ע והגני רשות הטב 2011 עונת שקנאים סיכום
רשות הטבע והגנים סיכום עונת שקנאים 2011 יפעת ארצי ,מורן בקיש ואוהד הצופה ינואר 2012 ניטור שקנאים העונה התבצע בעמק החולה )יפעת( ,בעכו )איתי שמשון-חלה"ט( ,בעמקים וחוף כרמל )אבישי בראון-חלה"ט( ,עמק חפר )אסף קפלן( וע"י מעקב אחר שקנאים מסומנים )מורן בקיש( .בנוסף רוכזו נתונים על שקנאים מסקר נדידה בעמקים של החלה"ט ,נתוני מכ"ם ציפורים של חיל אויר בצפון )מכ"ם דרום לא היה תקין( ,ותצפיות בשטח של אנשי רט"ג ,מדריכי אגמון החולה וצפרים .נתוני הניטור רוכזו ע"י יפעת .את ממשק האכלה ריכז מורן שגם היה אחראי על לכידה וסימון השקנאים .בשמורת החולה התבצע שלב מקדמי במחקר השקנאים באחריות יורם מלכא .דיגום דם ובדיקות לביוכימיה של הדם בוצעו בעזרת ד"ר רוני קינג וצוות ביה"ח לחיות בר. נדידת שקנאים הנדידה החלה בתאריך ,27.8.11קדמו לה שוטטות של כ 100-שקנאים באזור עמק החולה .תוך 75 ימי נדידה )מהגעת הלהקה הראשונה עד יום הגעת הלהקה האחרונה( חלפו בעמק החולה 42,800 שקנאים )תרשים .(1מספרי השקנאים בלהקות הנודדות ,ותנועתם דרומה אומתו ע"י סקר הנדידה בעמקים של מרכז הצפרות של החלה"ט ,וכן ע"י מוקד ציפורים של חיל האוויר. העונה לא היה מעבר שקנאים לאורך החוף ,כפי שעולה מתצפיות ועפ"י מכ"ם חיל הים וחיל האוויר .לפיכך ,כל השקנאים החולפים בישראל עברו דרך עמק החולה. 7,000 מספר שקנאים שעזבו את העמק 40,000 מספר חולפים מצטבר 30,000 20,000 יציאה מצטבר עמק החולה 6,000 5,000 4,000 3,000 2,000 10,000 1,000 0 0 76 69 62 55 48 41 34 28 22 15 8 1 ימים מתחילת הנדידה תרשים :1מעבר שקנאים נודדים בעמק החולה סתיו 2011 מספר החולפים העונה דומה לשנתיים הקודמות וגבוה מספר החולפים בשנים קודם לכן )תרשים .(2למרות תחילת הנדידה המוקדמת ,רוב מעבר השקנאים העונה ) (29,300 ,68%התרחש בחודש אוקטובר. 1 רשות הטבע והגנים רוב הלהקות שהו בחולה יממה ואילו להקות בודדות שהו בין 4-2ימים לפני שעזבו דרומה. להקות בודדות חלפו מבלי כלל לנחות בעמק החולה. 50000 40000 NOV 30000 OCT SEP 20000 AUG 10000 0 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 תרשים :2מספר שקנאים חולפים בארץ לפי חודשים ,בשנים 2011 - 2005 שקנאים מתעכבים נוכחות שקנאים באזורים שונים בארץ החלה מייד עם תחילת עונת הנדידה ,אך במספרים נמוכים .בתקופה זו הם ניזונו במאגרים שונים ולא הטרידו במדגים .שקנאים נמצאו בכל מאגר מים אפשרי בצפון הארץ :מאגרי קולחין ,מאגרי שיטפונות ואחרים. החל מאמצע אוקטובר עלה מספר המשוטטים ,והם החלו גם לבקר במדגים .מספר המתעכבים המקסימאלי היה בסוף אוקטובר )יותר מ 7,000-פרטים ברחבי הארץ ,תרשים .(3עם 80ימים מתחילת הנדידה עמד מספר המתעכבים בארץ על כ 4,700-שקנאים )טבלה .(1 נוכחות שקנאים הייתה בכל ריכוזי המדגים בארץ ,ללא קשר לקיום או העדר ממשק אכלוסי דגים .הפיזור המרחבי בתוך כל אזור הושפע מאוד מזמינות דגים ,ז"א השקנאים המשוטטים התרכזו ושהו במאגרים אם אוכלסו עבורם דגים ,או התפזרו לאכילה במדגים ביום ובלילה -אם לא. דרום הגולן 8000 עמק חפר 7000 חוף כרמל 6000 בית שאן יזרעאל 5000 עכו 4000 החולה 3000 2000 1000 11 20 1/ /1 30 11 20 1/ /1 23 11 20 1/ /1 16 11 20 1/ /1 09 11 20 1/ /1 02 11 20 0/ /1 26 11 20 0/ /1 19 11 20 0/ /1 12 0 תרשים :3מספר השקנאים המשוטטים באזורים השונים בארץ במהלך חודש אוקטובר מבין כ 4,840-שקנאים ששהו בארץ באמצע נובמבר ,כ 3,800-לנו וניזונו במאגרים בהם אוכלסו דגים עבורם .בשבוע האחרון של נובמבר הייתה עזיבה של מרבית השקנאים המתעכבים. 2 רשות הטבע והגנים שנה 2006 2007 2008 2010 2011 תאריך 80ימים מתחילת הנדידה 1.12.2006 7.12.2007 6.11.2008 3.11.2010 14.11.2011 עמק החולה 60 400 1200 930 470 תאריך תצפית 4.12.2006 15.11.2007 9.11.2008 31.10.2010 12.11.2011 עכו חוף כרמל 1200 200 750 450 1117 400 650 200 752 בית שאן עמק חפר סה"כ יזרעאל 120 200 1000 800 650 850 1780 600 2800 3230 4739 750 טבלה :1מספר שקנאים מתעכבים עם תום הנדידה )כעבור 80ימים מתחילת הנדידה( באזורים השונים בארץ ,בשנים 2011 - 2006 שקנאים חורפים :מנתוני מפקד עופות המים שהתקיים באמצע ינואר ,2012סה"כ חורפים בישראל פחות מ 250-שקנאים .שקנאים אלו משוטטים בארץ בין עמק החולה לחוף כרמל. שקנאים פגועים סה"כ תועדו 108שקנאים פגועים ,רובם מתים )לעומת 57שקנאים פגועים ב 101 ,2010-ב,2009- ו 150-ב .(2008-יש לציין כי איתור ואיסוף הפגועים השנה היה יותר אינטנסיבי מבעבר )עבודת מורן בקיש ופיקוח הדוק יותר בעמק חרוד-בית שאן( 39 .שקנאים פגועים הועברו לטיפול בבית החולים לחיות בר בספארי )ו 37-מתים הועברו לבדיקה( 21 .פרטים משוקמים שוחררו .סיבת הפגיעה של חצי מהפגועים לא ידועה .בשאר המקרים הסיבה העיקרית היא התנגשות בכבל )מתח או בשטח מדגה( או ירי )תרשים .(4בנוסף לפחות 3שקנאים מתו בהתנגשות עם מטוס חיל אויר. 42פרטים פגועים נמצאו בחודש אוקטובר ,והשאר ) (66בנובמבר ובדצמבר .לפחות חצי מהפגועים הם צעירים שנה ראשונה )תרשים ,(5יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. שקנאים ירויים נמצאו ברוב האזורים בארץ ,זאת על אף שלא ניתנו היתרים להטרדת שקנאים בתחמושת חיה .כרגיל ,קשה לקבוע בוודאות היכן בוצע הירי בשל השוטטות הרבה של שקנאים בין האזורים השונים .אך על פי פציעות ירי טריות ואכיפה ידוע על ירי שפגע בשקנאים בחוף כרמל ,בעמק עכו ,בעמק בית שאן ,עמק חרוד ועמק החולה .המספר בעמק בית שאן ועמק חרוד הוא על פי אלו שנאספו ונבדקו .פרטים מתים אחרים הועלמו לפני שנאספו על ידי פקחי רט"ג. 25 20 תאונת דרכים ירי 15 התנגשות במטוס ח"א 10 התנגשות בכבל מתח הסתבכות בכבל במים לא ידוע 5 0 ד ום ר כז מר דה הו תי פל ש פר ח ח וף אל מל כר רע יז ית לון אן בו ש קז וד חר ב עמ ע לה ו כו ח צ פו ן תרשים :4מספר השקנאים הפגועים שנמצאו בכל אזור ,וסיבת הפגיעה. יש בגרף טעות בעמודת "חרוד" שם נכנסה התאונה עם המטוס וצ"ל בשפלת יהודה 3 רשות הטבע והגנים 60 50 30 20 מספר פרטים 40 צע יר ב וגר ? 10 0 ינ ואר דצמבר נ ובמבר א וקט ובר תרשים : 5התפלגות גיל הפגועים לאורך החודשים כרגיל ,בעיית ההתנגשות עם קווי מתח גבוה מהווה את גורם הפגיעה העיקרי .זו מתרחשת בכל האזורים ,גם בכאלו בהם אין מדגים או שלא קיים קונפליקט של שקנאים עם מדגים .אבל באזורי בריכות דגים ומאגרי מים יש ריכוז גבוה של התנגשויות .בחלק מהאזורים זו בעיה חוזרת מידי שנה אך יש גם מקרים חדשים .בשנתיים האחרונות הותקנו אמצעים שאמורים להקטין את סכנת ההתנגשות .לפחות באחד המקומות ,שבו עדין מתבצע גידול דגים אינטנסיבי )מדגה גן שמואל(, לא היו התנגשויות אך במרחק של מאות מטרים מאתר זה נפגעו לפחות 5שקנאים מהתנגשות בכבלי מתח גבוה. פעולות ממשק א .איכלוס דגים מקור הדגים :כידוע ,לרט"ג אין מקור עצמי לדגים .לכן המקור כולו תלוי במדגים מסחריים ותלוי במועד פירוק בריכות ומשלוח דגים לשיווק .לשם השגת הסכמה ותיאום רכישה של דגים נערכו בתחילת העונה פגישות עם מגדלים רבים )דגאון ,גן שמואל ,דייגי עמק עכו ) 3מדגים( ,דייגי החולה )דן ,ברעם ,להבות הבשן וחולתה( ומדגים שונים בעמק בית שאן ובעמק חרוד .לשם השגת 120טון דגים ,1בהיקף התקציב שנקבע ,ומתוך הערכת עלות השלייה למגדלים ולהובלת הדגים, נקבע מחיר מקסימאלי של עד /₪ 1.5ק"ג ותשלום של עד /₪ 400חודש על אחסנת דגים בבריכת מחסן .הצורך בבריכות מחסן נובע מכך שזמינות הדגים אינה בהכרח לפי צרכי הממשק וגם כמות הדגים בכל פירוק אינה ניתנת לחיזוי מראש .ולכן על מנת למנוע חסרים בשיא העונה יש צורך להכין מלאי ידוע שיעמוד בבריכת מחסן זמין לשלייה בהתראה קצרה )עד יומיים-שלושה(. באופן גורף ,למעט כמה מגדלים בודדים ,בתחילת העונה )ספטמבר( היה סירוב למכירת הדגים בגלל המחיר הנמוך שהוצע )בהשוואה לשנת /₪ 4 ,2010ק"ג( ובעיקר בגלל האי רצון לשיתוף פעולה עם הרט"ג .לאחר מאמצים רבים הושגו כ 103 -טון הטלות פרא לאורך העונה .לראשונה מאז החל ממשק האיכלוס עבור שקנאים בדגי הטלת פרא בסוף שנות ה ,1980-מדגים בעמק חרוד ובעמק בית שאן סיפקו דגים .המדגים אשר ניאותו לספק דגים :חולתה ,מסילות ,נווה אור, 120 1טון אינו מספר הדגים שצריך לאכלס בכל שנה ,אלא הערכה שבשנים מסוימות ייתכן איכלוס עד כמות זו .כמות האיכלוס נקבעת לפי מספרי השקנאים ,התנהגותם ופיזורם בארץ. 4 רשות הטבע והגנים חמדיה ,אגודת המים ,מעגן מיכאל ,לוחמי הגטאות ,גן שמואל ,דן ,משמר השרון ו כפר מכבי )והזורע – דגי נוי ללא תשלום( .רוב הדגים סופקו בעת פירוק בריכות ומיון לשיווק .לכן ,ברוב המקרים המועד והכמות היו מותנים בפעילות הבריכות ולעיתים נוצר לחץ להשיג דגים כאשר הייתה התעכבות ולחץ של שקנאים רעבים דבר שפגע ביעילות הממשק. הובלת הדגים התבצעה ע"י מובילים מקצועיים או במשאיות המדגים במחירים נמוכים יחסית לשוק .הובלה של כמויות קטנות נעשתה בהובלה עצמית של אנשי רט"ג )אסף קפלן ומורן(. מכיוון שאתרי האיכלוס אינם מוסדרים לפריקת דגים מהמשאיות הוכן שרוול פריקה מיוחד שנתן פיתרון גם לפריקה במרחק של כ 40-מטר משפת המים ובכך נמנעה תמותה וביזבוז מיותר של דגים )תמונה .(1האיכלוס המתוכנן התקיים באזורים בהם ריכוזי מדגים )מפה ,1תרשים :(6עמק החולה )שמורת החולה ,מאגר דלתון ואגמון( ,עמק זבולון/עמק יזרעאל )מאגר יגור( ,חוף כרמל )מאגר עין כרמל( ,עמק חפר )מאגר חץ ,מאגר משמר השרון( ,עכו )מדגה לוחמי הגטאות( .בעמק בית שאן )מאגר כלח( החל איכלוס רק ב 20.11-למשך שבוע עקב מצוקת דייגים שסבלו מלהקות שקנאים )כ (1500-רעבים. סה"כ אוכלסו באופן יזום כ 103 -טון דגים ,לעומת 112טון שאוכלסו ב 109 ,2010-טון ב,2009- 61טון ב .2008-פירוט האיכלוסים )תאריך ,כמות ,מקור הדגים ומקום האיכלוס מפורטים בנספח(. 2 40 35 מאמצע אוקטובר עד אמצע אוקטובר 30 25 טון דגים 20 15 10 5 0 עמק חפר עמק בית שאן עכו חוף כרמל עמק יזרעאל דלתון שמורת החולה תרשים :6כמות הדגים שסופקה לשקנאים בכל אזור ,בחלוקה לתחילת העונה )עד אמצע אוקטובר( וסוף העונה )מאמצע אוקטובר( איכלוס דגים בעמק החולה :במהלך עונת השקנאים התברר שבשנים האחרונות התפתחה בארץ מחלה מדבקת הגורמת לתמותה גדולה של אמנונים במדגים רבים מזה שלוש שנים ,בשלב זה ללא זיהוי גורם וללא מענה רפואי .בשל נגיעות מרבית המדגים בישראל במחלה ,לא בוצעו בעמק החולה אכלוסי דגים שמקורם במדגים בהם דווח על תמותת אמנונים במהלך קיץ ובסתיו .2011 לפיכך ובלית ברירה ,הוחלט כי האיכלוס יבוצע במאגר דלתון )בתאום ובאישור חברת מקורות(, המצוי מחוץ לעמק החולה ,על מנת לא לסכן את שיקום הדגה בשמורת החולה .דבר זה הקשה על הצלחת הממשק ,אשר מטרתו לספק מזון לשקנאים הנודדים .סביר שאיכלוס זה שרת בעיקר את אלו שהתעכבו באזור .בשל כך היו במהלך העונה להקות שקנאים נודדים אשר לא מצאו מזון זמין 2בשנים קודמות הדיווח על כמות הדגים התקבל ללא יכולת בקרה של רט"ג. 5 רשות הטבע והגנים בעמק החולה ,וביצעו חנייה נוספת בעמק יזרעאל או חפר לפני שעזבו דרומה את ישראל .השמורה אוכלסה רק ב– 14.5טון אמנונים אשר הובאו לשמורה הם ממדגים שהנגיעות בהם נמוכה מאוד. תמונה :1איכלוס דגים איכלוס דגים באזורים אחרים :רוב האיכלוסים באזורים שמחוץ לעמק החולה התקיימו לאחר הגעת השקנאים ,במחצית השנייה של חודש אוקטובר .מטרתם לאפשר לשקנאים מקום הזנה חלופי לבריכות הדגים וכך לצמצם את הנזקים ולהקל על השמירה במדגים .נתוני משדרי הGPS - הראו חד-משמעית כי באזור בו לא ניתן לשקנאים מקור הזנה חלופי למדגים ,השקנאים הגיעו לבריכות דגים גם בשעות הלילה .שקנאים אחדים ששהו שבועות בחוף כרמל ובסוף העונה בעמק בית שאן קיימו דפוס פעילות קבוע :בילו את היום בשדות או במאגרים לא מופרעים ובשעות החשכה ביקרו במדגים ,גם במרחק ק"מ אחדים. באזור עכו ועמק בית שאן התקיים איכלוס דגים מאוחר מאוד בעונה )החל מ 8.11-במאגר אפק, והחל מ 20.11 -במאגר כלח( ,לאחר שנכחו באזור כמה מאות שקנאים וללא יכולת לשמור על המדגים מפני אכילתם .עם איכלוס דגים היה ריכוז של רוב השקנאים במאגרים אלו ולאחר ימים אחדים פחת מספר השקנאים באזורים אלו )ולפי מעקב פרטים מסומנים – אף עזיבה דרומה לנדידה(. מאגר דלתון – מאגר דלתון אוכלס ב– 22.3טון דגים ומיד לאחר האיכלוס הראשון תועדה בו פעילות שקנאים רבה ושם גם בוצעו 2הלכידות .אתר חשוב אבל לא יכול לשמש תחליף לעמק החולה. אגמון החולה – בוצע איכלוס יחיד במשלוח שיצא מאד מאוחר ממדע והייתה בעיה להכניסו לשמורת החולה בשעת ערב .היה יעיל מאד אבל כמו לגבי שמורת החולה – הוחלט לא לסכן ע"י איכלוס באמנונים ממדגים עם חשד לנגיעות במחלת האמנונים. 6 רשות הטבע והגנים מאגר יגור – מאגר יגור היה אמור להוות גורם משיכה של שקנאים מעמק עכו וממערב עמק יזרעאל .אוכלס ב– 9.3טון דגים .לשם כך גם הועברו אליו 2שקנאים נכים על מנת למשוך אליו שקנאים .להבדיל משאר המאגרים ,לקח מספר ימים למין האכלה הראשונה ועד ששקנאים החלו לפקוד את המאגר .לאחר פניית חיה"א ,איכלוס דגים במאגר נפסק בגלל חשש שתנועת שקנאים אל המאגר וממנו ,בעיקר מאזור מאגר כפר ברוך וממנו ,מסכנת את המראות ונחיתות המטוסים בבסיס רמת דוד. מדגה לוחמי הגטאות – עקב הפסקת האכלה במאגר יגור מדגה לוחמי הגטאות חזר להאכלה בשטחו החל מה .8.11 -להאכלה שם יתרון כי אינה מצריכה הובלה יקרה ,אך מקרבת מאד את השקנאים לבריכות הדגים .גם השנה הביעו דייגי עמק עכו שביעות רצון מהיקף הקונפליקט הנמוך שהיה עם השקנאים. מפה :1מאגרים בהם אוכלסו דגים עבור שקנאים העונה )עיגול צהוב( וריכוזי מדגים קרובים )ירוק( במפה יש טעות במיקום מאגר משמר השרון-יתוקן מאגר אברהם )עין כרמל( – מאגר עין כרמל אוכלס ב– 2טון דגים בלבד .איכלוס הדגים במאגר זה החל ב 2010-כתגובה לנוכחות שקנאים שם .הכוונה המקורית הייתה לאכלס דגים בבריכות נחשולים ולשם כך הוכשרה הוקצתה בריכה .אך משהחלו שקנאים לפקוד את מאגר עין כרמל ובשל הרצון לשמרם רחוק ממתקני אגף הדיג בדור ומדגה מעגן מיכאל החולט להמשיך באיכלוס הדגים שם שהחל כאמור ב .2010-אולם האיכלוס נעצר למרות שבאזור חוף כרמל שהו במשך שבועות אחדים בין עשרות למאות שקנאים .הסיבה לאיכלוס המועט נבעה מהתנגדות נחרצת של מנהל גידול דגי המאכל במדגה מעגן מיכאל .הנ"ל יצר לחץ על גורמים בתחום היכולים להשפיע על 7 רשות הטבע והגנים כלל שיתוף הפעולה מצד המדגים .דבר זה העמיד בסכנה את שיתוף הפעולה של מדגים בעמק בית שאן וחרוד .לכן הוחלט שלא להאכיל בחוף כרמל .דבר זה יצר לחץ גדול של שקנאים על המדגים באזור ולפי תנועת פרטים ממושדרים ומסומנים ,להקות שקנאים ששהו בחוף כרמל הציקו מאד למדגים באזור: .1במיוחד לבריכות דור של אגף הדיג. .2למדגה גן שמואל ובבריכות אחרות באזור תלמי אלעזר )אלי רוטר(. .3הגעה בלילה של שקנאים לבריכות מסוימות במדגה מעגן מיכאל. הקונפליקט גרם לתמותה גדולה של שקנאים מפגיעות בקווי מתח באזור )קו המתח בין בריכות אגף הדיג לבין מאגר מעין צבי ובבריכות הדגים בתלמי אלעזר( .רק כאשר היה איכלוס דגים במאגר ,בעיקר לצורך לכידה ,יצר הדבר שקט מוחלט באזור חוף כרמל .דברים אלו אושרו על ידי הגורמים שעבדו בבריכות הדגים ועל פי נתוני משדרי ה 5) GPS-שקנאים מושדרו במאגר עין כרמל(. משמר השרון – מאגר משמר השרון היווה אלטרנטיבה מצוינת למאגר חץ )שם נאסר איכלוס הדגים( ואוכלס ב– 37.1טון דגים .אמנם במאגר היו הפרעות רבות כלי טייס מסוג אולטרלייט ובקאי אבל עדין שימש בצורה מעולה את השקנאים להזנה ולמנוחה ושימש "תחנת יציאה" דרומה לשקנאים לפי התצפיות שאומתו ע"י מוקד חי"הא ונתוני שקנאים מסומנים ומישדור. מאגר כלח – בלב עמק בית שאן ,אוכלס ב– 7.4טון דגים בלבד החל מה 20.11-על פני 5ימים, לאחר לחץ קשה של שקנאים על מדגים באזור ולאחר שכל ניסיונות הרחקתם מהאזור כשלו. האיכלוס סבל מבעיות קשות שהגבילו את יעילותו :מעט דגים שפוזרו על פני מספר ימים במקום לאכלס מסה גדולה בו זמנית .יחד עם זאת האיכלוס גרם לשקט יחסי למדגי עמק בית שאן כפי שעלה מהניטור ומנתוני השקנאים המסומנים )וכן לפי דברי דייגים( ופחות משבוע לאחר האיכלוס עזבו חלק ניכר מהשקנאים את האזור )ואף את הארץ לפי נתוני שקנאים מסומנים(. בשני אזורים בהם היה איכלוס מועט ולא במועד המתאים נגרמו בעיות לבריכות הדגים :חוף כרמל ובעמק חרוד ובית שאן .בשאר האזורים ,גם אם הייתה בעיה בתיזמון ובכמויות ,שנבעו מהתלות במדגים )היקף השת"פ( ובמועד פירוק הבריכות במדגים אלו ,האיכלוס אפשר לנהל טוב את הקונפליקט ואת ההגנה על שקנאים נודדים. ב .שמירה על מדגים – עמדת רט"ג קובעת שאכלוס דגים ללא שמירה אינו יעיל ושמירה ללא איכלוס דגים לא תמנע את הנזק .השמירה במדגים הותרה רק בעזרת אמצעים לא הורגים ,ללא ירי חי :כדורי נפץ ,זיקוקים ,תותחי גז ,זרקורים ,לייזר וכד' .במדגים בעמק בית שאן ,חרוד ,חוף כרמל ועכו )רק בימים מסוימים( התקיימה שמירה ע"י צוות שומרים אזוריים .עוד סייעו בשמירה פקחי נזקי חקלאות ופקחים אזוריים ,ובסוף העונה הייתה אף התגייסות אנשי רט"ג רבים לשמירה על מדגי עמק בית שאן וחרוד במהלך כמה ימים. למרות האיסור על ירי בתחמושת חייה ,נמצאו שקנאים ירויים שגם לפי אופי הפגיעות וגם לפי נתונים אחרים ברור מעבר לכל ספק כי נורו באזור בו נמצאו .ידוע על מדגים מסוימים בהם היה ירי שהביא לפציעות קשות ולמוות של שקנאים. 8 רשות הטבע והגנים מעקב אחר שקנאים מסומנים כלי חשוב המאפשר לעקוב ולהבין את תנועת השקנאים ,התעכבות פרטים ותנועתם במרחב הוא מעקב אחר פרטים מסומנים .בשנת 2010החל סימון שיטתי של שקנאים בתגי כנף וצבעי גוף, בנוסף לסימון בטבעות מתכת ובטבעות צבע מקודדות )תמונה .(2ב 2011-התרחב מאמץ הסימון )טבלה .(2סימון זה גם יהווה תשתית למחקר )פירוט בהמשך(. תמונה :2הסימונים הניתנים לזיהוי הגדלה מוקפים בעיגול צהוב 4 :שקנאים עם תגי כנף2 ,שקנאים עם טבעות צבע מקודדות )מהם אחד מזוהה גם לפי התג כנף( ,שקנאי עם משדר ,GPSושקנאי עם צבע גוף )אחד המתויגים( )צילם דרור גלילי בשמורת החולה(. לשם סימון מתבצעת לכידת שקנאים באמצעות "תותח רשת" וכן סימון שקנאים פגועים ששוקמו בביה"ח לחיות בר. לכידות מהטבע משוקמים ימי לכידה* ממושדרים סה"כ 2010 2011 סה"כ 45 14 3 6 115 21 6 10 160 35 9 16 58 136 195 טבלה :2סיכום לכידות וסימון שקנאים * הימים בהם נלכדו .בפועל מאמץ הלכידה גדול יותר ,אם כי בשנת 2011היה קטן באופן ניכר. היחס ימי מאמץ לכידה-להצלחה בלכידה ירד מ 3:30 -ב 2010-ל 6:10-ב.2011- סה"כ נלכדו בשנתיים אלו: 75זכרים 85נקבות 66פרטים שנה ראשונה )בקעו בקיץ של אותה השנה( 8פרטים ילידי שנה קודמת!!! מספר נמוך מאד אך תואם את מיעוטים בתצפיות בשטח. 80פרטים בני 3שנים ויותר )בקעו לפחות שנתיים ויותר לפני שנלכדו( מתוך 115פרטים שנלכדו בתקופה : 2/12/2011-9/10/2011 • 35פרטים לא ניצפו שנית לאחר הלכידה וסביר שעזבו את הארץ זמן קצר אח"כ. • 23ניצפו פעם אחת יחידה לאחר הלכידה. • לאחר הסימון ,ימי השהות בישראל של השקנאים המסומנים היו בממוצע 17יום. 9 רשות הטבע והגנים פרטים ממושדרים המישדור נעשה בשיתוף מקצועי ותקציבי עם המעבדה לאקולוגיה של התנועה מהמחלקה לאקולוגיה ,אבולוציה באונ' העברית בירושלים ועם המחלקה לאורניטולוגיה במכון מקס פלנק בגרמניה ,החוקרים פרופ' רן נתן ופרופ' מרטין ויקלסקי )בהתאמה(. יתכן והלכידה והסימון יצרו עיכוב עקב העקה הגדולה שיצרו או יתכן שאלו פרטים שמראש התעכבו וכד' .על מנת לענות על שאלות אלו יהיה צורך: .1לעקוב אחר שקנאים ממושדרים בעונות הסתיו הבאות. .2ללכוד ,לסמן ולמשדר שקנאים החל מימי הנדידה הראשונים בחודש ספטמבר. דוגמאות לדפוסי תנועה ושוטטות שונים של שקנאים ניתן ללמוד מהתצ"לים הבאים: 1 2 תצ"ל 1ו :2-שקנאי זכר בוגר ,10879סומן בעין כרמל ב .8/11/11-עד ה 17/12/11-לא עזב את האזור וניזון מדגים בבריכות דור )אגף הדיג ,מדגה מעגן מיכאל וביקור יחיד במדגה תלמי אלעזר( ) .(1ב 17/12/11-עבר לעמק יזרעאל וב 28/12/11-יצא בתעופה ישירה לכיוון דרום ועזב את הארץ ב .(2) 30/12/11 -עיקר הביקורים במדגים היו בלילה כאשר ביום שהה במאגר מעין צבי או בשדות מצפון. 3 תצ"ל :3שקנאי 10878נקבה בוגרת סומנה בעין כרמל ב- .8/11/11לאחר הסימון עבר לעמק חפר למאגר משמר השרון ממנו לא יצא .משם עבר ב 9/11/11-לעמק בית שאן .ביקר בכל מדגה ומאגר אפשרי וב 27/11/11-עבר לעמק עכו שם ניזון על בריכת האכלוס במדגה לוחמי הגטאות ונדד מישראל ב- .4/12/11 10 רשות הטבע והגנים 4 תצ"ל :4שקנאי ,10877 נקבה בוגרת סומנה בעין כרמל ב .8/11/11-מיד לאחר הסימון עברה לעמק חפר ושהתה כל הימים במאגר משמר השרון עד ה.1/12/11- בתאריך זה ,לאחר מספר ימי גשם ותנאי דאייה גרועים ,יצא פרט זה דרומה ובתעופה רצופה במשך 4 ימים הגיע עד מרכז סודן. לכידות חוזרות ותצפיות משנה קודמת בלכידות 2011לא נלכד אף שקנאים שסומן ב .2010-לעומת זאת 4פרטים שנלכדו וסומנו במאגר חץ באוקטובר 2010ניצפו במהלך עונת השקנאים 2011: • 3פרטים ניצפו פעם אחת בלבד בסתיו 15/10/11 :2011בחולה; 8/11/11ו22/11/11- במאגר חץ .סביר ששקנאים אלו היו בלהקות שחלפו ולא התעכבו מעבר ליום-יומיים. • פרט אחד שהה לפחות 10שבועות :תחילה במאגר חץ ) ,(28/10/11אח"כ בחוף כרמל ותצפית אחרונה בחולה ) (8/1/12עד שעזב. 3פרטים ששוקמו ושוחררו ב 2010-ניצפו בעונת השקנאים .2011לפחות 2מהם אלו פרטים שנדדו באביב ושבו בסתיו .2011אחד מהם שהה לפחות 5שבועות :תחילה בחולה ) ,(12/10/11במאגר חץ ,בעמק יזרעאל ,שוב בחץ ולבסוף שהה בעמק עכו ותצפית אחרונה שם ) (18/11/11עד שעזב. תמותת/אובדן מסומנים תמותת מסומנים משנת 2010: 6פרטים שנלכדו וסומנו נמצאו פגועים 5 ,מהם ממושדרים. • 1ירי בעמק חרוד ,לא ממושדר. • 1התנגשות בכבל בקו מתח עליון בעמק יזרעאל ,ממושדר • 1נפגע משמן/נפט בסיני ,ממושדר ונמצא בזכות המשדר • 1נלכד ומת ברשת דיג על הנילוס הכחול בעת נדידת האביב חזרה צפונה, ממושדר. • 1נפגע ונלכד בתורכיה בנדידת סתיו ,2011אחרי שכנראה שהה במושבת שקנאים במרכז תורכיה ,ממושדר. • 1נלכד פצוע באגמון החולה )שוקם ושוחרר( ,ממושדר. 3שקנאים משוקמים ששוחררו ב 2010-נמצאו מתים 60 ,יום בממוצע לאחר ששוחררו2 , במקום בו שוררו ואחד מהם עופף מעמק חפר לעמק יזרעאל. 11 רשות הטבע והגנים תמותת מסומנים משנת :2011 עד סוף ינואר 2012אותרו מתים 3פרטים שסומנו בסתיו :2011 .1פרט שסומן בחוף כרמל ב 9/10/2011 -התנגש בכבל מתח בעמק בית שאן באמצע נובמבר. .2פרט שסומן במאגר דלתון ב 11/10/2011 -מת ללא סיבה ברורה בעמק חפר בתחילת דצמבר. .3פרט שסומן בחוף כרמל ב 8/11/2011 -נמצא מת ליד נחשולים 10ימים מאוחר יותר ללא סיבה ברורה. מחקר בשנת 2011החלו שלבים מקדמיים של מחקר שינסה לספק הסברים לשונות הגדולה בנדידת השקנאים בין שנים שונות ,להבין את התנהגות השקנאים החולפים בישראל ובחינה של יעילות הממשק .במסגרת זו נערכו הלכידה והסימון. כמו כן נערך ניסוי בהזנה של שקנאים בתנאים מבוקרים בשמורת החולה ,נאספו מכל השקנאים נוצות לצורך אנליזות גנטיות וכן בניסיון לאפיין אזורי מוצא על פי איזוטופים ,נלקחו דגימות דם לאנליזה של פרמטרים ביוכימיים בדם ועוד. נתונים אלו הנמצאים בתהליך עיבוד וניתוח ישמשו בהמשך ואינם מתאימים בשלב זה להצגה ולניתוח. סיכום - בעונת 2011הייתה נוכחות שקנאים רבה בכל האזורים בארץ ,החל משלב מוקדם יחסית. יתכן שקשור לבעייתיות באספקת הדגים בעמק החולה עבור השקנאים הנודדים. - במהלך רוב העונה הקונפליקט היה מצומצם ולא חריף .כאשר התקיים ,איכלוס דגים היה יעיל מאוד בהפחתת נוכחות השקנאים במדגים באותו אזור. - במקומות בהם כלל הגורמים רצו לשתף פעולה ממשק השקנאים עבד בצורה טובה מאוד. - למרות איסור שימוש בירי חי במדגים ,נמצאו שקנאים ירויים כמעט בכל האזורים בארץ. - מספר השקנאים החורפים הנמוך )פחות מ 1%-מהשקנאים שנודדים דרך ישראל( מאשש את הסברה כי אם ניתנים הזמן והמזון -רוב השקנאים בוחרים לעזוב ולנדוד דרומה. - מסקנות לאיכלוס – יש להוסיף אתר מתאים לאכלוס על מנת למזער הקונפליקט עם מדגים באזור העשיר בארץ במדגים )עמק בית שאן/חרוד( .מומלץ באזור התענכים. - כל אתרי האכלוס הצליחו למשוך אליהם את השקנאים ,סיפקו להם אוכל ומנוחה לקראת המשך הנדידה ומנעו נזקים במדגים הסמוכים בעת שהייתם בתחנת האכלה. - מסכנות ללכידה -לכידת השקנאים חשובה וצריך להתחיל משלב מוקדם ככל הניתן בעונה ,אבל חשוב לזכור שקל ללכוד להקות מתעכבות )ורעבות( מאשר להקות בנדידה. oזמני הלכידה – יש לבצע לכידות לפנות בוקר. oמיקום הלכידה – אתר הלכידה צריך להיות מבודד מאנשים ומעוט בעופות העלולות להיתפס או להיפגע מהרשת. oאנשי צוות –יש צורך במינימום ארבעה אנשי צוות. oכמות שקנאים ללכידה – בכל לכידה מומלץ ללכוד עד 25שקנאים. 12 רשות הטבע והגנים oאיכלוס מיקום הלכידה – מומלץ להכניס דגים למאגר יום לפני הלכידה למטרת משיכת השקנאים והבטחת שהותם במאגר למשך הלילה. oנגרר מתאים לרכב הינו חובה מכיוון שכלל הציוד נמצא על הנגרר ובעת הלכידה השקנאים מוחזקים בעגלה המשמשת ככלוב עד לטיבועם ושחרורם. oהקמת המלכודת צריכה להתבצע יום לפני הלכידה. אין ספק שהדייגים סובלים מנזקי השקנאים ולכן מחובתנו להמשיך ולהשקיע מאמצעים במזעור הנזקים .השנה חלק מהמגדלים השכילו להבין כי מכירת הטלות פרא לרט"ג מסייע להם הן בפן הפיננסי ,הן בנושא איכות הסביבה )אליו הם נדרשים( והן בנושא הרחקת השקנאים ולכן רוצים להמשיך במכירת הדגים גם בשנה הבאה וכבר מתקיימים מגעים בנושא. השמירה בחלק מהמדגים מתבצעת בצורה חובבנית ואף רשלנית ולכן השקנאים יכולים להתיישב, לאכול ולגרום להם נזקים .מצד שני ,השקנאים סובלים ממרדפים מיותרים והצקות הגורמים להתחשמלויות ,להתשתם ובכך מעכבים את עזיבתם .רט"ג מתירה לצוות גירוש יותר מידי חופש פעולה ולכן הצוות גורם לנזקים במדגים ולשקנאים .להבנתנו ,צוות הגירוש גורם בפועל לנזק לחקלאים בפיזור להקות השקנאים ,מתיש את השקנאים וגורם נזק לרשת החשמל מהתחשמלות השקנאים .הצוות אינו רלוונטי כל עוד אין אתר איכלוס באזור הגירוש )יצירת אלטרנטיבה(. המלצות - כללית ,להמשיך את הפעילות לפי המודל של .2011 - עמק החולה :הכנסת דגים זרים ממקורות שונים אל שמורת החולה מזיקים ואינם בטוחים למערכת האקולוגית בה .יש לקדם את מאמצי השיקום של הדגה בשמורת החולה ,ולהפחית את האיכלוסים בשמורת החולה ובעמק החולה בכלל. - ניהול דגים ואיכלוס :ריכוז האיכלוסים ע"י אדם אחד מאפשר אספקת דגים שוטפת לטובת האיכלוסים ,ובמחיר נמוך יותר לק"ג .יש לבצע תכנון ארוך טווח של ממשק איכלוס דגים עבור שקנאים ,כולל אגירת דגי הטלות פרא בתקופה שלפני תחילת העונה, ישפרו את יעילות האיכלוס .יש מקום לשלב את משרד החקלאות בממשק זה ,בשל תרומתו לצמצום נזקים למדגים וסילוק פסדים בשטח בריכות הדגים. - יש להמשיך את המגעים עם חברת מקורות לאיתור אתרים המתאימים ביותר לאיכלוס דגים במקום הבחירה באתרים מתוך אילוצים שאינם מקצועיים .האזורים החשובים ביותר לאיתור :עמק יזרעאל ,עמק עכו וחוף כרמל. - אמצעי שמירה במדגים :הגברת האכיפה למניעת חריגה מאמצעי ההטרדה המורשים בשטח המדגים .יש להמשיך לחפש יחד עם הדייגים אמצעים להרתעת השקנאים באופן שאינו פוגע בשקנאים ובערכי טבע אחרים ובמחיר בו יוכלו הדייגים לעמוד. - יש לשמר ולחדש קשרים מול המגדלים לא רק תוך כדי העונה. - קיים צורך בשינוי מערך ההסברה של הרט"ג למגדלים בגלל פער וחוסר ידע על התנהגות השקנאים ,צרכיהם הפיסיולוגיים והתנהלות הרט"ג. - חייבת להיות הגעה של נציג רט"ג להעמסת דגים לבדיקת כמות הדגים. - חשוב לציין שהמשקים רוצים להמשיך לשתף פעולה גם בשנה הבא. 13 רשות הטבע והגנים נספח :איכלוסי הדגים ב2011- תאריך האיכלוס 31/7/2011 19/9/11 4/10/11 4/10/11 7/10/11 11/10/11 11/10/11 16/10/11 16/10/11 17/10/11 18/10/11 18/10/11 18/10/11 19/10/11 19/10/11 24/10/11 24/10/11 25/10/11 26/10/11 26/10/11 31/10/11 31/10/11 2/11/11 3/11/11 3/11/11 6/11/11 8/11/11 8/11/11 9/11/11 10/11/11 10/11/11 11/11/11 13/11/11 14/11/11 15/11/11 15/11/11 20/11/11 21/11/11 22/11/11 23/11/11 24/11/11 29/11/11 30/11/11 סה"כ מקור הדגים ברעם מסילות אגודת המים אגודת המים מעגן מיכאל אגודת המים לוחמי הגטאות אגודת המים גן שמואל חמדיה חמדיה אגודת המים חמדיה דן להבות הבשן חמדיה חמדיה נווה אור נווה אור לוחמי הגטאות חמדיה חמדיה נווה אור חמדיה חמדיה חמדיה לוחמי הגטאות נווה אור נווה אור נווה אור משמר השרון כפר מכבי חמדיה גן שמואל משמר השרון נווה אור מסילות חמדיה לוחמי הגטאות משמר השרון משמר השרון אגודת המים אגודת המים מקום האיכלוס שמורת החולה יגור דלתון עין כרמל דלתון דלתון יגור דלתון שמורת החולה דלתון יגור משמר השרון משמר השרון שמורת החולה שמורת החולה דלתון משמר השרון דלתון משמר השרון אגמון החולה דלתון משמר השרון משמר השרון יגור משמר השרון משמר השרון מדגה לוחמי משמר השרון משמר השרון מדגה לוחמי משמר השרון משמר השרון משמר השרון שמורת החולה משמר השרון משמר השרון כלח כלח כלח משמר השרון כלח משמר השרון משמר השרון משקל )טון( 2.00 2.00 2.70 2.00 3.20 1.80 1.10 1.75 3.00 3.00 3.20 1.00 2.70 1.20 4.00 5.40 0.75 1.25 1.50 5.50 3.15 2.70 2.50 3.00 3.00 3.50 5.30 3.15 3.00 2.60 0.45 1.08 5.40 1.00 1.00 0.27 1.70 0.67 3.00 0.40 2.00 2.20 2.50 102.62 14
© Copyright 2024