‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪S‬‬ ‫מגזין אבטחת מידע וניהול סיכונים | גיליון מס' ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫בשער‬ ‫האויב‬ ‫שבפנים‬ ‫הישרדות בעידן הביג דאטה‬ ‫מגמות אבטחת מידע לשנת ‪2013‬‬ ‫תקיפות סייבר ממוקדות‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪I‬‬ ‫דבר נשיא‬ ‫האיגוד‬ ‫הישראלי‬ ‫לאבטחת מידע‬ ‫(‪)ISSA‬‬ ‫חבר\ה יקר\ה‬ ‫בשנה החולפת כותרות העיתונים מלאות באירועי אבטחת‬ ‫מידע ברחבי העולם‪ .‬הפעם מילת הקסם היא סייבר (‪.)Cyber‬‬ ‫כבר הרבה זמן התעשייה כולה ועמה מובילי הדעה‪ ,‬המנהיגים‬ ‫הלאומיים והעסקיים‪ ,‬ההנהלות‪ ,‬הדירקטוריונים ‪,‬הרגולטורים‬ ‫עוסקים בשאלה "מה עלול לקרות לנו בגלל הסייבר?"‪ .‬במצב‬ ‫דומה קצת למצב שהיינו בו עם הפיכתה של האינטרנט לרשת‬ ‫עסקית באמצע שנות ה‪ 90-‬של המאה הקודמת‪ .‬גם אז כותרות‬ ‫העיתונים היו מלאות וכולם חיפשו תשובות והייתה תחושה של‬ ‫פאניקה באוויר‪.‬‬ ‫מה בגיליון?‬ ‫דבר העורך‬ ‫אתגרי אבטחת מידע בעולם ה‪BIG DATA-‬‬ ‫‬ ‫בעידן המודרני‪ ,‬המגמות העיקריות בתחום אבטחת המידע‬ ‫משתנות בהרף עין‪ ,‬וקשה לעמוד בקצב המסחרר של השינויים‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬התפוצצות כמויות המידע בעידן ה‪ Big Data-‬שכולל גם‬ ‫מידע עסקי רגיש‪ .‬מגמה שנייה היא התרחבות המונית של השימוש‬ ‫ב‪ – BYOD-‬אימוץ מכשירי הסלולריים החכמים והטאבלטים אל‬ ‫תוך מערכך המחשוב הארגוני‪ .‬עולם מחשוב הענן – שממשיך‬ ‫לאתגר את מנהלי מערכות המידע בארגונים‪ ,‬היות והוא מטשטש‬ ‫את גבולות הגזרה של הארגון‪ ,‬היות והנחת המוצא‪ ,‬היא מראש‬ ‫שהמידע כבר לא נמצא רק בתוך רשת הארגון‪ ,‬אלא גם אצל‬ ‫ספק הענן‪ .‬ואם כל זה לא מספיק‪ ,‬יש לנו את האיומים שממשיכים‬ ‫להתחכם ולהתרבות בקצב מהיר‪.‬‬ ‫ הישרדות בעידן הביג דאטה‬ ‫ הראש עדיין‪ ...‬בעננים‬ ‫ מגמות אבטחת מידע לשנת ‪2013‬‬ ‫ ניהול סיכונים בעולם הסייבר‬ ‫ כלי שיתוף מאובטחים ומוצפנים בענן‬ ‫בוועידה השנתית בנושא אבטחת מידע של מידע כנסים בשיתוף‬ ‫האיגוד העולמי לאבטחת מידע (‪ )ISSA‬אנו הולכים לדון בכל‬ ‫הסוגיות שהוזכרו לעיל‪ .‬הוועידה תתקיים בתאריך ‪,17.01.2013‬‬ ‫בקסנדו‪ ,‬פ"ת‪.‬‬ ‫מאפיינים לאבטחת תוכן בענן בעידן ה‪BYOD-‬‬ ‫‬ ‫ כיפת ברזל דיגיטלית‬ ‫ האויב שבפנים‬ ‫ הקשחת מערכות בארגון דינאמי‬ ‫להבדיל מהרבה פעילויות וכנסים שנושאם המרכזי היה האיום‬ ‫הלאומי – תשתיות לאומיות‪ ,‬לוחמת מידע ועוד‪ ,‬הוועידה השנתית‬ ‫של מידע כנסים בשיתוף האיגוד העולמי לאבטחת מידע (‪)ISSA‬‬ ‫יעסוק באיומים על העסקים הגדולים במשק‪ ,‬ויתמקד בארגונים‬ ‫שמבצעים את הפעילות הפיננסית – העסקית‪ ,‬ובחברות היי‪-‬טק‪,‬‬ ‫וטלקום‪ .‬זווית הראייה הפעם תתמקד באבדן כסף‪ ,‬אבדן מידע‬ ‫פרטי‪ ,‬אבדן מוניטין ופגיעה משמעותית במחיר המניה או באינטרס‬ ‫של בעל המניות‪.‬‬ ‫ תקיפות סייבר ממוקדות‬ ‫טכנולוגיות הגנה‪ ,‬תהליכי ניהול אבטחת מידע‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬בעלי‬ ‫תפקידים בארגון ועמידה ברגולציה‪ .‬ההבדל הוא בעוצמת האיום‬ ‫ובמורכבותו‪.‬‬ ‫בוועידה השנתית לאבטחת מידע‪ ,‬ייוצגו מיטב הטכנולוגיות‬ ‫המתקדמות להגנת הסייבר‪ ,‬ויעלו סוגיות המחברות בין עולם‬ ‫אבטחת המידע לעולמות מקבילים כמו המשכיות עסקית‬ ‫וניהול סיכונים‪ .‬בין המשתתפים‪ ,‬מיטב נציגי הפירמות והחברות‬ ‫הבינלאומיות – לצד מיטב התוצרת המקומית של טכנולוגיה‪,‬‬ ‫מתודולוגיה ועוצמת השילוב ביניהן‪ .‬כל זאת‪ ,‬נועד לתת תשובות‬ ‫למקבלי החלטות בתחום העסקי‪ ,‬העולות בהקשר של איומי‬ ‫הסייבר‪.‬‬ ‫הוועידה השנתית לאבטחת מידע תכלול את מיטב ההרצאות‬ ‫המקצועיות ופאנלים של אנשי מקצוע מהבכירים בתחום‪.‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪S‬‬ ‫מגזין אבטחת מידע וניהול סיכונים | גיליון מס' ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫בשער‬ ‫האויב‬ ‫שבפנים‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪I‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬דני אברמוביץ‬ ‫סגן עורך‪ :‬שלומי מרדכי‬ ‫המערכת‪TITANS SECURITY GROUP :‬‬ ‫צלם המערכת‪ :‬יוסי טובליס‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫האיגוד אינו אחראי לתוכן המודעות‪ .‬כל הזכויות שמורות‪.‬‬ ‫אין להעתיק רשימות וחלקים בלא היתר‪.‬‬ ‫נשמח לראותכם בכנס‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫דני אברמוביץ‬ ‫נשיא האיגוד‬ ‫‪2‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫הישרדות בעידן הביג דאטה‬ ‫מגמות אבטחת מידע לשנת ‪2013‬‬ ‫תקיפות סייבר ממוקדות‬ ‫בכל גיליון תקבלו חשיפה טכנולוגית על פתרונות אבטחת‬ ‫מידע שונים‪ .‬אין אנו משמשים כגורם ממליץ‪ ,‬או ממליצים‬ ‫על מוצר כזה או אחר‪ .‬מטרת הכתבות היא חשיפה‬ ‫טכנולוגית בלבד‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל הכתבות בגיליון מביאות את‬ ‫חוות דעתם של הכותבים‪ ,‬ואין זה מביע את כוונת האיגוד‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הבעיה העיקרית בפניה ניצבים מנהלי ה‪ IT-‬היא הצורך‬ ‫להטמיע כלי אבטחת מידע מצד אחד‪ ,‬כאשר מנגד‪ ,‬הטמעת‬ ‫אותם כלים מביאה לצמצום היעילות התפעולית של ה‪.IT-‬‬ ‫ארגונים רבים מטמיעים יותר מדי טכנולוגיות בכלל ויותר‬ ‫טכנולוגיות אבטחת מידע בפרט‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬בסופו של‬ ‫יום‪ ,‬הם לא מקבלים רמה גבוהה יותר של אבטחה‪ .‬כך‪ ,‬הם‬ ‫רק מייקרים את עלויות ה‪ IT-‬ועושים אותו פחות יעיל ויותר‬ ‫איטי‪ ,‬עם ביצועים פחותים‪.‬‬ ‫אתגרי אבטחת מידע‬ ‫בעולם ה‪BIG DATA-‬‬ ‫ה‪ IT-‬הוא כיום ממוקד מערכות‬ ‫ועליו להפנות את פניו לעבר‬ ‫המידע‪ .‬בתוכו‪ ,‬על האבטחה‬ ‫להיות גם היא ממוקדת מידע‪.‬‬ ‫המידע גדל בהיקפו מדי שנה‬ ‫ומכפיל עצמו מדי שנתיים‪ .‬הוא‬ ‫מבוזר‪ ,‬התצורה שלו השתנתה‬ ‫וכיום‪ ,‬הוא לא מובנה בחלקו‪.‬‬ ‫עולם אבטחת המידע טומן‬ ‫כיום בחובו אתגרים ומורכבויות‬ ‫חדשות‪ ,‬ונדרש לשלב בתוכו את‬ ‫תחום ניהול הסיכונים‪.‬‬ ‫הפתרונות אמורים להפחית את הסיכונים ולהעלות את‬ ‫היכולות התפעוליות של ה‪ IT-‬במקביל‪ .‬בעידן התחרותי‬ ‫של היום‪ ,‬למשמעות של ביצועי ה‪ IT-‬יש חשיבות גדולה‬ ‫מבעבר‪ .‬נדרש להטמיע כלי אבטחה שלא מסבים נזק‬ ‫לארגון בהיבט העסקי שלו‪ .‬יש לנהל את הסיכונים באופן‬ ‫מושכל‪ ,‬יחד עם עוד משימות‪ ,‬מבעבר לאבטחת המידע‬ ‫המסורתית‪ :‬להלום את הרגולציות‪ ,‬לקבל זמינות ועמידות‬ ‫של מערכות ה‪ IT-‬ו להיות שרידים‪ .‬כל אחת מהמשימות‪,‬‬ ‫כוללת בתוכה כמה היבטים‪ .‬כך‪ ,‬בניהול סיכונים יש לטפל‬ ‫בפרצות אבטחת מידע‪ ,‬ברגולציות ובזמינות‪ .‬בגידול במידע‪,‬‬ ‫יש לטפל בהיקפי המידע ובסוגי המידע שונים – מובנה‬ ‫ולא מובנה‪ .‬בתחום תשתיות המידע‪ ,‬נדרש לטפל במגמות‬ ‫הווירטואליזציה‪ ,‬המחשוב הנייד ומחשוב הענן‪.‬‬ ‫מודל הגנה בשכבות (‪)Layered Defense‬‬ ‫השכבה הראשונה היא שכבת תשתיות המידע‪ ,‬לאחריה‬ ‫– שכבה הכוללת וירטואליזציה‪ ,‬מחשוב נייד ומחשוב‬ ‫ענן‪ ,‬ובהמשך – שכבת אבטחת המידע‪ ,‬שכוללת הגנה‬ ‫על נקודות הקצה‪ ,‬גיבוי‪ ,‬אירכוב‪ ,‬ניהול האחסון וזמינות‪.‬‬ ‫מעליה נמצאת שכבה חדשה‪ ,‬של בינה על המידע‪ ,‬ה"שכל"‬ ‫שבאבטחה‪ ,‬והיא כוללת תעדוף של המידע‪ ,‬מיפוי של‬ ‫האיומים‪ ,‬הצפנה‪ ,‬בעלות על המידע‪ ,‬וגילוי וחשיפה‪ .‬השכבה‬ ‫האחרונה‪ ,‬היא שכבת ממשל אבטחת המידע שכוללת‬ ‫מדיניות אבטחת מידע‪ ,‬רגולציות והלימה להן‪ ,‬ניהול ומיפוי‬ ‫זהויות‪ ,‬מרפא לבעיות האבטחה ודיווח‪.‬‬ ‫החומות כבר לא מספקות‬ ‫ארגונים מאמינים שפתרונות אנטי‪-‬וירוס וגדרות וחומות הם‬ ‫בגדר אבטחת מידע מספקת‪ ,‬המגנה על המחשוב הארגוני‬ ‫שלהם – אך הם טועים‪ .‬הבעיה היא פנימית‪-‬תרבותית ולא‬ ‫טכנולוגית‪ .‬נדרש להבין את רשתות התקשורת והמחושב‬ ‫ולספק פתרונות שמאפשרים ניטור פנימי לצד מימוש‬ ‫מדיניות אבטחה‪ .‬כל אלה צריכים להתממש לצד מודעות‪,‬‬ ‫חינוך ותרגולים‪ .‬אבטחת מידע זה לא משהו שניתן לתת‬ ‫למישהו לנהל רק‪ ,‬כי התגלה בארגון שיש לו זמן פנוי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הישרדות‬ ‫הביג דאטה‬ ‫בעידן‬ ‫"עקב העלייה בחשיבות המידע הארגוני‪ ,‬הפכו הגיבוי‬ ‫והשחזור לקריטיים בהישרדות ארגונים‪ .‬אחד האתגרים‬ ‫הגדולים ביותר הניבים בפני המנמ"ר כיום הוא הגנה‬ ‫על המידע‪".‬האתגר הגדול שעמדו נדרשים להתמודד‬ ‫מנהלי אבטחת המידע בארגונים הוא לפעול בסביבה‬ ‫בה האיומים והצרכים גדלים ומנגד תקציביהם קטנים‪".‬‬ ‫ע‬ ‫פ"י חברות המחקר‪ ,‬גדל המידע‬ ‫הארגוני ב‪ 60%-‬מדי שנה‪ .‬במקביל‪ ,‬הוא‬ ‫הופך לקריטי יותר לטובת ההתנהלות‬ ‫העסקית של הארגונים‪ .‬בשל כך‪ ,‬הפכו תחומי‬ ‫הגיבוי והשחזור לקריטיים עבור הצלחתם של‬ ‫ארגונים וסיכוייהם לשרוד במקרה של אסון‪.‬‬ ‫אחד האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני‬ ‫מנהלי המחשוב כיום הוא הגנה על הנתונים‪.‬‬ ‫אתגרים נוספים הניצבים בפני המנמ"רים‪,‬‬ ‫לצד הגידול במידע‪ ,‬הם הצורך בטיפול בסוגי‬ ‫מידע שונים – מובנים ובלתי מובנים‪ ,‬נתונים קול‬ ‫וחוזי‪ ,‬וכל זה לצד הצורך לעמוד בדרישות רמות‬ ‫השרות (‪ )SLA‬בהיבטי יכולת השחזור והזמינות‬ ‫של הנתונים – דבר שמקשה עליהם עוד יותר‬ ‫מבעבר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫ממחקר שבוצע לצורך בחינת נהלי הגיבוי של‬ ‫ארגונים רבים והיכולת שלהם לשחזר מידע‬ ‫במקרה של אסון‪ ,‬עלו ממצאים מדאיגים‪ .‬עיקר‬ ‫הממצאים מעלים‪ ,‬כי גישות מסורתיות לגיבוי‬ ‫כבר אינן רלבנטיות‪ ,‬ודרושה בדחיפות גישה‬ ‫חדשה לתחום‪ .‬המחקר העלה כי כ‪49%-‬‬ ‫מהמשיבים אינם יכולים לעמוד בהסכמי רמת‬ ‫השירות (‪ )SLA‬של מערכי ה‪ IT-‬שבאחריותם‪,‬‬ ‫בשל גודש הנתונים‪ .‬נתון נוסף העלה‪ ,‬כי ‪73%‬‬ ‫מהמשיבים אמרו שאם תוכנת הגיבוי תדע‬ ‫לבצע פעולות במהירות כפולה‪ ,‬הם יהיו מוכנים‬ ‫להחליפה‪.‬‬ ‫‪ 30%‬ציינו‪ ,‬כי יש להם יותר מדי כלי גיבוי‪:‬‬ ‫לארגונים יש בממוצע ארבעה פתרונות גיבוי‬ ‫להגנה על מערכות פיזיות‪ ,‬ושלושה עבור‬ ‫תהליך ההתאוששות במקרה אסון‪ ,‬ובכך עוזרים‬ ‫ללקוח לממש חסכון משמעותי תוך הגנה טובה‬ ‫יותר על המידע העסקי שלהם‪.‬‬ ‫סוגי הנתונים ועומסי עובדה‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לשילוב‬ ‫של מספר פתרונות נקודתיים נפרדים‪ ,‬שהוכח‬ ‫כיקר וגוזל זמן‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬כאשר לקוחות מתמודדים עם היבטי גיבוי‬ ‫נתונים והתאוששות בארגוניהם‪ ,‬תהליך שהפך‬ ‫למסובך ויקר עם הגידול האקספוננציאלי‬ ‫בהיקפי הנתונים‪ ,‬יש צורך בפתרונות חדשניים‬ ‫ויעילים לגיבוי והתאוששות‪.‬‬ ‫השינוי הדרמטי ביותר הוא הגידול בנתונים‪,‬‬ ‫ביישומים ובמכונות הווירטואליות שאינן‬ ‫מטופלות על ידי סביבות גיבוי נוכחיות‪ .‬לארגונים‬ ‫יש הסכמי רמת שירות מוגברים‪ ,‬ציפיות גבוהות‬ ‫לזמינות‪ ,‬וצורך לפעול במודל עסקי של תמיכה‬ ‫‪ .24/7‬כשמשלבים את אלה עם הניסיון לשלב‬ ‫טכנולוגיות חדשות‪ ,‬מקבלים סביבה בעייתית‪,‬‬ ‫עם פגיעה עצומה בצוותי ה‪.IT-‬‬ ‫ישנם ארגונים ששומרים יותר מדי נתונים‪ ,‬זמן‬ ‫רב מדי‪ ,‬ולכן יש צורך בפתרון שיכול לאפשר‬ ‫למחלקת ה‪ IT-‬בארגון להפריד מה שרלבנטי‬ ‫לנושאים משפטיים או הלימה לרגולציות‪ ,‬תוך‬ ‫שמירה על פעולת שאר תשתית הגיבוי בסבב‬ ‫גיבויים של ‪ 60 ,30‬ו‪ 90-‬יום‪ .‬שימור אינסופי הינו‬ ‫בזבוז אינסופי עבור ‪ ,IT‬וסיכון אינסופי למחלקת‬ ‫המשפטית‪.‬‬ ‫על הספקים להציע ללקוחותיהם פתרונות גיבוי‬ ‫מהירים‪ ,‬שקל לנהל אותם‪ ,‬ואשר מפשטים את‬ ‫ארגונים גדולים כקטנים זקוקים לאסטרטגיית‬ ‫הגנה כוללת‪ ,‬עם פתרון יחיד‪ ,‬כדי לטפל במגוון‬ ‫האתגר הגדול שעמו נדרשים להתמודד מנהלי‬ ‫אבטחת המידע בארגונים הוא לפעול בסביבה‬ ‫מערכות וירטואליות‪ .‬עוד העלה המחקר‪ ,‬כי‬ ‫כ‪ 40%-‬ממנהלי המחשוב מאמינים כי גיבוי‬ ‫הווירטואליזציה שלהם אינו מתאים‪ ,‬או שאינו‬ ‫פועל באופן מושלם‪ .‬אבל הנתון החמור מכל‪,‬‬ ‫הוא שיותר משליש מהם אינם משוכנעים כי‬ ‫‪ 100%‬מנתוניהם המגובים אכן ניתנים לשחזור‪.‬‬ ‫בה האיומים והצרכים גדלים ומנגד תקציביהם‬ ‫קטנים‪ .‬לצד אתגר זה‪ ,‬נדרש עליהם להיות‬ ‫מעודכנים בהיבט הטכנולוגי‪ .‬עליהם להישאר‬ ‫ערניים לחידושים ולהתקדמות הטכנולוגיות‬ ‫המהירה‪.‬‬ ‫איומי אבטחת המידע‪ ,‬הולכים וגדלים‪ ,‬ואף נהיים‬ ‫מורכבים יותר‪ .‬נוצר מצב שבו בעוד שארגוני‬ ‫אנטרפרייז מוגנים פחות או יותר‪ ,‬הרי שארגוני‬ ‫‪ SMB‬מצויים בסכנה חמורה‪ .‬בקרב ארגונים‬ ‫אלה חלה הפנמה והכרה בצורך להגן על‬ ‫המידע שלהם‪ .‬בכל מסעדה יש "קניין רוחני" של‬ ‫תפריטים ולכל בית עסק קטן יש רשימת לקוחות‬ ‫שנדרש להגן עליה‪ .‬החיבור בין האנשים למידע‬ ‫הוא חוצה את כל המגזרים‪ .‬הערך האמיתי של‬ ‫הארגונים השונים הוא במידע שיש להם‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הראש עדיין‪ ...‬בעננים‬ ‫מחשוב ענן יוצר עולם חדש של דרישות אבטחה‪ ,‬בעיקר‬ ‫בתחומי ניהול ובקרת הגישה‪ ,‬ניהול זהויות והזדהות ואימות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬יש להעלות את רמת הוודאות שהמשתמש‬ ‫הוא אכן המשתמש‪ ,‬ומנגד – לצמצם לאחת את כמות‬ ‫הפעמים שהגישה שלו נבדקת‪ .‬מה שמאפיין את עולם‬ ‫האבטחה בכללותו הוא שהאקרים הפכו להיות "טובים"‬ ‫יותר‪ ,‬משמע יעילים ומוכשרים טכנולוגית – ועלינו לספק‬ ‫פתרונות אבטחה טובים יותר‪.‬‬ ‫מבחינת הצד ההתקפי‬ ‫בוטנטים בענן ומתקפות על הענן‬ ‫הענן ישנה את המודל העסקי שארגונים עובדים לפיו‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מחשוב הענן אינו עוד גחמה שיווקית או באז‬ ‫פרסומי‪ .‬מדובר בתפיסה חשובה‪ ,‬שמתחילה לצבור‬ ‫תאוצה בקרב ארגונים‪ ,‬מייעלת תהליכים ומשנה את‬ ‫המודל העסקי שבו הם עובדים‪.‬‬ ‫הרעלת מנועי החיפוש (‪SEO‬‬ ‫‪)Hacking‬‬ ‫נושא מטרות תקיפה ממוקדות‬ ‫ימשיך לעסוק את הארגונים\‬ ‫ממשלות‬ ‫בהגדרה של התפיסה מדובר ביכולת לקבל שירותי‬ ‫‪ IT‬לפי דרישה‪ ,‬כל אימת שרוצים‪ ,‬עם מדידה ובקרה‬ ‫על הצריכה‪ .‬המודל הזה מהווה הזדמנות‪ ,‬הן ביכולת‬ ‫לצמצום תקציבי עלויות המשאבים המוצאים על‬ ‫התשתיות והן ביכולת לשדרוג טכנולוגי‪ ,‬מיטוב נכסי‬ ‫ה‪ IT-‬וקבלת אספקת שירותים טובים ומהירים יותר‪.‬‬ ‫מחשוב הענן הוא תפיסה שבהכרח תשפיע על‬ ‫ההיבטים העסקיים והתהליכים בארגונים‪.‬‬ ‫התפתחות הפעילות בצל‬ ‫ההאקטיביזם‬ ‫החרפת תקיפות במימון ממשלות‬ ‫ושימוש במשאביה‬ ‫לא מדובר בעוד באז תקשורתי‪ ,‬והענן כאן כדי להישאר‪,‬‬ ‫כי יש לו הצדקה כלכלית והגיון טכנולוגי‪ .‬עלויות‬ ‫התשתיות תמיד הטרידו את המנמ"רים‪ ,‬בוודאי לאחר‬ ‫השנים הקשים שעברו לאחרונה‪ .‬כעת יש להם יכולת‬ ‫להוריד ולצמצם את העלויות הללו‪ ,‬במסגרת פתרון‬ ‫בשל‪.‬‬ ‫נהיה עדים לשימוש בכלי "ניטור"‬ ‫במרחב הסייבר ע"י הממשלות‬ ‫הענן יביא את המנמ"ר למצב שבו תהיה לו בקרה טובה‬ ‫יותר על השירותים שאותם הוא יקבל‪ ,‬ימדוד‪ ,‬ינהל‪,‬‬ ‫ותהיה לו בקרה על רמת האבטחה‪ .‬לצד המעבר לענן‪,‬‬ ‫על המנמ"ר לממש ניהול חכם של תשתיות המחשוב‬ ‫"על מנת לצמצם סיכונים ולהפחית עלויות‪ .‬כך יתקבל‬ ‫פישוט מערכות ה‪ IT-‬הנדרש‪.‬‬ ‫"‬ ‫‪8‬‬ ‫לא מדובר בעוד באז תקשורתי‪,‬‬ ‫והענן כאן כדי להישאר‪ ,‬כי יש לו‬ ‫הצדקה כלכלית והגיון טכנולוגי‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫"‬ ‫מדובר בהזדמנות עסקית וטכנולוגית‪ .‬על המנמ"ר‬ ‫נדרש לממש את תפיסת מחשוב הענן בחוכמה‪.‬‬ ‫הוא יצטרך להיות עם יד על הדופק‪ ,‬לוודא מה קורה‬ ‫ולבקר את השירותים המסופקים‪ ,‬לצד טיפול בהיבטי‬ ‫האבטחה‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬כל מנמ"ר מעוניין לממש את‬ ‫היעד של צמצום ההוצאות‪ ,‬הפחתת הסיכונים ושיפור‬ ‫התהליכים העסקיים והשירותים‪.‬‬ ‫ניתן לראות שבהמלך השנתיים האחרונות היו יותר‬ ‫ניסיונות של מנמ"רים לממש פרויקטי‪ IT‬ותשתיות‪.‬‬ ‫במסגרת הפעילות של מערכי ה‪ IT-‬בארגונים‪ ,‬ניתן‬ ‫לראות שנושא הענן מתחיל לצבור כיוון משמעותי‬ ‫יותר‪ .‬מומחים מעריכים שבשנים הבאות הלחץ לעבור‬ ‫למחשוב ענן יגיע לא רק מצד המנמ"ר‪ ,‬אלא גם‬ ‫מצד סמנכ"ל הכספים בארגון‪ .‬זאת‪ ,‬בשל התועלות‬ ‫התקציביות הנובעות ממנו‪.‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫מגמות אבטחת מידע לשנת ‪2013‬‬ ‫גידול בכמות אירועים שקשורים‬ ‫לפגיעה בפרטיות‬ ‫גידול בנוזקות למערכות ‪MAC OS X‬‬ ‫גידול בנוזקות לטלפונים החכמים‬ ‫‪20‬‬ ‫‪13‬‬ ‫גידול בכמות תקיפות‬ ‫שמטרותן לסחוט את הקורבן‬ ‫(‪)Ransomware&Cryptoextortion‬‬ ‫הסקירה באדיבות ענקית האבטחה –קספרסקי‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ניהול‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫סי‬ ‫ייבר‬ ‫עולם הס‬ ‫ב‬ ‫ניתן לראות מגמה חיובית‪ ,‬שבה מנהלי אבטחת מידע רבים‬ ‫עוברים מהתמקדות בטכנולוגיה לטיפול נרחב בפעילות‬ ‫עסקית וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫חל שינוי מהותי בתפקידו של מנהל אבטחת המידע‬ ‫בארגונים‪ ,‬וניתן לראות תופעה שבה רוב מנהלי‬ ‫אבטחת המידע בארגונים עוברים מהתמקדות‬ ‫בתחום הטכנולוגי להתמקדות בהובלה רחבה יותר‬ ‫של פעילות ניהול הסיכונים והתהליכים העסקיים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬תחום ניהול אבטחת המידע בעולם מתחלק‬ ‫ל‪ 3-‬סוגים של מנהלים‪:‬‬ ‫ •מנהל "משפיע עסקית" (‪- )Business Influencer‬‬ ‫משמע‪ ,‬מנהל שנמצא בדרג ניהולי בכיר (כפוף‬ ‫להנהלת המשרד) והוא בד"כ משפיע גם על‬ ‫האסטרטגיות העסקיות של הארגון בו הוא פועל‬ ‫ •מנהל "מונע" (‪ - )Preventive‬מנהל אבטחת מידע‬ ‫שעוסק כל היום בפן הטכנולוגי‪ ,‬וכיצד למנוע‬ ‫מתקפות שונות על הארגון‬ ‫‪10‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫מנהלי אבטחת המידע בארגונים אשר מוערכים‬ ‫כמנהלים שמשפיעים גם ברמה העסקית‪ ,‬הינם‬ ‫מנהלים בכירים‪ ,‬הכפופים להנהלה הבכירה‬ ‫בארגון‪ ,‬והמשפיעים בדרך כלל גם על האסטרטגיות‬ ‫העסקיות של הארגונים בהם עם עובדים‪ .‬קבוצה‬ ‫זו של מנהלים מציגה גם רמת מובנות גבוהה יותר‬ ‫בפן העסקי‪ ,‬בהשוואה לעמיתיהם‪ ,‬הנמנים עם‬ ‫קבוצת ה"מגנים" או ה"מגיבים"‪.‬‬ ‫כל מנהלי אבטחת המידע‪ ,‬ללא יוצא דופן‪ ,‬עומדים‬ ‫תחת לחץ כבד להגן ולשמור על הנכסים הארגוניים‬ ‫היקרים ביותר‪ :‬כסף‪ ,‬מידע אודות לקוחות‪ ,‬קניין‬ ‫רוחני וערך המותג‪.‬‬ ‫ •מנהל "מגיב" (‪ - )Reactive‬מנהל שעסוק כל‬ ‫היום בלהגיב ולהתגונן מפני מתקפות חיצוניות‬ ‫ופנימיות‪ ,‬ודרישות עסקיות חדשות‬ ‫הנהלת החברה מקדישה כיום לנושא אבטחת‬ ‫המידע‪ ,‬יותר תשומת לב מאשר זו שניתנה לה לפני‬ ‫שנתיים‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שסדרה של מתקפות סייבר‬ ‫מקוונות ודליפות של נתונים רגישים שזכו לחשיפה‬ ‫תקשורתית גבוהה שכנעה את ההנהלות בדבר‬ ‫מקומה המרכזי של אבטחת המידע בארגון המודרני‪.‬‬ ‫המאפיין הבולט בהבדלים של כל סוג‪ ,‬הוא מידת‬ ‫עומק המוכנות שלהם ורמת הבגרות הן של מנהלי‬ ‫אבטחת המידע בארגון ‪ ,‬והן של תשתיות האבטחה‬ ‫המסורות לניהולם‪.‬‬ ‫בעידן הדיגיטלי של היום‪ ,‬הנושאים החמים שעולים‬ ‫על הפרק הינם אבטחת מכשירי קצה ויישומים‬ ‫ניידים‪ ,‬והם כנראה ימשיכו להוות כמוקד מרכזי‬ ‫לתשומת לב ולדאגה בשנתיים הקרובות‪.‬‬ ‫ניהול טכנולוגיות אבטחה ‪OUT -‬‬ ‫ניהול סיכונים ‪IN -‬‬ ‫כיום‪ ,‬מנהלי אבטחת המידע בארגונים נדרשים‬ ‫לראייה כוללת של ניהול סיכונים‪ ,‬ולא הסתכלות‬ ‫על חלקי הפאזל בנפרד‪ .‬במקום להסתפק בתגובה‬ ‫לאירועי אבטחת מידע‪ ,‬הולך תפקיד ניהול אבטחת‬ ‫המידע ומשתנה לכיוון של ראייה הוליסטית של‬ ‫מכלול הסיכונים‪ ,‬תוך חתירה לניהול ולמזעור‬ ‫הסיכונים הללו עוד בטרם התרחש האירוע‬ ‫הבעייתי‪ .‬מנהלי אבטחת מידע המסווגים בקטגוריה‬ ‫המתקדמת ביותר ‪ -‬המשפיעים עסקית ‪ -‬מביאים‬ ‫עימם מאפיינים ייחודיים‪.‬‬ ‫ההתייחסות לנושא אבטחת המידע עבר שינוי‬ ‫מהותי‪ ,‬וכיום מתייחסים לאבטחת מידע כאל‬ ‫מרכיב עסקי חיוני ולא רק כאל עניין טכנולוגי‪.‬‬ ‫אבטחת מידע אינה יכולה להתנהל במתכונת אד‪-‬‬ ‫הוק‪ ,‬אלא כחלק יום‪-‬יומי של הדיון העסקי והתרבות‬ ‫הארגונית‪ .‬ישנה חשיבות עליונה‪ ,‬להביא לפרק את‬ ‫סוגיית אבטחת המידע בכל הדיונים של הנהלת‬ ‫החברה‪ .‬ניתן לעשות זאת ע"י קמת פורומים‬ ‫וועדות היגוי לנושאי אבטחת מידע ולעודד גישות‬ ‫מערכתיות הכוללות התייחסות להיבטים חוקיים‪,‬‬ ‫תפעול עסקי‪ ,‬כספים ומשאבי אנוש‪ .‬ועדות אלו‪,‬‬ ‫ידונו גם בסוגיית ניהול הסיכונים בעידן הסייבר‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬יש עוד הרבה עבודה לפנינו‪ ,‬ולמרות שניתן‬ ‫לראות שינוי ניכר בהתייחסות הנהלת החברה‬ ‫לנושא אבטחת המידע‪ ,‬מרבית הארגונים כיום עדיין‬ ‫לא עושים שימוש בכלי מדידה ובמדדים מוגדרים‬ ‫לניטור רמת אבטחת המידע בארגון (משתנים‬ ‫הנוגעים להיבטי אבטחת מידע כגון מודעות‬ ‫המשתמשים‪ ,‬הדרכת עובדים‪ ,‬מוכנות לטיפול‬ ‫באיומים עתידיים‪,‬מדידת אפקטיביות הבקרות‬ ‫הקיימות‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫מומלץ לאמץ וליישם מתודולוגיה לניהול סיכונים‪,‬‬ ‫אשר תעשה שימשו במדדים‪ ,‬לצורך בקרה ושיפור‬ ‫התהליכים‪ .‬חייבים להגדיר מראש מה מאבטחים‬ ‫ומפני מה‪ .‬אין שני ארגונים שצרכי האבטחה שלהם‬ ‫זהים לחלוטין‪ .‬הדרך להתאים את אבטחת המידע‬ ‫היא להעריך ולנהל סיכונים‪ .‬סיכון הוא מצב בו‬ ‫יש איום שמנצל חולשה כדי לגרום נזק‪ .‬האיום‬ ‫עצמו הוא רצף נסיבות‪ ,‬שבהן עלול להתרחש‬ ‫נזק פוטנציאלי‪ .‬גם לאחר שנקטנו בכל אמצעי‬ ‫צמצום הסיכון‪ ,‬תמיד נשאר סיכון מסוים (הסיכון‬ ‫השיעורי)‪ .‬אי אפשר לצמצם את הסיכון לאפס‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫את הסיכון שנותר יש לנהל‪.‬‬ ‫לשם כך‪ ,‬יש לנתח את מבנה הארגון ולהגדיר מהם‬ ‫בעלי התפקידים והגופים הרלוונטיים‪ .‬תהליך ניתוח‬ ‫הסיכונים כולל את רמת הסבירות שהסיכון יתממש‬ ‫לעומת רמת ההשפעה שלו‪ .‬במקביל‪ ,‬מגדירים‬ ‫את אזורי האיום ואת סוגי הסיכונים‪ ,‬כולל יישומים‬ ‫רגישים‪ ,‬ואיומים מצד שותפים וספקים‪ .‬לאחר מכן‬ ‫יש לארגן את הסיכונים לפי סדר עדיפויות‪ ,‬המסודר‬ ‫על פי רמת האפקטיביות ורמת היעילות הפיננסית‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מלחמת‬ ‫הסייבר‬ ‫המלחמה הקרה שהתרחשה בין ארצות הברית‬ ‫וברית המועצות בשנות ה‪ ,50-‬ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬של‬ ‫המאה הקודמת הייתה בסך הכל משחק ילדים‬ ‫לעומת המצב כיום‪ ,‬בעידן הדיגיטלי‪ .‬בעידן שלנו‪,‬‬ ‫בשל התפתחות המרחב הקיברנטי‪ ,‬מדינות‬ ‫מתמודדות מול אתגרי אבטחה קשים בהרבה‪,‬‬ ‫עם מגוון איומים נרחב ומסוכן‪ ,‬בעל השלכות‬ ‫מרחיקות לכת‪ .‬זה קיים בכל היבט‬ ‫של חיי היום יום‪ ,‬עבור‬ ‫הפרט‪ ,‬הארגון‬ ‫והמדינה‪.‬‬ ‫ת ח ו ם‬ ‫התשתיות‬ ‫הלאומיות הקריטיות‬ ‫הוא נושא חשוב מדי מכדי להשאיר‬ ‫את הטיפול בהגנה עליו רק לממשלות‪ .‬דרוש‬ ‫שיתוף פעולה נרחב ועמוק בין מדינות בעולם‪,‬‬ ‫ובכל מדינה – בין המגזר הממשלתי למגזר‬ ‫התעשייתי‪ ,‬על מנת להגביר את רמת האבטחה‬ ‫הנדרשת ליצירת שכבות אבטחה רבות וכוללות‬ ‫עבור התשתיות הלאומיות הקריטיות‪ .‬רק שיתוף‬ ‫פעולה שכזה יספק מענה לאתגרים הרבים‬ ‫מולם ניצב העולם כיום‪.‬‬ ‫ניתן לדמות את מצב האבטחה בארגונים כיום‬ ‫לקרחון‪ ,‬שרק ‪ 10%‬העליונים שלו גלויים‪ .‬אין ספק‬ ‫שניתן לאתר חלק מהפעילות הבלתי חוקית של‬ ‫האקרים‪ ,‬פריצות וניסיונות פריצה‪ ,‬הזרקת‬ ‫נוזקות למערכי מחשוב ארגוניים וממשלתיים‪,‬‬ ‫גניבה ודלף מידע‪ .‬אבל השאלה המרכזית היא‬ ‫‪12‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫מלחמת הסייבר גורמת למודעות גדולה‪ ,‬מה שיגרום‬ ‫להקצות תקציבים גדולים לעניין ולהתמודד עם‬ ‫האתגרים החדשים שעומדים בפתח‪ .‬מלחמת‬ ‫הסייבר גורמת נזקים לחברות‪ ,‬פוגעת במוניטין‬ ‫החברה שיכולה להגיע לפגיעה עסקית‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬ ‫ההתקפות בתקופה האחרונה על החברות במשק‪ ,‬לא‬ ‫פגעו במערכות הליבה של חברות אלו‪ ,‬אבל נזק נגרם‪.‬‬ ‫מה קורה בחלק הגדול‪ ,‬הבלתי נראה לעין‪ ,‬של‬ ‫הקרחון‪ .‬ישנם פעילויות פריצה ואנטי‪-‬אבטחה‬ ‫מידע רבות שסמויות מן העין‪.‬‬ ‫ואם זה לא מספיק‪ ,‬אז הטכנולוגיות החדשות‬ ‫רק מחריפות את הביעה‪ .‬כל עולם ה‪,BIG DATA-‬‬ ‫ה‪ ,BYOD-‬והמחשוב ענן רק מחריפים את הבעיות‬ ‫הללו‪ .‬תפקידם של דור העתיד בתעשיית ההי‪-‬‬ ‫טק הוא לאבטח את פעילות מערכי הארגונים‬ ‫במסגרת הטמעת הטכנולוגיות החדשות‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬האתגר של אבטחת המידע בכל הארגונים‬ ‫– הממשלתיים והמסחריים גדול יותר‪ .‬תפקיד‬ ‫המנמ"רים כיום הוא לאבטח את כלל פעילות‬ ‫המחשוב המבוצעת‪ ,‬וליצור את סביבת עבודה‬ ‫יעילה אך מאובטחת‪ .‬זהו האתגר‪ ,‬בה"א הידיעה‪,‬‬ ‫של המאה ה‪.21-‬‬ ‫הפתרון – שילוב כוחות‬ ‫רק שיתוף פעולה בין תעשיות האבטחה‬ ‫הממשלתיות והמסחריות יניב את רמת האבטחה‬ ‫הנדרש‪ .‬האתגר גדול ונרחב ביותר‪ ,‬יש טכנולוגיות‬ ‫שלא ניתן לאבטח‪ ,‬יהיה קונפליקט בארגונים –‬ ‫מה לאבטח‪ ,‬איך וכו'‪ .‬צריך לבנות תשתיות הגנה‬ ‫בהיבט האבטחה בצד המסחרי‪ ,‬כאלו שיגנו‬ ‫על כלל התשתיות‪ .‬הרי בסופו של דבר‪ ,‬כולנו‬ ‫ניזוקים מאותן נוזקות ויש לנו אותן פגיעויות‪.‬‬ ‫הישויות הפוגעות בתשתיות‬ ‫המסחריות‬ ‫ובתשתיות‬ ‫הממשלתיות – ציבוריות‬ ‫הן זהות‪ .‬אלה אותם האקרים‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫נדרשת אותה אסטרטגיית הגנה‪ .‬יש להבטיח‬ ‫שכל תהליך עסקי יהיה מאובטח כמו כל תהליך‬ ‫ממשלתי‪ .‬אם נאבטח בצורה נכונה וכוללת –‬ ‫נוכל לבחון בצורה נכונה את מה שקרה‪ ,‬ולהיערך‬ ‫בצורה פרו‪-‬אקטיבית לקראת האיומים הבאים‪.‬‬ ‫אם נלמד מהאמריקאים‪ ,‬כשהם המציאו את‬ ‫נושא הגנת המולדת (‪,)Homeland Security‬‬ ‫האו נתפס כביטוי אמריקני של תגובה לטרור‬ ‫במגדלי התאומים‪ .‬אבל "מולדת" היא הסביבה‬ ‫הכוללת של איפה שאנו חיים ועובדים‪ .‬תשתיות‬ ‫ה‪ IT-‬הללו הן כלל עולמיות‪ .‬מדובר בבעיה‬ ‫כלל עולמית שתבטיח שנוכל להמשיך לחיות‬ ‫ולעבוד‪ ,‬מבלי שלמערכות ה‪ IT-‬תהיינה בעיות והן‬ ‫תותקפנה על ידי נוזקות שתפסקנה את פעולתן‪.‬‬ ‫קורס ‪CISO‬‬ ‫תלמד • תוביל • תצליח!‬ ‫הטכנולוגיה רצה קדימה‪ ,‬ההנהלות דורשות החזר‬ ‫השקעה‪ ,‬הספקים מציעים לנו פתרונות ללא סוף‪,‬‬ ‫והלקוחות מצפים לשירות עם אפס תקלות ושמירה‬ ‫על המידע שלהם‪ .‬זוהי הסביבה שאיתה נאלץ‬ ‫כל מנהל אבטחת מידע להתמודד יום‪ ,‬יום כחלק‬ ‫מהעשייה והחיפוש אחר ההצלחה בתפקיד‪ .‬הקורס‬ ‫שם דגש על החידושים והאתגרים השונים בתחום‬ ‫אבטחת מידע וניהול‪.‬‬ ‫במסגרת הקורס נציג‬ ‫את הנושאים החדשים‬ ‫וההתפתחויות בתחום תוך מתן‬ ‫כלים מעשיים למנהל אבטחת‬ ‫המידע לניהול תקין של מערך‬ ‫האבטחה בארגון‪.‬‬ ‫נציג בצורה אובייקטיבית את הנושאים השונים‬ ‫תוך מתן המלצה לגבי דרכי היישום וקביעת סדרי‬ ‫העדיפות של הנושא (בהתאם לחומרת העניין ותהליך‬ ‫ניהול סיכונים מובנה)‪ ,‬וכמובן נצייד את התלמידים‬ ‫בכל הכלים‪ ,‬הן בפן הטכנולוגי והן בפן העסקי‪-‬ניהולי‪,‬‬ ‫שכל מנהל אבטחת מידע צריך כדי לשרוד בתפקידו‪.‬‬ ‫הקורס חושף את התלמיד למגוון רחב של נושאים‪ ,‬הן‬ ‫בפן הטכנולוגי‪ ,‬והן בפן העסקי‪-‬ניהולי‪ .‬הקורס חובה‬ ‫לכל מנהל אבטחת מידע הרוצה להתעדכן בצורה‬ ‫שיטתית וחסרת אינטרס במגמות ובכיוונים של עולם‬ ‫אבטחת המידע וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫מנחה ומרצה ראשי‬ ‫דני אברמוביץ‪,‬‬ ‫מנכ"ל טיטנס סקיוריטי‬ ‫שיטת הלימוד‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•הקורס יציג תפיסות טכנולוגיות‪ ,‬עסקיות‬ ‫וניהוליות ודרך יישומם בארגון‬ ‫•הקורס יכלול הרצאות פרונטאליות‬ ‫משולבות בהצגת וניתוח מקרים (‪Case‬‬ ‫‪)Studies‬‬ ‫•הקורס כולל הגשת והצגת פרויקט גמר‬ ‫קהל יעד‬ ‫מנהלי אבטחת מידע‪ ,‬מנהלי תחום ניהול‬ ‫סיכונים‪ ,‬מנהלי ‪ ,IT‬יועצים‬ ‫היקף הקורס‬ ‫‪ 200‬שעות פרונטאליות‬ ‫כ‪ 500-‬שעות תרגול עצמי‬ ‫‪ 50‬מפגשים של ‪ 4‬שעות כל מפגש‬ ‫למידע‪ ,‬ייעוץ והרשמה‬ ‫ניתן לפנות לטלפון ‪077-5150340‬‬ ‫דוא"ל ‪[email protected] :‬‬ ‫‪www.titans2.co.il‬‬ ‫|‬ ‫‪www.ts2.co.il‬‬ ‫|‬ ‫‪www.titans2.com‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪13‬‬ ‫האיגוד העולמי לאבטחת מידע‬ ‫(‪– )ISSA‬הציאפטר הישראלי‬ ‫האיגוד הינו גוף מלכ"ר (ללא מטרות רווח) כאשר מטרתו‬ ‫העיקרית היא קידום נושא אבטחת המידע בישראל‪ ,‬בכל ההיבטים‪.‬‬ ‫אודות גיליון ‪Global Security‬‬ ‫למה כדאי לחפש מידע במגזין שלנו‬ ‫ולא למשל ב‪ Google-‬או כל עיתון אחר?‬ ‫חברי האיגוד נהנים מהטבות ייחודיות במהלך כל השנה‪ ,‬כגון הרצאות‬ ‫מקצועיות‪ ,‬ימין עיון‪ ,‬חומרים מקצועיים‪ ,‬ועוד‪ .‬כיום‪ ,‬חברים באיגוד כמה מאות‬ ‫מקצועני אבטחת מידע‪ ,‬ואנו שואפים לגייס את כלל קהילת ה‪ IT-‬בישראל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חברי האיגוד נהנים ממהדורה ייחודית ובלעדית של ‪–Global Security‬‬ ‫המגזין המוביל בישראל בתחום אבטחת המידע‪.‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪S e c‬‬ ‫‪u r i‬‬ ‫‪t y‬‬ ‫‪M a g‬‬ ‫‪a z i‬‬ ‫‪n e‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪I n f‬‬ ‫‪o r m‬‬ ‫‪a t i‬‬ ‫‪o n‬‬ ‫מגזין א בטחת‬ ‫מגזין אב‬ ‫‪a‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‬ ‫•מיקוד בתחום אבטחת המידע – המגזין‬ ‫עוסק אך ורק בתחום אבטחת המידע‬ ‫וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫‬ ‫•יותר כתבות מקצועיות ופחות תדמיתיות‬ ‫– רוב המגזינים כיום יותר תדמיתיים‪,‬‬ ‫ופחות מקצועיים‪ .‬אנו שומרים על רמה‬ ‫מקצועית‪ ,‬וכמות מינימאלית של כתבות‬ ‫תדמית‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫מידע וניהול‬ ‫סיכונים | גיליון מס' ‪4‬‬ ‫| אוגוסט ‪2012‬‬ ‫| יולי ‪2012‬‬ ‫גיליון מס' ‪3‬‬ ‫יהול סי כונים |‬ ‫‪I‬‬ ‫‬ ‫•השוואתיות – מאפשר השוואה פשוטה‬ ‫ואובייקטיבית בין הספקים והפתרונות‪.‬‬ ‫‬ ‫•היקף מידע – תמונה רחבה יותר‪ ,‬ולא רק‬ ‫התמקדות בנושאים ספציפיים‪.‬‬ ‫‪Identity M‬‬ ‫‪anagemen‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‬ ‫נתי של האיגוד‬ ‫קור הכנס הש‬ ‫סי‬ ‫בעולם הסייבר‬ ‫מגמות‬ ‫ערכות ‪SIEM‬‬ ‫מ‬ ‫ערכות ‪IPS‬‬ ‫מ‬ ‫זהירות בוטנט‬ ‫•תשלום סמלי – מדובר בעלות סמלית‪,‬‬ ‫והנכם מנויים למגזין אבטחת המידע‬ ‫המוביל בישראל‬ ‫‬ ‫•מקצועני אבטחת מידע – כל הכותבים‬ ‫שלנו עוסקים בתחום אבטחת המידע‬ ‫למעלה מ‪ 7-‬שנים‪ ,‬והם בכירים בתחום‪,‬‬ ‫ברמה העולמית‪.‬‬ ‫טחת מידע ונ‬ ‫בשער‬ ‫מלחמת‬ ‫בשער‬ ‫ניהול‬ ‫זהויות‬ ‫סייבר‬ ‫האיום‬ ‫החדש בעידן הסייבר‬ ‫מתקפות ‪APT‬‬ ‫הגנה על מערכות‬ ‫‪SCADA‬‬ ‫אחת לרבעון – מוסף מיוחד‬ ‫מה הערך המוסף שלנו?‬ ‫בעת בחירת ספק (מערכת\מוצר) תהליך מכרז או בקשה למידע מתחיל בפנייה שלכם‬ ‫לכמה ספקים בהתאם להוצאת ‪ RFI/RFP‬מהחברה‪ .‬אנו מרכזים עבורכם את כל‬ ‫המידע המקצועי המקיף ביותר‪ ,‬ובר השוואה אודות הפתרונות אבטחת המידע השונים‪,‬‬ ‫באופן שזה מכסה את כל השאלות המרכזיות הנשאלות בנוגע לפתרון אפשרי‪:‬‬ ‫‪ .1‬סקירה טכנולוגית רחבה אודות הפתרון‬ ‫שמחפשים‬ ‫‪ .2‬סקירת הפתרונות בתחום הספציפי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מי הם הספקים המובילים בתחום?‬ ‫‪ .5‬פרטי החברה של היצרן‪/‬ספק‪/‬האינטרגטור‪:‬‬ ‫שם‪ ,‬מספר עובדים‪ ,‬שנת הקמה‪ ,‬יתרונות‬ ‫וחסרונות‪ ,‬סוגי פעילות בחברה‪ ,‬נושאים \תחומי‬ ‫פעילות והתמחות‪ ,‬קישורים‪ ,‬מידע טכנולוגי‪,‬‬ ‫איש קשר‪ ,‬חוסן כלכלי‪ ,‬לקוחות בארץ‪ ,‬לקוחות‬ ‫בחו"ל‪ ,‬תוכניות הרחבה למוצר‪ ,‬מספר התקנות‬ ‫‪14‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫בארץ‬ ‫‪ .6‬מה הערך המוסף של כל ספק בתחום‬ ‫הפתרון המוצע?‬ ‫‪ .7‬כיצד מנהלים את הפרויקט?‬ ‫‪ .8‬מהם נקודות כשל בפרויקט שמהם צריכים‬ ‫להיזהר?‬ ‫‪ .9‬מה צריכים לדרוש מהספקים בעת יציאה‬ ‫למכרז?‬ ‫מדדים‬ ‫זו לא מילה גסה‬ ‫דני אברמוביץ‪ ,‬נשיא האיגוד ‪( ISSA‬הציאפטר הישראלי) ומנכ"ל קבוצת ‪ ,TITANS SECURITY‬הרצה‬ ‫במפגש החודשי על יישום מתודולוגיות למדידת האפקטיביות של רמת אבטחת המידע בארגון‪.‬‬ ‫"רוב מנהלי אבטחת המידע בארגון מתקשים סביב האופן שיש לדווח על פעולות המבוצעות בתחום‬ ‫אבטחת המידע ולהציג את הערך של מה שבוצע"‪ ,‬אמר דני‪" .‬זה שלא אירע שום דבר‪ ,‬זה לא אומר‬ ‫שלא צריך למדוד את האפקטיביות של הבקרות‪ .‬וגם‪ ,‬כיצד ניתן לדעת האם האירוע קרה מאחר‬ ‫שמנהל אבטחת המידע עשה או לא עשה משהו?"‪ ,‬מה שנקרא בשפה המקצועית ‪ -‬הפקת לקחים‪.‬‬ ‫יחידת אבטחת המידע נחשבת בארגון כמרכז‬ ‫הוצאה ‪ -‬יחידה שמבקשת כסף מההנהלה‪ ,‬אולם‬ ‫לא ממש ברור מה נעשה איתו‪.‬‬ ‫נדרשת הכנסת שפה וסטנדרטיזציה לעולם‬ ‫אבטחת המידע בארגון‪ .‬מנהלי אבטחת המידע‬ ‫צריכים לאמץ וליישם בארגון מתודולוגיה ברורה‬ ‫שמסדירה מה יש לדווח ובאיזו שפה לעשות‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫המידע‪ ,‬ולמדוד את האפקטיביות שלהם‪,‬‬ ‫ולאפשר מקצה שיפורים‪.‬‬ ‫פיתחנו מודל שמציג נוסחה המאפשרת לקשר‬ ‫בין הבקרות לבין רמות הסיכון השונות‪ ,‬וכך‬ ‫מתאפשרת תפירת חליפת אבטחה לארגון‪,‬‬ ‫שמשקפת נאמנה את רמת הסיכון‪ ,‬ללא תלות‬ ‫בעוד נתונים לא רלוונטיים או מגמות שוק‬ ‫חולפות"‪ ,‬אמר דני‪.‬‬ ‫בהרצאתו‪ ,‬הציד דני מספר מתודולוגיות‬ ‫המאפשרות בקלות לקשור בין הסיכון של‬ ‫הארגון‪ ,‬מאמצי פעילות אבטחת המידע‪,‬‬ ‫ההשקעה הנדרשת וההון המוקצה לכך‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫במטרה שניתן יהיה להצדיק את הפעולות של‬ ‫מנהל אבטחת המידע בתוכניות הארגון לשנה‬ ‫הבאה ולטווח רחוק יותר‪.‬‬ ‫דני הדגיש את הצורך של מנהלי אבטחת‬ ‫המידע להציג בפני מקבלי ההחלטות בארגון‬ ‫נתונים ברורים‪" .‬לנהל עסקים זה לנהל סיכונים‪,‬‬ ‫וכשהמנהלים הבכירים מבינים את הנתונים זה‬ ‫נותן להם תשתית טובה לקבלת החלטה נכונה‬ ‫יותר"‪ ,‬ציין דני‪" .‬הם אלה שמנהלים בסופו של‬ ‫דבר את הסיכון עבור הארגון בכללותו"‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הציג דני כיצד בקלות ניתן להגדיר מדדים‬ ‫לכל בקרה או תהליך עבודה בתחום אבטחת‬ ‫מחקרים מראים כי בנושא קבלת ההחלטות‬ ‫וניהול על בסיס מידע‪ ,‬עולים הממצאים הבאים‪:‬‬ ‫כ‪ 60%-‬מהארגונים המובילים‪ ,‬לעומת ‪30%‬‬ ‫בלבד בארגונים האחרים‪ ,‬משתמשים בכלי‬ ‫מדידה ובמדדים מוגדרים לניטור משתנים‬ ‫הנודעים לתחום אבטחת המידע‪ ,‬בהם מודעות‬ ‫משתמשים‪ ,‬הדרכת עובדים‪ ,‬מוכנות לטיפול‬ ‫באיומים עתידיים‪ ,‬מדידת אפקטיביות הבקרות‬ ‫הקיימות‪ ,‬ושילוב טכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬אני ממליץ שהנהלת הארגון תוביל‬ ‫את תחום אבטחת המידע‪ ,‬ע"י כך שתגדיר‬ ‫תוכנית פעולה המבוססת על היכולות הקיימות‬ ‫בארגוניהם וזו תתמקד בצרכים הבוערים‬ ‫ביותר‪ .‬כך יוכלו מנהלי אבטחת המידע בארגון‪,‬‬ ‫להתקדם באמצעות קיום וועדות היגוי לאבטחת‬ ‫מידע‪ ,‬וקידום חשיבות אבטחת המידע בארגון‪,‬‬ ‫לצד ניהול סיכונים יעיל‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Cloud‬‬ ‫כלי שיתוף‬ ‫מאובטחים ומוצפנים בענן‬ ‫השפעתם הדרמתית של כלי השיתוף בענן (‪ )Collaboration Tools‬בארגוני‬ ‫ה‪ Enterprise-‬משנים ללא ספק את הדרך שבה אנשים מתקשרים ומאיצים‬ ‫בתוך כך את התפשטות המידע בארגון במהירות וביעילות‪.‬‬ ‫חברת המחקר הבינלאומית ‪ McKinsey‬פרסמה‬ ‫לאחרונה תוצאות מחקר שסקר את השפעתם‬ ‫של כלי שיתוף בארגוני אנטרפרייז‪ .‬התוצאות‬ ‫מראות בין היתר ש‪ 77%-‬מבין הנשאלים‬ ‫בארגונים רואים גישה מהירה יותר למידע‪60% ,‬‬ ‫מצאו הפחתה דרמתית בתקשורת‪/‬דוא"ל ‪52% ,‬‬ ‫רואים גישה מהירה יותר למומחים פנימיים‪/‬‬ ‫חיצוניים ולמעלה ממחצית הנשאלים מדווחים כי‬ ‫ראו ירידה משמעותית בזמן שלוקח למשתמשים‬ ‫ולצוותים כדי להשלים משימות עסקיות‪.‬‬ ‫סקר ‪ Forrester‬עדכני מצא כי ‪ 72%‬ממקבלי‬ ‫החלטות ‪ IT‬אומרים כי המוטיבציה העיקרית‬ ‫שלהם להשתמש בפתרון שיתוף בענן מבוסס‬ ‫‪ SaaS‬היא לשפר את הגמישות העסקית על ידי‬ ‫הוספה של תהליכים עסקיים חדשים וחדשניים‬ ‫ליכולות הקיימות של ה‪.IT-‬‬ ‫המגמות ברורות‪ :‬כלי שיתוף בענן משנים‬ ‫ללא ספק את הדרך שבה אנשים מתקשרים‬ ‫ומאיצים בתוך כך את התפשטות המידע‬ ‫במהירות וביעילות‪ .‬כבר היום אנו עדים לשינוי‬ ‫דרמתי באופן בו אנו מחליפים מידע ומשתפים‬ ‫אותו במקום העבודה‪ .‬זהו עידן של תקשורת‬ ‫חברתית שמתורגמת מהר מאוד לשורת הערך‬ ‫התחתונה של הארגון‪ .‬הדרך בה אנו עובדים היום‬ ‫היא שונה מהאופן בו אנו עבדנו רק לפני שנים‬ ‫ספורות ובתוך כך אנחנו חייבים להתאיםאת‬ ‫עצמנו למציאות זו‪.‬‬ ‫סביבות שיתופיות משופרות מהוות הזדמנות‬ ‫עבור ארגונים לחדד את המודלים העסקיים‬ ‫שלהם‪ .‬ארגונים צריכים פתרונות ושירותים‬ ‫המאפשרים לאנשי מקצוע ביצוע עבודה טובה‬ ‫יותר בסביבות העסקיות המשתנות של ימינו‪.‬‬ ‫כלי השיתוף מעודדים שיתוף של רעיונות שאולי‬ ‫לא היה אפשרי בלעדיהם וזאת להבדיל משיטות‬ ‫התקשורת ארגוניות הקיימות כגון דוא"ל‪FTP,‬‬ ‫וכונני רשת בהן המידע אינומובנהולא מאפשר‬ ‫למצוא במהירותאת המידע הנדרש ‪.‬‬ ‫הכללתם שלכלי שיתוף מספקת אפשרויות‬ ‫אינסופיות לשיפור פריון עבודה‪ ,‬איכות העבודה‬ ‫והחוויה הכוללת בעבודה‪ .‬עובדים צריכים כל‬ ‫הזמן כלים שיאפשרו להם לנווט בין הגבולות‬ ‫הארגוניים‪ ,‬לעודד שיתוף של רעיונות ‪,‬להתחבר‬ ‫לאנשים הנכונים ולהגביר את קצב ואיכות‬ ‫העבודה שלהם‪ .‬בתוך כך‪ ,‬עובדים נוטים יותר‬ ‫‪16‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫להשתתף ביוזמות של חדשנות‪ ,‬לשאול שאלות‪,‬‬ ‫לשתף ברעיונות‪ ,‬ולגלות מה אנשים בסביבתם‬ ‫העסקית הקרובה חושבים בזמן אמת על נושאי‬ ‫פעילות משותפים להם‪.‬‬ ‫מידע רגיש המועבר מספר פעמים ביום עם‬ ‫אנשים בתוך ומחוץ לחברה מחייב שימוש‬ ‫בפלטפורמות טכנולוגיות חכמות הכוללות גם‬ ‫כלי שיתוף מאובטחים המאפשרים לעסקים‬ ‫להגן על המידע של חברה באופן רציף‪.‬‬ ‫החשש למעבר לענן מובן וימשיך להדיר שינה‬ ‫כל עוד נהיה חשופים לפלטפורמות טכנולוגיות‪/‬‬ ‫אינטרנטיות המהוות חלק בלתי נפרד ממערכות‬ ‫התפעול היום יומיות של כולנו‪ .‬יחד עם זאת ולשם‬ ‫כך נקבעות קני אבטחה מחמירים המקובלים‬ ‫בסטנדרטים בהן נבחנות מערכות מסוג זה‪.‬‬ ‫יעידו על כך חברות שמגלגלות מיליארדי דולרים‬ ‫כדוגמת ‪(P&G‬פרוקטר&גמבל)עם עשרות אלפי‬ ‫עובדים שסמכו ידם על תקני אבטחה אלו ועברו‬ ‫לשימוש בכלי שיתוף בענן‪.‬‬ ‫מערכות השיתוף המתקדמות בענן כוללת‬ ‫למעשה סדרת פתרונות הכוללות בין היתר‪:‬‬ ‫‪Document Management, Online File System,‬‬ ‫‪FTP replacement , Deal Room , Project‬‬ ‫‪.Management, Manage File Transfer‬‬ ‫כמו כן מאפשרות שילוב מאובטח של אפליקציות‬ ‫המרחיבות את הפונקציונאליות הארגונית‬ ‫הנדרשת‪.‬‬ ‫‪Computing‬‬ ‫מאפיינים‬ ‫לאבטחת‬ ‫תוכן בענן‬ ‫בעידן ה‪BYOD-‬‬ ‫מאת דוד אלוש‪ ,‬מנכ"ל ומייסד חברת‬ ‫‪ CloudCom‬נציגת ‪ Box‬בישראל‪ ,‬פלטפורמת‬ ‫בינלאומית לניהול ושיתוף תוכן מאובטח‬ ‫מוצפן בענן‪.‬‬ ‫החשש למעבר לענן מובןו ימשיך להדיר שינה כל עוד נהיה‬ ‫חשופים לפלטפורמות טכנולוגיות המהוות חלק בלתי נפרד‬ ‫ממערכות התפעול היום יומיות של כולנו‪ .‬יחד עם זאת ולשם‬ ‫כך נקבעו תקני אבטחה בהן נבחנות מערכות אלו ונסקרות‬ ‫במאמר זה‪.‬‬ ‫על מנת להבטיח את אותה שלמות במערך האבטחה‪ ,‬השרידות‬ ‫והיתירות ושהתוכן בענן יהיה בלתי נגיש לגורמים שאינם‬ ‫מורשים נבחין בשבעה מעגלי אבטחה ‪:‬‬ ‫לסיכום ניתן לומר שלכלי שיתוף בענן יש את‬ ‫היכולת לחולל שיפור בתהליכים העסקיים‬ ‫והחזר השקעה צריך להימדד בסופו של דבר‬ ‫על פי תוצאות של תהליכים עסקיים‪.‬‬ ‫הכותב הינו דוד אלוש‪ ,‬מנכ"ל ומייסד חברת‬ ‫‪ CloudCom‬נציגת ‪ Box‬בישראל‪ ,‬פלטפורמת‬ ‫בינלאומית לניהול ושיתוף תוכן מאובטח מוצפן‬ ‫בענן‪.‬‬ ‫• למידע ומאמרים נוספים בתחום‬ ‫‪www.CloudCom.co.il‬‬ ‫• לשאלות ניתן לפנות באמצעות הדוא"ל ‪-‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫• להתייעצות טלפונית אישית ‪054-4637000 -‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪6.6‬התראות‪ :‬נדרשת יכולת למתן התראה‬ ‫לדוא"ל באירועי‪ :‬צפייה‪ ,‬הורדה‪ ,‬כתיבת‬ ‫הערה למסמך‪ ,‬עריכה‪ ,‬או העלאה של‬ ‫מסמך לתיקיה או לקובץ‪ .‬בתוך כךרצוי‬ ‫לקבל גם רשימת התראות מסכמת אחת‬ ‫ליום בהתאם להעדפות המשתמש‪.‬‬ ‫‪7.7‬קישורים‪ :‬אחת הדרכים לשתף מסמך‬ ‫היא לשלוח ליעד כלשהו קישור ‪ ,‬לקישור‬ ‫זה מפתח יחודי ונדרש לקבוע אם מקבל‬ ‫הקישור יוכל לבצע פעולת הדפסה הורדה‬ ‫של המסמך או לצפות בו בלבד‪.‬‬ ‫‪8.8‬גישה למסמכים מתוחמת בזמן‪ :‬נדרשת‬ ‫אפשרות לקבוע תאריך תפוגה לחשיפת‬ ‫מסמך בקישור ‪ ,‬בפקיעת המועד שנקבע‪,‬‬ ‫המסמך יחדל להיות זמין ‪.‬‬ ‫‪9.9‬שיתוף‪ :‬בכל יצירת תיקיית שיתוף נדרשת‬ ‫אפשרות להזמין שותפים על פי תפקידם‬ ‫לדוגמא ‪ :‬להגביל את שותפיך למסמך או‬ ‫לתיקיה בהנתן להם הרשאות של צפייה‬ ‫בלבד ‪ .‬הרשאה זו תמנע מהם לבצע‬ ‫"הורדה" של המסמך לערוך אותו או לטעון‬ ‫לתיקייה מסמכים אחרים‪.‬‬ ‫‪1212‬מעקב על כל תנועה של קובץ במערכת‪ ,‬מי‬ ‫יצר‪,‬מי העלה‪,‬מי צפה‪ ,‬מי הוריד וכו'‬ ‫מעגל זה כולל פרמטרים המוגדרים תחת מדיניות‬ ‫ארגונית ומכיל בין היתר את היכולות הבאות‪::‬‬ ‫‪- Single Sign-on‬‬ ‫‪5.5‬מתן אפשרות זיהוי משתמש באוטנטיקציה‬ ‫במולטי פאקטור ( ‪out of band‬‬ ‫‪ ) authentication‬באופן כזה שמשתמש‬ ‫במערכת יקבל איתות בערוץ מקבילי שהוא‬ ‫איננו הערוץ דרכו הוא מנסה להתחבר‪.‬‬ ‫‪1010‬הרשאות גלובליות‪ :‬נדרשת אפשרות לקבוע‬ ‫מגבלות שיחולו על כל עובדי הארגון לדוגמא‪:‬‬ ‫מי יהא רשאי לפתוח תיקיה או "לטעון" קובץ‬ ‫לתוך המערכת‪.‬האם משתמשי המערכת‬ ‫רשאים לשתף מסמכים או מידע‪,‬‬ ‫‪1.1‬אפשרות קביעת חוזק סיסמא ‪,‬הגבלת‬ ‫מספר תווים‪ ,‬שימוש בספרות‪ ,‬אילוץ שימוש‬ ‫בתווים מיוחדים וכו‪.‬‬ ‫‪1.1‬שימוש ב ‪SSO‬מנטרל באופן מיידי פריצות‬ ‫אבטחה מהחמורות בנמצא כגון גנבת‬ ‫סיסמא‪ .‬המשתמש‪ ,‬לא אמור להידרש לזכור‬ ‫מספר ססמאות רב‪ .‬התחברות למחשב‬ ‫האירגוני שלו תספק תעודת אוטנטיקציה‬ ‫במעבר שקוף‪ .‬זכירת מספר גדול של‬ ‫סיסמאות לעיתים מביאה את המשתמש‬ ‫להוריד אותם לכתב (פריצת אבטחה‬ ‫חמורה) ולעיתים מאלצת את המשתמש‬ ‫"למחזר" סיסמא אחת במספר מערכות‬ ‫וחלקן מחוץ לארגון בשרותים אחרים בהם‬ ‫הוא משתמש‪.‬‬ ‫‪6.6‬גישה ממכשירי ניידים‪ :‬בכל גישה למכשיר‬ ‫נייד נדרשת החלתמדיניות ‪ SSO‬ומוצפן‬ ‫באמצעות ‪ .SSL‬בכל מקרה של אבדן או‬ ‫גנבת מכשיר נדרשת המערכת לאפשר‬ ‫ניתוק הקשר בזמן אמת בנוסף לאפשרות‬ ‫של חסימה ו‪/‬או נעילת גישה מכל סוג שהוא‬ ‫באמצעות קוד נעילה במקרה בו עלול‬ ‫מכשיר נייד ליפול לידיים זרות‪.‬‬ ‫האם מקבל קישור למסמך יכול "להוריד" את‬ ‫המסמך למחשבו האישי או למכשיר הנייד (מדיה‬ ‫סלולרית) שברשותו‪ ,‬מי יכול להזמין "שותפים"‬ ‫לתכנים‪ ,‬מהו פרק הזמן המערכתי אשר לאחריו‪,‬‬ ‫קישור של מסמך כלשהו שנשלח "יתפוגג" וכן מתן‬ ‫אפשרות לקביעת תאריך מסגרת לפרוייקטים‪.‬‬ ‫מעגל ראשון‬ ‫הגדרות אפליקטיביות‬ ‫‪2.2‬אפשרות אילוץ איפוס סיסמה הן ברמת‬ ‫המשתמש הבודד והן ברמת כוללת כחלק‬ ‫ממדיניות כלל ארגונית‪.‬‬ ‫‪3.3‬אפשרות מניעת שימוש חוזר בסיסמא‪.‬‬ ‫‪4.4‬משלוח התראות וחסימת גישה אטוטמטית‪,‬‬ ‫במעבר סף כשלונות ‪. Login‬‬ ‫‪5.5‬הגבלה וקביעת פרק זמןמקסימלי מרגע‬ ‫תחילת תהליך הכניסה למערכת‪.‬‬ ‫‪6.6‬חסימת גישה מיידית לעובד שסיים עבודתו‪,‬‬ ‫פרוצדורות תואמות‪ ,‬לאבדן או גניבת מכשיר‬ ‫נייד‪.‬‬ ‫‪7.7‬מתן אפשרות אימות כניסת משתמשים‬ ‫בשני שלבים‪ ,‬באמצעות ערוצים מקבילים‬ ‫גם במכשירים ניידים‪.‬‬ ‫‪8.8‬ניהול גישה מבוססת תפקידים וניהול‬ ‫קבוצות משתמשים‪.‬‬ ‫‪9.9‬ניהול משתמשים‪ ,‬קביעת הרשאות גישה‬ ‫בכמה רמות של צפייה‪ ,‬עריכה‪ ,‬הורדה‪,‬‬ ‫העלאה ‪,‬הדפסה וכו' ‪.‬‬ ‫‪1010‬הגבלת חשיפת תוכן באמצעות סיסמא או‬ ‫קביעת תאריך תפוגה עתידי‪.‬‬ ‫‪1111‬מתן אפשרות חסימת שיתוףתוכן או שליחת‬ ‫חומר מחוץ לדומיין האירגוני‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫מעגל שני‬ ‫‪SSO‬‬ ‫‪Active Directory/LDAP‬‬ ‫‪2.2‬שילוב במנגנון‬ ‫האירגוני ‪ ,‬תאפשר לאירגון לשלוט בכל‬ ‫מערכות ניהול המשתמשים ממקום אחד‬ ‫מרכזי ‪ .‬בתוך כך יש לוודא שבכל הסרה של‬ ‫משתמש מ ‪ Active directory‬האירגוני ינותק‬ ‫גם המשתמש מכל האפליקציות האחרות‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪3.3‬תמיכה בלפחות אחד מפרוטוקולים כדוגמת‬ ‫‪SAML 2.0 - Security Assertion Markup‬‬ ‫‪ Language‬בכל תקשורת בין הדפדפן ל‪-‬‬ ‫‪ IDP - Identity provider.SAML‬הינו פרוטוקול‬ ‫מוכר המאפשר לארגון להעביר באופן‬ ‫מאובטח פרטי אוטנטיקציה ואוטוריזציה‬ ‫ביחסי אמון‪.‬‬ ‫‪4.4‬נדרש שינוע של ססמאות מוצפן ב ‪SSL 256‬‬ ‫‪,‬מניעת אחזקתן בחשבון האינטרנטי וחסימת‬ ‫אפשרויות איפוס ב ‪ SSO‬באמצעות חשבון‬ ‫האינטרנט‪.‬‬ ‫מעגלי שלישי‬ ‫הרשאות וניהול רישום‬ ‫מעגל רביעי‬ ‫הצפנת ‪Data‬‬ ‫לשדרת האינטרנט על מנת שתוכל להבטיח‬ ‫רמת ביצועים גבוהה‪ ,‬יתירות וזמינות‬ ‫מקסימאלית‪.‬‬ ‫‪2.2‬על כל שרתי הרשת להיות מצויים מאחורי‬ ‫חומת אש איתנה (‪ )firewall‬המאפשרת‬ ‫נגישות סלקטיבית לשרותי המערכת‪.‬‬ ‫‪3.3‬באופן שוטף צריכים להתבצע בנוסף גם‬ ‫תהליכים אוטומטים לצורך בדיקות חדירה‬ ‫חיצוניותבכדי לוודא תקינות המערכת‬ ‫ולאבטחה מוגברת‪.‬‬ ‫‪4.4‬ביו היתר נדרשות קיומן של מערכות מהסוג‬ ‫של ‪,IDS -Intrusion Detection System‬‬ ‫המשמשות כמוניטור לאיתור "פלישות"‬ ‫לרשת בזמן אמת‪.‬‬ ‫מעגל שישי‬ ‫חוות השרתים‬ ‫‪1.1‬על חוות שרתים לעמוד בסטדנרטים ותקנים‬ ‫כאלו שיאפשרו בין היתר רמת יתירות‬ ‫גבוהה‪ ,‬גיבוי תחת אבטחה פיזית ‪7\24‬‬ ‫ומאויישות בשומרים חמושים והכל תחת‬ ‫מדיניות גישה מחמירה וקפדנית‪ ,‬הכוללת‬ ‫מערכות לזיהוי ביומטרי ‪ ,‬כספות וכלובים‬ ‫לאכסון מידע "רגיש"‪.‬‬ ‫‪2.2‬על ספק השירות להצהיר על עמידה‬ ‫בתקני ביקורת לספקי שירותים כדוגמת‬ ‫‪SSAE 16 Type II‬והרחבה של תקן ‪SAS‬‬ ‫‪.70‬תקן המבטיח כי נותן שירות עומד‬ ‫בתקנים חשבונאים מחמירים המאפשרים‬ ‫מתן שירותים לאירגונים מבלי לסכן את‬ ‫פעילותם או את המידע אשר הם מאכסנים‬ ‫ברשותו ‪ ,‬תקן זה כולל ביקורת תשתיות‬ ‫פיזיות‪ ,‬בדיקות מקצועיות של רמת השרות‪,‬‬ ‫זמינות השרתים‪ ,‬שלמות עיבוד הנתונים‪,‬‬ ‫נהלי סודיות ופרטיות‪ ,‬ביקורת על התהליכי‬ ‫עיבוד מידע רגיש‪.‬חברות שירות מבוססות‬ ‫ענן ספורות ביותר‪ ,‬יכולות להתפאר בתקן‬ ‫זה‪.‬‬ ‫‪1.1‬מעקב ‪ -‬נדרשמעקב מלא על כל תנועה‬ ‫של משתמש וקובץ במערכת‪ ,‬מי יצר‪,‬מי‬ ‫העלה‪,‬מי צפה‪ ,‬מי הוריד וכו'‪.‬‬ ‫‪1.1‬נדרשת הצפנה אוטומטית של מידע בכל‬ ‫שלב של העלאה והורדהרצוי בסטנדרט של‬ ‫‪. AES/BIT.256‬שימוש בסטנדרט של ‪AES‬‬ ‫‪ -Advanced encryption standard‬הוא צופן‬ ‫מקובל שאומץ כתקן ההצפנה הסימטרית‬ ‫הרשמי של ממשלת ארה"ב‪.‬‬ ‫‪3.3‬עמידה בביקורת חייבות להיות מבוצעת ע"י‬ ‫גורם צד שלישי מוסמך ובמספר פעמים‬ ‫בשנה‪.‬‬ ‫‪2.2‬בקרה ‪ -‬נדרשת מערכת של דוחות בקרה‬ ‫ותפעול לאיתור וניתוח כל פעילות ומכל‬ ‫סוג שהוא בחשבון המשתמש בין היתר של‬ ‫מיון וסינון דוחות בפילטרים של קבוצות‬ ‫משתמשים‪ ,‬תאריכים‪ ,‬קבצים‪ ,‬ומשתמשים‪.‬‬ ‫‪2.2‬גם על מפתחות ההצפנה נדרשת הצפנה‬ ‫ויש לשמרם במספר מיקומים‪/‬במסדי‬ ‫במסדי נתונים נפרדים ובתוך כך להבטיח‬ ‫שמיקומי המפתחות יעברו רוטציה בתדירות‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫‪4.4‬זמינות המערכות צריכות להתבסס על‬ ‫יתירות של ‪ N +1‬או יותר לכל רכיב קריטי‬ ‫במערכת‪.‬המינוח (‪ )N+1‬משמעותו כי לכל‬ ‫רכיב קריטי במערכת מוחזק לכל הפחות‬ ‫עותק אחד עודף‪.‬‬ ‫‪3.3‬אתראות ‪ -‬מתן אתראות מפני פריצה‬ ‫אפשרית ונסיונות חדריה למערכת‪.‬‬ ‫‪3.3‬על ספק פתרונות להבטיח שגם לעובדיו‬ ‫הבכירים ביותר לא תהיה את היכולת לפענח‬ ‫מסמך כלשהו בשום דרך ובשום צורה שהיא‪.‬‬ ‫‪5.5‬נדרש שכל השרתים יהיו מאוכסנים‬ ‫בכלובים וכספות המוגנים במערכות סריקה‬ ‫ביומטרית‪ .‬הגישה לציודי החברה צריכה‬ ‫להיות מוגנת ומאובטחת באמצעות שומרים‬ ‫מזויינים ‪ 7\24‬אמצעי זיהוי ביומטרים‬ ‫ומערכות טלויזה במעגל סגור (‪. )CCTV‬‬ ‫(‪)Full Audit Trail‬‬ ‫‪4.4‬הרשאות ‪ -‬קביעת מערך הרשאות פרטני‬ ‫המאפשר שליטה ברמת קובץ‪,‬תיקייה‬ ‫‪,‬משתמש וקבוצה‪.‬‬ ‫‪5.5‬הגנת ססמא ‪ :‬מתן אפשרות לשתף מסמך או‬ ‫קובץ באמצעות סיסמא‪ ,‬כך שרק משתמש‬ ‫המחזיק בססמא יוכל לעיין במסמך‪.‬‬ ‫מעגל חמישי‬ ‫הרשת‬ ‫‪1.1‬על הרשת המאחסנת להיות מנוטרת באופן‬ ‫שוטף בפני איומים ובעלת קישורים מרובים‬ ‫מעגל שביעי‬ ‫משרדי נותן השירות ועובדיו‬ ‫האבטחה מתחילה במשרדי נותן השירות עצמו ‪,‬‬ ‫על פי התקנים יש לוודא קיומם של פרוצדורות‬ ‫עבודה במדיניות החברה‪ .‬כל עובד צריך לעבור‬ ‫הכשרת בטיחות בה מועברים לו הפרוצדורות‬ ‫וההליכים הנוגעים לענייני אבטחה‪ .‬קיומו של תקן‬ ‫‪ , SAS-70 audit report‬יבטיח כי מתנהל רישום‬ ‫ותעוד מפורט הכולל בין היתר‪:‬‬ ‫‪1.1‬בדיקת היסטורית עובד ‪.‬‬ ‫‪2.2‬רישום גישה למתקני החברה‪.‬‬ ‫‪3.3‬רישום חריגות מ "שימוש מקובל" במתקני‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫‪4.4‬רישום מדיות ניידות ונתיקות‪.‬‬ ‫‪5.5‬הפרדת ססמאות אירגוניות וססמאות יצור‪.‬‬ ‫‪6.6‬ניהול הרשאות גישה‪.‬‬ ‫‪7.7‬נהלים לרישום "אירוע" בטיחות‪.‬‬ ‫‪8.8‬הכשרות בטיחות מידע‪.‬‬ ‫‪9.9‬ניהול כל מערכות בהתאם לסטנדרטים‬ ‫עולמיים‪.‬‬ ‫‪1010‬קביעת קונפיגורציית מערכת‪.‬‬ ‫‪1111‬ניהול שינויים‪.‬‬ ‫‪1212‬מערכות לזיהוי פולשים ברשת הפנימית‪.‬‬ ‫‪1313‬גישה מרוחקת באמצעות ‪VPNs with multi-‬‬ ‫‪factor authentication‬‬ ‫‪1414‬סריקה ומוניטור רציף און ליין למערכות‬ ‫פנימיות‪.‬‬ ‫‪1515‬שימוש בשרותי חברות אבטחה צד שלישי‬ ‫המתמחות באבטחת נתונים לבדיקת‬ ‫פוטנציאל חדירות ונקודות תורפה אפשריות‬ ‫ברשת‪.‬‬ ‫‪1616‬יש לוודא קיומן של חסימות עובדי נותן‬ ‫השירות לנתוני הלקוח באופן שלעולם לא‬ ‫יתאפשר למי מעובדי השירות לראות תוכן‬ ‫כל שהוא של לקוח ובכל מקרה של תמיכה‬ ‫בלקוח ינתהל רישום ותיעוד מפורט‪.‬‬ ‫הכותב הינו דוד אלוש‪ ,‬מנכ"ל ומייסד חברת‬ ‫‪ CloudCom‬נציגת ‪Box‬בישראל‪ ,‬פלטפורמת‬ ‫בינלאומית לניהול ושיתוף תוכן מאובטח מוצפן‬ ‫בענן‪.‬‬ ‫• למידע ומאמרים נוספים בתחום‬ ‫‪www.CloudCom.co.il‬‬ ‫• לשאלות ניתן לפנות באמצעות הדוא"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫• להתייעצות טלפונית אישית ‪054-4637000 -‬‬ ‫‪6.6‬לבסוף נדרשת כמובן קיומם של מערכות‬ ‫‪, UPS‬מערכות גיבוי‪ ,‬מערכות מניעת אש‬ ‫והצפה באתרי האחסון‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪19‬‬ ‫כיפת ברזל דיגיטלית‬ ‫‪DefensePro‬‬ ‫של חברת רודוור‬ ‫לצורך כך‪ ,‬אנו רוצים להציג בפניכם את המוצר‬ ‫של חברת רדוור‪ ,‬שבמלחמת עמוד ענן האחרון‪,‬‬ ‫הוא סייע לארגונים רבים להתמודד היטב אל מול‬ ‫המתקפות שפקדו על האתרים הישראלים‪.‬‬ ‫ארגונים אינם ערוכים למלחמה מול‬ ‫ההקטיביסטים (שילוב של המילים האקרים‬ ‫ואקטיביסטים‪ ,‬פעילים חברתיים)‪ .‬מדי חודש‬ ‫כמה וכמה מתקפות כאלה מצליחות לזעזע את‬ ‫העולם‪ ,‬ולהעלות לכותרות את ההצלחה של‬ ‫ההאקטיביסטים‪.‬‬ ‫(מתקפות לצורך הסחה)‬ ‫פעילות‬ ‫תוך כדי המתקפה‬ ‫בשנתיים האחרונות היינו עדים ליותר מדי מקרים‬ ‫שבהם חברות ענק‪ ,‬דוגמת לוקהיד‪-‬מרטין‪ ,‬סוני‪,‬‬ ‫‪ ,RSA‬הבורסה לניירות ערך בניו‪-‬יורק ואחרות‪,‬‬ ‫הותקפו‪ ,‬נפרצו‪ ,‬נגנב מהם מידע והאתרים שלהם‬ ‫הופלו‪.‬‬ ‫מרכיב מפתח בעת המתקפות הוא פעולת‬ ‫ההסחה‪ .‬במקרה של המתקפה על חברת סוני‪,‬‬ ‫היא החלה כמתקפת ‪( DDoS‬מתקפת מניעת‬ ‫שרות מבוזרת)‪ .‬התוקפים הפילו את אתר החברה‬ ‫למשך יומיים‪-‬שלושה‪ ,‬ובדיעבד‪ ,‬לאחר כמה ימים‬ ‫התברר כי הפלת האתר הייתה פעילות הסחה‪,‬‬ ‫שנועדה להסתיר את העובדה שבעצם הם גונבים‬ ‫מידע מבסיס הנתונים של החברה המותקפת‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ארגונים משקיעים בשני מקומות‪ :‬האיד‪,‬‬ ‫היערכות בטרם מתקפה – ניטור‪ ,‬בקרה‪ ,‬מציאת‬ ‫חולשות‪ ,‬ועל בסיסן בניית מנגנוני הגנה פנימיים‪.‬‬ ‫המקום השני בעולם האבטחה שארגונים‬ ‫משקיעים בו הוא לאחר המתקפה‪ .‬אז הם יודעים‬ ‫לערוך ניתוח תחקור (‪ ,)Forensics‬ומפיקים‬ ‫בעקבותיו לקחים ונערכים לקראת המתקפה‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫ההאקטיביסטים תוקפים כיום בצורה חדשה‬ ‫יחסית‪ :‬הם מנתחים את ארגון היעד אותו הם‬ ‫מתכננים לתקוף‪ ,‬בדרך כלל הם גם מבצעים‬ ‫"ניסוי‪-‬כלים"‪ ,‬ואז תוקפים כמה נקודות ברשת‪,‬‬ ‫באופן בו‪-‬זמני‪ ,‬בשיטה המכונה ‪Multi-Vector‬‬ ‫‪ ,Attack‬התקפות הנמשכות בדרך כלל יומיים‪-‬‬ ‫שלושה בממוצע‪ .‬המתקפות מבוצעות בשיטות‬ ‫שונות ומטרתן משולשת – הפלת האתר‪ ,‬השחתתו‬ ‫וגניבת מידע‪.‬‬ ‫מדובר בפעולת הסחה קלאסית‪ .‬מנהלי ה‪ IT-‬היו‬ ‫עסוקים בהחזרת השרתים לפעילות ולא שמו לב‬ ‫לכך שהתוקפים גונבים מידע בזמן זה‪ .‬מנהלי‬ ‫המידע בארגונים אינם ערוכים לסוג כזה של‬ ‫מתקפות‪ .‬בכלל יש ריבוי מתקפות‪ ,‬ובתוך שלל‬ ‫המתקפות‪ ,‬קל יותר לבצע את פעילות ההסחה‬ ‫לטובת גניבת מידע‪ ,‬כי מנהלי התשתיות‪ ,‬מנהלי‬ ‫התקשורת‪ ,‬ומנהלי אבטחת המידע טרודים‬ ‫בעלייה חזרה לאוויר‪.‬‬ ‫הבעיה המרכזית של ארגונים‪ ,‬היא שהם אינם‬ ‫ערוכים לפעול בזמן אמת‪ ,‬בעת שהמתקפה‬ ‫מתרחשת‪ ,‬אין להם את הניסיון הדרוש לפעילות‬ ‫בזמן זה‪.‬‬ ‫ההאקטיביסטים תוקפים שוב ושוב‪ ,‬במגוון‬ ‫אופנים‪ ,‬עד שהם מצליחים להגיע לאחת משכבות‬ ‫המחשוב הארגוני ומשם חודרים הלאה‪ ,‬פנימה‪.‬‬ ‫מערכי ההגנה בארגונים בנויים בצורה כזו שיש‬ ‫להם טכנולוגיות הגנה שונות לטוב סוגים שונים‬ ‫של איומים‪ .‬פעמים רבות אין סינכרון טוב בן מוצרי‬ ‫האבטחה השונים‪ ,‬דבר היוצר פערים ביניהם ופוגע‬ ‫בצורך ליצר מעטפת הגנה מוכללת‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫זאב‪ ,‬זאב‪...‬‬ ‫נדרש להם צוות של אנשים עם טכנולוגיות‬ ‫מתאימות‪ ,‬על מנת לנתח את ההתקפה‪ ,‬להגן‬ ‫מפניה באופן אוטומטי‪ ,‬וליצור התקפות נגד‬ ‫מתאימות בזמן אמת‪ .‬כיוון שהמתקפה המבוצעת‬ ‫נגדם היא עקבית ודומיננטית‪ ,‬היא דורשת‬ ‫היערכות מתאימה וייחודית‪.‬‬ ‫מסקרים עולה כי ‪ 99%‬ממנהלי אבטחת מידע‬ ‫שנשאלו בנושא‪ ,‬השיבו כי הם יודעים כיצד עליהם‬ ‫לפעול לפני המתקפה ולאחריה‪ ,‬אולם הודו שאינם‬ ‫ערוכים לפעילות במהלכה‪.‬‬ ‫דרוש פתרון‬ ‫של כיפת ברזל‬ ‫דיגיטלית‬ ‫לחברת רדוור יש מוצרים מבוססי טכנולוגית‬ ‫מערכת "מומחה" לומדת‪,‬‬ ‫אשר מאפשרת ניתוח‬ ‫התנהגות רשתית והתנהגות‬ ‫היישומים ברשת‪ .‬המערכת‬ ‫יודעת לנטר בזמן אמת את‬ ‫התעבורה‪ ,‬לזהות פעילויות‬ ‫חריגות ברשת‪ ,‬לנתח באופן‬ ‫אוטומטי את המתקפות‪,‬‬ ‫וליצור חתימות המתארות‬ ‫את ההתנהגות החריגה בזמן‬ ‫אמת (‪,)Real Time Signature‬‬ ‫כך הלקוח הארגוני המותקף מקבל מעין "‪"SOC‬‬ ‫(מרכז תפעול אבטחה) בקופסה‪.‬‬ ‫הפתרונות הוא ‪AppWall (WAF=Web Application‬‬ ‫‪ )Firewall‬שפותח על ידי רדוור כמענה להתקפות‬ ‫מול שרתי ‪ WEB‬ארגוניים‪ .‬הוא עונה לשלל סוגי‬ ‫התקפות‪ ,‬השחתת פני אתר‪ ,‬גניבת מידע‪ ,‬ניצול‬ ‫של חולשות אבטחה במסדי הנתונים (כדוגמת‬ ‫‪ ,)SQL Injection‬מתקפות מניעת שירות (‪)DoS‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫במהלך מבצע "עמוד ענן"‪ ,‬המוצר הוכיח את עצמו‪,‬‬ ‫כשהגן על עשרות לקוחות בארץ בצורה נאותה‪.‬‬ ‫הרבה ארגונים בארץ חוו מתקפות רציניות ע"י‬ ‫קבוצות האקרים שונות‪ ,‬ביניהם גם אנונימוס‪ .‬חלק‬ ‫לחברת רדוור יש גוף תמיכה נגד מתקפות סייבר‬ ‫( ‪ .)ERT=Emergency Response Team‬אנשיו‬ ‫מתמחים בפעילות תמיכה בזמן אמת באנשי‬ ‫אבטחת המידע של הארגון המותקף‪ .‬הם מוודאים‬ ‫כי המערכות הותקנו עם התצורה המתאימה‪,‬‬ ‫ומחכים למתקפה‪.‬‬ ‫עם בואה של המתקפה‪ ,‬המערכות מתחילות‬ ‫להגן באופן אוטומטי מפניה‪ .‬במקביל‪ ,‬נפתח "חדר‬ ‫מלחמה"‪ ,‬שבמסגרתו אנשי רדוור מתחברים‬ ‫למערכו ה‪ IT-‬של הלקוח הארגוני המותקף‪.‬‬ ‫הם מוודאים כי המערכת של רדוור חוסמת‬ ‫את ההתקפות הצורה יעילה‪,‬‬ ‫והם מנתחים ומזהים את הסוגים‬ ‫השונים של המתקפות‪ .‬פעילות‬ ‫נוספת הנעשית אף היא במקביל‪,‬‬ ‫היא ברמה המודיעינית‪ .‬אנשי רדוור‬ ‫נכנסים לפורומים ולציטים של‬ ‫האקרים‪ ,‬מנסים לגלות את זהותם‬ ‫לברר מהי הפעולה ההתקפית‬ ‫הבאה שבכוונתם לערוך‪ ,‬או מיהו‬ ‫יעד המתקפה הבא‪ .‬פעילות‬ ‫מודיעינית זו מטרתה להשיג מידע‬ ‫בזמן אמת ולהקדים מבחינת לוחות זמנים את‬ ‫התוקפים‪.‬‬ ‫הבעיה המרכזית של ארגונים‪ ,‬היא‬ ‫שהם אינם ערוכים לפעול בזמן אמת‪,‬‬ ‫בעת שהמתקפה מתרחשת‪ ,‬אין להם‬ ‫את הניסיון הדרוש לפעילות בזמן זה‪.‬‬ ‫בעזרת טכנולוגיה זו‪ ,‬ניתן לדמות את תהליך‬ ‫החשיבה של מומחה אבטחת המידע הארגוני‪,‬‬ ‫ועל בסיסה לזהות וליצור בזמן אמת תבני של‬ ‫הפעילות החריגה שבוצעה‪ .‬זה נעשה ע"י המוצר‬ ‫‪ ,DefensePro‬מוצר שהוא חלק ממשפחת‬ ‫הפתרונות ‪ AMS‬של חברת רדוור (ראשי תיבות‬ ‫של ‪ ,)Attack Mitigation System‬מערכת למניעת‬ ‫התקפות‪ .‬לצד ‪ ,DefensePro‬מוצר נוסף ממשפחת‬ ‫מהמתקפות היו ממושכות‪ ,‬ונערכו כשלושה ימים‬ ‫וכללו סוגי תקיפות‪ ,‬בהם ניסיונות חדירה ומניעת‬ ‫שירות‪ .‬כחלק מהשירות של רדוור‪ ,‬לקוחות‬ ‫החברה‪ ,‬קיבלו התרעות ממוקדות‪ ,‬ואף סיוע של‬ ‫מומחי החברה בקינפוג קבצי החתימות‪ ,‬וטיוב‬ ‫(‪ )Fine Tuning‬של המוצר בכדי להתמודד אל מול‬ ‫המתקפות‪.‬‬ ‫הפתרון הוכיח את עצמו‪ ,‬והוא הוגדר רשמית‪,‬‬ ‫ככיפת הברזל הדיגיטלית‪ ,‬של שנת ‪.2012‬‬ ‫ברוב המתקפות‪ ,‬אם התוקפים נכשלים‬ ‫במלאכתם והמתקפה לא צולחת‪ ,‬הם מגבירים‬ ‫את חומרת המתקפה או משנים את הסוג שלה‪.‬‬ ‫במקרים מתקדמים של ההתקפות‪ ,‬צוות ה‪ERT-‬‬ ‫של רדוור נדרש בזמן אמת ליצור הגנות חדשות‬ ‫ולעדכן את תצורת ה‪ AMS-‬בהתאם – הצוות‬ ‫מתאמן ונבחן על הצלחותיו במשימות אלו‪ ,‬ובזמן‬ ‫אמת‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הכשרת מנהלי אבטחת מידע (‪)CISO‬‬ ‫‪Knowledge to People‬‬ ‫חברת ‪ TITANS SECURITY‬גאה להציג את המסלול המקצועי‪ ,‬האיכותי‬ ‫והמקיף ביותר להכשרת מנהלי אבטחת מידע (‪ )Certified CISO‬וגם‬ ‫היחידי שכולל הסמכה בינלאומית –‪ CISM‬מבית ‪ .ISACA‬מדובר בקורס‬ ‫בן ‪ 200‬שעות פרונטאליות‪ ,‬ועוד כ‪ 500-‬שעות תרגול עצמאי‪ ,‬כאשר ישנה‬ ‫התייחסות לכל עולמות אבטחת המידע‪.‬‬ ‫בעידן טכנולוגיות המידע הצורך להגן על מערכות המחשוב של הארגון‬ ‫רק הולך וגובר וישנם לקוחות פוטנציאליים רבים הדורשים שירותי‬ ‫אבטחת מידע ברמה גבוהה מאוד‪ .‬הקורס נוצר כתוצאה מדרישת השוק‬ ‫למנהלי אבטחת מידע המבינים ומכירים היטב את תחום אבטחת המידע‬ ‫על כל שכבותיה‪ .‬בוגרי הקורס יוכלו לתת ערך מוסף אמיתי ללקוחותיהם‬ ‫ו\או לארגון בהם מועסקים על‪-‬ידי מתן ייעוץ מקצועי ואיכותי כפי שנדרש‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫שלנו‬ ‫‪Bringing‬‬ ‫המודול הראשון מפגיש את תלמידי הקורס עם תחום אבטחת המידע‬ ‫בהיבט העסקי ועם העולם הרגולטורי\חוקי‪ .‬המודול השני עוסק ברק‬ ‫הטכנולוגי ומכין את תלמידי הקורס להתמודד עם כלל היבטי אבטחת‬ ‫המידע הן בהיבט התשתיתי והן במישור האפליקטיבי על כל ההיבטים‪.‬‬ ‫המודול השלישי עוסק בתחום ניהול אבטחת המידע‪ ,‬מסגרות לניהול‬ ‫אבטחת מידע וניהול סיכונים‪ .‬המודול הרביעי דן כולו בהיבטים של‬ ‫אבטחת מידע פיזי וסביבתי‪ ,‬והמודול החמישי עוסק בהיבט האנושי‬ ‫מבחינת אבטחת מידע‪.‬‬ ‫הקורס עובר עדכונים שוטפים‪ ,‬כדי להתאימו לעולם הדינאמי של‬ ‫השוק‪ ,‬והתוקפים\התקפות השונות‪ ,‬וסוקר בצורה מאלה את כל עולם‬ ‫אבטחת המידע על כל רבדיו‪ .‬בכל רובד אנו מתרגלים ודנים בתפיסות‪,‬‬ ‫מתודולוגיות ובטכנולוגיות הקיימות‪ ,‬ובחולשות הרבות הנסתרות בהן‪.‬‬ ‫חושות‪ ,‬אשר בידיים הלא נכונות הופכות לכלי תקיפה רבי עוצמה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬אנו לומדים את המוטיבציה ואת דרכי הפעולה של התוקף‪ ,‬כנגד‬ ‫החולשות שלנו‪ ,‬על מנת לדעת ולהכיר היטב את האויב‪.‬‬ ‫כפי שהספר המפורסם "אומנות המלחמה" אומר‪:‬‬ ‫‪If you know the enemy and know yourself, you need‬‬ ‫‪not fear the result of a hundred battles. If you know‬‬ ‫‪yourself but not the enemy, for every victory gained‬‬ ‫‪you will also suffer a defeat. If you know neither the‬‬ ‫"‪enemy nor yourself, you will succumb in every battle‬‬ ‫חברת ייעוץ אובייקטיבית‬ ‫מומחים לייעוץ וליווי פרויקטים בתחום אבטחת מידע‬ ‫הגדרת אסטרטגיה‬ ‫הכנת הארגון‬ ‫ותפיסת ממשל לעמידה בדרישות‬ ‫אבטחת מידע‬ ‫רגולציה שונות‬ ‫בארגון‬ ‫אפיון דרישות‬ ‫מערכת‪ ,‬כתיבה‬ ‫וליווי במכרזים‬ ‫לתיאום פגישות וקבלת פרטים נוספים‪:‬‬ ‫לתיאום פגישות וקבלת פרטים נוספים‪:‬‬ ‫חייגו‪ :‬דני – ‪050-8266014‬‬ ‫חייגו‪ :‬דני – ‪050-8266014‬‬ ‫או בדוא"ל‪:‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שלך‬ ‫העבודה‬ ‫זהו מסלול חדש‪ ,‬העדכני והמקיף ביותר למנהלי אבטחת מידע וכולל‬ ‫בתוכו מגוון נושאים הנוגעים לתחום אבטחת מידע וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫המסלול מחולק לשני חלקים עיקריים‪ ,‬כאשר החלק הראשון הינו החלק‬ ‫המעשי של הקורס‪ ,‬והחלק השני מכין את התלמיד לבחינת ההסמכה‬ ‫הבינלאומית של ‪ CISM‬מבית ‪ .ISACA‬החלק הראשון בנוי מ‪ 5-‬מודולים‬ ‫עיקריים המכינים את התלמיד להתמודד עם כל נושאי אבטחת המידע‬ ‫על פניהם השונים‪.‬‬ ‫כחלק מערכת הלימוד‪ ,‬התלמידים מקבלים ספר לימוד‪ ,‬ספרי תרגול‬ ‫(בכיתה ובבית)‪ ,‬ועוד ‪ DVD‬הכולל כלי עזר רבים של מנהל אבטחת מידע‪.‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫הביטחון‬ ‫‪danny @ titans 2. com‬‬ ‫או בדוא"ל‪:‬‬ ‫בחירת טכנולוגיה‬ ‫המתאימה ביותר‬ ‫לארגון בתהליך‬ ‫‪ RFP‬מסודר ושיטתי‬ ‫ניהולי פרויקטים‬ ‫אבטחת מידע‬ ‫מורכבים‬ ‫‪danny @ titans 2. com‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪23‬‬ ‫האויב‬ ‫שבפנים‬ ‫"האיום האמיתי על אבטחת המידע אורב לו דווקא מתוך‬ ‫הארגון‪ ,‬ברשת הפנימית‪ .‬האפליקציות הפנימיות של הארגון‬ ‫מכילות את המידע העסקי הרגיש ביותר; אחת השכבות‬ ‫החשובות ביותר באבטחת המידע‪ ,‬היא שכבת האפליקציה‪".‬‬ ‫מרבית הארגונים הגדולים מוגנים כיום‪ ,‬ברמה‬ ‫כזו או אחרת‪ ,‬מפני הסכנות הטמונות בעולם‬ ‫האינטרנט‪ ,‬או כך לפחות הם נוטים לחשוב‪.‬‬ ‫העובדה שהאינטרנט מהווה כיום את הנדבך‬ ‫המרכזי בתחום אבטחת המידע נהירה לכל‬ ‫ארגון‪ ,‬אלא שמעטים הם הארגונים שהבינו‪ ,‬ולא‬ ‫פחות חשב מכך הפנימו‪ ,‬שהאיום האמיתי על‬ ‫אבטחת המידע אורב לו דווקא מהארגון‪ ,‬ברשת‬ ‫הפנימית‪ .‬עפ"י נתוני חברות מחקר שונות‪ ,‬כמות‬ ‫ההתקפות בתוך הרשת נאמדת כיום בכ‪80%-‬‬ ‫מסך כל ההתקפות ברשת‪ ,‬כשחלקן מתבצעות‬ ‫במזיד וחלקן בשוגג‪.‬‬ ‫האגונים הגדולים‪ ,‬אף שהם מתחילים להבין את‬ ‫השינוי ואת הצורך להיערכות לאבטחה אחרת‬ ‫ברשת הפנימית‪ ,‬עדיין רחוקים ממימוש אפקטיבי‬ ‫של מערך אבטחת המידע הנדרש‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫העתיד‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לא ישאיר להם ברירה‪ ,‬אלא‬ ‫לאמץ את מהפכת כלי האבטחה הנהוגים ברשת‬ ‫הפנימית של הארגון‪ .‬מערך האבטחה של ארגון‬ ‫מושתת כיום‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬על יכולת שליטה‬ ‫ובקרה מלאה בכל אחת מרמות הארגון‪ .‬אם‬ ‫בעבר הספיקה השליטה מרמת הניהול הגבוהה‬ ‫בארגון‪ ,‬הרי שמרבית כוח האבטחה נדרש כיום‬ ‫במערכות התקשורת ברמת העובדים ובכלי‬ ‫העבודה האישיים‪.‬‬ ‫מערכות אבטחת המידע החדישות בנויות בהתאם‬ ‫לתפיסה ארגונית חדשה זו ומאפשרות למנהלים‬ ‫בארגונים הגדולים לשלוט ולעשות שימוש מושכל‬ ‫ביכולות האבטחה באופן אפקטיבי בהרבה‪ ,‬גורף‬ ‫על כל חלקי הארגון ובשיטתיות‪ .‬יותר מכך‪ ,‬גם‬ ‫‪24‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫הלקוחות כופים כיום על הארגונים הגדולים‬ ‫לחזק ולבצר את מערך אבטחת המידע בכל רמות‬ ‫הניהול בארגון בהתאם לדרישה חדשה זו‪.‬‬ ‫הצורך בהפרדה‬ ‫בין חוות השרתים‬ ‫לבין המשתמשים‬ ‫האפליקציות הפנימיות של הארגון מכילות את‬ ‫המידע העסקי הרגיש ביותר‪ :‬פרטים על לקוחות‪,‬‬ ‫ספקים ועובדים‪ ,‬התקשרויות עסקיות‪ ,‬חוזים‪,‬‬ ‫הצעות מחיר‪ ,‬דוחות פנימיים‪ ,‬והיד עוד נטויה‪.‬‬ ‫הפוטנציאל ההרסני של גניבת מידע כזה ברור‬ ‫לחלוטין‪ ,‬ומדאיג עוד יותר לאור ההשקעה הנמוכה‬ ‫יחסית של ארגונים בהגנה על האפליקציות‬ ‫הפנימיות שלהם‪ .‬בעולם העסקים המרושת של‬ ‫היום‪ ,‬משתמשים רבים מקבלים גישה למערכות‬ ‫הארגוניות‪ ,‬כגון ‪ CRM‬או ‪ .ERP‬משתמשים פנימיים‬ ‫יכולים להציב איום ספציפי מאוד‪ ,‬כיוון שהם‬ ‫מכירים את המערכת טוב יותר ויכולים למקד‬ ‫את ניסיונות הפריצה בחיפוש או שינוי של מידע‬ ‫נקודתי‪.‬‬ ‫אחת השכבות החשובות ביותר באבטחת המידע‪,‬‬ ‫היא שכבת האפליקציה‪ .‬בעולם אידיאלי כל תוכנה‬ ‫שהארגון משתמש בה הייתה חופשית מבאגים‬ ‫ומחורי האבטחה‪ ,‬אבל ברור שבעולם האמיתי‬ ‫המצב שונה‪ .‬הבעיה חמורה במיוחד לגבי חורי‬ ‫האבטחה‪ ,‬כיוון שהקשחת האפליקציות דורשת‬ ‫מומחיות גבוהה באבטחת מידע‪ ,‬שלא תמיד‬ ‫קיימת אצל המפתחים‪ ,‬שמטבע הדברים תחום‬ ‫התמחותם הוא שונה‪.‬‬ ‫הסיכון באבטחה אפליקטיבית מתרכז באפשרות‬ ‫שפורץ יצליח לנצל את התוכנה לקבלת מידע‬ ‫חסוי‪ ,‬או ביצוע פעולות לא מורשות‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫ישתמש בגישה מרוחקת לשרת הדואר הארגוני‬ ‫כדי לקרוא את ההודעות של אנשים בתוך הארגון‪,‬‬ ‫המכילות לעתים קרובות מידע עסקי רגיש‪.‬‬ ‫בשונה מהתפקות שמשחיתות אתרים‪ ,‬או מפילות‬ ‫רשתות‪ ,‬התקפות בתחום האפליקטיבי נועדו‬ ‫להשיג מידע‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬פעמים רבות הארגון‬ ‫לא מודע לזליגת המידע דרך התקפות מסוג זה‪,‬‬ ‫למרות שהן יכולות להיות ההרסניות ביותר‪.‬‬ ‫מדיניות בקרת גישה‬ ‫חוות השרתים בארגון מהווה בדרך כלל את ליבת‬ ‫הארגון ומכילה את כל החומר הארגוני‪ ,‬החל‬ ‫משרתי בסיסי נתונים (‪ )Database‬ושרתי קבצים‬ ‫וכלה בשרתי אפליקציה שונים‪ .‬כיום המידע הפנים‬ ‫ארגוני חשוף לעובדים השונים בכל המחלקות‪,‬‬ ‫ללא יכולת מידור וניטור‪ ,‬כך שכל עובד יכול להגיע‬ ‫לכל שרת ברשת ולבצע בו ככל העולה על רוחו‪.‬‬ ‫בעקבות איום זה‪ ,‬נוצר הצורך לבצע הפרדה בין‬ ‫חוות השרתים לבין המשתמש ולאפשר גישה אך‬ ‫ורק למשתמשים המורשים‪ .‬כל זאת בשילוב עם‬ ‫הקמת הגנה לחוות השרתים בכמה שכבות‪ ,‬כך‬ ‫לדוגמא מידע על משכורות העובדים יהיה נגיש‬ ‫אך ורק לחשב ולמנכ"ל הארגון‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫ברורה כי נגישות של אנשים שאינם מורשים‬ ‫למידע זה יכולה לסכן ולפגוע בארגון‪.‬‬ ‫דרוש שומר סף‬ ‫אתגר נוסף מצוי בריבוי האפליקציות והשייכות‬ ‫שלהם לפרוטוקולי תעבורת המידע בפורטים‬ ‫‪ .TCP/UDP‬לרוב האפליקציות כיום לא ניתן‬ ‫לקשר פורט ‪ TCP/UDP‬באופן חד חד ערכי‪ .‬כמו‬ ‫כן ברוב האפליקציות ניתן לשנות את הפורט‪ ,‬ולכן‬ ‫קשה מאוד לזהות את האפליקציה על פי ה‪TCP-‬‬ ‫‪ Header‬בלבד‪ .‬לצורך כך נדרש מנגנון שיזהה‬ ‫את האפליקציה על פי התוכן של המידע ולא‬ ‫עפ"י ה‪ .TCP Header-‬קיימים כיום מספר יצרנים‬ ‫שהשכילו להטמיע את היכולת הזו במוצרים‬ ‫שלהם ועל ידי כך ליצור פירוול אפליקטיבי‬ ‫(‪ )Application Firewall‬שמזהה את האפליקציות‬ ‫עצמם ולא רק את הפורט איתו הם משתמשים‪.‬‬ ‫על מנת לתת מענה מפני מתקפות מבפנים‪ ,‬בתוך‬ ‫הרשת‪ ,‬הפתרון המתבקש הוא ליישם מערכות‬ ‫פירוול אפליקטיבי (‪ )Application Firewall‬בתוך‬ ‫הרשת הארגונית‪ ,‬בכניסה ל‪ ,Data Center-‬תוך‬ ‫יצירת סגמנטציה בין רשת המשתמשים לחוות‬ ‫השרתים‪ .‬פתרון זה יספק שכבת הגנה בין‬ ‫הרשתות וימנע גישה לא רצויה לשרתים‪ .‬סוד‬ ‫ההצלחה בתחום אבטחת המידע לרשתות הוא‬ ‫בזיהוי מוקדם של מגמת הלכידות בין אבטחת‬ ‫מידע ורשתות התקשורת‪.‬‬ ‫תקן אבטחת המידע ‪ ISO 27001‬מתייחס לנושא‬ ‫בקרת הגישה הן ברמת הרשת‪ ,‬והן ברמת‬ ‫האפליקציה‪ .‬יישום פירוול אפליקטיבי יכול לספק‬ ‫מענה הולם לדרישות התקן המופיעים בסעיפים‬ ‫‪.11.4.5‬א –הפרדת רשתות (תהיה ברשתות‬ ‫הפרדה בין קבוצות שירותי מידע‪ ,‬משתמשים‬ ‫ומערכות מידע)‪.11.4.6 ,‬א –בקרת חיבורים‬ ‫לרשת (עבור רשתות משותפות‪ ,‬במיוחד רשתות‬ ‫החורגות אל מעבר לגבולות הארגון‪ ,‬תוגבל יכולת‬ ‫המשתמשים להתחבר לרשת‪ ,‬לפי מדיניות‬ ‫בקרת הגישה ולפי דרישות היישומים העסקיים)‪,‬‬ ‫‪.11.4.7‬א –בקרת ניתוב לרשת (ייושמו אמצעים‬ ‫לבקרת ניתוב לרשתות‪ ,‬שיבטיחו שחיבורי‬ ‫מחשבים וזרימת מידע אינם מפרים את מדיניות‬ ‫בקרת הגישה של יישומי העסק)‪.11.6.1 ,‬א –‬ ‫הגבלת גישה למידע (גישת משתמשים ועובדי‬ ‫תמיכה‪ ,‬למידע ולפונקציות של מערכות יישומים‪,‬‬ ‫תוגבל לפי המדיניות המוגדרת של בקרת הגישה)‬ ‫‪.11.6.2 ,‬א –בידוד מערכות רגישות (למערכות‬ ‫רגישות תהיה סביבת מחשוב מבודדת ייחודית)‪.‬‬ ‫דוגמא לפירוול אפליקטיבי שיכול לספק מענה‬ ‫לדרישות הנ"ל הינו ‪ ,Palo Alto‬המיוצג בישראל‬ ‫ע"י חברת ‪.Innocom‬‬ ‫בקרת גישה לרשת‬ ‫אחד האתגרים הנוספים כיום הינו זיהוי ואימות‬ ‫המחשבים ברשת‪ ,‬אלא שהמצב כיום הוא‬ ‫שבמרבית החברות לא קיים עדיין מנגנון‬ ‫המזהה ומאמת את המחשבים ויחידות המחשוב‬ ‫במתחברים לרשת הפנימית‪ .‬ללא מנגנון שכזה‪,‬‬ ‫מימוש התקפה מתוך הארגון על ידי מחשב שאיננו‬ ‫שייך לארגון הוא תהליך אפשרי ובר ביצוע המסכן‬ ‫את הארגון‪ .‬הפתרון המתבקש הוא הגנה על‬ ‫הרשת מפני משתמשים ומחשבים לא מורשים‪,‬‬ ‫או בשמו המקוצר ‪NAC (Network Access‬‬ ‫‪ .)Control‬השילוב בין פתרונות ‪ NAC‬לבין מערכות‬ ‫ה‪ Application Firewall -‬מעניק את ההגנה‬ ‫המרבית על משאבי הרשת הן מצד המשתמשים‬ ‫המורשים ברשת והן מצד משתמשים ומחשבים‬ ‫שאינם מורשים‪.‬‬ ‫גם כאן תקן אבטחת המידע ‪ ,ISO 27001‬נותן‬ ‫מענה בפרק ‪( 11.4‬בקרת גישה לרשת הארגון)‪.‬‬ ‫בקרת הגישה לרשת הארגון תתבצע בהתאם‬ ‫למדיניות בקרת הגישה של הארגון‪ ,‬ובתקן ישנם‬ ‫מספר תתי‪-‬סעיפים שמתייחסים לנושא זה‪ ,‬כגון‬ ‫סעיף ‪.11.4.3‬א –זיהוי ציוד ברשתות (זיהוי אוטומטי‬ ‫של ציוד ייחשב אמצעי לאימות‪-‬זהות של חיבורים‬ ‫ממקומות ומציוד ספציפיים) וסעיף ‪.11.4.6‬א –‬ ‫בקרת חיבורים לרשת (עבור רשתות משותפות‪,‬‬ ‫במיוחד רשתות החורגות אל מעבר לגבולות‬ ‫הארגון‪ ,‬תוגבל יכולת המשתמשים להתחבר‬ ‫לרשת‪ ,‬לפי מדיניות בקרת הגישה לפי דרישות‬ ‫היישומים העסקיים)‪.‬‬ ‫מהפכת ה‪ IP-‬קיצרה ללא הכר את פערי הזמן‬ ‫והמקום‪ ,‬והמחישה את הקושי הרב בשליטה‬ ‫באבטחת המידע בארגון מרמת המנהלים‬ ‫ולאורך כל רמות הניהול והביצוע של העובדים‪.‬‬ ‫לצד היתרונות הגדולים בפיזור הידע בין כל רמות‬ ‫הניהול בארגון‪ ,‬הרי שאמצעי המחשוב והתקשורת‬ ‫הארגוניים מביאים עמם גם איומים משמעותיים‬ ‫על שליטת הארגון בידע שנצבר בו ועל מניעת‬ ‫הזליגה שלו החוצה‪ .‬השליטה בידע היא קריטית‬ ‫לעסקים‪ ,‬ועל מנהל אבטחת המידע להפנים זאת‪,‬‬ ‫בעת בחירת פתרונות אבטחת מידע והטמעתם‬ ‫בארגון‪ .‬ע"י שימוש נכון ומדויק בכלי אבטחת‬ ‫המידע בארגון‪ ,‬ניתן בקלות להתאים את פתרונות‬ ‫אבטחת המידע לדרישות העסקיות‪ ,‬ובכך לתרום‬ ‫לארגון‪.‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪25‬‬ ‫הקשחת מערכות בארגון דינאמי‬ ‫האתגר‪ :‬בסביבה עסקית הנעשית פחות ופחות בטוחה‪ ,‬חייבים מנהלי אבטחת המידע‪ ,‬מנהלי מערכות מידע‪ ,‬ומנהלי טכנולוגיות המידע לחתור‬ ‫ללא הרף להגיע לצמיחה בהיקף ההכנסות הכולל‪ ,‬להגביר את פריון העבודה ולהפחית עלויות‪ ,‬תוך אבטחת מערכות התקשו"ב החיוניים‬ ‫בארגון ושמירה על חשאיותם‪ .‬לאבטחת מידע בפני עצמה‪ ,‬אין הצדקה עסקית‪ ,‬היות ולא מדובר בהליך עסקי‪ ,‬אלא בהליך תומך‪ ,‬ולכן‪ ,‬על‬ ‫תחום אבטחת המידע לתמוך בתהליכים העסקיים‪ ,‬ולאפשר המשך תפעול תקין של כל התהליכים העסקיים הקריטיים בארגון‪ ,‬תוך שמירה‬ ‫על רמת אבטחת מידע נאותה‪.‬‬ ‫כדי לדאוג לאבטחה מתאימה לפעולות החיוניות‬ ‫ביותר של החברה‪ ,‬חייבת טכנולוגיית המידע‬ ‫לעמוד באתגר בשלוש רמות עיקריות‪ .‬ברמה‬ ‫הראשונה‪ ,‬יש לזהות בכל סביבות ה‪ IT-‬את‬ ‫הפגיעיות שמורכבותן הולכות ומתגברת‪ ,‬ולתקן‬ ‫את המצב‪ .‬ברמה השנייה‪ ,‬יש להתמודד בזמן‬ ‫אמת עם האיומים הפנים‪-‬ארגוניים והחוץ‪-‬‬ ‫ארגוניים כאחד כדי למזער חשיפה ולהקטין‬ ‫את רמת הסיכון‪ .‬וברמה השלישית‪ ,‬יש לאכוף‬ ‫את מדיניות האבטחה בכל הארגון כדי לעמוד‬ ‫בדרישות הנוהל ובביקורות הפנימיות והחיצוניות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫ממחקר שבוצע ע"י חברות מחקר שונות‪,‬‬ ‫דווח‪ 90% :‬מהחברות דיווחו כי נחשו לפריצות‬ ‫(פנימיות וחיצוניות) למערכות מחשוב שנגרמו‬ ‫כתוצאה מניהול או הגדרות לא נכונות של‬ ‫השרתים הנפרצים‪ .‬בכדי להגיע לרמת האבטחה‬ ‫המקסימאלית במערכו המידע בארגון‪ ,‬יש‬ ‫להתייחס לכך שלא די בהתקנות הטכנולוגיה‬ ‫המתאימה לביצוע המשימה‪ ,‬אלא שיש להגדיר‬ ‫נוהלי אבטחה‪ ,‬מדיניות אבטחה ארגונית ובה‬ ‫הגדרות להקשחת שרתים ואפליקציות ויש‬ ‫להקפיד על ידע עדכני של מנהלי המחשוב ‪.‬כך‬ ‫שתהליך הטמעת הטכנולוגיה יתבצע כראוי‬ ‫ובהתאם למדיניות החברה‪.‬‬ ‫לפני מספר שנים‪ ,‬בעקבות יציאתן של מספר‬ ‫רגולציות בשוק הפרטי‪ ,‬פרסם משרד ההגנה‬ ‫האמריקאי בשיתוף עם ה‪,Homeland Security-‬‬ ‫מסמך עם ‪ 7‬סעיפים אשר המדיניות אבטחת‬ ‫המידע הארגונית חייבת לכלול בכדי להגן מפני‬ ‫פרצות‪:‬‬ ‫‪"1.1‬תאימות ארגונית" נוצרה בכדי להשיג רמת‬ ‫מדיניות בסיסית לכולם ולא רק בכדי לענות‬ ‫על צורך אשר הרגולציה מבקשת‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫‪2.2‬רמת המדיניות הבסיסית צריכה להיות‬ ‫מותאמת למציאות הארגונית בשטח ולא‬ ‫רק לנהלים או רגולציות‪.‬‬ ‫‪3.3‬החוק או הרגולציה יכולים להגדיר כי כל‬ ‫המידע האישי צריך להיות מוצפן אולם הם‬ ‫לא טעונים איזה מוצר צריך לבצע זאת או‬ ‫חשוב יותר הצעדים אותם יש לבצע בכדי‬ ‫להבטיח כי פעולה זו בוצעה כמתבקש‪.‬‬ ‫‪4.4‬החוק והרגולציה יגדירו ויפרטו שיש מדיניות‬ ‫ארגונית‪ ,‬תהליכים והנחיות ליישום המדיניות‬ ‫בארגון אולם הם לא מציינים כיצד ליישם‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫‪5.5‬מרבית הרגולציות מבקשות מדדי תאימות‬ ‫למדיניות ארגונית ובכללם הקשחה‪ .‬בין‬ ‫הרגולציות הדורשות זאת‪ ,‬ניתן למצוא את‪:‬‬ ‫‪ ,HIPAA, GLBA, SOX, FISMA‬ועוד‪.‬‬ ‫‪6.6‬בכל הרגולציות והחוקים הללו ישנם הנחיות‬ ‫לתאימות מדיניות אבטחת המידע הארגוניות‬ ‫ושמירתה וכוללת הקשחות‪ ,‬דוחות תאימות‪,‬‬ ‫ניהול גישה לאובייקטים‪ ,‬ושמירה על קבצי‬ ‫הדיווח (‪.)Logs‬‬ ‫‪7.7‬חובה להגן על המדיניות הארגונית גם‬ ‫מבעלי ההרשאות‪ .‬המשמעות הינה כי רק‬ ‫בעלי תפקיד מסוימים יוכלו לגשת או לשנות‬ ‫את המדיניות הארגונית כל שבמידת הצורך‬ ‫יש לאפשר אולם לתעד כל שינוי הרשאות‪.‬‬ ‫דבר נוסף אותו יש לציין‪ ,‬שקיים קשר הדוק מאוד‬ ‫בין מנהלי הרשת ואנשי הסיסטם בארגון לבין‬ ‫מפתחי המערכת‪ .‬מנהלי הרשת ואנשי הסיסטם‬ ‫יכולים לבצע הקשחה מקסימאלית ובכך למנוע‬ ‫מאפליקציות קריטיות בארגון לעבוד או לחלופין‬ ‫לבצע הקשחה מדוייקת לצרכי הארגון ולהתקין‬ ‫שרתי הגנה נוספת כגון ‪ Application Firewall‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬החברה ואתריה יהיו פריצים מאחר שכותבי‬ ‫הקוד לא דאגו לחסום פונקציות מסויימות‪ ,‬לא‬ ‫ניהלו הרשאות נכון או לצורך תפעול נוח יותר‬ ‫"פרצו" לאחר ההקשחה את המדיניות הארגונית‪.‬‬ ‫ארגונים אשר למדו והחלו ליישם את המדיניות‬ ‫הארגונית עפ"י דרישות הרגולציה והחוק החלו‬ ‫להיתקל בבעיות ולשאול שאלות כיצד ליישם את‬ ‫המדיניות הארגונית ולא רק להקשיח את השרת‬ ‫על ידי תבניות הקשחה מוגבלות‪ .‬מבין הבעיות‬ ‫שעלו ניתן למצוא‪:‬‬ ‫‬ ‫•תבניות ההקשחה המסופקות על ידי‬ ‫היצרנים אינם עונים בצורה מלאה על הרצון‬ ‫להקשיח‪.‬‬ ‫‬ ‫•אין יכולות לימוד טרם ההקשחה בכדי למנוע‬ ‫עצירת פונקציות קריטיות באפליקציה על ידי‬ ‫מנגנון ההקשחה‪ .‬וכן אין יכולת חזרה לאחור‬ ‫לאחר הקשחה לא מוצלחת‪.‬‬ ‫‬ ‫•ההקשחה כוללת נעילת מערכות הפעלה‬ ‫ואפליקציות ויש קושי בניהול ההקשחה‬ ‫מסוג זה‪ ,‬על כן ארגונים בוחרים להקשיח‬ ‫את המכנה המשותף לכלל השרתים ולא‬ ‫שרת יחיד או קבוצת שרתים בעלי מכנה‬ ‫משותף (שרתי ‪.)Web‬‬ ‫‬ ‫( ‪Access‬‬ ‫•אין יכולת עצירה בזמן אמת‬ ‫‪ )Control‬לשינוי האובייקטים או תהליכים‬ ‫מוקשחים על ידי משתמשים לא מורשים‬ ‫למרות שהם בעלי הרשאות‪.‬‬ ‫‬ ‫•בנוסף הארגונים ביקשו לסנן תהליכי ניהול‬ ‫טבעיים של המערכות דוגמא לכך ניתן‬ ‫למצוא במערכת דואר האלקטרוני אשר‬ ‫בעלי הרשאות יכולים להיכנס לכל תא‬ ‫דואר ולקרוא את הדואר ללא בקשת רשות‬ ‫מהמשתמש וללא תיעוד מתאים‪ .‬במקרה זה‬ ‫ביקשו הארגונים לאפשר פעולה זו רק לזמן‬ ‫קצוב ולמשתמשים מסויימים וגם אז לתעד‬ ‫את פעולותיהם‪.‬‬ ‫הפתרון‪:‬‬ ‫ניהול המדיניות הארגונית בצורה‬ ‫יעילה וגמישה‬ ‫הפתרון הוא הטמעת פתרון אשר יאפשר לארגון‬ ‫לנהל את מדיניות אבטחת המידע בצורה נאותה‪.‬‬ ‫על הפתרון לאפשר הקנה מקיפה רחבה וכוללת‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬אין כאן ‪ .Silver Bullet‬אין פתרון אחד‪ ,‬אשר‬ ‫יכול לספק לנו מענה הולם לכל בעיות האבטחה‬ ‫בארגון‪ ,‬ונדרש כאן שילוב של מספר פתרונות‬ ‫אבטחה‪ .‬על ידי שילוב בין מערכת לאיתור וניהול‬ ‫אירועי אבטחה‪ ,‬מניעת הפעולה למשתמשים לא‬ ‫מורשים וחיבורים לא מורשים לרשת הארגון‪ ,‬בין‬ ‫ניהול פגיעויות וטלאים לבין פתרונות אבטחת‬ ‫תוכן‪ ,‬פירוול רשתי‪ ,‬פירוול אפליקטיבי ומניעת‬ ‫זליגת מידע; שילוב זה מאפשר אבטחה והגנה‬ ‫אוטומטית לרוחב הארגון ולעומקו‪.‬‬ ‫יישום מערך אבטחה כולל‪ ,‬המתבסס על הגנה‬ ‫בשכבות (‪ ,)Layered Defense‬מסייע למנהל‬ ‫אבטחת המידע בארגן להתפתח ממנהל מגיב‬ ‫לאירועים למנהל גמיש בעל יכולות גבוהות‬ ‫בעסקים המבטיח מראש את ביצועיהן וזמינותן‬ ‫של מערכות ה‪ IT-‬בארגון‪ .‬פתרונות אלו מאפשרים‬ ‫למנהל אבטחת המידע להגיע לרמה הגבוהה‬ ‫ביותר של בשלות בניהול האבטחה‪ ,‬כך שהארגון‬ ‫יוכל להשקיע בהזדמנויות עסקיות חדשות בצורה‬ ‫בטוחה ויעילה וכן לעמוד בתאימות הארגונית עפ"י‬ ‫הגדרת רגולציה‪ ,‬חוק או חוזיות‪.‬‬ ‫בארגונים בישראל ובעולם קיימים מסמכים רבים‬ ‫המתעדים את מדיניות (‪ )Policy‬אבטחת המידע‬ ‫הארגונית בהקשרים שונים‪ ,‬וביניהם תיעוד לגבי‬ ‫הקשחת שרתים וחומרה‪ .‬מחשבה רבה והרבה‬ ‫שעות אדם הושקעו כדי לכתוב את המסמכים‬ ‫הללו‪ .‬אולם הבעיה איננה הכתיבה או כמויות‬ ‫התיעוד אלא דווקא הפעולה עצמה – הקשחת‬ ‫השרתים ואכיפתה של המדיניות על שרתי הארגון‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫הרבה מאוד ארגונים ישמו או מיישמים אכיפה‬ ‫וביקורות תקופתיות (‪ )Periodic Audits‬של מדיניות‬ ‫אבטחת המידע‪ ,‬כך שתהליכי אכיפה אלו מייצגים‬ ‫בצורה הטובה ביותר את מדיניות אבטחת המידע‬ ‫מול סביבת העבודה‪.‬‬ ‫מכיוון שהמדיניות הארגונית מיושמת בתקופות‬ ‫קבועות‪ ,‬השרתים המקבלים הגדרות אלו‪ ,‬לכאורה‬ ‫מוקשחים עפ"י המדיניות הארגונית בנקודת זמן‬ ‫מסוימת‪ .‬הבעיה הגדולה ביותר הינה ניהול ואכיפת‬ ‫המדיניות הארגונית בין התקופות בהם כופים את‬ ‫ההקשחה על השרתים השונים‪ .‬הארגון יכול להיות‬ ‫בטוח כי הוא מוגן ברמת המדיניות הארגונית אולם‬ ‫למעשה הוא מוגן רק בתקופות בהם מתבצע‬ ‫העדכון‪ .‬בין התקופות השרתים למעשה פרוצים‬ ‫מכיוון שלא מתבצעת האכיפה על השרתים אלו‪.‬‬ ‫למעשה ייתכן כי התוצאה מפריצת אבטחת מידע\‬ ‫פריצת השרת יאבד מידע חשוב ותיתכן פריצת‬ ‫המדיניות הארגונית‪ ,‬שיוצרת בעיה נוספת והיא‬ ‫מעקב והפעלת תהליכים כתוצאה מפריצה‬ ‫במדיניות אבטחת המידע‪.‬‬ ‫חלק מהמוצרים הקיימים כיום בשוק מאפשרים‬ ‫להחיל את המדיניות הארגונית של אבטחת‬ ‫המידע על משאבים מנוהלים כגון שרתים‪,‬‬ ‫מדפסות‪ ,‬תחנות עבודה ועוד‪ ,‬אולם רק מספר‬ ‫מצומצם של מערכות מאפשר זיהוי של סטייה‬ ‫או פריצה מהמדיניות הארגונית ובתגובה לחולל‬ ‫תהליכים אוטומטיים המונעים את הפירצה‪.‬‬ ‫רוב המערכות הקשחה מגיעות עם עשרות‬ ‫תבניות לסביבות עבודה ואפליקציות שונות‬ ‫המבוססות על המלצות והתממשקות אל ‪CIS‬‬ ‫‪(Center of Internet Security), CERT, AUSCERT,‬‬ ‫‪ ,HIPAA, FDA, ISO, NSA, NIST‬והיצרנים השונים‪.‬‬ ‫התממשקות זו מאפשרת למערכת להפיץ בצורה‬ ‫אוטומטית את מדיניות אבטחת המידע הארגונית‬ ‫עפ"י קבוצות שירותים הקיימות במערכת וכן‬ ‫מאפשרת בתדירות גבוהה לבחון את ההבדלים‬ ‫בין המשאב המנוהל לבין המדיניות המתבקשת‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬המערכות מאפשרות ניהול תהליך‬ ‫ההקשחה של קבוצות שרתים וגם ניהול מדיניות‬ ‫של שרתים בודדים בשני אופנים‪:‬‬ ‫‪1.1‬קליטת אירוע על שינוי רכיב והפעלת תרחיש‬ ‫בדיקה ותגובה בהמשך לאותו אירוע‪.‬‬ ‫‪2.2‬עצירת האירוע טרם ביצועו על ידי קליטת‬ ‫המידע בזמן אמת‪.‬‬ ‫בצורה זו‪ ,‬המערכת עונה כמעט על כל תרחיש‬ ‫ואובייקט עליו רוצים להגן במסגרת המדיניות‬ ‫הארגונית‪.‬‬ ‫בין דרישות המדיניות הארגונית להקשחה בהם‬ ‫מטפלת המערכת ניתן למצוא את הנקודות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫ב‪Registry-‬‬ ‫‬ ‫•מניעת שינויים‬ ‫ומתבצע;‬ ‫‬ ‫•שינוי הרשאות לשירות (‪)Service‬מסוים‬ ‫ודיווח במידה ונעשה;‬ ‫‬ ‫•טיפול בהרשאות –‪ File System‬וכן טיפול‬ ‫מתקדם בנושא‪NTFS‬‬ ‫ודיווח במידה‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‬ ‫•הורדת יכולות של משתמשים בעלי התרים‬ ‫מיוחדים (‪ Power User‬ו‪;)Administrator-‬‬ ‫‬ ‫‪Administrator Local‬‬ ‫•הורדת יכולות של‬ ‫‪Account‬‬ ‫‬ ‫•מעקב אחר התנהגות ופעולות של‬ ‫‪Administrator‬‬ ‫‬ ‫•קישור בין כתובת ‪ IP‬לבין כניסה למחשב‬ ‫מורשה ודיווח על כניסה לא חוקית‬ ‫‬ ‫•הקשחה בכלל הרמות החל ממערכת ההפעלה‬ ‫ועד לאפליקציה כולל בתוך האפליקציה‪.‬‬ ‫שלבי ההקשחה‪:‬‬ ‫לרוב‪ ,‬המערכות מחלקות את שלב ההקשחה לשני‬ ‫חלקים עיקריים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬שלב לימוד המערכות והאפליקציות טרם‬ ‫ההקשחה – מצב סימולציה‬ ‫‪2 .2‬שלב ההקשחה וניטור – מצב אכיפה בפועל‬ ‫השלב הראשון‪ ,‬שלב הסימולציה הינו שלב הכרחי‬ ‫ביישום מערכת מסוג זה‪ .‬המלצות ההקשחה‬ ‫של היצרנים וגופי אבטחת המידע הינם המלצות‬ ‫מחמירות העלולות לעיתים לגרום להשבתת השרת‬ ‫והמערכות המופעלות עליו‪ ,‬ולכן‪ ,‬רצוי קודם לכן‪,‬‬ ‫להריץ תהליך של סימולציה‪ ,‬שבו המערכת לומדת‬ ‫את המצב הקיים‪ ,‬בכדי שתהיה יכולת לחזור אחורה‬ ‫במקרה של כשל במערכות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מרבית ההמלצות מתייחסות אך ורק‬ ‫למערכת אחת עליה הם נכתבו ולא על שילוב בין‬ ‫המערכות כגון מערכת הפעלה ומערכת הדוא"ל‪.‬‬ ‫הצורך בשלב זה הינו הכרחי‪ ,‬לימוד המצב הקיים של‬ ‫תצורת מדיניות אבטחת המידע בשרת מול המצב‬ ‫הרצוי‪ ,‬וכן תיעוד גישה לאובייקטים העתידיים להיות‬ ‫מוקשחים‪.‬‬ ‫בסיום תהליך הלימוד‪ ,‬המערכת מוציאה בצורה‬ ‫אוטומטית דוח על המצב המצוי בשרת מול המצב‬ ‫הרצוי וכן הזהרות והמלצות להקשחה‪ ,‬לאחר סימון‬ ‫האובייקטים הרצויים להקשחה‪ ,‬תייצר המערכת את‬ ‫קובץ ההקשחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬המערכת בשלב זה טרם‬ ‫ההקשחה שומרת את כלל תצורת מדיניות ההקשחה‬ ‫לצורך ביצוע חזרה לאחור (‪ )Undo‬בעת הצורך‪.‬‬ ‫השלב השני‪ ,‬שלב ההקשחה וניטור חייב להתבצע‬ ‫לאחר שתהליך ההקשחה נבדק היטב‪ .‬העברה‬ ‫אוטומטית של קבצי המדיניות לשרת (מערכת‬ ‫ההפעלה‪ ,‬והאפליקציות) והפעלת תהליכי ההקשחה‪.‬‬ ‫מיד לאחר מכן מתחילה המערכת לבצע האזנה‬ ‫לאירועי אבטחת מידע הקשורים לפריצת מדיניות‬ ‫אבטחת המידע הקשורה לאובייקטים המוקשחים‪.‬‬ ‫במידה ותתבצע פריצת המדיניות על ידי גורם לא‬ ‫מורשה תיעצר הפעולה ויתקבל דיווח על ניסיון‬ ‫הפריצה‪ .‬במידה והפעולה מורשית יתועד השינוי‬ ‫לצורך תחקור בשלבים מאוחרים‪.‬‬ ‫מומחי אבטחה‪ ,‬מהארגון ‪ ,SANS‬פרסמו מאמר‬ ‫שתיאר מצב שבו המשוואה לצמצום האיום ועמידה‬ ‫ברגולציה הינה פשוטה‪ :‬ככל שגילוי האיום מהיר יותר‬ ‫וזמן התגובה לשינוי יהיה מידי כך זמן החשיפה לאיום‬ ‫קטנה ותאימות הארגון תשמר‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫תקיפות סייבר ממוקדות‬ ‫מרבית הארגונים עיוורים‬ ‫מיכאל מומצ'וגלו‪CTO, Light Cyber ,‬‬ ‫ההתקפות שבוצעו בשנתיים האחרונות על‬ ‫מדינות וארגונים בעולם מצביעים על קפיצת‬ ‫מדרגה בתחכום ובפוטנציאל הנזק המשמעותי‬ ‫של תקיפות סייבר ממוקדות‪ .‬אם בוחנים את‬ ‫ההתקפות הממוקדות כדוגמת אלו שבוצעו על‬ ‫‪ RSA, Lockheed Martin‬ו‪Aramco -‬אנו רואים קווי‬ ‫דמיון משותפים‪ :‬התקפה שתוכננה בקפדנות‬ ‫ובוצעה לאורך זמן רב‪ ,‬שבועות‪ ,‬חודשים וייתכן‬ ‫שאף יותר מכך‪ ,‬נזק משמעותי ביותר שנגרם ולא‬ ‫פחות חמור הוא שההתקפה נתגלתה רק לאחר‬ ‫שהנזק האמיתי נגרם‪.‬‬ ‫תפיסת ההגנה של ארגונים מורכבת משני שכבות‬ ‫עיקריות‪:‬‬ ‫שכבת ה‪ Perimeter -‬בכניסות לרשת הארגונית‪:‬‬ ‫בשכבה זו ממקמים פתרונות ‪ Gateway‬כגון‬ ‫‪.Firewall, IDS/IPS, Anti-Malware, Anti-Spam‬‬ ‫שכבת תחנת הקצה‪ :‬בשכבה זו מתקינים פתרונות‬ ‫שונים של ‪ Anti-Virus/Endpoint security‬על‬ ‫תחנות הקצה‪.‬‬ ‫ארגונים גדולים יותר מיישמים תהליכים נוספים‬ ‫על ידי שימוש בפתרונותשאינם מגנים על הארגון‬ ‫באופן ישיר אך מאפשרים לנהל ‪SOC–Security‬‬ ‫‪OperationsCenter‬וצוותי ‪:Incident Response‬‬ ‫פתרון‪ :SIEM‬מרכז התרעות מכלל פתרונות‬ ‫אבטחת מידע שמותקנים בארגון ומאפשר הגדרת‬ ‫קורלציות בין ההתרעות שהתקבלו‪.‬‬ ‫פתרון‪ :Forensics‬מקליט את תעבורת הרשת‬ ‫הפנימית ומאפשר לאנאליסט אבטחת‬ ‫מידע מומחה לשחזר פעולות שנעשו על ידי‬ ‫המשתמשים שונים‪.‬‬ ‫הבעיה עם הפתרונות המתוארים ביחס לאיום של‬ ‫תקיפות סייבר ממוקדות היא שפתרונות אלו הם‬ ‫ברובם המכריע מבוססי חתימות וחוקים‪ .‬פתרונות‬ ‫מבוססי חתימות יעצרו התקפות שמתבססות‬ ‫על נוזקות ידועות‪ .‬די בשינוי קטן באופן שבו‬ ‫הנוזקה כתובה כדי שהיא תצליח לעקוף את‬ ‫השכבות ההגנה והפתרונות המתוארים‪ .‬הפתרון‬ ‫היחיד שמאפשר תפיסה של נוזקות לא ידועות‬ ‫הוא פתרון ‪ Anti-Malware‬מתקדם המבצע‬ ‫‪ ,sandboxing‬אולם פתרון זה נמצא רק ב‪-‬‬ ‫‪Perimeter‬וישנן דרכים ידועות לעקוף אותו ולהגיע‬ ‫לרשת הפנימית– כלומר כמו שאר פתרונותה‪-‬‬ ‫‪Perimeter‬גם הוא לא יכול לתת הגנה הרמטית‪.‬‬ ‫פתרונות מבוססי חוקים כגון ‪ SIEM‬ו‪Forensics -‬‬ ‫מצריכים את המשתמש להגדיר מראש מה‬ ‫הוא מחפש‪ .‬אם שמענו לדוגמא שארגון מסוים‬ ‫הותקף במאפיינים בפרופיל מסויים‪ ,‬נוכל להגדיר‬ ‫את הפרופיל בפתרון ה‪ SIEM -‬שלנו ולראות‬ ‫אם הפרופיל המסויים הזה מופיע גם אצלנו‪.‬‬ ‫הפרדוקס הוא שאנחנו צריכים לדעת מה אנחנו‬ ‫מחפשים כדי למצוא אותו!‬ ‫הפתרונות המתוארים למעלה יעצרו כנראה‬ ‫‪ 99.9%‬מהמתקפות אולם לא יעצרו את התוקף‬ ‫הממוקד ששם לו למטרה לחדור לרשת ארגונית‬ ‫מסוימת ללא קשר למשאבים שיידרשו‪ ,‬כספיים‬ ‫או זמן‪.‬‬ ‫התוקף הממוקד ימשיך לנסות פעם אחר פעם‬ ‫וישכלל את כלי החדירה והאמצעים עד שיגיע‬ ‫לרשת הפנימית‪.‬‬ ‫מה השתנה בשנתיים האחרונות שמניע את גל‬ ‫המתקפות הממוקדות?‬ ‫‪1.1‬העובדה שזה משתלם‪.‬התוקפים מונעים‬ ‫משני גורמים עיקריים‪ :‬השגת מידע רגיש‬ ‫לצורך סחר ביתרון כלכלי תחרותי או סחר‬ ‫במידע פיננסי רגיש‪ .‬מטרות משנה כוללות‬ ‫אג'נדה פוליטית או חברתית‪ .‬תקיפת סייבר‬ ‫היא לרוב הדרך הזולה והפחות מסוכנת‬ ‫להשיג את המידע‪ .‬קשה מאוד לתפוס את‬ ‫מי שעומד מאחורי התקיפה גם כאשר היא‬ ‫מתגלית‪ ,‬וכל התהליך נעשה בשלט רחוק‬ ‫מהאינטרנט‪.‬‬ ‫‪2.2‬חשיפה של מתקפות ממוקדות מתקדמות‬ ‫כדוגמת ‪ Stuxnet‬מחלחלת עד רמת התוקף‬ ‫הבודד "שהסתפק" עד כה בתקיפות‬ ‫בסיסיות כמו השחתת אתרים או הפעלת‬ ‫‪ .SCRIPTS‬חשיפת קוד המקור והטכניקות‬ ‫של מתקפות מתקדמות אלו מעלה באופן‬ ‫דרמטי את הרף ונותנים בידי תוקפים בסיס‬ ‫ידע לפיתוח כלי תקיפה שהיו עד כהבידי‬ ‫מדינות‪.‬‬ ‫‪3.3‬בורסות של נוזקות וחולשות לא ידועות‬ ‫מאפשרות לתוקפים לקנות בכסף‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל לא גדול כל כך‪ ,‬יכולות ולשלב אותן‬ ‫בהתקפות ממוקדות‪.‬‬ ‫אנטומיה של תקיפת‬ ‫סייבר ממוקדת‬ ‫התוקף הממוקד‬ ‫אשר שם ארגון מסוים על הכוונת ינסה לחדור‬ ‫את הגנות הארגון מספר רב של פעמים ללא‬ ‫מגבלת משאבים של זמן או כסף‪ .‬התקיפה יכולה‬ ‫להתחיל באימייל תמים למחלקת משאבי אנוש‬ ‫כמענה לתפקיד פתוח בארגון‪ .‬האימייל יכיל קובץ‬ ‫‪PDF‬בתוספתנוזקה לא ידועה שתוכל לעבור את‬ ‫פתרונות ה‪ Perimeter -‬וה‪ End-point -‬ותצליח‬ ‫להתבסס על תחנת העבודה של איש משאבי‬ ‫האנוש התמים‪ .‬בנקודה הזו לתוקף יש למעשה‬ ‫כבר גישה לרשת הארגונית‪ .‬הוא שולט בתחנת‬ ‫העבודה המסוימת הזו ומסוגל לבצע פעולות‬ ‫שונות בתוך הרשת כאשר הוא מנצל את הרשאות‬ ‫השימוש של משתמש הקצה אשר לא מודע לצל‬ ‫שמלווה את הפעילות הרשתית הרגילה שלו‪.‬‬ ‫התוקף יבצע בשלב זה סידרת פעולות מתמשכת‬ ‫ואיטית כדי להתקרב ליעד התקיפה‪ .‬התוקף יכול‬ ‫לשאוב מידע על משתמשי הרשת‪ ,‬לגשת מרחוק‬ ‫למחשבים באמצעות ‪ ,Remote Desktop‬לבדוק‬ ‫איזה משאבים משותפים זמינים בתחנות הרשת‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫לאחר שהיעד אותר יתבצע הנזק הכבד שהוא‬ ‫מטרת התקיפה– הזלגת מידע רגיש החוצה‪,‬‬ ‫גרימת נזק למידע או לציוד‪ ,‬שיבוש שירות וכדומה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫במשחק האינסופי של חתול ועכבר‪ ,‬ארגונים מול‬ ‫תוקפים‪ ,‬ידו של התוקף היא כרגע על העליונה‪.‬‬ ‫תקיפות סייבר ממוקדות מחייבות שינוי מחשבתי‬ ‫בנוגע לשכבות ההגנה שארגונים צריכים לפרוס‬ ‫כדי להגן על עצמם‪ .‬קו ההגנה האחרון מפני‬ ‫תקיפות ממוקדות הוא הרשת הארגונית הפנימית‪.‬‬ ‫‪Light Cyber‬‬ ‫מיכאל מומצ'וגלו‪ CTO ,‬בחברת‬ ‫אשר מתמחה בזיהוי ועצירה של התקפות סייבר‬ ‫ממוקדות ברשת הארגונית‪.‬‬ ‫מיכאל מומצ'וגלו ייתן הרצאה בנושא בוועידה‬ ‫השנתית ה‪ 6 -‬לאבטחת מידע בתאריך ‪.17/1/2013‬‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בגיליון הבא‬ ‫סקירהטכנולוגית‬ ‫ •מפת האיומים של ‪2013‬‬ ‫‪HTTP Bog‬‬ ‫ •האיומים הבולטים של ‪2012‬‬ ‫מדובר בכלי לביצוע מתקפות מניעת שירות (‪ )DOS‬ברמת –‪ .HTTP‬ייחודו של הכלי הוא‬ ‫קריאת התגובות מהשרת באופן איטי ועל ידי כך שמירה על מספר גבוה של ‪sockets‬‬ ‫פתוחים (וזאת בניגוד לכלי תקיפה קלאסיים העושים שימוש בפקודות \‪GET\HEAD‬‬ ‫‪ POST‬ו וכו')‪.‬‬ ‫ •מלחמת סייבר ממשיכה‬ ‫ניתן להוריד את הכלי בחינם מהאתר‪:‬‬ ‫‪sourceforge.net/projects/httpbog/files‬‬ ‫ •כיצד נלחמים במלחמת סייבר‬ ‫‪SQLIer‬‬ ‫ •פתרונות אבטחה מסורתיים –‬ ‫פג תוקפן?‬ ‫מדובר בכלי סריקה לאיתור פרצת אבטחה מסוג הזרקת שאילתות ‪(SQL‬‬ ‫‪SQL‬‬ ‫‪ )Injection‬באפליקציות אינטרנטיות‪ .‬הכלי קל ונוח לתפעול‪ :‬המשתמש מכניס ‪URL‬‬ ‫והכלי מבצע את כל ניסיונות התקיפה האפשריים‬ ‫בסיום הסריקה דוח לגבי הממצאים‪.‬‬ ‫ע"י הזרקת שאילתות ‪SQL‬‬ ‫ומייצר‬ ‫הכלי שימושי גם למשתמשי מערכות הפעלה של לינוקס‪ .‬ניתן להוריד את הכלי‬ ‫מהכתובת הבא‪:‬‬ ‫‪www.brothersoft.com/sqlier-download-372337.html‬‬ ‫‪Ill Logger‬‬ ‫מדובר בלי שהוא למעשה מעין רוגלה (‪ )Spyware‬המוטמע בדפי האינטרנט שאינם‬ ‫מאובטחים‪ .‬מדובר בקטע קוד קצר היורד באופן נסתר אוטומטית למחשב באמצעות‬ ‫הדפדפן עם הגלישה לאתר הבעייתי‪ .‬הכלי מתקין עצמו במיקומים שונים במחשב‬ ‫כך שיהיה קשה להסירו‪ ,‬ומעביר לכתובת דוא"ל שהוגדרה בו מראש את כל הקשות‬ ‫המקלדת שהמשתמש הנפגע (הקורבן) מבצע בעת השימוש בדפדפן‪ ,‬כגון שמות‬ ‫משתמש וסיסמאות‪ ,‬כתובות אתרים‪ ,‬מספרי כרטיסי אשראי ולמעשה כל מידע אישי‬ ‫של המשתמש‪ .‬מידע זה עלול לשמש את התוקף למטרת סחיטה או גניבה‪ .‬כלי זה‬ ‫דומה מאוד לכלים רבים נוספים שפועלים באותה השיטה‪ ,‬חלקם אפילו מהווים אחוז‬ ‫מסויים מתוך קטע קוד זדוני גדול יותר‪.‬‬ ‫כדי להתגונן מפני כלי זה ודומיו‪ ,‬מומלץ לגלוש לאתרים "בטוחים" בלבד (כלומר‪ ,‬אם‬ ‫הדפדפן מתריע מפני אתר לא מאובטח כדאי לסמוך עליו ולא להמשיך את הגלישה‬ ‫לאתר זה)‪ ,‬ולעדכן את תוכנת האנטי‪-‬וירוס על בסיס יומיומי ולהקשיח ככל הניתן את‬ ‫הגדרות האבטחה של הדפדפן‪.‬‬ ‫מידע נוסף על כלי זה והנחיות להסרתו ניתן למצוא בכתובת הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.exterminate-it.com/malpedia/remove-ill-logger‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫הפרטים אודות כלי האבטחה שמפורטים בכל גיליון‪ ,‬נועדו לצורך הרחבת הידע בלבד‪ .‬חל איסור שימוש בכלים אלה‪ ,‬הן בתוך הארגון‪ ,‬והן על ארגונים חיצוניים ללא קבלת‬ ‫אישור בכתב מגורם מאשר בתוך הארגון‪ .‬אין הנהלת האיגוד או המערכת של העיתון אחראים על נזק שעלול להיגרם כתוצאה משימוש מזיד בתוכנות אלה‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪| 2012‬‬ ‫האיגוד הישראלי לאבטחת מידע (‪ )ISSA‬רוצה לברך‬ ‫ולהודות לכל המשתתפים שתרמו לעריכת גיליון זה‪.‬‬ ‫בין הכותבים שלנו‪:‬‬ ‫ניר ולטמן ‪ CISO -‬בחברת ‪RETALIX‬‬ ‫דני אברמוביץ ‪ -‬מנכ“ל חברת ‪TITANS SECURITY‬‬ ‫שלומי מרדכי ‪ -‬מנמ“ר הקריה האקדמית‬ ‫הדס שני ‪ -‬ראש צוות ‪ CERT‬בתהיל“ה‬ ‫אלי כזום ‪ -‬מנהל אבטחת מידע אגף המכס והגבייה‬ ‫מוטי מאירמן – יועץ אבטחת מידע בכיר‬ ‫ארז מטולה – מנכ"ל ומייסד חברת ‪Appse-Labs‬‬ ‫אורן הדר – מנכ"ל חברת ‪KnowIT‬‬ ‫אם גם אתם רוצים לכתוב כתבות‪,‬‬ ‫נא לפנות אלינו בכתובת‪[email protected] :‬‬ ‫למתן חסות לאיגוד‪ ,‬ניתן לפנות אלינו‬ ‫| גיליון ‪ | 6‬דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪31‬‬ ‫האבטחה שלך‬ ‫להצלחה בטוחה!‬ ‫מנהלי אבטחת מידע‬ ‫בואו ללמוד איך לקשר בהצלחה בין מטרות עסקיות של הארגון לאבטחת מידע‬ ‫שם הקורס‬ ‫תיאור הקורס‬ ‫מסלול‬ ‫משך הקורס‬ ‫תאריך פתיחה תעודה‬ ‫מסלול להכשרת מנהלי אבטחת מידע‬ ‫(‪ )CISO‬מוסמכים‬ ‫מסלול ייחודי להכשרת מנהלי אבטחת‬ ‫מידע בעל ‪ 2‬הסמכות בינלאומיות‪.‬‬ ‫‪ 200‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪25.03.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫‪CISSP‬‬ ‫מסלול ייחודי להכנה לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 56‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪24.03.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫‪CISSP‬‬ ‫מסלול ייחודי ארוך במיוחד להכנה‬ ‫לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 100‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪24.03.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫‪CISM‬‬ ‫מסלול ייחודי להכנה לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 40‬שעות‬ ‫בוקר‬ ‫‪19.05.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫‪CISM‬‬ ‫מסלול ייחודי להכנה לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 40‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪19.05.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫‪CRISC‬‬ ‫מסלול ייחודי להכנה לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 40‬שעות‬ ‫בוקר‬ ‫‪19.05.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫‪CRISC‬‬ ‫מסלול ייחודי להכנה לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 40‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪19.05.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫מסלול להכשרת מנהלי ניהול סיכונים (‪ )CRO‬מסלול ייחודי להכנה לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 200‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪24.03.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫‪Mobile Forensics‬‬ ‫מסלול ייחודי להכשרת מומחי‬ ‫ניתוח ממצאים בפלאפונים חכמים‪,‬‬ ‫מכשירי‪ ,GPS ‬וטאבלטים‪.‬‬ ‫‪ 40‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪14.04.2013‬‬ ‫‪CRISC‬‬ ‫מסלול ייחודי להכנה לבחינת ההסמכה‬ ‫‪ 40‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪19.05.2013‬‬ ‫‪Cyber Security and Incident Handling‬‬ ‫מסלול טכנולוגי ייחודי ובלעדי‬ ‫‪ 40‬שעות‬ ‫ערב‬ ‫‪19.05.2013‬‬ ‫בינלאומית‬ ‫לרשימה מלאה של כל הקורסים שלנו ניתן לפנות אלינו לכתובת‪ [email protected] :‬או לטלפון‪077-5150340 :‬‬ ‫לתיאום פגישה וקבלת פרטים נוספים‬ ‫‪077-5150340‬‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫אקדמיה‪ :‬דוא"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מכירות‪ 054-9844855 :‬דוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫‪www.titans2.co.il‬‬ ‫|‬ ‫‪www.ts2.co.il‬‬ ‫|‬ ‫‪www.titans2.com‬‬