בנושא דגי הבריכות בישראל, ערכים תזונתיים ותרומת צריכת דגים במניעת אלרגיה

‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫דיאטנית קלינית‬
‫יעוץ תזונתי לארגון‬
‫מגדלי הדגים בישראל‬
‫•יתרונות הדגים כמקור תזונתי‬
‫•יתרונות דגי הבריכות בישראל‬
‫•דגים כמזון מונע אסתמה‬
‫•דגים כמזון מונע אלרגיות‬
‫למה לאכול דגים?‬
‫‪ ‬מקור לחלבון מלא ‪ -‬חלבון איכותי‬
‫‪ ‬מקור לוויטמין ‪B12 ,E ,D ,A‬‬
‫‪ ‬מקור לסולניום‪ ,‬אבץ‪ ,‬ברזל‬
‫‪ ‬דגים שמנים מהווים מקור לחומצות שומן‬
‫‪ ‬חלק מהדגים עתירים בחומצות שומן מסוג אומגה ‪3‬‬
‫מסוג ‪ EPA , DHA‬הידועות בתרומתן הבריאותי‬
‫‪ ‬כי זה טעים!!!!‬
‫למה לאכול דגי בריכות?‬
‫דגי הבריכות בישראל הם דגים טריים‬
‫דגי הבריכות בישראל עשירים בויטמין ‪ D‬ובויטמין ‪B12 -‬‬
‫• חלק מדגי הבריכות בישראל עשירים באומגה ‪3‬‬
‫דגי הבריכות בישראל נמצאים תחת פיקוח וטרינרי קפדני בכל שלבי‬
‫הגידול‬
‫בדגי הבריכות בישראל אין חשש מהרעלת מתכות‬
‫• בדגי הבריכות בישראל אין כספית ויוד‬
‫בדגי הבריכות בישראל ערכי הנתרן נמוכים מאד‬
‫• דגי הבריכות בישראל דלים בשומן רווי‬
‫• חלק מדגי הבריכות דלי קלוריות‬
‫סוגי דגי הבריכות הטריים‬
‫(טון)‬
‫נתוני משרד החקלאות ‪2010‬‬
‫מוסר‪,430 ,‬‬
‫לברק‪,232 ,‬‬
‫ברמונדי‪,100 ,‬‬
‫באס‪,147 ,‬‬
‫פורל‪,431 ,‬‬
‫אמור‪,565 ,‬‬
‫כסיף ‪,570 ,‬‬
‫אמנון‬
‫‪7,662‬‬
‫‪43%‬‬
‫בורי ‪2,125‬‬
‫‪12%‬‬
‫קרפיון‬
‫‪5,629‬‬
‫‪32%‬‬
‫כל דג טרי והיתרון שלו‬
‫בורי‬
‫אמנון‬
‫קרפיון‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫בורי ‪ -‬עשיר באומגה ‪3‬‬
‫‪ 2.1‬גרם אומגה ‪ 3‬ל‪ 100-‬גרם דג‬
‫הצריכה היומית המומלצת של אומגה ‪ 3‬במבוגר‪ 1.1-1.6 :‬גרם ליום‬
‫מרכז התזונה והדיאטה ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫תרומת אומגה ‪3‬‬
‫השפעה‬
‫אנטי דיכאונית‬
‫השפעה‬
‫אנטי דלקתית‬
‫החלמת פצעים‬
‫מחלות עור‬
‫הפחתת הסיכון‬
‫למחלות לב‬
‫מרכז התזונה והדיאטה ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫יתרונות דג הבורי‬
‫עשיר באומגה ‪3‬‬
‫עשיר בוויטמין ‪B12‬‬
‫מכיל ‪ 2.1‬גרם‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫מכיל ‪ 6.4‬מק"ג‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫עשיר בוויטמין ‪D‬‬
‫עתיר ברזל‬
‫מכיל ‪ 10.8‬מק"ג‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫ביחס לדגים אחרים‬
‫‪ 1.1‬מ"ג ל‪ 100 -‬גרם‬
‫עשיר בוויטמין ‪E‬‬
‫דל בנתרן‬
‫מכיל רק ‪ 27.5‬מ"ג נתרן‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫מכיל ‪ 3.2‬מ"ג‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫דג הבורי מומלץ במיוחד‬
‫לאוכלוסיות הבאות‬
‫‪ .1 ‬נשים בהריון‬
‫‪ .2 ‬לסובלים ממחלות לב וכלי דם‬
‫‪ .3 ‬לילדים‬
‫‪ .4 ‬לסובלים מבעיות קשב וריכוז‬
‫‪ .4 ‬לסובלים מסוכרת‬
‫‪ .5 ‬לסובלים מאלרגיות ומאסתמה‬
‫‪ .6 ‬לסובלים מדלקות חוזרות‬
‫‪ .7 ‬לסובלים מרגישויות במערכת העיכול‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫דג האמנון עשיר במיוחד בוויטמין ‪D‬‬
‫‪ 100‬גרם דג מכיל פי ‪ 30-10‬מהכמות היומית המומלצת‬
‫‪ 100‬גרם דג אמנון מכיל ‪ 150‬מק"ג ויטמין ‪D‬‬
‫צריכה מומלצת של וויטמין ‪ D‬במבוגר עד גיל ‪ 15 - 5 :70‬מק"ג ליום‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫חוסר בוויטמין ‪ D‬מקושר‬
‫לבעיות הבאות‬
‫מחלות מעי‬
‫מעי דלקתי‬
‫פגיעה במסת‬
‫העצם‬
‫אוסתיאופרוזיס‬
‫יתר לחץ דם‬
‫מחלות לב‬
‫ועליה בשומנים בדם‬
‫מחלות אוטואימוניות‬
‫סוכרת מסוג ‪1‬‬
‫בעיות‬
‫חניכיים‬
‫תפקוד‬
‫פסיכומטרי‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫יתרונות דג האמנון‬
‫טעים ולא שמן‬
‫דל בשומן רווי‬
‫מכיל פחות מ‪ 7% -‬שומן‬
‫מכיל פחות מ‪2.5 -‬‬
‫גרם שומן רווי‬
‫ל‪ 100 -‬גרם דג‬
‫עשיר מאד בוויטמין ‪D‬‬
‫מכיל ‪ 150.7‬מק"ג‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫דג האמנון מומלץ במיוחד‬
‫‪ .1 ‬לסובלים מחוסר בוויטמין ‪D‬‬
‫‪ .2 ‬לסובלים מאוסתיאופרוזיס‬
‫‪ .2 ‬לממעיטים להיחשף לשמש‬
‫‪ .3 ‬לגיל השלישי‬
‫‪ .4 ‬לסובלים מסוכרת‬
‫‪ .5 ‬לסובלים מאסתמה‬
‫‪ .6 ‬לסובלים ממחלות מעי‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫דג הקרפיון‬
‫דל נתרן‬
‫דל בשומן רווי‬
‫מכיל רק ‪ 34‬מ"ג‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫מכיל רק ‪ 1.9‬גרם שומן רווי‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫עשיר בוויטמין ‪B12‬‬
‫עתיר ברזל‬
‫מכיל ‪ 4.7‬מק"ג‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫ביחס לדגים אחרים‬
‫‪ 0.9‬מ"ג‬
‫ל‪ 100 -‬גרם‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫דג הקרפיון מומלץ במיוחד‬
‫לאוכלוסיות הבאות‬
‫‪ .1 ‬לסובלים מיתר לחץ דם‬
‫‪ .2 ‬לסובלים מהשמנה‬
‫‪ .3 ‬לסובלים מחוסר בוויטמין ‪B12‬‬
‫‪ .4 ‬לכל מי שנמנע מצריכת חלבון ממקור אחר מהחי‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫השוואת ערכי הדגים ב‪ 100 -‬גרם דג‬
‫לצריכה המומלצת על פי ארגון הבריאות העולמי‬
‫מרכיב תזונתי‬
‫המלצה יומית‬
‫במבוגר‪/‬ת בגילאי‬
‫‪ 25-70‬שנה‬
‫בורי‬
‫אמנון‬
‫קרפיון‬
‫ויטמין ‪ D‬מק"ג‬
‫‪5‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪150.7‬‬
‫‪1.25‬‬
‫ויטמין ‪ B12‬מק"ג‬
‫‪2‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪4.7‬‬
‫ויטמין ‪ E‬מ"ג‬
‫‪10 - 8‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.07‬‬
‫ברזל מ"ג‬
‫‪15 -10‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫אומגה ‪ 3‬ג'‬
‫‪1.6 – 1.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫אומגה ‪ 6‬ג'‬
‫‪17 - 11‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.3‬‬
‫יחס אומגה ‪6/3‬‬
‫פחות מ‪2 -‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪6.5‬‬
‫מרכז התזונה והדיאטה ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫חוכמה בריאותית‪:‬‬
‫לדוג לכל אחד את הדג המתאים לו‬
‫האיגוד האירופאי לבטיחות במזון‬
‫)‪(The European Food Safety Agency‬‬
‫ממליץ על צריכה של ‪ 2‬מנות דג שמכיל אומגה ‪ 3‬בשבוע‬
‫על מנת למנוע תחלואה לבבית‬
‫האיגוד האמריקאי לתחלואה ללבבית‬
‫)‪(The American Heart Association‬‬
‫ממליץ על צריכה של ‪ 2‬מנות דג שמן בשבוע וצריכה של דג אחד רזה‬
‫בשבוע‬
‫מרכז התזונה והדיאטה‬
‫ד"ר תורי גולדשטיין‬
‫אסתמה וצריכת דגים‬
‫הקשר בין אסתמה לצריכת דגים בשלבי‬
‫הילדות המוקדמת‬
‫‪ ‬אסתמה "קצרת" מחלה אימונולוגית‬
‫מחלה ריאתית כרונית חסימתית התקפית‬
‫‪ ‬חולי אסתמה עשויים לסבול מנשימה כבדה‪ ,‬צפצופים‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬שיעול כרוני וסיבולת לב ריאה נמוכה‪.‬‬
‫‪ ‬שכיחות בארצות המערב‪:‬‬
‫‪ 12%‬בקרב ילדים‬
‫‪ 7%‬בקרב מבוגרים‬
‫‪ ‬בעולם המערבי אסתמה הינה המחלה הכרונית התלויה‬
‫בתרופות‪ ,‬השכיחה ביותר בקרב ילדים‪.‬‬
‫הסיבה לעלייה בשיעור האסתמה בקרב ילדים אינה ידועה‬
‫מתוך ‪ 4‬הסיבות העיקריות המשוערות‪ ,‬שתים הן‪:‬‬
‫‪ .1‬שינויים בתזונת ילדים ‪ .2‬השמנת ילדים‬
‫* ‪Annual U.S. Prevalence Statistics for Chronic Diseases‬‬
‫שינויים בתזונת ילדים המקושרים לאסתמה‬
‫א‪ -‬צריכה נמוכה של אנטיאוקסידנטים‬
‫במיוחד‪ :‬ויטמין ‪ ,E‬ויטמין ‪ β ,C‬קרוטן וסולניום‬
‫ב‪ -‬צריכה נמוכה של ויטמין ‪D‬‬
‫ג‪ -‬צריכה נמוכה של אומגה ‪3‬‬
‫בראייה הוליסטית בוחנים לא רק מרכיבים ספציפיים‬
‫אלא את השפעת המזון המלא‬
‫המועמדים העיקרים ל‪" -‬כתר" של מזונות מגנים הם‪:‬‬
‫דיאטה ים תיכונית‪,‬‬
‫צריכת ירקות ופירות‪,‬‬
‫ודגים !!!!!‬
‫‪Effect of diet on asthma and allergic sensitisation in the International‬‬
‫‪Study on Allergies and Asthma in childhood (ISAAC) Phase Two‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר חתך‪ ,‬שכלל אנליזה על ‪ 50,000‬ילדים בני ‪ 8-12‬מ‪29 -‬‬
‫מרכזים ב‪ 20 -‬מדינות‪( .‬מרכז אחד קרוב ברמאלה!!)‬
‫המחקר בחן חשיפה של מזונות שונים על הימצאות אלרגיות‬
‫ואסתמה בקרב ילדים (‪.)1995-2005‬‬
‫נמצא שבמדינות מערביות‪ ,‬ילדים שצרכו דגים דווחו על פחות‬
‫חירחורים וקשיי נשימה (ציפצופים בריאות) בהשוואה לילדים‬
‫שלא צרכו דגים‪.‬‬
‫מגמה דומה‪ ,‬אולם לא מובהקת גם במדינות עולם שלישי‪.‬‬
‫צריכת דג מעל ‪ 3‬פעמים בשבוע‪ ,‬נמצאה מקושרת לשכיחות נמוכה‬
‫של אסתמה‪.‬‬
Consumption of oily fish and childhood asthma risk
MJA 1996; 164: 137-140
‫קשר בין אסתמה ודגים ‪ -‬סיכומי מחקרים‬
‫דגים תורמים למניעת אסתמה‬
‫‪ ‬מחקרים תצפיתיים‪ :‬קשר בין ירידה בהימצאות אסתמה לבין‬
‫דיאטה ים תיכונית עשירה בירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬דגנים מלאים ודגים‬
‫‪ ‬מחקרים תצפיתיים‪ :‬ירידה בסיכון לאסתמה בעקבות צריכת דגים‪.‬‬
‫‪ ‬קשר חזק בקרב ילדים שצרכו דגים טריים עשירים באומגה ‪3‬‬
‫‪ ‬מחקרי חתך‪ :‬קשר הפוך בין מקרי אסתמה לצריכת דגים‬
‫נמצא שככל שצריכת הדגים בקרב אוכלוסיית הילדים גדולה יותר‪ ,‬נמצאו‬
‫פחות מקרי אסתמה‪.‬‬
‫‪ ‬מסקנות החוקרים‪ :‬קשר תורם בין צריכת דגים בילדות למניעת אסתמה‬
‫מסקנות על פי סקירת מאמרים רחבה‬
‫‪ ‬יש עדות חזקה למועילות של צריכת דגים על מניעת תסמיני‬
‫אסתמה‬
‫‪ ‬יש צורך במחקרים קליניים נוספים לבחינת השפעתם‬
‫‪ ‬תזונה (דגים) תורמת למניעת אסתמה בעיקר בשלבי‬
‫ההתפתחות המוקדמת‪ ,‬כאשר המערכת הנשימה והמערכת‬
‫האימונית עדיין לא התפתחו במלואם‬
‫‪Dietary habits and asthma: Review. Allergy Asthma Proc 2010.‬‬
‫‪Allergic disease Nutrition as a potential determinant of asthma 2010‬‬
‫‪Cochrane review 2002: Dietary marine fatty acid for asthma‬‬
‫המלצות תזונתיות לאסתמה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫המלצה להגברת צריכת ירקות ופירות‬
‫המלצה לדיאטה ים תיכונית שמאופיינת בצריכה נמוכה של ‪SFA‬‬
‫המלצה להגברת צריכת דגים‬
‫השפעה לכמות הדגים השבועית ולסוג הדג‬
‫הגבלת מרגרינה וחמאה בתפריט‬
‫יצירת תפריט עם יחס נמוך של ‪ω-6 / ω-3‬‬
‫יותר אומגה ‪ -- 3‬פחות אומגה ‪!!!!6‬‬
‫הגברת ויטמין ‪ D‬בתפריט‬
‫דגים עשירים באומגה ‪:3‬‬
‫אומגה ‪ 3‬גרם‪100 /‬גרם‪:‬‬
‫סוג הדג‪:‬‬
‫סלמון אטלנטיק‬
‫‪2.2‬‬
‫מקרל‬
‫‪2.2‬‬
‫בורי (דג בריכה מקומי)‬
‫‪2.1‬‬
‫סרדינים‬
‫‪1.7‬‬
‫הרינג‬
‫‪1.7‬‬
‫טונה טריה‬
‫‪1.6‬‬
‫סלמון (נהרות)‬
‫‪1.4‬‬
‫הפורל (דג בריכה מקומי)‬
‫‪0.96‬‬
‫לברק (דג בריכה מקומי)‬
‫‪0.85‬‬
‫מידע נלקח ממספר מקורות‪ :‬מעבדות מילודע (ישראל)‪ADA 2008 ,USDA ,‬‬
ω-6/ ω-3
‫היחס‬
‫סוג הדג‬
)‫ בריכות‬-‫דג סלמון (אטלנטיק‬
0.94/2.09 = 0.448
)‫בורי ( פילה נקי‬
1.79/0.96 = 1.86
)‫פורל ( פילה נקי‬
n-6 PUFA
increase prevalence and incidence of atopic
disease in children.
n-3 PUFA
decrease the risk of atopic disease.
‫ריכוז ויטמין ‪ D‬בדגים‬
‫דג‬
‫ריכוז ויטמין ‪( D‬מק"ג ל‪ 100-‬גרם)‬
‫הרינג‬
‫‪680‬‬
‫סרטנים‬
‫‪320‬‬
‫קוויאר אדום ושחור‬
‫‪232‬‬
‫אמנון‬
‫‪150.7‬‬
‫בורי‬
‫‪10.8‬‬
‫לברק‬
‫‪9.6‬‬
‫פורל‬
‫‪5.8‬‬
‫מוסר‬
‫‪3.6‬‬
‫תרומת דגים למניעת אלרגיות‬
‫מה משפיע וכיצד?‬
‫מועד החשיפה לדגים‬
‫(הריון‪ ,‬הנקה‪ ,‬ילדות)‬
‫הרכב הדג (שמן‪ /‬רזה‪ ,‬סוג השומן‪ ,‬תכולת‬
‫הויטמינים)‬
‫תגובה שונה של תרומת הדגים לאלרגיות שונות‬
‫השפעת דגים במהלך הריון על מניעת אלרגיות‬
‫שנה‬
‫המלצות‬
‫כלי מחקר‪/‬‬
‫תאור המחקר‬
‫‪2006‬‬
‫‪Systematic Review‬‬
‫)‪)Cochrane‬‬
‫מתן דיאטה אנטי אלרגנית לא גורמת לשינוי בהארעות אקזמות בקרב‬
‫התינוקות הנולדים‪.‬‬
‫דיאטה אנטי אלרגנית עשוייה לגרום לחסרים תזונתיים בקרב האם במהלך‬
‫ההריון ובקרב התינוק‪.‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪Systematic Review‬‬
‫כל חמשת המחקרים שנבחרו הצביעו על קשר בין צריכת דגים בהריון והפחתה‬
‫)‪ (Clinic Rev Allerg Immunol‬באלרגיות ואקזמות בקרב הילדים‪.‬‬
‫‪2010‬‬
‫מעקב פרוספקטיבי מגיל ‪1‬‬
‫שנה לשנתיים‬
‫לא נמצאה השפעה מובהקת לצריכת דגים בהריון על ירידה אקזמה בילדיהם‬
‫בגיל שנתיים‪.‬‬
‫)‪)J Epidemiol Comm Health‬‬
‫‪2011‬‬
‫מעקב פרוספקטיבי‬
‫)‪(Allergy & Immunology‬‬
‫‪ALSPAC- Review‬‬
‫‪BMJ‬‬
‫צריכת דגים מעל ‪ 205‬גרם‪ /‬לשבוע במהלך ההריון תרמה להורדת היארעות‬
‫אקזמות בילודים ב‪. 43% -‬‬
‫יתרונות בריאותיים באספקטים רבים בילדים לאמהות שצרכו דגים בהריון‪.‬‬
‫הנקה ודגים במניעת אלרגיות‬
‫שנה‬
‫מטרת‬
‫תאור המחקר‬
‫המלצות‬
‫המחקר‬
‫‪2000‬‬
‫‪Infant colic‬‬
‫‪Systematic Review‬‬
‫‪Garrison & Christakis‬‬
‫חלה ירידה של מעל ‪ 25%‬בסיפטומים בתינוקות לאמהות שצרכו‬
‫דיאטה היפואלרגנטית במהלך ההנקה‬
‫‪Pediatrics‬‬
‫אמהות מניקות לילדים הסובלים מאלרגיה מאובחנת צריכות‬
‫‪2003‬‬
‫‪Zeiger‬‬
‫להימנע מצריכת המזון האלרגני בתפריט שלהן‬
‫‪Pediatrics‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪Atopic‬‬
‫‪Systematic Review‬‬
‫לא נמצאו תימוכין למניעת מזונות מנשים מניקות ומניעת אסתמה‪,‬‬
‫‪Disease‬‬
‫‪Kramer & Kakuma‬‬
‫אטופיק דרמטיטיס ואקזמות בקרב התינוקות‪.‬‬
‫‪Cochrane‬‬
‫אמהות מניקות לילדים הסובלים מאלרגיה מאובחנת צריכות‬
‫‪2008‬‬
‫‪Fleischer‬‬
‫להימנע מצריכת המזון האלרגני בתפריט שלהן‪.‬‬
‫חובה להיוועץ עם דיאטנית למנוע חסרים אצל האם המניקה‪.‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪Avoid‬‬
‫‪Review‬‬
‫‪allergenic‬‬
‫‪List & Vonderhaar‬‬
‫‪food and‬‬
‫‪child allergy‬‬
‫אין מספיק ממצאים למנוע מנשים מניקות לצרוך מזון אלרגני בזמן‬
‫ההנקה אלא אם כן אובחנה אלרגיה אצל התינוק או במקרים של‬
‫קוליק בתינוקות‬
‫מתחת לגיל ‪ 6‬שבועות‪.‬‬
‫מתי לחשוף ילדים לדגים על מנת למזער את הסיכון לפתח‬
‫אלרגיה לדגים?‬
‫שנת‬
‫פרסום‬
‫ההנחיות‬
‫‪1960‬‬
‫חשיפת תינוקות למוצקים כבר מגיל ‪ 4‬חודשים ואף קודם לכן‪.‬‬
‫‪1970‬‬
‫מניעת חשיפת תינוקות למזונות מוצקים עד אחרי גיל ‪ 4‬חודשים‪.‬‬
‫‪1980‬‬
‫במחקר שכלל מעל ‪ 300‬תינוקות‬
‫השוואה בין תינוקות שקיבלו דיאטה אלימינציה שאינה כוללת דגים עד גיל שנה‪ ,‬לעומת תינוקות שנחשפו‬
‫לדגים לפני גיל ½ שנה‪.‬‬
‫בגיל ‪ 3‬שנים לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות באחוז הילדים שפיתחו אלרגיה לדגים (‪ 3%‬בשתי הקבוצות)‪.‬‬
‫הימנעות מדגים עד גיל שנה לא הביאה לשינוי בשכיחות מקרי האלרגיה לדגים בגיל ‪3‬‬
‫‪1990‬‬
‫מניעת חשיפה למזונות מוצקים עד גיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬המלצה להנקה עד גיל שנה‪.‬‬
‫מניעת מזונות אלרגנים לתינוקות בסיכון עד גיל שנתיים (כדוגמאת‪ :‬ביצים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬חלב ודגים)‪.‬‬
‫‪2000-2008‬‬
‫נערכו מספר מחקרים שבחנו מזונות ספציפים וחשיפת תינוקות אליהם בגילאים שונים‪.‬‬
‫כדוגמאת‪ :‬ביצים‪ ,‬חיטה‪ ,‬חלב ודגים‬
‫לא נמצאו תוצאות עקביות‬
‫מתי לחשוף ילדים לדגים על מנת למזער את הסיכון לפתח אלרגיה‬
‫שנת פרסום‬
‫‪2008‬‬
‫ההנחיות‬
‫תאורית "חלון ההזדמנויות למניעת אלרגיה בקרב תינוקות"‬
‫יש לחשוף את התינוקות לאוכל מוצק בנוסף להנקה בין שבוע ‪ .26 - 17‬להמנע מדיאטה צמחונית לתינוקות וילדים‪.‬‬
‫‪Pediatric Gastro and Nutr‬‬
‫‪2008-2009‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬שינוי ההנחיות לתזונת ילדים על ידי ה‪Nutritional Committee of the American Academy of -‬‬
‫‪ Pediatrics‬תאורית "חלון ההזדמנויות למניעת אלרגיה בקרב תינוקות‬
‫חשיפת מזונות בגילאים שבין ‪ 4-6‬חודשים‪ .‬כולל מזונות הנחשבים אלרגנים כדוגמאת דגים‪ ,‬ביצים ובוטנים ‪Pediatrics 2008,‬‬
‫‪Allergy 2009‬‬
‫‪2009‬‬
‫סקירה שבחנה ‪ 14‬מחקרים בהם ילדים מגיל ‪ 0-15‬שנים צרכו דגים וההשפעה על אלרגיות מצאו ממצאים לא‬
‫עקביים‪ 9/14 .‬מצאו השפעה מגינה לצריכת דגים האחרים לא מצאו השפעה‪Clinic Rev Allergy Immunol 2009 .‬‬
‫‪2009‬‬
‫המלצות לא השתנו‪ ,‬הנקה בלבד עד גיל ‪ 6‬חודשים‪.‬‬
‫‪2009‬‬
‫ניתן להוסיף מזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה במרקם המתאים לתפריט התינוק בין הגילאים ‪ 17-26‬שבועות‪.‬‬
‫דחיית מזונות אלה מעבר לגיל שנה לא הראתה ירידה בשכיחות האלרגיה‬
‫‪WHO‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪2010‬‬
‫חשיפה מוקדמת לדגים מקושרת לפחות מקרי אסתמה‬
‫‪2010‬‬
‫צריכת דגים קבועה בגיל שנה מקושרת לפחות אקזמות בגיל שנתיים בהשוואה לילדים שלא צורכים דגים‪.‬‬
‫קשר חזק יותר עם דגים שומנים בהשוואה לדגים רזים‬
‫‪Acta Paediatr‬‬
‫‪J Epidemiol Comm‬‬
‫‪Health‬‬
‫‪2011‬‬
‫תמיכה בתאורית חלון ההזדמנויות‪ .‬על פי המחקרים שנערכו עד כה ההמלצה לחשיפת מזונות בגילאים שבין ‪4-6‬‬
‫מתי דגים תורמים למניעת אלרגיה?‬
‫מסקנות‬
‫ינקות‪ :‬ההמלצה לחשיפת מזונות בגילאים שבין ‪ 4-6‬חודשים‬
‫כולל מזונות הנחשבים אלרגנים כדוגמאת דגים‬
‫• צריכת דגים קבועה בגיל שנה מקושרת לפחות אקזמות בגיל‬
‫שנתיים‬
‫הריון‪ :‬צריכת דגים במהלך ההריון תורמת להפחתה של‬
‫אלרגיות‪ ,‬אקזמות ואסתמה בקרב הילדים‬
‫הנקה ‪:‬אין מספיק ממצאים התומכים במניעת צריכת דגים מנשים‬
‫מניקות בזמן ההנקה מחשש לגרימת אלרגיה לדגים ביונקים‬
‫צריכת דגים בזמן ההנקה לא הוכחה כמזון המגן בפני אלרגיות‬
‫בתינוק‪.‬‬
‫אלרגיה לדגים‬
‫‪ ‬חלבון דגים עלול להיות מזון אלרגן‬
‫(אכילה‪ /‬מגע‪ /‬אינהלציה של אדי בישול)‬
‫‪ ‬רוב החלבונים האלרגנים בדגים יציבים בחום‬
‫‪ ‬האלרגן השכיח ביותר ‪ :‬חלבון השייך לקבוצת הפרבא‪-‬אלבומין‪ ,‬נמצא‬
‫בעיקר בשריר הלבן (‪ M‬או – ‪(Gad c 1‬‬
‫‪ ‬אלרגן נוסף בדגים‪ :‬ארגנין קינאז‬
‫‪ ‬אלרגן עיקרי בפירות ים‪ :‬טרופומיוזין‬
‫‪ ‬האלרגיה בדרך כלל מופיעה לראשונה בגילאי‬
‫‪ 9-12‬חודשים‪.‬‬
‫‪ Gad c 1‬חלבון השייך לקבוצת הפרבא‪ -‬אלבומין‬
‫האלרגן השכיח ביותר בדג‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בבקלה‬
‫בסלמון‬
‫במקרל‬
‫בהרינג‬
‫בסרדינים‬
‫באנשובי‬
‫בטונה‬
‫בשפמנון‬
‫בבס‬
‫בקרפיון‬
‫בדגים טרופיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחמור ים‬
‫בדג משה רבינו‬
‫בטרוטה‪ /‬פורל‬
‫באלסקה פולוק‬
‫בצלופח‬
‫בצפרדעים‬
‫שכיחות אלרגיות לדגים בעולם‬
‫באסיה צריכת‬
‫הדגים גבוהה ב‪35% -‬‬
‫בהשוואה לממוצע העולמי‬
‫וכן קיימים דיווחים על‬
‫שכיחות אלרגיה גבוהה‬
‫באירופה צריכת הדגים‬
‫הגבוהה ביותר היא‬
‫בסקנדינביה‪ ,‬ספרד‬
‫ופורטוגל‬
‫ככל שהחשיפה‬
‫לדגים גבוהה יותר‬
‫כך שכיחות‬
‫האלרגיה עולה‬
‫השכיחות הכללית העולמית של אלרגיה לדגים‬
‫נעה בין ‪ 0.1-0.2%‬מהאוכלוסיה‬
‫אלרגיות לדגים סיכום‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫למרות היתרון הבריאותי של דגים ישנן אוכלוסיות‬
‫המפתחות אלרגיה לדגים‬
‫החלבון של הדג עשוי להיות אלרגן ויציב בחום‬
‫יש לערוך אבחון לסוג האלרגיה‬
‫אלרגיה לדגים עשויה לגרום למוות‬
‫אלרגיה לדג אחד לא מחייבת הימנעות מדגים בכלל‬
‫יש להבחין בין אלרגיה לדגים ואלרגיה לפירות ים‬
‫יש להבחין בין אלרגיה לדגים לרעלת היסטמין או‬
‫לרגישות ליוד‬
‫מה דגנו היום?‬
‫לדגים יתרונות תזונתיים רבים‬
‫דגים בהריון תורמים במניעת אלרגיות ואסתמה‬
‫דגים בשנת החיים הראשונה תורמים למניעת אלרגיות‬
‫דגים במהלך השנים הראשונות תורמים למניעת אסתמה‬
‫לא כל הדגים תורמים במידה זהה‬
‫קיימת השפעה לסוגי השומן בדג‪,‬‬
‫ליחס אומגה ‪6/3‬‬
‫ולריכוז ויטמין ‪D‬‬
‫יחד עם זאת‬
‫קיימת אלרגיה לחלבון הדגים ופירות הים‬
‫יש לאבחן את האלרגיה ולטפל בהתאם‬
‫אלרגיה לדג אחד אינה בהכרח מהווה אלרגיה לכל סוגי הדגים‬
‫תודה על ההקשבה‬
‫מרכז התזונה והדיאטה ד"ר תורי גולדשטיין‬