‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‪ ,‬מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬ ‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‬ ‫*******************************************************************‬ ‫מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬ ‫מטבחי הפועלים‪ ,‬אשר פעלו בהשראת ההסתדרות הכללית בתקופת היישוב‪ ,‬הפכו למיתוס‬ ‫ולאגדה באפוס של תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל‪ .‬באופן כללי ידוע‪ ,‬כי מטבחים פועליים‬ ‫אלה היוו עוגן‪-‬הצלה לאלפי ולעשרות אלפי פועלים ופועלות‪ ,‬אשר אלמלא קיבלו מזון ושתייה‬ ‫ממטבח הפועלים היו גוועים ברעב‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬לא הרבה ידוע על מטבחם הספציפי של‬ ‫פועלי חיפה בשנות ה‪ 20-‬עד לשלהי ייסוד המדינה ב‪ ;1948-‬עוד פחות ידוע על נסיבות התפוגגותו‬ ‫של מוסד מטבח הפועלים בשנות ה‪.50-‬‬ ‫בשורות דלהלן נספר על נסיבות פעילותו‬ ‫של מטבח הפועלים החיפאי‪ ,‬מעט‬ ‫אנגדוטות על הסיטואציות החברתיות‬ ‫המורכבות בהן פעל והאישים המרכזיים‬ ‫בהוויתו הייחודית‪.‬‬ ‫מטבח הפועלים החיפאי נתהווה‬ ‫בכוח הנסיבות הכלכליות של אמצע‬ ‫שנות ה‪ ;20-‬בשנים אלה שררה אבטלה כרונית בחיפה‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬במחצית שנות ה‪ 20-‬למעלה מ‪ 1200-‬פועלים מובטלים בעיר נעזרו ע"י המטבח חינם או חצי‬ ‫חינם‪ .‬לחם ניתן להם חינם ובלא הגבלה לכל אחד אשר קנה צלחת מרק שעלתה ‪ 1/2‬גרוש; ביומן‬ ‫מזכירות מועצת פועלי חיפה )להלן מפ"ח( נכתב במפורש‪:‬‬ ‫" ויש אדם נכנס ולוקח פת לחם מן השולחן גם בלי שיקנה כל מנה ואין מוחין‬ ‫בידו‪ ,‬מתעלמים מזה"‪.‬‬ ‫ועוד מסופר ביומן מזכירות מפ"ח מ‪ 10/11/1926-‬כי במטבח הפועלים שורר אי‪-‬סדר‪.‬‬ ‫" הדלות כאילו מציצה מבין חרכי השעוונית אשר על השולחן‪ .‬חלק מן‬ ‫השולחנות הינם גלויים ומעוררים גועל בכיעורם‪' .‬המשביר' הפסיק את‬ ‫החלב‪ .‬אין פרודוקטים‪ .‬לייבקה ליבשיץ )מנהל המטבח( חוזה‪ ,‬כי קרוב הסוף‪.‬‬ ‫ההרגשה היא נוראה"‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬לייבקה ליבשיץ היה מוסד חיפאי בפני עצמו; ליבשיץ שהיה כבן ‪ 49‬במותו ב‪,12/2/1942-‬‬ ‫היה אישיות חמה ולבבית‪ .‬מספר זאב סטודני )חבר מזכירות מפ"ח וממיסדיה( בראיון עם דוד‬ ‫נתיב‪:‬‬ ‫"אני חושב שלייבקה ליבשיץ ‪-‬בתקופה ההיא‪ -‬היה יותר חשוב מאשר כל‬ ‫מוסד אחר‪ .‬אני אישית לא מתאר לי‪ ,‬כיום מה היו עושים האנשים אז בלי‬ ‫מטבח פועלים‪ .‬כי זה לא עניין שהאיש קיבל חתיכת חלבה וזנב דג מלוח‪.‬‬ ‫לחם היה חופשי‪ ...‬היו אנשים שנשארו לשבת‪ .‬התביישו לבקש יותר‪ .‬אלה‬ ‫היו רעבים‪ .‬זאת היתה התכונה היפה ביותר של לייבקה ליבשיץ‪ .‬הוא‬ ‫הסתובב הלוך וחזור‪ ,‬וזקוף קומה הסתכל מי שנשאר לשבת‪ .‬ואם מישהו‬ ‫נשאר לשבת והצלחות היו ריקות – הוא הביא עוד מנה אחת"‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‪ ,‬מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬ ‫אגב‪ ,‬אותו לייבקה ליבשיץ הצטיין בעזרה הדדית; נמנה על מייסדי "קופת המלווה וחסכון" בעיר;‬ ‫הקים את מוסד האספקה לעובדים בחיפה‪ ,‬לאחר מלחה"ע ה‪.2-‬‬ ‫אהרן קמינקר‪ ,‬מותיקי פועלי ביח"ר "נשר" מספר על הוויות מטבח הפועלים‪ ,‬אשר תיפקד בעיר‬ ‫התחתית של חיפה‪:‬‬ ‫"מטבח הפועלים שימש גם מקום מפגש לפועלים החלוצים והחלוצות‪ -‬מעין‬ ‫מועדון‪ ...‬וממול מטבח הפועלים‪ ,‬היה גם בית אוכל מודרני בשם "לבנון"‪.‬‬ ‫המגיש היה לבוש בבגדי שרד לבנים‪ ,‬ששירת את האינטיליגנציה‪ :‬עורכי דין‪,‬‬ ‫ז'ורנליסטים‪ ,‬עסקני ציבור וכו'"‪.‬‬ ‫החוקר דוד דה‪-‬פריז טוען‪ ,‬כי מטבח‬ ‫הפועלים בחיפה הוקם לאחר הסכמה‬ ‫בין‪-‬מפלגתית בדבר חיסול מטבחי‬ ‫הפועלים "המפלגתיים" בחיפה‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫במטרה להוזיל את המזון ע"י פעולה‬ ‫המשקים‪,‬‬ ‫בנדון‪.‬‬ ‫קולקטיבית‬ ‫וה"משביר" מכרו למטבח חלב ומזון‬ ‫זול יותר מזה שנמכר בעיר ; קנייה‬ ‫מרוכזת של לחם במאפיות העיר‪,‬‬ ‫מטבח פועלים ‪1923‬‬ ‫הוזילה את מחירו‪ .‬כאשר מחירי‬ ‫מקור‪ :‬ארכיון מפ"ח‬ ‫הלחם עלו‪ ,‬בפרט בשנים ‪ ,1924-1923‬מפ"ח ניסתה להקים מאפייה קואופרטיבית‪ ,‬אך ללא‬ ‫הצלחה‪ .‬עוד טוען דה‪-‬פריז כי חשיבותו החברתית של מטבח הפועלים היתה מעל ומעבר; המטבח‬ ‫היה מרכז התכנסות של פועלים ומפ"ח ראתה באיחוד המטבחים אמצעי חיוני ליצירת קשר עם‬ ‫פועלי העיר‪ .‬ואכן‪ ,‬פועלים ביקרו במקום לקריאת עתונים‪ ,‬המקום שימש ככתובת לקבלת מכתבים‬ ‫ולהחלפת מידע תעסוקתי ותיאום מהלכים ארגוניים‪-‬פוליטיים‪.‬‬ ‫פועלי חיפה פיתחו תלות רבה במטבח הפועלים‪ ,‬שכן בידי הנהלת המטבח היתה נתונה הרשות‬ ‫להחליט אם להתיר לפועל לאכול אם לאו; זאת כאשר מקומות עבודה רבים ובתוכם "המשרד‬ ‫לעבודות ציבוריות"‪ ,‬התחייבו להחליף את הפתקים בכספים‪ .‬אך עיתים לפתקאות לא היה כיסוי‬ ‫כספי‪ .‬וכך הפך מטבח הפועלים למעין "נושה" של מוסדות ההסתדרות‪ .‬אולם התמונה לא היתה‬ ‫כ"כ "ורודה"‪ .‬לעיתים קרובות קרס המפעל עקב חסרון כיס של מפ"ח‪ .‬ב‪ 9/6/1927-‬דן הועה"פ‬ ‫של מפ"ח בהתפרצות פועלים סביב בניין מפ"ח‪,‬‬ ‫"תוך תביעה לקבל מכתב על סידור אוכל במטבח הפועלים‪ ,‬מכתב התחייבות‬ ‫על הסכום בעד אוכל"‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬כי בעקבות התפרעויות אלה של הפועלים החיפאיים‪ ,‬הוטל מצור על מזכירות מפ"ח‬ ‫ונדרשה הגנה על פעולתם של מוסדות המועצה‪.‬‬ ‫בתחילה שכן מטבח הפועלים בעיר התחתית לא הרחק מככר "חמרה"‪ ,‬ככר פריז דהיום; ביוני‬ ‫‪ 1937‬עבר המטבח לתפקד ברחוב המלכים‪ ,‬מול "אגד" )רחוב העצמאות דהיום(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיפורו של מטבח הפועלים החיפאי כעוגן הצלה לפועלי חיפה‪ ,‬מאת‪ :‬אלי נחמיאס‬ ‫עם ייסוד המדינה עבר המטבח למקום חדש‪ ,‬צמוד לבניין מפ"ח ברחוב החלוץ ‪ .41‬ב‪2/1/1958-‬‬ ‫התקיים דיון במזכירות מפ"ח על עתידו של המטבח‪ .‬אביגדור עשת‪ ,‬חבר המזכירות ולימים ממלא‬ ‫מקומו של יוסף אלמוגי כמזכיר מפ"ח ציין‪ ,‬כי המטבח צבר גרעון של כ‪ 100,000-‬לירות עד ‪.1958‬‬ ‫ב‪ 1950-‬אכלו במטבח כ‪ 2000-‬פועלים מידי יום ביומו; ב‪-1952-‬פקדו את שעריו כ‪ 1400-‬אוכלים‬ ‫וב‪ 1958-‬נותרו רק ‪ 300‬סועדים‪ .‬הסיבה לירידה הדרסטית הוסברה בהקמת מטבחים במקומות‬ ‫העבודה‪ .‬וכך בא הקץ למוסד חברתי מפואר בחיפה ו‪ 28-‬עובדיו האחרונים פוטרו בשנת ‪.1959‬‬ ‫הנה כי כן ניתן לסכם‪ ,‬כי מטבח הפועלים החיפאי שימש כמוסד כלכלי‪ ,‬פוליטי וחברתי בעיר‬ ‫במשך ‪ 38‬שנים ארוכות‪ .‬את תפקידיו ניתן לסכם בנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪ (1‬המטבח היווה מוקד תחזוקה פיזית של פועלי חיפה בעיקר במחצית שנות ה‪ 20-‬וה‪ .30-‬יש‬ ‫לזכור כי שנים אלה היו שנים כלכליות קשות‪.‬‬ ‫‪ (2‬מטבח הפועלים היווה חטיבת חיבור חשובה של הקהילייה ההסתדרותית משום שסייע לבעלי‬ ‫הכנסה נמוכה‪.‬‬ ‫‪ (3‬מוסד זה היווה מעין "מרכז קהילתי" לפועלים החיפאיים בהיעדר מוסדות תרבותיים חלופיים‪.‬‬ ‫‪ (4‬לאחר ייסוד המדינה שימש המטבח כנקודת הסעדה זולה וטובה לפועלים שלא שפר עליהם‬ ‫גורלם להתרומם מעל רמה סוציו‪-‬אקונומית נמוכה‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫*********‬ ‫‪ (1‬בילצקי אליהו‪" ,‬ביצירה ובמאבק"‪ ,‬מועצת פועלי חיפה ‪ ,1921-1981‬עם עובד‪ ,‬תל אביב‪,‬‬ ‫‪.1981‬‬ ‫‪ (2‬דה‪-‬פריז דוד‪" ,‬אידיאליזם וביורקרטיה ‪ -‬שורשיה של חיפה האדומה"‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‬ ‫אביב‪.1999,‬‬ ‫‪ (3‬דה‪-‬פריז דוד‪" ,‬תנועת הפועלים בחיפה ‪ ,1919-1929‬מחקר בהסטוריה של פועלים עירוניים‬ ‫בארץ ישראל המנדטורית"‪ ,‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪.1991 ,‬‬ ‫‪ (4‬מועצת פועלי חיפה‪" ,‬ותיקים מספרים על מועצת פועלי חיפה"‪ ,‬דובר מפ"ח‪ ,‬חיפה‪.1975 ,‬‬ ‫‪ (5‬מועצת פועלי חיפה‪" ,‬ההסתדרות בחיפה בשנים ‪ ,"1933-1939‬חיפה‪.1939 ,‬‬ ‫‪ (6‬מועצת פועלי חיפה‪" ,‬מעשים ‪ -‬ההסתדרות בחיפה בשנים ‪ ,"1945-1953‬חיפה‪.1953 ,‬‬ ‫‪ (7‬מזכירות מפ"ח‪" ,‬מפי ראשונים ‪ -‬עשרים שנות ההסתדרות בחיפה"‪ ,‬חיפה‪.1941 ,‬‬ ‫‪ (8‬נחמיאס אלי וברוך זלץ‪" ,‬מפ"ח בחיפה האדומה"‪ ,‬יחדיו‪ ,‬חיפה‪.2003 ,‬‬ ‫‪ (9‬ראיונות שערך דוד נתיב עם ראשי תנועת העבודה בחיפה במהלך שנת ‪ :2004‬ברל רפטור‪ ,‬זאב‬ ‫סטודני‪ ,‬אליעזר סובול‪ ,‬בתיה ליבשיץ‪ ,‬אהרן קמינקר(‪.‬‬ ‫‪ (10‬ידיעות מפ"ח ‪ -‬פברואר ‪ ,1942‬חיפה‪ ,‬בהוצאת מפ"ח‪.‬‬ ‫‪3‬‬