‫קניין רוחני‬ ‫"המטרה ‪ -‬לאפשר‬ ‫ללקוחות למנף את הקניין‬ ‫הרוחני ולהשתמש בו‬ ‫כמנוע צמיחה גלובלי"‬ ‫ד"ר כפיר לוצאטו‪ ,‬מבכירי עורכי הפטנטים בישראל ודור רביעי במקצוע‪ ,‬מדבר בראיון מיוחד‬ ‫על המורשת המשפחתית‪ ,‬כניסת הדור החמישי לפעילות בפירמה והאתגרים בפניהם ניצבת‬ ‫מערכת הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי | יואל צפריר‬ ‫א‬ ‫נשי עסקים ישראלים שמבקרים באירופה‬ ‫ובארה"ב מופתעים לא פעם לגלות שפיר‪-‬‬ ‫מות משפחתיות מציינות על הלוגו שלהן‬ ‫את העובדה שהן נוסדו לפני ‪ 150‬או אפילו ‪250‬‬ ‫שנה‪ .‬על נייר הפירמה משובצים גם שמות האבות‬ ‫המייסדים‪ .‬שילוב של תרבות עסקית עם הגיון שיווקי‪.‬‬ ‫המורשת המשפחתית נועדה להמחיש ללקוחות את‬ ‫עוצמת הוותק והניסיון‪ .‬בישראל הצעירה יחסית זו‬ ‫עדיין תופעה ייחודית‪ .‬יש אמנם פירמות משפחתיות‪,‬‬ ‫אבל מעטות שורדות מעבר לדור השלישי‪ .‬רבות‬ ‫אחרות קורסות בגלל מאבקים פנימיים‪ .‬לכן כשד"ר‬ ‫כפיר לוצאטו‪ ,‬נשיא קבוצת לוצאטו‪ ,‬דור רביעי של‬ ‫עורכי פטנטים ומבכירי עורכי הפטנטים בישראל‪,‬‬ ‫מספר כי הפירמה שהוא מנהל מציינת השנה ‪145‬‬ ‫שנים להיווסדה הוא זוכה להרמת גבה‪ .‬זו נשמטת‬ ‫כשהוא מסביר‪ ,‬כי היא נוסדה באיטליה על‪-‬ידי אבי‪-‬‬ ‫סבו ומשם עשתה עלייה לישראל לפני כ‪ 40-‬שנה‪.‬‬ ‫אך למרות שהוא נושא על כתפיו מורשת משפח‪-‬‬ ‫תית עתיקה כפיר לוצאטו אינו איש נוסטלגי באופיו‪.‬‬ ‫"אנו שואבים השראה מהחזון של האבות המייסדים‪,‬‬ ‫אך פועלים בראייה עתידנית"‪ ,‬הוא אומר בראיון‬ ‫מיוחד למגזין "קניין רוחני"‪" .‬המטרה היא לאפ‪-‬‬ ‫שר ללקוחות למנף את הנכסים האינטלקטואליים‬ ‫שברשותם ולהשתמש בהם כמנוע צמיחה מקומי‬ ‫וגלובלי‪ .‬אנו לוקחים את המורשת ומסתכלים קדימה‬ ‫ובונים ארגון מתחדש ודינמי‪ .‬לשם כך אנו משקיעים‬ ‫בטיפוח האנשים המקצועיים בפירמה‪ ,‬מה שכרוך‬ ‫בזמן ולימוד לאורך שנים‪ .‬הפיקוח הינו צמוד וקפדני‬ ‫בכדי להשיג רמה מקצועית גבוהה בצורה רוחבית‬ ‫לכל פונקציות המשרד‪ .‬את זה אנו משיגים באמצעות‬ ‫אמצעי הבקרה והביקורת שפותחו עם השנים כדי‬ ‫לשלוט בטיב ואיכות העבודה‪ .‬לנגד עיננו עומדת‬ ‫השאיפה לתת את התוצאה המקצועית הטובה ביותר‬ ‫במחיר ההוגן ביותר"‪.‬‬ ‫חלוציות ומחוייבות‬ ‫ד"ר כפיר לוצאטו (‪ )59‬נולד באיטליה למשפחה‬ ‫עם שושלת יוחסין ארוכה שמגיעה עד הרמח"ל (ראה‬ ‫מסגרת בעמ' ‪ .)7‬הוא עלה לארץ בגיל ‪ ,17‬התגייס‬ ‫לצה"ל ושירת בשריון שם השתתף במלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ .‬עד היום הוא משרת במילואים וחלק מה‪-‬‬ ‫‪ | 4‬הארץ | קניין רוחני | יולי ‪2014‬‬ ‫ראיון עימו נעשה כשהוא במדים אחרי שגוייס בצו ‪8‬‬ ‫למבצע "צוק איתן"‪ .‬הוא בעל תואר דוקטור בהנדסה‬ ‫כימית מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומשמש כמרצה‪-‬‬ ‫אורח במוסדות אקדמיים שונים בנושאים הקשורים‬ ‫לקניין רוחני וטכנולוגיה‪ .‬הוא חיבר ספרים ומאמרים‬ ‫מקצועיים רבים והוא חבר באגודות מקצועיות בינ"ל‬ ‫שונות בתחום הקניין הרוחני‪.‬‬ ‫בפירמה המשפחתית השתלב כפיר לאחר שאביו‪,‬‬ ‫ד"ר אדגר לוצאטו ז"ל‪ ,‬שהלך לעולמו לפני כשלוש‬ ‫שנים והוא ב ן ‪ ,96‬העתיק את העסק מאיטליה ל�י‬ ‫שראל במחצית שנות ה‪ '70-‬של המאה ה‪ .20-‬הוא‬ ‫ורעייתו‪ ,‬ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו‪ ,‬הפכו את העסק‬ ‫המשפחתי הצנוע לאחת מפירמות עורכי הפטנטים‬ ‫הגדולות והמשפיעות בענף הקניין הרוחני בישראל‪.‬‬ ‫ד"ר כפיר לוצאטו (צילום‪ :‬אורן כהן)‬ ‫"עיקר עבודתו של עורך פטנטים איננה בתהליך‬ ‫הטכני של רישום המצאה כפטנט‪ ,‬אלא בזיהוי שאכן‬ ‫מדובר בהתפתחות טכנולוגית חדשה ובתפירת‬ ‫חליפת ההגנה הנכונה המתיישבת עם האסטרטגיה‬ ‫השיווקית של החברה"‬ ‫בני הזוג לוצאטו הם הורים לארבעה‪ .‬שתיים‬ ‫מבנותיהן‪ ,‬עו"ד מיכל לוצאטו ולילך לוצאטו‪ ,‬מהנדסת‬ ‫מכונות בהשכלתה המסיימת בימים אלה את הסמ‪-‬‬ ‫כתה כעורכת פטנטים‪ ,‬השתלבו בשנים האחרונות‬ ‫בפירמה המשפחתית‪.‬‬ ‫"בנינו פירמה שנמנית על צמרת משרדי עורכי‬ ‫הפטנטים בארץ ואנו נמצאים כל הזמן על ציר הת‪-‬‬ ‫קדמות‪ ,‬תוך כניסה לתחומים חדשים‪ ,‬כמו מיסחור‬ ‫טכנולוגיות‪ ,‬ומתפרשים גלובלית עם קשרים חזקים‬ ‫בהודו‪ ,‬סין‪ ,‬אירופה וצפון אמריקה‪ ,‬במטרה להתאים‬ ‫את הפעילות לשינויים הדינאמיים שחלים בשוק‬ ‫העולמי"‪ ,‬הוא מדגיש‪" .‬אני משוכנע שהרוח המשפ‪-‬‬ ‫חתית של חלוציות ומחוייבות‪ ,‬עם פתיחות לרוחות‬ ‫החדשות המנשבות בעולם‪ ,‬תימשך גם בדור הבא"‪.‬‬ ‫הבנת לב ההמצאה‬ ‫המוטו החביב על ד"ר לוצאטו שאובמ מאלכ�ס‬ ‫נדר גרהאם בל‪ ,‬מי שנחשב‪ ,‬בצדק או שלא בצדק‪,‬‬ ‫לממציא הטלפון ‪" -‬ממציא הוא זה שהולך בשבילים‬ ‫שכולם כבר הלכו בהם‪ ,‬אך רואה מה שאחרים לא‬ ‫הצליחו לראות"‪ .‬אם תרצו‪ ,‬אמירה זאת מקפלת‬ ‫בתוכה את האסטרטגיה שלו על רגל אחת‪ .‬הוא‬ ‫מרבה לטעון שעיקר עבודתו של עורך פטנטים איננה‬ ‫בתהליך הטכני של חיפוש פטנטים מתחרים ורישום‬ ‫ההמצאה כפטנט‪ ,‬אלא דווקא בזיהוי הברור שאכן‬ ‫מדובר בהתפתחות טכנולוגית חדשה‪ ,‬שראויה להגנה‬ ‫פטנטית‪ ,‬ובתפירת חליפת ההגנה הנכונה המתיישבת‬ ‫עם האסטרטגיה השיווקית של החברה‪.‬‬ ‫לא פעם‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬מנהלים תולשים את שערם‬ ‫לאחר שגילו‪ ,‬מאוחר מידי יש לומר‪ ,‬שהחברה נכש‪-‬‬ ‫לה בזיהוי המצאה שהיא פיתחה‪ ,‬לא רשמה פטנט‬ ‫והפסידה מיליונים‪ .‬לכן‪ ,‬העיקר בעבודתו של עורך‬ ‫הפטנטים‪ ,‬לטעמו‪ ,‬הוא בהבנת לב ההמצאה מבחי‪-‬‬ ‫נה פיזיקלית‪ ,‬טכנולוגית ומשפטית והיכולת לתעל‬ ‫את ההמצאה למוצר בר‪-‬הגנה‪ .‬לעיתים‪ ,‬הממציא‬ ‫עצמו אינו מבין את טיב המצאתו‪ ,‬מבחינה משפטית‬ ‫ועסקית‪ ,‬או שהוא מאוהב בה מידי ואינו מחפש‬ ‫את הגבולות ולכן מפספס את ההמצאה שמצויה‬ ‫בכלל בממשק אחר‪ ,‬קרוב‪ .‬את כל המידע הזה מגלה‬ ‫עורך פטנטים מיומן באמצעות חפירה מעמיקה‬ ‫ויסודית בחומר‪ ,‬תוך כדי דין מעמיק עם המנהלים‬ ‫והממציאים‪.‬‬ ‫כיצד אתה תופס את מאבקי הפטנטים בין ענקיות‬ ‫הטכנולוגיה הגדולות בעולם להם אנו עדים בשנים‬ ‫האחרונות? מהן הסיבות לכך ומהי המשמעות של‬ ‫תופעה זו לעתיד הפיתוח הטכנולוגי?‬ ‫"לפטנטים יש מספר תפקידים בתעשייה‪ ,‬ואחד‬ ‫המרכזיים שבהם הוא שמירה על יתרון מול המת‪-‬‬ ‫חרים‪ ,‬שנובע מהשקעות שהושקעו בפיתוח מוצר‪.‬‬ ‫בתחומים מסויימים‪ ,‬ובמיוחד כאלה בהם המוצרים‬ ‫המפותחים הם מוצרי צריכה המוניים‪ ,‬הגבולות בין‬ ‫פיתוחים עצמאיים שנעשים בחברות שונות הולך‬ ‫ומצטמצם‪ ,‬מסיבה אחת ‪ -‬פיתוח המוצר הוא מונחה‬ ‫שוק‪ .‬כלומר‪ ,‬הדרישה של צרכני המוצר מכתיבה‬ ‫פתרונות טכנולוגיים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬חברות המפתחות‬ ‫מוצרים לאותו שוק 'דורכות' האחת על השנייה יותר‬ ‫מאשר בתחומים בהם הפיתוחים מונחי טכנולוגיה‬ ‫מעיקרם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אנחנו פחות עדים למאבקים‬ ‫מסוג זה בתעשיית הרכב‪ ,‬אשר מושפעת מאד משי‪-‬‬ ‫קולי בטיחות ומשיקולים טכנולוגיים אחרים ופחות‬ ‫נאלצת להיצמד לאופנה חולפת‪.‬‬ ‫מאבקים אלה טבעיים לגבי מוצרי צריכה וכנראה‬ ‫שנמשיך לראותם גם בעתיד‪ ,‬אבל אין להם כל השפ‪-‬‬ ‫עה על פיתוחים טכנולוגיים בתחומים אחרים‪ ,‬בהם‬ ‫ניתן לפתח פתרונות לבעיות דומות שהם מבוססים‬ ‫על טכנולוגיות שונות"‪.‬‬ ‫ישראל נחשבת לאומת הסטרט‪-‬אפ‪ .‬עד כמה למשס‬ ‫טר הקניין הרוחני בה נודעת חשיבות לביצור מעמדה‬ ‫של הטכנולוגיה הישראלית?‬ ‫"לאיכות מוסדות ההגנה על הקניין הרוחני הש‪-‬‬ ‫פעה קריטית על ההתקדמות הטכנולוגית של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בכלים‬ ‫שהמדינה מעמידה לרשות מפתחי הטכנולוגיה שלה‪,‬‬ ‫עם הפיכת לשכת הפטנטים לרשות והשקעה בהבאת‬ ‫כוח אדם מקצועי נוסף‪ ,‬שיכול לשרת ציבור ממציאים‬ ‫רחב בישראל‪ .‬רשות הפטנטים‪ ,‬למשל‪ ,‬הצטרפה לח‪-‬‬ ‫בורה מכובדת של מדינות כגון ארה"ב‪ ,‬סין ואחרות‪,‬‬ ‫המשמשות כרשות בחינה בין‪-‬לאומית‪ ,‬מעמד השמור‬ ‫למדינות בעלות יכולת משמעותית בתחום"‪.‬‬ ‫האם החברות בישראל במגזרים הלא‪-‬טכנולוגיים‬ ‫ערות מספיק לחשיבות הקניין הרוחני‪ ,‬או שזה מאפיין‬ ‫בעיקר חברות טכנולוגיות וביומד? מהו המסר שלך‬ ‫לחברות בנושא פיתוח ושימור הקניין הרוחני?‬ ‫"ככלל‪ ,‬חברות בתחומי ההיי‪-‬טק השונים מודעות‬ ‫הרבה יותר מחברות לאו‪-‬טק( (‪ )low-tech‬לאפ�ש‬ ‫רויות הגלומות בטיפול נכון בקניין רוחני‪ ,‬כי מטבע‬ ‫הדברים זהו מרכיב קריטי של פעילותן‪ .‬ואולם‪ ,‬גם‬ ‫התעשייה 'הקונבנציונאלית' עשויה ליהנות מאד‬ ‫מטיפול נכון בנכסים האינטלקטואליים שלה‪ ,‬גם‬ ‫אם טיפול זה לעתים צריך להיות שונה מאד מזה‬ ‫הניתן להיי‪-‬טק‪ .‬טוב יעשו חברות אלו אם יקבלו‬ ‫ייעוץ מתאים כדי לברר האם הן זקוקות להתייחסות‬ ‫לנושאים מגוונים בתחום הקניין הרוחני"‪.‬‬ ‫ישראל ביצעה בשנים האחרונות מספר תיקונים‬ ‫משמעותיים במשטר הקניין הרוחני שלה‪ ,‬לא מעט‬ ‫עקב הדרישות שהעמיד ארגון ‪-‬ה‪ OECD-‬כתנאי ל�ה‬ ‫צטרפותה ונוכח הצורך להיחלץ מהרשימה השחורה‬ ‫האמריקאית‪ .‬האם היית אומר שמשטר הקניין הרוחני‬ ‫בישראל עומד כיום בסטנדרטים הבינ"ל המקובלים?‬ ‫אם לא‪ ,‬מה עוד נותר לעשות?‬ ‫"עיקר הבעיות המעסיקות מדינות זרות נוג‪-‬‬ ‫עות להפרות זכויות יוצרים ולזיופים‪ .‬לגבי סחורות‬ ‫מזוייפות‪ ,‬רשויות המכס בישראל נותנות מענה‬ ‫מצויין‪ .‬לגבי הפרות זכות יוצרים קיימת מסגרת‬ ‫חוקית שמאפשרת טיפול בהן‪ ,‬ועיקר הבעיה היא‬ ‫בחינוך העם לכיבוד זכויות הזולת ומניעת העתקות‬ ‫בלתי‪-‬חוקיות‪ .‬זוהי מלחמה מתמשכת ולא ניתן לפ‪-‬‬ ‫תור את כל הבעיות באופן מיידי"‪.‬‬ ‫רשות הפטנטים בישראל נמצאת למעשה בתחרות‬ ‫למול משרדי פטנטים זרים‪ .‬האם לדעתך הרשות מתס‬ ‫מודדת בהצלחה על ליבו של קהל המבקשים הישראלי‬ ‫והזר כדי שיבחרו בשירותיה?‬ ‫"רשות הפטנטים הישראלית מציגה רמה מק‪-‬‬ ‫צועית מן הגבוהות בעולם‪ .‬לא פעם מבקשים זרים‬ ‫מתפעלים מתוצאות בדיקה נעשתה כאן‪ ,‬אשר גילתה‬ ‫דבר מה שלא עלה ברשות הפטנטים בארה"ב‪ ,‬או‬ ‫באירופה‪ .‬לגבי בקשות פטנט בין‪-‬לאומיות‪ ,‬טוב יעשה‬ ‫המבקש הישראלי אם ינצל את שירותיה של רשות‬ ‫הפטנטים בישראל‪ .‬לגבי מבקשים זרים‪ ,‬הם ממילא‬ ‫חייבים להגיש את בקשות הפטנט הישראליות שלהם‬ ‫דרך רשות הפטנטים הישראלית‪ ,‬אם ברצונם לקבל‬ ‫פטנט ישראלי‪ ,‬ולכן בתחום זה אין לרשות תחרות‬ ‫מול רשויות זרות"‪.‬‬ ‫ישראל ממקדת בשנים האחרונות את מאמציה‬ ‫בתחום סחר החוץ וההשקעות במדינות אסיה‪ ,‬בעיקר‬ ‫הודו וסין‪ .‬מדינות אלה לא נודעות באיכות משטר‬ ‫הקניין הרוחני שלהם‪ .‬האם חל שינוי בתחום זה?‬ ‫"הנוהג שמקבץ את הודו וסין ביחד עושה עוול‬ ‫לסינים‪ .‬ההתפתחות של מערכת הפטנטים הסינית‬ ‫מהירה ומקצועית‪ ,‬וחל בה שיפור של ממש‪ .‬לעו‪-‬‬ ‫מתה‪ ,‬מערכת הפטנטים ההודית איננה 'ידידותית‬ ‫למשתמש' ויש בה מקום רב לשיפור"‪.‬‬ ‫למרות המאמץ לכיוון אסיה‪ ,‬הפנים עדיין מופנות‬ ‫לארה"ב‪ .‬גם שם חלו בשנים האחרונות שינויים ותס‬ ‫מורות במשטר הקניין הרוחני‪ .‬מה אתה יכול לספר על‬ ‫כך וכיצד זה נוגע ‪/‬משפיע על החברות הישראליות?‬ ‫"במערכת הפטנטים האמריקאית חלו מספר שי‪-‬‬ ‫נויים חיוביים‪ ,‬כגון יישור קו עם הכלל בשאר העולם‬ ‫לפיו מי שמבקש פטנט ראשון הוא בעל הזכות הע‪-‬‬ ‫דיפה‪ ,‬אשר החליף את כלל הישן לפיו ניתן משקל‬ ‫רב לשאלה של מי 'המציא ראשון'‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן‬ ‫השינויים החוקיים והן ההחלטות של בתי המשפט‬ ‫האמריקאיים‪ ,‬אשר משנים את המצב המשפתי לע‪-‬‬ ‫תים תכופות‪ ,‬יוצרים בעייתיות למבקשי פטנטים‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת חוסר הוודאות והן בשל העלויות הגבוהות‬ ‫מאד שמצב זה יוצר‪ .‬ולמרות כל אלה‪ ,‬אין למבקש‬ ‫הישראלי ברירה אלא להתמודד עם המערכת‪ ,‬כי‬ ‫לרוב אין שאלה באשר לנחיצות של קבלת פטנט‬ ‫אמריקאי"‪.‬‬ ‫אגב ארה"ב‪ ,‬לאחרונה התקבלה שם פסיקה של‬ ‫ביהמ"ש העליון לפיו אין להעניק פטנט על רצפי‬ ‫גנים‪ .‬מה לדעתך תהיה ההשפעה של פסיקה זו על‬ ‫התפתחות ענף הביוטכנולוגיה?‬ ‫"הפסיקה כבר לא כל כך חדשה‪ ,‬ואפשר לומר‬ ‫שהיא לא מהפסיקות המפתיעות ביותר‪ .‬כמו בהרבה‬ ‫מקרים אחרים התעשייה צריכה להתמודד עם המצב‬ ‫המשפטי החדש ולפעול במסגרתו‪ .‬הניסיון מראה‬ ‫שפסיקות סותרות ומתקנות אינן דבר בלתי‪-‬אפשרי‪,‬‬ ‫לאור העובדה שמטבע הדברים פסיקות מסוג זה אינן‬ ‫יכולות לקחת בחשבון את כל המקרים והניואנסים‬ ‫שיכולים להתפתח בהמשך‪ .‬מאחר שכך‪ ,‬קשה יותר‬ ‫לנווט בין כל האפשרויות‪ ,‬אך יש צורך בפעילות 'צופה‬ ‫פני עתיד'‪ ,‬אשר איננה מוותרת בצורה לא הכרחית על‬ ‫זכויות שאולי בעתיד ניתן יהיה להשיג‪ ,‬גם אם קריאה‬ ‫עכשווית של פסיקה מסויימת מביאה למסקנה שאין‬ ‫לכך (היום) סיכוי"‪.‬‬ ‫אתם מייצגים בישראל חברות פארמה גדולות‬ ‫מחו"ל‪ .‬דומה שהחברות הללו מתמודדות מול אתגרים‬ ‫לא פשוטים בשנים האחרונות‪ ,‬תוך ירידה בהיקף‬ ‫הפטנטים שבצנרת הפיתוח‪ .‬כיצד הן נערכות לשינויים‬ ‫בעולם הרפואה (רפואה ממוקדת‪-‬אישית‪ ,‬למשל)?‬ ‫"כמו בכל תחום‪ ,‬הטכנולוגיות והכלים משת‪-‬‬ ‫נים עם ההתקדמות ויש צורך להתאים את פעילות‬ ‫לשינויים אלה‪ .‬למשל‪ ,‬אם פעם הכרנו רק מצב כללי‬ ‫של עודף כולסטרול‪ ,‬והתרופות שפותחו ניתנו לכל‬ ‫החולים בבעיה זאת‪ ,‬היום יודעים שתרופות שונות‬ ‫יהיו יעילות יותר לחולים מתתי‪-‬קבוצות שונות‪,‬‬ ‫ולכן תרופות יותר ספציפיות מפותחות לקבוצות‬ ‫אלו‪ .‬בשל העובדה שרפואה יותר ממוקדת מטפלת‬ ‫בקבוצות חולים יותר קטנות‪ ,‬נוצרים אתגרים כל‪-‬‬ ‫כליים לא פשוטים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שמספר הבעיות‬ ‫הספציפיות גדל‪ ,‬כך גדל מספר הפתרונות שדורשים‬ ‫הגנה פטנטית"‪.‬‬ ‫הפירמה שלכם מציינת השנה ‪ 145‬שנה להיווסדה‪,‬‬ ‫תוך כניסת הדור החמישי לפעילות‪ .‬תופעה ייחודית‬ ‫בישראל‪ .‬קודם כל‪ ,‬מהו סוד ההמשכיות? מה גרם‬ ‫לבנותיך לעבוד בפירמה ולהמשיך את המסורת המס‬ ‫שפחתית? שנית‪ ,‬מהי הרלוונטיות של ההמשכיות‬ ‫והמסורת המשפחתית לפרקטיקה היומי‪-‬יומית? כיצד‬ ‫משלבים מסורת‪ ,‬שהיא מטבעה שמרנית‪ ,‬עם טיפול‬ ‫בתהליכים ותוצרים טכנולוגיים מתקדמים?‬ ‫"יכול להיות שמה שאחראי לכך היא תופעה‬ ‫הנקראת 'אפיגנטיקה'‪ ,‬כאשר תכונות גנטיות נוצרות‬ ‫אצל הורה ומועברות לילדיו‪ .‬או (וזה סביר יותר)‬ ‫פשוט יתכן שהילדים סופגים משהו מהאווירה בבית‪,‬‬ ‫שגורמת להם להתעייין במקצוע‪ .‬אני יודע בוודאות‬ ‫שלא הופעל עלי לחץ להכנס למשרד המשפחתי‬ ‫ושלא הפעלתי שום לחץ על ילדיי‪ .‬כניסתם לתחום‬ ‫הייתה טבעית וחלקה‪ .‬לדעתי‪ ,‬הסוד של ההמשכיות‬ ‫לדורות טמון בהבנה שיש לתת לדור הצעיר לפתח‬ ‫את עצמו מקצועית באופן עצמאי‪ ,‬כאשר תפקידו של‬ ‫"חברות בתחומי ההיי‪-‬טק מודעות הרבה יותר‬ ‫מחברות לאו‪-‬טק לאפשרויות הגלומות בטיפול נכון‬ ‫בקניין רוחני‪ ,‬כי מטבע הדברים זהו מרכיב קריטי‬ ‫של פעילותן‪ .‬ואולם‪ ,‬גם התעשייה המסורתית עשויה‬ ‫ליהנות מאד מטיפול נכון בנכסים האינטלקטואליים‬ ‫שלה‪ ,‬גם אם טיפול זה לעתים צריך להיות שונה‬ ‫מאד מזה הניתן להיי‪-‬טק"‬ ‫ד"ר כפיר לוצאטו ובנותיו ‪ -‬מימין לילך ומשמאל מיכל (צילום‪ :‬אורן כהן)‬ ‫הדור הקודם הוא לסייע לתהליך ההתפתחות ולא‬ ‫להפריע לו‪ .‬בדרך זו ניתן לקחת את הטוב שבמסורת‬ ‫ארוכת השנים‪ ,‬באותם הערכים שלא משתנים עם‬ ‫הזמן‪ ,‬כגון דייקנות‪ ,‬הגינות והקפדה על מקצועיות‪,‬‬ ‫ולאפשר לדור הצעיר להביא לידי ביטוי את אותם‬ ‫הערכים בצורה עכשווית ועדכנית"‪.‬‬ ‫"רשות הפטנטים הישראלית מציגה רמה מק‪-‬‬ ‫צועית מן הגבוהות בעולם‪ .‬לא פעם מבקשים זרים‬ ‫מתפעלים מתוצאות בדיקה נעשתה כאן‪ ,‬אשר גילתה‬ ‫חמישה דברים שלא ידעתם על כפיר לוצאטו‪:‬‬ ‫⋅ בצעירותו באיטליה עסק בטיפוס הרים‬ ‫⋅ בגיל ‪ 5‬התחיל ללמוד פסנתר ובגיל ‪ 50‬התחיל ללמוד כינור‬ ‫⋅ הוא מפרסם ספרי מתח ומדע בדיוני בשפה האנגלית בארה"ב‬ ‫⋅ הוא עדיין משרת במילואים‬ ‫⋅ הוא חובב יין ונאבק נגד שתיית יין אדום יחד עם אכילת דגים‬ ‫דבר מה שלא עלה ברשות הפטנטים בארה"ב‪ ,‬או‬ ‫באירופה"‬ ‫דומה שבשנים האחרונות תחום הקניין הרוחני‬ ‫עובר טלטלה לא פשוטה‪ ,‬תוך חתירה אידיאולוגית‬ ‫תחת הרעיונות וההצדקות שבבסיס המערכת‪ .‬האם‬ ‫המשוואה מונופול על ההמצאה שווה תמריץ ליזמות‬ ‫וחדשנות עדיין תקפה בעידן המהפיכה הדיגיטלית?‬ ‫"דעתי מאד ברורה ‪ -‬ממשלות וארגונים לרוב לא‬ ‫מפתחים טכנולוגיות מועילות‪ ,‬אלה כתוצר אגבי‬ ‫של פיתוחים צבאיים‪ .‬פיתוחים טכנולוגיים עולים‬ ‫הרבה כסף והם יקרו רק אם מי שמפתח אותם יוכל‬ ‫להרוויח מהם‪ .‬עולם אוטופי בו אנשים ישקיעו את‬ ‫מיטב כספם כדי לתת את הקניין הרוחני שלהם‬ ‫במתנה לציבור‪ ,‬הוא חזון מאד יפה ועוד יותר נאיווי‬ ‫ובלתי‪-‬אפשרי‪ .‬אולי חבל שכך‪ ,‬אך כפי שאני נוהג‬ ‫לומר למי שבא להתייעץ איתי‪ :‬מי שרוצה לראות‬ ‫את העולם בורוד יכול לקחת שקית ורודה מהמזכירה‬ ‫בדרך החוצה"‪.‬‬ ‫יולי ‪ | 2014‬קניין רוחני | הארץ | ‪5‬‬