סופרמרקט של אמונות
סופרמרקט של אמונות Supermarket of Beliefs דת פרטית לכל אחד ואחת!!! האמת ב 11 -חלקים גליה קופליס )כל הזכויות שמורות( 2 תוכ הענייני עמוד 7 פתח דבר התחלה עמוד 10 אנרגיות עמוד 17 .1האנרגיה של היהדות – אנרגיה של עשייה והפשטה – עמוד 18 .2האנרגיה של הנצרות – אנרגיה של אהבה מעשית – עמוד 22 הצד האפל של האהבה ,הצד הבהיר של האהבה ,חיבורי ,רגש – ומחשבה ,אהבה וגו" ,אהבה אוניברסלית .עמוד 22 .3האנרגיה של האיסלא – אנרגיה חומרית ורגשית – עמוד 36 ער %המשפחה ,האסלא והמערב. .4האנרגיה ההינדואיסטית – אנרגית יצירתיות עמוד 42 .5אנרגית הבודהיז – אנרגית האי – עמוד 44 הפצת הבודהיז במערב ,החיבור של הבודהיז לימינו .6אנרגית הטאואיז – אנרגית הכניעה – עמוד 51 .7אנרגית הז – אנרגית הכא והעכשיו – עמוד 55 הז והעול המודרני .8פילוסופיה ומדע – אנרגיה חומרית הגיונית – אנרגית הספק בדר% ההגיו – עמוד 57 פילוסופיה יוונית ,הוגי הזמ החדש ,פסיכולוגיה ,מדע .9מיסטיקה – אנרגית המי ,הדבקות ואנרגית הסמלי – עמוד 59 .10אנרגית החילוניות – אנרגית החברה והפרט – עמוד 62 חילוניות וסמלי ,חילוניות וחשיבה ,חילוניות וחברה .11דת זרטוסטרא אנרגית הקיטוב וההפרדה – השט הוא אלוהי השכ סמלי – שינוי צורה של אנרגיות עמוד 76 תפקידיה של הסמלי והמיתוסי ,סמלי כמצב זמני ,מושג פתוח ומושג סגור ,חסרונות הסמלי והמיתוסי ,הסמלי כהצעה ,עול אסראלי ,אנרגית הסמל – כיצד להשתמש בה? אנרגיות ,סמלי והעתיד ,עליו – תחתו ,טוב ורע עמוד ,93הרע עמוד ,93 הטוב – ,אגו ,גבר ואשה ,סמלי לפי עמי ותרבויות ,ניידות הסמלי ,הבדלי בי גבר לאשה עמוד ,97סמל היפה מול המכוער, הכוח והסמל ,מקורות כוח ללא צור %בסמל עמוד 69 מה הסתירות שאנו חיי אית? עמוד 109 טכניקת "ג וג" ,עמוד 111 בדיקת האמונות – עמוד 113 3 מי מרוויח? אופטימיות מול פסימיות ,היחס לאינטואיציה ,טבעי ומלאכותי ,היחס לאל ,החיי שלאחר המוות ,משקל האחריות מול משקל ההנאה ,התאמת האנרגיה והדרישות של הדת למאמי, משפחה וילדי ,אמונות טפלות רווח על ידי אינטגרציה של אמונות ,עמוד .117 רווח על ידי הפיכת האחר לנחות תו %כדי שוד נכסיו הרוחניי – עמוד .119 גורואי – עמוד 121 חלק שני דתות ואמונות הקדמה – עמוד 125 .1דתות ראשוניות – עמוד 127 הבריאה יסודות האמונה :מיסטיקה ,סדר ושמרנות פולחני וטקסי .2מצרי העתיקה – עמוד 129 .3בבל – עמוד 137 המקו והזמ מיתוסי אמונה ופולח חילוניות :סיפורי עלילה ומדע השפעת בבל על היהדות ועל החילוניות בימינו .4יוו העתיקה – עמוד 142 מיתוסי ומושגי .5הינדואיז – עמוד 146 עול הרוח והמציאות כתבי בריאת העול ראמאיאנא מאהאבראטא דר %החיי כתות ומעמדות יוגה פולח .6בודהיז – עמוד 159 סבל וקארמה הארה 4 דר %חיי מדיטציה שיטות שונות בבודהיז .7טאו – עמוד 168 הטאו יי ויאנג קונפוציוס טאו מול בודהיז .8ז – עמוד 175 .9יהדות – עמוד 178 עיקרי היהדות מצוות לעמי תבל השפעת היהדות על עמי תבל מצוות ואיסורי לע היהודי האשה ביהדות התפתחות היהדות יהדות וגלות פילוסופיה יהודית חסידות נקודות מחלוקת ביהדות .10גנוסטיקה – עמוד 191 שתי רשויות גאולת הטוב השפעת הגנוסטיקה על העול בעבר והיו .11נצרות – עמוד 197 עיקרי הנצרות מנהגי הנצרות פלגי של הנצרות נקודות מעוררות מחלוקת בנצרות .12איסל – עמוד 206 חמשת עמודי האיסל אמונה תפילה צדקה צו 5 עליה לרגל למכה יסודות נוספי באיסל האשה באיסל תקופת הזוהר של האיסל האיסל בעבר וכיו מה מוש %מיליוני אנשי בעול לאיסל ומדוע נעצרה התנופה המוסלמית? האיסל ומעמי אחרי .13צופיות – עמוד 213 .14קבלה – עמוד 215 קבלה עיונית מאגיה אינסו" ספרות התורה כנוסחה דומשמעות הרע ייעוד הנשמה הגשמת הייעוד הבריאה הקוסמית היכלות ,מלאכי וכיסא כבוד .15עוד מיסטיקה – עמוד 232 מדע ומיסטיקה – עמוד 236 .16פילוסופיה פילוסופיה יוונית – עמוד 241 תורת האד – עמוד 242 האושר – עמוד 245 טבע ומדע – עמוד 246 לא זה ולא זה ג זה וג זה פילוסופיה מודרנית – עמוד 254 אלוהי כטבע עליונות השכל העול כמכונה עליונות החזקי אקזיסטנציאליז 6 חומר ורוח דתות שמחו /לזרמי של מערבמזרח .17אינדיאני – עמוד 266 .18אפריקה – עמוד 268 .19אבורג'יני – עמוד 269 חלק שלישי חזו העתיד – עמוד 270 ומה הלאה? עול אפשרי ביבליוגרפיה – עמוד 276 *** 7 פתח דבר כמו רבי בתקופתנו הספקנית א" אני ביקשתי להגיע לאיזושהי אמת פנימית .חיפשתי דר %מקורות רבי .הרגשתי שאי אפשר להזדהות ע דת אחת .בכל אחת מצויי ,בצד הרעיונות המפוארי ,חלקי שקשה לקבל כמו שלילת החומר וההיגיו או להיפ %שלילת האלוהות והמיסטיקה ,וכ חוקי חסרי היגיו או מיושני ,התנשאות ,צדקנות ויחס מעליב כלפי עמי אחרי או מיעוטי או נשי. פרק ההתחלה מציע את הנחת היסוד המרכזית של הספר, והיא שאפשר לשלב את כל האמונות בדר %אישית .אחר כ %מוצגות האנרגיות של הדתות ,שה עדיי אינ הדתות עצמ אלא מעי אנרגיות שיכולות להתמלא ג על ידי אמונות אחרות .לאחר מכ מוצגי הסמלי שה התגשמות הנפשית בתו %האנרגיות .המיתוסי והאלי ה תחילת ההגדרה של מושגי מופשטי או ערכי בלתי מודעי שבה אנו משתמשי כיו .רק בחלק יוצג אוס" פרטי על הדתות עצמ ,אות פרטי שיש בה כדי לתמו %בהנחות שלי. כתבתי את הספר תו %כדי מסע ארו %של חיפושי והגעתי לתובנות שונות .חלקו הראשו והאחרו של הספר הוא ברובו ידע שהגיע אלי בצורה של מחשבות ורעיונות .יש כאלה שיקראו לזה תיקשור ויש כאלה שיראו בו הארות והשראה. החלק הראשו" ,אנרגיות וסמלי" ,מציג את הדר %בה יש ללכת כדי לגלות את הדר %לבחינת דתות .דר %שפירושה לשאול שאלות יסודיות ,להבחי בי רעיונות אוניברסליי לבי הדר% שהמעמד השליט ניכס אות לטובתו והשתמש בה כדי לדכא מעמדות אחרי וספקני .הדיכוי הבולט ביותר היה זה של מעמד הנשי אבל ג של מעמדות אחרי ולכ %יוקדש פרק מיוחד ודוגמאות בחלק "דתות ואמונות" .יוסבר כיצד נעשה שימוש בטיעוני דתיי ,וכיו בטיעוני פסיכולוגיי ,ומדעיי כדי לנתב את המאמיני בדר %שתתאי לתועלת המעמד השליט. הספר מביא ידע על הדתות השונות ,מכיוו שאני עצמי נזקקתי לבדוק ולנבור בספרי ובמקורות שוני כדי להבי ולבסס ידיעותי על אמונות ודתות שונות ,שהיו בי ידע מעורפל להתמצאות סבירה .רק אז הכרתי אות טוב יותר ויכולתי לקבל תובנות חדשות. 8 התעניינתי בחומר החל מדתות עתיקות ותיאוריות מיסטיות וכלה בחילוניות ובמדע .האינפורמציה שבספר הגיעה מתו %התעניינות בנושא בכל מקו שיכולתי לשאוב ממנו מידע אפילו משיחות ע ידידי .רשימת הביבליוגרפיה בסו" הספר ששימשה אותי היא ג הצעה לקריאה מעמיקה יותר למי שמעוניי בכ .%היו ג בחלק "דתות ואמונות" הארות ותובנות שלי .לפעמי ,למרבה אכזבתי, התברר מאוחר יותר ,שגדולי ממני חשבו ,על חלק מה לפחות, לפני ,אבל זה ,מסתבר ,מה שקורה כאשר צוברי ידע .ניסיתי בספר זה להעביר הלאה את דר %הלמידה והתהיה שעברתי אני .בעקבות הנחת היסוד של ספר זה ,שאפשר לרכוש חלקי אמונות בסופרמרקט האוניברסלי ,הגשתי לקורא ידע ממבחר מקורות בליווי הערות שמטרת להבחי ביתר עומק בי הרעיונות המקוריי של הדת לבי רעיונות שהתאימו לאנשי מסויימי ולתקופות מסויימות .החלק המפרט את הדתות נועד ,איפוא ,להעשרת הידע של הקורא .הצגת הרעיונות העיקריי וצדדי שוני של הדתות והאמונות מאירה את ההנחות שהיו לי בחלקו הראשו של הספר .המלצתי היא לקרוא פרק על אנרגיה של דת מסויימת ובמקביל לקרוא את הפרק התומ %אותו בחלק השני ,על אותה דת. החלק השלישי של הספר" ,חזו העתיד" ,מוקדש לחיזויי של עתיד אחד .זוהי התפתחות אפשרית עתידית של אנושות שהפנימה ג את הידע העתיק של הדתות והמיסטיקה וג את הידע העכשווי של הטכנולוגיה ושתמצית שלה הצגתי בפרקי "אנרגיות וסמלי" ו"דתות ואמונות" .היכולת לאחד בי אנרגיות וסמלי הנראי כביכול שוני היא המביאה להתפתחויות מעבר לגבולות שהאד מעז לחלו עליה .האנרגיות היסודיות שמניתי מספר 11 וה כוללות את הדתות הגדולות ,המיסטיקה והחשיבה ההגיונית. רבי מתמצאי רק בחלק מ הדתות ,האמונות והפילוסופיות שהובאו בחלק "דתות ואמונות" .למרות שאפשר לדלג או לעיי רק בחלק מהפרקי בו ועדיי להבי את הספר ,כדאי לקרוא את פרקיו משו שיש בו ג ביקורת והבחנה בי רעיונות שכדאי לאמ /ובי רעיונות השנויי במחלוקת .לעתי ישתק" ייחודה של אמונה אחת דווקא בהשוואה לידע הנצבר .הספר מציג למשל ,את הדימיו הגדול בי היהדות לדת בבל העתיקה ולאוגרית, ובמידה מסויימת למצרי העתיקה .לעומת זאת ,אפשר לגלות רבדי חדשי בדתות אחרות כמו ההינדואיז המאפשר להגיע להארה ג דר %האינטלקט א הוא נוטה לכ .%נית ג להיווכח שערכי ה 9 עניי של מקו וזמ .הפופולאריות העצומה שיש היו למושג אהבה בתרבות המערבית והנחשב למושג הנעלה ביותר מעידה על היקפה הגדול של השפעת הנצרות .למעשה ,נית למצוא עוד מושגי בעלי חשיבות דומה או גדולה יותר כמו הרצו בתורות מיסטיות ומושגי כמו אושר ,מוסר וחוכמה בפילוסופיה היוונית. המובאות בחלק "דתות ואמונות" ובמידה מועטה בפרק "אנרגיות וסמלי" נלקחו ממקורות רבי ,אבל כדי שהקריאה תהיה שוטפת לא סימנתי את המקורות באותו מקו וג לא ציטטתי במדויק את המקורות אלא רק הבאתי אות בדעות שלי וה השתלבו אלה באלה .אול ציינתי את המקורות בביליוגרפיה. *** 10 התחלה ללמוד מכל מקו שאפשר ואז לשלות מש רסיסי אמת, להרשות לעצמי לחבר אות זה לזה עד קבלת האמת השלמה ,הייתה מעי מטרה מעורפלת כבר מתחילת חיפושי אחר האמת .ככל שהעמקתי במספר רב יותר של אמונות התבהרה המטרה והתגבשה התחושה שמעשה המרכבה העצמית של מספר אמיתות היא האמת. עצ ההעמדה של סוגי ידע שוני ומנוגדי מביאה להארה חשובה יותר מהידע כשלעצמו .התשובה לשאלה ,מתי מגיע רגע האמת ,היא סובייקטיבית .כאשר מגיעה תחושה של כוח פנימי ,אותו כוח הנות ביטחו לומר לאחר ללא היסוס מהי האמת של ,%זהו רגע האמת, ג א תמשי %לחקור אותה. מתברר שההתעניינות באמיתות איננה חייבת להיות כרוכה בנבירה בעשרות ספרי .כאשר קיי ידע רב ,הדר %היא לרכז ידיעות מפוזרות ולדחוס אות לתמצית של ידע .כאשר נולדי חלקי מידע נוספי שוב מכווצי את החכמה הקיימת ,וכ %אי האד חייב להפו %לאנציקלופדיה מהלכת. ע זאת ,אי להסתפק במקור אחד .מי שינסה לעקוב בצורה מסודרת אחר כל כתבי הפירושי ופירושי הפירושי של אמיתות חדשות וישנות יסיי את חייו לפני שילמד את כול .על כ מוטב ללמוד מ האמצע .מותר לדעת חלקי אינפורמציה שוני ובמש% החיי להשלימ ,ג על ידי חוויות וניסיו .מעטי יכולי לוותר על דר %החיפוש והניסיו .כמו בסיפורי בה הגיבור הל %לקצווי תבל להתחקות אחר האוצר ובסו" גילה אותו בחצר האחורית של ביתו, כ %יכול האד למצוא את האוצר שבתוכו לאחר שחיפש אותו בחו ./אי זה משנה א הוא הל %ובדק עשרי שנה ורק חמש דקות לאחר שהתייאש ופרש ,הוגש לו הפתרו ללא מאמ ./לו היה מוותר על תלאות החיפוש ,אותו פתרו לא היה מגיע לידיו .נביאי הדתות הגיעו לידע לאחר שעברו מסע של חיפושי א %הדתות אינ מניחות שלאד היחיד זכות לעבור מסע משלו משו שה גורסות שבידיה הידע של סו" הדר .%כאשר האד היחיד מחפש את דרכו הוא אמנ 11 מתחיל את מסעו כשהוא איננו יודע מה יהיה סופו אבל הוא יכול להשתמש בכל האמונות והטכניקות כסימני דר %לדרכו ומשו כ% הוא רשאי לדעת ג דעות אחרות .כאשר האד מגשי את מסעו הוא מרגיש שהוא חי משו שהוא מממש את החיי האמיתיי שלו למרות כל התלאות שבדר.% הספר הזה הוא מדרי %מקוצר של אמונות ודתות האמת ב 11חלקי .זהו ניסיו להביט בעי מפוכחת בגרעי האמונה ללא התוספות שדבקו בה .הספר מציג שאלות ,תהיות ,נקודות מוצא ואינפורמציה .הדעות המובעות כא ה יותר הכוונה מאשר קביעת מסמרות .המגמה היא להציג אינפורמציה מכווצת על דרכי מחשבה רחבות ככל שנית ,לכ יתוארו הדתות והאמונות הנפוצות בעול והקשר שלה לתרבויות העתיקות ביותר ,על התפשטות באיזורי נרחבי ככל שהיה בכוח .ההנחה היא ,שככל שהמחשבה אוניברסאלית יותר ,כ %היא נוגעת ביותר אמיתות .ככל שלאד נקודת ראות רחבה יותר ,כ %עומדות לרשותו טכניקות המאפשרות לו לצבור את המידע הרלוונטי לאמונתו .ספר זה יציע כיצד לבדוק אות אמונות ,כיצד להבחי באנרגיה המקורית של אותה דת ,אי %להפריד בינה ובי הסמלי שדבקו בה ,וכיצד לדעת אילו מה מתאימות למחפש .הטוב ביותר הוא לא לבחור ,באמונה זו או אחרת אלא לנסות את רוב ,בדר %משל .%אי טע לנסות להגיע לסו" התהלי% של הרכבת האמונות מפני שהוא איננו קיי ,אלא להגיע לנקודה מסויימת של שקט ופנאי רוחני ,שדרכי יעילות המובילות לש נית למצוא במספר דתות. כאשר האד בודק חלקי אמונות ודתות הוא מוכשר לבנות בעצמו אמונה או דת פרטית חדשה ,בבחינת עשה זאת במו ידי.% הוא רשאי לשלב גישה של עשייה מהיהדות ,להגיע לאהבה ללא תנאי שמקורה בנצרות או להגיע לאהבה דר %הקשר המיני כמו בזר הטנטרה בהינדואיז ,להרגיל עצמו למדיטציה של בודהיז או של הז .הוא רשאי להחלי" חלקי אמונות שאינ מתאימי לו באחרות בתקופות שונות של חייו ,כמו חלקי חילו" של מכונית .המתלבט רשאי לפסוע בכל הדרכי ,לפחות תיאורטית ,כדי להחליט מה ליטול מה ,ולבסו" להקי מעי דת פרטית .הוא נוטל מפה ומש ומתקי מעיל טלאי שאינו מתאי תמיד א %הוא מחמ .היודע את שורשיו ,את עברו ואת תרבותו ,אינו נתקע בה ,אלא משתחרר מה, ונוטל את אשר מתאי להווה שלו ולהתפתחותו בעתיד. 12 דר %זאת מלווה במספר קשיי .קשה להתרגל לאמת יחסית בשעה שהנפש נכספת לאמת מוחלטת .הכל נראה נכו והכל נראה לא נכו בעת ובעונה אחת .מתו %אי הסדר הזה יכול האד לבנות סדר חדש שלו ולא של אחרי ,בכל התחומי ,רגשי ,רוחני ,שכלי וגופני. ישנ הטועני שמוטב שהאד ייצמד לשיטה אחת שבחר לעצמו ,לאחר שהתעניי בכל האחרות .ישנ תקופות בה האד בודק את כל הטכניקות האפשריות אבל לעתי כדאי להתמקד בטכניקה אחת כדי להגיע למטרה מסויימת ולא לקפו /מטכניקה לטכניקה ,כפי שהנוסע מתלאביב לירושלי מעדי" לנסוע ע אותו כלי רכב ולא להחלי" אותו מספר פעמי בדר .%התמסרות לטכניקה מסויימת או תערובת של טכניקות והתמדה בה תועיל לאד ולא משנה מהי הטכניקה ,מערבית ,סינית או אינדיאנית .א תו %מספר חודשי הטכניקה אינה מועילה נית להחליפה .לעתי טכניקה עשויה להועיל תקופה מסויימת בחיי וטכניקה אחרת עשויה להועיל בתקופה אחרת .כמו כ האד יכול להיצמד רק לאנרגיה של דת ,כפי שיוסבר מאוחר יותר ,בלי למלא אחר פרטי המצוות והאיסורי .אי מניעה שהאד יצמד לשיטה אחת א מצא בה את האמת שלו .א לא מצא אותה במלואה ,וא יש בה חלקי שאינ לרוחו ,הוא רשאי לעשות לו את מעשה המרכבה הפרטי שלו. בתקופה המוקדמת בחייו האד מבקש תשובות ממורי ומספרי .זאת התקופה שהוא ממלא את החלל הפנימי במזו רוחני מבחו ./בשלב מסויי של למידה מבחו /הוא חש שנפשו מבקשת תשובות אבל א" אחד אינו יכול לענות לו .הוא שרוי אז בבדידות, ועלול לנטוש את חיפושיו או ליפול לזרועות אמונה קיצונית .בשלב זה מוטב שהשואל ישאר באותה בדידות ויבקש את התשובות מבפני .דר %אחת של המחפש להתמודד ע בדידות זו היא לשאול את עצמו שאלות .רצוי שהשאלות הראשונות לא יהיו אישיות משו שהוא יתקשה בה ,אלא שאלות של מוסר ,וא" שאלות הקוראות תיגר על המוסר הקיי ,כמו מדוע אסור לרמות ולפגוע באחרי. השואל יחוש שהתשובות יעלו מתוכו ,כולל התשובה שאי תשובה, כשהוא מנותק לחלוטי מהתשובות המקובלות .הוא יופתע כאשר יווכח כמה אומ /נדרש לענות לבד על שאלות קשות ,בעיקר כאשר צצות תשובות שאינ עולות בקנה אחד ע הדעה הממוסדת .הוא יכול לרשו את התשובות ומדי פע לקרוא אות שוב ,כשהוא מוסי" עליה עוד שאלות ועוד תשובות .בסופו של התהלי %יווכח 13 המחפש שהוא מחוזק בנפשו ,ברוחו ובאמונתו משו שאי הוא תלוי ,לא בדעה של גדולי ממנו ,לא במראה עיניו ולא במשמע אוזניו .אמונות מסויימות נוטות למנוע דר %זאת בטענה שא יל% המחפש לבדו יתעה ויטעה .המחפש אחר האמת באמונתו יחיה, ולרוב לא יגיע לקיצוניות ,מפני שלרוב מגיע כוח נגדי המאז אותו. כאשר יכיר האד את הכללי העומדי בבסיס האמונות ,ידע לתת תשובות על שאלות שהוא עצמו שאל ,ויאמי שרק הוא רשאי ויכול לקבוע מה טוב לו ובמה עליו להאמי .הוא יבנה בתוכו בסיס חזק כל כ %שא" אד משכיל ממנו" ,קדוש" או "מואר" ממנו ,לא יביא להתמוטטות אמונתו. החוכמה היא מתנת הקוסמוס .לא נביאי המקבלי אמת מסויימת ובוודאי לא כוהני דת ומלומדי ה הסמכות היחידה המפרשת אותה .מרגע שקיבל חוזה או נביא אמת כלשהי היא מופקעת מרשותו .אי האד או הדת בעלי של אותה אמת ,כש שאי הילד רכוש של הוריו .האמת היא ישות בפני עצמה ולכל אד רשות לעשות בה כמיטב הבנתו .האמת או היצירה החדשה גדולות מהממציאי אות .בעל חזו ,המשיג אמת כלשהי ,מפרש אותה בהתא לאישיותו או שחסידיו מפרשי אותה כרצונ ,לכ אי מניעה שהיורשי יהיו רשאי לשנות אותה או להסיר ממנה פסולת ואבק שהצטברו בה או שיאחדו אותה ע אמונות אחרות .ביקורת הדת איננה צריכה להפחיד את חברי אותה דת .א היא אמיתית ונכונה היא מתגלה מחדש. האד המחפש את דרכו תור בדרכו ליקו כולו .כל יחיד הבוחר בדר %חיי מסויימת או נגרר אחריה ,ג א אינו מודע לכ,% משפיע על הקוסמוס כאילו הטיל פתק לקלפי ,זהו הקלפי הקוסמי. א כנפי פרפר במקו אחד עשויי לשנות את מזג האוויר באיזור אחר ,אזי השפעת האד שרירה וקיימת על אחת כמה וכמה .לחלק מבני אנוש השפעה רבה משל אחרי .,אי היא תלויה בפרסו או בכוח אלא בדרכי שקשה לחזות ולאמוד .השפעת היחיד תגדל א יצטר" לקבוצה המאמינה בדעות הקרובות לשלו. *** 14 היסוד העיקרי החוצה את כל הדתות הוא החלוקה של האלוהות .מושג האלוהות מתחלק לשניי: האלוהות הראשונית היא הפוטנציאל ,ההוויה שהיתה לפני הכל, התוהו ,הכאוס ,האי ,הזמ והמרחב בו הכל אפשרי .לעומתה, המציאות ,היא הבריאה ,המימוש של הפוטנציאל האלוהי ,הדברי שקורי באמת ,ולאד נדמי כאילו ה חוק בל יעבור. נית להקביל את האלוהות הראשונית לאנרגיות ואת הבריאה לסמלי .האנרגיות הראשוניות ה הרצו ,האהבה ,החוכמה, השאיפה לעשייה ,לחקירה ,לצדק ,למאבק ולאיזו .הסמלי מפסלי את צורת האנרגיה במציאות .האד היחיד יכול להשתמש באנרגיות המתאימות לו ובסמלי הנגזרי מהאנרגיות שבכל הדתות ,ולברוא עול סמלי חדש .הדר %לבניית דת פרטית היא ללקט רעיונות מנוגדי ולהשתמש ביצירתיות אישית .היכ שמצוי רע במקו אחד, קיי טוב במקו אחר .במקו שדת אחת מענישה ,דת אחרת מציעה משא ומת .כאשר אמונה אחת מאפשרת בניי העול הזה ואילו האחרת את הדר %לעול הבא ,הרי שילוב יוצר חיי מלאי כוח. כאשר עיקרו במקו אחד הופ %לסמל במקו אחר ,האמת של אותו עיקרו נעשיית יחסית .לדעת את כל האנרגיות והסמלי ולהיעזר בה בלי להשתעבד לה ,לדעת לוותר עליה כאשר אינ נחוצי, פירושו לשלוט ג על גורל האד הפרטי וג על גורל החברה הרחבה. חלוקת האלוהות חופפת חלוקה של המטרות הסופיות של הדתות והאמונות ,ואלה ה :הוויה ,דעת ועשייה. להיות פירושו לחוות .זוהי מטרת הבודהיז ,ההינדואיז, הטאו ,זר הטנטרה ,הז ,החסידות וכל זרמי המיסטיקה ,במידה מסויימת הנצרות ,האיסל ומטרת ההדוניסטי ,המקדשי הנאות בלבד .בחלק קיימת האמונה שא אי עושי ,הדברי קורי מעצמ ,האד מקבל את מה שהוא צרי ,%כמו העובר ,המקבל את כל יסודות המזו הדרושי לו ,בי א קיבלה אות הא בגופה ובי 15 א לאו .החוויה עשויה להיות מחד אהבה ,עונג ,אקסטזה ,ומאיד,% חווית האי ,שחרור מכבלי החומר ,הרגש והמחשבה הארציי. לדעת וללמוד הוא מטרת המדע המערבי ,ער %שהתחיל בפילוסופיה היוונית וכ מטרת של התורות המאמינות בגילגול נשמות .תורות המזרח מפרשות דעת כאינטואיציה והארה. לעשות היא מטרת היהדות ,הפלג הפרוטסטאנטי בנצרות והעול המודרני .האמונה היא שרק א עושי מקבלי ,והדברי הרצויי נעשי. היצירתיות קשורה לשלוש המטרות .היצירה היא עשייה המורכבת מ הניגודי הישני ,א %אי היא זהה לה ,כש שהילד דומה להוריו א %אי הוא זהה לה .הלמידה היא גילוי של נדב %ועוד נדב %מהעול ובעזרתה נבניית היצירות .בגילוי וביצירה העול, הפוטנציאל האלוהי ,מתרחב וגדל על ידי האד ,והאד הופ %שות" לבורא .בחוויה האד גדל על ידי ספיגה מהפוטנציאל האלוהי. האמונות מתוות את את הדר ,%החקירה מרחיבה את העול, האמנות בונה עולמות דימיוניי והמדע והעשייה נותני לנו כלי לבנות אות עולמות. קריטריו נוס" לחלוקה של האמונות הוא הניגוד בי האמונות הדוגלות בההיצמדות לקיי ,לידוע ,למוכר ,לממוסד ,ובי האמונות השואפות לבלתי נודע ,שבקצהו עומדי יחדיו ה החשש לשואה וה התקווה למחר טוב יותר. בתקופה המוקדמת בחייו האד מבקש תשובות ממורי ומספרי .זאת התקופה שהוא ממלא את החלל הפנימי במזו רוחני מבחו ./בשלב מסויי של למידה מבחו /הוא חש שנפשו מבקשת תשובות אבל א" אחד אינו יכול לענות לו .הוא שרוי אז בבדידות ,ועלול לנטוש את חיפושיו או ליפול לזרועות אמונה קיצונית .בשלב זה מוטב שהשואל ישאר באותה בדידות ויבקש את התשובות מבפני .דר %אחת של המחפש להתמודד ע בדידות זו היא לשאול את עצמו שאלות .רצוי שהשאלות הראשונות לא יהיו אישיות משו שהוא יתקשה בה ,אלא שאלות של מוסר ,וא" שאלות הקוראות תיגר על המוסר הקיי ,כמו מדוע אסור לרמות ולפגוע באחרי .השואל יחוש שהתשובות יעלו מתוכו ,כולל התשובה שאי תשובה ,כשהוא מנותק לחלוטי מהתשובות 16 המקובלות .הוא יופתע כאשר יווכח כמה אומ /נדרש לענות לבד על שאלות קשות ,בעיקר כאשר צצות תשובות שאינ עולות בקנה אחד ע הדעה הממוסדת .הוא יכול לרשו את התשובות ומדי פע לקרוא אות שוב ,כשהוא מוסי" עליה עוד שאלות ועוד תשובות. בסופו של התהלי %יווכח המחפש שהוא מחוזק בנפשו ,ברוחו ובאמונתו משו שאי הוא תלוי ,לא בדעה של גדולי ממנו ,לא במראה עיניו ולא במשמע אוזניו .אמונות מסויימות נוטות למנוע דר %זאת בטענה שא יל %המחפש לבדו יתעה ויטעה .המחפש אחר האמת באמונתו יחיה ,ולרוב לא יגיע לקיצוניות ,מפני שלרוב מגיע כוח נגדי המאז אותו. כאשר יכיר האד את הכללי העומדי בבסיס האמונות ,ידע לתת תשובות על שאלות שהוא עצמו שאל ,ויאמי שרק הוא רשאי ויכול לקבוע מה טוב לו ובמה עליו להאמי .הוא יבנה בתוכו בסיס חזק כל כ %שא" אד משכיל ממנו" ,קדוש" או "מואר" ממנו ,לא יביא להתמוטטות אמונתו. החוכמה היא מתנת הקוסמוס .לא נביאי המקבלי אמת מסויימת ובוודאי לא כוהני דת ומלומדי ה הסמכות היחידה המפרשת אותה .מרגע שקיבל חוזה או נביא אמת כלשהי היא מופקעת מרשותו .אי האד או הדת בעלי של אותה אמת ,כש שאי הילד רכוש של הוריו .האמת היא ישות בפני עצמה ולכל אד רשות לעשות בה כמיטב הבנתו .האמת או היצירה החדשה גדולות מהממציאי אות .בעל חזו ,המשיג אמת כלשהי ,מפרש אותה בהתא לאישיותו או שחסידיו מפרשי אותה כרצונ ,לכ אי מניעה שהיורשי יהיו רשאי לשנות אותה או להסיר ממנה פסולת ואבק שהצטברו בה או שיאחדו אותה ע אמונות אחרות .ביקורת הדת איננה צריכה להפחיד את חברי אותה דת .א היא אמיתית ונכונה היא מתגלה מחדש. 17 חלק ראשו אנרגיות וסמלי אנרגיות קשה להאמי שהקדמוני יצרו את המשקפיי דרכ אנו מביטי עד היו .מתרבות עלומה שהיתה קיימת לפני היות הכתב, לפני כ 15,000שנה לפחות ,דר %התרבות השכלתנית היוונית ועד היו ,עוברי אות מוטיבי בסיסיי לאור %כל התרבויות :אלה האנרגיות שקרמו צורה וסמלי ,א %כאשר מזקקי אות מגלי שוב את האנרגיות הבסיסיות. מאז ימי בראשית התפצלו אמונות בקרב העמי ,כל אחת מה ניחנה באנרגיה האופיינית לה ,כגו ,אנרגיה המתמקדת ברוח, באי ,או אנרגיה הנוטה ליש ולמעשה. האד יכול לבחור באשכול סמלי לפי ראות עיניו ,אבל בסופו של דבר קיימת אנרגיה שהיא הדר %שלו ,והיא נותנת הטו העיקרי של מעשיו. הטענה שיש אמת אחת ורק הפולח והמצוות שוני מדת לדת ,ולכ אי צור %להתחקות אחריה ,היא טענה מוטעית .רוב הדתות מתעלמות או מבטלות יסודות באמונות אחרות ,ג דתות שיצאו מראש במגמה לאחד את האמונות .אמנ כל אחד ישתדל עד כמה שנית להוכיח שתורתו מכילה הכל ,אבל באופ מעשי ,הדגש הוא רק על רצועה צרה של ערכי וכל השאר ה בבחינת עלי תאנה. עוד דר %להוכיח את האוניברסליות של כל דת היא לייחס לכתבי עתיקי פירושי חדשי שמחברי הכתבי לא התכוונו אליה ובכ% מנסי חסידי אותה דת להוכיח את עושר דת .למעשה ,הדתות והאמונות ,כולל החילוניות ,ה חדמימדיות במידה זו או אחרת. לרוב ה גוזרות את העול לשניי ומשתמשות רק בחלק מ 18 האוצרות המזומני לאד ,כמו החילוני והמדע שאינ מכירי בצור %הרוחני והדתות המונותיאיסטיות הנאבקות במיניות. *** אנרגיה מס' 1 האנרגיה של היהדות אנרגיה של עשייה והפשטה האנרגיה של היהדות היא אנרגיה של עשייה ,אקטיביות, עשייה שנובעת מתו %הפשטה .לא די בכ %שהיהודי מאמי ועור% טקסי אלא עליו לעבוד יו יו ושעה שעה במילוי מצוות כדי לאשש מחדש את האמונה. ההפשטה היהודית היא עשייה שנובעת ישירות מתו %החוקי המופשטי ללא תיוו %סמלי .העשייה העברית היא החוק ,הסדר והמשפט ,אנרגיה הנובעת מתו %רעיו האחדות שנוסח בתנ" .%אותו חוק לכול .אי הבדל בי אד לאד ,כול עבדי ה' .זוהי אהבה שכלית הקודמת לאהבה הכאוטית חסרת הגבולות הנוצרית .זוהי אנרגית האהבה שהביצוע שלה הוא הגיוני ומעשי .אי אד יכול לאהוב את האחר א אי מובטח לו סדר ,שמבלעדיו עלול הוא לאבד את חייו .אי טע לסלוח א הסליחה תאפשר לו לפגוע ב .%החוק, הסדר והמשפט היהודי ה הראשוני שהגנו על חוקי חברתיי בלי תלות בשיגיונות השליטי ,להבדיל מעמי אחרי באותה תקופה, כמו חוקי חמורבי בבבל ,אלא מכוח צו עליו שדרש מהכל לציית לו באותה מידה .רק קהילה יכולה להג על זכויות היחיד החלש .אחרי שמחוקקי חוקי סוציאליי ,לא מתו %בחירה אלא מתו %חובה, אחרי שג החלשי נתמכי ,אפשר להתחיל לעסוק במותרות של אהבה אוניברסלית ובכאוס .שלב לפני האהבה המופשטת, האוניברסלית ,הוא אהבת הגרי בסביבת .%האהבה לאנושות איננה שלמה א אינ %אוהב אנשי ואינ %אוהב את עצמ ,%אלא אוהב אנשי שאינ %מכיר או עוסק באהבה כמושג מופשט" .ואהבת לרע% כמו ,"%אהב את עצמ %קוד ואז יהיה לאל יד %לאהוב את זולת.% היהדות תרמה ג תרומה נכבדה לשיוויו החברתי כיו. 19 הצדק והמוסר היהודי נדרשי לא רק מהאד אלא ג מאלוהי .אברה מתווכח ע אלוהי לפני נפילת סדו ועמורה ומעלה את הטיעו שאי זה מ הצדק שאלוהי ישמיד את הצדיקי יחד הרשעי .אלוהי איננו יכול לדרוש בלא שיהיה צודק בעצמו. במקו הגחמות של אלי הטבע העתיקי ,נרשמה זכות נוספת בהצהרת הזכויות של האד .המוסר הוא לא לנהוג רק לפי חוקי הטבע אלא ג על פי הצדק המתקבל על דעתו של האד .נית לומר שהמוסר הוא ההישג הגדול ביותר של האד ,צדק המעוג בחוק, משו שהוא הער %היחיד המנוגד לחוקי הטבע ,והאד מוכ לחרוט אותו בתוכו בניגוד לתשוקותיו הטבעיות. בעול העתיק כבר היתה מודעות לכ %שקיי מעי כוח מרכזי שממנו נבראו האלי ובעזרת נברא העול .בקרב העברי האמונה באל מופשט אחד הגיעה לשיאה .ההפשטה היהודית של דמות אלוהי חייבה ניתו /אלילי .התודעה האנושית באותה עת היתה כה מתוכנתת לסמלי פיזיי של האלוהות ,שהיה צור% בהתעקשות מסיבית של העברי ,כדי לזרוע בעול את הידע המופשט האלוהי .ג א העמי של אותה תקופה האמינו באל אחד מופשט במידה זו או אחרת עדיי נזקקו לסמלי כמו אלי ואלילי שייצגו את מגוו הכוחות של הטבע .רוב עובדי האלילי לא ממש עבדו לאבני כפי שניסו להציג אות ,אלא שה התקשו לתפוס מושג מופשט ללא תיו %של דבר פיזי כלשהו .תרומת היהדות היתה הפשטת האלוהות והפשטה בכלל ,שהיא תחילת החילוניות כיו. אברה התוודע לנוכחות האלוהית בשנת 1500לפנה"ס .משה שמע את דברי אלוהי בשנת 1300לפנה"ס .רק במאה השישית לפנה"ס לער ,%התפתחו הבודהיז ,הטאואיז והפילוסופיה היוונית והגיעו להפשטה .כלומר ,אל" שני נזקקה היהדות להג על מושג "אחדות אלוהי" תו %כדי התקפות מבחו /וג מבית .העבודה לעגל זהב התרחשה ,משו שג העברי הקדמוני לא יכלו לשאת את המחשבה של אל ללא דימוי .המחיר של מאבק זה הוא עיקשות ודבקות הקיימת ביהדות עד היו ,לטוב ולרע .יתכ שהאמונה העברית השפיעה על התפתחות הפילוסופיה היוונית .א נקח בחשבו את נדודיה של היווני במזרח ובמצרי בפרט ,את ירידת היהודי לבבל ולמצרי לאחר חורב בית ראשו במאה השביעית לפנה"ס ,סביר למדי שהיווני למדו בעקיפי או במישרי מהעברי. מכל מקו נית ליחס לעברי את רעיו האחדות המופשטת ,ששינה 20 את העול .ג סיפורי התורה הריאליסטיי ה הוכחה לגישה הלא רגשנית שהמשיכה אותה החשיבה התלמודית. ההפשטה שנוצרה כתוצאה מהאמונה המונותיאיסטיות אפשרה התפתחות וקידמה טכנולוגית ואינטלקטואלית על ידי קשור כל הנושאי לגרעי מופשט אחד. המצוות ה ביטוי מעשי לקירבה לאלוהי .העובדה שישראל הוא ע סגולה הקרוב לאל ,מתבטאת בעיקר בחובות ולא בזכויות .בעמי אחרי האחדות היא בעיקר על ידי חוויה, פילוסופיה ,מבני ארכיטקטונייי מרשימי או סמלי של אלוהויות .השאלה א המצוות ה הגיוניות היא משנית בחשיבותה. האלוהות של התנ" %היא זו של הבריאה ,של היש ,ומכא של המעשה .העול שלפני הבריאה מוזכר רק במשפט אחד" :והאר/ היתה תוהו ובוהו וחוש %על פני תהו" ,בניגוד לבודהיז המדגיש את עול האי .בשעת זמ מת תורה אמרו העברי "נעשה ונשמע", כי העשייה קודמת להבנת האל. היחס לעבודת חולי ,עבודה המפרנסת את בעליה הוא בדר% כלל חיובי ואמירות כמו כמו" :אהב את המלאכה ושנא את הרבנות" מאפיינת את היהדות. הקדושה פירושה להפריש חלק מ החול ,המעשה ,לבורא. החלק השביעי מ השבוע מוקדש לאלוהי .הבריאה ,החול ,היא ששה חלקי מ השבוע ,משו שהמעשה הוא העיקר. החיבור לדת ,למצוות ולאמונה באה לידי ביטוי בקהילתיות. אלוהי בחר ביהודי כע בעל שליחות מסויימת ,על כ הע הנבחר קיי בזכות היות כל מרכיביו שומרי מצוות ,לכ ישראל ערבי זה לזה .כל יהודי הוא רק איבר אחד מהע שמייצג אותו בפני היוניברס .אחד הביטויי לכ %הוא התפילה בציבור .רעיו זה זוכה לעתי קרובות להתנגדות מצד היהודי הלא דתי .החילוני מאמי שחירות היחיד קודמת לכפיה של הקהילה .זהו ער %מרכזי באמונתו. בעיניו חובת הקהילה ליחיד קודמת ,א כי לא מבטלת את זכות הקהילה ,משו שקהילה ללא פרטי היא מושג ריק. אנרגית החוק ,הסדר והמעשיות היהודית איננה מאפשרת גחמה של היחיד לאמ /לעצמו אידיאל זה או אחר ככל העולה על רוחו .האידיאל הוא אלוהי ופרי מחשבה של דורות רבי .היחיד מתקשה בתקופת חיי אחת ג להשיג אידיאל מורכב וג לבצע אותו לבדו .דרושה חברה שתהפו %אותו לחלק בתו %הגו" המבצע. העבודה של קהילה מאוחדת תשיג את מטרותיה לאי ערו %יותר 21 מאשר האד הבודד .הצטרפות לע מסויי פירושה ה הגשמת ייעוד פרטי וה הגשמת שליחות לאומית. כאשר נוצרי חוקי מתאפשרת ספונטניות בתו %מסגרת החוקי ,בי החוקי וג תו %כדי החוקי .הסדר וההיגיו לעול אינ שלמי .תמיד יש מקו לטעויות מקריות .זוהי הפירצה של הטירו" אבל ג של הגאונות ,המקוריות ,ההמצאה וההתפתחות. היהדות נוטה לסגור את כל הפרצות בעזרת סייגי והגבלות .הנחיה זאת מועילה כאשר היא מעודדת יתר מודעות ,א %היא מזיקה כאשר אי היא מאפשרת דליפה מסויימת של תוהו .כאשר חוסמי את כל הסדקי ,כפי שהיהדות נוטה לעשות ,על ידי הוספת עוד ועוד ציוויי ואיסורי ,התוצאה היא ,או שהתוהו היצירתי נחשב לחטא, או שהיצירתיות מדוכאת .בתקופות מסויימות בעבר היתה גמישות מסויימת .התלמוד ,המבוסס על וויכוחי של בעד ונגד ,הביא ליצירת תקנות חדשות .היהדות ,שהיתה בתחילתה דת חדשנית נטתה במש %הדורות יותר ויותר להשתיק את הספקני .המגמה השמרנית התחזקה .התוצאה היא שבתו %היהדות עצמה לא נוצרו יצירות גדולות מחו /להקשר הדתי .לעומת זאת ,יהודי כמו פרויד ואיינשטיי ,מומרי כמו מארקס ושפינוזה ,וכ פוליטיקאי ומדעני חשובי בארצות העול ,שיצאו מ היהדות אל העול הגדול תרמו יצירות נצחיות ,משו שירשו את כלי החשיבה והביצוע היעילי שלה. היהדות כיסוד הדתות המונותיאיסטיות וכדת של חוקי תרמה ג את מסר החובה והמודעות לעול בניגוד לנהנתנות שהיתה נהוגה בעול העתיק .אבל במקו להוסי" עוד נדב %לאמונות הקיימות והעשרת התודעה הישנה ,הדתות המונותיאיסטיות הרסו את חלקו הגדול של העול היש ,על הטוב ועל הרע שבו ,פגעו בשימחת החיי של המאמיני ,ושברו את הזהות בי הטבע והגו" האנושי ובי הרוח האלוהית .האמונה הפגאנית היתה יצירתית יותר משו שלא הגבילה עצמה לחוק אחד נוקשה והיה בה חופש רב יותר .רדיפת הפאגניות והצגתה כתועבה היתה מלווה ג בחוסר סובלנות כלפי תופעות אנושיות וצרכי אנושיי אחרי. *** 22 אנרגיה מס' 2 נצרות אנרגית אהבה מעשית אהבה מוגדרת ככוח המחבר בי הנפרדי ,בי שתי מולקולות ,בי שני אנשי ואפילו בי שתי ישויות נפרדות כמו רגש ומדע .האהבה היא ג כאוס ,אותו עול בלתי מוגדר שהוא האל הבלתי נגלה שמעבר לבריאה. אנרגית הנצרות היא בעיקרה אנרגית האהבה .הכאוס הוא לאהוב ג את האויב .כלומר ,לאהוב ללא סדר והיגיו וללא הבחנה בי טוב לרע .רגש האהבה כמו הכאוס איננו בהכרח מוסרי .ישו הנוצרי הוסי" לפסוק" ,ואהבת לרע %כמו "%את "ואהבת לאויב"% וכ סובלנות לחוטא .מוטיב הסליחה מביא בחשבו שג התוקפ הוא קורב. ישו דיבר על האד הפרטי ,על מצוקתו של החוטא ,בלי להתיחס להגדרות חיצוניות שלו .הוא דיבר על שיוויו רוחני .לכל אחד כוח להציל את עצמו .ג בחוטא קיי האלוהי .תורתו הדגישה את היחיד ואת האוניברסלי ולא את האומה. ישו עבר השפלה ציבורית שהיא ההשפלה הקשה ביותר, בנפשו ובגופו .זוהי טבילת האש של האד לפני שהוא עולה לרמה רוחנית גבוהה יותר .ההשפלה מלמדת על גבולות האגו ושבירות האגו התלוי בזולתו ,וג מרחיבה את כשירותו של האד להבי את מצוקותיה של האחרי ,ומכא ג את יכולתו לסלוח. הצד האפל של האהבה אי צור %להרחיב בשבחי האהבה משו שה ידועי לכל. אבל לאהבה ,למרות נשגבותה ,סיכוני משלה .קל ליפול לתו% הפחי העומדי בדרכו של האד הכמה לאהבה. אהבה הסופגת עוד" רגשנות היא מסוכנת .לרגש אי הבחנה בי אנחנו לאת .המסקנה היא ,לעתי ,שעל האחר להיות כמוני או כמו שאני חושב שהוא צרי %להיות ,כדי שיהיה לו טוב .כאשר הרגש 23 המבקש לעזור לזולת מתחבר לפטרונות ,לשתלטנות ולחוסר רצו להבי מה האחר רוצה וצרי ,%הצירו" הופ %להיות קטלני .הנצרות וג האיסל ,שא" הוא רגשני למדי ,ה מיסיונריות .המיסיונריות הופכת לתובענות .היהדות ,המעדיפה את המודעות האישית ,איננה מיסיונרית והיא מניחה לב ע אחר לבחור ביהדות מתו %רצונו שלו, ואפילו מדגישה את הקשיי שיעמדו בפניו .האהבה עלולה להיות נגועה בחוסר גבולות ,חוסר מודעות ובהונאה עצמית .העוסקי באהבה ובריגוש בלבד נוטי להטי" להתחברות לאמונה ללא הטלת ספק .דרישה מוחלטת לאהבה ולסליחה חוטאת לרגש האהבה עצמו, שבמהותו הוא גמישות וזרימה .הצור %להתנהג תמיד באותה דר% מעידה על נוקשות .המילה אהבה ,כאשר היא מלווה בנוקשות וחוסר סובלנות ,לא רק בדתות אלא ג אצל יחידי ,נשמעת צורמת למדי. בעל הכוונות הטובות ,במקרה הטוב ,מתעל מכ %שעקב חופש הבחירה כל אד אחראי קוד כל על נשמתו .איש אינו אחראי על נשמתו של האחר .בשלב מתקד של חוסר הסובלנות נשמעת האזהרה של :אל תל %לש ,כי ש נמצא השט .האמונה באהבה נוטה להשאיר את האד בתו %תחו הרגשנות ומכוונת אותו לאמונה עיוורת מסוכנת .האמונה ,רצוי שתעבור תחילה ביקורת וספקנות. לאחר תהלי %זה עדיי מוטב להותיר אוז אחת כרויה לדעות אחרות, ג א אי המאמי מתעתד לשנות את אמונתו. כאשר מכירי רק במחצית האד ,באהבה הרגשנית ,זוהי קרקע פוריה לראיית הצד האחר בממדי מפלצתיי .תורת האהבה התעלמה מהאד השל ורוממה תכונות כמו אהבה וחמלה כלפי הטוב וכלפי הרע .מצד שני ,נלחמה בתכונות כמו תשוקות ,מיניות, גאווה ,התרכזות בעצמי ,תאווה לכס" ולעושר ,למעמד ולש טוב והפכה אות לשטניי .אגב ,ג בדתות המזרח ובשאר הדתות המונותיאיסטיות אות תכונות נחשבו לרעות ,ולעתי לדמוניות. התוצאה היא רצו להרוג או לדכא את מחצית האד האחרת ,כי כאשר אי הבנה שנית להטמיע את הרע בטוב ואת הטוב ברע ,הרע מופיע כרע מוחלט וקל לזהות בו את השט ולרדו" אותו .ע שלטו כל הדתות המונותיאיסטיות החטא הפ %למוחלט ולכ היצרי פרצו בדרכי אחרות או שהיתה הדחקה שגרמה לבעיות חברתיות ופסיכולוגיות .לעתי הרוד" את הרע כפי שהוא מאמי בו ,הופכת אותו לרע ,אפילו לפי השקפתו שלו אלא שצדקנותו מעוורת את עיניו .היו נקודת המוצא של תפיסת הרגש היא ההבנה שג תחושות כמו תשוקות וכעסי ה ביטוי לאנרגיה .לעתי קיימת 24 קיצוניות הפוכה .בגלל סליחה מופרזת ,התוקפ זוכה לאהבה ואילו הקורב הופ %לנאש. אנרגיה זאת תרמה למערב את ההכרה בצור %למעורבות רגשית אבל ג את הקונפליקטי בי הדרישה לאיזו ולאיפוק ובי ההטפה למעורבות רגשית ואיכפתיות .עדיי לא הגיעו נמצא האיזו ההול בקונפליקט הזה. ההתמודדות היו יומית ע נושא האהבה והסליחה היא מורכבת ודורשת יותר פירוט והגדרות .כדי להימנע מסכנות האהבה, שבבסיסה היא רגש חיובי ,מוטב לאמ /גישה הגיונית כלפיה. האהבה השכלית פורשה כבר במהפכה הצרפתית כקבלה של האחר. כלומר ,מאד יפה לאהוב את כול אבל א אי זה אפשרי ,מותר לתעב אד כלשהו ,ויחד ע זה להבי שהוא בעל זכות לחיות על האדמה הזאת ג בדמותו המתועבת .זוהי אהבה שביטויה הוא כבוד וסובלנות .גישה זאת משחררת את האד מדבקות מלאכותית ,אילו/ עצמי ,צדקנות ואפילו צביעות .יש מידה של עריצות בנטייה להטי" לאחר מה להרגיש ,לדרוש מהאחר לחוש אהבה ,חמלה וסליחה בשעה שאי האד מוכ לכ %או מבטא את עצמו אחרת .הא הסליחה היא רק אידיאל ועל האד לפעול כמיטב הבנתו ,או שתמיד עליו לסלוח ולהבליג? כאשר משתמשי בהגדרות של חשיבה קל יותר לענות על השאלה כי אז אפשר לקבל שלכל אד מגיעות אות זכויות ולנסות להבי את מניעי האחר מבלי להצדיק אות ,מאשר להחליט מה להרגיש. אפשר ג להתרחק מאותו מקו בו מצוי הכעס הקושר בי שני אנשי .בהתרחקות יש משהו מ ההשלמה ואולי אפילו מהסליחה .לנפגע אפשרות ג להמציא עונש סמלי שישחרר אותו מזעמו ,או לגלות פתרו יצירתי אחר לבעיה .פתרו נוס" הוא להתרוק מרגשות הזע בשיחה ע חברי ויועצי .א אי פתרו מוטב לחדול מהמאמצי ללא ייסורי מצפו ורגשות אש ,ולקוות שהזמ יעשה את שלו. הסליחה הנוצרית היא הקרבה ,ועדות לכ %היא דיוקנו של ישו הצלוב והמעונה .למעט תקופות מסויימות בה אכ יש צור% בהקרבה ,הא זה משהו שצרי %לעשות יו יו? דומה שזאת תשובה שכל אחד יוכל להחליטה בינו לבינו .לא לכול מתאימה הדר %של כניעה וסליחה ולא כול מאמיני בבלעדיות שלה .ניסוי בסוגיה זאת ,שנבחנה על ידי מחשבי ,הוכיח שהטקטיקה הטובה ביותר היא מידה כנגד מידה .כדאי תמיד לשת" פעולה אבל א 25 האחר מפריע ופוגע כדאי להשיב לו כגמולו .לאחר שהפסיק ממעשיו הפוגעי ,רצוי לסלוח ולשוב ליחסי חברות .רבי ג הזקוקי למאבק לשמו וה יכולי לתעל את האנרגיה שלה לדרכי מעשיות לא הרסניות. הא בחיי יו יו הרעפת חמלה עד אי ק ,/ג לפוגעי בזולת ,היא הרצויה ,ואולי ,להיפ ,%דווקא אז הרע מתחזק? המצדדי בכוחה של האהבה טועני שאהבה של האחד משנה את האחר ומשפרת אותו .במציאות לעתי היא משנה ולעתי איננה משנה משו שהאחריות נופלת על השניי באותה מידה .התשובה איננה חד משמעית .כל אד מושפע בדר %שונה. כצעד ראשו הוא על המרגיש לנקות עצמו מטינה ,ורק לאחר מכ עליו להתייחס לרגשות האחר .העמדת האחר לפני צרכי %מבלי להתחשב בעצמ ,%איננה מחסלת את הטינה ,לעתי א" מגבירה אותה ,ובסופו של דבר פוגעת בכול .אהבה איננה ניכרת רק בסליחה ובנתינה אלא ג כאשר היא מתחברת ע כעס וטינה .אהבה פנימית אמיתית עשויה להסתתר מאחורי רגשות ומעשי שליליי בדומה לשמש הנחבאת מאחורי הענני .כמו שע חלו" הענני מעל פניה השמש מפציעה ביניה ,משו שהיתה ש תמיד ,כ% אהבה אמיתית נמצאת מאחורי מעשי פחות נעימי והיא מתגלית כשמגיע זמנה. הצד הבהיר של האהבה האהבה היא מעשיות .היא הקמת גו" תומ ,%כמו קהילה, המעניקה יחס צודק לכל חבריה והופכת להיות רשת ביטחו שאד נופל עליה בשעת צרה .אותה תמיכה היא ג חובת היחיד כלפי הורי וילדי ,חובת הנתינה כלפי אלה שיש לה פחות וחובת המתנה של הכישורי של %לעול .זוהי חובה של כל אלה שיוצרי משהו :ידידות ,בית ,נישואי ,לידה וחינו ,%מבלי להתעל מצורכי הנות. ביטוי אחר לאהבה הוא האהבה הרוחנית ,דרכה האד חש התעלות ,כאשר הוא קולט את היופי מסביבו וחש אחדות ע הטבע וע אלוהי ,בשעת טיול ,בספורט ,בלמידה ,בגילוי מדעי ,באמנות, במדיטציה ,בתפילה ,באקסטזה ,בעיסוק במיסטיקה ,בפעילות ציבורית ,בעבודה ובנתינה לזולת .אהבה זאת היא התמזגות ע אנרגיה אלוהית ולכ היא בעלת עוצמה רבה כל כ .%אהבה מעי זאת 26 מציעות כל הדתות .קשה להגדירה אבל היא אחד הרגשות העמוקי והמרשימי ביותר .זהו רגש אחווה לאנושות ולקוסמוס ,לעתי רגש התפעמות ופליאה מהיקו והודיה על כ %שהעול נברא .אנרגיה זאת ,האנרגיה שלפני הבריאה ,היא מקור העוצמה .זהו המקור שלא קיימי בו פחדי מפני שש שורשי כל הכוחות .החיבור לאלוהות מחמ ומוסי" אנרגיה ,תחושת שלימות ותחושה רחמית של חמימות ,חיבוק וביטחו ,מעי מאגר אינסופי שאפשר לשאוב ממנו כוח .תחושה זאת כל כ %חזקה ,מהנה ומלאת אושר ,שקל לאיי שהיא תילקח ממנו א יבחר האד בדר %אחרת שאיננה מוצאת ח בעיני מישהו ,כסנקציה נגדו א יטיל ספק באותה ישות שמעניקה לו אותה ,כש שקל לאיי על תינוק כאשר אימו נוטשת אותו לרגע. ואמנ זה מה שחווה האד כאשר הוא נאכל על ידי ספיקות ומחשבות .הדתות משתמשות לעתי בפחד זה ,אבל אי אפשר בלי לשאול שאלות .הטבע איננו סובל חוסר תנועה .הישארות בתו %אותו מצב של אושר מביאה לתוצאות שליליות כמו שיעמו או הקמת רודנות דתית ופוליטית .הספיקות אינ מעלימי את תחושת החיבור אלא רק מסתירות אותה לרגעי ,ואחרי כ היא שבה ומתגלה בדר% שונה. נית להבחי בי רגש חיובי לשלילי כאשר נבדק המקור שלו. כאשר האהבה היא תלות או שליטה או פחד ,היא איננה אהבה טהורה .כאשר היא מנו" לעשייה ,ליצירה ולנתינה הדדית ,זוהי האהבה. אהבה היא אנרגיה שהיקו משפיע על האד אבל האד מקבל אותה ג מהזולת ,והיא נותנת לו כוח לחיי .כאשר החיבור הוא ג לאל ,מתקבלת מידה רבה של חירות פנימית .האהבה איננה תלויה באחרי .האמונה היא לסמו %על אהבתו של אלוהי ,שהוא ית מטובו כאשר האד מוכ לתת מעצמו ולהסתכ .בדר %כלל המסתכ יצליח אבל לא תמיד ,משו שא כל הסתכנות היתה מצליחה לא היה סיכו .הדר %הטובה ביותר הוא היכולת לאהוב, לקבל אהבה היכ שהיא ניתנת ,אבל ג להשתחרר מהתלות באהבה. אהבה של בני אד היא כמו מזג האוויר .כאשר השמש מחממת מה טוב .כאשר קר ,האד מספק בעצמו את החו הדרוש לו או את הקרירות המבוקשת .אי טע להעניק או לקחת אהבה בכוח. 27 על האד לדאוג באופ קבוע לספק אהבה לעצמו וכוח פנימי ,מתו% נקודה שימצא בתו %עצמו ,על ידי כ %שיכיר את עצמו וילמד מה מעניק לו כוח .אפשר ג לאהוב את הזולת ואת הקוסמוס וג להיות מנותק ובלתי תלוי .לא לכבול ולא להיכבל אליו .היתרו של אות שאינ מחוברי לאהבה של אחרי ואינ זורמי ,שה יכולי להתפנות יותר מהאחרי ,לגלות אנרגיה בתו %עצמ ובתו% הקוסמוס .למעשה ,ההתפתחות האנושית נעשיית לעתי קרובות מאות שמסיבה זו אחרת נתקעי ואינ זורמי ע החברה או ע דעות הסביבה. אהבה רומנטית היא אהבה שמעורב בה אד נוס" .אהבה משפחתית מכילה עוד בני אד .באהבה לאנשי אחרי קיי ,בנוס" לנתינה הדדית ,לעתי ,ג מרכיב הסימביוזה ,כאשר הזולת חודר מתחת לעור .אי הוא מסוגל להבחי היכ הוא מסתיי והיכ מתחיל האחר .כאמור ,מטרתו של האד להיות לא תלוי .רבי מעמידי את הברירה של אהבה רומנטית ואהבה משפחתית לעומת קריירה ומקצוע .זוהי פרשנות של אהבה במוב הנוצרי של הקרבה .כאשר מפרשי את האהבה כמניע ליצירתיות ולא כקורב השאלה הזאת איננה קיימת ,משו שג במקצועו עשוי האד להשאר בתחו של האהבה ,קבלתה ונתינתה. האהבה שאד מעניק מעצמו לאחר מרפאת את האחר אבל בעיקר אותו עצמו .בסוג אהבה זה אי מצפי מהזולת לתמורה .ע זאת ,נתינה אינה קשורה תמיד לאהבה .קיימת ג נתינה מתו %חובה ואילוצי ,ואי זו בהכרח נתינה שלילית .נתינת אהבה בלבד גורמת לאד להיות בתו %אהבה .א האד נות מפרי עמלו ומנשמתו בצורה פיזית ולא בצורה רגשית או אינטלקטואלית ,ג זוהי אהבה. האהבה זורמת ג כאנרגיה פיזית כמו כס" .חסד הוא תחושה פנימית של שפע הקיי ביקו עבורו .כאשר לאד תחושה של חסד הוא מקבל מהעול מתנות של ממש .אי אפשר למנוע מציאות של סיבה ותוצאה ,נתינה וקבלה ,צדק ומשפט אבל כשתחושת החסד קיימת בתו %האד הוא משנה את כל פנימיותו ,הוא נפתח לאהבה ולכל המתנות שהיקו עשוי להרעי" עליו בלא שיחוש אשמה ,והוא אכ מקבל .כל תיקשורת מילולית שיש עימה נתינה כרוכה באהבה ,ג שיחה בטלפו או בשיחת אינטרנט או כתיבת מכתבי או אפילו הופעה בטלוויזיה ובשאר כלי תיקשורת .אפילו א רק מספרי על בעיות מתו %מטרה לסייע בידי אחרי .אהבה משפיעה פחות על 28 האד האחר בגלל חופש הבחירה ,אבל משפיעה על העול כי העול הוא אלוהי. האד יכול להיות שרוי בתו %תחושה תמידית של אהבה ,ג א תחושה זאת לא חזקה במיוחד ,כאשר הוא משתמש בכוחות עצמו באמצעי כמו זכרו של אהבה רחוקה ,תמונות שהוא יוצר בדמיונו ,משפטי שהוא משנ ללא הר" ,נוכחות של הטבע ,אמנות ומוסיקה .ג אהבה זאת מסייעת לריפוי עצמי .היא מקהה במקצת את עוקצ של תלאות החיי ויחסי קשי .זוהי אהבה קלה ורכה העוטפת את האד ,מטפטפת לתו %חיי המעשה ,ליחסי ,לדימיו ולחוויות פנימיות עמוקות .באהבה זאת תיתכ אפשרות להתבש מניחוחה ג בלי שתהיה אהבה ממשית סביב האד ,כמו שיתכ להתבש ממי בוש בלא שיצטרכו לקטו" את הפרח. האהבה היא אידיאל ,א %אידיאל פירושו שזהו הכיוו אליו הולכי ולא המקו בו נמצאי .כל אד רשאי להחליט מה צרכיו, גבולותיו ,קצב הליכתו לקראת האידיאל וכיצד מצטייר האידיאל בעיניו. בעול שמעבר לבריאה הצדיקי והרשעי זוכי כול לאותה מנת אהבה ללא צדק ושכר ועונש .ככל שיורדי אל עול הבריאה הצדק בולט יותר משו שחלי עליו חוקי של סיבה ותוצאה .ישו ביקש להחיל את חוק האלוהות האוניברסלית על העול הגשמי .הא זה אפשרי? במידה מסויימת ,כ .הבנת חוק זה עשויה לשנות תודעה ,ג א העול של סיבה ותוצאה נשאר כמות שהוא .קיימות פרצות בתו %העול הזה ,מעי צינורות ,שבה האד מחובר לאלוהות האוניברסלית. חיבורי האהבה היא חיבורי משתני .אחדות קבועה איננה מעניינת ,היא חסרת חיי וחסרת תנועה .היא איננה מקודשת כש שהנבדלות איננה טמאה .המטרה הראשונית היא חיבורי מתחדשי בי הנפרדי .הקשר בי כל הקיי בקוסמוס הוא לא רק אחדות והזדהות אלא בעיקר קשר של חיבורי ,מעי חוטי בעלי קשרי מורכבי ומסובכי המחברי בי כל התאי הבודדי כמו רשת חוטי טלפו .משל מדויק יותר הוא זה של המוח .המוח האנושי פועל ג כמיקשה אחת וג כחלקי שיש ביניה קואורדינציה .הוא בנוי מתאי עצב ומשלוחות המחברות ומקשרות את תאי העצב .השלוחות 29 משתנות ללא הר" .ככל שהאד מתפתח השלוחות מתרבות, החיבורי שבי התאי משתני ,מתגווני ומתעשרי יותר ויותר, ולכ הפתרונות שהאד בוחר מקוריי ומורכבי יותר .חיבורי חדשי מגבירי את רמת האינטליגנציה .החיבורי האנושיי ה משפחה ,אומה ,אנושות ,קוסמוס .החיבורי יכולי להיות רגשיי, הגיוניי או מעשיי .החיבורי בי בני האד משתני ומתפתחי כל הזמ .אי טע להכריח אנשי לקדש סוג אחד של חיבורי על משנהו .כאשר משפחה או אומה או כל סוג קשר אחר אינו עונה על צורכי היחיד ואולי אפילו מזיק לו ,אי הוא חייב להיכלא בו באות תנאי .קיימי חיבורי נוספי של קהילה ,אנושות וחיבור קוסמי אליה הוא יכול להשתיי .%יתכ שאלה יהיו החיבורי העתידיי העיקריי. האהבה איננה סטאטית ונצחית .אי היא נוחתת על ראשו של האוהב ברגע של הארה ונשארת ש לנצח .היא דבר משתנה .כשאי מזיני את ההישתנות ,האהבה והאחדות מתחילות לעכל את עצמ עד שה נמוגות .החיבורי ה הפעולה והתגובה ,הקבלה והנתינה, והמשחק בינ לבי עצמ מזי אות .יחסי אהבה ורעות ויחסי בי קרובי משפחה מצליחי כאשר ה משתני מידי פע. א. ב. נית לראות את המציאות במספר דרכי: כהירארכיה של מנהיגי שבראשה עומד האל כמו בדתות המונותיאיטיות. כל דבר הוא השתקפות של משהו אחר ,כלומר ,כל דבר הוא דבר אחר ,והכל הוא אותו אחד ,כמו בהינדואיז ובבודהיז. ג. כחיבורי של גופי ושל חוקי שוני וכל אחד הוא בדרגה שווה. האחדות היא חיבורי. ד. כל התשובות הנ"ל נכונות. רגש ומחשבה נוטי לזהות את האהבה ע רגש .ביטחו ,שלווה ,מיניות, יצירתיות ,עניי ,יוזמה ,תקווה ,רו %וחיבה מיוחסי לאהבה .כעס תיסכול ,אשמה ,דחיה ,שיעמו ,תוקפנות ,סבל ובדידות מיוחסי להיעדר אהבה .רגשות של אושר עשויי להיחוות כרגיעה מוחלטת, התרוקנות ממחשבות ורגשות ,הגות ,התעלות ואחדות כמו 30 בבודהיז ובהינדואיז ,או כטרנס ,התרגשות עזה ואקסטזה כמו בקרב עמי אפריקה ,אמריקה הקדומה ובמערב המודרני. הבודהיז מבי את האהבה כאינטואיציה .החוויה האינטואיטיבית נקיה מריגושי הקשורי לעשייה חיצונית או פנימית .היא הוויה .היא ניתוק מהאנושי וחיבור לקוסמי .היא התרשמות והקשבה לרחשי העול ולרחשי פנימיי .ישו דיבר על רגש אנושי .בניגוד לאהבה המופשטת הבודהיסטית הוא פירט ותיאר את האהבה במונחי של עשייה כמו הקרבה וסליחה .בכ %הוא תיוו% בי העשייה היהודית לבי איהעשייה הבודהיסטית .ע כל ההבדלי ,העול האידיאלי ששואפי אליו ,לפי הבודהיז והנצרות ,הוא אותו עול פוטנציאלי ,רוחני ,שלפני הבריאה ,היקו שבו תוכנתו העתיד והחומר ,כש שהעובר תוכנת בגני שבביצית המופרית .בעול זה הדברי נקבעי עבורנו ,ובו אנחנו צפי בשלווה במי הרח ,מוקפי באהבה משו שאיננו נדרשי לתת תמורתה .מאיד ,%בעול הקיי ,הפיזי ,האד נדרש לעבוד ,לחקור, לגלות ,ליצור ,לבנות ,לשנות ,ליצור בכוחות עצמו חיבור של אהבה ויצירה בעול קשה ,עויי ואפילו להילח .חלק מהתנועות הרוחניות ,ג כיו ,מתפתות לראות את העול הרוחני כאידיאל ולהתרפק עליו ,לבקש לזרו בהרגשת אושר ,להתמקד בעיקר בשיטות ריפוי אלטרנטיביות למע ההרגשה הטובה .ה דוחי את העול הרציונליסטי ,המלווה במאמצי ובספק. הרגש הוא כמו הדלק המזי את המכונית הנוסעת .כאשר נדלק ניצו /באד ,דח" המאי /בו לעשייה ,הרגש הוא המאפשר לו להמשי %בה ,כמו זר הנהר שבעזרתו האד שט אל מחוז חפצו. בלעדי הרגש האד היה מפסיק את עשייתו לאחר דעיכת ההתלהבות הראשונית .לו היו לאד רק אינטואיציה והיגיו הוא היה מבי שיש אחדות א %היה נותר בנקודה זאת לנצח .הרגש הוא זה שדוח" להפו% הבנה זאת למעשה .ע בעירת הרגש כל הקיי מקבל עומק רב יותר, ג האושר וג הכאב .אבל לא רק את עצמו האד חש .רגש הוא היכולת להבי את השמחה והסבל של האחר .הרגש גור לו להתמיד בקשרי של שני ארוכות כמשפחה וכאומה ,משו שכאשר אי רגש ,ברבות הימי השעמו תופס את מקו היחסי .הרגש הוא ג היכולת לעכל קשיי רגשיי ואסונות ,להמשי %הלאה ולהתחיל מחדש .מחשבה מוגזמת עלולה לגרו לאד לוותר משו שהיא מעלה שאלות רבות המשתקות אותו ולא מניחות לו להגיע לשלב 31 המעשה .הרגש איננו מניח לאד לוותר ולא לעשות דבר משו שהוא דורש פעולה ,ולו יהיה זה סבל בלבד. הרגש יכול להיות אחווה ע האנושות ,ע הקוסמוס ואלוהי ,חמלה ,אחדות ,דבקות ,אמונה ,שמחה והודיה ,או רגש של חובה ,סקרנות ,התלהבות המתלווה ג למחשבה ,חקירה וגילוי. לאלה אפשר להוסי" רגש החפ /באיחוד ע גופ %מיזוג החומר ע הרוח ,שהוא תכלית האד. האד ,למרות שאיפות אלה ,איננו יכול להיות עשוי מאינטואיציה ורגש בלבד .לו לא היה האד ממיי את העול בעזרת המחשבה ,הכל היה מצי" אותו והוא היה הופ %למשותק או חסר מנוחה וחסר כיוו ,ולמעשה לא היה עושה דבר ,או הופ %לעלה ניד" ברוח .רגש לבדו ,לטווח ארו ,%עלול להרוס ,כש שמגע בחשמל או מיניות ללא תיווכו של ההיגיו ,יכולי לשרו" .ע זאת ,רגשנות חסרת שליטה וחסרת גבולות לזמ קצר ,עשויה להיות מקו החדשנות מפני שהיא חופרת באד עד תחתיתו ועד קצוותיו וש הוא מגלה אוצרות נוספי .התמקדות ברגש בלבד ,לאו דווקא כסבל רב מדי ,מעניקה לאד תחושה שהוא חי כעצב חשו" ,בניגוד לעקרות מסויימת שחש המתמקד במחשבה בלבד .הרצו לשמר את תחושת החיי הנעימה הופכת את בעליו לעתי קרובות לשמר. שכל ורוח אינ מעניקי אותה עוצמה של הרגש ,לכ ה קצרי זמ, אבל יתרונ הוא בהענקת את הצור %בשינוי ובהתחדשות. להרגיש ,פירושו להיות הדבר עצמו .כאשר האד הוא הדבר עצמו כמו הפרח ,אי הוא מודע לעצמו כמו שמודע האד המתבונ מבחו ./למרות שנעי להיות הדבר עצמו ,משו שזוהי תחושה של חיי ,רק התנועה מבפני החוצה והתנועה מבחו /פנימה ,היא המייחדת את האד ,והיא המודעות האמיתית. לעתי ,הרגש יוצר תמונות במוח .זהו החלו בהקי ./כאשר כל רגש ושאיפה של אד כלשהו מעלי במוחו תמונה אחרת ללא קשר הגיוני ביניה הוא נחשב לחולה נפש. מחקרי בפגועי מוח גילו כי פגיעה במוח הימני ,היצירתי והרגשי ,מביאה את האד לבטא מלי בטו חסר חיי ,ואילו פגיעה במוח השמאלי מלווה בביטוי רגשות ללא מלי ,מעי ג'יבריש חסר משמעות .מחקרי אלה מעידי עד כמה אי אפשר לאחד בלי השני. ההגדרות של רגש ואינטלקט נוצרו לצורכי ביטוי בלבד .רגש ומחשבה יצוקי יחדיו באד ואי אפשר להפריד ביניה ,כש שאי אפשר להפריד את החומר מצבעו ומצורתו .המחשבה מתבטאת 32 בעזרת מלי ותנועות ידיי ואילו הרגש מתבטא על ידי הבעות פני, הבעות גו" וטו הקול .המילי ,ההבעה והטו ה הצבע והצורה. האינטלקט מעניק לאהבה משמעות ,והאהבה נותנת לאינטלקט חיי. הרגש הוא התיקשורת .הוא הדבק שמחבר בי בני האד או בי האד לעשייה .הרגש גמיש ,כמו מי .רגש פירושו לשנות תוכניות או להגמיש אות ,לפי המצב או אפילו נגד המצב .הוא גמישות ביחסי ,לדעת מתי לצחוק ומתי לבכות .הרגש ,בהיותו מסתגל ,הוא ג המתמר בי אנרגיות שונות ,וכ מתוו %ומחבר בי היצרי והגופניות ובינ לבי האנרגיות הרוחניות .האנרגיה הרגשית אמנ מחייה יחסי בי אנשי אבל המחשבה וההיגיו מעשירי את התקשורת .בעזרת הרגש מתחברי לאלוהי .בעזרת המחשבה אפשר להפו %לאלוהי ,מה שאיי על דתות העבר .המחשבה והרגש משתני בתנועה שיוצרת חיי. הא המחשבות קיימות כעצמות יבשות שמופחת בה רוח החיי של הרגש ,או להיפ ,%הרגש הוא זה שמניע לבנות עצמי ומבני ,וכשלעצמו הוא חסר משמעות כש שדלק בלבד איננו גור למכונית לנסוע? שני הכיווני נכוני ,כנראה .המחשבה מסייעת בידי הרגש לשמור על פרופורציות והרגש מזהה את המחשבה האמיתית .המחשבות ,ללא הרגש המזי את חיות ,אינ יכולות להתקיי .רגש ע היגיו איננו נופל בערכו מתחושת אושר ללא מחשבה .חוויות ורגשות המנותקות מההיגיו עלולות להוביל לאלימות. לעתי קרובות המחשבה עצמה גורמת לרגש .מצד שני ,כל רגש ,ויהיה זה המטור" ביותר ,נופל לתו %תבנית של מחשבה כלשהי ,לכ אנשי רגישי ואינטואיטיביי בלבד ה נוקשי ומקובעי לא פחות מאנשי שה הגיוניי בלבד .המחשבה יכולה לזהות את תבנית המחשבה בעוד שהרגש נופל בפח של מחשבות לא רצויות ,לכ דווקא המחשבה יכולת לשחרר את האד מה .רגש בא ממחשבה לא מודעת .כל מחשבה ,ולו הקרה ביותר ,מסתבכת ע תחושה פנימית כלשהי .החוויה נצרכת למוחשיות כלשהי של הבנה, אחרת אי היא תופסת אותה ,או בניסוח קיצוני יותר ,אי היא קיימת. דיבורי על חוויות מעוררי את האחר ופותחי את תשומת ליבו לדברי שלא היה מגיע אליה או שהיה נזקק לזמ רב כדי להשיג מניסיונות הפרטי בלבד .הידע נזקק לחוויה ,אחרת היא נשארת מחו/ לאד ואינה הופכת לחלק ממנו. 33 הידע איננו מסתיי כאשר רוכשי מספר עובדות בסיסיות ובעזרת חווי לנצח ,כאשר אותו חומר נטח ללא סו" .אלא שבכל פע רמת הידע עולה וכ %ג עולה רמת החוויה ,משו שבכל פע החיבורי ה חדשי ,עשירי יותר ובעלי ניואנסי דקי יותר .ידע חדש מאפשר לעלות שלב נוס" בחוויה. לרגש עצמו רמות שונות ,רגש רוחני ורגש גופני הנוצר מ האינסטינקטי ומהעצבי .ג למחשבה רמה רוחנית ואינטואיטיבית או רמה פיזית. רגש איננו זהה ע ריגוש .אהבה ורגש אינ התנהגות מוחצנת למרות שרבי נוטי לטעות ולהחלי" ביניה .חלק מהמוחצני ה רדודי רגש ,ואפילו אנוכיי .אנשי המתארי עצמ כרגישי סבורי שקל לה לנחש מה האחר מרגיש וכיצד עליו להתנהג ע כל רגש .לרבי קל יותר לסלוח לנוכל המתיפח בקול ר מאשר לנוכל שנראה כלפי חו /קר רוח .האינטלקטואל מותק" לא אחת בחוסר סובלנות על ידי אנשי הרגש .הוא נתקל בבכיינות של הרגשני הנעלבי בכל פע שהוא מנסה לחשוב ולהגדיר במקו להתפר /ברגשות .קיימות תרבויות הרואות בהיגיו מעי סרח עוד" של האד ,וקידמה של תרבויות העוסקות בהיגיו אינה מרשימה אות ,על א" שה משתמשי בפירותיה .למרות זאת ,אי רע במידה של מוחצנות כאשר הרגש אמיתי .רגש שאיננו מוחצ עלול להטעות את האחר .רגש נחשב עד כדי כ %שכל הימנעות מכאב מכונה בתרבות שלנו "בריחה" ,והימנעות זאת סותמת ,כביכול ,את מקורות הרגש .אנרגיה רגשית ראוי לה שתהיה מותאמת על ידי היחיד ואי רגש אחד המתאי לכל המקרי .עוד" רגשנות איננה מעשירה את האד .אהבה נכזבת אחת ,כשלו אחד והשפלה אחת מחשלי את האד והוא מכיר עומקי נרחבי של הנפש .מכות רגשיות חוזרות ונשנות ממוטטות את האד עד כי אי הוא מצליח לנסוק יותר או שההצלה מגיעה מאוחר מדי .לאד שסבל רבות מתאימה יותר דת כמו הבודהיז ,המלמדת אותו להתבונ ברגשותיו מתו %ריחוק, משחררת אותו לפעילות חיובית ,וכתוצאה מכ %לרגשות נעימי יותר. טענת נפוצה היא ,בעיקר של הפסיכולוגיה ,שא אתה לא מרגיש טוב כא ,אזי לא תרגיש טוב בשו מקו ,דעה שאיננה בהכרח נכונה .ג עידוד להביע רגשות אינו תמיד מועיל ,בייחוד במקרה של רגישי ופגיעי הנזקקי דווקא לאיזו ולא לנפילה לתהומות עמוקי יותר .ג כא תועיל יותר הדר %הבודהיסטית. 34 הבעיה העיקרית איננה א האד מחצי רגשות או מפני אות ,אינטלקטואלי ,אינטואיטיבי או רגשייצרי ,אלא כמות ואיכות החיבורי בינו לבי עצמו ובינו לבי האחר .החיבורי עשויי להיות יצירתיי או חיבורי של ביטחו .חיבורי שבה האד תור אנרגיה רגשית או יצרית ,אנרגיה של חזו או אנרגיה של אינטלקט. ניגודי אינ מעשירי זה את זה כשהאחד סבור שהוא בעל האנרגיה העיקרית ועל האחר להתאי עצמו אליו .אנשי הרגש מתלונני שאנשי המחשבה גורמי רק לפירוד ולמחשבות מציקות ,ואילו אנשי המחשבה מבחיני בעוול ,באכזריות ובשמרנות של אות שהרגש מעוור את עיניה .ניגודי מועילי כשהאחד בודק מה האחר תור לו .אנשי הרגש תפקיד להעניק חיי למחשבה ולעשייה על ידי דימיו ותנועה ,ואנשי המחשבה והמעשה תפקיד להעניק צורה לחיי ,ולפשט את הסמלי על מנת להבי את החוקיות שלה כדי לבנות סמלי חדשי .האד המודרני יותר מורכב מהאד הקדמו משו שהוא משתמש במחשבה מופשטת, לעתי בניגוד לשכל הישר ,בעוד שבעבר הרגש היה מלווה בהיגיו פשוט ומותא לרגש. עדיי קיי קונפליקט בי רגש והיגיו .ההיגיו דורש ריחוק מסויי ואילו האהבה דורשת יתר קירבה ,ואלה מוסיפי קשיי ליכולת לשלב בי שתי התכונות .כשקרנה של הדבקות עולה מבצבצת התנגדות להשכלה ולמדע ,וכשקרנה של ההשכלה עולה נוצרי מעמדות חברתיי בה המשכיל הוא בעל המעמד הגבוה יותר .בחברה המכבדת השכלה הרגש נחשב לילדותי ,פשוט, ספונטני ובעל שכל ישר א %נעדר תחכו. מתו %הנצרות הקתולית ,המדגישה את הדבקות הרגשית, התפלגו מספר כתות המחייבות את המחשבה ואת העשייה .פילוג זה חוצה את כל הדתות ,ג את החברה החילונית. אהבה וגו" באהבה כאוטית מוחלטת אי מקו לגו" ,עוד סיבה להפרדה בי גו" לרוח בנצרות. למעשה ,אהבה גופנית ומינית מגבירה כל אהבה .אהבה פיזית כוללת אהבה חושנית לגו" ולסביבה הפיזית ,לדירה נאה, לכלי נאי ,לנו" נאה ,לאנשי מטופחי ולאמנות .הרגש הוא 35 גופני .כל החוויות הרוחניות ,אהבה או אפילו הרס ,מגיעות לאד דר %המסננת הגופנית ,כרגשות. אהבה עשויה להיות רגש הקשור בעיקר לגו" או יסוד רוחני ואינטואיטיבי שאיננו קשור למישהו מסויי. אהבה אוניברסלית האהבה האוניברסלית איננה קלה .האוניברסליות מעוררת תחושה שכל העול בית ,%מכא ,שאי ל %א" בית .כאשר כול ידידי %אי ל %א" ידיד. ע זאת ,בחברה אוניברסלית האפשרויות ה אינסופיות, לטוב ולרע .בשלב שבו האד ניצב לבדו מול האנושות קיימת החירות .בחופש זה האד יכול לבחור את מצבו החברתי ,א זו לבדיות או זוגיות ,משפחתיות ,לאומיות או קהילתיות .קשה לשפוט איזו קבוצה עדיפה ,משו שללא קשר למבנה החברה ,היא תלויה בהתנהגות חבריה .התחשבות והדדיות ה כמו נימוסי ,אנשי חייבי לקבל אות מרצונ ושו חוק אינו יכול לעשות זאת במקומ. *** 36 אנרגיה מס' 3 אנרגיה איסלאמית אנרגיה חומריתרגשית האנרגיה האיסלאמית היא האנרגיה החומריתרגשית. חומריות במוב שילוב של הרוח ע החומר ,של הדת ע חיי היו יו .הפשטות ,המעשיות והשכל הישר מאפייני את הדת המוסלמית .אי הקפדה על קוצו של יוד .מצוות הדת הגיוניות ומותאמות לחיי .באיסל מתקיימת תיזכורת לאמונה ,על ידי תפילה ,מספר פעמי ביו בלי שהמאמי ישתעבד או יתנתק מחיי היו יו .המאמיני רשאי לעשות עסקי במסגד ביו שישי, והעבודה מותרת בימי שישי ,מעי מיזוג של קודש וחול ,החיי והדת מעורבי זה בזה .המוסלמי רשאי לרוב להתפלל בכל מקו בו ה נמצאי .יש היגיו בריכוז הנוח והמעשי של המצוות, בחלוקה לאור %כל היו של תפילות קצרות ,מבלי להקשות במנהגי תפילה ,במידה הסבירה של חגי ,שאחד מה הוא נסיעה אחת למכה ,ובדגש על הצדקה .למוסלמי אפשרות לחיות באווירה דתית ובעזרה הדדית ,מבלי להתחייב לעוד" למדנות או להפגנת רגשנות דתית ,א %ג מבלי למנוע אות ממי שמעוניי בכ .%ג להתקבל לאיסל או לזכות בג עד קל יחסית. באיסל ,האהבה מתבטאת בדר %רגשית ,בעיקר האהבה לאלוהי ,והיא מתבטאת ,בי השאר ,ע קריאת המואזי מראשי המסגדי המעיר מידי יו ע עלות השחר את המאמי בפסוק בעל עוצמה ,המהל %קס על שומעיו" :לא לה אילא לה ,ומוחמד רסול אללה" ,אי אלוהי מלבד אללה ומוחמד שליח אללה .באיסל אלוהי הוא במרכז וצרי %ללחו את מלחמתו ,בניגוד לעול החילוני בו האד הוא במרכז ולכ צרי %ללחו את מלחמתו של האד ,ואילו אלוהי הוא עניי פרטי .האיסור לפגוע באלוהי באיסל גדול מהאיסור של פגיעה באד .את אלוהי שאוהבי וחווי בעוצמה בלי להתפלס" .הקורא והנביא מוחמד א" ה זוכי להערצה מופלגת .האותיות הערביות ,כמעשה מחשבת באמנות, 37 קשורות להערצת הכתוב בקורא .קיי כא יסוד של הערצה רגשית יותר מאשר ניתוח של רעיונות ועקרונות .אהבת האל מאפשרת ביטוי גופני וגשמי של דתיות ואהבת אל .כאמור ,אהבת אלוהי מוסיפה תחושת אהבה אמיתית לחיי יו יו ,ג א אי אהבה רבה בסביבה, מה שמשרה תחושת רגיעה ,נינוחות וכוח לעמוד בפני תלאות החיי. ער %משפחה הדגש על אהבה רגשית וחומרית מודגמת בקורא ,המרבה בציוויי הנוגעי ליחסי בי בני משפחה .הדגש הוא לא על אהבה אוניברסלית אלא על אהבה למשפחה ,לאומה או לקבוצה אנושית כלשהי .לגברי ולנשי ,לצעירי ולזקני תפקיד שונה וחוקי שוני בחברה בעלת חובות למשפחה .כ %נוצרו מעמדות והירארכיה במשפחה. המשפחה היא אחת המסגרות הבעייתיות ביותר של התקופה המודרנית .היא ביטוי לניגוד בי אהבה אוניברסלית מופשטת לאנושות ובי האהבה לסביבה הפיזית ,המיידית ,המסורתית .במבנה משפחתי ,לעתי מזומנות ,אושרה של המשפחה מתחזק על ידי חלק של המשפחה שנכנע או שהקריב עצמו למע האחרי .בעול המודרני א" אחד אינו חייב לחיות למע מישהו אחר ,א אי הוא חפ /בכ .%היחיד האוניברסלי עשוי לוותר על שורשי משפחתו ביתר קלות .במערב זכותו של היחיד אפילו לפגוע בעצמו עד גבול מסויי .לזכות המשפחה נית לומר שלח /של אהבה וחובה משפחתית מונע פגיעה ביחיד ולעתי א" תומכת בו ,כל זמ שהפרט שבה מתיישר לפי הערכי המקובלי .המשפחה מגנה על חבריה א% ג מנציחה עיוותי .המשפחה המורחבת עשויה לקיי ערכי נעימי כמו חביבות ,חברתיות והכנסת אורחי ,אבל ג ללקות ברגישות ופגיעות יתר ,משו שהאד איננו אחראי לכבודו שלו בלבד אלא ג לכבוד של האחרי .הפרט הזקוק לאהבת משפחתו ותלוי בה .תלות בדעת הסביבה הקרובה עשויה להולי %לשמרנות, תלות במעמד משפחתי לעריצות ,והערצת יתר לחוסר ביקורת. ההלכות באיסל מייחסות למשפחה כוח רב יותר מאשר להלכות בענייני דיומא .ע זאת ,בכל הדתות ואפילו בעול החילוני נית כוח רב להלכות הקשורות למבנה המשפחה ,ה משו שקל יותר לדאוג לפרט בעזרת המשפחה ,וה משו שוויתורי במשפחה, בייחוד כשהמדובר בנשי ,מביאי לאובד כוח של חברי 38 המשפחה הנהני ממנה ,מצד אחד ,ולהתמוססות כוחה העצו של החברה לשלוט על הפרטי שבה ,מצד שני .כאשר נית כוח למשפחה היא חזקה מכל מסגרת חברתית אחרת. המשפחה מייצגת יציבות וביטחו .אלה ערכי של ממש ורוב בני האד זקוקי לה .במשפחה האד לומד בדר %מוחשית שלא חשוב מה האחר יעשה ,הוא עדיי ב משפחת .%עבריי יהיה תמיד ב משפחה ,ללא קשר א המשפחה תומכת או מתנערת ממנו. המשפחה הנאלצת להכיל בתוכה ג את הצדיק וג את הרשע ,בלי שתוכל לממש צדק מוחלט ,ולהטיל שכר ועונש מדוייקי ,מקיימת נגד רצונה ,את האידיאל של אנרגית האהבה המוחלטת הקיימת בעול האלוהי שמעבר למציאות ,העול בו הטוב והחטא נמצאי באותו מקו .המשפחה מייצגת ערכי חברתיי שמרניי ביותר ומנהלת בתוכה מאבקי כוח וכבוד אכזריי ,דורסניי והרסניי ,אבל היא ג מעי מעבדה בה האד בודק את ערכיו החברתיי ואת ערכיו האלוהיי שאי הוא מודע לה .דר %המשפחה האד מבי את האהבה ,לא האהבה הרומנטית ,אלא האהבה כלפי המכוער, הרשע ,החולה ,החלש ,הטיפש או הפושע ג א לעתי לובשת אהבה זו מעיל של שנאה .בני המשפחה נתקלי זה בזה בפרטי הקטנוניי ביותר של המציאות ,אבל עשויי לחוות לרגעי את חווית החסד ,את הסליחה והחמלה ,את המצב של את הנתינה המוחלטת ,את הקבלה המוחלטת ולא רק נתינה המשולבת בקבלה. במשפחה אידיאלית חיי באווירה של זרימה ,סובלנות, סלחנות ושיוויו ,א %רוב המשפחות עדיי משמרות את הדג המסורתי של יציבות ע חוסר שיוויו וחוסר גמישות .ע זאת ,אי אפשר להתעל מהתנועה והשינוי בעול .לכל היותר ,נית להאט את השינויי כ %שיתאימו לקצב של אומות ומשפחות מסויימות. הרצו להתנגד בכוח לשינויי עלולה לגרו לרודנות .למרות הרודנות ,כל שמרנות מתערערת בסופו של דבר ונשטפת ע ההצפה של השינוי החדש .ככל שהשמרנות רבה יותר ההתמוטטות חריפה יותר. לפעמי תוהי כיצד זה במקומות בה מצויי שורשיות, חו ,פשטות ומגע חיצוני ע הטבע וע הזולת ,קיימי ג אכזריות, כוחניות ועוני מופלג ,ודווקא ארצות שאינ מפורסמות בחו ובאהבה מוחצנת נמצא בה צדק ושפע .ההזדמנויות בארצות אלה המושכות אליה זרי בעוד שלא קיימת כמעט הגירה לסוג המקומות הראשו .יתכ שכדי לראות את זכויות הזולת יש צור %במרחק 39 מסויי .קירבה יתירה אינה מבחינה בי היחיד לזולתו .נוס" לכ% לקהילתיות נלוות תחושות של חו ועוצמה שעשויי לגרו לחבריה לסלוח על עוולות שלאד מבחו /נראי כפשעי של ממש .מנהיג ,אפילו גרוע ,המסוגל להגדיר קהילתיות יגרו לקבוצה לקבל אותו למרות הנזקי שהוא ממיט על חבריה. ג משפחה מודרנית בה הילד גדל בי שני מבוגרי ובתו% חבורה של ילדי בני גילו ,מצמצמת את עולמו של הילד ,א כי בדר %שונה מזו של המשפחה המסורתית .הערכי של חברת ילדי בני אותו הגיל ה פשוטי ואגרסיביי ,ואילו התפתחות בקרב שני מבוגרי או מבוגר אחד גורמת לילד להיות נתו לחסדיה ,וע כל רצונ הטוב ,ה מוגבלי ביכולת להעשיר אותו. העול המודרני מאפשר מעגל של חברתי רחב שאיננו קשור ישירות ליחיד ,כמו עיתונות וטלוויזיה .מעגל זה חיוני משו שהוא מרחיב את דעתו של האד ,המקבל ממנה ידע שהיה נמנע ממנו בחברות אחרות .הילד יכול למוד דר %התקשורת שהמבוגר איננו צודק תמיד ,והוא מקבל תמונה אמיתית יותר על האנשי שבסביבתו .אבל בעול המודרני ,שחסר בו המעגל האמצעי של הקהילה ,נוצר לח /בלתי נסבל על אותה יחידה זעירה של שני הורי וילד ,התור בעקיפי להתפוררותה של המשפחה במקו לחיזוקה. אות שניי שלושה או ארבעה אנשי מצפי זה מזה ליותר ממה שה מסוגלי להעניק ,והתוצאה היא אכזבה ,מרירות וריקנות. בהינדואיז קיימת אפשרות נוספת .רבי מהמקדישי עצמ לרוחניות מנתקי עצמ לגמרי ממשפחותיה ,בחלק מ הזמ מתבודדי ובחלקו האחר ה נודדי ומתחככי בי הבריות. ההתחככות ,בנוס" להכרת האני ,מעשירי את האד .על פי דת ההינדו המשפחה איננה מבנה חברתי שאי אפשר בלעדיה. החברה של היו עדה למתח שבי החברה המסורתית ובי פילוסופיות חיי מודרניות .היציאה מתו %החממה המשפחתית אל האינדיבידואליסטיות האוניברסלית עלולה אמנ לגרו לתחושת זרות ,לבדידות ,לאבד דר ,%לפגיעות ואפילו להידרדרות ,א %זוהי ג הדר %לצמיחה והתפתחות אישית .אד שחי כל ימיו בחברה שבה האהבה כרוכה בסביבה המיידית שלו מתקשה לבחור בי שני סוגי אהבות אלה ,נאמנות למשפחה ונאמנות אוניברסלית .במצבי של קונפליקטי הפתרו הוא "ג זה וג זה" .אנשי השרויי בדימדומי שתי התרבויות ה לעתי קרובות היצירתיי ביותר וה 40 קרש הקפיצה המעלה את החברה לרמה גבוהה יותר .נראה שעל האד לפסוע בנתיב הקשה של הבדידות האוניברסלית ,להיפרד לזמ מה מהחו של החברה ,לפני שהוא שב מפוקח ודורשני לאותו חיק יש .האנשי החוזרי מהדר %האוניברסלית אל המשפחה עשויי ליצור מסגרת משפחתית חדשה ועשירה יותר .במקו אחדות של סימביוזה וחוסר יכולת להבחי היכ מסתיי האחד ומתחיל האחר נוצרת אחווה של שווי .מסגרת אידיאלית כזאת כנראה עדיי איננה קיימת במציאות ,למרות ההצעות והניסיונות הרבי .יתכ שהפתרו הטוב ביותר הוא קהילה האוספת לתוכה סוגי שוני של אנשי וגילאי ,כשלילד אפשרות אמיתית לבחור את אלה המתאימי לו ביותר ,ללא השרירותיות של קירבת ד ,גיל משות" או היצמדות לסטאטוס שהמציאה החברה .כלל זה תק" ג לגבי מבוגרי .במקרי רבי ,אבל לא תמיד ,המבוגר מצליח יותר מאשר הילד לבחור את החבורה המתאימה לו. זוגיות ,משפחה ,שבט ,קהילה ,אומה ,אר ,/היות אזרח העול ,האד אינו יכול שלא לעבור בתחנות אלה ,משו שכל אחת מה היא ביטוי מעשי של אהבה שבלעדיה אי האד יכול להבי מהי אהבה .כל אלה ה תחנות ביניי סמליות בדר %אל התמזגות היחיד ע עולמו .התרומה של המשפחה או הלאו איננה בקידוש קירבת הד או הדת אלא בקיו סביבה שבה האד יכול לצמוח. האיסל והמערב למערב יחס קיצוני ומכליל כלפי האיסל ,כש שהמוסלמי מפתחי רוש מוטעה על המערב דר %כלי התקשורת .הג'יהאד והיחס לאשה מהלכי אימי על אנשי המערב .לעומת ,כמו אורתודוכסי בדתות אחרות ,המוסלמי רואי בכל ליברליות מתירנות ואנרכיה ,ואינ מבחיני בי דיכוי לצניעות. המאבק בי האיסל למערב מכיל סממני מאבקי בשל נטיות מנוגדות ,הניגודי שהיו קיימי מאז ומתמיד ,ושאינ מוצאי את ביטויי בתו %הדתות כמו בתרבויות הנושאות אותה :מכא, העול האיסלאמי הנאחז בסמלי העבר ובמסורת ,וממול העול המודרני הנושא עיניו אל עתיד פוטנציאלי לא קיי ,מופשט ,ולכ מאיי .המסורת כבר נוסתה ולכ היא בטוחה ,ואילו העתיד מסוכ ולכ אסור לנסות אותו .החידושי מאיימי ג על אלה שסובלי מהשיטה הישנה .העבר כולל אימפריה מוסלמית בעלת גבולות 41 ברורי .עדיי קיימת השאיפה לחזור לאותה אימפריה .המוסלמי שואפי להיות "אומה" אחת ,מאוחדת באמונתה ובשפתה .ה משחזרי קרבות עתיקי .זוהי חזרה גשמית ומעשית של ההיסטוריה ,לא של הרעיונות ,היסטורית ההגירה של מוחמד, הג'יהאד והממלכה הישנה .הברור כולל ג אלוהי אישי ,הנביא או יורשו בראש הפירמידה ,ספרות קודש שאסור לערער עליה, הירארכיה ברורה ובלתי עבירה במשפחה ,והניסיו לערער עליה מתפרש כחטא .המסורת היא השקפות מנוגדות שיושבו בעבר ונטמעו ,לכ היא נראית בעיני נושאיה כאילו הייתה קיימת מאז ומעול .ג הרעיו של אד מול אוניברסליות נראה מפחיד משו שהוא נזיל ולא מוגדר .מאבקי אלה אינ קיימי רק בי גושי של מדינות אלא חוצה כל חברה ואפילו את נפשו של היחיד. היתרו הבולט ביותר של האיסל הוא טבעו הפתוח יחסית .האיסל הוא צורה פשוטה של דת של דבקות והערצה לאלוהי ,לקורא ולנביא ,וקיו מצוות יסודיות .בדומה לבודהיז, א כי במידה פחותה בהרבה ,הוא מסוגל להכיל סוגי שוני של אמונות .הוא יכול היה להיות דת פתוחה ,סובלנית ,גמישה ובעלת גווני רבי ,דבר שאמנ התקיי בזמ מסויי .אבל דווקא בגלל פשטותה היא עלולה להיסח" אחר יסודות קיצוניי ,ולהיות מסוגרת בתו %מספר מצומצ של כללי ,דבר שקרה בסופו של דבר. הגמישות הביאה לידי כ %שהתרבויות המקומיות השתלטו על האיסל והתחזקו בו החלקי השמרניי וחסרי הסובלנות ביותר. האיסור לבקר את הקורא התרחב לדיכוי ביקורת חברתית ולרדיפת המתנגדי לשילטו. *** 42 אנרגיה מס' 4 האנרגיה ההינדואיסטית אנרגית היצירתיות הדת ההינדואיסטית היא הדת היחידה בה רעיונות מופשטי מודרניי ,סמלי ועבודה אלילית ממש ,ארוגי אלה באלה .היא מתירה המצאת אלילי ,סמלי ומנהגי חדשי ,מאפשרת לדתות ולדעות שונות ומנוגדות לחיות זו בצד זו ,ואי היא מתעקשת על מסקנות חד משמעיות .כל אלה מגבירי את היצירתיות. האנרגיה האמנותית היצירתית היא היכולת להציג רעיו מופשט בעזרת סמלי רבי ומורכבי כמו אלי וחיות ,בפולחני עשירי ,בהצגות ובבידור .כ %היא מאפשרת חירות להגשי מימדי שוני של אישיות האד יותר מדתות אחרות ואפילו מהגישה החילונית .בהינדואיז נוצרי אלילי ,קדושי ומנהגי חדשי ג על ידי פשוטי הע .האנרגיה האמנותית מתירה התהוות מספר אופני חשיבה בוזמניי ג א ה סותרי זה את זה ,כדי לאפשר יצירת דבר חדש ,מתו %אמונה שכמו באמנות ,הכל הוא אשליה ,מאיה ,ואחיזת עיניי והכל תלוי בעיני המתבונ .ב דת זאת חי בעול בו דימיונו מוביל אותו לעול קסו .הוא מוצא קס בכל מה שרואות עיניו ,במציאות ,בתחושות ,ביצירי דימיונו ובעלילות שהמיתוסי מספקי לו. בניגוד להינדואיז הדתות המונותיאיסטיות ואחריה הפילוסופיה והמדע דיללו ,עד כמה שנית את הסמלי שהיו בעיניה תועבה או ילדותיות .ה רוקנו כמעט לגמרי את האמונות מיצירתיות דתית אומנותית. ג באפריקה ובאמריקה האינדיאנית קיי סוג זה של שילוב דת ,אמנות ויצירתיות של יו יו ,של קישוט הגו" ,של טקסי, ריקודי ומוסיקה ,של ארעיות ,שעצ החזרה עליה מיו ליו ומדור לדור הופכת אות לנצחיי. התרבות המערבית התפתחה בעיקר לאור ,%בצורה קווית, מסמל להפשטה ומש להיגיו מדעי ולאחר מכ לטכנולוגיה .תרבות ההינדואיז התפתחה בעיקר לרוחב .ההתפתחות לרוחב בולטת עוד יותר באפריקה ובי האינדיאני .פירוש הדבר שסיפורי ישני 43 קיבלו גווני חדשי בסמלי ,מנהגי ,אמנות ודת .אפילו סיפורי חדשי יחסית של הנצרות והאיסל נבלעי באפריקה ובאמריקה הדרומית בתו %אותה מתכונת של ביצוע אחר של הסיפורי הישני. ע זאת ,המפגש בי המזרח למערב הפ %את כל התרבויות למורכבות יותר. *** 44 אנרגיה מס' 5 בודהיז אנרגית האי זוהי האנרגיה הבלתי אישית ,אנרגית האי ,שאי לה שו ביטוי ושו סמל .רעיו הבודהיז הטהור חסר סמלי .אלה נוספו לו משו שהמאמיני התקשו לוותר עליה .כאשר אד מתנתק מהיצמדות למציאות ,כאשר הוא מתנתק מהשאיפות, מהתקוותומהתשוקה הוא משתחרר מ היש ומתמזג ע העול בטר הבריאה ,בטר אשליית החומר .אז הוא חש באושר מיוחד, נירוואנה מנת חלק של המתמזגי ע עול הרוח. לימוד הדר %לאיהיצמדות לעול הזה ,ועל ידי כ% להתחברות ע אותו עול שמעבר ,היא שיטה להימנע מהסבל האנושי. המבקר המוקס מ המערב ,המבי דר %הבודהיז ששו דבר איננו חשוב באמת ,ומוכ לאמ /את הבודהיז ,אינו מודע לעתי לכ ,%שרוב הבודהיסטי ה בעלי דת נוספת ותרבות עתיקה ועשירה בפולחני ובמנהגי .ה יצרו יצירות אמנות ,תורות הגנה ולחימה ,ושיטות מדיטציה המפיגות מתח וחרדה ומסייעות לבריאות הנפשית והגופנית .אלה מעידי שקיימי בקרב רבדי רבי .היות בודהיסט איננו הופ %אד למעי זומבי מחיי ,%כפי שעלול לקרות לאד המאמ /רק את הבודהיז הטהור ומתרחק מכל האמונות שנלוו אליו במש %הדורות .הבודהיז מתעשר כאשר הוא נוס" לאמונות אחרות או כאשר מוסיפי לו אמונות קיימות. הפצת הבודהיז במערב במידה מסויימת ג הבודהיז הוא מיסיונרי .ע זאת ,הפצת הבודהיז שונה מהמיסיוריות של הנצרות והאסלא בהחלטיות וברצו להעביר אנשי לדת שלה .א %ג להינדואיז ולבודהיז נטייה בולטת להשפיע על המערב .ה רואי בו בעיקר את החומרנות ומתקשי להבחי במורכבות של החברה המערבית. הגרסה המיובאת למערב היא בעיקר הגוו הבודהיסטי המופשט יותר ,המתקבל בהבנה במערב יחד ע ביטויי מוכרי כמו 45 הביטויי האהבה ,בטול כל הדתות ,נהנתנות שמקורה בטנטרה ,או להיפ %משמעת ,סגפנות ותועלת מעשית מטיפוח הגו" והנפש על ידי יוגה ומדיטציה. לטענת של הבודהיסטי ,אי לה שו אמונה מגבילה. למעשה ,הבודהיז ג בצורה המופשטת ביותר מכיל עדיי מערכת אמונות שעל כל אחת מה נית להתווכח :האמונה שהעול הוא אשליה ,ההתנגדות לחומרנות ,שיוויו הנפש ,ההתנגדות לתשוקה, לאגו ,ההתעלות מעל החומר ,ההנחיה שאי לחיות לא על פי הרגש ולא על פי המחשבה ,או להיפ ,%הטנטרה המעדיפה הנאות ומיניות כדר %לאחדות ,השאיפה להפו %לאי עד כדי ביטול מוחלט של חשיבות העול הזה ,והרצו להיפטר ממנו מהר ככל האפשר, האמונה שקיי משהו אחר מעבר לעול שלנו ,האמונה בגילגול נשמות ובגמול עבור מעשי ,החשיבות המופרזת של הגורו ושל "מוארי" למיניה .ג ההצעה לוותר על כל הפילוסופיות ,האמונות והתיאוריות ,כפי שהמאיאנה ,אחד הזרמי בבודהיז ,גורסת ,היא אמונה .ביטול הסבל איננו מקובל בכל האמונות .לעתי רואי בו אמצעי להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר או להתבגרות. החיבור של הבודהיז לימינו כבר במאה ה 6לפנה"ס דמה הבודהיז באופ חלקי לאמונה החילונית המודרנית .לפי תורה זו אלוהי איננו אישי ,אלא חוק אוניברסלי ,ולכ אי חטאי נגד אלוהי ,דת או אומה ,אלא שגיאות אד הפוגעות רק בו עצמו ,משו שאי הוא מבי את החוק או את האמת .רק הוא אחראי על עצמו .הפתרו היחיד הוא ללמוד להבי את החוק .אי שכר ועונש אלא כללי התנהגות המיועדי להתפתחות רוחנית ,שעבירה עליה גוררת שוב אות נסיבות חיי עד שהתנהגות האד נכונה. היצורי החיי שה תאי בגו" קוסמי ואנושי אחד ,חיי בעול בלתי אישי .ליחיד ניתנת חירות לבחור באלוהי או בישויות אחרות אליה הוא יכול לפנות מבלי להיות מאויי על ידי אל הבולש אחר צעדיו ומענישו .הבודהיז במוב זה הוא התקווה לאד המודרני המאמי שהוא יכול לברוא את עולמו בעצמו. הבודהיז מופשט ואי בו מצוות חד משמעיות ,על כ התפשט למרחקי גדולי ,מאחר שכל אחד יכול להטביע בו את מנהגיו .אי ציוויי ואיסורי מיוחדי ,מלבד אלה הקשורי לפגיעה 46 של ממש ,כמו הרג בעלי חיי .הוא בעיקר הצעה לדר %חיי מסויימת .המאמיני לוקחי על עצמ מטלות מרצונ הטוב ,בעיקר אלה המקדישי עצמ לנזירות .בודהה ,שלא ייחס חשיבות לכיתתיות ולמעמדות ,דומה בערכיו לאלה של הסוציאליסטי המודרניי. המאמיני בגילגולי הנפש ובהישארות הנפש בעול המערבי טועני לצידקת טענת ששו דבר איננו נעל .אי אנרגיה שהולכת לאיבוד ,היא רק משנה צורה ,וכזה הוא ג החלק הרוחני של האד. א התודעה האנושית היא רצו שבורא את עולמו הרי נית להגיע למסקנה שעד שאותה תודעה לא תמלא את רצונה ,כלומר ,את ייעודה ,או את ההבנה האמיתית של היקו ,היא לא תיעל ,ג לא ע מות הגו" ,ואותו רצו יתגלגל פעמי נוספות כגופי או כישויות. אלה שאינ מאמיני בנשמות ובגילגולי עשויי לקבל את הדעה הבודהיסטית שלאד אי נשמה ואי אני אלא מעי מודעות ואוס" של תכונות ונטיות. את האמונה בבודהות נית ג להגדיר כאמונה באנרגיות או ברוח מדריכה או בקול פנימי .יתכ שהתחברות לישויות או לאישי גדולי בהיסטוריה היא התחברות לכוח ולאנרגיה מסויימת במקצוע מסויי או בתכונה מסויימת. הבודהיז מבטל את הצור %הפסיכואנליטי הכפייתי של האד המודרני לפרט את העבר לפרטי פרטי ,משו שלא הפרטי חשובי אלא הלקח שהאד למד והתרומה שהוא תר לעול. הבודהיז מציע להתייחס לכל בשיוויו נפש .כש שהטבע איננו מעניק למישהו מסויי פרס לפי צדיקותו אלא משמיד או הורס בהתא לסיבות הקשורות לטבע ,כ %נוהג ג האד המודע לאמת. ההצעה לשיחרור מהרגש איננה המלצה להיפטר ממנו ,אלא הצעה להרגיש בלי להיצמד לרגש ומבלי להזדהות עמו לחלוטי .הבודהיז איננו מתעל מ העובדה שמצבי רגשיי תוססי בתו %נפש האד, אבל הוא מציע שיטות לשחרר אות כי אי ה הכרח המציאות או לפחות אי הכרח שישלטו בו ויגרמו לו סבל .הוא מבקש לא לראות בה מטרת החיי .הוא מציע להבחי בי ריגושי לחוויות אחרות, ולהבחי בי ריגושי לנטייה אמיתית .כאשר האד משתחרר, לפחות חלקית מריגושיו הלא הכרחיי ,הוא מצליח לרכז את האנרגיה במטרותיו האמיתיות. 47 הבודהיז איננו מבקש שתאהב את אויב ,%דבר שעלול לגרו לרגשי אש ,אלא הוא מציע דר %הגיונית יותר של שיוויו נפש. שיטות הבודהיז כמו ג ההינדואיז ,המדיטציות והיוגה ,עשויות להועיל לאד לא רק להיות שווה נפש ,אלא ג לשלוט במצבי רגשיי וחווייתיי שלא יגלשו מעבר לגבול מסויי ,כמו חוויות מיסטיות ,אקסטזה וג תוקפנות ,שליטה התורמת לבריאות נפשית כמו ג לבריאות החברה. הניתוק הבודהיסטי מסייע מבחינה פסיכולוגית לא לגרור טראומות ,כישלונות ,או סת משיכת דר %חיי חסרת תועלת מ העבר אל ההווה או אל העתיד .הוא פותח פתח לשינויי פתאומיי ולהפתעות .האד איננו חייב לדבוק במערכות יחסי או במצבי שאינ לרוחו ,בעיקר א הוא יכול לא להיות דבק בה מבחינה רגשית .ההיצמדות לדר %חיי שעבר זמנה איננה מקודשת .החיי אינ רק קו ישר המתחיל מהינקות ומסתיי במוות ,אלא ג פרוסות נפרדות המונחות זו על גבי זו ,והאד יכול להתמקד בכל אחת מה בנפרד או לנסות חיבורי חדשי ,ליצור קו מחבר אחר ביניה. ההחלטה לוותר על רוב התשוקות ,המערב איננו מבטל לגמרי את התשוקה ,מעניקה משמעות אמיתית לחיי ,משו שהאד איננו מיטלטל לכא ולש כעלה ניד" ברוח מבלי שיגשי א" מטרה אמיתית שלו .בדר %זאת נית למלא בנחת תשוקות או מטרות ללא עינוי פנימי. הבודהיז מציע עול בו אי רק פרשנות אחת ,כמו בי חילוני ומדעני אדוקי או בי דתיי גמורי ,אלא חיי במספר מישורי ,מישור המציאות ומישורי נוספי מעבר למציאות. חשוב להשיג נינוחות .ג א יש ל %שאיפות ,יש להשלי ע כ %שבי א תגשי אות ובי א לא ,עלי %להיות נינוח ע התוצאות .ההוויה של האד תישאר ג א לא יטביע אותו אד את חותמו על העול .הפתרו ליייאוש התוק" את האד ע המחשבה על המוות וחוסר התכלית היא לתפוס שהוא היצירה של עצמו ,שהוא ברא את עצמו מתו %האי ,שהוא סמל זמני ,בי א יחיה מעט או הרבה ,ולכ אל לו לקחת את החיי ברצינות רבה כל כ.% הבודהיז ,כמו הנצרות ,פונה אל הבריאה הכאוטית שלפני הסדר והבריאה ,אבל בעוד שהנצרות פעילה ,כמו במוטיב ההקרבה והסליחה ,ומשבחת את המגיש את הלחי השנייה ואת הנצלב למע האנושות ,הרי שהבודהיז דורש פסיביות ושיוויו נפש .זוהי טקטיקה שונה והאד יכול לבחור ביניה. 48 שאלה נוספת היא א אד שהתפתח תו %כדי ניקוי הקונפליקטי במדיטציות ,או להיפ ,%תו %כדי צלילה לתו% קונפליקטי ,הוא אותו אד .הא אפשר להתנתק מהמציאות לפני שהאד למד ובדק בנפשו ,בשיכלו ובגופו את המציאות? נראה שלא .אפילו בודהה בדק תורות שונות במש %מספר שני לפני שהגיע להארה .לא כל אד הזוכה למצב של חוסר מחשבות הוא מואר .לעתי זוהי סת קהות חושי .הקשבה לאינטואיציה האישית בלבד היא חדצדדית ודלה לא פחות מאשר חיקוי החיצוני בלבד .הבודהיז מציע התפתחות אישית בניגוד ליהדות ,שלפיה האד יכול להתפתח בעיקר על ידי החברה ,ובניגוד לחברה המודרנית המחייבת רכישת ידע שהצטבר במאגריה .נית להניח שעומקה של הארה של אד רב אשכולות ורב מעללי שונה מזו של אד שלא למד ולא התנסה. כמו בכל דת כ %ג הבודהיז נבדק בקצוותיו ובקיצוניותו, למשל בחלוקה בי החוויה ובי הידע .למרות שישנ בודהיסטי המכירי בכ %שהמחשבה עשויה לעזור ,ה נוטי לראות ברובה עיסוק מפריע .המחשבה ,לדעת ,איננה הדבר עצמו כמו החוויה, אלא פרשנות מתווכת בי הדבר לאד ,ובי האד לעצמו ,ולכ היא גורמת לשניות ומפריעה לאחדות .הבודהיז ממלי /להגיע להארה על ידי התבוננות ללא חקירה וידע .הוא מציע להתבונ במחשבה כמו בתשוקות וברגשות .ההנחה הבודהיסטית היא שהמידע הנית בדר %חוויתית הוא עמוק ורחב לאי ערו %מאשר העיוניות ,לכ רבי הגיעו למסקנה שהמידע וההבעה אינ חשובי ,ובכ %למעשה, צימצמו את עולמ .כל ידע הוא בעל חוויה שונה .ג הלומד העיוני חווה .למעשה ,המחשבה איננה הבעיה ,אלא חוסר יעילות המחשבה, והמדיטציה היא טכניקה טובה ליעל אותה. אכ המחשבות ,ההיגיו ,החומר שנלמד בעבר ניסיו העבר, והמיומנות ,מסתירי הבזקי אינטואיטיביי .ה כובלי את האד למוסכמות מחשבתיות ולדעות קדומות ,אבל אלמלא ה לא היה האד מתפתח .ג א דר %מדיטציה בלבד נית לגלות את כל החוקי ,דבר המוטל בספק ,עדיי ידיעת החוק איננה מספיקה .ללא בסיס של ידע קוד ,לעתי רחוקות תיתכ קפיצה מחשבתית גאונית, משו שהמחשבה מעוגנת בעול החומר שלנו .אותו ילד שחי בי זאבי איננו יודע לדבר למרות שהוא נולד ע ידע של חוקי בבניית משפטי דיבור .אד היודע את חוקי ההנדסה עדיי אי ביתו נבנה מאליו .מישהו חייב לבנות את הקירות .הבודהיסטי אינ קיצוניי 49 עד כדי כ %אבל לכיוו זה מובילה הפסיביות שלה .מה חשוב ממה, להיות או לעשות? נראה שרבי מתקשי רק להיות ,ואי זה רק תוצאה של חינו %מערבי קלוקל .קיי צור %אנושי מולד :לעשות. טענה נוספת המבטלת את הנטייה למיו התופעות בעזרת הידע הנרכש אומרת שהכל אחד ולכ מיותר לעסוק באבחנה .בעצ אי האחדות מבטלת את הפירוט ,כש שאי לשלול כתיבת מיליוני ספרי בטענה שקיימי רק 22אותיות. הבודהיסטי מציעי התבוננות אינדיבידואלית ונוטי לבודד את היחיד .אי ה מעודדי את הדיבור ואת הכתיבה שה, למעשה ,תקשורת בי אנשי .הדיבור והכתיבה ג מעבירי את הידע לדור הבא ,מקצרי את החיפושי ומאפשרי לאד התפתחות נוספת .השפה מעשירה את האינטואיציה משו שהיא אוס" של סמלי של אנשי ועמי שוני .ידע מפרנס את הדימיו .גבולות הלשו ה גבולות העול ,רעיו שהובע על ידי הפילוסו" ויטגנשטיי אבל מקורו עוד במצרי העתיקה .ביכולתה של הלשו להצר או להרחיב גבולות אלה .הבודהיסטי נטו למיסתורי ולסודיות כאשר דיברו על ההארה ועל העול שמעבר למציאות. בתרבות המודרנית ,בה נוטי להגיש מידע שווה לכל נפש ,מתוארי הארות וחיי לאחר המוות ,ואי דורשי מהיחיד לעסוק במש %שני במדיטציות .דוגמא לכ %ה ספריה של ג'יי רוברטס ,שתקשרה ע ישות בש סת .המערב ,המעדי" דרכי מקוצרות ,הצליח להפו %כל הארה של מדעני ,אמני ואנשי רוח למצע עליו התפתחה התרבות, וכ %הגיע להישגי בלי שייאל /לחוות הכל מחדש .רק כאשר השפה והתיקשורת ה מופרזות ,ללא רווחי של בדידות והתרחקות, מצטבר נזק רוחני ,משו שלהבי רק דר %אחרי מרוק את האד מאישיותו .האד זקוק למידה מסויימת של לבדיות כדי לגלות מה באמת שיי %רק לו. אנשי אינ יודעי תמיד להבדיל בי רגש לאינטואיציה, בי התניה חברתית או זכרונות ,בי חוסר גמישות לאינטואיציה, מכא שהסתמכות על אינטואיציה איננה מספיקה .מדיטציות עשויות לעזור א %קשה לאמוד מתי המדיטציה רק מחקה את כל ההתניות. הפתרו הוא האיזו בי מחשבה ולמידה לבי אינטואיציה. ללמוד ואחר כ %לשכוח את הנלמד ,להניח לכל רעיו ,מוזר ככל שיהיה לחדור לתוכ ,%זוהי הדר .%למידה רבה ובצידה תקופות של ניקיו המחשבה ,ה שיוצרי את הדעת .לא רצוי לבטל את העשייה 50 והלמידה ,אבל אפשר ללמוד להפחית את הסבל והצער הכרוכי בה. קשה לקבל את ההנחה שעולמנו מיותר ,שהוא רק אחיזת עיניי ,ושכדאי להפטר ממטרד זה בהקד האפשרי .מותר להניח שבעול החומרי שלנו קיי מקו רב לעשייה ,לחקירה ,ליצירתיות ולאושר ,וא הוא נוצר בוודאי יש בו משמעות. *** 51 אנרגיה מס' 6 אנרגית הטאואיז הכניעה לטבע הטאואיז אינו מבטל את העול הזה .להיפ ,%הדגש הוא על היש .הגשמיות והטבע מתקבלי ברצו .המטרה היא ליהנות מ העול הזה ולמצות אותו בנחת ובשלווה .עיקרו זה נותר ג כאשר חלק מהטאו האלילי הפ %לדת מופשטת .הטאו איננו מתעל מהאי אלא שאי הוא חוקר אותו .האי רק מסייע להבי את העול הפיזי ולהיפ.% לפי הטאואיז מצויי בטבע הכוחות הקרויי יי ויאנג וה מייצגי את כל הניגודי ח וקר ,שחור ולב ,חיובי ושלילי ,גברי ונשי וכ %הלאה .הניגודי מתחלפי זה ע זה במחזוריות קבועה. בתו %חילופי הניגודי מצוי פוטנציאל האיזו ביניה .בטאואיז האד מתמזג ע הטבע וע חוקי הטבע ועלכ עליו להאמי באי עשייה וכניעה .אי טע להילח בכוחות הטבע אלא לזרו אית. מידת ההקשר בי הטאואיז למערב בני מערב רבי שגדלו מינקות באווירה של תחרות חווי תחושת רווחה כאשר ה מגלי שקיימת תורה אחרת ,לפיה לא התוצאה הסופית היא החשובה אלא הפעילות והתנועה ,שאי באמת הצלחה או כישלו .ההצלחה עשויה להיות פנימית ולא רק חיצונית. אי צור %באישור הזולת להצלחה כלשהי .בעזרת הטאו קל יותר להגיע לשלווה משו שממילא לעול אי יציבות .השינוי הוא הדבר היציב היחידי .זהו ההבדל בי תהלי %לבי תוכנית מוכנה מראש המאפיינת את המערב .האד בטאו נמצא כל העת בתהלי %של בנייה .אי הוא מסמ איקסי בתו %המשבצות ,יש הרבה הפתעות וסטיות .הביטחו שהאד רוכש בטאו מקנה לו את האפשרות לעשות מה שהוא רוצה וזוהי ההצלחה האמיתית ,ללא קשר למונחי ההצלחה והכישלו החברתיי. אד שאיננו משתמש בתוקפנות מגלה שדר %הכניעה ,אי העשייה ,עליה ממלי /הטאואיז ,יעילה ,לעתי ,ממלחמה. 52 הטאואיז מציע פתרונות פסיכולוגיי במקו פתרונות של כוח. תורות לחימה סיניות הסתמכו על גישה פסיכולוגית כדי לחסו% בכוח. דר %הוויתור התמידית ,ההרמוניה ,חוסר השליטה ,מתאימה לש הרפיה ורגיעה .איעשייה איננו תמיד מניב פירות ,אבל עשייה יחד ע הוויתור על התוצאה מסייעת בידי האד להיפטר מהמתח, מהפחד ,ומלדמיי את הכישלו .היא חוסכת הרבה אנרגיה בלתי יעילה .שילוב של תוכניות ומטרות ע יכולת לשנות ברגע שאינ משרתות את האד ,בנוס" ליכולת לקלוט את הזרימה עמוק יותר באותו מקו ,היא הדר %המתגמלת ביותר .הוויתור על ההישג וההתמקדות בהרמוניה של הטבע בלבד ,לא היו מביאי את האנושות להישגיה הכבירי. פיתרו נוס" למיזוג הצור %בשלווה ע הצור %בעשייה ,הוא תיכנו שלבי שוני שיהיו מלווי בכניעה או בעשייה .השלב הראשו הוא מעשי ,שלב קביעת המטרות .קביעת המטרות מלווה בבדיקת צורכי החברה ,הטבע וכ היכולת והנטייה האישית .הבדיקה היא הכניעה לצרכי וליכולת .השורשי שהטאו מדבר עליה יכולי להיות רמזי מהעבר ,זיהוי נטיות וכישורי של האד וכ מצבי קיצוניי של חזק מדי או חלש מדי העשויי להשתנות ,כל אלה עשויי לנבא את העתיד .השלב הבא הוא התמקדות בדר,% עשייה כמיטב יכולת %מבלי לחשוב על התוצאה ,בי א היא הצלחה וא כישלו ,ומבלי להיטרד מכשלונות או הצלחות העבר משו אי לנו שליטה על התוצאה .א ממילא הדברי קורי לפי תבנית סמוייה לא תמיד רצויה ,אזי מוטב לקבוע את התבנית הרצויה עוד קוד לפעילות .כדאי קוד לתכנ לפי הנטייה המערבית ,אבל כאשר מתחילי לעשות ,רצוי להרפות ולהניח לדברי לקרות בהתא לטאואיז .הרצוי ביותר הוא שילוב המיקצב המערבי והמזרחי .במקו לבחור בי אמונה של עשייה כמו היהדות ומדע או אמונה של הוויה כמו הנצרות והבודהיז נית לממש את המציאות האנושית כמקצב של פעילות ומנוחה כמו פעימות לב, מקצב של עשייה ואיעשייה ,מקצב של עשייה והוויה וכ מקצב של למידה ,הוויה ועשייה. הטאואיז עשוי לעזור בביטוי העצמי ג כאשר אי פרס בצידו .ג אישיות מוצלחת היא כשרו .מקובל לראות כשרו בכל דבר המניב תועלת כספית או כבוד .אישיות זורמת היא נדירה לא פחות מאוז מוזיקלית ,אבל רק הסובבי אותה נהני ממנה ולעתי 53 רק האישיות עצמה ,ג א היא איננה מודעת לכ .%ע זאת ,על היחיד לקבוע עד כמה יתבלט כלפי חו /ועד כמה הוא משקיע בפנימיותו. קיי דימיו מסויי בי הגדרת הטאואיז ובי ההנחה החילונית של המערב בדבר כוח החיי הקיי יחד ע כל הקיי ביקו ,א כי כל אחד מה מגיע למסקנות אחרות .בשתי התפיסות ג אי דרגות הקובעות שהחומר הוא שלב מעבר לפני העליה לשלב הרוח ,אלא שניה קיימי בוזמנית ודרגת חשיבות זהה. תרומה בולטת של הטאואיז הוא הקישור בי האישי לקוסמי .הפילוסופיה והפסיכולוגיה המערבית הדגישו במאות האחרונות את מקומו של היחיד במרכז היקו ואילו בבודהיז מודגש הקשר של היחיד לקוסמי .הטאו משלב את האישי ע הקוסמי. נראה שיש קשר בי הקוסמוס והאד היחיד ,וע כל רצונו ויומרתו ,האד פוע בקצב של הקוסמוס .יתכ שג הרעיונות האנושיי הגדולי הפכו לקוסמיי .המדע הוא חקירת החוקי הקוסמיי .אד המכיר את הרעיונות הקוסמיי והאנושיי הוא בעל יכולת להגשי את מאווייו ביתר שאת .ידע זה משחרר אותו מחלק גדול מהגורל שהקוסמוס כופה עליו משו שהוא מכיר ויודע כיצד לעקו" אות או להשתמש בה לטובתו. החשיבה המערבית שהתרגלה לחשיבה הדתית של טוב ורע, נוטה לפתור בעיות בדר %זאת .ברפואה ,למשל ,המגמה במערב היא לחסל את המחלה הרעה ,במקו לראות בה אות הבא להתריע על חוסר איזו ,ועל כ אי במחלה טוב או רע. הטאואיז עונה לשאלה הגורמת עינויי רבי כל כ" :%מדוע אנחנו חיי ,סובלי ומתי?" תשובת הטאו :אי תשובה .העול קיי משו שהוא קיי. בניגוד לדתות המונותיאיסטיות הקובעות אי %העול צרי% להיות ,ומוכנות להשמיד את העול הרע ביו הדי ,הטאו מחייב את העול כמות שהוא .הוא מציע ,דר %כניעה בלבד למציאות, והסתמכות על כוחות הטבע שיפתרו את כל הבעיות .דר %זו מובילה, כביכול ,לשלוות נפש .על פי המיתולוגיה היוונית המציאות רודפת ומשיגה את הגיבור או הגיבורה ומכריחה אות להתעמת במוקד או במאוחר ע הגורל .היא כופה על האד מלחמה ,בי א ירצה ובי א לאו ,כש שא אד המצליח להתחמק ממחלות ילדות ,ה משיגות אותו בבגרותו .על האד לבחור .הא לזרו ע סביבה, 54 קשה ואכזרית ככל שתהיה ,או להילח בה? כדי להזדהות ע עצמ% וע ייעוד %האמיתי ,שפירושו להזדהות ע הטבע ולהפו %לכוח טבע ,קוד עלי %להכיר את עצמ .%השאלה היא א אד יכול להכיר עצמו ללא חיכו %ע אחרי וע המציאות .לעתי אנשי מפרשי זרימה כמי קופצנות .חיי ללא תוכנית או מטרה אפילו מעורפלת, עשויי להביא לוויתורי ולנפילה לתו %תוכניות ,לא תמיד חיוביות, שהחיי מזמני .ג הקומוניז הסיני השתמש בנטיית הטאואיז הסיני העתיקה ,של הערצת הפשטות ,הצניעות ,הדלות ,הפסיביות, הכניעה והראשוניות שלא מסתמכת על ידע והתמחות ,לשליטה בע. בטאואיז קיימות ג שיטות שונות לשימור אנרגיה שנעזרי בה במערב. מעבר לניגודי הטאואיז מציע להגיע אל המהות שמעבר לניגודי .כיצד נית לעשות זאת כשהמציאות בנויה מניגודי? הטאואיז מציע להניח את הניגודי זה ליד זה ואז ה הופכי לשל .הוא ג מבקש לבדוק מה קרה לפני שצמחו הניגודי. הבודהיז מציע לאד לחפור בתו %נפשו ,ולראות מעבר למס %של כעס ופחד ,של מחשבות וריגושי. האיסל מתיר לא להיות דייק במילוי המיצוות אלא להיות נאמ רק לעקרונות .הוא מודה שלעתי מותר להתנהג בחדרי חדרי אחרת מאשר בראש חוצות. הקבלה מצדיקה את הדי והמשפט )השלילי ,הרע( כל זמ שה ממלאי את חובת. המערב מציע להבי ,לא לקבל ,את שוברי החוקי .הוא ג משתדל לשחרר את האד מסמליות של צבע ,דת ,מי ומעמד .למערב נכונות לשבור אקסיומות מדעיות ופוליטיות. *** 55 אנרגיה מס' 7 ז אנרגית הכא ועכשיו בודהיז הוא הארה תו %כדי התעלות מעל לחיי עצמ. טאואיז זרימה ע רוחות הטבע וע המציאות והעשייה הפיזית. התוצאה היא = ז .הז גורס שתו %כדי הזדהות ע הטבע, המציאות כא ועכשיו ,האד מגיע להארה ,לתפיסת היקו מעבר להיות במציאות הפיזית ,מעבר לחוקי שלו ומעבר להיגיו ולרגש. כלומר ,הוא נתפס אינטואיטיבית. הז והעול המודרני הז הוא טכניקה שאומצה על ידי אתאיסטי וחילוני מערביי משו שאי בה הסתמכות על כתבי קודש אלא מת אפשרות לגילוי פנימי על ידי כל אחד ואחד. הז הוא צור %להוכיח שבתו %החיי המציאותיי אפשר להגשי את החלו להתחבר אל משהו שמעבר למציאות הפשוטה, ובכ %הוא דומה לחילוניות. הז מציע מדיטציה של התבוננות מנותקת במציאות נעימה או בלתי נעימה ,הצעה המתאימה לעול המודרני יותר מאשר הבודהיז והטאו הקלאסיי .היא איננה מחייבת ניתוק מהעיסוקי הרגילי ואיננה דורשת חוסר תנועה .אד המתקשה במדיטציה רגילה יכול לתרגל את הז תו %כדי עבודה שיגרתית כעבודות בבית או בגינה ,כלומר ,ההתרכזות בפעילות כלשהי ,היא הז. השאלה היא א הדרישה להתמקד ברגע ,בעכשיו ,היא אפשרית תמיד ,והא זה באמת נחו ./ההווה הוא ג התוצר של העתיד והעבר ,בעיקר בעיני אלה הזקוקי לתפיסה רחבת היק" של המציאות .החוויה בהווה עלולה לאבד את עומקה ולאבד את מטרת הז .התמקדות החוויה בהווה עשויה להיות מלאת עוצמה ע חיבור למוחלט ,אבל היא ג עשויה להיות ריקנות סתמית .החוויה קשורה 56 ג לאישיות האד ולא רק לעצ ההתמקדות בהווה .האד איננו חייב להתמקד בטכניקה של הז אלא להשאיר רק בחלק מהיו שטחי לבני של היעדר מחשבה תו %כדי התרכזות בעשייה .אפשר לאמ /את הז ועדיי להיות רציונאלי ,א כי בדר %יעילה יותר. שימוש בטכניקת הז מועילה לאד א הוא לא אדוק מדי ביישומה וא הוא רואה בה יותר המלצה לחיי של מעורבות מאשר פסילה על הס" של כל מחשבה שלא לפי הכללי .השיטה יעילה בסילוק פסולת של מחשבות ,רגשות ,ספיחי שנדבקי לאד ,מפריעי ואינ מרפי ממנו ,ומונעי ממנו את האפשרות להתמקד בשאלות האמיתיות שמעסיקות אותו. הפסיכולוגיה המערבית מדגישה את המעורבות הרגשית, אבל ג הפסיכולוגיה מדברת על הרגש האמיתי ,ושוללת קפיצה מריגוש לריגוש או גירוי ריגושי מלאכותיי על ידי אמצעי כמו ספורט מסוכ ,תחרותיות ,סמי או הרפתקאות שאינ תואמות את הנטיות האמיתיות .הנטייה לצופ" ריגושי מעניקה אשליה שככל שאתה בעל ריגושי רבי יותר ,כ %אתה חי יותר ,אתה מכניס יותר זמ לחיי ,ולכ ,ה ,כביכול ,ארוכי יותר .להיות כל הזמ ב"היי" אי פירושו להיות מאושר .הז מנקה ריגושי מקריי אבל איננו מבטל את העול הקיי. א אי האד מסכי לוותר על ריגושי הוא יכול ללמוד לשלוט על ריגושי אלה לפני שה ישלטו בו ,על ידי כ %שיקבע עת לכל דבר ,עת לריגוש ולהיסחפות בענייני ובזמני מוגדרי ועת לשלווה .המדיטציות מכשירות את האד להיות שליו א רצונו בכ.% הז ,כמו הבודהיז ,מגביר את היכולת להתחבר לשלווה למרות הריגושי ,ומבלי להיגרר אחר ריגושי מזיקי כמו התמכרויות שונות ,רגשות כעס ,טינה ,צער ופחד .אבל בניגוד לבודהיז המנותק ,הוא מגביר את היכולת להפו %ריגושי אלה ,כאשר ה קיימי ,לאנרגיה חיובית ולמנו" לעשייה חיובית ,תו %כדי הזדהות ע הנטיות הטבעיות. הז מצא את המשות" לשתי אמונות שונות לחלוטי .מכא שנית יהיה למצוא את המשות" בי תורות מנוגדות אחרות ,ולרכוש מה חלקי מתאימי בסופרמרקט הווירטואלי. *** 57 אנרגיה מס' 8 דת זרתוסטרא אנרגית הקיטוב וההפרדה השט הוא אלוהי הע השכ אנרגית הקיטוב וההפרדה היא האנרגיה שהיתה שלטת ב 4000השני האחרונות .העיקרו שבאנרגיה זאת שקיימי שני קטבי טוב ורע .הטוב והרע כוללי אנשי וערכי .תפקיד הטובי להשמיד את הרעי או לפחות לחנ %אות לשנות את דרכיה. במילי אחרות ,זוהי אנרגיה של מלחמה .קל להשמיד את האחר השטני .כאשר תהיה נכונות להשלי בי שני ניגודי ,תתועל אנרגיה זאת לבנייה וליצירתיות. השאלה היא מי הוא הטוב ומי הוא הרע? מי הצדיקי ומי הרשעי? מסתבר שטוב ורע ה עניי של זמ ומקו .בני דת זרתוסטרא ראו את הרע באלי החשובי של הע ההודי השכ שנקראו דוות ,ואומצו באירא .הדוות הפכו לבעלי ברית לאל הרע. במלי אחרות ,הרע יוחס לאלוהי של השכני .עקרו זה חזר על עצמו בכל התרבויות .הדבקת תווית של רע היתה ,למעשה ,אמצעי פוליטי לשליטה או למלחמה באויב" ,אנחנו הטובי והאחרי הרעי" .ג בימינו נית להיווכח כיצד תורות כלכליות שונות, אפילו כלכליות כמו קפיטליז וקומוניז הפכו ,כל אחת מה ,לשט ולסמל הרוע ,במדינה שתמכה בתיאוריה האחרת. הטוב והרע ,לפי זרתוסטרא ,נלחמי זה בזה לחיי ולמוות. האל הטוב אורמזד או אהורא מזדא ,מזוהה ע הטוב ,האמת ,האור, הצדק ,האלמוות ושאר השאיפות החיוביות .אלה היו ג מושגי וג ישויות שנלחמו ברע .מולו ניצב היפוכו ,אל החוש %הרע ,אהרימ, שג הוא נעזר בישויות שליליות .לאד ניתנה זכות לבחור באחד מה .לבוחרי בטוב מובטח ג עד והבוחרי ברע מאוימי כי ירשו גיהינו .אבל כל זה לא יימש %לנצח .באחרית הימי יגיע יו הדי והישויות הרעות יושמדו יחד ע בני האד הרשעי על האר./ ה יובסו במלחמה בה ישתתפו ג איתני הטבע .נצחונו המובטח 58 בעתיד של האל הטוב מאפשר להגדיר דת זאת כמונותיאיסטית ,א כי לא מונותיאיז מוחלט כמו זה של העברי. היסודות הללו של טוב ורע והמושגי הנלווי אליה, אלוהי ושט ,מלאכי ושדי ,ג עד וגיהינו ,סיפור המבח שלאחר המוות והגשר אל ג עד ,יו הדי ,מלחמת האור בחוש,% זכות בחירה או במקומות אחרי היעדר זכות בחירה ,צדיקי ורשעי ,כל אלה מוטיבי שהיו אמנ קיימי בצורה ראשונית, מעורפלת ומורכבת במספר דתות קדומות ,א %לא בחדות רבה כל כ% כמו בדת זרתוסתרא .דת זרתוסטרא חדדה את המילי טוב ורע כמושגי מופשטי וכישויות ,וזאת הייתה תרומתה לעול. דת זרתוסטרא נוצרה באירא כנראה סמו %להופעת הדת העברית באל" השני לפנה"ס ,א כי יש המאחרי את היוולדו של זרתוסטרא למאה ה 6לפנה"ס .דת זאת הייתה הדת העיקרית באירא כאל" שני עד כיבוש המוסלמי .עד היו קיימי בני דת זרתוסטרא בהודו. המושגי טוב ורע עברו גילגולי שוני .בתחילה ה יצגו אלוהי ושט שהגדירו ערכי כמו בדת זרתוסטרא או שה יצגו דתות ,עמי ומעמדות. התרומה לחשיבה האנושית :הטוב והרע סייעו להגדיר ערכי ,אלה המסייעי לחברה ואלו המזיקי לה .הגדרות של טוב ורע סייעו ג להגדיר ניגודי .ביניה .ע זאת ,כאשר האד נשאר בשלב של ניגודי קיי הצור %להשמיד את הרע ,השלילי ,הלא נעי והלא נוח .בהתפתחות נוספת האד הבי שנית לשלב את הניגודי בדר %של איזו כמו בטאו ובדר %של סינתיזה כמו בפילוסופיה היוונית .בסינתיזה הניגודי הופכי לשל ,במקו מלחמה מתקבלת יצירה חדשה .הסינתיזה שנוצרה נחשבת לטוב ביותר האפשרי כאשר האד מתרגל אליה .א מישהו מנסה לערער על הסינתיזה הישנה שוב צצי הקיטוב וההפרדה .נוצר מאבק בי הטוב היש לבי החדש ,הרע כביכול ,עד שנוצרת סינתיזה חדשה .היכולת להגיע לסינתיזות חדשות בדר %יצירתית של עבודה ולא של מלחמה תהיה תרומתה של דת זרתוסטרא. *** 59 אנרגיה מס' 9 מיסטיקה אנרגית המי, הדבקות ואנרגית הסמלי חוויות מיסטיות ה ענ" של האנרגיה המינית .זוהי אנרגיה של איחוד הניגודי ודבקות ,איבוד העצמיות ,והיות בבתאחת ,ג הוא גופו וג האחר .אנרגיה זאת רווייה בתחושת חושניות חזקה. בעת האיחוד ע האל ,האישיות והדואליז נעלמי .האני הוא אתה. יחסי מי דומי לאחדות ע אלוהי .במיסטיקה המטרה של אחדות הניגודי היא להיות איהמציאות שמעבר לה ,האלוהות שמעבר לבריאה .המיסטיקה משפיעה על האד תחושת התעלות כאשר משתחררת אנרגיה מינית ומיתעלת לאנרגיה רוחנית. האחדות היא התמוססות האד לתו %האלוהות או איחוד בי שווי .הבחירה בי שתי האפשרויות קשורה לאמונה שאליה שיי% המיסטיקאי. אמנ המטרה היא חיבור ע הרוח אבל במיסטיקה מתחברי קוד אל עול הסמלי ,העול בו הצורות אינ גשמיות .המיסטיקה פותחת דלת לחלקי נסתרי של הנפש המתגלי ,לעתי קרובות, כסמלי. המיסטיקה מאפשרת חדשנות וסובלנות כלפי מחשבה פרטית שאיננה הולכת בתל ,ואיננה נזקקת להצטדק ולהוכיח עצמה כיצירה אמנותית או כהצלחה .היא נותנת לגיטימציה לרעיונות מוזרי בלי לנתח אות .המיסטיקה מפתחת יצירתיות ,הבנת העול והיפתחות למחשבות ואפשרויות חדשות שאינ נתחמות בד' אמות של חוקי לוגיי .היא ג דמוקרטית .לכל אד זכות לחיבור ע האל ,ללא צור %בידע ,חוכמה ,תואר ,מעמד חברתי ,כהונה דתית או עבודה קשה .היא יוצרת חיבור בי האד ומעשיו ובי הקוסמוס ואלוהי .המיסטיקה מעניקה לאד תחושה של היותו חלק אורגני, פיזי ורוחני ע היקו ומונעת ניכור. א %ג למיסטיקה חסרונות .אי היא סובלת ביקורת ופילפולי משו שהיא תלויה באמונה ובאינטואיציות .המיסטיקני נוטי לשלול את המחשבה וההגדרה ולעתי אפילו את העובדות, או לפחות לראות כנחותי לעומת הרוח ,ובכ %למנוע התפתחות ידע ויצירתיות טכנית .נטייה זאת עלולה להיות קרקע פוריה לשרלטנות וכריזמטיות הרסנית .הנטייה להקפיד על סודיות יוצרת 60 אליטה חדשה ,אליטה מיסטית שקשה לבדוק אותה .היא מאפשרת צמיחה במסתרי של מאגיה שחורה ,שימוש לרעה ביכולות רוחניות ,ועיסוק מופרז בשדי ורוחות. המיסטיקה עשויה להגדיר עמי ,גזעי ,מי ,בעלי צורה חיצונית מסויימת או בעלי מחלות מסויימות כנחותי או כנעלי רק משו שהצורה החיצונית היא סימ לפנימיות .הפרשנויות לעתי שרירותיות ,אינ הוגנות וקשורות לנסיבות חייו של המפרש, שברבות הימי הופכות למקודשות ,למרות שהנסיבות משתנות. החוויה הדתית כוללת חוויה מיסטית ורגשית של חיבור ,של "להיות ש" ,ג א החוויה חוזרת מדי שנה בשנה או שבוע בשבוע .ע זאת ,המציאות איננה חדמימדית ,ולא תמיד חיי הדת חוויתיי ומספקי אושר וריחו" .חלק מהאנשי הדתיי מעידי שהטקסי והמנהגי נעשי בצורה מיכנית ,רובוטית ובתחושת ריקנות ושיעמו ,בעיקר על ידי אלה המורשי להיות רק צופי או כספקי שירותי. קבלה :הקבלה הפכה את אלוהי האלמיני העברי, שלמעשה היחס אליו הוא כאל אל גברי ,לאלוהות בעלת קוטב גברי וקוטב נשי .זהו הגילוי של האנרגיה המינית. הקבלה ,שספגה התקפות מהיהדות המימסדית ,נצמדה ביתר שאת ליהדות והיא מתייחסת אל המצוות והכתובי כאל סימני קדושי .גישה זאת מפריעה לקוסמופוליטיות שבבסיסה. באיסל ידוע הזר המיסטי הנקרא סופיז. המאגיה שייכת למיסטיקה ,אבל היא בעיקר הצד המעשי שלה .המיסטיקה מביעה תחושות ורחשי בתו %הנפש ומתארת חזיונות .המאגיה מציעה פתרו בעיות .כמו המיסטיקה ,המאגיה מייחסת מעשה מסויי למשמעות אחרת .המאגיה דומה לכישו". למשל ,אד המבקש להתגבר על קשיי מוצע לו לכתוב את הבקשה ולשרו" את הד" ,מתו %הנחה שכ %הוא מוש %כוחות מסויימי ביקו לבטל את הבעיות ,או אכילת צמחי הדומי לאיברי מי אחראית להתאהבות. האיו בשדי ובכוח המאגי של כוחות הרוע מאפשרי למיסטיקני ללחו /על המאמיני ללכת בדר %שה מאמיני בה. 61 המאגיה היא המקור לאמונה מאוחרת יותר שכל דבר משפיע על כל דבר ,כמו ,אנרגיות של הקוסמוס מהדהדי אצל האד הבודד ,ומכא כל האמונות בדבר השפעת כוכבי ומספרי. אמונה זאת קיימת ג במדע ,א כי היא מוגדרת בדר %שונה לחלוטי. מצרי העתיקה מסמלת את אנרגית המיסטיקה המגובשת הקדומה ביותר .ע זאת ,המיסטיקה החלה כבר ע תחילת המחשבה האנושית .המיסטיקה המצרית הקדומה היא מקור של חלק מההיגיו המודרני. ג לאינדיאני באמריקה אנרגיה של מיסטיקה .למיסטיקה האינדיאנית משמעות נוספת של התמזגות ע קדושת האדמה ,ע כוחות המציאות ,ולא רק ע הרוח .המיסטיקה מפותחת ג ביבשת אפריקה. דתות ראשוניות :רבי נוטי לראות בדת הקדומה הראשונית ,עוד מלפני היות הכתב ובדת בכלל ,מעי חוסר ,המתמלא באמונות הבל המפצות על פחד .נראה שאפשר לראות אותה דווקא כעוד" ,עוד" של רוח ,השראה ,או ניצו /אלוהי ,שאיננו נית לביטוי בגלל מגבלותיו של האד המהל %כציפור קצוצת כנפיי .הקדמוני, למרות מגבלותיה ,ובהתא לאופי ולכישורי האישיי שלה, ניחנו בתחושה דתית עמוקה ,בתפיסה של אחדות וביכולות מיסטיות לראות ולשמוע את העול שמעבר ,וה פירשו אותו לפי הבנת. מיסטיקה כחוויה וידע אישי בלבד :המיסטיקה היא עוד תחו שהאד יכול לחקור בו את האמת שלו ,לא רק בעזרת הידע המיסטי שהועבר על ידי מיסטיקני אחרי אלא ג ניתנת לו אפשרות ליצור אותה באופ עצמאי כמו בעזרת מדיטציות ותיקשור. בעזרת המיסטיקה האד יכול להגיע לרעיונות חדשי ובעיקר לחוויות חדשות .האד לומד להקשיב לקול הפנימי שלו שבתת ההכרה ,לאני העליו שהוא הניצו /האלוהי וכ לישויות שאינ בבשר .מצד שני ,זהו עוד קול שחייב לעבור בדיקה .קיימת כא סתירה מסויימת ,משו שההיגיו והחוויה בודקי משהו שנמצא מעבר לה. *** 62 אנרגיה מס' 10 אנרגית הספק בדר %ההגיו הפילוסופיה היוונית האנרגיה החומריתהגיונית ,היא אנרגיה של שאלות וספקות החוקרת את מסתרי החומר כמו ג מסתרי הרוח .היווני הסיקו מהטבע ומהסמלי את מדע הלוגיקה ,וממנו הגיעו להוכחת האלוהות והערכי המופשטי .ה עשו זאת בדר %של חשיבה עקבית ולא של חשיבה אינטואיטיבית כמו שזה נעשה בתרבויות העתיקות .ה ,למעשה ,נטלו ידע טבול במיסטיקה עתיקה וקילפו ממנו את המיסטיקה .הדר %להפשיט את המיסטיקה היא לנסח אותה בהגדרות מילוליות ללא דימויי וסמלי .בצעד נוס" ה הכניסו את הידע המיסטי לתו %הגדרות של מספרי וצורות הנדסיות .ה בחנו את הטוב והרע בכלי חשיבה מובני וויתרו על התייחסות חסרת היגיו לקדוש ולטמא .הפילוסופי היווני העתיקו את המיקוד מאלוהי לאד ,למידותיו ולמטרותיו של האד שאינ בהכרח קשורי לאלוהות כלשהי. היווני התחילו לנתח מתו %רצו רוחני לפרש את החוויה בניגוד לבודהיז ולטאו שנשארו בחוויה .במידה מסויימת הנבואה של הבודהיז התגשמה ,ההיגיו היו השתלט על הרוח .לזכותו של ההיגיו נזק" ג שיפור רמת החיי. למרבה האירוניה הפילוסופיה היוונית תרמה ליצירת אמונות דתיות ומיסטיות כמו הגנוסטיקה ,הנצרות ,הקבלה וזרמי מאוחרי בהינדואיז ,עדות לכ %שהמחשבה אחראית ג ליצירת דתות ,בשעה שהרגש והמיסטיקה יוצקי בה חיי .מתברר שלפילוסופיה השפעה לא קטנה מזו של הדתות על האמונה. הפילוסופיה היוונית מלפני 2500שנה ,שנלמדת ככתבה וכלשונה עד היו ,למרות השינויי וההתפתחות הפילוסופית מאז, מעידה שאי צור %בדת ע עונשי ,אלוהי ,פולחני ואפילו מיתוסי ,כדי שהיא תתקבל .הפילוסופיה היוונית היא הצעה ולא דת וא" על פי כ לא נגרע דבר .רעיונות טובי נשארי לנצח וא" מתפתחי יותר מבלי שיעברו תהלי %של השחתה וסילו" או ישמשו 63 תירו /לדיקטטורה בדומה לחלק מ הדתות .מהמאה ה 15ואיל% ה היכו שורש באירופה .הפילוסופיה היוונית הביאה לשתי התפתחויות אנושיות :היא העשירה את הדתות המונותיאיסטיות ואת המיסטיקה מחד ,ומאיד ,%ממנה התפתחו הפילוסופיה החילונית והמדע המודרני. הוגי הזמ החדש הפילוסופיה המערבית ,בעיקר מהמאה ה ,16פיתחה את הרעיונות העתיקי ,תו %כדי גיוו ,שיכלול והרחבת הקיי ,אבל ללא לשו השירה העשירה של התנ" ,%המאהאברטא והאפוסי של הומרוס ,וללא המיתוסי והמשלי .רוב נכתבו בלשו קשה ,בנוסח בדלני ,דקדקני ,במתמטיקה מילולית והסתבכו ביניה בנוסחאות ותיאוריות סותרות .כ %התרחק הע מ הפילוסופיה שהוא עצמו יצר את יסודותיו ,תהלי %שהתרחש ג במדעי אחרי ובאמנות .ע זאת ,תורותיה של חלק מה שימשו עיקרי של מהפכות כלכליות, חברתיות ודתיות ,א על ידי שליטי וא על ידי כ %שטופטפו לתו% תודעת הציבור ,שלעתי איננו מודע לכ %שהוא חושב ונוהג לפי כתביו של הוגה דעות מסויי. פילוסופיה מודרנית המאמינה שהכל מיקרי ומכני כמו במדע, שאי שו דבר מאחורי התופעות מלבד הצור %לשמר את הז הביולוגי ומלבד הצור %להרגיש טוב ומאושר גרמה להפיכת החיי לרשימת מכולת של הישגי חומריי ואישי .מכיוו שהחיי ה חדפעמיי הרשימה חייבת להיות ארוכה עד כמה שנית. ההתעלמות מהפנימיות והדגש על החיצוני והמכני הופכת לאספנות של חוויות ,אנשי ,חפצי ותוארי .האוס" מקי" ג הישגי של ילדי ובני משפחה אחרי .ככל שיש ל %יותר וככל שיותר אנשי מזהי אות ,%כ %אתה קיי יותר. חציית האד לגו" ולרוח ,והאלות הרוח לעומת החומר הנחות בעבר הביאו לקיצוניות הפוכה ,למגמה מדעית של קידוש החומר ושלילת הרוח. הפילוסופיה והדת עוסקות בשאלה ,מהו הכיוו הסופי שעל האד ללכת בו ,האידיאל או המציאות והשכל הישר .כאשר האידיאל הוא הכיוו הסופי ,האד פוסע בתו %המציאות שלו לקראת האידיאל .המטרה נותנת לו משמעות .כאשר המטרה הסופית היא המציאות ,האד מדשדש בה כמו שחיי בביצה ,והוא מדמה שחייו 64 חסרי תוחלת .א אידיאל מעניק אושר לאד ,אולי זוהי ההוכחה שזהו הדבר הנכו .המדע איננו עוסק בשאלת האושר ,אבל המדע יחד ע המחשבה הפילוסופית והדתית עשויי לעזור במציאת פתרו לרווחת הפרט ה במוב הפיזי וה במוב הנפשי והרוחני. הדת ניסתה לפתור את בעיית האד הנתקל בסופיות החיי, ואת תשוקתו לאינסו" .בעול המודרני קיימי פתרונות אחרי לצור %באינסו" .השילוב של הצור %באינסופיות ,יחד ע האמונה שהכל מיקרי ומכני ,עשוי למצוא פתרו חלופי באספנות .האיסו" הוא אינסופי ואילו החפצי ואנשי באוס" ה סופיי. למרות יתרונות הפילוסופיה החילונית והמדע ,האד זקוק לחיבור אל גופו ,לטבע ,לנפשו ,רוחו ושיכלו ,לפי סדר זה .אלה שלבי ,ה של האנושות כולה וה של הפרט כילד ,אפילו הוא גדל בבית של מדעני. פסיכולוגיה הפסיכולוגיה כיו מחליפה במידה רבה את מקומה של הפילוסופיה .אולי משו שהיא מרבה בסמלי ובסיפורי על אנשי חיי ואינה מסתפקת במושגי מופשטי בלבד .ע זאת ,היא מוגבלת משו שהיא עוסקת בטכניקות ולא בערכי. פרויד הציג את האד כיצור בעל דחפי ולא כבעל עקרונות .הפסיכולוגי היו מאמיני שכל האלי ,האלוהי, השדי וכל מחשבה אנושית נשגבת ה עוד במתכו המרק הפסיכולוגי הקרוי אד .גישה זו גרמה לשיתוק מסויי במחשבה הפילוסופית העכשווית ,כאשר כל ויכוח נסת בטיעו המוח,/ ש"ככה אתה חושב בגלל הילדות של %והסביבה של %ואילו היתה ל% ילדות אחרת ,דעת %היתה שונה" .עוד טענה מטעה" :א אתה מאשי אותי במשהו ,סימ שזה קיי אצל ,"%נימוק שהוא יותר אקסיומה מאשר הוכחה .חסרונה של הפסיכולוגיה שהיא נוטלת ערכי ואידיאות והופכת אות לדחפי פנימיי ואינסטינקטי. נראה שאפשר לשלב ערכי חיצוניי ודחפי פנימיי בוזמנית. הפסיכולוגיה של העת החדשה תרמה לאנושות את ההבחנה בי ההכרה ,תתההכרה האישי ותתההכרה הקולקטיבי .לאלה אפשר להוסי" את עלההכרה ,האני האלוהי אותו הכיר האד עוד מהתקופה העתיקה. 65 האד המודרני ,הזקוק לאנרגית האינסו" ,מוצא אותה ג בדיכאו .האינסו" הוא הריק .הדיכאו הוא מצב פסיכולוגי המאפשר נגיעה בנצח .הריק שבנצח מבהיל ומפחיד חלק מ האנשי וה שוקעי לתו %יייאוש .על כ ,כאשר האד המודרני מתחכ% באינסופיות ללא רשת הביטחו של האמונה הדתית ,הוא חווה סבל של דיכאו ואימה ,או שהוא נמלט מהסבל אל ההתמכרות ,או אל המחלה ,או אל רציונליות מופרזת .ג דת עשויה למכר .בשלב גבוה יותר של התפתחות ,לאחר שהאד חוצה בשלו את האוקיניוס האפל של הדיכאו והיייאוש שמעבר ליש ,ושב אל המציאות ,הוא מבי את היחסי שבי הסופי לאינסופי ,בי טעות זמנית לטראומה לכל החיי ,בי תשוקה רגעית לבי אנרגיה פנימית המחברת את האד לעצמי וליקו. מדע המדע נוטה להתעל מהחוויה למרות שלמדעני עוצמה חווייתית אדירה בפתרו בעיות ,בגילוי ובהמצאות ,והיא האנרגיה שבלעדיה לא היה קיי מדע. המדע מספק ג את הצור %המיסטי לחוות את האינסו" דר% חקר החלל והכוכבי ,וג דר %צלילה לתו %החלקיקי הזעירי ביותר של האטו .הנהירה אחר עבמי" היא ביטוי לאותו צור.% חקירה בתחומי אלה מרפה במקצת את המתח של עלההכרה השוא" להינתק מהסופי ולחוות את האינסופי. המדע נוגע בריק .אי הוא מקבל הסברי כפשוט ,ומוכ, לפחות רשמית ,לשבור בכל רגע את הכלי הישני ולהטיל ספק בכל היש .הריק של המדע מאפשר יצירתיות .הפלישה אל הריק ,אל הלא ידוע המדעי ,מספק את הכמיהה האנושית לאינסופיות .ג הספקנות בכלל והספקנות המדעית היא אינסופית להבדיל מהברור שהוא סופי. אחת ההמצאות הגדולות ביותר של העול המודרני היא הסטטיסטיקה ,ההסתברות .אי תשובה מוחלטת ,הכל הוא בקירוב, בער .%הסטטיסטיקה קרובה לאינסו" ,הישות שלפני הבריאה ,יותר מהדת ,משו שהיא מניחה שקיימי אינספור אפשרויות ולא רק חוק אחד. המחקר והטכנולוגיה מרחיבי את העול הגשמי ומאפשרי יצירות חדשות וכ %הופכי את האד לשות" לבריאה. 66 המדע והטכנולוגיה במיטב מממשי אידיאלי רוחניי. המדע הצליח במקו שהדת נכשלה למרות ההטפות והאיומי שלה. המדע שינה ללא הכר את איכות החיי .אנשי הפכו להיות אוניברסלי יותר .אנשי המדע בכל העמי משתפי פעולה ומגיעי לעמק השווה ,דבר שהוא נפו /פחות בי אנשי הדת .למדע אי כתבי קודש ואי הוא מעניש את הכופרי במדע ,להוציא תקופה של מספר עשרות שני עד תחילת ה"עיד החדש" בשנות השישי ,חוסר סובלנות ואפילו חשד לטירו" כלפי אנשי בעלי נטייה מיסטית רבה מהרגיל .המדע ,שאי לו מקו של כבוד בעול הדת ,הוא זה שמאחד כיו את העול השסוע .כלי תיקשורת וכלי תחבורה מקרבי את הרחוקי יותר מכל תורות האהבה למיניה .בדר %זאת משמש המדע גור רב עוצמה להפצת ידע ,כולל ידע דתי ,המועיל לרווחת הפרט .לאחרונה ג תיקשורת בעזרת מחשבי מחברת אנשי שוני לחלוטי זה מזה ,מאפשרת היכרות אינטימית של הזר. אפילו המצאות שנועדו למטרות שינו את ייעוד כמו אנרגיה גרעינית .במקו לדשדש בפסיביות ,בצייתנות ,ולקיי מצוות ואיסורי שהשכל אינו מקבל ,המדע החליפ בידוע ובעשייה בתו% הידוע .משו כ %פיתח המדע ביע" ,במש %קרוב לארבע מאות שנה, המצאות ,תיאוריות וניסויי שלא הגיעו אליה במש %אלפי שנות היסטוריה .האמת נבחנת כאשר היא משרתת את כול והמדע אכ עושה זאת. במידה רבה המדע עדיי מביט דר %עיני הדתות העתיקות. הוא מניח ,למשל ,שקיימת נוסחה אחת אחידה שאליה מתנקזת המציאות .למרות שהמסקנה הזאת היא אקסיומה בלתי מוכחת ומקורה בדת ,דומה שהמדע מקבל אותה ללא ספקנות. הלהיטות להסביר כל דבר מתו %הנחות הקשורות למציאות הפיזית בלבד א" היא ,למעשה ,דת .הרי לולא המאגר של רעיונות מוטרפי ,ערטילאיי ,יומרניי ורוחניי ,יתכ שעד היו היתה האנושות מתגוררת במערות ,א כי בעזרת הריאליסטי ואנשי המעשה ה היו מערות נוחות ומשוכללות .הנטייה המדעית והחקרנות מנפות מתחזי ,גוזמני ובעלי אשליות ,ומכריחות את בעלי החזו לשמור על פרופורציות. נית להגיע למסקנות נכונות בעזרת אינטואיציה ובעזרת היגיו משו ששניה חדה .המציאות והאינטואיציה הולכי יד ביד באותו שביל .הנסי מתלבשי על החוקי הפיזיי .למשל, חומת ברלי שנפלה ,אחד יראה בכ %נס ,והאחר שרשרת הגיונית 67 של אירועי .למעשה ,כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי מתברר מתו% חקירה בעבר ,שהיו סימני שהובילו אל אותו אירוע מפתיע ,האירוע הפ %להגיוני וברור וכבר אי לו הילה מיסטית ,והחוקר מסיק שאי אלה אירועי איזוטריי אלא עובדות יבשות .כאשר המיסטיקה מוגדרת ומקבלת הסבר הגיוני ,כש שעשו היווני בעבר ,היא חדלה להיות מיסתורית .הנביא קלט את הסימני משו שהאינטואיציה שלו דילגה מעל המוסכמות של העבר שהציב בפניה ההיגיו .הוא האזי לרחשי סמויי מציאותיי אבל קלט אות בשפה מיסטית, כפוטנציאל רוחני שהקדי את המעשה הפיזי .משו כ %הוא בטוח שהיה זה נס והוא מזלזל במלומדי .הבוז להיגיו מביא לחוסר התפתחות ,משו שההיגיו הוא זה שמשפר את תוצאות הנס ,לאחר שהוא מסיר את מעטה המיסתורי והופ %את העול לברור .הוא מתוו %בי הנס למציאות .הנביא מצפה לנסי נוספי במקו לבדוק את הנס בכלי ההיגיו ולכ ג הוא נכשל .זאת הסיבה שהנביא מוכשר להבחי באירוע כללי אבל הוא טועה בפרטי ,כיוו שבגלל הבחירה החופשית האירוע קורה בדרכי שונות ,כש שהנוסע עשוי להגיע למחוז חפצו ברגל ,במכונית או באוטובוס .לאד יש יכולת בחירה ולכ הוא משנה מעט את האירוע .וכ %ניבוי של שני שליש מ האירוע הוא דיוק גבוה מאד .המדע ההגיוני ביותר מגיע להמצאות ולגילויי בדר %של הברקה פתאומית .ההברקה היא הארה מיסטית שנעטפת מיד על ידי נוסחאות יבשות .כאשר המיסטיקה מדברת על עליה בתדר רוחני ,אי הכוונה לקפיצה נטולת קשר למציאות ,אלא שכאשר האד מבי את התבנית ,הוא מוכשר לבטל אותה .לדוגמא, הבנת חוקי תעופה מבטלת את מגבלות כוח המשיכה ,הבנת הגני מבטלת את הסיכו להיפגע מה. ע זאת ,במידה רבה המדע משרת את המדעני שדבריה נחשבי לראויי להתייחסות .כ %נוצר מצב שכאשר אד חווה או רואה משהו ,המדע עשוי לומר לו" :לא נכו ,לא ראית ולא שמעת, זה לא כתוב אצלי בספר ".דברי המדע נחשבי בעיני רבי לדברי אלוהי חיי .כאשר המדע יתאי עצמו למיסטיקה והמיסטיקה למדע כמו ביטנה למעיל ,יהיה זה עול אחר ,טוב יותר .אולי יהיו אלה ימות המשיח המתוארי בקבלה. ידוע שתפיסת המציאות של כל אד היא יצירתית .האד איננו תופס עובדות מיכאניות בלבד אלא משלי את העובדות 68 בעזרת הדעות ,האישיות שלו והחינו %שקיבל .כלומר ,אובייקטיביות בלבד היא כמעט בלתי אפשרית. כבר היו מתברר שמבחינה מעשית נית לשלב בי טכניקות שנוצרו בהשראה רוחנית ובי טכניקות מודרניות .השליטה על הגו" ועל כוח הרצו ,שנלמדה בתרבויות המזרח בעזרת יוגה ,טיפוח הגו" ,מדיטציה ורפואה הוליסטית תורמי למדע הרפואה ומאפשרת לאד הישגי שיקפיצו את יכולתו במידה שלא היתה כמותה קוד לכ. *** 69 אנרגיה מס' 11 חילוניות אנרגית החברה והפרט לחילוניות אי כתבי קודש ואי פולחני חובה והיא עומדת תדיר בפני ביקורת עצמית וספקנות .ניצני הביקורת העצמית והספקנות צמחו לפני אלפי שני ,הלכו וגדלו והיו לערכי חשובי. הטלת הספק בכל אמונה מוחלטת גררה העברת כובד המשקל האידיאולוגי מאלוהי והדת לחברה האנושית ולעול החומר. בהסתדרות ,בימי גדולתה ,נעשו נסיונות לסכ את ערכי החילוניות .בשנת ,1985בד" סטנסיל פשוט ,הוצעו הערכי הבאי: ליחיד ולחברה זכויות של שיוויו ,חירות ,דמוקרטיה וסוציאליז, כל אד חופשי לבטא את דעותיו ולהאמי בדתו ,למרות שהרוב מקבל את השלטו .הבטחת זכויות מינימליות של כל פרט כמו חינו% ובריאות ללא קשר למצבו הכלכלי .ליחיד מגיע להגשי את שאיפותיו וכישרונותיו ולהצליח בכל תחו שהוא .זכות להשתת" בפוליטיקה .הזכויות אינ ניצול חדצדדי ואנוכי של האזרח .קיימי ג חובות אישיי כמו אחריות משפחתית ,מקצועית וכלכלית, התחשבות ועזרה לאחרי .ערכי אות נית להוסי" בהקשר זה: חקירה מדעית הוגנת ,שימור כדור האר ,/פילוסופיה ,אמנות ולאומיות .הרגשות הלאומיי של האומות המודרניות התעוררו כתוצאה מהצור %בעצמאות ובזכויות לאומיות בצד זכויות אישיות. כיו ג בתו %הלאו עצמו נוצרות קבוצות בעלות אינטרסי המעונייני להג על מעמד בחברה. כל הערכי המוזכרי קשורי לאד ולחברה אבל לא לאלוהי .היחס המתחשב בזולת איננו נובע מתו %ציות אלא מתו% מודעות עצמית .כאשר הדת פוגעת בחירות הזולת בש האלוהות היא מתנגשת בער %חברתי .כאשר הדת מתנגדת להגיו מדעי אנושי היא מתנגשת בער %החילוני שהוא הספק .החילוניות כוללת בעיקר תיאוריות חברתיות וכלכליות המכוונות לרווחת האד .ג המדע נחשב לחילוני משו אנרגית הספק שבו ,ובכל זאת הוא דומה 70 במידה רבה לדת .יש במדע דח" לדעת את האינסו" ,להבי מעבר למה שנראה לעי ,ואלו סימני מובהקי של הדת. חילוניות וסמלי ההיצמדות של החילוניות למציאות גררה זילזול בסמלי הבלתי מוחשיי .הערכי החילוניי חפי כמעט לחלוטי מסמלי כמו מי ,צבע ,אומה ויחוס משפחתי .אי ברשימה זאת סמלי ומיסטיקה שהחילוניות נוטה לבוז לה .הסמלי המודרניי החילוניי המעטי חיוורי יחסית ואינ זוכי לכבוד רב .צימצו הסמלי ,שהיא השפה של החברה ,גורמת לתחושת דיכוי חלקי האוכלוסייה שוני .ה קולטי את דברי החילוניי כחוסר מודעות, זילזול בזולת וצדקנות בדיוק כש שהחילוני קולט את הסמלי כחוסר מודעות ,חוסר התחשבות בחלקי שוני של החברה וצדקנות של אנשי דת .אות אוכלוסיות שסמליה מדוכאי, מתמרדות ומעדיפות את סמלי הדת ,ג א ה מלווי בדיקטטורה, על פני חופש סתמי ותפל שהחילוניות מעניקה לה .לעתי אנשי מבלבלי בי ערכי לסמלי ורואי בסמלי ערכי .ג אלה נוטי לדחות את החילוניות. התרבות הריאליסטית נטלה מהאד את החופש רוחני .דתות שנוצרו באפריקה ,הודו ודרו אמריקה ,שונות מהדתות המונותיאיסטיות ומההשקפה המודרנית בכ %שה מאפשרות לכל אד להמציא סיפורי ומיתוסי ולפתח את הדת שלו כפי שהוא רוצה .ה מאפשרות ליחיד לסמו %על תחושותיו ועל מחשבותיו. במידה רבה ה מרשות לכל אד להמציא את עצמו ,ולהמציא דברי על עצמו ג כאשר ה נראי מופרכי לחלוטי אפילו לו עצמו .אי הוא נאל /להיכנע לידע חיצוני כמו דת ממוסדת או מסקנות של סמכות מדעית .אי הוא מאויי על ידי עריצות של ציוני ,של מורי בית ספר ,בחינות פסיכוטכניות ופסיכומטריות או הערכה של דמויות סמכותיות המחליטות לאיזו דמות עליו להיצמד .העול המודרני מחליט שיש עול אחד ושפיות אחת .הוא שולט באד כאשר הוא מחליט מה התעודות שעליו לרכוש ,מה שעות העבודה שלו ומהו הזמ הפנוי שלו. הדתות השכילו להציג ערכי בלבוש של סמלי .ע הזמ נצברו סמלי שה פולחני גרידא .היהדות הגדילה לעשות כשדרשה ,לא תעשה ל %כל פסל וכל מסיכה ,והאמינה שמל %כפו" לאלוהי כאחרו העניי .ובכל זאת היא צברה סמלי שלא היו כלולי במצע הראשוני .עשרת הדיברות אינ כוללות סמלי ובכל 71 זאת בנה הע את עגל הזהב .ג המצע הראשוני של הנצרות ,כפי שהופיע בדרשת ההר של ישו היה נקי מסמלי ,א %ברבות השני התווספו סמלי מגווני. כאשר הסמלי ,הטקסי וחיי הרוח אינ מוקדשי לימי מסויימי או למחלקה נפרדת באוניברסיטה ,וה הופכי לחלק מחיי היו יו כמו בדתות הכביכול לא מתוחכמות ,ה מעשירי את חיי היו יו .לש כ %חייבי להאמי בסמלי .כאשר מתייחסי לטקסי ולסמלי כאל פולקלור או כאל אפילו מנהגי מסורתיי, ה מאבדי מטעמ .ההפסד הגדול ביותר של החילוני הוא חוסר היכולת להיות ש ,להרגיש עד הסו" את הטקס .הוא איננו מסוגל להאמי שהאל עושה את הנס מחדש .הז הפ %תחושה זאת של להיותש ,לתורה של ממש .הקומוניז ,למשל ,פנה אל האינטלקט בלבד וזו היה עוד סיבה לכשלונו .למרות שרבי סבורי שהרגש הוא טיפש ,הרגש הוא המזו הנות חיי לאינטלקט. הבעיה היא שהיצמדות יתר לערכי ללא סמלי מעול לא מנעה איבוד יכולת שיפוט .ג בי החילוניי קיי חלק שמרני וסגור .הגישה שלכל אד זכות לקבוע את אמונתו ,ג א הוא מאמי בעול לא פיזי ובסמלי ,היא בבסיס החילוניות .ע זאת רבי המגדירי עצמ כחילוניי חסרי סובלנות כלפי אות המדגישי את המיסטי והסמלי או כלפי אות הסבורי שהרוחני קובע את הפיזי ,ולכל היותר רואי בה פרימיטיביי או זקוקי לאישפוז .לעתי ,החילוניות בדר %סמויה ולא מודעת ,כפתה על החברה ,שאינ מוכני לכ ,%לוותר ער %מסורתי ומושרש כגו צניעות ,דר %הצגה בפרהסיה של חומר מיני בוטה ,הנחשב תועבה בעיניה .ג בחילוניות הפכו קיצוניי את האחר לדמוני .ע זאת, ג החילוני הסובלני ביותר מרשי לעצמ להתערב כאשר מדובר בפגיעה בזכויות של אנשי בתו %המחנה השמרני בשעה שאות שמרני רואי בכ %התערבות באמונת. הסמלי והטקסי נוגדי את המכניות של העול החילוני. בחברה החילונית כול שווי .אי חשיבות מוחלטת לאדמה, ללאו ,לדת לשורשי ולמנהיג כריזמטי .הקשר הרגשי איננו חשוב אלא ההקשר ההגיוני .גישה כזאת עלולה להביא לתחושה של ניכור ותלישות .בכל זאת האידיאל הוא דווקא הגישה האוניברסלית החילונית .הנאמנות רלוונטית עד לזמ שהיא מסתיימת .האד חופשי להיות נייד ולא כבול לסמלי .ע זאת ,כל זמ שהאד חש 72 שהוא נזקק לאותה נאמנות ,אי טע לקטוע אותה בטר עת ,ג א נאמנות זאת נמשכת כל חייו. חילוניות וחשיבה שגיאה נוספת של החילוניות היא היצמדות מופרזת לעובדות הגוררת נטייה לפסימיות .יש משקל רב יותר לדוחו"ת משטרה ולחוב הלאומי מאשר לחלומות .הפסימיות מקורה בהתעלמות מהחלו ומהאמונה. לחילוניות חשיבה קווית נוקשה ולתרבויות עתיקות יותר חשיבה מעגלית והסו" מתחבר להתחלה .חשיבה מעגלית כזאת גורמת לכ %שידוע מה יהיה בעתיד ,מה שהיה הוא שיהיה, בשינויי קלי ,בעוד שסופו של הקו הישר איננו ידוע ועל כ הוא מעורר אימה או תקווה ,בהתא לאישיות האד. החילוניות חוטאת באותה שגיאה של הדתות .ג האד החילוני מתקשה להגיע למטרות שהיא מציבה לו .החילוניות מוכרת אשליה שכל אחד יכול להצליח במדדי של הצלחה חיצונית ,למרות שבמציאות רבי מדי מתאמצי ואינ מצליחי .התירו /של מוכרי האשליות הוא שאלה שאינ מצליחי לא השתדלו מספיק .דווקא הדת המדברת על הצלחה פנימית מתאימה יותר למציאות של חלק מהאנשי. החילוני ,נוטה לראות את אלוהי או בהגדרה חליפית ,את חוקי הטבע ,כישות לא אישית ,כמקור כוחו של כל היקו .מכא נובעת הבעייתיות של המוסר .הא חוקי המוסר ה הסכ בי בני אד או ערכי המגיעי מכוח עליו ,או מקבילי לחוקי טבע? הנטייה היא לראות במוסר יצירה אנושית .לאור ניסיו העבר בו נטלו אנשי בעלי שררה את הזכות לדבר בש אלוהי ובתו %כ %לשפר את מעמד ,מוטב להפריד בי אלוהי למדינה ובי אלוהי למוסר. הכוח הרוחני מגדיל את הכוח הפיזי .אמונה חוויתית באלוהי תוסי" לחילוניות כוח אדיר ,ובלבד שלא יטלו בעלות עליו. לקשר בי אד לאלוהיו עוצמה מדהימה בכל מקו בעול ובכל עת בהיסטוריה למרות שאיש לא הצליח להוכיח את קיומו באותה קלות שמוכיחי תופעות בטבע .האמונה בעזרה אישית מאלוהי יש בה ממש .כאשר אד מתפלל הוא הופ %את אלוהי לאישי ובכ %מוש% אליו אותה אנרגיה לא אישית והופ %אותה לאישית .תפילה כעשייה רוחנית ,נזקקת ג לתמיכה של ביצוע ,א %היא מקצרת את העבודה 73 הפיזית והנפשית .לדוגמא ,א אד רוצה להתעשר והוא משקיע עבודה רוחנית בנוס" לעבודה פיזית סיכוייו רבי ,מאלה שעוסקי בעבודה פיזית בלבד. חילוניות וחברה אחת הבעיות הקשות של החילוניות היא במיזוג זכויות סותרות .כאשר זכות של אד אחד מתנגשת בזכותו של אד אחר, נופלות טעויות וג כא ,לעתי הפושע מקבל יתר התחשבות ותשומת לב מהקורב .אמנ ג התוקפ וג הקורב ה קורבנות, א %התוקפ ,א איננו מבי את תוצאות מעשיו ,עליו לעבור מעי גיהינו קט שבו תזדכ %אישיותו .כאשר ישנה התחשבות יתר בקורבניותו של התוקפ ,הוא ממשי %להיות תוקפ .כ %קורה שהחילוניות מתקשה להגדיר גבולות ,כמו היכ מסתיימת הזכות והיכ מתחילה האחריות .לעתי חופש היחיד בה מוקצ עד שהיחיד נוטה לראות בחברה אחראית לכל תחלואיו בעוד הוא אינו חייב לאחרי דבר .בילבול נוס" מתרחש בקו העימות שבי זכות חופש הדיבור וחופש הציבור לדעת ובי זכות הפרטיות. החילוניות נזקקת למשאי ומתני בלתי פוסקי בניגוד לדת המימסדית המספקות תשובות וסמלי היוצרי תחושה של סדר וביטחו .אנו חיי בתקופה היא תקופה של בלבול משו שהסדר שקבעה קבוצה אחת או הרצו לכפות מערכת אמונה אחת איננה מקובלת כבר .אי מחסור בערכי ,להיפ ,%יש יותר מדי ערכי ולאד מותר לבחור ביניה .חדשנות מתמדת יוצרת ניכור .האד חש כאילו עליו לצאת תמיד ממקומו .לעתי הוא נלח /להראות מקורי .כל אלה מאיימי וגורמי לחוסר ביטחו .למרות זאת, הבעיה של החילוניות איננה כיצד ליסד סדר חדש אלא להתרגל לחוסר מוחלטות ,לבער ,%לדיוני שאינ מסתיימי לעול ,לאי בהירות ולעמימות .האד משקיע רגש בסמלי לכ קשה להחלי" סמלי ,א יחלי" את סמליו יצטר %להתרגל ג להחלי" את רגשותיו .אי הבהירות היא המהות ולא מטרד שחייבי לסלק .כל פתרו יוצר אי בהירות חדשה וזוהי הדר %להתפתחות ולקידמה .על האד להתרגל לחיות ע סמלי ארעיי ,ניידי ומשתני ,ע אמונות גמישות ומשתנות מלבד כמה עקרונות יסוד ,ולבחו מדי פע את גבולות הערכי. 74 חוסר הבהירות יוצר חוסר מסגרות מוגדרות .בעוד שבחברות מסורתיות האלימות ,הדיכוי ,המי ,השתוללות חסרת רס ובתרבויות מסויימות ג סמי ,נכנסי לתו %מסגרת מסויימת שא" מעניקה סיבות הגיוניות ומוסריות .החילוניות מכירה בכ %שכל פעילות אנושית מקבלת את ערכה מ האד ,לכ הפשע נחשב לפעילות אנושית והוא לרוב פשע מקרי .האלימות המקרית בולטת יותר, משו כ %נוצרת אשליה שבחברה חילונית מצוי יותר פשע ,בעוד שאלימות בחברה מסורתית ,לעתי ,מתנקזת לתו %מטרות הנחשבות למוסריות ולכ במקרי רבי האלימות המאורגנת כביכול אינה אלימות. המסורות מאשימות את העול החילוני ברעות וחוליי שוני ומשוני .ישנה נטייה להאשי משפחות חילוניות שה מזניחות את הילדי ,שהמשפחות נהרסות משו שהיו מקובל להעניק יותר מדי חופש לנשי ולילדי ,ותמונות רומנטיות של העבר ,בה משפחות שכל אחד מחבריה ידע את מקומו וכול היו מאושרי ,מוקרנות מול עיניי מלאות געגועי .נשכח מרבי שבאות תקופות בה המשפחות הקפידו על "ערכי משפחתיי" ביד ברזל ,נולדו מלחמות ובעיות חברתיות שהשליטו אות ילדי שהתבגרו בתו %המשפחות האלה .שלרוב לא היו המשפחות אידאליות וה הכילו מבני שוני של משפחות ,ג חדהוריות, וחלק מ הילדי חונכו על ידי משרתי או שהילדי עבדו מגיל צעיר ביותר .שנות החמישי בה ,כנראה ,חיו משפחות הקרובות ביותר לדג האידיאלי ,הצמיחו את דור שנות השישי הזוע" והמרדני .ג כיו במדינות מסורתיות ,מקריבי האנשי קורב גדול מדי למע אותה מראית עי של משפחה מסודרת .המסגרות של משפחה ואומה ה סמלי של המושגי נאמנות ,תמיכה הדדית, אחריות ,חמלה ומידה מסויימת של יציבות .רק החילוניות מעזה לומר שהמושגי קודמי למסגרת ,וא כ %מותר לא לציית לה באופ מוחלט ואפשר למצוא מסגרות חדשות .כלומר ,אפשר לקיי מושגי כגו נאמנות ,תמיכה הדדית וכו' בלי הכותרת הראשית הסמלית :משפחה או אומה. רבי סבורי שכאב הריקנות יתמלא על ידי השקפה ברורה, בהירה ומסודרת .במקו להוסי" על הקיי ,על ההישגי שכבר הושגו ,ה מעדיפי למחוק את ההווה ולמלא בו את העבר המאושר כביכול .החיי הליברליי ,הרחוקי מלהיות מושלמי ,השכיחו מרבי מאות שני של מלחמות ומאבק בשמרנות ,בצרות אופקי, 75 בעריצות דתית ובאפליות .עוולות כמו שואה ואינקוויזיציה מתורצי בכ %שמדובר באנשי שלא האמינו או לא מילאו חוקי שוני. המאמיני יטענו שהשואה נבעה מחוסר שלימות ,אבל את זה נית לטעו תמיד .השקפה ברורה ומסודרת הובילה לפנטיות ולהליכה לקיצוניות ולא חשוב באיזו דת או תורה מדובר .ההשקפה הבהירה הובילה לתקופות החשוכות ביותר של האנושות. חלק מ האנשי נחרדי מהתיגרות בי המפלגות וקבוצות חילוניות שבחדווה רבה מכפישות זו את זו ,ומתגעגעי למנהיג חזק. ה אינ מודעי לכ %שרבי מהמנהיגי החזקי נראו כ %משו שלא היתה לה אופוזיציה שתטרח לחשו" כשלונות ועוולות ,ה אינ מודעי לכ %שמנהיגי אלה השתמשו בכל האמצעי לרומ את אישיות .החשיפה הגלויה של הבעיות ,שלעתי נוטה להגזמה ולחדצדדיות ,יוצרת תחושה שהעול גרוע מכפי שהוא באמת, ושהעול החופשי ,על מתירנותו ,אינו חזק מספיק כדי לעמוד בפני אלה המפרשי את חירות בדר %הפוגעת בזולת ,ולכ הוא עומד בפני התמוטטות. הדת ,מעצ מהותה נוטה להדגיש את הקרבת החומר והגו" למע הרוח ,את חשיבות האינסו" לעומת החומר החול" ,משו כ% היא נכשלת בטפלה בענייני מעשיי כמו שלטו ,כלכלה ,מדע וטכנולוגיה ,בעוד החילוניות מצליחה בתחומי אלה דווקא. החילוניות קמה בתגובה לעוני הכלכלי והיעדר כוח מדיני של המעמדות הנחותי שהנציחו האמונות השמרניות .חלק מהדתות אמנ העניקו נחמה לאביוני בחייה ,א %הבטיחו פיצוי רק לאחר המוות .כאשר היללו את הדלות והענווה ,הצמידו רגשי אש לשאפתנות ,מה שהקשה לתבוע זכויות .החילוניות צימצמה עד מאד את המעמד התחתו שהיווה בעבר את רוב הע ,הגבילה את סמכויותיה של המעמדות העליוני ונציגי הדת ,ובו זמנית הרחיבה את מעמדות הביניי. *** 76 סמלי שינוי צורה של אנרגיות התפיסה הראשונית של האד לא היתה רוחנית וג לא פיזית אלא תפיסה של סמלי .הנולד מבחי לראשונה באור ובחוש ,%אי הוא יודע שהשמש והירח ה עצמי ,אלא הוא חש את הביטחו שבאור ואת חוסר הביטחו והמסתורי שבלילה .השמש הופכת לגביו למשהו המעניק חו ואור ואילו בלילה היא נעלמת ומותירה את הירח החמקמק שמאיר או אינו מאיר את החשכה .על כ הירח מסמל חוסר ביטחו .מאוחר יותר השמש והירח הופכי לסמלי יצירתיי ,לציור או לפסל של אל שמש או אל ירח .ברבות הימי נתפס האור כמושג של ביטחו והחוש %כמושג של מיסתורי. המודעות האנושית נעה בשלושה שלבי :סמלי ומיסטיקה, מעשיות וחומר ולבסו" פילוסופיה של הסמל .שלושת השלבי מקבילי לחיי האד ,ילדות למיסטיקה ,בגרות למעשיות ,זיקנה לפילוסופיה. הסמל מגדיר אירועי בעזרת ציורי וסיפורי ובעקיפי מגדיר יחסי סמויי ורחשי תתקרקעיי בנפשו של האד. בחלו ,לעתי קרובות ,התמונות ה סמלי .כל סמל מתפרש כמילה בשפה יומיומית .כאשר מצרפי את הסמלי ,המלי שבחלו מתקבל משפט הגיוני. הסמלי מורכבי מצורות כמו מג דוד ,צלב ,עיגול ,משולש, מרובע ונקודה .אלה סמלי עתיקי יומי שתרבויות מסויימות אימצו בשלב מאוחר יותר ,כמו המג דוד העברי .ה עשויי להיות עצמי בטבע ,כמו שמש ,ירח ,אדמה ,מי ,אש ,ע ,/ברזל ,זהב ,גבישי וצבעי ,או חיות ועופות :אריה ,דוב ,סוס ,חתול ,תרנגול ובז. קיימי סמלי מורכבי יותר כמו מל ,%מלכה ,נסי ,%נסיכה ,קוס, כוה ,כוהנת וקדושי שוני ,וכאלה הקשורי לחפצי כמו כתר .ג אירועי וטקסי ה סמלי כמו בר מצווה ,חתונה ,ברית מילה ,וכ חגי ,טקסי זכרו ,שבתות ,חלוקה לגילי ,ריקודי ,וכ אירועי סמליי שהפכו לחוק ,מנהג או חג .סמלי נוספי ה החלוקה העתיקה של כוחות היקו :אש המסמלת רצו ,התלהבות 77 ואינטואיציה ,מי המסמלי רגש ,אוויר היגיו ואדמה חומר ועשייה. המיתוסי ה ,למעשה ,סמלי סיפוריי שחשיבות במיסוד אמונה קיימת .אלה כוללי מיתוסי בבליי ,יווניי ,הודיי ושאר המיתוסי של העול העתיק. סמלי מודרניי כוללי את התיאוריה של דארווי, שהאבולוציה מתפתחת בצורה קווית בכיוו אחד ,את המיתוס שאי כוח עליו ,כמו בתיאוריה של ניטשה ,ושהאטומי התארגנו בצורה מקרית ,מיתוסי מודרני שמקור בסיפורי ע וסיפורי ילדי ,כמו סופרמ ,טרז ,וכ אלילי קולנוע ורוק .מרלי מונרו ואלביס פרסלי מסמלי מיתוס מודרני של אנשי שההצלחה החיצונית שלה ללא חיבור פנימי הפכה למפלה .ג סמל הזוגיות המקודשת הוא סמל שלא תמיד היה נפו ./קהילות וחברות היו נפוצי יותר יחד ע זוגיות .ג האהבה הרומנטית שאהבות אחרות מחווירות לעומתה מכילה מיתוסי לאי ספור. צבעי וקולות בוני את העול .העול בנוי מתנועה .קול הוא וויברציה של תנועה .צבע הוא אור %גל של תנועה .לפי המיסטיקה עובדות פיזיקליות אלה ה סמלי של מבנה העול .לפי אמונות מסויימות ,בני האד ה סמלי גשמיי לנשמות ולניצו/ אלוהי. א מגדירי את הסמל כהגשמה של אנרגיה נית לראות כל דבר כסמל ,המציאות החומרית ,ישויות ואפילו רעיונות פילוסופיי מופשטי. תפקידיה של הסמלי והמיתוסי בעבר סופרו סיפורי גבורה שעיוותו את תדמית של עמי אחרי כדי לסייע לגיבוש הע .רק כאשר אומה הופכת לבטוחה בעצמה מתגלה האמת. ספורט ומלחמה ה סמלי של תחרותיות ויצר שלטו משו שהאד מגדיר את עצמו לפי קריטריו מסויי סמלי ,בהשוואה לסמליות הקבוצה היריבה. הדתות מתקשות להציע רק רעיו מופשט .ה נזקקות לסמלי ולמיתוסי שמבטאי בדר %יחודית לה את הרעיו הבסיסי .ברבות הימי הסמל הופ %לער.% 78 הסמלי בעבר היו מורכבי יותר מהסמלי של היו מכיוו שה הכילו ג חוקי וג סיפורי ולכ סיפורי עתיקי ואמנות פרימיטיבית מדברי ג אל לב האד המודרני .חלק גדול מהסמלי המודרניי ה העשרה או שינוי מסויי של סמלי העבר כמו פיגמליו או פרנקשטיי ,הגבר היולד או הבורא. מנהיג בשר וד עשוי להיות סמל הע או האלוהות ,על כ לכבד אותו פירושו לכבד את הע או את האלוהות .לפעמי המנהיג משועבד לסמל ג א זאת בחירה שלו להפו %לסמל .להיות סמל בלבד זאת עבודה קשה מפני שהאד מורכב יותר מהסמל .לעתי קרובות ,עמי או אנשי זקוקי למנהיג שהוא סמל .בעבר סברו שחייבי לציית למנהיג בצורה עיוורת .לא היה מגע בי המנהיג לע לכ נית היה לבחור אד ח" מכישורי לחלוטי ובכל זאת הוא מילא בהצלחה את תפקידו כסמל .מכא ההפתעה והאכזבה כיו מחשיפת רגילות של בני משפחת המלוכה באנגליה או מטעויותיה וקלקלותיה של מנהיגי אחרי. החוקי ביקו אינ אישיי ואי בה רגשות אנושיי. לסמלי ער %רגשי .הרגש הוא שמפיח חיי בחוקי. הסמלי עושי סדר בכאוס לא פחות מהמושגי .בעול הפאגני ,האלילי ,הסמלי התחברו יחד זה לזה בדר %מאולצת ומלאכותית כמו הפיכת השמש והירח לקרובי משפחה .בעול המושגי ,לשמש ולירח אות יסודות כימיי .חקירת ההיסטוריה של סמלי האנושות היא חקירה של התודעה האנושית .הסמלי היו המקור למדע ,לאמנות ולמחשבה בכלל .הא נית היה להתפתח לו ראה האד הקדמו את השמש כמקור אור וחו בלבד ,בבחינת ,מה שאני רואה זה מה שיש ,כמו שהמדע חושב היו? סיפורי על אלוהי השמש הולידו את הדת והדת את הפילוסופיה והפילוסופיה את מדעי המתמטיקה .עבודת הכוכבי הקדימה את האסטרולוגיה שממנה נבעה האסטרונומיה .ייתכ שא ההיסטוריה של הסמלי והמושגי הייתה שונה ,היינו חיי במציאות שונה .המושגי המופשטי מתמידי זמ רב ג כאשר המסומלי משתני ,כש שנוסחאות במתמטיקה נשארות המספרי משתני .חלק מהמושגי עשויי להשתנות א כי לאחר דורות רבי .אחד המושגי הראשוני של האנושות הוא האחד שממנו נבראו השניי ומהשניי נברא השלישי וכ %הלאה .תיאוריה זאת ימיה כימי האנושות והיא מונחת ביסוד של כל הדתות והאמונות .אולי המספר הראשו שאחרי האפס ,הלא כלו ,היה שניי ולא אחד? אמונה נוספת היא 79 שהריק קד ליש .אולי העול היה מלא ובניית הקוסמוס היא בריאת החללי שבתו %החומר כדר %שעושה הפסל .כלומר ,ג על המושגי שכביכול בלתי ניתני לשינוי נית להתווכח .העמדת המושג על ראשו היא אחת השיטות להגיע למסקנות חדשות ומפתיעות .השאלה היא א המיתוסי והסמלי יוצרי מציאות או המציאות יוצרת סמלי ומיתוסי .סביר שהכל משפיע על הכל .א סמל נחשב לאנרגיה ,הוא פועל כאנרגיה. הסמל מתוו %בי הרעיו למעשה .האידיאה נאחזת בסמל, משו שללא הסמל קשה לחוות אותה .תיאור מופשט של הפילוסופיה זקוק לכמות רבה של מלי שמקשה על הקורא. ולעומתו מיתוס המסופר בפרוזה או בשירה הוא בבחינת מועט המחזיק את המרובה .כל מילה וכל אירוע ה סמל וה מתפרשי לתילי תילי של רעיונות .הקס הסמלי והשירי של התנ",% המהבראטא והאודיסיאה מוטבעי עמוק בתו %תתההכרה של רוב עמי האנושות יחד ע הרעינות הנשגבי שנתרקמו מה. סמלי הצורה מקבילי למלי ומושגי .משולש יכול לסמל מלי ,כמו אחדות ,קומפוזיציה ,או משפחה ובה אב ,א וילד .הצבע "ירוק" עשוי לסמל צמיחה וכס" .בעזרת הסמלי נית ליצר שפה בינלאומית .כבר כיו קיימות שפות בינלאומיות של סמלי כמו בתמרורי ובמחשבי .המכשפי משתמשי בסמלי .הקט הוא חיקוי הגדול .בתרבות הוודו פגיעה בבובה דמוית אד ,עשויה, לדעת ,לפגוע באד שה חפצי לפגוע בו. מקובל שאנשי שמשליכי את הקדושה והטומאה על החיצוני מקומות קדושי ,קמיעות ,אבני ,מלאכי ושדי ה הפרימיטיביי ,בעוד שאחרי המפנימי את המושגי ומכני אות ניצו /אלוהי ,שאיפות ותיסכולי ,נחשבי מתקדמי יותר. נראה שהנכו הוא לשלב בי השניי ,היינו ,לנוע בי המושגי בפני לחפצי שבחו ,/ולבסו" להיות מחו /לחו /ולפני ג יחד, כפי שמציע הבודהיז. הסמלי מתבטאי ג במחוות גו" ובדר %שהאד מבטא את רגשותיו .בדר %כלל קשה לבדוק את עומק ועוצמת הרגשות של הזולת ואת כוונותיו ,על כ החברה קובעת מהי המידה והדר% הנכונה .היא מודדת את תנועותיו ,את אופ דיבורו ולבושו כדי להערי %אותו ולהחליט מה הוא מרגיש .התגובה הלא מודעת של 80 החברה וההיצמדות המופרזת לסמלי של התנהגות יוצרת טעויות. כל חריגה כמו התנהגות רועשת מדי או שקטה מדי ,קלילה מדי או רצינית מדי ,פתוחה מדי או סגורה מדי ,תנועות גו" זורמות או גימגו גופני ,או חוסר יכולת לזרוק קלישאות לחלל האוויר ,נתקלי בהתנגדות למרות שאי מדובר בהתנהגות הרסנית באמת ,אלא בדברי שוליי למדי .יוצא מכ ,%שלעתי קרובות ,לא הכשרוניי ביותר זוכי בפרס אלא השחקני העוני על סמלי החברה או על הצפיות הסמליות של החברה .על כ רבי חשי כנכי ,משחיתי את אישיות המקורית עד כדי הרס עצמי ומפרנסי יועצי שוני המלמדי אות ,ללא הצלחה יתירה ,כיצד להתנהג .המעטי המתעקשי על דר %התנהגות אישית חריגה ,שאיננה מזיקה ,זוכי להצלחות תו %כדי מאבק וגינויי בלתי פוסקי בחלק ניכר של חייה. בדר %כלל הסמלי מסייעי לביטחו אישי ולתחושת יציבות .כאשר מכני דבר מאיי בש ,אפשר להתקיפו או לפתור את הבעיה. האסטרולוגיה ,הנומרולוגיה ,קלפי הטארוט וכיוצא באלה מצליחי משו שה מבטאי צור %פנימי סמלי .לאד נוח לומר, אני מזל דגי ע אופק שור ,כשהוא מתכוו להדגיש ,אני אמנ נראה חזק וקשוח כמו שור אבל בעצ אני רגיש ,פגיע וזור כמו דגי במי .הקבלה ,למשל ,מתאפיינת בשילוב של סמלי והפשטה וזהו סוד קיסמה. לסמלי כמו באסטרולוגיה ובקלפי תפקיד נוס" .כאשר אד עוסק בסמלי הוא מפרש את המושגי והערכי המתאימי לו ביתר קלות .הוא יכול להעזר בסמלי אלה להכוונת עצמו משו שיש בה חוכמה רבה שנצטברה במש %אלפי שני. הסמלי ה אמצעי להגדרת העול החיצוני והגדרת האד את עצמו .לעתי קרובות ,סמל עשוי להוציא מאד את המיטב, כגו סמל הגיבור או סמל האמהות .לעתי סמלי עלולי לתסכל. טקסי מעבר וחניכות מתקשרי לסמל הלוח .הלוח חייב לחוות כאב פיזי או סכנה ממשית .עליו לדבוק במטרה מסוכנת ולהתגבר עליה ,בתו %מסגרת מאורגנת ,לאו דווקא מטרה הקשורה למלחמה ופגיעה בזולת .האד שוא" לאותה סכנה משו שהיא מספקת את הצור %לנסות ,לבדוק גבולות של שליטה ,ולהתגבר על פחדי ב האנוש השברירי .א אי עוברי אותו ניסיו הוא עלול להתגש בגו" כמחלה או הרס אחר בחיי .לשירות צבאי או לטיול 81 לארצות אקזוטיות ומסוכנות או בכלל הרפתקאות בה האד צולל אל החשכה ,אל הבלתי נודע ומש הוא חוזר כאד חדש ,אותו ער% כמו לטקס סמלי .סמל הלוח בתרבות האינדיאנית זכה לעניי רב. טקסי חניכות התגלו ג בשבטי באפריקה ,כאשר הנערי עוברי מבחני מסוכני ומכאיבי .סוג אחר של סיפורי חניכה הוא סיפור הנודד באגדות יוו או הב האובד כפי שהוא נקרא בכמה תרבויות. הנודד נוסע בעול ושב לבסו" אל ביתו .סמלי אלה מועילי כאשר ה מבטאי את הרע ,את הבלתי נעי א %לא כמשהו שצרי% להשמיד ,אלא ,להיפ ,%כמשהו שמתמזג באישיות האד ומחזק אותה. הטקס הראשו הוא פיזי ,בדיקת מוסכמות ילדות והתגברות על פחדי .טקסי נוספי במש %החיי הופכי ליותר ויותר רוחניי .בדר %כלל ,אות שנרגעו לאחר הטקס הראשו או מרדנות נעורי אינ מבקשי טקסי מעבר חדשי .לאחר שגילו את מנעמי החיי ה נשארי באותו מקו בו התבגרו לאחר הטקס הראשו. למעשה ,ההתפתחות היא עניי מתמש %לכל החיי. הפאגני ,יחד ע אכזריות ,היו סובלני יותר מאנשי הדת וג מהחילוניי באימו /סמלי .ה היו מוכני להרחיב עוד ועוד את העול על ידי סמלי חדשי מבלי שיוגבלו על ידי חוקי מופשטי .הקדמוני לא התקשו לחיות ע סתירות וניגודי בסמלי .ה לא היו זקוקי להגדרות חדות ומדוייקות .הפאגני יצרו סמלי שתמכו בה בשעת חרדה .פסלוני קטני של אלות שכונו צלמיות סייעו לשכ %את חרדת המוות של היולדת ,נחשבו מאוחר יותר לתועבה ביהדות .הפאגני ,בגלל טקסי הפוריות שלה, סימלו בעיני הדתות המונותיאיסטיות מתירנות מופרזת .ניתו/ האלילי הביא לנסיגה של ימי הביניי באירופה .לא היתה מודעות לכ %שמעבר הדרגתי מסמל לרעיו ,כמו ביוו ,מונע שפיכות דמי ומאפשר התפתחות תרבותית ומדעית. סמל כמצב זמני כל דור מפרק מחדש ערכי ,מיתוסי וסמלי של הדור הקוד .זה מכביד ומעצב רבי א %זוהי הדר %היחידה להשגת קידמה .כל תהלי %מתמצה בשלושה שלבי :קליטה ,הטמעה ופליטה .החדשני מעדיפי את שלב הפליטה והקליטה ואילו 82 השמרני נאחזי לנצח בשלב ההטמעה והעיכול .הסמלי מגיני על דור ההורי ,על העבר ,על המסורת ועל המערכת המקובלת .מי שלא מציית למערכת ,עליו להיענש או להיזרק .אבל הצדק ע זה המנסה לשנות .סמל נועד לתקופה מסויימת .אי צור %לקדש את הסמל .א הוא מפריע וא הוא מכשיר לדיכוי צרי %לסלק אותו או לעד אותו .החיי ה יצירתיות ותנועה .המסורת דורשת חוסר תנועה .הדור הקוד חושש שא הסמלי ישתנו ,הוא יהיה משול כמת משו שאי מי שממשי %אותו .אבל ההיפ %הוא הנכו .כאשר הדור הקוד מאפשר שינוי ,הוא מאפשר חיי .הפחד מאנרכיה מסתיר את הרסנות של סמלי נוקשי הגרוע לא פחות מחופש מופרז. ע זאת ,המסורת היא שלב בסול לפני השלב הבא .סמלי מוטב שיבשילו ויפיקו מה את המיטב .א נוטלי פרי בוסר ומיד משליכי אותו ,הרי שכל הזמ יאכל האד פירות חמוצי ולא יהיה סיפק בידו לטעו מ הפרי הבשל .ניתו /סמלי ומיתוסי לשמו מביא לריקנות והוא מזיק לא פחות מהארכת חיי מלאכותית לסמלי ומיתוסי שעבר זמנ .ללא התחשבות במסורת לא תיתכ יצירתיות משו שצרי %להשתמש בחומרי ישני .אי אפשר כל פע להמציא את הגלגל מחדש .מי שמבטל את המסורת חייב להתחיל הכל מחדש ולכ הוא נוטה לשטחיות .כיו אנשי ההפשטה המודרניי מנתצי בחדווה סמל אחרי סמל ,מיתוס אחר מיתוס, בעזרת העט ומעבד התמלילי ,מתו %אמונה שמבי שברי ההריסות יבצב /עול חדש ,ואכ החופש והקידמה כיו ה כאלה שלא נודע כמוה בעבר .אבל צצו תופעות שלא אליה פיללו .ניתו /מיתוס ההורי והמשפחה בלי בניית תמיכה חלופית ,העלתה אמנ לאור את הביטחו הכוזב שלה ,א %תוצאתה היא בדידות ותלישות. הנהנתנות הולידה תופעות כמו צריכת סמי בלתי מבוקרת ומזיקה. ג אנשי הסמלי החדשי עשויי להתנהג באכזריות כלפי אוכלוסיות שאינ מסכימות לדעת .ביטול מוחלט של סמלי ,ידע וכללי ישני איננו מוליד בדר %נס ידע אחר ,כש שהליכה ללא רצפה איננה גורמת לאד לעו" .לעתי קרובות הוא גור לאד ליפול לזרועות דיקטטורות גרועות יותר מהעול הדחוי .עדי" להישע במידה סבירה על חלק מהעול היש. קשה מאד למחוק סמלי מתודעת בני אנוש .ביטול סמל אחד מוביל ליצירת סמל אחר .הדבר היחידי המועיל הוא לא מחיקת הסמל אלא שינוי היחס אליו. 83 החילוניות טועה כשהיא מזלזלת בסמלי ומיתוסי משו שה משמשי כשפה וכתיקשורת בי אד למציאות .ע זאת, ההתייחסות אל סמלי כאל שפה מסירה את הילת הקדושה או הטומאה שלה ואת הצור %לקבע אות לנצח ,בלי לבטל את ערכ. ה אינ משהו צודק או לא צודק אלא צבע ומנגינה שאי אפשר בלעדיה משו שה כבגד לגו". הטועני לנצחיות הסמל נוטי לראות את ההווה כנצחי. למשל ,העשיר הוא זה שמגיע לו ,משו שהמציאות ,כביכול, הוכיחה זאת .דוגמא זאת מוכיחה שהמציאות איננה מאשרת דבר מלבד את ההווה. הקושי בתקשורת בי עמי נובע מחוסר הבנה של שפת הסמלי של האחר .מצד אחד קיימות אמיתות בסיסיות שנית למצוא בכל התרבויות ,ומצד שני ,מצויי סמלי דומי לאמונות שונות ומנוגדות בע האחר .הטעיה זאת היא הסיבה לקושי לקלוט את הסמל של האחר ,כי קשה לתפוס שחלק מהאמת משות" והחלק האחר הוא אמת שלא שלנו .הפיתרו הוא פיתוח היכולת להשתמש בסמלי ללא הזדהות מוחלטת ,להפו %אות לגמישי ולניידי וכ% ג לראות את סמלי האחר כמשהו לא מוחלט ,ולראות ג אותו כאד שיכול להשתנות. ילדי נולדי ע ידע פסיכולינגוויסטי של בניית משפטי שלמי .כלומר ,חלק מהמושגי והכללי קיימי עוד לפני שהאד נולד .המלי ה הסמלי המפרשי ידע היולי .בטבע ,כמו בשפה, כמעט הכל נופל לתו %מספר מצומצ של תבניות .התבניות שבטבע אינ מושלימות ויש בה יוצאי מ הכלל .למשל ,למספר אנשי לבבות וכבדי בצד ימי .העיגול בטבע ,לעתי רחוקות ,הוא עיגול של .אנשי המשתדלי להכניס את כול לתו %אותה תבנית וחוקי הולכי כנגד חוקי הטבע .בסמלי קיי מרווח של טעות המאפשר יצירת סמלי חדשי והולדת עול חדש מתו %היש .ככל שנוספי עוד סמלי בתו %אותו רווח ,כ מבוטאי ונפרשי צדדי שוני של התודעה ושל הקוסמוס וכ %מתרחבת התודעה האנושית. לכל אמת מספר אינסופי של סמלי .פתיחות כלפי סמלי נוספי מעשירה את העול ,משו שהאמיתות נוטות למעט מאד שינויי .סיפורי וסמלי מרחיבי את האפשרויות העתידיות .ברגע שהמחשבה קיימת ,הסיכוי שיגשימו אותה גדל .סיפורי העבמי", רובוטי המתפקדי כמו האד ,הנדסת אנוש ,קפיצות בזמ ,סיפורי רוחות נשמות וישויות ,בחלק יהפכו בעתיד למציאות. 84 פלגי רעיוניי נבדלי ביניה בדגש שה שמי על המושג או הסמל .למשל ,מפלגות שמאל נוטות יותר לרעיו ואילו מפלגות הימי מעדיפות לטפח סמלי ולשמר אות. קיימי סמלי רבי ומוכני מהעבר שעברו הפשטות ללא סו" .נית להרכיב סמלי ישני בחיבורי חדשי כמו שחומרי שוני נוצרי מחיבור אטומי ומולקולות פשוטות .היצירתיות היא חיבור מפתיע של סמלי מנוגדי .קשרי חדשי של מושגי בני אמונות שונות מחיות את הדת או האמונה. המושג אינו יכול לשאת לבדו את המציאות .הוא נזקק לסמלי .ההפשטה של הקומוניז מחקה את רוב הסמלי ודיללה את התרבות הקיימת עד כדי כ %שהקומוניז נכחד מבפני. העול המודרני מתקשה להתמודד ע סמלי סותרי .כאשר אי היגיו מדעי או כאשר עובדה מסויימת איננה מתחברת ,כמו הצירו" של אלוהי ושל רוע בעול ,או כשהעדות איננה מתיישבת לגמרי ע המחקר כמו בעדויות על ראיית ישויות ,נוטי לבטל אות לגמרי .המסקנה היא ,לא זה ולא זה .איחוד מספר אמונות מתיר סתירות בי סמלי נוגדי או עיסוק במקביל במספר נושאי .זהו ג פתרו למורכבות ולכמות הידע העצומה הקיימת היו .האפשרויות ה לאחד את כל סוגי החשיבה והסמלי בתו %תבנית כלשהי ,או להניח לה להתפזר כמו סלעי על הקרקע או כמו רעשי עיר ,ללא הרמוניה ,בלי סדר ובלי איזו .נית להתרגל לאפשרות השנייה. האד בנה תבניות כמו רצ" של עליותחתו ,מעי קו שבצידו האחד הכי הרבה ומצידו השני הכי פחות .בסי קיי רצ" של מעגל הדומה לזה של הקו ,אלא שהקו שהוא נראה כעיגול כאשר שתי הנקודות הקיצוניות מתאחדות .למשל ,בנקודה מסויימת החזק מגיע לשיאו אבל מש הוא נחלש עד שהוא הופ %להיות החלש ביותר. האד נוטה להניח את הסמלי שיצר בתו %נקודה בתו %הרצ" שהוא בנה .אפשר להשתחרר מצורת חשיבה זאת ולאמ /חשיבה שאיננה מחייבת סדר מסויי ,ולהתרגל לשהות בתו %איוודאות. התפתחות האד קשורה ליכולת לבנות את ההווה כקומה נוספת על גבי העבר ,ולהפו %צורת חשיבה חדשה לעוד רמה של הבעה שאינה מבטלת את החשיבה הישנה .השבטי הקדמוני שחשו את האמיתות הנצחיות לא פחות מהאד המודרני ,היו מוגבלי בהבעה .היו לה שתי רמות הבעה ,רמת החוויה הרוחנית ורמת הסמל .האד המודרני וויתר עליה ומעדי" בעיקר את החשיבה המופשטת והחשיבה הריאלית .ביטול האמונה בסמלי 85 ובחוויה הרוחנית הוא סוג של הסתגרות בתו %רמת הבעה אחת וחוסר יכולת לתפוס את כל רמות ההבעה .היכולת לחיות בעול מורכב בעל רמות אחדות בעת ובעונה אחת היא מסמנת את התפתחות האד החדש. מושג פתוח ומושג סגור נית לחלק את המושגי לשניי ,מושג פתוח ומושג סגור. מושג פתוח הוא זה שבאפשרותו להכיל סמלי רבי .למשל ,יו מנוחה שבועי יתכ בימי שוני בשבוע ,בעוד שיו השבת הוא מושג סגור ,זהו יו קדוש ביהדות מימי קד ואי לשנותו .ככל שעול המושגי מופשט יותר ,כ המושג פתוח יותר והוא מכיל יותר פירושי וסמלי .ככל שהגישה היא חומרית יותר ,המושג נית לפירושי מעטי יותר או לפירוש אחד בלבד .הסמל הדתי בדר% כלל מופיע כמושג סגור אבל ג אנשי מדע מתקשי להיפרד ממושגי סגורי .מושג סגור ג מודע יותר לניגודי ואילו מושג פתוח מבקש את המכנה משות" .בעזרת מושגי פתוחי נית לפתור בעיות ביתר קלות וביתר יצירתיות משו שאי מבטלי נתוני בעת שמפרשי אותו. אי תיאוריה מושלמת או מושג מושל .למרות שהתיאוריה נושאת את הסמלי ,לעול יהיו יותר סמלי ממה שהיא מוכשרת להכיל .הסמלי יוצאי הדופ שאינ מתאימי לתיאוריה ה הזרעי לתיאוריה הבאה ומכא ג להתפתחות המחשבה .אלוהי ברא את השגיאות ואת יוצאי הדופ למע יוכל העול להתפתח על ידי האתגר שה מציבי לו. ההבדל בי סמלי דת ובי אמונה בהשפעה של סמלי הדור החדש ,כמו למשל אבני קריסטל ,הוא שבאחרוני האד פועל לפי רצו חופשי .הוא איננו חושש להטיל ספק ולשנות את דעתו בכל רגע .הוא יודע שבמידה וייענש ,זה יהיה קשור בו ולא באלוהות כלשהי .כאשר אד לומד את האנרגיות של הדתות ופועל לפיה מרצו חופשי וללא פחד מענישה הוא כבר איננו דתי .כאשר האד פועל לפי אמונה מסויימת ולפי סמליה ,אפילו מדובר במדע כמו פסיכולוגיה ,והוא חושש לסטות מדברי גדולי ממנו בידע ,מתו% פחד שמא יבולע לו ,ג א הוא חש שהצדק עמו ,הוא ,פועל, למעשה ,כאד דתי. 86 חסרונות הסמלי והמיתוסי חסרונ של הסמלי והמיתוסי הוא שלעתי ה קמי על יוצריה .ה מגבילי את האד שעליו הולבש הסמל .מיתוסי וסמלי הנ שרירותיי כל כ %שלעתי נזקקי למלחמות עקובות מד לש שיחרור מעמדות או גזעי או דתות שהפכו לסמלי. אפילו בתקופות שונות של חייו האד נדרש להתנהג לפי נורמת הגיל ,ג א אי הוא נוטה לכ .%חלק גדול מהסמלי הוטלו בגלל שרירות ליב של מלכי מלפני אלפי שני .רבי מהסמלי של היו ה מורשת של תקופה קדומה וה הפכו לתתמודע קולקטיבי שהמודע השלי %לש .הושלכו לש ג דעות שה בבחינת פרשנות, כדר %שקורה לתתהמודע של הילד ,של בעלי הכוח בתקופה נתונה. במצרי ,בבבל וג אצל האצטקי באמריקה המלכי שינו במכוו את הסיפורי ההיסטוריי והמיתוסי המקובלי ,וכ עיוותו סמלי ישני .לאנושות תתמודע קולקטיבי בנוס" לתתההכרה הפרטי ומש הוא שול" סמלי ודעות שה נכסי צא ברזל של האנושות. בני האד כיו אינ ערי לכ %שבאותו תתמודע קולקטיבי הושלכו דעות שרירותיות ומקריות ,כש שהמבוגר ,לעתי ,איננו ער לכ% שהוא משועבד לדעות מוטעות שרכש בהיותו ילד עד שמעירי את תשומת לבו לכ .%א כ ,%אי טע להיות כבולי לסמלי והמיתוסי ששירתו שליטי וכובשי מסויימי בהיסטוריה .יונג דיבר על סמלי האנימה והאנימוס הזכרי והנקבי ,שכאשר אינ מוחצני ה שולטי בתתההכרה ,מכא שאי הסמלי קבועי באמת אלא תלויי יותר בהתנהגות חיצונית .א תתההכרה כוללת הצטברות של ידע אנושי ולא חרוטה באד לנצח הרי שהיא ניתנת לשינוי .המלכי בעבר הצליחו לשנות סמלי בכוח הזרוע .מותר היו לבדוק ולשנות סמלי בכוח המודעות .אפשר לשנות ולגוו את הסמל כמו בגד שאי אפשר בלעדיו אבל אי חייבי ללבוש תמיד רק אותו. הדור שלנו שהיה עד לכוח ההרסני של סמלי ,ששיא בא לידי ביטוי באידיאולוגיה הנאצית ,ולכ רבי כיו מבטלי לחלוטי את הסמלי ומחייבי את המושג או הרעיו בלבד .א %ג ביטול הסמלי איננו אפשרי משו שכיצור גשמי זקוק האד ג לצורה. 87 הסמלי כהצעה הסמלי ה רק הצעה ,לא מסגרת כפויה .מסגרת נישואי, או כל מסגרת אחרת ,היא משנית לעקרו של אחריות לילדי ודאגה להמש %הגזע האנושי .עבודת האל בבתי כנסיות היא משנית לצור %רוחני באלוהי .כשהסמל הופ %לחוק זהו פולח .צורתו החיצונית של האד ,בי א הוא גבר ובי א הוא אשה ,גבוה או נמו ,%חזק או חלש ,יפה או מכוער ,זוהי המלצה לעיסוקי מסויימי ,לא פקודה .כש שאי חובה על אד שגובהו שני מטר להיות שחק כדורסל ואי שו מניעה שגו /ישחק כדורסל ,כ %אי טע בהטלת תפקידי מסויימי על מישהו משו צורתו החיצונית. כדי לקטו" פרי מצמרת הע ,/הקו" יטפס על ענפי העצי ,הג'יר" ישא את צווארו ואילו האד יבנה סול ויטפס עליו או יקנה בסופרמרקט .האד לא נכנע למימדי גופו ולכ ביכולתו לבצע פעולות שחיות ועופות מוכשרי לה יותר ממנו בעזרת טכניקה ואפילו לעלות עליה בהישגיו .הצורה החיצונית מכוונת לדר% השגת הדברי ,אבל מה חפצו ,האד מחליט בעצמו .אפילו תכונות האופי ,כישרונותיו ,עברו וסביבתו של אד ה רק הצעה ,ה החומרי המרכיבי את היחודיות שלו ומתווי לו את הדר ,%א %לא כופי אותה עליו .היו קיימי אמצעי מכניי וכירורגיי רבי המסייעי להתגבר על מגבלות שהאד נולד עמ או שדבקו בו בימי חייו. כדאי לאד לחקור את עצמו ,היינו ,את הסמל שלו ,לא כדי להתאי עצמו לסמל ,אלא ,להיפ ,%כדי להשתחרר מעריצותו או לנצלו למטרותיו .לא חשוב כמה אתה שונה מהאחר ,ברובו הוא דומה ל .%רק חלק קט שונה ועליו נבנו כל הסמלי .החלק הזה הוא הרמז לדר %בה ימלא את תכליתו .היכולת הזאת לא לראות את העול שבחו /כמשהו נפרד ,כהוא ,כאחר ,כאויב או כמשהו לסיפוק צרכי או כמה שמאשר את קיומ ,%היכולת לראות את העול שבחו /כזהה ע חלק גדול מ האני ,אבל לא ע האני כולו, הוא הבסיס למשא ומת של היחיד ע החברה .הרצו האמיתי של האד ,השוני בי אד לאד ,הכמיהה ,המטרה ,התכלית ,הצור% הפנימי למלא תפקיד כאשר הוא חש שזה הוא .הסמלי ניתנו לו כדי 88 לסייע לו להגשי את מטרותיו .כאשר ה מפריעי לו אי צור% שה יכפו עצמ עליו .הוא רשאי להסיר מעליו או להחליפ כדר% שמחליפי נעלי שהתרפטו .ה כבר סיימו את תפקיד ואי הוא זקוק לה יותר .אומה ,דת ,גזע ומי שנולדי לתוכ ה הצעה והאד יכול בתו %מסגרת זאת לתפקד לפי בחירתו .א ברצונו הוא יכול לפעול ללא קשר לסמל או ליצור סמל אחר. עול אסטרלי החוליה החסרה בי הרוח לחומר היא הדמיו .יתכ שזוהי החוליה החסרה היו לאד כדי להגיע לשיא יכולתו .א האד יוכל להשלי חלק זה שבי אנרגיה לחומר ,את הצורה או הסמל, הוא יוכל להיות שות" לבריאה רחבה מזו של היו .החוליה החסרה בי החיי לחומר נקראת על ידי מיסטיקני האיזור האסטרלי, המקו בו נמצאות צורות בעלות חיי ללא חומר ,שאפשר ג להגדיר כסמלי ע חיי משלה .מבחינת האד הממוצע זהו המקו בו קיימי יצירי דמיו ,יצירי המחשבה ויצירי הרגש וכ תת ההכרה ,החלו והאמנות .עול זה מעניק חיי לחומר ומש האד יונק את דעותיו ורגשותיו .מבחינה קוסמית זהו מקו מושב של ישויות ,שהמיסטיקני מאמיני בקיומ ,בעלות צורות וצבעי, לעתי בעלי תודעה ורגשות .רק מעטי מעידי שזכו לראות. אנרגית הסמל כיצד כדאי להשתמש בה? הסמלי כאבני הבניי של הרעיו מאפשרי לרעיו להתבצע. ידוע שלדגל מדינה או לסמל של קבוצה כל שהיא ,כוח עצו ,מעי כוח מיסטי המסייע לנצחו .ג לעיר כמו ירושלי עוצמה מיסטית. כ %ג להצהרות כמו "טוב למות בעד ארצנו"" ,כל העול נגדנו", "יהיה טוב"" ,אנחנו הכי טובי" .הרצל דיבר על רעיו של מדינה ריבונית ליהודי ולא ייחס חשיבות למקו ,בי א זה באפריקה או באמריקה או במזרח התיכו .התברר שרעיו המדינה איננו מספיק כדי להביא לכינונה .המחשבה חייבת להיתלות בסיפור .רק אר/ ישראל היא הסמל המספק מיתוס ליהודי .הסיפור מבטיח שאנשי יהיו נכוני להקריב עצמ ולמות עבור אדמה בעזרת הריגוש הדוח" את האד לעשייה. 89 באסטרולוגיה מיוצגי הסמלי על ידי הכוכבי שכל אחד מה הוא בעל תכונה שונה ,כמו ירח תתהכרה ,שמש יצוג כלפי העול ,מרס אנרגיה פיזית ומינית ,סטור מציי הגבלה ,יופיטר התרחבות ואורנוס שינויי .הקלפי מיוצגי על ידי דמויות כמו השוטה חסר המגבלות ,הקוס המוכשר להשיג את כל מה שהוא חפ ,/הנזיר המתבודד והלומד בכוחות עצמו ויו הדי המעיד על תקופה של התפכחות והארה .התעלות מעל לסמלי מייצגי האנרגיות פירושו כניסה לאנרגיות עצמ ,למושגי המופשטי .אד המשתמש באנרגית האהבה הטהורה במקו בדודאי חזק יותר מהמכש" .האנרגיות הראשוניות ה אלוהויות .יתכ שבעבר היתה אפשרות לתקשר ע העול האסטרלי אבל לא ידעו את ההפשטה, ולא היו לה די ידע וטכנולוגיה .ואילו היו האד מתקשה לתקשר ע העול האסטרלי .כאשר האד ישכיל להשתמש בעול הסמלי במקביל לאנרגיות הראשוניות ובצמוד לחוקי המוסר והמדע הוא יזכה לכוח של בריאה .זהו הכוח החסר היו לש יצירת חיי, כלומר ,לבנות יצור חי או רק רקמה חיה מבלי שיהיו תוצר של בעל חיי אחר .יתכ שקיימי כבר יצורי בעולמות אחרי השולטי כבר על עול הסמל ועול החומר ויש לה כוח בריאה שקשה לנו לתאר אותו. האד צובר כוח רב כאשר הוא מצר" את כל החלקי יחדיו ,את האנרגיה הרוחנית ,את המחשבה וההיגיו ,את הסמל, את הרגש ,את העשייה ואת החומר .מתקבל מבנה שהוא יותר מסכו חלקיו .האנרגיה היא ההפשטה והכיוו .ההיגיו כולל ניתוח לפי חוקי כלליי ופירוק לגורמי .ההיגיו משתמש באמצעי כמו מכונות ,תרופות ומדע .הסמל כולל צורות .אפשר ליצור סמל בעזרת דמיו מודר ,%הצהרות חיוביות ,תיקשור ,תפילה ,טקסי, דגל ,קמיעות ,אבני קריסטל .הרגש הוא האמונה ,הרצו והשאפתנות. העשייה היא פעילות גופנית ותיקשורת ע אנשי .דוגמא כיצד שימוש בכל האמצעי עשוי לפתור בעיה היא הטיפול במחלה. הסמל ,כמו המאגיה ,משדר למוח שהמתרפא מוכ לשנות את מצבו ולהתרפא ונראה שהוא ג מוש %כוחות מהיקו .האנרגיה שמשתמשי בה היא רפואה ,הילינג וכ תפילה לאל ,ההיגיו הוא לבדוק ולנתח גורמי פסיכולוגיי וגופניי ,העשייה היא להשתמש בתרופות ,לעסוק בפעילות גופנית ,בטכניקות פסיכולוגיות ובדיאטה, הסמלי ה תפילות ואבני מזל ,ואילו הרגש הוא הרצו והאמונה באל .כאשר כל אלה קיימי נית לרפא מהר יותר .כאשר האד רק 90 מאמי באל ומתפלל אליו ,או כאשר הוא רק משתמש בסמלי או רק בטכנולוגיה ,סיכוייו קטני בהרבה מאשר אותו אחד המנצל את האנרגיה על כל גילוייה .שיטות ריפוי מזרחיות משלבות אנרגיה רוחנית ע כוח הגו" .הטאיצ'י מדבר על איזו הצ'י ,כוח החיי המוסמל על ידי תנועות גופניות .ג כאשר מדובר בפרנסה ובעשיית כס" מועיל להשתמש בכל האנרגיות ,הרוחנית ,הסמלית ,ההגיונית והפיזית. אנרגיות ,סמלי והעתיד עד התקופה המודרנית האנרגיות בעיקר הוגדרו כסמלי דתיי .במאות האחרונות מנוצלות האנרגיות המעשיות כפי שה מתבטאות באנרגית החקרנית של המדע והפסיכולוגיה ,אנרגית העשיה של היהדות ,אנרגית הכא והעכשיו של הטאו והז ואנרגית החילוניות החברתית ולכל אלו הייתה השפעה משמעותית על החיי במאה ה .20בחלק אחרו תודג צורה חיי שונה לגמרי בעתיד בעקבות ניצול כל האנרגיות. עליו תחתו הסמלי החברתיי הנפוצי ביותר ה סמלי המעמדות החברתיי והמעמדות בתו %המשפחה .כיצד נוצרו המעמדות הגבוהי והנמוכי? מדוע המעמדות הנחותי היו מוכני ,ורבי מוכני ג כיו ,להסכי ע גורל? לו היתה התנגדות מסיבית ,היו המעמדות העליוני חייבי לשבת על חרב יומ ולילה עד שהיו מוותרי .לעתי מדהי עד כמה ה"נחות" ,כביכול ,מקבל באהבה את ה"עליו" .יותר מכ ,%הוא נלח במורדי ב"עליו" וכ %הוא משמר את כוחו של העליו .כאשר בכל זאת הוא משוחרר ,הוא עשוי לחפש לעצמו אדו אחר או שהוא רודה באחרי. יתכ שהסיבה העיקרית היא הכמיהה לכוח עליו .אותו כוח שביכולתו להג עלינו ,להפו %אותנו לגדולי מעצמנו ומ החיי, אותו כשרו שאיננו מוגש במלואו לעול ,למרות האהבה ,הידע הפנימי ,היצירתיות ,המודעות לאחדות בי היחיד לקוסמוס, המעמקי הרוחניי והיופי הפנימי שהאד חש אות אינסטיקטיבית .קיי ניגוד בי התחושה הפנימית הזאת ,שג 91 מתלווה אליה אושר והתרוממות רוח ובי הנחיתות והעליבות האנושית ,שבירות חיי האד ובריאותו ,הקושי בהשגת אמצעי מחיה מינימליי והפחד מתוקפנות שלעתי האד מקבל בתמורה לאהבה. לתו %אותה תאווה לבלתי מושג ,לאלוהי ,לשניות של עליו ונחות ,נכנסי גורמי כמו נציגי דת ,מפלגה ,אצולה ,משפחה, אמונה ,כס" ,אלילי קולנוע ,אהוב או אהובה רומנטיי .לעתי קרובות אותו "עליו" אנושי באמת מאמי בעליונותו ,וכ %השיגו שני הצדדי את מטרת .כאשר הבלתי מושג הופ %לגשמי קל יותר להבי אותו .על ידי קירבה לאותו עליו ,האד "הנחות" הופ,% בעקיפי ,לעליו בעצמו .הוא מתאחד בדר %פסיכולוגית ע העליו, חש אותו בתוכו וכ %הופ ,%בדרכו הצנועה ,לחלק מ העליו או מאלוהי עצמו. סיבות נוספות לכניעה ה ההבטחות לשכר ועונש ,תחיית המתי ,ג עד ,גילגול נשמות וג צור %בהישרדות ובביטחו .האד ג מגדיר עצמו דר %סמלי אפילו א מעמדו נחות ,והוא מעדי" זאת על היותו חסר זהות וחסר פני .כ %הוא עליו על מישהו אחר במקו להתאחד עמו ,ואי הוא מודע לכ %שבעקיפי הוא מחזק את כוח של בעלי השררה אחרי. בעלי התיאוריה של עליותחתו ,כלומר ,העול העליו הרוחני המכוו את העול התחתו הגשמי ,משתמשי בהנחה, שכמו למעלה כ %למטה .כלומר ,ג בעול שלנו קיי מעמד גבוה בעל כישורי שתפקידו להנהיג את האחרי בתחומי השלטו והדת, בדר %שהעול הרוחני העליו התכוו אליה ומשו כ %עליה להיות בעלי כוח ואמצעי יותר מאשר לאחרי .א החיי על פני האר/ מקבילי לעול העליו או לעול הרוח ,אי לאד זכות להתלונ על החוקי או על תנאי חייו .אכ סביר שהאד הוא חלק מהיקו והכוחות הקוסמיי משפיעי עליו כמו על יתר הבריאה .מכיוו שאיש עדיי לא הוכיח מה קורה ש למעלה ,על האד לסמו %על דבריה של אחרי ,עניי קשה למדי משו שמספר התיאוריות על העול של מעלה הוא כמספר האמונות .לעול העליו מיוחסי אות מרכיבי וערכי שהאד מכיר מהעול התחתו אלא שש הכל יותר גדול ,יותר זוהר ויותר נשגב .א נטע שלמעלה קיימת הירארכיה מעמדית בעול המלאכי ,חייבת להיות הירארכיה בעול שלנו .א בעול הרוחני קיימת מלחמה בי כוחות הטוב והרע ,כ %ג למטה ועלינו להיצמד לאות כוחות הטוב. 92 נית להאמי באלוהי מבלי ליפול לתו %המלכודת של עליותחתו .בעול התחתו ,בניגוד לסיפורי האנרגיות או המלאכי ,כל אחד הוא עול ומלואו .הניצו /האלוהי שבכל אד הופ %אותו שות" לאלוהי ולא עבד שלו .חיי יכולי להיווצר כשיש שניי ,כשיש השוואה ,דחיה או משיכה ,ולא כאשר אחד דומיננטי והשני ממלא חוקי ללא עוררי .הרעיו שהאלוהות והאד משפיעי זה על זה מבטל את התיאוריה של שולט ונשלט .תפקידו של האד להגשי את האלוהי בחומר .כשות" הוא זה שמחליט מהי מידת ההגשמה שלו .היחיד בוחר את המנהיג ואת המורה ומחליט מתי וכמה לקחת מה .הציות מוצדק כאשר קיימת הסכמה חברתית אמיתית ,וג אז מותר לעמוד על המקח .מאחר שהאד נברא, העבודה וההגשמה העצמית ה החובה שלו כלפי הניצו /האלוהי שבתוכו .אי הוא יכול להסתפק בהוויה שהיא צידו השני של אלוהי .איש אינו יכול לומר ,זאת לא אשמתי שנולדתי .נולדת? עלי %לעבוד ,ליצור ,להתאמ /או לפחות לעסוק בפיתוח עצמי. הנצרות ,ההינדואיז ,הבודהיז והקבלה דיברו על כוח קוסמי שלפני הבריאה שמתממש על ידי המציאות ,אלא שבתורות אלה נכנסו גורמי מיתולוגיי של לאומיות ,דתיות והירארכיה של מושגי כמו עליונות הרוח על החומר וההיגיו .שוב נכנס הגור של טוב ורע ,אבל נית לתק זאת. המיתוס כסמל הוא דר %לחבר את היחיד לא רק לאל אלא ג לחברה הכוללת .קידוש הפרט בעול החילוני מונע יצירת מיתוסי חברתיי ויוצר אצלו תחושת בדידות .האד נזקק כל כ% למיתוס מסוג זה שהוא מוכ לעוות ולסל" את ההיסטוריה של העמי ,הדתות והתרבויות ולהפו %אות לרעי ,וכ לשל מחיר של מלחמות ,הרג ,סבל וויתור על זכויותיו .אגדות של נסיכי ונסיכות, מלכי ומלכות ,אצילי ומשרתי ,האבות ענקי הרוח ,אלי, קדושי ,טמאי ,שפלי רוח ועניי ,אלה מספקי מיתוסי וחלומות. ג חברה שיוויונית יחסית משתמשת באות כלי של החברה הישנה ,ויוצרת מיתוסי של אנחנו הטובי והאחרי ה הרעי. כלומר ,היא משתמשת באותו סיפור ,רק הגיבורי מתחלפי. השיוויו היה מיתוס לפני שהוא היה למציאות .כאשר הוא התקיי הוא הפ %לאפור ולמשעמ ועדיי נשארה הכמיהה הבלתי ממומשת לטובי ורעי ,עליוני ותחתוני. למיתוסי יש עוצמה רבה כל כ %משו שה ביטוי של הרגש ,מעיי החיי .הא הרגש באמת זקוק להירארכיה של עליוני 93 ותחתוני ,טובי ורעי? כאמור ,הרגש קשור להיגיו .כאשר ההיגיו ממציא הסברי של עליוני ותחתוני ,הרגש הול% בעקבותיו וממציא סמלי ומיתוסי .כאשר הרגש חש שהוא צודק, ההיגיו יספק את ההסבר המופשט למיתוסי .אבל הרגש יכול להתקיי בסביבה של שיוויו ,של אהבה של אחי ואחיות שווי. אי שו מניעה שלא יומצאו מיתוסי חדשי המבוססי על שיוויו או על רוטציה .הפתרו הוא בהמצאת מבנה חדש של סיפורי ,דבר שאיננו בלתי אפשרי. טוב ורע טוב ורע ה ערכי .מכיוו שהקבילו אות במש %דורות רבי לסמלי של רוח וחומר ,עליו ותחתו ,הפכו לא פע לסמלי שרירותיי שהוטלו על ערכי ,מעשי ואנשי .הטוב והרע השתנו בהתא לתקופה ,למקו ,לדת ואפילו לפי האישיות של המאמי. והרי מספר הגדרות לטוב ולרע: הרע הרע קיי כדי להתמודד עמו וכ %לעלות לרמה רוחנית גבוהה יותר. הרע קיי כדי שהעול יגדיר את הטוב ואת עצמו. יתכ שהרע קיי ג בעול הרוחני אבל ש הוא מוגדר כהפרעה ולא כרע .הרע עשוי להיות פרידה ממשהו שעבר זמנו. הרע הוא חלק מחיי יו יו ולכ ,כמו שנאמר בהינדואיז ,לפעמי חייב אד להרוג ,א זה תפקידו. על האד להפני חלק מ הרע כדי להפו %לשל. רע זה חוסר יושר עצמי. הרע הוא חוסר שליטה ,אינסטינקטי המנוגדי לרצו. הרע הוא אי זרימה ע היקו. רע הוא קריאת תיגר על כל החוקי האנושיי והקוסמיי .הרע הוא סטיה מהתוכנית האלוהית כפי שמגדירות אותה דתות שונות .הרע הוא כל מה שחדש ושובר את היש. הרע הוא חוסר איזו בטאו ,וחוסר הרמוניה ,חוסר סימטריה והיעדר יופי בפילוסופיה היוונית .רע הוא תשוקות בהינדואיז ובבודהיז. 94 הרבה ממה שנקרא רע וטומאה נבע מהרצו להבדיל בני אמונה אחת מבני אמונה אחרת. הרע הוא דמויות שנחשבות לממשיות :שט ,שדי ורוחות רעות. הרע הוא עניי של כמות ,למשל ,יותר מדי או פחות מדי. אי רע של ממש אלא רק מעשי מוטעי. רע הוא טוב שאיננו במקומו או אינו מתאי לטוב אחר. הרע הוא שימוש לא נכו באנרגיה ,למשל ,גניבה ורצח ה גזילת אנרגיה מ האחר ,עשיית צדקה שלא מרצו היא גזילת אנרגיה מעצמ .%התמכרות ,מיניות מופרזת ,הנאות גופניות ללא שמחה פנימית ,רצו למצוא ח על חשבו יושר פנימי הוא ביזבוז עצמי. הרע הוא ג עצירת אנרגיה עצמית ,עצירת יצרי מופרזת ,עצירת מחשבות ורגשות בכוח. חשוב לחשו" את הרע אבל לא להתפלש בתוכו ולא לעסוק בו ללא הר" ,כדי שתהיה שהות לטהר אותו. הרע הוא חומר בניגוד לרוח שהוא הטוב. הרע הוא נפרדות. הרע הוא נפרדות שאי בסופה אחווה. הרע הוא פסיביות ,צייתנות וכניעה שלא במקומ והמנעות ממאבקי וסיכוני. הרע הוא אקטיביות ,מרדנות ואיכניעה. הרע הוא להפריע לבחירה חופשית של האחר ,א בדר %של שליטה רוחנית וא בדר %של שליטה פיזית. הרע היחיד הוא לפגוע בזולת. הגדרת הרע קובעת גבולות של מה מותר ומה אסור ובכ %יוצרת סדר ואירגו חברתי. הטוב קשה יותר להגדיר את הטוב .הטוב הוא הגשמה חומרית, שכלית ויצירתיות ,שמטרתה הסופית היא תרומה לעול .טוב הוא אלטרואיז ,עזרה לזולת ג על חשבו העצמי .טוב הוא ההיפ %מ הרע .טוב הוא היעדר רע .הטוב הוא ההרמוניה והיופי .טוב הוא סגפנות ,המנעות מדברי שגורמי להנאה כמו מי ,אוכל ושיחה בטלה .טוב זה להנות מהחיי .טוב הוא סבל .טוב הוא אמונה .טוב הוא אושר .טוב הוא שמחה ונהנתנות .טוב הוא דאגה לזולת. בעקבות של דארווי ,טוב הוא כל מה ששומר על הגני ועל הגזע. 95 טוב הוא התועלת לחברה ולפרט .הגדרה אחרת של הטוב היא זאת שמתבססת על ערכי המקובלי באותה חברה. הקל" החזק של לוחמי הרע הוא יו הדי בו יושמדו הרעי. א כל אמונה טוענת שבעלי האמונות האחרות ה הרעי ,לא ברור מי יושמד באותו יו די .בדיקה בדברי ימי ההיסטוריה מעלה תאריכי של ימי די רבי שא" אחד מה לא התקיי .לכל היותר היו תקופות קשות שאחריה האנושות הפכה למפוקחת ומפוכחת יותר. כאשר מהרע יוצא טוב ,כלומר ,כאשר האד דולה את היצירתיות ואת הרגש מתהומות בנפשו כדי לבנות מתו %הרע ,זהו המקו בו הטוב והרע הופכי לשל ,לשלמות .שלמות זאת אחרת מהשלמות המקורית ,משו שהיא שלמות יצירתית ,חדשה ,מורכבת יותר ,עשירה יותר ומלאה יותר מהשלמות המקורית ,הטהורה והבתולית שכה רבי מייחלי אליה .ג העד הזק שלאחר החטא, הלמידה והיצירה עדי" על ג העד האבוד שבתחילת המסע .כמוב שללא עשייה אי הגעה לאותה שלמות שלאחרי ונוצר געגוע לתו הראשוני. טוב ורע :כאשר מהרע יוצא טוב ,כלומר ,כאשר האד דולה את היצירתיות ואת הרגשות מכל הקצוות בתהומות נפשו כדי לבנות טוב ע הרע ,הוא מגיע למקו בו הטוב והרע הופכי לשל, לשלמות .זוהי שלמות אחרת מהשלמות המקורית משו שזוהי שלמות יצירתית ,חדשה ,מורכבת יותר ,עשירה יותר וטובה יותר מהשלמות הראשונית ,הטהורה והבתולית שכה רבי מייחלי אליה. ג העד הזק שלאחר החטאי ,הטעויות והכשלונות ,שלאחר הלמידה והיצירה עדי" על ג העד האבוד .כמוב שללא עשייה אי הגעה לאותה שלמות שלאחרי ,ונותר רק געגוע לתו הראשוני. אגו :רע חביב על כל הדתות הוא האגו .האגו הוא הגאווה. זהו מרד של האד נגד האלי .אי היחיד מכיר בעליונות האלוהית והוא משי עצמו במקומו .קל להבי מדוע האלי העתיקי, שמלכי יצגו אות ,חששו שהאד יהיה מוצלח כמוה .קשה להסביר מדוע אלוהות מופשטת ,כפי שהיא נתפסת כיו ,רואה בגאווה איו עליה .אלוהי איננו צרי %הגנה .להיפ ,%האד השברירי נזקק לה. 96 הסבר הגיוני יותר לאגו הוא היותו גור לנפרדות ולמחלוקת בי בני אד ולהתכחשות לעובדה שכול באו מ האחד ,ג האויב וג הידיד .המחלוקות והפירוד מרבי שינאה ומלחמות .אגו מסומל ג כמאבקי כוח יו יומיי ,לא לש מטרה מסויימת אלא לש שליטה .אגו ,לפי דתות המזרח כהינדואיז ,בודהיז וטאו ,הוא סמל לארעי ולמשתנה ולכ הוא מיותר .הוא שלילי ג כאשר הוא גור לאד לשדוד את האגו של האחרי כדי לנפח את עצמו ,או מביא את האד לוותר על עצמו ולהיתלות בדעת אחרי ובאהבת אחרי ,או כאשר האד בונה חומות המונעות ממנו קשרי על הזולת וע האנושות. נהוג לחלק את האד במיסטיקה ל"אני" ול"אגו" .האני הוא הנשמה בעלת הניצו /האלוהי ,שעוד זוכרת את מקורה האלוהי, ועדיי חשה את האחדות עמו .היא איננה נמצאת בשו מקו מוגדר, והיא נמצאת בכל מקו .לעומתה ,האגו הוא האישיות שקיימת בגילגול הזה של אותה נשמה ,היא מוגדרת ,נמצאת במקו אחד ונפרדת מאגואי אחרי. האגו מאיי על יציבות האומה ,הדת ,המפלגה ,המשפחה והזוגיות .הסכנה היא שהסרת האגו מכל בני האד עלולה להוות יתרו למספר קט של רודני .תרבויות שהטיפו למחיקת האגו והצליחו בכ %היו מעורבות במלחמות לא פחות מתרבויות בה פונק הפרט הבודד .ויתור על צרכי אישיי לטובת הזולת הכרחי רק במקרי מסויימי .קשה למצוא את האיזו העדי בי הצור %להג על המסגרת ובי הגנה על הצרכי של האד הבודד .לעתי נוצרת אווירה מלאכותית של הרמוניה ,אהבה ואושר המסתירה רודנות סמויה כלפי אינדיבידואליות ,ספקנות וחדשנות .אגו הוא ג הצבע של כל אד .הצבעי השוני מגווני את המציאות .מחיקת הצבעי השוני וכפיית צבע אחיד הופכת את המציאות לנוקשה ומשעממת. בנוס" ,האגו הוא דר %למימוש הפוטנציאל הרוחני של ה"אני" בחומר. האגו חיובי כשהוא מג על אישיות האד ומסייע לו להבי את עצמו .האגו עצמו דרוש לאד כדי לבצע את תפקידו ולהילח בקשיי .הוא דרוש לאד שלא יכפי" את רצונו בפני הזולת .הוא שיריו שעוזר ,בתקופות של חוסר עצמאות פנימית ,לשמור על האני מפני רודנות חיצונית .האגו עוזר לגלות את האני הפנימי .האגו נוצר כדי להג על הפנימיות ועל הביטוי האישי של האד כש שקליפת הביצה נועדה להג על הגוזל שבתוכה .רק כאשר פני הביצה 97 מתגבש נית להסיר את הקליפה .כאשר האד מגדיר מתו %קרביו את עצמו ואת ערכיו ,ג כאשר יקחו ממנו הכל ,הוא יכול להתפנות לאחדות ע הזולת .הוא יכול להתמוסס לתו %הזולת בלי הפחד לאבד את עצמו .זוהי אחדות של עצמאי וחזקי ,של אנשי שלכל אחד מה חלקת האלוהי הקטנה שלו הרוחנית או ג הפיזית .א אנשי חסרי מודעות פנימית מקבלי עצמאות פתאומית וממהרי להמשיל עליה מל %זוהי אחדות של עבדי .הבעיה היא שאי עצמאות פנימית שנשארת לנצח .היא דורשת התלהבות פנימית ותרגול בלתי פוסק ,כדי לא לאבד את כושר העצמאות. אגו חיובי הוא כאשר האד איננו מדמה עצמו בענווה ל"צינור" שדרכו עוברי ידע וכשרונות .אגו חיובי הוא כאשר האד יודע שהוא הופ %אנרגיה רוחנית שאיננה שלו למציאות בעזרת האישיות שלו .ע זאת ,הוא מכיר בכ %שג האחרי עושי כמוהו בדר %משלה ולכ אי הוא נעלה עליה .הוא ג איננו מייחס את כל מעשיו לעצמו אלא משת" את האחרי ומכיר בתרומת לעבודתו. *** גבר אשה בניגודי בי גבר ואשה מצויי כל הסממני של אנרגיות ושל סמלי .הסמלי הקשורי לגבר ואשה ה הסמלי הדומיננטי ביותר של האנושות ובעלי ההשלכות הרבות ביותר ,משו שאלה הדמויות הראשונות שהאד נתקל בה כבר מלידתו ,וה מקיפי את כל בני האד .נהוג להשתמש בניגוד גבראשה כדג לכל הניגודי הקיימי ,לעתי קרובות כמושגי סגורי ונוקשי. הסמלי גבראשה מועדי במידה הרבה ביותר לתגובה רגשית עזה ולהטלת איסורי וציווי באמונות השונות .ג כא תק" הכלל המציע לבדוק למי מועילה הגדרת סמלי אלה שגררו את האיסורי והציוויי .למרות שכבר עתה מתחילי לתפוס את גודל העיוות והעוול שנעשה לנשי ובמידה פחותה לגברי בהטלת הסמלי, 98 הסמלי חדרו כל כ %עמוק לתו %התודעה שקשה להבחי בה ובהשפעה שלה ,לכ כדאי להצביע ביתר פירוט על הסמלי. סמלי לפי עמי ותרבויות העובר שרוי במי בחשכת הרח ולכ האשה סימלה אוקיינוס ,מסתור ,חשכה וסוד .המי נותני חיי אבל ג מטביעי. הגו" הנשי מזי מתוכו את הר %הנולד על ידי חלב הא .מי שנות חיי בודאי ג אחראי על המוות ,משו שמהאדמה הכל נברא והכל חוזר לש .האשה ,עקב תפקידה כיולדת ,נותנת לצאצאיה לא רק את המזו הראשוני אלא ג את האהבה הראשונית ,כ %שיש לה כוח נוס" והוא למנוע אהבה .אלה המקורות לקשר בי המושג נשיות כחומר ,מיסתור ,חוש ,%מוות ושליטה .אשה טובה כיולדת ומזינה ואשה רעה כמפתה וכממיתה. הכוח הזכרי באגדות יוו מצטייר כמורד בגורל, כאינדיבידואליסט ,כמשהו שמשתנה ומתפתח ,שמפציע מתו %תת ההכרה ,היא הנשיות הראשונית ,החוש ,%הרח ,כש שהשמש מפציעה מתו %הלילה ,כיצור שחייב להיפרד מהא ולהפו %לאד נפרד בזכות עצמו .הקושי של הב להיפרד נובע לעתי מתו %צור% של הא ,אבל בעיקר מתו %פחדיו שלו מקשיי העצמאות .מכא ג האמונה שהתגרות בגורל גוררת עונש והאשה היא ,כביכול ,הגורל הגורר לתהו את המתגרי בו .פחד זה ,שהיה בתו %נפשו של הנער, מפני כוחה של האשה יצר מיתוסי ומגבלות על האשה בהתא לתקופה ,וג היו הפסיכולוגי נוטי להשתמש בטיעו זה .האשה, שממנה נפרד הילד מתקשרת ליש ,לא ליצירה ולעשייה .ההסבר של מקור הסמלי איננו תוא את המציאות של הגבר והאשה החיי, אבל הנטייה היא להתייחס אל הסמל והמציאות כאילו ה שווי ער.% המוירה ,במיתוסי היווניי ,היא אלת הגורל ואפילו האלי נאלצו לציית לה .האלוהות הראשונית שלפני הבריאה או האלוהות החזקה ביותר צויירה בימי קד כדמות נשית .נית להבחי אפילו היו ,לאחר אלפי שני של שיפוצי מיתוסי ,בכ %שהאשה תפסה מקו דומיננטי בעול העתיק .במיתוסי הקדומי הדמות הנשית היא בעלת ידע וכוח ,מחרחרת מלחמות ,יוזמת ומבצעת ,ולא משו שהיא רעה ומניפולטיבית או טרחנית ,כפי שנוטי לפרש היו ,אלא 99 משו שהיתה חזקה ובעמדה של מנהיגות ושילטו .מאוחר יותר כלאו המיתוסי את האלה הבוראת בעול התחתו והיא נחשבה ג לחשכה ולרוע ,בעזרת הכלל שהאל של ע אחד הופ %לשד ולשט של ע אחר .המיתוסי הקדמוני שונו בדר %נוספת .לדוגמא, במצרי ,איזיס בימיה הראשוני היתה אלת הדלתה .מאוחר יותר, כמו אלות אחרות ,הודגש מעמדה בעיקר כאשתו של אוזיריס ואמו של הורוס. א האשה היא אדמה וטבע ,אזי הגבר הוא רוח .לא משו שהוא הוכיח יתר רוחניות מהאשה ,אלא משו שטבע ואדמה ה חומר ,והאשה היא ,כביכול ,אדמה משו שממנה נולד הילד כש שמהאדמה בוקעי הצמחי .הוחלט ג שרוח הוא ניגודו של החומר ,כש שהשמיי האווריריי ה ניגודה של האדמה .אשה היא ההיפ %מגבר ,על כ הוסקה המסקנה שנשי זה חומר וגברי זה רוח. א נקבל את הקביעה שבדר %כלל כושרה המילולי של האשה גבוה יחסית ,שהיא זאת שנשארה ע הילדי ,חיה יותר בחבורות משו שהיתה פחות ניידת ,היא זאת שתיקשרה ע ילדיה וסיפרה לה סיפורי ,סביר מאד שהיא שהמציאה רבי מהסמלי והמיתוסי הראשוני והיתה אחראית ליצירת חלק גדול מהתרבות האנושית ,כלל המושגי אלוהי ואהבה ,וסיפורי הע מעידי על כ .%יתכ ג שרפואה ,חקלאות ,דת וחלק מהאמנות במקור נשיי. סביר להניח שהרבה סיפורי ,המצאות וידע נשי יוחסו לגברי כדר% שעשו עמי דומיננטי לעמי אחרי .סביר להניח ידע נשי אבד ושחלק של נשי בעלות השפעה בהיסטוריה נמחק. אחד המושגי הראשוני של התרבות ,האהבה ,הנתינה, התלות ההדדית ,נוצרה בקשר הראשוני של א וילד .אהבת הגבר הראשנית היא אחדות תו %כדי קשר מיני בעוד שאהבה האשה הראשונית מקבלת פ נוס" והוא אהבת אילד ,פ שהוא יצירה, בריאה או כגילוי .זוהי תחושה חזקה יותר אפילו מזו של תחושת התמזגות ואחדות .רגש זה הוא רב עוצמה רבה כל כ %שחלק מהאמני והמדעני מוכ להקריב הרבה כדי לחוות אותה .הדג של אהבת אילד הוא הדפוס של כל האהבות .יש בה קשר סימביוטי שבו הא והילד מרגישי כגו" אחד ,בעיקר בתקופה שלאחר הלידה ,קשר של נתינה וקבלה ,קשר של עליו תחתו ,שולט 100 ונשלט ,וויכוחי ומרידות שהופכי את הסדר של עליו תחתו, תלות ופחדי ,ולבסו" אהבה בוגרת שיוויונית .זהו שלב שלא תמיד מגיעי אליו. בשחר האנושות ,בתקופת הפרהיסטוריה לפני למעלה מחמשת אלפי שנה ,מספר בני האד היה מצומצ .אות מעטי היו נתוני למתקפה של מחלות ,חיות ופגעי טבע ,כ %שהמי האנושי עמד בפני סכנת כליה .היה חשוב מאד להתרבות .מכ שבאותה תקופה מעמדה של האשה ושל המיניות בכלל היה גבוה .רק בתקופה מאוחרת יותר החלו הסדרי קבע משפחתיי .כל התרבות התחילה מפולח הפיריו שהיה נפו /בתרבות העתיקה ,והיה נשי מעיקרו. כבר בתקופה קדומה זאת היתה קיימת אלה מרכזית ,כלומר ,סביר שמושג של אלי ,דת ,כהונה ואפילו אלוהות מופשטת ,כלומר, מושג האלהי ,התחיל מהנשי .פולח הפריו שטופח על ידי נשי הפ %לצורת חשיבה של ניגודי בי גבר ואשה ,ובי תורת ההיגיו ויצירתיות .מקומה של תרבות שעיקרה קידוש הפריו הנשי ,עתיק מזה של של ההיסטוריה הכתובה שהחלה לפני 5000שנה ושבה החלה לבלוט הדומיננטיות הגברית במצרי ,סי ,הודו ובבל .באותה תקופה האשה היתה הדמות העיקרית ,ולא המשנית .רק מאוחר יותר גופה של האשה יחד ע מיניותה הפכו לחטא .ג כיו ,בתקופה המודרנית ,עדיי אי רואי את המי ככוח המניע את העול בדר% של שימחה אלא הוא מנוצל יותר להפחדה ולשליטה. בהיסטוריה ,לעתי קרובות ,דרו הקדושה והטומאה בכפיפה אחת .קדושת אברי המי והפריו של האשה התהפכה לקדושת אבר המי של הגבר לעומת טומאת מיניות האשה .סמלו של שיווה ההודי הוא אבר מי זכרי .ג ביהדות מצוי הד לגישה זאת ע קדושת מיניות הגבר בברית המילה ביהדות לעומת טומאת האשה בנידה .ע זאת ,הפסלי העתיקי ביותר ה פסלי נשי שמודגשי בה איברי המי הנשיי .כלומר ,סמלי נשיי התהפכו במהל %ההיסטוריה לסמלי גבריי. האשה המחפשת את ההרפתקאה הרוחנית והמיסטית ,מגלה שהיא ש נידחקה לשוליי .בניגוד לתקופות הקדומות ,מלבד כמה קדושות שאומצו על ידי נשי שהצור %בה היה כל כ %חזק ,שאי אפשר היה למחוק אות ,אי לנשי ברוב הדתות שו תפקיד רשמי מעבר לא או בת זוג. 101 אי עקביות בתרבויות העתיקות ככל שמדובר בסמלי של גברי ונשי .ישנ תרבויות ,בעיקר העתיקות ,שבה היסוד הנשי הוא האקטיבי ,ובגרסה המשופצת זו אקטיביות נגד הטוב ,כמו בתרבות יוו ובבל .בסי ובקבלה נחשבת האשה ליסוד הפסיבי וג ש היא נקשרת ליסוד השלילי .נית למצוא סמלי שנחשבו לנשיי באלי כמו אל ירח ,אל אר ,/אלי מי ,ימי ,אוקיינוסי ונהרות, ולעומת אלות של סמלי גבריי כמו אלת שמש ,אלת שמי ואלת מלחמה .מושגי כמו יופי ,חוכמה ואהבה יוחסו לאלי גבריי ונשיי. בקבלה קיי תיאור אופייני של גבר ואשה וזו רק דוגמא אחת מני רבות לקביעה שרירותית של תכונות של הגבר והאשה .ג תורות מיסטיות מודרניות למיניה מרבות בתיאורי שרירותיי של אנרגיה גברית ואנרגיה נשית .האשה מתוארת ככלי ריק המתמלא בזרע והיא הופכת למעי מפעל ליצור תינוקות .הקבלה התעלמה ,מתו %בורות או מרצו ,מכ %שה"כלי" מכיל בתוכו ביצית ששווה לזרע במספר הכרומוזומי ,מלבד להשפעתה הבלתי הפיכה של הא על הילד בשנותיו הראשונות .כאשר מדובר על דואליז של אד ואל ,האשה מקבילה בקבלה לאד והגבר מקביל לאלוהי .שימוש במושג אלוהי בעברית בלשו זכר נוצר במציאות מסויימת והוא יוצר מחדש אותה מציאות .לפי הקבלה ,במקביל להגדרות שהחלו ע היי והיאנג הסיניי ,הגבר האקטיבי הוא ה"נות" חסד ,אור, רוחניות ,אחדות ואהבה ,והאשה היא סמל לחומר הפסיבי ,למציאות הנגלית של האל ,ולכ היא "מקבלת" ,היא היסוד המפריד ,המסכס% וכלי לאור ,מעי מכשיר לעבודה השחורה שאמנ הוא הכרחי ,אבל נחות יותר .ע זאת ,מגני אקטיביות "נותנת" של נשי .את העובדה שמצויי גברי רבי שאינ רוחניי ונשי רבות שה רוחניות, פתרה הקבלה בטענה שתפקיד האשה לקרב את בעלה אל האור. הפרדה נחשבת לחיובית כאשר ,כפי שכבר תואר למעלה ,היא מיוחסת לגבר המתנתק מהאחדות כדי להפו %לאינדיבידואליסט, ואילו האחדות במקרה זה היא האמהות הגורלית המושכת את האד לתהו .בקבלה ,לעומת זאת ,הנתינה והאחדות שייכי לגבר ואילו ההפרדה ,הידע ,המשפט ,העיסוק בפרטי שייכי לאשה .כיו, בניגוד לתקופה בה התהוותה הקבלה ,עלתה קרנ של של המדע והטכנולוגיה ,המתגמלי יותר ,והגבר הפ %לנציג האבחנה ,ההפרדה וההצלחה החומרית ,ואילו הנתינה הרגשית והחשיבה הלא ממוקדת מיוחסת לאשה .מחקרי חדשי מבקשי שוב להוכיח שהגבר אינו 102 נופל ברגישותו מהאשה .במלי אחרות ,הגדרת נשיות וגבריות היא ג עניי של אופנה. בנצרות אלוהי הוא האב ,הרוח ,המעבר את האשה ,ואילו בהגשמה שלו כאד הוא עדיי ב ,ישו ,ולא אשה .אי האשה בנצרות מייצגת אפילו את האד כמו בקבלה .בתנ" ,%למרות שהאשה יולדת ,הלידה הראשונה יוחסה לגבר ,בעוד שהחטא והמוות מיוחסי לאשה .למרות שלפי הסיפור התנכ"י האד חטא כמו האשה ,הוא האשי את חווה בחטא שלו ,מכא שהאשה אשמה בחטאי הגבר .קיי היבט נוס" .לפי סיפור הבריאה ,אד הראשו נוצר מ האדמה .ג שמו נגזר מ המלה אדמה ,ואדמה לפי המסורת, היא המהות הנשית .לעומת זאת ,ש האשה הוא חווה ,שמשמעו, הוויה ,חיי .כ %יוצא שהגבר הוא החומר והרוח היא האשה .אולי זהו הד למאבק סמוי בי מיתוסי גבריי ונשיי עתיקי. בכל הדתות טיפטפו משפטי סטריאוטיפי על האשה. אפילו בבודהיז ,שהוא הדת הסובלנית ביותר ,נטע שהאשה מונעת, על ידי הלידות ,את שחרור הנשמה ממעגל הקארמה .במקומות שהלידה היתה רצויה ,היו האשמות אחרות. קיימת טענה שאי אפשר לתק היו עיוותי כלפי האשה משו שכ %נכתב בכתבי הקודש .טענה זו בטלה לנוכח העובדה שתמיד הצליחו לעקו" חוקי אחרי שנכתבו באות כתבי ושהפריעו לחיי התקיני ,כמו חוקי השמיטה ביהדות וחוקי איסור הריבית באיסל. המיתוס המודרני הוא סיפור המערה שלפיה מנסי להסביר את המשפחה המודרנית .לפי מיתוס זה ,האב הפרהיסטורי יצא בבוקר מהמערה לצוד ציד .הא והילדי נשארו במערה .הא הכינה אוכל מבשר הציד ,תפרה בגדי מעור החיות למשפחתה וטיפלה בילדי .האשה היתה נאמנה כי היתה זקוקה למפרנס מבוגר ויציב לילדיה ואילו האב חיפש נשי צעירות כדי לפזר את זרעו .ספק א היתה משפחה כזאת נפוצה בימי הפרהיסטוריי .יותר סביר שחיו בקבוצות שהיו במידה רבה מקריות ,ושכול עסקו באיסו" מזו. המי היה מתירני יחסית עד תקופה מאוחרת באנושות .זוגיות וא" הורות ואמהות לא היו דומות לזו של היו אפילו במאות הקודמות. למעשה ,ג בתקופה שלנו קיימי מיתוסי במדעי הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה והביולוגיה על גברי ונשי שאינ הכרח המציאות. 103 ניידות הסמלי במקורות העתיקי האשה מייצגת משהו חלקי ואיננה אד של .כיו ,כאשר נשי כותבות מסתבר שבכתביה האשה היא הדמות העיקרית בעוד הגבר מצטייר כחלש .כלומר ,הכותב הוא המגדיר את חשיבות הגיבורי .הגדרת מושגי תלויה בזמ ובמגדיר. האקטיביות הגברית בשעת קיו היחסי הופכת לפסיביות גברית בתקופה של ההריו וטיפול בר %הנולד .כדי לקיי את הצאצאי האנושיי השבריריי ,ועל ידי כ %להמשי %את הגזע האנושי ,היה צור %בעקשנות ובאקטיביות ,להג עליה ולהאכיל אות ,בי א היה ב זוג ובי א לא היה ,תכונה שאפיינה בכל הדורות בעיקר את הנשי .הנשי הוכיחו אקטיביות של דאגה ,טיפול באחרי ונטילת אחריות על הזולת יותר מאשר אקטיביות של אגו ,מסיבות הקשורות יותר למבנה גופני ולהולדה מאשר לאופי .הגבר היוצא לציד הוא אקטיבי ואילו האשה שעסקה ג בגידול ילדי ,ג בעבודות השדה, וג מילאה בעבר מקצועות כמו כהונה ורפואה ,הפכה לפי ההיגיו של הניגודי ,הפסיבית והמקבלת .הסמנטיקה ,הלשו המגדירה דברי ,יצרה מציאות .אבסורד נוס" הוא הגדרת האשה כנציגת החומר ,העורמה והמיניות ,כשלמעשה ,רוב הרכוש בעול והמאבקי עליו התרכז בידי הגבר ,שלא לדבר על משרות שילטוניות ,חופש מיני רב יותר וחופש בכלל שנטל לעצמו .העבודה העיקרית שנדרשת על ידי הטבע ,המש %הגזע ,הוטלה ברובה על האשה "המקבלת והפסיבית" ,נחשבה תמיד עבודת חינ .למעשה, האשה יכולה לחיות ללא ילדי א %לא כ החברה .העבודה שלה, כולל עבודות משק שעזרו לפרנסה ,שבעקיפי היתה בעלת השפעה מכרעת על הכלכלה ,איננה מסמלת עבודה אמיתית .היא נותקה מהמושג של תרומה לחברה והפכה לעניינה הפרטי של האשה. הבדלי יחסיי בי גברי לנשי לא הסבירו כיצד הגבר, שאינו יכול לעמוד מול לשונה של האשה בביתו ,הופ %את היוצרות כאשר ה מצויי בציבור ,ומצליחי להיות אנשי ספר ונואמי. מחקרי אחרי שהוכיחו כי אשה יכולה לעסוק במספר נושאי בעת ובעונה אחת ,לא הסבירו כיצד תפוסי רוב משרות המנהלי על ידי גברי .כלומר ,ג א הכישורי של קבוצה נמוכי יותר ,אי זה מונע מאותה קבוצה להגיע להישגי בדר %שלה ,בי א אלו גברי או נשי. 104 המתוחכמי יותר מאמצי טיעוני נכוני במידה מסויימת כמו :אשה וגבר שוני זה מזה ,ובדר %אחרת חוזרי לסטריאוטיפי ישני .א נל %בעקבות אותו היגיו של ניגודי ,אפשר להגיע לכל מסקנה שחפצי בה .אפשר לומר שהאשה ג נותנת וג מקבלת והיא זאת שיש בה ג חומר וג רוח .כל העוברי בראשית ה נקביי ,דבר הסותר את מיתוס האד הראשו .לאחר פילפולי ופרשנויות ומחקרי שוני אפשר להוכיח שהאשה היא נציגת הטוב משו שאי אחראית על מלחמות ופשעי .פרשנות זאת תחטא באותה שגיאה של הענקת הערכי טוב ורע לבני אד רק משו שנולדו למי מסויי. הסמליות משפיעה לרעה ג על הגבר .הגבר מסמל אישיות ציבורית והאשה מסמלת את החיי הפרטיי .הגבר מפתח יותר את האישיות הציבורית שלו הכוללת מעמד וכוח ,אבל לעתי הוא בור ואפילו חווה ריקנות כאישיות פרטית ומשפחתית .העול התחרותי שנבנה עבור הגבר הפ %לרוע /לגבר ,שהכניס עצמו לסד של תחרות ושל יוזמה ,ג כאשר אי הוא בתוכו נוטה לכ ,%והפרנסה הפכה למלחמה יו יומית .התחרות גזלה את הזמ הפנוי של הגבר. אנשי רבי נתקעי בסמלי וה נחרדי כאשר ,חלילה, נוצר בילבול במושגי גבר ואשה .גבר הלובש בגדי אשה או אשה הלובשת בגדי גבר לפי המסורת נחשבי לחוטאי .אנשי הנוטי לחדמיניות או אנשי המתנהגי אחרת מהמצופה מה מעוררי חלחלה משו שה שוברי מיתוסי על גברי ונשי. נוצר מצב מוזר :כאשר גבר מדבר ע אשה ,לעתי קרובות סמל מדבר ע סמל ולא אד ע אד .כ %נוצרה הרומנטיקה שמתבססת על סמלי ולא על מציאות ולכ האכזבה מלווה לרוב את הרומנטיקה ע שלב ההתפכחות .הגזמה של הסמלי עשויה להיות נחמדה כאשר זהו משחק זמני ,והרסנית כאשר היא קבועה. בני האד ,בניגוד לחיות ולאד הקדמו ,אינ עוסקי רק בתיפקוד בסיסי הקשור לפיריו ולהישרדות ,ה מורכבי מחלקי נוספי ,לכ אי טע להתייחס רק למיניות ולפיריו .א הצור% בסמלי כל כ %חזק אולי נית להטיל על בעלי חיי ,צמחי ועצמי ,כש שעשו בעבר .לה לא איכפת. החברה היו מתחילה להתרגל לכ %שקיימי מספר סולמות של נורמות .הצור %הטבעי של האד ,ולהעמיד מכנה אחד משות" 105 לכל נושא איננו טבעי .העמדת מספר מכני משותפי זה בצד זה, שאינ קשורי זה בזה היא צורת חשיבה חלופית .היחיד יכול לבחור לעצמו את הדמות האידיאלית בסול הנורמה שהוא קובע, א זה בטאו מדובר בדמות האד הנינוח והשלו ,א זה ביהדות או בעול המודרני מדובר בדמות האד המעשי .ברוב החברות מצויה ג דמות האד המקדיש עצמו לעזרה לזולת .קיי סול שונה של אידיאלי לטיפוסי שוני של אנשי .לפי המיסטיקה ה קשורי לקרני אנרגיה קוסמיי .אנשי אלה ה המנהיג ,המורה ,הפילוסו", המתלבט ומפשר ,המדע ,בעל הדבקות הדתית ולבסו" העוסק בפרטי ובטקסי .לכל טיפוס כזה קיי סול שונה של נורמות. ההבדלי בי גבר לאשה האד מורגל בחשיבה בעזרתה שני אובייקטי ה דומי או שוני .הוא מתקשה להשלי ע כ %שקיימת עוד דר %חשיבה בו שניי אינ דומי ואינ שווי .על כ או שהגבר והאשה הפוכי או שה "אותו דבר" .בדר %החשיבה הנוספת אי סמל שרירותי .כל אחד ,לפי העניי ,בתקופות שונות בחייו ,לוקח על עצמו להיות שולט או נשלט ,רוחני או חומרי ,אקטיבי או פסיבי, עדי או קשוח .אבל התוצאה של שרירות הסמלי היא שרבי מהגברי והנשי נאלצי להדחיק תכונות שאינ מתאימות לסמלי. גברי רבי מאופייני בתכונות "נשיות" כמו נטיות לטיפול באנשי ואילו נשי רבות מאופיינות בתכונות "גבריות" כמו דח" תחרותי ותוקפני ,כלומר ,אלה תכונות אוניברסליות ולא תכונות גבריות או נשיות ,ג א נמצא רוב יחסי של תכונות מסויימות בקרב מי אחד. הביטוי של תכונות אלה עשוי להיות שונה בי גבר לאשה .תוקפנות גברית ,למשל ,יותר ישירה ובמקרי מסויימי אלימה ,ואילו תוקפנות נשית נוטה ליתר מילוליות .נשי הוכשרו ,עקב מגבלות גופניות כמעט מילדות ועקב ההריו הארו ,%להבי שעליה להתחשב בעוד יצור .אלה דברי הקשורי למבנה גופני ,למבנה ביולוגי ,ללח /חברתי ,וג לפעמי לאופי בסיסי .במציאות קורה שנשי חזקות שנדחקות לתפקיד קט בתו %בית לוחצות על בני בית או נשברות ,בעוד גברי שאינ מתאימי לסטריאוטיפ הופכי להיות שתלטני מדי או שבירי מדי .סמלי הגבריות והנשיות ה הצעה ולא קביעה .בקומדיות מובלטת התופעה שברגע שגבר לובש בגדי אשה ,הוא מאמ /מיד את תכונותיה .לעתי מספיק שאד 106 ילבש בגדי של בעל מקצוע מסויי כדי לאמ /לעצמו תכונות של אותו בעל מקצוע .ההבדלי בי הגברי והנשי אינ קובעי את המקצוע אלא את הדר %שבה ה מגיעי להישגי. הנשי ,וג הגברי ,שסמליה עוותו דורות רבי עדיי מתלבטי כיו מי ה באמת .למרות שרוב התכונות שיוחסו לגברי ה ,כביכול ,הנורמה שיש לשאו" אליה ,אי האשה יודעת א עליה לאמ /אות לעצמה .כאשר היא נוטה לתכונות כמו החלטיות ושאפתנות ,אי היא בטוחה א זאת נטייה אמיתית שלה או שזוהי תכונה שהחברה מעודדת .ישנ נשי הפונות דווקא "לאחור" ומצדדות בתכונות שנחשבו לנחותות כמו אמהות ,רגשנות ,חשיבה פחות תכליתית ויותר אינטואיטיבית ,ויוצרות לח /על נשי שאינ נוטות לכ.% עוד דר %להערי %את הגבר והאשה הוא לשימ ברצ" ,כמו יי ויאנג. היי והיאנג אינ בודדי ,ה רצ" .כלומר צד אחד יכול לגלוש לצד האחר והצד האחר יכול לגלוש לצד הקוד .כלומר בתקופות מסוימות ,תקופות הבגרות כל ההורמוני והמשיכה המינית קיצוניי יותר ולכ הגבר והאשה שוני זה מזה בצורה מקסימלית ,א ג ש רב הדמיו על השוני .לעומת זאת בתקופת התינוקות ,הילדות והזיקנה הגבר והאשה דומי זה לזו יותר .וזאת בלי להתייחס להבדלי של אופי בי הנשי לבי עצמ ובי הגברי לבי עצמ. סמל היפה מול סמל המכוער הסמלי של גבר ואשה אינ הסמלי המפלי היחידי ,ה רק מקיפי את המספר הרב ביותר של אנשי .קיימי עוד סוגי של סמלי מלאכותיי. ברוב החברות קיימת שכבה צרה שלה צור %להפו %למעמד גבוה ולגרו לשאר להיות אנשי שירותי או להזרק לשוליי .אלה אנשי הזקוקי לאהבת הזולת ,א %ה נוטלי אותה בכוח בצורה של כס" ,הערצה או פחד ,מתו %חישוב שככל שפחות אנשי מפריעי לה ,כ %החלק הארי שלה גדל .ה נלחמי בחירו" נפש כאשר מנסי לנגוס בזכויות היתר שה עצמ לקחו מאחרי. 107 במהירות ובתקיפות הודפי כל מי שמנסה לטפס למעלה על ידי בקורת ,בדיחות ,לעג ,אלימות ,כוח פוליטי ,חסימת מקורות פרנסה, הפיכת לאנשי שמחו /לחוק וייחוס הפרעות נפשיות ונחיתויות שונות או מיתוסי דתיי והסברי מדעיי .בתו %הע ,כמו בי עמי ,קיימת מלחמה מתמדת ,כמעט בלתי מודעת ,של בעלי נכסי וחסרי נכסי ,שמרני ומודרניי ,בי ימי ושמאל ,בי נשי וגברי, בי אינטלקטואלי לרגשני ,ועוד מעמדות בהתא לכל ע .כיו הקבוצות החזקות מתלוננות שאי מרשי לה להעליב ולפגוע ככל העולה על רוח ,בעוד שה עצמ שריינו עצמ הגנו על עצמ מפני מכשלות מכל הסוגי .ה יצרו כללי משחק שמשרתי אות וקבעו שאלה חוקי טבע .להניח לקבוצה השלטת לקבוע הגדרות ,סמלי חוקי ומוסר לקבוצה הנשלטת ,דומה למצב בו מניחי לחתול לקבוע את הכללי לעכברי. הנטייה של האד היא להטיל ,לעתי בצורה של חוקי ,על כל מיני קבוצות ,על מעמדות ,נשי ,זקני ,בעלי צבע אחר או לאו אחר או דת אחרת ואפילו שמני מדי ,לא יפי וכ %ללא סו" .כל חריגות אינה נחשבת לתכונה לגיטימית אלא ליבלת הגדולה מ הגו" עצמו ,וכל האישיות נספחת לאותה יבלת .נוצר מצב שקבוצה קטנה של אנשי שולטת על קבוצות אחרות מתו %טענה שהשונה הוא נציג הרע או בלתי מוכשר .אותה קבוצה איננה שואלת את עצמה א לאנשי ,ג א ה בעלי כישורי מופלגי ,זכות לשלוט על קבוצות אחרות ,או שהיפי ישלטו על הפחות יפי ,כפי שמתחילה להסתמ המגמה כיו .תירו /נפו /הוא שא אד או קבוצה לא הצליחו ,כנראה שזה מגיע לה .בספר "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמ מסופר על תהלי %היסטורי שגרתי של שליטי שהמיטו אסו על מדינותיה ועל עצמ .כלומר ,החזקי ה לאו דווקא בעלי הכשרו .בתו %קבוצה זאת קיימת קבוצה קטנה יותר הלוחצת על חברי הנתקפי באינוחות לבל יוותרו על כוח. אותה שכבה איננה רק מעמד אחד .היא חוצה בתו %כל המעמדות ,הדתות ,המשטרי והמשפחות ,בי א זאת קבוצה דתית או שמאלנית ,בודהיסטית או קפיטליסטית ,מלוכנית או דמוקרטית, פרקטית או אידיאליסטית. 108 הכוח והסמל כיו ההישגיות שולטת על האיכפתיות ואילו האיכפתיות, קושרת אליה את ההישגיות על ידי תלות ותמיכה רגשית .הטיפוס ההישגי תלוי רגשית באיכפתי ,דבר שמגביר את תאוותו לשליטה. פתרו אחד יתכ כאשר האיכפתי ידרוש בגלוי חלק מהמשאבי תמורת התרומה שלו ,מתו %ביטחו שזה מגיע לו ולא יתפתה להקריב עצמו בש אידיאלי נעלי .ההישגי ,שלא יהיה רדו" רגשות אש ולא יחוש זע עצור וחשדנות מציד של הנגזלי ,לא יהסס לקבל מה תמיכה רגשית במקו להפו %אות בכוח לנתיני החייבי לספק את צרכיו. כוח של חלק ניכר מהנשי בהיות מעניקות כוח רגשי ,וכ התמדה וסבלנות .זהו הדלק שבעזרתו נעי החיי בכלל .לאשה כוח שמקורו בחיבור ע הלידה הקוסמית וטיפוח הזולת .עקב ההולדה למדו הנשי להעניק את כל חיות ,כוח והאנרגיה שלה לאחרי. ה התרוקנו בעוד האחרי התחזקו .המצאת סמלי חדשי יסייעו לאשה לשמור על מעמדה. המאבק והתחרות היו מטופחי מילדות .הורי נוטי ללחו /על הילד להצטר" לחבריו המקובלי במקו ללמד אות להתעקש על דעותיה ועל אישיות .למרות שרק זמנית הילדי עלולי לשל על כ ,%ההורי אינ מאמיני שבבגרות ילדיה יצאו נשכרי מכ .%כאשר הטובי יתאחדו ולא יצטרפו לכוחניי יהיה לה כוח רב מזה של הכוחניי. מקורות כוח ללא צור %בסמל לפי הספר "התובנה השמימית" המלחמות והמאבקי ה ביטוי לצור %לשאוב אנרגיה מהאחר .האד סבור שרק הזולת הוא ספק האנרגיה .ההכרה שהאד עשוי לשאוב את כוחו ג ממקורות אחרי בטבע ,בתו %עצמו ,במדע ,באמנות ,באמונה באלוהי שלו, בעולמות נוספי ,עשויה לעזור .כיו מזומנת לכל אחד ,לעתי קרובות חינ ,החוכמה האנושית של דורות רבי .היא מצויה בספרי ,ברעיונות רוחניי ודתיי ,בהמצאות ,ביצירות אמנות, במופעי תרבות ,בספורט ,באיזורי ציבורי המיועדי לבילוי ולתרבות ,במבני ציבוריי ,באמנות ציבורית ,וכ במחזוריות הטבע והאד ,במדע ,בדימיו ,במיסטיקה ,באמונה דתית ובקבוצות 109 תמיכה .הדתות מציעות חיבור לקוסמוס ואהבת אלוהי ,כ נית לקבל אנרגיה ממקור פנימי על ידי מדיטציה ,אקסטזה ופעילות גופנית. כאשר האד מתחזק הוא יכול לשאוב אנרגיה בצורה אקטיבית יותר מהעשייה שלו ,מהנתינה שלו לאחרי ,מיחסי של ת וקח ע הזולת ,מהיצירתיות שלו ומההתגברות שלו על קשיי וסכנות. *** מה הסתירות שאנו חיי אית? כאשר אד בוח את הדתות והאמונות השונות המקדשות ערכי הפוכי זה מזה ,הוא מתקשה ליישב את הסתירות .כל אמונה צודקת בדרכה היא אבל כל בחירה מקטינה את העול משו שהיא מצמצמת אפשרויות ודורשת ויתור על עקרונות. הסתירות שנתקלי בה רבות: דעות הדת הרשמית לעומת צורכי האד הפרטי, הטפה להסרת האגו ולענווה באמונה המזרחית לעומת האמונה המערבית בתועלת האגו, החובה כלפי העצמי לעומת החובות כלפי החברה או כלפי אלוהי, חופש היחיד מול חופש החברה, שאיפה לאהבה ולסליחה לעומת התשוקה לצדק ולנקמה, אלטרואיז והקרבה לעומת אנוכיות, כיסופי לאי לעומת התמקדות ביש ,אלוהות האי ואלוהות היש, כא ועכשיו לעומת חיי נצח, אמונות המשכנעות להתמקד במטרה ובתחרות לעומת דתות המטיפות :השתלב ע המציאות השאר הכל לאלוהי ,הוא יודע טוב ממ %לפתור את הבעיות .אל תלח ,/אחרת תאבד הכל, 110 אמונות המקדשות הלכות ,תקנות ,מצוות ואיסורי לרוב ואחרות המעדיפות אקסטזה ,רגש והזדהות ע האל ,אלה מדברות על שכל ואלה המדברות על לב, זרימה וגמישות מול עיקשות ונוקשות, אמונות הדוגלות בשיוויו ואחרות המקדשות הבדלי חברתיי, אמונות המקטבות את הטוב והרע ודורשות להשמיד את הרע ואחרות הטוענות שצרי %להגשי את כל צדדי האנושות ,וכ אלה הטוענות שאי שו הבדל בי טוב לרע ,כי הכל אלוהי, אמונות שבעקיפי האד הוא כמעט אלוהי ואחרות ההופכות את האד ללא כלו, אמונות האומרות שהעול הוא השתקפות של אלוהי ואחרי המאמיני במקריות, אמונות המקדשות את אלוהי ואמונות אתיאיסטיות, דגש על העבר והמסורת לעומת דגש על ההווה והעתיד, קצב חיי מהיר לעומת קצב איטי ,בוזמניות לעומת מיקוד וריכוז, הנאה מול סבל וסגפנות ,רכושנות לעומת זילזול בחומר ,גופניות מול רוחניות ,שכלתנות מול רוחניות ,שכלתנות מול רגשנות, סובלנות כלפי אמונות זרות לעומת כיבושי וכפיה או מסיונריות, השלמה מול מאבק ,אדישות מול איכפתיות ,אנטרופיה וויתור מול צמיחה. אמונות המזהות את הזמ המעגלי ,את המחזוריות ,לעומת אמונות הרואות את הזמ כח /הפונה לכיוו העתיד, אמונות הדוגלות באמונה תמימה נטולת ספקנות לעומת אמונה הבודקת ומנתחת את המציאות באכזריות נטולת פשרות. הניגודי החשובי ביותר שנאבקי זה בזה בטבע ובתו% האד ה מגמת השימור ומגמת הפירוד .השימור מקביל לאיחוד, קהילתיות ושמרנות ,והפירוד מקביל לכאוס ,להרס ,לאגו ולאינדיבידואליות .כל פירוד מלווה בפיצו /קט או גדול ,כמו פרידת זוג אוהבי או פירוק האטו .הכאוס מלווה בקפיצות וסטיות במחשבה המסודרת ומאפשר מוטציות בטבע והתפתחות .הכאוס הוא איבהירות וספקנות .אילו העול היה הגיוני בלבד נית היה לנבא את העתיד ללא קושי .בכל זאת האד מתקשה להבחי בכאוס כי הנטייה היא לזהות את ההיגיו והרצ" שבהשתלשלות הענייני. איהבהירות גורמת לחוסר נחת ,לכירסו פנימי ,ולצור %לחקור, לבדוק וכ %ליצור עול חדש. 111 טכניקת "ג וג" ההיסטוריה הוכיחה ששו אידיאולוגיה כשלעצמה לא הצליחה להפו %חברה כלשהי לאידיאלית .בכל מקו צמחו גידולי פרא ורעיונות נשגבי שירתו מטרות הפוכות לחלוטי .מכא שקיי צור %באיזוני של כמה תיאוריות מנוגדות כדי להגיע לחברה טובה יותר .הניגודי והסתירות ה סיבות למלחמות וג לבנייה וליצירתיות .ההבדלי בי תרבויות לא נוצרו כדי להפריד אלא, להיפ ,%כדי להפרות זו את זו ,כמו גבר ואשה המתאחדי ונוצר אד חדש הדומה במקצת לאב ובמקצת לא אבל בכל זאת הוא יצור שונה ונפרד .כאשר מתעוררת בעית ניגודי בי אמונות ,כשכל אחת מושכת את הלב ,הטוב ביותר הוא ליצור חדש משתיה .קיימות מספר אפשרויות בחירה" ,או זה או זה" כמו בדת ,או "לא זה ולא זה" ,והאפשרות היעילה ביותר "ג זה וג זה" .הניגודי יוצרי אנרגיה של יצירה .השילוב ביניה גדול מסכו הניגודי. האיזו איננו תמיד פשרה ,וויתור ,שביל הזהב או מיזוג. הוא עשוי להיות פאזל של כל המרכיבי .יתכ פתרו של "זה בצד זה" .מיזוג הכחול והצהוב מביא לצבע ירוק .אבל ייתכ שיהיו אבני בצבע כחול וצהוב זה ליד זה .במקרה כזה הצבע איננו ירוק .אפשר להביט לסירוגי בשתי תמונות ,אחת הכוללת את כל האבני והשניה הרואה כל אב בנפרד .זוהי חשיבה של שתי רמות ,המתמטיקאי הרואה את האבני יחדיו והמיסטיקאי הרואה את התמונה .האד יכול לקלוט בבת אחת כמה רמות של חשיבה או להחליפ זו בזו. היכולת לחשוב בוזמנית מחשבות סותרות בלי צור %ליישב ביניה ובלי הפחד מפני הבלבול היא שלב נוס" בהתפתחות האד. א אי בנמצא פתרו יצירתי ,מותר לחיות ע סתירות. אנשי החיי ע הסתירות ה אנשי בעלי פילוסופיה עמוקה וחובקת עול .רוב בני האד הנ בעלי תפיסה כוללת נוקשה או כאלה הנאחזי בצד אחד ומדכאי את הצד האחר .הפיזיקה המודרנית מוכיחה כי אמונות שנראו בעבר הקרוב כסתירות מוחלטות ,כמו מיסטיקה ומדע ,פתאו מתחברות זו לזו בנקודות מסויימות ,כלומר ,אימו /דעות סותרות איננה טעות אלא חוסר ידע זמני. 112 ניגודי ה לעתי קרובות סמלי של מצב זמני כמו האור והחוש .%חדר שנראה מסתורי בחוש %עלול להיראות בנאלי לאור היו .מכא שהניגודי ה תחושה הנובעת מנקודת הראות. רק מכנה משות" רחב הוא שגור לשני גורמי לפעול יחד. ההבדל הקט ביניה הוא הטווח שבו נעשיית היצירה ,והיא שגורמת שהחדש יהיה שונה מסכו שני הניגודי .הגבר והאשה נמשכי זה לזו בגלל הדימיו הרב ביניה ומעט השוני של כל אחד מה, המאפשר ליצור אד חדש .לולא הדימיו ביניה לא היו מצליחי להתמזג. צורת חשיבה זו של "ג וג" רווחת כיו באמנות ,בקטעי תמונות או קטעי ווידיאו מהירי ב"קליפי" ,בשירי מצולמי, כאשר רק קשר אסוציאטיבי מקשר ביניה ולפעמי ג קשר זה אינו קיי .האמנות מקדימה את זמנה לכ יתכ שזהו העול שנכיר בעתיד .אולי זוהי הדר %להכשיר את האד לחיי של סמלי ומציאויות מקבילי. שילוב בי שתי אמונות היא דבר שנית ליישו בבעיות שנתקלי בה בחיי .אפשרות אחת היא לקבל את הטוב והרע כמו באמונות מזרח אסיה ,ואילו במערב הגישה היא להאמי בטוב משו שאמונה מגשימה את עצמה .נראה שנכו יותר לקבל את החיי על הטוב ועל הרע שבה ,אבל מועיל יותר להאמי במקביל שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר .אפשר לשלב ג את שתי ההשקפות. *** 113 בדיקת האמונות מי מרוויח? קיימי קריטריוני שוני לבדיקת האמונות .אחד החשובי שבה הוא השאלה ,מי מרוויח מאותה דעה או אמונה? הא יש בה ער %אמיתי או שה מתחזקי את השמרנות? הא ה תורמי לאד הבודד או שה שומרי על מבנה חברתי קיי או על מעמד מסויי או על אד מסויי? ואולי קיימת מגמה הפוכה של סגידה לאושר הפרטי ולמרדנות עד כדי חוסר אחריות כלפי הזולת והחברה. הא כללי משחק המשרתי קבוצה מסויימת נחשבי לחוקי טבע? הא אנשי ,לפי אותה אמונה ,נולדי חוטאי ,טמאי ,אשמי, ללא קשר למעשיה? הא בני קבוצה מסויימת צודקי כבר מלידה, וא ה חוטאי ,קבוצה אחרת אשמה במעשיה? בניסוח יותר מתוחכ ועכשווי :הא כבר מלידה נקבעי הכישורי והתכונות? הא הקבוצה שמרוויחה ומצליחה נושאת אצבע מאשימה כלפי המפסידי או להיפ ,%המפסידי מאשימי את המצליחי? מי כתב את כל ספרי המוסר וספרי המיתוסי? מי קבע את המוסר? הגברי עבור הנשי? בעלי הרכוש עבור חסרי הרכוש? המבוגרי עבור הילדי? מי יכול לקבוע עבור אחרי את זהות? הרווחי נובעי מכל דבר המעניק שליטה :כס" ,מישרות, מנהיגות ,סמכות ,בי מבוגרי וילדי ,רכוש ,חוק ומשפט ,מעמדות ומוות. כאשר אחד מרוויח יותר מהאחר או שולט על האחר באופ קבוע ,בלא שיצטר %להוכיח שהוא באמת ראוי לכ ,%זהו רמז לבעייתיות .עצ היחס לאנשי כאל נחותי מלידה ,כמו היחס לנשי ,זרי ,מיעוטי ,מעמדות נמוכי ו"טמאי" ג א הוא מוסווה בצידוקי שוני ומשוני ,איננו מוסרי ,ומותר להתעל ממנו בכל דת שהיא .בדיקה כזאת תימנע מאד להצטר" למקו מסויי ולגלות מאוחר יותר שהוא משתיי %אוטומטית לצד המפסיד. האד זקוק לדת כדי להתחזק ולא כדי להיות חלש .במקרה כזה אי הוא חייב לבטל את כל האמונה אלא את החלקי המפלי .כאשר הכל מרוויחי מער %או מסמל מסויי ,סביר שזהו ער %חיובי .כאשר רק קבוצה אחת מרוויחה מער %או מסמל ואילו השניה מפסידה, הער %מפוקפק .לעתי מנסי לשכנע את המאמי שהוא מרוויח 114 בשעה שהאינטואיציה שלו אומרת שהוא מפסיד .עדי" שיאמי לאינטואיציה שלו ולא יפחד מבורותו כביכול. הבחנה נוספת היא זו של קיצוניי ומתוני .הקיצוניי מכל הדתות ,התורות והאמונות דומי זה לזה יותר מאשר למתוני בני קבוצת. פסימיות מול אופטימיות המחפש אחר הדת איננו מחפש סבל אלא נחמה ורוגע .אי הוא חייב לאמ /דרישות המגדילות את הסבל רק כדי לטשטש סבל אחר .הדתות מלאות באזהרות ואיומי ,חלק מציעות חיי צער וחלק מזהירות מפני סקרנות ושאלות .בדתות אלה קל להיות רע וקשה עד מאד להיות טוב. פסימיות מסתתרת ג בחיזוי העתיד בעול הטכנולוגי בתו% הסיפורי על עתיד בעול טכנולוגי קר ,חסר רגשות ,מבודד ,מנוכר, אח גדול שמחטט במגירות של ,%חזיונות אפוקליפטיי כגו התפוצצות אוכלוסי ומגיפות ומול מספרי וטסטטיסטיקות קשה להתמודד .בדיקת ההיסטוריה מעידה שהרבה תחזיות לא התגשמו. חלק מ ההפחדות ה בס %הכל שיטה למכור סחורה ,א המדובר במכירת ידע על אסונות ומשברי בעתונות או מכירת מוצרי קוסמטיקה ודיאטה או אפילו חיפוש מימו למחקרי על ידי אנשי מדע .ג ההפחדות של הדת ה דר %לרכוש מאמיני. נראה שעדיפה לא להיגרר אחר פסימיות לשמה מאחר שהיא מגדילה את הסבל ללא צור ,%ועדי" עליה אמונה של אופטימיות זהירה. היחס לאינטואיציה המדע מבטל כל שביב של ראייה עלחושית ומניח כי אמונה שאי עמה הוכחה ישירה תגרו לנזקי .לא מעט חיי הפכו לטרגיי בגלל התכחשות זאת ,ג משו שהפריעו לאד להאמי ולהתפלל בשעת כאב .היא א" היתה אחראית לעצירת ההתפתחות הרוחנית והמחקר הרוחני במש %תקופה ארוכה. מחיקת האלוהות גרמה לטראומה אנושית ג משו שבאותה הזדמנות נמחקה עלהההכרה היונקת מהאינסופי .עלהכרה זו היא 115 איבר רוחני קיי ג א מכחישי אותו .ע הכחשה זו נוצר פצע מדמ חדש. עול שהוא בעיקר חקרני ,מעשי ,יצרני ומדעי ללא אמונה באלוהות וברוחניות ,טובע ביייאוש ,באופורטוניז ובגירוי יצרי לש קידו מכירות .האד הופ %את הנהנתנות הגופנית וההישרדות הפיזית לאידיאלי .למרות הנהנתנות האד המעשי מגיע לעול האסטרלי בדר %אחרת ,למשל ,בעזרת סמי ,משו שהנפש מתעייפת מהחדמימדיות של העיסוק בגו" ,ומבקשת מימדי אחרי שירחיבו את הגו" הפיזי והעול הגשמי והשכלי לגודלו של היקו האינסופי ולזמ האינסופי. אמונה שמבטלת בלעג שאיפות רוחניות וחזיונות שוני מגבילה לא פחות מהדת .ע זאת ,ג האינטואיציה דורשת חקירה. טבעי ומלאכותי בתורות מסויימות קיימת נטייה לבטל את כל השגי הטכנולוגיה והמדע ולחייב רק את הטבעי .המאמ /להיות טבעי, טבעוני" ,זור" או נטול מחשבות הוא כל כ %גדול ודורש וויתורי רבי כל כ %שנשאלת השאלה א ה באמת טבעיי ,או א מה שטבעי לאחד ,טבעי ג לאחר וא הטבעי הוא תמיד טוב .הטבעי עלול להקשות על החיי ואפילו לגרו לנזקי בריאותיי .נית להשתמש בטבעי או בבלתי טבעי לפי הצור.% היחס לאל הא האל הוא במרכז? הא האל הוא נגיש? הא הוא הופ% את האד לציית עלוב נפש ,או להיפ ,%רעיו האל מתבטל לחלוטי למרות שהמחפש חפ /להאמי בו? הא זהו אלוהי שמסייע רק לקבוצה מסויימת? הא קיימת אמונה של אחדות ע הטבע והקוסמוס או שהיא מתעלמת מה? התחושה של השתלבות בקוסמוס ,ג של הרוחני ,מסירה את תחושת הניכור והבדידות ומביאה לרגשי התעלות ולאושר רוחני. החיי לאחר המוות 116 האמונה בהשארות הנפש ,בתחיית המתי ובגילגולי נשמות מעניקה ממד נוס" על האמונה בחיי בעול הזה בלבד .האד פחות לחו /להספיק הכל בחייו והוא חרד פחות מהמוות שלו או של קרוביו .ישנ פילוסופיות המגיעות למסקנה של חיי לאחר המוות ג בדר %ההיגיו .לעומת זאת ,אמונה בגעד ובגיהינו הופכתאת החיי למקח וממכר .הפחד מפני הגיהינו מעכיר את שמחת החיי והופ %לכלי שרת בידי כוהני דת. משקל האחריות מול משקל ההנאה ישנ דתות פסימיות ,דורשניות ,מענישות ומכבידות על החיי .הצד החיובי שבה הוא מידת האחריות לעצמי ולחברה .הגיוני הוא לרצות לבחור בהנאות ובאושר בתנאי שהנתנתנות איננה מופרזת. נהנתנות לא אחריות ועשייה מרוקנת את האד מעצמו. הדרישות של האמונה אינ תמיד גלויות .ג לחילוניות המתירנית דרישות רבות ,כגו להיות צעיר ויפה ,לצבור נכסי ותוארי ,להיות מעודכ באופנה וכ %הלאה. התאמת האנרגיה והדרישות של הדת למאמי לעתי דת פסיבית ופטליסטית כמו במזרח עוצרת את האנשי התוססי ,הנמהרי והששי לפעילות ולאתגרי .מצד שני, המערב מתסכל את כל אות המעדיפי חיי מופנמי ונעדרי תחרותיות. משפחה וילדי בחלק מהתורות העתיקות מוש הדגש על האבות ,כולל אבות מתי .בתרבויות העבר הילד לא נחשב לאד של כמו המבוגר .נעשו כלפיו הרבה עוולות שנמצאו לה צידוקי .התורות המודרניות מדגישות את זכויות הילד והוקמו מוסדות שוני אליה הוא יכול לפנות כאשר אי הוא מוג .לעתי א" קיימת התחשבות יתר בילד על חשבו ההורי .נראה שבעתיד יהיו לילד תחומי רבי יותר בה יוכל להחליט על גורלו .כבר כיו הילדי השפיעו על התפתחות המחשבי .יתכ שבעתיד ילד בגיל 3כבר יוכל לבחור את תחומי התעניינותו. 117 כיו אפשר להיווכח באפליה כלפי האוכלוסייה המבוגרת יותר ,דווקא בחברה החילונית .יתכ שבעתיד ע הארכת החיי והגדלת איכות יתגלה שג הזקני ביותר יוכלו למלא תפקידי יצירתיי לא פחות מהצעירי מה .גיל הזיקנה יוזז קדימה כפי שקורה כיו א %ג תקופת הזיקנה תואר %ותהיה אפשרות לנצל תקופה זאת בצורה שונה וחדשנית ולאו דווקא כחיקוי מעורר רחמי של הצעירות. אמונות טפלות כאשר דתות מכילות בנוס" לרעינות הרוחניי ג אמונות טפלות וטקסי מוזרי שאינ מתקבלי על דעתו של המחפש ,אי חובה לקבל אות ,ג א הנטייה היא ללחו /על היחיד לקבל אות. אפילו הנוהי אחר המיסטיקה אינ חייבי לאמ /אות. *** רווח על ידי אינטגרציה של אמונות ההיסטוריה מוכיחה כי תרבות שמיזגה מספר אמונות והתיכה אות לאמונה אחת ועדיי פתוחה לעוד אמונות ,הצליחה להתעלות מעל למגבלותיה .דוגמא אחת היא יוו העתיקה .דוגמא בת זמננו היא התרבות המערבית הדומיננטית כיו והמיוחסת לאירופה. בתולדות ימיה הקיזו ארצות אירופה את דמ של בנייה ובנותיה ושל עמי אחרי יותר מכל יבשת אחרת .תרבותה המקורית היתה דלה למדי והיא נשענה על כתפיה הרחבות של תרבויות עתיקות בנות אלפי שני מיבשות אחרות .שבטי אירופאיי שכבשו את האימפריה הרומית החל מהמאה הרביעית ספגו את התרבות הרומית ואת הנצרות ,ואז נוצרה נסיגה בתרבויות אלה שנמשכה עוד כאל" שני .אירופה עד לפי 400שנה היתה עדיי פראית למדי, 118 הרבה פחות מפותחת מאסיה .כוחה נבע לא מחוכמת דורות אלא בעיקר מכוח צבאי ,ארגו יעיל יחסית וסקרנות של תושביה .עמי אירופה הראשוני שתרו את העול היו עמי הולנד ,ספרד ואנגליה. הכיבושי באמריקה ,למשל ,לימדו אות לגדל ירקות ,מעשה שהפחית את הרעב והמחלות באירופה וכ %סייע להתפתחות .ה צברו מחצבי כמו יהלומי וזהב מאפריקה וכ %הגדילו את הכנסותיה .כאשר ההו הפ %לבינלאומי ולא התרכז בידי משפחות בודדות וכאשר נוסדו הבנקי הלאומיי והבינלאומיי ועמ התפתח הסחר הבינלאומי ,הכלכלה המערבית קיבלה תנופה אדירה. בני אירופה שאבו כנראה את ידע הספנות ואת פיתוח אבק השריפה מסי ובעזרת הצליחו להקי" את העול ולכבוש אותו .הדפוס שהומצא בסי סייע לאירופאיי לצבור ידע והפכו לזול ועממי. הפילוסופיה המודרנית והמתמטיקה ה מורשת היווני שג ה בתור שאבו ידע מהמזרח .הידע היווני הגיע תחילה לאיטליה רק במאה ה 16ש פרח הרנסנס .מאפריקה ומהמזרח הרחוק למדו את האמנות הפלסטית החסכונית .העמי הפרימיטיביי ,כביכול ,היו השראה לעקרו ההפשטה באמנות הפלסטית ולעומת הציורי והפסלי המערביי הישני היו עמוסי פרטי ומכבידי .אפריקה העשירה את התרבות ,המוסיקה והריקוד המודרניי במקצבי שלה. התרבויות המזרחיות ובעיקר האפריקאיות מאופיינות באילתור ,והוא ניגוד לתיכנו המדוקדק של המערב .יתכ שהקצב האפריקאי והאינדיאני תר למיקצב פנימי המאפיי את התרבות המודרנית בעיקר באמריקה .בשיטוטיה בארצות העול המערב שינה את היחס לגו" והוא הפ %לטבעי ובריא יותר .עמי אפריקה ואמריקה האינדיאנית העשירו את העול בידע רפואי .מאות עמי נית ללמוד כיו ג יכולת מיסטית ולשלבה בחוכמה המדעית. בתקופת ימי הביניי ,כאשר נית חופש בארצות האיסל להשתמש בחוכמה זרה ואנשי ההגות והמדע נהנו מחופש מחשבה, היו ארצות האיסל המפותחות בעול. העברי ,שנדדו מבבל לישראל ומש למצרי וחזרה לישראל ,ספגו חוכמה של מספר תרבויות ,דבר שתר לעושר התרבות העברית. הנביאי של הדתות חיו בדר %כלל ביותר מתרבות אחת. אברה נדד מאור כשדי לישראל ,משה גודל על ידי בת פרעה, בודהה נטש ארמו מפואר וחי חיי עוני תו %כדי נדודי והאזנה לדעות שונות ומשונות ,ואילו מוחמד היה סוחר במש %שני רבות 119 והקשיב לסיפורי מסוחרי נודדי אחרי וסיפורי של בעלי דתות אחרות. החוכמה היא פרי מאמ /משות" של כל העמי .העמי נדדו ממקו למקו והפיצו את חוכמת כש שהרוח והדבורי מפיצי את זרעי העצי והפרחי .למעשה ,אי ע או יבשת או דת או מי או גזע שיכולי לטעו לבעלות על הנכסי התרבותיי הקיימי כיו. כול לקחו מכול וזה היופי בעול האנושי. *** רווח על ידי הפיכת האחר לנחות תו %כדי שוד נכסיו הרוחניי כשתרבות דומיננטית כובשת ונוטלת מהע הכבוש את תרבותו ,אי היא מודעת לכ %שהיא מתפתחת ומתעשרת וניזונה מהתרבות הנחותה כביכול .בה בעת אותה תרבות שממנה נגזלו אוצרות התרבות ,נאלצת להסתגל לתרבות הדומיננטית .היא מוצגת ככלי ריק ומדשדשת בשולי החברה ובתחתיתה ,לא פע משו הסכמה שבשתיקה של אותה תרבות שנרמסה ,שמניחה בטעות שהצדק ע הכובש .לדוגמא ,שבטי הודואירופאיי בהירי עור שמוצא מאירופה וכינו עצמ בש ארי כבשו את הודו בער% 1500שנה לפנה"ס .ה הפכו ,לפי ההשערה ,את הע הנכבש, הדארוידי ,בעלי העור הכהה ,שהיה מפותח לזמנו ושתרבותו אומצה על ידי הכובשי ,לעדה טמאה שממלאת את כל המלאכות הבזויות ולא התחתנו בה .ה ג השליטו את המעמדות בהודו. למעשה ,רוב הדתות והתרבויות מייחסות לעצמ בתמימות רעיונות לא לה .הנזק הוא רק כאשר ה רואות עצמ ,בזכות אות רעיונות ,כבעלות זכות לדרוש מהאחרי לציית לה .הנזק מוכפל 120 כאשר אותה תרבות שנשדדו ממנה אוצרותיה ,הופכת לשקופה והיא מאמצת את רעיונות הכובש המשכנע אותה בנחיתותה. לעתי ,תרבות או אמונה הבוחרות להסתגר ולהתגונ מפני השפעות מבחו /ניזוקות לא פחות מתרבות שנשטפת לחלוטי על ידי תרבויות חיצוניות משו שהתפתחות היא תוצאה של מיזוג תרבויות. חקירת ההיסטוריה של מילקחממי ,עשויה להפתיע את בעלי התרבות הנחותה ולמוסס את היוהרה של עמי הסבורי שה מייצגי את הקידמה ,משו שה נולדו טובי יותר .למעשה בכל ע ,גזע ומי נית למצוא רוחניות ,כושר יצירה ותרומה לאנושות, א %מי ש"ניצחו" הממוקדי במטרה ,בעלי כושר אירגו ,בעלי נוהג לנסח דברי מילולית ומתמטית ,מוכנות להמשי %ולשכלל את ההמצאות ,צור %לתעד הישגי ,ונטייה להגדיר את עצמ ואת האחרי .חלק מהעמי המנצחי פעלו ג באופ שלילי כאשר הביטוי שלה היה יתר אלימות ואגו דורסני .מי שחרט את רישומו בהיסטוריה היו עמי כמו היווני שרשמו מחשבות מדוייקות ולא ציפו שהאחרי ינחשו מה מצוי מעבר למס %המיסתורי ,וכמו העברי שכתבו את התנ" %בשפה בהירה ותמציתית .כמו שטענו הקדמוני שהמילה היא הבריאה ,המנצח ,זה הנחשב לבורא התרבות ,הוא בעיקר נות ההגדרות והשמות ,כותב ההיסטוריה והתיאוריות ,ג א הוא לא זה שהמציא אות .הגאוני והנביאי הגדולי של ההיסטוריה אינ לגמרי חדשני ,אלא אישי שאספו פיסות של אנרגיות ודעות שהיו כבר באוויר ,הגדירו אותו מחדש, וכ ,%כביכול ,בראו מציאות חדשה .בעלי השיטות שהטיפו רק לחוויה ,כמו בדתות המזרח ,הרוויחו אולי שלווה מסויימת אבל שכר יצא בהפסד. *** 121 גורואי אחת הדרכי היעילות לספוג חוכמה ,בנוס" לקריאה ,היא פניה למדריכי המרחיבי את זווית הראייה של הלומד .כדי לספוג מה את מרב התועלת מוטב להתחשב במספר מגבלות שלה. למורי ,מנחי בסדנאות ,מדריכי רוחניי ,גורואי הודי ,ג אלה הקרויי מאסטרי ,מתקשרי רוחניי ,מדריכי ומנהיגי בקבוצות של "העיד החדש" ,פסיכולוגי ,עובדי סוציאלי ,הורי, פרופסורי ,מנהיגי פוליטיי ,כוהני דת ,למרות כישוריה ורצונ הטוב של רוב ,כל אחד מה יביא תועלת רק לחלק מ המתיעצי, חלק מ הזמ .כדאי שהיוע /יגיש את הצעותיו כמצרכי על מדפי של סופרמרקט והשואל יבחר בעצמו .יוע /טוב יעניק לשואל בעיקר ידע ותמיכה רגשית. יועצי ,ככל אד ,עלולי לא לחוש כיצד ה נוטי לשיפוטיות ,הדבקת תוויות ,חוסר גמישות ,חוסר פתיחות ואפילו להפריע לשואל .לעתי ה מאשימי את החולק על דעת שהוא בעל אגו ,בעל אנרגיה שלילית ,חסר איזו ,חסר יציבות ,חסר בגרות, חסר רגישות ,חסר ידע ,חסר מודעות ,לא מפותח ,שוגה בהזיות, שהוא הזמי את הבעיות שלו ,שהוא לא נכנע מספיק או ,להיפ ,%לא היה תקי" דיו ,לא אהב מספיק ,לא היה אדוק דיו בדת ,במצוות, בצמחונות או בעבודה .רבי מאוהבי בהגדרות של תכונות אופי ובעיות נפשיות שה מצמידי לאחרי .א נשתמש בפסוק" :דע מני אתה בא ולא אתה הול ,"%נכו יותר לייע /לא ללכת מאשר להגדיר את האופי ואת התסביכי שכביכול מה בא השואל .מעמקי הנפש נזילי מדי ומשתני מדי .לכל היותר ,נית להגדיר נטיות כלליות ואנרגיות של הזולת וג זאת רק כשהזולת מסכי לה .אצל חלק מהיועצי קיימת נטייה להטיל את כל האשמה בשואל משו שהוא היחיד הנמצא מול .היוע /עושה לעצמו מלאכה קלה מדי כאשר הוא מפיל את כל האחריות על המתייע ./לעתי המתייע/ זקוק ליד שתמשו %אותו מתו %הבור שהוא מצוי בו .ה מטילי קלישאות כמו" :אתה הבאת על עצמ" ,"%אתה מוש %אלי %טיפוסי כאלה"" ,אתה בחרת בה באופ תתהכרתי" ,אתה גרמת לשני שיתנהג כ ,%האחר הוא המראה של ,%אתה תשתנה ואז הכל ישתנו, ובכ %מוסיפי תיסכול על ערימת התסכולי של השואל .קלישאות אחרות ה "א אתה מתנגד למשהו סימ שזה בתוכ" ,"%מה שמוש %אות %בתחילה זה מה שמרגיז אות %אחר כ" "%אסור לומר 122 את המילה צרי" "%לא צרי %להסביר ,חייבי להרגיש"" ,מוטב לוותר על הכל תמורת האהבה"" ,יש ל %אנרגיות שליליות" כאשר מישהו אינו עונה על הציפיות" ,אתה יוצר את המציאות של %ואת הבעיות של" ,"%אתה יכול להשיג מה שאתה רוצה"" ,כול טועי, רק אתה צודק?" .תגובות היוע /עשויות להיות לעתי נכונות ולעתי לא .אכ כדאי שהמתיע /יבדוק עד כמה בכוחו להשפיע על המציאות ,ג א היא נראית בלתי הפיכה ,בעזרת טכניקות המוצעות לו .הבעיה איננה בעצות אלא בפשטנות שלה ,בחוסר היכולת לראות שכל אד שונה ,ומה שהוא עצה טובה לאחד ,מוטעה לגבי השני ,או מתאי לו בלבוש אחר .יתכ שניתוק מגע יועיל לשואל ,יתכ שבאמת עליו להילח על זכויותיו לטובתו הוא ולעתי ג לטובת החברה ,יתכ שהוא נזקק לתמיכה רגשית ולחיזוקי ולא לפטיש שיפוצי ,יתכ שהוא זקוק לתמיכה פיזית ויתכ שקיימת כא סיבה לא ידועה או סת מקריות .לעתי הטלת האשמה על השואל מקשה עליו להילח על זכויותיו .לעתי באמת החברה או הפוליטיקה אשמות והפתרו הוא התארגנות חברתית .לעתי הבעיה נפתרת על ידי החלפת הסביבה או החברה ולא ע התיקו העצמי. החיפוש ,חוסר נחת וסבל פנימי אינ מעידי בהכרח על בעיה נפשית ונוירוזות אלא לעתי על התפתחות רוחנית ,העולה על זו של ה"נורמלי" .משו שכל הנטיה ל"תק" את מגרעות הזולת היא יומרנית מדי .לעתי ,יועצי ופסיכולוגי מגדירי עבור האחר מי הוא האד המאוז ו"הנכו" .האד המאוז הוא זה שכל חלקיו שווי במידה זו או אחרת ,בעוד שהלא מאוז קיצוני בתחו מסויי א %חסר חלקי אחרי .התוצאה היא שאד מבזבז את חייו בחיפוש אחר החלקי האבודי ,ואיננו נהנה מהתחו שהוא קיצוני בו. משפחה אחרת של עצות ,בעיקר של בוגרי דתות המזרח, אבל ג של יועצי מודרניי שוני לשלוות נפש היא" :אל תתכנ, משו שאתה מעיי" את מוח %ואתה נפגע"" ,אל תחלו חלומות גדולי משו שתיפול ותתרסק"" ,חיה רק את הרגע ושכח את העבר והעתיד" ,כאילו ה אינ חלק מההווה" ,אל תציק לעצמ% בשאלות"" ,אל תשתוקק" .למרות ההיגיו והיעילות עצות לא נית לעצור את מעופו של האד ,אלא לכל היותר להפו %אותו למודע יותר ולהקטי נזקי .למעשה ,רצוי שהמציאות לא תתאי עצמה לתיאוריות ,משו שמותר האד מהבהמה הוא בחלו .המציאות טופחת על פני המאמי ללא ביקורת משו שאו שהמציאות איננה 123 מאשרת את כל הקלישאות ,או שה"מסתגלי" הופכי לנוקשי ולצדקני ואינ חשי שהמשפטי שבפיה אינ תואמי את התנהגות. קיימי גורואי המשתמשי במשפטי מוזרי ובלתי מובני כשיטה כמו בז בודהיז או משו שה מתקשי בהגדרות מילוליות .דווקא אלה עשויי לעזור ,משו שהמתיע /מפרש בעצמו .כדאי להיזהר באמירות כמו" :אינ %יכול להבי כי אתה בור מדי ,לא למדת מספיק ,עלי %ללמוד שני רבות כדי להבי" .כל הגורואי שדוחי את התשובות לשני רבות מעידי על בעיה של המסביר יותר מאשר על בעיה השואל .כדאי ג לא להתפתות כאשר אנשי מספרי שכל חייה השתנו בעקבות תורת .לא כל מה שמתאי לה ,מתאי לאחרי .רצוי להזהר מאות שדורשי תשלו כספי גבוה מדי ,א כי ג מתנות חינ עלולות להתגלות כמלכודת. חלק של הגורואי מסייעי בתחילת הדר %ואחר כ %משו מה ה משתני והשואל נותר נבו %ומתוסכל .לעתי מתגלה שה מטיפי לדבר אחד ומתנהגי אחרת .לא לחינ נטע שאות שעלו על שביל ההארה עומדי יותר מהאחרי מול סכנת נפילה לתהו. מתת הכישרו להעניק לאחרי הערות והארות מועילות איננה שטר ביטחו .כמו האהבה ,חייבי לחדש ג אותה יו יו. גורואי שוני ,כמו הדתות עצמ ,מתקשי להתמודד ע השואלי והספקני וא" דוחי אות .המסרי שלה סטריאוטיפי אצלנו הכל טוב בעוד שש יש רק סמי וחומרנות או אכזריות ופרימיטיביות .יש המאמיני שאצלנו הכל רע ,וש הכל טוב .כדי לא להחשד בצרות אופק ,ה מוכני לקבל רק קמצו /לא מהותי מהאחר .בנוס" ,רעיונות הסובלנות והחמלה שיצרו הדתות אינ מעידות תמיד על המאמיני בה .העצות הניתנות על ידי יועצי משקפי את ערכי התקופה .בעבר הקרוב האמינו בכוחו של היחיד לפתור את כל בעיותיו ,כיו נוטי להשלי %כמעט את כל הבעיות על הגני או הכימיה של המוח. במקרי קיצוניי במסגרות מסויימות פוגעי המדריכי בחברי ,כביכול לטובת ,אחרי עלולי להסית את המשתתפי נגד אותו אחד המתנגד לדבריה ומאיי על סמכות או מתישי אות בדרכי שונות או משתמשי בשיטה של נתינת אהבה ומניעתה .במסגרות אחרות אפילו מנצלי אות מבחינה חומרית ונפשית עד כדי כ %שאלה מאבדי את זהות או שה מתפכחי 124 ומתעבי אותה אמונה שבשמה כבלו אות .קיימות כתות המשתמשות בתיאוריות סובלניות לש שליטה .לעתי המאמיני אינ מזהי עצמ ככת .לאד מבחו /קל יותר לזהות כת לפי סימני שוני ,כמו התכנסות של החברי בינ לבי עצמ ,ה מסכימי לכל מילה שנשמעת על ידי המנהיגי ללא עוררי ,ה מבוססי יותר על אד כריזמטי מאשר על רעיו ,ה עובדי עבור הכת ללא שכר ומקדישי לה כמעט את כל זמנ ואת כל משאביה ,אי לה כמעט זמ לעצמ ,ה מבטלי אמונות אחרות ומתייחסי לאחרי בתוקפנות וללא שיתו" פעולה ,וה נראי אטומי לכל מה שאינו שיי %לעולמ .לעתי משתמשי ברעיונות העיד החדש לא לש התפתחות רוחנית אלא כטכניקות מועילות לשיפור אותו עול תחרותי נוקשה שמלכתחילה הכוונה הייתה לעד אותו. חלק ממני עצמ למדריכי לאחר תקופה קצרה של הארה או של לימודי .הדוגמאות מהעבר מוכיחות שהנביאי הגדולי בהיסטוריה לא היו אלה שזכו לדקות ספורות של הארה או שאלוהי דיבר אליה כאשר התפנו אליו .אלה אנשי שבמש %שני רבות חיפשו את דרכ תו %הקרבה והתלבטו שני רבות בינ לבי עצמ. כדאי לספוג ידע ממורי ומדריכי למיניה אבל לקבל את דבריה בהסתייגות מסויימת ,להיות עצמאי רוב הזמ .רצוי לפנות למספר מדריכי בעלי ניסיו שונה המקיפי תחומי רבי ככל האפשר ולא להסתפק במדרי %אחד ובנושא אחד .לעתי דעה מסויימת מקובלת על רוב היועצי א %המתיע /חש בתוכו שאי זה נכו ,עד שהוא פוגש במישהו בעל זווית ראייה שונה אשר מאירה את עיניו. 125 חלק שני דתות ואמונות הקדמה בחלק זה של הספר הצגתי את הדתות הנפוצות ביותר ואמונות שיש לה השפעה על החברה כמו הפילוסופיה היוונית והפילוסופיה המודרנית .בתחילת הספר הצגתי ג תרבויות עתיקות שאינ קיימות כיו כדי להבהיר את מוצא הדתות והפילוסופיות, ויותר מכ ,%כדי להראות שלא הכל המציאו באירופה ב 300השני הקודמות. אי הספר מתיימר להציג את כל הדתות ורסיסי הדתות אלא רק אלו המוכרות והנפוצות ביותר או שיש לה השפעה על תפוצה רחבה של אנשי ואמונות אחרות .מצד שני ,הוא ג מציג את העושר של דתות ,שלמרות ניתוק ,פיתחו תיאוריות דומות לתרבויות המוכרות לנו כמו האבורג'יני .האמונות הדומיננטיות ה אלו שמכונות מונותיאיסטיות ,דתות מזרחיות וכ הפילוסופיה והמדע החילוני וה הוצגו בפירוט רב יותר .אפריקה ,האינדיאני והאבורג'יני נחשבו לתרבויות נידחות וחסרות את המימד האוניברסלי של שאר הדתות והאמונות הגדולות משו שהיו נוסחאות רבות ושונות של דתות מקומיות וג משו שנחשבו לדתות בלתי מפותחות .רק היו מתחילי ללמוד מאות תרבויות את אמונותיה מתו %מטרה להעשיר את החכמה הקיימת .מכיוו שהספר הזה הוא בבחינת "קצת המכיל את המרובה" העדפתי לפרט יותר את הדתות הגדולות ולקצר בדתות שהשפיעו על פחות אנשי .כמו כ, בפרק "רווח על ידי אינטגרציה של אמונות" דובר תרומת של אפריקה ואמריקה האינדיאנית לתרבות המודרנית בתחו האמנות. ג הדתות הראשוניות הוצגו בקיצור מאחר שרב בה הנסתר מ הנגלה. 126 בחלק זה של הספר הפרקי של הדתות והאמונות מסודרי לפי מידת ההשפעה שלה על הכמות הגדולה ביותר של בני אד, ובעיקר על האד המודרני ,ע מידה מסויימת של חיבור לסדר היסטורי כרונולוגי .תחילה יוצגו הדתות הראשוניות .לאחר מכ יתוארו הדתות שה הבסיס לראיית העול שלנו כיו :הדתות של מצרי ,בבל ,יוו וההינדואיז הקדו .ההסטוריה מונה אחריה גל של דתות הכולל את היהדות ,הטאואיז הקדו ואת דת זרתוסטרא. הסדר שלה בהיסטוריה משוער משו שקשה להערי %את קדמות של דתות אלה .עוד דתות מאוחרות יותר ה אלו שקמו בהפרש של מספר מאות שני בי אחת לשניה ,הבודהיז ,הנצרות והאיסל. דתות המזרח תוארו בספר זה לפני הדתות המונותיאיסטיות משו שה דומות יותר לאמונות הקדומות שבה החלוקה של טוב ורע לא הייתה חדה כל כ %וההגדרה של אל אחד איננה קיצונית כל כ.% פרקי נוספי מדברי על המיסטיקה .היא מתוארת בפרקי "גנוסטיקה" "קבלה" וב"עוד מיסטיקה" .בתתהפרק "מיסטיקה ומדע" מופיעה הפרשנות המיסטית למדע המודרני או להיפ ,%הפרשנות המודרנית למיסטיקה .הפרק "גנוסטיקה" מתואר לפני הנצרות והאיסל מאחר שאי ה רק המש %של היהדות אלא דתות ששילבו בתוכ ג אמונות מיסטיות ,מזרחיות ופילוסופיה יוונית שהיו מקובלות באותה תקופה. לאחר תיאור הדתות המונותיאיסטיות הוספתי פירוט רב יותר של אמונות שה ,כביכול ,מנוגדות זו לזו א %למעשה ה שתי אבני היסוד של החשיבה של האד :המיסטיקה והפילוסופיה. המיסטיקה ימיה כימות האד והיא אופפת את כל הדתות. הפילוסופיה דומה לדת ושונה ממנה .מצד אחד ,כמו הדת כוללת צורות חשיבה שנית לחיות על פיה כאילו היו אלו דתות .מצד שני, הפילוסופיה נצמדת ,עד כמה שנית להיגיו ולהוכחות ,ובעזרת מנתחת את האמונות ואת המציאות .היא ג עוסקת בכל התחומי של האד :תורות כלכליות ,חברתיות וחקירה מדעית וג מנסה להבי את האמונה באל. *** 127 הדתות הראשוניות כאשר מדברי על דתות קדומות בדר %כלל מתכווני לדתות שלפני היות הכתב ,החל מ 4000שנה לפנה"ס ,והרבה אלפי שני קוד לכ .לפי חלק מהחוקרי הדת הראשונה היתה דווקא אמונה באל אחד .מחפירות ארכיאולוגיות מסתבר שאלות כיכבו כאלוהויות ראשיות במש %תקופות של אלפי שני בשחר האנושות. בדר %כלל מקובל שהדת הראשונה ,או אולי השניה ,א מקבלי את הדעה בדבר המונותיאיז המוקד ,היא האמונה שיש נשמה לכל דומ ,צומח וחי בטבע .מאוחר יותר האמינו שאלה רוחות שא האד יפריע לה ,ה עלולות לנקו בו ועל כ עליו לשחד אות ולהימנע מלהרגיז אות .זאת היתה תחילת ההגדרה של גו" ורוח ואמונה בעליונות הרוח על האנשי החיי שקיימת עד היו ושהגיעה לקיצוניות של שלילת החיי והחומר בעול הזה בבודהיז .מכיוו שהאמינו שכל הקיי בעול רוחש חיי ,קל היה ליחס לה סיפורי אהבה ,סיפורי מלחמות ,ולחבר אות זה ע זה וע בני האד בדרכי שונות ומשונות .הפחד מפני אות רוחות הביא להמצאת פולחני וכישופי שוני .ריצו אות בקורבנות ובמנחות כדי שלא יפגעו בבני אד .כ %נוצרה קבוצה של אנשי אשר האמינו כי אנשיה ניחנו בכשורי יתר לתוו %בי האד לרוחות תמורת שכר .אלה היו השמאני והשמאניות שהפכו מאוחר יותר לכוהני ולמכשפי .ג המתי זכו לפולח משלה משו שרוח המת חיה .ההתמחות של הכוהני גרמה להמצאת דקדוקי טקס שכל סטיה מה עלולה להרע לעובדי הרוחות והאלי .הפולח לרוחות מתי מקורו בפחד מנקמת המתי ואולי בפחד המוות של החיי. האמונה ברוחות התפתחה לאמונה באלי ובאלות שחלק יצגו מושגי מופשטי ולבסו" האמונה באלוהי .קיי דימיו בי הקרבת קורבנות לרוחות ובי פיוס אלוהי על ידי עשיית הטוב והמנעות מרע בדתות המונותיאיסטיות .אלוהויות המייצגות מושגי מופשטי וכוחות טבע נית לראות בדתות כמו אלה של מצרי ובבל העתיקות ,באירופה שלפני הנצרות ,בהינדואיז ,בי העמי האינדיאני והאפריקאי .החשיבה של התרבויות הראשוניות היא אב היסוד של התרבות המודרנית ביותר. 128 כיו התהפכה נקודת הראות של חסרי הדת :הנטייה החילונית לשפוט כל עצ ,מלבד האד ,כחסר תחושה ,הביאה לנתק רגשי בי האד לטבע .בכל זאת נית להיווכח שרבי מבני הדור החדש מתחברי שוב לאמונה העתיקה ,בדר %המתאימה יותר לימינו .הוכח שאפילו לצומח תגובות המעידות על רגש ,שלא לדבר על בעלי חיי .הטבע הדומ אולי איננו מודע לעצמו אבל קיימות בו אנרגיה ,תודעה מיוחדת לו וחוכמה המניעי אותו להתרק בדר% מורכבת ומופלאה מזה עידני .קיי היגיו מתמטי בתופעות הטבע. הטבע משתמש ,למשל ,בצורות גיאומטריות חסכוניות .הקוסמוס היה קיי מיליוני שני לפני האד ורובו ,א לא כולו ,בונה את עצמו ללא קשר לאד .ג א לרגעי נדמה כי האד שולט בו, היקו בעל הסבלנות האינסופית מוכיח שידו על העליונה. *** 129 מצרי העתיקה ג בלש מתחיל ימצא את עקבות מצרי העתיקה מחלחלי בתו %תרבויות ואמונות עד עצ היו הזה .המיסטיקה המצרית היתה לעזר בפיתוח יסודות המדע והפילוסופיה היווניי ,וג דתות עמי הסביבה הושפעו מחוכמת מצרי. תרבות מצרי העתיקה היא בת 5,000ל 15,000שנה. תחילתה לוטה בערפל ויש הטועני שהיא יורשתה של תרבות עתיקה יותר בש אטלנטיס שאבדה מ העול. עתיקותה וסודותיה מסעירי את הדמיו ורבי המאמיני כיו שהמצרי קיבלו חוכמה נסתרת וא רק נמצא אותה ישתנה העול .הפירמידות והספינקס המיסתורי ה הפלא היחיד משבעת פלאי תבל שנותר לפליטה בכל תפארתו .הספינקס נבנה לפני 5,000 7,000שנה ויש המקדימי ל 10,000עד 15,000שנה .בשני האחרונות צול על ידי לווי מעי פסל ענק של פני חצויות על כוכב מארס ,מחצית של אד ומחצית פני אריה ,כ %שנית לייחס אות לספינקס בעל פני האד וגו" האריה .מכא ועד לסיפורי שוני ומשוני שנפוצו בעול העתיק ,על ישויות מכוכבי אחרי שיסדו את אוכלוסיית האד על פני כדור האר /וסיפורי עבמ"י הדר %קצרה .השערות אלה מתנגשות ג בתיאוריה של האבולוציה הדארווניסטית שנית להסיק ממנה את התפתחות האד מחבורה של ציידי ומלקטי מזו פרימיטיביי לעמי מפותחי .יתכ שג בעבר היו יצורי ועמי מפותחי מאד שעקבותיה נעלמו. האד ניצב עד היו נפע מול הפירמידות הגאות והנישאות משו שה מדגישות תכונות אוניברסליות :התשוקה לחיי נצח, הכמיהה למיזוג בני אנוש ע השמיי המכוכבי וע אלוהי, הצור %הגאוותני להיות גדול וגבוה עד כמה שאפשר ,להיות מונצח לעד ,וכ תקווה ואופטימיות של האד המאמי שטקסי ואמונות בנוס" לעבודה קשה וחרוצה ,יסייעו בעדו לממש תקוות אלה. מצרי עוררה הערצה בעבר בלב עמי הסביבה בשל ביטויי גדולה אלה ,בתקוות וביומרות ,במבני הענק ,ברעיונות רוחניי המיוצגי על ידי חומרנות בולטת חסרת מעצורי ,ומאיד ,%שאננותה, השלווה ,האמונה עצמית שהביאו להסתגרות בדלת אמותיה וכמעט שלא טרחו ללמוד מעמי אחרי. 130 קיסמה של מצרי נבע ג מהמסתורי ,מהחוכמה, מהכישופי .החוקרי שביקשו להבי את המבנה המוזר של הפירמידות ,את כתב החרטומי המורכב ואת דר %חניטת המתי נאלצו להתאי עצמ לסוג חדש של חשיבה .המצרי המציאו פתרונות טכניי לבעיות מסובכות ,כמו בניית מבני ענק בדיוק מושל שעד היו לא הצליחו לפענח כיצד עשו זאת. ההיסטוריה הכתובה המצרית החלה לפני כ 3000שנה לפנה"ס .תקופת הזוהר שלה ,שנקטעה מידי זמ על ידי מלחמות, נמשכה עד 1,200לפנה"ס .היא נחשבה עדיי למעצמה עד המאה ה 6לפנה"ס .בתקופה זאת נכנעה לכובש הפרסי ומאז היתה נתונה לכיבושי על ידי עמי זרי. הבריאה המיתוסי המצריי ושמות האלי עברו גילגולי שוני בהתא לזמ ולמקו .לא היה מיתוס אחד אלא מיתוסי רבי והיו ג סתירות ביניה. סיפור המסגרת הוא על אי שצ /מתו %המי הקדמוניי שמילאו את היקו .הפעילות ,התנועה שיוצרת את הבריאה מתוארת כאור ,אש ודיבור .בעזרת נגלה האי ונוצר האל הראשו .הסמלי של הבריאה היו הרבה יותר גשמיי .המי ההיוליי יוחסו לאלה ניית ובמיתוס אחר ,לנו ,אל האוקיאנוס ולזוגתו נונה .בעוד סיפור היו שני זוגות של צפרדעי ושל נחשי שהולידו את האל הראשו אתו .הבריאה יוחסה לאלי שמש מערי שונות .מלכי שוני במצרי ייחסו את מקו הבריאה המיתולוגי לעיר עליה שלטו וכ% יוחס אותו מקו בריאה קדמוני למספר ערי .עובדות אלה שיקפו את המאבק על השליטה בי הערי .הדיוק הגיאוגרפי והזמ האמיתי אינ מקודשי משו שלא העובדות הפיזיות חשובות אלא הרעיו. עד היו נוטי ליחס קדושה ואנרגיה מיוחדת לאות מקומות. בריאת אלי ובני אד מיוחסת לעוד מספר אלי של ערי שונות .לפי הסיפור על אתו ,נולדו לו האלי ,שו ,אל האוויר, ותפנת ,אלת הלחות .בשלב הבא נולדו משני אלה ,גב ,אל האר,/ ונוט ,אלת השמי ,בעלת גו" הפרה ,הניצבת על על האר ./שני האלי האחרוני הופרדו על ידי אל האוויר .אלת השמי יולדת בכל יו את השמש ,ובלילה את הירח והכוכבי וכ יולדת מחדש את המתי .לגב ונות נולדו האלי ,אוזיריס ואיזיס ,סת ונפתיס .ביחד ה 131 נחשבו לתשיעיית האלי החשובה במיתולוגיה המצרית .אלי אלה ה ג אברי גופו של אתו. כאשר עירו של האל אמו ,נוא אמו ,הפכה לבירת הממלכה, הוא זוהה ע רע ,אל השמש וג הוא נחשב לאבי התשיעיה .זאת היתה דר %נפוצר בה מל %שמשתלט על ממלכה אחרת ,משליט ג את האל שלו .המל %או תומכיו מייחסי את מוצאו של השליט לאל, ובהשתלשלות הגיונית עולה המל %למדרגת אל .רבי מאלה שנחשבו לאלי בהיסטוריה היו מלכי בשר וד. אלי רבי נוספי כיכבו במיתולוגיה המצרית. אלי כמושגי דיבור ,מחשבה ומציאות :פתח ,בורא העול ,לו מיוחסי הדיבור והמחשבה הראשוניי שה הבסיס לבריאה .הוא ג הלב והלשו של אתו .כל זמ שאי דיבור ומחשבה ,המציאות איננה מודעת ולכ איננה קיימת .הדיבור ,ההגדרה הופכי את תתההכרה להכרה .רעיו זה היה נפו /במיתוסי העתיקי .הדיבור נחשב לבריאה לא רק במיתוסי אלא ג בפילוסופיה .במיתוס מצרי אחד סופר על אלי קדמוניי שהגו שמות קדושי ועל ידי כ %נברא העול .רב הדימיו לסיפור הבריאה התנכ"י שבו העול נברא בדיבור. חוכמה :ת'חות או תות ,בעל ראש איביס סוג של עו" ,הוא אל הירח ,החוכמה ,המדעי ,הצדק והכתב. אמת :מאאת ,אמת ,אלת הסדר הקוסמי שעל פיו נמדד כל דבר ,ומשו כ %ג אלת הצדק. אלות אהבה ואמהות :האתור או תתחור ,אלה עתיקה מאד, דמוית פרה ,אלת שמיי ואלת האמהות ומגנה על פרעה .ג איזיס מייצגת אהבה ואמהות. אלי מתי :אנוביס ,בעל ראש הת ,הוא אל המתי .אוזיריס מייצג את המוות במידה הרבה ביותר. מיסתורי והרס :נפתיס ,מייצגת את הצד הנסתר של הנשיות המייצג סכנה והרס. לצד הישויות הגבוהות רחשו יצורי רעי ,שדי ,מזיקי וחיות רעות. למרות סדר מסויי בי האלי שמעליה שולט מעי ראש אלי כמושג מופשט במצרי ,כמו בכל העול העתיק ,לא רק 132 המלכי ג בני הע ואפילו כוהני נטו חסד לאלי מסויימי, בהתא לעיר שבה חיו או לפי נושא שקרוב ללב .נראה שהנשי נטו יותר לעבוד לאלות. יסודות האמונה :מיסטיקה ,מוות ,מיתוסי ,סדר ושמרנות במיתוסי המצריי מצויי מוטיבי מיסטיי כמו ,ג עד ושאול ,המבח שאד עובר לאחר מותו ,סיפורי החניכה של הנשמה הדומי לאמונה על מקו בו נצרפת נשמת האד ,ארבע היסודות מה נברא העול ,הבריאה כנוצרת מדיבור ,משמות קדושי ומאור, האלי כאברי גו" הבורא .בשל עתיקות נראה שהרבה מאד מושגי הועתקו מהמצרי ,א כי ג המצרי קלטו יסודות מיסטיי במידה מסויימת מתרבויות אחרות. המקדשי והפירמידות היו סמלי מיסטיי למדעי, אסטרונומיה ,גיאומטריה ומתמטיקה .התפתחות האדריכלות, הרפואה והכתב נלוותה להקמת .נמצאו במצרי ג מזמורי דומי לאלה שבתנ" .%מוטיבי ממיתוסי של עמי אחרי ,מאוחרי יותר ,מזכירי מיתוסי מצריי .הכוהני ניהלו את ענייני פולח האלי ואת לוויות המתי .תו %כדי עבודת הדתית ה עסקו בצד החילוני של המדע ,האמנות ,הרפואה ,המשפט ,הפוליטיקה והפקידות. הגלוי והנסתר :הקודש והחול נטמעו זה בזה .הפילוסופיה לא פותחה במצרי משו שהיא דורשת הפשטה נטולת סמלי ,אבל כאשר מקלפי את מעטה המיתוסי מתגלה הפילוסופיה .נית להיווכח בכ %בקריאת כתב החרטומי המצרי וחקירת "הכתב" הנסתר בארכיטקטורה של המקדשי והפירמידות .הסמל המסתיר כפל משמעויות מנוגד למדע שהוא בעל משמעות אחת .חשיבות המלה נבעה מהרעיו שהמלה אוצרת בחובה כוח של בריאה ולכ היא מסתירה כוח רוחני גבוה יותר ואילו האות הגלויה היא המציאות .הכתב היה בעל מספר משמעויות ,ג בציורי וג באסוציאציות של צלילי ,רעיו שכנראה השפיע על תורות מיסטיות אחרות ,ביניה הקבלה .לסופר היה מעמד מקודש של אחד ששלט בקדושת הכתב .המקדשי והפירמידות הסתירו במידות הגיאומטריות שלה משמעויות נסתרות ולכ ג המתמטיקה והגיאומטריה היו מקודשות .הרעיו המיסטי שמספרי ואידיאות 133 מיסטיות מוסתרות בתו %המציאות הגלויה ושדיבור בורא מציאות מצא את ההגדרה בעזרת האינטלקט בי הפילוסופי היווני אשר למדו מהמיסטיקה המצרית .הפילוסופיה החילונית מטבעה היא אוניברסלית .אי היא מכירה באל מסויי או בע מסויי .היא מיועדת לכל .היווני הגדירו את החשיבה האוניברסלית של הרעיונות המצריי וכ %אירע שידע מצרי יוחס ליווני. במצרי הירבו לבנות מקדשי המיועדי למתי ,לפולח השמש ולאלי שוני .החומרי מה נבנו מקומות הפולח סימלו את היסודות ,אש ,אוויר ,מי ואדמה .המבנה הגיאומטרי והפרופורציות סימלו מידות קוסמיות של כוכבי ורוחות שמי. מיקו הפירמידות מקביל לכוכבי שנחשבו לאלי .עד היו מיחסי לצורת הפירמידה השפעה מאגית .הקומפוזיציות המספריות של 3ו 4של הפירמידה מהלכי קס ג במוסיקה ובאמנות הפלסטית .המנהרות המשופעות החוצות בתו %הפירמידות ,מובילות למער %הכוכבי ,ויתכ ששימשו ,לפי אמונת ,כנתיב של המלכי שהיפרו את הכוכבי. במש %תקופה קצרה היתה אפשרות שמצרי תגשי דת מונותיאיסטית .במאה ה 14לפנה"ס ,עשרות ספורות של שני לפני משה ,בער %בתחילת שיעבוד השבטי העבריי ,ק במצרי מל %בש אחנ'אתו שכפר באלי הרבי ,אסר על הצגת פסליה, והמשיל אל אחד בלבד ,את ,אל השמש .הוא דרש לעבוד אותו בתפילות והודיות .למרות נועזות הרעיו בתקופה הקדומה ,אל זה עדיי לא היה אל מופשט ,חסר גו" וסמלי כמו בתנ" ,%והמל% אחנ'אתו עצמו גיל את האל .הע עדיי לא היה בשל לרעיו האל האחד .יורשו ,תות אנ %אמו השיב את כל האלי לאחר שנכנע ללחצי הכוהני ,שאיבדו את פרנסת ואת מעמד .מסתבר ,שכוח של הפקידי גדול מזה של המל %ג כאשר הוא אלוהי. הכישו" והמאגיה היו חלק בלתי נפרד מהדת ומעיסוקיה של הכוהני. המוות :לפולח המתי נודע מקו מרכזי בתרבות המצרית. אר /המתי הפרידה בי האד ובי העול הבא .בעול שלאחר המוות ,נהני מתענוגות גשמיי כמו בעול הזה .לאחר מותו האד נשפט על ידי אלי וליבו נשקל במאזניי ,כשבכ" אחת רוטט ליבו ובכ" השניה מונחת בקלילות נוצה שהיתה סמל האמת .כלומר ,נדרש 134 מעט מאד טוב מ האד כדי להגיע לג עד .הוא עמד בפני מעי בית משפט שבראשו עמד תחות .א הלב היה קל מ הנוצה ,אותו ביש מזל נטר" על ידי מפלצת בש אמיט לפני שהצליח לעבור את הגשר לעול הבא .המצרי כתבו את "ספר המתי" כספר הדרכה לבני האד כדי להכיר את סב %המכשולי באר /המתי וללמוד כיצד להתמודד אית. למצרי היתה הירארכיה של חלקי האד מהפיזי לרוחני: גו" גשמי ,גו" רוחני בש קא ,המקביל לגו" הגשמי ,ונשמה .כאשר עוברת הנשמה את ההתקדשויות ,היא הופכת לישות רוחנית גבוהה. חלוקות דומות של האד היו באמונה ההודית ומאוחר יותר בפילוסופיה היוונית ,הנצרות והקבלה. מיתוס אוזיריס ,איזיס וסת :מיתוס זה ,שהיה סיפור מרכזי במצרי העתיקה ,סידר את המושגי של טוב ורע ,מהות החיי והמוות ,חילופי העונות ויחסי משפחה .הוא ג קבע עובדות פוליטיות כאשר פרעה נחשב לאל המגל במציאות את האלוהות שבמיתוס ,וכ %היו לפרעה סמכויות בלתי מוגבלות .אוזיריס ,האל הטוב ,שלימד את המצרי את יסודות הדת ,החוק ועבודת האדמה, נרצח על ידי אחיו סת לאחר שתפס את מקומו .סת ביתר את גופו לחלקי ופיזר באר ./איזיס ,אחותו ובת זוגו של אוזיריס ,ליקטה את החלקי וקברה אות .אוזיריס הפ %לאל עול המתי ,האל המכובד ביותר במצרי .אפילו אל השמש ,רע ,מבקר מדי לילה בעול התחתו .הורוס ,אל בז ,שנולד לאוזיריס ואיזיס ,תבע את המלוכה מידי האלי .בתחילה האלי התנגדו א %לאחר תכסיסי שוני ומשוני הוא זכה במלוכה .מיתוס זה של האל שמת וק לתחייה ,מוטיב שחוזר בסיפור ישו הק לתחייה מ המתי ,הוא מיתוס מרכזי באמונות מצרי ומקביל למחזוריות העונות של היאור. כלכלת ואפילו חייה של החקלאי המצרי היו תלויי בגיאות ובשפל של הנילוס .הוא נחשב ג לאל הנילוס ומשו כ %כמסייע לחקלאות .הנילוס ג הועיל למסחר בי מצרי וארצות נוספות באפריקה .סיפורו של הורוס שהוסתר על ידי אמו איזיס ,דומה למדי לסיפוריה של משה ושל ישו שהוסתרו לאחר לידת ותמונת איזיס ובנה התינוק הועתקה לתמונת מרי וישו .איזיס היא אלת האדמה, הפיריו והאימהות .הורוס ,מתגל במלכי מצרי ולכ ה נחשבי לאלוהיי .הורוס סימל את הממלכות המאוחדות והשבת הסדר האלוהי הנכו .כבעל עי הנ ,/הוא סימל ג את הראייה האינסופית. 135 סת ,שלמזלו הביש ,ממלכתו הובסה במלחמה ,הוא האל הרע ,אל הזע והסערה .כבר אז היתה קיימת חלוקה של אל טוב ואל רע ,א כי בדר %סובלנית ופחות חדה מדתות אחרות .סת והורוס שימשו כאליה של שתי הממלכות במצרי ,בדרו ובצפו .המלחמות שהתחוללו ביניה נרגעו לאחר שהושגה פשרה והממלכה אוחדה. המל ,%שהאל של עירו היה הורוס ,המושל של אחת הממלכות ,הפ% לאדו שתי הארצות וכ %ג האל הורוס .כתרו של המל %נצבע באדו ולב כצבעיה של שתי הממלכות .האלי של ממלכות שנלחמו בעבר הפכו לקרובי משפחה המסתכסכי ומשלימי ביניה .האיחוד בי שתי הממלכות היה משמעותי עבור מצרי שהפכה לאומה גדולה וחזקה. סדר :האלה מאאת היא יסוד המוסר והאמת .הסדר הוא החוקי שקבעו האלי והפרת החוקי היא הפרת המוסר .הסדר הוא ג חוקי הטבע ,כמו החזרה הנצחית של עונות השנה ,השפל והגיאות של היאור .אלוהות החוק ,הסדר ,הגורל והטבע היתה קיימת ג בדתות אחרות כאל או אלה ואחר כ %כמושג פילוסופי. במיתוסי המצריי האלי עובדי כזוג של גבר ואשה ,לא כהפכי הנלחמי זה בזה ,אלא כשותפי כמו אוזיריס ואיזיס. הקדמוני עבדו ג לאלי וג לאלות .הסדר התבטא ג ביחסי שלו בי שתי הממלכות ,הצפו והדרו ,כתר אדו מול כתר לב. הסימטריה איפיינה את האמנות .ג בחיי הנישואי היתה נטייה לזוגיות הרמונית. משו שפני האר /ה כפני השמי ,למעלה כמו למטה ,הרי שמרגע שהתגבשה דר %מסויימת של אמונה על פי חוקי האלי ,שוב לא היה צור %בשינויי .למרות ההישגי ,השמרנות הפריעה להתפתחות .דת מצרי ,בדומה למרבית הדתות ,שיבחה את ציות האד הפשוט לגדול והחשוב .האידיאל הוא אד רגוע ,לא אינדיבידואליסטי ,שאיננו מטריד את עצמו ואת זולתו בתשוקות או באלימות ואינו מפריע לסדרי בראשית .החברה המצרית לא אהבה שעני נעשה עשיר ועשיר הפ %לעני ,או שעבדי התחצפו לאדוניה. להיות טוב פירושו לא להתנגד למל %ולאלי .הסדר החברתי היה מקודש ,מלוכה בצד כוהני ,עשירי לצד עניי .הסדר שמר על כוח של החזקי ,ער %שהעבדי העבריי יצאו כנגדו. 136 פולחני וטקסי הסמלי והמיסטיקה הניבו עבודות פולח גדולות מימדי. נית היה למצוא אות ג בטקסי ובחגי ,שהבולטי שבה היו חגי איזיס ואוזיריס ,בהצגות של אירועי העבר וכ בבתי ספר בה הוכשרו הכוהני לעבודת האלי ולמדו סודות קוסמיי .הפולחני כללו הקרבת קורבנות ,תהלוכות ,מחולות ,משחקי תפקידי וסירות אלי ששטו בנהר הנילוס .חלק מהטקסי היו סודיי .המצרי חגגו ג חילופי עונות ואירועי היסטוריי. פולח המוות ,ג של פשוטי הע ,חגי ,והצגות היו לח חוק של המצרי בחיי היו יו .האנשי היו מעורבי וחוו את האירועי באקסטזה כאילו ה קורי בהווה .ההרגשה של להיות ש ,בלי לנתח א זה הגיוני או לא ,היא אחת ההנאות הגדולות שיש בידי הדתות ג בהווה להציע למאמיני. 137 בבל תרבות בבל איננה מושכת את לב האנשי בימינו כמצרי העתיקה באותה תקופה וג בשיא פריחתה היתה פחות זוהרת ממנה. לא נותרו בה כמעט מבני שלמי אלא א %עיי חורבות ,שרידי שבהכרח מחייבי שיחזור ממוש ,%וע שיחזור אינ מרשימי במיוחד .ובכל זאת השפעתה על האנושות לא פחותה מזו של מצרי. ההשפעה של מצרי על האנושות היא בעיקר בתחו המיסטיקה ,הזהות בי האנושי לבי אלוהי והקוסמוס והתקווה לחיי נצח ואושר לאחר המוות .בבל ,לעומתה ,היתה יותר חילונית, ארצית ,פסימית ,משלימה ע המציאות וע שאלות חסרות פתרו. בבל בנתה את בתיה מחומרי מתכלי ,האמינה בשכר ועונש, בעיקר בעונש ,בהבדל התהומי בי האלי ובי בני אנוש ובי הגבר והאשה .היא הביעה ספקנות גלויה בחיי שלאחר המוות ,אבל ג פיתחה יותר את המדעי החילוניי .היא היתה פתוחה להשפעות העמי הסובבי אותה .שלא כמצרי שגבולותיה נחתמו בימי ובמדבריות ,בבל היתה אר /יבשתית שגבולותיה פרוצי ופתוחי לאמונות של ארצות שכנות ,על כ היתה ג ספקנית יותר. המקו והזמ בבל שכנה בחצי הסהר הפורה ,בחלק הדרומי באזור הפרת והחידקל ,המקביל כיו לזה של עירק .במספר פרקי בתולדות מלכות בבל היא היתה מעצמה שתחומי שילטונה הגיעו עד אר/ ישראל ועד אסיה המערבית .תחילתה ב 4000שנה לער %לפנה"ס וסמו %לזמ זה כבר ידעו בה את הכתב .בבבל שלטו השומרי, האמורי ,הכשיי ,העילמי ,הכשדי והאשורי .בער %בשנת 2,000לפנה"ס חובר ספר החוקי ,ששני ספורות לאחר מכ שימש כבסיס לחוקי חמורבי ,החוקי החברתיי הלא דתיי הראשוני. בבל ירדה מגדולתה במקביל לירידת קרנה של מצרי ,ע התפשטותה של האימפריה של כורש במאה השישית לפנה"ס ולאחר מכ ע פלישותיה של היווני. 138 מיתוסי בתהלי %דומה לזה של שאר התרבויות ,האלי המקומיי התפתחו לאלי מדינה וכדי לחבר זה לזה ,הומצאו סיפורי על קרובי משפחה הנלחמי איש ברעהו .מלחמות אלה משקפות את המאבקי של המלכי בשר וד .הנוסחאות השונות של הסיפורי מעידי על שינויי תקופות ושינוי שושלות מלוכה .בתקופה הארוכה של בבל יחד ע חילופי המלכויות מידי מספר מאות שני, התפקידי והיחסי בי האלי השתנו וכ %צצו מידי פע אלי חדשי או שהישני הודחו מגדולת .ג המבנה הבלתי ריכוזי של השלטו ,בחלק גדול מזמנה של מלכות בבל ,הביא ליצירת מיתוסי שוני והפחית את הנטייה להאמי באל ריכוזי אחד .המל %המנצח, כמקובל בעת העתיקה ,הפ %עצמו לקרוב ביותר לאלוהות .בעת ששלט בבבל האל מרדו %עלה חמורבי לשלטו .בעזרת כותבי מוכשרי יצר מיתוס חדש בעזרת תפניות חדשות ומפתיעות בעלילות האלי במיתוסי הישני .המיתוס הבבלי שמוצג ,לעתי, כתת מודע קולקטיבי ,הוא ,למעשה ,יצירה מלאכותית. הדת :בריאת העול ואלי .בסיפור המשופ /על מרדו% ראש האלי ביצירה "אנומה אליש" ,סופר שלאחר שמועצת האלי אישרה את מאבקו של מרדו %בתיאמת ,התהו ,האלה החזקה ביותר ויולדת האלי ,הוא קרע את גופה לשמי ולאר ./מרדו %פתר סכסוכי בי אלי ופטר את האלי ממלאכת בריאת העול והוא בא על שכרו כשקיבל מה את הזכות לעמוד בראש .מלחמת מרדו% היתה מלחמה בי אל לאלה ,בניגוד למצרי בה התנהלה המלחמה בי שני אחי. לפני מרדו %היו בתחילת היקו מי התהו ובה האלי הראשוני תיאמת וב זוגה אפסו שנולדו לה מספר דורות של אלי .השלטו עבר לאנו ,אחרי כ לאיאה ,אנו ואנליל .אנליל היה אבי מרדו ,%ומרדו %ירש את השלטו בעזרת יחסי הציבור של חמורבי .אלי התהו הסתבכו במריבה ע שאר האלי וכ %מרדו% נחל /ליישב אותה בעורמה ובכוח .מרדו %עסק בבריאת האד ובמלאכת סידור גרמי השמי ,השמש ,הירח והמזלות .במקו אחר סופר שהאד נברא על ידי אלות. הבבלי האמינו באלי נוספי. 139 אל שמי אנשר. איאה או אנכי אל המי והחוכמה. סי אל הירח והזמ. שאמאש אל השמש והצדק. תמוז אל הנעורי והאביב. בי האלות נמנו: אישתר ,אלת האהבה שהיתה ג אלה זועמת ולוחמת .אלה שהיתה קיימת בכל התרבויות העתיקות בשמות אחרי .ג מעמדה פחת והיא הפכה מאלה עתיקה בעלת חשיבות לבת זוגו של מרדו.% נינמאת היא אלת האמהות ,הבתולה והטובה ולעומתה האלות הרעות תיאמת שנלחמת נגדה והאלה ארשכגל ,אלת השאול, שאליה הצטר" תמוז .האלי ביטאו מושגי שוני של יצירה והרס. לעלילות אישתר ותמוז מספר גירסאות רומנטיות ועצובות. באחת מה האלה יורדת לשאול כדי להציל את אהובה הרועה תמוז. אישתר יורדת לשאול פע בשנה כדי לפוגשו ומופשטת על ידי שומרי השאול .היא משוחררת בכל פע מחדש בתנאי שתשאיר את אהובה בשאול .גורלו של תמוז סימל את יובש הקי./ אמונה ופולח הפולח הבבלי שיק" פחדי קיומיי .האלי היו חוקי טבע שהאד התקשה להתמודד אית .ה האמינו שהאד נברא כדי לשרת ולכבד את האלי והוא נאל /להיענות לגחמותיה .רע היה להרגיז את האלי וטוב היה לציית לה ולשחד אות .כל חטא כלפיה גרר עונש .האלי כעסו ללא סו" .תמיד מצאו פגמי בשירות שה מקבלי ,בעוד שה עצמ לא טרחו להיות מוסריי במיוחד ,בניגוד לאל העברי שהיה דורשני אבל ג מוסרי .האד נאל /לפייס אות בתחנוני ובחנופה ,דבר שהגדיל את מספר המקדשי ואת כוח ,מעמד ומספר של כוהני האלי השוני. למרות זאת היתה בבבל מתירנות מסויימת והמאמיני לא הגיעו לסגפנות החמורה שהחלה בתקופות מאוחרות יותר. חילוניות :סיפורי עלילה ומדע עלילות גילגמש :סיפורו של גילגמש מעיד על תחילתה של ההשקפה החילונית .מצויי בו שני חלקי ,סיפור ידידותו ע אנכידו וסיפור החיפוש אחר ס החיי. 140 הידידות בי גילגמש ואנכידו עברה גילגולי והרפתקאות. תחילה נלחמו זה בזה אבל המאבק הפ %אות מיריבי לידידי. גילגמש ,שדחה הצעת הנישואי של אישתר ,נעזר באנכידו כשנאל/ להג על עצמו מפני זעמה של האלה .אנכידו הרג את שור השמי המקודש שיצא להג על כבודה של אישתר על כ נענש והומת על ידי האלי .חברו המזועזע הבי את משמעות המוות שאי ממנו חזרה .הוא למד שלאחר המוות ג הטובי וג הרעי מגיעי לשאול .בהתא לתפיסה הבבלית ,ג החיי אינ בטוחי .בצד האמונה הרשמית באלי התובעניי של המלכי והכוהני ,התקיימו אמונות עממיות בדמוני רעי ובמאגיה .חוסר היכולת לאיי על האד בעונש לאחר המוות הביא לאמונה שזילזול בעבודת אלי גורר עונש בחיי. גילגמש ,שהיה ב של אלה וב אד ולכ ב תמותה ,החל לחפש את ס החיי .הוא החל במסע של חיפושי אחר אותנאפישתי ,המקביל לנוח התנכ"י ,שניצל מ המבול .בדר %ביקר גילגמש בפונדק ,והפונדקאית ,ששמעה על מסעו ,ביטאה בדבריה את האמונה המקובלת ג על חלק מהאנשי כיו :כל מה שהאד יכול לעשות זה להינות מכל רגע בחייו ולדאוג לב זוגו ולילדיו .חיי נצח יש רק לאלי .כאשר נמצא אותנפישתי ,הלה גילה לגילגמש על צמח מחדש נעורי המצוי במעמקי הי .גילגמש ,שמצא את הצמח ,תיכנ לאוכלו כשיזדק אבל תוכניתו סוכלה על ידי הנחש שגנב את הצמח .כ %זכה הנחש לחיי נצח במקו האד .בעת העתיקה האמינו שהנחש המשיל עורו מדי תקופה חי לנצח. מדע :כמו בכל העול העתיק המדעי התפתחו מהמיסטיקה .הרפואה התפתחה מהמאגיה והאסטרונומיה מהאסטרולוגיה .היו ג מדעי שהתפתחו מצרכי חילוניי .המדע הבבלי היה מפותח מהמצרי מאחר שהבבלי כיוונו את חייה לחיי העול הזה ולא לעול הבא .נעשו ג נסיונות ראשוניי לשמור את זכויותיה של המעמדות הנמוכי. השפעת בבל על היהדות ועל החילוניות בימינו מוצאו של אברה באור כשדי שבבבל ,העברי התגוררו באר /כנע שדמתה בתרבותה לבבל ,עובדות אלה מסבירות מדוע היהדות דמתה יותר לבבל מאשר למצרי .קווי דמיו רבי 141 המחברי בי התרבויות מעידי שאלה מקורות שהשפיעו על היהדות :הניגוד בי האל לבי האד ,השכר והעונש ,ראיית האד כעבד ה' ,האל הזוע כאשר בני האד אינ מכבדי אותו ,המנהגי של וידויי ובקשת סליחה ,קורבנות והודיות ,בדומה לנוהג היהודי ראש השנה נחגג בבבל בראש חודש ניס ובתקופות קדומות בתשרי, בניית מגדל בבל בגובה של 100מ' נחשב בתנ" %כהתגרות באל, הוידויי ,הסליחות וההודיות לאל ,תחושת האשמה המתמדת בניגוד לנהנתנות העתיקה וכ החשיבות של החוק והמשפט .מוטיב האד החוטא המתוודה על עוונותיו ומבקש סליחה מהאל נכנס ג לנצרות. ג באיסל האל הוא אל סולח. בעיר אוגרית שבדרו סוריה התגלו כתבי הדומי ג ה לתרבות העברית העתיקה .הכתבי מזכירי מבחינה ספרותית ומבחינת חלק מהתכני את התנ" .%באוגרית נמצאו עדויות למיתוס הכנעני .בי השאר היו שמות כמו יוה ואל שנקלטו ביהדות .ג האל בעל נקלט ביהדות ככינוי ,אבל שמות של האלות ענת ,אישתר ואשרה נמחקו כמעט לגמרי כחלק מ האלוהות ונחשבו בתנ"% לתועבות הגויי" .אל" היה שמו של אל בדמותו של שור והוא ברא את האלי ואת האנושות .אל שור היה מקודש בארצות רבות עול העתיק .האל יוה היה בנו של אל וענת .אל היה ראש מועצת האלי. ענת היתה אלת קרב וציד ובתה של האלה אשרה .בעל היה אל פופולרי ,אל הפוריות והחיי ,אשרה היתה אלת הפוריות והציד .מות היה יריבו של בעל ,סמל הרע והמוות .בעל וענת כזוג שימשו כאלי פוריות .רש" ,שמוזכר במקורות העבריי כש מלא ,%היה אל האור. אלי אלה היו מקובלי ג בשאר ארצות הסביבה .ענת נחשבה מאד והיו לה מקבילות בארצות אחרות כמו אתנה ,ארתמיס ודיאנה ביוו. 142 יוו העתיקה תרבות יוו העתיקה החלה באל" השני לפני הספירה ,שני רבות לאחר תחילת התהוות תרבויות מצרי ובבל והיא נוצרה במקביל לתחילת תקופת התנ" .%עקב אחיזת של היווני בחבל אר /של חופי י שסועי לאיי ,הפכו לע של יורדי י ואנשי מסחר בינלאומיי .ה ערכו מסעות כיבושי בארצות רבות .ה ג הקימו ישובי לחופי הי התיכו ולעתי רדו באר /שחדרו אליה. הפלישתי היו שבטי יווני שהתיישבו באר /ישראל .ה הושפעו עמוקות מהתרבויות ששהו בה ,כמו מצרי ,בבל ,הודו ,אירא וכנראה ג סי וישראל ושאר הארצות שסחרו עמ ,מסיפורי האלי והפולחני שלה וכ מידע פילוסופי ומדעי שספגו ממורשת של ארצות ניכר .מחשבת התעשרה מכל הניגודי שהיו עדי לה. כאשר נוכחו לדעת שכל תרבות טוענת שהצדק המוחלט בידיה ,ה הפכו ציניי ופיקפקו בצדק המוחלט ,כולל הצדק היווני .ואכ ,כבר בתקופה מוקדמת ,נעדרו היווני אותו כובד ראש דתי שאפיי עמי אחרי ביחס למיתוסי ,סיפורי דתיי ביוונית ,לכ ג הקדמוני וג האירופאיי המודרניי ,שה בעלי מורשת של כתבי קודש, השתמשו במיתוסי שלה כבסמלי לרעיונות מופשטי .כיו מכירי את המיתוסי היווניי בעיקר מסיפורי הומרוס ב המאה ה 8לפנה"ס .החשיבות העיקרית של סיפורי המיתוסי היא השימוש שעשתה בה הפילוסופיה היוונית .אגדות יוו משמשות ג סמלי לפסיכולוגיה בתקופתנו .היווני החלו לראות באלי כוחות טבע וסמלי מופשטי .כבר במאה השישית לפנה"ס עלתה ביוו השאלה כיצד יתכ שהאלי כל כ %דומי לבני האד .מעללי האלי גררו ביקורת מצד היווני ובתקופת הפילוסופי ראו בה משל .ה הצליבו מידע מארצות שונות זו מזו ,טקסי מיסתוריי במצרי ומונותיאיז מופשט עברי .בקפיצה אחת היווני דילגו באלגנטיות מהאלילות לפילוסופיה המודרנית ולמדעי שאי בה בהכרח אלוהי .המסחר הבינלאומי הועיל לרווחה כלכלית של ארצ, רווחה שהיטיבה ע ההתפתחות הרוחנית והמדינית .המבנה של איי ,מקומות שהופרדו על ידי הרי הביא להקמת מדינות ערי עצמאיות ביוו ,דבר שעודד את האינדיבידואליות היוונית ,את החירות האישית בפוליטיקה ,בפילוסופיה ובמדעי .במקרי רבי 143 מבנה של מדינה גדולה מאפשר חילופי מידע וקידמה ,אבל ביוו השילוב של ערי מדינות וקשרי ע ארצות זרות הביאו להתפתחותה. ג ביוו היו מלכי עריצי ומלכי שנחשבו לאלי אבל כבר בתקופה קדומה החלו להתפתח ניצני הדמוקרטיה .עדיי היו אלה רק התושבי המיוחסי ולחלק ניכר של האוכלוסייה לא היו זכויות כלל .אחת התרומות העיקריות של יוו היתה הפצת הרעיו שקבוצה של אנשי זכאית ליטול את האחריות על גורלה ועל המנהיגות הרוחנית והפוליטית .למנהיגות זאת אי קשר לאד אחד שהוא גילגולו של אלוהי או שליח אלוהי או אד שהיתה לו הארה ,אלא החלטה משותפת הכרוכה בוויכוחי .יש הטועני שבשחר האנושות החברה היתה שיויונית וליברלית מטבעה והושחתה על ידי מאבקי כוח ,אבל היווני ה שבחנו את הרעיו והגדירו אותו בדר %אינטלקטואלית של תיאוריה ומעשה .מאוחר יותר האימפריה הרומית פיתחה מוסדות שלטו מאורגני ובכל תחו היה מבנה היררכי שקשר ערי שונות בתו %מבנה מאורג. הרעיונות והמבנה של שתי התרבויות ה הבסיס למדינה המודרנית. מיתוסי ומושגי אלוהות זאוס היה ראש האלי ואבי האלי .הוא היה הטבע וכל הקיי ,וממנו צמח מאוחר יותר המושג הפילוסופי של האלוהות כזהה לטבע .הוא לא היה האלוהות הראשונה .הוא זכה לתואר זה לאחר מאבקי ע אביו כרונוס ,אל הזמ הקודר .כמל% הוא נאל /לעבור מאבקי נוספי ע צאצאיו .מעמדו כשליט התבטא ג ביכולתו להוליד את אתנה מראשו ואת דיוניסוס מירכו. לזאוס היו ג בני שנולדו מקשריו ע בנות האד .לחצאי אלי אלה היו חיי טראגיי משו שהאד פר /את גבולותיו. האד נולד מהטיטאני כ %שבאד מצוי ג יסוד של אל וג של אד ,ולכ יש בו ניצו /אלוהי .לאד אסור להתחרות ע האלי. טאנטאלהס ב האנוש ניסה לגנוב את משקה האלי המאפשר חיי נצח ונענש על יד .לפי היווני ,האד לעול אינו יכול להגיע למדרגת אל ,שסגולתו העיקרית על פני האד היא חיי נצח. תפקיד האלוהות בתחילה היה שיי %להרה .היא היתה אלת היקו ,ג כאלת האדמה ,גאיה ,וג כאלת השמי .בתחילת פולחנה 144 לא היה לה ב זוג .האלוהות שלה לא הצטמצמה לזוגיות ואפילו לא לאמהות בלבד .לקדמוני לא היה צור %לראות את האשה רק כחלק מזוגיות או כא לב החשוב ממנה .היא ילדה בני ללא אב .הנושא של מי ילד את מי ,הצור %רק באב או רק בא עבר שינויי רבי במיתוסי הקדומי .הרה ילדה את אורנוס וזה הפ %ברבות הימי לב זוגה ולאל הראשי .אחר כ %היתה לבת זוגו של זאוס .ממעמד של האלה בוראת העול היא ירדה למעמד של אשה מרה המקנאה באהובות בעלה. נהנתנות היווני לא קידשו עיקרי אמונה ופולחני ולא העלו על נס את הצייתנות המדודה והמדויקת ואת ההכאה על חטא. עבודות הדת היו נתונות לרצונ של היווני .סובלנות כגו זאת היתה קיימת במידה מסויימת בעול העתיק ובדומה לדתות המזרח כיו .באגדות ובפולחני היה יסוד של מתירנות ,א %ג שימחת חיי והנאה יומיומית פשוטה .הוגי ואמני במערב שנפש נקעה מעוד" הרצינות והסגפנות הנוצרית ,נמשכו אליה. האלי היווני לא ייצגו מגבלות מוסריות ,אלא להיפ ,%היו בה תשוקות וחולשות אנושיות .ה דמו לבני האד במרא ובתכונות כמו אהבה ,קנאה ונקמנות ,אבל היו יותר יפי וחזקי ויכלו לשנות את דמות לכל דבר הקיי בטבע .היה בכוח לעשות מעשי ניסי שוני .ה זכו לחיי נצח בזכות מזונותיה המיוחדי, מאכל בש אמברוזיה ומשקה בש נקטר. כאשר קיימו חיי אהבה ,הנישואי מעול לא הגבילו אות. היו נישואי או קשרי אהבה בי אח ואחות ,א וב או אב ובת .כל האלי היו קשורי בקשרי משפחה והתגוררו על האולימפוס .ה נלחמו אלה באלה מתו %גחמת שונות ,קנאה או חמדנות. האל שייצג יותר מכל את המתירנות וההוללות היה דיוניסוס, אל היי ,השמחה נטולת המעצורי והאקסטזה .הפולח שלו קס בעיקר לנשי שהרשו לעצמ במספר ימי של הפולח שמחה וחופש מסויי שלא היה לה בחיי היו יו במשטר היווני הפאטריארכלי .בפולח דיוניסוס השתמשו בסמלי של תיש וגדי, שהפכו מאוחר יותר למייצגי השט באירופה ,והפולח שלו נחשב לסמל הפריצות. האלות חולקו למושגי של נשיות כמו אפרודיטה תשוקה, אהבה ארצית ,הרה ודמטר אמהות ואתינה וארתמיס אלות 145 בתולות רבות עוצמה .האהבה המתחלקת לאהבה ארצית ולאהבה רוחנית בלתי מושגת שבסיפורי אורפיאוס נדונה מאוחר יותר האל אפולו היה מאוחר יותר השראה בפילוסופיה היוונית. למושג היופי שהוא אחד המרכיבי העיקריי בפילוסופיה היוונית. האלי היווני סימלו עוד מושגי :מוות ,שאול ,תקשורת, מסחר ,חקלאות ,אוקיינוס ואש .הפולח לאל אסקלפיוס ,אל הרפואה ,הביא להקמת בית חולי וש טופלו החולי באמצעי שוני ,בי השאר בעזרת חלומות. *** 146 הינדואיז הדת ההינדואיסטית כל כ %מורכבת והשפעתה העקיפה על שאר דתות העול רבה כל כ ,%שבעלי דתות ואמונות שונות ומנוגדות לגמרי המתענייני באמונותיה של בני הודו ,סבורי שה מאמיני בדת דומה להינדואיז ושההבדלי ה חיצוניי בלבד .הפתעה נוספת היא הגילוי שמוסכמות ,כמו הצור %במטרות גשמיות ובנוחות פיזית ,אינ הכרח המציאות. חשיבות ההינדואיז היא ג בהשפעה הישירה שלו על יצירת דתות חדשות למספר אנשי לא קט מזה של הדתות המונותיאיסטיות .במדינות המזרח הרחוק קיי מספר עצו של מאמיני בענפי נוספי של דת זאת ,הבודהיז והז .ההינדואיז קיי רק בגבולות הודו. הדת ההינדואיסטית איננה אחידה וקיימות בה ערב רב של אמונות ושל אלי ואלילי כלליי ומקומיי ,ובשל הסובלנות ההינדית ה מתחדשי ללא הר" על ידי כול .ההינדואיז איננו מתנגד לסמלי משו שה ,כמו המציאות עצמה ,אשליה. האד המודרני שהתרחק מהסמלי מרותק לעושר העצו של הסמלי בהינדואיז .ביטויי ניכר באלי ,במנהגי ,בפולחני, במופעי בידור ,באוס" הקדושי ,בתירגולי הגופניי והרוחניי, ובציבעוניות החיצונית .החירות ליצור סמלי חדשי מאפשרת הרחבת הרעיונות ובניית פילוסופיה עמוקה .בדת ההינדואיז נית למצוא אמונה באלילי ,אל אחד ראשי ,סמלי שמביעי מושגי וערכי פילוסופיי ,הגשמה עצמית מודרנית ודת הבודהיז שהסתעפה מההינדואיז ויש בה סממני של אתאיסטיות .בדת ההודית מצויי מוטיבי הקשורי למדע המודרני כמו מרכבות עפות ויומו ולילו של בראהמה המקבילי להתפשטות והתכווצות היקו. בהודו הקדומה התקיימה תרבות עוד בשנת 3,000לפנה"ס ואולי קוד לכ .אחריה הגיעו שבטי בש דארווידי שיצרו את תחילת ההינדואיז ותרבות מפותחת ובעלת כתב .באל" השני לפנה"ס הגיעו עמי הודואירופאיי וה הטמיעו בתוכ מרכיבי של הדת המקורית ועירבבו אות ע אלי טבע שוני ומיתוסי 147 שלה הדומי לאלה של היווני שהיו בעלי מוצא דומה לשלה. ה כפו את שיטת ,הדת הברהאמינית על התושבי .הדת הברהאמינית היא דת שעיקרה הקרבת קורבנות והשלטת מעמדות, כשבראש המעמדות הגבוהי ,הכובשי ,על תושבי האר ,/אלה שהפכו למעמדות נמוכי .מעמדות אלה עדיי חזקי בהודו ,א כי נעשי נסיונות ליתר שיוויוניות .בראש נציגי האלוהות הקדומה שהדגישה את הפ הנשי של האלות ,ה העמידו את האל שלה בראהמא ושינו את היררכית האלי הקודמי .השיטה הברהאמינית, בדומה לדתות אחרות ,מטילה את כל האשמה של איצדק על הסובל ולא על החברה הכובשת .לא רק עליו אלא ג על צאצאיו היא מטביעה סמלי לפי נוחותה .הטענה שלה היא שהאד הנחות עשה מעשי בגילגול הקוד הדורשי תגמול בגילגול הזה ,למרות שאי לה הוכחה מלבד הראייה שה נולדו להורי בעלי מעמד מסויי, וא ישפר את התנהגותו ,בגילגול הבא יקפו /למעמד גבוה יותר .כ% משתחררת החברה מחובותיה כלפי העני והמדוכא ובנוס" מונעת עוינות ומרידה .למרות ההשלמה ,האמונה והסובלנות היחסית המאפייני את ההינדואיסטי הרי שתהליכי פוליטיי וחברתיי יצרו בעיות קשות לנשי ומאבקי בי בני דתות שונות .סביר שהדת ההינדית מקלה מסבל יותר מאשר דתות אחרות ,א %אי היא מונעת אותו. הגרסה של הכתות המעמדיות :כוהני ,מושלי ולוחמי, סוחרי ומשרתי ,שמלכתחילה נועדה לשמר את זכויות המעמדות השליטי ,התעדנה לרעיונות רוחניי .זוהי שיטה פילוסופית המניחה שתפקיד הנשמה להתפתח ולתרו לעול לפי כישורי המתאימי רק לאותה נשמה או לקבוצת נשמות .בהתא לכתות, האד נולד לתפקיד של מורה ומנהיג רוחני או מנהל או סוחר או לוח או משרת .נית להקביל את התפקידי לתכונות אופי של רוחניות ,מדע ,אירגו ,יצירתיות או משפחתיות .למאמי מבחר אפשרויות לעבודה בעזרת שיטות יוגה שונות בהתא לאופיו ולדר% בה האד מגשי את עצמו .אי חובה על כל הע למלא בדיוק אות מצוות כמו בדתות המונותיאיסטיות והמאמיני נוטלי לעצמ חופש לפרש את המצוות בפרשנות אישית .ליחיד יש כר נרחב של פלגי שוני בהינדואיז ובבודהיז .האמונה בגילגול נשמות פותחת אפיקי הגשמה נוספי .האד יודע שאי הוא חייב להיתקע לנצח בסמל אחד .בגילגול אחד הוא היה טוב ורע באחר ,גבר בגילגול אחד ואשה באחר ,אציל בגילגול אחד ,איכר באחר ,אדו 148 בגילגול אחד ועבד באחר .בכל גילגול האד מבטא פ אחר של אישיות אנושית .הוא עובר גילגולי המקבילי לסוגי הכתות ,וכ% הוא מכיר את מגוו הנפש האנושית ,את המגוו שבעול ,והופ% לאישיות שלמה .בסו" התהלי %הוא הופ %לאד של .המעמדות מבטאי ג התפתחות נפשית .בהיותו במעמד המשרתי לומד האד שכל זמ שהוא חסר מרכז פנימי בנושא שאי הוא בקיא בו, עליו לציית עד שיפני את החוכמה ,עליו להפני את העבר לפני שהוא בונה עתיד .במעמד הסוחרי הוא לומד צדק ,שכלתנות, סבלנות ואיזו בי נתינה ולקיחה .במעמד הלוחמי הוא לומד אומ,/ הוא לומד את המאבק הפנימי שבסופו הוא מוותר על האלימות החיצונית שלו .הוא יודע אי %להתמקד בערכי שלו למרות האלימות החיצונית והוא קולט את הדינמיקה של החיי בהרס ובמוות .הוא רוכש את הידע לא להפו %עצמו לאויב של אויבו ,לא להשתעבד לכעס .בגילגול האחרו הוא כבר יודע את כל שעליו לדעת .הוא הופ %עתה למורה המעניק מחוכמתו לאות שהגיעו לשלבי התפתחות נמוכי יותר והוא מבי את מאבק שהוא עבר בעצמו .החלוקה לכתות מבטאת את ההבנה שבני האד אינ דומי בתוכ ,ולכל אחד האופי ,הייעוד וההתפתחות הפנימית שלו ,ולכ אי אפשר לדרוש ולטפל בכול באותה אמת מידה .זהו ביטוי העומק של המחשבה ההודית ,היכולת לראות בכל התרשמות חיצוניות כולל היעדר קורת גג וחרפת רעב ,סמל .תפיסה רחבה זאת מוכרת לא רק לפילוסופי ההודי ,אלא כל הודי מבי כבר מילדותו .החלוקה הזאת נכפית מלמעלה והאד אינו יכול להשתחרר ממעמדו וזאת נקודה לביקרת על הפילוסופיה ההודית .בעול המורכב של היו, במקומות אחרי ,קיימי סולמות נוספי של סמלי לדרגת התפתחות האד וליחיד רשות לקבל או להתנגד לה. עול הרוח והמציאות אלוהות לפי ההינדואיז ,ליקו שני פני שה אחד .האחד הוא ברהאמ ,המהות שמעבר לבריאה ,והשני ,ברהמא ,הבריאה הפיזית, החוק שבבסיס הבריאה .נשמת היחיד היא האטמ .היחיד זהה לאוניברסלי ,כש שטיפה באוקיינוס זהה לאוקיינוס כולו .המושג, הסמל והמציאות ה אחד .העול הנגלה ,הפיזי ,שהתגש בחומר 149 מתו %נשמת היקו ,קרוי מאיה ,אשליה .העול הזה הוא חלו שבסו" הגילגולי מקיצי ממנו .אד שאיננו מודע שעול החומר הוא אשליה מכונה בפיה בור או יש .לברהמא תקופות של ימי ולילות המקבילי לבריאה ולחורב של עולמות. מטרת החיי בהינדואיז איננה עשייה חיצונית אלא הוויה, להבי שאתה ג אתה וג הנהר וג הע ,/וג כל הקוסמוס כולו .על האד לא להיאבק בגורלו אלא להיות מה שהוא ולהינות מכ.% ההזדהות ההינדואיסטית שונה מדתות אחרות בה האלוהות היא ישות רחוקה ומאיימת או דורשת אהבה במפגיע. חלוקת האלי מקובל לחלק את האל הבורא לשלוש דמויות ,בראהמא, וישנו ושיווה .תפקיד וחשיבות של האלי השתנתה במרוצת הדורות וג היו החשיבות שמיחסי לה ההודי משתנה ממקו למקו .בעוד בראהמה הוא ישות מופשטת ,וישנו הוא כוח החיי, הבסיס הרוחני של הקוסמוס ,הדר %בה משתלב האד ע הקוסמוס, ואילו שיווה הוא מחזור הבריאה ,לידה ומוות ,בריאה והרס ,טוב ורע וחילופי העונות. בראהמה ,בניגוד לשני האלי האחרי ,הוא אל מופשט ואיננו זוכה לפולח .וישנו הוא אל אהוב ומופיע כדמויות שונות, כאד ,כדג ,דוב ,חזיר בר ,אדאריה ,גמד ,בעל גרז ,ראמא וקרישנה .שתי האחרונות ה הנערצות ביותר .הפולח של וישנו מדגיש צד אחד של החיי של האהבה והשמחה בעיקר כלפי מייצגיו קרישנה וראמא ,בעוד שפולחנו של שיווה מדגיש את המאבק שבחיי כמו השליטה על החומר בתרגילי יוגה. ההודי עובדי לאלי נוספי ,חלק קדומי מאד :בת זוגו של שיווה ,שלה מספר שמות ,פאווארטי ,אומה ודורגה .האלה מתחלקת ,לפי הטנטרה ,לשלוש דמויות :הבוראת ,הא ,והאלה ההורסת ,קאלי .פולח קאלי וכנראה ג פולח שתי הישויות האחרות הוא קדו מזה של האלי .עוד אלי ה ,סאראסוואטי, אלת החוכמה ,הלמידה והאמנויות ,לאקשמי ,אלת המזל ,ההצלחה והעושר וג בת זוגו של וישנו ,גאנשה ,אל השפע ,בעל ראש הפיל, האהוב על ההודי ,סוריא אל השמש ,אגני אל האש ,סומה אל המי ,האנומ ,האל הקו" האמי ,/מיתרא ,האל הטוב שאומ /ג 150 על ידי עמי אחרי ,אינדירה ,אל המלחמה ,צ'ייטאניה ,אל הרפואה ,וארונה אל היקו .האל הבורא הוא ג פורושוא או פרג'אפטי שהיה אד קדמו רוחני ,שהתגש לחומר .מאברי גופו נוצר העול ,אדמה ,אוויר ,אש ומי .לפי סיפור אחר ,מאברי גופו נוצרו המעמדות .תרומת אברי גופו לעול נחשבת להקרבה מצידו, דבר המציי את היחס של ההינדואיז לבריאה החומרית .בסיפור הבריאה מופיעי יסודות מוכרי כמו הרצו ואחר כ %המחשבה, כאנרגיות שבראו את היקו .האלי מצויי ג בטבע כמו אלת נהר הגאנגס ,אליו באי למות ולהיטהר .מקדשי ג עצי ועצמי בטבע .כוכבי הפכו לאלי .בעלי חיי מקודשי ה פרות ,קופי, ציפורי ונחשי .הפרה מקודשת כסמל לבעל חיי שנות מבלי לקבל .לכל דבר יש אל או קדוש וה עדיי מתרבי ללא הר" .עוד" האלי אינו מסתיר את העובדה שכל אחד מה הוא עוד גילוי של האל המופשט .היכולת לדבר ע אלי ואלילי מפחיתה את הבדידות האנושית א" יותר מאשר אמונה באל אחד. כתבי קודש כתבי ההודי נכתבו בי השני 1,500לפנה"ס ו 500 לפנה"ס .חלק ה כוללי את הידע שנזקקו לו הברהמיני, הכוהני ,לעבודות פולח ולהקרבת קורבנות ובחלק מצויי עיקרי ההינדואיז ,וכ המיתוסי העיקריי של המהבראטא והראמאיאנה. הפרק הידוע ובעל ההשפעה הרבה ביותר הוא הבהגוואד גיטה, מתו %המאהאבראטא .הוא צופ בתוכו את עיקרי הדת ואת הצד המעשי שבמצוות ,דרכי היוגה השונות. ראמאיאנה ראמה ומשפחתו הסתבכו במזימות ובתככי שבארמו המל .%ראמה ,המיועד להיות מל ,%אול /לעזוב את הארמו יחד ע אשתו סיטה ,ולשוטט ביער במש 14 %שנה .ביער הוא נתקל בממלכת השדי ובמל %השדי .ג ש רחשו מזימות שרמה ואשתו נגררו אחריה .ראמה שניצל מפיתוייה של אחות מל %השדי ,נכלא על ידי המל .%אחרי שאחיו של רמה חיל /אותו מידיו ,תפס מל% השדי את סיטה וכלא אותה .רמה נלח בו בעזרת שבט הקו" שיצר 151 גשר של קופי .ראמה עבר דרכו )מאז הקופי מקודשי בהודו( וחיל /את סיטה מכלאה. ראמה חשד בסיטה שמא בגדה בו וכדי להוכיח את חפותה עברה דר %אש א %האש לא פגעה בה .כעבור מספר שני נאלצה להוכיח שוב את נאמנותה והיא פרשה מ העול .לאחר מותה ג ראמה האבל עזב את העול .ע מותו ראמה הפ %לאבאטאר של וישנו. זהו סיפור אהבה ונאמנות ששבה את לב הע ,למרות שהסטריאוטיפי שבו כיו פחות מקובלי. מאהאבראטא מל %בש פאנדו השאיר לאחר מותו חמישה בני ,שהידועי ביותר מביניה ה יודישטארה טוב הלב ,המהמר ,בהישמה הגיבור וארג'ונה הלוח המהולל .ה נישאו כול לנסיכה אחת בלבד בש דרופאדי) .נישואי של אשה אחת הנשואה ע מספר אחי היתה מקובלת במקומות מסויימי בהודו (.פאנדו ,שנפטר בצעירותו, הטיל לפני מותו על אחיו למלא את מקו הבני שעדיי לא יכלו למלו .%ע בגרות הדוד לא היה מוכ להעביר את השלטו לידיה. מכא החלה שרשרת אירועי ששיאה היה משחק .דוריודאנא ,דוד של האחי ,זכה בעורמה במשחק הימורי נגד הב המהמר ה באחי וה באשה .הוא ניצל את מצוקת של האחי ודרש מה לצאת מהאר /למש 13 %שנה .ה הסכימו לכ %וכאשר חזרו ,עדיי סרב המל %להשיב לה את ממלכת .פרצה מלחמה עקובה מד שהיו מעורבי בה אלי ,חצאי אלי ובני אד .כל הגיבורי היו בני מעמד הלוחמי .האל קרישנה ,שגיל נסי %אנושי ,הציל אות מספר פעמי מידי דוד .מאיד ,%קארנא שהיה בנו של אל ושל בתולה ,א %התחזה לאד פשוט ,מונה לשר צבא של הדוד .במלחמה קרישנה היה רכב במרכבתו של ארג'ונה. פרק הבהגואד גיטה ,מתאר את האתנחתה באמצע המלחמה, כאשר ארג'ונה עמד לזכות במלחמה .ארג'ונה ,למרות בטחונו בנצחונו ,תהה מה טע לכל המלחמה והנצחו .כאשר קרישנא שיכנע את ארג'ונה להגשי את הקרמה שלו כלוח ,המוב של דבריו היה שהרע איננו רע ,אלא הוא חלק הכרחי של המציאות. באותה שיחה קרישנה הדגיש את העיקרו של ההתרחקות מתשוקות, 152 מכעסי ,ומחומר ,כל אלה אינ האמת אלא המאיה ,האשליה .הוא דיבר על חשיבות הדבקות בקרישנה ,באל ,ולא בחיי האר./ לאחר הניצחו של בני פאנדו ,יודישטאר ,הבכור ,קיבל סו" סו" את המלוכה כשהוא מודע לקורבנות שהוקרבו למע מטרה זאת. ע מותו הגיע לעול הבא ,ש נפגש בכל מכריו משכבר כשידיד ואויב כבר אינ כאלה .הוא הבי שהגהינו והשמי חדה ,ורק התחושה שלו באותו מקו קובעת מהו הגיהינו ומה השמי האלוהיי .השמי ה המודעות והדעת הנכונה. בסיפורי אלה מצויי מוטיבי הקיימי במיתוסי אחרי. שתי משפחות קרובות הנלחמות זו בזו .הרע לקח במרמה את השלטו מהטוב ,אבל הטוב ניצח .בדר %כלל זוהי נקודת הראות של המנצח שכתב את ההיסטוריה .המיוחד בסיפור זה הוא ההיסוסי של הטוב ,ארג'ונה ,א הוא באמת כל כ %טוב .בסו" ,לאחר מותו, התברר שספקותיו התאמתו .הרע איננו כל כ %רע. גילגולי נשמות והגאולה גילגול נשמות הוא מושג בסיסי בהינדואיז .הנשמה מתגלגלת בגופי רבי עקב הקארמה .האד הלא מודע נסח" על ידי הקארמה ללא שליטה מגילגול לגילגול ,על כ הגילגולי מסמלי שיעבוד .החיי בהווה ה תוצאה של גילגולי קודמי וג למידה להיות אד של .הקארמה היא סיבה ותוצאה .מעשי האד המשפיעי על גורלו ,לעתי קרובות ג בגילגול הבא ,לאו דווקא כשכר ועונש אלא יותר כדר %למידה .גילגולי היחיד מתחילי מהדומ ,עוברי לצומח ולחי ,ולבסו" לבני אד ולישויות רוחניות. הנשמה מתגלגלת למספר רב של גופי עד אשר משתחררת מעול האשליה .בסופ של הגילגולי ,כאשר הוא מתנקה לחלוטי מהיצמדות לאישיות ,לתכונות ,לתשוקות ולכעסי ,הוא מגיע לשלב המוקשה ,הגאולה ממחזור החיי והמוות .הגילגולי ה קשי והמוקשה היא השיחרור מה .כא הנשמה מתחברת למקור שממנו היא באה ,שאליו התגעגעה ,לנשמה האוניברסלית .לפי שיטות שונות ,שהתפתחו ג בדתות אחרות ,קיימי שלבי נוספי בי סופיותו של האנושי למיזוג ע ההוויה הקוסמית הנצחית .הוא הופ% לישות רוחנית בדרגות שונות .המטרה של חכמי ההינדואיז היתה 153 לקצר את מש %הגילגולי ולמצוא שיטות המאפשרות לדלג על הגילגולי ולהגיע למוקשה. הקוסמוס קיי לפי דהרמה ,חוק קוסמי .לפי תורת גילגול הנשמות ,שהתפתחה בבודהיז ובמערב לנשמת כל אד ייעוד משלה ,דהארמה ,הגשמה עצמית ,אבל ג לאישיות שנוצרת בכל גילגול תפקיד משלה .האד היחיד משתלב בסופו של דבר ע הדהארמה של הקוסמוס. הדר %להשתחרר מ הגילגולי נעשיית במספר אמצעי שפותחו למסורות של יוגה והתבוננות .השיטות מאמנות את האד לנהוג לפי החוק הקוסמי .העקרו הוא להימנע משיעבוד לחושי, לפחדי ולגשמי ולמצוא את הסיפוק בתודעה ,בעצמי ,בהבנה שהעול הוא המצאה של הדימיו ,ובדעת את העול האמיתי שמעבר לאשליות .האד זקוק לשלוש תכונות :אחת היא פסיביות: שלווה ,צניעות ,סובלנות ,יושר ,השניה היא אקטיביות :אנרגיה, גבורה ,כוח ,אומ ,/רוגז ,והתכונה השלישית היא נייטראלית :חוסר תנועה ,חוסר שינוי .רק בחומר קיימת הפרדה בי התכונות ,בעול הרוח ,שלושת ה אחד .א אחת מהתכונות מופיעה מעט מדי או יותר מדי ,האיזו מופרע .שלוש המידות השליליות ה :התאווה, הכעס והחמדנות. על האד ללמוד להגיע לשיוויו נפש .אי בולמי את התשוקה בכוח אלא משתמשי בטכניקות שונות כדי להמיס אותה ולרוק אותה מכוחה .על האד להיות שווה נפש כלפי התוצאות, לכ עליו לעשות את עבודתו כמיטב יכולתו בהווה ולא לדאוג לתוצאה ,בי א היא מצליחה ובי א היא נכשלת. ההינדואיז איננו שולל את דר %המעשה אלא מדגיש את העשייה ללא ההיצמדות הנפשית. כתות ומעמדות רוב ההודי חיי בתו %הקאסטות .הכתות ההינדואיסטיות מתחלקות לארבעה מעמדות ,שלכל אחד מה זהות עצמית וייעוד המטיל חובות לשירות החברה .הברהמיני ,ה הכוהני והמורי, בעבר ה היו מקריבי הקורבנות .ה נושאי החוכמה ולומדי את הספרות הדתית .אחריה ,הכת הפחותה בחשיבותה ,היא כת הקאשטריה ,המלכי ,הלוחמי והמגיני על הע .לאחריה, הוואישיה ,הסוחרי שתפקיד לכלכל את הע וכ האמני .לבסו", 154 מעמד הסודרה ,המשרתי ,בעלי המלאכה .מעמד אחרו שלא נחשב בסדר ארבע הכתות ה הפאריה ,הטמאי והמנודי .ה סובלי ממעמד הנחות ומיחס משפיל למרות כל הניסיונות לבטלו. המעמדות מתחלקי בתוכ למעמדות משנה של עיסוקי ,למשל, קיי ,מעמד של כובסי. ההירארכיה המעמדית והמקצועית חפפה תמיד את הכתות. מילוי חובות הכת מבטיח לאחר המוות עליה לכת גבוהה יותר. מסיבה זאת הדלי משלימי ע תנאי קשי ובעלי המעמד הגבוה לא חשי יסורי אשמה .בגילגול הקוד ,ה מאמיני ,ג ה עברו אות תנאי .כדי להיות הינדי חייב האד להיוולד הינדי משו שברגע שאד נולד הוא נאל /למלא את הקארמה של מעמד ,אומה ודת שהוא נולד לתוכה ,ג בעמי אחרי ,לא רק בהודו .היוולדות לקבוצה מסויימת נחשבת בהודו לסמל מקודש שאסור להחליפו. יוגה היוגה היא הדר %המעשית ליישו עקרונות ההינדואיז.קיימי סוגי רבי של יוגה שהבולטי מביניה מוצגי כא .לא תמיד חייבי בטכניקה מיוחדת .חיי מוסריי, עזרה לזולת ,עשיית עבודתו נאמנה ומילוי חובות המעמד ובכ% מובטח לאד שקיד את נשמתו .זוהי הקרמה יוגה .מילוי חובות הוא ג הדעת שלומדת כת הברהמיני ,וזוהי הדעת היחידה שמובנה דומה לידע המערבי .בדר %כלל הכוונה לדעת המגיעה בדר% אינטואיטיבית. טכניקה מעשית היא ההאתא יוגה :היא כוללת תנוחות, תרגילי נשימה ותרגילי גופניי שוני שמטרת לחזק את הגו" והנפש עד מעבר ליכולת שהאד סבור שיש לו .זהו חלק מפולח שיווה .בטכניקה המעשית כלולי ג מדיטציות בה הוא לומד להתבונ פנימה תו %כדי הרחקת הרשמי החיצוניי .התוצאות של יוגה גופנית היא סגפנות של הנזירי והפאקירי .יחד ע הרצו להוכיח את חוסר חשיבותו של עול החומר ,זוהי הדר %שיש בידי הדלי להוכיח את כוח בעבודת האל. הדר %ההפוכה לקדרות הסגפנית והמתאימה ג היא להמוני הע היא החוויה הרגשית ,השמחה ,הדבקות ,האהבה והחמלה 155 הנקראת בהקטי יוגה .האד מתמזג ע קרישנה או ראמה בדר %של אקסטאזה או של שתיקות .עבודת האל בדר %הרגש התפתחה ג בדתות אחרות ,כזר הצופיות המוסלמית ובחסידות היהודית .כיו היא זוכה לאוהדי רבי במערב. ג הטנטרה היא דר %השמחה והפעילות .הטנטרה עוסקת בשילוב היסוד הנקבי והזכרי .ההזדווגות הגופנית ,היכולת של שניי להפו %לאחד ,מסמלת את ההזדווגות הרוחנית של היסודות המצויי בתו %האל ,ש ה אינ ניגודי אלא אחדות .כ %מעשה האהבה הופ %למעשה רוחני ,לא לחטא .בניגוד לדתות אחרות ,האנרגיה הנשית ,השאקטי ,היא האנרגיה האקטיבית והאנרגיה הגברית היא הסבילה .היו תקופות שה עסקו בהתנהגות מינית שנחשבת מתירנית .ג האהבה וההזדהות ע הגורו ,המורה ,היא ביטוי לאהבה ולאחדות ,שהיא שלב של אהבה רוחנית שסופה אחדות ע האל .אחדות ע האל היא האושר ,הפירוד ממנו והפירוד בכלל הוא הסבל .הטנטרה נעשתה מקובלת במאה ה 6לספירה א %מקורותיה קדומי ביותר. יוגת הקונדליני ,שהיא יוגת הטנטרה ,עוסקת בהעלאת אנרגית החיי ,הפראנה ,המיניות ,המתפתלת כנחש מבסיס עמוד השידרה ועד לקודקוד הראש .האנרגיה עוברת דר %הצ'אקרות. הצ'אקרות ה פיתחי האנרגיה בגו" ,אלה שבעה איזורי לאורכו של הגו" שכל אחד מה מסמל משמעות אחרת לאד :הישרדות בבסיס עמוד השידרה ,מיניות באברי המי ,רגשות בסיסיי במקלעת השמש באיזור הבט ,רגשות אהבה לזולת ,ליקו ולאל בלב ,כושר ביטוי מילולי ,יצירתיות ותיקשורת בגרו ,העי השלישית במצח ,בי שתי הגבות ,היא הראייה שמעבר לעי הבשר ,ולבסו" ,מעל לקודקוד הראש ,הניצו /האלוהי ,החיבור בי האד ובי האלוהי. יוגה המכוונת בעיקר לשליטה על המחשבה ולניקוי מחשבות מיותרות היא המנטרה יוגה ,שהיא חזרה על מילה אחת או משפט אחד במש %זמ מסויי ביו. היוגה של הרצו היא הראג'ה יוגה .האד לומד שליטה על הרצו בגו" ובנפש והכרת העצמי האמיתי .היא מכוונת לניקוי ההכרה מ המחשבות המיותרות ומ הרגשות המעיקי .היא עוסקת 156 ברוח יותר מאשר בגו" ,אבל היא כוללת ג תירגול לשליטה גופנית וג מדיטציות .היא מכוונת את האד להשיג רצו חסר אנוכיות, אינטואיציה ,אהבה אוניברסלית ,חוויה של אידיאלי ומושגי מופשטי והזדהות ע העצמי הגבוה שלו .ע השגת יכולות אלה הוא איננו מגיע רק להארה אישית אלא ג מכוו אות לעול ובכ% הופ %אותו לרוחני וטוב יותר. דר %נוספת לעבודה על המודעות ומעבר לה היא דר %של פילוסופיה ומחשבה ונקראית ג'ננה יוגה. ככל שהאד מעמיק יותר במדיטציות ובדר %הרוחנית הוא מתרחק מחומריות ,כעס ומידות רעות .המטרה היא להגיע לבסו" לסמהדי ,ההארה המושלמת ,להתנתק לגמרי מהאגו ומהרשמי הפנימיי ולחוות את האחדות שביקו. היוגה מעידה שרוחניות נרכשת בעזרת משמעת עצמית שבאה מתו %אמונה ותירגול .אנרכיה איננה חופש א כל שבריר של מחשבה ורגש מזדמני גורמי לאד להתפזר לכל עבר כמו סוסי ללא רכב .ספונטאניות איננה קפיצה ממצב גופני או נפשי אחד למשנהו .להיפ ,%זהו מכשול להבשלה רוחנית .הספונטאניות הרוחנית קיימת כאשר האד משתחרר מדחפיו הגופניי והרגשיי ומניח לרוחו להיות חופשית ולספוג רשמי מההוויה הלא גשמית. משמעת מובילה לחופש .להיות חופשי פירושו להיות מעל הטבע, מעל לגו" ,לרגש ולמחשבה .בעזרת היוגה האד מתעלה בדרגתו הרוחנית מגילגול לגילגול ,ובמקרה הטוב ביותר מגיע לדרגת הסמהדי. חיי האד ,המקדיש עצמו לעבודה רוחנית ,נחלקי לארבע תקופות הדומות במידת מה לסול הכתות :בצעירותו הוא שוהה כחני %אצל הגורו .המדרי %הרוחני זוכה להרבה מאד כבוד וצייתנות מצד החני .%תקופת הבגרות היא תקופה של משפחה ועבודה .בגיל העמידה הוא מתחיל בתהלי %הרוחני .לבסו" ,זיקנתו היא תקופת פרישות מהבלי העול הזה .יש הרבה היגיו בחלוקת התפקידי לגילי ,כל זמ שאיננה נוקשה מדי .לאחר שהאד למד ומילא את חובותיו כלפי משפחתו וכלפי עול החומר על ידי יצירה ושמירה על נכסי ,הוא פונה בזיקנתו לעסוק בנשמתו .שלא כמו האד המערבי השוא" להארי %את תקופת אמצע החיי עד כמה שנית ולדחות את תקופת הזיקנה ,הזיקנה ההינדואיסטי מחכה לזיקנתו כדי להתעמק 157 בעול הרוחני לא כתלמיד כפי שעשה בנעוריו אלא כעצמאי .חלוקה זאת מעידה יותר על הכוונה ואי מקיימי אותה בכל מקו ככתבה וכלשונה .בהודו מצויי ג קדושי המבלי את ימיה בנדודי בדרכי ובסיגופי .ה זוכי לכבוד רב ומקבלי מנות מזו לקיומ מ האוכלוסייה. הפולח ההודי מאד יצירתיי במנהגי החיי ,בתהלוכות ובטקסי. עבודה לאלי רבי מאפשרת ביטוי לסוגי שוני של יצירתיות בי האנשי .לעתי יצירתיות זאת באה במקו מאבק בתנאי קשי. הודו מורכבת מזרמי שוני ,דתות שונות ולא לכול אות מנהגי. קיימי מנהגי מקובלי אות הממלאי אחר חוקי הדת ההינדואיסטית כמו מדיטציות ,אמירת מנטרות ,פסוקי מקודשי, טבילה במי ,עבודת האל במקדשי ,התבוננות בציורי של סמלי מופשטי המשמשי לפולח .לאלי מוקדשי מיגוו חגי ,חגיגות ותהלוכות ציבעוניות .עבודת האל נעשיית לא רק בציבור אלא ג בתו %הבית בפינה המוקדשת לפולח של פסל האל .החגי ההינדואיסטי מרובי ,חלק משעשעי וחלק רציניי .לעתי ה צובעי את עצמ וג צובעי את הפילי. הפולח קיי ג כבידור וכאומנות .ההינדואיסטי מציגי דרמות המשחזרות מיתוסי של העבר בעיקר של המהאבראטא והראמאיאנה .בהודו של היו ,שעדיי מאמיני בה שהחיי ה אשליה ,מפותחת מאד תעשיית האשליות ,הקולנוע ,מלבד מופעי בידור והצגות שהיו נהוגי מאז ומתמיד .א העול הוא אשליה ,מה ההבדל בי החיי במציאות ובקולנוע? לעתי עדיפי החיי בקולונע מאשר במציאות .ה אינ לוקחי את החיי כל כ% ברצינות כמו במערב .ה מוכני לחיות ג בעול אחר ,בעול הדימיו ,בעזרת הקולנוע ,בעזרת סיפורי אלי ואלות רבות מספור, וכ בהמצאת פולחני אישיי. כ עולי לרגל במקומות בטבע המיוחסי לאלי אלה או אחרי ,מבקרי במקדשי מרשימי ביופיי שהוקמו לה ,ובעיקר עובדי לה בפינה ביתית שהוקדשה לה .בהודו ג הגורו זוכה לעתי ליחס כמעט כאל אל. חלק מההודי מקדישי את חייה ליוגה אחת ,מרבי במדיטציות יומיות ובאמירת מאנטרות .המאנטרות ה פסוקי ,מעי 158 נוסחאות לקשר ע ישויות קדושות .בדר %כלל ה צמחוניי ,מתו% רצו לא לפגוע בנשמת של בעלי החיי .ה מרבי בטיהור עצמי המתבטא בטבילות .קיימי דיני טהרה ג בתו %המשפחה. ע זאת ,הודי רבי אינ מקיי את כללי הפולח וחייה דומי יותר לאלו של המערב. 159 בודהיז הבודהיז ,שמקורו בהודו במאה ה 6לפנה"ס ,הוא אחת הדתות הגדולות בעול .רוב המאמיני חיי בדרו מזרח אסיה. הוא בעל השפעה רבה ג בעול המערבי ,בעוד שמספר המאמיני בהודו ,מולדת הבודהיז ,מועט יחסית .הבודהיז הוא פיתוח רעיונות פילוסופיי מתו %העול האלילי ההודי באותה דר% שהאלילות התגלגלה לפילוסופיה היוונית .ההינדואיסטי עובדי לדמויות אלי שה גילויי שוני של האלוהות .הבודהיז ראה באלי מושגי מיסטיי שוני שנית להתקשר אליה. הדגש בבודהיז הוא על האד ,לא על אלוהי ולא על ישות חיצונית .האד מחפש את הישועה בתוכו .תו %כדי התבוננות בעצמו ובמעשיו ,הגאולה נעשיית על ידי עצמו בתו %עצמו .לאד השפעה על עולמו ובשיטות שמציע הבודהיז יש בכוחו לשנות. סבל וקארמה הבודהיז מקורו בצור %של בודהה לרפא את הסבל האנושי. ארבע האמיתות היסודיות של הבודהיז מבוססות על עובדת הסבל, מקור הסבל ,השיטה להשתחרר ממנו והדרכי לחיי נכוני .מקור כל הסבל הוא בתשוקות ובהיצמדות לחושי ,למחשבה ולרגש, לרכוש ולאנשי .ההיצמדות והחמדנות מלווה בסערת רגשות ובהיעדר איזו פנימי .כאשר האד בעל חפ /הוא חושש לאבדו. כשאד אינו חושש מאובד הוא משתחרר מהפחד ,ונחה עליו שלווה .ההיצמדות שלו היא אפילו לעצמו ,לאגו שלו .הסיבה לחוסר התועלת של ההיצמדות והסבל הוא הארעיות של הקיי .האני הוא אוס" של הרגלי וזכרונות .להיצמד לדבר כלשהו הוא מעשה חסר תועלת משו שלאחר זמ מה ,האד משתנה והמציאות סביבו משתנה .התוצאה היא שלעול האד ניצמד למשהו שעבר זמנו, שכבר איננו קיי ,ולכ הוא נידו לתיסכול .מה שקורה היו ,לא בהכרח יהיה לו המש %מחר .אי קביעות .שו דבר איננו ניצחי .כל 160 דבר סופו להתנוו ולמות .הכל עוברי גילגולי והתפתחות ,ג האלי ,ואפילו האל ברהאמה .דר %האמצע היא הטובה ביותר להשיג איזו וחוסר סבל .ראוי לא להניח לתשוקה ולמחשבות לגרור את האד לכיוו שלה אבל ג לא להתנזר. כאשר האד מנתק עצמו מתוצאות מעשיו ,ואי הוא לוקח ברצינות את ההווה ,לא את הטוב ולא את הרע ,הוא מוכשר להנות מהחוויה בהווה ללא פחד מהעתיד .אי זה אומר שחייבי להתעל מהעול .נית לעסוק בעול הזה בלי להזדהות ע הרגשות, המעשי ,האנשי והחפצי ,ולהבי את היחסיות שלה. בדומה להינדואיסטי הבודהיסטי מאמיני שהקרמה משתנה בהתא למעשיו של האד בגילגול הקוד ,שהגילגול הנוכחי משפיע על הגילגול הבא ,אלא שבניגוד לה ,אי ה מדברי על נשמה ,אלא על מעי מודעות עצמית העוברת גילגולי. בכל גילגול מודעות זאת שומרת על הישגיה ,יורשת תכונות מסויימות מהגילגול הקוד ,מתקנת לפי הצור %את טעויות הגילגולי הקודמי וממלאת את החובות המוטלי עליה .ג האלי עוברי שלבי קארמה וגאולה .בגילגוליו האד ספג לתוכו את כל גווני האנושות וצבר ידע .כאשר הוא מאמ /רק חלק מ התכונות האנושיות ,הוא חסר ,וככזה לעול לא ימצא מרגוע לנפשו .אי הוא יכול להשתחרר א אי הוא מבי את הרע .בכל פע שהאד מכיר חלק נוס" מעצמו הוא משתחרר ממנו .אד שזוכה לזוהר ולפרסו עד כדי רוויה מה ,משתחרר מהצור %להיצמד לאהבה של כל העול אליו .אד הזוכה לממו רב עד כדי השתעבדות לו משתחרר מהצור %להיצמד לכס" .אד שזוכה לקשר ע הזולת רק לאחר שהוא כופה עליו את רצונו ועל ידי כ %מעורר רוגז ,משתחרר מהצור %בשליטה על הזולת .כשהוא הכל ,הוא חוזר להיות לא כלו. כשהוא ,לא כלו ,חסר אופי ,הוא משוחרר. בודהה הציע את שיטתו בה נית לדלג על שלבי אלה של הגילגולי .האד איננו נזקק לסבל שבכל שלב כדי להבי את חוסר התועלת שבהתנהגותו .אי הוא נזקק ג להקרבת קורבנות שרווחה בתקופתו וא" לא לטבילות .הוא יכול להגיע להבנה עמוקה של המורכבות והאחדות באמצעות סוגי שוני של מדיטציות משו שבהתבוננות פנימה הוא חי את כל קשת החוויות ,והוא מודע לכל הגווני ,עד אשר הוא מגיע להארה .בודהה הכיר את ערכי התקופה והמקו בו חי ,ולכ הציע את השיטות הללו .האד כיו יכול להשתמש בשיטות נוספות כדי להגיע לאות מטרות. 161 הארה אות שהתנסו בהארה מתארי אותה בדרכי שונות :הארה היא תפיסת אחדות הבריאה .ההבנה שהכל אחד ,ג א כלפי חו/ הדברי כביכול נפרדי ,ידע פתאומי על היק" היקו הפיזי לעומת היקומי האחרי ,יחסיות העול הזה ,סיבת הדברי הקורי בעול ,תחושה חזקה של נוכחות אלוהית ,ניתוק מתאוות ,אמונה, הבנה שהבריאה לא אישית ,שמאחורי הניגודי קיימת ריקנות, שהקיי הוא אשליית החושי שלנו ,שעכשיו מצוי כל הידע והעול רק ממלא לאור %הזמ את הידע שכבר קיי לרוחב ,אושר ואהבה אינסופיי ,תחושת זהות ע היקו ,תחושה שהעול הוא חלק ממ,% שהיקו הוא אתה" ,אתה הוא זה" ,ידע חוויתי ולא אינטלקטואלי, תפיסת ההוויה באינטואיציה ולא רק בהבנה שכלית ,ניתוק מתחושת האני ומעבר אל תחושת הלא אני .ההארה שזכו לה הבודהות היא חוכמה המקיפה את כל הידע שבכל העולמות ובכל הזמני ,הכרת כל הגילגולי ,וכל הברואי שהיו ושיבראו. אינטואיציה פירושה ,תפיסה תו %כדי חוויה שאיננה מופרעת על ידי מחשבות ,רגשות ותשוקות .תפיסה פנימית של הרע מבטלת את השיפוטיות וגוררת אחריה הבנה וחמלה כלפי כל הברואי. ההארה עשויה להיות פתאומית או הדרגתית .ידע שאיננו מלווה בחוויה ,איננו מספיק .אד שמבי בשכלו שהתשוקה וההיצמדות גורמי לסבל ,שהתודעה הקוסמית משתקפת בתו %היחיד ,שהפירוד הוא אשליה ,שהאני הוא אתה ,שאי מוות ,עדיי איננו יודע .הוא יודע רק כאשר הוא חווה עד עמקי נשמתו שקיימת תודעה והיא משתקפת ומתגלמת בכל עצ ,צומח וחי ,ולכ אני הוא אתה, ושאותה תודעה איננה מתה ,ומכא שאי מוות .כאשר הוא יודע באמת ,הוא יותר סובלני כלפי הזולת משו שהוא מבי שהשני פועל מתו %בורות .זוהי האחדות בי האהבה והחוכמה .הבורות היא ההיפ %מהארה ,היא עיסוק מופרז במציאות כאילו היא הכל ,והיא מת היתר לאמלל את האד בניגוד להארה המלווה באושר. בהארה מושלמת האד יודע הכל ,לכ הוא יכול לבטל את המאיה ,העול הפיזי האשלייתי ,ואת החוקי לפיה פועלת המאיה, והוא עשוי להגיע לנירוואנה .באופ מעשי ,קיימי מצבי שבה האד חווה רק חלק מההארה ,או הארה לרגעי מועטי בלבד, והוא מוטרד מכ %ששו דבר חדש אינו קורה .סביר שאי הארה אחת 162 לכול ,ושקיי הבדל בי הארה אחת לשניה ,למרות שבבסיס ה דומות .ההארה ,למרות עוצמתה והפרופורציות שהיא מעניקה לאד ,איננה גורמת לאד לדעת הכל .משו כ ,%יתכ שאד מואר לא יבי רעיונות של אנשי אחרי או לא ידע אי %לעשות עסקי. בודהה מופיע במספר צורות לפי רמת התפתחותו של האד: כאד ,כעקרו מופשט ,כהזדהות רגשית או בעזרת תובנה פנימית, הארה. נירוואנה :נירוואנה היא כיבוי התשוקה האנושית להיצמד לאגו, לאחר שהאד השתחרר מכבלי החומר והגילגולי .בתו הגילגולי ,האד מגיע לנירוואנה ,התחנה בו האד חונה לאחר שהוא חווה הכל ,וש הוא נח ממעגל הגילגולי .החירות מהתשוקה ומהאגו היא השמחה והאושר .האד אינו חש את ההיצמדות ולכ איננו חווה ניתוקי וסבל. בעול המודרני נית לפרש את המושג נירוואנה כקרקע חדשה ,נקיה וטהורה ,רוחנית או מעשית ,עליה אפשר להתחיל מחזור חדש של גילגולי ,שאפשר להצמיח בה עול חדש ,שבו יצרי ,ניגודי ותשוקות לא ישלטו על האד ,ותת ההכרה לא תדחו" את האד ,משו שהוא כבר מכיר את החשקי שלו .זאת תקופה שתת ההכרה תחדל להיות צידו האפל של האד משו שהוא האיר אות וה עתה חלק מאישיותו המועשרת. אלוהות :רבי רואי בבודהיז דת אתיאיסטית משו שהיא עוסקת רק באד .בכל זאת קיי מושג קרוב לאלוהי והוא הדהרמה חוק העול .הוויה אחרת הקרובה לאלוהות היא תיאור ההפשטה הגדולה ביותר של בודהה ,לא כאל אלא כמושג .זהו תיאור הדומה ג לנירוואנה .זהו מצב מוחלט שהוא שלילת כל הידוע לנו .הוא האי ,אבל זה איננו האי שהאד מכיר .הוא לא יש ולא אי .הוא שונה מכל מושג שהאד מכיר .מכיוו שכל אד יכול להגיע למצב זה ,או ,לפי דעה אחרת ,כל אד כבר נמצא ש אלא שהאשליה מסתירה אותו ,הרי שבכל אחד מצוי היסוד האלוהי. 163 חיי נכוני הבודהיז מציע שמונה סעיפי לחיי נכוני :דעה נכונה, זוהי ידעה של עול האשליה ,הסבל הכרו %בהיצמדות לעול הזה והידע אי %להימנע ממנו ,כוונה ,דיבור ומעשי נכוני ,ועבודה מתו %יושר אלה מתייחסי לקשר נכו ע הזולת ,ולבסו" ,עבודה נכונה ,חשיבה נכונה ושלווה מתו %ריכוז ,מתייחסי למדיטציה, התבוננות והגות באותה אמת שהבודהיסטי מאמיני בה. התכונות הטובות ה :אהבה ,סליחה ,חמלה ,צדקה ,הימנעות מרע שהיא פרי התשוקה וההתמכרות ,ממשקאות משכרי וכ מרצח ,מגניבה ,משקר וממיניות מוגזמת .התכונות הרעות ,מלבד אלה שהוזכרו ,ה :חמדנות ,הגזמה ,גאווה ,שנאה ,כעס ,צער ,רוע, פחד ,אנוכיות ,היצמדות לחפצי ולאנשי ועצלות .הבודהיסטי מתנגדי להריגת בעלי חיי .היכולת להבי את הסבל והרצו לסלקו מתייחס לכל יצור בעול ,היא אהבה וחמלה כלפי הזולת .כאשר האהבה מתחברת לאיהיצמדות לרגש ולשכל זוהי אהבה ללא תנאי. שנאה ,כעס ,עורמה וחשבונות אישיי ה רק סטיות רגעיות. חוסר היכולת להגדיר את האני ,אי לדעת איפה האני בגו" האד ,הביא להוכחה שאי אני לכ האגו הוא אשליה .האגו הוא זה שנצמד לחומר לריגושי ולאנשי ,וחוס את הדר %להבנה הנכונה. ההצעה לאי היצמדות כוללת אפילו בני משפחה .המיניות היא לא רק סמל לתשוקה אלא ג מביאה להקמת משפחות ,דבר שמונע את השחרור מגילגולי הנשמות והסבל ,ומאיד ,%המשפחה מעוררת היצמדות לרכוש ,לבני אד ולתשוקה מינית .הדגש על ההתפתחות הפנימית גור להפחתת חשיבות המשפחה והקהילה. האד מחפש גאולה בתוכו ,לא מחוצה לו .חוזקה של המודעות נמדד בכמות הדברי הטובי שהאד יכול לוותר עליה ,כולל הערכת ואהבת של האחרי שהוא חפ /ביקר ,לא כסגפנות ,אלא כנכונות לוותר עליה בכל רגע. בודהה התנגד לכתות בהודו. בודהה דרש לא לקחת את דבריו כמובני מאליה ,משו שהכל משתנה ,ג דבריו שלו ,ג האמת ,לכ חייבי תמיד לבדוק כל פע מחדש .למרות רצונו ,הוא לא יכול היה לעמוד בפני חולשות אנוש להופכו למעי אל לאחר מותו .הבודהיז לא ביטל את האמונה של רוב הבודהיסטי באלי ובישויות וההערצה לאישי שמסיבה זו אחרת נחשבו לנעלי .למרות שזוהי המגמה הטבעית של הבודהיז, 164 רבי עדיי לא היו מוכני לכ .%לפי האמונה ,בכל יו של ברהאמא מופיעי עשרי ארבע בודהות. הנזירי נדרשי להקפיד על טוהר ההתנהגות יותר מבני הע .עליה לוותר על רכוש ולחיות חיי עוני .בודהה לא עודד סיגו" הגו" וקיצוניות .מנסיונו הבי שסגפנות בדיוק כמו התרחקות מבעיות אינ מביאות להארה .נזירי רבי מקבלי נידבת אוכל מהעוברי ושבי אבל חלק מפרנסי את עצמ. מדיטציה במדיטציות ובבדידות האד יכול לשמוע את קולו הפנימי, ולפתח את העצמי הפנימי ,האמיתי והיצירתי ללא רעשי סביבה פנימיי וחיצוניי .האד לומד לזהות את האני הקוסמי שלו ללא מעורבות אישית ותו %כדי התנתקות מהאגו ומהחומר .בעקבות התפתחות היכולת הזאת הוא מבי אינטואיטיבית את היקו ,על הנגלה והנסתר שבו .מדיטציה מסייעת להגיע להארה. ישנ מספר סוגי מדיטציה :מדיטצית התבוננות בה המודט יושב ללא נוע ומתעל מכל הגירויי החיצוניי ,מדיטציה בה המודט פתוח לכל הגירויי בהווה כמו בטראנס וכ %הוא מתוודע לארעיות ומדיטציה בתנועה הרמונית .המדיטציה היא התבוננות להתבונ במחשבות ,ברגשות בתחושות .על כל אד לחוות לבדו את השלבי אל ההארה ואת ההארה .א" מורה איננו יכול ללמד חוויה זאת .קיימות שיטות שונות של מדיטציות ,הקשבה לנשימות, ספירה ,הדמייה ,חזרה על מילה ,או שילוב של מספר שיטות. המודט במדיטצית ההתבוננות ,בעיקר המתחיל ,מתפזר במחשבה וברגשות .המדיטציות אינ נוחות ,לפחות לא בתחילה ,ה דורשות הרבה משמעת עצמית ועבודה קשה .כדאי להקשיב לתחושות הגו" משו שמה המודט לומד על רגשותיו .המדיטציות מעלות זכרונות ורגשות סמויי לתודעה ,ומספר קט של אנשי אינ יכולי לעמוד בסוג זה של חשיפה עצמית ולה המדיטציות אינ מומלצות. המדיטציות אינ בהכרח מנתקות את האד מהחיי .בדר% כלל ה תרגיל יומי .לעתי המדיטציה נעשיית במש %תקופה של מספר ימי רצופי או אפילו חודשי .במדיטצית התובנה שתתואר בשורות הבאות ,היא הוויפאסאנא ,מצויי מאפייני של רוב המדיטציות השקטות של ההתבוננות הפנימית .האד העוסק 165 במדיטציה עובר שלבי שוני ,מודעות לעול שמחוצה לו ,מודעות לתחושות גופניות של עצמו ,מודעות לנשימות ,מודעות למחשבות ולרגשות סוערי ,מודעות למחשבות ורגשות עמוקי ונסתרי יותר, מודעות לרוחניותו ,שלב מעבר לתודעה גבוהה יותר ולבסו" ניתוק מוחלט מעצמו ואחדות ע העול שמעבר ליקו .המודט נשאר ער לסביבתו למרות הרגיעה המוחלטת .א מחשבות מסיטות אותו, עליו לחזור למדיטציה בקלות וללא מאמ ./הוא מתבונ בתחושות, ברגשות ובמחשבות נעימי ולא נעימי ,מבלי להגיב לה ,אינו מתמקד בה ,אינו קוטע אות ואינו מדחיק אות .הוא מתבונ בה ללא מעורבות ,ללא שיפוט .הוא רואה כיצד ה מגיעי ונעלמי כאילו היו ענני החולפי בשמיי .ככל שהאד מרבה בהתבוננות באותו מבט של שיוויו נפש ,רגשות ומחשבות עתיקי מעיזי לצאת והוא משחרר עד לניקיו פנימי מוחלט .האד מקבל תובנות רבות ,כמו זו שכעס הוא עניי של החלטה .איש אינו כועס על סירה ריקה שנתקלה בו .הכעס הוא על סירה מלאה אד שנתקלה בו. האד מבי שבזבז אנרגיה על דרמות רגשיות מיותרות .שיוויו נפש אי פירושו להתמקד בחיובי או במשפטי חיוביי ,אלא לראות את הער %השווה שמאחורי החיובי והשלילי ,את האנרגיה שמשקיעי בתוכ ,ואת הפחדי ומצבי הרוח המתחלפי והמתישי .השינויי בתחושות ובעולמו הפנימי של המודט והמודעות לשינויי החלי בו מלמדי אותו שכאשר הוא משתנה ,ג העול משתנה .הוא מגלה שהמחשבה והרגש בעלי העוצמה הרבה כל כ ,%עד שה נדמי לו ממשיי ,ה בעצ אשליה .ע קליטת השינוי הוא מבי כי ההרגשה שהאישיות שלו קבועה היא אשליה .יכולת ההתנתקות מ העבר ,ג א העבר הקשה נמש %שני רבות אצל המודט ,מעניקה תקווה לאותו אד שחש כי העבר כובל אותו ,משו שהוא מבי שהשחרור ממנו הוא עניי של מודעות ,והוא יכול להתרחש ברגע של הארה .הוא מקבל ביטחו שהוא בעצ ביטחו באי הביטחו ,לא הביטחו של הנצרות או הטאו שאלוהי או הטבע מעניקי למאמי את צרכיו ,אלא שהכל צפוי ,ג הטוב וג הרע ,ואת הכל הוא מוכ לקבל. לאד המערבי שאיננו מתחייב דווקא לשיטות המקוריות אפשרות להמציא שיטות משלו כדי להגיע לאות תוצאות .לדוגמא, אפשר לרשו את המחשבות ולבדוק אלה מה חוזרות על עצמ ללא 166 סו" וכ אלה מה חסרות תועלת ולאחר תקופה מסויימת להיות מודע לה ולהשאיר רק את המחשבות הרצויות. שיטות שונות בבודהיז הבודהיז הטהור שהציע בודהה הוא רק סוג אחד בודהיז. עקב גמישותו של הבודהיז מספר דתות השתלבו עמו. הזר הדומה ביותר לבודהיז המקורי נקרא הינאיאנה המרכבה הקטנה ,או התרוואדה .הוא נפו /בארצות כמו תאילנד, קמבודיה וסרי לנקה. בודהה חיפש את השלימות שלפני הניגודי .הדר %להגיע לכ %היא האי ,השלילה ,לא זה ולא זה .כדי לקיי את עקרונות הבודהיז ובכל זאת לאמ /ג דת עתיקה יותר נוצר הבודהיז הטנטרי שמגיע לשלימות והאחדות בדר %של ג זה וג זה ,השילוב של ניגודי הזכר והנקבה ,המגולמי על ידי הווז'רא ,יהלו או תכשיט ,מול פרח הלוטוס או הפעמו .הפעמו מסמל ג ,בי השאר, חוכמה והענבל חמלה והארה .קשת הפעמו מסמלת את האחדות בי הנשי והגברי .הבודהיז הטנטרי קיי בטיבט .מאמיניו אימצו את האלי הרעי בדת העתיקה הטיבטית והפכו אות לאלי טובי ,שכ המפלצות מצויות בתו %נפשו של האד וקיימת זהות בי המפלצות שבפני והאלי שבחו./ התפתחות אחרת לגמרי של הבודהיז היא הז היפני שזכה לפופולאריות במערב. דר %נוספת ,המאהיאנה ,המרכבה הגדולה ,המוכרת בהודו, השתלבה במנהגי ואמונות עתיקי ומטפחת פולח של בודהות ובודהיסטוות ובכ %היא אבדה חלק מהנטייה המקורית להפשטה. הבודהיסטטווה ,הוא המיועד להיות בודהה ,המואר ,והוא נטל על עצמו תפקיד לסייע לאחרי. מאהיאנה היא עממית יותר .בניגוד להיאנה שבה רק מעטי מגיעי לנירוואנה ,במאהיאנה כל אחד עשוי להגיע לנירוואנה .ע זאת ,היא פיתחה פילוסופיות חדשות ,מורכבות ומופשטות יותר. היא הקצינה עוד יותר מהבודהיז המקורי את ההבחנה בי המציאות הקיימת ובי חוסר הממשות שלה .הפילוסופי הבודהיסטי הוכיחו את הטענה ההינדואיסטית האינטואיטיבית ,שהעול הוא אשליה. 167 ה טענו שאי דבר במציאות שאי אפשר להוכיח את אי קיומו. ההוכחה לכ %היא שכל דבר במציאות מוב על ידי כ %שהוא קשור או מנוגד למשהו אחר ולכ לא ייתכ שיש משהו מוחלט בפני עצמו, בלי קשר לאחרי .אי אבר אחד או חלק אחד המציי את האד אלא הוא אוס" האיברי והחלקי שלו הקשורי זה לזה ,וכ %ג לגבי יתר הדברי בטבע .ע זאת האד איננו לא כלו מוחלט .כל אחד נידו להתחיל מהתחלה ,בלי שו הסתמכות על חושי ,היגיו וניסיו .אי שו תיאוריה נכונה משו שהיא מסתמכת על היגיו ומחשבה .האמת המוחלטת ,או הנירוואנה ,איננה תוצאה של חשיבה הגיונית או ניסיו .היא נראית כאשר האינטואיציה פורצת את קיר התפיסה האנושית המוגבלת ,ומגלה את האמת שמעבר להיגיו ומעבר לחושי .טענה נוספת היתה שכל קיו תלוי בתודעה שיוצרת אותו .רק מה שהאד תופס ,קיי .זוהי עוד הוכחה לאשלית המציאות. קיי בהודו עוד ,זר פחות מפורס מהבודהיז א %דומה לו ,בש ג'ייניז והוא קיצוני וסגפני יותר בדר %החיי .הוא מדגיש אי אלימות אפילו כלפי בעלי החיי הזעירי ביותר .גנדי הושפע מתורת הג'יי. 168 טאואיז סי השפיעה על תולדות המחשבה האנושית לא פחות מתרבויות עתיקות אחרות של התקופה העתיקה ,כמו מצרי ,בבל והודו ,אלא שתרומתה הוצנעה משו מה .תיאורית הניגודי האומרת שהאחד קיי על ידי ניגודו ,על ידי האחדות ביניה או הפרדוקסי שלה מקורה בסי ,והיא אחת מדרכי המחשבה הבסיסיות ביותר של האנושות .נראה שהיווני הושפעו מה ויצקו מחוכמת את יסודות תורת ההיגיו והמחשבה המודרנית. הטאו מקורו בדת אלילית בשנת 3000לפנה"ס או יותר .רעיו הניגודי והמורכבות שלה התגבש בער %בשנת 1000לפנה"ס ע כתיבת השיטה של הגדת העתידות של האיצ'ינג .הטאו הפילוסופי המוכר לנו כיו קיבל את צורתו הסופית במאה ה 6לפנה"ס, ומייצג אותו בעיקר הספר הידוע ביותר של הטאו ,ספר שירי קט ונעי קריאה ,בעל 81שירי קצרי ,בש "טאו טה צ'ינג"" ,הדר% והמידה הטובה" שנכתב בידי לאוצה ,בתימצות האופייני לאמנות סי בכלל .היו חכמי טאואיסטי נוספי שהשפעת על הטאו לא היתה פחותה מזו של לאוטצה. תרבות סי ,בניגוד לרוב האומות ,היתה רציפה לכל אור% ההיסטוריה. האמונה באלי החלה באמונה ברוח האבות .ה הקריבו לה קורבנות כדי לבקש את עזרת ולמנוע מה להביא מזל רע. חלק מהפולחני העתיקי בסי ובארצות המזרח הרחוק קיי עד היו .האמונה באלי טובי או מענישי בשמי ורוחות רעות או אלי מגיני על האר /הפכה לבסו" לתורת הניגודי יי ויאנג .היי האר /והיאנג השמי ,הפכו למושגי מופשטי בעלי תכונות הפוכות ,המשלימי זה את זה .בי שני הכוחות המנוגדי קיי הכוח מאז .תפקידו של השמא בעבר ,שתיוו %בי האד לרוח ,או הקיסר 169 שלפעמי נחשב כאל ,או האד לפי הפרשנות המודרנית ,הוא האיזו .מכא התפתחה תורת ההרמוניה והאיזו של הניגודי היי והיאנג .המהות שמאחורי הניגודי היא הטאו .כוח החיי שמתבטא על ידי התנועה ההכרחית הנוצרת מהניגודי ,היא אנרגית הצ'י. מכוחות אלה נוצר עול החומר המורכב מ 5יסודות. הקיסר צ'י שיה הואנג טי ,מהמאה השלישית לפנה"ס ,הוכיח את ההשפעה של הכוח פוליטי על הפילוסופיה .הוא איחד את כל המדינות הסיניות המפורדות והפ %את סי למדינה הענקית ומרובת האוכלוסי הידועה לנו כיו .כדי לשלוט בה הנהיג משטר אכזרי שנמש %על ידי שושלות אחרות עוד מאות רבות של שני ,איפשר לכל המעמדות לעסוק בפקידות וייעל את המינהל הציבורי .כ %הפכה סי מאר /שצמחו בה אנשי רוח וממציאי דגולי ג בתקופה שלאחר אותו קיסר ,לאר /רחבה מדי ,מרובת אוכלוסי מדי ,אחידה מדי ,שערכי פילוסופיי הוכנסו לשירות השררה במדינה ובמשפחה. הטאו הטאו הוא הסיבה של הטבע .מ הקבוע ,האי ,הטאו ,נולדה המציאות המשתנה .הטאו הוא חסר הגדרה אבל הדברי המוגדרי נוצרו ממנו .כאשר ישנה מציאות ,קיי ג הטאו והטאו הוא סיבת המציאות .כל הדברי והניגודי נובעי מ הטאו .תהלי %זה נעשה מעצמו .המאבק והמיזוגי ה מתו %הטבע עצמו .גישה זאת דומה לגישה החילונית המודרנית .הדר ,%טאו ,של איעשייה היא הדר% המומלצת לאד .הטאו הוא ג מהות הכוח שמאחורי היקו וג צורת העשייה ,או ,יותר נכו ,איהעשייה. כאשר האד מאוז הוא פועל יחד ע כוחו של הטאו ,הכוח המניע את העול ולכ כוחו רב יותר .א בכל חי מצויי כוחות הבריאה ,הרי שהוא משתת" בבריאה .א בתו %האד מצויי כוחות הטבע הרי שאי טע להתנגד לה משו שה עושי את עבודת עבורו .האד כחלק מחוקי הטבע יכול להפעיל אות לטובתו על ידי שיניח לכוחות הטבעיי בתו %עצמו לעשות את עבודת .אי העשייה איננה הטפה לאיעשייה אלא לעשייה ללא מאמ /תו %כדי זרימה ע האירועי .זוהי הדר %הטובה ביותר שדברי ייעשו .כאשר 170 האד מצוי בהרמוניה ע הבריאה ,הכוח הטבעי שבתוכו מוביל אותו ,למצב הטוב ביותר עבורו ,ג א אי הוא משיג זאת בשכלו. זוהי חשיבה אופטימית המאמינה שא לא עושי ,הכל מסתדר .אי מה לדאוג ,הטבע ידאג לאד .מכיוו שהעול עושה בכל מקרה, הרי שלהיות זה לעשות .איעשיה היא העשייה .כאשר אי האד עושה ,העשייה הפנימית שבו וביקו היא זאת שגורמת לו להיות שות" בעשייה. איהעשייה בטבע היא הסיבה שהטאואיסטי מעודדי להזדהות ע הטבע ,להתמסר לו ,להתבונ בו ולחיות עמו בהרמוניה. החיי לפי הטבע מחייבי את ההנאה ,כולל הנאות הגו" ולכ אי צור %בנזירות קיצונית ובוודאי שלא סיגופי לשמ .הטאו, בניגוד לרוב הדתות ,הוא נהנתני .הכוונה להנאה פשוטה ולא להוללות .אי בטאו דגש על משמעת ועל ניצחו הרוח על הגו" אלא על זרימה .חכמי הטאו הדגימו את הנטייה לשמחה ואת ההתנגדות לחוקי בכתבי ובסיפורי הטאואיסטיי :ש מגלי פשטות, הומור ,פרדוקסי ואנרכיה חצופה. בכל זאת ,אי זה עניי פשוט להגיע לאיעשייה .רק תירגול ממוש %מביא לכ .%רבי החכמי הטאואיסטי אשר נטשו את הקהילה וניסו בגפ להעמיק את חווית הטאו .ה העדיפו התפתחות פנימית על הצלחה חיצונית ,בניגוד לחילוניות המודרנית המערבית המעריכה את הידע החיצוני ,הרכוש וקבלת אישורי חיוביי מהזולת .השתחררות מכל אלה היא הנותנת את החוכמה ,האושר והכוח האמיתיי .הטאו ,כמו בדתות המזרח האחרות ,מאפשר בדידות ומציאת האושר בבדידות ,שלא כדתות המונותיאיסטיות והעול המודרני בה ,לעתי קרובות ,לומד היחיד להתגעגע לאהבתו השבירה של הזולת ולהתמכר להערכתו המתעתעת של הקהל. יי ויאנג מהטאו הנח ,הבלתי משתנה ,הלא עושה ,יוצאי הניגודי המשתני ללא הפסק .האד החכ ,המואר ,יודע להזדהות ע הטאו שלפני הניגודי ומש הוא פותר בעיות .כאשר אד רוצה לפתור בעיה עליו לבקש את תחילתה וההתחלה היא בטאו ,באיעשיה, באיזו .האיזו ואיהעשייה ה לא רק תחילת הבעיה אלא ג 171 הפתרו שלה .כל הגזמה לצד אחד מסכנת את החיי ואת הבריאות, פשוטו כמשמעו. היי והיאנג ה לא רק ניגודי אלא מחזור החיי .כל דבר מתהפ .%כאשר אחד מה חזק ,השני מזדק ונחלש .כאשר הוא מגיע לשיאו הוא מתחיל להיחלש ,והשני מתחיל להתחזק .הזמ בטאו הוא מחזורי בניגוד לח /הזמ המערבי הפונה לכיוו אחד בלבד .משו כ ,%לפי מראה ההווה אפשר לדעת מה היה בעבר ומה יהיה העתיד. החוקיות ברורה ולכ ניתנת לחיזוי על ידי הגדת עתידות כמו האי צ'ינג .א אד רוצה להשיג משהו עליו לעשות את היפוכו .החפ/ לאמ /תכונה מסויימת ,מאמ /את היפוכה .זהו הפרדוקס של הניגודי .א אד בוחר באחד מהניגודי במקו לצפות להרמוניה שלה ,מתקבל ההיפ %ממה שביקש .השינוי איננו טוב ואיננו רע, הוא דר %העול .קיימות דוגמאות כיצד דבר והיפוכו קיימי בו זמנית .הר %הוא חזק ודוגמא לכ %ה המי .כאשר יש קניי ,יש גנבי .מי שאינו עושה אינו מקלקל .הפחדני חיי יותר .הגדול מתחיל מהקט .מסע של אל" רגל מתחיל בצעד אחד .תחילת הרעש הוא השקט .תחילת החומר הוא האי .תחילת הקבלה היא הנתינה. בעל ש טוב פוחד לאבד אותו .את הממעט בער %עצמו אי אפשר להשפיל .להחליט מהו טוב פירושו להיות שיפוטי .א אד נצמד למשהו הוא מאבד אותו לכ עליו לשחררו .הטאו מייע /למנהיג כיצד לנהוג .כאשר השליט אינו כופה את רצונו על נתיניו ודואג למלא את כרס ,הענייני יתנהלו מעצמ .מנהיג טוב הוא זה שא" אחד אינו מרגיש שהוא קיי .כוח גורר מרידה .הבלתי מתבלט זוכה להערכה .בניגוד למערב המעודד אינדיבידואליסטיות ,במזרח האידיאל ג היו הוא לא להתבלט ,להיות דומה לאחרי ולהשתלב בחברה. כאשר האד מתאמ /יותר מדי ,הוא מתנגד לדר %הטאו והוא משיג את ההיפ %מהמטרה שהציב לעצמו .החכ בודק את האמת ולא את הניגודי ,ש אי טוב ורע ,ומש הוא ממשי .%הוא לומד מהטאו ,מהמקו חסר התנועה וחסר הידע המילולי .חוקי של בני אד ולמידה ה מאמ /מיותר .חסר הדעה עדי" על מלומדי .החכ איננו צרי %אפילו לצאת מפתח ביתו .החוכמה היא לא להוסי" ידע אלא להיפ %להתעל מהידע .כאשר בודקי את הדבר עצמו ,ללא התחכמויות של מלומדי נית להבי אותו .החכ הוא תמי וילדותי .הוא טוב לטובי ולרעי כאחד .הוא איננו שיפוטי .הוא משיב טובה תחת רעה .החמלה היא חיובית משו שאי בה היגיו. 172 החוכמה מעודדת עשיית חשבונות .רצוי ללכת בדר %טבעית אבל ע עדיפות להתחשבות בזולת .טאואיסטי רבי הדגישו את אידיאל חוסר התועלת .הדברי קיימי משו שה קיימי ולא משו התועלת שבה .לא המועיל הוא החשוב. היסוד הנשי הוא שורש הדברי והניגודי .האשה יולדת את הדברי ובכל זאת אינה דורשת זכויות .הפסיביות שלה חזקה מ האקטיביות הגברית .היסוד הנשי דומה לטאו ,לכוח הבריאה הראשוני ,א כי לא זהה לו .היסוד הפסיבי ,הוא איהעשייה, התכונה החיובית בעיני הטאואיסטי .סמל זה לא הועיל לאשה במאו ,משו שכאשה וכיולדת היא ג סימלה את האר ,/האדמה. לעומתה הגבר נחשב למקביל לשמי ולכוח השמימי הרוחני המושל על האר ,/ולכ הוא קיבל את כוח ההחלטה .כ %קרה ג לאידיאל הקיסר המאוז ,המתוו %בי הניגודי שהיה ,למעשה ,קיסר ערי./ למרות שהסיני גילו את יחסיות ואת ארעיות של הניגודי כאנרגיות וכסמלי ,מבחינה מעשית הסמלי שירתו את החזק. הטאו מציע ללוח להשתמש בכוח האויב כדי להלח בו. זהו הכלל המנחה עד היו את כל שיטות הלחימה המזרחית ,כמו טאי צ'י .הטאו ,המניח שלכל אד מזומ הצ'י ,מעניק תחושת כוח ג לחלש. השמי והאר /התחברו לזוג ניגודי אחר :גבר ואשה .היי תואר ככוח הנשי ,האר ,/הקר ,האפל ,הר ,%הרטוב ,התחתו ,הכנוע, הציית ,המסור ,השלילי במוב של עול האי הראשוני ,הגשמי, הפסיבי ,והמתבונ .היאנג ,הכוח הזיכרי ,קיבל את ההגדרות הבאות: השמי ,החו ,האור ,הקשה ,החזק ,היבש ,החיובי ,המחליט, היצירתי והרוחני .הניגודי חיוניי זה לזה .האחד אינו יכול לשרוד ללא השני ,לכ אי צור %להשמיד את מה שנחשב לרע ולשלילי. הסיני ביקשו את האיזו המעשי בי היי והיאנג .בעיניה לא רק גבר ואשה ה יי ויאנג ,ג בתו %הגו" מצויי איברי של יי ויאנג ,וא" המרכיבי של הטבע מחולקי ליי ויאנג. האד הוא תבנית מוקטנת של היקו וקיימי בו אות כוחות כמו ביקו .על הנחה זאת מבוססת תורת המזו ,המקרוביוטיקה. ישנ מאכלי מזו יי ואחרי יאנג .שילוב של היי והיאנג במזו יוצר הרמוניה בגו" .הסיני המציאו תרגילי גו" שמטרת לשמר את האיזו בגו" .ה פיתחו תרגילי נשימה לש שאיפת הצ'י ,וכ את תורת הרפואה הסינית .בתו %הגו" זורמת אנרגיה דר %מרידיאני וה מקשרי בי האיזורי שבגו" .האמונה במרידיאני הולידה שיטות 173 ריפוי כמו דיקור במחטי וריפוי על ידי לחיצות .ה ג פיתחו תרגילי מיניי שימנעו איבוד זרע ,שכ ,פירושו ,איבוד כוח החיי. חכמי הטאו ,ששאפו לאלמוות הירבו לעסוק באלכימיה ,במאגיה, בנשימות ,תרגילי תנועה ובמדיטציות .הידע הרפואי והידע בתרגילי גופניי התפתח כתוצאה מהרצו לחיי נצח .בנוס" לחלוקה של יי ,יאנג ואיזו קיימת חלוקה נוספת של חמישה יסודות העול הפיזי :אש ,מי ,אדמה ,ע /ומתכת .חלוקה זאת מתאימה לטיפוסי האסטרולוגיה הסינית ולהרכבת המזו המותא לטיפוסי האד. כאמור ,הטאו מנחה את המנהיג כיצד למשול .ג תורות הלחימה נשכרו מתורת הטאו .העובדה שלכל אחד יש יי ויאנג, מאפשרת ללוח להשתמש בכוחו של האויב נגד עצמו. בחיי אי שורה תחתונה ולא עמידה בפיסגה משו שהדר,% ההשתנות ,היא תהלי %מתמיד .כאשר האד יצליח להיות הטאו הנצחי ,לאחר שינהג בדר %הטאו ,הוא לא ייפגע ,שכ הוא נוהג בדר% הטבע ,והוא עשוי לזכות ,כמו הטאו ,לחיי נצח .הטאואיסטי הריאליסטי התמקדו בעול הזה וראו בו עול חיובי ,לכ ה שאפו להארי %את חייה בעול הזה עד אי ק /ולהגיע לחיי אלמוות. הצור %באיזו בי הניגודי תר לא רק לחשיבה אלא ג ליצירתיות ,להפו %את הניגודי ליצירה חדשה שהיא יותר מסכו הניגודי .הסיני הנאמני לגישה של התבוננות בטבע ומציאת ההרמוניה של היי והיאנג יצרו יצירות אמנותיות מרהיבות ביופיי. שלא כיצירות המערב ה לא השתמשו בצורות הנדסיות מדוייקות שאינ קיימות בטבע אלא בקווי מתפתלי המתאימי למציאות. ה בנו את הגני בהרמוניה של יי ויאנג .מקווי מי מלאכותיי ששיקפו את הסביבה יצרו שלימות אחת של הטאו והבריאה. קונפוציוס הטאו היה ג דתו של קונפוציוס ,ב זמנו של לאוצה ,אבל הוא פנה לכיוו אחר .דרכו היתה נוקשה יותר ומלווה בהוראות ובכללי מדוייקי .הטאו של לאוצה הטי" לחופש ולזרימה בחיק הטבע ,לבחינה עצמית של האמת ,ואילו קונפוציוס דרש ציות לחוקי 174 השלטו ,דקדוקי נימוסי וטקסי ,לסדר חברתי ולמשמעת .הדר% שלו היתה הסדר החברתי. הוא המלי /למלא חובות בהתא למעמדו החברתי והמשפחתי של האד .העבר היה בעבורו מקור סמכות .בהתא לתורתו האב במרכז ,ולכ דרש מסירות לאב ,לרוחות האבות וכ מסירות לאומה .סדר ,מבחינתו ,הוא הירארכיה של הורי לעומת ילדי ,גבר לעומת אשה ,זק לעומת צעיר ושליט לעומת נשלט. במשפחה הוא ראה מוסד קדוש .הדי לתורתו של קונפוציוס מוצאי עד היו בסי. למרות האופטימיות של הטאואיז הפילוסופי ,הוא לא יכול היה להיות קו מנחה יחידי של המדינה הגדולה ,והוא ג אינו מספיק לאד היחיד .תורתו של קונפציוס נדרשה לש מניעת אנרכיה .הטאו הסובלני התקיי בצד הטאו השמרני של קונפוציוס ולעתי השלימו זה את זה .ג לבודהיז היתה השפעה חזקה בסי. הטאו לעומת הבודהיז הבודהיז הגיע לסי במאה הראשונה לספירה על ידי בודהיראמא. הבודהיז דומה לטאואיז בעמדת המוצא המצביעה על השתנות בלתי פוסקת ,היעדר שיפוטיות של טוב ורע ,אי הצור %להשמיד צד אחד מתו %צמד ניגודי ושאיפה לשחרר את האד מסבל .תורת הטאו כמו ההינדואיז והבודהיז משחררת את האד מהתחרות ע הזולת ,ומאפשרת תחושת הצלחה למרות הכשלונות החיצוניי .ה נבדלי זה מזה במסקנות .הבודהיז שוא" אל האי ואילו הטאו חי את היש .הטאו איננו שוא" להתרחק מ העול ,אלא להיפ ,%להיות בקשר ע הדברי ,ולנוע אית ,הטבע איננו אשליה ,אלא הדבר עצמו .בדומה לבודהיז הטאו מעודד פסיביות. הטאו והבודהיז מבקשי את האושר .הבודהיז מנסה להימנע מסבל על ידי איהיצמדות ואילו הטאו גורס שא האד ינוע בקצב הטבע ולא נגדו ,הוא יחווה את ההנאה שבהרמוניה. לפי הטאו להיות חופשי פירושו לחיות לפי חוקי הטבע, בניגוד ליוגה ההינדואיסטית לפיה להיות חופשי פירושו להתעלות מעל חוקי הטבע ,להתגבר עליה. 175 ז הסיני פיתחו שיטת מדיטציה בש צ' ,שהיא שילוב הגשמיות של הטאו יחד ע ההפשטה של הבודהיז ,והתגלגלה ליפ במאה ה 12בש ז ,וש השתרשה יותר מאשר בסי. הבודהיז הגיע ליפ מספר מאות שני לפני הז .הז הוא השילוב בי הטאו ובי הבודהיז .הדת השלטת ביפ בעבר היתה דת השינטו ,דת של אלי ,פולחני טבע ורוחות האבות .היתה זאת דת פיזית למדי ודומה לטאו .אלת השמש היתה האלה העיקרית וקיסרי יפ היו צאצאיה .שרידי של דת זאת נשארו עד היו בצד הבודהיז ,למרות ששניה שוני לחלוטי זה מזה .דת השינטו מחייבת את הטבע ואת טיפוחו ,ואילו הבודהיז מבוסס על שלילת הקיי .השינטו היא דת קהילתית ואילו הבודהיז עוסק באד היחיד. בז האד מתאחד ע החיי בהווה בצורה מוחלטת עד הגיעו להארה .הז איננו מטרה אלא הוא החיי .הז הוא להיות כא ועכשיו .אפילו אי צור %במדיטציה מיוחדת .ג חיי היו יו ,א מתאחדי ע ההווה ,ה ז .ז הוא ג לעשות את העבודות הפשוטות ביותר ,כמו לחטוב עצי או לסרוג סוודר כדי להתחמ, עידור בגינה ,שטיפת כלי או שחייה .האד מגיע לשלימות כאשר הוא אוכל או שותה .ההקשבה הפנימית נעשיית תו %כדי התמקדות במעשי .כאשר השחיי מרגיש אחד ע המי הוא עוסק בז, כאשר האד חש אחדות ע עבודתו ג אז הוא עוסק בז .אי צור% להתנתק מהמציאות .שו דבר איננו מייצג דבר אחר .שו דבר איננו הכנה לדבר אחר .כל דבר הוא הדבר עצמו .כל דבר הוא החיי .ביפ הומצאו טקסי מדוייקי של לבישת קימונו ,טקסי הכנת תה וסידור פרחי ,שמטרת להתרכז בדיקדוקי הטקס ,ולנקות את המוח ממחשבות ומרגשות .טקסי אלה ג ה מעי מדיטציה. קוא :דר %אחת ללמוד את הז היא הקוא ,שאלת שאלות פרדוקסליות .כולנו מכירי את קול מחיאות הכפיי .מהו קול היד האחת? היכ היו הפני של %לפני שנולדת? הא יתכ שאד יהיה יבש במי או הול %ישר ללא קשר לצורת הדר ?%כיצד יכול מקל להיות לא מקל? לשאלות מסוג זה אי מענה הגיוני אלא חווייתי. 176 הפרדוקס מוכיח את ארעיות של המושגי וההיגיו .המושגי וההיגיו ה כאלה משו שאנחנו קבענו אות ,ולכ ה ניתני לשינוי .מאחורי הניגודי אי היגיו אלא חווית אחדות בהווה. הנשאל יודע את התשובה אינטואיטיבית ,מעבר להיגיו ולניגודי. לסוגי שוני של שאלות ניתנות תשובות בדר %חדשה ומפתיעה ולכ לא קל להגיע אליה .מחיאת כ" ופרצו" יכולי לא להיות קיימי וקיימי כפוטנציאל בעת ובעונה אחת .כאשר האד חי בהווה הוא מתאחד ע העשייה שלו .אי הוא מעסיק את מוחו במי הרטובי או בצורת הדר .%התשובה יכולה להיות בצורה של עשייה. כאשר הוא שובר מקל ,המקל הופ %ג ללא מקל .בסיפורי ז מתוארת התנהגות מוזרה של מורי .ה אילצו את התלמידי לכלות שני רבות עד שתפסו את התשובה או אפילו הנחיתו מכות עקב שאלות הגיוניות .התנהגות פרדוקסלית של המורה אילצה את החני% לחוות את התשובה במקו להבי אותה. לז ג נטייה להומור ולחוסר רצינות כמו בטאו ,כדי להראות עד כמה החיי פשוטי ,והקואני מעידי על כ.% מדיטציה :במדיטצית הז הנקראת זאז ,מתרגלי הז מקפידי לא לגרש את המחשבות ,הרגשות והזיכרונות שצצי תו% כדי ישיבה מול קיר לב בדומה לויפאסאנא ,המדיטציה הבודהיסטית .בניגוד לבודהיסטי ה יושבי בעיניי פקוחות או הולכי הליכה איטית תו %כדי הקשבה לסביבה .ה ג מתרגלי שיטות שונות כמו ספירה כדי להרחיק בעדינות את המחשבות. במדיטציה האד מגיע לאחדות מוחלטת ע ההווה וע היקו ללא חציצה. במדיטציה של הז אי מתנתקי מהגירויי של הסביבתיי אלא מקשיבי לה ללא חשיבה ,שיפוט ופיטפוט הפנימי .הסאטורי, ההארה ,איננה ההארה שבאה לאחר התעלמות מ היש כמו בבודהיז ,אלא להיפ ,%התאחדות ע היש ,ע החפצי ,ע הפעילות החיצונית ,יחד ע העול הפנימי והאינסו" .הפני ,החו/ והאינסו" הופכי לאחד .לחיות את החיי כל רגע ויהא זה הדבר הפשוט ביותר ,זוהי ההארה .בז מצויי מספר שלבי עד שמגיעי לדרגה הגבוהה ביותר ,הכוללי הבנה אינטלקטואלית ,הבנה אינטואיטיבית ולבסו" וויתור על הבלי העול הזה .ג בז המאמיני נדרשי לא להיצמד לתשוקה ,לידע ולהיגיו ולחיות חיי מוסריי. 177 שיטת הז היא מעשית .היא מועילה לעיסוקי הדורשי תגובה מיידית .היא מתאימה מאד ללוחמי .הסמוראי השתמשו בה בעבר .היא עשויה להתאי ג לספורטאי כיו .שיטה זאת מרחיקה מחשבות המפריעות לריכוז ומחדדת את תשומת הלב בפעילות פיזית .הזדהות ע האינסו" גורמת ללוח או לספורטאי ולכל אד להיות גדול מהחיי .פילוסופית הז המעשית יכולה להיות שימושית בכל שטחי החיי. 178 יהדות היהדות פיתחה את רוב הרעיונות הדתיי הגדולי, הנחשבי עד היו בי היסודות של העול התרבותי ,מיד ע הופעתה בהיסטוריה וכשעדיי הכילה רק שבטי נודדי 1500 .שני לער %לפנה"ס נדד אברה ע בני משפחתו מבבל לכנע ואז הוא קבל את אמונת האל האחד .במאה ה 13לפנה"ס נדד משה ע שבטי ישראל ממצרי לישראל ובתקופה זאת נכתבו עשרת הדברות וחוקי רבי. עיקרי היהדות הרמב" דיבר על 13עיקרי של היהדות :אלוהי ברא את העול והוא אחד ונצחי .אי לו גו" ואי לו צורה .רק אליו מתפללי .כל דברי הנביאי אמת .משה הוא אבי הנביאי .התורה היא האמת .אסור לערו %שינויי בתורה .אלוהי הוא אישי היודע מה בליבו של כל אחד .היהודי מאמי בשכר ועונש ,בביאת המשיח ובתחיית המתי. האל כרת ברית ע אברה ,מעי חוזה בו הבטיח ה' לו להיות אב להמו גויי ,כ הבטיח שיהיה לה לאלוהי וכ את הבעלות על אר /כנע .בתמורה על הע היהודי לקיי מצוות ועל ידי כ %יממש את הברית מדי רגע ברגע .טיעו זה הוא אחד הנימוקי הבולטי להצדקת היהדות ,שכ הרעיונות הבסיסיי בתנ" %הופצו בי הגויי. רעיו זה של זהות בי ע ובי דת היה הדבק המאחד של היהודי בכל התפוצות ויצר את הרצ" היהודי בהיסטוריה. בניגוד לדתות אחרות היחס של היהדות למציאות הוא חיובי. אלוהי ברא את המציאות .האד נדרש להודות על כ %שנברא, ולהודות על כל הבריאה" ,נשמת כל חי תבר %יה" ,משו שהבריאה, המציאות ,היא חיובית ,היא מתנת הבורא לברואיו .אי היא אשליה ואי היא רעה .היהדות כוללת ברכות והודיות שנאמרות במש %כל היו .האד ,למרות יכולת הבחירה שלו ,איננו שות" לבריאה, לפחות לא לפי היהדות המימסדית .האד רק מקלקל את הטוב שהאל ברא. התורה שבעל פה :היהדות כבר מתחילת ימיה נטתה לפרש ענייני מעורפלי בתנ" %ולהפו %אות לעשייה מפורטת ומדויקת 179 בחיי היו יו .המפרשי טענו שג התורה שבעל פה נמסרה במעמד הר סיני ,כולל הלכות שאינ כתובות בתורה .התורה שבעל פה כוללת את המשנה ,שמאוחר יותר זכתה לפרשנות בתלמוד, ונוספו עליה הלכות חדשות .התלמוד הירושלמי והבבלי נכתבו בי המאה השניה למאה השישית לספירה .ה כוללי לא רק פסקי הלכות אלא ג אגדות והערות שונות .המייחד את התלמוד הוא דר% הפתרו שהושפעה מהדיאלקטיקה היוונית .במש %כל הדורות שלאחר התלמוד המשיכו וממשיכי לפרש את התורה שבכתב ובעל פה ועל כל פרשנות נוספה עוד פרשנות ולאחר מכ ה סודרו מידי פע בסדר חדש. מצוות לעמי תבל היהדות תרמה ערכי ומצוות שהתקבלו על ידי אומות העול במישרי או בעקיפי .הבולטי מביניה ה עשרת הדיברות שניתנו לע העברי א %מקובלי על רוב האנושות .בעשרת הדיברות מצויי הציוויי הקשורי לאמונה באלוהי אחד ומצוות חברתיות: אמונה באל אחד ,איסור פולח אלילי ועשיית פסלי ,איסור לשאת ש ה' לשווא ,שמירת שבת ,כיבוד אב וא ,איסור רצח ,איסור ניאו" ,איסור גניבה ,איסור עדות שקר ואיסור לחמוד את אשר לזולת. היהדות מדברת על 7מצוות בני נוח המיועדות לכל האנושות :איסור לעבוד עבודה זרה לאלי ,לאלילי ולכוחות טבע, איסור שפיכת דמי ,איסור גילוי עריות ,איסור הגזילה ,איסור לשאת את ש ה' לשוא ,איסור אכילת אבר מ החי והציווי לדאוג למערכת משפט תקינה. השפעת היהדות על עמי תבל כאמור ,תפיסת ההפשטה של האל ואחדות האל ,היא אחת ההתפתחויות העיקריות של ההיסטוריה האנושית .האד איננו נזקק לתיוו %של סמלי אלא מאמי במושג המופשט. מהתנ" %למדי על דרישה לצדק חברתי ללא הבדלי מעמד. אסור לעוות משפט ,לא לטובת העשיר ולא לטובת העני .אי ללכת אחר הרבי כי לא תמיד הרוב צודק .תביעות מוסריות חלות על 180 המל %כמו על כל האחרי ,כפי שמודג במשל דויד וכבשת הרש. שלא כמו במיתוסי של עמי אחרי ,דמויות האישי המאכלסי את התנ" %אינ מעוררות ספק בכ %שמדובר באנשי אמיתיי בעלי יתרונות וחסרונות והתנהגות אנושית שאינה תלויה בזמ .אד בעל חולשות יכול להזדהות עמ ולדעת שלמרות אנושיותו ,הוא יכול להיות צדיק .אפילו נביא כמשה עלול להיות חסר ביטחו או לאבד שליטה על כעסו .לא רק שלא הפכו אות לאלי ,כפי שנהוג היה באותה עת ,יתכ שאפילו הפחיתו מערכ .קיימת סברה שאברה ומשה היו מלכי ,בעוד שבכתובי ה אינ מתוארי כבעלי מעמד מיוחד .המוסר החברתי העברי בשיאו נוסח על ידי הנביא ישעיהו הטוע שאלוהי מעדי" צדק חברתי על פולח האל. היהדות שימשה בסיס רחב מאד לתורת הנצרות והאיסל, הדתות שמכסות חלק ניכר מתושבי העול .ג רעיונות שלא הודגשו בתנ" %או שנכתבו בספרי החיצוניי העבריי ,פותחו בנצרות ובאיסל ובמיסטיקה שלה .בכל זאת הנוצרי והמוסלמי רואי עצמ כיהודי האמיתיי ,בעוד היהודי נתפסי בעיניה ככת סוררת שלא קיבלו את היהדות האמיתית .בכתביה ה משתדלי, עד כמה שאפשר ,להמעיט בתרומתה ובאופיה של היהדות .דווקא האמונה העברית בדבר הע הנבחר סיבכה את הדתות המונותיאיסטיות משו שהיא גרמה לכ %שכל אחת מה תראה את מאמיניה כנבחרי .היהודי מתקשי להבי כיצד דתות שלידת מהיהדות מיחסות לעצמ את התורה היהודית ,את הרעיונות היהודיי ,את הנביאי היהודיי ואפילו את המקומות שהקימו היהודי לדת .אפילו שינו לש כ %את הכתוב בתנ" ,%כמו שנעשה בקורא ,ובמקו להערי %את תרומת היהודי ,ה הפכו אות לאנשי רעי שראוי לרדו" אות .בעוד שדגל של היהודי הוא "אנחנו היינו הראשוני" ,הרי שדגלו של האיסל הוא" ,אנחנו היינו אחרוני" ,ושל הנוצרי "אנחנו היינו הממשיכי". התנ" %הוא אחת היצירות הגדולות של האנושות ,לא רק מבחינת התרומה הרוחנית והמגוו הרעיוני הטוע על כל מילה ,כל רעיו וכל פסוק ,אלא ג מבחינת העושר הספרותי והלשוני .בצד המצוות ,המשפטי והחוקי מצוייה שירה נפלאה כמו שירת הי, שירת דבורה ,שיר השירי ומזמורי תהילי. 181 מצוות ואיסורי לע היהודי קיימי שלושה איסורי שה בבחינת ייהרג ובל יעבור ולפחות שני האחרוני מתאימי ג לאומות העול :עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמי. היהדות כוללת איסורי ותקנות רבי יותר מכל דת אחרת. על כל מצווה מהתורה נוספו עוד ועוד הלכות שיש למלא בדייקנות. תפילות וברכות :היהודי מתפלל שלוש פעמי ביו ומבר %לפני האכילה ,ע סיו הארוחה ולפני השינה .קיימות תפילות נפרדות לימי חול ,לשבתות ולחגי .היהדות מחייבת תפילות ע מניי אנשי. ברית מילה. אכילה כשרה היא המנעות מאכילת בשר ע חלב ובעלי חיי מסויימי .במש %השני נוצרו דיקדוקי כשרות רבי. מצוות רבות מעידות על חשיבות החקלאות ועבודת האדמה .חלק מהמצוות קשורות רק לאר /ישראל ולקדושת האר /כמו שנת שמיטה או מעשרות. שבת וחגי :בשבת חל איסור מלאכה וכ %ג בחגי ,בראש השנה ,בשבועות ,בחלק מחג הפסח ומסוכות .חגי אחרי בה מקיימי מצוות ,תפילות ומנהגי שוני א %אי בה איסור מלאכה, ה פורי וחנוכה .קיימי מספר ימי צו בשנה .ליהדות מספר רב יחסית של חגי ומועדי מיוחדי נוספי כמו ראש חודש ,ספירת העומר ,ימי סליחות ועשרת ימי תשובה. קיימי מנהגי ומצוות בימי אבלות ,ביקור וניחו אבלי ודיני קבורה. דיני טומאה וטוהרה .היחס לגו" ביהדות הינו מורכב :מצד אחד, קיימות ,ברכות והודיות על כ %שהאד עשוי נקבי נקבי חלולי חלולי .אי שלילה של הגו" ,להיפ %מודי עליו .מצד שני ,הודגשו דיני טומאה של הגו". תלמוד תורה :קיי דגש על הלמדנות .היו תקופות בה העילוי בתורה נחשב לחשוב לא פחות מהגביר ולימודי התורה החלו כמעט מינקות .גישה זאת כלפי למדנות תרמה לכמות גדולה של אנשי רוח יהודיי בגולה .הלמדנות היתה חשובה ג ביהדות החילונית .כל לימודי הדת חשובי ,ג דיני שהתאימו לימי עברו ,כמו דיני 182 משכ ,מקדש ודיני כוהני ולווי ,מתו %אמונה שיזדקקו לה בעתיד. מינוי רבני ודייני .המשגיחי על קיו והחוקי והדיני ועל קיו הקהילה היהודית. דיני אישות ומשפחה ,נישואי וגירושי .דיני המשפחה היהודית כמו בכל מקו אחר מגיני על מבנה הקהילה ,אבל ה ג הדיני העיקשי ביותר בפני שינויי .המשפחה מעודדת את האמונה, מחזקת את חבריה בפני פיתויי חיצוניי או מה שמוגדר בפיה כהשפעה שלילית ,העלולי להרוס לא רק את המשפחה אלא את היהדות כולה ומגינה מפני שנאה ולח /הבאי מבחו ./אד שויתר על יהדותו נחשב למת וישבו עליו שבעה. דיני חברתיי כמו איסור שוחד ,התחשבות ונימוסי ,ומידות טובות כמו צניעות ביחסי בי אד לחברו ,כיבוד הגר ,הימנעות מלשו הרע ,הצלת חיי הזולת ,כיבוד רכוש הזולת וצדקה ,כשהדגש הוא על מת בסתר כדי לא לבייש את המקבל וכדי שלא יגבה ליבו של הנות .ג ביהדות קיימת ג נתינה ללא קבלה :עובדי האדמה מצווי להשאיר מעשר מפרי השדה לעניי חינ מבלי שיצטרכו להוכיח את עוניי .הצדקה היהודית היא גמילות חסדי .החסד הוא נתינה ללא קבלה .מצויי דיני המצווי על חמלה כלפי בעלי חיי, כמו "לא תחסו שור בדישו" ,לא לחרוש שור וחמור יחדיו או שילוח הציפור לפני נטילת ביציה מהק. 613מצוות ניתנו למשה 365 ,מצוות לא תעשה ו 248 מצוות עשה. למצוות ניתנו פירושי רבי .לחלק מהמצוות פרשנות חברתית ודתית .חלק מהמצוות נועד כדי לשי סייג לתורה .כוונת הסייגי בכוונה לעצור את האד בחיי יו יו ,לחשוב לפני שהוא פועל ,לעשותו מודע לעשייה ולמנוע ממנו לפעול כאוטומט .למשל, הברכות ניתנו כדי שהאד יעצור לפני שהוא מתנפל על האוכל כחיה ויכוו את מחשבתו כלפי הבורא שהעניק מברכתו לאד .סיבה נוספת היא להרחיק את האד מעבירה ,כמו ,איסור המלאכה בשבת הוקד לחצי שעה לפני שקיעת החמה ביו שישי והתאחר בחצי שעה לאחר שקיעת החמה .המצוות אינ קשורות רק להבנה שכלית אלא יש בה איכות רוחנית .המצוות ניתנו מעול רוחני גבוה .האד המקיי אות א" הוא שות" לאותה רוחניות וקדושה .לקיי מצוות, בעיקר מצוות לא הגיוניות ,זוהי האמונה .המצוות הופכות את האד 183 לטוב יותר .ביהדות האמונה איננה רק בכוונה שבלב אלא בעיקר במעשה .הדוגמא הבולטת ביותר הוא אברה שהיה מוכ להקריב את בנו למרות שמעשה זה נגד את המוסר ואת השכל הישר .בגלל הציות למצוות ה' מתו %אמונה שלמה הוא זכה בברית ע אלוהי. ג הגר חייב להוכיח שהוא בחר ביהדות מתו %אמונה שלמה. ביהדות אי הבחנה בי המשמעות של האנרגיה ושל סמל. הסמל ביהדות הוא האנרגיה .המצווה היא למעשה סמל אבל בעיני המאמי היא ער .%האחריות לזולת מודגשת באותה מידה כמו תליית מזוזות וכיסוי ראש .ובכל זאת התרומה של חלק מהמצוות היא בערכי שבה .לדוגמא ,לא השבת היא התרומה העיקרית אלא מושג השבת האוצר בתוכו שני מובני :הקדשת יו לרוחניות מצד אחד והתרומה החברתית של יו מנוחה לעמלי ,בני האד ובהמות ,מצד שני. האשה ביהדות האשה מצווה על צניעות ועליה לקיי שלוש מצוות בלבד: הדלקת נרות ,הפרשת חלה וטוהר בימי נידה .באופ מעשי היא מקיימת הרבה יותר מצוות .בצד הדרישות החמורות ממנה לצניעות קיימות ג הנחיות לגבר לשמור על סיפוק צרכיה ועל כבודה. בולטת ההפרדה בי גברי נשי בחיי יו יו ,בטקסי דתיי ובבתי כנסת ,והאשה מורשה לצפות מרחוק בגברי העוסקי בכל הפעילות הדתית במעמדי חגיגיי .נאסר ללבוש בגדי של בני המי השני .דיני הקשורי למעמד האשה בזמ התנ" ,%שג ה היו מגבילי למדי ,היתה בה יתר סובלנות מאשר בתקופות מאוחרות יותר .היחס התקשח בהשפעת הסביבה הנוצרית והמוסלמית. הדעה היא שצרי %לשמור על האשה מכל משמר ולכסות אותה במיני כיסויי ,כיוו שהיא קלת דעת וכל מעיניה בחיי ה לפתות תלמידי חכמי תמימי ומסכני ולהסיח דעת מדברי תורה. כדי למנוע מתח מיני מסויי נוצרה הצדקה לדיכוי .פסוקי שכביכול מהללי אותה כמו האימרות על אשת חיל או "בת מל %כבודה פנימה"" ,עזר כנגדו" ,ה עוד דר %לצייר אותה כאד שתפקידו ללדת ולשרת את המשפחה ,וגורלה תלוי בנדיבות ליבו של הגבר. כבר בסיפור הבריאה היא נידונה לציווי" :והוא ימשול ב ."%אי הצדקה ללמדה דברי תורה ,היא פסולה לעדות ,אי לה שו זכות לקבוע דיני הקשורי אפילו בה עצמה ,מיוחסי לה דיני טומאה 184 שאי היא "אשמה" בה ,ושבפועל מרחיקי אותה מחברת הגברי ומכא ממוקדי הכוח .אי לה מקו בבית המדרש ומוטב לה שלא תישמע בפרהסיה .ג הגבר מועד לטומאה אבל יש ביכולתו להמנע ממנה. מניעת הכהונה מנשי ,שהיתה מקובלת בכל העול העתיק החלה כנראה ביהדות .במחי יד ,נטלו מ הנשי חלק ניכר מכוח וה נדחקו ממקור המסורתי הדתי .נראה שהחידוש של האמונה באחדות האל באותה תקופה לא יכלה להתמודד ע שניות של גבר ואשה, משו כ %האל שהיה אמור להיות אלמיני הפ ,%למעשה ,ביהדות הממוסדת לאל גברי ללא השלמת הנשיות. התפתחות היהדות היהדות הראשונית ,עד סו" תקופת בית ראשו ,היתה פשוטה ומעשית .יש הטועני שבתחילה הכירו העברי באלוהי עמי אחרי .ע זאת ,מלכתחילה היה האלוהי העברי מופשט לחלוטי .בסמו %לחורב בית ראשו ובתקופת גלות בבל פרחה ספרות הנביאי שבישרה על הפצת רעיונות מוסריי מורכבי. הגלות הפגישה את העברי ע תרבויות אחרות והוסיפה עוד מימדי ליהדות .ע עלייתו של עזרא במאה ה 5לפנה"ס מגלות בבל ובניית בית שני ,אופיה של היהדות השתנה במידה רבה .למרות שהיו כבר הלכות ,הדגיש עזרא את האופי ההלכתי של היהדות .הוא החל במינוי דייני ופוסקי הלכה שלא מהכהונה ,ובכ %איבדה ההלכה את הסמכות המיסטית של הכוהני והפכה להיות שכלתנית ודקדקנית יותר .עזרא ,שהגיע מחו /לאר ,/מבבל ,נוכח כנראה בסכנה של התבוללות בני ישראל ,והחל במגמת ההסתגרות היהודית :הוא אסר על החיתו ע בני הגויי שהיה מקובל באותה תקופה ,בעיקר כאשר לא היתה סכנה להדחה לעבודה זרה ,וכ דרש את גירוש הנשי הנוכריות .ממרחק של אלפיי שנה אפשר לראות את ההשפעה של תקנות אלה על גורלו של הע היהודי .היתה זאת אחת הסיבות שהיהדות הרחיבה א %במעט את אוכלוסייתה .העול של אז כבר היה בשל לרעיו המונותיאיסטי אבל התקנות החדשות הפריעו להצטרפות ליהדות .הדעה היא שעזרא ער %את ספרי התורה. א זה כ ,%הרי הוא זה שקבע במידה רבה את אופיה של הדת היהודית המוכרת לנו מימי בית שני ועד היו .יתכ שהוא אחראי לנטייה השכלתנית של התורה ושל היהדות בכלל .ע זאת ,נוספו 185 לתנ" %ספרי קטני ויוצאי דופ כמו שיר השירי שהוא ספר אירוטי וקוהלת שהוא ספר מרדני. בימי בית שני היתה תסיסה רוחנית בע .עולי בבל שהוסיפו פני חדשות ביהדות ,כיבוש ישראל על ידי רומא בשנת 63לפנה"ס וההשפעה ההלניסטית ,כל אלה היו זרז ליצירת כתות וזרמי חדשי .חלק ייחלו לבוא המשיח משו המצב הקשה שנוצר ע הכיבוש ,כמו האיסיי והנוצרי ובמידה מסויימת הפרושי .נוצרו ג כתות פוליטיות כמו הקנאי וכ התהוו מחלוקות בפרשנות המקרא של הצדוקי והפרושי .הצדוקי היו הכוהני והעשירי בעלי המעמד הגבוה .הפרושי היו המוני הע .הפרושי החלו בפרשנות המקרא ,ששיאה היה ,מספר מאות שני מאוחר יותר, כתיבת התלמוד .הפרושי ,שחייה היו קשי יותר מהצדוקי שנהנו מחיי העול הזה ,האמינו ג בהישארות הנפש ,תחיית המתי ושכר ועונש לאחר המוות .במחלוקת זו ניצח הזר הפרושי המחמיר והיהדות האורתודוכסית עדיי דומיננטית ביהדות. לניצחו זה של המחמירי והבלתי גמישי ,שהמשיכו את דרכו של עזרא ,היו השלכות מרחיקות לכת נוספות בהיסטוריה העולמית והיהודית .הנצרות והאיסל תפסו את מקו היהדות כדתות המונותיאיסטיות הגדולות .בגלל הדקדקנות ההלכתית, יהודי רבי נשרו מהע היהודי ,בעיקר בתקופת בית שני וזמ מה לאחריה .ג היו נוצר באר /פיצול בי הרוב החילוני והזר האורתודוכסי .השמרנות מרחיקה מהדת ג חילוני שהיו מוכני לאמ /חלק מערכיה מבלי לאבד את הערכי שהתפתחו בעול הלא דתי .רק במאה ה 19צצו ג הזר הקונסרבטיבי ,השמרני למדי, והזר הרפורמי שהוא פרשנות ליבראלית יותר של היהדות ,א% רישומ לא ניכר באר./ במרוצת הדורות נוספו ביהדות ג יצירות של פילוסופיה, מיסטיקה ,חסידות וספרות .הספרות המיסטית הקבלית זוכה היו להערכה מחדש .לרוב היתה ליהדות ספרות דתית שעסקה רק ביהדות ,אבל היו זרמי שפנו להשכלה לא יהודית ולמדעי. היהדות והגלות תולדות היהדות רצופות בגלויות .ה קשורות לדעה המקובלת הכורכת את הגלות בסבל ובעונש על חטאי ,אבל ג בתפקידו של ע ישראל בי העמי בהפצת רעיונות היהדות .לגלות 186 היתה השפעה בעלת עוצמה על היהדות .הכמיהה למשיח שיושיע את הע מהגלות נשזרה ע האמונה באחרית הימי וגאולה קוסמית .היהדות התרגלה לגלות עד כדי כ %שבתקופות מסויימות התנגדו לציונות שדחקה בק /והפריעה לגאולה המשיחית. לא כל ימי הגלות היו גירושי וסבל .הגלויות החלו כמעט מתחילת התהוות הע העברי במצרי ,ע ירידת של יעקב ובניו מרצונ למצרי .גלות שניה היתה תוצאה של כיבושי בבל יחד ע חורב בית ראשו .כאשר הורשו היהודי לשוב לאר ,/חלק העדיפו להשאר בבבל ובמצרי ובערי נמל יווניות .הגלות השלישית והארוכה ביותר החלה ע חורב בית שני .ג בתקופה זאת עדיי נשארו מספר רב של יהודי באר ./ה סבלו מנחת זרוע של כובש אחר כובש ,הרומי ,הנוצרי והמוסלמי .האוכלוסייה היהודית התדלדלה מדור לדור אבל המכה הסופית היתה בתקופת הכיבוש המוסלמי ,מאז רק מיעוט יהודי נשאר באר /כמעט בכל הדורות. היתה ג התבוללות בי הגויי שהחלה עוד בתחילת הפיכת ישראל לע מאוחד ע עשרת השבטי שנעלמו .זמ רב לאחר חורב הבית היו ליהודי בגלות ישובי ע ממשל ואפילו ע צבא פרטי .מוחמד הנביא נלח בישוב יהודי מאורג ומזוי בערב הסעודית והכניע אותו רק לאחר מאבק והתנגדות. פילוסופיה יהודית היהודי ה אחד העמי הבודדי הבודק את משמעות קיומו והזכות לקיומו .רעיו הברית לא הספיק כדי להסביר את העובדה שהרעיונות היהודיי כבר הופצו .ג המבנה המוזר של תפוצת הע היהודי ,שהיה מאוחד על ידי דת אבל לא על ידי מדינה ולשו ,עורר תהיות. היהדות השכלתנית אימצה את התחכו של הפילוסופיה היוונית ,אבל בכל זאת הודגש ההבדל ביניה .העקרונות וההלכות ניתנו במעמד הר סיני על ידי אלוהי בעוד היווני הסיקו אות בהיגיו של בני אד .הרמב" ,במאה ה ,12טע שהתורה נכתבה בלשו בני אד של אותה תקופה ,ולכ הפילוסופיה נגלית כשורה של סיפורי תמימי .הרמב" ניסה להוכיח שהיהדות אינה נוגדת את ההיגיו הפילוסופי ,ע זאת ,היהדות איננה פילוסופיה אלא 187 אמונה .לא ההוכחה היא החשובה אלא האמונה השלמה .כאשר יש ניגודי בי השניי ,ערכי היהדות קודמי. במאה ה 19וה 20ניסו פילוסופי להגדיר את מהות היהדות .התגבשה הדעה ,שהרמ כה ורוזנצוויג היו נציגיה, שהיהדות מממשת שליחות אלוהית נצחית על ידי קיו חוקי התורה. הרמ כה מפרש את ההתגלות כהארה פתאומית של האד שהתחיל להבי את נוכחות האל .רוזנצווייג טע שהיהדות קיימת כדי שבעצ קיומה תממש את הרעיונות היהודיי ואילו הנצרות תפי /את רעיונותיה .רנ"ק ,ר' נחמ קרוכמל ,אמר שהאומות כישויות מתפתחות בשלושה שלבי ,לידה פריחה ולבסו" התנוונות והיעלמות ,מלבד היהדות .ע ישראל איננו כבול לשלבי משו שהוא קשור לנצחי .פילוסופי אלה לא ראו את היהדות כמהות נוקשה אלא כאומה מתפתחת ומפרשת מחדש את חוקי התורה בהתא לתקופה .ה התיחסו יותר לע ולא לאר /ישראל .הרב קוק, שהיה ציוני ,בניגוד לרבני רבי בתקופתו ,טע שאפילו יהודי חילוניי מממשי את היהדות תו %כדי בני האר ./הוא ראה בציונות התחלת הגאולה .הוא הכיר בתרומת החילוניות לתרבות ולמדע אבל ה היו בעיניו נושאי משניי שכלולי באמונה הדתית. החסידות החסידות קמה במאה ה 18כתוצאה מהתנגדות ללמדנות המופרזת ולכבוד שזכו לו תלמידי החכמי לעומת פשוטי האר,/ שאי עיתותיה ביד ללימודי .החסידי האמינו שעשיית מצוות הנכונה כאשר היא יוצאת מ הלב ונעשיית בשימחה ,מתו %דבקות וכוונה .זר החסידות הרגשני הוא תוספת מאוחרת ליהדות. בחסידות מודגשת ההוויה כמו בדתות המזרח .דר %החסידות או דר% הלמדנות מתאימה לסוגי שוני של אנשי. נקודות מחלוקת ביהדות דר %הצגת הסוגיות והמסקנות בתלמוד היא מרתקת .ע זאת, א העקרונות והאידיאות בתנ" %בחלק הגדול התקבלו ללא עוררי, הרי שהתלמוד וההלכה זכו למירב הביקורת .הפרשנות היתה קשורה ג למחלוקות פוליטיות ,כמו ניגודי האינטרסי בי הכוהני ובי 188 הדייני שמונו על ידי עזרא .מחלוקת אחרת הייתה בי כוהני ירושלי לעומת עובדי הבמות לאל העברי בערי אחרות .הריכוזיות של עבודת האל רק במקדש בירושלי ,שהיתה מותרת רק לבני שבט אחד שג בו היו מעמדות ,הגדילה את הכוח הפוליטי והכלכלי של כוהני ירושלי .עוד מחלוקת שיש בה מאבקי כוח והסתתרה תחת טיעוני דתיי :היהדות החרדית נטתה להדגיש את התורה שבעל פה אפילו על חשבו התורה שבכתב .התורה שבכתב היא פשוטה וזמינה לכל אחד ואילו התורה שבעל פה מיועדת למיעוט המוכ להשקיע את זמנו בידיעת סב %ההלכות .התורה שבכתב מעלה בדר% כלל עקרונות מופשטי ואילו התורה שבע"פ היא המימוש היו יומי המיוחד לע ישראל ולכ תמיד נדרשי אנשי שיש בכוח לחוקק הלכות או ללמד אות לאחרי .מהמאה ה ,17הזמ בו התחילה הספקנות החילונית ,ועד היו ,טענו שהתלמוד מיוש ואיננו מתאי לתקופה החדשה .הטענה של חז"ל שהתורה שבעל פה ניתנה במעמד הר סיני ,ועל ידי כ %ייפו את כוח של החכמי לפרשנות בלעדית שלה ,עוררה ספקנות ותהיה על סמכות של בעלי ההלכה. קשה לקבל שהדר %היחידה אל האלוהי ביהדות היא דר% דקדוקי מצוות .חלק מהחוקי הכתובי התאימו בתקופות קדומות א %אינ מתאימי לתקופה שלנו .חלק מהחוקי נוצרו מתו %רצו להבדיל את הע מעמי אחרי ,דבר שאי בו צור %כיו .ג היו היהדות הממוסדת נוטה להפריע לכל פרשנות והצעות שאינ באות מתו %הרבנות האורתודוכסית .קשה ג לקבל שמצוות של דת אחת ה ההצעה היחידה. טענות נוספות כלפי התורה שבכתב ה הכתיבה המגמתית, חקירות ארכיאולוגיות והשוואה ע תרבויות מקבילות שמעוררות שאלות וספיקות לגבי חלק מ הכתוב .ייתכ שג היו מספר כותבי לתנ" ,%ומכא השוני בי אות סיפורי או אימרות אפילו באותו פרק .הדימיו הרב של מיתוסי בחלקו הראשו של ספר בראשית עד הופעתו של אברה ,כמו סיפור הבריאה וסיפור נוח ,למיתוסי קדומי יותר בארצות הסביבה ,מעורר תהיה א ה עבריי מקוריי. בתנ" %מצויי נושאי שנויי במחלוקת .לא תמיד יש חפיפה בי האידיאל החברתי לבי ההלכה או המעשה .ג עניי הקורבנות איננו מתאי לגישה ההומנית המאפיינת את היהדות. המוכנות של אברה להקריב את בנו יחידו היא מביכה ,והיו שפרשו אותה כהוראה לא להקריב קורב אד ,שהיה מקובל בתקופתו. 189 קורבנות הבהמה נוצרו לש הסעודה וכתרומה לכוהני ,אבל פרשני יהודי נאלצו להתמודד ע סוגיה זאת. ההסבר המקובל שהיהדות שמרה על הע למרות הרדיפות ולמרות ההיסטוריה הארוכה שלו ,איננו מתר /את תכלית היהדות אלא רק מדבר על סממ חיצוני ,שג עליו נית להתווכח משו שבמזרח אסיה קיימות תרבויות שהמשיכו את מסורותיה על פניו בתקופה לא פחות ארוכה .בנוס" ,היו אמונות שהתקבלו מתרבויות אחרות ולא כול יהודיות מקוריות. היהודי הדתי מצטייר בעיני אד מבחו /כמישהו שממלא מצוות ללא סו" ,שחלק חסרות משמעות ואפילו עומדות כנגד הקידמה .אד המאמי באלוהי ובתנ" ,%שומר על מוסריות ,נות צדקה ,א %איננו מקפיד על קיו מצוות פורמליות ייחשב לחילוני. האד המודרני איננו מסתפק בטעמי המצוות .האמירה "כזה ראה וקדש" איננה מספקת אותו עוד ,בעיקר כשהנטייה של היהדות המימסדית היא לדחות נימוקי אנשי שואלי וחושבי שלא נמני ע מנהיגי הדת .ג הניסיו לשכנע שכל החוכמה האנושית ,לרבות המדע והפילוסופיה ,כתובה בתורה איננה נכונה ,כש שהיא איננה נכונה ג בדתות אחרות. בעיני הלא דתי אלוהי התנכ"י לרוב כועס ומעניש ,א כי הוא מזכיר ג תכונות כמו חסד ורחמי .עונש הוא המצב הטיבעי. כשאי הוא מעניש הוא רב חסד .חייבי כל הזמ לרצות ולפייס את אלוהי .האד מועד תדיר לחטוא משו ש"יצר האד רע מנעוריו". הדתות המונותיאיסטיות האחרות אימצו דעה זאת בקיצוניות רבה יותר ,והמלחמה ביצר הולידה עוולות לא פחות מהיצרי עצמ. במקו להוסי" עוד נדב %לתרבות הקיימת ,גרמו הדתות המונותיאיסטיות להרס היצירתיות הפאגנית ,כשנטלו את החירות והשליטו דיקטטורות שלא היו כמות קוד לכ .הדת היהודית, הכוללת חגי ומנהגי הקשורי לחקלאות ולעונות השנה ,המשיכה, למעשה ,עדיי במידה רבה את הפאגניות שעיקרה גילוי הערצה לטבע .הדתות שלמדו מהיהדות התרחקו מהטבע. הרעיונות היהודיי הופצו בעול ,והיו היהדות כפי שהתפתחה בדתות המונותיאיסטיות ,היא בעקיפי הדת הגדולה ביותר בצד ההינדואיז ,שג ממנה התפתחו עוד דתות .הנצרות והאיסל נטלו מרוח היהדות כפי שהבינו אותה והתאימו אותה לצורכיה .קל יחסית להתחבר לרוח של דתות אחרות .לעומת זאת, כאשר אד רוצה להתקרב ליהדות הוא נתקל מיד בקיר של מצוות 190 ואיסורי במקו לאפשר לו להבי את עקרונות הדת .כ %יוצא שהיהדות לעתי מזוהה ע דיני ולא ע עקרונות .היהדות פחות נוטה להציג את רוח הדת כלפי חו ./ג למאמיני מקו קט לביטוי אישי. נראה שבשני הקרובות היהדות בכל זאת תתרו לעול מכיוו נוס" .עצ הפיזור בעול הוכיח שע יכול להתקיי ללא אדמה .הצור %הכואב של ע ישראל לוותר פע אחר פע על פיסות אדמה ,ובעבר ג על הצור %במדינה ,וכ הצור %למצוא מכנה משות" כיו ע עמי שכני שוני לחלוטי ,מאלצת את היהודי להפו %לע המבי את היחס האמיתי בי הרוח לחומר ,לאדמה, והעול לומד דרכה לחבר ביניה .בדר %זאת נית להבי את אר/ ישראל כמרכז רוחני. *** 191 גנוסטיקה סמו %לתחילת הספירה הנוצרית ומעט לאחריה צצו כתות שניסו למזג את התורות השונות שרווחו בארצות אותה תקופה לתורה אחת .ה נטלו מנה גדושה של מיסטיקה ממצרי, אסטרולוגיה מבבל ,רעיו האחדות ומיתוסי מדת ישראל ,אמונות הינדוהיסטיות ,תורת ניגודי מסי ושתי רשויות מוחלטות של טוב ורע מפרס ,ותיבלו אות בפילוסופיה יוונית על מושגיה .כתות גנוסטיות היו קיימות בארצות רבות בישראל ,מצרי ,בבל ,פרס ,סי ויוו .היו אפשרויות רבות להפצת הדתות באותה עת ,אנשי מסחר שעברו מאר /לאר ,/כיבושי של מעצמות כמו פרס ויוו ,נדודי עמי ואנשי מסחר ,ואירועי כמו הגלית בני ישראל לבבל ולמצרי. הכתות הגנוסטיות נחשבו לכתות כופרות בנצרות ונרדפו על ידי האינקוויזיציה ,א %חלק שרדו באירופה ובאסיה עד המאה ה .15 ה נתקלו בהתנגדות תקיפה של הכנסיה עד שזו הביאה לביטול. עד היו קיימת עדה גנוסטית בש "מנדעי" בדרו עיראק .זר דומה שבסיסו הוא שילוב של תורות מזרחיות ומונותיאיסטיות הקי מחדש לפני 150שנה תנועה תיאוסופית עתיקה .כיו ,בנוס" לה, ממשיכות תנועות "העיד החדש" בימינו מגמה דומה של אמונה. בפרק "עוד מיסטיקה" יצויינו עוד רעיונות שחלק ממקורותיה נעו/ בתנועה הגנוסטית. יסודות גנוסטיי בולטי מצויי בנצרות שנוצרה בתקופת הגנוסטיקה ובאיסל שהושפע מהנצרות .האיסיי וכתות י המלח היו חלק מהתנועה הגנוסטית .הקבלה היא פלג שהתפתח בתו% הגנוסטיקה היהודית .הכתות היהודיות התאימו אותה ליהדות ,כש שכל פלג התאי אותה לאמונתו ולצרכיו .ג האלכימיה שאבה מהגנוסטיקה .החילוניות של ימינו א" היא משתמשת ברעיונות הגנוסטיקה. הכתות הגנוסטיות ,שה אוס" של בעלי אמונות שונות בעול באותה תקופה ,מזוהות לפי מספר איפיוני )אבל לא בכל הכתות התגלו כל האיפיוני( .יש חילוקי דעות בהגדרת הגנוסטיקה ומי כלול בכתות אלה .יש השוללי את הקשר בי הגנוסטיקה לקבלה. 192 הגנוסטיקה מקורה במלה היוונית גנוסיס ,דעת .דעת היא אמצעי ותכלית הגאולה. שתי רשויות החשוב מבי סימני ההיכר האופייניי שבכתות הגנוסטיות הוא הצור %להתרחק מהעול הזה עד כדי שלילתו המוחלטת ובמקביל רצו להתאחדות ע האלוהות האמיתית שמעבר לעול הזה .העול הזה ,העול הגשמי ,הוא הרע ואילו העול שמעבר הוא העול הטוב .האל של העול הטוב ישמיד את העול הרע יחד ע האלי הרעי שלו והאד נדרש לעזור לו .לא בכל הכתות קיימת הדואליסטיות הזאת ולא בכול קיי מאבק .לפעמי מובע הרעיו שה יתאחדו .רעיו זה הוא שילוב של מספר אמונות ,החטא הקדמו בבראשית ,עול החומר כאשליה ,אגו וסבל בהודו לעומת עול האחדות הרוחני ,הפחד של האלי מהאד שישיג את גבול באגדות יוו ובעיקר המלחמה של אל טוב ושל אל רע בפרס. היו כתות שהאמינו שלכל אד ניצו /אלוהי ולכל יכולת להיגאל מחבלי העול הזה .לעתי האמינו שרק מספר מצומצ של אנשי ה בעלי ניצו /אלוהי וכל השאר רשעי מלידה ונידונו לכליה .אות שהאמינו בכ ,%חשבו עצמ לנבחרי על ידי האל ,כמו האיסיי. כל דת ייחסה למישהו אחר את אלוהי הרע ,החומרי. היהדות שאלוהיה הוא הבורא של העול הזה ,נחשב ,כמוב על ידי כתות לא יהודיות ,לאל הרע .יתכ שמקור השמצת האל העברי נובע מהצור %של כתות נוצריות מסויימות לגבש את עצמ בתחילת דרכ על ידי ניגוח הדת שממנה נולדו .כתות רבות באותה תקופה ,שקיבלו את עוינות של הנוצרי ,ייחסו את הרע לאלוהי העברי ,הוא אלוהי המשפט והדי .ה ראו ביהדות דת הנצמדת לפיזי על ידי הדגשת יתר של ההלכה היבשה ולא על ידי הבנת העיקרו הרוחני. כ %ויכוח לגיטימי דתי ,שהתחיל בתו %היהדות בימי בית שני ,בי הפרושי המחמירי ,הצדוקי המקילי והאיסיי המיסטיקני, שישו עצמו נקלע לתוכו ,ונמש %עד היו ביהדות ,גר לרדיפות בהיסטוריה היהודית על ידי לא יהודי .הנוצרי ,שג ה מאמיני באל העברי ,מייחסי את האב והב הנוצריי לחסד האלוהי בניגוד ליהדות הדורשנית .ג בקבלה התקבל מושג זה של די ומשפט כמאפיי שלילי של האלוהות .הכתות היהודיות ,האיסיי והקבלה, 193 לא קיבלו כמוב את ההשקפה שאלוהי ישראל רע ,אבל ה הטילו אותו על אחרי. כתות י המלח המזוהות ג ע כת האיסיי ,התגוררו באיזור יהמלח ובמדבר יהודה ,בתקופה שלפני תחילת המאה הראשונה לפנה"ס עד סו" המאה הראשונה לספירה לער .%החשיבות שלה היא בהשפעת שלה על עול המיסטיקה היהודי והנוצרי ועל הנצרות בכלל .יש הטועני שישו היה איסיי או לפחות הכיר את תורת .יתכ שחלק מהאמונות שלה רווחו ג בקרב שאר היהודי, ג א ספריה ,שנקראו ספרי חיצוניי ,לא נכנסו לתנ".% לכת זאת היתה הגרסה העברית של הגנוסטיקה .ה האמינו שהעול מחולק לבני אור ולבני חוש ,%ג בי בני האד וג בעולמות העליוני .העול נשלט על ידי שליטי העול הזה ,הרע, שנקראו בני בליעל .האיסיי הטילו את האשמה ביהדות הממסדית שלדעת לא פירשה את היהדות כהלכה ,וג על הרומאי .ה סבלו מרדיפות של השלטו בישראל ,כשברקע היה הכיבוש הרומאי .כל אלה משתקפי בנבואות האפוקליפטיות שלה .יש אפילו הרואי בה כת יהודי שנהתה אחר הנצרות. האל הנסתר הטוב הוא נעל ובלתי ידוע ,אבל האל הרע ובריאתו תוארו בפרטי פרטי .האל הרע נקרא דמיוגיוס ,ונחשב בחלק מהאמונות לאחד משבע אלוהויות או שבעה מלאכי שבראו את היקו. בעקבות האסטרולוגיה הבבלית שהתמחתה בכוכבי הלכת ובמרחקיה מכדור האר ,/נוצרו תיאורי על נתיביה של אות כוכבי כמעגלי ורקיעי סביב כדור האר ./בכל הרקיעי מצויי כוחות החוש ,%שבראו את העול ואת האד ,ומלאכי העושי מעשי רשע .ההירארכיה של עולמות רוחניי וגשמיי הושפעה מהפילוסופיה היוונית ומהודו והביאה ,בי השאר ,לתיאור עולמות הקרויי בשמות של תכונות חיוביות ושליליות .רמות של רקיעי ומדורי שאול היו קיימי ג בטאואיז ואפילו במאיה האינדיאנית שבדרו אמריקה .תיאור עולמות עליוני היוצרי עולמות תחתוני נחותי הוא תוצאה של תיאור עול אצילות שבו העול התחתו הוא צל חיוור של העול העליו .האד שוא" לוותר על העול התחתו ולהגיע לעול העליו .בהשפעת המיתוסי העתיקי הועתקו מלחמות ואהבות של אלי למלחמות ואהבות בי העולמות. עולמות אלה היו זוגיי ,גבריי ונשיי .היתה דעה שהושפעה מהמזרח ששני היסודות ,הגברי והנשי ,יהפכו לאחד .היו שאמרו 194 שהיסוד הנשי הוא הרע .תיאור זה דומה במידה רבה לתיאורי הספירות בקבלה. הגנוסטיקאי האמינו בעוד מושגי ,שהגיעו ממיסטיקות עתיקות ,כמו ג עד ,גיהנו ,הקשיי שמערימי על האד הישויות הרעות כאשר הוא מנסה להגיע לאלוהות ,וכ דמות הבורא כאד קדמו. גאולת הטוב קיימות מספר דרכי להשתחרר מעול הרע שהאד נקלע לתוכו. הדר %הראשונה תלויה ביוזמתו של האד להבי את העול. על האד לרכוש דעת על מבנה נשמתו ,המכשולי העוברי בדרכו ע חציית העולמות .עליו לדעת שהוא בנוי כמו העול .הגו", הרגשות והתשוקות ,שכל כ %קל להזדהות אית ,מקבילי לחלקי עול החוש %שיש להפטר מה .הוא לומד אי %לחל /מה את היסוד האלוהי ,ולהתאחד ע אלוהיו .לפי אמונה אחת ,הדומה להינדואיז ,בתו %האלוהות כבר כלולי הטוב הרוחני והרע החומרי ולכ מודעות עצמית מספקת לש איחוד ע אותה אלוהות מופשטת. בבודהיז הטהור הדר %לאותה אלוהות של טוב היא פשוטה וגלויה אבל בתורות מיסטיות גנוסטיות רבות נעזרו במידע נסתר כמו שמות של מלאכי ,נוסחאות שונות וצורות התנהגות מיוחדות המסייעי בעד הנשמה לחצות את כל כוחות החוש ,%הגלגלי והרקיעי .היתה ג הצעה להמנע מהולדת ילדי כדי להפסיק את הווית העול הזה. היו שהקפידו על הדר %השניה של הסגפנות .דר %זו לעתי קרובות שולבה ע דר %הדעת .בכתות י המלח החברי התנזרו מהבלי העול הזה .ה ויתרו על רכוש והוא היה משות" לכל .ה וויתרו על חיי אישות ונישואי ובכ %הרחיקו את התשוקות .ה התגוררו במדבר ,הרבו בטבילות והקפידו על טוהר הגו" והנפש .ה אסרו את השבועה .המועמדי החדשי נזקקו להוכיח עצמ במש% זמ רב עד שהתקבלו .ה נקראו "יחד" אבל למרות השיתו" לא היה 195 שיוויו אמיתי.ה הקפידו על הירארכיה נוקשה ולא התירו חופש דעה. בניגוד לדר %הסגפנית שהיתה נפוצה יותר ושנטתה לביטול הגו" של העול הרע בדר %הקשה ,דר %נוספת שלישית להשתחרר מ הרע הצדיקה מתירנות מפתיעה .דר %זו אומצה ג על ידי שבתאי צבי ,משיח שקר יהודי מהמאה ה .17הטענה היתה שחוקי כמו דיני היהדות נוצרו על ידי ממלכת הרע ועל כ כדי לבטל אות מוטב להתעל מה. הדר %הרביעית הקיימת עד היו היא הסיפור על שליח אותה אלוהות נסתרת .השליח הוא המשיח .הוא המנחה ,מעי מורה דר% לטובי להגיע למלכות האור .ביהדות הוא עתיד לבוא .בנצרות המשיח הגיע פע אחת והוא יחזור שוב ביו הדי האחרו. ביאתו הראשונה של המשיח ישו ובוא של שאר הטועני למשיחיות בהיסטוריה לא פתרו עד היו את בעית הטוב והרע .על כ האד יחווה את האירוע בעל העוצמה הרבה ביותר :הרס העול הזה על ידי כוחות אור ומלחמת האור בחוש .%ביו הדי יגיע המשיח וצפויה גאולת כל הניצוצות האלוהיי בנשמות בני האד והתאחדות ע האל. בגנוסטיקה האמינו שהרע הא ישות שלילית ממשית :שט, אל רע ,ולה בני זוג וצבאות המשרתי את הרוע .דת זרתוסטרא האמינה בשתי רשויות נפרדות אבל בדתות המונותיאיסטיות ,הרעיו שקיימת אלוהות מחו /לאל האחד היה בלתי נסבל .לגנוסטיקאי קשה היה להשיב על השאלה ,כיצד אלוהי התיר לעול החוש% להיווצר? ואולי הוא עצמו ברא את החוש %ולכ העול אינו רע כל כ .%בפרשנות הנפוצה ביותר אלוהי ברא את המלאכי ,חלק מרדו באלוהי וה קרויי המלאכי הנופלי .מלאכי אלה ה אלוהי החוש %והחומר. האפוקליפסה של אחרית הימי זכתה לתיאורי מרהיבי כמו רעידות אדמה ,שטפונות ,נחלי וגש של אש ,מלחמות בני אד ואלי במש %שני ועוד מכות רבות .בסופו של אותו יו די יוותרו הטובי או שיימצא פתרו אחר שישאיר את השליטה רק לטובי .העול הגשמי ייעל והעול יחזור להיות מה שהיה לפני הבריאה. 196 ג האיסיי טענו שתהיה מלחמה בי בני אור לבני חוש.% הראשוני ינצחו את בני החוש %וע הנצחו יבוא המשיח וישראל תשוחרר .האיסיי דיברו על שני משיחי :כה ומל .%יש הטועני שה התכוונו למחליפיה של הכוה הגדול והמל %של תקופת שהיו מבית החשמונאי .ה הכינו עצמ לשליטה על ע ישראל לאחר יו הדי על העול. אנו בסו" שנות האלפיי ולפי האסטרולוגיה זהו תחילת עיד הדלי ,סימ המעיד על התמקדות בקהילתיות ובצדק חברתי ,ויש המאמיני במקומות רבי בעול שיו הדי צפוי ממש בשני הקרובות .בשני האחרונות פרשנות יו הדי התרככה .יש המסבירי שהעול ישתנה מאד לטובה מבלי להזדקק לאלימות כדי להגיע לאותו שינוי. השפעת הגנוסטיקה על העול לגנוסטיקה היתה השפעה עצומה שנמשכת עד עצ היו הזה .בגנוסטיקה נית לראות בבירור כיצד הסמל משתלט על הרעיו, וכיצד באופ שרירותי מחליטי מיהו צדיק ומיהו רשע. תנועה זאת שהחלה מתו %מחשבה חיובית של איחוד המיסטיקה ,הדתות וההיגיו היווני ,הפכה עד מהרה לבליל של תורות חדצדדיות המשסות דת אחת בשניה ,ע אחד בע אחר, ומי אחד במי השני .זוהי דוגמא לכ %שהזדמנות להתפתחות ,על ידי איחוד של כל הישגי הדעת לפני אלפיי שנה ,הפכה לבכיה לדורות .בדור שלנו חוזר אותו תסריט .מצד אחד מתגלות דרכי חדשות לשילוב אמונות ולסובלנות ,ומצד שני העול עומד על ס" קנאות דתית חדשה .יתכ שאלפיי שנות מלחמות ודיכוי ה יו הדי שניבאו אות גנוסטיי ,ומעכשיו עד תחילת האל" השלישי העול מוזמ לתק את ההזדמנות שהוחמצה. בתו %הגנוסטיקה נעשה מאמ /לחשיבה חדשה המבצבצת עד היו במיסטיקה ובתיאוריות מדעיות .מתו %התורה הגנוסטית נית לשלות רעיונות הרווחי עד היו .הרקיעי מזכירי את התיאוריה על יקומי מקבילי ,בפסיכולוגיה מוגדרות רמות תודעה כמו מודע תת מודע הדומות לעטיפות השונות של הנשמה .המלאכי הממוני על תפקידי שוני ה חוקי ,אנרגיות ,שדות אלקטרומגנטיי או מיתרי שעל פיה פועל העול .תיאורית הקוונטי מזכירה את האמונה בעול של רוח ועול של חומר. 197 נצרות הנצרות היא הדת שהשפיעה במידה הרבה ביותר על העול המערבי .מכיוו שהיו המערב הוא הדומיננטי ,רוח הנצרות ניכרת בכל מקו בעול ,לרבות ביהדות .יתרונה של הנצרות בהפצת מושג האהבה והסליחה כמושגי אוניברסליי ,וכ הפצת מושגי שהתפתחו עוד קוד לנצרות ,מושג הגאולה הפנימית האישית ,מושג המשיח ,האד ,כהגשמה של אלוהות ורעיו המונותיאיז היהודי בעול .ישו הבדיל בי הרעיונות החברתיי והאוניברסליי ובי המצוות היהודיות המסמלות אות .המאבקי בי הכנסיות השונות שייצגו חילוקי דעות ,והיכולת להשלי ע הניגודי ביניה ,היא תרומה נוספת לעול .הנצרות של היו כוללת ,מלבד מספר זרמי שמרניי ,התחשבות במחשבה הפילוסופית ,והתייחסות אחרת שילוב וסובלנות למבנה החברתי מאשר בעבר ,אבל היא השיגה אלה לאחר שני רבות של קנאות דתית. ישו הטי" לתורתו בער %שני עשורי לאחר תחילת הספירה בהיותו בסו" שנות העשרי שלו בתקופה קצרה של חמש או שבע שני ,בזמ שבני ישראל נאנקו תחת עול של הרומאי וציפו לבואו של משיח שישחרר אות .בתקופה של מחלוקת חריפה ק ישו והציע פרשנות משלו .עד לצליבתו ,הנצרות נחשבה לעוד כת דתית שקסמה לחלכאי ולנדכאי משו אהדתה לה .ע מותו ,תורתו קיבלה ביטוי נוס" ,כאשר תלמידיו טענו שהוא עלה מ המתי ביו השלישי לאחר מותו ושהוא בנו של האל .תו %תקופה קצרה הצליחו ממשיכיו להפי /את הנצרות ברחבי האימפריה הרומית .במאה הרביעית הנצרות הפכה לדת רישמית ברומא .הנצרות הפכה לכנסיה מאורגנת תו %כדי אימו /יכולת הארגו שרומי הצטיינה בה .הנוצרי עמדו לציד של השליטי ,למרות שתחילת דרכ היתה מרדנות העניי והדחויי ,דבר שהועיל להפצת הנצרות .הנטייה להתפשר ולוותר על מצוות כדי להקל על כניסת עמי אחרי לנצרות התבטאה ג בסובלנות מסויימת כלפי מנהגי מקומיי שהשתנו ממקו למקו .הנטייה של העמי שהמירו דת לנצרות לזהות את ישו ומריה כאלי מקומיי ,הקלה על הבנת הנצרות .הנוצרי הירבו בפעילות מיסיונרית בכל האימפריה הרומית ,ובתקופות מאוחרות 198 יותר באסיה ,אפריקה ואמריקה .השליטה של הכנסיה הושפעה ג מהפילוסופיה היוונית בעיקר מאפלטו ,שטע כי רצוי שהמנהיגי יהיו אנשי רוח. עיקרי הנצרות הנצרות מאמינה באל אחד ,אבל האל מורכב משלושה פני, האב האלוהי ,ישו הב האלוהי ורוח הקודש .ישו המשיח נחשב בחלק מהזרמי בנצרות כאלוהי ,ובחלק אחר כדמות אנושית של משיח ,בעל תכונות על אנושיות .בנוס" לישו קיי פולח של קדושי שוני ,בעיקר של מריה ,אמו של ישו .רוב הנוצרי מאמיני שישו הוא ההתגלות האנושית של האל ,אמונה שסיבכה את הנצרות כאשר ניסתה ליישב את הסתירה בי אלוהות לאד ,וא" פילגה את הנצרות .הסתירה פיתחה את המחשבה הפילוסופית שלה, כאשר הסבירה את המשיח כלוגוס :מחשבה או דיבור שמביאי לבריאה ,הגשמת האל .דימוי האד כאל איננו ההפרדה של האל מהאד כמו ביהדות ,אבל ג איננו אלילי .ההבנה שהגו" והרוח ה אחד לא התבטאה באופ מעשי בנצרות. יתכ שיהיה מנהיג עילג המסמל את המסר בגופו ויתכ אד היודע להעביר בלשונו את המסר .ישו סימל את שניה .לא רק הדברי הנאמרי ה המסר ,אלא ג האישיות של המוסר אות. האד מגשי בדיבורו ובגופו את המסר של האד ההופ %לאל. בנצרות נית למצוא את עיקרי הדת העברית ואמונות ומנהגי רבי משאר ארצות הסביבה .הרעיו שהבריאה היא פניו הגשמיי של האל ,וה מופיעי בצורת חוקי ,כבר היה בהינדואיז ,ומאוחר יותר בפילוסופיה היוונית .התערובת של אד אל וכ מוטיב הבתולה המופרית מ האל היו מקובלי בדתות העתיקות .הנצרות ,כמו שאר הדתות המונותיאיסטיות ,מעלה על נס את אהבת האל ואת נוכחות האל בכל הווייתו של האד. הנצרות הדגישה את נחיתות הגו" לעומת נישגבות הרוח. ביהדות קיימי חוקי הקשורי לטומאה ולטוהרה של הגו" ולחשיבות ההולדה לעומת המי ,א %היא לא היתה קיצונית כמו הנצרות ,לפחות לא בתקופת בית ראשו .רק בתקופת בית שני ,שישו נולד בסופה ,חלה בישראל הקצנה דתית .ישו נולד לאימו הבתולה שהופרתה מ הרוח האלוהית ,עוד המחשה לכ %שהמיניות האנושית היא חטא או רע הכרחי לעומת נשגבותו של האיחוד הרוחני. 199 נחיתותו של הגו" לעומת הרוח מתבטאת ג בצליבתו המשפילה של הגו" של ישו .ישו הטי" לחסידיו לא לפחד ממות הגו" ,משו שנית להרוג את הגו" אבל לא את הנפש .הבוז לגו" כבר היה קיי אצל הפילוסופי הסטואי ביוו וכ בהודו .ישו הוסי" איסורי לדיני נישואי וכ %הפחית ,עד כמה שנית ,ביחסי בי המיני .הנצרות כוללת איסור הגירושי ועידוד הנזירות ,וכ הפיכת פולח אלי ואלות עתיקי של טבע ביוו ובאירופה שביטאו חופש מיני רב יותר ואלי עתיקי אחרי לשט ולשדי ,ואת עובדיה וביחוד את עובדותיה למכשפות שחובה לשרו" .הנוצרי ניתצו בחמת זע מקדשי אלילות נשיות. אמונה סגפנית זאת ,יחד ע ההטפה להעדפה עקרונית של הדלות והענווה ,וכ ההסתמכות על עזרת האל הדואג למלא את מחסורו של כל אד ,הפיצה את היחס הלא מאוז לחומרנות ,והציגה אותה כניגוד לרוחניות במקו להשלמה שלה .בניגוד לדעה, שהאמונה אכ יוצרת מציאות אבל רק כאשר מלווה בעשייה ,נוצר הצור %להתנצל על שאפתנות וצור %בביטחו כספי .הבוז לחומר ,לא פחות מהערצת חומר מופרזת ,יוצר עיוותי .ע זאת ,האהדה לדל ולאחר היא ג אחד הביטויי של האהבה האוניברסלית שהיא הכלל העיקרי בנצרות .יחס נוס" בלתי מאוז קיי בנצרות ג לגבי המי. זהו יחס בלתי טבעי ,מזלזל שגר לבילבול רב .הזילזול בצרכי טבעיי כחומרנות ,מעשיות ומיניות גר ליחס דומשמעי כלפיה ויצר מבוכה בחברה המודרנית. החטא של אד הראשו שבחר ברע ,מעיד שיצר האד רע לא רק מנעוריו ,אלא אפילו לפני לידתו ,כי חטא האד הראשו מרח" מעל לצאצאיו ,על כ ישו כיפר על חטאי האד .מחילה זאת חלה רק על המאמיני בנצרות .לכל השאר שלא קיבלו את ישו כמשיח ,מצפה יו הדי .לאחריו יתחיל הפרק השני של הגאולה, אחרית הימי ,ואז תהיה בריאה חדשה ושונה מהקודמת .בכל אד נמצא משיח פנימי וכל אחד יכול להציל את נפשו בתנאי שיהפו% לנוצרי .ג דתות המזרח מדגישות את האחריות האישית של האד על נשמתו .הנוצרי מאמיני ג בגיהינו ובג עד. כתבי הקודש הנוצריי מכילי את התנ" ,%חלק מהספרי החיצוניי של היהדות הכוללי מידה רבה של מיסטיקה ואת הברית החדשה .ציטוטי רבי מובאי מהתנ" ,%ביניה רעיונות ופסוקי המעידי על חזו אחרית הימי ,בעיקר מספר תהילי ומספרי הנביאי ,כשה מפרשי את הפסוקי כמרמזי על התגלות ישו. 200 הנוצרי ראו בנצרות פרשנות מעודכנת של התנ" .%הברית החדשה כוללת ארבעה אוונגליוני ,שה תולדות ישו על פי מסורות של ארבעה אנשי ,מתי ,לוקאס ,מרקוס ויוחנ .מסורות אלה מקבילות זו לזו ע מספר הבדלי .אחריה מופיעי פרקי על מעשי השליחי ומספר איגרות .האיגרת האחרונה מתארת את יו הדי ואת הגאולה. רוב הכתבי התחברו בתקופת חורב בית שני ולאחריה .באמצע המאה הרשונה כבר החלה כתיבת ספר הברית החדשה והיא נחתמה במאה הרביעית. ישו התנגד לפרשני בימיו שיצרו אינספור דיני .הוא ג הבי שביצוע והקפדה על דיני והלכות המקיפי את כל אורחות החיי ה למעשה עבודה קשה ועל כ ה מפריעי להפצת המונותיאיז .הוא ביטל לא רק את הדיני בתורה שבעל פה אלא ג מצוות שכתובות בתורה כמו שמירת שבת ,טומאה ,כשרות ומילה. הוא החלי" את ברית המילה בפירוש אחר ,מילה ,דיבור ,כלומר, הכוונה שבלב .כאשר הוא ביטל את המצווה הבסיסית ביהדות המילה ,הביטול הכיל את כל שאר המצוות .ביחסו לדת העברית ישו הדגיש את משמעות ההבנה הפנימית של המצוות ,החוקי המופשטי שעליה נברא העול יותר מאשר את המצווה המעשית. מאוחר יותר השתמשו הנוצרי במושג "מילה" כלוגוס .טע שמותר לשנות ,לשי יי בנאדות חדשי ,א %בכל זאת הוסי" איסורי את הגירושי ואת השבועה. עיקרי תורתו של ישו נכתבו בדרשת ההר ,בספרו של מתי, אבל העיקרי פוזרו ג במקומות נוספי בברית החדשה: "אסור לחמוד אשת איש בלב .אסור להתגרש אלא א כ על זנות ".למרות שישו העדי" פרישות ,הוא טע" :עדי" להתחת מאשר לבעור בתאווה .אבל לא כול מוכשרי להינשא ".היחס המחמיר לנישואי החל אמנ ביהדות אבל הפצתו בעול היא תוצאת תורתו של ישו. "אשרי הענווי והעניי" :ה ירשו את האר /ולה מלכות שמיי .ה מכוני בפיו "מלח האר ."/ג עליה מוטל למלא את רצו האל .הוא מוסי"" :רצוי שהעשירי ימכרו רכוש ויתנו לעניי". 201 "אסור לקצו" .א מישהו כועס עלי %ואתה חייב לו ,בקש סליחה ,אל תהיה חייב לא" אחד". ישו התנגד להלכה של "עי תחת עי וש תחת ש ,אלא מי שמכה אות %על לחי ימנית ,ת לו את האחרת .מי שרוצה כותונת ,ת לו מעיל .ואהבת לרע %ושנאת את אויב %אהבו את אויבכ". "א תסלחו לבני אד ,ה יסלחו לכ ".זוהי אמונה מקובלת שהיחס כלפי השני ישתק" מיד ביחס שלו אלי.% "לא לשפוט אחרי )טול קורה מבי עיני (%כי ג אות% ישפטו ,משו שא" אד איננו מושל ,וכל אד המתיימר לשפוט אחרי ,שוכח שג אותו אפשר לשפוט ולכ הדר %הנכונה היא לסלוח לאחרי ולסלוח לעצמ".% "מותר לפגוע ברגל %או ביד %או בעיני %ולא לפגוע באחרי". "בני אד שמגדפי בני אד אחרי נסלח לה ,אבל לא המגדפי את רוח הקודש". "לא לשמור אוצרות .לא לדאוג למחר ,אלוהי ידאג לכ למחסורכ ".עיקרו שהיה קיי זמ רב לפני הנצרות בטאו .האמונה יוצרת מעי כישו" או היפנוט פסיכולוגי ומונעת מהאד ליפול למי .ישו הוכיח את הטענה כאשר היל %על פני המי .הוא אומר לשליחי שלו שהסתובבו בי היהודי" :אי לכ מה לדאוג שלא תדעו מה לומר .כשתהיו ש ,זה יינת לכ ".אד המאמי ברעיו, מצליח להעביר אותו לאחרי. "לא באתי להפר את התורה או דברי הנביאי ".הוא לא ראה עצמו כמייסד דת חדשה אלא כפרש .בכל זאת קבע אלו מצוות למלא ואלו לא למלא .הוא הטי" למיסיונריות" :לכו ועשו לתלמידי את כל הגויי וטבלת אות לש האב והב ורוח הקודש ,ולימדת אות לשמור את כל אשר ציוויתי אתכ ".באחת האיגרות בתקופה מאוחרת מזו של ישו ,נאמר שכדי להביא את התורה אל הגויי מוטב להסיר את מחיצת המצוות .כ %ישו הפ %את רעיונות היהדות לאוניברסליי. 202 ישו הגדיל את חלקו של האד היחיד באחריות על מוסריותו כמעט עד כדי אנרכיה ,אבל ממשיכי הנצרות הפכו תורה זו למסגרת בעלת כללי וסמלי וצייתנות לחזקי .הניגוד בי ישו שתמ %בקשר לאל ללא תיוו %המימסד לעומת ההירארכיה של הכמורה ושיתו" הפעולה ע המושלי ,הביאו לזעזועי בהיסטוריה של הנצרות .הוא עורר מתח ופילוגי בנצרות ,אבל ג היה הזרז של רעיונות ומהפכות חברתיי שיוויוניי. מנהגי הנצרות ההצטרפות לנצרות פשוטה למדי טבילה והצהרה על קבלת עיקרי האמונה. לנוצרי טקסי ,סקרמנטי ,בתקופות שונות בחיי האד בהתא לזר הנוצרי הקתולי מחמירי והפרוטסטנטי מקלי. הטקסי מגווני :בלידתו של התינוק או ע התנצרותו של מבוגר עורכי לו טבילה ,התזת טיפות מי או טבילה של כל הגו" .הטבילה היא מעי לידה חדשה המסמלת את תחיית ישו .טקס אכילת הלח ושתיית היי בכנסיה מסמלת איחוד ע המשיח ,ע גופו וע דמו. נהוג הוידוי על חטאי בפני הכומר. החגי קשורי לדרכו של ישו :היו בו נולד ,היו בו מת, היו בו ק לתחייה ,והיו בו תלמידיו קיבלו את ההשראה מרוח הקודש ומכא מקור הקדושה של כתביה. בנצרות מפותחי מוסדות הנזירי והנזירות. הכנסיות והקתדרלות מפוארות .הנוצרי מרבי בהצגת דיוקנאות ותמונות של קדושי ופסלי .התלבושות של ראשי הכנסיה מרשימות .התפילות מלוות במקהלות ובאורג ואי מקפידי על הפרדה בי גברי ונשי כבשאר הדתות המונותיאיסטיות. הפסלי ,התמונות ,האיקונות והציבעוניות עוני על צרכי עמוקי בנפש האד. 203 פלגי של הנצרות כבר מתחילת הנצרות ,במאה הרביעית ,התפלגה לשתי כנסיות עיקריות .במרוצת השני ובעיקר בארבע המאות האחרונות היא התפלגה לרסיסי רבי נוספי .הכנסיות העיקריות שהתפלגו לראשונה מהדת המקורית היו הכנסיה המערבית הקתולית והכנסיה המזרחית האורתודכסית. האפיפיור ברומא הוא ראש הכנסיה הקתולית המערבית. לדברי הקתולי הוא היורש האמיתי של שליחי הנצרות הראשוני שלאחר ישו .בכנסיה הקתולית קיימת הירארכיה של הכמורה, המבדילה אותה מהע ,מהווה שרשרת של בעלי סמכויות .מתחת לאפיפיור ניצבי קרדינלי ,ארכיבישופי ,בישופי וכמרי .לכל כומר קהילה משלו .הכמרי בחלק נזירי. הקתוליות דומיננטית בחלקי גדולי באירופה המערבית והמזרחית .היא הקימה מנזרי ועסקה ג בעזרה לעניי .הקיצוניות של הקתולי והיעדר הגמישות היו בי הגורמי לחילוניות ולכפירה. דווקא בארצות הקתוליות החלה המגמה של אתיאיז .השמרנות והפונדמנטאליז ,הקיימי ג בשאר הדתות המונותיאיסטיות, שלטו זמ רב בנצרות ואפילו היו קיימי חוגי המנסי לחזור לאותה פונדמנטאליסטיות בנצרות. הכנסיה האורתודוכסית המזרחית התפצלה למספר כנסיות הקשורות בדר %כלל לע שה שוכנות בתוכו .היו ה קיימות ,בי השאר ביוו ,ברוסיה ,בארצות הברית ובבריטניה .המחלוקת בי שתי הכנסיות היא בפרשנות לגבי עיקרי האמונה וכ בקיו מנהגי וטקסי שוני. הנצרות נאלצה להתמודד פעמי רבות ע התפתחויות חדשות .בתחילת המאה ה 16טענו כנגד השחיתות וההירארכיה בכנסיה הקתולית שהיו מנוגדות לפשטות שבקשה הנצרות מלכתחילה ,וכנגד הדיכוי וסחיטת הע .בוויכוח של ישו ע היהודי הוא טע שחשוב לחדש ,ואילו הנוצרי הקתולי הפכו לשמרני .עיקר המחאה היה הצור %בתיוו %בי האד הפשוט והאל. הכנסיה החדשה הפרוטסטנטית כבר מלכתחילה התנתקה מהאפיפיור .עיקר זה כיוו את הכנסיות שהתפצלו מהכנסיה הפרוטסטנטית המקורית ,ונקראו על ש מייסדיה הכנסיה הקלווניסטית והכנסיה הלותרנית .לאחר ההתפצלות מהכנסיה הקתולית נפרצה הדר %לעוד התפצלויות .הכנסיות הפרוטסטנטיות 204 הראשונות היו שמרניות ונוקשות ,ואותו סוג כנסיה פרוטסטנטית שמרנית קיי עד היו ,אבל העיקרו של החופש שגר להתהוות, הוביל להתפצלות זרמי כנסייתיי יותר ליברליי ,שכל אחד מה נטה לכיוו שונה .הקלווניסטי במאה ה 16עדייי האמינו שרק נשמותיה של אנשי מסויימי נבחרו להינצל לאחר מות, והקלווניסטי בתוכ. באותה תקופה החלו האירופאיי לצאת אל העול החדש, אל ארצות חדשות ,והחלו בגילויי ובהמצאות חדשות .כל אלה השפיעו על החשיבה של אירופה השמרנית .היו כנסיות פרוטסטנטיות שפרשו את הברית החדשה בדר %פילוסופית יותר וראו בכתוב סמלי לרעיונות מופשטי .אחרי דבקו בכל אות ומלה שבכתובי .כנסיות נוספות שמות דגש על רגש ,אינטואיציה, אקסטזה ורעידות הגו" .הפרוטסטנטי תרגמו את הכתובי לשפת המקו ,דבר שהפחית את הניכור בי הע לכנסיה .חלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות ה כנסיות קטנות עצמאיות .חלק ביטלו לחלוטי את המבנה ההירארכי של הכנסיה .התפצלות הכנסיות בולטת בעיקר בארצות הברית כחלק ממסורת השיוויו וחופש הפרט באר /זאת. ע זאת ,ג יסודות שמרניי של הנצרות קבעו את המחשבה האמריקאית ,אחת מה היא הנטייה לקדש את מוסד המשפחה, למרות שבפועל למסגרת זאת דינמיקה אחרת משלה .קיימת ג טענה שהאמונה שאד המצליח מבחינה כלכלית הוא אד מוצלח ,נובעת מהדעה הקלווניסטית שאלוהי בחר בטובי והטובי מצליחי בחיי .למרות ההסתמכות על האל שיספק את מחסור של הדלי, הכנסיה הפרוטסטנטית טיפחה את ער %העבודה והחריצות השפיעה על תפיסה של מדינות שהבולטת ביניה היא ארצות הברית .בדרו אמריקה ובאפריקה הכנסיות איחדו בתוכ יסודות מהמסורות האינדיאניות והאפריקאיות יחד ע הנצרות .העול המודרני העמיד בפני הכנסיה אתגרי קשי יותר כמו המדע ,הסותר חלק מהאמונה הנוצרית ,שיוויוניות סוציאליסטית ,זכויות נשי ,ותמיכה או היעדר תמיכה במדיניות פוליטית בעתות מלחמה או שלו .הכנסיה הפרוטסטנטית היטיבה יותר מהקתולית להתמודד ע שאלות אלה. נקודות מעוררות מחלוקת בנצרות ע כל תרומתה הגדולה של הנצרות לרוח האנושית ,בולטי בקורותיה פרקי פחות נעימי .למרות שכמעט כל דת לוקה בכמה 205 פרקי בלתי מחמיאי בעברה ,הרי שהנצרות הפונדמנטליסטית בלטה יותר מהאחרי ,אולי בגלל גודלה ואולי משו שהיה ניגוד מטריד מדי בי ההטפות לאהבה ללא תנאי ולסליחה מוחלטת ובי המציאות האכזרית ורצופת הרדיפות וההרג של הנוצרי בש הנצרות .ג אידיאל הדלות לא הוכיח עצמו .הצור %בשפע חומרי בלט דווקא אצל ראשי הכנסיה ,אפילו אצל האפיפיורי בעבר ,שלא מנעו מעצמ את מנעמי העושר .המוטיב של היהדות או יהודה היהודי שפגעו והרגו את ישו חוזרי ללא הר" בכתבי הנוצרי ובאמנות ,והיו הדלק לרדיפת היהודי .ההפרדה הקיצונית בי גו" לרוח ,זיהוי הגו" כנושא חטאי ,יחד ע הדגש על צליבת ישו ועל האשמת כל אות שלא קיבלו את תורתו למרות סבלו ,תרמו לחוסר סובלנות .ה סברו שבהצטרפות לנצרות יצילו את עצמ ועליה לעשות הכל כדי להציל ג את האחרי .הנצרות אמנ פיתחה את פולח מריה וקדושות אחרות ובכ %לפחות איזנה בי היסוד הגברי ליסוד הנשי .ישו עצמו גילה אהדה כלפי נשי ,א %מצד שני ,האמונה בדבר נחיתות הגו" מול הרוח עודדה במש %דורות רבי התנגדות לנשי ,שזוהו ע הגו" וע החטא. יתכ שהניצור היה מהיר מדי ללא שלבי ביניי הדרגתיי .כ% קרה שדת שהושתתה על סובלנות יחסית ובעלת דרגת הפשטה גבוהה נכפתה על שבטי ,כולל שבטי אירופאיי קדומי ואלימי, שעדיי לא היו בשלי אליה ,וה תרגמו אותה למושגיה .רדיפת כל המאיימי על הנצרות התבטאה במסעי צלב ,במעשי האינקוויזיציה ,בהשמדת נשי רבות שנחשדו בהיות "מכשפות", במלחמות דת ביניה לבי בני דתות אחרות ובי הנוצרי עצמ, בכיבושי ובדיכוי עמי ,בלהט מיסיונרי שנלח בדר %של חמלה תקיפה במאמיני ובאמונות של דתות אחרות ,בצד טיפול רפואי והענקת חינו %של המיסיו .ג כאשר היתה חמלה כלפי הרע ,היחס אליו הוא כאל שיה אבודה שלא מצאה את הדר %הנכונה .היו שני בה הנצרות הפונדמנטליסית עצרה את ההתפתחות והקידמה .רק כשיובאה הפילוסופיה היוונית מהאיסל למערב ,זכתה הנצרות לנקודת ראות רחבה יותר .ע זאת ,האינדיבידואליות המערבית שנבעה מרעיו האד האוניברסלי הנוצרי היא זאת שדחפה את האד לעבר היצירות הגדולות של ימינו .וכאמור ,הנוצרי הפיצו רעיונות נשגבי שג א אי אפשר להגיע אליה ,הרי שה מהווי תמרור לדר %האנושית אל העול שמעבר למציאות המיידית. 206 איסלא חמשת עמודי האיסל האיסל עומד על חמש מצוות עיקריות הנקראות עמודי האיסל: עדות האמונה :על המוסלמי להאמי באל אחד .בני האד קרובי אל האל יותר מחבל הווריד שלה .שמותיו הרבי של אללה 99 ,מספר ,מעידי על אהבת המוסלמי לאל .על האד להתכוו אליו תמיד .כדי שהאד יכוו את נפשו לאל כל שעות היו, עליו להתפלל במש %כל היו תפילות קצרות וכ %תהיה בו דבקות ומודעות בלתי פוסקת .המעשי חשובי א %לא פחות מה חשובה הכוונה שבלב. המוסלמי מאמי שהקורא לא נברא ,אלא היה תמיד עוד לפני היות האד .עליו להאמי במוחמד כנביא האחרו ואסור להוסי" נביאי אחריו .הקורא מתייחס אל אד ,נוח ,משה וישו כאל נביאי .המוסלמי מאמיני שאברה הוא אבי ישמעאל ומכא ג אבי האיסל ושהפרשנות המוסלמית היא הפרשנות הנכונה לדת אברה. תפילה :המוסלמי יכול להתפלל בפרטיות או בציבור כשהכיוו הוא מכה .התפילה נאמרת חמש פעמי ביו .רק ביו שישי חובה להתפלל במסגד יחד ע הציבור .במסגד מצוייה גומחה והיא מכוונת למכה. צדקה :הצדקה מיועדת לא רק לנצרכי אלא ג לפדיו עבדי שהוא מעשה מומל ,/למלחמת מצווה ,ליתומי ,למסגדי ולחינו.% צו :צו חודש הרמאד נער %בשעות היו והאכילה מותרת בלילה. חלק מהמאמיני נוטי לדר %הסגפנית ,בעיקר הצופי ,זר מוסלמי מיסטי ,למרות שמוחמד התנגד לסגפנות לשמה .האיסל איננו רואה בסגפנות ער %עליו .הוא מעדי" לראות בצניעות ער,% 207 כמו המלצה להתחלק ברכוש ע העניי ,המלצה שאי שועי הע ממהרי לאמ /אותה .חו /מהצופי ,בדר %כלל ה אינ פורשי ממציאות מהעול הזה. היעדר הסגפנות מתבטא ג במיעוט המצוות .לדבריה, המצוות הרבות ה עונש של בני ישראל שלא בחרו בדת הנכונה. ע זאת ,מספר מצוות דומות לאלה של היהודי ,א כי שונו במידה רבה .המילה נעשיית בילד ובילדה מגיל שבע .על מאכלי הבשר הוטלו מספר מגבלות ונאסרה שתיית אלכוהול .דיני טומאה וטוהרה מאד חשובי באיסל .נהוג לטבול פע ביו .חייבי להיטהר ממגע ע טומאה כולל מגע מיני. עליה לרגל למכה :הכעבה במכה היתה מקודשת עוד לפני מוחמד ונהגו לעלות אליה לרגל .מוחמד המשי %מנהג זה .נקבע שעל כל גבר ואשה ,א אי סיבה המונעת זאת מה ,לעלות למכה פע בשנה ולפחות פע בחיי .החוגגי במכה לובשי בגד לב ופשוט כדי שאיש לא ייראה שונה .מקיימי טקס זבח של כבש או של עז, הקפת הכעבה ,תפילות ודרשות. יסודות נוספי באיסל האד הופ %למוסלמי ע אמירת המשפט אחד בפני עדי בכוונה שבלב ,ובו הוא מביע את האמונה העיקרית" :אי אלוהי מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה". המוסלמי מאמיני ג בשכר ועונש ,ג עד וגהינו ,ביו הדי ,במלאכי ובשדי ובקדושת הכעבה וירושלי .ביו הדי ג השדי יעמדו למשפט. מלחמות מצווה ,ג'יהאד ,נערכו על ידי מוחמד ומלחמות רבות נערכו על ידי יורשיו לש הפצת האיסל .ע זאת ,אי תמימות דעי ביחס לג'יהאד .קיימת פרשנות שהכוונה למלחמה פנימית בתו %נפשו של האד .יש הטועני שהמלחמה דרושה לש הגנה על האמונה ולא לש כיבוש .ע זאת עדיי רבי הרואי במלחמת הכיבוש למע האיסל ,מצווה .ביהדות היה קיי עוד קוד לכ מושג מלחמת מצווה אבל הכוונה רק לשטחי אר /ישראל ולא למיסיונריות ולכיבושי של ארצות זרות .המוסלמי עסקו במש% מספר מאות שני בכיבושי למע הפצת האיסל. 208 באיסל קיי סוג מסויי של סובלנות דתית וגמישות, סובלנות כלפי אידיקדוקי בהלכה .לאד דתי נחשב ג העובר על מקצת המצוות ,כאשר העבירה איננה נעשיית בזדו לעיני כל ,ובלבד שאינו כופר בעיקר ,באמונה באל ובספר מועט של כללי עיקריי. לקורא נוספה ג הסונה ,שפירושו המנהג .הכוונה היא למנהג של הנביא ,התורה שבעל פה .היא מסתמכת על מה שסיפרו שמוחמד אמר ומה עשה או לא עשה בחייו .למרות שקיימי דיני רבי שהתפתחו במש %שנות האיסל ,הרי שמשו שהאיסל קיי במדינות רבות ושונות ,ה נזקקו לגמישות מסויימת .העובדה שהאיסל קיי בארצות רבות השפיע על היחס להלכה בחלק מה. לעתי ה אינ נוהגות בדיוק לפי האיסל ובדת המקורית התערבבו מנהגי אחרי ,כמו בארצות מזרח אסיה ואפריקה .זוהי עוד הוכחה ליכולת הגמישות של האיסל .יחד ע זאת ,נוסחו מספר חוקי בסיסיי כמו עמודי האיסל ובנוס" דורגו המצוות והדיני בסדר חשיבות יורד בחמישה סעיפי :מצוות שחייבי למלא ,מצוות מומלצות ,מעשי רגילי ,מעשי בלתי רצויי ומעשי אסורי )חרא(. השפעות היהדות והנצרות בולטות מאד באיסל ,אבל הוא כולל בתוכו ג מנהגי וחוקי ואמונות שהיו קיימי בערב לפני ימיו של מוחמד .הקורא מתנגד בעיקר לעובדי אלילי ועיקרו אמונה ודברי שבח לאל .הוא ג מדגיש את הצדקה והצנעה .יש בו מאמ /להיות הוג אלא שמדובר במושגי המתאימי לתקופתו של מוחמד. למוסלמי מספר מועט יחסית של חגי ביניה עיד אל פיטר ,שהוא חג המסיי את צו הרמאד .ג הרמאד ,למרות הצו, הוא מעי חג .זוהי תקופת ההתגלות בה קיבל מוחמד את פרקי הקורא מידי המלא %גבריאל .מכה היא העיר בה קיבל מוחמד את דברי האל ,על כ היא מקודשת והטקס במכה הוא חג .בגלל לוח השנה העוקב אחר מחזור הירח ,החגי משתני בהשוואה ללוח המוכר במערב. החלי" הוא ממלא המקו המחלי" את הנביא מוחמד. הפילוג בי הסוני לשיעי נוצר משו שהשיעי תמכו באחד החליפי הראשוני בש עלי שהסתכס %ע יריביו ,ומשו כ% השיעה ,הסיעה ,התפלגה מהרוב שנשלט על ידי החליפי שירשו את מוחמד לאחר מותו .אותו רוב נקרא סוני .השיעי נאמני יותר לניסוח השל הראשו של האיסל .למרות הקווי המשותפי 209 לסוני ולשיעי תרבות שונה .השיעי כיו ה קיצוניי ומחמירי והסוני סובלני יחסית ומהווי רוב מוחלט של האיסל כיו. קיימי עוד פלגי קטני יותר של האיסל. למיסטיקה המוסלמית ,שהיא נפוצה מאד בעול האיסל ,יש קווי דימיו למיסטיקה של היהדות והנצרות כמו האמונה בכעבה של מעלה וכעבה של מטה ,בדומה לירושלי של מעלה וירושלי של מטה .המחלוקת בי הרואי בכעבה אב קדושה ובי פרשנות הצופי של הכעבה כסמל רוחניות ,או ראיית המצוות כסמל לעול של מעלה ,אופיינית למחלוקות בשאר הדתות המונותיאיסטיות. המוסלמי ,בדר %כלל ,אינ עוסקי במחלוקות מעי אלה .ה מקדשי סמלי כמו מקומות קדושי ,קדושי עממיי ,עוסקי בגירוש ,נעזרי בג'יני ,היינו ,רוחות ושדי שחלק טובי וחלק רעי .על הג'יני נכתב בקורא .ג באיסל קיי משיח ,מהדי ,והיו מספר מהדי מוסלמי ,א %חשיבות אינה רבה כמו בשאר הדתות המונותיאיסטיות. האשה באיסל התקנות ביחס לאשה כמעט לא השתנו מאז ימיו של מוחמד. מוחמד ראה עצמו כמתחשב באשה לאור היחס אליה באותה תקופה. לגבר ,לפי האיסל ,מותר לשאת ארבע נשי .ע זאת ,עליו לבקש רשות מהאשה הראשונה ,ובדר %כלל אי היא מסכימה מרצונה ,ובתנאי שלא יעדי" אחת מה ויהיה מסוגל לפרנס את כול. נשיאת ארבע נשי היא מסובכת מאד ולכ הנישואי לרוב מונוגמיי .הגברי ,לפי הקורא ,ממוני על הנשי ועל האשה לציית לו ולקבל את החלטותיו ואת רשותו של בעלה .א הגבר נתקל במרדנות מצדה הוא רשאי לגעור בה ,לגרשה ממיטתו ולהכותה. מותר להכות כאשר היא מסרבת לקיי יחסי מי וא היא מכניסה גבר זר לביתה ,אבל אסור להכותה כמו את העבד ,כלומר ,באכזריות. גבר יכול לגרש אשה במילה אחת בלבד ,שהוא חוזר עליה שלוש פעמי .לאשה אי כמעט אפשרות ליזו גירושי וכשהיא עושה זאת ,הרי זה רק בתנאי קשי .על ניאו" של גבר או של אשה העונש הוא מאה מלקות .לנשי זכות לרכוש משלה וכ הזכות לרשת את מחצית הסכו שיורש הב .בחלק מ הארצות לאשה זכות ללמוד ולעבוד מחו /לבית. 210 היחס לאשה באיסל משתנה בהתא לתרבות המקומית א% עדיי הוא ,יחסית לשאר העול ,בולט בנוקשותו ולעתי באכזריותו. במציאות ההחמרה היא גדולה יותר מאשר בקורא .ש לא נדרש מהאשה ,למשל ,להתכסות מראשה עד כ" רגלה .ג כאשר מושגות מעט זכויות ה שבריריות וארעיות .מצב האשה באיסל משמר את זכר מצבה ,בעבר הלא רחוק ,ג בחברות המפגינות כיו שיוויו יחסי. פרשני מוסלמי מסויימי הציעו דרכי להקל על מצבה של האשה המוסלמית ,בהתחשב בכתוב בקורא .ה טענו שכמו שמוחמד הקל על נשי יחסית לזמנו ,כ %אפשר להמשי %בקו זה ג בתקופות שלאחריו .נטע ג שדיכוי מחצית המשפחה גור לנסיגה חברתית. האיסל בעבר וכיו הקורא נכתב בידי מוחמד בלבד במש 22 %שנה ,משנת 613 לספירה .הקורא נער %בשנת 651על ידי החלי" השלישי באיסל עותומ. האמונה באל אחד ובאחדות ,חוקי הדת האוניברסליי, הקורא ,הכיבושי ,כל אלה יצרו מבנה חזק ומאורג של מדינה גדולה שתפס את מקו השבטי המפורדי שנלחמו זה בזה .ארגו מדינה מביא ה לאפשרות של התפתחות גבוהה וה להפחתת החופש .בתחילת דרכו של האיסל נשמרה הקידמה המדעית והתרבותית הגדולה של העול ,תו %כדי כיבוש של אות ארצות מתקדמות .ה בעקיפי תרמו למערב את הפלוסופיה היוונית לאחר שתרגמו אותה ולמדו אותה. המדעי שנלמדו על יד קיבלו תנופה בעול המוסלמי ואפילו נשאלו שאלות פילוסופיות נועזות שערערו על האמונות המוסלמיות .לאיסל היו הישגי בשטחי כמו רפואה, אסטרונומיה ,מתמטיקה ,מדעי החברה ,אדריכלות ,ספרות ,שירה ופילוסופיה .אחד המשוררי המערביי הידועי שהושפעו ממשורי האיסל היה גיתה. תקופת הזוהר של האיסל נמשכה בעיקר בימי שלטו בית עבאס .תקופת הפריחה נמשכה כ 200שנה ,ויש חוקרי המעריכי יותר ,מהמאה ה 9ואיל.% 211 האיסל משתרע היו על פני מרוקו באפריקה ,פקיסטא באסיה ובחלק ממלזיה ואינדונזיה. בשנת 1500הגיע האיסל לשטח הגדול ביותר שהיה לו במהל %ההיסטוריה .הוא כלל את כל צפו אפריקה ,המזרח התיכו באסיה ,חלקי בדרו מזרח אסיה ובאירופה ,והגיע עד וינה .ה היוו איו ממשי על אירופה כולה .המוסלמי רואי בדר %כלל בארצות הכיבוש מקומות החייבי בהתאסלמות ואי ה מוכני לקבל שיתכ בה שלטו לא מוסלמי. מה מוש %מיליוני אנשי בעול לאיסל ומדוע נעצרה התנופה המוסלמית? הדת המוסלמית שבתה את ליב של עמי שוני .הקלות שבהתקבלות לאיסל ,במילוי מצוות ובהשגת הזכות לג העד הוסיפו לה מאמיני .ג תיאור ג העד בדר %כל כ %חיה סייע למשו %מאמיני להצטר" לדת .בג העד נחי הצדיקי על כורסותיה ע נשותיה היפות ,הצעירות ושחורות העי ,אוכלי פירות ובשר ,שותי מגביעי משקה ,ומשרתי משמשי אות. בגיהינו ,לעומת זאת ,אוכלי הרשעי לענה ושותי מי רותחי. האיסל ,יותר מדתות אחרות ,נוטה לראות את האד כטוב מיסודו ולא כחוטא מלידה .הדגש הוש יותר על האמונה והכוונה הרגשית ופחות על ניתוח אינטלקטואלי ודיקדוקי מצוות וזה דיבר אל לב רבי .האיסל ,שבמספר מובני הוא החלטי וסגור ,במובני אחרי מקיי שיוויו יחסי בי המאמיני ,דבר המקטי את הניכור בי המאמי הפשוט לבי הממסד הדתי והפוליטי. היעדר בקורת חילונית קנטרנית לכאורה מחזק את הדת. האמונה התמימה והשלמה והלהט הרגשי מנעו חשיבה ספקנית ועירעור המקובל .אבל כאשר הכל קדוש מכדי לבקרו מתקבלת שמרנות וחוסר התפתחות .בתקופה מוקדמת של האיסל ,המגמה של השמרני ניצחה את המלומדי האינטלקטואלי .חדשנות וניסויי נתקלו בעוינות .האיסורי והגבלות על ביקורת הוטלו בסו" תקופת הזוהר של האיסל ואיסורי אלה תקפי עד היו .א הכל דברי אלוהי חיי אי צור %בהוכחה ,אי טע לנתח בכלי זרי כמו בדיקות לשוניות ,פילוסופיות ,פסיכולוגיות או מדעיות .ג השפה הערבית בה נכתב הקורא נתקדשה על המאמיני .איסור הביקורת העניינית על הקורא הביאה לנטייה לשנ הרבה את פסוקי 212 הקורא .יחד ע זאת ,נוצרו באיסל עוד תקנות הכרחיות שהתקבלו בהסכמה כללית. הצור %לשחזר את העבר יחד ע מצוות הג'יהאד, שהקיצוניי מפרשי אותה כפשוטה ,חוסר מורכבות ,חוסר ספקנות וחוסר גמישות שנובעי מפרשנות שמרנית ,ה הדלק שעליו נבנות חברות פונדמנטליסטיות הסוחפות לכיוו מלחמה וטרור .אולי זהו שלב שעוברת כמעט כל דת לפני שהיא משנה את המוסכמות הדתיות שאינ מתאימת להווה. במקומות רבי בעול ההתנגדות למערב מוצאת את ביטויה בהצטרפות לאיסל למרות שהאיסל איננו היפוכו של המערב .הוא דומה לשאר הדתות המונותיאיסטיות .הקורא משתמש ברעיונות, בסיפורי ,באימרות ובהלכות הכתובות בתנ" %ובברית החדשה, בשינויי מסויימי .בצורה דומה ,במאה השביעית ,ע כיבוש האר/ על ידי המוסלמי ,ה בנו על שרידי המקדש היהודי החרב מסגד, ייחסו אותו למוחמד וכ %הפכו אותו למקו הקדוש למוסלמי. האיסל ועמי אחרי האיסל מוכ לקבל בתחומי שיפוטו את בני הדתות המונותיאיסטיות במקומות שהוא מושל בה .לעומת ,עובדי האלילי הכופרי באלוהי אחד ,חייבי להתאסל ,ולא מותר להרוג אות או לגרש .הג'יהאד מיועד לעובדי האלילי בלבד ולא ליהודי או לנוצרי המכירי באלוהי א %לא באיסל .היהודי והנוצרי ,נגזרו עליה מגבלות שונות שהעיקרי בה הוא תשלו מס .בקורא מצויי ויכוחי ע היהדות והנצרות ובעיקר תלונות וכעס על אלה המנסי לערער על תקפות ומקוריות דבריו. למרות שהאיסל לא היה עויי ליהודי כמו הנצרות והיו תקופות של סובלנות יחסית ,הרי שג בתחומי שיפוטו היו תקופות של רדיפות. *** 213 סופיז הסופיז הוא זר מיסטי באיסל .היו הוא נפוצה פחות אבל השפעתו על המוסלמי ועל העול גדולה .הסופי לא מצאו חפצ ברציונאליז ובפולח .ה ביססו את תורת על אהבה מוחלטת לאלוהי .אהבת האל היא המציאות היחידה .ה רצו להגיע לאלוהי ישירות דר %הרגש והדבקות .רעיו הדבקות וריקודי הדרווישי המתבצעי מתו %אקסטזה נקלטו ג בדתות אחרות .על פי רעיו זה חיבור הרוח ,הרגש ,החושי ,המחשבה והגו" הוא יצירתו של האד. הסופי אימצו את הסגפנות החומרית משו שהאמינו שדיכוי היצרי מביא לפתיחות הנפש כלפי האלוהות ,האד משיג את האל דר %רגשותיו .בדומה לסוגי של יוגה הודית וזרמי בפילוסופיה היוונית ובנצרות ,הראייה היא של הגו" כמשהו נחות לעומת הרוח ,מעי התמוססות הגו" לתו %החוויה הרגשית .חלק מהסופי נסחפי באקסטזה דר %ריקודי וחלק אחר דר %סיגופי. הסיגופי קשי מאד וכרוכי בפגיעות גופניות ודרכ ה מוכיחי את שליטת הרוח על הגו". ככל שהאד מתנקה יותר מהאגו ומשאר ספיחי המציאות כ% קל לו יותר להתאחד ע האל .האד מטהר את עצמו על ידי התכוונות בלתי פוסקת לאל ולעול הבא ,ואילו קיו מצוות וכל השאר טפל .ג זאת מחשבה שכבר היתה קיימת בפילוסופיה ובנצרות .ע זאת ,התכוונות נכונה ואהבה אמיתית לאל היא זאת שנעשיית מבחירה ומרצו ולא מתו %הכרח ,וזאת הסיבה ליכולת הבחירה שניתנה לאד. הסופי ברוב ה סוני. כשאנשי מתרחקי מעול החומר ,ה אינ צוברי רכוש. ה חיי חיי צניעות ולובשי את הבגדי הפשוטי ביותר ,מעילי מחומר נטול צבע ונטול הדר הנקרא "סו"" ועל שמו ה קרויי סופי. המיסטיקה הסופית ניערה את האיסל שהתמקד בהלכות ודיני .היא העניקה לו את היסוד הרגשי והחווייתי הנות חיי לכל תיאוריה ,והעדיפה אותה על תפיסה שכלית של האל .בסופיות היסוד הרגשי הפ %לעיקר ,וכ %הודגש הרגש באיסל בכלל. 214 למיסטיקני המוסלמי היתה יכולת לראות את הסמל המתוו %בי הרוח למעשה ,משו כ %נתפסו ג אירועי בקורא כסמלי ,אירועי כמו עליית מוחמד השמימה וביקורו בירושלי, אותו אירוע שבעקבותיו הפ %המקו למקודש למוסלמי .במצוות ה חיפשו את הכוונה יותר מאשר את המעשה .חלק מהסופי לא ייחסו חשיבות למכה משו שאלוהי נמצא בכל מקו והכעבה היא סמל לכעבה רוחנית. מוחמד אלגזאלי ,ב המאה ה 12היה הבולט בי חכמי הצופי .הוא לא היה קיצוני כמו הצופי .להיפ ,%הוא ניסה לתוו% בי האיסל השמרני והמיסטיקה .הוא ג טע שהכרה עצמית מובילה להבנת האל .בתנועה הצופית צמחו אנשי רוח ומשוררי גדולי אחרי שהיתה לה השפעה רבה על האיסל ועל המערב. רומי ,פילוסו" ומשורר מהמאה ה ,13אמר שאהבה בי בני אד היא אהבת הניצו /האלוהי ומכא היא אהבת האל .לאנשי הרוח הסופי הייתה השפעה לא רק על המוסלמי אלא ג על הקבלה היהודית ועל הפילוסופיה המערבית. 215 קבלה הקבלה היא תורה בעלת עושר של רעיונות המאחדת בתוכה ניגודי בדר %מיוחדת ויצירתית .קיי בה שילוב של אמונה דתית ומיסטית ע הסתכלות ,שאפשר לכנותה מדעית ,באלוהות ,במושגי בסיסיי בחיי אנוש וביחסי ביניה .בתקופתנו ,כאשר האד איננו מסתפק במדע בלבד או בדת בלבד ,הקבלה מוסיפה מימד של עומק. הקבלה בעלת צדדי רבי כל כ %עד כי כל אחד יכול להשלי %עליה את רחשי ליבו .אד שמוצאו מרקע ליבראלי שומע דברי שוני מאלה ששומע אד דתי קיצוני. ע זאת ,הקבלה לוקה בהתעסקות יתר ע הרע ונציגיו, וזאת על רקע התקופה בה נכתבה ,רע שהתיאורי שלו ציבעוניי ומענייני מאלה של הטוב .במקו לראות את האד כמורכב ,כפי שמתבקש דווקא מתורה המדגישה את מיזוג הניגודי ,הפכו כל אד לנציג מוחלט של אחד הניגודי .היחס לרע כולל ג עיסוק בהשבעות וקללות כלפי כל מי שאינו מסכי לדעתה .האמונה הקבלית שהתנ" %הוא מערכת סמלי מקודשי של האל מבטלת חשיבותו של כל מה שלא קשור לתנ" %וליהדות. הקבלה כתורה מיסטית נטתה לסודיות מופרזת שצימצמה את האפשרות להתווכח ולרכ %זוויות קשות .כבר מראשית היווצרה, המקובלי עטפו עצמ בהילה של סודיות ,של סכנה ,שטרחו לטפחה .ג היו ,ע היפתחותה לקהל הרחב ,עדיי המקובלי שומרי לעצמ סודות .ידוע הסיפור על ארבעה שנכנסו לפרד"ס, לתורת הנסתר .אחד הצי /ומת ,אחד הצי /ונפגע )בדעתו( ,אחד קיצ /בנטיעות )נטש את היהדות( ,ורק אחד נכנס בשלו ויצא בשלו ,הלא הוא רבי עקיבא ,שעסק ג בהלכה וג במיסטיקה. בעבר נדרשו מספר תנאי מתלמיד קבלה כמו להתחיל ללמוד רק מגיל ארבעי ולהיות בעל מידות מוסריות. קבלה עיונית הקבלה העיונית עוסקת בחקר האלוהות ,הבריאה ,מבנה הספירות ,תיקו העולמות ,הטוב והרע ומקומ של האד ,היהדות 216 והתורה .מטרת הקבלה היא גאולת האד ,גאולת הע היהודי וגאולת הקוסמוס. אמנ מקורות הקבלה בתנ" ,%כמו פרקי בראשית ,סיפור חנו ,%נבואות יחזקאל ודניאל ,וכ מקורות שנלקחו מכתות יהודיות מיסטיות ומספרות מיסטית שלפני תחילת הספירה ,אבל לפי מחקרי ,חלק גדול מהקבלה מושפע מתורות גנוסטיות ,ומשו כ% היא ספגה בעקיפי קווי אופייניי מתורות המזרח ומהפילוסופיה היוונית .היא הושפעה ג מהתקופה ומהארצות שבה חיו המקובלי וקיימי בקבלה הדי ג ליסודות שהתפתחו בנצרות ובאיסל. למרות זאת ,בחלקה הגדול היא יצירה עצמאית .הספרי הקדומי ביותר של הקבלה נכתבו במאה הראשונה לספירה .מאז ספרות הקבלה התפתחה במש %כאל" וחמש מאות שנה .לאחר סו" ימי בית שני נכתבה ספרות הקבלה בבבל ,ויותר מאוחר במצרי ובאירופה. במאה ה 13מרכז המקובלי היה בספרד ,ש קיבלה את מרבית התנופה שלה ,והשפעת של מקובליה גדולה עד היו .ספר "הזוהר" נכתב באותה תקופה .באר /התפתחה הקבלה החל מהמאה ה .16 מרכזי של קבלה היו ג בצפו אפריקה ובתימ .תנועות חסידיות, הקיימות עד היו ,כמו תנועת חב"ד ותנועת ברסלב עוסקות בקבלה בדר %ייחודית משלה .הקבלה כיו מושכת אליה ג חוגי חילוניי. המסורת הקבלית מייחסת את מקורותיה לשרשרת של אישי ביהדות כמו אברה ומשה .לפי המסורת" ,הזוהר" מיוחס לר' שמעו בר יוחאי שחי במאה השניה לספירה. הקבלה שימרה את המיסטיקה בתקופה של רדיפות אחרי כתות מיסטיות ,א על ידי הדתות וא על ידי החילוניות השכלתנית, והשפיעה ג על תורות סוד נוצריות .היא א" גיוונה את הדת הממוסדת ,למרות שרשמית זו נטתה להתנגד לקבלה. מאגיה תפקיד המאגיה לסייע לאד בעיקר בבעיות אישיות כמו ריפוי מחלות או גירוש כוחות הרוע .מקור המאגיה בקבלה הוא אוניברסלי ,חלק ניכר ממקורותיה ה כתבי ממצרי העתיקה ומיוו ,והקבלה ,כמו תרבויות אחרות ,עיבדה אות כ %שיתאימו ליהדות .אנשי מחו /לקבלה וג חלק מהעוסקי בה נוטי להיות 217 מוקסמי ולהימש %לחלק המאגי שלה ולראות בה את העיקר, למרות שזה איננו עיקר הקבלה ,ועוד יותר מזה ,היא זרה ליהדות הרציונלית .היהדות הממוסדת ,ואפילו המקובלי בחלק הגדול, אינ נוטי למאגיה אלא בתנאי מגבילי ביותר. המקובלי העוסקי בקבלה מעשית מסתייעי בצירופי אותיות ,בגימטריות ,בפסוקי ובשמות קדושי ,במדיטציות, בטראנסי ,באמירת לחשי או קללות ובייצור קמיעות .שמות האל וחישובי שוני באותיות התורה היו לעזר לכישופי שוני וכ לציו תאריכי ואירועי בעתיד .מסופר על קפיצות דר %של צדיקי, האד מצוי רגע אחד במקו אחד ,ובמשנהו במקו אחר .נהגו לגרש דיבוקי .דיבוק נשמה סוררת שנכנסה לתו %גו" אחר בעל כורחו. אחד הספרי המפרט שיטות מאגיות הוא "ספר הרזי" ובו הוראות כיצד לטפל בענייני כמו רפואה ,גירוש רוחות וראיית הנסתר. בקבלה מצויי תחומי כמו אסטרולוגיה ונומרולוגיה .פרשנות הספירות מתחברת לאסטרולוגיה ,גימטריה ,קלפי טארות ,אלכימיה. נעזרי בה כמקור מידע לאיזו בי איברי הגו" ולריפוי מחלות. בקבלה עוסקי ג בביאורי חלומות ,באיתור זיווגי על פי סימני שוני כמו סימני אסטרולוגי ומקו מגורי ,בהסברי על פי גילגולי נשמות ,וציו אירועי בעתיד על פי חישובי שוני. המקובלי טענו שקיימי מחזורי קוסמיי המבוססי על המספר שבע .ששת ימי הבריאה ה ג תקופות קוסמיות .אל" שני מקבילות ליו אחד .לפי אות חישובי התקופה שלנו היא שלהי היו השישי .חישוב זה מצטר" לעובדה שע ישראל שב למולדתו וזה עוד סימ לתחילת הגאולה .משו כ %ימינו ה ימות המשיח. אינסו" הקבלה שחקרה את הנסתר ,בדקה ג את הנעל מכל האלוהות .ביהדות המימסדית מקובל להתייחס לאל הבורא כפי שמסופר בסיפור הבריאה .הקבלה הרחיבה את מושג האלוהות .האל הבורא הוא פ נגלה של האל הנעל .הגדרה זאת יצרה מושג של שניות שאיננו מתיישב ע ראיית האל של היהדות המסורתית ,אבל מקובלת בדתות המזרח .בקבלה האל הנסתר נקרא אינסו" .זהו אל חסר אישיות ,בלתי מושג ,בלתי נתפס בשו צורה .נית לזהות אותו רק על דר %השלילה .המקובלי משתמשי במושגי אור ואינסו" לעומת המושג כלי שהוא המציאות ,אלה ההגדרות הקרובות ביותר 218 לתיאור האלוהות הנגלית והנסתרת ,שהאד יכול להבי ,למרות שהאינסו" הוא נעדר הגדרה. האד רוצה לדעת מי הוא האל אישי ומי אל לא אישי מפני שהוא יכול להתפלל רק לאל אישי ,אל ההשגחה האישית .אינסו", האל הנסתר ,איננו אל אישי .האד מתפלל לא אליו אלא אל האל הבורא ,שהוא פ של האל הנסתר והוא ג הספירות שנאצלו מ האינסו" .התפילה היהודית ,ג של המקובלי ,מכוונת אל האל הבורא. הספירות הספירות נאצלות זו מזו ומאצילות זו על זו כמו אש של נר שניטל מאש של נר אחר .הספירות ה הנשמה של האל בדרגות שונות .הספירה הראשונה נאצלת מאינסו" ואחר כ %כל אחת משפיעה מאורה על ספירה נמוכה ממנה .ככל שספירה נמוכה יותר, כ %היא חומרית יותר .קיימות עשר ספירות :כתר ,חוכמה ,בינה, חסד ,גבורה ,תפארת ,נצח הוד ,יסוד ומלכות. א .כתר זוהי הספירה הראשונה .כתר עדיי קשורה להוויה הראשונה של אינסו" ומופשטת לחלוטי .היא מקור כל החיי ,כוח החיי ופוטנציאל החיי אבל עדיי אי בה ממש .היא הרצו האלוהי והמתווכת בי האלוהי לשאר הספירות .היא נקראת ג "עתיקא קדישא" או "ראש לב" עקב שייכותה ליסוד העתיק ביותר בעול .יש לה פרצו" הנקרא "אר %אנפי" ,מושג המביע סובלנות וחמלה חובקת כל. ב .חוכמה היא המחשבה המופשטת ,תחילת המחשבה ,תחילת הבריאה ,הנקודה הראשונה של היקו שממנה הוא נברא .קיי מס% בינה לבי ספירת כתר .היא נחשבת לצד הגברי באלוהות ,לאב .זהו היסוד הגברי "הנות" זרע ליסוד הנשי ,ספירת הבינה "המקבלת". כל שפע ונתינה היא זכרית וכל קבלה היא נקבית ,על פי הקבלה. ג .בינה אוצרת בתוכה את הרישומי המופשטי שיצרה המחשבה שבחוכמה .בספירת בינה צוירו שאר הספירות התחתונות .היא היסוד הנשי ,הא. 219 ד .חסד ע /החיי .השפע האלוהי ,אהבה רוחנית ,אור ,שמחת הנתינה .זהו שפע מופשט וחסר צורה וכדי שינת לברואי הוא חייב לקבל את צורתו מספירה גשמית יותר .חסד מופרז עלול להזיק שכ הוא נית ללא הגבלה לטובי ולרעי .ספירת חסד היא גברית. ה .די נקראת ג "גבורה" .היא ע /הדעת .בע /הספירות היא ניצבת מול ספירת חסד .חסד ודי ה שני מושגי מרכזיי בקבלה. הדי הוא הגבורה האלוהית ,המשפט ,הצדק ,ההפרדה, האינדיבידואליות .היא ג הרע ,השט ,הגיהינו ,המוות .היא העול הריאלי שבלעדיו לא היתה צורה להפשטה האלוהית ובלעדיה לא היתה מתממשת המציאות של האינסו" .הבעיה של היקו היא שהדי נטל לעצמו את השלטו במקו להתאז ע החסד .ספירת הדי צריכה להתקיי אבל כשהיא מאוזנת ע החסד. תפקידה לא יתבטל באחרית הימי כי אז היא תשרת את הקוסמוס ללא ספיחי שליליי .ספירת די היא נשית. ו .תפארת היא השלמת הניגודי בי חסד לדי ,אחדות ומרכז מעגל הספירות .היא נקראת ג "רחמי" ,כי היא ג הסליחה והחמלה. ז .נצח דומה לחסד אבל חומרית יותר .מעי אונה שמאלית של המוח ,הכוללת רגש ,דימיו ,יצירתיות ,אהבה רגשית הקשורה לגו", מיסטיקה ושיתו" פעולה. ח .הוד הגשמה פיזית יותר של די .נקראת ג צדק .היא כוללת פרטי של דיני הצדק ופרטי בכלל ,ידע ,מחשבה הגיונית ,הגדרות ומדעי ריאליי. ט .יסוד ביסוד נמצאות כל נשמות הצדיקי וג העד .הנשמות מגיעות לספירת יסוד ,קוד שה מגיעות אל החיי הגשמיי ,ומש ג עולות חזרה לג עד לאחר המוות .הזיווג בי הנשמות של הגבר והאשה נוצר בעזרת השפע שמגיע מיסוד .ג היא ספירה מאוזנת. ספירת יסוד היא השלב שבי הספירות העליונות לאד שלמטה מה. היא צינור השפע לאד ובה מתקיי הזיווג האנושי בדרגתו הרוחנית .ספירת היסוד משפיעה מטובה על האד לאחר שקיבלה את אורה משאר הספירות. 220 י .מלכות במלכות הוגשמו כל יסודות הדי ,הנצח ,החסד וההוד שבבריאה ,בעול הפיזי זוהי הספירה החומרית לעומת שאר הספירות שה רוחניות .זהו עול העשייה החומרית .המלכות המקבלת איננה מאצילה מאורה כמו שאר הספירות ,א %סופגת הכל מכול .העול שנהגה בחוכמה ובבינה ,מתגל במלכות .הספירה מלכות ,ספירת האד היא המקבילה הגשמית לכתר ,ליסוד ולתפארת המסמלות איזו .כלומר ,דווקא האד כולל הכל ,ג די וג חסד ,ג טוב וג רע ,ובזאת היא עולה אפילו על ספירות החוכמה והחסד שה חדמימדיות .האד ,כמו ספירת מלכות ,מקבל שפע מעולמות עליוני .ישנה אגדה שתפארת הזכר ומלכות הנקבה היו שווי א% עקב טענותיה של מלכות היא ירדה מגדולתה .כאשר האד יעלה על הדר %הנכונה הוא יביא להגשמה חומרית של הפוטנציאל הרוחני המצוי בספירת הכתר שהוא התחלת כל האצילויות. מלכות היא ג השכינה ,האלוהות הגשמית יותר והחלק הנשי של האלוהות ,והיא ההשלמה לחלק האלוהי הגברי .השכינה פסיבית ,מקבלת וצנועה בעוד שהבריאה הפעילה היא גברית. הפסיביות ויכולת הקליטה שלה הופכות אותה לבית קיבול ג לטוב וג לרע .השכינה עלולה ליפול ברישתו של הסיטרא אחרא ,אבל בימי כתיקונ היא נוטה לרחמי וחסד והאהוב עליה ביותר הוא ע ישראל ,הע שנבחר על ידי האל. דעת קיימת עוד ספירה נסתרת בש דעת. כל ספירה מורכבת מהיסודות של שאר הספירות אבל כוללת ג יסודות שאינ קשורי בבריאה. בחלוקה המקובלת של הספירות מציירי אות כאד או כאיל או כשלושה עמודי נפרדי .עמוד ימי כולל ספירות חוכמה, חסד ונצח .עמוד שמאל כולל את ספירות בינה ,גבורה והוד ובעמוד האמצעי מצויות כתר ,תפארת ,יסוד ,מלכות וספירת דעת הנסתרת. הימי נחשב לטוב והשמאל לרע .העמוד האמצעי מאז את הימי והשמאל ,והוא ג מסמל את הזיווג בי שני יסודות מנוגדי .הזיווג מהווה יסוד חשוב בקבלה .במקומות רבי הסימבוליות של הפ האירוטי בי המיני בולט מאד משו חשיבות הזיווג והאחדות להגאולה .חלק מהמקובלי וכ הפרשני כיו מרבי להתייחס לחלוקה זאת של יסוד גברי ונשי .אמנ שני היסודות נזקקי זה לזה 221 אבל הספירות הגבוהות מיוחסות ליסוד הגברי ואילו הנחותות לנשי .ספירה נקבית גבוהה ביחס לספירה נקבית נחותה נחשבה לזכרית משו שהזכר "נות" שפע לאשה .הבעיה היא שהגדרת הגברי והנשי בקבלה איננה מקובלת בעול המודרני .החסד והאהבה ,האחדות ,הדימיו ומכא ג האמנות ,מיוחסי לצד הגברי, ואילו הדי ,המשפט ,וכל הקשור למלחמה ,לחטא ,לרע ,לעול הסיטרא אחרא ,להפרדה ,לידע ,ומכא ג למדע מיוחסי לנשי. "הנות" הוא הגברי המעניק את האור לכלי ,לגשמיות הנשית "המקבלת" .היסוד האלוהי מיוחס לגברי ,והיסוד האנושי והחומרי מיוחסי לאשה .היו ג מקובלי שלא נטו להגדרות מיניות. את הספירות הנגדיות מחברות מעי זרועות הנקראות צנורות, והמספר המתקבל הוא 22צינורות .כל צנור מעביר שפע מספירה אחת למשניה .האור שמועבר ביניה נקרא אור ישר או אור חוזר לפי צורתו .הספירות נקראות ג פרצופי ,כשכל פרצו" מביט בספירה הנגדית ,לא רק מימי לשמאל אלא ג מלמעלה למטה .ג בי הספירה הראשונה והאחרונה קיי פוטנציאל של השתקפות זו בזו. אחד הדימויי היותר יפי של הקבלה הוא תיאור הספירות כפרצופי המביטי זה בזה וצינור שפע נמש %ביניה .מכא נית להסיק את אחד מחוקי הטבע הבסיסיי ,חוק הקבלה והנתינה. ספירת חסד נותנת ומקבלת מספירת די ,וספירת די נותנת ומקבלת מספירת חסד .האהבה ,האחדות והדימיו נותני לספירות האחרות ומקבלי כוח ,צדק וידע .החומר נות לרוח והרוח נותנת לחומר ,וכ% מתקיי האיזו ,הנות מקבל והמקבל נות על ידי הקבלה .כלל זה תק" ג בחיי המעשה .בנצרות הדרישה היא ,מי שלוקח ממ ,%ת לו עוד ,או לפחות ,וותר לו .מוטיב הסליחה בנצרות יכול להתפרש כנתינת חינ .הכלל בקבלה הוא איזו בי הקבלה לנתינה .המקבל חייב לתת תמורה והנות רשאי לצפות לתמורה .ע זאת אי צור% להפו %את הקבלה והנתינה רק למערכת של הנהלת חשבונות .נראה שישנה אפשרות שלישית ללמוד ,לקבל כאילו אינ %חייב לתת וללמוד לתת כאילו אינ %חייב לקבל. ייעוד הנשמה האד מתחלק לשלושה חלקי :נפש החלק הרוחני הקשור לגו" ,נשמה החלק הגבוה ביותר בעל הניצו /האלוהי ,ורוח כוח החיות של האד .חלק נוס" הוא הצל מעי גו" עשוי הילה 222 המקביל לגו" .חלוקות דומות היו קיימות ג בתרבויות העול העתיק .מעמד הגו" בקבלה איננו ברור .עוד שני חלקי של הנשמה נקראי חיה ויחידה וה נדירי וקיימי רק בי הישויות הבודדות הגבוהות ביותר. האד הוא היצור החשוב ביותר ביקו ועולה אפילו על המלאכי ,שתפקידיה יותר קשורי לשירות ואינ עצמאיי כנשמת האד .הוא טוב ורע כמו הבורא אלא שהבורא הוא אחדות ושלימות בעוד שהאד מוכה סנוורי ,אחוז בתעתועי ומתפתה לרוב ליצר הרע .נשמת האד נולדת קרוב לבורא ,בספירות הגבוהות או בכיסא הכבוד ,דבר שמסמל את ההשלמה החומרית לבורא ,וזו עוד סיבה לכ %שהבורא נזקק לו .האד כניצו /אלוהי חייב להפני את הבחירה החופשית ,שהיא תכונה אלוהית .כבעל יסוד אלוהי עליו ללמוד להיות אחראי למעשיו ,ג א הוא חש שהפער בי המודעות שלו וכוחו במציאות גדול מדי .כאמור ,ייעוד נשמת האד הוא לתק את העול ,להחזיר את העול ואת עצמו למצב של אחדות ,וג ללמוד .הנשמה מקבלת שיעורי כיצד לנהוג בעול הזה לפני לידתה ,א %היא שוכחת את עברה ע הלידה .הפתרו לניגוד בי הייעוד ובי היצר הרע הוא לקיי את מצוות התורה ולקיי את מצוות הדבקות ע האל כפי שהקבלה מפרשת אות .תפקיד תיקו העול הוטל כבר על האד הראשו אבל לאחר שסרח עבר התפקיד לצאצאיו. על פי הקבלה הנשמות נוצרו מנשמתו של אד הראשו. הנשמות מתקבצות לקבוצות של נשמות .חברי קבוצת הנשמה ה מעי קרובי משפחה .ה עוזרי לתק את נשמת של חבריה .לכל קבוצת נשמה איפיוני משלה .בי השאר ,יש נשמות די ונשמות חסד .הקבלה מייחסת נשמות די לצדיקי רבי .הורי וילדי בדר% כלל אינ נוצרי מאותה קבוצת נשמה וזאת בשל הצור %בתיקו. רצוי שלכל אחד יהיו ג ב וג בת. מטרת גילגולי הנשמות היא קוד תיקו הנשמה ואחר כ% תיקו העול וכ מילוי מצוות פיריו .התיקו תלוי באופי וברמת הנשמה. הקבלה פיתחה רעיו מעניי על מורכבות חלקי הנשמה ובכ% הגדילה את יכולתו של היחיד והחברה להיות הרבה יותר מורכבי ולחיות בסוגי עולמות שוני ומשתני בעת ובעונה אחת .הנשמה איננה נמצאת רק בגו" אחד ,אלא ניצוצות שוני מתחלקי לעולמות שוני ,וג חלקי נשמות שוני נמצאי בגו" אחד .לעתי נשמה של 223 צדיק נכנסת לגו" של אד מסויי כדי לסייע לו .נשמת הצדיק נמצאת ג בעול הזה וג בעולמות גבוהי .מצויות עוד נשמות או חלקי נשמות שנשארו בעול העליו .רק בזמ השינה הנשמות זוכות לקשר ע עולמות אחרי. האד שקיבל תפקיד נכבד ביקו איננו יכול להתפנק ,עליו להתמודד ע הרע ולעבוד בשירות האל .למעשי ולמצוות עליו להוסי" עוצמה רגשית ,שהיא הנותנת לה את כוח האמיתי, הדבקות .דבקות האד מסייעת לאחדות הספירות ,כולל השכינה, בתיקו הספירות ,במשיכת שפע אלוהי לאד ,בהתעלות נשמת האד אל עול של מעלה והעלאת הניצוצות שלו לש .שיר השירי מבטא את הכמיהה לדבקות בי האד לאל ,ואת הגעגועי והדבקות של הזכרי והנקבי באלוהות. הדבקות בי האד לאל נוצרת על ידי התכוונות פנימית בלתי פוסקת לאל ,אהבה אליו ומידה מסויימת של יראת כבוד ,תפילה עד כדי אקסטזה ,על ידי מדיטציות ,אמירת צירופי מלי ,שמות ואותיות ועל ידי מילוי מצוות .בפעולות אלה קיימת מאגיה מסויימת ועל כ העבודה העיקרית של שיפור היקו מוטלת על הצדיקי .למעשי של דבקות יש תוצאות חיוביות משו שהשפע המגיע מהעול העליו אל התחתו מביא להתרבות השפע ג בעולמות עליוני. אפילו תפילה למע עצמו מביאה שפע .החסידות הוסיפה את הדבקות בכל החוויות והמעשי של חיי היו יו .ללא כוונה ודבקות המצוות ה ע /הדעת וספירת הדי .מילוי מצוות ואיסורי נגד רצונו של אד היא ע /הדעת לעומת ע /החיי והחסד שהוא מילוי המצוות מתו %מודעות ,אהבה ,שמחה ונתינה ,ג בעול הזה, ולא רק בעתיד לבוא .מסיבה זאת המקובלי זלזלו באנשי דת שלמדו וקיימו הלכות מתו %חובה ולא מתו %אהבה ורצו אמיתי. העול נברא על ידי דבקות של הספירות הכוללות את הקוטב הגברי והקוטב הנשי .דבקות השכינה והקב"ה או של הספירות מתבטאת בדבקות של הגבר והאשה .הדבקות בי גבר ואשה הופכת את הזיווג המיני להשתקפות אלוהית ,הזיווג הופ %למעשה רוחני, כמוב ,ע המגבלות ברוח היהדות .היהדות שונה מהנצרות ,שבה החיבור ע האל מביא לנזירות ופרישות והזיווג בניגוד לנצרות ולאיסל רואה בזיווג מצווה ולא טומאה וחטא. הנשמה נפרדת לנשמת גבר ונשמת אשה לפני שהיא יורדת לספירה התחתונה .בדר %כלל בכל הגילגולי המיניות איננה משתנה ,הגבר נשאר גבר והאשה היא אשה .הנשמות החצויות 224 שואפות להתאחד ע נשמותיה התאומות ,רעיו שהובע ג במיתוסי עתיקי של עמי אחרי ,ופעמי רבות אי ה זוכות לכ ,%דבר המשפיע לרעה על איכות חייה של בני האד עלי אדמות .רעיו הנשמות התאומות מאפשר לח /על היחיד להיות גבר או אשה כמו שהקבלה מבינה ,לח /חברתי להינשא מוקד ככל האפשר ,ולח /על הזוג להתנהג בהתא להוראות הקבלה הקשורי לזיווג. פראדוקס הרוע הקבלה נאלצה להסביר את הרע הקיי בעול שהאל ברא אותו ,אל שיש בו רק טוב .חלק גדול מהגדרות הרע בקבלה נועדו לפשר בי היהדות ,שהתחייבה לאלוהי אחד ,לבי ההסבר העתיק המאמי בקיומ של שתי רשויות ,משו כ %הרע בקבלה איננו קשור למוסר או לתועלת ולנזק חברתיי אלא בעיקר לכוחות שוני .ג בקבלה קיי הסיפור של מלאכי שנפלו והפכו למגשימי הרע. הרע בקבלה מתחלק למספר רמות ,מרע גשמי ועד לרע רוחני .הרע מכיל רע כדמות ממשית וכמעט פיזית ,רע בתו% האלוהות ,רע קוסמי הקשור לבריאת הספירות ,רע הקשור לבריאת האד ורע פילוסופי. הרע כדמות ממשית הוא הסיטרא אחרא ,הצד האחר ,השט. בצד האחר קיימות ספירות וישויות מקבילות לאלה של הבריאה האלוהית אבל ה שליליות .הסיטרא אחרא הקוסמי הוא אד בליעל או סמאל ולילית .לפי אחד הסיפורי הש סמאל נוצר כאשר לאחד משמות האל ,סאל ,נוספה מאוחר יותר האות מ של מוות .לילית מלשו לילה .לשט נית הלילה .אחת הדרכי להילח בשט היא להרגיע אותו על ידי מת שוחד .מכא נהוג בי המקובלי להתעורר בחצות שאז מסתיי שלטו הסיטרא אחרא ,ובי השאר זהו הזמ לקיי את מצוות הזיווג .המקובלי הדגישו את כוחה של לילית בשעה שאי ה מזכירי מלאכי נשיות .מלאכיות אכ קיימות א% תפקיד מוגבל להיות אלה שרק מקבלות או לספירת די .בחלוקת התפקידי השטניי הנקבה אשמה במלחמות ואילו הזכר מבצע אות .סמאל ולילית מדיחי ומפתי את האד לחטאי .יש לה צבא של מלאכי רעי ,שדי ורוחות .הרע הוא מערכת של כוחות 225 הנלחמת ג בעולמות העליוני וג בעולמות התחתוני .המלאכי והשדי המפתי מלווי את האד כל ימי חייו. לפי הקבלה הסיטרא אחרא מושל על הגויי ולכ ה נהני מטובו .מחבר "הזוהר" רואה בעמי הלא יהודי עובדי עבודה זרה ונציגי הסיטרא אחרא הנהני היו משילטו ע /הדעת ,הע /שיש בו טוב ורע ,כפילות והפרדה ומוות ,בניגוד לע /החיי ,והנחמה היא שבעתיד יזכו רק הצדיקי להיות בעול הבא .היחס כלפי אומות העול בקבלה הוא עויי למדי ,למרות שהגויי תרמו חלק נכבד ממקורות הקבלה .יתכ שיחס זה משק" את היחס הקשה לו זכו היהודי בקרב אות אומות .אנשי ע /הדעת ה לא רק הרשעי ועמי האר /אלא ג אות שומרי מצוות ותלמידי חכמי שאי לה כוונה לתיקו קוסמי ומתחשבי רק בעצמ ובע ישראל .א מסירי את כל מי שדעת של המקובלי אינה נוחה מה ,גויי ,נשי לא כנועות ,יהודי שמפרשי את היהדות לפי התלמוד או הפשט או הפילוסופיה והיו ג חילוניי ,נשאר רק קומ /קט של צדיקי בעול .למרות הרעיונות האוניברסליי ועומק המחשבה ,לא היו המקובלי נקיי מחשבונות ומיחס מפלה וחוסר סובלנות כלפי אנשי שוני מה או בעלי דעות שונות משלה .ג תיאורי הסיטרא אחרא שמפורטי בקבלה עשויי להיראות לאד המודרני מתאימי לתקופות קדומות. לסיטרא אחרא תפקיד להשמיד את הרע על ידי כ %שהשט מקטרג על חטאי של האד בפני אלוהי .הסיטרא אחרא תפקידו אמנ להעניש את הרשעי ולנקו בכוחות הטומאה בעול ,א %כוח זה עלול ג לפעול כנגד הטוב .השילוב של רע ונתינת כוח לרע עקב התועלת שבו תר לכ %שכוחות הרע השתלטו על השכינה. הרע הקוסמי איננו קשור כלל לאד אלא מצוי באלוהות. הרע צ /בשעת הצטמצמות האינסו" בתו %עצמו בזמ הבריאה. שורשי הדי באלוהות ,החלק החשו %והפסיבי ,התגלו באותו מקו שהאור הצטמצ ,כאשר לא היה מה שיסתיר אות .ההצטמצמות והפרדת שורשי הדי היו ההיפ %מהאחדות המקורית שהיא הטוב. ההפרדה כשלעצמה היא רע בניגוד לאחדות. הרע המקורי הוא ג כלי שהיה עשוי אור עבה יותר ותפקידו היה להג על האור הפנימי העדי של הספירות כקליפה של פרי. הכלי מונעי מ החסד לגלוש .זהו סוד הצמצו .בעתיד ,כאשר יתוקנו כל שגיאות העבר ,הרע ימלא את ייעודו המקורי וית צורה 226 לאור .הרע הקוסמי מקורו בשגיאות שנעשו בשעת הבריאה .משלוש הספירות העליונות זר אור רב מדי וכלי הספירות התחתונות נשברו. מאז הרע הוא הכלי השבורי ,צנורות שבורי וקליפות המכילות ניצוצות אור מהאינסו" .הרע כשלעצמו הוא חסר כוח ,רק האור המועט שקיי בקליפות מאפשר את קיומו .המלחמה ברע פירושה הצלת אות ניצוצות אור מידי הרע והעלאת למקומ הקוד .זוהי הגאולה הקוסמית שתהיה מקבילה לגאולת ע ישראל מהגלות ,כש שהגלות מקבילה לגלות אות ניצוצות .הגלות של ע ישראל היא ג סמל לגלות השכינה ,היסוד הנשי בקוסמוס ,לפירוד הקוסמי ולשבירת הצינורות בי השכינה לספירות .עולמו של האד הוא מקו בו נאבקי כוחות קוסמיי של טוב ורע וה גוררי אותו לאותה מלחמה. בחלק מ הכתבי הרע אפילו איננו קשור לבריאה שלנו .הוא שריד של עולמות שהיו ונחרבו וה נדבקו לעולמנו והאד יכול לסייע בניקויי .בשש הספירות האחרונות נעשה תהלי %נקיו הדי. הרע נמצא בספירת הגבורה ,הדי והוא ג הפסולת של ספירת הדי או של כל הספירות .תיקו הרע יעשה על ידי זיווג בי ספירות תפארת ומלכות וכתר ומלכות. השכינה ,היסוד הנשי ,האחוזה בסיטרא אחרא היא ג הדי וע /הדעת .א כמו למעלה כ %למטה ,הרי שכל אשה מייצגת את המוטיב הנשי הקוסמי ולכ האשה חייבת לשמור היטב על צניעותה, ולהסתגר בד' אמותיה ,משו שהיא מועדת ליפול לזרועות הרשע בשעה שלגבר אי נשקפת סכנה כזאת. רע אחר קשור לחטא הקדמו בבריאת האד .ע /הדעת הוא ספירת מלכות שיש בה טוב ורע ,ג חסד וג די .קטיפת פרי ע/ הדעת על ידי אד וחווה סימלה את ההפרדה בי הע /לפרי ואת ההפרדה בי ע /הדעת לע /החיי .ע /הדעת הוא חיובי כאשר הוא מחובר לע /החיי .כאשר ע /הדעת מתנתק ממנו הוא מאבד את תכונת החיי והופ %לע /המוות .המוות הוא הצורה הקיצונית של ההפרדה .בימות המשיח ישרור שלטו ע /החיי ,לכ התורה תתפרש בדר %חדשה .לא יזדקקו להגבלות של התורה הנהוגות כיו, שנועדו להציל את האד מ הרע ,משו שהרע לא ישלוט ולא יצטרכו להזהר ממנו .האד שידבק בטוב ידע את דרכו מתו %עצמו מבלי להזדקק להלכות ולאיסורי. 227 הרע הפילוסופי :תפקידו של הרע ,כמו הגלות ,הוא לצר" את הצדיקי ולהעניש את הרשעי .לצדיקי רבי נשמות מקבוצת נשמות הדי .הרע הוא ג היעדר טוב. הרע הוא פסיביות ,הגבלות ומחלוקות .הרע והמוות אינ נחשבי לרעי אלא רק בעול התחתו .הרע איננו רע אלא עוד מרכיב במציאות ורק הגזמה שלו ,הפסולת ,היא רע .ההגזמה היא כעס וגאווה .הכעס גור לכל המעשי הרעי והבלתי מוצדקי. תכונה נוספת הגורמת רע היא הגאווה שבהשפעתה האד פועל למע עצמו בלבד .להיות צדיק פירושו להיות מוכשר להבי את מהותו של הרע ולהכיר את הטוב שברע .הרע הוא חלק מרעיו הבחירה בי טוב לרע ומבחינה זאת הוא חיובי .הרע משמש לשכר ועונש על ידי אלוהי. התפיסה שלנו את המציאות היא היוצרת את המציאות. התפיסה היא באמצעות הצורה הדי ,ובאמצעות החוויה הרוחנית שהאד תופס אותה לעתי כרגש או כמיניות .הרוח זקוק לגו" ,או כפי שהוא נקרא בקבלה ,לכלי .האור זקוק לצורה כדי שהיא תתממש ,זוהי מהות המציאות והבריאה של האד. הרע נות משמעות לאד משו שנפל בחלקו להילח בו יחד ע כוחות הטוב .האד יכול להתחבר לרע ולחזק אותו או לסייע לאל על ידי מלחמה ברע ,ביעורות או זיקוק הטוב מ הרע וחיזוק הטוב .הקבלה מעניקה לאד כוח רב ויכולת להיות שות" לאל ,וכ% ג האלוהות תלויה באד. בעתיד הרע יעל או רק רשעי מעטי יתעקשו להיצמד אליו .הניצוצות האלוהיי יטשו את הקליפות .ברגע שהרע יתרוק מאותו אור הוא יאבד מכוחו ולעומת זאת התאגדות ניצוצות האור תחזק את כוחו של האור. הבריאה הקוסמית בי חכמי הקבלה היו חילוקי דעות על דר %בריאת העול והיו שטענו שכל הסיפור יותר סמלי מאשר ממשי. בסיפורי הבריאה בקבלה מצויי אמנ הדי למיתוסי ומושגי מעמי אחרי אבל החתימה היהודית מאופיינת באנרגיה שלה שסימנה הוא העשייה בניגוד לאיהעשייה של תורת המזרח. הקבלה אמנ נטלה מוטיבי מעמי אחרי א" %גיירה" אות ,לא רק על ידי זיהוי הטוב ע היהדות והתורה ,אלא בעיקר מתו %כ% 228 שהעניקה טע לחיי בעול הזה בהטלת תפקיד קוסמי על האד, בניגוד לתורות המזרח המזלזלות בעול הזה. בתיאוריה המקובלת על יצירת היקו ,בריאת הספירות היתה מלווה בצורות גיאומטריות כמו נקודה ,קו ועיגולי ,באותיות הא"ב ואותיות הוי"ה ,בשמות קדושי בבניית כלי לספירות ושבירת החלקית .העיגוליות התקבלה כסמל לשלימות אלוהית משו שאי בה התחלה ואי בה סו" ,ואילו הקו הוא המחשבה והוא הבריאה והוא המטרה והוא ג חיובי. בבריאת ספירת הכתר הראשונה הצטמצ אור האינסו". בחלל שנוצר נרשמה נקודה של אור אינסו" .זוהי ספירת החוכמה. אחר כ %נוצר העיגול הראשוני ,ספירת הבינה .מהנקודה נרש קו בעיגול .זהו קו מידה שיצר את העול .הקו הפ %לאד קדמו ,שיעור קומה ,הבורא .היקו נברא ג על ידי אותיות הא"ב וכ מניצוצות אור אינסו" שיצאו ממצחו של אד קדמו בעוד שרגליו היו נטועות בעול המעשה .איברי גופו ה הספירות .המקובלי שבקשו להבי מדוע נברא העול ,העלו השערות שהיקו נברא מתו %השתעשעות אינסו" או מתו %רצו להגשמה עצמית שלו. בקבלה כמו ביהדות ,האקטיביות היא החיובית וכ %הפכה האנרגיה האלוהית של האינסו" לאקטיבית ולגברית ,בעוד שבדתות המזרח הקדומות וג בתורתו של אריסטו האנרגיה האלוהית האוניברסלית היא האנרגיה הפסיבית ,הנחה .כ ,%מאותה תיאוריה נית להגדיר טוב או רע ,פסיבי או אקטיבי ,גברי או נשי ,לפי ראות עיני המפרשי. בקבלה מצוי סיפור מיתולוגי על בריאת העול לאחר הכנעת התני הרע בתהו .שמקורו מבבל העתיקה. התורה כנוסחה סודית התורה היא גו" הספירות ,גו" האד הקדמו ,שמו של האל הבורא והתוכנית האלוהית לבריאה .ככזאת היא קדושה ולכ אסור לשנות א" אות וא" מצווה. אמונה זאת הביאה לפרשנויות אינספור של מלי בתורה בשיטות שונות כמו חיבור מלי ללא רווחי ביניה או חלוקה בתו% המלה עצמה. הכתוב הוא הפשט של הסוד שמאחוריו .לדוגמא ,הפסוקי הראשוני בבריאה ה רמזי לבריאת הספירות .סיפורי הספירות 229 מסתמכי על פסוקי בראשית הראשוני 7 .הימי הקבילו ל 7 הספירות התחתונות ,הארציות יותר .בפרשנות אחרת ,הפסוק "והאר /היתה תוהו ובוהו וחוש %על פני תהו ורוח אלוהי מרחפת על פני המי" תוהו ,בוהו ,חוש %רוח ,אר ,/ושמי נחשבו לספירות שונות .תוהו הוא בינה ,בוהו הוא חסד ,וחוש %הוא די .הפסוק: "ויבדל בי המי אשר מתחת לרקיע ובדי המי אשר מעל הרקיע", פורש כהפרדה בי מי עליוני ותחתוני ,והכוונה היא להפרדה בי כוחות זכריי עליוני וכוחות נקביי תחתוני ,וכ על ספירות רקיע ואר /שה תפארת ומלכות .תיאוריות הקבלה מוציאות ג את המיתוסי מפשוט .לדבריה ,המיתוסי התנכיי" ה סימבולי. סיפור גירוש של אד וחווה מג עד הוא תיאור פשטני של אירועי קוסמיי .ג העד נמצא אי ש באחד ההיכלות שבספירות, לא בי הפרת והחידקל שבכדור האר./ תרי"ג המצוות מקבילות לחלקי גופו של האל .כל מצווה שווה בחשיבותה למצווה אחרת .אי מצווה גדולה או קטנה .לכל מצווה משמעות פנימית ,נסתרת ,קוסמית וקדושה .שבת הוא יו בו נחלש כוחו של הדי וכ הוא מסמל את השכינה ואת הזיווג הקוסמי. המקובלי הדגישו את קדושת השבת והתעלמו מהתועלת החברתית שלה .כ %פורשו יתר המצוות. היכלות ,מלאכי וכיסא הכבוד חלק מהקס של הקבלה והמיסטיקה בכלל הוא תיאור העול האלוהי ,תיאור כבוד האל ותיאור המלאכי ,הרקיעי, ההיכלות המכילי את הספירות ומלאכי ,והספירות שה מדרגות שמימיות ,הסכנות והקשיי שמערימי בפני הנשמה העוברת דרכ עד הגיעה לכיסא הכבוד ,גני העד ,העליו והתחתו ,ולהבדיל, השט והגיהינו .המיסטיקני הקבליי שעלו בחזיונותיה אל העול שמעבר למציאות ,תיארו חוויות ציבעוניות עשירות ומלאי חיות. עול הספירות מחולק בדר %נוספת שג היא הושפעה מהפילוסופיה היוונית .קיימי שלושה עולמות גבוהי :עול האצילות ובו מצויי האד הקדמו והספירות הגבוהות .בעול הבריאה מצויי כיסא הכבוד והמרכבה ,שה לעתי כינויי למלאכי הראשיי .בעול היצירה מצויי מלאכי .עול זה מקביל לעול האסטרלי .העול האחרו והנמו %ביותר הוא עול 230 העשייה .ג ש מצויי מלאכי וישויות נמוכות וכ בני האד והחומר בכלל וכוחות הטומאה .קיימי עוד עולמות נמוכי מאלה של האד. הקבלה מספרת על מלאכי ,על שירת מלאכי לאל סביב כיסא הכבוד ,שירת הכוכבי והמזלות לאל והאל היושב על כיסא הכבוד .ברקיעי קיימי מלאכי בעלי תפקידי שוני .ברקיע הראשו ,למשל ,מצויי מלאכי כמו מלאכי רפואה ,חסד ומלאכי משפט ,מלחמות ,וממוני על גורלות .למלאכי שמות מוזרי כמו אוגרבבו ,אקרבא ,אשטיה ,אבריתא וימומיאל .פרגוד מפריד בי האל ובי המלאכי. למלאכי שלושה תפקידי עיקריי :חלק אומרי דברי שבח לאל תו %כדי שירה ,ולהבדיל ,מלאכי הדי מקטרגי בשעות המיועדות לה ,חלק שליחי של האל להעברת מסרי ממנו כפי שה מתוארי בתנ" .%תפקיד נוס" ,שמוזכר יותר במקורות לא קבליי ,הוא בניי היקו .בקבלה כונו המלאכי ג שכלי נפרדי בהשפעת הפילסופי היווני שראו בדמויות רוחניות מושגי מופשטי של העצמי והצורות. מטטרו הוא המלא %הראשי .תפקיד זה מיוחס ג לחנו ,%ב האנוש שלא מת אלא אלוהי לקח אותו אליו .ברשותו התוכנית האלוהית לבריאת העול. המלאכי מתוארי בחזו המרכבה כדמויות חיות בעלות כנפיי .פניה פני אד ,אריה ,שור ונשר .בקבלה ה מתוארי כלובשי מלבושי בעלי צבעי שוני .החיות ה המלאכי הראשיי :מיכאל ,גבריאל ,אוריאל ורפאל .כל זוג חיות כאלה ה מידת החסד ומידת הדי .בתיאור המרכבה נוספו ג אופני וחשמלי שג ה נחשבי למלאכי .מלאכי נוספי ה שרפי וכרובי. תיאורי המרכבה מעורבבי ע תיאורי מלאכי וספירות. כיסא הכבוד נחשב לעתי כשכינה ולעתי כמלאכי הראשיי או כספירות הגבוהות. על כיסא הכבוד יושבת דמות אד ,א כי הכוונה ,לפי הקבלה ,לא לדמות אד ממש אלא הקרנה של האל הבורא. ישנ היכלות של של ג עד עליו ,שהוא תחנת ביניי של נשמות הצדיקי לאחר מות ולפני עליית לתחנת הסופית .נשמות הרשעי אינ מורשות לעלות מעלה .הנשמות היורדות מכיסא 231 הכבוד חוצות את ההיכלות כלפי מטה .מצוי א" ג עד תחתו לאד לפני שנכשל בחטא. המיסטיקה בכלל ,והמיסטיקה בפרט שובה את הלב ומציתה את הדימיו .הדת היא הרפתקאה רוחנית ומיסטית ולא רק מערכת מעיקה של חוקי .האד של היו שנותק מ המיסטיקה מגורה על ידי סיפורי שרחשו זמ רב בתתההכרה האנושית של האנושות. בקבלה סיפורי אלה לגיטימיי וה סיבה נוספת לקס שהיא מהלכת על רבי. בפרק הבא מורחב ,לטובת המתענייני ,נושא המיסטיקה ג ממקורות לא יהודיי ,אבל זוהי רק טיפה בי. *** 232 עוד מיסטיקה המלאכי מתוארי כאנשי בעלי כנפיי או חיות מכונפות כפי שתוארו בחזו יחזקאל ,אבל רואי נסתרות רואי אות כיצורי שוני לגמרי .ה מופיעי כדמויות שקופות מוארות בצבעי מרהיבי ,נראי כמו עש צבעוני ,לעתי בעלי עיטורי ציוריי, כדמויות אמורפיות או כדמויות בצורת אש מוצקה או אור קפוא. פעמי רבות אי בה כלל סימני מי .בכמה מקומות מתוארי המלאכי בדרגות הנמוכות יותר ה כקטני קומה ,לובשי צורת אד וה בעלי מקצועות שוני. המלאכי הגבוהי ביותר עוברי מרמת תודעה אחת לאחרת בעזרת מרכבות שאחד התיאורי שלה היא צורת קריסטלי המורכבי ממשולשי תלתמימדיי .ישויות גבוהות כמו נביאי ובודהות המנסי לעבור לעולמנו נלכדות בחומר בעוצמה רבה כל כ %עד שה מאבדות את הקשר הישיר לאלוהי ,ומוגבלות על ידי גופ כאחד האד. למלאכי שמות ותפקידי שוני בהתא לדת ולתרבות. אמנ בעבר ה נחשבו לאלי או לרוחות טבע בעלי רצונות משלה ובעלי קשרי משפחה ,אבל כיו אי נוטי לייחס לה רגשות .ה יותר מתפקדי כמושגי מופשטי ,אידיאלי או אנרגיות .לכל היותר ה בעלי רגש אחווה ורצו לעשייה .ה בוני את העול כאשר ה מתווכי בי הרוח ובי הצורות הפיזיות .בניית העול היא על פי רעיונות וצורות מופשטי .חלק עוסקי בבניית היקו, הטבע והאד וחלק בהרס למע יצירת חדש .חלק עוסקי ביייעו /לאד .לכל אחד מה תכונה אחת .רק האד מכיל בתוכו ג את הבנייה וג את ההרס ועל כ אי בו מ האדישות של המלאכי. על האד מוטל ליישב בתוכו סתירות .המאבק ויישוב המאבק הוא הרגשות .הדינמיקה בי כוחות קוסמיי שכל אחד עוסק בנושא אחר מתורגמת בי בני אד למלחמות ולשואות .התקשורת בי המלאכי היא טלפאתית ונעזרת בסמלי של צורות הנדסיות ,צורות קריסטלי ,צבע וקול ללא דיבור. המלאכי ה ההוויה הרוחנית של מושגי מופשטי כמו יקו ,אנושות ,עמי ,ריפוי ,דת ,מדע ,אמנות ,רעיונות ואמונות .לכל 233 דבר יש מלא .%מלאכי מצטרפי ג לקבוצות קטנות ,בעיקר לקבוצות רעיוניות ורוחניות .מלאכי מבצעי עושי את העבודה המעשית שהתכנו שלה מתהווה בידי המלאכי הקודמי .בקבלה מקובל לדבר על 72שמות מלאכי ,שמות שמשתמשי בה ג במיסטיקה הנוצרית ,ביניה מיכאל כראש המלאכי ומג האד, רפאל הממונה על הריפוי ,רזיאל ,בעל הסודות המיסטיי ואוריאל אחראי על האור הפנימי של האנושות ועל החיבור לאור האלוהי. בעול הרוחני קיימות ישויות רבות .חלק נשמות של בני אד וחלק ישויות במיגוו רב שמחו /למלאכי ולבני האד. התורות המיסטיות מתארות את החיי שלאחר המוות ,את השלבי שעוברת הנשמה מרגע מות הגו" היש ועד גילגולה לגו" חדש. לאחר שהאד משתחרר מהגילגולי ולאחר שהוא עובר התקדשויות המכשירות אותו לעול רוחני גבוה יותר ,הוא הופ %לבסו" למאסטר הרשאי להחליט בעצמו מה הוא יהיה .חלק של המאסטרי בוחרי לסייע לבני אד וחלק עוברי לעולמות אחרי .דוגמאות לאישי שהפכו לישויות גבוהות ה משה ,בודהה ,אברה ויוס" .ג המחשבות יוצרות צורה וישות משלה וה בעלות השפעה על העול. קיימי תיאורי של הירארכיות של ישויות וכ ועדות ואחוות שונות של מקודשי השולטי על היקו .כ מצויי בתי ספר רוחניי שרבי לומדי בה במצב בלתי מודע או בחלו ,וזהו מקור האינטואיציות .האד מתרג את הידע שהוא מקבל מעולמות גבוהי לפי הבנתו ולפי המושגי שהוא מכיר .זוהי הסיבה שבצד הרעיונות הגדולי בכתבי בעלי השראה מגלי הכתבי חוסר סובלנות וחוסר ידע. הפלאיאדות ה כוכבי לא פיזיי שבה משתתפי מלאכי וישויות בעלי תודעה גבוהה שהאד איננו מכיר ,בבריאת העול, לפי קודי של אותיות ,שמות קדושי ,מתמטיקה ,יסודות כימיי, צורות הנדסיות ,תדרי קול וצבע .הקודי של העול ה ג 10 הדיברות 10 ,הספירות ,ע /החיי וע /הדעת ,המזלות והמרידאני. ג באד מצויי פתחי אנרגיות המחברות אותו לאנרגיות הקוסמיות וה נקראי צ'אקרות .חסימה בצ'אקרה אחת דיה כדי ליצור מחלות. נית לשחרר על ידי הילינג. קיימות תוכניות שונות לעול ,לע ישראל ולאד בכלל, שדרכ האד יוכל להשתת" ברמות גבוהות יותר של קיו בעתיד. 234 מסופר שתוכנית אחת נתפסה על ידי כוחות החוש %והוחזרה לאל. אותה תוכנית תתממש בתקופתנו. קיימי יקומי נוספי ובה אלוהויות אחרות ,מלאכי אחרי ויצורי אחרי. ליקו 9או 12רמות .האד חי היו ברמה השביעית ועולמו הוא ארבע מימדי .המוגבלות של האד החומרי גורמת לו לסיי את חייו בלא שתהיה לו שליטה על כ .%בעתיד ,כאשר האד יתעלה ליקומי הגבוהי בעלי מימדי רבי יותר ,הוא יעקו" מגבלות כמו כוח משיכה ,זמ ,מרחב ומוות משו שהוא יהיה מחובר יותר לאחדות הקוסמית. בעיד החדש ,יוכלו אנשי שוני לחיות באותו מקו ע רמת מודעות שונה ותדרי שוני .כבר כיו מתחילי להתפתח "עמי" וחברות הנוצרי על ידי כלי תקשורת ומחשבי ,ואי לה קשר ללאו ,משפחה ושפה .האד שתהיה לו שליטה וראייה רחבה יותר יהיה נדיב יותר ובעל תחושה של שלו פנימי ואהבה והוא לא יזדקק להיצמדות לביטחונות פיזיי .הרמה הגבוהה יותר תכלול הבנה קוסמית ,יצירתיות מפותחת יותר ושותפות גדולה יותר בבניית העול ,והמחזוריות של חייו תתרחש בצורה אחרת .התפתחות החיי תיעשה בגילגול אחד ללא צור %של מיתות בי הגילגולי השוני .האד ייעזר בישויות עליונות המבקשות לצקת כישורי של מלאכי בבני אד .הוא יוכל ליצור את עצמו ואת העול כמו המאסטר ולפקח על חיי ברמה נמוכה יותר .כאשר האד יבי כיצד נוצר העול הפיזי מהאור הרוחני ,הוא יוכל להצטר" לכוחות בעלי הרצו וכשרו הבריאה ואז הוא יהיה משוחרר מהפחדי והנטייה לרפד את סביבתו בביטחונות .בחברה זאת האד לא יזדקק למנהיגי אלא כל אחד ידע מה תפקידו בתו %מירק הקבוצה בה הוא נמצא .כל אחד יחליט לפי המצב ולפי כישוריו .א" אחד לא יחשוב שמלאכתו היא נעלה או פחותה .כול יעבדו בהרמוניה ולכ יהיו קהילות מלוכדות ,משו שלא יהיה פחד מהזולת וממחסור. האנשי הלא מפותחי יחזרו לצורת התפתחות פשוטה יותר מזו של היו או ייכחדו .אות אנשי העומדי בפני התפתחות זאת משתני כבר היו .משתני גלי המוח ,הכרומוזומי והד.נ.א .האד יתרגל למורכבויות גבוהות יותר של תדרי ושל מבני גיאומטריי .לאד היו קל יותר לתפוס קומפוזיציה של ,4:5 ,2:3בציור ובמוזיקה, מאשר קומפוזיציה של ,9:7אבל כבעל תפיסה מורכבת הוא יחוש בנוח ג ע מבני מסובכי יותר .הוא יבי בקלות מספר רב של 235 מימדי .הוא יהיה ער לניגודי לא רק של שניי ,של פלוס ומינוס, אלא לעוד מימדי של ניגודי .העול קיי היו לפי קודי פיזיי ורוחניי מסויימי .בעולמות הגבוהי משתני הקודי .האד המשתנה יוכל לחיות לפי הקודי החדשי .האנשי היו מתקשי להסתגל ולכ ה עוברי סבל זמני כתוצאה מההתפתחות. כל האירועי המיסטיי נעשו וייעשו במקומות הידועי כקווי אנרגטיי בכדור האר /כמו ישראל ,טיבט ,מקסיקו ,פרו, בוליביה ,מצרי ,סי בריטניה וארה"ב .ידע עתיק שנלמד באטלנטיס ולמוריה הועבר לתרבויות עתיקות שחיו באות מקומות .נוסחאות הקשורות לבריאה נכנסו לשפות העתיקות .על כ נית למצוא מנטרות בעברית ,במקורות העתיקי של השפות של מצרי ,טיבט, סי והודו ,ובעזרת אפשר ליצור קשר רוחני ע ישויות שונות ,ע מלאכי או ע בודהות. האד מסוגל לראות ישויות שונות בעי השלישית ולשמוע באוז השלישית .לאנשי רמות שונות של יכולת לראות את עומק של החיי הלא פיזיי .לרוב אי ה רואי דבר אבל רק משו שדיכאו יכולת זאת בילדות .המיסטיקה היא תוצאה של ראייה פנימית של אנשי ,והצלבה של חזיונות של רואי שוני .הצלבת מסרי ורכישת ערכי מוצקי חשובי לכל אד כדי לא להיגרר אחר מסרי שיתכ שאי בה ממש .למרות שרבי וטובי מקרב האוכלוסייה הרגילה אינ חוזי בכל עושר התיאורי ,אלה שכ חזו ואפילו בקמצו /מתחילי להאמי בה .האד מתחבר לעול שמעבר למציאות בעזרת מדיטציות בה מתגלי לו חזיונות והוא חש שאי ה יצירי דימיונו .הוא עשוי לקבל בשמיעה פנימית גילויי חדשי והארות מעשיות .לעתי הוא רואה ישויות ומראות שוני. חלק מהחוזי חוזרי ממוות קליני ,חלק אחר מהחוזי ה אמני ומדעני שפתאו יודעי דברי שלא ידעו לפני כ .לעתי מתרחשי תופעות וצירופי מקרי שקשה להסביר באמצעי רגילי. התורות המיסטיות כוללות עוד נושאי הקשורי לעבר, ביניה תרבויות שנחרבו כמו למוריה ואטלנטיס .מסופר שבאטלנטיס ידעו לעבור מהרמה הפיזית לרוחנית ולהיפ %וביטלו בכ %את מגבלות הזמ והמרחק .יכולת זאת עשוייה לשרת את האד בעתיד .ה השתמשו באנרגיה של קריסטלי .ה ג ידעו לחבר חלקי חיות שוני זה ע זה וחלקי חיות לאד .על מנהג זה נענשו 236 ותרבות שקעה .חלק מהידע האטלנטי הועבר למצרי העתיקה וזוהי מורשת לעול של היו .נושאי מיסטיי אחרי נוגעי לעתיד היקו ובני האד ,מבנה היקומי הרוחניי ,המבנה האנרגטי מסביב לכדור האר ,/תולדות האנושות בדר %הפיכת מחומר לרוח , תולדותיה של הגזעי השוני של בני האד על כדור האר ,/חיי ישויות מכוכבי אחרי ,הילינג על ידי אנרגיות ,קורותיה של הנשמות מחו /לגו" ,ותיאורי עולמות אסטרליי .קורות הזמ במיסטיקה מתוארי כהתפתחות הישויות הרוחניות ליצורי פיזיי, וישויות חומריות המתעדנות על ידי הרוח .בני האד מתוארי כיצורי פיזיי פשוטי שזווגו לישויות רוחניות שהגיעו לעולמות אחרי ,תיאור שמופיע ג בתנ" .%יש הטועני שאלי התרבויות העתיקות ואפילו האל העברי היו ישויות גבוהות שסייעו לבני העול הזה .המיסטיקני מאמיני שכל המיתוסי של העמי השוני ה סיפורי אמיתיי וכ %ג חלומות רבי. כנראה שבעתיד הקרוב יפגשו עול המציאות שלנו, והעול שהיו נחשב למיסתורי ואפילו לא קיי .העול המיסטי יעניק חיות ומשמעות לעול הפיזי והעול המדעי יסווג ויתייק כדי שאנשי המיסטיקה יצמדו לאמת. מדע ומיסטיקה המדע הוא כביכול התחו הרחוק ביותר ממיסטיקה .ע זאת, התברר בתקופה האחרונה שהמדע עשוי לאשר תחושות אינטואיטיביות מיסטיות שנדחו על ידי המדעני עד היו .אחת ההגדרות המקובלות ביותר במדע היא זו של קרל פופר ב זמננו שתיאוריה נכונה נמדדת בכ %שנית להפרי %אותה ,כלומר ,להיווכח שהיא נכונה או לא נכונה .א תופעה חוזרת על עצמה אפשר לבדוק אותה ,אבל א היא חדפעמית או חוזרת על עצמה באופ בלתי צפוי או שהיא קיימת רק אצל אד אחד ואצל האחר איננה קיימת ,אי אפשר לבדוק אותה ולכ אי היא נכונה .זאת הסיבה שאנשי מדע רבי דוחי תופעות כמו התגלות רוחנית ,תופעות של עב"מי וישויות לא חומריות .אבל לא רק מה מה שנית למדוד ,לספור ולשקול קיי .ג המדע מכיר בכ %שבתו %המכונה האנושית קיימת ג נפש מעונה ,בודדה ומתחבטת ,והרצו לפרו /את המכונה נתקל ביחס של ביטול או נחשב למרכיב בתו %מכונה מקולקלת שראוי 237 לתקנה .המוח ,כמנוע של המכונה ,תלוי בתגובות כימיות ומושפע מתרופות ,מסמי ומגירויי חשמליי .מצד שני ,אפשר לראות אות כימיקלי כביטוי חומרי של עול רוחני. ע זאת ,ניכרת תזוזה קלה ג בי אנשי המדע המודרניי כמו סטיב הוקינג ודייויד בוה .כיו מודעי לעובדה שהעול איננו בעל חוקיות קשוחה כפי שסברו בעבר .לחלק מהתופעות חוקי ברורי יותר ולאחרות החוקי מתאימי לפעמי .קיימת נכונות לראות את החומר כשווה ער %לאנרגיה או לגל ואפילו כרטט בלבד. רעיו זה מתאי לתיאוריות המיסטיות העתיקות .ג במדע האובייקטיבי ביותר שולטי ערכי .ערכי ברורי ומוחלטי היו אופייניי לתקופתו של ניוטו ,ואילו הער %של אי ודאות ואמת יחסית מתאימי לתקופה שלנו .תורת הקוואנטי עירערה על חלק מתפיסת העול החילונית ,שהתבססה על האמונה המדעית ,שהחלה ע אריסטו ונמשכה דר %הפילוסופי והמדעני של 300השני האחרונות ,והיא תחילתה של אמונה חדשה שנית רק לנבא את התפתחותה. חומסקי ,חוקר לשו ,הוכיח שהאד נולד ע חוקי שפה. התינוק מתחיל לדבר ספונטנית בעזרת החוקי המולדי מבלי שיצטר %ללמוד אות .הוכח שהאד נולד ג ע חוקי מוזיקה. כלומר ,קיימת תפיסה שהיא מעבר לקופסה של המוח ,והיא כבר נוגעת בתחו הרוחני. ג הרגש הדתי מולד .זהו הצור %בחיבור ע כוח אוניברסלי הנמצא מחו /לאד ובתוכו בו זמנית .באי דת רבי נוטי לאמ/ אמונות חברתיות ,או מדעיות או מגיעי לייאוש וחוסר תקווה. הפסיכולוגיה נוטה להסביר את הדת כמיתוסי ופולחני המפתחי את אישיותו של הפרט על ידי יצירת סמלי לביטוי עולמו הפנימי מחד ,ומאיד ,%ליצירת רעיונות אוניברסליי שמעבר למציאות ולבריאה .הדת היא ג הבסיס למדע ולמבנה החברתי. כיו תלמידי מיסטיקה רבי מודעי למחקרי שסיפק המדע להוכחת המיסטיקה בעיקר תורת הקוואנטי .בניסויי התברר שחלקיק מתגלה בובזמ ג כגל .המסקנה שנית להגיע אליה היא שהחומר הוא ג רוח ,אנרגיה ,כלומר ,קיי עול רוחני מקביל לעול החומרי .אפשר כבר לדמיי עול שבו נית להפו %חומר לאנרגיה ואנרגיה לחומר .בהתא לכ %ישנ המעלי השערות ג לגבי קפיצות בזמ ואפילו גילגולי נשמות. 238 התברר שהחוקר מקבל בניסויי את תנועת החלקיק או את מיקומו ,בהתא לאופי המחקר ,אבל לא את שניה בובזמ .החוקר מקבל ג חלקיק או גל בהתא לצורת המחקר .יוצא שהחוקר משפיע על תוצאות המחקר .א אנחנו יכולי להשפיע על תוצאות הניסויי יתכ שהעול שלנו נוצר על ידי התפיסה שלנו ומכא שאנחנו יכולי להשפיע על העתיד .מסקנה נוספת מתורת הקוואנטי היא שהחוקי בעול החלקיקי שוני מאשר בעול החומר המוכר לנו למרות שהחלקיקי מרכיבי אותו עול שאנו מכירי. העובדה שחלקיק יכול להתפצל לשני עולמות ,להיות בו ברגע חומר וגל ,העלתה את ההשערה שקיימי יקומי מקבילי. כיו משערי מדעני רבי ,בדומה לכל התורות המיסטיות ,שהיו קיימי בעבר שדות אנרגטיי ,מעי חוקי שלפני הבריאה או מלפני המפ /הגדול והמציאות מתעצבת לפי אות מסגרות וחוקי נצחיי. החומר מתנהג לפי חוקי ,כלומר הוא זוכר ,מכא שייתכ שבחומר מצויה תודעה .הוכח שקיימת מעי טלפתיה בי החלקיקי השוני באטו .חלקיקי שוני מודעי זה להתנהגותו של זה. כאשר המדע הוכיח שאי זמ קבוע ,שהזמ שבחלל שונה מזה שלנו ,נחלשה ההנחה בדבר השרשרת של סיבה ולאחריה תוצאה .הוכחת איהזמ מאששת את ההנחה שלא רק העבר קובע את ההווה אלא ג העתיד משפיע על ההווה .בעול החלקיקי או בשדות מגנטיי לצורה יש השפעה לא פחות מאשר לכוח ואנרגיה. הגמישות של הזמ יכולה לחולל שינויי בחיי האד .הוא יכול להשתמש בחוקי של הזמ כדי לנצל לטובתו ,כפי שיודג בפרק הבא. לפי תורת הכאוס חישבו תופעות שלכאורה ה אקראיות וגילו בה חוקיות .לכל התופעות מבנה גרפי דומה ששורטט בעזרת אות חישובי מתמטיי ,והמפורסמת שבה היא צורה הדומה לדמות אד .החלק הקט מקביל בצורתו לגדול יותר ולהיפ .%מכא שכל אימת שנוצר משהו חדש יהיו בוזמנית תהליכי שרשרת של עוד תופעות דומות עד אינסו" .המסקנה היא שיש קשר ודימיו סמוי בי כל התופעות .על פי הצורות הללו נית להיווכח בקשרי האינסופיי הקיימי ביקו. המסקנות המדעיות לא רק מאשרות הנחות מיסטיות אלא ג עשויות להעלות השערות חדשות בקרב המתענייני .יתכ שהיעדר האפשרות לנבא את מקומ של החלקיקי והפתאומיות של הופעת 239 מקורה בשבריר שניה בו העול הופ %לתוהו ,שאי אנשי חיי מבחיני בו ,אלא רק החלקיקי הקטני והקלי ביותר .אולי האד חי במעי תמונות כמו בסרט צילו בקולנוע ,שרק הרצ" שלה גור לאד לחבר לעצמו סיפור על חייו ועל המציאות .יתכ שהתוהו קיי בצד הסדר ולכ קורות תפניות מפתיעות במציאות ולמרות החוקי אי רצ" מוחלט בשו תהלי.% בעול של צורות חשיבה חדשות נית להגיע ג להשערה שיתכ ששל יכלול חלק מסויי ,ואותו חלק ,בוזמנית ,יכלול בתוכו את השל ,לא כצורה ,אלא את כל השל. 240 פילוסופיה פילוסופיה יוונית חלק ניכר מ האנשי אינ יכולי להסתפק בתשובות שהחברה מעניקה ,תשובות הנובעות מקבלה חסרת ספיקות של אמונות ישנות ושכל ישר שהתאי לדורות קודמי .אנשי אלה בוני בעצמ מצע פנימי למציאות ולדר %השתלבות במציאות. בנייה זו מלווה באי שקט רוחני העשוי ,לעתי ,להיות קשה מסערות רגשיות .מדיטציות והרפיות עשויות להרגיע רק במידת מה או לדחוק את הספיקות לשוליי בצורה מלאכותית .ביטחו כלכלי וחברתי א" הוא לא ירגיע אות .ה נאלצי לעבור את הדר% שמציעה הפילוסופיה עד שימצאו מנוח לנפש השסועה ,ואז יוכלו לבחור בדר %שלה .אי דת ואי רעיו שלא עברו תחת מכבש הפילוסופיה ולכ היא עשויה לסייע לאות ספקני .אלה אנשי שנועדו לפי טיבע לחקור ונטיית שונה מאלה הטובלי בנפש חפצה בתו %האי שבמדיטציה הבודהיזסטית או בחווית האקסטזה האפריקנית .אמנ עיסוק מופרז בפילוסופיה עלול לנתק את האד מ החיי ,אבל דווקא ניתוק מוחלט מ הפילוסופיה מביא את האד, כל אד ,לחיות על פי כללי פילוסופי מקריי שלא בוררו על ידי המסננת המחשבתית ,ולכ הוא עלול לחיות על פי כללי הפועלי כנגדו או כנגד החברה שהוא חי בה. הפילוסופיה היוונית שהחלה את צעדיה הראשוני במאה ה 6לפנה"ס היא שלב נוס" של חשיפת המהות הפנימית שבדתות ארציות שהיו עטופות במיסטיקה שרווחה עד אותה תקופה .ע זאת, חלק מהפילוסופי באות ימי עדיי האמינו במידה זו אחרת באלי ,בגילגולי נשמות ובמיסטיקה .המתירנות היוונית ,שאיפשרה כפירה בכל אמונה שהיא ,הועילה להתפתחות הפילוסופיה והמדע. 241 בפילוסופיה ובמדע קיימי המושגי "מוחלט"" ,יחסי" ו"סבירות גבוהה" או "נמוכה" .בדת הכל מוחלט ,ג אלוהי ,ג דברי הנביאי ובדר %כלל ג המצוות .להיות דתי פירושו להאמי במה שלא נית להוכיח .אלוהי הוא במרכז והמצוות היו המש% שלו .בפילוסופיה האד וההיגיו שלו ה במרכז .הפילוסופיה היוונית פתחה חלוקה חדשה ומאוחרת יחסית בתולדות האנושות כאשר הוסיפה את ההיגיו .נוצרו שתי מגמות ,שעד היו עוד לא השכילו להשלי ביניה ,ההיגיו לעומת האינטואיציה .היווני ניתקו בהדרגה את הקשר בי המחשבה לבי אלוהי או ישויות רוחניות ,עד לאתיאיז מוחלט של ימינו .הפילוסופי השתדלו לנתח כל מושג וסמל באיזמל הגיוני חד ואכ הגיעו להישגי מופלגי ועד היו משתמשי ברעיונותיה המקוריי .מספר פילוסופי הקימו בתי ספר ובה לימדו פילוסופיה ומדע. הפילוסופי היווני נטו למספר כיווני .בזר אחד העדיפו להעמיד את האד במרכז ולהעניק לו את הבחירה לפי הגיונו .ה בחנו מושגי כמו מהות האד ,מוסר ומעשיות ,אושר ,רצו ומבנה אידיאלי של חברה ומדינה .בזר שני ,מקביל לו ,העמידו את החומר והמדע כחשוב ביותר .ה חיפשו את החומר הראשוני ואחר כ %מיינו את החומר הקיי במציאות .בשני הזרמי התקשו להחליט בבעיית ההכרה שמשמעותה :מה קורה במציאות לעומת מה האד תופס, עובדות לעומת התרשמות ,אובייקט לעומת סובייקט ,בעיה שעדיי מתחבטי בה עד היו .אריסטו החל במגמה שנמשכת עד היו, להדגיש את העובדות ולחוקק חוקי הגיוניי .בזר השלישי ניסו לתוו %בי המושגי הדתיי והמיסטיי הקדומי ובי המדע העיוני והחומרי .על אלה נמני אפלטו ,אריסטו וכ הניאו אפלטוניי והעיד החדש כיו .במקביל התקיימה אסכולה שערערה על כל אמונה ורעיו הקיימי בעול. כל הזרמי ,שהתערבבו במידה מסויימת אלה באלה ,וכ התפלגו בתוכ למספר זרמי משניי ,המשיכו להתפתח עד היו. תורת האד המגמה שבדקה את תורת האד זכתה להרבה מאד בדיקות וחיטוטי אבל הגיעה לייאוש ולמבוי סתו לאחר שתמיד נתקלה במוגבלות האד והמוות הבלתי נמנע. 242 עוד לפני שהחלה הפילוסופיה החלו הספרות והתיאטרו לשאול שאלות פילוסופיות על גורלו של האד .נכתבו טרגדיות, דרמות ושירה על כיסופי למימוש עצמי באהבה .אחד מהגיבורי הטראגיי הידועי היה האל אורפיאוס שמצא את אהובתו בשאול ואיבד אותה .ג בדת היו ניצני של המחשבה הפילוסופית ,למשל, במקדש אפולו בדלפי נטבע המשפט" :דע את עצמ."% חינו :%הסופיסטי היו אנשי חינו ,%עובדה שקבעה את סגנו חשיבת .ה הטיפו לפילוסופיה חינוכית מעשית במטרה להפו %את התלמיד לאזרח הגו אבל ג מצליח .התלמיד שיודע להרצות את דעותיו בפני מוריו ,ידע להיעזר בכישוריו אלה למדינאות ולמנהיגות .ה העלו את השאלה של אובייקט וסובייקט ואמת יחסית .ה טענו שהאד הוא מידת הדברי .אי לדעת א אמנ העול קיי כפי שהאד תופס אותו ,מכא שתיאור ודיבור ה מעי בריאה של עול ,לוגוס .ככל שהאד מתאר את תחושותיו לגבי העול הכאוטי בלשו מדויקת יותר ,מתוחכמת יותר ,הוא זה שנות לה צורה נכונה .כאשר הוא מגדיר בדר %שונה ,הוא יכול לשנות את העול .האד מושפע מהדר %שהוא עצמו מגדיר דברי. טכניקות לשוניות משפיעות על הזולת ,ובשפה בוטה יותר, מאפשרות הצלחה ,כוח ומנהיגות .ההיסטוריה הוכיחה שאכ הצדק עמ ,משו שהיווני שהשתמשו בכישורי אלה הצליחו להנציח את שמ ,למרות שחלק גדול מרעיונותיה לא היה מקורי. המגמה התועלתנית היוונית איננה מוגבלת רק לחינו% ולמנהיגות .היא היסוד למדעי מדוייקי ,לפסיכולוגיה ולשאר מדעי החברה ,לניצול שעות הפנאי בפעילויות של ספורט ,ליצירת אמנות וכ לבדיקת הדר %הטובה ביותר לאושר. הדמוקרטיה היוונית החלה כדושיח בי אזרחי שווי ,א כי רק רק מעמד אחד זכה לשיוויו .סוקראטס צידד בשיוויו. סוקראטס ,למרות היותו מורהפילוסו" וסופיסט ,הוא ,בניגוד לה שנטו להצדיק כוחנות כאשר היתה זהה ע הצלחה ותועלת ,העדי" את המוסר על התועלת .הוא היה אופטימסט מטבעו והאמי ביסוד הטוב שבאד ,ובכ %שהאד כבר נולד ע ידע על הטוב .הידע נמצא בכל אד ולכ הוא הצדיק משטר דמוקרטי .כאשר האד ידע לדבר על הטוב ,הוא ג יעשה את המעשה הטוב .מעשה רע הוא רק 243 תוצאה של איהבנה .כאשר ידע ויעשה טוב ,הוא יהיה מאושר משו שיתחבר לטבעו האמיתי .הוא האמי שהטוב המצוי במעמקי נפשו של האד הוא המניע אותו .האמונה בטוב נתנה לסוקראטס כוח לא להיכנע ,לעמוד על דעותיו ,על א" שנשפט למוות ,ולמרות שניתנה לו הזדמנות להתחמק מגזר הדי .האמונה ג יצרה אצלו את הדעה שעדי" לדבוק בטוב האישי מאשר לחקות מעשי רעי של הזולת על ידי נקמה והשבת רעה תחת רעה ,ובכ %הקדי מספר מאות שני את ישו .האמונה הזרימה לאישיותו כוח שהיווה סכר בפני תשוקותיו שלו .היצרי הנמוכי גורמי לאד להיטלטל לכיווני שוני ללא הבחנה ,בעוד שהטוב שנחש" ,שכבה אחר שכבה ,בעזרת השכל והדיבור ,הוא יציב ומכוו את האד לדר %הנכונה .בניגוד לסופיסטי האמי שביסוד הדברי קיי טוב מוחלט .סוקראטס השתמש בשיטת הדיאלקטיקה .לפי שיטה זו הביא טענות סותרות לדברי ב שיחו עד שהלה נאל /לחפור בתוכו ולגלות שכבת אמת פנימית עמוקה יותר .שיטת הדושיח שהשתמש בה ,הדומה במידה רבה לדושיח שהפסיכולוגי של היו משתמשי בה ,עזרה לבני שיחו להתקרב לגרעי האמת שלה .הוא גרס שדושיח זה אינו מסתיי לעול ,תמיד יש מקו לחדד עוד ועוד את המחשבות הפנימיות ,לכ לא השאיר כתבי אחריו ,וכל שידוע לנו עליו הוא עדותו של אפלטו. חובות האד :הסטואי האמינו שהעול והגורל חדה. זיאוס ,אל הטבע ומוירה ,אלת הגורל שזאוס כפו" אליה ופועל על פי חוקיה ,וכ שאר אלי הטבע בתרבויות העתיקות הפכו לרעיו פילוסופי מופשט .מכיוו שהחוק הטבעי מצוי בטבע ובאד ,הרי שחוק הטבע הוא הטוב והמוסר .חובתו של האד היא לנהוג על פי חוק הטבע .כדי להכיר את החוקי עליו ללמוד מדעי משו שאלה מגלי את הטבע ואת ההיגיו שמאחוריה .ה האמינו שאד הנוהג עלפי החוקי שבתוכו ובטבעו ,בדומה לדהארמה בהינדואיז ,הינו אד חופשי .היו שסברו שכאשר האד מאבד את יכולתו לנהוג על פי המוסר העליו עדי" שיתאבד .אמונה פחות קיצונית היתה שעל האד להיות פסיבי ולא לנסות לכפות את רצונו כדי לא לחלל את הסדר הטבעי .בכל זאת יצריו של האד מסיטי אותו להשתוקק ולשנות את מצבו ,על כ הטיפו לשיוויו נפש המנוגד ג ליצריות וג להסתפקות במועט .ה הגיעו לאותה מסקנה של הבודהיסטי מכיוו פילוסופי שונה .היו ג סטואי שצידדו במעורבות חברתית. 244 גישת היתה שיוויונית .ה גרסו שהסדר הטבעי חל על כל העמי ועל כל המעמדות במידה שווה .ה הזדהו ע כלל האנושות וראו עצמ כחלק ממנו ,בתקופה שהיה מקובל להזדהות ע שבט או מעמד או ע .זה היה עוד סממ חילוני ,הזדהות ע האד האוניברסלי. ההדוניסטי צידדו בדעות הסטואי אלא שאת המושג חובה החליפו במושג הנאה ,שהיתה אופיינית יותר לתרבות יוו .ה תפסו את הדלות כהיעדר כאב וכשיחרור מתשוקה לנכסי ומהפחד מאיבוד נכסי .הוללות נוסח פולח דיונוסוס איננה הנאה אלא, להיפ ,%היא מנהג בלתי טבעי .ההנאה האמיתית היא ברוחניות, בחוכמה ובאהבה .אפיקורוס ,שידע סבל גופני ,מחסור ורעב ,דיבר מתו %ניסיו כאשר קבע שג בנסיבות הרעות ביותר ,רוב הזמ הסבל איננו גרוע עד כדי כ %שאיאפשר לעמוד בו ,ואפילו קיימות נקודות אור .בכל זאת הוא סבר שקיי מינימו של דרישות מציאותיות כמו צור %במזו וביחסי נוחי ע הזולת ,כדי להגיע להנאה .מותרות, כוח ועיסוק בעינייני ציבור אינ צור %טבעי ואינ מגיעי בדר% טבעית .עוד" עינוגי מונעי שלווה ,ולכ ג יותר מדי התרגשות אינה מביאה לאושר .מוטב לוותר ג על כאב וג על ריגושי .כל מאמ /שהוא מעבר למינימו ההכרחי מיותר .תענוגות ותאווה לצרכי בלתי טבעיי ה תוצרי מלאכותיי של האד והוא רשאי לוותר עליה .את הצרכי הטבעיי המעטי הטבע מספק ,משו שצרכי טבעיי מצויי בטבע .אגב ,דברי אלה נאמרו כאשר הטבע היה הרבה יותר זמי מאשר היו .אפיקורוס טע שסבל נוס" שהאד יוצר הוא הפחד מהמוות ופחד מאלוהי .הפחד מאלוהי מיותר משו שהאל המושל ,הגדול והנורא איננו נזקק לפולח הדתי של האד .כאשר האד יחדל לפחד מהאל הוא לא יזדקק לדת. מכא הכינוי אפיקורוס לכופרי בדת .ג הפחד מהמוות הוא נמנע, משו שהחי איננו יודע את המוות ,והמת כבר ממילא איננו. 245 האושר :בדר %כלל התורות שעסקו במצב האד ניסו לפצח את סוד האושר .היווני שהתעוררו מהאליליות ועדיי לא הושפעו מהדתות המונותיאיסטיות ,היו נהנתני וריאליסטי וביקשו את החיי הטובי .מימי הפילוסופיה היוונית ועד היו נוצרו הגדרות שונות של האושר .כאשר האד הוא במרכז ,ולא אלוהי ,מתחזקת הנטייה לחפש את האושר .המסקנות הסותרות זו את זו מעידות שעדיי לא נמצא המפתח לאושר. האושר הוא צור %טבעי .אושר הוא מינימו כאב וצער. אושר הוא גשמי. אושר הוא רוחני. אושר הוא שניה. אושר הוא מידות טובות יחד ע יתרונות גשמיי. אושר הוא לעשות למע עצמ %בלבד. אושר הוא להשיג ממו ,שליטה וש טוב. אושר הוא לנצל כוחותי %ג על חשבו אחרי ווג לדרו %על גוויות. אושר הוא לחיות על פי הרגשות והמאווי. אושר תלוי במזל .האושר תלוי באד. אושר תלוי בשניה. אושר הוא להשיג את הכמות המינימלית של סיפוק צרכי גופניי כדי לחיות. אושר הוא לסייע לחלשי .אושר הוא לעשות למע האנושות. אושר הוא לא לחשוב אלא רק לחוות. אושר הוא שלווה. אושר הוא להיות מוסרי. אושר הוא לאהוב ולהיות נאהב .אושר הוא לא להרגיש כלו, לשכוח את עצמ ,%להגיע נירוואנה. האושר הוא חיי של חוויות דתיות עזות ,ע אקסטאזות או ע מדיטאציות. אושר הוא יכולת למצוא משמעות לחיי. אושר הוא אפשרויות בחירה ,לעשות מה שלב %חפ /ללא מגבלות פיזיות וחברתיות. אושר הוא אמונה בעול טוב ובראיית חצי הכוס המלאה. אושר הוא ריגושי ג במחיר של סבל. אושר הוא לא לסבול ולא לשמוח .אושר הוא ההרמוניה והאיזו ללא עליות וללא נפילות. 246 אושר הוא פעילות שכלית. האושר עצמו כתכלית איננו חשוב כלל .יתכ שלאד יהיו מטרות אחרות :רצו או חוכמה או מוסר או דת או הקרבה לאד או לאלוהי .א הברירה היא לחיות בג עד של שוטי ,מוטב היה להיוולד כצמח או כחיה .א כבר נולד האד כאד ,ראוי לו שיהיה חכ ואפילו כרו %הדבר בסבל .ואכ ,רוב הפילוסופי היווני מוצאי את האושר בחוכמה. טבע ומדעי חומר :אותו זר חשיבה של ניתוח מדעי חומרי ,המנותק מכל אידיאה דתית ,הוא השולט מזה שלוש מאות השני האחרונות. כיו המדע מוכיח את המסקנות שהסיקו אז בצורה אינטואיטיבית. תחילת הפילוסופיה היוונית בזר החומרי .היתה בחשיבה זו משו קפיצה מ הפרשנות הסמלית של האלי אל החומר גופו .במקו לדבר על הבורא האלוהי שברא את החומר ,דיברו על החומר הראשוני שממנו נברא העול .תחילה הגדירו אותו כמי ,אחר כ% כחומר בלתי מוגדר המתרחב ומתכוו ./מתו %שתי הדעות תואר החומר מאוחר יותר ,כחלקי קטני זהי ,המרכיבי את החומר כולו ,האטומי .היו חילוקי דעות א החומר ממלא הכל ,שכ לא יתכ שקיי משהו שהוא איננו .אבל א הכל מלא ,כיצד נע החומר? מכא שקיי ג אי .כיו ידוע שקיי ג אי ,חלל ריק ,א כי ג התיאוריה של היש ברובה נכונה. אריסטו אס" נתוני מתו %הטבע ,מתו %החומר ,והסיק מה מסקנות .כתוצאה מכ %פיתח את הביולוגיה והפיזיקה .השיטתיות של אריסטו הביאה לאירגו מדעי נוספי ואירגו החומר המדעי בשיטה שממשיכי בה עד היו .המדע מבסס את תורתו על החומר הקיי ומהמציאות הוא מגיע להנחות .בעקבות אריסטו ,המדע נוטה להגיע למסקנות שמשמע ,שא יבדקו עוד פרט ועוד פרט מ השל ,האד יגלה לבסו" את סוד השל ,היקו .כלומר ,השל הוא סכו החלקי .המסקנה הקיצונית ביותר הנובעת מהפילוסופיה היוונית היא פילוסופיה מודרנית הטוענת שהאד הוא מכונה המתובלת במעט מחשבה ,ומה שנקלט בחמשת החושי ומה שנית להוכיח בצורה מדעית ,זה מה שיש .היו ,כשכבר האד הגיע לשיאי של זיהוי החלקי הקטני ביותר באטו והחלקי 247 המרוחקי ביותר ביקו ,האד עדיי נשאר ע אותה תחושה של חוסר ידע מציק ,ורבי נמלטי אל עבר החוויות בלבד משו שממילא אי ,כביכול ,תשובות .כדי להרחיק מעבר לידע הקיי, המדע נאל /היו להניח הנחות ותיאוריות שנדמות לעתי כפנטזיות בידיוניות או שה דומות מאד להנחות של הקדמוני ושל המיסטיקני .ע זאת ,השיטה של איסו" נתוני והיקשי הגיוניי היא הבסיס להתפתחות המדע ומרחיבה את עולמו של האד ,ה הרוחני וה הטכנולוגי .הסכנה היא שהיצמדות בלעדית לשיטות היגיו ולחומר וניסיו להלביש על כל תחו מטשטשת אות תחומי שאינ קשורי להיגיו ומצמצמת את האד לא פחות מ הדת. נית להבחי שהפילוסופי הראשוני היו שרויי כמעט לגמרי בתו %עול הדת והמיסטיקה .בדעה שהעול עשוי מיסוד אחד ,המי ,עדיי נית לזהות את המיתוסי בתנ" %ומצרי ושאר העול העתיק ,על הזמ שלפני בריאת העול כאשר היו רק מי היוליי .פיתאגורס שהגדיר חוקי מתמטיי הגיע למסקנה שהעול הוא צורה ,צורה של מספרי .הוא ראה במספרי צורות מקודשות בהשפעת חוכמת מצרי העתיקה .צורה מקודשת מייצגת אידיאה, מושג מופשט .למעשה ג המתמטיקה ,הנחשבת למדע הריאליסטי ביותר ,מבוססת על צורות מופשטות משו שאי אפשר לראות מספרי אלא רק דברי. חשיבה :ראשית המחשבה היתה בשאלת התנועה ,התנועה בי הניגודי חור" וקי ,/יו ולילה ,חו וקור ,התרחבות והתפשטות .הכל משתנה הכל זור ,אי אד נכנס לאותו נהר פעמיי ,אמר היראקליטוס .כאשר הגיעו לשאלת האי והיש הופיעו אלה כניגודי נוספי .התנועה של החפצי לעומת האיזו ביניה והיעדר התנועה ה הפכי .חלק מ היש השל לעומת השל ה הפכי .שיטת חשיבה שהתפתחה ממושגי היש והאי ושאר ההפכי והניגודי נקראת דיאלקטיקה ,הוכחת האחד על ידי העמדתו מול ניגודו .כאשר קיי דבר אחד ,קיי אחר השונה ממנו אבל ג דברי הדומי לו .כל דבר מוגדר על ידי האחר ההפו %ממנו או השונה ממנו .כל דבר קיי משו שמצוי היפוכו כמו שהחוש %קיי משו שיש אור .לבסו" מגיעי לאחדות הניגודי ,סינתיזה .הישוב בי הניגודי ,המסקנה היצירתית ,היא צעד נוס" של הפילוסופי 248 היווני .הפילוסופיה הוכיחה את האחדות על ידי היגיו ולא כהנחה דתית .דר %היש והאי נעשה הניסיו הראשו בהיסטוריה להוכיח בדר %ההיגיו את קיומו של אלוהי ,כלומר ,אלוהי נזקק לאישורו של האד על קיומו .הטענה היתה שכל היש הוא אחד ,ומהאחד, האל ,הטבע ,יוצאי הרבי .שיטת הדיאלקטיקה הועילה לחשיבה מתמטית מדעית ,לבדיקת תכונות החומר ,ושיטה זו שרירה עד היו. המסקנה מקיו ההפכי שונה מדת לדת .בהינדואיז ובבודהיז המטרה היא להיות אי ,להיטמע ע ההוויה תו %כדי השלמה בי הניגודי המפריעי לאחדות ,וכ %להיפטר מה ולהפו %לאי, לאלוהי .המסקנה ההפוכה בפילוסופיה היוונית וביהדות ,היא לעשות ,להישאר בתו %עול ההפכי ,כמלחמה ביניה או כעבודה ויצירה חדשה משני ההפכי .בטאו המסקנה היא להיות שני ההפכי ,אבל בצורה מאוזנת. האחדות הוגדרה על ידי היווני כאהבה ואילו הריבוי הוא פירוד שלאחר מריבה .דעה דומה היתה קיימת בהינדואיז .הרעיו השפיע על דורות רבי ועד היו נוטי לזהות אותו ע הרעיו של זרתוסטרא בדבר אל טוב ואל רע ,וע סיפור הבריאה התנכ"י של ע/ החיי לעומת ע /הדעת ,ואד לעומת הנחש .במקו לראות את המשחק בי האחדות וההפרדה כתופעה הבונה חיי ויצירות חדשות ,הוחלט שהאחדות היא הטוב ,האהבה והאלוהות שרצוי להתמזג איתה ,ואילו ההפרדה היא הרע ,ואת הרע כמוב יש להשמיד .על גבי הרעיו הזה אומנ נבנתה תורת ההיגיו אבל ג הוקמו דיקטטורות דתיות ורוחניות שהפריעו להתפתחות המדעית וגרמו לרדיפות .הגדרת ניגודי הקיימי במציאות החומרית ,כמו חוש %ואור ,ר %וקשה ,גרמו לנוקשות ולבילבול כאשר הטילו אות על מושגי כל כ %מעורפלי כמו טוב ורע ,גבריות ונשיות. בניסוח של הפילוסופיה המודרנית ,השיטה של העמדת ניגודי ,עימות האחד מול האחר ,יוצרת שלוש אפשרויות: הראשונה "או זה או זה" ,כמו ההצעה לבחור או ברוח או בחומר, אפשרות שניה ,של "לא זה ולא זה" כמו בבודהיז ששולל הכל, והאפשרות השלישית ,שהיא כנראה מתאימה לרוב המחלוקות וטובה כאמצעי להגיע לשלו ,היא האפשרות של "ג זה וג זה". אפלטו לא סמ %על החושי והעדי" חשיבה על ניסיו. מאוחר יותר ,מאז ועד היו ,המחקר נשע ה על ניסויי וה על 249 היגיו .כבר אריסטו השתמש ,בצד החקירה הגשמית הפשוטה, בתורת הלוגיקה שפותחה על ידו .תורה זו סייעה בהתפתחות המדע בכלל .עד תקופת היווני החשיבה לא היתה שיטתית אלא אינטואיטיבית ,ג בחיי החולי .החשיבה השלטת היתה דתית .היא קבעה את העובדות ללא ניסיו וללא איסו" נתוני ,כמו :בראשית ברא אלוהי את השמי ואת האר ,/מציאות שא" אחד לא נכח בה. היא הסתפקה במשפט אחד ,בקביעה אחת ,ללא אפשרות ויכוח. תורת ההיגיו הוסיפה מימד נוס" ,את החשיבה השיטתית .א א' שווה לב' ,ב' שווה לג' ,אזי ג' שווה לא' .כל מסקנה זקוקה לפחות לשני משפטי או לשני פריטי או לשתי עובדות לפחות .המסקנה היא תוצאה ולא הנחה .מאז אריסטו ועד היו נוספו משפטי הגיוניי ומתמטיי חדשי. התרומה העיקרית של היווני ,בנוס" לכ %שלימדה אי% להגדיר ,היתה אי %להשתמש בהגדרות ,אי %לחשוב כדי להגיע לתוצאות מעשיות ,ואי %לקחת עובדות בסיסיות ולבנות עליה עובדות חדשות .איסו" עובדות והגדלת מספר המסקנות מביאה להמצאות חדשות ,טכנולוגיות חדשות ואמנויות חדשות .בכל מקו בו השתמשו בידע הנסמ %על הפילוסופיה היוונית התפתחה התרבות והטכנולוגיה .אריסטו ובני תקופתו יצרו כללי הגיוניי שקבעו מדע מוצק ועומד על יסודות איתני .רק בימינו ע תקופת היחסיות והאיוודאות התערערה צורת חשיבה זו במדע. לא זה ולא זה הספקני הטילו ספק בכל הוכחה שהיא ,ובכ %ביטלו כל אפשרות להגיע לתיאוריה כלשהי .בחשיבה הגיונית כל תיאוריה מוחלטת וכל מושג מוחלט ,כולל המושג אלוהי ,מועד להפרכה. ללא ספקנות אי אפשרות לקידמה ,אבל ג לספקנות יש מגבלות. נית להטיל ספק ג בספקנות .הסכנה שבספקנות כחוק המנחה את החיי היא כוחה לשתק את האד ,להרחיקו מפעילות ולהפו %אותו לפסימי .התועלת שלה מתבטאת בכ %שאי היא מאפשרת הישענות על אמת נצחית אחת או על תורה אחת .היא מחייבת הוכחות מתמטיות ומדעיות במקו הפרחת סיסמאות רגשניות .בימינו משתמשי בסטטיסטקה והסתברות כדי להגיע לתוצאות מדעיות. זוהי תוצאה של נוסחת הפשרה שהושגה כבר על ידי הספקני, היכולת להגיע להגדרות על ידי התקרבות מירבית למציאות שהאד 250 מוכשר להגיע אליה .ג מדידת התועלת וההצלחה עשויה להביא למסקנה ,כאשר אי מסקנה הגיונית אחרת .הטלת הספק היא אחת התרומות הגדולות ביותר לעול המודרני .המדע המודרני מודע לכ% שנית ליצר אמיתות הקרובות למקסימו האפשרויות המתאימות לרוב האנשי ,אבל לעול אינ מכסות את כל המציאות .הישענות על אמת נצחית אחת גורמת עוול לאלה שאינ נופלי לתו %תבנית אותה אמת ,ובעבר ,ולעתי ג היו ,היו מכוני חוטאי ,טמאי, כוחות חוש %או סת תימהוני ומוזרי. ג זה וג זה תורתו של אפלטו ,וכ של ממשיכיו ,הניאואפלטוני, זכתה להצלחה מרובה בכל העול ,ותקופה קצרה לאחר שאמרו את דבר ,נוצרו דתות גנוסטיות שקיבלו השראה מתורותיה .ג הדתות המונותיאיסטיות הושפעו מה .אפלטו עשה שימוש במיתוסי היווניי כדי להמחיש את רעיונותיו ובכ %תיוו %בי המיתוס לרעיו המופשט. עוד לפני אפלטו שאלה כיצד ייתכ שהאל דומה לאד או לחיה .אפלטו המשי %רעיו זה ודיבר על ישות מופשטת או מושג רוחני המצוי מאחורי הדברי .כל ישות כזאת נקראה אידיאה או צורה .האידיאות ה מושגי כמו יופי ,במקו אל היופי ,אהבה במקו אלת האהבה .אידיאות נוספות ייצגו ערכי מוסריי נוספי וכ צורות גיאומטריות כעיגול או ריבוע וכ בעלי חיי וחפצי. אידיאל היופי חשיבותו היתה רבה ביותר ביוו ולעתי הוא היה זהה ע הטוב .הערצת יפי הגו" השפיעה על האמנות ביוו ובעול המערבי .הצורה הרוחנית מאצילה על הצורה הגשמית .כלומר ,על כל חפ /ורעיו המופיעי במציאות ,קיימת אידיאה רוחנית אי ש בעול הרוח .הצורה המופשטת מתפצלת לצורות מוחשיות רבות. הרוח יוצרת את החומר והיא נעלה על החומר .א הרוח יוצרת את הגו" ,נשמת האד היא האידיאה של הגו" .כ %מתחלקת הנשמה לחומר ולרוח .הנשמה מגיעה מעול האידיאות ושבה ,ע מות הגו" ,לעול האידיאות שרצתה תמיד לחזור אליו. הנשמה ,האידיאה לא מתה ,מכא האמונה בגילגולי נשמות. האידיאה הראשונית שממנה יוצאות האידיאות והנשמות ,היא הנשמה הראשונית ,היא אלוהי הזהה לטוב. 251 הדברי בחומר שואפי להגיע לצורת האידיאלית, המושלמת ,לאידיאה הרוחנית .החומר הוא העתק חיוור של הרוח. ג האד חפ /לשוב לאותו עול אידיאות .העובדה שהוא הגיע מעול האידיאות פירושה ,שכבר היה קיי בו ידע עוד מלפני לידתו, דעה שמקורה בטוב המולד שסוקרטס האמי בו .בעזרת הדיו והחקירה הוא נזכר בידע שהיה בו פע .הלמידה היא גילוי .הלמידה היא פעלתנות .אי האד כופה על עצמו פסיביות כדי שהידע יצו/ פתאו כמו בבודהיז .האינטואיציה נדלקת רק לאחר לימוד פעיל. ידע אינו נית חינ .רק לאחר למידה מגיעה ההארה .א אנשי כביכול פרימיטיביי ה בעלי ידע מפתיע ,הרי זה משו שג ה מגיעי אליו באופ פעיל בדר %משלה. העול העליו מכיל הירארכיה של אידיאות .העול העליו משק" את העול התחתו ולכ ג העול התחתו הירארכי .הוא המשי %את רעיונו של פיתאגורס ,שהושפע ממצרי ,ש"כמו למעלה כ %למטה" ,ומאוחר יותר התגלגל לאמונה של "ירושלי של מעלה וירושלי של מטה" .תורת הכאוס המודרנית שבה הקט דומה לצורה גדולה יותר מוכיחה תיאוריה זאת .העול האמיתי הוא עול האידיאות .כאשר העול התחתו יהיה סו" סו" מושל הוא יהפו% לעול העליו. אפלטו הציע את ביטול הבעלות על הקניי למרות שלא היה דמוקרטי במיוחד .הוא תיאר מדינה בעלת חברה מעמדית .המעמדות שהוא דיבר עליה מזכירי במידה רבה את המעמדות בהודו .הוא לא סמ %על ההמו הרגשני והעדי" את השליט ההגיוני שפועל בהתא לצדק ,האידיאל של המדינה .ע זאת ,הוא הציע הצעות נועזות לשיוויו שלא היו מקובלות על היווני הדמוקרטי .הוא לא קיבל את הכפייתיות בה מקפידי רוב בני האד והדתות על הפיכת קירבה משפחתית וקניי אישי לנכס קדוש ,הרבה מעבר לצור% בזהירות מנזקי ביולוגיי .הוא הציע לבטל את השייכות בי גברי לנשי ובי אבות לילדי ,וטע שגברי ונשי יכולי לעסוק באות עיסוקי ,דעתו זאת היתה שונה מהדעה המקובלת על היווני הפטריארכלי של תקופתו ,ובעצ צידד בשיווי בי גבר לאשה. הוא הציע ג אהבה רוחנית במקו אהבה גופנית .הוא דיבר על ביטול הרכוש .הוא דיבר על נשמה חצויה של גבר ואשה ,תיאוריה שפותחה מאוחר יותר במיסטיקה .ג סיפור אטלנטיס היבשת האבודה ,מוכר מדברי אפלטו .ייתכ שהוא שמע אותו ממקורות אחרי. 252 אפלטו כינה את הבורא דמיורגוס .הבורא הפ %את האידיאות לחומר .לאפלטו ולשאר היווני ,הבריאה לעומת התוהו ובוהו ,היא הקוסמוס לעומת הכאוס ,הסדר לעומת איהסדר .ג היווני הבדילו בי החלק הנגלה ,הלוגוס ,לחלק הנסתר של היקו. ממשיכי אפלטו חידדו את הרעיונות שלו ,זיהו את המספרי ע האידיאות וחיברו תורה מטאפיזיקה של מספרי ,שהתחברה ע נומרולוגיה ,אסטרולוגיה ,קריאת קלפי והשפיעה על הקבלה .ניאו אפלטוני אלה הצטרפו למגמות הגנוסטיות .דעותיה הכילו ג מיסטיקה ,ג אמונה בגילגול נשמות ,ג אמונה במקור אלוהי אחד כמו ביהדות וג ישויות אלוהויות מסוגי שוני ,טובות ורעות, מלאכי ושדי וכ פולחני ,כישופי וסגפנות .הניאואפלטוניות פותחה בעיקר ברומי .לעומת הספקני ,שטענו ששו דבר אינו נכו, ה פעלו כאילו הכל נכו ואספו תיאוריות רבות ככל האפשר כולל תורות מזרחיות שעסקו בחוויה ולא במחשבה ,וניסו לאחד ביניה. הפילוסופי שנעזרו ברעיונותיו של אפלטו הבחינו עוד יותר בי האלוהות או האלוהויות של אור וחוש ,%רוח וחומר ,אי ויש .ה בדקו את מידת חופש הבחירה של האד ,שעולמו כלול בתו %האל, ואת יכולת ההשתנות של אלוהי בעול מתפתח. בניגוד לאפלטו אריסטו האמי שהצורה ,האידיאה ,התכלית, כרוכה יחדיו ע החומר .לדעתו ,היא אינה מרחפת אי ש בעול של אידיאות ומאצילה מש את צורתה על עול החומר .התכלית, האידיאה ,נמצאת בתו %החומר .הצורה היא פוטנציאל שאיננו קיי עד שהחומר מגשי אותה .הוא השתמש בטכניקה של איסו" עובדות המצויות בעול הגשמי כדי להסיק ג מש את האידיאה .הוא התחיל בפיתוח התורה התכליתית ,שההשתלשלות הקיצונית שלה היא תורתו של דארווי .לפי דארווי ההתפתחות היא תוצאה של פעולות תכליתיות של כל הקיי בטבע ,ומכא תורת התועלתנות האישית ,שג היא ,למעשה ,מעי דת ,אבל חילונית .אריסטו גרס שהתכלית מושכת את הסיבות ,והיא אמצעי לבנות את העול .סיבת הסיבות הוא אלוהי .נית להתווכח ג היו בסוגייה זאת של מה המניע הראשו ,הסיבה או התכלית ,העבר או העתיד .דומה שלשניה אותה השפעה ,משו שהאידיאל איננו קיי בזמ .כאשר העול הוא מקרי ,האד חייב להתחשב בכל הגורמי כדי להשיג את מבוקשו או כדי לוותר על דבר מה .כאשר אד מאמי באידיאל, 253 שהוא משהו המצוי בעתיד ,הוא פחות תלוי בגורמי חיצוניי .הוא מקבל כוח מהאידיאל שנובע מתוכו ולא מתנאי חיצוניי ,ולכ קל לו יותר להגשי את מאווייו .הדרכי להגשי אידיאל כוללות דימיו מודר ,%תפילות ,וכיוצא באלה .זוהי דר %רוחנית להגיע להגשמה של אידיאל בעתיד ,מבלי להמשי %רק את הסיבות הפיזיות בעבר .חשוב לפעול לקראת אידיאל ג אי סיכוי להגיע אליו בחיי. ההבדל בי הדגש על התכלית או על הסיבה הוא ג ההבדל בי חברה שמרנית שהמוקד שלה הוא העבר ובי החברה המודרנית המניחה את הדגש על העתיד. כמו הסופיסטי העדי" אריסטו את המעשיות על פילפולי סרק ,לכ בנוס" למחקרי שלו במדעי הטבע בדק ג את המועיל לאד ,והמועיל לאד הוא האושר .לפי אריסטו המטרה של האד היא הגשמה עצמית .הטוב הוא הגשמה עצמית .להיות הוא עצמו זהה לאושר .האד מגשי את עצמו כאשר הוא מאושר .האושר הוא אלוהי .האושר מושג על ידי המחשבה והעיו .המחשבה ,הרוח ,היא החלק העליו של האד ,החלק שמבטא את האנושי שבו ,על כ זוהי התכלית שלו .ג הוא חילק את נפש האד לחומר ,נפש ורוח .כל חלק במציאות שוא" להגיע לתכליתו הגבוהה ביותר ,ושאיפה זאת יוצרת את התנועה בעול .אלוהי איננו זקוק לתנועה משו שהוא מאוז ומושל .אלוהי הוא הנח והעול הוא התנועה .כדי שהאד יהיה מאושר עליו להגיע לשלימות ,ועל כ עליו להיות מאוז בדומה לאלוהי .איזו פרושו לאמ /את הממוצע ,לא להיות בזבז או קמצ אלא נדיב .לא להיות קיצוני בשו תכונה .הפילוסופיה של אריסטו השפיעה על הפילוסופיה המערבית ,וג על הפילוסופי היהודי. *** 254 פילוסופי מודרני מבי הפילוסופי המודרניי הרבי יוצגו כא רק חלק קט מה ,פילוסופי אירופאיי שרעיונותיה רלבנטיי לספר זה, מהמאה ה 15ואיל .%פילוסופי אלה לא רק פיתחו אלא הכינו את הקרקע למדע ולמחשבה המודרניי ,מה שהגו רעיונות מדעיי של ממש. אלוהי כטבע זיהוי האל ע העול ,ע הטבע ,כהמש %של האמונה הקדמונית .הכוונה לא רק לטבע הנגלה אלא ג לכל הנסתר מעיני האד. יהודה אברבנאל ,ב המאה ה 15מפורטוגל ,זיהה את האהבה האלוהית כיסוד הבריאה .אהבת אלוהי לעצמו כוללת את הנבראי ממנו עצמו .כ %אהבת האד פירושה להיות כלול בתו% האהבה האלוהית .אפילו אהבה עצמית היא אהבת האל .המאפיי את אברבנאל הוא הדגש על האהבה כהבנה אינטלקטואלית ,לא כרגש. ג ניקולאס קזאנוס ב זמנו ,התלבט בקשר שבי האלוהות ליקו .הדוגמא הידועה שלו היא של עול מקופל ,כשכל דת או אמונה היא קפל נוס" .קיפול שנפרש הוא העול הנגלה אבל קיימי אינסו" קיפולי שלא נפרסו עדיי וה העול הנסתר .המסקנה היא שאי אמיתות סותרות באמת ,אלא שכל אחת היא ביטוי לאותה דת. המפורס מבי הפילוסופי שטענו שאלוהי הוא היקו האינסופי הוא ברו %שפינוזה ,יהודי מומר ב המאה ה .17הוא טע שבכל עצ ,חי וצומח מצויה מהות אלוהית .לאלוהי אי אישיות ואי תכונות .מכיו שהעול הוא אלוהי ,העול היה ויהיה תמיד. העול לא נברא ,מכא שאי בורא .העול ממשי %להתהוות ולהתחדש. 255 לפי משנתו ,הכל הוא אלוהי וכ %ג הגו" וג הרוח מגשימי אותה אלוהות .שניה שני צדדי שוני של אלוהי. שניה חשובי במידה שווה .עד תקופתו נהוג היה לחשוב שהרוח היא הנעלה והיא ביטוי לאלוהות הבוראת את הגו" הנחות. בכל קביעה יש ג שלילה .בכל פע שמגדירי משהו או מתארי משהו בכל נושא שהוא ,שוללי אמיתות אחרות .האמת עשויה להשתנות בהתא למקו ,לזמ ולאישיות .טענה זאת פותחה על ידי פילוסופי מאוחרי יותר והתחושה של אמת יחסית אופיינית לעול המודרני .בניגוד למקובל כיו ,נית לטעו ,שלעתי במצב של בלבול ונוירוטיות האד יודע את האמת יותר מאד הדבק באמונה אחת ,משו שהוא רואה את רוב התמונה. בניגוד לחכמי היהדות שלא יכלו שלא להתפעל מהגיונה של הפילוסופיה היוונית אבל ג לא יכלו לוותר על האמונה באלוהי כבורא וכמשגיח אישי וניסו לאחד בי שתי התפיסות ,שפינוזה עשה צעד נועז נוס" :הוא טע שאלוהי הנמצא בתו %הטבע איננו ישות מנותקת מ האד ולכ איננו דורש ציות .זהו ביטול היהדות וביטול הדתות בכלל .שפינוזה היהודי ,שכפר בתנ" ,%שיל על דעותיו במחיר של נידוי והשפלה. את פחדו וכעסו של האד ,החש מוגבל וקט ,מנסה שפינוזה לפייס בתירו /המקובל והלא לגמרי משכנע ,שכאשר האד לומד את חוקי הטבע ומתמזג ע טבעו שהוא חוק הטבע האלוהי ,הוא זוכה בחירות .האד כחלק מ האלוהות מכיר בתו %הווייתו הצרה את האלוהות הנצחית ,ומשו כ %הוא יכול לחוש בשמחה וברוממות רוח .אופטימיות זאת התבטאה ג בדר %בה הציע שפינוזה לשפר את העול .הרעיו שלו ,שרבי משתעשעי בו עד היו היה ,שא כל אחד יפעל מתו %רצו לעשות טוב לעצמו ,הוא יועיל לעול ובסופו של דבר לכול יהיה יותר טוב .האנוכי ,א הוא אד חושב ,לא יפגע באחרי כדי שלא יפגעו בו .האושר תלוי בשכל כי אז האד מבי את הדחפי שלו ,מנתח את מצבו ויודע להגיע לאושר בעזרת חשיבה פילוסופית. 256 עליונות השכל ,העול כמכונה רנה דקארט ,ב דורו של שפינוזה ,ביטל את קיומה של הנפש והטיל את כל כובד הקיו על השכל ,אותו שכל שנדחה כמעט לגמרי על ידי הבודהיסטי" .אני חושב ,משמע אני קיי" .לא הגו" או הרגש נותני לאד את ההרגשה שהוא קיי ,אלא המחשבה .הוא אמנ השתמש ברעיו היש של ההפרדה בי גו" ,נפש ושכל ,אבל החידוש שלו היה העדפת השכל .התיאוריה שלו היא אב יסוד במדע המודרני .השכל ,המדע ,הזקוק לחוקי ולסדר נוטה להתעל מרכיבי הפכפכי ,עמומי ובלתי ברורי כרגש ,נשמה ,מיסטיקה ואינטואיציה .השכל כביכול טוע ,א אינני מבי אות ,סימ שאינ קיימי .התוצאה היא הפיכת האד והעול למכונה שנספחה לה נפש ,א היא בכלל קיימת ,על ידי פילוסופי מודרניי ,וניסיו, שבחלקו הצליח ,לשלוט על הטבע .הניסיו להגדיר את הנפש עבר גילגולי רבי .כיו רבי מאמיני שהנפש היא תוצאה של הגו". כמו הספקני ביוו ,טע דקארט שיש להטיל ספק בכל משו שדעות קדומות עלולות להסתנ לכל תיאוריה .על כ יש לבדוק הכל מבראשית ,כאילו אי יש .בעוד שביוו דעה זאת הובילה ללא כלו, הרי שבאירופה היא היתה גור מאי /לקידמה ולטכנולוגיה .חשיבה זאת הוכיחה את טענת היווני ,שחשיבה חדשה מביאה לבריאת עול חדש. דקארט לא כפר עדיי בקיומו של אלוהי והאמי בו במוב יש יותר מאשר שפינוזה ,אבל הוא סייג את כוחו כאשר קבע שהאד זכאי לקבוע מהי האמת .הוא העניק לאד חשיבות מרכזית. הטבע ,לגבי חלק מהפילוסופי ,הוכחה שקיימת יד מכוונת, מעי שעו שמישהו היה חייב לכוו אותו כדי שיפעל .הפסימי מדגישי את החסרונות ,את חוסר ההיגיו שבסבל האנושי ,שהכל מקרי ושרירותי ,ובאופ מקרי איכשהו דבר אחד מפעיל דבר אחר, ואי שו הוכחה ליד מכוונת .פילוסופי ומדעני מהמאה ה 19 גרסו שכל הטבע יחד ע האד משועבדי לאות חוקי ,כלומר, האד איננו בעל ניצו /אלוהי מיוחד .חוקי הטבע פועלי עליו כמו על החרקי .עד היו נעשי המחקרי המדעיי על האד כאילו הוא מכונה. ג הובס כמוה לא התפעל במיוחד מהאד .לדבריו ,האד הוא יצור חסר תחכו ,נעדר טוב לב וחמלה והוא מזיק לעצמו. 257 הישועה תבוא לו רק מדיקטטורה ומהסכ חברתי שימנעו ממנו לגרו לנזקי. עמנואל קאנט :הספקנות שהטילו דקארט והספקני בעול מעוררת שאלות מוזרות כמו :הא אני קיי? הא העול קיי? הא קיי ש עוד מישהו חו /ממני? שאלות שכבר נשאלו על ידי הבודהיסטי ותשובת היתה דומה במידה מסויימת לזו של קאנט. הרעיו העיקרי של קאנט הוא שהעול קיי במוחו של הפרט והוא תופס אותו בשכלו בעזרת חוקי מסויימי של חלל וזמ .מוחו של האד הוא מעי קופסה סגורה המקבלת מבחו /רק את מה שמתאי לשכל .כל שאינו מתאי לאות חוקי ,אינו נתפס על ידו ולכ אי הוא יודע שה קיימי .האד איננו יכול להיות בטוח שכל מה שהוא תופס נכו ,שאולי העול אחר לגמרי או שונה במקצת מהעול הידוע .הא האחרי תופסי את העול כמוהו א ה קיימי כמו שהוא תופס אות? אמנ העול שהאד תופס נופל לתו %החוקי של השכל אבל החוקי אינ מספיקי .האד קולט את המציאות בעזרת אות חוקי ,וזהו הניסיו .העול שנקלט על ידי החוקי המוכני, משתנה ומתעשר בעזרת הניסיו .כלומר ,הקליטה איננה פסיבית אלא פעילה. כאשר האד איננו יודע כמה העול שלו אמיתי ,עליו להכיר בכוחות עצמו את האידיאל שלו שיפעל לפיו .אי קאנט מכחיש את נוכחות אלוהי ,אבל במעשה זה ,תפקידו של האד קרוב לזה של אלוהי .אותו אידיאל קיי בו "א פריורי" ,לפני הניסיו ,בניגוד לדעה השלטת באותה תקופה שהכל הוא ניסיו חושי .זוהי הדרגה הגבוהה ביותר ,התבונה הטהורה ,מעי אינטואיציה ,ידע שאינו קשור לניסיו ולשכל .אידיאל התבונה צרי %לכוו את דרכו של האד .כיצד האד יכול לזהות את האידיאל שלו? בשעה שהוא מרגיש שהוא רוצה שאידיאל זה יחול ג על האחרי. האידיאל של קאנט התפתח מאוחר יותר להגדרות נוספות של אלוהי .אלוהי ,שהצטייר כבעל אישיות ממשית בכל הדתות ,הפ% למושג מופשט יותר ויותר .טענו שהוא ברא את העול וחוקיו ומאז העול מתנהל מעצמו ,ואלוהי קיי אי ש ברקע .אמרו שככל שהאד ממלא יותר את האידיאלי שלו ,כ %אלוהי גדל יותר. קיימת אפשרות שהכל נקבע מראש ואי מקריות ,או שאלוהי 258 מתערב מדי פע ,אבל ייתכ ג שאלוהי משתנה ,ולא תמיד לפי התוכניות שלו ,בגלל התנהגותו של האד. כיו רבי משתמשי במילה אידיאל מבלי להתייחס בכלל לאלוהי .האידיאל אצל ממשיכי קאנט הוא לא אלוהי אלא החברה וההומניות .האידיאל ,עד סמו %לתקופה האחרונה ,היה ,והוא עדיי במידה רבה ,האד היחיד ,האינדיבידואל .התוצאה שהתקבלה היא שא אלוהי איכזב ,על אחת כמה וכמה שהאד התייאש מהאד, שבמלחמות ובמאבקי הקיו לא רק שלא הוכיח תבונה אלא אפילו פעל נגד עצמו .היו העול נוטה לאידיאל של הגשמת היחיד יחד ע האוניברסליות האנושית .נראה שבעתיד האד ירחיב את האידיאל לא רק לאד ולכדור האר /אלא ג ליקו ולאנרגיה הקוסמית. בקרב ההוגי בימינו קיימת מחלוקת באיזו דר %מוטב להגיע להגדרת התכלית והערכי .הא דר %האינטואיציה ,תפיסת הדברי בדר %של הארה פתאומית כמו בבודהיז? הבעיה היא שזאת דר% חמקמקה מדי ,לא בטוחה ולא מדוייקת .הא דר %הרגש? זוהי שיטה שעלולה להיות מושפעת על ידי שטיפת מוח .פירסומאי ופוליטיקאי נוטי לאמ /שיטה זאת כאשר התחרות עזה ואיש אינו בוחל באמצעי .הא דר %החשיבה ,האינטלקט? אי בה מספיק כוח לחייב באמת את החושב ,לדחו" אותו לעשייה .הוא ג מסתב% באינספור הגדרות והגדרות של הגדרות עד שהוא מגיע למבוי סתו. האינטלקט נוטה ג להיות מושפע מהחברה .הא דר %המעשיות, השכל הישר? זוהי דר %מוגבלת ומצמצמת את עולמו של האד וג מטעה לפעמי .לבסו" ,הא להשתמש בטענה שא זה מצליח ומועיל סימ שזה נכו? טענה זאת מצמצמת ניסיונות חדשי שאינ מצליחי בתחילת או מונעת התפתחות תרבותית רק משו שאיננה ריווחית ,ולכ ,כביכול ,איננה מצליחה .רעיו ההצלחה בלבד מצמצ את האד ומקצ /כנפיו כשהוא עוסק באמנות או ברוח. ישנה בעיה נוספת ,הא באמת האנשי בכל העול דומי? א לא, אי אפשרות להציע דר %אחת לכול. בניגוד לקאנט קיימת דעה שהאד איננו חשוב ובס %הכל הוא חלק ממערכת קוסמית. שופנהאואר ב המאה ה 18דיבר על הרצו כעל ישות עצמאית ,לפני האינטואיציה ,המחשבה והעשייה .תיאור הרצו ותוצאותיו הקודרות אצל שופנהאואר דומי לתיאור התשוקות 259 בהינדואיז ובבודהיז מכיוו שהיה מושפע מתיאוריות מזרחיות. הרצו הוא אנרגיה שהופכת לחומר ,מעי בורא אלוהי .למרות כוחו הוא חסר משמעות ,הוא סתמי וחסר תכלית .בניגוד לפילוסופי אחרי בני זמנו שהאמינו בהיגיו של האד ,הוא ראה בשכל איבר נחות .הרצו קוד למחשבה ,והוא רק מתמר אותה .האד הוא כלי משחק בידי רצונות ותשוקות שקיימי בתוכו ,אלא שאי הוא מודע לכ .%האד חי בהרגשה של שליטה אבל הוא איננו חופשי .הוא עבד לרצו אינסופי ולכ הוא סובל משו שלעול הוא אינו מגשי את כל תשוקותיו .הרצו נלח כל הזמ בלא שיתחשב בזולת .כל הרצונות ,אלה שבטבע ,החשמל ,כוח המשיכה ,המגנט ,הצור %לא להתכלות והרצונות של בני האד ,כול נאבקי כל הזמ זה בזה, וזהו המקור למלחמת הכל בכל בטבע ובמי האנושי .התיאוריה על המאבקי בתו %האד השפיעו על התיאוריה הפסיכולוגית של פרויד ותיאוריה על המאבקי בטבע השפיעו על תורתו של דארווי. הרצו קיי ביקו וכל החיי ותופעות טבע ה תוצאה של אותו רצו .אי אפשר להמית שו רצו .כאשר האד מת הוא מתגלגל לגו" חדש .הרצו תמיד היה קיי וקד לאד .הרצו איננו לגמרי פרוע .נית לשפר אותו על ידי עידו השכל .אפשר להתגבר על הרצו על ידי סבל וסגפנות. עליונות החזקי צ'ארלס דארווי ב המאה ה 19לא היה פילוסו" אבל לתוצאה אליה הגיע היתה השפעה מהפכנית על המחשבה המודרנית. הוא טע שקיי חוק עיוור המצוי בתו %כל יצור חי .לאחר חקירת בעלי חיי באיי נידחי הגיע למסקנה שרק אלה המסגלי לעצמ תכונות שורדניות מצליחי להמשי %את קיו הגזע שלה .הטבע מכריח את כל המיני לשמר את גזע ,והשיטה היא להוליד עוד דורות מאותו מי .כל צאצא יורש את תכונות ההישרדות של הוריו ומשכלל אות עוד יותר .כ %מתפתחי המיני ונוצרת האבולוציה. נית להתווכח א תורתו התקבלה משו שהיא תואמת ערכי של תקופה מסויימת ,או ,להיפ ,%תורתו השפיעה על הנטייה להסביר כמעט הכל על דר %התועלת והרווח .דארווי דיבר רק על החי והצומח אבל היו כל דבר ,החל מהישרדות של גרגיר חול ועד לאלטרואיז נעלה ,מוסבר בצור %להנאה או בצור %להישרדות .זוהי תיאוריה של עול תחרותי ,של מלחמת הכל בכל .נית לבקר סברה 260 זאת ולהניח שהעול פועל על פי חוקי אוניברסאליי שוני שהחוק של דארווי הוא אחד מה .ישנ הוכחות שאנשי ,בעלי חיי וכל דבר שהוא ,נוהגי לא פע בדר %שגובלת בהתאבדות או בחבלה עצמית או בהקרבה עצמית ,למע הזולת .נית להסביר תופעות אלה ,לאו דווקא ברצו להישרדות של אותו מי ,אלא ברצו פנימי של אטו או של ג ,בקיו המערכת המסובכת של הקוסמוס ולא רק של עצמו .יתכ שדברי נוצרי בכוכב אחד ג משו שה משפיעי על קיו עצמי אחרי בכוכב אחר. התורה התועלתנית שהתפתחה מתורתו של דארווי נקשרת ג לאידיאל של אושר אישי .תגלית דארווי היתה אחד המקורות שהפכו את האמונה באידיאל עלאישי לאמונה במעשיות ,במה שיש ,בתועלת אישית ובהנאות .אחת התוצאות היא הניכור ,ההבחנה בי היחידי ,כאילו כל יחיד הוא עול נפרד שלעתי מתנגש ביחיד אחר .מכא שלילת הדעה שהכל נובע מ האחד ,שהכל הוא אחד ולכ כל דבר משפיע על כל דבר כולל על האלוהות .לפי תורת התועלתנות ,כל אד וכל חפ /עומדי בפני עצמ ואי לאד צור% להתחשב באחרי .הפתרו שמסתמ הוא לשלב את שתי האמונות, וכ %האד ג יהיה נפרד וג קשור לכל דבר אחר. לפי התיאוריה התועלתנית שאחד המייצגי שלה הוא ויליא ג'יימס האמריקאי ,התועלתנות היא שכל מה שגור לאושר הוא נכו ,וכל מה שמועיל ומצליח הוא טוב .זהו היסוד לקפיטליז האמריקאי ,שבו בעל ההו ,שהצליח להרוויח את המקסימו ,הוא הצודק. הצדקת החזקי היתה אופיינית לניטשה ,ב המאה ה 19 שקד לג'יימס .הוא טע שהדת מיותרת ואלוהי מת .ה נוצרו לש תועלת האד ,לפתרו בעיות פסיכולוגיות או לשרות החלשי. ניטשה חי בתקופה שבה החל להתערער מעמדו של אלוהי .במש% דורות שלטה האמונה שאלוהי הוא הכל והאד הוא לא כלו ,על כ לא יפלא שיו אחד מישהו הפ %את הסדר .הוא התאמ /להוכיח עד כמה הוא אנרכיסט .הוא אמר שהאד החזק ,לאו דווקא האד המוסרי ,בעיקר אד מרד ובעל חוזק פנימי ,הוא האד העליו ולו ניתנת הזכות לשלוט בחלשי .לדבריו ,פולחני של הנאה גופנית כמו זה של דיוניסוס ,התחלפו בתרבויות הקודרות של היהדות והנצרות .כ %השתנה המבנה הטבעי של מלחמת הכוחות שבו החזק 261 קובע ולא החלש ,שבו הגו" שולט ולא השכל ,שבו אי טוב ורע, חמלה ומוסר .דתות אלה דיכאו את הכוח ,את ההנאה הגופנית ואת חיי הרגע .ה דיכאו את החזקי ובמקומ השליטו את החלש הפיקח .בתו %הגיגיו של ניטשה השתלבה ג שינאת נשי. תיאוריה זאת אהובה על השמרני בכל אר ,/כשהתירו/ המשמש אות הוא שא מישהו חלש ומסכ ,כנראה שזה מגיע לו. התורה של ניטשה הוקצנה אפילו יותר על ידי תנועות פשיסטיות ונאציות .היא השפיעה על בעלי אידיאולוגיות הבטוחי בצידקת, שגורל הוא לשלוט על ההמוני ,אפילו ה אנשי דתות הומניות יותר. למרות הבוטות והאכזריות של הפילוסופיה הזאת נית למצוא בה נימה מסויימת של אמת .מזה כמה דורות מפרנסי את הפסיכולוגי אנשי שעברו שטיפת מוח של פרשני מוסר קטנוניי בסביבת שטרחו למצוא עבירות על כל צעד ושעל ,עד כי אות אנשי אינ מצליחי ליהנות מחיי יו יו ואינ יודעי לאתר את רצונותיה האמיתיי ,וכאשר מזהי אות ,אינ מעיזי להגשי אות. בניגוד לניטשה טע מרקוזה ב זמננו ,שדווקא ההנאות הקטנות ,הצרכנות החומרית האינסופית ,הקניות הכפייתיות והצור% לספק משעבדי את האד ועליו להשתחרר מה. ג קארל מארקס תועלתני וחומרני אבל הוא ביקש את התועלת של החלשי המוכרי את עצמ ואת כוח העבודה שלה בזול ולעתי חיי כמעט חיי עבדות .האד העובד חייב לכול, לבוס ,לאלוהי ,לממשלה ורק בסו" לעצמו .הדת היא האופיו של ההמוני ,בריחה מסבל שמביאה לעוד סוג של שליטה על האד. מקומות העבודה משתלטי על חיי העובד וחיי מפירות עבודתו, במקו שהוא יהנה מה .כ %נוצרי המעמדות הנמוכי והגבוהי, הפועלי מול המעבידי הנצלני החיי על חשבונ .לדעת מארקס שורש הרעה הוא ברכוש .כאשר לא יהיה מעמד המחזיק בקניי, בקאפיטל ,היוצר את הקאפיטליז ,ומעמד אחר הנאל /למכור עצמו עבור ביטחו כלכלי ,אלא כול יתחלקו ברכוש ,יהיה כל אד אדו לעצמו. 262 חופש כלכלי הוא אכ משאת נפש של רבי שנקעה נפש מהשיעבוד לפרנסה המפריע להגשמה עצמית .חלק של העשירי והחזקי צוברי את ממונ מ החלשי והעניי ,לא תמיד בדרכי כשרות .ע זאת החופש הכלכלי הוא חירות מלאה רק א מתלווה אליו חירות פנימית .מעמד הפועלי שלא היה בו חופש פנימי ,מסר מהר מדי את כוחו לשליטי תאבי כוח .מארקס שנאבק בדת לא חי כאשר התיאוריה שלו הפכה לדת חילונית ,לקומוניז ,ע כל הסממני של דת והשתעבדות לדיקטטורה .למרות הטיעוני המוצדקי שלו ,הוא יצר תיאוריה קיצונית שבתוכה נזרעו כבר זרעי הדיקטטורה .יתכ שהגשמה לא קיצונית של התיאוריה שלו היתה מצליחה יותר .כאשר מארקס קרא לפועלי העול להתאחד ,הוא לא שיער שזה יהיה מנו" לשאיפות אימפריאליסטיות. אקזיסטנציאליז הדעות על טבע האד עברו גילגולי שוני .אמרו שהאד רע וחוטא מטבעו ,אמרו שהאד נולד כלוח חלק ולכ הוא זקוק לחינו .%טענו שהאד הוא נפלא ורק החברה מקלקלת אותו ולכ עליו להוריד את כל הכיסויי ולהגיע לאמיתי הטוב .הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית טענה שהמשמעות של החיי ניתנת לבחירה על ידי האד .אי לאד אני מרכזי אלא הוא אוס" נצבר של מצבי שנבחרו על ידו מתו %כל המצבי האפשריי .האד מוליד את עצמו .הוא מתקל" מכל הספיחי שנספחו אליו ע הדתות והתיאוריות ומחליט מיהו ומה הוא רוצה. קירקאגור היה האקזיסטנציאליסט הראשו .הוא הציע מספר אפשרויות לאד שבעזרת הוא עשוי למצוא את דרכו בחיי .הדר% האחת היא חיצונית .האד נהנה מחיי פשוטי ונעימי ולא רוחניי במיוחד .בדר %השניה הוא כבר מודע יותר ומשתמש בחשיבה .האד חי חיי מוסריי משו שהוא בחר בה .שתי דרכי אלה אינ מביאות לאושר .הדר %היחידה המומלצת לשלימות פנימית היא הדת .הדת אינה קשורה בעול הפנימי של האד אלא למשהו שמחוצה לו .כ %אי האד כלוא בתו %העול הצר והטורדני שלו .אקזיסטנציאליסטי מאוחרי יותר לא ניסו לכוו את האד לדר %מסויימת אלא הניחו לו להחליט בעצמו. 263 סארטר חי במאה ה 20אחרי שהדת ,אלוהי ,והמדע נושלו ממעמד ואחרי שנאמר שהאד הוא מכונה .סארטר שרד את תקופת מלחמת העול השניה ואחריה ,תקופה שנשברו אמונות וערכי שעוד נותרו .לדבריו ,האד מוגבל על ידי הולדתו ,מותו ונסיבות חייו המקריות .אי ג נחמה בבני אד אחרי ,לכל היותר ה עוזרי ליחיד לגבש את זהותו תו %כדי התנגשות מכאיבה עימ. סארטר הביע חוסר אמו מוחלט בזולת .על האד להיזהר מהשתעבדות לאהבת הזולת ,משו שאז יאבד את הראייה המפוקחת שלו עצמו ,שהיא החופש היחיד שיש לו. אי אפשר להתעל מכ %שקיימת באד תודעה עצמאית. הפער בי התודעה והגו" המוגבל ,העוד" הרוחני של האד ,שאיננו יכול פיזית להמריא לאות גבהי נשגבי אליה הרוח מגיעה, אחראי לייאוש הקיומי הנורא של האד. סארטר כתב מחזות וסיפורי שהדגימו את הניגוד בי התודעה ובי המצב הקיומי ,האקראי שבחיי ובלידה .הוא לא בא לזרוע ייאוש ,למרות שנוטי להדגיש את הייאוש והאימה שמטילה תורתו ,אלא דווקא להפיח נחמה מסויימת .אמונות רבות מתבססות על ההנחה שא תאמי ,תקבל .סארטר מנסה משתמש באמונה או באשליה זאת .לפי תורתו ,א מורידי בדר %השלילה את כל האפשרויות ,ג בעול החילוני נמצאת עוצמה כמעט אלוהית, משו שיש לאד חירות וכוח לברוא את עולמו הפנימי ואת עצמו. הוא מנסה למצוא את הטוב ביותר בתו %התנאי הגרועי ביותר. זוהי הגישה המודרנית המנסה למצוא את הקס בכיעור ובאימה, היופי בחטא והח שבתו %הרע .מאיד %זוהי ג ראיית הרע כחלק מהשלמות של טוב ורע כפי שהוא מתואר בבודהיז ובקבלה. התודעה היא סיבת הסבל אבל היא ג מקור התקווה .התודעה של האד היא החירות .היא חלקת אלוהי הקטנה שלו בו האד יוצר ושולט .האד איננו יכול להחליט להימלט מהחירות שניתנה לו. החירות עלולה להפו %לכלא ולהפחיד אותו .החופש מתבטא בכ% שלאד רשות להאמי או לא להאמי במה שהוא רוצה ,לבחור בי טוב ורע ,למצוא אושר רגעי בתחומי ההתעניינות שלו ולאהוב כרצונו. 264 חומר ורוח מעטי ה הפילוסופי המודרניי שניסו לבדוק את היחס החשיבה הלוגית לחוויה .פאסקאל חי במאה ה 17בתקופה שהחלו להתערער כל האמונות הקיימות .בתו %מקהלת הקולות שעשו הכל כדי לנת /כל מה שלא הגיוני ומכני ,דווקא הוא ,שהיה מתמטיקאי, חווה פתאו הארה מיסטית ,ומאז נזהר שלא לשכוח אותה בתו %כל עיסוקיו המדעיי .הוא הבדיל בי חוויה לבי חשיבה פילוסופית וראה בה שני תחומי נפרדי. רודול" שטיינר ב ראשית המאה הזאת ,חווה ג הוא חוויות מיסטיות .בניגוד לפאסקאל ניסה לחבר מיסטיקה ע היגיו ,ותורות המזרח ע פילוסופיה מערבית .לש הצדקת גילגול הנשמות הוא אומר שכש שכל חי נוצר מחי אחר ,כ %כל נפש נולדת מנפש שכבר קיימת .רציפות הנפש בגילגולי נשמות דומה לרצ" הנפש המחברת בי יו אתמול להיו ,למרות שבאמצע חל שינוי בתודעה על ידי השינה. כמו במשנתו של אפלטו הוא טע שהרוח היא היוצרת את היקו .האידיאה היא העיקר ומתקיימת ג ללא ההגשמה שלה. האד ,שהתבר %ביסוד רוחני ,יכול לברוא את עצמו מחדש .גו" האד הוא העתק דהוי של הרוח ,אבל הוא יכול להגשי עצמו ולהגיע לאידיאל רוחני .האד הוא חלק מתהלי %קוסמי וכאשר הוא ישתחרר מהאגו שלו ,יצור קשר ע אות כוחות עליוני על חושיי. הוא יהפו %לחלק מהקוסמוס בצורה מודעת. כדי לייש את התיאוריות שלו הוא יסד את התנועה האנתרוסופית .הוא פיתח תרגילי שמטרת להרחיב את אישיות האד תו %כדי הפיכת הלא מודע למודע .הידע של הרוח הוא החשוב להתפתחות האד ,ומוטב להתחיל בחינו %כבר מלידה. מרטי בובר ,א" הוא ב המאה הנוכחית ,הסביר את ההבדל בי ניכור לבי קירבה ביחסי שבי האד לחפ /או בי אד לאד אחר או אד לטבע או אד לאלוהי. הוא מבדיל בי יחסי של אניאתה ויחסי של אניהוא ) .(ITביחסי של אניאתה קיימת זרימה בי שני אנשי ,דושיח בי שניי .האד מכיר ברגשותיו של השני והאחר חש בכ %ומקבל אישור שהוא קיי .ביחסי של אניהוא האד רואה בשני חפ/ 265 הקיי רק כדי לשרתו .יחס זה עלול להיות בי חברי וקרובי משפחה או אפילו יחס מנוכר לעצמנו .הסיכו איננו דווקא ביחסי אניהוא ,שאי אפשר בלעדיה ,אלא שזהו היחס השליט ברוב היחסי בי בני האד בעול המודרני .בובר מדגיש בעיקר את הדו שיח בי האד לבי אלוהי. 266 דתות שנוצרו מחו /לזרמי של מזרח מערב אינדיאני קשה להכליל את אמונות האינדיאני משו שה התגוררו בארצות רבות שהתחלקו בי שתי יבשות ,אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית .בצפו היו בעיקר שבטי ובדרו נוצרו ע השני מדינות גדולות. בי האינדיאני היתה נפוצה האמונה העתיקה של רוחות בטבע .לעתי ה בקשו את רשות של החיות ודומ שבטבע להשתמש בה .ה האמינו באלי ורוחות של השמש ,המי, כוכבי כמו נוגה וכוכב הצפו ,בעלי חיי ועופות ,עצי וצמחי שוני ,בעיקר אל התירס וצמח ההזיה פיאוטה ,אבל כמו בתרבויות העתיקות שנקראו פאגניות וכמו ג בשבטי באפריקה ,ה האמינו בישות מופשטת עליונה המקבילה לאלוהות המונותיאיסטית. להערצה לטבע ,לאדמה ,מתלווה הנוהג של ההודיה על כל מתנות הטבע .בי האינדיאני בצפו אמריקה לא היתה מקובלת בעלות על האדמה. עבודת הפולח לוותה בריקודי ,מוזיקה ובהרבה מאד מיסטיקה ואקסטאזה .המיסטיקני נעזרו ,לעתי קרובות ,בצמחי הזיה שוני .המיסטיקה עדיי מפותחת בקרב האינדיאני .ידוע טקס ההזעה לטיהור ולפתיחת התודעה .מיתוסי רבי של האינדיאני דומי למיתוסי של דתות שנוצרו באסיה .דירוג של יקומי שנית 267 למצוא בגנוסטיקה ובקבלה מופיעי בדר %שונה במקצת בתרבות המאיה. הגידולי החקלאיי תפסו מקו נכבד בתרבות האינדיאנית אבל לא הכירו כמעט בעלי חיי מבויתי .ע כיבוש העול החדש הובאו גידולי חקלאיי לאירופה ואילו בעלי חיי נשלחו לאמריקה. האינדיאני בצפו אמריקה היו שוני מאלו שבדרו אמריקה .בדרו אמריקה היו מדינות מאורגנות ,וכ התפתחו יותר המאגיה והכישופי .בדרו היו נפוצי קורבנות אד. האד המודרני הנוטה למיסטיקה נוטה לראות בדרו אמריקה מקו בו נית ללמוד מאגיה .בצפו אמריקה האד למד על שיוויו מעשי וסימלי .בצפו נמצאו יותר שבטי נודדי ,דרכי החיי והשילטו היו רכי יותר ,והשיוויוניות יושמה ללא פילוסופיות מסובכות .לא נהגו לסמל חלקות אדמה משו שהאדמה הייתה שייכת לכול .הכל ישבו במעגל שסימל שיוויו וכל אחד נש" באותה מקטרת .השלטו האינדיאני נטה לשיוויונית בי חבריו בהחלטות ציבוריות ובזכות הדיבור ,כולל האשה שהשתתפה ג בשלטו ובהנהגה הדתית .לאשה היו זכויות יותר מאשר בתרבויות אחרות .בניגוד לשאר התרבויות ,ה הניחו את אחזקת רוב הרכוש בידי האשה ומשפחת המוצא נקבעה לפי משפחת האשה .כאשר כוחה של האשה בבית חזק ,ג עניי החינו %הגיוני יותר .המבוגרי טיפלו בילדי והצעירי לא הצטרכו לעשות הכל בבת אחת .ע זאת היתה ג בי האינדיאני נטייה לפחות שיוויו לטובת האשה. רעיונות חברתיי שיוויוניי הוגשמו באופ טבעי בשבטי מסויימי באמריקה ,באפריקה ובאסיה ,דבר שהעיד שה ניתני ליישו. *** 268 אפריקה תרבות אפריקה המקורית וההיסטורית עדיי לא נחקרה כראוי ,לאחר שעמי שפלשו לתוכה עשו בה שמות והרסו תרבויות עתיקות. בנוס" לאמנות היו באפריקה ,כאמור ,ג מובלעות של שיוויו יחסי .לדוגמה ,לבני שבט הסנקה בסוד לא היו מנהיגי .כל אחד עשה את מה שהוא הבי ובכל זאת החברה תיפקדה .בשבטי רבי היתה קיימת משפחה מורחבת ,לעתי כל הכפר היה מעי משפחה .הורי טיפלו בכל הילדי ,לא רק בשלה. מאיד ,%התברר שהמבנה של קהילה קטנה וסגורה ,מנציח יחס מפלה ואכזרי כלפי סוג מסויי של אנשי יוצאי דופ ,שמשו מה החליטו שה נחותי .החברה האוניברסלית המודרנית מעניקה יותר חופש להימלט מכלא הסטיגמות. היעדר הקשרי בי השבטי יצר מעי מעבדה ענקית של מיני צורות חברתיות שונות ,כמו שבטי ללא מנהיגי ,שבטי שיוויוניי ,שבטי אלימי ,שבטי בשליטת נשי ,שבטי שהער% שלה הוא שלו ,שבטי שפותרי בעיות בעזרת חלומות ועוד מיני ניסויי שרק באפריקה הסתבר שה אפשריי .ג באפריקה קיי מעבר מעול הגו" לעול הרוח ,אבל מבלי לזלזל בעול החומר. לעתי קרובות הוכח שדברי שנראי ,כביכול ,קבועי מימי קד ה ,למעשה ,סמלי שהתקבלו ונתקבעו ללא עוררי וללא ביקורת, בעקבות צירופי מקרי או מלחמות .הסתבר שהניגוד המקובל של שחור ולב איננו כל כ %מוב מאליו .בשבט מסויי קיי הניגוד בי שחור ולב חסרי צבע ובי האדו גדוש הצבע .בשבטי אלה נערכו מחקרי רבי כדי להבי את מקור התנהגות האד .התברר שהנטייה הטבעית של האד לסדר ,להרמוניה ,לחיבור בי דברי ,היא בסיסית בכל מקו ואיננה שונה לגמרי במהותה מ החשיבה המדעית .שבטי אפריקאי ואינדיאני שעדיי לא הצטרפו לתרבות הממוסדת נוטי למיי בעלי חיי וחפצי בדר %הגיונית ,א כי בשיטה שונה מזו של המדע. 269 אבורג'יני בקרב הילידי באוסטרליה התפתחו רעיונות פילוסופיי למרות שלא ינקו את חוכמת מסביבה עשירה ומורכבת כמו במזרח הקדו ובאירופה .נדרש זמ רב כדי להבי את משמעות משו שלא היה בה הליטוש והעידו הסופי שנוצרי בשעת מגע וחיכו% ע תרבויות מנוגדות .על כ נתקלו בחוסר הבנה ואפילו בעוינות בקרב בני עמי אירופאיי שפלשו לתוכ. האבורג'יני מספרי על תקופת החלו ,העול הקדמו שהיה לפני היות העול הזה .כדי להמשי %ולקיי אותו עול עליה לשיר ולרקוד אותו ,וכ %לממש אותו על ידי עשייה .הרעיו הוא שכדי שמשהו יהיה ,חייבי לעשות ולא לצפות שהוא יקרה מעצמו, שא לא כ הוא נשאר בגדר פוטנציאל ,לא כלו .המציאות תלויה באד ,כמו ביהדות. *** 270 חלק שלישי חזו העתיד ומה הלאה? עול אפשרי המאבק היו הוא בי הקיצוניי הסוגדי לדר %אחת ,כולל אנשי המדע ,ובי המתנתקי מהדר %הבטוחה ופוני אל העמימות והניידות של הגדרות ומקבצי אמונות ודעות שונות לחלוטי בתו% סל אחד ,ע אופציה לשנות אות בכל רגע ורגע .מאבק זה יסתיי כנראה בנצחו הדר %השנייה ,א כי לא תתגבר לגמרי על הדר% הראשונה .סביר שימשכו החיכוכי בי בני האד ,אבל יתכ שאות איזורי של סובלנות ,חיבה הדדית ,הבנה ,התפתחות נפשית ורוחנית ,יתרחבו .סובלנות כלפי אי בהירות תוביל לראייה אחרת ולדרגה חדשה של אנושיות ,מעי קיו ביקו אחר מופשט יותר, שיתעשר באפשרויות פיזיות ורוחניות ,כגו ,הארכת חיי ,שליטה רבה יותר בגו" ובאופי ,תיקשורת רבה יותר ,בריאת עולמות חדשי בעזרת מחשבי ואולי בעזרת עוד המצאות חדשות ,קיו בכוכבי רחוקי ,יתכנו פגישות ע ישויות ממימדי אחרי .במקו להפו% לאספני חפצי ,ידע וחוויות ללא הבחנה ,יהיו האנשי יצירתיי וממוקדי יותר .השירותי החברתיי והלימודיי יתרחבו במידה רבה ,מגמה שהתחילה בשני האחרונות. האפשרות לשנות את את גו" האד ואת נפשו בעתיד ,עקב היכולת לשכפל בני אד ,חיות ,איברי או תאי ,היכולת לשלוט בגני ובפקודות המוח ,אולי האפשרות העתידית להעניק מעי חיי למכונות ולמחשבי ,והעירבוב בי אד למכונה ,האפשרות ליצור 271 סוגי אחרי של זמ ,ליצור חיי וירטואלי וסמליי יאלצו את האד להתרגל למספר אמיתות ולמציאות משתנה ולא בטוחה. האמת תהיה מעי קווי שחוצי זה את זה בכל הכיווני ונפגשי רק בנקודה אחת. התייחסות אחרת אל האנרגיות והסמלי ,שליטה טכנולוגית ויכולת להארכת חיי ,מגדילות את סיכוייו של האד לברוא את עולמו ולהתגבר על האימה הבסיסית של ב התמותה מפני החידלו. בהתא להגדרות ולתיאורי האמונות שבספר ,מוצע תיאור המציאות העתידית ,או המציאות שכדאי ללכת לקראתה בעשרות השני הבאות ,מתו %אינספור עתידי אפשריי אחרי .זוהי האפשרות להמציא סרט בעזרת המיסטיקה ולהיות בתוכו בעזרת הטכנולוגיה. עול אפשרי הסמלי לא יתבטלו ,אלא רק יוזזו .ג היחס לערכי יהיה נייד יותר מלבד הער %של התחשבות בזולת .אותה ניידות ,חוסר קביעות של המחשבה ,תגרו להפיכה של ממש באורח החיי האנושי. כאשר הסמלי לא יהיו יציבי ,היצירות יהיו אחרות ,יותר ארעיות ,יותר מורכבות וניתנות להרכבה ולפירוק בזמ קצר יותר כמו קוביות של ילדי .כאשר תהיה אפשרות לקצר את זמ היציבות שהאד זקוק לו כיו ,האנושות תתפנה לעושר גדול יותר של יצירתיות .בעיות ארוכות טווח פחות יציקו לבני האד ,משו שהאד לא ידבק לאנשי ולרכוש .העול יהיה מורכב מכל מה שקשור ללא יציב ,למשתנה ,כמו קולנוע ,טלוויזיה ,מחשבי, מציאות וירטואלית ,תקשורת מחשבי ,יחסי ע אנשי חדשי, ע קהילות חדשות ,מחזורי משתני של חיי ,קשרי ע חיי אחרי ,נסיעות לעולמות אחרי ולכוכבי אחרי ,חיי במציאות וירטואלית ואסטרלית ,הארכת חיי ,שינוי מחזורי החיי בדר% חדשה ,המצאות חדשות ,רעיונות חדשי ,סיפורי חדשי ,חיבורי חדשי בי בני אד .האד יוכל להרכיב ולבנות לא רק את אמונתו אלא ג סמלי שנראו בעבר קבועי ובלתי ניתני להזזה כמו 272 אישיותו ,גופו ואולי גילו .הוא יוכל ליצור יצירות בעזרת אנשי מכל קצווי תבל ללא צור %תיוו %של מימסד כלשהו .סביבתו של היחיד תהיה ניידת ג א לא יזוז ממקומו .כ %יקרה לביתו ,סביבתו ,הנו" הנשק" מחלונו ,האקלי של מקו מגוריו ,מכריו ומקצועו. אנשי יחיו בעול שה יצרו לעצמ ,בעזרת טכניקות מדעיות ורוחניות .אולי בעתיד יוכל האד להפו %תמונת מחשב לכוח הפועל על החומר ,כלומר אנרגית הסמל תשפיע על המציאות. המדע המודרני עשוי להוכיח שהאמת ,ג הפיזית ,איננה מוצקה, היא משתנה ואפשר להשפיע עליה בעזרת טכניקות מחשבי וקולנוע .האד יחיה בדומה לעול האסטרלי ,בעול בו יהיו דמויות נעדרות גו" ממשי כמו בחלו .בעול זה קיימות אינסו" אפשרויות שישתנו ברגע שיחפו /בכ ,%אולי יצליח לברוא ישויות חדשות או ישויות דימיוניות בתמונות תלתמימדיות .אנשי יבנו לה עולמות במחשב ,בעזרת טכניקות של קולנוע רגיל בתו %הבית ובעזרת וידיאו תלתמימדי שיוקרנו על הקירות .ה יתגוררו בתו %בתי שיוכלו להיראות מפוארי ע רהיטי נאי וכלי נאי ובתו %נו" מהמ כרצונ :המחשבי יקרינו תמונות תלתמימדיות .ספה שנקנתה בשוק תעוטר בריפוד של ריהוט מתקופת לואי ה ,16והקירות יעוטרו בציורי פיקאסו ,מחלו אחד יוקר נו" שוויצרי ולמחרת ,נו" ירושלי בליווי מזג האוויר המתבקש .כלומר ,א האד ירצה להיות בנו" י תיכוני הוא יראה את הי ,ישמע את קריאת השחפי וג יריח את הריח המלוח של הי .א למחרת ירצה להתגורר בשוויצריה הוא יראה אג ודשא ירוק סביבו ,וישמע את צילצולי הפעמוני של הפרות .אנשי יוכלו לדבר זה ע זה ממרחק תו %כדי שה פוני ומשוחחי ע הדמות הווירטואלית של המשוחח שתשב ליד .האד יוכל ,כמו בהינדואיז ,להיות בתו %חלו שהוא מעצב לעצמו משו שהוא ייבנה על ידי אמצעי טכניי .הוא יוכל לשמור על קשר בי עול המציאות ובי עול החלומות שלו בגלל ההכרח להיות בקשר ע העול המכני המדעי. האד שיהיה מוכ נפשית להשתנות וג יהיו בידיו אמצעי לשיפור גופו ואישיותו באמצעי טכנולוגיי ,רפואיי ופסיכולוגיי יוכל לשנות לגמרי את אישיותו החיצונית ,הנפשית ,הגופנית, השיכלית ,והרוחנית ,כמה פעמי בחייו ,ולהיות מספר אנשי מבלי להיות כבול לאות סמלי של ע וצורה חיצונית שהוטבעו בו מלידה .האד יוכשר מגיל הג לבחור את התחומי המענייני אותו ומילדותו יחליט על חייו ,ע מידה מינימלית של הדרכה ותמיכה 273 מבחו ./בתקופה קצרה יותר מאשר היו ישיג השכלה מסויימת ואחר כ %יוכל ליצור מעי גילגולי חדשי בה ילמד דברי חדשי ,לפי הסדר שיחפו /בו .יותר ויותר זקני יהיו יצירתיי כמו צעירי ולא תהיה לה בעיה לשנות את דעותיה .ייתכ שיהיו תקופות של מנוחה .כלומר ,אד לא ינסה למשו %את גיל הפעילות או גיל הצעירות עד אי ק ,/אלא בתקופה מסויימת הוא יניח לעצמו לחיות ברמה גופנית נמוכה וחסרת מעשה אבל אולי עשירה ברוחניות ,מעי מוות מודע שבי הגילגולי ,ולאחר מכ ,יתחיל שוב לעלות על דר %הפעלתנות .דר %אחרת לנסח משפטי אלה היא, שהאד יוכל לוותר על מיתות בי הגילגולי ,ע"י כ %שבאופ מלאכותי יצור במחזוריות תקופה של חיי ולאחריה תקופה של מנוחה שתהיה דומה לחיי למוות של היו ,ואחר כ %שוב יצור חיי חדשי. קיימי סוגי מדיטציה המאפשרי לחלק גדול מ האנשי קבלת מסרי והוכחות לקיו עולמות דימיוניי שוני כש שעשו המיסטיקני ,היכולי לסייע ביצירת עול חדש .ג החיי מחו/ לכדור האר /בעזרת חלליות יצרו תנאי פיזיקליי שוני שיביאו להמצאת רעיונות חדשי ולדר %חיי חדשה. מטרות האד לא יהיו קשורות לאמונה מסויימת או לדת מסויימת אלא לתחומי שוני באמנות ,בפילוסופיה ,במדע ,ביחסי בני אד ובצלילה לתו %חוויות .הדתות יהפכו יותר לזרמי אנרגיות שאנשי יבחרו בה לכל חייה או רק לתקופות בודדות .החיבור לדתות ולאמונות ייעשה מתו %צור %להתחבר לאנרגיה שתתאי לאד היחיד ולסמלי נבחרי של אותה דת או דתות. התקווה של כל שוחרי האחדות שלכול תהיה דעה אחת וכוונה טובה אחת התנפצה בעבר מול המציאות .נראה שבעול מרובה האוכלוסי של היו יותר מעשי ליצור קבוצות ,לא סגורות מדי ,ששותפי לה אנשי בעלי נטייה רוחנית דומה ,מבלי שינסו לשכנע בעקשנות את הכופרי ברעיונותיה .יהיו אלה קהילות בעלות מכנה משות" רעיוני .האחדות יכולה להתבטא רק בתחומי מסויימי הנוגעי לרווחה פיזית ,כמו מדינאות ,כלכלה ושימור כדור האר ./קשר מסוג זה מתחיל להיווצר כבר היו באמצעות תיקשורת מחשבי .כ %יהיו קהילות של תחומי עניי שאינ מבוססות על לאו ,מדינה ועל קשרי ד .קהילות בינלאומיות יתקיימו לפי העניי .יתכ שאנגלי ,תורכי ,אסקימוסי ויהודי יחדיו יצרו קהילה שיש לה מ המשות" עד כדי יצירת ע אחד ,ולא דווקא ייצגו 274 פילוסופיות חיי שונות לחלוטי .בקבוצות של דומי ובאמצעי כמו אינטרנט יתאפשר ג לאנשי מ הישוב ולרוב הדומ להשמיע את קול ,ללא רשות מאיזשהו מנהל .כיו אנשי שומעי רק אנשי נבחרי מטע ממסד עלו ,שכביכול מדבר בשמ ,אבל למעשה לעתי קרובות ה מרוחקי ומנוכרי מהע .זהו תהלי% דמוקרטי בו לכל אחד ניתנת הזדמנות לעמוד על במה. המבנה המשפחתי יהיה פחות נוקשה אבל המסגרת לא תתבטל .יהיו משפחות ואומות אבל נית יהיה להחלי" או לשנות אות בקלות יחסית .התקופה הבאה תיצור סמלי ומיתוסי חדשי, ניידי ,גמישי ומשתני יותר שישחררו את האד מהצור %בסמלי ומיתוסי נוקשי של דת ,לאו ,שבט ומשפחה .רגש האהבה שהאד כה נזקק לה לא יהיה נוקשה כבעבר .האד יהיה מוכ להשתיי %למיתוס זמני של התענינות ועבודה משותפת ולשנות את השתייכותו ע סיו ההתעניינות ,אבל יוכל עדיי להשתיי% לאיזושהי קבוצת מוצא שהוא ירצה בה בלי לראות בה קבוצה עליונה על אחרות .הוא לא יזדקק להמציא אויבי ולהפו %את האחרי לרעי ולנחותי כדי למצוא את עצמו. חלק מ העול המודרני מפרש עדיי את החופש ,את האוניברסליות והיכולת לקשור קשרי ע כל העול כצעקנות, כשימוש ביצרי בסיסיי כמו מי ופחד כדי למכור וכתוצאה מכ% נוצר מיסחור המי ,מיסחור האלימות ומיסחור בכלל ,טכניקה שמשתמשי בה ג נציגי דתות מסויימי .היכולת לברוא עול שיספק את צרכי היחיד בתו %קבוצות קטנות יותר תמת ,אולי, הורדת הרמת התרבותית עקב הצור %לפנות לקהל גדול ככל האפשר .האד יוכל לבחור את הקהילה שלו ללא צור %להחש" לבעלי ממו ובעלי יצר פירסו המבקשי את המכנה המשות" הנמו %ביותר כדי להשיג אזורי שליטה רבי ככל האפשר ,ועדיי ישאר לה קהל יעד שיחש" לה ברצו .מאיד %תהיה לאנשי בעלי בשורה של ממש הזדמנות להפי /את תורת ביתר עומק ורצינות בקרב קהילות המוכנות להקשיב לה ללא הרעש המתמיד שה נחשפי לו ללא הר" על ידי אות בעלי ממו וכוח. יוש דגש על אסטתיקה ,ואמנות יותר מאשר בימינו משו שש המשחק יהיה יצירתיות והיא תשתלב במתמטיקה יצירתית במדע יצירתי. האמנות והמדע יתערבבו .תהיה אפשרות יותר לשחק ולביי את החיי וליצור סביבה אסטתית .יהיה איזו ,בי אנילאכלו 275 וקיירקבעיניאחרי או בעיני איזושהי אלוהות ,ובי אנייוצר אתהעולואניקובעאתהחוקי. לכול תהיה נגישות לטכניקה אבל חלק יצרו עולמות יותר עשירי ומענייני .חלק יתחברו לצד החיצוני וחלק לתחו הרוחני, למרות שלכול יהיה קשר ה לאדמה וה לרוח או לשניה לפי רצונ .ע הקמת העול שהסמלי יהיו בו רוחניי ולא קבועי, האד שחובר לרוחניות יחווה הרבה פחות סבל מאשר כיו .עדיי תהיה מלחמה בי הגו" לרוח ,ועדיי יהיו מאבקי א כי בדר% אחרת ,מעודנת יותר מאשר היו. ***** 276 ביבליוגרפיה לפני היות התנ" ,%כורש הרצל גורדו ,הוצאת ע עובד/דביר, .1966 לפני היות הפילוסופיה ,ה .וה .א.פרנקפורט ,ג' .א .וילסו ,ת. יעקובסו ,הוצאת יחדיו.1967 , חוכמת מצרי העתיקה ,נעמי אוזנייק ,הוצאת עופרי1995 , אנציקלופדיה מקראית .הוצאת מוסד ביאליק ,ירושלי.1968 , החשיבה הפראית ,קלוד לוישטראוס ,ספרית פועלי בע"מ, מרחביה ות"א.1973 , הודו ,אמונות ודעות ,חיי שפילברג ,הדר ,הוצאת ספרי בע"מ, ת"א.1985 , רמת ההתפתחות הפנימית והצמיחה הרוחנית אני ביסנט ,הוצאת העיד החדש. בהגודגיתא כמות שהיא ,שרי שרימד ,א .צ' .בהקטיודאנתה סוואמי פרבהופאדא ,הוצאת בהקתיודאנתה.1985 , בהגודגיתה ,שירת המבור ,%בתרגו עמנואל אולסבנג ,מוסד ביאליק ירושלי .1956 בודהיז ,לידיה אר הוצאת דביר.1993 , מפי בודהה ,הוצאת דעת.1981 , האמנות לחיות ,מדיטצית ויפאסנה ,ויליא הארט ,זמורה בית, מוציאי לאור.1994 , ספר הדר %והסגולה ,לאודזה ,ד דאור ויואב אריאל .הוצאת מפעלי אוניברסיטאיי.1981 , יי ויאנג ,ג .קופר ,הוצאת אור טבע.1981 , טאואיז ,מרטי פאלמר ,הוצאת עופרי .1996 תורת הז ,דייויד סקוט ,טוני דאבלדיי ,הוצאת עופרי.1995 , ז בודהיז ופסיכואנליזה ד.ט .סוזוקי ארי %פרו וריצ'ארדה דה מרטינו ,הוצאת א .רובינשטיי .1975 שיחות מטורפות ,יעקב רז ,הוצאת מוד בע"מ.1995 , שבע תרבויות ישראל ,עיו חדש בתולדותיה ,אפרי שמואלי ,יחדיו, איחוד מוציאי לאור בע"מ.1980 , 277 צא ולמד .מורה דר %במצוות עמינו אליעזר לוי הוצאת ראוב מס, ירושלי .1958 מי כתב את התנ" ?%ריצארד אליוט פרידמ ,הוצאת דביר .1995 המיסטיקה העברית הקדומה ,אוניברסיטה משודרת ,משרד הביטחו .1989 מגילות י המלח ,רשות העתיקות ,ירשלי.1995 , הברית החדשה ,תרגו החברה לכתבי קודש.1991 , חייו ומותו )ישוע ב יוס"( ,זלמ ח ,הוצאת רשפי.1993 , הקורא הקדוש ,תורג ע"י ד אהרו בשמש ,הוצאת מסדה .1971 האיסל הקדו ,דזמונד סטיוארט והעורכי של ספרי טיי ליי", ספרית מעריב .1977 עוד שיחות על האיסל ,חוה לצרוסיפה מטכ"ל ,קצי חינו %ראשי, גלי צה"ל ,הוצאת משרד הביטחו. מגמות חדשות באיסל ,ספריה אוניברסיאטית ,ע עובד. 1976 , משנת הזוהר ,ישעיהו תשבי ,מוסד ביאליק ירושלי ,תשמ"ב. י .תשבי ,תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י ,הוצאת ספרי על ש מאגנס ,האוניברסיטה העברית ירושלי ,תשמ"ד. גרשו שלו ,פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה מוסד ביאליק, ירושלי .1976 קבלה ,המפתח לחירות ,הרב ש.פ .ברג ,הוצאת המכו לקבלה.1972 , ספר הרזי ,מורדכי מרגליות הוצאת קר יהודה ליב ומיני אפשטיי מהדורת ידיעות אחרונות ,תשכ"ז. מורה דר %בפילוסופיה היוונית ,ח"י רות ,הוצאת ראוב מס, ירושלי ,תשי"ב. תולדות האתיקה העתיקה ,נת שפיגל ,הוצאת ספרי ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית ,תשמ"ה. ההגות הפילוסופית בהשתלשלותה ההסטורית ,הוצאת משפט ומדינה ,ירושלי ,תשי"ח. אנשי ודרכי ,מסות פילוסופיות ,שמואל הוגו ברגמ ,מוסד ביאליק בירושלי.1967 , תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה ,שמואל הוגו ברגמ ,מוסד ביאליק ,ירושלי.1970 , הוגי הדור ,הוגו ברגמ ,הוצאת "מצפה" תרצ"ה. זרמי בפילוסופיה החדשה ,ד"ר גרשו חורגי ,הוצאת סורא י וישיבה אוניברסיטה ,ניו יורק.1959 , 278 נושאי נבחרי בתורת הנסתר ,א .תיאוסו" ,האגודה התיאוסופית בישראל. דר %האור ,א .תיאוסו" ,האגודה התיאוסופית בישראל. רג'ה יוגה ,וואלאס סלאטר ,הוצאת האגודה התיאוסופית. הנבואה השמימית ,ג'יימס רדפילד ,הוצאת "אופוס".1994 , מצעד האיוולת ,ברברה ו .טוכמ ,ספרית מעריב.1986 , עלמרחב ,מיצ'יו קאקו ,הוצאת הד ארצי.1998 , אנציקלופדיה עברית ,החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ ,שני תשכ"ח ,תשל"ד. The keys of Enoch, G. G. Hurtak, Accademy for future science, 1973 The Astrology of Fate, Liz Greene, Samuel Weiser, Inc. York Beach, 1984. *****
© Copyright 2024