‫תכנית אב לאיכות הסביבה‬ ‫ולפיתוח בר קיימא‬ ‫מועצה אזורית משגב‬ ‫טיוטת‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫צוות העבודה‬ ‫צוות התכנון‪:‬‬ ‫ברוך קומפנו‬ ‫צור אבלס‬ ‫דפנה בן ברוך‬ ‫חיה בנדק‬ ‫איריס אפרת‬ ‫נועה גכט‬ ‫שמוליק כרמלי‬ ‫מנהל מחלקת איכות הסביבה‪ ,‬מועצה אזורית משגב‬ ‫מפקח איכות סביבה ותובע המועצה‪ ,‬מועצה אזורית משגב‬ ‫מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי ולמידע‪ ,‬מועצה אזורית משגב‬ ‫מנהלת מפעם גליל מערבי‪ ,‬משרד הפנים‬ ‫ניהול הפרוייקט ותכנון אזורי‪ ,‬חברת אורבניקס בע"מ‬ ‫ניהול הפרוייקט ותכנון אזורי‪ ,‬חברת אורבניקס בע"מ‬ ‫יועץ סביבתי לתכנית‬ ‫ועדת איכות הסביבה‪:‬‬ ‫דון ג'קובסון‬ ‫יואב פיסטינר‬ ‫איתי הדרי‬ ‫עידית בנאורי‬ ‫ברוך רוזן‬ ‫עטאלה ניקולה‬ ‫ברוך קומפנו‬ ‫חבר מליאה‬ ‫חבר מליאה‪ ,‬יו"ר הועדה‬ ‫נציג ציבור‬ ‫נציגת ציבור‬ ‫סגן ראש המועצה‬ ‫חבר מליאה‬ ‫עובד מועצה‬ ‫צוות היגוי – מרחב פתוח‪:‬‬ ‫דפנה בן ברוך‬ ‫ברוך קומפנו‬ ‫צור אבלס‬ ‫חיה בנדק‬ ‫הלה בן דורי‬ ‫ראיד פאדילה‬ ‫רפי בונה‬ ‫חוסיין טרביה‬ ‫ניצן לוז‬ ‫סטיב גרנט‬ ‫עליזה רפופורט‪-‬רוטמן‬ ‫איתי הדרי‬ ‫דוד כהן‬ ‫דון ג'קובסון‬ ‫אסף אברהמי‬ ‫דני כהנא‬ ‫סמדר שטוקלמן‬ ‫יוני (משה) יונס‬ ‫יוסי ירון‬ ‫מיכאלה פולנסקי‬ ‫איתן רוזנברג‬ ‫משה רוט‬ ‫נאיף סוועאד‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪2‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫צוותי ההיגוי – תכנית האב‪:‬‬ ‫הסביבה כמנוף לקיום משותף‬ ‫ליאורה אהרון‬ ‫בדריה בירומי‬ ‫חוסיין טרביה‬ ‫חיה בנדק‬ ‫חסיה פורת‬ ‫יונית קריסטל‬ ‫ירון ברטוב‬ ‫חינוך סביבתי ועשייה בקהילה‬ ‫אודי בן דרור‬ ‫אורון אמיתי‬ ‫אורנית פרקטובניק‬ ‫איילת ברנע נשר‬ ‫אילנה זוהר‬ ‫איריס אלקחר‬ ‫איתן רוזנברג‬ ‫נורית ברנע‬ ‫נעאמנה נאג'ת‬ ‫עבד נמארנה‬ ‫עירית הדרי‬ ‫רבקה פרינץ‬ ‫קובי גולדברג‬ ‫שמוליק שדה‬ ‫ברוך קומפנו‬ ‫אליהו שטרן‬ ‫בתיה רכבי‬ ‫איילת גונן‬ ‫דניאל כהנא‬ ‫חיה בנדק‬ ‫טליה חפץ‬ ‫יוסי ירון‬ ‫ליאת בלכר‬ ‫מאי אסדי‬ ‫מושיק לוין‬ ‫מיכאלה פולנסקי‬ ‫נוגה שליט‬ ‫נורית ברנע‬ ‫ניצן לוז‬ ‫נעמנה נאג'ת‬ ‫עומר נאור‬ ‫עיד סוואעד‬ ‫שירה פרימן‬ ‫שלמה בן גיא‬ ‫ברוך קומפנו‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪3‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫מדיניות תכנון ושטחים פתוחים‬ ‫אורן פרלסון‬ ‫אלי בנישו‬ ‫דוד כהן‬ ‫דון ג'קובסון‬ ‫דורון רוהטין‬ ‫דניאל כהנא‬ ‫דפנה נבו‬ ‫הילל גלזמן‬ ‫תעסוקה ויזמות‬ ‫דוד סלייפר‬ ‫חיה בנדק‬ ‫יואב פיסטינר‬ ‫סמדר שטוקלמן‬ ‫עידית בנאורי‬ ‫עליזה רפפורט‪-‬רוטמן‬ ‫שירה פרימן‬ ‫צור אבלס‬ ‫חיה בנדק‬ ‫חנה ליבנה‬ ‫יוחאי אברני‬ ‫לאוניד מליקין‬ ‫מוניר סואעד‬ ‫משה הר ציון‬ ‫משה רוט‬ ‫צור אבלס‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪4‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫מבוא‪ :‬הצורך בתכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא במשגב‬ ‫‪.1‬‬ ‫מועצה אזורית משגב‪ :‬רקע כללי‬ ‫‪.2‬‬ ‫סוגיות עיקריות להתמודדות במסגרת תכנית האב‬ ‫‪.3‬‬ ‫תהליך התכנון‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫עקרונות על‬ ‫תיאור תהליך העבודה‬ ‫‪.4‬‬ ‫פיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬תפיסת התכנית‬ ‫‪.5‬‬ ‫מטרות וחזון התכנית‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הטמעת התכנית הלכה למעשה‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מטרות התכנית‬ ‫חזון התכנית‬ ‫פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‬ ‫סדרי עדיפויות במימוש התכנית‬ ‫ניהול סביבתי של המועצה ומוסדותיה‬ ‫מבנה ארגוני ומנגנון הביצוע‬ ‫נספחים‬ ‫מסמכי המדיניות‪:‬‬ ‫תעסוקה ויזמות‬ ‫חינוך סביבתי ועשייה בקהילה‬ ‫הסביבה כמנוף לקיום משותף‬ ‫מדיניות תכנון ושטחים פתוחים‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪5‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫מבוא‪ :‬הצורך בתכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא במשגב‬ ‫נושא איכות הסביבה הינו אחד הנושאים החשובים למועצה האזורית משגב ולתושביה‪ .‬מצד אחד קיים רצון‬ ‫לשמור על צביונו של האזור כאזור כפרי‪ ,‬עתיר שטחים פתוחים‪ ,‬בתי גידול ייחודיים ונופים עוצרי נשימה;‬ ‫מאידך‪ ,‬השאיפה היא לאפשר את המשך פיתוחה של המועצה‪ ,‬לאמור‪ :‬קליטת אוכלוסייה חדשה בישובים‬ ‫ופיתוח מקורות תעסוקה‪ ,‬תוך שמירה על איכות חיים גבוהה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬עומדת המועצה האזורית משגב בשנים האחרונות‪ ,‬כמו מרבית המועצות האזוריות בארץ‪ ,‬בפני‬ ‫לחצי פיתוח והתרחבות מצד הישובים העירוניים בסביבתה‪ .‬לחצים אלה מעמידים בפניה אתגר נוסף בכל‬ ‫הנוגע לניהול השטחים הפתוחים שבתחומה והתמודדות עם בעיות סביבתיות הנובעות מהמפגש בין המרחב‬ ‫הפתוח למרחב המעוייר‪.‬‬ ‫ההחלטה על קידום תוכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא באה‪ ,‬אם כן‪ ,‬על רקע הקונפליקטים‬ ‫והדילמות עימם מתמודדת המועצה‪ ,‬יחד עם עליית המודעות למונח "פיתוח מקיים" ו‪"-‬התנהלות מקיימת"‬ ‫והצורך לדאוג לדורות הבאים‪ .‬הכנת התכנית משקפת הכרה ההולכת ומתחזקת של הרשויות המקומיות‬ ‫בארץ בכלל‪ ,‬והמועצות האזוריות בארץ בפרט‪ ,‬בדבר האחריות הרבה המוטלת עליהן בשמירה על השטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬שמרביתם מרוכזים בשטחן‪.‬‬ ‫מטרת תכנית האב היא להטמיע את תפיסת הקיימות ולהתוות קווי מדיניות ברורים בנושא הפיתוח‬ ‫העתידי ואיכות הסביבה במועצה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מועצה אזורית משגב‪ :‬רקע כללי‬ ‫המועצה אזורית משגב שוכנת במרכז ומערב הגליל‪ ,‬באזור הררי המכוסה חורש ים תיכוני הנחרץ ע"י בקעות‬ ‫ונחלים‪ .‬פיתוח האזור החל בסוף שנות ה‪( 07-‬בין היתר במסגרת תכנית ה"מצפים") והוביל להקמתם של‬ ‫עשרות ישובים חדשים‪ ,‬אשר ניבנו ככפ"תים (כפרים תעשייתיים)‪ .‬בשנת ‪ 3893‬הוקמה המועצה האזורית‬ ‫כגוף מוניציפאלי שמטרתו לספק שירותים לתושבי האזור‪ .‬המועצה הורכבה מחיבור של שלושה גושי‬ ‫התיישבות‪ :‬גוש שגב‪ ,‬גוש צלמון וגוש תפן‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המועצה מונה כיום ‪ 38,919‬אלף תושבים ב‪ 11 -‬ישובים‪ .‬קרוב לשליש מהאוכלוסייה (‪ )1,1,1‬הם‬ ‫ערבים‪-‬בדואים‪ ,‬המתגוררים בשישה כפרים (נתוני ינואר ‪ .)3771‬דגם ההתיישבות הדומיננטי במועצה הוא‬ ‫ישובים קהילתיים – דגם חדש יחסית שהתפתח מהכפ"תים ומותאם בצורה טובה יותר למאפייני‬ ‫האוכלוסייה והאזור‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים החשובים של המועצה האזורית משגב הוא הריכוז הגבוה של שטחים פתוחים בתחומה‪:‬‬ ‫המועצה משתרעת על פני שטח של כ‪ 377,777 -‬דונם‪ ,‬אשר קרוב ל‪ 87% -‬ממנו הוא שטחים פתוחים מסוגים‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪6‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫שונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬שטחי יער‪ ,‬שמורות טבע וגנים לאומיים ושטחים חקלאיים‪ ,‬רובם המכריע בבעלות פרטית‬ ‫של ערבים תושבי האזור‪.‬‬ ‫המועצה האזורית שוכנת בלב ליבו של אזור המאוכלס בערבים (גובלת ב‪ 3, -‬רשויות ערביות)‪ .‬לעובדה זו‬ ‫השלכות נרחבות על היבטים רבים לרבות איכות הסביבה‪ ,‬על רקע הפערים הגדולים הקיימים בין שתי‬ ‫האוכלוסיות (היהודית והערבית)‪ .‬נקודת המוצא היא שהתכנית הנוכחית לא תוכל לפתור את מכלול הבעיות‬ ‫והקונפליקטים הקשורים ליחסים שבין יהודים לערבים‪ ,‬שהינם בעלי הקשר גאו‪-‬פוליטי רחב יותר‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫ההכרה בכך שנושאים סביבתיים הינם חוצי גבולות וחוצי אוכלוסיות מחייבת ראיה אזורית כוללת אשר‬ ‫באה לידי ביטוי בתחומים שונים בהם עסקו צוותי ההיגוי בתהליך הכנת התכנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬סוגיות עיקריות להתמודדות במסגרת תכנית האב‬ ‫על רקע האמור לעיל‪ ,‬מפורטות להלן הסוגיות העיקריות להתמודדות במסגרת תכנית האב‪:‬‬ ‫‪ .3‬יחסים מורכבים עם השכנים הערבים (תלות הדדית) – קושי במניעה ובטיפול במפגעים סביבתיים (בניה‬ ‫בלתי חוקית‪ ,‬פסולת) ובקידום נושא איכות הסביבה ברמה האזורית‪.‬‬ ‫‪ .3‬כירסום בשטחים הפתוחים – לחצי פיתוח מצד גורמים שונים (אזורי תעסוקה‪ ,‬ישובים‪ ,‬רשויות‬ ‫מקומיות וכיו"ב)‪.‬‬ ‫‪ .1‬קהילה מודעת‪ ,‬אכפתית אך מאופיינת ברמת עשייה סביבתית בינונית‪.‬‬ ‫‪ .,‬העדר מדיניות סביבתית ברורה בנושאי פיתוח שונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תהליך התכנון‬ ‫‪ 3.1‬עקרונות על‬ ‫תהליך הכנתה של תכנית האב התבסס על כמה עקרונות מרכזיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שיתוף הציבור ובעלי העניין בכל שלבי תהליך הכנת התכנית‪ ,‬החל מבחירת הנושאים לטיפול וכלה‬ ‫בקביעת התוצרים‪ .‬ההמלצות הנגזרות מהתכנית מבטיחות את המשך מעורבותו ושיתופו של הציבור‬ ‫בועדות ובפורומים שונים‪ ,‬גם לאחר שיסתיים תהליך הכנת תכנית האב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הטמעת עקרונות וערכים של פיתוח בר קיימא הן בתהליך הכנת התכנית והן בתכנים של מסמכי‬ ‫המדיניות השונים (הרחבה על תפיסת הקיימות וביטויה בתכנית – ראו בהמשך)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ועדת איכות הסביבה כציר מרכזי בתכנית – מעורבות מלאה של הועדה לכל אורך התהליך‪ ,‬היותה הגוף‬ ‫המחליט על סדרי עדיפויות והמוביל את יישום התכנית‪.‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪7‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫ד‪ .‬הצעת פרוייקטים ותהליכים מתמשכים – תוצרי התכנית הינם פרוייקטים בעלי תוצר סופי ומוגמר‪,‬‬ ‫ותהליכים להטמעה המבטיחים את המשכיותה של התכנית לאורך זמן בלתי מוגבל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שקיפות בתהליך הכנת התכנית אשר באה לידי ביטוי בתיעוד של הדיונים והפצת תוצרי הביניים‬ ‫והתוצרים הסופיים לציבור ולבעלי העניין לצורך קבלת היזון חוזר‪.‬‬ ‫בחלק הבא יובא תיאור מפורט של תהליך העבודה תוך התייחסות לאופן ביטויים של העקרונות שצוינו‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬תיאור תהליך העבודה‬ ‫תכניות אב לפיתוח בר קיימא הן ישות חדשה יחסית; מעבר להנחיות ועקרונות כלליים‪ ,‬טרם פותח מודל‬ ‫מסויים (אם בכלל קיים כזה) על פיו יש לפעול להכנתן‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנושא בו עוסקת התכנית מחייב שימת דגש‬ ‫מיוחד על עצם התהליך‪ ,‬לא פחות מאשר על התכנים והתוצרים‪ .‬כפועל יוצא מהאמור‪ ,‬היה תהליך הכנת‬ ‫התכנית הנוכחית במידה רבה לא "שגרתי"‪ ,‬כפי שיתואר להלן (ראו גם תרשים ‪:)1‬‬ ‫שלב א – מפגש ציבורי פתוח‬ ‫תהליך הכנת התכנית החל עם החלטת צוות העבודה לפנות אל הציבור ולשאול אותו מהן הסוגיות המרכזיות‬ ‫שהוא רוצה להתמודד עימן במסגרת תכנית האב‪ .‬בהמשך‪ ,‬גובש צוות היגוי של בעלי עניין‪ ,‬לצורך בחירת‬ ‫השיטה המתאימה לשיתוף הציבור‪ .‬הצוות נחשף לטכניקת ה"המרחב הפתוח" (‪)Open Space Technology‬‬ ‫ שיטה חדשנית וייחודית להנחיית קבוצות אשר בה מתאפשר לכל משתתף‪/‬ת להוביל ולקדם רעיונות‪,‬‬‫להעלות שאלות וליזום עשייה עם המשתתפים האחרים‪ .‬לכל אחד ואחת ניתנת ההזדמנות שווה ליצור‬ ‫ולבחור את הנושאים "שבנפשו‪/‬ה" ועם זאת לקבל עדכון שוטף מהנעשה בקבוצות אחרות‪.‬‬ ‫לאחר שצוות ההיגוי לשיטה התנסה בטכניקה ואישר אותה‪ ,‬התקיים מפגש (ספטמבר ‪ )3771‬במעלה צביה‪,‬‬ ‫אליו הוזמן כל מי שמתגורר במשגב וסביבותיה‪ ,‬עמותות‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬יזמים‪ ,‬עובדי מועצה‪ ,‬אנשי חינוך‪,‬‬ ‫אנשי סביבה‪ ,‬איגודי ערים וכיו"ב‪ .‬סדר היום והנושאים לדיון ניבנו על ידי המשתתפים כך שבחלקו הראשון‬ ‫של הכנס התאפשר רב‪-‬שיח מעמיק‪ ,‬בחלקו השני "אושכלו" הנושאים של הדיונים מחלקו הראשון‪ ,‬וכן‬ ‫התנדבו משתתפים לקידום אשכולות הנושאים בצוות המשך‪.‬‬ ‫תוצר המפגש הציבורי היה העלאת ארבעה נושאים לראש סדר העדיפויות לטיפול בתכנית האב לאיכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬המופיעים עפ"י סדר החשיבות שדורג ע"י משתתפי הכנס‪:‬‬ ‫‪ .3‬חינוך סביבתי ועשייה בקהילה‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדיניות תכנון ושטחים פתוחים‪.‬‬ ‫‪ .1‬תעסוקה ויזמות‪ ,‬בדגש על תעסוקה בישובים‪.‬‬ ‫‪ .,‬הסביבה כמנוף לקיום משותף ‪ -‬יחסים בין יהודים לערבים בתוך המועצה ובין המועצה לרשויות‬ ‫השכנות‪.‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪8‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫לכל אחד מהנושאים הוקמו צוותי היגוי אשר הורכבו ממשתתפי הכנס שלקחו אחריות על הנושאים שהציגו‪,‬‬ ‫תושבים‪ ,‬נושאי תפקידים במועצה‪ ,‬נציגים של ועדת איכות הסביבה‪ ,‬המחלקה לאיכות הסביבה‪ ,‬היחידה‬ ‫לתכנון אסטרטגי והחברה המלווה את התהליך – אורבניקס‪ ,‬יחד עם יועץ סביבתי מטעמה‪.‬‬ ‫שלב ב – עבודת צוותי ההיגוי‬ ‫לאחר בחירת צוותי ההיגוי‪ ,‬החלה סדרה של מפגשים שנערכו במקביל בכל ארבעת צוותי ההיגוי‪ .‬המפגשים‬ ‫הונחו ע"י צוות התכנון יחד עם המחלקה לאיכות הסביבה והיחידה לתכנון אסטרטגי‪ .‬כל צוות קיים בין‬ ‫שלושה לחמישה מפגשים במסגרתם נדונו סוגיות ודילמות בכל נושא וגובשו חזון‪ ,‬מטרות‪ ,‬מדיניות‬ ‫והמלצות‪ .‬בין מפגש למפגש נערכו התייעצויות באמצעות הדואר האלקטרוני‪ .‬מסמכי המדיניות בגירסאות‬ ‫הביניים הועלו לאתר האינטרנט והיו זמינים לכל תושב ואדם שביקש להביע דעתו‪ .‬המפגשים שקיימו‬ ‫הצוותים תועדו (באמצעות פרוטוקולים) ונשלחו לחברי הצוותים‪.‬‬ ‫שלב ג – העברת התכנית לאישור הועדה לאיכות הסביבה‬ ‫לאחר סיום גיבושם של מסמכי המדיניות‪ ,‬הוצגו התוצרים בפני חברי ועדת איכות הסביבה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רוכזו‬ ‫ההמלצות של כל אחד מארבעת הצוותים לרשימת פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‪ ,‬אשר דורגו עפ"י‬ ‫סדרי עדיפויות שקבעו חברי הועדה‪.‬‬ ‫שלב ד' – הצגת התכנית בפני החברים בצוותי ההיגוי‬ ‫בשלב זה נערך מפגש ציבורי נוסף שיועד לחברים בצוותי ההיגוי השונים ובו הוצגה העבודה הכוללת ע"י צוות‬ ‫התכנון והועדה לאיכות הסביבה‪ .‬במפגש זה ניתנה לכל אחד מהחברים הזדמנות להיחשף לכל תכני התכנית‪,‬‬ ‫להגיב ולהביע דעתו‪.‬‬ ‫שלב ה‪ -‬העברת התכנית לאישור מליאת המועצה; הטמעה בתקציב החל מ‪2007 -‬‬ ‫בשלב זה תוצג התכנית בפני חברי מליאת המועצה‪ ,‬על מנת לקבל את אישורם לפרוייקטים ולתהליכים‬ ‫להטמעה שהוצעו בה‪ ,‬עפ"י סדרי העדיפויות שקבעה הועדה לאיכות הסביבה‪ .‬אופן יישום התכנית יוצג‬ ‫כתהליך רב שנתי‪ ,‬המחייב הבאתו בפני המליאה והטמעתו בתקציב המועצה מדי שנה‪.‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪9‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫ספטמבר‬ ‫"המרחב הפתוח" – תושבים ובעלי עניין‬ ‫‪2002‬‬ ‫ועדות היגוי‬ ‫אוקטובר‬ ‫‪- 2002‬‬ ‫הסביבה כמנוף‬ ‫חינוך סביבתי‬ ‫מאי‬ ‫לקיום משותף‬ ‫ועשייה בקהילה‬ ‫מדיניות תכנון‬ ‫תעסוקה ויזמות‬ ‫ושטחים פתוחים‬ ‫‪2002‬‬ ‫יוני‬ ‫הועדה לאיכות הסביבה‬ ‫‪2002‬‬ ‫ספטמבר‬ ‫ועדות ההיגוי‬ ‫‪2002‬‬ ‫אוקטובר‬ ‫גיבוש‬ ‫מסמכי‬ ‫המדיניות‬ ‫ומסמך‬ ‫מרכז‬ ‫מליאת המועצה‬ ‫‪2002‬‬ ‫תכנית אב‬ ‫כוללת‬ ‫הטמעה בתקציב רב שנתי‪,‬‬ ‫יישום‪ ,‬מעקב ובקרה‬ ‫החל מ‪-‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬תיאור תהליך הכנת תכנית האב‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪01‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .4‬פיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬תפיסת התכנית‬ ‫המונח "פיתוח בר‪-‬קיימא" הוטבע בשנת ‪ 3890‬בדו"ח ועדת ברונטלנד של "המועצה העולמית לסביבה‬ ‫ופיתוח"‪ .‬משמעותו‪" :‬פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים‬ ‫לענות על צורכיהם‪ ."1‬במילים אחרות‪ :‬פיתוח בר‪-‬קיימא הוא ניצול משאבים בקצב המאפשר לתהליכים‬ ‫הטבעיים לחדש את מה שנוצל‪ ,‬ובקצב שאינו חוסם אפשרויות להמשך פיתוח משאבי כדור הארץ לדורות‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫עם התגברות המודעות למשבר הסביבתי העולמי‪ ,‬ובעקבות ועידת פסגת כדור הארץ שנערכה באמצע שנות ה‪-‬‬ ‫‪ 87‬בחסות האו"ם‪ ,‬גובש מסמך עקרונות בשם אג'נדה ‪ ,33‬סדר יום עולמי למאה ה‪ ,33 -‬המבוסס על עקרונות‬ ‫של פיתוח בר קיימא‪.‬‬ ‫בקרב העוסקים בדבר התגבשה ההסכמה כי מימוש עקרונות סדר יום עולמי צריך להתחיל ברמה המקומית‪.‬‬ ‫על רקע זה‪ ,‬בישראל‪ ,‬יזמו המשרד לאיכות הסביבה ומרכז השל לפיתוח מנהיגות סביבתית‪ ,‬את פרוייקט‬ ‫סדר יום מקומי (ס‪.‬י‪.‬מ) ‪ .33‬במסגרת הפרוייקט הותוו עשרה עקרונות ל"רשות מקיימת"‪ ,‬משמע‪ ,‬רשות‬ ‫מקומית התומכת בפיתוח בר קיימא‪ .‬ניתן לקבץ את עשרת העקרונות לרשות מקיימת‪ ,‬אשר מפורטים‬ ‫בנספח מס' ‪ ,1‬לארבעה מישורים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימור האוצרות הטבעיים של הרשות המקומית‪ ,‬תוך הקפדה על איכות הקרקע‪ ,‬האויר‪ ,‬המים והנוף‪,‬‬ ‫שימור אתרים בעלי ערכי מורשת התיישבותית ותרבותית‪ ,‬שמירה על שטחים פתוחים כנכס נופי‬ ‫וכלכלי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניהול סביבתי של הרשות ומוסדותיה וקידום החינוך הסביבתי חברתי‪ ,‬תוך קיום קשר רציף‪ ,‬מפרה‬ ‫ומשתף עם הישובים והתושבים (שיתוף מלא של הציבור)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עידוד כלכלה מקומית תוך ניטור תעסוקות מזהמות‪ ,‬ויצירת שותפויות בין‪-‬ישובים ובין רשויות‬ ‫לקידום נושאים סביבתיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬ ‫הטמעת תפיסת פיתוח בר קיימא היא תהליך הדרגתי‪ .‬שכן‪ ,‬תהליך זה נושק לשחקנים רבים ולתחומים רבים‪,‬‬ ‫החל מהרשות המקומית על מחלקותיה השונות והגופים הקשורים אליה ועד לקהילות בישובים השונים‪ .‬ניתן‬ ‫לפרק את תפיסת הקיימות ואופן הטמעתה ברשות המקומית לשלושה מרכיבים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .3‬רשות "מקיימת" – רשות הפועלת מתוך אחריות‪ ,‬ראיית הטווח הארוך‪ ,‬הסתכלות אינטגרטיבית‬ ‫ותיאום בין כל מחלקות המועצה והכנסת שיקולים סביבתיים בתהליכי קבלת ההחלטות‪ .‬משגב כרשות‬ ‫‪ 1‬מתוך‪ :‬אתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה‪www.sviva.gov.il :‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪00‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫המקרינה על הרשויות הסמוכות – לא מתוך תפיסה של אדנות והתנשאות‪ ,‬אלא מתוך אחריות ורצון‬ ‫לשתף פעולה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קהילה "מקיימת" – קהילה משגשגת‪ ,‬בעלת מודעות ומחויבות סביבתית גבוהה המתבטאת בעשייה‬ ‫פרו‪-‬סביבתית ובעלת נכונות לשיתוף פעולה עם קבוצות אוכלוסייה אחרות למען קידום יעדים‬ ‫סביבתיים‪.‬‬ ‫‪" .1‬סביבה מקיימת" – סביבה המדגישה את הצביון הכפרי של מרחב המועצה אל מול המרחב המעוייר‬ ‫הסובב אותה והמאפשרת איכות חיים גבוהה לתושביה; סביבה שבה צרכי הפיתוח (אשר מוגדרים‬ ‫בתהליך פתוח ומשתף) נשקלים בד בבד עם הצורך בשימור משאבי הטבע‪.‬‬ ‫‪ .4‬מטרות וחזון התכנית‬ ‫להלן מפורטות המטרות וחזון התכנית בכללותה‪ .‬במסמכי המדיניות המופיעים בהמשכו של מסמך זה‬ ‫מפורטות המטרות והחזון בכל אחד מהנושאים בהתאם למדיניות שגובשה‪.‬‬ ‫‪ 2.1‬מטרות התכנית‬ ‫‪ )3‬גיבוש חזון ומדיניות לפיתוח בר קיימא של מועצה אזורית משגב והטמעתם הלכה למעשה בניהול‬ ‫המועצה ובחיי הקהילה;‬ ‫‪ )3‬הצעת תהליכים להטמעה ופרוייקטים אופרטיביים לקידום נושא איכות הסביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא על‬ ‫היבטיו השונים במועצה ובמרחב הסובב אותה‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬חזון התכנית‬ ‫"מועצה אזורית משגב‪ ,‬על תושביה‪ ,‬יישוביה ומוסדותיה‪ ,‬תתנהל ותפעל מתוך אחריות ומחויבות‬ ‫סביבתית ובהתאם לעקרונות פיתוח בר קיימא‪ ,‬הן בקביעת הנושאים לסדר היום הציבורי והן‬ ‫בהטמעתם הלכה למעשה‪ ,‬תוך קיום דיאלוג מתמיד עם הקהילות המתגוררות בתחומה ובשכנות‬ ‫לה‪".‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪02‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .2‬הטמעת התכנית הלכה למעשה‬ ‫‪ 2.1‬פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‬ ‫תוצרי התכנית‪ ,‬או ההמלצות שעולות ממנה‪ ,‬סווגו לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫‪ .3‬תהליך להטמעה – המלצה שהתוצר שלה הוא עצם התהליך‪.‬‬ ‫‪ .3‬פרוייקטים ליישום ‪ -‬המלצה שיש לה תוצר סופי ומוגמר בטווח הקצר‪ ,‬הבינוני או הארוך;‬ ‫להלן רשימת התהליכים והפרוייקטים של כל אחד מהצוותים‪ .‬לפירוט והרחבה של כל פרוייקט ותהליך –‬ ‫ראו בנספח מס' ‪.3‬‬ ‫נושא‬ ‫פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪ )3‬בדיקת הניצול בפועל של אזורי תעסוקה בישובי המועצה (פרוייקט)‬ ‫צוות יזמות‬ ‫ותעסוקה‬ ‫חינוך סביבתי‬ ‫ועשייה בקהילה‬ ‫‪ )3‬עריכת תקנונים לתעסוקה בישובים (הן באזורי התעסוקה והן במגורים) (תהליך)‬ ‫‪ )1‬ניהול אזורי משותף של שטחי התעסוקה בישובי המועצה (תהליך)‬ ‫‪ )3‬רכז קהילה וסביבה במועצה‪ :‬מיסוד והרחבת התפקיד (תהליך)‬ ‫‪ )3‬הכנת תכנית מערכתית לחינוך סביבתי (בדגש על זיקות בין המסגרת הפורמאלית‪,‬‬ ‫הבלתי פורמאלית והקהילה) (תהליך)‬ ‫‪ )1‬צריכה‪ ,‬שימוש חוזר ומיחזור‪ :‬העלאת מודעות וטיפוח עשייה (תהליך)‬ ‫‪ ),‬חינוך סביבתי בקרב עובדי המועצה ומוסדותיה (תהליך)‬ ‫‪ )1‬מרכז לפיתוח בר קיימא וחינוך סביבתי בגן האקולוגי (תהליך)‬ ‫‪ )3‬הכנת תכנית אב לשטחים הפתוחים במרחב המועצה (פרוייקט)‬ ‫‪ )3‬התווית מדיניות לפיתוח האזורים המבונים (תהליך)‬ ‫מדיניות תכנון‬ ‫ושטחים פתוחים‬ ‫‪ )1‬הקמת ועדה מיוחדת לשיתוף פעולה אזורי בנושא השטחים הפתוחים (תהליך)‬ ‫‪ ),‬מיסוד מנגנון למעקב וידוע ציבורי בנוגע לתכניות החלות בתחום המועצה‬ ‫(תהליך)‬ ‫‪ )3‬קידום חינוך סביבתי משותף ליהודים וערבים (תהליך)‬ ‫"הסביבה כמנוף‬ ‫לדו‪-‬קיום"‬ ‫‪ )3‬הקמת פורום של רשויות ערביות ויהודיות למיפוי צרכים בתחום איכות הסביבה‬ ‫(תהליך)‬ ‫‪ )1‬הכנת תכנית לשיקום וניהול אגן נחל חילזון (תהליך‪+‬פרוייקט)‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪03‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 2.2‬סדרי עדיפויות במימוש התכנית‬ ‫לאחר דיונים שערכה הועדה לאיכות הסביבה יחד עם המחלקה לאיכות הסביבה‪ ,‬הוחלט לדרג את‬ ‫התהליכים והפרוייקטים המומלצים באופן הבא‪:‬‬ ‫ההמלצות קובצו לשלוש קבוצות עדיפות‪ ,‬כאשר בכל קבוצה נכללו בין שניים לארבעה נושאים‪ .‬בתוך כל‬ ‫קבוצה אין סדר עדיפות‪ ,‬אלא כל נושא יקודם תקציבית וארגונית על מסלול נפרד והמימוש כמוכתב‬ ‫במציאות‪ .‬הקבוצות הן‪:‬‬ ‫עדיפות גבוהה‪:‬‬ ‫‪ .3‬חינוך סביבתי‪ :‬רכז קהילה וסביבה ‪ +‬תוכנית מערכתית כוללת לחינוך סביבתי ‪ +‬קידום חינוך סביבתי‬ ‫משותף ליהודים וערבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ניהול סביבתי של המועצה ומוסדותיה (ראו הרחבה בסעיף הבא)‪ ,‬חינוך סביבתי בקרב עובדי המועצה‪,‬‬ ‫לרבות מיסוד מנגנון למעקב וידוע הציבור בנוגע לתוכניות החלות בתחום המועצה‪.‬‬ ‫‪ .1‬צריכה‪ ,‬שימוש חוזר ומיחזור‪ :‬העלאת מודעות וטיפוח עשייה‪.‬‬ ‫‪ .,‬הכנת תוכנית אב לשטחים הפתוחים במרחב המועצה‪.‬‬ ‫‪ .1‬מרכז לפיתוח בר קיימא וחינוך סביבתי בגן האקולוגי‪.‬‬ ‫עדיפות בינונית‪:‬‬ ‫‪ .3‬הכנת תוכנית לשיקום נחל חילזון‪.‬‬ ‫‪ .3‬בדיקת ניצול בפועל של שטחי תעסוקה בישובים‪.‬‬ ‫‪ .1‬התווית מדיניות לפיתוח האזורים המבונים‪.‬‬ ‫עדיפות נמוכה‪:‬‬ ‫‪ .3‬הועדות האזוריות המשותפות למיניהן (ועדה מיוחדת לשיתוף פעולה אזורי בנושא השטחים הפתוחים ‪+‬‬ ‫פורום של רשויות ערביות ויהודיות למיפוי צרכים בתחום איכות הסביבה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל נושא העסקים ואזורי התעסוקה ביישובים (עריכת תקנונים לתעסוקה בישובים‪ ,‬ניהול אזורי משותף‬ ‫של שטחי התעסוקה בישובי המועצה)‪.‬‬ ‫בתרשים שבעמוד הבא מוצג תיאור סכמתי של תיזמון ביצוע הפרוייקטים והתהליכים‪ ,‬עפ"י סדרי עדיפויות‪:‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪04‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪2002‬‬ ‫חינוך סביבתי‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫צריכה ומיחזור‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫תכנית אב‬ ‫לשט"פ‬ ‫במועצה‬ ‫מעקב ויידוע‬ ‫א'‬ ‫ציבורי‬ ‫חינוך סביבתי‬ ‫משותף‬ ‫יהודים‪-‬ערבים‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫תכנית לנחל‬ ‫בדיקת שטחי‬ ‫מדיניות פיתוח‬ ‫חילזון‬ ‫התעסוקה‬ ‫אזורים מבונים‬ ‫ב'‬ ‫ש‬ ‫פורום ערבי‪-‬יהודי‬ ‫ל‬ ‫תקנונים לעסקים‬ ‫בישובים‬ ‫ב‬ ‫ג'‬ ‫ועדה לשטחים‬ ‫ניהול העסקים‬ ‫פתוחים‬ ‫בישובים‬ ‫תרשים ‪ :2‬מימוש התכנית‪ :‬שלביות וסדרי עדיפויות (סכמה) ‪ 2.3‬ניהול סביבתי של המועצה‬ ‫ומוסדותיה‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪05‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫מעבר להמלצות שפורטו‪ ,‬נדרשת התייחסות נפרדת לנושא הניהול הסביבתי של המועצה‪ .‬שכן‪ ,‬בהיותה הגוף‬ ‫המנהל את האזור‪ ,‬על המועצה להוות דוגמה לארגון הפועל עפ"י סדר יום סביבתי‪ .‬עיקרון זה הנו אחד‬ ‫מעשרת העקרונות המרכיבים את "אג'נדה ‪ "33‬והיעדים הכלולים בו הם‪:2‬‬ ‫‪‬‬ ‫קניה מועדפת של מוצרים "ירוקים" (העדפה במכרזים);‬ ‫‪‬‬ ‫איגום משאבים בין יחידות המועצה;‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח תכניות להעלאת מודעות בקרב עובדי המועצה ותאגידיה והפיכתם לשותפים ביישום העקרונות‬ ‫הללו;‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון לטווח ארוך של עקרונות פיתוח בר‪-‬קיימא;‬ ‫ההמלצות בנושא זה‪ ,‬הן‪:‬‬ ‫‪ )3‬כשלב ראשון‪ :‬התווית כיווני פעולה על‪-‬ידי רכז לפיתוח בר קיימא וחינוך סביבתי להעלאת המודעות של‬ ‫עובדי המועצה לנושא איכות הסביבה‪ ,‬באמצעות פעילויות העשרה והסברה (מתקשר לאחד התהליכים‬ ‫המוצעים ע"י צוות "חינוך סביבתי ועשייה בקהילה")‪.‬‬ ‫‪ )3‬הקמת פורום "ניהול סביבתי" שיורכב ממנהלי המחלקות השונות במועצה‪ ,‬בראשו יעמדו מנהל‬ ‫המחלקה לאיכות הסביבה ורכז לפיתוח בר קיימא וחינוך סביבתי‪ .‬הפורום ישמש מסגרת לחשיבה‬ ‫באשר ליכולת לאגם משאבים וכן מסגרת להחלפת מידע ולקבלת החלטות שתקדמנה את ביצוע התכנית‬ ‫בכלל ועקרונות ה"ניהול המקיים" בפרט‪.‬‬ ‫‪ )1‬קידום נושא ה"רכש הירוק" (‪ )eco-procurement‬במועצה‪ :‬רכש ירוק משמעו הטמעת שיקולים‬ ‫סביבתיים בתוך כל שלב בתהליך הרכש‪ ,‬באופן שיביא לצמצום ההשפעה השלילית על בריאות האדם‬ ‫ועל איכות הסביבה‪ .3‬רכש ירוק‪ ,‬המבוסס על תפיסה של יעילות וחשיבה לטווח ארוך‪ ,‬יכול להביא גם‬ ‫לחסכון כלכלי‪ .‬ההשפעה הסביבתית והכלכלית של רכש ירוק‪ ,‬יכולה להתבטא בתחומים כמו‪ :‬משאבים‬ ‫חומריים‪ ,‬צריכת אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬בינוי ועוד‪.‬‬ ‫על מנת לקדם נושא זה ברמה המקומית‪ ,‬דרושה מסגרת לפעילות ו‪/‬או תמיכה ברמה הלאומית‪ .4‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬ישנם צעדים שהמועצה יכולה לנקוט‪ ,‬ביניהם‪ :‬התקנת מערכת אוטומטית לוויסות הטמפרטורה וכיבוי‬ ‫אמצעי החימום‪/‬קירור; שימוש במכונות צילום המדפיסות דו‪-‬צדדי; הרחבת היקף המיחזור של ציוד‬ ‫משרדי‪ ,‬לרבות‪ :‬טונרים‪ ,‬סוללות ומחשבים; צמצום השימוש בכלים חד‪-‬פעמיים‪.‬‬ ‫‪ 2‬ראו הערות ‪.3-1‬‬ ‫‪ 3‬מתוך‪ :‬אתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה‪http://www.sviva.gov.il :‬‬ ‫‪ 4‬המשרד לאיכות הסביבה מקדם בימים אלה תכנית פעולה לקידום רכש ציבורי ירוק ברמה הלאומית‪ ,‬ברמה המקומית וברמת‬ ‫השוק (הוצג בכנס בנושא "רכז ירוק" שנערך במסגרת ועידת השלטון המקומי‪.)31.1.71 ,‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪06‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .2‬מבנה ארגוני ומנגנון הביצוע‬ ‫תרשים מס' ‪ 1‬מציג בצורה סכמטית את המנגנון לביצוע התכנית‪ ,‬מבחינה היררכית התפקידים‪.‬‬ ‫הגוף שיהיה אמון על קידום התכנית היא הועדה לאיכות הסביבה‪ .‬הועדה לאיכות הסביבה היא ועדה‬ ‫שכוננה מתוקף השינוי לפקודת העיריות‪ .‬החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' ‪ ,)89‬אשר נכנס לתוקפו בשנת‬ ‫‪ ,3771‬מגדיר את הרכב הועדה ואת תפקידיה‪:‬‬ ‫"‪...‬ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא‬ ‫של הסביבה; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות" (תיקון‬ ‫פקודת העיריות התשס"ה – ‪.)3771‬‬ ‫הקמתה של ועדת איכות הסביבה במשגב נעשתה בסמוך לתחילת העבודה על תכנית האב לפיתוח בר קיימא‪.‬‬ ‫סמיכות זו מאפשרת לצקת תוכן לפעילות הועדה ו"למתג" אותה כגוף "נושא הדגל" של התכנית‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫הועדה תהיה הגוף אשר יקדם ויוביל את יישום התכנית ברמת המאקרו‪.‬‬ ‫הביצוע בפועל של התהליכים והפרוייקטים הנגזרים מהתכנית ייעשה ע"י מחלקות וגופי המועצה‪ .‬כפי שניתן‬ ‫לראות בטבלת פירוט התהליכים והפרוייקטים המצורפת בניספח מס' ‪ ,3‬תכנית האב לפיתוח בר קיימא‬ ‫נוגעת באופן עקיף או ישיר לכלל המחלקות והגופים הקשורים למועצה‪ ,‬ביניהם‪ :‬המחלקה לאיכות הסביבה‪,‬‬ ‫היחידה לתכנון אסטרטגי‪ ,‬מחלקת החינוך‪ ,‬המתנ"ס‪ ,‬ועדה מקומית לתכנון ובניה‪ ,‬מנהלות אזורי‬ ‫התעסוקה‪ ,‬החברה הכלכלית ועוד‪ .‬כל אחד מהגופים והמחלקות מחויב לממש את חזון ומטרות התכנית‬ ‫ואת המדיניות שגובשה בנושאים השונים‪ ,‬בהתאם לתחומי העיסוק הספציפיים‪.‬‬ ‫למחלקה לאיכות הסביבה יהיה תפקיד מרכזי בהטמעת התכנית‪ .‬תפקידה – מעבר לביצוע התהליכים‬ ‫והפרוייקטים המצויים ישירות בתחומי אחריותה ‪ -‬יהיה לשמש גורם מלווה ומתאם בין יתר הגופים‬ ‫והמחלקות‪.‬‬ ‫תפקיד חדש שיצמח כפועל יוצא מיישום התכנית הוא רכז קהילה וסביבה‪ .‬הצורך במיסוד תפקיד חדש נובע‬ ‫ממסגרת מצומצמת של פעילות בתחום זה במועצה כיום ומאידך – מהעדיפות הגבוהה לה זכה הנושא בקרב‬ ‫התושבים‪ .‬רכז לפיתוח בר קיימא וחינוך סביבתי יפעל במסגרת מחלקת החינוך ויהווה ציר של עשייה וגורם‬ ‫מתאם בין מערכות החינוך הסביבתי הפועלות בכל הרמות (פורמאלי‪ ,‬בלתי פורמאלי וקהילה) לבין המחלקה‬ ‫לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫גורמי ביצוע נוספים יהיו הועדות שתוקמנה במסגרת התכנית לצורך קידום מטרות מוגדרות‪ ,‬לפי סדר‬ ‫העדיפות שנקבע‪ :‬ועדה מיוחדת לשיתוף פעולה אזורי בנושא השטחים הפתוחים‪ ,‬פורום של רשויות ערביות‬ ‫ויהודיות למיפוי צרכים בתחום איכות הסביבה‪ ,‬פורום לניהול אזורי משותף של שטחי התעסוקה בישובי‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪07‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫מדיניות‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‬ ‫גורם‬ ‫מקדם‪/‬מלווה‬ ‫גורמי‬ ‫יישום‬ ‫הועדה לאיכות סביבה‬ ‫החברה‬ ‫יחידה‬ ‫ועדה‬ ‫מחלקת‬ ‫אגף‬ ‫הכלכלית‬ ‫לתכנון‬ ‫מקומית‬ ‫איכות‬ ‫החינוך‬ ‫אסטרטגי‬ ‫לתו"ב‬ ‫הסביבה‬ ‫גורם‬ ‫ביצוע‬ ‫מועצתי‬ ‫גורמי‬ ‫ביצוע‬ ‫וולונטרים‬ ‫יםי‬ ‫מתנ"ס‬ ‫הנדסה‬ ‫רווחה‬ ‫תחבורה‬ ‫רכז פיתוח בר‬ ‫קיימא וחינוך‬ ‫סביבתי‬ ‫פורום ניהול‬ ‫אזורי תעסוקה‬ ‫פורום ערבי‪-‬‬ ‫ועדה לשטחים‬ ‫יהודי‬ ‫הפתוחים‬ ‫תרשים ‪ :3‬מנגנון יישום תכנית האב (סכמה)‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪08‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫ניספחים‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪09‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫נספח מס' ‪ :1‬עקרונות פיתוח בר קיימא לרשות מקומית‬ ‫להלן מפורטים עשרת העקרונות לרשות מקיימת‪:5‬‬ ‫‪ .1‬שימור המשאבים הטבעיים של הרשות באמצעות ניהול מושכל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מים – נגישות למים ראויים לכל‪ ,‬השקיה במי קולחין‪ ,‬מעבר לצמחיה חוסכת מים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קרקע – חסכון בקרקע וייעול ניצולה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה –שימוש בתאורה חוסכת אנרגיה‪ ,‬עידוד שימוש במקורות אנרגיה חלופיים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיתוף הציבור בקבלת החלטות‬ ‫‪ ‬שיתוף – הקמת צוותי עבודה משותפים לרשות ולתושבים‪ ,‬קיום ערוצי תקשורת עם התושבים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬שקיפות – עריכת סקרי שביעות רצון‪ ,‬מעקב אחר מדדים סביבתיים וחברתיים‪ ,‬הצגת תקציב הרשות‬ ‫לציבור‪.‬‬ ‫‪ 3‬ניהול סביבתי של הרשות ומוסדותיה‬ ‫‪ ‬איגום משאבים בין יחידות‪ ,‬קניה מועדפת של מוצרים "ירוקים"‪ ,‬חסכון בחשמל במוסדות ציבור‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬טיפוח ושמירה על שטחים פתוחים ומערכות אקולוגיות‬ ‫‪ ‬הגנה סטאטוטורית על שטחים פתוחים‪ ,‬שימור בתי גידול ומגוון ביולוגי‪.‬‬ ‫‪ .5‬קידום חינוך סביבתי‪-‬חברתי‬ ‫‪‬‬ ‫הגדלת מספר התכניות הסביבתיות בבי"ס‪ ,‬הפיכת מוסדות המועצה ל"ירוקים" (הקטנת צריכת חשמל‬ ‫ומים‪ ,‬מיחזור)‪ ,‬שיתוף ילדים ונוער בעשייה למען הסביבה‪ ,‬טיפוח תרבות‪ ,‬מורשת ונוף כמשאבי סביבה‬ ‫וחברה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ .6‬פיתוח מערכות תחבורה נגישות וסביבתיות‬ ‫‪‬‬ ‫החלטה שאיכות האויר בתחום המועצה תהיה בעלייה מתמדת‪ ,‬סלילת שבילי אופניים והולכי רגל‪ ,‬ארגון‬ ‫הסעות למוקדי תעסוקה ובילוי‪.‬‬ ‫‪ 5‬מתוך‪ :‬אתר האינטרנט של מרכז השל – המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית ‪/http://www.heschelcenter.org‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪21‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .7‬צמצום נפח פסולת עירונית‬ ‫‪‬‬ ‫צמצום פסולת ועידוד הפרדה במקור במוסדות ציבור‪ ,‬הפניית פסולת למיחזור‪ ,‬עידוד ישום חוק הפקדון‪,‬‬ ‫עידוד קומפוסטציה בבתים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .8‬חתירה לשוויון בניהול המרחב הפיסי‬ ‫‪‬‬ ‫חיבור כל משקי הבית והשימושים השונים לתשתיות פיסיות נאותות‪ ,‬שימור ושיקום אתרים‪ ,‬מתן‬ ‫תמריצים לתושבים לטיפוח מגורים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .9‬עידוד כלכלה מקומית‬ ‫‪‬‬ ‫תמיכה במפעלים ובעסקים שפועלים בתחום המועצה ומספקים תעסוקה לתושביה‪ ,‬הגברת אכיפה על‬ ‫מפעלים הפולטים מעל התקן‪ ,‬חיזוק הקשר בין מערכת החינוך לתעשיה ולעסקים‪.‬‬ ‫‪ .10‬התקשרות ויצירת שותפויות לקידום נושאים סביבתיים‬ ‫‪ ‬יצירת שותפויות בין רשויות לקידום פיתוח בר קיימא‪ ,‬איגום משאבים ממקורות שונים לטיפול‬ ‫בסביבה ושימורה‪ ,‬השתתפות בפורומים מקצועיים בנושאים לפיתוח בר קיימא‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מסמך מרכז‬ ‫‪20‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫נספח מס' ‪:2‬‬ ‫פירוט פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪33‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫מדיניות תכנון ושטחים פתוחים‪ :‬ריכוז פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‬ ‫שם‬ ‫הפרוייקט‪/‬תהליך‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫‪ .0‬מיפוי כלל‬ ‫השטחים הפתוחים‬ ‫במשגב ואיתור‬ ‫השטחים הפתוחים‬ ‫הלא‪ -‬מוגנים‪.‬‬ ‫פרוייקט‬ ‫הכנת תכנית אב‬ ‫לשטחים הפתוחים‬ ‫במרחב המועצה‬ ‫‪ .2‬הצעת דרכים‬ ‫אופרטיביות לפיתוח‬ ‫בר קיימא וניהול עתידי‬ ‫של השטחים הפתוחים‬ ‫הלא מוגנים‪.‬‬ ‫שלבים‪/‬מרכיבים‬ ‫‪ .0‬סקירת מסמכים תכניות‬ ‫שנעשו בעבר בנוגע‬ ‫לשטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫‪ .2‬הכנת סקר לכלל השטחים‬ ‫הפתוחים במשגב‪.‬‬ ‫גורמים מבצעים‬ ‫ושותפים‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫‪ 2‬חודשי עבודה‬ ‫ביצוע‪:‬‬ ‫מתכנן ערים ואזורים (יועץ חיצוני)‪,‬‬ ‫לאחר הקמת צוות היגוי רחב‬ ‫לתכנית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אמדן עלויות‬ ‫ראשוני‬ ‫‪ 9,111‬ש"ח‬ ‫גורם‬ ‫אחראי‪/‬מעורב‬ ‫במועצה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 3‬חודשי‬ ‫עבודה‪ -‬במקביל‬ ‫לשלב א'‪.‬‬ ‫‪₪ 25,111‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .3‬הכנת תכניות אופרטיביות‬ ‫לשטחים הפתוחים הבלתי‬ ‫מוגנים‪.‬‬ ‫ביצוע‪:‬‬ ‫מתכנן ערים ואזורים (יועץ חיצוני)‬ ‫שותפים‪:‬‬ ‫בעלי עניין רלוונטיים‪ ,‬לרבות‪ :‬בעלי‬ ‫קרקע פרטית‪ ,‬נציגי רשויות‬ ‫סמוכות‪/‬ישובים סמוכים‪ ,‬קק"ל‪,‬‬ ‫רט"ג‪.‬‬ ‫עד ‪ 4‬חודשי‬ ‫עבודה מיום‬ ‫גמר שלב ב'‪.‬‬ ‫‪ 85,111‬ש"ח‪7‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהנדס מועצה‬ ‫מהנדס ועדה‬ ‫מקומית לתו"ב‬ ‫מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫מהנדס מועצה‬ ‫מהנדס ועדה‬ ‫מקומית לתו"ב‬ ‫מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫מהנדס מועצה‬ ‫מהנדס ועדה‬ ‫מקומית לתו"ב‬ ‫מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫‪ 6‬פרוייקט ליישום ‪ -‬המלצה שיש לה תוצר סופי ומוגמר בטווח הקצר‪ ,‬הבינוני או הארוך‪ .‬תהליך להטמעה ‪ -‬המלצה שהתוצר שלה הוא עצם התהליך‪ .‬תהליכים‪/‬פרוייקטים הצבועים‬ ‫בצבע זהה הם בעלי תחומי השקה‪ .‬פירוט מופיע במסמכי המדיניות‪.‬‬ ‫‪ 7‬יש להכין מפרט לקבלת הצעות‪ ,‬ואז לקבל אומדן סופי‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪31‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫מדיניות תכנון ושטחים פתוחים‪ :‬ריכוז פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה (המשך)‬ ‫שם‬ ‫הפרוייקט‪/‬תהליך‬ ‫הקמת ועדה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫מיוחדת לשיתוף‬ ‫פעולה אזורי‬ ‫בנושא השטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫מיסוד מנגנון‬ ‫למעקב וידוע‬ ‫ציבורי בנוגע‬ ‫לתכניות החלות‬ ‫בתחום המועצה‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫יצירת הבנות והסכמות‬ ‫בקרב תושבי האזור‬ ‫בנושא השימור‪ ,‬הפיתוח‬ ‫והניהול של השטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ .1‬הרחבת שיתוף‬ ‫ומעורבות הציבור‬ ‫בתהליכים‬ ‫ובנושאים תכנוניים‬ ‫באזור‬ ‫‪ .2‬הגברת הפיקוח‬ ‫הציבורי והמקצועי על‬ ‫תכניות החלות על‬ ‫משגב‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫שלבים‪/‬מרכיבים‬ ‫‪ .0‬איתור כלל בעלי העניין‬ ‫ובניית הועדה‬ ‫‪ .2‬איתור האדם המתאים‬ ‫לעמוד בראש הועדה‬ ‫‪ .3‬הגדרת מטרת ויעדים‬ ‫וגזירת תכנית עבודה רב‬ ‫שנתית מתוך תכנית האב‬ ‫‪ .0‬הרחבת ידוע‬ ‫ומעורבות הציבור‬ ‫בתכניות בעלות‬ ‫השלכה על איכות‬ ‫הסביבה והשטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫‪ .2‬בדיקת תכניות‬ ‫ומסמכים תכנוניים‬ ‫עפ"י משתנים‬ ‫ואמות מידה‬ ‫סביבתיים בועדה‬ ‫המקומית‬ ‫‪ .3‬העברת תכניות‬ ‫ומסמכים תכנוניים‬ ‫בסמכות הועדה‬ ‫המקומית ליחידה‬ ‫הסביבתית האזורית‬ ‫גורמים מבצעים‬ ‫ושותפים‬ ‫גורמים מבצעים‪:‬‬ ‫ נציגי צוות ההיגוי העוסק‬‫במדיניות תכנון ושטחים פתוחים‬ ‫ ועדת איכ"ס‬‫גורמים שותפים‪:‬‬ ‫חברי הועדה‪ ,‬לרבות‪ :‬מח' לאיכ"ס‪,‬‬ ‫איגודי ערים‪ ,‬רשויות שכנות‪,‬‬ ‫עמותות מקומיות‪.‬‬ ‫א‪ .‬המחלקה לאיכות הסביבה‬ ‫ב‪ .‬היחידה לתכנון אסטרטגי‬ ‫ג‪ .‬ועדה מקומית לתו"ב‬ ‫ד‪ .‬רכז קהילה וסביבה‬ ‫ה‪ .‬דוברות המועצה‬ ‫המח' לאיכ"ס‪ ,‬בסיוע גורמים‬ ‫חיצוניים מעת לעת ועל פי הצורך‪.‬‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫גורם‬ ‫אחראי‪/‬מעורב‬ ‫במועצה‬ ‫אמדן עלויות‬ ‫ראשוני‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקביל לשלב‬ ‫‪ 3‬בפרויקט‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיד עם אישור‬ ‫התכנית‬ ‫מיד עם אישור‬ ‫התכנית‬ ‫מהנדס מועצה‬ ‫מהנדס ועדה‬ ‫מקומית לתו"ב‬ ‫מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫מחלקת רווחה‬ ‫תכנון אסטרטגי‬ ‫‪ ‬ועדה לתכנון ובניה‬ ‫‪ ‬מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫‪ ‬מהנדס המועצה‬ ‫‪ ‬מהנדס ועדה‬ ‫מקומית לתו"ב‬ ‫‪ ‬מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫‪ ‬מהנדס המועצה‬ ‫‪ ‬מהנדס ועדה‬ ‫מקומית לתו"ב‬ ‫‪ ‬מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫‪3,‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫תעסוקה ויזמות‪ :‬ריכוז פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‬ ‫שם הפרוייקט‪/‬תהליך‬ ‫בדיקת הניצול בפועל של שטחי‬ ‫התעסוקה בישובי המועצה‬ ‫פרוייקט‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫עריכת תקנונים להסדרת‬ ‫פעילות עסקית בישובים‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫הצעת ייעודים חלופיים‬ ‫מתאימים יותר לשטחים‬ ‫שאין הצדקה לייעודם‬ ‫כשטחי תעסוקה לרבות‬ ‫אפשרויות ניהול משותפות‬ ‫ויעילות יותר‪.‬‬ ‫הכנת תקנון מנחה לפעילות‬ ‫עסקית בישובים‬ ‫שלבים‪/‬מרכיבים‬ ‫גורמים מבצעים‬ ‫ושותפים‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫‪ .0‬הכנה והפצת סקר‬ ‫שימושים בשטחים‬ ‫הסגולים בישובים‬ ‫‪ .2‬ריכוז הסקר‬ ‫למסמך מצב קיים‬ ‫וגיבוש המלצות‬ ‫‪ .3‬עריכת דיונים עם‬ ‫נציגי הי שובים‬ ‫להצגת הנושא‬ ‫וקבלת‬ ‫התייחסויות‪.‬‬ ‫‪ .0‬עריכת סקר‬ ‫לבחינת העסקים‬ ‫הפועלים כיום‬ ‫בישובים‬ ‫(פרוייקט)‪.‬‬ ‫‪ .0‬מתכנן ערים‬ ‫‪ .2‬מזכירי ישובים‪,‬‬ ‫מחלקת הגביה‬ ‫במועצה‪ ,‬מפקחים‪.‬‬ ‫‪ .0‬כתיבת סקר‬ ‫וביצועו – ע"י‬ ‫מחלקת איכ"ס‬ ‫הסביבה בסיוע‬ ‫גורמים‬ ‫חיצוניים‬ ‫‪ .2‬כ‪ 41 -‬ש"ע‬ ‫מתכנן ערים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מפגשים עם‬ ‫הישובים –‬ ‫עפ"י הצורך‪.‬‬ ‫כחודשיים‬ ‫‪ .2‬הכנת תקנון מנחה‬ ‫‪31‬‬ ‫שותפים‪:‬‬ ‫מחלקת איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬החברה‬ ‫הכלכלית‪ ,‬היחידה‬ ‫לתכנון אסטרטגי‪ ,‬ישובי‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫מחלקת איכו"ס‪ ,‬רישוי‬ ‫עסקים‪ ,‬ועדה מקומית‪,‬‬ ‫מחלקת גביה‪ ,‬מזכירי‬ ‫ישובים‬ ‫ מתכננים‬‫ ועדי הישובים‬‫‪ -‬מחלקת איכ"ס‬ ‫‪ 6‬חודשים‬ ‫אמדן עלויות‬ ‫ראשוני‬ ‫‪₪ 01,111 .0‬‬ ‫‪₪ 9,111 .2‬‬ ‫‪ .3‬לפי הצורך‪,‬‬ ‫יתכן ע"י‬ ‫היחידה‬ ‫לתכנון‬ ‫אסטרטגי‬ ‫שעות עבודה של‬ ‫המחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫כ‪ 021 -‬ש"ע של‬ ‫מתכנן‪.‬‬ ‫גורם‬ ‫אחראי‪/‬מעורב‬ ‫במועצה‬ ‫‪ ‬חכ"ל‬ ‫‪ ‬מינהלת א‪.‬ת‪ .‬תרדיון‬ ‫‪ ‬מוקד תעסוקה‬ ‫‪ ‬מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫‪ ‬מהנדס ועדה‬ ‫מקומית לתו"ב‬ ‫‪ ‬מהנדס מועצה‬ ‫‪ ‬מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫תעסוקה ויזמות‪ :‬ריכוז פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה (המשך)‬ ‫שם הפרוייקט‪/‬תהליך‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫ניהול אזורי משותף של שטחי‬ ‫התעסוקה בישובי המועצה‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫ייעול הניהול והטיפול‬ ‫בעסקים ובאזורי התעסוקה‬ ‫בישובים‬ ‫שלבים‪/‬מרכיבים‬ ‫‪ .0‬הקמת גוף לניהול‬ ‫אזורי של העסקים‬ ‫בישובים‬ ‫‪ .2‬יצירת אמנה בין‬ ‫בעלי עסקים‬ ‫בישובים לבין‬ ‫הישובים והמועצה‬ ‫‪ .3‬מעבר של העסקים‬ ‫הפועלים בישובים‬ ‫לניהול סביבתי‬ ‫‪ .4‬בדיקת היתכנות‬ ‫למיזמים ירוקים‬ ‫‪31‬‬ ‫גורמים מבצעים‬ ‫ושותפים‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫בעלי עסקים בישובי‬ ‫המועצה‬ ‫נציגי החברה‬ ‫הכלכלית של משגב‬ ‫המחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫ועדי הישובים‬ ‫תושבים‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫אמדן עלויות‬ ‫ראשוני‬ ‫גורם‬ ‫אחראי‪/‬מעורב‬ ‫במועצה‬ ‫‪ ‬מנהל החכ"ל‬ ‫‪ ‬מינהלות אזורי‬ ‫התעסוקה תרדיון‬ ‫לביצוע מיד עם‬ ‫אישור התכנית‬ ‫ובר לב‪.‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫הסביבה כמנוף לקיום משותף‪ :‬ריכוז פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‬ ‫הגדרה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫שם הפרוייקט‪/‬תהליך‬ ‫קידום חינוך סביבתי משותף‬ ‫ליהודים וערבים‬ ‫הקמת פורום של רשויות‬ ‫ערביות ויהודיות למיפוי צרכים‬ ‫בתחום איכות הסביבה‬ ‫הכנת תכנית לשיקום וניהול‬ ‫נחל חילזון‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫‪ .0‬יצירת תהליך‬ ‫של שינוי‬ ‫ביחסן של‬ ‫האוכלוסיות‬ ‫לסביבה‬ ‫‪ .2‬קידום‬ ‫ההידברות‬ ‫והעשייה‬ ‫המשותפת‬ ‫‪ .0‬זיהוי חסמים‬ ‫המונעים או‬ ‫מקשים על טיפול‬ ‫במפגעים‬ ‫סביבתיים‬ ‫‪ .2‬איתור תחומים‬ ‫לשיתוף פעולה‬ ‫‪ .1‬קידום פרוייקטים‬ ‫סביבתיים‪.‬‬ ‫שיקום נחל חילזון‬ ‫באמצעות שיתוף פעולה‬ ‫יהודי – ערבי‬ ‫שלבים‪/‬מרכיבים‬ ‫גורמים מבצעים‬ ‫ושותפים‬ ‫שלב א'‪ :‬בניית תוכנית‬ ‫עבודה שנתית מתואמת‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫שלב ב'‪ :‬גיוס משאבים‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫מוא"ז משגב‬ ‫איגודי ערים‬ ‫לאיכו"ס‬ ‫עיריית סחנין‬ ‫עריית אל שגור‬ ‫רשויות נוספות‬ ‫תושבים‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫רשויות‬ ‫איגודי ערים‬ ‫משרד להגנת‬ ‫הסביבה‬ ‫קרן אברהם‬ ‫עמותת סיכוי‬ ‫עמותות נוספות‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫מוא"ז משגב‬ ‫סחנין‬ ‫איגודי ערים‬ ‫רט"ג‬ ‫קק"ל‬ ‫רשות הנחלים‬ ‫אגודת חקלאי‬ ‫סחנין‬ ‫שלב ג'‪ :‬גיבוש פרויקטים‬ ‫משותפים‬ ‫תוכנית עבודה‬ ‫צוות היגוי‬ ‫קיום מפגשים בין‬ ‫רשותיים ובין תושבים‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫תיק פרויקט‬ ‫פרוגרמה‬ ‫גיוס משאבים‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫ביצוע בשלבים‬ ‫‪30‬‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫אמדן עלויות‬ ‫ראשוני‬ ‫גורם‬ ‫אחראי‪/‬מעורב‬ ‫במועצה‬ ‫ועדה לאיכות הסביבה‬ ‫ועדה לאיכות הסביבה‬ ‫ועדה לאיכות הסביבה‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫חינוך סביבתי ועשייה בקהילה‪ :‬ריכוז פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‬ ‫הגדרה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫שם הפרוייקט‪/‬תהליך‬ ‫רכז קהילה וסביבה‪ ,‬וחינוך‬ ‫סביבתי במועצה‪ :‬מיסוד‬ ‫והרחבת התפקיד‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫שלבים‪/‬מרכיבים‬ ‫הגדרה מחודשת של‬ ‫רכז קהילה וסביבה‪,‬‬ ‫ועיצוב התפקיד לרבות‬ ‫תחומי אחריות ותכנית‬ ‫עבודה‬ ‫שלב א'‪ :‬הגדרת תפקיד‬ ‫וכישורים‬ ‫שלב ב'‪ :‬פירסום מיכרז‬ ‫שלב ג'‪ :‬קליטת עובד‬ ‫‪ .0‬חינוך סביבתי‬ ‫במסגרת‬ ‫הפורמאלית‬ ‫‪ .2‬חינוך סביבתי‬ ‫במסגרת החינוך‬ ‫הבלתי פורמאלי‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫הכנת תכנית מערכתית לחינוך‬ ‫סביבתי (בדגש על זיקות בין‬ ‫המסגרת הפורמאלית‪ ,‬הבלתי‬ ‫פורמאלית והקהילה)‬ ‫ אגף חינוך‬‫ המחלקה לאיכות‬‫הסביבה‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫התווית דרכי פעולה‬ ‫להטמעת החינוך‬ ‫הסביבתי בכל מעגלי‬ ‫החיים של תושבי‬ ‫המועצה‬ ‫‪ .3‬חינוך סביבתי‬ ‫בקהילה‪ :‬הגדלת‬ ‫המודעות‬ ‫והמחויבות של‬ ‫התושבים‬ ‫‪ .4‬פעילות סביבתית‬ ‫משותפת‬ ‫לאוכלוסייה‬ ‫הערבית‬ ‫לאוכלוסייה‬ ‫היהודית‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫גורמים מבצעים‬ ‫ושותפים‬ ‫‪39‬‬ ‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫רכז קהילה‬ ‫וסביבה‬ ‫מוסדות חינוך‬ ‫רכז קהילה‬ ‫וסביבה‬ ‫מנהל מח‪ .‬ילדים‬ ‫ונוער‬ ‫מנהלת המתנ"ס‬ ‫מנהלת אגף‬ ‫החינוך‬ ‫רכז קהילה‬ ‫וסביבה‬ ‫ישובים‬ ‫תושבים‬ ‫ועדות איכו"ס‬ ‫פעילים‬ ‫רכז קהילה‬ ‫וסביבה‬ ‫צוות היגוי מבעלי‬ ‫הענין ערבים‬ ‫ויהודים‪.‬‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫‪0.0.17‬‬ ‫אמדן עלויות‬ ‫ראשוני‬ ‫‪ 041,111‬ש"ח‬ ‫לשנה רב שנתי‬ ‫מתמשך‪.‬‬ ‫גורם‬ ‫אחראי‪/‬מעורב‬ ‫במועצה‬ ‫‪ ‬אגף החינוך‬ ‫‪ ‬מח' איכות סביבה‬ ‫החל מ‪0.0.17 -‬‬ ‫‪ 21,111‬ש"ח‬ ‫רכז קהילה וסביבה‬ ‫החל מ‪0.0.17 -‬‬ ‫‪ 21,111‬ש"ח‬ ‫רכז קהילה וסביבה‬ ‫החל מ‪0.0.17 -‬‬ ‫החל מ‪0.6.17 -‬‬ ‫‪ 31,111‬ש"‬ ‫‪ 31,111‬ש"ח‬ ‫רכז קהילה וסביבה‬ ‫רכז קהילה וסביבה‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫חינוך סביבתי ועשייה בקהילה‪ :‬ריכוז פרוייקטים ליישום ותהליכים להטמעה‬ ‫(המשך)‬ ‫הגדרה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫תהליך‬ ‫להטמעה‬ ‫שם הפרוייקט‪/‬תהליך‬ ‫צריכה‪ ,‬שימוש חוזר ומיחזור‪:‬‬ ‫העלאת מודעות וטיפוח עשייה‬ ‫מרכז קהילה וסביבה בגן‬ ‫האקולוגי‬ ‫שינוי תפיסתי בקרב עובדי‬ ‫המועצה ומוסדותיה‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫‪ .0‬העלאת המודעות‬ ‫בקרב הקהילה‬ ‫לנושא הקשר בין‬ ‫דפוסי הצריכה‬ ‫לבין איכות‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫‪ .2‬טיפוח העשייה‬ ‫הפרו‪ -‬סביבתית‬ ‫של הקהילה‬ ‫בנושא שימוש‬ ‫חוזר ומיחזור‪.‬‬ ‫הגברת מודעות לכלל‬ ‫האוכלוסייה באזור‬ ‫שלבים‪/‬מרכיבים‬ ‫שידרוג מרכזי המיחזור‬ ‫ונקודות הגזם‪.‬‬ ‫פרסום שיווק והסברה‪.‬‬ ‫קורסי פעילים‪.‬‬ ‫פעילות בישובים‬ ‫כנסים וחודי בית‪.‬‬ ‫תכנון‪ ,‬גיוס משאבים‪,‬‬ ‫ביצוע בשלבים‪.‬‬ ‫אמדן עלויות‬ ‫גורם‬ ‫גורמים מבצעים‬ ‫ושותפים‬ ‫ראשוני‬ ‫אחראי‪/‬מעורב‬ ‫במועצה‬ ‫‪-‬‬ ‫רכז קהילה‬ ‫וסביבה‬ ‫המחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫מתנ"ס‬ ‫מחלקה לאיכות‬ ‫הסביבה‬ ‫‪₪ 911,111‬‬ ‫בחמש שנים‪.‬‬ ‫‪ ‬מח' איכות הסביבה‬ ‫‪ ‬רכז קהילה וסביבה‬ ‫‪-‬‬ ‫רכז קהילה‬ ‫וסביבה‪.‬‬ ‫מחלקת איכות‬ ‫סביבה‬ ‫רכז קהילה‬ ‫וסביבה‬ ‫צוות שיפור‬ ‫פורום המנהלים‬ ‫עובדי המועצה‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‬‫הפיכת המועצה‬ ‫והגופים הקשורים אליה‬ ‫לארגון הפועל על‪-‬פי‬ ‫סדר יום סביבתי ועל פי‬ ‫עקרונות פיתוח בר‬ ‫קיימא‪.‬‬ ‫הטמעת התוכנית‬ ‫במחלקות המועצה‬ ‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫‪38‬‬ ‫לוחות זמנים‬ ‫החל מ‪2117‬‬ ‫החל מ ‪0.0.17‬‬ ‫‪₪ 411,111‬‬ ‫הערכה בלבד‬ ‫‪ 31,111‬ש"ח‬ ‫מח‪ .‬איכות סביבה‬ ‫רכז קהילה וסביבה‬ ‫רכז קהילה וסביבה‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא במשגב‬ ‫צוות חינוך סביבתי ועשייה בקהילה‬ ‫סוגיות והמלצות למסמך מדיניות‪ :‬טיוטא לדיון‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫החינוך הסביבתי נבחר ע"י תושבי משגב כנושא הדורש התייחסות מיוחדת בתכנית האב לאיכות הסביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא‪ .‬מבחינה תפיסתית‪ ,‬מהווה נושא זה את‬ ‫אבן היסוד עליה נשענים הנושאים האחרים בתכנית‪ :‬תכנון ושטחים פתוחים‪ ,‬תעסוקה ויזמות וקיום משותף‪.‬‬ ‫החינוך הסביבתי מקבל דגש בולט בהיותו אחד מתוך עשרת העקרונות של "אג'נדה ‪ – "21‬סדר יום מקומי לרשות מקיימת‪ .8‬עפ"י מסמך העקרונות שנוסח על ידי‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה בשיתוף עם מרכז השל‪ ,9‬נושא החינוך הסביבתי צריך להיות מקודם בדרכים הבאות‪:10‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגדלת מספר התכניות הסביבתיות במוסדות החינוך הפורמאליים והבלי פורמאליים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפיכת המוסדות העירוניים (בתי ספר‪ ,‬מתנ"סים‪ ,‬מרפאות וכיו"ב) למוסדות "ירוקים"‪ :‬הכוונה וסיוע בפיתוח ויישום תכניות להקטנת צריכת החשמל והמים‪,‬‬ ‫מיחזור‪ ,‬הפחתת צריכה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיתוף ילדים ונוער בעשייה עירונית פעילה‪ ,‬למען הסביבה והקהילה‪.‬‬ ‫‪ 8‬בכינוס האומות המאוחדות על סביבה ופיתוח שנערך ב‪ 3883 -‬בריו שבברזיל‪ ,‬נוסחה תכנית פעולה של האו"ם למאה ה‪33 -‬‬ ‫בפיתוח סדר היום המקומי‪.‬‬ ‫שנקראת אג'נדה ‪ .33‬המסמך כולל יוזמה לתמיכה ברשויות מקומיות‬ ‫‪ 9‬מרכז השל – המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית‪ ,‬הנו עמותה ציבורית המתמודדת עם המשבר הסביבתי‪-‬חברתי על ידי‬ ‫פיתוח וקידום של חזון חברה בת קיימא בישראל‪.‬‬ ‫‪ 10‬מתוך אתר האינטרנט של מרכז השל‪http://www.heschelcenter.org/LA21/10dibrot.html :‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪17‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪‬‬ ‫טיפוח התרבות‪ ,‬המורשת והנוף המקומיים כמשאבים סביבתיים וחברתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קידום הנגישות למידע וידע סביבתיים‪ ,‬תוך שקיפות מלאה של עבודת הרשות ופרסום מידע מלא לציבור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפוח התנדבות ופעילות תושבים‪ ,‬למען סביבת חייהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קידום נגישות בטוחה למוסדות חינוך קהילתיים ברגל ובאופניים‪.‬‬ ‫נושאים אלה נדונו באופן כזה או אחר במפגשים של צוות ההיגוי והם יבואו לידי ביטוי במסמך הנוכחי‪.‬‬ ‫‪ .2‬חזון‬ ‫להלן החזון בנושא חינוך סביבתי‪:‬‬ ‫מודעות‪ ,‬מחויבות ואחריות סביבתית יהוו יעדים מנחים בקרב הקהילות במועצה האזורית משגב ובכל מסגרות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי הקיימות בה‪.‬‬ ‫המועצה תפעל להטמעת תפיסה סביבתית בת‪-‬קיימא בפעילותה השוטפת‪.‬‬ ‫‪ .3‬מטרות ויעדים‬ ‫צוות ההיגוי מציע לחלק את החינוך הסביבתי לשלושה מרכיבים עיקריים‪ :‬חינוך סביבתי במסגרת הפורמאלית‪ ,‬חינוך סביבתי במסגרת הבלתי‪-‬פורמאלית וחינוך‬ ‫סביבתי בקהילה‪ .‬להלן מפורטים המטרות והיעדים בכל אחד ממרכיבים אלה‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬חינוך סביבתי במסגרת הפורמאלית‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .3‬הפיכת בתי הספר למרכזים חינוכיים בתחום איכות הסביבה עבור הקהילות הסמוכות;‬ ‫‪ .3‬גיבוש תכנית ליבה אזורית רב שכבתית (מגיל גן ועד י"ב) ורב שנתית בתחום החינוך הסביבתי‪.‬‬ ‫יעדים‪:‬‬ ‫‪ .3‬העלאת נושא איכות הסביבה למקום גבוה בסדר היום של בתי הספר;‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪13‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .3‬טיפוח קשרים ושיתוף פעולה בין בתי הספר למוסדות רלוונטיים בנושאי איכות סביבה – המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬איגוד ערים לאיכות‬ ‫הסביבה וגופים סביבתיים אחרים;‬ ‫‪ .1‬עידוד למידה רב‪-‬תחומית בנושא מדעי הסביבה‪/‬איכות הסביבה ושילובם בכל תחום ומקצוע הנלמדים בבית הספר;‬ ‫‪ .,‬הכשרת צוות ההוראה בבתי הספר בתחום הסביבתי וטיפוח אנשי החינוך (מורים ורכזים) העוסקים באיכות הסביבה‪/‬מדעי הסביבה בפרט;‬ ‫‪ .1‬הגדלת מקורות המימון והרחבת התקציב לפעילות סביבתית בבתי הספר‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬חינוך סביבתי במסגרת הבלתי פורמאלית‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .3‬קידום המודעות וטיפוח אחריות סביבתית וגאווה מקומית בקרב הקהילה במשגב בנושאי שמירת הטבע והסביבה בקרב קהילת משגב;‬ ‫‪ .3‬פיתוח מנהיגות בקרב בני נוער בקהילה ועידודם למעורבות ולתרומה בישוב ובאזור – הנוער הוא שותף פעיל לעשייה סביבתית יחד עם הקהילה‪.‬‬ ‫יעדים ‪:‬‬ ‫‪ .3‬הרחבת והעמקת הידע של בני הנוער במשגב בנושאי טבע‪ ,‬סביבה‪ ,‬מורשת וידיעת הארץ במסגרת פעילות המתנ"ס‪ ,‬תנועות הנוער והחוגים;‬ ‫‪ .3‬הכשרת בני הנוער לצורך עיסוק בנושאים סביבתיים (הדרכה‪ ,‬פרוייקטים בבתי הספר ומעורבות בקהילה)‪.‬‬ ‫‪ .1‬עידוד ההתנדבות של בני הנוער ב"עשייה ירוקה" ובשמירה על איכות הסביבה במשגב בפרט וברחבי המדינה והעולם בכלל‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬חינוך סביבתי בקהילה‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .3‬פיתוח אחריות סביבתית משמעותית של הקהילה‪ ,‬אשר תתבטא הן בעשייה היומיומית האישית והן בפעילות קהילתית רחבה;‬ ‫‪ .3‬חיבור בין ערכים סביבתיים לערכים קהילתיים‪-‬חברתיים‪ ,‬וחיזוקם (לדוגמה‪ :‬שיתוף עם חיסכון במשאבים);‬ ‫‪ .1‬תמיכה וקידום של יוזמות המגיעות מתוך צרכי הקהילה ע"י גופי המועצה וארגונים חיצוניים‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪13‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .4‬המלצות ליישום והצעות לפרוייקטים‬ ‫מתוך המפגשים שקיים צוות ההיגוי‪ ,‬עולות ההמלצות וההצעות הבאות‪:‬‬ ‫‪ 4.1‬רכז חינוך סביבתי במועצה‪ :‬מיסוד והרחבת התפקיד‬ ‫רכז החינוך הסביבתי הוא למעשה המכשיר באמצעותו ניתן להוציא את האג'נדה הסביבתית מן הכוח אל הפועל‪ .‬לרכז החינוך הסביבתי תרומה משמעותית‪ ,‬ולעתים‬ ‫אף מכרעת‪ ,‬בהובלת תהליך של הגברת המודעות הסביבתית של הציבור‪/‬קהילה‪ ,‬שינוי עמדות וכיו"ב‪.‬‬ ‫במועצה האזורית משגב‪ ,‬פועל רכז החינוך הסביבתי החל משנת ‪ 3771‬תחת מחלקת החינוך‪ ,‬אולם עקב העדר תקציב לכוח אדם ולפעילות‪ ,‬היכולת לקדם יעדים היא‬ ‫מוגבלת‪ .‬לאור זאת‪ ,‬קיים הכרח למסד את התפקיד‪ ,‬דהיינו‪ :‬הקצאת תקציבים שיאפשרו פעילות בהיקף רחב יותר (משרה מלאה ויותר)‪.‬‬ ‫צוות ההיגוי ממליץ שהרכז לחינוך סביבתי יפעל במסגרת אגף החינוך תוך הרחבת סמכויות האגף לתחום החינוך הלא פורמלי והקהילה‪ .‬מהלך זה יאפשר לתת מענה‬ ‫לחינוך הסביבתי בקהילה ובחינוך הבלתי פורמאלי – מסגרות שכיום אינן זוכות להקצאת משאבים בתחום זה‪ ..‬רכז החינוך הסביבתי יהווה ציר של עשייה בתחום זה‬ ‫ובנוסף יהווה גורם מתאם בין כל מערכות החינוך הסביבתי הפועלות בכל הרמות‪.‬‬ ‫התפקיד יוגדר מעתה כרכז קהילה וסביבה לאור תוספת המטלות והראייה הרחבה‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬הכנת תכנית מערכתית לחינוך סביבתי (בדגש על זיקות בין המסגרת הפורמאלית‪ ,‬הבלתי פורמאלית והקהילה)‬ ‫לצורך הטמעת החינוך הסביבתי בכל מעגלי החיים‪ ,‬קיים צורך לחבר את הפעילות הנעשית בנושא איכות הסביבה בבתי הספר לפעילות המתקיימת במסגרת החינוך‬ ‫הבלתי פורמאלי ובקהילה‪ .‬חיבור זה מצריך הכנת תכנית מערכתית שתקיף את כל קבוצות הגיל (לרבות הקבוצות המבוגרות יותר) ותייצר זיקות החל משלב גיבוש‬ ‫תכניות העבודה של בתי הספר והמתנ"ס ועד לשלב הפעילות בשטח‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לכלול מנגנונים לעדכון ותיאום שוטף בין המסגרות‪ .‬להלן הדגשים העיקריים‬ ‫שהתכנית המערכתית צריכה לכלול בשלוש המסגרות השונות ובתחומים אחרים‪:‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 4.2.1‬חינוך סביבתי במסגרת הפורמאלית‬ ‫נושא החינוך הסביבתי מוטמע‪ ,‬באופנים שונים ובהיקפים שונים‪ ,‬בתכנית הלימודים של בתי הספר במשגב‪ .‬המלצות צוות ההיגוי הינן‪:‬‬ ‫‪ )3‬הכנת תכנית ליבה משותפת לכל בתי הספר במשגב‪ .‬הכוונה היא לאפשר לכל בית ספר לפעול על פי דרכו להטמעת נושא איכות הסביבה‪ ,‬אולם זאת בהתאם‬ ‫לתכנית ליבה אזורית אשר תכלול מספר מרכיבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬פירוט הסוגיות הספציפיות שמערכת החינוך (בתי הספר) במשגב תעסוק בהן‪ ,‬לרבות דילמות ערכיות‪-‬מוסריות עימן תתמודד;‬ ‫ב‪ .‬הגדרת עקרונות הלמידה (הקניית ידע‪/‬חקר וכיו"ב);‬ ‫ג‪ .‬הגדרת התוצרים‪ :‬מה יהיו הכישורים היחודיים של בוגרי מערכת החינוך של משגב;‬ ‫ד‪ .‬פיתוח תכניות לימוד ייחודיות חדשות והבניית תכניות קיימות;‬ ‫ה‪ .‬פיתוח מקצועי של צוות ההוראה‪ ,‬לרבות מערך הכשרות והשתלמויות בית‪-‬ספריות ו‪/‬או אזוריות למורים בנושא מדעי הסביבה‪/‬איכות הסביבה‪.‬‬ ‫לאור הנסיון והידע שנצבר במחלקת החינוך המועצה‪ ,‬מוצע שמחלקה זו תקדם הכנתה של תכנית הליבה‪ ,‬בשיתוף המחלקה לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫‪ )3‬הקמת פורום של מורים ורכזי חינוך סביבתי בבתי הספר השונים לצורך התייעצות‪ ,‬החלפת ידע ותאום‪.‬‬ ‫‪ )1‬קידום פעילות סביבתית בית ספרית עצמאית‪ ,‬לרבות קבלת התו הירוק של המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬פעילות משותפת הורים‪-‬תמידים וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2‬חינוך סביבתי במסגרת הבלתי‪-‬פורמאלית‬ ‫הגוף האמון על פעילות העשרה‪ ,‬תרבות ופנאי במועצה הוא המתנ"ס האזורי‪ .‬במצב הנוכחי‪ ,‬לא קיימת תכנית עבודה מסודרת ומערכתית בנושא איכות הסביבה‬ ‫והפעילות הקיימת היא בעיקרה נקודתית ו‪/‬או ספונטאנית‪ .‬ההמלצה לאור זאת היא‪ :‬התווית תכנית רב‪-‬שנתית אשר תענה על המטרות והיעדים שהוגדרו ותכלול‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬התייחסות לסוגיות כגון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכשרת רכזים ומדריכים לפעילות סביבתית;‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪1,‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת חוגים בנושא טבע‪ ,‬סביבה וטיולים;‬ ‫‪‬‬ ‫גיבוש פעילויות חד פעמיות ופעילויות מתמשכות (מבצעי נקיון‪/‬סימון שבילים‪/‬אימוץ אתרים);‬ ‫‪‬‬ ‫גיבוש פעילויות משותפות לבני הנוער ובני משפחותיהם‪/‬‬ ‫‪ 4.2.3‬חינוך סביבתי בקהילות‪ :‬הגדלת המודעות והמחויבות של התושבים‬ ‫דגש מרכזי בחינוך הסביבתי צריך להינתן להגברת המודעות הסביבתית של הקהילות בישובים השונים ברחבי המועצה‪ .‬הגברת המודעות היא שלב בסיסי והכרחי‬ ‫המוביל לשינוי ביחס לסביבה‪ ,‬לרבות אימוץ דפוסי התנהגות ונקיטת פעולות לצמצום הפגיעה בסביבה‪.‬‬ ‫על רקע העדר תכנית לעבודה בקהילות והאתגר הטמון בהובלת תהליכי שינוי בקרב הציבור‪ ,‬מתעורר הצורך בהכנת תכנית עבודה‪ .‬על התכנית לכלול כיווני פעולה‬ ‫והצעות לפעילויות בנושאים כגון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול בנושא השימוש מיחזור ושימוש חוזר במשאבים (ראו הרחבה בסעיף ‪;),.3.1‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת צוות פעילים סביבתיים בישובים ו‪/‬או מיסוד ועדות איכות הסביבה הישוביות;‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון שבילי הליכה ושבילי אופניים בישובים;‬ ‫‪‬‬ ‫קידום "בניה ירוקה" בהרחבות בישובים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קידום "גינון ציבורי ידידותי לסביבה"‪/‬גינות אקולוגיות בישובים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קידום ותמיכה ברעיונות סביבתיים פרטיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגברת המודעות לנושא בקרב הקהילה ע"י פעילויות חינוך סביבתי משמעותיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הידוק הקשר ושיתוף פעולה בין הקהילה למועצה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת מערך של נאמני סביבה (נציג מכל ישוב) להעברת מידע שוטף וחיזוק הקשר בין המועצה לישובים בכל מגוון הנושאים הסביבתיים‪.‬‬ ‫ההצעות צריכות לכלול לוח זמנים לביצוע‪ ,‬הערכת תקציבית‪ ,‬ישובים שותפים‪ ,‬גורמים אחראים ומעורבים ומדדים למעקב ובקרה‪ .‬מוצע‪ ,‬שהרכז לחינוך סביבתי‬ ‫יהיה אמון על הכנתה של תכנית עבודה בקהילה‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 4.2.4‬פעילות סביבתית משותפת לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה היהודית‬ ‫הטמעת תפיסה סביבתית בת‪-‬קיימא במשגב מחייבת שיתוף של כל קבוצות האוכלוסייה המתגוררות במרחב המועצה ובאזורים השכנים לה‪ .‬זאת‪ ,‬מעצם השימוש‬ ‫המשותף במשאבים ציבוריים כגון‪ :‬קרקע‪ ,‬אוויר ומים‪ .‬מוצע‪ ,‬לפיכך‪ ,‬להרחיב את היקף הפעילות המשותפת ליהודים וערבים הן במסגרת החינוך הסביבתי‬ ‫הפורמאלי והן במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי‪ .‬המלצה זו מתחברת לפרוייקט המרכזי אותו הציע צוות "הסביבה כמנוף לדו‪-‬קיום – ראו הרחבה במסמך המדיניות‬ ‫של צוות זה‪.‬‬ ‫‪ 4.2.2‬מיחזור‬ ‫המיחזור הוא אמצעי לקידום יעדים רבים‪ .‬מעבר להפחתת כמות ונפח הפסולת‪ ,‬המיחזור הוא אף אמצעי להעלאת המודעות ולעידוד המעורבות הסביבתית של‬ ‫הקהילה‪ .‬המחלקה לאיכות הסביבה במועצה פועלת להרחבת מיון הפסולת בכל ישובי המועצה ולעידוד ההשתתפות של התושבים‪ ,‬אולם פעילות זו נתקלת בקשיים‬ ‫וזקוקה למינוף‪ .‬להלן סקירה קצרה של פעילות המיחזור בישובי המועצה‪:‬‬ ‫במשגב קיימים מספר מרכזי מיחזור‪ ,‬הממוקמים בישובים הבאים‪ :‬מצפה אביב‪ ,‬אבטליון‪ ,‬עצמון‪ ,‬רקפת‪ ,‬טלאל‪ ,‬גילון‪ ,‬לבון‪ ,‬כמון ומעלה צביה‪ .‬מרכזי המיחזור‬ ‫הוקמו ביוזמת הקהילות בישובים‪ ,‬כאשר את עלות הקמתם מימן המשרד לאיכות הסביבה (‪ )17%‬והישוב מימן את החצי הנותר‪.‬‬ ‫במרכז המיחזור‪ ,‬הממוקם בדרך כלל ליד היציאה מהישוב‪ ,‬מצויים מכלי אצירת הפסולת והחומרים למיחזור‪ .‬בכל ישוב מותאם המיקום והגודל של מרכז המיחזור‬ ‫לצרכי הישוב והתושבים‪ .‬ישנם ישובים בהם הוקמו שני מרכזי מיחזור‪ .‬בישובים בהם אין מרכז מיחזור‪ ,‬יש כלי אצירה למיחזור במספר מקומות מרכזיים בישוב‪.‬‬ ‫מכולות הפסולת הביתית מפוזרות בישובים אלה במרחקים של כ‪ 377 -‬מטר זו מזו‪.‬‬ ‫החומרים המופרדים במרכזי המיחזור‪ :‬פלסטיק‪ ,‬נייר עיתון וקרטון‪ .‬גזם מופרד בדרך כלל במספר נקודות בישוב‪ .‬ישנם ישובים בהם הגזם עובר למרכז המיחזור‪.‬‬ ‫ישנם ישובים שבהם קיימים גם קומפוסטרים (עד היום נרכשו כ‪ 3,777 -‬ע"י תושבי המועצה) הפועלים בחצרות הבתים ולתוכם מפרידים את הפסולת האורגנית של‬ ‫משק הבית‪ .‬כ‪ 17% -‬מבעלי הקומפוסטרים מפעילים אותם‪.‬‬ ‫ההמלצות בנושא זה‪ ,‬המפורטות להלן‪ ,‬קשורות במשולב הן להיבט הטכני (בנייה ותחזוקה) והן להיבט החינוכי‪-‬ציבורי (הסברה)‪:‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ )3‬הרחבת היקף ההשתתפות של תושבי המועצה במיחזור והפרדה במקור‪ :‬נכון להיום כ‪ 07% -‬מהתושבים עדיין אינם מפרידים את הפסולת במקור‪ .‬גזם מושלך‬ ‫לפינות הגזם יחד עם פסולת פלסטיק‪ ,‬עץ‪ ,‬קרטון ומתכת‪ .‬פלסטיק וקרטון מושלכים למכולת הפסולת במקום למיחזור וכדומה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬נדרשת פעולת הסברה‬ ‫מקיפה בקרב הקהילות בכלל‪ ,‬ובפרט בישובים בהם אין מרכזי מיחזור‪ ,‬לגבי חשיבות המיחזור והתרומה לסביבה מפעילות זו‪.‬‬ ‫‪ )3‬שיפור החזות של מרכזי המיחזור בישובים והפיכתם לאתרים "מזמינים"‪ .‬המרכזים כיום בנויים ממשטח של אספלט ועליו עומדים כלי האצירה‪ .‬יש צורך‬ ‫בתכנון של מסתורים לכלי האצירה‪ ,‬שילוט‪ ,‬בניה אקולוגית‪ ,‬צמחייה וכיו"ב‪ ,‬על מנת לשוות למקום אופי הקרוב יותר ל"בית מרקחת" מאשר למזבלה‪.‬‬ ‫‪ )1‬יצירת הסברה כתובה במרכזי המיחזור על מנת ליצור מודעות לצורך במיחזור והחשיבות של ההפרדה במקור‪.‬‬ ‫‪ ),‬שמירה ותחזוקת המרכז באופן שוטף כמקום נקי; חינוך התושבים לכבד את המקום ולהקפיד על הכנסת הפסולת לכלי האצירה וסגירתו‪.‬‬ ‫‪ )1‬חיזוק הקשר בין הקהילה למרכז המיחזור כמקום בו "פוגש" התושב את איכות הסביבה ומשפיע באמצעות פעולה פרו‪-‬אקטיבית‪.‬‬ ‫‪ )1‬הרחבת מיון הפסולת בישובים בהם אין מרכזי מיחזור; תכנון נקודות המיחזור החדשות שבהן יוצבו כלי האצירה (הסעיפים שצוינו לעיל יהיו תקפים לגבי‬ ‫המרכזים החדשים)‪.‬‬ ‫‪ )0‬הרחבת השימוש של משקי הבית בקומפוסטרים‪.‬‬ ‫הפעולות הנדרשות ליישום המלצות אלה תכללנה בתכנית העבודה של הרכז לחינוך סביבתי (ראו סעיף ‪ ),.3‬והן תשולבנה בשלוש המסגרות‪ :‬הפורמאלית‪ ,‬הבלתי‬ ‫פורמאלית והקהילה‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪10‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 4.3‬ניהול סביבתי של המועצה ומוסדותיה‬ ‫בהיותה הגוף המנהל את האזור‪ ,‬על המועצה להוות דוגמה לארגון הפועל עפ"י סדר יום סביבתי‪ .‬עיקרון זה הנו אחד מעשרת העקרונות המרכיבים את "אג'נדה ‪"33‬‬ ‫והיעדים הכלולים בו הם‪:11‬‬ ‫‪‬‬ ‫קניה מועדפת של מוצרים "ירוקים" (העדפה במכרזים);‬ ‫‪‬‬ ‫איגום משאבים בין יחידות העירייה;‬ ‫‪‬‬ ‫מתן תמריץ לעובדים להשתמש בתחבורה ציבורית ובמערכת היסעים משותפת;‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח תכניות להעלאת מודעות בקרב עובדי העירייה והפיכתם לשותפים ביישום העקרונות הללו;‬ ‫‪‬‬ ‫תכנון לטווח ארוך של עקרונות פיתוח בר‪-‬קיימא;‬ ‫‪‬‬ ‫אימוץ תקן ‪.ISO 14,000‬‬ ‫המלצות צוות ההיגוי בנושא זה‪ ,‬הן‪:‬‬ ‫‪ ),‬כשלב ראשון‪ :‬התווית כיווני פעולה על‪-‬ידי הרכז לחינוך סביבתי להעלאת המודעות של עובדי המועצה לנושא איכות הסביבה‪ ,‬באמצעות פעילויות העשרה‪ ,‬שילוט‬ ‫והסברה;‬ ‫‪ )1‬הקמת פורום "ניהול סביבתי" שיורכב ממנהלי המחלקות השונות במועצה‪ ,‬בראשו יעמדו מנהל המחלקה לאיכות הסביבה‪ ,‬רכז החינוך סביבתי ורכז "פיתוח בר‬ ‫קיימא‪ ."12‬הפורום ישמש מסגרת להחלפת מידע וקבלת החלטות באשר לדרכי היישום של היעדים השונים‪.‬‬ ‫‪ 11‬ראו הערות ‪.3-1‬‬ ‫‪ 12‬זהו כוח אדם נוסף שיידרש לצורך הטמעת התכנית‪ .‬פירוט לגבי ההיערכות הארגונית מופיע במסמך המרכז‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪19‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא במשגב‬ ‫צוות "הסביבה כמנוף לקיום משותף"‬ ‫מסמך מדיניות‪ :‬טיוטא לדיון‬ ‫סיכום עבודת הצוות‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫אוכלוסיית המועצה האזורית משגב מונה כ‪ 38,777 -‬תושבים (נכון לשנת ‪ )3771‬המאכלסים ‪ 11‬ישובים‪ .‬קרוב לשליש מאוכלוסיית המועצה הינו ערבי‪-‬בדואי (‪1,177‬‬ ‫תושבים) המתגורר בשישה ישובים‪ :13‬דמיידה‪ ,‬סלאמה‪ ,‬ראס אל‪-‬עין‪ ,‬ערב אל‪-‬נעים‪ ,‬כמאנה וחוסנייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬גובלת המועצה האזורית ב‪ 3, -‬רשויות ערביות בהן‬ ‫מתגוררים כ‪ 177,777 -‬תושבים‪.‬‬ ‫‪ 13‬ישובים אלה מצויים בשלבי תכנון שונים שהחלו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪18‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫היחסים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית במשגב ובסביבתה הינם מורכבים וטעונים במטען פוליטי‪-‬לאומי‪ ,‬במרכזו עומד נושא הקרקע והבעלות עליה‪.‬‬ ‫ברור כי‪ ,‬התכנית הנוכחית לא תוכל לפתור את מכלול הבעיות והקונפליקטים בנושא זה; מטרתה היא להציע דרכים ליצירת שיתופי פעולה בין הקבוצות בתחום‬ ‫איכות הסביבה ‪ -‬תחום אשר יש בו כדי לתרום לצמצום פערים ולהגברת ההידברות בין הצדדים‪.‬‬ ‫נושא היחסים בין יהודים לערבים קשור למעשה לכל תחום תכנוני במשגב ועל כן היה מקום לשלבו בעבודת הצוותים האחרים (חינוך סביבתי; תעסוקה ויזמות;‬ ‫מדיניות תכנון ושטחים פתוחים)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צוות ההיגוי ראה לנכון להתייחס באופן נפרד לנושא זה ולהציע פרוייקטים שיישומם אינו תלוי בפרוייקטים המוצעים‬ ‫על‪-‬ידי הצוותים האחרים‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬נושאים מרכזיים לטיפול‬ ‫במפגשים שקיים צוות ההיגוי עלו מספר סוגיות הקשורות לנושא הקיום המשותף‪ ,‬והדורשות טיפול במסגרת תכנית האב‪ .‬ביניהן ניתן לציין‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגברת המודעות הסביבתית של כלל תושבי האזור וקידום החינוך הסביבתי;‬ ‫‪‬‬ ‫טיפול בתשתיות בכלל‪ ,‬ובביוב בפרט;‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת שכונה משותפת ליהודים וערבים;‬ ‫‪‬‬ ‫היכרות והבנת השכנים כבסיס למציאת פתרונות‪ .‬זיהוי חסמים לשיתוף פעולה;‬ ‫‪‬‬ ‫שיתוף פעולה "רב‪-‬ערוצי" בין רשויות וארגונים חברתיים וסביבתיים;‬ ‫צוות ההיגוי החליט על שלושה פרוייקטים מרכזיים ליישום‪ ,‬אשר יפורטו בהרחבה בסעיף ‪ :,‬חינוך סביבתי משותף ליהודים וערבים כפרוייקט על; הקמת פורום של‬ ‫רשויות סמוכות לנושא איכות הסביבה והכנת תכנית לניהול ושיקום אגן נחל חילזון‪ ,‬כפרוייקט חלוץ‪ .‬שלוש ההצעות הללו מטמיעות חלק ניכר מהסוגיות שפורטו‬ ‫ומניחות את היסודות להרחבת העשייה המשותפת של שתי הקבוצות‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,7‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .2‬חזון ומטרות העבודה‬ ‫‪ 2.1‬חזון‬ ‫החזון שנוסח ע"י צוות ההיגוי הינו‪:‬‬ ‫"הסביבה תהווה מנוף ליצירת שיתופי פעולה בין קבוצות תרבותיות שונות במועצה האזורית משגב וברשויות השכנות‪ ,‬הן ברמה הממסדית והן ברמה הציבורית‪.‬‬ ‫קבוצות תרבותיות שונות תפעלנה במשותף לקידום יוזמות סביבתיות ולפתרון בעיות ומטרדים‪ ,‬מתוך כבוד הדדי והכרה בצרכי ה'אחר'"‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬מטרת העבודה‬ ‫הצעת פרוייקטים לקידום פעילות משותפת ליהודים וערבים במשגב ובסביבתה בנושא איכות הסביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסביבה כמנוף לקיום משותף‪ :‬תפיסת מסמך המדיניות‬ ‫‪" 3.1‬צדק סביבתי" כעיקרון מנחה‬ ‫"צדק סביבתי" הנו מונח שהמודעות לו הולכת וגוברת בציבור הישראלי‪ .‬המונח טומן בחובו את ההכרה שלבעיות רבות של איכות הסביבה ובריאות‬ ‫הציבור יש הקשר חברתי מובהק‪ .‬הרשות להגנת הסביבה בארה"ב (‪ )EPA‬הגדירה ב‪ 3881 -‬את המושג "צדק סביבתי" כ‪:‬‬ ‫"טיפול הוגן ומעורבות בעלת משמעות של כלל האוכלוסייה ללא קשר למוצא‪ ,‬צבע‪ ,‬לאומיות או הכנסה ובהתייחס לפיתוח‪ ,‬יישום ואכיפה של חוקים‬ ‫סביבתיים‪ ,‬תקנות ומדיניות"‪.14‬‬ ‫‪ 14‬מתוך אתר האינטרנט של הרשות להגנת הסביבה האמריקאית‪/http://www.epa.gov/compliance/environmentaljustice ,‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,3‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫"טיפול הוגן" משמעו‪ :‬אף לא קבוצת אוכלוסין אחת‪ ,‬כולל קבוצות מיעוטים אתניים או סוציו אקונומיים‪ ,‬צריכה לשאת בחלוקה בלתי פרופורציונלית‬ ‫של השלכות סביבתיות שליליות הנגרמות מפעולות תעשייה‪ ,‬רשויות מוניציפאליות או מביצוע תכניות ומדיניות ברמה המקומית‪ ,‬האזורית והלאומית‪.‬‬ ‫"מעורבות משמעותית" פירושה (‪ ) 3‬מתן הזדמנות ממשית לתושבי הקהילות הנפגעות‪ ,‬לקחת חלק בהחלטות בנוגע לפעילות שמשפיעה על סביבתם ו‪/‬או‬ ‫בריאותם‪ )3( .‬תרומת הציבור יכולה להשפיע על החלטות רשויות הממשל (‪ )1‬דאגות של כל השותפים המעורבים יילקחו בחשבון בתהליך קבלת‬ ‫ההחלטות (‪ ),‬מקבלי ההחלטות יסייעו למעורבותם של הנפגעים‪.‬‬ ‫צדק סביבתי הוא מטרה שיש להשיגה עבור כל קבוצות האוכלוסייה ויחידים ברחבי המדינה‪.‬‬ ‫צדק סביבתי יושג כאשר כל אדם‪ ,‬ללא קשר למוצאו‪ ,‬תרבותו או הכנסתו‪ ,‬ייהנה מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים וגישה שווה לתהליך‬ ‫קבלת ההחלטות להיות זכאים לסביבה בריאה שבה חיים‪ ,‬לומדים ועובדים"‪.‬‬ ‫המונח צדק סביבתי‪ ,‬על מרכיביו השונים‪ ,‬מהווה מטרת‪-‬על אליה צריכה לחתור הקהילה במשגב והרשות המקומית‪ .‬ברור כי המציאות כיום‪ ,‬בהקשר של היחסים בין‬ ‫יהודים וערבים‪ ,‬מציבה חסמים למימוש חלק ממרכיבי ההגדרה אולם חרף זאת יש לפעול ברוח ההצהרות‪ ,‬כאשר בראש ובראשונה עומד הצורך למימוש היעד‪:‬‬ ‫מעורבות בעלת משמעות של כל קבוצות האוכלוסייה‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬הסביבה כמנוף ליצירת שותפויות בין קבוצות תרבותיות שונות‬ ‫נושא איכות הסביבה מהווה מכנה משותף רחב שיש בו כדי ללכד קבוצות אוכלוסייה שונות ומגוונות‪ .‬זאת כתוצאה ממספר מאפיינים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש קולקטיבי‪ :‬משאבי הטבע והסביבה הינם "מוצר ציבורי"‪ ,‬שהשימוש בו נעשה על ידי מספר רב של אנשים בו‪-‬זמנית‪ .‬חלק גדול מהמשאבים אינו ניתן‬ ‫לגידור (קרי‪ :‬לא ניתן לקבוע מי משתמש ומי לא) ואף מתכלה כתוצאה מהשימוש בו‪ .‬השימוש הקולקטיבי במשאבים‪ ,‬הגורם לגריעה בכמותם ו‪/‬או באיכותם‪,‬‬ ‫משליך על כלל המשתמשים‪ ,‬בין אם בטווח המיידי בין אם בטווח הרחוק יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היקף ההשפעה‪ :‬לאיכות הסביבה אין גבולות מוניציפאליים‪ .‬זיהום סביבתי‪ ,‬מקומי ככל שיהיה‪ ,‬הוא בעל השפעה רחבה על כלל הקהילות‪ ,‬ללא אבחנה בין‬ ‫גבולות שיפוט‪ ,‬תרבויות או כל סממן אנושי אחר‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬כל פרט באוכלוסייה חשוף לזיהומים ומפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,3‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪‬‬ ‫אופי ההשפעה‪ :‬מפגעים סביבתיים הינם בעלי השפעה – לעיתים ישירה ומיידית ‪ -‬על איכות חייו ובריאותו של האדם‪ .‬על כן‪ ,‬צמצום מפגעים סביבתיים הוא‬ ‫בבחינת אינטרס ציבורי בעל עדיפות גבוהה‪.‬‬ ‫מאפיינים אלה מובילים לשתי מסקנות עיקריות‪ .‬האחת היא ששיתוף פעולה בין קהילות שכנות בנושאים סביבתיים הוא מחוייב המציאות; לא ניתן לטפל במפגעים‬ ‫סביבתיים‪ ,‬או לחילופין‪ :‬לשמר ערכי טבע ונוף במסגרת מקומית ומצומצמת‪ .‬המסקנה הנוספת היא שהתמודדות משותפת עם נושאים סביבתיים הוא מעשה שיש בו‬ ‫תועלת לטובת כל הצדדים (‪ )win-win situation‬ואף יש בו כדי לתרום להשגת יעדים נוספים (מעבר לטיפול במפגע סביבתי כזה או אחר)‪ ,‬כגון‪ :‬מיתון קונפליקטים‬ ‫ושיפור יחסי השכנות‪.‬‬ ‫‪ .4‬המלצות ליישום והצעות לפרוייקטים‬ ‫במסגרת המפגשים שקיים צוות ההיגוי‪ ,‬הוחלט להמליץ על שלושה פרוייקטים אופרטיביים‪ .‬להלן פירוט ההמלצות‪:‬‬ ‫‪ 4.1‬חינוך סביבתי משותף ליהודים וערבים‬ ‫"מטרת החינוך הסביבתי היא לפתח אוכלוסייה עולמית אשר מודעת לסביבה ולבעיות הקשורות בה ואשר יש בידיה ידע‪ ,‬מיומנויות‪ ,‬גישות‪ ,‬מוטיבציה ומחויבות‬ ‫לעבוד כיחידים או בקבוצות למען מציאת פתרונות לבעיות העכשוויות ולמניעת היווצרות בעיות חדשות"‪.15‬‬ ‫נקודת המוצא ממנה יצא צוות ההיגוי היא שהבסיס ההכרחי ליצירת שינוי ביחסן של קבוצות האוכלוסייה השונות כלפי הטבע והסביבה הוא חינוך סביבתי‪ .‬החינוך‬ ‫הסביבתי מהווה אף אמצעי שיכול לתרום תרומה משמעותית לשיפור היחסים בין האוכלוסיות‪ .‬על כן‪ ,‬מציע צוות ההיגוי להתייחס לנושא זה כאל "פרוייקט‪-‬על"‪,‬‬ ‫דהיינו‪ :‬פרוייקט שיש לתת לו עדיפות עליונה ולקדמו "מלמעלה" בכל המסגרות הרלוונטיות‪.‬‬ ‫פעילות סביבתית משותפת ליהודים וערבים מתבצעת כיום על‪-‬ידי ארגונים סביבתיים באזור ביניהם‪" :‬לינק"‪" ,‬הסביבה"‪" ,‬אל"ס" (אזרחים למען הסביבה בגליל)‬ ‫וע"י חלק מהרשויות המקומיות ואיגודי הערים כולל מועצה אזורית משגב‪ .‬פעילות זו מתבססת בעיקרה על מענקים של קרנות ומשום כך היא מוגבלת הן בהיקפה‬ ‫(מבחינת מספר המשתתפים) והן במשך הזמן (מספר חודשים עד מספר שנים)‪ .‬במסגרת החינוך הפורמאלי‪ ,‬מתקיימת פעילות סביבתית משותפת גם בבתי הספר‬ ‫במשגב‪ ,‬אם כי במתכונת מצומצמת ולא כתכנית רב שכבתית ורב‪-‬שנתית (להוציא את בית הספר במעלה צביה‪ ,‬שהינו משותף ליהודים וערבים)‪.‬‬ ‫‪ 15‬הצהרת בלגרד (‪ .)3801‬מתוך‪ :‬אתר המשרד לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,1‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫המלצת צוות ההיגוי‪ ,‬לאור האמור‪ ,‬היא להכין תכנית מערכתית לפעילות סביבתית משותפת ליהודים וערבים הן במסגרת החינוך הפורמאלי והן במסגרת החינוך‬ ‫הבלתי פורמאלי‪ ,‬עפ"י השלבים והעקרונות הבאים‪:‬‬ ‫‪ .3‬כצעד ראשון‪ ,‬יש ליצור נכונות ומוטיבציה מצד מערכת החינוך היהודית והערבית באזור (בתי הספר והמרכזים הקהילתיים) לשתף פעולה בנושא החינוך‬ ‫הסביבתי‪ .‬לצורך כך‪ ,‬מוצע להקים צוות היגוי המורכב ממחלקת החינוך במשגב וברשויות הערביות הסמוכות‪ ,‬רכזים ו‪/‬או מורים לטבע ו‪/‬או לחינוך סביבתי‬ ‫בבתי הספר היסודיים והתיכוניים‪ ,‬אנשי מקצוע העוסקים בתחום מטעם המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬רכזי מתנ"סים וגופים נוספים‪ .‬מטרתו של צוות ההיגוי תהיה‬ ‫להרחיב את היקף הפעילות הסביבתית המשותפת הקיימת בתכניות הלימודים של בתי הספר ובתכנית השנתית של המרכזים הקהילתיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכנת תכנית עבודה רב שכבתית ורב שנתית ע"י צוות עבודה שייבחר מתוך צוות ההיגוי‪ .‬התכנית תשים דגש על מספר עקרונות‪ ,16‬ביניהם‪ :‬חינוך בין‪-‬תחומי‬ ‫(חיבור של נושאים חברתיים עם נושאים סביבתיים); חיזוק הקשר בין האנושי לטבעי; יצירת "תחושת מקום" (הבנה ואכפתיות כלפי הסביבה והקהילה‬ ‫הקרובה); חינוך לערכים (כלים לחשיבה ביקורתית‪ ,‬ניתוח והערכה של סוגיות סביבתיות) וחינוך חוויתי (פיתוח זיקה וההערכה לסביבה המקומית באמצעות מגע‬ ‫ישיר עם הסביבה)‪.‬‬ ‫פרוייקט זה משיק לפרוייקט עליו המליץ צוות "חינוך סביבתי ועשייה בקהילה"‪ 17‬ועל כן ניתן לשלבו בתכנית המערכתית עליו המליץ צוות זה‪ .‬לחילופין – ובמידה‬ ‫ותתקבל החלטה כזו ‪ -‬ניתן להפעילו כפרוייקט נפרד‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬הקמת פורום של רשויות מקומיות ערביות ויהודיות למיפוי צרכים בתחום איכות הסביבה‬ ‫צעד בסיסי וחיוני לצורך הגברת ההידברות בין יהודים לערבים באזור הוא הקמת פורום למיפוי צרכים בתחום איכות הסביבה‪ .‬תפקידיו של הפורום יהיו‪:‬‬ ‫‪ .3‬זיהוי חסמים המונעים או מקשים על טיפול במפגעים סביבתיים באזור ועל השמירה על הסביבה;‬ ‫‪ .3‬איתור תחומים לשיתוף פעולה על בסיס אינטרסים משותפים של כלל הקהילות באזור;‬ ‫‪ .1‬קידום פרוייקטים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪ 16‬מתוך אתר האינטרנט של מרכז השל‪.‬‬ ‫‪ 17‬להרחבה ראו סעיף ‪" ,.3‬הכנת תכנית מערכתית לחינוך סביבתי"‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,,‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫על בסיס הניסיון שנצבר בקרב ארגונים בארץ ואנשי מקצוע העוסקים בתחום‪ ,‬הובלת תהליך בין רשויות ערביות ויהודיות ע"י או בשיתוף עמותה אזורית נייטרלית‬ ‫מגבירה את סיכויי ההצלחה של שיתוף הפעולה‪ .‬על כן‪ ,‬מוצע שהרכב הפורום יהיה נציגים של ארגונים לא פורמאליים הפועלים באזור בתחום הסביבתי ו‪/‬או החברתי‬ ‫(פעילות משותפת ליהודים וערבים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייקחו חלק בפורום גם נציגים של הרשויות המקומיות הסמוכות (נושאי תפקידים כגון‪ :‬ראשי הרשויות או סגניהם ומנהלי‬ ‫מחלקות חינוך‪ ,‬איכות סביבה וכיו"ב)‪ .‬בראש הפורום יעמוד מגשר‪/‬איש מקצוע מתחום העבודה הקהילתית‪ ,‬שאינו מייצג את הרשויות השותפות‪ ,‬אך יכול להיות‬ ‫קשור לאחד הארגונים השותפים‪.‬‬ ‫מוצע כי המפגשים הראשונים של הפורום יתבצעו בהשתתפות ראשי הרשויות במטרה ליצור אמון ונכונות לשתף פעולה‪.‬‬ ‫פרוייקט זה משיק לפרוייקט אותו הציע צוות מדיניות תכנון ושטחים ופתוחים "הקמת צוות לשיתוף פעולה אזורי בנושא השטחים הפתוחים" (להרחבה ראו סעיף‬ ‫‪ 1.1‬במסמך המדיניות של צוות זה)‪ .‬נקודת ההשקה בין הצוות האמור לבין הפורום היא בתחום השימור של השטחים הפתוחים לרבות החקלאים‪ .‬לפיכך מתבקש‬ ‫חיבור בין הצוותים או ע"י צירוף הצוות לפורום‪ ,‬או באמצעות פגישות תיאום בין שני הגופים‪.‬‬ ‫‪ 4.3‬הכנת תכנית לשיקום וניהול אגן נחל חילזון‬ ‫נחל החילזון מתוחם ע"י אשחר במערב‪ ,‬מעלה צביה בצפון‪ ,‬כביש ‪ 97,‬במזרח‪ ,‬סח'נין ועראבה בדרום‪ .‬הבקעה מאופיינת בנוף מזרח תיכוני אופייני‪ ,‬נטועים בה כרמי‬ ‫זיתים וחלקות מעובדות וזורם בה אפיק נחל החילזון‪ .‬מאידך‪ ,‬משמשת הבקעה "חצר אחורית" של יישובי הסביבה ומרוכזים בה מפגעי ביוב ופסולת שהצטברו עם‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫בעשר השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לשיקום השטח‪ ,‬חלקם הצליחו‪ .‬לדוגמה‪ :‬הסדרת הביוב של סח'נין ועראבה והקמת מגרסה לפסולת בנין ועודפי עפר‪.‬‬ ‫פרוייקטים אחרים לא עלו יפה ולראיה מצויים בשטח מצבורי פסולת שהושלכה ע"י קבלנים (בעיקר פסולת בנין ופגרים‪/‬פסדים)‪.‬‬ ‫בשנה האחרונה החל תהליך לשיקום בקעת החילזון‪ ,‬לו חברו מספר גורמים‪ :‬איגוד ערים אגן בית נטופה‪ ,‬מועצה אזורית משגב‪ ,‬איגוד ערים גליל מערבי ורשות הניקוז‬ ‫והנחלים גליל מערבי‪ .‬עד כה‪ ,‬נערכו מספר פגישות של צוות העבודה והוחלט על הכנת "תיק פרוייקט"‪ .‬צוות ההיגוי מציע לקדם ולמנף את התהליך שהחל על‪-‬ידי‪:‬‬ ‫‪ .3‬רתימת בעלי עניין נוספים לפרוייקט‪ ,‬ביניהם‪ :‬עיריות סחנין ועראבה‪ ,‬מועצה מקומית דיר חנא‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬הקרן הקיימת‬ ‫לישראל‪ ,‬רשות הנחלים והניקוז גליל מערבי‪ ,‬איגוד ערים לאיכות סביבה אגן בית נטופה‪ ,‬איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל ואגודת‬ ‫החקלאים של סחנין‪ .‬הקמת ועדת היגוי מבין בעלי העניין וניסוח הסכמות לקידום הפרוייקט‪ .‬קביעת ועדת עבודה להכנת תכנית השיקום‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,1‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .3‬הפקת לקחים מפרוייקטים ותכניות אחרות שנעשו בשותפות יהודים‪-‬ערבים‪ ,‬דוגמת רכס הררית‪-‬יודפת‪ 18‬ופרוייקטים שמקדמת עמותת "סיכוי"‪.19‬‬ ‫‪ .1‬הכנת תוכנית אופרטיבית מוסכמת לשיקום הבקעה ע"י אנשי מקצוע‪ ,‬בשיתוף ועדת העבודה‪ .‬התכנית תכלול היבטים שונים‪ ,‬לרבות‪ :‬חינוך סביבתי בבתי ספר‬ ‫ובקהילות הסמוכות‪ ,‬פיתוח מוקדי תיירות‪ ,‬שילוב חקלאות בת קיימא וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ .,‬הקמת מנהלת שתורכב מהשותפים לתכנית‪ .‬תפקידה יהיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לעקוב אחר יישום הפרוייקט ולדון בתכניות שיש להן השפעה על הבקעה‪ .‬המלצות המנהלת‬ ‫תועברנה לועדה המקומית ו‪/‬או המחוזית בהתאם לסוג התכנית‪.‬‬ ‫‪ .1‬השגת תמיכה תקציבית למימוש הפרוייקט ממגוון מקורות‪ :‬הרשויות השותפות וקרנות ייעודיות‪.‬‬ ‫שלבים אלה יכולים להתבצע במקביל אך מוצע שהשלב הראשון של התכנון יתרכז בהכנת תיק פרויקט שישמש להשגת תרומות ותקציבים עבור שיקום הבקעה‪.‬‬ ‫פרוייקט זה יהווה פרוייקט חלוץ לפרוייקטים באזורים נוספים במשגב וסביבתה‪ ,‬בהתאם להישגים שיושגו והלקחים שיופקו‪.‬‬ ‫‪ 18‬תכנית זו נועדה להיות תכנית סטאטוטורית לשימור הרכס על איכויותיו הנופיות אך נתקלה בקשיים כתוצאה מכשלים שונים ביניהם‪ :‬קביעת הקו הכחול של התכנית עפ"י גבולות מוניציפאליים‬ ‫ולא על פי תנאי השטח‪ ,‬דבר שיצר בעיות רבות עם הרשויות השכנות ובעלי הקרקעות; תפיסת תכנון "מיושנת" שלא נתנה מענה הולם ומעשי לשימור השטח והעדר תהליך "אמיתי" של שיתוף‬ ‫ציבור‪.‬‬ ‫‪ 19‬עמותת סיכוי פועלת לקידום שוויון אזרחי באמצעות פרוייקטים משותפים ליהודים וערבים‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,1‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא במשגב‬ ‫צוות יזמות ותעסוקה‬ ‫מסמך מדיניות‪ :‬טיוטא מעודכנת להערות‬ ‫סיכום עבודת הצוות‬ ‫מבנה המסמך‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.,‬‬ ‫מבוא‬ ‫חזון ומטרות‬ ‫תפיסת הפיתוח והניהול של עסקים הממוקמים בישובי המועצה האזורית משגב‬ ‫ניהול וטיפול בעסקים בישובים ובשטחי המגורים‪ :‬המלצות ליישום והצעות לפרוייקטים‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫במסגרת "המרחב הפתוח" נבחר נושא היזמות והתעסוקה כאחד מארבעת הנושאים המרכזיים לטיפול בתכנית האב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫במשגב ניתן להבחין בשלוש רמות של אזורי תעסוקה‪:‬‬ ‫‪ .3‬אזורי תעסוקה אזוריים‪ ,‬המרכזים מגוון רחב של מפעלים‪ ,‬עסקים ובתי מלאכה‪ .‬בתחום המועצה האזורית משגב קיימים שני אזורים כאלה‪ :‬תרדיון ובר‪-‬לב‪.‬‬ ‫‪ .3‬אזורי תעסוקה ישוביים – היות וישובי משגב הוקמו כ"כפ"תים" (כפרים תעשיתיים)‪ ,‬הוקצה בתחומם שטח המיועד לתעסוקה (הצבוע בתב"ע בסגול)‪ .‬חלק‬ ‫מאזורי התעסוקה הללו פעילים באופן חלקי ביותר וחלקם פנויים לחלוטין‪.‬‬ ‫‪ .1‬עסקים הפועלים בתוך שטח המגורים – עסקים קטנים המופעלים על‪-‬ידי התושבים בתוך או בסמוך לבתי מגוריהם‪.‬‬ ‫לאור הצגת הנתונים של אזורי התעשייה‪ ,‬תפוסה ואופן התנהלות‪ ,‬הוצע בצוות ההיגוי להתמקד בשתי הרמות הנמוכות יותר‪ ,‬קרי‪ :‬שטחי התעסוקה המצויים בתחומי‬ ‫הישובים (שטחים סגולים) וכן עסקים הממוקמים בתוך שטחי המגורים בישובים השונים‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,0‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ .2‬חזון ומטרות‬ ‫החזון בנושא יזמות ותעסוקה הנו כדלקמן‪:‬‬ ‫אזורי התעסוקה בתחום המועצה האזורית משגב ינוהלו תוך תפיסת איכות חיים המאזנת בין צרכי הפיתוח והתעסוקה לבין השמירה על‬ ‫איכות הסביבה של תושבי המועצה ושכניה‪.‬‬ ‫העסקים והקהילה ינהגו תוך אחריות וכבוד הדדי ובהתאם למדיניות סביבתית ידועה ומוסכמת מראש‪.‬‬ ‫מטרת המסמך‪:‬‬ ‫התווית מדיניות בת‪-‬קיימא לטיפול וניהול העסקים והיזמויות בישובי המועצה‪ ,‬הן בשטחי התעסוקה (שטחים סגולים) והן בשטחי המגורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תפיסת הפיתוח והניהול של עסקים הממוקמים בישובי המועצה האזורית משגב‬ ‫תפיסת הפיתוח והניהול של עסקים הממוקמים בישובי המועצה מושתתת על העקרונות הבאים‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬הגדלת מקורות והיקף התעסוקה המקומית‬ ‫להגדלת התעסוקה המקומית ישנן תועלות סביבתיות הנגזרות מצמצום הנסיעות (הפחתת זיהום האוויר מכלי רכב‪ ,‬הקטנת הצורך בפיתוח תשתיות וכיו"ב)‪ .‬תועלת‬ ‫נוספת היא חיזוק הזיקה של התושבים למקום מגוריהם‪ ,‬גורם שיש בו כדי להגביר את עוצמת המחויבות לסביבה הקרובה (הפיסית והטבעית)‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬על‬ ‫המועצה האזורית לפעול להגדלת התעסוקה בדרכים הבאות‪:‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,9‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ )3‬קידום יזמות מקומית – עידוד הקמתם של עסקים באמצעות בניית סל שירותים המורכב מתמריצים והטבות ליזמים מקומיים פוטנציאליים המעוניינים‬ ‫בהקמת עסק בישוב‪ .‬כיווני הפיתוח של היזמות העסקית יהיו בתחום התיירות הכפרית (אירוח‪ ,‬הסעדה‪ ,‬הדרכה וטיפולים לסוגיהם) או עסקים אחרים שאינם‬ ‫צרכני שטח ואינם דורשים תשתיות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪ )3‬מתן מענה למגמות העתידיות הקשורות לשימוש במבני המגורים – חלק מישובי משגב נמצאים בשלב של התבגרות דמוגרפית‪ ,‬המתבטאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעזיבת‬ ‫הילדים את בית מגוריהם‪ .‬כתוצאה מתהליך זה נותר חלק גדול משטחם של בתי המגורים ולעתים גם החצר הסמוכה להם ‪ -‬ללא שימוש בפועל‪ .‬תהליך זה‬ ‫התרחש במועצות אזוריות במרכז הארץ והוביל להקמת עסקים שונים בתחומי המגורים‪ ,‬לרוב ללא הסדרה מוקדמת‪ .‬לאור הניסיון שנצבר הגישה היא שיש לתת‬ ‫ביטוי לרצונותיהם של התושבים באשר לשימוש בבתי מגוריהם‪ ,‬אולם זאת בהתאם לקריטריונים ואמות מידה שיוסדרו מראש בתקנון (ראו הרחבה בסעיף ‪),.3‬‬ ‫ויתייחסו למכלול הסוגיות המשתמעות מהקמה והפעלה של עסק באזור מגורים‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬טיפוח אחריות סביבתית בקרב יזמים ובעלי עסקים במשגב‬ ‫אחד העקרונות המרכזיים בהטמעת תפיסה סביבתית בקרב יזמים ובעלי עסקים היא טיפוח אחריות‪ .‬עיקרון זה מורכב מכמה נדבכים‪:‬‬ ‫‪" )3‬חובת המניעה" – על כל בעל עסק במשגב לנקוט בכל האמצעים על מנת למנוע מפגעים סביבתיים הן בתהליך הקמת העסק (במקרה של עסקים חדשים) והן‬ ‫בתפעולו השוטף‪.‬‬ ‫‪" )3‬המזהם משלם" ‪ -‬בשנים האחרונות ניכרת מגמה בקרב מדינות מערביות – ובאופן הולך וגדל גם בישראל – להעביר את האחריות לזיהומים ונזקים סביבתיים‬ ‫למפעל או עסק אשר גרם בפעילותו לפגיעה במשאבי הטבע והסביבה‪ ,‬ובאופן ספציפי למנהליו ו‪/‬או לנושאי תפקידים המופקדים על פעילותו‪ .‬מוצע לאמץ את‬ ‫עיקרון "המזהם משלם" כעיקרון בסיסי בכל הקשור לתפעול העסקים בישובי המועצה‪ .‬המשמעות היא שעל כל בעלי העסקים הממוקמים בישובי המועצה תהיה‬ ‫מוטלת אחריות סביבתית‪ ,‬כאשר במקרה של נזק או פגיעה על בעל העסק לשאת בעלויות התיקון והשבת הסביבה לקדמותה‪.‬‬ ‫‪ )1‬נטל יזמים סביבתי – העסקים הממוקמים בשטחי המגורים מתבססים‪ ,‬לרוב‪ ,‬על התשתיות הקיימות בישובים כגון‪ :‬מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬כבישים‪ ,‬תאורה וכיו"ב‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫פעילות העסקים גורמת לעיתים לפגיעה באיכות החיים של התושבים המתגוררים בסמיכות לעסק‪ .‬ההכבדה על התשתיות וההשלכות הנגרמות מפעילות העסק‬ ‫מצריכות מנגנון הדומה ל"נטל יזמים"‪ ,‬דהיינו‪ :‬בעל העסק יפצה על הפגיעה‪/‬הכבדה באמצעות מטלות סביבתיות שונות‪ ,‬כמו‪ :‬גינון‪ ,‬שילוט‪ ,‬טיפוח שטח ציבורי‬ ‫פתוח קיים או חדש‪ ,‬הקמת גן משחקים וכיו"ב‪ .‬היקף‪/‬גובה הפיצוי יהיה בהתאם לסוג העסק‪ ,‬מיקומו והפגיעה שגרם‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪,8‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ ),‬שקיפות וידוע – עיקרון זה הינו מרכזי בניהול סביבתי ומשמעותו‪ :‬מסירת מידע אמין ועדכני על מכלול ההיבטים הסביבתיים הקשורים לתפעול העסק‪ .‬מוצע‬ ‫למסד מנגנון של פירסום‪/‬דיווח תקופתי לו יהיה מחוייב כל בעל עסק הפועל בישובי המועצה‪ ,‬הן באזור התעסוקה והן באזור המגורים‪ .‬דיווח מעיין זה צריך‬ ‫להיות זמין ונגיש לרשויות כמו גם לתושבי הישוב ולציבור בכללותו (ראו הרחבה בסעיף ‪.),.1‬‬ ‫‪ 3.3‬טיפוח שותפות ומחויבות הדדית בין העסקים לבין הקהילה‬ ‫אחד המפתחות לקיומו והצלחתו של עסק הפועל בשטח המגורים הוא שותפות ומחויבות הדדית בינו לבין הקהילה‪ .‬נקודת המוצא היא שבד בבד עם מחויבותו של‬ ‫בעל העסק או היזם לעמוד במטלות סביבתיות ואחרות‪ ,‬הקהילה משמשת מערכת תומכת‪ .‬שותפות כזו מניבה תועלת הן לקהילה‪ ,‬אשר מאפשרת תעסוקה מקומית‬ ‫בצורה מוסדרת ויוצרת איזון בין צרכי הפרנסה של חבריה‪ ,‬והן ליזם‪/‬בעל העסק שיכול לפעול ללא איומים משפטיים ואחרים ולהשתמש בתשתיות קיימות ובשירותי‬ ‫הקהילה‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬מתן עדיפות לשיקולים סביבתיים‬ ‫עיקרון זה מתייחס לסוגיית ניגוד העניינים‪ ,‬העלול להתעורר בין בעל עסק או יזם המפעיל‪/‬מבקש להקים עסק בישוב‪ ,‬לבין התושבים השכנים‪ .‬על פי עיקרון זה‪,‬‬ ‫במקרה של היווצרות קונפליקט בין תעסוקה לפעילות המייצרת ו‪/‬או שעלולה לייצר מפגעים סביבתיים‪ ,‬הרשות (קרי‪ :‬המחלקה לאיכות הסביבה והועדה המקומית‬ ‫לתכנון ובניה) תיתן משקל גבוה יותר לשיקולים הסביבתיים ביחס לשיקולי תעסוקה‪ ,‬מתוך ראיית טובת הכלל‪.‬‬ ‫‪ .4‬ניהול וטיפול בעסקים בישובים ובשטחי המגורים‪ :‬המלצות ליישום והצעות לפרוייקטים‬ ‫להלן פירוט ההמלצות של צוות ההיגוי בעניין הניהול והטיפול בעסקים בישובים ובשטחי המגורים‪:‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪17‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 4.1‬בדיקת הניצול בפועל של שטחי התעסוקה בישובי המועצה‬ ‫כאמור‪ ,‬הישובים במשגב הוקמו כ"כפ"תים" (כפרים תעשיתיים) והוקצה בתחומם שטח המיועד לתעסוקה (הצבוע בתב"ע בסגול)‪ .‬על אף שחלפו יותר משני עשורים‬ ‫מאז הוקמו מרבית הישובים‪ ,‬חלק מאזורי התעסוקה פעילים באופן חלקי ביותר וחלקם פנויים לחלוטין‪ .‬לאור זאת‪ ,‬נדרש סקר מקיף בכל ישובי המועצה‪ ,‬שמטרותיו‬ ‫תהיינה‪:‬‬ ‫‪ .3‬בדיקת הניצול בפועל של שטחי התעסוקה בכלל ישובי המועצה (היקף השטח הבנוי המשמש לתעסוקה ו‪/‬או לאחסון לעומת השטח הסגול המאושר בתב"ע);‬ ‫‪ .3‬בהסתמך על התוצר הראשון – הצעת ייעודים חלופיים מתאימים יותר לשטחים שאין הצדקה לייעודם כשטחי תעסוקה (כגון‪ :‬הסבה למגורים)‪ ,‬לרבות אפשרויות‬ ‫ניהול משותפות ויעילות יותר‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ 4.2‬עריכת תקנונים להסדרת פעילות עסקית בישובים‬ ‫עידוד המגמה של יזמות מקומית בישובים (הן בשטחי המגורים והן בשטחי התעסוקה) מחייבת בראש ובראשונה בחינה של המצב הקיים בכל הנוגע לפעילותם של‬ ‫עסקים בשטחים אלה‪ .‬כשלב מקדים‪ ,‬מוצע לערוך סקר מקיף בכל הישובים בהם פועלים עסקים ולבחון את אופן ההתייחסות‪/‬ההתמודדות של הישובים עם‬ ‫ההיבטים הסביבתיים הרלוונטיים‪ ,‬לרבות רעש‪ ,‬ריח‪ ,‬שעות פעילות‪ ,‬היקף מועסקים‪ ,‬היקף לקוחות‪ ,‬השפעה על תשתיות‪ ,‬תנועה וחניה‪ ,‬ביוב וכיו"ב‪ .‬בסקר מעיין זה‬ ‫אף נדרשת בדיקה של האופן בו תושבי הישוב‪ ,‬ותושבים המתגוררים בסמיכות לעסק בפרט‪ ,‬מושפעים מקיומו‪.‬‬ ‫לאחר ביצוע הסקר‪ ,‬ובהתאם לממצאיו‪ ,‬מוצע להכין תקנון מנחה לכלל הישובים‪ ,‬כאשר כל ישוב יחליט בתהליך מקומי‪ ,‬אם לאמצו ולהפכו לסטאטוטורי‪ ,‬אם לאו‪.‬‬ ‫התקנון יטמיע את עקרונות תפיסת הניהול והטיפול בשטחי התעסוקה (פורטו בסעיף ‪ )1‬ויגדיר את הפעילויות האסורות‪ ,‬המותרות והמותנות הנוגעות לתעסוקה‬ ‫בישובים בשטחי התעסוקה ובמגורים)‪ .‬בהקשר זה נדרשות כמה הבהרות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫בהסתמך על הניסיון שנצבר ברשויות אחרות‪ ,‬בהן תקנונים לאזורי תעסוקה יצרו בעיות ומכשולים‪ ,‬התקנון המוצע אינו צריך להיות מסמך נוקשה שימנע מיזמים‬ ‫ופעילויות‪ ,‬אלא מסמך שתכליתו לאפשר התמודדות מושכלת עם מכלול הגורמים הקשורים בהקמת העסק והפעלתו‪ ,‬אשר יש להם השפעה על הסביבה הטבעית‬ ‫והאנושית‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪13‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫ב‪.‬‬ ‫למחלקה לאיכות הסביבה במועצה תינתן הסמכות להתערב בכל הנוגע לתפעול העסקים בישובים (בקרה ופיקוח) ולהטיל וטו על הקמת מיזם כזה או אחר (סעיף‬ ‫זה ייכלל בתקנון)‪.‬‬ ‫להלן קווים מנחים לתקנון‪:‬‬ ‫‪ .1‬סוגי העסקים‬ ‫באזורי התעסוקה שבתחומי הישובים לא תותר הקמת מפעלים או עסקים אשר פולטים בתהליך הייצור שלהם כל סוג של מזהמים (לרבות רעש) ואשר גורמים‬ ‫בפעילותם לפגיעה במשאבי הסביבה (מים‪ ,‬אוויר וקרקע)‪ .‬העסקים להם תינתן עדיפות הם עסקים שהשלכותיהם הסביבתיות זעירות‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬כל ישוב יהיה רשאי לפרט בסעיף זה את סוגי העסקים המותרים‪/‬האסורים בתחומי המגורים ובשטח התעסוקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיקום העסקים‬ ‫יש צורך להבחין בין עסקים הממוקמים בתוך שטחי המגורים לבין עסקים הממוקמים באזורי התעסוקה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬עסקים הדורשים תשתיות מיוחדות‪ ,‬לרבות‬ ‫שטחי קרקע גדולים יחסית ובעלי דרגת פגיעה סביבתית גדולה יחסית‪ ,‬ימוקמו באזורי התעסוקה‪ .‬עסקים בעלי השלכה סביבתית קטנה יותר אשר יכולים להישען על‬ ‫התשתיות הקיימות באזור המגורים (דרכים‪ ,‬ביוב‪ ,‬תאורה וכיו"ב) ‪ -‬יפעלו בשטחי המגורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬פעילות‪/‬אופן תפעול העסקים‬ ‫כל העסקים ביישובי המועצה (הן באזורי התעסוקה והן בשטחי המגורים) יפעלו עם רישיון עסק בהתאם לחוק רישוי עסקים ובכפוף לחוקי העזר והתקנות של‬ ‫הרשויות (ועדה מקומית לתו"ב‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה וכיו"ב)‪ .‬עסקים שפועלים כיום ללא רשיון עסק יסדירו פעילותם‪.‬‬ ‫שעות הפעילות של עסקים הפועלים בתוך אזורי המגורים תהיינה שעות עבודה מקובלות במשך היום‪ ,‬כאשר בשעות המנוחה (במשך השבוע – שעות הערב עד הבוקר‬ ‫שלמחרת‪ ,‬ובסופ"ש – גם בשעות הצהרים) לא תותר פעילות הגורמת למטרדי רעש‪.‬‬ ‫מספר העובדים המירבי בעסק הממוקם בתוך אזור המגורים יהיה לכל היותר חמישה (אם כי לא תוקצה חניה מיוחדת לעובדים)‪.‬‬ ‫‪ .4‬אופי הבניה וחזות‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪13‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫העסקים בשטחי המגורים‪ ,‬במידה ויפעלו בשטח המגורים אך מחוץ לבתי המגורים‪ ,‬ישתלבו מבחינה פיסית‪-‬חזותית בבנייה הקיימת‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לעודד הסבת מבנים‬ ‫תעשייתיים ומבני עזר חקלאיים בתוך הישובים (במידה וקיימים) למוקדי פיתוח אחרים‪ ,‬לצורכי תיירות ושירותי תיירות נלווים‪ .‬הגישה לעסקים שבתחומי המגורים‬ ‫תהיה משולטת באמצעות שלטי הכוונה אחידים המותאמים לאופי הישוב‪.‬‬ ‫מיזמים חקלאיים חדשים יוקמו בהתאם להנחיות תכנית ג‪.208888/‬‬ ‫עסקים הממוקמים באזורי התעסוקה יאופיינו בבניה נמוכה (רום מירבי – ‪ 9‬מטר ממפלס הקרקע) וקומפקטית ובצמידות לתשתיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬תשתיות‬ ‫עסקים הממוקמים בשטחי המגורים יתבססו כאמור על התשתיות הקיימות (למעט במקרים חריגים)‪ ,‬תוך השתתפות של בעלי העסקים בעלויות התפעול באמצעות‬ ‫"נטל יזמים" (ראו סעיף ‪.)1.3‬‬ ‫בשטחי המגורים לא תותר כניסה לרכב כבד‪ ,‬כלים מכניים וציוד למטרות מסחריות‪ .‬חניית אוטובוסים ורכבים כבדים תוסדר באמצעות הקצאת שטח מחוץ לאזור‬ ‫המגורים‪ .‬בשטחי המגורים‪ ,‬יוקצו לכל היותר שני מקומות חניה נוספים בסמוך לכל עסק עבור לקוחות‪.‬‬ ‫באזורי התעסוקה‪ ,‬התשתיות תהיינה‪ ,‬עד כמה שניתן‪ ,‬מוטמנות ו‪/‬או מוצנעות‪.‬‬ ‫‪ .2‬צורך בהוספת מבנה‪/‬תשתית‬ ‫בכל מקרה בו עסק או מפעל זקוק לשטח נוסף‪ ,‬או לתוספת‪/‬הרחבת תשתית כלשהי‪ ,‬יש להימנע מבניה מאולתרת ולא חוקית‪ .‬במקרים אלה יש להגיש בקשה‬ ‫להיתר‪/‬שימוש חורג‪ ,‬בהתאם לצורך הספציפי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מוצע ללמוד מניסיונם של אזורים כפריים אחרים במדינה ולהימנע משימוש גורף במתן היתרים לשימושים‬ ‫חורגים‪.‬‬ ‫‪ 20‬תכנית זו מהווה שינוי לתכנית ג‪ 11,7/‬העוסקת במבנים חקלאיים במחוז הצפון‪ .‬התכנית תקפה מאז ‪ 3887‬והיא מהווה שינוי‬ ‫לתוכניות מתאר מקומיות במרחבי תכנון במחוז הצפון‪ .‬השינוי לתכנית זו (ג‪ ,)8888/‬שנוסח ע"י יעד אדריכלים ומתכנני ערים‬ ‫ונוף בע"מ‪ ,‬מציב הנחיות מחמירות יותר לבינוי חקלאי‪ .‬תכנית שינוי זו לא אושרה סטאטוטורית‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 4.3‬ניהול אזורי משותף של שטחי התעסוקה בישובי המועצה‬ ‫כחלק מהטמעת תפיסה סביבתית של ניהול אזורי התעסוקה בישובים נדרשת ראיה אזורית‪-‬מערכתית‪ ,‬שמשמעותה בין היתר‪ :‬התייחסות לאזורי התעסוקה בישובים‬ ‫כמכלול אחד‪ .‬מוצע‪ ,‬בהתאם לכך‪ ,‬להקים גוף שיורכב מנציגי המועצה‪/‬חברה כלכלית והישובים‪ ,‬בשותפות עם נציגים מקרב בעלי העסקים‪ ,‬שיופקד על ניהול‬ ‫התעסוקה בישובים (בדומה למנהלת האחראית על שני אזורי התעסוקה הגדולים במועצה)‪ .‬תפקידיו של גוף זה יהיו‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ייעול הניהול והטיפול בעסקים בישובים ‪ -‬איגום משאבים לטובת פרסום ושיווק אזורי‪ ,‬פעילויות משותפות‪ ,‬ייעוץ לבעלי עסקים‪ ,‬וכיו"ב;‬ ‫‪‬‬ ‫יצירת איזונים בין הישובים השונים בנושא התעסוקה על בסיס צרכים‪ ,‬היצע וביקוש;‬ ‫‪‬‬ ‫יצירת אמנה בין בעלי העסקים לבין הישובים והמועצה‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ ,.1.3‬שלהלן;‬ ‫‪‬‬ ‫מעבר של העסקים הפועלים בישובים לניהול סביבתי‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ ,.1.3‬שלהלן;‬ ‫‪‬‬ ‫בדיקת היתכנות למיזמים סביבתיים‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ ,.1.1‬שלהלן‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬שלושת הסעיפים האחרונים יכולים להוות חלק מתפקידי אותו גוף שיוקם‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬לעמוד בפני עצמם כפרוייקטים נפרד‪.‬‬ ‫‪ 4.3.1‬יצירת אמנה בין בעלי עסקים לבין הישובים והמועצה‬ ‫אמנה סביבתית היא כלי נפוץ שמטרתו ליצור מחויבות של קבוצות אוכלוסייה‪ ,‬במקרה זה – בעלי העסקים‪ ,‬כלפי תושבי הישובים והמועצה באשר לשמירת הסביבה‬ ‫ואיכות החיים‪ .‬צוות ההיגוי מציע גיבוש אמנה שתהווה מסמך עקרונות‪/‬הצהרות על פיהם יפעלו בעלי העסקים והקהילה‪ .‬האמנה צריכה לכלול שני מרכיבים‬ ‫מרכזיים‪ :‬מרכיב תפיסתי – מחויבות לפעולה ברוח העקרונות שפורטו בסעיף ‪ 1‬ומרכיב אופרטיבי‪ -‬מחויבות לבצע פעולות מסוימות לטובת השמירה על איכות‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫במידה ופרוייקט זה יעמוד בפני עצמו‪ :‬מוצע‪ ,‬בשלב ראשון‪ ,‬שהמחלקה לאיכות הסביבה תיזום כנס‪/‬מפגש של כל בעלי העסקים בישובים‪ ,‬החברה הכלכלית וועדי‬ ‫הישובים‪ ,‬שכותרתו‪" :‬מחויבות העסקים בישובי משגב לאיכות הסביבה"‪ .‬אחד מתוצרי המפגש יהיה ועדת עבודה‪ ,‬אשר תכין טיוטא של נוסח אמנה‪ .‬החתימה על‬ ‫האמנה תעשה במפגש או בכינוס נוסף במעמד ראש המועצה ואישים רלוונטיים נוספים (כגון‪ :‬נציגי המשרד לאיכות הסביבה)‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪1,‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 4.3.2‬מעבר של העסקים הפועלים בישובים לניהול סביבתי‬ ‫המלצה זו נועדה להוביל את העסקים בישובי משגב ל"שגרת עבודה" של ניהול סביבתי‪ .‬לצורך ישום המלצה זו מוצע לפעול בכמה מישורים במקביל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיסוד נוהל של דיווח תקופתי‪ :‬מוצע להכין שאלון המיועד לבעלי העסקים הפועלים בתחום הישובים (הן בשטחי המגורים והן באזורי התעסוקה)‪ .‬השאלון‬ ‫יתייחס לפעילות בשנה‪/‬חצי שנה החולפת ולפעילות עתידית‪ ,‬בדגש על היבטים שונים הקשורים לאיכות הסביבה כגון‪ :‬טיפול בפסולת לסוגיה (בהתאם לסוג‬ ‫העסק)‪ ,‬שימוש במשאבים (קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬חשמל)‪ ,‬תשתית טכנולוגית‪/‬מיכשור‪ ,‬וכיו"ב‪ .‬שאלון זה יהווה אמצעי לפיקוח ומעקב אחר התנהלות העסקים וליישום‬ ‫עיקרון השקיפות והיידוע שהוצג מוקדם יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כניסה לתהליך של קבלת הסמכה לתקן ‪ 21ISO 14001‬או תקן ניהול סביבתי אחר‪.‬‬ ‫במידה ופרוייקט זה יעמוד בפני עצמו‪ :‬מוצע‪ ,‬שהמחלקה לאיכות הסביבה במועצה תקדם פרוייקט זה‪ ,‬בשיתוף החברה הכלכלית למשגב‪ .‬שיתוף הפעולה יתבטא‬ ‫בארגון וליווי בעלי העסקים להטמעת תפיסת הניהול החדשה‪.‬‬ ‫‪ 4.3.3‬בדיקת היתכנות למיזמים "ירוקים"‬ ‫כחלק מעידוד היזמות המקומית‪ ,‬מוצע לבחון הקמתם של "עסקים ירוקים" במשגב‪ ,‬הן באזורי התעסוקה הגדולים והן בישובים‪ .‬המונח "עסקים ירוקים" מכוון‬ ‫לעסקים או מיזמים המתבססים על אנרגיה מתחדשת‪ ,‬שימוש חוזר בפסולת מסוגים שונים‪ ,‬טכנולוגיות חדשניות להפחתת זיהומים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫במידה ופרוייקט זה יעמוד בנפרד‪ :‬מוצע שהמחלקה לאיכות הסביבה תקים צוות מקצועי ייעודי המורכב מאנשי מקצוע בתחומים שונים לצורך בדיקת ההיתכנות‬ ‫להקמתם של עסקים ומיזמים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪ 21‬מערכת ניהול סביבתי עוסקת בניהול מבוקר של כל מרכיבי הארגון בעלי מימשק עם הסביבה‪ :‬מזהמים‪ ,‬פסולת‪ ,‬גורמי רעש‪ ,‬גורמי סיכון סביבתי‪ ,‬אלמנטים אסתטיים ועוד‪.‬המערכת עוסקת‬ ‫בבחינת הסיכונים לסביבה‪ ,‬בקביעת המדיניות הסביבתית של הנהלת הארגון‪ ,‬בקביעת המטרות והיעדים ובשילוב שיקולים סביבתיים בתהליכי התכנון והייצור‪ .‬המערכת כוללת כללים ודרכים‬ ‫מובנות ליישום ולבדיקה עצמית של העמידה בדרישות‪ .‬מתוך‪ :‬אתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי‪http://www.sii.org.il/siisite.nsf/HomePage?OpenForm ,‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר‪-‬קיימא במשגב‬ ‫צוות מדיניות תכנון ושטחים פתוחים‬ ‫מסמך מדיניות‪ :‬טיוטא לדיון‬ ‫סיכום עבודת הצוות‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫מרחב המועצה האזורית משגב משתרע על פני שטחים פתוחים נרחבים האוצרים בתוכם ערכי טבע‪ ,‬נוף ומורשת‪ .‬היקף השטחים הפתוחים במשגב מגיע ל‪98.,% -‬‬ ‫מכלל שטח המועצה (מתוכם ‪ 31.1%‬בבעלות פרטית)‪ .‬שטחים אלה מהווים את אחד המאפיינים המייחדים את המועצה אך הם נתונים לאיומים ולסכנת פגיעה‪,‬‬ ‫כתוצאה משילוב של גורמים שונים ותהליכים‪.‬‬ ‫המרחב הנכלל כיום בתחום המועצה האזורית משגב עבר ב‪ 17 -‬השנים האחרונות מעבר חד ממצב של חבל ארץ אינטימי ונסתר עם מעט דרכי גישה‪ ,‬לאזור מפותח‬ ‫ומרכזי בגליל‪ ,‬בתחומו עוברים צירי תחבורה ראשיים אורכיים ורוחביים‪ .‬תהליך זה גרם לנגיסה מאסיבית בהיקף השטחים הפתוחים ובעיקר ברציפותם‪ .‬דגם‬ ‫הפיזור של ישובי המועצה‪ ,‬המפוצלת לשלושה גושים עיקריים‪ :‬אזור תפן‪ ,‬רכס גילון‪-‬צורית‪-‬כמון ורכס יודפת‪-‬הררית‪ ,‬מהווה גם הוא גורם בעייתי בכל הנוגע לשטחים‬ ‫הפתוחים; המועצה איננה יחידה גיאוגרפית טבעית וקומפקטית אלא הינה תוצאה של שטח ללא שיפוט בגליל המרכזי עד להקמתה‪ .‬שטח השיפוט שנקבע יצר מצב‬ ‫של ריבוי רשויות שכנות‪ ,‬שלהן אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים בכל הנוגע לפיתוח ולשימור‪ .‬לכך יש להוסיף את המתח הפוליטי‪-‬לאומי בין היהודים לערבים בגליל‬ ‫הבא לידי ביטוי בהקצאה ובתכנון המשאב הקרקעי; השלכת פסולת בשטחים הפתוחים והפיכתם ל"חצר האחורית"; ועוד‪ .‬על רקע גורמים אלה ואחרים‪ ,‬נושא‬ ‫מדיניות התכנון בכלל‪ ,‬והשטחים הפתוחים בפרט‪ ,‬עלה ב"מרחב הפתוח" כנושא הדורש התייחסות מיוחדת בתכנית האב‪.‬‬ ‫במהלך המפגשים שערכו חברי צוות ההיגוי עלו סוגיות חשובות‪ ,‬ביניהן‪ :‬ייעוד ותפקוד השטחים הפתוחים הבלתי מוגנים‪ ,‬קביעת גבולות לשטחם של הישובים‪,‬‬ ‫מעורבות התושבים בנושאי תכנון‪ ,‬יחסי המועצה עם הרשויות הערביות השכנות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫מסמך זה מרכז את ההמלצות העיקריות של צוות ההיגוי‪ .‬אין במסמך כדי לפתור את מכלול הבעיות הקשורות בתכנון ובשטחים הפתוחים‪ ,‬אלא להמליץ על‬ ‫פרוייקטים אופרטיביים לשימורם ולפיתוחם על‪-‬פי תפיסת תכנונית בת‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪10‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 1.1‬שטחים פתוחים‪ :‬הגדרה‪ ,‬חשיבות ותפקודים‬ ‫השטחים הפתוחים מוגדרים כ"כל השטחים הבלתי מבונים ואלה שאין עליהם תכנית בינוי מפורטת ומאושרת"‪ .22‬השטחים הפתוחים הם הבסיס להבטחת קיומם‬ ‫של ערכי הטבע‪ ,‬הנוף ומורשת העבר הטבועה בנוף‪ .‬חשיבותם של השטחים הפתוחים נובעת ממגוון התפקידים שהם ממלאים‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מענה לצורכי האוכלוסייה – מקום מפלט ומרגוע‪ ,‬נופש וחוויות רגשיות;‬ ‫‪‬‬ ‫הבטחת תפקודי סביבה – שמירת בתי הגידול והמערכות הטבעיות הגדולות של המים‪ ,‬האדמה והאוויר; יצירת מסדרונות אקולוגים המאפשרים תנועת‬ ‫בע"ח ממרחב אחד למשנהו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שמירת ערכי נוף וחזות‪ ,‬יצירת איזון בין פתוח לבנוי;‬ ‫‪‬‬ ‫שמירת ערכי מורשת‬ ‫‪ ‬שמירה על ערכי טבע‬ ‫לשטחים הפתוחים אף מיוחסת חשיבות כלכלית (אספקת שירותים תומכי חיים‪ ,‬תיירות) וחשיבות לדורות הבאים‪.‬‬ ‫על רקע הבנת חשיבותם של השטחים הפתוחים והתפקידים שהם ממלאים‪ ,‬מתחדד הצורך לקדם פעולות ולמסד נהלים אשר יבטיחו את שימורם – ראו פירוט בסעיף‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ 1.2‬תכניות ומסמכים תכנוניים הנוגעים לשטחים הפתוחים במשגב‬ ‫ניתן לסווג את השטחים הפתוחים לשני סוגים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .3‬שטחים פתוחים מוגנים או מיועדים להגנה מתוקף תכניות מתאר ארציות ייעודיות‪ :‬תמ"א ‪ 9‬לגנים לאומיים‪ ,‬שמורות טבע ושמורות נוף ותמ"א ‪ 33‬ליער וייעור‪.‬‬ ‫‪ .3‬שטחים פתוחים ללא מעמד סטאטוטורי מיוחד‪ .‬בקבוצה זו נכללים השטחים החקלאיים ושטחים פתוחים אחרים המסווגים תחת הגדרות שונות המופיעות‬ ‫בתכנית המתאר הארצית (תמ"א ‪ ,)11‬בתכנית המתאר המחוזית למחוז צפון (תמ"מ ‪ )8/3‬ובמסמכים תכנוניים אחרים‪.‬‬ ‫‪ 22‬סביבותכנון ואח' (‪ .)3777‬מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים‪ :‬תיקי כלי‪ ,‬עקרונות פעולה והמלצות‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪19‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫להלן סקירה תמציתית של תכניות מתאר ומסמכים תכנוניים הנוגעים לשטחים הפתוחים במשגב‪:‬‬ ‫תמ"א ‪22‬‬ ‫תכנית המתאר הארצית ליער וייעור מגדירה מספר סוגים של יערות וכוללת הוראות לאישור תכניות בשטחיהם‪ ,‬לרבות קביעת היתרים ואיסורים באשר לשימושי‬ ‫הקרקע ביערות‪ .‬סוגי היערות‪ :‬יער נטע אדם קיים; יער נטע אדם מוצע; יער טבעי לשימור; יער טבעי לטיפוח; יער פארק קיים; יער פארק מוצע; יער פארק חופי;‬ ‫נטיעות בגדול נחלים‪.‬‬ ‫בתחום המועצה האזורית משגב בולט ריכוז נרחב של שטחי יערות מסוגים שונים‪ .‬להלן תיאור גושי היערות הגדולים (חלק משטחי היערות חורג משטח השיפוט של‬ ‫משגב)‪:‬‬ ‫יער נטע אדם קיים – שטח המשתרע דרומית ומערבית לישובים קורנית שכניה ומנוף; שטח המשתרע ממזרח לאבטליון; שטח המשתרע בין הישובים תובל‪ ,‬פלך‬ ‫וכישור‪ ,‬גוש יער שגב‪ ,‬חלקות יער נטוע בהר כמון ובאזור שבין סלאמה לחוסניה‪.‬‬ ‫יער טבעי לשימור – שטח המשתרע דרומית לכרמיאל ובין הישובים שורשים‪ ,‬אשחר ואשבל; שטח המשתרע בין הישוב רקפת בצפון לבין הישובים מנוף‪ ,‬שכניה‬ ‫וקורנית בדרום; שטח ממזרח למכמנים; שטח המשתרע מערבית ודרומית לישובים פלך ותובל ושטחים המקיפים את הר חלוץ‪.‬‬ ‫יער טבעי לטיפוח ‪ -‬שטח המשתרע דרומית למכמנים; שטח המשתרע מערבית לגילון; שטח המשתרע דרומית לנחל שגור; שטח המשתרע מזרחית לאבטליון‪.‬‬ ‫יער פארק מוצע – שטח המקיף ממערב את מעלה צביה‪.‬‬ ‫הקרן הקיימת לישראל מקדמת תכניות ייעור מפורטות (בקנ"מ ‪ )3:37,777‬באזור משגב‪ ,‬לשטחי היערות הבאים‪ :‬מתחם יער הר אחים‪-‬עצמון; יער שגב; יער תפן; יער‬ ‫שכניה; יערות אחיהוד; יער שפרעם; יער פקיעין‪.‬‬ ‫תמ"א ‪8‬‬ ‫תכנית המתאר הארצית לשמורות טבע וגנים לאומיים מגדירה מספר סוגים של שטחים‪ :‬גן לאומי מוכרז‪ ,‬גן לאומי מוצע‪ ,‬שמורת נוף‪ ,‬גן לאומי בהכרזה‪/‬בתוקף‪,‬‬ ‫שמורת טבע בהפקדה או בתוקף‪ ,‬שמורת טבע מוכרזת‪ ,‬שמורת טבע מוצעת‪.‬‬ ‫בתחום המועצה נכללים השטחים הבאים‪:‬‬ ‫שמורות נוף – רכס עצמון‪-‬יודפת (לא מוכרז); אגן נחל חילזון בין אשחר לשורשים (לא מוכרז); חרבת מחוז (מזרחית לכישור)‪.‬‬ ‫גן לאומי מוצע‪ :‬נחל סלאמה (צלמון) באזור הכפרים ראס‪-‬אל‪-‬עין וסלאמה (בתהליכי הכרזה מתקדמים);‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪18‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫שמורת טבע מוכרזת‪ :‬הר גמל; שטח מדרום לכביש ‪ ,91‬ליד אזור התעשייה בר‪-‬לב; שמורת נחל בית העמק; נחל שגור (קניון בית הכרם)‪.‬‬ ‫שמורת טבע מוצעת‪ :‬שטח מצפון וממזרח לירכא; נחל כמון (לא מוכרז); מתלול צורים (לא מוכרז); הר שכניה (לא מוכרז)‪.‬‬ ‫שמורת טבע בהפקדה‪/‬בתוקף‪ :‬שטח ממזרח לחרשים (המשך שמורת הר מירון מדרום‪-‬מערב)‪.‬‬ ‫תמ"א ‪32‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית כוללת‪ ,‬המגדירה במרחב הארצי אזורי תכנון שונים ("מרקמים") שמייצגים דרגות שונות של פיתוח‪.‬‬ ‫בתשריט המרקמים מוגדר רוב שטחה של המועצה האזורית כ"מרקם שמור משולב" ובתוכו "איים" של מרקמים עירוניים‪ ,‬בהם כרמיאל וישובים ערביים (גוש דיר‪-‬‬ ‫חנא‪ ,‬סח'נין ועראבה וגוש הישובים בבקעת בית הכרם)‪ ,‬הנמצאים מחוץ לתחום השיפוט של המועצה‪ .‬מטרתו של מרקם שמור משולב הינו לאחד ברצף ערכי טבע‪ ,‬נוף‬ ‫והתיישבות‪ .‬המרקם מיועד לפיתוח מוגבל‪ ,‬תוך הדגשת הערכים המאפיינים אותו ושילוב בין השטחים הפתוחים והישובים בתוכו‪.‬‬ ‫בתשריט ההנחיות הסביבתיות מוגדר שטח המועצה כבעל רגישות נופית‪-‬סביבתית גבוהה וכשטח לשימור משאבי מים‪ .‬ההנחיות החלות לגבי פיתוח בשטחים אלה‬ ‫מציבות מספר תנאים שמטרתם להבטיח את שימור ערכי הטבע‪ ,‬הנוף והמורשת הקיימים בהם ואת תפקודם כאזור לחידור מי נגר עיליים‪.‬‬ ‫מפת רגישות לשטחים פתוחים של המשרד לאיכות הסביבה‬ ‫המפה מגדירה את השטחים הפתוחים במועצה האזורית משגב כבעלי רגישות בדרגות ‪ 1‬ו‪ 1-‬מתוך ‪ 1‬דרגות‪ :‬רגישות גבוהה ברוב שטח המועצה ורגישות גבוהה מאוד‬ ‫באזור מתלול צורים ורכס יודפת הררית‪ .‬מפת הרגישות של המשרד לאיכה"ס מושתתת על שיקלול של כ‪ 37 -‬פרמטרים בהקשר של שטחים פתוחים תוך חלוקת‬ ‫השטח ליחידות הומוגניות מבחינת הרגישות‪.‬‬ ‫תוכנית מתאר משגב (‪)1884‬‬ ‫המסקנות העיקריות לגבי שימור משאבי הנוף והשטחים הפתוחים במסגרת מסמכים מכינים לתוכנית המתאר היו‪:‬‬ ‫‪ )3‬לאור מימוש ופריסת תוכניות התיישבות ופיתוח בתחום משגב ניתן לקבוע שאין להוסיף ישובים נוספים בתחום התכנון‪ .‬יש להקדיש את מירב המאמצים לפיתוח‬ ‫הישובים הקיימים והמרכזים שאמורים לשרת אותם‪.‬‬ ‫‪ )3‬יש לתת עדיפות לפונקציות של תיירות ונופש‪ ,‬מנופש אקסטנסיבי‪ ,‬שיכלול מערכות טיולים רגליים ושטחים פתוחים ללא התערבות פיתוח‪ ,‬עד נופש אינטנסיבי‪,‬‬ ‫שיכלול פיתוח אלמנטים מסחריים שונים‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪17‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ )1‬רצוי לבנות היררכיה של דרכים‪ ,‬להפוך את ציר יודפת‪-‬הררית מדרך אזורית לדרך נוף‪ ,‬כדי לשמור על קנה מידה אינטימי וייחודי של ציר זה‪.‬‬ ‫‪ ),‬מתוך נאמנות למבנה הפיסי המקורי של המועצה‪ ,‬יש להטיל בתקנון התוכנית מגבלות על תכנון יוצא דופן החורג מקנה מידה המתאים למשגב‪ ,‬בעיקר בתחום‬ ‫הבנייה המשתלבת עם הסביבה הטבעית‪ .‬אם ניתן‪ ,‬יהי רצוי שגם תכנון פרוייקטים ביטחוניים יהיה כפוף למגבלות אלה‪.‬‬ ‫מסקנות אלה‪ ,‬שעלו בשנת ‪ ,389,‬נראות רלוונטיות ואקטואליות גם לשנת ‪ ,3771‬יתכן אף ביתר חומרה בחלק מהנושאים‪.‬‬ ‫תוכנית אב למדיניות פיתוח מוא"ז משגב (‪)1882‬‬ ‫תוכנית האב‪ ,‬בפרק ז'‪ -‬מדיניות שימור משאבי טבע ונוף‪ ,‬הושתתה על שלושה מרכיבים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ )3‬חלוקת אזור משגב לשלושה תתי‪-‬אזורים על‪-‬פי דרגות פיתוח מוצעות‪ ,‬וקביעת כללי פיתוח לאותם אזורים אשר יביאו להבטחת איכות חיים מיטבית לתושבי‬ ‫האזור‪.‬‬ ‫‪ )3‬התווית עקרונות להוראות והנחיות בהיבט הסביבתי אשר יחולו על תוכניות מתאר לצורך מימוש התכנון הסביבתי‪.‬‬ ‫‪ )1‬גיבוש הנחיות לפיתוח ולטיפול במפגעים סביבתיים‪.‬‬ ‫החלוקה לפי סוגי תת‪-‬אזורים הינה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫צירים לטיפוח ולשימור‪ :‬ציר תפן‪ ,‬ציר נחל חילזון וציר יודפת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אזורי יער שאינם כלולים בהגדרת הצירים שפורטה לעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יתרת שטח המועצה‪.‬‬ ‫כללי הפיתוח בטיפוסים השונים נגעו בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכות דרכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשתיות הנדסיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבודות עפר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התישבות (הרחבה‪/‬התישבות חדשה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוקדים נופיים (פסגות‪ ,‬נחלים‪ ,‬צמחיה וחי)‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪13‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪‬‬ ‫מוקדים לפיתוח‪/‬שימור סביבתי‪ /‬תיירותי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כושר נשיאה של השטחים המסווגים‪.‬‬ ‫בהתאם לאמור לעיל גובשו הוראות ברמת המאקרו המהווים עקרונות כלליים והוראות ברמת המיקרו המתייחסות לאזורים מסוימים‪ .‬מתוך העקרונות נגזרו‬ ‫הוראות והנחיות בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוראות והנחיות לבחינת תוכניות סטאטוטוריות בהיבט הסביבתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנחיות תכנוניות לשמירה על האופי הכפרי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנחיות אקולוגיות לפיתוח‪.‬‬ ‫מסמך הנחיות סביבתיות לתכנון (‪)1888‬‬ ‫מסמך זה מגבש את כל המסמכים הקודמים בנדון למסמך אחד שהומלץ כמסמך מנחה לעבודת הועדה המקומית וכלל את הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬מסמך שמירה על משאבי טבע ונוף‪.‬‬ ‫‪ ‬הנחיות לבחינת תוכניות מתאר‪/‬מפורטות בהיבטים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪ ‬יישובי מוא"ז משגב – בחינת תוכנות קיימות והמלצות לשיפור‪.‬‬ ‫‪ ‬כללי התערבות בנוף – כלי ליישום פיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫אנו סבורים כי מסמך זה צריך להוות נקודת מוצא להכנת מסמך עדכני ל‪ 3771 -‬ככלי אופרטיבי לועדה המקומית במטרה לשמר את השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חזון ומטרות‬ ‫‪ 2.1‬חזון‬ ‫"מועצה אזורית משגב תפעל לשמירת השטחים הפתוחים ולהבטחת ערכיותם ורציפותם בתחומה ובסביבתה‪ ,‬תוך השמת גבולות ברורים להרחבת הישובים‪ ,‬לטובת‬ ‫תושבי האזור וכלל אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬הן בהווה והן למען הדורות הבאים"‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪13‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫‪ 2.2‬מטרת העבודה‬ ‫הצעת פרוייקטים לשימור השטחים הפתוחים ולפיתוחם עפ"י תפיסה תכנונית בת‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫‪ .3‬המלצות ליישום והצעות לפרוייקטים‬ ‫להלן מפורטות המלצות צוות ההיגוי‪:‬‬ ‫‪ 3.1‬התווית מדיניות לשטחים הפתוחים הבלתי מוגנים במרחב המועצה‬ ‫לפרוייקט זה שתי מטרות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪ .3‬לאתר את השטחים הפתוחים הלא‪-‬מוגנים (קרי‪ :‬חסרי הגנה סטאטוטורית) בתחום המועצה ולהמליץ על יעודים מתאימים עבור שטחים אלה‪ .‬המלצות אלה יהוו‬ ‫בסיס להכנתן של תכניות מפורטות‪.‬‬ ‫‪ .3‬להציע דרכים אופרטיביות לשימור ולפיתוח בר קיימא של השטחים הלא מוגנים‪ ,‬לרבות שטחים חקלאיים בתחום המועצה‪ ,‬על סמך המגמות התכנוניות בארץ‬ ‫ו‪/‬או הידע והנסיון שנצברו בעולם‪.‬‬ ‫מוצע‪ ,‬שהשלב הראשון של הפרוייקט יהיה עריכת סקר מקיף ומיפוי השטחים הפתוחים‪ ,‬לסוגיהם השונים‪ ,‬הנכללים בתחום המועצה האזורית משגב‪ .‬סקר זה יהווה‬ ‫בסיס ידע עדכני אודות השטחים הפתוחים והוא יכלול את ההיבטים הבאים‪:‬‬ ‫א) היקף השטחים הפתוחים ‪ -‬הן המוגנים ו‪/‬או מיועדים להגנה והן הבלתי מוגנים ‪ -‬עפ"י חלוקה לסוגיהם השונים;‬ ‫ב) מידת ההתאמה בין היעוד של השטחים הפתוחים לבין השימוש בהם בפועל;‬ ‫ג) תכניות החלות על השטחים הפתוחים ומשמעותן;‬ ‫ד) גורמים עיקריים המאיימים על היקפם ו‪/‬או איכותם‪ ,‬ו‪/‬או חזותם ו‪/‬או רציפותם של השטחים הפתוחים‪ ,‬עפ"י חלוקה פרטנית ליחידות‪/‬סוגי השטח‪.‬‬ ‫בשלב השני מוצע לבחון את מידת הרלוונטיות של תכניות קודמות ומסמכים תכנוניים שנעשו במשגב הנוגעים לשטחים הפתוחים ולתכנון הפיסי‪ .‬ב‪ 31 -‬השנים‬ ‫האחרונות הוכן מספר רב יחסית של תכניות הנוגעות במישרין או בעקיפין לאיכות הסביבה‪ ,‬תכנון ושטחים פתוחים‪ .‬מסיבות כאלה ואחרות‪ ,‬מרבית התכניות לא‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫יושמו ונותרו "על המדף"‪ .‬המלצתו של צוות ההיגוי‪ ,‬לאור המצאי העשיר של מסמכים תכנוניים‪ ,‬לבצע בחינה מעמיקה של כלל התכניות שנעשו במשגב בעשר השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬בחינה זו תסייע באיתור החסמים ונקודות התורפה בגינם התכניות "נתקעו" ו‪/‬או לא יושמו‪ ,‬וכן באיתור "כלי עבודה" רלוונטיים (לרבות המלצות)‬ ‫המופיעים בתכניות שיכולים לסייע בהשגת מטרותיו של פרוייקט זה‪.‬‬ ‫השלב השלישי של הפרוייקט‪ ,‬המתבסס על שני השלבים הקודמים‪ ,‬יהיה הצעת כיווני פעולה והמלצות פרטניות עבור כל אחת מיחידות השטח שתוגדר (שטח חקלאי‬ ‫או שטח פתוח בלתי מוגן אחר)‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬התווית מדיניות להרחבה‪/‬ציפוף הישובים ולפיתוח בתחומם‬ ‫קביעת גבולות לישובי המועצה הנו יעד הנגזר משילוב של גורמים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מאפייניה הפיסיים של משגב‪ ,‬דגם הפיזור של הישובים והרצון לשמור על השטחים‬ ‫הפתוחים המקיפים אותם‪ .‬צוות ההיגוי ממליץ על פרוייקט שמהותו‪ :‬התווית מדיניות לקביעת גבולות הישובים‪ .‬מוצע‪ ,‬שהפרוייקט יכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫‪ )3‬בדיקת הקיבולת התכנונית של ישובי משגב בהתאם לתמ"א ‪ ,11‬אל מול תב"עות הישובים והניצול בפועל;‬ ‫‪ )3‬בחינת תכניות הרחבה קיימות של הישובים בתחום ה"קו הכחול";‬ ‫‪ )1‬סקירת היקף השטחים הציבוריים בישובים וצרכי קרקע עתידיים;‬ ‫‪ ),‬בחינת המאפיינים הייחודיים של כל ישוב‪ ,‬קרי‪ :‬טופוגרפיה‪ ,‬סוג השטחים הפתוחים המקיפים אותו (מוגנים או לא מוגנים)‪ ,‬עתודות קרקע בלתי מנוצלות‬ ‫(כגון‪ :‬שטח לתעסוקה)‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ )1‬קביעת מגבלות והיתרים לפיתוח בתחום הישובים המתאים לטופוגרפיה ואינו יוצר מפגעי נוף משמעותיים‪.‬‬ ‫התוצר של פרוייקט זה הנו מסמך מנחה ממנו ייגזר תקנון עבור כל ישוב וישוב‪ .‬היות ולא ניתן להתוות מדיניות ציפוף אחידה לכלל הישובים מוצע כי תהליך הכנת‬ ‫התקנון ייעשה בשיתוף עם ועדי‪/‬נציגי הישובים‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬הקמת צוות לשיתוף פעולה אזורי בנושא השטחים הפתוחים‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪1,‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫השטחים הפתוחים בשטח המועצה האזורית משגב משתרעים מעבר לגבולותיה המוניציפאליים‪ ,‬אל תוך שטחן של הרשויות עימן היא גובלת‪ .‬כמו בכל מקום‪,‬‬ ‫הגבולות המוניציפאליים מהווים גורם מגביל בכל הקשור לניהול השטחים הפתוחים כמכלול אחד‪ .‬ואולם‪ ,‬העובדה שמדובר ברשויות הנבדלות מבחינה תרבותית‬ ‫ובעלות היסטוריה של קונפליקטים על רקע פוליטי‪-‬לאומי ‪ -‬מציבה את נושא השימור והניהול של השטחים הפתוחים בפני קושי נוסף‪.‬‬ ‫אחת האמירות שהושמעה במהלך המפגשים של צוותי ההיגוי היתה שהיחסים בין משגב לשכנותיה הערביות משליכים במידה רבה על היחסים בין יהודים לערבים‬ ‫במדינה כולה‪ .‬עד כמה שהמצב טעון בכל הנוגע לסוגיית הקרקע והפיתוח‪ ,‬סבור צוות ההיגוי כי התכנית הנוכחית מספקת הזדמנות ליצירת הידברות בין קבוצות‬ ‫האוכלוסייה לטובת קידום נושאים סביבתיים בכלל‪ ,‬והשגת מטרת התכנית בפרט‪.‬‬ ‫ההמלצה הנה להקים ועדה מיוחדת לעניין השטחים הפתוחים‪ ,‬אשר תורכב מנציגי הרשויות‪ ,‬התושבים והארגונים הסביבתיים הארציים והאזוריים‪/‬מקומיים‬ ‫(לרבות רשות הטבע והגנים‪ ,‬הקרן הקיימת לישראל והחברה להגנת הטבע)‪ .‬הקמת הועדה וריכוז עבודתה יהיו באחריות המחלקה לאיכות הסביבה במשגב והיא‬ ‫תפעל בחסות הועדות לאיכות הסביבה במועצה וברשויות הסמוכות (במידה וכבר הוקמו)‪ .‬תפקיד הועדה (לעניין השטחים הפתוחים) יהיה ליצור הבנות והסכמות‬ ‫בנושא השימור‪ ,‬הפיתוח והניהול של השטחים הפתוחים בכלל‪ ,‬ובפרט אלה המשתרעים בשטחי ההשקה בין הרשויות‪ .‬בנוסף‪ ,‬תקדם הועדה פרוייקטים ופעילויות‬ ‫לשיקום שטחים פגועים‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬מיסוד מנגנון למעקב וידוע ציבורי בנוגע לתכניות החלות בתחום המועצה‬ ‫במצב הקיים בפועל‪ ,‬תכניות הנמצאות בסמכות הועדה המקומית לתכנון ובניה במשגב כמעט ואינן מגיעות לידיעת התושבים‪ .‬לכך מתווספת העובדה שהועדה‬ ‫המקומית בפעילותה השוטפת אינה מקיימת נוהל של בדיקת תכניות ומסמכים תכנוניים עפ"י פרמטרים סביבתיים ו‪/‬או העברתם ליחידה הסביבתית האזורית (איגוד‬ ‫ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי)‪ .‬כך יוצא‪ ,‬שבאזור שבו מרוכזים ערכי טבע ונוף רגישים מידת הפיקוח הציבורי והמקצועי על תכניות היא מעטה ביותר‪ .‬לאור‬ ‫זאת‪ ,‬מעלה צוות ההיגוי שלוש המלצות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ 3.4.1‬הרחבת ידוע ומעורבות הציבור בתכניות בעלות השלכה על איכות הסביבה והשטחים הפתוחים‬ ‫חוק התכנון והבניה במתכונתו הנוכחית מגדיר דרכים מצומצמות למדי לידוע הציבור בנוגע לתכניות החלות באזור מגוריו‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ועל רקע ההכרה ההולכת‬ ‫וגוברת באשר לחשיבות שיתוף הציבור בתכנון‪ ,‬ניתן להציע מספר דרכים להגברת המעורבות הציבורית – דרכים שאינן מחויבות בחוק אלא מתבססות על התאמה‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬ ‫תכנית אב לאיכות סביבה ופיתוח בר קיימא במשגב‪ :‬טיוטא להתייחסות‬ ‫למגמות העכשוויות ועל הסכמה הדדית בין ה"שחקנים" בזירת התכנון‪ .‬הדרכים שתוצענה נשענות על התשתית הקיימת במועצה ואינן מחייבות הקמת מסגרת‬ ‫חדשה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימוש באתר האינטרנט של המועצה ו‪/‬או של הועדה המקומית לתכנון ובניה יכול להוות כלי להעברת עדכונים באשר לתכניות ומסמכים הנמצאים בטיפול‬ ‫הועדה‪ .‬מוצע‪ ,‬שהמחלקה לאיכות הסביבה ו‪/‬או הועדה לאיכות הסביבה תקדם נושא זה‪ ,‬כאשר בשלב הראשון נידרש מסמך הבנות ושיתוף פעולה בין הגופים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הועדה לאיכות הסביבה יכולה לשמש ערוץ נוסף המקשר בין הועדה המקומית לבין התושבים‪ .‬מוצע למסד נוהג לפיו נציגי ועדת איכות הסביבה ייפגשו מדי‬ ‫תקופה מסוימת (לפחות פעם בחודש) עם נציג הועדה המקומית לצורך קבלת דיווח ועדכון של תכניות הנוגעות לאיכות הסביבה ולשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ 3.4.2‬בדיקת תכניות ומסמכים תכנוניים עפ"י משתנים ואמות מידה סביבתיות בועדה המקומית‬ ‫על מנת ליישם המלצה זו‪ ,‬מוצע שהמחלקה לאיכות הסביבה‪ ,‬בשיתוף הועדה לאיכות הסביבה‪ ,‬תיזום מספר מפגשים עם נציגי הועדה המקומית במטרה להרחיב את‬ ‫מערכת השיקולים על בסיסם נבחנות תכניות ומסמכים בסמכות הועדה‪ .‬במקביל‪ ,‬מוצע שהמחלקה לאיכות הסביבה בשיתוף ועדת איכות הסביבה תכין מסמך‬ ‫סביבתי מנחה לועדה המקומית אשר יוכל לשמש אותה בעבודתה השוטפת‪ .‬מסמך זה יכול להתבסס על מסמך "הנחיות סביבתיות לתכנון" מ‪ ,3888 -‬כמוצג לעיל‪.‬‬ ‫‪ 3.4.3‬העברת תכניות ומסמכים תכנוניים בסמכות הועדה המקומית ליחידה הסביבתית האזורית (איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי)‬ ‫עפ"י הנוהל הקיים כיום‪ ,‬הרשויות המקומיות החברות ביחידה הסביבתית האזורית (איגוד ערים לאיכות הסביבה גליל מערבי) מעבירות באופן שוטף תכניות לעיון‬ ‫ולבדיקת היחידה הסביבתית‪ .‬מבין ‪ 30‬הרשויות החברות באיגוד‪ ,‬משגב היא הרשות היחידה שאיננה מעבירה תכניות לבדיקת היחידה הסביבתית‪ .‬יצויין‪ ,‬שהעברת‬ ‫התכניות כרוך בתשלום החל על מגיש התכנית‪ ,‬ולא על הועדה או הרשות המקומית‪ .‬לאור היותה של היחידה הסביבתית כלי נוסף לפיקוח על תכניות‪ ,‬צוות ההיגוי‬ ‫ממליץ לשנות את המצב הקיים ולחייב את הועדה המקומית לנהוג כפי שנוהגות הרשויות האחרות החברות באיגוד‪ .‬כמו כן יש למסד נהלים לבקרה סביבתית של‬ ‫תכניות על ידי מחלקת איכות הסביבה‪.‬‬ ‫נספח ‪ :2‬ריכוז פרוייקטים ותהליכים להטמעה‬ ‫‪11‬‬ ‫אורבניקס בע"מ‬