עלי תל – יצחק מישובי חומה שנת הקמה: סיון -תמוז תשע"ב יוני 2102 ומגדל תרצ"ח 8391 מס' 37 שבועות תשע"ב המקהלה של המשק לבושה חגיגית שלושה דורות של טבע וקולות דבר המערכת בתחילת כל חודש יוני מציינים בישראל את המועד שבו פרצו שתי מלחמות גדולות :מלחמת ששת הימים לפני 54שנים ומלחמת לבנון הראשונה 71 -שנה .שתי המלחמות - אם במלחמת ששת הימים הצליח צה"ל לתת מכת ברק לחמש צבאות בצורה חדה ואלגנטית, במבצע שלום הגליל לא היה ברור לצבא איפה מסתיים המבצע ,ומה ייחשב בו להצלחה. גוני צחר השתתף בשתיהן .במילים ספורות ,מוליך את הקורא בסמטאות ובעקבות הלוחמים. פישקו על הנעורים לפני ובמהלך המלחמה ,על "הנוער הציוני" ,על חברים שנעלמו באחת ,על למודי העברית. חגית אפלבאום בפגישה תחת עצי האיקליפטוס עם אביב מיכאלי ,בוגר כתה ג' .מ-ד-ה-י-ם. ליאת וסיגל נפרדות מתרבות .כתבתי להן --ללא תרבות דומה לויתור על אדמה ,על גידול חיטה ,על המטע. האם תורם הכפפה?? תודה בשם הקהילה .וכתבת הפרידה ,אצלנו ,כאן. קיטו משוחח עם מיכאל ,מנהלנו. אסתר גלבוע ,הרכזת הלוחצת של ו .חינוך ,נפרדת ממסיימות י"ב ,עורכת תוכניות קיץ וסתיו ,הצגות וקייטנות. לאה דרור מסכמת את הטיול של ,01+ומוסיפה פרט אישי המלמד על תולדות היישוב ובוניו. חוה טסלר ,האחות האחת והיחידה מייעצת איך להשגיח בקיץ .התועלת והפגיעות של השמש. סיון נהנית בשם הורי הקטנטנים בחג בשבועות. אביגיל וליאת בעוד רגע של אהבת אם לבת ומילות הדרכה ותמיכה אחרונות .הבנות עוזבות את הקן. אפרת שטרסברג משדרגת את אתר האינטרנט. פבלו לם מפרט את גבולות הגזרה הכלכלית. אילה צחר חברי המערכת :חגית אפלבאום ,ליאת לם ,קיטו חסון ,משה ויזר "הנוער הציוני" יקיים בעוד מספר ימים 58שנים להיווסדו. שתי תמונות מספרות על התקופה הראשונה של התנועה .שתיהן מביאות ערכי מוסר וציונות. פולין הייתה ערש הנוער הציוני .כאשר דחקו את היהודים לגטאות ,הנפש נצחה .רוב רובם לא שרדו: "העיר לודז' בתקופת המלחמה vbugr 1941 vmhubhעזרה הדדית בין חברים – מדי יום נאספו פירורי מזון ותרופות על מנת לעזור לחברים נזקקים וחולים או כאלו שהיו רשומים ברשימות הגירוש והסתתרו .היה לכך לא רק ערך חומרי אלא בעיקר מוראלי .חברים בתנועה ידעו שהם לא לבד ,אלא חלק מקבוצה ושיש מי שדואגים להם .כך למשל ,ב'חזית הציונית' (איחוד של ה'נוער הציוני' עם 'חדב"מ') שילם כל חבר "מס" לתנועה 10 :גרם לחם 5 ,גרם סוכר ו 20גרם מרגרינה .בתנאי התזונה בגטו היתה זו הקרבה יוצאת דופן ובלתי נתפסת". מסיבת שמחת תורה של "חזית הנוער הציוני" לודז' ,פולין1943 , תצלומים ארכיון סרטים ותצלומים ,יד ושם מסע הידוע בשמו " קלאדובו -שאבץ " יצא ב7- ספינות עליהן כ 0211 -איש ואישה. הגיעו רק כ 241-אישורים .השאר נרצחו ביוגוסלביה. שנה וחצי ערך המסע. אילזה סיפורם של כאלף מעפילים ביוגוסלביה שיצאו בנובמבר 1939 מוינה (או דרכה) לארץ-ישראל אך לא זכו להגיע אליה ומרביתם נפלו ,באפריל ,1941בידי הנאצים ביוגוסלביה. עשרים חודשי שהייה ביוגוסלביה ,ראשיתם בימי מדיניות ההגירה הכפויה של ימי ערב המלחמה וחודשי המלחמה הראשונים וסופם עם הנהגת מדיניות "הפתרון הסופי". חברתנו (אימי) אילזה זהבי הייתה בין מקבלי הסרטיפיקטים. אוניית עליית הנוער 'צאר דושאן' ועליה חברי 'הנוער הציוני' עוגנת בנמל קלאדובו ,יוגוסלביה ,בציפייה לקבלת היתר נסיעה לארץ ישראל יצחק רבין ז"ל כתב' :צנחנות היא אופי .היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ ,בעלי רמה אישית גבוהה ,נחישות עד תום ,נכונות להקרבה'... במילים אלה ,הדגיש יצחק רבין את העוצמה שהפגינה החטיבה בימי המלחמה בלבנון. גוני צחר השתתף בשתי המלחמות :ששת הימים ובשל"ג (ומה שביניהן) במסגרת חטיבת הצנחנים. בראשונה ,היה צעיר ,משוחרר מהסדיר .ב"שלום הגליל" נשוי (באושר) ואב לשלושה. התחושה ,האחריות ,ההבנה שהדרך ארוכה והמילה "שלום" חייבת להיות בתוך המשוואה. ששת הימים :הקרב על אום כתף 5-6\6\1967 אחרי שלושה שבועות של המתנה בפרדסי רמלה. באום-כתף הכינו המצרים מערך הגנה שחסם את המעבר בציר המרכזי למרחבי סיני והיה בנוי לפי הדוקטרינה הסובייטית .במערך היו 3קווי הגנה של חפירות מבוצרות היטב ,חפורות זו מאחורי זו שנשענו מצפון על שטחי דיונות חול ומדרום על רכס הררי (הר דלפה) .בין קווי ההגנה היו מוצבות סוללות התותחים .המערך נחשב למבוצר במערכי ההגנה בסיני. התכנון של מפקד האוגדה ,אלוף אריאל (אריק) שרון ,היה לשלוח כוח אל עורף המתחם ,להשמיד את סוללות התותחים ובכך לפתוח את המעבר לכוחות השריון .ההנחה הייתה שמהלך זה ישבור ויערער את המצרים ,ולסייע בכך למעבר כוחות השריון לעומק סיני .המשימה הוטלה על חטיבה ,01אליה הוצבתי ,חטיבת המילואים הותיקה של הצנחנים ,בפיקודו של אלוף משנה דני מט. הצנחנים הסתערו על האויב לפי התכנון ,החיילים המצריים היו מופתעים לחלוטין .תוך כדי ההסתערות ,הגיעו משאיות מצריות מלאות בחיילי תגבורת ,לוחמי הצנחנים ירו בהם והתחמושת שנשאו החיילים המצרים התחילה להתפוצץ. האזור נעשה גיהינום לוהט ,באש נפגעו לוחמים מכוחותינו והיה צורך לפנותם במהירות. הקרב ברמת הגולן: ביום שישי ,9/6אחרי תדרוך קצר ,בלי מפות ורק בעזרת צילומי אוויר אחדים ,יצא גדוד ,בפיקודו של סגן אלוף לוי חופש ,מראש פינה מזרחה ,כדי לכבוש את מוצבי ג'לבינה .פלוגה א' אליה השתייכתי ,כבשה את מוצבי ד'רבשיה. הגדוד פעל במסגרת חטיבה ,3של אלוף משנה מנו שקד. שלום הגליל יוני : 0802 במהלך המלחמה ,השתתפה החטיבה בלחימה שכללה את כיבוש העיר צור ,טיהור ציר צור-צידון ,כיבוש העיר צידון, כיבוש מחנה הפליטים עין אל-חילוואה ,כיבוש עין זחלתא והיערכות לפריצה לביירות .החטיבה גויסה ביום הראשון של מלחמת לבנון ושוחררה כעבור כחודש .לאחר שהמצור על בירות לא הביא לנסיגתו של אש"ף מן העיר ,הוחלט לפרוץ למערבה .כחלק ממאמץ זה ,גויסה החטיבה בשנית בראשית אוגוסט לפרק לחימה נוסף 18 .שנה עד שיצאנו מהבוץ. בני גל ,שרת בסדיר בלבנון כלוחם בנח"ל .השאלות עדין לא נענו. אחרי כ 4-שנים של ארגון פעילויות התרבות בקיבוץ ,חגים ,טיולים ,ים ,בריכה ועוד... אנחנו מסיימות ומפנות את התפקיד לכוחות חדשים ורעננים. אנו חושבות שקיום פעילות תרבותית בקיבוץ הוא דבר מאד חשוב לחברה ולקהילה שלנו ,במיוחד בתקופה של שינויים בקיבוץ ,ההפרטות והמציאות בה יותר ויותר אנשים עובדים מחוץ לקיבוץ ובקושי נפגשים. בסך הכל ,זו משימה לא פשוטה (בעיקר כשעושים אותה בנוסף לעבודה ולמשפחה) ,לארגן פעילויות מעניינות ולא יקרות שיהיו "מזמינות" ,כשיש "תחרות" ופיתויים רבים (טלוויזיה ,מזגן וכו') אך בלי ספק ,היה מאתגר! השתדלנו לחגוג את כל חגי ישראל תוך שמירה על המסורת היהודית והמסורת שהשתרשה בקיבוץ. למרות שאין לנו הרבה אמצעים ו"כישרונות" ,ניסינו לשמור על מסגרת קבועה תוך גיוון .השקענו זמן ומחשבה כדי שהחגים ישמרו על אופי דומה ובכל זאת שיהיה מעניין ומהנה ,מכובד ומרשים ,מתאים למבוגרים ולילדים. בעזרת ההנהלה נרכשה מערכת הגברה ותאורה ש"שידרגו" את הטקסים וכמובן את "שירת המקהלה" אותה אנו מאד מעריכות ושילבנו בלא מעט חגים -חן חן לכל אחד ואחת מכם על ההופעה והתרומה ובעיקר ל"מנצחת" ביד רמה על החבורה -רחל אושרי -מאחלות לך שתמשיכי לדחוף ולארגן עוד הרבה הופעות במלוא המרץ. זה המקום גם להגיד תודה לאופיר שלקח על עצמו את מלאכת ההפעלה (בהתנדבות) ולז'קי ,פיטו ויעקב שכל אחד בתורו בתפקיד ,עזר לנו בענייני חשמל ,כיבוי אש וקיטור .וכן לאנשי המטבח ואבי גבסו ,הנוי ובית גדי ,שנענו לפניותינו .במקום לבקש עזרה מחברים וחברות בתמורה ו/או בהתנדבות ,העמסנו על עצמנו את כל העשייה ,הרכבה, פרוק ,סחיבת כסאות /שולחנות /במות ועוד... למזלנו ,יש לנו עזר שכנגד -תודה גדולה מגיעה ל"סבלים שלנו" עמיחי ולאונרדו ,שהתייצבו לכל קריאה בכל מצב וזמן! למירב -הגיסה והחברה שתמיד התגייסה לעזור ,ולכל מי שפה ושם נתן יד -תודה! אך בדיעבד ,כדאי ומומלץ לשתף יותר חברים בעשייה ,כי אם לא זה שוחק ומעייף. מעל דפי העלון אנו קוראות לכם חברים וחברות ,צעירים ,וותיקים ,נקלטים ,תושבים ,קחו על עצמכם את המלאכה או לפחות תהיו שותפים לה. לדעתנו ,הדרך המומלצת לעשייה רבה ופורייה ,היא להקים צוותים ,לכל חג/פעילות צוות בן כמה חברים מגוון בגיל וביכולות .כך הנטל מתחלק ,יש יותר רעיונות וככל ששותפים לארגון יותר אנשים ,גדל מעגל המשתתפים. אנחנו נשמח לעזור ,לתת עצות ורעיונות ולהיות פה ושם שותפות ,אבל את שרביט ההובלה על התרבות אנו מוסרות... למיכאל שממתין לשמות (לפני ראש השנה). אז תודה לכולכם על ההשתתפות בפעילויות ,על הפרגון והמחמאות ,גם אם היו הערות ,בדרך כלל הן היו עם כוונות טובות. שיהיה לכולנו קייץ קל ונעים! (תתכוננו ...למרות שסיימנו ,אנחנו עוד מארגנות נסיעה לים)... מקוות שיקום צוות פעיל ונמרץ! בהצלחה! סיגל וליאת אביב מסיים כיתה ג' את אביב הכרתי כילד שובב שנמצא ביחד עם מאיה בצהרון של ברוש ,ראיתי אותו משתולל ,צוחק ,מקלל לפעמים ,צועק ,אבל לא באמת הכרתי אותו ,ואז יום אחד הייתי מלווה של ברוש להצגה בתל אביב ושם הכרתי אותו וראיתי ילד חכם ,עם משפטי מפתח וקסום להפליא. ועכשיו הוא בן 10אז בכלל הזדמנות לכתוב עליו ...אביב ואני קבענו פגישה ומתחת לעצי הפיקוס בספסל של ראובן ישבנו לנו וסיכמנו את השנה . אביב התחיל בכך ש"בשנה הזו עבר אתגרים ,מכשולים" ,ושבמסגרת עבודה בבית הספר היה צריך לכתוב סיפור ולהציג אותו לפני כולם אז הוא כתב את "החברים שגילו את הנועזות לראשונה" -שזה מספר על חברים ששיחקו ביחד ונפלו עליהם בולי עץ ודן קיבל מכה מהעצים ואלון ממש הציל אותו וחיפה עליו והוא מסכם" :חברים שהצליחו להבין ,איך אני אגיד לך שגילו את הנועזות ביער האקליפטוס"... אביב מסיים כיתה ג' ועולה לכיתה ד' כששאלתי אותו איך הוא מסכם את השנה הוא בחר להתחיל איך היה לו בכיתה א' – הוא סיפר שבכיתה א' הוא הרשים את כל המורות וכל המורות אהבו אותו וחייכו אליו ,בכיתה ב' הוא קיבל תעודה שבהכל הוא שולט היטב ואת כיתה ג' הוא מסיים בכיף עם תעודה טובה וכמובן שהמורות עוד אוהבות אותו ואז הוא מוסיף ":הגעתי למסקנה שאיך אני אסביר ,עם כח גדול באה האחריות". הוא החליט "שאני מטיל על עצמי אתגר שלא ללכת לים מינואר עד יולי ועוד רגע אני משלים את זה ...רציתי לראות אם אני מסוגל (כששאלתי מה לגבי הליכה לבריכה במסגרת ברוש הוא אמר שהבריכה בקיבוץ זה בסדר מחוץ לאתגר) ,והשנה החלטתי כל מי שקורא את זה עכשיו אני רוצה להגיד לו שאני עובד על השנה הזאת ,אני עובד בשביל החרות – החופש הגדול ,ושנמשיך בדרך חיים טובה". כיף לו שיש לו אחות תאומה ושתי אמהות ועכשיו הוא רוצה להגיד מספר תודות: "בברוש -אני רוצה להגיד תודה לנעמה ואיריס למרות ששרון ,הוא ודניאל (שטרסברג) עוזבים את ברוש ,להודות לאורלי דוד (לם) על זה שלימדה אותי והלואי שתהיי איתי בשנה הבאה ,להודות לאנשים שתמכו בי ואהבו אותי ולאורלי וסוזי ,סוזי-אני אוהב אותך ותודה ואת הרבה שנים משקיעה בחדר אוכל ואורלי – יש לה שיער יפה ועיניים יפות ושהייתי תינוק לא תיארתי שהפרצוף שלה יהיה כל כך מוצא חן בעיניי"... שאלתי לגבי הבטחות לשנה הבאה ,הוא אמר "לא יודע הבטחות ,אני אשתדל ללמוד מטעויות ולכבד את מה שנותנים לי ותודה לכולם...נתראה כשאהיה בן ."11 אביב ושרון בימים אלו חוגגים יום הולדת 10אני מאחלת להם יום הולדת שמח ותשמעו לי ,אתם עוד תשמעו על הילד הזה שקוראים לו אביב כי לפי השיחה שלי איתו יש לו עתיד גדול שעוד נשמע עליו. חגית אפלבאום חשוב ....חשוב ....חשוב.... לא ידעתי שפבלו הוא זה שהביא לכך שהתושבים / בני/ות הזוג יוכלו להיכנס למכון הכושר ולבריכה באחוזה (הידיעה מהעלון הקודם). אז תודה פבלו! חוסר ידע לא פוטר מלהגיד תודה... עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא! הד החינוך מאי יוני צהרון ברוש לאחר שנה של מאמצים ללא ליאות ,נסגרה ההרשמה לצהרון ברוש לשנת תשמ"ג. במהלך השנה ניסינו לתת צביון לפעילות ברוש בחוגים ,טיולים ,הכול בעזרתן של איריס ברודסקי ונעמה גלבוע. הצהרון היה פעיל בימי הלימודים ובחופשות. לאורך כל השנה קבלנו חיזוקים לפעילות בברוש מההורים ופרט מהילדים שמצביעים ברגליים ובשעה ארבע בסוף היום ,מסרבים ללכת הבית. במהלך השנה עסקנו בפרסום וביחצנות במטרה להגדיל את מספר הילדים לכמות משמעותית יותר .והנה בשעה טובה הצהרון מלא ,ובשנת הלימודים תשמ"ג ,יהיו בצהרון ברוש 22ילדים ,מהם 14ילדי הקיבוץ. אנו שואפים להגיע למספר ילדים גדול יותר לשנת הלימודים תשמ"ד ,דבר שמשמעותו השקעה גדולה יותר בציוד ובתוספת כוח אדם. קייטנה קיץ בברוש בד בבד עם הצהרון הולכת ונסגרת ההרשמה לקייטנה בברוש .נותרו עוד מספר מקומות. השנה נשתדל לשמור על מסגרת קטנה יותר של כ 30 -ילד לכל מחזור ,כולל ילדי הקיבוץ. משך הקייטנה 30ימי פעילות. הרצאה להורים ביום חמישי 17/5התקיימה בברוש הרצאתו של אלי זוהר זיו שעסקה בנושא של גידול ילדים ללא איומים וללא עונשים .התפוסה הייתה מלאה .אנו מקווים להמשיך אחת לחודשים בסדרת הרצאות להורים/סבים ולכל מי שמעוניין להקשיב. ההרצאות ביוזמתן של דנה טסלר ואשכר פקר. תיאטרון ילדים ונוער הילדים יצאו עם ההורים ועם הסבים לתיאטרון במרכז סוזאן דלל וצפו בהצגה "אגדה על הסיח הקטן". הפעם נרשמו מעל 34משתתפים .אנו תקווה שיצטרפו עוד ילדים ונמשיך במסורת יפה זו. ב 8/22 -בחופש הגדול ובחופש מהמעונות .תתקיים ההצגה "מעלה קרחות" במוזיאון תל אביב ההרשמה בעיצומה. רשמה :אסתר גלבוע על פי מיטב המסורת היהודית והקיבוצית בחג שבועות המכונה גם חג הביכורים נוהגים אנו להציג את הפירות הראשונים של השנה ולהתהדר בצאצאים בהם התברך הקיבוץ בשנה החולפת. בקיבוצינו הקט ידענו שנות בצורת בילודה ואולם לשמחתנו כי רבה בשנים האחרונות עולה התוצרת ובתינו הומים מתינוקות .בכל שנה עולה שיעור הילודה ואנו מתמוגגים למראה הילדים הרכים עטורי הזרים הממלאים את הדשא הגדול בערב החג. אז ברוח החג ומזמוריו אנו מביאים לפניכם את פרי בטננו מלוא הטנא רב פאר : זהר טסלר ,תמרה ארדיטי ,נעם שחר כץ ,איתמר ניר סופר ,אדם חלבי כרם ארדיטי ,גור ברגמן ,מור לם ,דני עזיזה ,מעיין מקא יישר כוח לכל האמהות והאבות נטולי שעות השינה מי ייתן ובשנה הבאה נזכה להציג קבוצת ביכורים חביבה נוספת פרי קהילתנו. סיון 2012/06/13 פרוטוקול ישיבת צוות חינוך 12/6/12 משתתפות :מירה ,אנדראה ,אפרת ,אשכר ,דנה ,עידית ואסתר חסרה יעל. אפרת העלתה בפני הצוות את העלויות של ברוש כפי שאנו מבקשים לאשר לשנת תשע"ג והצוות אישר: עלות ברוש לילדי קיבוץ לשנת תשע"ב 700 :ש"ח לחודש .כולל חופשים/חגים/קיץ – 12חודשים. ₪ 70פחות לחודש לעומת תשע"ב. בעקבות הורדת המחירים החלטנו להוריד את הנחת האחים ואת האפשרות לשבוע מפוצל. ילדים שלא משתתפים בפעילות בברוש במהלך השנה ,יוכלו להצטרף בחופשים :התשלום יהיה ₪ 80ליום. עלות השכרה ברוש לאירוע פרטי (לא למטרות רווח) כ 3שעות חברי קיבוץ – ₪ 100 חבר קיבוץ למטרת רווח – ₪ 360 ילדי מעונות ₪ 360 - אחרים – ₪ 400 "מועדונית" לילדי ד' -ו' הצוות החליט לבדוק עם הורי ילדי ד' – ו' ,אפשרות להפעיל מועדונית לילדי ד' – ו' מסיום הלימודים ועד השעה ארבע. הרעיון להפעיל את המועדונית במרתף של הנעורים ,פעמים בשבוע. במידה ותוך פרק זמן מוגדר ירשמו מינימום 6ילדים תתקיים הפעילות. מכתב בנושא יוצא להורים של ילדי ד-ו. רשמה :אסתר ~~~~~~~~~~~~ קים ולוטם יקרות, בימים אלו שתיכן עדיין שוקדות על סיום בחינות הבגרות ומתכוננות לסיום שנת הלימודים. מיד לאחר מכן תצאנה לעולם הגדול ,לצבא. כל אחד מאיתנו זוכר אחרת את רגע סיום הלימודים, בדרך כלל כסיומה של תקופה בה יש חובות להורים ,למערכת החינוך ובעיקר לעצמכן. מכאן אתן מתחילות להיות אחראיות על עצמכן .נכון שקיימים עדיין מסגרת וחוקים אך אתן כעת עומדות בפני עצמכן ואמורות להחליט על גורלכן. אני וצוות החינוך בקיבוץ בטוחים שתדעו להפיק את המירב והמיטב שבכן ומאחלים לכן הצלחה בדרך החדשה בה תבחרו ללכת ,שתפיקו ממנה את הטוב שאתן יודעות ותדעו ליהנות ממצבכן החדש. זכרו תמיד שיש לכן עורף חזק ותומך ואף על פי שתם עידן "מערכת החינוך" ,אנו כאן בבית מחזיקים לכן אצבעות ונהיה מאחוריכן תמיד. שאו ברכה! אסתר וכל צוות חינוך תל יצחק חופשה נעימה לכל ילדי בית הספר היסודי והתיכון. בלו בנעימים ושמרו על עצמכם! לוטם וקים -בנות יקרות שלנו! כל אחת מכן היא עולם שלם ונרחב של כישרון וידע ,רצונות ומאווים, אהבות ואפשרויות. הכל נמצא כאן – הפוטנציאל האדיר ,השאלות הגדולות, המבחנים המובטחים לאורך הדרך והמטען הפנימי שצברתן ,קיבלתן והשגתן עד כה. זהו רגע יקר ומאושר! הלב יודע וזוכר – ימים ולילות ,רגעים ודקות, חיים שלמים של ילדות ,צבועים בירוק של קיבוץ בחברת ילדים קטנטנה (בעיקר ילדות) ,כמעט משפחתית, של קיבוץ ששינה את פניו ובכל זאת כל כך נאהב. איזה מזל שתמיד יחד ,דלת לצד דלת בשכנות שצומחת והופכת לחברות. ביחד ולחוד גדלתן ,התגבשתן והתעצבתן ואתן חולקות שלל יקר של זיכרונות משותפים. שתדעו לבחור וללכת כל אחת בדרכה המיוחדת. שתצליחו לשלב בדרככן עשייה ואהבה לסביבה ,לאנשים ולמדינה בה אתן חיות. תנצלו ותעשירו את כל מה שזכיתן לקבל. שתדעו לתרום ,תרתמו לאחריות ותיהנו מהחופש. תכירו ,תעריכו ותנצרו את הקשר החם למשפחה הרחבה והקרובה. ובעיקר שתהיו שמחות בחלקכן. יקרות שלנו -חיצינו השלוחים! צאו לדרככן -בהצלחה! גאים בכן ואוהבים עד בלי די ליטל ליבנה לאונרדו ליאת מאי ליר פוך ואביגיל על הילדים יכם ַל ֵד ֶ ינם י ְ יכם ֵא ָ ַל ֵד ֶ יְ גּועי ַה ַח ַיים ֶאל ַע ְצ ָמם. ע ֵ ַכי ְפ ַרי ַג ֲ ָב ַאים ֵה ָמה ַד ְר ְכ ֶכםַ ,א ְך ֹלא ַמ ֶכם. ָכים ָל ֶכם. שי ַ ינם ַ ַח ַיים ַע ָמ ֶכםַ ,א ְך ֵא ָ יכם. בו ֵת ֶ ה ַב ְת ֶכםַ ,א ְך ֹלא ֶאת ַמ ְח ְש ֹ יכם ֶאת ַא ֲ ַל ֵד ֶ ְתנּו ְלי ְ יהם. יג ֶ ה ַג ֵ ַכי ֹלא ָל ֶכם ֲ יכםַ ,א ְך ֹלא ַנ ְש ָמ ָתם. כון ְב ָב ֵת ֶ גּופם ַי ְש ֹ ָ תו ֶפ ֶפת ְב ֵבית ַה ָמ ָחר, ַכי ַנ ְש ָמ ָתם ַמ ְס ֹ יכם. מו ֵת ֶ לו ֹ ח ֹ בוא ַאף ַב ֲ תּוכלּו ָל ֹ ְ שם ֹלא ָ מו ֶהם, יות ְכ ֹ פוץ ַל ְה ֹ שר ָל ֶכם ַל ְח ֹ ֶא ְפ ָ מו ֶכם. שו ָתם ְכ ֹ ע ֹ ַא ְך ַאל ָל ֶכם ַל ֲ חור. ְא ֹ ימהֹ ,לא ָ ֵיהם ָק ַד ָ ַכי ַה ַח ַיים ְפנ ֶ מול. ֵאין ֶהם ַמ ְת ַר ְפ ַקים ַעל ָה ֶא ְת ֹ אתם הקשת ,ממנה ,כחצי חיים ,ילדיכם שלוחים. הקשת מבחין בשובל על פני נתיב הנצח. הוא ,ברצותו ,כופף קשתכם, למען חציו ,הנורים למרחקים. התרצו לידיו המותחות קשתכם, כי אוהב ,הוא את החצים במעופם, גם את הקשתות הניצבות דרוכות. ג'ובראן חליל ג'ובראן 5791הנביא המשולש הרומנטי הראשון בחיי מאת פישקו בבנין של 16דירות אשר בו נולדתי ,הייתי אז הילד היהודי היחידי בגילי .בקומה מתחתינו גרה גולדי,ילדה פחות או יותר בגילי ,גם האחת והיחידה .ביתר הדירות גרו משפחות עם ילדים יותר מבוגרים,לכן לא צריך לספר לכם כמה "סבלנו" מהעובדה הזו .כמעט בכל יום ,כאשר שחקנו במרפסת או בחצר ,היה אחד מהדיירים המבוגרים נותן לי א קניפ [צביטה ביידיש] בלחי וגולדי קבלה א גלאט [ליטוף] על ראשה .נהנינו מתשומת הלב הזו עד גיל 6בערך ,כאשר גולדי ואמה היגרו לארצות הברית ואני נרשמתי לבית הספר העברי לבנים .מאז ועד גיל 17למדתי רק עם בנים והסתכלתי על בנות מרחוק בסקרנות שגדלה עם הגיל. הידע שלי על בנות נבע ברובו מתוך הספרות הפולנית אשר לימדו אותנו בתיכון ,שבה היו מפארים בשירים ובספורים את המין היפה .כמה פעמים התאהבתי "אפלטונית" בגיבורות הספרותיות ,ודמיינתי שאני מושיע אותן מכוחות הרשע.לא היה לי עם מי לחלוק את מחשבותי ורגשותיי .חברי הקרוב ביותר גר בבנין מרוחק מעבר לכביש. כדי להיפגש אתו הייתי צריך לבקש אישור מאמי ומאמו וזה לא תמיד הצליח (לא היו אז טלפונים או פייס בוקים למניהם). אחי סניו שהיה מבוגר ממני ב 8-שנים היה תמיד עסוק בלמודים ובפעילות בתנועת הנוער הציוני ,ולכן בקושי החלפנו בינינו מלים ומחשבות .למרות זאת הוא היה עבורי דוגמא של בן אדם טוב והלכתי בעקבותיו כל חיי .לפני שהוא עלה לישראל ב 1937הוא בקש מחברו הטוב שימשיך לשפר את רמת שליטתי בשפה העברית כך שכאשר הצטרפתי לתנועת הנוער הציוני יכולתי ללמד קצת עברית את חברי בקבוצה .מאוד רציתי להגיע לדרגה של ראש קבוצה אבל בימים ההם היית צריך לגייס בעצמך מספר חניכים חדשים לקבוצתך .אני ,הביישן והתמים לא העזתי לגשת לנערים זרים ,ועל אחת כמה וכמה לנערות זרות .נשארתי בתפקיד של מורה לעברית וצורפתי לקבוצה קימת שהבנות היו שם רוב .סניו לימד אותי שהדרך הטובה להתחיל את השיעור הראשון היא ע"י שירה בעברית ולא להשתמש בכלל בפולנית .באולם של הקן טרם היו ספסלים או כסאות ולכן התיישבתי על הרצפה .לימיני ישב מונדק ווג ולשמאלי בחורה בשם רגינקה גריבאום .בלית ברירה פצחתי בשירת סולו בפומבי פעם ראשונה בחיי ,ועד היום אני זוכר את מלות השיר":שימי נא ידך בתוך ידי ,אני שלך ואת שלי,היי היי יפהפיה ,בת הגלים ,וכה הלאה... חזרתי מספר פעמים על מלות השיר עד שכל הקבוצה הצטרפה לשירה מבלי להבין את פרוש המלים .כדי ל"תרגם" את השיר נגעתי בידו של מונדק ובידה של רגינקה .וכך,בהצגת פנטומימה הבהרתי את המלים :ידי ,בידי ,בידך ,שים ושמי .לאחר השיעור ,בדרכנו הביתה גלינו שמונדק ,רגינקה ואני גרים באותה שכונה .מאז ,לאחר כל פגישה בקן, היינו שלושתנו חוזרים ביחד הביתה .כך נוצר המשולש הראשון בחיי.. כל הפעולות בקן הסתיימו בדרך כלל בסביבות השעה עשר בלילה כדי לאפשר למשתתפים לחזור לבתיהם לפני סגירת השערים .המאחרים זכו למטר קללות מפיו של השוער ונדרשו להעניק לו טיפ .בפעם הראשונה ,שליווינו מונדק ואני ,את רגינקה לביתה התברר לנו שהיא גרה מאד רחוק וכדי להספיק ללוותה ולחזור כל אחד לביתו נאלצנו לצאת כעשר דקות לפני סוף הפעילות .כך יצא שהפסדנו את החלק המעניין ביותר של כל פעילות .למזלנו בבנין שלנו אפשר היה לטפס מהרחוב לתוך דירת השכנים ,ולכן לפעמים יכולתי להישאר עד סוף הפעילות .במקום להטריד את השוער הפרעתי את מנוחת השכנים הטובים ,בכך שצריך הייתי לבקש מהם שישאירו חלון אחד כאילו נעול .עם הזמן הודות לשגרה הזו הקשרים בינינו התחזקו עד שבעיני וברגשותי המשולש נהפך ל"גוש" אחד אשר עשה הכל ביחד .היינו חוזרים מהקן הביתה עם רגינקה תלויה על הזרוע של מונדק ושלי .זה נמשך עד פרוץ המלחמה. פולין נכנעה במהירות .לעירנו נכנסו הסובייטים ומיד נאסרה כל פעילות ציונית ,פורק מנגנון השלטון הכמעט עצמאי של הקהילה היהודית אשר התקיים תחת השלטון הפולני .אבל קבוצתנו המשיכה להיפגש בהסתר ,בפינה חשוכה של הפארק העירוני ,תוך סיכון רב וגם אני המשכתי ללמד עברית בבתי החברים .כך נמשכה החברות בינינו ,מונדק ,רגינקה ואני .בימי ראשון היינו מטילים ביחד ,יוצאים לפיקניק והולכים לתיאטרון או קולנוע. בשנת ,1941בחודש יוני ,הגרמנים פתחו במתקפה על רוסיה וכבשו את העיר שלנו ,לבוב ,תוך יומיים או שלושה .הסוביטים נסוגו בחפזון ואני התגנבתי בין הצבאות הלוחמים שנעו ברחובות העיר באנדרלמוסיה רבה ,והצלחתי לבקר את מונדק ואת רגינקה ,ולחזור הביתה בשלום .השלטונות הגרמנים הקימו ,מחדש ,את המנגנון העצמאי של הקהילה שנקרא יודנראט והוקמה גם משטרה יהודית. כל התנועות הציוניות שלחו נציגים מובחרים משורותיהן למשטרה בתקוה שבכך יקלו על חיינו בעתיד.מונדק ווג נשלח מטעם הנוער הציוני לשרת במשטרה ואני זוכר את המסדר הראשון שנערך להם לפני בנין הקהילה בנוכחות קצין גרמני בכיר .חלק מהשוטרים ,ומונדק ביניהם ,נשלחו ונכלאו במחנה ינובסקה ששמש בהתחלה כמחנה עבודה ולאט הפך למחנה השמדה .התחילו רדיפות אחר היהודים ומשלוחים קטנים .רגינקה ומשפחתה גורשו מדירתם המפוארת ונאלצו להיכנס לדירת חדר בצפיפות נוראית עם דירים נוספים באזור שהיה קרוב לדירה שלי .וכך לאחר שאמי נלקחה לתמיד ,באחת האקציות הקטנות ,רגינקה באה לעודד אותי .אני הייתי יוצא כל בוקר לעבודה בתחזוקה של פסי הרכבת ובערב הייתי הולך לביקור קצר אצל רגינקה. יום אחד נפוצה ידיעה שעומדת להתבצע אקציה גדולה מאד ע"י הגרמנים .בהתייעצות עם הוריה של רגינקה הוחלט שבימי אקציה היא תתגנב לתוך מפעל ליצור מדים לצבא הגרמני ותעמוד שם ליד דודתה שעבדה במפעל זה ,בתקווה שהגרמנים ידלגו על המפעל .ערב האקציה רגינקה ליוותה אותי עד לשער הראשי של ביתה והבטחתי לה בהתרגשות ,שתמיד אהיה לצידה וגליתי לה את אהבתי אליה .בפתאומיות רגינקה חבקה ונשקה אותי בהתלהבות על השפתיים .זו היתה הנשיקה היחידה והאחרונה שלנו. המשך קורותינו אכתב בעתיד..... עריכה והגהה :לאה ד. ~~~~~~~~~~~~ חדשות אתר האינטרנט בחודשים האחרונים אתר האינטרנט של הקיבוץ עבר שידרוג טכני ומתיחת פנים קלה. זה הזמן להזכיר שניתן להרשם לאתר ולקבל את כל ההודעות החדשות דרך האימייל. כמו כן ,תמונות לפרסום והודעות מהחברים לפרסום יתקבלו בברכה. תוכניות לעתיד: עם הפעלת קרן איזון ,תינתן לכל חבר האפשרות לצפות במצב האישי שלו בקרן דרך האתר. אפרת שטרסברג שיחה עם מיכאל ורבין אחרי חצי שנה בתפקיד ,מיכאל מגלה לנו משהו ,שלא ידענו עליו... זקנו הלבנבן מקבל אותנו ,ומעליו נסוך על פניו חיוך ,שלא קל לפענח. זהו האיש ,בן וחבר יקום ,שמזה שישה ירחים ,מכהן בתל יצחק כמנהל הקהילה. פתחנו בשאלה מעט בלתי צפויה מבחינתו: אולי ,בפתיחת שיחתנו ,תגלה לנו משהו עליך ,שטרם ידוע לחברי תל יצחק? מיכאל מהסס קמעה ובאיטיות קצבית ,אומר: " ...ובכן ,אספר לכם שלפני שנבחרתי לתפקידי כמנהל הקהילה ,הייתי הרבה פעמים בתל יצחק. כמעט בכל המקומות :ליד חדר האוכל ,בין בתי החברים ,בדשא הגדול ,בתי ילדים וכו' ,כמה וכמה פעמים... ואף אחד ,אף חבר ואף ילד ,לא שם לב לכך!! ידעתי עליכם ...ראיתי אתכם ,מבלי שתזהו אותי. שאלתיו :איך ? מיכאל מגלה" :יש לי רישיון טייס מזמן .עברתי קורס טיים לטיסה כללית וזעירה .יחד עם עוד חברי קיבוץ יקום ,יש לנו מטוס זעיר ,קטן ,החונה בהנגר ,שיש לנו ביקום. זה כבר הרבה זמן שאני מסייר מעל אזורנו ,מנמיך טוס פה ושם ...וגם לתחום של תל יצחק נכנסתי בלי התראה ...הכרתי היטב את הקיבוץ מלמעלה... בשישה חודשים האחרונים ,אני משלים היכרותי זו ,בפגישות קבוצתיות ,אישיות ,בישיבות ,בשיחות חברים ...הכול על הקרקע". כמבוא לשיחה ,למדנו משהו על מיכאל ,שלא ידענו. שאלתנו הראשונה הייתה ,מהם הנושאים המרכזים שאתה מטפל בהם בתפקידך? " אציין שלושה תחומים שהם לדעתי ,הציר המרכזי לעיסוקי בתל יצחק בעת הזאת. .1כקיבוץ מתחדש (מופרט) ,סוג העניינים המרכזים הם תחת מטריה זו. התארגנות תקציבית של קהילה מתחדשת .העברת אחריות להתפרנסות לחבר .יישום מעשי של שיוך מגרש ובית לחבר. תהליכים אלה הם ארוכים ולעתים קשים ומורכבים .צצות בעיות לא מעטות ויש צורך בליווי ,הכוונה ועמידה על קיום החלטות המחייבות את הקהילה. .2שיוך ובניית בתים לחברים יהיה תהליך ארוך שאנו נמצאים רק בראשית ראשיתו .העיקרון הינו שהמגרש והבית הם של החבר ועליו לטפל בכל הקשור לזה ,על פי הכללים המחייבים שהוחלטו. בניית בית ומימונו ,הם תהליכים קצת מסובכים ומורכבים ,לחברים ששנים נמצאים בקיבוץ אך גם לחברים חדשים .הליווי שלנו צריך להיות צמוד ,דרך ועדת בנייה ובעמידה על קיום החלטות קיימות. .3עצמאות כלכלית של כל משפחה/חבר ,חשובה ומהווה עמוד השדרה של קיבוץ מופרט. להתקיים בכבוד במסגרת הקהילה ,הינה מטרה ויעד אישי וקהילתי .זהו אחד המרכיבים המבדילים בין הקיבוץ של אז וזה של היום. נושא עבודת החבר (בתוך הקיבוץ או מחוצה לו) הינו מרכזי בקהילה קיבוצית מופרטת ומהווה דאגתו המרכזית של התא המשפחתי ,כולל הדאגה לצבירת פנסיה ונושא הסיעוד שייבדק גם בדיונים של ועד הנהלת הקיבוץ ושיחת החברים". שאלנו את מיכאל על מצב תקציב הקהילה ,בעת הזאת של סוף הרבעון הראשון של השנה. "בישיבה האחרונה של ההנהלה הפעילה ,הוצג סיכום רבעון ראשון של השנה .הפעם שקללנו את הדו"ח וקיבלנו תמונה ברורה ,מפורטת ותצפית לצפוי עד סוף השנה. כעת הסיכום הינו גירעוני :המקורות הצפויים עמדו במציאות ,אך יש חריגה מסוימת בשימושים (ההוצאות) .מייד החלטנו להעמיק את הלימוד מהמצב ולקבל החלטות מיידיות לתיקון לקראת החודשים הבאים .יהיו הזזות או/ו קיצוצים מסוימים". בשיחות חברים הקרובות נביא למידע ולהחלטות מספר נושאים :בחירת ועדת בנייה לעצה והכוונה לחברים הבונים ביתם. הועדה תכלול גורם מקצועי חיצוני וכמה חברי קיבוץ .כ"כ נביא לדיון את עדכון תקנון הבנייה. נביא לשיחה את נושא "נחלה " ,המסעדה בכניסת הקיבוץ .עם תום הדיונים וההמלצות של הצוות הכלכלי והדיונים בהנהלה רחבה .גם נושא אולם אירועים יובא לדיון והחלטה ,לאחר הדיונים שהיו במוסדות הקיבוץ. ולבסוף ,בשבועות אלה יגיעו לשיחת החברים ההמלצות בדבר בחירת ההנהלה הפנימית והרחבה. תובא המלצה להנהיג החלפה חלקית של חברי ההנהלות וזאת על מנת לשמור על רצף ניהולי סביר". לבסוף ,מסיים מיכאל בכמה מילות סיכום לדבריו" :במידת שונותם ...כל הקיבוצים דומים. לתל יצחק יש התנהגויות ומסורות ,בתרבות ,בחיי קהילה ויחסי אנוש .אורח חיים קיבוצי שחי ונושם בתוככם ,שהוא לא מובן מאליו ,המפתיע אותי שוב ושוב לטובה". בסיום העלון עוד תאור התוחם את התקופה ההרואית הנוראית ,של חברנו בעבר יוחנן כהן שיצא בשליחות הצלה: יוחנן כהן ,איש תנועת "הנוער הציוני" שעלה ארצה מפולין ב 1937-וחזר אליה באוקטובר 1945בתפקיד שליח מטעם המוסד לעלייה ב' ,עמד נדהם למול המציאות החדשה שהתגלתה לפניו בקיבוצים אלה ,שכן חלפו רק שמונה שנים מאז עזב את הוויית תנועת הנוער בפולין שלפני המלחמה : נתברר לי כי כל המושגים שלי על "תנועות"" ,קיבוצי הכשרה" וכיוצא בזה לא היו אלא אנכרוניזמים התלושים מהמציאות .אני חייתי עוד בעולם המושגים של שלשום ,בזיכרונות נעורי ...חשבתי במושגים רעיוניים ,פדגוגיים, אסתטיים .נגד עיני עמדה עוד תנועת נוער ,המחנכת לאידאלים נשגבים ,אנושיים ויהודיים .חשבתי על קיבוצים המכשירים חלוצים צעירים לחיי עבודה והגנה .מצאתי מציאות שונה .לא אגזים ולא אעוות את המציאות ,אם אומר שהקיבוץ בפולין באותם ימים היה מעין בית יתומים .הוא היה תחליף לבית ,למשפחה ונתקבצו בו יתומי השואה... הקיבוצים היו נקודת משען ראשונה לנוער שראה סביבו את הניוון והדמורליזציה שצמחה בתנאי המלחמה .בני הנוער, גלמודים וכואבים ,מצאו בקיבוץ את האמונה בעתיד .שם מצאו אווירה של חמימות משפחתית שאת חסרונה הרגישו עד כאב. את האווירה החיובית בקיבוצים אלה השרו שרידי האקטיבה הישנה שהקימו אותם והדריכו בהם .הם אלה שהצליחו להחדיר בצעירים את ההרגשה שלמרות כל חוויות המלחמה הנוראה ,יש טעם לחייהם ,ואין הם צריכים להרגיש נחותים משום שהם יהודים .להפך ,עליהם להתגאות בכך .הקיבוץ שאליו הצטרפו ,העמיד לפניהם יעד ברור -לשקם את חייהם בעלייה לארץ ישראל בכל דרך ובהצטרפות לבוני המולדת בהתיישבות .מלכתחילה עמדו החיים בקיבוצים אלה בסימן של ארעיות .הכול היו ערוכים ודרוכים לקראת תזוזה במסלול "הבריחה" – היציאה המחתרתית של יהודים מארצות מזרח אירופה אל מחנות העקורים שבמערבה -וההעפלה .לכן יותר משהיו קיבוצי הכשרה במובן הישן ,היו קיבוצים אלה קיבוצי עלייה או "קיבוצים בדרך" ,כמושג התקופה .יותר מהאידאלים הנשגבים והמופשטים שמדריכיהם ניסו להחדיר בהם ,ליכדו את חבריהם החברותא שבגורל המשותף וביעד המשותף שגיבשו אותם לכדי עדה סוערת היודעת את דרכה .זאת אולי הסיבה שרבים נהרו אליהם. נפטרי חודש יוני אברהם בוקשטיין 0800 לואיסה קרייף 2110 הלן אפלבויים 2112 מרטה שטרנליב 2118 צפורה (פיגה) שמעיה 2114 יהי זכרם ברוך משולחנו של הרכז הכלכלי בעלון האחרון (חודש מאי) ,סקרתי את הפעילויות המשקיות של הענפים השונים ,החל מהנעשה בחקלאות ,כשעיקר הפעילות מתרכזת במטעים (פרדסים ואפרסמון) ,וכלה בענפי השרות והמסחר (מרכוליות ,גיל הרך ,מנשקה ונחלה). בסקירה הנוכחית אגע בפעולות ובקשרים שיש לתל יצחק בתאגידים אחרים ,בהם הוא שותף ו\או מחזיק באחוזים מהבעלות ומה התועלת הכלכלית-פיננסית מהתקשרויות אלה. )1גרנות בע"מ קיבוץ תל יצחק ,כמו כל קיבוצי מישור החוף בין חיפה לפתח תקווה ,שותף בארגון האזורי גרנות .בחרתי לתת את השם ארגון כדי להזכיר את המקורות בתור ארגון קניות אזורי וגם כדי להמחיש את המורכבות והיקף הפעילות של גרנות .כל קיבוץ השותף בתאגיד המרכזי (גרנות בע"מ) יכול להיות שותף במספר תאגידים ,כאשר הבסיס להשתייכות ,בדרך כלל מקורו בפעילות המשקית שלו. לדוגמה ,תל יצחק שותפה ב %1.45-בתאגיד המרכזי ויחד עם זאת היא שותפה ב – %0.47באמבר- התאגיד הגדול ביותר בארץ וסביבותיה ,העוסק בייצור ומכירה של מזון לבעלי חיים (בתל יצחק אין יותר לולים). מדי שנה ,לאחר אישור הדו"חות הכספיים של כלל התאגידים ,מחליטה אספת המשקים ,עפ"י המלצת הנהלת גרנות ,על חלוקת רווחים לחבריה .בתאגידים העוסקים ברכש ובמסחר עבור המשקים ,סכום חלוקה לכל משק מתבסס על אחוז הבעלות מצד אחד והיקף הפעילות של המשק באותו התאגיד מאידך. כמו כן יש החזרים כספיים בגין פעילות הרכש של כל קיבוץ. )2משקי הקיבוצים זה ארגון קניות ארצי הכולל את כל הקיבוצים בישראל וכמו כן גם מספר מושבים שיתופיים. עוסק בריכוז הרכש עבור הקיבוצים וגם עבור מפעלי התעשייה הקיבוצית ,הן בארץ והן בחו"ל ע"י טיפול ומימון של יבוא חומרי גלם. בנוסף מספק שירותים עבור חברי הקיבוצים הרוצים לרכוש מכשירי חשמל ,מכוניות ,תיירות ונופש וכו', תוך ניצול היתרון לגודל וכוח הקניה העצום הקיים בתנועה הקיבוצית ומפעליה. תל יצחק מחזיקה ב %0.39-מהבעלות וזכאית לרווחים המחולקים מדי שנה. )3תאגידים חיצוניים שונים בנוסף לשני הענקים האלה ,מחזיקה תל יצחק ביחידות השתתפות בסדרה ארוכה של תאגידים שונים, אשר "נרכשו" במשך שנים רבות דרך תשלומי עמלות שונות שנגבו מאיתנו בכל פעילות של רכש ו\או שיווק של תוצרת חקלאית (כותנה ,בוטנים ,ביצים ,וכו'). חלק מהתאגידים האלה כבר לא פעיל ו\או אין להם עבורנו ערך כלכלי הניתן למימוש ואינם מחלקים דיבידנדים ,אולם יש אחרים שבעקבות מעקב אחרי התוצאות העסקיות ופעילות משותפת עם קיבוצים אחרים ,הצלחנו לאחרונה לקבל דיבידנדים. להלן חלק מהתאגידים אלה: * חברת מגדלי זרעים. * בנק אוצר החייל. * המשביר המרכזי. * ביטוח חקלאי. * ארגון עובדי המים. )4שותפויות וחברות בבעלות במשך שנות קיומה ,הקימה תל יצחק שותפויות וחברות בבעלות משותפת עם מספר גורמים כגון ארגונים תנועתיים ,תאגידים שונים ואפילו עם היישובים השכנים ,כאשר המטרה הייתה לנצל משאבים ונכסים שונים לפיתוח הכלכלי והאזורי ,או לצורך מתן שרות לאוכלוסיה (חינוך) ולמשק החקלאי. א) נתיב בע"מ -אגודת המים האזורית בבעלות משותפת עם כפר נטר ובית יהושע ,המספקת את צריכת המים ליישובים עצמם וגם לצרכנים אחרים באזור (כגון נווה הדסה ,אחוזת פולג, חקלאים פרטיים וכו'). ב) ולנסי-תל -חברה משותפת ( )%50 - %50לתל יצחק ולמשפחת ולנסי ,המחזיקה בבעלות על שטח של כ 35-דונם (דרומית לכלא הדרים) ומשכירה אותו לחברה המפעילה תחנת מעבר לקליטה ועיבוד של פסולת. ג) אחוזת פולג -בבעלות משפ' רובינשטיין ( )%74והקיבוץ ( ,)%26נמצאת בשלב האחרון של אכלוס כל יחידות הדיור והתוצאות העסקיות הן חיוביות בהחלט .בשנתיים האחרונות אנו מנהלים פעילות ודיונים עם השותפים שלנו ,שמטרתם להפיק מקסימום רווחים מהפרויקט ולקבוע קריטריונים מחודשים אשר יאפשרו לקיבוץ להשיג תשואה פיננסית והנאה מהפירות של ההשקעה .בנוסף לכך ,אנו פועלים ע"מ שהחברים והמשפחות שלהם יוכלו להפיק הנאה מהמתקנים והפעילויות המתקיימות באחוזה. ד) מיזמים משותפים במטעים: גן פלח -מיזם משותף עם החברה הנ"ל לעיבוד וטיפול בפרדסים בהיקף של כ 740-דונם. הדרי גרנות -מיזם משותף עם חברת בת של גרנות לעיבוד וטיפול בפרדסים בהיקף של כ 260-דונם. קפלן זוהר -מיזם משותף עם החברה הנ"ל לעיבוד וטיפול במטע אפרסמון בהיקף של כ 360-דונם. ה) חברה למחזור -שותפות במאגר מי-קולחין אזורי (מ.א .חוף השרון) גודלו 360דונם (נמצא בשטח תל יצחק) לאיגום מים מטוהרים במכון טיהור הסמוך למאגר והמשמשים להשקיית מטעים שלנו ושל יישובים נוספים .תל יצחק מקבלת סכום בגין השקעתה בחברה וכמו כן שמורות לה זכויות בנושא מכסות המים לשימוש שלה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הקיץ הגיע!! עונת הקיץ הגיעה ואיתה גם השמש הלוהטת. חשוב לזכור לשמור על עור הגוף ,להשתמש בקרם הגנה ,לא להיחשף לשמש בשעות החמות ,לשתות הרבה מים במשך כל היום ,ולבצע פעילות גופנית -לא בשעות החמות! דבר נוסף שחשוב לדעת הוא על ויטמין D ויטמין זה אינו באמת ויטמין ,הוא הורמון .הורמון המיוצר בגוף בתגובה לחשיפה לשמש. מסתבר שהוא חומר מאד חשוב לנו לבריאות תקינה, שמירה על עצמות בריאות ,מניעת מחלות כגון :סכרת ,אסטמה ,אוסטאופרוזיס ,יתר לחץ דם ,אלצהימר ,וסרטן המעי הגס. מומלץ להיחשף לשמש 20-10דקות ביום ללא חומר הגנה ,כדי להגיע לרמות טובות של ויטמין .D אנשים וילדים שבדיקות הדם שלהם מעידות על רמה נמוכה של ויטמין ,D מומלץ להם לקבל תוסף Dלפי הוראת רופא. תזכורת חברים שמגיעים למרפאה לרופא, חוה טסלר מתבקשים לבוא עם כרטיס מגנטי של הכללית. תהיו בריאים!! "ושוב נצאה אל הדרך"... כך לאורך השנה אנחנו ,חברי הקבוץ בני (+60לפעמים גם צעירים מצטרפים) בתוספת חיזוק של אורחים ותושבי האחוזה ,יוצאים לדרך לטייל בארצנו היפה לארכה ולרחבה. על המבצע מנצחת אסתר ג .אשר מתאמת מסלול עם המדריך המיתולוגי בן הקבוץ ,חנוך ויזר [בן קבוצתה של אסתר מימי בית הילדים] וכל אחד מקבל הודעת אימייל לגבי פרטי הטיול. לפני כשבוע יצאנו לטיול האחרון בשנה זו ופנינו לגבול הצפון .מזג האוויר כבר מתחמם אבל המסלול לקח אותנו לעולם אחר ,בגליל המערבי והעליון ,לאורך גבול הצפון ,כאשר מסביב הכל ירוק .צמחיה טבעית של עצי אלון ואלה עם נטיעות של עצי אורן וברוש גורמים להרגשה של חוץ-לארץ בתוספת משב רוח מרענן המקל את עומס החום. לאחר ארוחת בקר מזינה בקבוץ געתון שמענו סקירה מפי חברת קבוץ על חייהם בעבר ועל החיים בקבוץ המתחדש ונראה שהחברים מרוצים וכל אחד מוצא את מקומו .אזור מבני הצבור הפך לכפר מחול ,שם מתאמנת להקת המחול הקיבוצית וכן באים רקדנים מכל העולם לסדנאות מחול. האתר הראשון אליו הגענו היה המוזיאון לתולדות חניתה שם קבלנו סקירה מרתקת על המאבק לרכישת האדמה ועל גיוס כל הישוב היהודי לעזרת מתיישבי חניתה לבניית גדר לאורך גבול הצפון נגד מסתננים מלבנון ואם לעזרה בהקמת הישוב במסגרת ישובי חומה ומגדל .יש אוסף גדול של תמונות מתקופת העליה על הקרקע וכן יומנים של מוכתר הישוב המתאר את המאבק היומיומי לשמור על הישוב ,לנסות להתפרנס ולשמור על מסגרת חיים שתופית .צפינו בסרט מרתק של התארגנות ועליה לישוב חומה ומגדל שצולם בקבוץ נגבה אבל נותן מבט כללי כיצד נערכו מבצעי העליה להקמת ישובי חומה ומגדל. נקודה אישית-לפי הידוע לי ,אבא שלי ,סניו ,היה מגויס לבנית גדר הצפון ביחד עם נציגים של הישוב היהודי בארץ ,ולכן לא היה בתל יצחק ביום העליה על הקרקע .אמא שלי אלה ,הגיעה לביקור בקבוץ והחברים ספרו לה שהם כותבים מכתב לחבר סניו הנמצא כגבול הצפון, והציעו לה להוסיף כמה מלים .כך היה וממכתב זה התפתח רומן ואהבה גדולה שהביאה לנשואים והקמת משפחתנו .החתונה נערכה בפורים שנת 1939ואבא יצא עם עגלה וסוס להביא דודה של אמא מכביש חיפה-פתח-תקווה .ירד גשם זלעפות והעגלה שקעה עובדה שגרמה לעכוב וחשש אבל אבא נחלץ מהבוץ והגיע בשלום לחופה והשמחה הייתה רבה. המשכנו בטיול שלנו למערת קשת ,מקום מקסים עם תצפית לעבר ישובי הגליל המערבי וכן ניתן לראות את הים. במקום ישנה תצורת נוף מיוחדת של קשת שנוצרה מהתמוטטות תקרת מערה ובאים לשם חברה אמיצים אשר יורדים בעזרת חבל מהקשת לקרקעית המערה .הביקור הבא היה בכפר בדואי ,ערב-אל-ערמשה, הצמוד לגדר הגבול ,אחד מבני הכפר אירח אותנו בביתו לארוחת צהרים וספר על ההיסטוריה המעניינת של המקום וכן על הקשרים המיוחדים עם מדינת ישראל .עמדנו ממש על קו הגבול וצפינו לעבר דרום לבנון ,אזור שנראה שקט ושלו ונקוה שכך יהיה גם בעתיד .עלינו בהמשך לאתר זיכרון לילדי אביבים אשר נרצחו על ידי מארב מחבלים בדרכם לבית הספר .סיימנו במצודת כ"ח-נבי-יושע ,עם ספור הקרב הקשה שנערך שם במלחמת העצמאות .על מהלך הקרב ספר לנו חבר מאחוזת פולג שלקח חלק בקרב וכמובן שהיינו מרותקים לספורו רב הכאב ולמדנו על הרעות והאומץ ששררו בין הלוחמים. אני מקווה שבעונה הבאה נמשיך לחרוש את הארץ וממליצה לכל מי שיכול להצטרף אלינו ,כי יש לנו ארץ יפה ואנשים עם ספורים מעניינים. לאה דרור נופים מטיולי +60 גבול הצפון לבנון ארץ פלגי מים מצדה תודה לחנוך ויזר מדריכנו ולאסתר גלבוע על הניצוח. צילום :איילה צחר.
© Copyright 2024