו צור‪.%‬‬
‫חקירה בתחומי אלה מרפה במקצת את המתח של עלההכרה‬
‫השוא" להינתק מהסופי ולחוות את האינסופי‪.‬‬
‫המדע נוגע בריק‪ .‬אי הוא מקבל הסברי כפשוט‪ ,‬ומוכ‪,‬‬
‫לפחות רשמית‪ ,‬לשבור בכל רגע את הכלי הישני ולהטיל ספק‬
‫בכל היש‪ .‬הריק של המדע מאפשר יצירתיות‪ .‬הפלישה אל הריק‪ ,‬אל‬
‫הלא ידוע המדעי‪ ,‬מספק את הכמיהה האנושית לאינסופיות‪ .‬ג‬
‫הספקנות בכלל והספקנות המדעית היא אינסופית להבדיל מהברור‬
‫שהוא סופי‪.‬‬
‫אחת ההמצאות הגדולות ביותר של העול המודרני היא‬
‫הסטטיסטיקה‪ ,‬ההסתברות‪ .‬אי תשובה מוחלטת‪ ,‬הכל הוא בקירוב‪,‬‬
‫בער‪ .%‬הסטטיסטיקה קרובה לאינסו"‪ ,‬הישות שלפני הבריאה‪ ,‬יותר‬
‫מהדת‪ ,‬משו שהיא מניחה שקיימי אינספור אפשרויות ולא רק‬
‫חוק אחד‪.‬‬
‫המחקר והטכנולוגיה מרחיבי את העול הגשמי‬
‫ומאפשרי יצירות חדשות וכ‪ %‬הופכי את האד לשות" לבריאה‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫המדע והטכנולוגיה במיטב מממשי אידיאלי רוחניי‪.‬‬
‫המדע הצליח במקו שהדת נכשלה למרות ההטפות והאיומי שלה‪.‬‬
‫המדע שינה ללא הכר את איכות החיי‪ .‬אנשי הפכו להיות‬
‫אוניברסלי יותר‪ .‬אנשי המדע בכל העמי משתפי פעולה ומגיעי‬
‫לעמק השווה‪ ,‬דבר שהוא נפו‪ /‬פחות בי אנשי הדת‪ .‬למדע אי כתבי‬
‫קודש ואי הוא מעניש את הכופרי במדע‪ ,‬להוציא תקופה של מספר‬
‫עשרות שני עד תחילת ה"עיד החדש" בשנות השישי‪ ,‬חוסר‬
‫סובלנות ואפילו חשד לטירו" כלפי אנשי בעלי נטייה מיסטית רבה‬
‫מהרגיל‪ .‬המדע‪ ,‬שאי לו מקו של כבוד בעול הדת‪ ,‬הוא זה‬
‫שמאחד כיו את העול השסוע‪ .‬כלי תיקשורת וכלי תחבורה‬
‫מקרבי את הרחוקי יותר מכל תורות האהבה למיניה‪ .‬בדר‪ %‬זאת‬
‫משמש המדע גור רב עוצמה להפצת ידע‪ ,‬כולל ידע דתי‪ ,‬המועיל‬
‫לרווחת הפרט‪ .‬לאחרונה ג תיקשורת בעזרת מחשבי מחברת‬
‫אנשי שוני לחלוטי זה מזה‪ ,‬מאפשרת היכרות אינטימית של הזר‪.‬‬
‫אפילו המצאות שנועדו למטרות שינו את ייעוד כמו אנרגיה‬
‫גרעינית‪ .‬במקו לדשדש בפסיביות‪ ,‬בצייתנות‪ ,‬ולקיי מצוות‬
‫ואיסורי שהשכל אינו מקבל‪ ,‬המדע החליפ בידוע ובעשייה בתו‪%‬‬
‫הידוע‪ .‬משו כ‪ %‬פיתח המדע ביע"‪ ,‬במש‪ %‬קרוב לארבע מאות שנה‪,‬‬
‫המצאות‪ ,‬תיאוריות וניסויי שלא הגיעו אליה במש‪ %‬אלפי שנות‬
‫היסטוריה‪ .‬האמת נבחנת כאשר היא משרתת את כול והמדע אכ‬
‫עושה זאת‪.‬‬
‫במידה רבה המדע עדיי מביט דר‪ %‬עיני הדתות העתיקות‪.‬‬
‫הוא מניח‪ ,‬למשל‪ ,‬שקיימת נוסחה אחת אחידה שאליה מתנקזת‬
‫המציאות‪ .‬למרות שהמסקנה הזאת היא אקסיומה בלתי מוכחת‬
‫ומקורה בדת‪ ,‬דומה שהמדע מקבל אותה ללא ספקנות‪.‬‬
‫הלהיטות להסביר כל דבר מתו‪ %‬הנחות הקשורות למציאות‬
‫הפיזית בלבד א" היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬דת‪ .‬הרי לולא המאגר של רעיונות‬
‫מוטרפי‪ ,‬ערטילאיי‪ ,‬יומרניי ורוחניי‪ ,‬יתכ שעד היו היתה‬
‫האנושות מתגוררת במערות‪ ,‬א כי בעזרת הריאליסטי ואנשי‬
‫המעשה ה היו מערות נוחות ומשוכללות‪ .‬הנטייה המדעית‬
‫והחקרנות מנפות מתחזי‪ ,‬גוזמני ובעלי אשליות‪ ,‬ומכריחות את‬
‫בעלי החזו לשמור על פרופורציות‪.‬‬
‫נית להגיע למסקנות נכונות בעזרת אינטואיציה ובעזרת‬
‫היגיו משו ששניה חדה‪ .‬המציאות והאינטואיציה הולכי יד‬
‫ביד באותו שביל‪ .‬הנסי מתלבשי על החוקי הפיזיי‪ .‬למשל‪,‬‬
‫חומת ברלי שנפלה‪ ,‬אחד יראה בכ‪ %‬נס‪ ,‬והאחר שרשרת הגיונית‬
‫‪67‬‬
‫של אירועי‪ .‬למעשה‪ ,‬כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי מתברר מתו‪%‬‬
‫חקירה בעבר‪ ,‬שהיו סימני שהובילו אל אותו אירוע מפתיע‪ ,‬האירוע‬
‫הפ‪ %‬להגיוני וברור וכבר אי לו הילה מיסטית‪ ,‬והחוקר מסיק שאי‬
‫אלה אירועי איזוטריי אלא עובדות יבשות‪ .‬כאשר המיסטיקה‬
‫מוגדרת ומקבלת הסבר הגיוני‪ ,‬כש שעשו היווני בעבר‪ ,‬היא חדלה‬
‫להיות מיסתורית‪ .‬הנביא קלט את הסימני משו שהאינטואיציה‬
‫שלו דילגה מעל המוסכמות של העבר שהציב בפניה ההיגיו‪ .‬הוא‬
‫האזי לרחשי סמויי מציאותיי אבל קלט אות בשפה מיסטית‪,‬‬
‫כפוטנציאל רוחני שהקדי את המעשה הפיזי‪ .‬משו כ‪ %‬הוא בטוח‬
‫שהיה זה נס והוא מזלזל במלומדי‪ .‬הבוז להיגיו מביא לחוסר‬
‫התפתחות‪ ,‬משו שההיגיו הוא זה שמשפר את תוצאות הנס‪ ,‬לאחר‬
‫שהוא מסיר את מעטה המיסתורי והופ‪ %‬את העול לברור‪ .‬הוא‬
‫מתוו‪ %‬בי הנס למציאות‪ .‬הנביא מצפה לנסי נוספי במקו לבדוק‬
‫את הנס בכלי ההיגיו ולכ ג הוא נכשל‪ .‬זאת הסיבה שהנביא‬
‫מוכשר להבחי באירוע כללי אבל הוא טועה בפרטי‪ ,‬כיוו שבגלל‬
‫הבחירה החופשית האירוע קורה בדרכי שונות‪ ,‬כש שהנוסע עשוי‬
‫להגיע למחוז חפצו ברגל‪ ,‬במכונית או באוטובוס‪ .‬לאד יש יכולת‬
‫בחירה ולכ הוא משנה מעט את האירוע‪ .‬וכ‪ %‬ניבוי של שני שליש מ‬
‫האירוע הוא דיוק גבוה מאד‪ .‬המדע ההגיוני ביותר מגיע להמצאות‬
‫ולגילויי בדר‪ %‬של הברקה פתאומית‪ .‬ההברקה היא הארה מיסטית‬
‫שנעטפת מיד על ידי נוסחאות יבשות‪ .‬כאשר המיסטיקה מדברת על‬
‫עליה בתדר רוחני‪ ,‬אי הכוונה לקפיצה נטולת קשר למציאות‪ ,‬אלא‬
‫שכאשר האד מבי את התבנית ‪ ,‬הוא מוכשר לבטל אותה‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫הבנת חוקי תעופה מבטלת את מגבלות כוח המשיכה‪ ,‬הבנת הגני‬
‫מבטלת את הסיכו להיפגע מה‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬במידה רבה המדע משרת את המדעני שדבריה‬
‫נחשבי לראויי להתייחסות‪ .‬כ‪ %‬נוצר מצב שכאשר אד חווה או‬
‫רואה משהו‪ ,‬המדע עשוי לומר לו‪" :‬לא נכו‪ ,‬לא ראית ולא שמעת‪,‬‬
‫זה לא כתוב אצלי בספר‪ ".‬דברי המדע נחשבי בעיני רבי לדברי‬
‫אלוהי חיי‪ .‬כאשר המדע יתאי עצמו למיסטיקה והמיסטיקה‬
‫למדע כמו ביטנה למעיל‪ ,‬יהיה זה עול אחר‪ ,‬טוב יותר‪ .‬אולי יהיו‬
‫אלה ימות המשיח המתוארי בקבלה‪.‬‬
‫ידוע שתפיסת המציאות של כל אד היא יצירתית‪ .‬האד‬
‫איננו תופס עובדות מיכאניות בלבד אלא משלי את העובדות‬
‫‪68‬‬
‫בעזרת הדעות‪ ,‬האישיות שלו והחינו‪ %‬שקיבל‪ .‬כלומר‪ ,‬אובייקטיביות‬
‫בלבד היא כמעט בלתי אפשרית‪.‬‬
‫כבר היו מתברר שמבחינה מעשית נית לשלב בי טכניקות‬
‫שנוצרו בהשראה רוחנית ובי טכניקות מודרניות‪ .‬השליטה על הגו"‬
‫ועל כוח הרצו‪ ,‬שנלמדה בתרבויות המזרח בעזרת יוגה‪ ,‬טיפוח‬
‫הגו"‪ ,‬מדיטציה ורפואה הוליסטית תורמי למדע הרפואה ומאפשרת‬
‫לאד הישגי שיקפיצו את יכולתו במידה שלא היתה כמותה קוד‬
‫לכ‪.‬‬
‫***‬
‫‪69‬‬
‫אנרגיה מס' ‪11‬‬
‫חילוניות אנרגית החברה והפרט‬
‫לחילוניות אי כתבי קודש ואי פולחני חובה והיא עומדת‬
‫תדיר בפני ביקורת עצמית וספקנות‪ .‬ניצני הביקורת העצמית‬
‫והספקנות צמחו לפני אלפי שני‪ ,‬הלכו וגדלו והיו לערכי חשובי‪.‬‬
‫הטלת הספק בכל אמונה מוחלטת גררה העברת כובד המשקל‬
‫האידיאולוגי מאלוהי והדת לחברה האנושית ולעול החומר‪.‬‬
‫בהסתדרות‪ ,‬בימי גדולתה‪ ,‬נעשו נסיונות לסכ את ערכי‬
‫החילוניות‪ .‬בשנת ‪ ,1985‬בד" סטנסיל פשוט‪ ,‬הוצעו הערכי הבאי‪:‬‬
‫ליחיד ולחברה זכויות של שיוויו‪ ,‬חירות‪ ,‬דמוקרטיה וסוציאליז‪,‬‬
‫כל אד חופשי לבטא את דעותיו ולהאמי בדתו‪ ,‬למרות שהרוב‬
‫מקבל את השלטו‪ .‬הבטחת זכויות מינימליות של כל פרט כמו חינו‪%‬‬
‫ובריאות ללא קשר למצבו הכלכלי‪ .‬ליחיד מגיע להגשי את‬
‫שאיפותיו וכישרונותיו ולהצליח בכל תחו שהוא‪ .‬זכות להשתת"‬
‫בפוליטיקה‪ .‬הזכויות אינ ניצול חדצדדי ואנוכי של האזרח‪ .‬קיימי‬
‫ג חובות אישיי כמו אחריות משפחתית‪ ,‬מקצועית וכלכלית‪,‬‬
‫התחשבות ועזרה לאחרי‪ .‬ערכי אות נית להוסי" בהקשר זה‪:‬‬
‫חקירה מדעית הוגנת‪ ,‬שימור כדור האר‪ ,/‬פילוסופיה‪ ,‬אמנות‬
‫ולאומיות‪ .‬הרגשות הלאומיי של האומות המודרניות התעוררו‬
‫כתוצאה מהצור‪ %‬בעצמאות ובזכויות לאומיות בצד זכויות אישיות‪.‬‬
‫כיו ג בתו‪ %‬הלאו עצמו נוצרות קבוצות בעלות אינטרסי‬
‫המעונייני להג על מעמד בחברה‪.‬‬
‫כל הערכי המוזכרי קשורי לאד ולחברה אבל לא‬
‫לאלוהי‪ .‬היחס המתחשב בזולת איננו נובע מתו‪ %‬ציות אלא מתו‪%‬‬
‫מודעות עצמית‪ .‬כאשר הדת פוגעת בחירות הזולת בש האלוהות‬
‫היא מתנגשת בער‪ %‬חברתי‪ .‬כאשר הדת מתנגדת להגיו מדעי אנושי‬
‫היא מתנגשת בער‪ %‬החילוני שהוא הספק‪ .‬החילוניות כוללת בעיקר‬
‫תיאוריות חברתיות וכלכליות המכוונות לרווחת האד‪ .‬ג המדע‬
‫נחשב לחילוני משו אנרגית הספק שבו‪ ,‬ובכל זאת הוא דומה‬
‫‪70‬‬
‫במידה רבה לדת‪ .‬יש במדע דח" לדעת את האינסו"‪ ,‬להבי מעבר‬
‫למה שנראה לעי‪ ,‬ואלו סימני מובהקי של הדת‪.‬‬
‫חילוניות וסמלי‬
‫ההיצמדות של החילוניות למציאות גררה זילזול בסמלי‬
‫הבלתי מוחשיי‪ .‬הערכי החילוניי חפי כמעט לחלוטי מסמלי‬
‫כמו מי‪ ,‬צבע‪ ,‬אומה ויחוס משפחתי‪ .‬אי ברשימה זאת סמלי‬
‫ומיסטיקה שהחילוניות נוטה לבוז לה‪ .‬הסמלי המודרניי‬
‫החילוניי המעטי חיוורי יחסית ואינ זוכי לכבוד רב‪ .‬צימצו‬
‫הסמלי‪ ,‬שהיא השפה של החברה‪ ,‬גורמת לתחושת דיכוי חלקי‬
‫האוכלוסייה שוני‪ .‬ה קולטי את דברי החילוניי כחוסר מודעות‪,‬‬
‫זילזול בזולת וצדקנות בדיוק כש שהחילוני קולט את הסמלי‬
‫כחוסר מודעות‪ ,‬חוסר התחשבות בחלקי שוני של החברה‬
‫וצדקנות של אנשי דת‪ .‬אות אוכלוסיות שסמליה מדוכאי‪,‬‬
‫מתמרדות ומעדיפות את סמלי הדת‪ ,‬ג א ה מלווי בדיקטטורה‪,‬‬
‫על פני חופש סתמי ותפל שהחילוניות מעניקה לה‪ .‬לעתי אנשי‬
‫מבלבלי בי ערכי לסמלי ורואי בסמלי ערכי‪ .‬ג אלה‬
‫נוטי לדחות את החילוניות‪.‬‬
‫התרבות הריאליסטית נטלה מהאד את החופש רוחני‪ .‬דתות‬
‫שנוצרו באפריקה‪ ,‬הודו ודרו אמריקה‪ ,‬שונות מהדתות‬
‫המונותיאיסטיות ומההשקפה המודרנית בכ‪ %‬שה מאפשרות לכל‬
‫אד להמציא סיפורי ומיתוסי ולפתח את הדת שלו כפי שהוא‬
‫רוצה‪ .‬ה מאפשרות ליחיד לסמו‪ %‬על תחושותיו ועל מחשבותיו‪.‬‬
‫במידה רבה ה מרשות לכל אד להמציא את עצמו‪ ,‬ולהמציא דברי‬
‫על עצמו ג כאשר ה נראי מופרכי לחלוטי אפילו לו עצמו‪ .‬אי‬
‫הוא נאל‪ /‬להיכנע לידע חיצוני כמו דת ממוסדת או מסקנות של‬
‫סמכות מדעית‪ .‬אי הוא מאויי על ידי עריצות של ציוני‪ ,‬של מורי‬
‫בית ספר‪ ,‬בחינות פסיכוטכניות ופסיכומטריות או הערכה של דמויות‬
‫סמכותיות המחליטות לאיזו דמות עליו להיצמד‪ .‬העול המודרני‬
‫מחליט שיש עול אחד ושפיות אחת‪ .‬הוא שולט באד כאשר הוא‬
‫מחליט מה התעודות שעליו לרכוש‪ ,‬מה שעות העבודה שלו ומהו‬
‫הזמ הפנוי שלו‪.‬‬
‫הדתות השכילו להציג ערכי בלבוש של סמלי‪ .‬ע הזמ‬
‫נצברו סמלי שה פולחני גרידא‪ .‬היהדות הגדילה לעשות‬
‫כשדרשה‪ ,‬לא תעשה ל‪ %‬כל פסל וכל מסיכה‪ ,‬והאמינה שמל‪ %‬כפו"‬
‫לאלוהי כאחרו העניי‪ .‬ובכל זאת היא צברה סמלי שלא היו‬
‫כלולי במצע הראשוני‪ .‬עשרת הדיברות אינ כוללות סמלי ובכל‬
‫‪71‬‬
‫זאת בנה הע את עגל הזהב‪ .‬ג המצע הראשוני של הנצרות‪ ,‬כפי‬
‫שהופיע בדרשת ההר של ישו היה נקי מסמלי‪ ,‬א‪ %‬ברבות השני‬
‫התווספו סמלי מגווני‪.‬‬
‫כאשר הסמלי‪ ,‬הטקסי וחיי הרוח אינ מוקדשי לימי‬
‫מסויימי או למחלקה נפרדת באוניברסיטה‪ ,‬וה הופכי לחלק‬
‫מחיי היו יו כמו בדתות הכביכול לא מתוחכמות‪ ,‬ה מעשירי‬
‫את חיי היו יו‪ .‬לש כ‪ %‬חייבי להאמי בסמלי‪ .‬כאשר מתייחסי‬
‫לטקסי ולסמלי כאל פולקלור או כאל אפילו מנהגי מסורתיי‪,‬‬
‫ה מאבדי מטעמ‪ .‬ההפסד הגדול ביותר של החילוני הוא חוסר‬
‫היכולת להיות ש‪ ,‬להרגיש עד הסו" את הטקס‪ .‬הוא איננו מסוגל‬
‫להאמי שהאל עושה את הנס מחדש‪ .‬הז הפ‪ %‬תחושה זאת של‬
‫להיותש‪ ,‬לתורה של ממש‪ .‬הקומוניז‪ ,‬למשל‪ ,‬פנה אל האינטלקט‬
‫בלבד וזו היה עוד סיבה לכשלונו‪ .‬למרות שרבי סבורי שהרגש‬
‫הוא טיפש‪ ,‬הרגש הוא המזו הנות חיי לאינטלקט‪.‬‬
‫הבעיה היא שהיצמדות יתר לערכי ללא סמלי מעול לא‬
‫מנעה איבוד יכולת שיפוט‪ .‬ג בי החילוניי קיי חלק שמרני‬
‫וסגור‪ .‬הגישה שלכל אד זכות לקבוע את אמונתו‪ ,‬ג א הוא‬
‫מאמי בעול לא פיזי ובסמלי‪ ,‬היא בבסיס החילוניות‪ .‬ע זאת‬
‫רבי המגדירי עצמ כחילוניי חסרי סובלנות כלפי אות‬
‫המדגישי את המיסטי והסמלי או כלפי אות הסבורי שהרוחני‬
‫קובע את הפיזי‪ ,‬ולכל היותר רואי בה פרימיטיביי או זקוקי‬
‫לאישפוז‪ .‬לעתי‪ ,‬החילוניות בדר‪ %‬סמויה ולא מודעת‪ ,‬כפתה על‬
‫החברה‪ ,‬שאינ מוכני לכ‪ ,%‬לוותר ער‪ %‬מסורתי ומושרש כגו‬
‫צניעות‪ ,‬דר‪ %‬הצגה בפרהסיה של חומר מיני בוטה‪ ,‬הנחשב תועבה‬
‫בעיניה‪ .‬ג בחילוניות הפכו קיצוניי את האחר לדמוני‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫ג החילוני הסובלני ביותר מרשי לעצמ להתערב כאשר מדובר‬
‫בפגיעה בזכויות של אנשי בתו‪ %‬המחנה השמרני בשעה שאות‬
‫שמרני רואי בכ‪ %‬התערבות באמונת‪.‬‬
‫הסמלי והטקסי נוגדי את המכניות של העול החילוני‪.‬‬
‫בחברה החילונית כול שווי‪ .‬אי חשיבות מוחלטת לאדמה‪,‬‬
‫ללאו‪ ,‬לדת לשורשי ולמנהיג כריזמטי‪ .‬הקשר הרגשי איננו חשוב‬
‫אלא ההקשר ההגיוני‪ .‬גישה כזאת עלולה להביא לתחושה של ניכור‬
‫ותלישות‪ .‬בכל זאת האידיאל הוא דווקא הגישה האוניברסלית‬
‫החילונית‪ .‬הנאמנות רלוונטית עד לזמ שהיא מסתיימת‪ .‬האד‬
‫חופשי להיות נייד ולא כבול לסמלי‪ .‬ע זאת‪ ,‬כל זמ שהאד חש‬
‫‪72‬‬
‫שהוא נזקק לאותה נאמנות‪ ,‬אי טע לקטוע אותה בטר עת‪ ,‬ג א‬
‫נאמנות זאת נמשכת כל חייו‪.‬‬
‫חילוניות וחשיבה‬
‫שגיאה נוספת של החילוניות היא היצמדות מופרזת לעובדות‬
‫הגוררת נטייה לפסימיות‪ .‬יש משקל רב יותר לדוחו"ת משטרה ולחוב‬
‫הלאומי מאשר לחלומות‪ .‬הפסימיות מקורה בהתעלמות מהחלו‬
‫ומהאמונה‪.‬‬
‫לחילוניות חשיבה קווית נוקשה ולתרבויות עתיקות יותר‬
‫חשיבה מעגלית והסו" מתחבר להתחלה‪ .‬חשיבה מעגלית כזאת‬
‫גורמת לכ‪ %‬שידוע מה יהיה בעתיד‪ ,‬מה שהיה הוא שיהיה‪,‬‬
‫בשינויי קלי‪ ,‬בעוד שסופו של הקו הישר איננו ידוע ועל כ הוא‬
‫מעורר אימה או תקווה‪ ,‬בהתא לאישיות האד‪.‬‬
‫החילוניות חוטאת באותה שגיאה של הדתות‪ .‬ג האד‬
‫החילוני מתקשה להגיע למטרות שהיא מציבה לו‪ .‬החילוניות מוכרת‬
‫אשליה שכל אחד יכול להצליח במדדי של הצלחה חיצונית‪ ,‬למרות‬
‫שבמציאות רבי מדי מתאמצי ואינ מצליחי‪ .‬התירו‪ /‬של מוכרי‬
‫האשליות הוא שאלה שאינ מצליחי לא השתדלו מספיק‪ .‬דווקא‬
‫הדת המדברת על הצלחה פנימית מתאימה יותר למציאות של חלק‬
‫מהאנשי‪.‬‬
‫החילוני‪ ,‬נוטה לראות את אלוהי או בהגדרה חליפית‪ ,‬את‬
‫חוקי הטבע‪ ,‬כישות לא אישית‪ ,‬כמקור כוחו של כל היקו‪ .‬מכא‬
‫נובעת הבעייתיות של המוסר‪ .‬הא חוקי המוסר ה הסכ בי בני‬
‫אד או ערכי המגיעי מכוח עליו‪ ,‬או מקבילי לחוקי טבע?‬
‫הנטייה היא לראות במוסר יצירה אנושית‪ .‬לאור ניסיו העבר בו נטלו‬
‫אנשי בעלי שררה את הזכות לדבר בש אלוהי ובתו‪ %‬כ‪ %‬לשפר‬
‫את מעמד‪ ,‬מוטב להפריד בי אלוהי למדינה ובי אלוהי למוסר‪.‬‬
‫הכוח הרוחני מגדיל את הכוח הפיזי‪ .‬אמונה חוויתית‬
‫באלוהי תוסי" לחילוניות כוח אדיר‪ ,‬ובלבד שלא יטלו בעלות עליו‪.‬‬
‫לקשר בי אד לאלוהיו עוצמה מדהימה בכל מקו בעול ובכל עת‬
‫בהיסטוריה למרות שאיש לא הצליח להוכיח את קיומו באותה קלות‬
‫שמוכיחי תופעות בטבע‪ .‬האמונה בעזרה אישית מאלוהי יש בה‬
‫ממש‪ .‬כאשר אד מתפלל הוא הופ‪ %‬את אלוהי לאישי ובכ‪ %‬מוש‪%‬‬
‫אליו אותה אנרגיה לא אישית והופ‪ %‬אותה לאישית‪ .‬תפילה כעשייה‬
‫רוחנית‪ ,‬נזקקת ג לתמיכה של ביצוע‪ ,‬א‪ %‬היא מקצרת את העבודה‬
‫‪73‬‬
‫הפיזית והנפשית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬א אד רוצה להתעשר והוא משקיע‬
‫עבודה רוחנית בנוס" לעבודה פיזית סיכוייו רבי‪ ,‬מאלה שעוסקי‬
‫בעבודה פיזית בלבד‪.‬‬
‫חילוניות וחברה‬
‫אחת הבעיות הקשות של החילוניות היא במיזוג זכויות‬
‫סותרות‪ .‬כאשר זכות של אד אחד מתנגשת בזכותו של אד אחר‪,‬‬
‫נופלות טעויות וג כא‪ ,‬לעתי הפושע מקבל יתר התחשבות‬
‫ותשומת לב מהקורב‪ .‬אמנ ג התוקפ וג הקורב ה קורבנות‪,‬‬
‫א‪ %‬התוקפ‪ ,‬א איננו מבי את תוצאות מעשיו‪ ,‬עליו לעבור מעי‬
‫גיהינו קט שבו תזדכ‪ %‬אישיותו‪ .‬כאשר ישנה התחשבות יתר‬
‫בקורבניותו של התוקפ‪ ,‬הוא ממשי‪ %‬להיות תוקפ‪ .‬כ‪ %‬קורה‬
‫שהחילוניות מתקשה להגדיר גבולות‪ ,‬כמו היכ מסתיימת הזכות‬
‫והיכ מתחילה האחריות‪ .‬לעתי חופש היחיד בה מוקצ עד שהיחיד‬
‫נוטה לראות בחברה אחראית לכל תחלואיו בעוד הוא אינו חייב‬
‫לאחרי דבר‪ .‬בילבול נוס" מתרחש בקו העימות שבי זכות חופש‬
‫הדיבור וחופש הציבור לדעת ובי זכות הפרטיות‪.‬‬
‫החילוניות נזקקת למשאי ומתני בלתי פוסקי בניגוד לדת‬
‫המימסדית המספקות תשובות וסמלי היוצרי תחושה של סדר‬
‫וביטחו‪ .‬אנו חיי בתקופה היא תקופה של בלבול משו שהסדר‬
‫שקבעה קבוצה אחת או הרצו לכפות מערכת אמונה אחת איננה‬
‫מקובלת כבר‪ .‬אי מחסור בערכי‪ ,‬להיפ‪ ,%‬יש יותר מדי ערכי‬
‫ולאד מותר לבחור ביניה‪ .‬חדשנות מתמדת יוצרת ניכור‪ .‬האד‬
‫חש כאילו עליו לצאת תמיד ממקומו‪ .‬לעתי הוא נלח‪ /‬להראות‬
‫מקורי‪ .‬כל אלה מאיימי וגורמי לחוסר ביטחו‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫הבעיה של החילוניות איננה כיצד ליסד סדר חדש אלא להתרגל‬
‫לחוסר מוחלטות‪ ,‬לבער‪ ,%‬לדיוני שאינ מסתיימי לעול‪ ,‬לאי‬
‫בהירות ולעמימות‪ .‬האד משקיע רגש בסמלי לכ קשה להחלי"‬
‫סמלי‪ ,‬א יחלי" את סמליו יצטר‪ %‬להתרגל ג להחלי" את‬
‫רגשותיו‪ .‬אי הבהירות היא המהות ולא מטרד שחייבי לסלק‪ .‬כל‬
‫פתרו יוצר אי בהירות חדשה וזוהי הדר‪ %‬להתפתחות ולקידמה‪ .‬על‬
‫האד להתרגל לחיות ע סמלי ארעיי‪ ,‬ניידי ומשתני‪ ,‬ע‬
‫אמונות גמישות ומשתנות מלבד כמה עקרונות יסוד‪ ,‬ולבחו מדי‬
‫פע את גבולות הערכי‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫חוסר הבהירות יוצר חוסר מסגרות מוגדרות‪ .‬בעוד שבחברות‬
‫מסורתיות האלימות‪ ,‬הדיכוי‪ ,‬המי‪ ,‬השתוללות חסרת רס ובתרבויות‬
‫מסויימות ג סמי‪ ,‬נכנסי לתו‪ %‬מסגרת מסויימת שא" מעניקה‬
‫סיבות הגיוניות ומוסריות‪ .‬החילוניות מכירה בכ‪ %‬שכל פעילות‬
‫אנושית מקבלת את ערכה מ האד‪ ,‬לכ הפשע נחשב לפעילות‬
‫אנושית והוא לרוב פשע מקרי‪ .‬האלימות המקרית בולטת יותר‪,‬‬
‫משו כ‪ %‬נוצרת אשליה שבחברה חילונית מצוי יותר פשע‪ ,‬בעוד‬
‫שאלימות בחברה מסורתית‪ ,‬לעתי‪ ,‬מתנקזת לתו‪ %‬מטרות הנחשבות‬
‫למוסריות ולכ במקרי רבי האלימות המאורגנת כביכול אינה‬
‫אלימות‪.‬‬
‫המסורות מאשימות את העול החילוני ברעות וחוליי‬
‫שוני ומשוני‪ .‬ישנה נטייה להאשי משפחות חילוניות שה‬
‫מזניחות את הילדי‪ ,‬שהמשפחות נהרסות משו שהיו מקובל‬
‫להעניק יותר מדי חופש לנשי ולילדי‪ ,‬ותמונות רומנטיות של‬
‫העבר‪ ,‬בה משפחות שכל אחד מחבריה ידע את מקומו וכול היו‬
‫מאושרי‪ ,‬מוקרנות מול עיניי מלאות געגועי‪ .‬נשכח מרבי‬
‫שבאות תקופות בה המשפחות הקפידו על "ערכי משפחתיי"‬
‫ביד ברזל‪ ,‬נולדו מלחמות ובעיות חברתיות שהשליטו אות ילדי‬
‫שהתבגרו בתו‪ %‬המשפחות האלה‪ .‬שלרוב לא היו המשפחות‬
‫אידאליות וה הכילו מבני שוני של משפחות‪ ,‬ג חדהוריות‪,‬‬
‫וחלק מ הילדי חונכו על ידי משרתי או שהילדי עבדו מגיל‬
‫צעיר ביותר‪ .‬שנות החמישי בה‪ ,‬כנראה‪ ,‬חיו משפחות הקרובות‬
‫ביותר לדג האידיאלי‪ ,‬הצמיחו את דור שנות השישי הזוע"‬
‫והמרדני‪ .‬ג כיו במדינות מסורתיות‪ ,‬מקריבי האנשי קורב גדול‬
‫מדי למע אותה מראית עי של משפחה מסודרת‪ .‬המסגרות של‬
‫משפחה ואומה ה סמלי של המושגי נאמנות‪ ,‬תמיכה הדדית‪,‬‬
‫אחריות‪ ,‬חמלה ומידה מסויימת של יציבות‪ .‬רק החילוניות מעזה‬
‫לומר שהמושגי קודמי למסגרת‪ ,‬וא כ‪ %‬מותר לא לציית לה‬
‫באופ מוחלט ואפשר למצוא מסגרות חדשות‪ .‬כלומר‪ ,‬אפשר לקיי‬
‫מושגי כגו נאמנות‪ ,‬תמיכה הדדית וכו' בלי הכותרת הראשית‬
‫הסמלית‪ :‬משפחה או אומה‪.‬‬
‫רבי סבורי שכאב הריקנות יתמלא על ידי השקפה ברורה‪,‬‬
‫בהירה ומסודרת‪ .‬במקו להוסי" על הקיי‪ ,‬על ההישגי שכבר‬
‫הושגו‪ ,‬ה מעדיפי למחוק את ההווה ולמלא בו את העבר המאושר‬
‫כביכול‪ .‬החיי הליברליי‪ ,‬הרחוקי מלהיות מושלמי‪ ,‬השכיחו‬
‫מרבי מאות שני של מלחמות ומאבק בשמרנות‪ ,‬בצרות אופקי‪,‬‬
‫‪75‬‬
‫בעריצות דתית ובאפליות‪ .‬עוולות כמו שואה ואינקוויזיציה מתורצי‬
‫בכ‪ %‬שמדובר באנשי שלא האמינו או לא מילאו חוקי שוני‪.‬‬
‫המאמיני יטענו שהשואה נבעה מחוסר שלימות‪ ,‬אבל את זה נית‬
‫לטעו תמיד‪ .‬השקפה ברורה ומסודרת הובילה לפנטיות ולהליכה‬
‫לקיצוניות ולא חשוב באיזו דת או תורה מדובר‪ .‬ההשקפה הבהירה‬
‫הובילה לתקופות החשוכות ביותר של האנושות‪.‬‬
‫חלק מ האנשי נחרדי מהתיגרות בי המפלגות וקבוצות‬
‫חילוניות שבחדווה רבה מכפישות זו את זו‪ ,‬ומתגעגעי למנהיג חזק‪.‬‬
‫ה אינ מודעי לכ‪ %‬שרבי מהמנהיגי החזקי נראו כ‪ %‬משו‬
‫שלא היתה לה אופוזיציה שתטרח לחשו" כשלונות ועוולות‪ ,‬ה‬
‫אינ מודעי לכ‪ %‬שמנהיגי אלה השתמשו בכל האמצעי לרומ‬
‫את אישיות‪ .‬החשיפה הגלויה של הבעיות‪ ,‬שלעתי נוטה להגזמה‬
‫ולחדצדדיות‪ ,‬יוצרת תחושה שהעול גרוע מכפי שהוא באמת‪,‬‬
‫ושהעול החופשי‪ ,‬על מתירנותו‪ ,‬אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני‬
‫אלה המפרשי את חירות בדר‪ %‬הפוגעת בזולת‪ ,‬ולכ הוא עומד‬
‫בפני התמוטטות‪.‬‬
‫הדת‪ ,‬מעצ מהותה נוטה להדגיש את הקרבת החומר והגו"‬
‫למע הרוח‪ ,‬את חשיבות האינסו" לעומת החומר החול"‪ ,‬משו כ‪%‬‬
‫היא נכשלת בטפלה בענייני מעשיי כמו שלטו‪ ,‬כלכלה‪ ,‬מדע‬
‫וטכנולוגיה‪ ,‬בעוד החילוניות מצליחה בתחומי אלה דווקא‪.‬‬
‫החילוניות קמה בתגובה לעוני הכלכלי והיעדר כוח מדיני של‬
‫המעמדות הנחותי שהנציחו האמונות השמרניות‪ .‬חלק מהדתות‬
‫אמנ העניקו נחמה לאביוני בחייה‪ ,‬א‪ %‬הבטיחו פיצוי רק לאחר‬
‫המוות‪ .‬כאשר היללו את הדלות והענווה‪ ,‬הצמידו רגשי אש‬
‫לשאפתנות‪ ,‬מה שהקשה לתבוע זכויות‪ .‬החילוניות צימצמה עד מאד‬
‫את המעמד התחתו שהיווה בעבר את רוב הע‪ ,‬הגבילה את‬
‫סמכויותיה של המעמדות העליוני ונציגי הדת‪ ,‬ובו זמנית הרחיבה‬
‫את מעמדות הביניי‪.‬‬
‫***‬
‫‪76‬‬
‫סמלי ‬
‫שינוי צורה של אנרגיות‬
‫התפיסה הראשונית של האד לא היתה רוחנית וג לא פיזית‬
‫אלא תפיסה של סמלי‪ .‬הנולד מבחי לראשונה באור ובחוש‪ ,%‬אי‬
‫הוא יודע שהשמש והירח ה עצמי‪ ,‬אלא הוא חש את הביטחו‬
‫שבאור ואת חוסר הביטחו והמסתורי שבלילה‪ .‬השמש הופכת‬
‫לגביו למשהו המעניק חו ואור ואילו בלילה היא נעלמת ומותירה‬
‫את הירח החמקמק שמאיר או אינו מאיר את החשכה‪ .‬על כ הירח‬
‫מסמל חוסר ביטחו‪ .‬מאוחר יותר השמש והירח הופכי לסמלי‬
‫יצירתיי‪ ,‬לציור או לפסל של אל שמש או אל ירח‪ .‬ברבות הימי‬
‫נתפס האור כמושג של ביטחו והחוש‪ %‬כמושג של מיסתורי‪.‬‬
‫המודעות האנושית נעה בשלושה שלבי‪ :‬סמלי ומיסטיקה‪,‬‬
‫מעשיות וחומר ולבסו" פילוסופיה של הסמל‪ .‬שלושת השלבי‬
‫מקבילי לחיי האד‪ ,‬ילדות למיסטיקה‪ ,‬בגרות למעשיות‪ ,‬זיקנה‬
‫ לפילוסופיה‪.‬‬
‫הסמל מגדיר אירועי בעזרת ציורי וסיפורי ובעקיפי‬
‫מגדיר יחסי סמויי ורחשי תתקרקעיי בנפשו של האד‪.‬‬
‫בחלו‪ ,‬לעתי קרובות‪ ,‬התמונות ה סמלי‪ .‬כל סמל מתפרש‬
‫כמילה בשפה יומיומית‪ .‬כאשר מצרפי את הסמלי‪ ,‬המלי‬
‫שבחלו מתקבל משפט הגיוני‪.‬‬
‫הסמלי מורכבי מצורות כמו מג דוד‪ ,‬צלב‪ ,‬עיגול‪ ,‬משולש‪,‬‬
‫מרובע ונקודה‪ .‬אלה סמלי עתיקי יומי שתרבויות מסויימות אימצו‬
‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כמו המג דוד העברי‪ .‬ה עשויי להיות עצמי‬
‫בטבע‪ ,‬כמו שמש‪ ,‬ירח‪ ,‬אדמה‪ ,‬מי‪ ,‬אש‪ ,‬ע‪ ,/‬ברזל‪ ,‬זהב‪ ,‬גבישי‬
‫וצבעי‪ ,‬או חיות ועופות‪ :‬אריה‪ ,‬דוב‪ ,‬סוס‪ ,‬חתול‪ ,‬תרנגול ובז‪.‬‬
‫קיימי סמלי מורכבי יותר כמו מל‪ ,%‬מלכה‪ ,‬נסי‪ ,%‬נסיכה‪ ,‬קוס‪,‬‬
‫כוה‪ ,‬כוהנת וקדושי שוני‪ ,‬וכאלה הקשורי לחפצי כמו כתר‪ .‬ג‬
‫אירועי וטקסי ה סמלי כמו בר מצווה‪ ,‬חתונה‪ ,‬ברית מילה‪ ,‬וכ‬
‫חגי‪ ,‬טקסי זכרו‪ ,‬שבתות‪ ,‬חלוקה לגילי‪ ,‬ריקודי‪ ,‬וכ אירועי‬
‫סמליי שהפכו לחוק‪ ,‬מנהג או חג‪ .‬סמלי נוספי ה החלוקה‬
‫העתיקה של כוחות היקו‪ :‬אש המסמלת רצו‪ ,‬התלהבות‬
‫‪77‬‬
‫ואינטואיציה‪ ,‬מי המסמלי רגש‪ ,‬אוויר היגיו ואדמה חומר‬
‫ועשייה‪.‬‬
‫המיתוסי ה‪ ,‬למעשה‪ ,‬סמלי סיפוריי שחשיבות במיסוד‬
‫אמונה קיימת‪ .‬אלה כוללי מיתוסי בבליי‪ ,‬יווניי‪ ,‬הודיי ושאר‬
‫המיתוסי של העול העתיק‪.‬‬
‫סמלי מודרניי כוללי את התיאוריה של דארווי‪,‬‬
‫שהאבולוציה מתפתחת בצורה קווית בכיוו אחד‪ ,‬את המיתוס שאי‬
‫כוח עליו‪ ,‬כמו בתיאוריה של ניטשה‪ ,‬ושהאטומי התארגנו בצורה‬
‫מקרית‪ ,‬מיתוסי מודרני שמקור בסיפורי ע וסיפורי ילדי‪ ,‬כמו‬
‫סופרמ‪ ,‬טרז‪ ,‬וכ אלילי קולנוע ורוק‪ .‬מרלי מונרו ואלביס פרסלי‬
‫מסמלי מיתוס מודרני של אנשי שההצלחה החיצונית שלה ללא‬
‫חיבור פנימי הפכה למפלה‪ .‬ג סמל הזוגיות המקודשת הוא סמל‬
‫שלא תמיד היה נפו‪ ./‬קהילות וחברות היו נפוצי יותר יחד ע‬
‫זוגיות‪ .‬ג האהבה הרומנטית שאהבות אחרות מחווירות לעומתה‬
‫מכילה מיתוסי לאי ספור‪.‬‬
‫צבעי וקולות בוני את העול‪ .‬העול בנוי מתנועה‪ .‬קול‬
‫הוא וויברציה של תנועה‪ .‬צבע הוא אור‪ %‬גל של תנועה‪ .‬לפי‬
‫המיסטיקה עובדות פיזיקליות אלה ה סמלי של מבנה העול‪ .‬לפי‬
‫אמונות מסויימות‪ ,‬בני האד ה סמלי גשמיי לנשמות ולניצו‪/‬‬
‫אלוהי‪.‬‬
‫א מגדירי את הסמל כהגשמה של אנרגיה נית לראות כל‬
‫דבר כסמל‪ ,‬המציאות החומרית‪ ,‬ישויות ואפילו רעיונות פילוסופיי‬
‫מופשטי‪.‬‬
‫תפקידיה של הסמלי והמיתוסי‬
‫בעבר סופרו סיפורי גבורה שעיוותו את תדמית של עמי‬
‫אחרי כדי לסייע לגיבוש הע‪ .‬רק כאשר אומה הופכת לבטוחה‬
‫בעצמה מתגלה האמת‪.‬‬
‫ספורט ומלחמה ה סמלי של תחרותיות ויצר שלטו משו‬
‫שהאד מגדיר את עצמו לפי קריטריו מסויי סמלי‪ ,‬בהשוואה‬
‫לסמליות הקבוצה היריבה‪.‬‬
‫הדתות מתקשות להציע רק רעיו מופשט‪ .‬ה נזקקות לסמלי‬
‫ולמיתוסי שמבטאי בדר‪ %‬יחודית לה את הרעיו הבסיסי‪ .‬ברבות‬
‫הימי הסמל הופ‪ %‬לער‪.%‬‬
‫‪78‬‬
‫הסמלי בעבר היו מורכבי יותר מהסמלי של היו מכיוו‬
‫שה הכילו ג חוקי וג סיפורי ולכ סיפורי עתיקי ואמנות‬
‫פרימיטיבית מדברי ג אל לב האד המודרני‪ .‬חלק גדול מהסמלי‬
‫המודרניי ה העשרה או שינוי מסויי של סמלי העבר כמו‬
‫פיגמליו או פרנקשטיי‪ ,‬הגבר היולד או הבורא‪.‬‬
‫מנהיג בשר וד עשוי להיות סמל הע או האלוהות‪ ,‬על כ‬
‫לכבד אותו פירושו לכבד את הע או את האלוהות‪ .‬לפעמי המנהיג‬
‫משועבד לסמל ג א זאת בחירה שלו להפו‪ %‬לסמל‪ .‬להיות סמל‬
‫בלבד זאת עבודה קשה מפני שהאד מורכב יותר מהסמל‪ .‬לעתי‬
‫קרובות‪ ,‬עמי או אנשי זקוקי למנהיג שהוא סמל‪ .‬בעבר סברו‬
‫שחייבי לציית למנהיג בצורה עיוורת‪ .‬לא היה מגע בי המנהיג לע‬
‫לכ נית היה לבחור אד ח" מכישורי לחלוטי ובכל זאת הוא‬
‫מילא בהצלחה את תפקידו כסמל‪ .‬מכא ההפתעה והאכזבה כיו‬
‫מחשיפת רגילות של בני משפחת המלוכה באנגליה או‬
‫מטעויותיה וקלקלותיה של מנהיגי אחרי‪.‬‬
‫החוקי ביקו אינ אישיי ואי בה רגשות אנושיי‪.‬‬
‫לסמלי ער‪ %‬רגשי‪ .‬הרגש הוא שמפיח חיי בחוקי‪.‬‬
‫הסמלי עושי סדר בכאוס לא פחות מהמושגי‪ .‬בעול‬
‫הפאגני‪ ,‬האלילי‪ ,‬הסמלי התחברו יחד זה לזה בדר‪ %‬מאולצת‬
‫ומלאכותית כמו הפיכת השמש והירח לקרובי משפחה‪ .‬בעול‬
‫המושגי‪ ,‬לשמש ולירח אות יסודות כימיי‪ .‬חקירת ההיסטוריה של‬
‫סמלי האנושות היא חקירה של התודעה האנושית‪ .‬הסמלי היו‬
‫המקור למדע‪ ,‬לאמנות ולמחשבה בכלל‪ .‬הא נית היה להתפתח לו‬
‫ראה האד הקדמו את השמש כמקור אור וחו בלבד‪ ,‬בבחינת‪ ,‬מה‬
‫שאני רואה זה מה שיש‪ ,‬כמו שהמדע חושב היו? סיפורי על‬
‫אלוהי השמש הולידו את הדת והדת את הפילוסופיה והפילוסופיה‬
‫את מדעי המתמטיקה‪ .‬עבודת הכוכבי הקדימה את האסטרולוגיה‬
‫שממנה נבעה האסטרונומיה‪ .‬ייתכ שא ההיסטוריה של הסמלי‬
‫והמושגי הייתה שונה‪ ,‬היינו חיי במציאות שונה‪ .‬המושגי‬
‫המופשטי מתמידי זמ רב ג כאשר המסומלי משתני‪ ,‬כש‬
‫שנוסחאות במתמטיקה נשארות המספרי משתני‪ .‬חלק מהמושגי‬
‫עשויי להשתנות א כי לאחר דורות רבי‪ .‬אחד המושגי‬
‫הראשוני של האנושות הוא האחד שממנו נבראו השניי ומהשניי‬
‫נברא השלישי וכ‪ %‬הלאה‪ .‬תיאוריה זאת ימיה כימי האנושות והיא‬
‫מונחת ביסוד של כל הדתות והאמונות‪ .‬אולי המספר הראשו‬
‫שאחרי האפס‪ ,‬הלא כלו‪ ,‬היה שניי ולא אחד? אמונה נוספת היא‬
‫‪79‬‬
‫שהריק קד ליש‪ .‬אולי העול היה מלא ובניית הקוסמוס היא בריאת‬
‫החללי שבתו‪ %‬החומר כדר‪ %‬שעושה הפסל‪ .‬כלומר‪ ,‬ג על‬
‫המושגי שכביכול בלתי ניתני לשינוי נית להתווכח‪ .‬העמדת‬
‫המושג על ראשו היא אחת השיטות להגיע למסקנות חדשות‬
‫ומפתיעות‪ .‬השאלה היא א המיתוסי והסמלי יוצרי מציאות או‬
‫המציאות יוצרת סמלי ומיתוסי‪ .‬סביר שהכל משפיע על הכל‪ .‬א‬
‫סמל נחשב לאנרגיה‪ ,‬הוא פועל כאנרגיה‪.‬‬
‫הסמל מתוו‪ %‬בי הרעיו למעשה‪ .‬האידיאה נאחזת בסמל‪,‬‬
‫משו שללא הסמל קשה לחוות אותה‪ .‬תיאור מופשט של‬
‫הפילוסופיה זקוק לכמות רבה של מלי שמקשה על הקורא‪.‬‬
‫ולעומתו מיתוס המסופר בפרוזה או בשירה הוא בבחינת מועט‬
‫המחזיק את המרובה‪ .‬כל מילה וכל אירוע ה סמל וה מתפרשי‬
‫לתילי תילי של רעיונות‪ .‬הקס הסמלי והשירי של התנ"‪,%‬‬
‫המהבראטא והאודיסיאה מוטבעי עמוק בתו‪ %‬תתההכרה של רוב‬
‫עמי האנושות יחד ע הרעינות הנשגבי שנתרקמו מה‪.‬‬
‫סמלי הצורה מקבילי למלי ומושגי‪ .‬משולש יכול לסמל‬
‫מלי‪ ,‬כמו אחדות‪ ,‬קומפוזיציה‪ ,‬או משפחה ובה אב‪ ,‬א וילד‪ .‬הצבע‬
‫"ירוק" עשוי לסמל צמיחה וכס"‪ .‬בעזרת הסמלי נית ליצר שפה‬
‫בינלאומית‪ .‬כבר כיו קיימות שפות בינלאומיות של סמלי כמו‬
‫בתמרורי ובמחשבי‪ .‬המכשפי משתמשי בסמלי‪ .‬הקט הוא‬
‫חיקוי הגדול‪ .‬בתרבות הוודו פגיעה בבובה דמוית אד‪ ,‬עשויה‪,‬‬
‫לדעת‪ ,‬לפגוע באד שה חפצי לפגוע בו‪.‬‬
‫מקובל שאנשי שמשליכי את הקדושה והטומאה על‬
‫החיצוני מקומות קדושי‪ ,‬קמיעות‪ ,‬אבני‪ ,‬מלאכי ושדי ה‬
‫הפרימיטיביי‪ ,‬בעוד שאחרי המפנימי את המושגי ומכני‬
‫אות ניצו‪ /‬אלוהי‪ ,‬שאיפות ותיסכולי‪ ,‬נחשבי מתקדמי יותר‪.‬‬
‫נראה שהנכו הוא לשלב בי השניי‪ ,‬היינו‪ ,‬לנוע בי המושגי‬
‫בפני לחפצי שבחו‪ ,/‬ולבסו" להיות מחו‪ /‬לחו‪ /‬ולפני ג יחד‪,‬‬
‫כפי שמציע הבודהיז‪.‬‬
‫הסמלי מתבטאי ג במחוות גו" ובדר‪ %‬שהאד מבטא את‬
‫רגשותיו‪ .‬בדר‪ %‬כלל קשה לבדוק את עומק ועוצמת הרגשות של‬
‫הזולת ואת כוונותיו‪ ,‬על כ החברה קובעת מהי המידה והדר‪%‬‬
‫הנכונה‪ .‬היא מודדת את תנועותיו‪ ,‬את אופ דיבורו ולבושו כדי‬
‫להערי‪ %‬אותו ולהחליט מה הוא מרגיש‪ .‬התגובה הלא מודעת של‬
‫‪80‬‬
‫החברה וההיצמדות המופרזת לסמלי של התנהגות יוצרת טעויות‪.‬‬
‫כל חריגה כמו התנהגות רועשת מדי או שקטה מדי‪ ,‬קלילה מדי או‬
‫רצינית מדי‪ ,‬פתוחה מדי או סגורה מדי‪ ,‬תנועות גו" זורמות או‬
‫גימגו גופני‪ ,‬או חוסר יכולת לזרוק קלישאות לחלל האוויר‪ ,‬נתקלי‬
‫בהתנגדות למרות שאי מדובר בהתנהגות הרסנית באמת‪ ,‬אלא‬
‫בדברי שוליי למדי‪ .‬יוצא מכ‪ ,%‬שלעתי קרובות‪ ,‬לא הכשרוניי‬
‫ביותר זוכי בפרס אלא השחקני העוני על סמלי החברה או על‬
‫הצפיות הסמליות של החברה‪ .‬על כ רבי חשי כנכי‪ ,‬משחיתי‬
‫את אישיות המקורית עד כדי הרס עצמי ומפרנסי יועצי שוני‬
‫המלמדי אות‪ ,‬ללא הצלחה יתירה‪ ,‬כיצד להתנהג‪ .‬המעטי‬
‫המתעקשי על דר‪ %‬התנהגות אישית חריגה‪ ,‬שאיננה מזיקה‪ ,‬זוכי‬
‫להצלחות תו‪ %‬כדי מאבק וגינויי בלתי פוסקי בחלק ניכר של‬
‫חייה‪.‬‬
‫בדר‪ %‬כלל הסמלי מסייעי לביטחו אישי ולתחושת‬
‫יציבות‪ .‬כאשר מכני דבר מאיי בש‪ ,‬אפשר להתקיפו או לפתור‬
‫את הבעיה‪.‬‬
‫האסטרולוגיה‪ ,‬הנומרולוגיה‪ ,‬קלפי הטארוט וכיוצא באלה‬
‫מצליחי משו שה מבטאי צור‪ %‬פנימי סמלי‪ .‬לאד נוח לומר‪,‬‬
‫אני מזל דגי ע אופק שור‪ ,‬כשהוא מתכוו להדגיש‪ ,‬אני אמנ‬
‫נראה חזק וקשוח כמו שור אבל בעצ אני רגיש‪ ,‬פגיע וזור כמו‬
‫דגי במי‪ .‬הקבלה‪ ,‬למשל‪ ,‬מתאפיינת בשילוב של סמלי והפשטה‬
‫וזהו סוד קיסמה‪.‬‬
‫לסמלי כמו באסטרולוגיה ובקלפי תפקיד נוס"‪ .‬כאשר‬
‫אד עוסק בסמלי הוא מפרש את המושגי והערכי המתאימי לו‬
‫ביתר קלות‪ .‬הוא יכול להעזר בסמלי אלה להכוונת עצמו משו‬
‫שיש בה חוכמה רבה שנצטברה במש‪ %‬אלפי שני‪.‬‬
‫הסמלי ה אמצעי להגדרת העול החיצוני והגדרת האד‬
‫את עצמו‪ .‬לעתי קרובות‪ ,‬סמל עשוי להוציא מאד את המיטב‪,‬‬
‫כגו סמל הגיבור או סמל האמהות‪ .‬לעתי סמלי עלולי לתסכל‪.‬‬
‫טקסי מעבר וחניכות מתקשרי לסמל הלוח‪ .‬הלוח חייב‬
‫לחוות כאב פיזי או סכנה ממשית‪ .‬עליו לדבוק במטרה מסוכנת‬
‫ולהתגבר עליה‪ ,‬בתו‪ %‬מסגרת מאורגנת‪ ,‬לאו דווקא מטרה הקשורה‬
‫למלחמה ופגיעה בזולת‪ .‬האד שוא" לאותה סכנה משו שהיא‬
‫מספקת את הצור‪ %‬לנסות‪ ,‬לבדוק גבולות של שליטה‪ ,‬ולהתגבר על‬
‫פחדי ב האנוש השברירי‪ .‬א אי עוברי אותו ניסיו הוא עלול‬
‫להתגש בגו" כמחלה או הרס אחר בחיי‪ .‬לשירות צבאי או לטיול‬
‫‪81‬‬
‫לארצות אקזוטיות ומסוכנות או בכלל הרפתקאות בה האד צולל‬
‫אל החשכה‪ ,‬אל הבלתי נודע ומש הוא חוזר כאד חדש‪ ,‬אותו ער‪%‬‬
‫כמו לטקס סמלי‪ .‬סמל הלוח בתרבות האינדיאנית זכה לעניי רב‪.‬‬
‫טקסי חניכות התגלו ג בשבטי באפריקה‪ ,‬כאשר הנערי עוברי‬
‫מבחני מסוכני ומכאיבי‪ .‬סוג אחר של סיפורי חניכה הוא סיפור‬
‫הנודד באגדות יוו או הב האובד כפי שהוא נקרא בכמה תרבויות‪.‬‬
‫הנודד נוסע בעול ושב לבסו" אל ביתו‪ .‬סמלי אלה מועילי כאשר‬
‫ה מבטאי את הרע‪ ,‬את הבלתי נעי א‪ %‬לא כמשהו שצרי‪%‬‬
‫להשמיד‪ ,‬אלא‪ ,‬להיפ‪ ,%‬כמשהו שמתמזג באישיות האד ומחזק‬
‫אותה‪.‬‬
‫הטקס הראשו הוא פיזי‪ ,‬בדיקת מוסכמות ילדות והתגברות‬
‫על פחדי‪ .‬טקסי נוספי במש‪ %‬החיי הופכי ליותר ויותר‬
‫רוחניי‪ .‬בדר‪ %‬כלל‪ ,‬אות שנרגעו לאחר הטקס הראשו או מרדנות‬
‫נעורי אינ מבקשי טקסי מעבר חדשי‪ .‬לאחר שגילו את מנעמי‬
‫החיי ה נשארי באותו מקו בו התבגרו לאחר הטקס הראשו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ההתפתחות היא עניי מתמש‪ %‬לכל החיי‪.‬‬
‫הפאגני‪ ,‬יחד ע אכזריות‪ ,‬היו סובלני יותר מאנשי הדת‬
‫וג מהחילוניי באימו‪ /‬סמלי‪ .‬ה היו מוכני להרחיב עוד ועוד‬
‫את העול על ידי סמלי חדשי מבלי שיוגבלו על ידי חוקי‬
‫מופשטי‪ .‬הקדמוני לא התקשו לחיות ע סתירות וניגודי‬
‫בסמלי‪ .‬ה לא היו זקוקי להגדרות חדות ומדוייקות‪ .‬הפאגני‬
‫יצרו סמלי שתמכו בה בשעת חרדה‪ .‬פסלוני קטני של אלות‬
‫שכונו צלמיות סייעו לשכ‪ %‬את חרדת המוות של היולדת‪ ,‬נחשבו‬
‫מאוחר יותר לתועבה ביהדות‪ .‬הפאגני‪ ,‬בגלל טקסי הפוריות שלה‪,‬‬
‫סימלו בעיני הדתות המונותיאיסטיות מתירנות מופרזת‪ .‬ניתו‪/‬‬
‫האלילי הביא לנסיגה של ימי הביניי באירופה‪ .‬לא היתה מודעות‬
‫לכ‪ %‬שמעבר הדרגתי מסמל לרעיו‪ ,‬כמו ביוו‪ ,‬מונע שפיכות דמי‬
‫ומאפשר התפתחות תרבותית ומדעית‪.‬‬
‫סמל כמצב זמני‬
‫כל דור מפרק מחדש ערכי‪ ,‬מיתוסי וסמלי של הדור‬
‫הקוד‪ .‬זה מכביד ומעצב רבי א‪ %‬זוהי הדר‪ %‬היחידה להשגת‬
‫קידמה‪ .‬כל תהלי‪ %‬מתמצה בשלושה שלבי‪ :‬קליטה‪ ,‬הטמעה‬
‫ופליטה‪ .‬החדשני מעדיפי את שלב הפליטה והקליטה ואילו‬
‫‪82‬‬
‫השמרני נאחזי לנצח בשלב ההטמעה והעיכול‪ .‬הסמלי מגיני‬
‫על דור ההורי‪ ,‬על העבר‪ ,‬על המסורת ועל המערכת המקובלת‪ .‬מי‬
‫שלא מציית למערכת‪ ,‬עליו להיענש או להיזרק‪ .‬אבל הצדק ע זה‬
‫המנסה לשנות‪ .‬סמל נועד לתקופה מסויימת‪ .‬אי צור‪ %‬לקדש את‬
‫הסמל‪ .‬א הוא מפריע וא הוא מכשיר לדיכוי צרי‪ %‬לסלק אותו או‬
‫לעד אותו‪ .‬החיי ה יצירתיות ותנועה‪ .‬המסורת דורשת חוסר‬
‫תנועה‪ .‬הדור הקוד חושש שא הסמלי ישתנו‪ ,‬הוא יהיה משול‬
‫כמת משו שאי מי שממשי‪ %‬אותו‪ .‬אבל ההיפ‪ %‬הוא הנכו‪ .‬כאשר‬
‫הדור הקוד מאפשר שינוי‪ ,‬הוא מאפשר חיי‪ .‬הפחד מאנרכיה‬
‫מסתיר את הרסנות של סמלי נוקשי הגרוע לא פחות מחופש‬
‫מופרז‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬המסורת היא שלב בסול לפני השלב הבא‪ .‬סמלי‬
‫מוטב שיבשילו ויפיקו מה את המיטב‪ .‬א נוטלי פרי בוסר ומיד‬
‫משליכי אותו‪ ,‬הרי שכל הזמ יאכל האד פירות חמוצי ולא יהיה‬
‫סיפק בידו לטעו מ הפרי הבשל‪ .‬ניתו‪ /‬סמלי ומיתוסי לשמו‬
‫מביא לריקנות והוא מזיק לא פחות מהארכת חיי מלאכותית‬
‫לסמלי ומיתוסי שעבר זמנ‪ .‬ללא התחשבות במסורת לא תיתכ‬
‫יצירתיות משו שצרי‪ %‬להשתמש בחומרי ישני‪ .‬אי אפשר כל פע‬
‫להמציא את הגלגל מחדש‪ .‬מי שמבטל את המסורת חייב להתחיל‬
‫הכל מחדש ולכ הוא נוטה לשטחיות‪ .‬כיו אנשי ההפשטה‬
‫המודרניי מנתצי בחדווה סמל אחרי סמל‪ ,‬מיתוס אחר מיתוס‪,‬‬
‫בעזרת העט ומעבד התמלילי‪ ,‬מתו‪ %‬אמונה שמבי שברי ההריסות‬
‫יבצב‪ /‬עול חדש‪ ,‬ואכ החופש והקידמה כיו ה כאלה שלא נודע‬
‫כמוה בעבר‪ .‬אבל צצו תופעות שלא אליה פיללו‪ .‬ניתו‪ /‬מיתוס‬
‫ההורי והמשפחה בלי בניית תמיכה חלופית‪ ,‬העלתה אמנ לאור‬
‫את הביטחו הכוזב שלה‪ ,‬א‪ %‬תוצאתה היא בדידות ותלישות‪.‬‬
‫הנהנתנות הולידה תופעות כמו צריכת סמי בלתי מבוקרת ומזיקה‪.‬‬
‫ג אנשי הסמלי החדשי עשויי להתנהג באכזריות כלפי‬
‫אוכלוסיות שאינ מסכימות לדעת‪ .‬ביטול מוחלט של סמלי‪ ,‬ידע‬
‫וכללי ישני איננו מוליד בדר‪ %‬נס ידע אחר‪ ,‬כש שהליכה ללא‬
‫רצפה איננה גורמת לאד לעו"‪ .‬לעתי קרובות הוא גור לאד‬
‫ליפול לזרועות דיקטטורות גרועות יותר מהעול הדחוי‪ .‬עדי"‬
‫להישע במידה סבירה על חלק מהעול היש‪.‬‬
‫קשה מאד למחוק סמלי מתודעת בני אנוש‪ .‬ביטול סמל אחד‬
‫מוביל ליצירת סמל אחר‪ .‬הדבר היחידי המועיל הוא לא מחיקת‬
‫הסמל אלא שינוי היחס אליו‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫החילוניות טועה כשהיא מזלזלת בסמלי ומיתוסי משו‬
‫שה משמשי כשפה וכתיקשורת בי אד למציאות‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫ההתייחסות אל סמלי כאל שפה מסירה את הילת הקדושה או‬
‫הטומאה שלה ואת הצור‪ %‬לקבע אות לנצח‪ ,‬בלי לבטל את ערכ‪.‬‬
‫ה אינ משהו צודק או לא צודק אלא צבע ומנגינה שאי אפשר‬
‫בלעדיה משו שה כבגד לגו"‪.‬‬
‫הטועני לנצחיות הסמל נוטי לראות את ההווה כנצחי‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬העשיר הוא זה שמגיע לו‪ ,‬משו שהמציאות‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫הוכיחה זאת‪ .‬דוגמא זאת מוכיחה שהמציאות איננה מאשרת דבר‬
‫מלבד את ההווה‪.‬‬
‫הקושי בתקשורת בי עמי נובע מחוסר הבנה של שפת‬
‫הסמלי של האחר‪ .‬מצד אחד קיימות אמיתות בסיסיות שנית‬
‫למצוא בכל התרבויות‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬מצויי סמלי דומי לאמונות‬
‫שונות ומנוגדות בע האחר‪ .‬הטעיה זאת היא הסיבה לקושי לקלוט‬
‫את הסמל של האחר‪ ,‬כי קשה לתפוס שחלק מהאמת משות" והחלק‬
‫האחר הוא אמת שלא שלנו‪ .‬הפיתרו הוא פיתוח היכולת להשתמש‬
‫בסמלי ללא הזדהות מוחלטת‪ ,‬להפו‪ %‬אות לגמישי ולניידי וכ‪%‬‬
‫ג לראות את סמלי האחר כמשהו לא מוחלט‪ ,‬ולראות ג אותו‬
‫כאד שיכול להשתנות‪.‬‬
‫ילדי נולדי ע ידע פסיכולינגוויסטי של בניית משפטי‬
‫שלמי‪ .‬כלומר‪ ,‬חלק מהמושגי והכללי קיימי עוד לפני שהאד‬
‫נולד‪ .‬המלי ה הסמלי המפרשי ידע היולי‪ .‬בטבע‪ ,‬כמו בשפה‪,‬‬
‫כמעט הכל נופל לתו‪ %‬מספר מצומצ של תבניות‪ .‬התבניות שבטבע‬
‫אינ מושלימות ויש בה יוצאי מ הכלל‪ .‬למשל‪ ,‬למספר אנשי‬
‫לבבות וכבדי בצד ימי‪ .‬העיגול בטבע‪ ,‬לעתי רחוקות‪ ,‬הוא עיגול‬
‫של‪ .‬אנשי המשתדלי להכניס את כול לתו‪ %‬אותה תבנית‬
‫וחוקי הולכי כנגד חוקי הטבע‪ .‬בסמלי קיי מרווח של טעות‬
‫המאפשר יצירת סמלי חדשי והולדת עול חדש מתו‪ %‬היש‪ .‬ככל‬
‫שנוספי עוד סמלי בתו‪ %‬אותו רווח‪ ,‬כ מבוטאי ונפרשי צדדי‬
‫שוני של התודעה ושל הקוסמוס וכ‪ %‬מתרחבת התודעה האנושית‪.‬‬
‫לכל אמת מספר אינסופי של סמלי‪ .‬פתיחות כלפי סמלי‬
‫נוספי מעשירה את העול‪ ,‬משו שהאמיתות נוטות למעט מאד‬
‫שינויי‪ .‬סיפורי וסמלי מרחיבי את האפשרויות העתידיות‪ .‬ברגע‬
‫שהמחשבה קיימת‪ ,‬הסיכוי שיגשימו אותה גדל‪ .‬סיפורי העבמי"‪,‬‬
‫רובוטי המתפקדי כמו האד‪ ,‬הנדסת אנוש‪ ,‬קפיצות בזמ‪ ,‬סיפורי‬
‫רוחות נשמות וישויות‪ ,‬בחלק יהפכו בעתיד למציאות‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫פלגי רעיוניי נבדלי ביניה בדגש שה שמי על המושג‬
‫או הסמל‪ .‬למשל‪ ,‬מפלגות שמאל נוטות יותר לרעיו ואילו מפלגות‬
‫הימי מעדיפות לטפח סמלי ולשמר אות‪.‬‬
‫קיימי סמלי רבי ומוכני מהעבר שעברו הפשטות ללא‬
‫סו"‪ .‬נית להרכיב סמלי ישני בחיבורי חדשי כמו שחומרי‬
‫שוני נוצרי מחיבור אטומי ומולקולות פשוטות‪ .‬היצירתיות היא‬
‫חיבור מפתיע של סמלי מנוגדי‪ .‬קשרי חדשי של מושגי בני‬
‫אמונות שונות מחיות את הדת או האמונה‪.‬‬
‫המושג אינו יכול לשאת לבדו את המציאות‪ .‬הוא נזקק‬
‫לסמלי‪ .‬ההפשטה של הקומוניז מחקה את רוב הסמלי ודיללה‬
‫את התרבות הקיימת עד כדי כ‪ %‬שהקומוניז נכחד מבפני‪.‬‬
‫העול המודרני מתקשה להתמודד ע סמלי סותרי‪ .‬כאשר‬
‫אי היגיו מדעי או כאשר עובדה מסויימת איננה מתחברת‪ ,‬כמו‬
‫הצירו" של אלוהי ושל רוע בעול‪ ,‬או כשהעדות איננה מתיישבת‬
‫לגמרי ע המחקר כמו בעדויות על ראיית ישויות‪ ,‬נוטי לבטל אות‬
‫לגמרי‪ .‬המסקנה היא‪ ,‬לא זה ולא זה‪ .‬איחוד מספר אמונות מתיר‬
‫סתירות בי סמלי נוגדי או עיסוק במקביל במספר נושאי‪ .‬זהו ג‬
‫פתרו למורכבות ולכמות הידע העצומה הקיימת היו‪ .‬האפשרויות‬
‫ה לאחד את כל סוגי החשיבה והסמלי בתו‪ %‬תבנית כלשהי‪ ,‬או‬
‫להניח לה להתפזר כמו סלעי על הקרקע או כמו רעשי עיר‪ ,‬ללא‬
‫הרמוניה‪ ,‬בלי סדר ובלי איזו‪ .‬נית להתרגל לאפשרות השנייה‪.‬‬
‫האד בנה תבניות כמו רצ" של עליותחתו‪ ,‬מעי קו שבצידו‬
‫האחד הכי הרבה ומצידו השני הכי פחות‪ .‬בסי קיי רצ" של מעגל‬
‫הדומה לזה של הקו‪ ,‬אלא שהקו שהוא נראה כעיגול כאשר שתי‬
‫הנקודות הקיצוניות מתאחדות‪ .‬למשל‪ ,‬בנקודה מסויימת החזק מגיע‬
‫לשיאו אבל מש הוא נחלש עד שהוא הופ‪ %‬להיות החלש ביותר‪.‬‬
‫האד נוטה להניח את הסמלי שיצר בתו‪ %‬נקודה בתו‪ %‬הרצ" שהוא‬
‫בנה‪ .‬אפשר להשתחרר מצורת חשיבה זאת ולאמ‪ /‬חשיבה שאיננה‬
‫מחייבת סדר מסויי‪ ,‬ולהתרגל לשהות בתו‪ %‬איוודאות‪.‬‬
‫התפתחות האד קשורה ליכולת לבנות את ההווה כקומה‬
‫נוספת על גבי העבר‪ ,‬ולהפו‪ %‬צורת חשיבה חדשה לעוד רמה של‬
‫הבעה שאינה מבטלת את החשיבה הישנה‪ .‬השבטי הקדמוני‬
‫שחשו את האמיתות הנצחיות לא פחות מהאד המודרני‪ ,‬היו‬
‫מוגבלי בהבעה‪ .‬היו לה שתי רמות הבעה‪ ,‬רמת החוויה הרוחנית‬
‫ורמת הסמל‪ .‬האד המודרני וויתר עליה ומעדי" בעיקר את‬
‫החשיבה המופשטת והחשיבה הריאלית‪ .‬ביטול האמונה בסמלי‬
‫‪85‬‬
‫ובחוויה הרוחנית הוא סוג של הסתגרות בתו‪ %‬רמת הבעה אחת‬
‫וחוסר יכולת לתפוס את כל רמות ההבעה‪ .‬היכולת לחיות בעול‬
‫מורכב בעל רמות אחדות בעת ובעונה אחת היא מסמנת את‬
‫התפתחות האד החדש‪.‬‬
‫מושג פתוח ומושג סגור‬
‫נית לחלק את המושגי לשניי‪ ,‬מושג פתוח ומושג סגור‪.‬‬
‫מושג פתוח הוא זה שבאפשרותו להכיל סמלי רבי‪ .‬למשל‪ ,‬יו‬
‫מנוחה שבועי יתכ בימי שוני בשבוע‪ ,‬בעוד שיו השבת הוא‬
‫מושג סגור‪ ,‬זהו יו קדוש ביהדות מימי קד ואי לשנותו‪ .‬ככל‬
‫שעול המושגי מופשט יותר‪ ,‬כ המושג פתוח יותר והוא מכיל‬
‫יותר פירושי וסמלי‪ .‬ככל שהגישה היא חומרית יותר‪ ,‬המושג נית‬
‫לפירושי מעטי יותר או לפירוש אחד בלבד‪ .‬הסמל הדתי בדר‪%‬‬
‫כלל מופיע כמושג סגור אבל ג אנשי מדע מתקשי להיפרד‬
‫ממושגי סגורי‪ .‬מושג סגור ג מודע יותר לניגודי ואילו מושג‬
‫פתוח מבקש את המכנה משות"‪ .‬בעזרת מושגי פתוחי נית לפתור‬
‫בעיות ביתר קלות וביתר יצירתיות משו שאי מבטלי נתוני בעת‬
‫שמפרשי אותו‪.‬‬
‫אי תיאוריה מושלמת או מושג מושל‪ .‬למרות שהתיאוריה‬
‫נושאת את הסמלי‪ ,‬לעול יהיו יותר סמלי ממה שהיא מוכשרת‬
‫להכיל‪ .‬הסמלי יוצאי הדופ שאינ מתאימי לתיאוריה ה הזרעי‬
‫לתיאוריה הבאה ומכא ג להתפתחות המחשבה‪ .‬אלוהי ברא את‬
‫השגיאות ואת יוצאי הדופ למע יוכל העול להתפתח על ידי‬
‫האתגר שה מציבי לו‪.‬‬
‫ההבדל בי סמלי דת ובי אמונה בהשפעה של סמלי הדור‬
‫החדש‪ ,‬כמו למשל אבני קריסטל‪ ,‬הוא שבאחרוני האד פועל לפי‬
‫רצו חופשי‪ .‬הוא איננו חושש להטיל ספק ולשנות את דעתו בכל‬
‫רגע‪ .‬הוא יודע שבמידה וייענש‪ ,‬זה יהיה קשור בו ולא באלוהות‬
‫כלשהי‪ .‬כאשר אד לומד את האנרגיות של הדתות ופועל לפיה‬
‫מרצו חופשי וללא פחד מענישה הוא כבר איננו דתי‪ .‬כאשר האד‬
‫פועל לפי אמונה מסויימת ולפי סמליה‪ ,‬אפילו מדובר במדע כמו‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬והוא חושש לסטות מדברי גדולי ממנו בידע‪ ,‬מתו‪%‬‬
‫פחד שמא יבולע לו‪ ,‬ג א הוא חש שהצדק עמו‪ ,‬הוא‪ ,‬פועל‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬כאד דתי‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫חסרונות הסמלי והמיתוסי‬
‫חסרונ של הסמלי והמיתוסי הוא שלעתי ה קמי על‬
‫יוצריה‪ .‬ה מגבילי את האד שעליו הולבש הסמל‪ .‬מיתוסי‬
‫וסמלי הנ שרירותיי כל כ‪ %‬שלעתי נזקקי למלחמות עקובות‬
‫מד לש שיחרור מעמדות או גזעי או דתות שהפכו לסמלי‪.‬‬
‫אפילו בתקופות שונות של חייו האד נדרש להתנהג לפי נורמת‬
‫הגיל‪ ,‬ג א אי הוא נוטה לכ‪ .%‬חלק גדול מהסמלי הוטלו בגלל‬
‫שרירות ליב של מלכי מלפני אלפי שני‪ .‬רבי מהסמלי של‬
‫היו ה מורשת של תקופה קדומה וה הפכו לתתמודע קולקטיבי‬
‫שהמודע השלי‪ %‬לש‪ .‬הושלכו לש ג דעות שה בבחינת פרשנות‪,‬‬
‫כדר‪ %‬שקורה לתתהמודע של הילד‪ ,‬של בעלי הכוח בתקופה נתונה‪.‬‬
‫במצרי‪ ,‬בבבל וג אצל האצטקי באמריקה המלכי שינו במכוו‬
‫את הסיפורי ההיסטוריי והמיתוסי המקובלי‪ ,‬וכ עיוותו סמלי‬
‫ישני‪ .‬לאנושות תתמודע קולקטיבי בנוס" לתתההכרה הפרטי‬
‫ומש הוא שול" סמלי ודעות שה נכסי צא ברזל של האנושות‪.‬‬
‫בני האד כיו אינ ערי לכ‪ %‬שבאותו תתמודע קולקטיבי הושלכו‬
‫דעות שרירותיות ומקריות‪ ,‬כש שהמבוגר‪ ,‬לעתי‪ ,‬איננו ער לכ‪%‬‬
‫שהוא משועבד לדעות מוטעות שרכש בהיותו ילד עד שמעירי את‬
‫תשומת לבו לכ‪ .%‬א כ‪ ,%‬אי טע להיות כבולי לסמלי‬
‫והמיתוסי ששירתו שליטי וכובשי מסויימי בהיסטוריה‪ .‬יונג‬
‫דיבר על סמלי האנימה והאנימוס הזכרי והנקבי‪ ,‬שכאשר אינ‬
‫מוחצני ה שולטי בתתההכרה‪ ,‬מכא שאי הסמלי קבועי‬
‫באמת אלא תלויי יותר בהתנהגות חיצונית‪ .‬א תתההכרה כוללת‬
‫הצטברות של ידע אנושי ולא חרוטה באד לנצח הרי שהיא ניתנת‬
‫לשינוי‪ .‬המלכי בעבר הצליחו לשנות סמלי בכוח הזרוע‪ .‬מותר‬
‫היו לבדוק ולשנות סמלי בכוח המודעות‪ .‬אפשר לשנות ולגוו את‬
‫הסמל כמו בגד שאי אפשר בלעדיו אבל אי חייבי ללבוש תמיד רק‬
‫אותו‪.‬‬
‫הדור שלנו שהיה עד לכוח ההרסני של סמלי‪ ,‬ששיא בא‬
‫לידי ביטוי באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬ולכ רבי כיו מבטלי לחלוטי‬
‫את הסמלי ומחייבי את המושג או הרעיו בלבד‪ .‬א‪ %‬ג ביטול‬
‫הסמלי איננו אפשרי משו שכיצור גשמי זקוק האד ג לצורה‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫הסמלי כהצעה‬
‫הסמלי ה רק הצעה‪ ,‬לא מסגרת כפויה‪ .‬מסגרת נישואי‪,‬‬
‫או כל מסגרת אחרת‪ ,‬היא משנית לעקרו של אחריות לילדי‬
‫ודאגה להמש‪ %‬הגזע האנושי‪ .‬עבודת האל בבתי כנסיות היא משנית‬
‫לצור‪ %‬רוחני באלוהי‪ .‬כשהסמל הופ‪ %‬לחוק זהו פולח‪ .‬צורתו‬
‫החיצונית של האד‪ ,‬בי א הוא גבר ובי א הוא אשה‪ ,‬גבוה או‬
‫נמו‪ ,%‬חזק או חלש‪ ,‬יפה או מכוער‪ ,‬זוהי המלצה לעיסוקי‬
‫מסויימי‪ ,‬לא פקודה‪ .‬כש שאי חובה על אד שגובהו שני מטר‬
‫להיות שחק כדורסל ואי שו מניעה שגו‪ /‬ישחק כדורסל‪ ,‬כ‪ %‬אי‬
‫טע בהטלת תפקידי מסויימי על מישהו משו צורתו החיצונית‪.‬‬
‫כדי לקטו" פרי מצמרת הע‪ ,/‬הקו" יטפס על ענפי העצי‪ ,‬הג'יר"‬
‫ישא את צווארו ואילו האד יבנה סול ויטפס עליו או יקנה‬
‫בסופרמרקט‪ .‬האד לא נכנע למימדי גופו ולכ ביכולתו לבצע‬
‫פעולות שחיות ועופות מוכשרי לה יותר ממנו בעזרת טכניקה‬
‫ואפילו לעלות עליה בהישגיו‪ .‬הצורה החיצונית מכוונת לדר‪%‬‬
‫השגת הדברי‪ ,‬אבל מה חפצו‪ ,‬האד מחליט בעצמו‪ .‬אפילו תכונות‬
‫האופי‪ ,‬כישרונותיו‪ ,‬עברו וסביבתו של אד ה רק הצעה‪ ,‬ה‬
‫החומרי המרכיבי את היחודיות שלו ומתווי לו את הדר‪ ,%‬א‪ %‬לא‬
‫כופי אותה עליו‪ .‬היו קיימי אמצעי מכניי וכירורגיי רבי‬
‫המסייעי להתגבר על מגבלות שהאד נולד עמ או שדבקו בו בימי‬
‫חייו‪.‬‬
‫כדאי לאד לחקור את עצמו‪ ,‬היינו‪ ,‬את הסמל שלו‪ ,‬לא כדי‬
‫להתאי עצמו לסמל‪ ,‬אלא‪ ,‬להיפ‪ ,%‬כדי להשתחרר מעריצותו או‬
‫לנצלו למטרותיו‪ .‬לא חשוב כמה אתה שונה מהאחר‪ ,‬ברובו הוא‬
‫דומה ל‪ .%‬רק חלק קט שונה ועליו נבנו כל הסמלי‪ .‬החלק הזה‬
‫הוא הרמז לדר‪ %‬בה ימלא את תכליתו‪ .‬היכולת הזאת לא לראות את‬
‫העול שבחו‪ /‬כמשהו נפרד‪ ,‬כהוא‪ ,‬כאחר‪ ,‬כאויב או כמשהו‬
‫לסיפוק צרכי או כמה שמאשר את קיומ‪ ,%‬היכולת לראות את‬
‫העול שבחו‪ /‬כזהה ע חלק גדול מ האני‪ ,‬אבל לא ע האני כולו‪,‬‬
‫הוא הבסיס למשא ומת של היחיד ע החברה‪ .‬הרצו האמיתי של‬
‫האד‪ ,‬השוני בי אד לאד‪ ,‬הכמיהה‪ ,‬המטרה‪ ,‬התכלית‪ ,‬הצור‪%‬‬
‫הפנימי למלא תפקיד כאשר הוא חש שזה הוא‪ .‬הסמלי ניתנו לו כדי‬
‫‪88‬‬
‫לסייע לו להגשי את מטרותיו‪ .‬כאשר ה מפריעי לו אי צור‪%‬‬
‫שה יכפו עצמ עליו‪ .‬הוא רשאי להסיר מעליו או להחליפ כדר‪%‬‬
‫שמחליפי נעלי שהתרפטו‪ .‬ה כבר סיימו את תפקיד ואי הוא‬
‫זקוק לה יותר‪ .‬אומה‪ ,‬דת‪ ,‬גזע ומי שנולדי לתוכ ה הצעה‬
‫והאד יכול בתו‪ %‬מסגרת זאת לתפקד לפי בחירתו‪ .‬א ברצונו הוא‬
‫יכול לפעול ללא קשר לסמל או ליצור סמל אחר‪.‬‬
‫עול אסטרלי‬
‫החוליה החסרה בי הרוח לחומר היא הדמיו‪ .‬יתכ שזוהי‬
‫החוליה החסרה היו לאד כדי להגיע לשיא יכולתו‪ .‬א האד‬
‫יוכל להשלי חלק זה שבי אנרגיה לחומר‪ ,‬את הצורה או הסמל‪,‬‬
‫הוא יוכל להיות שות" לבריאה רחבה מזו של היו‪ .‬החוליה החסרה‬
‫בי החיי לחומר נקראת על ידי מיסטיקני האיזור האסטרלי‪,‬‬
‫המקו בו נמצאות צורות בעלות חיי ללא חומר‪ ,‬שאפשר ג‬
‫להגדיר כסמלי ע חיי משלה‪ .‬מבחינת האד הממוצע זהו‬
‫המקו בו קיימי יצירי דמיו‪ ,‬יצירי המחשבה ויצירי הרגש וכ תת‬
‫ההכרה‪ ,‬החלו והאמנות‪ .‬עול זה מעניק חיי לחומר ומש האד‬
‫יונק את דעותיו ורגשותיו‪ .‬מבחינה קוסמית זהו מקו מושב של‬
‫ישויות‪ ,‬שהמיסטיקני מאמיני בקיומ‪ ,‬בעלות צורות וצבעי‪,‬‬
‫לעתי בעלי תודעה ורגשות‪ .‬רק מעטי מעידי שזכו לראות‪.‬‬
‫אנרגית הסמל כיצד כדאי להשתמש בה?‬
‫הסמלי כאבני הבניי של הרעיו מאפשרי לרעיו להתבצע‪.‬‬
‫ידוע שלדגל מדינה או לסמל של קבוצה כל שהיא‪ ,‬כוח עצו‪ ,‬מעי‬
‫כוח מיסטי המסייע לנצחו‪ .‬ג לעיר כמו ירושלי עוצמה מיסטית‪.‬‬
‫כ‪ %‬ג להצהרות כמו "טוב למות בעד ארצנו"‪" ,‬כל העול נגדנו"‪,‬‬
‫"יהיה טוב"‪" ,‬אנחנו הכי טובי"‪ .‬הרצל דיבר על רעיו של מדינה‬
‫ריבונית ליהודי ולא ייחס חשיבות למקו‪ ,‬בי א זה באפריקה או‬
‫באמריקה או במזרח התיכו‪ .‬התברר שרעיו המדינה איננו מספיק‬
‫כדי להביא לכינונה‪ .‬המחשבה חייבת להיתלות בסיפור‪ .‬רק אר‪/‬‬
‫ישראל היא הסמל המספק מיתוס ליהודי‪ .‬הסיפור מבטיח שאנשי‬
‫יהיו נכוני להקריב עצמ ולמות עבור אדמה בעזרת הריגוש הדוח"‬
‫את האד לעשייה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫באסטרולוגיה מיוצגי הסמלי על ידי הכוכבי שכל אחד‬
‫מה הוא בעל תכונה שונה‪ ,‬כמו ירח תתהכרה‪ ,‬שמש יצוג כלפי‬
‫העול‪ ,‬מרס אנרגיה פיזית ומינית‪ ,‬סטור מציי הגבלה‪ ,‬יופיטר ‬
‫התרחבות ואורנוס שינויי‪ .‬הקלפי מיוצגי על ידי דמויות כמו‬
‫השוטה חסר המגבלות‪ ,‬הקוס המוכשר להשיג את כל מה שהוא‬
‫חפ‪ ,/‬הנזיר המתבודד והלומד בכוחות עצמו ויו הדי המעיד על‬
‫תקופה של התפכחות והארה‪ .‬התעלות מעל לסמלי מייצגי‬
‫האנרגיות פירושו כניסה לאנרגיות עצמ‪ ,‬למושגי המופשטי‪ .‬אד‬
‫המשתמש באנרגית האהבה הטהורה במקו בדודאי חזק יותר‬
‫מהמכש"‪ .‬האנרגיות הראשוניות ה אלוהויות‪ .‬יתכ שבעבר היתה‬
‫אפשרות לתקשר ע העול האסטרלי אבל לא ידעו את ההפשטה‪,‬‬
‫ולא היו לה די ידע וטכנולוגיה‪ .‬ואילו היו האד מתקשה לתקשר‬
‫ע העול האסטרלי‪ .‬כאשר האד ישכיל להשתמש בעול הסמלי‬
‫במקביל לאנרגיות הראשוניות ובצמוד לחוקי המוסר והמדע הוא‬
‫יזכה לכוח של בריאה‪ .‬זהו הכוח החסר היו לש יצירת חיי‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לבנות יצור חי או רק רקמה חיה מבלי שיהיו תוצר של בעל‬
‫חיי אחר‪ .‬יתכ שקיימי כבר יצורי בעולמות אחרי השולטי‬
‫כבר על עול הסמל ועול החומר ויש לה כוח בריאה שקשה לנו‬
‫לתאר אותו‪.‬‬
‫האד צובר כוח רב כאשר הוא מצר" את כל החלקי‬
‫יחדיו‪ ,‬את האנרגיה הרוחנית‪ ,‬את המחשבה וההיגיו‪ ,‬את הסמל‪,‬‬
‫את הרגש‪ ,‬את העשייה ואת החומר‪ .‬מתקבל מבנה שהוא יותר‬
‫מסכו חלקיו‪ .‬האנרגיה היא ההפשטה והכיוו‪ .‬ההיגיו כולל ניתוח‬
‫לפי חוקי כלליי ופירוק לגורמי‪ .‬ההיגיו משתמש באמצעי‬
‫כמו מכונות‪ ,‬תרופות ומדע‪ .‬הסמל כולל צורות‪ .‬אפשר ליצור סמל‬
‫בעזרת דמיו מודר‪ ,%‬הצהרות חיוביות‪ ,‬תיקשור‪ ,‬תפילה‪ ,‬טקסי‪,‬‬
‫דגל‪ ,‬קמיעות‪ ,‬אבני קריסטל‪ .‬הרגש הוא האמונה‪ ,‬הרצו והשאפתנות‪.‬‬
‫העשייה היא פעילות גופנית ותיקשורת ע אנשי‪ .‬דוגמא כיצד‬
‫שימוש בכל האמצעי עשוי לפתור בעיה היא הטיפול במחלה‪.‬‬
‫הסמל‪ ,‬כמו המאגיה‪ ,‬משדר למוח שהמתרפא מוכ לשנות את מצבו‬
‫ולהתרפא ונראה שהוא ג מוש‪ %‬כוחות מהיקו‪ .‬האנרגיה‬
‫שמשתמשי בה היא רפואה‪ ,‬הילינג וכ תפילה לאל‪ ,‬ההיגיו הוא‬
‫לבדוק ולנתח גורמי פסיכולוגיי וגופניי‪ ,‬העשייה היא להשתמש‬
‫בתרופות‪ ,‬לעסוק בפעילות גופנית‪ ,‬בטכניקות פסיכולוגיות ובדיאטה‪,‬‬
‫הסמלי ה תפילות ואבני מזל‪ ,‬ואילו הרגש הוא הרצו והאמונה‬
‫באל‪ .‬כאשר כל אלה קיימי נית לרפא מהר יותר‪ .‬כאשר האד רק‬
‫‪90‬‬
‫מאמי באל ומתפלל אליו‪ ,‬או כאשר הוא רק משתמש בסמלי או רק‬
‫בטכנולוגיה‪ ,‬סיכוייו קטני בהרבה מאשר אותו אחד המנצל את‬
‫האנרגיה על כל גילוייה‪ .‬שיטות ריפוי מזרחיות משלבות אנרגיה‬
‫רוחנית ע כוח הגו"‪ .‬הטאיצ'י מדבר על איזו הצ'י‪ ,‬כוח החיי‬
‫המוסמל על ידי תנועות גופניות‪ .‬ג כאשר מדובר בפרנסה ובעשיית‬
‫כס" מועיל להשתמש בכל האנרגיות‪ ,‬הרוחנית‪ ,‬הסמלית‪ ,‬ההגיונית‬
‫והפיזית‪.‬‬
‫אנרגיות‪ ,‬סמלי והעתיד‬
‫עד התקופה המודרנית האנרגיות בעיקר הוגדרו כסמלי‬
‫דתיי‪ .‬במאות האחרונות מנוצלות האנרגיות המעשיות כפי שה‬
‫מתבטאות באנרגית החקרנית של המדע והפסיכולוגיה‪ ,‬אנרגית‬
‫העשיה של היהדות‪ ,‬אנרגית הכא והעכשיו של הטאו והז ואנרגית‬
‫החילוניות החברתית ולכל אלו הייתה השפעה משמעותית על החיי‬
‫במאה ה ‪ .20‬בחלק אחרו תודג צורה חיי שונה לגמרי בעתיד‬
‫בעקבות ניצול כל האנרגיות‪.‬‬
‫עליו תחתו‬
‫הסמלי החברתיי הנפוצי ביותר ה סמלי המעמדות‬
‫החברתיי והמעמדות בתו‪ %‬המשפחה‪ .‬כיצד נוצרו המעמדות‬
‫הגבוהי והנמוכי? מדוע המעמדות הנחותי היו מוכני‪ ,‬ורבי‬
‫מוכני ג כיו‪ ,‬להסכי ע גורל? לו היתה התנגדות מסיבית‪ ,‬היו‬
‫המעמדות העליוני חייבי לשבת על חרב יומ ולילה עד שהיו‬
‫מוותרי‪ .‬לעתי מדהי עד כמה ה"נחות"‪ ,‬כביכול‪ ,‬מקבל באהבה‬
‫את ה"עליו"‪ .‬יותר מכ‪ ,%‬הוא נלח במורדי ב"עליו" וכ‪ %‬הוא‬
‫משמר את כוחו של העליו‪ .‬כאשר בכל זאת הוא משוחרר‪ ,‬הוא עשוי‬
‫לחפש לעצמו אדו אחר או שהוא רודה באחרי‪.‬‬
‫יתכ שהסיבה העיקרית היא הכמיהה לכוח עליו‪ .‬אותו כוח‬
‫שביכולתו להג עלינו‪ ,‬להפו‪ %‬אותנו לגדולי מעצמנו ומ החיי‪,‬‬
‫אותו כשרו שאיננו מוגש במלואו לעול‪ ,‬למרות האהבה‪ ,‬הידע‬
‫הפנימי‪ ,‬היצירתיות‪ ,‬המודעות לאחדות בי היחיד לקוסמוס‪,‬‬
‫המעמקי הרוחניי והיופי הפנימי שהאד חש אות‬
‫אינסטיקטיבית‪ .‬קיי ניגוד בי התחושה הפנימית הזאת‪ ,‬שג‬
‫‪91‬‬
‫מתלווה אליה אושר והתרוממות רוח ובי הנחיתות והעליבות‬
‫האנושית‪ ,‬שבירות חיי האד ובריאותו‪ ,‬הקושי בהשגת אמצעי מחיה‬
‫מינימליי והפחד מתוקפנות שלעתי האד מקבל בתמורה לאהבה‪.‬‬
‫לתו‪ %‬אותה תאווה לבלתי מושג‪ ,‬לאלוהי‪ ,‬לשניות של עליו‬
‫ונחות‪ ,‬נכנסי גורמי כמו נציגי דת‪ ,‬מפלגה‪ ,‬אצולה‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫אמונה‪ ,‬כס"‪ ,‬אלילי קולנוע‪ ,‬אהוב או אהובה רומנטיי‪ .‬לעתי‬
‫קרובות אותו "עליו" אנושי באמת מאמי בעליונותו‪ ,‬וכ‪ %‬השיגו שני‬
‫הצדדי את מטרת‪ .‬כאשר הבלתי מושג הופ‪ %‬לגשמי קל יותר‬
‫להבי אותו‪ .‬על ידי קירבה לאותו עליו‪ ,‬האד "הנחות" הופ‪,%‬‬
‫בעקיפי‪ ,‬לעליו בעצמו‪ .‬הוא מתאחד בדר‪ %‬פסיכולוגית ע העליו‪,‬‬
‫חש אותו בתוכו וכ‪ %‬הופ‪ ,%‬בדרכו הצנועה‪ ,‬לחלק מ העליו או‬
‫מאלוהי עצמו‪.‬‬
‫סיבות נוספות לכניעה ה ההבטחות לשכר ועונש‪ ,‬תחיית‬
‫המתי‪ ,‬ג עד‪ ,‬גילגול נשמות וג צור‪ %‬בהישרדות ובביטחו‪ .‬האד‬
‫ג מגדיר עצמו דר‪ %‬סמלי אפילו א מעמדו נחות‪ ,‬והוא מעדי"‬
‫זאת על היותו חסר זהות וחסר פני‪ .‬כ‪ %‬הוא עליו על מישהו אחר‬
‫במקו להתאחד עמו‪ ,‬ואי הוא מודע לכ‪ %‬שבעקיפי הוא מחזק את‬
‫כוח של בעלי השררה אחרי‪.‬‬
‫בעלי התיאוריה של עליותחתו‪ ,‬כלומר‪ ,‬העול העליו‬
‫הרוחני המכוו את העול התחתו הגשמי‪ ,‬משתמשי בהנחה‪,‬‬
‫שכמו למעלה כ‪ %‬למטה‪ .‬כלומר‪ ,‬ג בעול שלנו קיי מעמד גבוה‬
‫בעל כישורי שתפקידו להנהיג את האחרי בתחומי השלטו והדת‪,‬‬
‫בדר‪ %‬שהעול הרוחני העליו התכוו אליה ומשו כ‪ %‬עליה להיות‬
‫בעלי כוח ואמצעי יותר מאשר לאחרי‪ .‬א החיי על פני האר‪/‬‬
‫מקבילי לעול העליו או לעול הרוח‪ ,‬אי לאד זכות להתלונ על‬
‫החוקי או על תנאי חייו‪ .‬אכ סביר שהאד הוא חלק מהיקו‬
‫והכוחות הקוסמיי משפיעי עליו כמו על יתר הבריאה‪ .‬מכיוו‬
‫שאיש עדיי לא הוכיח מה קורה ש למעלה‪ ,‬על האד לסמו‪ %‬על‬
‫דבריה של אחרי‪ ,‬עניי קשה למדי משו שמספר התיאוריות על‬
‫העול של מעלה הוא כמספר האמונות‪ .‬לעול העליו מיוחסי‬
‫אות מרכיבי וערכי שהאד מכיר מהעול התחתו אלא שש‬
‫הכל יותר גדול‪ ,‬יותר זוהר ויותר נשגב‪ .‬א נטע שלמעלה קיימת‬
‫הירארכיה מעמדית בעול המלאכי‪ ,‬חייבת להיות הירארכיה‬
‫בעול שלנו‪ .‬א בעול הרוחני קיימת מלחמה בי כוחות הטוב‬
‫והרע‪ ,‬כ‪ %‬ג למטה ועלינו להיצמד לאות כוחות הטוב‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫נית להאמי באלוהי מבלי ליפול לתו‪ %‬המלכודת של‬
‫עליותחתו‪ .‬בעול התחתו‪ ,‬בניגוד לסיפורי האנרגיות או‬
‫המלאכי‪ ,‬כל אחד הוא עול ומלואו‪ .‬הניצו‪ /‬האלוהי שבכל אד‬
‫הופ‪ %‬אותו שות" לאלוהי ולא עבד שלו‪ .‬חיי יכולי להיווצר‬
‫כשיש שניי‪ ,‬כשיש השוואה‪ ,‬דחיה או משיכה‪ ,‬ולא כאשר אחד‬
‫דומיננטי והשני ממלא חוקי ללא עוררי‪ .‬הרעיו שהאלוהות והאד‬
‫משפיעי זה על זה מבטל את התיאוריה של שולט ונשלט‪ .‬תפקידו‬
‫של האד להגשי את האלוהי בחומר‪ .‬כשות" הוא זה שמחליט מהי‬
‫מידת ההגשמה שלו‪ .‬היחיד בוחר את המנהיג ואת המורה ומחליט‬
‫מתי וכמה לקחת מה‪ .‬הציות מוצדק כאשר קיימת הסכמה חברתית‬
‫אמיתית‪ ,‬וג אז מותר לעמוד על המקח‪ .‬מאחר שהאד נברא‪,‬‬
‫העבודה וההגשמה העצמית ה החובה שלו כלפי הניצו‪ /‬האלוהי‬
‫שבתוכו‪ .‬אי הוא יכול להסתפק בהוויה שהיא צידו השני של‬
‫אלוהי‪ .‬איש אינו יכול לומר‪ ,‬זאת לא אשמתי שנולדתי‪ .‬נולדת?‬
‫עלי‪ %‬לעבוד‪ ,‬ליצור‪ ,‬להתאמ‪ /‬או לפחות לעסוק בפיתוח עצמי‪.‬‬
‫הנצרות‪ ,‬ההינדואיז‪ ,‬הבודהיז והקבלה דיברו על כוח קוסמי‬
‫שלפני הבריאה שמתממש על ידי המציאות‪ ,‬אלא שבתורות אלה‬
‫נכנסו גורמי מיתולוגיי של לאומיות‪ ,‬דתיות והירארכיה של‬
‫מושגי כמו עליונות הרוח על החומר וההיגיו‪ .‬שוב נכנס הגור‬
‫של טוב ורע‪ ,‬אבל נית לתק זאת‪.‬‬
‫המיתוס כסמל הוא דר‪ %‬לחבר את היחיד לא רק לאל אלא‬
‫ג לחברה הכוללת‪ .‬קידוש הפרט בעול החילוני מונע יצירת‬
‫מיתוסי חברתיי ויוצר אצלו תחושת בדידות‪ .‬האד נזקק כל כ‪%‬‬
‫למיתוס מסוג זה שהוא מוכ לעוות ולסל" את ההיסטוריה של‬
‫העמי‪ ,‬הדתות והתרבויות ולהפו‪ %‬אות לרעי‪ ,‬וכ לשל מחיר של‬
‫מלחמות‪ ,‬הרג‪ ,‬סבל וויתור על זכויותיו‪ .‬אגדות של נסיכי ונסיכות‪,‬‬
‫מלכי ומלכות‪ ,‬אצילי ומשרתי‪ ,‬האבות ענקי הרוח‪ ,‬אלי‪,‬‬
‫קדושי‪ ,‬טמאי‪ ,‬שפלי רוח ועניי‪ ,‬אלה מספקי מיתוסי וחלומות‪.‬‬
‫ג חברה שיוויונית יחסית משתמשת באות כלי של החברה‬
‫הישנה‪ ,‬ויוצרת מיתוסי של אנחנו הטובי והאחרי ה הרעי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬היא משתמשת באותו סיפור‪ ,‬רק הגיבורי מתחלפי‪.‬‬
‫השיוויו היה מיתוס לפני שהוא היה למציאות‪ .‬כאשר הוא התקיי‬
‫הוא הפ‪ %‬לאפור ולמשעמ ועדיי נשארה הכמיהה הבלתי ממומשת‬
‫לטובי ורעי‪ ,‬עליוני ותחתוני‪.‬‬
‫למיתוסי יש עוצמה רבה כל כ‪ %‬משו שה ביטוי של‬
‫הרגש‪ ,‬מעיי החיי‪ .‬הא הרגש באמת זקוק להירארכיה של עליוני‬
‫‪93‬‬
‫ותחתוני‪ ,‬טובי ורעי? כאמור‪ ,‬הרגש קשור להיגיו‪ .‬כאשר‬
‫ההיגיו ממציא הסברי של עליוני ותחתוני‪ ,‬הרגש הול‪%‬‬
‫בעקבותיו וממציא סמלי ומיתוסי‪ .‬כאשר הרגש חש שהוא צודק‪,‬‬
‫ההיגיו יספק את ההסבר המופשט למיתוסי‪ .‬אבל הרגש יכול‬
‫להתקיי בסביבה של שיוויו‪ ,‬של אהבה של אחי ואחיות שווי‪.‬‬
‫אי שו מניעה שלא יומצאו מיתוסי חדשי המבוססי‬
‫על שיוויו או על רוטציה‪ .‬הפתרו הוא בהמצאת מבנה חדש של‬
‫סיפורי‪ ,‬דבר שאיננו בלתי אפשרי‪.‬‬
‫טוב ורע‬
‫טוב ורע ה ערכי‪ .‬מכיוו שהקבילו אות במש‪ %‬דורות‬
‫רבי לסמלי של רוח וחומר‪ ,‬עליו ותחתו‪ ,‬הפכו לא פע לסמלי‬
‫שרירותיי שהוטלו על ערכי‪ ,‬מעשי ואנשי‪ .‬הטוב והרע השתנו‬
‫בהתא לתקופה‪ ,‬למקו‪ ,‬לדת ואפילו לפי האישיות של המאמי‪.‬‬
‫והרי מספר הגדרות לטוב ולרע‪:‬‬
‫הרע‬
‫הרע קיי כדי להתמודד עמו וכ‪ %‬לעלות לרמה רוחנית גבוהה יותר‪.‬‬
‫הרע קיי כדי שהעול יגדיר את הטוב ואת עצמו‪.‬‬
‫יתכ שהרע קיי ג בעול הרוחני אבל ש הוא מוגדר כהפרעה ולא‬
‫כרע‪ .‬הרע עשוי להיות פרידה ממשהו שעבר זמנו‪.‬‬
‫הרע הוא חלק מחיי יו יו ולכ‪ ,‬כמו שנאמר בהינדואיז‪ ,‬לפעמי‬
‫חייב אד להרוג‪ ,‬א זה תפקידו‪.‬‬
‫על האד להפני חלק מ הרע כדי להפו‪ %‬לשל‪.‬‬
‫רע זה חוסר יושר עצמי‪.‬‬
‫הרע הוא חוסר שליטה‪ ,‬אינסטינקטי המנוגדי לרצו‪.‬‬
‫הרע הוא אי זרימה ע היקו‪.‬‬
‫רע הוא קריאת תיגר על כל החוקי האנושיי והקוסמיי‪ .‬הרע הוא‬
‫סטיה מהתוכנית האלוהית כפי שמגדירות אותה דתות שונות‪ .‬הרע‬
‫הוא כל מה שחדש ושובר את היש‪.‬‬
‫הרע הוא חוסר איזו בטאו‪ ,‬וחוסר הרמוניה‪ ,‬חוסר סימטריה והיעדר‬
‫יופי בפילוסופיה היוונית‪ .‬רע הוא תשוקות בהינדואיז ובבודהיז‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫הרבה ממה שנקרא רע וטומאה נבע מהרצו להבדיל בני אמונה אחת‬
‫מבני אמונה אחרת‪.‬‬
‫הרע הוא דמויות שנחשבות לממשיות‪ :‬שט‪ ,‬שדי ורוחות רעות‪.‬‬
‫הרע הוא עניי של כמות‪ ,‬למשל‪ ,‬יותר מדי או פחות מדי‪.‬‬
‫אי רע של ממש אלא רק מעשי מוטעי‪.‬‬
‫רע הוא טוב שאיננו במקומו או אינו מתאי לטוב אחר‪.‬‬
‫הרע הוא שימוש לא נכו באנרגיה‪ ,‬למשל‪ ,‬גניבה ורצח ה גזילת‬
‫אנרגיה מ האחר‪ ,‬עשיית צדקה שלא מרצו היא גזילת אנרגיה‬
‫מעצמ‪ .%‬התמכרות‪ ,‬מיניות מופרזת‪ ,‬הנאות גופניות ללא שמחה‬
‫פנימית‪ ,‬רצו למצוא ח על חשבו יושר פנימי הוא ביזבוז עצמי‪.‬‬
‫הרע הוא ג עצירת אנרגיה עצמית‪ ,‬עצירת יצרי מופרזת‪ ,‬עצירת‬
‫מחשבות ורגשות בכוח‪.‬‬
‫חשוב לחשו" את הרע אבל לא להתפלש בתוכו ולא לעסוק בו ללא‬
‫הר"‪ ,‬כדי שתהיה שהות לטהר אותו‪.‬‬
‫הרע הוא חומר בניגוד לרוח שהוא הטוב‪.‬‬
‫הרע הוא נפרדות‪.‬‬
‫הרע הוא נפרדות שאי בסופה אחווה‪.‬‬
‫הרע הוא פסיביות‪ ,‬צייתנות וכניעה שלא במקומ והמנעות‬
‫ממאבקי וסיכוני‪.‬‬
‫הרע הוא אקטיביות‪ ,‬מרדנות ואיכניעה‪.‬‬
‫הרע הוא להפריע לבחירה חופשית של האחר‪ ,‬א בדר‪ %‬של שליטה‬
‫רוחנית וא בדר‪ %‬של שליטה פיזית‪.‬‬
‫הרע היחיד הוא לפגוע בזולת‪.‬‬
‫הגדרת הרע קובעת גבולות של מה מותר ומה אסור ובכ‪ %‬יוצרת סדר‬
‫ואירגו חברתי‪.‬‬
‫הטוב‬
‫קשה יותר להגדיר את הטוב‪ .‬הטוב הוא הגשמה חומרית‪,‬‬
‫שכלית ויצירתיות‪ ,‬שמטרתה הסופית היא תרומה לעול‪ .‬טוב הוא‬
‫אלטרואיז‪ ,‬עזרה לזולת ג על חשבו העצמי‪ .‬טוב הוא ההיפ‪ %‬מ‬
‫הרע‪ .‬טוב הוא היעדר רע‪ .‬הטוב הוא ההרמוניה והיופי‪ .‬טוב הוא‬
‫סגפנות‪ ,‬המנעות מדברי שגורמי להנאה כמו מי‪ ,‬אוכל ושיחה‬
‫בטלה‪ .‬טוב זה להנות מהחיי‪ .‬טוב הוא סבל‪ .‬טוב הוא אמונה‪ .‬טוב‬
‫הוא אושר‪ .‬טוב הוא שמחה ונהנתנות‪ .‬טוב הוא דאגה לזולת‪.‬‬
‫בעקבות של דארווי‪ ,‬טוב הוא כל מה ששומר על הגני ועל הגזע‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫טוב הוא התועלת לחברה ולפרט‪ .‬הגדרה אחרת של הטוב היא זאת‬
‫שמתבססת על ערכי המקובלי באותה חברה‪.‬‬
‫הקל" החזק של לוחמי הרע הוא יו הדי בו יושמדו הרעי‪.‬‬
‫א כל אמונה טוענת שבעלי האמונות האחרות ה הרעי‪ ,‬לא ברור‬
‫מי יושמד באותו יו די‪ .‬בדיקה בדברי ימי ההיסטוריה מעלה‬
‫תאריכי של ימי די רבי שא" אחד מה לא התקיי‪ .‬לכל היותר‬
‫היו תקופות קשות שאחריה האנושות הפכה למפוקחת ומפוכחת‬
‫יותר‪.‬‬
‫כאשר מהרע יוצא טוב‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאשר האד דולה את‬
‫היצירתיות ואת הרגש מתהומות בנפשו כדי לבנות מתו‪ %‬הרע‪ ,‬זהו‬
‫המקו בו הטוב והרע הופכי לשל‪ ,‬לשלמות‪ .‬שלמות זאת אחרת‬
‫מהשלמות המקורית‪ ,‬משו שהיא שלמות יצירתית‪ ,‬חדשה‪ ,‬מורכבת‬
‫יותר‪ ,‬עשירה יותר ומלאה יותר מהשלמות המקורית‪ ,‬הטהורה‬
‫והבתולית שכה רבי מייחלי אליה‪ .‬ג העד הזק שלאחר החטא‪,‬‬
‫הלמידה והיצירה עדי" על ג העד האבוד שבתחילת המסע‪ .‬כמוב‬
‫שללא עשייה אי הגעה לאותה שלמות שלאחרי ונוצר געגוע לתו‬
‫הראשוני‪.‬‬
‫טוב ורע‪ :‬כאשר מהרע יוצא טוב‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאשר האד דולה‬
‫את היצירתיות ואת הרגשות מכל הקצוות בתהומות נפשו כדי לבנות‬
‫טוב ע הרע‪ ,‬הוא מגיע למקו בו הטוב והרע הופכי לשל‪,‬‬
‫לשלמות‪ .‬זוהי שלמות אחרת מהשלמות המקורית משו שזוהי‬
‫שלמות יצירתית‪ ,‬חדשה‪ ,‬מורכבת יותר‪ ,‬עשירה יותר וטובה יותר‬
‫מהשלמות הראשונית‪ ,‬הטהורה והבתולית שכה רבי מייחלי אליה‪.‬‬
‫ג העד הזק שלאחר החטאי‪ ,‬הטעויות והכשלונות‪ ,‬שלאחר‬
‫הלמידה והיצירה עדי" על ג העד האבוד‪ .‬כמוב שללא עשייה אי‬
‫הגעה לאותה שלמות שלאחרי‪ ,‬ונותר רק געגוע לתו הראשוני‪.‬‬
‫אגו‪ :‬רע חביב על כל הדתות הוא האגו‪ .‬האגו הוא הגאווה‪.‬‬
‫זהו מרד של האד נגד האלי‪ .‬אי היחיד מכיר בעליונות האלוהית‬
‫והוא משי עצמו במקומו‪ .‬קל להבי מדוע האלי העתיקי‪,‬‬
‫שמלכי יצגו אות‪ ,‬חששו שהאד יהיה מוצלח כמוה‪ .‬קשה‬
‫להסביר מדוע אלוהות מופשטת‪ ,‬כפי שהיא נתפסת כיו‪ ,‬רואה‬
‫בגאווה איו עליה‪ .‬אלוהי איננו צרי‪ %‬הגנה‪ .‬להיפ‪ ,%‬האד‬
‫השברירי נזקק לה‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫הסבר הגיוני יותר לאגו הוא היותו גור לנפרדות ולמחלוקת‬
‫בי בני אד ולהתכחשות לעובדה שכול באו מ האחד‪ ,‬ג האויב‬
‫וג הידיד‪ .‬המחלוקות והפירוד מרבי שינאה ומלחמות‪ .‬אגו מסומל‬
‫ג כמאבקי כוח יו יומיי‪ ,‬לא לש מטרה מסויימת אלא לש‬
‫שליטה‪ .‬אגו‪ ,‬לפי דתות המזרח כהינדואיז‪ ,‬בודהיז וטאו‪ ,‬הוא סמל‬
‫לארעי ולמשתנה ולכ הוא מיותר‪ .‬הוא שלילי ג כאשר הוא גור‬
‫לאד לשדוד את האגו של האחרי כדי לנפח את עצמו‪ ,‬או מביא את‬
‫האד לוותר על עצמו ולהיתלות בדעת אחרי ובאהבת אחרי‪ ,‬או‬
‫כאשר האד בונה חומות המונעות ממנו קשרי על הזולת וע‬
‫האנושות‪.‬‬
‫נהוג לחלק את האד במיסטיקה ל"אני" ול"אגו"‪ .‬האני הוא‬
‫הנשמה בעלת הניצו‪ /‬האלוהי‪ ,‬שעוד זוכרת את מקורה האלוהי‪,‬‬
‫ועדיי חשה את האחדות עמו‪ .‬היא איננה נמצאת בשו מקו מוגדר‪,‬‬
‫והיא נמצאת בכל מקו‪ .‬לעומתה‪ ,‬האגו הוא האישיות שקיימת‬
‫בגילגול הזה של אותה נשמה‪ ,‬היא מוגדרת‪ ,‬נמצאת במקו אחד‬
‫ונפרדת מאגואי אחרי‪.‬‬
‫האגו מאיי על יציבות האומה‪ ,‬הדת‪ ,‬המפלגה‪ ,‬המשפחה‬
‫והזוגיות‪ .‬הסכנה היא שהסרת האגו מכל בני האד עלולה להוות‬
‫יתרו למספר קט של רודני‪ .‬תרבויות שהטיפו למחיקת האגו‬
‫והצליחו בכ‪ %‬היו מעורבות במלחמות לא פחות מתרבויות בה פונק‬
‫הפרט הבודד‪ .‬ויתור על צרכי אישיי לטובת הזולת הכרחי רק‬
‫במקרי מסויימי‪ .‬קשה למצוא את האיזו העדי בי הצור‪ %‬להג‬
‫על המסגרת ובי הגנה על הצרכי של האד הבודד‪ .‬לעתי נוצרת‬
‫אווירה מלאכותית של הרמוניה‪ ,‬אהבה ואושר המסתירה רודנות‬
‫סמויה כלפי אינדיבידואליות‪ ,‬ספקנות וחדשנות‪ .‬אגו הוא ג הצבע‬
‫של כל אד‪ .‬הצבעי השוני מגווני את המציאות‪ .‬מחיקת הצבעי‬
‫השוני וכפיית צבע אחיד הופכת את המציאות לנוקשה ומשעממת‪.‬‬
‫בנוס"‪ ,‬האגו הוא דר‪ %‬למימוש הפוטנציאל הרוחני של ה"אני"‬
‫בחומר‪.‬‬
‫האגו חיובי כשהוא מג על אישיות האד ומסייע לו להבי‬
‫את עצמו‪ .‬האגו עצמו דרוש לאד כדי לבצע את תפקידו ולהילח‬
‫בקשיי‪ .‬הוא דרוש לאד שלא יכפי" את רצונו בפני הזולת‪ .‬הוא‬
‫שיריו שעוזר‪ ,‬בתקופות של חוסר עצמאות פנימית‪ ,‬לשמור על האני‬
‫מפני רודנות חיצונית‪ .‬האגו עוזר לגלות את האני הפנימי‪ .‬האגו נוצר‬
‫כדי להג על הפנימיות ועל הביטוי האישי של האד כש שקליפת‬
‫הביצה נועדה להג על הגוזל שבתוכה‪ .‬רק כאשר פני הביצה‬
‫‪97‬‬
‫מתגבש נית להסיר את הקליפה‪ .‬כאשר האד מגדיר מתו‪ %‬קרביו את‬
‫עצמו ואת ערכיו‪ ,‬ג כאשר יקחו ממנו הכל‪ ,‬הוא יכול להתפנות‬
‫לאחדות ע הזולת‪ .‬הוא יכול להתמוסס לתו‪ %‬הזולת בלי הפחד‬
‫לאבד את עצמו‪ .‬זוהי אחדות של עצמאי וחזקי‪ ,‬של אנשי שלכל‬
‫אחד מה חלקת האלוהי הקטנה שלו הרוחנית או ג הפיזית‪ .‬א‬
‫אנשי חסרי מודעות פנימית מקבלי עצמאות פתאומית וממהרי‬
‫להמשיל עליה מל‪ %‬זוהי אחדות של עבדי‪ .‬הבעיה היא שאי‬
‫עצמאות פנימית שנשארת לנצח‪ .‬היא דורשת התלהבות פנימית‬
‫ותרגול בלתי פוסק‪ ,‬כדי לא לאבד את כושר העצמאות‪.‬‬
‫אגו חיובי הוא כאשר האד איננו מדמה עצמו בענווה‬
‫ל"צינור" שדרכו עוברי ידע וכשרונות‪ .‬אגו חיובי הוא כאשר האד‬
‫יודע שהוא הופ‪ %‬אנרגיה רוחנית שאיננה שלו למציאות בעזרת‬
‫האישיות שלו‪ .‬ע זאת‪ ,‬הוא מכיר בכ‪ %‬שג האחרי עושי כמוהו‬
‫בדר‪ %‬משלה ולכ אי הוא נעלה עליה‪ .‬הוא ג איננו מייחס את‬
‫כל מעשיו לעצמו אלא משת" את האחרי ומכיר בתרומת‬
‫לעבודתו‪.‬‬
‫***‬
‫גבר אשה‬
‫בניגודי בי גבר ואשה מצויי כל הסממני של אנרגיות‬
‫ושל סמלי‪ .‬הסמלי הקשורי לגבר ואשה ה הסמלי הדומיננטי‬
‫ביותר של האנושות ובעלי ההשלכות הרבות ביותר‪ ,‬משו שאלה‬
‫הדמויות הראשונות שהאד נתקל בה כבר מלידתו‪ ,‬וה מקיפי‬
‫את כל בני האד‪ .‬נהוג להשתמש בניגוד גבראשה כדג לכל‬
‫הניגודי הקיימי‪ ,‬לעתי קרובות כמושגי סגורי ונוקשי‪.‬‬
‫הסמלי גבראשה מועדי במידה הרבה ביותר לתגובה רגשית עזה‬
‫ולהטלת איסורי וציווי באמונות השונות‪ .‬ג כא תק" הכלל‬
‫המציע לבדוק למי מועילה הגדרת סמלי אלה שגררו את האיסורי‬
‫והציוויי‪ .‬למרות שכבר עתה מתחילי לתפוס את גודל העיוות‬
‫והעוול שנעשה לנשי ובמידה פחותה לגברי בהטלת הסמלי‪,‬‬
‫‪98‬‬
‫הסמלי חדרו כל כ‪ %‬עמוק לתו‪ %‬התודעה שקשה להבחי בה‬
‫ובהשפעה שלה‪ ,‬לכ כדאי להצביע ביתר פירוט על הסמלי‪.‬‬
‫סמלי לפי עמי ותרבויות‬
‫העובר שרוי במי בחשכת הרח ולכ האשה סימלה‬
‫אוקיינוס‪ ,‬מסתור‪ ,‬חשכה וסוד‪ .‬המי נותני חיי אבל ג מטביעי‪.‬‬
‫הגו" הנשי מזי מתוכו את הר‪ %‬הנולד על ידי חלב הא‪ .‬מי שנות‬
‫חיי בודאי ג אחראי על המוות‪ ,‬משו שמהאדמה הכל נברא והכל‬
‫חוזר לש‪ .‬האשה‪ ,‬עקב תפקידה כיולדת‪ ,‬נותנת לצאצאיה לא רק את‬
‫המזו הראשוני אלא ג את האהבה הראשונית‪ ,‬כ‪ %‬שיש לה כוח‬
‫נוס" והוא למנוע אהבה‪ .‬אלה המקורות לקשר בי המושג נשיות‬
‫כחומר‪ ,‬מיסתור‪ ,‬חוש‪ ,%‬מוות ושליטה‪ .‬אשה טובה כיולדת ומזינה‬
‫ואשה רעה כמפתה וכממיתה‪.‬‬
‫הכוח הזכרי באגדות יוו מצטייר כמורד בגורל‪,‬‬
‫כאינדיבידואליסט‪ ,‬כמשהו שמשתנה ומתפתח‪ ,‬שמפציע מתו‪ %‬תת‬
‫ההכרה‪ ,‬היא הנשיות הראשונית‪ ,‬החוש‪ ,%‬הרח‪ ,‬כש שהשמש‬
‫מפציעה מתו‪ %‬הלילה‪ ,‬כיצור שחייב להיפרד מהא ולהפו‪ %‬לאד‬
‫נפרד בזכות עצמו‪ .‬הקושי של הב להיפרד נובע לעתי מתו‪ %‬צור‪%‬‬
‫של הא‪ ,‬אבל בעיקר מתו‪ %‬פחדיו שלו מקשיי העצמאות‪ .‬מכא ג‬
‫האמונה שהתגרות בגורל גוררת עונש והאשה היא‪ ,‬כביכול‪ ,‬הגורל‬
‫הגורר לתהו את המתגרי בו‪ .‬פחד זה‪ ,‬שהיה בתו‪ %‬נפשו של הנער‪,‬‬
‫מפני כוחה של האשה יצר מיתוסי ומגבלות על האשה בהתא‬
‫לתקופה‪ ,‬וג היו הפסיכולוגי נוטי להשתמש בטיעו זה‪ .‬האשה‪,‬‬
‫שממנה נפרד הילד מתקשרת ליש‪ ,‬לא ליצירה ולעשייה‪ .‬ההסבר של‬
‫מקור הסמלי איננו תוא את המציאות של הגבר והאשה החיי‪,‬‬
‫אבל הנטייה היא להתייחס אל הסמל והמציאות כאילו ה שווי ער‪.%‬‬
‫המוירה‪ ,‬במיתוסי היווניי‪ ,‬היא אלת הגורל ואפילו האלי‬
‫נאלצו לציית לה‪ .‬האלוהות הראשונית שלפני הבריאה או האלוהות‬
‫החזקה ביותר צויירה בימי קד כדמות נשית‪ .‬נית להבחי אפילו‬
‫היו‪ ,‬לאחר אלפי שני של שיפוצי מיתוסי‪ ,‬בכ‪ %‬שהאשה תפסה‬
‫מקו דומיננטי בעול העתיק‪ .‬במיתוסי הקדומי הדמות הנשית‬
‫היא בעלת ידע וכוח‪ ,‬מחרחרת מלחמות‪ ,‬יוזמת ומבצעת‪ ,‬ולא משו‬
‫שהיא רעה ומניפולטיבית או טרחנית‪ ,‬כפי שנוטי לפרש היו‪ ,‬אלא‬
‫‪99‬‬
‫משו שהיתה חזקה ובעמדה של מנהיגות ושילטו‪ .‬מאוחר יותר‬
‫כלאו המיתוסי את האלה הבוראת בעול התחתו והיא נחשבה ג‬
‫לחשכה ולרוע‪ ,‬בעזרת הכלל שהאל של ע אחד הופ‪ %‬לשד ולשט‬
‫של ע אחר‪ .‬המיתוסי הקדמוני שונו בדר‪ %‬נוספת‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫במצרי‪ ,‬איזיס בימיה הראשוני היתה אלת הדלתה‪ .‬מאוחר יותר‪,‬‬
‫כמו אלות אחרות‪ ,‬הודגש מעמדה בעיקר כאשתו של אוזיריס ואמו‬
‫של הורוס‪.‬‬
‫א האשה היא אדמה וטבע‪ ,‬אזי הגבר הוא רוח‪ .‬לא משו‬
‫שהוא הוכיח יתר רוחניות מהאשה‪ ,‬אלא משו שטבע ואדמה ה‬
‫חומר‪ ,‬והאשה היא‪ ,‬כביכול‪ ,‬אדמה משו שממנה נולד הילד כש‬
‫שמהאדמה בוקעי הצמחי‪ .‬הוחלט ג שרוח הוא ניגודו של‬
‫החומר‪ ,‬כש שהשמיי האווריריי ה ניגודה של האדמה‪ .‬אשה‬
‫היא ההיפ‪ %‬מגבר‪ ,‬על כ הוסקה המסקנה שנשי זה חומר וגברי זה‬
‫רוח‪.‬‬
‫א נקבל את הקביעה שבדר‪ %‬כלל כושרה המילולי של‬
‫האשה גבוה יחסית‪ ,‬שהיא זאת שנשארה ע הילדי‪ ,‬חיה יותר‬
‫בחבורות משו שהיתה פחות ניידת‪ ,‬היא זאת שתיקשרה ע ילדיה‬
‫וסיפרה לה סיפורי‪ ,‬סביר מאד שהיא שהמציאה רבי מהסמלי‬
‫והמיתוסי הראשוני והיתה אחראית ליצירת חלק גדול מהתרבות‬
‫האנושית‪ ,‬כלל המושגי אלוהי ואהבה‪ ,‬וסיפורי הע מעידי על‬
‫כ‪ .%‬יתכ ג שרפואה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬דת וחלק מהאמנות במקור נשיי‪.‬‬
‫סביר להניח שהרבה סיפורי‪ ,‬המצאות וידע נשי יוחסו לגברי כדר‪%‬‬
‫שעשו עמי דומיננטי לעמי אחרי‪ .‬סביר להניח ידע נשי אבד‬
‫ושחלק של נשי בעלות השפעה בהיסטוריה נמחק‪.‬‬
‫אחד המושגי הראשוני של התרבות‪ ,‬האהבה‪ ,‬הנתינה‪,‬‬
‫התלות ההדדית‪ ,‬נוצרה בקשר הראשוני של א וילד‪ .‬אהבת הגבר‬
‫הראשנית היא אחדות תו‪ %‬כדי קשר מיני בעוד שאהבה האשה‬
‫הראשונית מקבלת פ נוס" והוא אהבת אילד‪ ,‬פ שהוא יצירה‪,‬‬
‫בריאה או כגילוי‪ .‬זוהי תחושה חזקה יותר אפילו מזו של תחושת‬
‫התמזגות ואחדות‪ .‬רגש זה הוא רב עוצמה רבה כל כ‪ %‬שחלק‬
‫מהאמני והמדעני מוכ להקריב הרבה כדי לחוות אותה‪ .‬הדג של‬
‫אהבת אילד הוא הדפוס של כל האהבות‪ .‬יש בה קשר סימביוטי‬
‫שבו הא והילד מרגישי כגו" אחד‪ ,‬בעיקר בתקופה שלאחר‬
‫הלידה‪ ,‬קשר של נתינה וקבלה‪ ,‬קשר של עליו תחתו‪ ,‬שולט‬
‫‪100‬‬
‫ונשלט‪ ,‬וויכוחי ומרידות שהופכי את הסדר של עליו תחתו‪,‬‬
‫תלות ופחדי‪ ,‬ולבסו" אהבה בוגרת שיוויונית‪ .‬זהו שלב שלא תמיד‬
‫מגיעי אליו‪.‬‬
‫בשחר האנושות‪ ,‬בתקופת הפרהיסטוריה לפני למעלה‬
‫מחמשת אלפי שנה‪ ,‬מספר בני האד היה מצומצ‪ .‬אות מעטי‬
‫היו נתוני למתקפה של מחלות‪ ,‬חיות ופגעי טבע‪ ,‬כ‪ %‬שהמי האנושי‬
‫עמד בפני סכנת כליה‪ .‬היה חשוב מאד להתרבות‪ .‬מכ שבאותה‬
‫תקופה מעמדה של האשה ושל המיניות בכלל היה גבוה‪ .‬רק בתקופה‬
‫מאוחרת יותר החלו הסדרי קבע משפחתיי‪ .‬כל התרבות התחילה‬
‫מפולח הפיריו שהיה נפו‪ /‬בתרבות העתיקה‪ ,‬והיה נשי מעיקרו‪.‬‬
‫כבר בתקופה קדומה זאת היתה קיימת אלה מרכזית‪ ,‬כלומר‪ ,‬סביר‬
‫שמושג של אלי‪ ,‬דת‪ ,‬כהונה ואפילו אלוהות מופשטת‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫מושג האלהי‪ ,‬התחיל מהנשי‪ .‬פולח הפריו שטופח על ידי נשי‬
‫הפ‪ %‬לצורת חשיבה של ניגודי בי גבר ואשה‪ ,‬ובי תורת ההיגיו‬
‫ויצירתיות‪ .‬מקומה של תרבות שעיקרה קידוש הפריו הנשי‪ ,‬עתיק‬
‫מזה של של ההיסטוריה הכתובה שהחלה לפני ‪ 5000‬שנה ושבה‬
‫החלה לבלוט הדומיננטיות הגברית במצרי‪ ,‬סי‪ ,‬הודו ובבל‪ .‬באותה‬
‫תקופה האשה היתה הדמות העיקרית‪ ,‬ולא המשנית‪ .‬רק מאוחר יותר‬
‫גופה של האשה יחד ע מיניותה הפכו לחטא‪ .‬ג כיו‪ ,‬בתקופה‬
‫המודרנית‪ ,‬עדיי אי רואי את המי ככוח המניע את העול בדר‪%‬‬
‫של שימחה אלא הוא מנוצל יותר להפחדה ולשליטה‪.‬‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬לעתי קרובות‪ ,‬דרו הקדושה והטומאה בכפיפה‬
‫אחת‪ .‬קדושת אברי המי והפריו של האשה התהפכה לקדושת אבר‬
‫המי של הגבר לעומת טומאת מיניות האשה‪ .‬סמלו של שיווה ההודי‬
‫הוא אבר מי זכרי‪ .‬ג ביהדות מצוי הד לגישה זאת ע קדושת‬
‫מיניות הגבר בברית המילה ביהדות לעומת טומאת האשה בנידה‪ .‬ע‬
‫זאת‪ ,‬הפסלי העתיקי ביותר ה פסלי נשי שמודגשי בה איברי‬
‫המי הנשיי‪ .‬כלומר‪ ,‬סמלי נשיי התהפכו במהל‪ %‬ההיסטוריה‬
‫לסמלי גבריי‪.‬‬
‫האשה המחפשת את ההרפתקאה הרוחנית והמיסטית‪ ,‬מגלה‬
‫שהיא ש נידחקה לשוליי‪ .‬בניגוד לתקופות הקדומות‪ ,‬מלבד כמה‬
‫קדושות שאומצו על ידי נשי שהצור‪ %‬בה היה כל כ‪ %‬חזק‪ ,‬שאי‬
‫אפשר היה למחוק אות‪ ,‬אי לנשי ברוב הדתות שו תפקיד רשמי‬
‫מעבר לא או בת זוג‪.‬‬
‫‪101‬‬
‫אי עקביות בתרבויות העתיקות ככל שמדובר בסמלי של‬
‫גברי ונשי‪ .‬ישנ תרבויות‪ ,‬בעיקר העתיקות‪ ,‬שבה היסוד הנשי‬
‫הוא האקטיבי‪ ,‬ובגרסה המשופצת זו אקטיביות נגד הטוב‪ ,‬כמו‬
‫בתרבות יוו ובבל‪ .‬בסי ובקבלה נחשבת האשה ליסוד הפסיבי וג‬
‫ש היא נקשרת ליסוד השלילי‪ .‬נית למצוא סמלי שנחשבו לנשיי‬
‫באלי כמו אל ירח‪ ,‬אל אר‪ ,/‬אלי מי‪ ,‬ימי‪ ,‬אוקיינוסי ונהרות‪,‬‬
‫ולעומת אלות של סמלי גבריי כמו אלת שמש‪ ,‬אלת שמי ואלת‬
‫מלחמה‪ .‬מושגי כמו יופי‪ ,‬חוכמה ואהבה יוחסו לאלי גבריי‬
‫ונשיי‪.‬‬
‫בקבלה קיי תיאור אופייני של גבר ואשה וזו רק דוגמא אחת‬
‫מני רבות לקביעה שרירותית של תכונות של הגבר והאשה‪ .‬ג תורות‬
‫מיסטיות מודרניות למיניה מרבות בתיאורי שרירותיי של אנרגיה‬
‫גברית ואנרגיה נשית‪ .‬האשה מתוארת ככלי ריק המתמלא בזרע והיא‬
‫הופכת למעי מפעל ליצור תינוקות‪ .‬הקבלה התעלמה‪ ,‬מתו‪ %‬בורות‬
‫או מרצו‪ ,‬מכ‪ %‬שה"כלי" מכיל בתוכו ביצית ששווה לזרע במספר‬
‫הכרומוזומי‪ ,‬מלבד להשפעתה הבלתי הפיכה של הא על הילד‬
‫בשנותיו הראשונות‪ .‬כאשר מדובר על דואליז של אד ואל‪ ,‬האשה‬
‫מקבילה בקבלה לאד והגבר מקביל לאלוהי‪ .‬שימוש במושג‬
‫אלוהי בעברית בלשו זכר נוצר במציאות מסויימת והוא יוצר‬
‫מחדש אותה מציאות‪ .‬לפי הקבלה‪ ,‬במקביל להגדרות שהחלו ע‬
‫היי והיאנג הסיניי‪ ,‬הגבר האקטיבי הוא ה"נות" חסד‪ ,‬אור‪,‬‬
‫רוחניות‪ ,‬אחדות ואהבה‪ ,‬והאשה היא סמל לחומר הפסיבי‪ ,‬למציאות‬
‫הנגלית של האל‪ ,‬ולכ היא "מקבלת"‪ ,‬היא היסוד המפריד‪ ,‬המסכס‪%‬‬
‫וכלי לאור‪ ,‬מעי מכשיר לעבודה השחורה שאמנ הוא הכרחי‪ ,‬אבל‬
‫נחות יותר‪ .‬ע זאת‪ ,‬מגני אקטיביות "נותנת" של נשי‪ .‬את העובדה‬
‫שמצויי גברי רבי שאינ רוחניי ונשי רבות שה רוחניות‪,‬‬
‫פתרה הקבלה בטענה שתפקיד האשה לקרב את בעלה אל האור‪.‬‬
‫הפרדה נחשבת לחיובית כאשר‪ ,‬כפי שכבר תואר למעלה‪ ,‬היא‬
‫מיוחסת לגבר המתנתק מהאחדות כדי להפו‪ %‬לאינדיבידואליסט‪,‬‬
‫ואילו האחדות במקרה זה היא האמהות הגורלית המושכת את האד‬
‫לתהו‪ .‬בקבלה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הנתינה והאחדות שייכי לגבר ואילו‬
‫ההפרדה‪ ,‬הידע‪ ,‬המשפט‪ ,‬העיסוק בפרטי שייכי לאשה‪ .‬כיו‪,‬‬
‫בניגוד לתקופה בה התהוותה הקבלה‪ ,‬עלתה קרנ של של המדע‬
‫והטכנולוגיה‪ ,‬המתגמלי יותר‪ ,‬והגבר הפ‪ %‬לנציג האבחנה‪ ,‬ההפרדה‬
‫וההצלחה החומרית‪ ,‬ואילו הנתינה הרגשית והחשיבה הלא ממוקדת‬
‫מיוחסת לאשה‪ .‬מחקרי חדשי מבקשי שוב להוכיח שהגבר אינו‬
‫‪102‬‬
‫נופל ברגישותו מהאשה‪ .‬במלי אחרות‪ ,‬הגדרת נשיות וגבריות היא‬
‫ג עניי של אופנה‪.‬‬
‫בנצרות אלוהי הוא האב‪ ,‬הרוח‪ ,‬המעבר את האשה‪ ,‬ואילו‬
‫בהגשמה שלו כאד הוא עדיי ב‪ ,‬ישו‪ ,‬ולא אשה‪ .‬אי האשה‬
‫בנצרות מייצגת אפילו את האד כמו בקבלה‪ .‬בתנ"‪ ,%‬למרות‬
‫שהאשה יולדת‪ ,‬הלידה הראשונה יוחסה לגבר‪ ,‬בעוד שהחטא‬
‫והמוות מיוחסי לאשה‪ .‬למרות שלפי הסיפור התנכ"י האד חטא‬
‫כמו האשה‪ ,‬הוא האשי את חווה בחטא שלו‪ ,‬מכא שהאשה אשמה‬
‫בחטאי הגבר‪ .‬קיי היבט נוס"‪ .‬לפי סיפור הבריאה‪ ,‬אד הראשו‬
‫נוצר מ האדמה‪ .‬ג שמו נגזר מ המלה אדמה‪ ,‬ואדמה לפי המסורת‪,‬‬
‫היא המהות הנשית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ש האשה הוא חווה‪ ,‬שמשמעו‪,‬‬
‫הוויה‪ ,‬חיי‪ .‬כ‪ %‬יוצא שהגבר הוא החומר והרוח היא האשה‪ .‬אולי‬
‫זהו הד למאבק סמוי בי מיתוסי גבריי ונשיי עתיקי‪.‬‬
‫בכל הדתות טיפטפו משפטי סטריאוטיפי על האשה‪.‬‬
‫אפילו בבודהיז‪ ,‬שהוא הדת הסובלנית ביותר‪ ,‬נטע שהאשה מונעת‪,‬‬
‫על ידי הלידות‪ ,‬את שחרור הנשמה ממעגל הקארמה‪ .‬במקומות‬
‫שהלידה היתה רצויה‪ ,‬היו האשמות אחרות‪.‬‬
‫קיימת טענה שאי אפשר לתק היו עיוותי כלפי האשה‬
‫משו שכ‪ %‬נכתב בכתבי הקודש‪ .‬טענה זו בטלה לנוכח העובדה‬
‫שתמיד הצליחו לעקו" חוקי אחרי שנכתבו באות כתבי‬
‫ושהפריעו לחיי התקיני‪ ,‬כמו חוקי השמיטה ביהדות וחוקי איסור‬
‫הריבית באיסל‪.‬‬
‫המיתוס המודרני הוא סיפור המערה שלפיה מנסי להסביר‬
‫את המשפחה המודרנית‪ .‬לפי מיתוס זה‪ ,‬האב הפרהיסטורי יצא‬
‫בבוקר מהמערה לצוד ציד‪ .‬הא והילדי נשארו במערה‪ .‬הא הכינה‬
‫אוכל מבשר הציד‪ ,‬תפרה בגדי מעור החיות למשפחתה וטיפלה‬
‫בילדי‪ .‬האשה היתה נאמנה כי היתה זקוקה למפרנס מבוגר ויציב‬
‫לילדיה ואילו האב חיפש נשי צעירות כדי לפזר את זרעו‪ .‬ספק א‬
‫היתה משפחה כזאת נפוצה בימי הפרהיסטוריי‪ .‬יותר סביר שחיו‬
‫בקבוצות שהיו במידה רבה מקריות‪ ,‬ושכול עסקו באיסו" מזו‪.‬‬
‫המי היה מתירני יחסית עד תקופה מאוחרת באנושות‪ .‬זוגיות וא"‬
‫הורות ואמהות לא היו דומות לזו של היו אפילו במאות הקודמות‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ג בתקופה שלנו קיימי מיתוסי במדעי הסוציולוגיה‪,‬‬
‫הפסיכולוגיה והביולוגיה על גברי ונשי שאינ הכרח המציאות‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫ניידות הסמלי‬
‫במקורות העתיקי האשה מייצגת משהו חלקי ואיננה אד‬
‫של‪ .‬כיו‪ ,‬כאשר נשי כותבות מסתבר שבכתביה האשה היא‬
‫הדמות העיקרית בעוד הגבר מצטייר כחלש‪ .‬כלומר‪ ,‬הכותב הוא‬
‫המגדיר את חשיבות הגיבורי‪ .‬הגדרת מושגי תלויה בזמ ובמגדיר‪.‬‬
‫האקטיביות הגברית בשעת קיו היחסי הופכת לפסיביות גברית‬
‫בתקופה של ההריו וטיפול בר‪ %‬הנולד‪ .‬כדי לקיי את הצאצאי‬
‫האנושיי השבריריי‪ ,‬ועל ידי כ‪ %‬להמשי‪ %‬את הגזע האנושי‪ ,‬היה‬
‫צור‪ %‬בעקשנות ובאקטיביות‪ ,‬להג עליה ולהאכיל אות‪ ,‬בי א‬
‫היה ב זוג ובי א לא היה‪ ,‬תכונה שאפיינה בכל הדורות בעיקר את‬
‫הנשי‪ .‬הנשי הוכיחו אקטיביות של דאגה‪ ,‬טיפול באחרי ונטילת‬
‫אחריות על הזולת יותר מאשר אקטיביות של אגו‪ ,‬מסיבות הקשורות‬
‫יותר למבנה גופני ולהולדה מאשר לאופי‪ .‬הגבר היוצא לציד הוא‬
‫אקטיבי ואילו האשה שעסקה ג בגידול ילדי‪ ,‬ג בעבודות השדה‪,‬‬
‫וג מילאה בעבר מקצועות כמו כהונה ורפואה‪ ,‬הפכה לפי ההיגיו‬
‫של הניגודי‪ ,‬הפסיבית והמקבלת‪ .‬הסמנטיקה‪ ,‬הלשו המגדירה‬
‫דברי‪ ,‬יצרה מציאות‪ .‬אבסורד נוס" הוא הגדרת האשה כנציגת‬
‫החומר‪ ,‬העורמה והמיניות‪ ,‬כשלמעשה‪ ,‬רוב הרכוש בעול‬
‫והמאבקי עליו התרכז בידי הגבר‪ ,‬שלא לדבר על משרות‬
‫שילטוניות‪ ,‬חופש מיני רב יותר וחופש בכלל שנטל לעצמו‪ .‬העבודה‬
‫העיקרית שנדרשת על ידי הטבע‪ ,‬המש‪ %‬הגזע‪ ,‬הוטלה ברובה על‬
‫האשה "המקבלת והפסיבית"‪ ,‬נחשבה תמיד עבודת חינ‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫האשה יכולה לחיות ללא ילדי א‪ %‬לא כ החברה‪ .‬העבודה שלה‪,‬‬
‫כולל עבודות משק שעזרו לפרנסה‪ ,‬שבעקיפי היתה בעלת השפעה‬
‫מכרעת על הכלכלה‪ ,‬איננה מסמלת עבודה אמיתית‪ .‬היא נותקה‬
‫מהמושג של תרומה לחברה והפכה לעניינה הפרטי של האשה‪.‬‬
‫הבדלי יחסיי בי גברי לנשי לא הסבירו כיצד הגבר‪,‬‬
‫שאינו יכול לעמוד מול לשונה של האשה בביתו‪ ,‬הופ‪ %‬את היוצרות‬
‫כאשר ה מצויי בציבור‪ ,‬ומצליחי להיות אנשי ספר ונואמי‪.‬‬
‫מחקרי אחרי שהוכיחו כי אשה יכולה לעסוק במספר נושאי בעת‬
‫ובעונה אחת‪ ,‬לא הסבירו כיצד תפוסי רוב משרות המנהלי על ידי‬
‫גברי‪ .‬כלומר‪ ,‬ג א הכישורי של קבוצה נמוכי יותר‪ ,‬אי זה‬
‫מונע מאותה קבוצה להגיע להישגי בדר‪ %‬שלה‪ ,‬בי א אלו גברי‬
‫או נשי‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫המתוחכמי יותר מאמצי טיעוני נכוני במידה מסויימת‬
‫כמו‪ :‬אשה וגבר שוני זה מזה‪ ,‬ובדר‪ %‬אחרת חוזרי לסטריאוטיפי‬
‫ישני‪ .‬א נל‪ %‬בעקבות אותו היגיו של ניגודי‪ ,‬אפשר להגיע לכל‬
‫מסקנה שחפצי בה‪ .‬אפשר לומר שהאשה ג נותנת וג מקבלת‬
‫והיא זאת שיש בה ג חומר וג רוח‪ .‬כל העוברי בראשית ה‬
‫נקביי‪ ,‬דבר הסותר את מיתוס האד הראשו‪ .‬לאחר פילפולי‬
‫ופרשנויות ומחקרי שוני אפשר להוכיח שהאשה היא נציגת הטוב‬
‫משו שאי אחראית על מלחמות ופשעי‪ .‬פרשנות זאת תחטא‬
‫באותה שגיאה של הענקת הערכי טוב ורע לבני אד רק משו‬
‫שנולדו למי מסויי‪.‬‬
‫הסמליות משפיעה לרעה ג על הגבר‪ .‬הגבר מסמל אישיות‬
‫ציבורית והאשה מסמלת את החיי הפרטיי‪ .‬הגבר מפתח יותר את‬
‫האישיות הציבורית שלו הכוללת מעמד וכוח‪ ,‬אבל לעתי הוא בור‬
‫ואפילו חווה ריקנות כאישיות פרטית ומשפחתית‪ .‬העול התחרותי‬
‫שנבנה עבור הגבר הפ‪ %‬לרוע‪ /‬לגבר‪ ,‬שהכניס עצמו לסד של תחרות‬
‫ושל יוזמה‪ ,‬ג כאשר אי הוא בתוכו נוטה לכ‪ ,%‬והפרנסה הפכה‬
‫למלחמה יו יומית‪ .‬התחרות גזלה את הזמ הפנוי של הגבר‪.‬‬
‫אנשי רבי נתקעי בסמלי וה נחרדי כאשר‪ ,‬חלילה‪,‬‬
‫נוצר בילבול במושגי גבר ואשה‪ .‬גבר הלובש בגדי אשה או אשה‬
‫הלובשת בגדי גבר לפי המסורת נחשבי לחוטאי‪ .‬אנשי הנוטי‬
‫לחדמיניות או אנשי המתנהגי אחרת מהמצופה מה מעוררי‬
‫חלחלה משו שה שוברי מיתוסי על גברי ונשי‪.‬‬
‫נוצר מצב מוזר‪ :‬כאשר גבר מדבר ע אשה‪ ,‬לעתי קרובות‬
‫סמל מדבר ע סמל ולא אד ע אד‪ .‬כ‪ %‬נוצרה הרומנטיקה‬
‫שמתבססת על סמלי ולא על מציאות ולכ האכזבה מלווה לרוב את‬
‫הרומנטיקה ע שלב ההתפכחות‪ .‬הגזמה של הסמלי עשויה להיות‬
‫נחמדה כאשר זהו משחק זמני‪ ,‬והרסנית כאשר היא קבועה‪.‬‬
‫בני האד‪ ,‬בניגוד לחיות ולאד הקדמו‪ ,‬אינ עוסקי רק‬
‫בתיפקוד בסיסי הקשור לפיריו ולהישרדות‪ ,‬ה מורכבי מחלקי‬
‫נוספי‪ ,‬לכ אי טע להתייחס רק למיניות ולפיריו‪ .‬א הצור‪%‬‬
‫בסמלי כל כ‪ %‬חזק אולי נית להטיל על בעלי חיי‪ ,‬צמחי‬
‫ועצמי‪ ,‬כש שעשו בעבר‪ .‬לה לא איכפת‪.‬‬
‫החברה היו מתחילה להתרגל לכ‪ %‬שקיימי מספר סולמות‬
‫של נורמות‪ .‬הצור‪ %‬הטבעי של האד‪ ,‬ולהעמיד מכנה אחד משות"‬
‫‪105‬‬
‫לכל נושא איננו טבעי‪ .‬העמדת מספר מכני משותפי זה בצד זה‪,‬‬
‫שאינ קשורי זה בזה היא צורת חשיבה חלופית‪ .‬היחיד יכול‬
‫לבחור לעצמו את הדמות האידיאלית בסול הנורמה שהוא קובע‪,‬‬
‫א זה בטאו מדובר בדמות האד הנינוח והשלו‪ ,‬א זה ביהדות או‬
‫בעול המודרני מדובר בדמות האד המעשי‪ .‬ברוב החברות מצויה‬
‫ג דמות האד המקדיש עצמו לעזרה לזולת‪ .‬קיי סול שונה של‬
‫אידיאלי לטיפוסי שוני של אנשי‪ .‬לפי המיסטיקה ה קשורי‬
‫לקרני אנרגיה קוסמיי‪ .‬אנשי אלה ה המנהיג‪ ,‬המורה‪ ,‬הפילוסו"‪,‬‬
‫המתלבט ומפשר‪ ,‬המדע‪ ,‬בעל הדבקות הדתית ולבסו" העוסק‬
‫בפרטי ובטקסי‪ .‬לכל טיפוס כזה קיי סול שונה של נורמות‪.‬‬
‫ההבדלי בי גבר לאשה‬
‫האד מורגל בחשיבה בעזרתה שני אובייקטי ה דומי‬
‫או שוני‪ .‬הוא מתקשה להשלי ע כ‪ %‬שקיימת עוד דר‪ %‬חשיבה‬
‫בו שניי אינ דומי ואינ שווי‪ .‬על כ או שהגבר והאשה‬
‫הפוכי או שה "אותו דבר"‪ .‬בדר‪ %‬החשיבה הנוספת אי סמל‬
‫שרירותי‪ .‬כל אחד‪ ,‬לפי העניי‪ ,‬בתקופות שונות בחייו‪ ,‬לוקח על‬
‫עצמו להיות שולט או נשלט‪ ,‬רוחני או חומרי‪ ,‬אקטיבי או פסיבי‪,‬‬
‫עדי או קשוח‪ .‬אבל התוצאה של שרירות הסמלי היא שרבי‬
‫מהגברי והנשי נאלצי להדחיק תכונות שאינ מתאימות לסמלי‪.‬‬
‫גברי רבי מאופייני בתכונות "נשיות" כמו נטיות לטיפול באנשי‬
‫ואילו נשי רבות מאופיינות בתכונות "גבריות" כמו דח" תחרותי‬
‫ותוקפני‪ ,‬כלומר‪ ,‬אלה תכונות אוניברסליות ולא תכונות גבריות או‬
‫נשיות‪ ,‬ג א נמצא רוב יחסי של תכונות מסויימות בקרב מי אחד‪.‬‬
‫הביטוי של תכונות אלה עשוי להיות שונה בי גבר לאשה‪ .‬תוקפנות‬
‫גברית‪ ,‬למשל‪ ,‬יותר ישירה ובמקרי מסויימי אלימה‪ ,‬ואילו‬
‫תוקפנות נשית נוטה ליתר מילוליות‪ .‬נשי הוכשרו‪ ,‬עקב מגבלות‬
‫גופניות כמעט מילדות ועקב ההריו הארו‪ ,%‬להבי שעליה‬
‫להתחשב בעוד יצור‪ .‬אלה דברי הקשורי למבנה גופני‪ ,‬למבנה‬
‫ביולוגי‪ ,‬ללח‪ /‬חברתי‪ ,‬וג לפעמי לאופי בסיסי‪ .‬במציאות קורה‬
‫שנשי חזקות שנדחקות לתפקיד קט בתו‪ %‬בית לוחצות על בני‬
‫בית או נשברות‪ ,‬בעוד גברי שאינ מתאימי לסטריאוטיפ הופכי‬
‫להיות שתלטני מדי או שבירי מדי‪ .‬סמלי הגבריות והנשיות ה‬
‫הצעה ולא קביעה‪ .‬בקומדיות מובלטת התופעה שברגע שגבר לובש‬
‫בגדי אשה‪ ,‬הוא מאמ‪ /‬מיד את תכונותיה‪ .‬לעתי מספיק שאד‬
‫‪106‬‬
‫ילבש בגדי של בעל מקצוע מסויי כדי לאמ‪ /‬לעצמו תכונות של‬
‫אותו בעל מקצוע‪ .‬ההבדלי בי הגברי והנשי אינ קובעי את‬
‫המקצוע אלא את הדר‪ %‬שבה ה מגיעי להישגי‪.‬‬
‫הנשי‪ ,‬וג הגברי‪ ,‬שסמליה עוותו דורות רבי עדיי‬
‫מתלבטי כיו מי ה באמת‪ .‬למרות שרוב התכונות שיוחסו לגברי‬
‫ה‪ ,‬כביכול‪ ,‬הנורמה שיש לשאו" אליה‪ ,‬אי האשה יודעת א עליה‬
‫לאמ‪ /‬אות לעצמה‪ .‬כאשר היא נוטה לתכונות כמו החלטיות‬
‫ושאפתנות‪ ,‬אי היא בטוחה א זאת נטייה אמיתית שלה או שזוהי‬
‫תכונה שהחברה מעודדת‪ .‬ישנ נשי הפונות דווקא "לאחור"‬
‫ומצדדות בתכונות שנחשבו לנחותות כמו אמהות‪ ,‬רגשנות‪ ,‬חשיבה‬
‫פחות תכליתית ויותר אינטואיטיבית‪ ,‬ויוצרות לח‪ /‬על נשי שאינ‬
‫נוטות לכ‪.%‬‬
‫עוד דר‪ %‬להערי‪ %‬את הגבר והאשה הוא לשימ ברצ"‪ ,‬כמו יי ויאנג‪.‬‬
‫היי והיאנג אינ בודדי‪ ,‬ה רצ"‪ .‬כלומר צד אחד יכול לגלוש לצד‬
‫האחר והצד האחר יכול לגלוש לצד הקוד‪ .‬כלומר בתקופות‬
‫מסוימות‪ ,‬תקופות הבגרות כל ההורמוני והמשיכה המינית קיצוניי‬
‫יותר ולכ הגבר והאשה שוני זה מזה בצורה מקסימלית‪ ,‬א ג ש‬
‫רב הדמיו על השוני‪ .‬לעומת זאת בתקופת התינוקות‪ ,‬הילדות‬
‫והזיקנה הגבר והאשה דומי זה לזו יותר‪ .‬וזאת בלי להתייחס‬
‫להבדלי של אופי בי הנשי לבי עצמ ובי הגברי לבי עצמ‪.‬‬
‫סמל היפה מול סמל המכוער‬
‫הסמלי של גבר ואשה אינ הסמלי המפלי היחידי‪ ,‬ה‬
‫רק מקיפי את המספר הרב ביותר של אנשי‪ .‬קיימי עוד סוגי של‬
‫סמלי מלאכותיי‪.‬‬
‫ברוב החברות קיימת שכבה צרה שלה צור‪ %‬להפו‪ %‬למעמד‬
‫גבוה ולגרו לשאר להיות אנשי שירותי או להזרק לשוליי‪ .‬אלה‬
‫אנשי הזקוקי לאהבת הזולת‪ ,‬א‪ %‬ה נוטלי אותה בכוח בצורה‬
‫של כס"‪ ,‬הערצה או פחד‪ ,‬מתו‪ %‬חישוב שככל שפחות אנשי‬
‫מפריעי לה‪ ,‬כ‪ %‬החלק הארי שלה גדל‪ .‬ה נלחמי בחירו" נפש‬
‫כאשר מנסי לנגוס בזכויות היתר שה עצמ לקחו מאחרי‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫במהירות ובתקיפות הודפי כל מי שמנסה לטפס למעלה על ידי‬
‫בקורת‪ ,‬בדיחות‪ ,‬לעג‪ ,‬אלימות‪ ,‬כוח פוליטי‪ ,‬חסימת מקורות פרנסה‪,‬‬
‫הפיכת לאנשי שמחו‪ /‬לחוק וייחוס הפרעות נפשיות ונחיתויות‬
‫שונות או מיתוסי דתיי והסברי מדעיי‪ .‬בתו‪ %‬הע‪ ,‬כמו בי‬
‫עמי‪ ,‬קיימת מלחמה מתמדת‪ ,‬כמעט בלתי מודעת‪ ,‬של בעלי נכסי‬
‫וחסרי נכסי‪ ,‬שמרני ומודרניי‪ ,‬בי ימי ושמאל‪ ,‬בי נשי וגברי‪,‬‬
‫בי אינטלקטואלי לרגשני‪ ,‬ועוד מעמדות בהתא לכל ע‪ .‬כיו‬
‫הקבוצות החזקות מתלוננות שאי מרשי לה להעליב ולפגוע ככל‬
‫העולה על רוח‪ ,‬בעוד שה עצמ שריינו עצמ הגנו על עצמ מפני‬
‫מכשלות מכל הסוגי‪ .‬ה יצרו כללי משחק שמשרתי אות וקבעו‬
‫שאלה חוקי טבע‪ .‬להניח לקבוצה השלטת לקבוע הגדרות‪ ,‬סמלי‬
‫חוקי ומוסר לקבוצה הנשלטת‪ ,‬דומה למצב בו מניחי לחתול‬
‫לקבוע את הכללי לעכברי‪.‬‬
‫הנטייה של האד היא להטיל‪ ,‬לעתי בצורה של חוקי‪ ,‬על‬
‫כל מיני קבוצות‪ ,‬על מעמדות‪ ,‬נשי‪ ,‬זקני‪ ,‬בעלי צבע אחר או לאו‬
‫אחר או דת אחרת ואפילו שמני מדי‪ ,‬לא יפי וכ‪ %‬ללא סו"‪ .‬כל‬
‫חריגות אינה נחשבת לתכונה לגיטימית אלא ליבלת הגדולה מ הגו"‬
‫עצמו‪ ,‬וכל האישיות נספחת לאותה יבלת‪ .‬נוצר מצב שקבוצה קטנה‬
‫של אנשי שולטת על קבוצות אחרות מתו‪ %‬טענה שהשונה הוא נציג‬
‫הרע או בלתי מוכשר‪ .‬אותה קבוצה איננה שואלת את עצמה א‬
‫לאנשי‪ ,‬ג א ה בעלי כישורי מופלגי‪ ,‬זכות לשלוט על‬
‫קבוצות אחרות‪ ,‬או שהיפי ישלטו על הפחות יפי‪ ,‬כפי שמתחילה‬
‫להסתמ המגמה כיו‪ .‬תירו‪ /‬נפו‪ /‬הוא שא אד או קבוצה לא‬
‫הצליחו‪ ,‬כנראה שזה מגיע לה‪ .‬בספר "מצעד האיוולת" של ברברה‬
‫טוכמ מסופר על תהלי‪ %‬היסטורי שגרתי של שליטי שהמיטו אסו‬
‫על מדינותיה ועל עצמ‪ .‬כלומר‪ ,‬החזקי ה לאו דווקא בעלי‬
‫הכשרו‪ .‬בתו‪ %‬קבוצה זאת קיימת קבוצה קטנה יותר הלוחצת על‬
‫חברי הנתקפי באינוחות לבל יוותרו על כוח‪.‬‬
‫אותה שכבה איננה רק מעמד אחד‪ .‬היא חוצה בתו‪ %‬כל‬
‫המעמדות‪ ,‬הדתות‪ ,‬המשטרי והמשפחות‪ ,‬בי א זאת קבוצה דתית‬
‫או שמאלנית‪ ,‬בודהיסטית או קפיטליסטית‪ ,‬מלוכנית או דמוקרטית‪,‬‬
‫פרקטית או אידיאליסטית‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫הכוח והסמל‬
‫כיו ההישגיות שולטת על האיכפתיות ואילו האיכפתיות‪,‬‬
‫קושרת אליה את ההישגיות על ידי תלות ותמיכה רגשית‪ .‬הטיפוס‬
‫ההישגי תלוי רגשית באיכפתי‪ ,‬דבר שמגביר את תאוותו לשליטה‪.‬‬
‫פתרו אחד יתכ כאשר האיכפתי ידרוש בגלוי חלק מהמשאבי‬
‫תמורת התרומה שלו‪ ,‬מתו‪ %‬ביטחו שזה מגיע לו ולא יתפתה‬
‫להקריב עצמו בש אידיאלי נעלי‪ .‬ההישגי‪ ,‬שלא יהיה רדו"‬
‫רגשות אש ולא יחוש זע עצור וחשדנות מציד של הנגזלי‪ ,‬לא‬
‫יהסס לקבל מה תמיכה רגשית במקו להפו‪ %‬אות בכוח לנתיני‬
‫החייבי לספק את צרכיו‪.‬‬
‫כוח של חלק ניכר מהנשי בהיות מעניקות כוח רגשי‪ ,‬וכ‬
‫התמדה וסבלנות‪ .‬זהו הדלק שבעזרתו נעי החיי בכלל‪ .‬לאשה כוח‬
‫שמקורו בחיבור ע הלידה הקוסמית וטיפוח הזולת‪ .‬עקב ההולדה‬
‫למדו הנשי להעניק את כל חיות‪ ,‬כוח והאנרגיה שלה לאחרי‪.‬‬
‫ה התרוקנו בעוד האחרי התחזקו‪ .‬המצאת סמלי חדשי יסייעו‬
‫לאשה לשמור על מעמדה‪.‬‬
‫המאבק והתחרות היו מטופחי מילדות‪ .‬הורי נוטי‬
‫ללחו‪ /‬על הילד להצטר" לחבריו המקובלי במקו ללמד אות‬
‫להתעקש על דעותיה ועל אישיות‪ .‬למרות שרק זמנית הילדי‬
‫עלולי לשל על כ‪ ,%‬ההורי אינ מאמיני שבבגרות ילדיה‬
‫יצאו נשכרי מכ‪ .%‬כאשר הטובי יתאחדו ולא יצטרפו לכוחניי‬
‫יהיה לה כוח רב מזה של הכוחניי‪.‬‬
‫מקורות כוח ללא צור‪ %‬בסמל‬
‫לפי הספר "התובנה השמימית" המלחמות והמאבקי ה‬
‫ביטוי לצור‪ %‬לשאוב אנרגיה מהאחר‪ .‬האד סבור שרק הזולת הוא‬
‫ספק האנרגיה‪ .‬ההכרה שהאד עשוי לשאוב את כוחו ג ממקורות‬
‫אחרי בטבע‪ ,‬בתו‪ %‬עצמו‪ ,‬במדע‪ ,‬באמנות‪ ,‬באמונה באלוהי שלו‪,‬‬
‫בעולמות נוספי‪ ,‬עשויה לעזור‪ .‬כיו מזומנת לכל אחד‪ ,‬לעתי‬
‫קרובות חינ‪ ,‬החוכמה האנושית של דורות רבי‪ .‬היא מצויה‬
‫בספרי‪ ,‬ברעיונות רוחניי ודתיי‪ ,‬בהמצאות‪ ,‬ביצירות אמנות‪,‬‬
‫במופעי תרבות‪ ,‬בספורט‪ ,‬באיזורי ציבורי המיועדי לבילוי‬
‫ולתרבות‪ ,‬במבני ציבוריי‪ ,‬באמנות ציבורית‪ ,‬וכ במחזוריות הטבע‬
‫והאד‪ ,‬במדע‪ ,‬בדימיו‪ ,‬במיסטיקה‪ ,‬באמונה דתית ובקבוצות‬
‫‪109‬‬
‫תמיכה‪ .‬הדתות מציעות חיבור לקוסמוס ואהבת אלוהי‪ ,‬כ נית‬
‫לקבל אנרגיה ממקור פנימי על ידי מדיטציה‪ ,‬אקסטזה ופעילות‬
‫גופנית‪.‬‬
‫כאשר האד מתחזק הוא יכול לשאוב אנרגיה בצורה‬
‫אקטיבית יותר מהעשייה שלו‪ ,‬מהנתינה שלו לאחרי‪ ,‬מיחסי של‬
‫ת וקח ע הזולת‪ ,‬מהיצירתיות שלו ומההתגברות שלו על קשיי‬
‫וסכנות‪.‬‬
‫***‬
‫מה הסתירות שאנו חיי אית?‬
‫כאשר אד בוח את הדתות והאמונות השונות המקדשות‬
‫ערכי הפוכי זה מזה‪ ,‬הוא מתקשה ליישב את הסתירות‪ .‬כל אמונה‬
‫צודקת בדרכה היא אבל כל בחירה מקטינה את העול משו שהיא‬
‫מצמצמת אפשרויות ודורשת ויתור על עקרונות‪.‬‬
‫הסתירות שנתקלי בה רבות‪:‬‬
‫דעות הדת הרשמית לעומת צורכי האד הפרטי‪,‬‬
‫הטפה להסרת האגו ולענווה באמונה המזרחית לעומת האמונה‬
‫המערבית בתועלת האגו‪,‬‬
‫החובה כלפי העצמי לעומת החובות כלפי החברה או כלפי אלוהי‪,‬‬
‫חופש היחיד מול חופש החברה‪,‬‬
‫שאיפה לאהבה ולסליחה לעומת התשוקה לצדק ולנקמה‪,‬‬
‫אלטרואיז והקרבה לעומת אנוכיות‪,‬‬
‫כיסופי לאי לעומת התמקדות ביש‪ ,‬אלוהות האי ואלוהות היש‪,‬‬
‫כא ועכשיו לעומת חיי נצח‪,‬‬
‫אמונות המשכנעות להתמקד במטרה ובתחרות לעומת דתות‬
‫המטיפות‪ :‬השתלב ע המציאות השאר הכל לאלוהי‪ ,‬הוא יודע טוב‬
‫ממ‪ %‬לפתור את הבעיות‪ .‬אל תלח‪ ,/‬אחרת תאבד הכל‪,‬‬
‫‪110‬‬
‫אמונות המקדשות הלכות‪ ,‬תקנות‪ ,‬מצוות ואיסורי לרוב ואחרות‬
‫המעדיפות אקסטזה‪ ,‬רגש והזדהות ע האל‪ ,‬אלה מדברות על שכל‬
‫ואלה המדברות על לב‪,‬‬
‫זרימה וגמישות מול עיקשות ונוקשות‪,‬‬
‫אמונות הדוגלות בשיוויו ואחרות המקדשות הבדלי חברתיי‪,‬‬
‫אמונות המקטבות את הטוב והרע ודורשות להשמיד את הרע‬
‫ואחרות הטוענות שצרי‪ %‬להגשי את כל צדדי האנושות‪ ,‬וכ אלה‬
‫הטוענות שאי שו הבדל בי טוב לרע‪ ,‬כי הכל אלוהי‪,‬‬
‫אמונות שבעקיפי האד הוא כמעט אלוהי ואחרות ההופכות את‬
‫האד ללא כלו‪,‬‬
‫אמונות האומרות שהעול הוא השתקפות של אלוהי ואחרי‬
‫המאמיני במקריות‪,‬‬
‫אמונות המקדשות את אלוהי ואמונות אתיאיסטיות‪,‬‬
‫דגש על העבר והמסורת לעומת דגש על ההווה והעתיד‪,‬‬
‫קצב חיי מהיר לעומת קצב איטי‪ ,‬בוזמניות לעומת מיקוד וריכוז‪,‬‬
‫הנאה מול סבל וסגפנות‪ ,‬רכושנות לעומת זילזול בחומר‪ ,‬גופניות‬
‫מול רוחניות‪ ,‬שכלתנות מול רוחניות‪ ,‬שכלתנות מול רגשנות‪,‬‬
‫סובלנות כלפי אמונות זרות לעומת כיבושי וכפיה או מסיונריות‪,‬‬
‫השלמה מול מאבק‪ ,‬אדישות מול איכפתיות‪ ,‬אנטרופיה וויתור מול‬
‫צמיחה‪.‬‬
‫אמונות המזהות את הזמ המעגלי‪ ,‬את המחזוריות‪ ,‬לעומת אמונות‬
‫הרואות את הזמ כח‪ /‬הפונה לכיוו העתיד‪,‬‬
‫אמונות הדוגלות באמונה תמימה נטולת ספקנות לעומת אמונה‬
‫הבודקת ומנתחת את המציאות באכזריות נטולת פשרות‪.‬‬
‫הניגודי החשובי ביותר שנאבקי זה בזה בטבע ובתו‪%‬‬
‫האד ה מגמת השימור ומגמת הפירוד‪ .‬השימור מקביל לאיחוד‪,‬‬
‫קהילתיות ושמרנות‪ ,‬והפירוד מקביל לכאוס‪ ,‬להרס‪ ,‬לאגו‬
‫ולאינדיבידואליות‪ .‬כל פירוד מלווה בפיצו‪ /‬קט או גדול‪ ,‬כמו‬
‫פרידת זוג אוהבי או פירוק האטו‪ .‬הכאוס מלווה בקפיצות וסטיות‬
‫במחשבה המסודרת ומאפשר מוטציות בטבע והתפתחות‪ .‬הכאוס‬
‫הוא איבהירות וספקנות‪ .‬אילו העול היה הגיוני בלבד נית היה‬
‫לנבא את העתיד ללא קושי‪ .‬בכל זאת האד מתקשה להבחי בכאוס‬
‫כי הנטייה היא לזהות את ההיגיו והרצ" שבהשתלשלות הענייני‪.‬‬
‫איהבהירות גורמת לחוסר נחת‪ ,‬לכירסו פנימי‪ ,‬ולצור‪ %‬לחקור‪,‬‬
‫לבדוק וכ‪ %‬ליצור עול חדש‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫טכניקת "ג וג"‬
‫ההיסטוריה הוכיחה ששו אידיאולוגיה כשלעצמה לא‬
‫הצליחה להפו‪ %‬חברה כלשהי לאידיאלית‪ .‬בכל מקו צמחו גידולי‬
‫פרא ורעיונות נשגבי שירתו מטרות הפוכות לחלוטי‪ .‬מכא שקיי‬
‫צור‪ %‬באיזוני של כמה תיאוריות מנוגדות כדי להגיע לחברה טובה‬
‫יותר‪ .‬הניגודי והסתירות ה סיבות למלחמות וג לבנייה‬
‫וליצירתיות‪ .‬ההבדלי בי תרבויות לא נוצרו כדי להפריד אלא‪,‬‬
‫להיפ‪ ,%‬כדי להפרות זו את זו‪ ,‬כמו גבר ואשה המתאחדי ונוצר אד‬
‫חדש הדומה במקצת לאב ובמקצת לא אבל בכל זאת הוא יצור‬
‫שונה ונפרד‪ .‬כאשר מתעוררת בעית ניגודי בי אמונות‪ ,‬כשכל אחת‬
‫מושכת את הלב‪ ,‬הטוב ביותר הוא ליצור חדש משתיה‪ .‬קיימות‬
‫מספר אפשרויות בחירה‪" ,‬או זה או זה" כמו בדת‪ ,‬או "לא זה ולא‬
‫זה"‪ ,‬והאפשרות היעילה ביותר "ג זה וג זה"‪ .‬הניגודי יוצרי‬
‫אנרגיה של יצירה‪ .‬השילוב ביניה גדול מסכו הניגודי‪.‬‬
‫האיזו איננו תמיד פשרה‪ ,‬וויתור‪ ,‬שביל הזהב או מיזוג‪.‬‬
‫הוא עשוי להיות פאזל של כל המרכיבי‪ .‬יתכ פתרו של "זה בצד‬
‫זה"‪ .‬מיזוג הכחול והצהוב מביא לצבע ירוק‪ .‬אבל ייתכ שיהיו אבני‬
‫בצבע כחול וצהוב זה ליד זה‪ .‬במקרה כזה הצבע איננו ירוק‪ .‬אפשר‬
‫להביט לסירוגי בשתי תמונות‪ ,‬אחת הכוללת את כל האבני והשניה‬
‫הרואה כל אב בנפרד‪ .‬זוהי חשיבה של שתי רמות‪ ,‬המתמטיקאי‬
‫הרואה את האבני יחדיו והמיסטיקאי הרואה את התמונה‪ .‬האד‬
‫יכול לקלוט בבת אחת כמה רמות של חשיבה או להחליפ זו בזו‪.‬‬
‫היכולת לחשוב בוזמנית מחשבות סותרות בלי צור‪ %‬ליישב ביניה‬
‫ובלי הפחד מפני הבלבול היא שלב נוס" בהתפתחות האד‪.‬‬
‫א אי בנמצא פתרו יצירתי‪ ,‬מותר לחיות ע סתירות‪.‬‬
‫אנשי החיי ע הסתירות ה אנשי בעלי פילוסופיה עמוקה‬
‫וחובקת עול‪ .‬רוב בני האד הנ בעלי תפיסה כוללת נוקשה או‬
‫כאלה הנאחזי בצד אחד ומדכאי את הצד האחר‪ .‬הפיזיקה‬
‫המודרנית מוכיחה כי אמונות שנראו בעבר הקרוב כסתירות‬
‫מוחלטות‪ ,‬כמו מיסטיקה ומדע‪ ,‬פתאו מתחברות זו לזו בנקודות‬
‫מסויימות‪ ,‬כלומר‪ ,‬אימו‪ /‬דעות סותרות איננה טעות אלא חוסר ידע‬
‫זמני‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫ניגודי ה לעתי קרובות סמלי של מצב זמני כמו האור‬
‫והחוש‪ .%‬חדר שנראה מסתורי בחוש‪ %‬עלול להיראות בנאלי לאור‬
‫היו‪ .‬מכא שהניגודי ה תחושה הנובעת מנקודת הראות‪.‬‬
‫רק מכנה משות" רחב הוא שגור לשני גורמי לפעול יחד‪.‬‬
‫ההבדל הקט ביניה הוא הטווח שבו נעשיית היצירה‪ ,‬והיא שגורמת‬
‫שהחדש יהיה שונה מסכו שני הניגודי‪ .‬הגבר והאשה נמשכי זה‬
‫לזו בגלל הדימיו הרב ביניה ומעט השוני של כל אחד מה‪,‬‬
‫המאפשר ליצור אד חדש‪ .‬לולא הדימיו ביניה לא היו מצליחי‬
‫להתמזג‪.‬‬
‫צורת חשיבה זו של "ג וג" רווחת כיו באמנות‪ ,‬בקטעי‬
‫תמונות או קטעי ווידיאו מהירי ב"קליפי"‪ ,‬בשירי מצולמי‪,‬‬
‫כאשר רק קשר אסוציאטיבי מקשר ביניה ולפעמי ג קשר זה אינו‬
‫קיי‪ .‬האמנות מקדימה את זמנה לכ יתכ שזהו העול שנכיר‬
‫בעתיד‪ .‬אולי זוהי הדר‪ %‬להכשיר את האד לחיי של סמלי‬
‫ומציאויות מקבילי‪.‬‬
‫שילוב בי שתי אמונות היא דבר שנית ליישו בבעיות‬
‫שנתקלי בה בחיי‪ .‬אפשרות אחת היא לקבל את הטוב והרע כמו‬
‫באמונות מזרח אסיה‪ ,‬ואילו במערב הגישה היא להאמי בטוב משו‬
‫שאמונה מגשימה את עצמה‪ .‬נראה שנכו יותר לקבל את החיי על‬
‫הטוב ועל הרע שבה‪ ,‬אבל מועיל יותר להאמי במקביל שהכל‬
‫יסתדר על הצד הטוב ביותר‪ .‬אפשר לשלב ג את שתי ההשקפות‪.‬‬
‫***‬
‫‪113‬‬
‫בדיקת האמונות‬
‫מי מרוויח?‬
‫קיימי קריטריוני שוני לבדיקת האמונות‪ .‬אחד החשובי‬
‫שבה הוא השאלה‪ ,‬מי מרוויח מאותה דעה או אמונה? הא יש‬
‫בה ער‪ %‬אמיתי או שה מתחזקי את השמרנות? הא ה תורמי‬
‫לאד הבודד או שה שומרי על מבנה חברתי קיי או על מעמד‬
‫מסויי או על אד מסויי? ואולי קיימת מגמה הפוכה של סגידה‬
‫לאושר הפרטי ולמרדנות עד כדי חוסר אחריות כלפי הזולת והחברה‪.‬‬
‫הא כללי משחק המשרתי קבוצה מסויימת נחשבי לחוקי טבע?‬
‫הא אנשי‪ ,‬לפי אותה אמונה‪ ,‬נולדי חוטאי‪ ,‬טמאי‪ ,‬אשמי‪,‬‬
‫ללא קשר למעשיה? הא בני קבוצה מסויימת צודקי כבר מלידה‪,‬‬
‫וא ה חוטאי‪ ,‬קבוצה אחרת אשמה במעשיה? בניסוח יותר‬
‫מתוחכ ועכשווי‪ :‬הא כבר מלידה נקבעי הכישורי והתכונות?‬
‫הא הקבוצה שמרוויחה ומצליחה נושאת אצבע מאשימה כלפי‬
‫המפסידי או להיפ‪ ,%‬המפסידי מאשימי את המצליחי? מי כתב‬
‫את כל ספרי המוסר וספרי המיתוסי? מי קבע את המוסר? הגברי‬
‫עבור הנשי? בעלי הרכוש עבור חסרי הרכוש? המבוגרי עבור‬
‫הילדי? מי יכול לקבוע עבור אחרי את זהות?‬
‫הרווחי נובעי מכל דבר המעניק שליטה‪ :‬כס"‪ ,‬מישרות‪,‬‬
‫מנהיגות‪ ,‬סמכות‪ ,‬בי מבוגרי וילדי‪ ,‬רכוש‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬מעמדות‬
‫ומוות‪.‬‬
‫כאשר אחד מרוויח יותר מהאחר או שולט על האחר באופ‬
‫קבוע‪ ,‬בלא שיצטר‪ %‬להוכיח שהוא באמת ראוי לכ‪ ,%‬זהו רמז‬
‫לבעייתיות‪ .‬עצ היחס לאנשי כאל נחותי מלידה‪ ,‬כמו היחס‬
‫לנשי‪ ,‬זרי‪ ,‬מיעוטי‪ ,‬מעמדות נמוכי ו"טמאי" ג א הוא‬
‫מוסווה בצידוקי שוני ומשוני‪ ,‬איננו מוסרי‪ ,‬ומותר להתעל‬
‫ממנו בכל דת שהיא‪ .‬בדיקה כזאת תימנע מאד להצטר" למקו‬
‫מסויי ולגלות מאוחר יותר שהוא משתיי‪ %‬אוטומטית לצד המפסיד‪.‬‬
‫האד זקוק לדת כדי להתחזק ולא כדי להיות חלש‪ .‬במקרה כזה אי‬
‫הוא חייב לבטל את כל האמונה אלא את החלקי המפלי‪ .‬כאשר‬
‫הכל מרוויחי מער‪ %‬או מסמל מסויי‪ ,‬סביר שזהו ער‪ %‬חיובי‪ .‬כאשר‬
‫רק קבוצה אחת מרוויחה מער‪ %‬או מסמל ואילו השניה מפסידה‪,‬‬
‫הער‪ %‬מפוקפק‪ .‬לעתי מנסי לשכנע את המאמי שהוא מרוויח‬
‫‪114‬‬
‫בשעה שהאינטואיציה שלו אומרת שהוא מפסיד‪ .‬עדי" שיאמי‬
‫לאינטואיציה שלו ולא יפחד מבורותו כביכול‪.‬‬
‫הבחנה נוספת היא זו של קיצוניי ומתוני‪ .‬הקיצוניי מכל‬
‫הדתות‪ ,‬התורות והאמונות דומי זה לזה יותר מאשר למתוני בני‬
‫קבוצת‪.‬‬
‫פסימיות מול אופטימיות‬
‫המחפש אחר הדת איננו מחפש סבל אלא נחמה ורוגע‪ .‬אי‬
‫הוא חייב לאמ‪ /‬דרישות המגדילות את הסבל רק כדי לטשטש סבל‬
‫אחר‪ .‬הדתות מלאות באזהרות ואיומי‪ ,‬חלק מציעות חיי צער‬
‫וחלק מזהירות מפני סקרנות ושאלות‪ .‬בדתות אלה קל להיות רע‬
‫וקשה עד מאד להיות טוב‪.‬‬
‫פסימיות מסתתרת ג בחיזוי העתיד בעול הטכנולוגי בתו‪%‬‬
‫הסיפורי על עתיד בעול טכנולוגי קר‪ ,‬חסר רגשות‪ ,‬מבודד‪ ,‬מנוכר‪,‬‬
‫אח גדול שמחטט במגירות של‪ ,%‬חזיונות אפוקליפטיי כגו‬
‫התפוצצות אוכלוסי ומגיפות ומול מספרי וטסטטיסטיקות קשה‬
‫להתמודד‪ .‬בדיקת ההיסטוריה מעידה שהרבה תחזיות לא התגשמו‪.‬‬
‫חלק מ ההפחדות ה בס‪ %‬הכל שיטה למכור סחורה‪ ,‬א המדובר‬
‫במכירת ידע על אסונות ומשברי בעתונות או מכירת מוצרי‬
‫קוסמטיקה ודיאטה או אפילו חיפוש מימו למחקרי על ידי אנשי‬
‫מדע‪ .‬ג ההפחדות של הדת ה דר‪ %‬לרכוש מאמיני‪.‬‬
‫נראה שעדיפה לא להיגרר אחר פסימיות לשמה מאחר שהיא‬
‫מגדילה את הסבל ללא צור‪ ,%‬ועדי" עליה אמונה של אופטימיות‬
‫זהירה‪.‬‬
‫היחס לאינטואיציה‬
‫המדע מבטל כל שביב של ראייה עלחושית ומניח כי אמונה‬
‫שאי עמה הוכחה ישירה תגרו לנזקי‪ .‬לא מעט חיי הפכו‬
‫לטרגיי בגלל התכחשות זאת‪ ,‬ג משו שהפריעו לאד להאמי‬
‫ולהתפלל בשעת כאב‪ .‬היא א" היתה אחראית לעצירת ההתפתחות‬
‫הרוחנית והמחקר הרוחני במש‪ %‬תקופה ארוכה‪.‬‬
‫מחיקת האלוהות גרמה לטראומה אנושית ג משו שבאותה‬
‫הזדמנות נמחקה עלהההכרה היונקת מהאינסופי‪ .‬עלהכרה זו היא‬
‫‪115‬‬
‫איבר רוחני קיי ג א מכחישי אותו‪ .‬ע הכחשה זו נוצר פצע‬
‫מדמ חדש‪.‬‬
‫עול שהוא בעיקר חקרני‪ ,‬מעשי‪ ,‬יצרני ומדעי ללא אמונה‬
‫באלוהות וברוחניות‪ ,‬טובע ביייאוש‪ ,‬באופורטוניז ובגירוי יצרי‬
‫לש קידו מכירות‪ .‬האד הופ‪ %‬את הנהנתנות הגופנית וההישרדות‬
‫הפיזית לאידיאלי‪ .‬למרות הנהנתנות האד המעשי מגיע לעול‬
‫האסטרלי בדר‪ %‬אחרת‪ ,‬למשל‪ ,‬בעזרת סמי‪ ,‬משו שהנפש‬
‫מתעייפת מהחדמימדיות של העיסוק בגו"‪ ,‬ומבקשת מימדי‬
‫אחרי שירחיבו את הגו" הפיזי והעול הגשמי והשכלי לגודלו של‬
‫היקו האינסופי ולזמ האינסופי‪.‬‬
‫אמונה שמבטלת בלעג שאיפות רוחניות וחזיונות שוני‬
‫מגבילה לא פחות מהדת‪ .‬ע זאת‪ ,‬ג האינטואיציה דורשת חקירה‪.‬‬
‫טבעי ומלאכותי‬
‫בתורות מסויימות קיימת נטייה לבטל את כל השגי‬
‫הטכנולוגיה והמדע ולחייב רק את הטבעי‪ .‬המאמ‪ /‬להיות טבעי‪,‬‬
‫טבעוני‪" ,‬זור" או נטול מחשבות הוא כל כ‪ %‬גדול ודורש וויתורי‬
‫רבי כל כ‪ %‬שנשאלת השאלה א ה באמת טבעיי‪ ,‬או א מה‬
‫שטבעי לאחד‪ ,‬טבעי ג לאחר וא הטבעי הוא תמיד טוב‪ .‬הטבעי‬
‫עלול להקשות על החיי ואפילו לגרו לנזקי בריאותיי‪ .‬נית‬
‫להשתמש בטבעי או בבלתי טבעי לפי הצור‪.%‬‬
‫היחס לאל‬
‫הא האל הוא במרכז? הא האל הוא נגיש? הא הוא הופ‪%‬‬
‫את האד לציית עלוב נפש‪ ,‬או להיפ‪ ,%‬רעיו האל מתבטל לחלוטי‬
‫למרות שהמחפש חפ‪ /‬להאמי בו? הא זהו אלוהי שמסייע רק‬
‫לקבוצה מסויימת? הא קיימת אמונה של אחדות ע הטבע‬
‫והקוסמוס או שהיא מתעלמת מה? התחושה של השתלבות‬
‫בקוסמוס‪ ,‬ג של הרוחני‪ ,‬מסירה את תחושת הניכור והבדידות‬
‫ומביאה לרגשי התעלות ולאושר רוחני‪.‬‬
‫החיי לאחר המוות‬
‫‪116‬‬
‫האמונה בהשארות הנפש‪ ,‬בתחיית המתי ובגילגולי נשמות‬
‫מעניקה ממד נוס" על האמונה בחיי בעול הזה בלבד‪ .‬האד פחות‬
‫לחו‪ /‬להספיק הכל בחייו והוא חרד פחות מהמוות שלו או של‬
‫קרוביו‪ .‬ישנ פילוסופיות המגיעות למסקנה של חיי לאחר המוות‬
‫ג בדר‪ %‬ההיגיו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אמונה בגעד ובגיהינו הופכתאת‬
‫החיי למקח וממכר‪ .‬הפחד מפני הגיהינו מעכיר את שמחת החיי‬
‫והופ‪ %‬לכלי שרת בידי כוהני דת‪.‬‬
‫משקל האחריות מול משקל ההנאה‬
‫ישנ דתות פסימיות‪ ,‬דורשניות‪ ,‬מענישות ומכבידות על החיי‪ .‬הצד‬
‫החיובי שבה הוא מידת האחריות לעצמי ולחברה‪ .‬הגיוני הוא‬
‫לרצות לבחור בהנאות ובאושר בתנאי שהנתנתנות איננה מופרזת‪.‬‬
‫נהנתנות לא אחריות ועשייה מרוקנת את האד מעצמו‪.‬‬
‫הדרישות של האמונה אינ תמיד גלויות‪ .‬ג לחילוניות‬
‫המתירנית דרישות רבות‪ ,‬כגו להיות צעיר ויפה‪ ,‬לצבור נכסי‬
‫ותוארי‪ ,‬להיות מעודכ באופנה וכ‪ %‬הלאה‪.‬‬
‫התאמת האנרגיה והדרישות של הדת למאמי‬
‫לעתי דת פסיבית ופטליסטית כמו במזרח עוצרת את‬
‫האנשי התוססי‪ ,‬הנמהרי והששי לפעילות ולאתגרי‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫המערב מתסכל את כל אות המעדיפי חיי מופנמי ונעדרי‬
‫תחרותיות‪.‬‬
‫משפחה וילדי‬
‫בחלק מהתורות העתיקות מוש הדגש על האבות‪ ,‬כולל‬
‫אבות מתי‪ .‬בתרבויות העבר הילד לא נחשב לאד של כמו‬
‫המבוגר‪ .‬נעשו כלפיו הרבה עוולות שנמצאו לה צידוקי‪ .‬התורות‬
‫המודרניות מדגישות את זכויות הילד והוקמו מוסדות שוני אליה‬
‫הוא יכול לפנות כאשר אי הוא מוג‪ .‬לעתי א" קיימת התחשבות‬
‫יתר בילד על חשבו ההורי‪ .‬נראה שבעתיד יהיו לילד תחומי רבי‬
‫יותר בה יוכל להחליט על גורלו‪ .‬כבר כיו הילדי השפיעו על‬
‫התפתחות המחשבי ‪ .‬יתכ שבעתיד ילד בגיל ‪ 3‬כבר יוכל לבחור‬
‫את תחומי התעניינותו‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫כיו אפשר להיווכח באפליה כלפי האוכלוסייה המבוגרת‬
‫יותר‪ ,‬דווקא בחברה החילונית‪ .‬יתכ שבעתיד ע הארכת החיי‬
‫והגדלת איכות יתגלה שג הזקני ביותר יוכלו למלא תפקידי‬
‫יצירתיי לא פחות מהצעירי מה‪ .‬גיל הזיקנה יוזז קדימה כפי‬
‫שקורה כיו א‪ %‬ג תקופת הזיקנה תואר‪ %‬ותהיה אפשרות לנצל‬
‫תקופה זאת בצורה שונה וחדשנית ולאו דווקא כחיקוי מעורר רחמי‬
‫של הצעירות‪.‬‬
‫אמונות טפלות‬
‫כאשר דתות מכילות בנוס" לרעינות הרוחניי ג אמונות טפלות‬
‫וטקסי מוזרי שאינ מתקבלי על דעתו של המחפש‪ ,‬אי חובה‬
‫לקבל אות‪ ,‬ג א הנטייה היא ללחו‪ /‬על היחיד לקבל אות‪.‬‬
‫אפילו הנוהי אחר המיסטיקה אינ חייבי לאמ‪ /‬אות‪.‬‬
‫***‬
‫רווח על ידי אינטגרציה של אמונות‬
‫ההיסטוריה מוכיחה כי תרבות שמיזגה מספר אמונות‬
‫והתיכה אות לאמונה אחת ועדיי פתוחה לעוד אמונות‪ ,‬הצליחה‬
‫להתעלות מעל למגבלותיה‪ .‬דוגמא אחת היא יוו העתיקה‪ .‬דוגמא‬
‫בת זמננו היא התרבות המערבית הדומיננטית כיו והמיוחסת‬
‫לאירופה‪.‬‬
‫בתולדות ימיה הקיזו ארצות אירופה את דמ של בנייה‬
‫ובנותיה ושל עמי אחרי יותר מכל יבשת אחרת‪ .‬תרבותה המקורית‬
‫היתה דלה למדי והיא נשענה על כתפיה הרחבות של תרבויות‬
‫עתיקות בנות אלפי שני מיבשות אחרות‪ .‬שבטי אירופאיי שכבשו‬
‫את האימפריה הרומית החל מהמאה הרביעית ספגו את התרבות‬
‫הרומית ואת הנצרות‪ ,‬ואז נוצרה נסיגה בתרבויות אלה שנמשכה עוד‬
‫כאל" שני‪ .‬אירופה עד לפי ‪ 400‬שנה היתה עדיי פראית למדי‪,‬‬
‫‪118‬‬
‫הרבה פחות מפותחת מאסיה‪ .‬כוחה נבע לא מחוכמת דורות אלא‬
‫בעיקר מכוח צבאי‪ ,‬ארגו יעיל יחסית וסקרנות של תושביה‪ .‬עמי‬
‫אירופה הראשוני שתרו את העול היו עמי הולנד‪ ,‬ספרד ואנגליה‪.‬‬
‫הכיבושי באמריקה‪ ,‬למשל‪ ,‬לימדו אות לגדל ירקות‪ ,‬מעשה‬
‫שהפחית את הרעב והמחלות באירופה וכ‪ %‬סייע להתפתחות‪ .‬ה‬
‫צברו מחצבי כמו יהלומי וזהב מאפריקה וכ‪ %‬הגדילו את‬
‫הכנסותיה‪ .‬כאשר ההו הפ‪ %‬לבינלאומי ולא התרכז בידי משפחות‬
‫בודדות וכאשר נוסדו הבנקי הלאומיי והבינלאומיי ועמ‬
‫התפתח הסחר הבינלאומי‪ ,‬הכלכלה המערבית קיבלה תנופה אדירה‪.‬‬
‫בני אירופה שאבו כנראה את ידע הספנות ואת פיתוח אבק השריפה‬
‫מסי ובעזרת הצליחו להקי" את העול ולכבוש אותו‪ .‬הדפוס‬
‫שהומצא בסי סייע לאירופאיי לצבור ידע והפכו לזול ועממי‪.‬‬
‫הפילוסופיה המודרנית והמתמטיקה ה מורשת היווני שג ה‬
‫בתור שאבו ידע מהמזרח‪ .‬הידע היווני הגיע תחילה לאיטליה רק‬
‫במאה ה ‪ 16‬ש פרח הרנסנס‪ .‬מאפריקה ומהמזרח הרחוק למדו את‬
‫האמנות הפלסטית החסכונית‪ .‬העמי הפרימיטיביי‪ ,‬כביכול‪ ,‬היו‬
‫השראה לעקרו ההפשטה באמנות הפלסטית ולעומת הציורי‬
‫והפסלי המערביי הישני היו עמוסי פרטי ומכבידי‪ .‬אפריקה‬
‫העשירה את התרבות‪ ,‬המוסיקה והריקוד המודרניי במקצבי שלה‪.‬‬
‫התרבויות המזרחיות ובעיקר האפריקאיות מאופיינות באילתור‪ ,‬והוא‬
‫ניגוד לתיכנו המדוקדק של המערב‪ .‬יתכ שהקצב האפריקאי‬
‫והאינדיאני תר למיקצב פנימי המאפיי את התרבות המודרנית‬
‫בעיקר באמריקה‪ .‬בשיטוטיה בארצות העול המערב שינה את‬
‫היחס לגו" והוא הפ‪ %‬לטבעי ובריא יותר‪ .‬עמי אפריקה ואמריקה‬
‫האינדיאנית העשירו את העול בידע רפואי‪ .‬מאות עמי נית‬
‫ללמוד כיו ג יכולת מיסטית ולשלבה בחוכמה המדעית‪.‬‬
‫בתקופת ימי הביניי‪ ,‬כאשר נית חופש בארצות האיסל‬
‫להשתמש בחוכמה זרה ואנשי ההגות והמדע נהנו מחופש מחשבה‪,‬‬
‫היו ארצות האיסל המפותחות בעול‪.‬‬
‫העברי‪ ,‬שנדדו מבבל לישראל ומש למצרי וחזרה‬
‫לישראל‪ ,‬ספגו חוכמה של מספר תרבויות‪ ,‬דבר שתר לעושר‬
‫התרבות העברית‪.‬‬
‫הנביאי של הדתות חיו בדר‪ %‬כלל ביותר מתרבות אחת‪.‬‬
‫אברה נדד מאור כשדי לישראל‪ ,‬משה גודל על ידי בת פרעה‪,‬‬
‫בודהה נטש ארמו מפואר וחי חיי עוני תו‪ %‬כדי נדודי והאזנה‬
‫לדעות שונות ומשונות‪ ,‬ואילו מוחמד היה סוחר במש‪ %‬שני רבות‬
‫‪119‬‬
‫והקשיב לסיפורי מסוחרי נודדי אחרי וסיפורי של בעלי דתות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫החוכמה היא פרי מאמ‪ /‬משות" של כל העמי‪ .‬העמי נדדו‬
‫ממקו למקו והפיצו את חוכמת כש שהרוח והדבורי מפיצי‬
‫את זרעי העצי והפרחי‪ .‬למעשה‪ ,‬אי ע או יבשת או דת או מי או‬
‫גזע שיכולי לטעו לבעלות על הנכסי התרבותיי הקיימי כיו‪.‬‬
‫כול לקחו מכול וזה היופי בעול האנושי‪.‬‬
‫***‬
‫רווח על ידי הפיכת האחר לנחות‬
‫תו‪ %‬כדי שוד נכסיו הרוחניי‬
‫כשתרבות דומיננטית כובשת ונוטלת מהע הכבוש את‬
‫תרבותו‪ ,‬אי היא מודעת לכ‪ %‬שהיא מתפתחת ומתעשרת וניזונה‬
‫מהתרבות הנחותה כביכול‪ .‬בה בעת אותה תרבות שממנה נגזלו‬
‫אוצרות התרבות‪ ,‬נאלצת להסתגל לתרבות הדומיננטית‪ .‬היא מוצגת‬
‫ככלי ריק ומדשדשת בשולי החברה ובתחתיתה‪ ,‬לא פע משו‬
‫הסכמה שבשתיקה של אותה תרבות שנרמסה‪ ,‬שמניחה בטעות‬
‫שהצדק ע הכובש‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שבטי הודואירופאיי בהירי עור‬
‫שמוצא מאירופה וכינו עצמ בש ארי כבשו את הודו בער‪%‬‬
‫‪ 1500‬שנה לפנה"ס‪ .‬ה הפכו‪ ,‬לפי ההשערה‪ ,‬את הע הנכבש‪,‬‬
‫הדארוידי‪ ,‬בעלי העור הכהה‪ ,‬שהיה מפותח לזמנו ושתרבותו‬
‫אומצה על ידי הכובשי‪ ,‬לעדה טמאה שממלאת את כל המלאכות‬
‫הבזויות ולא התחתנו בה‪ .‬ה ג השליטו את המעמדות בהודו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬רוב הדתות והתרבויות מייחסות לעצמ בתמימות‬
‫רעיונות לא לה‪ .‬הנזק הוא רק כאשר ה רואות עצמ‪ ,‬בזכות אות‬
‫רעיונות‪ ,‬כבעלות זכות לדרוש מהאחרי לציית לה‪ .‬הנזק מוכפל‬
‫‪120‬‬
‫כאשר אותה תרבות שנשדדו ממנה אוצרותיה‪ ,‬הופכת לשקופה והיא‬
‫מאמצת את רעיונות הכובש המשכנע אותה בנחיתותה‪.‬‬
‫לעתי‪ ,‬תרבות או אמונה הבוחרות להסתגר ולהתגונ מפני‬
‫השפעות מבחו‪ /‬ניזוקות לא פחות מתרבות שנשטפת לחלוטי על‬
‫ידי תרבויות חיצוניות משו שהתפתחות היא תוצאה של מיזוג‬
‫תרבויות‪.‬‬
‫חקירת ההיסטוריה של מילקחממי‪ ,‬עשויה להפתיע את‬
‫בעלי התרבות הנחותה ולמוסס את היוהרה של עמי הסבורי שה‬
‫מייצגי את הקידמה‪ ,‬משו שה נולדו טובי יותר‪ .‬למעשה בכל‬
‫ע‪ ,‬גזע ומי נית למצוא רוחניות‪ ,‬כושר יצירה ותרומה לאנושות‪,‬‬
‫א‪ %‬מי ש"ניצחו" הממוקדי במטרה‪ ,‬בעלי כושר אירגו‪ ,‬בעלי נוהג‬
‫לנסח דברי מילולית ומתמטית‪ ,‬מוכנות להמשי‪ %‬ולשכלל את‬
‫ההמצאות‪ ,‬צור‪ %‬לתעד הישגי‪ ,‬ונטייה להגדיר את עצמ ואת‬
‫האחרי‪ .‬חלק מהעמי המנצחי פעלו ג באופ שלילי כאשר‬
‫הביטוי שלה היה יתר אלימות ואגו דורסני‪ .‬מי שחרט את רישומו‬
‫בהיסטוריה היו עמי כמו היווני שרשמו מחשבות מדוייקות ולא‬
‫ציפו שהאחרי ינחשו מה מצוי מעבר למס‪ %‬המיסתורי‪ ,‬וכמו‬
‫העברי שכתבו את התנ"‪ %‬בשפה בהירה ותמציתית‪ .‬כמו שטענו‬
‫הקדמוני שהמילה היא הבריאה‪ ,‬המנצח‪ ,‬זה הנחשב לבורא‬
‫התרבות‪ ,‬הוא בעיקר נות ההגדרות והשמות‪ ,‬כותב ההיסטוריה‬
‫והתיאוריות‪ ,‬ג א הוא לא זה שהמציא אות‪ .‬הגאוני והנביאי‬
‫הגדולי של ההיסטוריה אינ לגמרי חדשני‪ ,‬אלא אישי שאספו‬
‫פיסות של אנרגיות ודעות שהיו כבר באוויר‪ ,‬הגדירו אותו מחדש‪,‬‬
‫וכ‪ ,%‬כביכול‪ ,‬בראו מציאות חדשה‪ .‬בעלי השיטות שהטיפו רק‬
‫לחוויה‪ ,‬כמו בדתות המזרח‪ ,‬הרוויחו אולי שלווה מסויימת אבל‬
‫שכר יצא בהפסד‪.‬‬
‫***‬
‫‪121‬‬
‫גורואי‬
‫אחת הדרכי היעילות לספוג חוכמה‪ ,‬בנוס" לקריאה‪ ,‬היא‬
‫פניה למדריכי המרחיבי את זווית הראייה של הלומד‪ .‬כדי לספוג‬
‫מה את מרב התועלת מוטב להתחשב במספר מגבלות שלה‪.‬‬
‫למורי‪ ,‬מנחי בסדנאות‪ ,‬מדריכי רוחניי‪ ,‬גורואי הודי‪ ,‬ג אלה‬
‫הקרויי מאסטרי‪ ,‬מתקשרי רוחניי‪ ,‬מדריכי ומנהיגי בקבוצות‬
‫של "העיד החדש"‪ ,‬פסיכולוגי‪ ,‬עובדי סוציאלי‪ ,‬הורי‪,‬‬
‫פרופסורי‪ ,‬מנהיגי פוליטיי‪ ,‬כוהני דת‪ ,‬למרות כישוריה ורצונ‬
‫הטוב של רוב‪ ,‬כל אחד מה יביא תועלת רק לחלק מ המתיעצי‪,‬‬
‫חלק מ הזמ‪ .‬כדאי שהיוע‪ /‬יגיש את הצעותיו כמצרכי על‬
‫מדפי של סופרמרקט והשואל יבחר בעצמו‪ .‬יוע‪ /‬טוב יעניק‬
‫לשואל בעיקר ידע ותמיכה רגשית‪.‬‬
‫יועצי‪ ,‬ככל אד‪ ,‬עלולי לא לחוש כיצד ה נוטי‬
‫לשיפוטיות‪ ,‬הדבקת תוויות‪ ,‬חוסר גמישות‪ ,‬חוסר פתיחות ואפילו‬
‫להפריע לשואל‪ .‬לעתי ה מאשימי את החולק על דעת שהוא‬
‫בעל אגו‪ ,‬בעל אנרגיה שלילית‪ ,‬חסר איזו‪ ,‬חסר יציבות‪ ,‬חסר בגרות‪,‬‬
‫חסר רגישות‪ ,‬חסר ידע‪ ,‬חסר מודעות‪ ,‬לא מפותח‪ ,‬שוגה בהזיות‪,‬‬
‫שהוא הזמי את הבעיות שלו‪ ,‬שהוא לא נכנע מספיק או‪ ,‬להיפ‪ ,%‬לא‬
‫היה תקי" דיו‪ ,‬לא אהב מספיק‪ ,‬לא היה אדוק דיו בדת‪ ,‬במצוות‪,‬‬
‫בצמחונות או בעבודה‪ .‬רבי מאוהבי בהגדרות של תכונות אופי‬
‫ובעיות נפשיות שה מצמידי לאחרי‪ .‬א נשתמש בפסוק‪" :‬דע‬
‫מני אתה בא ולא אתה הול‪ ,"%‬נכו יותר לייע‪ /‬לא ללכת מאשר‬
‫להגדיר את האופי ואת התסביכי שכביכול מה בא השואל‪ .‬מעמקי‬
‫הנפש נזילי מדי ומשתני מדי‪ .‬לכל היותר‪ ,‬נית להגדיר נטיות‬
‫כלליות ואנרגיות של הזולת וג זאת רק כשהזולת מסכי לה‪ .‬אצל‬
‫חלק מהיועצי קיימת נטייה להטיל את כל האשמה בשואל משו‬
‫שהוא היחיד הנמצא מול‪ .‬היוע‪ /‬עושה לעצמו מלאכה קלה מדי‬
‫כאשר הוא מפיל את כל האחריות על המתייע‪ ./‬לעתי המתייע‪/‬‬
‫זקוק ליד שתמשו‪ %‬אותו מתו‪ %‬הבור שהוא מצוי בו‪ .‬ה מטילי‬
‫קלישאות כמו‪" :‬אתה הבאת על עצמ‪" ,"%‬אתה מוש‪ %‬אלי‪ %‬טיפוסי‬
‫כאלה"‪" ,‬אתה בחרת בה באופ תתהכרתי"‪ ,‬אתה גרמת לשני‬
‫שיתנהג כ‪ ,%‬האחר הוא המראה של‪ ,%‬אתה תשתנה ואז הכל ישתנו‪,‬‬
‫ובכ‪ %‬מוסיפי תיסכול על ערימת התסכולי של השואל‪ .‬קלישאות‬
‫אחרות ה "א אתה מתנגד למשהו סימ שזה בתוכ‪" ,"%‬מה‬
‫שמוש‪ %‬אות‪ %‬בתחילה זה מה שמרגיז אות‪ %‬אחר כ‪" "%‬אסור לומר‬
‫‪122‬‬
‫את המילה צרי‪" "%‬לא צרי‪ %‬להסביר‪ ,‬חייבי להרגיש"‪" ,‬מוטב‬
‫לוותר על הכל תמורת האהבה"‪" ,‬יש ל‪ %‬אנרגיות שליליות" כאשר‬
‫מישהו אינו עונה על הציפיות‪" ,‬אתה יוצר את המציאות של‪ %‬ואת‬
‫הבעיות של‪" ,"%‬אתה יכול להשיג מה שאתה רוצה"‪" ,‬כול טועי‪,‬‬
‫רק אתה צודק?"‪ .‬תגובות היוע‪ /‬עשויות להיות לעתי נכונות‬
‫ולעתי לא‪ .‬אכ כדאי שהמתיע‪ /‬יבדוק עד כמה בכוחו להשפיע‬
‫על המציאות‪ ,‬ג א היא נראית בלתי הפיכה‪ ,‬בעזרת טכניקות‬
‫המוצעות לו‪ .‬הבעיה איננה בעצות אלא בפשטנות שלה‪ ,‬בחוסר‬
‫היכולת לראות שכל אד שונה‪ ,‬ומה שהוא עצה טובה לאחד‪ ,‬מוטעה‬
‫לגבי השני‪ ,‬או מתאי לו בלבוש אחר‪ .‬יתכ שניתוק מגע יועיל‬
‫לשואל‪ ,‬יתכ שבאמת עליו להילח על זכויותיו לטובתו הוא ולעתי‬
‫ג לטובת החברה‪ ,‬יתכ שהוא נזקק לתמיכה רגשית ולחיזוקי ולא‬
‫לפטיש שיפוצי‪ ,‬יתכ שהוא זקוק לתמיכה פיזית ויתכ שקיימת‬
‫כא סיבה לא ידועה או סת מקריות‪ .‬לעתי הטלת האשמה על‬
‫השואל מקשה עליו להילח על זכויותיו‪ .‬לעתי באמת החברה או‬
‫הפוליטיקה אשמות והפתרו הוא התארגנות חברתית‪ .‬לעתי הבעיה‬
‫נפתרת על ידי החלפת הסביבה או החברה ולא ע התיקו העצמי‪.‬‬
‫החיפוש‪ ,‬חוסר נחת וסבל פנימי אינ מעידי בהכרח על בעיה‬
‫נפשית ונוירוזות אלא לעתי על התפתחות רוחנית‪ ,‬העולה על זו של‬
‫ה"נורמלי"‪ .‬משו שכל הנטיה ל"תק" את מגרעות הזולת היא‬
‫יומרנית מדי‪ .‬לעתי‪ ,‬יועצי ופסיכולוגי מגדירי עבור האחר מי‬
‫הוא האד המאוז ו"הנכו"‪ .‬האד המאוז הוא זה שכל חלקיו‬
‫שווי במידה זו או אחרת‪ ,‬בעוד שהלא מאוז קיצוני בתחו‬
‫מסויי א‪ %‬חסר חלקי אחרי‪ .‬התוצאה היא שאד מבזבז את חייו‬
‫בחיפוש אחר החלקי האבודי‪ ,‬ואיננו נהנה מהתחו שהוא קיצוני‬
‫בו‪.‬‬
‫משפחה אחרת של עצות‪ ,‬בעיקר של בוגרי דתות המזרח‪,‬‬
‫אבל ג של יועצי מודרניי שוני לשלוות נפש היא‪" :‬אל תתכנ‪,‬‬
‫משו שאתה מעיי" את מוח‪ %‬ואתה נפגע"‪" ,‬אל תחלו חלומות‬
‫גדולי משו שתיפול ותתרסק"‪" ,‬חיה רק את הרגע ושכח את העבר‬
‫והעתיד"‪ ,‬כאילו ה אינ חלק מההווה‪" ,‬אל תציק לעצמ‪%‬‬
‫בשאלות"‪" ,‬אל תשתוקק"‪ .‬למרות ההיגיו והיעילות עצות לא נית‬
‫לעצור את מעופו של האד‪ ,‬אלא לכל היותר להפו‪ %‬אותו למודע‬
‫יותר ולהקטי נזקי‪ .‬למעשה‪ ,‬רצוי שהמציאות לא תתאי עצמה‬
‫לתיאוריות‪ ,‬משו שמותר האד מהבהמה הוא בחלו‪ .‬המציאות‬
‫טופחת על פני המאמי ללא ביקורת משו שאו שהמציאות איננה‬
‫‪123‬‬
‫מאשרת את כל הקלישאות‪ ,‬או שה"מסתגלי" הופכי לנוקשי‬
‫ולצדקני ואינ חשי שהמשפטי שבפיה אינ תואמי את‬
‫התנהגות‪.‬‬
‫קיימי גורואי המשתמשי במשפטי מוזרי ובלתי‬
‫מובני כשיטה כמו בז בודהיז או משו שה מתקשי בהגדרות‬
‫מילוליות‪ .‬דווקא אלה עשויי לעזור‪ ,‬משו שהמתיע‪ /‬מפרש‬
‫בעצמו‪ .‬כדאי להיזהר באמירות כמו‪" :‬אינ‪ %‬יכול להבי כי אתה בור‬
‫מדי‪ ,‬לא למדת מספיק‪ ,‬עלי‪ %‬ללמוד שני רבות כדי להבי"‪ .‬כל‬
‫הגורואי שדוחי את התשובות לשני רבות מעידי על בעיה של‬
‫המסביר יותר מאשר על בעיה השואל‪ .‬כדאי ג לא להתפתות כאשר‬
‫אנשי מספרי שכל חייה השתנו בעקבות תורת‪ .‬לא כל מה‬
‫שמתאי לה‪ ,‬מתאי לאחרי‪ .‬רצוי להזהר מאות שדורשי‬
‫תשלו כספי גבוה מדי‪ ,‬א כי ג מתנות חינ עלולות להתגלות‬
‫כמלכודת‪.‬‬
‫חלק של הגורואי מסייעי בתחילת הדר‪ %‬ואחר כ‪ %‬משו‬
‫מה ה משתני והשואל נותר נבו‪ %‬ומתוסכל‪ .‬לעתי מתגלה שה‬
‫מטיפי לדבר אחד ומתנהגי אחרת‪ .‬לא לחינ נטע שאות שעלו‬
‫על שביל ההארה עומדי יותר מהאחרי מול סכנת נפילה לתהו‪.‬‬
‫מתת הכישרו להעניק לאחרי הערות והארות מועילות איננה שטר‬
‫ביטחו‪ .‬כמו האהבה‪ ,‬חייבי לחדש ג אותה יו יו‪.‬‬
‫גורואי שוני‪ ,‬כמו הדתות עצמ‪ ,‬מתקשי להתמודד ע‬
‫השואלי והספקני וא" דוחי אות‪ .‬המסרי שלה סטריאוטיפי‬
‫ אצלנו הכל טוב בעוד שש יש רק סמי וחומרנות או אכזריות‬
‫ופרימיטיביות‪ .‬יש המאמיני שאצלנו הכל רע‪ ,‬וש הכל טוב‪ .‬כדי‬
‫לא להחשד בצרות אופק‪ ,‬ה מוכני לקבל רק קמצו‪ /‬לא מהותי‬
‫מהאחר‪ .‬בנוס"‪ ,‬רעיונות הסובלנות והחמלה שיצרו הדתות אינ‬
‫מעידות תמיד על המאמיני בה‪ .‬העצות הניתנות על ידי יועצי‬
‫משקפי את ערכי התקופה‪ .‬בעבר הקרוב האמינו בכוחו של היחיד‬
‫לפתור את כל בעיותיו‪ ,‬כיו נוטי להשלי‪ %‬כמעט את כל הבעיות על‬
‫הגני או הכימיה של המוח‪.‬‬
‫במקרי קיצוניי במסגרות מסויימות פוגעי המדריכי‬
‫בחברי‪ ,‬כביכול לטובת‪ ,‬אחרי עלולי להסית את המשתתפי‬
‫נגד אותו אחד המתנגד לדבריה ומאיי על סמכות או מתישי‬
‫אות בדרכי שונות או משתמשי בשיטה של נתינת אהבה‬
‫ומניעתה‪ .‬במסגרות אחרות אפילו מנצלי אות מבחינה חומרית‬
‫ונפשית עד כדי כ‪ %‬שאלה מאבדי את זהות או שה מתפכחי‬
‫‪124‬‬
‫ומתעבי אותה אמונה שבשמה כבלו אות‪ .‬קיימות כתות‬
‫המשתמשות בתיאוריות סובלניות לש שליטה‪ .‬לעתי המאמיני‬
‫אינ מזהי עצמ ככת‪ .‬לאד מבחו‪ /‬קל יותר לזהות כת לפי‬
‫סימני שוני‪ ,‬כמו התכנסות של החברי בינ לבי עצמ‪ ,‬ה‬
‫מסכימי לכל מילה שנשמעת על ידי המנהיגי ללא עוררי‪ ,‬ה‬
‫מבוססי יותר על אד כריזמטי מאשר על רעיו‪ ,‬ה עובדי‬
‫עבור הכת ללא שכר ומקדישי לה כמעט את כל זמנ ואת‬
‫כל משאביה‪ ,‬אי לה כמעט זמ לעצמ‪ ,‬ה מבטלי אמונות‬
‫אחרות ומתייחסי לאחרי בתוקפנות וללא שיתו" פעולה‪ ,‬וה‬
‫נראי אטומי לכל מה שאינו שיי‪ %‬לעולמ‪ .‬לעתי משתמשי‬
‫ברעיונות העיד החדש לא לש התפתחות רוחנית אלא כטכניקות‬
‫מועילות לשיפור אותו עול תחרותי נוקשה שמלכתחילה הכוונה‬
‫הייתה לעד אותו‪.‬‬
‫חלק ממני עצמ למדריכי לאחר תקופה קצרה של הארה‬
‫או של לימודי‪ .‬הדוגמאות מהעבר מוכיחות שהנביאי הגדולי‬
‫בהיסטוריה לא היו אלה שזכו לדקות ספורות של הארה או שאלוהי‬
‫דיבר אליה כאשר התפנו אליו‪ .‬אלה אנשי שבמש‪ %‬שני רבות‬
‫חיפשו את דרכ תו‪ %‬הקרבה והתלבטו שני רבות בינ לבי עצמ‪.‬‬
‫כדאי לספוג ידע ממורי ומדריכי למיניה אבל לקבל את‬
‫דבריה בהסתייגות מסויימת‪ ,‬להיות עצמאי רוב הזמ‪ .‬רצוי‬
‫לפנות למספר מדריכי בעלי ניסיו שונה המקיפי תחומי רבי‬
‫ככל האפשר ולא להסתפק במדרי‪ %‬אחד ובנושא אחד‪ .‬לעתי דעה‬
‫מסויימת מקובלת על רוב היועצי א‪ %‬המתיע‪ /‬חש בתוכו שאי זה‬
‫נכו‪ ,‬עד שהוא פוגש במישהו בעל זווית ראייה שונה אשר מאירה את‬
‫עיניו‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫חלק שני‬
‫דתות ואמונות‬
‫הקדמה‬
‫בחלק זה של הספר הצגתי את הדתות הנפוצות ביותר‬
‫ואמונות שיש לה השפעה על החברה כמו הפילוסופיה היוונית‬
‫והפילוסופיה המודרנית‪ .‬בתחילת הספר הצגתי ג תרבויות עתיקות‬
‫שאינ קיימות כיו כדי להבהיר את מוצא הדתות והפילוסופיות‪,‬‬
‫ויותר מכ‪ ,%‬כדי להראות שלא הכל המציאו באירופה ב ‪ 300‬השני‬
‫הקודמות‪.‬‬
‫אי הספר מתיימר להציג את כל הדתות ורסיסי הדתות אלא‬
‫רק אלו המוכרות והנפוצות ביותר או שיש לה השפעה על תפוצה‬
‫רחבה של אנשי ואמונות אחרות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא ג מציג את‬
‫העושר של דתות‪ ,‬שלמרות ניתוק‪ ,‬פיתחו תיאוריות דומות לתרבויות‬
‫המוכרות לנו כמו האבורג'יני‪ .‬האמונות הדומיננטיות ה אלו‬
‫שמכונות מונותיאיסטיות‪ ,‬דתות מזרחיות וכ הפילוסופיה והמדע‬
‫החילוני וה הוצגו בפירוט רב יותר‪ .‬אפריקה‪ ,‬האינדיאני‬
‫והאבורג'יני נחשבו לתרבויות נידחות וחסרות את המימד‬
‫האוניברסלי של שאר הדתות והאמונות הגדולות משו שהיו‬
‫נוסחאות רבות ושונות של דתות מקומיות וג משו שנחשבו לדתות‬
‫בלתי מפותחות‪ .‬רק היו מתחילי ללמוד מאות תרבויות את‬
‫אמונותיה מתו‪ %‬מטרה להעשיר את החכמה הקיימת‪ .‬מכיוו שהספר‬
‫הזה הוא בבחינת "קצת המכיל את המרובה" העדפתי לפרט יותר את‬
‫הדתות הגדולות ולקצר בדתות שהשפיעו על פחות אנשי‪ .‬כמו כ‪,‬‬
‫בפרק "רווח על ידי אינטגרציה של אמונות" דובר תרומת של‬
‫אפריקה ואמריקה האינדיאנית לתרבות המודרנית בתחו האמנות‪.‬‬
‫ג הדתות הראשוניות הוצגו בקיצור מאחר שרב בה הנסתר מ‬
‫הנגלה‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫בחלק זה של הספר הפרקי של הדתות והאמונות מסודרי‬
‫לפי מידת ההשפעה שלה על הכמות הגדולה ביותר של בני אד‪,‬‬
‫ובעיקר על האד המודרני‪ ,‬ע מידה מסויימת של חיבור לסדר‬
‫היסטורי כרונולוגי‪ .‬תחילה יוצגו הדתות הראשוניות‪ .‬לאחר מכ‬
‫יתוארו הדתות שה הבסיס לראיית העול שלנו כיו‪ :‬הדתות של‬
‫מצרי‪ ,‬בבל‪ ,‬יוו וההינדואיז הקדו‪ .‬ההסטוריה מונה אחריה גל‬
‫של דתות הכולל את היהדות‪ ,‬הטאואיז הקדו ואת דת זרתוסטרא‪.‬‬
‫הסדר שלה בהיסטוריה משוער משו שקשה להערי‪ %‬את קדמות‬
‫של דתות אלה‪ .‬עוד דתות מאוחרות יותר ה אלו שקמו בהפרש של‬
‫מספר מאות שני בי אחת לשניה‪ ,‬הבודהיז‪ ,‬הנצרות והאיסל‪.‬‬
‫דתות המזרח תוארו בספר זה לפני הדתות המונותיאיסטיות משו‬
‫שה דומות יותר לאמונות הקדומות שבה החלוקה של טוב ורע לא‬
‫הייתה חדה כל כ‪ %‬וההגדרה של אל אחד איננה קיצונית כל כ‪.%‬‬
‫פרקי נוספי מדברי על המיסטיקה‪ .‬היא מתוארת‬
‫בפרקי "גנוסטיקה" "קבלה" וב"עוד מיסטיקה"‪ .‬בתתהפרק‬
‫"מיסטיקה ומדע" מופיעה הפרשנות המיסטית למדע המודרני או‬
‫להיפ‪ ,%‬הפרשנות המודרנית למיסטיקה‪ .‬הפרק "גנוסטיקה" מתואר‬
‫לפני הנצרות והאיסל מאחר שאי ה רק המש‪ %‬של היהדות אלא‬
‫דתות ששילבו בתוכ ג אמונות מיסטיות‪ ,‬מזרחיות ופילוסופיה‬
‫יוונית שהיו מקובלות באותה תקופה‪.‬‬
‫לאחר תיאור הדתות המונותיאיסטיות הוספתי פירוט רב‬
‫יותר של אמונות שה‪ ,‬כביכול‪ ,‬מנוגדות זו לזו א‪ %‬למעשה ה שתי‬
‫אבני היסוד של החשיבה של האד‪ :‬המיסטיקה והפילוסופיה‪.‬‬
‫המיסטיקה ימיה כימות האד והיא אופפת את כל הדתות‪.‬‬
‫הפילוסופיה דומה לדת ושונה ממנה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬כמו הדת כוללת‬
‫צורות חשיבה שנית לחיות על פיה כאילו היו אלו דתות‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫הפילוסופיה נצמדת‪ ,‬עד כמה שנית להיגיו ולהוכחות‪ ,‬ובעזרת‬
‫מנתחת את האמונות ואת המציאות‪ .‬היא ג עוסקת בכל התחומי‬
‫של האד‪ :‬תורות כלכליות‪ ,‬חברתיות וחקירה מדעית וג מנסה‬
‫להבי את האמונה באל‪.‬‬
‫***‬
‫‪127‬‬
‫הדתות הראשוניות‬
‫כאשר מדברי על דתות קדומות בדר‪ %‬כלל מתכווני‬
‫לדתות שלפני היות הכתב‪ ,‬החל מ ‪ 4000‬שנה לפנה"ס‪ ,‬והרבה‬
‫אלפי שני קוד לכ‪ .‬לפי חלק מהחוקרי הדת הראשונה היתה‬
‫דווקא אמונה באל אחד‪ .‬מחפירות ארכיאולוגיות מסתבר שאלות‬
‫כיכבו כאלוהויות ראשיות במש‪ %‬תקופות של אלפי שני בשחר‬
‫האנושות‪.‬‬
‫בדר‪ %‬כלל מקובל שהדת הראשונה‪ ,‬או אולי השניה‪ ,‬א‬
‫מקבלי את הדעה בדבר המונותיאיז המוקד‪ ,‬היא האמונה שיש‬
‫נשמה לכל דומ‪ ,‬צומח וחי בטבע‪ .‬מאוחר יותר האמינו שאלה‬
‫רוחות שא האד יפריע לה‪ ,‬ה עלולות לנקו בו ועל כ עליו‬
‫לשחד אות ולהימנע מלהרגיז אות‪ .‬זאת היתה תחילת ההגדרה של‬
‫גו" ורוח ואמונה בעליונות הרוח על האנשי החיי שקיימת עד‬
‫היו ושהגיעה לקיצוניות של שלילת החיי והחומר בעול הזה‬
‫בבודהיז‪ .‬מכיוו שהאמינו שכל הקיי בעול רוחש חיי‪ ,‬קל היה‬
‫ליחס לה סיפורי אהבה‪ ,‬סיפורי מלחמות‪ ,‬ולחבר אות זה ע זה‬
‫וע בני האד בדרכי שונות ומשונות‪ .‬הפחד מפני אות רוחות‬
‫הביא להמצאת פולחני וכישופי שוני‪ .‬ריצו אות בקורבנות‬
‫ובמנחות כדי שלא יפגעו בבני אד‪ .‬כ‪ %‬נוצרה קבוצה של אנשי‬
‫אשר האמינו כי אנשיה ניחנו בכשורי יתר לתוו‪ %‬בי האד לרוחות‬
‫תמורת שכר‪ .‬אלה היו השמאני והשמאניות שהפכו מאוחר יותר‬
‫לכוהני ולמכשפי‪ .‬ג המתי זכו לפולח משלה משו שרוח‬
‫המת חיה‪ .‬ההתמחות של הכוהני גרמה להמצאת דקדוקי טקס שכל‬
‫סטיה מה עלולה להרע לעובדי הרוחות והאלי‪ .‬הפולח לרוחות‬
‫מתי מקורו בפחד מנקמת המתי ואולי בפחד המוות של החיי‪.‬‬
‫האמונה ברוחות התפתחה לאמונה באלי ובאלות שחלק יצגו‬
‫מושגי מופשטי ולבסו" האמונה באלוהי‪ .‬קיי דימיו בי‬
‫הקרבת קורבנות לרוחות ובי פיוס אלוהי על ידי עשיית הטוב‬
‫והמנעות מרע בדתות המונותיאיסטיות‪ .‬אלוהויות המייצגות מושגי‬
‫מופשטי וכוחות טבע נית לראות בדתות כמו אלה של מצרי ובבל‬
‫העתיקות‪ ,‬באירופה שלפני הנצרות‪ ,‬בהינדואיז‪ ,‬בי העמי‬
‫האינדיאני והאפריקאי‪ .‬החשיבה של התרבויות הראשוניות היא‬
‫אב היסוד של התרבות המודרנית ביותר‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫כיו התהפכה נקודת הראות של חסרי הדת‪ :‬הנטייה‬
‫החילונית לשפוט כל עצ‪ ,‬מלבד האד‪ ,‬כחסר תחושה‪ ,‬הביאה לנתק‬
‫רגשי בי האד לטבע‪ .‬בכל זאת נית להיווכח שרבי מבני הדור‬
‫החדש מתחברי שוב לאמונה העתיקה‪ ,‬בדר‪ %‬המתאימה יותר‬
‫לימינו‪ .‬הוכח שאפילו לצומח תגובות המעידות על רגש‪ ,‬שלא לדבר‬
‫על בעלי חיי‪ .‬הטבע הדומ אולי איננו מודע לעצמו אבל קיימות בו‬
‫אנרגיה‪ ,‬תודעה מיוחדת לו וחוכמה המניעי אותו להתרק בדר‪%‬‬
‫מורכבת ומופלאה מזה עידני‪ .‬קיי היגיו מתמטי בתופעות הטבע‪.‬‬
‫הטבע משתמש‪ ,‬למשל‪ ,‬בצורות גיאומטריות חסכוניות‪ .‬הקוסמוס‬
‫היה קיי מיליוני שני לפני האד ורובו‪ ,‬א לא כולו‪ ,‬בונה את‬
‫עצמו ללא קשר לאד‪ .‬ג א לרגעי נדמה כי האד שולט בו‪,‬‬
‫היקו בעל הסבלנות האינסופית מוכיח שידו על העליונה‪.‬‬
‫***‬
‫‪129‬‬
‫מצרי העתיקה‬
‫ג בלש מתחיל ימצא את עקבות מצרי העתיקה מחלחלי‬
‫בתו‪ %‬תרבויות ואמונות עד עצ היו הזה‪ .‬המיסטיקה המצרית היתה‬
‫לעזר בפיתוח יסודות המדע והפילוסופיה היווניי‪ ,‬וג דתות עמי‬
‫הסביבה הושפעו מחוכמת מצרי‪.‬‬
‫תרבות מצרי העתיקה היא בת ‪ 5,000‬ל ‪ 15,000‬שנה‪.‬‬
‫תחילתה לוטה בערפל ויש הטועני שהיא יורשתה של תרבות‬
‫עתיקה יותר בש אטלנטיס שאבדה מ העול‪.‬‬
‫עתיקותה וסודותיה מסעירי את הדמיו ורבי המאמיני‬
‫כיו שהמצרי קיבלו חוכמה נסתרת וא רק נמצא אותה ישתנה‬
‫העול‪ .‬הפירמידות והספינקס המיסתורי ה הפלא היחיד משבעת‬
‫פלאי תבל שנותר לפליטה בכל תפארתו‪ .‬הספינקס נבנה לפני ‪5,000‬‬
‫ ‪ 7,000‬שנה ויש המקדימי ל ‪ 10,000‬עד ‪ 15,000‬שנה‪ .‬בשני‬
‫האחרונות צול על ידי לווי מעי פסל ענק של פני חצויות על‬
‫כוכב מארס‪ ,‬מחצית של אד ומחצית פני אריה‪ ,‬כ‪ %‬שנית לייחס‬
‫אות לספינקס בעל פני האד וגו" האריה‪ .‬מכא ועד לסיפורי‬
‫שוני ומשוני שנפוצו בעול העתיק‪ ,‬על ישויות מכוכבי אחרי‬
‫שיסדו את אוכלוסיית האד על פני כדור האר‪ /‬וסיפורי עבמ"י ‬
‫הדר‪ %‬קצרה‪ .‬השערות אלה מתנגשות ג בתיאוריה של האבולוציה‬
‫הדארווניסטית שנית להסיק ממנה את התפתחות האד מחבורה של‬
‫ציידי ומלקטי מזו פרימיטיביי לעמי מפותחי‪ .‬יתכ שג בעבר‬
‫היו יצורי ועמי מפותחי מאד שעקבותיה נעלמו‪.‬‬
‫האד ניצב עד היו נפע מול הפירמידות הגאות והנישאות‬
‫משו שה מדגישות תכונות אוניברסליות‪ :‬התשוקה לחיי נצח‪,‬‬
‫הכמיהה למיזוג בני אנוש ע השמיי המכוכבי וע אלוהי‪,‬‬
‫הצור‪ %‬הגאוותני להיות גדול וגבוה עד כמה שאפשר‪ ,‬להיות מונצח‬
‫לעד‪ ,‬וכ תקווה ואופטימיות של האד המאמי שטקסי ואמונות‬
‫בנוס" לעבודה קשה וחרוצה‪ ,‬יסייעו בעדו לממש תקוות אלה‪.‬‬
‫מצרי עוררה הערצה בעבר בלב עמי הסביבה בשל ביטויי גדולה‬
‫אלה‪ ,‬בתקוות וביומרות‪ ,‬במבני הענק‪ ,‬ברעיונות רוחניי המיוצגי‬
‫על ידי חומרנות בולטת חסרת מעצורי‪ ,‬ומאיד‪ ,%‬שאננותה‪,‬‬
‫השלווה‪ ,‬האמונה עצמית שהביאו להסתגרות בדלת אמותיה וכמעט‬
‫שלא טרחו ללמוד מעמי אחרי‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫קיסמה של מצרי נבע ג מהמסתורי‪ ,‬מהחוכמה‪,‬‬
‫מהכישופי‪ .‬החוקרי שביקשו להבי את המבנה המוזר של‬
‫הפירמידות‪ ,‬את כתב החרטומי המורכב ואת דר‪ %‬חניטת המתי‬
‫נאלצו להתאי עצמ לסוג חדש של חשיבה‪ .‬המצרי המציאו‬
‫פתרונות טכניי לבעיות מסובכות‪ ,‬כמו בניית מבני ענק בדיוק‬
‫מושל שעד היו לא הצליחו לפענח כיצד עשו זאת‪.‬‬
‫ההיסטוריה הכתובה המצרית החלה לפני כ ‪ 3000‬שנה‬
‫לפנה"ס‪ .‬תקופת הזוהר שלה‪ ,‬שנקטעה מידי זמ על ידי מלחמות‪,‬‬
‫נמשכה עד ‪ 1,200‬לפנה"ס‪ .‬היא נחשבה עדיי למעצמה עד המאה ה‬
‫ ‪ 6‬לפנה"ס‪ .‬בתקופה זאת נכנעה לכובש הפרסי ומאז היתה נתונה‬
‫לכיבושי על ידי עמי זרי‪.‬‬
‫הבריאה‬
‫המיתוסי המצריי ושמות האלי עברו גילגולי שוני‬
‫בהתא לזמ ולמקו‪ .‬לא היה מיתוס אחד אלא מיתוסי רבי והיו‬
‫ג סתירות ביניה‪.‬‬
‫סיפור המסגרת הוא על אי שצ‪ /‬מתו‪ %‬המי הקדמוניי‬
‫שמילאו את היקו‪ .‬הפעילות‪ ,‬התנועה שיוצרת את הבריאה מתוארת‬
‫כאור‪ ,‬אש ודיבור‪ .‬בעזרת נגלה האי ונוצר האל הראשו‪ .‬הסמלי‬
‫של הבריאה היו הרבה יותר גשמיי‪ .‬המי ההיוליי יוחסו לאלה‬
‫ניית ובמיתוס אחר‪ ,‬לנו‪ ,‬אל האוקיאנוס ולזוגתו נונה‪ .‬בעוד סיפור‬
‫היו שני זוגות של צפרדעי ושל נחשי שהולידו את האל הראשו‬
‫אתו‪ .‬הבריאה יוחסה לאלי שמש מערי שונות‪ .‬מלכי שוני‬
‫במצרי ייחסו את מקו הבריאה המיתולוגי לעיר עליה שלטו וכ‪%‬‬
‫יוחס אותו מקו בריאה קדמוני למספר ערי‪ .‬עובדות אלה שיקפו‬
‫את המאבק על השליטה בי הערי‪ .‬הדיוק הגיאוגרפי והזמ האמיתי‬
‫אינ מקודשי משו שלא העובדות הפיזיות חשובות אלא הרעיו‪.‬‬
‫עד היו נוטי ליחס קדושה ואנרגיה מיוחדת לאות מקומות‪.‬‬
‫בריאת אלי ובני אד מיוחסת לעוד מספר אלי של ערי‬
‫שונות‪ .‬לפי הסיפור על אתו‪ ,‬נולדו לו האלי‪ ,‬שו‪ ,‬אל האוויר‪,‬‬
‫ותפנת‪ ,‬אלת הלחות‪ .‬בשלב הבא נולדו משני אלה‪ ,‬גב‪ ,‬אל האר‪,/‬‬
‫ונוט‪ ,‬אלת השמי‪ ,‬בעלת גו" הפרה‪ ,‬הניצבת על על האר‪ ./‬שני‬
‫האלי האחרוני הופרדו על ידי אל האוויר‪ .‬אלת השמי יולדת בכל‬
‫יו את השמש‪ ,‬ובלילה את הירח והכוכבי וכ יולדת מחדש את‬
‫המתי‪ .‬לגב ונות נולדו האלי‪ ,‬אוזיריס ואיזיס‪ ,‬סת ונפתיס‪ .‬ביחד ה‬
‫‪131‬‬
‫נחשבו לתשיעיית האלי החשובה במיתולוגיה המצרית‪ .‬אלי אלה‬
‫ה ג אברי גופו של אתו‪.‬‬
‫כאשר עירו של האל אמו‪ ,‬נוא אמו‪ ,‬הפכה לבירת הממלכה‪,‬‬
‫הוא זוהה ע רע‪ ,‬אל השמש וג הוא נחשב לאבי התשיעיה‪ .‬זאת‬
‫היתה דר‪ %‬נפוצר בה מל‪ %‬שמשתלט על ממלכה אחרת‪ ,‬משליט ג‬
‫את האל שלו‪ .‬המל‪ %‬או תומכיו מייחסי את מוצאו של השליט לאל‪,‬‬
‫ובהשתלשלות הגיונית עולה המל‪ %‬למדרגת אל‪ .‬רבי מאלה‬
‫שנחשבו לאלי בהיסטוריה היו מלכי בשר וד‪.‬‬
‫אלי רבי נוספי כיכבו במיתולוגיה המצרית‪.‬‬
‫אלי כמושגי‬
‫דיבור‪ ,‬מחשבה ומציאות‪ :‬פתח‪ ,‬בורא העול‪ ,‬לו מיוחסי‬
‫הדיבור והמחשבה הראשוניי שה הבסיס לבריאה‪ .‬הוא ג הלב‬
‫והלשו של אתו‪ .‬כל זמ שאי דיבור ומחשבה‪ ,‬המציאות איננה‬
‫מודעת ולכ איננה קיימת‪ .‬הדיבור‪ ,‬ההגדרה הופכי את תתההכרה‬
‫להכרה‪ .‬רעיו זה היה נפו‪ /‬במיתוסי העתיקי‪ .‬הדיבור נחשב‬
‫לבריאה לא רק במיתוסי אלא ג בפילוסופיה‪ .‬במיתוס מצרי אחד‬
‫סופר על אלי קדמוניי שהגו שמות קדושי ועל ידי כ‪ %‬נברא‬
‫העול‪ .‬רב הדימיו לסיפור הבריאה התנכ"י שבו העול נברא‬
‫בדיבור‪.‬‬
‫חוכמה‪ :‬ת'חות או תות‪ ,‬בעל ראש איביס סוג של עו"‪ ,‬הוא‬
‫אל הירח‪ ,‬החוכמה‪ ,‬המדעי‪ ,‬הצדק והכתב‪.‬‬
‫אמת‪ :‬מאאת‪ ,‬אמת‪ ,‬אלת הסדר הקוסמי שעל פיו נמדד כל‬
‫דבר‪ ,‬ומשו כ‪ %‬ג אלת הצדק‪.‬‬
‫אלות אהבה ואמהות‪ :‬האתור או תתחור‪ ,‬אלה עתיקה מאד‪,‬‬
‫דמוית פרה‪ ,‬אלת שמיי ואלת האמהות ומגנה על פרעה‪ .‬ג איזיס‬
‫מייצגת אהבה ואמהות‪.‬‬
‫אלי מתי‪ :‬אנוביס‪ ,‬בעל ראש הת‪ ,‬הוא אל המתי‪ .‬אוזיריס‬
‫מייצג את המוות במידה הרבה ביותר‪.‬‬
‫מיסתורי והרס‪ :‬נפתיס‪ ,‬מייצגת את הצד הנסתר של‬
‫הנשיות המייצג סכנה והרס‪.‬‬
‫לצד הישויות הגבוהות רחשו יצורי רעי‪ ,‬שדי‪ ,‬מזיקי‬
‫וחיות רעות‪.‬‬
‫למרות סדר מסויי בי האלי שמעליה שולט מעי ראש‬
‫אלי כמושג מופשט במצרי‪ ,‬כמו בכל העול העתיק‪ ,‬לא רק‬
‫‪132‬‬
‫המלכי ג בני הע ואפילו כוהני נטו חסד לאלי מסויימי‪,‬‬
‫בהתא לעיר שבה חיו או לפי נושא שקרוב ללב‪ .‬נראה שהנשי‬
‫נטו יותר לעבוד לאלות‪.‬‬
‫יסודות האמונה‪ :‬מיסטיקה‪ ,‬מוות‪ ,‬מיתוסי‪ ,‬סדר ושמרנות‬
‫במיתוסי המצריי מצויי מוטיבי מיסטיי כמו‪ ,‬ג עד‬
‫ושאול‪ ,‬המבח שאד עובר לאחר מותו‪ ,‬סיפורי החניכה של הנשמה‬
‫הדומי לאמונה על מקו בו נצרפת נשמת האד‪ ,‬ארבע היסודות‬
‫מה נברא העול‪ ,‬הבריאה כנוצרת מדיבור‪ ,‬משמות קדושי ומאור‪,‬‬
‫האלי כאברי גו" הבורא‪ .‬בשל עתיקות נראה שהרבה מאד מושגי‬
‫הועתקו מהמצרי‪ ,‬א כי ג המצרי קלטו יסודות מיסטיי במידה‬
‫מסויימת מתרבויות אחרות‪.‬‬
‫המקדשי והפירמידות היו סמלי מיסטיי למדעי‪,‬‬
‫אסטרונומיה‪ ,‬גיאומטריה ומתמטיקה‪ .‬התפתחות האדריכלות‪,‬‬
‫הרפואה והכתב נלוותה להקמת‪ .‬נמצאו במצרי ג מזמורי דומי‬
‫לאלה שבתנ"‪ .%‬מוטיבי ממיתוסי של עמי אחרי‪ ,‬מאוחרי‬
‫יותר‪ ,‬מזכירי מיתוסי מצריי‪ .‬הכוהני ניהלו את ענייני פולח‬
‫האלי ואת לוויות המתי‪ .‬תו‪ %‬כדי עבודת הדתית ה עסקו בצד‬
‫החילוני של המדע‪ ,‬האמנות‪ ,‬הרפואה‪ ,‬המשפט‪ ,‬הפוליטיקה‬
‫והפקידות‪.‬‬
‫הגלוי והנסתר‪ :‬הקודש והחול נטמעו זה בזה‪ .‬הפילוסופיה‬
‫לא פותחה במצרי משו שהיא דורשת הפשטה נטולת סמלי‪ ,‬אבל‬
‫כאשר מקלפי את מעטה המיתוסי מתגלה הפילוסופיה‪ .‬נית‬
‫להיווכח בכ‪ %‬בקריאת כתב החרטומי המצרי וחקירת "הכתב"‬
‫הנסתר בארכיטקטורה של המקדשי והפירמידות‪ .‬הסמל המסתיר‬
‫כפל משמעויות מנוגד למדע שהוא בעל משמעות אחת‪ .‬חשיבות‬
‫המלה נבעה מהרעיו שהמלה אוצרת בחובה כוח של בריאה ולכ‬
‫היא מסתירה כוח רוחני גבוה יותר ואילו האות הגלויה היא‬
‫המציאות‪ .‬הכתב היה בעל מספר משמעויות‪ ,‬ג בציורי וג‬
‫באסוציאציות של צלילי‪ ,‬רעיו שכנראה השפיע על תורות מיסטיות‬
‫אחרות‪ ,‬ביניה הקבלה‪ .‬לסופר היה מעמד מקודש של אחד ששלט‬
‫בקדושת הכתב‪ .‬המקדשי והפירמידות הסתירו במידות‬
‫הגיאומטריות שלה משמעויות נסתרות ולכ ג המתמטיקה‬
‫והגיאומטריה היו מקודשות‪ .‬הרעיו המיסטי שמספרי ואידיאות‬
‫‪133‬‬
‫מיסטיות מוסתרות בתו‪ %‬המציאות הגלויה ושדיבור בורא מציאות‬
‫מצא את ההגדרה בעזרת האינטלקט בי הפילוסופי היווני אשר‬
‫למדו מהמיסטיקה המצרית‪ .‬הפילוסופיה החילונית מטבעה היא‬
‫אוניברסלית‪ .‬אי היא מכירה באל מסויי או בע מסויי‪ .‬היא‬
‫מיועדת לכל‪ .‬היווני הגדירו את החשיבה האוניברסלית של‬
‫הרעיונות המצריי וכ‪ %‬אירע שידע מצרי יוחס ליווני‪.‬‬
‫במצרי הירבו לבנות מקדשי המיועדי למתי‪ ,‬לפולח‬
‫השמש ולאלי שוני‪ .‬החומרי מה נבנו מקומות הפולח סימלו‬
‫את היסודות‪ ,‬אש‪ ,‬אוויר‪ ,‬מי ואדמה‪ .‬המבנה הגיאומטרי‬
‫והפרופורציות סימלו מידות קוסמיות של כוכבי ורוחות שמי‪.‬‬
‫מיקו הפירמידות מקביל לכוכבי שנחשבו לאלי‪ .‬עד היו‬
‫מיחסי לצורת הפירמידה השפעה מאגית‪ .‬הקומפוזיציות המספריות‬
‫של ‪ 3‬ו ‪ 4‬של הפירמידה מהלכי קס ג במוסיקה ובאמנות‬
‫הפלסטית‪ .‬המנהרות המשופעות החוצות בתו‪ %‬הפירמידות‪ ,‬מובילות‬
‫למער‪ %‬הכוכבי‪ ,‬ויתכ ששימשו‪ ,‬לפי אמונת‪ ,‬כנתיב של המלכי‬
‫שהיפרו את הכוכבי‪.‬‬
‫במש‪ %‬תקופה קצרה היתה אפשרות שמצרי תגשי דת‬
‫מונותיאיסטית‪ .‬במאה ה ‪ 14‬לפנה"ס‪ ,‬עשרות ספורות של שני‬
‫לפני משה‪ ,‬בער‪ %‬בתחילת שיעבוד השבטי העבריי‪ ,‬ק במצרי‬
‫מל‪ %‬בש אחנ'אתו שכפר באלי הרבי‪ ,‬אסר על הצגת פסליה‪,‬‬
‫והמשיל אל אחד בלבד‪ ,‬את‪ ,‬אל השמש‪ .‬הוא דרש לעבוד אותו‬
‫בתפילות והודיות‪ .‬למרות נועזות הרעיו בתקופה הקדומה‪ ,‬אל זה‬
‫עדיי לא היה אל מופשט‪ ,‬חסר גו" וסמלי כמו בתנ"‪ ,%‬והמל‪%‬‬
‫אחנ'אתו עצמו גיל את האל‪ .‬הע עדיי לא היה בשל לרעיו האל‬
‫האחד‪ .‬יורשו‪ ,‬תות אנ‪ %‬אמו השיב את כל האלי לאחר שנכנע‬
‫ללחצי הכוהני‪ ,‬שאיבדו את פרנסת ואת מעמד‪ .‬מסתבר‪ ,‬שכוח‬
‫של הפקידי גדול מזה של המל‪ %‬ג כאשר הוא אלוהי‪.‬‬
‫הכישו" והמאגיה היו חלק בלתי נפרד מהדת ומעיסוקיה‬
‫של הכוהני‪.‬‬
‫המוות‪ :‬לפולח המתי נודע מקו מרכזי בתרבות המצרית‪.‬‬
‫אר‪ /‬המתי הפרידה בי האד ובי העול הבא‪ .‬בעול שלאחר‬
‫המוות‪ ,‬נהני מתענוגות גשמיי כמו בעול הזה‪ .‬לאחר מותו האד‬
‫נשפט על ידי אלי וליבו נשקל במאזניי‪ ,‬כשבכ" אחת רוטט ליבו‬
‫ובכ" השניה מונחת בקלילות נוצה שהיתה סמל האמת‪ .‬כלומר‪ ,‬נדרש‬
‫‪134‬‬
‫מעט מאד טוב מ האד כדי להגיע לג עד‪ .‬הוא עמד בפני מעי‬
‫בית משפט שבראשו עמד תחות‪ .‬א הלב היה קל מ הנוצה‪ ,‬אותו‬
‫ביש מזל נטר" על ידי מפלצת בש אמיט לפני שהצליח לעבור את‬
‫הגשר לעול הבא‪ .‬המצרי כתבו את "ספר המתי" כספר הדרכה‬
‫לבני האד כדי להכיר את סב‪ %‬המכשולי באר‪ /‬המתי וללמוד‬
‫כיצד להתמודד אית‪.‬‬
‫למצרי היתה הירארכיה של חלקי האד מהפיזי לרוחני‪:‬‬
‫גו" גשמי‪ ,‬גו" רוחני בש קא‪ ,‬המקביל לגו" הגשמי‪ ,‬ונשמה‪ .‬כאשר‬
‫עוברת הנשמה את ההתקדשויות‪ ,‬היא הופכת לישות רוחנית גבוהה‪.‬‬
‫חלוקות דומות של האד היו באמונה ההודית ומאוחר יותר‬
‫בפילוסופיה היוונית‪ ,‬הנצרות והקבלה‪.‬‬
‫מיתוס אוזיריס‪ ,‬איזיס וסת‪ :‬מיתוס זה‪ ,‬שהיה סיפור מרכזי‬
‫במצרי העתיקה‪ ,‬סידר את המושגי של טוב ורע‪ ,‬מהות החיי‬
‫והמוות‪ ,‬חילופי העונות ויחסי משפחה‪ .‬הוא ג קבע עובדות‬
‫פוליטיות כאשר פרעה נחשב לאל המגל במציאות את האלוהות‬
‫שבמיתוס‪ ,‬וכ‪ %‬היו לפרעה סמכויות בלתי מוגבלות‪ .‬אוזיריס‪ ,‬האל‬
‫הטוב‪ ,‬שלימד את המצרי את יסודות הדת‪ ,‬החוק ועבודת האדמה‪,‬‬
‫נרצח על ידי אחיו סת לאחר שתפס את מקומו‪ .‬סת ביתר את גופו‬
‫לחלקי ופיזר באר‪ ./‬איזיס‪ ,‬אחותו ובת זוגו של אוזיריס‪ ,‬ליקטה‬
‫את החלקי וקברה אות‪ .‬אוזיריס הפ‪ %‬לאל עול המתי‪ ,‬האל‬
‫המכובד ביותר במצרי‪ .‬אפילו אל השמש‪ ,‬רע‪ ,‬מבקר מדי לילה‬
‫בעול התחתו‪ .‬הורוס‪ ,‬אל בז‪ ,‬שנולד לאוזיריס ואיזיס‪ ,‬תבע את‬
‫המלוכה מידי האלי‪ .‬בתחילה האלי התנגדו א‪ %‬לאחר תכסיסי‬
‫שוני ומשוני הוא זכה במלוכה‪ .‬מיתוס זה של האל שמת וק‬
‫לתחייה‪ ,‬מוטיב שחוזר בסיפור ישו הק לתחייה מ המתי‪ ,‬הוא‬
‫מיתוס מרכזי באמונות מצרי ומקביל למחזוריות העונות של היאור‪.‬‬
‫כלכלת ואפילו חייה של החקלאי המצרי היו תלויי בגיאות‬
‫ובשפל של הנילוס‪ .‬הוא נחשב ג לאל הנילוס ומשו כ‪ %‬כמסייע‬
‫לחקלאות‪ .‬הנילוס ג הועיל למסחר בי מצרי וארצות נוספות‬
‫באפריקה‪ .‬סיפורו של הורוס שהוסתר על ידי אמו איזיס‪ ,‬דומה למדי‬
‫לסיפוריה של משה ושל ישו שהוסתרו לאחר לידת ותמונת איזיס‬
‫ובנה התינוק הועתקה לתמונת מרי וישו‪ .‬איזיס היא אלת האדמה‪,‬‬
‫הפיריו והאימהות‪ .‬הורוס‪ ,‬מתגל במלכי מצרי ולכ ה נחשבי‬
‫לאלוהיי‪ .‬הורוס סימל את הממלכות המאוחדות והשבת הסדר‬
‫האלוהי הנכו‪ .‬כבעל עי הנ‪ ,/‬הוא סימל ג את הראייה האינסופית‪.‬‬
‫‪135‬‬
‫סת‪ ,‬שלמזלו הביש‪ ,‬ממלכתו הובסה במלחמה‪ ,‬הוא האל הרע‪ ,‬אל‬
‫הזע והסערה‪ .‬כבר אז היתה קיימת חלוקה של אל טוב ואל רע‪ ,‬א‬
‫כי בדר‪ %‬סובלנית ופחות חדה מדתות אחרות‪ .‬סת והורוס שימשו‬
‫כאליה של שתי הממלכות במצרי‪ ,‬בדרו ובצפו‪ .‬המלחמות‬
‫שהתחוללו ביניה נרגעו לאחר שהושגה פשרה והממלכה אוחדה‪.‬‬
‫המל‪ ,%‬שהאל של עירו היה הורוס‪ ,‬המושל של אחת הממלכות‪ ,‬הפ‪%‬‬
‫לאדו שתי הארצות וכ‪ %‬ג האל הורוס‪ .‬כתרו של המל‪ %‬נצבע‬
‫באדו ולב כצבעיה של שתי הממלכות‪ .‬האלי של ממלכות‬
‫שנלחמו בעבר הפכו לקרובי משפחה המסתכסכי ומשלימי‬
‫ביניה‪ .‬האיחוד בי שתי הממלכות היה משמעותי עבור מצרי‬
‫שהפכה לאומה גדולה וחזקה‪.‬‬
‫סדר‪ :‬האלה מאאת היא יסוד המוסר והאמת‪ .‬הסדר הוא‬
‫החוקי שקבעו האלי והפרת החוקי היא הפרת המוסר‪ .‬הסדר הוא‬
‫ג חוקי הטבע‪ ,‬כמו החזרה הנצחית של עונות השנה‪ ,‬השפל‬
‫והגיאות של היאור‪ .‬אלוהות החוק‪ ,‬הסדר‪ ,‬הגורל והטבע היתה קיימת‬
‫ג בדתות אחרות כאל או אלה ואחר כ‪ %‬כמושג פילוסופי‪.‬‬
‫במיתוסי המצריי האלי עובדי כזוג של גבר ואשה‪ ,‬לא‬
‫כהפכי הנלחמי זה בזה‪ ,‬אלא כשותפי כמו אוזיריס ואיזיס‪.‬‬
‫הקדמוני עבדו ג לאלי וג לאלות‪ .‬הסדר התבטא ג ביחסי‬
‫שלו בי שתי הממלכות‪ ,‬הצפו והדרו‪ ,‬כתר אדו מול כתר לב‪.‬‬
‫הסימטריה איפיינה את האמנות‪ .‬ג בחיי הנישואי היתה נטייה‬
‫לזוגיות הרמונית‪.‬‬
‫משו שפני האר‪ /‬ה כפני השמי‪ ,‬למעלה כמו למטה‪ ,‬הרי‬
‫שמרגע שהתגבשה דר‪ %‬מסויימת של אמונה על פי חוקי האלי‪ ,‬שוב‬
‫לא היה צור‪ %‬בשינויי‪ .‬למרות ההישגי‪ ,‬השמרנות הפריעה‬
‫להתפתחות‪ .‬דת מצרי‪ ,‬בדומה למרבית הדתות‪ ,‬שיבחה את ציות‬
‫האד הפשוט לגדול והחשוב‪ .‬האידיאל הוא אד רגוע‪ ,‬לא‬
‫אינדיבידואליסטי‪ ,‬שאיננו מטריד את עצמו ואת זולתו בתשוקות או‬
‫באלימות ואינו מפריע לסדרי בראשית‪ .‬החברה המצרית לא אהבה‬
‫שעני נעשה עשיר ועשיר הפ‪ %‬לעני‪ ,‬או שעבדי התחצפו לאדוניה‪.‬‬
‫להיות טוב פירושו לא להתנגד למל‪ %‬ולאלי‪ .‬הסדר החברתי היה‬
‫מקודש‪ ,‬מלוכה בצד כוהני‪ ,‬עשירי לצד עניי‪ .‬הסדר שמר על‬
‫כוח של החזקי‪ ,‬ער‪ %‬שהעבדי העבריי יצאו כנגדו‪.‬‬
‫‪136‬‬
‫פולחני וטקסי‬
‫הסמלי והמיסטיקה הניבו עבודות פולח גדולות מימדי‪.‬‬
‫נית היה למצוא אות ג בטקסי ובחגי‪ ,‬שהבולטי שבה היו‬
‫חגי איזיס ואוזיריס‪ ,‬בהצגות של אירועי העבר וכ בבתי ספר בה‬
‫הוכשרו הכוהני לעבודת האלי ולמדו סודות קוסמיי‪ .‬הפולחני‬
‫כללו הקרבת קורבנות‪ ,‬תהלוכות‪ ,‬מחולות‪ ,‬משחקי תפקידי וסירות‬
‫אלי ששטו בנהר הנילוס‪ .‬חלק מהטקסי היו סודיי‪ .‬המצרי חגגו‬
‫ג חילופי עונות ואירועי היסטוריי‪.‬‬
‫פולח המוות‪ ,‬ג של פשוטי הע‪ ,‬חגי‪ ,‬והצגות היו לח‬
‫חוק של המצרי בחיי היו יו‪ .‬האנשי היו מעורבי וחוו את‬
‫האירועי באקסטזה כאילו ה קורי בהווה‪ .‬ההרגשה של להיות‬
‫ש‪ ,‬בלי לנתח א זה הגיוני או לא‪ ,‬היא אחת ההנאות הגדולות שיש‬
‫בידי הדתות ג בהווה להציע למאמיני‪.‬‬
‫‪137‬‬
‫בבל‬
‫תרבות בבל איננה מושכת את לב האנשי בימינו כמצרי‬
‫העתיקה באותה תקופה וג בשיא פריחתה היתה פחות זוהרת ממנה‪.‬‬
‫לא נותרו בה כמעט מבני שלמי אלא א‪ %‬עיי חורבות‪ ,‬שרידי‬
‫שבהכרח מחייבי שיחזור ממוש‪ ,%‬וע שיחזור אינ מרשימי‬
‫במיוחד‪ .‬ובכל זאת השפעתה על האנושות לא פחותה מזו של‬
‫מצרי‪.‬‬
‫ההשפעה של מצרי על האנושות היא בעיקר בתחו‬
‫המיסטיקה‪ ,‬הזהות בי האנושי לבי אלוהי והקוסמוס והתקווה‬
‫לחיי נצח ואושר לאחר המוות‪ .‬בבל‪ ,‬לעומתה‪ ,‬היתה יותר חילונית‪,‬‬
‫ארצית‪ ,‬פסימית‪ ,‬משלימה ע המציאות וע שאלות חסרות פתרו‪.‬‬
‫בבל בנתה את בתיה מחומרי מתכלי‪ ,‬האמינה בשכר ועונש‪,‬‬
‫בעיקר בעונש‪ ,‬בהבדל התהומי בי האלי ובי בני אנוש ובי הגבר‬
‫והאשה‪ .‬היא הביעה ספקנות גלויה בחיי שלאחר המוות‪ ,‬אבל ג‬
‫פיתחה יותר את המדעי החילוניי‪ .‬היא היתה פתוחה להשפעות‬
‫העמי הסובבי אותה‪ .‬שלא כמצרי שגבולותיה נחתמו בימי‬
‫ובמדבריות‪ ,‬בבל היתה אר‪ /‬יבשתית שגבולותיה פרוצי ופתוחי‬
‫לאמונות של ארצות שכנות‪ ,‬על כ היתה ג ספקנית יותר‪.‬‬
‫המקו והזמ‬
‫בבל שכנה בחצי הסהר הפורה‪ ,‬בחלק הדרומי באזור הפרת‬
‫והחידקל‪ ,‬המקביל כיו לזה של עירק‪ .‬במספר פרקי בתולדות‬
‫מלכות בבל היא היתה מעצמה שתחומי שילטונה הגיעו עד אר‪/‬‬
‫ישראל ועד אסיה המערבית‪ .‬תחילתה ב ‪ 4000‬שנה לער‪ %‬לפנה"ס‬
‫וסמו‪ %‬לזמ זה כבר ידעו בה את הכתב‪ .‬בבבל שלטו השומרי‪,‬‬
‫האמורי‪ ,‬הכשיי‪ ,‬העילמי‪ ,‬הכשדי והאשורי‪ .‬בער‪ %‬בשנת‬
‫‪ 2,000‬לפנה"ס חובר ספר החוקי‪ ,‬ששני ספורות לאחר מכ שימש‬
‫כבסיס לחוקי חמורבי‪ ,‬החוקי החברתיי הלא דתיי הראשוני‪.‬‬
‫בבל ירדה מגדולתה במקביל לירידת קרנה של מצרי‪ ,‬ע‬
‫התפשטותה של האימפריה של כורש במאה השישית לפנה"ס ולאחר‬
‫מכ ע פלישותיה של היווני‪.‬‬
‫‪138‬‬
‫מיתוסי‬
‫בתהלי‪ %‬דומה לזה של שאר התרבויות‪ ,‬האלי המקומיי‬
‫התפתחו לאלי מדינה וכדי לחבר זה לזה‪ ,‬הומצאו סיפורי על‬
‫קרובי משפחה הנלחמי איש ברעהו‪ .‬מלחמות אלה משקפות את‬
‫המאבקי של המלכי בשר וד‪ .‬הנוסחאות השונות של הסיפורי‬
‫מעידי על שינויי תקופות ושינוי שושלות מלוכה‪ .‬בתקופה הארוכה‬
‫של בבל יחד ע חילופי המלכויות מידי מספר מאות שני‪,‬‬
‫התפקידי והיחסי בי האלי השתנו וכ‪ %‬צצו מידי פע אלי‬
‫חדשי או שהישני הודחו מגדולת‪ .‬ג המבנה הבלתי ריכוזי של‬
‫השלטו‪ ,‬בחלק גדול מזמנה של מלכות בבל‪ ,‬הביא ליצירת מיתוסי‬
‫שוני והפחית את הנטייה להאמי באל ריכוזי אחד‪ .‬המל‪ %‬המנצח‪,‬‬
‫כמקובל בעת העתיקה‪ ,‬הפ‪ %‬עצמו לקרוב ביותר לאלוהות‪ .‬בעת‬
‫ששלט בבבל האל מרדו‪ %‬עלה חמורבי לשלטו‪ .‬בעזרת כותבי‬
‫מוכשרי יצר מיתוס חדש בעזרת תפניות חדשות ומפתיעות‬
‫בעלילות האלי במיתוסי הישני‪ .‬המיתוס הבבלי שמוצג‪ ,‬לעתי‪,‬‬
‫כתת מודע קולקטיבי‪ ,‬הוא‪ ,‬למעשה‪ ,‬יצירה מלאכותית‪.‬‬
‫הדת‪ :‬בריאת העול ואלי‪ .‬בסיפור המשופ‪ /‬על מרדו‪%‬‬
‫ראש האלי ביצירה "אנומה אליש"‪ ,‬סופר שלאחר שמועצת האלי‬
‫אישרה את מאבקו של מרדו‪ %‬בתיאמת‪ ,‬התהו‪ ,‬האלה החזקה‬
‫ביותר ויולדת האלי‪ ,‬הוא קרע את גופה לשמי ולאר‪ ./‬מרדו‪ %‬פתר‬
‫סכסוכי בי אלי ופטר את האלי ממלאכת בריאת העול והוא בא‬
‫על שכרו כשקיבל מה את הזכות לעמוד בראש‪ .‬מלחמת מרדו‪%‬‬
‫היתה מלחמה בי אל לאלה‪ ,‬בניגוד למצרי בה התנהלה המלחמה‬
‫בי שני אחי‪.‬‬
‫לפני מרדו‪ %‬היו בתחילת היקו מי התהו ובה האלי‬
‫הראשוני תיאמת וב זוגה אפסו שנולדו לה מספר דורות של‬
‫אלי‪ .‬השלטו עבר לאנו‪ ,‬אחרי כ לאיאה‪ ,‬אנו ואנליל‪ .‬אנליל היה‬
‫אבי מרדו‪ ,%‬ומרדו‪ %‬ירש את השלטו בעזרת יחסי הציבור של‬
‫חמורבי‪ .‬אלי התהו הסתבכו במריבה ע שאר האלי וכ‪ %‬מרדו‪%‬‬
‫נחל‪ /‬ליישב אותה בעורמה ובכוח‪ .‬מרדו‪ %‬עסק בבריאת האד‬
‫ובמלאכת סידור גרמי השמי‪ ,‬השמש‪ ,‬הירח והמזלות‪ .‬במקו אחר‬
‫סופר שהאד נברא על ידי אלות‪.‬‬
‫הבבלי האמינו באלי נוספי‪.‬‬
‫‪139‬‬
‫אל שמי אנשר‪.‬‬
‫איאה או אנכי אל המי והחוכמה‪.‬‬
‫סי אל הירח והזמ‪.‬‬
‫שאמאש אל השמש והצדק‪.‬‬
‫תמוז אל הנעורי והאביב‪.‬‬
‫בי האלות נמנו‪:‬‬
‫אישתר‪ ,‬אלת האהבה שהיתה ג אלה זועמת ולוחמת‪ .‬אלה‬
‫שהיתה קיימת בכל התרבויות העתיקות בשמות אחרי‪ .‬ג מעמדה‬
‫פחת והיא הפכה מאלה עתיקה בעלת חשיבות לבת זוגו של מרדו‪.%‬‬
‫נינמאת היא אלת האמהות‪ ,‬הבתולה והטובה ולעומתה‬
‫האלות הרעות תיאמת שנלחמת נגדה והאלה ארשכגל‪ ,‬אלת השאול‪,‬‬
‫שאליה הצטר" תמוז‪ .‬האלי ביטאו מושגי שוני של יצירה והרס‪.‬‬
‫לעלילות אישתר ותמוז מספר גירסאות רומנטיות ועצובות‪.‬‬
‫באחת מה האלה יורדת לשאול כדי להציל את אהובה הרועה תמוז‪.‬‬
‫אישתר יורדת לשאול פע בשנה כדי לפוגשו ומופשטת על ידי‬
‫שומרי השאול‪ .‬היא משוחררת בכל פע מחדש בתנאי שתשאיר את‬
‫אהובה בשאול‪ .‬גורלו של תמוז סימל את יובש הקי‪./‬‬
‫אמונה ופולח‬
‫הפולח הבבלי שיק" פחדי קיומיי‪ .‬האלי היו חוקי טבע‬
‫שהאד התקשה להתמודד אית‪ .‬ה האמינו שהאד נברא כדי‬
‫לשרת ולכבד את האלי והוא נאל‪ /‬להיענות לגחמותיה‪ .‬רע היה‬
‫להרגיז את האלי וטוב היה לציית לה ולשחד אות‪ .‬כל חטא‬
‫כלפיה גרר עונש‪ .‬האלי כעסו ללא סו"‪ .‬תמיד מצאו פגמי‬
‫בשירות שה מקבלי‪ ,‬בעוד שה עצמ לא טרחו להיות מוסריי‬
‫במיוחד‪ ,‬בניגוד לאל העברי שהיה דורשני אבל ג מוסרי‪ .‬האד‬
‫נאל‪ /‬לפייס אות בתחנוני ובחנופה‪ ,‬דבר שהגדיל את מספר‬
‫המקדשי ואת כוח‪ ,‬מעמד ומספר של כוהני האלי השוני‪.‬‬
‫למרות זאת היתה בבבל מתירנות מסויימת והמאמיני לא הגיעו‬
‫לסגפנות החמורה שהחלה בתקופות מאוחרות יותר‪.‬‬
‫חילוניות‪ :‬סיפורי עלילה ומדע‬
‫עלילות גילגמש‪ :‬סיפורו של גילגמש מעיד על תחילתה של‬
‫ההשקפה החילונית‪ .‬מצויי בו שני חלקי‪ ,‬סיפור ידידותו ע‬
‫אנכידו וסיפור החיפוש אחר ס החיי‪.‬‬
‫‪140‬‬
‫הידידות בי גילגמש ואנכידו עברה גילגולי והרפתקאות‪.‬‬
‫תחילה נלחמו זה בזה אבל המאבק הפ‪ %‬אות מיריבי לידידי‪.‬‬
‫גילגמש‪ ,‬שדחה הצעת הנישואי של אישתר‪ ,‬נעזר באנכידו כשנאל‪/‬‬
‫להג על עצמו מפני זעמה של האלה‪ .‬אנכידו הרג את שור השמי‬
‫המקודש שיצא להג על כבודה של אישתר על כ נענש והומת על‬
‫ידי האלי‪ .‬חברו המזועזע הבי את משמעות המוות שאי ממנו‬
‫חזרה‪ .‬הוא למד שלאחר המוות ג הטובי וג הרעי מגיעי‬
‫לשאול‪ .‬בהתא לתפיסה הבבלית‪ ,‬ג החיי אינ בטוחי‪ .‬בצד‬
‫האמונה הרשמית באלי התובעניי של המלכי והכוהני‪ ,‬התקיימו‬
‫אמונות עממיות בדמוני רעי ובמאגיה‪ .‬חוסר היכולת לאיי על‬
‫האד בעונש לאחר המוות הביא לאמונה שזילזול בעבודת אלי‬
‫גורר עונש בחיי‪.‬‬
‫גילגמש ‪ ,‬שהיה ב של אלה וב אד ולכ ב תמותה‪ ,‬החל‬
‫לחפש את ס החיי‪ .‬הוא החל במסע של חיפושי אחר‬
‫אותנאפישתי‪ ,‬המקביל לנוח התנכ"י‪ ,‬שניצל מ המבול‪ .‬בדר‪ %‬ביקר‬
‫גילגמש בפונדק‪ ,‬והפונדקאית‪ ,‬ששמעה על מסעו‪ ,‬ביטאה בדבריה‬
‫את האמונה המקובלת ג על חלק מהאנשי כיו‪ :‬כל מה שהאד‬
‫יכול לעשות זה להינות מכל רגע בחייו ולדאוג לב זוגו ולילדיו‪ .‬חיי‬
‫נצח יש רק לאלי‪ .‬כאשר נמצא אותנפישתי‪ ,‬הלה גילה לגילגמש‬
‫על צמח מחדש נעורי המצוי במעמקי הי‪ .‬גילגמש‪ ,‬שמצא את‬
‫הצמח‪ ,‬תיכנ לאוכלו כשיזדק אבל תוכניתו סוכלה על ידי הנחש‬
‫שגנב את הצמח‪ .‬כ‪ %‬זכה הנחש לחיי נצח במקו האד‪ .‬בעת‬
‫העתיקה האמינו שהנחש המשיל עורו מדי תקופה חי לנצח‪.‬‬
‫מדע‪ :‬כמו בכל העול העתיק המדעי התפתחו‬
‫מהמיסטיקה‪ .‬הרפואה התפתחה מהמאגיה והאסטרונומיה‬
‫מהאסטרולוגיה‪ .‬היו ג מדעי שהתפתחו מצרכי חילוניי‪ .‬המדע‬
‫הבבלי היה מפותח מהמצרי מאחר שהבבלי כיוונו את חייה לחיי‬
‫העול הזה ולא לעול הבא‪ .‬נעשו ג נסיונות ראשוניי לשמור את‬
‫זכויותיה של המעמדות הנמוכי‪.‬‬
‫השפעת בבל על היהדות ועל החילוניות בימינו‬
‫מוצאו של אברה באור כשדי שבבבל‪ ,‬העברי התגוררו‬
‫באר‪ /‬כנע שדמתה בתרבותה לבבל‪ ,‬עובדות אלה מסבירות מדוע‬
‫היהדות דמתה יותר לבבל מאשר למצרי‪ .‬קווי דמיו רבי‬
‫‪141‬‬
‫המחברי בי התרבויות מעידי שאלה מקורות שהשפיעו על‬
‫היהדות‪ :‬הניגוד בי האל לבי האד‪ ,‬השכר והעונש‪ ,‬ראיית האד‬
‫כעבד ה'‪ ,‬האל הזוע כאשר בני האד אינ מכבדי אותו‪ ,‬המנהגי‬
‫של וידויי ובקשת סליחה‪ ,‬קורבנות והודיות‪ ,‬בדומה לנוהג היהודי‬
‫ראש השנה נחגג בבבל בראש חודש ניס ובתקופות קדומות בתשרי‪,‬‬
‫בניית מגדל בבל בגובה של ‪ 100‬מ' נחשב בתנ"‪ %‬כהתגרות באל‪,‬‬
‫הוידויי‪ ,‬הסליחות וההודיות לאל‪ ,‬תחושת האשמה המתמדת בניגוד‬
‫לנהנתנות העתיקה וכ החשיבות של החוק והמשפט‪ .‬מוטיב האד‬
‫החוטא המתוודה על עוונותיו ומבקש סליחה מהאל נכנס ג לנצרות‪.‬‬
‫ג באיסל האל הוא אל סולח‪.‬‬
‫בעיר אוגרית שבדרו סוריה התגלו כתבי הדומי ג ה‬
‫לתרבות העברית העתיקה‪ .‬הכתבי מזכירי מבחינה ספרותית‬
‫ומבחינת חלק מהתכני את התנ"‪ .%‬באוגרית נמצאו עדויות למיתוס‬
‫הכנעני‪ .‬בי השאר היו שמות כמו יוה ואל שנקלטו ביהדות‪ .‬ג האל‬
‫בעל נקלט ביהדות ככינוי‪ ,‬אבל שמות של האלות ענת‪ ,‬אישתר‬
‫ואשרה נמחקו כמעט לגמרי כחלק מ האלוהות ונחשבו בתנ"‪%‬‬
‫לתועבות הגויי‪" .‬אל" היה שמו של אל בדמותו של שור והוא ברא‬
‫את האלי ואת האנושות‪ .‬אל שור היה מקודש בארצות רבות עול‬
‫העתיק‪ .‬האל יוה היה בנו של אל וענת‪ .‬אל היה ראש מועצת האלי‪.‬‬
‫ענת היתה אלת קרב וציד ובתה של האלה אשרה‪ .‬בעל היה אל‬
‫פופולרי‪ ,‬אל הפוריות והחיי‪ ,‬אשרה היתה אלת הפוריות והציד‪ .‬מות‬
‫היה יריבו של בעל‪ ,‬סמל הרע והמוות‪ .‬בעל וענת כזוג שימשו כאלי‬
‫פוריות‪ .‬רש"‪ ,‬שמוזכר במקורות העבריי כש מלא‪ ,%‬היה אל האור‪.‬‬
‫אלי אלה היו מקובלי ג בשאר ארצות הסביבה‪ .‬ענת נחשבה מאד‬
‫והיו לה מקבילות בארצות אחרות כמו אתנה‪ ,‬ארתמיס ודיאנה ביוו‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫יוו העתיקה‬
‫תרבות יוו העתיקה החלה באל" השני לפני הספירה‪ ,‬שני‬
‫רבות לאחר תחילת התהוות תרבויות מצרי ובבל והיא נוצרה‬
‫במקביל לתחילת תקופת התנ"‪ .%‬עקב אחיזת של היווני בחבל‬
‫אר‪ /‬של חופי י שסועי לאיי‪ ,‬הפכו לע של יורדי י ואנשי‬
‫מסחר בינלאומיי‪ .‬ה ערכו מסעות כיבושי בארצות רבות‪ .‬ה ג‬
‫הקימו ישובי לחופי הי התיכו ולעתי רדו באר‪ /‬שחדרו אליה‪.‬‬
‫הפלישתי היו שבטי יווני שהתיישבו באר‪ /‬ישראל‪ .‬ה הושפעו‬
‫עמוקות מהתרבויות ששהו בה‪ ,‬כמו מצרי‪ ,‬בבל‪ ,‬הודו‪ ,‬אירא‬
‫וכנראה ג סי וישראל ושאר הארצות שסחרו עמ‪ ,‬מסיפורי האלי‬
‫והפולחני שלה וכ מידע פילוסופי ומדעי שספגו ממורשת של‬
‫ארצות ניכר‪ .‬מחשבת התעשרה מכל הניגודי שהיו עדי לה‪.‬‬
‫כאשר נוכחו לדעת שכל תרבות טוענת שהצדק המוחלט בידיה‪ ,‬ה‬
‫הפכו ציניי ופיקפקו בצדק המוחלט‪ ,‬כולל הצדק היווני‪ .‬ואכ‪ ,‬כבר‬
‫בתקופה מוקדמת‪ ,‬נעדרו היווני אותו כובד ראש דתי שאפיי עמי‬
‫אחרי ביחס למיתוסי‪ ,‬סיפורי דתיי ביוונית‪ ,‬לכ ג הקדמוני‬
‫וג האירופאיי המודרניי‪ ,‬שה בעלי מורשת של כתבי קודש‪,‬‬
‫השתמשו במיתוסי שלה כבסמלי לרעיונות מופשטי‪ .‬כיו‬
‫מכירי את המיתוסי היווניי בעיקר מסיפורי הומרוס ב המאה‬
‫ה‪ 8‬לפנה"ס‪ .‬החשיבות העיקרית של סיפורי המיתוסי היא השימוש‬
‫שעשתה בה הפילוסופיה היוונית‪ .‬אגדות יוו משמשות ג סמלי‬
‫לפסיכולוגיה בתקופתנו‪ .‬היווני החלו לראות באלי כוחות טבע‬
‫וסמלי מופשטי‪ .‬כבר במאה השישית לפנה"ס עלתה ביוו השאלה‬
‫כיצד יתכ שהאלי כל כ‪ %‬דומי לבני האד‪ .‬מעללי האלי גררו‬
‫ביקורת מצד היווני ובתקופת הפילוסופי ראו בה משל‪ .‬ה‬
‫הצליבו מידע מארצות שונות זו מזו‪ ,‬טקסי מיסתוריי במצרי‬
‫ומונותיאיז מופשט עברי‪ .‬בקפיצה אחת היווני דילגו באלגנטיות‬
‫מהאלילות לפילוסופיה המודרנית ולמדעי שאי בה בהכרח‬
‫אלוהי‪ .‬המסחר הבינלאומי הועיל לרווחה כלכלית של ארצ‪,‬‬
‫רווחה שהיטיבה ע ההתפתחות הרוחנית והמדינית‪ .‬המבנה של‬
‫איי‪ ,‬מקומות שהופרדו על ידי הרי הביא להקמת מדינות ערי‬
‫עצמאיות ביוו‪ ,‬דבר שעודד את האינדיבידואליות היוונית‪ ,‬את‬
‫החירות האישית בפוליטיקה‪ ,‬בפילוסופיה ובמדעי‪ .‬במקרי רבי‬
‫‪143‬‬
‫מבנה של מדינה גדולה מאפשר חילופי מידע וקידמה‪ ,‬אבל ביוו‬
‫השילוב של ערי מדינות וקשרי ע ארצות זרות הביאו‬
‫להתפתחותה‪.‬‬
‫ג ביוו היו מלכי עריצי ומלכי שנחשבו לאלי אבל‬
‫כבר בתקופה קדומה החלו להתפתח ניצני הדמוקרטיה‪ .‬עדיי היו‬
‫אלה רק התושבי המיוחסי ולחלק ניכר של האוכלוסייה לא היו‬
‫זכויות כלל‪ .‬אחת התרומות העיקריות של יוו היתה הפצת הרעיו‬
‫שקבוצה של אנשי זכאית ליטול את האחריות על גורלה ועל‬
‫המנהיגות הרוחנית והפוליטית‪ .‬למנהיגות זאת אי קשר לאד אחד‬
‫שהוא גילגולו של אלוהי או שליח אלוהי או אד שהיתה לו‬
‫הארה‪ ,‬אלא החלטה משותפת הכרוכה בוויכוחי‪ .‬יש הטועני‬
‫שבשחר האנושות החברה היתה שיויונית וליברלית מטבעה‬
‫והושחתה על ידי מאבקי כוח‪ ,‬אבל היווני ה שבחנו את הרעיו‬
‫והגדירו אותו בדר‪ %‬אינטלקטואלית של תיאוריה ומעשה‪ .‬מאוחר‬
‫יותר האימפריה הרומית פיתחה מוסדות שלטו מאורגני ובכל‬
‫תחו היה מבנה היררכי שקשר ערי שונות בתו‪ %‬מבנה מאורג‪.‬‬
‫הרעיונות והמבנה של שתי התרבויות ה הבסיס למדינה המודרנית‪.‬‬
‫מיתוסי ומושגי‬
‫אלוהות זאוס היה ראש האלי ואבי האלי‪ .‬הוא היה‬
‫הטבע וכל הקיי‪ ,‬וממנו צמח מאוחר יותר המושג הפילוסופי של‬
‫האלוהות כזהה לטבע‪ .‬הוא לא היה האלוהות הראשונה‪ .‬הוא זכה‬
‫לתואר זה לאחר מאבקי ע אביו כרונוס‪ ,‬אל הזמ הקודר‪ .‬כמל‪%‬‬
‫הוא נאל‪ /‬לעבור מאבקי נוספי ע צאצאיו‪ .‬מעמדו כשליט‬
‫התבטא ג ביכולתו להוליד את אתנה מראשו ואת דיוניסוס מירכו‪.‬‬
‫לזאוס היו ג בני שנולדו מקשריו ע בנות האד‪ .‬לחצאי‬
‫אלי אלה היו חיי טראגיי משו שהאד פר‪ /‬את גבולותיו‪.‬‬
‫האד נולד מהטיטאני כ‪ %‬שבאד מצוי ג יסוד של אל וג של‬
‫אד‪ ,‬ולכ יש בו ניצו‪ /‬אלוהי‪ .‬לאד אסור להתחרות ע האלי‪.‬‬
‫טאנטאלהס ב האנוש ניסה לגנוב את משקה האלי המאפשר חיי‬
‫נצח ונענש על יד‪ .‬לפי היווני‪ ,‬האד לעול אינו יכול להגיע‬
‫למדרגת אל‪ ,‬שסגולתו העיקרית על פני האד היא חיי נצח‪.‬‬
‫תפקיד האלוהות בתחילה היה שיי‪ %‬להרה‪ .‬היא היתה אלת‬
‫היקו‪ ,‬ג כאלת האדמה‪ ,‬גאיה‪ ,‬וג כאלת השמי‪ .‬בתחילת פולחנה‬
‫‪144‬‬
‫לא היה לה ב זוג‪ .‬האלוהות שלה לא הצטמצמה לזוגיות ואפילו לא‬
‫לאמהות בלבד‪ .‬לקדמוני לא היה צור‪ %‬לראות את האשה רק כחלק‬
‫מזוגיות או כא לב החשוב ממנה‪ .‬היא ילדה בני ללא אב‪ .‬הנושא‬
‫של מי ילד את מי‪ ,‬הצור‪ %‬רק באב או רק בא עבר שינויי רבי‬
‫במיתוסי הקדומי‪ .‬הרה ילדה את אורנוס וזה הפ‪ %‬ברבות הימי‬
‫לב זוגה ולאל הראשי‪ .‬אחר כ‪ %‬היתה לבת זוגו של זאוס‪ .‬ממעמד של‬
‫האלה בוראת העול היא ירדה למעמד של אשה מרה המקנאה‬
‫באהובות בעלה‪.‬‬
‫נהנתנות היווני לא קידשו עיקרי אמונה ופולחני ולא‬
‫העלו על נס את הצייתנות המדודה והמדויקת ואת ההכאה על חטא‪.‬‬
‫עבודות הדת היו נתונות לרצונ של היווני‪ .‬סובלנות כגו זאת‬
‫היתה קיימת במידה מסויימת בעול העתיק ובדומה לדתות המזרח‬
‫כיו‪ .‬באגדות ובפולחני היה יסוד של מתירנות‪ ,‬א‪ %‬ג שימחת‬
‫חיי והנאה יומיומית פשוטה‪ .‬הוגי ואמני במערב שנפש נקעה‬
‫מעוד" הרצינות והסגפנות הנוצרית‪ ,‬נמשכו אליה‪.‬‬
‫האלי היווני לא ייצגו מגבלות מוסריות‪ ,‬אלא להיפ‪ ,%‬היו‬
‫בה תשוקות וחולשות אנושיות‪ .‬ה דמו לבני האד במרא‬
‫ובתכונות כמו אהבה‪ ,‬קנאה ונקמנות‪ ,‬אבל היו יותר יפי וחזקי‬
‫ויכלו לשנות את דמות לכל דבר הקיי בטבע‪ .‬היה בכוח לעשות‬
‫מעשי ניסי שוני‪ .‬ה זכו לחיי נצח בזכות מזונותיה המיוחדי‪,‬‬
‫מאכל בש אמברוזיה ומשקה בש נקטר‪.‬‬
‫כאשר קיימו חיי אהבה‪ ,‬הנישואי מעול לא הגבילו אות‪.‬‬
‫היו נישואי או קשרי אהבה בי אח ואחות‪ ,‬א וב או אב ובת‪ .‬כל‬
‫האלי היו קשורי בקשרי משפחה והתגוררו על האולימפוס‪ .‬ה‬
‫נלחמו אלה באלה מתו‪ %‬גחמת שונות‪ ,‬קנאה או חמדנות‪.‬‬
‫האל שייצג יותר מכל את המתירנות וההוללות היה דיוניסוס‪,‬‬
‫אל היי‪ ,‬השמחה נטולת המעצורי והאקסטזה‪ .‬הפולח שלו קס‬
‫בעיקר לנשי שהרשו לעצמ במספר ימי של הפולח שמחה‬
‫וחופש מסויי שלא היה לה בחיי היו יו במשטר היווני‬
‫הפאטריארכלי‪ .‬בפולח דיוניסוס השתמשו בסמלי של תיש וגדי‪,‬‬
‫שהפכו מאוחר יותר למייצגי השט באירופה‪ ,‬והפולח שלו נחשב‬
‫לסמל הפריצות‪.‬‬
‫האלות חולקו למושגי של נשיות כמו אפרודיטה תשוקה‪,‬‬
‫אהבה ארצית‪ ,‬הרה ודמטר אמהות ואתינה וארתמיס אלות‬
‫‪145‬‬
‫בתולות רבות עוצמה‪ .‬האהבה המתחלקת לאהבה ארצית ולאהבה‬
‫רוחנית בלתי מושגת שבסיפורי אורפיאוס נדונה מאוחר יותר‬
‫האל אפולו היה מאוחר יותר השראה‬
‫בפילוסופיה היוונית‪.‬‬
‫למושג היופי שהוא אחד המרכיבי העיקריי בפילוסופיה היוונית‪.‬‬
‫האלי היווני סימלו עוד מושגי‪ :‬מוות‪ ,‬שאול‪ ,‬תקשורת‪,‬‬
‫מסחר‪ ,‬חקלאות‪ ,‬אוקיינוס ואש‪ .‬הפולח לאל אסקלפיוס‪ ,‬אל‬
‫הרפואה‪ ,‬הביא להקמת בית חולי וש טופלו החולי באמצעי‬
‫שוני‪ ,‬בי השאר בעזרת חלומות‪.‬‬
‫***‬
‫‪146‬‬
‫הינדואיז‬
‫הדת ההינדואיסטית כל כ‪ %‬מורכבת והשפעתה העקיפה על‬
‫שאר דתות העול רבה כל כ‪ ,%‬שבעלי דתות ואמונות שונות‬
‫ומנוגדות לגמרי המתענייני באמונותיה של בני הודו‪ ,‬סבורי‬
‫שה מאמיני בדת דומה להינדואיז ושההבדלי ה חיצוניי‬
‫בלבד‪ .‬הפתעה נוספת היא הגילוי שמוסכמות‪ ,‬כמו הצור‪ %‬במטרות‬
‫גשמיות ובנוחות פיזית‪ ,‬אינ הכרח המציאות‪.‬‬
‫חשיבות ההינדואיז היא ג בהשפעה הישירה שלו על‬
‫יצירת דתות חדשות למספר אנשי לא קט מזה של הדתות‬
‫המונותיאיסטיות‪ .‬במדינות המזרח הרחוק קיי מספר עצו של‬
‫מאמיני בענפי נוספי של דת זאת‪ ,‬הבודהיז והז‪ .‬ההינדואיז‬
‫קיי רק בגבולות הודו‪.‬‬
‫הדת ההינדואיסטית איננה אחידה וקיימות בה ערב רב של‬
‫אמונות ושל אלי ואלילי כלליי ומקומיי‪ ,‬ובשל הסובלנות‬
‫ההינדית ה מתחדשי ללא הר" על ידי כול‪ .‬ההינדואיז איננו‬
‫מתנגד לסמלי משו שה‪ ,‬כמו המציאות עצמה‪ ,‬אשליה‪.‬‬
‫האד המודרני שהתרחק מהסמלי מרותק לעושר העצו‬
‫של הסמלי בהינדואיז‪ .‬ביטויי ניכר באלי‪ ,‬במנהגי‪ ,‬בפולחני‪,‬‬
‫במופעי בידור‪ ,‬באוס" הקדושי‪ ,‬בתירגולי הגופניי והרוחניי‪,‬‬
‫ובציבעוניות החיצונית‪ .‬החירות ליצור סמלי חדשי מאפשרת‬
‫הרחבת הרעיונות ובניית פילוסופיה עמוקה‪ .‬בדת ההינדואיז נית‬
‫למצוא אמונה באלילי‪ ,‬אל אחד ראשי‪ ,‬סמלי שמביעי מושגי‬
‫וערכי פילוסופיי‪ ,‬הגשמה עצמית מודרנית ודת הבודהיז‬
‫שהסתעפה מההינדואיז ויש בה סממני של אתאיסטיות‪ .‬בדת‬
‫ההודית מצויי מוטיבי הקשורי למדע המודרני כמו מרכבות‬
‫עפות ויומו ולילו של בראהמה המקבילי להתפשטות והתכווצות‬
‫היקו‪.‬‬
‫בהודו הקדומה התקיימה תרבות עוד בשנת ‪ 3,000‬לפנה"ס‬
‫ואולי קוד לכ‪ .‬אחריה הגיעו שבטי בש דארווידי שיצרו את‬
‫תחילת ההינדואיז ותרבות מפותחת ובעלת כתב‪ .‬באל" השני‬
‫לפנה"ס הגיעו עמי הודואירופאיי וה הטמיעו בתוכ מרכיבי‬
‫של הדת המקורית ועירבבו אות ע אלי טבע שוני ומיתוסי‬
‫‪147‬‬
‫שלה הדומי לאלה של היווני שהיו בעלי מוצא דומה לשלה‪.‬‬
‫ה כפו את שיטת‪ ,‬הדת הברהאמינית על התושבי‪ .‬הדת‬
‫הברהאמינית היא דת שעיקרה הקרבת קורבנות והשלטת מעמדות‪,‬‬
‫כשבראש המעמדות הגבוהי‪ ,‬הכובשי‪ ,‬על תושבי האר‪ ,/‬אלה‬
‫שהפכו למעמדות נמוכי‪ .‬מעמדות אלה עדיי חזקי בהודו‪ ,‬א כי‬
‫נעשי נסיונות ליתר שיוויוניות‪ .‬בראש נציגי האלוהות הקדומה‬
‫שהדגישה את הפ הנשי של האלות‪ ,‬ה העמידו את האל שלה‬
‫בראהמא ושינו את היררכית האלי הקודמי‪ .‬השיטה הברהאמינית‪,‬‬
‫בדומה לדתות אחרות‪ ,‬מטילה את כל האשמה של איצדק על הסובל‬
‫ולא על החברה הכובשת‪ .‬לא רק עליו אלא ג על צאצאיו היא‬
‫מטביעה סמלי לפי נוחותה‪ .‬הטענה שלה היא שהאד הנחות עשה‬
‫מעשי בגילגול הקוד הדורשי תגמול בגילגול הזה‪ ,‬למרות שאי‬
‫לה הוכחה מלבד הראייה שה נולדו להורי בעלי מעמד מסויי‪,‬‬
‫וא ישפר את התנהגותו‪ ,‬בגילגול הבא יקפו‪ /‬למעמד גבוה יותר‪ .‬כ‪%‬‬
‫משתחררת החברה מחובותיה כלפי העני והמדוכא ובנוס" מונעת‬
‫עוינות ומרידה‪ .‬למרות ההשלמה‪ ,‬האמונה והסובלנות היחסית‬
‫המאפייני את ההינדואיסטי הרי שתהליכי פוליטיי וחברתיי‬
‫יצרו בעיות קשות לנשי ומאבקי בי בני דתות שונות‪ .‬סביר שהדת‬
‫ההינדית מקלה מסבל יותר מאשר דתות אחרות‪ ,‬א‪ %‬אי היא מונעת‬
‫אותו‪.‬‬
‫הגרסה של הכתות המעמדיות‪ :‬כוהני‪ ,‬מושלי ולוחמי‪,‬‬
‫סוחרי ומשרתי‪ ,‬שמלכתחילה נועדה לשמר את זכויות המעמדות‬
‫השליטי‪ ,‬התעדנה לרעיונות רוחניי‪ .‬זוהי שיטה פילוסופית‬
‫המניחה שתפקיד הנשמה להתפתח ולתרו לעול לפי כישורי‬
‫המתאימי רק לאותה נשמה או לקבוצת נשמות‪ .‬בהתא לכתות‪,‬‬
‫האד נולד לתפקיד של מורה ומנהיג רוחני או מנהל או סוחר או‬
‫לוח או משרת‪ .‬נית להקביל את התפקידי לתכונות אופי של‬
‫רוחניות‪ ,‬מדע‪ ,‬אירגו‪ ,‬יצירתיות או משפחתיות‪ .‬למאמי מבחר‬
‫אפשרויות לעבודה בעזרת שיטות יוגה שונות בהתא לאופיו ולדר‪%‬‬
‫בה האד מגשי את עצמו‪ .‬אי חובה על כל הע למלא בדיוק אות‬
‫מצוות כמו בדתות המונותיאיסטיות והמאמיני נוטלי לעצמ‬
‫חופש לפרש את המצוות בפרשנות אישית‪ .‬ליחיד יש כר נרחב של‬
‫פלגי שוני בהינדואיז ובבודהיז‪ .‬האמונה בגילגול נשמות‬
‫פותחת אפיקי הגשמה נוספי‪ .‬האד יודע שאי הוא חייב להיתקע‬
‫לנצח בסמל אחד‪ .‬בגילגול אחד הוא היה טוב ורע באחר‪ ,‬גבר‬
‫בגילגול אחד ואשה באחר‪ ,‬אציל בגילגול אחד‪ ,‬איכר באחר‪ ,‬אדו‬
‫‪148‬‬
‫בגילגול אחד ועבד באחר‪ .‬בכל גילגול האד מבטא פ אחר של‬
‫אישיות אנושית‪ .‬הוא עובר גילגולי המקבילי לסוגי הכתות‪ ,‬וכ‪%‬‬
‫הוא מכיר את מגוו הנפש האנושית‪ ,‬את המגוו שבעול‪ ,‬והופ‪%‬‬
‫לאישיות שלמה‪ .‬בסו" התהלי‪ %‬הוא הופ‪ %‬לאד של‪ .‬המעמדות‬
‫מבטאי ג התפתחות נפשית‪ .‬בהיותו במעמד המשרתי לומד‬
‫האד שכל זמ שהוא חסר מרכז פנימי בנושא שאי הוא בקיא בו‪,‬‬
‫עליו לציית עד שיפני את החוכמה‪ ,‬עליו להפני את העבר לפני‬
‫שהוא בונה עתיד‪ .‬במעמד הסוחרי הוא לומד צדק‪ ,‬שכלתנות‪,‬‬
‫סבלנות ואיזו בי נתינה ולקיחה‪ .‬במעמד הלוחמי הוא לומד אומ‪,/‬‬
‫הוא לומד את המאבק הפנימי שבסופו הוא מוותר על האלימות‬
‫החיצונית שלו‪ .‬הוא יודע אי‪ %‬להתמקד בערכי שלו למרות‬
‫האלימות החיצונית והוא קולט את הדינמיקה של החיי בהרס‬
‫ובמוות‪ .‬הוא רוכש את הידע לא להפו‪ %‬עצמו לאויב של אויבו‪ ,‬לא‬
‫להשתעבד לכעס‪ .‬בגילגול האחרו הוא כבר יודע את כל שעליו‬
‫לדעת‪ .‬הוא הופ‪ %‬עתה למורה המעניק מחוכמתו לאות שהגיעו‬
‫לשלבי התפתחות נמוכי יותר והוא מבי את מאבק שהוא עבר‬
‫בעצמו‪ .‬החלוקה לכתות מבטאת את ההבנה שבני האד אינ דומי‬
‫בתוכ‪ ,‬ולכל אחד האופי‪ ,‬הייעוד וההתפתחות הפנימית שלו‪ ,‬ולכ‬
‫אי אפשר לדרוש ולטפל בכול באותה אמת מידה‪ .‬זהו ביטוי העומק‬
‫של המחשבה ההודית‪ ,‬היכולת לראות בכל התרשמות חיצוניות כולל‬
‫היעדר קורת גג וחרפת רעב‪ ,‬סמל‪ .‬תפיסה רחבה זאת מוכרת לא רק‬
‫לפילוסופי ההודי‪ ,‬אלא כל הודי מבי כבר מילדותו‪ .‬החלוקה‬
‫הזאת נכפית מלמעלה והאד אינו יכול להשתחרר ממעמדו וזאת‬
‫נקודה לביקרת על הפילוסופיה ההודית‪ .‬בעול המורכב של היו‪,‬‬
‫במקומות אחרי‪ ,‬קיימי סולמות נוספי של סמלי לדרגת‬
‫התפתחות האד וליחיד רשות לקבל או להתנגד לה‪.‬‬
‫עול הרוח והמציאות‬
‫אלוהות‬
‫לפי ההינדואיז‪ ,‬ליקו שני פני שה אחד‪ .‬האחד הוא‬
‫ברהאמ‪ ,‬המהות שמעבר לבריאה‪ ,‬והשני‪ ,‬ברהמא‪ ,‬הבריאה הפיזית‪,‬‬
‫החוק שבבסיס הבריאה‪ .‬נשמת היחיד היא האטמ‪ .‬היחיד זהה‬
‫לאוניברסלי‪ ,‬כש שטיפה באוקיינוס זהה לאוקיינוס כולו‪ .‬המושג‪,‬‬
‫הסמל והמציאות ה אחד‪ .‬העול הנגלה‪ ,‬הפיזי‪ ,‬שהתגש בחומר‬
‫‪149‬‬
‫מתו‪ %‬נשמת היקו‪ ,‬קרוי מאיה‪ ,‬אשליה‪ .‬העול הזה הוא חלו‬
‫שבסו" הגילגולי מקיצי ממנו‪ .‬אד שאיננו מודע שעול החומר‬
‫הוא אשליה מכונה בפיה בור או יש‪ .‬לברהמא תקופות של ימי‬
‫ולילות המקבילי לבריאה ולחורב של עולמות‪.‬‬
‫מטרת החיי בהינדואיז איננה עשייה חיצונית אלא הוויה‪,‬‬
‫להבי שאתה ג אתה וג הנהר וג הע‪ ,/‬וג כל הקוסמוס כולו‪ .‬על‬
‫האד לא להיאבק בגורלו אלא להיות מה שהוא ולהינות מכ‪.%‬‬
‫ההזדהות ההינדואיסטית שונה מדתות אחרות בה האלוהות היא‬
‫ישות רחוקה ומאיימת או דורשת אהבה במפגיע‪.‬‬
‫חלוקת האלי‬
‫מקובל לחלק את האל הבורא לשלוש דמויות‪ ,‬בראהמא‪,‬‬
‫וישנו ושיווה‪ .‬תפקיד וחשיבות של האלי השתנתה במרוצת‬
‫הדורות וג היו החשיבות שמיחסי לה ההודי משתנה ממקו‬
‫למקו‪ .‬בעוד בראהמה הוא ישות מופשטת‪ ,‬וישנו הוא כוח החיי‪,‬‬
‫הבסיס הרוחני של הקוסמוס‪ ,‬הדר‪ %‬בה משתלב האד ע הקוסמוס‪,‬‬
‫ואילו שיווה הוא מחזור הבריאה‪ ,‬לידה ומוות‪ ,‬בריאה והרס‪ ,‬טוב‬
‫ורע וחילופי העונות‪.‬‬
‫בראהמה‪ ,‬בניגוד לשני האלי האחרי‪ ,‬הוא אל מופשט‬
‫ואיננו זוכה לפולח‪ .‬וישנו הוא אל אהוב ומופיע כדמויות שונות‪,‬‬
‫כאד‪ ,‬כדג‪ ,‬דוב‪ ,‬חזיר בר‪ ,‬אדאריה‪ ,‬גמד‪ ,‬בעל גרז‪ ,‬ראמא‬
‫וקרישנה‪ .‬שתי האחרונות ה הנערצות ביותר‪ .‬הפולח של וישנו‬
‫מדגיש צד אחד של החיי של האהבה והשמחה בעיקר כלפי מייצגיו‬
‫קרישנה וראמא‪ ,‬בעוד שפולחנו של שיווה מדגיש את המאבק‬
‫שבחיי כמו השליטה על החומר בתרגילי יוגה‪.‬‬
‫ההודי עובדי לאלי נוספי‪ ,‬חלק קדומי מאד‪ :‬בת זוגו‬
‫של שיווה‪ ,‬שלה מספר שמות‪ ,‬פאווארטי‪ ,‬אומה ודורגה‪ .‬האלה‬
‫מתחלקת‪ ,‬לפי הטנטרה‪ ,‬לשלוש דמויות‪ :‬הבוראת‪ ,‬הא‪ ,‬והאלה‬
‫ההורסת‪ ,‬קאלי‪ .‬פולח קאלי וכנראה ג פולח שתי הישויות‬
‫האחרות הוא קדו מזה של האלי‪ .‬עוד אלי ה‪ ,‬סאראסוואטי‪,‬‬
‫אלת החוכמה‪ ,‬הלמידה והאמנויות‪ ,‬לאקשמי‪ ,‬אלת המזל‪ ,‬ההצלחה‬
‫והעושר וג בת זוגו של וישנו‪ ,‬גאנשה‪ ,‬אל השפע‪ ,‬בעל ראש הפיל‪,‬‬
‫האהוב על ההודי‪ ,‬סוריא אל השמש‪ ,‬אגני אל האש‪ ,‬סומה אל‬
‫המי‪ ,‬האנומ‪ ,‬האל הקו" האמי‪ ,/‬מיתרא‪ ,‬האל הטוב שאומ‪ /‬ג‬
‫‪150‬‬
‫על ידי עמי אחרי‪ ,‬אינדירה‪ ,‬אל המלחמה‪ ,‬צ'ייטאניה‪ ,‬אל‬
‫הרפואה‪ ,‬וארונה אל היקו‪ .‬האל הבורא הוא ג פורושוא או‬
‫פרג'אפטי שהיה אד קדמו רוחני‪ ,‬שהתגש לחומר‪ .‬מאברי גופו‬
‫נוצר העול‪ ,‬אדמה‪ ,‬אוויר‪ ,‬אש ומי‪ .‬לפי סיפור אחר‪ ,‬מאברי גופו‬
‫נוצרו המעמדות‪ .‬תרומת אברי גופו לעול נחשבת להקרבה מצידו‪,‬‬
‫דבר המציי את היחס של ההינדואיז לבריאה החומרית‪ .‬בסיפור‬
‫הבריאה מופיעי יסודות מוכרי כמו הרצו ואחר כ‪ %‬המחשבה‪,‬‬
‫כאנרגיות שבראו את היקו‪ .‬האלי מצויי ג בטבע כמו אלת נהר‬
‫הגאנגס‪ ,‬אליו באי למות ולהיטהר‪ .‬מקדשי ג עצי ועצמי‬
‫בטבע‪ .‬כוכבי הפכו לאלי‪ .‬בעלי חיי מקודשי ה פרות‪ ,‬קופי‪,‬‬
‫ציפורי ונחשי‪ .‬הפרה מקודשת כסמל לבעל חיי שנות מבלי‬
‫לקבל‪ .‬לכל דבר יש אל או קדוש וה עדיי מתרבי ללא הר"‪ .‬עוד"‬
‫האלי אינו מסתיר את העובדה שכל אחד מה הוא עוד גילוי של‬
‫האל המופשט‪ .‬היכולת לדבר ע אלי ואלילי מפחיתה את‬
‫הבדידות האנושית א" יותר מאשר אמונה באל אחד‪.‬‬
‫כתבי קודש‬
‫כתבי ההודי נכתבו בי השני ‪ 1,500‬לפנה"ס ו ‪500‬‬
‫לפנה"ס‪ .‬חלק ה כוללי את הידע שנזקקו לו הברהמיני‪,‬‬
‫הכוהני‪ ,‬לעבודות פולח ולהקרבת קורבנות ובחלק מצויי עיקרי‬
‫ההינדואיז‪ ,‬וכ המיתוסי העיקריי של המהבראטא והראמאיאנה‪.‬‬
‫הפרק הידוע ובעל ההשפעה הרבה ביותר הוא הבהגוואד גיטה‪,‬‬
‫מתו‪ %‬המאהאבראטא‪ .‬הוא צופ בתוכו את עיקרי הדת ואת הצד‬
‫המעשי שבמצוות‪ ,‬דרכי היוגה השונות‪.‬‬
‫ראמאיאנה‬
‫ראמה ומשפחתו הסתבכו במזימות ובתככי שבארמו‬
‫המל‪ .%‬ראמה‪ ,‬המיועד להיות מל‪ ,%‬אול‪ /‬לעזוב את הארמו יחד ע‬
‫אשתו סיטה‪ ,‬ולשוטט ביער במש‪ 14 %‬שנה‪ .‬ביער הוא נתקל‬
‫בממלכת השדי ובמל‪ %‬השדי‪ .‬ג ש רחשו מזימות שרמה ואשתו‬
‫נגררו אחריה‪ .‬ראמה שניצל מפיתוייה של אחות מל‪ %‬השדי‪ ,‬נכלא‬
‫על ידי המל‪ .%‬אחרי שאחיו של רמה חיל‪ /‬אותו מידיו‪ ,‬תפס מל‪%‬‬
‫השדי את סיטה וכלא אותה‪ .‬רמה נלח בו בעזרת שבט הקו" שיצר‬
‫‪151‬‬
‫גשר של קופי‪ .‬ראמה עבר דרכו )מאז הקופי מקודשי בהודו(‬
‫וחיל‪ /‬את סיטה מכלאה‪.‬‬
‫ראמה חשד בסיטה שמא בגדה בו וכדי להוכיח את חפותה‬
‫עברה דר‪ %‬אש א‪ %‬האש לא פגעה בה‪ .‬כעבור מספר שני נאלצה‬
‫להוכיח שוב את נאמנותה והיא פרשה מ העול‪ .‬לאחר מותה ג‬
‫ראמה האבל עזב את העול‪ .‬ע מותו ראמה הפ‪ %‬לאבאטאר של‬
‫וישנו‪.‬‬
‫זהו סיפור אהבה ונאמנות ששבה את לב הע‪ ,‬למרות‬
‫שהסטריאוטיפי שבו כיו פחות מקובלי‪.‬‬
‫מאהאבראטא‬
‫מל‪ %‬בש פאנדו השאיר לאחר מותו חמישה בני‪ ,‬שהידועי‬
‫ביותר מביניה ה יודישטארה טוב הלב‪ ,‬המהמר‪ ,‬בהישמה הגיבור‬
‫וארג'ונה הלוח המהולל‪ .‬ה נישאו כול לנסיכה אחת בלבד בש‬
‫דרופאדי‪) .‬נישואי של אשה אחת הנשואה ע מספר אחי היתה‬
‫מקובלת במקומות מסויימי בהודו‪ (.‬פאנדו‪ ,‬שנפטר בצעירותו‪,‬‬
‫הטיל לפני מותו על אחיו למלא את מקו הבני שעדיי לא יכלו‬
‫למלו‪ .%‬ע בגרות הדוד לא היה מוכ להעביר את השלטו לידיה‪.‬‬
‫מכא החלה שרשרת אירועי ששיאה היה משחק‪ .‬דוריודאנא‪ ,‬דוד‬
‫של האחי‪ ,‬זכה בעורמה במשחק הימורי נגד הב המהמר ה‬
‫באחי וה באשה‪ .‬הוא ניצל את מצוקת של האחי ודרש מה‬
‫לצאת מהאר‪ /‬למש‪ 13 %‬שנה‪ .‬ה הסכימו לכ‪ %‬וכאשר חזרו‪ ,‬עדיי‬
‫סרב המל‪ %‬להשיב לה את ממלכת‪ .‬פרצה מלחמה עקובה מד‬
‫שהיו מעורבי בה אלי‪ ,‬חצאי אלי ובני אד‪ .‬כל הגיבורי היו בני‬
‫מעמד הלוחמי‪ .‬האל קרישנה‪ ,‬שגיל נסי‪ %‬אנושי‪ ,‬הציל אות‬
‫מספר פעמי מידי דוד‪ .‬מאיד‪ ,%‬קארנא שהיה בנו של אל ושל‬
‫בתולה‪ ,‬א‪ %‬התחזה לאד פשוט‪ ,‬מונה לשר צבא של הדוד‪ .‬במלחמה‬
‫קרישנה היה רכב במרכבתו של ארג'ונה‪.‬‬
‫פרק הבהגואד גיטה‪ ,‬מתאר את האתנחתה באמצע המלחמה‪,‬‬
‫כאשר ארג'ונה עמד לזכות במלחמה‪ .‬ארג'ונה‪ ,‬למרות בטחונו‬
‫בנצחונו‪ ,‬תהה מה טע לכל המלחמה והנצחו‪ .‬כאשר קרישנא‬
‫שיכנע את ארג'ונה להגשי את הקרמה שלו כלוח‪ ,‬המוב של‬
‫דבריו היה שהרע איננו רע‪ ,‬אלא הוא חלק הכרחי של המציאות‪.‬‬
‫באותה שיחה קרישנה הדגיש את העיקרו של ההתרחקות מתשוקות‪,‬‬
‫‪152‬‬
‫מכעסי‪ ,‬ומחומר‪ ,‬כל אלה אינ האמת אלא המאיה‪ ,‬האשליה‪ .‬הוא‬
‫דיבר על חשיבות הדבקות בקרישנה‪ ,‬באל‪ ,‬ולא בחיי האר‪./‬‬
‫לאחר הניצחו של בני פאנדו‪ ,‬יודישטאר‪ ,‬הבכור‪ ,‬קיבל סו"‬
‫סו" את המלוכה כשהוא מודע לקורבנות שהוקרבו למע מטרה זאת‪.‬‬
‫ע מותו הגיע לעול הבא‪ ,‬ש נפגש בכל מכריו משכבר כשידיד‬
‫ואויב כבר אינ כאלה‪ .‬הוא הבי שהגהינו והשמי חדה‪ ,‬ורק‬
‫התחושה שלו באותו מקו קובעת מהו הגיהינו ומה השמי‬
‫האלוהיי‪ .‬השמי ה המודעות והדעת הנכונה‪.‬‬
‫בסיפורי אלה מצויי מוטיבי הקיימי במיתוסי אחרי‪.‬‬
‫שתי משפחות קרובות הנלחמות זו בזו‪ .‬הרע לקח במרמה את‬
‫השלטו מהטוב‪ ,‬אבל הטוב ניצח‪ .‬בדר‪ %‬כלל זוהי נקודת הראות של‬
‫המנצח שכתב את ההיסטוריה‪ .‬המיוחד בסיפור זה הוא ההיסוסי‬
‫של הטוב‪ ,‬ארג'ונה‪ ,‬א הוא באמת כל כ‪ %‬טוב‪ .‬בסו"‪ ,‬לאחר מותו‪,‬‬
‫התברר שספקותיו התאמתו‪ .‬הרע איננו כל כ‪ %‬רע‪.‬‬
‫גילגולי נשמות והגאולה‬
‫גילגול נשמות הוא מושג בסיסי בהינדואיז‪ .‬הנשמה‬
‫מתגלגלת בגופי רבי עקב הקארמה‪ .‬האד הלא מודע נסח" על‬
‫ידי הקארמה ללא שליטה מגילגול לגילגול‪ ,‬על כ הגילגולי‬
‫מסמלי שיעבוד‪ .‬החיי בהווה ה תוצאה של גילגולי קודמי וג‬
‫למידה להיות אד של‪ .‬הקארמה היא סיבה ותוצאה‪ .‬מעשי האד‬
‫המשפיעי על גורלו‪ ,‬לעתי קרובות ג בגילגול הבא‪ ,‬לאו דווקא‬
‫כשכר ועונש אלא יותר כדר‪ %‬למידה‪ .‬גילגולי היחיד מתחילי‬
‫מהדומ‪ ,‬עוברי לצומח ולחי‪ ,‬ולבסו" לבני אד ולישויות רוחניות‪.‬‬
‫הנשמה מתגלגלת למספר רב של גופי עד אשר משתחררת מעול‬
‫האשליה‪ .‬בסופ של הגילגולי‪ ,‬כאשר הוא מתנקה לחלוטי‬
‫מהיצמדות לאישיות‪ ,‬לתכונות‪ ,‬לתשוקות ולכעסי‪ ,‬הוא מגיע לשלב‬
‫המוקשה‪ ,‬הגאולה ממחזור החיי והמוות‪ .‬הגילגולי ה קשי‬
‫והמוקשה היא השיחרור מה‪ .‬כא הנשמה מתחברת למקור שממנו‬
‫היא באה‪ ,‬שאליו התגעגעה‪ ,‬לנשמה האוניברסלית‪ .‬לפי שיטות‬
‫שונות‪ ,‬שהתפתחו ג בדתות אחרות‪ ,‬קיימי שלבי נוספי בי‬
‫סופיותו של האנושי למיזוג ע ההוויה הקוסמית הנצחית‪ .‬הוא הופ‪%‬‬
‫לישות רוחנית בדרגות שונות‪ .‬המטרה של חכמי ההינדואיז היתה‬
‫‪153‬‬
‫לקצר את מש‪ %‬הגילגולי ולמצוא שיטות המאפשרות לדלג על‬
‫הגילגולי ולהגיע למוקשה‪.‬‬
‫הקוסמוס קיי לפי דהרמה‪ ,‬חוק קוסמי‪ .‬לפי תורת גילגול‬
‫הנשמות‪ ,‬שהתפתחה בבודהיז ובמערב לנשמת כל אד ייעוד‬
‫משלה‪ ,‬דהארמה‪ ,‬הגשמה עצמית‪ ,‬אבל ג לאישיות שנוצרת בכל‬
‫גילגול תפקיד משלה‪ .‬האד היחיד משתלב בסופו של דבר ע‬
‫הדהארמה של הקוסמוס‪.‬‬
‫הדר‪ %‬להשתחרר מ הגילגולי נעשיית במספר אמצעי‬
‫שפותחו למסורות של יוגה והתבוננות‪ .‬השיטות מאמנות את האד‬
‫לנהוג לפי החוק הקוסמי‪ .‬העקרו הוא להימנע משיעבוד לחושי‪,‬‬
‫לפחדי ולגשמי ולמצוא את הסיפוק בתודעה‪ ,‬בעצמי‪ ,‬בהבנה‬
‫שהעול הוא המצאה של הדימיו‪ ,‬ובדעת את העול האמיתי‬
‫שמעבר לאשליות‪ .‬האד זקוק לשלוש תכונות‪ :‬אחת היא פסיביות‪:‬‬
‫שלווה‪ ,‬צניעות‪ ,‬סובלנות‪ ,‬יושר‪ ,‬השניה היא אקטיביות‪ :‬אנרגיה‪,‬‬
‫גבורה‪ ,‬כוח‪ ,‬אומ‪ ,/‬רוגז‪ ,‬והתכונה השלישית היא נייטראלית‪ :‬חוסר‬
‫תנועה‪ ,‬חוסר שינוי‪ .‬רק בחומר קיימת הפרדה בי התכונות‪ ,‬בעול‬
‫הרוח‪ ,‬שלושת ה אחד‪ .‬א אחת מהתכונות מופיעה מעט מדי או‬
‫יותר מדי‪ ,‬האיזו מופרע‪ .‬שלוש המידות השליליות ה‪ :‬התאווה‪,‬‬
‫הכעס והחמדנות‪.‬‬
‫על האד ללמוד להגיע לשיוויו נפש‪ .‬אי בולמי את‬
‫התשוקה בכוח אלא משתמשי בטכניקות שונות כדי להמיס אותה‬
‫ולרוק אותה מכוחה‪ .‬על האד להיות שווה נפש כלפי התוצאות‪,‬‬
‫לכ עליו לעשות את עבודתו כמיטב יכולתו בהווה ולא לדאוג‬
‫לתוצאה‪ ,‬בי א היא מצליחה ובי א היא נכשלת‪.‬‬
‫ההינדואיז איננו שולל את דר‪ %‬המעשה אלא מדגיש את‬
‫העשייה ללא ההיצמדות הנפשית‪.‬‬
‫כתות ומעמדות‬
‫רוב ההודי חיי בתו‪ %‬הקאסטות‪ .‬הכתות ההינדואיסטיות‬
‫מתחלקות לארבעה מעמדות‪ ,‬שלכל אחד מה זהות עצמית וייעוד‬
‫המטיל חובות לשירות החברה‪ .‬הברהמיני‪ ,‬ה הכוהני והמורי‪,‬‬
‫בעבר ה היו מקריבי הקורבנות‪ .‬ה נושאי החוכמה ולומדי את‬
‫הספרות הדתית‪ .‬אחריה‪ ,‬הכת הפחותה בחשיבותה‪ ,‬היא כת‬
‫הקאשטריה‪ ,‬המלכי‪ ,‬הלוחמי והמגיני על הע‪ .‬לאחריה‪,‬‬
‫הוואישיה‪ ,‬הסוחרי שתפקיד לכלכל את הע וכ האמני‪ .‬לבסו"‪,‬‬
‫‪154‬‬
‫מעמד הסודרה‪ ,‬המשרתי‪ ,‬בעלי המלאכה‪ .‬מעמד אחרו שלא נחשב‬
‫בסדר ארבע הכתות ה הפאריה‪ ,‬הטמאי והמנודי‪ .‬ה סובלי‬
‫ממעמד הנחות ומיחס משפיל למרות כל הניסיונות לבטלו‪.‬‬
‫המעמדות מתחלקי בתוכ למעמדות משנה של עיסוקי‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫קיי‪ ,‬מעמד של כובסי‪.‬‬
‫ההירארכיה המעמדית והמקצועית חפפה תמיד את הכתות‪.‬‬
‫מילוי חובות הכת מבטיח לאחר המוות עליה לכת גבוהה יותר‪.‬‬
‫מסיבה זאת הדלי משלימי ע תנאי קשי ובעלי המעמד הגבוה‬
‫לא חשי יסורי אשמה‪ .‬בגילגול הקוד‪ ,‬ה מאמיני‪ ,‬ג ה עברו‬
‫אות תנאי‪ .‬כדי להיות הינדי חייב האד להיוולד הינדי משו‬
‫שברגע שאד נולד הוא נאל‪ /‬למלא את הקארמה של מעמד‪ ,‬אומה‬
‫ודת שהוא נולד לתוכה‪ ,‬ג בעמי אחרי‪ ,‬לא רק בהודו‪ .‬היוולדות‬
‫לקבוצה מסויימת נחשבת בהודו לסמל מקודש שאסור להחליפו‪.‬‬
‫יוגה‬
‫היוגה היא הדר‪ %‬המעשית ליישו עקרונות‬
‫ההינדואיז‪.‬קיימי סוגי רבי של יוגה שהבולטי מביניה‬
‫מוצגי כא‪ .‬לא תמיד חייבי בטכניקה מיוחדת‪ .‬חיי מוסריי‪,‬‬
‫עזרה לזולת‪ ,‬עשיית עבודתו נאמנה ומילוי חובות המעמד ובכ‪%‬‬
‫מובטח לאד שקיד את נשמתו‪ .‬זוהי הקרמה יוגה‪ .‬מילוי חובות‬
‫הוא ג הדעת שלומדת כת הברהמיני‪ ,‬וזוהי הדעת היחידה שמובנה‬
‫דומה לידע המערבי‪ .‬בדר‪ %‬כלל הכוונה לדעת המגיעה בדר‪%‬‬
‫אינטואיטיבית‪.‬‬
‫טכניקה מעשית היא ההאתא יוגה‪ :‬היא כוללת תנוחות‪,‬‬
‫תרגילי נשימה ותרגילי גופניי שוני שמטרת לחזק את הגו"‬
‫והנפש עד מעבר ליכולת שהאד סבור שיש לו‪ .‬זהו חלק מפולח‬
‫שיווה‪ .‬בטכניקה המעשית כלולי ג מדיטציות בה הוא לומד‬
‫להתבונ פנימה תו‪ %‬כדי הרחקת הרשמי החיצוניי‪ .‬התוצאות של‬
‫יוגה גופנית היא סגפנות של הנזירי והפאקירי‪ .‬יחד ע הרצו‬
‫להוכיח את חוסר חשיבותו של עול החומר‪ ,‬זוהי הדר‪ %‬שיש בידי‬
‫הדלי להוכיח את כוח בעבודת האל‪.‬‬
‫הדר‪ %‬ההפוכה לקדרות הסגפנית והמתאימה ג היא להמוני‬
‫הע היא החוויה הרגשית‪ ,‬השמחה‪ ,‬הדבקות‪ ,‬האהבה והחמלה‬
‫‪155‬‬
‫הנקראת בהקטי יוגה‪ .‬האד מתמזג ע קרישנה או ראמה בדר‪ %‬של‬
‫אקסטאזה או של שתיקות‪ .‬עבודת האל בדר‪ %‬הרגש התפתחה ג‬
‫בדתות אחרות‪ ,‬כזר הצופיות המוסלמית ובחסידות היהודית‪ .‬כיו‬
‫היא זוכה לאוהדי רבי במערב‪.‬‬
‫ג הטנטרה היא דר‪ %‬השמחה והפעילות‪ .‬הטנטרה עוסקת‬
‫בשילוב היסוד הנקבי והזכרי‪ .‬ההזדווגות הגופנית‪ ,‬היכולת של שניי‬
‫להפו‪ %‬לאחד‪ ,‬מסמלת את ההזדווגות הרוחנית של היסודות המצויי‬
‫בתו‪ %‬האל‪ ,‬ש ה אינ ניגודי אלא אחדות‪ .‬כ‪ %‬מעשה האהבה‬
‫הופ‪ %‬למעשה רוחני‪ ,‬לא לחטא‪ .‬בניגוד לדתות אחרות‪ ,‬האנרגיה‬
‫הנשית‪ ,‬השאקטי‪ ,‬היא האנרגיה האקטיבית והאנרגיה הגברית היא‬
‫הסבילה‪ .‬היו תקופות שה עסקו בהתנהגות מינית שנחשבת‬
‫מתירנית‪ .‬ג האהבה וההזדהות ע הגורו‪ ,‬המורה‪ ,‬היא ביטוי‬
‫לאהבה ולאחדות‪ ,‬שהיא שלב של אהבה רוחנית שסופה אחדות ע‬
‫האל‪ .‬אחדות ע האל היא האושר‪ ,‬הפירוד ממנו והפירוד בכלל הוא‬
‫הסבל‪ .‬הטנטרה נעשתה מקובלת במאה ה ‪ 6‬לספירה א‪ %‬מקורותיה‬
‫קדומי ביותר‪.‬‬
‫יוגת הקונדליני‪ ,‬שהיא יוגת הטנטרה‪ ,‬עוסקת בהעלאת‬
‫אנרגית החיי‪ ,‬הפראנה‪ ,‬המיניות‪ ,‬המתפתלת כנחש מבסיס עמוד‬
‫השידרה ועד לקודקוד הראש‪ .‬האנרגיה עוברת דר‪ %‬הצ'אקרות‪.‬‬
‫הצ'אקרות ה פיתחי האנרגיה בגו"‪ ,‬אלה שבעה איזורי לאורכו של‬
‫הגו" שכל אחד מה מסמל משמעות אחרת לאד‪ :‬הישרדות בבסיס‬
‫עמוד השידרה‪ ,‬מיניות באברי המי‪ ,‬רגשות בסיסיי במקלעת השמש‬
‫באיזור הבט‪ ,‬רגשות אהבה לזולת‪ ,‬ליקו ולאל בלב‪ ,‬כושר ביטוי‬
‫מילולי‪ ,‬יצירתיות ותיקשורת בגרו‪ ,‬העי השלישית במצח‪ ,‬בי שתי‬
‫הגבות‪ ,‬היא הראייה שמעבר לעי הבשר‪ ,‬ולבסו"‪ ,‬מעל לקודקוד‬
‫הראש‪ ,‬הניצו‪ /‬האלוהי‪ ,‬החיבור בי האד ובי האלוהי‪.‬‬
‫יוגה המכוונת בעיקר לשליטה על המחשבה ולניקוי מחשבות‬
‫מיותרות היא המנטרה יוגה‪ ,‬שהיא חזרה על מילה אחת או משפט‬
‫אחד במש‪ %‬זמ מסויי ביו‪.‬‬
‫היוגה של הרצו היא הראג'ה יוגה‪ .‬האד לומד שליטה על‬
‫הרצו בגו" ובנפש והכרת העצמי האמיתי‪ .‬היא מכוונת לניקוי‬
‫ההכרה מ המחשבות המיותרות ומ הרגשות המעיקי‪ .‬היא עוסקת‬
‫‪156‬‬
‫ברוח יותר מאשר בגו"‪ ,‬אבל היא כוללת ג תירגול לשליטה גופנית‬
‫וג מדיטציות‪ .‬היא מכוונת את האד להשיג רצו חסר אנוכיות‪,‬‬
‫אינטואיציה‪ ,‬אהבה אוניברסלית‪ ,‬חוויה של אידיאלי ומושגי‬
‫מופשטי והזדהות ע העצמי הגבוה שלו‪ .‬ע השגת יכולות אלה‬
‫הוא איננו מגיע רק להארה אישית אלא ג מכוו אות לעול ובכ‪%‬‬
‫הופ‪ %‬אותו לרוחני וטוב יותר‪.‬‬
‫דר‪ %‬נוספת לעבודה על המודעות ומעבר לה היא דר‪ %‬של‬
‫פילוסופיה ומחשבה ונקראית ג'ננה יוגה‪.‬‬
‫ככל שהאד מעמיק יותר במדיטציות ובדר‪ %‬הרוחנית הוא‬
‫מתרחק מחומריות‪ ,‬כעס ומידות רעות‪ .‬המטרה היא להגיע לבסו"‬
‫לסמהדי‪ ,‬ההארה המושלמת‪ ,‬להתנתק לגמרי מהאגו ומהרשמי‬
‫הפנימיי ולחוות את האחדות שביקו‪.‬‬
‫היוגה מעידה שרוחניות נרכשת בעזרת משמעת עצמית‬
‫שבאה מתו‪ %‬אמונה ותירגול‪ .‬אנרכיה איננה חופש א כל שבריר של‬
‫מחשבה ורגש מזדמני גורמי לאד להתפזר לכל עבר כמו סוסי‬
‫ללא רכב‪ .‬ספונטאניות איננה קפיצה ממצב גופני או נפשי אחד‬
‫למשנהו‪ .‬להיפ‪ ,%‬זהו מכשול להבשלה רוחנית‪ .‬הספונטאניות‬
‫הרוחנית קיימת כאשר האד משתחרר מדחפיו הגופניי והרגשיי‬
‫ומניח לרוחו להיות חופשית ולספוג רשמי מההוויה הלא גשמית‪.‬‬
‫משמעת מובילה לחופש‪ .‬להיות חופשי פירושו להיות מעל הטבע‪,‬‬
‫מעל לגו"‪ ,‬לרגש ולמחשבה‪ .‬בעזרת היוגה האד מתעלה בדרגתו‬
‫הרוחנית מגילגול לגילגול‪ ,‬ובמקרה הטוב ביותר מגיע לדרגת‬
‫הסמהדי‪.‬‬
‫חיי האד‪ ,‬המקדיש עצמו לעבודה רוחנית‪ ,‬נחלקי לארבע‬
‫תקופות הדומות במידת מה לסול הכתות‪ :‬בצעירותו הוא שוהה‬
‫כחני‪ %‬אצל הגורו‪ .‬המדרי‪ %‬הרוחני זוכה להרבה מאד כבוד וצייתנות‬
‫מצד החני‪ .%‬תקופת הבגרות היא תקופה של משפחה ועבודה‪ .‬בגיל‬
‫העמידה הוא מתחיל בתהלי‪ %‬הרוחני‪ .‬לבסו"‪ ,‬זיקנתו היא תקופת‬
‫פרישות מהבלי העול הזה‪ .‬יש הרבה היגיו בחלוקת התפקידי‬
‫לגילי‪ ,‬כל זמ שאיננה נוקשה מדי‪ .‬לאחר שהאד למד ומילא את‬
‫חובותיו כלפי משפחתו וכלפי עול החומר על ידי יצירה ושמירה על‬
‫נכסי‪ ,‬הוא פונה בזיקנתו לעסוק בנשמתו‪ .‬שלא כמו האד המערבי‬
‫השוא" להארי‪ %‬את תקופת אמצע החיי עד כמה שנית ולדחות את‬
‫תקופת הזיקנה‪ ,‬הזיקנה ההינדואיסטי מחכה לזיקנתו כדי להתעמק‬
‫‪157‬‬
‫בעול הרוחני לא כתלמיד כפי שעשה בנעוריו אלא כעצמאי‪ .‬חלוקה‬
‫זאת מעידה יותר על הכוונה ואי מקיימי אותה בכל מקו ככתבה‬
‫וכלשונה‪ .‬בהודו מצויי ג קדושי המבלי את ימיה בנדודי‬
‫בדרכי ובסיגופי‪ .‬ה זוכי לכבוד רב ומקבלי מנות מזו לקיומ‬
‫מ האוכלוסייה‪.‬‬
‫הפולח‬
‫ההודי מאד יצירתיי במנהגי החיי‪ ,‬בתהלוכות ובטקסי‪.‬‬
‫עבודה לאלי רבי מאפשרת ביטוי לסוגי שוני של יצירתיות בי‬
‫האנשי‪ .‬לעתי יצירתיות זאת באה במקו מאבק בתנאי קשי‪.‬‬
‫הודו מורכבת מזרמי שוני‪ ,‬דתות שונות ולא לכול אות מנהגי‪.‬‬
‫קיימי מנהגי מקובלי אות הממלאי אחר חוקי הדת‬
‫ההינדואיסטית כמו מדיטציות‪ ,‬אמירת מנטרות‪ ,‬פסוקי מקודשי‪,‬‬
‫טבילה במי‪ ,‬עבודת האל במקדשי‪ ,‬התבוננות בציורי של סמלי‬
‫מופשטי המשמשי לפולח‪ .‬לאלי מוקדשי מיגוו חגי‪ ,‬חגיגות‬
‫ותהלוכות ציבעוניות‪ .‬עבודת האל נעשיית לא רק בציבור אלא ג‬
‫בתו‪ %‬הבית בפינה המוקדשת לפולח של פסל האל‪ .‬החגי‬
‫ההינדואיסטי מרובי‪ ,‬חלק משעשעי וחלק רציניי‪ .‬לעתי ה‬
‫צובעי את עצמ וג צובעי את הפילי‪.‬‬
‫הפולח קיי ג כבידור וכאומנות‪ .‬ההינדואיסטי מציגי‬
‫דרמות המשחזרות מיתוסי של העבר בעיקר של המהאבראטא‬
‫והראמאיאנה‪ .‬בהודו של היו‪ ,‬שעדיי מאמיני בה שהחיי ה‬
‫אשליה‪ ,‬מפותחת מאד תעשיית האשליות‪ ,‬הקולנוע‪ ,‬מלבד מופעי‬
‫בידור והצגות שהיו נהוגי מאז ומתמיד‪ .‬א העול הוא אשליה‪ ,‬מה‬
‫ההבדל בי החיי במציאות ובקולנוע? לעתי עדיפי החיי‬
‫בקולונע מאשר במציאות‪ .‬ה אינ לוקחי את החיי כל כ‪%‬‬
‫ברצינות כמו במערב‪ .‬ה מוכני לחיות ג בעול אחר‪ ,‬בעול‬
‫הדימיו‪ ,‬בעזרת הקולנוע‪ ,‬בעזרת סיפורי אלי ואלות רבות מספור‪,‬‬
‫וכ בהמצאת פולחני אישיי‪.‬‬
‫כ עולי לרגל במקומות בטבע המיוחסי לאלי אלה או‬
‫אחרי‪ ,‬מבקרי במקדשי מרשימי ביופיי שהוקמו לה‪ ,‬ובעיקר‬
‫עובדי לה בפינה ביתית שהוקדשה לה‪ .‬בהודו ג הגורו זוכה‬
‫לעתי ליחס כמעט כאל אל‪.‬‬
‫חלק מההודי מקדישי את חייה ליוגה אחת‪ ,‬מרבי‬
‫במדיטציות יומיות ובאמירת מאנטרות‪ .‬המאנטרות ה פסוקי‪ ,‬מעי‬
‫‪158‬‬
‫נוסחאות לקשר ע ישויות קדושות‪ .‬בדר‪ %‬כלל ה צמחוניי‪ ,‬מתו‪%‬‬
‫רצו לא לפגוע בנשמת של בעלי החיי‪ .‬ה מרבי בטיהור עצמי‬
‫המתבטא בטבילות‪ .‬קיימי דיני טהרה ג בתו‪ %‬המשפחה‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬הודי רבי אינ מקיי את כללי הפולח וחייה דומי‬
‫יותר לאלו של המערב‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫בודהיז‬
‫הבודהיז‪ ,‬שמקורו בהודו במאה ה ‪ 6‬לפנה"ס‪ ,‬הוא אחת‬
‫הדתות הגדולות בעול‪ .‬רוב המאמיני חיי בדרו מזרח אסיה‪.‬‬
‫הוא בעל השפעה רבה ג בעול המערבי‪ ,‬בעוד שמספר המאמיני‬
‫בהודו‪ ,‬מולדת הבודהיז‪ ,‬מועט יחסית‪ .‬הבודהיז הוא פיתוח‬
‫רעיונות פילוסופיי מתו‪ %‬העול האלילי ההודי באותה דר‪%‬‬
‫שהאלילות התגלגלה לפילוסופיה היוונית‪ .‬ההינדואיסטי עובדי‬
‫לדמויות אלי שה גילויי שוני של האלוהות‪ .‬הבודהיז ראה‬
‫באלי מושגי מיסטיי שוני שנית להתקשר אליה‪.‬‬
‫הדגש בבודהיז הוא על האד‪ ,‬לא על אלוהי ולא על ישות‬
‫חיצונית‪ .‬האד מחפש את הישועה בתוכו‪ .‬תו‪ %‬כדי התבוננות בעצמו‬
‫ובמעשיו‪ ,‬הגאולה נעשיית על ידי עצמו בתו‪ %‬עצמו‪ .‬לאד השפעה‬
‫על עולמו ובשיטות שמציע הבודהיז יש בכוחו לשנות‪.‬‬
‫סבל וקארמה‬
‫הבודהיז מקורו בצור‪ %‬של בודהה לרפא את הסבל האנושי‪.‬‬
‫ארבע האמיתות היסודיות של הבודהיז מבוססות על עובדת הסבל‪,‬‬
‫מקור הסבל‪ ,‬השיטה להשתחרר ממנו והדרכי לחיי נכוני‪ .‬מקור‬
‫כל הסבל הוא בתשוקות ובהיצמדות לחושי‪ ,‬למחשבה ולרגש‪,‬‬
‫לרכוש ולאנשי‪ .‬ההיצמדות והחמדנות מלווה בסערת רגשות‬
‫ובהיעדר איזו פנימי‪ .‬כאשר האד בעל חפ‪ /‬הוא חושש לאבדו‪.‬‬
‫כשאד אינו חושש מאובד הוא משתחרר מהפחד‪ ,‬ונחה עליו‬
‫שלווה‪ .‬ההיצמדות שלו היא אפילו לעצמו‪ ,‬לאגו שלו‪ .‬הסיבה לחוסר‬
‫התועלת של ההיצמדות והסבל הוא הארעיות של הקיי‪ .‬האני הוא‬
‫אוס" של הרגלי וזכרונות‪ .‬להיצמד לדבר כלשהו הוא מעשה חסר‬
‫תועלת משו שלאחר זמ מה‪ ,‬האד משתנה והמציאות סביבו‬
‫משתנה‪ .‬התוצאה היא שלעול האד ניצמד למשהו שעבר זמנו‪,‬‬
‫שכבר איננו קיי‪ ,‬ולכ הוא נידו לתיסכול‪ .‬מה שקורה היו‪ ,‬לא‬
‫בהכרח יהיה לו המש‪ %‬מחר‪ .‬אי קביעות‪ .‬שו דבר איננו ניצחי‪ .‬כל‬
‫‪160‬‬
‫דבר סופו להתנוו ולמות‪ .‬הכל עוברי גילגולי והתפתחות‪ ,‬ג‬
‫האלי‪ ,‬ואפילו האל ברהאמה‪ .‬דר‪ %‬האמצע היא הטובה ביותר‬
‫להשיג איזו וחוסר סבל‪ .‬ראוי לא להניח לתשוקה ולמחשבות לגרור‬
‫את האד לכיוו שלה אבל ג לא להתנזר‪.‬‬
‫כאשר האד מנתק עצמו מתוצאות מעשיו‪ ,‬ואי הוא לוקח‬
‫ברצינות את ההווה‪ ,‬לא את הטוב ולא את הרע‪ ,‬הוא מוכשר להנות‬
‫מהחוויה בהווה ללא פחד מהעתיד‪ .‬אי זה אומר שחייבי להתעל‬
‫מהעול‪ .‬נית לעסוק בעול הזה בלי להזדהות ע הרגשות‪,‬‬
‫המעשי‪ ,‬האנשי והחפצי‪ ,‬ולהבי את היחסיות שלה‪.‬‬
‫בדומה להינדואיסטי הבודהיסטי מאמיני שהקרמה‬
‫משתנה בהתא למעשיו של האד בגילגול הקוד‪ ,‬שהגילגול‬
‫הנוכחי משפיע על הגילגול הבא‪ ,‬אלא שבניגוד לה‪ ,‬אי ה‬
‫מדברי על נשמה‪ ,‬אלא על מעי מודעות עצמית העוברת גילגולי‪.‬‬
‫בכל גילגול מודעות זאת שומרת על הישגיה‪ ,‬יורשת תכונות‬
‫מסויימות מהגילגול הקוד‪ ,‬מתקנת לפי הצור‪ %‬את טעויות‬
‫הגילגולי הקודמי וממלאת את החובות המוטלי עליה‪ .‬ג האלי‬
‫עוברי שלבי קארמה וגאולה‪ .‬בגילגוליו האד ספג לתוכו את כל‬
‫גווני האנושות וצבר ידע‪ .‬כאשר הוא מאמ‪ /‬רק חלק מ התכונות‬
‫האנושיות‪ ,‬הוא חסר‪ ,‬וככזה לעול לא ימצא מרגוע לנפשו‪ .‬אי הוא‬
‫יכול להשתחרר א אי הוא מבי את הרע‪ .‬בכל פע שהאד מכיר‬
‫חלק נוס" מעצמו הוא משתחרר ממנו‪ .‬אד שזוכה לזוהר ולפרסו‬
‫עד כדי רוויה מה‪ ,‬משתחרר מהצור‪ %‬להיצמד לאהבה של כל‬
‫העול אליו‪ .‬אד הזוכה לממו רב עד כדי השתעבדות לו משתחרר‬
‫מהצור‪ %‬להיצמד לכס"‪ .‬אד שזוכה לקשר ע הזולת רק לאחר‬
‫שהוא כופה עליו את רצונו ועל ידי כ‪ %‬מעורר רוגז‪ ,‬משתחרר‬
‫מהצור‪ %‬בשליטה על הזולת‪ .‬כשהוא הכל‪ ,‬הוא חוזר להיות לא כלו‪.‬‬
‫כשהוא‪ ,‬לא כלו‪ ,‬חסר אופי‪ ,‬הוא משוחרר‪.‬‬
‫בודהה הציע את שיטתו בה נית לדלג על שלבי אלה של‬
‫הגילגולי‪ .‬האד איננו נזקק לסבל שבכל שלב כדי להבי את חוסר‬
‫התועלת שבהתנהגותו‪ .‬אי הוא נזקק ג להקרבת קורבנות שרווחה‬
‫בתקופתו וא" לא לטבילות‪ .‬הוא יכול להגיע להבנה עמוקה של‬
‫המורכבות והאחדות באמצעות סוגי שוני של מדיטציות משו‬
‫שבהתבוננות פנימה הוא חי את כל קשת החוויות‪ ,‬והוא מודע לכל‬
‫הגווני‪ ,‬עד אשר הוא מגיע להארה‪ .‬בודהה הכיר את ערכי התקופה‬
‫והמקו בו חי‪ ,‬ולכ הציע את השיטות הללו‪ .‬האד כיו יכול‬
‫להשתמש בשיטות נוספות כדי להגיע לאות מטרות‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫הארה‬
‫אות שהתנסו בהארה מתארי אותה בדרכי שונות‪ :‬הארה‬
‫היא תפיסת אחדות הבריאה‪ .‬ההבנה שהכל אחד‪ ,‬ג א כלפי חו‪/‬‬
‫הדברי כביכול נפרדי‪ ,‬ידע פתאומי על היק" היקו הפיזי לעומת‬
‫היקומי האחרי‪ ,‬יחסיות העול הזה‪ ,‬סיבת הדברי הקורי‬
‫בעול‪ ,‬תחושה חזקה של נוכחות אלוהית‪ ,‬ניתוק מתאוות‪ ,‬אמונה‪,‬‬
‫הבנה שהבריאה לא אישית‪ ,‬שמאחורי הניגודי קיימת ריקנות‪,‬‬
‫שהקיי הוא אשליית החושי שלנו‪ ,‬שעכשיו מצוי כל הידע והעול‬
‫רק ממלא לאור‪ %‬הזמ את הידע שכבר קיי לרוחב‪ ,‬אושר ואהבה‬
‫אינסופיי‪ ,‬תחושת זהות ע היקו‪ ,‬תחושה שהעול הוא חלק ממ‪,%‬‬
‫שהיקו הוא אתה‪" ,‬אתה הוא זה"‪ ,‬ידע חוויתי ולא אינטלקטואלי‪,‬‬
‫תפיסת ההוויה באינטואיציה ולא רק בהבנה שכלית‪ ,‬ניתוק מתחושת‬
‫האני ומעבר אל תחושת הלא אני‪ .‬ההארה שזכו לה הבודהות היא‬
‫חוכמה המקיפה את כל הידע שבכל העולמות ובכל הזמני‪ ,‬הכרת‬
‫כל הגילגולי‪ ,‬וכל הברואי שהיו ושיבראו‪.‬‬
‫אינטואיציה פירושה‪ ,‬תפיסה תו‪ %‬כדי חוויה שאיננה מופרעת‬
‫על ידי מחשבות‪ ,‬רגשות ותשוקות‪ .‬תפיסה פנימית של הרע מבטלת‬
‫את השיפוטיות וגוררת אחריה הבנה וחמלה כלפי כל הברואי‪.‬‬
‫ההארה עשויה להיות פתאומית או הדרגתית‪ .‬ידע שאיננו מלווה‬
‫בחוויה‪ ,‬איננו מספיק‪ .‬אד שמבי בשכלו שהתשוקה וההיצמדות‬
‫גורמי לסבל‪ ,‬שהתודעה הקוסמית משתקפת בתו‪ %‬היחיד‪ ,‬שהפירוד‬
‫הוא אשליה‪ ,‬שהאני הוא אתה‪ ,‬שאי מוות‪ ,‬עדיי איננו יודע‪ .‬הוא‬
‫יודע רק כאשר הוא חווה עד עמקי נשמתו שקיימת תודעה והיא‬
‫משתקפת ומתגלמת בכל עצ‪ ,‬צומח וחי‪ ,‬ולכ אני הוא אתה‪,‬‬
‫ושאותה תודעה איננה מתה‪ ,‬ומכא שאי מוות‪ .‬כאשר הוא יודע‬
‫באמת‪ ,‬הוא יותר סובלני כלפי הזולת משו שהוא מבי שהשני פועל‬
‫מתו‪ %‬בורות‪ .‬זוהי האחדות בי האהבה והחוכמה‪ .‬הבורות היא‬
‫ההיפ‪ %‬מהארה‪ ,‬היא עיסוק מופרז במציאות כאילו היא הכל‪ ,‬והיא‬
‫מת היתר לאמלל את האד בניגוד להארה המלווה באושר‪.‬‬
‫בהארה מושלמת האד יודע הכל‪ ,‬לכ הוא יכול לבטל את‬
‫המאיה‪ ,‬העול הפיזי האשלייתי‪ ,‬ואת החוקי לפיה פועלת המאיה‪,‬‬
‫והוא עשוי להגיע לנירוואנה‪ .‬באופ מעשי‪ ,‬קיימי מצבי שבה‬
‫האד חווה רק חלק מההארה‪ ,‬או הארה לרגעי מועטי בלבד‪,‬‬
‫והוא מוטרד מכ‪ %‬ששו דבר חדש אינו קורה‪ .‬סביר שאי הארה אחת‬
‫‪162‬‬
‫לכול‪ ,‬ושקיי הבדל בי הארה אחת לשניה‪ ,‬למרות שבבסיס ה‬
‫דומות‪ .‬ההארה‪ ,‬למרות עוצמתה והפרופורציות שהיא מעניקה‬
‫לאד‪ ,‬איננה גורמת לאד לדעת הכל‪ .‬משו כ‪ ,%‬יתכ שאד מואר‬
‫לא יבי רעיונות של אנשי אחרי או לא ידע אי‪ %‬לעשות עסקי‪.‬‬
‫בודהה מופיע במספר צורות לפי רמת התפתחותו של האד‪:‬‬
‫כאד‪ ,‬כעקרו מופשט‪ ,‬כהזדהות רגשית או בעזרת תובנה פנימית‪,‬‬
‫הארה‪.‬‬
‫נירוואנה‪ :‬נירוואנה היא כיבוי התשוקה האנושית להיצמד לאגו‪,‬‬
‫לאחר שהאד השתחרר מכבלי החומר והגילגולי‪ .‬בתו‬
‫הגילגולי‪ ,‬האד מגיע לנירוואנה‪ ,‬התחנה בו האד חונה לאחר‬
‫שהוא חווה הכל‪ ,‬וש הוא נח ממעגל הגילגולי‪ .‬החירות מהתשוקה‬
‫ומהאגו היא השמחה והאושר‪ .‬האד אינו חש את ההיצמדות ולכ‬
‫איננו חווה ניתוקי וסבל‪.‬‬
‫בעול המודרני נית לפרש את המושג נירוואנה כקרקע‬
‫חדשה‪ ,‬נקיה וטהורה‪ ,‬רוחנית או מעשית‪ ,‬עליה אפשר להתחיל‬
‫מחזור חדש של גילגולי‪ ,‬שאפשר להצמיח בה עול חדש‪ ,‬שבו‬
‫יצרי‪ ,‬ניגודי ותשוקות לא ישלטו על האד‪ ,‬ותת ההכרה לא‬
‫תדחו" את האד‪ ,‬משו שהוא כבר מכיר את החשקי שלו‪ .‬זאת‬
‫תקופה שתת ההכרה תחדל להיות צידו האפל של האד משו שהוא‬
‫האיר אות וה עתה חלק מאישיותו המועשרת‪.‬‬
‫אלוהות‪ :‬רבי רואי בבודהיז דת אתיאיסטית משו שהיא‬
‫עוסקת רק באד‪ .‬בכל זאת קיי מושג קרוב לאלוהי והוא הדהרמה‬
‫ חוק העול‪ .‬הוויה אחרת הקרובה לאלוהות היא תיאור ההפשטה‬
‫הגדולה ביותר של בודהה‪ ,‬לא כאל אלא כמושג‪ .‬זהו תיאור הדומה‬
‫ג לנירוואנה‪ .‬זהו מצב מוחלט שהוא שלילת כל הידוע לנו‪ .‬הוא‬
‫האי‪ ,‬אבל זה איננו האי שהאד מכיר‪ .‬הוא לא יש ולא אי‪ .‬הוא‬
‫שונה מכל מושג שהאד מכיר‪ .‬מכיוו שכל אד יכול להגיע למצב‬
‫זה‪ ,‬או‪ ,‬לפי דעה אחרת‪ ,‬כל אד כבר נמצא ש אלא שהאשליה‬
‫מסתירה אותו‪ ,‬הרי שבכל אחד מצוי היסוד האלוהי‪.‬‬
‫‪163‬‬
‫חיי נכוני‬
‫הבודהיז מציע שמונה סעיפי לחיי נכוני‪ :‬דעה נכונה‪,‬‬
‫זוהי ידעה של עול האשליה‪ ,‬הסבל הכרו‪ %‬בהיצמדות לעול הזה‬
‫והידע אי‪ %‬להימנע ממנו‪ ,‬כוונה‪ ,‬דיבור ומעשי נכוני‪ ,‬ועבודה‬
‫מתו‪ %‬יושר אלה מתייחסי לקשר נכו ע הזולת‪ ,‬ולבסו"‪ ,‬עבודה‬
‫נכונה‪ ,‬חשיבה נכונה ושלווה מתו‪ %‬ריכוז‪ ,‬מתייחסי למדיטציה‪,‬‬
‫התבוננות והגות באותה אמת שהבודהיסטי מאמיני בה‪.‬‬
‫התכונות הטובות ה‪ :‬אהבה‪ ,‬סליחה‪ ,‬חמלה‪ ,‬צדקה‪ ,‬הימנעות‬
‫מרע שהיא פרי התשוקה וההתמכרות‪ ,‬ממשקאות משכרי וכ‬
‫מרצח‪ ,‬מגניבה‪ ,‬משקר וממיניות מוגזמת‪ .‬התכונות הרעות‪ ,‬מלבד‬
‫אלה שהוזכרו‪ ,‬ה‪ :‬חמדנות‪ ,‬הגזמה‪ ,‬גאווה‪ ,‬שנאה‪ ,‬כעס‪ ,‬צער‪ ,‬רוע‪,‬‬
‫פחד‪ ,‬אנוכיות‪ ,‬היצמדות לחפצי ולאנשי ועצלות‪ .‬הבודהיסטי‬
‫מתנגדי להריגת בעלי חיי‪ .‬היכולת להבי את הסבל והרצו לסלקו‬
‫מתייחס לכל יצור בעול‪ ,‬היא אהבה וחמלה כלפי הזולת‪ .‬כאשר‬
‫האהבה מתחברת לאיהיצמדות לרגש ולשכל זוהי אהבה ללא תנאי‪.‬‬
‫שנאה‪ ,‬כעס‪ ,‬עורמה וחשבונות אישיי ה רק סטיות רגעיות‪.‬‬
‫חוסר היכולת להגדיר את האני‪ ,‬אי לדעת איפה האני בגו"‬
‫האד‪ ,‬הביא להוכחה שאי אני לכ האגו הוא אשליה‪ .‬האגו הוא זה‬
‫שנצמד לחומר לריגושי ולאנשי‪ ,‬וחוס את הדר‪ %‬להבנה הנכונה‪.‬‬
‫ההצעה לאי היצמדות כוללת אפילו בני משפחה‪ .‬המיניות‬
‫היא לא רק סמל לתשוקה אלא ג מביאה להקמת משפחות‪ ,‬דבר‬
‫שמונע את השחרור מגילגולי הנשמות והסבל‪ ,‬ומאיד‪ ,%‬המשפחה‬
‫מעוררת היצמדות לרכוש‪ ,‬לבני אד ולתשוקה מינית‪ .‬הדגש על‬
‫ההתפתחות הפנימית גור להפחתת חשיבות המשפחה והקהילה‪.‬‬
‫האד מחפש גאולה בתוכו‪ ,‬לא מחוצה לו‪ .‬חוזקה של המודעות‬
‫נמדד בכמות הדברי הטובי שהאד יכול לוותר עליה‪ ,‬כולל‬
‫הערכת ואהבת של האחרי שהוא חפ‪ /‬ביקר‪ ,‬לא כסגפנות‪ ,‬אלא‬
‫כנכונות לוותר עליה בכל רגע‪.‬‬
‫בודהה התנגד לכתות בהודו‪.‬‬
‫בודהה דרש לא לקחת את דבריו כמובני מאליה‪ ,‬משו‬
‫שהכל משתנה‪ ,‬ג דבריו שלו‪ ,‬ג האמת‪ ,‬לכ חייבי תמיד לבדוק‬
‫כל פע מחדש‪ .‬למרות רצונו‪ ,‬הוא לא יכול היה לעמוד בפני חולשות‬
‫אנוש להופכו למעי אל לאחר מותו‪ .‬הבודהיז לא ביטל את האמונה‬
‫של רוב הבודהיסטי באלי ובישויות וההערצה לאישי שמסיבה זו‬
‫אחרת נחשבו לנעלי‪ .‬למרות שזוהי המגמה הטבעית של הבודהיז‪,‬‬
‫‪164‬‬
‫רבי עדיי לא היו מוכני לכ‪ .%‬לפי האמונה‪ ,‬בכל יו של ברהאמא‬
‫מופיעי עשרי ארבע בודהות‪.‬‬
‫הנזירי נדרשי להקפיד על טוהר ההתנהגות יותר מבני‬
‫הע‪ .‬עליה לוותר על רכוש ולחיות חיי עוני‪ .‬בודהה לא עודד סיגו"‬
‫הגו" וקיצוניות‪ .‬מנסיונו הבי שסגפנות בדיוק כמו התרחקות‬
‫מבעיות אינ מביאות להארה‪ .‬נזירי רבי מקבלי נידבת אוכל‬
‫מהעוברי ושבי אבל חלק מפרנסי את עצמ‪.‬‬
‫מדיטציה‬
‫במדיטציות ובבדידות האד יכול לשמוע את קולו הפנימי‪,‬‬
‫ולפתח את העצמי הפנימי‪ ,‬האמיתי והיצירתי ללא רעשי סביבה‬
‫פנימיי וחיצוניי‪ .‬האד לומד לזהות את האני הקוסמי שלו ללא‬
‫מעורבות אישית ותו‪ %‬כדי התנתקות מהאגו ומהחומר‪ .‬בעקבות‬
‫התפתחות היכולת הזאת הוא מבי אינטואיטיבית את היקו‪ ,‬על‬
‫הנגלה והנסתר שבו‪ .‬מדיטציה מסייעת להגיע להארה‪.‬‬
‫ישנ מספר סוגי מדיטציה‪ :‬מדיטצית התבוננות בה המודט‬
‫יושב ללא נוע ומתעל מכל הגירויי החיצוניי‪ ,‬מדיטציה בה‬
‫המודט פתוח לכל הגירויי בהווה כמו בטראנס וכ‪ %‬הוא מתוודע‬
‫לארעיות ומדיטציה בתנועה הרמונית‪ .‬המדיטציה היא התבוננות ‬
‫להתבונ במחשבות‪ ,‬ברגשות בתחושות‪ .‬על כל אד לחוות לבדו‬
‫את השלבי אל ההארה ואת ההארה‪ .‬א" מורה איננו יכול ללמד‬
‫חוויה זאת‪ .‬קיימות שיטות שונות של מדיטציות‪ ,‬הקשבה לנשימות‪,‬‬
‫ספירה‪ ,‬הדמייה‪ ,‬חזרה על מילה‪ ,‬או שילוב של מספר שיטות‪.‬‬
‫המודט במדיטצית ההתבוננות‪ ,‬בעיקר המתחיל‪ ,‬מתפזר‬
‫במחשבה וברגשות‪ .‬המדיטציות אינ נוחות‪ ,‬לפחות לא בתחילה‪ ,‬ה‬
‫דורשות הרבה משמעת עצמית ועבודה קשה‪ .‬כדאי להקשיב‬
‫לתחושות הגו" משו שמה המודט לומד על רגשותיו‪ .‬המדיטציות‬
‫מעלות זכרונות ורגשות סמויי לתודעה‪ ,‬ומספר קט של אנשי‬
‫אינ יכולי לעמוד בסוג זה של חשיפה עצמית ולה המדיטציות‬
‫אינ מומלצות‪.‬‬
‫המדיטציות אינ בהכרח מנתקות את האד מהחיי‪ .‬בדר‪%‬‬
‫כלל ה תרגיל יומי‪ .‬לעתי המדיטציה נעשיית במש‪ %‬תקופה של‬
‫מספר ימי רצופי או אפילו חודשי‪ .‬במדיטצית התובנה שתתואר‬
‫בשורות הבאות‪ ,‬היא הוויפאסאנא‪ ,‬מצויי מאפייני של רוב‬
‫המדיטציות השקטות של ההתבוננות הפנימית‪ .‬האד העוסק‬
‫‪165‬‬
‫במדיטציה עובר שלבי שוני‪ ,‬מודעות לעול שמחוצה לו‪ ,‬מודעות‬
‫לתחושות גופניות של עצמו‪ ,‬מודעות לנשימות‪ ,‬מודעות למחשבות‬
‫ולרגשות סוערי‪ ,‬מודעות למחשבות ורגשות עמוקי ונסתרי יותר‪,‬‬
‫מודעות לרוחניותו‪ ,‬שלב מעבר לתודעה גבוהה יותר ולבסו" ניתוק‬
‫מוחלט מעצמו ואחדות ע העול שמעבר ליקו‪ .‬המודט נשאר ער‬
‫לסביבתו למרות הרגיעה המוחלטת‪ .‬א מחשבות מסיטות אותו‪,‬‬
‫עליו לחזור למדיטציה בקלות וללא מאמ‪ ./‬הוא מתבונ בתחושות‪,‬‬
‫ברגשות ובמחשבות נעימי ולא נעימי‪ ,‬מבלי להגיב לה‪ ,‬אינו‬
‫מתמקד בה‪ ,‬אינו קוטע אות ואינו מדחיק אות‪ .‬הוא מתבונ בה‬
‫ללא מעורבות‪ ,‬ללא שיפוט‪ .‬הוא רואה כיצד ה מגיעי ונעלמי‬
‫כאילו היו ענני החולפי בשמיי‪ .‬ככל שהאד מרבה בהתבוננות‬
‫באותו מבט של שיוויו נפש‪ ,‬רגשות ומחשבות עתיקי מעיזי‬
‫לצאת והוא משחרר עד לניקיו פנימי מוחלט‪ .‬האד מקבל תובנות‬
‫רבות‪ ,‬כמו זו שכעס הוא עניי של החלטה‪ .‬איש אינו כועס על סירה‬
‫ריקה שנתקלה בו‪ .‬הכעס הוא על סירה מלאה אד שנתקלה בו‪.‬‬
‫האד מבי שבזבז אנרגיה על דרמות רגשיות מיותרות‪ .‬שיוויו נפש‬
‫אי פירושו להתמקד בחיובי או במשפטי חיוביי‪ ,‬אלא לראות את‬
‫הער‪ %‬השווה שמאחורי החיובי והשלילי‪ ,‬את האנרגיה שמשקיעי‬
‫בתוכ‪ ,‬ואת הפחדי ומצבי הרוח המתחלפי והמתישי‪ .‬השינויי‬
‫בתחושות ובעולמו הפנימי של המודט והמודעות לשינויי החלי‬
‫בו מלמדי אותו שכאשר הוא משתנה‪ ,‬ג העול משתנה‪ .‬הוא‬
‫מגלה שהמחשבה והרגש בעלי העוצמה הרבה כל כ‪ ,%‬עד שה‬
‫נדמי לו ממשיי‪ ,‬ה בעצ אשליה‪ .‬ע קליטת השינוי הוא מבי כי‬
‫ההרגשה שהאישיות שלו קבועה היא אשליה‪ .‬יכולת ההתנתקות מ‬
‫העבר‪ ,‬ג א העבר הקשה נמש‪ %‬שני רבות אצל המודט‪ ,‬מעניקה‬
‫תקווה לאותו אד שחש כי העבר כובל אותו‪ ,‬משו שהוא מבי‬
‫שהשחרור ממנו הוא עניי של מודעות‪ ,‬והוא יכול להתרחש ברגע‬
‫של הארה‪ .‬הוא מקבל ביטחו שהוא בעצ ביטחו באי הביטחו‪ ,‬לא‬
‫הביטחו של הנצרות או הטאו שאלוהי או הטבע מעניקי למאמי‬
‫את צרכיו‪ ,‬אלא שהכל צפוי‪ ,‬ג הטוב וג הרע‪ ,‬ואת הכל הוא מוכ‬
‫לקבל‪.‬‬
‫לאד המערבי שאיננו מתחייב דווקא לשיטות המקוריות‬
‫אפשרות להמציא שיטות משלו כדי להגיע לאות תוצאות‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫אפשר לרשו את המחשבות ולבדוק אלה מה חוזרות על עצמ ללא‬
‫‪166‬‬
‫סו" וכ אלה מה חסרות תועלת ולאחר תקופה מסויימת להיות‬
‫מודע לה ולהשאיר רק את המחשבות הרצויות‪.‬‬
‫שיטות שונות בבודהיז‬
‫הבודהיז הטהור שהציע בודהה הוא רק סוג אחד בודהיז‪.‬‬
‫עקב גמישותו של הבודהיז מספר דתות השתלבו עמו‪.‬‬
‫הזר הדומה ביותר לבודהיז המקורי נקרא הינאיאנה ‬
‫המרכבה הקטנה‪ ,‬או התרוואדה‪ .‬הוא נפו‪ /‬בארצות כמו תאילנד‪,‬‬
‫קמבודיה וסרי לנקה‪.‬‬
‫בודהה חיפש את השלימות שלפני הניגודי‪ .‬הדר‪ %‬להגיע‬
‫לכ‪ %‬היא האי‪ ,‬השלילה‪ ,‬לא זה ולא זה‪ .‬כדי לקיי את עקרונות‬
‫הבודהיז ובכל זאת לאמ‪ /‬ג דת עתיקה יותר נוצר הבודהיז‬
‫הטנטרי שמגיע לשלימות והאחדות בדר‪ %‬של ג זה וג זה‪ ,‬השילוב‬
‫של ניגודי הזכר והנקבה‪ ,‬המגולמי על ידי הווז'רא‪ ,‬יהלו או‬
‫תכשיט‪ ,‬מול פרח הלוטוס או הפעמו‪ .‬הפעמו מסמל ג‪ ,‬בי השאר‪,‬‬
‫חוכמה והענבל חמלה והארה‪ .‬קשת הפעמו מסמלת את האחדות‬
‫בי הנשי והגברי‪ .‬הבודהיז הטנטרי קיי בטיבט‪ .‬מאמיניו אימצו‬
‫את האלי הרעי בדת העתיקה הטיבטית והפכו אות לאלי‬
‫טובי‪ ,‬שכ המפלצות מצויות בתו‪ %‬נפשו של האד וקיימת זהות‬
‫בי המפלצות שבפני והאלי שבחו‪./‬‬
‫התפתחות אחרת לגמרי של הבודהיז היא הז היפני שזכה‬
‫לפופולאריות במערב‪.‬‬
‫דר‪ %‬נוספת‪ ,‬המאהיאנה‪ ,‬המרכבה הגדולה‪ ,‬המוכרת בהודו‪,‬‬
‫השתלבה במנהגי ואמונות עתיקי ומטפחת פולח של בודהות‬
‫ובודהיסטוות ובכ‪ %‬היא אבדה חלק מהנטייה המקורית להפשטה‪.‬‬
‫הבודהיסטטווה‪ ,‬הוא המיועד להיות בודהה‪ ,‬המואר‪ ,‬והוא נטל על‬
‫עצמו תפקיד לסייע לאחרי‪.‬‬
‫מאהיאנה היא עממית יותר‪ .‬בניגוד להיאנה שבה רק מעטי‬
‫מגיעי לנירוואנה‪ ,‬במאהיאנה כל אחד עשוי להגיע לנירוואנה‪ .‬ע‬
‫זאת‪ ,‬היא פיתחה פילוסופיות חדשות‪ ,‬מורכבות ומופשטות יותר‪.‬‬
‫היא הקצינה עוד יותר מהבודהיז המקורי את ההבחנה בי המציאות‬
‫הקיימת ובי חוסר הממשות שלה‪ .‬הפילוסופי הבודהיסטי הוכיחו‬
‫את הטענה ההינדואיסטית האינטואיטיבית‪ ,‬שהעול הוא אשליה‪.‬‬
‫‪167‬‬
‫ה טענו שאי דבר במציאות שאי אפשר להוכיח את אי קיומו‪.‬‬
‫ההוכחה לכ‪ %‬היא שכל דבר במציאות מוב על ידי כ‪ %‬שהוא קשור‬
‫או מנוגד למשהו אחר ולכ לא ייתכ שיש משהו מוחלט בפני עצמו‪,‬‬
‫בלי קשר לאחרי‪ .‬אי אבר אחד או חלק אחד המציי את האד אלא‬
‫הוא אוס" האיברי והחלקי שלו הקשורי זה לזה‪ ,‬וכ‪ %‬ג לגבי‬
‫יתר הדברי בטבע‪ .‬ע זאת האד איננו לא כלו מוחלט‪ .‬כל אחד‬
‫נידו להתחיל מהתחלה‪ ,‬בלי שו הסתמכות על חושי‪ ,‬היגיו‬
‫וניסיו‪ .‬אי שו תיאוריה נכונה משו שהיא מסתמכת על היגיו‬
‫ומחשבה‪ .‬האמת המוחלטת‪ ,‬או הנירוואנה‪ ,‬איננה תוצאה של חשיבה‬
‫הגיונית או ניסיו‪ .‬היא נראית כאשר האינטואיציה פורצת את קיר‬
‫התפיסה האנושית המוגבלת‪ ,‬ומגלה את האמת שמעבר להיגיו‬
‫ומעבר לחושי‪ .‬טענה נוספת היתה שכל קיו תלוי בתודעה שיוצרת‬
‫אותו‪ .‬רק מה שהאד תופס‪ ,‬קיי‪ .‬זוהי עוד הוכחה לאשלית‬
‫המציאות‪.‬‬
‫קיי בהודו עוד‪ ,‬זר פחות מפורס מהבודהיז א‪ %‬דומה‬
‫לו‪ ,‬בש ג'ייניז והוא קיצוני וסגפני יותר בדר‪ %‬החיי‪ .‬הוא מדגיש‬
‫אי אלימות אפילו כלפי בעלי החיי הזעירי ביותר‪ .‬גנדי הושפע‬
‫מתורת הג'יי‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫טאואיז‬
‫סי השפיעה על תולדות המחשבה האנושית לא פחות‬
‫מתרבויות עתיקות אחרות של התקופה העתיקה‪ ,‬כמו מצרי‪ ,‬בבל‬
‫והודו‪ ,‬אלא שתרומתה הוצנעה משו מה‪ .‬תיאורית הניגודי‬
‫האומרת שהאחד קיי על ידי ניגודו‪ ,‬על ידי האחדות ביניה או‬
‫הפרדוקסי שלה מקורה בסי‪ ,‬והיא אחת מדרכי המחשבה‬
‫הבסיסיות ביותר של האנושות‪ .‬נראה שהיווני הושפעו מה ויצקו‬
‫מחוכמת את יסודות תורת ההיגיו והמחשבה המודרנית‪.‬‬
‫הטאו מקורו בדת אלילית בשנת ‪ 3000‬לפנה"ס או יותר‪ .‬רעיו‬
‫הניגודי והמורכבות שלה התגבש בער‪ %‬בשנת ‪ 1000‬לפנה"ס ע‬
‫כתיבת השיטה של הגדת העתידות של האיצ'ינג‪ .‬הטאו הפילוסופי‬
‫המוכר לנו כיו קיבל את צורתו הסופית במאה ה ‪ 6‬לפנה"ס‪,‬‬
‫ומייצג אותו בעיקר הספר הידוע ביותר של הטאו‪ ,‬ספר שירי קט‬
‫ונעי קריאה‪ ,‬בעל ‪ 81‬שירי קצרי‪ ,‬בש "טאו טה צ'ינג"‪" ,‬הדר‪%‬‬
‫והמידה הטובה" שנכתב בידי לאוצה‪ ,‬בתימצות האופייני לאמנות‬
‫סי בכלל‪ .‬היו חכמי טאואיסטי נוספי שהשפעת על הטאו לא‬
‫היתה פחותה מזו של לאוטצה‪.‬‬
‫תרבות סי‪ ,‬בניגוד לרוב האומות‪ ,‬היתה רציפה לכל אור‪%‬‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬
‫האמונה באלי החלה באמונה ברוח האבות‪ .‬ה הקריבו‬
‫לה קורבנות כדי לבקש את עזרת ולמנוע מה להביא מזל רע‪.‬‬
‫חלק מהפולחני העתיקי בסי ובארצות המזרח הרחוק קיי עד‬
‫היו‪ .‬האמונה באלי טובי או מענישי בשמי ורוחות רעות או‬
‫אלי מגיני על האר‪ /‬הפכה לבסו" לתורת הניגודי יי ויאנג‪ .‬היי‬
‫ האר‪ /‬והיאנג השמי‪ ,‬הפכו למושגי מופשטי בעלי תכונות‬
‫הפוכות‪ ,‬המשלימי זה את זה‪ .‬בי שני הכוחות המנוגדי קיי הכוח‬
‫מאז‪ .‬תפקידו של השמא בעבר‪ ,‬שתיוו‪ %‬בי האד לרוח‪ ,‬או הקיסר‬
‫‪169‬‬
‫שלפעמי נחשב כאל‪ ,‬או האד לפי הפרשנות המודרנית‪ ,‬הוא‬
‫האיזו‪ .‬מכא התפתחה תורת ההרמוניה והאיזו של הניגודי היי‬
‫והיאנג‪ .‬המהות שמאחורי הניגודי היא הטאו‪ .‬כוח החיי שמתבטא‬
‫על ידי התנועה ההכרחית הנוצרת מהניגודי‪ ,‬היא אנרגית הצ'י‪.‬‬
‫מכוחות אלה נוצר עול החומר המורכב מ ‪ 5‬יסודות‪.‬‬
‫הקיסר צ'י שיה הואנג טי‪ ,‬מהמאה השלישית לפנה"ס‪ ,‬הוכיח‬
‫את ההשפעה של הכוח פוליטי על הפילוסופיה‪ .‬הוא איחד את כל‬
‫המדינות הסיניות המפורדות והפ‪ %‬את סי למדינה הענקית ומרובת‬
‫האוכלוסי הידועה לנו כיו‪ .‬כדי לשלוט בה הנהיג משטר אכזרי‬
‫שנמש‪ %‬על ידי שושלות אחרות עוד מאות רבות של שני‪ ,‬איפשר‬
‫לכל המעמדות לעסוק בפקידות וייעל את המינהל הציבורי‪ .‬כ‪ %‬הפכה‬
‫סי מאר‪ /‬שצמחו בה אנשי רוח וממציאי דגולי ג בתקופה‬
‫שלאחר אותו קיסר‪ ,‬לאר‪ /‬רחבה מדי‪ ,‬מרובת אוכלוסי מדי‪ ,‬אחידה‬
‫מדי‪ ,‬שערכי פילוסופיי הוכנסו לשירות השררה במדינה‬
‫ובמשפחה‪.‬‬
‫הטאו‬
‫הטאו הוא הסיבה של הטבע‪ .‬מ הקבוע‪ ,‬האי‪ ,‬הטאו‪ ,‬נולדה‬
‫המציאות המשתנה‪ .‬הטאו הוא חסר הגדרה אבל הדברי המוגדרי‬
‫נוצרו ממנו‪ .‬כאשר ישנה מציאות‪ ,‬קיי ג הטאו והטאו הוא סיבת‬
‫המציאות‪ .‬כל הדברי והניגודי נובעי מ הטאו‪ .‬תהלי‪ %‬זה נעשה‬
‫מעצמו‪ .‬המאבק והמיזוגי ה מתו‪ %‬הטבע עצמו‪ .‬גישה זאת דומה‬
‫לגישה החילונית המודרנית‪ .‬הדר‪ ,%‬טאו‪ ,‬של איעשייה היא הדר‪%‬‬
‫המומלצת לאד‪ .‬הטאו הוא ג מהות הכוח שמאחורי היקו וג‬
‫צורת העשייה‪ ,‬או‪ ,‬יותר נכו‪ ,‬איהעשייה‪.‬‬
‫כאשר האד מאוז הוא פועל יחד ע כוחו של הטאו‪ ,‬הכוח‬
‫המניע את העול ולכ כוחו רב יותר‪ .‬א בכל חי מצויי כוחות‬
‫הבריאה‪ ,‬הרי שהוא משתת" בבריאה‪ .‬א בתו‪ %‬האד מצויי כוחות‬
‫הטבע הרי שאי טע להתנגד לה משו שה עושי את עבודת‬
‫עבורו‪ .‬האד כחלק מחוקי הטבע יכול להפעיל אות לטובתו על ידי‬
‫שיניח לכוחות הטבעיי בתו‪ %‬עצמו לעשות את עבודת‪ .‬אי‬
‫העשייה איננה הטפה לאיעשייה אלא לעשייה ללא מאמ‪ /‬תו‪ %‬כדי‬
‫זרימה ע האירועי‪ .‬זוהי הדר‪ %‬הטובה ביותר שדברי ייעשו‪ .‬כאשר‬
‫‪170‬‬
‫האד מצוי בהרמוניה ע הבריאה‪ ,‬הכוח הטבעי שבתוכו מוביל‬
‫אותו‪ ,‬למצב הטוב ביותר עבורו‪ ,‬ג א אי הוא משיג זאת בשכלו‪.‬‬
‫זוהי חשיבה אופטימית המאמינה שא לא עושי‪ ,‬הכל מסתדר‪ .‬אי‬
‫מה לדאוג‪ ,‬הטבע ידאג לאד‪ .‬מכיוו שהעול עושה בכל מקרה‪,‬‬
‫הרי שלהיות זה לעשות‪ .‬איעשיה היא העשייה‪ .‬כאשר אי האד‬
‫עושה‪ ,‬העשייה הפנימית שבו וביקו היא זאת שגורמת לו להיות‬
‫שות" בעשייה‪.‬‬
‫איהעשייה בטבע היא הסיבה שהטאואיסטי מעודדי‬
‫להזדהות ע הטבע‪ ,‬להתמסר לו‪ ,‬להתבונ בו ולחיות עמו בהרמוניה‪.‬‬
‫החיי לפי הטבע מחייבי את ההנאה‪ ,‬כולל הנאות הגו"‬
‫ולכ אי צור‪ %‬בנזירות קיצונית ובוודאי שלא סיגופי לשמ‪ .‬הטאו‪,‬‬
‫בניגוד לרוב הדתות‪ ,‬הוא נהנתני‪ .‬הכוונה להנאה פשוטה ולא‬
‫להוללות‪ .‬אי בטאו דגש על משמעת ועל ניצחו הרוח על הגו" אלא‬
‫על זרימה‪ .‬חכמי הטאו הדגימו את הנטייה לשמחה ואת ההתנגדות‬
‫לחוקי בכתבי ובסיפורי הטאואיסטיי‪ :‬ש מגלי פשטות‪,‬‬
‫הומור‪ ,‬פרדוקסי ואנרכיה חצופה‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬אי זה עניי פשוט להגיע לאיעשייה‪ .‬רק תירגול‬
‫ממוש‪ %‬מביא לכ‪ .%‬רבי החכמי הטאואיסטי אשר נטשו את‬
‫הקהילה וניסו בגפ להעמיק את חווית הטאו‪ .‬ה העדיפו התפתחות‬
‫פנימית על הצלחה חיצונית‪ ,‬בניגוד לחילוניות המודרנית המערבית‬
‫המעריכה את הידע החיצוני‪ ,‬הרכוש וקבלת אישורי חיוביי‬
‫מהזולת‪ .‬השתחררות מכל אלה היא הנותנת את החוכמה‪ ,‬האושר‬
‫והכוח האמיתיי‪ .‬הטאו‪ ,‬כמו בדתות המזרח האחרות‪ ,‬מאפשר‬
‫בדידות ומציאת האושר בבדידות‪ ,‬שלא כדתות המונותיאיסטיות‬
‫והעול המודרני בה‪ ,‬לעתי קרובות‪ ,‬לומד היחיד להתגעגע‬
‫לאהבתו השבירה של הזולת ולהתמכר להערכתו המתעתעת של‬
‫הקהל‪.‬‬
‫יי ויאנג‬
‫מהטאו הנח‪ ,‬הבלתי משתנה‪ ,‬הלא עושה‪ ,‬יוצאי הניגודי‬
‫המשתני ללא הפסק‪ .‬האד החכ‪ ,‬המואר‪ ,‬יודע להזדהות ע הטאו‬
‫שלפני הניגודי ומש הוא פותר בעיות‪ .‬כאשר אד רוצה לפתור‬
‫בעיה עליו לבקש את תחילתה וההתחלה היא בטאו‪ ,‬באיעשיה‪,‬‬
‫באיזו‪ .‬האיזו ואיהעשייה ה לא רק תחילת הבעיה אלא ג‬
‫‪171‬‬
‫הפתרו שלה‪ .‬כל הגזמה לצד אחד מסכנת את החיי ואת הבריאות‪,‬‬
‫פשוטו כמשמעו‪.‬‬
‫היי והיאנג ה לא רק ניגודי אלא מחזור החיי‪ .‬כל דבר‬
‫מתהפ‪ .%‬כאשר אחד מה חזק‪ ,‬השני מזדק ונחלש‪ .‬כאשר הוא מגיע‬
‫לשיאו הוא מתחיל להיחלש‪ ,‬והשני מתחיל להתחזק‪ .‬הזמ בטאו הוא‬
‫מחזורי בניגוד לח‪ /‬הזמ המערבי הפונה לכיוו אחד בלבד‪ .‬משו‬
‫כ‪ ,%‬לפי מראה ההווה אפשר לדעת מה היה בעבר ומה יהיה העתיד‪.‬‬
‫החוקיות ברורה ולכ ניתנת לחיזוי על ידי הגדת עתידות כמו האי‬
‫צ'ינג‪ .‬א אד רוצה להשיג משהו עליו לעשות את היפוכו‪ .‬החפ‪/‬‬
‫לאמ‪ /‬תכונה מסויימת‪ ,‬מאמ‪ /‬את היפוכה‪ .‬זהו הפרדוקס של‬
‫הניגודי‪ .‬א אד בוחר באחד מהניגודי במקו לצפות להרמוניה‬
‫שלה‪ ,‬מתקבל ההיפ‪ %‬ממה שביקש‪ .‬השינוי איננו טוב ואיננו רע‪,‬‬
‫הוא דר‪ %‬העול‪ .‬קיימות דוגמאות כיצד דבר והיפוכו קיימי בו‬
‫זמנית‪ .‬הר‪ %‬הוא חזק ודוגמא לכ‪ %‬ה המי‪ .‬כאשר יש קניי‪ ,‬יש‬
‫גנבי‪ .‬מי שאינו עושה אינו מקלקל‪ .‬הפחדני חיי יותר‪ .‬הגדול‬
‫מתחיל מהקט‪ .‬מסע של אל" רגל מתחיל בצעד אחד‪ .‬תחילת הרעש‬
‫הוא השקט‪ .‬תחילת החומר הוא האי‪ .‬תחילת הקבלה היא הנתינה‪.‬‬
‫בעל ש טוב פוחד לאבד אותו‪ .‬את הממעט בער‪ %‬עצמו אי אפשר‬
‫להשפיל‪ .‬להחליט מהו טוב פירושו להיות שיפוטי‪ .‬א אד נצמד‬
‫למשהו הוא מאבד אותו לכ עליו לשחררו‪ .‬הטאו מייע‪ /‬למנהיג‬
‫כיצד לנהוג‪ .‬כאשר השליט אינו כופה את רצונו על נתיניו ודואג‬
‫למלא את כרס‪ ,‬הענייני יתנהלו מעצמ‪ .‬מנהיג טוב הוא זה שא"‬
‫אחד אינו מרגיש שהוא קיי‪ .‬כוח גורר מרידה‪ .‬הבלתי מתבלט זוכה‬
‫להערכה‪ .‬בניגוד למערב המעודד אינדיבידואליסטיות‪ ,‬במזרח‬
‫האידיאל ג היו הוא לא להתבלט‪ ,‬להיות דומה לאחרי ולהשתלב‬
‫בחברה‪.‬‬
‫כאשר האד מתאמ‪ /‬יותר מדי‪ ,‬הוא מתנגד לדר‪ %‬הטאו והוא‬
‫משיג את ההיפ‪ %‬מהמטרה שהציב לעצמו‪ .‬החכ בודק את האמת‬
‫ולא את הניגודי‪ ,‬ש אי טוב ורע‪ ,‬ומש הוא ממשי‪ .%‬הוא לומד‬
‫מהטאו‪ ,‬מהמקו חסר התנועה וחסר הידע המילולי‪ .‬חוקי של בני‬
‫אד ולמידה ה מאמ‪ /‬מיותר‪ .‬חסר הדעה עדי" על מלומדי‪ .‬החכ‬
‫איננו צרי‪ %‬אפילו לצאת מפתח ביתו‪ .‬החוכמה היא לא להוסי" ידע‬
‫אלא להיפ‪ %‬להתעל מהידע‪ .‬כאשר בודקי את הדבר עצמו‪ ,‬ללא‬
‫התחכמויות של מלומדי נית להבי אותו‪ .‬החכ הוא תמי‬
‫וילדותי‪ .‬הוא טוב לטובי ולרעי כאחד‪ .‬הוא איננו שיפוטי‪ .‬הוא‬
‫משיב טובה תחת רעה‪ .‬החמלה היא חיובית משו שאי בה היגיו‪.‬‬
‫‪172‬‬
‫החוכמה מעודדת עשיית חשבונות‪ .‬רצוי ללכת בדר‪ %‬טבעית אבל ע‬
‫עדיפות להתחשבות בזולת‪ .‬טאואיסטי רבי הדגישו את אידיאל‬
‫חוסר התועלת‪ .‬הדברי קיימי משו שה קיימי ולא משו‬
‫התועלת שבה‪ .‬לא המועיל הוא החשוב‪.‬‬
‫היסוד הנשי הוא שורש הדברי והניגודי‪ .‬האשה יולדת את‬
‫הדברי ובכל זאת אינה דורשת זכויות‪ .‬הפסיביות שלה חזקה מ‬
‫האקטיביות הגברית‪ .‬היסוד הנשי דומה לטאו‪ ,‬לכוח הבריאה‬
‫הראשוני‪ ,‬א כי לא זהה לו‪ .‬היסוד הפסיבי‪ ,‬הוא איהעשייה‪,‬‬
‫התכונה החיובית בעיני הטאואיסטי‪ .‬סמל זה לא הועיל לאשה‬
‫במאו‪ ,‬משו שכאשה וכיולדת היא ג סימלה את האר‪ ,/‬האדמה‪.‬‬
‫לעומתה הגבר נחשב למקביל לשמי ולכוח השמימי הרוחני המושל‬
‫על האר‪ ,/‬ולכ הוא קיבל את כוח ההחלטה‪ .‬כ‪ %‬קרה ג לאידיאל‬
‫הקיסר המאוז‪ ,‬המתוו‪ %‬בי הניגודי שהיה‪ ,‬למעשה‪ ,‬קיסר ערי‪./‬‬
‫למרות שהסיני גילו את יחסיות ואת ארעיות של הניגודי‬
‫כאנרגיות וכסמלי‪ ,‬מבחינה מעשית הסמלי שירתו את החזק‪.‬‬
‫הטאו מציע ללוח להשתמש בכוח האויב כדי להלח בו‪.‬‬
‫זהו הכלל המנחה עד היו את כל שיטות הלחימה המזרחית‪ ,‬כמו‬
‫טאי צ'י‪ .‬הטאו‪ ,‬המניח שלכל אד מזומ הצ'י‪ ,‬מעניק תחושת כוח‬
‫ג לחלש‪.‬‬
‫השמי והאר‪ /‬התחברו לזוג ניגודי אחר‪ :‬גבר ואשה‪ .‬היי‬
‫תואר ככוח הנשי‪ ,‬האר‪ ,/‬הקר‪ ,‬האפל‪ ,‬הר‪ ,%‬הרטוב‪ ,‬התחתו‪ ,‬הכנוע‪,‬‬
‫הציית‪ ,‬המסור‪ ,‬השלילי במוב של עול האי הראשוני‪ ,‬הגשמי‪,‬‬
‫הפסיבי‪ ,‬והמתבונ‪ .‬היאנג‪ ,‬הכוח הזיכרי‪ ,‬קיבל את ההגדרות הבאות‪:‬‬
‫השמי‪ ,‬החו‪ ,‬האור‪ ,‬הקשה‪ ,‬החזק‪ ,‬היבש‪ ,‬החיובי‪ ,‬המחליט‪,‬‬
‫היצירתי והרוחני‪ .‬הניגודי חיוניי זה לזה‪ .‬האחד אינו יכול לשרוד‬
‫ללא השני‪ ,‬לכ אי צור‪ %‬להשמיד את מה שנחשב לרע ולשלילי‪.‬‬
‫הסיני ביקשו את האיזו המעשי בי היי והיאנג‪ .‬בעיניה‬
‫לא רק גבר ואשה ה יי ויאנג‪ ,‬ג בתו‪ %‬הגו" מצויי איברי של יי‬
‫ויאנג‪ ,‬וא" המרכיבי של הטבע מחולקי ליי ויאנג‪.‬‬
‫האד הוא תבנית מוקטנת של היקו וקיימי בו אות כוחות‬
‫כמו ביקו‪ .‬על הנחה זאת מבוססת תורת המזו‪ ,‬המקרוביוטיקה‪.‬‬
‫ישנ מאכלי מזו יי ואחרי יאנג‪ .‬שילוב של היי והיאנג במזו‬
‫יוצר הרמוניה בגו"‪ .‬הסיני המציאו תרגילי גו" שמטרת לשמר את‬
‫האיזו בגו"‪ .‬ה פיתחו תרגילי נשימה לש שאיפת הצ'י‪ ,‬וכ את‬
‫תורת הרפואה הסינית‪ .‬בתו‪ %‬הגו" זורמת אנרגיה דר‪ %‬מרידיאני וה‬
‫מקשרי בי האיזורי שבגו"‪ .‬האמונה במרידיאני הולידה שיטות‬
‫‪173‬‬
‫ריפוי כמו דיקור במחטי וריפוי על ידי לחיצות‪ .‬ה ג פיתחו‬
‫תרגילי מיניי שימנעו איבוד זרע‪ ,‬שכ‪ ,‬פירושו‪ ,‬איבוד כוח החיי‪.‬‬
‫חכמי הטאו‪ ,‬ששאפו לאלמוות הירבו לעסוק באלכימיה‪ ,‬במאגיה‪,‬‬
‫בנשימות‪ ,‬תרגילי תנועה ובמדיטציות‪ .‬הידע הרפואי והידע‬
‫בתרגילי גופניי התפתח כתוצאה מהרצו לחיי נצח‪ .‬בנוס"‬
‫לחלוקה של יי‪ ,‬יאנג ואיזו קיימת חלוקה נוספת של חמישה יסודות‬
‫העול הפיזי‪ :‬אש‪ ,‬מי‪ ,‬אדמה‪ ,‬ע‪ /‬ומתכת‪ .‬חלוקה זאת מתאימה‬
‫לטיפוסי האסטרולוגיה הסינית ולהרכבת המזו המותא לטיפוסי‬
‫האד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הטאו מנחה את המנהיג כיצד למשול‪ .‬ג תורות‬
‫הלחימה נשכרו מתורת הטאו‪ .‬העובדה שלכל אחד יש יי ויאנג‪,‬‬
‫מאפשרת ללוח להשתמש בכוחו של האויב נגד עצמו‪.‬‬
‫בחיי אי שורה תחתונה ולא עמידה בפיסגה משו שהדר‪,%‬‬
‫ההשתנות‪ ,‬היא תהלי‪ %‬מתמיד‪ .‬כאשר האד יצליח להיות הטאו‬
‫הנצחי‪ ,‬לאחר שינהג בדר‪ %‬הטאו‪ ,‬הוא לא ייפגע‪ ,‬שכ הוא נוהג בדר‪%‬‬
‫הטבע‪ ,‬והוא עשוי לזכות‪ ,‬כמו הטאו‪ ,‬לחיי נצח‪ .‬הטאואיסטי‬
‫הריאליסטי התמקדו בעול הזה וראו בו עול חיובי‪ ,‬לכ ה‬
‫שאפו להארי‪ %‬את חייה בעול הזה עד אי ק‪ /‬ולהגיע לחיי‬
‫אלמוות‪.‬‬
‫הצור‪ %‬באיזו בי הניגודי תר לא רק לחשיבה אלא ג‬
‫ליצירתיות‪ ,‬להפו‪ %‬את הניגודי ליצירה חדשה שהיא יותר מסכו‬
‫הניגודי‪ .‬הסיני הנאמני לגישה של התבוננות בטבע ומציאת‬
‫ההרמוניה של היי והיאנג יצרו יצירות אמנותיות מרהיבות ביופיי‪.‬‬
‫שלא כיצירות המערב ה לא השתמשו בצורות הנדסיות מדוייקות‬
‫שאינ קיימות בטבע אלא בקווי מתפתלי המתאימי למציאות‪.‬‬
‫ה בנו את הגני בהרמוניה של יי ויאנג‪ .‬מקווי מי מלאכותיי‬
‫ששיקפו את הסביבה יצרו שלימות אחת של הטאו והבריאה‪.‬‬
‫קונפוציוס‬
‫הטאו היה ג דתו של קונפוציוס‪ ,‬ב זמנו של לאוצה‪ ,‬אבל‬
‫הוא פנה לכיוו אחר‪ .‬דרכו היתה נוקשה יותר ומלווה בהוראות‬
‫ובכללי מדוייקי‪ .‬הטאו של לאוצה הטי" לחופש ולזרימה בחיק‬
‫הטבע‪ ,‬לבחינה עצמית של האמת‪ ,‬ואילו קונפוציוס דרש ציות לחוקי‬
‫‪174‬‬
‫השלטו‪ ,‬דקדוקי נימוסי וטקסי‪ ,‬לסדר חברתי ולמשמעת‪ .‬הדר‪%‬‬
‫שלו היתה הסדר החברתי‪.‬‬
‫הוא המלי‪ /‬למלא חובות בהתא למעמדו החברתי‬
‫והמשפחתי של האד‪ .‬העבר היה בעבורו מקור סמכות‪ .‬בהתא‬
‫לתורתו האב במרכז‪ ,‬ולכ דרש מסירות לאב‪ ,‬לרוחות האבות וכ‬
‫מסירות לאומה‪ .‬סדר‪ ,‬מבחינתו‪ ,‬הוא הירארכיה של הורי לעומת‬
‫ילדי‪ ,‬גבר לעומת אשה‪ ,‬זק לעומת צעיר ושליט לעומת נשלט‪.‬‬
‫במשפחה הוא ראה מוסד קדוש‪ .‬הדי לתורתו של קונפוציוס‬
‫מוצאי עד היו בסי‪.‬‬
‫למרות האופטימיות של הטאואיז הפילוסופי‪ ,‬הוא לא יכול‬
‫היה להיות קו מנחה יחידי של המדינה הגדולה‪ ,‬והוא ג אינו מספיק‬
‫לאד היחיד‪ .‬תורתו של קונפציוס נדרשה לש מניעת אנרכיה‪ .‬הטאו‬
‫הסובלני התקיי בצד הטאו השמרני של קונפוציוס ולעתי השלימו‬
‫זה את זה‪ .‬ג לבודהיז היתה השפעה חזקה בסי‪.‬‬
‫הטאו לעומת הבודהיז‬
‫הבודהיז הגיע לסי במאה הראשונה לספירה על ידי‬
‫בודהיראמא‪.‬‬
‫הבודהיז דומה לטאואיז בעמדת המוצא המצביעה על השתנות‬
‫בלתי פוסקת‪ ,‬היעדר שיפוטיות של טוב ורע‪ ,‬אי הצור‪ %‬להשמיד צד‬
‫אחד מתו‪ %‬צמד ניגודי ושאיפה לשחרר את האד מסבל‪ .‬תורת‬
‫הטאו כמו ההינדואיז והבודהיז משחררת את האד מהתחרות ע‬
‫הזולת‪ ,‬ומאפשרת תחושת הצלחה למרות הכשלונות החיצוניי‪ .‬ה‬
‫נבדלי זה מזה במסקנות‪ .‬הבודהיז שוא" אל האי ואילו הטאו חי‬
‫את היש‪ .‬הטאו איננו שוא" להתרחק מ העול‪ ,‬אלא להיפ‪ ,%‬להיות‬
‫בקשר ע הדברי‪ ,‬ולנוע אית‪ ,‬הטבע איננו אשליה‪ ,‬אלא הדבר‬
‫עצמו‪ .‬בדומה לבודהיז הטאו מעודד פסיביות‪.‬‬
‫הטאו והבודהיז מבקשי את האושר‪ .‬הבודהיז מנסה‬
‫להימנע מסבל על ידי איהיצמדות ואילו הטאו גורס שא האד‬
‫ינוע בקצב הטבע ולא נגדו‪ ,‬הוא יחווה את ההנאה שבהרמוניה‪.‬‬
‫לפי הטאו להיות חופשי פירושו לחיות לפי חוקי הטבע‪,‬‬
‫בניגוד ליוגה ההינדואיסטית לפיה להיות חופשי פירושו להתעלות‬
‫מעל חוקי הטבע‪ ,‬להתגבר עליה‪.‬‬
‫‪175‬‬
‫ז‬
‫הסיני פיתחו שיטת מדיטציה בש צ'‪ ,‬שהיא שילוב‬
‫הגשמיות של הטאו יחד ע ההפשטה של הבודהיז‪ ,‬והתגלגלה‬
‫ליפ במאה ה ‪ 12‬בש ז‪ ,‬וש השתרשה יותר מאשר בסי‪.‬‬
‫הבודהיז הגיע ליפ מספר מאות שני לפני הז‪ .‬הז הוא השילוב‬
‫בי הטאו ובי הבודהיז‪ .‬הדת השלטת ביפ בעבר היתה דת‬
‫השינטו‪ ,‬דת של אלי‪ ,‬פולחני טבע ורוחות האבות‪ .‬היתה זאת דת‬
‫פיזית למדי ודומה לטאו‪ .‬אלת השמש היתה האלה העיקרית וקיסרי‬
‫יפ היו צאצאיה‪ .‬שרידי של דת זאת נשארו עד היו בצד‬
‫הבודהיז‪ ,‬למרות ששניה שוני לחלוטי זה מזה‪ .‬דת השינטו‬
‫מחייבת את הטבע ואת טיפוחו‪ ,‬ואילו הבודהיז מבוסס על שלילת‬
‫הקיי‪ .‬השינטו היא דת קהילתית ואילו הבודהיז עוסק באד‬
‫היחיד‪.‬‬
‫בז האד מתאחד ע החיי בהווה בצורה מוחלטת עד‬
‫הגיעו להארה‪ .‬הז איננו מטרה אלא הוא החיי‪ .‬הז הוא להיות כא‬
‫ועכשיו‪ .‬אפילו אי צור‪ %‬במדיטציה מיוחדת‪ .‬ג חיי היו יו‪ ,‬א‬
‫מתאחדי ע ההווה‪ ,‬ה ז‪ .‬ז הוא ג לעשות את העבודות‬
‫הפשוטות ביותר‪ ,‬כמו לחטוב עצי או לסרוג סוודר כדי להתחמ‪,‬‬
‫עידור בגינה‪ ,‬שטיפת כלי או שחייה‪ .‬האד מגיע לשלימות כאשר‬
‫הוא אוכל או שותה‪ .‬ההקשבה הפנימית נעשיית תו‪ %‬כדי התמקדות‬
‫במעשי‪ .‬כאשר השחיי מרגיש אחד ע המי הוא עוסק בז‪,‬‬
‫כאשר האד חש אחדות ע עבודתו ג אז הוא עוסק בז‪ .‬אי צור‪%‬‬
‫להתנתק מהמציאות‪ .‬שו דבר איננו מייצג דבר אחר‪ .‬שו דבר איננו‬
‫הכנה לדבר אחר‪ .‬כל דבר הוא הדבר עצמו‪ .‬כל דבר הוא החיי‪ .‬ביפ‬
‫הומצאו טקסי מדוייקי של לבישת קימונו‪ ,‬טקסי הכנת תה וסידור‬
‫פרחי‪ ,‬שמטרת להתרכז בדיקדוקי הטקס‪ ,‬ולנקות את המוח‬
‫ממחשבות ומרגשות‪ .‬טקסי אלה ג ה מעי מדיטציה‪.‬‬
‫קוא‪ :‬דר‪ %‬אחת ללמוד את הז היא הקוא‪ ,‬שאלת שאלות‬
‫פרדוקסליות‪ .‬כולנו מכירי את קול מחיאות הכפיי‪ .‬מהו קול היד‬
‫האחת? היכ היו הפני של‪ %‬לפני שנולדת? הא יתכ שאד יהיה‬
‫יבש במי או הול‪ %‬ישר ללא קשר לצורת הדר‪ ?%‬כיצד יכול מקל‬
‫להיות לא מקל? לשאלות מסוג זה אי מענה הגיוני אלא חווייתי‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫הפרדוקס מוכיח את ארעיות של המושגי וההיגיו‪ .‬המושגי‬
‫וההיגיו ה כאלה משו שאנחנו קבענו אות‪ ,‬ולכ ה ניתני‬
‫לשינוי‪ .‬מאחורי הניגודי אי היגיו אלא חווית אחדות בהווה‪.‬‬
‫הנשאל יודע את התשובה אינטואיטיבית‪ ,‬מעבר להיגיו ולניגודי‪.‬‬
‫לסוגי שוני של שאלות ניתנות תשובות בדר‪ %‬חדשה ומפתיעה‬
‫ולכ לא קל להגיע אליה‪ .‬מחיאת כ" ופרצו" יכולי לא להיות‬
‫קיימי וקיימי כפוטנציאל בעת ובעונה אחת‪ .‬כאשר האד חי‬
‫בהווה הוא מתאחד ע העשייה שלו‪ .‬אי הוא מעסיק את מוחו במי‬
‫הרטובי או בצורת הדר‪ .%‬התשובה יכולה להיות בצורה של עשייה‪.‬‬
‫כאשר הוא שובר מקל‪ ,‬המקל הופ‪ %‬ג ללא מקל‪ .‬בסיפורי ז‬
‫מתוארת התנהגות מוזרה של מורי‪ .‬ה אילצו את התלמידי לכלות‬
‫שני רבות עד שתפסו את התשובה או אפילו הנחיתו מכות עקב‬
‫שאלות הגיוניות‪ .‬התנהגות פרדוקסלית של המורה אילצה את החני‪%‬‬
‫לחוות את התשובה במקו להבי אותה‪.‬‬
‫לז ג נטייה להומור ולחוסר רצינות כמו בטאו‪ ,‬כדי להראות‬
‫עד כמה החיי פשוטי‪ ,‬והקואני מעידי על כ‪.%‬‬
‫מדיטציה‪ :‬במדיטצית הז הנקראת זאז‪ ,‬מתרגלי הז‬
‫מקפידי לא לגרש את המחשבות‪ ,‬הרגשות והזיכרונות שצצי תו‪%‬‬
‫כדי ישיבה מול קיר לב בדומה לויפאסאנא‪ ,‬המדיטציה‬
‫הבודהיסטית‪ .‬בניגוד לבודהיסטי ה יושבי בעיניי פקוחות או‬
‫הולכי הליכה איטית תו‪ %‬כדי הקשבה לסביבה‪ .‬ה ג מתרגלי‬
‫שיטות שונות כמו ספירה כדי להרחיק בעדינות את המחשבות‪.‬‬
‫במדיטציה האד מגיע לאחדות מוחלטת ע ההווה וע היקו ללא‬
‫חציצה‪.‬‬
‫במדיטציה של הז אי מתנתקי מהגירויי של הסביבתיי‬
‫אלא מקשיבי לה ללא חשיבה‪ ,‬שיפוט ופיטפוט הפנימי‪ .‬הסאטורי‪,‬‬
‫ההארה‪ ,‬איננה ההארה שבאה לאחר התעלמות מ היש כמו‬
‫בבודהיז‪ ,‬אלא להיפ‪ ,%‬התאחדות ע היש‪ ,‬ע החפצי‪ ,‬ע‬
‫הפעילות החיצונית‪ ,‬יחד ע העול הפנימי והאינסו"‪ .‬הפני‪ ,‬החו‪/‬‬
‫והאינסו" הופכי לאחד‪ .‬לחיות את החיי כל רגע ויהא זה הדבר‬
‫הפשוט ביותר‪ ,‬זוהי ההארה‪ .‬בז מצויי מספר שלבי עד שמגיעי‬
‫לדרגה הגבוהה ביותר‪ ,‬הכוללי הבנה אינטלקטואלית‪ ,‬הבנה‬
‫אינטואיטיבית ולבסו" וויתור על הבלי העול הזה‪ .‬ג בז‬
‫המאמיני נדרשי לא להיצמד לתשוקה‪ ,‬לידע ולהיגיו ולחיות חיי‬
‫מוסריי‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫שיטת הז היא מעשית‪ .‬היא מועילה לעיסוקי הדורשי‬
‫תגובה מיידית‪ .‬היא מתאימה מאד ללוחמי‪ .‬הסמוראי השתמשו‬
‫בה בעבר‪ .‬היא עשויה להתאי ג לספורטאי כיו‪ .‬שיטה זאת‬
‫מרחיקה מחשבות המפריעות לריכוז ומחדדת את תשומת הלב‬
‫בפעילות פיזית‪ .‬הזדהות ע האינסו" גורמת ללוח או לספורטאי‬
‫ולכל אד להיות גדול מהחיי‪ .‬פילוסופית הז המעשית יכולה‬
‫להיות שימושית בכל שטחי החיי‪.‬‬
‫‪178‬‬
‫יהדות‬
‫היהדות פיתחה את רוב הרעיונות הדתיי הגדולי‪,‬‬
‫הנחשבי עד היו בי היסודות של העול התרבותי‪ ,‬מיד ע‬
‫הופעתה בהיסטוריה וכשעדיי הכילה רק שבטי נודדי‪ 1500 .‬שני‬
‫לער‪ %‬לפנה"ס נדד אברה ע בני משפחתו מבבל לכנע ואז הוא‬
‫קבל את אמונת האל האחד‪ .‬במאה ה ‪ 13‬לפנה"ס נדד משה ע‬
‫שבטי ישראל ממצרי לישראל ובתקופה זאת נכתבו עשרת הדברות‬
‫וחוקי רבי‪.‬‬
‫עיקרי היהדות‬
‫הרמב" דיבר על ‪ 13‬עיקרי של היהדות‪ :‬אלוהי ברא את‬
‫העול והוא אחד ונצחי‪ .‬אי לו גו" ואי לו צורה‪ .‬רק אליו‬
‫מתפללי‪ .‬כל דברי הנביאי אמת‪ .‬משה הוא אבי הנביאי‪ .‬התורה‬
‫היא האמת‪ .‬אסור לערו‪ %‬שינויי בתורה‪ .‬אלוהי הוא אישי היודע‬
‫מה בליבו של כל אחד‪ .‬היהודי מאמי בשכר ועונש‪ ,‬בביאת המשיח‬
‫ובתחיית המתי‪.‬‬
‫האל כרת ברית ע אברה‪ ,‬מעי חוזה בו הבטיח ה' לו להיות‬
‫אב להמו גויי‪ ,‬כ הבטיח שיהיה לה לאלוהי וכ את הבעלות על‬
‫אר‪ /‬כנע‪ .‬בתמורה על הע היהודי לקיי מצוות ועל ידי כ‪ %‬יממש‬
‫את הברית מדי רגע ברגע‪ .‬טיעו זה הוא אחד הנימוקי הבולטי‬
‫להצדקת היהדות‪ ,‬שכ הרעיונות הבסיסיי בתנ"‪ %‬הופצו בי הגויי‪.‬‬
‫רעיו זה של זהות בי ע ובי דת היה הדבק המאחד של היהודי‬
‫בכל התפוצות ויצר את הרצ" היהודי בהיסטוריה‪.‬‬
‫בניגוד לדתות אחרות היחס של היהדות למציאות הוא חיובי‪.‬‬
‫אלוהי ברא את המציאות‪ .‬האד נדרש להודות על כ‪ %‬שנברא‪,‬‬
‫ולהודות על כל הבריאה‪" ,‬נשמת כל חי תבר‪ %‬יה"‪ ,‬משו שהבריאה‪,‬‬
‫המציאות‪ ,‬היא חיובית‪ ,‬היא מתנת הבורא לברואיו‪ .‬אי היא אשליה‬
‫ואי היא רעה‪ .‬היהדות כוללת ברכות והודיות שנאמרות במש‪ %‬כל‬
‫היו‪ .‬האד‪ ,‬למרות יכולת הבחירה שלו‪ ,‬איננו שות" לבריאה‪,‬‬
‫לפחות לא לפי היהדות המימסדית‪ .‬האד רק מקלקל את הטוב‬
‫שהאל ברא‪.‬‬
‫התורה שבעל פה‪ :‬היהדות כבר מתחילת ימיה נטתה לפרש‬
‫ענייני מעורפלי בתנ"‪ %‬ולהפו‪ %‬אות לעשייה מפורטת ומדויקת‬
‫‪179‬‬
‫בחיי היו יו‪ .‬המפרשי טענו שג התורה שבעל פה נמסרה‬
‫במעמד הר סיני‪ ,‬כולל הלכות שאינ כתובות בתורה‪ .‬התורה שבעל‬
‫פה כוללת את המשנה‪ ,‬שמאוחר יותר זכתה לפרשנות בתלמוד‪,‬‬
‫ונוספו עליה הלכות חדשות‪ .‬התלמוד הירושלמי והבבלי נכתבו בי‬
‫המאה השניה למאה השישית לספירה‪ .‬ה כוללי לא רק פסקי‬
‫הלכות אלא ג אגדות והערות שונות‪ .‬המייחד את התלמוד הוא דר‪%‬‬
‫הפתרו שהושפעה מהדיאלקטיקה היוונית‪ .‬במש‪ %‬כל הדורות‬
‫שלאחר התלמוד המשיכו וממשיכי לפרש את התורה שבכתב ובעל‬
‫פה ועל כל פרשנות נוספה עוד פרשנות ולאחר מכ ה סודרו מידי‬
‫פע בסדר חדש‪.‬‬
‫מצוות לעמי תבל‬
‫היהדות תרמה ערכי ומצוות שהתקבלו על ידי אומות‬
‫העול במישרי או בעקיפי‪ .‬הבולטי מביניה ה עשרת הדיברות‬
‫שניתנו לע העברי א‪ %‬מקובלי על רוב האנושות‪ .‬בעשרת הדיברות‬
‫מצויי הציוויי הקשורי לאמונה באלוהי אחד ומצוות חברתיות‪:‬‬
‫אמונה באל אחד‪ ,‬איסור פולח אלילי ועשיית פסלי‪ ,‬איסור לשאת‬
‫ש ה' לשווא‪ ,‬שמירת שבת‪ ,‬כיבוד אב וא‪ ,‬איסור רצח‪ ,‬איסור‬
‫ניאו"‪ ,‬איסור גניבה‪ ,‬איסור עדות שקר ואיסור לחמוד את אשר‬
‫לזולת‪.‬‬
‫היהדות מדברת על ‪ 7‬מצוות בני נוח המיועדות לכל‬
‫האנושות‪ :‬איסור לעבוד עבודה זרה לאלי‪ ,‬לאלילי ולכוחות טבע‪,‬‬
‫איסור שפיכת דמי‪ ,‬איסור גילוי עריות‪ ,‬איסור הגזילה‪ ,‬איסור לשאת‬
‫את ש ה' לשוא‪ ,‬איסור אכילת אבר מ החי והציווי לדאוג למערכת‬
‫משפט תקינה‪.‬‬
‫השפעת היהדות על עמי תבל‬
‫כאמור‪ ,‬תפיסת ההפשטה של האל ואחדות האל‪ ,‬היא אחת‬
‫ההתפתחויות העיקריות של ההיסטוריה האנושית‪ .‬האד איננו נזקק‬
‫לתיוו‪ %‬של סמלי אלא מאמי במושג המופשט‪.‬‬
‫מהתנ"‪ %‬למדי על דרישה לצדק חברתי ללא הבדלי מעמד‪.‬‬
‫אסור לעוות משפט‪ ,‬לא לטובת העשיר ולא לטובת העני‪ .‬אי ללכת‬
‫אחר הרבי כי לא תמיד הרוב צודק‪ .‬תביעות מוסריות חלות על‬
‫‪180‬‬
‫המל‪ %‬כמו על כל האחרי‪ ,‬כפי שמודג במשל דויד וכבשת הרש‪.‬‬
‫שלא כמו במיתוסי של עמי אחרי‪ ,‬דמויות האישי המאכלסי‬
‫את התנ"‪ %‬אינ מעוררות ספק בכ‪ %‬שמדובר באנשי אמיתיי בעלי‬
‫יתרונות וחסרונות והתנהגות אנושית שאינה תלויה בזמ‪ .‬אד בעל‬
‫חולשות יכול להזדהות עמ ולדעת שלמרות אנושיותו‪ ,‬הוא יכול‬
‫להיות צדיק‪ .‬אפילו נביא כמשה עלול להיות חסר ביטחו או לאבד‬
‫שליטה על כעסו‪ .‬לא רק שלא הפכו אות לאלי‪ ,‬כפי שנהוג היה‬
‫באותה עת‪ ,‬יתכ שאפילו הפחיתו מערכ‪ .‬קיימת סברה שאברה‬
‫ומשה היו מלכי‪ ,‬בעוד שבכתובי ה אינ מתוארי כבעלי מעמד‬
‫מיוחד‪ .‬המוסר החברתי העברי בשיאו נוסח על ידי הנביא ישעיהו‬
‫הטוע שאלוהי מעדי" צדק חברתי על פולח האל‪.‬‬
‫היהדות שימשה בסיס רחב מאד לתורת הנצרות והאיסל‪,‬‬
‫הדתות שמכסות חלק ניכר מתושבי העול‪ .‬ג רעיונות שלא הודגשו‬
‫בתנ"‪ %‬או שנכתבו בספרי החיצוניי העבריי‪ ,‬פותחו בנצרות‬
‫ובאיסל ובמיסטיקה שלה‪ .‬בכל זאת הנוצרי והמוסלמי רואי‬
‫עצמ כיהודי האמיתיי‪ ,‬בעוד היהודי נתפסי בעיניה ככת‬
‫סוררת שלא קיבלו את היהדות האמיתית‪ .‬בכתביה ה משתדלי‪,‬‬
‫עד כמה שאפשר‪ ,‬להמעיט בתרומתה ובאופיה של היהדות‪ .‬דווקא‬
‫האמונה העברית בדבר הע הנבחר סיבכה את הדתות‬
‫המונותיאיסטיות משו שהיא גרמה לכ‪ %‬שכל אחת מה תראה את‬
‫מאמיניה כנבחרי‪ .‬היהודי מתקשי להבי כיצד דתות שלידת‬
‫מהיהדות מיחסות לעצמ את התורה היהודית‪ ,‬את הרעיונות‬
‫היהודיי‪ ,‬את הנביאי היהודיי ואפילו את המקומות שהקימו‬
‫היהודי לדת‪ .‬אפילו שינו לש כ‪ %‬את הכתוב בתנ"‪ ,%‬כמו שנעשה‬
‫בקורא‪ ,‬ובמקו להערי‪ %‬את תרומת היהודי‪ ,‬ה הפכו אות‬
‫לאנשי רעי שראוי לרדו" אות‪ .‬בעוד שדגל של היהודי הוא‬
‫"אנחנו היינו הראשוני"‪ ,‬הרי שדגלו של האיסל הוא‪" ,‬אנחנו היינו‬
‫אחרוני"‪ ,‬ושל הנוצרי "אנחנו היינו הממשיכי"‪.‬‬
‫התנ"‪ %‬הוא אחת היצירות הגדולות של האנושות‪ ,‬לא רק‬
‫מבחינת התרומה הרוחנית והמגוו הרעיוני הטוע על כל מילה‪ ,‬כל‬
‫רעיו וכל פסוק‪ ,‬אלא ג מבחינת העושר הספרותי והלשוני‪ .‬בצד‬
‫המצוות‪ ,‬המשפטי והחוקי מצוייה שירה נפלאה כמו שירת הי‪,‬‬
‫שירת דבורה‪ ,‬שיר השירי ומזמורי תהילי‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫מצוות ואיסורי לע היהודי‬
‫קיימי שלושה איסורי שה בבחינת ייהרג ובל יעבור‬
‫ולפחות שני האחרוני מתאימי ג לאומות העול‪ :‬עבודה זרה‪,‬‬
‫גילוי עריות ושפיכות דמי‪.‬‬
‫היהדות כוללת איסורי ותקנות רבי יותר מכל דת אחרת‪.‬‬
‫על כל מצווה מהתורה נוספו עוד ועוד הלכות שיש למלא בדייקנות‪.‬‬
‫ תפילות וברכות‪ :‬היהודי מתפלל שלוש פעמי ביו ומבר‪ %‬לפני‬
‫האכילה‪ ,‬ע סיו הארוחה ולפני השינה‪ .‬קיימות תפילות נפרדות‬
‫לימי חול‪ ,‬לשבתות ולחגי‪ .‬היהדות מחייבת תפילות ע מניי‬
‫אנשי‪.‬‬
‫ ברית מילה‪.‬‬
‫ אכילה כשרה היא המנעות מאכילת בשר ע חלב ובעלי חיי‬
‫מסויימי‪ .‬במש‪ %‬השני נוצרו דיקדוקי כשרות רבי‪.‬‬
‫ מצוות רבות מעידות על חשיבות החקלאות ועבודת האדמה‪ .‬חלק‬
‫מהמצוות קשורות רק לאר‪ /‬ישראל ולקדושת האר‪ /‬כמו שנת‬
‫שמיטה או מעשרות‪.‬‬
‫ שבת וחגי‪ :‬בשבת חל איסור מלאכה וכ‪ %‬ג בחגי‪ ,‬בראש‬
‫השנה‪ ,‬בשבועות‪ ,‬בחלק מחג הפסח ומסוכות‪ .‬חגי אחרי בה‬
‫מקיימי מצוות‪ ,‬תפילות ומנהגי שוני א‪ %‬אי בה איסור מלאכה‪,‬‬
‫ה פורי וחנוכה‪ .‬קיימי מספר ימי צו בשנה‪ .‬ליהדות מספר רב‬
‫יחסית של חגי ומועדי מיוחדי נוספי כמו ראש חודש‪ ,‬ספירת‬
‫העומר‪ ,‬ימי סליחות ועשרת ימי תשובה‪.‬‬
‫ קיימי מנהגי ומצוות בימי אבלות‪ ,‬ביקור וניחו אבלי ודיני‬
‫קבורה‪.‬‬
‫ דיני טומאה וטוהרה‪ .‬היחס לגו" ביהדות הינו מורכב‪ :‬מצד אחד‪,‬‬
‫קיימות‪ ,‬ברכות והודיות על כ‪ %‬שהאד עשוי נקבי נקבי חלולי‬
‫חלולי‪ .‬אי שלילה של הגו"‪ ,‬להיפ‪ %‬מודי עליו‪ .‬מצד שני‪ ,‬הודגשו‬
‫דיני טומאה של הגו"‪.‬‬
‫ תלמוד תורה‪ :‬קיי דגש על הלמדנות‪ .‬היו תקופות בה העילוי‬
‫בתורה נחשב לחשוב לא פחות מהגביר ולימודי התורה החלו כמעט‬
‫מינקות‪ .‬גישה זאת כלפי למדנות תרמה לכמות גדולה של אנשי רוח‬
‫יהודיי בגולה‪ .‬הלמדנות היתה חשובה ג ביהדות החילונית‪ .‬כל‬
‫לימודי הדת חשובי‪ ,‬ג דיני שהתאימו לימי עברו‪ ,‬כמו דיני‬
‫‪182‬‬
‫משכ‪ ,‬מקדש ודיני כוהני ולווי‪ ,‬מתו‪ %‬אמונה שיזדקקו לה‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫ מינוי רבני ודייני‪ .‬המשגיחי על קיו והחוקי והדיני ועל‬
‫קיו הקהילה היהודית‪.‬‬
‫ דיני אישות ומשפחה‪ ,‬נישואי וגירושי‪ .‬דיני המשפחה היהודית‬
‫כמו בכל מקו אחר מגיני על מבנה הקהילה‪ ,‬אבל ה ג הדיני‬
‫העיקשי ביותר בפני שינויי‪ .‬המשפחה מעודדת את האמונה‪,‬‬
‫מחזקת את חבריה בפני פיתויי חיצוניי או מה שמוגדר בפיה‬
‫כהשפעה שלילית‪ ,‬העלולי להרוס לא רק את המשפחה אלא את‬
‫היהדות כולה ומגינה מפני שנאה ולח‪ /‬הבאי מבחו‪ ./‬אד שויתר‬
‫על יהדותו נחשב למת וישבו עליו שבעה‪.‬‬
‫ דיני חברתיי כמו איסור שוחד‪ ,‬התחשבות ונימוסי‪ ,‬ומידות‬
‫טובות כמו צניעות ביחסי בי אד לחברו‪ ,‬כיבוד הגר‪ ,‬הימנעות‬
‫מלשו הרע‪ ,‬הצלת חיי הזולת‪ ,‬כיבוד רכוש הזולת וצדקה‪ ,‬כשהדגש‬
‫הוא על מת בסתר כדי לא לבייש את המקבל וכדי שלא יגבה ליבו‬
‫של הנות‪ .‬ג ביהדות קיימת ג נתינה ללא קבלה‪ :‬עובדי האדמה‬
‫מצווי להשאיר מעשר מפרי השדה לעניי חינ מבלי שיצטרכו‬
‫להוכיח את עוניי‪ .‬הצדקה היהודית היא גמילות חסדי‪ .‬החסד הוא‬
‫נתינה ללא קבלה‪ .‬מצויי דיני המצווי על חמלה כלפי בעלי חיי‪,‬‬
‫כמו "לא תחסו שור בדישו"‪ ,‬לא לחרוש שור וחמור יחדיו או‬
‫שילוח הציפור לפני נטילת ביציה מהק‪.‬‬
‫‪ 613‬מצוות ניתנו למשה‪ 365 ,‬מצוות לא תעשה ו ‪248‬‬
‫מצוות עשה‪.‬‬
‫למצוות ניתנו פירושי רבי‪ .‬לחלק מהמצוות פרשנות‬
‫חברתית ודתית‪ .‬חלק מהמצוות נועד כדי לשי סייג לתורה‪ .‬כוונת‬
‫הסייגי בכוונה לעצור את האד בחיי יו יו‪ ,‬לחשוב לפני שהוא‬
‫פועל‪ ,‬לעשותו מודע לעשייה ולמנוע ממנו לפעול כאוטומט‪ .‬למשל‪,‬‬
‫הברכות ניתנו כדי שהאד יעצור לפני שהוא מתנפל על האוכל כחיה‬
‫ויכוו את מחשבתו כלפי הבורא שהעניק מברכתו לאד‪ .‬סיבה‬
‫נוספת היא להרחיק את האד מעבירה‪ ,‬כמו‪ ,‬איסור המלאכה בשבת‬
‫הוקד לחצי שעה לפני שקיעת החמה ביו שישי והתאחר בחצי‬
‫שעה לאחר שקיעת החמה‪ .‬המצוות אינ קשורות רק להבנה שכלית‬
‫אלא יש בה איכות רוחנית‪ .‬המצוות ניתנו מעול רוחני גבוה‪ .‬האד‬
‫המקיי אות א" הוא שות" לאותה רוחניות וקדושה‪ .‬לקיי מצוות‪,‬‬
‫בעיקר מצוות לא הגיוניות‪ ,‬זוהי האמונה‪ .‬המצוות הופכות את האד‬
‫‪183‬‬
‫לטוב יותר‪ .‬ביהדות האמונה איננה רק בכוונה שבלב אלא בעיקר‬
‫במעשה‪ .‬הדוגמא הבולטת ביותר הוא אברה שהיה מוכ להקריב‬
‫את בנו למרות שמעשה זה נגד את המוסר ואת השכל הישר‪ .‬בגלל‬
‫הציות למצוות ה' מתו‪ %‬אמונה שלמה הוא זכה בברית ע אלוהי‪.‬‬
‫ג הגר חייב להוכיח שהוא בחר ביהדות מתו‪ %‬אמונה שלמה‪.‬‬
‫ביהדות אי הבחנה בי המשמעות של האנרגיה ושל סמל‪.‬‬
‫הסמל ביהדות הוא האנרגיה‪ .‬המצווה היא למעשה סמל אבל בעיני‬
‫המאמי היא ער‪ .%‬האחריות לזולת מודגשת באותה מידה כמו תליית‬
‫מזוזות וכיסוי ראש‪ .‬ובכל זאת התרומה של חלק מהמצוות היא‬
‫בערכי שבה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לא השבת היא התרומה העיקרית אלא‬
‫מושג השבת האוצר בתוכו שני מובני‪ :‬הקדשת יו לרוחניות מצד‬
‫אחד והתרומה החברתית של יו מנוחה לעמלי‪ ,‬בני האד‬
‫ובהמות‪ ,‬מצד שני‪.‬‬
‫האשה ביהדות‬
‫האשה מצווה על צניעות ועליה לקיי שלוש מצוות בלבד‪:‬‬
‫הדלקת נרות‪ ,‬הפרשת חלה וטוהר בימי נידה‪ .‬באופ מעשי היא‬
‫מקיימת הרבה יותר מצוות‪ .‬בצד הדרישות החמורות ממנה לצניעות‬
‫קיימות ג הנחיות לגבר לשמור על סיפוק צרכיה ועל כבודה‪.‬‬
‫בולטת ההפרדה בי גברי נשי בחיי יו יו‪ ,‬בטקסי‬
‫דתיי ובבתי כנסת‪ ,‬והאשה מורשה לצפות מרחוק בגברי העוסקי‬
‫בכל הפעילות הדתית במעמדי חגיגיי‪ .‬נאסר ללבוש בגדי של בני‬
‫המי השני‪ .‬דיני הקשורי למעמד האשה בזמ התנ"‪ ,%‬שג ה היו‬
‫מגבילי למדי‪ ,‬היתה בה יתר סובלנות מאשר בתקופות מאוחרות‬
‫יותר‪ .‬היחס התקשח בהשפעת הסביבה הנוצרית והמוסלמית‪.‬‬
‫הדעה היא שצרי‪ %‬לשמור על האשה מכל משמר ולכסות‬
‫אותה במיני כיסויי‪ ,‬כיוו שהיא קלת דעת וכל מעיניה בחיי ה‬
‫לפתות תלמידי חכמי תמימי ומסכני ולהסיח דעת מדברי תורה‪.‬‬
‫כדי למנוע מתח מיני מסויי נוצרה הצדקה לדיכוי‪ .‬פסוקי שכביכול‬
‫מהללי אותה כמו האימרות על אשת חיל או "בת מל‪ %‬כבודה‬
‫פנימה"‪" ,‬עזר כנגדו"‪ ,‬ה עוד דר‪ %‬לצייר אותה כאד שתפקידו‬
‫ללדת ולשרת את המשפחה‪ ,‬וגורלה תלוי בנדיבות ליבו של הגבר‪.‬‬
‫כבר בסיפור הבריאה היא נידונה לציווי‪" :‬והוא ימשול ב‪ ."%‬אי‬
‫הצדקה ללמדה דברי תורה‪ ,‬היא פסולה לעדות‪ ,‬אי לה שו זכות‬
‫לקבוע דיני הקשורי אפילו בה עצמה‪ ,‬מיוחסי לה דיני טומאה‬
‫‪184‬‬
‫שאי היא "אשמה" בה‪ ,‬ושבפועל מרחיקי אותה מחברת הגברי‬
‫ומכא ממוקדי הכוח‪ .‬אי לה מקו בבית המדרש ומוטב לה שלא‬
‫תישמע בפרהסיה‪ .‬ג הגבר מועד לטומאה אבל יש ביכולתו להמנע‬
‫ממנה‪.‬‬
‫מניעת הכהונה מנשי‪ ,‬שהיתה מקובלת בכל העול העתיק‬
‫החלה כנראה ביהדות‪ .‬במחי יד‪ ,‬נטלו מ הנשי חלק ניכר מכוח וה‬
‫נדחקו ממקור המסורתי הדתי‪ .‬נראה שהחידוש של האמונה באחדות‬
‫האל באותה תקופה לא יכלה להתמודד ע שניות של גבר ואשה‪,‬‬
‫משו כ‪ %‬האל שהיה אמור להיות אלמיני הפ‪ ,%‬למעשה‪ ,‬ביהדות‬
‫הממוסדת לאל גברי ללא השלמת הנשיות‪.‬‬
‫התפתחות היהדות‬
‫היהדות הראשונית‪ ,‬עד סו" תקופת בית ראשו‪ ,‬היתה‬
‫פשוטה ומעשית‪ .‬יש הטועני שבתחילה הכירו העברי באלוהי‬
‫עמי אחרי‪ .‬ע זאת‪ ,‬מלכתחילה היה האלוהי העברי מופשט‬
‫לחלוטי‪ .‬בסמו‪ %‬לחורב בית ראשו ובתקופת גלות בבל פרחה‬
‫ספרות הנביאי שבישרה על הפצת רעיונות מוסריי מורכבי‪.‬‬
‫הגלות הפגישה את העברי ע תרבויות אחרות והוסיפה עוד‬
‫מימדי ליהדות‪ .‬ע עלייתו של עזרא במאה ה ‪ 5‬לפנה"ס מגלות‬
‫בבל ובניית בית שני‪ ,‬אופיה של היהדות השתנה במידה רבה‪ .‬למרות‬
‫שהיו כבר הלכות‪ ,‬הדגיש עזרא את האופי ההלכתי של היהדות‪ .‬הוא‬
‫החל במינוי דייני ופוסקי הלכה שלא מהכהונה‪ ,‬ובכ‪ %‬איבדה‬
‫ההלכה את הסמכות המיסטית של הכוהני והפכה להיות שכלתנית‬
‫ודקדקנית יותר‪ .‬עזרא‪ ,‬שהגיע מחו‪ /‬לאר‪ ,/‬מבבל‪ ,‬נוכח כנראה‬
‫בסכנה של התבוללות בני ישראל‪ ,‬והחל במגמת ההסתגרות‬
‫היהודית‪ :‬הוא אסר על החיתו ע בני הגויי שהיה מקובל באותה‬
‫תקופה‪ ,‬בעיקר כאשר לא היתה סכנה להדחה לעבודה זרה‪ ,‬וכ דרש‬
‫את גירוש הנשי הנוכריות‪ .‬ממרחק של אלפיי שנה אפשר לראות‬
‫את ההשפעה של תקנות אלה על גורלו של הע היהודי‪ .‬היתה זאת‬
‫אחת הסיבות שהיהדות הרחיבה א‪ %‬במעט את אוכלוסייתה‪ .‬העול‬
‫של אז כבר היה בשל לרעיו המונותיאיסטי אבל התקנות החדשות‬
‫הפריעו להצטרפות ליהדות‪ .‬הדעה היא שעזרא ער‪ %‬את ספרי התורה‪.‬‬
‫א זה כ‪ ,%‬הרי הוא זה שקבע במידה רבה את אופיה של הדת‬
‫היהודית המוכרת לנו מימי בית שני ועד היו‪ .‬יתכ שהוא אחראי‬
‫לנטייה השכלתנית של התורה ושל היהדות בכלל‪ .‬ע זאת‪ ,‬נוספו‬
‫‪185‬‬
‫לתנ"‪ %‬ספרי קטני ויוצאי דופ כמו שיר השירי שהוא ספר‬
‫אירוטי וקוהלת שהוא ספר מרדני‪.‬‬
‫בימי בית שני היתה תסיסה רוחנית בע‪ .‬עולי בבל שהוסיפו‬
‫פני חדשות ביהדות‪ ,‬כיבוש ישראל על ידי רומא בשנת ‪ 63‬לפנה"ס‬
‫וההשפעה ההלניסטית‪ ,‬כל אלה היו זרז ליצירת כתות וזרמי‬
‫חדשי‪ .‬חלק ייחלו לבוא המשיח משו המצב הקשה שנוצר ע‬
‫הכיבוש‪ ,‬כמו האיסיי והנוצרי ובמידה מסויימת הפרושי‪ .‬נוצרו‬
‫ג כתות פוליטיות כמו הקנאי וכ התהוו מחלוקות בפרשנות‬
‫המקרא של הצדוקי והפרושי‪ .‬הצדוקי היו הכוהני והעשירי‬
‫בעלי המעמד הגבוה‪ .‬הפרושי היו המוני הע‪ .‬הפרושי החלו‬
‫בפרשנות המקרא‪ ,‬ששיאה היה‪ ,‬מספר מאות שני מאוחר יותר‪,‬‬
‫כתיבת התלמוד‪ .‬הפרושי‪ ,‬שחייה היו קשי יותר מהצדוקי‬
‫שנהנו מחיי העול הזה‪ ,‬האמינו ג בהישארות הנפש‪ ,‬תחיית המתי‬
‫ושכר ועונש לאחר המוות‪ .‬במחלוקת זו ניצח הזר הפרושי המחמיר‬
‫והיהדות האורתודוכסית עדיי דומיננטית ביהדות‪.‬‬
‫לניצחו זה של המחמירי והבלתי גמישי‪ ,‬שהמשיכו את‬
‫דרכו של עזרא‪ ,‬היו השלכות מרחיקות לכת נוספות בהיסטוריה‬
‫העולמית והיהודית‪ .‬הנצרות והאיסל תפסו את מקו היהדות‬
‫כדתות המונותיאיסטיות הגדולות‪ .‬בגלל הדקדקנות ההלכתית‪,‬‬
‫יהודי רבי נשרו מהע היהודי‪ ,‬בעיקר בתקופת בית שני וזמ מה‬
‫לאחריה‪ .‬ג היו נוצר באר‪ /‬פיצול בי הרוב החילוני והזר‬
‫האורתודוכסי‪ .‬השמרנות מרחיקה מהדת ג חילוני שהיו מוכני‬
‫לאמ‪ /‬חלק מערכיה מבלי לאבד את הערכי שהתפתחו בעול הלא‬
‫דתי‪ .‬רק במאה ה ‪ 19‬צצו ג הזר הקונסרבטיבי‪ ,‬השמרני למדי‪,‬‬
‫והזר הרפורמי שהוא פרשנות ליבראלית יותר של היהדות‪ ,‬א‪%‬‬
‫רישומ לא ניכר באר‪./‬‬
‫במרוצת הדורות נוספו ביהדות ג יצירות של פילוסופיה‪,‬‬
‫מיסטיקה‪ ,‬חסידות וספרות‪ .‬הספרות המיסטית הקבלית זוכה היו‬
‫להערכה מחדש‪ .‬לרוב היתה ליהדות ספרות דתית שעסקה רק‬
‫ביהדות‪ ,‬אבל היו זרמי שפנו להשכלה לא יהודית ולמדעי‪.‬‬
‫היהדות והגלות‬
‫תולדות היהדות רצופות בגלויות‪ .‬ה קשורות לדעה‬
‫המקובלת הכורכת את הגלות בסבל ובעונש על חטאי‪ ,‬אבל ג‬
‫בתפקידו של ע ישראל בי העמי בהפצת רעיונות היהדות‪ .‬לגלות‬
‫‪186‬‬
‫היתה השפעה בעלת עוצמה על היהדות‪ .‬הכמיהה למשיח שיושיע‬
‫את הע מהגלות נשזרה ע האמונה באחרית הימי וגאולה‬
‫קוסמית‪ .‬היהדות התרגלה לגלות עד כדי כ‪ %‬שבתקופות מסויימות‬
‫התנגדו לציונות שדחקה בק‪ /‬והפריעה לגאולה המשיחית‪.‬‬
‫לא כל ימי הגלות היו גירושי וסבל‪ .‬הגלויות החלו כמעט‬
‫מתחילת התהוות הע העברי במצרי‪ ,‬ע ירידת של יעקב ובניו‬
‫מרצונ למצרי‪ .‬גלות שניה היתה תוצאה של כיבושי בבל יחד ע‬
‫חורב בית ראשו‪ .‬כאשר הורשו היהודי לשוב לאר‪ ,/‬חלק‬
‫העדיפו להשאר בבבל ובמצרי ובערי נמל יווניות‪ .‬הגלות השלישית‬
‫והארוכה ביותר החלה ע חורב בית שני‪ .‬ג בתקופה זאת עדיי‬
‫נשארו מספר רב של יהודי באר‪ ./‬ה סבלו מנחת זרוע של כובש‬
‫אחר כובש‪ ,‬הרומי‪ ,‬הנוצרי והמוסלמי‪ .‬האוכלוסייה היהודית‬
‫התדלדלה מדור לדור אבל המכה הסופית היתה בתקופת הכיבוש‬
‫המוסלמי‪ ,‬מאז רק מיעוט יהודי נשאר באר‪ /‬כמעט בכל הדורות‪.‬‬
‫היתה ג התבוללות בי הגויי שהחלה עוד בתחילת הפיכת ישראל‬
‫לע מאוחד ע עשרת השבטי שנעלמו‪ .‬זמ רב לאחר חורב הבית‬
‫היו ליהודי בגלות ישובי ע ממשל ואפילו ע צבא פרטי‪ .‬מוחמד‬
‫הנביא נלח בישוב יהודי מאורג ומזוי בערב הסעודית והכניע אותו‬
‫רק לאחר מאבק והתנגדות‪.‬‬
‫פילוסופיה יהודית‬
‫היהודי ה אחד העמי הבודדי הבודק את משמעות קיומו‬
‫והזכות לקיומו‪ .‬רעיו הברית לא הספיק כדי להסביר את העובדה‬
‫שהרעיונות היהודיי כבר הופצו‪ .‬ג המבנה המוזר של תפוצת הע‬
‫היהודי‪ ,‬שהיה מאוחד על ידי דת אבל לא על ידי מדינה ולשו‪ ,‬עורר‬
‫תהיות‪.‬‬
‫היהדות השכלתנית אימצה את התחכו של הפילוסופיה‬
‫היוונית‪ ,‬אבל בכל זאת הודגש ההבדל ביניה‪ .‬העקרונות וההלכות‬
‫ניתנו במעמד הר סיני על ידי אלוהי בעוד היווני הסיקו אות‬
‫בהיגיו של בני אד‪ .‬הרמב"‪ ,‬במאה ה ‪ ,12‬טע שהתורה נכתבה‬
‫בלשו בני אד של אותה תקופה‪ ,‬ולכ הפילוסופיה נגלית כשורה‬
‫של סיפורי תמימי‪ .‬הרמב" ניסה להוכיח שהיהדות אינה נוגדת‬
‫את ההיגיו הפילוסופי‪ ,‬ע זאת‪ ,‬היהדות איננה פילוסופיה אלא‬
‫‪187‬‬
‫אמונה‪ .‬לא ההוכחה היא החשובה אלא האמונה השלמה‪ .‬כאשר יש‬
‫ניגודי בי השניי‪ ,‬ערכי היהדות קודמי‪.‬‬
‫במאה ה ‪ 19‬וה ‪ 20‬ניסו פילוסופי להגדיר את מהות‬
‫היהדות‪ .‬התגבשה הדעה‪ ,‬שהרמ כה ורוזנצוויג היו נציגיה‪,‬‬
‫שהיהדות מממשת שליחות אלוהית נצחית על ידי קיו חוקי התורה‪.‬‬
‫הרמ כה מפרש את ההתגלות כהארה פתאומית של האד שהתחיל‬
‫להבי את נוכחות האל‪ .‬רוזנצווייג טע שהיהדות קיימת כדי שבעצ‬
‫קיומה תממש את הרעיונות היהודיי ואילו הנצרות תפי‪ /‬את‬
‫רעיונותיה‪ .‬רנ"ק‪ ,‬ר' נחמ קרוכמל‪ ,‬אמר שהאומות כישויות‬
‫מתפתחות בשלושה שלבי‪ ,‬לידה פריחה ולבסו" התנוונות‬
‫והיעלמות‪ ,‬מלבד היהדות‪ .‬ע ישראל איננו כבול לשלבי משו‬
‫שהוא קשור לנצחי‪ .‬פילוסופי אלה לא ראו את היהדות כמהות‬
‫נוקשה אלא כאומה מתפתחת ומפרשת מחדש את חוקי התורה‬
‫בהתא לתקופה‪ .‬ה התיחסו יותר לע ולא לאר‪ /‬ישראל‪ .‬הרב קוק‪,‬‬
‫שהיה ציוני‪ ,‬בניגוד לרבני רבי בתקופתו‪ ,‬טע שאפילו יהודי‬
‫חילוניי מממשי את היהדות תו‪ %‬כדי בני האר‪ ./‬הוא ראה‬
‫בציונות התחלת הגאולה‪ .‬הוא הכיר בתרומת החילוניות לתרבות‬
‫ולמדע אבל ה היו בעיניו נושאי משניי שכלולי באמונה‬
‫הדתית‪.‬‬
‫החסידות‬
‫החסידות קמה במאה ה ‪ 18‬כתוצאה מהתנגדות ללמדנות‬
‫המופרזת ולכבוד שזכו לו תלמידי החכמי לעומת פשוטי האר‪,/‬‬
‫שאי עיתותיה ביד ללימודי‪ .‬החסידי האמינו שעשיית מצוות‬
‫הנכונה כאשר היא יוצאת מ הלב ונעשיית בשימחה‪ ,‬מתו‪ %‬דבקות‬
‫וכוונה‪ .‬זר החסידות הרגשני הוא תוספת מאוחרת ליהדות‪.‬‬
‫בחסידות מודגשת ההוויה כמו בדתות המזרח‪ .‬דר‪ %‬החסידות או דר‪%‬‬
‫הלמדנות מתאימה לסוגי שוני של אנשי‪.‬‬
‫נקודות מחלוקת ביהדות‬
‫דר‪ %‬הצגת הסוגיות והמסקנות בתלמוד היא מרתקת‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫א העקרונות והאידיאות בתנ"‪ %‬בחלק הגדול התקבלו ללא עוררי‪,‬‬
‫הרי שהתלמוד וההלכה זכו למירב הביקורת‪ .‬הפרשנות היתה קשורה‬
‫ג למחלוקות פוליטיות‪ ,‬כמו ניגודי האינטרסי בי הכוהני ובי‬
‫‪188‬‬
‫הדייני שמונו על ידי עזרא‪ .‬מחלוקת אחרת הייתה בי כוהני‬
‫ירושלי לעומת עובדי הבמות לאל העברי בערי אחרות‪ .‬הריכוזיות‬
‫של עבודת האל רק במקדש בירושלי‪ ,‬שהיתה מותרת רק לבני שבט‬
‫אחד שג בו היו מעמדות‪ ,‬הגדילה את הכוח הפוליטי והכלכלי של‬
‫כוהני ירושלי‪ .‬עוד מחלוקת שיש בה מאבקי כוח והסתתרה תחת‬
‫טיעוני דתיי‪ :‬היהדות החרדית נטתה להדגיש את התורה שבעל‬
‫פה אפילו על חשבו התורה שבכתב‪ .‬התורה שבכתב היא פשוטה‬
‫וזמינה לכל אחד ואילו התורה שבעל פה מיועדת למיעוט המוכ‬
‫להשקיע את זמנו בידיעת סב‪ %‬ההלכות‪ .‬התורה שבכתב מעלה בדר‪%‬‬
‫כלל עקרונות מופשטי ואילו התורה שבע"פ היא המימוש היו יומי‬
‫המיוחד לע ישראל ולכ תמיד נדרשי אנשי שיש בכוח לחוקק‬
‫הלכות או ללמד אות לאחרי‪ .‬מהמאה ה ‪ ,17‬הזמ בו התחילה‬
‫הספקנות החילונית‪ ,‬ועד היו‪ ,‬טענו שהתלמוד מיוש ואיננו מתאי‬
‫לתקופה החדשה‪ .‬הטענה של חז"ל שהתורה שבעל פה ניתנה במעמד‬
‫הר סיני‪ ,‬ועל ידי כ‪ %‬ייפו את כוח של החכמי לפרשנות בלעדית‬
‫שלה‪ ,‬עוררה ספקנות ותהיה על סמכות של בעלי ההלכה‪.‬‬
‫קשה לקבל שהדר‪ %‬היחידה אל האלוהי ביהדות היא דר‪%‬‬
‫דקדוקי מצוות‪ .‬חלק מהחוקי הכתובי התאימו בתקופות קדומות‬
‫א‪ %‬אינ מתאימי לתקופה שלנו‪ .‬חלק מהחוקי נוצרו מתו‪ %‬רצו‬
‫להבדיל את הע מעמי אחרי‪ ,‬דבר שאי בו צור‪ %‬כיו‪ .‬ג היו‬
‫היהדות הממוסדת נוטה להפריע לכל פרשנות והצעות שאינ באות‬
‫מתו‪ %‬הרבנות האורתודוכסית‪ .‬קשה ג לקבל שמצוות של דת אחת‬
‫ה ההצעה היחידה‪.‬‬
‫טענות נוספות כלפי התורה שבכתב ה הכתיבה המגמתית‪,‬‬
‫חקירות ארכיאולוגיות והשוואה ע תרבויות מקבילות שמעוררות‬
‫שאלות וספיקות לגבי חלק מ הכתוב‪ .‬ייתכ שג היו מספר כותבי‬
‫לתנ"‪ ,%‬ומכא השוני בי אות סיפורי או אימרות אפילו באותו‬
‫פרק‪ .‬הדימיו הרב של מיתוסי בחלקו הראשו של ספר בראשית עד‬
‫הופעתו של אברה‪ ,‬כמו סיפור הבריאה וסיפור נוח‪ ,‬למיתוסי‬
‫קדומי יותר בארצות הסביבה‪ ,‬מעורר תהיה א ה עבריי‬
‫מקוריי‪.‬‬
‫בתנ"‪ %‬מצויי נושאי שנויי במחלוקת‪ .‬לא תמיד יש‬
‫חפיפה בי האידיאל החברתי לבי ההלכה או המעשה‪ .‬ג עניי‬
‫הקורבנות איננו מתאי לגישה ההומנית המאפיינת את היהדות‪.‬‬
‫המוכנות של אברה להקריב את בנו יחידו היא מביכה‪ ,‬והיו שפרשו‬
‫אותה כהוראה לא להקריב קורב אד‪ ,‬שהיה מקובל בתקופתו‪.‬‬
‫‪189‬‬
‫קורבנות הבהמה נוצרו לש הסעודה וכתרומה לכוהני‪ ,‬אבל‬
‫פרשני יהודי נאלצו להתמודד ע סוגיה זאת‪.‬‬
‫ההסבר המקובל שהיהדות שמרה על הע למרות הרדיפות‬
‫ולמרות ההיסטוריה הארוכה שלו‪ ,‬איננו מתר‪ /‬את תכלית היהדות‬
‫אלא רק מדבר על סממ חיצוני‪ ,‬שג עליו נית להתווכח משו‬
‫שבמזרח אסיה קיימות תרבויות שהמשיכו את מסורותיה על פניו‬
‫בתקופה לא פחות ארוכה‪ .‬בנוס"‪ ,‬היו אמונות שהתקבלו מתרבויות‬
‫אחרות ולא כול יהודיות מקוריות‪.‬‬
‫היהודי הדתי מצטייר בעיני אד מבחו‪ /‬כמישהו שממלא‬
‫מצוות ללא סו"‪ ,‬שחלק חסרות משמעות ואפילו עומדות כנגד‬
‫הקידמה‪ .‬אד המאמי באלוהי ובתנ"‪ ,%‬שומר על מוסריות‪ ,‬נות‬
‫צדקה‪ ,‬א‪ %‬איננו מקפיד על קיו מצוות פורמליות ייחשב לחילוני‪.‬‬
‫האד המודרני איננו מסתפק בטעמי המצוות‪ .‬האמירה "כזה ראה‬
‫וקדש" איננה מספקת אותו עוד‪ ,‬בעיקר כשהנטייה של היהדות‬
‫המימסדית היא לדחות נימוקי אנשי שואלי וחושבי שלא נמני‬
‫ע מנהיגי הדת‪ .‬ג הניסיו לשכנע שכל החוכמה האנושית‪ ,‬לרבות‬
‫המדע והפילוסופיה‪ ,‬כתובה בתורה איננה נכונה‪ ,‬כש שהיא איננה‬
‫נכונה ג בדתות אחרות‪.‬‬
‫בעיני הלא דתי אלוהי התנכ"י לרוב כועס ומעניש‪ ,‬א כי‬
‫הוא מזכיר ג תכונות כמו חסד ורחמי‪ .‬עונש הוא המצב הטיבעי‪.‬‬
‫כשאי הוא מעניש הוא רב חסד‪ .‬חייבי כל הזמ לרצות ולפייס את‬
‫אלוהי‪ .‬האד מועד תדיר לחטוא משו ש"יצר האד רע מנעוריו"‪.‬‬
‫הדתות המונותיאיסטיות האחרות אימצו דעה זאת בקיצוניות רבה‬
‫יותר‪ ,‬והמלחמה ביצר הולידה עוולות לא פחות מהיצרי עצמ‪.‬‬
‫במקו להוסי" עוד נדב‪ %‬לתרבות הקיימת‪ ,‬גרמו הדתות‬
‫המונותיאיסטיות להרס היצירתיות הפאגנית‪ ,‬כשנטלו את החירות‬
‫והשליטו דיקטטורות שלא היו כמות קוד לכ‪ .‬הדת היהודית‪,‬‬
‫הכוללת חגי ומנהגי הקשורי לחקלאות ולעונות השנה‪ ,‬המשיכה‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬עדיי במידה רבה את הפאגניות שעיקרה גילוי הערצה‬
‫לטבע‪ .‬הדתות שלמדו מהיהדות התרחקו מהטבע‪.‬‬
‫הרעיונות היהודיי הופצו בעול‪ ,‬והיו היהדות כפי‬
‫שהתפתחה בדתות המונותיאיסטיות‪ ,‬היא בעקיפי הדת הגדולה‬
‫ביותר בצד ההינדואיז‪ ,‬שג ממנה התפתחו עוד דתות‪ .‬הנצרות‬
‫והאיסל נטלו מרוח היהדות כפי שהבינו אותה והתאימו אותה‬
‫לצורכיה‪ .‬קל יחסית להתחבר לרוח של דתות אחרות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫כאשר אד רוצה להתקרב ליהדות הוא נתקל מיד בקיר של מצוות‬
‫‪190‬‬
‫ואיסורי במקו לאפשר לו להבי את עקרונות הדת‪ .‬כ‪ %‬יוצא‬
‫שהיהדות לעתי מזוהה ע דיני ולא ע עקרונות‪ .‬היהדות פחות‬
‫נוטה להציג את רוח הדת כלפי חו‪ ./‬ג למאמיני מקו קט לביטוי‬
‫אישי‪.‬‬
‫נראה שבשני הקרובות היהדות בכל זאת תתרו לעול‬
‫מכיוו נוס"‪ .‬עצ הפיזור בעול הוכיח שע יכול להתקיי ללא‬
‫אדמה‪ .‬הצור‪ %‬הכואב של ע ישראל לוותר פע אחר פע על פיסות‬
‫אדמה‪ ,‬ובעבר ג על הצור‪ %‬במדינה‪ ,‬וכ הצור‪ %‬למצוא מכנה‬
‫משות" כיו ע עמי שכני שוני לחלוטי‪ ,‬מאלצת את היהודי‬
‫להפו‪ %‬לע המבי את היחס האמיתי בי הרוח לחומר‪ ,‬לאדמה‪,‬‬
‫והעול לומד דרכה לחבר ביניה‪ .‬בדר‪ %‬זאת נית להבי את אר‪/‬‬
‫ישראל כמרכז רוחני‪.‬‬
‫***‬
‫‪191‬‬
‫גנוסטיקה‬
‫סמו‪ %‬לתחילת הספירה הנוצרית ומעט לאחריה צצו כתות‬
‫שניסו למזג את התורות השונות שרווחו בארצות אותה תקופה‬
‫לתורה אחת‪ .‬ה נטלו מנה גדושה של מיסטיקה ממצרי‪,‬‬
‫אסטרולוגיה מבבל‪ ,‬רעיו האחדות ומיתוסי מדת ישראל‪ ,‬אמונות‬
‫הינדוהיסטיות‪ ,‬תורת ניגודי מסי ושתי רשויות מוחלטות של טוב‬
‫ורע מפרס‪ ,‬ותיבלו אות בפילוסופיה יוונית על מושגיה‪ .‬כתות‬
‫גנוסטיות היו קיימות בארצות רבות בישראל‪ ,‬מצרי‪ ,‬בבל‪ ,‬פרס‪ ,‬סי‬
‫ויוו‪ .‬היו אפשרויות רבות להפצת הדתות באותה עת‪ ,‬אנשי מסחר‬
‫שעברו מאר‪ /‬לאר‪ ,/‬כיבושי של מעצמות כמו פרס ויוו‪ ,‬נדודי‬
‫עמי ואנשי מסחר‪ ,‬ואירועי כמו הגלית בני ישראל לבבל ולמצרי‪.‬‬
‫הכתות הגנוסטיות נחשבו לכתות כופרות בנצרות ונרדפו על ידי‬
‫האינקוויזיציה‪ ,‬א‪ %‬חלק שרדו באירופה ובאסיה עד המאה ה ‪.15‬‬
‫ה נתקלו בהתנגדות תקיפה של הכנסיה עד שזו הביאה לביטול‪.‬‬
‫עד היו קיימת עדה גנוסטית בש "מנדעי" בדרו עיראק‪ .‬זר‬
‫דומה שבסיסו הוא שילוב של תורות מזרחיות ומונותיאיסטיות הקי‬
‫מחדש לפני ‪ 150‬שנה תנועה תיאוסופית עתיקה‪ .‬כיו‪ ,‬בנוס" לה‪,‬‬
‫ממשיכות תנועות "העיד החדש" בימינו מגמה דומה של אמונה‪.‬‬
‫בפרק "עוד מיסטיקה" יצויינו עוד רעיונות שחלק ממקורותיה נעו‪/‬‬
‫בתנועה הגנוסטית‪.‬‬
‫יסודות גנוסטיי בולטי מצויי בנצרות שנוצרה בתקופת‬
‫הגנוסטיקה ובאיסל שהושפע מהנצרות‪ .‬האיסיי וכתות י המלח‬
‫היו חלק מהתנועה הגנוסטית‪ .‬הקבלה היא פלג שהתפתח בתו‪%‬‬
‫הגנוסטיקה היהודית‪ .‬הכתות היהודיות התאימו אותה ליהדות‪ ,‬כש‬
‫שכל פלג התאי אותה לאמונתו ולצרכיו‪ .‬ג האלכימיה שאבה‬
‫מהגנוסטיקה‪ .‬החילוניות של ימינו א" היא משתמשת ברעיונות‬
‫הגנוסטיקה‪.‬‬
‫הכתות הגנוסטיות‪ ,‬שה אוס" של בעלי אמונות שונות‬
‫בעול באותה תקופה‪ ,‬מזוהות לפי מספר איפיוני )אבל לא בכל‬
‫הכתות התגלו כל האיפיוני(‪ .‬יש חילוקי דעות בהגדרת הגנוסטיקה‬
‫ומי כלול בכתות אלה‪ .‬יש השוללי את הקשר בי הגנוסטיקה‬
‫לקבלה‪.‬‬
‫‪192‬‬
‫הגנוסטיקה מקורה במלה היוונית גנוסיס‪ ,‬דעת‪ .‬דעת היא‬
‫אמצעי ותכלית הגאולה‪.‬‬
‫שתי רשויות‬
‫החשוב מבי סימני ההיכר האופייניי שבכתות הגנוסטיות‬
‫הוא הצור‪ %‬להתרחק מהעול הזה עד כדי שלילתו המוחלטת‬
‫ובמקביל רצו להתאחדות ע האלוהות האמיתית שמעבר לעול‬
‫הזה‪ .‬העול הזה‪ ,‬העול הגשמי‪ ,‬הוא הרע ואילו העול שמעבר‬
‫הוא העול הטוב‪ .‬האל של העול הטוב ישמיד את העול הרע יחד‬
‫ע האלי הרעי שלו והאד נדרש לעזור לו‪ .‬לא בכל הכתות קיימת‬
‫הדואליסטיות הזאת ולא בכול קיי מאבק‪ .‬לפעמי מובע הרעיו‬
‫שה יתאחדו‪ .‬רעיו זה הוא שילוב של מספר אמונות‪ ,‬החטא‬
‫הקדמו בבראשית‪ ,‬עול החומר כאשליה‪ ,‬אגו וסבל בהודו לעומת‬
‫עול האחדות הרוחני‪ ,‬הפחד של האלי מהאד שישיג את גבול‬
‫באגדות יוו ובעיקר המלחמה של אל טוב ושל אל רע בפרס‪.‬‬
‫היו כתות שהאמינו שלכל אד ניצו‪ /‬אלוהי ולכל יכולת‬
‫להיגאל מחבלי העול הזה‪ .‬לעתי האמינו שרק מספר מצומצ של‬
‫אנשי ה בעלי ניצו‪ /‬אלוהי וכל השאר רשעי מלידה ונידונו‬
‫לכליה‪ .‬אות שהאמינו בכ‪ ,%‬חשבו עצמ לנבחרי על ידי האל‪ ,‬כמו‬
‫האיסיי‪.‬‬
‫כל דת ייחסה למישהו אחר את אלוהי הרע‪ ,‬החומרי‪.‬‬
‫היהדות שאלוהיה הוא הבורא של העול הזה‪ ,‬נחשב‪ ,‬כמוב על ידי‬
‫כתות לא יהודיות‪ ,‬לאל הרע‪ .‬יתכ שמקור השמצת האל העברי נובע‬
‫מהצור‪ %‬של כתות נוצריות מסויימות לגבש את עצמ בתחילת דרכ‬
‫על ידי ניגוח הדת שממנה נולדו‪ .‬כתות רבות באותה תקופה‪ ,‬שקיבלו‬
‫את עוינות של הנוצרי‪ ,‬ייחסו את הרע לאלוהי העברי‪ ,‬הוא‬
‫אלוהי המשפט והדי‪ .‬ה ראו ביהדות דת הנצמדת לפיזי על ידי‬
‫הדגשת יתר של ההלכה היבשה ולא על ידי הבנת העיקרו הרוחני‪.‬‬
‫כ‪ %‬ויכוח לגיטימי דתי‪ ,‬שהתחיל בתו‪ %‬היהדות בימי בית שני‪ ,‬בי‬
‫הפרושי המחמירי‪ ,‬הצדוקי המקילי והאיסיי המיסטיקני‪,‬‬
‫שישו עצמו נקלע לתוכו‪ ,‬ונמש‪ %‬עד היו ביהדות‪ ,‬גר לרדיפות‬
‫בהיסטוריה היהודית על ידי לא יהודי‪ .‬הנוצרי‪ ,‬שג ה מאמיני‬
‫באל העברי‪ ,‬מייחסי את האב והב הנוצריי לחסד האלוהי בניגוד‬
‫ליהדות הדורשנית‪ .‬ג בקבלה התקבל מושג זה של די ומשפט‬
‫כמאפיי שלילי של האלוהות‪ .‬הכתות היהודיות‪ ,‬האיסיי והקבלה‪,‬‬
‫‪193‬‬
‫לא קיבלו כמוב את ההשקפה שאלוהי ישראל רע‪ ,‬אבל ה הטילו‬
‫אותו על אחרי‪.‬‬
‫כתות י המלח המזוהות ג ע כת האיסיי‪ ,‬התגוררו באיזור‬
‫יהמלח ובמדבר יהודה‪ ,‬בתקופה שלפני תחילת המאה הראשונה‬
‫לפנה"ס עד סו" המאה הראשונה לספירה לער‪ .%‬החשיבות שלה‬
‫היא בהשפעת שלה על עול המיסטיקה היהודי והנוצרי ועל‬
‫הנצרות בכלל‪ .‬יש הטועני שישו היה איסיי או לפחות הכיר את‬
‫תורת‪ .‬יתכ שחלק מהאמונות שלה רווחו ג בקרב שאר היהודי‪,‬‬
‫ג א ספריה‪ ,‬שנקראו ספרי חיצוניי‪ ,‬לא נכנסו לתנ"‪.%‬‬
‫לכת זאת היתה הגרסה העברית של הגנוסטיקה‪ .‬ה האמינו‬
‫שהעול מחולק לבני אור ולבני חוש‪ ,%‬ג בי בני האד וג‬
‫בעולמות העליוני‪ .‬העול נשלט על ידי שליטי העול הזה‪ ,‬הרע‪,‬‬
‫שנקראו בני בליעל‪ .‬האיסיי הטילו את האשמה ביהדות הממסדית‬
‫שלדעת לא פירשה את היהדות כהלכה‪ ,‬וג על הרומאי‪ .‬ה סבלו‬
‫מרדיפות של השלטו בישראל‪ ,‬כשברקע היה הכיבוש הרומאי‪ .‬כל‬
‫אלה משתקפי בנבואות האפוקליפטיות שלה‪ .‬יש אפילו הרואי‬
‫בה כת יהודי שנהתה אחר הנצרות‪.‬‬
‫האל הנסתר הטוב הוא נעל ובלתי ידוע‪ ,‬אבל האל הרע‬
‫ובריאתו תוארו בפרטי פרטי‪ .‬האל הרע נקרא דמיוגיוס‪ ,‬ונחשב‬
‫בחלק מהאמונות לאחד משבע אלוהויות או שבעה מלאכי שבראו‬
‫את היקו‪.‬‬
‫בעקבות האסטרולוגיה הבבלית שהתמחתה בכוכבי הלכת‬
‫ובמרחקיה מכדור האר‪ ,/‬נוצרו תיאורי על נתיביה של אות‬
‫כוכבי כמעגלי ורקיעי סביב כדור האר‪ ./‬בכל הרקיעי מצויי‬
‫כוחות החוש‪ ,%‬שבראו את העול ואת האד‪ ,‬ומלאכי העושי‬
‫מעשי רשע‪ .‬ההירארכיה של עולמות רוחניי וגשמיי הושפעה‬
‫מהפילוסופיה היוונית ומהודו והביאה‪ ,‬בי השאר‪ ,‬לתיאור עולמות‬
‫הקרויי בשמות של תכונות חיוביות ושליליות‪ .‬רמות של רקיעי‬
‫ומדורי שאול היו קיימי ג בטאואיז ואפילו במאיה האינדיאנית‬
‫שבדרו אמריקה‪ .‬תיאור עולמות עליוני היוצרי עולמות תחתוני‬
‫נחותי הוא תוצאה של תיאור עול אצילות שבו העול התחתו‬
‫הוא צל חיוור של העול העליו‪ .‬האד שוא" לוותר על העול‬
‫התחתו ולהגיע לעול העליו‪ .‬בהשפעת המיתוסי העתיקי‬
‫הועתקו מלחמות ואהבות של אלי למלחמות ואהבות בי העולמות‪.‬‬
‫עולמות אלה היו זוגיי‪ ,‬גבריי ונשיי‪ .‬היתה דעה שהושפעה‬
‫מהמזרח ששני היסודות‪ ,‬הגברי והנשי‪ ,‬יהפכו לאחד‪ .‬היו שאמרו‬
‫‪194‬‬
‫שהיסוד הנשי הוא הרע‪ .‬תיאור זה דומה במידה רבה לתיאורי‬
‫הספירות בקבלה‪.‬‬
‫הגנוסטיקאי האמינו בעוד מושגי‪ ,‬שהגיעו ממיסטיקות‬
‫עתיקות‪ ,‬כמו ג עד‪ ,‬גיהנו‪ ,‬הקשיי שמערימי על האד הישויות‬
‫הרעות כאשר הוא מנסה להגיע לאלוהות‪ ,‬וכ דמות הבורא כאד‬
‫קדמו‪.‬‬
‫גאולת הטוב‬
‫קיימות מספר דרכי להשתחרר מעול הרע שהאד נקלע‬
‫לתוכו‪.‬‬
‫הדר‪ %‬הראשונה תלויה ביוזמתו של האד להבי את העול‪.‬‬
‫על האד לרכוש דעת על מבנה נשמתו‪ ,‬המכשולי העוברי בדרכו‬
‫ע חציית העולמות‪ .‬עליו לדעת שהוא בנוי כמו העול‪ .‬הגו"‪,‬‬
‫הרגשות והתשוקות‪ ,‬שכל כ‪ %‬קל להזדהות אית‪ ,‬מקבילי לחלקי‬
‫עול החוש‪ %‬שיש להפטר מה‪ .‬הוא לומד אי‪ %‬לחל‪ /‬מה את‬
‫היסוד האלוהי‪ ,‬ולהתאחד ע אלוהיו‪ .‬לפי אמונה אחת‪ ,‬הדומה‬
‫להינדואיז‪ ,‬בתו‪ %‬האלוהות כבר כלולי הטוב הרוחני והרע החומרי‬
‫ולכ מודעות עצמית מספקת לש איחוד ע אותה אלוהות‬
‫מופשטת‪.‬‬
‫בבודהיז הטהור הדר‪ %‬לאותה אלוהות של טוב היא פשוטה‬
‫וגלויה אבל בתורות מיסטיות גנוסטיות רבות נעזרו במידע נסתר כמו‬
‫שמות של מלאכי‪ ,‬נוסחאות שונות וצורות התנהגות מיוחדות‬
‫המסייעי בעד הנשמה לחצות את כל כוחות החוש‪ ,%‬הגלגלי‬
‫והרקיעי‪ .‬היתה ג הצעה להמנע מהולדת ילדי כדי להפסיק את‬
‫הווית העול הזה‪.‬‬
‫היו שהקפידו על הדר‪ %‬השניה של הסגפנות‪ .‬דר‪ %‬זו לעתי‬
‫קרובות שולבה ע דר‪ %‬הדעת‪ .‬בכתות י המלח החברי התנזרו‬
‫מהבלי העול הזה‪ .‬ה ויתרו על רכוש והוא היה משות" לכל‪ .‬ה‬
‫וויתרו על חיי אישות ונישואי ובכ‪ %‬הרחיקו את התשוקות‪ .‬ה‬
‫התגוררו במדבר‪ ,‬הרבו בטבילות והקפידו על טוהר הגו" והנפש‪ .‬ה‬
‫אסרו את השבועה‪ .‬המועמדי החדשי נזקקו להוכיח עצמ במש‪%‬‬
‫זמ רב עד שהתקבלו‪ .‬ה נקראו "יחד" אבל למרות השיתו" לא היה‬
‫‪195‬‬
‫שיוויו אמיתי‪.‬ה הקפידו על הירארכיה נוקשה ולא התירו חופש‬
‫דעה‪.‬‬
‫בניגוד לדר‪ %‬הסגפנית שהיתה נפוצה יותר ושנטתה לביטול‬
‫הגו" של העול הרע בדר‪ %‬הקשה‪ ,‬דר‪ %‬נוספת שלישית להשתחרר‬
‫מ הרע הצדיקה מתירנות מפתיעה‪ .‬דר‪ %‬זו אומצה ג על ידי שבתאי‬
‫צבי‪ ,‬משיח שקר יהודי מהמאה ה ‪ .17‬הטענה היתה שחוקי כמו‬
‫דיני היהדות נוצרו על ידי ממלכת הרע ועל כ כדי לבטל אות מוטב‬
‫להתעל מה‪.‬‬
‫הדר‪ %‬הרביעית הקיימת עד היו היא הסיפור על שליח אותה‬
‫אלוהות נסתרת‪ .‬השליח הוא המשיח‪ .‬הוא המנחה‪ ,‬מעי מורה דר‪%‬‬
‫לטובי להגיע למלכות האור‪ .‬ביהדות הוא עתיד לבוא‪ .‬בנצרות‬
‫המשיח הגיע פע אחת והוא יחזור שוב ביו הדי האחרו‪.‬‬
‫ביאתו הראשונה של המשיח ישו ובוא של שאר הטועני‬
‫למשיחיות בהיסטוריה לא פתרו עד היו את בעית הטוב והרע‪ .‬על‬
‫כ האד יחווה את האירוע בעל העוצמה הרבה ביותר‪ :‬הרס העול‬
‫הזה על ידי כוחות אור ומלחמת האור בחוש‪ .%‬ביו הדי יגיע‬
‫המשיח וצפויה גאולת כל הניצוצות האלוהיי בנשמות בני האד‬
‫והתאחדות ע האל‪.‬‬
‫בגנוסטיקה האמינו שהרע הא ישות שלילית ממשית‪ :‬שט‪,‬‬
‫אל רע‪ ,‬ולה בני זוג וצבאות המשרתי את הרוע‪ .‬דת זרתוסטרא‬
‫האמינה בשתי רשויות נפרדות אבל בדתות המונותיאיסטיות‪ ,‬הרעיו‬
‫שקיימת אלוהות מחו‪ /‬לאל האחד היה בלתי נסבל‪ .‬לגנוסטיקאי‬
‫קשה היה להשיב על השאלה‪ ,‬כיצד אלוהי התיר לעול החוש‪%‬‬
‫להיווצר? ואולי הוא עצמו ברא את החוש‪ %‬ולכ העול אינו רע כל‬
‫כ‪ .%‬בפרשנות הנפוצה ביותר אלוהי ברא את המלאכי‪ ,‬חלק מרדו‬
‫באלוהי וה קרויי המלאכי הנופלי‪ .‬מלאכי אלה ה אלוהי‬
‫החוש‪ %‬והחומר‪.‬‬
‫האפוקליפסה של אחרית הימי זכתה לתיאורי מרהיבי‬
‫כמו רעידות אדמה‪ ,‬שטפונות‪ ,‬נחלי וגש של אש‪ ,‬מלחמות בני‬
‫אד ואלי במש‪ %‬שני ועוד מכות רבות‪ .‬בסופו של אותו יו די‬
‫יוותרו הטובי או שיימצא פתרו אחר שישאיר את השליטה רק‬
‫לטובי‪ .‬העול הגשמי ייעל והעול יחזור להיות מה שהיה לפני‬
‫הבריאה‪.‬‬
‫‪196‬‬
‫ג האיסיי טענו שתהיה מלחמה בי בני אור לבני חוש‪.%‬‬
‫הראשוני ינצחו את בני החוש‪ %‬וע הנצחו יבוא המשיח וישראל‬
‫תשוחרר‪ .‬האיסיי דיברו על שני משיחי‪ :‬כה ומל‪ .%‬יש הטועני‬
‫שה התכוונו למחליפיה של הכוה הגדול והמל‪ %‬של תקופת‬
‫שהיו מבית החשמונאי‪ .‬ה הכינו עצמ לשליטה על ע ישראל‬
‫לאחר יו הדי על העול‪.‬‬
‫אנו בסו" שנות האלפיי ולפי האסטרולוגיה זהו תחילת עיד‬
‫הדלי‪ ,‬סימ המעיד על התמקדות בקהילתיות ובצדק חברתי‪ ,‬ויש‬
‫המאמיני במקומות רבי בעול שיו הדי צפוי ממש בשני‬
‫הקרובות‪ .‬בשני האחרונות פרשנות יו הדי התרככה‪ .‬יש‬
‫המסבירי שהעול ישתנה מאד לטובה מבלי להזדקק לאלימות כדי‬
‫להגיע לאותו שינוי‪.‬‬
‫השפעת הגנוסטיקה על העול‬
‫לגנוסטיקה היתה השפעה עצומה שנמשכת עד עצ היו‬
‫הזה‪ .‬בגנוסטיקה נית לראות בבירור כיצד הסמל משתלט על הרעיו‪,‬‬
‫וכיצד באופ שרירותי מחליטי מיהו צדיק ומיהו רשע‪.‬‬
‫תנועה זאת שהחלה מתו‪ %‬מחשבה חיובית של איחוד‬
‫המיסטיקה‪ ,‬הדתות וההיגיו היווני‪ ,‬הפכה עד מהרה לבליל של‬
‫תורות חדצדדיות המשסות דת אחת בשניה‪ ,‬ע אחד בע אחר‪,‬‬
‫ומי אחד במי השני‪ .‬זוהי דוגמא לכ‪ %‬שהזדמנות להתפתחות‪ ,‬על‬
‫ידי איחוד של כל הישגי הדעת לפני אלפיי שנה‪ ,‬הפכה לבכיה‬
‫לדורות‪ .‬בדור שלנו חוזר אותו תסריט‪ .‬מצד אחד מתגלות דרכי‬
‫חדשות לשילוב אמונות ולסובלנות‪ ,‬ומצד שני העול עומד על ס"‬
‫קנאות דתית חדשה‪ .‬יתכ שאלפיי שנות מלחמות ודיכוי ה יו‬
‫הדי שניבאו אות גנוסטיי‪ ,‬ומעכשיו עד תחילת האל" השלישי‬
‫העול מוזמ לתק את ההזדמנות שהוחמצה‪.‬‬
‫בתו‪ %‬הגנוסטיקה נעשה מאמ‪ /‬לחשיבה חדשה המבצבצת עד‬
‫היו במיסטיקה ובתיאוריות מדעיות‪ .‬מתו‪ %‬התורה הגנוסטית נית‬
‫לשלות רעיונות הרווחי עד היו‪ .‬הרקיעי מזכירי את התיאוריה‬
‫על יקומי מקבילי‪ ,‬בפסיכולוגיה מוגדרות רמות תודעה כמו מודע‬
‫תת מודע הדומות לעטיפות השונות של הנשמה‪ .‬המלאכי‬
‫הממוני על תפקידי שוני ה חוקי‪ ,‬אנרגיות‪ ,‬שדות‬
‫אלקטרומגנטיי או מיתרי שעל פיה פועל העול‪ .‬תיאורית‬
‫הקוונטי מזכירה את האמונה בעול של רוח ועול של חומר‪.‬‬
‫‪197‬‬
‫נצרות‬
‫הנצרות היא הדת שהשפיעה במידה הרבה ביותר על העול‬
‫המערבי‪ .‬מכיוו שהיו המערב הוא הדומיננטי‪ ,‬רוח הנצרות ניכרת‬
‫בכל מקו בעול‪ ,‬לרבות ביהדות‪ .‬יתרונה של הנצרות בהפצת מושג‬
‫האהבה והסליחה כמושגי אוניברסליי‪ ,‬וכ הפצת מושגי‬
‫שהתפתחו עוד קוד לנצרות‪ ,‬מושג הגאולה הפנימית האישית‪ ,‬מושג‬
‫המשיח‪ ,‬האד‪ ,‬כהגשמה של אלוהות ורעיו המונותיאיז היהודי‬
‫בעול‪ .‬ישו הבדיל בי הרעיונות החברתיי והאוניברסליי ובי‬
‫המצוות היהודיות המסמלות אות‪ .‬המאבקי בי הכנסיות השונות‬
‫שייצגו חילוקי דעות‪ ,‬והיכולת להשלי ע הניגודי ביניה‪ ,‬היא‬
‫תרומה נוספת לעול‪ .‬הנצרות של היו כוללת‪ ,‬מלבד מספר זרמי‬
‫שמרניי‪ ,‬התחשבות במחשבה הפילוסופית‪ ,‬והתייחסות אחרת‬
‫שילוב וסובלנות‬
‫למבנה החברתי מאשר בעבר‪ ,‬אבל היא השיגה‬
‫אלה לאחר שני רבות של קנאות דתית‪.‬‬
‫ישו הטי" לתורתו בער‪ %‬שני עשורי לאחר תחילת הספירה‬
‫בהיותו בסו" שנות העשרי שלו בתקופה קצרה של חמש או שבע‬
‫שני‪ ,‬בזמ שבני ישראל נאנקו תחת עול של הרומאי וציפו לבואו‬
‫של משיח שישחרר אות‪ .‬בתקופה של מחלוקת חריפה ק ישו‬
‫והציע פרשנות משלו‪ .‬עד לצליבתו‪ ,‬הנצרות נחשבה לעוד כת דתית‬
‫שקסמה לחלכאי ולנדכאי משו אהדתה לה‪ .‬ע מותו‪ ,‬תורתו‬
‫קיבלה ביטוי נוס"‪ ,‬כאשר תלמידיו טענו שהוא עלה מ המתי ביו‬
‫השלישי לאחר מותו ושהוא בנו של האל‪ .‬תו‪ %‬תקופה קצרה הצליחו‬
‫ממשיכיו להפי‪ /‬את הנצרות ברחבי האימפריה הרומית‪ .‬במאה‬
‫הרביעית הנצרות הפכה לדת רישמית ברומא‪ .‬הנצרות הפכה לכנסיה‬
‫מאורגנת תו‪ %‬כדי אימו‪ /‬יכולת הארגו שרומי הצטיינה בה‪ .‬הנוצרי‬
‫עמדו לציד של השליטי‪ ,‬למרות שתחילת דרכ היתה מרדנות‬
‫העניי והדחויי‪ ,‬דבר שהועיל להפצת הנצרות‪ .‬הנטייה להתפשר‬
‫ולוותר על מצוות כדי להקל על כניסת עמי אחרי לנצרות‬
‫התבטאה ג בסובלנות מסויימת כלפי מנהגי מקומיי שהשתנו‬
‫ממקו למקו‪ .‬הנטייה של העמי שהמירו דת לנצרות לזהות את‬
‫ישו ומריה כאלי מקומיי‪ ,‬הקלה על הבנת הנצרות‪ .‬הנוצרי הירבו‬
‫בפעילות מיסיונרית בכל האימפריה הרומית‪ ,‬ובתקופות מאוחרות‬
‫‪198‬‬
‫יותר באסיה‪ ,‬אפריקה ואמריקה‪ .‬השליטה של הכנסיה הושפעה ג‬
‫מהפילוסופיה היוונית בעיקר מאפלטו‪ ,‬שטע כי רצוי שהמנהיגי‬
‫יהיו אנשי רוח‪.‬‬
‫עיקרי הנצרות‬
‫הנצרות מאמינה באל אחד‪ ,‬אבל האל מורכב משלושה פני‪,‬‬
‫האב האלוהי‪ ,‬ישו הב האלוהי ורוח הקודש‪ .‬ישו המשיח נחשב‬
‫בחלק מהזרמי בנצרות כאלוהי‪ ,‬ובחלק אחר כדמות אנושית של‬
‫משיח‪ ,‬בעל תכונות על אנושיות‪ .‬בנוס" לישו קיי פולח של‬
‫קדושי שוני‪ ,‬בעיקר של מריה‪ ,‬אמו של ישו‪ .‬רוב הנוצרי‬
‫מאמיני שישו הוא ההתגלות האנושית של האל‪ ,‬אמונה שסיבכה את‬
‫הנצרות כאשר ניסתה ליישב את הסתירה בי אלוהות לאד‪ ,‬וא"‬
‫פילגה את הנצרות‪ .‬הסתירה פיתחה את המחשבה הפילוסופית שלה‪,‬‬
‫כאשר הסבירה את המשיח כלוגוס‪ :‬מחשבה או דיבור שמביאי‬
‫לבריאה‪ ,‬הגשמת האל‪ .‬דימוי האד כאל איננו ההפרדה של האל‬
‫מהאד כמו ביהדות‪ ,‬אבל ג איננו אלילי‪ .‬ההבנה שהגו" והרוח ה‬
‫אחד לא התבטאה באופ מעשי בנצרות‪.‬‬
‫יתכ שיהיה מנהיג עילג המסמל את המסר בגופו ויתכ אד‬
‫היודע להעביר בלשונו את המסר‪ .‬ישו סימל את שניה‪ .‬לא רק‬
‫הדברי הנאמרי ה המסר‪ ,‬אלא ג האישיות של המוסר אות‪.‬‬
‫האד מגשי בדיבורו ובגופו את המסר של האד ההופ‪ %‬לאל‪.‬‬
‫בנצרות נית למצוא את עיקרי הדת העברית ואמונות‬
‫ומנהגי רבי משאר ארצות הסביבה‪ .‬הרעיו שהבריאה היא פניו‬
‫הגשמיי של האל‪ ,‬וה מופיעי בצורת חוקי‪ ,‬כבר היה‬
‫בהינדואיז‪ ,‬ומאוחר יותר בפילוסופיה היוונית‪ .‬התערובת של אד‬
‫אל וכ מוטיב הבתולה המופרית מ האל היו מקובלי בדתות‬
‫העתיקות‪ .‬הנצרות‪ ,‬כמו שאר הדתות המונותיאיסטיות‪ ,‬מעלה על נס‬
‫את אהבת האל ואת נוכחות האל בכל הווייתו של האד‪.‬‬
‫הנצרות הדגישה את נחיתות הגו" לעומת נישגבות הרוח‪.‬‬
‫ביהדות קיימי חוקי הקשורי לטומאה ולטוהרה של הגו"‬
‫ולחשיבות ההולדה לעומת המי‪ ,‬א‪ %‬היא לא היתה קיצונית כמו‬
‫הנצרות‪ ,‬לפחות לא בתקופת בית ראשו‪ .‬רק בתקופת בית שני‪ ,‬שישו‬
‫נולד בסופה‪ ,‬חלה בישראל הקצנה דתית‪ .‬ישו נולד לאימו הבתולה‬
‫שהופרתה מ הרוח האלוהית‪ ,‬עוד המחשה לכ‪ %‬שהמיניות האנושית‬
‫היא חטא או רע הכרחי לעומת נשגבותו של האיחוד הרוחני‪.‬‬
‫‪199‬‬
‫נחיתותו של הגו" לעומת הרוח מתבטאת ג בצליבתו המשפילה של‬
‫הגו" של ישו‪ .‬ישו הטי" לחסידיו לא לפחד ממות הגו"‪ ,‬משו שנית‬
‫להרוג את הגו" אבל לא את הנפש‪ .‬הבוז לגו" כבר היה קיי אצל‬
‫הפילוסופי הסטואי ביוו וכ בהודו‪ .‬ישו הוסי" איסורי לדיני‬
‫נישואי וכ‪ %‬הפחית‪ ,‬עד כמה שנית‪ ,‬ביחסי בי המיני‪ .‬הנצרות‬
‫כוללת איסור הגירושי ועידוד הנזירות‪ ,‬וכ הפיכת פולח אלי‬
‫ואלות עתיקי של טבע ביוו ובאירופה שביטאו חופש מיני רב יותר‬
‫ואלי עתיקי אחרי לשט ולשדי‪ ,‬ואת עובדיה וביחוד את‬
‫עובדותיה למכשפות שחובה לשרו"‪ .‬הנוצרי ניתצו בחמת זע‬
‫מקדשי אלילות נשיות‪.‬‬
‫אמונה סגפנית זאת‪ ,‬יחד ע ההטפה להעדפה עקרונית של‬
‫הדלות והענווה‪ ,‬וכ ההסתמכות על עזרת האל הדואג למלא את‬
‫מחסורו של כל אד‪ ,‬הפיצה את היחס הלא מאוז לחומרנות‪ ,‬והציגה‬
‫אותה כניגוד לרוחניות במקו להשלמה שלה‪ .‬בניגוד לדעה‪,‬‬
‫שהאמונה אכ יוצרת מציאות אבל רק כאשר מלווה בעשייה‪ ,‬נוצר‬
‫הצור‪ %‬להתנצל על שאפתנות וצור‪ %‬בביטחו כספי‪ .‬הבוז לחומר‪ ,‬לא‬
‫פחות מהערצת חומר מופרזת‪ ,‬יוצר עיוותי‪ .‬ע זאת‪ ,‬האהדה לדל‬
‫ולאחר היא ג אחד הביטויי של האהבה האוניברסלית שהיא הכלל‬
‫העיקרי בנצרות‪ .‬יחס נוס" בלתי מאוז קיי בנצרות ג לגבי המי‪.‬‬
‫זהו יחס בלתי טבעי‪ ,‬מזלזל שגר לבילבול רב‪ .‬הזילזול בצרכי‬
‫טבעיי כחומרנות‪ ,‬מעשיות ומיניות גר ליחס דומשמעי כלפיה‬
‫ויצר מבוכה בחברה המודרנית‪.‬‬
‫החטא של אד הראשו שבחר ברע‪ ,‬מעיד שיצר האד רע‬
‫לא רק מנעוריו‪ ,‬אלא אפילו לפני לידתו‪ ,‬כי חטא האד הראשו‬
‫מרח" מעל לצאצאיו‪ ,‬על כ ישו כיפר על חטאי האד‪ .‬מחילה זאת‬
‫חלה רק על המאמיני בנצרות‪ .‬לכל השאר שלא קיבלו את ישו‬
‫כמשיח‪ ,‬מצפה יו הדי‪ .‬לאחריו יתחיל הפרק השני של הגאולה‪,‬‬
‫אחרית הימי‪ ,‬ואז תהיה בריאה חדשה ושונה מהקודמת‪ .‬בכל אד‬
‫נמצא משיח פנימי וכל אחד יכול להציל את נפשו בתנאי שיהפו‪%‬‬
‫לנוצרי‪ .‬ג דתות המזרח מדגישות את האחריות האישית של האד‬
‫על נשמתו‪ .‬הנוצרי מאמיני ג בגיהינו ובג עד‪.‬‬
‫כתבי הקודש הנוצריי מכילי את התנ"‪ ,%‬חלק מהספרי‬
‫החיצוניי של היהדות הכוללי מידה רבה של מיסטיקה ואת הברית‬
‫החדשה‪ .‬ציטוטי רבי מובאי מהתנ"‪ ,%‬ביניה רעיונות ופסוקי‬
‫המעידי על חזו אחרית הימי‪ ,‬בעיקר מספר תהילי ומספרי‬
‫הנביאי‪ ,‬כשה מפרשי את הפסוקי כמרמזי על התגלות ישו‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫הנוצרי ראו בנצרות פרשנות מעודכנת של התנ"‪ .%‬הברית החדשה‬
‫כוללת ארבעה אוונגליוני‪ ,‬שה תולדות ישו על פי מסורות של‬
‫ארבעה אנשי‪ ,‬מתי‪ ,‬לוקאס‪ ,‬מרקוס ויוחנ‪ .‬מסורות אלה מקבילות זו‬
‫לזו ע מספר הבדלי‪ .‬אחריה מופיעי פרקי על מעשי השליחי‬
‫ומספר איגרות‪ .‬האיגרת האחרונה מתארת את יו הדי ואת הגאולה‪.‬‬
‫רוב הכתבי התחברו בתקופת חורב בית שני ולאחריה‪ .‬באמצע‬
‫המאה הרשונה כבר החלה כתיבת ספר הברית החדשה והיא נחתמה‬
‫במאה הרביעית‪.‬‬
‫ישו התנגד לפרשני בימיו שיצרו אינספור דיני‪ .‬הוא ג‬
‫הבי שביצוע והקפדה על דיני והלכות המקיפי את כל אורחות‬
‫החיי ה למעשה עבודה קשה ועל כ ה מפריעי להפצת‬
‫המונותיאיז‪ .‬הוא ביטל לא רק את הדיני בתורה שבעל פה אלא ג‬
‫מצוות שכתובות בתורה כמו שמירת שבת‪ ,‬טומאה‪ ,‬כשרות ומילה‪.‬‬
‫הוא החלי" את ברית המילה בפירוש אחר‪ ,‬מילה‪ ,‬דיבור‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הכוונה שבלב‪ .‬כאשר הוא ביטל את המצווה הבסיסית ביהדות ‬
‫המילה‪ ,‬הביטול הכיל את כל שאר המצוות‪ .‬ביחסו לדת העברית ישו‬
‫הדגיש את משמעות ההבנה הפנימית של המצוות‪ ,‬החוקי‬
‫המופשטי שעליה נברא העול יותר מאשר את המצווה המעשית‪.‬‬
‫מאוחר יותר השתמשו הנוצרי במושג "מילה" כלוגוס‪ .‬טע שמותר‬
‫לשנות‪ ,‬לשי יי בנאדות חדשי‪ ,‬א‪ %‬בכל זאת הוסי" איסורי את‬
‫הגירושי ואת השבועה‪.‬‬
‫עיקרי תורתו של ישו נכתבו בדרשת ההר‪ ,‬בספרו של מתי‪,‬‬
‫אבל העיקרי פוזרו ג במקומות נוספי בברית החדשה‪:‬‬
‫"אסור לחמוד אשת איש בלב‪ .‬אסור להתגרש אלא א כ על‬
‫זנות‪ ".‬למרות שישו העדי" פרישות‪ ,‬הוא טע‪" :‬עדי" להתחת‬
‫מאשר לבעור בתאווה‪ .‬אבל לא כול מוכשרי להינשא‪ ".‬היחס‬
‫המחמיר לנישואי החל אמנ ביהדות אבל הפצתו בעול היא‬
‫תוצאת תורתו של ישו‪.‬‬
‫"אשרי הענווי והעניי"‪ :‬ה ירשו את האר‪ /‬ולה מלכות‬
‫שמיי‪ .‬ה מכוני בפיו "מלח האר‪ ."/‬ג עליה מוטל למלא את‬
‫רצו האל‪ .‬הוא מוסי"‪" :‬רצוי שהעשירי ימכרו רכוש ויתנו‬
‫לעניי‪".‬‬
‫‪201‬‬
‫"אסור לקצו"‪ .‬א מישהו כועס עלי‪ %‬ואתה חייב לו‪ ,‬בקש‬
‫סליחה‪ ,‬אל תהיה חייב לא" אחד‪".‬‬
‫ישו התנגד להלכה של "עי תחת עי וש תחת ש‪ ,‬אלא מי‬
‫שמכה אות‪ %‬על לחי ימנית‪ ,‬ת לו את האחרת‪ .‬מי שרוצה כותונת‪ ,‬ת‬
‫לו מעיל‪ .‬ואהבת לרע‪ %‬ושנאת את אויב‪ %‬אהבו את אויבכ"‪.‬‬
‫"א תסלחו לבני אד‪ ,‬ה יסלחו לכ‪ ".‬זוהי אמונה מקובלת‬
‫שהיחס כלפי השני ישתק" מיד ביחס שלו אלי‪.%‬‬
‫"לא לשפוט אחרי )טול קורה מבי עיני‪ (%‬כי ג אות‪%‬‬
‫ישפטו‪ ,‬משו שא" אד איננו מושל‪ ,‬וכל אד המתיימר לשפוט‬
‫אחרי‪ ,‬שוכח שג אותו אפשר לשפוט ולכ הדר‪ %‬הנכונה היא‬
‫לסלוח לאחרי ולסלוח לעצמ‪".%‬‬
‫"מותר לפגוע ברגל‪ %‬או ביד‪ %‬או בעיני‪ %‬ולא לפגוע‬
‫באחרי‪".‬‬
‫"בני אד שמגדפי בני אד אחרי נסלח לה‪ ,‬אבל לא‬
‫המגדפי את רוח הקודש‪".‬‬
‫"לא לשמור אוצרות‪ .‬לא לדאוג למחר‪ ,‬אלוהי ידאג לכ‬
‫למחסורכ‪ ".‬עיקרו שהיה קיי זמ רב לפני הנצרות בטאו‪ .‬האמונה‬
‫יוצרת מעי כישו" או היפנוט פסיכולוגי ומונעת מהאד ליפול‬
‫למי‪ .‬ישו הוכיח את הטענה כאשר היל‪ %‬על פני המי‪ .‬הוא אומר‬
‫לשליחי שלו שהסתובבו בי היהודי‪" :‬אי לכ מה לדאוג שלא‬
‫תדעו מה לומר‪ .‬כשתהיו ש‪ ,‬זה יינת לכ‪ ".‬אד המאמי ברעיו‪,‬‬
‫מצליח להעביר אותו לאחרי‪.‬‬
‫"לא באתי להפר את התורה או דברי הנביאי‪ ".‬הוא לא ראה‬
‫עצמו כמייסד דת חדשה אלא כפרש‪ .‬בכל זאת קבע אלו מצוות‬
‫למלא ואלו לא למלא‪ .‬הוא הטי" למיסיונריות‪" :‬לכו ועשו לתלמידי‬
‫את כל הגויי וטבלת אות לש האב והב ורוח הקודש‪ ,‬ולימדת‬
‫אות לשמור את כל אשר ציוויתי אתכ‪ ".‬באחת האיגרות בתקופה‬
‫מאוחרת מזו של ישו‪ ,‬נאמר שכדי להביא את התורה אל הגויי מוטב‬
‫להסיר את מחיצת המצוות‪ .‬כ‪ %‬ישו הפ‪ %‬את רעיונות היהדות‬
‫לאוניברסליי‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫ישו הגדיל את חלקו של האד היחיד באחריות על מוסריותו‬
‫כמעט עד כדי אנרכיה‪ ,‬אבל ממשיכי הנצרות הפכו תורה זו למסגרת‬
‫בעלת כללי וסמלי וצייתנות לחזקי‪ .‬הניגוד בי ישו שתמ‪ %‬בקשר‬
‫לאל ללא תיוו‪ %‬המימסד לעומת ההירארכיה של הכמורה ושיתו"‬
‫הפעולה ע המושלי‪ ,‬הביאו לזעזועי בהיסטוריה של הנצרות‪ .‬הוא‬
‫עורר מתח ופילוגי בנצרות‪ ,‬אבל ג היה הזרז של רעיונות ומהפכות‬
‫חברתיי שיוויוניי‪.‬‬
‫מנהגי הנצרות‬
‫ההצטרפות לנצרות פשוטה למדי טבילה והצהרה על קבלת‬
‫עיקרי האמונה‪.‬‬
‫לנוצרי טקסי‪ ,‬סקרמנטי‪ ,‬בתקופות שונות בחיי האד‬
‫בהתא לזר הנוצרי הקתולי מחמירי והפרוטסטנטי מקלי‪.‬‬
‫הטקסי מגווני‪ :‬בלידתו של התינוק או ע התנצרותו של מבוגר‬
‫עורכי לו טבילה‪ ,‬התזת טיפות מי או טבילה של כל הגו"‪ .‬הטבילה‬
‫היא מעי לידה חדשה המסמלת את תחיית ישו‪ .‬טקס אכילת הלח‬
‫ושתיית היי בכנסיה מסמלת איחוד ע המשיח‪ ,‬ע גופו וע דמו‪.‬‬
‫נהוג הוידוי על חטאי בפני הכומר‪.‬‬
‫החגי קשורי לדרכו של ישו‪ :‬היו בו נולד‪ ,‬היו בו מת‪,‬‬
‫היו בו ק לתחייה‪ ,‬והיו בו תלמידיו קיבלו את ההשראה מרוח‬
‫הקודש ומכא מקור הקדושה של כתביה‪.‬‬
‫בנצרות מפותחי מוסדות הנזירי והנזירות‪.‬‬
‫הכנסיות והקתדרלות מפוארות‪ .‬הנוצרי מרבי בהצגת‬
‫דיוקנאות ותמונות של קדושי ופסלי‪ .‬התלבושות של ראשי‬
‫הכנסיה מרשימות‪ .‬התפילות מלוות במקהלות ובאורג ואי מקפידי‬
‫על הפרדה בי גברי ונשי כבשאר הדתות המונותיאיסטיות‪.‬‬
‫הפסלי‪ ,‬התמונות‪ ,‬האיקונות והציבעוניות עוני על צרכי עמוקי‬
‫בנפש האד‪.‬‬
‫‪203‬‬
‫פלגי של הנצרות‬
‫כבר מתחילת הנצרות‪ ,‬במאה הרביעית‪ ,‬התפלגה לשתי‬
‫כנסיות עיקריות‪ .‬במרוצת השני ובעיקר בארבע המאות האחרונות‬
‫היא התפלגה לרסיסי רבי נוספי‪ .‬הכנסיות העיקריות שהתפלגו‬
‫לראשונה מהדת המקורית היו הכנסיה המערבית הקתולית והכנסיה‬
‫המזרחית האורתודכסית‪.‬‬
‫האפיפיור ברומא הוא ראש הכנסיה הקתולית המערבית‪.‬‬
‫לדברי הקתולי הוא היורש האמיתי של שליחי הנצרות הראשוני‬
‫שלאחר ישו‪ .‬בכנסיה הקתולית קיימת הירארכיה של הכמורה‪,‬‬
‫המבדילה אותה מהע‪ ,‬מהווה שרשרת של בעלי סמכויות‪ .‬מתחת‬
‫לאפיפיור ניצבי קרדינלי‪ ,‬ארכיבישופי‪ ,‬בישופי וכמרי‪ .‬לכל‬
‫כומר קהילה משלו‪ .‬הכמרי בחלק נזירי‪.‬‬
‫הקתוליות דומיננטית בחלקי גדולי באירופה המערבית‬
‫והמזרחית‪ .‬היא הקימה מנזרי ועסקה ג בעזרה לעניי‪ .‬הקיצוניות‬
‫של הקתולי והיעדר הגמישות היו בי הגורמי לחילוניות ולכפירה‪.‬‬
‫דווקא בארצות הקתוליות החלה המגמה של אתיאיז‪ .‬השמרנות‬
‫והפונדמנטאליז‪ ,‬הקיימי ג בשאר הדתות המונותיאיסטיות‪,‬‬
‫שלטו זמ רב בנצרות ואפילו היו קיימי חוגי המנסי לחזור‬
‫לאותה פונדמנטאליסטיות בנצרות‪.‬‬
‫הכנסיה האורתודוכסית המזרחית התפצלה למספר כנסיות‬
‫הקשורות בדר‪ %‬כלל לע שה שוכנות בתוכו‪ .‬היו ה קיימות‪ ,‬בי‬
‫השאר ביוו‪ ,‬ברוסיה‪ ,‬בארצות הברית ובבריטניה‪ .‬המחלוקת בי שתי‬
‫הכנסיות היא בפרשנות לגבי עיקרי האמונה וכ בקיו מנהגי‬
‫וטקסי שוני‪.‬‬
‫הנצרות נאלצה להתמודד פעמי רבות ע התפתחויות‬
‫חדשות‪ .‬בתחילת המאה ה ‪ 16‬טענו כנגד השחיתות וההירארכיה‬
‫בכנסיה הקתולית שהיו מנוגדות לפשטות שבקשה הנצרות‬
‫מלכתחילה‪ ,‬וכנגד הדיכוי וסחיטת הע‪ .‬בוויכוח של ישו ע‬
‫היהודי הוא טע שחשוב לחדש‪ ,‬ואילו הנוצרי הקתולי הפכו‬
‫לשמרני‪ .‬עיקר המחאה היה הצור‪ %‬בתיוו‪ %‬בי האד הפשוט והאל‪.‬‬
‫הכנסיה החדשה הפרוטסטנטית כבר מלכתחילה התנתקה‬
‫מהאפיפיור‪ .‬עיקר זה כיוו את הכנסיות שהתפצלו מהכנסיה‬
‫הפרוטסטנטית המקורית‪ ,‬ונקראו על ש מייסדיה הכנסיה‬
‫הקלווניסטית והכנסיה הלותרנית‪ .‬לאחר ההתפצלות מהכנסיה‬
‫הקתולית נפרצה הדר‪ %‬לעוד התפצלויות‪ .‬הכנסיות הפרוטסטנטיות‬
‫‪204‬‬
‫הראשונות היו שמרניות ונוקשות‪ ,‬ואותו סוג כנסיה פרוטסטנטית‬
‫שמרנית קיי עד היו‪ ,‬אבל העיקרו של החופש שגר להתהוות‪,‬‬
‫הוביל להתפצלות זרמי כנסייתיי יותר ליברליי‪ ,‬שכל אחד מה‬
‫נטה לכיוו שונה‪ .‬הקלווניסטי במאה ה ‪ 16‬עדייי האמינו שרק‬
‫נשמותיה של אנשי מסויימי נבחרו להינצל לאחר מות‪,‬‬
‫והקלווניסטי בתוכ‪.‬‬
‫באותה תקופה החלו האירופאיי לצאת אל העול החדש‪,‬‬
‫אל ארצות חדשות‪ ,‬והחלו בגילויי ובהמצאות חדשות‪ .‬כל אלה‬
‫השפיעו על החשיבה של אירופה השמרנית‪ .‬היו כנסיות‬
‫פרוטסטנטיות שפרשו את הברית החדשה בדר‪ %‬פילוסופית יותר‬
‫וראו בכתוב סמלי לרעיונות מופשטי‪ .‬אחרי דבקו בכל אות ומלה‬
‫שבכתובי‪ .‬כנסיות נוספות שמות דגש על רגש‪ ,‬אינטואיציה‪,‬‬
‫אקסטזה ורעידות הגו"‪ .‬הפרוטסטנטי תרגמו את הכתובי לשפת‬
‫המקו‪ ,‬דבר שהפחית את הניכור בי הע לכנסיה‪ .‬חלק מהכנסיות‬
‫הפרוטסטנטיות ה כנסיות קטנות עצמאיות‪ .‬חלק ביטלו לחלוטי‬
‫את המבנה ההירארכי של הכנסיה‪ .‬התפצלות הכנסיות בולטת בעיקר‬
‫בארצות הברית כחלק ממסורת השיוויו וחופש הפרט באר‪ /‬זאת‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬ג יסודות שמרניי של הנצרות קבעו את המחשבה‬
‫האמריקאית‪ ,‬אחת מה היא הנטייה לקדש את מוסד המשפחה‪,‬‬
‫למרות שבפועל למסגרת זאת דינמיקה אחרת משלה‪ .‬קיימת ג טענה‬
‫שהאמונה שאד המצליח מבחינה כלכלית הוא אד מוצלח‪ ,‬נובעת‬
‫מהדעה הקלווניסטית שאלוהי בחר בטובי והטובי מצליחי‬
‫בחיי‪ .‬למרות ההסתמכות על האל שיספק את מחסור של הדלי‪,‬‬
‫הכנסיה הפרוטסטנטית טיפחה את ער‪ %‬העבודה והחריצות השפיעה‬
‫על תפיסה של מדינות שהבולטת ביניה היא ארצות הברית‪ .‬בדרו‬
‫אמריקה ובאפריקה הכנסיות איחדו בתוכ יסודות מהמסורות‬
‫האינדיאניות והאפריקאיות יחד ע הנצרות‪ .‬העול המודרני העמיד‬
‫בפני הכנסיה אתגרי קשי יותר כמו המדע‪ ,‬הסותר חלק מהאמונה‬
‫הנוצרית‪ ,‬שיוויוניות סוציאליסטית‪ ,‬זכויות נשי‪ ,‬ותמיכה או היעדר‬
‫תמיכה במדיניות פוליטית בעתות מלחמה או שלו‪ .‬הכנסיה‬
‫הפרוטסטנטית היטיבה יותר מהקתולית להתמודד ע שאלות אלה‪.‬‬
‫נקודות מעוררות מחלוקת בנצרות‬
‫ע כל תרומתה הגדולה של הנצרות לרוח האנושית‪ ,‬בולטי‬
‫בקורותיה פרקי פחות נעימי‪ .‬למרות שכמעט כל דת לוקה בכמה‬
‫‪205‬‬
‫פרקי בלתי מחמיאי בעברה‪ ,‬הרי שהנצרות הפונדמנטליסטית‬
‫בלטה יותר מהאחרי‪ ,‬אולי בגלל גודלה ואולי משו שהיה ניגוד‬
‫מטריד מדי בי ההטפות לאהבה ללא תנאי ולסליחה מוחלטת ובי‬
‫המציאות האכזרית ורצופת הרדיפות וההרג של הנוצרי בש‬
‫הנצרות‪ .‬ג אידיאל הדלות לא הוכיח עצמו‪ .‬הצור‪ %‬בשפע חומרי‬
‫בלט דווקא אצל ראשי הכנסיה‪ ,‬אפילו אצל האפיפיורי בעבר‪ ,‬שלא‬
‫מנעו מעצמ את מנעמי העושר‪ .‬המוטיב של היהדות או יהודה‬
‫היהודי שפגעו והרגו את ישו חוזרי ללא הר" בכתבי הנוצרי‬
‫ובאמנות‪ ,‬והיו הדלק לרדיפת היהודי‪ .‬ההפרדה הקיצונית בי גו"‬
‫לרוח‪ ,‬זיהוי הגו" כנושא חטאי‪ ,‬יחד ע הדגש על צליבת ישו ועל‬
‫האשמת כל אות שלא קיבלו את תורתו למרות סבלו‪ ,‬תרמו לחוסר‬
‫סובלנות‪ .‬ה סברו שבהצטרפות לנצרות יצילו את עצמ ועליה‬
‫לעשות הכל כדי להציל ג את האחרי‪ .‬הנצרות אמנ פיתחה את‬
‫פולח מריה וקדושות אחרות ובכ‪ %‬לפחות איזנה בי היסוד הגברי‬
‫ליסוד הנשי‪ .‬ישו עצמו גילה אהדה כלפי נשי‪ ,‬א‪ %‬מצד שני‪ ,‬האמונה‬
‫בדבר נחיתות הגו" מול הרוח עודדה במש‪ %‬דורות רבי התנגדות‬
‫לנשי‪ ,‬שזוהו ע הגו" וע החטא‪.‬‬
‫יתכ שהניצור היה מהיר מדי ללא שלבי ביניי הדרגתיי‪ .‬כ‪%‬‬
‫קרה שדת שהושתתה על סובלנות יחסית ובעלת דרגת הפשטה‬
‫גבוהה נכפתה על שבטי‪ ,‬כולל שבטי אירופאיי קדומי ואלימי‪,‬‬
‫שעדיי לא היו בשלי אליה‪ ,‬וה תרגמו אותה למושגיה‪ .‬רדיפת‬
‫כל המאיימי על הנצרות התבטאה במסעי צלב‪ ,‬במעשי‬
‫האינקוויזיציה‪ ,‬בהשמדת נשי רבות שנחשדו בהיות "מכשפות"‪,‬‬
‫במלחמות דת ביניה לבי בני דתות אחרות ובי הנוצרי עצמ‪,‬‬
‫בכיבושי ובדיכוי עמי‪ ,‬בלהט מיסיונרי שנלח בדר‪ %‬של חמלה‬
‫תקיפה במאמיני ובאמונות של דתות אחרות‪ ,‬בצד טיפול רפואי‬
‫והענקת חינו‪ %‬של המיסיו‪ .‬ג כאשר היתה חמלה כלפי הרע‪ ,‬היחס‬
‫אליו הוא כאל שיה אבודה שלא מצאה את הדר‪ %‬הנכונה‪ .‬היו שני‬
‫בה הנצרות הפונדמנטליסית עצרה את ההתפתחות והקידמה‪ .‬רק‬
‫כשיובאה הפילוסופיה היוונית מהאיסל למערב‪ ,‬זכתה הנצרות‬
‫לנקודת ראות רחבה יותר‪ .‬ע זאת‪ ,‬האינדיבידואליות המערבית‬
‫שנבעה מרעיו האד האוניברסלי הנוצרי היא זאת שדחפה את‬
‫האד לעבר היצירות הגדולות של ימינו‪ .‬וכאמור‪ ,‬הנוצרי הפיצו‬
‫רעיונות נשגבי שג א אי אפשר להגיע אליה‪ ,‬הרי שה מהווי‬
‫תמרור לדר‪ %‬האנושית אל העול שמעבר למציאות המיידית‪.‬‬
‫‪206‬‬
‫איסלא‬
‫חמשת עמודי האיסל‬
‫האיסל עומד על חמש מצוות עיקריות הנקראות עמודי‬
‫האיסל‪:‬‬
‫עדות האמונה‪ :‬על המוסלמי להאמי באל אחד‪ .‬בני האד‬
‫קרובי אל האל יותר מחבל הווריד שלה‪ .‬שמותיו הרבי של‬
‫אללה‪ 99 ,‬מספר‪ ,‬מעידי על אהבת המוסלמי לאל‪ .‬על האד‬
‫להתכוו אליו תמיד‪ .‬כדי שהאד יכוו את נפשו לאל כל שעות היו‪,‬‬
‫עליו להתפלל במש‪ %‬כל היו תפילות קצרות וכ‪ %‬תהיה בו דבקות‬
‫ומודעות בלתי פוסקת‪ .‬המעשי חשובי א‪ %‬לא פחות מה חשובה‬
‫הכוונה שבלב‪.‬‬
‫המוסלמי מאמי שהקורא לא נברא‪ ,‬אלא היה תמיד עוד‬
‫לפני היות האד‪ .‬עליו להאמי במוחמד כנביא האחרו ואסור‬
‫להוסי" נביאי אחריו‪ .‬הקורא מתייחס אל אד‪ ,‬נוח‪ ,‬משה וישו‬
‫כאל נביאי‪ .‬המוסלמי מאמיני שאברה הוא אבי ישמעאל ומכא‬
‫ג אבי האיסל ושהפרשנות המוסלמית היא הפרשנות הנכונה לדת‬
‫אברה‪.‬‬
‫תפילה‪ :‬המוסלמי יכול להתפלל בפרטיות או בציבור‬
‫כשהכיוו הוא מכה‪ .‬התפילה נאמרת חמש פעמי ביו‪ .‬רק ביו‬
‫שישי חובה להתפלל במסגד יחד ע הציבור‪ .‬במסגד מצוייה גומחה‬
‫והיא מכוונת למכה‪.‬‬
‫צדקה‪ :‬הצדקה מיועדת לא רק לנצרכי אלא ג לפדיו‬
‫עבדי שהוא מעשה מומל‪ ,/‬למלחמת מצווה‪ ,‬ליתומי‪ ,‬למסגדי‬
‫ולחינו‪.%‬‬
‫צו‪ :‬צו חודש הרמאד נער‪ %‬בשעות היו והאכילה מותרת‬
‫בלילה‪.‬‬
‫חלק מהמאמיני נוטי לדר‪ %‬הסגפנית‪ ,‬בעיקר הצופי‪ ,‬זר‬
‫מוסלמי מיסטי‪ ,‬למרות שמוחמד התנגד לסגפנות לשמה‪ .‬האיסל‬
‫איננו רואה בסגפנות ער‪ %‬עליו‪ .‬הוא מעדי" לראות בצניעות ער‪,%‬‬
‫‪207‬‬
‫כמו המלצה להתחלק ברכוש ע העניי‪ ,‬המלצה שאי שועי הע‬
‫ממהרי לאמ‪ /‬אותה‪ .‬חו‪ /‬מהצופי‪ ,‬בדר‪ %‬כלל ה אינ פורשי‬
‫ממציאות מהעול הזה‪.‬‬
‫היעדר הסגפנות מתבטא ג במיעוט המצוות‪ .‬לדבריה‪,‬‬
‫המצוות הרבות ה עונש של בני ישראל שלא בחרו בדת הנכונה‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬מספר מצוות דומות לאלה של היהודי‪ ,‬א כי שונו במידה‬
‫רבה‪ .‬המילה נעשיית בילד ובילדה מגיל שבע‪ .‬על מאכלי הבשר‬
‫הוטלו מספר מגבלות ונאסרה שתיית אלכוהול‪ .‬דיני טומאה וטוהרה‬
‫מאד חשובי באיסל‪ .‬נהוג לטבול פע ביו‪ .‬חייבי להיטהר‬
‫ממגע ע טומאה כולל מגע מיני‪.‬‬
‫עליה לרגל למכה‪ :‬הכעבה במכה היתה מקודשת עוד לפני‬
‫מוחמד ונהגו לעלות אליה לרגל‪ .‬מוחמד המשי‪ %‬מנהג זה‪ .‬נקבע שעל‬
‫כל גבר ואשה‪ ,‬א אי סיבה המונעת זאת מה‪ ,‬לעלות למכה פע‬
‫בשנה ולפחות פע בחיי‪ .‬החוגגי במכה לובשי בגד לב ופשוט‬
‫כדי שאיש לא ייראה שונה‪ .‬מקיימי טקס זבח של כבש או של עז‪,‬‬
‫הקפת הכעבה‪ ,‬תפילות ודרשות‪.‬‬
‫יסודות נוספי באיסל‬
‫האד הופ‪ %‬למוסלמי ע אמירת המשפט אחד בפני עדי‬
‫בכוונה שבלב‪ ,‬ובו הוא מביע את האמונה העיקרית‪" :‬אי אלוהי‬
‫מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה"‪.‬‬
‫המוסלמי מאמיני ג בשכר ועונש‪ ,‬ג עד וגהינו‪ ,‬ביו‬
‫הדי‪ ,‬במלאכי ובשדי ובקדושת הכעבה וירושלי‪ .‬ביו הדי ג‬
‫השדי יעמדו למשפט‪.‬‬
‫מלחמות מצווה‪ ,‬ג'יהאד‪ ,‬נערכו על ידי מוחמד ומלחמות‬
‫רבות נערכו על ידי יורשיו לש הפצת האיסל‪ .‬ע זאת‪ ,‬אי תמימות‬
‫דעי ביחס לג'יהאד‪ .‬קיימת פרשנות שהכוונה למלחמה פנימית‬
‫בתו‪ %‬נפשו של האד‪ .‬יש הטועני שהמלחמה דרושה לש הגנה על‬
‫האמונה ולא לש כיבוש‪ .‬ע זאת עדיי רבי הרואי במלחמת‬
‫הכיבוש למע האיסל‪ ,‬מצווה‪ .‬ביהדות היה קיי עוד קוד לכ‬
‫מושג מלחמת מצווה אבל הכוונה רק לשטחי אר‪ /‬ישראל ולא‬
‫למיסיונריות ולכיבושי של ארצות זרות‪ .‬המוסלמי עסקו במש‪%‬‬
‫מספר מאות שני בכיבושי למע הפצת האיסל‪.‬‬
‫‪208‬‬
‫באיסל קיי סוג מסויי של סובלנות דתית וגמישות‪,‬‬
‫סובלנות כלפי אידיקדוקי בהלכה‪ .‬לאד דתי נחשב ג העובר על‬
‫מקצת המצוות‪ ,‬כאשר העבירה איננה נעשיית בזדו לעיני כל‪ ,‬ובלבד‬
‫שאינו כופר בעיקר‪ ,‬באמונה באל ובספר מועט של כללי עיקריי‪.‬‬
‫לקורא נוספה ג הסונה‪ ,‬שפירושו המנהג‪ .‬הכוונה היא‬
‫למנהג של הנביא‪ ,‬התורה שבעל פה‪ .‬היא מסתמכת על מה שסיפרו‬
‫שמוחמד אמר ומה עשה או לא עשה בחייו‪ .‬למרות שקיימי דיני‬
‫רבי שהתפתחו במש‪ %‬שנות האיסל‪ ,‬הרי שמשו שהאיסל קיי‬
‫במדינות רבות ושונות‪ ,‬ה נזקקו לגמישות מסויימת‪ .‬העובדה‬
‫שהאיסל קיי בארצות רבות השפיע על היחס להלכה בחלק מה‪.‬‬
‫לעתי ה אינ נוהגות בדיוק לפי האיסל ובדת המקורית התערבבו‬
‫מנהגי אחרי‪ ,‬כמו בארצות מזרח אסיה ואפריקה‪ .‬זוהי עוד הוכחה‬
‫ליכולת הגמישות של האיסל‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬נוסחו מספר חוקי‬
‫בסיסיי כמו עמודי האיסל ובנוס" דורגו המצוות והדיני בסדר‬
‫חשיבות יורד בחמישה סעיפי‪ :‬מצוות שחייבי למלא‪ ,‬מצוות‬
‫מומלצות‪ ,‬מעשי רגילי‪ ,‬מעשי בלתי רצויי ומעשי אסורי‬
‫)חרא(‪.‬‬
‫השפעות היהדות והנצרות בולטות מאד באיסל‪ ,‬אבל הוא‬
‫כולל בתוכו ג מנהגי וחוקי ואמונות שהיו קיימי בערב לפני‬
‫ימיו של מוחמד‪ .‬הקורא מתנגד בעיקר לעובדי אלילי ועיקרו‬
‫אמונה ודברי שבח לאל‪ .‬הוא ג מדגיש את הצדקה והצנעה‪ .‬יש בו‬
‫מאמ‪ /‬להיות הוג אלא שמדובר במושגי המתאימי לתקופתו של‬
‫מוחמד‪.‬‬
‫למוסלמי מספר מועט יחסית של חגי ביניה עיד אל‬
‫פיטר‪ ,‬שהוא חג המסיי את צו הרמאד‪ .‬ג הרמאד‪ ,‬למרות הצו‪,‬‬
‫הוא מעי חג‪ .‬זוהי תקופת ההתגלות בה קיבל מוחמד את פרקי‬
‫הקורא מידי המלא‪ %‬גבריאל‪ .‬מכה היא העיר בה קיבל מוחמד את‬
‫דברי האל‪ ,‬על כ היא מקודשת והטקס במכה הוא חג‪ .‬בגלל לוח‬
‫השנה העוקב אחר מחזור הירח‪ ,‬החגי משתני בהשוואה ללוח‬
‫המוכר במערב‪.‬‬
‫החלי" הוא ממלא המקו המחלי" את הנביא מוחמד‪.‬‬
‫הפילוג בי הסוני לשיעי נוצר משו שהשיעי תמכו באחד‬
‫החליפי הראשוני בש עלי שהסתכס‪ %‬ע יריביו‪ ,‬ומשו כ‪%‬‬
‫השיעה‪ ,‬הסיעה‪ ,‬התפלגה מהרוב שנשלט על ידי החליפי שירשו את‬
‫מוחמד לאחר מותו‪ .‬אותו רוב נקרא סוני‪ .‬השיעי נאמני יותר‬
‫לניסוח השל הראשו של האיסל‪ .‬למרות הקווי המשותפי‬
‫‪209‬‬
‫לסוני ולשיעי תרבות שונה‪ .‬השיעי כיו ה קיצוניי ומחמירי‬
‫והסוני סובלני יחסית ומהווי רוב מוחלט של האיסל כיו‪.‬‬
‫קיימי עוד פלגי קטני יותר של האיסל‪.‬‬
‫למיסטיקה המוסלמית‪ ,‬שהיא נפוצה מאד בעול האיסל‪ ,‬יש‬
‫קווי דימיו למיסטיקה של היהדות והנצרות כמו האמונה בכעבה של‬
‫מעלה וכעבה של מטה‪ ,‬בדומה לירושלי של מעלה וירושלי של‬
‫מטה‪ .‬המחלוקת בי הרואי בכעבה אב קדושה ובי פרשנות‬
‫הצופי של הכעבה כסמל רוחניות‪ ,‬או ראיית המצוות כסמל לעול‬
‫של מעלה‪ ,‬אופיינית למחלוקות בשאר הדתות המונותיאיסטיות‪.‬‬
‫המוסלמי‪ ,‬בדר‪ %‬כלל‪ ,‬אינ עוסקי במחלוקות מעי אלה‪ .‬ה‬
‫מקדשי סמלי כמו מקומות קדושי‪ ,‬קדושי עממיי‪ ,‬עוסקי‬
‫בגירוש‪ ,‬נעזרי בג'יני‪ ,‬היינו‪ ,‬רוחות ושדי שחלק טובי וחלק‬
‫רעי‪ .‬על הג'יני נכתב בקורא‪ .‬ג באיסל קיי משיח‪ ,‬מהדי‪ ,‬והיו‬
‫מספר מהדי מוסלמי‪ ,‬א‪ %‬חשיבות אינה רבה כמו בשאר הדתות‬
‫המונותיאיסטיות‪.‬‬
‫האשה באיסל‬
‫התקנות ביחס לאשה כמעט לא השתנו מאז ימיו של מוחמד‪.‬‬
‫מוחמד ראה עצמו כמתחשב באשה לאור היחס אליה באותה תקופה‪.‬‬
‫לגבר‪ ,‬לפי האיסל‪ ,‬מותר לשאת ארבע נשי‪ .‬ע זאת‪ ,‬עליו‬
‫לבקש רשות מהאשה הראשונה‪ ,‬ובדר‪ %‬כלל אי היא מסכימה‬
‫מרצונה‪ ,‬ובתנאי שלא יעדי" אחת מה ויהיה מסוגל לפרנס את כול‪.‬‬
‫נשיאת ארבע נשי היא מסובכת מאד ולכ הנישואי לרוב‬
‫מונוגמיי‪ .‬הגברי‪ ,‬לפי הקורא‪ ,‬ממוני על הנשי ועל האשה‬
‫לציית לו ולקבל את החלטותיו ואת רשותו של בעלה‪ .‬א הגבר נתקל‬
‫במרדנות מצדה הוא רשאי לגעור בה‪ ,‬לגרשה ממיטתו ולהכותה‪.‬‬
‫מותר להכות כאשר היא מסרבת לקיי יחסי מי וא היא מכניסה‬
‫גבר זר לביתה‪ ,‬אבל אסור להכותה כמו את העבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬באכזריות‪.‬‬
‫גבר יכול לגרש אשה במילה אחת בלבד‪ ,‬שהוא חוזר עליה שלוש‬
‫פעמי‪ .‬לאשה אי כמעט אפשרות ליזו גירושי וכשהיא עושה‬
‫זאת‪ ,‬הרי זה רק בתנאי קשי‪ .‬על ניאו" של גבר או של אשה העונש‬
‫הוא מאה מלקות‪ .‬לנשי זכות לרכוש משלה וכ הזכות לרשת את‬
‫מחצית הסכו שיורש הב‪ .‬בחלק מ הארצות לאשה זכות ללמוד‬
‫ולעבוד מחו‪ /‬לבית‪.‬‬
‫‪210‬‬
‫היחס לאשה באיסל משתנה בהתא לתרבות המקומית א‪%‬‬
‫עדיי הוא‪ ,‬יחסית לשאר העול‪ ,‬בולט בנוקשותו ולעתי באכזריותו‪.‬‬
‫במציאות ההחמרה היא גדולה יותר מאשר בקורא‪ .‬ש לא נדרש‬
‫מהאשה‪ ,‬למשל‪ ,‬להתכסות מראשה עד כ" רגלה‪ .‬ג כאשר מושגות‬
‫מעט זכויות ה שבריריות וארעיות‪ .‬מצב האשה באיסל משמר את‬
‫זכר מצבה‪ ,‬בעבר הלא רחוק‪ ,‬ג בחברות המפגינות כיו שיוויו‬
‫יחסי‪.‬‬
‫פרשני מוסלמי מסויימי הציעו דרכי להקל על מצבה‬
‫של האשה המוסלמית‪ ,‬בהתחשב בכתוב בקורא‪ .‬ה טענו שכמו‬
‫שמוחמד הקל על נשי יחסית לזמנו‪ ,‬כ‪ %‬אפשר להמשי‪ %‬בקו זה ג‬
‫בתקופות שלאחריו‪ .‬נטע ג שדיכוי מחצית המשפחה גור לנסיגה‬
‫חברתית‪.‬‬
‫האיסל בעבר וכיו‬
‫הקורא נכתב בידי מוחמד בלבד במש‪ 22 %‬שנה‪ ,‬משנת ‪613‬‬
‫לספירה‪ .‬הקורא נער‪ %‬בשנת ‪ 651‬על ידי החלי" השלישי באיסל ‬
‫עותומ‪.‬‬
‫האמונה באל אחד ובאחדות‪ ,‬חוקי הדת האוניברסליי‪,‬‬
‫הקורא‪ ,‬הכיבושי‪ ,‬כל אלה יצרו מבנה חזק ומאורג של מדינה‬
‫גדולה שתפס את מקו השבטי המפורדי שנלחמו זה בזה‪ .‬ארגו‬
‫מדינה מביא ה לאפשרות של התפתחות גבוהה וה להפחתת‬
‫החופש‪ .‬בתחילת דרכו של האיסל נשמרה הקידמה המדעית‬
‫והתרבותית הגדולה של העול‪ ,‬תו‪ %‬כדי כיבוש של אות ארצות‬
‫מתקדמות‪ .‬ה בעקיפי תרמו למערב את הפלוסופיה היוונית לאחר‬
‫שתרגמו אותה ולמדו אותה‪.‬‬
‫המדעי שנלמדו על יד קיבלו תנופה בעול המוסלמי‬
‫ואפילו נשאלו שאלות פילוסופיות נועזות שערערו על האמונות‬
‫המוסלמיות‪ .‬לאיסל היו הישגי בשטחי כמו רפואה‪,‬‬
‫אסטרונומיה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬מדעי החברה‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬ספרות‪ ,‬שירה‬
‫ופילוסופיה‪ .‬אחד המשוררי המערביי הידועי שהושפעו ממשורי‬
‫האיסל היה גיתה‪.‬‬
‫תקופת הזוהר של האיסל נמשכה בעיקר בימי שלטו בית‬
‫עבאס‪ .‬תקופת הפריחה נמשכה כ ‪ 200‬שנה‪ ,‬ויש חוקרי‬
‫המעריכי יותר‪ ,‬מהמאה ה ‪ 9‬ואיל‪.%‬‬
‫‪211‬‬
‫האיסל משתרע היו על פני מרוקו באפריקה‪ ,‬פקיסטא‬
‫באסיה ובחלק ממלזיה ואינדונזיה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1500‬הגיע האיסל לשטח הגדול ביותר שהיה לו‬
‫במהל‪ %‬ההיסטוריה‪ .‬הוא כלל את כל צפו אפריקה‪ ,‬המזרח התיכו‬
‫באסיה‪ ,‬חלקי בדרו מזרח אסיה ובאירופה‪ ,‬והגיע עד וינה‪ .‬ה‬
‫היוו איו ממשי על אירופה כולה‪ .‬המוסלמי רואי בדר‪ %‬כלל‬
‫בארצות הכיבוש מקומות החייבי בהתאסלמות ואי ה מוכני‬
‫לקבל שיתכ בה שלטו לא מוסלמי‪.‬‬
‫מה מוש‪ %‬מיליוני אנשי בעול לאיסל ומדוע נעצרה התנופה‬
‫המוסלמית?‬
‫הדת המוסלמית שבתה את ליב של עמי שוני‪ .‬הקלות‬
‫שבהתקבלות לאיסל‪ ,‬במילוי מצוות ובהשגת הזכות לג העד‬
‫הוסיפו לה מאמיני‪ .‬ג תיאור ג העד בדר‪ %‬כל כ‪ %‬חיה סייע‬
‫למשו‪ %‬מאמיני להצטר" לדת‪ .‬בג העד נחי הצדיקי על‬
‫כורסותיה ע נשותיה היפות‪ ,‬הצעירות ושחורות העי‪ ,‬אוכלי‬
‫פירות ובשר‪ ,‬שותי מגביעי משקה‪ ,‬ומשרתי משמשי אות‪.‬‬
‫בגיהינו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אוכלי הרשעי לענה ושותי מי רותחי‪.‬‬
‫האיסל‪ ,‬יותר מדתות אחרות‪ ,‬נוטה לראות את האד כטוב מיסודו‬
‫ולא כחוטא מלידה‪ .‬הדגש הוש יותר על האמונה והכוונה הרגשית‬
‫ופחות על ניתוח אינטלקטואלי ודיקדוקי מצוות וזה דיבר אל לב‬
‫רבי‪ .‬האיסל‪ ,‬שבמספר מובני הוא החלטי וסגור‪ ,‬במובני אחרי‬
‫מקיי שיוויו יחסי בי המאמיני‪ ,‬דבר המקטי את הניכור בי‬
‫המאמי הפשוט לבי הממסד הדתי והפוליטי‪.‬‬
‫היעדר בקורת חילונית קנטרנית לכאורה מחזק את הדת‪.‬‬
‫האמונה התמימה והשלמה והלהט הרגשי מנעו חשיבה ספקנית‬
‫ועירעור המקובל‪ .‬אבל כאשר הכל קדוש מכדי לבקרו מתקבלת‬
‫שמרנות וחוסר התפתחות‪ .‬בתקופה מוקדמת של האיסל‪ ,‬המגמה‬
‫של השמרני ניצחה את המלומדי האינטלקטואלי‪ .‬חדשנות‬
‫וניסויי נתקלו בעוינות‪ .‬האיסורי והגבלות על ביקורת הוטלו בסו"‬
‫תקופת הזוהר של האיסל ואיסורי אלה תקפי עד היו‪ .‬א הכל‬
‫דברי אלוהי חיי אי צור‪ %‬בהוכחה‪ ,‬אי טע לנתח בכלי זרי‬
‫כמו בדיקות לשוניות‪ ,‬פילוסופיות‪ ,‬פסיכולוגיות או מדעיות‪ .‬ג‬
‫השפה הערבית בה נכתב הקורא נתקדשה על המאמיני‪ .‬איסור‬
‫הביקורת העניינית על הקורא הביאה לנטייה לשנ הרבה את פסוקי‬
‫‪212‬‬
‫הקורא‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬נוצרו באיסל עוד תקנות הכרחיות שהתקבלו‬
‫בהסכמה כללית‪.‬‬
‫הצור‪ %‬לשחזר את העבר יחד ע מצוות הג'יהאד‪,‬‬
‫שהקיצוניי מפרשי אותה כפשוטה‪ ,‬חוסר מורכבות‪ ,‬חוסר ספקנות‬
‫וחוסר גמישות שנובעי מפרשנות שמרנית‪ ,‬ה הדלק שעליו נבנות‬
‫חברות פונדמנטליסטיות הסוחפות לכיוו מלחמה וטרור‪ .‬אולי זהו‬
‫שלב שעוברת כמעט כל דת לפני שהיא משנה את המוסכמות‬
‫הדתיות שאינ מתאימת להווה‪.‬‬
‫במקומות רבי בעול ההתנגדות למערב מוצאת את ביטויה‬
‫בהצטרפות לאיסל למרות שהאיסל איננו היפוכו של המערב‪ .‬הוא‬
‫דומה לשאר הדתות המונותיאיסטיות‪ .‬הקורא משתמש ברעיונות‪,‬‬
‫בסיפורי‪ ,‬באימרות ובהלכות הכתובות בתנ"‪ %‬ובברית החדשה‪,‬‬
‫בשינויי מסויימי‪ .‬בצורה דומה‪ ,‬במאה השביעית‪ ,‬ע כיבוש האר‪/‬‬
‫על ידי המוסלמי‪ ,‬ה בנו על שרידי המקדש היהודי החרב מסגד‪,‬‬
‫ייחסו אותו למוחמד וכ‪ %‬הפכו אותו למקו הקדוש למוסלמי‪.‬‬
‫האיסל ועמי אחרי‬
‫האיסל מוכ לקבל בתחומי שיפוטו את בני הדתות‬
‫המונותיאיסטיות במקומות שהוא מושל בה‪ .‬לעומת‪ ,‬עובדי‬
‫האלילי הכופרי באלוהי אחד‪ ,‬חייבי להתאסל‪ ,‬ולא מותר‬
‫להרוג אות או לגרש‪ .‬הג'יהאד מיועד לעובדי האלילי בלבד ולא‬
‫ליהודי או לנוצרי המכירי באלוהי א‪ %‬לא באיסל‪ .‬היהודי‬
‫והנוצרי‪ ,‬נגזרו עליה מגבלות שונות שהעיקרי בה הוא תשלו‬
‫מס‪ .‬בקורא מצויי ויכוחי ע היהדות והנצרות ובעיקר תלונות‬
‫וכעס על אלה המנסי לערער על תקפות ומקוריות דבריו‪.‬‬
‫למרות שהאיסל לא היה עויי ליהודי כמו הנצרות והיו‬
‫תקופות של סובלנות יחסית‪ ,‬הרי שג בתחומי שיפוטו היו תקופות‬
‫של רדיפות‪.‬‬
‫***‬
‫‪213‬‬
‫סופיז‬
‫הסופיז הוא זר מיסטי באיסל‪ .‬היו הוא נפוצה פחות‬
‫אבל השפעתו על המוסלמי ועל העול גדולה‪ .‬הסופי לא מצאו‬
‫חפצ ברציונאליז ובפולח‪ .‬ה ביססו את תורת על אהבה‬
‫מוחלטת לאלוהי‪ .‬אהבת האל היא המציאות היחידה‪ .‬ה רצו‬
‫להגיע לאלוהי ישירות דר‪ %‬הרגש והדבקות‪ .‬רעיו הדבקות וריקודי‬
‫הדרווישי המתבצעי מתו‪ %‬אקסטזה נקלטו ג בדתות אחרות‪ .‬על‬
‫פי רעיו זה חיבור הרוח‪ ,‬הרגש‪ ,‬החושי‪ ,‬המחשבה והגו" הוא‬
‫יצירתו של האד‪.‬‬
‫הסופי אימצו את הסגפנות החומרית משו שהאמינו‬
‫שדיכוי היצרי מביא לפתיחות הנפש כלפי האלוהות‪ ,‬האד משיג‬
‫את האל דר‪ %‬רגשותיו‪ .‬בדומה לסוגי של יוגה הודית וזרמי‬
‫בפילוסופיה היוונית ובנצרות‪ ,‬הראייה היא של הגו" כמשהו נחות‬
‫לעומת הרוח‪ ,‬מעי התמוססות הגו" לתו‪ %‬החוויה הרגשית‪ .‬חלק‬
‫מהסופי נסחפי באקסטזה דר‪ %‬ריקודי וחלק אחר דר‪ %‬סיגופי‪.‬‬
‫הסיגופי קשי מאד וכרוכי בפגיעות גופניות ודרכ ה מוכיחי‬
‫את שליטת הרוח על הגו"‪.‬‬
‫ככל שהאד מתנקה יותר מהאגו ומשאר ספיחי המציאות כ‪%‬‬
‫קל לו יותר להתאחד ע האל‪ .‬האד מטהר את עצמו על ידי‬
‫התכוונות בלתי פוסקת לאל ולעול הבא‪ ,‬ואילו קיו מצוות וכל‬
‫השאר טפל‪ .‬ג זאת מחשבה שכבר היתה קיימת בפילוסופיה‬
‫ובנצרות‪ .‬ע זאת‪ ,‬התכוונות נכונה ואהבה אמיתית לאל היא זאת‬
‫שנעשיית מבחירה ומרצו ולא מתו‪ %‬הכרח‪ ,‬וזאת הסיבה ליכולת‬
‫הבחירה שניתנה לאד‪.‬‬
‫הסופי ברוב ה סוני‪.‬‬
‫כשאנשי מתרחקי מעול החומר‪ ,‬ה אינ צוברי רכוש‪.‬‬
‫ה חיי חיי צניעות ולובשי את הבגדי הפשוטי ביותר‪ ,‬מעילי‬
‫מחומר נטול צבע ונטול הדר הנקרא "סו"" ועל שמו ה קרויי‬
‫סופי‪.‬‬
‫המיסטיקה הסופית ניערה את האיסל שהתמקד בהלכות‬
‫ודיני‪ .‬היא העניקה לו את היסוד הרגשי והחווייתי הנות חיי לכל‬
‫תיאוריה‪ ,‬והעדיפה אותה על תפיסה שכלית של האל‪ .‬בסופיות היסוד‬
‫הרגשי הפ‪ %‬לעיקר‪ ,‬וכ‪ %‬הודגש הרגש באיסל בכלל‪.‬‬
‫‪214‬‬
‫למיסטיקני המוסלמי היתה יכולת לראות את הסמל‬
‫המתוו‪ %‬בי הרוח למעשה‪ ,‬משו כ‪ %‬נתפסו ג אירועי בקורא‬
‫כסמלי‪ ,‬אירועי כמו עליית מוחמד השמימה וביקורו בירושלי‪,‬‬
‫אותו אירוע שבעקבותיו הפ‪ %‬המקו למקודש למוסלמי‪ .‬במצוות‬
‫ה חיפשו את הכוונה יותר מאשר את המעשה‪ .‬חלק מהסופי לא‬
‫ייחסו חשיבות למכה משו שאלוהי נמצא בכל מקו והכעבה היא‬
‫סמל לכעבה רוחנית‪.‬‬
‫מוחמד אלגזאלי‪ ,‬ב המאה ה ‪ 12‬היה הבולט בי חכמי‬
‫הצופי‪ .‬הוא לא היה קיצוני כמו הצופי‪ .‬להיפ‪ ,%‬הוא ניסה לתוו‪%‬‬
‫בי האיסל השמרני והמיסטיקה‪ .‬הוא ג טע שהכרה עצמית‬
‫מובילה להבנת האל‪ .‬בתנועה הצופית צמחו אנשי רוח ומשוררי‬
‫גדולי אחרי שהיתה לה השפעה רבה על האיסל ועל המערב‪.‬‬
‫רומי‪ ,‬פילוסו" ומשורר מהמאה ה ‪ ,13‬אמר שאהבה בי בני אד‬
‫היא אהבת הניצו‪ /‬האלוהי ומכא היא אהבת האל‪ .‬לאנשי הרוח‬
‫הסופי הייתה השפעה לא רק על המוסלמי אלא ג על הקבלה‬
‫היהודית ועל הפילוסופיה המערבית‪.‬‬
‫‪215‬‬
‫קבלה‬
‫הקבלה היא תורה בעלת עושר של רעיונות המאחדת בתוכה‬
‫ניגודי בדר‪ %‬מיוחדת ויצירתית‪ .‬קיי בה שילוב של אמונה דתית‬
‫ומיסטית ע הסתכלות‪ ,‬שאפשר לכנותה מדעית‪ ,‬באלוהות‪ ,‬במושגי‬
‫בסיסיי בחיי אנוש וביחסי ביניה‪ .‬בתקופתנו‪ ,‬כאשר האד איננו‬
‫מסתפק במדע בלבד או בדת בלבד‪ ,‬הקבלה מוסיפה מימד של עומק‪.‬‬
‫הקבלה בעלת צדדי רבי כל כ‪ %‬עד כי כל אחד יכול להשלי‪ %‬עליה‬
‫את רחשי ליבו‪ .‬אד שמוצאו מרקע ליבראלי שומע דברי שוני‬
‫מאלה ששומע אד דתי קיצוני‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬הקבלה לוקה בהתעסקות יתר ע הרע ונציגיו‪,‬‬
‫וזאת על רקע התקופה בה נכתבה‪ ,‬רע שהתיאורי שלו ציבעוניי‬
‫ומענייני מאלה של הטוב‪ .‬במקו לראות את האד כמורכב‪ ,‬כפי‬
‫שמתבקש דווקא מתורה המדגישה את מיזוג הניגודי‪ ,‬הפכו כל אד‬
‫לנציג מוחלט של אחד הניגודי‪ .‬היחס לרע כולל ג עיסוק‬
‫בהשבעות וקללות כלפי כל מי שאינו מסכי לדעתה‪ .‬האמונה‬
‫הקבלית שהתנ"‪ %‬הוא מערכת סמלי מקודשי של האל מבטלת‬
‫חשיבותו של כל מה שלא קשור לתנ"‪ %‬וליהדות‪.‬‬
‫הקבלה כתורה מיסטית נטתה לסודיות מופרזת שצימצמה את‬
‫האפשרות להתווכח ולרכ‪ %‬זוויות קשות‪ .‬כבר מראשית היווצרה‪,‬‬
‫המקובלי עטפו עצמ בהילה של סודיות‪ ,‬של סכנה‪ ,‬שטרחו‬
‫לטפחה‪ .‬ג היו‪ ,‬ע היפתחותה לקהל הרחב‪ ,‬עדיי המקובלי‬
‫שומרי לעצמ סודות‪ .‬ידוע הסיפור על ארבעה שנכנסו לפרד"ס‪,‬‬
‫לתורת הנסתר‪ .‬אחד הצי‪ /‬ומת‪ ,‬אחד הצי‪ /‬ונפגע )בדעתו(‪ ,‬אחד‬
‫קיצ‪ /‬בנטיעות )נטש את היהדות(‪ ,‬ורק אחד נכנס בשלו ויצא‬
‫בשלו‪ ,‬הלא הוא רבי עקיבא‪ ,‬שעסק ג בהלכה וג במיסטיקה‪.‬‬
‫בעבר נדרשו מספר תנאי מתלמיד קבלה כמו להתחיל ללמוד רק‬
‫מגיל ארבעי ולהיות בעל מידות מוסריות‪.‬‬
‫קבלה עיונית‬
‫הקבלה העיונית עוסקת בחקר האלוהות‪ ,‬הבריאה‪ ,‬מבנה‬
‫הספירות‪ ,‬תיקו העולמות‪ ,‬הטוב והרע ומקומ של האד‪ ,‬היהדות‬
‫‪216‬‬
‫והתורה‪ .‬מטרת הקבלה היא גאולת האד‪ ,‬גאולת הע היהודי‬
‫וגאולת הקוסמוס‪.‬‬
‫אמנ מקורות הקבלה בתנ"‪ ,%‬כמו פרקי בראשית‪ ,‬סיפור‬
‫חנו‪ ,%‬נבואות יחזקאל ודניאל‪ ,‬וכ מקורות שנלקחו מכתות יהודיות‬
‫מיסטיות ומספרות מיסטית שלפני תחילת הספירה‪ ,‬אבל לפי‬
‫מחקרי‪ ,‬חלק גדול מהקבלה מושפע מתורות גנוסטיות‪ ,‬ומשו כ‪%‬‬
‫היא ספגה בעקיפי קווי אופייניי מתורות המזרח ומהפילוסופיה‬
‫היוונית‪ .‬היא הושפעה ג מהתקופה ומהארצות שבה חיו המקובלי‬
‫וקיימי בקבלה הדי ג ליסודות שהתפתחו בנצרות ובאיסל‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬בחלקה הגדול היא יצירה עצמאית‪ .‬הספרי הקדומי‬
‫ביותר של הקבלה נכתבו במאה הראשונה לספירה‪ .‬מאז ספרות‬
‫הקבלה התפתחה במש‪ %‬כאל" וחמש מאות שנה‪ .‬לאחר סו" ימי בית‬
‫שני נכתבה ספרות הקבלה בבבל‪ ,‬ויותר מאוחר במצרי ובאירופה‪.‬‬
‫במאה ה ‪ 13‬מרכז המקובלי היה בספרד‪ ,‬ש קיבלה את מרבית‬
‫התנופה שלה‪ ,‬והשפעת של מקובליה גדולה עד היו‪ .‬ספר "הזוהר"‬
‫נכתב באותה תקופה‪ .‬באר‪ /‬התפתחה הקבלה החל מהמאה ה ‪.16‬‬
‫מרכזי של קבלה היו ג בצפו אפריקה ובתימ‪ .‬תנועות חסידיות‪,‬‬
‫הקיימות עד היו‪ ,‬כמו תנועת חב"ד ותנועת ברסלב עוסקות בקבלה‬
‫בדר‪ %‬ייחודית משלה‪ .‬הקבלה כיו מושכת אליה ג חוגי‬
‫חילוניי‪.‬‬
‫המסורת הקבלית מייחסת את מקורותיה לשרשרת של אישי‬
‫ביהדות כמו אברה ומשה‪ .‬לפי המסורת‪" ,‬הזוהר" מיוחס לר' שמעו‬
‫בר יוחאי שחי במאה השניה לספירה‪.‬‬
‫הקבלה שימרה את המיסטיקה בתקופה של רדיפות אחרי‬
‫כתות מיסטיות‪ ,‬א על ידי הדתות וא על ידי החילוניות השכלתנית‪,‬‬
‫והשפיעה ג על תורות סוד נוצריות‪ .‬היא א" גיוונה את הדת‬
‫הממוסדת‪ ,‬למרות שרשמית זו נטתה להתנגד לקבלה‪.‬‬
‫מאגיה‬
‫תפקיד המאגיה לסייע לאד בעיקר בבעיות אישיות כמו‬
‫ריפוי מחלות או גירוש כוחות הרוע‪ .‬מקור המאגיה בקבלה הוא‬
‫אוניברסלי‪ ,‬חלק ניכר ממקורותיה ה כתבי ממצרי העתיקה‬
‫ומיוו‪ ,‬והקבלה‪ ,‬כמו תרבויות אחרות‪ ,‬עיבדה אות כ‪ %‬שיתאימו‬
‫ליהדות‪ .‬אנשי מחו‪ /‬לקבלה וג חלק מהעוסקי בה נוטי להיות‬
‫‪217‬‬
‫מוקסמי ולהימש‪ %‬לחלק המאגי שלה ולראות בה את העיקר‪,‬‬
‫למרות שזה איננו עיקר הקבלה‪ ,‬ועוד יותר מזה‪ ,‬היא זרה ליהדות‬
‫הרציונלית‪ .‬היהדות הממוסדת‪ ,‬ואפילו המקובלי בחלק הגדול‪,‬‬
‫אינ נוטי למאגיה אלא בתנאי מגבילי ביותר‪.‬‬
‫המקובלי העוסקי בקבלה מעשית מסתייעי בצירופי‬
‫אותיות‪ ,‬בגימטריות‪ ,‬בפסוקי ובשמות קדושי‪ ,‬במדיטציות‪,‬‬
‫בטראנסי‪ ,‬באמירת לחשי או קללות ובייצור קמיעות‪ .‬שמות האל‬
‫וחישובי שוני באותיות התורה היו לעזר לכישופי שוני וכ‬
‫לציו תאריכי ואירועי בעתיד‪ .‬מסופר על קפיצות דר‪ %‬של צדיקי‪,‬‬
‫האד מצוי רגע אחד במקו אחד‪ ,‬ובמשנהו במקו אחר‪ .‬נהגו לגרש‬
‫דיבוקי‪ .‬דיבוק נשמה סוררת שנכנסה לתו‪ %‬גו" אחר בעל כורחו‪.‬‬
‫אחד הספרי המפרט שיטות מאגיות הוא "ספר הרזי" ובו הוראות‬
‫כיצד לטפל בענייני כמו רפואה‪ ,‬גירוש רוחות וראיית הנסתר‪.‬‬
‫בקבלה מצויי תחומי כמו אסטרולוגיה ונומרולוגיה‪ .‬פרשנות‬
‫הספירות מתחברת לאסטרולוגיה‪ ,‬גימטריה‪ ,‬קלפי טארות‪ ,‬אלכימיה‪.‬‬
‫נעזרי בה כמקור מידע לאיזו בי איברי הגו" ולריפוי מחלות‪.‬‬
‫בקבלה עוסקי ג בביאורי חלומות‪ ,‬באיתור זיווגי על פי סימני‬
‫שוני כמו סימני אסטרולוגי ומקו מגורי‪ ,‬בהסברי על פי‬
‫גילגולי נשמות‪ ,‬וציו אירועי בעתיד על פי חישובי שוני‪.‬‬
‫המקובלי טענו שקיימי מחזורי קוסמיי המבוססי על המספר‬
‫שבע‪ .‬ששת ימי הבריאה ה ג תקופות קוסמיות‪ .‬אל" שני‬
‫מקבילות ליו אחד‪ .‬לפי אות חישובי התקופה שלנו היא שלהי‬
‫היו השישי‪ .‬חישוב זה מצטר" לעובדה שע ישראל שב למולדתו‬
‫וזה עוד סימ לתחילת הגאולה‪ .‬משו כ‪ %‬ימינו ה ימות המשיח‪.‬‬
‫אינסו"‬
‫הקבלה שחקרה את הנסתר‪ ,‬בדקה ג את הנעל מכל ‬
‫האלוהות‪ .‬ביהדות המימסדית מקובל להתייחס לאל הבורא כפי‬
‫שמסופר בסיפור הבריאה‪ .‬הקבלה הרחיבה את מושג האלוהות‪ .‬האל‬
‫הבורא הוא פ נגלה של האל הנעל‪ .‬הגדרה זאת יצרה מושג של‬
‫שניות שאיננו מתיישב ע ראיית האל של היהדות המסורתית‪ ,‬אבל‬
‫מקובלת בדתות המזרח‪ .‬בקבלה האל הנסתר נקרא אינסו"‪ .‬זהו אל‬
‫חסר אישיות‪ ,‬בלתי מושג‪ ,‬בלתי נתפס בשו צורה‪ .‬נית לזהות אותו‬
‫רק על דר‪ %‬השלילה‪ .‬המקובלי משתמשי במושגי אור ואינסו"‬
‫לעומת המושג כלי שהוא המציאות‪ ,‬אלה ההגדרות הקרובות ביותר‬
‫‪218‬‬
‫לתיאור האלוהות הנגלית והנסתרת‪ ,‬שהאד יכול להבי‪ ,‬למרות‬
‫שהאינסו" הוא נעדר הגדרה‪.‬‬
‫האד רוצה לדעת מי הוא האל אישי ומי אל לא אישי מפני‬
‫שהוא יכול להתפלל רק לאל אישי‪ ,‬אל ההשגחה האישית‪ .‬אינסו"‪,‬‬
‫האל הנסתר‪ ,‬איננו אל אישי‪ .‬האד מתפלל לא אליו אלא אל האל‬
‫הבורא‪ ,‬שהוא פ של האל הנסתר והוא ג הספירות שנאצלו מ‬
‫האינסו"‪ .‬התפילה היהודית‪ ,‬ג של המקובלי‪ ,‬מכוונת אל האל‬
‫הבורא‪.‬‬
‫הספירות‬
‫הספירות נאצלות זו מזו ומאצילות זו על זו כמו אש של נר‬
‫שניטל מאש של נר אחר‪ .‬הספירות ה הנשמה של האל בדרגות‬
‫שונות‪ .‬הספירה הראשונה נאצלת מאינסו" ואחר כ‪ %‬כל אחת‬
‫משפיעה מאורה על ספירה נמוכה ממנה‪ .‬ככל שספירה נמוכה יותר‪,‬‬
‫כ‪ %‬היא חומרית יותר‪ .‬קיימות עשר ספירות‪ :‬כתר‪ ,‬חוכמה‪ ,‬בינה‪,‬‬
‫חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח הוד‪ ,‬יסוד ומלכות‪.‬‬
‫א‪ .‬כתר זוהי הספירה הראשונה‪ .‬כתר עדיי קשורה להוויה‬
‫הראשונה של אינסו" ומופשטת לחלוטי‪ .‬היא מקור כל החיי‪ ,‬כוח‬
‫החיי ופוטנציאל החיי אבל עדיי אי בה ממש‪ .‬היא הרצו‬
‫האלוהי והמתווכת בי האלוהי לשאר הספירות‪ .‬היא נקראת ג‬
‫"עתיקא קדישא" או "ראש לב" עקב שייכותה ליסוד העתיק ביותר‬
‫בעול‪ .‬יש לה פרצו" הנקרא "אר‪ %‬אנפי"‪ ,‬מושג המביע סובלנות‬
‫וחמלה חובקת כל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוכמה היא המחשבה המופשטת‪ ,‬תחילת המחשבה‪ ,‬תחילת‬
‫הבריאה‪ ,‬הנקודה הראשונה של היקו שממנה הוא נברא‪ .‬קיי מס‪%‬‬
‫בינה לבי ספירת כתר‪ .‬היא נחשבת לצד הגברי באלוהות‪ ,‬לאב‪ .‬זהו‬
‫היסוד הגברי "הנות" זרע ליסוד הנשי‪ ,‬ספירת הבינה "המקבלת"‪.‬‬
‫כל שפע ונתינה היא זכרית וכל קבלה היא נקבית‪ ,‬על פי הקבלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בינה אוצרת בתוכה את הרישומי המופשטי שיצרה המחשבה‬
‫שבחוכמה‪ .‬בספירת בינה צוירו שאר הספירות התחתונות‪ .‬היא היסוד‬
‫הנשי‪ ,‬הא‪.‬‬
‫‪219‬‬
‫ד‪ .‬חסד ע‪ /‬החיי‪ .‬השפע האלוהי‪ ,‬אהבה רוחנית‪ ,‬אור‪ ,‬שמחת‬
‫הנתינה‪ .‬זהו שפע מופשט וחסר צורה וכדי שינת לברואי הוא חייב‬
‫לקבל את צורתו מספירה גשמית יותר‪ .‬חסד מופרז עלול להזיק שכ‬
‫הוא נית ללא הגבלה לטובי ולרעי‪ .‬ספירת חסד היא גברית‪.‬‬
‫ה‪ .‬די נקראת ג "גבורה"‪ .‬היא ע‪ /‬הדעת‪ .‬בע‪ /‬הספירות היא‬
‫ניצבת מול ספירת חסד‪ .‬חסד ודי ה שני מושגי מרכזיי בקבלה‪.‬‬
‫הדי הוא הגבורה האלוהית‪ ,‬המשפט‪ ,‬הצדק‪ ,‬ההפרדה‪,‬‬
‫האינדיבידואליות‪ .‬היא ג הרע‪ ,‬השט‪ ,‬הגיהינו‪ ,‬המוות‪ .‬היא‬
‫העול הריאלי שבלעדיו לא היתה צורה להפשטה האלוהית‬
‫ובלעדיה לא היתה מתממשת המציאות של האינסו"‪ .‬הבעיה של‬
‫היקו היא שהדי נטל לעצמו את השלטו במקו להתאז ע‬
‫החסד‪ .‬ספירת הדי צריכה להתקיי אבל כשהיא מאוזנת ע החסד‪.‬‬
‫תפקידה לא יתבטל באחרית הימי כי אז היא תשרת את הקוסמוס‬
‫ללא ספיחי שליליי‪ .‬ספירת די היא נשית‪.‬‬
‫ו‪ .‬תפארת היא השלמת הניגודי בי חסד לדי‪ ,‬אחדות ומרכז‬
‫מעגל הספירות‪ .‬היא נקראת ג "רחמי"‪ ,‬כי היא ג הסליחה‬
‫והחמלה‪.‬‬
‫ז‪ .‬נצח דומה לחסד אבל חומרית יותר‪ .‬מעי אונה שמאלית של‬
‫המוח‪ ,‬הכוללת רגש‪ ,‬דימיו‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬אהבה רגשית הקשורה לגו"‪,‬‬
‫מיסטיקה ושיתו" פעולה‪.‬‬
‫ח‪ .‬הוד הגשמה פיזית יותר של די‪ .‬נקראת ג צדק‪ .‬היא כוללת‬
‫פרטי של דיני הצדק ופרטי בכלל‪ ,‬ידע‪ ,‬מחשבה הגיונית‪ ,‬הגדרות‬
‫ומדעי ריאליי‪.‬‬
‫ט‪ .‬יסוד ביסוד נמצאות כל נשמות הצדיקי וג העד‪ .‬הנשמות‬
‫מגיעות לספירת יסוד‪ ,‬קוד שה מגיעות אל החיי הגשמיי‪ ,‬ומש‬
‫ג עולות חזרה לג עד לאחר המוות‪ .‬הזיווג בי הנשמות של הגבר‬
‫והאשה נוצר בעזרת השפע שמגיע מיסוד‪ .‬ג היא ספירה מאוזנת‪.‬‬
‫ספירת יסוד היא השלב שבי הספירות העליונות לאד שלמטה מה‪.‬‬
‫היא צינור השפע לאד ובה מתקיי הזיווג האנושי בדרגתו‬
‫הרוחנית‪ .‬ספירת היסוד משפיעה מטובה על האד לאחר שקיבלה‬
‫את אורה משאר הספירות‪.‬‬
‫‪220‬‬
‫י‪ .‬מלכות במלכות הוגשמו כל יסודות הדי‪ ,‬הנצח‪ ,‬החסד וההוד‬
‫שבבריאה‪ ,‬בעול הפיזי זוהי הספירה החומרית לעומת שאר‬
‫הספירות שה רוחניות‪ .‬זהו עול העשייה החומרית‪ .‬המלכות‬
‫המקבלת איננה מאצילה מאורה כמו שאר הספירות‪ ,‬א‪ %‬סופגת הכל‬
‫מכול‪ .‬העול שנהגה בחוכמה ובבינה‪ ,‬מתגל במלכות‪ .‬הספירה‬
‫מלכות‪ ,‬ספירת האד היא המקבילה הגשמית לכתר‪ ,‬ליסוד ולתפארת‬
‫המסמלות איזו‪ .‬כלומר‪ ,‬דווקא האד כולל הכל‪ ,‬ג די וג חסד‪ ,‬ג‬
‫טוב וג רע‪ ,‬ובזאת היא עולה אפילו על ספירות החוכמה והחסד‬
‫שה חדמימדיות‪ .‬האד‪ ,‬כמו ספירת מלכות‪ ,‬מקבל שפע מעולמות‬
‫עליוני‪ .‬ישנה אגדה שתפארת הזכר ומלכות הנקבה היו שווי א‪%‬‬
‫עקב טענותיה של מלכות היא ירדה מגדולתה‪ .‬כאשר האד יעלה על‬
‫הדר‪ %‬הנכונה הוא יביא להגשמה חומרית של הפוטנציאל הרוחני‬
‫המצוי בספירת הכתר שהוא התחלת כל האצילויות‪.‬‬
‫מלכות היא ג השכינה‪ ,‬האלוהות הגשמית יותר והחלק הנשי‬
‫של האלוהות‪ ,‬והיא ההשלמה לחלק האלוהי הגברי‪ .‬השכינה‬
‫פסיבית‪ ,‬מקבלת וצנועה בעוד שהבריאה הפעילה היא גברית‪.‬‬
‫הפסיביות ויכולת הקליטה שלה הופכות אותה לבית קיבול ג לטוב‬
‫וג לרע‪ .‬השכינה עלולה ליפול ברישתו של הסיטרא אחרא‪ ,‬אבל‬
‫בימי כתיקונ היא נוטה לרחמי וחסד והאהוב עליה ביותר הוא‬
‫ע ישראל‪ ,‬הע שנבחר על ידי האל‪.‬‬
‫דעת קיימת עוד ספירה נסתרת בש דעת‪.‬‬
‫כל ספירה מורכבת מהיסודות של שאר הספירות אבל כוללת‬
‫ג יסודות שאינ קשורי בבריאה‪.‬‬
‫בחלוקה המקובלת של הספירות מציירי אות כאד או‬
‫כאיל או כשלושה עמודי נפרדי‪ .‬עמוד ימי כולל ספירות חוכמה‪,‬‬
‫חסד ונצח‪ .‬עמוד שמאל כולל את ספירות בינה‪ ,‬גבורה והוד ובעמוד‬
‫האמצעי מצויות כתר‪ ,‬תפארת‪ ,‬יסוד‪ ,‬מלכות וספירת דעת הנסתרת‪.‬‬
‫הימי נחשב לטוב והשמאל לרע‪ .‬העמוד האמצעי מאז את הימי‬
‫והשמאל‪ ,‬והוא ג מסמל את הזיווג בי שני יסודות מנוגדי‪ .‬הזיווג‬
‫מהווה יסוד חשוב בקבלה‪ .‬במקומות רבי הסימבוליות של הפ‬
‫האירוטי בי המיני בולט מאד משו חשיבות הזיווג והאחדות‬
‫להגאולה‪ .‬חלק מהמקובלי וכ הפרשני כיו מרבי להתייחס‬
‫לחלוקה זאת של יסוד גברי ונשי‪ .‬אמנ שני היסודות נזקקי זה לזה‬
‫‪221‬‬
‫אבל הספירות הגבוהות מיוחסות ליסוד הגברי ואילו הנחותות‬
‫לנשי‪ .‬ספירה נקבית גבוהה ביחס לספירה נקבית נחותה נחשבה‬
‫לזכרית משו שהזכר "נות" שפע לאשה‪ .‬הבעיה היא שהגדרת‬
‫הגברי והנשי בקבלה איננה מקובלת בעול המודרני‪ .‬החסד‬
‫והאהבה‪ ,‬האחדות‪ ,‬הדימיו ומכא ג האמנות‪ ,‬מיוחסי לצד הגברי‪,‬‬
‫ואילו הדי‪ ,‬המשפט‪ ,‬וכל הקשור למלחמה‪ ,‬לחטא‪ ,‬לרע‪ ,‬לעול‬
‫הסיטרא אחרא‪ ,‬להפרדה‪ ,‬לידע‪ ,‬ומכא ג למדע מיוחסי לנשי‪.‬‬
‫"הנות" הוא הגברי המעניק את האור לכלי‪ ,‬לגשמיות הנשית‬
‫"המקבלת"‪ .‬היסוד האלוהי מיוחס לגברי‪ ,‬והיסוד האנושי והחומרי‬
‫מיוחסי לאשה‪ .‬היו ג מקובלי שלא נטו להגדרות מיניות‪.‬‬
‫את הספירות הנגדיות מחברות מעי זרועות הנקראות צנורות‪,‬‬
‫והמספר המתקבל הוא ‪ 22‬צינורות‪ .‬כל צנור מעביר שפע מספירה‬
‫אחת למשניה‪ .‬האור שמועבר ביניה נקרא אור ישר או אור חוזר לפי‬
‫צורתו‪ .‬הספירות נקראות ג פרצופי‪ ,‬כשכל פרצו" מביט בספירה‬
‫הנגדית‪ ,‬לא רק מימי לשמאל אלא ג מלמעלה למטה‪ .‬ג בי‬
‫הספירה הראשונה והאחרונה קיי פוטנציאל של השתקפות זו בזו‪.‬‬
‫אחד הדימויי היותר יפי של הקבלה הוא תיאור הספירות‬
‫כפרצופי המביטי זה בזה וצינור שפע נמש‪ %‬ביניה‪ .‬מכא נית‬
‫להסיק את אחד מחוקי הטבע הבסיסיי‪ ,‬חוק הקבלה והנתינה‪.‬‬
‫ספירת חסד נותנת ומקבלת מספירת די‪ ,‬וספירת די נותנת ומקבלת‬
‫מספירת חסד‪ .‬האהבה‪ ,‬האחדות והדימיו נותני לספירות האחרות‬
‫ומקבלי כוח‪ ,‬צדק וידע‪ .‬החומר נות לרוח והרוח נותנת לחומר‪ ,‬וכ‪%‬‬
‫מתקיי האיזו‪ ,‬הנות מקבל והמקבל נות על ידי הקבלה‪ .‬כלל זה‬
‫תק" ג בחיי המעשה‪ .‬בנצרות הדרישה היא‪ ,‬מי שלוקח ממ‪ ,%‬ת לו‬
‫עוד‪ ,‬או לפחות‪ ,‬וותר לו‪ .‬מוטיב הסליחה בנצרות יכול להתפרש‬
‫כנתינת חינ‪ .‬הכלל בקבלה הוא איזו בי הקבלה לנתינה‪ .‬המקבל‬
‫חייב לתת תמורה והנות רשאי לצפות לתמורה‪ .‬ע זאת אי צור‪%‬‬
‫להפו‪ %‬את הקבלה והנתינה רק למערכת של הנהלת חשבונות‪ .‬נראה‬
‫שישנה אפשרות שלישית ללמוד‪ ,‬לקבל כאילו אינ‪ %‬חייב לתת‬
‫וללמוד לתת כאילו אינ‪ %‬חייב לקבל‪.‬‬
‫ייעוד הנשמה‬
‫האד מתחלק לשלושה חלקי‪ :‬נפש החלק הרוחני הקשור‬
‫לגו"‪ ,‬נשמה החלק הגבוה ביותר בעל הניצו‪ /‬האלוהי‪ ,‬ורוח כוח‬
‫החיות של האד‪ .‬חלק נוס" הוא הצל מעי גו" עשוי הילה‬
‫‪222‬‬
‫המקביל לגו"‪ .‬חלוקות דומות היו קיימות ג בתרבויות העול‬
‫העתיק‪ .‬מעמד הגו" בקבלה איננו ברור‪ .‬עוד שני חלקי של הנשמה‬
‫נקראי חיה ויחידה וה נדירי וקיימי רק בי הישויות הבודדות‬
‫הגבוהות ביותר‪.‬‬
‫האד הוא היצור החשוב ביותר ביקו ועולה אפילו על‬
‫המלאכי‪ ,‬שתפקידיה יותר קשורי לשירות ואינ עצמאיי‬
‫כנשמת האד‪ .‬הוא טוב ורע כמו הבורא אלא שהבורא הוא אחדות‬
‫ושלימות בעוד שהאד מוכה סנוורי‪ ,‬אחוז בתעתועי ומתפתה‬
‫לרוב ליצר הרע‪ .‬נשמת האד נולדת קרוב לבורא‪ ,‬בספירות הגבוהות‬
‫או בכיסא הכבוד‪ ,‬דבר שמסמל את ההשלמה החומרית לבורא‪ ,‬וזו‬
‫עוד סיבה לכ‪ %‬שהבורא נזקק לו‪ .‬האד כניצו‪ /‬אלוהי חייב להפני‬
‫את הבחירה החופשית‪ ,‬שהיא תכונה אלוהית‪ .‬כבעל יסוד אלוהי עליו‬
‫ללמוד להיות אחראי למעשיו‪ ,‬ג א הוא חש שהפער בי המודעות‬
‫שלו וכוחו במציאות גדול מדי‪ .‬כאמור‪ ,‬ייעוד נשמת האד הוא לתק‬
‫את העול‪ ,‬להחזיר את העול ואת עצמו למצב של אחדות‪ ,‬וג‬
‫ללמוד‪ .‬הנשמה מקבלת שיעורי כיצד לנהוג בעול הזה לפני‬
‫לידתה‪ ,‬א‪ %‬היא שוכחת את עברה ע הלידה‪ .‬הפתרו לניגוד בי‬
‫הייעוד ובי היצר הרע הוא לקיי את מצוות התורה ולקיי את‬
‫מצוות הדבקות ע האל כפי שהקבלה מפרשת אות‪ .‬תפקיד תיקו‬
‫העול הוטל כבר על האד הראשו אבל לאחר שסרח עבר התפקיד‬
‫לצאצאיו‪.‬‬
‫על פי הקבלה הנשמות נוצרו מנשמתו של אד הראשו‪.‬‬
‫הנשמות מתקבצות לקבוצות של נשמות‪ .‬חברי קבוצת הנשמה ה‬
‫מעי קרובי משפחה‪ .‬ה עוזרי לתק את נשמת של חבריה‪ .‬לכל‬
‫קבוצת נשמה איפיוני משלה‪ .‬בי השאר‪ ,‬יש נשמות די ונשמות‬
‫חסד‪ .‬הקבלה מייחסת נשמות די לצדיקי רבי‪ .‬הורי וילדי בדר‪%‬‬
‫כלל אינ נוצרי מאותה קבוצת נשמה וזאת בשל הצור‪ %‬בתיקו‪.‬‬
‫רצוי שלכל אחד יהיו ג ב וג בת‪.‬‬
‫מטרת גילגולי הנשמות היא קוד תיקו הנשמה ואחר כ‪%‬‬
‫תיקו העול וכ מילוי מצוות פיריו‪ .‬התיקו תלוי באופי וברמת‬
‫הנשמה‪.‬‬
‫הקבלה פיתחה רעיו מעניי על מורכבות חלקי הנשמה ובכ‪%‬‬
‫הגדילה את יכולתו של היחיד והחברה להיות הרבה יותר מורכבי‬
‫ולחיות בסוגי עולמות שוני ומשתני בעת ובעונה אחת‪ .‬הנשמה‬
‫איננה נמצאת רק בגו" אחד‪ ,‬אלא ניצוצות שוני מתחלקי לעולמות‬
‫שוני‪ ,‬וג חלקי נשמות שוני נמצאי בגו" אחד‪ .‬לעתי נשמה של‬
‫‪223‬‬
‫צדיק נכנסת לגו" של אד מסויי כדי לסייע לו‪ .‬נשמת הצדיק‬
‫נמצאת ג בעול הזה וג בעולמות גבוהי‪ .‬מצויות עוד נשמות או‬
‫חלקי נשמות שנשארו בעול העליו‪ .‬רק בזמ השינה הנשמות זוכות‬
‫לקשר ע עולמות אחרי‪.‬‬
‫האד שקיבל תפקיד נכבד ביקו איננו יכול להתפנק‪ ,‬עליו‬
‫להתמודד ע הרע ולעבוד בשירות האל‪ .‬למעשי ולמצוות עליו‬
‫להוסי" עוצמה רגשית‪ ,‬שהיא הנותנת לה את כוח האמיתי‪,‬‬
‫הדבקות‪ .‬דבקות האד מסייעת לאחדות הספירות‪ ,‬כולל השכינה‪,‬‬
‫בתיקו הספירות‪ ,‬במשיכת שפע אלוהי לאד‪ ,‬בהתעלות נשמת‬
‫האד אל עול של מעלה והעלאת הניצוצות שלו לש‪ .‬שיר השירי‬
‫מבטא את הכמיהה לדבקות בי האד לאל‪ ,‬ואת הגעגועי והדבקות‬
‫של הזכרי והנקבי באלוהות‪.‬‬
‫הדבקות בי האד לאל נוצרת על ידי התכוונות פנימית בלתי‬
‫פוסקת לאל‪ ,‬אהבה אליו ומידה מסויימת של יראת כבוד‪ ,‬תפילה עד‬
‫כדי אקסטזה‪ ,‬על ידי מדיטציות‪ ,‬אמירת צירופי מלי‪ ,‬שמות ואותיות‬
‫ועל ידי מילוי מצוות‪ .‬בפעולות אלה קיימת מאגיה מסויימת ועל כ‬
‫העבודה העיקרית של שיפור היקו מוטלת על הצדיקי‪ .‬למעשי‬
‫של דבקות יש תוצאות חיוביות משו שהשפע המגיע מהעול‬
‫העליו אל התחתו מביא להתרבות השפע ג בעולמות עליוני‪.‬‬
‫אפילו תפילה למע עצמו מביאה שפע‪ .‬החסידות הוסיפה את‬
‫הדבקות בכל החוויות והמעשי של חיי היו יו‪ .‬ללא כוונה‬
‫ודבקות המצוות ה ע‪ /‬הדעת וספירת הדי‪ .‬מילוי מצוות ואיסורי‬
‫נגד רצונו של אד היא ע‪ /‬הדעת לעומת ע‪ /‬החיי והחסד שהוא‬
‫מילוי המצוות מתו‪ %‬מודעות‪ ,‬אהבה‪ ,‬שמחה ונתינה‪ ,‬ג בעול הזה‪,‬‬
‫ולא רק בעתיד לבוא‪ .‬מסיבה זאת המקובלי זלזלו באנשי דת שלמדו‬
‫וקיימו הלכות מתו‪ %‬חובה ולא מתו‪ %‬אהבה ורצו אמיתי‪.‬‬
‫העול נברא על ידי דבקות של הספירות הכוללות את הקוטב‬
‫הגברי והקוטב הנשי‪ .‬דבקות השכינה והקב"ה או של הספירות‬
‫מתבטאת בדבקות של הגבר והאשה‪ .‬הדבקות בי גבר ואשה הופכת‬
‫את הזיווג המיני להשתקפות אלוהית‪ ,‬הזיווג הופ‪ %‬למעשה רוחני‪,‬‬
‫כמוב‪ ,‬ע המגבלות ברוח היהדות‪ .‬היהדות שונה מהנצרות‪ ,‬שבה‬
‫החיבור ע האל מביא לנזירות ופרישות והזיווג בניגוד לנצרות‬
‫ולאיסל רואה בזיווג מצווה ולא טומאה וחטא‪.‬‬
‫הנשמה נפרדת לנשמת גבר ונשמת אשה לפני שהיא יורדת‬
‫לספירה התחתונה‪ .‬בדר‪ %‬כלל בכל הגילגולי המיניות איננה‬
‫משתנה‪ ,‬הגבר נשאר גבר והאשה היא אשה‪ .‬הנשמות החצויות‬
‫‪224‬‬
‫שואפות להתאחד ע נשמותיה התאומות‪ ,‬רעיו שהובע ג‬
‫במיתוסי עתיקי של עמי אחרי‪ ,‬ופעמי רבות אי ה זוכות‬
‫לכ‪ ,%‬דבר המשפיע לרעה על איכות חייה של בני האד עלי‬
‫אדמות‪ .‬רעיו הנשמות התאומות מאפשר לח‪ /‬על היחיד להיות גבר‬
‫או אשה כמו שהקבלה מבינה‪ ,‬לח‪ /‬חברתי להינשא מוקד ככל‬
‫האפשר‪ ,‬ולח‪ /‬על הזוג להתנהג בהתא להוראות הקבלה הקשורי‬
‫לזיווג‪.‬‬
‫פראדוקס הרוע‬
‫הקבלה נאלצה להסביר את הרע הקיי בעול שהאל ברא‬
‫אותו‪ ,‬אל שיש בו רק טוב‪ .‬חלק גדול מהגדרות הרע בקבלה נועדו‬
‫לפשר בי היהדות‪ ,‬שהתחייבה לאלוהי אחד‪ ,‬לבי ההסבר העתיק‬
‫המאמי בקיומ של שתי רשויות‪ ,‬משו כ‪ %‬הרע בקבלה איננו קשור‬
‫למוסר או לתועלת ולנזק חברתיי אלא בעיקר לכוחות שוני‪ .‬ג‬
‫בקבלה קיי הסיפור של מלאכי שנפלו והפכו למגשימי הרע‪.‬‬
‫הרע בקבלה מתחלק למספר רמות‪ ,‬מרע גשמי ועד לרע‬
‫רוחני‪ .‬הרע מכיל רע כדמות ממשית וכמעט פיזית‪ ,‬רע בתו‪%‬‬
‫האלוהות‪ ,‬רע קוסמי הקשור לבריאת הספירות‪ ,‬רע הקשור לבריאת‬
‫האד ורע פילוסופי‪.‬‬
‫הרע כדמות ממשית הוא הסיטרא אחרא‪ ,‬הצד האחר‪ ,‬השט‪.‬‬
‫בצד האחר קיימות ספירות וישויות מקבילות לאלה של הבריאה‬
‫האלוהית אבל ה שליליות‪ .‬הסיטרא אחרא הקוסמי הוא אד בליעל‬
‫או סמאל ולילית‪ .‬לפי אחד הסיפורי הש סמאל נוצר כאשר לאחד‬
‫משמות האל‪ ,‬סאל‪ ,‬נוספה מאוחר יותר האות מ של מוות‪ .‬לילית‬
‫מלשו לילה‪ .‬לשט נית הלילה‪ .‬אחת הדרכי להילח בשט היא‬
‫להרגיע אותו על ידי מת שוחד‪ .‬מכא נהוג בי המקובלי להתעורר‬
‫בחצות שאז מסתיי שלטו הסיטרא אחרא‪ ,‬ובי השאר זהו הזמ‬
‫לקיי את מצוות הזיווג‪ .‬המקובלי הדגישו את כוחה של לילית‬
‫בשעה שאי ה מזכירי מלאכי נשיות‪ .‬מלאכיות אכ קיימות א‪%‬‬
‫תפקיד מוגבל להיות אלה שרק מקבלות או לספירת די‪ .‬בחלוקת‬
‫התפקידי השטניי הנקבה אשמה במלחמות ואילו הזכר מבצע‬
‫אות‪ .‬סמאל ולילית מדיחי ומפתי את האד לחטאי‪ .‬יש לה‬
‫צבא של מלאכי רעי‪ ,‬שדי ורוחות‪ .‬הרע הוא מערכת של כוחות‬
‫‪225‬‬
‫הנלחמת ג בעולמות העליוני וג בעולמות התחתוני‪ .‬המלאכי‬
‫והשדי המפתי מלווי את האד כל ימי חייו‪.‬‬
‫לפי הקבלה הסיטרא אחרא מושל על הגויי ולכ ה נהני‬
‫מטובו‪ .‬מחבר "הזוהר" רואה בעמי הלא יהודי עובדי עבודה זרה‬
‫ונציגי הסיטרא אחרא הנהני היו משילטו ע‪ /‬הדעת‪ ,‬הע‪ /‬שיש בו‬
‫טוב ורע‪ ,‬כפילות והפרדה ומוות‪ ,‬בניגוד לע‪ /‬החיי‪ ,‬והנחמה היא‬
‫שבעתיד יזכו רק הצדיקי להיות בעול הבא‪ .‬היחס כלפי אומות‬
‫העול בקבלה הוא עויי למדי‪ ,‬למרות שהגויי תרמו חלק נכבד‬
‫ממקורות הקבלה‪ .‬יתכ שיחס זה משק" את היחס הקשה לו זכו‬
‫היהודי בקרב אות אומות‪ .‬אנשי ע‪ /‬הדעת ה לא רק הרשעי ועמי‬
‫האר‪ /‬אלא ג אות שומרי מצוות ותלמידי חכמי שאי לה כוונה‬
‫לתיקו קוסמי ומתחשבי רק בעצמ ובע ישראל‪ .‬א מסירי את‬
‫כל מי שדעת של המקובלי אינה נוחה מה‪ ,‬גויי‪ ,‬נשי לא‬
‫כנועות‪ ,‬יהודי שמפרשי את היהדות לפי התלמוד או הפשט או‬
‫הפילוסופיה והיו ג חילוניי‪ ,‬נשאר רק קומ‪ /‬קט של צדיקי‬
‫בעול‪ .‬למרות הרעיונות האוניברסליי ועומק המחשבה‪ ,‬לא היו‬
‫המקובלי נקיי מחשבונות ומיחס מפלה וחוסר סובלנות כלפי‬
‫אנשי שוני מה או בעלי דעות שונות משלה‪ .‬ג תיאורי הסיטרא‬
‫אחרא שמפורטי בקבלה עשויי להיראות לאד המודרני מתאימי‬
‫לתקופות קדומות‪.‬‬
‫לסיטרא אחרא תפקיד להשמיד את הרע על ידי כ‪ %‬שהשט‬
‫מקטרג על חטאי של האד בפני אלוהי‪ .‬הסיטרא אחרא תפקידו‬
‫אמנ להעניש את הרשעי ולנקו בכוחות הטומאה בעול‪ ,‬א‪ %‬כוח‬
‫זה עלול ג לפעול כנגד הטוב‪ .‬השילוב של רע ונתינת כוח לרע עקב‬
‫התועלת שבו תר לכ‪ %‬שכוחות הרע השתלטו על השכינה‪.‬‬
‫הרע הקוסמי איננו קשור כלל לאד אלא מצוי באלוהות‪.‬‬
‫הרע צ‪ /‬בשעת הצטמצמות האינסו" בתו‪ %‬עצמו בזמ הבריאה‪.‬‬
‫שורשי הדי באלוהות‪ ,‬החלק החשו‪ %‬והפסיבי‪ ,‬התגלו באותו מקו‬
‫שהאור הצטמצ‪ ,‬כאשר לא היה מה שיסתיר אות‪ .‬ההצטמצמות‬
‫והפרדת שורשי הדי היו ההיפ‪ %‬מהאחדות המקורית שהיא הטוב‪.‬‬
‫ההפרדה כשלעצמה היא רע בניגוד לאחדות‪.‬‬
‫הרע המקורי הוא ג כלי שהיה עשוי אור עבה יותר ותפקידו‬
‫היה להג על האור הפנימי העדי של הספירות כקליפה של פרי‪.‬‬
‫הכלי מונעי מ החסד לגלוש‪ .‬זהו סוד הצמצו‪ .‬בעתיד‪ ,‬כאשר‬
‫יתוקנו כל שגיאות העבר‪ ,‬הרע ימלא את ייעודו המקורי וית צורה‬
‫‪226‬‬
‫לאור‪ .‬הרע הקוסמי מקורו בשגיאות שנעשו בשעת הבריאה‪ .‬משלוש‬
‫הספירות העליונות זר אור רב מדי וכלי הספירות התחתונות נשברו‪.‬‬
‫מאז הרע הוא הכלי השבורי‪ ,‬צנורות שבורי וקליפות המכילות‬
‫ניצוצות אור מהאינסו"‪ .‬הרע כשלעצמו הוא חסר כוח‪ ,‬רק האור‬
‫המועט שקיי בקליפות מאפשר את קיומו‪ .‬המלחמה ברע פירושה‬
‫הצלת אות ניצוצות אור מידי הרע והעלאת למקומ הקוד‪ .‬זוהי‬
‫הגאולה הקוסמית שתהיה מקבילה לגאולת ע ישראל מהגלות‪ ,‬כש‬
‫שהגלות מקבילה לגלות אות ניצוצות‪ .‬הגלות של ע ישראל היא ג‬
‫סמל לגלות השכינה‪ ,‬היסוד הנשי בקוסמוס‪ ,‬לפירוד הקוסמי‬
‫ולשבירת הצינורות בי השכינה לספירות‪ .‬עולמו של האד הוא‬
‫מקו בו נאבקי כוחות קוסמיי של טוב ורע וה גוררי אותו‬
‫לאותה מלחמה‪.‬‬
‫בחלק מ הכתבי הרע אפילו איננו קשור לבריאה שלנו‪ .‬הוא‬
‫שריד של עולמות שהיו ונחרבו וה נדבקו לעולמנו והאד יכול‬
‫לסייע בניקויי‪ .‬בשש הספירות האחרונות נעשה תהלי‪ %‬נקיו הדי‪.‬‬
‫הרע נמצא בספירת הגבורה‪ ,‬הדי והוא ג הפסולת של‬
‫ספירת הדי או של כל הספירות‪ .‬תיקו הרע יעשה על ידי זיווג בי‬
‫ספירות תפארת ומלכות וכתר ומלכות‪.‬‬
‫השכינה‪ ,‬היסוד הנשי‪ ,‬האחוזה בסיטרא אחרא היא ג הדי‬
‫וע‪ /‬הדעת‪ .‬א כמו למעלה כ‪ %‬למטה‪ ,‬הרי שכל אשה מייצגת את‬
‫המוטיב הנשי הקוסמי ולכ האשה חייבת לשמור היטב על צניעותה‪,‬‬
‫ולהסתגר בד' אמותיה‪ ,‬משו שהיא מועדת ליפול לזרועות הרשע‬
‫בשעה שלגבר אי נשקפת סכנה כזאת‪.‬‬
‫רע אחר קשור לחטא הקדמו בבריאת האד‪ .‬ע‪ /‬הדעת הוא‬
‫ספירת מלכות שיש בה טוב ורע‪ ,‬ג חסד וג די‪ .‬קטיפת פרי ע‪/‬‬
‫הדעת על ידי אד וחווה סימלה את ההפרדה בי הע‪ /‬לפרי ואת‬
‫ההפרדה בי ע‪ /‬הדעת לע‪ /‬החיי‪ .‬ע‪ /‬הדעת הוא חיובי כאשר הוא‬
‫מחובר לע‪ /‬החיי‪ .‬כאשר ע‪ /‬הדעת מתנתק ממנו הוא מאבד את‬
‫תכונת החיי והופ‪ %‬לע‪ /‬המוות‪ .‬המוות הוא הצורה הקיצונית של‬
‫ההפרדה‪ .‬בימות המשיח ישרור שלטו ע‪ /‬החיי‪ ,‬לכ התורה‬
‫תתפרש בדר‪ %‬חדשה‪ .‬לא יזדקקו להגבלות של התורה הנהוגות כיו‪,‬‬
‫שנועדו להציל את האד מ הרע‪ ,‬משו שהרע לא ישלוט ולא‬
‫יצטרכו להזהר ממנו‪ .‬האד שידבק בטוב ידע את דרכו מתו‪ %‬עצמו‬
‫מבלי להזדקק להלכות ולאיסורי‪.‬‬
‫‪227‬‬
‫הרע הפילוסופי‪ :‬תפקידו של הרע‪ ,‬כמו הגלות‪ ,‬הוא לצר" את‬
‫הצדיקי ולהעניש את הרשעי‪ .‬לצדיקי רבי נשמות מקבוצת‬
‫נשמות הדי‪ .‬הרע הוא ג היעדר טוב‪.‬‬
‫הרע הוא פסיביות‪ ,‬הגבלות ומחלוקות‪ .‬הרע והמוות אינ‬
‫נחשבי לרעי אלא רק בעול התחתו‪ .‬הרע איננו רע אלא עוד‬
‫מרכיב במציאות ורק הגזמה שלו‪ ,‬הפסולת‪ ,‬היא רע‪ .‬ההגזמה היא‬
‫כעס וגאווה‪ .‬הכעס גור לכל המעשי הרעי והבלתי מוצדקי‪.‬‬
‫תכונה נוספת הגורמת רע היא הגאווה שבהשפעתה האד פועל‬
‫למע עצמו בלבד‪ .‬להיות צדיק פירושו להיות מוכשר להבי את‬
‫מהותו של הרע ולהכיר את הטוב שברע‪ .‬הרע הוא חלק מרעיו‬
‫הבחירה בי טוב לרע ומבחינה זאת הוא חיובי‪ .‬הרע משמש לשכר‬
‫ועונש על ידי אלוהי‪.‬‬
‫התפיסה שלנו את המציאות היא היוצרת את המציאות‪.‬‬
‫התפיסה היא באמצעות הצורה הדי‪ ,‬ובאמצעות החוויה הרוחנית‬
‫שהאד תופס אותה לעתי כרגש או כמיניות‪ .‬הרוח זקוק לגו"‪ ,‬או‬
‫כפי שהוא נקרא בקבלה‪ ,‬לכלי‪ .‬האור זקוק לצורה כדי שהיא‬
‫תתממש‪ ,‬זוהי מהות המציאות והבריאה של האד‪.‬‬
‫הרע נות משמעות לאד משו שנפל בחלקו להילח בו‬
‫יחד ע כוחות הטוב‪ .‬האד יכול להתחבר לרע ולחזק אותו או לסייע‬
‫לאל על ידי מלחמה ברע‪ ,‬ביעורות או זיקוק הטוב מ הרע וחיזוק‬
‫הטוב‪ .‬הקבלה מעניקה לאד כוח רב ויכולת להיות שות" לאל‪ ,‬וכ‪%‬‬
‫ג האלוהות תלויה באד‪.‬‬
‫בעתיד הרע יעל או רק רשעי מעטי יתעקשו להיצמד‬
‫אליו‪ .‬הניצוצות האלוהיי יטשו את הקליפות‪ .‬ברגע שהרע יתרוק‬
‫מאותו אור הוא יאבד מכוחו ולעומת זאת התאגדות ניצוצות האור‬
‫תחזק את כוחו של האור‪.‬‬
‫הבריאה הקוסמית‬
‫בי חכמי הקבלה היו חילוקי דעות על דר‪ %‬בריאת העול‬
‫והיו שטענו שכל הסיפור יותר סמלי מאשר ממשי‪.‬‬
‫בסיפורי הבריאה בקבלה מצויי אמנ הדי למיתוסי‬
‫ומושגי מעמי אחרי אבל החתימה היהודית מאופיינת באנרגיה‬
‫שלה שסימנה הוא העשייה בניגוד לאיהעשייה של תורת המזרח‪.‬‬
‫הקבלה אמנ נטלה מוטיבי מעמי אחרי א‪" %‬גיירה" אות‪ ,‬לא‬
‫רק על ידי זיהוי הטוב ע היהדות והתורה‪ ,‬אלא בעיקר מתו‪ %‬כ‪%‬‬
‫‪228‬‬
‫שהעניקה טע לחיי בעול הזה בהטלת תפקיד קוסמי על האד‪,‬‬
‫בניגוד לתורות המזרח המזלזלות בעול הזה‪.‬‬
‫בתיאוריה המקובלת על יצירת היקו‪ ,‬בריאת הספירות היתה‬
‫מלווה בצורות גיאומטריות כמו נקודה‪ ,‬קו ועיגולי‪ ,‬באותיות הא"ב‬
‫ואותיות הוי"ה‪ ,‬בשמות קדושי בבניית כלי לספירות ושבירת‬
‫החלקית‪ .‬העיגוליות התקבלה כסמל לשלימות אלוהית משו שאי‬
‫בה התחלה ואי בה סו"‪ ,‬ואילו הקו הוא המחשבה והוא הבריאה‬
‫והוא המטרה והוא ג חיובי‪.‬‬
‫בבריאת ספירת הכתר הראשונה הצטמצ אור האינסו"‪.‬‬
‫בחלל שנוצר נרשמה נקודה של אור אינסו"‪ .‬זוהי ספירת החוכמה‪.‬‬
‫אחר כ‪ %‬נוצר העיגול הראשוני‪ ,‬ספירת הבינה‪ .‬מהנקודה נרש קו‬
‫בעיגול‪ .‬זהו קו מידה שיצר את העול‪ .‬הקו הפ‪ %‬לאד קדמו‪ ,‬שיעור‬
‫קומה‪ ,‬הבורא‪ .‬היקו נברא ג על ידי אותיות הא"ב וכ מניצוצות‬
‫אור אינסו" שיצאו ממצחו של אד קדמו בעוד שרגליו היו נטועות‬
‫בעול המעשה‪ .‬איברי גופו ה הספירות‪ .‬המקובלי שבקשו להבי‬
‫מדוע נברא העול‪ ,‬העלו השערות שהיקו נברא מתו‪ %‬השתעשעות‬
‫אינסו" או מתו‪ %‬רצו להגשמה עצמית שלו‪.‬‬
‫בקבלה כמו ביהדות‪ ,‬האקטיביות היא החיובית וכ‪ %‬הפכה‬
‫האנרגיה האלוהית של האינסו" לאקטיבית ולגברית‪ ,‬בעוד שבדתות‬
‫המזרח הקדומות וג בתורתו של אריסטו האנרגיה האלוהית‬
‫האוניברסלית היא האנרגיה הפסיבית‪ ,‬הנחה‪ .‬כ‪ ,%‬מאותה תיאוריה‬
‫נית להגדיר טוב או רע‪ ,‬פסיבי או אקטיבי‪ ,‬גברי או נשי‪ ,‬לפי ראות‬
‫עיני המפרשי‪.‬‬
‫בקבלה מצוי סיפור מיתולוגי על בריאת העול לאחר הכנעת‬
‫התני הרע בתהו‪ .‬שמקורו מבבל העתיקה‪.‬‬
‫התורה כנוסחה סודית‬
‫התורה היא גו" הספירות‪ ,‬גו" האד הקדמו‪ ,‬שמו של האל‬
‫הבורא והתוכנית האלוהית לבריאה‪ .‬ככזאת היא קדושה ולכ אסור‬
‫לשנות א" אות וא" מצווה‪.‬‬
‫אמונה זאת הביאה לפרשנויות אינספור של מלי בתורה‬
‫בשיטות שונות כמו חיבור מלי ללא רווחי ביניה או חלוקה בתו‪%‬‬
‫המלה עצמה‪.‬‬
‫הכתוב הוא הפשט של הסוד שמאחוריו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הפסוקי‬
‫הראשוני בבריאה ה רמזי לבריאת הספירות‪ .‬סיפורי הספירות‬
‫‪229‬‬
‫מסתמכי על פסוקי בראשית הראשוני‪ 7 .‬הימי הקבילו ל ‪7‬‬
‫הספירות התחתונות‪ ,‬הארציות יותר‪ .‬בפרשנות אחרת‪ ,‬הפסוק‬
‫"והאר‪ /‬היתה תוהו ובוהו וחוש‪ %‬על פני תהו ורוח אלוהי מרחפת‬
‫על פני המי" תוהו‪ ,‬בוהו‪ ,‬חוש‪ %‬רוח‪ ,‬אר‪ ,/‬ושמי נחשבו לספירות‬
‫שונות‪ .‬תוהו הוא בינה‪ ,‬בוהו הוא חסד‪ ,‬וחוש‪ %‬הוא די‪ .‬הפסוק‪:‬‬
‫"ויבדל בי המי אשר מתחת לרקיע ובדי המי אשר מעל הרקיע‪",‬‬
‫פורש כהפרדה בי מי עליוני ותחתוני‪ ,‬והכוונה היא להפרדה בי‬
‫כוחות זכריי עליוני וכוחות נקביי תחתוני‪ ,‬וכ על ספירות רקיע‬
‫ואר‪ /‬שה תפארת ומלכות‪ .‬תיאוריות הקבלה מוציאות ג את‬
‫המיתוסי מפשוט‪ .‬לדבריה‪ ,‬המיתוסי התנכיי" ה סימבולי‪.‬‬
‫סיפור גירוש של אד וחווה מג עד הוא תיאור פשטני של‬
‫אירועי קוסמיי‪ .‬ג העד נמצא אי ש באחד ההיכלות שבספירות‪,‬‬
‫לא בי הפרת והחידקל שבכדור האר‪./‬‬
‫תרי"ג המצוות מקבילות לחלקי גופו של האל‪ .‬כל מצווה‬
‫שווה בחשיבותה למצווה אחרת‪ .‬אי מצווה גדולה או קטנה‪ .‬לכל‬
‫מצווה משמעות פנימית‪ ,‬נסתרת‪ ,‬קוסמית וקדושה‪ .‬שבת הוא יו בו‬
‫נחלש כוחו של הדי וכ הוא מסמל את השכינה ואת הזיווג הקוסמי‪.‬‬
‫המקובלי הדגישו את קדושת השבת והתעלמו מהתועלת החברתית‬
‫שלה‪ .‬כ‪ %‬פורשו יתר המצוות‪.‬‬
‫היכלות‪ ,‬מלאכי וכיסא הכבוד‬
‫חלק מהקס של הקבלה והמיסטיקה בכלל הוא תיאור‬
‫העול האלוהי‪ ,‬תיאור כבוד האל ותיאור המלאכי‪ ,‬הרקיעי‪,‬‬
‫ההיכלות המכילי את הספירות ומלאכי‪ ,‬והספירות שה מדרגות‬
‫שמימיות‪ ,‬הסכנות והקשיי שמערימי בפני הנשמה העוברת דרכ‬
‫עד הגיעה לכיסא הכבוד‪ ,‬גני העד‪ ,‬העליו והתחתו‪ ,‬ולהבדיל‪,‬‬
‫השט והגיהינו‪ .‬המיסטיקני הקבליי שעלו בחזיונותיה אל‬
‫העול שמעבר למציאות‪ ,‬תיארו חוויות ציבעוניות עשירות ומלאי‬
‫חיות‪.‬‬
‫עול הספירות מחולק בדר‪ %‬נוספת שג היא הושפעה‬
‫מהפילוסופיה היוונית‪ .‬קיימי שלושה עולמות גבוהי‪ :‬עול‬
‫האצילות ובו מצויי האד הקדמו והספירות הגבוהות‪ .‬בעול‬
‫הבריאה מצויי כיסא הכבוד והמרכבה‪ ,‬שה לעתי כינויי‬
‫למלאכי הראשיי‪ .‬בעול היצירה מצויי מלאכי‪ .‬עול זה‬
‫מקביל לעול האסטרלי‪ .‬העול האחרו והנמו‪ %‬ביותר הוא עול‬
‫‪230‬‬
‫העשייה‪ .‬ג ש מצויי מלאכי וישויות נמוכות וכ בני האד‬
‫והחומר בכלל וכוחות הטומאה‪ .‬קיימי עוד עולמות נמוכי מאלה‬
‫של האד‪.‬‬
‫הקבלה מספרת על מלאכי‪ ,‬על שירת מלאכי לאל סביב‬
‫כיסא הכבוד‪ ,‬שירת הכוכבי והמזלות לאל והאל היושב על כיסא‬
‫הכבוד‪ .‬ברקיעי קיימי מלאכי בעלי תפקידי שוני‪ .‬ברקיע‬
‫הראשו‪ ,‬למשל‪ ,‬מצויי מלאכי כמו מלאכי רפואה‪ ,‬חסד ומלאכי‬
‫משפט‪ ,‬מלחמות‪ ,‬וממוני על גורלות‪ .‬למלאכי שמות מוזרי כמו‬
‫אוגרבבו‪ ,‬אקרבא‪ ,‬אשטיה‪ ,‬אבריתא וימומיאל‪ .‬פרגוד מפריד בי האל‬
‫ובי המלאכי‪.‬‬
‫למלאכי שלושה תפקידי עיקריי‪ :‬חלק אומרי דברי‬
‫שבח לאל תו‪ %‬כדי שירה‪ ,‬ולהבדיל‪ ,‬מלאכי הדי מקטרגי בשעות‬
‫המיועדות לה‪ ,‬חלק שליחי של האל להעברת מסרי ממנו כפי‬
‫שה מתוארי בתנ"‪ .%‬תפקיד נוס"‪ ,‬שמוזכר יותר במקורות לא‬
‫קבליי‪ ,‬הוא בניי היקו‪ .‬בקבלה כונו המלאכי ג שכלי נפרדי‬
‫בהשפעת הפילסופי היווני שראו בדמויות רוחניות מושגי‬
‫מופשטי של העצמי והצורות‪.‬‬
‫מטטרו הוא המלא‪ %‬הראשי‪ .‬תפקיד זה מיוחס ג לחנו‪ ,%‬ב‬
‫האנוש שלא מת אלא אלוהי לקח אותו אליו‪ .‬ברשותו התוכנית‬
‫האלוהית לבריאת העול‪.‬‬
‫המלאכי מתוארי בחזו המרכבה כדמויות חיות בעלות‬
‫כנפיי‪ .‬פניה פני אד‪ ,‬אריה‪ ,‬שור ונשר‪ .‬בקבלה ה מתוארי‬
‫כלובשי מלבושי בעלי צבעי שוני‪ .‬החיות ה המלאכי‬
‫הראשיי‪ :‬מיכאל‪ ,‬גבריאל‪ ,‬אוריאל ורפאל‪ .‬כל זוג חיות כאלה ה‬
‫מידת החסד ומידת הדי‪ .‬בתיאור המרכבה נוספו ג אופני‬
‫וחשמלי שג ה נחשבי למלאכי‪ .‬מלאכי נוספי ה שרפי‬
‫וכרובי‪.‬‬
‫תיאורי המרכבה מעורבבי ע תיאורי מלאכי וספירות‪.‬‬
‫כיסא הכבוד נחשב לעתי כשכינה ולעתי כמלאכי הראשיי או‬
‫כספירות הגבוהות‪.‬‬
‫על כיסא הכבוד יושבת דמות אד‪ ,‬א כי הכוונה‪ ,‬לפי‬
‫הקבלה‪ ,‬לא לדמות אד ממש אלא הקרנה של האל הבורא‪.‬‬
‫ישנ היכלות של של ג עד עליו‪ ,‬שהוא תחנת ביניי של‬
‫נשמות הצדיקי לאחר מות ולפני עליית לתחנת הסופית‪ .‬נשמות‬
‫הרשעי אינ מורשות לעלות מעלה‪ .‬הנשמות היורדות מכיסא‬
‫‪231‬‬
‫הכבוד חוצות את ההיכלות כלפי מטה‪ .‬מצוי א" ג עד תחתו לאד‬
‫לפני שנכשל בחטא‪.‬‬
‫המיסטיקה בכלל‪ ,‬והמיסטיקה בפרט שובה את הלב ומציתה‬
‫את הדימיו‪ .‬הדת היא הרפתקאה רוחנית ומיסטית ולא רק מערכת‬
‫מעיקה של חוקי‪ .‬האד של היו שנותק מ המיסטיקה מגורה על‬
‫ידי סיפורי שרחשו זמ רב בתתההכרה האנושית של האנושות‪.‬‬
‫בקבלה סיפורי אלה לגיטימיי וה סיבה נוספת לקס שהיא‬
‫מהלכת על רבי‪.‬‬
‫בפרק הבא מורחב‪ ,‬לטובת המתענייני‪ ,‬נושא המיסטיקה ג‬
‫ממקורות לא יהודיי‪ ,‬אבל זוהי רק טיפה בי‪.‬‬
‫***‬
‫‪232‬‬
‫עוד מיסטיקה‬
‫המלאכי מתוארי כאנשי בעלי כנפיי או חיות מכונפות‬
‫כפי שתוארו בחזו יחזקאל‪ ,‬אבל רואי נסתרות רואי אות כיצורי‬
‫שוני לגמרי‪ .‬ה מופיעי כדמויות שקופות מוארות בצבעי‬
‫מרהיבי‪ ,‬נראי כמו עש צבעוני‪ ,‬לעתי בעלי עיטורי ציוריי‪,‬‬
‫כדמויות אמורפיות או כדמויות בצורת אש מוצקה או אור קפוא‪.‬‬
‫פעמי רבות אי בה כלל סימני מי‪ .‬בכמה מקומות מתוארי‬
‫המלאכי בדרגות הנמוכות יותר ה כקטני קומה‪ ,‬לובשי צורת‬
‫אד וה בעלי מקצועות שוני‪.‬‬
‫המלאכי הגבוהי ביותר עוברי מרמת תודעה אחת לאחרת‬
‫בעזרת מרכבות שאחד התיאורי שלה היא צורת קריסטלי‬
‫המורכבי ממשולשי תלתמימדיי‪ .‬ישויות גבוהות כמו נביאי‬
‫ובודהות המנסי לעבור לעולמנו נלכדות בחומר בעוצמה רבה כל‬
‫כ‪ %‬עד שה מאבדות את הקשר הישיר לאלוהי‪ ,‬ומוגבלות על ידי‬
‫גופ כאחד האד‪.‬‬
‫למלאכי שמות ותפקידי שוני בהתא לדת ולתרבות‪.‬‬
‫אמנ בעבר ה נחשבו לאלי או לרוחות טבע בעלי רצונות משלה‬
‫ובעלי קשרי משפחה‪ ,‬אבל כיו אי נוטי לייחס לה רגשות‪ .‬ה‬
‫יותר מתפקדי כמושגי מופשטי‪ ,‬אידיאלי או אנרגיות‪ .‬לכל‬
‫היותר ה בעלי רגש אחווה ורצו לעשייה‪ .‬ה בוני את העול‬
‫כאשר ה מתווכי בי הרוח ובי הצורות הפיזיות‪ .‬בניית העול‬
‫היא על פי רעיונות וצורות מופשטי‪ .‬חלק עוסקי בבניית היקו‪,‬‬
‫הטבע והאד וחלק בהרס למע יצירת חדש‪ .‬חלק עוסקי‬
‫ביייעו‪ /‬לאד‪ .‬לכל אחד מה תכונה אחת‪ .‬רק האד מכיל בתוכו ג‬
‫את הבנייה וג את ההרס ועל כ אי בו מ האדישות של המלאכי‪.‬‬
‫על האד מוטל ליישב בתוכו סתירות‪ .‬המאבק ויישוב המאבק הוא‬
‫הרגשות‪ .‬הדינמיקה בי כוחות קוסמיי שכל אחד עוסק בנושא אחר‬
‫מתורגמת בי בני אד למלחמות ולשואות‪ .‬התקשורת בי המלאכי‬
‫היא טלפאתית ונעזרת בסמלי של צורות הנדסיות‪ ,‬צורות‬
‫קריסטלי‪ ,‬צבע וקול ללא דיבור‪.‬‬
‫המלאכי ה ההוויה הרוחנית של מושגי מופשטי כמו‬
‫יקו‪ ,‬אנושות‪ ,‬עמי‪ ,‬ריפוי‪ ,‬דת‪ ,‬מדע‪ ,‬אמנות‪ ,‬רעיונות ואמונות‪ .‬לכל‬
‫‪233‬‬
‫דבר יש מלא‪ .%‬מלאכי מצטרפי ג לקבוצות קטנות‪ ,‬בעיקר‬
‫לקבוצות רעיוניות ורוחניות‪ .‬מלאכי מבצעי עושי את העבודה‬
‫המעשית שהתכנו שלה מתהווה בידי המלאכי הקודמי‪ .‬בקבלה‬
‫מקובל לדבר על ‪ 72‬שמות מלאכי‪ ,‬שמות שמשתמשי בה ג‬
‫במיסטיקה הנוצרית‪ ,‬ביניה מיכאל כראש המלאכי ומג האד‪,‬‬
‫רפאל הממונה על הריפוי‪ ,‬רזיאל‪ ,‬בעל הסודות המיסטיי ואוריאל‬
‫אחראי על האור הפנימי של האנושות ועל החיבור לאור האלוהי‪.‬‬
‫בעול הרוחני קיימות ישויות רבות‪ .‬חלק נשמות של בני‬
‫אד וחלק ישויות במיגוו רב שמחו‪ /‬למלאכי ולבני האד‪.‬‬
‫התורות המיסטיות מתארות את החיי שלאחר המוות‪ ,‬את השלבי‬
‫שעוברת הנשמה מרגע מות הגו" היש ועד גילגולה לגו" חדש‪.‬‬
‫לאחר שהאד משתחרר מהגילגולי ולאחר שהוא עובר התקדשויות‬
‫המכשירות אותו לעול רוחני גבוה יותר‪ ,‬הוא הופ‪ %‬לבסו" למאסטר‬
‫הרשאי להחליט בעצמו מה הוא יהיה‪ .‬חלק של המאסטרי בוחרי‬
‫לסייע לבני אד וחלק עוברי לעולמות אחרי‪ .‬דוגמאות לאישי‬
‫שהפכו לישויות גבוהות ה משה‪ ,‬בודהה‪ ,‬אברה ויוס"‪ .‬ג‬
‫המחשבות יוצרות צורה וישות משלה וה בעלות השפעה על‬
‫העול‪.‬‬
‫קיימי תיאורי של הירארכיות של ישויות וכ ועדות‬
‫ואחוות שונות של מקודשי השולטי על היקו‪ .‬כ מצויי בתי‬
‫ספר רוחניי שרבי לומדי בה במצב בלתי מודע או בחלו‪ ,‬וזהו‬
‫מקור האינטואיציות‪ .‬האד מתרג את הידע שהוא מקבל מעולמות‬
‫גבוהי לפי הבנתו ולפי המושגי שהוא מכיר‪ .‬זוהי הסיבה שבצד‬
‫הרעיונות הגדולי בכתבי בעלי השראה מגלי הכתבי חוסר‬
‫סובלנות וחוסר ידע‪.‬‬
‫הפלאיאדות ה כוכבי לא פיזיי שבה משתתפי מלאכי‬
‫וישויות בעלי תודעה גבוהה שהאד איננו מכיר‪ ,‬בבריאת העול‪,‬‬
‫לפי קודי של אותיות‪ ,‬שמות קדושי‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬יסודות כימיי‪,‬‬
‫צורות הנדסיות‪ ,‬תדרי קול וצבע‪ .‬הקודי של העול ה ג ‪10‬‬
‫הדיברות‪ 10 ,‬הספירות‪ ,‬ע‪ /‬החיי וע‪ /‬הדעת‪ ,‬המזלות והמרידאני‪.‬‬
‫ג באד מצויי פתחי אנרגיות המחברות אותו לאנרגיות הקוסמיות‬
‫וה נקראי צ'אקרות‪ .‬חסימה בצ'אקרה אחת דיה כדי ליצור מחלות‪.‬‬
‫נית לשחרר על ידי הילינג‪.‬‬
‫קיימות תוכניות שונות לעול‪ ,‬לע ישראל ולאד בכלל‪,‬‬
‫שדרכ האד יוכל להשתת" ברמות גבוהות יותר של קיו בעתיד‪.‬‬
‫‪234‬‬
‫מסופר שתוכנית אחת נתפסה על ידי כוחות החוש‪ %‬והוחזרה לאל‪.‬‬
‫אותה תוכנית תתממש בתקופתנו‪.‬‬
‫קיימי יקומי נוספי ובה אלוהויות אחרות‪ ,‬מלאכי‬
‫אחרי ויצורי אחרי‪.‬‬
‫ליקו ‪ 9‬או ‪ 12‬רמות‪ .‬האד חי היו ברמה השביעית ועולמו‬
‫הוא ארבע מימדי‪ .‬המוגבלות של האד החומרי גורמת לו לסיי את‬
‫חייו בלא שתהיה לו שליטה על כ‪ .%‬בעתיד‪ ,‬כאשר האד יתעלה‬
‫ליקומי הגבוהי בעלי מימדי רבי יותר‪ ,‬הוא יעקו" מגבלות כמו‬
‫כוח משיכה‪ ,‬זמ‪ ,‬מרחב ומוות משו שהוא יהיה מחובר יותר‬
‫לאחדות הקוסמית‪.‬‬
‫בעיד החדש‪ ,‬יוכלו אנשי שוני לחיות באותו מקו ע‬
‫רמת מודעות שונה ותדרי שוני‪ .‬כבר כיו מתחילי להתפתח‬
‫"עמי" וחברות הנוצרי על ידי כלי תקשורת ומחשבי‪ ,‬ואי לה‬
‫קשר ללאו‪ ,‬משפחה ושפה‪ .‬האד שתהיה לו שליטה וראייה רחבה‬
‫יותר יהיה נדיב יותר ובעל תחושה של שלו פנימי ואהבה והוא לא‬
‫יזדקק להיצמדות לביטחונות פיזיי‪ .‬הרמה הגבוהה יותר תכלול‬
‫הבנה קוסמית‪ ,‬יצירתיות מפותחת יותר ושותפות גדולה יותר בבניית‬
‫העול‪ ,‬והמחזוריות של חייו תתרחש בצורה אחרת‪ .‬התפתחות‬
‫החיי תיעשה בגילגול אחד ללא צור‪ %‬של מיתות בי הגילגולי‬
‫השוני‪ .‬האד ייעזר בישויות עליונות המבקשות לצקת כישורי של‬
‫מלאכי בבני אד‪ .‬הוא יוכל ליצור את עצמו ואת העול כמו‬
‫המאסטר ולפקח על חיי ברמה נמוכה יותר‪ .‬כאשר האד יבי כיצד‬
‫נוצר העול הפיזי מהאור הרוחני‪ ,‬הוא יוכל להצטר" לכוחות בעלי‬
‫הרצו וכשרו הבריאה ואז הוא יהיה משוחרר מהפחדי והנטייה‬
‫לרפד את סביבתו בביטחונות‪ .‬בחברה זאת האד לא יזדקק‬
‫למנהיגי אלא כל אחד ידע מה תפקידו בתו‪ %‬מירק הקבוצה בה‬
‫הוא נמצא‪ .‬כל אחד יחליט לפי המצב ולפי כישוריו‪ .‬א" אחד לא‬
‫יחשוב שמלאכתו היא נעלה או פחותה‪ .‬כול יעבדו בהרמוניה ולכ‬
‫יהיו קהילות מלוכדות‪ ,‬משו שלא יהיה פחד מהזולת וממחסור‪.‬‬
‫האנשי הלא מפותחי יחזרו לצורת התפתחות פשוטה יותר מזו של‬
‫היו או ייכחדו‪ .‬אות אנשי העומדי בפני התפתחות זאת משתני‬
‫כבר היו‪ .‬משתני גלי המוח‪ ,‬הכרומוזומי והד‪.‬נ‪.‬א‪ .‬האד יתרגל‬
‫למורכבויות גבוהות יותר של תדרי ושל מבני גיאומטריי‪ .‬לאד‬
‫היו קל יותר לתפוס קומפוזיציה של ‪ ,4:5 ,2:3‬בציור ובמוזיקה‪,‬‬
‫מאשר קומפוזיציה של ‪ ,9:7‬אבל כבעל תפיסה מורכבת הוא יחוש‬
‫בנוח ג ע מבני מסובכי יותר‪ .‬הוא יבי בקלות מספר רב של‬
‫‪235‬‬
‫מימדי‪ .‬הוא יהיה ער לניגודי לא רק של שניי‪ ,‬של פלוס ומינוס‪,‬‬
‫אלא לעוד מימדי של ניגודי‪ .‬העול קיי היו לפי קודי פיזיי‬
‫ורוחניי מסויימי‪ .‬בעולמות הגבוהי משתני הקודי‪ .‬האד‬
‫המשתנה יוכל לחיות לפי הקודי החדשי‪ .‬האנשי היו מתקשי‬
‫להסתגל ולכ ה עוברי סבל זמני כתוצאה מההתפתחות‪.‬‬
‫כל האירועי המיסטיי נעשו וייעשו במקומות הידועי‬
‫כקווי אנרגטיי בכדור האר‪ /‬כמו ישראל‪ ,‬טיבט‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬פרו‪,‬‬
‫בוליביה‪ ,‬מצרי‪ ,‬סי בריטניה וארה"ב‪ .‬ידע עתיק שנלמד באטלנטיס‬
‫ולמוריה הועבר לתרבויות עתיקות שחיו באות מקומות‪ .‬נוסחאות‬
‫הקשורות לבריאה נכנסו לשפות העתיקות‪ .‬על כ נית למצוא‬
‫מנטרות בעברית‪ ,‬במקורות העתיקי של השפות של מצרי‪ ,‬טיבט‪,‬‬
‫סי והודו‪ ,‬ובעזרת אפשר ליצור קשר רוחני ע ישויות שונות‪ ,‬ע‬
‫מלאכי או ע בודהות‪.‬‬
‫האד מסוגל לראות ישויות שונות בעי השלישית ולשמוע‬
‫באוז השלישית‪ .‬לאנשי רמות שונות של יכולת לראות את עומק‬
‫של החיי הלא פיזיי‪ .‬לרוב אי ה רואי דבר אבל רק משו‬
‫שדיכאו יכולת זאת בילדות‪ .‬המיסטיקה היא תוצאה של ראייה‬
‫פנימית של אנשי‪ ,‬והצלבה של חזיונות של רואי שוני‪ .‬הצלבת‬
‫מסרי ורכישת ערכי מוצקי חשובי לכל אד כדי לא להיגרר‬
‫אחר מסרי שיתכ שאי בה ממש‪ .‬למרות שרבי וטובי מקרב‬
‫האוכלוסייה הרגילה אינ חוזי בכל עושר התיאורי‪ ,‬אלה שכ חזו‬
‫ואפילו בקמצו‪ /‬מתחילי להאמי בה‪ .‬האד מתחבר לעול‬
‫שמעבר למציאות בעזרת מדיטציות בה מתגלי לו חזיונות והוא‬
‫חש שאי ה יצירי דימיונו‪ .‬הוא עשוי לקבל בשמיעה פנימית גילויי‬
‫חדשי והארות מעשיות‪ .‬לעתי הוא רואה ישויות ומראות שוני‪.‬‬
‫חלק מהחוזי חוזרי ממוות קליני‪ ,‬חלק אחר מהחוזי ה אמני‬
‫ומדעני שפתאו יודעי דברי שלא ידעו לפני כ‪ .‬לעתי‬
‫מתרחשי תופעות וצירופי מקרי שקשה להסביר באמצעי‬
‫רגילי‪.‬‬
‫התורות המיסטיות כוללות עוד נושאי הקשורי לעבר‪,‬‬
‫ביניה תרבויות שנחרבו כמו למוריה ואטלנטיס‪ .‬מסופר‬
‫שבאטלנטיס ידעו לעבור מהרמה הפיזית לרוחנית ולהיפ‪ %‬וביטלו‬
‫בכ‪ %‬את מגבלות הזמ והמרחק‪ .‬יכולת זאת עשוייה לשרת את האד‬
‫בעתיד‪ .‬ה השתמשו באנרגיה של קריסטלי‪ .‬ה ג ידעו לחבר‬
‫חלקי חיות שוני זה ע זה וחלקי חיות לאד‪ .‬על מנהג זה נענשו‬
‫‪236‬‬
‫ותרבות שקעה‪ .‬חלק מהידע האטלנטי הועבר למצרי העתיקה‬
‫וזוהי מורשת לעול של היו‪ .‬נושאי מיסטיי אחרי נוגעי‬
‫לעתיד היקו ובני האד‪ ,‬מבנה היקומי הרוחניי‪ ,‬המבנה האנרגטי‬
‫מסביב לכדור האר‪ ,/‬תולדות האנושות בדר‪ %‬הפיכת מחומר לרוח ‪,‬‬
‫תולדותיה של הגזעי השוני של בני האד על כדור האר‪ ,/‬חיי‬
‫ישויות מכוכבי אחרי‪ ,‬הילינג על ידי אנרגיות‪ ,‬קורותיה של‬
‫הנשמות מחו‪ /‬לגו"‪ ,‬ותיאורי עולמות אסטרליי‪ .‬קורות הזמ‬
‫במיסטיקה מתוארי כהתפתחות הישויות הרוחניות ליצורי פיזיי‪,‬‬
‫וישויות חומריות המתעדנות על ידי הרוח‪ .‬בני האד מתוארי‬
‫כיצורי פיזיי פשוטי שזווגו לישויות רוחניות שהגיעו לעולמות‬
‫אחרי‪ ,‬תיאור שמופיע ג בתנ"‪ .%‬יש הטועני שאלי התרבויות‬
‫העתיקות ואפילו האל העברי היו ישויות גבוהות שסייעו לבני העול‬
‫הזה‪ .‬המיסטיקני מאמיני שכל המיתוסי של העמי השוני ה‬
‫סיפורי אמיתיי וכ‪ %‬ג חלומות רבי‪.‬‬
‫כנראה שבעתיד הקרוב יפגשו עול המציאות שלנו‪,‬‬
‫והעול שהיו נחשב למיסתורי ואפילו לא קיי‪ .‬העול המיסטי‬
‫יעניק חיות ומשמעות לעול הפיזי והעול המדעי יסווג ויתייק כדי‬
‫שאנשי המיסטיקה יצמדו לאמת‪.‬‬
‫מדע ומיסטיקה‬
‫המדע הוא כביכול התחו הרחוק ביותר ממיסטיקה‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫התברר בתקופה האחרונה שהמדע עשוי לאשר תחושות‬
‫אינטואיטיביות מיסטיות שנדחו על ידי המדעני עד היו‪ .‬אחת‬
‫ההגדרות המקובלות ביותר במדע היא זו של קרל פופר ב זמננו‬
‫שתיאוריה נכונה נמדדת בכ‪ %‬שנית להפרי‪ %‬אותה‪ ,‬כלומר‪ ,‬להיווכח‬
‫שהיא נכונה או לא נכונה‪ .‬א תופעה חוזרת על עצמה אפשר לבדוק‬
‫אותה‪ ,‬אבל א היא חדפעמית או חוזרת על עצמה באופ בלתי צפוי‬
‫או שהיא קיימת רק אצל אד אחד ואצל האחר איננה קיימת‪ ,‬אי‬
‫אפשר לבדוק אותה ולכ אי היא נכונה‪ .‬זאת הסיבה שאנשי מדע‬
‫רבי דוחי תופעות כמו התגלות רוחנית‪ ,‬תופעות של עב"מי‬
‫וישויות לא חומריות‪ .‬אבל לא רק מה מה שנית למדוד‪ ,‬לספור‬
‫ולשקול קיי‪ .‬ג המדע מכיר בכ‪ %‬שבתו‪ %‬המכונה האנושית קיימת‬
‫ג נפש מעונה‪ ,‬בודדה ומתחבטת‪ ,‬והרצו לפרו‪ /‬את המכונה נתקל‬
‫ביחס של ביטול או נחשב למרכיב בתו‪ %‬מכונה מקולקלת שראוי‬
‫‪237‬‬
‫לתקנה‪ .‬המוח‪ ,‬כמנוע של המכונה‪ ,‬תלוי בתגובות כימיות ומושפע‬
‫מתרופות‪ ,‬מסמי ומגירויי חשמליי‪ .‬מצד שני‪ ,‬אפשר לראות‬
‫אות כימיקלי כביטוי חומרי של עול רוחני‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬ניכרת תזוזה קלה ג בי אנשי המדע המודרניי כמו‬
‫סטיב הוקינג ודייויד בוה‪ .‬כיו מודעי לעובדה שהעול איננו‬
‫בעל חוקיות קשוחה כפי שסברו בעבר‪ .‬לחלק מהתופעות חוקי‬
‫ברורי יותר ולאחרות החוקי מתאימי לפעמי‪ .‬קיימת נכונות‬
‫לראות את החומר כשווה ער‪ %‬לאנרגיה או לגל ואפילו כרטט בלבד‪.‬‬
‫רעיו זה מתאי לתיאוריות המיסטיות העתיקות‪ .‬ג במדע‬
‫האובייקטיבי ביותר שולטי ערכי‪ .‬ערכי ברורי ומוחלטי היו‬
‫אופייניי לתקופתו של ניוטו‪ ,‬ואילו הער‪ %‬של אי ודאות ואמת‬
‫יחסית מתאימי לתקופה שלנו‪ .‬תורת הקוואנטי עירערה על חלק‬
‫מתפיסת העול החילונית‪ ,‬שהתבססה על האמונה המדעית‪ ,‬שהחלה‬
‫ע אריסטו ונמשכה דר‪ %‬הפילוסופי והמדעני של ‪ 300‬השני‬
‫האחרונות‪ ,‬והיא תחילתה של אמונה חדשה שנית רק לנבא את‬
‫התפתחותה‪.‬‬
‫חומסקי‪ ,‬חוקר לשו‪ ,‬הוכיח שהאד נולד ע חוקי שפה‪.‬‬
‫התינוק מתחיל לדבר ספונטנית בעזרת החוקי המולדי מבלי‬
‫שיצטר‪ %‬ללמוד אות‪ .‬הוכח שהאד נולד ג ע חוקי מוזיקה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬קיימת תפיסה שהיא מעבר לקופסה של המוח‪ ,‬והיא כבר‬
‫נוגעת בתחו הרוחני‪.‬‬
‫ג הרגש הדתי מולד‪ .‬זהו הצור‪ %‬בחיבור ע כוח אוניברסלי‬
‫הנמצא מחו‪ /‬לאד ובתוכו בו זמנית‪ .‬באי דת רבי נוטי לאמ‪/‬‬
‫אמונות חברתיות‪ ,‬או מדעיות או מגיעי לייאוש וחוסר תקווה‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה נוטה להסביר את הדת כמיתוסי ופולחני המפתחי‬
‫את אישיותו של הפרט על ידי יצירת סמלי לביטוי עולמו הפנימי‬
‫מחד‪ ,‬ומאיד‪ ,%‬ליצירת רעיונות אוניברסליי שמעבר למציאות‬
‫ולבריאה‪ .‬הדת היא ג הבסיס למדע ולמבנה החברתי‪.‬‬
‫כיו תלמידי מיסטיקה רבי מודעי למחקרי שסיפק המדע‬
‫להוכחת המיסטיקה בעיקר תורת הקוואנטי‪ .‬בניסויי התברר‬
‫שחלקיק מתגלה בובזמ ג כגל‪ .‬המסקנה שנית להגיע אליה היא‬
‫שהחומר הוא ג רוח‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬כלומר‪ ,‬קיי עול רוחני מקביל‬
‫לעול החומרי‪ .‬אפשר כבר לדמיי עול שבו נית להפו‪ %‬חומר‬
‫לאנרגיה ואנרגיה לחומר‪ .‬בהתא לכ‪ %‬ישנ המעלי השערות ג‬
‫לגבי קפיצות בזמ ואפילו גילגולי נשמות‪.‬‬
‫‪238‬‬
‫התברר שהחוקר מקבל בניסויי את תנועת החלקיק או את‬
‫מיקומו‪ ,‬בהתא לאופי המחקר‪ ,‬אבל לא את שניה בובזמ‪ .‬החוקר‬
‫מקבל ג חלקיק או גל בהתא לצורת המחקר‪ .‬יוצא שהחוקר‬
‫משפיע על תוצאות המחקר‪ .‬א אנחנו יכולי להשפיע על תוצאות‬
‫הניסויי יתכ שהעול שלנו נוצר על ידי התפיסה שלנו ומכא‬
‫שאנחנו יכולי להשפיע על העתיד‪ .‬מסקנה נוספת מתורת‬
‫הקוואנטי היא שהחוקי בעול החלקיקי שוני מאשר בעול‬
‫החומר המוכר לנו למרות שהחלקיקי מרכיבי אותו עול שאנו‬
‫מכירי‪.‬‬
‫העובדה שחלקיק יכול להתפצל לשני עולמות‪ ,‬להיות בו‬
‫ברגע חומר וגל‪ ,‬העלתה את ההשערה שקיימי יקומי מקבילי‪.‬‬
‫כיו משערי מדעני רבי‪ ,‬בדומה לכל התורות המיסטיות‪ ,‬שהיו‬
‫קיימי בעבר שדות אנרגטיי‪ ,‬מעי חוקי שלפני הבריאה או מלפני‬
‫המפ‪ /‬הגדול והמציאות מתעצבת לפי אות מסגרות וחוקי נצחיי‪.‬‬
‫החומר מתנהג לפי חוקי‪ ,‬כלומר הוא זוכר‪ ,‬מכא שייתכ‬
‫שבחומר מצויה תודעה‪ .‬הוכח שקיימת מעי טלפתיה בי החלקיקי‬
‫השוני באטו‪ .‬חלקיקי שוני מודעי זה להתנהגותו של זה‪.‬‬
‫כאשר המדע הוכיח שאי זמ קבוע‪ ,‬שהזמ שבחלל שונה‬
‫מזה שלנו‪ ,‬נחלשה ההנחה בדבר השרשרת של סיבה ולאחריה‬
‫תוצאה‪ .‬הוכחת איהזמ מאששת את ההנחה שלא רק העבר קובע‬
‫את ההווה אלא ג העתיד משפיע על ההווה‪ .‬בעול החלקיקי או‬
‫בשדות מגנטיי לצורה יש השפעה לא פחות מאשר לכוח ואנרגיה‪.‬‬
‫הגמישות של הזמ יכולה לחולל שינויי בחיי האד‪ .‬הוא יכול‬
‫להשתמש בחוקי של הזמ כדי לנצל לטובתו‪ ,‬כפי שיודג בפרק‬
‫הבא‪.‬‬
‫לפי תורת הכאוס חישבו תופעות שלכאורה ה אקראיות וגילו‬
‫בה חוקיות‪ .‬לכל התופעות מבנה גרפי דומה ששורטט בעזרת אות‬
‫חישובי מתמטיי‪ ,‬והמפורסמת שבה היא צורה הדומה לדמות‬
‫אד‪ .‬החלק הקט מקביל בצורתו לגדול יותר ולהיפ‪ .%‬מכא שכל‬
‫אימת שנוצר משהו חדש יהיו בוזמנית תהליכי שרשרת של עוד‬
‫תופעות דומות עד אינסו"‪ .‬המסקנה היא שיש קשר ודימיו סמוי בי‬
‫כל התופעות‪ .‬על פי הצורות הללו נית להיווכח בקשרי האינסופיי‬
‫הקיימי ביקו‪.‬‬
‫המסקנות המדעיות לא רק מאשרות הנחות מיסטיות אלא ג‬
‫עשויות להעלות השערות חדשות בקרב המתענייני‪ .‬יתכ שהיעדר‬
‫האפשרות לנבא את מקומ של החלקיקי והפתאומיות של הופעת‬
‫‪239‬‬
‫מקורה בשבריר שניה בו העול הופ‪ %‬לתוהו‪ ,‬שאי אנשי חיי‬
‫מבחיני בו‪ ,‬אלא רק החלקיקי הקטני והקלי ביותר‪ .‬אולי האד‬
‫חי במעי תמונות כמו בסרט צילו בקולנוע‪ ,‬שרק הרצ" שלה גור‬
‫לאד לחבר לעצמו סיפור על חייו ועל המציאות‪ .‬יתכ שהתוהו קיי‬
‫בצד הסדר ולכ קורות תפניות מפתיעות במציאות ולמרות החוקי‬
‫אי רצ" מוחלט בשו תהלי‪.%‬‬
‫בעול של צורות חשיבה חדשות נית להגיע ג להשערה‬
‫שיתכ ששל יכלול חלק מסויי‪ ,‬ואותו חלק‪ ,‬בוזמנית‪ ,‬יכלול‬
‫בתוכו את השל‪ ,‬לא כצורה‪ ,‬אלא את כל השל‪.‬‬
‫‪240‬‬
‫פילוסופיה‬
‫פילוסופיה יוונית‬
‫חלק ניכר מ האנשי אינ יכולי להסתפק בתשובות‬
‫שהחברה מעניקה‪ ,‬תשובות הנובעות מקבלה חסרת ספיקות של‬
‫אמונות ישנות ושכל ישר שהתאי לדורות קודמי‪ .‬אנשי אלה‬
‫בוני בעצמ מצע פנימי למציאות ולדר‪ %‬השתלבות במציאות‪.‬‬
‫בנייה זו מלווה באי שקט רוחני העשוי‪ ,‬לעתי‪ ,‬להיות קשה מסערות‬
‫רגשיות‪ .‬מדיטציות והרפיות עשויות להרגיע רק במידת מה או‬
‫לדחוק את הספיקות לשוליי בצורה מלאכותית‪ .‬ביטחו כלכלי‬
‫וחברתי א" הוא לא ירגיע אות‪ .‬ה נאלצי לעבור את הדר‪%‬‬
‫שמציעה הפילוסופיה עד שימצאו מנוח לנפש השסועה‪ ,‬ואז יוכלו‬
‫לבחור בדר‪ %‬שלה‪ .‬אי דת ואי רעיו שלא עברו תחת מכבש‬
‫הפילוסופיה ולכ היא עשויה לסייע לאות ספקני‪ .‬אלה אנשי‬
‫שנועדו לפי טיבע לחקור ונטיית שונה מאלה הטובלי בנפש‬
‫חפצה בתו‪ %‬האי שבמדיטציה הבודהיזסטית או בחווית האקסטזה‬
‫האפריקנית‪ .‬אמנ עיסוק מופרז בפילוסופיה עלול לנתק את האד‬
‫מ החיי‪ ,‬אבל דווקא ניתוק מוחלט מ הפילוסופיה מביא את האד‪,‬‬
‫כל אד‪ ,‬לחיות על פי כללי פילוסופי מקריי שלא בוררו על ידי‬
‫המסננת המחשבתית‪ ,‬ולכ הוא עלול לחיות על פי כללי הפועלי‬
‫כנגדו או כנגד החברה שהוא חי בה‪.‬‬
‫הפילוסופיה היוונית שהחלה את צעדיה הראשוני במאה ה‬
‫‪ 6‬לפנה"ס היא שלב נוס" של חשיפת המהות הפנימית שבדתות‬
‫ארציות שהיו עטופות במיסטיקה שרווחה עד אותה תקופה‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫חלק מהפילוסופי באות ימי עדיי האמינו במידה זו אחרת‬
‫באלי‪ ,‬בגילגולי נשמות ובמיסטיקה‪ .‬המתירנות היוונית‪ ,‬שאיפשרה‬
‫כפירה בכל אמונה שהיא‪ ,‬הועילה להתפתחות הפילוסופיה והמדע‪.‬‬
‫‪241‬‬
‫בפילוסופיה ובמדע קיימי המושגי "מוחלט"‪" ,‬יחסי"‬
‫ו"סבירות גבוהה" או "נמוכה"‪ .‬בדת הכל מוחלט‪ ,‬ג אלוהי‪ ,‬ג‬
‫דברי הנביאי ובדר‪ %‬כלל ג המצוות‪ .‬להיות דתי פירושו להאמי‬
‫במה שלא נית להוכיח‪ .‬אלוהי הוא במרכז והמצוות היו המש‪%‬‬
‫שלו‪ .‬בפילוסופיה האד וההיגיו שלו ה במרכז‪ .‬הפילוסופיה‬
‫היוונית פתחה חלוקה חדשה ומאוחרת יחסית בתולדות האנושות‬
‫כאשר הוסיפה את ההיגיו‪ .‬נוצרו שתי מגמות‪ ,‬שעד היו עוד לא‬
‫השכילו להשלי ביניה‪ ,‬ההיגיו לעומת האינטואיציה‪ .‬היווני‬
‫ניתקו בהדרגה את הקשר בי המחשבה לבי אלוהי או ישויות‬
‫רוחניות‪ ,‬עד לאתיאיז מוחלט של ימינו‪ .‬הפילוסופי השתדלו לנתח‬
‫כל מושג וסמל באיזמל הגיוני חד ואכ הגיעו להישגי מופלגי ועד‬
‫היו משתמשי ברעיונותיה המקוריי‪ .‬מספר פילוסופי הקימו‬
‫בתי ספר ובה לימדו פילוסופיה ומדע‪.‬‬
‫הפילוסופי היווני נטו למספר כיווני‪ .‬בזר אחד העדיפו‬
‫להעמיד את האד במרכז ולהעניק לו את הבחירה לפי הגיונו‪ .‬ה‬
‫בחנו מושגי כמו מהות האד‪ ,‬מוסר ומעשיות‪ ,‬אושר‪ ,‬רצו ומבנה‬
‫אידיאלי של חברה ומדינה‪ .‬בזר שני‪ ,‬מקביל לו‪ ,‬העמידו את החומר‬
‫והמדע כחשוב ביותר‪ .‬ה חיפשו את החומר הראשוני ואחר כ‪ %‬מיינו‬
‫את החומר הקיי במציאות‪ .‬בשני הזרמי התקשו להחליט בבעיית‬
‫ההכרה שמשמעותה‪ :‬מה קורה במציאות לעומת מה האד תופס‪,‬‬
‫עובדות לעומת התרשמות‪ ,‬אובייקט לעומת סובייקט‪ ,‬בעיה שעדיי‬
‫מתחבטי בה עד היו‪ .‬אריסטו החל במגמה שנמשכת עד היו‪,‬‬
‫להדגיש את העובדות ולחוקק חוקי הגיוניי‪ .‬בזר השלישי ניסו‬
‫לתוו‪ %‬בי המושגי הדתיי והמיסטיי הקדומי ובי המדע‬
‫העיוני והחומרי‪ .‬על אלה נמני אפלטו‪ ,‬אריסטו וכ הניאו‬
‫אפלטוניי והעיד החדש כיו‪ .‬במקביל התקיימה אסכולה שערערה‬
‫על כל אמונה ורעיו הקיימי בעול‪.‬‬
‫כל הזרמי‪ ,‬שהתערבבו במידה מסויימת אלה באלה‪ ,‬וכ‬
‫התפלגו בתוכ למספר זרמי משניי‪ ,‬המשיכו להתפתח עד היו‪.‬‬
‫תורת האד‬
‫המגמה שבדקה את תורת האד זכתה להרבה מאד בדיקות‬
‫וחיטוטי אבל הגיעה לייאוש ולמבוי סתו לאחר שתמיד נתקלה‬
‫במוגבלות האד והמוות הבלתי נמנע‪.‬‬
‫‪242‬‬
‫עוד לפני שהחלה הפילוסופיה החלו הספרות והתיאטרו‬
‫לשאול שאלות פילוסופיות על גורלו של האד‪ .‬נכתבו טרגדיות‪,‬‬
‫דרמות ושירה על כיסופי למימוש עצמי באהבה‪ .‬אחד מהגיבורי‬
‫הטראגיי הידועי היה האל אורפיאוס שמצא את אהובתו בשאול‬
‫ואיבד אותה‪ .‬ג בדת היו ניצני של המחשבה הפילוסופית‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫במקדש אפולו בדלפי נטבע המשפט‪" :‬דע את עצמ‪."%‬‬
‫חינו‪ :%‬הסופיסטי היו אנשי חינו‪ ,%‬עובדה שקבעה את‬
‫סגנו חשיבת‪ .‬ה הטיפו לפילוסופיה חינוכית מעשית במטרה‬
‫להפו‪ %‬את התלמיד לאזרח הגו אבל ג מצליח‪ .‬התלמיד שיודע‬
‫להרצות את דעותיו בפני מוריו‪ ,‬ידע להיעזר בכישוריו אלה‬
‫למדינאות ולמנהיגות‪ .‬ה העלו את השאלה של אובייקט וסובייקט‬
‫ואמת יחסית‪ .‬ה טענו שהאד הוא מידת הדברי‪ .‬אי לדעת א‬
‫אמנ העול קיי כפי שהאד תופס אותו‪ ,‬מכא שתיאור ודיבור ה‬
‫מעי בריאה של עול‪ ,‬לוגוס‪ .‬ככל שהאד מתאר את תחושותיו‬
‫לגבי העול הכאוטי בלשו מדויקת יותר‪ ,‬מתוחכמת יותר‪ ,‬הוא זה‬
‫שנות לה צורה נכונה‪ .‬כאשר הוא מגדיר בדר‪ %‬שונה‪ ,‬הוא יכול‬
‫לשנות את העול‪ .‬האד מושפע מהדר‪ %‬שהוא עצמו מגדיר דברי‪.‬‬
‫טכניקות לשוניות משפיעות על הזולת‪ ,‬ובשפה בוטה יותר‪,‬‬
‫מאפשרות הצלחה‪ ,‬כוח ומנהיגות‪ .‬ההיסטוריה הוכיחה שאכ הצדק‬
‫עמ‪ ,‬משו שהיווני שהשתמשו בכישורי אלה הצליחו להנציח‬
‫את שמ‪ ,‬למרות שחלק גדול מרעיונותיה לא היה מקורי‪.‬‬
‫המגמה התועלתנית היוונית איננה מוגבלת רק לחינו‪%‬‬
‫ולמנהיגות‪ .‬היא היסוד למדעי מדוייקי‪ ,‬לפסיכולוגיה ולשאר מדעי‬
‫החברה‪ ,‬לניצול שעות הפנאי בפעילויות של ספורט‪ ,‬ליצירת אמנות‬
‫וכ לבדיקת הדר‪ %‬הטובה ביותר לאושר‪.‬‬
‫הדמוקרטיה היוונית החלה כדושיח בי אזרחי שווי‪ ,‬א‬
‫כי רק רק מעמד אחד זכה לשיוויו‪ .‬סוקראטס צידד בשיוויו‪.‬‬
‫סוקראטס‪ ,‬למרות היותו מורהפילוסו" וסופיסט‪ ,‬הוא‪ ,‬בניגוד לה‬
‫שנטו להצדיק כוחנות כאשר היתה זהה ע הצלחה ותועלת‪ ,‬העדי"‬
‫את המוסר על התועלת‪ .‬הוא היה אופטימסט מטבעו והאמי ביסוד‬
‫הטוב שבאד‪ ,‬ובכ‪ %‬שהאד כבר נולד ע ידע על הטוב‪ .‬הידע נמצא‬
‫בכל אד ולכ הוא הצדיק משטר דמוקרטי‪ .‬כאשר האד ידע לדבר‬
‫על הטוב‪ ,‬הוא ג יעשה את המעשה הטוב‪ .‬מעשה רע הוא רק‬
‫‪243‬‬
‫תוצאה של איהבנה‪ .‬כאשר ידע ויעשה טוב‪ ,‬הוא יהיה מאושר משו‬
‫שיתחבר לטבעו האמיתי‪ .‬הוא האמי שהטוב המצוי במעמקי נפשו‬
‫של האד הוא המניע אותו‪ .‬האמונה בטוב נתנה לסוקראטס כוח לא‬
‫להיכנע‪ ,‬לעמוד על דעותיו‪ ,‬על א" שנשפט למוות‪ ,‬ולמרות שניתנה‬
‫לו הזדמנות להתחמק מגזר הדי‪ .‬האמונה ג יצרה אצלו את הדעה‬
‫שעדי" לדבוק בטוב האישי מאשר לחקות מעשי רעי של הזולת‬
‫על ידי נקמה והשבת רעה תחת רעה‪ ,‬ובכ‪ %‬הקדי מספר מאות שני‬
‫את ישו‪ .‬האמונה הזרימה לאישיותו כוח שהיווה סכר בפני תשוקותיו‬
‫שלו‪ .‬היצרי הנמוכי גורמי לאד להיטלטל לכיווני שוני ללא‬
‫הבחנה‪ ,‬בעוד שהטוב שנחש"‪ ,‬שכבה אחר שכבה‪ ,‬בעזרת השכל‬
‫והדיבור‪ ,‬הוא יציב ומכוו את האד לדר‪ %‬הנכונה‪ .‬בניגוד‬
‫לסופיסטי האמי שביסוד הדברי קיי טוב מוחלט‪ .‬סוקראטס‬
‫השתמש בשיטת הדיאלקטיקה‪ .‬לפי שיטה זו הביא טענות סותרות‬
‫לדברי ב שיחו עד שהלה נאל‪ /‬לחפור בתוכו ולגלות שכבת אמת‬
‫פנימית עמוקה יותר‪ .‬שיטת הדושיח שהשתמש בה‪ ,‬הדומה במידה‬
‫רבה לדושיח שהפסיכולוגי של היו משתמשי בה‪ ,‬עזרה לבני‬
‫שיחו להתקרב לגרעי האמת שלה‪ .‬הוא גרס שדושיח זה אינו‬
‫מסתיי לעול‪ ,‬תמיד יש מקו לחדד עוד ועוד את המחשבות‬
‫הפנימיות‪ ,‬לכ לא השאיר כתבי אחריו‪ ,‬וכל שידוע לנו עליו הוא‬
‫עדותו של אפלטו‪.‬‬
‫חובות האד‪ :‬הסטואי האמינו שהעול והגורל חדה‪.‬‬
‫זיאוס‪ ,‬אל הטבע ומוירה‪ ,‬אלת הגורל שזאוס כפו" אליה ופועל על פי‬
‫חוקיה‪ ,‬וכ שאר אלי הטבע בתרבויות העתיקות הפכו לרעיו‬
‫פילוסופי מופשט‪ .‬מכיוו שהחוק הטבעי מצוי בטבע ובאד‪ ,‬הרי‬
‫שחוק הטבע הוא הטוב והמוסר‪ .‬חובתו של האד היא לנהוג על פי‬
‫חוק הטבע‪ .‬כדי להכיר את החוקי עליו ללמוד מדעי משו שאלה‬
‫מגלי את הטבע ואת ההיגיו שמאחוריה‪ .‬ה האמינו שאד הנוהג‬
‫עלפי החוקי שבתוכו ובטבעו‪ ,‬בדומה לדהארמה בהינדואיז‪ ,‬הינו‬
‫אד חופשי‪ .‬היו שסברו שכאשר האד מאבד את יכולתו לנהוג על‬
‫פי המוסר העליו עדי" שיתאבד‪ .‬אמונה פחות קיצונית היתה שעל‬
‫האד להיות פסיבי ולא לנסות לכפות את רצונו כדי לא לחלל את‬
‫הסדר הטבעי‪ .‬בכל זאת יצריו של האד מסיטי אותו להשתוקק‬
‫ולשנות את מצבו‪ ,‬על כ הטיפו לשיוויו נפש המנוגד ג ליצריות‬
‫וג להסתפקות במועט‪ .‬ה הגיעו לאותה מסקנה של הבודהיסטי‬
‫מכיוו פילוסופי שונה‪ .‬היו ג סטואי שצידדו במעורבות חברתית‪.‬‬
‫‪244‬‬
‫גישת היתה שיוויונית‪ .‬ה גרסו שהסדר הטבעי חל על כל העמי‬
‫ועל כל המעמדות במידה שווה‪ .‬ה הזדהו ע כלל האנושות וראו‬
‫עצמ כחלק ממנו‪ ,‬בתקופה שהיה מקובל להזדהות ע שבט או‬
‫מעמד או ע‪ .‬זה היה עוד סממ חילוני‪ ,‬הזדהות ע האד‬
‫האוניברסלי‪.‬‬
‫ההדוניסטי צידדו בדעות הסטואי אלא שאת המושג חובה‬
‫החליפו במושג הנאה‪ ,‬שהיתה אופיינית יותר לתרבות יוו‪ .‬ה תפסו‬
‫את הדלות כהיעדר כאב וכשיחרור מתשוקה לנכסי ומהפחד‬
‫מאיבוד נכסי‪ .‬הוללות נוסח פולח דיונוסוס איננה הנאה אלא‪,‬‬
‫להיפ‪ ,%‬היא מנהג בלתי טבעי‪ .‬ההנאה האמיתית היא ברוחניות‪,‬‬
‫בחוכמה ובאהבה‪ .‬אפיקורוס‪ ,‬שידע סבל גופני‪ ,‬מחסור ורעב‪ ,‬דיבר‬
‫מתו‪ %‬ניסיו כאשר קבע שג בנסיבות הרעות ביותר‪ ,‬רוב הזמ הסבל‬
‫איננו גרוע עד כדי כ‪ %‬שאיאפשר לעמוד בו‪ ,‬ואפילו קיימות נקודות‬
‫אור‪ .‬בכל זאת הוא סבר שקיי מינימו של דרישות מציאותיות כמו‬
‫צור‪ %‬במזו וביחסי נוחי ע הזולת‪ ,‬כדי להגיע להנאה‪ .‬מותרות‪,‬‬
‫כוח ועיסוק בעינייני ציבור אינ צור‪ %‬טבעי ואינ מגיעי בדר‪%‬‬
‫טבעית‪ .‬עוד" עינוגי מונעי שלווה‪ ,‬ולכ ג יותר מדי התרגשות‬
‫אינה מביאה לאושר‪ .‬מוטב לוותר ג על כאב וג על ריגושי‪ .‬כל‬
‫מאמ‪ /‬שהוא מעבר למינימו ההכרחי מיותר‪ .‬תענוגות ותאווה‬
‫לצרכי בלתי טבעיי ה תוצרי מלאכותיי של האד והוא רשאי‬
‫לוותר עליה‪ .‬את הצרכי הטבעיי המעטי הטבע מספק‪ ,‬משו‬
‫שצרכי טבעיי מצויי בטבע‪ .‬אגב‪ ,‬דברי אלה נאמרו כאשר‬
‫הטבע היה הרבה יותר זמי מאשר היו‪ .‬אפיקורוס טע שסבל נוס"‬
‫שהאד יוצר הוא הפחד מהמוות ופחד מאלוהי‪ .‬הפחד מאלוהי‬
‫מיותר משו שהאל המושל‪ ,‬הגדול והנורא איננו נזקק לפולח‬
‫הדתי של האד‪ .‬כאשר האד יחדל לפחד מהאל הוא לא יזדקק לדת‪.‬‬
‫מכא הכינוי אפיקורוס לכופרי בדת‪ .‬ג הפחד מהמוות הוא נמנע‪,‬‬
‫משו שהחי איננו יודע את המוות‪ ,‬והמת כבר ממילא איננו‪.‬‬
‫‪245‬‬
‫האושר‪ :‬בדר‪ %‬כלל התורות שעסקו במצב האד ניסו לפצח את‬
‫סוד האושר‪ .‬היווני שהתעוררו מהאליליות ועדיי לא הושפעו‬
‫מהדתות המונותיאיסטיות‪ ,‬היו נהנתני וריאליסטי וביקשו את‬
‫החיי הטובי‪ .‬מימי הפילוסופיה היוונית ועד היו נוצרו הגדרות‬
‫שונות של האושר‪ .‬כאשר האד הוא במרכז‪ ,‬ולא אלוהי‪ ,‬מתחזקת‬
‫הנטייה לחפש את האושר‪ .‬המסקנות הסותרות זו את זו מעידות‬
‫שעדיי לא נמצא המפתח לאושר‪.‬‬
‫האושר הוא צור‪ %‬טבעי‪ .‬אושר הוא מינימו כאב וצער‪.‬‬
‫אושר הוא גשמי‪.‬‬
‫אושר הוא רוחני‪.‬‬
‫אושר הוא שניה‪.‬‬
‫אושר הוא מידות טובות יחד ע יתרונות גשמיי‪.‬‬
‫אושר הוא לעשות למע עצמ‪ %‬בלבד‪.‬‬
‫אושר הוא להשיג ממו‪ ,‬שליטה וש טוב‪.‬‬
‫אושר הוא לנצל כוחותי‪ %‬ג על חשבו אחרי ווג לדרו‪ %‬על‬
‫גוויות‪.‬‬
‫אושר הוא לחיות על פי הרגשות והמאווי‪.‬‬
‫אושר תלוי במזל‪ .‬האושר תלוי באד‪.‬‬
‫אושר תלוי בשניה‪.‬‬
‫אושר הוא להשיג את הכמות המינימלית של סיפוק צרכי גופניי‬
‫כדי לחיות‪.‬‬
‫אושר הוא לסייע לחלשי‪ .‬אושר הוא לעשות למע האנושות‪.‬‬
‫אושר הוא לא לחשוב אלא רק לחוות‪.‬‬
‫אושר הוא שלווה‪.‬‬
‫אושר הוא להיות מוסרי‪.‬‬
‫אושר הוא לאהוב ולהיות נאהב‪ .‬אושר הוא לא להרגיש כלו‪,‬‬
‫לשכוח את עצמ‪ ,%‬להגיע נירוואנה‪.‬‬
‫האושר הוא חיי של חוויות דתיות עזות‪ ,‬ע אקסטאזות או ע‬
‫מדיטאציות‪.‬‬
‫אושר הוא יכולת למצוא משמעות לחיי‪.‬‬
‫אושר הוא אפשרויות בחירה‪ ,‬לעשות מה שלב‪ %‬חפ‪ /‬ללא מגבלות‬
‫פיזיות וחברתיות‪.‬‬
‫אושר הוא אמונה בעול טוב ובראיית חצי הכוס המלאה‪.‬‬
‫אושר הוא ריגושי ג במחיר של סבל‪.‬‬
‫אושר הוא לא לסבול ולא לשמוח‪ .‬אושר הוא ההרמוניה והאיזו ללא‬
‫עליות וללא נפילות‪.‬‬
‫‪246‬‬
‫אושר הוא פעילות שכלית‪.‬‬
‫האושר עצמו כתכלית איננו חשוב כלל‪ .‬יתכ שלאד יהיו מטרות‬
‫אחרות‪ :‬רצו או חוכמה או מוסר או דת או הקרבה לאד או‬
‫לאלוהי‪ .‬א הברירה היא לחיות בג עד של שוטי‪ ,‬מוטב היה‬
‫להיוולד כצמח או כחיה‪ .‬א כבר נולד האד כאד‪ ,‬ראוי לו שיהיה‬
‫חכ ואפילו כרו‪ %‬הדבר בסבל‪ .‬ואכ‪ ,‬רוב הפילוסופי היווני‬
‫מוצאי את האושר בחוכמה‪.‬‬
‫טבע ומדעי‬
‫חומר‪ :‬אותו זר חשיבה של ניתוח מדעי חומרי‪ ,‬המנותק‬
‫מכל אידיאה דתית‪ ,‬הוא השולט מזה שלוש מאות השני האחרונות‪.‬‬
‫כיו המדע מוכיח את המסקנות שהסיקו אז בצורה אינטואיטיבית‪.‬‬
‫תחילת הפילוסופיה היוונית בזר החומרי‪ .‬היתה בחשיבה זו משו‬
‫קפיצה מ הפרשנות הסמלית של האלי אל החומר גופו‪ .‬במקו‬
‫לדבר על הבורא האלוהי שברא את החומר‪ ,‬דיברו על החומר‬
‫הראשוני שממנו נברא העול‪ .‬תחילה הגדירו אותו כמי‪ ,‬אחר כ‪%‬‬
‫כחומר בלתי מוגדר המתרחב ומתכוו‪ ./‬מתו‪ %‬שתי הדעות תואר‬
‫החומר מאוחר יותר‪ ,‬כחלקי קטני זהי‪ ,‬המרכיבי את החומר‬
‫כולו‪ ,‬האטומי‪ .‬היו חילוקי דעות א החומר ממלא הכל‪ ,‬שכ לא‬
‫יתכ שקיי משהו שהוא איננו‪ .‬אבל א הכל מלא‪ ,‬כיצד נע החומר?‬
‫מכא שקיי ג אי‪ .‬כיו ידוע שקיי ג אי‪ ,‬חלל ריק‪ ,‬א כי ג‬
‫התיאוריה של היש ברובה נכונה‪.‬‬
‫אריסטו אס" נתוני מתו‪ %‬הטבע‪ ,‬מתו‪ %‬החומר‪ ,‬והסיק מה‬
‫מסקנות‪ .‬כתוצאה מכ‪ %‬פיתח את הביולוגיה והפיזיקה‪ .‬השיטתיות‬
‫של אריסטו הביאה לאירגו מדעי נוספי ואירגו החומר המדעי‬
‫בשיטה שממשיכי בה עד היו‪ .‬המדע מבסס את תורתו על החומר‬
‫הקיי ומהמציאות הוא מגיע להנחות‪ .‬בעקבות אריסטו‪ ,‬המדע נוטה‬
‫להגיע למסקנות שמשמע‪ ,‬שא יבדקו עוד פרט ועוד פרט מ‬
‫השל‪ ,‬האד יגלה לבסו" את סוד השל‪ ,‬היקו‪ .‬כלומר‪ ,‬השל הוא‬
‫סכו החלקי‪ .‬המסקנה הקיצונית ביותר הנובעת מהפילוסופיה‬
‫היוונית היא פילוסופיה מודרנית הטוענת שהאד הוא מכונה‬
‫המתובלת במעט מחשבה‪ ,‬ומה שנקלט בחמשת החושי ומה שנית‬
‫להוכיח בצורה מדעית‪ ,‬זה מה שיש‪ .‬היו‪ ,‬כשכבר האד הגיע‬
‫לשיאי של זיהוי החלקי הקטני ביותר באטו והחלקי‬
‫‪247‬‬
‫המרוחקי ביותר ביקו‪ ,‬האד עדיי נשאר ע אותה תחושה של‬
‫חוסר ידע מציק‪ ,‬ורבי נמלטי אל עבר החוויות בלבד משו‬
‫שממילא אי‪ ,‬כביכול‪ ,‬תשובות‪ .‬כדי להרחיק מעבר לידע הקיי‪,‬‬
‫המדע נאל‪ /‬היו להניח הנחות ותיאוריות שנדמות לעתי כפנטזיות‬
‫בידיוניות או שה דומות מאד להנחות של הקדמוני ושל‬
‫המיסטיקני‪ .‬ע זאת‪ ,‬השיטה של איסו" נתוני והיקשי הגיוניי‬
‫היא הבסיס להתפתחות המדע ומרחיבה את עולמו של האד‪ ,‬ה‬
‫הרוחני וה הטכנולוגי‪ .‬הסכנה היא שהיצמדות בלעדית לשיטות‬
‫היגיו ולחומר וניסיו להלביש על כל תחו מטשטשת אות‬
‫תחומי שאינ קשורי להיגיו ומצמצמת את האד לא פחות מ‬
‫הדת‪.‬‬
‫נית להבחי שהפילוסופי הראשוני היו שרויי כמעט‬
‫לגמרי בתו‪ %‬עול הדת והמיסטיקה‪ .‬בדעה שהעול עשוי מיסוד‬
‫אחד‪ ,‬המי‪ ,‬עדיי נית לזהות את המיתוסי בתנ"‪ %‬ומצרי ושאר‬
‫העול העתיק‪ ,‬על הזמ שלפני בריאת העול כאשר היו רק מי‬
‫היוליי‪ .‬פיתאגורס שהגדיר חוקי מתמטיי הגיע למסקנה שהעול‬
‫הוא צורה‪ ,‬צורה של מספרי‪ .‬הוא ראה במספרי צורות מקודשות‬
‫בהשפעת חוכמת מצרי העתיקה‪ .‬צורה מקודשת מייצגת אידיאה‪,‬‬
‫מושג מופשט‪ .‬למעשה ג המתמטיקה‪ ,‬הנחשבת למדע הריאליסטי‬
‫ביותר‪ ,‬מבוססת על צורות מופשטות משו שאי אפשר לראות‬
‫מספרי אלא רק דברי‪.‬‬
‫חשיבה‪ :‬ראשית המחשבה היתה בשאלת התנועה‪ ,‬התנועה‬
‫בי הניגודי חור" וקי‪ ,/‬יו ולילה‪ ,‬חו וקור‪ ,‬התרחבות‬
‫והתפשטות‪ .‬הכל משתנה הכל זור‪ ,‬אי אד נכנס לאותו נהר‬
‫פעמיי‪ ,‬אמר היראקליטוס‪ .‬כאשר הגיעו לשאלת האי והיש הופיעו‬
‫אלה כניגודי נוספי‪ .‬התנועה של החפצי לעומת האיזו ביניה‬
‫והיעדר התנועה ה הפכי‪ .‬חלק מ היש השל לעומת השל ה‬
‫הפכי‪ .‬שיטת חשיבה שהתפתחה ממושגי היש והאי ושאר ההפכי‬
‫והניגודי נקראת דיאלקטיקה‪ ,‬הוכחת האחד על ידי העמדתו מול‬
‫ניגודו‪ .‬כאשר קיי דבר אחד‪ ,‬קיי אחר השונה ממנו אבל ג דברי‬
‫הדומי לו‪ .‬כל דבר מוגדר על ידי האחר ההפו‪ %‬ממנו או השונה‬
‫ממנו‪ .‬כל דבר קיי משו שמצוי היפוכו כמו שהחוש‪ %‬קיי משו‬
‫שיש אור‪ .‬לבסו" מגיעי לאחדות הניגודי‪ ,‬סינתיזה‪ .‬הישוב בי‬
‫הניגודי‪ ,‬המסקנה היצירתית‪ ,‬היא צעד נוס" של הפילוסופי‬
‫‪248‬‬
‫היווני‪ .‬הפילוסופיה הוכיחה את האחדות על ידי היגיו ולא כהנחה‬
‫דתית‪ .‬דר‪ %‬היש והאי נעשה הניסיו הראשו בהיסטוריה להוכיח‬
‫בדר‪ %‬ההיגיו את קיומו של אלוהי‪ ,‬כלומר‪ ,‬אלוהי נזקק לאישורו‬
‫של האד על קיומו‪ .‬הטענה היתה שכל היש הוא אחד‪ ,‬ומהאחד‪,‬‬
‫האל‪ ,‬הטבע‪ ,‬יוצאי הרבי‪ .‬שיטת הדיאלקטיקה הועילה לחשיבה‬
‫מתמטית מדעית‪ ,‬לבדיקת תכונות החומר‪ ,‬ושיטה זו שרירה עד היו‪.‬‬
‫המסקנה מקיו ההפכי שונה מדת לדת‪ .‬בהינדואיז ובבודהיז‬
‫המטרה היא להיות אי‪ ,‬להיטמע ע ההוויה תו‪ %‬כדי השלמה בי‬
‫הניגודי המפריעי לאחדות‪ ,‬וכ‪ %‬להיפטר מה ולהפו‪ %‬לאי‪,‬‬
‫לאלוהי‪ .‬המסקנה ההפוכה בפילוסופיה היוונית וביהדות‪ ,‬היא‬
‫לעשות‪ ,‬להישאר בתו‪ %‬עול ההפכי‪ ,‬כמלחמה ביניה או כעבודה‬
‫ויצירה חדשה משני ההפכי‪ .‬בטאו המסקנה היא להיות שני‬
‫ההפכי‪ ,‬אבל בצורה מאוזנת‪.‬‬
‫האחדות הוגדרה על ידי היווני כאהבה ואילו הריבוי הוא‬
‫פירוד שלאחר מריבה‪ .‬דעה דומה היתה קיימת בהינדואיז‪ .‬הרעיו‬
‫השפיע על דורות רבי ועד היו נוטי לזהות אותו ע הרעיו של‬
‫זרתוסטרא בדבר אל טוב ואל רע‪ ,‬וע סיפור הבריאה התנכ"י של ע‪/‬‬
‫החיי לעומת ע‪ /‬הדעת‪ ,‬ואד לעומת הנחש‪ .‬במקו לראות את‬
‫המשחק בי האחדות וההפרדה כתופעה הבונה חיי ויצירות‬
‫חדשות‪ ,‬הוחלט שהאחדות היא הטוב‪ ,‬האהבה והאלוהות שרצוי‬
‫להתמזג איתה‪ ,‬ואילו ההפרדה היא הרע‪ ,‬ואת הרע כמוב יש‬
‫להשמיד‪ .‬על גבי הרעיו הזה אומנ נבנתה תורת ההיגיו אבל ג‬
‫הוקמו דיקטטורות דתיות ורוחניות שהפריעו להתפתחות המדעית‬
‫וגרמו לרדיפות‪ .‬הגדרת ניגודי הקיימי במציאות החומרית‪ ,‬כמו‬
‫חוש‪ %‬ואור‪ ,‬ר‪ %‬וקשה‪ ,‬גרמו לנוקשות ולבילבול כאשר הטילו אות‬
‫על מושגי כל כ‪ %‬מעורפלי כמו טוב ורע‪ ,‬גבריות ונשיות‪.‬‬
‫בניסוח של הפילוסופיה המודרנית‪ ,‬השיטה של העמדת‬
‫ניגודי‪ ,‬עימות האחד מול האחר‪ ,‬יוצרת שלוש אפשרויות‪:‬‬
‫הראשונה "או זה או זה"‪ ,‬כמו ההצעה לבחור או ברוח או בחומר‪,‬‬
‫אפשרות שניה‪ ,‬של "לא זה ולא זה" כמו בבודהיז ששולל הכל‪,‬‬
‫והאפשרות השלישית‪ ,‬שהיא כנראה מתאימה לרוב המחלוקות‬
‫וטובה כאמצעי להגיע לשלו‪ ,‬היא האפשרות של "ג זה וג זה"‪.‬‬
‫אפלטו לא סמ‪ %‬על החושי והעדי" חשיבה על ניסיו‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬מאז ועד היו‪ ,‬המחקר נשע ה על ניסויי וה על‬
‫‪249‬‬
‫היגיו‪ .‬כבר אריסטו השתמש‪ ,‬בצד החקירה הגשמית הפשוטה‪,‬‬
‫בתורת הלוגיקה שפותחה על ידו‪ .‬תורה זו סייעה בהתפתחות המדע‬
‫בכלל‪ .‬עד תקופת היווני החשיבה לא היתה שיטתית אלא‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬ג בחיי החולי‪ .‬החשיבה השלטת היתה דתית‪ .‬היא‬
‫קבעה את העובדות ללא ניסיו וללא איסו" נתוני‪ ,‬כמו‪ :‬בראשית‬
‫ברא אלוהי את השמי ואת האר‪ ,/‬מציאות שא" אחד לא נכח בה‪.‬‬
‫היא הסתפקה במשפט אחד‪ ,‬בקביעה אחת‪ ,‬ללא אפשרות ויכוח‪.‬‬
‫תורת ההיגיו הוסיפה מימד נוס"‪ ,‬את החשיבה השיטתית‪ .‬א א'‬
‫שווה לב'‪ ,‬ב' שווה לג'‪ ,‬אזי ג' שווה לא'‪ .‬כל מסקנה זקוקה לפחות‬
‫לשני משפטי או לשני פריטי או לשתי עובדות לפחות‪ .‬המסקנה‬
‫היא תוצאה ולא הנחה‪ .‬מאז אריסטו ועד היו נוספו משפטי‬
‫הגיוניי ומתמטיי חדשי‪.‬‬
‫התרומה העיקרית של היווני‪ ,‬בנוס" לכ‪ %‬שלימדה אי‪%‬‬
‫להגדיר‪ ,‬היתה אי‪ %‬להשתמש בהגדרות‪ ,‬אי‪ %‬לחשוב כדי להגיע‬
‫לתוצאות מעשיות‪ ,‬ואי‪ %‬לקחת עובדות בסיסיות ולבנות עליה‬
‫עובדות חדשות‪ .‬איסו" עובדות והגדלת מספר המסקנות מביאה‬
‫להמצאות חדשות‪ ,‬טכנולוגיות חדשות ואמנויות חדשות‪ .‬בכל מקו‬
‫בו השתמשו בידע הנסמ‪ %‬על הפילוסופיה היוונית התפתחה התרבות‬
‫והטכנולוגיה‪ .‬אריסטו ובני תקופתו יצרו כללי הגיוניי שקבעו מדע‬
‫מוצק ועומד על יסודות איתני‪ .‬רק בימינו ע תקופת היחסיות‬
‫והאיוודאות התערערה צורת חשיבה זו במדע‪.‬‬
‫לא זה ולא זה‬
‫הספקני הטילו ספק בכל הוכחה שהיא‪ ,‬ובכ‪ %‬ביטלו כל‬
‫אפשרות להגיע לתיאוריה כלשהי‪ .‬בחשיבה הגיונית כל תיאוריה‬
‫מוחלטת וכל מושג מוחלט‪ ,‬כולל המושג אלוהי‪ ,‬מועד להפרכה‪.‬‬
‫ללא ספקנות אי אפשרות לקידמה‪ ,‬אבל ג לספקנות יש מגבלות‪.‬‬
‫נית להטיל ספק ג בספקנות‪ .‬הסכנה שבספקנות כחוק המנחה את‬
‫החיי היא כוחה לשתק את האד‪ ,‬להרחיקו מפעילות ולהפו‪ %‬אותו‬
‫לפסימי‪ .‬התועלת שלה מתבטאת בכ‪ %‬שאי היא מאפשרת הישענות‬
‫על אמת נצחית אחת או על תורה אחת‪ .‬היא מחייבת הוכחות‬
‫מתמטיות ומדעיות במקו הפרחת סיסמאות רגשניות‪ .‬בימינו‬
‫משתמשי בסטטיסטקה והסתברות כדי להגיע לתוצאות מדעיות‪.‬‬
‫זוהי תוצאה של נוסחת הפשרה שהושגה כבר על ידי הספקני‪,‬‬
‫היכולת להגיע להגדרות על ידי התקרבות מירבית למציאות שהאד‬
‫‪250‬‬
‫מוכשר להגיע אליה‪ .‬ג מדידת התועלת וההצלחה עשויה להביא‬
‫למסקנה‪ ,‬כאשר אי מסקנה הגיונית אחרת‪ .‬הטלת הספק היא אחת‬
‫התרומות הגדולות ביותר לעול המודרני‪ .‬המדע המודרני מודע לכ‪%‬‬
‫שנית ליצר אמיתות הקרובות למקסימו האפשרויות המתאימות‬
‫לרוב האנשי‪ ,‬אבל לעול אינ מכסות את כל המציאות‪ .‬הישענות‬
‫על אמת נצחית אחת גורמת עוול לאלה שאינ נופלי לתו‪ %‬תבנית‬
‫אותה אמת‪ ,‬ובעבר‪ ,‬ולעתי ג היו‪ ,‬היו מכוני חוטאי‪ ,‬טמאי‪,‬‬
‫כוחות חוש‪ %‬או סת תימהוני ומוזרי‪.‬‬
‫ג זה וג זה‬
‫תורתו של אפלטו‪ ,‬וכ של ממשיכיו‪ ,‬הניאואפלטוני‪,‬‬
‫זכתה להצלחה מרובה בכל העול‪ ,‬ותקופה קצרה לאחר שאמרו את‬
‫דבר‪ ,‬נוצרו דתות גנוסטיות שקיבלו השראה מתורותיה‪ .‬ג הדתות‬
‫המונותיאיסטיות הושפעו מה‪ .‬אפלטו עשה שימוש במיתוסי‬
‫היווניי כדי להמחיש את רעיונותיו ובכ‪ %‬תיוו‪ %‬בי המיתוס לרעיו‬
‫המופשט‪.‬‬
‫עוד לפני אפלטו שאלה כיצד ייתכ שהאל דומה לאד או‬
‫לחיה‪ .‬אפלטו המשי‪ %‬רעיו זה ודיבר על ישות מופשטת או מושג‬
‫רוחני המצוי מאחורי הדברי‪ .‬כל ישות כזאת נקראה אידיאה או‬
‫צורה‪ .‬האידיאות ה מושגי כמו יופי‪ ,‬במקו אל היופי‪ ,‬אהבה‬
‫במקו אלת האהבה‪ .‬אידיאות נוספות ייצגו ערכי מוסריי נוספי‬
‫וכ צורות גיאומטריות כעיגול או ריבוע וכ בעלי חיי וחפצי‪.‬‬
‫אידיאל היופי חשיבותו היתה רבה ביותר ביוו ולעתי הוא היה זהה‬
‫ע הטוב‪ .‬הערצת יפי הגו" השפיעה על האמנות ביוו ובעול‬
‫המערבי‪ .‬הצורה הרוחנית מאצילה על הצורה הגשמית‪ .‬כלומר‪ ,‬על‬
‫כל חפ‪ /‬ורעיו המופיעי במציאות‪ ,‬קיימת אידיאה רוחנית אי ש‬
‫בעול הרוח‪ .‬הצורה המופשטת מתפצלת לצורות מוחשיות רבות‪.‬‬
‫הרוח יוצרת את החומר והיא נעלה על החומר‪ .‬א הרוח יוצרת את‬
‫הגו"‪ ,‬נשמת האד היא האידיאה של הגו"‪ .‬כ‪ %‬מתחלקת הנשמה‬
‫לחומר ולרוח‪ .‬הנשמה מגיעה מעול האידיאות ושבה‪ ,‬ע מות‬
‫הגו"‪ ,‬לעול האידיאות שרצתה תמיד לחזור אליו‪.‬‬
‫הנשמה‪ ,‬האידיאה לא מתה‪ ,‬מכא האמונה בגילגולי נשמות‪.‬‬
‫האידיאה הראשונית שממנה יוצאות האידיאות והנשמות‪ ,‬היא‬
‫הנשמה הראשונית‪ ,‬היא אלוהי הזהה לטוב‪.‬‬
‫‪251‬‬
‫הדברי בחומר שואפי להגיע לצורת האידיאלית‪,‬‬
‫המושלמת‪ ,‬לאידיאה הרוחנית‪ .‬החומר הוא העתק חיוור של הרוח‪.‬‬
‫ג האד חפ‪ /‬לשוב לאותו עול אידיאות‪ .‬העובדה שהוא הגיע‬
‫מעול האידיאות פירושה‪ ,‬שכבר היה קיי בו ידע עוד מלפני לידתו‪,‬‬
‫דעה שמקורה בטוב המולד שסוקרטס האמי בו‪ .‬בעזרת הדיו‬
‫והחקירה הוא נזכר בידע שהיה בו פע‪ .‬הלמידה היא גילוי‪ .‬הלמידה‬
‫היא פעלתנות‪ .‬אי האד כופה על עצמו פסיביות כדי שהידע יצו‪/‬‬
‫פתאו כמו בבודהיז‪ .‬האינטואיציה נדלקת רק לאחר לימוד פעיל‪.‬‬
‫ידע אינו נית חינ‪ .‬רק לאחר למידה מגיעה ההארה‪ .‬א אנשי‬
‫כביכול פרימיטיביי ה בעלי ידע מפתיע‪ ,‬הרי זה משו שג ה‬
‫מגיעי אליו באופ פעיל בדר‪ %‬משלה‪.‬‬
‫העול העליו מכיל הירארכיה של אידיאות‪ .‬העול העליו‬
‫משק" את העול התחתו ולכ ג העול התחתו הירארכי‪ .‬הוא‬
‫המשי‪ %‬את רעיונו של פיתאגורס‪ ,‬שהושפע ממצרי‪ ,‬ש"כמו למעלה‬
‫כ‪ %‬למטה"‪ ,‬ומאוחר יותר התגלגל לאמונה של "ירושלי של מעלה‬
‫וירושלי של מטה"‪ .‬תורת הכאוס המודרנית שבה הקט דומה‬
‫לצורה גדולה יותר מוכיחה תיאוריה זאת‪ .‬העול האמיתי הוא עול‬
‫האידיאות‪ .‬כאשר העול התחתו יהיה סו" סו" מושל הוא יהפו‪%‬‬
‫לעול העליו‪.‬‬
‫אפלטו הציע את ביטול הבעלות על הקניי למרות שלא היה‬
‫דמוקרטי במיוחד‪ .‬הוא תיאר מדינה בעלת חברה מעמדית‪ .‬המעמדות‬
‫שהוא דיבר עליה מזכירי במידה רבה את המעמדות בהודו‪ .‬הוא‬
‫לא סמ‪ %‬על ההמו הרגשני והעדי" את השליט ההגיוני שפועל‬
‫בהתא לצדק‪ ,‬האידיאל של המדינה‪ .‬ע זאת‪ ,‬הוא הציע הצעות‬
‫נועזות לשיוויו שלא היו מקובלות על היווני הדמוקרטי‪ .‬הוא לא‬
‫קיבל את הכפייתיות בה מקפידי רוב בני האד והדתות על הפיכת‬
‫קירבה משפחתית וקניי אישי לנכס קדוש‪ ,‬הרבה מעבר לצור‪%‬‬
‫בזהירות מנזקי ביולוגיי‪ .‬הוא הציע לבטל את השייכות בי גברי‬
‫לנשי ובי אבות לילדי‪ ,‬וטע שגברי ונשי יכולי לעסוק באות‬
‫עיסוקי‪ ,‬דעתו זאת היתה שונה מהדעה המקובלת על היווני‬
‫הפטריארכלי של תקופתו‪ ,‬ובעצ צידד בשיווי בי גבר לאשה‪.‬‬
‫הוא הציע ג אהבה רוחנית במקו אהבה גופנית‪ .‬הוא דיבר על‬
‫ביטול הרכוש‪ .‬הוא דיבר על נשמה חצויה של גבר ואשה‪ ,‬תיאוריה‬
‫שפותחה מאוחר יותר במיסטיקה‪ .‬ג סיפור אטלנטיס היבשת‬
‫האבודה‪ ,‬מוכר מדברי אפלטו‪ .‬ייתכ שהוא שמע אותו ממקורות‬
‫אחרי‪.‬‬
‫‪252‬‬
‫אפלטו כינה את הבורא דמיורגוס‪ .‬הבורא הפ‪ %‬את האידיאות‬
‫לחומר‪ .‬לאפלטו ולשאר היווני‪ ,‬הבריאה לעומת התוהו ובוהו‪ ,‬היא‬
‫הקוסמוס לעומת הכאוס‪ ,‬הסדר לעומת איהסדר‪ .‬ג היווני הבדילו‬
‫בי החלק הנגלה‪ ,‬הלוגוס‪ ,‬לחלק הנסתר של היקו‪.‬‬
‫ממשיכי אפלטו חידדו את הרעיונות שלו‪ ,‬זיהו את המספרי‬
‫ע האידיאות וחיברו תורה מטאפיזיקה של מספרי‪ ,‬שהתחברה ע‬
‫נומרולוגיה‪ ,‬אסטרולוגיה‪ ,‬קריאת קלפי והשפיעה על הקבלה‪ .‬ניאו‬
‫אפלטוני אלה הצטרפו למגמות הגנוסטיות‪ .‬דעותיה הכילו ג‬
‫מיסטיקה‪ ,‬ג אמונה בגילגול נשמות‪ ,‬ג אמונה במקור אלוהי אחד‬
‫כמו ביהדות וג ישויות אלוהויות מסוגי שוני‪ ,‬טובות ורעות‪,‬‬
‫מלאכי ושדי וכ פולחני‪ ,‬כישופי וסגפנות‪ .‬הניאואפלטוניות‬
‫פותחה בעיקר ברומי‪ .‬לעומת הספקני‪ ,‬שטענו ששו דבר אינו נכו‪,‬‬
‫ה פעלו כאילו הכל נכו ואספו תיאוריות רבות ככל האפשר כולל‬
‫תורות מזרחיות שעסקו בחוויה ולא במחשבה‪ ,‬וניסו לאחד ביניה‪.‬‬
‫הפילוסופי שנעזרו ברעיונותיו של אפלטו הבחינו עוד יותר בי‬
‫האלוהות או האלוהויות של אור וחוש‪ ,%‬רוח וחומר‪ ,‬אי ויש‪ .‬ה‬
‫בדקו את מידת חופש הבחירה של האד‪ ,‬שעולמו כלול בתו‪ %‬האל‪,‬‬
‫ואת יכולת ההשתנות של אלוהי בעול מתפתח‪.‬‬
‫בניגוד לאפלטו אריסטו האמי שהצורה‪ ,‬האידיאה‪ ,‬התכלית‪,‬‬
‫כרוכה יחדיו ע החומר‪ .‬לדעתו‪ ,‬היא אינה מרחפת אי ש בעול של‬
‫אידיאות ומאצילה מש את צורתה על עול החומר‪ .‬התכלית‪,‬‬
‫האידיאה‪ ,‬נמצאת בתו‪ %‬החומר‪ .‬הצורה היא פוטנציאל שאיננו קיי‬
‫עד שהחומר מגשי אותה‪ .‬הוא השתמש בטכניקה של איסו" עובדות‬
‫המצויות בעול הגשמי כדי להסיק ג מש את האידיאה‪ .‬הוא‬
‫התחיל בפיתוח התורה התכליתית‪ ,‬שההשתלשלות הקיצונית שלה‬
‫היא תורתו של דארווי‪ .‬לפי דארווי ההתפתחות היא תוצאה של‬
‫פעולות תכליתיות של כל הקיי בטבע‪ ,‬ומכא תורת התועלתנות‬
‫האישית‪ ,‬שג היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬מעי דת‪ ,‬אבל חילונית‪ .‬אריסטו גרס‬
‫שהתכלית מושכת את הסיבות‪ ,‬והיא אמצעי לבנות את העול‪ .‬סיבת‬
‫הסיבות הוא אלוהי‪ .‬נית להתווכח ג היו בסוגייה זאת של מה‬
‫המניע הראשו‪ ,‬הסיבה או התכלית‪ ,‬העבר או העתיד‪ .‬דומה‬
‫שלשניה אותה השפעה‪ ,‬משו שהאידיאל איננו קיי בזמ‪ .‬כאשר‬
‫העול הוא מקרי‪ ,‬האד חייב להתחשב בכל הגורמי כדי להשיג‬
‫את מבוקשו או כדי לוותר על דבר מה‪ .‬כאשר אד מאמי באידיאל‪,‬‬
‫‪253‬‬
‫שהוא משהו המצוי בעתיד‪ ,‬הוא פחות תלוי בגורמי חיצוניי‪ .‬הוא‬
‫מקבל כוח מהאידיאל שנובע מתוכו ולא מתנאי חיצוניי‪ ,‬ולכ קל‬
‫לו יותר להגשי את מאווייו‪ .‬הדרכי להגשי אידיאל כוללות‬
‫דימיו מודר‪ ,%‬תפילות‪ ,‬וכיוצא באלה‪ .‬זוהי דר‪ %‬רוחנית להגיע‬
‫להגשמה של אידיאל בעתיד‪ ,‬מבלי להמשי‪ %‬רק את הסיבות הפיזיות‬
‫בעבר‪ .‬חשוב לפעול לקראת אידיאל ג אי סיכוי להגיע אליו בחיי‪.‬‬
‫ההבדל בי הדגש על התכלית או על הסיבה הוא ג ההבדל בי‬
‫חברה שמרנית שהמוקד שלה הוא העבר ובי החברה המודרנית‬
‫המניחה את הדגש על העתיד‪.‬‬
‫כמו הסופיסטי העדי" אריסטו את המעשיות על פילפולי‬
‫סרק‪ ,‬לכ בנוס" למחקרי שלו במדעי הטבע בדק ג את המועיל‬
‫לאד‪ ,‬והמועיל לאד הוא האושר‪ .‬לפי אריסטו המטרה של האד‬
‫היא הגשמה עצמית‪ .‬הטוב הוא הגשמה עצמית‪ .‬להיות הוא עצמו‬
‫זהה לאושר‪ .‬האד מגשי את עצמו כאשר הוא מאושר‪ .‬האושר הוא‬
‫אלוהי‪ .‬האושר מושג על ידי המחשבה והעיו‪ .‬המחשבה‪ ,‬הרוח‪ ,‬היא‬
‫החלק העליו של האד‪ ,‬החלק שמבטא את האנושי שבו‪ ,‬על כ זוהי‬
‫התכלית שלו‪ .‬ג הוא חילק את נפש האד לחומר‪ ,‬נפש ורוח‪ .‬כל‬
‫חלק במציאות שוא" להגיע לתכליתו הגבוהה ביותר‪ ,‬ושאיפה זאת‬
‫יוצרת את התנועה בעול‪ .‬אלוהי איננו זקוק לתנועה משו שהוא‬
‫מאוז ומושל‪ .‬אלוהי הוא הנח והעול הוא התנועה‪ .‬כדי שהאד‬
‫יהיה מאושר עליו להגיע לשלימות‪ ,‬ועל כ עליו להיות מאוז בדומה‬
‫לאלוהי‪ .‬איזו פרושו לאמ‪ /‬את הממוצע‪ ,‬לא להיות בזבז או קמצ‬
‫אלא נדיב‪ .‬לא להיות קיצוני בשו תכונה‪ .‬הפילוסופיה של אריסטו‬
‫השפיעה על הפילוסופיה המערבית‪ ,‬וג על הפילוסופי היהודי‪.‬‬
‫***‬
‫‪254‬‬
‫פילוסופי מודרני‬
‫מבי הפילוסופי המודרניי הרבי יוצגו כא רק חלק קט‬
‫מה‪ ,‬פילוסופי אירופאיי שרעיונותיה רלבנטיי לספר זה‪,‬‬
‫מהמאה ה ‪ 15‬ואיל‪ .%‬פילוסופי אלה לא רק פיתחו אלא הכינו את‬
‫הקרקע למדע ולמחשבה המודרניי‪ ,‬מה שהגו רעיונות מדעיי של‬
‫ממש‪.‬‬
‫אלוהי כטבע‬
‫זיהוי האל ע העול‪ ,‬ע הטבע‪ ,‬כהמש‪ %‬של האמונה‬
‫הקדמונית‪ .‬הכוונה לא רק לטבע הנגלה אלא ג לכל הנסתר מעיני‬
‫האד‪.‬‬
‫יהודה אברבנאל‪ ,‬ב המאה ה ‪ 15‬מפורטוגל‪ ,‬זיהה את‬
‫האהבה האלוהית כיסוד הבריאה‪ .‬אהבת אלוהי לעצמו כוללת את‬
‫הנבראי ממנו עצמו‪ .‬כ‪ %‬אהבת האד פירושה להיות כלול בתו‪%‬‬
‫האהבה האלוהית‪ .‬אפילו אהבה עצמית היא אהבת האל‪ .‬המאפיי את‬
‫אברבנאל הוא הדגש על האהבה כהבנה אינטלקטואלית‪ ,‬לא כרגש‪.‬‬
‫ג ניקולאס קזאנוס ב זמנו‪ ,‬התלבט בקשר שבי האלוהות‬
‫ליקו‪ .‬הדוגמא הידועה שלו היא של עול מקופל‪ ,‬כשכל דת או‬
‫אמונה היא קפל נוס"‪ .‬קיפול שנפרש הוא העול הנגלה אבל קיימי‬
‫אינסו" קיפולי שלא נפרסו עדיי וה העול הנסתר‪ .‬המסקנה היא‬
‫שאי אמיתות סותרות באמת‪ ,‬אלא שכל אחת היא ביטוי לאותה דת‪.‬‬
‫המפורס מבי הפילוסופי שטענו שאלוהי הוא היקו‬
‫האינסופי הוא ברו‪ %‬שפינוזה‪ ,‬יהודי מומר ב המאה ה ‪ .17‬הוא טע‬
‫שבכל עצ‪ ,‬חי וצומח מצויה מהות אלוהית‪ .‬לאלוהי אי אישיות‬
‫ואי תכונות‪ .‬מכיו שהעול הוא אלוהי‪ ,‬העול היה ויהיה תמיד‪.‬‬
‫העול לא נברא‪ ,‬מכא שאי בורא‪ .‬העול ממשי‪ %‬להתהוות‬
‫ולהתחדש‪.‬‬
‫‪255‬‬
‫לפי משנתו‪ ,‬הכל הוא אלוהי וכ‪ %‬ג הגו" וג הרוח‬
‫מגשימי אותה אלוהות‪ .‬שניה שני צדדי שוני של אלוהי‪.‬‬
‫שניה חשובי במידה שווה‪ .‬עד תקופתו נהוג היה לחשוב שהרוח‬
‫היא הנעלה והיא ביטוי לאלוהות הבוראת את הגו" הנחות‪.‬‬
‫בכל קביעה יש ג שלילה‪ .‬בכל פע שמגדירי משהו או‬
‫מתארי משהו בכל נושא שהוא‪ ,‬שוללי אמיתות אחרות‪ .‬האמת‬
‫עשויה להשתנות בהתא למקו‪ ,‬לזמ ולאישיות‪ .‬טענה זאת פותחה‬
‫על ידי פילוסופי מאוחרי יותר והתחושה של אמת יחסית אופיינית‬
‫לעול המודרני‪ .‬בניגוד למקובל כיו‪ ,‬נית לטעו‪ ,‬שלעתי במצב‬
‫של בלבול ונוירוטיות האד יודע את האמת יותר מאד הדבק‬
‫באמונה אחת‪ ,‬משו שהוא רואה את רוב התמונה‪.‬‬
‫בניגוד לחכמי היהדות שלא יכלו שלא להתפעל מהגיונה של‬
‫הפילוסופיה היוונית אבל ג לא יכלו לוותר על האמונה באלוהי‬
‫כבורא וכמשגיח אישי וניסו לאחד בי שתי התפיסות‪ ,‬שפינוזה עשה‬
‫צעד נועז נוס"‪ :‬הוא טע שאלוהי הנמצא בתו‪ %‬הטבע איננו ישות‬
‫מנותקת מ האד ולכ איננו דורש ציות‪ .‬זהו ביטול היהדות וביטול‬
‫הדתות בכלל‪ .‬שפינוזה היהודי‪ ,‬שכפר בתנ"‪ ,%‬שיל על דעותיו‬
‫במחיר של נידוי והשפלה‪.‬‬
‫את פחדו וכעסו של האד‪ ,‬החש מוגבל וקט‪ ,‬מנסה שפינוזה‬
‫לפייס בתירו‪ /‬המקובל והלא לגמרי משכנע‪ ,‬שכאשר האד לומד את‬
‫חוקי הטבע ומתמזג ע טבעו שהוא חוק הטבע האלוהי‪ ,‬הוא זוכה‬
‫בחירות‪ .‬האד כחלק מ האלוהות מכיר בתו‪ %‬הווייתו הצרה את‬
‫האלוהות הנצחית‪ ,‬ומשו כ‪ %‬הוא יכול לחוש בשמחה וברוממות‬
‫רוח‪ .‬אופטימיות זאת התבטאה ג בדר‪ %‬בה הציע שפינוזה לשפר את‬
‫העול‪ .‬הרעיו שלו‪ ,‬שרבי משתעשעי בו עד היו היה‪ ,‬שא כל‬
‫אחד יפעל מתו‪ %‬רצו לעשות טוב לעצמו‪ ,‬הוא יועיל לעול ובסופו‬
‫של דבר לכול יהיה יותר טוב‪ .‬האנוכי‪ ,‬א הוא אד חושב‪ ,‬לא יפגע‬
‫באחרי כדי שלא יפגעו בו‪ .‬האושר תלוי בשכל כי אז האד מבי‬
‫את הדחפי שלו‪ ,‬מנתח את מצבו ויודע להגיע לאושר בעזרת‬
‫חשיבה פילוסופית‪.‬‬
‫‪256‬‬
‫עליונות השכל‪ ,‬העול כמכונה‬
‫רנה דקארט‪ ,‬ב דורו של שפינוזה‪ ,‬ביטל את קיומה של הנפש‬
‫והטיל את כל כובד הקיו על השכל‪ ,‬אותו שכל שנדחה כמעט לגמרי‬
‫על ידי הבודהיסטי‪" .‬אני חושב‪ ,‬משמע אני קיי"‪ .‬לא הגו" או‬
‫הרגש נותני לאד את ההרגשה שהוא קיי‪ ,‬אלא המחשבה‪ .‬הוא‬
‫אמנ השתמש ברעיו היש של ההפרדה בי גו"‪ ,‬נפש ושכל‪ ,‬אבל‬
‫החידוש שלו היה העדפת השכל‪ .‬התיאוריה שלו היא אב יסוד במדע‬
‫המודרני‪ .‬השכל‪ ,‬המדע‪ ,‬הזקוק לחוקי ולסדר נוטה להתעל‬
‫מרכיבי הפכפכי‪ ,‬עמומי ובלתי ברורי כרגש‪ ,‬נשמה‪ ,‬מיסטיקה‬
‫ואינטואיציה‪ .‬השכל כביכול טוע‪ ,‬א אינני מבי אות‪ ,‬סימ שאינ‬
‫קיימי‪ .‬התוצאה היא הפיכת האד והעול למכונה שנספחה לה‬
‫נפש‪ ,‬א היא בכלל קיימת‪ ,‬על ידי פילוסופי מודרניי‪ ,‬וניסיו‪,‬‬
‫שבחלקו הצליח‪ ,‬לשלוט על הטבע‪ .‬הניסיו להגדיר את הנפש עבר‬
‫גילגולי רבי‪ .‬כיו רבי מאמיני שהנפש היא תוצאה של הגו"‪.‬‬
‫כמו הספקני ביוו‪ ,‬טע דקארט שיש להטיל ספק בכל משו‬
‫שדעות קדומות עלולות להסתנ לכל תיאוריה‪ .‬על כ יש לבדוק הכל‬
‫מבראשית‪ ,‬כאילו אי יש‪ .‬בעוד שביוו דעה זאת הובילה ללא כלו‪,‬‬
‫הרי שבאירופה היא היתה גור מאי‪ /‬לקידמה ולטכנולוגיה‪ .‬חשיבה‬
‫זאת הוכיחה את טענת היווני‪ ,‬שחשיבה חדשה מביאה לבריאת‬
‫עול חדש‪.‬‬
‫דקארט לא כפר עדיי בקיומו של אלוהי והאמי בו במוב‬
‫יש יותר מאשר שפינוזה‪ ,‬אבל הוא סייג את כוחו כאשר קבע‬
‫שהאד זכאי לקבוע מהי האמת‪ .‬הוא העניק לאד חשיבות מרכזית‪.‬‬
‫הטבע‪ ,‬לגבי חלק מהפילוסופי‪ ,‬הוכחה שקיימת יד מכוונת‪,‬‬
‫מעי שעו שמישהו היה חייב לכוו אותו כדי שיפעל‪ .‬הפסימי‬
‫מדגישי את החסרונות‪ ,‬את חוסר ההיגיו שבסבל האנושי‪ ,‬שהכל‬
‫מקרי ושרירותי‪ ,‬ובאופ מקרי איכשהו דבר אחד מפעיל דבר אחר‪,‬‬
‫ואי שו הוכחה ליד מכוונת‪ .‬פילוסופי ומדעני מהמאה ה ‪19‬‬
‫גרסו שכל הטבע יחד ע האד משועבדי לאות חוקי‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫האד איננו בעל ניצו‪ /‬אלוהי מיוחד‪ .‬חוקי הטבע פועלי עליו כמו‬
‫על החרקי‪ .‬עד היו נעשי המחקרי המדעיי על האד כאילו‬
‫הוא מכונה‪.‬‬
‫ג הובס כמוה לא התפעל במיוחד מהאד‪ .‬לדבריו‪ ,‬האד‬
‫הוא יצור חסר תחכו‪ ,‬נעדר טוב לב וחמלה והוא מזיק לעצמו‪.‬‬
‫‪257‬‬
‫הישועה תבוא לו רק מדיקטטורה ומהסכ חברתי שימנעו ממנו‬
‫לגרו לנזקי‪.‬‬
‫עמנואל קאנט‪ :‬הספקנות שהטילו דקארט והספקני בעול‬
‫מעוררת שאלות מוזרות כמו‪ :‬הא אני קיי? הא העול קיי?‬
‫הא קיי ש עוד מישהו חו‪ /‬ממני? שאלות שכבר נשאלו על ידי‬
‫הבודהיסטי ותשובת היתה דומה במידה מסויימת לזו של קאנט‪.‬‬
‫הרעיו העיקרי של קאנט הוא שהעול קיי במוחו של הפרט והוא‬
‫תופס אותו בשכלו בעזרת חוקי מסויימי של חלל וזמ‪ .‬מוחו של‬
‫האד הוא מעי קופסה סגורה המקבלת מבחו‪ /‬רק את מה שמתאי‬
‫לשכל‪ .‬כל שאינו מתאי לאות חוקי‪ ,‬אינו נתפס על ידו ולכ אי‬
‫הוא יודע שה קיימי‪ .‬האד איננו יכול להיות בטוח שכל מה שהוא‬
‫תופס נכו‪ ,‬שאולי העול אחר לגמרי או שונה במקצת מהעול‬
‫הידוע‪ .‬הא האחרי תופסי את העול כמוהו א ה קיימי כמו‬
‫שהוא תופס אות?‬
‫אמנ העול שהאד תופס נופל לתו‪ %‬החוקי של השכל‬
‫אבל החוקי אינ מספיקי‪ .‬האד קולט את המציאות בעזרת אות‬
‫חוקי‪ ,‬וזהו הניסיו‪ .‬העול שנקלט על ידי החוקי המוכני‪,‬‬
‫משתנה ומתעשר בעזרת הניסיו‪ .‬כלומר‪ ,‬הקליטה איננה פסיבית אלא‬
‫פעילה‪.‬‬
‫כאשר האד איננו יודע כמה העול שלו אמיתי‪ ,‬עליו להכיר‬
‫בכוחות עצמו את האידיאל שלו שיפעל לפיו‪ .‬אי קאנט מכחיש את‬
‫נוכחות אלוהי‪ ,‬אבל במעשה זה‪ ,‬תפקידו של האד קרוב לזה של‬
‫אלוהי‪ .‬אותו אידיאל קיי בו "א פריורי"‪ ,‬לפני הניסיו‪ ,‬בניגוד‬
‫לדעה השלטת באותה תקופה שהכל הוא ניסיו חושי‪ .‬זוהי הדרגה‬
‫הגבוהה ביותר‪ ,‬התבונה הטהורה‪ ,‬מעי אינטואיציה‪ ,‬ידע שאינו‬
‫קשור לניסיו ולשכל‪ .‬אידיאל התבונה צרי‪ %‬לכוו את דרכו של‬
‫האד‪ .‬כיצד האד יכול לזהות את האידיאל שלו? בשעה שהוא‬
‫מרגיש שהוא רוצה שאידיאל זה יחול ג על האחרי‪.‬‬
‫האידיאל של קאנט התפתח מאוחר יותר להגדרות נוספות של‬
‫אלוהי‪ .‬אלוהי‪ ,‬שהצטייר כבעל אישיות ממשית בכל הדתות‪ ,‬הפ‪%‬‬
‫למושג מופשט יותר ויותר‪ .‬טענו שהוא ברא את העול וחוקיו ומאז‬
‫העול מתנהל מעצמו‪ ,‬ואלוהי קיי אי ש ברקע‪ .‬אמרו שככל‬
‫שהאד ממלא יותר את האידיאלי שלו‪ ,‬כ‪ %‬אלוהי גדל יותר‪.‬‬
‫קיימת אפשרות שהכל נקבע מראש ואי מקריות‪ ,‬או שאלוהי‬
‫‪258‬‬
‫מתערב מדי פע‪ ,‬אבל ייתכ ג שאלוהי משתנה‪ ,‬ולא תמיד לפי‬
‫התוכניות שלו‪ ,‬בגלל התנהגותו של האד‪.‬‬
‫כיו רבי משתמשי במילה אידיאל מבלי להתייחס בכלל‬
‫לאלוהי‪ .‬האידיאל אצל ממשיכי קאנט הוא לא אלוהי אלא החברה‬
‫וההומניות‪ .‬האידיאל‪ ,‬עד סמו‪ %‬לתקופה האחרונה‪ ,‬היה‪ ,‬והוא עדיי‬
‫במידה רבה‪ ,‬האד היחיד‪ ,‬האינדיבידואל‪ .‬התוצאה שהתקבלה היא‬
‫שא אלוהי איכזב‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהאד התייאש מהאד‪,‬‬
‫שבמלחמות ובמאבקי הקיו לא רק שלא הוכיח תבונה אלא אפילו‬
‫פעל נגד עצמו‪ .‬היו העול נוטה לאידיאל של הגשמת היחיד יחד‬
‫ע האוניברסליות האנושית‪ .‬נראה שבעתיד האד ירחיב את‬
‫האידיאל לא רק לאד ולכדור האר‪ /‬אלא ג ליקו ולאנרגיה‬
‫הקוסמית‪.‬‬
‫בקרב ההוגי בימינו קיימת מחלוקת באיזו דר‪ %‬מוטב להגיע‬
‫להגדרת התכלית והערכי‪ .‬הא דר‪ %‬האינטואיציה‪ ,‬תפיסת הדברי‬
‫בדר‪ %‬של הארה פתאומית כמו בבודהיז? הבעיה היא שזאת דר‪%‬‬
‫חמקמקה מדי‪ ,‬לא בטוחה ולא מדוייקת‪ .‬הא דר‪ %‬הרגש? זוהי שיטה‬
‫שעלולה להיות מושפעת על ידי שטיפת מוח‪ .‬פירסומאי‬
‫ופוליטיקאי נוטי לאמ‪ /‬שיטה זאת כאשר התחרות עזה ואיש אינו‬
‫בוחל באמצעי‪ .‬הא דר‪ %‬החשיבה‪ ,‬האינטלקט? אי בה מספיק כוח‬
‫לחייב באמת את החושב‪ ,‬לדחו" אותו לעשייה‪ .‬הוא ג מסתב‪%‬‬
‫באינספור הגדרות והגדרות של הגדרות עד שהוא מגיע למבוי סתו‪.‬‬
‫האינטלקט נוטה ג להיות מושפע מהחברה‪ .‬הא דר‪ %‬המעשיות‪,‬‬
‫השכל הישר? זוהי דר‪ %‬מוגבלת ומצמצמת את עולמו של האד וג‬
‫מטעה לפעמי‪ .‬לבסו"‪ ,‬הא להשתמש בטענה שא זה מצליח‬
‫ומועיל סימ שזה נכו? טענה זאת מצמצמת ניסיונות חדשי שאינ‬
‫מצליחי בתחילת או מונעת התפתחות תרבותית רק משו שאיננה‬
‫ריווחית‪ ,‬ולכ‪ ,‬כביכול‪ ,‬איננה מצליחה‪ .‬רעיו ההצלחה בלבד‬
‫מצמצ את האד ומקצ‪ /‬כנפיו כשהוא עוסק באמנות או ברוח‪.‬‬
‫ישנה בעיה נוספת‪ ,‬הא באמת האנשי בכל העול דומי? א לא‪,‬‬
‫אי אפשרות להציע דר‪ %‬אחת לכול‪.‬‬
‫בניגוד לקאנט קיימת דעה שהאד איננו חשוב ובס‪ %‬הכל‬
‫הוא חלק ממערכת קוסמית‪.‬‬
‫שופנהאואר ב המאה ה ‪ 18‬דיבר על הרצו כעל ישות‬
‫עצמאית‪ ,‬לפני האינטואיציה‪ ,‬המחשבה והעשייה‪ .‬תיאור הרצו‬
‫ותוצאותיו הקודרות אצל שופנהאואר דומי לתיאור התשוקות‬
‫‪259‬‬
‫בהינדואיז ובבודהיז מכיוו שהיה מושפע מתיאוריות מזרחיות‪.‬‬
‫הרצו הוא אנרגיה שהופכת לחומר‪ ,‬מעי בורא אלוהי‪ .‬למרות כוחו‬
‫הוא חסר משמעות‪ ,‬הוא סתמי וחסר תכלית‪ .‬בניגוד לפילוסופי‬
‫אחרי בני זמנו שהאמינו בהיגיו של האד‪ ,‬הוא ראה בשכל איבר‬
‫נחות‪ .‬הרצו קוד למחשבה‪ ,‬והוא רק מתמר אותה‪ .‬האד הוא כלי‬
‫משחק בידי רצונות ותשוקות שקיימי בתוכו‪ ,‬אלא שאי הוא מודע‬
‫לכ‪ .%‬האד חי בהרגשה של שליטה אבל הוא איננו חופשי‪ .‬הוא עבד‬
‫לרצו אינסופי ולכ הוא סובל משו שלעול הוא אינו מגשי את‬
‫כל תשוקותיו‪ .‬הרצו נלח כל הזמ בלא שיתחשב בזולת‪ .‬כל‬
‫הרצונות‪ ,‬אלה שבטבע‪ ,‬החשמל‪ ,‬כוח המשיכה‪ ,‬המגנט‪ ,‬הצור‪ %‬לא‬
‫להתכלות והרצונות של בני האד‪ ,‬כול נאבקי כל הזמ זה בזה‪,‬‬
‫וזהו המקור למלחמת הכל בכל בטבע ובמי האנושי‪ .‬התיאוריה על‬
‫המאבקי בתו‪ %‬האד השפיעו על התיאוריה הפסיכולוגית של‬
‫פרויד ותיאוריה על המאבקי בטבע השפיעו על תורתו של דארווי‪.‬‬
‫הרצו קיי ביקו וכל החיי ותופעות טבע ה תוצאה של אותו‬
‫רצו‪ .‬אי אפשר להמית שו רצו‪ .‬כאשר האד מת הוא מתגלגל‬
‫לגו" חדש‪ .‬הרצו תמיד היה קיי וקד לאד‪ .‬הרצו איננו לגמרי‬
‫פרוע‪ .‬נית לשפר אותו על ידי עידו השכל‪ .‬אפשר להתגבר על הרצו‬
‫על ידי סבל וסגפנות‪.‬‬
‫עליונות החזקי‬
‫צ'ארלס דארווי ב המאה ה ‪ 19‬לא היה פילוסו" אבל‬
‫לתוצאה אליה הגיע היתה השפעה מהפכנית על המחשבה המודרנית‪.‬‬
‫הוא טע שקיי חוק עיוור המצוי בתו‪ %‬כל יצור חי‪ .‬לאחר חקירת‬
‫בעלי חיי באיי נידחי הגיע למסקנה שרק אלה המסגלי לעצמ‬
‫תכונות שורדניות מצליחי להמשי‪ %‬את קיו הגזע שלה‪ .‬הטבע‬
‫מכריח את כל המיני לשמר את גזע‪ ,‬והשיטה היא להוליד עוד‬
‫דורות מאותו מי‪ .‬כל צאצא יורש את תכונות ההישרדות של הוריו‬
‫ומשכלל אות עוד יותר‪ .‬כ‪ %‬מתפתחי המיני ונוצרת האבולוציה‪.‬‬
‫נית להתווכח א תורתו התקבלה משו שהיא תואמת‬
‫ערכי של תקופה מסויימת‪ ,‬או‪ ,‬להיפ‪ ,%‬תורתו השפיעה על הנטייה‬
‫להסביר כמעט הכל על דר‪ %‬התועלת והרווח‪ .‬דארווי דיבר רק על‬
‫החי והצומח אבל היו כל דבר‪ ,‬החל מהישרדות של גרגיר חול ועד‬
‫לאלטרואיז נעלה‪ ,‬מוסבר בצור‪ %‬להנאה או בצור‪ %‬להישרדות‪ .‬זוהי‬
‫תיאוריה של עול תחרותי‪ ,‬של מלחמת הכל בכל‪ .‬נית לבקר סברה‬
‫‪260‬‬
‫זאת ולהניח שהעול פועל על פי חוקי אוניברסאליי שוני‬
‫שהחוק של דארווי הוא אחד מה‪ .‬ישנ הוכחות שאנשי‪ ,‬בעלי‬
‫חיי וכל דבר שהוא‪ ,‬נוהגי לא פע בדר‪ %‬שגובלת בהתאבדות או‬
‫בחבלה עצמית או בהקרבה עצמית‪ ,‬למע הזולת‪ .‬נית להסביר‬
‫תופעות אלה‪ ,‬לאו דווקא ברצו להישרדות של אותו מי‪ ,‬אלא ברצו‬
‫פנימי של אטו או של ג‪ ,‬בקיו המערכת המסובכת של הקוסמוס‬
‫ולא רק של עצמו‪ .‬יתכ שדברי נוצרי בכוכב אחד ג משו שה‬
‫משפיעי על קיו עצמי אחרי בכוכב אחר‪.‬‬
‫התורה התועלתנית שהתפתחה מתורתו של דארווי נקשרת‬
‫ג לאידיאל של אושר אישי‪ .‬תגלית דארווי היתה אחד המקורות‬
‫שהפכו את האמונה באידיאל עלאישי לאמונה במעשיות‪ ,‬במה‬
‫שיש‪ ,‬בתועלת אישית ובהנאות‪ .‬אחת התוצאות היא הניכור‪ ,‬ההבחנה‬
‫בי היחידי‪ ,‬כאילו כל יחיד הוא עול נפרד שלעתי מתנגש ביחיד‬
‫אחר‪ .‬מכא שלילת הדעה שהכל נובע מ האחד‪ ,‬שהכל הוא אחד‬
‫ולכ כל דבר משפיע על כל דבר כולל על האלוהות‪ .‬לפי תורת‬
‫התועלתנות‪ ,‬כל אד וכל חפ‪ /‬עומדי בפני עצמ ואי לאד צור‪%‬‬
‫להתחשב באחרי‪ .‬הפתרו שמסתמ הוא לשלב את שתי האמונות‪,‬‬
‫וכ‪ %‬האד ג יהיה נפרד וג קשור לכל דבר אחר‪.‬‬
‫לפי התיאוריה התועלתנית שאחד המייצגי שלה הוא ויליא‬
‫ג'יימס האמריקאי‪ ,‬התועלתנות היא שכל מה שגור לאושר הוא‬
‫נכו‪ ,‬וכל מה שמועיל ומצליח הוא טוב‪ .‬זהו היסוד לקפיטליז‬
‫האמריקאי‪ ,‬שבו בעל ההו‪ ,‬שהצליח להרוויח את המקסימו‪ ,‬הוא‬
‫הצודק‪.‬‬
‫הצדקת החזקי היתה אופיינית לניטשה‪ ,‬ב המאה ה ‪19‬‬
‫שקד לג'יימס‪ .‬הוא טע שהדת מיותרת ואלוהי מת‪ .‬ה נוצרו לש‬
‫תועלת האד‪ ,‬לפתרו בעיות פסיכולוגיות או לשרות החלשי‪.‬‬
‫ניטשה חי בתקופה שבה החל להתערער מעמדו של אלוהי‪ .‬במש‪%‬‬
‫דורות שלטה האמונה שאלוהי הוא הכל והאד הוא לא כלו‪ ,‬על‬
‫כ לא יפלא שיו אחד מישהו הפ‪ %‬את הסדר‪ .‬הוא התאמ‪ /‬להוכיח‬
‫עד כמה הוא אנרכיסט‪ .‬הוא אמר שהאד החזק‪ ,‬לאו דווקא האד‬
‫המוסרי‪ ,‬בעיקר אד מרד ובעל חוזק פנימי‪ ,‬הוא האד העליו ולו‬
‫ניתנת הזכות לשלוט בחלשי‪ .‬לדבריו‪ ,‬פולחני של הנאה גופנית‬
‫כמו זה של דיוניסוס‪ ,‬התחלפו בתרבויות הקודרות של היהדות‬
‫והנצרות‪ .‬כ‪ %‬השתנה המבנה הטבעי של מלחמת הכוחות שבו החזק‬
‫‪261‬‬
‫קובע ולא החלש‪ ,‬שבו הגו" שולט ולא השכל‪ ,‬שבו אי טוב ורע‪,‬‬
‫חמלה ומוסר‪ .‬דתות אלה דיכאו את הכוח‪ ,‬את ההנאה הגופנית ואת‬
‫חיי הרגע‪ .‬ה דיכאו את החזקי ובמקומ השליטו את החלש‬
‫הפיקח‪ .‬בתו‪ %‬הגיגיו של ניטשה השתלבה ג שינאת נשי‪.‬‬
‫תיאוריה זאת אהובה על השמרני בכל אר‪ ,/‬כשהתירו‪/‬‬
‫המשמש אות הוא שא מישהו חלש ומסכ‪ ,‬כנראה שזה מגיע לו‪.‬‬
‫התורה של ניטשה הוקצנה אפילו יותר על ידי תנועות פשיסטיות‬
‫ונאציות‪ .‬היא השפיעה על בעלי אידיאולוגיות הבטוחי בצידקת‪,‬‬
‫שגורל הוא לשלוט על ההמוני‪ ,‬אפילו ה אנשי דתות הומניות‬
‫יותר‪.‬‬
‫למרות הבוטות והאכזריות של הפילוסופיה הזאת נית‬
‫למצוא בה נימה מסויימת של אמת‪ .‬מזה כמה דורות מפרנסי את‬
‫הפסיכולוגי אנשי שעברו שטיפת מוח של פרשני מוסר קטנוניי‬
‫בסביבת שטרחו למצוא עבירות על כל צעד ושעל‪ ,‬עד כי אות‬
‫אנשי אינ מצליחי ליהנות מחיי יו יו ואינ יודעי לאתר את‬
‫רצונותיה האמיתיי‪ ,‬וכאשר מזהי אות‪ ,‬אינ מעיזי להגשי‬
‫אות‪.‬‬
‫בניגוד לניטשה טע מרקוזה ב זמננו‪ ,‬שדווקא ההנאות‬
‫הקטנות‪ ,‬הצרכנות החומרית האינסופית‪ ,‬הקניות הכפייתיות והצור‪%‬‬
‫לספק משעבדי את האד ועליו להשתחרר מה‪.‬‬
‫ג קארל מארקס תועלתני וחומרני אבל הוא ביקש את‬
‫התועלת של החלשי המוכרי את עצמ ואת כוח העבודה שלה‬
‫בזול ולעתי חיי כמעט חיי עבדות‪ .‬האד העובד חייב לכול‪,‬‬
‫לבוס‪ ,‬לאלוהי‪ ,‬לממשלה ורק בסו" לעצמו‪ .‬הדת היא האופיו של‬
‫ההמוני‪ ,‬בריחה מסבל שמביאה לעוד סוג של שליטה על האד‪.‬‬
‫מקומות העבודה משתלטי על חיי העובד וחיי מפירות עבודתו‪,‬‬
‫במקו שהוא יהנה מה‪ .‬כ‪ %‬נוצרי המעמדות הנמוכי והגבוהי‪,‬‬
‫הפועלי מול המעבידי הנצלני החיי על חשבונ‪ .‬לדעת מארקס‬
‫שורש הרעה הוא ברכוש‪ .‬כאשר לא יהיה מעמד המחזיק בקניי‪,‬‬
‫בקאפיטל‪ ,‬היוצר את הקאפיטליז‪ ,‬ומעמד אחר הנאל‪ /‬למכור עצמו‬
‫עבור ביטחו כלכלי‪ ,‬אלא כול יתחלקו ברכוש‪ ,‬יהיה כל אד אדו‬
‫לעצמו‪.‬‬
‫‪262‬‬
‫חופש כלכלי הוא אכ משאת נפש של רבי שנקעה נפש‬
‫מהשיעבוד לפרנסה המפריע להגשמה עצמית‪ .‬חלק של העשירי‬
‫והחזקי צוברי את ממונ מ החלשי והעניי‪ ,‬לא תמיד בדרכי‬
‫כשרות‪ .‬ע זאת החופש הכלכלי הוא חירות מלאה רק א מתלווה‬
‫אליו חירות פנימית‪ .‬מעמד הפועלי שלא היה בו חופש פנימי‪ ,‬מסר‬
‫מהר מדי את כוחו לשליטי תאבי כוח‪ .‬מארקס שנאבק בדת לא חי‬
‫כאשר התיאוריה שלו הפכה לדת חילונית‪ ,‬לקומוניז‪ ,‬ע כל‬
‫הסממני של דת והשתעבדות לדיקטטורה‪ .‬למרות הטיעוני‬
‫המוצדקי שלו‪ ,‬הוא יצר תיאוריה קיצונית שבתוכה נזרעו כבר זרעי‬
‫הדיקטטורה‪ .‬יתכ שהגשמה לא קיצונית של התיאוריה שלו היתה‬
‫מצליחה יותר‪ .‬כאשר מארקס קרא לפועלי העול להתאחד‪ ,‬הוא לא‬
‫שיער שזה יהיה מנו" לשאיפות אימפריאליסטיות‪.‬‬
‫אקזיסטנציאליז‬
‫הדעות על טבע האד עברו גילגולי שוני‪ .‬אמרו שהאד‬
‫רע וחוטא מטבעו‪ ,‬אמרו שהאד נולד כלוח חלק ולכ הוא זקוק‬
‫לחינו‪ .%‬טענו שהאד הוא נפלא ורק החברה מקלקלת אותו ולכ‬
‫עליו להוריד את כל הכיסויי ולהגיע לאמיתי הטוב‪ .‬הפילוסופיה‬
‫האקזיסטנציאליסטית טענה שהמשמעות של החיי ניתנת לבחירה‬
‫על ידי האד‪ .‬אי לאד אני מרכזי אלא הוא אוס" נצבר של מצבי‬
‫שנבחרו על ידו מתו‪ %‬כל המצבי האפשריי‪ .‬האד מוליד את‬
‫עצמו‪ .‬הוא מתקל" מכל הספיחי שנספחו אליו ע הדתות‬
‫והתיאוריות ומחליט מיהו ומה הוא רוצה‪.‬‬
‫קירקאגור היה האקזיסטנציאליסט הראשו‪ .‬הוא הציע מספר‬
‫אפשרויות לאד שבעזרת הוא עשוי למצוא את דרכו בחיי‪ .‬הדר‪%‬‬
‫האחת היא חיצונית‪ .‬האד נהנה מחיי פשוטי ונעימי ולא‬
‫רוחניי במיוחד‪ .‬בדר‪ %‬השניה הוא כבר מודע יותר ומשתמש‬
‫בחשיבה‪ .‬האד חי חיי מוסריי משו שהוא בחר בה‪ .‬שתי‬
‫דרכי אלה אינ מביאות לאושר‪ .‬הדר‪ %‬היחידה המומלצת לשלימות‬
‫פנימית היא הדת‪ .‬הדת אינה קשורה בעול הפנימי של האד אלא‬
‫למשהו שמחוצה לו‪ .‬כ‪ %‬אי האד כלוא בתו‪ %‬העול הצר והטורדני‬
‫שלו‪ .‬אקזיסטנציאליסטי מאוחרי יותר לא ניסו לכוו את האד‬
‫לדר‪ %‬מסויימת אלא הניחו לו להחליט בעצמו‪.‬‬
‫‪263‬‬
‫סארטר חי במאה ה ‪ 20‬אחרי שהדת‪ ,‬אלוהי‪ ,‬והמדע נושלו‬
‫ממעמד ואחרי שנאמר שהאד הוא מכונה‪ .‬סארטר שרד את תקופת‬
‫מלחמת העול השניה ואחריה‪ ,‬תקופה שנשברו אמונות וערכי‬
‫שעוד נותרו‪ .‬לדבריו‪ ,‬האד מוגבל על ידי הולדתו‪ ,‬מותו ונסיבות‬
‫חייו המקריות‪ .‬אי ג נחמה בבני אד אחרי‪ ,‬לכל היותר ה‬
‫עוזרי ליחיד לגבש את זהותו תו‪ %‬כדי התנגשות מכאיבה עימ‪.‬‬
‫סארטר הביע חוסר אמו מוחלט בזולת‪ .‬על האד להיזהר‬
‫מהשתעבדות לאהבת הזולת‪ ,‬משו שאז יאבד את הראייה המפוקחת‬
‫שלו עצמו‪ ,‬שהיא החופש היחיד שיש לו‪.‬‬
‫אי אפשר להתעל מכ‪ %‬שקיימת באד תודעה עצמאית‪.‬‬
‫הפער בי התודעה והגו" המוגבל‪ ,‬העוד" הרוחני של האד‪ ,‬שאיננו‬
‫יכול פיזית להמריא לאות גבהי נשגבי אליה הרוח מגיעה‪,‬‬
‫אחראי לייאוש הקיומי הנורא של האד‪.‬‬
‫סארטר כתב מחזות וסיפורי שהדגימו את הניגוד בי‬
‫התודעה ובי המצב הקיומי‪ ,‬האקראי שבחיי ובלידה‪ .‬הוא לא בא‬
‫לזרוע ייאוש‪ ,‬למרות שנוטי להדגיש את הייאוש והאימה שמטילה‬
‫תורתו‪ ,‬אלא דווקא להפיח נחמה מסויימת‪ .‬אמונות רבות מתבססות‬
‫על ההנחה שא תאמי‪ ,‬תקבל‪ .‬סארטר מנסה משתמש באמונה או‬
‫באשליה זאת‪ .‬לפי תורתו‪ ,‬א מורידי בדר‪ %‬השלילה את כל‬
‫האפשרויות‪ ,‬ג בעול החילוני נמצאת עוצמה כמעט אלוהית‪,‬‬
‫משו שיש לאד חירות וכוח לברוא את עולמו הפנימי ואת עצמו‪.‬‬
‫הוא מנסה למצוא את הטוב ביותר בתו‪ %‬התנאי הגרועי ביותר‪.‬‬
‫זוהי הגישה המודרנית המנסה למצוא את הקס בכיעור ובאימה‪,‬‬
‫היופי בחטא והח שבתו‪ %‬הרע‪ .‬מאיד‪ %‬זוהי ג ראיית הרע כחלק‬
‫מהשלמות של טוב ורע כפי שהוא מתואר בבודהיז ובקבלה‪.‬‬
‫התודעה היא סיבת הסבל אבל היא ג מקור התקווה‪ .‬התודעה של‬
‫האד היא החירות‪ .‬היא חלקת אלוהי הקטנה שלו בו האד יוצר‬
‫ושולט‪ .‬האד איננו יכול להחליט להימלט מהחירות שניתנה לו‪.‬‬
‫החירות עלולה להפו‪ %‬לכלא ולהפחיד אותו‪ .‬החופש מתבטא בכ‪%‬‬
‫שלאד רשות להאמי או לא להאמי במה שהוא רוצה‪ ,‬לבחור בי‬
‫טוב ורע‪ ,‬למצוא אושר רגעי בתחומי ההתעניינות שלו ולאהוב‬
‫כרצונו‪.‬‬
‫‪264‬‬
‫חומר ורוח‬
‫מעטי ה הפילוסופי המודרניי שניסו לבדוק את היחס‬
‫החשיבה הלוגית לחוויה‪ .‬פאסקאל חי במאה ה ‪ 17‬בתקופה שהחלו‬
‫להתערער כל האמונות הקיימות‪ .‬בתו‪ %‬מקהלת הקולות שעשו הכל‬
‫כדי לנת‪ /‬כל מה שלא הגיוני ומכני‪ ,‬דווקא הוא‪ ,‬שהיה מתמטיקאי‪,‬‬
‫חווה פתאו הארה מיסטית‪ ,‬ומאז נזהר שלא לשכוח אותה בתו‪ %‬כל‬
‫עיסוקיו המדעיי‪ .‬הוא הבדיל בי חוויה לבי חשיבה פילוסופית‬
‫וראה בה שני תחומי נפרדי‪.‬‬
‫רודול" שטיינר ב ראשית המאה הזאת‪ ,‬חווה ג הוא חוויות‬
‫מיסטיות‪ .‬בניגוד לפאסקאל ניסה לחבר מיסטיקה ע היגיו‪ ,‬ותורות‬
‫המזרח ע פילוסופיה מערבית‪ .‬לש הצדקת גילגול הנשמות הוא‬
‫אומר שכש שכל חי נוצר מחי אחר‪ ,‬כ‪ %‬כל נפש נולדת מנפש שכבר‬
‫קיימת‪ .‬רציפות הנפש בגילגולי נשמות דומה לרצ" הנפש המחברת‬
‫בי יו אתמול להיו‪ ,‬למרות שבאמצע חל שינוי בתודעה על ידי‬
‫השינה‪.‬‬
‫כמו במשנתו של אפלטו הוא טע שהרוח היא היוצרת את‬
‫היקו‪ .‬האידיאה היא העיקר ומתקיימת ג ללא ההגשמה שלה‪.‬‬
‫האד‪ ,‬שהתבר‪ %‬ביסוד רוחני‪ ,‬יכול לברוא את עצמו מחדש‪ .‬גו"‬
‫האד הוא העתק דהוי של הרוח‪ ,‬אבל הוא יכול להגשי עצמו‬
‫ולהגיע לאידיאל רוחני‪ .‬האד הוא חלק מתהלי‪ %‬קוסמי וכאשר הוא‬
‫ישתחרר מהאגו שלו‪ ,‬יצור קשר ע אות כוחות עליוני על חושיי‪.‬‬
‫הוא יהפו‪ %‬לחלק מהקוסמוס בצורה מודעת‪.‬‬
‫כדי לייש את התיאוריות שלו הוא יסד את התנועה‬
‫האנתרוסופית‪ .‬הוא פיתח תרגילי שמטרת להרחיב את אישיות‬
‫האד תו‪ %‬כדי הפיכת הלא מודע למודע‪ .‬הידע של הרוח הוא‬
‫החשוב להתפתחות האד‪ ,‬ומוטב להתחיל בחינו‪ %‬כבר מלידה‪.‬‬
‫מרטי בובר‪ ,‬א" הוא ב המאה הנוכחית‪ ,‬הסביר את ההבדל‬
‫בי ניכור לבי קירבה ביחסי שבי האד לחפ‪ /‬או בי אד לאד‬
‫אחר או אד לטבע או אד לאלוהי‪.‬‬
‫הוא מבדיל בי יחסי של אניאתה ויחסי של אניהוא‬
‫)‪ .(IT‬ביחסי של אניאתה קיימת זרימה בי שני אנשי‪ ,‬דושיח‬
‫בי שניי‪ .‬האד מכיר ברגשותיו של השני והאחר חש בכ‪ %‬ומקבל‬
‫אישור שהוא קיי‪ .‬ביחסי של אניהוא האד רואה בשני חפ‪/‬‬
‫‪265‬‬
‫הקיי רק כדי לשרתו‪ .‬יחס זה עלול להיות בי חברי וקרובי‬
‫משפחה או אפילו יחס מנוכר לעצמנו‪ .‬הסיכו איננו דווקא ביחסי‬
‫אניהוא‪ ,‬שאי אפשר בלעדיה‪ ,‬אלא שזהו היחס השליט ברוב‬
‫היחסי בי בני האד בעול המודרני‪ .‬בובר מדגיש בעיקר את הדו‬
‫שיח בי האד לבי אלוהי‪.‬‬
‫‪266‬‬
‫דתות שנוצרו מחו‪ /‬לזרמי של‬
‫מזרח מערב‬
‫אינדיאני‬
‫קשה להכליל את אמונות האינדיאני משו שה התגוררו‬
‫בארצות רבות שהתחלקו בי שתי יבשות‪ ,‬אמריקה הצפונית‬
‫ואמריקה הדרומית‪ .‬בצפו היו בעיקר שבטי ובדרו נוצרו ע‬
‫השני מדינות גדולות‪.‬‬
‫בי האינדיאני היתה נפוצה האמונה העתיקה של רוחות‬
‫בטבע‪ .‬לעתי ה בקשו את רשות של החיות ודומ שבטבע‬
‫להשתמש בה‪ .‬ה האמינו באלי ורוחות של השמש‪ ,‬המי‪,‬‬
‫כוכבי כמו נוגה וכוכב הצפו‪ ,‬בעלי חיי ועופות‪ ,‬עצי וצמחי‬
‫שוני‪ ,‬בעיקר אל התירס וצמח ההזיה פיאוטה‪ ,‬אבל כמו בתרבויות‬
‫העתיקות שנקראו פאגניות וכמו ג בשבטי באפריקה‪ ,‬ה האמינו‬
‫בישות מופשטת עליונה המקבילה לאלוהות המונותיאיסטית‪.‬‬
‫להערצה לטבע‪ ,‬לאדמה‪ ,‬מתלווה הנוהג של ההודיה על כל מתנות‬
‫הטבע‪ .‬בי האינדיאני בצפו אמריקה לא היתה מקובלת בעלות על‬
‫האדמה‪.‬‬
‫עבודת הפולח לוותה בריקודי‪ ,‬מוזיקה ובהרבה מאד‬
‫מיסטיקה ואקסטאזה‪ .‬המיסטיקני נעזרו‪ ,‬לעתי קרובות‪ ,‬בצמחי‬
‫הזיה שוני‪ .‬המיסטיקה עדיי מפותחת בקרב האינדיאני‪ .‬ידוע טקס‬
‫ההזעה לטיהור ולפתיחת התודעה‪ .‬מיתוסי רבי של האינדיאני‬
‫דומי למיתוסי של דתות שנוצרו באסיה‪ .‬דירוג של יקומי שנית‬
‫‪267‬‬
‫למצוא בגנוסטיקה ובקבלה מופיעי בדר‪ %‬שונה במקצת בתרבות‬
‫המאיה‪.‬‬
‫הגידולי החקלאיי תפסו מקו נכבד בתרבות האינדיאנית‬
‫אבל לא הכירו כמעט בעלי חיי מבויתי‪ .‬ע כיבוש העול החדש‬
‫הובאו גידולי חקלאיי לאירופה ואילו בעלי חיי נשלחו‬
‫לאמריקה‪.‬‬
‫האינדיאני בצפו אמריקה היו שוני מאלו שבדרו‬
‫אמריקה‪ .‬בדרו אמריקה היו מדינות מאורגנות‪ ,‬וכ התפתחו יותר‬
‫המאגיה והכישופי‪ .‬בדרו היו נפוצי קורבנות אד‪.‬‬
‫האד המודרני הנוטה למיסטיקה נוטה לראות בדרו‬
‫אמריקה מקו בו נית ללמוד מאגיה‪ .‬בצפו אמריקה האד למד על‬
‫שיוויו מעשי וסימלי‪ .‬בצפו נמצאו יותר שבטי נודדי‪ ,‬דרכי‬
‫החיי והשילטו היו רכי יותר‪ ,‬והשיוויוניות יושמה ללא‬
‫פילוסופיות מסובכות‪ .‬לא נהגו לסמל חלקות אדמה משו שהאדמה‬
‫הייתה שייכת לכול‪ .‬הכל ישבו במעגל שסימל שיוויו וכל אחד‬
‫נש" באותה מקטרת‪ .‬השלטו האינדיאני נטה לשיוויונית בי חבריו‬
‫בהחלטות ציבוריות ובזכות הדיבור‪ ,‬כולל האשה שהשתתפה ג‬
‫בשלטו ובהנהגה הדתית‪ .‬לאשה היו זכויות יותר מאשר בתרבויות‬
‫אחרות‪ .‬בניגוד לשאר התרבויות‪ ,‬ה הניחו את אחזקת רוב הרכוש‬
‫בידי האשה ומשפחת המוצא נקבעה לפי משפחת האשה‪ .‬כאשר‬
‫כוחה של האשה בבית חזק‪ ,‬ג עניי החינו‪ %‬הגיוני יותר‪ .‬המבוגרי‬
‫טיפלו בילדי והצעירי לא הצטרכו לעשות הכל בבת אחת‪ .‬ע זאת‬
‫היתה ג בי האינדיאני נטייה לפחות שיוויו לטובת האשה‪.‬‬
‫רעיונות חברתיי שיוויוניי הוגשמו באופ טבעי בשבטי‬
‫מסויימי באמריקה‪ ,‬באפריקה ובאסיה‪ ,‬דבר שהעיד שה ניתני‬
‫ליישו‪.‬‬
‫***‬
‫‪268‬‬
‫אפריקה‬
‫תרבות אפריקה המקורית וההיסטורית עדיי לא נחקרה‬
‫כראוי‪ ,‬לאחר שעמי שפלשו לתוכה עשו בה שמות והרסו תרבויות‬
‫עתיקות‪.‬‬
‫בנוס" לאמנות היו באפריקה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ג מובלעות של‬
‫שיוויו יחסי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לבני שבט הסנקה בסוד לא היו מנהיגי‪ .‬כל‬
‫אחד עשה את מה שהוא הבי ובכל זאת החברה תיפקדה‪ .‬בשבטי‬
‫רבי היתה קיימת משפחה מורחבת‪ ,‬לעתי כל הכפר היה מעי‬
‫משפחה‪ .‬הורי טיפלו בכל הילדי‪ ,‬לא רק בשלה‪.‬‬
‫מאיד‪ ,%‬התברר שהמבנה של קהילה קטנה וסגורה‪ ,‬מנציח‬
‫יחס מפלה ואכזרי כלפי סוג מסויי של אנשי יוצאי דופ‪ ,‬שמשו‬
‫מה החליטו שה נחותי‪ .‬החברה האוניברסלית המודרנית מעניקה‬
‫יותר חופש להימלט מכלא הסטיגמות‪.‬‬
‫היעדר הקשרי בי השבטי יצר מעי מעבדה ענקית של‬
‫מיני צורות חברתיות שונות‪ ,‬כמו שבטי ללא מנהיגי‪ ,‬שבטי‬
‫שיוויוניי‪ ,‬שבטי אלימי‪ ,‬שבטי בשליטת נשי‪ ,‬שבטי שהער‪%‬‬
‫שלה הוא שלו‪ ,‬שבטי שפותרי בעיות בעזרת חלומות ועוד מיני‬
‫ניסויי שרק באפריקה הסתבר שה אפשריי‪ .‬ג באפריקה קיי‬
‫מעבר מעול הגו" לעול הרוח‪ ,‬אבל מבלי לזלזל בעול החומר‪.‬‬
‫לעתי קרובות הוכח שדברי שנראי‪ ,‬כביכול‪ ,‬קבועי מימי קד‬
‫ה‪ ,‬למעשה‪ ,‬סמלי שהתקבלו ונתקבעו ללא עוררי וללא ביקורת‪,‬‬
‫בעקבות צירופי מקרי או מלחמות‪ .‬הסתבר שהניגוד המקובל של‬
‫שחור ולב איננו כל כ‪ %‬מוב מאליו‪ .‬בשבט מסויי קיי הניגוד בי‬
‫שחור ולב חסרי צבע ובי האדו גדוש הצבע‪ .‬בשבטי אלה נערכו‬
‫מחקרי רבי כדי להבי את מקור התנהגות האד‪ .‬התברר שהנטייה‬
‫הטבעית של האד לסדר‪ ,‬להרמוניה‪ ,‬לחיבור בי דברי‪ ,‬היא‬
‫בסיסית בכל מקו ואיננה שונה לגמרי במהותה מ החשיבה‬
‫המדעית‪ .‬שבטי אפריקאי ואינדיאני שעדיי לא הצטרפו לתרבות‬
‫הממוסדת נוטי למיי בעלי חיי וחפצי בדר‪ %‬הגיונית‪ ,‬א כי‬
‫בשיטה שונה מזו של המדע‪.‬‬
‫‪269‬‬
‫אבורג'יני‬
‫בקרב הילידי באוסטרליה התפתחו רעיונות פילוסופיי‬
‫למרות שלא ינקו את חוכמת מסביבה עשירה ומורכבת כמו במזרח‬
‫הקדו ובאירופה‪ .‬נדרש זמ רב כדי להבי את משמעות משו‬
‫שלא היה בה הליטוש והעידו הסופי שנוצרי בשעת מגע וחיכו‪%‬‬
‫ע תרבויות מנוגדות‪ .‬על כ נתקלו בחוסר הבנה ואפילו בעוינות‬
‫בקרב בני עמי אירופאיי שפלשו לתוכ‪.‬‬
‫האבורג'יני מספרי על תקופת החלו‪ ,‬העול הקדמו‬
‫שהיה לפני היות העול הזה‪ .‬כדי להמשי‪ %‬ולקיי אותו עול עליה‬
‫לשיר ולרקוד אותו‪ ,‬וכ‪ %‬לממש אותו על ידי עשייה‪ .‬הרעיו הוא‬
‫שכדי שמשהו יהיה‪ ,‬חייבי לעשות ולא לצפות שהוא יקרה מעצמו‪,‬‬
‫שא לא כ הוא נשאר בגדר פוטנציאל‪ ,‬לא כלו‪ .‬המציאות תלויה‬
‫באד‪ ,‬כמו ביהדות‪.‬‬
‫***‬
‫‪270‬‬
‫חלק שלישי‬
‫חזו העתיד‬
‫ומה הלאה?‬
‫עול אפשרי‬
‫המאבק היו הוא בי הקיצוניי הסוגדי לדר‪ %‬אחת‪ ,‬כולל‬
‫אנשי המדע‪ ,‬ובי המתנתקי מהדר‪ %‬הבטוחה ופוני אל העמימות‬
‫והניידות של הגדרות ומקבצי אמונות ודעות שונות לחלוטי בתו‪%‬‬
‫סל אחד‪ ,‬ע אופציה לשנות אות בכל רגע ורגע‪ .‬מאבק זה יסתיי‬
‫כנראה בנצחו הדר‪ %‬השנייה‪ ,‬א כי לא תתגבר לגמרי על הדר‪%‬‬
‫הראשונה‪ .‬סביר שימשכו החיכוכי בי בני האד‪ ,‬אבל יתכ שאות‬
‫איזורי של סובלנות‪ ,‬חיבה הדדית‪ ,‬הבנה‪ ,‬התפתחות נפשית‬
‫ורוחנית‪ ,‬יתרחבו‪ .‬סובלנות כלפי אי בהירות תוביל לראייה אחרת‬
‫ולדרגה חדשה של אנושיות‪ ,‬מעי קיו ביקו אחר מופשט יותר‪,‬‬
‫שיתעשר באפשרויות פיזיות ורוחניות‪ ,‬כגו‪ ,‬הארכת חיי‪ ,‬שליטה‬
‫רבה יותר בגו" ובאופי‪ ,‬תיקשורת רבה יותר‪ ,‬בריאת עולמות חדשי‬
‫בעזרת מחשבי ואולי בעזרת עוד המצאות חדשות‪ ,‬קיו בכוכבי‬
‫רחוקי‪ ,‬יתכנו פגישות ע ישויות ממימדי אחרי‪ .‬במקו להפו‪%‬‬
‫לאספני חפצי‪ ,‬ידע וחוויות ללא הבחנה‪ ,‬יהיו האנשי יצירתיי‬
‫וממוקדי יותר‪ .‬השירותי החברתיי והלימודיי יתרחבו במידה‬
‫רבה‪ ,‬מגמה שהתחילה בשני האחרונות‪.‬‬
‫האפשרות לשנות את את גו" האד ואת נפשו בעתיד‪ ,‬עקב‬
‫היכולת לשכפל בני אד‪ ,‬חיות‪ ,‬איברי או תאי‪ ,‬היכולת לשלוט‬
‫בגני ובפקודות המוח‪ ,‬אולי האפשרות העתידית להעניק מעי חיי‬
‫למכונות ולמחשבי‪ ,‬והעירבוב בי אד למכונה‪ ,‬האפשרות ליצור‬
‫‪271‬‬
‫סוגי אחרי של זמ‪ ,‬ליצור חיי וירטואלי וסמליי יאלצו את‬
‫האד להתרגל למספר אמיתות ולמציאות משתנה ולא בטוחה‪.‬‬
‫האמת תהיה מעי קווי שחוצי זה את זה בכל הכיווני ונפגשי‬
‫רק בנקודה אחת‪.‬‬
‫התייחסות אחרת אל האנרגיות והסמלי‪ ,‬שליטה טכנולוגית‬
‫ויכולת להארכת חיי‪ ,‬מגדילות את סיכוייו של האד לברוא את‬
‫עולמו ולהתגבר על האימה הבסיסית של ב התמותה מפני‬
‫החידלו‪.‬‬
‫בהתא להגדרות ולתיאורי האמונות שבספר‪ ,‬מוצע תיאור‬
‫המציאות העתידית‪ ,‬או המציאות שכדאי ללכת לקראתה בעשרות‬
‫השני הבאות‪ ,‬מתו‪ %‬אינספור עתידי אפשריי אחרי‪ .‬זוהי‬
‫האפשרות להמציא סרט בעזרת המיסטיקה ולהיות בתוכו בעזרת‬
‫הטכנולוגיה‪.‬‬
‫עול אפשרי‬
‫הסמלי לא יתבטלו‪ ,‬אלא רק יוזזו‪ .‬ג היחס לערכי יהיה‬
‫נייד יותר מלבד הער‪ %‬של התחשבות בזולת‪ .‬אותה ניידות‪ ,‬חוסר‬
‫קביעות של המחשבה‪ ,‬תגרו להפיכה של ממש באורח החיי‬
‫האנושי‪.‬‬
‫כאשר הסמלי לא יהיו יציבי‪ ,‬היצירות יהיו אחרות‪ ,‬יותר‬
‫ארעיות‪ ,‬יותר מורכבות וניתנות להרכבה ולפירוק בזמ קצר יותר כמו‬
‫קוביות של ילדי‪ .‬כאשר תהיה אפשרות לקצר את זמ היציבות‬
‫שהאד זקוק לו כיו‪ ,‬האנושות תתפנה לעושר גדול יותר של‬
‫יצירתיות‪ .‬בעיות ארוכות טווח פחות יציקו לבני האד‪ ,‬משו‬
‫שהאד לא ידבק לאנשי ולרכוש‪ .‬העול יהיה מורכב מכל מה‬
‫שקשור ללא יציב‪ ,‬למשתנה‪ ,‬כמו קולנוע‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מחשבי‪,‬‬
‫מציאות וירטואלית‪ ,‬תקשורת מחשבי‪ ,‬יחסי ע אנשי חדשי‪,‬‬
‫ע קהילות חדשות‪ ,‬מחזורי משתני של חיי‪ ,‬קשרי ע חיי‬
‫אחרי‪ ,‬נסיעות לעולמות אחרי ולכוכבי אחרי‪ ,‬חיי במציאות‬
‫וירטואלית ואסטרלית‪ ,‬הארכת חיי‪ ,‬שינוי מחזורי החיי בדר‪%‬‬
‫חדשה‪ ,‬המצאות חדשות‪ ,‬רעיונות חדשי‪ ,‬סיפורי חדשי‪ ,‬חיבורי‬
‫חדשי בי בני אד‪ .‬האד יוכל להרכיב ולבנות לא רק את אמונתו‬
‫אלא ג סמלי שנראו בעבר קבועי ובלתי ניתני להזזה כמו‬
‫‪272‬‬
‫אישיותו‪ ,‬גופו ואולי גילו‪ .‬הוא יוכל ליצור יצירות בעזרת אנשי מכל‬
‫קצווי תבל ללא צור‪ %‬תיוו‪ %‬של מימסד כלשהו‪ .‬סביבתו של היחיד‬
‫תהיה ניידת ג א לא יזוז ממקומו‪ .‬כ‪ %‬יקרה לביתו‪ ,‬סביבתו‪ ,‬הנו"‬
‫הנשק" מחלונו‪ ,‬האקלי של מקו מגוריו‪ ,‬מכריו ומקצועו‪.‬‬
‫אנשי יחיו בעול שה יצרו לעצמ‪ ,‬בעזרת טכניקות‬
‫מדעיות ורוחניות‪ .‬אולי בעתיד יוכל האד להפו‪ %‬תמונת מחשב‬
‫לכוח הפועל על החומר‪ ,‬כלומר אנרגית הסמל תשפיע על המציאות‪.‬‬
‫המדע המודרני עשוי להוכיח שהאמת‪ ,‬ג הפיזית‪ ,‬איננה מוצקה‪,‬‬
‫היא משתנה ואפשר להשפיע עליה בעזרת טכניקות מחשבי‬
‫וקולנוע‪ .‬האד יחיה בדומה לעול האסטרלי‪ ,‬בעול בו יהיו דמויות‬
‫נעדרות גו" ממשי כמו בחלו‪ .‬בעול זה קיימות אינסו" אפשרויות‬
‫שישתנו ברגע שיחפו‪ /‬בכ‪ ,%‬אולי יצליח לברוא ישויות חדשות או‬
‫ישויות דימיוניות בתמונות תלתמימדיות‪ .‬אנשי יבנו לה עולמות‬
‫במחשב‪ ,‬בעזרת טכניקות של קולנוע רגיל בתו‪ %‬הבית ובעזרת וידיאו‬
‫תלתמימדי שיוקרנו על הקירות‪ .‬ה יתגוררו בתו‪ %‬בתי שיוכלו‬
‫להיראות מפוארי ע רהיטי נאי וכלי נאי ובתו‪ %‬נו" מהמ‬
‫כרצונ‪ :‬המחשבי יקרינו תמונות תלתמימדיות‪ .‬ספה שנקנתה‬
‫בשוק תעוטר בריפוד של ריהוט מתקופת לואי ה ‪ ,16‬והקירות‬
‫יעוטרו בציורי פיקאסו‪ ,‬מחלו אחד יוקר נו" שוויצרי ולמחרת‪ ,‬נו"‬
‫ירושלי בליווי מזג האוויר המתבקש‪ .‬כלומר‪ ,‬א האד ירצה להיות‬
‫בנו" י תיכוני הוא יראה את הי‪ ,‬ישמע את קריאת השחפי וג‬
‫יריח את הריח המלוח של הי‪ .‬א למחרת ירצה להתגורר‬
‫בשוויצריה הוא יראה אג ודשא ירוק סביבו‪ ,‬וישמע את צילצולי‬
‫הפעמוני של הפרות‪ .‬אנשי יוכלו לדבר זה ע זה ממרחק תו‪ %‬כדי‬
‫שה פוני ומשוחחי ע הדמות הווירטואלית של המשוחח שתשב‬
‫ליד‪ .‬האד יוכל‪ ,‬כמו בהינדואיז‪ ,‬להיות בתו‪ %‬חלו שהוא מעצב‬
‫לעצמו משו שהוא ייבנה על ידי אמצעי טכניי‪ .‬הוא יוכל לשמור‬
‫על קשר בי עול המציאות ובי עול החלומות שלו בגלל ההכרח‬
‫להיות בקשר ע העול המכני המדעי‪.‬‬
‫האד שיהיה מוכ נפשית להשתנות וג יהיו בידיו אמצעי‬
‫לשיפור גופו ואישיותו באמצעי טכנולוגיי‪ ,‬רפואיי ופסיכולוגיי‬
‫יוכל לשנות לגמרי את אישיותו החיצונית‪ ,‬הנפשית‪ ,‬הגופנית‪,‬‬
‫השיכלית‪ ,‬והרוחנית‪ ,‬כמה פעמי בחייו‪ ,‬ולהיות מספר אנשי מבלי‬
‫להיות כבול לאות סמלי של ע וצורה חיצונית שהוטבעו בו‬
‫מלידה‪ .‬האד יוכשר מגיל הג לבחור את התחומי המענייני אותו‬
‫ומילדותו יחליט על חייו‪ ,‬ע מידה מינימלית של הדרכה ותמיכה‬
‫‪273‬‬
‫מבחו‪ ./‬בתקופה קצרה יותר מאשר היו ישיג השכלה מסויימת‬
‫ואחר כ‪ %‬יוכל ליצור מעי גילגולי חדשי בה ילמד דברי‬
‫חדשי‪ ,‬לפי הסדר שיחפו‪ /‬בו‪ .‬יותר ויותר זקני יהיו יצירתיי כמו‬
‫צעירי ולא תהיה לה בעיה לשנות את דעותיה‪ .‬ייתכ שיהיו‬
‫תקופות של מנוחה‪ .‬כלומר‪ ,‬אד לא ינסה למשו‪ %‬את גיל הפעילות‬
‫או גיל הצעירות עד אי ק‪ ,/‬אלא בתקופה מסויימת הוא יניח לעצמו‬
‫לחיות ברמה גופנית נמוכה וחסרת מעשה אבל אולי עשירה‬
‫ברוחניות‪ ,‬מעי מוות מודע שבי הגילגולי‪ ,‬ולאחר מכ‪ ,‬יתחיל שוב‬
‫לעלות על דר‪ %‬הפעלתנות‪ .‬דר‪ %‬אחרת לנסח משפטי אלה היא‪,‬‬
‫שהאד יוכל לוותר על מיתות בי הגילגולי‪ ,‬ע"י כ‪ %‬שבאופ‬
‫מלאכותי יצור במחזוריות תקופה של חיי ולאחריה תקופה של‬
‫מנוחה שתהיה דומה לחיי למוות של היו‪ ,‬ואחר כ‪ %‬שוב יצור חיי‬
‫חדשי‪.‬‬
‫קיימי סוגי מדיטציה המאפשרי לחלק גדול מ האנשי‬
‫קבלת מסרי והוכחות לקיו עולמות דימיוניי שוני כש שעשו‬
‫המיסטיקני‪ ,‬היכולי לסייע ביצירת עול חדש‪ .‬ג החיי מחו‪/‬‬
‫לכדור האר‪ /‬בעזרת חלליות יצרו תנאי פיזיקליי שוני שיביאו‬
‫להמצאת רעיונות חדשי ולדר‪ %‬חיי חדשה‪.‬‬
‫מטרות האד לא יהיו קשורות לאמונה מסויימת או לדת‬
‫מסויימת אלא לתחומי שוני באמנות‪ ,‬בפילוסופיה‪ ,‬במדע‪ ,‬ביחסי‬
‫בני אד ובצלילה לתו‪ %‬חוויות‪ .‬הדתות יהפכו יותר לזרמי אנרגיות‬
‫שאנשי יבחרו בה לכל חייה או רק לתקופות בודדות‪ .‬החיבור‬
‫לדתות ולאמונות ייעשה מתו‪ %‬צור‪ %‬להתחבר לאנרגיה שתתאי‬
‫לאד היחיד ולסמלי נבחרי של אותה דת או דתות‪.‬‬
‫התקווה של כל שוחרי האחדות שלכול תהיה דעה אחת‬
‫וכוונה טובה אחת התנפצה בעבר מול המציאות‪ .‬נראה שבעול‬
‫מרובה האוכלוסי של היו יותר מעשי ליצור קבוצות‪ ,‬לא סגורות‬
‫מדי‪ ,‬ששותפי לה אנשי בעלי נטייה רוחנית דומה‪ ,‬מבלי שינסו‬
‫לשכנע בעקשנות את הכופרי ברעיונותיה‪ .‬יהיו אלה קהילות‬
‫בעלות מכנה משות" רעיוני‪ .‬האחדות יכולה להתבטא רק בתחומי‬
‫מסויימי הנוגעי לרווחה פיזית‪ ,‬כמו מדינאות‪ ,‬כלכלה ושימור‬
‫כדור האר‪ ./‬קשר מסוג זה מתחיל להיווצר כבר היו באמצעות‬
‫תיקשורת מחשבי‪ .‬כ‪ %‬יהיו קהילות של תחומי עניי שאינ מבוססות‬
‫על לאו‪ ,‬מדינה ועל קשרי ד‪ .‬קהילות בינלאומיות יתקיימו לפי‬
‫העניי‪ .‬יתכ שאנגלי‪ ,‬תורכי‪ ,‬אסקימוסי ויהודי יחדיו יצרו קהילה‬
‫שיש לה מ המשות" עד כדי יצירת ע אחד‪ ,‬ולא דווקא ייצגו‬
‫‪274‬‬
‫פילוסופיות חיי שונות לחלוטי‪ .‬בקבוצות של דומי ובאמצעי‬
‫כמו אינטרנט יתאפשר ג לאנשי מ הישוב ולרוב הדומ להשמיע‬
‫את קול‪ ,‬ללא רשות מאיזשהו מנהל‪ .‬כיו אנשי שומעי רק‬
‫אנשי נבחרי מטע ממסד עלו‪ ,‬שכביכול מדבר בשמ‪ ,‬אבל‬
‫למעשה לעתי קרובות ה מרוחקי ומנוכרי מהע‪ .‬זהו תהלי‪%‬‬
‫דמוקרטי בו לכל אחד ניתנת הזדמנות לעמוד על במה‪.‬‬
‫המבנה המשפחתי יהיה פחות נוקשה אבל המסגרת לא‬
‫תתבטל‪ .‬יהיו משפחות ואומות אבל נית יהיה להחלי" או לשנות‬
‫אות בקלות יחסית‪ .‬התקופה הבאה תיצור סמלי ומיתוסי חדשי‪,‬‬
‫ניידי‪ ,‬גמישי ומשתני יותר שישחררו את האד מהצור‪ %‬בסמלי‬
‫ומיתוסי נוקשי של דת‪ ,‬לאו‪ ,‬שבט ומשפחה‪ .‬רגש האהבה‬
‫שהאד כה נזקק לה לא יהיה נוקשה כבעבר‪ .‬האד יהיה מוכ‬
‫להשתיי‪ %‬למיתוס זמני של התענינות ועבודה משותפת ולשנות את‬
‫השתייכותו ע סיו ההתעניינות‪ ,‬אבל יוכל עדיי להשתיי‪%‬‬
‫לאיזושהי קבוצת מוצא שהוא ירצה בה בלי לראות בה קבוצה‬
‫עליונה על אחרות‪ .‬הוא לא יזדקק להמציא אויבי ולהפו‪ %‬את‬
‫האחרי לרעי ולנחותי כדי למצוא את עצמו‪.‬‬
‫חלק מ העול המודרני מפרש עדיי את החופש‪ ,‬את‬
‫האוניברסליות והיכולת לקשור קשרי ע כל העול כצעקנות‪,‬‬
‫כשימוש ביצרי בסיסיי כמו מי ופחד כדי למכור וכתוצאה מכ‪%‬‬
‫נוצר מיסחור המי‪ ,‬מיסחור האלימות ומיסחור בכלל‪ ,‬טכניקה‬
‫שמשתמשי בה ג נציגי דתות מסויימי‪ .‬היכולת לברוא עול‬
‫שיספק את צרכי היחיד בתו‪ %‬קבוצות קטנות יותר תמת‪ ,‬אולי‪,‬‬
‫הורדת הרמת התרבותית עקב הצור‪ %‬לפנות לקהל גדול ככל‬
‫האפשר‪ .‬האד יוכל לבחור את הקהילה שלו ללא צור‪ %‬להחש"‬
‫לבעלי ממו ובעלי יצר פירסו המבקשי את המכנה המשות"‬
‫הנמו‪ %‬ביותר כדי להשיג אזורי שליטה רבי ככל האפשר‪ ,‬ועדיי‬
‫ישאר לה קהל יעד שיחש" לה ברצו‪ .‬מאיד‪ %‬תהיה לאנשי בעלי‬
‫בשורה של ממש הזדמנות להפי‪ /‬את תורת ביתר עומק ורצינות‬
‫בקרב קהילות המוכנות להקשיב לה ללא הרעש המתמיד שה‬
‫נחשפי לו ללא הר" על ידי אות בעלי ממו וכוח‪.‬‬
‫יוש דגש על אסטתיקה‪ ,‬ואמנות יותר מאשר בימינו משו‬
‫שש המשחק יהיה יצירתיות והיא תשתלב במתמטיקה יצירתית‬
‫במדע יצירתי‪.‬‬
‫האמנות והמדע יתערבבו‪ .‬תהיה אפשרות יותר לשחק ולביי‬
‫את החיי וליצור סביבה אסטתית‪ .‬יהיה איזו‪ ,‬בי אנילאכלו‬
‫‪275‬‬
‫וקיירקבעיניאחרי או בעיני איזושהי אלוהות‪ ,‬ובי אנייוצר‬
‫אתהעולואניקובעאתהחוקי‪.‬‬
‫לכול תהיה נגישות לטכניקה אבל חלק יצרו עולמות יותר‬
‫עשירי ומענייני‪ .‬חלק יתחברו לצד החיצוני וחלק לתחו הרוחני‪,‬‬
‫למרות שלכול יהיה קשר ה לאדמה וה לרוח או לשניה לפי‬
‫רצונ‪ .‬ע הקמת העול שהסמלי יהיו בו רוחניי ולא קבועי‪,‬‬
‫האד שחובר לרוחניות יחווה הרבה פחות סבל מאשר כיו‪ .‬עדיי‬
‫תהיה מלחמה בי הגו" לרוח‪ ,‬ועדיי יהיו מאבקי א כי בדר‪%‬‬
‫אחרת‪ ,‬מעודנת יותר מאשר היו‪.‬‬
‫*****‬
‫‪276‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫לפני היות התנ"‪ ,%‬כורש הרצל גורדו‪ ,‬הוצאת ע עובד‪/‬דביר‪,‬‬
‫‪.1966‬‬
‫לפני היות הפילוסופיה‪ ,‬ה‪ .‬וה‪ .‬א‪.‬פרנקפורט‪ ,‬ג'‪ .‬א‪ .‬וילסו‪ ,‬ת‪.‬‬
‫יעקובסו‪ ,‬הוצאת יחדיו‪.1967 ,‬‬
‫חוכמת מצרי העתיקה‪ ,‬נעמי אוזנייק‪ ,‬הוצאת עופרי‪1995 ,‬‬
‫אנציקלופדיה מקראית‪ .‬הוצאת מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלי‪.1968 ,‬‬
‫החשיבה הפראית‪ ,‬קלוד לוישטראוס‪ ,‬ספרית פועלי בע"מ‪,‬‬
‫מרחביה ות"א‪.1973 ,‬‬
‫הודו‪ ,‬אמונות ודעות‪ ,‬חיי שפילברג‪ ,‬הדר‪ ,‬הוצאת ספרי בע"מ‪,‬‬
‫ת"א‪.1985 ,‬‬
‫רמת ההתפתחות הפנימית והצמיחה הרוחנית אני ביסנט‪ ,‬הוצאת‬
‫העיד החדש‪.‬‬
‫בהגודגיתא כמות שהיא‪ ,‬שרי שרימד‪ ,‬א‪ .‬צ'‪ .‬בהקטיודאנתה סוואמי‬
‫פרבהופאדא‪ ,‬הוצאת בהקתיודאנתה‪.1985 ,‬‬
‫בהגודגיתה‪ ,‬שירת המבור‪ ,%‬בתרגו עמנואל אולסבנג‪ ,‬מוסד ביאליק‬
‫ירושלי ‪.1956‬‬
‫בודהיז‪ ,‬לידיה אר הוצאת דביר‪.1993 ,‬‬
‫מפי בודהה‪ ,‬הוצאת דעת‪.1981 ,‬‬
‫האמנות לחיות‪ ,‬מדיטצית ויפאסנה‪ ,‬ויליא הארט‪ ,‬זמורה בית‪,‬‬
‫מוציאי לאור‪.1994 ,‬‬
‫ספר הדר‪ %‬והסגולה‪ ,‬לאודזה‪ ,‬ד דאור ויואב אריאל‪ .‬הוצאת‬
‫מפעלי אוניברסיטאיי‪.1981 ,‬‬
‫יי ויאנג‪ ,‬ג‪ .‬קופר‪ ,‬הוצאת אור טבע‪.1981 ,‬‬
‫טאואיז‪ ,‬מרטי פאלמר‪ ,‬הוצאת עופרי ‪.1996‬‬
‫תורת הז‪ ,‬דייויד סקוט‪ ,‬טוני דאבלדיי‪ ,‬הוצאת עופרי‪.1995 ,‬‬
‫ז בודהיז ופסיכואנליזה ד‪.‬ט‪ .‬סוזוקי ארי‪ %‬פרו וריצ'ארדה דה‬
‫מרטינו‪ ,‬הוצאת א‪ .‬רובינשטיי ‪.1975‬‬
‫שיחות מטורפות‪ ,‬יעקב רז‪ ,‬הוצאת מוד בע"מ‪.1995 ,‬‬
‫שבע תרבויות ישראל‪ ,‬עיו חדש בתולדותיה‪ ,‬אפרי שמואלי‪ ,‬יחדיו‪,‬‬
‫איחוד מוציאי לאור בע"מ‪.1980 ,‬‬
‫‪277‬‬
‫צא ולמד‪ .‬מורה דר‪ %‬במצוות עמינו אליעזר לוי הוצאת ראוב מס‪,‬‬
‫ירושלי ‪.1958‬‬
‫מי כתב את התנ"‪ ?%‬ריצארד אליוט פרידמ‪ ,‬הוצאת דביר ‪.1995‬‬
‫המיסטיקה העברית הקדומה‪ ,‬אוניברסיטה משודרת‪ ,‬משרד הביטחו‬
‫‪.1989‬‬
‫מגילות י המלח‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬ירשלי‪.1995 ,‬‬
‫הברית החדשה‪ ,‬תרגו החברה לכתבי קודש‪.1991 ,‬‬
‫חייו ומותו )ישוע ב יוס"(‪ ,‬זלמ ח‪ ,‬הוצאת רשפי‪.1993 ,‬‬
‫הקורא הקדוש‪ ,‬תורג ע"י ד אהרו בשמש‪ ,‬הוצאת מסדה ‪.1971‬‬
‫האיסל הקדו‪ ,‬דזמונד סטיוארט והעורכי של ספרי טיי ליי"‪,‬‬
‫ספרית מעריב ‪.1977‬‬
‫עוד שיחות על האיסל‪ ,‬חוה לצרוסיפה מטכ"ל‪ ,‬קצי חינו‪ %‬ראשי‪,‬‬
‫גלי צה"ל‪ ,‬הוצאת משרד הביטחו‪.‬‬
‫מגמות חדשות באיסל‪ ,‬ספריה אוניברסיאטית‪ ,‬ע עובד‪. 1976 ,‬‬
‫משנת הזוהר‪ ,‬ישעיהו תשבי‪ ,‬מוסד ביאליק ירושלי‪ ,‬תשמ"ב‪.‬‬
‫י‪ .‬תשבי‪ ,‬תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י‪ ,‬הוצאת ספרי על ש‬
‫מאגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלי‪ ,‬תשמ"ד‪.‬‬
‫גרשו שלו‪ ,‬פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה מוסד ביאליק‪,‬‬
‫ירושלי ‪.1976‬‬
‫קבלה‪ ,‬המפתח לחירות‪ ,‬הרב ש‪.‬פ‪ .‬ברג‪ ,‬הוצאת המכו לקבלה‪.1972 ,‬‬
‫ספר הרזי‪ ,‬מורדכי מרגליות הוצאת קר יהודה ליב ומיני אפשטיי‬
‫מהדורת ידיעות אחרונות‪ ,‬תשכ"ז‪.‬‬
‫מורה דר‪ %‬בפילוסופיה היוונית‪ ,‬ח"י רות‪ ,‬הוצאת ראוב מס‪,‬‬
‫ירושלי‪ ,‬תשי"ב‪.‬‬
‫תולדות האתיקה העתיקה‪ ,‬נת שפיגל‪ ,‬הוצאת ספרי ע"ש י"ל‬
‫מאגנס האוניברסיטה העברית‪ ,‬תשמ"ה‪.‬‬
‫ההגות הפילוסופית בהשתלשלותה ההסטורית‪ ,‬הוצאת משפט‬
‫ומדינה‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תשי"ח‪.‬‬
‫אנשי ודרכי‪ ,‬מסות פילוסופיות‪ ,‬שמואל הוגו ברגמ‪ ,‬מוסד ביאליק‬
‫בירושלי‪.1967 ,‬‬
‫תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת‬
‫ההשכלה‪ ,‬שמואל הוגו ברגמ‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלי‪.1970 ,‬‬
‫הוגי הדור‪ ,‬הוגו ברגמ‪ ,‬הוצאת "מצפה" תרצ"ה‪.‬‬
‫זרמי בפילוסופיה החדשה‪ ,‬ד"ר גרשו חורגי‪ ,‬הוצאת סורא י‬
‫וישיבה אוניברסיטה‪ ,‬ניו יורק‪.1959 ,‬‬
‫‪278‬‬
‫נושאי נבחרי בתורת הנסתר‪ ,‬א‪ .‬תיאוסו"‪ ,‬האגודה התיאוסופית‬
‫בישראל‪.‬‬
‫דר‪ %‬האור‪ ,‬א‪ .‬תיאוסו"‪ ,‬האגודה התיאוסופית בישראל‪.‬‬
‫רג'ה יוגה‪ ,‬וואלאס סלאטר‪ ,‬הוצאת האגודה התיאוסופית‪.‬‬
‫הנבואה השמימית‪ ,‬ג'יימס רדפילד‪ ,‬הוצאת "אופוס"‪.1994 ,‬‬
‫מצעד האיוולת‪ ,‬ברברה ו‪ .‬טוכמ‪ ,‬ספרית מעריב‪.1986 ,‬‬
‫עלמרחב‪ ,‬מיצ'יו קאקו‪ ,‬הוצאת הד ארצי‪.1998 ,‬‬
‫אנציקלופדיה עברית‪ ,‬החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ‪ ,‬שני‬
‫תשכ"ח‪ ,‬תשל"ד‪.‬‬
‫‪The keys of Enoch, G. G. Hurtak, Accademy for‬‬
‫‪future science, 1973‬‬
‫‪The Astrology of Fate, Liz Greene, Samuel‬‬
‫‪Weiser, Inc. York Beach, 1984.‬‬
‫*****‬