1. No category

‫‪1‬‬
‫פתרון מבחן ‪ - 12.2012‬שנת המס ‪2011‬‬
‫הנחיות כלליות‬
‫‪ .1‬כל שאלה עומדת בפני עצמה‪ .‬אֵ ין שאלה אחת המכילה נתונים המתייחסים לשאלה אחרת‪.‬‬
‫ַונטיִ ים‪ ,‬בהנחיות ובכללי מס‬
‫‪ .2‬משמעות המונחים המוזכרים במבחן היא כמשמעותם בחוקים ובתקנות ה ֵר ֵלו ִ‬
‫הכנסה ובהנחיות המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אֶ ָלּא ִאם כֵּן צוּיַן אַחֶ ֶרת בשאלה‪.‬‬
‫ַונטיִ ים‪ ,‬אם לא צוּיַן אַחֶ ֶרת בשאלה‪ ,‬העובדים והעובדות הם תושבי ישראל‪ ,‬רווקים בני ‪,30‬‬
‫‪ .3‬במקרים ה ֵר ֵלו ִ‬
‫עובדים רגילים אצל מַ עֲבִ ידַ ם היחיד‪ ,‬שזו לָהֶ ם הַ כְ נָסָ ה יְ ִחידָ ה והם אֵ ינָם ַז ָכּ ִאים לכל הֲ טָ בַ ת מַ ס חֲ ִריגָה‪ ,‬לְ מַ עֵ ט זו‬
‫המוּקנֵית לָהֶ ם עַ ל ִפּי נתוני השאלה‪.‬‬
‫ימים בפרק מס הכנסה במבחן‪ ,‬אם לא צוּיַן אַחֶ ֶרת בשאלה‪ ,‬יש לְ ִה ְתחַ ֵשּׁב בנקודות זיכוי‪.‬‬
‫‪ .4‬במקרים הַ מַּ ְת ִא ִ‬
‫‪ .5‬כִּ כְ לָל‪ ,‬חישוב מס הכנסה הנערך לבני זוג נשואים הוא חישוב נפרד‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּן צוּיַן אַחֶ ֶרת בשאלה‪ ,‬או אם‬
‫ניתן‪ ,‬במסגרת השאלה‪ ,‬נתון הַ מֵּ ִקים זכאות לנקודות זיכוי מכוח ס' ‪ 38 ,37‬או ‪ 39‬לפקודה‪.‬‬
‫‪ .6‬אם לא צוּיַן אַחֶ ֶרת בשאלה‪ ,‬הזכויות הַ מוּ ְקנוֹת לעובדים ולעובדות הן הזכויות ה ִמזְ עָ ִריּוֹת הנובעות מהחוקים‪,‬‬
‫ַונטיִ ים‪ .‬כְּ לוֹמַ ר‪ ,‬אם לא נִ כְ ָתּב אַחֶ ֶרת בשאלה‪ ,‬המעביד אֵ ינוֹ צד להסכם ִקיבּוּצִ י‬
‫הר ֵלו ִ‬
‫מהתקנות ומצווי ההרחבה ֵ‬
‫מיוחד או כללי‪ ,‬אֵ ין הֶ ְסדֵּ ר ִקיבּוּצִ י‪ ,‬אֵ ין צַ ו הַ ְרחָ בָ ה עַ נְ ִפי שהוראותיו חָ לוֹת על המעביד והעובדים ולא קיים‬
‫הֶ ְס ֵכּם עבודה אישי שהוראותיו ֵר ֵלוַונְ ִטיּוֹת לשאלה‪.‬‬
‫מס הכנסה‬
‫שאלה מספר ‪.1‬‬
‫תלוש ‪ 5/2011‬של ענת ָכּלַל את הָ ְרכִ יבִ ים הבאים‪:‬‬
‫‪₪ 6,325‬‬
‫משכורת בסיס‪:‬‬
‫הוּתּרוּ בְּ נִיכּוּי עַ ל פִּ י התקנות‪₪ 1,430 :‬‬
‫הוצאות נסיעה לחו"ל שֶׁ ְ‬
‫‪₪ 1,265‬‬
‫פדיון חופשה‪:‬‬
‫‪₪ 2,319‬‬
‫שווי שימוש ברכב צמוד‪:‬‬
‫מהו סך רכיבי השכר החייבים במס הכנסה )"שכר בְּ רוּטוֹ לְ מַ ס"( בתלוש זה?‬
‫א‪₪ 11,339 .‬‬
‫ב‪₪ 6,325 .‬‬
‫ג‪₪ 9,909 .‬‬
‫ד‪₪ 8,644 .‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪ ,(2)2‬ס' ‪) 17‬רישא(‪.‬‬
‫תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסויימות(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי סעיף ‪)(2)2‬א( לפקודת מס הכנסה‪" ,‬הַ כְ נָסַ ת עֲבו ָֹדה" היא‪:‬‬
‫" השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים‬
‫שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לְ ַרבּוֹת תשלומים בְּ שֶׁ ל החזקת רכב או טלפון‪ ,‬נסיעות לחוץ‬
‫לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד‪ ,‬אך לְ מַ עֵ ט תשלומים כָּאָמוּר המותרים לעובד‬
‫כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל ‪-‬‬
‫בֵּ ין שניתנו בכסף וּבֵ ין בשווה כסף‪ ,‬בֵּ ין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר‬
‫לטובתו; "‬
‫הוצאות נסיעה לחו"ל שהותרו בניכוי עַ ל פִּ י התקנות‪ ,‬אֵ ינָן הכנסה חייבת במס לפי ס' ‪(2)2‬‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫סך רכיבי השכר החייבים במס הכנסה )"שכר בְּ רוּט ֹו לְ מַ ס"( בתלוש ‪ 5/2011‬של ענת‪:‬‬
‫‪ 2,319 = ₪ 9,909‬שווי שימוש ברכב צמוד‪ 1,265 +‬פדיון חופשה ‪ 6,325 +‬משכורת בסיס‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלה מספר ‪.2‬‬
‫יקים"‪ .‬ב‪ 4/2011-‬קיבל ממעבידו סַ ְרבַּ ל‬
‫עמר מועסק כְּ מַ ְדבִּ יר אצל מעבידו " ֲענָת ‪ -‬הַ ְדבָּ ַרת מַ זִּ ִ‬
‫עבודה חדש‪ .‬שווי הסרבל ועלותו ‪ .₪ 310 -‬אֵ ין בסרבל ִמשּׁוּם נוֹחוּת לעמר‪ .‬הסרבל מָ גֵן על בגדיו‬
‫ועל גופו‪ ,‬והוא חייב ללבוש אותו בזמן העבודה )לפי תקנות הבטיחות בעבודה(‪ .‬באותו חודש קיבל‬
‫עמר גם מתנה לְ ֶרגֶל חג הפסח‪ ,‬שֶׁ עֶ ְר ָכּהּ ועלותָ הּ ‪.₪ 260‬‬
‫מהו הסכום שיש לִ זְ קוֹף לשכרו של עמר‪ ,‬לצורך חישוב מס‪ ,‬בשל הסרבל והמתנה שקיבל‬
‫ממעבידו?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪260‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪570‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪) 17 ,(2)2‬רישא(‪.‬‬
‫תק' ‪ (4)2‬לתקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסוימות(‪ ,‬חוזר מס הכנסה ‪) 34/93‬חטיבה‬
‫משפטית ‪ /‬ניכויים(‪.‬‬
‫הנחיות מס הכנסה‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי סעיף ‪)(2)2‬א( לפקודת מס הכנסה‪" ,‬הַ כְ נָסַ ת עֲבו ָֹדה" היא‪:‬‬
‫" ִה ְשׂ ַתּכְּ רוּת או ריווח מעבודה; כל טוֹבַ ת הֲ נָאָה או ְקצוּבָּ ה שניתנו לעובד ממעבידו;‬
‫תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לְ ַרבּוֹת תשלומים בְּ שֶׁ ל החזקת רכב או טלפון‪,‬‬
‫נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד‪ ,‬אך לְ מַ עֵ ט תשלומים כָּאָמוּר‬
‫המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו‬
‫של העובד; והכל ‪ -‬בֵּ ין שניתנו בכסף וּבֵ ין בשווה כסף‪ ,‬בֵּ ין שניתנו לעובד בְּ מֵ ישָׁ ִרין או‬
‫בַּ ע ֲִקיפִ ין או שניתנו לאחר לְ טוֹבָ תוֹ; "‬
‫סרבל המגן‪:‬‬
‫סרבל המגן ממלא את התנאים המצטברים על מנת שיסווג כ"בגד עבודה"‪:‬‬
‫א( הבגד הינו "מגן" ובא לשמור על הבגדים הרגילים של העבודה מבלאי מוגבר עקב סוג‬
‫העבודה‪.‬‬
‫ב( אין בבגד משום נוחות לעובד ‪ -‬משמע לא קיים פוטנציאל שימוש בבגד באופן פרטי מחוץ‬
‫לעבודה‪.‬‬
‫ג( ִמטֶּ בַ ע העבודה חייב העובד לעבוד בה בבגדי העבודה‪.‬‬
‫כ"בגד עבודה"‪ ,‬הסרבל אינו מהווה הכנסת עבודה בידי עמר‪.‬‬
‫המתנה לרגל חג הפסח‪:‬‬
‫מתנה שנותן מעביד לעובדו לרגל אירועים החוזרים על עצמם מידי שנה‪ ,‬כמו מתנות לרגל‬
‫חגים‪ ,‬ימי הולדת‪ ,‬שי ליום האשה וכו' ‪ -‬מתנות מסוג זה נחשבות הכנסת עבודה אצל העובד‬
‫לפי סעיף ‪ (2)2‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬בין שניתנו בכסף ובין שניתנו בשווה כסף‪ ,‬בין שניתנו‬
‫במישרין או בעקיפין‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לשכרו של עמר יזקף סך של ‪ ,₪ 260‬שווי המתנה שקיבל מהמעביד לרגל חג הפסח‪.‬‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪3‬‬
‫שאלה מספר ‪.3‬‬
‫מעבידה של ענת הֶ ע ֱִמיד לרשותה רכב צמוד לְ ִשׁימּוּשָׁ הּ‪ .‬שנת הרישום של הרכב‪ .2010 :‬סוג‬
‫הרכב‪ ,1 :‬קוד תוצר‪ ,0312 :‬קוד דגם‪ .0160 :‬ב‪ 2/2011-‬ענת היתה ‪ 6‬ימים במילואים‪ .‬הרכב‬
‫עָ מַ ד בַּ חֲ ָניַת בֵּ יתָ הּ‪ ,‬ללא שימוש‪ ,‬בכל אותם ימים‪.‬‬
‫מהו שווי השימוש ברכב שיזקף לשכרה של ענת ב‪?2/2011-‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪3,310‬‬
‫‪3,400‬‬
‫‪2,720‬‬
‫‪2,580‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪ .(2)2‬תקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברכב(‪.‬‬
‫טבלאות שווי השימוש ברכב צמוד ‪ -‬המודל הליניארי‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫שווי שימוש ברכב ששנת רישומו ‪ ,2010‬סוג‪) 1 :‬פרטי(‪ ,‬קוד תוצר‪ ,0312 :‬קוד דגם ‪ ,0160‬שיזקף‬
‫לשכרה של ענת בחודש ‪.₪ 3,400 - 2/2011‬‬
‫] למען הסר ספק‪ ,‬רכב פרטי שקוד התוצר שלו ‪ 312‬וקוד הדגם שלו ‪ 160‬הוא רכב היברידי‪ .‬שווי הרכב הנקוב‬
‫בטבלאות הוא לְ אַחַ ר ההפחת משווי השימוש לרכב היברידי‪[ .‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪4‬‬
‫שאלה מספר ‪.4‬‬
‫מעבידה של ענת הֶ ע ֱִמיד לִ ְרשׁוּתָ הּ טלפון סלולרי )רט"ן(‪ .‬לפי הסכם העבודה‪ ,‬ענת משלמת ‪25%‬‬
‫מֵ הַ הוֹצָ אָה החודשית בְּ שֶׁ ל הרט"ן‪ .‬ב‪ 2/2011-‬עמדה ההוצאה בְּ שֶׁ ל אותו רט"ן על ‪.₪ 126‬‬
‫מהו שווי הרט"ן שיש לִ זְ קוֹף לשכרה של ענת בתלוש ‪? 2/2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪94.50‬‬
‫‪68.50‬‬
‫‪31.50‬‬
‫‪47.25‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪.(2)2‬‬
‫תקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברדיו טלפון נייד(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י תקנה ‪ 2‬לתקנות מס הכנסה )שווי השימוש ברדיו טלפון נייד( ‪" -‬שווי השימוש לכל חודש‬
‫ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשות העובד‪ ,‬לְ מַ עֵ ט רדיו טלפון כָּאָמוּר שניתן להתקשר ממנו‬
‫למקום העבודה בלבד‪ ,‬יהיה מחצית מההוצאה החודשית‪ ,‬או ‪ 100‬שקלים חדשים לְ פִ י הנמוך‪,‬‬
‫והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית ששילם העובד בְּ ֶשׁל אותו רדיו טלפון נייד"‪.‬‬
‫ההוצאה החודשית )ההוצאה שהוצאה בחודש בשל‬
‫הרט"ן‪ ,‬לרבות הוצאה קבועה‪ ,‬דמי‬
‫שימוש‪ ,‬מע"מ‪ ,‬תיבה קולית‪ ,‬שירותים‬
‫נלווים‪ ,‬השתתפות העובד וכדומה( ‪:‬‬
‫הנמוך מבין מחצית ההוצאה החודשית או ‪:₪ 100‬‬
‫סכום ההוצאה החודשית ששילם העובד‪:‬‬
‫שווי השימוש שיש לִ זְ קוֹף לשכר ‪ 2/2011‬של ענת‪:‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪₪ 126.00‬‬
‫‪min ( 100 ; 126 / 2 ) = ₪ 63.00‬‬
‫‪126 × 25% = ₪ 31.50‬‬
‫‪63.00 - 31.50 = ₪ 31.50‬‬
‫‪5‬‬
‫שאלה מספר ‪.5‬‬
‫ענת‪ ,‬רווקה בת ‪ ,23‬סיימה ב‪ 8/2008-‬ארבע שנות לימוד לתואר ראשון באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪,‬‬
‫וזכתה בתואר הראשון‪.‬‬
‫לכמה נקודות זיכוי זכאית ענת בשנת המס ‪?2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪2.75‬‬
‫נ" ז‬
‫נ" ז‬
‫נ" ז‬
‫נ" ז‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪36 ,36 ,34‬א‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫נקודות זיכוי להן זכאית ענת בשנת ‪:2011‬‬
‫‪ 2.00‬נ"ז‬
‫תושב ישראל‬
‫‪ 0.25‬נ"ז‬
‫נסיעות‬
‫תואר אקדמי ראשון ‪ 1.00‬נ"ז‬
‫‪ 0.50‬נ"ז‬
‫אשה‬
‫‪ 3.75‬נ"ז‬
‫סה"כ נקודות זיכוי‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪6‬‬
‫שאלה מספר ‪.6‬‬
‫עמר‪ ,‬בן ה‪ִ ,40-‬מ ְשׁ ַתּ ֵתּף בִּ ְמלוֹא כַּ לְ ָכּלָתָ ם של ‪ 2‬ילדיו )בני ‪ 15‬ו‪ ,(17-‬הנמצאים אצל בת זוגו‬
‫לשעבר )ממנה התגרש ב‪ .(2004-‬זה שנתיים שהוא נשוי לענת‪ ,‬שהיא נכה לצמיתות לעניין סעיף‬
‫‪)(5)9‬א( לפקודה‪ .‬ענת לא עובדת ואין לה הכנסה‪.‬‬
‫לכמה נקודות זיכוי זכאי עמר בשנת המס ‪?2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪5.25‬‬
‫נ" ז‬
‫נ" ז‬
‫נ" ז‬
‫נ" ז‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪)40 ,37 ,36 ,34‬ב()‪(2‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫נקודות זיכוי להן זכאי עמר בשנת ‪:2011‬‬
‫תושב ישראל‬
‫נסיעות‬
‫יחיד מוטב שכלכלת בן זוגו עליו‬
‫השתתפות בכלכלת ילדיו שאינם איתו‬
‫סה"כ נקודות זיכוי‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪4.25‬‬
‫נ"ז‬
‫נ"ז‬
‫נ"ז‬
‫נ"ז‬
‫נ"ז‬
‫‪7‬‬
‫שאלה מספר ‪.7‬‬
‫ענת קיבלה הלוואה ממעבידה‪ .‬ההלוואה לא צמודה למדד והיא נושאת ריבית של ‪ 3.5%‬בשנה‪.‬‬
‫בחודש ‪ ,12/2011‬הוא תקופת הַ זְּ ִקיפָ ה‪ ,‬עומדת יתרת ההלוואה על ‪.₪ 7,340‬‬
‫אם שיעור הריבית לעניין סעיף ‪)3‬ט( לפקודה הוא ‪ ,5.24%‬ואם המדד עלה ב‪ 0.1%-‬בתקופת‬
‫הזקיפה )חודש ‪ ,(12/2011‬מהו סכום שווי הריבית שיש לִ זְ קוֹף לענת )בחישוב חודשי מקורב‬
‫ומעוגל(‪ ,‬בגין ההלוואה בתקופה זו )‪) ?(12/2011‬התעלמו מעניין המע"מ בחישוביכם(‬
‫א‪₪ 3 .‬‬
‫ב‪₪ 0 .‬‬
‫ג‪₪ 11 .‬‬
‫ד‪₪ 18 .‬‬
‫פתרון‬
‫נתונים מהשאלה יתרת הלוואה בתקופת הזקיפה ‪ .₪ 7,340 -‬הלוואה לא צמודה למדד‪ .‬נושאת ריבית של ‪3.5%‬‬
‫הרלוונטיים לפתרון בשנה‪ .‬המדד עלה ב‪ 0.1%-‬בתקופת הזקיפה‪.‬‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫ס' ‪)3‬ט( לפקודת מס הכנסה‬
‫תקנות מס הכנסה )קביעת שיעור ריבית(‬
‫הסבר הפתרון‬
‫עַ ל פִּ י סעיף ‪)3‬ט( לפקודה‪ ,‬הנחה בריבית על הלוואה שקיבל עובד ממעבידו‪ ,‬מהווה הכנסה‬
‫מעבודה‪ .‬ההכנסה היא ההפרש שבין הריבית הקבועה בתקנות לבין הריבית ששילם העובד‪.‬‬
‫יתרת ההלוואה בתקופת הזקיפה עולה על סכום ההלוואה לְ עִ ְניַן ‪)3‬ט( שחל עליו רק שיעור‬
‫עליית המדד‪.‬‬
‫‪ 7,340‬יתרת ההלוואה < ‪ 7,320‬סכום הלוואה שחל עליו רק שיעור עליית המדד‬
‫‪ 5.24% / 12 = 32.05‬שיעור הריבית הנדרש × ‪7,340‬‬
‫השיעור הנדרש לְ פִ י התקנות ‪: 5.24% -‬‬
‫המעביד דרש מענת ‪ 3.5%‬ריבית שנתית‪:‬‬
‫‪ 3.5% / 12 ) = 21.41‬שיעור הריבית שדרש המעביד ( × ‪7,340‬‬
‫‪ 21.41 = ₪ 10.64‬חוייב‪ 32.05 -‬מינימום‬
‫ההפרש בין השיעור הנדרש לדרישה בפועל‪:‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בחישוב חודשי ְמק ֹו ָרב ומעוגל‪ ,‬ענת תחויב בשווי ריבית בסך ‪ ₪ 11‬בגין תקופת‬
‫הזקיפה‪.‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪8‬‬
‫שאלה מספר ‪.8‬‬
‫ענת‪ ,‬בת ‪ ,42‬נשואה ‪ +‬ילד יליד ‪ .2/1/1993‬סך הכנסתה בשנת ‪) ₪ 150,000 - 2011‬כולה‬
‫ממשכורת(‪ .‬עקב תשלומיה לקופות גמל לקיצבה‪ ,‬היא זכאית לניכוי בסך של ‪ ,₪ 8,580‬לפי ס' ‪47‬‬
‫לפקודה‪ ,‬ולזיכוי בסך של ‪ ,₪ 2,457‬לפי ס' ‪45‬א לפקודה‪.‬‬
‫כמה מס הכנסה על ענת לשלם בעד הכנסתה בשנת ‪?2011‬‬
‫א‪₪ 10,132 .‬‬
‫ב‪₪ 3,526 .‬‬
‫ג‪₪ 8,878 .‬‬
‫ד‪₪ 17,604 .‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫הסבר הפתרון‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪36 ,36 ,34‬א‪45 ,‬א‪)66 ,47 ,‬ג(‪.121 ,‬‬
‫תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים(‪.‬‬
‫נקודות זיכוי‪:‬‬
‫‪ 0.50 = 3.25‬ילד בשנת בגרותו ‪ 0.50 +‬אשה ‪0.25 +‬‬
‫סכום נקודות הזיכוי ‪3.25 × 2,508 = ₪ 8,151 -‬‬
‫סך ההכנסה מיגיעה אישית‪ ,‬לפני הניכויים האישיים‪:‬‬
‫ניכוי לפי ס' ‪ 47‬לפקודה‪:‬‬
‫הכנסה חייבת בשנת ‪) 2011‬הכנסה לאחר הניכויים האישיים(‪:‬‬
‫נסיעות ‪ 2.00 +‬תושב ישראל‬
‫‪₪ 150,000‬‬
‫‪₪ 8,580‬‬
‫‪150,000 - 8,580 = ₪ 141,420‬‬
‫חישוב המס )ברוטו(‪:‬‬
‫‪60,840 × 10% + 43,080 × 14% + ( 141,420 - 103,920 ) × 23% = ₪ 20,740.20‬‬
‫מס הכנסה שעל ענת לשלם בגין שנת ‪) 2011‬מס "ברוטו" בניכוי הזיכויים האישיים(‪:‬‬
‫)סכום מעוגל( ‪ 2,457 = ₪ 10,132‬זיכוי לפי ס' ‪45‬א ‪ 8,151 -‬נקודות זיכוי ‪ 20,740.20 -‬הכנסה חייבת‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪9‬‬
‫שאלה מספר ‪.9‬‬
‫ענת‪ ,‬נשואה ‪ +‬ילד בן ‪ ,9‬התחילה לעבוד ב‪ 1/8/2011-‬אצל מעבידה הַ ִמּ ְשׁנִי‪ .‬משכורתה אצל‬
‫מעביד זה קבועה ‪ ₪ 7,040 -‬בכל חודש‪ .‬מאחר שלא מילאה טופס ‪ 101‬ולא סיפקה למעבידה‬
‫הַ ִמּ ְשׁ ִני ֵתּאוּם מַ ס‪ ,‬עד ‪ ,11/2011‬ניכה מעביד זה ממשכורתה‪ ,‬בחודשים ‪,9/2011 ,8/2011‬‬
‫‪ 10/2011‬ו‪ ,11/2011-‬מס כפי שהיה עליו לנכות )לפי תקנה ‪)5‬א( לתקנות הרלוונטיות(‪.‬‬
‫ב‪ 12/2011-‬ענת מסרה למעבידה הַ ִמּ ְשׁ ִני אישור ֵתּאוּם מַ ס מפקיד שומה‪ .‬לְ פִ י ֵתּאוּם המַ ס‪ ,‬עד‬
‫שכר שנתי של ‪) ₪ 34,000‬אצל המעביד המשני( יש לְ נַכּוֹת מס בשיעור ‪ .35%‬מֵ עֵ בֶ ר לסכום זֶ ה יֵשׁ‬
‫לְ נַכּוֹת מס בשיעור הַ ְמּ ַרבִּ י‪.‬‬
‫כמה מס הכנסה ינוכה משכרה של ענת ב‪ ,12/2011-‬או מהו סכום המס שיוחזר לה‪ ,‬לְ אוֹר‬
‫ֵתּאוּם המַ ס?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ניכוי מס בסך של ‪₪ 8,521‬‬
‫‪₪‬‬
‫החזר מס בסך של ‪232‬‬
‫ניכוי מס בסך של ‪₪ 12,440‬‬
‫החזר מס בסך של ‪₪ 3,400‬‬
‫פתרון‬
‫הסבר הפתרון‬
‫שכר ִמ ְצטַ בֵּ ר של ענת מ‪ 8/2011 -‬עד ‪:12/2011‬‬
‫‪₪ 34,000 < 7,040 × 5 = ₪ 35,200‬‬
‫מס ִמ ְצטַ בֵּ ר שיש לְ נַכּוֹת בגין שכר מ‪ 8/2011-‬עד ‪ 12/2011‬לְ פִ י אישור ֵתּאוּם המַ ס‪:‬‬
‫‪34,000 × 35% + ( 35,200 - 34,000 ) × 45% = 12,440‬‬
‫ומשׂ ַכר עֲבו ָֹדה ותשלום מס‬
‫ְ‬
‫לפי תקנה ‪)5‬א( לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת‬
‫מעסיקים( ‪" -‬מעביד המשלם לעובד משכורת חלקית‪ ,‬או משכורת בְּ עַ ד משרה נוספת שעליה הצהיר‬
‫העובד בטופס ‪ ,101‬או משכורת כאשר העובד לא מילא טופס ‪ 101‬או שלא מילא את הסעיף העוסק‬
‫בפרטים על הכנסות אחרות‪ ,‬ינכה ממנה בעת התשלום מס בשיעור הַ ְמּ ַרבִּ י"‪.‬‬
‫לפי נתוני השאלה‪ ,‬ענת לא מילאה טופס ‪ 101‬את הסעיף העוסק בפרטים על הכנסות אחרות ולא‬
‫המציאה למעבידה המשני‪ ,‬עד ‪ ,11/2011‬אישור תיאום מס מפקיד השומה‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה על המעביד‬
‫לנכות משכרה‪ ,‬בחודשים ‪ ,8/2011-11/2011‬מס בשיעור הַ ְמּ ַרבִּ י לפי התקנות‪.‬‬
‫מס שנוכה בחודשים ‪ 8/2011‬עד ‪:11/2011‬‬
‫‪4 × 7,040 × 45% = 12,672‬‬
‫‪12,440 - 12,672 = ₪ -232‬‬
‫מס שעל המעביד הַ ִמּ ְשׁ ִני לְ נַכּוֹת בתלוש שכר ‪:12/2011‬‬
‫כלומר‪ ,‬ענת זכאית להחזר מס בסך של ‪ ₪ 232‬בתלוש שכר ‪.12/2011‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪10‬‬
‫שאלה מספר ‪.10‬‬
‫ענת היא פועלת יִ צּוּר בְּ ִמפְ עָ ל י ְַצ ָרנִי‪ ,‬בו מתקיימת עבודה במשמרות לענין ס' ‪ 10‬לפקודה )מעבידה‬
‫היחיד(‪ .‬הכנסתה הכוללת ממשכורת בשנת המס ‪ 2011‬היתה ‪ִ ,154,800‬מתּ ֹו ָכהּ ‪ ₪ 9,840‬בְּ שֶׁ ל‬
‫עבודה במשמרת שניה ו‪ ₪ 91,560-‬בְּ שֶׁ ל עבודה במשמרת שלישית‪.‬‬
‫מהו סכום הזיכוי במס בגין משמרות שתקבל ענת בשנת ‪? 2011‬‬
‫א‪₪ 10,620 .‬‬
‫ב‪₪ 5,040 .‬‬
‫ג‪₪ 10,170 .‬‬
‫ד‪₪ 8,694 .‬‬
‫פתרון‬
‫נתונים מהשאלה הכנסה ממשכורת ‪ִ ,₪ 154,800 -‬מתּ ֹו ָכהּ ‪ ₪ 101,400‬בְּ גִ ין עבודה במשמרת שניה ושלישית‪.‬‬
‫הרלוונטיים לפתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה‪ ,‬ס' ‪ .10‬תקנות מס הכנסה )שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות(‬
‫הסבר הפתרון‬
‫זיכוי ִמ ְשׁמָ רוֹת‪:‬‬
‫הכנסה כוללת של ענת ממשכורת ב‪:2011-‬‬
‫סכום התקרה לְ פִ י ס' ‪ 10‬לפקודה‪:‬‬
‫חלק ההכנסה העולה על סכום התקרה‪:‬‬
‫שכר ִמ ְשׁמָ רוֹת שניה ושלישית‪:‬‬
‫שכר ִמ ְשׁמָ רוֹת המזכה בהטבת מס‪:‬‬
‫הטבת המס‪:‬‬
‫הזיכוי הַ ְמּ ַרבִּ י בְּ גִ ין שכר ִמ ְשׁמָ רוֹת בתעשייה‪:‬‬
‫בדיקה מול התקרה‪:‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪₪ 154,800‬‬
‫‪₪ 121,200‬‬
‫‪₪ 33,600‬‬
‫‪ 91,560 = ₪ 101,400‬שלישית ‪ 9,840 +‬שניה‬
‫‪101,400 - 33,600 = ₪ 67,800‬‬
‫‪67,800 × 15% = ₪ 10,170‬‬
‫‪ ₪ 10,620‬בשנה‬
‫‪10,170‬‬
‫‪ 10,620 ) = ₪‬תקרה ; ‪min ( 10,170‬‬
‫‪11‬‬
‫שאלה מספר ‪.11‬‬
‫מהי ִמכְ סַ ת העבודה היומית המלאה המזערית של "משמרת שניה"‪ ,‬לפי תקנות מס הכנסה‬
‫הרלוונטיות?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא פחות מ‪ 7-‬שעות רצופות‪.‬‬
‫לא פחות מ‪ 5-‬שעות רצופות‪.‬‬
‫לא פחות מ‪ 8-‬שעות רצופות‪.‬‬
‫לא פחות מ‪ 6-‬שעות רצופות‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫תקנות מס הכנסה )שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות( ‪ -‬תק' ‪1‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי תקנה ‪ 1‬לתקנות תקנות מס הכנסה )שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות( ‪-‬‬
‫"משמרת שניה" ‪ -‬מכסת העבודה היומית המלאה‪ ,‬שאיננה פחותה משבע שעות רצופות‪ ,‬על‬
‫פי סידור העבודה הקבוע‪ ,‬ואשר שעת ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של‬
‫המשמרת הראשונה אך לא לפני שעה ‪" ;14.00‬‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪12‬‬
‫שאלה מספר ‪.12‬‬
‫לעמר נקבעה נכות של ‪ 100%‬לִ ְצ ִמיתוּת הָ חֵ ל ב‪ .1/3/2011-‬הכנסתו בשנת ‪ 2011‬היתה ‪516,000‬‬
‫ש"ח‪ ,‬כולה ממשכורת‪.‬‬
‫מהו הפטור הַ ְמּ ַרבִּ י לְ ִפי ס' ‪ (5)9‬לפקודה שעמר יכול לְ נַצֵּ ל בשנת המס ‪ ] ?2011‬למען הסר ספק‪,‬‬
‫הפטור בסעיף ‪ (5)9‬מחושב לפי ימים [‬
‫א‪₪ 485,911 .‬‬
‫ב‪₪ 69,480 .‬‬
‫ג‪₪ 432,592 .‬‬
‫ד‪₪ 516,000 .‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪.(5)9‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫הכנסתו של עמר ממשכורת‪ ,‬סך של ‪ ,₪ 516,000‬מהווה הכנסה מיגיעה אישית‪.‬‬
‫לְ פִ י סעיף ‪)(5)9‬א( לפקודה‪ ,‬פטורה ממס "הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה‬
‫שנקבעה לו נכות של ‪ ,100%‬או נכות של ‪ 90%‬לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז‬
‫האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז‬
‫נכות של ‪ 100%‬לפחות‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫)‪ (1‬נקבעה נכות כאמור לתקופה של ‪ 365‬ימים או יותר ‪ -‬הכנסה עד לסכום של ‪579,600‬‬
‫שקלים חדשים;‬
‫)‪ (2‬נקבעה נכות כאמור לתקופה שבין ‪ 185‬ימים לבין ‪ 364‬ימים ‪ -‬הכנסה עד לסכום של‬
‫‪ 69,480‬שקלים חדשים;"‬
‫לְ פִ י סעיף ‪)(5)9‬ג()‪ (1‬לפקודה‪" ,‬לְ גַבֵּ י עיוור או נכה‪ ,‬שנקבעה לו נכות כאמור בפסקת משנה )א()‪(1‬‬
‫לְ גַבֵּ י חלק משנת המס‪ ,‬יחולו הוראות פסקה זו על חלק מהכנסתו בשנת המס‪ ,‬שיחסו לכלל‬
‫הכנסתו בשנת המס הוא כיחס שבין מספר הימים בשנת המס שלגביהם נקבעה הנכות לבין‬
‫‪) 365‬בפסקה זו ‪ -‬יחס תקופת הנכות(‪ ,‬ויקראו את הסכומים הנקובים בפסקאות משנה )א()‪(1‬‬
‫ו‪)-‬ב( כסכומים שיחסם לסכומים הנקובים כאמור הוא כיחס תקופת הנכות"‪.‬‬
‫לעמר נקבעה נכות לתקופה של ‪ 365‬ימים או יותר‪.‬‬
‫הסכום הנקוב בסעיף ‪)(5)9‬א()‪.₪ 579,600 - (1‬‬
‫מספר הימים בשנת ‪ 2011‬שלגביהם נקבעה הנכות ‪.306 -‬‬
‫‪ 306‬ימים = ‪ 31‬ימים ב‪ 28 - 1/2011-‬ימים ב‪ 365 - 2/2011-‬ימים בשנת ‪2011‬‬
‫יחס תקופת הנכות‪.306 / 365 :‬‬
‫הכנסה פטורה של עמר בשנת המס ‪) 2011‬הפטור הַ ְמּ ַרבִּ י שעמר יכול לנצל בשנת מס זו(‪:‬‬
‫‪ 579,600 × 306 / 365 ) ] = ₪ 432,592‬התקרה ( ; ) ‪ 516,000 × 306 / 365‬הכ' מיגיעה אישית ( [ ‪min‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪13‬‬
‫שאלה מספר ‪.13‬‬
‫ענת היא תושבת ֶקבַ ע בישוב נ ְִתיבוֹת זה ‪ 9‬שנים‪ .‬עד תום חודש ‪ 3/2011‬לא עבדה ולא היתה לה‬
‫הכנסה‪ .‬ב‪ 1/4/2011-‬התחילה לעבוד‪ .‬סך כל הכנסתה מיגיעה אישית בשנת ‪.₪ 176,880 - 2011‬‬
‫מהו סך זיכוי תושב הישוב לו זכאית ענת בשנת ‪) 2011‬סכום מעוגל(?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪17,246‬‬
‫‪19,718‬‬
‫‪14,789‬‬
‫‪22,994‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪11‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫ענת היתה תושבת בישוב נתיבות בכל שנת המס ‪.2011‬‬
‫תושבות קבע בישוב נתיבות‪ ,‬בשנת המס ‪ ,2011‬מַ ְקנָה הנחה של ‪ 13%‬על הכנסה חייבת מיגיעה‬
‫אישית עד לתקרה של ‪ ₪ 151,680‬לשנה‪.‬‬
‫סך כל הכנסתה של ענת מיגיעה אישית בשנת ‪.₪ 176,880 - 2011‬‬
‫זיכוי "תּוֹשָׁ ב יִ שּׁוּב"‪:‬‬
‫‪ 13% = ₪ 19,718‬שיעור ההנחה × ) ‪ 151,680‬תקרה ; ‪ 176,880‬הכנסה חייבת מיגיעה אישית ( ‪Min‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪14‬‬
‫שאלה מספר ‪.14‬‬
‫ענת היא רווקה בת ‪ .23‬שכרה החודשי ברוטו ב‪ 1/2011-‬היה ‪ .₪ 5,340‬הָ חֵ ל ב‪ 2/2011-‬הוגדל‬
‫שכרה )ב‪ (₪ 1,814-‬והועמד על ‪ ₪ 7,154‬ברוטו בחודש‪.‬‬
‫אם המס מחושב על בסיס מצטבר מתחילת השנה )‪ ,(1/1/2011‬כמה מס הכנסה יגבה‬
‫משכרה של ענת בתלוש ‪? 2/2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪254‬‬
‫‪194‬‬
‫‪224‬‬
‫‪97‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪36 ,36 ,34‬א‪.121 ,‬‬
‫תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים(‬
‫הסבר הפתרון‬
‫זיכויים להם זכאית ענת בשנת ‪:2011‬‬
‫‪ 2.00‬נ"ז‬
‫תושב ישראל‬
‫‪ 0.50‬נ"ז‬
‫אשה‬
‫‪ 0.25‬נ"ז‬
‫נסיעות‬
‫סה"כ נקודות זיכוי ‪ 2.75‬נ"ז × ‪₪ 574.75 = 209‬‬
‫שכר מצטבר ב‪ 2-‬החודשים כולל התוספת‪5,340 + 7,154 = 12,494 :‬‬
‫השכר החודשי הממוצע ב‪ 2-‬החודשים‪12,494 / 2 = 6,247 :‬‬
‫מס "ברוטו" המוטל על השכר החודשי הממוצע‪:‬‬
‫‪5,070 × 10% + ( 6,247 - 5,070 ) × 14% = ₪ 671.78‬‬
‫מס בניכוי זיכויים אישיים שיש לשלם על השכר החודשי הממוצע‪:‬‬
‫‪max ( 671.78 - 574.75 ; 0 ) = ₪ 97.03‬‬
‫מס "ברוטו" שהוטל על השכר ששולם בחודש ‪: 1/2011‬‬
‫‪5,070 × 10% + ( 5,340 - 5,070 ) × 14% = ₪ 544.80‬‬
‫מס בניכוי זיכויים אישיים ששולם בחודש ‪: 1/2011‬‬
‫‪max ( 544.80 - 574.75 ; 0 ) = ₪ 0‬‬
‫מס מצטבר לתשלום פחות מס מצטבר ששולם‪ 1 )= ₪ 194.06 :‬חודש × ‪ 2 ) -( 0‬חודשים × ‪( 97.03‬‬
‫המס שיגבה משכרה של ענת ב‪) 2/2011-‬מעוגל(‪₪ 194 :‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪15‬‬
‫שאלה מספר ‪.15‬‬
‫ענת גרה ועובדת במטולה בְּ א ֹופֶ ן ָקבוּעַ ‪ .‬ב‪ 2/2011-‬שָׁ לַח אותה מעבידה לעבוד ‪ 4‬ימים בירושלים‪.‬‬
‫הנסיעה לירושלים )המרוחקת ‪ 260‬ק"מ ממטולה( וכל ימי השהייה בה היו הֶ כְ ֵר ִחיִּ ים לייצור‬
‫הכנסתו של המעביד‪ .‬המעביד שילם בעד ענת הוצאות לינה במלון )‪ 3‬לילות( בסך של ‪140‬‬
‫דולרים לכל לינה‪ ] .‬לְ מַ עַ ן הַ פַּ ְשׁטוּת‪ ,‬מוצגים בשאלה זו כל הסכומים בערכי דולר‪ ,‬כשהם מחושבים לפי השער‬
‫היציג כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה‪[ .‬‬
‫מהו הסכום שיזקף לשכרה של ענת‪ ,‬לצורך חישוב מס‪ ,‬בשל הנסיעה לירושלים )בתרגום‬
‫לערכים דולריים(? ] למען הסר ספק‪ ,‬הכוונה היא לסכום שאינו מותר בניכוי על פי התקנות [‬
‫א‪$ 105 .‬‬
‫ב‪$ 96 .‬‬
‫ג‪$ 420 .‬‬
‫ד‪$ 0 .‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪ ,(2)2‬ס' ‪) 17‬רישא(‪ .‬תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסויימות(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי ס' ‪)(2)2‬א( לפקודה ‪" -‬תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ...‬אך למעט תשלומים כאמור‬
‫המותרים לעובד כהוצאה‪ - ...‬בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף‪ ,‬בין שניתנו לעובד במישרין או‬
‫בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו"‪ ,‬מהווים הכנסה מעבודה‪.‬‬
‫לפי קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה )החבק( ‪-‬‬
‫"אם ההוצאה מותרת לעובד בניכוי‪ ,‬אין לראות בהחזרה הכנסת‪-‬עבודה כאמור‪ .‬אולם‪ ,‬בהוצאה‬
‫שאינה מותרת בניכוי לעובד יש לראות בהחזר הכנסת‪-‬עבודה‪ .‬לדוגמה‪ :‬הוצאות החזקת רכב‬
‫אינן מותרות בניכוי לעובד‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬החזר בגינן הינו הכנסה בידו‪.‬‬
‫בעניין הוצאות עובד המותרות בניכוי‪ ,‬המשתלמות על‪-‬ידי המעביד‪ ,‬יש בפקודה "קיצור דרך"‪.‬‬
‫במקום לראות בכל ההחזר הכנסה שממנה תנוכה ההוצאה בהתאם לסעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬בחר‬
‫המחוקק להפחית את ההכנסה מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר בניכוי"‪.‬‬
‫לְ פִ י תקנה ‪2)2‬א( לתקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות מסויימות(‪ ,‬יותרו לניכוי‪:‬‬
‫)א( הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור‪ ,‬ובלבד שהסכום המותר בניכוי אינו‬
‫עולה על הסכומים הנקובים בפסקה )‪)(2‬ב()‪)(1‬ב( כשהוא מחושב בשקלים חדשים לפי‬
‫השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה‪ ,‬ואולם הוצאות‬
‫שהוציא נישום ללינה במקום המרוחק פחות מ‪ 100-‬קילומטרים ממקום מגוריו או‬
‫ממקום עיסוקו העיקרי‪ ,‬לא יותרו בניכוי‪ ,‬זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה היתה‬
‫הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום;‬
‫)ב( על אף האמור בפסקה )‪ ,(3‬יותרו בניכוי הוצאות שהוציא נישום בשל ארוחת בוקר‬
‫הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי‪ ,‬כאמור בפסקת משנה )א( לעיל;‬
‫)ג( הוראות פסקה זו לא יחולו על הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס‬
‫בתחום עיסוקו;‬
‫הסכומים הנקובים בפסקה )‪)(2‬ב()‪)(1‬ב( של תקנה ‪:2‬‬
‫)‪ (1‬לגבי לינה שעלותה נמוכה מ‪ 108-‬דולר ‪ -‬כל הוצאות הלינה המוכרות;‬
‫)‪ (2‬לגבי לינה שעלותה גבוהה מ‪ 108-‬דולר ‪ 75% -‬מהוצאות הלינה המוכרות‪ ,‬אך לא פחות‬
‫מ‪ 108-‬דולר ללינה;‬
‫"הוצאות לינה מוכרות" ‪ -‬הוצאות הלינה בפועל המוכחות בהתאם לתקנה ‪ ,6‬או ‪ 246‬דולר‬
‫ללינה‪ ,‬הנמוך ביניהם‪.‬‬
‫עלותה של כל אחת מ‪ 3-‬הלינות היתה גבוהה מ‪ 108-‬דולר‪ .‬לפיכך‪ ,‬יותרו לניכוי ‪ 75%‬מהוצאות‬
‫הלינה המוכרות‪ ,‬אך לא פחות מ‪ 108-‬דולר ללינה‪.‬‬
‫‪ 3 = $ 324‬לינות × ] ‪ $ 140 ) × 75%‬ההוצאה בפועל ; ‪ $ 246‬התקרה ( ‪max [ $108 ; min‬‬
‫סה"כ הסכום ששילם המעביד בעד ‪ 3‬הלינות‪$ 140 × 3 = $ 420 :‬‬
‫‪$ 324‬‬
‫סה"כ הסכום שיותר לניכוי בעד ‪ 3‬הלינות‪:‬‬
‫הוצאות לינה שאינן מותרות בניכוי‪ ,‬אותן יש לזקוף לשכרה של ענת‪( $ 420 - $ 324 = ) $ 96 :‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪16‬‬
‫שאלה מספר ‪.16‬‬
‫בשנת ‪ 2011‬שילמה ענת ‪ ₪ 29,700‬בְּ עַ ד הוצאות החזקת אָבִ יהָ ‪ ,‬המשותק לחלוטין‪ ,‬במוסד‬
‫סיעודי מיוחד‪ .‬הכנסתה החייבת של ענת בשנת ‪ .₪ 124,800 - 2011‬הַ כְ נָסַ ת הָ אָב ‪₪ 7,200 -‬‬
‫בחודש ) ִמ ֶקּ ֶרן פֶּ ְנ ִס ָיּה(‪.‬‬
‫מהו הזיכוי שיוּתַ ר לענת בשנת ‪ 2011‬בְּ עַ ד הוצאותיה להחזקת אָבִ יהָ במוסד?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪5,016‬‬
‫‪10,395‬‬
‫‪4,935‬‬
‫‪5,460‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪44‬‬
‫תקנות מס הכנסה )זיכוי בְּ עַ ד נטול יכולת וזיכוי בְּ עַ ד הוצאות בְּ שֶׁ ל החזקת קרוב במוסד(‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי תקנה ‪ 1‬לתקנות מס הכנסה )זיכוי בְּ עַ ד נטול יכולת וזיכוי בְּ עַ ד הוצאות בְּ שֶׁ ל החזקת קרוב‬
‫במוסד( ‪" -‬יחיד תושב ישראל יהא זכאי לזיכוי בְּ עַ ד הוצאות החזקת קרוב במוסד לפי סעיף ‪44‬‬
‫לפקודה או לנקודות זיכוי בְּ עַ ד נטול יכולת לפי סעיף ‪ 45‬לפקודה‪ ,‬לפי הענין )להלן ‪ -‬המזכה(‪,‬‬
‫אם ההכנסה החייבת של המזכה ושל בן זוגו‪ ,‬לא עלתה על ‪ ₪ 255,000‬בשנת המס‪ ,‬ואם אֵ ין‬
‫למזכה בן זוג ‪ -‬אם לא עלתה על ‪ ₪ 159,000‬בשנת המס; לְ עִ ְניַן זֶ ה‪" ,‬הכנסה חייבת" ‪ -‬לְ ַרבּוֹת‬
‫הכנסה פטורה ממס עַ ל פִּ י דין"‪.‬‬
‫כְּ לוֹמַ ר‪ ,‬לפי תקנה ‪ 1‬שלעיל‪" ,‬הכנסה חייבת" של הקרוב "המזכה" כוללת הכנסה פטורה לפי‬
‫סעיף ‪ (5)9‬לפקודה‪.‬‬
‫ומן הכלל אל הפרט ‪-‬‬
‫הכנסתו החייבת של האב ]כהגדרתה בתקנה ‪ 1‬לתקנות מס הכנסה )זיכוי בְּ עַ ד נטול יכולת‪[(...‬‬
‫] ‪ 7,200 × 12 = ₪ 86,400‬הכנסת האב [‬
‫בשנת ‪.₪ 86,400 - 2011‬‬
‫הכנסה זו של האב )‪ (₪ 86,400‬נמוכה מתקרת ההכנסה החייבת של המזכה לפי תקנה ‪ 1‬שלעיל‬
‫)‪.(₪ 159,000‬‬
‫לפי סעיף ‪ 44‬לפקודה ‪" -‬בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל שהוא או בן זוגו‬
‫שילם בשנת המס בְּ עַ ד החזקתם במוסד מיוחד של ילד‪ ,‬בן זוג או הורה משותקים לחלוטין‪,‬‬
‫מרותקים למיטה בתמידות‪ ,‬עיוורים או בלתי שפויים בדעתם‪ ,‬וכן בְּ ֶשׁל החזקת ילד מפגר‬
‫במוסד מיוחד‪ ,‬יותר לו זיכוי ממס של ‪ 35%‬מאותו חלק מהסכומים ששילם העולה על ‪12.5%‬‬
‫מהכנסתו החייבת‪."...‬‬
‫‪( ₪ 124,800 × 12.5% = ) ₪ 15,600‬‬
‫‪ 12.5%‬מהכנסתה החייבת של ענת‪:‬‬
‫חלק מהסכומים ששילמה ענת בְּ עַ ד החזקתו של אביה במוסד מיוחד‪ ,‬העולה על ‪12.5%‬‬
‫‪( 29,700 - 15,600 = ) ₪ 14,100‬‬
‫מהכנסתה החייבת ‪:‬‬
‫הזיכוי שיוּתַ ר לענת בשנת ‪ 2011‬בְּ עַ ד הוצאותיה להחזקת אביה במוסד‪:‬‬
‫) = ‪( ₪ 14,100 × 35%‬‬
‫‪₪ 4,935‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪17‬‬
‫שאלה מספר ‪.17‬‬
‫שכרו הרגיל של עמר ‪) ₪ 4,893 -‬ברוטו(‪ .‬נוסף על שכרו הרגיל‪ ,‬משלם לו המעביד דמי נסיעות‬
‫בסך של ‪ ₪ 413‬נטו בכל חודש‪.‬‬
‫מהו שכרו של עמר לצורך חישוב מס ב‪") 1/2011-‬שכר ברוטו למס"(? )התעלמו מדמי ביטוח‬
‫לאומי ודמי ביטוח בריאות(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪5,306‬‬
‫‪5,352‬‬
‫‪5,365‬‬
‫‪5,287‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪.121 ,36 ,34‬‬
‫תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים(‬
‫הסבר הפתרון‬
‫שכרו הרגיל של עמר ‪₪ 4,893‬‬
‫נקודות זיכוי‪:‬‬
‫‪2.00‬‬
‫נ‪.‬ז‪ .‬תושב ישראל‬
‫‪0.25‬‬
‫נ‪.‬ז‪ .‬נסיעות‬
‫סה"כ נקודות זיכוי ‪₪ 470.25 = ₪ 209 × 2.25‬‬
‫לפי טבלאות המס‪ ,‬המס בְּ גִ ין משכורת של ‪ ₪ 4,893‬בחודש הוא ‪) ₪ 489.30‬מדרגת מס ‪.(10%‬‬
‫כלומר‪ ,‬ניתן להתעלם מנקודות הזיכוי בגילום תשלום "תוספת הניהול" הקבועה‪.‬‬
‫בשכר ‪ 4,893‬נמצא עמר במדרגת מס שולי ‪.10%‬‬
‫‪" 5,070‬גבול" מדרגת המס ‪4,893 + 413 / ( 1 - 10% ) = 5,351.89 > 10%‬‬
‫מסקנה ‪ -‬בגילום אנו חורגים ממדרגת המס הנוכחית‪.‬‬
‫במדרגת מס ‪ ,10%‬נותר "ברוטו" בסך ‪( 5,070 - 4,893 = ) ₪ 177‬‬
‫‪ ₪ 177‬מתפצלים ל‪" 90%-‬נטו" ‪ ,₪ 159.30 -‬ומס בשיעור ‪.₪ 17.70 - 10%‬‬
‫יתרה שנותרה לגילום‪413 - 159.30 = ₪ 253.70 :‬‬
‫מדרגת המס לגילום היתרה ‪.14% -‬‬
‫‪253.70 / ( 1 - 14% ) = ₪ 295.00‬‬
‫גילום היתרה‪:‬‬
‫‪177.00 + 295.00 = ₪ 472.00‬‬
‫הסכום ‪ ₪ 413‬כשהוא מגולם‪:‬‬
‫‪" 8,660‬גבול" מדרגת המס ‪4,893 + 472 = 5,365 < 14%‬‬
‫שכרו של עמר לצורך חישוב מס ב ‪: 1/2011-‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪₪ 5,365‬‬
‫‪18‬‬
‫שאלה מספר ‪.18‬‬
‫עם פרישתו מעבודתו אצל מעבידו‪ ,‬זכאי עמר לסכומים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬משכורת החודש האחרון ‪₪ 4,974‬‬
‫‪₪ 14,922‬‬
‫‪ .2‬פיצויי פיטורים‬
‫‪₪ 2,321‬‬
‫‪ .3‬פדיון ימי חופשה‬
‫‪₪ 1,685‬‬
‫‪ .4‬הפרשי שכר‬
‫מהו סכום הרכיבים שניתן לכלול אותם בטופס ה‪ 161-‬של עמר כ"מענק פרישה"?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪17,243‬‬
‫‪14,922‬‬
‫‪22,217‬‬
‫‪18,928‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה‪ ,‬ס' ‪7)9‬א()א(‪ ,‬טופס ‪ 161‬והנחיות מס הכנסה‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי הנחיות מס הכנסה‪ ,‬אין לראות תשלומים המהווים את משכורת החודש האחרון‪ ,‬הפרשי‬
‫שכר או פדיון ימי חופשה כחלק ממענק‪-‬הפרישה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אין לכלול את הסכומים שקיבל העובד בְּ שֶׁ ל "משכורת החודש האחרון"‪" ,‬פדיון ימי‬
‫חופשה" ו"הפרשי שכר" במסגרת מענק הפרישה‪.‬‬
‫מתוך טופס ‪:161‬‬
‫במקרה שתואר בשאלה‪ ,‬הרכיב היחיד שניתן לכלול אותו בטופס ה‪ 161-‬של עמר כ"מענק‬
‫פרישה"‪ ,‬הוא רכיב "פיצויי פיטורים" בסך של ‪.₪ 14,922‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪19‬‬
‫שאלה מספר ‪.19‬‬
‫תלוש ‪ 8/2011‬של ענת הורכב מֵ ְרכִ יבֵ י התשלום הבאים‪:‬‬
‫‪₪ 3,460‬‬
‫‪ .1‬שכר יסוד‪:‬‬
‫‪₪ 130‬‬
‫‪ .2‬תוספת יוקר‪:‬‬
‫‪ .3‬השלמה לשכר מינימום‪₪ 510 :‬‬
‫‪₪ 450‬‬
‫‪ .4‬שכר שעות נוספות‪:‬‬
‫מהי המשכורת הקובעת של ענת לעניין קרן השתלמות בחודש זה‪ ,‬לפי הסעיף הרלוונטי‬
‫בפקודת מס הכנסה?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪4,100‬‬
‫‪4,550‬‬
‫‪3,970‬‬
‫‪3,590‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪)3‬ה(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי ס' ‪)3‬ה( לפקודה ‪-‬‬
‫" סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי‬
‫כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬תשי"ז‪) ,1957-‬להלן ‪ -‬הסכם קיבוצי(‪ ,‬ולגבי עובד‬
‫שאין הסכם קיבוצי החל עליו ‪ -‬בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו‪,‬‬
‫הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים‪ ,‬אך לא יותר מ‪ 8.4%-‬מהמשכורת הקובעת לגבי‬
‫עובד הוראה ולא יותר מ‪ 7.5%-‬מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר‪ ,‬יראום כהכנסת‬
‫עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור‬
‫יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן‪ .‬לְ עִ נְ יַן זה ‪-‬‬
‫"משכורת קובעת" ‪ -‬הַ כְ נָסַ ת עֲבו ָֹדה ‪ -‬למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬שכר‬
‫שעות נוספות ותשלומים בְּ ֶשׁל מאמץ מיוחד או אירוע מסויים ‪ -‬אך לא יותר מכפל הסכום‬
‫המהווה תקרה לְ עִ ְניַן תשלום תוספת היוקר כְּ פִ י שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בֵּ ין לשכת‬
‫התיאום של הארגונים הכלכליים לְ בֵ ין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; "‬
‫לפיכך‪ ,‬במשכורתה הקובעת לקה"ל של ענת אין לכלול שכר שעות נוספות‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא תעלה‬
‫המשכורת הקובעת לקה"ל על ‪.₪ 15,712‬‬
‫"משכורת קובעת" לקרן השתלמות של ענת‪:‬‬
‫‪ 510) ] = ₪ 4,100‬השלמה לשכר מינימום ‪ 130 +‬תוס"י ‪ 3,460 +‬שכר יסוד ( ; ‪ 15,712‬תקרה [ ‪min‬‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪20‬‬
‫שאלה מספר ‪.20‬‬
‫עמר עבד אצל ‪ 2‬מעבידים‪:‬‬
‫ְתּקוּפַ ת עֲבו ָֹדה‬
‫‪ 8‬שנים‬
‫מעביד א'‬
‫‪ 4‬שנים‬
‫מעביד ב'‬
‫שָׂ ָכר אַחֲ רוֹן‬
‫‪₪ 9,600‬‬
‫‪₪ 12,500‬‬
‫הֶ ֵקּף ִמ ְשׁ ָרה‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫כַּאֲ שֶׁ ר עמר פָּ ַרשׁ ממעביד א' ועבר ִמיָּד ַלעֲב ֹוד אצל מעביד ב'‪ ,‬הוא ביקש "רצף זכויות פיצויים"‬
‫)פקיד השומה אישר את רצף הפיצויים(‪ .‬עם פיטוריו ממעבידו האחרון )מעביד ב'( ב‪ְ ,4/2011-‬מבַ ֵקּשׁ‬
‫עמר לִ ְמשׁ ֹו‪ ‬את כל כספי הפיצויים שהצטברו משני מעבידיו בביטוח המנהלים ‪₪ 149,300 -‬‬
‫)כּ ֹולֵל רווחים(‪ ] .‬שני המעבידים הפרישו לאותו ביטוח מנהלים‪[ .‬‬
‫מהו החלק החייב במס של מענק הפרישה )כספי הפיצויים שהצטברו(‪ ,‬לפי ס' ‪7)9‬א( לפקודה?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪16,700‬‬
‫‪25,900‬‬
‫‪9,500‬‬
‫‪22,500‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪7)9‬א(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫עמר בחר ברצף זכויות פיצויים‪ ,‬לפי סעיף ‪7)9‬א()א()‪ (4‬לפקודה‪ ,‬במעבר בֵּ ין המעבידים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫יראו את תקופות עבודתו אצל שני המעבידים‪ ,‬שכללו פרישות רצופות‪ ,‬כתקופת עבודה אחת‬
‫)‪ 12‬שנות עבודה( אצל המעביד האחרון )מעביד ב'(‪ .‬את כספי מרכיב הפיצויים העומדים‬
‫לזכותו של העובד‪ ,‬בעת פרישתו מהמעביד האחרון‪ ,‬שמקורם במענקים בְּ שֶׁ ל פרישותיו אלו‪,‬‬
‫כּ ֹולֵל הרווחים )‪ ,(₪ 149,300‬יראו כחלק ממענק הַ פְּ ִרישָׁ ה של המעביד האחרון‪.‬‬
‫מַ ֲענָק פָּ טוּר של עמר‪:‬‬
‫‪ 12 ; 149,300 } = ₪ 139,800‬ש' עבודה × ) ‪ 12,500‬משכורת אחרונה; ‪ 11,650‬תקרה ( ‪min { min‬‬
‫‪ 139,800 = ₪ 9,500‬פטור‪ 149,300 -‬הצטברות הפיצויים‬
‫החלק החייב במס של המענק‪:‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪21‬‬
‫שאלה מספר ‪.21‬‬
‫עמר‪ ,‬בן ‪ ,23‬סיים ב‪ 7/1/2009-‬שירות סדיר )חובה( של ‪ 23‬חודשים מלאים‪ .‬בתום חודש‬
‫‪ 11/2011‬פוטר מעבודתו‪ .‬משכורתו‪ ,‬בכל אחד מחודשי שנת ‪ ,2011‬היתה ְקבוּעָ ה כִּ לְ הַ לָּן ] למען‬
‫הסר ספק‪ ,‬זו היתה גם משכורת החודש ששולמה לו לחודש ‪:[ 11/2011‬‬
‫‪₪ 5,910‬‬
‫‪ .1‬משכורת חודשית‬
‫‪ .2‬שווי שימוש ברכב צמוד ‪₪ 2,050‬‬
‫בטופס ה‪ 161-‬שמולא בְּ מוֹעֵ ד תשלום שכר ‪ ,11/2011‬חושבו הסכומים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מענק פרישה פטור ממס לפי ס' ‪7)9‬א( לפקודה ‪₪ 17,730 -‬‬
‫ ‪₪ 9,600‬‬‫‪ .2‬מענק פרישה חייב במס הכנסה‬
‫אם חישוב המס נעשה לפי התקנות‪ ,‬כמה מס הכנסה יש לנכות ממענק הפרישה של עמר?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,452‬‬
‫‪1,732‬‬
‫‪121‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪36 ,36, 34‬א‪.121 ,66 ,‬‬
‫תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים( ‪-‬‬
‫תק' ‪)4‬א(‪)7 ,‬א()‪.(1‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫מַ ֲענַק הַ פְּ ִרישָׁ ה הַ פָּ טוּר ממס לְ פִ י ס' ‪7)9‬א( לפקודה )‪ (₪ 17,730‬לא נלקח בחשבון בחישוב המס‪.‬‬
‫ניכוי מס ממענק פרישה שאינו פטור‪:‬‬
‫לְ פִ י תקנה ‪)7‬א()‪ (1‬לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה‪" -(...‬מעביד המשלם‬
‫לעובד למעט עובד יומי‪ ,‬מענק פרישה שכולו או חלקו ֵאינ ֹו פטור ממס לְ פִ י סעיף ‪7)9‬א( לפקודה‪ ,‬ינכה בעת‬
‫התשלום מהחלק שאינו פטור‪ ,‬מס כְּ ִאילּוּ היה משכורת בלתי קבועה‪ ,‬לְ פִ י המשכורת האחרונה ששולמה‬
‫לעובד‪"...‬‬
‫ניכוי מס הכנסה מ"משכורת בלתי קבועה"‪:‬‬
‫לְ פִ י תקנה ‪)4‬א( לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה‪" - (...‬מעביד המשלם‬
‫לעובד משכורת בלתי קבועה‪ ,‬ינכה ממנה‪ ,‬בעת התשלום‪ ,‬מס בסכום השווה להפרש המס המוכפל ב‪;12-‬‬
‫לְ עִ ְניַן זֶ ה‪" ,‬הפרש המס" ‪ -‬ההפרש בין המס שיש לנכות ממשכורת החודש לחודש שבו שולמה המשכורת‬
‫הבלתי קבועה‪ ,‬לבין המס שיש לנכותו ממשכורת החודש לאותו חודש‪ ,‬בתוספת החלק השנים‪-‬עשר‬
‫מהמשכורת הבלתי קבועה‪"...‬‬
‫החישוב‪:‬‬
‫נקודות זיכוי‪:‬‬
‫‪ 2 = 4.25‬חייל משוחרר ‪0.25 +‬‬
‫סכום נקודות הזיכוי ‪4.25 × 209 = ₪ 888.25 -‬‬
‫נסיעות ‪ 2 +‬תושב ישראל‬
‫‪5,910 + 2,050 = ₪ 7,960‬‬
‫משכורת החודש ששולמה לעמר‪ ,‬לחודש ‪:11/2011‬‬
‫החלק השנים עשר מ"המשכורת הבלתי קבועה" )המענק החייב(‪9,600 / 12 = ₪ 800 :‬‬
‫‪7,960 + 800 = ₪ 8,760‬‬
‫משכורת החודש ‪ +‬החלק ה‪ 12-‬מהמשכורת הבלתי קבועה‪:‬‬
‫המס שיש לנכות אותו ממשכורת החודש בתוספת החלק ה‪ 12-‬מהמשכורת הבלתי קבועה‪:‬‬
‫‪5,070 × 10% + 3,590 × 14% + ( 8,760 - 8,660 ) × 23% = ₪ 1,032.60‬‬
‫מס בניכוי זיכויים אישיים‪:‬‬
‫‪max ( 0 ;1,032.60 - 888.25 ) = ₪ 144.35‬‬
‫המס שיש לנכות אותו ממשכורת החודש לאותו חודש שבו שולמה המשכורת הבלתי קבועה‪:‬‬
‫‪5,070 × 10% + ( 7,960 - 5,070 ) × 14% = ₪ 911.60‬‬
‫מס בניכוי זיכויים אישיים‪:‬‬
‫‪max ( 0 ;911.60 - 888.25 ) = ₪ 23.35‬‬
‫‪144.35 - 23.35 = ₪ 121.00‬‬
‫הפרש המס‪:‬‬
‫הפרש המס מוכפל ב‪ ,12-‬אותו יש לנכות מחלקו החייב במס של המענק )"המשכורת הבלתי‬
‫‪121 × 12 = ₪ 1,452‬‬
‫קבועה"(‪:‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪22‬‬
‫שאלה מספר ‪.22‬‬
‫שכרו של עמר לְ צו ֶֹר‪ַ ‬תּ ְשׁלוּם מס )"בְּ רוּט ֹו לְ מַ ס"( בחודש ‪) ₪ 33,558 - 01/2011‬לעמר אין רכב‬
‫צמוד(‪ .‬מעבידו של עמר מַ פְ ִרישׁ עבורו לקופת גמל לקיצבה ‪ ₪ 1,092‬בחודש )עַ ל חֶ ְשׁבּוֹן מַ ְרכִּ יב‬
‫תגמולי המעביד(‪ ,‬ולביטוח אובדן כושר עבודה ‪ ₪ 1,186‬בחודש ]למען הסר ספק‪ ,‬עמר מפקיד גם הוא‬
‫את חלקו‪ ,‬כדין‪ ,‬לאותה קופת גמל[‪.‬‬
‫מהו השווי שיש לִ זְ קוֹף לעמר בתלוש ‪ 1/2011‬בגין הפרשות המעביד לקופת גמל לקצבה‬
‫ולביטוח אובדן כושר עבודה )סכום מעוגל(?‬
‫א‪₪ 214 .‬‬
‫ב‪₪ 23 .‬‬
‫ג‪₪ 11 .‬‬
‫ד‪₪ 0 .‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫סעיף ‪ (14)32‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬הנחיות מס הכנסה‬
‫תקנות מס הכנסה )כללים לאישור ולניהול קופות גמל( ‪ -‬ס' ‪.1‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ ִפי הנחיות מס הכנסה בעניין חישוב ההוצאה לרכישת ביטוח א‪.‬כ‪.‬ע‪ .‬בשנת המס ‪:2011‬‬
‫‪ .1‬חישוב הזקיפה בְּ גִ ין ההפרשה למרכיב תגמולי מעביד בקופ"ג לקיצבה‪:‬‬
‫הכנסת עבודה של עמר ללא שווי השימוש ברכב‪.₪ 33,558 :‬‬
‫‪ 33,558 ; 33,228 ) × 7.5% = ₪ 2,492.10 > ₪ 1,092‬הכנסת עבודה ללא שווי שימוש ברכב( ‪min‬‬
‫שווי קיצבה‪ :‬אֵ ין = ) ‪max ( 0 ; 1,092 - 2,492.10‬‬
‫‪ .2‬חישוב הזקיפה בְּ גִ ין הפרשת מעביד לביטוח אובדן כושר עבודה‪:‬‬
‫תקרה ראשונה‪:‬‬
‫שיעור הפרשת המעביד למרכיב התגמולים )קיצבה( מתוך משכורתו של העובד‪:‬‬
‫‪1,092 / 33,558 = 3.25%‬‬
‫את שיעור הפרשת המעביד לקיצבה נפחית מ‪ ,7.5%-‬כשהתוצאה לא תפחת מאפס‪:‬‬
‫‪max ( 7.50% - 3.25% ; 0 ) = 4.25%‬‬
‫נשווה את התוצאה שקיבלנו ל‪ 3.5%-‬ונבחר את הקטן ִמבֵּ ין השניים‪:‬‬
‫‪min ( 3.50% ;4.25% ) = 3.50%‬‬
‫נכפיל את השיעור הנמוך במשכורת העובד‪ ,‬ונקבל את התקרה הראשונה‪:‬‬
‫‪3.50% × 33,558 = ₪ 1,174.53‬‬
‫תקרה ‪:1‬‬
‫תקרה שניה‪:‬‬
‫השיעור הַ ְמּ ַרבִּ י אותו מותר לְ הַ פְ ִרישׁ לא‪.‬כ‪.‬ע‪ ,.‬כפול משכורת העובד )ולא יותר מהתקרה(‪:‬‬
‫תקרה ‪:2‬‬
‫‪min ( 33,558 ; 33,228 ) × 3.5% = ₪ 1,162.98‬‬
‫תקרה שלישית‪:‬‬
‫הפרשות מעביד לקצבה ולא‪.‬כ‪.‬ע‪ .‬לא יעלו על ‪ 7.5%‬מהשכר )ולא יותר מהתקרה(‪:‬‬
‫‪min ( 33,558 ; 33,228 ) × 7.5% - 1,092 = ₪ 1,400.10‬‬
‫‪max ( 1,400.10 ; 0 ) = ₪ 1,400.10‬‬
‫תקרה ‪:3‬‬
‫תקרת ההוצאה האפשרית לא‪.‬כ‪.‬ע‪ .‬היא הקטנה ִמבֵּ ין שלוש התקרות שחישבנו‪:‬‬
‫‪min ( 1,174.53 ; 1,162.98 ; 1,400.10 ) = ₪ 1,162.98‬‬
‫תקרת ההוצאה לא‪.‬כ‪.‬ע‪:.‬‬
‫נפחית את תקרת ההוצאה לא‪.‬כ‪.‬ע‪ .‬מההפרשה בְּ פוֹעַ ל‪ ,‬ונקבל שווי א‪.‬כ‪.‬ע‪ .‬שיש לִ זְ קוֹף‪:‬‬
‫שווי א‪.‬כ‪.‬ע‪:.‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪) ₪ 23‬סכום מעוגל( = ‪ 1,162.98 ; 0 ) = ₪ 23.02‬תקרת ההוצאה ‪max ( 1,186 -‬‬
‫‪23‬‬
‫שאלה מספר ‪.23‬‬
‫שכרו של עמר ב‪ .₪ 10,700 - 01/2011-‬מעבידו היחיד מַ פְ ִרישׁ עֲבוּר ֹו לקרן פנסיה ‪ 5%‬משכרו‬
‫בכל חודש‪ .‬עמר משלם לְ מַ ְרכִּ יב ַתּגְ מוּלֵי העובד באותה קרן שיעור של ‪ 5%‬משכרו‪] .‬למען הסר‬
‫ספק‪ ,‬זו הפרשתו היחידה של עמר לקופות גמל[‪.‬‬
‫מהו הזיכוי ממס )לפי ס' ‪45‬א' לפקודה( שיקבל עמר בתלוש ‪ ,01/2011‬בשל תשלומיו לְ מַ ְרכִּ יב‬
‫ַתּגְ מוּלֵי העובד בקרן הפנסיה?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪200.90‬‬
‫‪143.50‬‬
‫‪187.25‬‬
‫‪262.15‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪45‬א‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫הפרשת עובד לקופת גמל לקיצבה )קרן הפנסיה( ‪-‬‬
‫הכנסתו המזכה של עמר ב‪- 01/2011-‬‬
‫‪10,700 × 5% = ₪ 535‬‬
‫‪ 10,700 } = ₪ 8,200‬הכנסה בפועל; ‪ 8,200‬תקרת הכנסה מזכה שהיא הכנסת עבודה{ ‪min‬‬
‫מגבלת עמית שכיר ‪-‬‬
‫זיכוי לפי ס' ‪45‬א ‪-‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪ 535 } = ₪ 535‬הפרשה בפועל ; ) ‪min { ( 8,200 × 7% = 574‬‬
‫‪535 × 35% = ₪ 187.25‬‬
‫‪24‬‬
‫שאלה מספר ‪.24‬‬
‫עמר‪ ,‬עובד זר בן ‪ ,25‬הוא "תּו ַֹשׁב חוּץ ַז ַכּאי"‪ .‬ב‪ 1/5/2011-‬הגיע לראשונה לישראל והתחיל‬
‫לעבוד באותו יום אצל מעבידו‪ .‬עמר שהה בישראל עד ‪ 31/12/2011‬ועבד אצל מעבידו בכל‬
‫אותם חודשים‪.‬‬
‫מהו סכום נקודות הזיכוי שיובא בחשבון בחישוב המס על שכרו של עמר בתלוש ‪?5/2011‬‬
‫א‪₪ 195.94 .‬‬
‫ב‪₪ 470.25 .‬‬
‫ג‪₪ 0.00 .‬‬
‫ד‪₪ 313.50 .‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫כְּ ָללֵי מס הכנסה )נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי(‪ .‬פקודת מס הכנסה ‪ -‬ס' ‪36‬א‪.‬‬
‫תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי כְּ ָללֵי מס הכנסה )נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי(‪:‬‬
‫"‪ .1‬בכללים אלה‪:‬‬
‫"אזור" ‪ -‬כהגדרתו בסעיף ‪3‬א לפקודה;‬
‫"תושב חוץ זכאי" ‪ -‬יחיד תושב חוץ שהתקיימו בו כל אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות עַ ל פִּ י דין;‬
‫)‪ (2‬הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות ניכוי הוצאות‬
‫שהייה;‬
‫"תקנות ניכוי הוצאות שהייה" ‪ -‬תקנות מס הכנסה )ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ(‪,‬‬
‫התשל"ט‪.1979-‬‬
‫‪) .2‬א( בחישוב המס על הכנסה של תושב חוץ זכאי‪ ,‬לפי סעיף ‪ (1)2‬או )‪ (2‬לפקודה‪ ,‬יובאו‬
‫בחשבון ‪ 2.25‬נקודות זיכוי‪.‬‬
‫)ב( שהה תושב חוץ זכאי בישראל או באזור בחלק משנת המס‪ ,‬יובא בחשבון בחישוב‬
‫המס על הכנסתו‪ ,‬החלק השנים עשר מסכום נקודות הזיכוי כָּאָמוּר בסעיף קטן‬
‫)א(‪ ,‬כשהוא מוכפל במספר החודשים שבהם שהה בארץ בשנת המס‪".‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬לאור הוראות ס' ‪)2‬ב( לכללי מס הכנסה )נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי(‪ ,‬עמר לא‬
‫זכאי לנקודות זיכוי בשל העדר הכנסה מתחילת שנת המס ועד לתחילת שהייתו בישראל והתחלת‬
‫עבודתו אצל מעבידו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בחישוב המס על שכרו של עמר בתלוש ‪ 5/2011‬יובא בחשבון סך של ‪ ₪ 470.25‬בגין‬
‫] ‪[ 2.25 × 209 = ₪ 470.25‬‬
‫נקודות זיכוי‪.‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪25‬‬
‫שאלה מספר ‪.25‬‬
‫ענת משלמת את משכורות עוֹבְ ֶדיהָ ב‪ 1-‬בכל חודש‪ .‬ב‪) 1/8/2011-‬יום ב'( ִשׁילְּ מָ ה לְ עוֹבְ ֶדיהָ את‬
‫משכורת חודש ‪.7/2011‬‬
‫מתי‪ ,‬על פי תקנות מס הכנסה )כללים לאשור ולניהול קופות גמל(‪ ,‬עַ ל ענת לְ הַ עֲבִ יר לקופות‬
‫הגמל את התשלומים בעד משכורת ‪ 7/2011‬של עוֹבְ דֶ יהָ ? )בחר‪/‬י את המשפט הנכון ביותר‬
‫מבין המשפטים הבאים(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא יאוחר מ‪ 30-‬ימי עסקים מיום ‪.1/8/2011‬‬
‫לא יאוחר מ‪ 15-‬ימים מתום חודש ‪.7/2011‬‬
‫לא יאוחר מ‪ 7-‬ימי עסקים מיום ‪.1/8/2011‬‬
‫לא יאוחר מ‪ 9-‬ימים מתום חודש ‪.7/2011‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫תקנות מס הכנסה )כללים לאישור ולניהול קופות גמל( ‪ -‬תקנה ‪.20‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי תקנה ‪ 20‬לתקנות מס הכנסה )כללים לאישור ולניהול קופות גמל(‪:‬‬
‫" קופת גמל תקבל מהמעבידים רק סכומים כמפורט בתקנה ‪)19‬א(‪ ,‬התשלומים יתקבלו‬
‫במזומנים בלבד ולא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה )להלן – מועד התשלום(‪:‬‬
‫)‪ (1‬שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד;‬
‫)‪ (2‬חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד‪" .‬‬
‫ענת משלמת את משכורות עוֹבְ ֶדיהָ ב‪ 1-‬בכל חודש‪.‬‬
‫ב‪) 1/8/2011-‬יום ב'( ִשׁילְּ מָ ה לְ עוֹבְ ֶדיהָ את משכורת חודש ‪.7/2011‬‬
‫"יום עסקים" הוא כל יום מימי השבוע שבו רוב בעלי רשיון בנק לפי חוק הבנקאות פתוחים‬
‫לעסקים‪ ,‬זולת אם הוא ערב יום מנוחה כמשמעותו בפקודת סדרי שלטון ומשפט‪ ,‬תש"ח‪.1948-‬‬
‫‪ 7‬ימי עסקים )ימים א'‪-‬ה'‪ ,‬ללא ערבי חג( מיום ‪ 1/8/2011‬הם מועד מוקדם יותר מ‪ 15-‬ימים מתום‬
‫חודש ‪.7/2011‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על ענת להעביר לקופות הגמל את התשלומים בעד משכורת ‪ 7/2011‬של עובדיה לא‬
‫יאוחר מ‪ 7-‬ימי עסקים מיום ‪) 1/8/2011‬יום תשלום המשכורת החודשית לעובדיה(‪.‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪26‬‬
‫דיני עבודה‬
‫שאלה מספר ‪.26‬‬
‫האם‪ ,‬לפי החוק הרלוונטי ותקנותיו‪ ,‬יש לפרט ב"הודעה לעובד בדבר פירוט תנאי עבודתו"‬
‫את הבסיס ֶשׁלְּ ִפיו משולם השכר )משכורת חודשית‪ ,‬שכר שעה‪ ,‬שכר יום וכו'(? )בחר‪/‬י את‬
‫המשפט הנכון ביותר ִמבֵּ ין המשפטים הַ בָּ ִאים(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כן‪ .‬יש לפרט עניין זה בהודעה לעובד‪.‬‬
‫לא‪ .‬עניין זה מפורט בתלוש השכר‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּ ן קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של העובד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּ ן העובד הוא עובד בשכר‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הודעה לעובד )תנאי עבודה( ‪ -‬ס' ‪)2‬ג(‪ ,‬ס' ‪11‬‬
‫תקנות הודעה לעובד )תנאי עבודה( )צורת הודעה ופרטיה( ‪ -‬תק' ‪(1)2‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪ (1)2‬לתקנות הודעה לעובד )תנאי עבודה( )צורת הודעה ופרטיה(‪ ,‬בהודעה לעובד לפי‬
‫סעיפים ‪ 1‬ו‪ 3 -‬לחוק‪ ,‬ייכללו גם פרטים אלה‪:‬‬
‫" )‪ (1‬הבסיס שלפיו משולם השכר‪ :‬משכורת חודשית‪ ,‬שכר שעה‪ ,‬שכר יום‪ ,‬שכר שבוע‪ ,‬שכר‬
‫תוצרת או שכר קיבולת; "‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪27‬‬
‫שאלה מספר ‪.27‬‬
‫שכר העבודה של עמר ִמ ְשׁ ַתּלֵּם לו על בסיס של חודש‪ .‬ב‪ 9-‬בכל חודש‪ ,‬משלם המעביד לעמר את‬
‫שכר החודש הקודם‪ .‬מֵ אַחַ ר שה‪ 9-‬באותו חודש נפל ביום חג‪ ,‬שילם המעביד לעמר את שכרו‬
‫ביום שלאחר החג‪ ,‬כלומר ב‪ 10-‬בחודש‪.‬‬
‫האם המעביד הֵ לִ ין את שכרו של עמר? )בחר‪/‬י את המשפט הנכון ביותר ִמבֵּ ין המשפטים‬
‫הַ בָּ ִאים(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬מֵ אַחַ ר שה‪ 9-‬באותו חודש נפל ב"יום מנוחה" אֵ צֶ ל המעביד‪.‬‬
‫כן‪ ,‬מֵ אַחַ ר שהשכר שולם לו רק ב‪ 10-‬בחודש‪.‬‬
‫לא‪ ,‬מֵ אַחַ ר שהשכר שולם לו ביום התשיעי ֶשׁלְּ אַחַ ר ה‪ 1-‬בחודש‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אֲ בָ ל אַ ‪ ‬וְ ַרק ִאם ערב החג‪ ,‬ה‪ 8-‬בחודש‪ ,‬היה יום עבודה אצל המעביד‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הגנת השכר ‪ -‬ס' ‪.9 ,1‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪ 9‬לחוק הגנת השכר ‪" -‬שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש‬
‫בעדו הוא משתלם"‪ .‬לדוגמא ‪ -‬המועד לתשלום משכורת חודש ‪ 9/2011‬הוא ה‪30/9/2011-‬‬
‫בחצות הלילה‪ ,‬טרם כניסת ה‪.1/10/2011-‬‬
‫לפי ס' ‪ 1‬לחוק‪:‬‬
‫"היום הקובע" ‪ -‬היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה‪.‬‬
‫"שכר מולן" ‪ -‬שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שכר עבודה שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר תום החודש בעדו הוא משתלם‪ ,‬הוא‬
‫"שכר מולן"‪.‬‬
‫הרחבת ההסבר‪:‬‬
‫" המחוקק קבע את מועד תשלום השכר החודשי "עם" תום החודש שבעדו הוא משתלם‪.‬‬
‫"עם" תום החודש פירושו "בזמן" תום החודש )ראה הגדרת "עם" במלון החדש של אבן‬
‫שושן( ולא במועד מאוחר יותר מתום החודש‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחוקק לא נקט סנקציה כלפי‬
‫המעביד לעניין הפעלת פיצוי הלנת השכר אלא מהיום העשירי שלאחר המועד לתשלום‬
‫השכר‪ .‬במבנה זה של הוראות החוק אין מדובר ב"תקופה" בה נדרשת פעולה אקטיבית‬
‫כלשהי‪ ,‬אלא מדובר במועד )"היום התשיעי"( שמעבר לו מתחילות לחול הוראות חוק הגנת‬
‫השכר בעניין פיצוי הלנת שכר‪ ,‬ככל שהיה מחדל של המעביד בתשלום שכרו של עובדו‪" .‬‬
‫]ע"ע ‪ 300139/98‬המועצה המקומית דיר אל‪-‬אסד נ' אסדי נזאר ואח'[‪.‬‬
‫מֵ אַחַ ר ש"היום התשיעי"‪ ,‬במקרה שתואר בשאלה‪ ,‬נפל ביום חג‪ ,‬שהוא "יום מנוחה"‬
‫)כמשמעותו בס' ‪18‬א לפקודת סדרי השלטון והמשפט(‪ ,‬היה על המעביד לשלם את השכר לפני‬
‫"היום התשיעי"‪ ,‬כלומר לא יאוחר מערב החג‪ ,‬ה‪ 8-‬באותו חודש‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל נובע שהמעביד הלין את שכרו של עמר‪ ,‬מאחר שהשכר שולם לו רק ב‪10-‬‬
‫בחודש‪ ,‬ולא עד ליום הקובע‪.‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪28‬‬
‫שאלה מספר ‪.28‬‬
‫עמר עומד להעתיק את מקום מגוריו מֵ אַ ְשׁדּוֹד לְ רוֹמָ א שֶׁ בְּ ִאיטַ לְ יָה‪ ,‬על מנת ללמוד רפואה‬
‫באוניברסיטת לה‪-‬סַ פִּ י ֶינְצָ ה‪ .‬לאחר שמעבידו סירב לאשר לו חופשה ללא תשלום לתקופת‬
‫הלימודים‪ ,‬הודיע עמר למעביד על התפטרותו‪.‬‬
‫האם‪ ,‬לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו‪ ,‬יראו את התפטרותו זו של עמר כפיטורים? )בחר‪/‬י‬
‫את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ .‬התפטרותו זו של עמר לא תחשב כפיטורים‪.‬‬
‫כן‪ ,‬מאחר שלימודים בחו"ל הם סיבה המצדיקה את העתקת מקום המגורים‪.‬‬
‫לא‪ ,‬אלא אם כן עמר יצא ללימודים בחו"ל לתקופה העולה על ‪ 6‬חודשים‪.‬‬
‫כן‪ .‬מדובר בנסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעמר כי ימשיך בעבודתו‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק פיצויי פיטורים ‪ -‬ס' ‪.(3)8‬‬
‫תקנות פיצויי פיטורים )חישוב הפיצויים‪ ,‬והתפטרות שרואים אותה כפיטורים( ‪ -‬ס' ‪)12‬ב(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי ס' ‪ (3)8‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬יראו כפיטורים )לעניין חוק זה( התפטרות של עובד עקב‬
‫העתקת מקום מגוריו "מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות‪ ,‬באישור ועדת העבודה של‬
‫הכנסת מסיבות המצדיקות את העתקת מקום מגוריו של העובד‪." .‬‬
‫בפסקאות )ג( עד )ט( לתקנה ‪ 12‬לתקנות פיצויי פיטורים )חישוב הפיצויים‪ ,‬והתפטרות שרואים‬
‫אותה כפיטורים(‪ ,‬מפורטות "הסיבות האחרות" בהן רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה )‪(3‬‬
‫לסעיף ‪ 8‬לחוק כפיטורים‪:‬‬
‫" )ג( ‪ ...‬אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן‪-‬זוגו המשרת בשירות צבאי על‬
‫פי התחייבות לשירות קבע‪ ,‬והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם‬
‫הוא ‪ 40‬ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום‬
‫מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה )א(‪.‬‬
‫)ד( ‪ ...‬אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שיאשרו לענין זה‬
‫שר הבטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות ששה חדשים רצופים‪.‬‬
‫)ה( ‪ ...‬אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן‪-‬זוגו המשרת במשטרת ישראל‬
‫או בשירות בתי הסוהר‪ ,‬והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם‬
‫הוא לפחות ‪ 40‬ק"מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום‬
‫מגוריו הקודם; המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה )א(‪.‬‬
‫)ו( ‪ ...‬אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו היוצא לתקופה העולה על ששה‬
‫חדשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה‪ ,‬ההסתדרות הציונית העולמית ‪ -‬הסוכנות‬
‫היהודית לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬קרן קיימת לישראל או קרן היסוד ‪ -‬המגבית המאוחדת‬
‫לישראל‪ ,‬והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור‪.‬‬
‫)ז( ‪ ...‬אם התפטר מעבודתו עקב גירושיו והעתיק מקום מגוריו ליישוב בישראל המרוחק‬
‫‪ 40‬ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם‪ ,‬ובלבד שגר ביישוב כאמור ששה חדשים לפחות;‬
‫המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו כאמור בתקנת משנה )א(‪.‬‬
‫)ח( ‪ ...‬אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוג העובד בשירות‬
‫המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לענין זה הממשלה‪ ,‬ואשר היחידה שבה הועסק בן‬
‫הזוג מועברת לירושלים על‪-‬פי החלטת הממשלה‪ ,‬והמרחק בין מקום מגוריו הקודם‬
‫ובין ירושלים הוא ‪ 40‬ק"מ לפחות‪.‬‬
‫)ט( ‪ ...‬אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום‬
‫עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים‬
‫ממקום מגוריו הקודם‪ ,‬ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום‬
‫עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו‬
‫החדש‪" .‬‬
‫העתקת מקום מגורים לחו"ל‪ ,‬על מנת ללמוד רפואה באוניברסיטה‪ ,‬אינה מהווה סיבה שבה‬
‫רואים התפטרותו של עובד כפיטורים‪ .‬כלומר‪ ,‬התפטרותו זו של עמר לא תחשב כפיטורים‪.‬‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪29‬‬
‫שאלה מספר ‪.29‬‬
‫עמר‪ ,‬בן ‪ ,40‬נשוי ‪ +‬ילד בן ‪ .12‬בת זוגו לא עובדת ואין לה כל הכנסה‪ .‬שכרו החודשי הַ נּוֹתָ ר‬
‫אחרי ניכויי חובה )עפ"י חיקוק( ‪ .₪ 6,980 -‬מעבידו של עמר קיבל ב‪ 29/8/2011-‬צו עיקול על‬
‫שכרו‪ ,‬עד לסכום של ‪ ,₪ 12,480‬בְּ שֶׁ ל חוב לעירייה‪.‬‬
‫וּקּל משכרו של עמר‪ ,‬לְ ִפי חוק הגנת השכר?‬
‫מהו הסכום ֶשׁיְּ ע ַ‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪3,549‬‬
‫‪3,944‬‬
‫‪1,745‬‬
‫‪3,431‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הגנת השכר ‪ -‬ס' ‪25‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪)8‬א( לחוק הגנת השכר‪" ,‬משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול‪ ,‬להעברה או‬
‫לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה‪,‬‬
‫תשמ"א‪ ,1981-‬שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לְ פִ י הרכב‬
‫משפחתו אילו היה זַ כַּאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ‪ 80%-‬משכר העבודה‬
‫החדשי‪ ,‬יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול‪ ,‬להעברה או לשעבוד כדי ‪ 80%‬משכר העבודה‬
‫החדשי; לְ עִ ְניַן זה‪" ,‬שכר העבודה החדשי" ‪ -‬שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום‬
‫אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק"‪.‬‬
‫לְ פִ י ס' ‪)8‬ב( לחוק הגנת השכר ‪" -‬סעיף קטן )א( אינו חל על עיקול‪ ,‬העברה או שעבוד לשם‬
‫תשלום מזונות"‪.‬‬
‫הסכום שיש לעקל לְ פִ י צו העיקול )‪ (₪ 12,480‬לא נועד לתשלום מזונות‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוראות ס'‬
‫‪)8‬א( חלות עליו‪.‬‬
‫לפי טור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה‪ ,‬הסכום שלא ניתן לעקל משכר עבודתו של‬
‫עמר‪ ,‬ש"הרכב משפחתו" הוא "שני בני זוג שעמם ילד"‪ ,‬הוא "‪ 43.5%‬מהסכום הבסיסי"‪,‬‬
‫כלומר ‪) ₪ 3,549‬סכום מעוגל(‪:‬‬
‫‪ 8,158 × 43.5% = ₪ 3,549‬הסכום הבסיסי‬
‫סכום זה אינו גבוה מ‪ 80%-‬משכר העבודה החודשי של עמר‪:‬‬
‫‪ 6,980 × 80% = 5,584 > 3,549‬שכר העבודה החודשי של עמר‬
‫לפיכך‪ ,‬הסכום שיעוקל משכרו של עמר ‪-‬‬
‫‪ 12,480 ] = ₪ 3,431‬החוב ; )‪ 3,549 = 3,431‬לא ניתן לעקל ‪ 6,980 -‬שכר אחרי ניכויי חובה ( [ ‪min‬‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪30‬‬
‫שאלה מספר ‪.30‬‬
‫שכרה של ענת ִמ ְשׁ ַתּלֵּם לה על בסיס של חודש‪ .‬ב‪ ,1/3/2011-‬בתום ‪ 10‬חודשי עבודה‪ ,‬פוטרה‬
‫מעבודתה‪.‬‬
‫לכמה ימי הודעה מוקדמת‪ ,‬לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ ,‬זכאית ענת?‬
‫א‪ 25 .‬ימים‪.‬‬
‫ב‪ 10 .‬ימים‪.‬‬
‫ג‪ 16 .‬ימים‪.‬‬
‫ד‪ 0 .‬ימים‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות ‪ -‬ס' ‪ ,1‬ס' ‪.3‬‬
‫חוק פיצויי פיטורים ‪ -‬ס' ‪.12‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪ 1‬לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪:‬‬
‫בחוק זה ‪-‬‬
‫"חוק פיצויי פיטורים" ‪ -‬חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬תשכ"ג‪;1963-‬‬
‫"עובד במשכורת"‪" ,‬עובד בשכר" ‪ -‬כהגדרתם בסעיף ‪ 12‬לחוק פיצויי פיטורים;‬
‫לְ פִ י ס' ‪ 12‬לחוק פיצויי פיטורים ‪" -‬עובד במשכורת" ‪ -‬עובד שעיקר גמול עבודתו‪ ,‬משתלם על‬
‫בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד‪-‬בשכר" ‪ -‬עובד שאינו עובד במשכורת‪.‬‬
‫שכרה של ענת ִמ ְשׁ ַתּלֵּם על בסיס של חודש‪ .‬לְ פִ י ָכ‪ ,‬ענת היא "עובדת במשכורת"‪.‬‬
‫ענת פוטרה בתום ‪ 10‬חודשי עבודה‪.‬‬
‫לְ פִ י ס' ‪ 3‬לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות ‪-‬‬
‫" עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫)‪ (1‬במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים ‪ -‬של יום אחד בשל כל חודש עבודה;‬
‫)‪ (2‬במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה ‪ -‬של ‪6‬‬
‫ימים‪ ,‬בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;‬
‫)‪ (3‬לאחר שנת עבודתו הראשונה ‪ -‬של חודש ימים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לְ פִ י חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ ,‬על המעביד לתת לענת הודעה‬
‫מוקדמת לפיטוריה של ‪ 16‬ימים‪.‬‬
‫‪ 16‬ימים = ‪ 2.5‬ימים בשל כל חודש × ‪ 4‬חודשי עבודה ‪ 1 +‬יום בשל כל חודש × ‪ 6‬חודשי עבודה‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪31‬‬
‫שאלה מספר ‪.31‬‬
‫עמר‪ ,‬עובד בשכר )שעתי(‪ ,‬התחיל לעבוד ב‪ 1/6/2011-‬כפקיד בחברת השקעות‪ .‬שבוע העבודה‬
‫של עמר‪ ,‬במקום עבודתו‪ ,‬הוא בן ‪ 5‬ימים )ימים א'‪-‬ה'(‪ ] .‬עמר לא עובד בחגי ישראל [‪.‬‬
‫להלן רשימת אירועים באוקטובר ‪ ,2011‬מתוך דו"ח הנוכחות של עמר ‪-‬‬
‫היום הפנוי ‪ /‬יום מנוחה )עמר לא עבד(‬
‫‪ 7/10/11‬יום ו עֶ ֶרב יוֹם הַ כִּ יפּ ִוּרים‬
‫עמר לא עבד‬
‫פּוּרים‬
‫‪ 8/10/11‬שבת יוֹם הַ כִּ י ִ‬
‫עמר עבד‬
‫‪ 9/10/11‬יום א‬
‫עמר ֶנע ֱָדר ללא סיבה מוצדקת וללא‬
‫‪ 12/10/11‬יום ד עֶ ֶרב סוּכּוֹת‬
‫הסכמת המעביד‬
‫עמר לא עבד‬
‫‪ 13/10/11‬יום ה חג סוּכּוֹת‬
‫היום הפנוי ‪ /‬יום מנוחה )עמר לא עבד(‬
‫‪ 14/10/11‬יום ו חול‪-‬המועד סוּכּוֹת‬
‫עמר ֶנע ֱָדר עקב מחלה ]מסר אישור מחלה[‬
‫‪ 19/10/11‬יום ד עֶ ֶרב ִשׂ ְמחַ ת תּו ָֹרה‬
‫‪ 20/10/11‬יום ה ִשׂ ְמחַ ת תּו ָֹרה )סוּכּוֹת ‪ -‬חג ‪ (2‬עמר לא עבד‬
‫היום הפנוי ‪ /‬יום מנוחה )עמר לא עבד(‬
‫‪ 21/10/11‬יום ו‬
‫אם‪ ,‬לְ מַ עֵ ט הימים שלעיל‪ ,‬עמר לא הֶ ְח ִסיר ימי עבודה ב‪ ,10/2011-‬בְּ עַ ד כמה ימי חג על‬
‫המעביד לשלם לו דמי חגים בתלוש ‪? 10/2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 1‬ימי חג‪.‬‬
‫‪ 2‬ימי חג‪.‬‬
‫‪ 0‬ימי חג‪.‬‬
‫‪ 3‬ימי חג‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫צו הרחבה ‪ -‬הסכם מסגרת‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י סעיף ‪ 7‬לצו הרחבה ‪ -‬הסכם מסגרת‪:‬‬
‫" ‪ .7‬דמי חגים‬
‫א‪ .‬עובד לאחר ‪ 3‬חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג‬
‫)יום לפני החג ויום אחרי החג(‪ ,‬אלא בהסכמת המעביד‪ ,‬יהיה הזכאי לתשלום מלא‬
‫בעבור ‪ 9‬ימי חג )‪ 2‬ימי ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ 2 ,‬ימי סוכות‪ 2 ,‬ימי פסח‪ ,‬חג‬
‫שבועות ויום העצמאות(‪.‬‬
‫עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג‪" .‬‬
‫עמר הוא עובד בשכר )שעתי( העובד במקום עבודתו יותר משלושה חודשים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא זכאי‬
‫לדמי חגים‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2011‬חלו ‪ 3‬ימי חג ‪ -‬יום הכיפורים ושני ימי חג סוכות‪.‬‬
‫יום הכיפורים חל בשבת‪ .‬לפיכך‪ ,‬עמר לא זכאי לדמי חגים בְּ שֶׁ ל יום חג זה‪.‬‬
‫ביום שלפני חג הסוכות עמר ֶנע ֱָדר ללא אישור או הַ ְצ ָדּ ָקה וללא הסכמת המעביד‪ .‬בנסיבות‬
‫אֵ לּוּ‪ ,‬עמר לא זכאי לדמי חגים בְּ עַ ד יום חג זה‪.‬‬
‫עמר נעדר מעבודתו יום לפני שמחת תורה )סוכות ‪ -‬חג ‪ .(2‬ברם‪ ,‬מאחר שנעדר עקב מחלה )מסר‬
‫אישור מחלה( ביום זה‪ ,‬היעדרותו נחשבת כהעדרות בהסכמת המעביד‪.‬‬
‫גם היעדרותו של עמר ביום שאחרי חג שמחת תורה היתה "בהסכמת המעביד"‪ ,‬שכן זו ניתנה‬
‫מראש‪ ,‬עת שיום זה‪ ,‬יום ו'‪ ,‬נקבע כ"יום פנוי" או כאחד מימי המנוחה השבועית במקום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬עמר זכאי לדמי חגים בְּ עַ ד יום חג שמחת תורה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עמר זכאי לדמי חגים בעד יום חג אחד )שמחת תורה( בתלוש ‪.10/2011‬‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪32‬‬
‫שאלה מספר ‪.32‬‬
‫ענת‪ ,‬בת ה‪ ,20-‬מועסקת בְּ ִמ ְשׂ ָרה ְמלֵאָה‪ .‬גְּ מוּל עֲבו ָֹדתָ הּ ִמ ְשׁ ַתּלֵּם לה עַ ל בָּ ִסיס של חודש‪ .‬במקום‬
‫יקּף ‪ 172‬שעות בחודש‪ .‬ב‪ 9/2011-‬עבדה עבודה ְמלֵאָה ולא‬
‫עבודתה ְנהוּגָה ִמ ְשׂ ָרה ְמלֵאָה בְּ הֶ ֵ‬
‫נעדרה‪.‬‬
‫מהו שכר העבודה הַ ִמּזְ עָ ִרי‪ ,‬הַ מּוּבָ א בחשבון לְ עִ נְ יַן שכר מינימום‪ ,‬שעל המעביד לשלם לה בעד‬
‫חודש ‪ ,9/2011‬כדי לעמוד בהוראות חוק שכר מינימום?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪4,100.00‬‬
‫‪3,560.38‬‬
‫‪3,791.40‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק שכר מינימום ‪ -‬ס' ‪.2‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪)2‬א( לחוק‪" ,‬עובד שמלאו לו ‪ 18‬שנים )להלן – עובד( המועסק במשרה מלאה‪ ,‬כנהוג‬
‫במקום עבודתו‪ ,‬זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש‪ ,‬שכר‬
‫המינימום היומי או שכר המינימום לשעה‪ ,‬הכל לְ פִ י הענין"‪.‬‬
‫ענת מועסקת במשרה מלאה‪ ,‬כנהוג במקום עבודתה )‪ 172‬שעות(‪ ,‬וגמול עבודתה משתלם לה על‬
‫בסיס של חודש‪ .‬ב‪ 9/2011-‬לא נעדרה מעבודתה‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא זכאית לקבל ממעבידה‪ ,‬בעד‬
‫חודש זה‪ ,‬שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש ‪.₪ 4,100 -‬‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪33‬‬
‫שאלה מספר ‪.33‬‬
‫ענת‪ ,‬עובדת בהיקף משרה של ‪ ,60%‬התחילה לעבוד אצל מעבידה הפרטי ב‪ .1/6/1992-‬על ענת‬
‫ועל מעבידה חַ לּוֹת הו ָֹראוֹת צַ ו הַ הַ ְרחָ בָ ה בִּ ְדבַ ר תשלום דמי הבראה‪ .‬המעביד משלם דמי‬
‫הבראה בכל חודש‪ .‬בתלוש ‪ 7/2011‬משלם המעביד דמי הבראה בְּ עַ ד חודש ‪) 7/2011‬כלומר בעד‬
‫הַ ְתּקוּפָ ה שמ‪ 1/7/2011-‬ועד ‪.(31/7/2011‬‬
‫אם מחיר יום הבראה הוא ‪ ,₪ 365‬לפי צו ההרחבה הנ"ל‪ ,‬מהו סכום דמי ההבראה הַ מַּ גִּ יעַ‬
‫לענת בתלוש ‪?7/2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪182.50‬‬
‫‪273.75‬‬
‫‪164.25‬‬
‫‪304.17‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום דמי הבראה וצו ההרחבה‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫בתלוש ‪ 7/2011‬ענת זכאית לדמי הבראה בְּ עַ ד חודש ‪) 7/2011‬כלומר בעד הַ ְתּקוּפָ ה שמ‪1/7/2011-‬‬
‫ועד ‪.(31/7/2011‬‬
‫חודש זה מהווה חלק משנת העבודה ה‪ 20-‬של ענת )שהתחילה ב‪ 1/6/2011-‬ומסתיימת ב‪-‬‬
‫‪.(31/5/2012‬‬
‫בְּ שֶׁ ל שנת העבודה ה‪ 20-‬יֵשׁ לשלם לעובד ‪ 10‬ימי הבראה‪.‬‬
‫לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יֵשׁ לשלם לענת‪ ,‬בתלוש ‪ ,7/2011‬קצובת הבראה בשל חודש אחד כדלהלן‪:‬‬
‫‪ 60%= ₪ 182.50‬חלקיות המשרה × ‪ 1 / 12‬חודשים בשנת העבודה × ‪ 10‬ימי הבראה × ‪ַ 365‬תּע ֲִריף‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪34‬‬
‫שאלה מספר ‪.34‬‬
‫שבוע עבודתו של עמר‪ ,‬במקום עבודתו‪ ,‬הוא בן ‪ 5‬ימים )א'‪-‬ה'(‪ .‬הָ חֵ ל ב‪) 3/1/11-‬יום ב'( ועד )כולל(‬
‫‪) 5/1/11‬יום ד'( עמר נעדר מעבודתו )נמסרה הודעה למעביד(‪ .‬כשחזר לעבודה ב‪ 6/1/11-‬בבוקר‪ ,‬מסר‬
‫למעבידו הצהרה חתומה בידו )כמתחייב בתקנות הרלוונטיות(‪ ,‬לפיה נעדר לְ צו ֵֹרך נוכחות בלידה של‬
‫ֵידה‬
‫ירי הַ לּ ָ‬
‫בת זוגו ענת‪ .‬לפי ההצהרה ולפי האישור הרפואי שצורף אליה‪ ,‬תחילת הוֹפָ עָ תָ ם של ִצ ֵ‬
‫ֵידה היה ב‪ 4/1/11-‬בשעה ‪.23:55‬‬
‫היתה ב‪ 2/1/11-‬בשעה ‪ 21:00‬וּמוֹעֵ ד תּוֹם הַ לּ ָ‬
‫בנתונים שלעיל‪ ,‬כמה ימי היעדרות זכאי עמר לִ זְ קוֹף עַ ל חֶ ְשׁבּוֹן תקופת המחלה הצבורה שלו‪,‬‬
‫הר ֵלוַנְ ִטי ותקנותיו‪ ,‬אם ידוע שתקופת‬
‫לְ צו ֵֹרך נוכחות בלידה זו של בת זוגו ענת‪ ,‬לְ ִפי החוק ֵ‬
‫המחלה הצבורה שלו היא ‪ 90‬ימים?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫יום אחד‪.‬‬
‫‪ 7‬ימים‪.‬‬
‫‪ 3‬ימים‪.‬‬
‫‪ 2‬ימים‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק דמי מחלה )היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג(‪.‬‬
‫תקנות דמי מחלה )כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג(‪.‬‬
‫חוק דמי מחלה‪.‬‬
‫תקנות דמי מחלה )נהלים לתשלום דמי מחלה( ‪ -‬תק' ‪.1‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪ 1‬לחוק דמי מחלה )היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג(‪" :‬עובד זכאי לזקוף עד שבעה‬
‫ימים בשנה של היעדרות‪ ,‬בהתאם לכללים שקבע שר העבודה והרווחה‪ ,‬בשל טיפולים או‬
‫בדיקות הקשורים להריון בת זוגו‪ ,‬או בשל לידה של בת זוגו‪ ,‬על חשבון תקופת המחלה‬
‫הצבורה שלו"‪.‬‬
‫לפי תקנות דמי מחלה )כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג(‪:‬‬
‫" ‪ .1‬עובד המבקש לזקוף לתקופת המחלה הצבורה שלו את ימי היעדרותו מעבודתו‪ ,‬לפי סעיף‬
‫‪ 1‬לחוק‪ ,‬ימסור הודעה למעבידו בהצהרה חתומה בידו‪ ,‬לפי הטופס שבתוספת‪.‬‬
‫‪ .2‬להודעה כאמור בתקנה ‪ 1‬יצרף העובד אישור מאת הרופא המטפל בבת הזוג בדבר‬
‫טיפולים או בדיקות של בת הזוג הקשורים להריון ומועדיהם‪ ,‬או בדבר הלידה של בת‬
‫הזוג ומועדה‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬והכל בהתאם להוראות תקנה ‪ ;4‬לענין זה‪" ,‬הרופא המטפל" ‪-‬‬
‫לרבות רופא מחליף‪.‬‬
‫‪ .3‬כל עוד לא מסר העובד את המסמכים האמורים בתקנות ‪ 1‬ו‪ 2-‬לא יראו בהיעדרותו‬
‫היעדרות מהעבודה המזכה לפי סעיף ‪ 1‬לחוק‪.‬‬
‫‪ .4‬היעדרות עובד מן העבודה יראו כהיעדרות מזכה לפי סעיף ‪ 1‬לחוק‪ ,‬אם היא היעדרות‬
‫לצורך אחד מאלה‪:‬‬
‫)‪... (1‬‬
‫)‪... (2‬‬
‫)‪ (3‬נוכחות בלידה; לענין זה‪" ,‬לידה" ‪ -‬מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד ‪ 24‬שעות‬
‫מתום הלידה‪" .‬‬
‫ֵידה היתה ב‪ 2/1/11-‬בשעה ‪ .21:00‬עמר נעדר מעבודתו החל ב‪-‬‬
‫ירי הַ לּ ָ‬
‫תחילת הופעתם של ִצ ֵ‬
‫‪ ,3/1/11‬כלומר‪ ,‬לאחר הופעתם של צירי הלידה‪.‬‬
‫מועד תום הלידה היה ב‪ 4/1/11-‬בשעה ‪ .23:55‬עמר זכאי היה להיעדר עד תום ‪ 24‬שעות מתום‬
‫הלידה‪.‬‬
‫‪ 3‬ימי היעדרותו של עמר )‪ 4/1/2011 ,3/1/2011‬ו‪ (5/1/2011-‬נכללו בתקופה שבין תחילת הופעתם של‬
‫צירי הלידה ועד ‪ 24‬שעות מתום הלידה‪ .‬עמר מסר למעביד הצהרה חתומה כמתחייב בתקנות‬
‫וצירף אישור רפואי כנדרש‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא זכאי לזקוף ‪ 3‬ימים אלו‪ ,‬בהם נעדר‪ ,‬על חשבון תקופת‬
‫המחלה הצבורה שלו )העומדת על ‪ 90‬ימים(‪.‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪35‬‬
‫שאלה מספר ‪.35‬‬
‫עמר נוסע בכל יום ברכבו הפרטי מביתו לעבודה ובחזרה לביתו‪ .‬לְ פִ י הֶ ְס ֵכּם עבודתו‪ ,‬בִּ ְמקוֹם‬
‫דמי נסיעות לעבודה ובחזרה בתחבורה ציבורית‪ ,‬הוא מקבל דמי השתתפות בהחזקת רכב‪,‬‬
‫בסך של ‪ ₪ 525‬בחודש‪ .‬מחיר נסיעה באוטובוס בין ביתו לעבודתו ‪ ₪ 7.90 -‬לכל כיוון‪ .‬מחיר‬
‫כרטיס "חופשי חודשי" הכּ ֹולֵל את אֵ זוֹר ְמגוּריו ואת מקום עבודתו ‪ .₪ 286 -‬בחודש ‪11/2011‬‬
‫עמר עבד ‪ 25‬ימים בְּ פוֹעַ ל‪.‬‬
‫אם שיעור הֶ ְחזֵר הוצאות הנסיעה הַ ְמּ ַרבִּ י לְ ִפי ס' ‪ 2‬לצו ההרחבה בדבר ִה ְשׁ ַתּ ְתּפוּת המעביד‬
‫בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה הוא ‪ ₪ 24.40‬ליום עבודה‪ ,‬מהו סכום דמי הנסיעות שעל‬
‫המעביד לשלם לעמר בְּ גִ ין חודש ‪ ,11/2011‬בנוסף על דמי ההשתתפות בהחזקת הרכב?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪395‬‬
‫‪286‬‬
‫‪0‬‬
‫‪85‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הסכמים קיבוציים ‪ -‬ס' ‪ ,20‬ס' ‪ ,22‬ס' ‪.30‬‬
‫צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לכאורה‪ ,‬הזכות לקצובת נסיעה‪ ,‬מכוח צו ההרחבה בדבר ִה ְשׁ ַתּ ְתּפוּת המעביד בהוצאות נסיעה‬
‫לעבודה וממנה‪ ,‬היא חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי שבין העובד לבין המעביד‪ ,‬וזכות‬
‫זאת אינה ניתנת לוויתור‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין מניעה לכך שהסכם עבודה אישי יכלול הוראה שונה‬
‫מזו שבהסכם קיבוצי או צו הרחבה‪ ,‬ככל שההוראה הַ שּׁ ֹונָה ְמ ִטיבָ ה עם העובד ומעניקה לו‬
‫תנאים טובים יותר‪.‬‬
‫בעוד שקצובת הנסיעה מכוח צו ההרחבה האמור באה לשפות את העובד רק על נסיעה מביתו‬
‫לעבודה ובחזרה‪ ,‬דמי ההשתתפות בהחזקת הרכב‪ ,‬בסכום קבוע‪ ,‬יכולים לשמש הן לאותה‬
‫מטרה והן למטרות נוספות‪ .‬כלומר‪ ,‬מבחינה מהותית‪ ,‬דמי ההשתתפות בהחזקת הרכב כוללים‬
‫בתוכם גם השתתפות בהוצאות נסיעתו של העובד לעבודה וממנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לומר שדמי‬
‫ההשתתפות בהחזקת הרכב אינם נופלים מבחינה מהותית מדמי הנסיעות ולפחות שווים להם‪.‬‬
‫גם מבחינת המידה‪ ,‬דמי ההשתתפות בהחזקת הרכב ששולמו לעמר‪ ,‬עולים על דמי הנסיעות‬
‫שהיו משתלמים לו מכוח צו ההרחבה‪ .‬בעוד שלפי צו ההרחבה היה המעביד יוצא ידי חובתו‬
‫אם היה משלם לעמר סך של ‪) ₪ 286‬מחיר כרטיס "חופשי חודשי" הכּ ֹולֵל את אֵ זוֹר ְמגוּריו ואת מקום‬
‫עבודתו של עמר(‪ ,‬דמי ההשתתפות בהחזקת הרכב‪ ,‬המשתלמים לעמר בפועל‪ ,‬עומדים על סך של‬
‫‪ ₪ 525‬בחודש‪.‬‬
‫מאחר שההוראה הנוגעת לתשלום דמי ההשתתפות בהחזקת הרכב ְמ ִטיבָ ה עם עמר ומעניקה‬
‫לו תנאים טובים יותר ביחס להוראה בצו ההרחבה האמור‪ ,‬המעביד לא חייב לשלם לעמר כל‬
‫סכום נוסף שהוא‪ ,‬בגין הוצאות נסיעה לעבודה ובחזרה‪.‬‬
‫ר' לעניין‪:‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫דב"ע )ארצי( לה‪ 1-4/‬רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת‪.‬‬
‫עב )ת"א( ‪ 300678/99‬גל ארז נ' נשואה זנקס בע"מ ונשואה זנקס ניהול השקעות בע"מ‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫שאלה מספר ‪.36‬‬
‫שבוע עבודתו של עמר )עובד בשכר(‪ ,‬במקום עבודתו‪ ,‬הוא בן ‪ 6‬ימים )א'‪-‬ו'(‪ .‬ביום א'‪ ,‬בשבוע‬
‫האחרון‪ ,‬התחיל לעבוד בשעה ‪ 4:00‬בבוקר‪ .‬ביום ב' התחיל לעבוד ב‪ 4:30-‬בבוקר‪ .‬בכל שאר‬
‫הימים התחיל לעבוד בשעה ‪ 6:00‬בבוקר‪ .‬להלן סיכום שעות עבודתו בשבוע זה‪:‬‬
‫יום‬
‫א'‬
‫ג'‬
‫ב'‬
‫ה'‬
‫ד'‬
‫ו'‬
‫סה"כ‬
‫‪49‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫שעות עבודה‬
‫אם השכר הרגיל לשעת עבודה של עמר הוא ‪ ,₪ 56‬מהו השכר שיש לשלם לו בעד שעות‬
‫עבודתו בשבוע זה‪ ,‬לפי הו ָֹראוֹת חוק שעות עבודה ומנוחה?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא פחות מ‪2,912-‬‬
‫לא פחות מ‪2,842-‬‬
‫לא פחות מ‪2,856-‬‬
‫לא פחות מ‪2,884-‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק שעות עבודה ומנוחה ‪ -‬ס' ‪ .18 ,16 ,2 ,1‬צו הרחבה ‪ -‬הסכם מסגרת )‪.(2000‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי חוק שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬לעובדים ‪ 6‬ימים בשבוע ‪ -‬יום עבודה לא יעלה על ‪ 8‬שעות‬
‫עבודה‪ .‬בעבודת לילה וביום שלִ פְ נֵי המנוחה השבועית וביום שלִ פְ נֵי חג שהעובד אינו עובד בו‪,‬‬
‫בֵּ ין עַ ל פִּ י חוק וּבֵ ין עַ ל פִּ י הֶ ְס ֵכּם או נוֹהַ ג‪ ,‬לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה )"תחום‬
‫יום עבודה"(‪.‬‬
‫לפי צו ההרחבה בעניין קיצור שעות העבודה השבועיות‪ ,‬שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים‬
‫ושלוש שעות עבודה )"תחום שבוע עבודה"(‪.‬‬
‫עמר התחיל לעבוד ביום א' בשעה ‪ 4:00‬בבוקר‪ .‬כְּ לוֹמַ ר‪ ,‬שעתיים מתוך יום עבודתו היו בתחום‬
‫השעות שבין ‪ 22:00‬וּבֵ ין ‪ .06:00‬לפיכך‪ ,‬עמר עבד ביום זה ב"עבודת לילה" )שפירושה לפי חוק‬
‫שעות עבודה ומנוחה ‪" -‬עבודה ששתי שעות ממנה‪ ,‬לפחות‪ ,‬הן בתחום השעות שבין ‪ 22‬וּבֵ ין ‪ .("06.00‬ביום זה‬
‫לא יעלה יום עבודה על שבע שעות עבודה‪.‬‬
‫יום ו' הוא היום שלפני המנוחה השבועית‪ .‬גם ביום זה לא יעלה יום עבודה על שבע שעות‬
‫עבודה‪.‬‬
‫ביום ב' עמר התחיל לעבוד בשעה ‪ 4:30‬בבוקר‪ .‬כְּ לוֹמַ ר‪ ,‬רק שעה וחצי מתוך יום עבודתו היו בתחום השעות שבין‬
‫‪ 22:00‬וּבֵ ין ‪ .06:00‬לפיכך‪ ,‬עמר לא עבד ביום זה ב"עבודת לילה"‪.‬‬
‫החישוב‪:‬‬
‫יום‬
‫סה"כ‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫ביום‬
‫שעות‬
‫עבודה‬
‫רגילות‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫סה"כ שעות‬
‫תעריף לשעה‬
‫תשלום‬
‫‪8.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪11.00‬‬
‫‪49.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪41.00‬‬
‫‪₪ 56.00‬‬
‫‪2,296.00‬‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫מצטבר‬
‫שעות‬
‫רגילות‬
‫בשבוע‬
‫שעות‬
‫נוספות‬
‫‪7.00‬‬
‫‪15.00‬‬
‫‪23.00‬‬
‫‪28.00‬‬
‫‪34.00‬‬
‫‪41.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‬‫‬‫‪4.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫שעות‬
‫נוספות‬
‫‪125%‬‬
‫שעות‬
‫נוספות‬
‫‪150%‬‬
‫‬‫‪1.00‬‬
‫‬‫‪2.00‬‬
‫‬‫‪1.00‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪6.00‬‬
‫סה"כ‬
‫‪₪ 84.00 ₪ 70.00‬‬
‫‪₪ 2,884.00 ₪ 168.00 ₪ 420.00‬‬
‫‪37‬‬
‫שאלה מספר ‪.37‬‬
‫שכרה של ענת ִמ ְשׁ ַתּלֵּם לה על בָּ ִסיס של חודש עבודה‪ .‬משכורתה החודשית ‪ .₪ 7,347 -‬עֵ ֶר‪‬‬
‫ְשׁעַ ת עבודה רגילה שלה ‪.₪ 39.50 -‬‬
‫לפי חוק שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬אם ענת עבדה ‪ 3‬שעות נוספות ביום שבת )יום המנוחה השבועית‬
‫שלה(‪ ,‬כמה על המעביד לשלם לה בעד ‪ 3‬שעות נוספות אלו שבאותו יום?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא פחות מ‪237.00-‬‬
‫לא פחות מ‪265.63-‬‬
‫לא פחות מ‪158.00-‬‬
‫לא פחות מ‪217.25-‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק שעות עבודה ומנוחה ‪ -‬ס' ‪ ,16‬ס' ‪ ,17‬ס' ‪.18‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי ס' ‪)16‬א( לחוק שעות עבודה ומנוחה ‪ " -‬הועבד עובד שעות נוספות‪ ,‬ישלם לו המעביד בְּ עַ ד‬
‫שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא פחות מ‪ 1¼-‬מהשכר הרגיל‪,‬‬
‫ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ‪ 1½-‬מהשכר הרגיל‪"...‬‬
‫לפי ס' ‪ 17‬לחוק שעות עבודה ומנוחה ‪-‬‬
‫" )א( הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן ‪-‬‬
‫)‪ (1‬ישלם לו המעביד בְּ עַ ד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ‪ 1½-‬משכרו הרגיל‪"...‬‬
‫סוג‬
‫תשלום‬
‫חישוב תעריף לשעה‬
‫שכר‬
‫רגיל‬
‫לשעה‬
‫סה"כ תשלום בעד כל שעה‬
‫שיעור‬
‫שיעור‬
‫תוספת תוספת‬
‫שעות‬
‫עבודה שיעור התשלום‬
‫נוספות במנוחה‬
‫ביחס לשכר‬
‫השבועית רגיל לשעה‬
‫ש"נ‬
‫ראשונה‬
‫ושניה ‪₪ 39.50‬‬
‫במנוחה‬
‫שבועית‬
‫‪25%‬‬
‫ש"נ‬
‫שלישית‬
‫ואילך ‪₪ 39.50‬‬
‫במנוחה‬
‫שבועית‬
‫‪50%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪50%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪175%‬‬
‫‪200%‬‬
‫כמות‬
‫שעות‬
‫סכום‬
‫לתשלום‬
‫תעריף‬
‫לשעה‬
‫בש"ח‬
‫‪₪ 69.125‬‬
‫‪₪ 79.00‬‬
‫‪2‬‬
‫‪₪ 138.25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪₪ 79.00‬‬
‫‪3‬‬
‫‪₪ 217.25‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על המעביד לשלם לענת‪ ,‬בְּ עַ ד ‪ 3‬שעות נוספות אלו שעבדה במנוחה השבועית )יום שבת(‪,‬‬
‫סכום שלא יפחת מ‪.₪ 217.25-‬‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪38‬‬
‫שאלה מספר ‪.38‬‬
‫ענת פוטרה מעבודתה ב‪ .31/10/2011-‬לעניין חוק חופשה שנתית‪ ,‬שנת ‪ 2011‬היתה שנת עבודתה‬
‫ה‪ 10-‬אצל מעבידה ובמקום עבודתה‪ .‬בשנה זו עבדה ‪ 212‬ימים בְּ פוֹעַ ל‪.‬‬
‫אם זכויות החופשה השנתית של ענת נקבעות לפי חוק חופשה שנתית‪ ,‬מהו אורך החופשה‬
‫השנתית לה היתה זכאית בעד שנת ‪? 2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪20‬‬
‫‪23‬‬
‫‪21‬‬
‫ימים‬
‫ימים‬
‫ימים‬
‫ימים‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק חופשה שנתית ‪ -‬ס' ‪ ,1‬ס' ‪.3‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי נתוני השאלה‪ ,‬לעניין חוק חופשה שנתית‪ ,‬שנת ‪ 2011‬היתה שנת עבודתה ה‪ 10-‬של ענת‬
‫אצל מעבידה ובמקום עבודתה‪.‬‬
‫אורך החופשה השנתית בְּ עַ ד שנת העבודה ה‪ 10-‬הוא ‪ 24‬ימים‪.‬‬
‫הקשר המשפטי בֵּ ין ענת ומעבידה היה קיים בחלק משנת העבודה‪ .‬בְּ פ ֹועַ ל‪ ,‬עבדה באותו חלק‬
‫שנה ‪ 212‬ימים‪.‬‬
‫לפי ס' ‪)3‬ג()‪ (2‬לחוק‪ ,‬היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת העבודה‬
‫והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה פחות מ‪ 240 -‬ימים ‪ -‬יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי‬
‫ממספר הימים שלפי סעיף ‪)3‬א( לחוק‪ ,‬כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר ‪ ;240‬חלק‬
‫של יום חופשה לא יובא במנין‪.‬‬
‫) ‪( 212 / 240‬‬
‫יחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר ‪ 240‬הוא ‪.0.88333‬‬
‫הכפלת ‪ 24‬ימים ב‪ 0.88333-‬מניבה את התוצאה ‪ .21.2‬חלק של יום חופשה לא יובא במנין‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אורך החופשה השנתית לה זכאית ענת בעד שנת ‪ 21 - 2011‬ימים‪.‬‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪39‬‬
‫שאלה מספר ‪.39‬‬
‫עמר עובד במשכורת‪ .‬שבוע עבודתו במקום עבודתו הוא בן ‪ 5‬ימים )א'‪-‬ה'(‪ .‬זכותו לדמי מחלה‬
‫בוּרה שלו עומדת על ‪ 8‬ימים‪.‬‬
‫נ ְִקבַּ עַ ת לפי חוק דמי מחלה‪ .‬תקופת המחלה הַ ְצּ ָ‬
‫הָ חֵ ל בְּ יוֹם ג' )‪ (2/8/11‬וְ עַ ד )כּ ֹולֵל( יוֹם ב' )‪ (8/8/11‬עמר נעדר מעבודתו עקב מחלה )נמסרה הודעה‬
‫למעביד(‪ .‬עמר חזר לעבודה ביום ג' )‪ (9/8/11‬ומסר למעביד אישור מחלה ַכּ ִדּין‪ .‬שכר העבודה‬
‫שהיה זַ ַכּאי לקבל בִּ ְתקוּפַ ת היעדרותו זו‪ִ ,‬אילּוּ ִה ְמ ִשׁיך בעבודתו ‪ ₪ 312) ₪ 2,184 -‬בִּ ְממוּצָּ ע‬
‫ליום(‪ .‬סכום זה נוּ ָכּה ממשכורתו החודשית בְּ ֶשׁל ההיעדרות‪.‬‬
‫מהו‪ ,‬לפי חוק דמי מחלה‪ ,‬סך דמי המחלה שעל המעביד לשלם לעמר בתלוש ‪?8/2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪1,248‬‬
‫‪1,560‬‬
‫‪1,872‬‬
‫‪1,170‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק דמי מחלה ‪ -‬ס' ‪ ,2‬ס' ‪ ,4‬ס' ‪.5‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי ס' ‪)2‬ב()‪ (1‬לחוק דמי מחלה ‪" -‬לגבי עובד במשכורת ‪ -‬תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו‪,‬‬
‫לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים"‪.‬‬
‫‪ 7‬ימים ] הָ חֵ ל בְּ יוֹם ג' )‪ (2/8/2011‬וְ עַ ד יוֹם ב' )‪[ (8/8/2011‬‬
‫תקופת המחלה‪:‬‬
‫בוּרה של עמר עומדת על ‪ 8‬ימים‪.‬‬
‫לפי נתוני השאלה‪ ,‬תקופת המחלה הַ ְצּ ָ‬
‫דמי מחלה לפי החוק‪ ₪ 312 :‬בִּ ְממוּצָּ ע לְ יוֹם‪.‬‬
‫החישוב‪:‬‬
‫תאריך‬
‫‪02/08/11‬‬
‫‪03/08/11‬‬
‫‪04/08/11‬‬
‫‪05/08/11‬‬
‫‪06/08/11‬‬
‫‪07/08/11‬‬
‫‪08/08/11‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫דמי מחלה‬
‫שיעור‬
‫יום יום‬
‫בשבוע מחלה דמי מחלה לתשלום‬
‫‬‫אין‬
‫‪1‬‬
‫יום‪ ‬ג‬
‫‪₪ 156‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪2‬‬
‫יום‪ ‬ד‬
‫‪₪ 156‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪3‬‬
‫יום‪ ‬ה‬
‫‪₪ 312‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪4‬‬
‫יום‪ ‬ו‬
‫‪₪ 312‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪5‬‬
‫שבת‬
‫‪₪ 312‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪6‬‬
‫יום‪ ‬א‬
‫‪₪ 312‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪7‬‬
‫יום‪ ‬ב‬
‫‪₪ 1,560‬‬
‫סה"כ‬
‫‪40‬‬
‫שאלה מספר ‪.40‬‬
‫ענת עבדה ברציפות אצל ‪ 2‬מעבידים שונים במקומות עבודה שונים )שלא היה ביניהם כל קשר(‪:‬‬
‫ְתּקוּפַ ת עֲבו ָֹדה‬
‫מעביד‬
‫הֶ ֵקּף‬
‫ִמ ְשׁ ָרה‬
‫ָשׂכָר קובע‬
‫לפיצויי‬
‫פיטורים‬
‫שיעור‬
‫הפרשה‬
‫לפיצויים‬
‫בקרן הפנסיה‬
‫פיצויי פיטורים‬
‫שנצברו בקרן הפנסיה‬
‫"עמר"‪ ,‬בגין כל מעביד‬
‫ותקופת עבודה‬
‫‪₪ 4,515‬‬
‫‪₪ 17,169‬‬
‫‪8.33%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪₪ 3,850‬‬
‫‪31/5/09 - 1/6/08‬‬
‫א'‬
‫‪8.33%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪₪ 7,980‬‬
‫‪30/9/11 - 1/6/09‬‬
‫ב'‬
‫כַּאֲ שֶׁ ר פוטרה ממעביד א'‪ ,‬ביקשה "רצף זכויות פיצויים" )פקיד השומה אישר את הרצף(‪ .‬לפי‬
‫הסכם העבודה שֶׁ חָ ל על הצדדים‪ ,‬תשלומי מעביד ב' למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה יבואו עַ ל‬
‫חֶ ְשׁבּוֹן פיצויי פיטורים המגיעים לענת‪ .‬ב‪ 30/9/2011-‬ענת פוטרה מעבודתה אצל מעביד ב'‪.‬‬
‫מהו סכום פיצויי הפיטורים שעל מעביד ב' להשלים לענת לְ ִפי חוק פיצויי פיטורים? )סכום‬
‫מקורב(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪4,856‬‬
‫‪786‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,451‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק פיצויי פיטורים ‪ -‬ס' ‪)1‬א(‪ ,‬ס' ‪)12‬א(‪ ,‬ס' ‪14‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫תקופת עבודה אצל מעביד ב' ‪ -‬שנתיים וארבעה חודשים )‪ 28‬חודשים(‪.‬‬
‫מאחר שהשלימה שנת עבודה רצופה אצל מעביד ב' ופוטרה‪ ,‬ענת זכאית לקבל ממנו פיצויי‬
‫פיטורים‪.‬‬
‫לפי הסכם העבודה שחל על הצדדים‪ ,‬תשלומי מעביד ב' לפיצויי פיטורים באים על חשבון‬
‫פיצויי הפיטורים המגיעים לענת‪.‬‬
‫החישוב )מקורב(‪:‬‬
‫‪ (28 / 12) = ₪ 18,620‬שנות עבודה × ‪ 7,980‬שכר קובע‬
‫חבות פיצויי פיטורים של מעביד ב'‪:‬‬
‫פיצויים שנצברו בקרן הפנסיה "עמר"‪ ₪ 17,169 :‬בגין תקופת עבודה אצל מעביד ב'‬
‫סכום הפיצויים שעל מעביד ב' להשלים‪₪ 1,451 :‬‬
‫הרחבת הסבר הפתרון‪ :‬רצף זכויות הפיצויים רלוונטי לחישוב הפטור לפי ס' ‪7)9‬א( לפקודת מס‬
‫הכנסה‪ ,‬אך אינו משפיע על חבות פיצויי הפיטורים של מעביד ב' לפי חוק‬
‫פיצויי פיטורים‪.‬‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪41‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫שאלה מספר ‪.41‬‬
‫שכר ‪ 9/2011‬של ענת‪ ,‬אצל מעבידה היחיד‪ ,‬הורכב מהסכומים הַ בָּ ִאים‪:‬‬
‫‪₪ 68,583‬‬
‫‪ .1‬שכר משולב‬
‫‪ .2‬פרמיה חודשית ‪₪ 1,249‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪534‬‬
‫‪ .3‬שווי מתנות‬
‫‪₪ 3,590‬‬
‫‪ .4‬שווי רכב צמוד‬
‫מהו שכרה של ענת בחודש ‪ 9/2011‬החייב בדמי ביטוח לאומי?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪73,956‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪69,832‬‬
‫‪70,336‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬ס' ‪ ,344‬ס' ‪.348‬‬
‫תקנות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‪ ,‬התשנ"ה‪ – 1995-‬תק' ‪.2‬‬
‫ס' ‪ (2)2‬לפקודת מס הכנסה‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪)344‬א( לחוק הביטוח הלאומי ‪" -‬יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בְּ עַ ד‬
‫החודש שקדם ל‪ 1 -‬בחודש שבו חל מועד התשלום‪ ,‬מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ (2)2‬לפקודת‬
‫מס הכנסה‪"...‬‬
‫לפי סעיף ‪)(2)2‬א( לפקודת מס הכנסה‪" ,‬הַ כְ נָסַ ת עֲבו ָֹדה" היא‪:‬‬
‫" השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו;‬
‫תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לְ ַרבּוֹת תשלומים בְּ שֶׁ ל החזקת רכב או טלפון‪,‬‬
‫נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד‪ ,‬אך לְ מַ עֵ ט תשלומים כָּאָמוּר‬
‫המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו‬
‫של העובד; והכל ‪ -‬בֵּ ין שניתנו בכסף וּבֵ ין בשווה כסף‪ ,‬בֵּ ין שניתנו לעובד במישרין או‬
‫בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; "‬
‫לפי תקנה ‪ 2‬לתקנות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‪" ,‬לא ישולמו דמי‬
‫ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף ‪ (11) ,(5)9‬ו‪(12)-‬‬
‫לפקודה‪.‬‬
‫כל הסכומים שנכללו בתלוש ‪ 9/2011‬של ענת )שכר משולב‪ ,‬פרמיה חודשית‪ ,‬שווי מתנות ושווי‬
‫רכב צמוד( מהווים הכנסה לפי ס' ‪ (2)2‬לפקודה‪ ,‬ולא נקבע בהנחיות המוסד לביטוח לאומי‬
‫טוּרים מדמי ביטוח‪.‬‬
‫שהם פְּ ִ‬
‫שכר ‪ 9/2011‬של ענת‪ ,‬כולל שווי טובות ההנאה‪68,583 +1,249 +534 + 3,590 = ₪ 73,956 :‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬השכר החייב בדמי ביטוח לא יעלה על ההכנסה המרבית לענין דמי ביטוח‪.‬‬
‫השכר החייב בדמי ביטוח‪:‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫המ ַרבִּ ית לענין ד‪.‬ב‪Min ( .‬‬
‫‪ 73,422 ; 73,956 ) = ₪ 73,422‬ההכנסה ְ‬
‫‪42‬‬
‫שאלה מספר ‪.42‬‬
‫עמר התחיל לעבוד אצל מעסיקו ב‪ .1/5/2011-‬שכרו החודשי הרגיל ‪ .₪ 5,600 -‬בתלוש ‪11/2011‬‬
‫קיבל ממעסיקו‪ ,‬בְּ נוֹסָ ף לשכרו החודשי הרגיל‪ ,‬מַ ֲענָק ְמיוּחָ ד )חד‪-‬פעמי( בסך של ‪.₪ 1,512‬‬
‫מַ ִהי הכנסתו של עמר לְ צו ֶֹר‪ ‬חישוב דמי ביטוח לאומי בְּ עַ ד חודש ‪? 11/2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪5,726‬‬
‫‪7,112‬‬
‫‪5,852‬‬
‫‪5,816‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫תקנות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י תקנה ‪ 1‬לתקנות הביטוח הלאומי )תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‪" ,‬תשלום נוסף"‬
‫הוא "שכר הניתן לעובד בְּ נוֹסָ ף לשכר החודשי הרגיל‪ ,‬לְ ַרבּוֹת תשלומים שניתנו כבונוס או‬
‫כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולְ מַ עֵ ט הפרשים"‪.‬‬
‫לְ פִ י התקנה שלעיל‪ ,‬המענק המיוחד )החד‪-‬פעמי( ששולם לעמר‪ ,‬הוא "תשלום נוסף"‪.‬‬
‫לְ פִ י תקנה ‪ 5‬לתקנות‪ ,‬על תשלום נוסף יחולו‪ ,‬לְ עִ ְניַן תשלום דמי ביטוח‪ ,‬הו ָֹראוֹת אלה‪:‬‬
‫" )‪ (1‬אם שיעורו ‪ 25%‬או יותר מהשכר החודשי הרגיל של עובד יחולק לשנים עשר‪ ,‬והסכום‬
‫המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחד‬
‫עשר החודשים שקדמו לו; תשלום נוסף כאמור‪ ,‬ששולם לעובד שעבד אצל מעבידו‬
‫פחות מאחד עשר החודשים שקדמו לחודש שבו שולם‪ ,‬יחולק במספר החודשים‬
‫שבהם עבד העובד אצל אותו מעביד )להלן – חודשי העבודה הקודמים(‪ ,‬והסכום‬
‫המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודשי הרגיל בְּ עַ ד כל אחד מחודשי‬
‫העבודה הקודמים"‪.‬‬
‫)‪ (2‬אם שיעורו נמוך מ‪ 25%-‬מהשכר החודשי הרגיל‪ ,‬יצורף לשכר החודשי הרגיל בחודש‬
‫שבו שולם‪" .‬‬
‫שיעורו של "התשלום הנוסף" שקיבל עמר הוא ‪ 27%‬מהשכר החודשי‪( 1,512 / 5,600 = 27% ) .‬‬
‫מאחר ששיעורו של "התשלום הנוסף" אינו נמוך מ‪ 25%-‬מהשכר החודשי הרגיל‪ ,‬יחולו עליו‪,‬‬
‫לְ עִ ְניַן תשלום דמי ביטוח‪ ,‬הוראות תקנה ‪ (1)5‬שלעיל‪.‬‬
‫עמר עבד אצל מעסיקו ‪ 7‬חודשים‪ ,‬כלומר פחות מאחד עשר חודשים שקדמו לחודש שבו שולם‬
‫"התשלום הנוסף"‪ .‬לפיכך‪" ,‬התשלום הנוסף" יחולק במספר החודשים שבהם עבד אצל אותו‬
‫מעביד )להלן ‪ -‬חודשי העבודה הקודמים(‪ ,‬והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר‬
‫החודשי הרגיל בְּ עַ ד כל אחד מחודשי העבודה הקודמים‪.‬‬
‫הכנסתו של עמר לְ צו ֶֹר‪ ‬חישוב דמי ביטוח לאומי בְּ עַ ד חודש ‪- 11/2011‬‬
‫‪ 7 ) = ₪ 5,816‬חודשים שבהם עמר עבד אצל אותו מעביד ‪ 1,512 /‬התשלום הנוסף( ‪ 5,600 +‬השכר הרגיל‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪43‬‬
‫שאלה מספר ‪.43‬‬
‫עמר‪ ,‬בן ה‪ ,30-‬מקבל מהמוסד לביטוח לאומי ִק ְצבַּ ת נָכוּת כְּ לָלִ ית י ִַצּיבָ ה בשיעור ‪ 100%‬ועובד‬
‫כשכיר אצל שני מעסיקים‪ .‬שכר ‪ 12/2011‬של עמר אצל כל אחד מהם‪:‬‬
‫‪ .1‬מעסיק עיקרי ‪.₪ 2,750 -‬‬
‫‪ .2‬מעסיק ִמ ְשׁ ִני ‪.₪ 2,680 -‬‬
‫עמר לא עשה תיאום דמי ביטוח‪ ,‬ומעסיקו הַ ִמּ ְשׁנִי לא ערך עבורו תיאום כזה‪.‬‬
‫מהו סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי‬
‫יקיו‪ ,‬בְּ גִ ין שכר ‪ 12/2011‬של עמר?‬
‫ְשׁנֵי מַ ע ֲִס ָ‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪239.88‬‬
‫‪605.19‬‬
‫‪427.48‬‬
‫‪254.62‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬פרק ט"ו ‪ -‬דמי ביטוח‪.‬‬
‫תקנות הביטוח הלאומי )תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים(‪.‬‬
‫תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי תקנה ‪ 2‬לתקנות הביטוח הלאומי )תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים‬
‫שונים( ‪ -‬מעביד שתקנה ‪)5‬א( או )ה()‪ (1‬לתקנות הניכוי חלות לגביו‪ ,‬ינכה דמי ביטוח בשיעור מלא גם‬
‫מחלק השכר של העובד‪ ,‬שאינו עולה על ‪ 60%‬השכר הממוצע‪ ,‬כאמור בסעיף ‪)342‬ה()‪ (3‬לחוק הביטוח‬
‫הלאומי‪" .‬תקנות הניכוי" הן תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום‬
‫מס מעסיקים(‪ ,‬התשנ"ג‪.1993-‬‬
‫על המעסיק המשני חלה תקנה ‪)5‬א( ל"תקנות הניכוי" )"מעביד המשלם לעובד משכורת חלקית‪ ,‬או‬
‫משכורת בעד משרה נוספת שעליה הצהיר העובד בטופס ‪ ,101‬או משכורת כאשר העובד לא מילא טופס ‪ 101‬או‬
‫שלא מילא את הסעיף העוסק בפרטים על הכנסות אחרות‪ ,‬ינכה ממנה בעת התשלום מס בשיעור הַ ְמּ ַר ִבּי"(‪.‬‬
‫עמר לא מסר למעביד אישור תיאום דמי ביטוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא בוצע תיאום דמי ביטוח בידי מעסיקו‬
‫הַ ִמּ ְשׁנִי‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא חלות לגבי עמר הוראות תקנה ‪3‬א לתקנות הביטוח הלאומי )תשלום וניכוי דמי‬
‫ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים(‪ .‬לפיכך‪ ,‬על המעסיק הַ ִמּ ְשׁנִי לנכות מעמר דמי ביטוח‬
‫בשיעור מלא גם מחלק שכרו‪ ,‬שאינו עולה על ‪ 60%‬השכר הממוצע‪.‬‬
‫אצל המעסיק העיקרי‪:‬‬
‫‪ 73,422 ; 2,750 ) = ₪ 2,750‬הכנסה ְמּ ַר ִבּית לענין ד‪.‬ב‪min ( .‬‬
‫שכר חייב בִּ ְדמֵ י ביטוח‪:‬‬
‫‪ 4,984‬הכנסה ְמּ ַרבִּ ית לתשלום ד‪.‬ב‪ .‬בשיעור המופחת < ‪ ₪ 2,750‬שכר החייב בד‪.‬ב‪ .‬אצל המעסיק העיקרי‬
‫סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות אשר יְ נוּ ֶכּה משכרו של עמר בחודש זה אצל‬
‫‪ 3.1%= ₪ 85.25‬ד‪.‬ב‪ .‬בשיעור המופחת × ‪2,750‬‬
‫המעסיק העיקרי‪:‬‬
‫חלק המעסיק בדמי הביטוח‪ ,‬שישלם המעסיק העיקרי‪:‬‬
‫‪ 4,984 ; 2,750 ) × 0.38%= ₪ 10.45‬ההכנסה הַ ְמּ ַרבִּ ית לתשלום ד‪.‬ב‪ .‬בשיעור המופחת ( ‪min‬‬
‫אצל המעסיק הַ ִמּ ְשׁנִ י‪:‬‬
‫‪ 73,422 ; 2,680 ) = ₪ 2,680‬הכנסה ְמּ ַר ִבּית לענין ד‪.‬ב‪min ( .‬‬
‫שכר חייב בִּ ְדמֵ י ביטוח‪:‬‬
‫סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות אשר יְ נוּ ֶכּה משכרו של עמר בחודש זה אצל‬
‫‪ 5.0%= ₪ 134.00‬ד‪.‬ב‪ .‬בשיעור המלא × ‪2,680‬‬
‫המעסיק הַ ִמּ ְשׁנִ י )ללא תיאום דמי ביטוח(‪:‬‬
‫לְ פִ י ס' ‪)342‬ב( לחוק הביטוח הלאומי‪" ,‬המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בְּ עַ ד עובדו; היה המבוטח‬
‫עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כְּ ִאילּוּ הוא בלבד היה מעבידו‪"...‬‬
‫חלק המעסיק בדמי הביטוח‪ ,‬שישלם המעסיק הַ ִמּ ְשׁנִי‪:‬‬
‫‪ 4,984 ; 2,680 ) × 0.38%= ₪ 10.18‬ההכנסה הַ ְמּ ַרבִּ ית לתשלום ד‪.‬ב‪ .‬בשיעור המופחת ( ‪min‬‬
‫סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי על ידי שני‬
‫‪85.25 + 10.45 + 134.00 + 10.18 = ₪ 239.88‬‬
‫יקיו‪ ,‬בְּ גִ ין שכר ‪ 12/2011‬של עמר‪:‬‬
‫מַ ע ֲִס ָ‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪44‬‬
‫שאלה מספר ‪.44‬‬
‫מוּק ֶדּמֶ ת‪ ,‬פרשה מעבודתה )פרישה מוחלטת( ב‪,1/1/2011-‬‬
‫ְ‬
‫ענת‪ ,‬בת ה‪ ,53-‬פֶּ נ ְְסי ֹונ ִֵרית בִּ פְ ִרישָׁ ה‬
‫ידהּ לְ שֶׁ עָ בַ ר‪ .‬לענת אין כל הכנסה אחרת‬
‫והיא מקבלת בכל חודש פנסיה בסך של ‪ִ ₪ 7,400‬ממַּ עֲבִ ָ‬
‫שֶׁ בַּ ע ֲָדהּ משתלמים דמי ביטוח‪.‬‬
‫מהו סך דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות אשר יועבר למוסד לביטוח לאומי בְּ גִ ין‬
‫הַ פֶּ נְ ִסיָּ ה בחודש ‪?11/2011‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪458.79‬‬
‫‪464.36‬‬
‫‪183.48‬‬
‫‪406.18‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬פרק ט"ו ‪ -‬דמי ביטוח )בדגש על ס' ‪345‬ב(‪.‬‬
‫תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים(‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫סכום הפנסיה החייב בדמי ביטוח‪:‬‬
‫‪ 73,422 ; 7,400 ) = ₪ 7,400‬ההכנסה הַ ְמּ ַרבִּ ית לענין ד‪.‬ב‪min ( .‬‬
‫‪.₪ 4,984‬‬
‫‪ 60%‬השכר הממוצע )לעניין דמי ביטוח בשיעור המופחת(‪:‬‬
‫סך כל דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שיועברו למוסד לביטוח לאומי בְּ גִ ין הפנסיה‬
‫‪4,984 × 3.49% + ( 7,400 - 4,984 ) × 11.79% = ₪ 458.79‬‬
‫ב‪:11/2011-‬‬
‫תשובה א‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪45‬‬
‫שאלה מספר ‪.45‬‬
‫עמר‪ ,‬עובד בן ‪) 68‬יליד ‪ ,(1/1/1943‬אֵ ינ ֹו מקבל ִק ְצבַּ ת זִ ְקנָה מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫בחר‪/‬י את המשפט הנכון ביותר ִמבֵּ ין המשפטים הַ בָּ ִאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לענין דמי ביטוח‪ ,‬עמר הוא עובד שמלאו לו ‪ 18‬שנה וטרם הגיע ל"גיל הפרישה"‪.‬‬
‫לענין דמי ביטוח‪ ,‬עמר הוא עובד בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות" לקצבת זקנה‬
‫שאינו מקבל קצבת זקנה‪.‬‬
‫לענין דמי ביטוח‪ ,‬עמר הוא עובד מעל "גיל הזכאות" לקצבת זקנה שאינו מקבל קצבת‬
‫זקנה‪.‬‬
‫לענין דמי ביטוח‪ ,‬עמר נחשב כעובד המקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬ס' ‪ ,245‬לוח א'‪.1‬‬
‫טבלאות הביטוח הלאומי ‪ -‬שיעורי דמי ביטוח על פי סוגי העובדים והטורים בטופס ‪.102‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫"גיל הזכאות" לקצבת זקנה שאינו מותנה במבחן הכנסות הוא ‪ 70‬שנים בגבר‪.‬‬
‫" ‪) .245‬א( הגיל לקצבת זקנה הוא ‪-‬‬
‫)‪ (1‬בגבר ‪ -‬שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית ‪ -‬גיל הפרישה;‬
‫)‪ (2‬באשה ‪... -‬‬
‫)ב( על אף הוראות סעיף קטן )א(‪ ,‬אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית‪ ,‬תשולם לו‬
‫קצבת זקנה לפי סעיף ‪)244‬א( ו‪)-‬ב( בניכוי ‪ 60%‬מהסכום העולה על ההכנסה המרבית‪ ,‬לפי דרכי‬
‫חישוב וכללי עיגול שקבע השר‪ ,‬ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל‪10%-‬‬
‫מסכום הקצבה לפי סעיף ‪)244‬א(; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש‪" .‬‬
‫גיל הפרישה לגבר שנולד במאי ‪ 1942‬ואילך הוא ‪) 67‬לוח א'‪.(1‬‬
‫עמר אינו מקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לענין דמי ביטוח‪ ,‬עמר הוא עובד בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות" לקצבת זקנה‬
‫שאינו מקבל קצבת זקנה‪.‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪46‬‬
‫שאלה מספר ‪.46‬‬
‫ענת‪ ,‬העובדת אצל מעבידה היחיד זה ‪ 3‬שנים בִּ ְר ִציפוּת‪ ,‬קיבלה אישור מרופא נשים מומחה כי‬
‫ירת הֵ ָריוֹן‪ ,‬למשך ‪ 30‬ימים רצופים החל ב‪.1/10/2011-‬‬
‫עָ לֶיהָ לְ הַ פְ ִסיק את עבודתה‪ ,‬לְ צ ֹו ֶר‪ְ ‬שׁ ִמ ַ‬
‫הכנסתה של ענת‪ ,‬החייבת בדמי ביטוח‪ ,‬בשלושה החודשים שקדמו ל‪:1/10/2011-‬‬
‫‪9/2011‬‬
‫‪8/2011‬‬
‫‪7/2011‬‬
‫חודש‬
‫‪₪ 9,695‬‬
‫‪₪ 7,808‬‬
‫‪₪ 8,237‬‬
‫הכנסה‬
‫] למען הסר ספק‪ ,‬לא משולם לענת תשלום בעד תקופת שמירת ההריון מגוף אחר‪ ,‬וענת לא מעדיפה לוותר על‬
‫הגמלה‪ ,‬לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה [‪.‬‬
‫מהו סכום הגמלה לשמירת הריון שזכאית ענת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪8,102‬‬
‫‪8,580‬‬
‫‪8,260‬‬
‫‪6,435‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬סימן ה'‪ :‬גמלה לשמירת הריון‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי ס' ‪ 60‬וס' ‪ 54‬לחוק הביטוח הלאומי ‪ -‬שיעור הקצבה לשמירת הריון ליום יהיה בסכום‬
‫הנמוך מבין שני הסכומים האלה‪:‬‬
‫‪ .1‬סכום בסיסי ‪ 1‬לחישוב קצבאות לחודש )‪ (₪ 8,260‬מחולק ב‪ 30-‬לכל יום‪ ,‬כלומר ‪.₪ 275.33‬‬
‫‪ .2‬שכרה של האישה )החייב בדמי ביטוח( ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עֵ ֶקב שמירת‬
‫ההיריון‪ ,‬מחולק ב‪.90-‬‬
‫הכנסתה של ענת ברבע השנה שקדם ל‪8,237 + 7,808 + 9,695 = ₪ 25,740 :1/10/2011-‬‬
‫‪25,740 / 90 = ₪ 286‬‬
‫חלוקת ההכנסה ב‪:90-‬‬
‫שיעור הקצבה לשמירת הריון ליום‪:‬‬
‫‪ 275.33 ; 286 ] = ₪ 275.33‬התקרה ( [ ‪min‬‬
‫לפיכך‪ ,‬סכום הגמלה לשמירת הריון שזכאית ענת לקבל‪:‬‬
‫‪ 30 = ₪ 8,260‬ימי שמירת הריון × ‪₪ 275.33‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪47‬‬
‫שאלה מספר ‪.47‬‬
‫ענת עובדת אצל מעבידה היחיד זה שנה‪ .‬ב‪ 1/11/2011-‬יצאה ל‪ 24-‬ימי מילואים‪.‬‬
‫להלן פרטי הכנסתה ב‪ 3-‬החודשים שקדמו ל‪:1/11/2011-‬‬
‫‪10/2011‬‬
‫‪9/2011‬‬
‫‪8/2011‬‬
‫חודש‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪23‬‬
‫ימי עבודה‬
‫‪₪ 27,103‬‬
‫‪₪ 24,589‬‬
‫‪₪ 26,608‬‬
‫הכנסה‬
‫מהו סכום תגמול המילואים לו ַז ָכּ ִאית ענת בעד תקופת מילואים זו?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪29,232‬‬
‫‪21,750‬‬
‫‪21,924‬‬
‫‪20,880‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪₪‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬פרק י"ב‪ :‬תגמולים למשרתים במילואים‪.‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י סעיף ‪)271‬א( לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הימים בעדם ישולם תגמול למשרת במילואים‪:‬‬
‫)‪ (1‬לְ גַבֵּ י שירות רצוף של שבעה ימי מילואים‪ ,‬לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת ‪-‬‬
‫בעד כל יום מילואים;‬
‫)‪ (2‬היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה )‪ ,(1‬שישה ימים ‪-‬‬
‫בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים ‪ -‬בעד סך ימי המילואים הנותרים‬
‫כשהוא מוכפל ב‪.1.4-‬‬
‫ענת שירתה ‪ 24‬ימים‪ ,‬שהם ‪ 3‬תקופות בנות ‪ 7‬ימים‪ ,‬ועוד יתרת ימי שירות של ‪ 3‬ימים‪.‬‬
‫לְ פִ י סעיף ‪)271‬א()‪ ,(2‬אם "יתרת ימי השירות" פחתה משישה ימים‪ ,‬יקבל בעד סך ימי המילואים‬
‫הנותרים כשהוא מוכפל ב‪.1.4-‬‬
‫) ‪( 21 + 3 × 1.4 = 25.2‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ענת זכאית לקבל תגמול מילואים בעד ‪ 25.2‬ימי מילואים‬
‫חישוב סכום ההכנסה לענין תגמולי המילואים‪:‬‬
‫לפי ס' ‪ 273‬לחוק הביטוח הלאומי‪:‬‬
‫" )א( )‪ (1‬שכר העבודה הרגיל של עובד‪ ...‬הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל‪ 1 -‬בחודש שבו‬
‫הֵ חֵ ל שירות המילואים‪ ;...‬סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב‪.90-‬‬
‫)‪ (2‬סכום ההכנסה לחודש לְ גַבֵּ י כל חודש ברבעון‪ ,‬המחושב לְ עִ ְניַן פסקה )‪ ,(1‬לא יפחת מ‪68%-‬‬
‫)‪ ₪ 5,547‬נכון ל‪(2011-‬‬
‫מהסכום הבסיסי‪ ,‬אף אם לא עבד באותו חודש;‬
‫)ב( לענין סעיף ‪ ,272‬מי שברבע השנה עבד פחות מ‪ 60-‬ימים‪ ,‬יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו‬
‫הממוצעת‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו‪ ,‬מתוך ששת‬
‫החודשים שקדמו ל‪ 1-‬בחודש שבו החל שירות המילואים‪ ,‬והוראות סעיף קטן )א()‪ (2‬יחולו ְלגַבֵּ י‬
‫כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר‪ ,‬יוגדלו שכר העבודה הרגיל‬
‫וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות;‬
‫סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב‪" .90-‬‬
‫ברבע השנה שקדם ל‪ ,1/11/2011-‬ענת עבדה ‪ 63‬ימים ) ‪ ,(20+20+23‬כלומר‪ ,‬לא פחות מ‪ 60-‬ימים‪.‬‬
‫סכום ההכנסה של ענת בעד רבע השנה שקדם ל‪ 1-‬בחודש שבו החל שירות המילואים‪:‬‬
‫‪max ( 26,608 ; 5,547 ) + max ( 24,589 ; 5,547 ) + max ( 27,103 ; 5,547 ) = ₪ 78,300‬‬
‫נחלק את סכום ההכנסה ב‪ ,90-‬ונקבל את "שכר העבודה הרגיל" של ענת‪78,300 / 90 = ₪ 870 :‬‬
‫חישוב התגמול ליום‪:‬‬
‫לפי ס' ‪)272‬א()‪ (1‬לחוק‪ ,‬שיעור התגמול ליום יהיה‪ ,‬למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד ‪-‬‬
‫שכר העבודה הרגיל‪.‬‬
‫לפי ס' ‪)272‬ב( לחוק‪ ,‬לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי )‪ 68%‬מ"הסכום הבסיסי לחודש"‪,‬‬
‫מחולק בשלושים‪ ,‬כלומר ‪ (₪ 184.90‬ולא יעלה על התגמול המרבי )הסכום הבסיסי כפול ‪ ,5‬כשהוא מחולק ב‪-‬‬
‫‪ ,30‬כלומר ‪.(1,359.67‬‬
‫שיעור התגמול ליום‪:‬‬
‫‪ 184.90 ] = ₪ 870‬התגמול המזערי ; ) ‪ 1,359.67‬התגמול המרבי ; ‪ 870‬שכר רגיל ( ‪max [ min‬‬
‫תוצאה‪ :‬ענת זכאית לתגמול בסך ‪ ₪ 21,924‬בעד תקופת שירותה במילואים‪( 870 × 25.2 = ) .‬‬
‫תשובה ג‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪48‬‬
‫שאלה מספר ‪.48‬‬
‫אֵ ילוּ גמלאות ִמ ְשׁ ַתּלְּ מוֹת לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד‪ ,‬בחוק‬
‫גוּדּה ִשׁיתּוּפִ ית )בכפוף לכללים‪ ,‬לתנאים ולמבחנים הרלוונטיים(?‬
‫הביטוח הלאומי‪ִ ,‬מלְּ בַ ד גמלה לֶחָ בֵ ר אֲ ָ‬
‫)בחר‪/‬י את המשפט הנכון ביותר ִמבֵּ ין המשפטים הַ בָּ ִאים(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫גמלה לעובד )או לשאיריו( בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים שמעבידו חייב לו‪,‬‬
‫גמלה לקופת גמל בגין חוב שמעבידו של העובד חייב לה וגמלה למעביד בגין חובות‬
‫בוּדים‪.‬‬
‫אֲ ִ‬
‫גמלה לעובד )או לשאיריו( בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים שמעבידו חייב לו‬
‫וגמלה לקופת גמל בגין חוב שמעבידו של העובד חייב לה‪.‬‬
‫גמלה לעובד )או לשאיריו( בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים שמעבידו חייב לו‪.‬‬
‫גמלה לעובד )או לשאיריו( בגין חוב שכר עבודה שמעבידו חייב לו‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬פרק ח'‪ :‬ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד ‪ -‬ס' ‪,183‬‬
‫ס' ‪ ,184‬ס' ‪.191‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי ס' ‪ 183‬לחוק הביטוח הלאומי ‪" -‬הגמלה שתשולם לפי פרק זה לעובד תהיה סכום חוב‬
‫שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו‪ ,‬עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי‬
‫כפול ‪ 13‬לְ גַבֵּ י כל עובד‪ ,‬בכפוף להוראות סעיף ‪)189‬ב(‪ ,‬ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא‬
‫ישולם בְּ עַ ד תקופה שלפני ‪ 12‬החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד‪,‬‬
‫או למועד מתן צו לפי הוראות סעיף ‪ ,182‬לפי המוקדם מביניהם"‪.‬‬
‫לפי ס' ‪ 184‬לחוק ‪-‬‬
‫" )א( הגמלה שתשולם לפי פרק זה לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה‪,‬‬
‫עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד‪ ,‬בכפוף‬
‫להוראות סעיף ‪)189‬ב(‪.‬‬
‫)ב( הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות‬
‫הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה‪" .‬‬
‫לפי ס' ‪ 191‬לחוק ‪-‬‬
‫" )א( על אף הוראות סעיף ‪)303‬ג(‪ ,‬אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי פרק זה‪,‬‬
‫תשולם הגמלה בהתאם להוראות סעיף ‪ 7‬לחוק הגנת השכר‪ ,‬ולשאירים כמשמעותם בסעיף ‪5‬‬
‫לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬הכל לפי הענין‪.‬‬
‫)ב( שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף ‪ 5‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬יהיו זכאים לגמלה לפי‬
‫פרק זה לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי סעיף ‪ 5‬האמור‪ ,‬עד לסכום המרבי הנקוב‬
‫בסעיף ‪ 183‬ובכפוף ליתר הוראות פרק זה‪" .‬‬
‫תשובה ב‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪49‬‬
‫שאלה מספר ‪.49‬‬
‫עמר עובד אצל שני מעסיקים‪ .‬ב‪ ,1/5/2011-‬כְּ שֶׁ הָ לַ‪ ‬בדרך הַ ְמּקוּבֶּ לֶת ִממקום עבודה אֶ חָ ד‬
‫לְ ִמ ְשׁנֵהוּ‪ ,‬נָפַ ל וְ שָׁ בַ ר את ַרגְ ל ֹו‪ .‬יְ צוּיָן שבדרך עָ צַ ר בִּ ְסנִ יף דואר‪ ,‬לפי דרישת מעבידו במקום עבודה‬
‫אֶ חָ ד‪ ,‬על מנת לשלוח מכתב רשום )של אותו מעביד(‪ .‬עקב הָ עוֹמֶ ס בִּ ְסנִיף הדואר‪ ,‬עמר נֶאֱ לַץ‬
‫לְ הַ ְמ ִתּין שעה בַּ תּוֹר‪ .‬הָ אֵ ירוּעַ קרה לְ אַחַ ר הביקור בסניף הדואר‪ .‬בְּ עִ ְקּבוֹתָ יו איבד את כושרו‬
‫לעבוד בְּ מֶ שֶׁ ‪ 5 ‬שבועות‪.‬‬
‫האם יש לראות בְּ אֵ ירוּעַ זה כתאונת עבודה? )בחר‪/‬י את המשפט הנכון ביותר ִמבֵּ ין המשפטים‬
‫הַ בָּ ִאים(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬מאחר ֶשׁחָ לָה בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך הַ ְמּקוּבֶּ לֶת‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אֲ בָ ל אַ ‪ ‬וְ ַרק ִאם הָ אֵ ירוּעַ קרה תּוֹ‪-‬כְּ ֵדי הליכתו של עמר לעבודה ִמ ְמּעוֹנוֹ או‬
‫ממקום שֶׁ בּ ֹו הוא לָן‪.‬‬
‫ישׁית עַ צְ ִמית‪.‬‬
‫לא‪ ,‬מֵ אַחַ ר ֶשׁהָ אֵ ירוּעַ היה תאונה ִא ִ‬
‫כן‪ .‬לפי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬יש לראות בתאונה כזו כתאונת עבודה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬ס' ‪ ,80‬ס' ‪.81‬‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לְ פִ י ס' ‪ 80‬לחוק הביטוח הלאומי ‪" -‬רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם ‪-‬‬
‫)‪ (1‬אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא‬
‫לן אף אם אינו מעונו‪ ,‬מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו‪ ,‬ועקב‬
‫נסיעתו או הליכתו זו;‬
‫)‪" ... (2‬‬
‫לפי ס' ‪ 81‬לחוק האמור‪:‬‬
‫)א( תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות )‪(5) ,(4) ,(1‬‬
‫או )‪ (7‬של סעיף ‪ 80‬אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה‬
‫הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת‪ ,‬כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה‬
‫הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו‪ ,‬או‪ ,‬לענין פסקה )‪ (1‬האמורה‪,‬‬
‫בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי‪ ,‬או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו‬
‫הפושעת של המבוטח ולא נגרם על‪-‬ידיה אי‪-‬כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות‪,‬‬
‫נכות או מוות‪.‬‬
‫)ב( בנסיבות האמורות בפסקה )‪ (1‬של סעיף ‪ 80‬לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש‪,‬‬
‫לענין סעיף קטן )א(‪ ,‬אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום‬
‫שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;‬
‫)‪ (2‬כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל‪.‬‬
‫התאונה אירעה לעמר כְּ שֶׁ הָ לַ‪ ‬בדרך הַ ְמּקוּבֶּ לֶת ִממקום עבודה אֶ חָ ד לְ ִמ ְשׁנֵהוּ‪.‬‬
‫אמנם חלה בהליכתו הפסקה‪ ,‬אך היא היתה למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של עמר כלפי‬
‫מעבידו‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬צוין בשאלה שהתאונה גרמה לעמר אי כושר עבודה למשך ‪ 5‬שבועות‪ ,‬כלומר‬
‫לתקופה העולה על ארבעה שבועות‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם אם ניתן היה לְ יַחֵ ס את התאונה בעיקר‬
‫לרשלנותו הפושעת של עמר‪ ,‬הרי שעדיין היא תוכר כתאונת עבודה‪.‬‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬
‫‪50‬‬
‫שאלה מספר ‪.50‬‬
‫בֵּ ין עמר‪ ,‬מדריך צילום עצמאי‪ ,‬לבין מכללת "ענת"‪ֶ ,‬נע ֱַר‪ ‬מֵ רֹאשׁ הֶ ְס ֵכּם עבודה לתקופה של ‪14‬‬
‫שבועות‪ ,‬לפיו י ְַד ִרי‪ ‬תלמידים בקורס לצילום‪ .‬את גמול עבודתו של עמר משלמת מכללת‬
‫"ענת"‪.‬‬
‫האם על מכללת "ענת" לשלם בעד עמר דמי ביטוח לאומי? )בחר‪/‬י את המשפט הנכון ביותר‬
‫ִמבֵּ ין המשפטים הַ בָּ ִאים(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּ ן שר התמ"ת אישר את ההסכם‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אֲ בָ ל אַ ‪ ‬וְ ַרק אם הסכם העבודה ֶנע ֱַרך למתן ִס ְד ָרה של ‪ 7‬שיעורים לְ פָ חוֹת‪.‬‬
‫לא‪ .‬לְ עִ נְ יַן חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬עמר לא נחשב כעובד של המכללה‪.‬‬
‫כן‪ .‬לְ עִ ְניַן חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬עמר נחשב כעובד של המכללה‪.‬‬
‫פתרון‬
‫סעיפים רלוונטיים‬
‫צו הביטוח הלאומי )סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים(‬
‫חוק הביטוח הלאומי ‪ -‬ס' ‪)342‬ב(‬
‫הסבר הפתרון‬
‫לפי צו הביטוח הלאומי )סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים(‪ ,‬מורה או מדריך‪ ,‬עימו נערך מראש‬
‫הסכם עבודה לתקופה של רבע שנה לפחות‪ ,‬או למתן סדרה של שבע הופעות‪ ,‬או שבע הרצאות‬
‫או שבעה שיעורים לפחות‪ ,‬הכל לפי הענין‪ ,‬ייחשב לענין חוק הביטוח הלאומי כעובד‪.‬‬
‫כמעבידו של עובד כאמור ייחשב החייב בתשלום גמול העבודה‪.‬‬
‫מכללת "ענת" ערכה מֵ רֹאשׁ עם עמר הֶ ְס ֵכּם עבודה לתקופה של ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שהיא תקופה‬
‫העולה על רבע שנה‪ 7 ) ] = 0.27 > 0.25 .‬ימים בשבוע ‪ 365.25 /‬ימים בשנה בממוצע ( ‪ 14 /‬שבועות [‬
‫את הגמול לעמר בעד העבודה משלמת המכללה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬לענין חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬עמר נחשב כעובד של המכללה‪.‬‬
‫לפי ס' ‪)342‬ב( לחוק הביטוח הלאומי ‪" -‬המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו‪" ...‬‬
‫מאחר שלענין חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬עמר נחשב כעובד של המכללה‪ ,‬על מכללת "ענת" לשלם‬
‫בעדו דמי ביטוח לאומי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬התשובה הנכונה היא‪" :‬כן‪ .‬לענין חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬עמר נחשב כעובד של‬
‫המכללה"‪.‬‬
‫תשובה ד‪.‬‬
‫שנת המס ‪2011‬‬