פרק ט - חוק עידוד השקעות הון – ממצאים אמפיריים על החברות המוטבות בשנים

‫פרק ט‬
‫חוק עידוד השקעות הון‬
‫– ממצאים אמפיריים‬
‫על החברות המוטבות‬
‫‪1‬‬
‫בשנים ‪2011-2003‬‬
‫עיקרי הממצאים‬
‫ƒ ƒהטבת המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (להלן‪"-‬החוק") נאמדת בשנת‬
‫‪ 2011‬ב‪ 7.2-‬מיליארד ש"ח‪ 2,‬בהנחה של גמישות התנהגותית אפס‪ ,‬כלומר בהנחה‬
‫שרווחי הפירמות שנהנו מהטבות המס היו זהים גם אילו לא היו קיימות הטבות‬
‫המס‪ 3.‬זהו גידול חד בשיעור ריאלי של ‪ 20%‬בהשוואה לשנת ‪ ,2010‬לאחר עליה‬
‫ריאלית של ‪ 7%‬בשנת ‪.2010‬‬
‫ƒ ƒהגידול בסך ‪ 1.4‬מיליארד ש"ח בהטבות המס בשנת ‪ 2011‬בהשוואה ל‪ 2010-‬נובע‬
‫בעיקר מהגורמים הבאים‪ :‬כ‪ 45%-‬מהגידול נובע מגידול ברווחיות של חברה בודדת‪.‬‬
‫‪ 27%‬נוספים נובעים מחברות שהיו מפסידות ב‪ 2010-‬ועברו לרווח ב‪ .2011-‬כמחצית‬
‫מסכום זה מתרכז בחברה אחת‪ 37% .‬נוספים נובעים מחברות שלא היו מוטבות‬
‫ב‪ ,2010-‬למרות שהיו מרוויחות באותה שנה‪ ,‬זאת כתוצאה מיישום תיקון ‪ 68‬לחוק‬
‫(במסגרתו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בוטל תנאי ההשקעה המזכה ותקופת הזכאות המוגבלת‬
‫לקבלת ההטבות)‪.‬‬
‫« כתבו‪ :‬גלית בן נאים‪ ,‬מנהלת תחום בכירה‪ ,‬אגף הכלכלן הראשי‪.‬‬
‫תמיר גדליה‪ ,‬אגף הכלכלן הראשי‪.‬‬
‫‪ 1‬נתוני החשבונאות הלאומית בפרק זה הם לפי המתודולוגיה לפני התיקון של חודש אוגוסט ‪( 2013‬ראה‬
‫הרחבה במבוא לדוח)‪.‬‬
‫‪ 2‬הניתוח בפרק זה מתייחס להטבות בשיעור מס חברות‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת הטבה בשל פחת מואץ ועל תשלומי מס‬
‫של יחידים בשל דיבידנדים שמקורם בחברות במעמד של מפעל מאושר (שיעור מס של ‪ 15‑4‬אחוזים במקום‬
‫שיעור מס רגיל של ‪ 25-30‬אחוזים)‪ .‬מאידך‪ ,‬חישובי ההטבה בפרק זה מתעלמים מההשפעה המקזזת של‬
‫שיעורי מס החברות הנמוכים יותר על הגידול בהיקף החלוקה של דיבידנדים בעתיד על ידי חברות מוטבות‪,‬‬
‫כך שבטווח הארוך‪ ,‬לאחר חלוקת הדיבידנדים‪ ,‬העלות נטו של ההטבה נמוכה יותר מזו המוצגת בפרק זה‪.‬‬
‫ כן יצוין כי סכום ההטבה כולל אומדן של ‪ 300‬מיליון ש"ח בגין חברות שדוחותיהן עדיין לא תוקצרו במחשבי‬
‫רשות המסים‪.‬‬
‫‪ 3‬בהמשך הפרק‪ ,‬החישוב של גובה הטבות המס מבוצע בהנחה של גמישות התנהגותית אפס‪ .‬בפועל‪ ,‬מכיוון‬
‫שהגמישות שונה מאפס‪ ,‬סביר להניח כי אילו לא היו קיימות הטבות אלו‪ ,‬הגידול בהכנסות ממסים היה נמוך‬
‫יותר מגובה ההטבות המחושב כאן‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪197‬‬
‫ƒ ƒבשנת ‪ 2011‬נכנסו לתוקף השינויים בחוק עידוד השקעות הון בעקבות תיקון ‪68‬‬
‫(להלן‪ :‬החוק החדש)‪ .‬השפעתו של החוק החדש על הטבות המס בשנת ‪ 2011‬הינה‬
‫חלקית‪ ,‬בשל האפשרות שניתנה לחברות הזכאיות להטבות על פי מסלולי ההטבה‬
‫ה"ישנים"‪ ,‬להמשיך ולמצות הטבות אלו עד תום תקופת הזכאות‪.‬‬
‫ƒ ƒ‪ 829‬חברות זכו להטבות מס בשנת ‪ 4.2011‬זהו גידול חד בשיעור של ‪ 75%‬בהשוואה‬
‫לשנת ‪ .2010‬יחד עם זאת‪ ,‬הגידול במספר החברות המוטבות חל במקביל לירידה‬
‫חדה בשיעור ריאלי של ‪ 35%‬בגובה ההטבה הממוצעת‪ .‬הירידה בגובה ההטבה‬
‫הממוצעת חלה בכל אחד מעשירוני ההטבה‪ ,‬בעוד ממוצע ההטבה של ארבע‬
‫החברות הגדולות נותר ללא שינוי‪.‬‬
‫ƒ ƒ‪ 526‬חברות נהנו מהטבות מס בשנת ‪ 2011‬לפי הוראות תיקון ‪ 68‬לחוק‪ .‬סך ההכנסות‬
‫(רווחים) שהתחייבו בשיעורי המס המופחתים בהתאם לתיקון האמור (דהיינו‪ ,‬שיעור‬
‫מס של ‪ 10%‬בפריפריה ו‪ 15%-‬במרכז) עמד על ‪ 5.9‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫ƒ ƒריכוזיות ההטבות נותרה גבוהה ב‪ ,2011-‬כאשר ‪ 90%‬מהחברות נהנו מ‪ 8.8%-‬מסך‬
‫הטבת המס ב‪ .2011-‬הטבת המס המצטברת של מחצית מהחברות עמדה על‬
‫פחות מ‪ 1%-‬מסך הטבת המס‪ .‬המאון העליון‪ ,‬אשר מנה ב‪ 2011-‬שמונה חברות‪,‬‬
‫נטל כ‪ 60%-‬מהטבות המס ב‪ .2011-‬בהשוואה ל‪ 2011-‬מדובר אמנם בירידה של ‪8‬‬
‫נקודות אחוז‪ ,‬אולם ההסבר העיקרי לכך הינו חשבונאי (הוצאות פחת מואץ בגובה‬
‫חריג אשר שחקו את הרווח של אחת החברות הגדולות)‪ .‬‬
‫ƒ ƒסך חיובי המס של החברות המוטבות בשנים ‪ 2011-2003‬עמד על ‪ 19.4‬מיליארד‬
‫ש"ח‪ ,‬במחירים שוטפים‪ .‬סכום זה נמוך ב‪ 12%-‬מחיובי המס בהן חויבו יתר חברות‬
‫התעשיה‪ .‬למרות פער שלילי זה בחיובי המס בין החברות המוטבות ליתר חברות‬
‫התעשיה‪ ,‬סך הרווחים של החברות המוטבות בשנים ‪ 2011-2003‬הסתכם ב‪210-‬‬
‫מיליארד ש"ח‪ ,‬גבוה פי ‪ 2.7‬מהרווחים של חברות התעשיה האחרות‪.‬‬
‫ƒ ƒבין השנים ‪ 2011-2003‬נרשמה עליה חדה בהטבות המס‪ ,‬מסך של כ‪ 2.3-‬מיליארד‬
‫ש"ח ל‪ 7.2-‬מיליארד ש"ח‪ .‬במהלך אותה התקופה הופחת שיעור מס החברות‬
‫הסטנדרטי מ‪ 36%-‬ב‪ 2003-‬ל‪ 24%-‬ב‪ .2011-‬לו שיעור מס החברות היה נותר על ‪36%‬‬
‫בשנת ‪ ,2011‬ובהתבסס על גובה ההכנסות המוטבות בפועל‪ ,‬היתה הטבת המס‬
‫בשנת ‪ 2011‬מסתכמת ב‪ 11.3-‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫ƒ ƒהגידול הניכר בהטבות המס בעשור האחרון מתרכז במאון העליון (ארבע החברות‬
‫הגדולות ביותר במונחים של הטבות מס)‪ 5‬והוא מוסבר הן בגידול חד בהכנסות‬
‫(רווחים) של חברות אלו והן בגידול חד במשקל ההכנסות הפטורות (במיוחד‬
‫הכנסות הנובעות מ"המסלול האסטרטגי") בסך ההכנסה העסקית שלהן‪ :‬סך רווחי‬
‫חברות אלו עלה מ‪ 3.2-‬מיליארד ש"ח ב‪ 2003-‬ל‪ 18.9-‬מיליארד ש"ח ב‪ .2011-‬משקל‬
‫ההכנסות שלהן הפטורות ממס‪ ,‬מסך ההכנסה שלהן‪ ,‬עלה באותה תקופה משיעור‬
‫של ‪ 17%‬ב‪ 2003-‬ל‪ 63%-‬ב‪ 6,2011-‬לאחר שנע בין ‪ 77%-82%‬בשנים ‪.2010-2009‬‬
‫‪ 4‬נתונים לא סופיים‪ ,‬מאחר וטרם תוקצרו כלל הדוחות‪ .‬‬
‫‪ 5‬הכוונה לארבע החברות שזכו להטבות המס הגבוהות ביותר במצטבר בשנים ‪ .2011-2003‬בשנים מסוימות‪,‬‬
‫חלק מאותן חברות לא נמנו על המאון העליון באותה השנה‪.‬‬
‫‪ 6‬משקל ההכנסות הפטורות מסך ההכנסה של ארבע החברות הגדולות מוטה כלפי מטה ב‪ ,2011-‬על רקע‬
‫ההפחתה החשבונאית החריגה שהוזכרה לעיל‪.‬‬
‫‪ 198‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫ƒ ƒבין השנים ‪ 2011-2003‬ירד שיעור המס האפקטיבי במאון העליון ב‪ 10.3-‬נקודות אחוז‬
‫נקודות אחוז‪ .‬מנגד‪ ,‬בעשירון הנמוך של הטבות המס נותר שיעור המס האפקטיבי‬
‫ללא שינוי‪ .‬ככלל‪ ,‬ניתן להבחין כי הירידה בשיעור המס האפקטיבי בין השנים ‪2011-‬‬
‫‪ 2003‬גבוהה יותר ככל שעולים לעשירונים גבוהים יותר‪.‬‬
‫ƒ ƒבפילוח הטבות המס לפי מחוז מגורי העובדים‪( 7‬ולא מיקומו הגיאוגרפי של המפעל)‬
‫נמצא כי מחוזות הפריפריה (דרום וצפון) מרכזים כ‪ 28%-‬בלבד מסך הטבות המס‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬מחוזות ת"א והמרכז נוטלים כ‪ 53%-‬מסך הטבת המס‪.‬‬
‫ƒ ƒסך תקבולי המס (מס חברות וניכויי מס משכר העובדים) מהחברות המוטבות בשנת‬
‫‪ 2011‬היה גבוה ב‪ 17%-‬בהשוואה להטבות המס להן זכו באותה שנה‪ .‬שיעור זה הינו‬
‫נמוך בהשוואה לממוצע בעשור הקודם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בקרב המאון העליון בהטבות המס‪,‬‬
‫סך תקבולי המס עומד על מחצית מגובה הטבת המס להן זכו‪ .‬ככלל‪ ,‬נמצא כי ככל‬
‫שעולים לעשירונים גבוהים יותר של הטבת המס‪ ,‬פוחת ה"החזר" למדינה במונחי‬
‫תקבולי מסים‪.‬‬
‫ƒ ƒבהשוואה לשיעורי המס המופחתים הניתנים במסגרת חוקי עידוד מקבילים בעולם‬
‫נמצא כי המדינות התחרותיות ביותר ביחס לישראל הינן‪ :‬אירלנד‪ ,‬סינגפור‪ ,‬סין‪,‬‬
‫הונגריה‪ ,‬הודו וליטא‪ .‬בולטת מהסקירה העובדה כי גם מדינות המעניקות לכאורה‬
‫מסלול של אפס אחוז מס לתקופה של עשר שנים (צ'כיה‪ ,‬קרואטיה‪ ,‬פולין)‪ ,‬מגבילות‬
‫את גובה ההטבה‪ ,‬באופן כזה שיהיה תלוי בגובה ההשקעה או בשכר העובדים‪.‬‬
‫המדינה היחידה המעניקה פטור מלא ממס‪ ,‬אף לתקופה של ‪ 15‬שנים‪ ,‬הינה‬
‫סינגפור‪ .‬יחד עם זאת הטבה זו ניתנת רק לחברות הנחשבות לחדשניות בתחומן‪.‬‬
‫מבוא‬
‫אחד הכלים המרכזיים בישראל לעידוד השקעות הון הוא חוק לעידוד השקעות הון‪,‬‬
‫התשי"ט‪( 1959-‬להלן‪":‬החוק")‪ .‬מטרותיו הנוספות של החוק הן לעודד יוזמה כלכלית‬
‫וחדשנות תוך מתן עדיפות לאזורי הפיתוח כמשמעותם בחוק‪ .‬כל זאת באמצעות שיפור‬
‫יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה הבין‪-‬לאומית ובאמצעות‬
‫יצירת תשתית למקומות תעסוקה חדשים ובני קיימא‪.‬‬
‫על מנת להשיג מטרות אלה‪ ,‬מוענקות במסגרת החוק הטבות שונות בשל הקמה‬
‫והרחבה של מפעלים תעשייתיים‪ ,‬מבנים לתעשייה‪ ,‬מלונות ומפעלי תיירות‪ .‬הטבות‬
‫אלה ניתנות במגוון מסלולי סיוע‪ ,‬שעיקרם מענקים והטבות במס‪.‬‬
‫הפרק נחלק לשני חלקים‪:‬‬
‫בחלקו הראשון מוצגים ממצאים אמפיריים על החברות שהיו מוטבות במסגרת‬
‫החוק לעידוד השקעות הון בשנים ‪ .2011-2003‬הממצאים מתייחסים לסך הטבות‬
‫המס שניתנו לחברות‪ ,‬תוך פילוח ההטבות לפי עשירוני הטבה והכנסה עסקית‪ .‬כמו‬
‫כן מוצגת התפלגות שיעור המס האפקטיבי של החברות בעשירונים השונים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מאחר ואחת ממטרותיו של החוק הינה פיזור אוכלוסין (עובדה הבאה לידי ביטוי במתן‬
‫‪ 7‬מחושב לפי סך הטבת מס בחברה מחולק במספר העובדים‪ ,‬כאשר העובדים מתפלגים לפי ישוב מגוריהם‪,‬‬
‫כפי שמדווחים לרשויות המס‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪199‬‬
‫תמריצים גבוהים יותר למפעלים בפריפריה) מוצגת התפלגות ההטבות לפי מחוז מגורי‬
‫העובדים‪ .‬על מנת לבחון את ה"החזר" הישיר למדינה‪ ,‬במונחי גביית מסים‪ ,‬מוצגת סך‬
‫הגבייה הנובעת מהחברות המוטבות בגין מס חברות וניכויי מס משכר העובדים‪ ,‬תוך‬
‫פילוח לפי גובה ההטבה‪.‬‬
‫בחלקו השני של הפרק מוצגת‪ ,‬לראשונה‪ ,‬השוואה בינלאומית אודות הטבות המס‬
‫המוקנות במסגרת חוקי עידוד מקבילים ב‪ 23-‬מדינות נבחרות‪ .‬מטרתה של הסקירה‬
‫הינה לספק אמת מידה לגבי הפער בין שיעורי המס הנקובים כיום בחוק לעידוד‬
‫השקעות הון בישראל לבין שיעורי המס הנהוגים בעולם לעידוד התעשייה‪.‬‬
‫חלק ראשון‬
‫ממצאים אמפיריים על החברות המוטבות‬
‫האוכלוסיה‬
‫שווי הטבות המס – ניתוח לפי מסלולי ההטבה‬
‫שווי הטבות המס‪ 8‬להן זכו החברות במעמד מפעל מאושר בשנת ‪ 2011‬נאמד בכ‪7.2-‬‬
‫מיליארד ש"ח‪ ,‬גידול ריאלי בשיעור של ‪ 20%‬בהשוואה לשנת ‪ ,2010‬בהמשך לעליה‬
‫ריאלית של ‪ 7%‬בשנת ‪.2010‬‬
‫הגידול החד בהטבות ב‪ 2011-‬נובע בעיקר מהגורמים הבאים‪ :‬כ‪ 45%-‬מהגידול נובע‬
‫מחברה בודדת (כתוצאה מגידול בשיעור הרווחיות שלה)‪ 27% .‬נוספים נובעים מחברות‬
‫שהיו מפסידות ב‪ 2010-‬ועברו לרווח ב‪ .2011-‬כמחצית מסכום זה מתרכז בחברה‬
‫אחת‪ 37% .‬נוספים נובעים מחברות שלא היו מוטבות ב‪ ,2010-‬למרות שהיו מרוויחות‬
‫באותה שנה‪ .‬חלק הארי של אותן חברות עמדו בקריטריון היצוא (המזכה בהטבות)‬
‫כבר ב‪ .2010-‬הסיבה לכך שבכל זאת לא היו מוטבות ב‪ 2010-‬נעוצה בתנאי הזכאות‬
‫להטבות בחוק הישן (לפני תיקון ‪ ,)68‬אשר קבעו בין היתר כי שיעורי המס המופחתים‬
‫עפ"י החוק חלים רק על פירות ה"השקעה המזכה" (שבגינה היו מוקנות הטבות מס)‪,‬‬
‫כאשר בנוסף היתה קיימת תקופת זכאות מוגבלת להטבות בגין כל השקעה‪ .‬הוראות‬
‫החוק החדש ביטלו את תנאי ההשקעה המזכה (למעט במסלול של מפעל אסטרטגי)‬
‫ואת תקופת הזכאות להטבות (מאידך בוטל שיעור מס אפס שניתן לתקופה קצובה ‬
‫ועד למועד חלוקת הדיבידנד‪ ,‬בחוק הישן)‪ .‬‬
‫אוכלוסיית החברות המוטבות נעה בעשור האחרון בין ‪ 700-600‬חברות בכל שנה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2010‬חלה ירידה במספר החברות המוטבות‪ ,‬ל‪ 475-‬חברות‪ ,‬אולם ירידה זו מוסברת‬
‫בעיקר בעובדה שבשנת ‪ 2010‬ירד שיעור מס החברות הסטנדרטי ל‪ ,25%-‬בדומה‬
‫לשיעור המס במסלול מענקים‪ .‬לפיכך חברות שהטבת המס היחידה לה זכו היתה‬
‫במסגרת מסלול מענקים‪ ,‬נגרעו מהטבות המס‪ .‬בשנים ‪ 2009-2003‬נע מספר החברות‬
‫שהיתה להן הכנסה בשיעור מופחת של ‪ 25%‬על כ‪ 200-‬חברות‪ .‬בשנת ‪ 2011‬חל גידול‬
‫חד של ‪ 75%‬במספר החברות המוטבות‪ ,‬זאת בעיקר בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון‬
‫‪ .68‬יחד עם זאת‪ ,‬החברות החדשות שנכנסו לתחולת החוק נהנו מהטבת מס נמוכה‪,‬‬
‫עובדה הבאה לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בירידה ריאלית של ‪ 35%‬בגובה ההטבה הממוצעת‪,‬‬
‫‪ 8‬ההטבה מחושבת כהפרש בין גובה המס בפועל עפ"י דוחות החברה לגובה המס אשר היה עליה לשלם לו חלו‬
‫שיעורי המס הרגילים על ההכנסה (המדווחת) במסלול הטבות המס‪/‬מסלול המענקים‪.‬‬
‫‪ 200‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫בכלל זה גם לגבי החברות הנמנות על העשירונים הנמוכים של הטבת המס‪.‬‬
‫סה"כ‪ ,‬בין השנים ‪ 2011-2003‬נהנו ‪ 2.2‬אלפי חברות מהטבות מס במסגרת החוק לעידוד‬
‫השקעות הון‪ ,‬אולם כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬את החלק הארי של הטבות המס נטל מספר‬
‫מצומצם של חברות‪.‬‬
‫משקל החברות שזכו להטבת מס לפחות שנה אחת בין השנים ‪ 2011-2003‬עומד על‬
‫כ‪ 7.5%-‬מסך חברות התעשיה ושרותי התוכנה שהיו פעילות באותן השנים‪ .‬ככלל‪ ,‬ניתן‬
‫למצוא מתאם חיובי בין גובה המחזור (מכירות) של החברה לבין השכיחות היחסית של‬
‫המפעלים המוטבים באותה קבוצת גובה מחזור‪ .‬בנוסף‪ ,‬בין השנים ‪ 2011-2003‬עלתה‬
‫השכיחות היחסית של המפעלים המוטבים בחמש המאונים העליונים של התפלגות‬
‫המחזור וירדה בכל קבוצות הגודל הנמוכות יותר‪ .‬כך‪ ,‬משקל החברות המוטבות מבין‬
‫חברות התעשיה הנמצאות במאון העליון של התפלגות המחזור עמד בשנת ‪ 2003‬על‬
‫‪ ,47.5%‬ובשנת ‪ 2011‬עלה משקל זה ל‪ .49.3%-‬מנגד‪ ,‬משקל החברות המוטבות בקרב‬
‫חברות התעשיה שמחזור המכירות שלהן הינו עד גובה המחזור החציוני (דהיינו‪ ,‬מחצית‬
‫מהחברות)‪ ,‬עמד בשנת ‪ 2011‬על ‪ 2.7%‬בלבד‪ ,‬נמוך אף יותר ממשקלן ב‪.)5.3%( 2003-‬‬
‫ראה תרשים ט‪.1-‬‬
‫תרשים ט‪1-‬‬
‫שכיחות מפעלים מוטבים לפי התפלגות גובה מחזור‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪%- ,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1-25‬‬
‫‪26-50‬‬
‫‪51-75‬‬
‫‪76-90‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪90-95‬‬
‫‪96-99‬‬
‫‪2003‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫בלוח ט‪ 1-‬מוצגים נתוני ההכנסות בשעורי מס מופחתים והטבות המס לפי מסלול‬
‫ההטבה בין השנים ‪ .2011-2003‬בחלקו התחתון של הלוח מופיע שיעור ההכנסות‬
‫בשיעורי מס מופחתים ביחס לסך ההכנסה העסקית בענף התעשייה‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫נפרדת להכנסות מהמסלול המוטב‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪201‬‬
‫לוח ט‪1-‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי מסלולי הטבה‪2011-2003 ,‬‬
‫א‪ .‬הכנסות מוטבות‪ ,‬לפי מסלולי הטבה (במיליוני ש"ח‪ ,‬במחירים שוטפים)‪:‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪¹ 2011‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫מוטב‬
‫‪3,143‬‬
‫‪5,297‬‬
‫‪20,074 20,072 16,227 16,505 12,664 10,083 10,725‬‬
‫מענקים‬
‫‪1,128‬‬
‫‪1,463‬‬
‫‪2,539‬‬
‫‪2,723‬‬
‫‪1,275‬‬
‫‪1,263‬‬
‫‪1,324‬‬
‫‪1,743‬‬
‫‪289‬‬
‫משקיעי חוץ‬
‫‪4,153‬‬
‫‪4,667‬‬
‫‪4,310‬‬
‫‪4,588‬‬
‫‪4,520‬‬
‫‪8,637‬‬
‫‪5,528‬‬
‫‪6,116‬‬
‫‪11,019‬‬
‫מפעל מועדף‪²‬‬
‫סה"כ‬
‫‪5,867‬‬
‫‪8,425‬‬
‫‪37,249 27,932 23,079 26,405 18,459 17,395 17,574 11,426‬‬
‫ב‪ .‬הטבות מס‪ ,‬לפי מסלולי הטבה (במיליוני ש"ח‪ ,‬במחירים שוטפים)‪:‬‬
‫מוטב‬
‫‪1,132‬‬
‫‪1,854‬‬
‫‪3,646‬‬
‫‪3,126‬‬
‫‪3,673‬‬
‫‪4,456‬‬
‫‪4,219‬‬
‫‪5,018‬‬
‫‪4,818‬‬
‫מענקים‬
‫‪124‬‬
‫‪146‬‬
‫‪229‬‬
‫‪163‬‬
‫‪51‬‬
‫‪25‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫משקיעי חוץ‬
‫‪1,011‬‬
‫‪1,010‬‬
‫‪964‬‬
‫‪828‬‬
‫‪796‬‬
‫‪1,337‬‬
‫‪824‬‬
‫‪797‬‬
‫‪1,386‬‬
‫מפעל מועדף‬
‫‪2‬‬
‫‪659‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2,261‬‬
‫‪3,001‬‬
‫‪4,839‬‬
‫‪4,117‬‬
‫‪4,519‬‬
‫‪5,818‬‬
‫‪5,056‬‬
‫‪5,815‬‬
‫‪6,863‬‬
‫סך הכנסות מוטבות‬
‫ביחס לסך הכנסה‬
‫עסקית בתעשיה‪ ,‬ב‪%-‬‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
‫‪60‬‬
‫‪64‬‬
‫‪60‬‬
‫‪66‬‬
‫‪65‬‬
‫‪68‬‬
‫‪73‬‬
‫הכנסה ממסלול‬
‫מוטב ("ירוק") ביחס‬
‫לסך הכנסה עסקית‬
‫בתעשיה‪ ,‬ב‪%-‬‬
‫‪23‬‬
‫‪28‬‬
‫‪33‬‬
‫‪37‬‬
‫‪42‬‬
‫‪41‬‬
‫‪46‬‬
‫‪50‬‬
‫‪39‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫(‪ )1‬נתונים לשנת ‪ 2011‬אינם סופיים‪ .‬ישנן חברות שטרם תוקצרו הדוחות שלהן‪ .‬האומדן של הטבת המס ב‪,2011-‬‬
‫כולל החברות שטרם תוקצרו הדוחות שלהן עומד על ‪ 7.2‬מיליארד ש"ח (לעומת ‪ 6.9‬מיליארד ש"ח‪ ,‬בהתבסס‬
‫רק על החברות שתוקצרו הדוחות שלהן)‪.‬‬
‫(‪ )2‬מפעל מועדף – הכוונה להכנסות המתחייבות בשיעורי המס החדשים‪ ,‬החל משנת ‪ ,2011‬לפי תיקון ‪.68‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬עמד שיעור המס על הכנסות אלו על ‪ 10%‬לחברות בפריפריה ועל ‪ 15%‬לחברות במרכז‪.‬‬
‫מהנתונים בלוח ט‪ 1-‬בולט הגידול החד שנרשם בהטבות המס בין השנים ‪.2011-2003‬‬
‫כך‪ ,‬בעוד שבשנת ‪ 2003‬הסתכמו הטבות המס ב‪ 2.3-‬מיליארד ש"ח (המהווים ‪ 0.4‬אחוז‬
‫תוצר)‪ ,‬הגיע סכום הטבות המס ל‪ 7.2-‬מיליארד ש"ח בשנת ‪ 0.8( 2011‬אחוז תוצר)‪.‬‬
‫הגידול החד בהטבות המס בולט במיוחד לאור העובדה שבין השנים ‪ 2011-2003‬ירד‬
‫שיעור מס החברות הסטנדרטי בשיעור חד‪ ,‬משיעור של ‪ 36%‬בשנת ‪ 2003‬לשיעור של‬
‫‪ 24%‬בשנת ‪ .2011‬זה המקום לציין שהטבת המס מחושבת כהפרש בין שיעור מס‬
‫החברות הסטנדרטי לבין שיעור המס בו התחייבו החברות המוטבות‪ ,‬כאשר הפרש‬
‫זה מוכפל בהכנסה (רווח) של החברות‪ .‬לפיכך‪ ,‬ירידת שיעור מס החברות הסטנדרטי‬
‫במהלך העשור האחרון היתה אמורה לצמצם את הטבות המס‪ ,‬לו כל הפרמטרים‬
‫האחרים הקובעים את גובה הטבת המס היו נותרים קבועים‪ .‬בהתבסס על התפתחות‬
‫ההכנסות המוטבות בפועל‪ ,‬לו שיעור מס החברות היה נותר על ‪ 36%‬לאורך העשור‬
‫האחרון‪ ,‬היתה הטבת המס בשנת ‪ 2011‬מגיעה לסך של ‪ 11.3‬מיליארד ש"ח‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 202‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫סך של ‪ 7.2‬מיליארד ש"ח שנרשם בפועל‪ ,‬תחת שיעור מס חברות סטנדרטי של ‪.24%‬‬
‫במצטבר‪ ,‬בין השנים ‪" ,2011-2003‬נחסכו" כ‪ 14-‬מיליארד ש"ח בהטבות המס בשל‬
‫ירידת שיעור מס החברות הסטנדרטי‪.‬‬
‫ניתוח הממצאים מלמד שהגידול הניכר בהטבות המס בעשור האחרון נובע משילוב של‬
‫שני גורמים‪ :‬גידול חד ברווחי החברות המוטבות וגידול משמעותי במשקל ההכנסות‬
‫המוטבות‪ ,‬ובפרט ההכנסות הפטורות ממס בסך ההכנסות של החברות המוטבות‬
‫(דהיינו‪ ,‬ירידה בשיעור המס האפקטיבי של החברות המוטבות)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר‬
‫מנתחים את הממצאים תוך הבחנה בין החברות במאון העליון של החברות המוטבות‬
‫לבין יתר החברות נמצא כי הן הגידול החד ברווחי החברות והן הגידול החד במשקל‬
‫ההכנסות הפטורות בסך ההכנסה העסקית מתרכז רובו ככולו במאון העליון‪ .‬כך‪ ,‬בעוד‬
‫שההכנסה העסקית של ארבע החברות הגדולות ביותר עלתה מסך של ‪ 3.2‬מיליארד‬
‫ש"ח בשנת ‪ 2003‬לסך של ‪ 20.3‬מיליארד ש"ח בשנת ‪ ,2011‬גידול נומינלי של ‪531%‬‬
‫(ראה תרשים ט‪ ,)2-‬עלתה סך ההכנסה העסקית של יתר החברות המוטבות בשיעור‬
‫‪9‬‬
‫נומינלי של ‪( 173%‬מ‪ 7.7-‬מיליארד ש"ח ב‪ 2003-‬ל‪ 20.0-‬מיליארד ש"ח ב‪.)2011-‬‬
‫הגידול החד ברווחי ארבע החברות המוטבות הגדולות עשוי להיות מוסבר במספר‬
‫גורמים‪( :‬א) גידול בהשקעות (במובן זה החוק השיג לפחות אחת ממטרותיו המרכזיות)‪,‬‬
‫(ב) גידול בשיעורי הרווחיות‪( ,‬ג) הסטה חשבונאית של רווחים של חברות בנות או‬
‫חברות קשורות בחו"ל (במדינות בהן שיעור המס גבוה יותר משיעור המס של החברות‬
‫בארץ)‪ .‬אין בידינו די נתונים על מנת לקבוע באיזו מידה כל אחד מגורמים אלו מסביר‬
‫את הגידול החד ברווחי אותן חברות‪ ,‬אולם על בסיס הנתונים הזמינים ניתן לקבוע‬
‫כי קיימת שונות גבוהה בין ארבע חברות אלו‪ .‬כך‪ ,‬לגבי אחת מהן קיימות אינדיקציות‬
‫על גידול חד בהשקעות אשר גם בא לידי ביטוי בין היתר בגידול חד במספר העובדים‬
‫בין השנים ‪( 2011-2003‬אם כי שיעור הגידול במספר המועסקים נמוך משמעותית‬
‫מהגידול בהטבות המס של חברה זו)‪ .‬מנגד‪ ,‬לגבי חברה אחרת‪ ,‬הגידול מוסבר בעיקר‬
‫בגידול בשיעורי הרווחיות‪.‬‬
‫בניתוח משקל ההכנסות הפטורות בסך ההכנסות העסקיות של החברות המוטבות‬
‫נמצא כי במאון העליון עלה משקל זה משיעור של ‪ 17%‬בלבד בשנת ‪ 2003‬לשיעור של‬
‫‪ 77%‬בשנת ‪ .2010‬בקרב יתר החברות גם כן נרשמה עליה בפרמטר זה‪ ,‬אולם בשיעורים‬
‫מתונים משמעותית‪ :‬ממשקל של ‪ 34%‬בסך ההכנסה העסקית בשנת ‪ 2003‬לשיעור‬
‫של ‪ 52%‬בשנת ‪ .2010‬בשנת ‪ 2011‬ירד משקל ההכנסה הפטורה ממס בסך ההכנסה‬
‫העסקית של ארבע החברות הגדולות לשיעור של ‪ .63%‬בקרב יתר החברות שיעור‬
‫הירידה היה חד יותר‪ ,‬לשיעור של ‪ ,35%‬בדומה למשקל ההכנסה הפטורה בהכנסה‬
‫העסקית של חברות אלו בשנת ‪ .2003‬ההסבר לירידה חדה זו נעוץ בכניסתו לתוקף של‬
‫תיקון ‪ ,68‬כאשר השפעתו גבוהה יותר אצל החברות שאינן נמנות על ארבע הגדולות‪.‬‬
‫‪ 9‬יש לציין כי סך ההכנסה של "יתר החברות המוטבות" מוטה בשנת ‪ 2011‬כלפי מעלה בשל גידול חד של ‪5‬‬
‫מיליארד ש"ח ברווחי ארבע מחברות אלו בין השנים ‪ .2011-2010‬בהשוואה בין השנים ‪ 2010-2003‬נרשם גידול‬
‫של ‪ 29%‬בלבד ברווחי יתר החברות המוטבות‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪203‬‬
‫תרשים ט‪2-‬‬
‫ארבע החברות הגדולות בהטבות המס‬
‫ההכנסה העסקית ומשקל ההכנסות הפטורות בהכנסה‬
‫‪90%‬‬
‫‪25,000‬‬
‫"‬
‫‪80%‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪0%‬‬
‫"‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫תרשים ט‪3-‬‬
‫החברות המוטבות ‪ -‬בניכוי ארבע הגדולות בהטבות המס‬
‫ההכנסה העסקית ומשקל ההכנסות הפטורות בהכנסה‬
‫‪25,000‬‬
‫‪90%‬‬
‫"‬
‫‪80%‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪0%‬‬
‫"‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫כפועל יוצא של ההתפתחויות המתוארות לעיל נמצא כי משקל ‪ 4‬החברות הגדולות‬
‫בהטבות המס צמח משיעור של ‪ 32%‬בשנת ‪ 2003‬לשיעור של ‪ 70%‬בשנת ‪ .2010‬בשנת‬
‫‪ 2011‬ירד משקלן ל‪ ,57%-‬על רקע הפחתה חריגה בגובהה של פחת מואץ של אחת‬
‫מחברות אלו‪.‬‬
‫הגידול החד בהכנסות הפטורות בא לידי ביטוי גם בעלייה במשקל ההכנסות הפטורות‬
‫בסך ההכנסה העסקית בענף התעשייה‪ ,‬כפי שניתן לראות בלוח ט‪ 1-‬ותרשים ט‪ .4-‬כך‪,‬‬
‫בעוד שבשנת ‪ 2003‬עמד משקל ההכנסות הפטורות בסך ההכנסה העסקית בתעשייה‬
‫‪ 204‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫על ‪ ,23%‬הגיע שיעור זה למחצית מההכנסה העסקית בשנת ‪ ,2010‬קודם כניסתו‬
‫של תיקון ‪ 68‬לתוקף (במסגרתו בוטל בין היתר שיעור מס אפס)‪ 10.‬משקל ההכנסה‬
‫העסקית החייבת בשיעורי מס סטנדרטיים (ההכנסה העסקית בניכוי הכנסות מוטבות‬
‫במסלולי ההטבה השונים‪ ,‬לא רק הכנסות פטורות) ירד בשנת ‪ 2010‬לשיעור של ‪32%‬‬
‫לעומת שיעור של ‪ 40%‬ארבע שנים קודם לכן‪ ,‬והוסיף לרדת‪ ,‬לשיעור של ‪ 27%‬בלבד‬
‫בשנת ‪ .2011‬בהינתן שיעור מס חברות של ‪ 24%‬בשנת ‪ ,2010‬הירידה של ‪ 13‬נקודות‬
‫אחוז במשקל ההכנסה החייבת בשיעורי מס סטנדרטיים גרעה כ‪ 1.4-‬מיליארד ש"ח‬
‫בהכנסות ממס חברות בשנת ‪ .2011‬יחד עם זאת יש לציין כי יתכן והתנהגות החברות‬
‫היא אנדוגנית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אלמלא משקל ההכנסות המוטבות היה עולה בצורה דרמטית‪,‬‬
‫הגידול בסך ההכנסות שלהן היה מתון יותר (ולפיכך הפסד ההכנסות ממס חברות היה‬
‫נמוך יותר)‪.‬‬
‫תרשים ט‪4-‬‬
‫משקל ההכנסות המוטבות בסך ההכנסה העסקית בתעשיה‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫"‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫"‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫במהלך העשור האחרון‪ ,‬בו צמחו הטבות המס בשיעור חד‪ ,‬חל שינוי מהותי בחוק לעידוד‬
‫השקעות הון‪ .‬המדובר הוא ב"תיקון ‪ "60‬אשר נכנס לתוקף במרץ ‪( 2005‬להרחבה בעניין‬
‫זה ראה דוח מינהל הכנסות המדינה לשנת ‪ ,2005‬פרק ט)‪ .‬ניתוח הממצאים מלמד כי‬
‫הגידול החד בהטבות המס בעשור האחרון נובע במידה רבה מ"המסלול האסטרטגי"‪,‬‬
‫מסלול אשר הקנה אפס אחוז מס (הן ביחס למס חברות והן ביחס למס על דיבידנד)‬
‫לעשר שנים‪ ,‬כאשר לחברה "עתירת השקעות חוץ" מוארכת תקופת הזכאות בחמש‬
‫שנים נוספות‪.‬‬
‫שיעורי מס אפקטיביים – לפי עשירונים‬
‫בלוח ט‪ 2-‬מוצגת התפלגות שיעור המס האפקטיבי בחברות (מרוויחות) שנהנו ממעמד‬
‫של מפעל מאושר בשנים ‪ ,2011-2008‬לפי עשירוני הכנסה עסקית (כולל הכנסה‬
‫בשיעורים רגילים ובשיעורים מופחתים)‪.‬‬
‫‪ 1 0‬כפי שצוין‪ ,‬מאחר וניתנה לחברות האפשרות למצות את מסלולי ההטבה הישנים‪ ,‬עד לתום תקופת הזכאות‪,‬‬
‫חלק גדול של ההכנסות המוטבות הן עדיין בשיעור מס אפס‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪205‬‬
‫לוח ט‪2-‬‬
‫חברות מרוויחות במעמד מפעל מאושר‪/‬מוטב‪ ,‬התפלגות שיעור המס‬
‫הממוצע לפי עשירוני הכנסה עסקית בשנים ‪2011-2008‬‬
‫שנת ‪2008‬‬
‫עשירון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫שנת ‪2009‬‬
‫עשירון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫עשירון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫הכנסה עסקית ממוצעת‪,‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪105‬‬
‫‪402‬‬
‫‪833‬‬
‫‪1,349‬‬
‫‪2,264‬‬
‫‪3,670‬‬
‫‪5,973‬‬
‫‪11,096‬‬
‫‪25,337‬‬
‫‪443,117‬‬
‫‪3,198,524‬‬
‫‪49,191‬‬
‫הכנסה עסקית ממוצעת‪,‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪80‬‬
‫‪367‬‬
‫‪833‬‬
‫‪1,355‬‬
‫‪2,110‬‬
‫‪3,697‬‬
‫‪6,833‬‬
‫‪12,914‬‬
‫‪27,536‬‬
‫‪381,330‬‬
‫‪2,814,065‬‬
‫‪43,514‬‬
‫הכנסה עסקית ממוצעת‪,‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪306‬‬
‫‪802‬‬
‫‪1,489‬‬
‫‪2,442‬‬
‫‪3,910‬‬
‫‪6,464‬‬
‫‪10,774‬‬
‫‪18,984‬‬
‫‪41,979‬‬
‫‪572,275‬‬
‫‪4,546,876‬‬
‫‪65,380‬‬
‫מס ממוצע‬
‫באלפי ש"ח‬
‫שיעור מס ממוצע‪,‬‬
‫באחוזים‬
‫‪18.2‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪8.4‬‬
‫מס ממוצע‬
‫באלפי ש"ח‬
‫שיעור מס ממוצע‬
‫‪19‬‬
‫‪77‬‬
‫‪132‬‬
‫‪201‬‬
‫‪304‬‬
‫‪629‬‬
‫‪889‬‬
‫‪1,468‬‬
‫‪2,887‬‬
‫‪35,098‬‬
‫‪228,857‬‬
‫‪4,153‬‬
‫‪15‬‬
‫‪52‬‬
‫‪108‬‬
‫‪214‬‬
‫‪342‬‬
‫‪541‬‬
‫‪890‬‬
‫‪1,984‬‬
‫‪4,002‬‬
‫‪18,525‬‬
‫‪82,311‬‬
‫‪2,688‬‬
‫מס ממוצע‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪39‬‬
‫‪100‬‬
‫‪231‬‬
‫‪264‬‬
‫‪420‬‬
‫‪1,157‬‬
‫‪1,404‬‬
‫‪2,203‬‬
‫‪5,400‬‬
‫‪32,587‬‬
‫‪158,684‬‬
‫‪4,352‬‬
‫‪ 206‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪6.2‬‬
‫שיעור מס ממוצע‬
‫‪12.8‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪6.7‬‬
‫שנת ‪*2011‬‬
‫עשירון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫הכנסה עסקית ממוצעת‪,‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪186‬‬
‫‪564‬‬
‫‪977‬‬
‫‪1,717‬‬
‫‪2,884‬‬
‫‪4,566‬‬
‫‪7,730‬‬
‫‪13,332‬‬
‫‪30,607‬‬
‫‪435,520‬‬
‫‪3,190,461‬‬
‫‪49,868‬‬
‫מס ממוצע‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪33‬‬
‫‪95‬‬
‫‪149‬‬
‫‪206‬‬
‫‪351‬‬
‫‪563‬‬
‫‪961‬‬
‫‪1,487‬‬
‫‪3,359‬‬
‫‪29,642‬‬
‫‪181,029‬‬
‫‪3,665‬‬
‫שיעור מס ממוצע‬
‫‪17.6‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪15.3‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪7.4‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫* הנתונים לשנת ‪ 2011‬אינם סופיים שכן‪ ,‬נכון לזמן כתיבת פרק זה‪ ,‬טרם תוקצרו הדוחות של כלל החברות‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את התפלגות שיעורי המס האפקטיביים בין העשירונים השונים (כאשר‬
‫העשירונים מדורגים לפי סך הרווחים של החברה)‪ ,‬ניכרת השונות הגדולה בין העשירון‬
‫העליון לבין יתר העשירונים‪ ,‬בכלל זה העשירון התשיעי‪ .‬כך למשל‪ ,‬שיעור המס הממוצע‬
‫בעשירון התשיעי עמד בשנת ‪ 2011‬על ‪ 11.0%‬ואילו בעשירון העשירי יורד שיעור זה‬
‫ל‪ .6.8%-‬פער זה בשיעור המס האפקטיבי בין העשירון העשירי לתשיעי אף מוטה כלפי‬
‫מטה ב‪ 2011-‬בשל העובדה שלאחת החברות הגדולות בהטבות המס היתה הפחתה‬
‫גבוהה של פחת מואץ‪ ,‬אשר שחקה את בסיס הרווח (בהקשר זה יש להדגיש כי שיעור‬
‫המס האפקטיבי המחושב בלוח לעיל הינו ממוצע משוקלל)‪ .‬בשנת ‪ 2010‬היה שיעור‬
‫המס האפקטיבי בעשירון התשיעי גבוה פי ‪ 2.2‬מזה שבעשירון העליון‪.‬‬
‫כאשר מפלחים את העשירון העליון למאונים‪ ,‬ניתן להבחין כי קיימת שונות גבוהה‬
‫לא רק בין העשירון העליון ליתר העשירונים‪ ,‬אלא אף בתוך העשירון העליון עצמו‪ ,‬בין‬
‫המאון העליון לתשעת המאונים ‪ .99-91‬כך‪ ,‬בעוד שבתשעת המאונים הנמוכים בעשירון‬
‫העליון עמד שיעור המס האפקטיבי הממוצע בשנת ‪ 2010‬על ‪ ,10.5%‬עמד שיעור המס‬
‫הממוצע במאון העליון על ‪ 3.5%‬בלבד‪ .‬בשנת ‪ ,2011‬מאותה הסיבה שתוארה לעיל‪,‬‬
‫הצטמצם פער זה ל‪ 3.6-‬נקודות אחוז‪.‬‬
‫בתרשים ט‪ 5-‬מתוארת התפתחות שיעורי המס האפקטיביים של החברות המוטבות‬
‫בשנים ‪ .2011-2003‬התרשים מצביע על כך שהירידה החדה ביותר בשיעורי המס‬
‫האפקטיביים נרשמה בקרב החברות שנמנות על המאון העליון‪ ,‬אשר מספרן נע בין‬
‫‪ 4‬ל‪ 6-‬חברות בחלק הארי של תקופה זו‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שבמאון העליון ירד שיעור המס‬
‫האפקטיבי בין השנים ‪ 2011-2003‬ב‪ 10.3-‬נקודות אחוז‪ ,‬הסתכם שיעור הירידה בעשירון‬
‫התחתון ב‪ 2.3-‬נקודות אחוז‪ .‬בעשירון החמישי היה שיעור הירידה מתון עוד יותר‪1.5 -‬‬
‫נקודות אחוז בלבד‪ .‬עוד ניתן לראות כי בנקודת המוצא של הניתוח‪ ,‬בשנת ‪,2003‬‬
‫השונות בשיעורי המס האפקטיביים בין העשירונים השונים היתה נמוכה מאד‪ ,‬כאשר‬
‫שיעור המס האפקטיבי בעשירון החמישי אף היה נמוך ב‪ 2.3-‬נקודות אחוז בהשוואה‬
‫למאון העליון‪ .‬בשנת ‪ 2011‬גבוה יותר שיעור המס האפקטיבי בעשירון החמישי ב‪7.2-‬‬
‫נקודות האחוז משיעור המס האפקטיבי במאון העליון‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪207‬‬
‫תרשים ט‪5-‬‬
‫חברות מוטבות ‪ -‬שיעורי מס אפקטיביים לפי עשירוני הכנסה‬
‫‪25.0%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪99-91‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫יש להדגיש כי הנתונים המוצגים לעיל מתייחסים לשיעור מס אפקטיבי משוקלל‪,‬‬
‫ולא ממוצע אריתמטי פשוט (דהיינו‪ ,‬שיעור מס ממוצע נמוך של חברה בעלת רווחים‬
‫גבוהים מאד יטה את הממוצע הכללי כלפי מטה)‪ .‬העובדה שלפיה למרות הירידה‬
‫המתונה בלבד שנרשמה בשיעורי המס האפקטיבי של ‪ 99%‬מהחברות המוטבות‪,‬‬
‫שיעור המס האפקטיבי הממוצע של כלל החברות המוטבות ירד ב‪ 8.6-‬נקודות אחוז בין‬
‫השנים ‪ ,2011-2003‬ממחישה עד כמה רמת הרווחים של החברות במאון העליון גבוהה‬
‫משמעותית מהרווחים של יתר החברות המוטבות‪ ,‬כאשר לכך כאמור מתווספים שיעורי‬
‫מס נמוכים במיוחד‪ .‬חשוב גם להדגיש שהירידה החדה בשיעור המס האפקטיבי של‬
‫החברות במאון העליון אינה נובעת מההפחתה בשיעור מס החברות הסטנדרטי‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫חלק הארי של ההכנסות (רווחים) של החברות המוטבות במאון העליון נובע ממסלולי‬
‫ההטבה השונים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (דהיינו‪ ,‬משקל ההכנסה בשיעורי‬
‫מס סטנדרטיים הינו נמוך)‪ ,‬כאשר לא רק זאת‪ ,‬אלא שמשקל ההכנסות המוטבות בסך‬
‫ההכנסות של אותן חברות הלך ועלה במהלך העשור האחרון‪ ,‬משיעור של ‪ 66%‬בשנת‬
‫‪ 2003‬לשיעור של כ‪ 92%-‬בשנת ‪ .2011‬ניתן להניח כי תיקון ‪ 60‬לחוק לעידוד השקעות‬
‫הון‪ 11,‬שנכנס לתוקף במהלך שנת ‪ ,2005‬היה בין הגורמים לעליה במשקל ההכנסות‬
‫המוטבות בסך ההכנסות של החברות הגדולות‪ .‬‬
‫‪ 11‬אחד החידושים המשמעותיים של תיקון ‪ ,60‬שנכנס לתוקף בשנת ‪ ,2005‬הוא הפיכת כל אחד ממסלולי הטבות‬
‫המס ל"מסלול ירוק"‪ ,‬במסגרתו לא יחויב הנישום באישור מראש לפני הקמת מפעל או הרחבתו‪ ,‬שלפיו‬
‫הקמת מפעל או הרחבתו עומדת בתנאים לקבלת הטבות המס‪ .‬יודגש כי הפרקטיקה הנהוגה עד אותה עת‬
‫במרכז ההשקעות היתה להציב תקרה לגבי היקפן של תכניות השקעה חדשות במסגרת ה"מסלול החלופי"‪,‬‬
‫בפרט של החברות הגדולות (למעשה ראו בהטבות המס הוצאה תקציבית‪ ,‬וכך גידרו את גובה הטבות המס)‪.‬‬
‫להרחבה בעניין תיקון ‪ 60‬ראה פרק עידוד השקעות הון בדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה לשנת ‪.2005‬‬
‫‪ 208‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי מחוז מגורי העובדים‬
‫מאחר וכפי שצוין הטבות המס מתאפיינות בריכוזיות גבוהה‪ ,‬אין משמעות לפילוח‬
‫גיאוגרפי של ההטבות בהתבסס על מיקומו של המפעל‪ .‬כדי להציג תמונה מלאה‪,‬‬
‫שאינה נובעת מהטיה של חברה בודדת (ולפיכך המחוז אליו היא משתייכת "זוכה"‬
‫לשיעור גבוה מסך הטבות המס) יש להציג את ההתפלגות בהכללת המאון העליון‪,‬‬
‫ובאופן נפרד בניכוי המאון‪ .‬אלא שניתוח כזה אינו אפשרי מאחר וניתן להסיק ממנו‬
‫לגבי גובה הטבת מס של חברה בודדת‪ ,‬עובדה הנוגדת את חובת הסודיות‪ .‬לחלופין‪,‬‬
‫מובא להלן פילוח של הטבות המס לפי אזור מגורי העובד (ללא קשר היכן ממוקם‬
‫המפעל בו מועסק העובד)‪ .‬ניתוח זה הינו חשוב לנוכח העובדה שאחת ממטרותיו של‬
‫חוק עידוד השקעות הון הינה פיזור אוכלוסיה‪ .‬דהיינו‪ ,‬גם אם נניח שחלק גדול של‬
‫הטבות המס מתרכז בחברות הממוקמות בפריפריה‪ ,‬ישנה חשיבות לגבי התפלגות‬
‫אזורי המגורים של העובדים באותן חברות‪ .‬שכן אם חלק גדול מהן מגיע מהמרכז‪ ,‬הרי‬
‫שהמידה בה החוק משיג את המטרה לעיל‪ ,‬הינה פחותה‪.‬‬
‫במסגרת ניתוח זה‪ ,‬בהתבסס על הטבת המס הממוצעת לעובד והאופן בו מתפלגים‬
‫העובדים בין המחוזות השונים (על בסיס דיווח ישוב המגורים של העובד לרשויות המס)‪,‬‬
‫חושבה התפלגות הטבות המס לפי מקום מגורי העובדים‪ .‬נמצא כי החלק היחסי של‬
‫עובדים המתגוררים באזור הדרום בסך הטבות המס הינו נמוך למדי – ‪ 21%‬מסך הטבת‬
‫המס בשנת ‪ 12,2009‬שיעור הנמוך משמעותית ממשקל מחוז הדרום בהטבות המס‪,‬‬
‫בהתבסס על המחוז בו ממוקמת החברה‪ .‬משקל העובדים המתגוררים באזור הצפון‬
‫מסתכם בכ‪ 7%-‬מהטבות המס‪ .‬דהיינו‪ ,‬העובדים המתגוררים בפריפריה "נוטלים"‬
‫כ‪ 28%-‬מסך הטבות המס‪ .‬מנגד‪ ,‬העובדים המתגוררים במחוז ת"א ובמחוז המרכז‬
‫"נוטלים" כ‪ 53% -‬מסך הטבת המס‪ .‬בלוח ט‪ 3-‬מוצג סיכום הממצאים של ניתוח זה‪.‬‬
‫לוח ט‪3-‬‬
‫התפלגות הטבות המס והמועסקים – לפי מחוז מגורי העובד‬
‫שנת ‪2009‬‬
‫מחוז מגורי העובד‬
‫ירושלים‬
‫צפון‬
‫חיפה‬
‫מרכז‬
‫תל אביב‬
‫דרום‬
‫סה"כ‬
‫מספר עובדים‬
‫‪5,640‬‬
‫‪20,509‬‬
‫‪16,609‬‬
‫‪30,613‬‬
‫‪14,725‬‬
‫‪13,854‬‬
‫‪101,950‬‬
‫משקל המחוז בסה"כ משקל המחוז בסה"כ‬
‫המועסקים במפעלים הטבת המס – ב‪%-‬‬
‫מוטבים ‪ -‬ב‪%-‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫אחד הממצאים הבולטים בלוח ט‪ 3-‬הינו הפער המשמעותי בין משקל מחוזות חיפה‬
‫והצפון בתעסוקה בסך המפעלים המוטבים‪ ,‬לבין משקל מחוזות אלו בהטבות המס‪.‬‬
‫כך‪ ,‬בעוד שהמועסקים המתגוררים במחוזות אלו מהווים למעלה משליש (כ‪)36%-‬‬
‫מסך המועסקים במפעלים המוטבים‪ ,‬משקלם בהטבות המס בשנת ‪ 2009‬הסתכם‬
‫בכ‪ 16%-‬בלבד‪.‬‬
‫‪ 12‬בשל נתונים חלקיים של נתוני העובדים לשנת ‪ ,2010‬מתבסס הניתוח על שנת ‪.2009‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪209‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי עשירונים‬
‫בלוח ט‪ 4-‬מוצגת התפלגות הטבות המס בשנים ‪ 2011-2008‬לפי עשירונים של חברות‬
‫(כאשר העשירונים מדורגים בהתאם לגובה הטבת המס‪ ,‬בניגוד למשל ללוח ט‪ 2-‬בו‬
‫העשירונים מדורגים לפי גובה ההכנסה העסקית)‪ .‬מהלוח עולה כי בשנים אלו התייצב‬
‫משקלו של העשירון העליון על ‪ 92%-91%‬מסך הטבות המס‪ ,‬כאשר משקלו של המאון‬
‫העליון נע בין ‪ .66%-69%‬כאשר משווים שיעורים אלו לתחילת העשור הקודם נמצא כי‬
‫חלה עליה במשקל העשירון העליון ובפרט במשקלו של המאון העליון בהטבות המס‪:‬‬
‫משקלו של העשירון העליון בסך הטבות המס עלה ב‪ 7.6-‬נקודות אחוז ומשקלו של‬
‫המאון העליון עלה ב‪ 30-‬נקודות אחוז‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬כאשר בוחנים במקביל את השינויים‬
‫במשקל המאון העליון בהטבות המס לעומת משקלו בחיובי המס (הכוונה לסכום‬
‫המס בשומה שהוצאה לחברה‪ ,‬ובהיעדר שומה‪ ,‬לסכום המס בדו"ח החברה לרשויות‬
‫המס)‪ ,‬נמצא כי פער זה הלך והתרחב בשיעורים חדים עד לשנת ‪ ,2010‬כפי שמתואר‬
‫בתרשים ט‪ .6-‬כך בעוד שבשנת ‪ 2003‬משקל המאון העליון בהטבות המס היה דומה‬
‫למשקלו בסך חיובי המס (כ‪ ,)38%-‬הלך והתרחב פער זה עד לפער של ‪ 36‬נקודות‬
‫אחוז ב‪( 2010-‬משקל המאון בסך הטבות המס עמד על ‪ 68%‬ואילו משקלו בחיובי המס‬
‫בקרב כלל החברות המוטבות עמד על ‪ .)32%‬אמנם‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬הצטמצם פער זה‬
‫(על רקע גידול חד במשקל המאון בסך חיובי המס)‪ ,‬אולם מוקדם לקבוע כי מדובר‬
‫בשינוי מגמה מאחר ואחת החברות הגדולות בהטבות המס בשנים האחרונות נגרעה‬
‫מהמאון העליון בשנת ‪ 2011‬בשל סיבה חשבונאית‪ .‬בכך באה לידי ביטוי העובדה לפיה‬
‫הגידול החד בהטבות המס מהן נהנות החברות במאון העליון‪ ,‬נובעת לא רק מגידול‬
‫ברווחי חברות אלו‪ ,‬אלא גם מעליה משמעותית במשקל ההכנסות המוטבות בסך‬
‫ההכנסות של חברות אלו‪.‬‬
‫‪ 210‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫לוח ט‪4-‬‬
‫חברות במעמד מפעל מאושר‪/‬מוטב‬
‫התפלגות הטבות המס לפי גובה ההטבה‪2011-2008 ,‬‬
‫שנת ‪2008‬‬
‫עשירון‬
‫מספר חברות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫שנת ‪2009‬‬
‫עשירון‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪6‬‬
‫‪609‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫עשירון‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪6‬‬
‫‪600‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪4‬‬
‫‪475‬‬
‫הטבת מס ממוצעת‬
‫באלפי ש"ח‬
‫משקל העשירון בסך‬
‫הטבת המס ב‪%-‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪92.1‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫הטבת מס ממוצעת‬
‫באלפי ש"ח‬
‫משקל העשירון בסך‬
‫הטבת המס ב‪%-‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪91.9‬‬
‫‪68.3‬‬
‫‪100.0‬‬
‫הטבת מס ממוצעת‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪22‬‬
‫‪77‬‬
‫‪157‬‬
‫‪267‬‬
‫‪445‬‬
‫‪738‬‬
‫‪1,386‬‬
‫‪2,340‬‬
‫‪5,001‬‬
‫‪113,126‬‬
‫‪984,675‬‬
‫‪12,242‬‬
‫משקל העשירון בסך‬
‫הטבת המס ב‪%-‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪91.4‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪22‬‬
‫‪60‬‬
‫‪124‬‬
‫‪235‬‬
‫‪418‬‬
‫‪751‬‬
‫‪1,630‬‬
‫‪4,269‬‬
‫‪87,871‬‬
‫‪659,817‬‬
‫‪9,554‬‬
‫מספר חברות‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪49‬‬
‫‪116‬‬
‫‪210‬‬
‫‪356‬‬
‫‪763‬‬
‫‪1,586‬‬
‫‪3,761‬‬
‫‪77,418‬‬
‫‪575,848‬‬
‫‪8,428‬‬
‫מספר חברות‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪211‬‬
‫שנת ‪2011‬‬
‫עשירון‬
‫מספר חברות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫ארבע החברות‬
‫הגדולות‬
‫הטבת מס ממוצעת‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪17‬‬
‫‪56‬‬
‫‪108‬‬
‫‪184‬‬
‫‪298‬‬
‫‪493‬‬
‫‪866‬‬
‫‪1,632‬‬
‫‪3,664‬‬
‫‪75,373‬‬
‫‪584,705‬‬
‫‪1,020,947‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪83‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫משקל העשירון בסך‬
‫הטבת המס ב‪%-‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪91.2‬‬
‫‪68.2‬‬
‫‪59.5‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערה ללוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬נתונים חלקיים‪.‬‬
‫תרשים ט‪6-‬‬
‫משקל העשירון העליון והמאון בהטבות המס ובחיובי המס‬
‫‪2011-2013‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪90.0%‬‬
‫‪80.0%‬‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪-‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫‪ 212‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2003‬‬
‫הטבות המס ביחס לתקבולי המס (מס חברות וניכויים משכר)‬
‫ממפעלים מאושרים‬
‫את הטבות המס מהן נהנות החברות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ניתן לבחון‬
‫מול תקבולי המס הנובעים מחברות אלו‪ ,‬כאשר תקבולי המס כוללים את מס החברות‬
‫(על ההכנסה בשיעורים רגילים ועל הכנסות בשיעורי מס מופחתים) וניכויי המס משכר‬
‫‪13‬‬
‫העובדים‪.‬‬
‫בניתוח שנערך על כלל החברות המוטבות‪ ,‬אשר לגביהן קיימים נתונים על ניכויי המס‬
‫משכר העובדים‪ 14‬נמצא כי בשנת ‪ 2011‬היו תקבולי המס מהחברות המוטבות גבוהים‬
‫ב‪ 17%-‬מהטבות המס להן זכו‪ .‬זאת לאחר שבשנת ‪ ,2010‬לראשונה מאז תחילת העשור‬
‫הקודם (הנתונים המוקדמים ביותר הנמצאים ברשותנו) סך המס אשר נבע מהחברות‬
‫המוטבות באותה שנה לא עלה על הטבות המס להן זכו (סך המס הנובע מהחברות‬
‫המוטבות נמוך ב‪ 1.5%-‬מהטבות המס)‪.‬‬
‫על אף העובדה לפיה תקבולי המס מהחברות המוטבות בשנת ‪ 2011‬היו גבוהים‬
‫מהטבות המס להן זכו באותה שנה‪ ,‬ראוי לציין שתי עובדות‪ :‬ראשית‪ ,‬הפער של ‪ 17%‬בין‬
‫תקבולי המס להטבות המס בשנת ‪ 2011‬נמוך משמעותית בהשוואה לתחילת העשור‬
‫הקודם (אז עמד הפער על פי ‪ ,)2.2‬ואף בהשוואה לממוצע במחצית השניה של העשור‬
‫הקודם (פער של ‪ .)40%‬שנית‪ ,‬כפי שצוין בפרק זה‪ ,‬הטבות המס מתאפיינות בריכוזיות‬
‫גבוהה‪ ,‬כאשר המאון העליון של החברות המוטבות ב‪ 2011-‬נטלו ‪ 68%‬מסך הטבות‬
‫המס באותה שנה‪ .‬כאשר בוחנים את היחס בין תקבולי המס להטבות המס בחברות‬
‫הנמנות על המאון העליון נמצא כי יחס זה עמד בשנת ‪ 2011‬על ‪ .49%‬דהיינו‪ ,‬תקבולי‬
‫המס מהחברות הגדולות בהטבות המס שווים רק למחצית מהטבות המס להן זכו‪ .‬יש‬
‫לציין כי בשנת ‪ 2010‬היה יחס זה אף נמוך יותר‪.29% -‬‬
‫בתרשים ט‪ 7-‬מוצגת התפתחות היחס בין המס הנובע מהחברות המוטבות לבין הטבות‬
‫המס להן זכו בשנים ‪ ,2011-2003‬תוך פילוח האוכלוסיה בין ארבע החברות הגדולות לבין‬
‫יתר החברות‪ .‬מהתרשים ניכרת הירידה החדה והרצופה ברמתו של יחס זה בקרב ארבע‬
‫החברות הגדולות‪ ,‬עד לרמת השפל של ‪ 0.3%‬בשנת ‪ .2010‬לגבי יתר החברות המוטבות‬
‫ניתן לראות כי לכל אורך העשור האחרון‪ ,‬יחס זה נע בין ‪ 2.5‬ל‪ ,3.0-‬למעט בשנת ‪2008‬‬
‫בה עמד יחס זה על ‪ 2.1‬בלבד‪.‬‬
‫‪ 1 3‬ב"החזר" הנובע למדינה במונחי מס אנו כוללים גם את ניכויי המס מעובדים‪ ,‬אף שניתן להניח בסבירות גבוהה‬
‫כי אלמלא היו מועסקים באותן חברות מוטבות‪ ,‬היו מרבית העובדים שלהן מועסקים בחברות אחרות‪ .‬אנו‬
‫כוללים את ניכויי המס מעובדים ב"החזר" בשל שני שיקולים מרכזיים‪ .‬ראשית‪ ,‬על מנת לתת מענה לטענה כי‬
‫בהכללת ניכויי המס מעובדים מתקבל "החזר" חיובי למדינה‪ .‬שנית‪ ,‬דווקא מאחר ומספר חברות גדולות נהנות‬
‫משיעורי מס נמוכים‪ ,‬שאף הלכו וירדו עם השנים‪ ,‬הרי ש"ההחזר" למדינה במונחי מס חברות יהיה זניח‪ .‬אולם‬
‫יתכן וחברות אלו הגדילו במקביל בצורה משמעותית את מצבת העובדים שלהן‪ ,‬לפיכך הכללת ניכויי המס‬
‫מעובדים תביא לידי ביטוי התרחבות זו‪.‬‬
‫‪ 14‬אוכלוסיה זו מהווה כ‪ 95%-‬מסך החברות המוטבות‪ .‬הטבות המס להן זכו מהוות כ‪ 97%-‬מסך הטבות המס‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪213‬‬
‫תרשים ט‪7-‬‬
‫היחס בין המס הנובע מהחברה לבין הטבת המס‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫יש להדגיש כי היחס הגבוה בין המס הנובע מהחברה לבין הטבת המס בקרב החברות‬
‫שאינן נמנות על ארבע החברות הגדולות‪ ,‬אינו מוסבר בחברה חריגה‪ ,‬אלא משקף‬
‫מגמה כללית לפיה ככל שעולים לעשירוני הטבה גבוהים יותר‪ ,‬כן יורד היחס בין המס‬
‫הנובע מהחברה לבין הטבת המס‪ .‬ראה לוח‪ ‬ט‑‪.5‬‬
‫‪ 214‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫לוח ט‪5-‬‬
‫התפלגות תקבולי המס לפי עשירוני הטבת המס‪ ,‬באלפי ש"ח‬
‫שנת ‪2010‬‬
‫עשירון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫שנת ‪2011‬‬
‫עשירון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫מספר חברות‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫‪4‬‬
‫‪379‬‬
‫מספר חברות‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪79‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪78‬‬
‫‪8‬‬
‫‪785‬‬
‫סך הטבת המס‬
‫סך תקבולי המס יחס תקבולי המס‬
‫להטבה‬
‫‪46,943‬‬
‫‪43.6‬‬
‫‪49,330‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪82,119‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪73,185‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪118,912‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪156,403‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪451,291‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪249,850‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪546,970‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3,706,385‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪1,141,067‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪5,481,387‬‬
‫‪0.99‬‬
‫סך הטבת המס‬
‫סך תקבולי המס יחס תקבולי המס‬
‫להטבה‬
‫‪31,214‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪165,640‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪89,311‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪122,869‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪108,494‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪218,896‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪283,774‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪452,114‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪733,796‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪5,593,654‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2,284,612‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪7,799,765‬‬
‫‪1.17‬‬
‫‪1,076‬‬
‫‪3,344‬‬
‫‪6,783‬‬
‫‪11,574‬‬
‫‪18,772‬‬
‫‪34,443‬‬
‫‪61,053‬‬
‫‪104,010‬‬
‫‪217,102‬‬
‫‪5,101,226‬‬
‫‪3,978,451‬‬
‫‪5,560,386‬‬
‫‪1,381‬‬
‫‪4,674‬‬
‫‪8,747‬‬
‫‪15,167‬‬
‫‪24,153‬‬
‫‪40,098‬‬
‫‪69,402‬‬
‫‪126,074‬‬
‫‪288,314‬‬
‫‪6,097,569‬‬
‫‪4,677,638‬‬
‫‪6,675,582‬‬
‫סיכום‬
‫הממצאים המובאים בפרק זה מצביעים על גידול חד בהטבות המס בעשור האחרון‪,‬‬
‫מ‑‪ 2.3‬מיליארד‪ ‬ש"ח בשנת ‪ 2003‬ל‪ 7.2-‬מיליארד ש"ח ב‪ .2011-‬חלק הארי של הגידול‬
‫בהטבות המס התרכז במאון העליון של החברות המוטבות‪ :‬בשנת ‪ 2003‬נטל המאון‬
‫העליון ‪ 38%‬מסך הטבות המס ואילו בשנת ‪ 2011‬הגיע משקלו בהטבות המס ל‪.68%-‬‬
‫הגידול החד בהטבות המס של החברות הגדולות נובע הן מגידול חד ברווחיהן והן‬
‫מירידה חדה בשיעור המס האפקטיבי שלהן‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬תיקון ‪ 68‬לחוק לעידוד השקעות הון שנכנס לתוקף החל בשנת ‪ 2011‬יש בו כדי‬
‫לצמצם את הריכוזיות בהטבות המס‪ ,‬בעיקר ע"י קביעת שיעור מס מינימלי הגבוה‬
‫משיעור המס האפקטיבי של החברות הגדולות (החל משנת המס ‪ 2014‬יחול שיעור‬
‫מס של ‪ 9%‬בפריפריה ו‪ 16%-‬במרכז)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא צפוי שינוי דרמטי בריכוזיות‬
‫ההטבות‪ ,‬כאשר תרומתו העיקרית של תיקון זה הינה ביצירת מנגנון הטבות פשוט‪,‬‬
‫ודאי ובהיר‪ ,‬תחת החוק המורכב במתכונתו הקודמת‪ .‬לפיכך נדרשת בחינה מחודשת‬
‫של חוק זה‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪215‬‬
‫חלק שני‬
‫סקירת שיעורי המס להן זכאיות חברות תעשיה ותוכנה‬
‫במדינות נבחרות‬
‫הסקירה להלן מתמקדת בשיעורי מס החברות הסטנדרטי והטבות המס המוקנות‬
‫לחברות תעשיה ותוכנה במדינות נבחרות‪ .‬מטרתה של הסקירה הינה לספק אמת‬
‫מידה לגבי הפער בין שיעורי המס הנקובים כיום בחוק לעידוד השקעות הון בישראל‬
‫לבין שיעורי המס הניתנים בעולם לעידוד התעשייה‪.‬‬
‫בהשוואה בולטת העובדה כי גם מדינות המעניקות לכאורה מסלול של אפס אחוז מס‬
‫לתקופה של עשר שנים (צ'כיה‪ ,‬קרואטיה‪ ,‬פולין)‪ ,‬מגבילות את גובה ההטבה‪ ,‬באופן‬
‫כזה שיהיה תלוי בגובה ההשקעה או בשכר העובדים‪ .‬המדינה היחידה המעניקה פטור‬
‫מלא ממס‪ ,‬אף לתקופה של ‪ 15‬שנים‪ ,‬הינה סינגפור‪ .‬יחד עם זאת הטבה זו ניתנת רק‬
‫לחברות הנחשבות לחדשניות בתחומן‪ .‬יודגש כי לשתי החברות המובילות בהטבות‬
‫המס בישראל‪ ,‬אין כל פעילות בסינגפור‪.‬‬
‫מהסקירה עולה כי המדינות התחרותיות ביותר ביחס לישראל בשיעורי המס הינן‪:‬‬
‫אירלנד – עם שיעור מס חברות של ‪ ,12.5%‬כאשר לכך מתווספות הוראות נוספות אשר‬
‫בשילוב עם מבנה רב לאומי מסוים עשויות להביא לעיתים את שיעור המס האפקטיבי‬
‫עד קרוב לאפס‪.‬‬
‫סין – חברות עתירות טכנולוגיה מתחייבות בשיעור מס של ‪ .15%‬בנוסף‪ ,‬תחת תנאים‬
‫מסוימים עשוי שיעור המס הממוצע לעמוד על ‪ 7.5%‬לתקופה של חמש שנים (לגבי‬
‫חברות טכנולוגיה אשר עומדות בקריטריונים‪ ,‬פירוש הדבר הוא שמהשנה השישית‬
‫ואילך הן זכאיות לשיעור מס של ‪ ,15%‬בעוד יתר החברות ישלמו את שיעור המס הרגיל‪,‬‬
‫העומד על ‪.)25%‬‬
‫הונגריה – הונגריה מעודדת השקעות זרות‪ .‬בתנאים מסוימים עשוי שיעור המס‬
‫האפקטיבי הממוצע לעמוד על ‪ 3.8%‬לתקופה של עשר שנים (שיעור המס המופחת‬
‫תלוי בשיעור המס הסטנדרטי ‪ -‬מהווה ‪ 20%‬ממנו‪ .‬בדרך זו קושרת הונגריה את הטבת‬
‫המס המרבית שלה לשיעור המס הסטנדרטי‪ .‬כיום עומד שיעור זה על ‪.)19%‬‬
‫הודו – באזורים גיאוגרפים מסוימים עשוי שיעור המס הממוצע לעמוד על ‪10%‬‬
‫לתקופה של עשר שנים (תחת שיעור מס חברות סטנדרטי של ‪ 40%‬לחברות זרות)‪.‬‬
‫סינגפור – חברות בינלאומיות מבוססות עשויות להנות משיעורי מס של בין ‪ 5%‬ל‪10%-‬‬
‫לתקופה שבין ‪ 5‬לעשר שנים‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬חברות הנחשבות לחדשניות בתחומן‬
‫עשויות אף להנות מפטור מלא ממס ל‪ 15-‬שנים‪.‬‬
‫ליטא – חברות הפועלות באזורים מסוימים במדינה זכאיות לשיעור מס מופחת העומד‬
‫כיום בממוצע על ‪ 4.7%‬לתקופה של ‪ 16‬שנים (מורכב משיעור מס אפס לתקופה של ‪6‬‬
‫שנים ומס מופחת במחצית ביחס לשיעור המס הסטנדרטי‪ ,‬לתקופה של עשר שנים‪.‬‬
‫כיום שיעור מס חברות בליטא עומד על ‪.)15%‬‬
‫‪ 216‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫להלן הסקירה המפורטת‪:‬‬
‫המדינות בהן בחרנו להתמקד‪ 23 ,‬במספר‪ ,‬הינן כלל המדינות בהן יש כבר כיום פעילות‬
‫לחברות המובילות בהטבות המס בחוק לעידוד השקעות הון‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬שבמדינות‬
‫אחרות‪ ,‬בהן אין לחברות המובילות פעילות‪ ,‬הסיבה היא היעדר שיעורי מס אטרקטיביים‬
‫ו‪/‬או היעדר תשתיות מתאימות‪ ,‬הגנה על זכויות קניין וכדומה‪.‬‬
‫סין‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בסין הוא ‪.25%‬‬
‫בסין קיימת מדיניות של עידוד פרויקטים‪.‬‬
‫במסגרת עידוד החברות העונות על הקריטריונים נכללים בין היתר תמריצים כגון‬
‫מכסות פטורות ממכס ליבוא הון (ציוד ומכונות) והטבות במסים‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒשיעור מס חברות של ‪ 15%‬לחברות עתירות טכנולוגיה‪.‬‬
‫ƒ ƒחברות העומדות בתנאים מסוימים יהיו זכאיות לשנתיים של פטור מלא ממס ולאחר‬
‫מכן שלוש שנים של מס בשיעור ‪.12.5%‬‬
‫ƒ ƒניכוי של ‪ 50%‬מס על הוצאה לשם מו"פ‪.‬‬
‫הונג קונג‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בהונג קונג הינו ‪.16.5%‬‬
‫הונג קונג מאופיינת בליברליות כלכלית ואי התערבות ממשלתית וגם בבירוקרטיה קלה‬
‫ומהירה‪ .‬שיטת המס הנהוגה בהונג קונג הינה טריטוריאלית‪ .‬כל רווח מפעילות שאינה‬
‫בתחום הונג קונג‪ ,‬פטור ממס‪.‬‬
‫רווחי הון‪ ,‬דיבידנדים‪ ,‬הוצאה על מו"פ והכנסות ריבית גם כן פטורים ממס‪.‬‬
‫כל אלה והטבות נוספות הופכים את הונג קונג למקלט מס שמושך חברות רבות‪.‬‬
‫דרום קוריאה‬
‫מס החברות בדרום קוריאה הינו מס פרוגרסיבי (שיעור המס עולה עם ההכנסה)‪.‬‬
‫בנוסף למס החברות ישנו גם מס מקומי אשר שיעורו ‪ 10%‬ממס החברות המשולם‪.‬‬
‫מס החברות בשקלול עם המס מקומי הוא ‪:‬‬
‫‪ 11%‬עד כ‪ 180,000-‬דולר‪.‬‬
‫‪ 22%‬מ‪ 180,000-‬דולר עד ‪ 18,000,000‬דולר‪.‬‬
‫‪ 24.2%‬מעל ‪ 18,000,000‬דולר‪.‬‬
‫מערכת המס בקוריאה מבחינה בין חברות זרות לחברות מקומיות‪:‬‬
‫חברה מקומית‪ -‬חברה שהשליטה והניהול או המטה שלה נמצאים בקוריאה‪.‬‬
‫חברה זרה ‪ -‬חברה לא קוריאנית עם מוסד קבע בקוריאה או מקור הכנסה קבוע אך‬
‫השליטה והניהול‪/‬המטה שלה אינם בקוריאה‪.‬‬
‫חברות מקומיות חייבות במס על הכנסותיהן בכל העולם בעוד שחברות זרות חייבות‬
‫במס רק על הכנסות שמקורן בדרום קוריאה בלבד‪.‬‬
‫דרום קוריאה מציעה תמריצים רבים שמיועדים בעיקר לחברות זרות‪ ,‬בפרט לחברות‬
‫הייטק ולחברות הממוקמות באזורים ספציפיים (כגון אזורי סחר חופשי)‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒפטור מלא ממס לתקופה של ‪ 3-5‬השנים הראשונות ופטור של ‪ 50%‬לשנתיים‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪217‬‬
‫הבאות‪ ,‬אולם הטבת המס המצטברת לא תעלה על הסכום הנובע מחיבור סעיפים‬
‫‪ 1‬ו‪ 2-‬להלן‪:‬‬
‫‪ 70%1 .1‬משווי ההשקעה (הזרה בלבד)‪.‬‬
‫‪2 .2‬המינימלי מבין‪:‬‬
‫‪ .‬אמספר העובדים כפול ‪ 9000‬דולר‪.‬‬
‫‪ .‬ב‪ 20%‬משווי ההשקעה (הזרה בלבד)‪.‬‬
‫ƒ ƒמענקים למפעלים חדשים לפי קריטריונים של יצירת מקומות עבודה וחדשנות‬
‫טכנולוגית‪.‬‬
‫ƒ ƒהשכרה של שטחים נרחבים לאורך זמן ללא דמי שכירות או בשכירות נמוכה‪.‬‬
‫גרמניה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בגרמניה עומד על ‪ .15%‬אולם לשיעור מס זה מתווסף‬
‫"מס סולידריות" של ‪ 0.825%‬ומס מסחר מקומי הנע בין ‪ .17%‑7%‬בפועל‪ ,‬שיעור המס‬
‫האפקטיבי בגרמניה נע בין ‪.33%‑30%‬‬
‫תוכניות של הטבות מס מסוימות קיימות בעיקר בהשקעות במזרח גרמניה‪ ,‬מו"פ‪,‬‬
‫אנרגיה וכו'‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒהכרה בפחת כהוצאה מוכרת‬
‫ƒ ƒניכוי תשלומי ריבית‬
‫הונגריה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בהונגריה הינו ‪.19%‬‬
‫הונגריה מעודדת השקעות זרות ומפעילה תוכניות תמריצים מגוונות לעידוד השקעה‪,‬‬
‫כמו מענקים ע"פ החלטת הממשלה (שתלויים בסכום ההשקעה וכמות מסוימת של‬
‫העסקת עובדים חדשים ובמיקום גיאוגרפי)‪.‬‬
‫תמריץ המס המשמעותי‪:‬‬
‫ƒ ƒתוכנית "‪"Development tax allowance‬‬
‫התוכנית מקנה הנחה של ‪ 80%‬משיעור המס המשולם ל‪ 10-‬שנים‪.‬‬
‫התנאים לכך הם סכום השקעה מסוים וכמות מסוימת של מועסקים חדשים‪.‬‬
‫הטבה זה יוצרת‪ ,‬בהינתן שיעור מס החברות הנוכחי בהונגריה‪ ,‬שיעור מס אפקטיבי‬
‫של ‪ 3.8%‬ל‪ 10-‬שנים לחברה המוטבת‪.‬‬
‫אירלנד‬
‫שיעור מס החברות הרשמי באירלנד הינו ‪.12.5%‬‬
‫אירלנד בולטת בקרב מדינות אירופה במדיניות המס שלה (רק בקפריסין יש שיעור מס‬
‫חברות נמוך יותר)‪.‬‬
‫בנוסף לשיעור המס הנמוך‪ ,‬חקיקת מס וחקיקה תאגידית‪ ,‬בשילוב עם מבנה רב לאומי‬
‫מסוים‪ ,‬הופכות את אירלנד ליעד מבוקש לחברות שכן המיסוי האפקטיבי עשוי להגיע‬
‫לשיעורים נמוכים בהרבה מהשיעור הסטנדרטי‪.‬‬
‫הודו‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בהודו הוא כ‪ 30%-‬לחברות מקומיות‪ ,‬וכ‪ 40%-‬לחברות זרות‪.‬‬
‫הודו מעודדת השקעה באזורים לא מפותחים (‪,)SEZ-Special Economic Zones‬‬
‫‪ 218‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫מתמרצת הגדלת היצוא והשקעה בתעשיות ספציפיות (כגון אלקטרוניקה ותוכנה)‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒ"חופשות מס"‪ ,‬בהתאם לתעשייה והאזור‪ ,‬ניכויים ומענקים למחקר ופיתוח ועוד‪.‬‬
‫ƒ ƒחברות המוקמות באזורי ‪ ,SEZ‬זכאיות בכפוף לתנאים מסוימים‪ ,‬לפטור מלא ממס‬
‫למשך ‪ 5‬שנים ול‪ 50%-‬פטור ממס למשך ‪ 5‬השנים הבאות‪.‬‬
‫כעת מקודמת רפורמה של מערכת המס בהודו (‪ )Direct Tax Code‬שמטרתה לפשט‬
‫את מערכת המס‪ .‬לפיה‪ ,‬מס החברות יהיה אחיד לחברות זרות ומקומיות ויעמוד על‬
‫‪ ,30%‬והתמריצים יצומצמו ויתרכזו בתמריצי השקעה ספציפיים (ניכויים על הוצאות‬
‫פיתוח‪ ,‬השקעה והתרחבות)‪.‬‬
‫קנדה‬
‫שיעור מס החברות בקנדה מורכב ממס פדרלי של ‪ 15%‬ומס פרובנציאלי שנע בין ‪2.5%‬‬
‫(במחוז יוקון) ל‪( 16%-‬תלוי במחוז)‪ .‬שיעור המס הממוצע האפקטיבי עומד על ‪.26.5%‬‬
‫ישנם תמריצים בעיקר לעסקים קטנים וחברות פרטיות קנדיות קטנות‪.‬‬
‫בריטניה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי כיום בבריטניה הוא ‪ ,23%‬אולם במסגרת רפורמה בשיעורי‬
‫המס הוא עתיד לרדת באופן הדרגתי עד לשיעור של ‪ 20%‬ב‪.2015-‬‬
‫מערכת המס של בריטניה נאכפת באנגליה‪ ,‬ויילס וסקוטלנד‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒתכנית "‪ -"Patent Box Regime‬מס של ‪ 10%‬בלבד על הכנסות שנגזרות ממכירות‬
‫של פטנט רשום חדש או מכירות תוכנה (חברות היי‪-‬טק‪ ,‬תחת תנאים מסוימים)‪.‬‬
‫ƒ ƒניכויים על הוצאות למחקר ופיתוח‪.‬‬
‫ƒ ƒהקלות וניכויים על השקעות באזורי הפיתוח של אנגליה‪.‬‬
‫ƒ ƒשנה של פטור ממס לחברה שתשקיע במפעלים‪/‬נכסים חדשים שחוסכים‪/‬יעילים‬
‫באנרגיה‪.‬‬
‫הולנד‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בהולנד הוא ‪.25%‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒשיעור מס של ‪ 5%‬בלבד על הכנסות מפטנטים רשומים במקום מס חברות של רגיל‬
‫‪.25%‬‬
‫ƒ ƒסובסידיות‪ ,‬מענקים והלוואות שניתנים לחברות שפועלות לטובת‪ :‬מחקר ופיתוח‪,‬‬
‫סביבה נקיה‪ ,‬יצוא‪ ,‬יצירת מקומות עבודה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הולנד מנהלת משא ומתן עם כל חברה חדשה‪ ,‬שבסופו נקבעים התנאים לטווח‬
‫ארוך וכמעט ללא הפרעות או שינויים‪.‬‬
‫מקסיקו‬
‫שיעור מס החברות הרשמי במקסיקו הוא ‪ .30%‬במסגרת רפורמה עתיד מס החברות‬
‫לרדת עד ‪ 28%‬ב‪.2015-‬‬
‫בשנים האחרונות מקסיקו חדלה מלהעניק חלק גדול מהתמריצים שנתנה בעבר‪.‬‬
‫במקסיקו קיים אזור סחר חופשי גדול בו ממוקמים מפעלים רבים של חברות זרות‬
‫ושיעור המס על חברות באזור הסחר החופשי הוא ‪.17.5%‬‬
‫חברות הפועלות באזור זה נהנות מהטבות מס נוספות כגון פטור ממיסי יבוא וכו'‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪219‬‬
‫יפן‬
‫שיעור מס החברות הרשמי ביפן הוא כ‪ 38%-‬והוא אמור לרדת ל‪ 36%-‬ב‪.2015-‬‬
‫מס החברות מורכב ממס חברות לאומי ומסים מקומיים נוספים‪ 25.5% :‬מס חברות‬
‫לאומי וכ‑‪ 14%‑13%‬מסים מקומיים‪.‬‬
‫תמריצי ההשקעה ביפן מתמקדים בהשקעה במו"פ‪ ,‬עידוד הקמת מטה החברות ביפן‬
‫והשקעה באזורים מוכי אסון הצונאמי‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒהנחה של ‪ 7‬נקודות אחוז משיעור מס החברות (הסטנדרטי) לתקופה של ‪ 5‬שנים‬
‫להקמת מרכזי מו"פ ומטות חברות‪.‬‬
‫ƒ ƒ‪ 5‬שנים פטור ממס למפעלים חדשים באזורים מועדפים (מוכי אסון)‪.‬‬
‫יש לציין שקיימות הטבות מס נוספות על המסים המקומיים שנתונות לשיקול הממשל‬
‫המקומי (בעיקר באזורים מוכי אסון)‪.‬‬
‫סינגפור‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בסינגפור הינו ‪.17%‬‬
‫חברה נחשבת כתושבת סינגפור לענייני מס‪ ,‬אם השליטה והניהול עליה מופעלים‬
‫מסינגפור‪ .‬קביעת השליטה והניהול נעשית בעיקרון לפי המקום בו מתקבלות ההחלטות‬
‫של דירקטוריון החברה‪.‬‬
‫שיטת המיסוי המיוחדת של סינגפור ביחס לחברות (ובעיקר‪ -‬מיסוי טריטוריאלי‪ ,‬אי‪-‬‬
‫מיסוי הכנסות מדיבידנד ורווחי הון‪ ,‬וכן אי‪-‬ניכוי מס במקור) מהווה יתרון משמעותי‬
‫למשקיעים המבצעים השקעות במדינות שונות באמצעות חברת אחזקות תושבת‬
‫סינגפור‪ .‬עפ"י שיטת המיסוי הטריטוריאלית‪ ,‬חברות זרות בסינגפור משלמות מס אך‬
‫ורק על הכנסות שהופקו ממקור בסינגפור עצמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על הכנסות המגיעות‬
‫מחוץ לסינגפור‪ ,‬קיים פטור מלא ממס‪.‬‬
‫ממשלת סינגפור מעודדת משקיעים זרים להקים חברה בסינגפור עם הטבות מס‬
‫ותמריצים רבים ונדיבים‪ .‬התמריצים הינם גמישים ונתונים לשינויים לשיקול דעת‬
‫הממשל‪.‬‬
‫אמנת המס של ישראל עם סינגפור קובעת כי כל עוד לחברה שהקים תושב ישראל‬
‫בסינגפור אין "מוסד קבע" בישראל‪ ,‬כי אז לישראל לא תהיה הזכות למסות את רווחי‬
‫החברה‪ .‬במובן זה אמנת המס של סינגפור עם ישראל היא ייחודית ונבדלת מאמנות‬
‫המס האחרות של ישראל עם מדינות העולם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬משקיעים מישראל הפועלים באסיה באמצעות חברה מסינגפור‪ ,‬עקרונית‬
‫יהיו פטורים ממס בסינגפור‪ ,‬ויחויבו במס רק בעת משיכת הדיבידנד לישראל‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒשיעור מס הנע בין ‪ 10%‑5%‬לתקופה של ‪ 10‑5‬שנים לחברות בינלאומיות מבוססות‪.‬‬
‫ƒ ƒשיעור מס הנע בין ‪ 15%‑5%‬להקמת מטה החברה בסינגפור (עם הבחנה בין מטה‬
‫מקומי ומטה עולמי)‪.‬‬
‫ƒ ƒפטור מלא ממס ל‪ 15-‬שנים לחברות שנחשבות לחלוצות בתחום‪ ,‬חדשניות‪,‬‬
‫מקדמות את התעשייה וכו'‪.‬‬
‫ƒ ƒתמריצי השקעה כגון קצבאות‪ ,‬ניכויים‪ ,‬מענקים ועוד מגוון רחב של הטבות‪.‬‬
‫‪ 220‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫צרפת‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בצרפת הוא ‪.33%‬‬
‫מסים נוספים עשויים לחול על החברות הגדולות‪ ,‬מה שמביא למס חברות אפקטיבי‬
‫של כ‪.36%-‬‬
‫מס החברות בצרפת הינו מס טריטוריאלי‪.‬‬
‫תמריצי המס בצרפת מתמקדים בעיקר במו"פ וחדשנות‪ .‬בנוסף ניתנים תמריצי מס‬
‫ליצירת מקומות עבודה חדשים וצמצום פערים כלכליים בין אזורים שונים במדינה‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒזיכוי במס של ‪ 40%-30%‬מההוצאות על מחקר ופיתוח עד ‪ 100‬מיליון יורו ו‪ 5%-‬מעל‬
‫‪ 100‬מיליון יורו‪.‬‬
‫ƒ ƒ‪ 15%‬מס חברות על הכנסות פטנטים וקניין רוחני‪.‬‬
‫קרואטיה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי הוא ‪.20%‬‬
‫קרואטיה מעודדת השקעות זרות‪ ,‬השקעות במו"פ והשקעות באזורים לא מפותחים‪,‬‬
‫זאת באמצעות מדיניות מס נדיבה ותמריצי מס רבים‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒפטור ממס חברות ל‪ 10-‬שנים להשקעה של ‪ 3‬מיליון דולר ומעלה‪ ,‬תחת תקרה‬
‫הנקבעת באופן הבא‪ :‬עד ‪ 40%‬מהסכום הגדול מבין שווי הנכסים של החברה ושכר‬
‫ברוטו של שנתיים למועסקים חדשים בחברה‪.‬‬
‫ƒ ƒהפחתה של ‪ 25%‬משיעור מס החברות לשנתיים בהשקעות באזורים הלא מפותחים‪.‬‬
‫ƒ ƒשיעור מס חברות נמוך יותר באזורים לא מפותחים (תלוי באזור)‪.‬למשל‪ 10%,‬במרכז‪,‬‬
‫במזרח ובאזור האדריאטי‪.‬‬
‫ƒ ƒניכוי מס על הוצאה למו"פ‪.‬‬
‫ƒ ƒניכוי מס על הוצאות באזורים לא מפותחים‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2013‬הצטרפה קרואטיה לאיחוד האירופי‪ .‬לעניין זה צפויות להיות בין היתר‬
‫השלכות על כל מדיניות המסים‪.‬‬
‫צ'כיה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בצ'כיה הוא ‪.19%‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒפטור ממס חברות עד ‪ 10‬שנים לחברה חדשה בצ'כיה (ישות משפטית חדשה)‪,‬‬
‫תחת הגבלה הנקבעת באופן הבא‪ :‬עד סכום של ‪ 40%‬משווי נכסי החברה (אם‬
‫המכונות הם לפחות חצי משווי הנכסים) או שכר ברוטו של שנתיים למועסקים‬
‫חדשים בחברה‪.‬‬
‫ƒ ƒמס חברות מופחת ל‪ 10-‬שנים במקרה של השקעה‪/‬הרחבה של חברה קיימת‬
‫בצ'כיה‪ ,‬תחת אותה ההגבלה לעיל‪ .‬חברה המבקשת להנות משיעור מס מופחת‬
‫נדרשת לעמוד במספר תנאים‪ .‬ניתנת לה תקופה של שלוש שנים לעמידה בתנאים‬
‫(במהלכן היא משלמת מס חברות רגיל)‪ .‬סכום המס המשולם בעשר שנות ההטבה‪,‬‬
‫מחושב לפי סכום המס הגבוה ששולם מבין השנתיים הקודמות להשלמת תנאי‬
‫הטבת המס‪ .‬כלומר‪ ,‬החברה לא תשלם מס גבוה יותר ממה ששילמה בשנתיים‬
‫שלפני השלמת התנאים להטבה‪ .‬במקרה שסכום המס שאמור להיות משולם יהיה‬
‫נמוך מסכום המס הגבוה יותר ששולם בשנתיים הראשונות‪ ,‬החברה תשלם מס‬
‫נמוך יותר או לא תשלם מס כלל‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪221‬‬
‫בלגיה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בבלגיה הוא ‪.34%‬‬
‫תמריצי המס ניתנים להשקעות הון‪ ,‬מו"פ וכו'‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒתמריץ המס המשמעותי שמקבלות החברות בבלגיה הינו לפטנטים‪ .‬עיקרו הוא‬
‫החלת מס החברות רק על ‪ 20%‬מהכנסות הנובעות מפטנטים‪ .‬כלומר מס אפקטיבי‬
‫של ‪ 6.8%‬על הכנסות מפטנטים‪.‬‬
‫ƒ ƒמענקים וסובסידיה על הוצאות מו"פ והוצאות על נכסים "ידידותיים לסביבה"‪.‬‬
‫ƒ ƒהטבות על מס דיווידנד‪.‬‬
‫פולין‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בפולין הוא ‪.19%‬‬
‫חברה תושבת פולין חייבת במס על כלל הכנסותיה בעולם‪ .‬חברות זרות חייבות במס‬
‫רק בגין הכנסות אשר הופקו ממקורות בתוך פולין‪.‬‬
‫תמריצי המס ניתנים ליצירת מקומות עבודה‪ ,‬מו"פ‪ ,‬השקעות זרות והשקעות באזורי‬
‫פיתוח (‪.)SEZ‬‬
‫תמריץ המס המשמעותי הינו‪:‬‬
‫ƒ ƒפטור ממס חברות מהכנסות הנובעות מהשקעות באזורי הפיתוח של פולין‪ ,‬תחת‬
‫הגבלה לפיה הסכום המקסימלי של ההטבה יהיה עד ‪ 50%‬מעלות ההשקעה או‬
‫‪ 50%‬מסכום משכורות העובדים החדשים במשך שנתיים‪ .‬להשקעות של פחות‬
‫מ‪ 50-‬מיליון יורו הסכום המקסימלי יכול להגיע ל ‪ 70%‬מעלות ההשקעה‪/‬משכורות‬
‫העובדים‪.‬‬
‫אופן חישוב סכום ההטבה‪:‬‬
‫סכום ההטבה המקסימלי = (‪50%*(X+ 50%*Y+ 34%*Z‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ -X‬גובה ההשקעה‪ ,‬עד סכום של ‪ 50‬מיליון יורו‪.‬‬
‫‪ -Y‬חלק ההשקעה החורג מ‪ 50-‬מיליון יורו ואינו עולה על ‪ 100‬מיליון יורו‪.‬‬
‫‪ -Z‬חלק ההשקעה החורג מ‪ 100-‬מיליון יורו‪.‬‬
‫ƒ ƒמענקים‪ ,‬סובסידיה‪ ,‬פטור ממיסי מקרקעין‪ ,‬מיסי עירייה‪.‬‬
‫שוודיה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בשבדיה הוא ‪.22%‬‬
‫ממשלת שוודיה הפחיתה בשנה האחרונה את מס החברות מ‪ 26.3%-‬ל‪ ,22%-‬וכעת‬
‫שוודיה היא המדינה בעלת שיעור מס החברות נמוך בהשוואה למדינות נורדיות אחרות‬
‫(דנמרק‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬פינלנד)‪ .‬לכן‪ ,‬תמריצי המס שהיא מעניקה לחברות אינם מופלגים‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒהטבות מס על דיווידנדים ורווחי הון‪.‬‬
‫ƒ ƒהטבות מס על הכנסה של עובדים בעלי מומחיות‪.‬‬
‫ƒ ƒהטבות מס על הוצאות מימון‪.‬‬
‫אסטוניה‬
‫שיעור מס החברות הרשמי באסטוניה הוא ‪.21%‬‬
‫מערכת המס באסטוניה קובעת כי כל עוד הרווחים לא מחולקים‪ ,‬הם לא ימוסו‪ .‬פטור‬
‫‪ 222‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫זה מכסה רווחים מהכנסות אקטיביות (מכירות) ופאסיביות (הכנסות ריבית‪ ,‬תמלוגים‪,‬‬
‫דיבידנדים מסוימים ורווחי הון)‪.‬‬
‫מס החברות יחול על רווחי החברה כאשר הם יחולקו כדיבידנד או יחולקו כהוצאות ללא‬
‫מטרה עסקית‪ ,‬כגון מתנות‪ ,‬תרומות וכו'‪.‬‬
‫גם דיבידנדים מסוימים פטורים ממס אם הם משולמים מרווחים שנבעו ממקורות כגון‪:‬‬
‫• דיבידנדים שהתקבלו מחברות אסטוניות‪/‬חברות איחוד אירופי שבהם יש לחברה‬
‫לפחות ‪ 10%‬מהמניות;‬
‫• רווחים המופקים באמצעות מוסד קבע באיחוד האירופי‪ ,‬אזורים כלכליים מיוחדים‬
‫באירופה‪.‬‬
‫ליטא‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בליטא הוא ‪.15%‬‬
‫ליטא כמדינת מזרח אירופה‪ ,‬שנפגעה משמעותית במשבר הכלכלי העולמי ועם אחוזי‬
‫אבטלה גבוהים יחסית למדינות אירופה‪ ,‬מעודדת השקעות זרות באופן נדיב‪.‬‬
‫תמריצי המס מתמקדים בהשקעות באזורי פיתוח מיוחדים בליטא (‪ )SEZ‬ובצמצום‬
‫האבטלה (בעיקר באזורים אלה)‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫תמריצי מס באזורי פיתוח מיוחדים (‪:)SEZ-Special Economic Zones‬‬
‫ƒ ƒמס חברות ‪ 0%‬במשך ‪ 6‬השנים הראשונות לאחר השקעה‪.‬‬
‫ƒ ƒ‪ 50%‬הפחתת מס חברות על פני ‪ 10‬השנים הבאות‪.‬‬
‫ƒ ƒפטור ממס על דיבידנדים‪.‬‬
‫ƒ ƒפטור ממס על נדל"ן‪.‬‬
‫מתן הטבות מרחיקות לכת אלו מותנה בהשקעה של לפחות מיליון יורו ולעמידה‬
‫בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫בנוסף קיימים תמריצים נוספים כמו‪:‬‬
‫ƒ ƒהשקעה בטכנולוגיות חדשות ‪ -‬עשויות להפחית את ההכנסה החייבת במס עד‬
‫‪.50%‬‬
‫ƒ ƒהפחתה של ‪ 3‬פעמים כפול הוצאות על מו"פ מסכום ההכנסה עליה חל מס החברות‪.‬‬
‫ספרד‬
‫שיעור מס החברות הרשמי בספרד הוא ‪.30%‬‬
‫ממשלת ספרד פיתחה מגוון רחב של תמריצים שמיועדים לצמצום אבטלה‪ ,‬הכשרת‬
‫עובדים‪ ,‬עידוד מחקר ופיתוח והשקעה באזורים לא מפותחים‪.‬‬
‫התמריצים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫ƒ ƒ‪ 50%‑40%‬הפחתה ממס על הכנסות ממו"פ‪ ,‬השקעה בטכנולוגיות‪ ,‬יצירת מקומות‬
‫עבודה וכו'‪.‬‬
‫ƒ ƒסובסידיות‪ ,‬מענקים‪ ,‬מימון הוצאות על העסקת והכשרת עובדים‪.‬‬
‫ƒ ƒהטבות בביטוח לאומי למעסיקים‪.‬‬
‫ƒ ƒמימון של עד ‪ 50%‬מהוצאות מו"פ‪.‬‬
‫ארה"ב‬
‫מס החברות בארה"ב מורכב מ‪:‬‬
‫מס פדרלי של ‪.35%‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪223‬‬
‫מס מקומי לפי מדינה הנע בין ‪.12%‑0%‬‬
‫מס מוניציפלי (זניח יחסית)‪.‬‬
‫מה שמאפיין את מיסוי החברות בארה"ב הוא שיעור המס הרשמי הגבוה מאוד יחסית‬
‫לעולם‪ ,‬לצד הטבות מס רבות‪ ,‬כך ששיעור המס האפקטיבי שונה משמעותית משיעור‬
‫המס הרשמי‪.‬‬
‫כמו במדינות רבות בעולם‪ ,‬גם בארה"ב נהוג לתת הטבות ותמריצים לחברות טכנולוגיה‬
‫עילית‪ ,‬בכלל זה חברות תרופות‪ .‬התמריצים הינם בעיקר למחקר ופיתוח‪.‬‬
‫‪ 224‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2012-2011‬‬
‫מס החברות המקומי לפי מדינה בארה"ב‬
,‫ לענייננו‬.‫ המס הוא לפי מדרגות הכנסה של החברה‬.‫מס זה מתווסף על המס הפדרלי‬
.‫זהו בד"כ המס המקסימלי המצוין להלן ליד כל מדינה‬
‫ גובה את המס בצורות אחרות ולא כמס על‬,‫(מדינה בטבלה שאין לצידה אחוז מס‬
)‫הרווחים‬
Tax Rate
(percent)
Alabama
6.5
Alaska
1.0 - 9.4
Arizona
6.968
Arkansas
1.0 - 6.5
California
8.84
Colorado
4.63
Connecticut
7.5
Delaware
8.7
District of Columbia 9.975
Florida
5.5
Georgia
6.0
Hawaii
4.4 - 6.4
Idaho
7.4
Illinois
9.5
Indiana
8.0
Iowa
6.0 - 12.0
Kansas
4.0
Kentucky
4.0 - 6.0
Louisiana
4.0 - 8.0
Maine
3.5 - 8.93
Maryland
8.25
Massachusetts
8.0
Michigan
6.0
Minnesota
9.8
Mississippi
3.0 - 5.0
Missouri
6.25
State
State
Montana
Nebraska
Nevada
New Hampshire
New Jersey
New Mexico
New York
North Carolina
North Dakota
Ohio
Oklahoma
Oregon
Pennsylvania
Rhode Island
South Carolina
South Dakota
Tennessee
Texas
Utah
Vermont
Virginia
Washington
West Virginia
Wisconsin
Wyoming
Tax Rate
(percent)
6.75
5.58 - 7.81
0
8.5
9.0
4.8 - 7.6
7.1
6.9
1.68 - 5.15
6.0
6.6 - 7.6
9.99
9.0
5.0
0
6.5
5.0
6.0 - 8.5
6.0
0
7.0
7.9
0
.‫ שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‬:‫מקור‬
225 ‫ גביית מיסי מקרקעין וענף הנדל"ן למגורים‬:‫פרק י‬