‫המדריך לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים למועצות האזוריות‬ ‫‪-‬טיוטא‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ראש צוות התכנון‬ ‫מתכנן גדעון לרמן‬ ‫לרמן תכנון עיר ואזור‬ ‫ריכוז וניהול התכנון‬ ‫אדר' נוף מיכל בן שושן‬ ‫לרמן תכנון עיר ואזור‬ ‫צוות התכנון‬ ‫מתכננת רותי נשיץ‬ ‫מתכננת רותם מרינוב‬ ‫מתכננת ואדר' נוף עתליה רבין‬ ‫לרמן תכנון עיר ואזור‬ ‫תכנון כלכלי‬ ‫עזרא סדן‪ ,‬רות לובנטל‬ ‫סדן לובנטל‬ ‫יעוץ ארגוני‬ ‫אביב אלחסיד‬ ‫אסטרטגיה ותקשורת קהילתית‬ ‫עורכי מדריכים נלווים‬ ‫מדריך כלכלי‬ ‫עזרא סדן‪ ,‬רות לובנטל‬ ‫סדן לובנטל‬ ‫אביב אלחסיד‬ ‫מדריך לארגון‪/‬שינוי‬ ‫ארגוני‪/‬התאמה ארגונית של‬ ‫המועצה האזורית‬ ‫אסטרטגיה ותקשורת קהילתית‬ ‫מדריך לשיקום אקולוגי‬ ‫אדר' נוף ליאב שלם‬ ‫מדריך לניטור משולב וניהול‬ ‫דותן רותם‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬ ‫‪2‬‬ ‫חברי "פורום הגורן"‬ ‫יו"ר‬ ‫ד"ר מטי הרכבי‪-‬צרפתי‪ ,‬ראש מועצה אזורית יואב‬ ‫יו"ר הועדה לקיימות וסביבה‪ ,‬מרכז המועצות האזוריות‬ ‫יו"ר‬ ‫עמיר ריטוב‪ ,‬ראש מועצה אזורית לב השרון‬ ‫יו"ר הועדה לתכנון‪ ,‬מרכז המועצות האזוריות‬ ‫מנהל ומתאם‬ ‫אוריאל בן חיים‪ ,‬רכז תחום חקלאות קיימות וסביבה‬ ‫מרכז המועצות האזוריות‬ ‫שמואל ריפמן‪ ,‬ישראל נדיבי‪ ,‬אדוה לויד | מרכז המועצות האזוריות‬ ‫חיים ביבאס‪ ,‬גיל ליבנה | מרכז השלטון המקומי‬ ‫פרופ' ערן פייטלסון | מרכז השלטון המקומי והאוניברסיטה העברית‬ ‫אילן שדה‪ ,‬לאה פרי‪ ,‬נועה סגל | מועצה אזורית מנשה‬ ‫אלון שוסטר | מועצה אזורית שער הנגב‬ ‫סיגל מורן‪ ,‬דרור קראווני | מועצה אזורית בני שמעון‬ ‫רני אידן‪ ,‬אלדד שלם | מועצה אזורית עמק חפר‬ ‫רון שני‪ ,‬ברוך קומפנו | מועצה אזורית משגב‬ ‫יורם קרין | מועצה אזורית עמק המעיינות‬ ‫חנן ארז‪ ,‬הגר ראובני‪ ,‬שלומי בוזי | מועצה אזורית מגידו‬ ‫אלי מלכה‪ ,‬קובי גביש | מועצה אזורית גולן‬ ‫רותי פרום‪-‬אריכא‪ ,‬רענן אמויאל‪ ,‬צפריר גרינהוט‪ ,‬ענת לוינגרט‪ ,‬גדעון‬ ‫טופורוב | משרד החקלאות‬ ‫מנחם זלוצקי‪ ,‬איריס האן | המשרד להגנת הסביבה‬ ‫תמר כפיר | משרד הפנים‬ ‫רפי אלמליח‪ ,‬אייל רוסו | רשות מקרקעי ישראל‬ ‫כרמית פינץ | משרד התיירות‬ ‫אריק ליבוביץ' | משרד הכלכלה‬ ‫שחר פוני | רשות העתיקות‬ ‫‪3‬‬ ‫עירית בשן | משרד הרווחה‬ ‫נטליה גוטקובסקי | אוניברסיטת תל אביב‬ ‫פנחס כהנא‪ ,‬יהל פורת | הקרן הקימת לישראל‬ ‫ניר אנגרט‪ ,‬דותן רותם‪ ,‬יהושוע שקדי‪ ,‬עופר שטייניץ | רשות הטבע והגנים‬ ‫איתמר בן דוד‪ ,‬אלון רוטשילד | החברה להגנת הטבע‬ ‫יואב שגיא‪ ,‬ענת הורוביץ‪ ,‬אורי רמון | מכון דש"א‬ ‫עלית וויל שפרן | יחידה סביבתית רמת נגב‬ ‫רן לוי | יד הנדיב‬ ‫חיים צבן‪ ,‬שאול צבן | צנובר יועצים‬ ‫אסף קשטן | א‪.‬ב‪ .‬תכנון‬ ‫‪4‬‬ ‫המדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים‬ ‫חלק ראשון – הקדמה למשתמש‪ ..................................................................‬עמ' ‪6-21‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫רקע כללי להכנת המדריך‬ ‫למי נועד‬ ‫מטרת המדריך‬ ‫מהות המדריך ‪ /‬איך זה עובד‬ ‫כיצד להשתמש (כולל הצגת מבנה המסמך ‪ +‬תפקיד הנספחים)‬ ‫חלק שני ‪ -‬ליבת המדריך‪ ...........................................................................‬עמ' ‪21-94‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הקדמה‪ ....................................................................................... .‬עמ' ‪13-14‬‬ ‫ארגון הכלים במדריך‪ ......................................................................‬עמ' ‪14-21‬‬ ‫מסלולי פעולה לאפיון המועצה ובחירת הכלים ליישום (מתודולוגיה)‪ .........‬עמ' ‪22-44‬‬ ‫ארגז הכלים במדריך‪ .......................................................................‬עמ' ‪55-49‬‬ ‫שאלוני הערכה‪ ............................................................................‬עמ' ‪44-153‬‬ ‫הלכה למעשה – מועצות "מיישמות"‪ ...............................................‬עמ' ‪154-154‬‬ ‫חלק שלישי – הטמעת המדריך במועצה ושילובה במערך הארגוני‪ .............‬עמ' ‪221-229‬‬ ‫‪ .1‬תהליך הטמעת המדריך במועצה‬ ‫‪ .2‬יצירת שותפויות – ציבור מקומי וגורמים ארגוניים ומוסדיים‬ ‫‪ .3‬מערך מעקב ובקרה למועצה לבחינת הצלחת הטמעת המדריך‬ ‫חלק רביעי – מדריכים נלווים ונספחים‬ ‫מדריכים נלווים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫מדריך כלכלי תפעולי למועצות האזוריות‬ ‫תכנית לניהול שטח ‪ -‬הנחיות המלצות ודוגמאות להכנת תיק לאיסוף וניתוח נתונים‬ ‫למועצה אזורית‬ ‫מדריך לניטור משולב‬ ‫מסמך עקרונות והנחיות לשיקום בתי גידול בשטחים פתוחים במועצות אזוריות‬ ‫מדריך לחקלאות תומכת סביבה (יוצג בהמשך)‬ ‫נספחים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סקירת המצב הקיים – דו"ח שלב א' (נמצא באתר ניהול שטחים פתוחים‬ ‫‪)/http://moazot-green.com‬‬ ‫‪ .2‬שיתוף בעלי עניין ובעלי תפקידים (כנ"ל)‬ ‫‪ .3‬ממשק עם כלים נוספים (יוצג בהמשך)‬ ‫‪5‬‬ ‫חלק ראשון – מבוא‬ ‫‪ .1‬רקע כללי להכנת המדריך‬ ‫‪"...‬כל אדם זקוק למקום אליו יוכל ללכת ולצאת מדעתו בשלווה"‪...‬‬ ‫(ארץ בראשית‪ ,‬אדוארד אבי)‬ ‫מדינת ישראל הנה אחת המדינות הצפופות מבין המדינות המפותחות בעולם‪ .‬השטחים הפתוחים‬ ‫ברחבי הארץ הינם משאב נדיר‪ ,‬מאוים תמידית ומתכלה‪ ,‬שזמינותו הולכת ופוחתת‪ .‬כמעט כל‬ ‫השטחים הפתוחים (למעלה מ‪ ) 58%-‬מצויים בתחומי אחריותן של המועצות האזוריות‪.‬‬ ‫השטחים הפתוחים בהם עוסקת העבודה הנם כל השטחים הבלתי מבונים ואלה שלא חלה עליהם‬ ‫תכנית בינוי ופיתוח‪ ,‬וביניהם‪ :‬שטחים טבעיים‪ ,‬מוגנים ‪ -‬כגון שמורות טבע ויערות טבעיים‪ ,‬ושאינם‬ ‫מוגנים – על תצורות הנוף ומאפייניהם הפיסיים השונים; מרכיבים נופיים ייחודיים‪ ,‬כגון ערוצי‬ ‫נחלים וחוף הים; שטחים פתוחים מפותחים על ידי האדם – כגון יערות נטועים וגנים לאומיים;‬ ‫שטחים חקלאיים לסוגיהם ‪ -‬על פי יעוד הקרקע לחקלאות (בתכניות מתאר ארציות‪ ,‬מחוזיות‬ ‫ומקומיות) ועל פי שימושן בפועל‪.‬‬ ‫השטחים הפתוחים מעצבים את דמותן של המועצות האזוריות ואחראים לקביעת אופיין ככפריות‪.‬‬ ‫לשטחים הפתוחים ישנו גם קשר ישיר לאתוס הציוני של התיישבות ותפיסת הקרקע הנובע מהרקע‬ ‫ההיסטורי להתפתחותם של הישובים במועצות האזוריות והקשר הישיר של התפתחות זאת‬ ‫להתפתחות הציונות‪.‬‬ ‫אופן התפתחותו הפיסי וההיסטורי של מפעל ההתיישבות הכפרי הוביל לכך שערכי השטחים‬ ‫הפתוחים והתועלות הנגזרות מהן אינם נחלתם של תושבי המרחב הכפרי בלבד‪ ,‬והם חשובים מאין‬ ‫כמוהם עבור מרבית תושבי ישראל‪ ,‬החיים במרחב העירוני‪ .‬השטחים הפתוחים תורמים לתחושת‬ ‫‪6‬‬ ‫המקום של כלל התושבים ומתפקדים כעורף כפרי לתושבי היישובים והערים השכנות וכמשאב‬ ‫חיוני מבחינת רווחה‪ ,‬כלכלה וחברה לכלל תושבי הארץ העוברים או הנופשים בהם‪.‬‬ ‫במקביל להתפתחות המרחב הכפרי‪ ,‬חלה התפתחות מואצת של המרחב העירוני‪ .‬מרבית אוכלוסיית‬ ‫ישראל (‪ )29%‬מתגוררת ביישובים עירוניים‪ .‬ישראל נמנית עם מספר קטן של ארצות בעלות שיעור‬ ‫גבוה מאוד של אוכלוסייה עירונית (בלגיה‪ ,‬אנגליה‪ ,‬איטליה ‪ -‬בהן אוכלוסייה עירונית מהווה למעלה‬ ‫מ‪ 29% -‬מסך האוכלוסייה)‪ .‬מגמת העיור בישראל בולטת לאורך העשורים האחרונים‪ ,‬ובאה לידי‬ ‫ביטוי בגידול ניכר של אוכלוסיית היישובים הגדולים ובגידול האוכלוסייה המתגוררת בפרברי‬ ‫הערים הגדולות וביישובים סביבן‪ ,‬בעיקר במטרופולין תל אביב‪.‬‬ ‫התפתחות המרחב הכפרי לצד העיור המואץ‪ ,‬בעיקר במטרופולין תל אביב‪ ,‬יצרו חלוקה עקרונית‬ ‫של המרחב הכפרי ותפקידיו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫במטרופולין תל אביב ובמידה מסוימת במטרופוליני חיפה וירושלים‪ ,‬נוצר מצב בו‬ ‫המרחבים החקלאיים משפיעים לא פעם על המרחב העירוני ואף משתלבים בו‪ .‬באזורים‬ ‫רבים בארץ מהווה השטח הפתוח שבעיקרו הנו חקלאי או מיוער מעטפת לשטח עירוני ‪-‬‬ ‫שטחים פתוחים נרחבים המשתרעים בסמוך לשכונה עירונית צפופה מספקים לתושבים‬ ‫את התחושה החיונית כל כך של נוף ירוק ופתוח‪ .‬תחושת המרחב אינה מאפיינת מרחבים‬ ‫עירוניים‪ ,‬ועל כן מדגישה את התועלות הרבות הטמונות בשטחים הפתוחים‪ ,‬המועצמות‬ ‫לא פעם ביחס לאופן התפתחות המרחב העירוני כיוצרות ערך לפיתוח העירוני וכן לפעילות‬ ‫פנאי ונופש מטרופולינית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שמתרחקים מהמטרופולינים הגדולים לפריפריה‪ ,‬היקף השטחים הפתוחים ביחס‬ ‫לשטחים הבנויים גדל ולשטחים הפתוחים השפעה גדולה על ההתפתחות של מפעל‬ ‫ההתיישבות ועל פיזור האוכלוסייה הכפרית והעירונית‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬באזורים הפריפריאלים‬ ‫לשטחים הפתוחים חשיבות גדולה בעיצוב דמות האזור ודמות הארץ‪ ,‬הם מהווים מוקד‬ ‫משיכה כאזורי פעילות פנאי ונופש של תיירות פנים ותיירות בכלל‪ ,‬למרחב הכפרי באזורים‬ ‫אלו תפקיד מכריע וכמעט בלעדי ביצירת המשאב התיירותי‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬יש לזכור שבכל רחבי הארץ‪ ,‬לשטחים החקלאיים המהווים חלק משמעותי ולעיתים‬ ‫מכריע בשטחים הפתוחים במועצות אזוריות‪ ,‬יש ערך כלכלי שנוצר מעצם העיבוד החקלאי והצורך‬ ‫בשמירת ביטחון תזונתי‪.‬‬ ‫לצד הפיתוח הקהילתי והמוניציפאלי בתחומי הישובים‪ ,‬המועצות האזוריות מעצם הגדרתן‪,‬‬ ‫אחראיות על ניהול השטחים הפתוחים שהופקדו בידיהן ובכך גם ממשיכות את תפקידן ההיסטורי‬ ‫התיישבותי‪ .‬זוהי חובתן הלאומית לדאוג לשמירתם ולטיפוחם של השטחים הפתוחים לטובת‬ ‫הציבור בישראל בכללותו‪ ,‬והן מתחייבות "לפעול באחריות ובמקצועיות למציאת האיזון הנכון בין‬ ‫שימור המרחבים הירוקים לפיתוח ההתיישבות הכפרית של מדינת ישראל" (חזון השטחים‬ ‫הפתוחים של המועצות האזוריות)‪ .‬יחד עם מחויבות זו‪ ,‬בחזון זה ניכרת ההתייחסות למרחב הכפרי‬ ‫הכולל‪ ,‬על כל תפקידיו וצרכניו‪" :‬נופו הפתוח של הכפר יעניק לאזרחי ישראל בכלל ולתושבי הערים‬ ‫והיישובים העירוניים בפרט‪ ,‬מרחב הנאה‪ ,‬פנאי ואיכות חיים על סף עירם ובנגישות מיידית"‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לחצי העיור והפיתוח ההולכים וגוברים‪ ,‬בעיקר במרכז הארץ‪ ,‬מביאים לכך ששטחים פתוחים‬ ‫במרחבים מטרופוליניים‪ ,‬על ערכיהם ולאור היעדר ההגנה המספקת שלהם‪ ,‬נמצאים תחת לחצי‬ ‫פיתוח מתמידים‪ ,‬אשר למרות חיוניותם מהווים איום מתמיד על קיומם וערכיהם כשטחים פתוחים‬ ‫ומכאן על עצם קיומן של אותן מועצות אזוריות האחראיות לאותם שטחים‪.‬‬ ‫הערכים והתועלות הטמונים בשטחים הפתוחים‪ ,‬כמו גם האיומים וההזדמנויות‪ ,‬הביאו בשנים‬ ‫האחרונות לצורך בפיתוח אסטרטגיה תכנונית זהירה ורציונאלית של השטחים והמשאבים‬ ‫הטבעיים הקיימים להשגת מגוון שירותים סביבתיים‪ ,‬באופן שידגיש את ערכם וחשיבותם‪.‬‬ ‫המדריך לתכנון וניהול השטחים הפתוחים נולד מיוזמה שצמחה מהשטח (‪ - )Grass roots‬של מרכז‬ ‫המועצות האזוריות‪ ,‬כגוף המייצג את ‪ 85‬המועצות האזוריות ברחבי הארץ‪ ,‬אשר בתחום שיפוטן‬ ‫נמצאים מרבית השטחים הפתוחים בישראל לסוגיהם‪ ,‬והאתגר המונח לפתרון הנו‪:‬‬ ‫פיתוח מדיניות וכלים לניהול ושמירת השטח החקלאי והטבעי הפתוח‪ ,‬כעוגן‬ ‫לצמיחה והתחדשות של ההתיישבות במרחב הכפרי‪.‬‬ ‫‪ .2‬למי המדריך מיועד‬ ‫המדריך נועד בראש ובראשונה עבור המועצות האזוריות בישראל אשר רוצות לקחת חלק פעיל ויום‬ ‫יומי בשמירת השטחים הפתוחים בתחומם ובטיפוחם לטובת ציבור התושבים והציבור הישראלי‬ ‫בכללותו‪ ,‬לו דרושים השטחים הפתוחים כמרכיב חיוני לרווחתם‪.‬‬ ‫המדריך יהווה מורה נבוכים ומדריך מקצועי לכל העוסקים במועצה בקידום נושאי השטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫המדריך יהיה נגיש וזמין לכלל הציבור בישראל‪ ,‬כמו גם לגופים וגורמים המעורבים בתכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ .3‬מטרת המדריך‬ ‫מטרתו המרכזית של המדריך הנה הנגשת "ארגז כלים" אופרטיביים לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬ברמה אזורית ובהובלת המועצות האזוריות‪ .‬המדריך נחוץ כאבן הפינה לפיתוחו‬ ‫ולשמירתו של המרחב הכפרי והשטחים הפתוחים שבו‪ .‬אימוץ העקרונות העומדים בבסיס המדריך‬ ‫ע"י המועצות האזוריות‪ ,‬יחולל תהליכים מתמשכים וארוכי טווח בשטחי המועצות אשר יסייעו‬ ‫בשימור השטחים הפתוחים‪ .‬הכלים משקפים גיבוש התפישה הארצית הכוללת למרחב הכפרי‪ ,‬בד‬ ‫בבד עם מתן אפשרות לפיתוח ראייה מקומית‪ .‬המדריך מאפשר שימוש בכלים שונים עבור סוגים‬ ‫שונים של מועצות ותהליכים‪ ,‬ושילוב כוחות בין בעלי העניין במטרה לשמור על השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫המדריך מאפשר אימוץ גישה לניהול ולתכנון השטחים הפתוחים ומסייע בהכוונת המועצות לבחור‬ ‫את הכלים המתאימים והמבטיחים ביותר מבחינתן לקידום השטחים הפתוחים ושמירתם‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫המדריך במהותו הוא מאפשר ‪ -‬המועצה בוחרת לעצמה את הכלים בהתאם לצרכיה‪ .‬המדריך לא‬ ‫ינחה ברוח "עשה ואל תעשה"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫המדריך מאפשר אימוץ כלים לתכנון וניהול שטחים פתוחים ברמה המקצועית ומעמיד לרשות‬ ‫המועצות גם כלים ארגוניים ומנהליים אשר יאפשרו שילובו ויישומו במבנה הארגוני ובתשתיות‬ ‫הקיימות‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬מטרת המדריך‪ ,‬דרך מסלולי הפעולה וכלי העבודה שייגזרו ממנו‪ ,‬הינה מיסוד מסגרת‬ ‫עבודה משותפת לקידום השטחים הפתוחים בישראל פנים מועצתית ‪ -‬בין יחידות המועצה‪ ,‬כמו גם‬ ‫חוץ מועצתית ‪ -‬עם מגוון גופים ובעלי עניין שונים המעורבים בתכנון וניהול השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מה עושים עם המדריך – איך זה עובד?‬ ‫המדריך מיועד לשימוש אנשי המקצוע במועצה האזורית להם נגיעה לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים‪ .‬מומלץ להשתמש במדריך כאשר ניגשים לגבש מדיניות הנוגעת לשטחים הפתוחים באופן‬ ‫כוללני או נושאי (חקלאות‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬נוף‪ ,‬תיירות וכד')‪ .‬את תהליך אפיון המועצה ובחירת כלי‬ ‫העבודה המועצה יכולה לבצע באופן עצמאי בהתאם להנחיות המדריך לשלבים השונים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫בכל שלב ניתן להיעזר במרכז המועצות האזוריות ו‪/‬או ביועצים חיצוניים בעלי התמחות בתכנון‬ ‫וניהול שטחים פתוחים ו‪/‬או יועץ ארגוני‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מומלץ למנות בעל תפקיד מהמועצה או קבלן‬ ‫משנה שיהיה האחראי לביצוע התהליך וליישום ההמלצות במדריך‪.‬‬ ‫תהליך העבודה שכולל המדריך מורכב מארבעה שלבים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫בחירת מסלול הפעולה במועצה‬ ‫‪.II‬‬ ‫אפיון המועצה‬ ‫‪.III‬‬ ‫בחירת כלי עבודה ליישום התהליך‬ ‫‪.IV‬‬ ‫התווית תכנית עבודה‬ ‫המדריך כולל הסברים והנחיות מפורטות לביצוע תהליך העבודה‪ :‬החל מאפיון המועצה והגדרת‬ ‫היעדים (ושאיפות הפיתוח ) בתחומים שונים הקשורים לשטחים הפתוחים‪ :‬חקלאות‪ ,‬תיירות‪,‬‬ ‫סביבה וקיימות‪ ,‬וחברה וקהילה; זיהוי סוגיות אסטרטגיות באשר לדפוסי הפעילות של המועצה‬ ‫היום יומיים ומעמדה מול לחצי הפיתוח; ועד לבחירת כלי העבודה לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים המתאימים והנדרשים ביותר למועצה בהתאם לצרכיה‪.‬‬ ‫‪ .5‬כיצד להשתמש במדריך‬ ‫מבנה המדריך‪:‬‬ ‫המדריך בנוי משלושה נדבכים מרכזיים‪ :‬המדריך המרכזי – הליבה (המסמך שלהלן)‪ ,‬מדריכים‬ ‫נלווים ‪ -‬ייעודיים לתחומים מסויימים וממשק עם כלים נוספים‪ .‬המדריך כולל גם נדבך המרכז את‬ ‫סקירת הספרות בנושא השטחים הפתוחים ותובנות מלימוד המצב הקיים בישראל (שנערכו בשלב‬ ‫הראשון של הכנת המדריך)‪ .‬בנספח נוסף שישולב למדריך‪ ,‬יוצגו התהליכים שנערכו בשיתוף בעלי‬ ‫תפקידים ועניין שונים במהלך הכנת המדריך‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מבנה המדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים על מרכיביו השונים‪ ,‬מוצגים באיור שלהלן‪.‬‬ ‫קודם הצגת ההנחיות לגבי אופן השימוש במדריך‪ ,‬מוצגות להלן הגדרות כלליות שיסייעו להבנת‬ ‫המונחים השונים במדריך‪.‬‬ ‫מילון מונחים‪:‬‬ ‫‪ ‬ה'מדריך' – המדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים‬ ‫‪' ‬מסלול פעולה' – תהליך העבודה שהמועצה מאמצת לבחירת כלי העבודה לתכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים וליישומם במועצה (במדריך שני מסלולי פעולה‪ :‬אסטרטגי ואופרטיבי)‪.‬‬ ‫‪' ‬תהליך איפיון המועצה' – שלב חשוב ומקדים לבחירת הכלים לזיהוי הצרכים ומאפייני‬ ‫המועצה וקביעת כיווני הפיתוח‪.‬‬ ‫‪' ‬כלים' – כלי עבודה לתכנון וניהול שטחים פתוחים למועצות האזוריות‪ .‬בהתאם להנחיות‬ ‫המדריך‪ ,‬הכלים תהליך בחירת הכלים למועצה יבוצע לאחר אפיונה‪.‬‬ ‫‪' ‬תחומי פעילות' – שימושים ופעילויות בשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪' ‬תיק כלי' ‪ -‬כרטיס פעולה ייעודי לכל כלי הכולל‪ :‬תיאור כללי של הכלי ומיפוי הסיווגים השונים‬ ‫ומידע אופרטיבי להפעלת הכלי‪.‬‬ ‫איך להשתמש במדריך?‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .I‬המדריך המרכזי‪ :‬מהווה ליבת המדריך ‪ -‬נכללים בו הסברים והנחיות בנושאים הבאים‪ :‬ארגון‬ ‫הכלים במדריך‪ ,‬הנחיות לבחירת מסלול הפעולה לאיפיון המועצה ולבחירת כלי העבודה לתכנון‬ ‫וניהול שטחים פתוחים ‪ .‬כמו כן‪ ,‬המדריך המרכזי מאגד בתוכו את כל הכלים באמצעות תבנית של‬ ‫"תיקי כלי" – כרטיס מידע אופרטיבי להפעלה ויישום כל אחד מן הכלים המרכזיים המומלצים‪ .‬וכן‬ ‫מספר דוגמאות ‪ -‬מקרי בוחן ממועצות אזוריות שונות שיישמו כלים ותהליכים לקידום תכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים בתחומן‪.‬‬ ‫המדריך המרכזי כולל גם מדריך דינאמי להטמעה בפעילות המועצה וליצירת שותפויות לתכנון‬ ‫וניהול שטחים פתוחים ‪ -‬באמצעות סדנאות ייעודיות‪ ,‬וכן הנחיות לביצוע למעקב ובקרה על תהליך‬ ‫היישום‪.‬‬ ‫‪ .II‬מדריכים נלווים – נספח זה מורכב מארבעה מדריכים ייעודים המרחיבים ומפרטים מספר כלים‬ ‫ראשיים במדריך המרכזי‪ .‬המדריכים הם בנושאים הבאים‪ :‬חקלאות תומכת סביבה‪ ,‬היבטים‬ ‫כלכליים ותפעוליים במועצות האזוריות‪ ,‬ניהול שטח וניטור ושיקום אקולוגי של בתי גידול‪.‬‬ ‫‪ .III‬ממשק עם כלים משלימים‪/‬נוספים‪ :‬נדבך נוסף שמטרתו להציג ולהנגיש כלים נוספים מלבד הכלים‬ ‫המוצגים במדריך המרכזי ואשר כולל‪ :‬מאגר הכלים הרחב (כלל הכלים שנסקרו ונבחנו במסגרת‬ ‫המדריך)‪ ,‬מנגנון לעידכון כלים ו‪/‬או הוספת כלים חדשים‪ ,‬נספח המלצות לאפיקי פעולה לממ"א‬ ‫והמלצות לשיתופי פעולה עם גופים ובעלי עניין רלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ .IV‬מידע רלוונטי נוסף כגון דו"ח לימוד המצב הקיים ונספח מעורבות בעלי עניין יהיו זמינים ונגישים‬ ‫באתר ניהול השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫המדריך בנוי כך שכל משתמש בו יוכל להתמצא בקלות‪ .‬באמצעות גרפיקה פשוטה יהיה ניתן לנווט‬ ‫ולדלג בין המדריכים והנדבכים השונים‪ ,‬בהתאם לכל נושא‪/‬תחום בו רוצים להעמיק‪.‬‬ ‫מאיפה להתחיל?‬ ‫המדריך אינו חד כיווני‪ ,‬כלומר ניתן בכל רגע נתון לעשות שימוש בכל אחד מהנדבכים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לכל‬ ‫נדבך יש תפקיד מוגדר והוא מתאים לשלב מסויים בתהליך האפיון ובחירת כלי העבודה ויישומם‬ ‫במועצה‪.‬‬ ‫על מנת להתחיל בתהליך השימוש במדריך‪ ,‬קודם כל צריך להחליט ולבחור את מסלול הפעולה‪:‬‬ ‫אסטרטגי או אופרטיבי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ניתן להתקדם בהתאם לשלבי העבודה הייעודיים לכל מסלול‬ ‫פעולה – החל מאפיון המועצה ועד לבחירת כלי העבודה הנחוצים‪ .‬כל ההסברים וההנחיות ליישום‬ ‫וביצוע תהליך העבודה נכללים במדריך המרכזי‪ .‬שימוש במדריכים הנלווים יהיה בהתאם לבחירת‬ ‫כלי העבודה‪.‬‬ ‫דו"ח לימוד המצב הקיים יכול לשמש כרקע ובסיס מקצועי לתחילת תהליך העבודה‪ ,‬כמו גם לסייע‬ ‫בשלב אפיון צרכי המועצה ושאיפותיה‪ .‬במידה ובחירת הכלים המומלצים במדריך המרכזי לא‬ ‫מוצתה או שאינה מספקת את צרכי המועצה‪ ,‬ניתן לפנות לנדבך ממשק עם כלים נוספים לחיפוש‬ ‫אחר כלים נוספים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שלבי עבודה מתקדמים – מה הלאה?‬ ‫לאחר שתכנית העבודה הותוותה‪ ,‬ניתן להיעזר במערך המעקב ובקרה לצורך בחינה והערכת הצלחת‬ ‫יישום התהליך כמו גם לצורך זיהוי חסמים בהפעלת הכלים שנבחרו‪.‬‬ ‫מערכת אינטרנטית משולבת עם יישום המדריך ועומדת לעזר המשתמשים‪ ,‬כך שכל משתמש יכול‬ ‫לפנות למערכת על מנת ללמוד מנסיונות אחרים‪ ,‬לבקש עזרה ולעדכן מידע בהתאם למתרחש אצלו‬ ‫במועצה‪.‬‬ ‫מי יכול לסייע לביצוע התהליך?‬ ‫את תהליך אפיון המועצה ובחירת כלי העבודה המועצה יכולה לבצע באופן עצמאי בהתאם להנחיות‬ ‫המדריך לשלבים השונים‪ .‬אולם‪ ,‬בכל שלב ניתן להיעזר בתמיכה חיצונית של מרכז המועצות‬ ‫האזוריות ו‪/‬או ביועצים חיצוניים בעלי מומחיות בתכנון וניהול שטחים פתוחים ו‪/‬או יועץ ארגוני‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חלק שני ‪ -‬ליבת המדריך‪/‬הנחיות למשתמש‬ ‫המדריך המרכזי מהווה ליבת המדריך ‪ -‬נכללים בו הסברים והנחיות בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬רקע לפיתוח וגיבוש תהליך בחירת מסלולי פעולה לאפיון המועצות ובחירת כלי העבודה‬ ‫‪ .9‬ארגון הכלים במדריך – הצגה של אופן ארגון הכלים במדריך‪ ,‬לרבות הסיווגים שונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הנחיות למשתמש – הנחיות לאימוץ מסלול הפעולה לאיפיון המועצה ולבחירת כלי העבודה‬ ‫לתכנון וניהול שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫‪' .5‬תיקי כלי' ‪ -‬אוגדן הכלים המרכזיים המומלצים באמצעות תבנית של "תיקי כלי" – כרטיס‬ ‫מידע אופרטיבי להפעלה ויישום כל אחד מן הכלים‪.‬‬ ‫‪ .8‬הלכה למעשה ‪ -‬מקרי בוחן ממועצות אזוריות שונות שיישמו כלים ותהליכים לקידום תכנון‬ ‫וניהול השטחים הפתוחים בתחומן‪.‬‬ ‫הראציונל של תהליך בחירת מסלולי פעולה לאפיון המועצות ובחירת כלי העבודה ‪ -‬על קצה המזלג‬ ‫הנחת המוצא במדריך הינה כי המועצות האזוריות אינן הומוגניות‪ .‬סוגיה מרכזית זו עלתה באופן‬ ‫מובהק גם במסגרת המפגשים והסדנאות שהתקיימו עם בעלי תפקידים מהמועצות האזוריות‬ ‫במהלך הכנת המדריך‪ .‬המועצות האזוריות נבדלות במאפייניהן‪ ,‬בצרכיהן ובשאיפותיהן‪ .‬אופי‬ ‫המועצה ורוח המקום משפיעים במידה רבה על הצרכים של המועצה‪ ,‬כמו גם יוצרים פרשנות שונה‬ ‫לתהליך‪.‬‬ ‫היות וכך‪ ,‬המדריך נמנע מלהגדיר טיפוסים או סוגים שונים של מועצות‪ ,‬או מנסיון לספק פתרונות‬ ‫כוללניים‪" ,‬נוסחאות קסם" למיניהן אשר אמורות להתאים לאותם טיפוסים של מועצות‪ .‬לא זאת‬ ‫אלא שהמדריך ממליץ לכל מועצה לבצע תהליך עבודה פנימי שמטרתו להגדיר את צרכיה ולקבוע‬ ‫יעדיה של המועצה ולאפיין את עצמה מול סוגיות אסטרטגיות בדפוסי פעילותה היום יומיים‪ .‬מעבר‬ ‫להבחנה הגיאוגרפית הנגזרת בעיקר לפי מיקום המועצה ביחס למרכז או לפריפריה אשר משפיעה‬ ‫על המועצה בהיבטים שונים‪ ,‬ישנם מאפיינים אשר הינם מאפיינים ייחודים לכל מועצה ומועצה‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬יש לבחור מהם הכלים הנדרשים והמתאימים ביותר למועצה לצורך קידום תכנון‬ ‫וניהול השטחים הפתוחים במועצה‪ .‬התהליך שעוברת המועצה הוא מהותי בפני עצמו ומהווה חלק‬ ‫מתהליך ההטמעה‪.‬‬ ‫על מנת לפשט את התהליך‪ ,‬כמו גם לייצר תהליך שיהיה מותאם למגוון רחב של מועצות אזוריות‪,‬‬ ‫פותחו שני מסלולי פעולה לקידום ויישום התהליך‪ :‬מסלול פעולה אסטרטגי (כוללני) ומסלול פעולה‬ ‫אופרטיבי (ממוקד) (על אלו יפורט בהרחבה בהמשך) כאשר כל מועצה יכולה לבחור את מסלול‬ ‫הפעולה המתאים לה ביותר‪ .‬זאת תוך שילוב היצע מגוון של כלים בתחומי פעילות שונים ובהיקף‬ ‫משאבים זמין ונגיש למועצות האזוריות‪ .‬הכלים נבחנים בינם לבין עצמם במאפייניהם‪ ,‬באופן‬ ‫הפעלתם ובמורכבותם‪ .‬המדריך לא עורך הבחנה בין כלים מרכזיים למשניים ‪ -‬חשיבות הכלים הינה‬ ‫בהתאם לתפישת המועצה‪.‬‬ ‫לאור לחצי הפיתוח והאיומים על השטחים הפתוחים ולאור היעדר התקציבים הייעודיים הנדרשים‬ ‫לשמירה‪ ,‬הגנה וטיפוח השטחים הפתוחים‪ ,‬שתופי הפעולה מהווים סוגיית משמעותית ביותר‬ ‫‪13‬‬ ‫להצלחה בהובלת תהליכי תכנון וניהול ולהשפעה על מקבלי ההחלטות בתחומים הרלוונטיים‬ ‫לשטחים הפתוחים‪ .‬עיקרון השיתופיות והרחבת המעגלים מהווה עיקרון מוביל במדריך‪ ,‬ובתוך כך‬ ‫גם בתהליך העבודה לאפיון המועצה ובחירת הכלים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬בחלק ניכר מהכלים‪ ,‬שיתופי‬ ‫הפעולה אף מהווים תנאי נדרש ליישום הכלים‪ .‬מדיניות המיישמת שילוב של כלים מגוונים וקידום‬ ‫שיתופי פעולה בין גורמים שונים מקנה יתרון ניכר‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬שיתוף פעולה בין האגפים השונים‬ ‫במועצה ועם הישובים חיוני להצלחת הטמעת המדריך בכלל ותהליכי תכנון וניהול שטחים פתוחים‬ ‫בפרט‪ .‬יתר על כן‪ ,‬שיתופי פעולה עם רשויות שכנות‪ ,‬גופים ובעלי עניין שונים שמטרתם לקידום‬ ‫ושמירת השטחים הפתוחים משותפת‪ ,‬חיוניים להצלחה של יישום כלים שונים כפי שיוסבר בהמשך‪.‬‬ ‫ארגון הכלים במדריך‬ ‫המדריך כולל כ‪ 59 -‬כלי עבודה בתחומים שונים הקשורים לשטחים הפתוחים‪ .‬הכלים נבחנים בינם‬ ‫לבין עצמם במאפייניהם‪ ,‬באופן הפעלתם ובמורכבותם‪.‬‬ ‫על מנת לסייע בתהליך בחירת הכלים (כפי שיוצג בהרחבה בהמשך)‪ ,‬ארגז הכלים במדריך מסווג לפי‬ ‫רבדים וקריטריונים שונים כמפורט להלן‪.‬‬ ‫הכלים במדריך מסווגים לפי ארבעה רבדים‪:‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫הרובד היישומי‬ ‫‪.II‬‬ ‫ערוץ הפעילות (תחום פעילות‪/‬אשכול)‬ ‫‪.III‬‬ ‫סוג הכלי‪/‬אופי פעילות‬ ‫‪.IV‬‬ ‫סיווג הכלים לפי סוגיות אסטרטגיות במועצה‬ ‫‪-1‬הרובד היישומי‬ ‫ארגון והבחנה של הכלים לפי טווח היישום הצפוי שלהם‪ ,‬דהיינו באיזה שלב ניתן להפעיל את הכלי‬ ‫במועצה‪ .‬לרובד היישומי שתי רמות (ראה‪/‬י תרשים להלן)‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫טווח פעולה מיידי – מתווה פעולה הנשען על דפוסי פעילות קיימים (מה שיש בבית)‬ ‫‪-‬‬ ‫הצעד הבא – לאן המועצה מעוניינת להתפתח (טווח פעולה בעוד ‪ 9-8‬שנים)‬ ‫‪14‬‬ ‫הבחנה זו מסייעת למועצה אזורית אשר מעוניינת להתחיל בהקדם ביישום והפעלת הכלים לתכנון‬ ‫וניהול שטחים פתוחים‪ ,‬לבחור את הכלים הזמינים לה ביותר‪ ,‬לצד הכוונה בבחירת הכלים שייושומו‬ ‫בשלבים הבאים‪ ,‬לרבות כלים המיועדים ליישום בטווח הרחוק‪ .‬מלבד תהליך בחירת הכלים‪ ,‬סיווג‬ ‫הכלי לפי טווח היישום מסייע לבנות תכנית עבודה רב שנתית ליישום והפעלת הכלים במועצה‪.‬‬ ‫על אף החלוקה המוצעת במדריך‪ ,‬כל מועצה בסופו של דבר תקבע את מועד היישום של הכלי בהתאם‬ ‫לצרכיה ומשאביה‪ .‬ייתכן שרק עם יישום כלים שונים ניתן ליישם כלים נוספים – אלו דברים שכל‬ ‫מועצה צריכה לקבוע לעצמה במסגרת התווית תכנית העבודה (ראה‪/‬י בהמשך)‪.‬‬ ‫יש לציין כי‪ ,‬המדריך והכלים המומלצים מותאמים למגוון רחב של מועצות ולמשאבים העומדים‬ ‫לרשותן‪ :‬מקורות התקציב הקיימים והזמינים‪ ,‬אופי התשתיות הקיימות במועצה לטיפול בשטחים‬ ‫הפתוחים והרכב כח האדם המאייש תפקידים במועצה‪.‬‬ ‫‪-2‬ערוץ הפעולה ליישום במועצה (תחום‪/‬אשכול)‬ ‫ארגון הכלים במדריך הינו בהתאם לערוץ הפעולה ‪ -‬התחומים המרכזיים במועצות האזוריות‬ ‫הקשורים לשטחים הפתוחים אשר המבנה הארגוני של המועצה על פי רוב מותאם אליהם‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫חקלאות‬ ‫תיירות פנאי ונופש‬ ‫סביבה וקיימות‬ ‫חברה וקהילה (חינוך)‬ ‫אשכול החקלאות כולל כלים לפיתוח‪ ,‬הסדרה‪ ,‬ניהול ויעול הפעילות החקלאית בתחומי המועצה‬ ‫לרבות הממשק שלה עם שטחים פתוחים טבעיים (חקלאות תומכת סביבה)‪.‬‬ ‫אשכול התיירות מתייחס לתיירות ולפעילויות פנאי ונופש של תושבי המועצה ומבקריה‪ .‬עיקר‬ ‫ההתיחסות במדריך בתחום זה‪ ,‬היא לפיתוח מרכיבי תיירות עם זיקה‪/‬ממשק לשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫קבוצת הכלים של סביבה וקיימות מתייחסת למגוון של היבטים לקידום שמירת ערכי טבע‪ ,‬נוף‪,‬‬ ‫שמירת שטחים פתוחים‪ ,‬אקולוגיה ועד שיפור איכות החיים של התושבים בפעולות ישירות בשטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬כמו גם פעולות עקיפות ‪ -‬שיפור מערכת המידע והבקרה שלהם‪.‬‬ ‫אשכול חברה וקהילה כולל כלים חינוכיים‪ ,‬והסברתיים למיתוג השטחים הפתוחים ולהעלאת‬ ‫המודעות לשמירתם‪ ,‬כלים לחיזוק קשרי הקהילה עם המועצה‪ ,‬ועד כלים לפיתוח תדמית ייחודית‬ ‫שפה עיצובית למועצה‪.‬‬ ‫ישנם כלים אשר משותפים למספר תחומים‪ ,‬למשל קידום תיירות חקלאית‪.‬‬ ‫‪-3‬סוג הכלי‪ /‬אופי הפעילות‬ ‫חלוקה זו של הכלים מסייעת להבחין בין מאפייני הפעילות של הכלי לפי סוגי הפעילות הבאים‪:‬‬ ‫ידע‬ ‫ממשל‬ ‫יישום‬ ‫ידע – כלים המסייעים בהרחבת בסיס הידע של המועצה וארגונו‬ ‫ממשל – כלים המסייעים בקידום מדיניות‪ ,‬תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה מול‬ ‫משרדי ההמשלה וגופים שונים‪.‬‬ ‫יישום – כלים הכוללים ביצוע פעולות אופרטיביות ברמת המועצה וסביבתה לשמירה וטיפוח‬ ‫השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫לרוב הבחנה זו מעידה גם על ממשק הפעילות של הכלי – פעילות ברמה המקומית‪-‬אזורית או‬ ‫המחוזית והארצית‪.‬‬ ‫רובד זה משולב בכל תחום פעילות‪ ,‬כמוצג באיור להלן‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בהתאם לשלושת הרבדים המתוארים לנ"ל‪ ,‬להלן מוצג מפת ארגז הכלים הכוללת במדריך‪.‬‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪-4‬סיווג הכלים לפי סוגיות אסטרטגיות במועצה‬ ‫הרובד הרביעי והאחרון הוא רובד המסווג את הכלים ביחס לדירוגם‪/‬מעמדם ביחס לסוגיות‬ ‫אסטרטגיות מרכזיות שהמועצות האזוריות מתמודדות עימן במסגרת הפעילות השוטפת של‬ ‫המועצה‪ .‬סוגיות אלו הן סוגיות מהותיות על פי רוב במועצות שונות ברחבי הארץ‪ ,‬והן משפיעות‬ ‫במידה ניכרת על בחירת אפיקי הפעולה וכלי העבודה שהמועצה שואפת לאמץ וליישם בפועל‪.‬‬ ‫הסוגיות האסטרטגיות הן‪:‬‬ ‫‪ o‬לחצי פיתוח ואיומים חיצוניים ‪ -‬האם חלים על השטחים הפתוחים במועצה איומים‬ ‫ולחצים לפיתוח‪ ,‬ואם כן‪ ,‬באיזו מידה?‬ ‫‪ o‬מעורבות המועצה ‪ -‬באיזו מידה המועצה מעורבת‪/‬שותפה לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים בתחומה?‬ ‫‪ o‬תקציבים ‪ -‬מה הפוטנציאל של המועצה להשיג תקציבים‪/‬מקורות מימון?‬ ‫‪ o‬טווח יישום ‪ -‬האם המועצה שואפת לפעול לקידום השטחים הפתוחים במועצה בטווח‬ ‫המיידי או הרחוק?‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בכל כלי יוצג הדירוג (מידת ההתאמה) של הכלי ביחס לסוגיות המתוארות לעיל‪,‬‬ ‫כאשר הסוגיות מסווגות בצורה איכותית לפי ‪ 5‬רמות‪ :‬אין‪ /‬לא רלוונטי‪ ,‬נמוך‪/‬קצר‪ ,‬בינוני‪/‬קצר‬ ‫וארוך‪ ,‬גבוה‪/‬ארוך‪.‬‬ ‫ייתכן כי אותו כלי יתאים ליותר מערך אחד באותה סוגיה‪ .‬כך למשל‪ ,‬את הכלי מיסוד מרכז‬ ‫לגישור קונפליקטים במועצה ניתן להביא ליישום במסגרת תקציב מסדר גודל נמוך עד בינוני‪.‬‬ ‫כמוצג בדוגמא המובאת להלן‪:‬‬ ‫כלי‪ :‬מיסוד מרכז לגישור קונפליקטים במועצה מוצגים הסיווגים הבאים‪:‬‬ ‫סוגיה‬ ‫אסטרטגית‪/‬‬ ‫אין‪/‬לא רלוונטי‬ ‫נמוך‪/‬קצר‬ ‫בינוני‬ ‫גבוה‪/‬ארוך‬ ‫דירוג‬ ‫לחצי פיתוח‬ ‫√‬ ‫מעורבות‬ ‫√‬ ‫תקציבים‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫טווח היישום‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪19‬‬ ‫ארגון וסיווג הכלים במדריך מותאם לשלבי העבודה לאפיון המועצה ובחירת הכלים לפי‬ ‫המסלול האסטרגי‪ ,‬אולם הוא יכול לסייע ולהכווין גם לבחירת הכלים במסלול הפעולה‬ ‫האופרטיבי – כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬ ‫מבנה תיק כלי‬ ‫המדריך כולל ארגז של כ‪ 59 -‬כלים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים‪ .‬עבור כל כלי פותח כרטיס‬ ‫פעולה ייעודי הנקרא במדריך‪' :‬תיק כלי'‪.‬‬ ‫תיק הכלי בנוי משני חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלק א' ‪ -‬תיאור כללי של הכלי ומיפוי הסיווגים השונים (‪ 5‬רבדים)‬ ‫‪‬‬ ‫חלק ב' – מידע אופרטיבי להפעלת הכלי‬ ‫חלק א' ‪ -‬תיאור כללי של הכלי ומיפוי הסיווגים השונים‬ ‫חלק א' מהווה תעודת זהות של הכלי וכולל מידע כללי לגבי הכלי‪:‬‬ ‫•‬ ‫תיאור כללי של רציונאל הכלי ולאיזה צרכים של המועצה הוא יכול לתת מענה‪/‬יכול לסייע‬ ‫•‬ ‫התאמה למאפייני המועצות (באילו תחומים הכלי יכול להיות רלוונטי)‬ ‫•‬ ‫דירוג מבחינת ארבעת הרבדים‪ :‬יישום‪ ,‬תחום פעילות ‪ -‬אשכול‪ ,‬אופי הפעילות‪/‬סוג הכלי‬ ‫ודירוג ביחס לסוגיות אסטרטגיות מרכזיות‪.‬‬ ‫מקריאה של חלקו הראשון של תיק הכלי ניתן לקבל מושג כללי לגבי הכלי ולהתרשם בצורה‬ ‫ראשונית האם הוא יכול להתאים למועצה שלי או שכלל אינו רלוונטי‪.‬‬ ‫להלן מוצגת דוגמא לחלק ראשון של תיק כלי מהכלי‪ :‬הרחבת מערך ניהול היישומי (פיקוח‬ ‫ואכיפה) במועצה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫חלק ב' – מידע אופרטיבי להפעלת הכלי‬ ‫חלקו השני של תיק הכלי כולל מידע מפורט יותר לכל מי שרוצה להעמיק וללמוד יותר על מהות‬ ‫הכלי במסגרת תהליך בחירת הכלים‪ ,‬וכן מידע אופרטיבי ליישום ולהפעלה של הכלי במועצה‪.‬‬ ‫המידע מרוכז בטבלה ומתייחס להיבטים הבאים (פירוט נוסף ראה‪/‬י בתרשים להלן)‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיאור הכלי – תיאור מפורט יותר של הכלי‪ ,‬לרבות דוגמאות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אופן ההפעלה – הנחיות ליישום הכלי מהיבטים שונים כגון‪ :‬שלבי ביצוע‪ ,‬עלויות‪ ,‬גורם‬ ‫אחראי‪ ,‬שותפים אופציונאליים וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאפייני הכלי – שורה של מאפיינים לפיהם ניתן להיעזר בבחינה האם הכלי יכול לתת‬ ‫מענה ולהתאים למועצה או לא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסי גומלין בין כלים – השתלבות הכלי עם כלים נוספים‪ .‬ניתן לשלב גם עם כלים‬ ‫מתוך מאגר הכלים הכולל הנכלל כנספח למדריך‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫תהליך בחירת הכלים מוסבר בפירוט בהמשך המדריך‪.‬‬ ‫שימוש בכלים נוספים‬ ‫במידה ועולה צורך‪ ,‬ניתן לעשות שימוש גם במאגר הכלים הרחב הנכלל במדריך כנספח‪ .‬מאגר‬ ‫הכלים מתייחס למגוון רחב של כלים שנבחנו במסגרת הכנת המדריך בתחומים שונים וכולל‬ ‫תיאור תמציתי של כל אחד מהם‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תהליך בחירת מסלולי פעולה לאיפיון המועצה האזורית ולבחירת כלי עבודה‬ ‫לתכנון וניהול שטחים פתוחים‬ ‫תהליך בחירת מסלולי פעולה לאיפיון המועצה האזורית ובחירת כלי עבודה – על קצה המזלג‬ ‫כפי שהוצג לעיל‪ ,‬לאור השונות הרבה בין המועצות האזוריות ולאחר קיום תהליך ארוך של‬ ‫סיעור מוחות עם בעלי תפקידים רבים מהמועצות‪ ,‬הובן כי נחוץ שלב מקדים לבחירת מסלולי‬ ‫הפעולה והכלים לתכנון וניהול שטחים פתוחים‪ .‬שלב שמטרתו אפיון המועצה‪ ,‬זיהוי הצרכים‬ ‫בתחומים השונים וקביעת יעדי הפיתוח בכל הקשור לשטחים הפתוחים‪ .‬כל מועצה אזורית‪,‬‬ ‫מביאה עימה ייחודיות והבדלים בהתייחסותה לשטחים הפתוחים הבאים לידי ביטוי הן בכלים‬ ‫שהם מפעילה והן במבנה הארגוני שלה‪ .‬כל מועצה רוצה לפעול ולקדם את השטחים הפתוחים‬ ‫בתחומה בצורה שמתאימה לה – למאפייניה‪ ,‬לתושביה ולצרכיה‪ .‬לכן המדריך פותח באופן‬ ‫שיסייע למועצה האזורית לאפיין את עצמה ולהגדיר את הצרכים והשאיפות שלה‪ ,‬ובהתאם‬ ‫לכך‪ ,‬לבחור את מסלולי הפעולה והכלים המיטביים עבורה‪ .‬אין נוסחאות קסם‪ ,‬אין‬ ‫אסטרטגיות מובילות‪ ,‬אין טיפוסי מועצות – יש תהליך עצמי ויש המועצה שלי‪.‬‬ ‫מתודולוגיה ‪ -‬איך עושים את זה?‬ ‫מטרת המתודולוגיה שפותחה במסגרת המדריך להבנות שלבי עבודה ברורים למשתמש ‪-‬‬ ‫המועצות האזוריות‪ ,‬לביצוע התהליך של בחירת מסלול הפעולה לאפיון המועצה ולבחירת כלי‬ ‫העבודה לתכנון וניהול שטחים פתוחים‪ .‬אלו מסתכמים בארבעה שלבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪.I‬‬ ‫בחירת מסלול הפעולה במועצה‬ ‫‪.II‬‬ ‫אפיון המועצה‬ ‫‪.III‬‬ ‫בחירת כלי עבודה ליישום התהליך‬ ‫‪.IV‬‬ ‫התווית תכנית עבודה‬ ‫‪22‬‬ ‫משלב זה ואילך‪ ,‬המדריך יסביר מה המטרה של כל שלב‪ ,‬כיצד יש לפעול ואיך נראה התוצר‬ ‫הסופי של התהליך‪ .‬התהליך מוביל בסופו לתכנית עבודה רב שנתית לכל מועצה האזורית‬ ‫שמטרתה קידום השטחים הפתוחים ‪ -‬שמירתם וטיפוחם‪ ,‬בתחומים השונים‪.‬‬ ‫יש לציין כי‪ ,‬ככלל התהליך הינו פשוט ויכול להתבצע במלואו ע"י המועצה‪ ,‬אולם בכל שלב ניתן‬ ‫להסתייע במרכז המועצות האזוריות ו‪/‬או ביועצים חיצוניים המומחים בתכנון וניהול שטחים‬ ‫פתוחים או ביועצים ארגוניים‪.‬‬ ‫כעת נתחיל בעבודה‪:‬‬ ‫שלב ‪ :I‬בחירת מסלול הפעולה למועצה‬ ‫מטרת השלב הראשון של תהליך העבודה היא בחירת מסלול פעולה לבחירה ויישום הכלים‬ ‫לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה‪ .‬המדריך מציע שני מסלולי פעולה עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסלול פעולה אסטרטגי (רב תחומי)‬ ‫‪ .2‬מסלול פעולה אופרטיבי (ייעודי)‬ ‫‪23‬‬ ‫מסלול הפעולה הנבחר מכווין לשלבי העבודה הבאים‪ :‬אפיון המועצה‪ ,‬בחירת הכלים המיטביים‬ ‫עבור המועצה והתווית תכנית העבודה‪ ,‬כאשר בכל מסלול פעולה ההנחיות לביצוע השלבים‬ ‫הבאים שונות‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך ניתן לשלב ולהטמיע מרכיבים שונים של‬ ‫המסלולים‪.‬‬ ‫רצוי כי בחירת מסלול הפעולה לאפיון המועצה ולבחירת כלי העבודה תבוצע ע"י המועצה‬ ‫בעצמה‪ .‬אם כי ניתן להיעזר במרכז המועצות האזוריות או ביועץ חיצוני או לקיום התהליך‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תיאור כללי של מסלולי הפעולה‬ ‫מסלול אסטרטגי (רב תחומי)‬ ‫מסלול הפעולה האסטרטגי מייצג תהליך עבודה רוחבי במועצה הכולל קידום השטחים‬ ‫הפתוחים במועצה בתחומים שונים‪ ,‬תוך יצירת תהליך הדדי של הידברות בין בעלי התפקידים‬ ‫השונים המועצה בנושאים הקשורים לשטחים הפתוחים‪ .‬תהליך זה מעודד לשיתופי פעולה‬ ‫בתהליך העבודה (סינרגיה) ברמה הארגונית כבר בתחילתו‪ ,‬באמצעות מיסוד פורום ייעודי ורב‬ ‫משתתפים להתמודדות עם השטחים הפתוחים – פורום שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫התוצר הסופי של מסלול פעולה הוא פיתוח והפעלה של תהליך רב תחומי לקידום וטיפוח‬ ‫השטחים הפתוחים וגוף ייעודי שמלווה אותו‪.‬‬ ‫פורום שטחים פתוחים– הקמת הפורום מהווה חלק בלתי נפרד מיישום הטמעת התהליך לפי‬ ‫המסלול האסטרטגי‪ .‬מטרת הפורום הינה‪ :‬סיעור מוחות וריכוז הפעילות בנושא השטחים‬ ‫הפתוחים במועצה בתחומים השונים‪ ,‬בחירת כלים ובנית תכנית עבודה‪ ,‬איגום תקציבים‪,‬‬ ‫וקידום תכנית אב‪/‬מתאר לשטחים הפתוחים‪ .‬הקמת הפורום תאפשר גם‪ :‬חיזוק ממשקים‬ ‫ויצירת שיתופי פעולה עם רשויות אחרות וגורמים שונים המעורבים בתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫בראש הפורום עומד ראש המועצה והשותפים בו הם‪:1‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מתכנן‪/‬מהנדס המועצה‬ ‫ראש אגף איכות סביבה‪/‬קיימות‬ ‫ראש אגף מונציפאלי‬ ‫יו"ר הועדה החקלאית‬ ‫ראש יחידת שטחים פתוחים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אחראי תחום חינוך וקהילה‬ ‫אחראי תחום רווחה‬ ‫יועץ משפטי‬ ‫מנכ"ל החברה הכלכלית‬ ‫גזבר‬ ‫הרכב הפורום יהיה פתוח גם לגופים ובעלי עניין חיצוניים‪ ,‬וככלל מומלץ שתהיה מעורבות של‬ ‫גורמים נוספים בתהליך‪ .‬מיסוד מנגנון ניהולי ארגוני ייעודי לתכנון וניהול השטחים הפתוחים‬ ‫במועצה מהווה המלצה מרכזית של המדריך לכל המועצות האזוריות‪ .‬מיסוד המנגנון מוצע כבר‬ ‫בשלב הראשוני של יישום התהליך‪.‬‬ ‫פורום שטחים פתוחים ישתתף תהליך לאפיון המועצה ובחירת הכלים‪ .‬התווית תכנית עבודה‬ ‫שנתית תבוצע ע"י הפורום או ע"י היחידה המרכזת את הפעילות בנושא השטחים הפתוחים‬ ‫במועצה‪.‬‬ ‫מסלול הפעולה האופרטיבי (ייעודי)‬ ‫מסלול הפעולה האופרטיבי הינו מסלול ממוקד המיועד לתחומים הבלעדיים בהם המועצה‬ ‫בוחרת‪/‬שואפת להתפתח‪ .‬באם נבחרים מספר תחומים‪ ,‬התקדמות מתקיימת בערוצי פעולה‬ ‫נפרדים‪ .‬גם במסלול זה‪ ,‬מומלץ על יצירת רב שיח בנושא השטחים הפתוחים‪ ,‬אם כי הונח‬ ‫‪ 1‬רשימת השותפים המומלצים בפורום מוצגת באופן אקראי‪ ,‬אין היררכיה בין המשתתפים‪ .‬על פי רוב‪ ,‬נציגי‬ ‫היחידות הסביבתיות ירכזו את הפעילות בנושא במועצה‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫שהיוזמה לרב שיח זה תעשה ביוזמת אחד מבעלי התפקידים ויכולתו לשלב את יתר בעלי‬ ‫התפקידים הרלוונטיים מוגבלת‪.‬‬ ‫במסלול הפעולה האופרטיבי יישום התהליך יבוצע‪ :‬ע"י ראש המועצה שיקבע את את היעדים‬ ‫ו‪ /‬או התחומים בהם נדרש לפעול‪ ,‬או שבחירת הכלים תבוצע דרך צוותים מקצועיים (בתחומי‬ ‫הפעילות בשטחים הפתוחים) ותגיש המלצותיה לאימוץ ואישור של ראש המועצה‪ .‬בשני‬ ‫המקרים מומלץ לשלב צוות מצומצם במבנה הארגוני הקיים‪ ,‬שיפעל ליישום התהליך בהתאם‬ ‫לנושאים וליעדים שייקבעו‪ .‬הצוות המצומצם יהיה פתוח גם לגופים ולגורמים בעלי עניין‬ ‫חיצוניים‪ .‬ככלל‪ ,‬מומלץ שתהיה מעורבות של גורמים נוספים בתהליך‪.‬‬ ‫התוצר הסופי של מסלול הפעולה האופרטיבי הוא תכנית עבודה עם פתרונות ייעודיים בתחום‬ ‫אחד או במספר תחומים שונים‪.‬‬ ‫כדי לצאת לדרך‪ ,‬קודם כל צריך לבחור איזה מסלול פעולה מתאים למועצה שלי‪.‬‬ ‫בחירת מסלול הפעולה צריכה להיות מותאמת למאפיינים ולצרכים של המועצה ולשאיפותיה‪.‬‬ ‫להלן מספר סוגיות מרכזיות בפעילות המועצה בהן ניתן להיעזר לבחירת מסלול הפעולה‬ ‫המיטבי למועצה‪:‬‬ ‫•‬ ‫משאבי הניהול של המועצה‬ ‫•‬ ‫מודעות ומעורבות בנושא השטחים הפתוחים‬ ‫•‬ ‫התמודדות ואופן הטיפול בסוגיות השטחים הפתוחים במועצה‬ ‫•‬ ‫מערך הטיפול הייעודי לשטחים הפתוחים במועצה‬ ‫בחירה במסלול פעולה אסטרטגי (רב תחומי) מוצעת כאשר נמצאים אחד או יותר מהתנאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬המועצה מצליחה להתמודד עם העומס הניהולי השוטף;‬ ‫‪ ‬השטחים הפתוחים מקבלים חשיבות גבוהה בסדר היום של המועצה;‬ ‫‪ ‬מודעות ומעורבות ציבור התושבים בשמירת השטחים הפתוחים גבוהה;‬ ‫‪ ‬המועצה מביעה רצון להתוות מדיניות כוללת וארוכת טווח בנושא השטחים‬ ‫הפתוחים;‬ ‫‪ ‬קיים בפועל‪ /‬או קיימת נכונות להקים מערך מסודר לתפעול וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫‪26‬‬ ‫בחירה במסלול פעולה אופרטיבי (ייעודי) מוצעת כאשר נמצאים אחד או יותר מהתנאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬מועצה קטנה‪ /‬היעדר משאבים הנדרשים‬ ‫‪ ‬חשיבות השטחים הפתוחים אינה נמצאת בסדר היום של המועצה‬ ‫‪ ‬מודעות ומעורבות ציבור התושבים בשטחים הפתוחים מצומצמת‬ ‫‪ ‬צורך בטיפול נקודתי – אד הוק ו‪/‬או השלמה בנושאים ספציפיים‬ ‫‪ ‬לא קיים בפועל ו‪/‬או לא קיימת נכונות להקים מערך מסודר לתפעול וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים‬ ‫מלבד מסלול הפעולה שיבוא לידי ביטוי בסוג תכנית העבודה של המועצה בשנים הבאות‪,‬‬ ‫בבחירת מסלול הפעולה ישנן גם משמעויות מבחינת המבנה הארגוני של המועצה‪ ,‬שיתופי‬ ‫הפעולה‪ ,‬איכות התהליך עצמו‪ ,‬קביעת הנושאים המרכזיים בסדר היום של המועצה‪ ,‬והתהליך‬ ‫עצמו שהמועצה עוברת ליישום והטמעת התהליך‪.‬‬ ‫הערך המוסף של המסלול האסטרטגי הוא ביצועו של תהליך כולל במועצה לקידום השטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬ובתוך כך גם קידום הנושא אל ראש סדר העדיפויות של המועצה או לכל הפחות‪,‬‬ ‫כאחד הנוש אים המרכזיים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התהליך מחייב הירתמות של ראש המועצה וגם של‬ ‫השותפים לתהליך‪ ,‬נכונות לשינוי מבני והגברת שתופי פעולה במועצה‪ .‬התרומה הייחודית של‬ ‫התהליך היא שמחייבת את המועצה לעבור תהליך התבוננות ולימוד עצמי הכולל‪ :‬אפיון‬ ‫המועצה‪ ,‬הגדרת הצרכים וקביעת שאיפות הפיתוח לטווח הרחוק‪ .‬התוצר הסופי הצפוי במסלול‬ ‫זה יהיה על פי רוב איכותי יותר ויצור בסיס לסינרגיה בין תחומי הפעילות בשטחים הפתוחים‬ ‫ובין זרועות הביצוע בפועל‪ ,‬כמו גם ייצר כר פתוח לשיתופי פעולה חיצוניים‪.‬‬ ‫יש לציין כי‪ ,‬התהליך לרוב מצריך יותר היערכות פנימית של המועצה‪ ,‬וייתכן אף פעולות‬ ‫מקדימות להעלאת המודעות של עובדי המועצה לנושא‪ .‬לאור העובדה שהתהליך רחב יותר‬ ‫ומורכב יותר הוא עשוי להיות יותר ממושך‪.‬‬ ‫למסלול הפעולה האופרטיבי יש כמה יתרונות בולטים אולם‪ ,‬התרומה הכוללת מבחינת‬ ‫המועצה האזורית ניכרת פחות‪ .‬במסלול זה‪ ,‬מושג תהליך ממוקד שלא מצריך שינויים במבנה‬ ‫הקיים ויכול להיות מופעל ישירות דרך היחידות‪/‬הועדות הרלוונטיות‪ .‬לאור כך‪ ,‬על פי רוב‬ ‫מסלול פעולה זה קצר יותר ופשוט יותר ליישום מבחינת המועצה‪ .‬ברם‪ ,‬התוצר הסופי לא נובע‬ ‫מראיה כוללת של צרכי המועצה ולכן צפוי כי לא ייתן מענה מלא‪/‬מספק לצרכי המועצה‬ ‫הנוכחיים‪ ,‬ויתייחס בידה פחותה ליעדי המועצה לטווח הרחוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם באם שיתופי הפעולה‬ ‫יתחזקו‪ ,‬סביר להניח שיהיו ברמה היישומית בלבד‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫המלצת המדריך‬ ‫ככל שהתנאים עומדים בפני המועצה האזורית‪ ,‬ישנה עדיפות לקידום השטחים הפתוחים‬ ‫בצורה מקיפה החולשת על מגוון רחב של תחומים במסגרת עבודה סינרגטית ככל הניתן‪ ,‬ועל‬ ‫כן מומלץ לפעול באמצעות מסלול פעולה אסטרטגי‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬מיסוד מנגנון‪/‬גוף לתכנון וניהול שטחים הפתוחים מהווה המלצה מרכזית של‬ ‫המדריך לכל המועצות האזוריות‪.‬‬ ‫על אף ההבחנה שנערכה בין מסלולי הפעולה במדריך‪ ,‬ניתן להפעיל גמישות ולשלב בין שלבי‬ ‫העבודה ומרכיבי המסלולים השונים‪ .‬כך למשל‪ ,‬גם באם ראש המועצה בחר לפעול לפי מסלול‬ ‫הפעולה האופרטיבי‪ ,‬ניתן להקים פורום פעולה רחב יותר לריכוז הפעילות של השטחים‬ ‫הפתוחים במועצה‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן לדוגמא להיעזר בשלבי העבודה של המסלול אופרטיבי‬ ‫לבחירת הכלים במסגרת המסלול האסטרטגי‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי‪ ,‬המדריך יכול רק להמליץ על דרכי הפעולה ושלבי העבודה הרצויים‪ ,‬בעוד‬ ‫שהמועצה יכולה לאמץ לעצמה בכל עת את מסלול הפעולה המתאים לה ביותר‪.‬‬ ‫הצגה ותיאור ההנחיות לביצוע שלבי העבודה הבאים‪ :‬אפיון המועצה‪ ,‬בחירת הכלים ליישום‬ ‫והתווית תכנית עבודה‪ ,‬יתוארו עבור כל מסלול פעולה בנפרד‪.‬‬ ‫הגורם המבצע של השלבים הבאים יהיה בהתאם למסלול הפעולה שנבחר‪:‬‬ ‫=>מסלול פעולה אסטרטגי – פורום שטחים פתוחים‬ ‫=>מסלול פעולה אופרטיבי – צוות מקצועי מצומצם‪/‬ראש אגף‪/‬מחלקה‪/‬ועדה‬ ‫שלבי העבודה הבאים פשוטים ויכולים להתבצע במלואם ע"י המועצה‪ ,‬אם כי בכל שלב ניתן‬ ‫להסתייע במרכז המועצות האזוריות ו‪/‬או ביועצים חיצוניים המומחים בתכנון וניהול שטחים‬ ‫פתוחים או ביועצים ארגוניים‪.‬‬ ‫יש לציין כי שלבי העבודה במסלול הפעולה האסטרטגי מורכבים מעט יותר ומצריכים‬ ‫השתתפות של יותר גורמים‪ ,‬ועל כן ליווי ו‪/‬או ריכוז של התהליך ע"י צוות חיצוני יכול לסייע‬ ‫בביצוע התהליך עבור המועצה‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מסלול פעולה אסטרטגי‬ ‫במועצה התקבלה ההחלטה לפעול לפי מסלול הפעולה האסטרטגי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬להלן מוצגים‬ ‫בפירוט שלבי העבודה הבאים‪:‬‬ ‫כעת‪ ,‬המדריך יסביר בהרחבה את שלבי העבודה במסלול הפעולה האסטרטגי‪.‬‬ ‫שלב ‪ :II‬אפיון המועצה‬ ‫מטרת השלב השני הינה קבלת החלטות ואפיון עצמי של המועצה בעבור‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפיון המועצה לפי צרכיה‪ ,‬מאפייניה ושאיפותיה ‪ -‬מי אני?‬ ‫מהם הנושאים המרכזיים הנמצאים בראש סדר היום של המועצה ומה כיווני ושאיפות‬ ‫הפיתוח של המועצה בנושאי השטחים הפתוחים בתחומים השונים? כאן צריכה ללוות‬ ‫את הדיון שאלת מפתח מסוג‪ :‬מה משמעות חיזוק השטחים הפתוחים למועצה שלי?‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי עתודות הליבה (סוגיות אסטרטגיות) בכל מועצה‬ ‫מהן הסוגיות האסטרטגיות‪/‬המפתח עימן המועצה צריכה להתמודד בבואה לבחור כלי‬ ‫עבודה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים? כאן צריכות ללוות את הדיון שאלות מפתח‬ ‫מסוג‪ :‬מה הכי מטריד‪/‬מפריע‪/‬מאיים בנושא השטחים הפתוחים בתחום המועצה‬ ‫שלך? מהם המשאבים העומדים לרשותך כרגע כדי לפתור‪/‬לקדם פתרונות? באילו‬ ‫תשתיות קיימות תוכל להשתמש כדי לממש פתרונות?‬ ‫‪24‬‬ ‫תהלי ך אפיון המועצה יסייע ויכווין בהמשך את בחירת כלי העבודה הנדרשים והמתאימים‬ ‫ביותר לצרכי המועצה‪ ,‬למאפייניה ושאיפותיה‪ .‬התהליך כולל שני שלבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬גיבוש היעדים וכיווני הפיתוח של המועצה‬ ‫‪ .2‬אפיון המועצה לפי סוגיות אסטרטגיות‬ ‫שלב ראשון ‪ -‬גיבוש היעדים וכיווני הפיתוח של המועצה‬ ‫בשלב הראשון המועצה מתבקשת לבחור את תחומי הפעילות הקשורים לשטחים הפתוחים‬ ‫בהם היא מתאפיינת ביותר‪ ,‬ו‪/‬או מעורבת או יוזמת‪ ,‬אל מול התחומים בהם המועצה שואפת‬ ‫להתפתח בעתיד‪ .‬התחומים הם‪:‬‬ ‫חקלאות‬ ‫תיירות‬ ‫פנאי ונופש‬ ‫סביבה וקיימות‬ ‫חברה וקהילה‬ ‫(חינוך)‬ ‫בכל שאלה ניתן לבחור יותר מתחום אחד‪ ,‬להוציא בשאלת תחומי הפיתוח (יש הגבלה לשני‬ ‫תחומים)‪ .‬ניתן לבצע את הדירוג גם בצורה כמותית (מ‪ 1 -‬עד ‪ )19‬עבור כל תחום פעילות ואז‬ ‫לשקף את העדיפויות באופן ישיר באמצעות גרף (כמוצג להלן)‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫שלב שני – אפיון המועצה לפי סוגיות אסטרטגיות‬ ‫השלב השני מכווין את המועצה להצביע על מיקומה ביחס למספר סוגיות אסטרטגיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬איומים ולחצים ‪ -‬האם חלים על השטחים הפתוחים במועצה איומים ולחצים לפיתוח‪,‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬באיזו מידה?‬ ‫‪ .9‬מעורבות המועצה ‪ -‬באיזו מידה המועצה מעורבת‪/‬שותפה לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים בתחומה?‬ ‫‪ .3‬תקציבים ‪ -‬מה הפוטנציאל של המועצה להשיג תקציבים‪/‬מקורות מימון?‬ ‫‪ .5‬טווח יישום ‪ -‬האם המועצה שואפת לפעול לקידום השטחים הפתוחים במועצה בטווח‬ ‫המיידי או הרחוק?‬ ‫בכל אחת מן הסוגיות המועצה מתבקשת לדרג את עצמה מבין מארבע האפשרויות הבאות אין‪,‬‬ ‫נמוך‪/‬קצר‪ ,‬בינוני‪/‬קצר ורחוק‪ ,‬גבוה‪/‬רחוק (או לחלופין בצורה כמותית ‪ -)1-5‬ראה‪/‬י להלן‪:‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בדומה לשלב הקודם‪ ,‬ניתן לשקלל את הערכת דירוג המשתתפים באופן כמותי ובהתאם להצביע‬ ‫באופן ישיר על הסוגיות המהותיות ביותר מבחינת המועצה‪.‬‬ ‫לאחר ביצוע שני השלבים הללו ניתן לגשת שלב הבא ‪ ,‬השלב השלישי ‪ -‬בחירת כלי העבודה‪.‬‬ ‫שלב ‪ - III‬בחירת כלי עבודה ליישום התהליך‬ ‫תהליך בחירת כלי עבודה מתבסס על תהליך אפיון המועצה וקביעת כיווני הפיתוח שנערך בשלב‬ ‫הקודם‪ .‬תהליך בחירת כלי העבודה כולל שני שלבים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬סינון ראשוני‪ :‬בחירת הכלים בהתאם לאפיון המועצה‬ ‫‪ .2‬סינון שני‪ :‬שקלול ותעדוף הכלים‬ ‫רציונאל‪ :‬שני המהלכים מהווים שלבים מתודולוגיים לסינון ובחירת כלי העבודה המתאימים‬ ‫והנדרשים ביותר למועצה‪ .‬להלן פירוט השלבים‪:‬‬ ‫שלב ראשון ‪ -‬סינון ראשוני‪ :‬בחירת הכלים בהתאם לאפיון המועצה‬ ‫תהליך זה מתבצע באופן הבא‪ :‬בהתאם לתהליך אפיון המועצה שנערך בשלב הקודם ובאמצעות‬ ‫מפת הכלים הכוללת‪ ,‬כל שיש לעשות בשלב זה הוא לאתר את הכלים המתאימים ביותר‬ ‫למועצה לפי הסדר הבא (ראה‪/‬י גם תרשים בהמשך)‪:‬‬ ‫← טווח היישום‪ :‬יש לבחור את טווח היישום הרצוי ‪ -‬לביצוע מיידי או לשלב הבא‬ ‫‪32‬‬ ‫← כיווני הפיתוח‪ :‬מתוך טווח היישום המבוקש יש לבחור את תחומי הפעילות המועדפים‬ ‫לטיפול‪/‬טיפוח ע"י המועצה (חקלאות‪/‬תיירות פנאי ונופש‪/‬סביבה וקיימות‪ /‬חברה וקהילה‬ ‫(חינוך)‪.‬‬ ‫← סוג הכלי‪ :‬באם קיים צורך‪ ,‬ניתן לבחור את הכלים גם לפי אופי הפעילות‪/‬סוג הכלי –‬ ‫ידע‪/‬ממשל‪/‬יישום‪.‬‬ ‫(הסיווג לסוגיות אסטרטגיות מהווה רובד נוסף‪ ,‬אך הוא רלוונטי רק לשלב הסינון הבא)‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬מועצה בעלת מאפיינים חקלאיים ותיירותיים דומיננטים שרמת האיומים והלחצים‬ ‫על השטחים הפתוחים בה היא גבוהה מצד אחד‪ ,‬ומצד שני היא בעלת משאבים מצומצמים‬ ‫מאוד‪ ,‬תבחר כלים שתוכל ליישם בטווח המיידי בתחומי החקלאות והתיירות‪ .‬במקרה שלחצי‬ ‫הפיתוח ממשיים‪ ,‬רצוי לבחור בכלים מסוג היישום או הממשל‪ .‬ראי‪/‬ה דוגמא להלן‪.‬‬ ‫המועצה תוכל לבחון מה מידת התאמת הכלי מבחינת חוסנו ללחצי פיתוח וסוגיות אסטרטגיות‬ ‫נוספות‪ ,‬בשלב הסינון הבא‪ ,‬בשימוש 'תיק הכלי'‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מאפיון המועצה ניתן לאתר את כל הכלים שעשויים להיות רלוונטיים‪ .‬ישנה עדיפות לבצע‬ ‫"טיפול" לכל אחד מתחומי הפעילות‪ ,‬או לכל הפחות למרביתם‪ .‬כלים להם קיים ממשק עם‬ ‫תחומי פעילות נוספים יקבלו עדיפות‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬למעשה מתחיל תהליך של בדיקה פרטנית של כל אחד מן הכלים ובחירה של הכלים‬ ‫המועדפים ביותר ע"י המועצה ‪ -‬ראה‪/‬י פירוט בשלב הבא‪ .‬מומלץ להמשיך ולבצע את תהליך‬ ‫בחירת הכלים באמצעות פורום שטחים פתוחים בתהליך הכולל דיון וקבלת החלטות‪ ,‬אולם‬ ‫ניתן לבצע זאת גם ע"י היחידה המקצועית מהמועצה עבור כל תחום בנפרד‪.‬‬ ‫שלב שני‪ -‬סינון שני‪ :‬שקלול ותעדוף כלים‬ ‫לאחר שאותרה קבוצת הכלים העשויה להיות רלוונטית למועצה‪ ,‬יש לגשת לכל אחד מן הכלים‬ ‫ולבחון האם הכלי מעניין ו‪/‬או מתאים ויכול לתת מענה לצרכי המועצה‪ .‬קריאת חלקו הראשון‬ ‫של תיק הכלי יכולה לספק התרשמות כללית לגבי הכלי והאם הוא יכול להיות רלוונטי למועצה‬ ‫בהתאם לכל ארבעת הסיווגים (רבדים)‪.‬‬ ‫במידה שהכלי עשוי להיות מתאים למועצה‪ ,‬ניתן להמשיך לחלקו השני של תיק הכלי‪ ,‬המוסיף‬ ‫ומרחיב לגבי הכלי ומספק מידע אופרטיבי להפעלתו‪.‬‬ ‫לאחר איסוף כל הכלים הנחוצים ו‪/‬או החשובים למועצה ניתן להתחיל בביצוע שלב הסינון‬ ‫והניפוי השני‪.‬‬ ‫בשלב זה‪ ,‬המועצה מבצעת תיעדוף של הכלים החשובים ו‪/‬או הנדרשים ביותר למועצה מתוך‬ ‫הכלים שמויינו ונבחרו עד כה בתהליך העבודה‪ .‬הכלים שייבחרו בשלב זה‪ ,‬אלו הכלים שישולבו‬ ‫בהמשך בתכנית העבודה של המועצה לקידום וטיפוח השטחים הפתוחים בתחומה‪.‬‬ ‫קודם כל יש לגשת לתיקי הכלי‪ ,‬ולקרוא בעיון את כל תכולת הכרטיס‪ .‬באופן זה ניתן ללמוד‬ ‫יותר על מהות הכלי‪ ,‬מאפייניו‪ ,‬אופן הפעלתו ועם אילו כלים רצוי ואף הכרחי שישתלב‪ .‬זהו‬ ‫תנאי הכרחי על מנת לבחור את הכלים שיכללו בתכנית העבודה‪ .‬כמובן‪ ,‬שיתכן מאוד כי בשלב‬ ‫העמקה זה‪ ,‬יימצאו כלים נוספים שאינם רלוונטיים‪/‬נדרשים למועצה‪.‬‬ ‫לצורך שקלול ותעדוף הכלים ניתן להיעזר בטבלה המצורפת להלן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תהליך הסינון‬ ‫והתיעדוף יכול להתבצע לפי שיקולים אחרים או באמצעים שונים המתאימים ונוחים למועצה‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציעה לדרג את הכלים לפי ‪ 8‬קריטריונים‪:‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ראשית כל‪ ,‬הערכת מידת הישימות של הכלי במועצה והערכת טווח הישימות של הכלי ‪ -‬יישום‬ ‫בטווח המיידי או הארוך‪ .‬קריטריון זה מהווה תנאי סף לכלי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יש לדרג את הכלי‬ ‫ביחס למידת תרומתו לחקלאות‪ ,‬לטבע ולנוף‪ ,‬לתושבי מועצה ולציבור הרחב‪.‬‬ ‫כל משתתף מבצע הערכה ודירוג של הכלים שנבחרו בשלב הקודם‪ .‬בהמשך יש לערוך שקלול‬ ‫של הערכת הישימות של הכלי ושל הדירוג הכולל של הכלי של כל המשתתפים‪.‬‬ ‫הציון המשוקלל של הכלי יכול להצביע על הכלים החשובים ו‪/‬או המתאימים ביותר למועצה‪.‬‬ ‫רצוי שבתום התהליך יועמדו כ‪ 5-‬כלים ליישום לכל היותר‪.‬‬ ‫שלב ‪ – IV‬התווית תכנית עבודה על ציר הזמן‬ ‫שלב זה מהווה השלב האחרון בתהליך העבודה ותוצרו המרכזי הוא פיתוח והפעלה של תהליך‬ ‫רב תחומי לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה‪.‬‬ ‫בעוד שהשלבים הקודמים היו שלבים מתודולוגיים‪ ,‬מטרת שלב זה הינה גיבוש תוצר אופרטיבי‬ ‫באמצעות פרישת הכלים הנבחרים על ציר הזמן ובנית תכנית עבודה רב שנתית למועצה‬ ‫הכוללת כלים בתחומים השונים‪.‬‬ ‫עם כך‪ ,‬לאחר סיום בחירת הכלים החשובים ו‪/‬או המתאימים ביותר למועצה‪ ,‬ניתן להציב את‬ ‫תהליך העבודה על ציר זמן מתחילתו ועד סופו‪ ,‬תוך העמדת הצרכים הקיימים אל מול שאיפות‬ ‫הפיתוח של המועצה‪ .‬זהו למעשה השלד של תכנית העבודה שיפותח ויורחב בהמשך‪ .‬בתוך‬ ‫תהליך העבודה נכללים הכלים השונים שנבחרו לקידום השטחים הפתוחים במועצה ומסווגים‬ ‫לפי טווח היישום שלהם ותחומי הפעילות – ראה‪/‬י איור להלן‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬המועצה יכולה‬ ‫לעשות הבחנה בין הבחנה בין כלים מרכזיים לבין כלים משניים‪/‬נלווים‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫בהתאם לפרישה זו‪ ,‬ניתן לגזור תכנית עבודה רב שנתית למועצה‪ .‬תכנית העבודה תפותח‬ ‫ותגובש בהתאם למאפייני הכלים‪ ,‬תוך התאמה לתנאי המועצה הקיימים‪ ,‬צרכיה המיידיים‬ ‫ושאיפותיה לעתיד‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫המסלול האופרטיבי (ייעודי)‬ ‫במועצה התקבלה ההחלטה לפעול לפי מסלול הפעולה האופרטיבי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬להלן מוצגים‬ ‫בפירוט שלבי העבודה הבאים‪:‬‬ ‫מסלול הפעולה האופרטיבי מכווין את המועצה לפעול ישירות בתחומים הרצויים‪/‬הנדרשים‬ ‫ו‪/‬או החשובים לה ביותר‪ .‬שלבי העבודה במסלול האופרטיבי זהים במהותם למסלול‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬אולם הם פשוטים ומהירים יותר‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬תהליך האפיון ובחירת כלי העבודה‬ ‫מתבצע ע"י כל יחידה מקצועית בנפרד‪ ,‬בהתאם לתחום המקצועי בו הוא עוסק ומתמחה‪ ,‬או‬ ‫כאמור לפי החלטת ראש המועצה‪ ,‬ולא בתהליך כלל מועצתי‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬המדריך יסביר בהרחבה את שלבי העבודה במסלול הפעולה האופרטיבי‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫שלב ‪ :II‬אפיון המועצה‬ ‫מטרת השלב השני הינה בחירת התחומים בהם המועצה מעוניינת להתמקד‪/‬לטפח וזיהוי‬ ‫מאפייני הפעילות והצרכים בכל תחום שנבחר‪ .‬תהליך אפיון המועצה מתבצע בשני שלבים‪,‬‬ ‫באופן הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחירת היעדים ותחומי הפעילות הנדרשים‪/‬בעלי עדיפות לקידום במועצה‬ ‫ראשית כל‪ ,‬יש לבחור מהם התחומים בהם נדרש לשפר את הפעילות הקיימת במועצה ו‪/‬או‬ ‫באילו תחומים המועצה שואפת להתפתח – התחומים הם‪:‬‬ ‫חקלאות‬ ‫תיירות‬ ‫סביבה‬ ‫וקיימות‬ ‫חברה‬ ‫וקהילה‬ ‫קביעת היעדים ו‪ /‬או התחומים בהם נדרש לפעול יהיה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ע"י ראש המועצה או;‬ ‫‪-‬‬ ‫ע"י מנהל‪/‬ראש היחידה‪/‬האגף‪/‬הועדה האחראית לאותו תחום בצורה ישירה‪ .‬ראש המועצה‬ ‫יכול לאמץ המלצות המגיעות מהצוות המקצועי במועצה שממליץ על קידום נושא התכנון‬ ‫והניהול של השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫בשני המקרים מומלץ להקים צוות מצומצם‪ ,‬שיפעל ליישום התהליך בהתאם לנושאים‬ ‫והיעדים שייקבעו‪.‬‬ ‫ראש המועצה יכול להיעזר בהנחיות לאפיון המועצה לקביעת היעדים – תחומי הפיתוח (מתוך‬ ‫ההנחיות למסלול הפעולה האסטרטגי)‪.‬‬ ‫‪ .2‬סינון ראשוני‪ :‬בחירת הכלים הנחוצים למועצה באמצעות שאלון הערכה ייעודי לכל תחום‬ ‫השלב השני הוא אפיון צרכי המועצה באמצעות שאלון הערכה ייעודי לכל תחום פעילות‪ .‬שאלון‬ ‫הערכה הייעודי מכווין את המועצה לבחירת לכלים המתאימים ביותר למועצה בהתאם‬ ‫למאפייניה וצרכיה‪.‬‬ ‫כל משתמש מתבקש לענות על השאלון הייעודי בתחומו בלבד‪ .‬השאלון מורכב משאלות שונות‬ ‫שמטרתן לזהות את מאפייני המועצה וללמוד על אופי הפעילות באותו תחום‪ ,‬להעריך מה‬ ‫התשתית והמשאבים הקיימים לפעילות הנוכחית‪ ,‬האם קיימים מטרדים ו‪/‬או איומים הנובעים‬ ‫מהפעילות או מאיימים עליה‪ ,‬ולבחון לאילו כיוונים המועצה שואפת להתפתח‪.‬‬ ‫בהתאם להערכה ולאפיון המועצה (קרי התשובות לשאלון)‪ ,‬השאלון יכווין (במענה אוטומטי)‬ ‫לכלים שנמצאו כמתאימים ונדרשים ביותר לצרכי המועצה‪.‬‬ ‫להלן לדוגמא שאלון בנושא החקלאות המיועד למילוי ע"י רכז הועדה החקלאית‪ .‬כל השאלונים‬ ‫הייעודים מוצגים בעמודים ‪ ,)X-X‬בהמשך‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫שאלון הערכה ייעודי ‪ -‬חקלאות‬ ‫שאלות להערכת נושא החקלאות במועצה‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫√‪-/‬‬ ‫האם ענף החקלאות מהווה מקור תעסוקה משמעותי במועצה?‬ ‫האם ישובי המועצה הם ישובים בעלי אופי חקלאי?‬ ‫האם היקף השטחים החקלאיים גבוה ביחס לסה"כ השטחים הפתוחים‬ ‫במועצה?‬ ‫כללי‬ ‫האם פעילות חקלאית תעשייתית נפוצה במועצה?‬ ‫האם היקף השטחים החקלאיים שאינו מעובד גדול יחסית?‬ ‫האם למועצה ויישוביה יש זיקה ייחודית‪/‬היסטורית לפעילות החקלאית?‬ ‫האם המועצה מושפעת מלחצי פיתוח ואיומים שונים על השטחים‬ ‫החקלאיים?‬ ‫האם למועצה‪/‬הועדה החקלאית יש קשר רציף ותדיר עם הקהילה‬ ‫החקלאית?‬ ‫האם קיימים נהלי עבודה סדירים בין המועצה לחקלאים?‬ ‫האם קיימת במועצה‪/‬ועדה חקלאית תכנית עבודה לתכנון וניהול המרחב‬ ‫החקלאי‪ ,‬לרבות מערך מעקב ובקרה (תכנון מול ביצוע‪ ,‬חיתוכי מצב)?‬ ‫ניהול המרחב האם למועצה‪/‬הועדה החקלאית מדיניות סדורה לתכנון וניהול המרחב‬ ‫החקלאי החקלאי?‬ ‫האם למועצה‪/‬הועדה החקלאית יש קשר רציף ותדיר עם המחוז?‬ ‫האם למועצה קיים מסד נתונים לגבי הגידולים החקלאיים וההיקפים‬ ‫שלהם בשטחי המועצה (סקירה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫האם במועצה נערך לימוד כולל של השטחים הפתוחים וערכי טבע‬ ‫והנוף הנכללים בהם (סקירה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫האם מתקבלות תלונות רבות מהציבור בגין הפעילות החקלאית בשטחי‬ ‫המועצה‪ :‬פסולת חקלאית‪ ,‬הדברות‪ ,‬ריסוסים?‬ ‫האם נוצרים מטרדים סביבתיים עקב הפעילות החקלאית?‬ ‫ממשק‬ ‫חקלאות‬ ‫וסביבה‬ ‫האם ישנם נהלים סדירים לפעילות החקלאית בשטחי המועצה?‬ ‫האם לחקלאי המועצה יש זיקה לשטחים הפתוחים ותפישת אחריות‬ ‫לשמירתם? האם החקלאים מעורבים‪/‬לוקחים חלק בשמירת השטחים‬ ‫הפתוחים במועצה?‬ ‫האם התפישה המעודדת חקלאות מקיימת נמצאת בסדר היום של‬ ‫המועצה ו‪/‬או הועדה החקלאית ובפעילותה?‬ ‫יעילות‬ ‫ורווחיות‬ ‫האם מתקיימים שתופי פעולה ו‪/‬או התארגנויות בין החקלאים במועצה‬ ‫ו‪/‬או עם חקלאים מרשויות נוספות (שיווק‪ ,‬שיתופי ידע?‪?)..‬‬ ‫‪34‬‬ ‫עידוד וליווי האם קיים דור המשך משמעותי במגזר החקלאי במועצה?‬ ‫דור המשך האם יש פעילות לעידוד וליווי דור המשך במועצה?‬ ‫בהתאם לאפיון של המועצה‪ ,‬המדריך מציג את הכלים הרלוונטיים לכל סוגיה – ראה'י דוגמא‬ ‫להלן‪ .‬כפי שצויין‪ ,‬המדריך יכלול כלי שיאפשר ביצוע האפיון הייעודי והתאמת הכלים באופן‬ ‫אוטומטים‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫שאלון הכוונה ייעודי בתחום החקלאות למועצה אזורית ‪ -‬התאמת כלים למאפייני המועצה‬ ‫הרחבת‬ ‫ועדה‬ ‫חקלאית מערך‬ ‫משותפת‪ /‬הניהול‬ ‫היישומי‬ ‫תאגיד‬ ‫פיקוח‬ ‫חקלאי‬ ‫ואכיפה)‬ ‫כלי בתחום החקלאות‪/‬‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫סוגיה לאפיון למועצה‬ ‫√‪-/‬‬ ‫מס' כלי‬ ‫√ ‪-/√ -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫האם ענף החקלאות מהווה‬ ‫מקור תעסוקה משמעותי‬ ‫במועצה?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫האם ישובי המועצה הם‬ ‫ישובים בעלי אופי‬ ‫חקלאי?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫האם היקף השטחים‬ ‫החקלאיים גבוה ביחס‬ ‫לסה"כ השטחים הפתוחים‬ ‫במועצה?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫האם פעילות חקלאית‬ ‫תעשייתית נפוצה‬ ‫במועצה?‬ ‫√‬ ‫‪2‬‬ ‫אימוץ תכנית אב אמנה‬ ‫קידום‬ ‫חיזוק‬ ‫ועדות חקלאות והטמעת לחקלאות‪ /‬חקלאית‬ ‫חקלאיות תומכת חוק עזר שטחים כפרית‬ ‫פתוחים‬ ‫סביבה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪5‬‬ ‫√‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הטמעת‬ ‫זיהוי ומיפוי סקר‬ ‫הגברת‬ ‫עידוד‬ ‫אגודות שת"פ עם קונפליקטים עיבודים מערכת‬ ‫חקלאיים מידע‬ ‫שתופיות המו"פ‬ ‫לתכנון‬ ‫וניהול‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪41‬‬ ‫הרחבת‬ ‫ועדה‬ ‫חקלאית מערך‬ ‫משותפת‪ /‬הניהול‬ ‫היישומי‬ ‫תאגיד‬ ‫פיקוח‬ ‫חקלאי‬ ‫ואכיפה)‬ ‫כלי בתחום החקלאות‪/‬‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫סוגיה לאפיון למועצה‬ ‫√‪-/‬‬ ‫מס' כלי‬ ‫√ ‪-/√ -‬‬ ‫‪1‬‬ ‫האם היקף השטחים‬ ‫החקלאיים שאינו מעובד‬ ‫גדול יחסית?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫האם למועצה ויישוביה יש‬ ‫זיקה ייחודית‪/‬היסטורית‬ ‫לפעילות החקלאית?‬ ‫√‬ ‫האם המועצה מושפעת‬ ‫מלחצי פיתוח ואיומים‬ ‫שונים על השטחים‬ ‫החקלאיים?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪2‬‬ ‫אימוץ תכנית אב אמנה‬ ‫קידום‬ ‫חיזוק‬ ‫ועדות חקלאות והטמעת לחקלאות‪ /‬חקלאית‬ ‫חקלאיות תומכת חוק עזר שטחים כפרית‬ ‫פתוחים‬ ‫סביבה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫√‬ ‫הטמעת‬ ‫זיהוי ומיפוי סקר‬ ‫הגברת‬ ‫עידוד‬ ‫אגודות שת"פ עם קונפליקטים עיבודים מערכת‬ ‫חקלאיים מידע‬ ‫שתופיות המו"פ‬ ‫לתכנון‬ ‫וניהול‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫האם למועצה‪/‬הועדה‬ ‫החקלאית ישנה מדיניות‬ ‫סדורה לתכנון וניהול‬ ‫המרחב החקלאי?‬ ‫√‪-/‬‬ ‫√‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫האם קיימת במועצה‪/‬ועדה‬ ‫חקלאית תכנית עבודה‬ ‫√‪-/‬‬ ‫√‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪42‬‬ ‫כלי בתחום החקלאות‪/‬‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫סוגיה לאפיון למועצה‬ ‫√‪-/‬‬ ‫מס' כלי‬ ‫√ ‪-/√ -‬‬ ‫הרחבת‬ ‫ועדה‬ ‫חקלאית מערך‬ ‫משותפת‪ /‬הניהול‬ ‫היישומי‬ ‫תאגיד‬ ‫פיקוח‬ ‫חקלאי‬ ‫ואכיפה)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אימוץ תכנית אב אמנה‬ ‫קידום‬ ‫חיזוק‬ ‫ועדות חקלאות והטמעת לחקלאות‪ /‬חקלאית‬ ‫חקלאיות תומכת חוק עזר שטחים כפרית‬ ‫פתוחים‬ ‫סביבה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הטמעת‬ ‫זיהוי ומיפוי סקר‬ ‫הגברת‬ ‫עידוד‬ ‫אגודות שת"פ עם קונפליקטים עיבודים מערכת‬ ‫חקלאיים מידע‬ ‫שתופיות המו"פ‬ ‫לתכנון‬ ‫וניהול‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫לתכנון וניהול המרחב‬ ‫החקלאי‪ ,‬לרבות מערך‬ ‫מעקב ובקרה (תכנון מול‬ ‫ביצוע‪ ,‬חיתוכי מצב)?‬ ‫האם קיימים נהלי עבודה‬ ‫סדירים בין המועצה‬ ‫לחקלאים?‬ ‫√‪-/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫האם מועצה‪/‬הועדה‬ ‫החקלאית מנהלת קשר‬ ‫רציף ותדיר עם הקהילה‬ ‫החקלאית?‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫האם למועצה‪/‬הועדה‬ ‫החקלאית יש קשר רציף‬ ‫ותדיר עם המחוז?‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫האם למועצה קיים מסד‬ ‫נתונים לגבי הגידולים‬ ‫√‪-/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‪-/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫‪43‬‬ ‫כלי בתחום החקלאות‪/‬‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫סוגיה לאפיון למועצה‬ ‫√‪-/‬‬ ‫מס' כלי‬ ‫√ ‪-/√ -‬‬ ‫הרחבת‬ ‫ועדה‬ ‫חקלאית מערך‬ ‫משותפת‪ /‬הניהול‬ ‫היישומי‬ ‫תאגיד‬ ‫פיקוח‬ ‫חקלאי‬ ‫ואכיפה)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אימוץ תכנית אב אמנה‬ ‫קידום‬ ‫חיזוק‬ ‫ועדות חקלאות והטמעת לחקלאות‪ /‬חקלאית‬ ‫חקלאיות תומכת חוק עזר שטחים כפרית‬ ‫פתוחים‬ ‫סביבה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הטמעת‬ ‫זיהוי ומיפוי סקר‬ ‫הגברת‬ ‫עידוד‬ ‫אגודות שת"פ עם קונפליקטים עיבודים מערכת‬ ‫חקלאיים מידע‬ ‫שתופיות המו"פ‬ ‫לתכנון‬ ‫וניהול‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫החקלאיים וההיקפים‬ ‫שלהם בשטחי המועצה‬ ‫(סקירה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫האם במועצה נערך לימוד‬ ‫כולל של השטחים‬ ‫הפתוחים וערכי טבע והנוף‬ ‫הנכללים בהם (סקירה‪,‬‬ ‫ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫האם מתקבלות תלונות‬ ‫רבות מהציבור בגין‬ ‫הפעילות החקלאית בשטחי‬ ‫המועצה‪ :‬פסולת חקלאית‪,‬‬ ‫הדברות‪ ,‬ריסוסים?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫האם נוצרים מטרדים‬ ‫סביבתיים עקב הפעילות‬ ‫החקלאית?‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫‪44‬‬ ‫כלי בתחום החקלאות‪/‬‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫סוגיה לאפיון למועצה‬ ‫√‪-/‬‬ ‫מס' כלי‬ ‫√ ‪-/√ -‬‬ ‫האם ישנם נהלים סדירים‬ ‫לפעילות החקלאית בשטחי‬ ‫המועצה?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם לחקלאי המועצה יש‬ ‫זיקה לשטחים הפתוחים‬ ‫ותפישת אחריות‬ ‫לשמירתם? האם החקלאים‬ ‫מעורבים‪/‬לוקחים חלק‬ ‫בשמירת השטחים‬ ‫הפתוחים במועצה?‬ ‫√‬ ‫האם התפישה המעודדת‬ ‫חקלאות מקיימת נכללת‬ ‫בסדר היום של המועצה‬ ‫ו‪/‬או הועדה החקלאית‬ ‫ובפעילותה?‬ ‫√‪-/‬‬ ‫האם מתקיימים שתופי‬ ‫פעולה ו‪/‬או התארגנויות‬ ‫√‪-/‬‬ ‫הרחבת‬ ‫ועדה‬ ‫חקלאית מערך‬ ‫משותפת‪ /‬הניהול‬ ‫היישומי‬ ‫תאגיד‬ ‫פיקוח‬ ‫חקלאי‬ ‫ואכיפה)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אימוץ תכנית אב אמנה‬ ‫קידום‬ ‫חיזוק‬ ‫ועדות חקלאות והטמעת לחקלאות‪ /‬חקלאית‬ ‫חקלאיות תומכת חוק עזר שטחים כפרית‬ ‫פתוחים‬ ‫סביבה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫√‪-/‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הטמעת‬ ‫זיהוי ומיפוי סקר‬ ‫הגברת‬ ‫עידוד‬ ‫אגודות שת"פ עם קונפליקטים עיבודים מערכת‬ ‫חקלאיים מידע‬ ‫שתופיות המו"פ‬ ‫לתכנון‬ ‫וניהול‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫√‪-/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫‪-‬‬ ‫‪45‬‬ ‫כלי בתחום החקלאות‪/‬‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫סוגיה לאפיון למועצה‬ ‫√‪-/‬‬ ‫מס' כלי‬ ‫√ ‪-/√ -‬‬ ‫הרחבת‬ ‫ועדה‬ ‫חקלאית מערך‬ ‫משותפת‪ /‬הניהול‬ ‫היישומי‬ ‫תאגיד‬ ‫פיקוח‬ ‫חקלאי‬ ‫ואכיפה)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אימוץ תכנית אב אמנה‬ ‫קידום‬ ‫חיזוק‬ ‫ועדות חקלאות והטמעת לחקלאות‪ /‬חקלאית‬ ‫חקלאיות תומכת חוק עזר שטחים כפרית‬ ‫פתוחים‬ ‫סביבה‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הטמעת‬ ‫זיהוי ומיפוי סקר‬ ‫הגברת‬ ‫עידוד‬ ‫אגודות שת"פ עם קונפליקטים עיבודים מערכת‬ ‫חקלאיים מידע‬ ‫שתופיות המו"פ‬ ‫לתכנון‬ ‫וניהול‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בין החקלאים במועצה ו‪/‬או‬ ‫עם חקלאים מרשויות‬ ‫נוספות (שיווק‪ ,‬שיתופי‬ ‫ידע?‪?)..‬‬ ‫האם קיים דור המשך‬ ‫משמעותי במגזר החקלאי‬ ‫במועצה?‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫האם יש פעילות לעידוד‬ ‫וליווי דור המשך במועצה?‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫√‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪46‬‬ ‫לאחר שהתקבלו הכלים המתאימים ביותר למועצה‪ ,‬ניתן לגשת לשלב הבא‪ ,‬השלב השלישי ‪-‬‬ ‫תהליך בחירת כלי עבודה ליישום במועצה‪.‬‬ ‫שלב ‪ - III‬בחירת כלי עבודה ליישום במועצה‬ ‫תהליך בחירת כלי העבודה ליישום במועצה מורכב מתהליך לסינון הכלים שקלולם ותעדופם‪.‬‬ ‫לאחר שאותרה קבוצת הכלים העשויה להיות רלוונטית למועצה באמצעות שאלון הערכה‪ ,‬יש‬ ‫לגשת לכל אחד מן הכלים ולבחון האם הכלי מעניין ו‪/‬או מתאים ויכול לתת מענה לצרכי‬ ‫המועצה‪ .‬קריאת חלקו הראשון של 'תיק הכלי' יכולה לספק התרשמות כללית לגבי הכלי והאם‬ ‫הוא רלוונטי למועצה‪.‬‬ ‫במידה והכלי עשוי להיות מתאים למועצה‪ ,‬ניתן להמשיך לחלקו השני של תיק הכלי‪ ,‬המוסיף‬ ‫ומרחיב לגבי הכלי ומספק מידע אופרטיבי להפעלתו‪.‬‬ ‫בחירת הכלים לפי אפיון המועצה (אופציונאלי)‬ ‫להפעלת מסננת נוספת בבחירת הכלים‪ ,‬ניתן להיעזר גם בהנחיות לבחירת הכלים לפי אפיון‬ ‫המועצה במסלול הפעולה האסטרטגי‪ ,‬הכולל סיווג של הכלים לפי הסוגיות האסטרגיות‪:‬‬ ‫עמידה בלחצי פיתוח ואיומים על השטחים הפתוחים‪ ,‬היקף המשאבים הנדרש‪ ,‬מידת מעורבות‬ ‫המועצה וטווח ההשפעה של הכלי‪ .‬מידע זה אמנם קשור לסוגיות מקדמיות שנבחנו במסגרת‬ ‫תהליך העבודה במסלול הפעולה האסטרטגי‪ ,‬אולם שימוש בסיווגים אלו יכול לסייע בהכוונה‬ ‫ומיקוד נוסף לכלים הנחוצים והישימים מבחינת המועצה‪.‬‬ ‫לאחר בחירת כל הכלים המובילים מתוך רשימת הכלים המומלצת מביצוע השאלון‪ ,‬ניתן‬ ‫להתחיל בביצוע תהליך הסינון הנוסף לשקלול ותעדוף הכלים‪.‬‬ ‫בשלב זה‪ ,‬מנהל היחידה או צוות ההיגוי המצומצם מבצעים תיעדוף של הכלים החשובים ו‪/‬או‬ ‫הנדרשים ביותר למועצה בכל תחום‪ ,‬מתוך הכלים שמויינו ונבחרו עד כה בתהליך העבודה‪ .‬אלו‬ ‫הכלים שישולבו בהמשך בתכנית העבודה של המועצה לקידום וטיפוח השטחים הפתוחים‬ ‫בתחום שייבחר‪ .‬ככלל‪ ,‬רצוי לבצע תיעדוף של הכלים בכל תחום עם בעלי עניין ליצירת בסיס‬ ‫תמיכה רחב יותר‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬לצורך שקלול ותעדוף הכלים ניתן להיעזר בטבלה המצורפת להלן‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫תהליך הסינון והתיעדוף יכול להתבצע לפי שיקולים אחרים או באמצעים שונים המתאימים‬ ‫ונוחים למועצה‪.‬‬ ‫הטבלה להלן מציעה לדרג את הכלים הנבחרים לפי ‪ 8‬קריטריונים‪:‬‬ ‫ראשית כל‪ ,‬הערכת מידת הישימות של הכלי במועצה והערכת טווח הישימות של הכלי ‪ -‬יישום‬ ‫בטווח המיידי או הארוך‪ .‬קריטריון זה מהווה תנאי סף לכלי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יש לדרג את הכלי‬ ‫ביחס למידת תרומתו לחקלאות‪ ,‬לטבע ולנוף‪ ,‬לתושבי מועצה ולציבור הרחב‪ .‬כל משתתף בצוות‬ ‫מבצע הערכה ודירוג של הכלים השונים‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫בשלב הבא יש לבצע שקלול של הערכת הישימות של הכלי ושל הדירוג הכולל של הכלי‪ ,‬מתוך‬ ‫הערכות כלל המשתתפים‪.‬‬ ‫הציון המשוקלל של הכלי יכול להצביע על הכלים החשובים ו‪/‬או המתאימים ביותר למועצה‪.‬‬ ‫רצוי שבתום התהליך ייבחרו כ‪ 5 -‬כלים ליישום לכל היותר‪.‬‬ ‫שלב ‪ – IV‬התווית תכנית עבודה‬ ‫שלב זה מהווה השלב האחרון של התהליך ותוצרו המרכזי הוא בנית תכנית לפתרונות ייעודיים‬ ‫משולבים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה‪ ,‬ממנו תיגזר תכנית עבודה רב שנתית‬ ‫הכוללת את הכלים בתחומים השונים‪.‬‬ ‫עם כך‪ ,‬לאחר סיום בחירת הכלים החשובים והמתאימים ביותר למועצה בכל תחום‪ ,‬ניתן‬ ‫להציב את תהליך העבודה על ציר זמן מתחילתו ועד סופו‪ ,‬תוך העמדת הצרכים הקיימים אל‬ ‫מול שאיפות הפיתוח של המועצה‪ .‬זהו למעשה השלד של תכנית העבודה שיפותח ויורחב‬ ‫בהמשך‪ .‬בתוך תהליך העבודה נכללים הכלים השונים שנבחרו לקידום השטחים הפתוחים‬ ‫במועצה‪ ,‬אשר מסווגים לפי טווח היישום שלהם ‪ -‬כמוצג בתרשים להלן‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬ניתן לגזור את תכנית עבודה רב שנתית למועצה‪ .‬תכנית העבודה תפותח ותגובש‬ ‫בהתאם למאפייני הכלים‪ ,‬תוך התאמה לתנאי המועצה הקיימים‪ ,‬צרכיה המיידיים ושאיפותיה‬ ‫לעתיד‪ .‬אמנם ערוצי הפעילות הם פועלים בצורה עצמאית‪ ,‬אבל רצוי ליצור תכנית עבודה כוללת‬ ‫על מנת שהמועצה תוכלה לבחון את התקדמותה בערוצים השונים‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫ארגז הכלים במדריך‬ ‫בחלק זה של המדריך מוצגים הכלים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומים השונים‪:‬‬ ‫חקלאות‪ ,‬תיירות פנאי ונופש‪ ,‬סביבה וקיימות וחברה וקהילה (חינוך) – ראה‪/‬י תרשים ארגום‬ ‫הכלים לתחומי הפעילות‪ .‬הכלים מוצגים באמצעות 'תיקי הכלי'‪ .‬אופן השימוש בתיק הכלי‬ ‫הוסבר בהרחבה בפרק השני‬ ‫{בטיוטא וה מוצגים מספר תיקי כלים בפורמט המלא (ת"ז וכרטיס מידע אופרטיבי) ‪ -‬לדוגמא‪.‬‬ ‫כל תקצירי הכלים – "ת‪.‬ז‪ ".‬נכללים בקובץ נפרד}‪.‬‬ ‫סדר הכלים במדריך הינו לפי ערוץ הפעולה המרכזי (תחום הפעילות במועצה במסגרתו יופעל‬ ‫הכלי) ‪ -‬ראה‪/‬י אינדקס הכלים‪ .‬חלק מן הכלים משותפים‪/‬רלוונטיים למספר תחומים או שהם‬ ‫פועלים על בסיס אותו מנגנון‪/‬ראציונל מופיעים במדריך פעם אחת בלבד‪ ,‬בהתאם לערוץ‬ ‫הפעולה המרכזי‪ .‬אולם ניתן לראות באינדקס הכלים‪ ,‬עובר כל כלי לאילו תחומי פעילות הוא‬ ‫רלוונטי‪.‬‬ ‫מידת הפירוט של הכלי מותאמת למידת מורכבותו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עבור חלק מן הכלים נכתבו‬ ‫מדריכים ייעודיים הכוללים כלים רבים ומגוונים‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬במסגרת הכלי במדריך הראשי‬ ‫תהיה הפניה לשימוש במדריך המתאים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכלים כוללים קישורים לדוגמאות ולמידע‬ ‫נוסף רלוונטי‪.‬‬ ‫בחלקו האחרון של הפרק‪ ,‬מוצגים שאלוני הערכה הייעודיים לבחירת הכלים בתחומים‬ ‫השונים‪ ,‬במסגרת מסלול הפעולה האופרטיבי‪.‬‬ ‫‪55‬‬ 51 ‫אינדקס הכלים במדריך לתכנון וניהול שטחים פתוחים למועצות האזוריות‬ ‫מיקום‬ ‫במדריך‬ ‫לפי נושא‬ ‫חברה‬ ‫וקהילה‬ ‫מס' כלי‬ ‫כלי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫שקיפות ודיאלוג עם הציבור מידע‬ ‫תכנוני זמין באתר המועצה‬ ‫יישום‬ ‫טיפוח ואימוץ תכניות חינוכיות‬ ‫יישום‬ ‫מפגשי דיאלוג‬ ‫יישום‬ ‫הקמת מרכז ידע ותוכן בנושאי‬ ‫קיימות‪ ,‬סביבה וחקלאות‬ ‫יישום‬ ‫הטמעה בשלב קליטה קהילתית‬ ‫הגדלת מודעות של קהילות מקומיות‬ ‫לטבע‬ ‫יישום‬ ‫יישום‬ ‫יישום‬ ‫אירועי טיפוח ובילוי בטבע‬ ‫הקמת מנגנון לגישור קונפליקטים‬ ‫במועצה‬ ‫יישום‬ ‫שיפור ממשק טבע יישוב‬ ‫יישום‬ ‫הקמת מערך לניטור אזרחי‬ ‫יישום‬ ‫הכשרת עובדי המועצה‬ ‫יישום‬ ‫זיהוי רוח המקום ומאפייניו‬ ‫ידע‬ ‫תמיכה בקבוצות מקומיות‬ ‫יישום‬ ‫אמנה חקלאית כפרית‬ ‫ממשל‬ ‫‪15‬‬ ‫גיבוש שפה עיצובית לשטחים‬ ‫הפתוחים במועצה‪/‬העצמת מאפייני‬ ‫רוח המקום‬ ‫זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת‬ ‫שימושים הדדיים‬ ‫יישום‬ ‫ידע‬ ‫‪39‬‬ ‫חיזוק קשרי מועצה‪-‬ישובים‪/‬תושבים‬ ‫בנושאי סביבה ושטחים פתוחים‬ ‫ממשל‬ ‫אמנה חקלאית כפרית‬ ‫ממשל‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18‬‬ ‫חקלאות‬ ‫חקלאות‬ ‫תיירות‬ ‫פנאי‬ ‫ונופש‬ ‫סביבה‬ ‫וקיימות‬ ‫קהילה‬ ‫וחברה‬ ‫(חינוך)‬ ‫סוג כלי‬ ‫‪14‬‬ ‫‪52‬‬ ‫מיקום‬ ‫במדריך‬ ‫לפי נושא‬ ‫מס' כלי‬ ‫כלי‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מיסוד התאגדויות‪ /‬הקמת ועדות‬ ‫משותפות‬ ‫ממשל‬ ‫יישום‬ ‫סקר ערכי טבע‪ ,‬נוף וחקלאות‬ ‫זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת‬ ‫שימושים הדדיים‬ ‫ידע‬ ‫ידע‬ ‫הכנת תכנית אב נושאית‪ /‬לשטחים‬ ‫הפתוחים (רב נושאית)‬ ‫ממשל‬ ‫קידום תיירות מבוססת חקלאות‬ ‫יישום‬ ‫חיזוק ועדות‬ ‫תיירות‪/‬חקלאות‪/‬סביבה‪/‬קהילה‪/‬שימור‬ ‫ממשל‬ ‫הרחבת מערך הניהול היישומי‬ ‫יישום‬ ‫אימוץ‪/‬קידום חוקי עזר במועצה‬ ‫ממשל‬ ‫קידום חקלאות תומכת סביבה‬ ‫יישום‬ ‫הכנת תכנית מתאר לשטחים פתוחים‬ ‫ממשל‬ ‫הכנת תכנית מתאר כוללנית‬ ‫ממשל‬ ‫עידוד אגודות שיתופיות‬ ‫יישום‬ ‫‪37‬‬ ‫הגברת שת"פ עם המו"פ‬ ‫‪38‬‬ ‫תיירות‪,‬‬ ‫פנאי‬ ‫ונופש‬ ‫‪12‬‬ ‫חקלאות‬ ‫תיירות‬ ‫פנאי‬ ‫ונופש‬ ‫סביבה‬ ‫וקיימות‬ ‫קהילה‬ ‫וחברה‬ ‫(חינוך)‬ ‫סוג כלי‬ ‫הטמעת מערכת מידע לתכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים‬ ‫זיהוי רוח המקום ומאפייניו‬ ‫יישום‪,‬‬ ‫ידע‪,‬‬ ‫ממשל‬ ‫ידע‬ ‫ידע‬ ‫‪15‬‬ ‫גיבוש שפה עיצובית לשטחים‬ ‫הפתוחים במועצה (מיתוג)‬ ‫יישום‬ ‫‪16‬‬ ‫מיסוד התאגדויות‪ /‬הקמת ועדות‬ ‫משותפות‬ ‫ממשל‬ ‫יישום‬ ‫‪17‬‬ ‫סקר ערכי טבע‪ ,‬נוף וחקלאות‬ ‫ידע‬ ‫‪53‬‬ ‫מיקום‬ ‫במדריך‬ ‫לפי נושא‬ ‫מס' כלי‬ ‫כלי‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שילוב ניטור בדפוסי העבודה במועצה‬ ‫ידע‬ ‫יישום‬ ‫וידע‬ ‫הכרזה על אזורים לשימור‬ ‫ממשל‬ ‫הכנת תכנית אב נושאית‪ /‬לשטחים‬ ‫הפתוחים (רב נושאית)‬ ‫פיתוח תשתיות תומכות פעילות פנאי‬ ‫ונופש‬ ‫ממשל‬ ‫יישום‬ ‫קידום תיירות מבוססת חקלאות‬ ‫הבלטת ערכי נוף באזורים מושכי‬ ‫קהל‬ ‫יישום‬ ‫‪25‬‬ ‫טיפוח ופיתוח מוקדי משיכה בשטחים‬ ‫פתוחים לפעילות פנאי ונופש‬ ‫יישום‬ ‫‪26‬‬ ‫חיזוק ועדות‬ ‫תיירות‪/‬חקלאות‪/‬סביבה‪/‬קהילה‪/‬שימור‬ ‫ממשל‬ ‫‪31‬‬ ‫הקמת סעיף ייעודי לשטחים פתוחים‬ ‫בתקציב המועצה‬ ‫ממשל‬ ‫הקמת מערך לניטור אזרחי‬ ‫יישום‬ ‫זיהוי רוח המקום ומאפייניו‬ ‫ידע‬ ‫‪24‬‬ ‫סביבה‬ ‫וקיימות‬ ‫זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת‬ ‫שימושים הדדיים‬ ‫חקלאות‬ ‫תיירות‬ ‫פנאי‬ ‫ונופש‬ ‫סביבה‬ ‫וקיימות‬ ‫קהילה‬ ‫וחברה‬ ‫(חינוך)‬ ‫סוג כלי‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫יישום‬ ‫‪15‬‬ ‫גיבוש שפה עיצובית לשטחים‬ ‫הפתוחים במועצה‪/‬העצמת מאפייני‬ ‫רוח המקום‬ ‫יישום‬ ‫‪16‬‬ ‫מיסוד התאגדויות‪ /‬הקמת ועדות‬ ‫משותפות‬ ‫ממשל‬ ‫יישום‬ ‫סקר ערכי טבע‪ ,‬נוף וחקלאות‬ ‫זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת‬ ‫שימושים הדדיים‬ ‫ידע‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שילוב ניטור בדפוסי העבודה במועצה‬ ‫ידע‬ ‫יישום‬ ‫וידע‬ ‫הכרזה על אזורים לשימור‬ ‫ממשל‬ ‫‪54‬‬ ‫מיקום‬ ‫במדריך‬ ‫לפי נושא‬ ‫מס' כלי‬ ‫כלי‬ ‫חקלאות‬ ‫תיירות‬ ‫פנאי‬ ‫ונופש‬ ‫סביבה‬ ‫וקיימות‬ ‫קהילה‬ ‫וחברה‬ ‫(חינוך)‬ ‫סוג כלי‬ ‫‪21‬‬ ‫הכנת תכנית אב נושאית‪ /‬לשטחים‬ ‫הפתוחים (רב נושאית)‬ ‫פיתוח תשתיות תומכות פעילות פנאי‬ ‫ונופש‬ ‫הבלטת ערכי נוף באזורים מושכי‬ ‫קהל‬ ‫יישום‬ ‫‪26‬‬ ‫חיזוק ועדות‬ ‫תיירות‪/‬חקלאות‪/‬סביבה‪/‬קהילה‪/‬שימור‬ ‫ממשל‬ ‫הרחבת מערך הניהול היישומי‬ ‫יישום‬ ‫אימוץ‪/‬קידום חוקי עזר במועצה‬ ‫פרוטוקול ניהול וממשק שטחים‬ ‫פתוחים טבעיים‬ ‫ממשל‬ ‫יישום‬ ‫קידום חקלאות תומכת סביבה‬ ‫יישום‬ ‫הקמת סעיף ייעודי לשטחים פתוחים‬ ‫בתקציב המועצה‬ ‫ממשל‬ ‫יצירת מסדרונות אקולוגיים‬ ‫יישום‬ ‫שיקום אקולוגי‬ ‫יישום‬ ‫הכנת תכנית מתאר לשטחים פתוחים‬ ‫ממשל‬ ‫הכנת תכנית מתאר כוללנית‬ ‫ממשל‬ ‫‪22‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫ממשל‬ ‫יישום‬ ‫‪38‬‬ ‫הטמעת מערכת מידע לתכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים‬ ‫ידע‬ ‫‪39‬‬ ‫חיזוק קשרי מועצה‪-‬ישובים‪/‬תושבים‬ ‫בנושאי סביבה ושטחים פתוחים‬ ‫ממשל‬ ‫קידום מרחב ביוספרי‬ ‫הוספת תפקיד‪/‬ייעוץ וליווי של איש‬ ‫מקצוע‪/‬מומחה‬ ‫ממשל‬ ‫ממשל‪,‬‬ ‫ידע‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪55‬‬ ‫תיקי כלים‬ ‫בחלק זה מוצגים תיקי הכלי של כלל הכלים במדריך‪ .‬כפי שהוסבר‪ ,‬כל תיק כלי‬ ‫מורכב משני חלקים עיקריים‪ :‬ת"ז‪ -‬מאפיינים כללים של הכלי ותקציר וכרטיס‬ ‫מיטב אופרטיבי ליישום הכלי‪.‬‬ ‫בטיוטא זו מוצגים מספר תיקי כלי מתחומים שונים ‪ -‬לדוגמא‪ .‬תקצירי כלל‬ ‫הכלים במדריך מוצגים בקובץ נפרד‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫תיק כלי ‪ -‬הרחבת מערך הניהול הישומי (פיקוח ואכיפה) בשטחים הפתוחים‬ ‫שם הכלי‬ ‫הרחבת מערך הניהול היישומי בשטחים הפתוחים (פיקוח ואכיפה)‬ ‫סוג כלי‬ ‫ניהולי‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫חיזוק‪ ,‬הרחבה וייעול של גורמי הפיקוח והאכיפה בשטחים הפתוחים על‬ ‫מנת להגן על רווחת התושבים‪ ,‬לשמור על הסביבה‪ ,‬להתמודד עם מטרדים‬ ‫שונים ולהגן על השטחים החקלאיים‪.‬‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫כיום‪ ,‬מערך הפיקוח והאכיפה בשטחים הפתוחים הוא מצומצם ועל פי‬ ‫רוב לא נותן מענה מספק לצרכים הקיימים‪ .‬צמצום זה נובע ממצוקה‬ ‫תקציבית וכן מאי התאמה של החוק הסביבתי למצב הקיים‪.‬‬ ‫לנוכח זאת‪ ,‬לצד הרחבת מערך האכיפה על פי חוק האכיפה ברשות‬ ‫המקומית‪ ,‬שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים המסיירים ומפקחים‬ ‫בשטחים הפתוחים‪ ,‬מימון והכשרה משותפת עם רשויות סמוכות* ו‪/‬או‬ ‫גופים שונים‪ ,‬באופן מאורגן‪ ,‬מסודר ומובנה‪ ,‬המגובה גם באמצעים כגון‬ ‫קשר וסמכויות‪ ,‬יכולים לסייע להרחבת מערך הפיקוח והאכיפה של‬ ‫המועצה בהתמודדות בטיפול ושמירת השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מצוי יתרון בניצול מעורבותם האקטיבית של החקלאים‬ ‫והמשאבים המוקצים מהמגזר החקלאי לניהול ושמירה על השטחים‬ ‫הפתוחים לטובת חיזוק המערך הקיים‪.‬‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫כלי זה יכול לסייע ולתרום להתמודדות עם הפעילות החקלאית במועצה‬ ‫על כל השפעותיה וכן לסייע בשמירה ומניעת מטרדים סביבתיים שונים‬ ‫‪57‬‬ ‫שמקורם בשטחים הפתוחים או המתרחשים בהם‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הכלי יכול‬ ‫להביא לשיתופי פעולה בין רשויות מקומיות ובין גופים שונים‪.‬‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫ליישום הכלי ניתן לפעול בשיתוף עם מועצות אזוריות ורשויות מקומיות‬ ‫גובלות ו‪/‬או סמוכות‪( .‬אין הכרח שהפקח יפעל רק בתחום המועצה)*‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫כיום‪ ,‬ישנה הפרדה לרוב בין מערך הפיקוח המיועד לשטחים החקלאיים‬ ‫לבין מערך הפיקוח המיועד לשטחים פתוחים טבעיים‪ ,‬להוציא מקרים‬ ‫בודדים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬גם ההכשרה של הפקח מוכוונת לתחומים ולשטחים‬ ‫ספציפיים בהתאם לכל רשות אחראית‪ .‬החקלאים ממנים במספר‬ ‫מועצות סיירי שדות (לעתים רבות החקלאים נושאים על גבם את המימון‬ ‫במלואו) וישנם גם הפקחים של המועצה עצמה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬מתחזקת המגמה של יצירת שתופי פעולה בין גופים שונים‬ ‫לטובת מימון פקח משולב‪ ,‬כגון‪ :‬שיתוף פעולה בין רט"ג לבין המועצה‬ ‫האזורית רמת נגב להעסקת פקח אזורי וסניטארי (איכ"ס) משותף‪ ,‬פיקוח‬ ‫של רט"ג בשטחים חקלאים בהם יש נזקים כתוצאה מבע"ח (דוגמת חזירי‬ ‫בר)– פקח נזקי חקלאות‪ .‬דוגמא נוספת היא בעיר אשדוד בה הוקם מערך‬ ‫ייעודי לאכיפה סביבתית‪.‬‬ ‫סמכויות האכיפה הניתנות לפקח תלויות בגוף לו הוא שייך ולסמכויות‬ ‫חוק שמתוקף תפקידו‪ .‬פקח של מועצות אזוריות יכול לפעול מתוקף חוק‬ ‫האכיפה או מתוקף חוקי עזר של המועצה‪ .‬ניתן גם ניתן לשלב בין שני‬ ‫החוקים כאשר למטרדים סביבתיים משמעותיים‪ /‬נרחביים‪/‬חיצוניים‬ ‫הקנס יינתן דרך חוק האכיפה הסביבתית ולמטרדים‬ ‫מצומצמים‪/‬שגרתיים יותר האכיפה תתבצע דרך חוקי העזר‬ ‫המקומיים***‪ .‬בהתאם לחוק ממנו נגזר האכיפה יועברו ההכנסות‬ ‫מתשלום הקנס‪ .‬במקרה של פקח משולב רט"ג‪-‬מועצה‪ ,‬הפקח יכול לאכוף‬ ‫מתוקף שתי מסגרות הסמכויות בהתאם לחלוקת האחריות המנהלית על‬ ‫השטח‪ :‬בשטחי רט"ג לפעול על פי חוקי שמירת הטבע‪ ,‬בשטחים הפתוחים‬ ‫של המועצה שאינם שמורות או גנים לאומיים לפי חוקי העזר המקומיים‬ ‫ו‪/‬או חוק האכיפה הסביבתית‪.‬‬ ‫מעמד‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫הושגו שיתופי פעולה בפיקוח משותף בין גופים שונים‪ ,‬כנסקר לעיל‬ ‫(ראה‪/‬י בסעיף המקור)‪ .‬שיתוף פעולה לא נתמך בחקיקה ותלוי נכון להיום‬ ‫רק בנכונות של הרשויות והגורמים השונים‪.‬‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויקטים של רט"ג – פקח נזקי חקלאות‪ ,‬פיקוח תשתיות ופיקוח‬ ‫ביוב‪.‬‬ ‫תיקון לחוק שמירת הניקיון המקודם בימים אלו יטיל את האחריות‬ ‫לטיפול פסולת בניין על הרשויות המקומיות‪ ,‬וכתוצאה מכך צופים‬ ‫שבעיית השלכת פסולת בניין בשטחים הפתוחים תיפתר‪ ,‬וכל שיידרש‬ ‫יהיה רק לנקות את מה שהצטבר עד כה‪.‬‬ ‫בימים אלו מקודם תיקון לחוק האכיפה שיאפשר הרחבת הסמכויות‬ ‫המנהליות של הפקחים ברשויות המקומיות‪ ,‬אולם ספק אם יאושר‪.‬‬ ‫בימים אלו מתקיימת פעילות במטרה לתקן את החוק כך שיאפשר‬ ‫פעולה בכמה רשויות‪ ,‬דוגמת העסקת פקח משותף‪.‬‬ ‫אופן הפעלה‬ ‫קהל היעד‪/‬מי מפעיל‬ ‫את הכלי‬ ‫המועצה האזורית‪ .‬במידה וישנם שיתופי פעולה ייבחן הגורם האחראי‬ ‫בפועל על מערך הניהול היישומי‪ ,‬אם כי רצוי שהמועצה תהיה האחראית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כל מועצה יכולה לבחון באיזה אופן היא רוצה לשלב את המגזר‬ ‫החקלאי במערך הפיקוח‪.‬‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫מספר גורמים אפשריים‪ :‬רכז שטחים פתוחים‪/‬רכז הועדה‬ ‫החקלאית‪/‬רכז אגף‪/‬יחידה סביבתי‪ /‬ועדת תאיכ"ס‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫בעלי עניין‬ ‫רשויות מקומיות גובלות או סמוכות‪ ,‬יחידות סביבתיות אזוריות‪/‬אשכול‬ ‫סביבה‪ ,‬איגוד ערים לאיכ"ס‪ ,‬חקלאים‪ ,‬המשטרה הירוקה‪ ,‬רט"ג‪,‬‬ ‫וקבוצות סביבה מקומיות**‪.‬‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫ניתן להפעיל כלי זה בטווח המיידי‪ ,‬לא נדרש זמן ממושך להפעלתו‪.‬‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫הכשרת הפקח מטעם המועצה (לפי חוק העזר של המועצה) היא קצרה‬ ‫ביותר‪ .‬במידה וההסכם הוא עם ארגון חיצוני למועצה‪ ,‬ההפעלה של הכלי‬ ‫תלויה בעיקר בהתקשרות עם הגורם השני‪ .‬בפועל‪ ,‬התהליך יכול להתחיל‬ ‫באופן מהיר‪ .‬במידה ויש צורך בהכשרה לפי חוק האכיפה‪ ,‬אזי קיימת‬ ‫תלות במשך ההכשרה‪( .‬קורס ההכשרה מתקיים לרוב פעמיים בשנה‪.‬‬ ‫כח אדם‪ ,‬עדיפות לכח אדם מיומן ו‪/‬או מוכשר לפיקוח‪ .‬ככל שיהיו יותר‬ ‫גורמים שישתתפו במימון הפקח‪/‬סייר‪ ,‬העלות תפחת לכל השותפים‪.‬‬ ‫יש לציין כי ככל שהפקח מנצל יותר סמכויותיו הוא יכול לכסות חלק‬ ‫משמעותי מהעלות שלו‪.‬‬ ‫עלות פקח משולב עם רט"ג עומדת על סביב ‪ ₪ 199,999‬בשנה לחצי‬ ‫משרה‪ ,‬כאשר הפקח מקבל רכב‪ ,‬וליווי מטעם רט"ג‪ .‬לרוב‪ ,‬עלות פקח‬ ‫לשנה במשרה מלאה מוערכת בכ‪.989,999 -‬‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫ערוץ המימון המרכזי האפשרי הוא הקמה של מערכי אכיפה רשותיים‪,‬‬ ‫אולי משותפים לכמה רשויות‪ ,‬או דרך איגודי ערים לאיכות הסביבה‬ ‫הקיימים‪ ,‬כך שפעולות האכיפה יכסו חלק מהעלויות‪.‬‬ ‫מקורות מימון פוטנציאלים נוספים הם‪ :‬שותפויות עם החקלאים‪ ,‬רשות‬ ‫הטבע והגנים‪ ,‬קק"ל וגופים ירוקים נוספים‪ ,‬משרד החקלאות‪ .‬באזורים‬ ‫ו‪/‬או מצבים מסוימים גם גורמי משטרה ובטחון יכולים לסייע במימון‬ ‫(בעיקר באזורי קו התפר)‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬מעצם פעילותו השוטפת של הפקח מאכיפה ומתן קנסות מתוקף‬ ‫חוקי העזר המקומיים‪ ,‬ניתן להגיע לכדי הכנסות של כשליש עד מחצית‬ ‫עלות העסקת הפקח למועצה (גובה הקנס המקסימאלי במועצה אזורית‬ ‫לפי חוק העזר המקומיים עומד על ‪ .)₪ 089‬יש אפשרות לקבל החזרים‬ ‫(הכנסות) מסוימים מהממשרד להגנת הסביבה מהקנסות שנגבו מתוקף‬ ‫חוק האכיפה‪.‬‬ ‫במ‪.‬א‪ .‬רמת נגב לדוגמא‪ ,‬עלות הפקח מוטלת על המועצה‪ ,‬בעוד שהרשות‬ ‫מספקת את הרכב ודואגת לליווי ותמיכה לפקח‪.‬‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫נכונות של המועצה ובייחוד של ראש המועצה‪ ,‬מיפוי הבעיות העיקריות‬ ‫במערך האכיפה הקיים‪ ,‬זיהוי גזרות ותחומים נדרשים לתגבור‪ ,‬תהליך‬ ‫הכשרה של גורמי הפיקוח במידה ונדרש‪ ,‬נכונות לשתופי פעולה של כל‬ ‫הגורמים הרלוונטיים בתחומי החקלאות‪ ,‬איכות סביבה (סנטיציה)‬ ‫ושטחים פתוחים‪ ,‬הגדרת מבנה מערך האכיפה וקביעת מרכז המערך‪.‬‬ ‫רצוי ליצור מערכת מידע משותפת לכל הפעילים‪ ,‬גם אם הם פועלים‬ ‫מגופים שונים‪ ,‬על מנת שכל המידע ירוכז‪ ,‬הכנת תשתיות ומשאבים‬ ‫להרחבת המערך‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬כל שנדרש הוא להוציא מכרז לפקח ולבצע התקשרות עם הגורם‬ ‫החיצוני‪/‬הנוסף‪ .‬מבחינה חוקית‪ ,‬על מנת שפקח משולב יוכל לפעול ולאכוף‬ ‫לפי חוק העזר המקומי‪ ,‬יש להגדיר אחוז משרה מסויים גם במועצה‪.‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫הצלחה בהתמודדות‪/‬טיפול במטרדים וקונפליקטים של השטחים‬ ‫הפתוחים – צמצום‪/‬מיתון‪/‬מניעה‬ ‫מאפייני הכלי‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ -‬חוזקות וחולשות‬ ‫ יתרונות‪:‬‬‫ טיפול ומיתון קונפליקטים‪ .‬עצם קיומו של פקח אקטיבי מהווה גורם‬‫הרתעה בפני עצמו‪.‬‬ ‫ יעול מערך ניהול השטחים הפתוחים הקיים‬‫ ניתן לבסס על תשתיות ומשאבים קיימים – תקציבים ומשאבים לא‬‫גבוהים=> ניתן ליישם באופן די מהיר‬ ‫ פלטפורמה להגברת שיתופי פעולה עם גורמים ובעלי עניין חיצוניים‬‫ יכול להוזיל עלויות ‪ +‬ההכנסות מהאכיפה יכולות לממן חלק‬‫משמעותי מהעלויות‬ ‫ שיפור איכות החיים של התושבים במועצה‬‫ חסרונות‪:‬‬‫ ‪-‬מצריך נכונות והשתתפות של הגורמים השונים‬‫ ‪-‬מחייב הכשרה מסוימת‬‫ יכול להיווצר ניגוד עניינים או שהיקף פעילות הפיקוח והאכיפה לא‬‫תהיה זהה בין הגופים‪.‬‬ ‫הכלי נדרש בכל סוגי המועצות‪ ,‬אולם הכרחי יותר במועצות בהן מצויים‬ ‫מטרדים סביבתיים רבים בשטחים הפתוחים ו‪/‬או מועצות אשר מקדמות‬ ‫בראש סדר העדיפות שלהן את החקלאות ו‪/‬או הסביבה‪ .‬מאפייני הכלי‬ ‫יכול לסייע עוד יותר למועצות בעלות היקף משאבים מצומצם‪ ,‬מחסור‬ ‫בכ"א ותקנים לתפקיד ו‪/‬או שנדרש שיפור במיומנויות הניהול השטחים‬ ‫הפתוחים ובבקרה שוטפת שלהם‪.‬‬ ‫מידת היכולת לעשות‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫באמצעות המערך הניהולי היישומי ניתן יהיה לבצע מעקב ובקרה‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש במדדים שיוגדרו מראש‪ ,‬דוגמת מספר הקנסות הניתן בכל חודש‬ ‫יכולים להוות מדד‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫הכלי דינאמי ונתון לשינויים בהתאם להרכב שלו‪ ,‬גופים ובעלי עניין‬ ‫שותפים‪ ,‬משאבים ועוד‪.‬‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫המערך היישומי יוכל לסייע בשמירה וטיפוח על השטחים הפתוחים‪,‬‬ ‫אולם הוא לא מספק מענה ישיר למניעת פיתוחם‪.‬‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי לקהל היעד‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫השתלבות כלים‬ ‫עם כלים הכרחיים‬ ‫אחרים‬ ‫כלים‬ ‫אפשריים‬ ‫מדריכים נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫מומלץ לשלב את הכלי עם אחד או יותר מהכלים הבאים‪ :‬הקמת סעיף‬ ‫ייעודי לשטחים הפתוחים‪ ,‬כלים חברתיים קהילתיים להעלאת המודעות‬ ‫בדבר חשיבות השטחים הפתוחים (ובעיקר פעולות הסברה לחקלאים)‬ ‫תכניות לשטחים פתוחים‪ ,‬הטמעת מערך ניטור במועצה (ובמיוחד ניטור‬ ‫אזרחי‪-‬וולנטרי)‪ ,‬אמנה חקלאית כפרית‪.‬‬ ‫מערך הפיקוח והאכיפה יכול לתמוך ולספק כ"א שיהיה אחראי בפועל על‬ ‫ניהול ממשק השטחים הפתוחים במועצה‪ .‬ולחלופין‪ ,‬לצורך ניהול ובקרת‬ ‫השטחים הפתוחים ניתן להסתייע בתיקי הממשק בהתאם למדריך ניהול‬ ‫ממשק‪.‬‬ ‫מדריך לניטור משולב ‪ -‬להגדרת יעדי מיטור וקביעת מדדי הניטור‪.‬‬ ‫בפעילות הפיקוח והאכיפה ממשק עם כלים המוצעים במדריך לחקלאות‬ ‫תומכת סביבה ובמדריך לשיקום אקולוגי‪.‬‬ ‫*כיום‪ ,‬יש הכרח שהפקח יפעל רק במועצה שמינתה אותו‪ .‬שתי רשויות מקומיות לא יכולות להפעיל‬ ‫פקח משותף‪ ,‬אלא תחת מסגרת חיצונית משותפת דוגמת היחידות הסביבתיות‪/‬איגוד ערים לאיכות‬ ‫הסביבה וכיו"ב‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש אפשרות מסוימת אך סבוכה לסדר את זה על פי החוק הקיים‪ .‬בימים‬ ‫אלו מתקיימת פעילות במטרה לתקן את החוק כך שיאפשר פעולה בכמה רשויות‪ ,‬דוגמת העסקת‬ ‫פקח משותף‪.‬‬ ‫**יש לבחון אפשרות לשלב גופים כגון קק"ל‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה ועוד‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫*** יש לוודא את הסוגיה הבאה‪ :‬האם פקחי הרשויות אינם יכולים לאכוף על פי חוקי עזר אם‬ ‫הוחלט שיאכפו על פי חוק האכיפה‪ .‬המועצה צריכה להחליט על מה היא שמה דגש‪ .‬על פי החוק אי‬ ‫אפשר גם זה וגם זה‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫תיק כלי ‪ -‬מנגנון לגישור קונפליקטים במועצה‬ ‫מיסוד מנגנון לגישור קופליקטים במועצה מסייע בגישור בין התושבים לבעיות שונות הנובעות‬ ‫מהשטחים הפתוחים והפעילות המתקיימת בתחומם‪ ,‬בין אם אלו חקלאים הנפגעים מביקור של‬ ‫מבקרים ובין עם השלכות סביבתיות שמקורן בעיבוד החקלאי‪ .‬המטרה היא לבסס מנגנון‬ ‫שיאפשר דו שיח ויסייע במציאת פתרונות ו‪/‬או גישור ומיתון קנונפליקטים בהיבטים האמורים‪.‬‬ ‫מנגנון מסוג זה יכול לסייע למועצות הרואות חשיבות רבה בדיאלוג‪ ,‬שיתוף ומעורבות התושבים‬ ‫בחיי היום יום של המועצה ו‪/‬או מועצות בהן מצויים פערים משמעותיים בין התושבים לפעילות‬ ‫בשטחים הפתוחים ונדרש מנגנון לגישור וצמצום הפער‪ ,‬כמו גם לחיזוק הזיקה לשטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫יישום הכלי הוא בידי ובאחריות המועצה ונדרשים לשם כך אנשי מקצוע גם בתחומי הגישור וגם‬ ‫בתחומים הרלוונטיים לשטחים הפתוחים‪ .‬מנגנון זה לרוב יסייע בהתמודדות עם סוגיות מקומיות‬ ‫ונקודתיות‪ ,‬אולם אין הוא יכול לתת מענה בסוגיות מרחביות מהותיות‪ ,‬כגון לחצי פיתוח וכיו"ב‪.‬‬ ‫לצורך מיסוד המנגנון‪ ,‬ניתן לעשות שימוש במתקנים ו‪/‬או שירותים חברתיים‪-‬קהילתיים ושירותי‬ ‫הרווחה‪ ,‬אין צורך בפיתוח מתקנים חדשים‪.‬‬ ‫שם הכלי‬ ‫מנגנון לגישור קונפליקטים בשטחים הפתוחים במועצה‬ ‫סוג כלי‬ ‫כלי חברתי‪-‬קהילתי‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫גישור בין התושבים לאחראיי הפעילות בשטחים הפתוחים‪ ,‬באופן שיסייע‬ ‫במיתון קונפלקטים ומציאת פתרונות בשגרה היום יומית‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫מיסוד מנגנון לגישור קופליקטים במועצה מסייע בגישור בין התושבים‬ ‫לבעיות שונות הנובעות מהשטחים הפתוחים והפעילות המתקיימת‬ ‫בתחומם‪ ,‬בין אם אלו חקלאים הנפגעים מביקור של מבקרים ובין עם‬ ‫השלכות סביבתיות שמקורן בעיבוד החקלאי‪ .‬המטרה היא לבסס מנגנון‬ ‫שיאפשר דו שיח ויסייע במציאת פתרונות ו‪/‬או גישור ומיתון קונפליקטים‬ ‫בהיבטים האמורים‪ .‬תלונות ודיווחים שיעלו במפגשים יוצגו גם בפני‬ ‫פורום השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫מנגנון מסוג זה יכול לסייע למועצות הרואות חשיבות רבה בדיאלוג‪,‬‬ ‫שיתוף ומעורבות התושבים (הקהילה) בחיי היום יום של המועצה ו‪/‬או‬ ‫מועצות בהן מצויים פערים משמעותיים בין התושבים לצרכני השטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬בעיקר בהיבט העיבוד החקלאי והשלכותיו‪ ,‬ונדרש מנגנון‬ ‫לגישור וצמצום הפער‪ ,‬כמו גם חיזוק הזיקה לשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫הכלי מיועד למועצה האזורית בלבד‪ .‬אם כי ניתן להיעזר בתשתית של‬ ‫גופים חיצוניים לטובת יישום הכלי‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫כיום קיימים מרכזי גישור והידברות בקהילה במספר מועצות בארץ‪,‬‬ ‫דוגמת מ‪.‬א‪ .‬דרום השרון‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיום לא קיים מנגנון המיועד לגישור‬ ‫בשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫כלי זה ישולב בפעילות השוטפת של המועצה‬ ‫מעמד‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫בפועל לא קיים מנגנון מסוג זה‪ .‬דוגמאות מקבילות הוצגו בסעיף המקור‬ ‫לעיל‪.‬‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫אופן הפעלה‬ ‫קהל היעד‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫בעלי עניין‬ ‫ציבור‪/‬שותפים בעלי נכונות הרואים חשיבות‪/‬צורך ביישום הכלי ושילובו‬ ‫בחיי היום יום‪.‬‬ ‫נציג מתחום השירותים החברתיים‪-‬קהילתיים או משירותי הרווחה‪.‬‬ ‫שותפים ליישום ולפעילות השוטפת כמגשרים יהיו נציגים מאגף סביבה‪,‬‬ ‫חקלאות ותיירות‪.‬‬ ‫תושבי המועצה‪ ,‬חקלאיים‪ ,‬תיירנים וכיו'ב‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫ניתן ליישום כבר בשלב הראשוני‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצריך איזשהי הדרכה ולו‬ ‫בסיסית של מפעילי הכלי בתחום השטחים הפתוחים‪.‬ניתן לבסס את‬ ‫המנגנון על מתקנים ושירותיים קיימים של המועצה מתחום שירותי‬ ‫החברה‪-‬קהילה או שירותי הרווחה (במידה וישנם מתאימים)‪ ,‬כך שנדרש‬ ‫זמן קצר יחסית ליישומו‪ .‬במידה ולא עומדים שירותים כאלו במועצה‪,‬‬ ‫משך מיסוד המנגנון יהיה ארוך יותר‪ .‬נדרשת הכשרה‪/‬הדרכה מסוימת של‬ ‫מפעילי המנגנון‪.‬‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫ניתן לבסס על שירותים‪/‬תשתיות קיימות במידה וישנם‪ .‬במידה ולא יש‬ ‫להקים את התשתיות‪ .‬נדרשים אנשי מקצוע בעלי מיומנות בתחום‬ ‫הגישור‪ .‬סה"כ‪ ,‬סדר גודל של התקציבים והמשאבים הנדרשים אינו גבוה‪.‬‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫תקציב המועצה‪ .‬מקורות נוספים‪-‬יושלם‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫תשתיות פיזיות – מרכז‪/‬חדר מסודר לביצוע המפגשים‪ .‬נכונות של‬ ‫התושבים והציבור ע כל מגזריו לקחת חלק בתהליך‪ .‬אנשי מקצוע בתחום‬ ‫הגישור‪ .‬הכשרה‪/‬הדרכה בתחום השטחים הפתוחים לאנשי המקצוע‪.‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫תדירות הפעילות ומספר המשתתפים‪ ,‬ירידה‪/‬צמצום במספר התלונות‪,‬‬ ‫מציאת פתרונות בנושאים שונים וקידומם בין אגפי המועצה‪.‬‬ ‫מאפייני הכלי‬ ‫‪ -‬חוזקות וחולשות‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי למועצה‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫ יצירת מנגנון להגברת מעורבות ושיתוף הציבור‬‫ מנגנון שיכול לסייע במיתון קונפליקטים‬‫ ניתן לבסס על שירותים‪/‬תשתיות קיימות – תקציבים ומשאבים לא‬‫גבוהים‬ ‫ ניתן להפעיל באופן די מהיר‬‫חסרונות‪:‬‬ ‫מצריך נכונות והשתתפות של המגזרים השונים‬‫מחייב אנשי מקצוע בתחום הגישור‬‫הכלי מתאים לכל סוגי המועצות‪ ,‬אבל מתאים יותר למועצות המקדמות‬ ‫בראש סדר העדיפות שלהן את הנושא הקהילתי ו‪/‬או חקלאות‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫מידת היכולת לעשות‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫ראה‪/‬י בסעיף מדדים לבחינת הצלחה‪ ,‬לעיל‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫ניתן להפעיל את הכלי גם במידת הצורך ו‪/‬או בנושאים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫ניתן לשלב פעילות מרכז הגישור עם פעילויות נוספות לפיתוח דיאלוג‬ ‫ויצירת שיח מקומי בנושאי השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫הכלי יכול לתת מענה לציבור ולמגזרים השונים בסוגיות מקומיות‬ ‫ונקודתיות‪ .‬פחות רלוונטי לסוגיות רחבות ופחות יעיל מבחינה‬ ‫אסטרטגית‪ ,‬כנגד לחצי פיתוח ואיומים על השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫השתלבות כלים‬ ‫עם כלים הכרחיים‬ ‫אחרים‬ ‫כלים‬ ‫אפשריים‬ ‫כלים מתחום פיתוח והרחבת המודעות והמעורבות של הציבור בשטחים‬ ‫הפתוחים‪ .‬אם כי‪ ,‬מתאים לשילוב עם מרבית הכלים‪ ,‬דוגמת הכנת תכניות‬ ‫וכיו"ב‪.‬‬ ‫מדריכים נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫‪64‬‬ ‫תיק כלי ‪ -‬תכנית אב לשטחים פתוחים למועצה אזורית (או תכנית אב ייעודית)‬ ‫שם הכלי‬ ‫תכנית אב לשטחים פתוחים למועצה אזורית‬ ‫סוג כלי‬ ‫כלי תכנוני וניהולי‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫להסדיר את התכנון והניהול של השטחים הפתוחים במועצה האזורית‪ ,‬לסוגיהם‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫יצירת מסגרת תכנונית לכל השטחים הפתוחים בתחום המועצה‪ ,‬הכוללת סיווג‬ ‫השטחים הפתוחים לרמות רגישות‪/‬ערכיות שונות‪ ,‬תוך התאמה למאפיינים‬ ‫המקומיים‪ .‬מסגרת זו כוללת גם כלים ניהוליים ובאמצעותה ניתן להכווין את‬ ‫כיווני הפיתוח של המועצה לצד קידום מטרות של שימור וטיפוח של שטחים‬ ‫פתוחים‪ .‬התכנית במקרים רבים מהווה כלי אסטרטגי לקבלת החלטות‪ .‬וכן‬ ‫מהווה פלטפורמה נוחה‪ ,‬נגישה ויעילה לשיתופי פעולה בנוגע לסוגיות של תכנון‬ ‫וניהול של שטחים פתוחים ומסייעת בקביעת הסכמות בתחומים שונים בהקשר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫התכנית מיועדת בראש ובראשונה לשטחים הפתוחים לסוגיהם‪ ,‬אבל ניתן‬ ‫להתמקד גם בתחומים מסוימים‪ ,‬בהתאם לסדר העדיפויות של המועצה‪ .‬ניתן גם‬ ‫לקדם תכניות אב לנושאים ספציפיים דוגמת תכנית אב לתיירות‪ ,‬תכנית אב‬ ‫לחקלאות וכיו"ב‪.‬‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫הכלי יכול לחצות את גבולות המועצה‪ ,‬אבל במקרה זה רלוונטי יותר כאשר‬ ‫מדובר ביחידה גיאוגרפית אחת‪ .‬מבחינה תכנונית‪-‬ניהולית‪ ,‬מתאים יותר לשמש‬ ‫מועצה אחת‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫תכנית אב שטחים פתוחים במועצה האזורית רמת הגולן‪ .‬ובימים אלו מקודמת‬ ‫תכנית האב לשטחים פתוחים בלב השרון‪ .‬תכניות אב לשטחים פתוחים נוספות‬ ‫שקודמו כבסיס לתכניות סטטוטוריות הן תכנית אב לסובב בקעת הנדיב‪ ,‬תכנית‬ ‫אב למרחב שקמה‪ ,‬תכנית אב למ‪.‬א בני שמעון‪ .‬וכן תכנית אב לפיתוח פארק נחל‬ ‫באר שבע‪ .‬תכנית ש"ט של רמת הגולן הינה התכנית היחידה שהוכנה עבור כל‬ ‫שטחה של המועצה במטרה להישאר כתכנית אב‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫מעמד‬ ‫התכנית הינה תכנית אב‪ ,‬היא אומנם מובאת לאישור מליאת המועצה‪ ,‬אולם אין‬ ‫לה מעמד סטטוטורי (אף שבכל שלב ניתן לקדמה במסלול הסטטוטורי)‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬מעמדם של השטחים הפתוחים בתכנית הינם ברובם על בסיס תכניות‬ ‫קיימות (למעט השטחים שהתכנית מציעה פיתוח בתחומם)‪ .‬התכנית במהותה‬ ‫מבוססת בעיקר על הסכמות שונות בין הגופים המעורבים בתכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫המועצה האזורית רמת הגולן החלה לעשות שימוש לאחרונה בכלי זה‪ ,‬על כן‬ ‫בשלב זה מוקדם יהיה להצביע הצלחות התכנית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נראה כי כבר‬ ‫מעצם קיומו של התהליך עצמו ניכרת השפעה על דרך ניהול השטחים הפתוחים‬ ‫ושיתופי הפעולה ‪ -‬החלה להיווצר מסגרת מסודרת יותר לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים בגולן ובמסגרת הכנת התכנית הושג מערך ההסכמות בין הגורמים‬ ‫השונים‪( .‬כנ"ל‪ ,‬תכניות אב לש"ט יושמו בישראל באזורים נוספים‪ ,‬אולם אלו‬ ‫קבלו מעמד סטטוטורי עם השנים ולא נערכו רק עבור שטחי מועצה אזורית‪.‬‬ ‫תכנית מתאר ש"ט למ‪.‬א‪ .‬בני שמעון היא תכנית סטטוטורית)‪.‬‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫אופן הפעלה‬ ‫קהל היעד‬ ‫מועצה אזורית‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫מנהל יחי' סביבתית‪ /‬שטחים פתוחים‬ ‫בעלי עניין‬ ‫‪ ‬מועצה אזורית‬ ‫‪ ‬גופים המעורבים בתכנון וניהול השטחים הפתוחים‪ :‬המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫משרד החקלאות‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬ממ"י‪ ,‬רט"ג‪ ,‬קק"ל‪ , ,‬משרד הבטחון‬ ‫וצה"ל‪ ,‬גופי תשתיות‪ ,‬תיירנים‪ , ,‬משרד הפנים‪ ,‬חהל"ט‪ ,‬יחידות סביבתיות‪,‬‬ ‫מכוני מחקר‪ ,‬החטיבה להתיישבות‪.‬‬ ‫‪ ‬צרכנים‪ :‬חקלאים‪ ,‬מנהלי קהילה (רכזי משק ויו"ר ועדי ישובים)‪ ,‬תושבים‬ ‫משך הכנת התכנית הוא ממושך ותלוי בגורמים שונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬היות והתכנית‬ ‫איננה סטטוטורית‪ ,‬משך הכנתה ואישורה תלוי בעיקר בפעילות של המועצה‪.‬‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫התחלת תהליך הכנת התכנית רצויה לאחר שלכל הפחות בוצע סקר מקדמי מקיף‬ ‫של השטחים הפתוחים וערכי הטבע המצויים בשטחי המועצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרש תהליך‬ ‫אסטרטגי של כיווני הפיתוח הרצויים בישובים ובמועצה בכללותה‪.‬‬ ‫להשלמה‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫‪ ‬נדרשים משאבים כספיים לתכנית האב לשטחים פתוחים‪ -‬להכנתו‪ ,‬הטמעתו‬ ‫ויישומו‪ ,‬החל מ‪ :‬איסוף וריכוז מידע קיים (ואם נדרש השלמת בסיס הידע)‪,‬‬ ‫לרבות מיפוי‪ ,‬הכנת וליווי התכנית ע"י צוות התכנון ועד שינוי המבנה הארגוני‬ ‫במערך ניהול השטחים הפתוחים במועצה‪.‬‬ ‫‪ ‬תוספת כח אדם‪/‬תקנים לשם כך‪.‬‬ ‫‪ ‬התקצוב יכול להיות באמצעות התקציב השוטף של המועצה או דרך פרויקטים‬ ‫נפרדים שהמועצה מקדמת‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצופה גם מהגופים המעורבים שישתלבו‬ ‫בהעברת תקציבים בפרויקטים משותפים למימוש ויישום התכנית‪.‬‬ ‫משרד החקלאות‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד הפנים רט"ג‪ ,‬קק"ל וכיו"ב‪.‬‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בראש ובראשונה נכונות של המועצה להירתם לתהליך מסוג זה‪.‬‬ ‫יסייעו מאוד תהליכים מקדימים כגון תהליכים אסטרטגיים לקליטת תושבים‪,‬‬ ‫תיירות‪ ,‬חינוך ואנרגיה וכן סקר מצב קיים של ערכי טבע‪ ,‬נוף ומורשת‪ ,‬מערכות‬ ‫אקולוגיות וכיו"ב‪ ,‬ומיפויים‪.‬‬ ‫חיבור ושיתוף בעלי אינטרס הינו תהליך הכרחי ביצירת התכנית‪.‬‬ ‫יש חשיבות כי התכנית ותפישתה יהיו מתאימים לקהילה ולמאפייניה‪.‬‬ ‫נדרשת הטמעה ארגונית מתהליך העבודה ואימוץ התכנית‪ ,‬גם במועצה וגם מול‬ ‫הגופים המעורבים‪ ,‬לרבות‪ :‬שינוי המבנה הארגוני במערך ניהול השטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬כחלק מהעבודה השוטפת של המועצה‪ ,‬יצירת מנגנון אשר במסגרתו‬ ‫‪66‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫כל תכנית שמגיעה למועצה שעניינה בשטחים הפתוחים‪ ,‬תהיה מתואמת עם‬ ‫תכנית השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב לקשור את התכנית בהיבט הממשק הניהולי ולייצר תפקיד בהתאם‪,‬‬ ‫בכפוף‪/‬במקביל לתכנית‪.‬‬ ‫יש להגדיר בתכנית יעדים ומדדים להערכתם‪ .‬הצלחה נוספת היא מידת השגת‬ ‫הסכמים עם בעלי עניין שונים ויצירת שתופי פעולה‪.‬‬ ‫מאפייני הכלי‬ ‫חוזקות וחולשות‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי למועצה‬ ‫מידת היכולת לעשות‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫חוזקות‪:‬‬ ‫‪ ‬התכנית מהווה כלי אסטרטגי העומד ברשות המועצה ובו בזמן מקדמת שיתופי‬ ‫פעולה עם גופים שונים והסכמות אזוריות רחבות‪.‬‬ ‫‪ ‬תהליך הכנת התכנית יהיה לרוב מהיר יותר והתכנית עצמה תהיה גמישה יותר‬ ‫וניתנת לעדכון הודות לכך שאין לה מעמד סטטוטורי‪.‬‬ ‫‪ ‬במסגרת תכנונית זו מתאפשרת השפעתם של גופים שונים על שטחים נרחבים‬ ‫יותר מאלו שתחת סמכותם הישירה‪.‬‬ ‫חולשות‪:‬‬ ‫‪ ‬לכלי אין מעמד סטטוטורי ולכן עמיד פחות כנגד לחצי פיתוח ויוזמות תכנוניות‬ ‫וכן לא ניתן להטיל מגבלות ממשיות על השטחים הפתוחים באמצעותו‪.‬‬ ‫‪ ‬יישום הכלי מחייב הקמת מנגנון ניהולי מלווה‪ ,‬ולפיכך גם היערכות ברמה‬ ‫הארגונית‪.‬‬ ‫‪ ‬היות והתכנית מבוססת על הסכמות בלבד‪ ,‬היא עלולה להיות לא יציבה או לא‬ ‫מאוזנת לאורך זמן ומוטה לפי הגורמים המעורבים בה‪.‬‬ ‫‪ ‬התכנית מתאימה לכל סוגי המועצות כיוון שהיא מתייחסת לכל סוגי השטחים‬ ‫הפתוחים ויכולה לשלב התמקדות בתחומים חשובים המצויים בראש סדרי‬ ‫העדיפויות של המועצה‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנית מסוג זה עשויה להתאים למועצה שגופים רבים הינם מעורבים בתכנון‬ ‫וניהול השטחים הפתוחים‪ ,‬ואז המסגרת התכנונית מהווה פלטפורמה‪/‬מנגנון‬ ‫ניהולי עבורם‪.‬‬ ‫‪ ‬התכנית מתאימה למועצות שאין בהן מדיניות אזורית בנוגע לשטחים הפתוחים‬ ‫בתחומן ו‪/‬או שהינה כללית מדי‪.‬‬ ‫התכנית צריכה לכלול מדדים שיסיעו בבחינת מטרות התכנית לכל תקופת זמן‬ ‫מוגדרת מראש‪ ,‬דוגמת הערכת יעדי שמירת הטבע‪ .‬כמו כן‪ ,‬בנית מאגר נתונים‬ ‫שישמש את הקהילה ואת כל הגורמים המעורבים בפעילות בשטחים הפתוחים יכול‬ ‫לסייע בבניית תכנית המשכית למעקב אחר ביצוע החלטות הנוגעות לשמירה על‬ ‫שטחים פתוחים‪ .‬נדרש תפקיד ייעודי לביצוע המעקב ובקרה על התכנית‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫התכנית יכולה להיות תכנית דינאמית‪ ,‬כך שניתן יהיה לקלוט שינויים ולעדכן את‬ ‫ייעודי תאי השטח לאורך זמן‪ ,‬לאור הצרכים והמגמות המשתנות ו‪/‬או לאור מידע‬ ‫חדש שיתקבל‪ .‬שינוי התכנית יתאפשר לאחר תיאום עם הגורמים‬ ‫האחראיים‪/‬מעורבים בתאי שטח אלו‪ ,‬כחלק מתכנית ממשק הניהול שלה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫היות שהתכנית איננה סטטוטורית היא בעלת גמישות רבה יותר‪.‬‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫לקידום תכנית חשיבות גבוהה מבחינה אסטרטגית של המועצה‪ ,‬אם כי איננה‬ ‫סטטוטרית היא משמעותית מבחינת הובלת תהליכים וקביעת מדיניות כלפי פנים‬ ‫וחוץ‪ .‬במועצות אזוריות בהן השטחים הפתוחים מצויים תחת לחצים ואיומים‬ ‫מהותיים מומלץ לקדם את תכנית האב לתכנית מתאר בעלת מעמד חוקי שיהיה לה‬ ‫חוסן ממשי כנגד כוונות פיתוח‪.‬‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫השתלבות כלים‬ ‫עם כלים הכרחיים‬ ‫אחרים‬ ‫כלים‬ ‫אפשריים‬ ‫כמו כן‪ ,‬רצוי ללוות בפעולות משלימות דוגמת תכניות חינוכיות‪ ,‬כלים כלכליים‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬בהתאם ליעדי התכנית ולנושאים המרכזיים שהיא מנסה לקדם‪.‬‬ ‫מדריכים נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫כל המדריכים הייעודיים רלוונטיים ויכולים לסייע בגיבוש חזון ומטרות‬ ‫לתכנית‪ ,‬כיווני פעולה ועקרונות תכנון‪.‬‬ ‫‪67‬‬ ‫תיק כלי ‪ -‬סקר ערכי טבע‪ ,‬נוף וחקלאות‬ ‫שם הכלי‬ ‫סקר טבע ונוף וחקלאות‬ ‫סוג כלי‬ ‫איסוף מידע לקבלת החלטות‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫איסוף‪ ,‬מיפוי וניתוח מידע על השטחים הפתוחים המצויים בתחומי‬ ‫המועצה‪ ,‬כבסיס לקבלת החלטות וקביעת מדיניות‪.‬‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫זהו כלי בסיסי המסייע בקידום כיווני פעולה מרכזיים יותר כגון עריכת‬ ‫תכנית לשטחים הפתוחים‪ ,‬פיתוח שפה עיצובית ודמות המקום‪ ,‬חיזוק‬ ‫זיקת תושבים לשטחים הפתוחים ועוד‪ .‬איסוף המידע הנ"ל וניתוחו‬ ‫מסייע באפיון השטחים הפתוחים וסיווגם לפי רגישותם‪ ,‬כמו גם להמליץ‬ ‫על מוקדי העניין במועצה והאם ישנם מאפיינים ייחודיים למועצה‪ .‬בסיס‬ ‫המידע הזה יוכל לשמש כרקע לקביעת מדיניות בנושאים שונים ולקבלת‬ ‫החלטות במועצה‪.‬‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫היות והכלי יכול לסייע בכל ההיבטים הקשורים לשטחים הפתוחים לא‬ ‫נמצאת עדיפות לנושא אחד‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫ניתן לבצע סקר עבור מועצה אזורית‪ ,‬אולם לרוב היות ומדובר בסקר טבע‬ ‫ונוף‪ ,‬ההתייחסות היא למרחבים טבעיים‪ ,‬שאינם בהכרח תואמים את‬ ‫הגבולות המוניצפאליים‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫קיימים סקרי טבע ונוף לאזורים רבים בארץ שנערכו ע"י מכון דש"א‪.‬‬ ‫סקר נוסף לדוגמא נערך עבור עירית ירושלים כבסיס לתכנית אב לטבע‬ ‫עירוני ושותפים לו מספר משרדי ממשלה‪ ,‬החהל"ט‪ ,‬רט"ג ועוד‪ .‬ישנם‬ ‫סקרים נקודתיים יותר הנערכים לאזורים יותר ספציפיים או‬ ‫למינים‪/‬תופעות מסוימות ע"י גופים כגון רט"ג‪ .‬סקר עיבוד חקלאי בוצע‬ ‫‪69‬‬ ‫מעמד‬ ‫במספר מועצות שערכו לעצמן פרוגראמות חקלאיות‪ ,‬דוגמת מ‪.‬א‪ .‬עמק‬ ‫הירדן‪.‬‬ ‫לסקרים אלו אין כל מעמד סטטוטורי‪ ,‬אולם הם יכולים לסייע בעבודה‬ ‫השוטפת‪ .‬יש הנאמר כי סקרים אלו לעיתים משמשים כמורה נבוכים‬ ‫בטיפול וניהול השטחים הפתוחים במועצה‪.‬‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫קיימים סקרים רבים לאזורים שונים ומגוונים‪ ,‬ראה‪/‬י למשל באתר מכון‬ ‫דש"א‪.‬‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫כדאי להיעזר בסקרים הקימים שרובם נערכו ע"י מכון דש"א (מצורפת‬ ‫מפה של אזורי הסקרים הקיימים ובשלבי עבודה)‪ .‬כמו גם ישנו דו"ח של‬ ‫המארג הכולל מידע רב בפרישה ארצית וכן המדריך לניטור משולב‬ ‫הפמנה למקורות מידע נוספים‪.‬‬ ‫במידה ולא נערך סקר בתחום המועצה והמועצה בוחרת בכלי זה כדאי‬ ‫לגייס את תמיכת המשרד להג"ס דרך הקולות הקוראים בביצוע מכון‬ ‫דש"א או לפנות לקק"ל או רט"ג כשותפים בלעדיים‪ .‬מרכז המועצות‬ ‫האזוריות יכול לסייע למועצה בגיוס תמיכות וליווי מקצועי בכל התהליך‪.‬‬ ‫ייתכן ובעתיד הקרוב תצטרף הקרן לשמירת שטחים פתוחים למימון‬ ‫הסקרים‪ ,‬לאור בקשה שהוגשה אליהם לאחרונה‪.‬‬ ‫אופן הפעלה‬ ‫קהל היעד‬ ‫הכלי עתיד לשרת את המועצה האזורית‪.‬‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫ליווי הסקר והנחייתו מטעם המועצה יהיה דרך אחראי תחום איכות‬ ‫סביבה‪/‬קיימות או שטחים פתוחים‪ .‬הסקר החקלאי רצוי שירוכז בידי‬ ‫רכז הועדה החקלאית‪ .‬אולם על פי רוב הסקר יבוצע ע"י אנשי מקצוע‬ ‫מומחים בתחומי הסקר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לשתף‪/‬לשלב את הציבור באיסוף‬ ‫המידע‪.‬‬ ‫בעלי עניין‬ ‫סקר טבע ונוף יכולים להיות רלוונטיים רשויות וארגוני סביבה למיניהם‪:‬‬ ‫רט"ג‪ ,‬קק"ל‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬ארגוני סביבה מקומיים‪ ,‬ארגוני מיני‬ ‫ספציפיים (דוגמת אגודת הפרפרים) מוסדות מחקר למיניהם (דוגמת‬ ‫אוניברסיטאות)‪ .‬סקירת העיבוד החקלאי תהיה רלוונטית עבור‬ ‫החקלאים ומשרד החקלאות‪.‬‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫רצוי לבצע את הסקר קודם התחלת כיווני הפעולה המרכזיים שפורטו‬ ‫לעיל‪ ,‬או לכל הפחות במקביל לשלבים הראשוניים שלהם‪ .‬משך עריכת‬ ‫הסקר יכול להשתנות בהתאם לגודל המועצה‪ ,‬הרכב השטחים הפתוחים‬ ‫ומצאי הערכים בתחומה‪ ,‬וכן בהתאם לאיכות הסקר‪ .‬מומלץ כי איסוף‬ ‫המידע בשטח להכנת סקר טבע ונוף יכלול ‪ 5‬עונות (שנה) ולכל הפחות את‬ ‫עונת האביב‪.‬‬ ‫רצוי לבצע בתחילת התהליך או לכל הפחות בשלבים הראשוניים של‬ ‫כיווני הפעולה המרכזיים בהם הוא תומך‪ .‬לשם ביצועו נדרשת מודעות‬ ‫ונכונות בסיסית של המועצה (במידה והיא יוזמת את הסקר)‪.‬‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫נדרשים משאבים של כ"א מומחה להכנת הסקר וגם תקציבים בהתאם‪.‬‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫כיום מרבית המימון מתקבלת דרך הגשת קולות קוראים של המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪ ,‬או מימון דרך מקור אחד של קק"ל או רט"ג‪ .‬ניתן לבחון‬ ‫תמיכה גם עם מוסדות ומכוני מחקר וגופים המעורבים בניהול השטחים‬ ‫הפתוחים‪ ,‬מועצות הנכללות בתחום הסקר (במידה והוא חוצה גבולות)‪,‬‬ ‫ומשרד החקלאות‪ -‬אם נעשה סקר בחקלאות‪ .‬בשנה האחרונה נכנסה‬ ‫לתמונה גם "קרן שטחים פתוחים" ברשות מקרקעי ישראל‪ ,‬אבל מ‬ ‫דיניותה בנוגע לסקרים ואופן תמיכתה בהם‪ ,‬לא ברורה עדיין לגמרי‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫ממ"א יעזור למועצות לקדם סקרים בתחומם בהתאם לפעילות ונכונותם‬ ‫של הרשויות לעשות שימוש מושכל בחומרים‪ ,‬לרוב כשלב מקדמי להכנת‬ ‫תכנית‪.‬‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫לרוב בעיקר תקציבים מהווים תנאי מרכזי‪ .‬וכמובן הבעת נכונות‬ ‫ומוטיביצה של המועצה‪.‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫ככל שממצאי הסקר יוטמעו בכלים אחרים ניתן לומר שהסקר תרם‪ .‬את‬ ‫הכלי בפני עצמו‪ ,‬לא ניתן להעריך בהיבט הצלחתו‪.‬‬ ‫מאפייני הכלי‬ ‫‪ -‬חוזקות וחולשות‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫מהווה בסיס נתונים חשוב למועצה‪.‬‬‫מסייע בקביעת מדיניות‪ ,‬קבלת החלטות ותהליכים שונים רלוונטיים‬ ‫למועצה‬ ‫עם גמר הכנת הסקר‪ ,‬לא נדרשות פעולות נוספות להשלמת כלי זה‪.‬‬‫ניתן לשתף את התושבים ובאופן זה מסייע לחיבורם לשטחים הפתוחים‬‫חסרונות‪:‬‬ ‫משך זמן הנדרש לביצוע הסקר ארוך‬‫מצריך תקציבים‬‫לרוב‪ ,‬נדרש כ"א מומחה חיצוני לביצוע‬‫הכלי מתאים לכל סוגי המועצות‪ .‬סקר מצאי טבע ונוף מתאים יותר‬ ‫למועצה שיש לה מגוון שטחים פתוחים ושהערכים בהם אינם מוכרים‬ ‫ומסודרים ו‪/‬או אינם מוגנים או מועצה הרוצה לקדם פעילות של תושבים‬ ‫ומבקרים לאתרים אלו‪ .‬סקר עיבוד חקלאות רלוונטי יותר למועצות‬ ‫חקלאיות ו‪/‬או מועצות הרוצות לשפר את מערך הניהול החקלאי שלהן‪.‬‬ ‫מידת היכולת לעשות‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫לרוב לסקרי טבע נוף אינם כוללים כלים להערכה ולניטור‪ ,‬אלא רק‬ ‫מציגים את הקיים‪ .‬באמצעות כלי ניטור משלימים ניתן יהיה לעקוב אחר‬ ‫אלו‪ .‬רצוי לשלב כלים המנטרים את הערכים הרגישים שעלו בסקר‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫הסקר אינו סטטוטורי ובמידת הצורך ניתן לעדכן אותו‪ .‬כמו כו‪ ,‬ניתן‬ ‫להחליט על אלו שטחים במועצה יתפרש‪ ,‬על כמה עונות יבוצע הסקר‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫הכלי איננו סטטוטורי ולכן לא יכול לתת מענה בפני עצמו‪ ,‬אולם הוא יכול‬ ‫לסייע למקבלי ההחלטות במועצה בהחלטות תכנוניות‪.‬‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי למועצה‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫השתלבות כלים‬ ‫עם כלים הכרחיים‬ ‫אחרים‬ ‫כלים‬ ‫אפשריים‪/‬‬ ‫מומלצים‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬מסגרת תכנונית לשטחים פתוחים (אב‪/‬מתאר)‪ .‬וכן‬ ‫כלים רבים כגון‪ :‬כלי ניטור אזרחי‪ ,‬יצירת דמות המקום ו‪/‬או פיתוח שפה‬ ‫עיצובית‪ ,‬הבלטת מוקדי תיירות‪ ,‬חיזוק הזיקה לשטחים הפתוחים‪,‬‬ ‫תכניות חינוכיות‪ ,‬כלי חשבונאות לשטחים הפתוחים ועוד‪.‬‬ ‫מדריכים נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫‪75‬‬ 71 ‫הגדלת מודעות של קהילות מקומיות לטבע ולקיחת חלק פעיל עליו‬ ‫כלי זה מסייע להעלאת המודעות והמעורבות של הקהילה בשמירה וטיפוח השטחים הפתוחים‬ ‫באופן פעיל‪ .‬מטרתו המרכזית של הכלי הינה יצירת מעורבות פעילה של הקהילות וגאווה מקומית‬ ‫ע"י שיקום או אימוץ וטיפוח של אתרי טבע‪ /‬שטחים פתוחים ואתרי מורשת לחיזוק הקשר בין‬ ‫ההיסטוריה המקומית לבין התושבים‪ ,‬ומתוך כך חיזוק חשיבות האתרים והשטחים לתושבי‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫קודם ביצוע הכלי רצוי לבצע תהליך מקדים של הסברה לתושבי המועצה בנושא השטחים הפתוחים‬ ‫וכן איתור ובחירה של האתר המתאים‪ .‬כן נדרשים תקציבים ייעודיים לטיפוח‪/‬שיקום ואחזקה‬ ‫שוטפת של האתר‪ .‬ניתן להשתמש במודלים קיימים כגון קהילה משמרת טבע של חהל"ט‪.‬‬ ‫–‬ ‫מה אופי המועצה ‪ /‬במה מתאפיינת המועצה?‬ ‫סביבה וקיימות‪ ,‬קהילה‬ ‫–‬ ‫ו‪/‬או במה המועצה מתערבת?‬ ‫קהילה‬ ‫–‬ ‫באיזה תחום קיים הפוטנציאל הרחב ביותר להתפתחות השטחים הפתוחים?‬ ‫סביבה וקיימות‪ ,‬קהילה‪ ,‬תיירות‬ ‫–‬ ‫מה רמת לחצי הפיתוח?‬ ‫לא רלוונטי‬ ‫–‬ ‫מה הפוטנציאל להשגת תקציבים?‬ ‫עדיף אך לא הכרחי‬ ‫–‬ ‫תהליך הטמעה – יישום כלים בפועל‬ ‫גמישות רבה‪ ,‬נחוץ שת"פ עם גופים אחרים‬ ‫אופי יישום ‪-‬‬ ‫ניתן ליישם במהירות )בפעולות מסויימות( אך תוצאות )שינוי התנהגות ומודעות( יינתן בטווח‬ ‫הארוך‬ ‫תשתיות – ניתן לבצע בצשציות קיימות או ייעודיות – תלוי באופן הפעלת הכלי‬ ‫‪72‬‬ ‫שם הכלי‬ ‫חיזוק חיבור הקהילה לשטחים הפתוחים בסביבתה‬ ‫הגדלת מודעות של קהילות מקומיות לטבע בסביבתן הקרובה ועידוד יוזמות ללקיחת‬ ‫חלק פעיל בשמירה עליו‪.‬‬ ‫סוג כלי‬ ‫קהילתי ‪ -‬סביבתי‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫מיצוב השטחים הפתוחים כנכס קהילתי שהוא מרכיב משמעותי בזהות המקומית‪,‬‬ ‫ומכאן מקור לגאווה‪ ,‬ועוגן לפעילות ומעורבות‪.‬‬ ‫תיאור כללי ‪-‬‬ ‫רציונל‬ ‫יוזמה של פעולות שונות שבבסיסן שיקום או אימוץ וטיפוח של אתרי טבע ‪ /‬שטחים‬ ‫פתוחים ‪ /‬אתרי מורשת על ידי קבוצות בקהילה‪.‬‬ ‫יצירת קונטקסט רלוונטי לפעולה ע"י קישור האתר הנבחר לאירועים היסטוריים ‪/‬‬ ‫אקולוגיים ‪ /‬חברתיים המשמעותיים לקהילה )לדוג' – פריחה‪/‬קינון של מינים שונים‪,‬‬ ‫גידולי חקלאות האופייניים לתרבות החקלאית ההיסטורית‪ ,‬קישור לנוף הבנוי על ידי‬ ‫איתור חומרי בניין אופייניים באיזור‪ ,‬התחקות אחר סיפורי מורשת מקומית במקום‬ ‫התרחשותם(‪.‬‬ ‫הכלי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון פעולות‪ ,‬חלקן מבקשות תהליך עמוק יותר ‪ -‬יצירה‬ ‫ותחזוק של מסורת סביבתית על ידי איתור אוכלוסיות ייעודיות לשיתוף בקהילה‪,‬‬ ‫בניית תכנית המורכבת מתשתית מתאימה )למשל – שביל אופניים‪ ,‬שילוט ומידע‪,‬‬ ‫ספסלים למנוחה(‪ ,‬אירועים נלווים )אירוע סימון שבילים‪ ,‬פיקניק קהילתי‪ ,‬טקס חנוכת‬ ‫גינה קהילתית‪ ,‬מירוץ‪/‬צעדה‪ ,(...‬והטמעה של המסורת על ‪-‬ידי תיעוד והפצה באמצעי‬ ‫התקשורת הרלוונטים ועל ידי תמיכה בקבוצות המעורבות‪ ,‬שימור תשתיות וחזרה על‬ ‫אירועים‪ .‬פעולות אחרות יכולות להיות מיידיות ופשוטות יותר ליישום )איסוף זרעים‬ ‫נדירים ביאזור מיועד לפיתוח‪ ,‬סילוק מינים פולשים וכ'ו‪(...‬‬ ‫חשוב לציין שכדאי להתחיל יישום של כלי זה בשטחים הקרובים לחיי היום יום של‬ ‫התושבים – חצר בית הספר לדוג' כדי התחילתהליך הגדלת הזיקה לשטחים מהמקום‬ ‫הרלוונטי ביותר לתושבים‪ .‬לרוב פיתוח נקודתי במרחב הקרוב‪ ,‬סביר שיהיה יותר‬ ‫פשוט ופחות יקר‪.‬‬ ‫רלוונטיות‬ ‫לתחומים‬ ‫סויימים‬ ‫אפשרויות היישום של כלי זה נוגעות ברובן לתחום הסביבה וידע מתחום זה יכול‬ ‫להוסיף רבות ליישום מיטבי‪ .‬במקרים מסויימים יישום מוצלח יכול להתפתח גם לכיוון‬ ‫התיירותי )אתרי פעולה שהופכים להיות אטרקטיביים למבקרים מן החוץ(‪.‬‬ ‫פרישה‬ ‫גיאוגרפית‬ ‫עדיפות לביצוע בשטחים בניהול המועצה אך ניתן ליישום גם בשטחים באחריות‬ ‫פרטית )חקלאות( בכפוף לביצוע תהליכי שיתוף ציבור מתאימים‪ ,‬וכן בשטחים‬ ‫שבניהול גופי ממשלתיים שונים )רשות העתיקות‪ ,‬אגף משפחות והנצחה במשרד‬ ‫הבטחון‪.(...‬‬ ‫מקור‬ ‫חניכי תנועת בני המושבים בשיתוף עם קק"ל יצאו לפעילות שיקום ברמת הגולן‬ ‫להנצחת מפעל יוסי יפה ז"ל‪.‬‬ ‫קישור לאתר תנועת בני המושבים‬ ‫מעמד‬ ‫לא רלוונטי לכלי זה‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫מיזם קהילתי ‪" -‬מקום טוב לחיות" לאישוש חיות בר בעמק חפר‬ ‫להשלים‬ ‫מידע‬ ‫נוסף‬ ‫רלוונטי המרכז לקיימות מקומית )עמותה( ‪/http://www.kayamut.org.il‬‬ ‫פעילות‬ ‫עם‬ ‫החברה‬ ‫להגנת‬ ‫הטבע‬ ‫בקהילות‬ ‫‪http://www.teva.org.il/?CategoryID=1714‬‬ ‫‪73‬‬ ‫המדריך הירוק (לצעירים) ‪/http://kids.gov.il/sababa/green_guide‬‬ ‫לשיקום‬ ‫(תקציבים‬ ‫הנקיון‬ ‫על‬ ‫לשמירה‬ ‫קרן‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/AboutOffice/Pages/CleaningFund.aspx‬‬ ‫שטח)‬ ‫מסלולי טבע עירוני של החלה"ט‬ ‫התייחסות הציבור לגביית דמי כניסה לאתרים בשטחים פתוחים – עבודת מחקר‬ ‫המפורסמת באתר מכון דש"א‬ ‫אופן הפעלה‬ ‫קהל היעד‬ ‫קהילות שונות במועצה )בהתאם לאתר הנבחר( לדוגמא‪ :‬יוצאי חיל הים לשיפוץ‬ ‫אנדרטת חיל הים‪ ,‬קשישי העדה האתיופית לביצוע גינה קהילתית של של גידולים‬ ‫מסורתיים‪ ,‬מתנ"ס ומשפחות לאיסוף זרעים של מינים נדירים בשטח המיועד לפיתוח‪,‬‬ ‫תנועות נוער וכו'‪...‬‬ ‫אחראי‬ ‫גורם‬ ‫ליישום )בתוך‬ ‫המועצה(‬ ‫יוזמה של אגף החינוך והתרבות במועצה‪ ,‬בשיתוף הקהילות השונות‪.‬‬ ‫ישנה עדיפות לבניית צוות רב ‪-‬תחומי למימוש הכלי על ‪-‬מנת לשלב תחומי ידע שונים‬ ‫ רכזי ומנהלי קהילות‪ ,‬נציגי אגף חינוך )חינוך סביבתי ‪-‬מקומי ‪-‬חקלאי( ואנשי‬‫שטח )פיקוח וסיור‪ ,‬חקלאות וטבע(‪.‬‬ ‫בעלי עניין‬ ‫נציגי חינוך‪ ,‬נציגי חקלאות‪ ,‬אגודות היסטוריה ומורשת‪ ,‬טבע וסביבה‪ ,‬חלה"ט‪ ,‬ספורט‪,‬‬ ‫והתושבים העוסקים התחומים אלה‬ ‫ביצוע‬ ‫שלבי‬ ‫ולוחות זמנים‬ ‫כלי זה ניתן לביצוע בכל אחד משלבי תהליך שטחים פתוחים הכולל של המועצה ‪-‬‬‫שלבי ביצוע לכלי זה‪:‬‬ ‫שלב ראשון ‪ :‬מיפוי בשלושה מרחבים‪ :‬בשטח ‪ -‬איתור אתרים ושטחים פוטנציאליים‪,‬‬ ‫בארכיון ‪ -‬מחקר אקולוגי ‪-‬היסטורי ‪-‬תרבותי מקומי‪ ,‬בקהילה ‪ -‬סימון קבוצות עניין‬ ‫רלוונטיות מתוך הקהילה‪ .‬יצירת חיבור בין אתר ‪-‬סיפור ‪-‬אוכלוסיה ייעודית – זהו‬ ‫בסיס הנראטיב והחוויה כפי שיבואו לידי ביטוי בסופו של דבר בשטח ובתרבות‬ ‫המקומית‪ .‬משך‪ :‬עד ‪ 4‬חודשים‬ ‫שלב שני ‪ -‬איתור צרכים ובניית תוכנית פעולה‪ ,‬הצבת מטרות ויעדים‪ .‬ישנה עדיפות‬ ‫כבר בשלב זה לשתף נציגים מהאוכלוסייה היעד בתהליך כדי לבסס בעלות על‬ ‫החלטות וביצוע‪ .‬משך – עד ‪ 2‬חודשים‪.‬‬ ‫שלב שלישי ‪ -‬בתוך המועצה ומול גורמים חיצוניים רלוונטיים ‪ -‬הנגשת ידע‪ ,‬סיוע‬ ‫וכלים‪ :‬אנשי קשר‪ ,‬תקציב‪ ,‬ביסוס שיתופי פעולה רלוונטיים‪ ,‬תקשורת מול כל הגורמים‬ ‫הרלוונטיים במועצה‪ .‬המשך שיתוף ציבור – הרחבת מעגל השותפים בתוך אוכלוסיית‬ ‫היעד‪ ,‬יצירת מחוייבות לפעולה‪ .‬משך ‪ -‬עד ‪ 01‬חודשים‪.‬‬ ‫שלב רביעי ‪ -‬ביצוע ומעקב‪ :‬הוצאה לפועל של תוכנית הפעולה‪ ,‬תוך כדי תיעוד שקיפות‬ ‫ושיתוף של אוכלוסיות היעד ובעלי עניין רלונטיים‪ .‬משך ‪ -‬פעילות שוטפת‪ ,‬ניטור‬ ‫ומעקב שנתי‬ ‫שלב חמישי – תיעוד וחזרה‪ ,‬הטמעה בתרבות המקומית‪ .‬יצירת מסורת של תיחזוק‬ ‫מתמשך ואירועים החוזרים על עצמם מדי שנה‪ ,‬תיעוד באמצעים רלוונטיים והפצה של‬ ‫הסיפור והמסורת באמצעי תקשורת רלונטיים‪ .‬משך ‪ -‬פעילות שוטפת‬ ‫משאבים‬ ‫נדרשים‬ ‫הקצאת רכז בחצי משרה לנושא‬ ‫)כולל עלויות(‬ ‫מקורות‬ ‫אפשריים‬ ‫מימון‬ ‫תקציב שנתי לפעילות שוטפת ולפעילויות שיא ‪₪ 021,111‬‬ ‫גיוס תקציבים נוספים או איגום תקציבים להרחבת הפעילות‬ ‫מועצות מקומיות‪ ,‬תורמים פרטיים‪ ,‬צה"ל‪/‬משרד הבטחון‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫משרד החקלאות‪ ,‬שת"פ עם עמותות רלוונטיות‪ ,‬משרד התיירות‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫תנאים‬ ‫אילו‬ ‫נדרשים ליישום‬ ‫תקשורת טובה בתוך המועצה בין האגפים הרלונטיים ויכולת לנהל תהליך‬ ‫אינטרדיספלנרי הכולל יצירת חזון יצירתי ותרגום מעשי בשטח‪ .‬נכונות ויכולת לנהל‬ ‫תהליך שיתוף ציבור הדורש תקשורתיות גבוהה‪ ,‬שקיפות וגמישות בהתנהלות‪.‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫היענות אוכלוסיות היעד בהשתתפות ויוזמה‪ ,‬יציבות לאורך זמן )יצירת מסורת‬ ‫אירועים‪ ,‬טיפוח מתמשך‪ ,‬הטמעה בחינוך מקומי ‪-‬סביבתי(‪.‬‬ ‫מאפייני הכלי‬ ‫חוזקות‬ ‫וחולשות‬ ‫חוזקות‬ ‫–‬ ‫פוטנציאל גיוס מימון חיצוני גבוה בשל מעורבות של קבוצות עניין ייעודיות‬ ‫–‬ ‫ניהול משותף עם נציגי ציבור – אפשרות להעברת בעלות על התהליך לבעלי‬ ‫עניין מתוך הציבור לאחר שלבי ההתנעה‬ ‫–‬ ‫הטמעה מתמשכת‪ ,‬זמן השפעה ארוך‬ ‫חולשות‬ ‫–‬ ‫פרוייקט אינטרדיספלינרי הדורש שילוב תחומי ידע וניהול שונים ולכן מציב‬ ‫אתגר ברמת התיאום ושיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫–‬ ‫תקציב – הפרוייקט עלול לגרור עלויות גבוהות בשל הצורך לייצר תשתית‬ ‫בשטח פתוח )אך ניתן להוציאו לפועל בקנ"מ מצומצם ובעלויות נמוכות(‬ ‫–‬ ‫תהליך הכנה ארוך יחסית‬ ‫מידת ההתאמה‬ ‫הכלי‬ ‫של‬ ‫למועצות‬ ‫השונות‬ ‫כלי זה מתאים למועצה שבה מחלקת חינוך חזקה ו‪/‬או נציגי סביבה וקהילה חזקים‪.‬‬ ‫מידת היכולת‬ ‫לעשות מעקב‬ ‫ובקרה‬ ‫גבוהה‪ .‬ניתן לעקוב אחר התפתחות הקשר בין הקהילה למקום על ידי מידת טיפוח‬ ‫האתר‪ ,‬נוכחות קהל באירועים יזומים וסקרים המודדים את מידת הטמעת השטחים‬ ‫כחלק מהזהות המקומית של התושבים‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫גמישות רבה‪ .‬ניתן לייצר חיבורים שונים ורבים בין אוכלוסייה למקום ולייצר סביבם‬ ‫מסורות מקומיות משתנות‪ ,‬בהתאם לקונטקס ולתנאי התקציב הנתונים‪.‬‬ ‫מענה‬ ‫פיתוח‬ ‫ללחצי‬ ‫מענה נמוך ללחצים מיידיים אבל בטווח הארוך נותן מענה טוב על ידי יצירת קשר‬ ‫משמעותי בין קהילה לשטחים‪.‬‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫כלים הכרחיים ‪-‬‬ ‫כלים אפשריים‬ ‫–‬ ‫תמיכה בקבוצות קיימות בשמירה על‬ ‫שטחים פתוחים‪ ,‬מפגשי דיאלוג עם הציבור‬ ‫השתלבות עם כלים אחרים‬ ‫המקומי‬ ‫–‬ ‫אירועי טיפוח ובילוי קבוע בטבע‬ ‫ובחקלאות‬ ‫–‬ ‫הקמת מרכז ידע ותכנון מקומי בנושאי‬ ‫קיימות סביבה וחקלאות‬ ‫‪75‬‬ ‫–‬ ‫הסברה ומיצוג השטחים הפתוחים בקרב‬ ‫התושבים‬ ‫–‬ ‫שיפור ממשק טבע יישוב‬ ‫–‬ ‫זיהוי רוח המקום ומאפייניו‬ ‫–‬ ‫תמיכה בקבוצות מקומיות‬ ‫–‬ ‫שיקום אקולוגי‬ ‫–‬ ‫פיתוח תשתיות תומכות פנאי ונופש‪/‬‬ ‫מחזקות זיקת התושבים לשטחים הפתוחים‬ ‫מדריכים‬ ‫נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫להוסיף‬ ‫‪ -‬שיקום אקולוגי‪ ,‬ניטור קהילתי‬ ‫‪76‬‬ ‫‪ .23‬תיק כלי ‪ -‬קידום תיירות מבוססת חקלאות‬ ‫עידוד ותמיכה ביוזמות תיירות חקלאית כגון עריכת סיורים מודרכים במשקים חקלאיים‪ ,‬שיתוף‬ ‫מבקרים בפעילות החקלאית (קטיף עצמי‪ ,‬חליבה)‪ ,‬הקמת דוכנים או שווקים למכירת תנובה‬ ‫ותוצרת מקומית (ירקות ופירות‪ ,‬גבינות‪ ,‬פרחים) ועוד‪ .‬הכלי מסייע בהגברת המודעות לפעילות‬ ‫החקלאית‪ ,‬חשיבותה וצרכיה‪ ,‬כמו גם מייצר הזדמנויות כלכליות עבור המשק החקלאי והמועצה‪.‬‬ ‫הכלי מתאים למועצות אזוריות בעלות מאפיינים חקלאיים חזקים שרוצות לחזק את הפעילות‬ ‫החקלאית תוך שימור התדמית החקלאית שלהן ובמקביל לייצר מקור הכנסה נוסף מעיסוקים‬ ‫הקשורים בתחומי התיירות‪.‬‬ ‫יש להיערך ליישום הכלי הן מבחינה תקציבית והן מבחינת בחירת דרכי הפעולה למימושו‪.‬‬ ‫תוצאותיו יבואו לידי ביטוי בטווח הזמן הבינוני מכיוון שנדרש זמן לעידוד יוזמות ולביסוס שיתופי‬ ‫הפעולה הנדרשים‪ ,‬כמו גם לצורך הקמת התשתית הרלוונטית‪.‬‬ ‫קידום תיירות מבוססת חקלאות יכול להיעשות באמצעות כלים פיסקליים לפיצוי‪/‬תמרוץ‬ ‫החקלאים‪ ,‬יצירת מערך לעידוד יוזמות פרטיות ועסקים קטנים המספק קורסי הכשרה עסקית‪,‬‬ ‫כלים תכנוניים ואיתור מתחמים ייעודיים‪ ,‬ייעוץ ניהולי ואסטרטגי‪ ,‬מיתוג ופרסום ואולי אף‬ ‫תמיכה כלכלית‪ .‬הגוף יפעל ליצירת שיתופי פעולה בין החקלאים לבין המועצה‪.‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫יישום‬ ‫סוגיות אסטרטגיות – אפיון המועצה‬ ‫‪77‬‬ ‫קידום תיירות מבוססת חקלאות (אגרו‪-‬תוריזם)‬ ‫שם הכלי‬ ‫סוג כלי‬ ‫כלי אופרטיבי – פעולות פיסיות‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫חיזוק הפעילות התיירות הנסמכת על הפעילות החקלאית במועצה לצד הגברת המודעות לפעילות החקלאית‪ ,‬חשיבותה וצרכיה‪.‬‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫תיירות חקלאית (אגרו‪-‬תוריזם) הינה פעילות של ביקור ואירוח במשקים חקלאים ובאזורי פעילות חקלאית פרטיים או משותפים‪ .‬הפעילות‬ ‫יכולה לכלול סיור‪ ,‬הדרכה‪ ,‬סדנא ו‪/‬או השתתפות עצמית בפעילויות המשק דוג' חליבה‪ ,‬קטיף עצמי וכיו"ב‪ .‬בכל הפעילויות ראוי לשלב‬ ‫תכנים חינוכיים ולימודיים להעמקת ההיכרות עם הפעילות החקלאית‪.‬‬ ‫פעילות של תיירות חקלאית יכולה להתרחש כעסק שפועל באופן יומיומי או כחלק מאטרקציות בפסטיבלים חקלאיים למשל בעונות‬ ‫הקטיף‪.‬‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫יישום הכלי לרוב מתבצע בעקבות יוזמה עסקית עצמאית של בעל המשק‪ ,‬אך המועצה יכולה לתרום לקידום הנושא וליצירת תנאים‬ ‫המעודדים פיתוח תיירות בהיבט זה‪ .‬חשוב להדגיש כי התאמת השטח החקלאי לתיירות דורשת פיתוח גם של תשתיות מתאימות והנגשה‬ ‫למבקרים‪ :‬שבילי גישה וחניות‪ ,‬מרכזי מבקרים וכיו"ב המועצה יכולה לקדם סל חוויה המורכב ממספר אתרים שונים בתחומה ושיווקו‪.‬‬ ‫תיירות‪ ,‬פנאי ונופש וחקלאות‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫ניתן לפזר במוקדים שונים בתחום המועצה ‪ -‬בהתאם לפריסת המשקים והשטחים החקלאיים המתאימים‪.‬‬ ‫מעמד‬ ‫לכלי עצמו אין מעמד סטטוטורי‪ .‬אולם‪ ,‬בהתאם להיקף הפיתוח של החוויה ייתכן ותידרש התאמה סטטוטורית‪ ,‬ולכל הפחות הבקשה‬ ‫לרישוי עסק או היתרי בנייה לפיתוח תשתית נדרשת בתחומי הנחלה‪/‬המגרש‪.‬‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫‪‬‬ ‫תיירות חקלאית במועצה אזורית חבל מודיעין‪ ,‬פעילויות כגון קטיף עצמי וסדנאות שונות במשקים פרטיים‬ ‫‪http://www.thm.org.il/sites_categories/%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C‬‬‫‪D7%94%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94/#sub_category_17‬‬ ‫‪ ‬תיירות חקלאית במועצה אזורית מטה יהודה‪ ,‬למשל ביקור במחלבה 'שביל עיזים' או ביקבים שונים‬ ‫‪http://tour-yehuda.org.il//?view=pages&id=425‬‬ ‫‪ ‬תיירות חקלאית בחבל הבשור‪ ,‬למשל שביל הסלט‬ ‫‪http://www.habsor.co.il/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%98‬‬ ‫‪ ‬תיירות חקלאית בערבה (מועצה אזורית ערבה תחתונה ומועצה אזורית חבל אילות)‬ ‫‪http://www.goarava.co.il/cgi-webaxy/item?633‬‬ ‫‪79‬‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫‪ ‬מידע על תיירות חקלאית באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫‪/http://www.moag.gov.il/agri/subject/agri_turs‬‬ ‫‪ ‬היחידה לתיירות כפרית מפעילה מרכזי ייעוץ‪ ,‬חונכות וליווי מקצועיים תיירותיים בכל רחבי הארץ הנקראים "חממות תיירות"‬ ‫‪http://www.tourism.gov.il/GOVheb/Ministry%20of%20Tourism/Tourism%20Development/Pages/Rural%20Touri sm.as‬‬ ‫‪px‬‬ ‫‪' ‬תיירון' ‪ -‬עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית וכפרית‪ .‬מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬הרשות לתכנון ושה"מ‪.‬‬ ‫‪ ‬דוגמא לאתר המרכז את אפשרויות התיירות הכפרית בצפון איטליה‪-‬‬ ‫‪http://www.agriturismo.net/?PR=G08&gclid=CM2h2K6NmMECFYzHtAodWHEA9g‬‬ ‫‪ ‬פרסום יוזמות תיירותיות‪:‬‬ ‫באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪/http://www.agro-tour.co.il -‬‬ ‫באתר טיולי ‪http://www.tiuli.com/page.asp?page_id=25 -‬‬ ‫בפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה ‪-‬‬ ‫‪http://www.israel.agrisupportonline.com/agri_tourism_israel/news/csv/csvread.pl?mytemplate=tp1‬‬ ‫‪‬‬ ‫קהל היעד‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫בעלי עניין‬ ‫דו"ח בנושא ממשק דרכים ושבילי מטיילים בשטחים חקלאיים נערך במסגרת נקודת ח"ן (ע"י איריס האן‪ ,‬לירון אמדור‪ ,‬ערן געש‪,‬‬ ‫אורי רמון) ואמור להתפרסם בקרוב‪ .‬הדו"ח כולל סקירה מהעולם‪ ,‬מאפייני המטיילים‪/‬המבקרים בישראל במרחב החקלאי‪,‬‬ ‫והמלצות לתכנון ושילוב הדרכים עם מוקדי יזמות כפרית‪.‬‬ ‫מבקרים ותיירים תיירות פנים וחוץ‪ .‬חשוב ליצור פילוח של המבקרים בהם מעוניין המשק החקלאי (משפחות‪ /‬זוגות‪/‬קבוצות עובדים עבור‬ ‫ימי גיבוש וכדומה) על מנת להתאים את רמת והיקף הפיתוח‪.‬‬ ‫אגף תיירות‪/‬פנאי ונופש‪/‬קהילה‬ ‫‪ ‬חקלאים‬ ‫‪ ‬תיירנים‬ ‫‪ ‬משרד החקלאות‪ ,‬משרד התיירות‬ ‫‪ ‬מרכז המועצות האזוריות‪/‬התנועה המושבית‪/‬התנועה הקיבוצית‬ ‫‪74‬‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫‪ .1‬מימוש הכלי דורש הרתמות של החקלאים למהלך וגיבוש מסגרת ניהולית ותקציבית שתסייע להם‪ .‬משום כך את תוצאות הכלי ניתן‬ ‫יהיה לראות בטווח הבינוני עד ארוך (שנה ומעלה)‪ ,‬כתלות בקנה המידה ובמורכבות הפרויקט ובמידת היוזמה שיגלו החקלאים‪ .‬עידוד‬ ‫יזמות בתחום התיירות החקלאית‬ ‫‪ ‬מינוי גורם אחראי במועצה שישמש ככתובת לחקלאים הפועלים ליישום הכלי‪ .‬שלב זה יעשה במקביל להחלטה על אימוץ הכלי‪.‬‬ ‫‪ ‬הגורם האחראי יפעל לאיתור משקים בעלי פוטנציאל פיתוח משמעותי‪ .‬למשל‪ ,‬משקים העוסקים בענף חקלאות ייחודי או משקים‬ ‫במיקום אסטרטגי (סמוך למוקדי פעילות קיימים או נגישים למערכת התחבורה הקיימת)‪.‬‬ ‫‪ ‬ארגון מפגשי ערב עם בעלי משקים בהם קיים פוטנציאל פיתוח משמעותי וחקלאים נוספים המעוניינים בתהליך‪ .‬המפגשים יפורסמו‬ ‫ברחבי המועצה‪ .‬מומלץ כי במפגשים ישתתף גם חקלאי שמפעיל עסק תיירותי בנחלתו‪ .‬במפגשים יוצגו היתרונות בפיתוח תיירות‬ ‫מבוססת חקלאות‪ ,‬הדרישות והציפיות מבעל העסק (דרישות המועצה וכדומה)‪ ,‬עקרונות המסגרת התומכת שמציעה המועצה ומקורות‬ ‫מימון אפשריים‪ .‬המפגש הראשון יערך עד שלושה חודשים לאחר אימוץ הכלי‪ .‬מפגשים נוספים יערכו בתדירות קבועה בהתאם לביקוש‬ ‫ולהיענות של חקלאי המועצה‪.‬‬ ‫‪ ‬ימי עיון‪/‬קורסי הכשרה עסקית‪ .‬יכולים להתבצע בשיתוף עם מועצות סמוכות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ליווי‪ ,‬ייעוץ ו"פיתוח היקפי"‬ ‫‪ ‬התאמה והסדרה סטטוטורית וגיבוש התנאים הנדרשים לפיתוח המוקדים והתשתיות הרלוונטיות שלב זה יעשה תוך שלושה חודשים‬ ‫מאימוץ הכלי ויוצג בפני החקלאים במפגש הערב הראשון‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת 'מסלול קידום מהיר' עבור תכניות והיתרים הנדרשים לפיתוח העסק‪.‬‬ ‫‪ ‬ארגון מפגשים ארציים ו‪/‬או אזוריים של חקלאים והקמת אתר אינטרנט לשיתוף מידע וליצירת שיתופי פעולה עסקיים‪ .‬מומלץ לכלול‬ ‫במפגשים הרצאות בנושאים רלוונטיים למשל בתחום הניהול העסקי או פיתוחים בתחום התיירות החקלאית‪ .‬המפגשים יכולים להיערך‬ ‫בהובלת המועצה האזורית או‪ ,‬במידה ומדובר במפגשים ארציים‪ ,‬בהובלת גופים ציבוריים כגון משרד החקלאות או המרכז למועצות‬ ‫אזוריות‪ .‬מומלץ כי מפגש ראשון יערך עד לחצי שנה אחרי הוצאת המדריך ולאחר מכן בתדירות קבועה של לכל היותר פעם בשנה‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאום מפגשים תקופתיים עם יועצים עסקיים ואסטרטגיים לליווי הקמת וביסוס העסק‪ ,.‬יקבע בהתאם לביקוש ולהיענות החקלאים‬ ‫במועצה אך לא יעלה על פעם בשלושה חודשים‪.‬‬ ‫‪ ‬תמיכה תקציבית בהקמת תשתית הנדרשת לעסק שאינה בתחומי הנחלה (למשל כבישי גישה)‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לשים דגש על זיהוי השפעות ומטרדים הצפויים כתוצאה ממבקרים בעסק ואמצעים למיתונם‪.‬‬ ‫‪ .3‬פרסום ומיתוג‬ ‫‪ ‬תכנית עסקית עבור משק העוסק בתיירות חקלאית תכלול התייחסות לתחום השיווק והפרסום ותקצה לכך מסגרת תקציבית ייעודית‪.‬‬ ‫‪ ‬אתר האינטרנט שכבר הוזכר ירכז את כל פעילויות התיירות החקלאית בארץ בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים ו‪/‬או מועצות אזוריות‬ ‫וישווקם לציבור‪ .‬ניתן להתבסס על האתר של משרד החקלאות (‪.)http://www.agro-tour.co.il/index.html‬‬ ‫‪ ‬פרסום באתרי תיירות קיימים כגון "טיולי"‪.‬‬ ‫‪ ‬ייזום כתבות באמצעי התקשורת‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫למועצה תפקיד מרכזי בסנכרון הפרויקטים ומניעת מצב של "רוויה" בשוק‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי גם יישום של רק חלק מהשלבים יתרום לפיתוח התיירות החקלאית‪.‬‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫‪ ‬הקצאת שעות עבור גורם מהמועצה שירכז את הנושא‪.‬‬ ‫‪ ‬חדר לעריכת מפגשי הערב‬ ‫‪ ‬תקציב לשכירת יועצים עסקיים עבור המפגשים התקופתיים (עלות חצי יום עבודה אחת לשלושה חודשים)‬ ‫‪ ‬תקציב לפיתוח אתר אינטרנט‬ ‫קולות קוראים של משרד החקלאות ומשרד התיירות (הפרויקטים 'חממות תיירות' ו'עוגנים לפיתוח הכפר')‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קרנות סיוע שונות ליזמים חדשים ולעסקים קטנים (קרן שמש‪ ,‬קרן נתן וכדומה)‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הכלי דורש נכונות ויוזמה משותפת עם חקלאי המועצה ובעלי המשקים‪ .‬כמו כן נדרש תקציב ייעודי לצורך יצירת המסגרת התומכת‬ ‫בחקלאים‪.‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת הפרויקט ‪/‬‬ ‫הכלי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוזקות וחולשות‬ ‫חוזקות‪:‬‬ ‫‪ ‬יצירת גיוון תעסוקתי במרחב הכפרי‪ ,‬הרחבת הבסיס הכלכלי של התושבים והמועצה‪.‬‬ ‫‪ ‬תמיכה בענף החקלאות המהווה את הבסיס לזכות הקיום שלהן בתצורתן הכפרית הנוכחית‪.‬‬ ‫‪ ‬חשיפת השטחים החקלאיים לציבור המבקרים עשויה להוביל לשיפור סביבתי ואסתטי‪ ,‬למשל הקפדה על פינוי פסולת חקלאית‪.‬‬ ‫חולשות‪:‬‬ ‫‪ ‬לרוב יתבצע כיוזמה מקומית התלויה במימון ניכר של החקלאי ובמידת המחויבות שלו ‪.‬‬ ‫‪ ‬הכלי מתאים למועצות אזוריות בעלות מאפיינים חקלאיים חזקים המעוניינות לעודד את הפעילות החקלאית בהן ולשמר את תדמיתן‬ ‫החקלאית‪.‬‬ ‫‪ ‬מועצות המעוניינות בהרחבת מערך הפעילות בתחומי התיירות‪.‬‬ ‫‪ ‬פעילות מסוג זה מתאימה מאוד לתיירות של "שבת בבוקר"‪ ,‬הכוללת נסיעה קצרה ממוקדי אוכלוסייה גדולים‪ ,‬ולכן מתאימה מאוד‬ ‫למועצות במרכז הארץ או למועצות הממוקמות בשולי המטרופולינים‪.‬‬ ‫‪ ‬כמובן‪ ,‬תיירות חקלאית רלוונטית מאוד גם למועצות חקלאיות באזורים מרוחקים יותר‪.‬‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי למועצה‬ ‫מספר העסקים לתיירות חקלאית שנפתחו בפרק זמן שיקבע מראש‪.‬‬ ‫תועלת כלכלית (רווחים)‬ ‫מידת שביעות רצון המבקרים‪ ,‬התושבים הסמוכים והמשק החקלאי באמצעות סקרי דעת קהל‪.‬‬ ‫פיתוח מוקדים ותשתיות נוספות סביב האתרים הללו‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫מידת היכולת לעשות‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫ראה‪/‬י מדדים לבחינת הצלחת הכלי‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫קיימת גמישות גבוהה במימוש הכלי‪ .‬הפיתוח התיירותי ישתנה ממשק חקלאי אחד לאחר בהתאם לאופי הפעילות החקלאית ויכולת‬ ‫המימוש של המשק ושל המועצה‪.‬‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫נמוך‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫השתלבו‬ ‫ת עם‬ ‫כלים‬ ‫אחרים‬ ‫כלים‬ ‫הכרחיים‬ ‫כלים‬ ‫אפשריים‬ ‫‪/‬‬ ‫מומליצים‬ ‫מדריכים נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫ליישום הכלי כדאי לבצע אחד משני הכלים כשלב מקדים‬ ‫‪ ‬זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים‬ ‫‪ ‬סקר ערכי טבע ונוף וחקלאות‬ ‫כלים נוספים‪:‬‬ ‫‪ ‬הכנת תכנית לתיירות או תכנית כוללת‬ ‫‪ ‬פיתוח תשתיות תומכות פעילות פנאי ונופש‬ ‫‪ ‬מיסוד התאגדות תיירות‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬הטמעה ויצירת שותפויות בתכנון וניהול שטחים פתוחים‬ ‫‪92‬‬ ‫‪ .40‬תיק כלי ‪ -‬קידום מרחב ביוספרי‬ ‫מרחב ביוספרי הינו אזור גיאוגרפי בו קיימת הגנה על המערכת הטבעית‪ ,‬תוך התחשבות בצורכי‬ ‫האדם ותרבותו‪ .‬מנגד‪ ,‬התושבים המתגוררים באזור מחויבים לקבל עליהם מגבלות ונורמות‬ ‫התנהגות כלפי הסביבה הטבעית*‪.‬‬ ‫מטרת המרחב הביוספרי לאזן בין המחוייבות לשימור ערכי טבע לבין הפיתוח הכלכלי של המרחב‬ ‫ואיכות החיים של תושביו‪ .‬המרחב הביוספרי יכול לקבל הכרה ע"י אונסק"ו ואז רמת החשיבות‬ ‫וההכרה שלו עולה במידה משמעותית‪ ,‬אולם על פי רוב אין לו הגנה סטטוטורית‪.‬‬ ‫הכלי רלוונטי למועצות בהן קיים מצבור יוצא דופן של ערכים סביבתיים ייחודיים וקיימת‬ ‫מחויבות ומוטיבציה גבוהה לשמירתם‪ ,‬לצד שיתוף פעולה של התושבים ומוכנות לשאת במגבלות‬ ‫הנדרשות על פיתוח המועצה‪ .‬יישום הכלי דורש תהליך ממושך התלוי בגורמים רבים‪ ,‬ביניהם‬ ‫גופים ממשלתיים ומוסדות תכנון‪ ,‬כמו גם תקציבים ייעודיים וצוות ליווי חיצוני ליישומו‪.‬‬ ‫* פרופ' אלי שטרן‪ ,‬סביבותכנון בע"מ‪ .‬הכנס השנתי לחינוך סביבתי במערכת החינוך‪ .‬מרץ ‪9919‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫ממשל‬ ‫סוגיות אסטרטגיות – אפיון המועצה‬ ‫‪93‬‬ ‫שם הכלי‬ ‫קידום מרחב ביוספרי‬ ‫סוג כלי‬ ‫כלי של מדיניות‪ ,‬תכנון וניהול וכן הצהרה (ממשל)‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫כלי לניהול מרחב המועצה מתוך תפיסה המאזנת בין שימור משאבי טבע ונוף‪ ,‬למשל שמירה ושיקום של בתי‬ ‫גידול ספציפיים‪ ,‬לבין מטרות לבין פעילות ופיתוח אנושי‪.‬‬ ‫מרחב ביוספרי הינו יחידה גיאוגרפית המספקת הגנה על המערכת הטבעית תוך התחשבות בצורכי האדם‬ ‫ותרבותו‪ .‬זהו כלי כוללני בעל השפעה רחבה על כל תחומי היומיום וניהול המועצה‪.‬‬ ‫במסגרת הכלי המועצה והתושבים מתחייבים לקבל על עצמם מגבלות ונורמות התנהגות במרחב‪ ,‬על פי היררכיה‬ ‫של רמות שימור‪.‬‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫במרחבים הביוספריים קיים דגש על פיתוח תשתית תיירות כבסיס כלכלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקובל כי הכללה במרחב‬ ‫ביוספרי מעלה את ערך הנכס ובכך תורמת ישירות לתושבים‪.‬‬ ‫הכלי רלוונטי לכל תחומי הפעילות‪ :‬סביבה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תיירות וחברה וקהילה‪ ,‬וכן בעל השפעה על תהליכי קבלת‬ ‫ההחלטות במועצה‪.‬‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫הכלי מתייחס למערכות טבעיות ולכן יכול לחצות את גבולות המועצה‪ ,‬כפי שמתרחש במרחב ביוספרי שפלת‬ ‫יהודה‪ .‬אם זאת מבחינה תכנונית‪ ,‬ניהולית ויישומית קל יותר ליישם את הכלי בתחום מועצה אחת‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫תכנית אדם וביוספרה (‪ )MAB‬של האו"ם (‪ (UNESCO‬פועלת מאז סוף שנות ה‪ 09-‬להקמתן של שמורות‬ ‫ביוספריות‪ .‬נכון להיום קיימות מעל ‪ 559‬שמורות ב‪ 20-‬מדינות שונות‪.‬‬ ‫נכון להיום לכלי אין מעמד סטטוטורי‪ .‬עם זאת‪ ,‬במידה והמרחב הביוספרי מקבל הכרה ע"י אונסק"ו רמת‬ ‫החשיבות וההכרה בו עולה‪ .‬כמו כן ההסכמות האזוריות ושיתופי הפעולה שנוצרים במסגרת תהליך הגדרת‬ ‫המרחב כביוספרי עשויים לתרום למעמד התכנית‪.‬‬ ‫מעמד‬ ‫לצד אלה‪ ,‬ניתן לבסס את הנגזרות הפיסיות מהגדרת המועצה כמרחב ביוספרי באמצעים סטטוטוריים‪ ,‬למשל‬ ‫את קביעת הגבולות בהם ניתן להמשיך ולפתח את היישובים באזורי המעבר‪ ,‬קביעת הגלעין כשמורות טבע ואת‬ ‫אזורי החיץ כגנים לאומיים וכדומה‪.‬‬ ‫במקרים רבים על בסיס אזור המרחב הביוספרי ניתן לקדם תכניות סטטוטוריות‪.‬‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫‪ ‬בארץ קיים מרחב ביוספרי פעיל ברמת מנשה (מועצה אזורית מגידו)‬ ‫‪http://www.biosphere.org.il/cgi-webaxy/item?10110208‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪http://147.236.237.225/yizraelim/info_days/maseget_2.pdf‬‬ ‫‪ ‬המרחב הביוספרי בכרמל זכה להכרה על ידי אונסק"ו‪ ,‬אך בפועל הוא אינו מתפקד כמרחב ביוספרי‪ ,‬למעט‬ ‫אזור השמורה בו מתקיימים ממשקים המתאימים לפעילויות גלעין וחיץ‪.‬‬ ‫‪ ‬בשפלת יהודה הוצע הקמתו של מרחב ביוספרי‪ ,‬אך עקרונותיו אינם מיושמים בפועל והוא לא זכה להכרה‪.‬‬ ‫להלן דוגמא של הסקר שנערך בשפלת יהודה למיפוי המרחב הביוספרי ולזיהוי ערכי הטבע‪ ,‬הנוף והתרבות‪.‬‬ ‫=‪http://www.mmi.gov.il/Osh/Aspx/DownloadTofes.aspx?Maarechet=71&TofesId=10&UserId‬‬‫‪1&RO=true‬‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫‪ ‬קיימות שתי יוזמות נוספות להקמת מרחבים ביוספריים בישראל‪ -‬בגולן ובבקע הגדול וים המלח‪.‬‬ ‫משרד הפנים פועל בימים אלה ליצירת 'מדריך לבניית מרחבים ביוספריים בישראל'‪ .‬עד כה זוהו דגמי המרחבים‬ ‫הביוספריים בישראל וכעת פועל צוות התכנון בראשות מר מוטי קפלן לניסוח מתווה קיימות כלכלית‪-‬חברתית‪-‬‬ ‫ניהולית לתכנון והקמת כל אחד מהמרחבים‪ .‬המדריך יהווה כלי לקבלת החלטות בדבר ניהול‪ ,‬תכנון והקמת‬ ‫המרחבים בהתאם לאזורי הארץ השונים‪ .‬מידע נוסף ניתן למצוא בקישור הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.moin.gov.il/Subjects/OpenTerritory/Pages/BiosphereArea.aspx‬‬ ‫האתר של ‪:UNESCO‬‬ ‫‪/http://www.unesco.org/new/en/natural-sciences/environment/ecological-sciences‬‬ ‫קהל היעד‬ ‫מועצה אזורית‪.‬‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫מנהל יחי‪/‬אגף סביבה‪/‬קיימות‪/‬שטחים פתוחים‪ .‬ניתן גם להקצות פרוייקטור ייעודי לנושא‪ ,‬בדומה לקיים במ‪.‬א‬ ‫מגידו‪.‬‬ ‫בעלי עניין‬ ‫‪ ‬מועצה אזורית‬ ‫‪ ‬מועצות אזוריות‪/‬רשויות גובלות‬ ‫‪95‬‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫*מתבסס על‪-‬‬ ‫ד"ר דליה גסול‪ ,‬הנסיון‬ ‫הישראלי בתכנון מרחבים‬ ‫ביוספריים‪.‬‬ ‫‪ ‬רשויות וארגוני סביבה‪ :‬רט"ג‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬קק"ל‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬ארגוני סביבה מקומיים‪ ,‬ארגוני‬ ‫מינים ספציפיים (דוגמת אגודת הפרפרים)‪ ,‬יחידות סביבתיות‪ ,‬רשות הניקוז‪ ,‬מוסדות מחקר למיניהם‬ ‫(דוגמת אוניברסיטאות)‪.‬‬ ‫‪ ‬גופים ציבוריים וממשלתיים המעורבים בתכנון וניהול המרחב בישראל‪ :‬משרד הפנים ומנהל התכנון‪,‬‬ ‫רמ"י‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬משרד הבטחון‬ ‫וצה"ל‪ ,‬גופי תשתיות (חב' החשמל‪ ,‬נתיבי ישראל‪ ,‬רכבת ישראל וכדומה) ‪ ,‬החטיבה להתיישבות‪.‬‬ ‫‪ ‬קהילה מקומית‪ :‬תושבי המועצה‪ ,‬מנהלי קהילה (רכזי משק ויו"ר ועדי ישובים)‬ ‫‪ ‬מרחבים ביוספריים קודמים בישראל‪.‬‬ ‫‪ UNESCO ‬ישראל והעולמית‬ ‫מדובר בתהליך יסודי וממושך‪ ,‬הכולל בין השאר את השלבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ביסוס שיתופי פעולה במערכת השלטונית המקומית‪ ,‬האזורית והארצית‬ ‫‪ ‬הדרכה והכשרה של מחלקות המועצה על מנת להטמיע את "שפת המרחב הביוספרי" ועקרונותיו‪.‬‬ ‫‪ ‬הקמת פורום משותף בין מועצות אזוריות רלוונטיות לדיון והתייעצות‪ .‬הפורום יכלול את המועצות‬ ‫שבתחומן מעוניינים להקים מרחב ביוספרי ואת אלו הגובלות במרחב‪ ,‬כמו גם נציגי מועצות שעברו את‬ ‫התהליך בעבר ויכולות לתרום מהידע והניסיון שצברו‪.‬‬ ‫‪ ‬עריכת מפגשים אישיים או קבוצתיים עם כל הרשויות הציבוריות במרחב (משרדים ממשלתיים‪ ,‬רשויות‬ ‫סביבת יות) לצורך גיבוש הסכמות לתהליך‪ ,‬בחינת אפשרויות מימון ותמיכה ואיסוף מידע רלוונטי ללימוד‬ ‫המרחב‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכה טנטטיבית של גבולות המרחב הביוספרי‬ ‫שלב זה יחל עם אימוץ הכלי ובשלושה חודשים העוקבים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העמקת המודעות והמעורבות של התושבים ולימוד המרחב‬ ‫‪ ‬יצירת ועדת היגוי וצוותי עבודה המורכבים מאנשי מקצוע ותושבים‪.‬‬ ‫‪ ‬עריכת סקרים למיפוי המרחב הביוספרי ולזיהוי ערכי טבע נוף ותרבות המתקיימים בו‪ .‬למשל מיפוי הצומח‬ ‫והחי‪ ,‬אתרים ארכיאולוגיים‪ ,‬שימושי קרקע‪ ,‬גבולות סטטוטוריים‪ ,‬מפגעים סביבתיים ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬מיפוי אינטרסים וקונפליקטים של בעלי עניין במרחב‪.‬‬ ‫‪ ‬עריכת מפגשי הסברה והדרכה לתושבים‪ ,‬שילוב הידע המקומי של התושבים בתהליך לימוד המרחב‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫שלב זה יחל לאחר ביסוס שיתופי הפעולה הנדרשים במרחב וימשך לכל אורך התהליך במידת הצורך (למשל‬ ‫אם ידרשו השלמות מיפוי וכדומה)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גיבוש תכנית המתייחסת ל‪:‬‬ ‫‪ ‬גבולות המרחב הביוספרי‪.‬‬ ‫‪ ‬הגדרת אזורי הגלעין‪ ,‬חיץ ומעבר (קביעת היררכיית השימור בשטחי המועצה)‪ ,‬מומלץ באמצעות מערכת‬ ‫מידע גיאוגרפית‪ .‬יצירת הנחיות תכנון מפורטות לפיתוח ולמיקום תשתיות על פני האזורים‪.‬‬ ‫‪ ‬היבטים סביבתיים‪ :‬התאמת השימושים הקיימים והמתוכננים להגדרות האזורים במרחבים ביוספריים‪,‬‬ ‫ניסוח מדיניות סביבתית וכלי אכיפה‪.‬‬ ‫‪ ‬היבטים כלכליים‪ :‬בחינת ההשפעות והאפשרויות הכלכליות של הפיכת המרחב לביוספרי‪ ,‬תכנון מערכת‬ ‫מימון רב שנתית וקביעת מדיניות ליווי ותמיכה ביזמות מקומית בהתאמה לצרכים הכלכליים של המרחב‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬גיבוש תכנית שיווק ומיתוג של המרחב‪.‬‬ ‫‪ ‬היבטים חברתיים וקהילתיים‪ :‬שיתוף הציבור הן מבחינת הגברת המודעות והן מבחינת שיתוף נציגי ציבור‬ ‫בגופים המובילים את המרחבים‪ .‬קיום אירועים וימי עיון לבעלי העניין‪ ,‬הנהגות היישובים והרשויות‬ ‫המקומיות ואנשי הקהילה עצמם‪ .‬הקמת מערך חינוך‪ ,‬מחקר והסברה‪ .‬יצירת אתר ופורום אינטרנט‪.‬‬ ‫‪ ‬היבטים ארגוניים‪ :‬קביעת מנהלת למרחב‪ -‬תפקידיה‪ ,‬שותפיה ויכולת האכיפה שתינתן לה‪ .‬בניית מנגנונים‬ ‫ומערכות שיאפשרו ניהול של המרחב הביוספרי לאורך זמן (זיכרון ארגוני)‪.‬‬ ‫שלב זה יארך למעלה משנה‪ .‬מומלץ לערוך מפגשים קבועים של צוות התכנון וגורמים רלוונטיים מהמועצה‬ ‫אחת לשבוע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מימוש והטמעת התכנית‪:‬‬ ‫‪ ‬הקמת מנהלת לניהול המרחב‬ ‫‪ ‬יצירת מערך מתנדבים לניטור ופיקוח‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת לובי ציבורי ופוליטי באמצעות יזום כתבות ופרסום באמצעי תקשורת על מימוש עקרונות המרחב‬ ‫הביוספרי והתועלות הציבוריות ממנו‪.‬‬ ‫שלב זה הינו תהליך רציף ומתמשך‬ ‫חשוב לציין כי פיתוח מרחב ביוספרי נוח יותר כאשר מתבססים על שמורת טבע סטטוטורית קיימת‪.‬‬ ‫‪97‬‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫יישום הכלי דורש הקצאה בינונית‪-‬גבוהה של משאבים לצורך הכנת תכנית פעולה‪ ,‬הטמעתה ויישומה‪ .‬בין השאר‬ ‫התהליך דורש יצירה או השלמה של בסיס הידע במועצה לרבות מיפוי ערכי טבע ונוף ושכירת צוות תכנון ו‪/‬או‬ ‫יועצים להובלת התהליך‪.‬‬ ‫מימוש התכנית עשוי לדרוש שינויים במבנה הארגוני במועצה‪ ,‬תוספת כוח אדם‪/‬תקנים לליווי ואכיפת תהליך‬ ‫הקמת המרחב הביוספרי והכשרת כוח האדם הקיים לצורך הטמעת עקרונות המרחב הביוספרי‪ .‬בנוסף יידרש‬ ‫מימון ל פעילויות הסברה ושיתוף ציבור התושבים לצד יצירת מערך מיתוג ופרסום בציבור הרחב‪ .‬במידה‬ ‫והמועצה תבחר לחזק את תחום התיירות כבסיס כלכלי תידרש גם השקעת משאבים לפיתוח תשתית תיירות‬ ‫ופנאי‪.‬‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬רט"ג‪ ,‬קק"ל וכיו"ב‪ .‬ניתן גם לבחון את האפשרות לשותפויות עם מוסדות‬ ‫מחקר בארץ ובעולם ו‪/‬או שיתוף פעולה עם ‪ UNESCO‬וארגונים בינלאומיים נוספים‪.‬‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫הכלי דורש תהליך מקדים של ביסוס מודעות ותמיכה ציבורית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרשים תקציביים ייעודיים וייתכן גם‬ ‫הקצאת פרוייקטור לנושא‪.‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוזקות וחולשות‬ ‫חוזקות‪:‬‬ ‫‪ ‬קידום מרחב ביוספרי מייצר מסגרת פעולה מנחה לתכנון וניהול המרחב ‪ -‬המאזנת בין שימור ערכי טבע‬ ‫לצורך בפיתוח כלכלי‪.‬‬ ‫‪ ‬גיבוש כלי אסטרטגי העומד ברשות המועצה ובו בזמן מקדם שיתופי פעולה עם גופים שונים והסכמות‬ ‫אזוריות רחבות‪.‬‬ ‫‪ ‬במסגרת תכנונית זו מתאפשרת השפעתם של גופים שונים על שטחים נרחבים יותר מאלו שתחת סמכותם‬ ‫הישירה‪.‬‬ ‫חולשות‪:‬‬ ‫‪ ‬לכלי אין מעמד סטטוטורי ולכן הוא עמיד פחות כנגד לחצי פיתוח ויוזמות תכנוניות‪ ,‬וכן לא ניתן להטיל‬ ‫מגבלות ממשיות על השטחים הפתוחים באמצעותו‪.‬‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫שמירה ושיקום בתי גידול בגלעין (עלייה במספר הפרטים וסוג המינים)‬ ‫מתן תוקף סטטוטורי לתכנית ו‪/‬או לנגזרותיה‬ ‫מספר מבקרים והכנסה מפעילות תיירותית‬ ‫עלייה בערך נכסי התושבים‬ ‫מעורבות התושבים‪ -‬כמות מתנדבים‪ ,‬נפח פעילות פיקוח‪ ,‬מספר קבוצות וארגונים חדשים בתחומים‬ ‫הקשורים למרחב המועצה ומאפייניו‬ ‫‪99‬‬ ‫‪ ‬יישום הכלי מחייב הקמת מנגנון ניהולי מלווה‪ ,‬ולפיכך גם היערכות ברמה הארגונית‪.‬‬ ‫‪ ‬התהליך עשוי להיות ממושך וליצור קונפליקטים רבים עליהם יש לגשר‪.‬‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי למועצה‬ ‫הכלי רלוונטי יותר למועצות בהן קיים מצבור יוצא דופן של ערכים סביבתיים ייחודיים וקיימת מחויבות‬ ‫ומוטיבציה גבוהה לשמירתם‪ ,‬לצד שיתוף פעולה של התושבים ומוכנות לשאת במגבלות הנדרשות על פיתוח‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫מידת היכולת לעשות‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫במסגרת התכנית ניתן להגדיר מדדים לביצוע מעקב ובקרה‪ .‬ניתן להיעזר גם במדדים לבחינת הצלחת הכלי‪,‬‬ ‫ראי‪/‬ה פירוט לעיל‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫על מנת לקבל הכרה בינלאומית (‪ )UNESCO‬כמרחב ביוספרי יש לענות על קריטריונים ספציפיים ההולמים את‬ ‫הדרישות הבינלאומיות‪ .‬עם זאת תכניות קודמות שנערכו בישראל הפגינו מידה מסוימת של גמישות‪ ,‬למשל‬ ‫בדירוג המרחב הביוספרי לשישה מרכיבים ולא לשלושה והכללה של שימושי תיירות וחקלאות במרחב החיץ‪.‬‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫תהליך התכנון והמימוש הארוך לצד מעמד ההכרזה שאיננו סטטוטורי מספקים מענה בינוני בלבד ללחצי פיתוח‪,‬‬ ‫אשר נובע בעיקרו מההסכמות האזוריות ושיתופי הפעולה שהוסגו במסגרת התהליך‪.‬‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫השתלבות כלים‬ ‫עם כלים הכרחיים‬ ‫אחרים‬ ‫‪ ‬מפגשי דיאלוג‬ ‫‪ ‬שקיפות בתהליכי תכנון ומידע תכנוני זמין‬ ‫הכלים המפורטים להלן מהווים חלק משלבי העבודה ליישום הכלי‬ ‫‪ ‬סקר ערכי טבע‪ ,‬נוף וחקלאות‬ ‫‪ ‬זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים‬ ‫כלים‬ ‫‪‬‬ ‫אפשריים‪ /‬‬ ‫מומלצים ‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אימוץ‪/‬קידום חוקי עזר במועצה‬ ‫הקמת מערך לניטור אזרחי‬ ‫הקמת מנגנון לגישור קונפליקטים במועצה‬ ‫הכשרת עובדי המועצה‬ ‫הוספת תפקיד ייעוץ‪/‬ליווי של איש מקצוע‪/‬מומחה‬ ‫קידום תיירות מבוססת חקלאות‬ ‫הבלטת ערכי נוף באזורים ומשכי קהל‬ ‫טיפוח ופיתוח מוקדי משיכה בשטחים פתוחים לפעילות פנאי ונופש‬ ‫‪94‬‬ ‫מדריכים נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קידום חקלאות תומכת סביבה‬ ‫פיתוח תשתיות תומכות פעילות פנאי ונופש‬ ‫הרחבת מערך הניהול היישומי‬ ‫תכנית לניהול שטחים פתוחים וניטור‬ ‫שיקום אקולוגי של בתי גידול‬ ‫חקלאות תומכת סביבה‬ ‫כלים כלכליים ותפעוליים‬ ‫‪45‬‬ ‫‪ .25‬תיק כלי ‪ -‬טיפוח ופיתוח מוקדי משיכה בשטחים פתוחים לפעילות פנאי ונופש‬ ‫הכלי מעודד פעילויות פנאי ונופש בשטחים הפתוחים באמצעות פיתוח ו‪/‬או טיפוח של אתרי‬ ‫ביקור בתחומי טבע‪ ,‬מורשת‪ ,‬נוף או פארקים ייחודיים‪.‬‬ ‫הכלי תורם לשיפור איכות החיים של תושבי המועצה והציבור כולו‪ ,‬מייצר הזדמנויות כלכליות‬ ‫למועצה ולתושביה המתבססות על משיכת מבקרים לשטחים הפתוחים ובמקביל עשוי לסייע‬ ‫בהעלאת המודעות הציבורית לשטחים הפתוחים ואיכויותיהם‪.‬‬ ‫הכלי מתאים למועצות שמעוניינות להבליט ולהעצים את ייחודן במרחב הכפרי וקיימים בהן אתרי‬ ‫טבע‪ ,‬נוף ו‪/‬או מורשת ולמועצות המעוניינות בהרחבת מערך הפעילות בתחומי התיירות‪ .‬השמשה‬ ‫והעלאת המודעות הציבורית לערכים בשטחים הפתוחים עשויה גם לסייע בהגנה על השטחים‬ ‫הפתוחים במועצות הנמצאות תחת לחצי פיתוח‪.‬‬ ‫כלי זה מחייב תקציב ייעודי לצד תכנית פיתוח וניהול סדורה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדרש תהליך מקדים לאיתור‬ ‫השטחים הרלוונטיים‪ .‬משום כך יישום הכלי אפשרי רק בטווח הבינוני‪-‬ארוך‪.‬‬ ‫√‬ ‫√‬ ‫יישום‬ ‫סוגיות אסטרטגיות – אפיון המועצה‬ ‫‪41‬‬ ‫שם הכלי‬ ‫טיפוח ופיתוח מוקדי משיכה בשטחים פתוחים לפעילות פנאי ונופש‬ ‫סוג כלי‬ ‫כלי אופרטיבי – פעולות פיזיות‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫משיכת מבקרים לשטחים הפתוחים בתחומי המועצה והעשרת איכות‬ ‫החיים של התושבים‬ ‫הקמת מוקדי פעילות ברמות פיתוח שונות‪ ,‬החל משיקום וטיפוח של מבנים‬ ‫היסטוריים‪ ,‬הקמת מצפורים ו‪/‬או טיילות או הקמת חניוני פיקניק‬ ‫מפותחים (שירותים‪ ,‬מים וכדומה) ועד לפיתוח אינטנסיבי מקיף של‬ ‫פארקים ייחודיים כגון פארק מוטורי‪ ,‬פארק אתגרי (טיפוס וחבלים)‪ ,‬פארק‬ ‫שעשועים‪ ,‬וכדומה‪.‬‬ ‫את הכלי ניתן ליישם כיוזמה של המועצה או כיוזמה פרטית‪..‬‬ ‫הפיתוח צריך להיעשות תוך שמירה והבלטה של הערכים הטבעיים‬ ‫והנופיים של המועצה ואופייה הייחודי‪ ,‬על מנת להעצים ולהעשיר את‬ ‫איכויות השטחים הפתוחים באופן שמחזק את זהותם ויתרונם היחסי אל‬ ‫מול שטחים אחרים‪.‬‬ ‫תחומי תיירות פנאי ונופש‪ ,‬קיימות וסביבה‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫ניתן לפזר במוקדים שונים בתחום המועצה ‪ -‬בהתאם למיקום של ערכי‬ ‫הטבע‪ ,‬נוף ומורשת‪.‬‬ ‫עבור פיתוח אטרקציות לפעילות אינטנסיבית בקנה מידה רחב קיים יתרון‬ ‫לפיתוח מיזם משותף למספר רשויות וגורמים (דוג' פארק חצרים משותף‬ ‫לעיריית באר שבע ומ‪.‬א‪ .‬בני שמעון)‪.‬‬ ‫מעמד‬ ‫על פי רוב ובהתאם למידת הפיתוח הנדרשת‪ ,‬הכלי מצריך התאמה‬ ‫סטטוטורית בתכנית המתאר ליעוד תיירות‪ /‬פנאי ונופש‪.‬‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫קיימות דוגמאות רבות מהארץ והעולם‪.‬‬ ‫בקנה מידה קטן‪-‬‬ ‫‪ ‬שיקום הבאר במושב כפר יעבץ במועצה אזורית לב השרון‪ -‬שיקום‬ ‫האתר ארכיאולוגי כילודיא באמצעות מימון של משרד החקלאות‪.‬‬ ‫‪ ‬אתר ה"מחפורת" במועצה לב השרון‪ -‬שיקום אקולוגי של אתר לכריית‬ ‫חול והפיכתו לבריכת חורף המקושרת בשבילי אופניים ליישובי‬ ‫המועצה ולנתניה וכוללת ספסלים ועצים‪.‬‬ ‫‪ ‬שיקום מעיינות‪/‬בוסתנים‪/‬אתרי מורשת וכדומה מתרחש בכל רחבי‬ ‫הארץ ביוזמה ומימון של גופים ציבוריים כגון קק"ל או רשויות‬ ‫מקומיות ולעיתים אף ביוזמה פרטית של קבוצות מתנדבים או מסגרות‬ ‫חינוך א‪-‬פורמאלי‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח נחל השופט במועצה אזורית מגידו‪.‬‬ ‫בקנה מידה גדול‪-‬‬ ‫‪ ‬מועצה אזורית עמק המעיינות ופיתוח "פארק המעיינות"‬ ‫‪ ‬פסטיבל "דרום אדום" המאגד את המועצות האזוריות שער הנגב‪,‬‬ ‫מרחבים‪ ,‬שדות נגב‪ ,‬אשכול ובני שמעון‪.‬‬ ‫‪ ‬אזור נופש מטרופוליני משותף למועצה אזורית לב השרון ולנתניה‬ ‫(אנ"מ אילנות) הנמצא בתהליכי תכנון וצפוי לשלב בין פיתוח אינטנסיבי‬ ‫ואקסטנסיבי‪.‬‬ ‫‪ ‬פארק חצרים – פארק חצרים הינו פרויקט תיירותי ייחודי‪ .‬בשטח של‬ ‫‪ 0,999‬דונם ברוטו‪ ,‬רובו ככולו פארק נטוע וירוק‪ ,‬שובצו מגרשים בסך‬ ‫של ‪ 1,599‬דונם שכולם מיועדים לשימושים בתחום התיירות‪ ,‬הנופש‪,‬‬ ‫הבילוי‪ ,‬הפנאי והמסחר‪ .‬הפארק שוכן בצמידות לפרויקט נוסף‪,‬‬ ‫"הפארק המוטורי"‪ ,‬מתחם שישמש כבית הלאומי לספורט המוטורי‬ ‫בישראל‪ .‬הפארק צפוי לשמש בעתיד כאזור הבילוי והפנאי העיקרי של‬ ‫האזור המטרופוליני של באר שבע וכאבן מושכת לתיירות מכל רחבי‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫פרסום קולות קוראים של הקרן לשמירה על שטחים פתוחים‬ ‫‪http://www.mmi.gov.il/static/p301.asp‬‬ ‫קהל היעד‬ ‫תושבי המועצה וציבור ישראל בכללותו‪.‬‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫יחידה לשטחים פתוחים‪/‬סביבתית‪ ,‬אגף תיירות‪/‬פנאי נופש‪/‬ספורט‬ ‫וקהילה‪ ,‬וועדת שימור‬ ‫בעלי עניין‬ ‫‪ ‬רשויות מקומיות גובלות או סמוכות‬ ‫‪ ‬רשויות וארגוני סביבה‪ :‬רט"ג‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬קק"ל‪ ,‬החברה להגנת‬ ‫הטבע‪ ,‬רשות הניקוז‪ ,‬ארגוני סביבה מקומיים‪ ,‬יחידות סביבתיות‪.‬‬ ‫‪ ‬גופים ציבוריים וממשלתיים המעורבים בתכנון וניהול המרחב‬ ‫בישראל‪ :‬משרד הפנים ומנהל התכנון‪ ,‬רמ"י‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫משרד החקלאות‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬גופי תשתיות (חב' החשמל‪ ,‬נתיבי‬ ‫ישראל‪ ,‬רכבת ישראל וכדומה) ‪ ,‬החטיבה להתיישבות‪.‬‬ ‫‪ ‬מגזר עסקי‪ ,‬בתחומי תיירות פנאי ונופש (תיירנים וכיו"ב)‪.‬‬ ‫מימוש הכלי דורש מספר תהליכים מקדימים ולכן יעשה בטווח הבינוני עד‬ ‫ארוך‪ ,‬כתלות בקנה המידה ובמורכבות הפרויקט‪ ,‬כמו גם במידת הצורך‬ ‫בסקרים מקדימים לאיתור מוקדים פוטנציאליים‪.‬‬ ‫‪ .1‬תהליכים מקדימים‪:‬‬ ‫‪ ‬זיהוי ובחירת אתרים רלוונטיים (לרבות בחינה והתאמה סטטוטורית)‪.‬‬ ‫יכול להתבצע כיוזמה של המועצה או כיוזמה פרטית‪ .‬מומלץ לשלב‬ ‫נציגי תושבים בתהליך זיהוי האתרים כדי לנצל את הידע המקומי‪,‬‬ ‫להפנים את צרכי התושבים ולמנוע יצירתו של מטרד‪ .‬עבור אתרים‬ ‫שיוצעו לפיתוח ביוזמת המועצה‪/‬התושבים שלב זה יערוך כחודש מיום‬ ‫אימוץ הכלי‪.‬‬ ‫‪ ‬גיוס צוות תכנון מקצועי‪ ,‬גיבוש תכנית ואישורה בערוצים הרלוונטיים‪,‬‬ ‫כולל הגשת היתרים במידת הצורך‪ .‬לחילופין‪ ,‬אישור תכנית הפיתוח של‬ ‫היזם‪ .‬שלב זה ימשך בין שלושה חודשים לשנה‪ ,‬כתלות במורכבות וקנה‬ ‫המידה של הפרויקט‪.‬‬ ‫‪ ‬גיוס תקציבים למימוש הפרויקט או אישור התכנית העסקית של היזם‪.‬‬ ‫על היזם להוכיח רווחיות ויכולת תחזוקה לאורך זמן‪ .‬שלב זה יערך‬ ‫במקביל ובתיאום עם שלב פיתוח התכנית וימשך עד חודש מרגע אישור‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫‪ .9‬ביצוע פעולות הפיתוח‪ .‬פעולות פשוטות כגון שתילה מומלץ לעשות‬ ‫בשיתוף עם הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .3‬השקה חגיגית בעת פתיחת הפרויקט לשימוש הציבור על מנת‬ ‫להעלות את המודעות לפרויקט‪.‬‬ ‫‪ .5‬תחזוקה שוטפת של הפרויקט‪ ,‬כתלות במהות הפרויקט‪ .‬פעולות‬ ‫פשוטות כגון ניקיון וגיזום ניתן לעשות בשיתוף עם הקהילה‪.‬‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫תכנית הפיתוח תכלול התייחסות להשפעות הסביבתיות הצפויות כתוצאה‬ ‫מעבודות הפיתוח באתר וכתוצאה מהמבקרים‪.‬‬ ‫תכנית הפיתוח תקבע את קהל היעד (תושבים‪/‬תיירים) ותתאים לו את‬ ‫מאפייני הפיתוח‪.‬‬ ‫פרסום ומיתוג הפרויקט‪ ,‬בהתאם לקהל היעד הרצוי‪ ,‬יעשה במקביל וכחלק‬ ‫מפיתוח האתר‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫משתנה בהתאם לאופי ולקנה המידה של הפיתוח‪ .‬המשאבים הנדרשים‬ ‫כוללים תקציבים ייעודיים לתכנון המוקד (לרוב שכירת צוות תכנון‬ ‫מקצועי)‪ ,‬ביצוע פעולות הפיתוח באתר ולאחר מכן תקציב לתחזוקת האתר‪.‬‬ ‫קק"ל‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬הקרן לשמירה על שטחים פתוחים‪ ,‬תורמים‬ ‫מהארץ ומחו"ל‪ ,‬יזמים פרטיים‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬משרד התיירות‪.‬‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫אתרים בהם ערכי טבע‪/‬נוף‪/‬מורשת המתאימים לקליטת מבקרים ובעלי‬ ‫התאמה סטטוטורית‪ .‬גיוס תקציבים ייעודיים‪.‬‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫חשוב מאוד ליצור פילוח של המבקרים בהם מעוניינת המועצה על מנת‬ ‫להתאים את רמת והיקף הפיתוח‪/‬טיפוח‪.‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוזקות וחולשות‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי למועצה‬ ‫היקף המבקרים‪/‬המשתמשים‬ ‫"הד תקשורתי"‪ -‬ניתוח מספר האזכורים באמצעי התקשורת‪ ,‬סוג‬ ‫אמצעי התקשורת וכדומה‬ ‫הערכת הפעילות העסקית שהתפתחה כתוצאה מפיתוח המוקד‪ -‬מספר‬ ‫בתי העסק‪ ,‬שיעור ההכנסות מארנונה‪ ,‬שיעור רווחי העסקים וכדומה‬ ‫מידת שביעות רצון התושבים באמצעות סקרי דעת קהל‬ ‫חוזקות‪:‬‬ ‫‪ ‬חיזוק ויצירת זיקה של הקהילה המקומית והציבור בישראל לשטחים‬ ‫פתוחים‪.‬‬ ‫‪ ‬יישום הכלי מחייב טיפוח וניהול של שטחים פתוחים‬ ‫‪ ‬פוטנציאל ליצירת הזדמנויות כלכליות למועצה ולתושביה‪.‬‬ ‫חולשות‪:‬‬ ‫‪ ‬הכלי דורש השקעת משאבים ותקציבים ייעודיים‬ ‫‪ ‬זמן המימוש יכול להיות ארוך יחסית‪.‬‬ ‫‪ ‬מועצות המעוניינות בהרחבת מערך הפעילות בתחומי התיירות‬ ‫‪ ‬הכלי מתאים למועצות שמעוניינות להבליט ולהעצים את ייחודן במרחב‬ ‫הכפרי וקיימים בהן אתרי טבע‪ ,‬נוף ו‪/‬או מורשת מתאימים‬ ‫מידת היכולת לעשות‬ ‫מעקב ובקרה‬ ‫ראה‪/‬י מדדים לבחינת הצלחת הכלי‪.‬‬ ‫גמישות‬ ‫גמישות רבה – פיתוח האתרים יכול להשתנות ממוקד למוקד וממועצה‬ ‫למועצה‪ ,‬בהתאם לסוג המוקדים הרצויים לטיפוח‪ ,‬והמשאבים העומדים‬ ‫ברשות המועצה‪.‬‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫נמוך עד בינוני – בעיקר העלאת מודעות הציבורית לשטחים הפתוחים‬ ‫וטיפוח שטחים פתוחים‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫‪ ‬פיתוח תשתיות תומכות פעילות פנאי ונופש‬ ‫השתלבות כלים‬ ‫עם כלים הכרחיים‬ ‫אחרים‬ ‫כלים‬ ‫‪ ‬סקר ערכי טבע ונוף‬ ‫אפשריים‪  /‬זיהוי רוח המקום ומאפייניו‬ ‫‪ ‬הגדלת מודעות של קהילות מקומיות לטבע בסביבתן הקרובה ועידוד יוזמות ללקיחת‬ ‫מומלצים‬ ‫מדריכים נלווים רלוונטיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלק פעיל בשמירה עליו‬ ‫זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים‬ ‫גיבוש שפה עיצובית לשטחים הפתוחים במועצה (מיתוג)‬ ‫הכנת תכנית אב לתיירות פנאי ונופש או תכנית כוללת‬ ‫אירועי טיפוח ובילוי בטבע‬ ‫הבלטת ערכי נוף באזורים מושכי קהל‬ ‫הרחבת מערך הניהול היישומי‬ ‫הקמת סעיף ייעודי לשטחים פתוחים בתקציב המועצה‬ ‫תכנית לניהול שטחים פתוחים וניטור‬ ‫מדריך לשיקום אקולוגי של בתי גידול‬ ‫‪44‬‬ ‫‪ .18‬תיק כלי ‪ -‬זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים‬ ‫ניתוח הזיקות והיחסים בין אתרים‪ ,‬שימושי קרקע ופעילויות שונות המתקיימות בשטחים‬ ‫הפתוחים במועצה‪ .‬מטרת הניתוח לזהות ממשקים בעייתיים אשר מסבים נזק ישיר או עקיף ולכן‬ ‫ראוי שלא יתקיימו זה לצד זה‪ ,‬או שיעברו התאמה מסוימת למיתון הקונפליקט‪ .‬מומלץ כי כלי זה‬ ‫יתייחס לקונפליקטים קיימים כמו גם לקונפליקטים צפויים כתוצאה מייעוד הקרקע בתכניות‬ ‫מאושרות ו‪/‬או תכניות בתהליך הכנה‪.‬‬ ‫כלי זה יכול לסייע בגישור ומיתון קונפליקטים בין תושבי המועצה ובין התושבים לבין משתמשי‬ ‫השטחים הפתוחים‪ .‬כמו כן הכלי מסייע ומנחה קביעת מדיניות לתכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫הכלי דורש מעט משאבים ולא נדרשים תנאים מקדימים ליישומו‪ ,‬למעט מחויבות המועצה‬ ‫למהלך‪ .‬יישומו מצריך הקמת צוות ייעודי פנימי או חיצוני לצורך איסוף וניתוח נתוני המועצה‬ ‫וראוי שיעשה תוך שיתוף נציגי קבוצות תושבים ובעלי עניין בשטחים הפתוחים במועצה‪ .‬מומלץ‬ ‫ליישם את הכלי במקביל או כחלק מסקר ערכי טבע‪ ,‬נוף וחקלאות‪.‬‬ ‫√ √‬ ‫√‬ ‫ידע‬ ‫סוגיות אסטרטגיות – אפיון המועצה‬ ‫‪45‬‬ ‫שם הכלי‬ ‫זיהוי ומיפוי קונפליקטים – בחינת שימושים הדדיים‬ ‫סוג כלי‬ ‫איסוף מידע ורקע לתכנון ולקבלת החלטות‬ ‫מטרת הכלי‬ ‫זיהוי הזיקות והיחסים בין שימושים ופעילויות שונות בשטחים פתוחים על‬ ‫מנת לבחון את האפשרות לקיום הדדי בין השימושים והפעילויות השונות‬ ‫וניצול המרחב בצורה מיטבית‪.‬‬ ‫תיאור כללי‪ -‬רציונל‬ ‫יצירת מטריצה‪/‬טבלה או מפה פיסית המציגה את יחסי הגומלין בין אתרים‬ ‫ופעילויות שונות בשטחים הפתוחים במועצה – בחינת אפשרות לקיום‬ ‫הדדי‪:‬‬ ‫‪ ‬אלו פעילויות‪/‬שימושים מתקיימים זה לצד ותומכים‪/‬לא פוגעים‬ ‫באטרקטיביות אחד של השני‪ -‬למשל שטחי יער ותשתית לפעילות פנאי‬ ‫ונופש‪ ,‬כגון אתרי פיקניק או שבילי אופניים‪.‬‬ ‫‪ ‬אלו פעילויות‪/‬שימושים דורשים התאמה או תשומת לב מיוחדת על מנת‬ ‫שיוכלו להתקיים זה לצד זה‪ ,‬למשל התאמה של שימושים חקלאיים‬ ‫בסמוך לסביבת מגורים כך שלא תפגע איכות המגורים‪.‬‬ ‫‪ ‬אלו פעילויות ראוי להפריד כך שלא יתקיימו זה לצד זה למשל חקלאות‬ ‫וערוצי נחלים‪ ,‬על מנת למנוע זיהום של רצועת הנחל שיש לה גם‬ ‫במקרים רבים תפקיד אקולוגי כמסדרון לבע"ח‪.‬‬ ‫רלוונטיות לתחומים‬ ‫מסוימים‬ ‫הכלי הוא אמצעי לאיסוף מידע‪ ,‬לימוד וניתוח השטחים הפתוחים ומסייע‬ ‫לפיתוח דפוסי חשיבה לתכנונם וניהולם‪ .‬הכלי יכול לשמש כתהליך מקדים‬ ‫להכנת תכנית לתכנון וניהול השטחים הפתוחים‪ ,‬או כאמצעי בפני עצמו‬ ‫לאיסוף מידע ולמידה על המתרחש בשטחים הפתוחים של המועצה‪.‬‬ ‫הכלי רלוונטי לתחומים בהם עשויים להתקיים קונפליקטים בשטחים‬ ‫הפתוחים‪ :‬סביבתיים‪ ,‬חקלאיים וגם עקב פעילות מבקרים‪/‬פנאי ונופש‪.‬‬ ‫פרישה גיאוגרפית‬ ‫יישום הכלי ייעשה בתחום המועצה או בחלוקה ליחידות גיאוגרפיות בתוך‬ ‫המועצה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הכלי יכול להתייחס גם לקונפליקטים המתקיימים‬ ‫בגבול רשויות סמוכות‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫בישראל‪ ,‬המודל יושם במסגרת הכנת תכנית אב לשטחים פתוחים במועצה‬ ‫אזורית גולן‪ .‬בעולם כלי זה משמש פרויקטים רבים במסגרת הכנת תכניות‬ ‫לתכנון וניהול מרחבים שונים (למשל מרחב ימי)‪.‬‬ ‫הכלי אינו בעל מעמד סטטוטורי‪.‬‬ ‫מעמד‬ ‫ניסיון ביישום‬ ‫מידע רלוונטי נוסף‬ ‫‪ ‬במסגרת תכנית אב לשטחים פתוחים במועצה אזורית גולן הוכן מיפוי‬ ‫קונפליקטים‪ .‬דרישות הגופים והגורמים השונים בשטח הוצבו על מפה‬ ‫ונבחנו סתירות ביניהם‪.‬‬ ‫לינק‬ ‫‪ ‬במסגרת הכנת תכנית אב לשטחים פתוחים בלב השרון‪ ,‬פותחה‬ ‫מטריצה הבוחנת את היחסים בין פעילויות ושימושים שונים בשטחים‬ ‫הפתוחים‪ .‬בהתאם לצרכי המועצה‪ ,‬המטריצה שמה דגש על פיתוח‬ ‫פעילות פנאי ונופש והתאמתה לשימושי הקרקע והפעילויות הקיימות‬ ‫במועצה‪.‬‬ ‫לינק‬ ‫ניתן לעשות שימוש בכלי זה לניהול אזור מסוים בתחום המועצה‪ .‬למשל‬ ‫עבור נהר האמבר (‪ )Humber‬במזרח אנגליה פותחה מטריצה למיפוי‬ ‫ולימוד קונפליקטים לצורך ניהול שפך הנהר‪ ,‬בהתייחס לתוכניות פיתוח‬ ‫לאורכו ולשם מניעת הצפות‪.‬‬ ‫‪http://www.tide‬‬‫‪toolbox.eu/pdf/tidetools/ConflictMatrixUserGuide.pdf‬‬ ‫‪46‬‬ ‫קהל היעד‪/‬מי מפעיל‬ ‫את הכלי‬ ‫המועצה האזורית‪.‬‬ ‫גורם אחראי ליישום‬ ‫(בתוך המועצה)‬ ‫כל מועצה תבחן מי הגורם המתאים להובלת הנושא‪ .‬יש לבחור גורם המכיר‬ ‫את המועצה‪ ,‬שטחיה ותושביה היטב ויש לו אפשרות לסייר בשטח‪ .‬כמו כן‬ ‫מומלץ לבחור גורם המעורב בתהליכי התכנון במועצה‪.‬‬ ‫גורמים אפשריים הם‪ :‬רכז שטחים פתוחים‪/ /‬רכז יחידה סביבתית או גורם‬ ‫ממחלקת ההנדסה של המועצה‪.‬‬ ‫בעלי עניין‬ ‫שלבי ביצוע ולוחות‬ ‫זמנים‬ ‫‪ ‬תושבים‪ ,‬חקלאים או בעלי עסקים אחרים בשטחים הפתוחים‬ ‫‪ ‬רשויות מקומיות גובלות‬ ‫‪ ‬גופי סביבה כגון רט"ג‪ ,‬קק"ל המעורבים בניהול השטחים במועצה‬ ‫‪ ‬קבוצות סביבה מקומיות‬ ‫יישום כלי זה נערך בתהליך פנימי של המועצה‪ .‬התהליך קצר יחסית וניתן‬ ‫ליישמו בטווח המיידי‪ .‬יישום הכלי כולל‪:‬‬ ‫‪ ‬זיהוי שימושי קרקע‪ ,‬אתרים נקודתיים ופעילויות קיימות ומתוכננות‬ ‫במרחב וסימונם על גבי מפה‪/‬מפות‪ .‬שלב זה יתבסס על ניתוח מיפוי‬ ‫קיים‪ ,‬סיורים בשטח ותכניות מתאר מאושרות‪ .‬בנוסף ‪,‬בשלב זה מומלץ‬ ‫לערוך מפגשים עם תושבים ונציגי המגזר הכפרי על מנת לחשוף את כל‬ ‫הקונפליקטים הקיימים‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתוח ההתאמה בין השימושים והפעילויות בשטחים הפתוחים‬ ‫בהתייחס לקריטריונים כגון‪ :‬הרגישות האקולוגית ו‪/‬או הרגישות‬ ‫הנופית של השימוש; קיומם או יצירתם של מטרדי רעש‪ ,‬ריח ואבק;‬ ‫סוגיות סטטוטוריות וניהוליות כגון בעלות על קרקע; סוגיות של ביטחון‬ ‫ובטיחות; זמן השהייה במרחב (שהייה קבועה למשל באזור מגורים‬ ‫לעומת שהייה לפרקי זמן קצרים או מעבר בלבד למשל בשבילי‬ ‫אופניים); מספר השוהים במרחב (נפח המבקרים‪ ,‬מספר המועסקים‬ ‫וכדומה)‪ ,‬סוג המשתמשים (למשל תושבים‪/‬תיירים‪ ,‬נוער‪/‬קשישים)‪ ,‬נזק‬ ‫שעשוי להיגרם לסביבה כתוצאה מפעולות הקמה ופיתוח והיקף וסוג‬ ‫הפעולות הנדרשות (למשל האם יש צורך בשימוש בכלים כבדים);‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫‪ ‬חיבור מסמך מסכם המציג את יחסי הגומלין ואת ההיתכנות לקיום‬ ‫הדדי בין שימושים ופעילויות שונות ‪,‬והמלצות בהתאם לניתוח זה‪.‬‬ ‫בשלב זיהוי ומיפוי הקונפליקטים יש להקפיד על כך שהצגת המידע תעשה‬ ‫באופן ניטרלי ומאוזן‪.‬‬ ‫מומלץ לבצע את הניתוח באמצעות מערכת מידע גיאוגרפית כגון ‪.GIS‬‬ ‫משאבים נדרשים‬ ‫(כולל עלויות)‬ ‫יישום הכלי דורש תקציב נמוך‪ ,‬רובו נדרש עבור שעות עבודה לגורם‬ ‫מהמועצה שיערוך את המיפוי ואת המפגשים עם הנציגים השונים‪ .‬במידה‬ ‫ואין במועצה מערכת מידע גיאוגרפית‪ ,‬יש להסדיר הטמעה של המערכת או‬ ‫שימוש במקור חיצוני‪ -‬אלו מצריכים תקציבים נוספים‪.‬‬ ‫מקורות מימון‬ ‫אפשריים‬ ‫משרדי ממשלה המעוניינים בקידום תכניות אזוריות‪ :‬משרד הפנים‪ ,‬משרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫אילו תנאים נדרשים‬ ‫ליישום‬ ‫נכונות ומחויבות של המועצה‪ ,‬קיום מפגשים עם התושבים והגורמים‬ ‫הרלוונטיים‪ ,‬נגישות למערכת מידע גיאוגרפית‪ ,‬מינוי רכז מהמועצה לביצוע‬ ‫המשימה‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫מדדים לבחינת‬ ‫הצלחת‬ ‫הפרויקט‪/‬הכלי‬ ‫הטמעת המלצות לטיפול בקונפליקטים במסגרת תכנית אב ‪ /‬תכניות עבודה‬ ‫של המועצה‪ .‬שילוב בין פעילויות ושימושים שעד כה לא התקיים‪.‬‬ ‫חוזקות וחולשות‬ ‫חוזקות‪:‬‬ ‫ זיהוי ומיפוי הקונפליקטים במועצה בצורה מסודרת‪.‬‬‫ ניתן לבסס על תשתיות ומשאבים קיימים‪.‬‬‫ ניתן ליישם באופן מיידי‪.‬‬‫ בסיס ליצירת שיתופי פעולה עם בעלי עניין בשטחים הפתוחים‪.‬‬‫ יכול לתרום במיתון קונפלקטים ומתחים ולשיפור איכות החיים‬‫במועצה‪.‬‬ ‫חולשות‪:‬‬ ‫ עשוי להציף סוגיות רגישות ולעורר התנגדויות‪.‬‬‫הכלי נדרש בכל המועצות אולם הוא רלוונטי במיוחד כשלב מקדמי‬ ‫למועצות שרוצות לקדם מדיניות תכנון‪ ,‬ניהול ו‪/‬או פיתוח בשטחים‬ ‫הפתוחים או במועצות שעוברות תהליכי שינוי משמעותיים (חברתיים‪,‬‬ ‫פיסיים או אחרים)‪.‬‬ ‫הכלי דינאמי יחסית וניתן להתאים את תוכנו ואופן ההצגה שלו לאופי‬ ‫המועצה וצרכיה‪ .‬ניתן למשל לשנות את היקף השטח הנידון (ניתוח כל‬ ‫תחום המועצה או רק חלקים ממנה)‪ ,‬או להתמקד בקונפליקטים מתחום‬ ‫מסוים (למשל רק מתחום הסביבה או רק מתחום הבטיחות והביטחון)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ניתן לבחור את אופן הצגת הניתוח‪ -‬על מפת המועצה‪ ,‬בטבלה או‬ ‫בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫מידת התאמה של‬ ‫הכלי לקהל היעד‬ ‫גמישות‬ ‫מענה ללחצי פיתוח‬ ‫מיפוי קונפליקטים יכול לסייע באיתור והערכת איומים על השטחים‬ ‫הפתוחים וזיהוי הגורמים מולם יש לפעול‪ ,‬אך הוא לא מספק מענה ישיר‬ ‫למניעת פיתוחם‪.‬‬ ‫יחסי גומלין בין כלים‬ ‫‪ ‬הטמעת מערכת מידע לתכנון וניהול השטחים הפתוחים‬ ‫השתלבות כלים‬ ‫עם כלים הכרחיים‬ ‫אחרים‬ ‫כלים‬ ‫‪ ‬סקר ערכי טבע‪ ,‬נוף וחקלאות – רצוי כשלב מקדים למיפוי‬ ‫‪/‬‬ ‫אפשריים‬ ‫‪ ‬מפגשי דיאלוג‬ ‫מומלצים ‪ ‬הקמת מנגנון לגישור קונפליקטים במועצה‬ ‫מדריכים נלווים‬ ‫רלוונטיים‬ ‫זיקה ישירה בתהליך ליישום הכלים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬הכנת תכנית אב נושאית‪ /‬תכנית לשטחים פתוחים‬ ‫‪ ‬קידום מרחב ביוספרי‬ ‫‪ ‬מדריך ניטור השטחים הפתוחים במועצות האזוריות‬ ‫‪49‬‬ ‫שאלוני הערכה ייעודיים לבחירת כלים‬ ‫להלן מוצגים שאלוני הערכה ייעודים לתחומים הבאים‪ :‬חקלאות‪ ,‬תיירות פנאי ונופש‪ ,‬סביבה‬ ‫וקהילה וחברה וקהילה (חינוך)‪.‬‬ ‫בתחום העוסק בסביבה וקיימות נכלל הנושא האקולוגי‪ .‬כל ההתיחסות לנושא זה‪ ,‬לרבות‬ ‫שאלון ייעודי לבחירת הכלים האקולוגיים נכלל במדריך הייעודי‪ :‬תכנית לניהול שטחים‬ ‫פתוחים וניטור‪.‬‬ ‫שאלוני הערכה מורכבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שאלון לאפיון המועצה בתחום הפעילות המסוים‬ ‫‪ .9‬טבלת התאמת כלים לפי מאפייני המועצה בתחום הפעילות (בהתאם לתשובות בשאלון)‪.‬‬ ‫בשלב זה‪ ,‬מוצגים שאלוני ההערכה לכל תחום בלבד‪ .‬טבלאות להתאמת הכלים תושלם בהמשך‪,‬‬ ‫למעט בתחום החקלאות (טבלה זו מצוגת כדוגמא במסגרת מסלול הפעולה האופרטיבי)‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫שאלון הערכה ייעודי ‪ -‬חקלאות‬ ‫שאלות להערכת נושא החקלאות במועצה‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫√‪-/‬‬ ‫האם ענף החקלאות מהווה מקור תעסוקה משמעותי במועצה?‬ ‫האם ישובי המועצה הם ישובים בעלי אופי חקלאי?‬ ‫האם היקף השטחים החקלאיים גבוה ביחס לסה"כ השטחים הפתוחים במועצה?‬ ‫כללי‬ ‫האם פעילות חקלאית תעשייתית נפוצה במועצה?‬ ‫האם היקף השטחים החקלאיים שאינו מעובד גדול יחסית?‬ ‫האם למועצה ויישוביה יש זיקה ייחודית‪/‬היסטורית לפעילות החקלאית?‬ ‫האם המועצה מושפעת מלחצי פיתוח ואיומים שונים על השטחים החקלאיים?‬ ‫האם למועצה‪/‬הועדה החקלאית יש קשר רציף ותדיר עם הקהילה החקלאית?‬ ‫האם קיימים נהלי עבודה סדירים בין המועצה לחקלאים?‬ ‫האם קיימת במועצה‪/‬ועדה חקלאית תכנית עבודה לתכנון וניהול המרחב החקלאי‪,‬‬ ‫לרבות מערך מעקב ובקרה (תכנון מול ביצוע‪ ,‬חיתוכי מצב)?‬ ‫ניהול המרחב האם למועצה‪/‬הועדה החקלאית מדיניות סדורה לתכנון וניהול המרחב החקלאי?‬ ‫החקלאי‬ ‫האם למועצה‪/‬הועדה החקלאית יש קשר רציף ותדיר עם המחוז?‬ ‫האם למועצה קיים מסד נתונים לגבי הגידולים החקלאיים וההיקפים שלהם בשטחי‬ ‫המועצה (סקירה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫האם במועצה נערך לימוד כולל של השטחים הפתוחים וערכי טבע והנוף הנכללים‬ ‫בהם (סקירה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫האם מתקבלות תלונות רבות מהציבור בגין הפעילות החקלאית בשטחי המועצה‪:‬‬ ‫פסולת חקלאית‪ ,‬הדברות‪ ,‬ריסוסים?‬ ‫האם נוצרים מטרדים סביבתיים עקב הפעילות החקלאית?‬ ‫ממשק‬ ‫חקלאות‬ ‫וסביבה‬ ‫האם ישנם נהלים סדירים לפעילות החקלאית בשטחי המועצה?‬ ‫האם לחקלאי המועצה יש זיקה לשטחים הפתוחים ותפישת אחריות לשמירתם?‬ ‫האם החקלאים מעורבים‪/‬לוקחים חלק בשמירת השטחים הפתוחים במועצה?‬ ‫האם התפישה המעודדת חקלאות מקיימת נמצאת בסדר היום של המועצה ו‪/‬או‬ ‫הועדה החקלאית ובפעילותה?‬ ‫יעילות‬ ‫ורווחיות‬ ‫האם מתקיימים שתופי פעולה ו‪/‬או התארגנויות בין החקלאים במועצה ו‪/‬או עם‬ ‫חקלאים מרשויות נוספות (שיווק‪ ,‬שיתופי ידע?‪?)..‬‬ ‫עידוד וליווי האם קיים דור המשך משמעותי במגזר החקלאי במועצה?‬ ‫דור המשך האם יש פעילות לעידוד וליווי דור המשך במועצה?‬ ‫‪155‬‬ ‫שאלון הערכה ייעודי – תיירות פנאי ונופש‬ ‫שאלות להערכת נושא תיירות פנאי ונופש במועצה‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫√‪-/‬‬ ‫האם התיירות מהווה כיום מקור תעסוקה משמעותי במועצה?‬ ‫האם ישובי המועצה הם ישובים בעלי אופי חקלאי?‬ ‫האם מוקדי ותשתית התיירות מרוכזים בישובים?‬ ‫האם התיירות מתמקדת בשטחים הפתוחים ו‪/‬או החקלאיים?‬ ‫האם ישנם נושאים ייחודיים המזוהים רק עם המועצה?‬ ‫כללי‬ ‫האם במועצה אתרים‪/‬מכלולי נוף לשימור מתוקף תכניות?‬ ‫האם תשתיות דרכים מרכזיות עוברות בתחום המועצה?‬ ‫האם הערכים הנופיים של המועצה מהווים מוקד משיכה לתיירים ומבקרים?‬ ‫האם במועצה יש עומס של מבקרים בשטחים הפתוחים?‬ ‫האם במועצה חלים איומים ולחצים על השטחים הפתוחים השונים‪ ,‬לרבות על אתרים‬ ‫תיירותיים‪ /‬אזורי פנאי ונופש?‬ ‫האם למועצה‪/‬אגף תיירות פנאי ונופש יש קשר רציף ותדיר עם קהילת התיירנים?‬ ‫האם קיימים נהלי עבודה סדירים בין המועצה לתיירנים‪/‬בעלי עסקי התיירות במועצה?‬ ‫האם קיימת במועצה‪ /‬אגף תיירות פנאי ונופש מדיניות סדורה לקידום ופיתוח התיירות‬ ‫קידום ופיתוח פנאי ונופש במועצה‪ ,‬לרבות מערך מעקב ובקרה?‬ ‫מערך תיירות‬ ‫האם המועצה מעוניינת בחיזוק ההיצע התיירותי ומשיכת מבקרים נוספים?‬ ‫פנאי ונופש‬ ‫במועצה האם המועצה רוצה להיות מעורבת יותר בפיתוח יוזמות תיירותיות?‬ ‫האם במועצה נעשה תהליך לבחינת הפוטנציאל התיירותי?‬ ‫האם במועצה נערך לימוד כולל של השטחים הפתוחים וערכי טבע והנוף הנכללים‬ ‫בהם (סקירה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫האם מתקבלות תלונות רבות מהציבור בגין הפעילות של המבקרים בשטחי המועצה?‬ ‫פסולת‪ ,‬רעש‪ ,‬נזק לשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫ממשק‬ ‫תיירות‪,‬‬ ‫האם נוצרים מטרדים סביבתיים עקב הפעילויות של המבקרים בשטחים הפתוחים?‬ ‫פנאי ונופש‬ ‫וסביבה‬ ‫האם מצויים נהלים סדירים במועצה לגבי אופן השימוש של התושבים והמבקרים‬ ‫בשטחים הפתוחים?‬ ‫עידוד יזמות האם יש פעילות לעידוד וליווי יזמות מקומית לפיתוח תיירות במועצה?‬ ‫תיירות‬ ‫האם המועצה מעוניינת בהגברת יזמות מקומית בתיירות בתחומה?‬ ‫מקומית‬ ‫‪151‬‬ ‫שאלון הערכה ייעודי – סביבה וקיימות‬ ‫שאלות להערכת נושא סביבה וקיימות במועצה‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫√‪-/‬‬ ‫האם במועצה ערכי טבע‪/‬מכלולי נוף לשימור מתוקף תכניות?‬ ‫האם השטחים הפתוחים מהווים גורם משיכה לתיירים ומבקרים?‬ ‫כללי‬ ‫האם חלים איומים ולחצי פיתוח על השטחים הפתוחים במועצה?‬ ‫האם למועצה‪/‬יחידה סביבתית יש קשר רציף ותדיר עם הישובים בנושאי סביבה?‬ ‫האם קיימת במועצה‪ /‬יחידה סביבתית מדיניות סדורה לקידום וטיפוח השטחים‬ ‫הפתוחים במועצה‪ ,‬לרבות מערך מעקב ובקרה?‬ ‫האם היחידה הסביבתית מצליחה להתמודד עם מרבית המטרדים הסביבתיים?‬ ‫תכנון וניהול‬ ‫השטחים האם המועצה פועלת‪/‬מעורבת בועדות התכנון כנגד תכניות פיתוח המקודמות בתחומי‬ ‫הפתוחים שטחים הפתוחים במועצה?‬ ‫האם המועצה רוצה לפעול לחיזוק מעמד השטחים הפתוחים בתחומה?‬ ‫האם במועצה נערך לימוד כולל של השטחים הפתוחים וערכי טבע והנוף הנכללים‬ ‫בהם (סקירה‪ ,‬ניתוח‪ ,‬מיפוי)?‬ ‫האם מתקבלות תלונות רבות מהציבור בגין מטרדים סביבתיים בשטחי המועצה?‬ ‫האם מתקבלות תלונות רבות מהציבור בגין הפעילות של המבקרים בשטחי המועצה‪:‬‬ ‫רעש‪ ,‬לכלוך‪ ,‬נזקים?‬ ‫ממשק‬ ‫‬‫סביבה‬ ‫האם מתקבלות תלונות רבות מהציבור בגין הפעילות החקלאית בשטחי המועצה‪:‬‬ ‫חקלאות‪ ,‬פסולת חקלאית‪ ,‬הדברות‪ ,‬ריסוסים?‬ ‫תיירות‬ ‫פנאי ונופש האם מצויים מטרדים סביבתיים רבים בשטחי המועצה?‬ ‫וקהילה‬ ‫האם מצויים נהלים סדירים במועצה לגבי אופן השימוש של התושבים והמבקרים‬ ‫בשטחים הפתוחים?‬ ‫האם ישנם נהלים סדירים לפעילות החקלאית בשטחי המועצה?‬ ‫יעילות‬ ‫ורווחיות‬ ‫טיפוח‬ ‫שטחים‬ ‫פתוחים‬ ‫במועצה‬ ‫אזורית‬ ‫האם קיימים שיתופי פעולה בטיפול במטרדים סביבתיים בשטחים הפתוחים ו‪/‬או‬ ‫לטיפוחם בין המועצה לרשויות אחרות ו‪/‬או גורמים שונים?‬ ‫האם המועצה מעוניינת לפעול לפיצוי סביבתי לאחר פיתוח?‬ ‫האם המועצה רוצה לפעול למיתוג והבלטת הערכים הייחודיים בתחומה למשיכת‬ ‫תושבים ומבקרים?‬ ‫האם המועצה מעורבת‪ /‬רוצה לפעול לקידום פעילויות לטיפוח‪/‬תחזוק שטחים‬ ‫פתוחים?‬ ‫האם תושבי המועצה עושים שימוש בשטחים הפתוחים?‬ ‫האם המועצה מעוניינת בהגברת השימוש והזיקה אל השטחים הפתוחים בתחומה?‬ ‫*כפי שצויין לעיל‪ ,‬יוצג שאלון ייעודי לכלים האקולוגיים במסגרת המדריך‪ :‬תכנית לניהול שטח וניטור‪.‬‬ ‫‪152‬‬ ‫שאלון הערכה ייעודי – חברה וקהילה (חינוך)‬ ‫שאלות להערכת נושא חברה וקהילה (חינוך)‬ ‫כן‪/‬לא‬ ‫√‪-/‬‬ ‫האם במסגרות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות במועצה עוסקים בנושאי‬ ‫הקיימות‪ ,‬חקלאות וסביבה?‬ ‫כללי‬ ‫האם חלים איומים ולחצי פיתוח על השטחים הפתוחים במועצה?‬ ‫האם המועצה מאופיינת בישובים בעלי אופי חקלאי?‬ ‫האם במועצה מתקיימים שינויים דמוגרפיים משמעותיים?‬ ‫הטמעת‬ ‫תפישת‬ ‫חשיבות‬ ‫שמירת‬ ‫השטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫בפעילות‬ ‫המועצה‬ ‫האם למועצה‪/‬יחידה סביבתית‪/‬אגף חינוך וקהילה יש קשר רציף ותדיר עם הישובים‬ ‫בנושאי סביבה‪ ,‬קיימות וחקלאות?‬ ‫האם קיימת במועצה‪ /‬יחידה חינוך סביבתי תכנית עבודה סדורה להעלאת מודעות של‬ ‫תושבי המועצה והקהילות השונות לשמירת השטחים הפתוחים‪ ,‬לרבות מעקב ובקרה?‬ ‫האם עובדי המועצה מטמיעים בפעילות השוטפת עקרונות קיימות?‬ ‫האם התפישה המעודדת סביבה מקיימת‪ ,‬שמירה על שירותי המערכת האקולוגיים‬ ‫נמצאת בסדר היום של המועצה ובפעילותה?‬ ‫האם המועצה רוצה לקחת חלק משמעותי יותר בשמירת וטיפוח השטחים הפתוחים‬ ‫בתחומה?‬ ‫ממשק קהילה האם מתקבלות תלונות רבות מהציבור בגין מטרדים סביבתיים ומטרדי מפעילות פנאי‬ ‫– סביבה‪ ,‬ונופש בשטחי המועצה?‬ ‫חקלאות‪,‬‬ ‫האם קיימים מתחים בין קבוצות או קהילות שונות במועצה?‬ ‫תיירות‬ ‫פנאי ונופש‬ ‫האם התושבים מעורבים בפעילות לשמירת וטיפוח השטחים הפתוחים ו‪/‬או ערכי‬ ‫טבע?‬ ‫עידוד‬ ‫מעורבות‬ ‫הקהילות‬ ‫בשמירת‬ ‫בשטחים‬ ‫הפתוחים‬ ‫האם המועצה רוצה לעודד את המעורבות הקהילתית בשמירת וטיפוח השטחים‬ ‫הפתוחים ו‪/‬או ערכי טבע?‬ ‫האם לחקלאי המועצה יש זיקה לשטחים הפתוחים ותפישת אחריות לשמירתם?‬ ‫האם החקלאים מעורבים‪/‬לוקחים חלק בשמירת השטחים הפתוחים במועצה?‬ ‫האם המועצה מעוניינת בהגברת השימוש והזיקה אל השטחים הפתוחים בתחומה?‬ ‫האם התושבים מעורבים בתהליכי תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצה באופן‬ ‫רציף ותדיר?‬ ‫האם ישנם ערכים ייחודיים‪ /‬מוקדים מרכזיים ו‪/‬או פעילויות מסוימות במועצה עימם‬ ‫הקהילה מזדהה – יוצרים תחושת שייכות וגאווה?‬ ‫האם המועצה מעוניינת לחזק‪/‬ליצור תחושת שייכות וגאווה?‬ ‫‪153‬‬ ‫הלכה למעשה‬ ‫פרק זה יציג דוגמאות שונות של מספר מועצות אזוריות "מיישמות" – מועצות שיזמו ולקחו‬ ‫חלק פעיל בהובלת תהליכים לתכנון וניהול שטחים פתוחים בתחומן‪ ,‬תוך שימוש בכלים שונים‪.‬‬ ‫המועצות המובאות כמקרי בוחן מייצגות מועצות השונות במיקומן ובמאפייניהן‪.‬‬ ‫מלבד הדוגמאות לכלים ולאמצעים השונים אותן המועצות אימצו‪ ,‬מטרת הפרק לסייע בהבנת‬ ‫המשמעות של תהליך אפיון המועצה והאופן בו הוא משפיע על בחירת הכלים – כלומר‪ ,‬מה‬ ‫הרציונאל העומד בתהליך בחירת הכלים וכיצד ניתן ללמוד מן הדוגמאות השונות על יישום‬ ‫התהליכים במועצה שלי‪ .‬כן יציג הפרק התפתחות של אימוץ והפעלת כלים במועצה לפי‬ ‫הצרכים המשתנים ושאיפות הפיתוח לאורך זמן‪ ,.‬ולסיכום‪ ,‬יוצגו תובנות שונות לאורך התהליך‬ ‫שעברו המועצות‪ .‬יש להדגיש כי בכל אחת מן המועצות המוצגות כמקרי בוחן‪ ,‬תהליך הטמעת‬ ‫כלים לתכנון וניהול השטחים הפתוחים לא תם ‪ -‬תכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצות‬ ‫מהווה דרך חיים‪ ,‬ולא משימה חד פעמית‪.‬‬ ‫דוגמא ‪" – 1‬פיילוט מועצה אזורית לב השרון"‬ ‫המועצה האזורית לב השרון מעורבת מזה מספר רב של שנים בתהליכי לתכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים בתחומה‪ ,‬בין היתר הכנת תכניות לשטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא‪,‬‬ ‫פיתוח מערכת שבילים ירוקים במועצה – "דרך הלב"‪ ,‬אימוץ אתרים ע"י הקהילה‪ ,‬ארועי‬ ‫טיפוח ובילוי בטבע‪ ,‬ובשנתיים האחרונות החל מהלך משמעותי לקידום חקלאות תומכת‬ ‫סביבה וביסוס העורקים הירוקים בשטחי המועצה‪.‬‬ ‫בימים אלו מקודמת במועצה‪ ,‬הכנת תכנית תכנית אב כוללת לשטחים הפתוחים במועצה‪,‬‬ ‫במטרה לספק למועצה ארגז כלים אפקטיבי וכוללני וניהול ותכנון השטחים כחלק ממהלך‬ ‫ארצי ‪ -‬המדריך לתכנון וניהול השטחים הפתוחים‪ .‬תכנית זו למעשה מהווה "פיילוט" למדריך‬ ‫ולמתודולוגיה שפותחה במסגרתו‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬נערכה סדנת עבודה לאפיון המועצה ולבחירת הכלים ליישום במועצה‪ .‬בסדנא‬ ‫השתתפו מנהלי אגפים ויחידות מגוונות במועצה‪ ,‬בהתאם למסגרת המלווה‪" :‬פורום שטחים‬ ‫פתוחים"‪ .‬הסדנא התקיימה בהתאם לשלבי העבודה המוצעים במדריך‪:‬‬ ‫שלב ראשון – בחירת מסלול פעולה למועצה‬ ‫במועצה האזורית לב השרון מתקיים תהליך כוללני לקידום השטחים הפתוחים ולכן מסלול‬ ‫הפעולה האסטרטגי נמצא מתאים יותר‪.‬‬ ‫למה מסלול פעולה אסטרטגי מתאים למועצה האזורית לב השרון?‬ ‫‪ ‬המועצה נמצאת בתהליך של חשיבה ותכנון של השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ ‬השטחים הפתוחים מקבלים חשיבות גבוהה בסדר היום של המועצה‪.‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪ ‬ישנה הכרה בחשיבות נושאי איכות סביבה באופן שיוצר מכנה משותף בין החקלאים‬ ‫לתושבים‪.‬‬ ‫‪ ‬המועצה מביעה רצון להתוות מדיניות כוללת וארוכת טווח בנושא השטחים הפתוחים‬ ‫‪ ‬קיימת נכונות להקים מערך מסודר לתפעול וניהול השטחים הפתוחים‬ ‫שלב שני – תהליך לאפיון המועצה‬ ‫תהליך אפיון המועצה – סוגיות אסטרטגיות‬ ‫בשלב זה‪ ,‬המשתתפים בסדנא התבקשו לאפיין את המועצה ואת הפעילות המתקיימת בשטחים‬ ‫הפתוחים כיום והיכן היא רואה את מירב הפוטנציאל בעתיד – בתחומי הפעילות הבאים‪:‬‬ ‫חקלאות‪ ,‬תיירות פנאי ונופש‪ ,‬סביבה וקיימות‪ ,‬חברה וקהילה (חינוך)‪ .‬בתהליך האפיון עלה כי‬ ‫במועצה האזורית לב השרון‪:‬‬ ‫‪ .1‬חקלאות במועצה נתפסת כתחום סטאטי שאינו צפוי להתרחב בעתיד‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לפעול‬ ‫לקידום החקלאות במועצה בדגש של חקלאות תומכת סביבה‪.‬‬ ‫‪ .9‬קיים מחסור משמעותי בתשתית לפעילות תיירות‪ ,‬פנאי ונופש‪ .‬נכון להיום‪ ,‬למעט פרויקט‬ ‫"דרך הלב" ו"המחפורת"‪ ,‬פרויקטים הקשורים בפנאי ונופש ברחבי המועצה הם פרויקטים‬ ‫נקודתיים הנובעים מיוזמות אישיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפורום רואה קשר ישיר בין פיתוח פעילות פנאי ונופש לבין פיתוח תחום החברה והקהילה‪.‬‬ ‫‪ .5‬יש לשים דגש על קידום אופציות של תיירות חקלאית אצל המשקים‪.‬‬ ‫‪ .8‬כבר היום מתבצעת במועצה פעילות נרחבת בתחום החברה והקהילה וחיבורה לשטחים‬ ‫הפתוחים ולערכים הסביבתיים במועצה‪.‬‬ ‫להלן מוצג סיכום הערכת המשתתפים לאפיון המועצה – היום ומחר‪.‬‬ ‫‪155‬‬ ‫תהליך אפיון המועצה – סוגיות אסטרטגיות‬ ‫בהמשך‪ ,‬המשתתפים נתבקשו לאפיין את המועצה לפי מספר סוגיות אסטרטגיות עימן היא‬ ‫מתמודדת במסגרת פעילותה השוטפת‪ .‬הסוגיות הן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם חלים על השטחים הפתוחים במועצה איומים ולחצים לפיתוח‪ ,‬ואם כן‪ ,‬באיזו‬ ‫מידה?‬ ‫‪‬‬ ‫באיזו מידה המועצה מעורבת‪/‬שותפה לתכנון וניהול השטחים הפתוחים בתחומה?‬ ‫‪‬‬ ‫מה הפוטנציאל של המועצה להשיג תקציבים‪/‬מקורות מימון?‬ ‫‪‬‬ ‫האם המועצה שואפת לפעול לקידום השטחים הפתוחים במועצה בטווח המיידי או‬ ‫הרחוק?‬ ‫להלן מוצגות הערכות המשוקללות של אפיון המועצה לפי סוגיות אסטרטגיות‪:‬‬ ‫‪156‬‬ ‫דיון בסוגיות במהלך הסדנא העלה כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬חברי הפורום מסכימים כי על לב השרון פועלים לחצי פיתוח משמעותיים מצד הרשויות‬ ‫הסובבות אותה‪ .‬ראש המועצה מרכז את ההתמודדות מול הלחצים הללו והם באים לידי‬ ‫ביטוי בפעילות השוטפת של אגפי המועצה במידה פחותה‪.‬‬ ‫‪ .9‬ללב השרון שתי בעיות מרכזיות בגיוס כספים‪ .‬הראשון הוא המצב הסוציו‪-‬אקונומי‬ ‫"הכביכול" טוב של התושבים (אף כי המועצה האזורית לב השרון נמצאת באשכול ‪ 5‬בדירוג‬ ‫הסוציו‪-‬אקונומי בלבד!) ומיקומה במרכז הארץ אשר מונעים קבלת תמיכה ממשלתית‪.‬‬ ‫בעיה נוספת היא כי צרכי המועצה רבים ולכן גם כאשר היא מצליחה להשיג תקציבים‬ ‫חיצוניים הם אינם עונים על הצרכים‪.‬‬ ‫שלב שלישי – תהליך בחירת הכלים ליישום במועצה‬ ‫על בסיס תהליך האפיון שקיימה המועצה התקבלו מספר תובנות מרכזיות‪ .‬תובנות אלו‬ ‫משפיעות באופן ישיר על הכלים שיומלצו ליישום במועצה לקידום תכנון וניהול השטחים‬ ‫הפתוחים בתחומה‪ .‬התובנות המרכזיות הן‪:‬‬ ‫‪ .1‬תחום הפעילות אותו המועצה רוצה לקדם במידה משמעותית (ביחס למצב כיום) הינו‬ ‫תחום התיירות‪ ,‬פנאי ונופש‪>= .‬ועל כן הוא יהווה לעוגן מרכזי בבחירת הכלים ליישום‬ ‫במועצה‪.‬‬ ‫‪ .9‬בתחום הקיימות והסביבה ותחום החברה והקהילה‪ ,‬המועצה מעורבת כיום במידה רבה‬ ‫ומעוניינת להמשיך לקדם גם בעתיד‪ >= .‬תהליך בחירת הכלים ישאף ליישום כלים להם‬ ‫קיים ממשק בין התיירות פנאי ונופש עם תחומי פעילות אלו ככל הניתן‪.‬‬ ‫אף כי המועצה נתנה משקל גדול יותר לפיתוח עתידי בתחומי הסביבה והקהילה‪ ,‬התקבלה‬ ‫החלטה כי לתחום התיירות תינתן עדיפות מירבית מבין התחומים‪ ,‬היות ועד כה הוא היווה‬ ‫תחום שניתן לו טיפול מצומצם בלבד‪ ,‬והמועצה סבורה כי יש צורך לקדמו ולמתגו במועצה‬ ‫כיוון שיש לו פוטנציאל רב באזור המרכז‪.‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪ .3‬המועצה מאופיינת אמנם כמועצה בעלת מאפיינים חקלאיים‪ ,‬אולם תחום זה מקבל‬ ‫עדיפות קטנה יותר מבחינת פוטנציאל ושאיפות הפיתוח בתחום המועצה‪>= .‬אף כי‬ ‫החקלאות מהווה דבר מובן מאליו במועצה‪ ,‬יש לה משמעות רחבה ומומלץ כי ישולב‬ ‫בתכנית העבודה כלי שיקשור את החקלאות לפיתוח התיירות ו‪/‬או הממשקים הנוספים‬ ‫שניתנה להם חשיבות רבה יותר מאשר לחקלאות‪ .‬כלי רלוונטי לתחום המועצה יכול להיות‬ ‫לדוגמא קידום תיירות חקלאית‪.‬‬ ‫‪ .5‬מבחינת התמודדות ברמת הניהול‬ ‫השוטף‪ :‬המועצה מתמודדת במידה‬ ‫רבה עם לחצי הפיתוח על השטחים‬ ‫הפתוחים‪ .‬בנוסף‪ ,‬למועצה קיים‬ ‫קושי בהשגת תקציבים במרבית‬ ‫התחומים‪ .‬המועצה רואה חשיבות‬ ‫בקידום השטחים הפתוחים בתחומה‬ ‫והיא מעורבת בפעילויות שונות‬ ‫ומגוונות‪ .‬המועצה מעוניינת בשילוב‬ ‫יישום כלים בטווח המיידי ובטווח‬ ‫הארוך‪>= .‬איומי הפיתוח מהווים סוגיה מרכזית בהתמודדות של המועצה וכן הסוגיה‬ ‫התקציבית‪ .‬לנוכח זאת‪ ,‬ישנה עדיפות להפעלת כלים ממעגל היישום הראשון‪ ,‬כלים אשר‬ ‫מתבססים על תשתיות ומשאבים קיימים המאפשרים התמודדות ברמה בינונית ויותר עם‬ ‫לחצי הפיתוח והאיומים על השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫תהליך בחירת הכלים ‪ -‬סינון ראשוני‬ ‫בהתאם לתובנות אלו‪ ,‬הסינון הראשוני‬ ‫הכווין כי הכלים הנדרשים ביותר למועצה‬ ‫יהיו כלים מתחום התיירות‪ ,‬פנאי ונופש‪.‬‬ ‫כלים שניתן להפעיל כבר בטווח המיידי‪,‬‬ ‫הנשענים על התשתיות והמשאבים‬ ‫הקיימים במועצה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬רצוי כי‬ ‫המועצה תבחן כלים מתחומי פעילות שונים‬ ‫להם קיים ממשק עם תחום התיירות‪ ,‬פנאי‬ ‫ונופש‪ ,‬תחום הפעילות המבוקש במועצה‪,‬‬ ‫כמו גם עם הסוגיות האסטרטגיות‬ ‫המהותיות במועצה‪.‬‬ ‫‪159‬‬ ‫תהליך בחירת הכלים – שקלול ותעדוף כלים‬ ‫בשלב השני בתהליך בחירת הכלים‪ ,‬חברי המועצה התבקשו לדרג ולתעדף את הכלים המוצעים‬ ‫למועצה לפי מידת ישימותם‪ ,‬טווח היישום שלהם (קצר‪/‬רחוק)‪ ,‬ודירוג תרומתם לחקלאות‪ ,‬לטבע‬ ‫ולנוף‪ ,‬לציבור התושבים ולציבור הרחב – על מנת לבחור את הכלים ליישום במועצה‪.‬‬ ‫להלן הערכת דירוג הכלים המשוקללת במועצה האזורית לב השרון‪:‬‬ ‫כלי‬ ‫ישימות‬ ‫(תנאי סף)‬ ‫חיזוק ועדות‬ ‫סעיף‬ ‫אגרותוריזם‬ ‫מיתוג‬ ‫פיתוח‬ ‫טווח יישום‬ ‫(קצר‪/‬‬ ‫רחוק)‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תרומה‬ ‫לחקלאות‬ ‫תרומה‬ ‫לטבע‬ ‫ולנוף‬ ‫תרומה‬ ‫לתושבי‬ ‫המועצה‬ ‫תרומה‬ ‫לציבור‬ ‫הרחב‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3.3‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬לב השרון ‪ -‬דירוג הכלים‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חיזוק ועדות‬ ‫סעיף‬ ‫אגרותוריזם‬ ‫מיתוג‬ ‫פיתוח אתרים‬ ‫דירוג‬ ‫ישימות‬ ‫הכלים המומלצים ליישום במועצה הם קודם כל‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכלים להם הוערכה רמת ישימות גבוהה במועצה;‬ ‫‪ .9‬ולאחר מכן כלים שניתנה להם עדיפות כוללת בהיבטים השונים (סה"כ)‪.‬‬ ‫בשלב זה נבחנו והוערכו במועצה כלים מתחום התיירות בלבד‪ .‬במסגרת הפיילוט והכנת תכנית האב‬ ‫לשטחים פתוחים במועצה‪ ,‬תתקיים סדנת עבודה נוספת מול פורום שטחים פתוחים‪ ,‬שמטרתה‬ ‫השלמת תהליך בחירת הכלים והתווית תכנית עבודה רב שנתית כוללת למועצה‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ – 2‬מועצה אזורית בני שמעון – יושלם בהמשך‬ ‫דוגמא ‪ – 3‬מועצה אזורית רמת הגולן – יושלם בהמשך‬ ‫‪154‬‬ ‫חלק שלישי ‪ -‬הטמעת המדריך ושילוב במערך הארגוני‬ ‫החלק השלישי והאחרון במדריך המרכזי‪ ,‬מתייחס לשלבי הטמעת המדריך במועצה – מה‬ ‫עכשיו? דהיינו איך כל התהליך מתקיים בפועל במועצות האזוריות השונות‪ :‬באיזה אופן יתחיל‬ ‫התהליך להתקדם במועצה‪ ,‬מי יובילו ומי יהיו השותפים‪ ,‬מה יהיה משך התהליך וכמה מפגשים‬ ‫נדרשים‪ ,‬באיזה שלב רצוי לשתף בעלי עניין ואת הציבור המקומי וכיצד ניתן לעקוב אחר‬ ‫התקדמות התכנית והצלחתו‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬חלק זה מורכב משלושה נושאים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬השקת המדריך במועצה והטמעה במבנה הארגוני‬ ‫‪ .9‬יצירת שותפויות – בעלי עניין וציבור‬ ‫‪ .3‬כלים למעקב ובקרה למועצה‬ ‫‪.1‬השקת המדריך במועצה והטמעה במבנה הארגוני‬ ‫תהליך הטמעה והתאמה ארגונית הוא תהליך מובנה המורכב ממספר שלבים‪ .‬כל שלב מהווה‬ ‫שלב הכרחי לביצוע השלב הבא‪ .‬כל שלב מוגדר מראש לפי מטרות ולמי הוא מיועד (ראשי‬ ‫מועצות‪ ,‬בעלי תפקידים מובילי תהליך‪ ,‬פורום עבודה רחב ופורום עבודה מצומצם)‪ .‬חלק מן‬ ‫השלבים יתקיימו במסגרת המועצה וחלקם במסגרת חוץ מועצתית (ארצית)‪ ,‬בהובלת מרכז‬ ‫המועצות האזוריות‪.‬‬ ‫על מנת להצליח במהלך כולו יש לפתח את תהליכי הבחירה והניהול ביחד עם שותפים בתוך‬ ‫המועצות וכן עם שותפים רלוונטיים‪ .‬מדריך ההטמעה מעניק כלים – כתובים‪ ,‬סדנאיים‬ ‫ומצולמים שיסייעו למועצות בחיזוק המודעות לחשיבות השטחים הפתוחים‪ ,‬בהטמעת הכלים‬ ‫לעשייה שוטפת במועצה וליצירת אחריות משותפת לתהליכי ניהול שטחים פתוחים‪ .‬חשוב כי‬ ‫מובילי ב במועצות ישתתפו בסדנאות אלו ויקחו בהן חלק פעיל לטובת הצלחת יישום התהליך‬ ‫במועצה‪.‬‬ ‫להלן מפורטים שלבי ההטמעה במועצה אזורית שתבחר לפעול לפי מסלול הפעולה האסטרטגי‪.‬‬ ‫הנחיות לביצוע תהליך ההטמעה במועצה יועברו באמצעות סדנאות ייעודיות‪.‬‬ ‫באופן זהה‪ ,‬יוגדר תהליך ההטמעה הנדרש עבור מסלול פעולה אופרטיבי‪ ,‬אף כי תהליך זה פשוט‬ ‫יותר ליישום וניתן להפעילו באופן ישיר באמצעות שימוש בהנחיות במדריך‪ ,‬יש חשיבות לביצוע‬ ‫מספר מהלכים כוללים במועצה‪ ,‬באמצעות פורום רחב יותר‪.‬‬ ‫‪115‬‬ ‫תהליך הטמעה במועצה – שלבי ביצוע במסלול הפעולה האסטרטגי‬ ‫פעילות חוץ מועצתית (ארצית)‬ ‫סדנאות הכנה‪:‬‬ ‫‪ .1‬למובילי התהליך במועצות‬ ‫‪ .2‬לאנשי מקצוע חיצוניים (הכשרת בעלי מקצוע כיועצים חיצוניים‬ ‫להובלת תהליך ההטמעה במועצות)‬ ‫בתוך המועצה‬ ‫ישיבת הכנה – כחלק מפורום קבוע דוגמת ישיבת מליאה‪ .‬ראש המועצה‬ ‫והמוביל המקצועי של הפרוייקט במועצה יעבירו מצגת שמטרתה הכנת‬ ‫הנציגים השונים לעיסוק בנושא השטחים הפתוחים במועצה ואימוץ‬ ‫המדריך‪ ,‬על‪-‬ידי סקירה של המצב הקיים ברמה הארצית והמקומית‬ ‫(שטחים פתוחים‪ ,‬איומים‪ ,‬מה קורה עכשיו) וחיבור למועצה עצמה‪.‬‬ ‫זוהי הכנה תודעתית ועדיין לא הנעה לפעולה ספציפית‪.‬‬ ‫מפגש ייעודי ראשון‬ ‫ביצוע תהליך איפיון באמצעות פורום שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫בתום התהליך מוצעים ‪ 11‬כלים לדיון ולהערכה לשלב הבא‪.‬‬ ‫מפגש ייעודי שני‬ ‫ביצוע תהליך לבחירת כלים ליישום במועצה באמצעות פורום שטחים‬ ‫פתוחים‪.‬‬ ‫בתום התהליך מתקבלת החלטה על הכלים שיובאו ליישום במועצה‪.‬‬ ‫מומלץ על בחירה של של כ‪ 4 -‬כלים‪.‬‬ ‫שלב ביניים (רשות)‬ ‫התכנסות לסקירת כלים נוספים ובדיקה מחודשת של בחירת הכלים‬ ‫באמצעות פורום שטחים פתוחים‪.‬‬ ‫התווית תכנית עבודה‪:‬‬ ‫פריסת כלים על ציר זמן ‪ +‬התווית תוכנית עבודה רב שנתית באמצעות ‪.‬‬ ‫עבודה פרטנית של כל יחי'‪/‬אגף רלוונטי‪.‬‬ ‫מפגש ייעודי שלישי‬ ‫תיאום ואישור תוכנית עבודה וחלוקת אחריות באמצעות פורום שטחים‬ ‫פתוחים‪.‬‬ ‫בתום התהליך ניתן להתחיל שלבי היישום‪.‬‬ ‫פעילות חוץ מועצתית (ארצית)‬ ‫סדנת רוחב שנתית – עדכון המדריך למובילי התהליך במועצות האזוריות‬ ‫=>תהליך בניהול עצמי של המועצה עם תמיכה מתמשכת של איש‬ ‫מקצוע שבקיא בתהליך‪ ,‬בכלים ובקונטקסט הייחודי של המועצה‪.‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪.2‬יצירת שותפיות – בעלי עניין וציבור התושבים‬ ‫על מנת להצליח במהלך כולו יש לפתח את תהליכי הבחירה והניהול ביחד עם שותפים בתוך‬ ‫המועצות וכן עם שותפים רלוונטיים‪' .‬המדריך' להטמעת המדריך במועצה כולל סדנאות‬ ‫ייעודיות ליצירת שותפויות עם בעלי עניין שונים‪ ,‬כחלק מתהליך ההטמעה במועצה‪ .‬הסדנאות‬ ‫יגיעו בקבוצות שונות של בעלי עניין וסוכני שינוי‪ ,‬במטרה ליצר מחוייבות ושותפות‪:‬‬ ‫•‬ ‫אנשי המועצה עצמה‬ ‫•‬ ‫שותפים בקהילה ובישובים‬ ‫•‬ ‫שותפים ארגוניים ומוסדייים‬ ‫להלן מפורטים עיקרי התכנים שיועברו במסגרת שתי הסדנאות הייעודיות ליצירת שותפויות‪:‬‬ ‫סדנא מס' ‪ -2‬השקה ציבורית ושותפויות למובילי התהליך במועצות‬ ‫סדנא מס' ‪ -3‬סדנת שותפים לציבור מקומי ושותפים ארגוניים ומוסדיים‬ ‫‪112‬‬ ‫‪.3‬כלים למעקב ובקרה למועצה‬ ‫המעקב והבקרה אחר יישום התהליך הוא חשוב ביותר גם עבור המועצה‪ .‬על כן‪ ,‬במסגרת הכנת‬ ‫המדריך פותחה מערכת ייעודית לבחינת יישום הכלים לתכנון וניהול שטחים פתוחים‪ .‬מערכת‬ ‫המעקב והבקרה תעמוד לרשות המועצה על מנת לעקוב אחר תהליך היישום ולהעלות קשיים‬ ‫במימוש הכלים ובחלוקה הארגונית בהתהליך היישום‪ .‬המערכת תהיה "שקופה" – ניתן יהיה‬ ‫לצפות בשלבי התקדמות ויישום הכלים במועצות שונות וללמוד מנסיונן‪ .‬כמו כן‪ ,‬מסגרת‬ ‫הסדנא שנתית שתאורגן ע"י מרכז המועצות האזוריות‪ ,‬ניתן יהיה להעלות בעיות וחסמים‬ ‫ביישום הכלים‪ ,‬כמו גם להציע כלים חדשים‪.‬‬ ‫במידה ויעלה הצורך‪ ,‬במהלך ביצוע התהליך במועצה‪ ,‬ניתן להיעזר ולשלב בתכנית העבודה‬ ‫כלים נוספים (שלא נכללו במדריך הראשי)‪ ,‬המופיעים במאגר הכלים הרחב הנכלל כנספח‬ ‫לתכנית‪.‬‬ ‫מרכז תמיכה – מי יכול לעזור‪/‬מאיפה אפשר ללמוד?‬ ‫מרכז המועצות האזוריות מרכז באתר ניהול שטחים פתוחים מאגר מידע בתחום התכנון וניהול‬ ‫השטחים הפתוחים‪ ,‬אשר ניתן יהיה להיעזר בו לצורך שאיבת רעיונות ולמידה מפרויקטים‬ ‫המיושמים במועצות אזוריות שונות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬מרכז תחום חקלאות‪ ,‬סביבה וקיימות במרכז‬ ‫המועצות האזוריות יהווה הגורם האחראי מטעם ממ"א לליווי וייעוץ יישום והטמעת המדריך‬ ‫במועצות האזוריות לאורך כל שלבי התהליך‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫כפי שצויין‪ ,‬לאורך כל שלבי התהליך מבחירת מסלול הפעולה למועצה‪ ,‬איפיונה והגדרת‬ ‫שאיפותיה ועד בחירת כלי העבודה וישום הכלים‪ ,‬ניתן להיעזר בגורמים חיצוניים בעלי‬ ‫מומחיות בתכנון וניהול שטחים פתוחים ו‪/‬או יועצים ארגוניים‪.‬‬ ‫‪114‬‬