פסק דין

‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫בפני‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫כב' השופטת ב‪ .‬גילאור – נשיאה‬
‫בעניין‪:‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד א‪ .‬זוהר ואח'‬
‫נגד‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫הנתבע‬
‫והתובע שכנגד‪:‬‬
‫‪ .1‬המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"(‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד מ‪ .‬עבדי ואח'‬
‫‪ .2‬פלוני‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד א‪ .‬בלגה ואח'‬
‫פסק דין‬
‫פתח דבר‬
‫מהו סיווגה המשפטי של פנסיית נכות המשתלמת ע"י קרן הפנסיה המקיפה החדשה "מקפת‬
‫אישית" לעמית שנפגע בתאונת דרכים‪ :‬האם יש לראותה‪ ,‬במהותה‪ ,‬כמשתלמת לפי חוזה ביטוח‬
‫שאז אין לנכותה מהפיצוי מכוח הוראת סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין )נוסח חדש( או שמא מדובר‬
‫בתשלומי פנסיה שיש לנכותם מהפיצוי תוך בחינת השאלה בדבר קיומה של זכות שיבוב מצד קרן‬
‫הפנסיה ‪ -‬המיטיבה כלפי הנתבעת ‪ -‬המזיקה ?‬
‫זוהי השאלה העיקרית העומדת להכרעה בתיק זה‪.‬‬
‫הרקע להגשת התביעה והשתלשלות ההליכים‬
‫תחילתו של ההליך בתביעה שהגיש הנתבע ‪) 2‬להלן – התובע( כנגד הנתבעת ‪) 1‬להלן –‬
‫‪.1‬‬
‫הנתבעת( שעילתה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בת‪.‬א‪) 584/06 .‬להלן – ההליך‬
‫העיקרי(‪ .‬במסגרת הבאת הראיות בהליך העיקרי הוברר כי התובע מקבל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬פנסיית נכות‬
‫מחברת מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ )להלן – מקפת( שסכומה עמד נכון לינואר‬
‫‪ 2010‬על ‪ ₪ 7,000‬בקירוב‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪.2‬‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בין הצדדים בהליך העיקרי נתגלעה מחלוקת באשר לסיווגם של תשלומים אלה‪:‬‬
‫התובע טען שמדובר בתשלומים המשתלמים על פי חוזה ביטוח וככאלה אינם ברי ניכוי מהפיצוי‬
‫הנזיקי לפי הוראת סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין )נוסח חדש( )להלן – פקודת הנזיקין או הפקודה(‬
‫ואילו הנתבעת טענה שמדובר בתשלומי פנסיה שיש לנכותם מסכום הפיצויים על מנת שלא‬
‫להעמידה במצב של חשיפה לכפל פיצוי‪ :‬לתובע בהליך דנן ולמקפת‪ ,‬כמשלמת הפנסיה‪ ,‬באם זו‬
‫תחליט להגיש תביעת שיבוב כנגדה‪ .‬עוד הדגישה הנתבעת שגם אם תתקבל טענתה בדבר הצורך‬
‫בהפחתת שיעורי תשלומי פנסיית הנכות מהפיצוי הנזיקי בהליך העיקרי אין בעובדה זו כשלעצמה‬
‫כדי לחייבה בשיפוי מקפת בסכומים הנטענים‪ ,‬כולם או מקצתם‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫משהובאה המחלוקת לידיעת מקפת‪ ,‬ביקשה היא ביום ‪ 3.9.2009‬להצטרף כתובעת נוספת‬
‫בהליך העיקרי )בקשה ‪ 71‬בת‪.‬א‪ .(584/06 .‬בבקשתה טענה שיש להפחית את שווי פנסיית הנכות‬
‫ששילמה ותשלם לתובע עד גיל ‪ 65‬מסכום הפיצויים שייפסק בעילת הפלת"ד ובמקביל לראות‬
‫בפנסיית הנכות משום הטבת נזק גוף כמשמעו של מונח זה לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין‬
‫האזרחיים )הטבת נזקי גוף(‪ ,‬התשכ"ד – ‪) 1964‬להלן – חוק ההטבה( ומתוך כך לחייב הנתבעת‬
‫בהשבת שיעור ההטבה במלואה ולמפרע‪.‬‬
‫במישור הפרוצדוראלי טענה מקפת כי צירופה להליך הקיים ייתר הצורך בניהול הליכים נוספים‬
‫בין הצדדים וימנע קיומן האפשרי של קביעות שיפוטיות סותרות‪.‬‬
‫ביום ‪ 14.9.09‬התקיים דיון בבקשת מקפת ובו הוחלט‪ ,‬בהסכמת הצדדים המעורבים‪ ,‬כי‬
‫‪.4‬‬
‫מקפת תצורף להליך כתובעת נוספת לצורך אחד והוא‪ :‬סיווג התשלומים אותם היא משלמת‬
‫לתובע כתשלומי פנסיה או תשלומי ביטוח ואפשרות ניכויים מן הפיצוי בשים לב לסיווגם כאמור‪.‬‬
‫באותה החלטה נקצבו מועדים להגשת כתב התביעה מטעם מקפת וכתבי טענותיהם של הצדדים‬
‫האחרים בשים לב לניגוד העניינים האינהרנטי במישור שבין מקפת לתובע בשאלה האמורה‪.‬‬
‫יישום החלטת הצירוף על ידי מקפת גרר מחלוקות פרוצדוראליות ואחרות אליהן נדרשתי‬
‫‪.5‬‬
‫בשורה של החלטות ביניים )ר' החלטות מיום ‪ 17.12.09 ,7.12.09 ,18.10.09‬ו ‪ .(4.1.2010 -‬בסופו‬
‫של יום נקבע כי מקפת תגיש תביעתה כנגד הנתבעת בכתב תביעה נפרד )שנפתח תחת המספר‬
‫ת‪.‬א‪ ,22776-12-09 .‬להלן ‪ -‬תביעת מקפת( תוך תשלום אגרה מתאימה וכי הדיון בהליך העיקרי‬
‫ובתביעתה ‪ -‬יאוחד‪.‬‬
‫‪ 2‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫התובע‪ ,‬שהוא נתבע ‪ 2‬בתביעת מקפת‪ ,‬הגיש כנגד תביעה זו כתב תביעה שכנגד בו הוא עותר‪ ,‬רק‬
‫למקרה אם תידחנה טענותיו שהסכומים המשולמים לו ע"י מקפת הם תשלומים עקב חוזה ביטוח‪,‬‬
‫שיש להצהיר על זכאותו לקבל ממקפת ומגדל את כל הסכומים ככל שינוכו מתביעת הפיצויים‬
‫שלו בתיק אז' ‪.584/06‬‬
‫בהחלטה נקבע שבירור התביעה שכנגד יושהה עד לאחר תום ההליכים הנוכחיים ובכפוף‬
‫לתוצאותיהם‪.‬‬
‫העובדות שאינן שנויות במחלוקת‬
‫התובע‪ ,‬רואה חשבון במקצועו‪ ,‬החל לעבוד כחשב בחברת הספנות מארסק בחודש‬
‫‪.6‬‬
‫ספטמבר ‪ 2004‬ותנאי עבודתו סוכמו בחוזה העסקה אישי שנערך בשפה האנגלית )נספח א'‬
‫לתצהירו של אלון מולאחימיאן(‪ .‬החוזה קובע שהעובד והמעבידה יפרישו כ"א ‪ 5%‬מהשכר‬
‫בעבור מה שכונה "פנסיה" )‪ (pension‬והמעבידה תפריש בנוסף גם ‪ 8.33%‬בעבור פיצויי פיטורים‪.‬‬
‫כל זאת במסגרת פוליסת ביטוח מנהלים שתיערך בחברת ביטוח שזהותה תיקבע ע"י המעבידה‬
‫ובמקור‪:‬‬
‫‪"both parties will make the following monthly payments towards the managment‬‬
‫‪insurance policy with an insurance company to be determined by the company".‬‬
‫‪.7‬‬
‫ביום ‪ 4.10.04‬חתם התובע על מסמך שנשא מספר סמלילים של חברת "מגדל" בכובעיה‬
‫השונים וכותרתו‪" :‬הצעה לביטוח מנהלים מגדלור‪/‬מגדלור לחיים‪/‬קרן פנסיה‪/‬קרן השתלמות"‬
‫)נספח א לתצהירו של סוכן הביטוח יריב אבני(‪ .‬באותו מסמך פוצל השכר בסך ‪ ₪ 15,000‬בין‬
‫פוליסת "מגדלור"‪"/‬מגדלור לחיים" בה בוטחו ‪ ₪ 7,000‬ובין קרן הפנסיה "תנופה" )להלן –‬
‫תנופה( בה בוטחו ‪ .₪ 8,000‬כן ניתנו הוראות ספציפיות לעניין הכיסויים הביטוחיים )הקטנת‬
‫הכיסוי למקרה פטירה(‪ ,‬אפשרות השחרור מתשלום פרמיה‪ ,‬מסלולי ההשקעה הנבחרים‬
‫והמוטבים‪ .‬ספציפית גבי קרן הפנסיה בחר התובע במסלול שכונה באותו מסמך מסלול "בסיסי"‬
‫וגיל הפרישה הועמד בו על ‪ .65‬ביום ‪ 12.10.2004‬הופקו עבור התובע מספר מסמכים המפרטים‬
‫את סוגי התוכניות שהתקבל אליהן ופרטים רלבנטיים לאותן תוכניות שעיקריהם יובאו להלן‬
‫)נספח ב' לתצהירו של יריב אבני(‪.‬‬
‫המסמך הראשון הוא דף פרטי זכויות שהוצא על ידי מגדל ניהול קרנות פנסיה בע"מ ביחס‬
‫‪.8‬‬
‫לתוכנית תנופה – פנסיה מקיפה לשכירים מספר תוכנית ‪ .15031715‬באותו מסמך ניתן תיאור‬
‫‪ 3‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בסיסי כללי של הקרן וזכויות התובע כעמית וצוינו ספציפית מועד הצטרפותו לקרן ומועד תחילת‬
‫תשלום פנסיית הזיקנה בעניינו בהתאם למסלול בו בחר ללא ציון סכומים למעט שיעור התגמולים‬
‫המופרשים מהשכר‪ .‬עוד צוין שהתקנון התקף נכון למועד הצטרפותו של התובע הינו תקנון תנופה‬
‫מהדורת ‪.9/2001‬‬
‫יוער כבר עתה שבמהלך הבאת הראיות הוברר שנפלה טעות בעניין זה וכי התקנון שהיה תקף‬
‫במועד הצטרפות התובע לקרן הפנסיה הוא תקנון תנופה נובמבר ‪) 2002‬ר' עמ' ‪ 602‬לפרוטוקול‬
‫‪ 9.2.10‬ונספח ה' לתביעת מקפת(‪.‬‬
‫עיקרי תקנון זה‪ ,‬שהיה גם הנוסח התקף במועד התאונה ועל פיו התקבעו זכויותיו של התובע ביחס‬
‫לפנסיית הנכות והן ביחס לפנסיית הזקנה )להלן – התקנון הקובע(‪ ,‬הינם כדלקמן‪:‬‬
‫קרן הפנסיה "תנופה"‪ ,‬כשמה אז‪ ,‬נוהלה באותה עת על ידי החברה המנהלת "מגדל ניהול קרנות‬
‫פנסיה בע"מ"‪ .‬הקרן יועדה לעובדים שכירים ועצמאים שזכויותיהם ייקבעו בהתאם לחישוב‬
‫אקטוארי המתבסס על לוחות ביומטריים‪ ,‬דמי ניהול והתשואה שתשיג הקרן בפועל על‬
‫השקעותיה‪ ,‬תשואה ששיעורה הריאלי הצפוי הועמד שם על ‪ 4.6%‬לשנה )סעיף ‪ 4‬לתקנון הקובע(‪.‬‬
‫עוד קובע התקנון תנאי הצטרפות של עמיתים חדשים לקרן‪ ,‬תנאים המביאים בחשבון שיקולים‬
‫כלכליים ואקטואריים בגינם אפשר ויוטלו מגבלות או התניות על מצטרפים כאמור )פרק ג' לתקנון‬
‫הקובע(‪.‬‬
‫פרק ח' לתקנון הקובע מסדיר את נושא פנסיית הנכות ובין היתר קובע את התנאים המצטברים‬
‫הנדרשים לביסוסה של זכות העמית לקבל פנסיית נכות‪ ,‬מגבלות על גובה פנסיית הנכות ועוד‪ .‬בין‬
‫היתר קובע התקנון כי היה והנכות נגרמה כתוצאה מפעולות מלחמה כמוגדר בחוק הנכים‬
‫)תגמולים ושיקום( או מפעולות איבה כמוגדר בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‪ ,‬תשכ"ה –‬
‫‪ 1965‬או מפגיעה בעבודה ושמירת הריון כמוגדר חוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב(‪ ,‬תשכ"ח –‬
‫‪ 1968‬אזי יהיה העמית זכאי לבחור בויתור על זכויות הפנסיה וקבלת כספים שנצברו בחשבונו‬
‫ו‪/‬או בקבלת פנסיית הנכות לה הוא זכאי מהקרן בניכוי הגמלה אותה הוא יקבל על פי החוקים‬
‫הנ"ל )סעיף ‪)42‬א()‪ (7‬לתקנון הקובע(‪ .‬התקנון הקובע אינו כולל הוראה דומה בכל הנוגע‬
‫לפיצויים המשתלמים עקב תאונת דרכים‪.‬‬
‫סעיפים ‪ 46 ,45‬בפרק פנסיית הנכות בתקנון הקובע מתייחסים לתשלומי העמית הנכה לקרן‬
‫וזכאותו לתשלום פנסיית זקנה‪ :‬סעיף ‪ 45‬קובע שעמית המקבל פנסיית נכות ייחשב כעמית המשלם‬
‫‪ 4‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫תשלומים שוטפים לקרן בכל התקופה בה הוא מקבל פנסיית נכות וסעיף ‪ 46‬קובע כי עמית כזה‬
‫יהיה זכאי בבוא העת לזכויות פנסיה כעמית המשלם תשלומים שוטפים‪.‬‬
‫המסמך השני שהונפק לתובע הוא דף פרטי הביטוח שהוצא על ידי מגדל חברה לביטוח‬
‫‪.9‬‬
‫בע"מ ביחס לתוכנית הביטוח "מגדלור מנהלים" מספר פוליסה ‪ .15031716‬באותו מסמך פורטו‬
‫ריכוז הכיסויים והסכומים הספציפיים שישולמו במקרה של מוות ו‪/‬או אובדן כושר עבודה‪ .‬כן‬
‫צוין גובה השכר המבוטח‪ ,‬שיעור דמי התגמולים‪ ,‬שיעור רכיב הפיצויים והוראות אחרות גבי סוג‬
‫הפוליסה‪ ,‬אופן גבייתה וכיו"ב‪.‬‬
‫הפוליסה היא ביטוח חיים למנהלים ולעובדים שכירים )פריטים ‪ 8,9‬למוצג נ‪ 31/‬בהליך העיקרי(‬
‫שנכנסת לתוקפה במועד התחלת הביטוח כמופיע בדף פרטי הביטוח בכפוף לתשלום הפרמיה‬
‫הראשונה כאשר מתשלומי הפרמיות ומהחיסכון המצטבר מנוכים דמי ניהול בשיעור ‪ 7%‬ו –‬
‫‪ 1.4%‬בהתאמה‪.‬‬
‫הגימלא )כך במקור( החודשית אמורה להתחיל ולהשתלם בין הגילאים ‪ 60‬ל – ‪ 70‬על פי בחירת‬
‫המבוטח ושיעורה כפוף לגיל בו החלה להשתלם והשנה הקלנדרית הרלבנטית‪.‬‬
‫נספח לפוליסה‪ ,‬שעל פי הוראותיו מהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית הביטוח‪ ,‬מסדיר את נושא‬
‫הביטוח מפני אובדן כושר עבודה )מוצג נ‪ 16/5/‬למוצגי הנתבעת בהליך העיקרי( ולפיו‪ :‬במקרה‬
‫בו הוכח שהמבוטח הפך לבלתי כשיר באופן מוחלט לעבודה‪ ,‬תשלם חברת הביטוח למבוטח את‬
‫הפיצוי החודשי ותשחרר אותו מהמשך תשלום דמי הביטוח‪ .‬הכיסוי הביטוחי הנ"ל מוענק תמורת‬
‫פרמיה חודשית הנקבעת על פי גיל המבוטח והדברים מצאו ביטוי בפירוט רכיבי הפרמיה השונים‬
‫בדף פרטי הביטוח של התובע‪ .‬עוד הוענקה לתובע‪ ,‬כחלק מתנאי ההתקשרות של חברת הביטוח‬
‫עם המעבידה‪ ,‬פרנצ'יזה שמשמעותה קיצור תקופת ההמתנה לקבלת תגמולי הביטוח משלושה‬
‫חודשים לחודש אחד‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫ביום ‪ 28.4.2005‬אירעה תאונת הדרכים בה נפצע התובע ואיבד כליל ולצמיתות את כושר‬
‫עבודתו‪ .‬ביום ‪ 18.5.05‬הוגשה בשם התובע הודעה בדבר התאונה על גבי טופס פנימי מובנה של‬
‫מגדל חברה לביטוח בה פורטו שני מספרי התוכניות שצוינו לעיל )פריט מספר ‪ 20‬במוצג‬
‫תובע‪ .(1/‬בשים לב למצבו הרפואי ולתנאי המסלולים השונים מקבל התובע ממועד התאונה ועד‬
‫היום תגמולים בגין אובדן כושר עבודה מפוליסת מגדלור ופנסיית נכות מקרן הפנסיה‪.‬‬
‫‪ 5‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪.11‬‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫תגמולי הביטוח המשולמים לתובע מכוח פוליסת ביטוח המנהלים "מגדלור" –‬
‫בשים לב לשכר כפי שבוטח בפוליסה ערב התאונה‪ ,‬לתקרת התשלום שהינה ‪ 75%‬מהשכר הקובע‬
‫ושאר תנאי הפוליסה הרלבנטיים לעניינו‪ ,‬עומדים התגמולים המשולמים לתובע ממועד התאונה‬
‫מכוח פוליסת ביטוח המנהלים על סך ממוצע של כ – ‪ ₪ 5,500‬לחודש )פריטים מספר ‪ 8,9‬במוצג‬
‫נ‪ 31/‬בהליך העיקרי(‪ .‬כן משוחרר התובע מהמשך תשלום הפרמיות בהתאם לתנאי הפוליסה שכבר‬
‫פורטו לעיל‪ .‬יובהר שאין מחלוקת בין הצדדים שתשלומים אלה מהווים תגמולים לפי חוזה ביטוח‬
‫שאין להכלילם בחישוב הפיצויים‪.‬‬
‫על ההיקשים הרלבנטיים בין ההסדר בפוליסת מגדלור לעומת ההסדר בקרן הפנסיה אעמוד‬
‫בהמשך‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫ביצוע התשלומים מקרן הפנסיה "מקפת אישית" –‬
‫רופא הקרן בחן את מצבו הרפואי של התובע וקבע כי שיעור נכותו ממועד התאונה הוא ‪100%‬‬
‫וככזה הוא זכאי לפנסיית נכות‪ .‬תוקפה של קביעה זו הוארך מעת לעת ולבסוף נקבע לצמיתות‬
‫במובן זה שעד מועד הגעתו לגיל הפרישה הקבוע במסלול שנבחר על ידו )‪ (65‬יהיה זכאי התובע‬
‫לפנסיית נכות בשיעורה המלא על פי התקנון הקובע‪.‬‬
‫התובע‪ ,‬במצבו ובמעמדו כמקבל פנסיית נכות מלאה‪ ,‬מופטר מתשלום דמי גמולים )"פרמיה"( ועל‬
‫כן ממועד תחילת זכאותו לפנסיית נכות קרן הפנסיה מפרישה בעבורו דמי גמולים רעיוניים‬
‫ותמשיך לעשות כן עד שיגיע התובע לגיל ‪ .65‬דמי הגמולים הרעיוניים מייצגים את הכספים‬
‫שהתובע ומעבידתו היו אמורים להמשיך ולהפריש אילו היה התובע ממשיך לעבוד‪ ,‬כספים שהיו‬
‫מהווים את הבסיס העיקרי לפנסיית הזקנה אותה אמור לקבל מגיל ‪ 65‬ואילך‪.‬‬
‫במועד הצטרפותו של התובע לקרן הפנסיה "תנופה"‪ ,‬כמו גם במועד התגבשות זכאותו‬
‫‪.13‬‬
‫לפנסיית נכות‪ ,‬הייתה הקרן בבעלות מגדל חברה לביטוח בע"מ‪ .‬בהמשך רכשה מגדל מספר קרנות‬
‫פנסיה נוספות )יוזמה‪ ,‬תאוצה( וכולן מוזגו בשנת ‪ 2006‬לתוך קרן הפנסיה "מקפת אישית"‬
‫המנוהלת מאז על ידי החברה המנהלת הנושאת את השם "מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל‬
‫בע"מ"‪.‬‬
‫להשלמת התמונה העובדתית יצוין שקרן הפנסיה "תנופה" לא נהגה להגיש תביעות שיבוב עובר‬
‫למיזוגה עם "מקפת אישית" בשנת ‪) 2006‬ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ' ‪ 686‬לפרוטוקול‬
‫‪ .(22.2.10‬לעומת זאת‪ ,‬קרן הפנסיה "מקפת אישית" נהגה עובר למיזוגה עם שאר הקרנות להגיש‬
‫‪ 6‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫תביעות שיבוב והיא ממשיכה לעשות כן גם לאחר המיזוג האמור )ר' עדותה של גב' בלושטיין‬
‫בעמ' ‪ 688‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫תמצית טענות מקפת‬
‫מקפת משמשת כחברה המנהלת כהגדרתו של מונח זה בחוק הפיקוח על שירותים‬
‫‪.14‬‬
‫פיננסיים )קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה – ‪ 2005‬של קרן הפנסיה המקיפה החדשה "מקפת אישית" )להלן‬
‫– קרן הפנסיה( שהתובע נמנה על עמיתיה‪ .‬ככזה מקבל התובע ממועד פציעתו פנסיית נכות‬
‫ששיעורה כיום כ – ‪ ₪ 7,000‬בחודש וימשיך לקבלה עד הגיעו לגיל ‪ ,65‬אז יהיה זכאי לקבל‬
‫פנסיית זקנה‪.‬‬
‫בכתב תביעתה מיום ‪ 20.12.09‬תבעה מקפת‪ ,‬בהסתמך על חוק ההטבה‪ ,‬שיבוב בגובה שוויה של‬
‫פנסיית הנכות ששילמה ותשלם לתובע עד גיל ‪ .65‬בהתאם לחוות דעת אקטוארית שצורפה לכתב‬
‫התביעה הועמד שיעורה הכספי של התביעה על ‪) ₪ 2,028,757‬ר' סעיפים ‪ 18 ,17 ,12‬ו ‪ 58 -‬לכתב‬
‫התביעה( מהם ‪ ₪ 170,402‬בגין תשלומי עבר ו – ‪ ₪ 1,858,355‬בעבור הערך הנוכחי של פנסיית‬
‫הנכות העתידית וזקיפת דמי הגמולים‪ .‬מקפת לא כללה בכתב התביעה את שווי פנסיית הזיקנה‬
‫שאמורה להשתלם לתובע מגיל ‪ 65‬ועד סוף חייו‪.‬‬
‫בכתב סיכומיה הועמד סכום התביעה על כ – ‪ ₪ 2,300,000‬בעבור פנסיית הנכות לעבר ולעתיד‬
‫ופנסיית הזיקנה‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫בטיעונה המשפטי מתמקדת מקפת בכך שכספי פנסיית נכות ו‪/‬או שארים המשתלמים על‬
‫ידי קרן פנסיה אינם כספים המשולמים מכוח חוזה ביטוח כמשמעו של מונח זה בחריג הקבוע‬
‫בסעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין אלא הם תשלומי פנסיה שיש לנכותם מהפיצוי שתחויב בו הנתבעת‬
‫כלפי התובע‪ .‬לעמדתה‪ ,‬התמורות שחלו בקרנות הפנסיה בישראל בשני העשורים האחרונים לא‬
‫שינו את מהותו של ההסדר הפנסיוני והותירו על כנה את האבחנה המקובלת בין כספים‬
‫המשתלמים על פי חוזה ביטוח ע"י חברת ביטוח ובין תשלומי פנסיה המשתלמים על ידי קרן‬
‫פנסיה כפי שנקבעה כבר בהלכת ע"א ‪ 154/70‬בידה נ' רובין‪ ,‬פ"ד כה )‪) (1971) 43 (2‬להלן –‬
‫פס"ד בידה נ' רובין(‪.‬‬
‫מקפת מוסיפה וטוענת כי ככל שהדבר נוגע לאותם סכומים במשולש היחסים שבינה לבין‬
‫‪.16‬‬
‫התובע והנתבעת הרי שעל פי ההלכה הפסוקה יש לראותה כמיטיבה לפי חוק ההטבה‪ ,‬באשר היא‬
‫‪ 7‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫תאגיד המבטח את חבריו בלבד ולחייב הנתבעת בשיבובה לעבר ולעתיד‪ .‬עוד נטען כי אי שיבובה‬
‫במקרים בהם ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי יביא לפגיעה בכלל העמיתים על חשבון הטבתו‬
‫הכפולה של העמית הנפגע‪ ,‬הטבה שהוא אינו זכאי לה מבחינה מוסרית ואינו מצפה לה מבחינה‬
‫משפטית‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫בשולי הדברים מתייחסת מקפת לאבחנה שנעשתה בע"א )ת"א – יפו( ‪ 1367/06‬אנוך‬
‫מעוז נ' מקפת החדשה ניהול קרנות פנסיה ותגמולים בע"מ‪) ,‬טרם פורסם‪ ,‬פס"ד מיום ‪,2.9.09‬‬
‫להלן – פס"ד אנוך מעוז( בין מעמדם של עמיתים שכירים אל מול עמיתים עצמאיים ככל שהדבר‬
‫נוגע לסיווג התשלומים‪ .‬לשיטתה‪ ,‬אין מקום לאבחנה האמורה ויש להחיל אותם כללים משפטיים‬
‫על שני סוגי העמיתים מטעמים של שוויון וערבות הדדית כערכים העומדים ביסודה של כל קרן‬
‫פנסיה‪.‬‬
‫נכון למועד חתימת פסק דין זה בר"ע שהוגשה לבית המשפט העליון על פס"ד אנוך מעוז ‪ -‬טרם‬
‫הוכרעה‪.‬‬
‫תמצית טענות הנתבעת‬
‫‪.18‬‬
‫הנתבעת טוענת שיש להפחית מהפיצוי שנפסק בגין נזק גוף שנגרם כתוצאה ממעשה‬
‫נזיקין כל הטבה הנובעת ממנו למעט תגמולים שהתקבלו על פי חוזה ביטוח ומי שמיטיב נזקיו של‬
‫נפגע מכוח חוזה ביטוח אינו זכאי לשיבוב מן המזיק לפי חוק ההטבה כשהנטל להוכיח מהו סוג‬
‫ההטבה )פנסיה או ביטוח( מוטל על התובע‪.‬‬
‫נקודת המוצא של הנתבעת היא שלא ניתן לחייבה בפיצוי כפול לתובע ולמקפת ומשכך‬
‫‪.19‬‬
‫אם יקבע שתשלומי פנסיית הנכות הם מכוח חוזה ביטוח שאין לנכותם מהפיצוי בהליך העיקרי‬
‫הרי שממילא תביעת מקפת כנגדה תידחה‪.‬‬
‫לחלופין‪ ,‬מוסכם עליה שאם ייקבע שתשלומי מקפת אינם מכוח חוזה ביטוח אזי יהיה צורך‬
‫לנכותם מתביעת התובע ולקבל תביעת מקפת כנגדה בכפוף לתנאים כדלקמן‪:‬‬
‫היקף השיפוי יצומצם לסכומי ההטבה ששולמו בעבר בלבד על פי לשון החוק והפרשנות שניתנה‬
‫לכך בפסיקה;‬
‫בהעדר עתירה למתן סעד הצהרתי גבי תשלומי העתיד – אין ליתן סעד כזה;‬
‫‪ 8‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫מאחר ובכתב תביעתה טענה מקפת לשיבוב פנסיית הנכות בלבד הרי שטענותיה המאוחרות‬
‫לפיצוי הכולל גם את רכיב דמי הגמולים המופרשים רעיונית בעבור פנסיית הזיקנה הינן הרחבת‬
‫חזית אסורה שדינה להידחות;‬
‫דמי הגמולים מופרשים רעיונית בלבד ואינם משולמים בפועל לתובע )טרם הגיעו לגיל פרישה(‬
‫ועל כן אינם עולים כדי הטבת נזק כמשמעו של מונח זה בחוק ההטבה‪.‬‬
‫תמצית טענות התובע‬
‫‪.20‬‬
‫התובע טוען כי פרק פנסיית הנכות שבתקנון מקפת הוא בבחינת חוזה ביטוח לעניין סעיף‬
‫‪ 86‬לפקודת הנזיקין על בסיס סממנים מהותיים ופרוצדוראליים כאחד‪ .‬מבחינה מהותית פנסיית‬
‫הנכות מגלמת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה בגינו מופרשים דמי סיכון על בסיס נתונים‬
‫אקטואריים הנגזרים על פי קבוצות מין וגיל ועל כן יש לראותה‪ ,‬במהותה‪ ,‬כביטוח לכל דבר ועניין‬
‫בהתאם לפרשנות המרחיבה שניתנה למונח זה בפסיקה‪.‬‬
‫את הסממנים החיצוניים לקיומו של חוזה ביטוח מוצא התובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ב‪ :‬מסמכים המופקים‬
‫על ידי מקפת הנושאים סממנים של פוליסות ביטוח ונוקבים במונחים מעולם הביטוח; העובדה כי‬
‫מקפת נדרשת לרישיון של מבטח מטעם הממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון במשרד האוצר‬
‫)להלן – הממונה על שוק ההון(; הפיקוח והרגולציה המתבצעים על ידי הממונה על שוק ההון‬
‫ביחס לכל קרנות הפנסיה החדשות ועוד‪.‬‬
‫התובע בדעה שהשאלה העומדת לדיון הוכרעה לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון‬
‫‪.21‬‬
‫בע"א ‪ 8181/06‬הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל )טרם‬
‫פורסם‪ ,‬פס"ד מיום ‪ ,21.1.10‬להלן – ערעור אטיאס( באופן המהווה תקדים מחייב על כל‬
‫המשתמע מכך‪.‬‬
‫לשיטתו‪ ,‬כל עוד לא הוכיחה מקפת שתקנונה שונה באופן מהותי מהתקנון שנדון בערעור אטיאס‬
‫אין מקום לבחינה מחודשת של הדברים והסתמכותה של מקפת על הלכות משפטיות שניתנו לפני‬
‫כארבעה עשורים אינה רלבנטית עוד‪.‬‬
‫עוד נטען כי מקפת מנועה ו‪/‬או מושתקת מכוח חובת תום הלב מלטעון שאין מדובר‬
‫‪.22‬‬
‫בחוזה ביטוח נוכח המצג שהציגה בפני התובע במועד עשיית הביטוח לרבות בנושא זכותה‬
‫לתבוע שיבוב מקום בו האירוע הנזיקי מכוחו משתלמת פנסיית הנכות הינו תאונת דרכים להבדיל‬
‫‪ 9‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫מאירועים אחרים גביהם צוינה אפשרות קיזוז הסכומים ולחלופין נוכח מדיניותה המוצהרת‬
‫והמעשית שלא להגיש תביעות שיבוב במקרים דומים‪.‬‬
‫הערה בעניין פס"ד אטיאס בערכאה הדיונית ובערעור‬
‫‪.23‬‬
‫פסק הדין בערכאה הראשונה בעניין אטיאס ניתן על ידי בת‪.‬א‪) .‬חיפה( ‪ 394/02‬עיזבון‬
‫המנוח אטיאס ז"ל נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬ביום ‪ .5.9.06‬באותו עניין נדונה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬שאלת ניכוים של תשלומי פנסיית שארים ששולמו לתובעים מקרן הפנסיה יוזמה הותיקה‬
‫ומקרן הפנסיה יוזמה החדשה‪ .‬באותו הליך‪ ,‬שחברת מגדל כמי ששילמה את פנסיית השארים לא‬
‫הייתה צד לו‪ ,‬נקבע שהמנוח היה עצמאי שרכש ביטוחים מסוגים שונים וככאלה אין להפחיתם‬
‫מהפיצוי בהתאם להוראת סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין‪.‬‬
‫בערעור אטיאס לא מצא בית המשפט העליון להתערב בקביעה והוסיף מספר הערות באשר‬
‫להמשך צידוקה של ההבחנה בין תשלומי פנסיה וחוזה ביטוח נוכח ההתפתחויות שחלו ברבות‬
‫השנים בדיני הנזיקין בכללותם ובסוגיה הספציפית בפרט‪.‬‬
‫בניגוד לעניין אטיאס בו המחלוקת התבררה מבלי שהגורם המשלם את תשלומי הפנסיה נוטל צד‬
‫בהליך‪ ,‬במקרה שבפניי קרן הפנסיה הצטרפה להליך‪ ,‬השמיעה עמדתה והביאה ראיותיה באשר‬
‫לסיווג הכספים המשולמים על ידה‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬אני מוצאת את הדברים כראויים לבחינה יסודית‪.‬‬
‫ההכרעה‬
‫‪.24‬‬
‫אקדים ואומר כי שוכנעתי שדין תביעת מקפת‪ ,‬על כל רכיביה ‪ -‬להידחות‪.‬‬
‫התשתית המשפטית‪ :‬סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין בראי יחסי מזיק‪ -‬ניזוק ‪ -‬מיטיב‬
‫כלל יסוד בנזיקין מורה שבעת קביעת שיעור הפיצויים המגיעים לניזוק יש להביא בחשבון‬
‫‪.25‬‬
‫לא רק את ההפסדים שנגרמו לו עקב העוולה אלא גם את כל ההטבות הכספיות שנצמחו בגינה‬
‫)להלן ‪ -‬כלל ההפחתה( כך שלא יהיה בעצם פסיקת הפיצויים כדי להעשיר את הניזוק או להעניש‬
‫את המזיק אלא למלא אחר מטרתם היעודה של דיני הנזיקין בהשבת המצב לקדמותו‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫קשיים ביישום כלל ההפחתה מתעוררים בעיקר באותם מקרים בהם הניזוק מקבל הטבה‬
‫מטעם צד שלישי בעקבות העוולה )להלן – מיטיב( אשר יש בה כדי להפחית את נזקו באופן מלא‬
‫או חלקי‪ .‬הקושי הרעיוני והמשפטי טמון בכך שאם הניזוק יזכה רק ביתרת הפיצויים שמעבר‬
‫להטבת המיטיב ייווצר מצבו בו הוא מפוצה במלוא נזקו אך המזיק אינו משלם על מלוא הנזק‬
‫שגרם; ומנגד ‪ -‬אם לא תנוכה ההטבה אזי הניזוק יזכה בפיצוי העולה על הנזק שנגרם לו‪)] .‬ר'‬
‫‪ 10‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫יצחק אנגלרד‪ ,‬אהרון ברק ומישאל חשין דיני הנזיקין ‪ -‬תורת הנזיקין הכללית ‪) 642-643‬מהדורה‬
‫שנייה‪ ,‬ג‪ .‬טדסקי עורך‪.[(1976 ,‬‬
‫פתרון הולם לדילמה זו מצוי בחיוב המזיק בפיצוי הניזוק על הנזק שנגרם לו בניכוי ההטבה תוך‬
‫הטלת שיפוי המיטיב על המזיק דוגמת ההסדר המצוי בחוק ההטבה‪ .‬ואולם‪ ,‬פתרון זה אינו מיושם‬
‫באופן גורף אלא כפוף לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ולשיקולי מדיניות משפטית הנגזרים‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬מ‪ :‬זהות המיטיב‪ ,‬מקור חובתו להיטיב )הסכם או דין(‪ ,‬סוג ההטבה בה מדובר‪ ,‬האם מוטלת‬
‫חובה על הניזוק להשיב ההטבה למיטיב‪ ,‬הוראות סטטוטוריות מסדירות אחרות וכיו"ב‪ .‬בע"א‬
‫‪ 370/79‬פרפולצ'יק נ' מוטס‪ ,‬פ"ד לד )‪ (1980) 551 (3‬הוצגה סוגיית משולש היחסים האמור‬
‫והשפעתו על היקף הנזקים כאחת השאלות הסבוכות בדיני הנזיקין שלא ניתן לקבוע עקרון אחיד‬
‫לפתרונה שיהא יפה לכל המקרים אלא פתרונותיה שונים ומגוונים ויש להתאימם לכל מקרה לפי‬
‫נסיבותיו‪.‬‬
‫ההוראה הסטטוטורית הרלבנטית לענייננו‪ ,‬שמוציאה מגדר כלל ההפחתה תשלומים לפי‬
‫‪.27‬‬
‫חוזה ביטוח‪ ,‬קבועה בסעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין ולפיה‪:‬‬
‫"שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה‪ ,‬לא יובא‬
‫בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה‬
‫ביטוח"‪.‬‬
‫הוראה באותה לשון קבועה גם בסעיף ‪ 81‬לפקודת הנזיקין ככל שהדבר נוגע לפיצויים שמקורם‬
‫בחוזה ביטוח המשתלמים בעקבות מות הנפגע‪ .‬הרציונל העומד בבסיס סעיפים אלה מכוון לכך‬
‫שאין להביא בחשבון הפיצוי הטבה שמקורה בחוזה ביטוח מאחר והניזוק כבר שילם עבור הטבה‬
‫זו מבעוד מועד ואין לאפשר למזיק ליהנות מפירות "דאגתו המוקדמת" של הניזוק לעצמו )ר' דוד‬
‫קציר פיצויים בשל נזק גוף כרך ב' מהדורה חמישית‪ 2003 ,‬להלן – קציר‪ ,‬בעמ' ‪.(1439‬‬
‫יש לתת את הדעת לכך שהחריג הנוגע לתשלומי ביטוח מוחל באופן שווה משני צידי המשוואה‪:‬‬
‫מצד אחד ‪ -‬במישור היחסים שבין המזיק לניזוק אין להפחית משיעור הפיצויים תשלומים‬
‫המשתלמים על פי חוזה ביטוח‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬אם המיטיב הינו תאגיד העוסק בעסקי ביטוח ופעל‬
‫לפי חוזה ביטוח עם הניזוק או המוטב אין לשפותו מכוח חוק ההטבה )כאמור בסעיף ‪ 4‬לחוק‬
‫ההטבה( שכן הוא קיבל ממבוטחיו פרמיה בגין אותו תשלום ונטל על עצמו את הסיכון והסיכוי‬
‫הכרוכים בכך‪.‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪.28‬‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בהקשר זה ראוי לציין שבשנים האחרונות‪ ,‬כחלק מהתהליך הדינמי של התפתחות‬
‫המשפט והתאמתו לשינוי העיתים‪ ,‬נבחנו ואומצו תיאוריות וגישות חדשות שמקורן בתחומים לבר‬
‫משפטיים‪ ,‬תוך יישומן לעולם המשפט‪ .‬אימוצן של גישות חדשות‪ ,‬ביניהן גם גישת הניתוח‬
‫הכלכלי של המשפט‪ ,‬הביא להתפתחויות בתחומים משפטיים שונים לרבות דיני הנזיקין והלכות‬
‫שנהגו לפיהן משך שנים ארוכות זכו בחלקן לבחינה מחודשת‪.‬‬
‫כך לדוגמא סוגיית הפיצוי לניזוק בגין מה שמקובל לכנות "השנים האבודות" נבחנה מחדש על‬
‫ידי בית המשפט העליון בין היתר בראי גישת הניתוח הכלכלי של המשפט וההרתעה היעילה של‬
‫המזיקים שגישה זו מבקשת לקדם ולהשיג בתחום דיני הנזיקין‪ .‬בחינה זו הביאה להפיכתה של‬
‫ההלכה הפסוקה ששלטה בכיפה בסוגיית השנים האבודות במשך שנים בע"א ‪ 140/00‬עיזבון‬
‫המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' חברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים‪,‬‬
‫פ"ד נח )‪.(2004) 486 (4‬‬
‫אריאל פורת במאמרו "שנים אבודות הפסד השתכרות ומחירה של הריגה" ספר מנחם שאוה ‪143‬‬
‫)אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים‪ ,‬תשס"ו( רואה את נושא הכוונת ההתנהגויות מצד מזיקים‬
‫וניזוקים כאחד‪ ,‬כאחת המטרות החשובות של דיני הנזיקין‪ .‬לעמדתו‪ ,‬יישום מטרה זו ביחס‬
‫למזיקים מנקודת מבט כלכלית פירושה חיובם לשאת במלוא המחיר החברתי של פעילותם ככלי‬
‫להרתעה אופטימאלית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יישומה של הגישה ביחס לניזוקים תיעשה על ידי הגדרת‬
‫משטר משפטי המבוסס על רשלנות בו מובהר לניזוקים שלא בכל פגיעה נזיקית יימצא מזיק‬
‫שיחויב בפיצוים על נזקיהם ועל כן רצוי שייטלו על עצמם חלק מהאחריות הנדרשת להפחתת או‬
‫הקטנת סיכוניהם באמצעות עריכת ביטוח למשל על אף העלויות הכרוכות בכך‪ .‬בשים לב לעלויות‬
‫הביטוח ועל מנת שלא לבטל את הכדאיות הכלכלית הטמונה לניזוק עצמו וממילא לחברה כולה‬
‫בעצם עריכת חוזה הביטוח קבע המחוקק הוראות מיוחדות בכל הנוגע להכללת תשלומים מכוח‬
‫חוזה הביטוח‪ ,‬באותם מקרים בהם ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי שאינו המבטח‪.‬‬
‫במהלך השנים נדרשה הפסיקה לצקת תוכן פרשני לחריג הקבוע בסעיף ‪ 86‬לפקודה‬
‫‪.29‬‬
‫ובשורה של פסקי דין נקבע שיש לראות המונח "חוזה ביטוח" כמקיף את כל סוגי הביטוח ולאו‬
‫דווקא סוג מסוים של ביטוחים ועל כן השאלה אם תשלום מסוים הוא תשלום ביטוח תיגזר על פי‬
‫מהות התשלום ולא על פי טיבו של המבטח או זהותו של עורך הביטוח בין שתהא זו חברת‬
‫ביטוח פרטית‪ ,‬קופת ביטוח הדדית או קרן פנסיה‪.‬‬
‫‪ 12‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫במקרה והגוף המשלם מאגד בתוכו תוכניות ביטוחיות מסוגים שונים )פנסיה‪ ,‬ביטוחי חיים‪ ,‬ביטוח‬
‫הדדי( יש לבחון מאיזו מסגרת ספציפית משולמים הסכומים ועל פי איזה תקנון‪ .‬גם ביטוח‬
‫קולקטיבי‪ ,‬ולא רק ביטוח יחיד בחברת ביטוח מסחרית‪ ,‬הוא ביטוח במשמעות סעיף ‪ 81‬לפקודת‬
‫הנזיקין‪ ,‬אך אין להסיק מכך בהכרח שכל סכום המשולם על ידי הגוף המבטח הוא תשלום ביטוחי‬
‫ויש לבחון כל תשלום לגופו‪.‬‬
‫הנטל להוכיח כי מהו סוג התשלום מוטל על התובע בבחינת "המוציא מחברו" וככל שלא עלה‬
‫בידי התובע להרים הנטל יש לנכות את הסכום משעור הפיצויים‪.‬‬
‫]ר' ע"א ‪ 209/65‬הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' רייף‪ ,‬פ"ד כ )‪ ;(1966) 393(2‬ע"א‬
‫‪ 111/68‬לפידות חברת מחפשי נפט לישראל בע"מ נ' שליסר‪ ,‬פ"ד כב )‪ ;(1968) 379 ()2‬ע"א‬
‫‪ 125/68‬מחסני החמצן בע"מ נ' ברנשטיין‪ ,‬פ"ד כה )‪ ;(1968) 43(2‬ע"א ‪ 813/81‬ציון חברה‬
‫לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד בוסקילה ז"ל‪ ,‬פ"ד לח )‪.[(1985) 785 (4‬‬
‫ההלכות האמורות עסקו רובן ככולן בסיטואציות בהן התעוררה מחלוקת גבי סיווג‬
‫‪.30‬‬
‫התשלום כאשר מצד אחד התובע עותר לכך תשלום מסוים יוכר כתשלום "ביטוחי" בעוד המזיק‬
‫ביקש להגדירו כתשלום "פנסיה" שיש לנכותו מהפיצוי הנזיקי מכוח הלכת בידה נ' רובין שניתנה‬
‫בשנת ‪ 1971‬וראוי להזכיר עיקריה‪ .‬בידה המנוח היה חבר בקרן פנסיה ועם פטירתו הייתה‬
‫משפחתו זכאית לשני סוגי תשלומים מקרן הפנסיה‪ :‬תשלום חד פעמי גביו הוסכם שמדובר‬
‫בתשלום "ביטוחי" וקצבה חודשית המשתלמת לתלויים במקרה של מות חבר בטרם הגיע לגיל‬
‫פנסיה‪ .‬גבי קצבה זו ניטשה המחלוקת‪.‬‬
‫השופט ברנזון‪ ,‬נאמן למונח "חוזה ביטוח" בדין האנגלי‪ ,‬מצא שתוכנית פנסיה במקום העבודה‬
‫אינה מהווה חוזה ביטוח וזאת ביחס לתשלומי פנסיה המשתלמים לנפגע עצמו והן כאלה‬
‫המשתלמים לתלוייו‪ .‬לדעתו‪ ,‬הפרשנות המתחייבת טומנת בחובה אי צדק מאחר ומאפשרת למזיק‬
‫ליהנות מפרי חסכנותם ודאגתם המוקדמת של הנפגע ומשפחתו וקרא למחוקק להביא לשינוי‬
‫המצב‪ .‬להשקפתו של השופט ח‪ .‬כהן חוזה ביטוח הינו הסדר וולונטארי התלוי אך ברצונו של‬
‫המבוטח‪ ,‬בעוד שההסדר הפנסיוני מקורו בתנאי חוזה העבודה כשבנטל עלותו נושאים העובד‬
‫ומעבידו ויש מקום לחשש שכל הגדלה בשיעור הפיצויים תגולגל על שכמו של הציבור כולו‬
‫בדמות העלאת תעריפי הביטוח וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 13‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בפועל‪ ,‬כידוע‪ ,‬לא שינה המחוקק את לשון סעיף ‪ 81‬ו‪/‬או סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין עד היום‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫עמדת מקפת היא שככל שהדבר נוגע לתשלומי פנסיה והפחתתם מהפיצוי הנזיקי ‪ -‬הלכת‬
‫בידה נ' רובין בעינה עומדת‪ ,‬כאז כן היום‪ ,‬והתמורות שחלו בשוק הפנסיה הישראלי והעובדה‬
‫שהעמית חבר בקרן פנסיה חדשה אין בהן כשלעצמן כדי למוטט את הרציונל שעמד בבסיס אותה‬
‫הלכה‪ .‬בראייתה‪ :‬הסעיף הוא אותו סעיף‪ ,‬הפרשנות שיש ליתן לו היא אותה פרשנות‪ ,‬ואף הפנסיה‪,‬‬
‫במהותה‪ ,‬היא אותה פנסיה‪.‬‬
‫הנתבעת‪ ,‬מטעמים מובנים גם אם שונים‪ ,‬שותפה לאותה עמדה‪.‬‬
‫התובע אינו כופר בהלכת בידה נ' רובין ככל שזו הייתה נכונה לשעתה או לשוק הפנסיוני בישראל‬
‫כפי שהיה עת ניתנה ובשנים שלאחריה‪ .‬עמדתו היא כי שוק הפנסיה הנוכחי שונה מהותית מזה‬
‫שהיה לפני ארבעים שנה וקרן הפנסיה הותיקה אליה התייחסה אותה הלכה אין לה דבר וחצי דבר‬
‫עם קרן הפנסיה החדשה שבעניינו ועל כן הלכת בידה נ' רובין וההנמקות שעמדו בבסיסה – אינן‬
‫תקפות גביה‪ .‬לשיטתו‪ ,‬אין בעצם העובדה כי תשלום פנסיית הנכות נעשה על ידי גוף המכונה "קרן‬
‫פנסיה" או על פי תקנון של גוף זה כדי לסווגו אוטומטית כפנסיה אלא נדרשת‪ ,‬כמצוות ההלכה‬
‫הפסוקה‪ ,‬בחינה מהותית‪ ,‬בחינה שלטעמו ראוי שתוביל למסקנה כי תשלום פנסיית נכות על ידי‬
‫קרן פנסיה מקיפה חדשה היא בגדר תשלומי ביטוח‪.‬‬
‫העדים והמומחים מטעם הצדדים‬
‫לתמיכה בעמדתה גבי שאלת סיווגה של פנסיית נכות המשולמת על ידה וזכותה של קרן‬
‫‪.32‬‬
‫פנסיה חדשה לתבוע שיבוב מהמזיק בגינה הגישה מקפת‪ :‬חוות דעת מומחה מטעם רו"ח דורון‬
‫שורר‪ ,‬לשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר והממונה על אגף שוק ההון; חוות דעת של‬
‫מומחית ותצהיר עדות ראשית מטעם גב' נילי בלושטיין‪ ,‬סמנכ"ל מקפת; חוות דעת אקטואריות‬
‫שנערכו על ידי אקטואר הקרן ‪ -‬מר איתי וייס‪ .‬שלושתם העידו במשפט‪.‬‬
‫עדי התובע והנתבעת העידו גם לעניין אובדן זכויות הפנסיה בתיק העיקרי‪ :‬סוכן הביטוח יריב‬
‫אבני מטעם התובע ומר שלמה ברכה‪ ,‬כלכלן מטעם הנתבעת‪.‬‬
‫‪ 14‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫חוות דעתו ועדותו של רו"ח דורון שורר‬
‫‪.33‬‬
‫רו"ח שורר שימש בין השנים ‪ 1995‬ל – ‪ 1998‬כמפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון‪,‬‬
‫ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ועל פי עדותו נטל חלק בעיצוב הרפורמה בשוק קרנות הפנסיה‬
‫בישראל באותן שנים‪ .‬חוות דעתו עוסקת בסוגיית מהותה ומעמדה של קרן פנסיה מקיפה חדשה‬
‫בהשוואה להסדרי ביטוח בחברה ביטוח מסחרית ובזכות השיבוב העומדת לה על פי חוק ההטבה‪.‬‬
‫להשקפתו‪ ,‬קרן פנסיה וחברת ביטוח נבדלות זו מזו במישורים רבים ובמיוחד במודל נטילת‬
‫הסיכון והנשיאה בו‪ ,‬יחסי הגומלין בין המבטחים לחברת הביטוח לעומת חברות בקרן פנסיה‪,‬‬
‫ההתקשרות החוזית האישית הנוצרת בין מבוטח וחברת ביטוח במנותק משאר המובטחים של‬
‫אותה חברה‪ ,‬הרגולציה החלה על כל אחד מהגופים ועוד‪ .‬בעיניו קרן פנסיה משולה למעין‬
‫"חשבון בנק" בו מנוהלים כספי העמיתים‪ .‬מאחורי חשבון זה אין הון עצמי של צד שלישי אלא‬
‫כספי העמיתים עצמם מהווים את ההון הנושא בסיכון‪ .‬לעניין החברה המנהלת נטען שזו זכאית‬
‫לדמי ניהול בלבד ששיעורם קבוע וידוע ומחויבת בהון עצמי מינימאלי המיועד להבטחת שירותי‬
‫הניהול בלבד‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬אין הבדל בין קרן פנסיה ותיקה לחדשה בכל הנוגע לזכות החזרה כמיטיבה מאחר‬
‫והמאפיינים העיקריים שזיכו את קרנות הפנסיה הותיקות בזכות החזרה כלפי המזיקים מתקיימים‬
‫גם בקרן פנסיה חדשה‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית התקשה להתמודד עם התזה שהוצגה לו לפיה ניכוי תשלומי הפנסיה מהפיצוי‬
‫הנזיקי מקום בו קיים מזיק החב בפיצוי כבמקרה של תאונת דרכים מביא לכך שהעמית אינו מקבל‬
‫למעשה כל הטבה מעצם חברותו בקרן הפנסיה אלא ייתכן שאף להפך‪ :‬הסכום שמנוכה מהפיצוי‬
‫הנזיקי עלול להיות גבוה יותר מסכום הפנסיה שישתלם לו בסופו של יום כך שמצבו עלול להיות‬
‫גרוע יותר מזה של עמית שנפגע בתאונה בה לא ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי )ר' עדותו בעמ'‬
‫‪ 761-762 ,756‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫חוות דעתה ועדותה של גב' בלושטיין‬
‫‪.34‬‬
‫גב' בלושטיין הגישה חוות דעת כמומחית בתחום הפנסיה ותצהיר עדות ראשית מתוקף‬
‫תפקידה כסמנכ"ל מקפת‪ .‬בעדותה הפגינה בקיאות ומקצועיות בנושאים הנדונים בצד יושרה‬
‫אישית‪.‬‬
‫‪ 15‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בראייתה‪ ,‬תכליתה של תוכנית פנסיה הינה נטילת הסיכונים הרלבנטיים מהעמית הספציפי ופיזורם‬
‫בין כלל העמיתים בקרן הפנסיה כש"מרכז הכובד" של ההסדר הוא החיסכון המיועד לגיל פרישה‬
‫ובצידו קיימים הסדרים ביטוחיים לסיכונים אחרים שעלולים להתרחש במהלך תקופת העבודה‬
‫דוגמת פטירה או נכות‪ ,‬שלא ניתן להפרידם מהמוצר הפנסיוני בכללותו )עמ' ‪ 654‬לפרוטוקול מיום‬
‫‪.(22.2.10‬‬
‫להשקפתה‪ ,‬הכיסוי הביטוחי בתוכנית פנסיה והן בחברת ביטוח אינו עניין של רווח כספי או של‬
‫פרס לניזוק אלא מיועד להגשמת תכלית אחת והיא השבת המצב לקדמותו‪ .‬לתכלית זו שני פנים‪:‬‬
‫מצד אחד לא ניתן לרכוש רק כיסויים ביטוחיים כפי שניתן לעשות בחברות ביטוח ומצד שני לא‬
‫ניתן להצטרף לתוכנית פנסיונית תוך ויתור על רכיב פנסיית הנכות והשארים אם כי עומדת לעמית‬
‫אפשרות בחירה באשר לתמהיל של כל אחד מהרכיבים בהתאם לנתוניו האישיים והעדפותיו )ר'‬
‫עמ' ‪ 674-675‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫משכך‪ ,‬היווצרות מצב בו בעקבות אירוע נזיקי אדם ירוויח יותר מכפי שהרוויח קודם לכן או שהיה‬
‫אמור להרוויח קודם‪ ,‬תביא למצב בו לנכים לא יהיה אינטרס לשוב למעגל העבודה וזאת על‬
‫חשבונם של עמיתים אחרים‪ ,‬מצב שברי כי אינו רצוי לקרן הפנסיה )עמ' ‪ 700‬לפרוטוקול‬
‫‪.(22.2.10‬‬
‫גב' בלושטיין הבהירה שדמי הסיכון המופרשים לטובת הכיסויים הביטוחיים אינם משמשים ככלי‬
‫להפקת רווחים עבור החברה המנהלת אלא מושקעים יחד עם יתר נכסי קרן הפנסיה ומשמשים‬
‫נדבך לאיזון האקטוארי לו מחויבת הקרן )ר' סעיפים ‪ 27-29‬לחוות הדעת ועמ' ‪ 722‬לפרוטוקול‬
‫‪ .(22.2.10‬מאחר וקיומו של אירוע מזכה דוגמת נכות או פטירה ביחס לעמית מסוים משפיע על‬
‫זכויותיהם של כלל העמיתים‪ ,‬מחויבת קרן הפנסיה למצות האפשרות למימוש הזכויות להשבת‬
‫התשלומים מהגורם האחראי )המזיק( לטובת כלל העמיתים‪.‬‬
‫בחקירתה הנגדית הסכימה להגדרה שהוצגה לה על ידי בא כוח התובע לפיה קרן פנסיה היא מוצר‬
‫שמשלב חיסכון פנסיוני ומרכיבים ביטוחיים למקרה של אובדן כושר עבודה ומוות )עמ' ‪651‬‬
‫לפרוטוקול ‪ (22.2.10‬וציינה ש‪":‬בקרן הפנסיה יש כיסוי ביטוחי גם למקרה של מוות וגם למקרה‬
‫של נכות וגם אלמנט של חיסכון לפרישה" )עמ' ‪ 679‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫‪ 16‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫עוד הסבירה שדמי הסיכון מופחתים מהפרשות העובד והמעביד לקרן הפנסיה באופן שחלק‬
‫מהסכום מופנה לרכישת החיסכון הפנסיוני וחלק אחר לרכישת הכיסויים הביטוחיים‪ .‬דמי הסיכון‬
‫גבי כל מבוטח מחושבים באופן מקצועי על בסיס נתונים אקטואריים בהתאם למין ולקבוצת הגיל‬
‫של העמית ונגזרים מנתונים סטטיסטיים כלליים גבי תמותה‪ ,‬סיכוני נכות וכיו"ב )עמ' ‪657-658‬‬
‫לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫גב' בלושטיין אישרה בעדותה שקרן הפנסיה מציבה בפני המבקשים להצטרף אליה אפשרות‬
‫בחירה בין עשרה מסלולים שונים שמכילים בדרך כלל אותם רכיבים שרק תמהילם שונה כך‬
‫שהפערים ברכיבים מסוימים בין מסלול למסלול עשויים להגיע כדי עשרות אחוזים )עמ' ‪675‬‬
‫לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫בחקירתה הנגדית הובהר לראשונה שתביעת מקפת מבקשת להתפרש על פני שלושה מרכיבים‪:‬‬
‫פנסיית הנכות ששולמה בעבר‪ ,‬פנסיית הנכות שתשולם עד הגיע התובע גיל ‪ 65‬ופנסיית הזיקנה‬
‫שתשולם לו מגיל ‪ 65‬ואילך )עמ' ‪ 720‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬לעמדתה יש לראות את פנסיית‬
‫הזיקנה כתוצר של דמי הגמולים הרעיוניים המופרשים לטובת התובע כיום בעודו מקבל פנסיית‬
‫נכות ובלשונה‪" :‬דמי הגמולים למעשה הם פנסיית הזיקנה העתידית" )עמ' ‪ 720‬לפרוטוקול‬
‫‪.(22.2.10‬‬
‫עוד הוברר שהסכום הנתבע בגין פנסיית הזיקנה )כ – ‪ (₪ 307,000‬חושב בהתייחס לתשלומו‬
‫לתובע מגיל ‪ 65‬ועד תוחלת חיים רגילה דהיינו גיל ‪ 80‬לערך‪ .‬משהועמדה על כך שתוחלת חייו של‬
‫התובע במצבו הבריאותי תהא בהכרח קצרה יותר הודתה כי הנחה שכזו תשנה את תוצאת החישוב‬
‫)עמ' ‪ 720-721‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫בכל הנוגע לעצם קיומה של זכות שיבוב במקרה בו הנכות מקורה בתאונת דרכים העידה גב'‬
‫בלושטיין שפנסיית הנכות תשולם לעמית במלואה ללא קיזוז תשלומים המשולמים לו ממקורות‬
‫אחרים אך מבלי שיהיה בכך כדי למנוע מקרן הפנסיה לתבוע בשלב מאוחר יותר שיבוב מהמזיק‪.‬‬
‫עוד אישרה כי מדיניות שיבוב זו לא מצאה ביטויה בכתובים‪ ,‬לרבות במידע המועבר לסוכני‬
‫הביטוח )עמ' ‪ 694‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫משהתבקשה להתייחס לסממנים החיצוניים הדומים בין מסמכי מגדל חברה לביטוח בע"מ ובין‬
‫מסמכי קרן הפנסיה השיבה כי הגם שנעשים מאמצים להבדיל ולאבחן בין הקטגוריות השונות‬
‫‪ 17‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫עדיין מדובר במסמכים המופקים על ידי אותה מערכת מידע וככאלה נושאים סממנים חיצוניים‬
‫דומים )עמ' ‪ 706-707‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫קרנות הפנסיה החדשות ומאפייניהן העיקריים‬
‫לצורך הכרעה בסוגייה המשפטית‪ ,‬יש חשיבות לתאר את הרקע להקמתן של קרנות‬
‫‪.35‬‬
‫הפנסיה החדשות ומאפייניהן העיקריים‪.‬‬
‫בשנות החמישים של המאה הקודמת הוקמו על ידי ההסתדרות הכללית קרנות פנסיה שנחלקו‬
‫לשני סוגים‪ :‬הראשון )שהיה בשעתו נפוץ יותר( ‪" -‬פנסיית יסוד" שכללה ביטוח זקנה ופנסיית‬
‫שארי פנסיונר בלבד; והשני ‪" -‬פנסיה מקיפה" שכללה בנוסף לרכיבי פנסיית היסוד גם ביטוח‬
‫פנסיוני למקרה של נכות ופנסיה לשארי עובד )להבדיל משארי פנסיונר(‪ ,‬היא מתכונת הפנסיה‬
‫שהשתרשה ומוכרת לנו עד היום‪.‬‬
‫קרנות הפנסיה הותיקות התנהלו במתכונת של אגודה שיתופית ללא כוונת רווח‪ .‬לכל קרן היה‬
‫תקנון משלה אך ניתן לזהות קווי מיתאר משותפים לכל הקרנות )ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ'‬
‫‪ 629-635‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬ועדותו של מר ברכה בעמ' ‪ 529-531‬לפרוטוקול ‪:(20.12.09‬‬
‫ הקרנות התנהלו כישות משפטית אחת ללא הפרדה בין השדרה הניהולית של קרן הפנסיה ובין‬‫חשבונות הצבירה של העמיתים;‬
‫ חישוב הפנסיה נעשה על פי שיטת הממוצעים או ע"פ השכר בשלוש השנים האחרונות לעבודה‪,‬‬‫שיטות תשלום שבהעדר מנגנון איזון אקטוארי מתאים גררו את הקרנות לגירעונות אקטואריים;‬
‫ הקבלה לקרן ספציפית נעשתה באופן אוטומטי על בסיס עצם ההשתייכות לארגון העובדים‬‫הרלבנטי ללא חיתום ובדרך כלל גם ללא בחינת מצב רפואי קודם‪ .‬מאידך‪ ,‬עובד לא יכול היה‬
‫להצטרף לקרן על פי בחירתו אלא על פי מקום עבודתו או תחום עיסוקו )פועלי בניין‪ ,‬עובדי‬
‫תעשייה וכיו"ב(;‬
‫ אפשרות הבחירה של העמית הייתה בין שני מסלולים בלבד ‪ -‬פנסיית יסוד או פנסיה מקיפה;‬‫ השקעת כספי העמיתים נעשתה באגרות חוב ממשלתיות ייעודיות לפי הוראות משרד האוצר‬‫ללא מתן שיקול דעת להנהלת הקרן‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫כתוצאה מהתנהלותן והכשל האקטוארי המובנה באופן חישוב הזכויות על ידן נקלעו‬
‫קרנות הפנסיה הותיקות לגירעונות אקטואריים בגינם הורתה הממשלה ביום ‪ 29.3.95‬על סגירתן‬
‫בפני קבלת עמיתים חדשים‪ .‬על מנת שעמיתי הקרנות כפי שקובעו באותה עת ושאריהם לא יעמדו‬
‫‪ 18‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בפני שוקת שבורה החליטה הממשלה בשנת ‪ 2003‬על גיבוש תוכנית הבראה במסגרתה נקבע‬
‫שלאותן קרנות הותיקות שתקבלנה על עצמן את יישום תוכנית ההבראה ותנוהלנה בניהול מיוחד‬
‫על פי תקנון אחיד ‪ -‬יינתן סיוע ממשלתי על מנת לאפשר להן לעמוד בהתחייבויותיהן הקיימות‬
‫והעתידיות כלפי עמיתיהן‪ .‬סגירת קרנות הפנסיה הותיקות הייתה פרק ראשון במהלך שנועד לעצב‬
‫מחדש את השוק הפנסיוני בישראל‪ .‬המשך המהלך היה בפתיחתן של קרנות פנסיה חדשות מיום‬
‫‪ 1.1.95‬תוך קביעת מנגנוני בקרה מתאימים לפיקוח על פעילותן וזאת על מנת שהכשלים שאותרו‬
‫בפעולת הקרנות הותיקות‪ ,‬ובראשם חוסר האיזון האקטוארי‪ ,‬לא יחזרו על עצמם בעתיד )ר'‬
‫הסקירה בבג"צ ‪ 4497/00‬הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שר האוצר‪ ,‬פ"ד נו )‪608 (3‬‬
‫)‪.(2002‬‬
‫‪.37‬‬
‫הוראות בדבר המסגרת הארגונית של קרנות הפנסיה החדשות‪ ,‬דרכי פעולתן וניהולן‬
‫נקבעו תחילה בהחלטת הממשלה מיום ‪ 29.3.95‬ובתיקונים שונים שנערכו מעת לעת בתקנות מס‬
‫הכנסה )כללים לאישור וניהול קופות גמל( התשכ"ד – ‪) 1964‬להלן תקנות מס הכנסה(‪ .‬בנקודה זו‬
‫יובהר שקרן הפנסיה בה אנו דנים היא קרן פנסיה חדשה מקיפה כהגדרתה בתקנות מס הכנסה‬
‫הזכאית לרכישת אג"ח מיועדות להבדיל מקרן פנסיה כללית שאינה נהנית מהטבה זו‪ .‬במקביל‬
‫להטבות מהן נהנית קרן פנסיה מקיפה חדשה מוטלות עליה גם מגבלות סטטוטוריות דוגמת תקרת‬
‫הסכום שניתן לבטח באמצעותה‪ ,‬הכיסויים הביטוחיים להם היא מחויבת ועוד‪.‬‬
‫על מנת שלא להרחיב את היריעה יתר על המידה יצוין שבהמשך הדרך‪ ,‬כחלק מהרפורמה הכוללת‬
‫שהונהגה בשוק ההון‪ ,‬הוסדרה פעילותן בחקיקה ראשית בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים‬
‫)קופות גמל(‪ ,‬התשס"ה – ‪ .2005‬מקורות נורמטיביים נוספים מהם ניתן להסיק גבי אופיין ומהותן‬
‫של קרנות הפנסיה החדשות ניתן למצוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ב‪ :‬הודעת הפיקוח על עסקי הביטוח )ענפי‬
‫ביטוח(‪ ,‬תשמ"ה – ‪ ,1985‬צו חוזה הביטוח )קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק(‪ ,‬התשמ"ו‬
‫– ‪ ,1986‬ובחוזרים המוצאים מעת לעת על ידי הממונה על שוק ההון דוגמת חוזר פנסיה ‪2004/9‬‬
‫שכותרתו "הוראות לניהול קרן חדשה" )מוצג תובע‪ 16/‬בתביעת מקפת(‪ .‬ממקורות נורמטיביים‬
‫אלה‪ ,‬דברי ההסבר שנלוו לחקיקתם‪ ,‬חוות הדעת‪ ,‬העדויות וחומר הראיות ניתן לשרטט מספר‬
‫קווים מאפיינים לקרן פנסיה חדשה מקיפה ולדרך פעולתה שעיקריהם הרלבנטיים יובאו להלן‪.‬‬
‫ניתן לסכם ולומר שקרן פנסיה חדשה מקיפה היא כלי פיננסי הנוצר על רקע יחסי עבודה‪,‬‬
‫‪.38‬‬
‫מחויב לאיזון אקטוארי‪ ,‬ומשלב בתוכו שני מרכיבים שונים בטיבם‪ :‬חיסכון פנסיוני המקנה זכאות‬
‫‪ 19‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫לקצבה חודשית בגיל הפרישה )להלן – פנסיית הזיקנה( וכיסויים ביטוחיים המקנים זכאות‬
‫לתשלום קצבה חודשית במקרים של נכות או מוות בטרם הגעה לגיל פרישה )להלן – הכיסויים‬
‫הביטוחיים(‪.‬‬
‫קרן פנסיה חדשה מקיפה אינה בעלת אישיות משפטית עצמאית )ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ'‬
‫‪ 670‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬ניתן לדמותה לשותפות המחזיקה ב"קופה" משותפת בה נצברים כספי‬
‫העמיתים‪ ,‬חברי השותפות‪ .‬כספים אלה‪ ,‬בצירוף התשואה שהשיגו באמצעות אג"ח מיועדות‬
‫המונפקות על ידי המדינה והשקעות חיצוניות‪ ,‬משמשים לביצוע התשלומים לכל עמיתי הקרן‬
‫בקרות האירוע המזכה הרלבנטי לכל עמית‪ :‬פרישה מעבודה‪ ,‬נכות או מוות‪ .‬הגשמתה של תכלית‬
‫זו לאורך שנים וביחס לכל העמיתים מחייבת איזון אקטוארי בכל נקודת זמן במישור פנסיית‬
‫הזיקנה והן במישור הכיסויים הביטוחיים )ר' חוות הדעת של גב' בלושטיין ורו"ח שורר(‪.‬‬
‫תקנון קרן הפנסיה מהווה את מערכת הכללים על פיהם פועלים קרן הפנסיה‪ ,‬החברה המנהלת‬
‫והעמיתים‪ .‬התקנון‪ ,‬שהוא כלי משפטי המקנה זכויות ומטיל חובות באופן שוויוני‪ ,‬ניתן לשינוי‬
‫בכל עת מבלי ששינוי זה מותנה בהסכמת העמיתים אלא באישור משרד האוצר בלבד )ר' חוות‬
‫דעתו של רו"ח שורר(‪ .‬אפשרות שינוי התקנון והתאמתו מעת לעת בשים לב להתחוללותם של‬
‫שינויים דמוגרפיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תעסוקתיים‪ ,‬חקיקתיים מבטאת את עיקרון הדינאמיות המאפיין קרן‬
‫פנסיה‪ ,‬דינאמיות המתחייבת מאליה בשים לב לכך שההתקשרות בינה ובין כל אחד מעמיתיה‬
‫נפרשת או עשויה להתפרש על פני עשרות שנים‪.‬‬
‫קרן פנסיה אינה אפיק השקעה רגיל בו יכול כל אדם להשקיע כספים כאוות נפשו וכמידת יכולתו‬
‫ולמשוך אותם בכל עת שירצה כפי שניתן לעשות בבית השקעות או בבנק )ר' עדותה של גב'‬
‫בלושטיין עמ' ‪ 653‬לפרוטוקול ‪ 22.2.10‬ועדותו של מר ברכה בעמ' ‪ 535‬לפרוטוקול ‪.(20.12.09‬‬
‫קרן פנסיה מושתתת בראש ובראשונה על כך שהתגמולים המועברים אליה מקורם ביחסי עבודה‪,‬‬
‫בין שיהיה זה עובד שכיר ובין שיהיה זה עובד עצמאי‪ ,‬שתקרתם מוגבלת על ידי המחוקק ועיקר‬
‫תכליתה היא הבטחת רמת חייהם והכנסתם של עמיתיה ובני ביתם במועד בו לא יהיה ביכולתם‬
‫להמשיך ולעבוד‪ :‬ברוב המקרים על רקע גיל )זוהי פנסיית הזיקנה( ולעיתים על רקע מצב בריאותי‬
‫או חלילה פטירה בטרם עת )אלו הן פנסיות הנכות והשארים‪ ,‬ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ'‬
‫‪ 654-655‬בפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫‪ 20‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫רכיב החיסכון הפנסיוני מהווה אחוז מסוים משכר עבודתו של העמית המופרש על ידי העמית‬
‫ומעבידו מדי חודש )הפרשות אלו ייקראו יחד – דמי גמולים( ומיועד‪ ,‬ברובו‪ ,‬ליצירת פנסיית‬
‫הזיקנה‪ .‬קרן הפנסיה אינה מתחייבת בפני העמית במועד הצטרפותו לשורותיה לסכום הפנסיה‬
‫המדויק שישולם לו במועד פרישתו‪ .‬גובה פנסיית הזיקנה נקבע רק במועד הפרישה בפועל על פי‬
‫יתרתם הצבורה של דמי הגמולים והרווחים שנצברו עליה נכון למועד הפרישה‪ ,‬מצבת כלל‬
‫התחייבויותיה ונכסיה של הקרן במועד התגבשות הזכאות לפנסיה והתקנון התקף באותו מועד )ר'‬
‫עדותה של גב' בלושטיין בעמ' ‪ 607-609‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬ובעמ' ‪ 677‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬זהו‬
‫אחד המנגנונים המבטאים את האיזון האקטוארי לו מחויבת קרן הפנסיה‪.‬‬
‫דמי הגמולים המופרשים באופן שוטף אינם מועברים במלואם לטובת רכיב החיסכון הפנסיוני‬
‫של העמית‪ ,‬שכן מהם קרן הפנסיה מפחיתה שני סכומים‪ :‬דמי ניהול ודמי סיכון‪.‬‬
‫דמי הניהול‪ ,‬ששיעורם קבוע בדין‪ ,‬מועברים לחברה המנהלת שהינה תאגיד בעל אישיות משפטית‬
‫עצמאית ונפרדת מזו של קרן הפנסיה והיא המופקדת על הפן הניהולי והמקצועי של קרן הפנסיה‪.‬‬
‫החברה המנהלת נדרשת לקבלת רישיון מבטח )לביטוח פנסיה( מטעם הממונה על שוק ההון )ר'‬
‫עדותה של גב' בלושטיין עמ' ‪ 713‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬כן נדרשת החברה המנהלת להון עצמי‬
‫משלה‪ ,‬נפרד מכספי העמיתים בקרן הפנסיה‪ ,‬המיועד להבטחת שירותי הניהול‪.‬‬
‫דמי הסיכון )"ריסק"( מיועדים לרכישת הכיסויים הביטוחיים למקרי נכות או מוות )ר' עדותה של‬
‫גב' בלושטיין עמ' ‪ 657‬לפרוטוקול ‪ (22.2.10‬ומחושבים על פי נתונים סטטיסטיים ואקטואריים‬
‫בהתאם לקבוצות הגיל והמין אליהן משתייך העמית הספציפי‪ .‬שיעור דמי הסיכון הנגבים מהעמית‬
‫מובאים לידיעתו בצמוד לתקנון הקרן ובדיווח האישי הנמסר לו )ר' מוצג תובע‪ 16/‬ועדותה של‬
‫גב' בלושטיין בעמ' ‪ 656-657‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬העלות המירבית של הכיסויים הביטוחיים‬
‫)לשכירים ועצמאיים כאחד( נגזרת מדמי הגמולים ומכאן נגלה קיומם של קשר גומלין או זיקה בין‬
‫רכיב החיסכון הפנסיוני ובין רכיב הכיסויים הביטוחיים )ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ' ‪654‬‬
‫לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫פן נוסף הרלבנטי לנושא הכיסויים הביטוחיים הוא נושא החיתום ‪ -‬קרנות הפנסיה החדשות‬
‫פתוחות בפני כל עובד‪ ,‬שכיר או עצמאי‪ ,‬המבקש להצטרף אליהן אם כבודד ואם במסגרת קבוצה‪,‬‬
‫ולחלופין לעובד המבקש לעבור מקרן אחרת בכפוף להוראות החוק‪ .‬זאת בניגוד לקרנות הפנסיה‬
‫‪ 21‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫הותיקות שהיו מחויבות לקבל כל עובד שחל עליו ההסכם הקיבוצי הרלבנטי )ר' עדותו של מר‬
‫ברכה בעמ' ‪ 529-530‬לפרוטוקול ‪ .(20.12.09‬נגישות זו הביאה את קרנות הפנסיה החדשות לערוך‬
‫בשנים האחרונות חיתום מלא למבקשים להצטרף אליהן‪ ,‬שמטרתו לסנן את אותם מועמדים‬
‫שצירופם עלול להעמיד ב"סיכון יתר" את קרן הפנסיה‪ .‬הסינון האמור יכול לבוא לידי ביטוי‬
‫בהארכת תקופת האכשרה‪ ,‬החרגת מצב רפואי או דחייה מלאה )ר' מוצג תובע‪ 5/‬ועדותה של גב'‬
‫בלושטיין‪ ,‬עמ' ‪ 659-660‬לפרוטוקול מיום ‪.(22.2.10‬‬
‫עמית בקרן פנסיה חדשה מקיפה‪ ,‬בניגוד למוצרים פנסיונים אחרים‪ ,‬אינו יכול "לוותר" במועד‬
‫הצטרפותו על רכיב הכיסויים הביטוחיים למקרי נכות‪/‬מוות )ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ'‬
‫‪ 637‬לפרוטוקול ‪ .(9.2.10‬כיסויים אלה מהווים חלק אינטגראלי מהמוצר הפיננסי בכל אחד‬
‫מהמסלולים הרבים שמציעה קרן הפנסיה לעמיתיה ורק התמהיל בין שיעור מרכיב החיסכון ובין‬
‫רכיב הכיסויים הביטוחיים משתנה בהתאם למצבו האישי של העמית והעדפותיו )ר' סעיף ‪23‬‬
‫לחוות דעתה של גב' בלושטיין ועדותה בעמ' ‪ 674-676‬לפרוטוקול ‪.(22.2.10‬‬
‫במקרה של התממשות סיכון הנכות באופן שעמית מסוים זכאי לפנסיית נכות הרי שהתקנון‬
‫הרלבנטי לעניינו הוא זה שהיה בתוקף במועד בו החל לקבל פנסיית נכות וימשיך לחול עליו גם‬
‫בעת שיגיע לגיל פרישה )ר' עדותה של גב' בלושטיין בעמ' ‪ 602‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬ועדותו של‬
‫רו"ח שורר עמ' ‪ 743‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬בניגוד לפנסיית הזיקנה‪ ,‬ששיעורה אינו מובטח מראש‬
‫ונקבע רק במועד פרישת העמית בפועל‪ ,‬שיעורה של פנסיית הנכות קבוע בתקנון כאחוז מסוים‬
‫משכר העמית שאינו עולה על ‪ 75%‬מהמשכורת הקובעת‪ .‬פנסיית נכות מוצמדת מרגע תשלומה‬
‫למדד המחירים לצרכן ומתעדכנת בהתאם לעודף או לגירעון אקטוארי )ר' עדותה של גב'‬
‫בלושטיין בעמ' ‪ 609 ,605‬לפרוטוקול ‪ 9.2.10‬שורות ‪ .(16-20‬הכיסוי הביטוחי לסיכוני נכות כולל‬
‫בחובו באופן אוטומטי רכיב של "שחרור מפרמיה" דהיינו‪ :‬עמית הזכאי לפנסיית נכות לא יידרש‬
‫להמשיך ולהפריש דמי גמולים לטובת צבירת פנסיית הזיקנה ואלה ייזקפו רעיונית לזכותו עד‬
‫הגיעו לגיל פרישה על מנת להקנות לו באותו מועד את פנסיית הזיקנה )ר' עדותה של גב'‬
‫בלושטיין בעמ' ‪ 622 ,614 ,610‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬
‫הקווים הכלליים שצוירו לעיל אינם מתיימרים לשקף את מלוא דמותה של קרן פנסיה‬
‫‪.39‬‬
‫מקיפה חדשה אך נראה שיש בהם כדי להבהיר שגם אם נותרו מספר נקודות דמיון בין קרנות‬
‫הפנסיה הותיקות לחדשות הרי שאפשר ונקודות השוני עולות עליהן וביניהן ניתן למנות את‪:‬‬
‫‪ 22‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫הפקדת ניהול קרן הפנסיה בידי גורם מקצועי‪ ,‬חיצוני לקרן; חיובה של קרן הפנסיה לשמור על‬
‫איזון אקטוארי בכל עת תוך שימוש בכלים סטטיסטיים; קביעת שיעור של דמי סיכון ספציפיים‬
‫לכל קבוצת עמיתים על בסיס מין וגיל תוך שימוש בלוחות אקטואריים; היעדר התחייבות‬
‫לתשלום פנסיית זיקנה בסכום מסוים אלא קביעתה על פי צבירה בפועל ושאר הנסיבות‬
‫הרלבנטיות במועד הפרישה; עריכת חיתום ובחינת מצב רפואי עובר להתקשרות; פתיחת שוק‬
‫קרנות הפנסיה לתחרות חופשית ולמעבר עמיתים על פי בחירתם; מתן חופש בחירה לעמיתים‬
‫באשר לזהות הקרן ולבחירת מסלול התוכנית הפנסיונית בתוך הקרן שנבחרה על ידם מבין כעשרה‬
‫מסלולים אפשריים על פי נתוניהם האישיים והעדפותיהם וכיו"ב‪.‬‬
‫הבדלים אלה‪ ,‬שבחלקם יורדים לשורשם של דברים ובייחוד סוגיית האיזון האקטוארי‪ ,‬הציפו‬
‫בשנים האחרונות את השאלה מהי ההצדקה המוסרית שנותרה‪ ,‬אם נותרה‪ ,‬לשיבוב קרן פנסיה‬
‫המתנהלת על פי עקרונות אקטואריים שבביצוע תשלומים לעמיתיה אין היא עושה יותר מאשר‬
‫החזרת הפרמיה שקיבלה במשך השנים מהעובדים והמעבידים )ר' קציר בעמ' ‪.(1433‬‬
‫אם נדמה את שוק הפנסיה והביטוח לציר עליו מצד אחד נמצאות קרנות הפנסיה הותיקות ומצד‬
‫שני מצויים ההסדרים הביטוחיים בחברת הביטוח המסחריות אפשר ונמצא שקרנות הפנסיה‬
‫החדשות מצויות כיום בנקודה קרובה יותר לחברות הביטוח המסחריות מאשר לקרנות הפנסיה‬
‫הותיקות‪ .‬כה קרוב עד כי לעיתים האבחנה המהותית ביניהן קשה ‪ -‬ובראי השיקולים שהנחו את‬
‫הפסיקה בעבר ‪ -‬ספק אם עוד נחוצה‪ .‬בערעור אטיאס הובעה העמדה שנוכח ההתפתחויות שחלו‬
‫בדיני הנזיקין מאז הלכת בידה נ' רובין הרי שבאותם מקרים של אובדן כושר השתכרות או פטירה‬
‫קשה למצוא הבדלים משמעותיים בין תשלומים המשתלמים מכוח חוזה ביטוח לבין תשלומי‬
‫פנסיה המשתלמים על ידי קרן פנסיה שפועלת על פי עקרונות אקטואריים )ר' עמ' ‪ 15‬לערעור‬
‫אטיאס(‪.‬‬
‫מן הכלל אל הפרט‪ :‬מעמד תשלומי פנסיית הנכות המשתלמים לתובע‬
‫‪.40‬‬
‫מקובלת עליי בעיקרה עמדת התובע לפיה אין ליתן למונח "חוזה ביטוח" המופיע‬
‫בפקודת הנזיקין את הפרשנות והמשמעות הקבועה לאותו מונח בחוק חוזה ביטוח שנחקק בשנת‬
‫‪ 1981‬ונועד להסדיר נושאים אחרים ולהגן על אינטרסים שונים מאלה שעומדים בבסיס דיני‬
‫הנזיקין )השוו‪ :‬ע"א ‪ 391/89‬וייסנר נ' אריה חברה לביטוח‪ ,‬פ"ד מז )‪.(1993) 837 (1‬‬
‫‪ 23‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫באספקלריה זו‪ ,‬הנוגעת לתכלית החקיקה‪ ,‬יש לראות גם את הוצאת התקשרותן של קרנות הפנסיה‬
‫כמבטחות )במעמדן כקופות גמל לקיצבה( מגדר חוק חוזה ביטוח על הסדריו הפרוצדוראליים‬
‫ומאפייניו הייחודיים כאמור בסעיף ‪ 1‬לצו חוזה הביטוח )קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול‬
‫החוק(‪ ,‬התשמ"ו – ‪.1986‬‬
‫כבר צוין שהפסיקה העניקה למונח "חוזה ביטוח" הקבוע בסעיף ‪ 86‬לפקודה פרשנות‬
‫‪.41‬‬
‫רחבה הבוחנת את מהותו של ההסדר הספציפי ותכליתו ולא מצאה להגבילו לסוגים מסוימים של‬
‫ביטוח או להכפיפו למבחנים טכניים גרידא דוגמת זהות הגוף המשלם או מתכונת ביצוע התשלום‪.‬‬
‫בחינת ההסדר גבי הכיסוי הביטוחי לסיכוני נכות בתקנון קרן פנסיה חדשה ובכלל זה הפרק‬
‫הרלבנטי בתקנון הספציפי התקף גבי התובע מעלה כי גלומים בו מאפיינים מהותיים של ביטוח‬
‫במובנו הרחב‪ ,‬מאפיינים שאפשר ויש בהם כדי לענות על אותם צרכים ורבדים שחוזה ביטוח‬
‫מיועד למלא והדברים באו לידי ביטוי בתצהירו של מר אבני ובעדותו‪.‬‬
‫מר אבני עובד כסוכן ביטוח בסוכנות הביטוח "דוידוף" ובין היתר שימש כסוכן הביטוח‬
‫‪.42‬‬
‫של חברת מארסק‪ ,‬מעסיקתו של התובע בעת הרלבנטית‪ .‬מתוקף תפקידו טיפל מר אבני‪ ,‬אישית‪,‬‬
‫בתיק הביטוחים של התובע ממועד תחילת עבודתו בחברה‪.‬‬
‫מר אבני העיד כי משיקולים לגיטימיים של תכנון מס הציע לתובע לפצל את ביטוח שכרו‪ ,‬שעמד‬
‫על ‪ ,₪ 15,000‬בין ביטוח מנהלים ובין קרן פנסיה באופן שכבר פורט‪ .‬שתי התוכניות כללו‬
‫מרכיבים חיסכון לפרישה וביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור של עד ‪75%‬‬
‫מהמשכורת הקובעת‪ .‬בכל הנוגע למקרה פטירה הסביר מר אבני כי ההסדרים בין שתי התוכניות‬
‫נבדלים זה מזה‪ :‬ביטוח המנהלים מעניק תשלום חד פעמי בסך של ‪ ₪ 500,000‬ואילו קרן הפנסיה‬
‫מעניקה פנסיית שארים המשתלמת כקצבה חודשית לילדים עד הגיעם לגיל ‪ 21‬ולאלמנה עד סוף‬
‫חייה‪.‬‬
‫בעדותו הסביר שמתן אפשרות לגורמים מבטחים לתבוע מהמזיק שיבוב בגובה התשלומים‬
‫המשולמים על ידם למבוטח‪ ,‬תוך קיזוז מקביל של אותם סכומים מהפיצוי המשולם על ידי המזיק‬
‫לניזוק עצמו‪ ,‬פירושה ‪ -‬שהגורם המבטח לא העניק למבוטח כיסוי ביטוחי אמיתי באותן נסיבות‬
‫אלא רק הלוואה או מעין סוג של מימון )עמ' ‪ 306‬לפרוטוקול ‪.(14.9.09‬‬
‫‪ 24‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בנוסף הבהיר שבשתי התוכניות בהן חבר התובע קיים ההסדר לפיו מבוטח שמקבל פנסיית נכות‬
‫מלאה ישוחרר מהמשך תשלום הפרמיות‪ :‬בפוליסת ביטוח המנהלים ההטבה נרכשת תמורת‬
‫תשלום המנוכה מדמי הגמולים ואילו בקרן הפנסיה מדובר בהטבה מובנית )עמ' ‪ 329‬לפרוטוקול‬
‫‪.(14.9.09‬‬
‫‪.43‬‬
‫מהאמור עולה שבניגוד להסדר הפנסיוני הכפוי שנדון בהלכת בידה נ' רובין הרי שההסדר‬
‫כאן היה הסדר וולונטרי בו בא לידי ביטוי רצונו של הפרט‪/‬התובע להעביר הסיכונים אל קבוצה‬
‫הכוללת פרטים רבים‪ .‬עצם העובדה כי ההסדר נעשה כפועל יוצא מיחסי עבודה אין בה כדי לגרוע‬
‫או לפגום במניע בסיסי זה‪ ,‬אלא אפשר ויש בה כדי להדגיש את הרכיב הוולונטרי הנדרש שכן על‬
‫אף העדר חיוב שבדין בעת הרלבנטית מצאו הצדדים לחוזה העבודה להעדיף‪ ,‬כל צד משיקוליו‪,‬‬
‫הסדרים פנסיוניים וביטוחיים על פני דרך תגמול אחרת‪ ,‬מיידית יותר בטיבה‪ ,‬לעובד )ר' עדותו של‬
‫מר אבני בעמ' ‪ 331-332‬לפרוטוקול ‪.(14.9.09‬‬
‫‪.44‬‬
‫מאפיין רלבנטי נוסף הוא מחויבותה של קרן הפנסיה לאיזון אקטוארי בכל עת והדברים‬
‫פורטו‪ .‬ספציפית גבי פנסיית הנכות בא האיזון האקטוארי לידי ביטוי בתשלום דמי סיכון באופן‬
‫דיפרנציאלי לכל קבוצת מין וגיל על פי לוחות אקטואריים‪ ,‬בבירור מצב רפואי וחיתום‪ ,‬ובאותם‬
‫מקרים של קרנות פנסיה קטנות יחסית גם בצורך לרכוש ביטוחי משנה )ר' עדותה של גב'‬
‫בלושטיין בעמ' ‪ 662-665‬לפרוטוקול ‪ .(22.2.10‬בכך מתמלא הממד הסטטיסטי הנדרש לביסוסו‬
‫של ביטוח‪ ,‬הנשען על חוק המספרים הגדולים‪ ,‬מימד שנעדר לעיתים מהסדרי קרנות הפנסיה‬
‫הותיקות‪.‬‬
‫‪.45‬‬
‫האופי המשפטי הנדרש לביסוס של חוזה ביטוח בא לידי ביטוי בעצם התקשרותו של‬
‫העמית עם קרן הפנסיה‪ ,‬התקשרות שתחילתה במילוי טופס הצעה והמשכה בתקנון במעמדו‬
‫המחייב כלפי כל הנוגעים בעניין כפי שפורט לעיל‪ .‬הגם שאין בידי לקבל את עמדת התובע‬
‫המבקש ליתן משקל מכריע לפן הטכני‪/‬פורמאלי‪/‬חיצוני של ההתקשרות דוגמת הדמיון בפורמט‬
‫המסמכים‪ ,‬השימוש בסמלילי חברת מגדל‪ ,‬מיקומם הפיזי של המשרדים‪ ,‬זהות בעלי התפקידים‬
‫וכיו"ב הרי שלא ניתן להתעלם כליל מאותם סממנים ככל שהם נוגעים לבסיס ההתקשרות‪.‬‬
‫מסמכי ההצטרפות היו משותפים לקרן הפנסיה ולביטוח המנהלים והתובע נדרש אך לציין מהו‬
‫הסכום אותו הוא מבקש לבטח בכל אחד מהמסלולים תוך מתן מספר הוראות ספציפיות נוספות‬
‫‪ 25‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫לכל תוכנית; מסמך ההצעה נשא את כל הסמלילים הרלבנטיים של חברת מגדל ללא הבחנה;‬
‫טופס ההצעה נקט במונחים המשתייכים לשני ההסדרים באופן מעורב; הודעות חברת מגדל גבי‬
‫אישור הצטרפותו של התובע לתוכנית מגדלור ולקרן הפנסיה נחזו כדומות ולא ניתן היה ללמוד‬
‫מהן כשלעצמן כי יש שוני בסוג ההתקשרות )פוליסה לעומת תקנון(; הגם שלא ניתן היה ללמוד‬
‫מפי התובע במצבו‪ ,‬כמקור ראשון‪ ,‬מה היה אומד דעתו עת נערכו מסמכי ההצטרפות על ידו‬
‫הסביר מר אבני את נסיבות עריכת המסמכים וההסברים שנתן הוא בעצמו לתובע גבי משמעותם‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ :‬גם הבחינה המהותית והתכליתית של ההתקשרות המשפטית בין הצדדים‪ ,‬הגם שהיא‬
‫נעשית באמצעות מה שמכונה "תקנון"‪ ,‬מובילה למסקנה שהכיסוי הביטוחי ביחס לסיכוני נכות‬
‫בתקנון קרן הפנסיה הינו במהותו חוזה ביטוח‪ .‬כך‪ ,‬מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים שתקנון קרן‬
‫הפנסיה מהווה מסמך משפטי המטיל חובות וזכויות על העמיתים‪ ,‬על קרן הפנסיה ועל החברה‬
‫המנהלת והדברים פורטו והודגמו‪ .‬עוד אין חולק על כך שבקרות אירוע נכות מזכה "מתקבע"‬
‫התקנון הרלבנטי כפי שהיה במועד האירוע על יחסי העמית אל מול קרן הפנסיה לעניין פנסיית‬
‫הנכות והן לעניין פנסיית הזיקנה‪ .‬אותו תקנון‪ ,‬כמות שהוא‪ ,‬ממשיך ומחייב את כל הצדדים לו עד‬
‫מיצוי מלוא זכויות העמית הרלבנטי ושאריו‪ ,‬מבלי שיהא בכוחם של שינויים שבוצעו בתקנון קרן‬
‫הפנסיה לאחר מועד האירוע כדי להשפיע על זכויותיהם‪ ,‬יהיו השינויים אשר יהיו )ר' עדותה של‬
‫גב' בלושטיין בעמ' ‪ 602-603‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬
‫בשים לב לכך שממועד קרות האירוע המזכה מכוחו משתלמת פנסיית הנכות מתקבע התקנון‬
‫במישור היחסים שבין העמית הנכה וקרן הפנסיה ואינו ניתן עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים‪,‬‬
‫אפשר ונשמט הבסיס לטענת קרן הפנסיה לפיה התקנון הוא כלי משפטי העומד בפני עצמו‬
‫ששינויו אינו טעון להסכמת העמית‪ ,‬כטענת מקפת המבקשת לראות בסממן זה משום אמצעי‬
‫מבדיל בין ההסדר בקרן הפנסיה לעומת חוזה ביטוח בחברת ביטוח‪.‬‬
‫בנסיבות אלה אין עוד הבדל של ממש בין "חוזה ביטוח" בחברת ביטוח מסחרית שתנאיו קבועים‬
‫מראש ובין "חוזה ביטוח" המוגשם באמצעות "תקנון" שתנאיו הספציפיים גבי עמית ספציפי‬
‫מתגבשים ואינם ניתנים עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים ממועד אירוע הנכות ואילך‪ .‬לכך‬
‫מצטרפת העובדה שממועד קרות אירוע הנכות ותשלומה של פנסיית הנכות פטור התובע מתשלום‬
‫דמי גמולים )פרמיה( ביחס לפנסיית הנכות והן ביחס לפנסיית הזיקנה‪ .‬בכך מתמלא פן נוסף של‬
‫האלמנט הביטוחי בכיסויים הביטוחיים אותם מספקת קרן הפנסיה‪.‬‬
‫‪ 26‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫בחינת נסיבות העניין הספציפי מבליטה במיוחד את האלמנט הביטוחי הגלום בפנסיית‬
‫‪.46‬‬
‫הנכות‪ :‬מדובר בעמית אשר ההפרשות משכרו לטובת קרן הפנסיה נעשו במשך מספר חודשים‬
‫מועט והסתכמו באלפים בודדים של שקלים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬זכאי התובע במצבו לתגמולים בשיעורם‬
‫המקסימאלי‪ ,‬אם בדמות פנסיית הנכות ואם בדמות פנסיית הזיקנה שתגיע לו לאחריה בגינה אין‬
‫הוא נדרש עוד להפריש דמי גמולים‪ ,‬בשיעור כולל העולה על ‪.₪ 2,000,000‬‬
‫ניתן לומר שמאחר וגם קרן הפנסיה קובעת את שיעור דמי הסיכון של עמיתיה על בסיס מאפיינים‬
‫אקטואריים כלליים של גיל ומין‪ ,‬לוחות תמותה וסיכוני נכות יש בכך כדי להחליש את הטענה‬
‫בדבר התקשרות היוצרת זיקה בין העמיתים כנבדלת מהתקשרות פרטנית ועצמאית הנעשית מול‬
‫חברת ביטוח‪ .‬ייתכן שבעבר קרנות הפנסיה הענפיות‪ ,‬המקצועיות‪ ,‬היו מוכנות לקבל לשורותיהן‬
‫עמיתים הסובלים ממצב בריאותי בעייתי או מנתונים רלבנטיים אחרים ולספוג את הנטל המובנה‬
‫הכרוך בקבלתם של אלה בשים לב לאופיין הסוציאלי של הקרנות באותה עת‪ .‬כיום קרנות הפנסיה‬
‫החדשות אינן מחויבות לכך ובאפשרותן לקבוע פרמיה גבוהה יותר‪ ,‬תקופת אכשרה ארוכה יותר‬
‫או לדחות כליל את המועמדים הבעייתיים כפי שנוהגות גם חברות ביטוח מסחריות‪.‬‬
‫ברי כי לא כל ההבדלים המובנים בין ההסדרים הקיימים בחברת ביטוח ובקרן פנסיה‬
‫‪.47‬‬
‫ניתנים להתאמה או להשלמה ואי אפשר שיהיו‪.‬‬
‫בחינת מכלול הנתונים‪ ,‬המאפיינים והשיקולים הרלבנטיים שפורטו לעיל בראי סעיף ‪ 86‬לפקודת‬
‫הנזיקין והפרשנות התכליתית הנדרשת לו מובילה למסקנה לפיה בנסיבות העניין יש לראות‬
‫בתשלומי פנסיית הנכות מקרן הפנסיה "מקפת אישית" משום תשלומים המשתלמים לפי חוזה‬
‫ביטוח ‪-‬‬
‫פרק פנסיית הנכות כפי שהוא מובנה ומיושם בתקנון הקרן מהווה חלק מהכיסויים הביטוחיים‬
‫אותם מקנה קרן פנסיה לעמיתיה להבדיל מאלמנט החיסכון הפנסיוני‪ .‬בעבור כיסויים ביטוחיים‬
‫אלה משלמים העמיתים‪ ,‬ובכללם התובע‪ ,‬דמי סיכון המנוכים משיעור הפרשותיהם באופן‬
‫דיפרנציאלי בהתאם למינם וגילם בכפוף ללוחות ונתונים אקטואריים באשר לסיכוני נכות ומוות‪.‬‬
‫עם קרות אירוע המזכה ובכפוף לבחינת מצבם הבריאותי על ידי רופא הקרן פטורים העמיתים‬
‫הזכאים לפנסיית נכות מהמשך תשלום הפרמיות וזאת ללא קשר לתקופה הצבירה שקדמה לאירוע‬
‫הנכות )כפוף לתקופת אכשרה מינימאלית( וזאת מבלי שהדבר יגרע מזכותם לפנסיית הנכות‪,‬‬
‫הזיקנה ואף פנסיית שארים לאחריה במקרה הצורך‪ .‬גובהה של פנסיית הנכות ידוע מראש במובן‬
‫‪ 27‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫זה שהוא נקבע בהתאם לגובה השכר שבוטח עובר לאירוע המזכה ומוגבל ל – ‪ 75%‬משיעורו‪.‬‬
‫מצבורם של סממנים אלה מעלה כי הסדר פנסיית הנכות מהווה למעשה הסדר ביטוחי לכל דבר‬
‫ועניין‪ ,‬להבדיל מפנסיית הזיקנה שהינה במהותה חיסכון‪.‬‬
‫סממני ההסדר הביטוחי בפוליסה "מגדלור" זהים בעיקרם להסדר אותו מקנה קרן הפנסיה במקרה‬
‫של נכות‪ :‬גם בפוליסה זו מנותבים הכספים לחיסכון ולריסק בגינו משולמת פרמיה; הפרמיה‬
‫מנוכית מתשלומי ההפרשות המופרשים על ידי המבוטח ומעבידו; שיעור הפרמיה המשולם על‬
‫ידי המבוטח לרכישת הכיסויים הביטוחיים נגזר על פי נתונים אקטואריים; נדרש תשלום פרמיה‬
‫למשך תקופה מינימאלית על מנת לייצר את תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת תגמולי הביטוח עם‬
‫קרות האירוע המזכה; קיים פטור מתשלומי פרמיות עם קרות האירוע המזכה )בכפוף לסוג הכיסוי‬
‫הביטוחי שנרכש(; מצבו הבריאותי של התובע נבחן לצורך אישור תשלום תגמולי הביטוח‬
‫והתביעה לתשלום דמי הביטוח‪/‬פנסיית הנכות מוגשת באופן אחיד‪.‬‬
‫בחינת מאפייניה של "מקפת אישית" כקרן פנסיה מקיפה חדשה מלמדת כי על אף שמה וזהותה‬
‫כגוף המשלם הרי שבפועל ככל שהדבר נוגע לפנסיית הנכות מעניקה קרן הפנסיה כיסוי ביטוחי פר‬
‫אקסלנס‪ .‬מאפיינים אלה באים לידי ביטוי בין היתר ב‪ :‬חיובה לאיזון אקטוארי הנסמך על מקדמי‬
‫גיל ומין‪ ,‬לוחות תמותה וסיכוני נכות‪ ,‬חיוב העמיתים בדמי סיכון בעבור רכישת הכיסויים‬
‫הביטוחיים‪ ,‬תשלום פנסיית הנכות על פי שיעור קבוע מהשכר המבוטח ללא קשר לשיעור צבירת‬
‫התגמולים עד מועד קבלתה‪ .‬גם תקנון קרן הפנסיה‪ ,‬שגם אם עובר לקרות האירוע המזכה ניתן‬
‫לשינוי חד צדדי בידי קרן הפנסיה מבלי שתידרש הסכמת העמיתים‪ ,‬מתגבש סופית ממועד אירוע‬
‫הנכות ועד למיצוי מלוא זכויות העמית ושאריו ואינו ניתן עוד לשינוי על ידי מי מהצדדים‪.‬‬
‫הצבת סממנים ומאפיינים אלה בגדר הפרשנות המרחיבה שניתנה למונח חוזה ביטוח כמשמעו‬
‫בסעיף ‪ 86‬לפקודה‪ ,‬הבוחנת את תכליתו של ההסדר ומהותו‪ ,‬כמו גם העובדה שתשלומי פנסיית‬
‫הנכות לתובע‪ ,‬ולשאר העמיתים הנכים הזכאים לכך‪ ,‬מייצגים למעשה את התממשותם של אותם‬
‫סיכונים אקטואריים אותם צופה הקרן ולקראתם היא נערכת ע"י קביעתם של דמי הסיכון – כל‬
‫אלה מובילים למסקנה כי בתשלומי פנסיית הנכות אין הקרן מיטיבה עם עמיתיה מעבר לתשלומי‬
‫הפרמיה אותם היא גובה מכלל עמיתיה כפי שצוין בערעור אטיאס‪.‬‬
‫‪ 28‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫אשר על כן אקבע כי עלה בידי התובע בנסיבות העניין להראות שתשלום פנסיית הנכות כמוהו‬
‫כתשלום לפי חוזה ביטוח כמשמעו של מונח זה בסעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין וככזה אין להביאו‬
‫בחשבון בשומת הפיצויים‪.‬‬
‫בחינת קיומה של זכות שיבוב בגין תשלומי פנסיית הנכות על פי חוק ההטבה‬
‫‪.48‬‬
‫דיני הנזיקין מורים שאין להטיל על המזיק פיצוי העולה על הנזק שגרם‪ .‬פעם שנקבע שאין‬
‫להפחית משיעור הפיצויים את שוויה של פנסיית הנכות אותה מקבל התובע ממקפת בהיותה‬
‫תשלום לפי חוזה ביטוח מחד הרי שלא ניתן לחייב הנתבעת לשבב את מקפת בגין אותה הטבה‬
‫מאידך שאם לא כן תצא הנתבעת‪ ,‬כמזיקה‪ ,‬מחויבת בכפל פיצוי ובכל מקרה בפיצוי העולה על‬
‫הנזק שגרמה‪ .‬נראה שגם מקפת אינה טוענת לכך‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬תוצאה זו‪ ,‬שפירושה דחיית תביעת מקפת‪ ,‬מייתרת את הדיון בשאלת זכות השיבוב של‬
‫מקפת אל מול הנתבעת כמזיקה וההערות שלהלן הינן בבחינת למעלה מן הנדרש בעניין זה‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫את המקור הנורמטיבי לזכותה לתבוע שיבוב מהמזיקה שואבת מקפת במישרין מחוק‬
‫ההטבה‪ .‬לעמדתה‪ ,‬אין הכרח שזכותה לתבוע שיבוב תצוין בתקנון הספציפי החל עליה מאחר‬
‫ומדובר בזכות משפטית הקבועה בדין הכללי הגם שבאותו תקנון מוחרגים סוגי פיצוי או עוולות‬
‫אחרים באופן מפורש‪ .‬זאת בניגוד לעמדת התובע הטוען להשתק או למניעות מכוח מצג ו‪/‬או‬
‫המדיניות בה נקטה הקרן להלכה ולמעשה משך שנים עובר למיזוגה עם מקפת‪.‬‬
‫נוכח התוצאה אליה הגעתי אשאיר הדיון בהיבט זה של הדברים לעת מצוא ואתמקד במספר‬
‫הערות קצרות הנוגעות לחוק ההטבה באספקלריית המקרה שבפניי‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫חוק ההטבה בא להשלים את הצלע החסרה במשולש היחסים מזיק ‪ -‬ניזוק ‪ -‬מיטיב‬
‫במישור היחסים שבין המזיק למיטיב על מנת למנוע מצב לא רצוי בו הניזוק מקבל יותר מכפי‬
‫נזקו מקרה בו ההטבה אינה מנוכה מהפיצויים או לחלופין מצב בו המזיק "נהנה" על חשבון‬
‫המיטיב מקרה בו מופחתת ההטבה משיעור הפיצויים‪ .‬בד"נ ‪ 24/81‬חונוביץ נ' כהן פ"ד לח )‪(1‬‬
‫‪ (1984) 431 ,413‬מסכם זאת השופט ברק כך‪:‬‬
‫"המזיק משלם את מלוא הנזק ולא למעלה ממנו‪ ,‬אין מענישים אותו‪.‬‬
‫הניזוק אינו מקבל פיצוי כפול‪ ,‬אין מעשירים אותו‪ .‬המיטיב מקבל את‬
‫הטבתו חזרה‪ .‬ציפיותיו הסבירות מתגשמות ואין הוא נותן מתנת חינם‬
‫למזיק‪ ,‬שביקרו אין הוא חפץ"‪.‬‬
‫‪ 29‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫במטרה לשמור על שלמות ההסדר ועל סימטריות בין הצדדים קבע המחוקק בסעיף ‪ 4‬לחוק‬
‫ההטבה‪ ,‬כחריג‪ ,‬שתשלום של מיטיב שהינו תאגיד העוסק בעסקי ביטוח ופעל לפי חוזה ביטוח לא‬
‫יקנה למבטח זכות שיבוב לפי חוק ההטבה והרציונל לכך ברור‪ :‬מאחר ותשלום לפי חוזה ביטוח‬
‫אינו בר ניכוי לפי סעיף ‪ 86‬לפקודת הנזיקין הרי שאין הוא בר תביעה לפי חוק ההטבה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק ההטבה מוסיף וקובע חריג לחריג ולפיו‪:‬‬
‫"‪...‬אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי ביטוח – למעט תאגיד‬
‫המבטח את חבריו בלבד – ופעל לפי חוזה ביטוח עם הניזוק או‬
‫המוטב‪ ,‬לא יהיה זכאי להיפרע לפי חוק זה‪"...‬‬
‫‪.51‬‬
‫מקפת מבקשת להטיל יהבה על התיבה "תאגיד המבטח את חבריו בלבד" ומתוכה לבסס‬
‫זכותה להיפרע מן המזיקה תוך שהיא מפנה בעניין זה לע"א ‪ 331/75‬מבטחים נ' פלאצ'י פ"ד לב‬
‫)‪) 64 (2‬להלן – עניין פלאצי( שם נקבע שיש לראות את קרן הפנסיה של "מבטחים" )הישנה(‬
‫כתאגיד המבטח את חבריו בלבד‪ .‬בראייתה של מקפת‪ ,‬בעניין זה כמו גם בעניינים אחרים שהוצגו‬
‫לעיל‪ ,‬השינויים שחלו בקרנות הפנסיה הישנות אל מול החדשות לא שינו את הדברים במהותם‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫מקובלת עליי העמדה שהפרשנות שיש ליתן לביטוי "חוזה ביטוח" שבסעיף ‪ 86‬לפקודה‬
‫צריכה להיות מקבילה‪ ,‬גם אם לא זהה‪ ,‬לזו שיש ליתן לאותו מונח במופעו בסעיף ‪ 4‬לחוק ההטבה‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬פעם שנקבע שסכום מסוים אינו בר ניכוי מהתשלום הנזיקי בהיותו משולם מכוח חוזה‬
‫ביטוח מתבקשת מאליה הקביעה המקבילה כי הוא אינו בר תביעה מכוח חוק ההטבה שאחרת‬
‫תהא המזיקה חשופה לפיצוי העולה על שיעור הנזק שגרמה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬אין תימוכין לעמדת מקפת לפיה ניתן ליתן סעד כספי לפי חוק ההטבה הצופה פני‬
‫עתיד‪ .‬חוק ההטבה בלשונו המפורשת ובפרשנות שניתנה לו בהלכה הפסוקה מדגישים שרק הטבה‬
‫שכבר ניתנה בפועל עד מועד מתן פסק הדין בבחינת "נזק מיוחד" עשויה לזכות את המיטיב בסעד‬
‫כלפי המזיק‪ ,‬בכפוף לשאר הוראות החוק )ר' קציר בעמ' ‪.(1357-1358‬‬
‫יתרה מזאת‪ :‬גם בנושא מתן סעד הצהרתי גרידא הצופה פני עתיד נחלקו הדעות בעניין פלאצי‬
‫מאחר והשופטת )כתוארה אז( מרים בן פורת סברה שפתרון זה אינו מתאים לכל המקרים‪ .‬הגופים‬
‫גביהם נקבע כי יש להביא בחשבון את ההוצאות שהוצאו בעבר והן את ההוצאות שיוציאו בעתיד‬
‫הם גופים המשלמים גמלאות סטטוטוריות דוגמת המוסד לביטוח לאומי שההוראה הספציפית‬
‫בעניינו לדוגמא מצויה בחוק הביטוח הלאומי ולא בחוק ההטבה‪.‬‬
‫‪ 30‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫ישנם מקרים בהם מתן סעד הצהרתי הצופה פני עתיד‪ ,‬שניתן במשורה ובאופן מוגבל‪ ,‬עשוי לייעל‬
‫ההליכים ולייתר זמן והוצאות לכל המעורבים בדבר אך בשל ההשפעה הנודעת להטבה על שיעור‬
‫הפיצויים שמקבל הניזוק מהמזיק יש לוודא שההטבה המובאת בחשבון אכן ניתנת בפועל ואינה‬
‫חדלה‪ ,‬משתנה או מופסקת לאחר מתן פסק הדין באופן שעלול לפגוע בניזוק באופן בלתי הדיר‪.‬‬
‫המקרה דנן עשוי להציג דוגמא לכך‪ :‬מקפת תובעת שהנתבעת תשיב לה היום את שיעורי‬
‫התשלומים שהיא עתידה לשלם לתובע על פי הערכותיה ונתוניה הפנימיים שאינם מתחשבים‬
‫בקיצור תוחלת החיים כפי שהוערכה בהליך זה‪ ,‬בעובדה שסביר להניח שבבוא העת לא יהיו‬
‫לתובע הספציפי שארים שיהיו זכאים לגימלה וכיו"ב נסיבות רלבנטיות למקרה שאין צורך לפרטן‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬ייתכן שבפועל שיעור הסכומים שישולמו על ידי מקפת בטווח הארוך יהיו נמוכים‬
‫משמעותית מהסכומים אותם היא מבקשת להפחית היום‪ ,‬באופן מיידי וחד פעמי‪ ,‬מהפיצוי לו‬
‫זכאי התובע‪.‬‬
‫קביעה שכזו לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק ההטבה אלא ייתכן שאף מנוגדת‬
‫לה ומכל מקום – דינה‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬להידחות‪.‬‬
‫תביעת מקפת לשיבוב פנסיית הזיקנה העתידית‬
‫הנתבעת טוענת שעתירת מקפת לתשלום שווי פנסיית הזיקנה שהיא עתידה לשלם לתובע‬
‫‪.53‬‬
‫החל מגיל ‪ 65‬כפי שנוסחה בסיכומיה מהווה הרחבת חזית אסורה ביחס לסעד כפי שנוסח בכתב‬
‫התביעה ועל כן דינה להידחות‪ .‬עוד טוענת הנתבעת להעדר עילה בעניין דמי הגמולים על פי חוק‬
‫ההטבה מאחר ואין לראותה כהטבת נזק מכוח חוק ההטבה ביחס לעבר וממילא ביחס לעתיד )עמ'‬
‫‪ 71‬לסיכומיה(‪.‬‬
‫השוואת הסעד המבוקש בכתב סיכומיה של מקפת אל מול נוסחו בכתב התביעה מעלה כי‬
‫‪.54‬‬
‫בסיכומים נוסח הסעד כשהוא כולל במפורש גם את השבת שווי פנסיית הזיקנה שמקפת עתידה‬
‫לשלם לתובע כך שלכאורה יש בסיס מסוים לטענת הנתבעת בדבר הרחבת החזית באשר לאופן‬
‫ניסוח הסעד המבוקש‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬עיון בנספחי כתב התביעה מעלה שבחוות הדעת האקטוארית שצורפה לכתב התביעה‬
‫)נספח ד' לתביעת מקפת( נכלל רכיב זקיפת דמי הגמולים במסגרת החישוב שנערך שם לכימות‬
‫פנסיית הנכות שהשתלמה ותשתלם ושיעורו עמד על ‪ ₪ 1,534‬לחודש נכון לחודש ‪.8/09‬‬
‫‪ 31‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫אין מחלוקת שמדובר בזקיפה רישומית בלבד שתיוותר כזו עד המועד המזכה שיחול בעוד‬
‫כשלושים שנה עם הגיע התובע לגיל ‪) 65‬ר' עמ' ‪ 610‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬
‫מאחר והגעתי למסקנה כי דין תביעת מקפת להידחות לגופה גם ברכיב זה לא אצמד‬
‫‪.55‬‬
‫דווקא להנמקה הנוגעת להרחבת חזית‪ ,‬שספק אם עומדת בפני עצמה‪.‬‬
‫הגם שלא ניתן להתעלם מכך שהאירוע הנזיקי הוא הגורם שמנע מהתובע את האפשרות להמשיך‬
‫לעבוד ולהפריש משכרו את דמי הגמולים המהווים את התשתית ליצירת פנסיית הזיקנה הרי‬
‫שעדין אין די בכך כדי לקבוע שדמי הגמולים הרעיוניים ופנסיית הזיקנה הם היינו הך כטענת‬
‫מקפת )ר' עמ' ‪ 622‬לפרוטוקול ‪.(9.2.10‬‬
‫במהלך שמיעת הראיות הוברר כי פנסיית הזיקנה הינה למעשה חיסכון המורכב משניים‪ :‬דמי‬
‫הגמולים כפי שנצברו בפועל במהלך השנים כתוצאה מהפרשות העובד ומעבידו לאחר ניכוי דמי‬
‫הניהול ודמי הסיכון כאמור לעיל ועליהם מתווספות התשואות שהשיגה הקרן במהלך השנים‪.‬‬
‫חיסכון זה‪ ,‬על שני רכיביו‪ ,‬מתורגם במועד הפרישה לפנסיה‪.‬‬
‫עוד הוברר שפנסיית הזיקנה המשולמת בפועל במועד הפרישה כפופה תמיד לעודף או לגירעון‬
‫אקטוארי שלא ניתן לצפייה מראש‪ ,‬להתחייבויות הקרן באותו מועד ולתקנון התקף ועל כן אין‬
‫באפשרות קרן הפנסיה להתחייב מראש לגובה מסוים של פנסיית זיקנה‪ .‬גב' בלושטיין בעצמה‬
‫העידה‪":‬פנסיית הזקנה היא צמודת תשואה שאיננו יודעים אותה ואנחנו לא יכולים להעריך אותה"‬
‫)עמ' ‪ 605‬לפרוטוקול ‪ .(9.2.10‬תביעת הקרן לשיפויה בסכום מסוים בעבור פנסיית הזיקנה בהתאם‬
‫לפרמטרים שחושבו על ידה מצד אחד בעוד היא עצמה מצהירה שאין באפשרותה להתחייב‬
‫לגובהה הספציפי של פנסיית זיקנה מצד שני טומנת בחובה סתירה פנימית שלא עלה בידי הקרן‬
‫להבהירה‪.‬‬
‫מהאמור מתבקשת המסקנה ששיעורה של פנסיית הזיקנה‪ ,‬שעתידה להתחיל להשתלם בעוד‬
‫כשלושים שנה‪ ,‬כפוף למשתנים רבים )ששיעור דמי הגמולים שנצברו במהלך השנים הוא רק אחד‬
‫מהם(‪ ,‬המונעים אפשרות סבירה לצפותם או לחשבם בנקודת זמן זו באופן מוסכם ואחיד‪ .‬כבר‬
‫מחוות הדעת של המומחים השונים מטעם הצדדים בשאלת אובדן זכויות הפנסיה אל מול‬
‫החישובים שערכה מקפת בהליך זה ניתן לראות את הקשת הרחבה של ההנחות והתזות הכלכליות‬
‫בהן ניתן לעשות שימוש לעניין זה‪.‬‬
‫‪ 32‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫נימוק דומה עמד גם לנגד עיני בית המשפט העליון בעניין פלאצי שם נקבע כי נוכח מגוון‬
‫המשתנים שבכוחם להשפיע על שיעור התשלומים ואי הודאות הגלומה בהערכתם שנים כה רבות‬
‫מראש לא ניתן‪ ,‬בהעדר הסדר חוקתי‪ ,‬לחשב מראש את התשלומים שישולמו בעתיד‪.‬‬
‫באשר לדמי הגמולים שנזקפו רעיונית על ידי מקפת ממועד תחילת קבלת פנסיית הנכות ועד היום‬
‫מקובלת עליי עמדת הנתבעת לפיה מכוח חוק ההטבה לבדו והלשון בה הוא נוקט נראה שלא ניתן‬
‫לשפות את מקפת בגינם בהיותם רעיוניים בלבד ולא ניתנו בפועל לתובע או הוצאו בפועל מכיסה‬
‫של קרן הפנסיה בעבורו וממילא לא ניתן לדעת אם ובאיזה שיעור ישולמו בסופו של יום לידי‬
‫התובע בדמות פנסיית זיקנה או לשאריו בדמות פנסיית שארים‪.‬‬
‫מהמקובץ עולה שיש לדחות תביעת מקפת גם ברכיב זה‪.‬‬
‫בשולי הדברים‪ :‬האם יש מקום לאבחנה בין עמית עצמאי לעמית שכיר‬
‫‪.56‬‬
‫בין יתר השאלות שהוצבו על ידי מקפת בגדר המחלוקת הועמדה גם שאלת האבחנה‪ ,‬אם‬
‫קיימת ונדרשת‪ ,‬בין סיווג תשלומי פנסיית נכות או שארים המשתלמים לעמית עצמאי בקרן לעומת‬
‫עמית שכיר‪ .‬עמדת מקפת היא כי אין הצדקה מוסרית או משפטית לקיום אבחנה כאמור‪ ,‬מאחר‬
‫וקרן הפנסיה עצמה אינה מבחינה בין שני סוגי האוכלוסיות ואותו תקנון – על חובותיו וזכויותיו –‬
‫חל על כל העמיתים יהא מעמדם אשר יהא )ר' עדותה של גב' בלושטיין עמ' ‪ 626‬לפרוטוקול‬
‫‪ .(9.2.10‬גם התובע‪ ,‬המבקש להסתמך על ערעור אטיאס שניתן ביחס לעמית שהיה במעמד של‬
‫עצמאי‪ ,‬בדעה שאין מקום להבחנה בין סוגי עמיתים ועותר להחיל עליו כשכיר את אותו דין‪.‬‬
‫הנתבעת‪ ,‬מצידה‪ ,‬לא התייחסה ספציפית לסוגיה זו‪.‬‬
‫משלא התעוררה מחלוקת של ממש בין הצדדים בעניין זה‪ ,‬לא אקבע מסמרות בסוגיה‬
‫‪.57‬‬
‫שבתיק רווי מחלוקות זה נותרת בגדר כסוגיה תיאורטית גרידא הגם שאני ערה לאבחנה שנעשתה‬
‫בפס"ד אנוך מעוז‪.‬‬
‫אגב אורחא אומר שנושא האבחנה בין סוגי עמיתים דוגמת עמית עצמאי לעומת עמית שכיר‬
‫מעורר שאלה עקרונית באשר לאבחנה אותה מבקשת מקפת לעשות בין עמית שניזוק באירוע בו‬
‫ניתן לזהות מזיק החב בפיצוי דוגמת תאונת דרכים אל מול אירוע בו לא ניתן לזהות מזיק החב‬
‫בפיצוי כגורם המצדיק‪ ,‬לדעתה‪ ,‬הפחתת שיעור התשלומים מהפיצוי הנזיקי‪ .‬אפשר ודווקא הבחנה‬
‫‪ 33‬מתוך ‪34‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"א ‪22776-12-09‬‬
‫מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ'‬
‫המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ )"הפול"( ואח'‬
‫‪ 27‬מרץ ‪2011‬‬
‫זו טומנת בחובה אלמנט של חוסר שוויון ביחס קרן הפנסיה כלפי העמיתים‪ ,‬שיש לבחון הצדקותיו‬
‫במבט כולל‪ .‬ואולם‪ ,‬נוכח התוצאה אליה הגעתי אני משאירה שאלה זו בצריך עיון‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫סוף דבר – תביעת מקפת‪ ,‬על כל רכיביה‪ ,‬נדחית‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫בשים לב לתוצאה אין עוד טעם לתביעה שכנגד ויש למחקה‪.‬‬
‫מקפת תישא בשכר טרחת עו"ד בסך ‪ ₪ 150,000‬שישולם בחלקים שווים לתובע ולנתבעת וכן‬
‫בהוצאות המשפט ואגרת המשפט בתביעה שכנגד‪.‬‬
‫זה המקום לשבח את באי כח הצדדים אשר טיעונם בעל פה ובכתב היה סדור‪ ,‬רהוט ומנוסח היטב‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כ"א אדר ב תשע"א‪ 27 ,‬מרץ ‪ ,2011‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫המזכירות תודיע לצדדים‪ ,‬טלפונית‪ ,‬כי פסק הדין ניתן היום‪.‬‬
‫‪ 34‬מתוך ‪34‬‬