8 חדשנות פטנטים ומידע חדשנות פטנטים ומידע הבעלות באמצאה :עובד? מעביד? הגנה על הקניין הרוחני של הארגון וצמצום סיכונים ברכישת חברות עיגון ההגנה על קניין רוחני באמצעות תרבות ארגונית המתבטאת במערך נהלים והסכמי עבודה בנושא יגנו ,באופן יעיל ,על הקניין הרוחני של הארגון ,יצמצמו סיכונים אפשריים וימנעו זליגת קניין רוחני. הממונה על-ידי שר המשפטים ,כאשר חברי הועדה (ד) העובד הגיע לאמצאתו בתקופת עבודתו. מאת :עו"ד טל בנד* חוק הפטנטים מטיל על העובד חובת הודעה הינם שופט בית המשפט העליון ,רשם הפטנטים חברה בינלאומית גדולה גילתה לאחרונה כי רחבה ביותר ,החלה על כל אמצאה שהגיע אליה וחבר נוסף מתוך חבר המורים של מוסד להשכלה עובד לשעבר שלה רשם פטנט בתחום פעילותה בתקופת שירותו או עקב שירותו ,ועל כל בקשת גבוהה. בהתאם לחוק הפטנטים ,על הוועדה להתחשב של החברה ,אשר עלול לחסום את פעילותה ולסכל פטנט שהגיש .כלומר ,על העובד לדווח למעביד על פעילות מחקר ופיתוח (מו"פ) של שנים רבות .חברה כל אמצאה או בקשת פטנט גם אם הן אינן קשורות בהחלטתה ,בין השאר ,בגורמים הבאים( :א) התפקיד בו הועסק העובד; (ב) טיב הקשר אחרת נאלצה לשלם לעובד שלה מיליוני בין האמצאה לעבודת העובד; (ג) יוזמתו של דולרים עבור אמצאה אשר פיתח במסגרת העובד באמצאה; (ד) אפשריות הניצול של עבודתו עבור אותה חברה .לאחר שרכשה את האמצאה וניצולה למעשה; (ה) הוצאות סבירות חברת Riverheadבסכום של כארבע מאות לגלות אחת הדרכים העיקריות להטמעת בנסיבות העניין שהוציא העובד להשגת ההגנה מיליוני דולרים ,הופתעה חברת Cisco כי הבעלות בפטנטים של חברת Riverheadהמודעות לקניין הרוחני בארגון הינה על האמצאה בישראל .על-פי מערך שיקולים זה ,ככל שהקשר בין האמצאה לבין תפקידי אינה נקייה מספקות .זאת ,לאור העובדה כי באמצעות כתיבת נוהל קניין רוחני העובד חלש יותר ,יהיה זכאי העובד לתמורה אחד הממציאים של אותם פטנטים הועסק ויישומו בארגון .נוהל זה צריך גבוהה יותר ,וכן אם יזמתו של העובד באמצאה על-ידי אוניברסיטת תל-אביב. ואפשרויות ניצולה גבוהים יותר ,יגדלו בהתאם אלו רק מספר קטן של דוגמאות המתארות להיכתב על-ידי עורכי דין המתמחים תמלוגיו של העובד. מקרים בהם ניתן היה להקטין באופן משמעותי בתחום הקניין הרוחני ,בשיתוף סיכונים ,ולחסוך לארגון משאבים רבים ,לו הגנה על הקניין הרוחני של הייתה מוטמעת באותו ארגון ,ובאופן אפקטיבי, העבודה דיני מתחום דין עורכי הארגון המודעות לקניין רוחני בעבודת הארגון .כפי הטמעת משטר הקניין הרוחני בארגון, שיוסבר במאמר זה ,אחת הדרכים העיקריות ויצירת מערך נהלים והסכמי עבודה בנושא, להטמעת המודעות לקניין הרוחני בארגון הינה עשויים לאפשר לארגון להגן באופן יעיל על באמצעות כתיבת נוהל קניין רוחני ויישומו חוק הפטנטים מטיל על העובד הקניין הרוחני ,לצמצם סיכונים ולמנוע זליגת בארגון .נוהל זה צריך להיכתב על-ידי עורכי קניין רוחני מהארגון .להלן אסקור מספר דין המתמחים בתחום הקניין הרוחני ,בשיתוף חובת הודעה רחבה ביותר ...על העובד דוגמאות לפעולות שעל הארגון לנקוט בכדי עורכי דין מתחום דיני העבודה. לדווח למעביד על כל אמצאה או להשיג למטרות אלה: סיטואציות מרכזיות בהן מתעוררת מחלוקת א .ארגון אשר חלק לא מבוטל מפעילותו בבעלות הקניין הרוחני עקב יחסי עובד-מעביד בקשת פטנט גם אם הן אינן קשורות מבוסס על יצירת קניין רוחני ,והפועל בסביבת עשויות להיות: ישירה :מיהו הבעלים של אמצאה לתחום עבודתו .מעביד אשר לא מסר קניין רוחני ,חשוב שיפעל תחת "נוהל קניין מחלוקת שפותחה על ידי העובד או בשיתוף פעולה את תגובתו להודעת העובד תוך 6חודשים רוחני" כתוב ומפורט .נוהל זה אמור להתייחס לכל ההיבטים של הקניין הרוחני של הארגון, איתו? מחלוקת על תגמול העובד :כאשר ייחשב כמי שויתר על האמצאה לרבות :יצירת קניין רוחני בארגון; הגנה על שאלת בעלות המעביד באמצאה אינה הקניין הרוחני שנוצר בארגון; חובות תיעוד במחלוקת ,אך העובד דורש תמורה מיוחדת ושימור של עבודת המו"פ; חובת סודיות; חובות עבור אמצאה שהמציא; מחלוקת עקיפה: דיווח; מניעת פרסום מידע לפני הגשת בקשת לאחר רכישת חברה או השקעה בה ,צד שלישי פטנט; הגנה על סודות מסחריים ומידע סודי מעלה טענה של בעלות בפטנטים של החברה לתחום עבודתו .מעביד אשר לא מסר את תגובתו של הארגון; הגנה על מידע סודי המועבר לארגון הנרכשת ,בשל היותו מעביד של אחד הממציאים. להודעת העובד תוך 6חודשים ייחשב כמי שויתר על על יד צדדים שלישיים; נהלי התקשרות עם צדדים הדין החל שלישיים וכיוצא בזה .בין יתר הנושאים ,על הנוהל האמצאה. כאשר עובד ממציא אמצאת שירות ,אומנם להתייחס באופן מפורש לאמצאות שהומצאו על חוק הפטנטים הישראלי קובע כי ,בהעדר הסכם אחר בין המעביד לעובד ,אמצאה של עובד תקום הבעלות בה שייכת למעבידו ,אך העובד זכאי ידי עובדים ,ולקבוע תנאים פרטניים ביחס לאופן לקניין המעביד ("אמצאת שירות") ,בהתקיימם של לתמורה בעד האמצאה .באין הסכם המסדיר את בו יש לנהוג באמצאות אלה .יש להביא נוהל זה ארבעה תנאים מצטברים( :א) מדובר באמצאה מערכת החבויות בין העובד למעביד ,השאלה אם לידיעת העובדים ולתעד זאת .ארגון הפועל במדינות (ניתן לטעון כי הבעלות באמצאות של עובדים יכול זכאי העובד לתמורה כלשהי ,אופייה ומידתה ,תקבע שונות חייב לדאוג לכך כי הנוהל תואם את דיני אותן שתוקנה למעביד גם אם אמצאות אלה אינן ראויות על-ידי הועדה לענייני פיצויים ותגמולים -ועדה מדינות. להגנת פטנט); (ב) קיום יחסי עובד-מעביד; (ג) העובד 1סוגית הקשר הסיבתי בין תחום עיסוקו של העובד לאמצאה הינה אחת הסוגיות הסבוכות בתחום זה .רשימה זו אינה הגיע לאמצאתו "עקב שירותו" .כלומר ,קיים קשר עניני מתיימרת לעסוק בסוגיה. בין תחום עיסוקו של העובד לאמצאה שהמציא;1 WWW.S-HOROWITZ.COM ב .החתמת העובדים (לכל הפחות עובדי המו"פ או עובדים אשר פוטנציאלית עשויים ליצור קניין רוחני לארגון) ,על הסכמי עבודה בהם תהא התייחסות ספציפית לסוגיית הבעלות באמצאות, לרבות סוגיות כגון ,חופשות ,חופשות ללא תשלום, העברה זמנית לתפקיד אחר ,או אמצאות שנוצרו במשך תקופה מסוימת לאחר סיום העסקת העובד. הסכמים אלה אמורים להתייחס גם לשאלת סיום עבודתו של העובד ויכולתו לעבוד בחברה מתחרה, ואיסור שימוש במידע סודי שהתגלה לו במסגרת עבודתו בארגון .מכיוון שהסכמים אלה כפופים לדיני העבודה ,אשר מטילים מגבלות על יכולתם של מעבידים לצמצם את זכויות העובדים בהסכמי עבודה ,ניסוח ההסכמים צריך להיעשות על-ידי משרד עורכי דין בעל מומחיות משולבת ,בתחום הקניין הרוחני ובתחום דיני העבודה. ג .קביעת הוראות למקרים בהם העובד מסיים את עבודתו בארגון .נוהל זה אמור להתייחס לסוגיות שונות ,כגון :החזרת חומר שברשות העובד; הצהרה על אי שמירה ואי שימוש בחומר סודי; ויתור או הסדרה מפורשת אחרת של נושא הזכאות לתמורה בגין קניין רוחני ,לרבות פטנטים וכיוצא בזה. ד .למרות שאמצאת שירות הינה קניין המעביד ,הרי שעל פי החוק ,בהיעדר הסכם בין העובד למעביד ,ייקבע שיעור התמורה לה זכאי העובד הממציא על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים .לפיכך ,מומלץ כי בהסכמי העבודה תעשה התייחסות ספציפית לסוגיה זו. ה .הסדרה הבעלות בקניין הרוחני והתמורה בגינו, העשוי להיווצר בשיתוף פעולה עם גורמים אחרים אשר שאלת יחסי העובד מעביד ביחס אליהם מוטלת בספק (לדוגמא ,עובד עצמאי ( ,)freelancerעובדי קבלן וכיוצא בזה). ו .בדיקה תקופתית במאגרים ממוחשבים האם אנשי המו"פ של החברה רשומים כממציאים של פטנטים או בקשות פטנטים. ז .יצירת מנגנוני הדרכה ,פיקוח ואכיפה של מדיניות הקניין הרוחני בארגון. ח .הסדרת נושא הבעלות על קניין רוחני, פרסומים ,הגנה ואכיפה בהסכמים עם גורמים חיצוניים או צדדים שלישיים. ט .ברכישת חברה ,עסקת מיזוג או השקעה ,יש להסדיר מראש מקרים בהם צפויה להיות מועלת טענה כי הקניין הרוחני של אותה חברה שייך לצד שלישי. י .ברכישת חברה ,עסקת מיזוג או השקעה ,חשוב לבחון האם הממציאים הרשומים בפטנטים של אותה חברה עובדים במקום עבודה נוסף (אקדמיה, בתי חולים וכיוצא בזה) .במידה וכן ,יש לבחון האם נושא הבעלות בקניין הרוחני הוסדר. מובן כי מדובר בדוגמאות בלבד ,הן אינן ממצות והן אינן מחליפות ייעוץ משפטי הנדרש בכל סיטואציה המערבת קניין רוחני .לכל ארגון וארגון יש לתפור 'חליפת הגנה' ,אשר תתאים לתחום עיסוקו ולמידת הסיכון באותו תחום. * עורך דין טל בנד הוא שותף בכיר וראש קבוצת הקניין הרוחני במשרד עורכי-הדין ש .הורוביץ ושות' משרד עורכי הדין ש .הורוביץ ושות' ,החוגג השנה 90שנה להיווסדו ,הינו מבין המשרדים הגדולים והוותיקים בישראל .המשרד מעניק ללקוחותיו ,עליהם נמנית שורה של חברות בינלאומיות מובילות בתחומים שונים ,שירות משפטי מלא ומקיף בכל תחומי המשפט האזרחי והמסחרי. בראש קבוצת הקניין הרוחני של משרד ש. הורוביץ ושות' ,עומד עורך-דין טל בנד ונמנים עליה גם השותפים היו קוברסקי ,אבי אורדו, רן פוגל ודובב אפל .הקבוצה מדורגת מזה שנים רבות במקום הראשון בכל הדירוגים הבינלאומיים החשובים ,ולאחרונה אף זכתה בפרס על מצויינותה מטעם המגזין .Managing Intellectual Property הקבוצה מונה כ 20 -עורכי-דין ועורכי פטנטים המתמחים בכל תחומי הקניין הרוחני, לרבות פטנטים ,סימני מסחר ,מדגמים ,זכויות יוצרים ,מבצעים ומטפחים ,ובמגוון תחומי טכנולוגיה ,תעשייה ומחקר כגון פרמצבטיקה, מוצרי צריכה ,מחשבים ,תקשורת ,ואינטרנט. קבוצת הקניין הרוחני של משרד ש .הורוביץ ושות' עובדת גם בשיתוף פעולה עם מחלקות נוספות במשרד ,כגון :מחלקת דיני עבודה, מחלקת הגבלים עסקיים ,מחלקת מכרזים ומחלקת עסקאות .כל זאת ,במטרה לספק פתרון משפטי כולל ,המותאם לצרכיו ולהיקף פעילותו ועסקיו של כל לקוח ולקוח. 9
© Copyright 2024