‫תוכן עניינים‬ ‫חוסר סבילות למזון ואלרגיה ‪2 ............................................................................................‬‬ ‫מבוא ‪2 .........................................................................................................................‬‬ ‫כללי‪3 ...........................................................................................................................‬‬ ‫מושגי יסוד ‪3 ..................................................................................................................‬‬ ‫אנטיגן ‪3 ............................................................................................... Antigen - Ag‬‬ ‫אימונוגלובולין ‪4 ......................................................................... Immunoglobulin - Ig‬‬ ‫קבוצה דטרמיננטה ‪4 ..................................................................Determinant Groups‬‬ ‫אימונוגניות ‪4 ................................................................................... Immunogenicity‬‬ ‫הפטן‪4 ......................................................................................................................‬‬ ‫נוגדן ‪5 ................................................................................................Antibody - Ab‬‬ ‫מבנה הנוגדנים ‪6 ..............................................................................................................‬‬ ‫קבוצות של נוגדנים ותפקודיהן ‪7 ........................................................................................‬‬ ‫‪7 ....................................................................................................................... IgA‬‬ ‫‪7 ....................................................................................................................... IgD‬‬ ‫‪7 ....................................................................................................................... IgE‬‬ ‫‪8 .......................................................................................................................IgG‬‬ ‫‪8 .......................................................................................................................IgM‬‬ ‫השקה והצמתה ‪8 .......................................................................................................‬‬ ‫מערכת המשלים ‪9 .................................................................................Complement‬‬ ‫מאפייני התגובה החיסונית ‪01 ............................................................................................‬‬ ‫איברי מערכת החיסון ‪11 ..................................................................................................‬‬ ‫תאים בולעים ‪21 ....................................................................................Phagocytes‬‬ ‫לימפוציטים ‪23 ..................................................................................... Lymphocytes‬‬ ‫תגובה אלרגית‪01 .............................................................................................................‬‬ ‫רגישות יתר ‪11 ............................................................. HYPERSENSITIVITY OR ALLERGY‬‬ ‫אבחנה מבדלת ‪22 ............................................................................................................‬‬ ‫זיהום ‪11 ...................................................................................................................‬‬ ‫חומרים טבעיים‪11 ......................................................................................................‬‬ ‫מחלות נוספות ‪22 ...........................................................................................................‬‬ ‫מחלת הכרסת ‪13 .............................................................................. Celiac Disease‬‬ ‫חוסר סבילות לסוכר חלב ‪14 ........................................................................... Lactose‬‬ ‫חומרי תיסוף מזון ‪22 .......................................................................................................‬‬ ‫מונוסודיום גלוטומט ‪14 ....................................................................................... MSG‬‬ ‫סולפידים ‪15 ................................................................................................. Sulfites‬‬ ‫צבעי מאכל‪12 ............................................................................................................‬‬ ‫אבחנה ‪22 ........................................................................................................................‬‬ ‫תשאול ‪27 .....................................................................................................................‬‬ ‫יומן מעקב‪21 .................................................................................................................‬‬ ‫הפחתה‪21 ....................................................................................................................‬‬ ‫בדיקת אלרגיה‪22 ...........................................................................................................‬‬ ‫שריטת עור ‪19 ...........................................................................................................‬‬ ‫בדיקת דם‪19 .............................................................................................................‬‬ ‫כפילות סמויה ‪22 ............................................................................................................‬‬ ‫פעילות גופנית כממריץ תופעת אלרגיה למזון ‪33 ...................................................................‬‬ ‫תסמינים‪33 ...............................................................................................................‬‬ ‫טיפול ‪33 ...................................................................................................................‬‬ ‫אבחנה ע"פ הרפואה המשלימה ‪33 ....................................................................................‬‬ ‫קניסולוגיה‪33 .............................................................................................................‬‬ ‫תהודה ביולוגית ‪32 ...........................................................................Bio Resonance‬‬ ‫תזונה לפי סוג הדם ‪31 ................................................................................................‬‬ ‫טיפול‪33 ..........................................................................................................................‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חוסר סבילות למזון ואלרגיה‬ ‫מבוא‬ ‫חוסר סבילות למזון או אלרגיה למזון עלול להופיע כמעט אצל כל אחד‪ .‬לעתים‬ ‫מופיע אצל אנשים תגובה לא רצויה לאחר אכילה של דבר מה ועולה השאלה האם‬ ‫התחושה נובעת כתגובה למזון שהם אכלו‪ .‬אחד משלושה אנשים טוענים כי שינו‬ ‫את מזונם בשל תופעות לואי שחשו לאחר אכילה של דבר מזון או נאלצו לשנות את‬ ‫תפריטם כתוצאה מחשד לאלרגיה למזון שהופיעו אצל בן משפחה‪ .‬לעומת זאת‬ ‫אצל שלושה ‪ 2‬עד ‪ 1‬אחוזים בלבד מהילדים הוכח קלינית אלרגיה למזון‪ .‬במבוגרים‪,‬‬ ‫שכיח אלרגיות למזון שני אחוזים בלבד מכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫הפער הגדול בין ההוכחה הקלינית לבין מספר האנשים הסובלים מתופעות של‬ ‫חוסר נוחות כתוצאה מאכילה נובע בשל ההבדל בין "אלרגיה" או "רגישות יתר"‬ ‫למזון למה שמכונה "חוסר סבילות" למזון‪ .‬אלרגיה או רגישות יתר הינו מצב‬ ‫אנורמלי האחראי לכך שהמזון מהווה כגורם העורר את מערכת החיסונית‪ .‬מערכת‬ ‫החיסונית אינה אחראית לתופעות הנגרמות כתוצאה מחוסר סבילות למזון גם עם‬ ‫התופעות דומות לאלרגיה ממזון‪sopores .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לאנשים הסובלים מאלרגיה אמיתית למזון‪ ,‬חשוב ביותר לזהותם ולמנוע תגובות‬ ‫אלרגיות למזון מפני ותגובות אילו עלולות להיות בעלות אפקט הורס וקטלני לגופם‬ ‫ובמקרים מסוימים אף פטאלי‪.‬‬ ‫בתפיסת שיטת הרזיה הבריאה יצאתי מנקודת השקפה שמזונות שאליהם רגיש‬ ‫האדם גורמים לעיכוב מטבולי‪ ,‬אך הבעיה לא היתה נעוצה במזונות הגורמים ליתר‬ ‫רגישות בצורה מובהקת מפני ואנשים אילו היו מודעים לבעיה זו ונמנעו מאכילת‬ ‫מזונות אילו‪ .‬יתר על כן אחוז אנשים אילו מבין מטופלי היה אפס‪ .‬הבעיה העיקרית‬ ‫היתה אנשים הסובלים מחוסר סבילות למזונות אשר אינם מודעים לבעיתם לפחות‬ ‫לא ברמת ההכרה‪.‬‬ ‫כל המטופלים שסיבת פניתם למרפאה היתה בעית עודף משקל או ההשמנה היתה‬ ‫חלק מבעיתם הרפואית עברו בדיקת התאמה‪/‬אי התאמה למזונות באמצעות‬ ‫מכשיר ביו רזוננס‪ .‬בהתאם לתוצאות שהתקבלו הורכב התפריט של המטופל‪ .‬את‬ ‫תוצאות הבדיקה ניתן לראות בפרק ניתוח תוצאות‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫עיקר פעולתה של מערכת החיסונית של גופינו הוא לזהות ולהשמיד‪/‬לנטרל גורמים‬ ‫החודרים אל הגוף ותוקפים אותה‪ .‬ליקויים בתגובת מערכת החיסונית גורמים‬ ‫למחלות‪.‬‬ ‫מושגי יסוד‬ ‫אנטיגן ‪Antigen - Ag‬‬ ‫אנטיגן מוגדר ככל חומר היכול לעורר תגובה חיסונית ספציפית נגדו‪ .‬מקורם‬ ‫מנגיפים‪ ,‬חיידקים או מחומרים כימיים הקשורים לחלבון‪ .‬הספציפיות נובעת‬ ‫מאתרים מסוימים ומיוחדים הקשורים אליו‪ .‬הנוגדנים בנויים מחלבונים בעלי‬ ‫מולקולה מורכבת‪ .‬חומרים הגורמים לאלרגיה מכונים גם "אלרגן" ‪.Allergen‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אימונוגלובולין ‪Immunoglobulin - Ig‬‬ ‫אימונוגלובולינים הינם תאי פלסמה מיוחדים המיצרים את כל הנוגדנים‪ .‬גם הם‬ ‫בנויים מחלבונים‪ .‬האימונוגלובולינים נוצרים מתאי לימפוציטים מסוג ‪ .B‬לימפוציטים‬ ‫אילו מוערכים ב‪ 13% -‬עד ‪ 23%‬מכלל הלימפוציטים בגופינו‪.‬‬ ‫קבוצה דטרמיננטה ‪Determinant Groups‬‬ ‫אילו הם האתרים המיוחדים במבנה האנטיגן הקובע את הספציפיות ומעורר את‬ ‫התגובה החיסונית‪ .‬מערכת החיסון איננה מזהה את כל המולקולה של האנטיגן או‬ ‫את כל התא האנטיגני אלא מבנים מולקולריים ספציפיים‪ .‬הדטרמיננטה האנטיגנית‬ ‫אינה אימונוגנית (כלומר אינה מעוררת תגובה חיסונית) היא חייבת להמצא על‬ ‫מולקולה גדולה יותר‪ ,‬כלומר אם נחדיר לגוף רק את הדטרמיננטה האנטיגנית לא‬ ‫נעורר תגובה חיסונית (אימונוגנית)‪.‬‬ ‫אימונוגניות ‪Immunogenicity‬‬ ‫זוהי הכושר להפעיל את מערכת החיסון‪ ,‬בפני עצמו‪ .‬ניתן למדוד את כושר‬ ‫האימונוגניות בנפרד מהאנטיגניות‪ ,‬שהיא כושרו של החומר להגיב עם נוגדנים או‬ ‫תאים הורגים‪.‬‬ ‫הפטן‬ ‫החומרים הפועלים כמעוררי תגובה חיסונית ניכרת הם חומרים המורכבים‬ ‫ממולקולות גדולות‪ .‬ישנם חומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך המסוגלים להתקשר‬ ‫עם נוגדנים ספציפיים נגדם‪ ,‬אך אינם מסוגלים לגרום ליצירת נוגדנים אלה‪ .‬חומרים‬ ‫אילו מכונים הפטנים‪ .‬כדי שהפטן יתפקד כאימונוגן‪ ,‬יש לקשור אותו למולקולה‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נוגדן ‪Antibody - Ab‬‬ ‫הנוגדן הינו החלבון הספציפי הנוצר בגוף במיוחד כנגד אנטיגן ספציפי‪ .‬הדבר דומה‬ ‫ליחידה צבאית היודעת להלחם כנגד יחידה צבאית ספציפית אחרת ואינה מסוגלת‬ ‫לזהות אויבים אחרים או ניתן להשוותו למפתח היכול לפתוח מנעול ספציפי‪ .‬במידה‬ ‫מסוימת ניתן להשוותו לאנזים וסובסטרט‪.‬‬ ‫איור ‪ 0‬פגוציט‪ ,‬נוגדן ואנטיגן‬ ‫‪5‬‬ ‫מבנה הנוגדנים‬ ‫הנוגדן מורכב משתי שרשראות פוליפפטידיות כבדות ‪ Heavy Chains‬זהות ומשתי‬ ‫שרשראות קלות ‪ Light Chains‬זהות‪ .‬למולקולת הנוגדנים קשורה גם שיירים‬ ‫סוכרים‪ ,‬לכן הנוגדנים הם גליקופרוטאינים‪ .‬משקל הסגולי של השיירים הסוכרים‬ ‫שרשרת כבדה‬ ‫שרשרת קלה‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-S‬‬ ‫אזור‬ ‫קבוע‬ ‫‪S‬‬‫‪S-‬‬ ‫‪-S‬‬ ‫אזור‬ ‫משתנה‬ ‫‪C‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪Fab‬‬ ‫מקטע‬ ‫קושר‬ ‫אנטיגן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- S- S‬‬‫‪- S- S-‬‬ ‫‪Fc‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫מקטע‬ ‫שאינו‬ ‫קושר‬ ‫אנטיגן‬ ‫איור ‪ 2‬מבנה הנוגדן‬ ‫נמוך מאוד‪ .‬השם כבד או קל נובע ממשקלם המולקולרי של שרשראות אילו הנובע‬ ‫ממספר חומצות האמנו המרכיבות את השרשרת‪.‬השרשראות הקלות מכילות ‪223‬‬ ‫חומצות אמינו ואילו הכבדות מכילות כמעט פי שניים חומצות אמינו‪ .‬השרשראות‬ ‫הקלות מתחלקות לשני סוגים‪ :‬א) קאפה ‪Kappa‬‬ ‫ב) למבדה ‪.Lambda‬‬ ‫מולקולות של נוגדן יכולות להכיל שתי שרשראות קלות קאפה או שתיים מסוג‬ ‫למבדה בלבד כלומר רק ‪ K‬או רק ‪ L‬אך לעולם אינה יכולה להכיל שילוב של‬ ‫השניים‪ .‬השרשראות מחוברות ביניהן בקשרי גופרית ‪ .S-S‬הנוגדן מכיל שני אתרי‬ ‫קישור לאנטיגן שבעזרתו נוצר תצמיד נוגדן אנטיגן‪.‬‬ ‫בעת הפרדת שרשרת קלה מכבדה אובד יכולתו של הנוגדן לקשור אנטיגן‪ .‬אם‬ ‫חותכים את האנטיגן באמצעות אנזים (פפסין) נקבל שני חלקים השונים בגודלם‪.‬‬ ‫החלק הגדול המכונה מקטע קושר אנטיגן ‪ Fragment Antigen Binding‬או‬ ‫‪6‬‬ ‫בקיצור ‪ .Fab‬חלק זה שומר על כושרו לקשירת אנטיגן ומרכב חצי משרשרת קלה‬ ‫וחציו הנותר מכבדה‪ .‬המקטע הקצר של מולקולת הנוגדן אינו מסוגל לקשור אנטיגן‬ ‫ומכונה בקיצור ‪ .Fc‬מקטע ה‪ Fc -‬בנוי משני חלקים של שרשרת כבדה‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות באיור ‪ 2‬המבנה הבסיסי של כל הנוגדנים דמוי ‪ Y‬והמבדיל ביו‬ ‫הנוגדנים הינו האזור העליון בזרועות ה‪ Y -‬אזור זה מכונה האזורים המשתנים‬ ‫‪ Variable Regions‬ומסומן באות ‪ .V‬האזורים הקבועים פחות או יותר נקראים‬ ‫האזורים הקבועים ‪ Constant Regions‬או בקיצור ‪.C‬‬ ‫קבוצות של נוגדנים ותפקודיהן‬ ‫מבחינים בחמישה סוגים של שרשראות כבדות ולפי קלסיפיקציה זו ניתן להבחין‬ ‫בחמש קבוצות של ‪ .Ig‬כל קבוצה מכילה זוג אחד בלבד של שרשרת כבדה‪ .‬קבוצות‬ ‫ה‪ Ig -‬הן‪.IgA, IgD, IgE, IgG, IgM, IgA :‬‬ ‫‪IgA‬‬ ‫משקלו המולקולרי ‪ 153‬אלף‪ .‬שרשרת הכבדה מסוג אלפא‪ .‬רכוזו בסרום נע בין ‪1.2‬‬ ‫ל‪ 2 -‬מ"ג‪ %‬ומהווה ‪ 13%‬מכלל כל הנוגדנים‪ .‬אימונוגלובולין זה נימצא בהפרשות;‬ ‫רוק‪ ,‬צינורות מערכת העיכול‪ ,‬דמעות‪ ,‬חלב‪ ,‬ריר וכיח‪ .‬ה‪ IgA -‬משמש כהגנה‬ ‫ראשונית בפני פלישת מזהמים שונים‪.‬‬ ‫‪IgD‬‬ ‫סוג נוגדן נדיר יחסית וריכוזו בסרום שואף ל‪ .3 -‬משקלו המולקולרי ‪ 115‬אלף‪.‬‬ ‫מהווה כ‪ 1%-‬מכלל הנוגדנים בסרום‪ .‬מופיע בעיקר על פני תאים המשתתפים‬ ‫בתגובה החיסונית של תאי ‪.T‬‬ ‫‪IgE‬‬ ‫זהו הנוגדן האחראי על תופעות אלרגיות רבות ולכן‬ ‫ריכוזו גבוה אצל אנשים הסובלים מאלרגיות שונות‬ ‫ומטפילים גדולים כדוגמת תולעי מעיים‪ .‬נקשר לתאי יעד‬ ‫‪7‬‬ ‫מסוימים כדוגמת תאי פיטם ‪ Mast cell‬שבמצב ריגוש משחררים את תכולתם‬ ‫ההיסטמין‪ .‬משקלו המולקולרי ‪ 233‬אלף ובמצב נורמלי ריכוזו מכלל הנוגדנים ‪.1%‬‬ ‫‪IgG‬‬ ‫אילו הם נוגדנים הנמצאים בכמות הגדולה ביותר בגוף ומהווים כ‪ 13% -‬מכלל‬ ‫הנוגדנים בגופינו‪ .‬משקלו המולקולרי ‪ 153‬אלף‪ ,‬ריכוזו בסרום נע בין ‪ 1‬ל‪11 -‬‬ ‫מ"ג‪ .%‬ה‪ IgG -‬משויך לנוגדנים האנטי נגיפי‪ ,‬אנטי חיידקי ואנטי טוקסיים‪ .‬נוגדן זה‬ ‫מקנה לתינוק את החיסון הסביל בשבועות הראשונים לחייו בזכות יכולתו לעבור את‬ ‫מחסום השליה‪.‬‬ ‫נוגדנים מטיפוס ‪ IgG‬מופיעים גם כן בתחילת המחלה אך נשארים לכל החיים‪.‬‬ ‫‪IgM‬‬ ‫משקלו המולקולרי ‪ 233‬אלף ולכן הוא מקרוגלובולין ומסיבה זו אינו יכול לעבור את‬ ‫מחסום השליה‪ .‬מהווה כ‪ 1% -‬מכלל הנוגדנים וריכוזו בסרום נע בין ‪ 3.5‬ל‪2 -‬‬ ‫מ"ג‪ .%‬מופיע בריכוז גבוה בתגובה הראשונית‪ .‬תפקידו להשקיע ולהצמית את‬ ‫האנטיגן‪ .‬בנוסף משמש כקולטן לאנטיגן והפעלת מערכת המשלים‪.‬‬ ‫כל אנטיגן מסוגל לגרום ליצירת נוגדנים ספציפיים נגדו מכל הקבוצות או רק מחלק‬ ‫מהן‪.‬‬ ‫בשלב החריף למחלה‪ ,‬יש עליה ברמת הנוגדנים מטיפוס ‪ .IgM‬נוגדנים אלו ניתנים‬ ‫לזיהוי עד ‪ 1‬חודשים מפרוץ המחלה‪.‬‬ ‫השקה והצמתה‬ ‫קשירת הנוגדן לאנטיגן גורמת להצמתה של תאים לצברים גדולים ובשל משקלו‬ ‫הצבר שוקע‪ .‬כאמור כל אנטיגן מכיל לפחות שני אתרי קישור ואנטיגן מסוג ‪IgM‬‬ ‫המורכב מחמש יחידות בסיסיות של נוגדן מכיל ‪ 01‬אתרי קשירה ולכן סביר‬ ‫שתצמידי נוגדן אנטיגן תתרחש שקיעה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מערכת המשלים ‪Complement‬‬ ‫מערכת המשלים הינה קבוצה של כ‪ 33 -‬חלבונים הקיימים בדם בקביעות באופן‬ ‫בלתי פעיל‪ .‬הפעלת מערכת זאת מתרחשת בעקבות החלק ‪ Fc‬של תצמיד ‪.Ab/Ag‬‬ ‫נוגדן‬ ‫חיידק‬ ‫מולקולות משלים‬ ‫מופעלות‬ ‫דלקת‬ ‫משיכת‬ ‫תאים‬ ‫בולעים‬ ‫הרס‬ ‫תאים‬ ‫איור ‪ 3‬הפעלת משלים ותוצאותיה‬ ‫עם מתן האות מתרחשת שרשרת תגובות שבסופה מופעלת מולקולות המשלים‬ ‫הגורמות להרס של תא האנטיגן העטוף בנוגדנים‪ ,‬משיכת תאים בולעים או‬ ‫מולקולות משלים הגורמות לדלק‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מאפייני התגובה החיסונית‬ ‫ניתן לזהות שתי מערכות בתגובה החיסונית‪:‬‬ ‫‪ .I‬החיסון המולד או החיסון הטבעי ‪Natural,‬‬ ‫‪ Innate Immunity‬מערכת זו תלויה בגורמים‬ ‫תורשתיים‪ .‬תפקיד מערכת זאת הינה סילוק‬ ‫ונטרול חומרים מזיקים שחדרו לגוף ללא‬ ‫ספציפיות‪.‬‬ ‫‪ .II‬החיסון הנרכש ‪ - Acquired Immunity‬זוהי מערכת המבוססת על שלוש‬ ‫תכונות ראשיות‪:‬‬ ‫א‪ .‬זיהוי גורמים שאינם מהגוף ‪Recognition Of Nonself‬‬ ‫ב‪ .‬ספציפיות אנטיגנית ‪.Antigen Specificity‬‬ ‫ג‪ .‬זיכרון חיסוני‪ .‬זהו יכולת הגוף לזכור את מאפייני הפולש עם מפגש‬ ‫הראשון ובמפגש הבא הפעלת המערכת כנגד הפולש בצורה מהירה‬ ‫ויעילה‪.‬‬ ‫כשלון‬ ‫‪Incompetence‬‬ ‫בהפעלת‬ ‫ואילו‬ ‫מערכת‬ ‫הפעלת‬ ‫החיסונית‬ ‫מכונה‬ ‫‪Immune‬‬ ‫המערכת‬ ‫מכונה‬ ‫‪Immune‬‬ ‫‪.Competence‬‬ ‫התגובה החיסונית מתחלקת בגוף האדם לשני סוגים‪:‬‬ ‫א‪ .‬התגובה התאית ‪.Cellular / Cell Mediated Response‬‬ ‫זוהי תגובה המשחררת ‪ Ig‬לנוזלי הגוף בכלל ולדם בפרט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התגובה הנוגדנית ‪ /‬ההומורלית‬ ‫‪Humoral / Antibody‬‬ ‫‪ .Dependent Response‬זוהי תגובה בה מופיעים לימפוציטים‬ ‫מרוגשים‪ .‬תפקיד לימפוציטים אילו לזהות ולהשמיד את האנטיגן‬ ‫הזר‪/‬הפולש‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פולש‬ ‫זר‬ ‫מערכת‬ ‫החיסון‬ ‫תגובה‬ ‫תאית‬ ‫תגובה‬ ‫נוגדנית‬ ‫זיכרון‬ ‫תאים‬ ‫הורגים‬ ‫נוגדנים‬ ‫השמדת‬ ‫הפולש‬ ‫איור ‪ 4‬סכמת התגובה החיסונית לאנטיגן‬ ‫איברי מערכת החיסון‬ ‫נהוג לחלק את איברי מערכת החיסון לשתי קבוצות‪:‬‬ ‫א‪ .‬איברים בהם מתרחשת התגובה החיסונית‬ ‫כמו קשרי הלימפה‪ ,‬טחול‪ ,‬גושישי לימפה כמו‬ ‫השקדים בגרון‪ ,‬פתחי רביה ומערכת העיכול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איברים בהם מתרחשת התמינות ‪Differentiation‬‬ ‫והבשלה ‪ Maturation‬של תאי החיסון כמו מוח העצמות‬ ‫ובלוטת התימוס‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫איור ‪ 5‬התמינות תאים מתאי אב במוח העצם‬ ‫ניתן להבחין בשני סוגי אוכלוסיות של תאים לבנים באיברי הלימפה;‬ ‫א‪ .‬תאים בולעים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לימפוציטים‪.‬‬ ‫תאים בולעים ‪Phagocytes‬‬ ‫אילו הם תאים השייכים לתאי הדם הלבנים בעלי כושר לבלוע תאים שזוהו כזרים‬ ‫לגוף כגן‪ :‬טפילים חד תאים כדוגמת האמבה‪ ,‬חיידקים‪ ,‬תאים מתים או שברי תאים‬ ‫ועוד‪ .‬לאחר בליעת תא זר‪ ,‬הפגוציטים מפרקים אותם באמצעות מערכת אנזימים‬ ‫תוך תאית‪ .‬הפגוציטים נמצאים בכל מקום בגוף‪ ,‬מחזור הדם ובין הרקמות בזכות‬ ‫יכולת תנועה אמבואידית‪ .‬כפי שניתן לראות באיור ‪ 1‬הפגוציט שולח "רגליים"‬ ‫מסביב לגוף האנטיגן מקיף אותו ובולע אותו לתוך הציטופלסמה‪ ,‬בבועית מיוחדת‬ ‫עובר תהליך פירוק מיוחד המכונה פגוציטוזה ‪ . Phagocytosis‬הפגוציטים‬ ‫מכונים כעובדי התברואה של הגוף‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫איור ‪ 6‬תא פגוציט בעת בליעת תא זר‬ ‫גם הנוגדניים משתתפים בתהליך הפגוציטוזה‪ .‬הנוגדנים מתחברים אל האנטיגן‬ ‫ויוצרים תצמיד של נוגדן אנטיגן‪ ,‬כזכור הנוגדנים מתחברים אל האנטיגן באמצעות‬ ‫"הזרועות" המכונות ‪ ,Fab‬על פני הפגוציט ישנם קולטנים (רצפטורים) לחלק ה‪Fc -‬‬ ‫של הנוגדן וכל יכול הקישור של הפגוציט לאנטיגן עולה ופעולת הבליעה הופכת‬ ‫יעילה יותר‪.‬‬ ‫עיקרון זה כוחו יפה גם להכונת תאי ההרג‪.‬‬ ‫לימפוציטים ‪Lymphocytes‬‬ ‫הלימפוציטים מהווים כ‪ 23% -‬מכלל תאי הדם הלבנים‪ .‬גדלם נע בין ‪1-12‬‬ ‫מיקרונים‪ .‬הלימפוציט מכיל גרעין גדול יחסית התופס את מרבית נפחו‪.‬‬ ‫הלימפוציטים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות האותיות הנלוות לשמם מתיחס‬ ‫למקום בו הם עוברים התמיינות והבשלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לימפוציטים מסוג ‪ .B‬מקום ההתמיינות וההבשלה הוא המוח העצם‬ ‫‪.Bone Marrow‬‬ ‫ב‪ .‬לימפוציטים מסוג ‪ .T‬מקום ההתמיינות וההבשלה הוא הטימוס‬ ‫‪.Thymus‬‬ ‫תאי ‪B‬‬ ‫מהווה ‪ 13%‬עד ‪ 33%‬מכלל הלימפוציטים בדם‪.‬אורך חייהם נע בין ימים אחדים עד‬ ‫שבועות‪ .‬תפקידם העיקרי הוא בתגובה החיסונית ההומורלית (הנוגדנית)‪ .‬כאמור‬ ‫‪13‬‬ ‫אילו הם התאים המייצרים את תאי הפלסמה המייצרים את הנוגדנים‪ .‬המאפיין‬ ‫והמבדיל‬ ‫איור ‪ 2‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪B‬‬ ‫בין לימפוציטים מסוג ‪ B‬לשאר הלימפוציטים הוא מולקולות על פני הממברנה של‬ ‫התא‪ .‬מולקולות משמשות כמתווך במפגש שבין הלימפוציט ‪ B‬לבין האנטיגן‪ .‬מבנה‬ ‫הקולטנים האלו דומה למבנה מולקולות הנוגדנים‪ .‬על פני הממברנה של התא‬ ‫קיימים רצפטורים לקטע ‪ C3‬ממערכת המשלים‪ .‬תאי ‪ B‬מסוימים מתמחים כתאי‬ ‫זיכרון החיים זמן רב מאוד‪ .‬בעת המפגש הראשון‬ ‫‪Primary Immune‬‬ ‫‪ Response‬בין האנטיגן ולבין לימפוציטים מעורר של שינוים בלימפוציטים‬ ‫המכונים התמרה בלסטית‪ :‬מולקולות ה‪ Ig -‬נושרות מעל פני התאים; התאים‬ ‫גדלים ועוברים דיפרנציאציה והתרבות‪ .‬בסופו של תהליך מתקבל מספר רב של‬ ‫תאים‪ ,‬המכונים תאי פלסמה‪ .‬תאי פלסמה פועלים ליצירת נוגדנים בעיקר ‪IgM‬‬ ‫ספציפיים לאנטיגן‪ .‬בו זמנית מופיעים מספר רב של תאי זיכרון משורת תאי ה‪B -‬‬ ‫שתפקידם לזכור את האנטיגן ולהגיב בהתאם בעת מפגש חוזר אם וכאשר הוא‬ ‫יתרחש בעתיד‪ .‬מפגש חוזר מעורר תגובה חיסונית שניונית‬ ‫‪Secondary /‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .Anamnestic Immune Response‬תגובה זו מאופיינת בשגשוג מהיר של תאי‬ ‫‪ ,B‬דיפרנציאציה מהירה לתאי פלסמה בשלים ויצירה מהירה של נוגדנים בעיקר‬ ‫מסוג ‪ .IgG‬הנוגדן מופרש למחזור הדם ובעזרתו מגיע לאזור בו הוא נידרש לפעול‬ ‫כנגד האנטיגן‪.‬‬ ‫תאי ‪T‬‬ ‫איור ‪ 1‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪T‬‬ ‫לימפוציטים מסוג ‪ T‬מהווים ‪ 73% - 13%‬מכלל הלימפוציטים שבמחזור הדם‪ .‬אורך‬ ‫חיי תאים אילו ארוך יותר מאשר אורך חיי תאי ה‪ ,B -‬אורך חייהם נע בין חודשים‬ ‫לבין שנים‪ .‬תפקידו העיקרי של לימפוציטים אילו הינו בתגובה החיסונית התאית‪.‬‬ ‫הם משתפים פעולה עם לימפוציטים מסוג ‪ B‬וחלקם מפקח על עוצמת הפעילות של‬ ‫לימפוציטים מסוג ‪ B‬ומסוג ‪ .T‬מבחינים במספר סוגים של תאי ‪ T‬והם‪:‬‬ ‫א‪ .‬תאים מסייעים ‪ . Helper T Cells‬תאים אילו מגבירים את‬ ‫התגובה החיסונית‪ .‬הם מסייעים לתאי ‪ B‬ולתאי ‪ T‬בתגובתם‬ ‫כנגד האנטיגן‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ב‪ .‬תאים מדכאים ‪ .Suppressor T Cells‬תאים אילו מדכאים‬ ‫את התגובה החיסונית‪ ,‬התאית והנוגדנית‪ .‬במחלת ה‪ HIV-‬כמות‬ ‫התאים אילו עולה‪.‬‬ ‫איור ‪ 9‬תאי עזר ‪ T‬המכונה ‪CD4‬‬ ‫ג‪ .‬תאים הורגים ‪ .Killer Cells‬תאים אילו משלימים את‬ ‫הפגוציטים במלחמתם הישירה כנגד האנטיגן‪ .‬תאים אילו‬ ‫אחראים על הרג תאי גוף שעברו מוטציות כתוצאה מהדבקה ע"י‬ ‫נגיף או התחלקות בלתי מבוקרת – תאי סרטן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תאי גיוס ‪ .Indicator Cells‬תפקידם להכיר את האנטיגן‬ ‫הממברנלי על פני תאים זרים או תאים מודבקים בוירוס‪ ,‬גיוס‬ ‫תאי חיסון נוספים הפועלים נגדם כדוגמת תאי הרג ופגוציטים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אנטיגן‬ ‫עיבוד ע"י‬ ‫מקרופגים‬ ‫‪T Cells‬‬ ‫‪B Cells‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Plasma‬‬ ‫‪Cells‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Antibody‬‬ ‫תאים‬ ‫מווסתים‬ ‫)םיניקוטיצ(‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪Killer‬‬ ‫‪Cells‬‬ ‫חיסול‬ ‫האנטיגן‬ ‫איור ‪ 01‬סכמת תגובת החיסון על שני ענפיה‬ ‫תאי ה‪ T -‬פועלים בתגובה החיסונית ע"י מפגש בינו לבין האנטיגן (תגובה תאית‬ ‫מכוונת נגד אנטיגנים הנמצאים על פני התאים)‪ .‬המפגש בין לימפוציט ‪ T‬ובין‬ ‫האנטיגן יוצא לפועל בזכות קולטנים הממוקמים על פני התאים‪ .‬עם המפגש ‪T‬‬ ‫לימפוציטים מתחלקים במרץ ומופיעים תאי ‪ T‬המסוגלים לקטול באופן ישיר את‬ ‫התאים נושאי האנטיגנים הזרים‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תגובה אלרגית‬ ‫את מחלות מערכת החיסון ניתן לחלק לשלוש קבוצות‪:‬‬ ‫א‪ .‬רגישות יתר ‪Hypersensitivity‬‬ ‫ב‪ .‬מחלות אוטואימוניות ‪Autoimmune Diseases‬‬ ‫ג‪ .‬מצב חוסר חיסוני‬ ‫בפרק זה נדון על רגישות יתר בלבד‪.‬‬ ‫רגישות יתר ‪Hypersensitivity Or Allergy‬‬ ‫בתגובה אלרגית מעורבים שתי תופעות ממערכת החיסונית של האדם‪ .‬האחד הוא‬ ‫יצירת אימונוגלובולין ‪ Immunoglobulin‬מסוג ‪ .IgE( E‬התופעה השניה הינה תאי‬ ‫פיטום ‪ ,Mast Cell‬תאים מיוחדים המופעים בכל רקמות הגוף ובמיוחד בכל‬ ‫הרקמות המשתתפות בתהליך התגובה האלרגית כגון; אף‪ ,‬גרון‪ ,‬ריאות‪ ,‬עור ודרכי‬ ‫מערכת העיכול‪.‬‬ ‫היכולת האינדיבידואלית ליצירת נוגדני )‪ (IgE‬כנגד גורם שפיר המכונה אלרגן‬ ‫‪ Allergen‬כדוגמת מזון הינה נטיה תורשתית‪ .‬בדרך כלל אנשים אלו מגיעים‬ ‫ממשפחות הסובלות מאלרגיות שכיחות‪ ,‬לא בהכרח מאלרגיות למזון‪ ,‬כגון‪ :‬קדחת‬ ‫השחת‪ ,‬אסטמה או עקיצות‪ .‬אדם ששני הוריו ידועים כאלרגיים‪ ,‬סיכוייו לפתח‬ ‫‪18‬‬ ‫קולטן‬ ‫נוגדן‬ ‫אנטיגן‬ ‫שיחרור‬ ‫היסטמין ועוד‬ ‫תא פיטום‬ ‫איור ‪ 00‬תהליך האלרגיה‬ ‫אלרגיה מזון גבוה יותר מאשר אדם עם הורה אחד אלרגי‪ .‬טרם הופעת התופעה‬ ‫האלרגית‪ ,‬אדם עם נטייה ליצירת ‪ IgE‬עליו להיחשף למזון טרם הופעת התגובה‬ ‫האלרגית‪ .‬עיקול המזון (אלרגן) מעורר תאים מסוימים ליצירת נוגדנים מסוג ‪IgE‬‬ ‫בכמות גדולה (אצל אדם בריא רמת נוגדני ‪ IgE‬בדם פחות מ‪ .)1% -‬ה ‪IgE‬‬ ‫משתחרר ותוקף את שטח הפנים של תאי פיטום‪ .‬תאי פיטום הינם אוכלוסייה‬ ‫ספציפית של תאי דם לבנים המכילים שלפוחיות נושאות חומרים בעלי פעילות‬ ‫ביולוגית אופיינית‪ ,‬שהידוע ביניהם הוא היסטמין ‪ Histamine‬וסרוטונין‪ .‬בדומה‬ ‫לתאי ‪,B‬‬ ‫איור ‪ 02‬תא פיטום בעת התפרקות‬ ‫נמצאים על פני תאי פיטום קולטנים לחלק ‪ FC‬של נוגדנים מקבוצת ‪ .IgE‬בעת‬ ‫חדירת אלרגן נקשר האלרגן אל הנוגדן הקשור אל תאי פיטום וכתוצאה מכך‬ ‫‪19‬‬ ‫משתחררים החומרים המצויים בתוך השלפוחיות וביניהם ההיסטמין גורם לסדרת‬ ‫תגובות המביאות למצב אלרגי‪.‬‬ ‫במבוגרים אלרגיות למזון שכיחות בעיקר‪ :‬מרכיכות כדוגמת לובסטר‪ ,‬חסילון‪,‬‬ ‫סרטנים; קטניות ובעיקר בוטנים הגורם לתגובה אלרגית חמורה עד למצב של הלם‬ ‫רגישותי ‪ ;Anaphylaxis‬ביצים; דגים שונים ואגוזים שונים‪.‬‬ ‫בילדים‪ ,‬לעיתים התבנית שונה‪ .‬המזונות שאלהם ילדים אלרגיים הם; חלב‪ ,‬ביצים‪,‬‬ ‫סויה ובוטנים‪ .‬מבוגרים בד"כ אינם נפטרים מבעית האלרגיה למזונות לעומת זאת‬ ‫ילדים לעיתים מתגברים על בעיית האלרגיה עם בגרותם‪.‬‬ ‫איור ‪ 03‬רגישות יתר סוג ‪0‬‬ ‫המזונות שמפתחים אליהם אלרגיה מבוגרים וילדים אילו הם המזונות הנאכלים‬ ‫באופן התדיר ביותר‪ ,‬לדוגמא; ביפן האלרגיה הנפוצה היא לאורז ובסקנדינביה‬ ‫האלרגיה הנפוצה ביותר היא לבקלה ‪.Codfish‬‬ ‫ניתן להבחין בבדיקות אלרגיה שאדם הסובל מאלרגיה למזון מסוים‪ ,‬בד"כ הוא‬ ‫אלרגי למזונות מאותה קבוצה‪ ,‬לדוגמא; אדם הסובל מאלרגיה לחסילונים נבחין‬ ‫בבדיקות אלרגיה שהוא גם אלרגי ללובסטר‪ ,‬סרטן וסרטן נהרות‪ .‬תגובה זו מכונה‬ ‫"תגובה מצטלבת" ‪ .Cross - reactivity‬דוגמא נוספת היא צמח האמברוסיה‬ ‫‪21‬‬ ‫לענתית צמח הידוע כגורם לקדחת השחת‪ .‬בתקופת הפריחה של צמח זה אנשים‬ ‫האלרגיים ללענה אינם מסוגלים לאכול מילון ובעיקר מזן ספציפי‪ .‬העת אכילת מלון‬ ‫הם חשים בצריבה בפה ובשפתיים‪ .‬באותו אופן‪,‬אנשים הרגישים לתרזה ‪Birch‬‬ ‫אינם מסוגלים לאכול קליפה של תפוחים בשל תחושת צריבה בפה‪ .‬תופעה זו‬ ‫מכונה "תסמונת האלרגיה האורלית"‪.‬‬ ‫איור ‪ 04‬רגישות יתר סוג ‪0‬‬ ‫‪21‬‬ ‫אבחנה מבדלת‬ ‫האבחנה המבדלת נועדה להבחין בין אלרגיה‬ ‫למזון ולבין חוסר סבילות למזון או למחלות אחרות‬ ‫העשויות להופיע עם תסמינים הדומים לאלרגיה‬ ‫למזון‪ .‬בעת קבלת חולה לטיפול חשוב לבצע את‬ ‫האבחנה המבדלת מפני וחלק מן המחלות העשויות להופיע עם תסמינים דומים הן‬ ‫ברות סיכון בריאותי עד כדי סכנת חיים‪.‬‬ ‫זיהום‬ ‫זיהומים במערכת העיכול כתוצאה מאכילת מזון מקולקל ונגוע במיקרואורגניזם כמו‬ ‫חיידקים והרעלנים המופרשים מפעילות מטבולית של החיידק‪ .‬מיקרואורגניזם נוסף‬ ‫הינו פטריית הקנדידה‪ .‬פטרייה זו נמצאת בשגשוג בשנים האחרונות כתוצאה‬ ‫משימוש מופרז באנטיביוטיקה ובכך שינוי פלאורת המעיים לטובת הקנדידה‪.‬‬ ‫לשלילת בעיית הזיהום יש לערוך בדיקת מעבדה כגון תרבית צואה‪.‬‬ ‫חומרים טבעיים‬ ‫ישנם חומרים טבעיים היכולים להופיע במזון כמו היסטמין ולגרום לתגובה בדומה‬ ‫לתגובה אלרגית‪ .‬לדוגמא‪ :‬היסטמין יכול להגיע לרמות גבוהות בגבינה‪ ,‬בחלק‬ ‫מיינות ומדגים מסוימים במיוחד דג טונה ומקרל‪ .‬מקור ההיסטמין בדגים נובע‬ ‫מזיהום חיידקי במיוחד מקירור ואכסון לקוי‪ .‬לעיתים כתוצאה מאכילה מוגברת של‬ ‫מזונות המכילים היסטמין או חומרים הדומים לו תתכן‬ ‫הרעלת היסטמין אשר‬ ‫בתגובתה דומה לתגובה אלרגית‪.‬‬ ‫מחלות נוספות‬ ‫ישנם מחלות העלולות להופיע כתמונת אלרגיה למזון כגון; סרטן של הקיבה‬ ‫ומערכת העיכול‪ ,‬קיב קיבה ותרסריון‪ ,‬מחלות הגורמות לדלקת במערכת העיכול‬ ‫ועוד‪ .‬טרם טיפול חשוב מאוד לשלול מחלות אילו ומחלות נוספות‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מחלת הכרסת ‪Celiac Disease‬‬ ‫איור ‪ 05‬מיבנה הסיסים‬ ‫זוהי מחלה הגורמת לניוון והרס של תאי האפיתל שבסיסים במעי‪ .‬המחלה יכולה‬ ‫להופיע כמעט בכל גיל ובדרגות חומרה שונות‪ .‬המחלה מתפתחת כתוצאה מתגובה‬ ‫חיסונית כנגד חלבון המצוי במרבית הדגנים ומכונה גלוטן ‪ Glutten‬וכתגובה‬ ‫חיסונית עצמית הגורמת להרס האפיתל‪ .‬כתוצאה מהרס תאי האפיתל ספיגת המזון‬ ‫מהמעי נפגעת ונגרמת תת ספיגה עם כל המשתמע מכך‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫‪‬‬ ‫נפיחות בבטן עד ליצירת כרס‪ ,‬ומכאן שם המחלה‪.‬‬ ‫‪ ‬שלשולים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת מלאות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאבי בטן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דלקת המעי‪.‬‬ ‫‪ ‬ירידה במשקל‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪‬‬ ‫בילדים הפרעות גדילה והתפתחות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סימני תת‪-‬תזונה‪.‬‬ ‫חוסר סבילות לסוכר חלב ‪Lactose‬‬ ‫האנזים האחראי על פרוק סוכר חלב מכונה לקטאז‬ ‫‪ .Lactase‬חוסר חלקי או מלא של אנזים זה יכול להגרם‬ ‫כתוצאה מתורשה או נרכש מהפרעות שונות שמקורן‬ ‫במערכת העיכול‪ .‬מרבית תושבי אפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬אפרו‪-‬‬ ‫אמריקאים ואינדיאנים מפתחים חוסר סבילות לסוכר‬ ‫חלב תורשתית לאחר גיל חמש לערך‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫‪‬‬ ‫כאבי בטן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת מלאות‪.‬‬ ‫‪ ‬שלשול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גזים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עלית הלחץ האוסמוטי במעיים כתוצאה מחוסר פרוק לקטאז והצטברותו‬ ‫במעי‪ .‬עלית לחץ האוסמוטי במעי גורר מעבר נוזלים למעי ממחזור הדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לילדים‪ ,‬הפרעות התפתחות וגדילה כתוצאה ממימת וכתוצאה מהצטברות‬ ‫גזים במעיים מפירוק סוכר חלב באמצעות חיידקים‪.‬‬ ‫חומרי תיסוף מזון‬ ‫ישנם חומ רים המוחדרים למזון לשימורו‪ ,‬הוספת טעם וחומרי צבע העלולים לגרום‬ ‫לחוסר סבילות לחומר מצד הגוף או בריכוזים גבוהים עלולים ליצור תגובות‬ ‫העשויות להתפרש כחוסר סבילות עד רגישות יתר‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫מונוסודיום גלוטומט ‪MSG‬‬ ‫‪24‬‬ ‫זהו‬ ‫חומר‬ ‫המוחדר‬ ‫למזון‪,‬‬ ‫בעיקר‬ ‫במאכלים‬ ‫מהמטבח הסיני ותאילנדי‪ .‬זהו מלח נתרן עם חומצה‬ ‫אמינית לא הכרחית מסוג גלוטאמיק אציד‪ .‬לכאורה‬ ‫החומר נראה תמים ועד לפני מספר שנית מעטות‬ ‫נחשב כחומר לא מזיק‪ .‬מעבר להיותו גור לגידולים‬ ‫במוח ופוגע בקרקעית העין (בעיקר אצל צעירים)‬ ‫הוא עלול לגרום לחרלת ‪ hives‬ולתופעות נוספות המוכרות כתסמונת המסעדה‬ ‫הסינית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחילות‬ ‫‪ ‬הקאות‬ ‫‪‬‬ ‫קוצר נשימה‬ ‫‪ ‬הזעה‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת חום בפנים‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת שריפה‬ ‫‪ ‬הסמקה‬ ‫‪‬‬ ‫קשיי נשימה‬ ‫סולפידים ‪Sulfites‬‬ ‫החומרים הסולפידים נאגרים בגופינו ואינם מפונים ממנו כיאות‪ .‬חומרים אילו‬ ‫נמצאים במגוון גדול של מזונות כגון‪ :‬פרות וירקות מיובשים טריים‪ ,‬יינות‪ ,‬סידר‪,‬‬ ‫בירה‪ ,‬מיצי פרות ומשקאות קלים‪ ,‬פיצות קפואות‪ ,‬צדפות ושריפ‪ ,‬עוגות‪ ,‬לחם‪,‬‬ ‫קרקרים‪ ,‬פטריות טריות‪ ,‬רטבים‪ ,‬סוגי גבינות בעיקר הצהובות‪ ,‬צ'יפס ובצלצלים‬ ‫כבושים‪ .‬רשות המזון והתרופות האמריקאי אסר על ריסוס פרות וירקות טריים‬ ‫בסולפידים להארכת חיי המדף של המוצרים‪ .‬האיסור אינו חל על הוספת החומרים‬ ‫ליינות ומזונות נוספים‪.‬‬ ‫ישנם שישה חומרים המכילים סולפידים והם‪:‬‬ ‫‪25‬‬ ‫א‪ .‬סולפור דיאוקסיד‬ ‫ב‪ .‬סודיום (נטריום) סולפיד‬ ‫ג‪ .‬סודיום (נטריום) ביסולפיד‬ ‫ד‪ .‬פוטסיום (קליום) ביסולפיד‬ ‫ה‪ .‬סודיום (נטריום) מטהביסולפיד‬ ‫ו‪ .‬פוטסיום (קליום) מטהביסולפיד‬ ‫במחקרים הצליחו להוכיח שסודיום ביסולפיד גורם לאסטמה‪ .‬סולפור דיאוקסיד‬ ‫משתחרר ברמות ערך הגבה של ‪ pH‬נמוכות‪ 2 ,‬כלומר השחרור מתרחש בקיבה‪.‬‬ ‫בנוסף לתגובה אלרגית ואסטמה חומרים אילו משבשים תהליכים ביוכימיים נוספים‬ ‫בגופינו כמו; פגיעה בויטמינים ‪ B2‬ריבופלאווין‪ ,‬חומצה פולית וויטמין ‪ B1‬תיאמין‪.‬‬ ‫פגיעה באינסולים ובקשרים הכפולים של הגופרית‪.‬‬ ‫צבעי מאכל‬ ‫צבעי מאכל רבים גורמים לתגובות אלרגיות כגון; נזלת‪ ,‬אורטיקריה‪ ,‬פריחות‬ ‫ואסטמה‪.‬‬ ‫החומרים הם‪Yellow sunset E ,Yellow quinoline E 104 ,Tatrazine E 102 :‬‬ ‫‪Carmine indigo ,Blue v E 131 ,Azorubine E122 ,Cochineal E120 ,110‬‬ ‫‪,Sodium benzoate E 211 ,annatto E 160 A ,Green s E 142 ,E 133‬‬ ‫‪.Bha\Bht E 320\321 ,Sulfur dioxide E 220‬‬ ‫‪26‬‬ ‫אבחנה‬ ‫לאבחנת אלרגיה למזון על הרופא ‪ /‬מטפל לקבוע באם‬ ‫לחולה ישנה תגובה מזיקה למזון ספציפי‪ .‬הערכה זו‬ ‫מתבצעת‬ ‫בעזרת‬ ‫תשאול‬ ‫הפציינט‬ ‫וההיסטוריה‬ ‫הרפואית‪ ,‬התזונתית של הפציינט‪ ,‬ניהול יומן מעקב‬ ‫תזונתי או תזונה אלימינטבית‪.‬‬ ‫תשאול‬ ‫מבין הפעולות שהוזכרו לעיל הראשונה היא החשובה ביותר ובעלת הערך הרב‬ ‫ביותר‪ .‬על המטפל לערוך מפגש בניחותא ולהעניק את משך הזמן המתאים‬ ‫לתשאול יעיל וענייני‪ .‬לקיצור זמן התשאול ניתן להרכיב שאלון שהפציינט ימלאו‬ ‫לפני המפגש עם המטפל‪ .‬השאלות שיש להכליל בעת התשאול הם כמו;‬ ‫‪‬‬ ‫מה היה עיתוי הריאקציה?‬ ‫‪‬‬ ‫האם הריאקציה הופיעה בטווח של כשעה מהארוחה או יותר?‬ ‫‪‬‬ ‫האם הטיפול האנטי היסטמיני היה מוצלח (נוגדי היסטמין אמורים לרפא‬ ‫את סימני הגרד והאודם שבעור)?‬ ‫‪‬‬ ‫הם תמיד הריאקציה קשורה למזון מסוים?‬ ‫‪‬‬ ‫האם אדם נוסף חלה לאחר אכילת אותה ארוחה? לדוגמא עם לאחר‬ ‫ארוחת דגים אנשים נוספים חלו באותן תופעות של רגישות יתר אז יתכן‬ ‫שהדגים נגועים בהיסטמין ולכן מספר אנשים הגיבו כסימני אלרגיה לאותה‬ ‫ארוחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהי כמות המזון שאכל הפציינט שבעקבותיו הופיע האלרגיה? יתכן מצב‬ ‫שמספר אנשים אכלו דגים נגועים בהיסטמין אך רק אחד מהם אכל כמות‬ ‫גדולה ולכן הוא פיתח תופעות אלרגיות ואילו אחרים לא הגיעו למצב של‬ ‫הרעלת היסטמין‪ .‬מצב נוסך הוא שלאותו אדם יש רגישות יתר לכמות‬ ‫ההיסטמין שבמזון‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד הכינו את המזון? אנשים מסוימים רגישים למזון אשר אינו מבושל‬ ‫לדוגמא סושי מדג נא או חצי נא‪ .‬בישול מושלם הורס חלק מאותם חומרים‬ ‫ולכן סיכוי התגובה האלרגית יורדת ממזון מבושל לעומת מזון נא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אילו מזונות נאכלו טרם תופעת האלרגיה? ישנם מזונות המתעכלות‬ ‫באיחור רב והן האחראיות לתופעת רגישות היתר‪ .‬כלומר‪ ,‬בין מזון האלרגן‬ ‫לבין תופעת האלרגיה נאכלו מזונות נוספים שהן החשודות כגורם‬ ‫האלרגיה‪.‬‬ ‫יומן מעקב‬ ‫לעתים האבחנה אינה יכולה להתבצע באופן בלעדי על‬ ‫בסיס היסטוריה בלבד‪ .‬באותן מקרים יכול המטפל‬ ‫לבקש מפציינט לחזור ולנהל יומן מעקב אחר תרחיש‬ ‫וסדר היסטוריית התגובות בהקשר לאיזו ארוחה‪ ,‬איזה‬ ‫מזון ומזג אויר התגובה הופיע‪ .‬מעקב זה יכול לספק מידע חשוב לקביעת האבחנה‬ ‫וטיפול‪.‬‬ ‫הפחתה‬ ‫כצעד הבא חלק מן המטפלים נוהגים להשתמש בשיטת תזונת הפחתה‪ .‬תחת‬ ‫השגחתו והוראתו של המטפל הפציינט נמנע מאכילת מזונות החשודים כגורמי‬ ‫אלרגיה כגון; ביצים ומחליפו במקור חלבונים אחר כמו טופו‪ .‬אם הפציינט הוריד מזון‬ ‫זה מתפריט תזונתו וסימני האלרגיה חלפו הרופא יכול להגיע לאבחנה בוודאות‬ ‫כמעט מלאה‪ .‬אזי בהוראת המטפל הפציינט חוזר לאכול את המזון הגורם לאלרגיה‬ ‫והתסמינים חוזרים אז האבחנה היא של מאה אחוזים‪ .‬אין לחזור ולאכול מזון הגורם‬ ‫לתגובת יתר כאשר התגובה האלרגית קשה ומסוכנת ואין להשתמש בטכניקה זו‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫בדיקת אלרגיה‬ ‫שריטת עור‬ ‫אם ההיסטוריה של הפציינט‪ ,‬ניהול יומן מעקב תזונה של הפציינט או תזונה‬ ‫בשיטת האלימינציה אינה מצליחה לזהות את הגורם לאלרגיה אז הרופא מפנה את‬ ‫הפציינט לבדיקת אלרגיות‪ .‬סוג אחד של בדיקה היא שריטת העור של האמה או‬ ‫הגב וטפטוף האלרגן המדולל על השריטה‪ .‬תגובה חיובית נחשבת כנפיחות‬ ‫מקומית ו‪/‬או אודם היכולים להעיד על תגובה אלרגית מקומית‪ .‬התגובה האלרגית‬ ‫מתקבלת כתוצאה מנוכחות נוגדנים ותאי פיטום מסוג ‪ IgE‬על העור‪.‬‬ ‫בדיקת אלרגיה בעזרת שריטה ע"פ העור מהיר‪ ,‬פשוט‪ ,‬בטוח וזול אך עם זאת ישנם‬ ‫מספר חסרונות‪ .‬לא בכל מקרה של תגובה חיובית ע"פ העור הפציינט סובל‬ ‫מתגובה אלרגית למזון הנבדק‪ .‬לעיתים יש צורך במספר שריטוט רב ע"פ העור‬ ‫המסב אי נוחות לפציינט‪ .‬במקרים של אלרגיה קשה כהלם רגישותי ‪Anaphylactic‬‬ ‫‪ shock‬לא ניתן לבצע בדיקת אלרגיה באמצעות שריטת העור מחשש לתגובה‬ ‫מסוכנת מהבדיקה‪ .‬אין לבצע שריטת עור במקרה של אקזמה מפושטת‪.‬‬ ‫בדיקת דם‬ ‫במקרים שלא ניתן לבצע שריטת עור הרופא יציע בדיקת דם כמו ‪ RAST‬ו‪-‬‬ ‫‪ .ELISA‬בדיקות אילו מודדות את רמת נוגדני ה‪ IgE -‬הספציפיים בדמו של‬ ‫הפציינט לסוגי המזונות הנבדקים‪ .‬בדיקה זו יקרה יותר מאשר בדיקת אלרגיה‬ ‫באמצעות שריטת העור‪ .‬בדיקה זו מצריכה דקירה אחדת לעומת השריטות‪ .‬לשם‬ ‫קבלת התוצאות יש להמתין מספר ימים‪ .‬כמו בדיקת השריטה גם כאן אין תוצאה‬ ‫חיובית מחיבת תופעה אלרגית בהכרח‪.‬‬ ‫כפילות סמויה‬ ‫הבדיקה שהופכת ל"סטנדרט הזהב" בבדיקת אלרגיה למזונות מוכרת כבדיקת‬ ‫מזון בכפילות סמויה‪ .‬בבדיקה זו מקבל הפציינט מספר כפסולות ממוספרות‬ ‫ואטומות מראה‪ ,‬חלקן מכילות תמצית מזון החשודה כגורמת לאלרגיה וחלקן‬ ‫‪29‬‬ ‫מכילות חומר פסיבי שידוע שלפציינט אין תגובה אלרגית כנגדו‪ .‬לא הפציינט ולא‬ ‫הרופא המטפל יודעים אילו חומרים נלקחים‪ .‬הפציינט בולע מידי יום את הקפסולות‬ ‫המסומנות ומבצע מעקב אחר תגובותיו לקפסולות‪ .‬לא ניתן לבדוק פציינטים בשיטה‬ ‫זו אשר פיתחו תגובה אלרגית חריפה כהלם רגישותי ‪.Anaphylactic shock‬‬ ‫חסרון נוסף של שיטה זו הוא בעלות הבדיקה‪ ,‬בדיקה זו נחשבת כבדיקה היקרה‬ ‫ביותר‪ .‬מטבע התהליך בדיקה זו אורכת זמן למרות שניתן לקצרה בבדיקת‬ ‫החומרים החשודים בלבד‪ .‬כתוצאה מעלותה הגבוהה של בדיקה זו ‪ ,‬הרופאים‬ ‫נוהגים לבצע אותה במקרים של תלונות בלתי ברורות של החולה ונסיון לחזק את‬ ‫דעתו של הרופא שאין מדובר על תופעה פיזיולוגית אמיתית‪.‬‬ ‫פעילות גופנית כממריץ תופעת אלרגיה למזון‬ ‫לכאורה נראה הדבר תמוה במידת מה היתכן שפעילות גופנית עלולה להגביר‬ ‫ולהמריץ תגובת אלרגיה למזונות?‬ ‫ובכן סוגיה זו נבדקה ונמצא שבעת פעילות גופנית טמפרטורת הגוף עולה‪ ,‬כלי הדם‬ ‫מתרחבים‪ ,‬זרימת הדם מתגברת‪ ,‬רמת החמצן בדם יורדת ורמת פחמן דו חמצני‬ ‫עולה‪ .‬כל זאת עלולים להגביר את התגובה האלרגית אם לפני הפעילות הגופנית‬ ‫המתעמל אכל מזון‪/‬ות אלהם הוא אלרגי‪.‬‬ ‫תסמינים‬ ‫התסמינים מופיעים בעת פעילות הגופנית‪:‬‬ ‫גרד‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬חרלת (סִ ְרפֶּ דֶּ ת) ‪ Hives‬ואפילו ‪.Anaphylaxis‬‬ ‫טיפול‬ ‫הטיפול קל יחסית מאוד‪ .‬במקרים אילו אין לאכול משך מספר שעות טרם הפעילות‬ ‫הגופנית‪.‬‬ ‫אבחנה ע"פ הרפואה המשלימה‬ ‫קניסולוגיה‬ ‫‪31‬‬ ‫שיטה זו גורסת שלכול חומר או אירוע בחיינו יש‬ ‫השפע על מערך השדה האלקטרומגנטי בגופנו אשר‬ ‫משפיע על התנגדות השרירים הרצוניים בגופינו‪ .‬ע"פ‬ ‫שיטה זו כאשר אדם מתקרב לחומר שהשפעתו‬ ‫שלילית על גופו התנגדות השרירים שלו יורדת מייד‪.‬‬ ‫ניתן לבדוק זאת באופן פשוט יחסית בכך שהנבדק‬ ‫עומד וידיו מופנות לפנים כאשר היד החלשה אוחזת‬ ‫את היד החזקה (ליצירת איזון)‪ ,‬הבודק מנסה להוריד את ידי הנבדק כלפי מטה תוך‬ ‫הפעלת לחץ ובו בזמן הנבדק מתנגד‪ .‬בשלב השני הנבדק אוחז בידיו תמצית‬ ‫מהחומר הנבדק וחוזרים על פעולת הבדיקה‪ ,‬אם ניתן להוריד את ידי הנבדק‬ ‫בקלות יחסית אזי התוצאה חיובית כלומר הנבדק רגיש לחומר ואם קשה יותר‬ ‫להוריד את ידיו אז החומר הנבדק מחזק את הפציינט‪ .‬שיטה נוספת ידועה בשם ‪O‬‬ ‫‪ test‬או ‪ . Ring test‬ע"פ שיטה זו נוגע הפציינט באגודלו באצבע השלישית ויוצר‬ ‫צורת טבעת או האות ‪ ,O‬הנבדק מנסה לפתוח את הטבעת העזרת אצבעותיו‪.‬‬ ‫תוצאה חיובית נחשבת כאשר הבודק מצליח לפתוח את הטבעת בקלות יחסית‪.‬‬ ‫שיטה זו אינה מדויקת בשל משתנים רבים שאינם ניתנים למדידה מדעית מדויקת‪.‬‬ ‫תהודה ביולוגית ‪Bio Resonance‬‬ ‫שיטה זו בודקת את השפעת החומר הנבדק על השדה‬ ‫האלקטרו מגנטי של הפציינט‪ .‬לכול חומר יש תהודה‬ ‫מסוימת שניתן לבודדת אותו גם לגוף האדם ישנו‬ ‫תהודה ביולוגית הניתנת לבדיקה‪ .‬ע"פ שיטה זו בודקים‬ ‫את עוצמת ההתנגדות החשמלית של הפציינט בנקודות‬ ‫ה"באר"‬ ‫של‬ ‫המרדיאנים‬ ‫ע"פ‬ ‫הרפואה‬ ‫הסינית‬ ‫‪31‬‬ ‫המסורתית‪ .‬הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשירים מיוחדים המתחברים לפציינט‪.‬‬ ‫כיום ניתן לבדוק את התהודה הביולוגית באמצעות תוכנה המשדרת תדר של‬ ‫חומרים שונים המשודרים לפציינט דרך גופו באמצעות מכשיר‪ .‬שיטה זו מדויקת‬ ‫ויתרונה שניתן לבדוק לא רק אלרגיות כי אם גם חוסר סבילות לחומרים שונים‪ .‬ניתן‬ ‫לטפל באמצעות מכשרים אילו בכך שהופכים את תדר החומר שהפציינט אלרגי‬ ‫אליו ומזרימים לגופו בחזרה ו‪/‬או מזרימים לתמיסת מי מלח בריכוז של ‪.3.2%‬‬ ‫תמיסה זו תשמש כתרופה הומיאופתית כנגד חוסר הסבילות או האלרגיה‪.‬‬ ‫תזונה לפי סוג הדם‬ ‫ראה קובץ סוגי דיאטות!!!‬ ‫‪32‬‬ ‫טיפול‬ ‫באלרגיות ו‪/‬או חוסר סבילות למזון יש לטפל‬ ‫בתחילה באמצעות תזונה נכונה ובמניעת אכילת‬ ‫אותן מזונות שהפציינט אלרגי אלהם‪ .‬על הפציינט‬ ‫לקרוא בעיון את רשימת התכולה והמרכיבים שעל‬ ‫תויות המוצרים בכדי לוודא שמוצרים אילו אינם מכילים את המזונות האסורים‬ ‫לאכילה כדוגמת ביצים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬חלב ועוד‪.‬‬ ‫אילו הסובלים מתגובה אלרגית חמורה עליהם לענוד תליון או צמיד המכיל מידע‬ ‫רפואי על מצבם וכן עליהם לשאת מזרק אוטומטי של אדרנלין להזרקה עצמית‬ ‫המקרה של ריאקציה חמורה‪ .‬בעת תגובה אלרגית חלשה יותר הטיפול מתבצע‬ ‫בעזרת תרופות אנטי היסטמיניות ובמקרים קשים יותר תוספת של קורטיזון דרך‬ ‫הפה או בהזרקה‪.‬‬ ‫ברפואה המערבית הקונבנציונלית אין כיום טיפול מוכח למניעת התופעה‪ .‬אחד‬ ‫הטיפולים שהוכנסו בשנים האחרונות הוא הזרקת האלרגן מדולל לגוף הפציינט‪.‬‬ ‫שיטה מוכיחה את עצמה אך לא באופן מרשים‪.‬‬ ‫שיטות נוספות הן ההומיאופתיה והתהודה הביולוגית שהוסבר עקרונותיו‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫רשימת איורים‬ ‫איור ‪ 1‬פגוציט‪ ,‬נוגדן ואנטיגן ‪5.......................................................................‬‬ ‫איור ‪ 2‬מבנה הנוגדן ‪1..................................................................................‬‬ ‫איור ‪ 3‬הפעלת משלים ותוצאותיה ‪2...............................................................‬‬ ‫איור ‪ 2‬סכמת התגובה החיסונית לאנטיגן ‪11....................................................‬‬ ‫איור ‪ 5‬התמינות תאים מתאי אב במוח העצם ‪12..............................................‬‬ ‫איור ‪ 1‬תא פגוציט בעת בליעת תא זר ‪13........................................................‬‬ ‫איור ‪ 7‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪12.............................................................B‬‬ ‫איור ‪ 1‬חלוקת לימפוציטים מסוג ‪15............................................................. T‬‬ ‫איור ‪ 2‬תאי עזר ‪ T‬המכונה ‪11............................................................... CD4‬‬ ‫איור ‪ 13‬סכמת תגובת החיסון על שני ענפיה ‪17...............................................‬‬ ‫איור ‪ 11‬תהליך האלרגיה ‪12.........................................................................‬‬ ‫איור ‪ 12‬תא פיטום בעת התפרקות ‪12............................................................‬‬ ‫איור ‪ 13‬רגישות יתר סוג ‪23...................................................................... 1‬‬ ‫איור ‪ 12‬רגישות יתר סוג ‪21...................................................................... 1‬‬ ‫איור ‪ 15‬מיבנה הסיסים ‪23...........................................................................‬‬ ‫‪34‬‬