1. No category

‫פרק ט‬
‫חוק עידוד השקעות הון‬
‫– ממצאים אמפיריים על‬
‫החברות שהיו במעמד‬
‫מפעל מאושר בשנים‬
‫‪2008-2007‬‬
‫עיקרי הממצאים‬
‫‪# #‬סך הטבות המס מכח החוק לעידוד השקעות הון עמד בשנת ‪ 2007‬על ‪ 4.5‬מיליארד‬
‫ש''ח‪ ,‬גידול ריאלי בשיעור של ‪ 12.8%‬בהשוואה לשנת ‪ .2006‬בניכוי שינויי חקיקה‬
‫נרשם גידול ריאלי בשיעור של ‪ 18.1%‬בהטבות המס בשנת ‪.2007‬‬
‫‪# #‬בשנת ‪ 2008‬נרשם גידול חד בשיעור של ‪ 18.8%‬בהטבות המס והן הסתכמו בכ‪-‬‬
‫‪ 5.6‬מיליארד ש''ח‪ ,‬זאת למרות שאצל כ‪ 80%-‬מהחברות שהיו מוטבות בשנת ‪2007‬‬
‫נרשמה ירידה בהטבות המס בשנת ‪( 2008‬עקב ירידה ברווחים)‪ .‬בניכוי שינויי חקיקה‬
‫עלה סך הטבת המס בשנת ‪ 2008‬בשיעור ריאלי של ‪.29.2%‬‬
‫‪# #‬הגידול החד בהטבות המס בשנת ‪ 2008‬נובע משתי חברות שהטבת המס שלהן‬
‫גדלה בכ‪ 1.6-‬מיליארד ש''ח‪ .‬הגידול בהטבות המס של שתי חברות אלו הושג רק‬
‫בחלקו על רקע גידול בתשומות העבודה‪ :‬אחת החברות רשמה גידול של כ‪20%-‬‬
‫במצבת העובדים ואילו השנייה רשמה גידול של אחוזים בודדים בלבד‪.‬‬
‫‪# #‬המשבר העולמי בשנת ‪ 2008‬מצא ביטוי בירידה בהטבות המס אצל מרבית החברות‪,‬‬
‫בכל מגזרי התעשייה‪ :‬בתעשיית הטכנולוגיה העילית והטכנולוגיה מעורבת‪-‬עילית‬
‫נרשמה ירידה בהטבות המס בשנת ‪ 2008‬אצל כ‪ 75%-‬מהחברות‪ .‬שיעור גבוה יותר‬
‫נמצא בענפי הטכנולוגיה המסורתית‪.85%-‬‬
‫««כתבה‪ :‬גלית בן נאים‪ ,‬מנהלת תחום (מחקר כלכלי)‪ ,‬מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫‪ 196‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫‪# #‬שיעור המס האפקטיבי של החברות המוטבות עמד בשנת ‪ 2008‬על ‪,8.6%‬‬
‫לעומת שיעורים של ‪ 10.6%‬ו‪ 12.5%-‬בשנים ‪ 2007‬ו‪ ,2006-‬בהתאמה‪ .‬בחלוקה לפי‬
‫‪#‬עשירוני הכנסה עסקית בולטים שיעורי המס הנמוכים בעשירון העליון לעומת‬
‫‪#‬העשירונים האחרים‪ ,‬כאשר ירידת שיעורי המס האפקטיביים בעשירון העליון בשנים‬
‫‪ 2008-2006‬הינה חדה יותר מאשר בעשירונים האחרים‪ :‬שיעור המס האפקטיבי‬
‫בעשירון העליון ירד משיעור של ‪ 11.9%‬בשנת ‪ ,2006‬נמוך ב‪ 4.1-‬נקודות אחוז מאשר‬
‫הממוצע בתשעת העשירונים האחרים‪ ,‬לשיעור של ‪ 8.1%‬בשנת ‪ ,2008‬נמוך ב‪6.1-‬‬
‫נקודות אחוז בהשוואה לתשעת העשירונים האחרים‪.‬‬
‫‪# #‬שיעורי המס האפקטיביים בפריפריה גבוהים משמעותית מאשר באזורים האחרים‪:‬‬
‫שיעור המס האפקטיבי במחוז הצפון עמד בשנת ‪ 2008‬על ‪ 14.4%‬ובמחוז הדרום על‬
‫‪ .16.4%‬מנגד‪ ,‬במחוז ת”א עמד שיעור המס האפקטיבי על ‪ 9.3%‬בלבד‪.‬‬
‫‪# #‬שיעורי המס האפקטיביים הגבוהים יחסית בפריפריה מביאים לכך שמשקל‬
‫הפריפריה בהטבות המס נמוך‪ :‬בניכוי שתי חברות חריגות מגיע משקל מחוזות‬
‫הצפון והדרום לשיעור של ‪ 14%‬בלבד מסך הטבות המס בשנת ‪.2008‬‬
‫‪# #‬בהחלת שיעורי המס החדשים (כפי שנקבעו בחוק החדש לעידוד השקעות הון)‬
‫של ‪ 6%‬בפריפריה ו‪ 12%-‬ביתר האזורים גדלות הטבות בפריפריה בכ‪ 200-‬מלש”ח‪,‬‬
‫במונחי שנת ‪ ,2008‬גידול של ‪ 73%‬בהשוואה למצב הנוכחי‪ .‬משקלם בסך הטבות‬
‫המס גדל ב‪ 11-‬נקודות אחוז‪.‬‬
‫‪# #‬הטבות המס בשנת ‪ 2008‬היו שוות ערך ל‪ 94%-‬מתקבולי המס מהחברות המוטבות‬
‫(מס חברות וניכויי מס משכר העובדים)‪ .‬מדובר בגידול משמעותי בהשוואה לשנת‬
‫‪ ,2006‬אז עמד שיעור זה על ‪ 56%‬בלבד‪ .‬הגידול נובע מהעשירון העליון בכלל ומהמאון‬
‫העליון בפרט‪ :‬בעוד שבשנת ‪ 2006‬עמד השיעור הנ”ל על ‪ 76%‬בעשירון העליון ו‪99%-‬‬
‫במאון העליון‪ ,‬עלו פרמטרים אלו ל‪ 138%-‬ו‪ ,222%-‬בהתאמה‪ ,‬בשנת ‪.2008‬‬
‫‪# #‬החברות שניצלו את הטבות המס בשנת ‪ 2007‬העסיקו כ‪ 104-‬אלף עובדים‪ .‬מספר‬
‫זה מהווה כשליש מסך המועסקים בתעשיה‪ .‬כאשר מביאים בחשבון שחלק‬
‫מהמפעלים המוטבים נמנים על ענף שרותי התכנות (המהווה חלק מענף השירותים‬
‫העסקיים) יורד משקל המועסקים במפעלים המוטבים לכ‪ 20%-‬מסך המועסקים‬
‫בענפים הרלבנטיים‪ .‬שיעור זה גבוה משמעותית ממשקל מספר החברות המוטבות‬
‫בסך החברות בענפים אלו‪ ,‬העומד על כ‪ 4% -‬בלבד‪.‬‬
‫‪# #‬החברות המוטבות (חברות שנהנו מהטבות מס עפ”י החוק) גדולות משמעותית‬
‫בהשוואה לחברות התעשיה האחרות‪ :‬מספר העובדים הממוצע של חברה מוטבת‬
‫בשנת ‪ 2007‬עמד על ‪ 186‬עובדים והמספר החציוני עמד על ‪ 58‬עובדים‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫החברות האחרות בענפי התעשיה ושרותי התכנות העסיקו בממוצע ‪ 32‬עובדים‪,‬‬
‫כאשר המספר החציוני של עובדים בחברה עמד על ‪ 8‬בלבד‪.‬‬
‫‪# #‬החברות המוטבות בפריפריה (מחוז צפון‪+‬דרום) העסיקו בשנת ‪ 2007‬כ‪ 31%-‬מסך‬
‫המועסקים בחברות המוטבות‪ .‬מתוכם‪ ,‬כ‪ 22%-‬מהעובדים כלל אינם גרים בפריפריה‪.‬‬
‫‪# #‬החברות המוטבות ב‪ 2007-‬רשמו גידול של ‪ 7.1%‬במצבת העובדים שלהן בשנת ‪,2008‬‬
‫שיעור גידול הגבוה משמעותית מאשר ביתר חברות התעשיה ושרותי התכנות‪ ,‬אשר‬
‫עמד על ‪ .3.5%‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתוח מוקדם שבחן את התפתחות מספר העובדים‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪197‬‬
‫במפעלים מוטבים על פני מספר שנים (‪ )2007-2004‬מצא כי לא קיים פער משמעותי‬
‫בשיעורי השינוי במספר המועסקים בהשוואה לחברות התעשיה האחרות‪.‬‬
‫‪# #‬כאשר בוחנים את השינוי במצבת העובדים החציונית (באוכלוסיה קבועה) בין השנים‬
‫‪ 2008-2007‬נמצא כי מצטמצם באופן משמעותי השינוי במספר העובדים בחברות‬
‫המוטבות לחברות האחרות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בפריפריה נרשמה ירידה במצבת העובדים‬
‫החציונית בקרב המפעלים המוטבים לעומת יציבות בקרב החברות האחרות‪.‬‬
‫‪# #‬שליש מהחברות שהיו מוטבות ב‪ 2007-‬צמצמו את מצבת העובדים שלהן בשנת‬
‫‪ ,2008‬בדומה לממצאים ביתר חברות התעשיה ושרותי התכנות‪ .‬אולם שיעור החברות‬
‫שגייסו עובדים בשנת ‪( 2008‬תוספת חיובית נטו במצבת העובדים) מקרב החברות‬
‫המוטבות גבוה משמעותית מאשר בחברות התעשיה האחרות ‪ -60%‬לעומת ‪,38%‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫‪# #‬החברות הלא מוטבות שגייסו עובדים רשמו שיעור גידול גבוה יותר במצבת העובדים‬
‫בהשוואה לחברות המוטבות שגייסו עובדים‪ ,20% ,‬לעומת ‪ ,14%‬בהתאמה‪ .‬אולם‬
‫פערים אלו מצומצמים יחסית בהשוואה לפערים בשיעור העובדים המפוטרים‬
‫(מסך מצבת העובדים)‪ ,‬בין החברות הלא מוטבות שצמצמו את כוח העבודה שלהם‬
‫לבין החברות המוטבות‪ .‬המשמעות היא שאף כי שיעור החברות שפיטרו עובדים‬
‫מקרב החברות שאינן מוטבות דומה לזו של החברות המוטבות‪ ,‬ההסתברות של‬
‫עובד להיות מפוטר מחברה לא מוטבת גבוהה יותר מאשר בחברה מוטבת‪.‬‬
‫‪# #‬שכר העובדים במפעלים המוטבים רשם שיעור עליה מתון של ‪ 1.3%‬בשנת ‪2008‬‬
‫בהשוואה לשנת ‪ .2007‬שיעור עליה זה נמוך יחסית לשינוי בחברות האחרות בענפי‬
‫התעשיה ושרותי התכנות‪ .‬שכר המנהלים בחברות המוטבות עלה בשיעורים גבוהים‬
‫משמעותית‪ ,‬כאשר ברמת השכר החציוני עומד שיעור הגידול על כ‪ 17%-‬ובשכר‬
‫המנהלים הממוצע נרשמה עליה של ‪ ,36%‬זאת למרות ירידה משמעותית ברווחים‪.‬‬
‫מבוא‬
‫אחד הכלים המרכזיים בישראל לעידוד השקעות הון הוא חוק לעידוד השקעות הון‪,‬‬
‫התשי"ט‪( 1959-‬להלן‪":‬החוק")‪ .‬מטרת החוק היא משיכת הון לישראל ועידוד יוזמה‬
‫כלכלית והשקעות הון‪ ,‬שיתרמו לפיתוח כושר הייצור של משק המדינה‪ ,‬לניצול יעיל של‬
‫אוצרותיה ויכולתה הכלכלית‪ ,‬לניצול כושר ייצורם של מפעלים קיימים‪ ,‬לשיפור מאזן‬
‫התשלומים‪ ,‬להקטנת היבוא ולהגדלת היצוא‪ ,‬לקליטת עליה‪ ,‬לפריסת האוכלוסיה על‬
‫פני שטח המדינה וליצירת מקורות עבודה חדשים‪.‬‬
‫על מנת להשיג מטרות אלה‪ ,‬מוענקות במסגרת החוק הטבות שונות בשל הקמה‬
‫והרחבה של מפעלים תעשייתים‪ ,‬מבנים לתעשייה‪ ,‬מלונות ומפעלי תיירות‪ .‬הטבות‬
‫אלה ניתנות במגוון מסלולי סיוע‪ ,‬שעיקרם מענקים והטבות במס‪.‬‬
‫מטרתו של פרק זה לנתח את התפלגות הטבות המס לפי מספר קריטריונים‬
‫מרכזיים‪ ,‬בכלל זה פילוח גיאוגרפי ופילוח לפי עשירונים‪ .‬כמו‪-‬כן נתייחס להיבטים של‬
‫תעסוקה ושכר בחברות המוטבות‪ ,‬תוך השוואה בינן לבין חברות התעשיה האחרות‪.‬‬
‫בנוסף נתייחס להשפעת שיעורי המס החדשים שנקבעו על בסיס מסקנות הוועדה‬
‫‪ 198‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫הבין משרדית שדנה בשינויים בחוק לעידוד השקעות הון‪ 1‬על התפלגות ההטבות בין‬
‫המחוזות השונים וכיצד משפיעים שיעורי המס החדשים על התפלגות החברות שמצבן‬
‫יוטב‪/‬יורע לפי מחוזות ולפי עוצמה טכנולוגית‪.‬‬
‫האוכלוסיה‬
‫שווי הטבות המס – ניתוח לפי מסלולי ההטבה‬
‫שווי הטבות המס‪ 2‬להן זכו החברות במעמד מפעל מאושר בשנת ‪ 2007‬נאמד בכ‪4.5-‬‬
‫מיליארד ש"ח (במחירים שוטפים)‪ ,‬גידול ריאלי בשיעור של ‪ 12.6%‬בהשוואה לשנת‬
‫‪ .2006‬בניכוי שינויי חקיקה (הפחתת מס חברות ב‪ 2-‬נקודות אחוז) מגיע שיעור העליה‬
‫לכ‪ .18.1%-‬בשנת ‪ 2008‬נרשמה האצה נוספת בעליית שווי הטבות המס והן הסתכמו‬
‫בכ‪ 5.6-‬מיליארד ש''ח‪ ,‬גידול ריאלי בשיעור של ‪ ,29.2%‬בניכוי שינויי חקיקה‪ .‬הגידול החד‬
‫בהטבות המס בשנת ‪ 2008‬נרשם חרף ירידה בהכנסות (רווחים) אצל כ‪ 80%-‬מהחברות‬
‫המוטבות‪ ,‬כמו גם חרף ירידה של שתי נקודות אחוז בשיעור מס החברות הסטנדרטי‬
‫(מ‪ 29%-‬בשנת ‪ 2007‬ל‪ 27%-‬בשנת ‪ .)2008‬ניתוח הממצאים מלמד כי הגידול החד‬
‫בהטבות המס בשנת ‪ 2008‬מתרכז אצל שתי חברות‪ ,‬שסך הטבת המס שלהן גדלה‬
‫בכ‪ 1.6-‬מיליארד ש''ח‪.‬‬
‫בלוח ט‪ 1-‬להלן מוצגים נתוני ההכנסות בשעורי מס מופחתים והטבות המס לפי מסלול‬
‫ההטבה‪ ,‬בין השנים ‪ .2008-2000‬בחלקו התחתון של הלוח מופיע שיעור ההכנסות‬
‫בשיעורי מס מופחתים ביחס לסך ההכנסה העסקית בענף התעשיה‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫נפרדת להכנסות מהמסלול המוטב‪.‬‬
‫‪" 1‬הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות הטבות המס והמענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות‬
‫הון"‪ ,‬בראשותם של מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד התמ"ת‪.‬‬
‫‪ 2‬ההטבה מחושבת כהפרש בין גובה המס בפועל עפ"י דוחות החברה לגובה המס אשר היה עליה‬
‫לשלם לו חלו שיעורי המס הרגילים על ההכנסה (המדווחת) במסלול החלופי‪/‬מסלול המענקים‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪199‬‬
‫לוח ט‪1-‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי מסלולי ההטבה‪ ,‬בשנים ‪2008-2000‬‬
‫‪¹2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000‬‬
‫א‪ .‬הכנסות מוטבות‪ ,‬לפי מסלולי הטבה (במליוני ש"ח‪ ,‬במחירים שוטפים)‪:‬‬
‫‪16,134 12,664 10,083 10,725 5,031 3,286 4,977 3,513 5,965‬‬
‫מוטב‬
‫מענקים ‪2,599 1,275 2,723 2,539 1,433 1,420 1,280 1,443 2,054‬‬
‫משקיעי ‪7,798 4,520 4,588 4,310 4,595 4,174 2,887 3,749 4,755‬‬
‫חוץ‬
‫‪26,531 18,459 17,395 17,574 11,059 8,880 9,144 8,705 12,774‬‬
‫סה"כ‬
‫ב‪ .‬הטבות מס‪ ,‬לפי מסלולי הטבה (במליוני ש"ח)‪:‬‬
‫‪4,106 3,673 3,126 3,646 1,519 1,183 1,789 1,260 2,080‬‬
‫מוטב‬
‫‪52‬‬
‫‪51‬‬
‫‪163‬‬
‫‪229‬‬
‫‪143 156 141 159‬‬
‫מענקים ‪226‬‬
‫‪1,205‬‬
‫‪796‬‬
‫‪828‬‬
‫‪964‬‬
‫משקיעי ‪991 1,015 702 951 1,189‬‬
‫חוץ‬
‫‪5,614 4,519 4,117 4,839 2,653 2,354 2,632 2,370 3,495‬‬
‫סה"כ‬
‫ג‪ .‬שיעור הכנסות מוטבות מסך הכנסות בתעשיה‪( ²‬באחוזים)‪:‬‬
‫סך‬
‫‪61‬‬
‫‪64‬‬
‫‪60‬‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
‫‪70‬‬
‫הכנסות‬
‫מוטבות‬
‫ביחס לסך‬
‫הכנסה‬
‫עסקית‬
‫בתעשיה‬
‫הכנסה‬
‫‪42‬‬
‫‪37‬‬
‫‪33‬‬
‫‪28‬‬
‫‪23‬‬
‫‪35‬‬
‫‪26‬‬
‫‪33‬‬
‫ממסלול‬
‫מוטב‬
‫ביחס לסך‬
‫הכנסה‬
‫עסקית‬
‫בתעשיה‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערות ללוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנתונים לשנת ‪ 2008‬הינם אומדן‪ ,‬המתבסס על נתוני החברות שהגישו דוחות לשנת ‪ 2008‬ואומדן‬
‫הטבות המס של אלו שטרם תוקצרו הדוחות שלהם‪.‬‬
‫(‪ )2‬בשנת ‪ 2005‬בניכוי תיק חריג‪.‬‬
‫מחלקו השלישי של לוח ט‪ 1-‬בולטת השפעת תיקון ‪ 60‬על משקל ההכנסות בשיעור‬
‫מס אפס מסך ההכנסות בתעשיה‪ .‬כך‪ ,‬משיעור של ‪ 28%‬בשנת ‪ 2004‬עלה שיעור זה‬
‫בהתמדה עד למשקל של ‪ 42%‬מההכנסה העסקית בתעשיה בשנת ‪ .2007‬אומדנים‬
‫ראשוניים לשנת ‪ 2008‬מצביעים על עליה חדה נוספת בפרמטר זה בשנת ‪.2008‬‬
‫בלוח ט‪ 2-‬מוצגים נתוני משקל ההכנסות המוטבות (מסך ההכנסה העסקית) במפעלים‬
‫הנהנים מהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון בלבד (לעומת חלק ג בלוח‬
‫ט‪ 1-‬המציג נתונים לגבי כלל ענף התעשיה לשנים ‪ .)2007-2005‬בפילוח זה בולטת‬
‫‪ 200‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫עוד יותר העלייה החדה ברכיב ההכנסה בשיעור מס אפס בשנת ‪ 2007‬מסך ההכנסה‬
‫העסקית של החברות המוטבות‪ ,‬גידול של ‪ 9‬נקודות אחוז‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נתון זה עלול‬
‫להטעות שכן הוא מוטה כלפי מעלה בשל מספר מצומצם יחסית של חברות גדולות‪,‬‬
‫הנהנות מהטבות מס גבוהות‪ ,‬ולפיכך משיעור מס אפקטיבי נמוך‪.‬‬
‫לוח ט‪2-‬‬
‫מפעלים מאושרים – משקל ההכנסות המוטבות בהכנסה העסקית‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪#‬הכנסות מוטבות‬
‫במלש"ח‬
‫‪18,648‬‬
‫‪17,395‬‬
‫‪15,048‬‬
‫‪#‬הכנסה עסקית כוללת‬
‫במלש"ח‬
‫‪23,542‬‬
‫‪22,531‬‬
‫‪18,744‬‬
‫שיעור הכנסות מוטבות‬
‫מהכנסה עסקית‬
‫‪79‬‬
‫‪77‬‬
‫‪80‬‬
‫‪#‬הכנסה ממסלול מוטב‬
‫במלש"ח‬
‫‪12,705‬‬
‫‪10,083‬‬
‫‪8,198‬‬
‫משקל הכנסה ממוטב מסך‬
‫הכנסות מוטבות‬
‫‪68‬‬
‫‪58‬‬
‫‪54‬‬
‫משקל הכנסה ממוטב מסך‬
‫הכנסה עסקית‬
‫‪54‬‬
‫‪45‬‬
‫‪44‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫שיעורי מס אפקטיביים – לפי עשירונים ולפי מחוזות‬
‫בלוח ט‪ 3-‬מוצגת התפלגות שיעור המס האפקטיבי בחברות (מרוויחות) שנהנו ממעמד‬
‫של מפעל מאושר בשנים ‪ ,2008-2006‬לפי עשירוני הכנסה עסקית כוללת (כולל הכנסה‬
‫בשיעורים רגילים ובשיעורים מופחתים)‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪201‬‬
‫לוח ט‪3-‬‬
‫חברות מרוויחות במעמד מפעל מאושר‪/‬מוטב‬
‫התפלגות שיעור המס הממוצע לפי עשירוני הכנסה עסקית ושנים‬
‫שנת ‪2006‬‬
‫עשירון‬
‫מס ממוצע‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫‪1‬‬
‫‪37‬‬
‫הכנסה עסקית‬
‫ממוצעת‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫‪197‬‬
‫שיעור מס ממוצע‬
‫‪18.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪98‬‬
‫‪630‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪159‬‬
‫‪1,096‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪301‬‬
‫‪1,716‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪457‬‬
‫‪2,725‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪712‬‬
‫‪4,499‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪7,103‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1,736‬‬
‫‪13,028‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4,417‬‬
‫‪30,070‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪32,257‬‬
‫‪271,487‬‬
‫‪11.9‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫‪188,290‬‬
‫‪1,785,000‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪4,113‬‬
‫‪33,027‬‬
‫‪12.5‬‬
‫סה"כ‬
‫עשירון‬
‫שנת ‪2007‬‬
‫הכנסה עסקית‬
‫מס ממוצע‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫ממוצעת‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫שיעור מס ממוצע‬
‫‪1‬‬
‫‪31‬‬
‫‪194‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪87‬‬
‫‪626‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪161‬‬
‫‪1,062‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪239‬‬
‫‪1,670‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪450‬‬
‫‪2,729‬‬
‫‪16.5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪675‬‬
‫‪4,551‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1,128‬‬
‫‪7,302‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2,206‬‬
‫‪12,944‬‬
‫‪17.0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3,006‬‬
‫‪25,667‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪27,465‬‬
‫‪289,387‬‬
‫‪9.5‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫‪141,506‬‬
‫‪1,904,090‬‬
‫‪7.4‬‬
‫סה"כ‬
‫‪3,540‬‬
‫‪34,569‬‬
‫‪10.6‬‬
‫המשך הטבלה בעמוד הבא ‬
‫‪ 202‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫שנת ‪2008‬‬
‫עשירון‬
‫מס ממוצע‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫‪1‬‬
‫הכנסה עסקית‬
‫ממוצעת‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫שיעור מס ממוצע‬
‫‪1‬‬
‫‪24‬‬
‫‪149‬‬
‫‪15.9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪92‬‬
‫‪551‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪138‬‬
‫‪996‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪217‬‬
‫‪1,565‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪303‬‬
‫‪2,464‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪622‬‬
‫‪3,792‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪828‬‬
‫‪6,349‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1,556‬‬
‫‪11,527‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3,169‬‬
‫‪25,404‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪35,549‬‬
‫‪440,121‬‬
‫‪8.1‬‬
‫מזה‪ :‬מאון עליון‬
‫‪245,485‬‬
‫‪3,337,462‬‬
‫‪7.2‬‬
‫סה"כ‬
‫‪4,230‬‬
‫‪49,040‬‬
‫‪8.6‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנתונים לשנת ‪ 2008‬אינם סופיים (ישנן חברות שטרם תוקצרו הדוחות שלהן)‪.‬‬
‫מהלוח בולטת הירידה החדה בשיעור המס האפקטיבי בעשירון העליון של החברות‬
‫המוטבות בין השנים ‪ ,2008-2006‬הרבה מעבר לקצב בו ירד שיעור המס האפקטיבי‬
‫בתשעת העשירונים האחרים‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שבשנת ‪ 2006‬עמד שיעור המס האפקטיבי‬
‫הממוצע בעשירון העליון על ‪ ,11.9%‬נמוך ב‪ 4.1-‬נקודות אחוז משיעור המס הממוצע‬
‫בתשעת העשירונים האחרים‪ ,‬ירד שיעורו ל‪ 8.1%-‬בלבד בשנת ‪ ,2008‬נמוך ב‪ 6.1-‬נקודות‬
‫אחוז משיעור המס הממוצע האפקטיבי בתשעת העשירונים האחרים‪ .‬במונחים‬
‫יחסיים התרחבות הפערים בשיעורי המס בולטת עוד יותר‪ :‬בעוד שבשנת ‪ 2006‬היה‬
‫שיעור המס האפקטיבי בעשירון העליון נמוך ב‪ 26%-‬משיעור המס הממוצע בתשעת‬
‫העשירונים האחרים‪ ,‬בשנת ‪ 2008‬הגיע הפער ל‪.43%-‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪203‬‬
‫גרף ט‪1-‬‬
‫שיעורי המס האפקטיביים ‪ -‬חברות מוטבות ‪ -‬עשירונים‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫שיעור מס אפקטיבי ממוצעי‬
‫‪14‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫עשירונים ‪9-1‬‬
‫‪2006‬‬
‫עשירון עליון‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫בפילוח גיאוגרפי נמצא כי קיימת שונות גדולה בשיעורי המס האפקטיביים לא רק‬
‫בין העשירונים‪ ,‬אלא גם בין המחוזות השונים‪ ,‬כאשר דווקא בפריפריה שיעורי המס‬
‫האפקטיביים הינם הגבוהים ביותר‪ ,‬כפי שניתן לראות מהגרף הבא‪.‬‬
‫‪ 204‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫גרף ט‪2-‬‬
‫שיעורי המס האפקטיביים בחברות מוטבות ‪2008 -‬‬
‫‪18.00%‬‬
‫‪16.00%‬‬
‫‪12.00%‬‬
‫‪10.00.%‬‬
‫‪8.00%‬‬
‫שיעור מס אפקטיבי ממוצעי‬
‫‪14.00%‬‬
‫‪6.00%‬‬
‫דרום‬
‫צפון‬
‫מרכז‬
‫חיפה‬
‫ת‪,,‬א‬
‫ירושלים‬
‫‪4.00%‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫שיעורי המס האפקטיביים הגבוהים יחסית בקרב החברות המוטבות בפריפריה‪ ,‬ובקרב‬
‫החברות בעשירונים הנמוכים באים לידי ביטוי גם בהתפלגות הטבות המס לפי מחוזות‬
‫ולפי עשירונים‪ ,‬כפי שמוצג להלן‪.‬‬
‫פילוח גיאוגרפי של הטבות המס‬
‫לוח ט‪4-‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי המחוז בו נמצא המפעל ‪2008-2007‬‬
‫אזור‬
‫ירושלים‬
‫צפון‬
‫חיפה‬
‫מרכז‬
‫תל אביב‬
‫דרום‬
‫יו"ש ואחר‬
‫ארצי‬
‫‪1‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫כ‪ %-‬מסך במונחים כספיים כ‪ %-‬מסך הטבה‬
‫במונחים‬
‫ארצית‬
‫כספיים‬
‫הטבה ארצית (באלפי ש"ח)‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫‪3.3‬‬
‫‪67,477‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪63,432‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪215,557‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪371,245‬‬
‫‪23.8‬‬
‫‪482,015‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪496,654‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪539,919‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪906,165‬‬
‫‪29.3‬‬
‫‪593,872‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪583,841‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪124,570‬‬
‫‪17.5‬‬
‫‪515,179‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪5,844‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪8,790‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪2,029,254‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪2,945,307‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‬
‫הערה ללוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬כולל אומדן לגבי חברות שדוחותיהן טרם תוקצרו‪ .‬בניכוי שתי חברות הזוכות להטבת מס חריגה‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪205‬‬
‫מהלוח בולט המשקל הנמוך של מחוז הדרום בהטבות המס‪ ,‬זאת בנטרול שתי חברות‬
‫(שתיהן בדרום) הזוכות להטבות מס חריגות‪ .‬בהכללת שתי חברות אלו עולה משקל‬
‫הטבות המס במחוז הדרום לשיעור של כ‪ 60%-‬מסך הטבת המס‪.‬‬
‫על מנת להמחיש עד כמה מושפעת ההתפלגות הגיאוגרפית של הטבות המס‬
‫משיעורי המס האפקטיביים הגבוהים יחסית בפריפריה מוצגת בלוח ט‪ 5-‬התפלגות‬
‫הטבות המס בשנת ‪( 2008‬בניכוי שתי חברות חריגות) תחת שני מצבים‪ :‬האחד‪ ,‬שיעורי‬
‫המס האפקטיביים כפי שקיימים בפועל בשנת ‪ .2008‬השני‪ ,‬תחת שיעורי מס של ‪6%‬‬
‫בפריפריה (פריפריה כוללת בחוק לעידוד השקעות הון מלבד מחוזות הצפון והדרום‬
‫גם את ירושלים) ו‪ 12%-‬ביתר המחוזות‪ ,‬כפי שנקבע במסגרת החוק החדש לעידוד‬
‫השקעות הון‪.‬‬
‫לוח ט‪5-‬‬
‫השפעת שיעורי המס האפקטיביים על התפלגות הטבות המס‪¹‬‬
‫מחוז‬
‫הטבת המס‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫משקל המחוזות בהטבת המס‬
‫(באחוזים)‬
‫מצב כיום‬
‫מצב חדש‪²‬‬
‫מצב כיום‬
‫מצב חדש‬
‫ירושלים‬
‫‪66,878‬‬
‫‪69,979‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.0‬‬
‫צפון‬
‫‪219,813‬‬
‫‪366,635‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪20.8‬‬
‫חיפה‬
‫‪485,664‬‬
‫‪434,699‬‬
‫‪29.1‬‬
‫‪24.6‬‬
‫מרכז‬
‫‪314,804‬‬
‫‪337,071‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪19.1‬‬
‫ת"א‬
‫‪528,876‬‬
‫‪448,614‬‬
‫‪31.7‬‬
‫‪25.4‬‬
‫דרום‬
‫‪54,187‬‬
‫‪107,326‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪6.1‬‬
‫ארצי‬
‫‪1,670,221‬‬
‫‪1,764,323‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערות ללוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנתונים בלוח זה הם בנטרול שתי חברות‪ .‬האחת‪ ,‬חברה עם הטבת מס חריגה‪.‬האחרת‪ ,‬לא נכללת‬
‫במסגרת החוק החדש לעידוד השקעות הון‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בניגוד ללוח ט‪ 4-‬הנתונים בלוח זה מתבססים‬
‫על הדוחות החברות שהגישו דוחות לשנת ‪( 2008‬הנתונים בשנת ‪ 2008‬מתייחסים לאומדן הסופי‬
‫של הטבות המס‪ ,‬כולל אלו שטרם הגישו‪/‬תוקצרו הדוחות שלהן‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצב חדש מתייחס לשיעורי מס של ‪ 6%‬במחוזות ירושלים‪ ,‬הצפון והדרום‪ 12% .‬ביתר המחוזות‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות מהלוח‪ ,‬סך הטבת המס בפריפריה גדלה במצב החדש בכ‪200-‬‬
‫מלש"ח‪ ,‬גידול של ‪ 73%‬בהשוואה למצב כיום‪ .‬מנגד‪ ,‬יורדת הטבת המס ביתר המחוזות‬
‫בכ‪ 110-‬מלש"ח‪ .‬כך גדל משקל הפריפריה בהטבות המס משיעור של ‪ 20%‬במצב כיום‬
‫לשיעור של ‪ 31%‬במצב החדש‪.‬‬
‫‪ 206‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי מחוז מגורי העובדים‬
‫כאשר מפלחים את הטבות המס לפי אזור מגורי העובדים (ולא האזור בו נמצא‬
‫המפעל) נמצא כי המועסקים המתגוררים בפריפריה זוכים ל‪ 39%-‬מסך הטבת המס‪,‬‬
‫אולם כמחצית מהסכום נובעת מחברה אחת בלבד‪ .‬מנגד‪ ,‬המשקל הגבוה ביותר‬
‫בהטבות המס‪ ,44%,‬מגיע למועסקים המתגוררים באזור ת"א והמרכז‪ .‬בהקשר זה יש‬
‫לציין כי כאשר כוללים את אחת משתי החברות הגדולות שנגרעו מסך הטבות המס‬
‫בלוח ט‪ ,4-‬מתקבל שמשקל הטבות המס של מפעלים הממוקמים באזור ת"א והמרכז‬
‫נמוך משמעותית מזה המצוין בלוח ועומד על ‪ 22%‬בלבד‪ .‬מנגד‪ ,‬בפילוח לפי מחוז מגורי‬
‫העובדים מגיע משקלם של מחוזות ת"א והמרכז כאמור לכ‪ .44%-‬הסיבה לכך נעוצה‬
‫בעובדה ששיעור גבוה מהמועסקים במפעלים בפריפריה (בדרום בעיקר) ובירושלים‬
‫מגיעים מת"א והמרכז‪.‬‬
‫גרף ט‪3-‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי המחוז בו נמצא המפעל‬
‫”‬
‫‪11%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪19%‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪207‬‬
‫התפלגות הטבות המס לפי עשירונים‬
‫הירידה החדה בשיעורי המס האפקטיבי בעשירון העליון‪ ,‬בשילוב שיעורי גידול גבוהים‬
‫יותר ברווחי החברות הגדולות (כפי שניתן לראות מלוח ט‪ ,3-‬בכל העשירונים ‪1-9‬‬
‫‪#‬ירדה ההכנסה הממוצעת‪ ,‬בעוד שבעשירון העליון היא עלתה בכ‪ 52%-‬בין השנים‬
‫‪ )2008-2007‬מצאו ביטוי בעליה משמעותית בריכוזיות הטבות המס‪ ,‬כפי שמשתקפת‬
‫מלוח ט‪ ,6-‬בו מוצגת התפלגות הטבות המס לפי עשירוני הכנסה עסקית בין השנים‬
‫‪.2008-2005‬‬
‫לוח ט‪6-‬‬
‫חברות במעמד מפעל מאושר‪/‬מוטב‬
‫התפלגות הטבות המס לפי עשירוני הכנסה עסקית ושנים‬
‫עשירון‬
‫מספר חברות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪:‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
‫‪56‬‬
‫‪5‬‬
‫‪566‬‬
‫עשירון‬
‫מספר חברות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪:‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪64‬‬
‫‪6‬‬
‫‪646‬‬
‫שנת ‪2005‬‬
‫הטבת מס ממוצעת משקל העשירון בסך‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫הטבת המס‬
‫(באחוזים)‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪84.1‬‬
‫‪51.5‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪62‬‬
‫‪80‬‬
‫‪152‬‬
‫‪387‬‬
‫‪441‬‬
‫‪723‬‬
‫‪1,061‬‬
‫‪2,264‬‬
‫‪5,054‬‬
‫‪54,759‬‬
‫‪375,918‬‬
‫‪6,445‬‬
‫שנת ‪2006‬‬
‫הטבת מס ממוצעת משקל העשירון בסך‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫הטבת המס‬
‫‪28‬‬
‫‪100‬‬
‫‪181‬‬
‫‪235‬‬
‫‪382‬‬
‫‪761‬‬
‫‪962‬‬
‫‪2,180‬‬
‫‪5,004‬‬
‫‪49,739‬‬
‫‪336,887‬‬
‫‪5,915‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪83.3‬‬
‫‪52.9‬‬
‫‪100.0‬‬
‫המשך הטבלה בעמוד הבא ‬
‫‪ 208‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫עשירון‬
‫מספר חברות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪:‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫‪6‬‬
‫‪652‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪:‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
‫‪5‬‬
‫‪523‬‬
‫שנת ‪2007‬‬
‫הטבת מס ממוצעת משקל העשירון בסך‬
‫הטבת המס‬
‫(באלפי ש"ח)‬
‫‪41‬‬
‫‪104‬‬
‫‪149‬‬
‫‪243‬‬
‫‪355‬‬
‫‪647‬‬
‫‪936‬‬
‫‪1,590‬‬
‫‪4,539‬‬
‫‪60,775‬‬
‫‪423,235‬‬
‫‪6,918‬‬
‫‪1‬‬
‫שנת ‪2008‬‬
‫‪19‬‬
‫‪65‬‬
‫‪145‬‬
‫‪222‬‬
‫‪410‬‬
‫‪456‬‬
‫‪970‬‬
‫‪1,715‬‬
‫‪4,122‬‬
‫‪99,787‬‬
‫‪813,217‬‬
‫‪5,613,660‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪87.6‬‬
‫‪56.3‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪92.4‬‬
‫‪72.4‬‬
‫‪100.0‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערה ללוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬נתונים חלקיים‪.‬‬
‫הטבות המס ביחס לתקבולי המס (מס חברות‬
‫וניכויים משכר) ממפעלים מאושרים‬
‫את סכומי המס שהחברות הופטרו מתשלומם בשל הטבות החוק ניתן לבחון אל‬
‫מול תקבולי המס הנובעים מאותן חברות – מס חברות המשולם על רווחים שאינם‬
‫פטורים ממס‪ ,‬או שחייבים בשיעור מס מופחת‪ ,‬וכן סכומי המס שהחברות מנכות משכר‬
‫העובדים המועסקים על ידן‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬סך הטבות המס מכח החוק לעידוד השקעות הון הסתכם בשנת ‪ 2008‬בכ‪5.6-‬‬
‫מיליארד ש''ח‪ .‬כאשר בוחנים את היחס בין סך הטבת המס לסך תקבולי המס הנובעים‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪209‬‬
‫מהחברות המוטבות בשנת ‪ 2008‬נמצא כי יחס זה עומד על כ‪ .94%-‬מדובר בגידול חד‬
‫בפרמטר זה בהשוואה לשנים הקודמות‪ ,‬כאשר ב‪ 2006-‬למשל היתה הטבת המס שוות‬
‫ערך לכ‪ 56%-‬מתקבולי המס מאותן חברות‪ .‬ניתוח הממצאים לפי עשירונים מלמד‬
‫כי העליה החדה בפרמטר זה מתרכזת בעשירון העליון בכלל ובמאון העליון בפרט‪.‬‬
‫כך בעוד שהיחס בין הטבת המס לתקבולי המס בעשירון התשיעי ירד מעט‪ ,‬משיעור‬
‫של כ‪ 34%-‬בשנת ‪ 2006‬לשיעור של כ‪ 31%-‬בשנת ‪ ,2008‬עלה משקלו של פרמטר זה‬
‫בעשירון העליון משיעור של ‪ 76%‬בשנת ‪ 2006‬לשיעור של ‪ 138%‬בשנת ‪ .2008‬במאון‬
‫העליון טיפס היחס משיעור של ‪ 99%‬בשנת ‪ 2006‬לשיעור של ‪ 221%‬בשנת ‪.2008‬כלומר‪,‬‬
‫בעוד שבשנת ‪ 2006‬סך הטבות המס במאון העליון היה שווה ערך לתקבולי המס מאותן‬
‫חברות‪ ,‬בשנת ‪ 2008‬הטבות המס של חברות אלו גבוהות פי ‪ 2.2‬מתקבולי המס הנובעים‬
‫מהן‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬הממצאים בלוח ט‪ 7-‬מצביעים על כך שככל שהטבת המס עולה‪ ,‬עולה גם היחס‬
‫בין גובה ההטבה לתקבולי המס‪.‬‬
‫לוח ט‪7-‬‬
‫התפלגות תקבולי המס לפי עשירוני הטבת המס – ‪( 2008‬באלפי ש”ח)‬
‫עשירון‬
‫מספר‬
‫חברות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מזה‪ ,‬מאון עליון‬
‫סה"כ‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪46‬‬
‫‪4‬‬
‫‪468‬‬
‫הטבה ממוצעת‬
‫תקבולי מס‬
‫ממוצעים‬
‫‪4‬‬
‫‪21‬‬
‫‪55‬‬
‫‪118‬‬
‫‪225‬‬
‫‪401‬‬
‫‪685‬‬
‫‪1,436‬‬
‫‪3,673‬‬
‫‪97,990‬‬
‫‪899,182‬‬
‫‪4,818,616‬‬
‫‪826‬‬
‫‪1,473‬‬
‫‪2,129‬‬
‫‪2,361‬‬
‫‪7,649‬‬
‫‪2,720‬‬
‫‪2,795‬‬
‫‪7,356‬‬
‫‪11,886‬‬
‫‪70,894‬‬
‫‪405,721‬‬
‫‪5,102,441‬‬
‫יחס הטבה‬
‫לתקבולי המס‬
‫(באחוזים)‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪19.5‬‬
‫‪30.9‬‬
‫‪138.2‬‬
‫‪221.6‬‬
‫‪94.4‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערה ללוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנתונים בלוח מתייחסים לגבי חברות מוטבות שתוקצרו הדוחות שלהם לשנת ‪ 2008‬וקיימים נתוני‬
‫שכר עבורן לאותה שנה‪ .‬סך הטבת המס של ‪ 700‬החברות שתוקצרו הדוחות שלהן עומד על ‪4.9‬‬
‫מיליארד ש''ח (האומדן הסופי של כלל החברות המוטבות עומד על ‪ 5.6‬מיליארד)‪ .‬לכ‪ 500-‬חברות‬
‫מתוכן יש נתוני שכר‪ ,‬כאשר הטבת המס שלהן מסתכמת בכ‪ 4.8-‬מיליארד ש''ח (כלומר‪ ,‬החברות‬
‫שאין לגביהן נתוני שכר אינן נהנות מהטבות מס משמעותית‪ .‬מדובר בחברות קטנות יחסית‪ ,‬כך‬
‫שהיחס בין הטבות המס לתקבולי המס לא אמור להשתנות באופן משמעותי)‪.‬‬
‫‪ 210‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫גרף ט‪4-‬‬
‫‪80.0%‬‬
‫‪250.0%‬‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪200.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪150.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫שקל בהטבת המס‬
‫היחס בין גובה ההטבה למס הנובע מהחברה‬
‫הטבת המס והיחס בין גובה ההטבה למס הנובע מהחברה ‪ -‬לפי עשירונים שנת‬
‫‪2008‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מאון‬
‫עליון‬
‫תשעה‬
‫מאונים‬
‫עליונים‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫הטבת המס ביחס למס הנובע מהחברה‬
‫‪6‬‬
‫עשירונים‬
‫‪1-5‬‬
‫משקל בהטבת המס‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫תעסוקה במפעלים מוטבים‬
‫החברות שזכו להטבות מס בשנת ‪ 2007‬העסיקו כ‪ 104-‬אלף עובדים‪ ,‬מספר זה‬
‫מהווה כשליש מסך המועסקים בתעשיה‪ .‬כאשר מביאים בחשבון שחלק מהמפעלים‬
‫המוטבים נמנים על ענף שרותי התכנות (המהווה חלק מענף השירותים העסקיים) יורד‬
‫משקל המועסקים במפעלים המוטבים לכ‪ 20%-‬מסך המועסקים בענפים הרלבנטיים‪.‬‬
‫שיעור זה גבוה משמעותית ממשקל מספר החברות המוטבות בסך החברות בענפים‬
‫אלו‪ ,‬העומד על כ‪ 4%-‬בלבד‪ .‬בכך באה לידי ביטוי בין היתר העובדה שהחברות שזוכות‬
‫להטבות מס הן החברות הגדולות בענף‪.‬‬
‫בלוח ט‪ 8-‬מוצגת התפלגות התעסוקה המפעלים מוטבים לפי מחוז (המפעל)‪ .‬כ‪31%-‬‬
‫מהמועסקים במפעלים מוטבים עובדים במפעלים הנמצאים בפריפריה (בהתפלגות‬
‫דומה בין הצפון לדרום)‪ .‬שיעור גבוה יותר‪ ,‬כ‪ ,41%-‬מועסקים במפעלים הנמצאים באזור‬
‫ת”א והמרכז‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר משווים התפלגות זו להתפלגות המועסקים בסה”כ‬
‫ענף התעשיה ושרותי התכנות‪ ,‬בנטרול מפעלים מוטבים‪ ,‬נמצא כי באופן יחסי משקל‬
‫המועסקים בפריפריה גבוה יותר במפעלים מוטבים‪ .‬כך למשל‪ ,‬כפי שעולה מלוח ט‪,8-‬‬
‫משקל המועסקים בפריפריה בענפים אלו‪ ,‬לא כולל מפעלים מוטבים‪ ,‬עמד בשנת‬
‫‪ 2007‬על כ‪ ,18%-‬לעומת ‪ 31%‬בקרב המפעלים המוטבים‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪211‬‬
‫לוח ט‪8-‬‬
‫התפלגות התעסוקה במפעלים מוטבים לפי מחוזות – ‪2007‬‬
‫מחוז המפעל‬
‫משקל המחוז‬
‫מספר עובדים‬
‫בסה"כ תעסוקה‬
‫במפעלים מוטבים‬
‫ירושלים‬
‫צפון‬
‫חיפה‬
‫מרכז‬
‫תל אביב‬
‫דרום‬
‫אחר‬
‫סה"כ‬
‫‪9.5‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪9,862‬‬
‫‪16,862‬‬
‫‪18,677‬‬
‫‪22,455‬‬
‫‪20,191‬‬
‫‪15,260‬‬
‫‪990‬‬
‫‪104,297‬‬
‫משקל המחוז בסה"כ‬
‫תעסוקה בתעשיה‬
‫– במפעלים שאינם‬
‫מוטבים‬
‫‪4.6‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪34.3‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫בלוח ט‪ 9-‬בחנו את השינוי במספר העובדים בחברות שיש לגביהן נתוני תעסוקה הן‬
‫לשנת ‪ 2007‬והן לשנת ‪ ,2008‬תוך השוואה בין חברות במעמד של מפעל מוטב לחברות‬
‫בענפי התעשיה ושרותי התכנות שאינן חברות מוטבות‪.‬‬
‫לוח ט‪9-‬‬
‫השינוי במספר העובדים בשנים ‪ ,2008-2007‬חברות מוטבות לעומת אחרות (באחוזים)‬
‫מחוז‬
‫החברה‬
‫ירושלים‬
‫צפון‬
‫חיפה‬
‫מרכז‬
‫ת"א‬
‫דרום‬
‫אחר‬
‫ארצי‬
‫מפעלים מוטבים‬
‫שינוי בסה"כ שינוי במספר‬
‫עובדים חציוני‬
‫מספר‬
‫העובדים‬
‫‪9.0‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪7.1‬‬
‫יתר החברות בענף‬
‫שינוי בסה"כ‬
‫מספר‬
‫העובדים‬
‫שינוי במספר‬
‫עובדים חציוני‬
‫‪6.5‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪-5.2‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪-3.0‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪-6.2‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪1.7‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫מהלוח בולטת העובדה ששיעור הגידול במספר המועסקים בשנת ‪ 2008‬במפעלים‬
‫המוטבים גבוה‪ ,‬ובאופן משמעותי‪ ,‬מזה שבקרב החברות האחרות בענפי התעשיה‬
‫‪ 212‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫ושרותי התכנות‪ ,‬למעט אזור המרכז‪ .‬יחד עם זאת ראוי לציין שני ממצאים נוספים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כאשר בוחנים את השינוי במצבת העובדים החציונית‪ ,‬מצטמצמים באופן‬
‫משמעותי הפערים בין החברות המוטבות לאחרות (גידול של ‪ 1.7%‬לעומת ‪,0%‬‬
‫בהתאמה)‪ .‬במיוחד בולטת לרעה בניתוח זה הפריפריה‪ :‬מספר העובדים החציוני בקרב‬
‫מפעלים מוטבים במחוז הצפון רשם ירידה של ‪ 5.2%‬בשנת ‪ 2008‬ואילו במחוז הדרום‬
‫שיעור הירידה מגיע ל‪ .6.2%-‬מנגד‪ ,‬בקרב החברות האחרות בענף הממוקמות בפריפריה‬
‫נרשמה יציבות במספר העובדים בשנת ‪ .2008‬בנוסף‪ ,‬ניתוח אחר שערכנו שבחן את‬
‫השינוי במספר המועסקים במפעלים מוטבים בהשוואה לחברות התעשיה האחרות‬
‫לאורך תקופה ארוכה יותר‪ ,‬של שלוש שנים‪ ,‬מצא כי לא קיימים פערים משמעותיים‬
‫בשיעורי השינוי בין שתי האוכלוסיות האלו‪.‬‬
‫גרף ט‪5-‬‬
‫שיעורי שינוי במצבת העובדים בתעשיה ‪ -‬מפעלים מוטבים לעומת היתר‬
‫‪90,000‬‬
‫‪81,150‬‬
‫‪80,000‬‬
‫‪70,472‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪35,680‬‬
‫‪29,435‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2004‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫כאשר מנתחים את השינוי במצבת העובדים בשנים ‪ 2008-2007‬בין החברות המוטבות‬
‫לחברות האחרות ‪ ,‬בין חברות שהגדילו את מצבת העובדים שלהן לבין אלו שהקטינו‬
‫אותה או ששמרו על יציבות‪ ,‬עולים מספר ממצאים מעניינים‪:‬‬
‫שיעור החברות שפיטרו עובדים דומה בשתי האוכלוסיות‪ ,‬כ‪ .33%-‬בשתי האוכלוסיות‬
‫גם נמצא כי שיעור החברות בפריפריה שפיטרו עובדים הינו גבוה מעט מהממוצע‬
‫הארצי‪ :‬כ‪.35%-‬‬
‫הפערים בין החברות המוטבות לחברות התעשיה האחרות באים לידי ביטוי במשקל‬
‫החברות שגייסו עובדים‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שכ‪ 38%-‬בלבד מחברות התעשיה הלא מוטבות‬
‫רשמו גידול במצבת העובדים בשנת ‪ ,2008‬מגיע שיעור זה בקרב החברות המוטבות‬
‫לכ‪ .60%-‬בפילוח גיאוגרפי נמצא כי משקל החברות המוטבות בפריפריה שגייסו עובדים‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪213‬‬
‫דומה לממוצע הארצי (‪ ,)60%‬והוא גבוה בהשוואה למשקלן בקרב החברות בפריפריה‬
‫שאינן מוטבות (‪.)41%‬‬
‫החברות המוטבות שגייסו עובדים בשנת ‪ 2008‬הגדילו את מצבת העובדים שלהם‬
‫בממוצע ב‪ 28-‬עובדים‪ .‬כשיעור מסך מצבת העובדים בשנת ‪ 2007‬עומדת התוספת על‬
‫כ‪ .14%-‬החברות הלא מוטבות שגייסו עובדים בשנת ‪ 2008‬הגדילו את מצבת העובדים‬
‫שלהם בפחות מ‪ 9-‬עובדים בממוצע‪ ,‬אולם כשיעור ממצבת העובדים שלהם בשנת‬
‫‪ 2007‬מדובר בגידול ממוצע של ‪.20%‬‬
‫החברות המוטבות שפיטרו עובדים צמצמו את מספר העובדים שלהם ב‪ 13-‬עובדים‬
‫בממוצע‪ .‬כשיעור מסך מצבת העובדים שלהם ב‪ 2007-‬מדובר בצמצום של ‪ 8%‬בממוצע‬
‫במצבת העובדים‪ .‬מנגד‪ ,‬החברות הלא מוטבות שפיטרו עובדים צמצמו את מצבת‬
‫העובדים שלהם בפחות מ‪ 7-‬עובדים בממוצע‪ ,‬אולם כשיעור ממצבת העובדים שלהם‬
‫מדובר בצמצום של ‪ ,17%‬גבוה יותר מפי שניים מהשיעור המקביל ברמה הארצית‪.‬‬
‫בסיכומו של דבר‪ ,‬החברות הלא מוטבות שגייסו עובדים רשמו שיעור גידול גבוה יותר‬
‫במצבת העובדים בהשוואה לחברות המוטבות שגייסו עובדים‪ ,20% ,‬לעומת ‪,14%‬‬
‫בהתאמה‪ .‬אולם פערים אלו מצומצמים יחסית בהשוואה לפערים בשיעור העובדים‬
‫המפוטרים (מסך מצבת העובדים)‪ ,‬בין החברות הלא מוטבות שצמצמו את כוח העבודה‬
‫שלהם לבין החברות המוטבות‪ .‬המשמעות היא שאף כי שיעור החברות שפיטרו עובדים‬
‫מקרב החברות שאינן מוטבות דומה לזו של החברות המוטבות‪ ,‬ההסתברות של עובד‬
‫להיות מפוטר מחברה לא מוטבת גבוהה יותר מאשר בחברה מוטבת‪.‬‬
‫החברות המוטבות שגייסו עובדים בשנת ‪ 2008‬גייסו ‪ 9.7‬אלף עובדים‪ ,‬כ‪ 32%-‬מהם‬
‫במפעלים בפריפריה‪ ,‬גבוה במעט (ב‪ 1-‬נקודת אחוז) ממשקל הפריפריה בסך‬
‫המועסקים בחברות מוטבות‪ .‬סך המפוטרים בחברות המוטבות שצמצמו את מצבת‬
‫כח האדם שלהם בשנת ‪ 2008‬עמד על כ‪ 2.4-‬אלף עובדים‪ ,‬כ‪ 25%-‬מהם בפריפריה‪,‬‬
‫נמוך ממשקלם באוכלוסיה‪.‬‬
‫כאשר בוחנים את שיעור העובדים שפוטרו מחברות מוטבות בשנת ‪ 2008‬והשתלבו‬
‫מחדש במהלך השנה בשוק העבודה נמצא כי שיעורם מגיע ל‪ 22%-‬מסך המפוטרים‪,‬‬
‫כאשר בפריפריה הצפונית השיעור מעט גבוה יותר‪ 24%-‬ואילו במחוז הדרום עומד‬
‫השיעור על פחות מ‪ .21%-‬יתכן והפערים האלו בין מחוז הצפון לדרום בשיעור‬
‫ההשתלבות מחדש בכח העבודה נעוצים בין היתר במידת הנכונות להתפשרות על‬
‫גובה השכר‪ .‬כך‪ ,‬בעוד ששכרם של אלו שמצאו מקום עבודה אחר בצפון רשם עליה‬
‫ממוצעת זניחה בשיעור נומינלי של ‪ ,0.9%‬שיעור העליה המקביל במחוז הדרום עמד‬
‫על ‪.6.4%‬‬
‫התפלגות השכר במפעלים מוטבים לפי מחוזות‬
‫בלוח ט‪ 10-‬מוצגת התפלגות השכר בשנת ‪ 2007‬של עובדים המועסקים בחברות‬
‫מוטבות‪ ,‬תוך פילוח האוכלוסיה בין המחוז בו נמצא המפעל לבין מחוז מגורי העובדים‪.‬‬
‫‪ 214‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫לוח ט‪10-‬‬
‫התפלגות השכר בחברות מוטבות לפי מחוז המפעל ומחוז מגורי העובד – ‪2007‬‬
‫מחוז המפעל‬
‫מחוז‬
‫מחוז מגורי העובדים‬
‫שכר ממוצע‬
‫שכר חציוני‬
‫שכר ממוצע‬
‫שכר חציוני‬
‫ירושלים‬
‫‪17,001‬‬
‫‪12,303‬‬
‫‪16,421‬‬
‫‪11,989‬‬
‫צפון‬
‫‪10,229‬‬
‫‪7,790‬‬
‫‪10,509‬‬
‫‪7,862‬‬
‫חיפה‬
‫‪18,704‬‬
‫‪16,060‬‬
‫‪17,474‬‬
‫‪13,816‬‬
‫מרכז‬
‫‪15,308‬‬
‫‪11,617‬‬
‫‪18,432‬‬
‫‪14,529‬‬
‫ת"א‬
‫‪15,932‬‬
‫‪9,961‬‬
‫‪19,701‬‬
‫‪14,601‬‬
‫דרום‬
‫‪13,757‬‬
‫‪9,884‬‬
‫‪10,280‬‬
‫‪7,928‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‬
‫מספר ממצאים בולטים מהלוח לעיל‪:‬‬
‫רמות השכר הנמוכות ביותר משולמות במפעלים הנמצאים בפריפריה‪ ,‬כאשר נמוכות‬
‫במיוחד רמות השכר במפעלים בצפון‪ .‬כך‪ ,‬השכר הממוצע במפעלים מוטבים בצפון‬
‫נמוך בכ‪ 26%-‬מהשכר הממוצע במפעלים מוטבים בדרום‪ ,‬כאשר פערים דומים נמצאו‬
‫גם ברמת השכר החציוני‪ .‬בהשוואה לממוצע הארצי נמוך השכר במפעלים בצפון‬
‫בשיעור של כ‪.33%-‬‬
‫רמות השכר הנמוכות ביותר משולמות לעובדים המתגוררים בפריפריה‪ ,‬כאשר במקרה‬
‫זה לא קיימים פערים בין תושבי הדרום לתושבי הצפון‪ .‬השכר הממוצע של עובדים‬
‫במפעלים מוטבים המתגוררים בפריפריה עומד על כ‪ 10.5-‬אלף ש''ח והשכר החציוני‬
‫על ‪ 7.9‬אלף ש''ח‪ ,‬נמוך בכ‪ 31% -‬ו‪ ,26%-‬בהתאמה‪ ,‬בהשוואה לערכים המקבילים ברמה‬
‫הארצית בסה”כ המפעלים המוטבים‪.‬‬
‫רמות השכר של העובדים המתגוררים באזור ת”א והמרכז גבוהות משמעותית מרמות‬
‫השכר המשולמות ע”י חברות הנמצאות במחוזות ת”א והמרכז‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעוד שהשכר‬
‫הממוצע של עובד המתגורר בת”א ומועסק במפעל מוטב (לא בהכרח בת”א) עומד על‬
‫‪ 19.7‬אלף ש''ח והשכר החציוני על ‪ 14.6‬אלף ש''ח‪ ,‬עומדים הערכים המקבילים בקרב‬
‫חברות מוטבות הממוקמות באזור ת”א על ‪ 15.9‬אלף ש''ח ו‪ 10.0-‬אלף ש''ח בלבד‪.‬‬
‫המשמעות היא שעובדים לא מקומיים המועסקים במפעלים באזור ת”א משתכרים‬
‫רמות שכר נמוכות משמעותית מהעובדים המקומיים‪ .‬ניתוח הממצאים מלמד כי‬
‫מדובר בעיקר בעובדים המגיעים מהפריפריה‪.‬‬
‫בדומה לממצאים המוצגים בפסקה לעיל נמצא כי מפעלים הנמצאים בפריפריה‬
‫משלמים את רמות השכר הנמוכות ביותר לעובדים מהפריפריה‪ ,‬כפי שמוצג בגרף הבא‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪215‬‬
‫גרף ט‪6-‬‬
‫התפלגות השכר בחברות השכר מוטבות בדרום לפי מגורי העובדים ‪2007 -‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫שכר חודשי ברוטו‬
‫‪15,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫דרום‬
‫ת“א‬
‫מרכז‬
‫‪0‬‬
‫ירושלים‬
‫ממוצע‬
‫ציון‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫ממצא מעניין נוסף עולה כאשר בוחנים את רמות השכר של עובדים המתגוררים‬
‫במחוז הצפון‪ ,‬תוך השוואה בין המחוזות השונים בהם הם מועסקים‪ ,‬כאשר ההשוואה‬
‫הרלבנטית ביותר היא בין מועסקים במפעלים באזור הצפון לבין מועסקים באזור חיפה‬
‫(מעט עובדים הגרים בצפון מועסקים במרחקים גדולים יותר)‪ .‬בניתוח זה נמצא כי‬
‫רמות השכר של מי שמועסק במחוז הצפון נמוכות משמעותית בהשוואה למועסקים‬
‫שמקום עבודתם במחוז חיפה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ברמת השכר החציוני עומד הפער על כמעט‬
‫פי ‪ 7.5( 2‬אלף ש''ח לעומת ‪ 14.6‬אלף ש''ח‪ ,‬בהתאמה)‪ .‬יש בכך כדי לרמז היצע נמוך‬
‫יחסית של מקומות עבודה איכותיים בצפון‪.‬‬
‫התפלגות השכר במפעלים מוטבים בשנים‬
‫‪2008-2007‬‬
‫השכר הממוצע במפעלים מאושרים עמד בשנת ‪ 2007‬על ‪ 15.2‬אלף ש''ח והשכר‬
‫החציוני עמד על ‪ 11.1‬אלף ש''ח‪ .‬בשנת ‪ ,2008‬על רקע המשבר העולמי‪ ,‬נרשמה עליה‬
‫מתונה בשיעור נומינלי של ‪ 1.3%‬בלבד‪ ,‬הן בשכר הממוצע והן בשכר החציוני‪ .‬יש לציין‬
‫כי בקרב החברות האחרות בענף התעשיה ושרותי התכנות נרשמו שיעורי עליה גבוהים‬
‫יותר ברמות השכר‪ ,‬כאשר השכר הממוצע בהן עלה בשיעור של ‪ 4.7%‬והשכר החציוני‬
‫עלה בשיעור של ‪.4.2%‬‬
‫העליה המתונה ברמות השכר במפעלים המוטבים בולטת במיוחד כאשר בוחנים את‬
‫השינוי במשכורת המנהלים‪ 3‬באותן חברות‪ ,‬כפי שמוצגים בלוח ט‪.11-‬‬
‫‪ 3‬הכוונה למנהלים שהם בעלי מניות בחברה‪.‬‬
‫‪ 216‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫לוח ט‪11-‬‬
‫שכר עובדים ושכר מנהלים בחברות מוטבות ‪( 2007-20081‬מונחים שנתיים‪ ,‬בש”ח)‬
‫מחוז‬
‫שכר חציוני ‪2007‬‬
‫שכר חציוני ‪2008‬‬
‫מנהלי‬
‫חברה‬
‫מנהלי‬
‫חברה‬
‫עובדים‬
‫עובדים‬
‫שינוי שכר‬
‫‪2008-2007‬‬
‫(נומינלי‪ ,‬באחוזים)‬
‫מנהלי‬
‫עובדים‬
‫חברה‬
‫צפון‬
‫‪81,833‬‬
‫‪305,644‬‬
‫‪86,618‬‬
‫‪320,256‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪4.8‬‬
‫חיפה‬
‫‪78,463‬‬
‫‪572,892‬‬
‫‪82,949‬‬
‫‪603,493‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪5.3‬‬
‫מרכז‬
‫‪83,721‬‬
‫‪848,301‬‬
‫‪87,172‬‬
‫‪4.1 1,140,810‬‬
‫‪34.5‬‬
‫ת"א‬
‫‪107,536‬‬
‫‪582,723‬‬
‫‪116,513‬‬
‫‪740,434‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪27.1‬‬
‫דרום‬
‫‪81,273‬‬
‫‪455,538‬‬
‫‪86,541‬‬
‫‪506,622‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪11.2‬‬
‫ארצי‬
‫‪90,942‬‬
‫‪420,000‬‬
‫‪96,625‬‬
‫‪490,283‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪16.7‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫הערות ללוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬נתוני השכר בלוח זה מתייחסים לחברות מוטבות בהן לפחות אחד ממנהלי החברה הוא בעל מניות‬
‫בחברה‪.‬‬
‫(‪ )2‬לא מוצגים בלוח הנתונים למחוז ירושלים‪ ,‬בשל מיעוט מפעלים בהם המנהל הוא בעל מניות‬
‫בחברה‪.‬‬
‫מהלוח בולטת העליה החדה בשכר המנהלים בחברות מוטבות בהשוואה לעליה המתונה‬
‫בשכר העובדים (אף כי שכר העובדים בחברות אלו עלה בשיעור גבוה מזה שבכלל‬
‫החברות המוטבות‪ 5.1% ,‬לעומת ‪ ,1.3%‬בהתאמה)‪ .‬הדבר בולט במיוחד במחוזות ת"א‬
‫והמרכז‪ ,‬בהן שכר המנהלים עלה בשיעורים של ‪ 27%‬ו‪ ,35%-‬בהתאמה‪ ,‬בעוד ששכר‬
‫העובדים באותן חברות עלה בשיעורים של ‪ 8%‬ו‪ ,4%-‬בהתאמה‪ .‬מנגד‪ ,‬באזור חיפה‬
‫והצפון עליית שכר המנהלים היתה אף מעט מתונה מעליית שכר העובדים‪.‬‬
‫על רקע עליית השכר החציוני של המנהלים בחברות המוטבות בשיעור של כ‪17%-‬‬
‫בשנת ‪( 2008‬השכר הממוצע עלה אף בשיעור גבוה יותר‪ ,)36%-‬יש לציין כי הרווח‬
‫החציוני של אותן חברות ירד באותה שנה בשיעור של ‪.36%‬‬
‫השפעת שיעורי המס החדשים בחוק לעידוד‬
‫השקעות הון על החברות המוטבות‬
‫כפי שצוין בלוח ט‪ ,5-‬קביעת שיעור מס חברות של ‪ 6%‬בפריפריה ובירושלים ו‪12%-‬‬
‫ביתר האזורים‪ ,‬כפי שנקבע בעקבות המלצת הוועדה שדנה בנושא מדיניות הטבות‬
‫המס בחוק לעידוד השקעות הון‪ ,‬תביא לעליה משמעותית במשקל הפריפריה בהטבות‬
‫המס‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪217‬‬
‫בגרפים להלן מוצגת התפלגות כמותית של החברות שהיו מוטבות בשנת ‪ 2008‬ומצבן‬
‫יוטב תחת שיעורי המס החדשים‪ ,‬לפי מחוזות ולפי עוצמה טכנולוגית‪.‬‬
‫גרף ט‪7-‬‬
‫שיעור החברות שיוטב מצבן בשיעורי המס החדשים‬
‫‪80%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪55%‬‬
‫מרכז‬
‫חיפה‬
‫ת“א‬
‫דרום‬
‫ארצי‬
‫ירושלים‬
‫צפון‬
‫‪50%‬‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫מלוח ט‪ 5-‬עולה כי החברות במחוז הצפון הן הנהנות הגדולות משיעורי המס החדשים‪,‬‬
‫עובדה שבאה לידי ביטוי בגידול של קרוב ל‪ 150-‬מלש"ח בהטבת המס שלהן‪ ,‬תוספת‬
‫של כ‪ 70%-‬להטבת המס הקיימת שלהן‪ .‬מהגרף לעיל ניתן לראות כי גם מבחינה כמותית‬
‫(מספר חברות שיוטב מצבן ביחס לכלל החברות המוטבות באזור) החוק החדש מיטיב‬
‫עם מחוז הצפון יותר מכל המחוזות האחרים‪ 77% :‬מהחברות במחוז שהיו מוטבות‬
‫בשנת ‪ 2008‬ישתפר מצבן תחת שיעור מס של ‪( 6%‬משמע‪ ,‬אצל ‪ 77%‬מהחברות שיעור‬
‫המס האפקטיבי שלהן בשנת ‪ 2008‬היה גבוה מ‪.)6%-‬‬
‫‪ 218‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪2010-2009‬‬
‫פילוח דומה לפי עוצמה טכנולוגית מוצג בגרף הבא‪:‬‬
‫גרף ט‪8-‬‬
‫שיעור החברות שיוטב מצבן בשיעורי המס החדשים ‪ -‬לפי עוצמה טכנולוגת‬
‫‪85%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪50%‬‬
‫עילית‬
‫מעורבות ‪ -‬עילית‬
‫מעורבות מסורתית‬
‫מסורתית‬
‫מקור‪ :‬שע"מ; עיבודי מינהל הכנסות המדינה‪.‬‬
‫כ‪ 80%-‬מהחברות בתעשיה המסורתית שהיו מוטבות בשנת ‪ 2008‬יוטב מצבן בעקבות‬
‫החוק החדש‪ .‬מנגד‪ ,‬ישתפר מצבן של ‪ 53%‬בלבד מחברות הטכנולוגיה העילית‪.‬‬
‫פרק ט‪ :‬חוק עידוד השקעות הון ‪219‬‬