מדינת ישראל משרד החינוך דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב`, סמ

‫‪-1-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪2.5‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪6‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫‪7‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫‪8‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪9‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ד‬
‫‪10‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ד‬
‫‪11‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪12‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪13‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪14‬‬
‫‪2.5‬‬
‫א‬
‫‪15‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ד‬
‫‪16‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ג‬
‫פתרון‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‪-2-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪2.5‬‬
‫‪17‬‬
‫ג‬
‫‪18‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ב‬
‫‪19‬‬
‫‪15‬‬
‫ניתוח הכתבה‬
‫‬
‫א‪ .‬הנשק הביולוגי להתמודדות עם מחלת המלריה שמוצג‬
‫במאמר הוא וירוס המסוגל להדביק את זחלי יתושי‬
‫האנופלס‪ .‬הוירוס תוקף את תאי הזחל ומחדיר לתוכם‬
‫מקטעי דנ"א הגורמים להם לייצר וירוסים חדשים‪ .‬הוירוס‬
‫יהיה מהונדס גנטית כך שידביק את היתושים ויפגע‬
‫ביכולתם לשאת את טפילי המלריה‪.‬‬
‫‬
‫ב‪.1 .‬‬
‫מטרת החוקרים בהחדרת הגן לחלבון הפלורוסנטי‬
‫הירוק היתה לעקוב אחרי יכולת ההדבקה והביטוי‬
‫של הוירוס‪( .‬הם השתמשו דווקא בגן זה כיוון שהינו‬
‫גן מדווח בעל תכונה קלה למעקב‪ ,‬במקרה זה פליטת‬
‫אור בצבע ירוק בתאים בהם הוא מתבטא)‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫על מנת לזהות מקדמים בגנום הווירוס על החוקרים‬
‫ליצור ספרייה גנומית מה–‪ DNA‬של הוירוס תוך‬
‫שימוש בפלסמיד המכיל את הגן הפלורסנטי הירוק‪.‬‬
‫הספרייה תוחדר בטרנספורמציה לחיידקים ויכולת‬
‫החיידקים לפלוט אור פלורסנטי ירוק תבדק‪.‬‬
‫חיידקים שהוחדרו להם פלסמידים שבהם שובט‬
‫מקדם במעלה הזרם מהגן המדווח‪ ,‬יזהרו בצבע ירוק‪.‬‬
‫תשובה נוספת‪ :‬ניתן לבודד את הפרומטור ולהוסיף‬
‫גלאי‪.‬‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫דרכים לאיתור נוכחות הוירוס בזחלי האנופלס‪:‬‬
‫פתרון‬
‫הנחיות להערכה‬
‫כל שיטת איתור של דנ"א‬
‫תתקבל‪.‬‬
‫תשובה שתכיל דרך אחת תחשב‬
‫מלאה‬
‫‬
‫—‬
‫בדיקת נוכחות ‪ RNA‬ויראלי על–ידי הספג צפוני‬
‫‬
‫—‬
‫בדיקת נוכחות ‪ DNA‬ויראלי על–ידי הספג דרומי‬
‫‬
‫—‬
‫בדיקת נוכחות חלבון או אנזים ויראלי על–פי התוצר‬
‫החלבוני (פעילות ביולוגית או באמצעות נוגדן‬
‫ספציפי)‬
‫‬
‫—‬
‫בדיקת נוכחות ‪ DNA‬או ‪ RNA‬ויראלי באמצעות‬
‫‬
‫—‬
‫סימון רדיואקטיבי של הוירוס ובדיקת הסימון לאחר‬
‫ההדבקה‪.‬‬
‫‪PCR‬‬
‫‪-3-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫פתרון‬
‫סיור לימודי תשובות בהתאם לסיור‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‬
‫א‪ .‬השלבים בהכנת תספיג צפוני הינם‪ :‬מפיקים ‪ RNA‬מתאים‬
‫ומפרידים את המולקולות השונות על–פי גודל בג'ל‬
‫אגרוז‪ .‬לאחר מכן מעבירים את ה–‪ RNA‬לפילטר ומתקבל‬
‫תספיג צפוני (‪ RNA‬מהג'ל נספג לפילטר)‪ .‬כדי לזהות‬
‫מולקולת ‪ RNA‬ספציפית משתמשים בגלאי חומצת גרעין‬
‫מסומן‪ .‬הגלאי שגדיליו הופרדו (או גלאי חד גדילי) נצמד‬
‫למולקולות ה–‪ RNA‬הרצויה‪ .‬כדי לקבל תמונה מוצמד סרט‬
‫צילום לתספיג‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬על–פי תוצאות התספיג הצפוני על הסטודנט להשתמש‬
‫בתאי כבד מאדם בריא‪ .‬בתספיג צפוני ניתן לאבחן גם את‬
‫רמת הביטוי לפי חוזק הבנד וכן גודל מולקולת ה–‪RNA‬‬
‫על–פי מרחק הריצה בג'ל‪ .‬נאמר כי הגן ‪ X‬קטן מהגן ‪Y‬‬
‫ולכן ה– ‪ RNA‬של ‪ X‬ירוץ מרחק גדול יותר בג'ל‪ .‬התאים‬
‫בהם הבנד התחתון הוא עבה יותר הינם תאי הכבד‬
‫מהאדם הבריא‪.‬‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫‬
‫‪.1‬‬
‫הסיבה להבדל בין התספיג הצפוני לדרומי נובעת מכך‬
‫שתספיג דרומי מבוצע על ה–‪ DNA‬ולא על ה–‪RNA‬‬
‫כמו תספיג צפוני‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫על–פי תוצאות הסטודנט הסיבה למחלת הכבד הינה‬
‫שהגן ‪ X‬מתבטא ברמה נמוכה מאד בתאי הכבד של‬
‫החולה‪ .‬בתספיג הצפוני ניתן לזהות בנד חלש המייצג‬
‫את ה–‪ RNA‬של הגן ‪ X‬בתאי הכבד של האדם החולה‪.‬‬
‫לעומת זאת על–פי תוצאות התספיג הדרומי‪ ,‬הגן של‬
‫‪ X‬קיים ב–‪ DNA‬של החולה בגודל תקין‪ .‬מכאן ניתן‬
‫להסיק כי הסיבה למחלה הינה ביטוי נמוך של הגן ‪X‬‬
‫(למשל עקב פגיעה בפרומוטור‪/‬מקדם) ולא פגיעה בגן‬
‫עצמו‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‪-4-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫פתרון‬
‫הנדסה גנטית‬
‫‬
‫א‪ .‬ספריה גנומית הינה אוסף של שבטים שכל אחד מכיל‬
‫פלסמיד ובו משובט מקטע אחר מהגנום‪ .‬ספריה גנומית‬
‫נבנית באופן הבא‪ :‬חיתוך ה–‪ DNA‬והפלסמיד באותו אנזים‬
‫הגבלה‪ ,‬ביצוע ליגציה בין הפלסמיד למקטעי ה–‪DNA‬‬
‫החתוכים‪ ,‬טרנספורמציה לחיידקים וסלקציה על מצע‬
‫בררני מתאים‪.‬‬
‫‬
‫ב‪.1 .‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫המושבות מספריה ‪ B‬אינן מכילות את הגן המבוקש‬
‫כיוון שאנזים זה חותך באמצע הגן‪ .‬לראיה לא גדלו‬
‫מושבות על מצע חסר ארגינין‬
‫אנזים ההגבלה המתאים ביותר הינו אנזים ‪ A‬ניתן‬
‫לראות שאנזים זה חותך משני צידי הגן אך לא בתוכו‪,‬‬
‫בפלסמיד זה חותך בגן המקנה עמידות לאמפיצילין‪.‬‬
‫לכן כל המושבות שקלטו פלסמיד כלשהו מהספריה‬
‫יהיו רגישות לאמפיצילין ולא יגדלו במצעים המכילים‬
‫אמפיצילין‪ .‬אולם במצע חסר אמפיצילין וארגנין יגדלו‬
‫רק המושבות שקלטו את הגן הרצוי וניתן אם כך‬
‫לבודדן בקלות‪.‬‬
‫אנזים ‪ B‬אינו מתאים לשיבוט הגן ובידודו מהספריה‬
‫כיוון שאנזים זה חותך בתוך הגן הרצוי‪ .‬בפלסמיד‬
‫אנזים זה אינו חותך רצף חיוני לכן במצע המכיל‬
‫ארגנין ואמפיצילין יגדלו הרבה מושבות אך אף אחת‬
‫מהן לא תכיל את הגן בשלמותו‪ ,‬מסיבה זו גם לא‬
‫יגדלו מושבות על מצעים חסרי ארגינין‪.‬‬
‫אנזים ‪ C‬אינו מתאים אף הוא כיוון שחותך בתוך‬
‫מקור ההכפלה של הפלסמיד לכן הפלסמיד לא יוכל‬
‫להתרבות ולא יתקבלו מושבות באף אחד מהמצעים‪.‬‬
‫במקרה זה לא יוכלו החוקרים לאתר את הגן הרצוי באופן‬
‫ישיר על–ידי זריעה על מצע חסר ארגינין‪ .‬לשם בידוד הגן‪,‬‬
‫עליהם להשתמש בשיטה לא ישירה לאיתור המושבה‬
‫הרצויה‪ ,‬למשל על–ידי היברידזציה של המושבות לגלאי‬
‫או על–ידי זיהוי הגן המבוקש באמצעות הגבת מיצוי‬
‫מהמושבות עם נוגדן ספציפי לחלבון המקודד על–ידי הגן‬
‫המבוקש‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‪-5-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪23‬‬
‫‪20‬‬
‫פתרון‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫אימונו דיאגנוסטיקה‬
‫‬
‫א‪ .‬האנטיגן ‪ Rh‬ניתן לזיהוי במספר שיטות אימונו‬
‫דיאגנוסטיות‪.‬‬
‫השיטה היעילה ביותר היא הצמתה כי האנטיגן נמצא‬
‫על–גבי ממברנת כדורית אדומה‪ .‬הצמתה של תאי דם‬
‫אדומים בולטת לעין‪.‬‬
‫תאור השיטה‪ :‬מניחים על–גבי זכוכית נושאת טיפת דם של‬
‫הנבדק‪ .‬מטפטפים נוגדן כנגד האנטיגן ‪ . Rh‬לאחר מספר‬
‫שניות אם קיים זיהוי מתרחשת הצמתה בה כל תאי הדם‬
‫מכונסים במרכז הטיפה‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬קיים חשש לחיי העובר בהיריון השני ולא בראשון‪ ,‬כי‬
‫המפגש בין דם האם לדם העובר בהיריון הראשון הוא‬
‫רק בזמן הלידה (כיוון שכדוריות שדם אינן עוברות את‬
‫השיליה)‪ .‬לכן הנוגדנים שיוצרו בדם האם לאחר מפגש זה‬
‫יתקלו באנטיגן ‪ Rh‬ויגיבו נגדו רק בהיריון השני‪.‬‬
‫‬
‫נוגדן מונוקלונלי כנגד האנטיגן ‪( Rh‬נוגדן ‪ )a‬מתאים‬
‫לנוגדן ‪ 2‬כי נוגדן מונוקלונלי מזהה דטרמיננטה אנטיגנית‬
‫אחת על–גבי האנטיגן במקרה זה בחלק הקרבוקסי‬
‫טרמינלי‪ ,‬ולא כנגד כל חלקי האנטיגן ולכן הנוגדן יגיב רק‬
‫עם חלק זה ולא עם שאר חלקי האנטיגן‪.‬‬
‫נוגדנים שבודדו מדמה של האישה לאחר הלידה‬
‫הראשונה (נוגדן ‪ )b‬מתאימים לנוגדן ‪ .1‬לאחר הלידה‬
‫הראשונה בשל המגע בין דם האם לדם העובר נוצרו‬
‫נוגדנים כנגד האנטיגן ‪ . Rh‬נוגדנים אלו הם פוליקלונליים‬
‫כנגד כל הדטרמיננטות האנטיגניות ולכן יגיבו עם שלושת‬
‫חלקי האנטיגן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ניתן לקבל כל שיטה אימונו‬
‫דיאגנוסטית של סימון לאחר‬
‫קיבוע כל עוד תאור השיטה‬
‫הגיוני וכולל שלב של מיצוי‬
‫ה–‪ RH‬מן התאים‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫פתרון‬
‫‬
‫א‪ .‬חיסון בעזרת חיידקי אנתרקס מומתים הוא חיסון פעיל‪.‬‬
‫בחיסון פעיל יש הפעלה של מערכת החיסון על–ידי הזרקת‬
‫האנטיגן — מוחלש או מומת‪ .‬יתרון בחיסון פעיל לעומת‬
‫חיסון סביל הוא הפעלת המערכת החיסונית שיוצרת‬
‫זיכרון חיסוני לטווח הארוך‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬על–פי תוצאות הטבלה חיידק האנתרקס מזן ‪ A‬אלים יותר‬
‫כי ריכוז הרעלן בו גבוה יותר‪ .‬בבוחן ‪ ELISA‬תחרותית‬
‫התוצאות הן ביחס הפוך לריכוז הרעלן ולכן ערך של ‪0.23‬‬
‫מעיד על ריכוז רעלן גבוה יותר לעומת ‪ .0.76‬באימונו‬
‫דיפוזיה בג'ל היחס ישר ולכן קוטר של ‪ 14‬מ"מ מעיד על‬
‫ריכוז גבוה יותר‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫היעדר יצירת תלכיד בג'ל למרות הידיעה שזן ‪ C‬אלים‬
‫מאוד מעידה על כך שהרעלן המופרש מחיידק זה שונה‬
‫מהרעלן המופרש משני הזנים הקודמים‪ .‬לכן הנוגדן כנגד‬
‫הרעלן הקיים בזנים הקודמים לא מזהה אותו‪.‬‬
‫או‬
‫ריכוז הרעלן גבוה מדי וכך לא נראה תגובה‪.‬‬
‫תתקבל גם תשובה שהרעלן‬
‫בזן האלים לא מכיל את‬
‫הדטרמיננטה האנטגנית אליה‬
‫מכיוון הנוגדן‪ .‬בהנחה שהנוגדן‬
‫כנגד הרעלן הוא מונוקלונלי‬
‫או תשובה כי מנגנון האלימות‬
‫של החיידק אינו כולל שימוש‬
‫ברעלן‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪25‬‬
‫פתרון‬
‫‪20‬‬
‫תרביות תאים‬
‫‬
‫א‪ .‬הדרכים הביוכימיות בהן יכול גן להקנות עמידות לקוטל‬
‫עשבים הינן‪:‬‬
‫‬
‫‪.1‬‬
‫גן המקודד לחלבון המאפשר פעילות תקינה של‬
‫המסלול הביוכימי למרות נוכחות קוטל העשבים (גן‬
‫מוטנטי או גן פחות רגיש מגן של אורגניזם לא עמיד)‪.‬‬
‫או גן המאפשר מסלול חילופי‪.‬‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫גן המקודד לחלבון המסוגל לפרק את קוטל העשבים‬
‫ולכן מבטל את הרעילות של קוטל עשבים‪.‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬פלסמיד א — יוצר צמח שלם ויוצר צבע כחול בתאים אך‬
‫תאי הצמח אינם מפרישים אופינים‪ .‬מכאן ניתן להסיק‬
‫כי מקטע ה–‪ T-DNA‬חדר אל התאים אך פגוע באזור הגן‬
‫המקודד ליצירת אופיינים‪.‬‬
‫‬
‫פלסמיד ב — אינו יוצר צמח שלם‪ ,‬לא נוצר צבע כחול‬
‫בתאים ואין הפרשה של אופינים‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי‬
‫מקטע ה–‪ T-DNA‬לא חדר אל התאים‪ .‬סיבות אפשריות‬
‫לכך‪ :‬מוטציה באזור גבולות ה–‪ T-DNA‬או מוטציה באזור‬
‫ה–‪. VIR‬‬
‫‬
‫פלסמיד ג יוצר צמח שלם‪ ,‬נוצר צבע כחול בתאים ויש‬
‫הפרשה של אופינים‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי מקטע ה–‪T-‬‬
‫‪ DNA‬חדר אל התאים‪ .‬נראה כי הפלסמיד אינו מכיל‬
‫מוטציות באזורים החיוניים לפעילותו‪.‬‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫הסיבה לחוסר היכולת ליצור צמח שלם נובעת‬
‫מההשתלבות האקראית של ה–‪ T-DNA‬בגנום הצמחים‪.‬‬
‫מאחר שלא נוצר צמח שלם‪ ,‬ניתן להסיק כי במקרה זה‬
‫השתלב ה–‪ T-DNA‬בתוך גן החיוני להתמיינות הצמח‬
‫השלם‪ ,‬ופגע ביכולת התא המותמר ליצור צמח שלם‪.‬‬
‫סיבה נוספת‪:‬‬
‫התאים המודבקים היו תאים ממויינים שלא מסוגלים‬
‫לייצר צמח שלם‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫דרך אחת תחשב תשובה מלאה‪.‬‬
‫דרכים נוספות הגיוניות (בדומה‬
‫לעמידות לאנטיביוטיקה) יחשבו‬
‫נכונות‪.‬‬
‫בהסבר למיקום המוטציה‬
‫בפלסמיד ב' אחת מהאפשרויות‬
‫המצויות או אפשרות המתייחסת‬
‫למקור ההכפלה תחשב מלאה‬
‫‪-8-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪20‬‬
‫‪26‬‬
‫פתרון‬
‫‬
‫א‪ .‬השלבים שיש לבצע על מנת להפוך רקמה לתרבית תאים‪:‬‬
‫‬
‫‪.1‬‬
‫חיתוך הרקמה או האיבר‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫ניתוק תאים על–ידי טיפול באנזים טריפסין‬
‫‬
‫‪.3‬‬
‫זריעה לכלי גידול‬
‫‬
‫‪.4‬‬
‫העברה מתרבית ראשונית לכלי גידול גדול יותר‬
‫‬
‫‪.5‬‬
‫ביצוע העברות חוזרות ונשנות‬
‫‬
‫ב‪.1 .‬‬
‫‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫‬
‫דגימה ‪ — 1‬מייצגת תרבית שניונית‬
‫דגימה ‪ — 2‬מייצגת קו תאים‬
‫דגימה ‪ — 3‬מייצגת תרבית ראשונית‪.‬‬
‫תרבית ראשונית מאופיינת במגוון תאים שונים‬
‫בהתאם להרכבם ברקמה שממנה נלקחו‪ ,‬עם ההעברה‬
‫השנייה לתרבית תאים שניונית מתחיל הרכב‬
‫התאים להשתנות בהתאם לתנאי הגידול‪ .‬תהליך‬
‫זה ממשיך במהלך ההעברות החוזרות‪ .‬בשלב זה‬
‫מתחילים התאים בעלי קצב הריבוי המהיר להשתלט‬
‫על האוכלוסייה עד לקבלת קו תאים המאופיין‬
‫באוכלוסיית תאים די הומוגנית (אם כי לא לחלוטין)‪.‬‬
‫באיור ניתן לראות שאחוז התאים מסוג ‪ B‬עולה‬
‫בתרבית עד השתלטות על האוכלוסייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬דגימה‬
‫‪ 2‬שבה אחוז התאים מסוג ‪ B‬הנו כ–‪ 90%‬מייצגת קו‬
‫תאים‪ .‬דגימה ‪ 1‬מייצגת תרבית שניונית ואילו דגימה‬
‫‪ 3‬שבה אחוזי התאים השונים דומה (ואחוז התאים‬
‫מסוג ‪ B‬נמוך ביחס לשאר הדגימות) מייצגת תרבית‬
‫ראשונית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫החוקרים יוכלו להעשיר את התרבית לתאים מסוג‬
‫מסויים על–ידי שינוי תנאי הגידול והפעלת תנאי‬
‫גידול שונים על התרבית הראשונית‪ .‬כך ניתן לייצר‬
‫מאותה תרבית ראשונית קו תאים שבו אחד מסוגי‬
‫התאים השתלט על התרבית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫התופעה הנצפית הינה התמרה סרטנית‪( .‬קו התאים‬
‫מתקיים בתרבית מספר מוגבל של העברות אולם‬
‫בתדירות נמוכה עובר אחוז קטן מהתאים התמרה‬
‫סרטנית‪ .‬כתוצאה מכך הופכים התאים לתאים‬
‫סרטניים בעלי יכולת ריבוי אינסופית‪ .‬כמו כן תאים‬
‫אלו מאבדים את הצורך להיאחז למשטח ויכולים‬
‫לגדול בתרחיף‪).‬‬
‫‪.2‬‬
‫יתרון בגידול תאים בתרחיף הוא שבתרחיף ניתן לגדל‬
‫מספר רב של תאים בקלות יחסית ללא צורך במשטחי‬
‫גידול‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫תשובה שתכלול שלבים ‪5 ,3 ,1‬‬
‫תיחשב מלאה‬
‫‪-9-‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫פתרון‬
‫ביוטכנולוגיה סביבתית‬
‫א‪ .‬הביורמדיציה היא תהליך המשתמש בקטליזטורים‬
‫ביולוגיים כדי לנקות את הפסולת שהצטברה בסביבה‪.‬‬
‫מטרת הטיפול הטיפול היא לפרק את החומרים‬
‫המסוכנים‪ ,‬להוריד את רעילותם‪ ,‬או לרכז בתוך התאים‬
‫עצמם את החומר המזהם‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫ב‪ .‬הסבר אחד הוא שהחיידקים מסוג ‪ Q‬קיבלו את הפלסמיד‬
‫המכיל גנים המקודדים לאנזימים המפרקים את הטבעת‬
‫הארומטית ובכך יש להם יכולת פירוק הטולואן‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫גישות לביורמדציה‪ :‬האחת — שינוי תנאי הסביבה על–ידי‬
‫הוספת חומרי מצע או על–ידי הוספת אויר כדי לאפשר‬
‫פירוק ולהאיצו על–ידי מיקרואורגניזמים הקיימים‬
‫בסביבה באופן טבעי‪ .‬גישה שנייה — להוסיף חיידקים‬
‫שבודדו מהטבע או חיידקים מהונדסים אשר יכולים לפרק‬
‫חומרים רעילים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‬
‫הסבר אחר הוא שחיידקי הפסאודומוס פירקו את החומר‬
‫הרעיל‪ ,‬וזה אפשר לחיידקי ‪ Q‬הנמצאים בקרבתם לגדול‪.‬‬
‫אפשרות נוספת — הטולואן התפרק במשך הזמן באופן‬
‫ספונטני ולכן חיידקי ‪ Q‬גדלו‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫על–פי תוצאות הטבלה ניתן לראות כי שני סוגי‬
‫החיידקים גדלים על מצע עשיר (מצע ‪ )A‬מאחר‬
‫שהמצע מכיל מקורות פחמן שונים שבאפשרותם‬
‫לנצל‪ .‬במצע ‪ , B‬המכיל רק טולואן כמקור פחמן‪ ,‬רק‬
‫חיידקי הפסאודומונס מסוגלים לגדול‪ .‬מצע ‪ C‬אפשר‬
‫גידול גם של חיידקי ‪ Q‬כיוון שנוזל הגידול מכיל את‬
‫תוצרי הפירוק של טולואן על ידי הפסאודומונס‪.‬‬
‫מכאן ניתן להסיק שחיידקי ‪ Q‬גדלים בקרקע‬
‫המזוהמת בעקבות פירוק הטולואן על ידי חיידקי‬
‫הפסאודומונס‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫יחסי הגומלין הם קומנסליזם‪ .‬בקשרי קומנסליזם‬
‫אוכלוסייה אחת מפיקה תועלת מבלי שהאוכלוסייה‬
‫השנייה נפגעת‪ .‬חיידקי ‪ Q‬מנצלים את תוצרי הפירוק‬
‫של חיידקי הפסאודומונס ללא פגיעה בחיידקי‬
‫הפסאודומונס‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‪- 10 -‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪20‬‬
‫‪28‬‬
‫פתרון‬
‫‬
‫א‪ .‬התהליך שהתרחש בערימה ‪ a‬הוא תהליך של יצירת‬
‫קומפוסט על–ידי הערמה סטטית‪ ,‬ערימת פסולת אורגנית‬
‫ללא התערבות‪ .‬בעקבות פעילות מיקרוביאלית מיוצר‬
‫חום שאינו משתחרר‪ ,‬המוביל לעליית הטמפרטורה בתוך‬
‫הערימה‪ .‬לאחר מספר ימים מגיעה הטמפרטורה ל–‪50-60‬‬
‫מעלות‪ .‬לאחר השלב התרמופילי שאורך כמה ימים‪ ,‬יש‬
‫ירידה ברמת החמצן שגורמת לירידה בקצב המטבוליזם‬
‫והטמפרטורה יורדת אל מתחת ל–‪ 45‬מעלות‪ .‬אוכלוסיית‬
‫החיידקים המזופיליים מנצלת את החומרים האורגניים‬
‫הזמינים שנשארו בקומפוסט‪.‬‬
‫‬
‫ב‪.1 .‬‬
‫‬
‫‬
‫‪.2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫בערימה ‪ a‬חל פירוק של החומר האורגני ולכן ניתן‬
‫לראות ירידה לאורך הזמן בצריכת החמצן הביולוגית‬
‫בעקבות ירידה בחומר האורגני שבערימה‪.‬‬
‫על פי הטבלה ניכר כי בערימות ‪ b‬ו–‪ c‬לא היה שינוי‬
‫בצח"ב לאורך זמן‪ .‬זוהי תוצאה המרמזת על העדר‬
‫חומר אורגני בערימות אלו‪ .‬עובדה זו נתמכת על‬
‫ידי העדר שינויי הטמפרטורה כפי שנראה באיור ‪.1‬‬
‫אופציה נוספת היא שלמרות שהערימות מכילות‬
‫חומר אורגני‪ ,‬קיים בערימות חומר טוקסי‪/‬רעל‬
‫המעכב פעילות מיקרוביאלית‪ ,‬מה שימנע הן את‬
‫שינויי הטמפרטורה והן את פרוק החומר האורגני‬
‫בבדיקת הצח"ב‪.‬‬
‫הסיבה לעלייה בטמפרטורה היא פרוק החומר האורגני‬
‫בערימה ‪ .c‬מאחר שלפני שתילת הצמחים לא הייתה‬
‫עלייה של הטמפרטורה‪ ,‬ניתן להניח כי הצמחים ביצעו‬
‫פיטורמידציה של חומר טוקסי (יוני מתכת) שהיה‬
‫בערימה ‪ c‬ומנע את פרוק החומר האורגני בערימה לפני‬
‫שתילת הצמחים‪ .‬בערימה ‪ ,b‬גם לאחר שתילת הצמחים‬
‫לא הייתה עלייה בטמפרטורה‪ .‬מכאן שהסיבה להעדר‬
‫הפעילות המיקרוביאלית בערימה הינה העדר חומר אורגני‬
‫או נוכחות חומרים טוקסיים שאינם מסולקים על–ידי‬
‫צמחים‪.‬‬
‫תשובה שתתייחס להיעדר‬
‫פעילות מיקרוביאלית בלבד‬
‫תיחשב מלאה‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪29‬‬
‫‪20‬‬
‫פתרון‬
‫ננו ביוטכנולוגיה‬
‫א‪ .‬יתרונות לשימוש במקרומולקולות כאבני בניין לייצור‬
‫ננו–מבנים הם‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫—‬
‫מגוון רחב של אפשרויות קישור ספציפיות‬
‫‬
‫—‬
‫אפשרות קישור למספר מולקולות‬
‫‬
‫—‬
‫מידע מבני וביוכימי נרחב‬
‫‬
‫—‬
‫הכנת מולקולות על פי תכנון מוקדם‬
‫‬
‫—‬
‫אפשרות למודיפיקציות כימיות‬
‫‬
‫—‬
‫קל להחדיר לגוף‬
‫‬
‫ב‪.1 .‬‬
‫‬
‫‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫‪.2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫התהליך המתרחש בשלב ‪ A‬הנו תהליך של הרכבה‬
‫עצמית )‪ (self assembly‬ליצירת ספרות‪.‬‬
‫התהליך המתרחש בשלב ‪ A‬הינו "מלמטה למעלה"‪,‬‬
‫גישה המבוססת על בניית מבנים מאבני בניין קטנות‪.‬‬
‫תהליך זה מבוסס על יכולתן של המולקולות לזהות‬
‫זו את זו ולהיקשר אחת אל השנייה באופן ספציפי‪,‬‬
‫תהליך המכונה הרכבה עצמית‪.‬‬
‫על פי התוצאות המוצגות בטבלה ניתן לומר כי‪:‬‬
‫‪ — A‬שינוי ‪ — II‬שימוש בליגנד שונה בעל אפיניות גבוהה‬
‫יותר‪ .‬שינוי הליגנד אינו משפיע על גודל הספרות הנוצרות‪,‬‬
‫מאחר שלא השתנו תכונות המונומר‪ .‬כמו כן‪ ,‬שינוי זה‬
‫אינו משפיע על ריכוז המגנטיט הכלוא אך יגרום לעלייה‬
‫בקישור הספרות לרצפטורים על גבי התא הסרטני‪ ,‬מה‬
‫שיביא להגדלת כמות המגנטיט המגיעה אל התא וכתוצאה‬
‫מכך לעלייה בסיגנל הנמדד‪.‬‬
‫‪ — B‬שינוי ‪ — III‬שימוש בליגנד שונה הנקשר לרצפטור‬
‫המבוטא ברמה נמוכה יותר על פני תאי המעי הסרטניים‪.‬‬
‫שינוי הליגנד אינו משפיע על גודל הספרות הנוצרות מאחר‬
‫שלא השתנו תכונות המונומר‪ .‬כמו כן‪ ,‬שינוי זה אינו‬
‫משפיע על ריכוז המגנטיט הכלוא‪ .‬כיוון שהליגנד מזוהה על‬
‫ידי רצפטור המתבטא ברמה נמוכה‪ ,‬פחות ספרות ייקשרו‬
‫אל התא הסרטני וכתוצאה מכך כמות המגנטיט המגיעה‬
‫אל התא תרד ועוצמת הסיגנל תרד‪.‬‬
‫‪ — C‬שינוי ‪ — I‬שימוש בכמות גדולה יותר של מגנטיט‬
‫בתמיסה המקורית‪ .‬שימוש בכמות גדולה יותר של מגנטיט‬
‫לא ישנה את גודל הספרות אך יעלה את כמות המגנטיט‬
‫הכלוא בתוך הספרות‪ .‬לכן‪ ,‬כמות גדולה יותר של מגנטיט‬
‫תגיע אל התא הסרטני ועוצמת הסינגל תעלה‪.‬‬
‫תשובה שתכלול שני יתרונות‬
‫תחשב מלאה‪ .‬יתרונות הגיוניים‬
‫אחרים יתקבלו‪.‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬
‫דגם תשובות לשאלון תהליכים ביוטכנולוגיים ב'‪ ,‬סמל ‪ ,842201‬קיץ תשס"ט‬
‫השאלה ניקוד‬
‫בנק'‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫פתרון‬
‫ניקוד‬
‫ב־‪%‬‬
‫א‪ .‬יתרונות למזעור ביוסנסורים‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫—‬
‫מאפשר שילוב מספר סנסורים ליחידה זעירה אחת‬
‫רב תפקודית‬
‫‬
‫—‬
‫נדרשת כמות קטנה של חומר נבדק לזיהוי‬
‫‬
‫—‬
‫רגישות גלאי גבוהה יותר‬
‫‬
‫—‬
‫מאפשר אנליזה תוך–גופית‬
‫‬
‫ב‪ .‬התאמת האלקטרודות לעקומות‪:‬‬
‫‪ A–I‬אלקטרודה בלבד — יש רמה בסיסית נמוכה של רעש‬
‫במערכת‬
‫‪ B–III‬אלקטרודה המצופה באנזים גלוקוז אוקסידאז‪ ,‬יש‬
‫זיהוי של גלוקוז ע"י האנזים דבר המתבטא בזרם גבוה‬
‫מהרמה הבסיסית‪.‬‬
‫‪ C–II‬אלקטרודה המצופה בננו מבנים מפחמן הקשורים‬
‫לאנזים גלוקוז אוקסידאז‪ ,‬מגדילה את שטח הפנים ולכן‬
‫מאפשרת קשירה של יותר אנזים ורגישות גבוהה יותר‬
‫לגלוקוז‪ ,‬דבר המתבטא בזרם גבוה יותר‪.‬‬
‫‬
‫ג‪.‬‬
‫הנחיות להערכה‬
‫תשובה שתכיל שני יתרונות‬
‫תחשב מלאה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫הסיבה לירידה בפעילות הביוסנסור לאורך זמן הנה‬
‫פגיעה במרכיב הביולוגי (האנזים גלוקוז אוקסידאז)‬
‫של הביוסנסור‪ .‬במהלך הראקציה הכימית משתחררת‬
‫חומצה גלוקונית‪ .‬תהליך זה עשוי להוביל לירידה‬
‫ב–‪ pH‬שתגרום לפגיעה באנזים‪ .‬בנוסף בראקצייה זו‬
‫משתחררים מי חמצן העשויים אף הם לפגוע באנזים‪.‬‬
‫תשובה שתכיל אחת מסיבות‬
‫הפגיעה באנזים תחשב מלאה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫דרכים להארכת משך חיי הביוסנסור‪:‬‬
‫תשובה שתכיל דרך אחת תחשב‬
‫מלאה‬
‫‬
‫‬
‫—‬
‫ביצוע הראקציה בסביבת בופר‬
‫‬
‫—‬
‫החלפת המרכיב הביולוגי בתדירות גבוהה‪.‬‬
‫‬
‫—‬
‫להשתמש באנזים עמיד לחומציות‪.‬‬
‫‬
‫—‬
‫‬
‫שימוש בשיטת מעקב הכוללת קביעת מספר‬
‫האלקטרונים המועברים מהאנזים לאלקטרודה ‬
‫‬
‫דרך מתווך כימי‪ ,‬כדוגמת פרוצן‪.‬‬
‫‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‪.‬‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‪.‬‬