‫דגל ישראל‬ ‫דגל ישראל המוכר לנו אינו הדגל שראה חוזה המדינה כדגל המדינה‪ .‬בספרו מדינת היהודים‪,‬‬ ‫הציע הרצל דגל לבן ובו שבעה כוכבי‬ ‫זהב‪ .‬הרקע הלבן מסמל חיים חדשים‪,‬‬ ‫טהורים‪ ,‬והכוכבים ‪ -‬שבע שעות עבודה‬ ‫ביום ‪ -‬חזון של קדמה טכנולוגית‬ ‫וחברתית‪.‬‬ ‫מקורו של הדגל המוכר לנו כיום לא ברור‬ ‫לחלוטין והוא הופיע בכמה מסגרות של‬ ‫התנועה הציונית למשל בכנס 'בני ציון'‬ ‫בבוסטון ב‪ 1981-‬ובחגיגות בראשון לציון‬ ‫ב‪ .1991-‬בקונגרס באזל‪ ,‬הקונגרס הציוני הראשון בשנת ‪ ,1981‬נתקבל הדגל כדגל הציוני בעקבות‬ ‫הצעתו של דוד וולפסון‪ .‬כאן נתקבל באופן רשמי‪.‬‬ ‫עם ה קמת המדינה נשאלה השאלה אם דגל התנועה הציונית יהפוך לדגל המדינה‪ ,‬היו שהציעו‬ ‫ליצור דגל חדש בכדי שהדגל הציוני ישאר דגלה הכללי של תנועת הציונות ויקל על חברי התנועה‬ ‫הציונית שהם אזרחי מדינות אחרות‪ .‬לפיכך הוחלט להכריז על תחרות לעיצוב דגל המדינה שייבדל‬ ‫מהדגל הציוני‪ .‬מודעה התפרסמה בחודש מאי או בתחילת חודש יוני ‪ ,1899‬ובה נתבקש הציבור‬ ‫להגיש הצעות לדגל ולסמל המדינה ‪ ,‬הבקשה זכתה להיענות רבה ‪ ,‬ובעקבותיה הגיעו לוועדה ‪169‬‬ ‫הצעות‪ ,‬רבות מההצעות לדגל המדינה החדש היו דומות לדגל הציוני וכללו את מרכיביו‬ ‫בוריאציות שונות‪( .‬קשר רגשי לסמל) בסופו של דבר הוחלט שהדגל הציוני כפי שהוא יהיה לדגל‬ ‫המדינה‪ .‬ההחלטה הסופית לגבי דגל המדינה התקבלה ב‪ 89-‬באוקטובר ‪ .1899‬בישיבה סיכם זרח‬ ‫ורהפטיג ממפלגת הפועל המזרחי‪:‬‬ ‫"הדגל חייב להיות מושתת על שלושה עקרונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מסורת‪ -‬וכאן ישרור הכלל כי העתיק יותר הוא המקודש יותר ויש להשתדל למצוא לו‬ ‫ביטוי בסמל‪ .‬צריכה ללוות אותנו המחשבה כי לא יצרנו מדינה חדשה‪ ,‬אלא חידשנו‬ ‫מדינה שהייתה קיימת בימים עברו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סמליות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פשטות‪ .‬דגל התנועה הציונית יוכרז כדגל המדינה‪ .‬אנו יורשי ההסתדרות הציונית ואנו‬ ‫רשאים להפוך את דגלה לדגל המדינה"‪.‬‬ ‫ניתוח הדגל ומרכיביו‪:‬‬ ‫מגן הדוד הופיע בחותמות ובתי כנסת כבר במאות הראשונות‪ ,‬אך היה מוטיב קישוטי ולא דתי‪.‬‬ ‫הוא הופיע גם בתרבויות לא יהודיות רבות באותה תקופה‪ .‬הוא שימש כסמל מאגי וכקמיע אצל‬ ‫יהודים ואף אצל לא‪-‬יהודים‪ .‬זאת לעומת מנורת בית המקדש השופר הלולב והאריה‪-‬גור אריה‬ ‫יהודה‪ ,‬שהיו סמלים יהודיים מובהקים‪.‬‬ ‫החל מהמאה ה‪ ,19 -‬שימש המגן דוד כסמל של הקהילות היהודיות‪ .‬הדבר החל כהוראת השלטון‬ ‫בפראג ואומץ ע"י היהודים עצמם‪ .‬במאה ה‪ 18 -‬הפך מגן הדוד לסמל נפוץ והשימוש בו הורחב‬ ‫לעיטור בתי כנסת ובנייני ארגונים יהודיים‪ ,‬לחקיקה על מצבות בבתי קברות‪ ,‬ולעיטור ספרים‪.‬‬ ‫בתקופת זו נתקבל מגן הדוד על ידי המשכילים היהודיים כביטוי לחיפוש הזהות העצמית‬ ‫ולהגדרתה הברורה והמזוהה כלפי חוץ‪ .‬מגן הדוד ציין במאה ה‪ 18-‬את הזהות המאוחדת ואת‬ ‫הנוכחות היהודית המבוססת ושוות הזכויות‪ .‬למעשה בתקופת ההשכלה הפך ה"מגן דוד" לדרך‬ ‫לביטוי הזהות היהודית בצורה שהיא מעבר להזדהות הדתית וכוללת את הזהות החילונית‪.‬‬ ‫בהמשך הפך מגן הדוד מסימן היכר של הזהות היהודית המוגדרת כפי שהיה במאה ה‪ 18 -‬לסמל‬ ‫ציוני‪ ,‬סמל להתעוררות לאומית ולרצון לשוב לארץ‪.‬‬ ‫סמל מגן‪-‬הדוד במורשת היהודית הוא‪ ,‬אם כך‪ ,‬בראש ובראשונה סמל לאומי‪ ,‬ולא סמל דתי‪ ,‬למרות‬ ‫שבדורות האחרונים משתמשים בו גם כסמל דתי‪.‬‬ ‫גם השימוש שעשו הנאצים במגן דוד בטלאי הצהוב הוסיף רובד של משמעות למגן הדוד‪ .‬ובהקשר‬ ‫זה סיכם גרשום שלום בסוף מאמרו הסוקר את תולדות המגן‪-‬דוד‪:‬‬ ‫'יותר משעשתה הציונות להקנות קדושה של סמל אמיתי למגן ‪ -‬דוד ‪ ,‬עשה אותו רשע‬ ‫שקבעו לאות קלון למליוני בני עמנו ‪ . . .‬בסימן זה נהרגו ובסימן זה עלו‪ .‬ואם אמנם יש‬ ‫קרקע המצמיח משמעות לסמלים ‪ ,‬הריהו כאן ‪ .‬אפשר לטעון ‪ :‬הסימן בו הלכו אל הכליה‬ ‫ואל חדרי הגאזים ‪ ,‬ראוי להחליפו בסימן של חיים ‪ .‬ואפשר לטעון להיפך ‪ :‬הסימן‬ ‫שנתקדש בימינו ביסורים ועינויים ‪ ,‬ראוי הוא שיאיר דרך החיים והבניין‪ .‬ירידה צורך‬ ‫עלייה היא ובמקום שפלותו שם אתה מוצא גדולתו' ‪ .‬ג ' שלום ‪' ,‬מגן דוד ‪ :‬תולדותיו של‬ ‫סמל' ‪ ,‬לוח הארץ לשנת תש" ט‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1899‬‬ ‫הפסים הכחולים שמשני צידי הדגל נלקחו מהטלית שהיא תשמיש פולחן יהודי דתי מוכר‪ .‬הטלית‬ ‫משמשת גברים המתעטפים בה בתפילת שחרית בכל יום ומקורה הוא במצוות ציצית שבתורה‪.‬‬ ‫זהו סממן יהודי דתי מובהק בדגל‪.‬‬ ‫סיכום בעזרת קטע מדברי דוד בן‪-‬גוריון‪:‬‬ ‫"המדינה היא המסגרת הממלכתית של האומה‪ .‬בה מתגלים החירות‪ ,‬העצמאות והרצון‬ ‫הקיבוצי וההיסטורי של האומה‪... .‬אין מדינה ואומה בלי מסד קיים‪ ,‬המרתק כל הדורות‬ ‫ומלכד כל חלקי המדינה והאומה בכל שעה ושעה‪ ,‬ואינו תלוי בחליפות המקום והזמן‬ ‫ואינו משתנה עם המאורעות הזורמים‪ .‬בלי קביעות ואחידות היסטורית זו אין שום מדינה‬ ‫ואומה בת קיימא‪.‬‬ ‫הדגל של המדינה מסמל אחידות וקביעות היסטורית זו ומייחד זהותה המתמדת‪ .‬הדגל‬ ‫עומד מעל הממשלות המתחלפות ומעל הכוחות בתוך המדינה המתרוצצים בלי הרף; ‪-‬‬ ‫הדגל מגלם את היסוד המאחד‪ ,‬המלכד‪ ,‬הכללי‪ ,‬המשותף וההיסטורי שבמדינה ובאומה‪.‬‬ ‫הדגל הציוני סימל את שאיפתה של האומה העברית נטולת מדינה ‪ -‬לחירות‪ ,‬לעצמאות‬ ‫ולשוויון ממלכתי במולדת‪ .‬עם הקמת מדינת ישראל הונח יסוד ראשון לחירותה‬ ‫ועצמאותה של האומה העברית בארצה‪... .‬ודגל המדינה יגלם מעכשיו לא שאיפה וחזון ‪-‬‬ ‫אלא הויה והתהוות היסטורית חיה וגדלה‪.‬‬ ‫עם יציקת הדפוסים הממלכתיים החדשים לקיומנו העצמאי שומה עלינו גם לקבוע את‬ ‫דגל המדינה ‪ -‬שיסמל את אחדות ישראל‪ ,‬ייחודו ועתידו העצמאי‪ ,‬שותפות הגורל של כל‬ ‫הדורות‪ ,‬מקדמות האומה לפני אלפי שנה עד סוף כל הדורות‪ ,‬עליונותו של הכלל‬ ‫ועדיפותו על כל חלק ופרט‪ ,‬ריבונותה של המדינה על כל בניה ואזרחיה‪ ,‬על אף כל‬ ‫החליפות והתמורות במשטרה הפנימי וממשלתה‪ ".‬י"ט תמוז‪ ,‬תש"ח‪( 86.1.1899 .‬מתוך‪:‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬בהלחם ישראל‪ ,‬הוצאת עם עובד וקרן הנגב‪ ,‬דגל‪ ,‬עמ' ‪)181-189‬‬