‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫בפני‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫כב' השופטת ב‪ .‬גילאור – נשיאה‬ ‫בעניין‪:‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד א‪ .‬זוהר ואח'‬ ‫נגד‬ ‫הנתבעת‪:‬‬ ‫הנתבע‬ ‫והתובע שכנגד‪:‬‬ ‫‪ .1‬המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"(‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד מ‪ .‬עבדי ואח'‬ ‫‪ .2‬פלוני‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד א‪ .‬בלגה ואח'‬ ‫פסק דין‬ ‫פתח דבר‬ ‫מהו סיווגה המשפטי של פנסיית נכות המשתלמת ע"י קרן הפנסיה המקיפה החדשה "מקפת‬ ‫אישית" לעמית שנפגע בתאונת דרכים‪ :‬האם יש לראותה‪ ,‬במהותה‪ ,‬כמשתלמת לפי חוזה ביטוח‬ ‫שאז אין לנכותה מהפיצוי מכוח הוראת סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין )נוסח חדש( או שמא מדובר‬ ‫בתשלומי פנסיה שיש לנכותם מהפיצוי תוך בחינת השאלה בדבר קיומה של זכות שיבוב מצד קרן‬ ‫הפנסיה ‪ -‬המיטיבה כלפי הנתבעת ‪ -‬המזיקה ?‬ ‫זוהי השאלה העיקרית העומדת להכרעה בתיק זה‪.‬‬ ‫הרקע להגשת התביעה והשתלשלות ההליכים‬ ‫תחילתו של ההליך בתביעה שהגיש הנתבע ‪) 2‬להלן – התובע( כנגד הנתבעת ‪) 1‬להלן –‬ ‫‪.1‬‬ ‫הנתבעת( שעילתה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בת‪.‬א‪) 584/06 .‬להלן – ההליך‬ ‫העיקרי(‪ .‬במסגרת הבאת הראיות בהליך העיקרי הוברר כי התובע מקבל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬פנסיית נכות‬ ‫מחברת מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ )להלן – מקפת( שסכומה עמד נכון לינואר‬ ‫‪ 2010‬על ‪ ₪ 7,000‬בקירוב‪.‬‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בין הצדדים בהליך העיקרי נתגלעה מחלוקת באשר לסיווגם של תשלומים אלה‪:‬‬ ‫התובע טען שמדובר בתשלומים המשתלמים על פי חוזה ביטוח וככאלה אינם ברי ניכוי מהפיצוי‬ ‫הנזיקי לפי הוראת סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין )נוסח חדש( )להלן – פקודת הנזיקין או הפקודה(‬ ‫ואילו הנתבעת טענה שמדובר בתשלומי פנסיה שיש לנכותם מסכום הפיצויים על מנת שלא‬ ‫להעמידה במצב של חשיפה לכפל פיצוי‪ :‬לתובע בהליך דנן ולמקפת‪ ,‬כמשלמת הפנסיה‪ ,‬באם זו‬ ‫תחליט להגיש תביעת שיבוב כנגדה‪ .‬עוד הדגישה הנתבעת שגם אם תתקבל טענתה בדבר הצורך‬ ‫בהפחתת שיעורי תשלומי פנסיית הנכות מהפיצוי הנזיקי בהליך העיקרי אין בעובדה זו כשלעצמה‬ ‫כדי לחייבה בשיפוי מקפת בסכומים הנטענים‪ ,‬כולם או מקצתם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫משהובאה המחלוקת לידיעת מקפת‪ ,‬ביקשה היא ביום ‪ 3.9.2009‬להצטרף כתובעת נוספת‬ ‫בהליך העיקרי )בקשה ‪ 71‬בת‪.‬א‪ .(584/06 .‬בבקשתה טענה שיש להפחית את שווי פנסיית הנכות‬ ‫ששילמה ותשלם לתובע עד גיל ‪ 65‬מסכום הפיצויים שייפסק בעילת הפלת"ד ובמקביל לראות‬ ‫בפנסיית הנכות משום הטבת נזק גוף כמשמעו של מונח זה לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין‬ ‫האזרחיים )הטבת נזקי גוף(‪ ,‬התשכ"ד – ‪) 1964‬להלן – חוק ההטבה( ומתוך כך לחייב הנתבעת‬ ‫בהשבת שיעור ההטבה במלואה ולמפרע‪.‬‬ ‫במישור הפרוצדוראלי טענה מקפת כי צירופה להליך הקיים ייתר הצורך בניהול הליכים נוספים‬ ‫בין הצדדים וימנע קיומן האפשרי של קביעות שיפוטיות סותרות‪.‬‬ ‫ביום ‪ 14.9.09‬התקיים דיון בבקשת מקפת ובו הוחלט‪ ,‬בהסכמת הצדדים המעורבים‪ ,‬כי‬ ‫‪.4‬‬ ‫מקפת תצורף להליך כתובעת נוספת לצורך אחד והוא‪ :‬סיווג התשלומים אותם היא משלמת‬ ‫לתובע כתשלומי פנסיה או תשלומי ביטוח ואפשרות ניכויים מן הפיצוי בשים לב לסיווגם כאמור‪.‬‬ ‫באותה החלטה נקצבו מועדים להגשת כתב התביעה מטעם מקפת וכתבי טענותיהם של הצדדים‬ ‫האחרים בשים לב לניגוד העניינים האינהרנטי במישור שבין מקפת לתובע בשאלה האמורה‪.‬‬ ‫יישום החלטת הצירוף על ידי מקפת גרר מחלוקות פרוצדוראליות ואחרות אליהן נדרשתי‬ ‫‪.5‬‬ ‫בשורה של החלטות ביניים )ר' החלטות מיום ‪ 17.12.09 ,7.12.09 ,18.10.09‬ו ‪ .(4.1.2010 -‬בסופו‬ ‫של יום נקבע כי מקפת תגיש תביעתה כנגד הנתבעת בכתב תביעה נפרד )שנפתח תחת המספר‬ ‫ת‪.‬א‪ ,22776-12-09 .‬להלן ‪ -‬תביעת מקפת( תוך תשלום אגרה מתאימה וכי הדיון בהליך העיקרי‬ ‫ובתביעתה ‪ -‬יאוחד‪.‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫התובע‪ ,‬שהוא נתבע ‪ 2‬בתביעת מקפת‪ ,‬הגיש כנגד תביעה זו כתב תביעה שכנגד בו הוא עותר‪ ,‬רק‬ ‫למקרה אם תידחנה טענותיו שהסכומים המשולמים לו ע"י מקפת הם תשלומים עקב חוזה ביטוח‪,‬‬ ‫שיש להצהיר על זכאותו לקבל ממקפת ומגדל את כל הסכומים ככל שינוכו מתביעת הפיצויים‬ ‫שלו בתיק אז' ‪.584/06‬‬ ‫בהחלטה נקבע שבירור התביעה שכנגד יושהה עד לאחר תום ההליכים הנוכחיים ובכפוף‬ ‫לתוצאותיהם‪.‬‬ ‫העובדות שאינן שנויות במחלוקת‬ ‫התובע‪ ,‬רואה חשבון במקצועו‪ ,‬החל לעבוד כחשב בחברת הספנות מארסק בחודש‬ ‫‪.6‬‬ ‫ספטמבר ‪ 2004‬ותנאי עבודתו סוכמו בחוזה העסקה אישי שנערך בשפה האנגלית )נספח א'‬ ‫לתצהירו של אלון מולאחימיאן(‪ .‬החוזה קובע שהעובד והמעבידה יפרישו כ"א ‪ 5%‬מהשכר‬ ‫בעבור מה שכונה "פנסיה" )‪ (pension‬והמעבידה תפריש בנוסף גם ‪ 8.33%‬בעבור פיצויי פיטורים‪.‬‬ ‫כל זאת במסגרת פוליסת ביטוח מנהלים שתיערך בחברת ביטוח שזהותה תיקבע ע"י המעבידה‬ ‫ובמקור‪:‬‬ ‫‪"both parties will make the following monthly payments towards the managment‬‬ ‫‪insurance policy with an insurance company to be determined by the company".‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫ביום ‪ 4.10.04‬חתם התובע על מסמך שנשא מספר סמלילים של חברת "מגדל" בכובעיה‬ ‫השונים וכותרתו‪" :‬הצעה לביטוח מנהלים מגדלור‪/‬מגדלור לחיים‪/‬קרן פנסיה‪/‬קרן השתלמות"‬ ‫)נספח א לתצהירו של סוכן הביטוח יריב אבני(‪ .‬באותו מסמך פוצל השכר בסך ‪ ₪ 15,000‬בין‬ ‫פוליסת "מגדלור"‪"/‬מגדלור לחיים" בה בוטחו ‪ ₪ 7,000‬ובין קרן הפנסיה "תנופה" )להלן –‬ ‫תנופה( בה בוטחו ‪ .₪ 8,000‬כן ניתנו הוראות ספציפיות לעניין הכיסויים הביטוחיים )הקטנת‬ ‫הכיסוי למקרה פטירה(‪ ,‬אפשרות השחרור מתשלום פרמיה‪ ,‬מסלולי ההשקעה הנבחרים‬ ‫והמוטבים‪ .‬ספציפית גבי קרן הפנסיה בחר התובע במסלול שכונה באותו מסמך מסלול "בסיסי"‬ ‫וגיל הפרישה הועמד בו על ‪ .65‬ביום ‪ 12.10.2004‬הופקו עבור התובע מספר מסמכים המפרטים‬ ‫את סוגי התוכניות שהתקבל אליהן ופרטים רלבנטיים לאותן תוכניות שעיקריהם יובאו להלן‬ ‫)נספח ב' לתצהירו של יריב אבני(‪.‬‬ ‫המסמך הראשון הוא דף פרטי זכויות שהוצא על ידי מגדל ניהול קרנות פנסיה בע"מ ביחס‬ ‫‪.8‬‬ ‫לתוכנית תנופה – פנסיה מקיפה לשכירים מספר תוכנית ‪ .15031715‬באותו מסמך ניתן תיאור‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בסיסי כללי של הקרן וזכויות התובע כעמית וצוינו ספציפית מועד הצטרפותו לקרן ומועד תחילת‬ ‫תשלום פנסיית הזיקנה בעניינו בהתאם למסלול בו בחר ללא ציון סכומים למעט שיעור התגמולים‬ ‫המופרשים מהשכר‪ .‬עוד צוין שהתקנון התקף נכון למועד הצטרפותו של התובע הינו תקנון תנופה‬ ‫מהדורת ‪.9/2001‬‬ ‫יוער כבר עתה שבמהלך הבאת הראיות הוברר שנפלה טעות בעניין זה וכי התקנון שהיה תקף‬ ‫במועד הצטרפות התובע לקרן הפנסיה הוא תקנון תנופה נובמבר ‪) 2002‬ר' עמ' ‪ 602‬לפרוטוקול‬ ‫‪ 9.2.10‬ונספח ה' לתביעת מקפת(‪.‬‬ ‫עיקרי תקנון זה‪ ,‬שהיה גם הנוסח התקף במועד התאונה ועל פיו התקבעו זכויותיו של התובע ביחס‬ ‫לפנסיית הנכות והן ביחס לפנסיית הזקנה )להלן – התקנון הקובע(‪ ,‬הינם כדלקמן‪:‬‬ ‫קרן הפנסיה "תנופה"‪ ,‬כשמה אז‪ ,‬נוהלה באותה עת על ידי החברה המנהלת "מגדל ניהול קרנות‬ ‫פנסיה בע"מ"‪ .‬הקרן יועדה לעובדים שכירים ועצמאים שזכויותיהם ייקבעו בהתאם לחישוב‬ ‫אקטוארי המתבסס על לוחות ביומטריים‪ ,‬דמי ניהול והתשואה שתשיג הקרן בפועל על‬ ‫השקעותיה‪ ,‬תשואה ששיעורה הריאלי הצפוי הועמד שם על ‪ 4.6%‬לשנה )סעיף ‪ 4‬לתקנון הקובע(‪.‬‬ ‫עוד קובע התקנון תנאי הצטרפות של עמיתים חדשים לקרן‪ ,‬תנאים המביאים בחשבון שיקולים‬ ‫כלכליים ואקטואריים בגינם אפשר ויוטלו מגבלות או התניות על מצטרפים כאמור )פרק ג' לתקנון‬ ‫הקובע(‪.‬‬ ‫פרק ח' לתקנון הקובע מסדיר את נושא פנסיית הנכות ובין היתר קובע את התנאים המצטברים‬ ‫הנדרשים לביסוסה של זכות העמית לקבל פנסיית נכות‪ ,‬מגבלות על גובה פנסיית הנכות ועוד‪ .‬בין‬ ‫היתר קובע התקנון כי היה והנכות נגרמה כתוצאה מפעולות מלחמה כמוגדר בחוק הנכים‬ ‫)תגמולים ושיקום( או מפעולות איבה כמוגדר בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬תשכ"ה –‬ ‫‪ 1965‬או מפגיעה בעבודה ושמירת הריון כמוגדר חוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב(‪ ,‬תשכ"ח –‬ ‫‪ 1968‬אזי יהיה העמית זכאי לבחור בויתור על זכויות הפנסיה וקבלת כספים שנצברו בחשבונו‬ ‫ו‪/‬או בקבלת פנסיית הנכות לה הוא זכאי מהקרן בניכוי הגמלה אותה הוא יקבל על פי החוקים‬ ‫הנ"ל )סעיף ‪)42‬א()‪ (7‬לתקנון הקובע(‪ .‬התקנון הקובע אינו כולל הוראה דומה בכל הנוגע‬ ‫לפיצויים המשתלמים עקב תאונת דרכים‪.‬‬ ‫סעיפים ‪ 46 ,45‬בפרק פנסיית הנכות בתקנון הקובע מתייחסים לתשלומי העמית הנכה לקרן‬ ‫וזכאותו לתשלום פנסיית זקנה‪ :‬סעיף ‪ 45‬קובע שעמית המקבל פנסיית נכות ייחשב כעמית המשלם‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫תשלומים שוטפים לקרן בכל התקופה בה הוא מקבל פנסיית נכות וסעיף ‪ 46‬קובע כי עמית כזה‬ ‫יהיה זכאי בבוא העת לזכויות פנסיה כעמית המשלם תשלומים שוטפים‪.‬‬ ‫המסמך השני שהונפק לתובע הוא דף פרטי הביטוח שהוצא על ידי מגדל חברה לביטוח‬ ‫‪.9‬‬ ‫בע"מ ביחס לתוכנית הביטוח "מגדלור מנהלים" מספר פוליסה ‪ .15031716‬באותו מסמך פורטו‬ ‫ריכוז הכיסויים והסכומים הספציפיים שישולמו במקרה של מוות ו‪/‬או אובדן כושר עבודה‪ .‬כן‬ ‫צוין גובה השכר המבוטח‪ ,‬שיעור דמי התגמולים‪ ,‬שיעור רכיב הפיצויים והוראות אחרות גבי סוג‬ ‫הפוליסה‪ ,‬אופן גבייתה וכיו"ב‪.‬‬ ‫הפוליסה היא ביטוח חיים למנהלים ולעובדים שכירים )פריטים ‪ 8,9‬למוצג נ‪ 31/‬בהליך העיקרי(‬ ‫שנכנסת לתוקפה במועד התחלת הביטוח כמופיע בדף פרטי הביטוח בכפוף לתשלום הפרמיה‬ ‫הראשונה כאשר מתשלומי הפרמיות ומהחיסכון המצטבר מנוכים דמי ניהול בשיעור ‪ 7%‬ו –‬ ‫‪ 1.4%‬בהתאמה‪.‬‬ ‫הגימלא )כך במקור( החודשית אמורה להתחיל ולהשתלם בין הגילאים ‪ 60‬ל – ‪ 70‬על פי בחירת‬ ‫המבוטח ושיעורה כפוף לגיל בו החלה להשתלם והשנה הקלנדרית הרלבנטית‪.‬‬ ‫נספח לפוליסה‪ ,‬שעל פי הוראותיו מהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית הביטוח‪ ,‬מסדיר את נושא‬ ‫הביטוח מפני אובדן כושר עבודה )מוצג נ‪ 16/5/‬למוצגי הנתבעת בהליך העיקרי( ולפיו‪ :‬במקרה‬ ‫בו הוכח שהמבוטח הפך לבלתי כשיר באופן מוחלט לעבודה‪ ,‬תשלם חברת הביטוח למבוטח את‬ ‫הפיצוי החודשי ותשחרר אותו מהמשך תשלום דמי הביטוח‪ .‬הכיסוי הביטוחי הנ"ל מוענק תמורת‬ ‫פרמיה חודשית הנקבעת על פי גיל המבוטח והדברים מצאו ביטוי בפירוט רכיבי הפרמיה השונים‬ ‫בדף פרטי הביטוח של התובע‪ .‬עוד הוענקה לתובע‪ ,‬כחלק מתנאי ההתקשרות של חברת הביטוח‬ ‫עם המעבידה‪ ,‬פרנצ'יזה שמשמעותה קיצור תקופת ההמתנה לקבלת תגמולי הביטוח משלושה‬ ‫חודשים לחודש אחד‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫ביום ‪ 28.4.2005‬אירעה תאונת הדרכים בה נפצע התובע ואיבד כליל ולצמיתות את כושר‬ ‫עבודתו‪ .‬ביום ‪ 18.5.05‬הוגשה בשם התובע הודעה בדבר התאונה על גבי טופס פנימי מובנה של‬ ‫מגדל חברה לביטוח בה פורטו שני מספרי התוכניות שצוינו לעיל )פריט מספר ‪ 20‬במוצג‬ ‫תובע‪ .(1/‬בשים לב למצבו הרפואי ולתנאי המסלולים השונים מקבל התובע ממועד התאונה ועד‬ ‫היום תגמולים בגין אובדן כושר עבודה מפוליסת מגדלור ופנסיית נכות מקרן הפנסיה‪.‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫תגמולי הביטוח המשולמים לתובע מכוח פוליסת ביטוח המנהלים "מגדלור" –‬ ‫בשים לב לשכר כפי שבוטח בפוליסה ערב התאונה‪ ,‬לתקרת התשלום שהינה ‪ 75%‬מהשכר הקובע‬ ‫ושאר תנאי הפוליסה הרלבנטיים לעניינו‪ ,‬עומדים התגמולים המשולמים לתובע ממועד התאונה‬ ‫מכוח פוליסת ביטוח המנהלים על סך ממוצע של כ – ‪ ₪ 5,500‬לחודש )פריטים מספר ‪ 8,9‬במוצג‬ ‫נ‪ 31/‬בהליך העיקרי(‪ .‬כן משוחרר התובע מהמשך תשלום הפרמיות בהתאם לתנאי הפוליסה שכבר‬ ‫פורטו לעיל‪ .‬יובהר שאין מחלוקת בין הצדדים שתשלומים אלה מהווים תגמולים לפי חוזה ביטוח‬ ‫שאין להכלילם בחישוב הפיצויים‪.‬‬ ‫על ההיקשים הרלבנטיים בין ההסדר בפוליסת מגדלור לעומת ההסדר בקרן הפנסיה אעמוד‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫ביצוע התשלומים מקרן הפנסיה "מקפת אישית" –‬ ‫רופא הקרן בחן את מצבו הרפואי של התובע וקבע כי שיעור נכותו ממועד התאונה הוא ‪100%‬‬ ‫וככזה הוא זכאי לפנסיית נכות‪ .‬תוקפה של קביעה זו הוארך מעת לעת ולבסוף נקבע לצמיתות‬ ‫במובן זה שעד מועד הגעתו לגיל הפרישה הקבוע במסלול שנבחר על ידו )‪ (65‬יהיה זכאי התובע‬ ‫לפנסיית נכות בשיעורה המלא על פי התקנון הקובע‪.‬‬ ‫התובע‪ ,‬במצבו ובמעמדו כמקבל פנסיית נכות מלאה‪ ,‬מופטר מתשלום דמי גמולים )"פרמיה"( ועל‬ ‫כן ממועד תחילת זכאותו לפנסיית נכות קרן הפנסיה מפרישה בעבורו דמי גמולים רעיוניים‬ ‫ותמשיך לעשות כן עד שיגיע התובע לגיל ‪ .65‬דמי הגמולים הרעיוניים מייצגים את הכספים‬ ‫שהתובע ומעבידתו היו אמורים להמשיך ולהפריש אילו היה התובע ממשיך לעבוד‪ ,‬כספים שהיו‬ ‫מהווים את הבסיס העיקרי לפנסיית הזקנה אותה אמור לקבל מגיל ‪ 65‬ואילך‪.‬‬ ‫במועד הצטרפותו של התובע לקרן הפנסיה "תנופה"‪ ,‬כמו גם במועד התגבשות זכאותו‬ ‫‪.13‬‬ ‫לפנסיית נכות‪ ,‬הייתה הקרן בבעלות מגדל חברה לביטוח בע"מ‪ .‬בהמשך רכשה מגדל מספר קרנות‬ ‫פנסיה נוספות )יוזמה‪ ,‬תאוצה( וכולן מוזגו בשנת ‪ 2006‬לתוך קרן הפנסיה "מקפת אישית"‬ ‫המנוהלת מאז על ידי החברה המנהלת הנושאת את השם "מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל‬ ‫בע"מ"‪.‬‬ ‫להשלמת התמונה העובדתית יצוין שקרן הפנסיה "תנופה" לא נהגה להגיש תביעות שיבוב עובר‬ ‫למיזוגה עם "מקפת אישית" בשנת ‪) 2006‬ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ' ‪ 686‬לפרוטוקול‬ ‫‪ .(22.2.10‬לעומת זאת‪ ,‬קרן הפנסיה "מקפת אישית" נהגה עובר למיזוגה עם שאר הקרנות להגיש‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫תביעות שיבוב והיא ממשיכה לעשות כן גם לאחר המיזוג האמור )ר' עדותה של גב' בלושטיין‬ ‫בעמ' ‪ 688‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫תמצית טענות מקפת‬ ‫מקפת משמשת כחברה המנהלת כהגדרתו של מונח זה בחוק הפיקוח על שירותים‬ ‫‪.14‬‬ ‫פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה – ‪ 2005‬של קרן הפנסיה המקיפה החדשה "מקפת אישית" )להלן‬ ‫– קרן הפנסיה( שהתובע נמנה על עמיתיה‪ .‬ככזה מקבל התובע ממועד פציעתו פנסיית נכות‬ ‫ששיעורה כיום כ – ‪ ₪ 7,000‬בחודש וימשיך לקבלה עד הגיעו לגיל ‪ ,65‬אז יהיה זכאי לקבל‬ ‫פנסיית זקנה‪.‬‬ ‫בכתב תביעתה מיום ‪ 20.12.09‬תבעה מקפת‪ ,‬בהסתמך על חוק ההטבה‪ ,‬שיבוב בגובה שוויה של‬ ‫פנסיית הנכות ששילמה ותשלם לתובע עד גיל ‪ .65‬בהתאם לחוות דעת אקטוארית שצורפה לכתב‬ ‫התביעה הועמד שיעורה הכספי של התביעה על ‪) ₪ 2,028,757‬ר' סעיפים ‪ 18 ,17 ,12‬ו ‪ 58 -‬לכתב‬ ‫התביעה( מהם ‪ ₪ 170,402‬בגין תשלומי עבר ו – ‪ ₪ 1,858,355‬בעבור הערך הנוכחי של פנסיית‬ ‫הנכות העתידית וזקיפת דמי הגמולים‪ .‬מקפת לא כללה בכתב התביעה את שווי פנסיית הזיקנה‬ ‫שאמורה להשתלם לתובע מגיל ‪ 65‬ועד סוף חייו‪.‬‬ ‫בכתב סיכומיה הועמד סכום התביעה על כ – ‪ ₪ 2,300,000‬בעבור פנסיית הנכות לעבר ולעתיד‬ ‫ופנסיית הזיקנה‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫בטיעונה המשפטי מתמקדת מקפת בכך שכספי פנסיית נכות ו‪/‬או שארים המשתלמים על‬ ‫ידי קרן פנסיה אינם כספים המשולמים מכוח חוזה ביטוח כמשמעו של מונח זה בחריג הקבוע‬ ‫בסעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין אלא הם תשלומי פנסיה שיש לנכותם מהפיצוי שתחויב בו הנתבעת‬ ‫כלפי התובע‪ .‬לעמדתה‪ ,‬התמורות שחלו בקרנות הפנסיה בישראל בשני העשורים האחרונים לא‬ ‫שינו את מהותו של ההסדר הפנסיוני והותירו על כנה את האבחנה המקובלת בין כספים‬ ‫המשתלמים על פי חוזה ביטוח ע"י חברת ביטוח ובין תשלומי פנסיה המשתלמים על ידי קרן‬ ‫פנסיה כפי שנקבעה כבר בהלכת ע"א ‪ 154/70‬בידה נ' רובין‪ ,‬פ"ד כה )‪) (1971) 43 (2‬להלן –‬ ‫פס"ד בידה נ' רובין(‪.‬‬ ‫מקפת מוסיפה וטוענת כי ככל שהדבר נוגע לאותם סכומים במשולש היחסים שבינה לבין‬ ‫‪.16‬‬ ‫התובע והנתבעת הרי שעל פי ההלכה הפסוקה יש לראותה כמיטיבה לפי חוק ההטבה‪ ,‬באשר היא‬ ‫‪ 7‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫תאגיד המבטח את חבריו בלבד ולחייב הנתבעת בשיבובה לעבר ולעתיד‪ .‬עוד נטען כי אי שיבובה‬ ‫במקרים בהם ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי יביא לפגיעה בכלל העמיתים על חשבון הטבתו‬ ‫הכפולה של העמית הנפגע‪ ,‬הטבה שהוא אינו זכאי לה מבחינה מוסרית ואינו מצפה לה מבחינה‬ ‫משפטית‪.‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫בשולי הדברים מתייחסת מקפת לאבחנה שנעשתה בע"א )ת"א – יפו( ‪ 1367/06‬אנוך‬ ‫מעוז נ' מקפת החדשה ניהול קרנות פנסיה ותגמולים בע"מ‪) ,‬טרם פורסם‪ ,‬פס"ד מיום ‪,2.9.09‬‬ ‫להלן – פס"ד אנוך מעוז( בין מעמדם של עמיתים שכירים אל מול עמיתים עצמאיים ככל שהדבר‬ ‫נוגע לסיווג התשלומים‪ .‬לשיטתה‪ ,‬אין מקום לאבחנה האמורה ויש להחיל אותם כללים משפטיים‬ ‫על שני סוגי העמיתים מטעמים של שוויון וערבות הדדית כערכים העומדים ביסודה של כל קרן‬ ‫פנסיה‪.‬‬ ‫נכון למועד חתימת פסק דין זה בר"ע שהוגשה לבית המשפט העליון על פס"ד אנוך מעוז ‪ -‬טרם‬ ‫הוכרעה‪.‬‬ ‫תמצית טענות הנתבעת‬ ‫‪.18‬‬ ‫הנתבעת טוענת שיש להפחית מהפיצוי שנפסק בגין נזק גוף שנגרם כתוצאה ממעשה‬ ‫נזיקין כל הטבה הנובעת ממנו למעט תגמולים שהתקבלו על פי חוזה ביטוח ומי שמיטיב נזקיו של‬ ‫נפגע מכוח חוזה ביטוח אינו זכאי לשיבוב מן המזיק לפי חוק ההטבה כשהנטל להוכיח מהו סוג‬ ‫ההטבה )פנסיה או ביטוח( מוטל על התובע‪.‬‬ ‫נקודת המוצא של הנתבעת היא שלא ניתן לחייבה בפיצוי כפול לתובע ולמקפת ומשכך‬ ‫‪.19‬‬ ‫אם יקבע שתשלומי פנסיית הנכות הם מכוח חוזה ביטוח שאין לנכותם מהפיצוי בהליך העיקרי‬ ‫הרי שממילא תביעת מקפת כנגדה תידחה‪.‬‬ ‫לחלופין‪ ,‬מוסכם עליה שאם ייקבע שתשלומי מקפת אינם מכוח חוזה ביטוח אזי יהיה צורך‬ ‫לנכותם מתביעת התובע ולקבל תביעת מקפת כנגדה בכפוף לתנאים כדלקמן‪:‬‬ ‫היקף השיפוי יצומצם לסכומי ההטבה ששולמו בעבר בלבד על פי לשון החוק והפרשנות שניתנה‬ ‫לכך בפסיקה;‬ ‫בהעדר עתירה למתן סעד הצהרתי גבי תשלומי העתיד – אין ליתן סעד כזה;‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫מאחר ובכתב תביעתה טענה מקפת לשיבוב פנסיית הנכות בלבד הרי שטענותיה המאוחרות‬ ‫לפיצוי הכולל גם את רכיב דמי הגמולים המופרשים רעיונית בעבור פנסיית הזיקנה הינן הרחבת‬ ‫חזית אסורה שדינה להידחות;‬ ‫דמי הגמולים מופרשים רעיונית בלבד ואינם משולמים בפועל לתובע )טרם הגיעו לגיל פרישה(‬ ‫ועל כן אינם עולים כדי הטבת נזק כמשמעו של מונח זה בחוק ההטבה‪.‬‬ ‫תמצית טענות התובע‬ ‫‪.20‬‬ ‫התובע טוען כי פרק פנסיית הנכות שבתקנון מקפת הוא בבחינת חוזה ביטוח לעניין סעיף‬ ‫‪ 86‬לפקודת הנזיקין על בסיס סממנים מהותיים ופרוצדוראליים כאחד‪ .‬מבחינה מהותית פנסיית‬ ‫הנכות מגלמת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה בגינו מופרשים דמי סיכון על בסיס נתונים‬ ‫אקטואריים הנגזרים על פי קבוצות מין וגיל ועל כן יש לראותה‪ ,‬במהותה‪ ,‬כביטוח לכל דבר ועניין‬ ‫בהתאם לפרשנות המרחיבה שניתנה למונח זה בפסיקה‪.‬‬ ‫את הסממנים החיצוניים לקיומו של חוזה ביטוח מוצא התובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ב‪ :‬מסמכים המופקים‬ ‫על ידי מקפת הנושאים סממנים של פוליסות ביטוח ונוקבים במונחים מעולם הביטוח; העובדה כי‬ ‫מקפת נדרשת לרישיון של מבטח מטעם הממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון במשרד האוצר‬ ‫)להלן – הממונה על שוק ההון(; הפיקוח והרגולציה המתבצעים על ידי הממונה על שוק ההון‬ ‫ביחס לכל קרנות הפנסיה החדשות ועוד‪.‬‬ ‫התובע בדעה שהשאלה העומדת לדיון הוכרעה לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון‬ ‫‪.21‬‬ ‫בע"א ‪ 8181/06‬הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל )טרם‬ ‫פורסם‪ ,‬פס"ד מיום ‪ ,21.1.10‬להלן – ערעור אטיאס( באופן המהווה תקדים מחייב על כל‬ ‫המשתמע מכך‪.‬‬ ‫לשיטתו‪ ,‬כל עוד לא הוכיחה מקפת שתקנונה שונה באופן מהותי מהתקנון שנדון בערעור אטיאס‬ ‫אין מקום לבחינה מחודשת של הדברים והסתמכותה של מקפת על הלכות משפטיות שניתנו לפני‬ ‫כארבעה עשורים אינה רלבנטית עוד‪.‬‬ ‫עוד נטען כי מקפת מנועה ו‪/‬או מושתקת מכוח חובת תום הלב מלטעון שאין מדובר‬ ‫‪.22‬‬ ‫בחוזה ביטוח נוכח המצג שהציגה בפני התובע במועד עשיית הביטוח לרבות בנושא זכותה‬ ‫לתבוע שיבוב מקום בו האירוע הנזיקי מכוחו משתלמת פנסיית הנכות הינו תאונת דרכים להבדיל‬ ‫‪ 9‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫מאירועים אחרים גביהם צוינה אפשרות קיזוז הסכומים ולחלופין נוכח מדיניותה המוצהרת‬ ‫והמעשית שלא להגיש תביעות שיבוב במקרים דומים‪.‬‬ ‫הערה בעניין פס"ד אטיאס בערכאה הדיונית ובערעור‬ ‫‪.23‬‬ ‫פסק הדין בערכאה הראשונה בעניין אטיאס ניתן על ידי בת‪.‬א‪) .‬חיפה( ‪ 394/02‬עיזבון‬ ‫המנוח אטיאס ז"ל נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬ביום ‪ .5.9.06‬באותו עניין נדונה‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬שאלת ניכוים של תשלומי פנסיית שארים ששולמו לתובעים מקרן הפנסיה יוזמה הותיקה‬ ‫ומקרן הפנסיה יוזמה החדשה‪ .‬באותו הליך‪ ,‬שחברת מגדל כמי ששילמה את פנסיית השארים לא‬ ‫הייתה צד לו‪ ,‬נקבע שהמנוח היה עצמאי שרכש ביטוחים מסוגים שונים וככאלה אין להפחיתם‬ ‫מהפיצוי בהתאם להוראת סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין‪.‬‬ ‫בערעור אטיאס לא מצא בית המשפט העליון להתערב בקביעה והוסיף מספר הערות באשר‬ ‫להמשך צידוקה של ההבחנה בין תשלומי פנסיה וחוזה ביטוח נוכח ההתפתחויות שחלו ברבות‬ ‫השנים בדיני הנזיקין בכללותם ובסוגיה הספציפית בפרט‪.‬‬ ‫בניגוד לעניין אטיאס בו המחלוקת התבררה מבלי שהגורם המשלם את תשלומי הפנסיה נוטל צד‬ ‫בהליך‪ ,‬במקרה שבפניי קרן הפנסיה הצטרפה להליך‪ ,‬השמיעה עמדתה והביאה ראיותיה באשר‬ ‫לסיווג הכספים המשולמים על ידה‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬אני מוצאת את הדברים כראויים לבחינה יסודית‪.‬‬ ‫ההכרעה‬ ‫‪.24‬‬ ‫אקדים ואומר כי שוכנעתי שדין תביעת מקפת‪ ,‬על כל רכיביה ‪ -‬להידחות‪.‬‬ ‫התשתית המשפטית‪ :‬סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין בראי יחסי מזיק‪ -‬ניזוק ‪ -‬מיטיב‬ ‫כלל יסוד בנזיקין מורה שבעת קביעת שיעור הפיצויים המגיעים לניזוק יש להביא בחשבון‬ ‫‪.25‬‬ ‫לא רק את ההפסדים שנגרמו לו עקב העוולה אלא גם את כל ההטבות הכספיות שנצמחו בגינה‬ ‫)להלן ‪ -‬כלל ההפחתה( כך שלא יהיה בעצם פסיקת הפיצויים כדי להעשיר את הניזוק או להעניש‬ ‫את המזיק אלא למלא אחר מטרתם היעודה של דיני הנזיקין בהשבת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫קשיים ביישום כלל ההפחתה מתעוררים בעיקר באותם מקרים בהם הניזוק מקבל הטבה‬ ‫מטעם צד שלישי בעקבות העוולה )להלן – מיטיב( אשר יש בה כדי להפחית את נזקו באופן מלא‬ ‫או חלקי‪ .‬הקושי הרעיוני והמשפטי טמון בכך שאם הניזוק יזכה רק ביתרת הפיצויים שמעבר‬ ‫להטבת המיטיב ייווצר מצבו בו הוא מפוצה במלוא נזקו אך המזיק אינו משלם על מלוא הנזק‬ ‫שגרם; ומנגד ‪ -‬אם לא תנוכה ההטבה אזי הניזוק יזכה בפיצוי העולה על הנזק שנגרם לו‪)] .‬ר'‬ ‫‪ 10‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫יצחק אנגלרד‪ ,‬אהרון ברק ומישאל חשין דיני הנזיקין ‪ -‬תורת הנזיקין הכללית ‪) 642-643‬מהדורה‬ ‫שנייה‪ ,‬ג‪ .‬טדסקי עורך‪.[(1976 ,‬‬ ‫פתרון הולם לדילמה זו מצוי בחיוב המזיק בפיצוי הניזוק על הנזק שנגרם לו בניכוי ההטבה תוך‬ ‫הטלת שיפוי המיטיב על המזיק דוגמת ההסדר המצוי בחוק ההטבה‪ .‬ואולם‪ ,‬פתרון זה אינו מיושם‬ ‫באופן גורף אלא כפוף לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ולשיקולי מדיניות משפטית הנגזרים‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬מ‪ :‬זהות המיטיב‪ ,‬מקור חובתו להיטיב )הסכם או דין(‪ ,‬סוג ההטבה בה מדובר‪ ,‬האם מוטלת‬ ‫חובה על הניזוק להשיב ההטבה למיטיב‪ ,‬הוראות סטטוטוריות מסדירות אחרות וכיו"ב‪ .‬בע"א‬ ‫‪ 370/79‬פרפולצ'יק נ' מוטס‪ ,‬פ"ד לד )‪ (1980) 551 (3‬הוצגה סוגיית משולש היחסים האמור‬ ‫והשפעתו על היקף הנזקים כאחת השאלות הסבוכות בדיני הנזיקין שלא ניתן לקבוע עקרון אחיד‬ ‫לפתרונה שיהא יפה לכל המקרים אלא פתרונותיה שונים ומגוונים ויש להתאימם לכל מקרה לפי‬ ‫נסיבותיו‪.‬‬ ‫ההוראה הסטטוטורית הרלבנטית לענייננו‪ ,‬שמוציאה מגדר כלל ההפחתה תשלומים לפי‬ ‫‪.27‬‬ ‫חוזה ביטוח‪ ,‬קבועה בסעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין ולפיה‪:‬‬ ‫"שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה‪ ,‬לא יובא‬ ‫בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה‬ ‫ביטוח"‪.‬‬ ‫הוראה באותה לשון קבועה גם בסעיף ‪ 81‬לפקודת הנזיקין ככל שהדבר נוגע לפיצויים שמקורם‬ ‫בחוזה ביטוח המשתלמים בעקבות מות הנפגע‪ .‬הרציונל העומד בבסיס סעיפים אלה מכוון לכך‬ ‫שאין להביא בחשבון הפיצוי הטבה שמקורה בחוזה ביטוח מאחר והניזוק כבר שילם עבור הטבה‬ ‫זו מבעוד מועד ואין לאפשר למזיק ליהנות מפירות "דאגתו המוקדמת" של הניזוק לעצמו )ר' דוד‬ ‫קציר פיצויים בשל נזק גוף כרך ב' מהדורה חמישית‪ 2003 ,‬להלן – קציר‪ ,‬בעמ' ‪.(1439‬‬ ‫יש לתת את הדעת לכך שהחריג הנוגע לתשלומי ביטוח מוחל באופן שווה משני צידי המשוואה‪:‬‬ ‫מצד אחד ‪ -‬במישור היחסים שבין המזיק לניזוק אין להפחית משיעור הפיצויים תשלומים‬ ‫המשתלמים על פי חוזה ביטוח‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬אם המיטיב הינו תאגיד העוסק בעסקי ביטוח ופעל‬ ‫לפי חוזה ביטוח עם הניזוק או המוטב אין לשפותו מכוח חוק ההטבה )כאמור בסעיף ‪ 4‬לחוק‬ ‫ההטבה( שכן הוא קיבל ממבוטחיו פרמיה בגין אותו תשלום ונטל על עצמו את הסיכון והסיכוי‬ ‫הכרוכים בכך‪.‬‬ ‫‪ 11‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בהקשר זה ראוי לציין שבשנים האחרונות‪ ,‬כחלק מהתהליך הדינמי של התפתחות‬ ‫המשפט והתאמתו לשינוי העיתים‪ ,‬נבחנו ואומצו תיאוריות וגישות חדשות שמקורן בתחומים לבר‬ ‫משפטיים‪ ,‬תוך יישומן לעולם המשפט‪ .‬אימוצן של גישות חדשות‪ ,‬ביניהן גם גישת הניתוח‬ ‫הכלכלי של המשפט‪ ,‬הביא להתפתחויות בתחומים משפטיים שונים לרבות דיני הנזיקין והלכות‬ ‫שנהגו לפיהן משך שנים ארוכות זכו בחלקן לבחינה מחודשת‪.‬‬ ‫כך לדוגמא סוגיית הפיצוי לניזוק בגין מה שמקובל לכנות "השנים האבודות" נבחנה מחדש על‬ ‫ידי בית המשפט העליון בין היתר בראי גישת הניתוח הכלכלי של המשפט וההרתעה היעילה של‬ ‫המזיקים שגישה זו מבקשת לקדם ולהשיג בתחום דיני הנזיקין‪ .‬בחינה זו הביאה להפיכתה של‬ ‫ההלכה הפסוקה ששלטה בכיפה בסוגיית השנים האבודות במשך שנים בע"א ‪ 140/00‬עיזבון‬ ‫המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' חברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים‪,‬‬ ‫פ"ד נח )‪.(2004) 486 (4‬‬ ‫אריאל פורת במאמרו "שנים אבודות הפסד השתכרות ומחירה של הריגה" ספר מנחם שאוה ‪143‬‬ ‫)אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים‪ ,‬תשס"ו( רואה את נושא הכוונת ההתנהגויות מצד מזיקים‬ ‫וניזוקים כאחד‪ ,‬כאחת המטרות החשובות של דיני הנזיקין‪ .‬לעמדתו‪ ,‬יישום מטרה זו ביחס‬ ‫למזיקים מנקודת מבט כלכלית פירושה חיובם לשאת במלוא המחיר החברתי של פעילותם ככלי‬ ‫להרתעה אופטימאלית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יישומה של הגישה ביחס לניזוקים תיעשה על ידי הגדרת‬ ‫משטר משפטי המבוסס על רשלנות בו מובהר לניזוקים שלא בכל פגיעה נזיקית יימצא מזיק‬ ‫שיחויב בפיצוים על נזקיהם ועל כן רצוי שייטלו על עצמם חלק מהאחריות הנדרשת להפחתת או‬ ‫הקטנת סיכוניהם באמצעות עריכת ביטוח למשל על אף העלויות הכרוכות בכך‪ .‬בשים לב לעלויות‬ ‫הביטוח ועל מנת שלא לבטל את הכדאיות הכלכלית הטמונה לניזוק עצמו וממילא לחברה כולה‬ ‫בעצם עריכת חוזה הביטוח קבע המחוקק הוראות מיוחדות בכל הנוגע להכללת תשלומים מכוח‬ ‫חוזה הביטוח‪ ,‬באותם מקרים בהם ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי שאינו המבטח‪.‬‬ ‫במהלך השנים נדרשה הפסיקה לצקת תוכן פרשני לחריג הקבוע בסעיף ‪ 86‬לפקודה‬ ‫‪.29‬‬ ‫ובשורה של פסקי דין נקבע שיש לראות המונח "חוזה ביטוח" כמקיף את כל סוגי הביטוח ולאו‬ ‫דווקא סוג מסוים של ביטוחים ועל כן השאלה אם תשלום מסוים הוא תשלום ביטוח תיגזר על פי‬ ‫מהות התשלום ולא על פי טיבו של המבטח או זהותו של עורך הביטוח בין שתהא זו חברת‬ ‫ביטוח פרטית‪ ,‬קופת ביטוח הדדית או קרן פנסיה‪.‬‬ ‫‪ 12‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫במקרה והגוף המשלם מאגד בתוכו תוכניות ביטוחיות מסוגים שונים )פנסיה‪ ,‬ביטוחי חיים‪ ,‬ביטוח‬ ‫הדדי( יש לבחון מאיזו מסגרת ספציפית משולמים הסכומים ועל פי איזה תקנון‪ .‬גם ביטוח‬ ‫קולקטיבי‪ ,‬ולא רק ביטוח יחיד בחברת ביטוח מסחרית‪ ,‬הוא ביטוח במשמעות סעיף ‪ 81‬לפקודת‬ ‫הנזיקין‪ ,‬אך אין להסיק מכך בהכרח שכל סכום המשולם על ידי הגוף המבטח הוא תשלום ביטוחי‬ ‫ויש לבחון כל תשלום לגופו‪.‬‬ ‫הנטל להוכיח כי מהו סוג התשלום מוטל על התובע בבחינת "המוציא מחברו" וככל שלא עלה‬ ‫בידי התובע להרים הנטל יש לנכות את הסכום משעור הפיצויים‪.‬‬ ‫]ר' ע"א ‪ 209/65‬הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רייף‪ ,‬פ"ד כ )‪ ;(1966) 393(2‬ע"א‬ ‫‪ 111/68‬לפידות חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ נ' שליסר‪ ,‬פ"ד כב )‪ ;(1968) 379 ()2‬ע"א‬ ‫‪ 125/68‬מחסני החמצן בע"מ נ' ברנשטיין‪ ,‬פ"ד כה )‪ ;(1968) 43(2‬ע"א ‪ 813/81‬ציון חברה‬ ‫לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד בוסקילה ז"ל‪ ,‬פ"ד לח )‪.[(1985) 785 (4‬‬ ‫ההלכות האמורות עסקו רובן ככולן בסיטואציות בהן התעוררה מחלוקת גבי סיווג‬ ‫‪.30‬‬ ‫התשלום כאשר מצד אחד התובע עותר לכך תשלום מסוים יוכר כתשלום "ביטוחי" בעוד המזיק‬ ‫ביקש להגדירו כתשלום "פנסיה" שיש לנכותו מהפיצוי הנזיקי מכוח הלכת בידה נ' רובין שניתנה‬ ‫בשנת ‪ 1971‬וראוי להזכיר עיקריה‪ .‬בידה המנוח היה חבר בקרן פנסיה ועם פטירתו הייתה‬ ‫משפחתו זכאית לשני סוגי תשלומים מקרן הפנסיה‪ :‬תשלום חד פעמי גביו הוסכם שמדובר‬ ‫בתשלום "ביטוחי" וקצבה חודשית המשתלמת לתלויים במקרה של מות חבר בטרם הגיע לגיל‬ ‫פנסיה‪ .‬גבי קצבה זו ניטשה המחלוקת‪.‬‬ ‫השופט ברנזון‪ ,‬נאמן למונח "חוזה ביטוח" בדין האנגלי‪ ,‬מצא שתוכנית פנסיה במקום העבודה‬ ‫אינה מהווה חוזה ביטוח וזאת ביחס לתשלומי פנסיה המשתלמים לנפגע עצמו והן כאלה‬ ‫המשתלמים לתלוייו‪ .‬לדעתו‪ ,‬הפרשנות המתחייבת טומנת בחובה אי צדק מאחר ומאפשרת למזיק‬ ‫ליהנות מפרי חסכנותם ודאגתם המוקדמת של הנפגע ומשפחתו וקרא למחוקק להביא לשינוי‬ ‫המצב‪ .‬להשקפתו של השופט ח‪ .‬כהן חוזה ביטוח הינו הסדר וולונטארי התלוי אך ברצונו של‬ ‫המבוטח‪ ,‬בעוד שההסדר הפנסיוני מקורו בתנאי חוזה העבודה כשבנטל עלותו נושאים העובד‬ ‫ומעבידו ויש מקום לחשש שכל הגדלה בשיעור הפיצויים תגולגל על שכמו של הציבור כולו‬ ‫בדמות העלאת תעריפי הביטוח וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪ 13‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בפועל‪ ,‬כידוע‪ ,‬לא שינה המחוקק את לשון סעיף ‪ 81‬ו‪/‬או סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין עד היום‪.‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫עמדת מקפת היא שככל שהדבר נוגע לתשלומי פנסיה והפחתתם מהפיצוי הנזיקי ‪ -‬הלכת‬ ‫בידה נ' רובין בעינה עומדת‪ ,‬כאז כן היום‪ ,‬והתמורות שחלו בשוק הפנסיה הישראלי והעובדה‬ ‫שהעמית חבר בקרן פנסיה חדשה אין בהן כשלעצמן כדי למוטט את הרציונל שעמד בבסיס אותה‬ ‫הלכה‪ .‬בראייתה‪ :‬הסעיף הוא אותו סעיף‪ ,‬הפרשנות שיש ליתן לו היא אותה פרשנות‪ ,‬ואף הפנסיה‪,‬‬ ‫במהותה‪ ,‬היא אותה פנסיה‪.‬‬ ‫הנתבעת‪ ,‬מטעמים מובנים גם אם שונים‪ ,‬שותפה לאותה עמדה‪.‬‬ ‫התובע אינו כופר בהלכת בידה נ' רובין ככל שזו הייתה נכונה לשעתה או לשוק הפנסיוני בישראל‬ ‫כפי שהיה עת ניתנה ובשנים שלאחריה‪ .‬עמדתו היא כי שוק הפנסיה הנוכחי שונה מהותית מזה‬ ‫שהיה לפני ארבעים שנה וקרן הפנסיה הותיקה אליה התייחסה אותה הלכה אין לה דבר וחצי דבר‬ ‫עם קרן הפנסיה החדשה שבעניינו ועל כן הלכת בידה נ' רובין וההנמקות שעמדו בבסיסה – אינן‬ ‫תקפות גביה‪ .‬לשיטתו‪ ,‬אין בעצם העובדה כי תשלום פנסיית הנכות נעשה על ידי גוף המכונה "קרן‬ ‫פנסיה" או על פי תקנון של גוף זה כדי לסווגו אוטומטית כפנסיה אלא נדרשת‪ ,‬כמצוות ההלכה‬ ‫הפסוקה‪ ,‬בחינה מהותית‪ ,‬בחינה שלטעמו ראוי שתוביל למסקנה כי תשלום פנסיית נכות על ידי‬ ‫קרן פנסיה מקיפה חדשה היא בגדר תשלומי ביטוח‪.‬‬ ‫העדים והמומחים מטעם הצדדים‬ ‫לתמיכה בעמדתה גבי שאלת סיווגה של פנסיית נכות המשולמת על ידה וזכותה של קרן‬ ‫‪.32‬‬ ‫פנסיה חדשה לתבוע שיבוב מהמזיק בגינה הגישה מקפת‪ :‬חוות דעת מומחה מטעם רו"ח דורון‬ ‫שורר‪ ,‬לשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר והממונה על אגף שוק ההון; חוות דעת של‬ ‫מומחית ותצהיר עדות ראשית מטעם גב' נילי בלושטיין‪ ,‬סמנכ"ל מקפת; חוות דעת אקטואריות‬ ‫שנערכו על ידי אקטואר הקרן ‪ -‬מר איתי וייס‪ .‬שלושתם העידו במשפט‪.‬‬ ‫עדי התובע והנתבעת העידו גם לעניין אובדן זכויות הפנסיה בתיק העיקרי‪ :‬סוכן הביטוח יריב‬ ‫אבני מטעם התובע ומר שלמה ברכה‪ ,‬כלכלן מטעם הנתבעת‪.‬‬ ‫‪ 14‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫חוות דעתו ועדותו של רו"ח דורון שורר‬ ‫‪.33‬‬ ‫רו"ח שורר שימש בין השנים ‪ 1995‬ל – ‪ 1998‬כמפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון‪,‬‬ ‫ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ועל פי עדותו נטל חלק בעיצוב הרפורמה בשוק קרנות הפנסיה‬ ‫בישראל באותן שנים‪ .‬חוות דעתו עוסקת בסוגיית מהותה ומעמדה של קרן פנסיה מקיפה חדשה‬ ‫בהשוואה להסדרי ביטוח בחברה ביטוח מסחרית ובזכות השיבוב העומדת לה על פי חוק ההטבה‪.‬‬ ‫להשקפתו‪ ,‬קרן פנסיה וחברת ביטוח נבדלות זו מזו במישורים רבים ובמיוחד במודל נטילת‬ ‫הסיכון והנשיאה בו‪ ,‬יחסי הגומלין בין המבטחים לחברת הביטוח לעומת חברות בקרן פנסיה‪,‬‬ ‫ההתקשרות החוזית האישית הנוצרת בין מבוטח וחברת ביטוח במנותק משאר המובטחים של‬ ‫אותה חברה‪ ,‬הרגולציה החלה על כל אחד מהגופים ועוד‪ .‬בעיניו קרן פנסיה משולה למעין‬ ‫"חשבון בנק" בו מנוהלים כספי העמיתים‪ .‬מאחורי חשבון זה אין הון עצמי של צד שלישי אלא‬ ‫כספי העמיתים עצמם מהווים את ההון הנושא בסיכון‪ .‬לעניין החברה המנהלת נטען שזו זכאית‬ ‫לדמי ניהול בלבד ששיעורם קבוע וידוע ומחויבת בהון עצמי מינימאלי המיועד להבטחת שירותי‬ ‫הניהול בלבד‪.‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬אין הבדל בין קרן פנסיה ותיקה לחדשה בכל הנוגע לזכות החזרה כמיטיבה מאחר‬ ‫והמאפיינים העיקריים שזיכו את קרנות הפנסיה הותיקות בזכות החזרה כלפי המזיקים מתקיימים‬ ‫גם בקרן פנסיה חדשה‪.‬‬ ‫בחקירתו הנגדית התקשה להתמודד עם התזה שהוצגה לו לפיה ניכוי תשלומי הפנסיה מהפיצוי‬ ‫הנזיקי מקום בו קיים מזיק החב בפיצוי כבמקרה של תאונת דרכים מביא לכך שהעמית אינו מקבל‬ ‫למעשה כל הטבה מעצם חברותו בקרן הפנסיה אלא ייתכן שאף להפך‪ :‬הסכום שמנוכה מהפיצוי‬ ‫הנזיקי עלול להיות גבוה יותר מסכום הפנסיה שישתלם לו בסופו של יום כך שמצבו עלול להיות‬ ‫גרוע יותר מזה של עמית שנפגע בתאונה בה לא ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי )ר' עדותו בעמ'‬ ‫‪ 761-762 ,756‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫חוות דעתה ועדותה של גב' בלושטיין‬ ‫‪.34‬‬ ‫גב' בלושטיין הגישה חוות דעת כמומחית בתחום הפנסיה ותצהיר עדות ראשית מתוקף‬ ‫תפקידה כסמנכ"ל מקפת‪ .‬בעדותה הפגינה בקיאות ומקצועיות בנושאים הנדונים בצד יושרה‬ ‫אישית‪.‬‬ ‫‪ 15‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בראייתה‪ ,‬תכליתה של תוכנית פנסיה הינה נטילת הסיכונים הרלבנטיים מהעמית הספציפי ופיזורם‬ ‫בין כלל העמיתים בקרן הפנסיה כש"מרכז הכובד" של ההסדר הוא החיסכון המיועד לגיל פרישה‬ ‫ובצידו קיימים הסדרים ביטוחיים לסיכונים אחרים שעלולים להתרחש במהלך תקופת העבודה‬ ‫דוגמת פטירה או נכות‪ ,‬שלא ניתן להפרידם מהמוצר הפנסיוני בכללותו )עמ' ‪ 654‬לפרוטוקול מיום‬ ‫‪.(22.2.10‬‬ ‫להשקפתה‪ ,‬הכיסוי הביטוחי בתוכנית פנסיה והן בחברת ביטוח אינו עניין של רווח כספי או של‬ ‫פרס לניזוק אלא מיועד להגשמת תכלית אחת והיא השבת המצב לקדמותו‪ .‬לתכלית זו שני פנים‪:‬‬ ‫מצד אחד לא ניתן לרכוש רק כיסויים ביטוחיים כפי שניתן לעשות בחברות ביטוח ומצד שני לא‬ ‫ניתן להצטרף לתוכנית פנסיונית תוך ויתור על רכיב פנסיית הנכות והשארים אם כי עומדת לעמית‬ ‫אפשרות בחירה באשר לתמהיל של כל אחד מהרכיבים בהתאם לנתוניו האישיים והעדפותיו )ר'‬ ‫עמ' ‪ 674-675‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫משכך‪ ,‬היווצרות מצב בו בעקבות אירוע נזיקי אדם ירוויח יותר מכפי שהרוויח קודם לכן או שהיה‬ ‫אמור להרוויח קודם‪ ,‬תביא למצב בו לנכים לא יהיה אינטרס לשוב למעגל העבודה וזאת על‬ ‫חשבונם של עמיתים אחרים‪ ,‬מצב שברי כי אינו רצוי לקרן הפנסיה )עמ' ‪ 700‬לפרוטוקול‬ ‫‪.(22.2.10‬‬ ‫גב' בלושטיין הבהירה שדמי הסיכון המופרשים לטובת הכיסויים הביטוחיים אינם משמשים ככלי‬ ‫להפקת רווחים עבור החברה המנהלת אלא מושקעים יחד עם יתר נכסי קרן הפנסיה ומשמשים‬ ‫נדבך לאיזון האקטוארי לו מחויבת הקרן )ר' סעיפים ‪ 27-29‬לחוות הדעת ועמ' ‪ 722‬לפרוטוקול‬ ‫‪ .(22.2.10‬מאחר וקיומו של אירוע מזכה דוגמת נכות או פטירה ביחס לעמית מסוים משפיע על‬ ‫זכויותיהם של כלל העמיתים‪ ,‬מחויבת קרן הפנסיה למצות האפשרות למימוש הזכויות להשבת‬ ‫התשלומים מהגורם האחראי )המזיק( לטובת כלל העמיתים‪.‬‬ ‫בחקירתה הנגדית הסכימה להגדרה שהוצגה לה על ידי בא כוח התובע לפיה קרן פנסיה היא מוצר‬ ‫שמשלב חיסכון פנסיוני ומרכיבים ביטוחיים למקרה של אובדן כושר עבודה ומוות )עמ' ‪651‬‬ ‫לפרוטוקול ‪ (22.2.10‬וציינה ש‪":‬בקרן הפנסיה יש כיסוי ביטוחי גם למקרה של מוות וגם למקרה‬ ‫של נכות וגם אלמנט של חיסכון לפרישה" )עמ' ‪ 679‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫‪ 16‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫עוד הסבירה שדמי הסיכון מופחתים מהפרשות העובד והמעביד לקרן הפנסיה באופן שחלק‬ ‫מהסכום מופנה לרכישת החיסכון הפנסיוני וחלק אחר לרכישת הכיסויים הביטוחיים‪ .‬דמי הסיכון‬ ‫גבי כל מבוטח מחושבים באופן מקצועי על בסיס נתונים אקטואריים בהתאם למין ולקבוצת הגיל‬ ‫של העמית ונגזרים מנתונים סטטיסטיים כלליים גבי תמותה‪ ,‬סיכוני נכות וכיו"ב )עמ' ‪657-658‬‬ ‫לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫גב' בלושטיין אישרה בעדותה שקרן הפנסיה מציבה בפני המבקשים להצטרף אליה אפשרות‬ ‫בחירה בין עשרה מסלולים שונים שמכילים בדרך כלל אותם רכיבים שרק תמהילם שונה כך‬ ‫שהפערים ברכיבים מסוימים בין מסלול למסלול עשויים להגיע כדי עשרות אחוזים )עמ' ‪675‬‬ ‫לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫בחקירתה הנגדית הובהר לראשונה שתביעת מקפת מבקשת להתפרש על פני שלושה מרכיבים‪:‬‬ ‫פנסיית הנכות ששולמה בעבר‪ ,‬פנסיית הנכות שתשולם עד הגיע התובע גיל ‪ 65‬ופנסיית הזיקנה‬ ‫שתשולם לו מגיל ‪ 65‬ואילך )עמ' ‪ 720‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬לעמדתה יש לראות את פנסיית‬ ‫הזיקנה כתוצר של דמי הגמולים הרעיוניים המופרשים לטובת התובע כיום בעודו מקבל פנסיית‬ ‫נכות ובלשונה‪" :‬דמי הגמולים למעשה הם פנסיית הזיקנה העתידית" )עמ' ‪ 720‬לפרוטוקול‬ ‫‪.(22.2.10‬‬ ‫עוד הוברר שהסכום הנתבע בגין פנסיית הזיקנה )כ – ‪ (₪ 307,000‬חושב בהתייחס לתשלומו‬ ‫לתובע מגיל ‪ 65‬ועד תוחלת חיים רגילה דהיינו גיל ‪ 80‬לערך‪ .‬משהועמדה על כך שתוחלת חייו של‬ ‫התובע במצבו הבריאותי תהא בהכרח קצרה יותר הודתה כי הנחה שכזו תשנה את תוצאת החישוב‬ ‫)עמ' ‪ 720-721‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫בכל הנוגע לעצם קיומה של זכות שיבוב במקרה בו הנכות מקורה בתאונת דרכים העידה גב'‬ ‫בלושטיין שפנסיית הנכות תשולם לעמית במלואה ללא קיזוז תשלומים המשולמים לו ממקורות‬ ‫אחרים אך מבלי שיהיה בכך כדי למנוע מקרן הפנסיה לתבוע בשלב מאוחר יותר שיבוב מהמזיק‪.‬‬ ‫עוד אישרה כי מדיניות שיבוב זו לא מצאה ביטויה בכתובים‪ ,‬לרבות במידע המועבר לסוכני‬ ‫הביטוח )עמ' ‪ 694‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫משהתבקשה להתייחס לסממנים החיצוניים הדומים בין מסמכי מגדל חברה לביטוח בע"מ ובין‬ ‫מסמכי קרן הפנסיה השיבה כי הגם שנעשים מאמצים להבדיל ולאבחן בין הקטגוריות השונות‬ ‫‪ 17‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫עדיין מדובר במסמכים המופקים על ידי אותה מערכת מידע וככאלה נושאים סממנים חיצוניים‬ ‫דומים )עמ' ‪ 706-707‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫קרנות הפנסיה החדשות ומאפייניהן העיקריים‬ ‫לצורך הכרעה בסוגייה המשפטית‪ ,‬יש חשיבות לתאר את הרקע להקמתן של קרנות‬ ‫‪.35‬‬ ‫הפנסיה החדשות ומאפייניהן העיקריים‪.‬‬ ‫בשנות החמישים של המאה הקודמת הוקמו על ידי ההסתדרות הכללית קרנות פנסיה שנחלקו‬ ‫לשני סוגים‪ :‬הראשון )שהיה בשעתו נפוץ יותר( ‪" -‬פנסיית יסוד" שכללה ביטוח זקנה ופנסיית‬ ‫שארי פנסיונר בלבד; והשני ‪" -‬פנסיה מקיפה" שכללה בנוסף לרכיבי פנסיית היסוד גם ביטוח‬ ‫פנסיוני למקרה של נכות ופנסיה לשארי עובד )להבדיל משארי פנסיונר(‪ ,‬היא מתכונת הפנסיה‬ ‫שהשתרשה ומוכרת לנו עד היום‪.‬‬ ‫קרנות הפנסיה הותיקות התנהלו במתכונת של אגודה שיתופית ללא כוונת רווח‪ .‬לכל קרן היה‬ ‫תקנון משלה אך ניתן לזהות קווי מיתאר משותפים לכל הקרנות )ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ'‬ ‫‪ 629-635‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬ועדותו של מר ברכה בעמ' ‪ 529-531‬לפרוטוקול ‪:(20.12.09‬‬ ‫ הקרנות התנהלו כישות משפטית אחת ללא הפרדה בין השדרה הניהולית של קרן הפנסיה ובין‬‫חשבונות הצבירה של העמיתים;‬ ‫ חישוב הפנסיה נעשה על פי שיטת הממוצעים או ע"פ השכר בשלוש השנים האחרונות לעבודה‪,‬‬‫שיטות תשלום שבהעדר מנגנון איזון אקטוארי מתאים גררו את הקרנות לגירעונות אקטואריים;‬ ‫ הקבלה לקרן ספציפית נעשתה באופן אוטומטי על בסיס עצם ההשתייכות לארגון העובדים‬‫הרלבנטי ללא חיתום ובדרך כלל גם ללא בחינת מצב רפואי קודם‪ .‬מאידך‪ ,‬עובד לא יכול היה‬ ‫להצטרף לקרן על פי בחירתו אלא על פי מקום עבודתו או תחום עיסוקו )פועלי בניין‪ ,‬עובדי‬ ‫תעשייה וכיו"ב(;‬ ‫ אפשרות הבחירה של העמית הייתה בין שני מסלולים בלבד ‪ -‬פנסיית יסוד או פנסיה מקיפה;‬‫ השקעת כספי העמיתים נעשתה באגרות חוב ממשלתיות ייעודיות לפי הוראות משרד האוצר‬‫ללא מתן שיקול דעת להנהלת הקרן‪.‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫כתוצאה מהתנהלותן והכשל האקטוארי המובנה באופן חישוב הזכויות על ידן נקלעו‬ ‫קרנות הפנסיה הותיקות לגירעונות אקטואריים בגינם הורתה הממשלה ביום ‪ 29.3.95‬על סגירתן‬ ‫בפני קבלת עמיתים חדשים‪ .‬על מנת שעמיתי הקרנות כפי שקובעו באותה עת ושאריהם לא יעמדו‬ ‫‪ 18‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בפני שוקת שבורה החליטה הממשלה בשנת ‪ 2003‬על גיבוש תוכנית הבראה במסגרתה נקבע‬ ‫שלאותן קרנות הותיקות שתקבלנה על עצמן את יישום תוכנית ההבראה ותנוהלנה בניהול מיוחד‬ ‫על פי תקנון אחיד ‪ -‬יינתן סיוע ממשלתי על מנת לאפשר להן לעמוד בהתחייבויותיהן הקיימות‬ ‫והעתידיות כלפי עמיתיהן‪ .‬סגירת קרנות הפנסיה הותיקות הייתה פרק ראשון במהלך שנועד לעצב‬ ‫מחדש את השוק הפנסיוני בישראל‪ .‬המשך המהלך היה בפתיחתן של קרנות פנסיה חדשות מיום‬ ‫‪ 1.1.95‬תוך קביעת מנגנוני בקרה מתאימים לפיקוח על פעילותן וזאת על מנת שהכשלים שאותרו‬ ‫בפעולת הקרנות הותיקות‪ ,‬ובראשם חוסר האיזון האקטוארי‪ ,‬לא יחזרו על עצמם בעתיד )ר'‬ ‫הסקירה בבג"צ ‪ 4497/00‬הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שר האוצר‪ ,‬פ"ד נו )‪608 (3‬‬ ‫)‪.(2002‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫הוראות בדבר המסגרת הארגונית של קרנות הפנסיה החדשות‪ ,‬דרכי פעולתן וניהולן‬ ‫נקבעו תחילה בהחלטת הממשלה מיום ‪ 29.3.95‬ובתיקונים שונים שנערכו מעת לעת בתקנות מס‬ ‫הכנסה )כללים לאישור וניהול קופות גמל( התשכ"ד – ‪) 1964‬להלן תקנות מס הכנסה(‪ .‬בנקודה זו‬ ‫יובהר שקרן הפנסיה בה אנו דנים היא קרן פנסיה חדשה מקיפה כהגדרתה בתקנות מס הכנסה‬ ‫הזכאית לרכישת אג"ח מיועדות להבדיל מקרן פנסיה כללית שאינה נהנית מהטבה זו‪ .‬במקביל‬ ‫להטבות מהן נהנית קרן פנסיה מקיפה חדשה מוטלות עליה גם מגבלות סטטוטוריות דוגמת תקרת‬ ‫הסכום שניתן לבטח באמצעותה‪ ,‬הכיסויים הביטוחיים להם היא מחויבת ועוד‪.‬‬ ‫על מנת שלא להרחיב את היריעה יתר על המידה יצוין שבהמשך הדרך‪ ,‬כחלק מהרפורמה הכוללת‬ ‫שהונהגה בשוק ההון‪ ,‬הוסדרה פעילותן בחקיקה ראשית בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים‬ ‫)קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה – ‪ .2005‬מקורות נורמטיביים נוספים מהם ניתן להסיק גבי אופיין ומהותן‬ ‫של קרנות הפנסיה החדשות ניתן למצוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ב‪ :‬הודעת הפיקוח על עסקי הביטוח )ענפי‬ ‫ביטוח(‪ ,‬תשמ"ה – ‪ ,1985‬צו חוזה הביטוח )קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק(‪ ,‬התשמ"ו‬ ‫– ‪ ,1986‬ובחוזרים המוצאים מעת לעת על ידי הממונה על שוק ההון דוגמת חוזר פנסיה ‪2004/9‬‬ ‫שכותרתו "הוראות לניהול קרן חדשה" )מוצג תובע‪ 16/‬בתביעת מקפת(‪ .‬ממקורות נורמטיביים‬ ‫אלה‪ ,‬דברי ההסבר שנלוו לחקיקתם‪ ,‬חוות הדעת‪ ,‬העדויות וחומר הראיות ניתן לשרטט מספר‬ ‫קווים מאפיינים לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולדרך פעולתה שעיקריהם הרלבנטיים יובאו להלן‪.‬‬ ‫ניתן לסכם ולומר שקרן פנסיה חדשה מקיפה היא כלי פיננסי הנוצר על רקע יחסי עבודה‪,‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫מחויב לאיזון אקטוארי‪ ,‬ומשלב בתוכו שני מרכיבים שונים בטיבם‪ :‬חיסכון פנסיוני המקנה זכאות‬ ‫‪ 19‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫לקצבה חודשית בגיל הפרישה )להלן – פנסיית הזיקנה( וכיסויים ביטוחיים המקנים זכאות‬ ‫לתשלום קצבה חודשית במקרים של נכות או מוות בטרם הגעה לגיל פרישה )להלן – הכיסויים‬ ‫הביטוחיים(‪.‬‬ ‫קרן פנסיה חדשה מקיפה אינה בעלת אישיות משפטית עצמאית )ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ'‬ ‫‪ 670‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬ניתן לדמותה לשותפות המחזיקה ב"קופה" משותפת בה נצברים כספי‬ ‫העמיתים‪ ,‬חברי השותפות‪ .‬כספים אלה‪ ,‬בצירוף התשואה שהשיגו באמצעות אג"ח מיועדות‬ ‫המונפקות על ידי המדינה והשקעות חיצוניות‪ ,‬משמשים לביצוע התשלומים לכל עמיתי הקרן‬ ‫בקרות האירוע המזכה הרלבנטי לכל עמית‪ :‬פרישה מעבודה‪ ,‬נכות או מוות‪ .‬הגשמתה של תכלית‬ ‫זו לאורך שנים וביחס לכל העמיתים מחייבת איזון אקטוארי בכל נקודת זמן במישור פנסיית‬ ‫הזיקנה והן במישור הכיסויים הביטוחיים )ר' חוות הדעת של גב' בלושטיין ורו"ח שורר(‪.‬‬ ‫תקנון קרן הפנסיה מהווה את מערכת הכללים על פיהם פועלים קרן הפנסיה‪ ,‬החברה המנהלת‬ ‫והעמיתים‪ .‬התקנון‪ ,‬שהוא כלי משפטי המקנה זכויות ומטיל חובות באופן שוויוני‪ ,‬ניתן לשינוי‬ ‫בכל עת מבלי ששינוי זה מותנה בהסכמת העמיתים אלא באישור משרד האוצר בלבד )ר' חוות‬ ‫דעתו של רו"ח שורר(‪ .‬אפשרות שינוי התקנון והתאמתו מעת לעת בשים לב להתחוללותם של‬ ‫שינויים דמוגרפיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תעסוקתיים‪ ,‬חקיקתיים מבטאת את עיקרון הדינאמיות המאפיין קרן‬ ‫פנסיה‪ ,‬דינאמיות המתחייבת מאליה בשים לב לכך שההתקשרות בינה ובין כל אחד מעמיתיה‬ ‫נפרשת או עשויה להתפרש על פני עשרות שנים‪.‬‬ ‫קרן פנסיה אינה אפיק השקעה רגיל בו יכול כל אדם להשקיע כספים כאוות נפשו וכמידת יכולתו‬ ‫ולמשוך אותם בכל עת שירצה כפי שניתן לעשות בבית השקעות או בבנק )ר' עדותה של גב'‬ ‫בלושטיין עמ' ‪ 653‬לפרוטוקול ‪ 22.2.10‬ועדותו של מר ברכה בעמ' ‪ 535‬לפרוטוקול ‪.(20.12.09‬‬ ‫קרן פנסיה מושתתת בראש ובראשונה על כך שהתגמולים המועברים אליה מקורם ביחסי עבודה‪,‬‬ ‫בין שיהיה זה עובד שכיר ובין שיהיה זה עובד עצמאי‪ ,‬שתקרתם מוגבלת על ידי המחוקק ועיקר‬ ‫תכליתה היא הבטחת רמת חייהם והכנסתם של עמיתיה ובני ביתם במועד בו לא יהיה ביכולתם‬ ‫להמשיך ולעבוד‪ :‬ברוב המקרים על רקע גיל )זוהי פנסיית הזיקנה( ולעיתים על רקע מצב בריאותי‬ ‫או חלילה פטירה בטרם עת )אלו הן פנסיות הנכות והשארים‪ ,‬ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ'‬ ‫‪ 654-655‬בפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫‪ 20‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫רכיב החיסכון הפנסיוני מהווה אחוז מסוים משכר עבודתו של העמית המופרש על ידי העמית‬ ‫ומעבידו מדי חודש )הפרשות אלו ייקראו יחד – דמי גמולים( ומיועד‪ ,‬ברובו‪ ,‬ליצירת פנסיית‬ ‫הזיקנה‪ .‬קרן הפנסיה אינה מתחייבת בפני העמית במועד הצטרפותו לשורותיה לסכום הפנסיה‬ ‫המדויק שישולם לו במועד פרישתו‪ .‬גובה פנסיית הזיקנה נקבע רק במועד הפרישה בפועל על פי‬ ‫יתרתם הצבורה של דמי הגמולים והרווחים שנצברו עליה נכון למועד הפרישה‪ ,‬מצבת כלל‬ ‫התחייבויותיה ונכסיה של הקרן במועד התגבשות הזכאות לפנסיה והתקנון התקף באותו מועד )ר'‬ ‫עדותה של גב' בלושטיין בעמ' ‪ 607-609‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬ובעמ' ‪ 677‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬זהו‬ ‫אחד המנגנונים המבטאים את האיזון האקטוארי לו מחויבת קרן הפנסיה‪.‬‬ ‫דמי הגמולים המופרשים באופן שוטף אינם מועברים במלואם לטובת רכיב החיסכון הפנסיוני‬ ‫של העמית‪ ,‬שכן מהם קרן הפנסיה מפחיתה שני סכומים‪ :‬דמי ניהול ודמי סיכון‪.‬‬ ‫דמי הניהול‪ ,‬ששיעורם קבוע בדין‪ ,‬מועברים לחברה המנהלת שהינה תאגיד בעל אישיות משפטית‬ ‫עצמאית ונפרדת מזו של קרן הפנסיה והיא המופקדת על הפן הניהולי והמקצועי של קרן הפנסיה‪.‬‬ ‫החברה המנהלת נדרשת לקבלת רישיון מבטח )לביטוח פנסיה( מטעם הממונה על שוק ההון )ר'‬ ‫עדותה של גב' בלושטיין עמ' ‪ 713‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬כן נדרשת החברה המנהלת להון עצמי‬ ‫משלה‪ ,‬נפרד מכספי העמיתים בקרן הפנסיה‪ ,‬המיועד להבטחת שירותי הניהול‪.‬‬ ‫דמי הסיכון )"ריסק"( מיועדים לרכישת הכיסויים הביטוחיים למקרי נכות או מוות )ר' עדותה של‬ ‫גב' בלושטיין עמ' ‪ 657‬לפרוטוקול ‪ (22.2.10‬ומחושבים על פי נתונים סטטיסטיים ואקטואריים‬ ‫בהתאם לקבוצות הגיל והמין אליהן משתייך העמית הספציפי‪ .‬שיעור דמי הסיכון הנגבים מהעמית‬ ‫מובאים לידיעתו בצמוד לתקנון הקרן ובדיווח האישי הנמסר לו )ר' מוצג תובע‪ 16/‬ועדותה של‬ ‫גב' בלושטיין בעמ' ‪ 656-657‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬העלות המירבית של הכיסויים הביטוחיים‬ ‫)לשכירים ועצמאיים כאחד( נגזרת מדמי הגמולים ומכאן נגלה קיומם של קשר גומלין או זיקה בין‬ ‫רכיב החיסכון הפנסיוני ובין רכיב הכיסויים הביטוחיים )ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ' ‪654‬‬ ‫לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫פן נוסף הרלבנטי לנושא הכיסויים הביטוחיים הוא נושא החיתום ‪ -‬קרנות הפנסיה החדשות‬ ‫פתוחות בפני כל עובד‪ ,‬שכיר או עצמאי‪ ,‬המבקש להצטרף אליהן אם כבודד ואם במסגרת קבוצה‪,‬‬ ‫ולחלופין לעובד המבקש לעבור מקרן אחרת בכפוף להוראות החוק‪ .‬זאת בניגוד לקרנות הפנסיה‬ ‫‪ 21‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫הותיקות שהיו מחויבות לקבל כל עובד שחל עליו ההסכם הקיבוצי הרלבנטי )ר' עדותו של מר‬ ‫ברכה בעמ' ‪ 529-530‬לפרוטוקול ‪ .(20.12.09‬נגישות זו הביאה את קרנות הפנסיה החדשות לערוך‬ ‫בשנים האחרונות חיתום מלא למבקשים להצטרף אליהן‪ ,‬שמטרתו לסנן את אותם מועמדים‬ ‫שצירופם עלול להעמיד ב"סיכון יתר" את קרן הפנסיה‪ .‬הסינון האמור יכול לבוא לידי ביטוי‬ ‫בהארכת תקופת האכשרה‪ ,‬החרגת מצב רפואי או דחייה מלאה )ר' מוצג תובע‪ 5/‬ועדותה של גב'‬ ‫בלושטיין‪ ,‬עמ' ‪ 659-660‬לפרוטוקול מיום ‪.(22.2.10‬‬ ‫עמית בקרן פנסיה חדשה מקיפה‪ ,‬בניגוד למוצרים פנסיונים אחרים‪ ,‬אינו יכול "לוותר" במועד‬ ‫הצטרפותו על רכיב הכיסויים הביטוחיים למקרי נכות‪/‬מוות )ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ'‬ ‫‪ 637‬לפרוטוקול ‪ .(9.2.10‬כיסויים אלה מהווים חלק אינטגראלי מהמוצר הפיננסי בכל אחד‬ ‫מהמסלולים הרבים שמציעה קרן הפנסיה לעמיתיה ורק התמהיל בין שיעור מרכיב החיסכון ובין‬ ‫רכיב הכיסויים הביטוחיים משתנה בהתאם למצבו האישי של העמית והעדפותיו )ר' סעיף ‪23‬‬ ‫לחוות דעתה של גב' בלושטיין ועדותה בעמ' ‪ 674-676‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬ ‫במקרה של התממשות סיכון הנכות באופן שעמית מסוים זכאי לפנסיית נכות הרי שהתקנון‬ ‫הרלבנטי לעניינו הוא זה שהיה בתוקף במועד בו החל לקבל פנסיית נכות וימשיך לחול עליו גם‬ ‫בעת שיגיע לגיל פרישה )ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ' ‪ 602‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬ועדותו של‬ ‫רו"ח שורר עמ' ‪ 743‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬בניגוד לפנסיית הזיקנה‪ ,‬ששיעורה אינו מובטח מראש‬ ‫ונקבע רק במועד פרישת העמית בפועל‪ ,‬שיעורה של פנסיית הנכות קבוע בתקנון כאחוז מסוים‬ ‫משכר העמית שאינו עולה על ‪ 75%‬מהמשכורת הקובעת‪ .‬פנסיית נכות מוצמדת מרגע תשלומה‬ ‫למדד המחירים לצרכן ומתעדכנת בהתאם לעודף או לגירעון אקטוארי )ר' עדותה של גב'‬ ‫בלושטיין בעמ' ‪ 609 ,605‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬שורות ‪ .(16-20‬הכיסוי הביטוחי לסיכוני נכות כולל‬ ‫בחובו באופן אוטומטי רכיב של "שחרור מפרמיה" דהיינו‪ :‬עמית הזכאי לפנסיית נכות לא יידרש‬ ‫להמשיך ולהפריש דמי גמולים לטובת צבירת פנסיית הזיקנה ואלה ייזקפו רעיונית לזכותו עד‬ ‫הגיעו לגיל פרישה על מנת להקנות לו באותו מועד את פנסיית הזיקנה )ר' עדותה של גב'‬ ‫בלושטיין בעמ' ‪ 622 ,614 ,610‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬ ‫הקווים הכלליים שצוירו לעיל אינם מתיימרים לשקף את מלוא דמותה של קרן פנסיה‬ ‫‪.39‬‬ ‫מקיפה חדשה אך נראה שיש בהם כדי להבהיר שגם אם נותרו מספר נקודות דמיון בין קרנות‬ ‫הפנסיה הותיקות לחדשות הרי שאפשר ונקודות השוני עולות עליהן וביניהן ניתן למנות את‪:‬‬ ‫‪ 22‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫הפקדת ניהול קרן הפנסיה בידי גורם מקצועי‪ ,‬חיצוני לקרן; חיובה של קרן הפנסיה לשמור על‬ ‫איזון אקטוארי בכל עת תוך שימוש בכלים סטטיסטיים; קביעת שיעור של דמי סיכון ספציפיים‬ ‫לכל קבוצת עמיתים על בסיס מין וגיל תוך שימוש בלוחות אקטואריים; היעדר התחייבות‬ ‫לתשלום פנסיית זיקנה בסכום מסוים אלא קביעתה על פי צבירה בפועל ושאר הנסיבות‬ ‫הרלבנטיות במועד הפרישה; עריכת חיתום ובחינת מצב רפואי עובר להתקשרות; פתיחת שוק‬ ‫קרנות הפנסיה לתחרות חופשית ולמעבר עמיתים על פי בחירתם; מתן חופש בחירה לעמיתים‬ ‫באשר לזהות הקרן ולבחירת מסלול התוכנית הפנסיונית בתוך הקרן שנבחרה על ידם מבין כעשרה‬ ‫מסלולים אפשריים על פי נתוניהם האישיים והעדפותיהם וכיו"ב‪.‬‬ ‫הבדלים אלה‪ ,‬שבחלקם יורדים לשורשם של דברים ובייחוד סוגיית האיזון האקטוארי‪ ,‬הציפו‬ ‫בשנים האחרונות את השאלה מהי ההצדקה המוסרית שנותרה‪ ,‬אם נותרה‪ ,‬לשיבוב קרן פנסיה‬ ‫המתנהלת על פי עקרונות אקטואריים שבביצוע תשלומים לעמיתיה אין היא עושה יותר מאשר‬ ‫החזרת הפרמיה שקיבלה במשך השנים מהעובדים והמעבידים )ר' קציר בעמ' ‪.(1433‬‬ ‫אם נדמה את שוק הפנסיה והביטוח לציר עליו מצד אחד נמצאות קרנות הפנסיה הותיקות ומצד‬ ‫שני מצויים ההסדרים הביטוחיים בחברת הביטוח המסחריות אפשר ונמצא שקרנות הפנסיה‬ ‫החדשות מצויות כיום בנקודה קרובה יותר לחברות הביטוח המסחריות מאשר לקרנות הפנסיה‬ ‫הותיקות‪ .‬כה קרוב עד כי לעיתים האבחנה המהותית ביניהן קשה ‪ -‬ובראי השיקולים שהנחו את‬ ‫הפסיקה בעבר ‪ -‬ספק אם עוד נחוצה‪ .‬בערעור אטיאס הובעה העמדה שנוכח ההתפתחויות שחלו‬ ‫בדיני הנזיקין מאז הלכת בידה נ' רובין הרי שבאותם מקרים של אובדן כושר השתכרות או פטירה‬ ‫קשה למצוא הבדלים משמעותיים בין תשלומים המשתלמים מכוח חוזה ביטוח לבין תשלומי‬ ‫פנסיה המשתלמים על ידי קרן פנסיה שפועלת על פי עקרונות אקטואריים )ר' עמ' ‪ 15‬לערעור‬ ‫אטיאס(‪.‬‬ ‫מן הכלל אל הפרט‪ :‬מעמד תשלומי פנסיית הנכות המשתלמים לתובע‬ ‫‪.40‬‬ ‫מקובלת עליי בעיקרה עמדת התובע לפיה אין ליתן למונח "חוזה ביטוח" המופיע‬ ‫בפקודת הנזיקין את הפרשנות והמשמעות הקבועה לאותו מונח בחוק חוזה ביטוח שנחקק בשנת‬ ‫‪ 1981‬ונועד להסדיר נושאים אחרים ולהגן על אינטרסים שונים מאלה שעומדים בבסיס דיני‬ ‫הנזיקין )השוו‪ :‬ע"א ‪ 391/89‬וייסנר נ' אריה חברה לביטוח‪ ,‬פ"ד מז )‪.(1993) 837 (1‬‬ ‫‪ 23‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫באספקלריה זו‪ ,‬הנוגעת לתכלית החקיקה‪ ,‬יש לראות גם את הוצאת התקשרותן של קרנות הפנסיה‬ ‫כמבטחות )במעמדן כקופות גמל לקיצבה( מגדר חוק חוזה ביטוח על הסדריו הפרוצדוראליים‬ ‫ומאפייניו הייחודיים כאמור בסעיף ‪ 1‬לצו חוזה הביטוח )קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול‬ ‫החוק(‪ ,‬התשמ"ו – ‪.1986‬‬ ‫כבר צוין שהפסיקה העניקה למונח "חוזה ביטוח" הקבוע בסעיף ‪ 86‬לפקודה פרשנות‬ ‫‪.41‬‬ ‫רחבה הבוחנת את מהותו של ההסדר הספציפי ותכליתו ולא מצאה להגבילו לסוגים מסוימים של‬ ‫ביטוח או להכפיפו למבחנים טכניים גרידא דוגמת זהות הגוף המשלם או מתכונת ביצוע התשלום‪.‬‬ ‫בחינת ההסדר גבי הכיסוי הביטוחי לסיכוני נכות בתקנון קרן פנסיה חדשה ובכלל זה הפרק‬ ‫הרלבנטי בתקנון הספציפי התקף גבי התובע מעלה כי גלומים בו מאפיינים מהותיים של ביטוח‬ ‫במובנו הרחב‪ ,‬מאפיינים שאפשר ויש בהם כדי לענות על אותם צרכים ורבדים שחוזה ביטוח‬ ‫מיועד למלא והדברים באו לידי ביטוי בתצהירו של מר אבני ובעדותו‪.‬‬ ‫מר אבני עובד כסוכן ביטוח בסוכנות הביטוח "דוידוף" ובין היתר שימש כסוכן הביטוח‬ ‫‪.42‬‬ ‫של חברת מארסק‪ ,‬מעסיקתו של התובע בעת הרלבנטית‪ .‬מתוקף תפקידו טיפל מר אבני‪ ,‬אישית‪,‬‬ ‫בתיק הביטוחים של התובע ממועד תחילת עבודתו בחברה‪.‬‬ ‫מר אבני העיד כי משיקולים לגיטימיים של תכנון מס הציע לתובע לפצל את ביטוח שכרו‪ ,‬שעמד‬ ‫על ‪ ,₪ 15,000‬בין ביטוח מנהלים ובין קרן פנסיה באופן שכבר פורט‪ .‬שתי התוכניות כללו‬ ‫מרכיבים חיסכון לפרישה וביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור של עד ‪75%‬‬ ‫מהמשכורת הקובעת‪ .‬בכל הנוגע למקרה פטירה הסביר מר אבני כי ההסדרים בין שתי התוכניות‬ ‫נבדלים זה מזה‪ :‬ביטוח המנהלים מעניק תשלום חד פעמי בסך של ‪ ₪ 500,000‬ואילו קרן הפנסיה‬ ‫מעניקה פנסיית שארים המשתלמת כקצבה חודשית לילדים עד הגיעם לגיל ‪ 21‬ולאלמנה עד סוף‬ ‫חייה‪.‬‬ ‫בעדותו הסביר שמתן אפשרות לגורמים מבטחים לתבוע מהמזיק שיבוב בגובה התשלומים‬ ‫המשולמים על ידם למבוטח‪ ,‬תוך קיזוז מקביל של אותם סכומים מהפיצוי המשולם על ידי המזיק‬ ‫לניזוק עצמו‪ ,‬פירושה ‪ -‬שהגורם המבטח לא העניק למבוטח כיסוי ביטוחי אמיתי באותן נסיבות‬ ‫אלא רק הלוואה או מעין סוג של מימון )עמ' ‪ 306‬לפרוטוקול ‪.(14.9.09‬‬ ‫‪ 24‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בנוסף הבהיר שבשתי התוכניות בהן חבר התובע קיים ההסדר לפיו מבוטח שמקבל פנסיית נכות‬ ‫מלאה ישוחרר מהמשך תשלום הפרמיות‪ :‬בפוליסת ביטוח המנהלים ההטבה נרכשת תמורת‬ ‫תשלום המנוכה מדמי הגמולים ואילו בקרן הפנסיה מדובר בהטבה מובנית )עמ' ‪ 329‬לפרוטוקול‬ ‫‪.(14.9.09‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫מהאמור עולה שבניגוד להסדר הפנסיוני הכפוי שנדון בהלכת בידה נ' רובין הרי שההסדר‬ ‫כאן היה הסדר וולונטרי בו בא לידי ביטוי רצונו של הפרט‪/‬התובע להעביר הסיכונים אל קבוצה‬ ‫הכוללת פרטים רבים‪ .‬עצם העובדה כי ההסדר נעשה כפועל יוצא מיחסי עבודה אין בה כדי לגרוע‬ ‫או לפגום במניע בסיסי זה‪ ,‬אלא אפשר ויש בה כדי להדגיש את הרכיב הוולונטרי הנדרש שכן על‬ ‫אף העדר חיוב שבדין בעת הרלבנטית מצאו הצדדים לחוזה העבודה להעדיף‪ ,‬כל צד משיקוליו‪,‬‬ ‫הסדרים פנסיוניים וביטוחיים על פני דרך תגמול אחרת‪ ,‬מיידית יותר בטיבה‪ ,‬לעובד )ר' עדותו של‬ ‫מר אבני בעמ' ‪ 331-332‬לפרוטוקול ‪.(14.9.09‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫מאפיין רלבנטי נוסף הוא מחויבותה של קרן הפנסיה לאיזון אקטוארי בכל עת והדברים‬ ‫פורטו‪ .‬ספציפית גבי פנסיית הנכות בא האיזון האקטוארי לידי ביטוי בתשלום דמי סיכון באופן‬ ‫דיפרנציאלי לכל קבוצת מין וגיל על פי לוחות אקטואריים‪ ,‬בבירור מצב רפואי וחיתום‪ ,‬ובאותם‬ ‫מקרים של קרנות פנסיה קטנות יחסית גם בצורך לרכוש ביטוחי משנה )ר' עדותה של גב'‬ ‫בלושטיין בעמ' ‪ 662-665‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬בכך מתמלא הממד הסטטיסטי הנדרש לביסוסו‬ ‫של ביטוח‪ ,‬הנשען על חוק המספרים הגדולים‪ ,‬מימד שנעדר לעיתים מהסדרי קרנות הפנסיה‬ ‫הותיקות‪.‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫האופי המשפטי הנדרש לביסוס של חוזה ביטוח בא לידי ביטוי בעצם התקשרותו של‬ ‫העמית עם קרן הפנסיה‪ ,‬התקשרות שתחילתה במילוי טופס הצעה והמשכה בתקנון במעמדו‬ ‫המחייב כלפי כל הנוגעים בעניין כפי שפורט לעיל‪ .‬הגם שאין בידי לקבל את עמדת התובע‬ ‫המבקש ליתן משקל מכריע לפן הטכני‪/‬פורמאלי‪/‬חיצוני של ההתקשרות דוגמת הדמיון בפורמט‬ ‫המסמכים‪ ,‬השימוש בסמלילי חברת מגדל‪ ,‬מיקומם הפיזי של המשרדים‪ ,‬זהות בעלי התפקידים‬ ‫וכיו"ב הרי שלא ניתן להתעלם כליל מאותם סממנים ככל שהם נוגעים לבסיס ההתקשרות‪.‬‬ ‫מסמכי ההצטרפות היו משותפים לקרן הפנסיה ולביטוח המנהלים והתובע נדרש אך לציין מהו‬ ‫הסכום אותו הוא מבקש לבטח בכל אחד מהמסלולים תוך מתן מספר הוראות ספציפיות נוספות‬ ‫‪ 25‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫לכל תוכנית; מסמך ההצעה נשא את כל הסמלילים הרלבנטיים של חברת מגדל ללא הבחנה;‬ ‫טופס ההצעה נקט במונחים המשתייכים לשני ההסדרים באופן מעורב; הודעות חברת מגדל גבי‬ ‫אישור הצטרפותו של התובע לתוכנית מגדלור ולקרן הפנסיה נחזו כדומות ולא ניתן היה ללמוד‬ ‫מהן כשלעצמן כי יש שוני בסוג ההתקשרות )פוליסה לעומת תקנון(; הגם שלא ניתן היה ללמוד‬ ‫מפי התובע במצבו‪ ,‬כמקור ראשון‪ ,‬מה היה אומד דעתו עת נערכו מסמכי ההצטרפות על ידו‬ ‫הסביר מר אבני את נסיבות עריכת המסמכים וההסברים שנתן הוא בעצמו לתובע גבי משמעותם‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ :‬גם הבחינה המהותית והתכליתית של ההתקשרות המשפטית בין הצדדים‪ ,‬הגם שהיא‬ ‫נעשית באמצעות מה שמכונה "תקנון"‪ ,‬מובילה למסקנה שהכיסוי הביטוחי ביחס לסיכוני נכות‬ ‫בתקנון קרן הפנסיה הינו במהותו חוזה ביטוח‪ .‬כך‪ ,‬מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים שתקנון קרן‬ ‫הפנסיה מהווה מסמך משפטי המטיל חובות וזכויות על העמיתים‪ ,‬על קרן הפנסיה ועל החברה‬ ‫המנהלת והדברים פורטו והודגמו‪ .‬עוד אין חולק על כך שבקרות אירוע נכות מזכה "מתקבע"‬ ‫התקנון הרלבנטי כפי שהיה במועד האירוע על יחסי העמית אל מול קרן הפנסיה לעניין פנסיית‬ ‫הנכות והן לעניין פנסיית הזיקנה‪ .‬אותו תקנון‪ ,‬כמות שהוא‪ ,‬ממשיך ומחייב את כל הצדדים לו עד‬ ‫מיצוי מלוא זכויות העמית הרלבנטי ושאריו‪ ,‬מבלי שיהא בכוחם של שינויים שבוצעו בתקנון קרן‬ ‫הפנסיה לאחר מועד האירוע כדי להשפיע על זכויותיהם‪ ,‬יהיו השינויים אשר יהיו )ר' עדותה של‬ ‫גב' בלושטיין בעמ' ‪ 602-603‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬ ‫בשים לב לכך שממועד קרות האירוע המזכה מכוחו משתלמת פנסיית הנכות מתקבע התקנון‬ ‫במישור היחסים שבין העמית הנכה וקרן הפנסיה ואינו ניתן עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים‪,‬‬ ‫אפשר ונשמט הבסיס לטענת קרן הפנסיה לפיה התקנון הוא כלי משפטי העומד בפני עצמו‬ ‫ששינויו אינו טעון להסכמת העמית‪ ,‬כטענת מקפת המבקשת לראות בסממן זה משום אמצעי‬ ‫מבדיל בין ההסדר בקרן הפנסיה לעומת חוזה ביטוח בחברת ביטוח‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה אין עוד הבדל של ממש בין "חוזה ביטוח" בחברת ביטוח מסחרית שתנאיו קבועים‬ ‫מראש ובין "חוזה ביטוח" המוגשם באמצעות "תקנון" שתנאיו הספציפיים גבי עמית ספציפי‬ ‫מתגבשים ואינם ניתנים עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים ממועד אירוע הנכות ואילך‪ .‬לכך‬ ‫מצטרפת העובדה שממועד קרות אירוע הנכות ותשלומה של פנסיית הנכות פטור התובע מתשלום‬ ‫דמי גמולים )פרמיה( ביחס לפנסיית הנכות והן ביחס לפנסיית הזיקנה‪ .‬בכך מתמלא פן נוסף של‬ ‫האלמנט הביטוחי בכיסויים הביטוחיים אותם מספקת קרן הפנסיה‪.‬‬ ‫‪ 26‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫בחינת נסיבות העניין הספציפי מבליטה במיוחד את האלמנט הביטוחי הגלום בפנסיית‬ ‫‪.46‬‬ ‫הנכות‪ :‬מדובר בעמית אשר ההפרשות משכרו לטובת קרן הפנסיה נעשו במשך מספר חודשים‬ ‫מועט והסתכמו באלפים בודדים של שקלים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬זכאי התובע במצבו לתגמולים בשיעורם‬ ‫המקסימאלי‪ ,‬אם בדמות פנסיית הנכות ואם בדמות פנסיית הזיקנה שתגיע לו לאחריה בגינה אין‬ ‫הוא נדרש עוד להפריש דמי גמולים‪ ,‬בשיעור כולל העולה על ‪.₪ 2,000,000‬‬ ‫ניתן לומר שמאחר וגם קרן הפנסיה קובעת את שיעור דמי הסיכון של עמיתיה על בסיס מאפיינים‬ ‫אקטואריים כלליים של גיל ומין‪ ,‬לוחות תמותה וסיכוני נכות יש בכך כדי להחליש את הטענה‬ ‫בדבר התקשרות היוצרת זיקה בין העמיתים כנבדלת מהתקשרות פרטנית ועצמאית הנעשית מול‬ ‫חברת ביטוח‪ .‬ייתכן שבעבר קרנות הפנסיה הענפיות‪ ,‬המקצועיות‪ ,‬היו מוכנות לקבל לשורותיהן‬ ‫עמיתים הסובלים ממצב בריאותי בעייתי או מנתונים רלבנטיים אחרים ולספוג את הנטל המובנה‬ ‫הכרוך בקבלתם של אלה בשים לב לאופיין הסוציאלי של הקרנות באותה עת‪ .‬כיום קרנות הפנסיה‬ ‫החדשות אינן מחויבות לכך ובאפשרותן לקבוע פרמיה גבוהה יותר‪ ,‬תקופת אכשרה ארוכה יותר‬ ‫או לדחות כליל את המועמדים הבעייתיים כפי שנוהגות גם חברות ביטוח מסחריות‪.‬‬ ‫ברי כי לא כל ההבדלים המובנים בין ההסדרים הקיימים בחברת ביטוח ובקרן פנסיה‬ ‫‪.47‬‬ ‫ניתנים להתאמה או להשלמה ואי אפשר שיהיו‪.‬‬ ‫בחינת מכלול הנתונים‪ ,‬המאפיינים והשיקולים הרלבנטיים שפורטו לעיל בראי סעיף ‪ 86‬לפקודת‬ ‫הנזיקין והפרשנות התכליתית הנדרשת לו מובילה למסקנה לפיה בנסיבות העניין יש לראות‬ ‫בתשלומי פנסיית הנכות מקרן הפנסיה "מקפת אישית" משום תשלומים המשתלמים לפי חוזה‬ ‫ביטוח ‪-‬‬ ‫פרק פנסיית הנכות כפי שהוא מובנה ומיושם בתקנון הקרן מהווה חלק מהכיסויים הביטוחיים‬ ‫אותם מקנה קרן פנסיה לעמיתיה להבדיל מאלמנט החיסכון הפנסיוני‪ .‬בעבור כיסויים ביטוחיים‬ ‫אלה משלמים העמיתים‪ ,‬ובכללם התובע‪ ,‬דמי סיכון המנוכים משיעור הפרשותיהם באופן‬ ‫דיפרנציאלי בהתאם למינם וגילם בכפוף ללוחות ונתונים אקטואריים באשר לסיכוני נכות ומוות‪.‬‬ ‫עם קרות אירוע המזכה ובכפוף לבחינת מצבם הבריאותי על ידי רופא הקרן פטורים העמיתים‬ ‫הזכאים לפנסיית נכות מהמשך תשלום הפרמיות וזאת ללא קשר לתקופה הצבירה שקדמה לאירוע‬ ‫הנכות )כפוף לתקופת אכשרה מינימאלית( וזאת מבלי שהדבר יגרע מזכותם לפנסיית הנכות‪,‬‬ ‫הזיקנה ואף פנסיית שארים לאחריה במקרה הצורך‪ .‬גובהה של פנסיית הנכות ידוע מראש במובן‬ ‫‪ 27‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫זה שהוא נקבע בהתאם לגובה השכר שבוטח עובר לאירוע המזכה ומוגבל ל – ‪ 75%‬משיעורו‪.‬‬ ‫מצבורם של סממנים אלה מעלה כי הסדר פנסיית הנכות מהווה למעשה הסדר ביטוחי לכל דבר‬ ‫ועניין‪ ,‬להבדיל מפנסיית הזיקנה שהינה במהותה חיסכון‪.‬‬ ‫סממני ההסדר הביטוחי בפוליסה "מגדלור" זהים בעיקרם להסדר אותו מקנה קרן הפנסיה במקרה‬ ‫של נכות‪ :‬גם בפוליסה זו מנותבים הכספים לחיסכון ולריסק בגינו משולמת פרמיה; הפרמיה‬ ‫מנוכית מתשלומי ההפרשות המופרשים על ידי המבוטח ומעבידו; שיעור הפרמיה המשולם על‬ ‫ידי המבוטח לרכישת הכיסויים הביטוחיים נגזר על פי נתונים אקטואריים; נדרש תשלום פרמיה‬ ‫למשך תקופה מינימאלית על מנת לייצר את תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת תגמולי הביטוח עם‬ ‫קרות האירוע המזכה; קיים פטור מתשלומי פרמיות עם קרות האירוע המזכה )בכפוף לסוג הכיסוי‬ ‫הביטוחי שנרכש(; מצבו הבריאותי של התובע נבחן לצורך אישור תשלום תגמולי הביטוח‬ ‫והתביעה לתשלום דמי הביטוח‪/‬פנסיית הנכות מוגשת באופן אחיד‪.‬‬ ‫בחינת מאפייניה של "מקפת אישית" כקרן פנסיה מקיפה חדשה מלמדת כי על אף שמה וזהותה‬ ‫כגוף המשלם הרי שבפועל ככל שהדבר נוגע לפנסיית הנכות מעניקה קרן הפנסיה כיסוי ביטוחי פר‬ ‫אקסלנס‪ .‬מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בין היתר ב‪ :‬חיובה לאיזון אקטוארי הנסמך על מקדמי‬ ‫גיל ומין‪ ,‬לוחות תמותה וסיכוני נכות‪ ,‬חיוב העמיתים בדמי סיכון בעבור רכישת הכיסויים‬ ‫הביטוחיים‪ ,‬תשלום פנסיית הנכות על פי שיעור קבוע מהשכר המבוטח ללא קשר לשיעור צבירת‬ ‫התגמולים עד מועד קבלתה‪ .‬גם תקנון קרן הפנסיה‪ ,‬שגם אם עובר לקרות האירוע המזכה ניתן‬ ‫לשינוי חד צדדי בידי קרן הפנסיה מבלי שתידרש הסכמת העמיתים‪ ,‬מתגבש סופית ממועד אירוע‬ ‫הנכות ועד למיצוי מלוא זכויות העמית ושאריו ואינו ניתן עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים‪.‬‬ ‫הצבת סממנים ומאפיינים אלה בגדר הפרשנות המרחיבה שניתנה למונח חוזה ביטוח כמשמעו‬ ‫בסעיף ‪ 86‬לפקודה‪ ,‬הבוחנת את תכליתו של ההסדר ומהותו‪ ,‬כמו גם העובדה שתשלומי פנסיית‬ ‫הנכות לתובע‪ ,‬ולשאר העמיתים הנכים הזכאים לכך‪ ,‬מייצגים למעשה את התממשותם של אותם‬ ‫סיכונים אקטואריים אותם צופה הקרן ולקראתם היא נערכת ע"י קביעתם של דמי הסיכון – כל‬ ‫אלה מובילים למסקנה כי בתשלומי פנסיית הנכות אין הקרן מיטיבה עם עמיתיה מעבר לתשלומי‬ ‫הפרמיה אותם היא גובה מכלל עמיתיה כפי שצוין בערעור אטיאס‪.‬‬ ‫‪ 28‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫אשר על כן אקבע כי עלה בידי התובע בנסיבות העניין להראות שתשלום פנסיית הנכות כמוהו‬ ‫כתשלום לפי חוזה ביטוח כמשמעו של מונח זה בסעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין וככזה אין להביאו‬ ‫בחשבון בשומת הפיצויים‪.‬‬ ‫בחינת קיומה של זכות שיבוב בגין תשלומי פנסיית הנכות על פי חוק ההטבה‬ ‫‪.48‬‬ ‫דיני הנזיקין מורים שאין להטיל על המזיק פיצוי העולה על הנזק שגרם‪ .‬פעם שנקבע שאין‬ ‫להפחית משיעור הפיצויים את שוויה של פנסיית הנכות אותה מקבל התובע ממקפת בהיותה‬ ‫תשלום לפי חוזה ביטוח מחד הרי שלא ניתן לחייב הנתבעת לשבב את מקפת בגין אותה הטבה‬ ‫מאידך שאם לא כן תצא הנתבעת‪ ,‬כמזיקה‪ ,‬מחויבת בכפל פיצוי ובכל מקרה בפיצוי העולה על‬ ‫הנזק שגרמה‪ .‬נראה שגם מקפת אינה טוענת לכך‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬תוצאה זו‪ ,‬שפירושה דחיית תביעת מקפת‪ ,‬מייתרת את הדיון בשאלת זכות השיבוב של‬ ‫מקפת אל מול הנתבעת כמזיקה וההערות שלהלן הינן בבחינת למעלה מן הנדרש בעניין זה‪.‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫את המקור הנורמטיבי לזכותה לתבוע שיבוב מהמזיקה שואבת מקפת במישרין מחוק‬ ‫ההטבה‪ .‬לעמדתה‪ ,‬אין הכרח שזכותה לתבוע שיבוב תצוין בתקנון הספציפי החל עליה מאחר‬ ‫ומדובר בזכות משפטית הקבועה בדין הכללי הגם שבאותו תקנון מוחרגים סוגי פיצוי או עוולות‬ ‫אחרים באופן מפורש‪ .‬זאת בניגוד לעמדת התובע הטוען להשתק או למניעות מכוח מצג ו‪/‬או‬ ‫המדיניות בה נקטה הקרן להלכה ולמעשה משך שנים עובר למיזוגה עם מקפת‪.‬‬ ‫נוכח התוצאה אליה הגעתי אשאיר הדיון בהיבט זה של הדברים לעת מצוא ואתמקד במספר‬ ‫הערות קצרות הנוגעות לחוק ההטבה באספקלריית המקרה שבפניי‪.‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫חוק ההטבה בא להשלים את הצלע החסרה במשולש היחסים מזיק ‪ -‬ניזוק ‪ -‬מיטיב‬ ‫במישור היחסים שבין המזיק למיטיב על מנת למנוע מצב לא רצוי בו הניזוק מקבל יותר מכפי‬ ‫נזקו מקרה בו ההטבה אינה מנוכה מהפיצויים או לחלופין מצב בו המזיק "נהנה" על חשבון‬ ‫המיטיב מקרה בו מופחתת ההטבה משיעור הפיצויים‪ .‬בד"נ ‪ 24/81‬חונוביץ נ' כהן פ"ד לח )‪(1‬‬ ‫‪ (1984) 431 ,413‬מסכם זאת השופט ברק כך‪:‬‬ ‫"המזיק משלם את מלוא הנזק ולא למעלה ממנו‪ ,‬אין מענישים אותו‪.‬‬ ‫הניזוק אינו מקבל פיצוי כפול‪ ,‬אין מעשירים אותו‪ .‬המיטיב מקבל את‬ ‫הטבתו חזרה‪ .‬ציפיותיו הסבירות מתגשמות ואין הוא נותן מתנת חינם‬ ‫למזיק‪ ,‬שביקרו אין הוא חפץ"‪.‬‬ ‫‪ 29‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫במטרה לשמור על שלמות ההסדר ועל סימטריות בין הצדדים קבע המחוקק בסעיף ‪ 4‬לחוק‬ ‫ההטבה‪ ,‬כחריג‪ ,‬שתשלום של מיטיב שהינו תאגיד העוסק בעסקי ביטוח ופעל לפי חוזה ביטוח לא‬ ‫יקנה למבטח זכות שיבוב לפי חוק ההטבה והרציונל לכך ברור‪ :‬מאחר ותשלום לפי חוזה ביטוח‬ ‫אינו בר ניכוי לפי סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין הרי שאין הוא בר תביעה לפי חוק ההטבה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 4‬לחוק ההטבה מוסיף וקובע חריג לחריג ולפיו‪:‬‬ ‫"‪...‬אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי ביטוח – למעט תאגיד‬ ‫המבטח את חבריו בלבד – ופעל לפי חוזה ביטוח עם הניזוק או‬ ‫המוטב‪ ,‬לא יהיה זכאי להיפרע לפי חוק זה‪"...‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫מקפת מבקשת להטיל יהבה על התיבה "תאגיד המבטח את חבריו בלבד" ומתוכה לבסס‬ ‫זכותה להיפרע מן המזיקה תוך שהיא מפנה בעניין זה לע"א ‪ 331/75‬מבטחים נ' פלאצ'י פ"ד לב‬ ‫)‪) 64 (2‬להלן – עניין פלאצי( שם נקבע שיש לראות את קרן הפנסיה של "מבטחים" )הישנה(‬ ‫כתאגיד המבטח את חבריו בלבד‪ .‬בראייתה של מקפת‪ ,‬בעניין זה כמו גם בעניינים אחרים שהוצגו‬ ‫לעיל‪ ,‬השינויים שחלו בקרנות הפנסיה הישנות אל מול החדשות לא שינו את הדברים במהותם‪.‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫מקובלת עליי העמדה שהפרשנות שיש ליתן לביטוי "חוזה ביטוח" שבסעיף ‪ 86‬לפקודה‬ ‫צריכה להיות מקבילה‪ ,‬גם אם לא זהה‪ ,‬לזו שיש ליתן לאותו מונח במופעו בסעיף ‪ 4‬לחוק ההטבה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬פעם שנקבע שסכום מסוים אינו בר ניכוי מהתשלום הנזיקי בהיותו משולם מכוח חוזה‬ ‫ביטוח מתבקשת מאליה הקביעה המקבילה כי הוא אינו בר תביעה מכוח חוק ההטבה שאחרת‬ ‫תהא המזיקה חשופה לפיצוי העולה על שיעור הנזק שגרמה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ :‬אין תימוכין לעמדת מקפת לפיה ניתן ליתן סעד כספי לפי חוק ההטבה הצופה פני‬ ‫עתיד‪ .‬חוק ההטבה בלשונו המפורשת ובפרשנות שניתנה לו בהלכה הפסוקה מדגישים שרק הטבה‬ ‫שכבר ניתנה בפועל עד מועד מתן פסק הדין בבחינת "נזק מיוחד" עשויה לזכות את המיטיב בסעד‬ ‫כלפי המזיק‪ ,‬בכפוף לשאר הוראות החוק )ר' קציר בעמ' ‪.(1357-1358‬‬ ‫יתרה מזאת‪ :‬גם בנושא מתן סעד הצהרתי גרידא הצופה פני עתיד נחלקו הדעות בעניין פלאצי‬ ‫מאחר והשופטת )כתוארה אז( מרים בן פורת סברה שפתרון זה אינו מתאים לכל המקרים‪ .‬הגופים‬ ‫גביהם נקבע כי יש להביא בחשבון את ההוצאות שהוצאו בעבר והן את ההוצאות שיוציאו בעתיד‬ ‫הם גופים המשלמים גמלאות סטטוטוריות דוגמת המוסד לביטוח לאומי שההוראה הספציפית‬ ‫בעניינו לדוגמא מצויה בחוק הביטוח הלאומי ולא בחוק ההטבה‪.‬‬ ‫‪ 30‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫ישנם מקרים בהם מתן סעד הצהרתי הצופה פני עתיד‪ ,‬שניתן במשורה ובאופן מוגבל‪ ,‬עשוי לייעל‬ ‫ההליכים ולייתר זמן והוצאות לכל המעורבים בדבר אך בשל ההשפעה הנודעת להטבה על שיעור‬ ‫הפיצויים שמקבל הניזוק מהמזיק יש לוודא שההטבה המובאת בחשבון אכן ניתנת בפועל ואינה‬ ‫חדלה‪ ,‬משתנה או מופסקת לאחר מתן פסק הדין באופן שעלול לפגוע בניזוק באופן בלתי הדיר‪.‬‬ ‫המקרה דנן עשוי להציג דוגמא לכך‪ :‬מקפת תובעת שהנתבעת תשיב לה היום את שיעורי‬ ‫התשלומים שהיא עתידה לשלם לתובע על פי הערכותיה ונתוניה הפנימיים שאינם מתחשבים‬ ‫בקיצור תוחלת החיים כפי שהוערכה בהליך זה‪ ,‬בעובדה שסביר להניח שבבוא העת לא יהיו‬ ‫לתובע הספציפי שארים שיהיו זכאים לגימלה וכיו"ב נסיבות רלבנטיות למקרה שאין צורך לפרטן‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬ייתכן שבפועל שיעור הסכומים שישולמו על ידי מקפת בטווח הארוך יהיו נמוכים‬ ‫משמעותית מהסכומים אותם היא מבקשת להפחית היום‪ ,‬באופן מיידי וחד פעמי‪ ,‬מהפיצוי לו‬ ‫זכאי התובע‪.‬‬ ‫קביעה שכזו לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק ההטבה אלא ייתכן שאף מנוגדת‬ ‫לה ומכל מקום – דינה‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬להידחות‪.‬‬ ‫תביעת מקפת לשיבוב פנסיית הזיקנה העתידית‬ ‫הנתבעת טוענת שעתירת מקפת לתשלום שווי פנסיית הזיקנה שהיא עתידה לשלם לתובע‬ ‫‪.53‬‬ ‫החל מגיל ‪ 65‬כפי שנוסחה בסיכומיה מהווה הרחבת חזית אסורה ביחס לסעד כפי שנוסח בכתב‬ ‫התביעה ועל כן דינה להידחות‪ .‬עוד טוענת הנתבעת להעדר עילה בעניין דמי הגמולים על פי חוק‬ ‫ההטבה מאחר ואין לראותה כהטבת נזק מכוח חוק ההטבה ביחס לעבר וממילא ביחס לעתיד )עמ'‬ ‫‪ 71‬לסיכומיה(‪.‬‬ ‫השוואת הסעד המבוקש בכתב סיכומיה של מקפת אל מול נוסחו בכתב התביעה מעלה כי‬ ‫‪.54‬‬ ‫בסיכומים נוסח הסעד כשהוא כולל במפורש גם את השבת שווי פנסיית הזיקנה שמקפת עתידה‬ ‫לשלם לתובע כך שלכאורה יש בסיס מסוים לטענת הנתבעת בדבר הרחבת החזית באשר לאופן‬ ‫ניסוח הסעד המבוקש‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬עיון בנספחי כתב התביעה מעלה שבחוות הדעת האקטוארית שצורפה לכתב התביעה‬ ‫)נספח ד' לתביעת מקפת( נכלל רכיב זקיפת דמי הגמולים במסגרת החישוב שנערך שם לכימות‬ ‫פנסיית הנכות שהשתלמה ותשתלם ושיעורו עמד על ‪ ₪ 1,534‬לחודש נכון לחודש ‪.8/09‬‬ ‫‪ 31‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫אין מחלוקת שמדובר בזקיפה רישומית בלבד שתיוותר כזו עד המועד המזכה שיחול בעוד‬ ‫כשלושים שנה עם הגיע התובע לגיל ‪) 65‬ר' עמ' ‪ 610‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬ ‫מאחר והגעתי למסקנה כי דין תביעת מקפת להידחות לגופה גם ברכיב זה לא אצמד‬ ‫‪.55‬‬ ‫דווקא להנמקה הנוגעת להרחבת חזית‪ ,‬שספק אם עומדת בפני עצמה‪.‬‬ ‫הגם שלא ניתן להתעלם מכך שהאירוע הנזיקי הוא הגורם שמנע מהתובע את האפשרות להמשיך‬ ‫לעבוד ולהפריש משכרו את דמי הגמולים המהווים את התשתית ליצירת פנסיית הזיקנה הרי‬ ‫שעדין אין די בכך כדי לקבוע שדמי הגמולים הרעיוניים ופנסיית הזיקנה הם היינו הך כטענת‬ ‫מקפת )ר' עמ' ‪ 622‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬ ‫במהלך שמיעת הראיות הוברר כי פנסיית הזיקנה הינה למעשה חיסכון המורכב משניים‪ :‬דמי‬ ‫הגמולים כפי שנצברו בפועל במהלך השנים כתוצאה מהפרשות העובד ומעבידו לאחר ניכוי דמי‬ ‫הניהול ודמי הסיכון כאמור לעיל ועליהם מתווספות התשואות שהשיגה הקרן במהלך השנים‪.‬‬ ‫חיסכון זה‪ ,‬על שני רכיביו‪ ,‬מתורגם במועד הפרישה לפנסיה‪.‬‬ ‫עוד הוברר שפנסיית הזיקנה המשולמת בפועל במועד הפרישה כפופה תמיד לעודף או לגירעון‬ ‫אקטוארי שלא ניתן לצפייה מראש‪ ,‬להתחייבויות הקרן באותו מועד ולתקנון התקף ועל כן אין‬ ‫באפשרות קרן הפנסיה להתחייב מראש לגובה מסוים של פנסיית זיקנה‪ .‬גב' בלושטיין בעצמה‬ ‫העידה‪":‬פנסיית הזקנה היא צמודת תשואה שאיננו יודעים אותה ואנחנו לא יכולים להעריך אותה"‬ ‫)עמ' ‪ 605‬לפרוטוקול ‪ .(9.2.10‬תביעת הקרן לשיפויה בסכום מסוים בעבור פנסיית הזיקנה בהתאם‬ ‫לפרמטרים שחושבו על ידה מצד אחד בעוד היא עצמה מצהירה שאין באפשרותה להתחייב‬ ‫לגובהה הספציפי של פנסיית זיקנה מצד שני טומנת בחובה סתירה פנימית שלא עלה בידי הקרן‬ ‫להבהירה‪.‬‬ ‫מהאמור מתבקשת המסקנה ששיעורה של פנסיית הזיקנה‪ ,‬שעתידה להתחיל להשתלם בעוד‬ ‫כשלושים שנה‪ ,‬כפוף למשתנים רבים )ששיעור דמי הגמולים שנצברו במהלך השנים הוא רק אחד‬ ‫מהם(‪ ,‬המונעים אפשרות סבירה לצפותם או לחשבם בנקודת זמן זו באופן מוסכם ואחיד‪ .‬כבר‬ ‫מחוות הדעת של המומחים השונים מטעם הצדדים בשאלת אובדן זכויות הפנסיה אל מול‬ ‫החישובים שערכה מקפת בהליך זה ניתן לראות את הקשת הרחבה של ההנחות והתזות הכלכליות‬ ‫בהן ניתן לעשות שימוש לעניין זה‪.‬‬ ‫‪ 32‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫נימוק דומה עמד גם לנגד עיני בית המשפט העליון בעניין פלאצי שם נקבע כי נוכח מגוון‬ ‫המשתנים שבכוחם להשפיע על שיעור התשלומים ואי הודאות הגלומה בהערכתם שנים כה רבות‬ ‫מראש לא ניתן‪ ,‬בהעדר הסדר חוקתי‪ ,‬לחשב מראש את התשלומים שישולמו בעתיד‪.‬‬ ‫באשר לדמי הגמולים שנזקפו רעיונית על ידי מקפת ממועד תחילת קבלת פנסיית הנכות ועד היום‬ ‫מקובלת עליי עמדת הנתבעת לפיה מכוח חוק ההטבה לבדו והלשון בה הוא נוקט נראה שלא ניתן‬ ‫לשפות את מקפת בגינם בהיותם רעיוניים בלבד ולא ניתנו בפועל לתובע או הוצאו בפועל מכיסה‬ ‫של קרן הפנסיה בעבורו וממילא לא ניתן לדעת אם ובאיזה שיעור ישולמו בסופו של יום לידי‬ ‫התובע בדמות פנסיית זיקנה או לשאריו בדמות פנסיית שארים‪.‬‬ ‫מהמקובץ עולה שיש לדחות תביעת מקפת גם ברכיב זה‪.‬‬ ‫בשולי הדברים‪ :‬האם יש מקום לאבחנה בין עמית עצמאי לעמית שכיר‬ ‫‪.56‬‬ ‫בין יתר השאלות שהוצבו על ידי מקפת בגדר המחלוקת הועמדה גם שאלת האבחנה‪ ,‬אם‬ ‫קיימת ונדרשת‪ ,‬בין סיווג תשלומי פנסיית נכות או שארים המשתלמים לעמית עצמאי בקרן לעומת‬ ‫עמית שכיר‪ .‬עמדת מקפת היא כי אין הצדקה מוסרית או משפטית לקיום אבחנה כאמור‪ ,‬מאחר‬ ‫וקרן הפנסיה עצמה אינה מבחינה בין שני סוגי האוכלוסיות ואותו תקנון – על חובותיו וזכויותיו –‬ ‫חל על כל העמיתים יהא מעמדם אשר יהא )ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ' ‪ 626‬לפרוטוקול‬ ‫‪ .(9.2.10‬גם התובע‪ ,‬המבקש להסתמך על ערעור אטיאס שניתן ביחס לעמית שהיה במעמד של‬ ‫עצמאי‪ ,‬בדעה שאין מקום להבחנה בין סוגי עמיתים ועותר להחיל עליו כשכיר את אותו דין‪.‬‬ ‫הנתבעת‪ ,‬מצידה‪ ,‬לא התייחסה ספציפית לסוגיה זו‪.‬‬ ‫משלא התעוררה מחלוקת של ממש בין הצדדים בעניין זה‪ ,‬לא אקבע מסמרות בסוגיה‬ ‫‪.57‬‬ ‫שבתיק רווי מחלוקות זה נותרת בגדר כסוגיה תיאורטית גרידא הגם שאני ערה לאבחנה שנעשתה‬ ‫בפס"ד אנוך מעוז‪.‬‬ ‫אגב אורחא אומר שנושא האבחנה בין סוגי עמיתים דוגמת עמית עצמאי לעומת עמית שכיר‬ ‫מעורר שאלה עקרונית באשר לאבחנה אותה מבקשת מקפת לעשות בין עמית שניזוק באירוע בו‬ ‫ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי דוגמת תאונת דרכים אל מול אירוע בו לא ניתן לזהות מזיק החב‬ ‫בפיצוי כגורם המצדיק‪ ,‬לדעתה‪ ,‬הפחתת שיעור התשלומים מהפיצוי הנזיקי‪ .‬אפשר ודווקא הבחנה‬ ‫‪ 33‬מתוך ‪34‬‬ ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬ ‫ת"א ‪22776-12-09‬‬ ‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬ ‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬ ‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬ ‫זו טומנת בחובה אלמנט של חוסר שוויון ביחס קרן הפנסיה כלפי העמיתים‪ ,‬שיש לבחון הצדקותיו‬ ‫במבט כולל‪ .‬ואולם‪ ,‬נוכח התוצאה אליה הגעתי אני משאירה שאלה זו בצריך עיון‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫סוף דבר – תביעת מקפת‪ ,‬על כל רכיביה‪ ,‬נדחית‪.‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫בשים לב לתוצאה אין עוד טעם לתביעה שכנגד ויש למחקה‪.‬‬ ‫מקפת תישא בשכר טרחת עו"ד בסך ‪ ₪ 150,000‬שישולם בחלקים שווים לתובע ולנתבעת וכן‬ ‫בהוצאות המשפט ואגרת המשפט בתביעה שכנגד‪.‬‬ ‫זה המקום לשבח את באי כח הצדדים אשר טיעונם בעל פה ובכתב היה סדור‪ ,‬רהוט ומנוסח היטב‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬כ"א אדר ב תשע"א‪ 27 ,‬מרץ ‪ ,2011‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫המזכירות תודיע לצדדים‪ ,‬טלפונית‪ ,‬כי פסק הדין ניתן היום‪.‬‬ ‫‪ 34‬מתוך ‪34‬‬