חוסר סבילות למזון ואלרגיה

‫תוכן עניינים‬
‫חוסר סבילות למזון ואלרגיה ‪2 ............................................................................................‬‬
‫מבוא ‪2 .........................................................................................................................‬‬
‫כללי‪3 ...........................................................................................................................‬‬
‫מושגי יסוד ‪3 ..................................................................................................................‬‬
‫אנטיגן ‪3 ............................................................................................... Antigen - Ag‬‬
‫אימונוגלובולין ‪4 ......................................................................... Immunoglobulin - Ig‬‬
‫קבוצה דטרמיננטה ‪4 ..................................................................Determinant Groups‬‬
‫אימונוגניות ‪4 ................................................................................... Immunogenicity‬‬
‫הפטן‪4 ......................................................................................................................‬‬
‫נוגדן ‪5 ................................................................................................Antibody - Ab‬‬
‫מבנה הנוגדנים ‪6 ..............................................................................................................‬‬
‫קבוצות של נוגדנים ותפקודיהן ‪7 ........................................................................................‬‬
‫‪7 ....................................................................................................................... IgA‬‬
‫‪7 ....................................................................................................................... IgD‬‬
‫‪7 ....................................................................................................................... IgE‬‬
‫‪8 .......................................................................................................................IgG‬‬
‫‪8 .......................................................................................................................IgM‬‬
‫השקה והצמתה ‪8 .......................................................................................................‬‬
‫מערכת המשלים ‪9 .................................................................................Complement‬‬
‫מאפייני התגובה החיסונית ‪01 ............................................................................................‬‬
‫איברי מערכת החיסון ‪11 ..................................................................................................‬‬
‫תאים בולעים ‪21 ....................................................................................Phagocytes‬‬
‫לימפוציטים ‪23 ..................................................................................... Lymphocytes‬‬
‫תגובה אלרגית‪01 .............................................................................................................‬‬
‫רגישות יתר ‪11 ............................................................. HYPERSENSITIVITY OR ALLERGY‬‬
‫אבחנה מבדלת ‪22 ............................................................................................................‬‬
‫זיהום ‪11 ...................................................................................................................‬‬
‫חומרים טבעיים‪11 ......................................................................................................‬‬
‫מחלות נוספות ‪22 ...........................................................................................................‬‬
‫מחלת הכרסת ‪13 .............................................................................. Celiac Disease‬‬
‫חוסר סבילות לסוכר חלב ‪14 ........................................................................... Lactose‬‬
‫חומרי תיסוף מזון ‪22 .......................................................................................................‬‬
‫מונוסודיום גלוטומט ‪14 ....................................................................................... MSG‬‬
‫סולפידים ‪15 ................................................................................................. Sulfites‬‬
‫צבעי מאכל‪12 ............................................................................................................‬‬
‫אבחנה ‪22 ........................................................................................................................‬‬
‫תשאול ‪27 .....................................................................................................................‬‬
‫יומן מעקב‪21 .................................................................................................................‬‬
‫הפחתה‪21 ....................................................................................................................‬‬
‫בדיקת אלרגיה‪22 ...........................................................................................................‬‬
‫שריטת עור ‪19 ...........................................................................................................‬‬
‫בדיקת דם‪19 .............................................................................................................‬‬
‫כפילות סמויה ‪22 ............................................................................................................‬‬
‫פעילות גופנית כממריץ תופעת אלרגיה למזון ‪33 ...................................................................‬‬
‫תסמינים‪33 ...............................................................................................................‬‬
‫טיפול ‪33 ...................................................................................................................‬‬
‫אבחנה ע"פ הרפואה המשלימה ‪33 ....................................................................................‬‬
‫קניסולוגיה‪33 .............................................................................................................‬‬
‫תהודה ביולוגית ‪32 ...........................................................................Bio Resonance‬‬
‫תזונה לפי סוג הדם ‪31 ................................................................................................‬‬
‫טיפול‪33 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪1‬‬
‫חוסר סבילות למזון ואלרגיה‬
‫מבוא‬
‫חוסר סבילות למזון או אלרגיה למזון עלול להופיע כמעט אצל כל אחד‪ .‬לעתים‬
‫מופיע אצל אנשים תגובה לא רצויה לאחר אכילה של דבר מה ועולה השאלה האם‬
‫התחושה נובעת כתגובה למזון שהם אכלו‪ .‬אחד משלושה אנשים טוענים כי שינו‬
‫את מזונם בשל תופעות לואי שחשו לאחר אכילה של דבר מזון או נאלצו לשנות את‬
‫תפריטם כתוצאה מחשד לאלרגיה למזון שהופיעו אצל בן משפחה‪ .‬לעומת זאת‬
‫אצל שלושה ‪ 2‬עד ‪ 1‬אחוזים בלבד מהילדים הוכח קלינית אלרגיה למזון‪ .‬במבוגרים‪,‬‬
‫שכיח אלרגיות למזון שני אחוזים בלבד מכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫הפער הגדול בין ההוכחה הקלינית לבין מספר האנשים הסובלים מתופעות של‬
‫חוסר נוחות כתוצאה מאכילה נובע בשל ההבדל בין "אלרגיה" או "רגישות יתר"‬
‫למזון למה שמכונה "חוסר סבילות" למזון‪ .‬אלרגיה או רגישות יתר הינו מצב‬
‫אנורמלי האחראי לכך שהמזון מהווה כגורם העורר את מערכת החיסונית‪ .‬מערכת‬
‫החיסונית אינה אחראית לתופעות הנגרמות כתוצאה מחוסר סבילות למזון גם עם‬
‫התופעות דומות לאלרגיה ממזון‪sopores .‬‬
‫‪2‬‬
‫לאנשים הסובלים מאלרגיה אמיתית למזון‪ ,‬חשוב ביותר לזהותם ולמנוע תגובות‬
‫אלרגיות למזון מפני ותגובות אילו עלולות להיות בעלות אפקט הורס וקטלני לגופם‬
‫ובמקרים מסוימים אף פטאלי‪.‬‬
‫בתפיסת שיטת הרזיה הבריאה יצאתי מנקודת השקפה שמזונות שאליהם רגיש‬
‫האדם גורמים לעיכוב מטבולי‪ ,‬אך הבעיה לא היתה נעוצה במזונות הגורמים ליתר‬
‫רגישות בצורה מובהקת מפני ואנשים אילו היו מודעים לבעיה זו ונמנעו מאכילת‬
‫מזונות אילו‪ .‬יתר על כן אחוז אנשים אילו מבין מטופלי היה אפס‪ .‬הבעיה העיקרית‬
‫היתה אנשים הסובלים מחוסר סבילות למזונות אשר אינם מודעים לבעיתם לפחות‬
‫לא ברמת ההכרה‪.‬‬
‫כל המטופלים שסיבת פניתם למרפאה היתה בעית עודף משקל או ההשמנה היתה‬
‫חלק מבעיתם הרפואית עברו בדיקת התאמה‪/‬אי התאמה למזונות באמצעות‬
‫מכשיר ביו רזוננס‪ .‬בהתאם לתוצאות שהתקבלו הורכב התפריט של המטופל‪ .‬את‬
‫תוצאות הבדיקה ניתן לראות בפרק ניתוח תוצאות‪.‬‬
‫כללי‬
‫עיקר פעולתה של מערכת החיסונית של גופינו הוא לזהות ולהשמיד‪/‬לנטרל גורמים‬
‫החודרים אל הגוף ותוקפים אותה‪ .‬ליקויים בתגובת מערכת החיסונית גורמים‬
‫למחלות‪.‬‬
‫מושגי יסוד‬
‫אנטיגן ‪Antigen - Ag‬‬
‫אנטיגן מוגדר ככל חומר היכול לעורר תגובה חיסונית ספציפית נגדו‪ .‬מקורם‬
‫מנגיפים‪ ,‬חיידקים או מחומרים כימיים הקשורים לחלבון‪ .‬הספציפיות נובעת‬
‫מאתרים מסוימים ומיוחדים הקשורים אליו‪ .‬הנוגדנים בנויים מחלבונים בעלי‬
‫מולקולה מורכבת‪ .‬חומרים הגורמים לאלרגיה מכונים גם "אלרגן" ‪.Allergen‬‬
‫‪3‬‬
‫אימונוגלובולין ‪Immunoglobulin - Ig‬‬
‫אימונוגלובולינים הינם תאי פלסמה מיוחדים המיצרים את כל הנוגדנים‪ .‬גם הם‬
‫בנויים מחלבונים‪ .‬האימונוגלובולינים נוצרים מתאי לימפוציטים מסוג ‪ .B‬לימפוציטים‬
‫אילו מוערכים ב‪ 13% -‬עד ‪ 23%‬מכלל הלימפוציטים בגופינו‪.‬‬
‫קבוצה דטרמיננטה ‪Determinant Groups‬‬
‫אילו הם האתרים המיוחדים במבנה האנטיגן הקובע את הספציפיות ומעורר את‬
‫התגובה החיסונית‪ .‬מערכת החיסון איננה מזהה את כל המולקולה של האנטיגן או‬
‫את כל התא האנטיגני אלא מבנים מולקולריים ספציפיים‪ .‬הדטרמיננטה האנטיגנית‬
‫אינה אימונוגנית (כלומר אינה מעוררת תגובה חיסונית) היא חייבת להמצא על‬
‫מולקולה גדולה יותר‪ ,‬כלומר אם נחדיר לגוף רק את הדטרמיננטה האנטיגנית לא‬
‫נעורר תגובה חיסונית (אימונוגנית)‪.‬‬
‫אימונוגניות ‪Immunogenicity‬‬
‫זוהי הכושר להפעיל את מערכת החיסון‪ ,‬בפני עצמו‪ .‬ניתן למדוד את כושר‬
‫האימונוגניות בנפרד מהאנטיגניות‪ ,‬שהיא כושרו של החומר להגיב עם נוגדנים או‬
‫תאים הורגים‪.‬‬
‫הפטן‬
‫החומרים הפועלים כמעוררי תגובה חיסונית ניכרת הם חומרים המורכבים‬
‫ממולקולות גדולות‪ .‬ישנם חומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך המסוגלים להתקשר‬
‫עם נוגדנים ספציפיים נגדם‪ ,‬אך אינם מסוגלים לגרום ליצירת נוגדנים אלה‪ .‬חומרים‬
‫אילו מכונים הפטנים‪ .‬כדי שהפטן יתפקד כאימונוגן‪ ,‬יש לקשור אותו למולקולה‬
‫גדולה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נוגדן ‪Antibody - Ab‬‬
‫הנוגדן הינו החלבון הספציפי הנוצר בגוף במיוחד כנגד אנטיגן ספציפי‪ .‬הדבר דומה‬
‫ליחידה צבאית היודעת להלחם כנגד יחידה צבאית ספציפית אחרת ואינה מסוגלת‬
‫לזהות אויבים אחרים או ניתן להשוותו למפתח היכול לפתוח מנעול ספציפי‪ .‬במידה‬
‫מסוימת ניתן להשוותו לאנזים וסובסטרט‪.‬‬
‫איור ‪ 0‬פגוציט‪ ,‬נוגדן ואנטיגן‬
‫‪5‬‬
‫מבנה הנוגדנים‬
‫הנוגדן מורכב משתי שרשראות פוליפפטידיות כבדות ‪ Heavy Chains‬זהות ומשתי‬
‫שרשראות קלות ‪ Light Chains‬זהות‪ .‬למולקולת הנוגדנים קשורה גם שיירים‬
‫סוכרים‪ ,‬לכן הנוגדנים הם גליקופרוטאינים‪ .‬משקל הסגולי של השיירים הסוכרים‬
‫שרשרת כבדה‬
‫שרשרת קלה‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-S‬‬
‫אזור‬
‫קבוע‬
‫‪S‬‬‫‪S-‬‬
‫‪-S‬‬
‫אזור‬
‫משתנה‬
‫‪C‬‬
‫‪V‬‬
‫‪Fab‬‬
‫מקטע‬
‫קושר‬
‫אנטיגן‬
‫‪-‬‬
‫‪- S- S‬‬‫‪- S- S-‬‬
‫‪Fc‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫מקטע‬
‫שאינו‬
‫קושר‬
‫אנטיגן‬
‫איור ‪ 2‬מבנה הנוגדן‬
‫נמוך מאוד‪ .‬השם כבד או קל נובע ממשקלם המולקולרי של שרשראות אילו הנובע‬
‫ממספר חומצות האמנו המרכיבות את השרשרת‪.‬השרשראות הקלות מכילות ‪223‬‬
‫חומצות אמינו ואילו הכבדות מכילות כמעט פי שניים חומצות אמינו‪ .‬השרשראות‬
‫הקלות מתחלקות לשני סוגים‪ :‬א) קאפה ‪Kappa‬‬
‫ב) למבדה ‪.Lambda‬‬
‫מולקולות של נוגדן יכולות להכיל שתי שרשראות קלות קאפה או שתיים מסוג‬
‫למבדה בלבד כלומר רק ‪ K‬או רק ‪ L‬אך לעולם אינה יכולה להכיל שילוב של‬
‫השניים‪ .‬השרשראות מחוברות ביניהן בקשרי גופרית ‪ .S-S‬הנוגדן מכיל שני אתרי‬
‫קישור לאנטיגן שבעזרתו נוצר תצמיד נוגדן אנטיגן‪.‬‬
‫בעת הפרדת שרשרת קלה מכבדה אובד יכולתו של הנוגדן לקשור אנטיגן‪ .‬אם‬
‫חותכים את האנטיגן באמצעות אנזים (פפסין) נקבל שני חלקים השונים בגודלם‪.‬‬
‫החלק הגדול המכונה מקטע קושר אנטיגן ‪ Fragment Antigen Binding‬או‬
‫‪6‬‬
‫בקיצור ‪ .Fab‬חלק זה שומר על כושרו לקשירת אנטיגן ומרכב חצי משרשרת קלה‬
‫וחציו הנותר מכבדה‪ .‬המקטע הקצר של מולקולת הנוגדן אינו מסוגל לקשור אנטיגן‬
‫ומכונה בקיצור ‪ .Fc‬מקטע ה‪ Fc -‬בנוי משני חלקים של שרשרת כבדה‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות באיור ‪ 2‬המבנה הבסיסי של כל הנוגדנים דמוי ‪ Y‬והמבדיל ביו‬
‫הנוגדנים הינו האזור העליון בזרועות ה‪ Y -‬אזור זה מכונה האזורים המשתנים‬
‫‪ Variable Regions‬ומסומן באות ‪ .V‬האזורים הקבועים פחות או יותר נקראים‬
‫האזורים הקבועים ‪ Constant Regions‬או בקיצור ‪.C‬‬
‫קבוצות של נוגדנים ותפקודיהן‬
‫מבחינים בחמישה סוגים של שרשראות כבדות ולפי קלסיפיקציה זו ניתן להבחין‬
‫בחמש קבוצות של ‪ .Ig‬כל קבוצה מכילה זוג אחד בלבד של שרשרת כבדה‪ .‬קבוצות‬
‫ה‪ Ig -‬הן‪.IgA, IgD, IgE, IgG, IgM, IgA :‬‬
‫‪IgA‬‬
‫משקלו המולקולרי ‪ 153‬אלף‪ .‬שרשרת הכבדה מסוג אלפא‪ .‬רכוזו בסרום נע בין ‪1.2‬‬
‫ל‪ 2 -‬מ"ג‪ %‬ומהווה ‪ 13%‬מכלל כל הנוגדנים‪ .‬אימונוגלובולין זה נימצא בהפרשות;‬
‫רוק‪ ,‬צינורות מערכת העיכול‪ ,‬דמעות‪ ,‬חלב‪ ,‬ריר וכיח‪ .‬ה‪ IgA -‬משמש כהגנה‬
‫ראשונית בפני פלישת מזהמים שונים‪.‬‬
‫‪IgD‬‬
‫סוג נוגדן נדיר יחסית וריכוזו בסרום שואף ל‪ .3 -‬משקלו המולקולרי ‪ 115‬אלף‪.‬‬
‫מהווה כ‪ 1%-‬מכלל הנוגדנים בסרום‪ .‬מופיע בעיקר על פני תאים המשתתפים‬
‫בתגובה החיסונית של תאי ‪.T‬‬
‫‪IgE‬‬
‫זהו הנוגדן האחראי על תופעות אלרגיות רבות ולכן‬
‫ריכוזו גבוה אצל אנשים הסובלים מאלרגיות שונות‬
‫ומטפילים גדולים כדוגמת תולעי מעיים‪ .‬נקשר לתאי יעד‬
‫‪7‬‬
‫מסוימים כדוגמת תאי פיטם ‪ Mast cell‬שבמצב ריגוש משחררים את תכולתם‬
‫ההיסטמין‪ .‬משקלו המולקולרי ‪ 233‬אלף ובמצב נורמלי ריכוזו מכלל הנוגדנים ‪.1%‬‬
‫‪IgG‬‬
‫אילו הם נוגדנים הנמצאים בכמות הגדולה ביותר בגוף ומהווים כ‪ 13% -‬מכלל‬
‫הנוגדנים בגופינו‪ .‬משקלו המולקולרי ‪ 153‬אלף‪ ,‬ריכוזו בסרום נע בין ‪ 1‬ל‪11 -‬‬
‫מ"ג‪ .%‬ה‪ IgG -‬משויך לנוגדנים האנטי נגיפי‪ ,‬אנטי חיידקי ואנטי טוקסיים‪ .‬נוגדן זה‬
‫מקנה לתינוק את החיסון הסביל בשבועות הראשונים לחייו בזכות יכולתו לעבור את‬
‫מחסום השליה‪.‬‬
‫נוגדנים מטיפוס ‪ IgG‬מופיעים גם כן בתחילת המחלה אך נשארים לכל החיים‪.‬‬
‫‪IgM‬‬
‫משקלו המולקולרי ‪ 233‬אלף ולכן הוא מקרוגלובולין ומסיבה זו אינו יכול לעבור את‬
‫מחסום השליה‪ .‬מהווה כ‪ 1% -‬מכלל הנוגדנים וריכוזו בסרום נע בין ‪ 3.5‬ל‪2 -‬‬
‫מ"ג‪ .%‬מופיע בריכוז גבוה בתגובה הראשונית‪ .‬תפקידו להשקיע ולהצמית את‬
‫האנטיגן‪ .‬בנוסף משמש כקולטן לאנטיגן והפעלת מערכת המשלים‪.‬‬
‫כל אנטיגן מסוגל לגרום ליצירת נוגדנים ספציפיים נגדו מכל הקבוצות או רק מחלק‬
‫מהן‪.‬‬
‫בשלב החריף למחלה‪ ,‬יש עליה ברמת הנוגדנים מטיפוס ‪ .IgM‬נוגדנים אלו ניתנים‬
‫לזיהוי עד ‪ 1‬חודשים מפרוץ המחלה‪.‬‬
‫השקה והצמתה‬
‫קשירת הנוגדן לאנטיגן גורמת להצמתה של תאים לצברים גדולים ובשל משקלו‬
‫הצבר שוקע‪ .‬כאמור כל אנטיגן מכיל לפחות שני אתרי קישור ואנטיגן מסוג ‪IgM‬‬
‫המורכב מחמש יחידות בסיסיות של נוגדן מכיל ‪ 01‬אתרי קשירה ולכן סביר‬
‫שתצמידי נוגדן אנטיגן תתרחש שקיעה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מערכת המשלים ‪Complement‬‬
‫מערכת המשלים הינה קבוצה של כ‪ 33 -‬חלבונים הקיימים בדם בקביעות באופן‬
‫בלתי פעיל‪ .‬הפעלת מערכת זאת מתרחשת בעקבות החלק ‪ Fc‬של תצמיד ‪.Ab/Ag‬‬
‫נוגדן‬
‫חיידק‬
‫מולקולות משלים‬
‫מופעלות‬
‫דלקת‬
‫משיכת‬
‫תאים‬
‫בולעים‬
‫הרס‬
‫תאים‬
‫איור ‪ 3‬הפעלת משלים ותוצאותיה‬
‫עם מתן האות מתרחשת שרשרת תגובות שבסופה מופעלת מולקולות המשלים‬
‫הגורמות להרס של תא האנטיגן העטוף בנוגדנים‪ ,‬משיכת תאים בולעים או‬
‫מולקולות משלים הגורמות לדלק‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מאפייני התגובה החיסונית‬
‫ניתן לזהות שתי מערכות בתגובה החיסונית‪:‬‬
‫‪ .I‬החיסון המולד או החיסון הטבעי ‪Natural,‬‬
‫‪ Innate Immunity‬מערכת זו תלויה בגורמים‬
‫תורשתיים‪ .‬תפקיד מערכת זאת הינה סילוק‬
‫ונטרול חומרים מזיקים שחדרו לגוף ללא‬
‫ספציפיות‪.‬‬
‫‪ .II‬החיסון הנרכש ‪ - Acquired Immunity‬זוהי מערכת המבוססת על שלוש‬
‫תכונות ראשיות‪:‬‬
‫א‪ .‬זיהוי גורמים שאינם מהגוף ‪Recognition Of Nonself‬‬
‫ב‪ .‬ספציפיות אנטיגנית ‪.Antigen Specificity‬‬
‫ג‪ .‬זיכרון חיסוני‪ .‬זהו יכולת הגוף לזכור את מאפייני הפולש עם מפגש‬
‫הראשון ובמפגש הבא הפעלת המערכת כנגד הפולש בצורה מהירה‬
‫ויעילה‪.‬‬
‫כשלון‬
‫‪Incompetence‬‬
‫בהפעלת‬
‫ואילו‬
‫מערכת‬
‫הפעלת‬
‫החיסונית‬
‫מכונה‬
‫‪Immune‬‬
‫המערכת‬
‫מכונה‬
‫‪Immune‬‬
‫‪.Competence‬‬
‫התגובה החיסונית מתחלקת בגוף האדם לשני סוגים‪:‬‬
‫א‪ .‬התגובה התאית ‪.Cellular / Cell Mediated Response‬‬
‫זוהי תגובה המשחררת ‪ Ig‬לנוזלי הגוף בכלל ולדם בפרט‪.‬‬
‫ב‪ .‬התגובה הנוגדנית ‪ /‬ההומורלית‬
‫‪Humoral / Antibody‬‬
‫‪ .Dependent Response‬זוהי תגובה בה מופיעים לימפוציטים‬
‫מרוגשים‪ .‬תפקיד לימפוציטים אילו לזהות ולהשמיד את האנטיגן‬
‫הזר‪/‬הפולש‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פולש‬
‫זר‬
‫מערכת‬
‫החיסון‬
‫תגובה‬
‫תאית‬
‫תגובה‬
‫נוגדנית‬
‫זיכרון‬
‫תאים‬
‫הורגים‬
‫נוגדנים‬
‫השמדת‬
‫הפולש‬
‫איור ‪ 4‬סכמת התגובה החיסונית לאנטיגן‬
‫איברי מערכת החיסון‬
‫נהוג לחלק את איברי מערכת החיסון לשתי קבוצות‪:‬‬
‫א‪ .‬איברים בהם מתרחשת התגובה החיסונית‬
‫כמו קשרי הלימפה‪ ,‬טחול‪ ,‬גושישי לימפה כמו‬
‫השקדים בגרון‪ ,‬פתחי רביה ומערכת העיכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬איברים בהם מתרחשת התמינות ‪Differentiation‬‬
‫והבשלה ‪ Maturation‬של תאי החיסון כמו מוח העצמות‬
‫ובלוטת התימוס‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫איור ‪ 5‬התמינות תאים מתאי אב במוח העצם‬
‫ניתן להבחין בשני סוגי אוכלוסיות של תאים לבנים באיברי הלימפה;‬
‫א‪ .‬תאים בולעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לימפוציטים‪.‬‬
‫תאים בולעים ‪Phagocytes‬‬
‫אילו הם תאים השייכים לתאי הדם הלבנים בעלי כושר לבלוע תאים שזוהו כזרים‬
‫לגוף כגן‪ :‬טפילים חד תאים כדוגמת האמבה‪ ,‬חיידקים‪ ,‬תאים מתים או שברי תאים‬
‫ועוד‪ .‬לאחר בליעת תא זר‪ ,‬הפגוציטים מפרקים אותם באמצעות מערכת אנזימים‬
‫תוך תאית‪ .‬הפגוציטים נמצאים בכל מקום בגוף‪ ,‬מחזור הדם ובין הרקמות בזכות‬
‫יכולת תנועה אמבואידית‪ .‬כפי שניתן לראות באיור ‪ 1‬הפגוציט שולח "רגליים"‬
‫מסביב לגוף האנטיגן מקיף אותו ובולע אותו לתוך הציטופלסמה‪ ,‬בבועית מיוחדת‬
‫עובר תהליך פירוק מיוחד המכונה פגוציטוזה ‪ . Phagocytosis‬הפגוציטים‬
‫מכונים כעובדי התברואה של הגוף‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫איור ‪ 6‬תא פגוציט בעת בליעת תא זר‬
‫גם הנוגדניים משתתפים בתהליך הפגוציטוזה‪ .‬הנוגדנים מתחברים אל האנטיגן‬
‫ויוצרים תצמיד של נוגדן אנטיגן‪ ,‬כזכור הנוגדנים מתחברים אל האנטיגן באמצעות‬
‫"הזרועות" המכונות ‪ ,Fab‬על פני הפגוציט ישנם קולטנים (רצפטורים) לחלק ה‪Fc -‬‬
‫של הנוגדן וכל יכול הקישור של הפגוציט לאנטיגן עולה ופעולת הבליעה הופכת‬
‫יעילה יותר‪.‬‬
‫עיקרון זה כוחו יפה גם להכונת תאי ההרג‪.‬‬
‫לימפוציטים ‪Lymphocytes‬‬
‫הלימפוציטים מהווים כ‪ 23% -‬מכלל תאי הדם הלבנים‪ .‬גדלם נע בין ‪1-12‬‬
‫מיקרונים‪ .‬הלימפוציט מכיל גרעין גדול יחסית התופס את מרבית נפחו‪.‬‬
‫הלימפוציטים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות האותיות הנלוות לשמם מתיחס‬
‫למקום בו הם עוברים התמיינות והבשלה‪:‬‬
‫א‪ .‬לימפוציטים מסוג ‪ .B‬מקום ההתמיינות וההבשלה הוא המוח העצם‬
‫‪.Bone Marrow‬‬
‫ב‪ .‬לימפוציטים מסוג ‪ .T‬מקום ההתמיינות וההבשלה הוא הטימוס‬
‫‪.Thymus‬‬
‫תאי ‪B‬‬
‫מהווה ‪ 13%‬עד ‪ 33%‬מכלל הלימפוציטים בדם‪.‬אורך חייהם נע בין ימים אחדים עד‬
‫שבועות‪ .‬תפקידם העיקרי הוא בתגובה החיסונית ההומורלית (הנוגדנית)‪ .‬כאמור‬
‫‪13‬‬
‫אילו הם התאים המייצרים את תאי הפלסמה המייצרים את הנוגדנים‪ .‬המאפיין‬
‫והמבדיל‬
‫איור ‪ 2‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪B‬‬
‫בין לימפוציטים מסוג ‪ B‬לשאר הלימפוציטים הוא מולקולות על פני הממברנה של‬
‫התא‪ .‬מולקולות משמשות כמתווך במפגש שבין הלימפוציט ‪ B‬לבין האנטיגן‪ .‬מבנה‬
‫הקולטנים האלו דומה למבנה מולקולות הנוגדנים‪ .‬על פני הממברנה של התא‬
‫קיימים רצפטורים לקטע ‪ C3‬ממערכת המשלים‪ .‬תאי ‪ B‬מסוימים מתמחים כתאי‬
‫זיכרון החיים זמן רב מאוד‪ .‬בעת המפגש הראשון‬
‫‪Primary Immune‬‬
‫‪ Response‬בין האנטיגן ולבין לימפוציטים מעורר של שינוים בלימפוציטים‬
‫המכונים התמרה בלסטית‪ :‬מולקולות ה‪ Ig -‬נושרות מעל פני התאים; התאים‬
‫גדלים ועוברים דיפרנציאציה והתרבות‪ .‬בסופו של תהליך מתקבל מספר רב של‬
‫תאים‪ ,‬המכונים תאי פלסמה‪ .‬תאי פלסמה פועלים ליצירת נוגדנים בעיקר ‪IgM‬‬
‫ספציפיים לאנטיגן‪ .‬בו זמנית מופיעים מספר רב של תאי זיכרון משורת תאי ה‪B -‬‬
‫שתפקידם לזכור את האנטיגן ולהגיב בהתאם בעת מפגש חוזר אם וכאשר הוא‬
‫יתרחש בעתיד‪ .‬מפגש חוזר מעורר תגובה חיסונית שניונית‬
‫‪Secondary /‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .Anamnestic Immune Response‬תגובה זו מאופיינת בשגשוג מהיר של תאי‬
‫‪ ,B‬דיפרנציאציה מהירה לתאי פלסמה בשלים ויצירה מהירה של נוגדנים בעיקר‬
‫מסוג ‪ .IgG‬הנוגדן מופרש למחזור הדם ובעזרתו מגיע לאזור בו הוא נידרש לפעול‬
‫כנגד האנטיגן‪.‬‬
‫תאי ‪T‬‬
‫איור ‪ 1‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪T‬‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ T‬מהווים ‪ 73% - 13%‬מכלל הלימפוציטים שבמחזור הדם‪ .‬אורך‬
‫חיי תאים אילו ארוך יותר מאשר אורך חיי תאי ה‪ ,B -‬אורך חייהם נע בין חודשים‬
‫לבין שנים‪ .‬תפקידו העיקרי של לימפוציטים אילו הינו בתגובה החיסונית התאית‪.‬‬
‫הם משתפים פעולה עם לימפוציטים מסוג ‪ B‬וחלקם מפקח על עוצמת הפעילות של‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ B‬ומסוג ‪ .T‬מבחינים במספר סוגים של תאי ‪ T‬והם‪:‬‬
‫א‪ .‬תאים מסייעים ‪ . Helper T Cells‬תאים אילו מגבירים את‬
‫התגובה החיסונית‪ .‬הם מסייעים לתאי ‪ B‬ולתאי ‪ T‬בתגובתם‬
‫כנגד האנטיגן‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪ .‬תאים מדכאים ‪ .Suppressor T Cells‬תאים אילו מדכאים‬
‫את התגובה החיסונית‪ ,‬התאית והנוגדנית‪ .‬במחלת ה‪ HIV-‬כמות‬
‫התאים אילו עולה‪.‬‬
‫איור ‪ 9‬תאי עזר ‪ T‬המכונה ‪CD4‬‬
‫ג‪ .‬תאים הורגים ‪ .Killer Cells‬תאים אילו משלימים את‬
‫הפגוציטים במלחמתם הישירה כנגד האנטיגן‪ .‬תאים אילו‬
‫אחראים על הרג תאי גוף שעברו מוטציות כתוצאה מהדבקה ע"י‬
‫נגיף או התחלקות בלתי מבוקרת – תאי סרטן‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאי גיוס ‪ .Indicator Cells‬תפקידם להכיר את האנטיגן‬
‫הממברנלי על פני תאים זרים או תאים מודבקים בוירוס‪ ,‬גיוס‬
‫תאי חיסון נוספים הפועלים נגדם כדוגמת תאי הרג ופגוציטים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אנטיגן‬
‫עיבוד ע"י‬
‫מקרופגים‬
‫‪T Cells‬‬
‫‪B Cells‬‬
‫‪+‬‬
‫‪Plasma‬‬
‫‪Cells‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Antibody‬‬
‫תאים‬
‫מווסתים‬
‫)םיניקוטיצ(‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Killer‬‬
‫‪Cells‬‬
‫חיסול‬
‫האנטיגן‬
‫איור ‪ 01‬סכמת תגובת החיסון על שני ענפיה‬
‫תאי ה‪ T -‬פועלים בתגובה החיסונית ע"י מפגש בינו לבין האנטיגן (תגובה תאית‬
‫מכוונת נגד אנטיגנים הנמצאים על פני התאים)‪ .‬המפגש בין לימפוציט ‪ T‬ובין‬
‫האנטיגן יוצא לפועל בזכות קולטנים הממוקמים על פני התאים‪ .‬עם המפגש ‪T‬‬
‫לימפוציטים מתחלקים במרץ ומופיעים תאי ‪ T‬המסוגלים לקטול באופן ישיר את‬
‫התאים נושאי האנטיגנים הזרים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תגובה אלרגית‬
‫את מחלות מערכת החיסון ניתן לחלק לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫א‪ .‬רגישות יתר ‪Hypersensitivity‬‬
‫ב‪ .‬מחלות אוטואימוניות ‪Autoimmune Diseases‬‬
‫ג‪ .‬מצב חוסר חיסוני‬
‫בפרק זה נדון על רגישות יתר בלבד‪.‬‬
‫רגישות יתר ‪Hypersensitivity Or Allergy‬‬
‫בתגובה אלרגית מעורבים שתי תופעות ממערכת החיסונית של האדם‪ .‬האחד הוא‬
‫יצירת אימונוגלובולין ‪ Immunoglobulin‬מסוג ‪ .IgE( E‬התופעה השניה הינה תאי‬
‫פיטום ‪ ,Mast Cell‬תאים מיוחדים המופעים בכל רקמות הגוף ובמיוחד בכל‬
‫הרקמות המשתתפות בתהליך התגובה האלרגית כגון; אף‪ ,‬גרון‪ ,‬ריאות‪ ,‬עור ודרכי‬
‫מערכת העיכול‪.‬‬
‫היכולת האינדיבידואלית ליצירת נוגדני )‪ (IgE‬כנגד גורם שפיר המכונה אלרגן‬
‫‪ Allergen‬כדוגמת מזון הינה נטיה תורשתית‪ .‬בדרך כלל אנשים אלו מגיעים‬
‫ממשפחות הסובלות מאלרגיות שכיחות‪ ,‬לא בהכרח מאלרגיות למזון‪ ,‬כגון‪ :‬קדחת‬
‫השחת‪ ,‬אסטמה או עקיצות‪ .‬אדם ששני הוריו ידועים כאלרגיים‪ ,‬סיכוייו לפתח‬
‫‪18‬‬
‫קולטן‬
‫נוגדן‬
‫אנטיגן‬
‫שיחרור‬
‫היסטמין ועוד‬
‫תא פיטום‬
‫איור ‪ 00‬תהליך האלרגיה‬
‫אלרגיה מזון גבוה יותר מאשר אדם עם הורה אחד אלרגי‪ .‬טרם הופעת התופעה‬
‫האלרגית‪ ,‬אדם עם נטייה ליצירת ‪ IgE‬עליו להיחשף למזון טרם הופעת התגובה‬
‫האלרגית‪ .‬עיקול המזון (אלרגן) מעורר תאים מסוימים ליצירת נוגדנים מסוג ‪IgE‬‬
‫בכמות גדולה (אצל אדם בריא רמת נוגדני ‪ IgE‬בדם פחות מ‪ .)1% -‬ה ‪IgE‬‬
‫משתחרר ותוקף את שטח הפנים של תאי פיטום‪ .‬תאי פיטום הינם אוכלוסייה‬
‫ספציפית של תאי דם לבנים המכילים שלפוחיות נושאות חומרים בעלי פעילות‬
‫ביולוגית אופיינית‪ ,‬שהידוע ביניהם הוא היסטמין ‪ Histamine‬וסרוטונין‪ .‬בדומה‬
‫לתאי ‪,B‬‬
‫איור ‪ 02‬תא פיטום בעת התפרקות‬
‫נמצאים על פני תאי פיטום קולטנים לחלק ‪ FC‬של נוגדנים מקבוצת ‪ .IgE‬בעת‬
‫חדירת אלרגן נקשר האלרגן אל הנוגדן הקשור אל תאי פיטום וכתוצאה מכך‬
‫‪19‬‬
‫משתחררים החומרים המצויים בתוך השלפוחיות וביניהם ההיסטמין גורם לסדרת‬
‫תגובות המביאות למצב אלרגי‪.‬‬
‫במבוגרים אלרגיות למזון שכיחות בעיקר‪ :‬מרכיכות כדוגמת לובסטר‪ ,‬חסילון‪,‬‬
‫סרטנים; קטניות ובעיקר בוטנים הגורם לתגובה אלרגית חמורה עד למצב של הלם‬
‫רגישותי ‪ ;Anaphylaxis‬ביצים; דגים שונים ואגוזים שונים‪.‬‬
‫בילדים‪ ,‬לעיתים התבנית שונה‪ .‬המזונות שאלהם ילדים אלרגיים הם; חלב‪ ,‬ביצים‪,‬‬
‫סויה ובוטנים‪ .‬מבוגרים בד"כ אינם נפטרים מבעית האלרגיה למזונות לעומת זאת‬
‫ילדים לעיתים מתגברים על בעיית האלרגיה עם בגרותם‪.‬‬
‫איור ‪ 03‬רגישות יתר סוג ‪0‬‬
‫המזונות שמפתחים אליהם אלרגיה מבוגרים וילדים אילו הם המזונות הנאכלים‬
‫באופן התדיר ביותר‪ ,‬לדוגמא; ביפן האלרגיה הנפוצה היא לאורז ובסקנדינביה‬
‫האלרגיה הנפוצה ביותר היא לבקלה ‪.Codfish‬‬
‫ניתן להבחין בבדיקות אלרגיה שאדם הסובל מאלרגיה למזון מסוים‪ ,‬בד"כ הוא‬
‫אלרגי למזונות מאותה קבוצה‪ ,‬לדוגמא; אדם הסובל מאלרגיה לחסילונים נבחין‬
‫בבדיקות אלרגיה שהוא גם אלרגי ללובסטר‪ ,‬סרטן וסרטן נהרות‪ .‬תגובה זו מכונה‬
‫"תגובה מצטלבת" ‪ .Cross - reactivity‬דוגמא נוספת היא צמח האמברוסיה‬
‫‪21‬‬
‫לענתית צמח הידוע כגורם לקדחת השחת‪ .‬בתקופת הפריחה של צמח זה אנשים‬
‫האלרגיים ללענה אינם מסוגלים לאכול מילון ובעיקר מזן ספציפי‪ .‬העת אכילת מלון‬
‫הם חשים בצריבה בפה ובשפתיים‪ .‬באותו אופן‪,‬אנשים הרגישים לתרזה ‪Birch‬‬
‫אינם מסוגלים לאכול קליפה של תפוחים בשל תחושת צריבה בפה‪ .‬תופעה זו‬
‫מכונה "תסמונת האלרגיה האורלית"‪.‬‬
‫איור ‪ 04‬רגישות יתר סוג ‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫אבחנה מבדלת‬
‫האבחנה המבדלת נועדה להבחין בין אלרגיה‬
‫למזון ולבין חוסר סבילות למזון או למחלות אחרות‬
‫העשויות להופיע עם תסמינים הדומים לאלרגיה‬
‫למזון‪ .‬בעת קבלת חולה לטיפול חשוב לבצע את‬
‫האבחנה המבדלת מפני וחלק מן המחלות העשויות להופיע עם תסמינים דומים הן‬
‫ברות סיכון בריאותי עד כדי סכנת חיים‪.‬‬
‫זיהום‬
‫זיהומים במערכת העיכול כתוצאה מאכילת מזון מקולקל ונגוע במיקרואורגניזם כמו‬
‫חיידקים והרעלנים המופרשים מפעילות מטבולית של החיידק‪ .‬מיקרואורגניזם נוסף‬
‫הינו פטריית הקנדידה‪ .‬פטרייה זו נמצאת בשגשוג בשנים האחרונות כתוצאה‬
‫משימוש מופרז באנטיביוטיקה ובכך שינוי פלאורת המעיים לטובת הקנדידה‪.‬‬
‫לשלילת בעיית הזיהום יש לערוך בדיקת מעבדה כגון תרבית צואה‪.‬‬
‫חומרים טבעיים‬
‫ישנם חומרים טבעיים היכולים להופיע במזון כמו היסטמין ולגרום לתגובה בדומה‬
‫לתגובה אלרגית‪ .‬לדוגמא‪ :‬היסטמין יכול להגיע לרמות גבוהות בגבינה‪ ,‬בחלק‬
‫מיינות ומדגים מסוימים במיוחד דג טונה ומקרל‪ .‬מקור ההיסטמין בדגים נובע‬
‫מזיהום חיידקי במיוחד מקירור ואכסון לקוי‪ .‬לעיתים כתוצאה מאכילה מוגברת של‬
‫מזונות המכילים היסטמין או חומרים הדומים לו תתכן‬
‫הרעלת היסטמין אשר‬
‫בתגובתה דומה לתגובה אלרגית‪.‬‬
‫מחלות נוספות‬
‫ישנם מחלות העלולות להופיע כתמונת אלרגיה למזון כגון; סרטן של הקיבה‬
‫ומערכת העיכול‪ ,‬קיב קיבה ותרסריון‪ ,‬מחלות הגורמות לדלקת במערכת העיכול‬
‫ועוד‪ .‬טרם טיפול חשוב מאוד לשלול מחלות אילו ומחלות נוספות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מחלת הכרסת ‪Celiac Disease‬‬
‫איור ‪ 05‬מיבנה הסיסים‬
‫זוהי מחלה הגורמת לניוון והרס של תאי האפיתל שבסיסים במעי‪ .‬המחלה יכולה‬
‫להופיע כמעט בכל גיל ובדרגות חומרה שונות‪ .‬המחלה מתפתחת כתוצאה מתגובה‬
‫חיסונית כנגד חלבון המצוי במרבית הדגנים ומכונה גלוטן ‪ Glutten‬וכתגובה‬
‫חיסונית עצמית הגורמת להרס האפיתל‪ .‬כתוצאה מהרס תאי האפיתל ספיגת המזון‬
‫מהמעי נפגעת ונגרמת תת ספיגה עם כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫‪‬‬
‫נפיחות בבטן עד ליצירת כרס‪ ,‬ומכאן שם המחלה‪.‬‬
‫‪ ‬שלשולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחושת מלאות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאבי בטן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דלקת המעי‪.‬‬
‫‪ ‬ירידה במשקל‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪‬‬
‫בילדים הפרעות גדילה והתפתחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימני תת‪-‬תזונה‪.‬‬
‫חוסר סבילות לסוכר חלב ‪Lactose‬‬
‫האנזים האחראי על פרוק סוכר חלב מכונה לקטאז‬
‫‪ .Lactase‬חוסר חלקי או מלא של אנזים זה יכול להגרם‬
‫כתוצאה מתורשה או נרכש מהפרעות שונות שמקורן‬
‫במערכת העיכול‪ .‬מרבית תושבי אפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬אפרו‪-‬‬
‫אמריקאים ואינדיאנים מפתחים חוסר סבילות לסוכר‬
‫חלב תורשתית לאחר גיל חמש לערך‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫‪‬‬
‫כאבי בטן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחושת מלאות‪.‬‬
‫‪ ‬שלשול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גזים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עלית הלחץ האוסמוטי במעיים כתוצאה מחוסר פרוק לקטאז והצטברותו‬
‫במעי‪ .‬עלית לחץ האוסמוטי במעי גורר מעבר נוזלים למעי ממחזור הדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לילדים‪ ,‬הפרעות התפתחות וגדילה כתוצאה ממימת וכתוצאה מהצטברות‬
‫גזים במעיים מפירוק סוכר חלב באמצעות חיידקים‪.‬‬
‫חומרי תיסוף מזון‬
‫ישנם חומ רים המוחדרים למזון לשימורו‪ ,‬הוספת טעם וחומרי צבע העלולים לגרום‬
‫לחוסר סבילות לחומר מצד הגוף או בריכוזים גבוהים עלולים ליצור תגובות‬
‫העשויות להתפרש כחוסר סבילות עד רגישות יתר‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫מונוסודיום גלוטומט ‪MSG‬‬
‫‪24‬‬
‫זהו‬
‫חומר‬
‫המוחדר‬
‫למזון‪,‬‬
‫בעיקר‬
‫במאכלים‬
‫מהמטבח הסיני ותאילנדי‪ .‬זהו מלח נתרן עם חומצה‬
‫אמינית לא הכרחית מסוג גלוטאמיק אציד‪ .‬לכאורה‬
‫החומר נראה תמים ועד לפני מספר שנית מעטות‬
‫נחשב כחומר לא מזיק‪ .‬מעבר להיותו גור לגידולים‬
‫במוח ופוגע בקרקעית העין (בעיקר אצל צעירים)‬
‫הוא עלול לגרום לחרלת ‪ hives‬ולתופעות נוספות המוכרות כתסמונת המסעדה‬
‫הסינית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בחילות‬
‫‪ ‬הקאות‬
‫‪‬‬
‫קוצר נשימה‬
‫‪ ‬הזעה‬
‫‪‬‬
‫תחושת חום בפנים‬
‫‪‬‬
‫תחושת שריפה‬
‫‪ ‬הסמקה‬
‫‪‬‬
‫קשיי נשימה‬
‫סולפידים ‪Sulfites‬‬
‫החומרים הסולפידים נאגרים בגופינו ואינם מפונים ממנו כיאות‪ .‬חומרים אילו‬
‫נמצאים במגוון גדול של מזונות כגון‪ :‬פרות וירקות מיובשים טריים‪ ,‬יינות‪ ,‬סידר‪,‬‬
‫בירה‪ ,‬מיצי פרות ומשקאות קלים‪ ,‬פיצות קפואות‪ ,‬צדפות ושריפ‪ ,‬עוגות‪ ,‬לחם‪,‬‬
‫קרקרים‪ ,‬פטריות טריות‪ ,‬רטבים‪ ,‬סוגי גבינות בעיקר הצהובות‪ ,‬צ'יפס ובצלצלים‬
‫כבושים‪ .‬רשות המזון והתרופות האמריקאי אסר על ריסוס פרות וירקות טריים‬
‫בסולפידים להארכת חיי המדף של המוצרים‪ .‬האיסור אינו חל על הוספת החומרים‬
‫ליינות ומזונות נוספים‪.‬‬
‫ישנם שישה חומרים המכילים סולפידים והם‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫א‪ .‬סולפור דיאוקסיד‬
‫ב‪ .‬סודיום (נטריום) סולפיד‬
‫ג‪ .‬סודיום (נטריום) ביסולפיד‬
‫ד‪ .‬פוטסיום (קליום) ביסולפיד‬
‫ה‪ .‬סודיום (נטריום) מטהביסולפיד‬
‫ו‪ .‬פוטסיום (קליום) מטהביסולפיד‬
‫במחקרים הצליחו להוכיח שסודיום ביסולפיד גורם לאסטמה‪ .‬סולפור דיאוקסיד‬
‫משתחרר ברמות ערך הגבה של ‪ pH‬נמוכות‪ 2 ,‬כלומר השחרור מתרחש בקיבה‪.‬‬
‫בנוסף לתגובה אלרגית ואסטמה חומרים אילו משבשים תהליכים ביוכימיים נוספים‬
‫בגופינו כמו; פגיעה בויטמינים ‪ B2‬ריבופלאווין‪ ,‬חומצה פולית וויטמין ‪ B1‬תיאמין‪.‬‬
‫פגיעה באינסולים ובקשרים הכפולים של הגופרית‪.‬‬
‫צבעי מאכל‬
‫צבעי מאכל רבים גורמים לתגובות אלרגיות כגון; נזלת‪ ,‬אורטיקריה‪ ,‬פריחות‬
‫ואסטמה‪.‬‬
‫החומרים הם‪Yellow sunset E ,Yellow quinoline E 104 ,Tatrazine E 102 :‬‬
‫‪Carmine indigo ,Blue v E 131 ,Azorubine E122 ,Cochineal E120 ,110‬‬
‫‪,Sodium benzoate E 211 ,annatto E 160 A ,Green s E 142 ,E 133‬‬
‫‪.Bha\Bht E 320\321 ,Sulfur dioxide E 220‬‬
‫‪26‬‬
‫אבחנה‬
‫לאבחנת אלרגיה למזון על הרופא ‪ /‬מטפל לקבוע באם‬
‫לחולה ישנה תגובה מזיקה למזון ספציפי‪ .‬הערכה זו‬
‫מתבצעת‬
‫בעזרת‬
‫תשאול‬
‫הפציינט‬
‫וההיסטוריה‬
‫הרפואית‪ ,‬התזונתית של הפציינט‪ ,‬ניהול יומן מעקב‬
‫תזונתי או תזונה אלימינטבית‪.‬‬
‫תשאול‬
‫מבין הפעולות שהוזכרו לעיל הראשונה היא החשובה ביותר ובעלת הערך הרב‬
‫ביותר‪ .‬על המטפל לערוך מפגש בניחותא ולהעניק את משך הזמן המתאים‬
‫לתשאול יעיל וענייני‪ .‬לקיצור זמן התשאול ניתן להרכיב שאלון שהפציינט ימלאו‬
‫לפני המפגש עם המטפל‪ .‬השאלות שיש להכליל בעת התשאול הם כמו;‬
‫‪‬‬
‫מה היה עיתוי הריאקציה?‬
‫‪‬‬
‫האם הריאקציה הופיעה בטווח של כשעה מהארוחה או יותר?‬
‫‪‬‬
‫האם הטיפול האנטי היסטמיני היה מוצלח (נוגדי היסטמין אמורים לרפא‬
‫את סימני הגרד והאודם שבעור)?‬
‫‪‬‬
‫הם תמיד הריאקציה קשורה למזון מסוים?‬
‫‪‬‬
‫האם אדם נוסף חלה לאחר אכילת אותה ארוחה? לדוגמא עם לאחר‬
‫ארוחת דגים אנשים נוספים חלו באותן תופעות של רגישות יתר אז יתכן‬
‫שהדגים נגועים בהיסטמין ולכן מספר אנשים הגיבו כסימני אלרגיה לאותה‬
‫ארוחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהי כמות המזון שאכל הפציינט שבעקבותיו הופיע האלרגיה? יתכן מצב‬
‫שמספר אנשים אכלו דגים נגועים בהיסטמין אך רק אחד מהם אכל כמות‬
‫גדולה ולכן הוא פיתח תופעות אלרגיות ואילו אחרים לא הגיעו למצב של‬
‫הרעלת היסטמין‪ .‬מצב נוסך הוא שלאותו אדם יש רגישות יתר לכמות‬
‫ההיסטמין שבמזון‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד הכינו את המזון? אנשים מסוימים רגישים למזון אשר אינו מבושל‬
‫לדוגמא סושי מדג נא או חצי נא‪ .‬בישול מושלם הורס חלק מאותם חומרים‬
‫ולכן סיכוי התגובה האלרגית יורדת ממזון מבושל לעומת מזון נא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אילו מזונות נאכלו טרם תופעת האלרגיה? ישנם מזונות המתעכלות‬
‫באיחור רב והן האחראיות לתופעת רגישות היתר‪ .‬כלומר‪ ,‬בין מזון האלרגן‬
‫לבין תופעת האלרגיה נאכלו מזונות נוספים שהן החשודות כגורם‬
‫האלרגיה‪.‬‬
‫יומן מעקב‬
‫לעתים האבחנה אינה יכולה להתבצע באופן בלעדי על‬
‫בסיס היסטוריה בלבד‪ .‬באותן מקרים יכול המטפל‬
‫לבקש מפציינט לחזור ולנהל יומן מעקב אחר תרחיש‬
‫וסדר היסטוריית התגובות בהקשר לאיזו ארוחה‪ ,‬איזה‬
‫מזון ומזג אויר התגובה הופיע‪ .‬מעקב זה יכול לספק מידע חשוב לקביעת האבחנה‬
‫וטיפול‪.‬‬
‫הפחתה‬
‫כצעד הבא חלק מן המטפלים נוהגים להשתמש בשיטת תזונת הפחתה‪ .‬תחת‬
‫השגחתו והוראתו של המטפל הפציינט נמנע מאכילת מזונות החשודים כגורמי‬
‫אלרגיה כגון; ביצים ומחליפו במקור חלבונים אחר כמו טופו‪ .‬אם הפציינט הוריד מזון‬
‫זה מתפריט תזונתו וסימני האלרגיה חלפו הרופא יכול להגיע לאבחנה בוודאות‬
‫כמעט מלאה‪ .‬אזי בהוראת המטפל הפציינט חוזר לאכול את המזון הגורם לאלרגיה‬
‫והתסמינים חוזרים אז האבחנה היא של מאה אחוזים‪ .‬אין לחזור ולאכול מזון הגורם‬
‫לתגובת יתר כאשר התגובה האלרגית קשה ומסוכנת ואין להשתמש בטכניקה זו‬
‫כלל‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫בדיקת אלרגיה‬
‫שריטת עור‬
‫אם ההיסטוריה של הפציינט‪ ,‬ניהול יומן מעקב תזונה של הפציינט או תזונה‬
‫בשיטת האלימינציה אינה מצליחה לזהות את הגורם לאלרגיה אז הרופא מפנה את‬
‫הפציינט לבדיקת אלרגיות‪ .‬סוג אחד של בדיקה היא שריטת העור של האמה או‬
‫הגב וטפטוף האלרגן המדולל על השריטה‪ .‬תגובה חיובית נחשבת כנפיחות‬
‫מקומית ו‪/‬או אודם היכולים להעיד על תגובה אלרגית מקומית‪ .‬התגובה האלרגית‬
‫מתקבלת כתוצאה מנוכחות נוגדנים ותאי פיטום מסוג ‪ IgE‬על העור‪.‬‬
‫בדיקת אלרגיה בעזרת שריטה ע"פ העור מהיר‪ ,‬פשוט‪ ,‬בטוח וזול אך עם זאת ישנם‬
‫מספר חסרונות‪ .‬לא בכל מקרה של תגובה חיובית ע"פ העור הפציינט סובל‬
‫מתגובה אלרגית למזון הנבדק‪ .‬לעיתים יש צורך במספר שריטוט רב ע"פ העור‬
‫המסב אי נוחות לפציינט‪ .‬במקרים של אלרגיה קשה כהלם רגישותי ‪Anaphylactic‬‬
‫‪ shock‬לא ניתן לבצע בדיקת אלרגיה באמצעות שריטת העור מחשש לתגובה‬
‫מסוכנת מהבדיקה‪ .‬אין לבצע שריטת עור במקרה של אקזמה מפושטת‪.‬‬
‫בדיקת דם‬
‫במקרים שלא ניתן לבצע שריטת עור הרופא יציע בדיקת דם כמו ‪ RAST‬ו‪-‬‬
‫‪ .ELISA‬בדיקות אילו מודדות את רמת נוגדני ה‪ IgE -‬הספציפיים בדמו של‬
‫הפציינט לסוגי המזונות הנבדקים‪ .‬בדיקה זו יקרה יותר מאשר בדיקת אלרגיה‬
‫באמצעות שריטת העור‪ .‬בדיקה זו מצריכה דקירה אחדת לעומת השריטות‪ .‬לשם‬
‫קבלת התוצאות יש להמתין מספר ימים‪ .‬כמו בדיקת השריטה גם כאן אין תוצאה‬
‫חיובית מחיבת תופעה אלרגית בהכרח‪.‬‬
‫כפילות סמויה‬
‫הבדיקה שהופכת ל"סטנדרט הזהב" בבדיקת אלרגיה למזונות מוכרת כבדיקת‬
‫מזון בכפילות סמויה‪ .‬בבדיקה זו מקבל הפציינט מספר כפסולות ממוספרות‬
‫ואטומות מראה‪ ,‬חלקן מכילות תמצית מזון החשודה כגורמת לאלרגיה וחלקן‬
‫‪29‬‬
‫מכילות חומר פסיבי שידוע שלפציינט אין תגובה אלרגית כנגדו‪ .‬לא הפציינט ולא‬
‫הרופא המטפל יודעים אילו חומרים נלקחים‪ .‬הפציינט בולע מידי יום את הקפסולות‬
‫המסומנות ומבצע מעקב אחר תגובותיו לקפסולות‪ .‬לא ניתן לבדוק פציינטים בשיטה‬
‫זו אשר פיתחו תגובה אלרגית חריפה כהלם רגישותי ‪.Anaphylactic shock‬‬
‫חסרון נוסף של שיטה זו הוא בעלות הבדיקה‪ ,‬בדיקה זו נחשבת כבדיקה היקרה‬
‫ביותר‪ .‬מטבע התהליך בדיקה זו אורכת זמן למרות שניתן לקצרה בבדיקת‬
‫החומרים החשודים בלבד‪ .‬כתוצאה מעלותה הגבוהה של בדיקה זו ‪ ,‬הרופאים‬
‫נוהגים לבצע אותה במקרים של תלונות בלתי ברורות של החולה ונסיון לחזק את‬
‫דעתו של הרופא שאין מדובר על תופעה פיזיולוגית אמיתית‪.‬‬
‫פעילות גופנית כממריץ תופעת אלרגיה למזון‬
‫לכאורה נראה הדבר תמוה במידת מה היתכן שפעילות גופנית עלולה להגביר‬
‫ולהמריץ תגובת אלרגיה למזונות?‬
‫ובכן סוגיה זו נבדקה ונמצא שבעת פעילות גופנית טמפרטורת הגוף עולה‪ ,‬כלי הדם‬
‫מתרחבים‪ ,‬זרימת הדם מתגברת‪ ,‬רמת החמצן בדם יורדת ורמת פחמן דו חמצני‬
‫עולה‪ .‬כל זאת עלולים להגביר את התגובה האלרגית אם לפני הפעילות הגופנית‬
‫המתעמל אכל מזון‪/‬ות אלהם הוא אלרגי‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫התסמינים מופיעים בעת פעילות הגופנית‪:‬‬
‫גרד‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬חרלת (סִ ְרפֶּ דֶּ ת) ‪ Hives‬ואפילו ‪.Anaphylaxis‬‬
‫טיפול‬
‫הטיפול קל יחסית מאוד‪ .‬במקרים אילו אין לאכול משך מספר שעות טרם הפעילות‬
‫הגופנית‪.‬‬
‫אבחנה ע"פ הרפואה המשלימה‬
‫קניסולוגיה‬
‫‪31‬‬
‫שיטה זו גורסת שלכול חומר או אירוע בחיינו יש‬
‫השפע על מערך השדה האלקטרומגנטי בגופנו אשר‬
‫משפיע על התנגדות השרירים הרצוניים בגופינו‪ .‬ע"פ‬
‫שיטה זו כאשר אדם מתקרב לחומר שהשפעתו‬
‫שלילית על גופו התנגדות השרירים שלו יורדת מייד‪.‬‬
‫ניתן לבדוק זאת באופן פשוט יחסית בכך שהנבדק‬
‫עומד וידיו מופנות לפנים כאשר היד החלשה אוחזת‬
‫את היד החזקה (ליצירת איזון)‪ ,‬הבודק מנסה להוריד את ידי הנבדק כלפי מטה תוך‬
‫הפעלת לחץ ובו בזמן הנבדק מתנגד‪ .‬בשלב השני הנבדק אוחז בידיו תמצית‬
‫מהחומר הנבדק וחוזרים על פעולת הבדיקה‪ ,‬אם ניתן להוריד את ידי הנבדק‬
‫בקלות יחסית אזי התוצאה חיובית כלומר הנבדק רגיש לחומר ואם קשה יותר‬
‫להוריד את ידיו אז החומר הנבדק מחזק את הפציינט‪ .‬שיטה נוספת ידועה בשם ‪O‬‬
‫‪ test‬או ‪ . Ring test‬ע"פ שיטה זו נוגע הפציינט באגודלו באצבע השלישית ויוצר‬
‫צורת טבעת או האות ‪ ,O‬הנבדק מנסה לפתוח את הטבעת העזרת אצבעותיו‪.‬‬
‫תוצאה חיובית נחשבת כאשר הבודק מצליח לפתוח את הטבעת בקלות יחסית‪.‬‬
‫שיטה זו אינה מדויקת בשל משתנים רבים שאינם ניתנים למדידה מדעית מדויקת‪.‬‬
‫תהודה ביולוגית ‪Bio Resonance‬‬
‫שיטה זו בודקת את השפעת החומר הנבדק על השדה‬
‫האלקטרו מגנטי של הפציינט‪ .‬לכול חומר יש תהודה‬
‫מסוימת שניתן לבודדת אותו גם לגוף האדם ישנו‬
‫תהודה ביולוגית הניתנת לבדיקה‪ .‬ע"פ שיטה זו בודקים‬
‫את עוצמת ההתנגדות החשמלית של הפציינט בנקודות‬
‫ה"באר"‬
‫של‬
‫המרדיאנים‬
‫ע"פ‬
‫הרפואה‬
‫הסינית‬
‫‪31‬‬
‫המסורתית‪ .‬הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשירים מיוחדים המתחברים לפציינט‪.‬‬
‫כיום ניתן לבדוק את התהודה הביולוגית באמצעות תוכנה המשדרת תדר של‬
‫חומרים שונים המשודרים לפציינט דרך גופו באמצעות מכשיר‪ .‬שיטה זו מדויקת‬
‫ויתרונה שניתן לבדוק לא רק אלרגיות כי אם גם חוסר סבילות לחומרים שונים‪ .‬ניתן‬
‫לטפל באמצעות מכשרים אילו בכך שהופכים את תדר החומר שהפציינט אלרגי‬
‫אליו ומזרימים לגופו בחזרה ו‪/‬או מזרימים לתמיסת מי מלח בריכוז של ‪.3.2%‬‬
‫תמיסה זו תשמש כתרופה הומיאופתית כנגד חוסר הסבילות או האלרגיה‪.‬‬
‫תזונה לפי סוג הדם‬
‫ראה קובץ סוגי דיאטות!!!‬
‫‪32‬‬
‫טיפול‬
‫באלרגיות ו‪/‬או חוסר סבילות למזון יש לטפל‬
‫בתחילה באמצעות תזונה נכונה ובמניעת אכילת‬
‫אותן מזונות שהפציינט אלרגי אלהם‪ .‬על הפציינט‬
‫לקרוא בעיון את רשימת התכולה והמרכיבים שעל‬
‫תויות המוצרים בכדי לוודא שמוצרים אילו אינם מכילים את המזונות האסורים‬
‫לאכילה כדוגמת ביצים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬חלב ועוד‪.‬‬
‫אילו הסובלים מתגובה אלרגית חמורה עליהם לענוד תליון או צמיד המכיל מידע‬
‫רפואי על מצבם וכן עליהם לשאת מזרק אוטומטי של אדרנלין להזרקה עצמית‬
‫המקרה של ריאקציה חמורה‪ .‬בעת תגובה אלרגית חלשה יותר הטיפול מתבצע‬
‫בעזרת תרופות אנטי היסטמיניות ובמקרים קשים יותר תוספת של קורטיזון דרך‬
‫הפה או בהזרקה‪.‬‬
‫ברפואה המערבית הקונבנציונלית אין כיום טיפול מוכח למניעת התופעה‪ .‬אחד‬
‫הטיפולים שהוכנסו בשנים האחרונות הוא הזרקת האלרגן מדולל לגוף הפציינט‪.‬‬
‫שיטה מוכיחה את עצמה אך לא באופן מרשים‪.‬‬
‫שיטות נוספות הן ההומיאופתיה והתהודה הביולוגית שהוסבר עקרונותיו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫רשימת איורים‬
‫איור ‪ 1‬פגוציט‪ ,‬נוגדן ואנטיגן ‪5.......................................................................‬‬
‫איור ‪ 2‬מבנה הנוגדן ‪1..................................................................................‬‬
‫איור ‪ 3‬הפעלת משלים ותוצאותיה ‪2...............................................................‬‬
‫איור ‪ 2‬סכמת התגובה החיסונית לאנטיגן ‪11....................................................‬‬
‫איור ‪ 5‬התמינות תאים מתאי אב במוח העצם ‪12..............................................‬‬
‫איור ‪ 1‬תא פגוציט בעת בליעת תא זר ‪13........................................................‬‬
‫איור ‪ 7‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪12.............................................................B‬‬
‫איור ‪ 1‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪15............................................................. T‬‬
‫איור ‪ 2‬תאי עזר ‪ T‬המכונה ‪11............................................................... CD4‬‬
‫איור ‪ 13‬סכמת תגובת החיסון על שני ענפיה ‪17...............................................‬‬
‫איור ‪ 11‬תהליך האלרגיה ‪12.........................................................................‬‬
‫איור ‪ 12‬תא פיטום בעת התפרקות ‪12............................................................‬‬
‫איור ‪ 13‬רגישות יתר סוג ‪23...................................................................... 1‬‬
‫איור ‪ 12‬רגישות יתר סוג ‪21...................................................................... 1‬‬
‫איור ‪ 15‬מיבנה הסיסים ‪23...........................................................................‬‬
‫‪34‬‬