תזה – נעמה לוין - Food Security Israel

‫האוניברסיטה העברית בירושלי‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד‬
‫תוכנית שוור לניהול מלכ"רי וארגוני קהילתיי‬
‫מעורבות של עובדי סוציאליי‬
‫בפרקטיקת מדיניות בישראל‬
‫המאבק לקידו הזכות לביטחו תזונתי וחידוש מפעל ההזנה‬
‫בבתיהספר‪19992004 ,‬‬
‫עבודת גמר לקראת תואר "מוסמ"‬
‫מוגש עלידי נעמה לוי‬
‫העבודה הוכנה בהדרכתו של פרופ' ג'וני גל‬
‫פברואר‪2012 ,‬‬
‫תוכ ענייני‬
‫‪ .1‬תקציר‬
‫עמ' ‪64‬‬
‫‪ .2‬מבוא‬
‫עמ' ‪97‬‬
‫‪ .3‬סקירת ספרות‬
‫‪ 3.1‬מדיניות חברתית ופרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‬
‫עמ' ‪50 9‬‬
‫עמ' ‪159‬‬
‫‪ 3.2‬גישת היובלי‪(The Policy Streams Approach) $‬‬
‫עמ' ‪3115‬‬
‫‪ 3.2.1‬יובל הבעיות‬
‫‪ 3.2.1.1‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ביובל הבעיות‬
‫‪ 3.2.2‬יובל המדיניות‬
‫‪ 3.2.2.1‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ביובל המדיניות‬
‫עמ' ‪2217‬‬
‫עמ' ‪2218‬‬
‫עמ' ‪2522‬‬
‫עמ' ‪2523‬‬
‫‪ 3.2.3‬היובל הפוליטי‬
‫‪ 3.2.3.1‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ביובל הפוליטי‬
‫עמ' ‪2825‬‬
‫עמ' ‪2825‬‬
‫‪ 3.2.4‬חלו הזדמנויות‬
‫‪ 3.2.4.1‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬וחלו הזדמנויות‬
‫עמ' ‪3028‬‬
‫עמ' ‪3029‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪1‬‬
‫עמ' ‪31‬‬
‫‪ 3.3‬אסטרטגיות וטקטיקות בפרקטיקת מדיניות‬
‫עמ' ‪3932‬‬
‫‪ 3.3.1‬הפעלה חברתית )‪(Social Action‬‬
‫עמ' ‪3433‬‬
‫‪ 3.3.2‬שימוש באמצעי התקשורת‬
‫עמ' ‪3534‬‬
‫‪ 3.3.3‬שדולה בבית המחוקקי‪(Legislative Advocacy) $‬‬
‫עמ' ‪3736‬‬
‫‪ 3.3.4‬רפורמות במדיניות באמצעות בתי המשפט‬
‫עמ' ‪3837‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪2‬‬
‫עמ' ‪39‬‬
‫‪ 3.4‬חוסר ביטחו תזונתי הגדרות‪ ,‬מאפייני התופעה ודרכי התמודדות‬
‫‪ 3.4.1‬בי רעב לחוסר ביטחו תזונתי – הגדרות הבעיה ומקורותיה‬
‫‪ 3.4.2‬מדידת הבעיה‬
‫עמ' ‪5040‬‬
‫עמ' ‪4140‬‬
‫עמ' ‪4241‬‬
‫‪3.4.3‬‬
‫מאפייני הבעיה‬
‫עמ' ‪4443‬‬
‫‪3.4.4‬‬
‫הזכות לביטחו תזונתי‬
‫עמ' ‪4544‬‬
‫‪ 3.4.5‬מעני‪ $‬לבעיית חוסר הביטחו התזונתי‬
‫עמ' ‪4745‬‬
‫‪ 3.4.6‬תכניות הזנה בבתיהספר‬
‫עמ' ‪5048‬‬
‫‪ .4‬שאלת המחקר‬
‫‪ .5‬מתודולוגיה‬
‫‪ 5.1‬פרדיגמת המחקר‬
‫‪ 5.2‬המסורת המחקרית )סוג המחקר(‬
‫‪ 5.3‬איסו‪ -‬הנתוני‪$‬‬
‫‪ 5.4‬ניתוח הנתוני‪$‬‬
‫עמ' ‪51‬‬
‫עמ' ‪5451‬‬
‫עמ' ‪51‬‬
‫עמ' ‪5251‬‬
‫עמ' ‪5352‬‬
‫עמ' ‪5453‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .6‬ממצאי המחקר‬
‫‪ .7‬דיו‬
‫‪ 7.1‬דפוסי מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬במקרה הנחקר‬
‫עמ' ‪13254‬‬
‫עמ' ‪160133‬‬
‫עמ' ‪139133‬‬
‫עמ' ‪136 134‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪3‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪4‬‬
‫עמ' ‪138 137‬‬
‫‪ 7.2‬סיבות לדפוסי הפעולה השוני‪$‬‬
‫עמ' ‪155139‬‬
‫‪ 7.2.1‬רמת המקרו‪ :‬גורמי‪ $‬ברמה הכללחברתית‬
‫עמ' ‪144140‬‬
‫‪ 7.2.2‬רמת המזו‪ :‬גורמי‪ $‬ברמת הארגו‬
‫‪ 7.2.3‬רמת המזו‪ :‬גורמי‪ $‬ברמת מקצוע העבודה הסוציאלית‬
‫‪ 7.2.4‬רמת המיקרו‪ :‬גורמי‪ $‬ברמת הפרט‬
‫עמ' ‪147144‬‬
‫עמ' ‪151147‬‬
‫עמ' ‪155152‬‬
‫עמ' ‪158155‬‬
‫‪ 7.3‬מגבלות המחקר‬
‫עמ' ‪157155‬‬
‫‪ 7.3.1‬מבחינה תיאורטית‬
‫עמ' ‪158157‬‬
‫עמ' ‪160158‬‬
‫עמ' ‪162160‬‬
‫‪ 7.3.2‬מבחינה מתודולוגית‬
‫‪ 7.4‬מסקנות‬
‫‪ .8‬סיכו‬
‫עמ' ‪161160‬‬
‫‪ 8.1‬תרומת המחקר‬
‫‪ 8.1.1‬במישור המחקרי‬
‫‪ 8.1.2‬במישור היישומי‬
‫‪ 8.2‬המלצות למחקרי המש‬
‫רשימת המקורות‬
‫עמ' ‪160‬‬
‫עמ' ‪161‬‬
‫עמ' ‪162161‬‬
‫עמ' ‪188163‬‬
‫רשימת המרואייני‬
‫תקציר באנגלית‬
‫עמ' ‪189‬‬
‫עמ' ‪193190‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .1‬תקציר‬
‫המגמה הדומיננטית המובילה את המדיניות הכלכליתחברתית בישראל החל משנות ה‪ 80‬של‬
‫המאה הקודמת נשענת על אידיאולוגיה ניאוליברלית השואפת לצמצ‪ $‬את האחריות והמעורבות של‬
‫המדינה בדאגה לרווחת האוכלוסייה‪ ,‬להבטחת הביטחו הסוציאלי ולאספקת שירותי הרווחה לכלל‬
‫האוכלוסייה )אביר‪ ,$‬גל‪ ,‬וקט‪ ;2007 ,‬דורו‪ ;1999 ,‬מונדלק‪ ;2004 ,‬סבירסקי‪ .(2001 ,‬מדיניות זו‪ ,‬אשר‬
‫התגברה בראשית העשור הראשו של המאה ה‪) 21‬ברקארז וגרוס‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ ,(2011 ,‬לצד‬
‫המיתו הכלכלי הקשה‪ ,‬הגדילו את האבטלה )סבירסקי וקונוראטיאס‪ ,(2002 ,‬והובילו לגידול והעמקה‬
‫של מימדי העוני והפערי‪ $‬החברתיי‪) $‬סבירסקי וקונוראטיאס‪ ;2003 ,‬סבירסקי וקונוראטיאס‪;2004 ,‬‬
‫קאופמ‪ .(Kaufman, 2004 ;2005 ,‬לצד זאת‪ ,‬בעיות חברתיות חדשות‪ ,‬כגו חוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬הלכו‬
‫והתפתחו בישראל )דורו וגל‪ ;2006 ,‬קאופמ‪.(Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫פרקטיקת מדיניות הוגדרה כמרכיב רצוי וחשוב בפרקטיקה של מקצוע העבודה הסוציאלית‪ ,‬וא‪-‬‬
‫יש הטועני‪ $‬כי מרכזית והכרחית‪ ,‬להגשמת המטרה העיקרית והערכי‪ $‬המרכזיי‪ $‬של המקצוע‪,‬‬
‫המבוטאי‪ $‬בקודי‪ $‬האתי‪ $‬שלו במדינות רבות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פרקטיקה זו הינה חיונית ג‪ $‬להגשמת הגישה‬
‫הבסיסית והייחודית של המקצוע – "האד‪ $‬בתו סביבתו" )איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בישראל‪,‬‬
‫‪ ;1994‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל‪ ,‬גל ואברמי‪ ;2009 ,‬וייסגל‬
‫ופלד‪ ;2009 ,‬משרד העבודה והרווחה‪Parsons, Jorgensoen & Hernandez, ; Pierce, 1984 ;1995 ,‬‬
‫‪ .(Iatridis, 1995; Kaufman, 2004; 1994‬יתרה מכ‪ ,‬ההכרה הגוברת כי פרקטיקת מדיניות צריכה‬
‫ויכולה להיות שזורה בתו המגוו הרחב של סוגי הפרקטיקה בעבודה סוציאלית‪ ,‬לצד ההבנה כי‬
‫לעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬ידע ייחודי‪ ,‬ערכי‪ $‬רלוונטיי‪ ,$‬נגישות לקובעי מדיניות ולשטח‪ ,‬הופכת אות‪$‬‬
‫לבעלי תרומה ייחודית לעיצובה של מדיניות חברתית הולמת וצודקת יותר )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וב‬
‫אריה‪ ;2009 ,‬כורזי‪Figuera-McDonough, 1993; Jansson, 2003 ;Parsons et al, 1994 ;1978 ,$‬‬
‫;‪.(Domanski, 1998‬‬
‫לאור המציאות הקשה בשנות האלפיי‪ ,$‬גוברת מחויבות‪ $‬ואחריות‪ $‬האתית של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬לקרוא תיגר על המדיניות הפוגענית ולהיות מעורבי‪ $‬א‪ -‬יותר מבעבר‪ ,‬בהשפעה ועיצוב של‬
‫מדיניות ומעני‪ $‬מתאימי‪ $‬המבוססי‪ $‬בראש ובראשונה על אחריות מדינה )אית‪ ,‬אר‪ ,‬עלוחמרה‪,‬‬
‫ועביד‪ ;2009 ,‬וייסגל ולוי‪ ;2008 ,‬קאופמ‪ .(2005 ,‬ואכ‪ ,‬במהל שלושת העשורי‪ $‬האחרוני‪ $‬החלו‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בישראל להעמיק ולגוו את מעורבות‪ $‬בתהלי עיצוב המדיניות )וייסגל ובאריה‪,‬‬
‫‪ ;2009‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬למרות המגמות הנ"ל‪ ,‬העיסוק בפרקטיקת מדיניות עדיי נותר בשוליי‪$‬‬
‫‪4‬‬
‫במסגרת פעילות‪ $‬המקצועית של רוב העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬במדינות מערביות שונות‪ ,‬ובישראל בפרט‬
‫)וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪;2009 ,‬‬
‫וייסגל וגל‪;Weiss, Gal & Cnaan, 2005 ;2011 ,‬‬
‫‪.(Domanski, 1998‬‬
‫במטרה להבי טוב יותר את האופני‪ $‬שבה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מעורבי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‬
‫בישראל‪ ,‬מחקר זה מבקש לבחו מקרה ספציפי של מעורבות עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקה זו‪ .‬לפיכ‪,‬‬
‫במחקר זה נעשה שימוש במער של חקר מקרה‪ ,‬הבוח את אופ מעורבות של עובדי סוציאליי‬
‫בישראל במאבק לקידו הזכות לביטחו תזונתי וחידוש מפעל ההזנה בבתיהספר בפרט‪ ,‬בי השני‬
‫‪ .19992004‬ניתוח מקרה זה‪ ,‬עשוי לשפו אור על דפוסי המעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעיצוב‬
‫מדיניות חברתית בישראל ולסייע לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לשלב פרקטיקה זו בפעולת‪ $‬המקצועית‪ ,‬ובכ‬
‫לקד‪ ,$‬באופ טוב יותר‪ ,‬את החזו החברתי של מקצוע העבודה הסוציאלית ומהותה הייחודית )וייסגל‪,‬‬
‫‪ ;2006‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫מבי הגישות התיאורטיות השונות בתחו‪ $‬המדיניות החברתית ובתחו‪ $‬המדיניות הציבורית‪,‬‬
‫נדמה כי גישת היובלי‪ $‬שנוסחה עלידי ג'ו קינגדו )‪ ,(Kingdon, 1984‬עשויה להיות תיאוריה מתאימה‬
‫ורלוונטית במיוחד לבחינת מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬שכ‪ ,‬היא מתארת‪,‬‬
‫דנה וממשיגה את המתרחש בכל אחת מהזירות הרלוונטיות בהלי קביעת המדיניות ואת המשימות‬
‫והתהליכי‪ $‬המאפייני‪ $‬אות )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬גישה זו אינה מפרטת באופ‬
‫ספציפי את האסטרטגיות המרכזיות העומדות מאחורי דפוסי פעולותיה‪ :$‬הפעלה חברתית; שימוש‬
‫באמצעי התקשורת; שדולה בבית המחוקקי‪ ;$‬רפורמות במדיניות באמצעות בתי המשפט‪ .‬התחקות ג‪$‬‬
‫אחר אסטרטגיות אלו תסייע להבי טוב יותר את אופ מעורבות‪ $‬בקידו‪ $‬מדיניות חברתית בישראל‬
‫)וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫מחקר זה מוביל למספר מסקנות מרכזיות‪ ,‬כפי שעולה ממחקרי‪ $‬אחרי‪ .$‬ראשית‪ ,‬הוא מעיד על‬
‫פער לא קט בי החזו של העבודה הסוציאלית ביחס למידת המעורבות בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬לבי‬
‫המציאות בפועל‪ .‬שנית‪ ,‬באשר לדפוסי הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בפעילות שנחקרה‪,‬‬
‫הוא מצביע על כ שיש פעולות אות עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מבצעי‪ $‬יותר‪ ,‬ויש פעולות המבוצעות רק עלידי‬
‫מעטי‪ $‬מה‪ .$‬ממצאי המחקר הנוכחי מעלי‪ $‬את הסברה כי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מעורבי‪ $‬בעיקר‪ ,‬א ג‪$‬‬
‫לא באופ שיטתי ומספק‪ ,‬בזיהוי והתרעה על בעיות חברתיות‪ ,‬ובאופ מצומצ‪ $‬הרבה יותר‪ ,‬בפיתוח‬
‫וקידומ של הצעות מדיניות להתמודדות אית‪ ,‬תו ניצול הקשרי‪ $‬פוליטיי‪ $‬וחלונות הזדמנויות‬
‫ספציפיי‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬ה‪ $‬משתמשי‪ $‬בעיקר באסטרטגיה של הפעלה חברתית‪ ,‬וממעטי‪ $‬להשתמש‬
‫באסטרטגיות של שדולה ואמצעי התקשורת באופ נרחב ושיטתי‪ .‬בכדי לקד‪ $‬את מעורבות‪ $‬של עובדי‪$‬‬
‫‪5‬‬
‫סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות בכלל‪ ,‬וא‪ -‬להרחיב את דפוסי מעורבות‪ $‬של העוסקי‪ $‬זה מכבר‬
‫בפרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‪ ,‬יש לנסות ולהשפיע על הגורמי‪ $‬המעצבי‪ $‬את דפוסי הפעולה‬
‫הקיימי‪.$‬‬
‫נית לראות את תרומתו של מחקר זה בשני מישורי‪ .$‬במישור המחקרי‪ ,‬מחקר זה‪ ,‬המבוסס‬
‫על התנסות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬עשוי לספק "ידע מתו מעשה"‪ ,‬ובכ לתרו‪ $‬לידע המתפתח‬
‫אודות מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ .‬במישור היישומי‪ ,‬מחקר זה מבקש‬
‫להעמיק את ההבנה ג‪ $‬ביחס למקומה האפשרי של העבודה הסוציאלית בתהליכי קביעת המדיניות‬
‫החברתית‪ ,‬ובכ להנגיש לכלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬את זירת המדיניות החברתית ולקד‪ $‬את‬
‫מעורבות‪ $‬בה‪ ,‬כמו ג‪ $‬את המחקר וההכשרה בתחו‪) $‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל‬
‫ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪ .( Domanski, 1998; Pierce, 1984 ;2005 ,‬זאת ועוד‪,‬‬
‫מחקר זה‪ ,‬העוסק בזיהוי והגדרת בעיה חברתית חדשה בנו‪ -‬הישראלי‪ ,‬קרי חוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬עשוי‬
‫לסייע להרחבת הידע האמפירי וא‪ -‬לקד‪ $‬בפועל את מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬במקרי‪$‬‬
‫דומי‪ $‬המעמידי‪ $‬אתגרי‪ $‬חדשי‪$‬ישני‪ $‬לפתחו של מקצוע העבודה הסוציאלית )רוזנפלד וסייקס‪,‬‬
‫‪.(2000‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬מבוא‬
‫המגמה הדומיננטית המובילה את המדיניות הכלכליתחברתית בישראל החל משנות ה‪80‬‬
‫של המאה הקודמת נשענת על אידיאולוגיה ניאוליברלית השואפת לצמצ‪ $‬את האחריות והמעורבות‬
‫של המדינה בדאגה לרווחת האוכלוסייה‪ ,‬להבטחת הביטחו הסוציאלי ולאספקת שירותי הרווחה‬
‫לכלל האוכלוסייה )אביר‪ $‬ואחרי‪ ;2007 ,$‬דורו‪ ;1999 ,‬מונדלק‪ ;2004 ,‬סבירסקי‪ .(2001 ,‬מדיניות זו‬
‫מתאפיינת בעוינות כלפי מדינת הרווחה ובאופ ספציפי יותר‪ ,‬במגמות של קיצו‪ 0‬בתקציבי‪ $‬המופני‪$‬‬
‫לשירותי הרווחה ותכניות חברתיות ספציפיות‪ ,‬התרחקות מאופיי‪ $‬האוניברסאלי של שירותי הרווחה‬
‫וחיזוק מימד הסלקטיביות עלידי הקשחת תנאי הזכאות‪ ,‬עידוד מגמות של הפרטה של רבי‪$‬‬
‫מהשירותי‪ $‬החברתיי‪ ,$‬באמצעות העברת האחריות לאספקת‪ $‬לארגוני‪ $‬לאממשלתיי‪) $‬אביר‪$‬‬
‫ואחרי‪ ;2007 ,$‬וייסגל‪ ;2006 ,‬קרומרנבו ולביאאג'אי‪ .(2009 ,‬יתרה מזו‪ ,‬מאז שנות ה‪ 80‬קשה מאוד‬
‫לגבש קואליציה של כוחות פוליטיי‪ $‬למע חקיקה חברתית‪ ,‬הרחבה ואפילו עדכו של תכניות הרווחה‬
‫והביטחו הסוציאלי הקיימות‪ ,‬ללא קשר לרמת או למידת המספיקות שלה )דורו‪ .(2003 ,‬ע‪ $‬זאת‪,‬‬
‫הפעילות החו‪0‬ממסדית‪ ,‬שמטרתה להשפיע על המדיניות‪ ,‬הפכה ללגיטימית‪ .‬מראשית שנות ה‪ 80‬החל‬
‫גידול משמעותי במספר הארגוני‪ $‬הוולונטריי‪ $‬החו‪0‬ממסדיי‪ $‬בישראל‪ .‬בי היתר‪ ,‬קמו ארגוני‬
‫לקוחות של שירותי הרווחה שפעלו לקידו‪ $‬האינטרסי‪ $‬של האוכלוסיות שייצגו )קאופמ ומנסב‪,‬‬
‫‪ ;2002‬שמיד‪ ,‬אלמוגבר וניראל‪.(2008 ,‬‬
‫מדיניות זו התגברה בראשית העשור הראשו של המאה ה‪ .21‬התכניות הכלכליות שהנהיגה‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬קידמו את שחיקתה של מדינת הרווחה ואת צמצו‪ $‬אחריות המדינה להפעלתה )ברק‬
‫ארז וגרוס‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬בי השני‪ ,20012004 $‬קוצ‪ 0‬תקציב המדינה ביותר מ ‪59‬‬
‫מיליארד שקלי‪ ,$‬וכלל פגיעה קשה בקצבאות המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ובעיקר קצבאות הילדי‪$‬‬
‫ומערכת הבטחת הכנסה )מרכז אדווה‪ .(2004 ,‬בד בבד‪ ,‬החליטה הממשלה לייש‪ $‬רפורמה במס‬
‫המיטיבה ע‪ $‬בעלי ההכנסות הגבוהות‪ ,‬וא‪ -‬החליטה להאי‪ 0‬את הפעלתה )מרכז אדוה‪ ;2003 ,‬סבירסקי‬
‫וקונוראטיאס‪ .(2003 ,‬הפחתת המיסי‪ $‬זו‪ ,‬הביאה לאובד הכנסה של עשרות מיליארדי שקלי‪$‬‬
‫למדינת ישראל )מרכז אדוה‪.(2009 ,‬‬
‫מגמות אלה‪ ,‬לצד המיתו הכלכלי הקשה‪ ,‬הגדילו את האבטלה )סבירסקי וקונוראטיאס‪,‬‬
‫‪ ,(2002‬והובילו לגידול והעמקה של מימדי העוני והפערי‪ $‬החברתיי‪) $‬סבירסקי וקונוראטיאס‪;2003 ,‬‬
‫‪7‬‬
‫סבירסקי וקונוראטיאס‪ ;2004 ,‬קאופמ‪ .(Kaufman, 2004 ;2005 ,‬ואכ‪ ,‬בי השני‪,12004 – 1998 $‬‬
‫עלה מספר‪ $‬של האנשי‪ $‬החיי‪ $‬מתחת לקו העוני מ ‪ 1,020,000‬איש‪ ,‬מתוכ‪ $‬כ‪ 400‬אל‪ -‬ילדי‪$‬‬
‫)ישיבת הכנסת‪ ,(21.12.99 ,‬ל‪ 1,534,000‬נפשות‪ ,‬מתוכ‪ 714 $‬אל‪ -‬ילדי‪) $‬אחדות‪ ,‬כה ואנדבלד‪.(2005 ,‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬בעיות חברתיות חדשות‪ ,‬כגו חוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬הלכו והתפתחו בישראל )דורו וגל‪,‬‬
‫‪ ;2006‬קאופמ‪.(Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫לנוכח הגזירות הכלכליות‪ ,‬רבו המחאות בקרב הציבור הרחב באות שני‪ .$‬ג‪ $‬עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬היו שותפי‪ $‬למאבקי‪ $‬אלה )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬סבירסקי וקונוראטיאס‪.(2003 ,‬‬
‫מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות נחשבת לחשובה והכרחית בשיח של‬
‫מקצוע העבודה הסוציאלית במדינות שונות ובכלל ישראל )וייסגל ולוי‪.(Wolk, 1996 ;2008 ,‬‬
‫העבודה הסוציאלית‪ ,‬כשמה כ היא‪ ,‬רואה את עצמה כמקצוע בעל תפקיד חברתי רחב‪ ,‬השוא‪ -‬לא רק‬
‫לשפר את תפקוד‪ $‬האישי והחברתי של יחידי‪ ,$‬משפחות וקהילות‪ ,‬אלא ג‪ $‬לעצב חברות המאפשרות‬
‫לאנשי‪ $‬החיי‪ $‬בה‪ ,‬נגישות שווה למשאבי‪ $‬חברתיי‪ $‬ולזכויות חברתיות‪ ,‬חיי‪ $‬חופשיי‪ $‬ממחסור‪,‬‬
‫ניצול‪ ,‬דיכוי ואי שוויו )וייסגל ובאריה‪ .(Jansson, 2003 ;Wolk, 1996 ;2009 ,‬יתרה מכ‪ ,‬לאור‬
‫המציאות הקשה בשנות האלפיי‪ ,$‬גוברת מחויבות‪ $‬ואחריות‪ $‬האתית של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫לקרוא תיגר על המדיניות הפוגענית ולהיות מעורבי‪ $‬א‪ -‬יותר מבעבר‪ ,‬בהשפעה ועיצוב של מדיניות‬
‫ומעני‪ $‬מתאימי‪ $‬המבוססי‪ $‬בראש ובראשונה על אחריות מדינה )אית ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל ולוי‪,‬‬
‫‪ ;2008‬קאופמ‪ .(2005 ,‬ואכ‪ ,‬הגידול במספר ארגוני הסנגור בה‪ $‬פועלי‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬הדגש‬
‫הגובר על הכשרת כלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לעיסוק בעיצוב מדיניות חברתית‪ ,‬והפעילות המתרחבת‬
‫של עובדי‪ $‬קהילתיי‪ $‬ואנשי אקדמיה בתחו‪ $‬זה‪ ,‬מביאי‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬להעמיק ולגוו את‬
‫מעורבות‪ $‬בתהלי עיצוב המדיניות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ניכר כי ישנו פער לא קט‪ ,‬בי חזו המקצוע לעסוק‬
‫בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬לבי המציאות בשטח )וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫דוגמא למעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות היא פעילות‪ $‬של סטודנטי‪$‬‬
‫ומרצי‪ $‬מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬יחד ע‪ $‬ארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬ופעילי‪$‬‬
‫קהילתיי‪ ,$‬למע חידוש תכנית ההזנה בבתיהספר‪ .‬הפרויקט החל בסו‪ -‬שנות ה‪ 90‬של המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬במטרה לקד‪ $‬את הביטחו התזונתי בישראל‪ ,‬וקיבל תנופה בי השני‪ 20022004 $‬תו‬
‫התמקדות בדרישה לפתח מדיניות ראויה להתמודדות ע‪ $‬הבעיה בקרב ילדי‪) $‬וייסגל וגל‪;2011 ,‬‬
‫‪ .(Kaufman, 2004‬בתו כ‪ ,‬למרות המגמות הפוליטיות‪ ,‬חברתיות וכלכליות בתקופה זו‪ ,‬ניכר כי‬
‫‪ 1‬הנתוני‪ $‬כוללי‪ $‬את תושבי מזרח ירושלי‪$‬‬
‫‪8‬‬
‫המושג הביטחו התזונתי חדר לשיח של קובעי המדיניות ועלה על סדר יומ‪ $‬של ארגוני‪ $‬לשינוי‬
‫חברתי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חוק ההזנה‪) ,‬אמנ‪ $‬בגרסה שונה מההצעה מהמקורית( נחקק ומיוש‪ $‬במספר בתי‬
‫ספר בישראל )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪.(2005 ,‬‬
‫אמנ‪ ,$‬בפעולות לשינוי חברתי‪ ,‬קשה להוכיח קשר ישיר בי מעורבות להשפעה על מדיניות‬
‫ציבורית‪ ,‬שכ‪ ,‬התהלי הוא ממוש‪ ,‬כולל גורמי‪ $‬מתווכי‪ $‬רבי‪ ,$‬ומערב שחקני‪ $‬שוני‪Dery, ) $‬‬
‫‪ ,(1984‬א ניתוח מקרה זה‪ ,‬עשוי לשפו אור על דפוסי המעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעיצוב‬
‫מדיניות חברתית בישראל‪.‬‬
‫לפיכ‪ ,‬מחקר זה מבקש לבחו את אופ מעורבות של עובדי סוציאליי בישראל במאבק‬
‫לקידו הזכות לביטחו תזונתי וחידוש מפעל ההזנה בבתיהספר בפרט‪ ,‬בי השני ‪.19992004‬‬
‫זאת במטרה להבי טוב יותר את האופני‪ $‬שבה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מעורבי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‬
‫בישראל‪ ,‬דבר העשוי לסייע לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לשלב את פרקטיקת המדיניות בפעולת‪ $‬המקצועית‪,‬‬
‫ובכ לקד‪ ,$‬באופ טוב יותר‪ ,‬את החזו החברתי של מקצוע העבודה הסוציאלית‪ ,‬ומהותה הייחודית‬
‫)וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪ .3‬סקירת ספרות‬
‫קשה לבחו את מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות מבלי לעמוד על אופיי‪$‬‬
‫ומורכבות‪ $‬של תהליכי עיצוב וקביעת המדיניות במסגרת‪ $‬מתבצעת פעילות זו‪ .‬בחינת פעילות‪ $‬בזירה‬
‫זו תתבצע באמצעות מסגרת מושגית מתחו‪ $‬המדיניות הציבורית‪ .‬מסגרת זו‪ ,‬תתואר בהרחבה בפרק‬
‫זה‪ ,‬כבסיס לעבודת המחקר‪ .‬בנוס‪ ,-‬התחקות אחר האסטרטגיות שעומדות מאחורי דפוסי פעולותיה‪$‬‬
‫של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬הינה משמעותית בכדי להבי טוב יותר את אופ מעורבות‪ $‬בקידו‪ $‬מדיניות‬
‫חברתית בישראל‪ .‬לש‪ $‬כ‪ ,‬אדו באסטרטגיות המרכזיות הנדונות אצל העוסקי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‬
‫בעבודה סוציאלית‪ .‬בנוס‪ -‬לרקע התיאורטי‪ ,‬יוצג בסיו‪ $‬חלק זה‪ ,‬ג‪ $‬רקע מהותני על תופעת חוסר‬
‫הביטחו התזונתי‪ ,‬והמדיניות הנהוגה בכדי להתמודד עימה‪ ,‬כהקדמה לפרק הממצאי‪.$‬‬
‫‪ 3.1‬מדיניות חברתית ופרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‬
‫הדיו אודות הגדרתו של המושג "מדיניות חברתית" הוא ארו ואי בו הכרעה ברורה )אביר‪$‬‬
‫ואחרי‪ ;2007 ,$‬וייסגל וגל‪ .(Pierce, 1984 ;2011 ,‬הדבר נובע מההכרה כי ההתמודדות ע‪ $‬ההיבטי‪$‬‬
‫השוני‪ $‬של רווחת‪ $‬החברתית של בני אד‪ $‬מורכבת ומקיפה תחומי פעולה רבי‪ $‬ומגווני‪) $‬אביר‪$‬‬
‫ואחרי‪ ;2007 ,$‬וייסגל וגל‪ . (2011 ,‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬בכדי להבי את האופ אשר בו עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬יכולי‪$‬‬
‫‪9‬‬
‫להשפיע על תהלי עיצוב המדיניות החברתית‪ ,‬רצוי שהמושג "מדיניות חברתית" יהיה ברור עד כמה‬
‫שנית )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪ ,(2003) Jansson‬הגדיר מדיניות חברתית כ"אסטרטגיה קולקטיבית להתמודדות ע‪ $‬בעיות חברתיות"‬
‫)עמ' ‪ .(9‬אביר‪ $‬ואחרי‪ (2007) $‬רואי‪ $‬בהגדרה הספציפית של מדיניות חברתית כמתייחסת למה‬
‫שהממשלה בוחרת לעשות או נמנעת מלעשות‪ ,‬בתחומי החיי‪ $‬החברתיי‪ ,$‬באמצעות המוסדות‬
‫שהקימה וההסדרי‪ $‬שקבעה )עמ' ‪ .(18‬עלפי וייסגל וגל )‪" ,(2011‬מדיניות חברתית‪ ,‬היא מכלול מוגדר‪,‬‬
‫מוצהר ומתמש של רעיונות‪ ,‬הנחות וכללי‪ ,$‬המעצב את אחריות‪ $‬של גורמי‪ $‬שלטוניי‪ $‬להקצאת‬
‫משאבי‪ $‬חברתיי‪ $‬בתחומי הרווחה החברתית‪ .‬היא עוסקת ברווחת‪ $‬של בניאד‪ $‬ובהתמודדות ע‪$‬‬
‫בעיות חברתיות" )וייסגל וגל‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.(90‬‬
‫השפעתה של המדיניות על בני אד‪ $‬בחברה ועל עיצוב חברות בכללות‪ ,‬מחייבת את העובד‬
‫הסוציאלי להיות סוכ פעיל לשינוי חברתי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היות ופתרו בעיות חברתיות הוא תהלי‬
‫המתרחש בזירה הציבורית‪ ,‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬אינ‪ $‬יכולי‪ $‬לפעול במנותק מתהליכי‪ $‬חברתיי‪$‬‬
‫וכלכליי‪ $‬וממדיניות המשפיעה על אופי‪ ,‬היק‪ ,-‬עוצמת הבעיות החברתיות‪ ,‬מבני הכוח בחברה‪ ,‬כמו ג‪$‬‬
‫על אופ התמודדותה של החברה עמ‪ ,‬בכדי להשפיע על מרכיבי‪ $‬שוני‪ $‬בדינאמיקה המשמרת את‬
‫הבעיות החברתיות )אית ואחרי‪ .(2009 ,$‬דבר זה מסביר‪ ,‬בי היתר‪ ,‬מדוע מיוחסת חשיבות רבה בשיח‬
‫המקצועי למעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בתהליכי‪ $‬הקובעי‪ $‬מדיניות חברתית )אית ואחרי‪,$‬‬
‫‪ ;2009‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל ולוי‪ ;2008 ,‬וייסגל ופלד‪Weiss et ;2009 ,‬‬
‫‪.( Iatridis, 1995; Jansson 2003 ; Pierce, 1984 ; Schneider & Netting, 1999 ;al, 2005‬‬
‫אחד הכינויי‪ $‬השכיחי‪ $‬לתיאור מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעיצוב מדיניות חברתית‬
‫הוא פרקטיקת מדיניות )‪ .(Policy Practice‬מושג זה הוא חדש יחסית בעבודה הסוציאלית בעול‪$‬‬
‫ובישראל בפרט‪ .‬בארצותהברית נעשה בו שימוש לראשונה רק בתחילת שנות ה‪ ,80‬ובישראל חדר‬
‫המושג לשיח המקצועי ולפרקטיקה רק בראשית שנות ה ‪ .2000‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬מעורבות‪ $‬של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬בזירות בה נקבעת ומתעצבת המדיניות החברתית איננה תופעה חדשה כלל ועיקר‪ .‬משחר‬
‫התפתחותה של העבודה הסוציאלית בשלהי המאה ה‪ 19‬ועד היו‪ ,$‬עוסקי‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ברחבי‬
‫העול‪ ,$‬בעיצוב מדיניות חברתית במישורי‪ $‬שוני‪) $‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪Wolk, ;2009 ,‬‬
‫‪ .( Domanski, 1998; Iatridis, 1995; Schneider & Netting, 1999 ;1996‬בישראל‪ ,‬מראשית‬
‫התפתחותה של העבודה הסוציאלית כמקצוע מאורג בתחילת שנות ה ‪ 30‬של המאה ה‪ 20‬ועד היו‪,$‬‬
‫‪10‬‬
‫עסקו ועוסקי‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעיצוב מדיניות חברתית ובהשפעה עליה )וייסגל ובאריה‪;2009 ,‬‬
‫וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫פרקטיקה זו הוגדרה כמרכיב רצוי וחשוב בפרקטיקה של מקצוע העבודה הסוציאלית‪ ,‬וא‪ -‬יש‬
‫הטועני‪ $‬כי מרכזית והכרחית‪ ,‬להגשמת המטרה העיקרית והערכי‪ $‬המרכזיי‪ $‬של המקצוע‪,‬‬
‫המבוטאי‪ $‬בקודי‪ $‬האתי‪ 2$‬שלו במדינות רבות‪ .‬הכוונה לערכי‪ $‬של צדק חברתי וחלוקתי‪ ,‬עצמאות‬
‫ואחריות של האד‪ $‬לניהול חייו ולבחירת תנאי קיומו; מימוש זכויות אד‪ ,$‬חרות ממחסור ומצוקה‪,‬‬
‫רגישות לזכויותיה‪ ,$‬פרטיות‪ $‬ואיכות חייה‪ $‬של כלל האנשי‪ $‬בחברה והעצמת של קבוצות מודרות‬
‫ופגיעות‪ ,‬היעדר אפליה‪ ,‬הליכי‪ $‬דמוקרטי‪ ,$‬הכללה ושותפות )איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בישראל‪,‬‬
‫‪ ;1994‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל‬
‫ופלד‪ .(Kaufman, 2004 ; Iatridis, 1995 ;Parsons et al, 1994; Pierce, 1984 ;2009 ,‬זאת ועוד‪,‬‬
‫בבסיסה נמצאת מחויבות מפורשת לערכי‪ $‬אלה ולקידו‪ $‬מדיניות חברתית ההולמת אות‪ .$‬בשל כ‪,‬‬
‫פרקטיקת המדיניות בעבודה סוציאלית צריכה לתמו ברעיונותיה הבסיסיי‪ $‬של מדינת הרווחה‪,‬‬
‫הכוללי‪ $‬אחריות חברתית‪ ,‬אוניברסאליות‪ ,‬מוכנות לחלוקה מחדש והכרה במשמעותה החשובה של‬
‫הגנה חברתית‪ ,‬ערבות הדדית‪ ,‬סולידריות‪ ,‬ומחויבות לנגישות שווה להזדמנויות‪ ,‬משאבי‪ ,$‬ונכסי‪$‬‬
‫חברתיי‪ $‬וכלכליי‪) $‬איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בישראל‪ ;1994 ,‬וייסגל וגל‪.(Pierce, 1984 ;2011 ,‬‬
‫יתרה מכ‪ ,‬ההכרה הגוברת כי פרקטיקת מדיניות צריכה ויכולה להיות שזורה בתו המגוו הרחב של‬
‫סוגי הפרקטיקה בעבודה סוציאלית‪ ,‬כאשר היא ניזונה מה ומזינה אות‪ ,‬לצד ההבנה כי לעובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬ידע ייחודי‪ ,‬ערכי‪ $‬רלוונטיי‪ ,$‬נגישות לקובעי מדיניות ולשטח‪ ,‬הופכת אות‪ $‬לבעלי‬
‫תרומה ייחודית לעיצובה של מדיניות חברתית הולמת וצודקת יותר )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪,‬‬
‫‪ ;2009‬כורזי‪Figuera-McDonough, 1993; Jansson, 2003 ;Parsons et al, 1994 ;1978 ,$‬‬
‫;‪ .( Domanski, 1998‬בתו כ‪ ,‬לעובד הסוציאלי דרוש ג‪ $‬חזו ותפיסה ביחס למצב החברתי הרצוי‪,‬‬
‫המבוססי‪ $‬על הרצו לסייע לאוכלוסיות פגיעות ומדוכאות‪ ,‬כמו ג‪ $‬ההזדהות ע‪ $‬הצרכי‪ $‬והרצונות‬
‫של אוכלוסיות אלה )וייסגל וגל‪.(Jansson, 2003 ;2011 ,‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬פרקטיקה זו הינה חיונית ג‪ $‬להגשמת הגישה הבסיסית והייחודית של המקצוע –‬
‫"האד‪ $‬בתו סביבתו"‪ .‬גישה זו סוברת כי יש לבחו את האנשי‪ $‬בתו ההקשרי‪ $‬של המדיניות‬
‫‪2‬‬
‫מטרתו של קוד האתיקה היא לנסח עקרונות פעולה המשקפי‪ $‬את האידיאולוגיה המקצועית והבסיס הערכי של העבודה‬
‫הסוציאלית‪ ,‬אשר ינחו את הפרקטיקה של העובדה הסוציאלית והאחריות של העוסקי‪ $‬בה )איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫בישראל‪ ;1994 ,‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל ופלד‪.(Iatridis, 1995; Pierce, 1984 ;2009 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫החברתית‪ ,‬הקהילה ומשאביה ושל ארגוני השירותי‪ ,$‬לפעול למע שינוי מדיניות של הקשרי‪ $‬אלה‬
‫וליצור מערכות שירות הומאניות ואפקטיביות‪ ,‬כדי שיענו בצורה הולמת לצרכי‪ $‬המשתני‪) $‬וייסגל‪,‬‬
‫‪ ;2006‬וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ופלד‪ ;2009 ,‬משרד העבודה והרווחה‪,‬‬
‫‪.(Iatridis, 1995 ; Pierce, 1984 ;1995‬‬
‫לפרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‪ ,‬הגדרות מגוונות )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וב אריה‪,‬‬
‫‪ ;2009‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ולוי‪ ;2008 ,‬קרומרנבו ולביאאג'אי‪Weiss; Wolk, 1996 ;2009 ,‬‬
‫‪Iatridis, 1995; Jansson, 2003; Pierce, 1984; Schneider & Netting, 1999; et al, 2005‬‬
‫;‪ .(Cox, Erlich, Rothman & Tropman, 1987; Domanski, 1998‬ג'נסו )‪ (Jansson, 2003‬אשר‬
‫טבע את המושג לראשונה בארצות הברית באמצע שנות ה‪ 80‬של המאה ה‪ ,20‬ביקש להרחיב את‬
‫תחו‪ $‬המדיניות החברתית מעבר להיבטיו התיאורטיי‪ $‬ולהכליל בו ג‪ $‬את המרכיב הפרקטי בעבודה‬
‫סוציאלית )וייסגל‪ .(2006 ,‬הוא הגדיר פרקטיקה זו כ"מאמצי‪ $‬לשנות מדיניות של הרשות המחוקקת‪,‬‬
‫ארגוני‪ ,$‬מסגרות קהילתיות‪ ,‬א‪ $‬עלידי יצירת מדיניות חדשה‪ ,‬שיפור מדיניות קיימת או מניעת‬
‫יוזמות מדיניות של אחרי‪ .(Jansson, 2003, pp.13) "$‬בתו כ‪ ,‬הוא הוסי‪ -‬והגדיר "סנגור מדיניות"‬
‫)‪ (policy advocacy‬כפרקטיקת מדיניות ספציפית שמטרתה לעזור לקבוצות אשר כוח החברתי מוגבל‬
‫)כגו נשי‪ ,$‬ילדי‪ ,$‬אנשי‪ $‬החיי‪ $‬בעוני‪ ,‬ועוד( להגדיל את משאביה‪ $‬ולהרחיב את ההזדמנויות‬
‫העומדות לרשות‪ ,‬ובכ לשפר את גורל )וייסגל וגל‪ .(Jansson, 2003 ;2011 ,‬בהבחנה זו‪ ,‬מדגיש‬
‫ג'ונסו כי מכיוו שעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬עובדי‪ $‬לרוב ע‪ $‬אוכלוסיות מוחלשות‪ ,‬ה‪ $‬מעורבי‪ $‬בדר כלל‬
‫בסוג מסוי‪ $‬של פרקטיקה של מדיניות שהוא סנגור מדיניות‪ ,‬אשר מייחד את מקצוע העבודה‬
‫הסוציאלית מפעילותיה‪ $‬של מקצועות אחרי‪ $‬העוסקי‪ $‬א‪ -‬ה‪ $‬בפרקטיקה זו )וייסגל‪.(2006 ,‬‬
‫פירס )‪ ,(Pierce, 1984‬החל ברעיו כי פרקטיקת מדיניות צריכה להיות מרכזית לכל סוגי‬
‫הפרקטיקה בעבודה סוציאלית )‪ .(Cox et al, 1987‬וואיירס )‪ (Wyers, 1991‬אשר עבודתו נחשבת לציו‬
‫דר חשוב בהמשגת פרקטיקת המדיניות בעבודה סוציאלית‪ ,‬חידד את מהותה הייחודית של פרקטיקה‬
‫זו בקובעו כי היא משלבת בי תחו‪ $‬המדיניות החברתית לבי העבודה הסוציאלית הישירה )פרטנית‪,‬‬
‫זוגית‪ ,‬משפחתית‪ ,‬קבוצתית(‪ .‬ככזו‪ ,‬היא איננה שמורה למיעוט של מומחי מדיניות‪ ,‬אלא מבוצעת על‬
‫ידי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המספקי‪ $‬שירותי‪ $‬ישירי‪ ,$‬כאשר הללו מביני‪ $‬ומנתחי‪ $‬את השפעותיה של‬
‫המדיניות החברתית על משתמשי השירותי‪ ,$‬משתתפי‪ $‬בשינוי המדיניות הפוגעת בה‪ ,$‬פועלי‪$‬‬
‫לאימו‪ 0‬מדיניות חדשה ולוקחי‪ $‬חלק פעיל בצמצו‪ $‬ליקויי‪ $‬במדיניות קיימת )אית ואחרי‪;2009 ,$‬‬
‫וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪.(Wyers, 1991 ;2011 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬אשתמש בהגדרת‪ $‬של וייסגל וגל )‪ ,(2011‬למושג פרקטיקת מדיניות בעבודה‬
‫סוציאלית‪" :‬פעולות הנעשות עלידי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬כחלק אינטגראלי מעבודת‪ $‬המקצועית בכל‬
‫תחומי העיסוק ואופניו‪ ,‬המכוונות לעצב מדיניות חדשה או לשנות ולשפר את המדיניות הקיימת ולמנוע‬
‫שינויי‪ $‬לרעה בה‪ .‬פעולות אלה מכוונות להשפיע ה על המדיניות וה על יישומה ברמה ארגונית‪,‬‬
‫מקומית‪ ,‬לאומית ובילאומית‪ ,‬ההולמת את ערכיה של העבודה הסוציאלית" )עמ' ‪ .(12‬הגדרה זו‬
‫משקפת הסכמה רחבה הקיימת בקרב הכותבי‪ $‬השוני‪ $‬אשר דנו במעורבות עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫בעיצוב ובהשפעה על המדיניות החברתית‪ ,‬בנוגע לשלושה מאפייני‪ $‬מרכזיי‪ $‬של פרקטיקה זו‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫מעורבות בפרקטיקת מדיניות צריכה להיות נחלת‪ $‬של כלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לא רק של אלה‬
‫המתמחי‪ $‬בזירת המדיניות ולא רק עובדי‪ $‬ישירי‪ ,$‬ובמגוו סוגי הפרקטיקות והתחומי‪ $‬בה‪$‬‬
‫עוסקת העבודה הסוציאלית )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ולוי‪Weiss et al, ;2008 ,‬‬
‫‪Cox et al, 1987; Domanski, 1998; Iatridis, 1995; Jansson, 2003; Pierce, 1984; 2005‬‬
‫;‪ .(Brager, Specht & Torczyner, 1987‬שילובה במסגרת עבודת‪ $‬היומיומית הינה הכרחית ה‬
‫להתמודדות טובה יותר ע‪ $‬המצוקות הספציפיות של צרכני השירותי‪ $‬וה כדר לקד‪ $‬שינוי חברתי‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מעורבות בפרקטיקת מדיניות פירושה מעורבות ברמות מדיניות שונות‪ ,‬החל ממדיניות הארגו‬
‫בו עובדי‪) $‬רמת המיקרו(‪ ,‬מדיניות‪ $‬של שירותי‪ $‬אחרי‪ $‬בקהילה )רמת המזו( וכלה במדיניות‬
‫הלאומית והבינלאומית )רמת המקרו(‪ .‬זאת מתו הבנה שהמדיניות המשפיעה על המשתמשי‪$‬‬
‫בשירותי העבודה הסוציאלית נוצרת ומתגבשת ברמות שונות )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייס‬
‫גל ולוי‪ .(Cox et al, 1987; Iatridis, 1995; Pierce, 1984 ;2008 ,‬ההסכמה השלישית‪ ,‬מתייחסת‬
‫ליעד של פרקטיקה זו‪ .‬המקו‪ $‬הברור שנית למושג "מדיניות" בתו המונח פרקטיקת מדיניות‪ ,‬מכוו‬
‫ומדגיש את המטרה העיקרית של פרקטיקה זו‪ ,‬ואכ‪ ,‬מוסכ‪ $‬כי פרקטיקת מדיניות מבקשת לקד‪$‬‬
‫מדיניות חדשה‪ ,‬לשנות או לשפר מדיניות קיימת‪ ,‬למנוע בה שינויי‪ $‬לרעה‪ ,‬או למנוע יצירת מדיניות‬
‫חדשה לא רצויה‪ .‬לסיו‪ ,$‬וייסגל וגל )‪ ,(2011‬מבקשי‪ $‬להדגיש כי ההגדרה של פרקטיקת מדיניות‬
‫כוללת ג‪ $‬מרכיב נוס‪ -‬המתייחס לערכי‪ $‬של המדיניות המקודמת עלידי העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ .$‬עלפי‬
‫תפיסת‪ ,$‬פרקטיקה זו אינה יכולה להיות ניטראלית מבחינה ערכית ופוליטית‪ ,‬אלא צריכה להיות‬
‫מחויבת ולהישע על הערכי‪ $‬המרכזיי‪ $‬של מקצוע העבודה הסוציאלית‪ .‬כ‪ ,‬לא כל פעולה הנעשית על‬
‫ידי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬למע שינוי או עיצוב מדיניות‪ ,‬ללא קשר לתוכנה‪ ,‬מהותה‪ ,‬מטרותיה וערכיה‬
‫הספציפיי‪ ,$‬נחשבת כפרקטיקת מדיניות )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪13‬‬
‫התבוננות בדפוסי המעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעיצוב המדיניות החברתית בישראל‪,‬‬
‫מצביעה על שינויי‪ $‬משמעותיי‪ $‬בהיקפה ובמאפייניה של מעורבות זו על ציר הזמ‪ .‬ממעורבות‬
‫המתמקדת במדיניות העוסקת ישירות בהספקת שירותי טיפול וברשת המג המינימאלי לנזקקי‪,$‬‬
‫והמתנהלת בתו המנגנו הממלכתי‪ ,‬עלידי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בתפקידי‪ $‬רשמיי‪ $‬במערכות‬
‫הציבוריות המופקדות על שירותי‪ $‬אלו‪ ,‬התרחב מעגל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בעיצוב‬
‫המדיניות החברתית לתו כותלי האקדמיה‪ ,‬לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬קהילתיי‪ ,$‬לאיגוד העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬ולארגוני החברה האזרחית‪ .‬דפוסי המעורבות השתנו‪ ,‬ולצד שיתו‪ -‬פעולה ע‪ $‬קובעי‬
‫המדיניות‪ ,‬ה‪ $‬כללו ג‪ $‬פעולות מחאה‪ ,‬אשר נתנו פומביות לפעילות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בתחומי‪$‬‬
‫הללו )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ ומנסב‪.(2002 ,‬‬
‫במהל שלושת העשורי‪ $‬האחרוני‪ $‬החלו עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בישראל להעמיק ולגוו את‬
‫מעורבות‪ $‬בתהלי עיצוב המדיניות‪ .‬נית לקשר זאת למספר התרחשויות בישראל‪ ,‬ובעול‪ $‬בכלל‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬תהלי פני‪$‬מקצועי‪ ,‬כלל עולמי‪ ,‬של התחזקות מקומו ותפקידו החברתי של מקצוע העבודה‬
‫הסוציאלית‪ ,‬לפחות בעיני חלק מהעוסקי‪ $‬בו )וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ ,(2011 ,‬אשר הביא‬
‫להכרה גוברת בכ כי כל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬יכולי‪ $‬וצריכי‪ $‬להשפיע על תהלי עיצוב המדיניות‬
‫החברתית )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬ניכר כי לאחר קונפליקט ארו שני‪ $‬בתו המקצוע באשר למידה בה‬
‫הוא אחראי לעסוק בקידו‪ $‬צדק חברתי ורפורמות באמצעות השפעה על מדיניות‪ ,‬למול מת עזרה‬
‫אינדיבידואלית לפרט )‪Pierce, 1984; Schneider & Netting, 1999‬‬
‫;‪Gilbert & Specht, 1979‬‬
‫;‪ ,(Domanski, 1998‬ישנה כיו‪ $‬הסכמה נרחבת כי למקצוע מחויבות דואלית לעסוק בפרט ובחברה‬
‫)‪ .(Weiss et al, 2005‬אי הצדק החברתי והכלכלי מחייבי‪ $‬את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬להרחיב את‬
‫עיסוק‪ $‬מעבר לטיפול בפרט ולעסוק בקידו‪ $‬רפורמות במדיניות החברתית של הסביבה‪ .‬בכ‬
‫הפרקטיקה של עבודה סוציאלית מחברת בי האד‪ $‬לסביבתו ומשפרת את תפקודו החברתי ) ‪Iatridis,‬‬
‫‪.(1995‬‬
‫שנית‪ ,‬העמדה האקטיביסטית יותר שנקט איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬החל משנות השמוני‪,$‬‬
‫ואשר באה לידי ביטוי בקוד האתי משנת ‪ ,1994‬הקובע במפורש כי העובד הסוציאלי מחויב לפעול‬
‫לקידו‪ $‬רווחת החברה‪ ,‬כ שיצומצמו ככל הנית מצבי‪ $‬של אפליה ויורחבו ההזדמנויות‪ ,‬הנגישות‬
‫למשאבי‪ $‬ולשירותי‪ ,$‬ויכולת הבחירה של כל הפרטי‪ – $‬במיוחד החלשי‪ $‬והמקופחי‪ $‬שבה‪ .$‬עליו‬
‫לתמו במדיניות שנועדה להשיג יעדי‪ $‬אלה‪ ,‬ולעודד בכל דר את שיתו‪ -‬הציבור ומעורבותו בעיצובה‬
‫וביישומה )איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בישראל‪ ;1994 ,‬וייסגל‪ .(2006 ,‬זאת ועוד‪ ,‬ג‪ $‬בתקנו העבודה‬
‫‪14‬‬
‫הסוציאלית‪ 3‬המתייחס לעבודה קהילתית‪ ,‬נדרש העובד הסוציאלי הקהילתי במחלקות לשירותי‪$‬‬
‫חברתיי‪ $‬להשפיע על עיצוב המדיניות החברתית )משרד העבודה והרווחה‪ .(1995 ,‬שלישית‪ ,‬העיסוק‬
‫הגובר במדיניות נובע ג‪ $‬מהשינויי‪ $‬המתחוללי‪ $‬במדינת הרווחה בישראל ומכניסתה לעיד של צנע‬
‫וצמצומי‪ .$‬צמצומי‪ $‬אלו‪ ,‬לצד השפעת‪ $‬של תהליכי גלובליזציה‪ ,‬רק מדגישי‪ $‬את הרלוונטיות של‬
‫מטרות המקצוע להתריע על התוצאות החברתיות של מגמות אלו‪ ,‬לקד‪ $‬צדק חלוקתי ולחזק את‬
‫התפקיד של המדינה באספקת רשת ביטחו מינימאלית לאזרחיה )וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל‬
‫וגל‪ ;2011 ,‬כורזי‪ ;1978 ,$‬כורזי‪ .(Weiss et al, 2005;1985 ,$‬רביעית‪ ,‬הגידול במספר ארגוני הסנגור‬
‫בה‪ $‬פועלי‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬ולבסו‪ ,-‬הדגש הרב יותר על הכשרת כלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫לעיסוק בעיצוב מדיניות חברתית )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬א‪ ,‬ההכשרה לפרקטיקה זו במסגרת המוסדות‬
‫המכשירי‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בישראל עדי מוגבלת )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪Weiss ;2009 ,‬‬
‫‪.(et al, 2005‬‬
‫למרות המגמות הנ"ל‪ ,‬העיסוק בפרקטיקת מדיניות עדיי נותר בשוליי‪ $‬במסגרת פעילות‪$‬‬
‫המקצועית של רוב העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬במדינות מערביות שונות‪ ,‬ובישראל בפרט‪ .‬מעורבות מועטה‬
‫זו יצרה פער משמעותי בי השיח‪ ,‬הערכי‪ $‬ומטרותיה הייחודיות של העבודה הסוציאלית‪ ,‬כפי שה‪$‬‬
‫משתקפי‪ $‬בהגדרותיו ובקודי‪ $‬האתי‪ $‬שלו במדינות השונות‪ ,‬לבי הפרקטיקה שלה למעשה‪ .‬אי לכ‪,‬‬
‫הדרישה להרחיב את המעורבות בפרקטיקת מדיניות נשמעת תדיר על פני במותיה השונות של העבודה‬
‫הסוציאלית במדינות שונות )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪Weiss et al, ;2011 ,‬‬
‫‪.(Domanski, 1998 ;2005‬‬
‫‪ 3.2‬גישת היובלי )‪ (The Policy Streams Approach‬היבטי יישומי לפרקטיקת מדיניות‬
‫מבי הגישות התיאורטיות השונות בתחו‪ $‬המדיניות החברתית ובתחו‪ $‬המדיניות הציבורית‪ ,‬נדמה כי‬
‫גישת היובלי‪ $‬שנוסחה עלידי ג'ו קינגדו )‪ ,(Kingdon, 1984‬עשויה להיות תיאוריה מתאימה‬
‫ורלוונטית במיוחד לבחינת מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬שכ‪ ,‬היא מתארת‪,‬‬
‫דנה וממשיגה את המתרחש בכל אחת מהזירות הרלוונטיות בהלי קביעת המדיניות ואת המשימות‬
‫והתהליכי‪ $‬המאפייני‪ $‬אות‪ .‬בכ‪ ,‬לא רק שהיא מהווה בסיס להסבר מעורבות‪ $‬של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬בפרקטיקה זו‪ ,‬אלא א‪ -‬מספקת לה‪ $‬הכוונה לטווח רחב ביותר של פעולות היכולות‬
‫‪ 3‬תקנו העבודה הסוציאלית )תע"ס( מאגד את הוראות והודעות המנהל הכללי של משרד הרווחה‪ ,‬למחלקות לשירותי‪$‬‬
‫חברתיי‪ $‬ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫להיעשות על יד‪ $‬בכדי לנסות ולתרו‪ $‬להתפתחותה של מדיניות חברתית ולשינוייה‪ ,‬ומסייעת לה‪$‬‬
‫להמשיג את מאמציה‪ $‬לשינוי מדיניות ולארגנ‪ $‬באמצעות גישה זו והתובנות שהיא יוצרת )בר‪;2006 ,‬‬
‫וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫מודל היובלי‪ ,$‬הבוח את תהלי קביעת המדיניות הציבורית בממשל הפדראלי בארצותהברית‪,‬‬
‫מהווה את אחד הניסיונות הראשוניי‪ $‬והמקיפי‪ $‬במדע המדינה לבחו את המערכת הפוליטית כשל‪,$‬‬
‫ולשלב בי החשיבות של שחקני‪ ,$‬רעיונות‪ ,‬מוסדות ותהליכי‪ $‬חיצוניי‪ $‬בקביעת מדיניות ציבורית )בר‪,‬‬
‫‪ .(Kingdon, 1984 ;2006‬קינגדו מתבסס על גישה מוקדמת יותר שפיתחו כה‪ ,‬מר‪ 0‬ואולס ) ‪Cohen,‬‬
‫‪ ,(March & Olsen, 1972‬המכונה "מודל פח האשפה" )"‪ ,(“The Garbage Can Model‬כבסיס‬
‫להבנת תחו‪ $‬המדיניות הציבורית‪ .‬מודל זה מניח כי תהלי עיצוב המדיניות הוא תהלי מורכב‬
‫ודינאמי‪ ,‬שאינו ליניארי במהותו‪ ,‬ומדמה תהליכי קביעת מדיניות לפח אשפה אליו מושלכי‪ $‬מגוו‬
‫בעיות ופתרונות עלידי המשתתפי‪ $‬השוני‪ ,$‬כאשר המפגש בי אלו תלוי בנסיבות מגוונות וההחלטה‬
‫המתקבלת היא תוצר של ארבעה יובלי‪ $‬עצמאיי‪ $‬ברוב‪ ,$‬א המנהלי‪ $‬מערכת יחסי‪ $‬הדדית‪ :‬בעיות‪,‬‬
‫פתרונות‪ ,‬שחקני‪ $‬וחלונות הזדמנויות )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבוארשני‪;2007 ,‬‬
‫‪.( Cohen et al, 1972; Jansson, 2003; Kingdon, 1984 ; Mucciaroni, 1992‬‬
‫מאז שהוצגה לראשונה‪ ,‬בתחילת שנות ה‪ ,80‬משמשת גישת היובלי‪ $‬של קינגדו מסגרת‬
‫תיאורטית מרכזית להסבר שורה ארוכה של תופעות במדיניות הציבורית‪ ,‬ובכלל זה ג‪ $‬במדיניות‬
‫חברתית‪ ,‬במדינות שונות בעול‪ $‬וביניה בישראל )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪;2007 ,‬‬
‫‪ .(Jansson, 2003; McCarthy, Smith & Zald, 1996‬תיאוריה זו מבקשת להסביר מדוע בעיות‬
‫והצעות מדיניות מסוימות זוכות לעניי ציבורי בזמ שאחרות נזנחות‪ ,‬כיצד בעיות מזוהות ומוגדרות‪,‬‬
‫אי מתפתחות הצעות מדיניות‪ ,‬כיצד התרחשויות פוליטיות נכנסות לתמונה ואי הללו מתחברי‪$‬‬
‫יחדיו בצמתי‪ $‬קריטיי‪ $‬והופכי‪ $‬רעיונות מסוימי‪ $‬למדיניות המאומצת בפועל )וייסגל וגל‪;2011 ,‬‬
‫נויבאורשני‪ .(Kingdon, 1984 ;2007 ,‬תופעות אלו מרכזיות מאוד בכדי להבי את התוצרי‪ $‬של‬
‫המדיניות הציבורית והתהליכי‪ $‬הממשלתיי‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ה‪ $‬עדיי לא לגמרי מובני‪(Kingdon, 1984) $‬‬
‫וקיי‪ $‬מימד נרחב של חוסר ודאות בנוגע לצורות שבה נקבעי‪ $‬סדרי יו‪ $‬ומתקבלות החלטות מדיניות‬
‫)בר‪ .(2006 ,‬אילכ‪ ,‬תתכנה "הפתעות"‪ ,‬קרי נושאי‪ $‬שיגיעו לסדר היו‪ $‬בלי שנבי מדוע או התחברויות‬
‫מפתיעות שיתרחשו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬לא נית לומר שהתהליכי‪ $‬הינ‪ $‬רנדומאליי‪) $‬נויבארשני‪.(2007 ,‬‬
‫תיאורית היובלי‪ $‬מבקשת לקרוא תגר על הנחת הרציונאליות של עיצוב המדיניות וכמו "מודל פח‬
‫האשפה"‪ ,‬רואה בתהלי זה תהלי מורכב‪ ,‬סימולטאני ונזיל‪ ,‬שאינו ליניארי במהותו‪ .‬לפיכ‪ ,‬קביעת‬
‫‪16‬‬
‫סדר היו‪ $‬או ההכרה וזיהוי הבעיות‪ ,‬אינ‪ $‬קודמי‪ $‬בהכרח לעיצוב אלטרנטיבות המדיניות )בר‪;2006 ,‬‬
‫וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪ .(Kingdon, 1995 ;2007 ,‬המטפורה של נהר הנשפ ויובליו הרבי‪$‬‬
‫מעביר חלק מהמורכבות שבתהלי קביעת המדיניות )‪.(Dunn, 2004‬‬
‫במוקד גישה זו‪ ,‬נמצאת הטענה כי שינוי מדיניות מוצלח מותנה בהשתלבות‪ $‬של תהליכי‪$‬‬
‫המתרחשי‪ $‬בתו שלושה יובלי‪ $‬שוני‪" $‬יובל הבעיות"‪" ,‬יובל המדיניות" ו"היובל הפוליטי"‪ ,‬כאשר‬
‫נפתח "חלו הזדמנויות" בזמ קריטי‪ ,‬המאפשר ליזמי‪ $‬ולתומכי‪ $‬בשינוי המדיניות לקד‪ $‬לסדר היו‪$‬‬
‫הציבורי את רעיונותיה‪ $‬לרפורמה‪ .‬עד אז‪ ,‬פועלי‪ $‬היובלי‪ $‬לרוב באופ עצמאי יחסית‪ ,‬בהתא‪$‬‬
‫לדינאמיקות ולחוקי‪ $‬הייחודי‪ $‬לה‪ ,$‬וללא קשר הכרחי ביניה‪) $‬אביר‪ ,$‬גיא וסייקס‪ ;2006 ,‬בר‪,‬‬
‫‪ ;2006‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪Jansson, 2003; Kingdon, 1984; Kingdon, 1995 ;2007 ,‬‬
‫;‪ .(Dunn, 2004‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬א‪ -‬אחד מהיובלי‪ $‬אינו עומד בזכות עצמו או בעל עליונות על פני האחרי‪.$‬‬
‫השילוב בי היובלי‪ ,$‬כמו ג‪ $‬התפתחות‪ $‬היחידנית‪ ,‬ה‪ $‬המפתח להבנת שינויי‪ $‬בתהליכי קביעת‬
‫מדיניות )בר‪.(2006 ,‬‬
‫באופ כללי‪ ,‬שני גורמי‪ $‬עשויי‪ $‬להשפיע על קביעת סדר היו‪ $‬ובחירת אלטרנטיבות‬
‫המדיניות‪ :‬השחקני‪ $‬הפעילי‪ $‬והתהליכי‪ $‬המתרחשי‪ $‬בשלושת היובלי‪ ,$‬באמצעות‪ $‬בעיות‬
‫ואלטרנטיבות זוכות לבולטות וחשיבות‪ .‬בי המשתתפי‪ $‬נית לדבר על גורמי‪ $‬ממשלתיי‪) $‬כגו ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬הנשיא‪ ,‬הפרלמנט( וגורמי‪ $‬חו‪ 0‬ממשלתיי‪) $‬כגו תקשורת‪ ,‬קבוצות אינטרס‪ ,‬מפלגות‪,‬‬
‫אקדמאי‪ ,$‬חוקרי‪ ,$‬הציבור הרחב וכדומה( )‪.(Kingdon, 1984‬‬
‫כל אחד מהשחקני‪ ,$‬ובניה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬יכולי‪ $‬להיות מעורבי‪ $‬בכל שלושת‬
‫היובלי‪ ,$‬או לחילופי‪ ,‬להיות פעילי‪ $‬ביובל אחד בלבד )וייסגל וגל‪ .(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬הבנת מהותו של הדג‪ $‬של קינגדו‪ ,‬מלמדת‪ ,‬כי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬במגוו תפקידי‪ $‬וארגוני‪$‬‬
‫יכולי‪ $‬להיות מעורבי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫החלק הבא ינסה לבחו‪ ,‬באופ ספציפי ומפורט יותר כיצד תיאוריה זו יכולה להנחות את‬
‫פעולת‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ .$‬לש‪ $‬כ‪ ,‬יתוארו היובלי‪ $‬וחלונות ההזדמנויות‪ ,‬ויפורטו התפקידי‪$‬‬
‫והמשימות המרכזיות של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בכל אחד מה‪.$‬‬
‫‪ 3.2.1‬יובל הבעיות‬
‫בעיות חברתיות מזוהות‪ ,‬מנותחות‪ ,‬מוגדרות‪ ,‬נחקרות‪ ,‬נדונות וקיי‪ $‬מאבק פוליטי על הבניית‬
‫החברתית‪ ,‬חשיבות‪ ,‬על ההכרח למצוא לה פתרו חברתי‪ ,‬על תשומת הלב הציבורית אליה ועל‬
‫‪17‬‬
‫העלת לסדר היו‪ $‬של קובעי המדיניות )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪Jansson, Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫;‪.(2003‬‬
‫קינגדו מדגיש כי יש להבחי בי "סדר יו‪ $‬ממשלתי" – רשימת הנושאי‪ $‬שזוכי‪ $‬לתשומת‬
‫לב‪ ,‬לבי "סדר יו‪ $‬להחלטה" – רשימת הנושאי‪ $‬בתו סדר היו‪ $‬הממשלתי שעולי‪ $‬להכרעה ממשית‬
‫)‪.(Kingdon, 1984‬‬
‫מהותו של יובל הבעיות "הזור‪ $‬תמיד"‪ ,‬מדגישה כי תהליכי‪ $‬אלה של זיהוי והגדרת בעיות‪,‬‬
‫ניתוח‪ ,‬הבנת‪ ,‬ומדידת אינ‪ $‬חדפעמיי‪ .$‬מדובר בעשייה מתמשכת‪ ,‬הלובשת צורות ואופני‪ $‬מגווני‪$‬‬
‫ולא פעולה המתבצעת באופ חדפעמי או סביב אירוע ספציפי‪ .‬פעולות אלה נעשות עלידי גורמי‪ $‬רבי‪$‬‬
‫ומגווני‪ $‬ה בתו הממשל‪ ,‬ה מחוצה לו )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪Jansson, Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫;‪.(2003‬‬
‫‪ 3.2.1.1‬עובדי סוציאליי ביובל הבעיות‪ :‬משימות ותפקידי מרכזיי‬
‫בהנחה כי המשימה החשובה ביותר ביובל הבעיות היא להראות שהבעיה החברתית אכ‬
‫קיימת ולשכנע אחרי‪ $‬להתייחס אליה‪ ,‬מוטלות על העובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שלוש משימות מרכזיות‪:‬‬
‫לזהות מצב כבעיה; להגדיר מצב כבעיה חברתית ולהיאבק על הבנייתו החברתית; למקד את תשומת‬
‫הלב בבעיה ולקדמה לסדר היו‪ $‬הציבורי והממשלתי )וייסגל וגל‪.(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫לזהות מצב כבעיה‬
‫לדברי קינגדו‪ ,‬בכדי שקובעי המדיניות יתייחסו ברצינות לבעיה‪ ,‬יש לשכנע‪ $‬כי אכ מדובר‬
‫בבעיה ולא רק במצב קיי‪ .(Jansson, 2003; Kingdon, 1984) $‬מכיוו שבכל זמ נתו קובעי המדיניות‬
‫מפני‪ $‬את תשומת ליב‪ $‬לבעיות מסוימות ולא לאחרות‪ ,‬היכרות ע‪ $‬הדרכי‪ $‬באמצעות נית לזהות‬
‫בעיות ולהביא לזכות בתשומת ליב‪ $‬היא חשובה ביותר לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ולמסנגרי מדיניות‬
‫אחרי‪ .$‬קינגדו ד בשלוש דרכי‪ $‬עיקריות אשר ביחס לכל אחת מה‪ ,‬לעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬תפקיד‬
‫חשוב )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬ראשית‪ ,‬אינדיקאטורי‪ $‬או מדדי‪ $‬ברורי‪ $‬ומובני‪ ,$‬המאפשרי‪ $‬כימות של‬
‫בעיות חברתיות והמחשת היק‪ -‬הבעיה‪ ,‬ועשויי‪ $‬להוכיח כי חלק מהאוכלוסייה נפגע הרבה יותר‬
‫מהשאר‪ ,‬או שמדובר בבעיה ההולכת ומחמירה ומחייבת פתרו )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪,‬‬
‫‪ .(Jansson, 2003; Kingdon, 1984 ;2007‬קינגדו מציי את החשיבות של אינדיקאטורי‪ $‬מהימני‪$‬‬
‫שיוכיחו איצדק‪ .‬ההתפתחות השכיחה של מדדי‪ $‬שיטתיי‪ $‬המבוססי‪ $‬על מחקר מהימ‪ ,‬מציגה את‬
‫‪18‬‬
‫החשיבות של פיתוח "עדויות מדעיות" לכאורה‪ ,‬בכדי להשיג גישה לסדר היו‪ ,$‬ולספק מסגרת תמיכה‬
‫לסוגיה שהגיעה לסדר היו‪.(McCarthy et al, 1996) $‬‬
‫לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מספר תפקידי‪ $‬בהקשר זה‪ :‬פיתוח מדדי‪ $‬חברתיי‪ $‬או אינדיקאטורי‪,$‬‬
‫מדידה שיטתית של תופעות חברתיות באמצעות האינדיקאטורי‪ $‬שפיתחו‪ ,‬ומדידה רוטינית של‬
‫תופעות ומצוקות באמצעות אינדיקאטורי‪ $‬קיימי‪ .$‬בנוס‪ ,-‬עליה‪ $‬למדוד ולחקור בעיות ספציפיות‬
‫בשכונה וא‪ -‬ליזו‪ $‬את ביצוע‪ $‬של סקרי‪ $‬כלליי‪ $‬בקהילות בה ה‪ $‬עובדי‪ ,$‬כבסיס לזיהוי בעיות‪.‬‬
‫בהנחה כי בעיה החברתית תתמק‪ $‬על סדר יומ‪ $‬של קובעי המדיניות‪ ,‬ג‪ $‬כתוצאה מהדגשת גודלה‪,‬‬
‫עוצמתה או משינויי‪ $‬משמעותיי‪ $‬החלי‪ $‬בה‪ ,‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬מכווני‪ $‬להדגיש את היק‪-‬‬
‫הבעיה המשתמעת מהמדד ו‪/‬או את השינויי‪ $‬שחלו בה )וייסגל וגל‪ ,2011 ,‬נויבאורשני‪;2007 ,‬‬
‫‪ .(Jansson, 2003; Kingdon, 1984‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬אי להסתפק בהבאת הנתוני‪ $‬בלבד לידיעת‪ $‬של קובעי‬
‫המדיניות או הציבור‪ .‬על העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬להשקיע מאמצי‪ $‬בהפיכת האינדיקאטור למקובל‬
‫בחברה‪ ,‬כ שג‪ $‬אחרי‪ $‬יסכימו על ערכו‪ ,‬חשיבותו ופרשנות ממצאיו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עליה‪ $‬להבי‬
‫שהדרכי‪ $‬באמצעות הממצאי‪ $‬יפורשו‪ ,‬יומשגו ויוצגו לאחרי‪ ,$‬יקבעו במידה רבה הא‪ $‬הצהרות על‬
‫מצבי‪ $‬יהפכו ל"בעיות מדיניות"‪ .‬על כ‪ ,‬עליה‪ $‬ג‪ $‬להיות שותפי‪ $‬בשיח המבנה את התוצאות‬
‫והממצאי‪ $‬המתקבלי‪ $‬מאינדיקאטורי‪ $‬וסקרי‪) $‬וייס גל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫לעיתי‪ $‬קרובות‪ ,‬בכדי לזכות בתשומת הלב של קובעי המדיניות וסביבותיה‪ ,$‬יש צור לחזק‬
‫את הנתוני‪ $‬המתקבלי‪ $‬באמצעות אינדיקאטורי‪ .$‬על כ‪ ,‬הדר השנייה לזיהוי בעיות היא באמצעות‬
‫"אירועי‪ $‬ממקדי‪ "$‬כגו משברי‪ $‬או אסונות‪ ,‬המאותתי‪ $‬על הופעתה של הבעיה‪ ,‬סימבולי‪ $‬בעלי‬
‫עוצמה בציבור או התנסות אישית של קובע המדיניות ומשפחתו )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪,‬‬
‫‪ .(Kingdon, 1984 ;2007‬קינגדו מזהה את החשיבות של אירועי‪ $‬ממקדי‪ ,$‬לתהלי קביעת סדר‬
‫היו‪ $‬הממשלתי‪ ,‬א מדגיש כי לאירועי‪ $‬אלו השפעה מתמשכת על האג'נדה רק כאשר ה‪ $‬מעצבי‪$‬‬
‫ומגדירי‪ $‬מחדש את היחסי‪ $‬בי קבוצות חברתיות‪ ,‬מביאי‪ $‬לפילוג חברתי או מתחילי‪ $‬שרשרת של‬
‫אירועי‪ $‬קשורי‪ $‬העולי‪ $‬על סדר היו‪ .(McCarthy et al, 1996) $‬במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬אירועי‪ $‬דרמטיי‪$‬‬
‫כשלעצמ‪ ,$‬לא יכולי‪ $‬לגרו‪ $‬לנושא לתפוס מקו‪ $‬בולט על סדר היו‪ .$‬על כ‪ ,‬יש צור בליווי של אירוע‬
‫זה על מנת שלא יישכח‪ .‬זאת באמצעות חיבורו לבעיה ונתוני‪ $‬ידועי‪ ,$‬להל רוח ציבורי או לאירועי‪$‬‬
‫ממקדי‪ $‬דומי‪ $‬שהתרחשו בעבר‪ ,‬המצביעי‪ $‬על הבעיה העקרונית והמהותית הגורמת לאירועי‪$‬‬
‫כמותו להתרחש )וייסגל וגל‪ .( McCarthy et al, 1996 ;2011 ,‬על העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬להיות ערי‪$‬‬
‫ולזהות אירועי‪ $‬אלו‪ ,‬כמו ג‪ $‬להתחבר לקובעי מדיניות המתנסי‪ $‬בה‪ $‬באופ אישי‪ ,‬ולנצל‪ $‬כדי לקד‪$‬‬
‫‪19‬‬
‫את הבעיה בה ה‪ $‬עוסקי‪ $‬ולמקד את תשומת הלב של קובעי המדיניות אליה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מכיוו שיש‬
‫חשיבות רבה להספקת מידע ממקור ראשו‪ ,‬לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬יש תפקיד חשוב ביותר‪ ,‬לאור‬
‫היכרות‪ $‬הבלתי אמצעית ע‪ $‬מצבי‪ $‬בעייתיי‪ $‬שוני‪ $‬ויכולת‪ $‬לספק עדות ממקור ראשו )וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪.(2011‬‬
‫הדר שלישית באמצעותה בעיות עולות על סדר היו‪ $‬או תופסות את תשומת הלב של קובעי‬
‫מדיניות‪ ,‬הנה משובי‪ $‬על תכניות ומדיניות קודמת‪ .‬משובי‪ $‬אלה‪ ,‬המועברי‪ $‬באמצעי‪ $‬שוני‪ ,$‬כגו‬
‫מחקרי הערכה שיטתיי‪ ,$‬ניטור מתמש של ארגוני‪ $‬או בדרכי‪ $‬לא פורמאליות‪ ,‬כגו תלונות של‬
‫אנשי‪ $‬או התנסות מעשית של ביורוקרטי‪ ,$‬מגבירי‪ $‬את תשומת ליב‪ $‬של קובעי מדיניות לבעיות‬
‫מגוונות‪ .‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬המכירי‪ $‬בחשיבות‪ $‬של משובי‪ $‬אלה‪ ,‬עשויי‪ $‬לפעול ה כמי שמספק‬
‫משובי‪ $‬אלה‪ ,‬ה כמי שפועל לקד‪ $‬מחקרי‪ $‬אלה עלידי אחרי‪ $‬וה כמי שמעודד בני אד‪ $‬מהקהילה‬
‫להתלונ בפני קובעי המדיניות על בעיות בדר הגשת השירותי‪ $‬או במדיניות הקיימת )וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪.(Kingdon, 1984 ;2011‬‬
‫למרות חשיבות‪ ,‬הדרכי‪ $‬הנ"ל לזיהוי הבעיות‪ ,‬אינ מסבירות כיצד מצב מסוי‪ $‬הנמצא‬
‫בתודעת‪ $‬של קובעי מדיניות וא‪ -‬עלה על סדר היו‪ $‬הציבורי או הממשלתי‪ ,‬מוגדר כבעיה המצריכה‬
‫יישו‪ $‬של פתרונות מדיניות‪ .‬לש‪ $‬כ‪ ,‬הכרה והגדרה של בעיות היא גור‪ $‬קריטי )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל‬
‫וגל‪.(Jansson, 2003; Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫להגדיר מצב כבעיה חברתית ולהיאבק על הבנייתו החברתית‬
‫התיאוריה של קינגדו מדגישה מאוד ג‪ $‬את חשיבותו של תהלי הגדרת הבעיה‪ ,‬הכולל‬
‫מרכיבי‪ $‬פרשניי‪ $‬ותפיסתיי‪ .$‬לתהליכי‪ $‬של הגדרת הבעיה והמאבק על אופ הגדרתה יש השלכות‬
‫משמעותיות ביותר על הדר בה יתמודדו עמה קובעי המדיניות‪ .‬יזמי מדיניות משקיעי‪ $‬משאבי‪$‬‬
‫רבי‪ $‬כדי להביא לתשומת ליב‪ $‬של מקבלי החלטות את ההמשגה שלה‪ $‬לבעיה ומנסי‪ $‬לשכנע‪$‬‬
‫לתפוס את הבעיה כפי שה‪ $‬רואי‪ $‬אותה‪ .‬ההכרה וההגדרה של בעיות משפיעי‪ $‬על תוצרי המדיניות‬
‫בצורה משמעותית )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪.(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫קינגדו מדגיש את ההבדל בי "מצב" ל"בעיה"‪" .‬מצב" מוגדר כ"בעיה" כאשר קיימת הכרה‬
‫שיש לפעול לשינוי ושיפור המצב הקיי‪ .$‬על כ‪ ,‬בעיות אינ הצגה של מצבי‪ $‬או אירועי‪ $‬כפשוט‪ ,$‬אלא‬
‫תלויות ג‪ $‬בגור‪ $‬תפישתי ופרשני‪ .‬הגדרת בעיה עלפי קינגדו היא פעילות בעלת משמעויות פוליטיות‪,‬‬
‫אשר אנשי‪ $‬מסוימי‪ $‬יפגעו בעקבותיה ואחרי‪ $‬יקבלו סיוע בהתא‪ $‬להגדרתה )ש‪.($‬‬
‫‪20‬‬
‫קינגדו זיהה שלוש דרכי‪ $‬מרכזיות באמצעות מצב הופ לבעיה‪ :‬ראשית‪ ,‬כאשר משווי‪ $‬את‬
‫התנאי‪ $‬העכשוויי‪ $‬ע‪ $‬הערכי‪ $‬החברתיי‪ $‬והעמדות האידיאולוגיות אשר מביאי‪ $‬אית‪ $‬העוסקי‪$‬‬
‫בהגדרת הבעיות‪ .‬חוסר הלימה בי התנאי‪ $‬הנצפי‪ $‬לבי הדר בה ה‪ $‬תופסי‪ $‬את המצב האידיאלי‬
‫הופ את המצב לבעיה הדורשת התערבות וא‪ -‬מצביעה על האחראי‪ $‬לה‪ .‬הבנה זו צריכה להוביל‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לשי‪ $‬לב לאופ בו ה‪ $‬מגדירי‪ $‬בעיה ולהשתמש בערכי‪ $‬בבוא‪ $‬להציג בעיות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬בעיות מוגדרות ג‪ $‬באמצעות השוואות‪ .‬השוואות הנעשות בי מצבי‪ $‬שוני‪ ,$‬אנשי‪ ,$‬אוכלוסיות‬
‫וקבוצות שונות וא‪ -‬מדינות אחרות‪ ,‬עשויות לסייע להגדיר מצב כבעיה‪ .‬לבסו‪ ,-‬בעיות מוגדרות ג‪$‬‬
‫באמצעות הכנסת הנושא לקטגוריות רעיוניות מסוימות ולא לאחרות‪ ,‬כאשר לקטגוריות אלו תהינה‬
‫השלכות עתידיות על הדר בה ינסו להתמודד ע‪ $‬הבעיה‪ ,‬שכ‪ ,‬הקטגוריה בה תוש‪ $‬הבעיה‪ ,‬תשפיע על‬
‫תפיסת הציבור את הבעיה במימדי‪ $‬רבי‪ $‬שלה‪ .‬לפיכ‪ ,‬חלק מהמאבק על הגדרת הבעיה מתמקד‬
‫בקטגוריות ובדרכי‪ $‬בה יעשה בה שימוש‪ .‬קינגדו מכוו את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬להקדיש מחשבה‪,‬‬
‫תכנו ותשומת לב לדר בה ה‪ $‬מגדירי‪ $‬בעיות‪ ,‬להבי כי עליה‪ $‬לא רק "לדחו‪ "-‬מצב כלשהו לתודעה‬
‫של קובעי המדיניות ולהפכו לבעיה‪ ,‬אלא עליה‪ $‬ג‪" $‬לדחו‪ "-‬את ההגדרה שלה‪ $‬לבעיה או להיאבק‬
‫כדי למנוע קבלת של הגדרות אחרות המבנות את הבעיה באופ אחר )ש‪.($‬‬
‫מיקוד תשומת הלב בבעיה וקידומה לסדר היו‪ $‬הציבורי והממשלתי‬
‫כאמור‪ ,‬בעיות עולות על הסדר היו‪ $‬מפני שה תופסות את תשומת ליב‪ $‬של מי שמעורבי‪$‬‬
‫בקביעת המדיניות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ה זוכות להתייחסות רצינית כתוצאה משילוב של גורמי‪ $‬ולחצי‪ $‬של‬
‫שחקני‪ $‬שוני‪) $‬וייסגל וגל‪ .(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬מזכיר קינגדו כי קיימי‪ $‬גורמי‪ $‬רבי‪$‬‬
‫המשפיעי‪ $‬על מיקו‪ $‬הנושא על סדר היו‪ ,$‬שאינ‪ $‬קשורי‪ $‬בדח‪ -‬לזהות בעיות ולהציע לה פתרונות‪.‬‬
‫לפעמי‪ $‬לדוגמא‪ ,‬רק לאחר שעולה הצעת מדיניות כלשהי‪ ,‬מתרחש תהלי של קישור בי זו לבי בעיה‬
‫קיימת‪ ,‬בכדי לסייע בקידו‪ $‬ההצעה ומיקומה על סדר היו‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪Kingdon, ;2011 ,‬‬
‫‪.(1984‬‬
‫בכדי למקד את תשומת הלב בבעיה‪ ,‬על העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לשכנע את הציבור הרחב או‬
‫הרלוונטי ואת קובעי המדיניות‪ ,‬שהמצב המסוי‪ $‬אשר זוהה והוגדר כבעיה חברתית‪ ,‬אכ מהווה בעיה‬
‫הדורשת התערבות חברתית בכדי להתמודד עמה‪ .‬לפיכ‪ ,‬עליה‪ $‬להיות מעורבי‪ $‬בתהליכי ריכו‬
‫מתמשכי‪ $‬הכוללי‪ $‬את הפצת‪ $‬רעיונותיה‪ $‬ושכנוע הציבור וקובעי מדיניות כי הבעיה עלולה לפגוע‬
‫‪21‬‬
‫בערכי‪ $‬בסיסיי‪ $‬וחשובי‪ ,$‬לסכ קבוצות או ארגוני‪ $‬מסוימי‪ $‬בחברה‪ ,‬וכי היא ניתנת לפיתרו‬
‫באמצעות מדיניות )וייסגל וגל‪.(Jansson, 2003; Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫הדיו של קינגדו בשאלה מדוע בעיות מתעמעמות ויורדות מסדר היו‪ ,$‬עשוי ג‪ $‬הוא לכוו את‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬במאמציה‪ $‬למק‪ $‬בעיות על סדר היו‪ $‬של קובעי המדיניות‪ .‬קינגדו טוע כי‬
‫ישנ‪ $‬שלושה מצבי‪ $‬עיקריי‪ $‬בה‪ $‬יכולי‪ $‬קובעי המדיניות להסיט את תשומת ליב‪ $‬מהבעיה‪ :‬כאשר‬
‫ה‪ $‬חושבי‪ $‬שה‪ $‬כבר פתרו אותה באמצעות מדיניות‪ ,‬חקיקה או תכנית כלשהי‪ ,‬ג‪ $‬א‪ $‬הדבר לא נכו;‬
‫כאשר ה‪ $‬נכשלו בפתרו הבעיה או בהבאתה לסדר היו‪ $‬בעבר‪ ,‬עקב איקבלת בקרב הציבור הרחב‪,‬‬
‫היות‪ $‬מנוגדי‪ $‬לאינטרסי‪ $‬רבי עוצמה‪ ,‬או כי היו פחות בוערי‪ $‬מנושאי‪ $‬אחרי‪ $‬הנאבקי‪ $‬לתשומת‬
‫לב; בגי ההוצאה הכספית הכרוכה בה‪ ,‬אשר יכולי‪ ,$‬לעיתי‪ $‬קרובות‪ ,‬להיות אלה שיקדמו או יורידו‬
‫נושא מסדר היו‪ $‬הממשלתי‪ .‬בתקופה של קיצוצי‪ $‬תקציביי‪ ,$‬תכניות וחקיקות לא יקרות עולות מהר‬
‫יותר על סדר היו‪ ,$‬כמו ג‪ $‬מדיניות וחקיקה הבאי‪ $‬לפקח ולשלוט בגידול בהוצאות או א‪ -‬להקטינ‪.‬‬
‫בתקופות אלה על העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬להיות ערי‪ $‬לתפקיד‪ $‬כבלמי מדיניות או חקיקה שעשויה‬
‫לפגוע בלקוחותיה‪ .$‬לא זו בלבד‪ ,‬עליה‪ $‬להבי את המשמעויות התקציביות של פתרו הבעיות אות‪$‬‬
‫ה‪ $‬מציגי‪ $‬וא‪ -‬להבי כי בתקופות אלה יהיה סיכוי רב יותר לקידו‪ $‬בעיות אשר פתרונ לא כרו‬
‫בהקצאות רבות של משאבי‪ .$‬בהתא‪ $‬לזאת‪ ,‬עליה‪ $‬לחשוב כיצד להציג את המדיניות החדשה או‬
‫השינוי הנדרש בה במונחי‪ $‬של חיסכו עתידי בהוצאות הממשלתיות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬מכיוו שג‪ $‬מגבלות‬
‫תקציביות ה עניי לפרשנות‪ ,‬ולעתי‪ $‬קרובות‪ ,‬נעשה שימוש בטיעו זה כדי להוריד בעיות מסדר היו‪$‬‬
‫מטעמי‪ $‬פוליטיי‪ $‬ולא משו‪ $‬עלותה של הבעיה‪ ,‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬אינ‪ $‬צריכי‪ $‬לוותר מראש או‬
‫לקבל טיעו זה כפשוטו )וייסגל וגל‪.(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫לסיכו‪ ,$‬לעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬תפקידי‪ $‬מתמשכי‪ $‬וחשובי‪ $‬ביובל הבעיות‪ .‬בעשות‪ $‬פעולות‬
‫אלה‪ ,‬לוקחי‪ $‬ה‪ $‬חלק מרכזי בתהלי של בניית סדר יו‪) $‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪ 3.2.2‬יובל המדיניות‬
‫קיומה של בעיה‪ ,‬חמורה ככל שתהיה‪ ,‬מוגדרת היטב ומשכנעת בנחיצות לפותרה‪ ,‬לא תהיה‬
‫בהכרח חלק מאות‪ $‬הנושאי‪ $‬העומדי‪ $‬בפני הכרעות מצד קובעי המדיניות‪ ,‬אלא א‪ $‬תהיה לה‬
‫אלטרנטיבת מדיניות ברורה‪ ,‬מגובשת‪ ,‬מקובלת וישימה‪ ,‬אשר עברה תהליכי ריכו ביובל המדיניות‬
‫)בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪ .(2007 ,‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי בכדי להביא לשינוי‬
‫‪22‬‬
‫מדיניות‪ ,‬תהליכי ריכו הינ‪ $‬קריטיי‪ $‬בכל אחד משלושת היובלי‪) $‬וייסגל וגל‪Kingdon, ;2011 ,‬‬
‫‪.(Jansson, 2003; 1984‬‬
‫ביובל המדיניות נהגות‪ ,‬מופצות‪ ,‬נדונות‪ ,‬מתפתחות‪ ,‬משתנות ומשתכללות מגוו רחב של‬
‫הצעות מדיניות לפתרו בעיות חברתיות‪ ,‬המהוות את המפתח לתפיסת תשומת הלב של קובעי‬
‫המדיניות והעלאתו של נושא על סדר היו‪ $‬להחלטה‪ .‬הדבר נעשה עלידי קהילות של מומחי‪ $‬הכוללות‬
‫מגוו שחקני‪ ,$‬המנסי‪ $‬לשכנע בצדקת רעיונותיה‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪(2007 ,‬‬
‫‪ ,‬באמצעות הצגת עלויות תקציביות סבירות‪ ,‬נאומי‪ ,$‬עדויות‪ ,‬ניירות מדיניות ושיחות ) ‪Kingdon,‬‬
‫‪ .(1984‬תהליכי‪ $‬אלה של פיתוח וקידו‪ $‬הצעות המדיניות מתרחשי‪ $‬כל הזמ‪ ,‬כאשר הצעות רבות‬
‫צפות במעי "קדרת מרק"‪ ,‬משופרות ומשולבות זו בזו ומוצפות שוב לחלל הרעיוני )וייסגל וגל‪;2011 ,‬‬
‫‪ .(Kingdon, 1984‬תהליכי‪ $‬אלה הופכי‪ $‬את הצעת המדיניות לידועה‪ ,‬אשר הציבור‪ ,‬קובעי המדיניות‬
‫והמומחי‪ $‬כבר התווכחו עליה‪ ,‬למדו אותה‪ ,‬והבינו אותה‪ .‬כ‪ ,‬ברגע שבעיה עמה ה נועדו להתמודד‬
‫תגיע לסדר היו‪ $‬הציבורי‪ ,‬הדר לדחיפת הצעת המדיניות תהיה סלולה‪ .‬אז מתרחש תהלי מורכב של‬
‫סלקציה‪ ,‬אשר באמצעותו נתפסות הצעות מסוימות למדיניות כרלוונטיות וה יזכו להפו למדיניות‬
‫בפועל‪ .‬לרוב מדובר ברעיונות שאינ‪ $‬חדשי‪ $‬במהות‪ $‬אלא חיבורי‪ $‬ווריאציות של רעיונות מוכרי‪$‬‬
‫והצעות שהועלו כבר בעבר‪ ,‬ואשר עברו תהלי ארו של דיו‪ .‬להצעות שה ישימות‪ ,‬מותאמות‬
‫לערכיה‪ $‬של קובעי המדיניות ולמצב הרוח הלאומי העכשווי‪ ,‬נתפסות כברות ביצוע מבחינה תקציבית‪,‬‬
‫זוכות לתגובה חיובית עלידי דעת הקהל‪ ,‬ובעלות יכולת לנבא את מגבלותיה בעתיד‪ ,‬יש סיכוי רב יותר‬
‫להצליח‪ .‬יש לזכור כי קובעי המדיניות שוקלי‪ $‬לא רק את תוכנ‪ $‬וחשיבות‪ $‬של הרעיונות‪ ,‬אלא ג‪,$‬‬
‫ואולי בעיקר‪ ,‬את המחירי‪ $‬והתמורות הפוליטיות הנגזרות מה‪ ,$‬שכ‪ ,‬דאגת‪ $‬המרכזית היא לרוב‬
‫סוגיות של עוצמה והשפעה )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪.(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫‪ 3.2.2.1‬עובדי סוציאליי ביובל המדיניות‪ :‬משימות ותפקידי מרכזיי‬
‫ג‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בשורה של עמדות ותפקידי‪ $‬יכולי‪ $‬להיות חלק מקהילות מומחי‪$‬‬
‫שונות ולהיות שחקני‪ $‬פעילי‪ $‬ביובל המדיניות )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬כ למשל‪ ,‬רעיונותיה‪ $‬של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬העוסקי‪ $‬כאנשי אקדמיה‪ ,‬חוקרי‪ $‬או יועצי‪ ,$‬נידוני‪ $‬בדר כלל בקרב גורמי‪ $‬בכירי‪$‬‬
‫בממשל‪ ,‬בוועדות הפרלמנט וסוכנויות שונות‪ ,‬וא‪ -‬הללו מוזמני‪ $‬בכדי להציג את נתוניה‪Kingdon, ) $‬‬
‫‪.(1984‬‬
‫‪23‬‬
‫במסגרת יובל המדיניות‪ ,‬עומדות בפני העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬שתי משימות מרכזיות‪ ,‬אשר‬
‫נית לומר כי משולבות זו בזו‪ :‬פיתוח הצעות מדיניות‪ ,‬וקידומ לסדר היו‪ $‬הציבורי והממשלתי )וייס‬
‫גל וגל‪ .(2011 ,‬הללו יתוארו בסעיפי‪ $‬הבאי‪.$‬‬
‫פיתוח הצעות מדיניות‬
‫היכרות‪ $‬הישירה של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ע‪ $‬מגוו מצוקות חברתיות וקשיי‪ $‬אישיי‪,$‬‬
‫משפחתיי‪ $‬וקהילתיי‪ $‬כמו ג‪ $‬ע‪ $‬דרכי ההתמודדות עמ‪ ,$‬לצד ערכיה‪ $‬המקצועיי‪ ,$‬מעידי‪ $‬על‬
‫חשיבות פעילות‪ $‬ביובל זה‪ .‬מיקו‪ $‬ייחודי זה מאפשר לה‪ $‬לספק מידע‪ ,‬ולתרו‪ $‬רעיונות והצעות‬
‫למדיניות או לשינויי‪ $‬בה‪ ,‬המבוססי‪ $‬על "ידע מ השדה" וערכי‪ $‬מגובשי‪ ,$‬שלעתי‪ $‬חסרי‪$‬‬
‫לשחקני‪ $‬אחרי‪ $‬ביובל זה )וייסגל וגל‪ .(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬הגיית‪ $‬ופיתוח‪ $‬של אלטרנטיבות‬
‫מדיניות יכולה להיעשות במסגרת חברות‪ $‬או השתתפות‪ $‬היזומה בועדות מקצועיות ורשמיות או‬
‫בצוותי חשיבה העוסקי‪ $‬בתכנו מדיניות חברתית‪ ,‬בישיבות‪ ,‬כנסי‪ ,$‬ימי עיו‪ ,‬פורומי‪ $‬לדיו‪ ,‬או‬
‫באמצעות כתיבת דוחות וניירות עמדה לעיתונות היומית והמקצועית )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪,‬‬
‫‪.(Kingdon, 1984 ;2007‬‬
‫קידו‪ $‬והפצת הצעות המדיניות‬
‫בנוס‪ -‬לפיתוח הצעותיה‪ ,$‬בכדי להיות חלק אינטגראלי מהשיח המקצועי והפוליטי המתגבש‬
‫ביובל המדיניות‪ ,‬על העובדי‪ $‬הסוציאליי‪" $‬לדחו‪ "-‬את רעיונותיה‪ $‬ולהיות מעורבי‪ $‬בתהליכי ריכו‪,‬‬
‫עלידי שכנוע אחרי‪ $‬בקהילת המדיניות ובציבור בכלל בחשיבות‪ ,$‬יתרונ‪ $‬וערכ‪ .$‬לש‪ $‬כ‪ ,‬עליה‪$‬‬
‫לראות את עצמ‪ $‬כמי שצריכי‪ $‬להתחבר למומחי‪ $‬אחרי‪ $‬בקהילה אשר עוסקת בפיתוח ויצירה של‬
‫רעיונות והצעות מדיניות בתחו‪ $‬עיסוק‪ ,$‬להכיר את רעיונותיה‪ $‬והצעותיה‪ ,$‬ולבחו כיצד‬
‫רעיונותיה‪ $‬שלה‪ $‬מתקבלי‪ $‬עלידי אות‪ $‬מומחי‪ ,$‬כמו ג‪ $‬עלידי הציבור הרחב )וייסגל וגל‪;2011 ,‬‬
‫נויבאורשני‪.(Kingdon, 1984 ;2007 ,‬‬
‫כאמור‪ ,‬ההצעות הנרקחות דורשות "תהליכי ריכו" )‪ ,(softening up‬כדי להצליח לקבל‬
‫תמיכה ולזכות בהתייחסות רצינית מצד אחרי‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬ריכו ההצעות וקידומ‬
‫יכול להיעשות באמצעות הופעה בוועדות ובכנסי‪ ,$‬הכנת הצעות לחקיקה‪ ,‬שכנוע חבר כנסת להציע‬
‫הצעה דחופה לסדר יו‪ ,$‬פגישות ע‪ $‬פקידי‪ $‬בכירי‪ $‬במשרדי ממשלה‪ ,‬פרסו‪ $‬כתבות‪ ,‬כתיבת‬
‫מאמרי‪ ,$‬דוחות ניירות עמדה‪ ,‬וכדומה )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪24‬‬
‫מכיוו שבסופו של דבר רק הצעות בודדות ישרדו את תהליכי הריכו‪ ,‬על העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬להבי לאיזה הצעות מדיניות יש סיכוי טוב יותר לזכות בתגובה והתייחסות רציניי‪,$‬‬
‫ולשאו‪ -‬לבנות ולהציג רעיונות העומדי‪ $‬באות‪ $‬הקריטריוני‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬מכיוו שרוב ההצעות‬
‫שישרדו אינ חדשות במהות אלא מבוססות על חיבורי‪ $‬ווריאציות של רעיונות ישני‪ ,$‬עליה‪$‬‬
‫להשתמש במרכיבי‪ $‬ורעיונות קיימי‪ $‬ומוכרי‪ ,$‬תו שימוש במושגי‪ $‬ושפה שכבר נהגו )בר‪;2006 ,‬‬
‫וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪ 3.2.3‬היובל הפוליטי‬
‫קינגדו מדגיש כי במסגרת יובל זה הוא מאמ‪ 0‬הגדרה צרה של המונח "פוליטי"‪ ,‬כאשר יובל‬
‫זה מורכב ממה שקינדו כינה כתנודות ב"מצב הרוח הציבורי" )‪ ,(public mood‬לחצי‪ $‬המופעלי‪ $‬על‬
‫ידי כוחות פוליטיי‪ $‬מאורגני‪ ,$‬והתרחשויות בתו הממשל עצמו‪ .‬אירועי‪ $‬אלה‪ ,‬המתרחשי‪ $‬לציד‪$‬‬
‫של תהליכי‪ $‬ביובל הבעיות וביובל המדיניות‪ ,‬יוצרי‪ $‬מצבי‪ $‬בה‪ $‬תפיסות ערכיות ואידיאולוגיות‬
‫חדשות הופכות למשפיעות וקבוצות אינטרס מסוימות הופכות לבעלות עוצמה‪ .‬על כ‪ ,‬לאירועי‪ $‬אלה‪,‬‬
‫כוח השפעה רב על קביעת סדר היו‪ ,$‬פיתוח האלטרנטיבות למדיניות ועל המדיניות הנקבעת בפועל‬
‫)בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪ .(Kingdon, 1984 ;2007 ,‬לטענת קינגדו‪ ,‬שילוב בי מצב‬
‫הרוח הלאומי ותחלופה באיושי‪ $‬פוליטיי‪ ,$‬הנ‪ $‬בעלי השפעה חזקה בעיקר על סדר היו‪ ,$‬בעוד כוחות‬
‫מאורגני‪ $‬ישפיעו בעיקר על הצעות המדיניות שישקלו )‪.(Kingdon, 1984‬‬
‫‪ 3.2.3.1‬עובדי סוציאליי ביובל הפוליטי‪ :‬משימות ותפקידי מרכזיי‬
‫בהתייחס לכל אחד ממרכיביו של היובל הפוליטי‪ ,‬נית למנות מספר משימות חשובות‬
‫שיסייעו לעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬הפועלי‪ $‬ביובל זה )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪.(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬‬
‫אבחו ושימוש במצב הרוח הלאומי‬
‫"מצב הרוח הציבורי"‪ ,‬קרי‪ ,‬דעת הקהל‪ ,‬ושינויי‪ $‬בו‪ ,‬עשויי‪ $‬להשפיע על סדר היו‪ $‬ועל‬
‫החלטת‪ $‬של קובעי מדיניות לתמו בהצעת מדיניות מסוימת כאשר היא עולה בקנה אחד ע‪ $‬הל רוח‬
‫זה )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ .(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬קובעי מדיניות מתרשמי‪ ,$‬מתחשבי‪ $‬ומושפעי‪$‬‬
‫ממצב הרוח הלאומי באמצעות מכתבי‪ $‬הנשלחי‪ $‬אליה‪ ,$‬מפגשי‪ $‬ישירי‪ $‬ע‪ $‬קהל בוחריה‪$‬‬
‫‪25‬‬
‫וקבוצות אינטרס וביקורי‪ $‬בשטח‪ ,‬באמצעות אמצעי התקשורת או שיחות ישירות ע‪ $‬הציבור וע‪$‬‬
‫מצביעיה‪) $‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫ג‪ $‬א‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לא יהיו אלו שיקבעו את מצב הרוח הלאומי‪ ,‬בכדי להבי מתי‬
‫הצעת המדיניות שלה‪ $‬עשויה לזכות באהדה ותמיכה ציבורית רחבה יותר‪ ,‬ובתשומת לב רבה יותר‬
‫מצד קובעי המדיניות‪ ,‬עליה‪ $‬לאבח ולנתח את מצב הרוח הלאומי‪ ,‬להיות ערי‪ $‬לו ולדעת לאתר‬
‫שינויי‪ $‬החלי‪ $‬בו‪ .‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬יכולי‪ $‬להשתמש בהל הרוח הציבורי כטיעו התומ בהצעת‬
‫המדיניות אותה ה‪ $‬מבקשי‪ $‬לקד‪ $‬או בבוא‪ $‬לקד‪ $‬בעיה חברתית לסדר היו‪ $‬הציבורי‪ .‬לחילופי‪,‬‬
‫כאשר מצב הרוח הלאומי אינו מספק לה‪ $‬רוח גבית‪ ,‬צריכי‪ $‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬להתאי‪ $‬עצמ‪$‬‬
‫למציאות זו‪ ,‬תו ניסיו להמשי ולהציג את הצעת‪ $‬ככל שה‪ $‬יכולי‪ $‬בנסיבות הקיימות ולחכות‬
‫לשינוי במצב הרוח הלאומי )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ .(Kingdon, 1984 ;2011 ,‬כאמור‪ ,‬דעת הציבור‬
‫משפיעה בעיקר על סדר היו‪ ,$‬א רק לעיתי‪ $‬נדירות יש לה השפעה ישירה ומעורבות בקביעת אלו‬
‫פתרונות ישקלו ביתר שאת עלידי קובעי המדיניות )‪.(Kingdon, 1984‬‬
‫השפעה על עמדות ומאז הכוחות הפוליטיי‪$‬‬
‫המרכיב השני ביובל הפוליטי הוא כוחות פוליטיי‪ $‬מאורגני‪ ,$‬כאשר הכוונה היא לפעילות‪$‬‬
‫ומאבקיה‪ $‬המתמשכי‪ $‬של קבוצות אינטרס‪ ,‬מפלגות ואליטות פוליטיות )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪ .(Kingdon, 1984 ;2011‬הטענה היא כי אנשי‪ $‬בתו וסביב השלטו‪ ,‬מעריכי‪ $‬את דרגת הקונצנזוס‬
‫הקיימת בי הכוחות הפוליטיי‪ $‬הללו באשר לתמיכת‪ $‬בהצעת מדיניות או במגמה מסוימת‪ ,‬ומושפעי‪$‬‬
‫מהערכת‪ $‬זו‪ .‬כאשר לא מושג קונצנזוס‪ ,‬א‪ $‬קובעי מדיניות יעריכו כי עמדה מסוימת זוכה להסכמה‬
‫של כוחות פוליטיי‪ $‬רבי‪ $‬או חזקי‪ $‬יותר‪ ,‬ה‪ $‬יטו לתמו בה‪ .‬נית ג‪ $‬להשפיע על יחסי הכוחות בתו‬
‫הכוחות הפוליטיי‪ $‬הללו ולשנות‪ $‬באמצעות שכנוע של כוחות פוליטיי‪ $‬מסוימי‪) $‬כמו קבוצות‬
‫אינטרס( לתמו בהצעה מסוימת‪ ,‬או לפעול לשינוי עמדתה של מפלגה פוליטית בנושא מסוי‪ .$‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬לעתי‪ $‬קרובות‪ ,‬קובעי המדיניות מבססי‪ $‬את הערכת‪ $‬ביחס ליחסי הכוחות ג‪ $‬על‬
‫האינטנסיביות והשכיחות של המסרי‪ $‬והמידע שה‪ $‬מקבלי‪ $‬מכוחות אלה‪ .‬בשל כ‪ ,‬אחת הדרכי‪$‬‬
‫בה נית להשפיע על תפיסת קובעי המדיניות היא לשכנע אות‪ $‬שאנשי‪ $‬בעלי עמדה או השפעה‬
‫תומכי‪ $‬בהצעת המדיניות המסוימת )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬בנוס‪ ,-‬עליה‪ $‬ג‪ $‬להבי את‬
‫חשיבות הדיאלוג וההשפעה על הדר בה פקידי‪ $‬בכירי‪ $‬במשרדי הממשלה תופסי‪ $‬את הנושאי‪$‬‬
‫‪26‬‬
‫אות‪ $‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬רוצי‪ $‬לקד‪ ,$‬ולהשקיע מאמ‪ 0‬לשכנע‪ $‬שתמיכת‪ $‬בהצעת המדיניות‬
‫הנדונה עולה בקנה אחד ע‪ $‬האינטרסי‪ $‬המוסדיי‪ $‬שלה‪) $‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫בניית קואליציות והשגת הסכמות‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬נדרשי‪ $‬ג‪ $‬להיות ערי‪ $‬לדר בה נוצר ומתגבש קונצנזוס בי הכוחות‬
‫הפוליטיי‪ .$‬לטענתו של קינגדו‪ ,‬שלא כמו ביובל המדיניות‪ ,‬ש‪ $‬נבנות הסכמות באמצעות שכנוע‬
‫והפצת רעיונות‪ ,‬ביובל הפוליטי הקונצנזוס נוצר בעיקר באמצעות מיקוח )‪ (bargaining‬ועסקאות‬
‫חליפי‪ ,‬ולאו דווקא על סמ שכנוע בצדקת או נחיצות רעיו המדיניות‪ .‬בתהלי זה נוצרות קואליציות‬
‫בי הכוחות הפוליטיי‪ $‬השוני‪ $‬הודות להבטחת רווחי‪ $‬ואינטרסי‪ $‬הדדיי‪ ,$‬או מתו חשש כי אי‬
‫הצטרפות‪ $‬תמנע מה‪ $‬את ההטבות והיתרונות העתידיי‪ $‬לה‪ $‬יזכו המצטרפי‪ $‬לקואליציה‪ .‬כ‪,‬‬
‫כאשר נושא מסוי‪ $‬תופס תאוצה‪ ,‬מתרבי‪ $‬הגורמי‪ $‬הפוליטיי‪ $‬התומכי‪ $‬ברעיו )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל‬
‫וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪.(Kingdon, 1984 ;2007 ,‬‬
‫ניצול שינויי‪ $‬באיושי‪ $‬פוליטיי‪ $‬בכדי לקד‪ $‬את מטרותיה‪$‬‬
‫כאמור‪ ,‬המרכיב השלישי ביובל הפוליטי הוא אירועי‪ $‬המתרחשי‪ $‬בתו הממשל עצמו‪ .‬הללו‬
‫כוללי‪ $‬בחירות ותוצאותיה‪ ,$‬תחלופת אנשי‪ $‬בפקידות הבכירה ותחלופה של קובעי מדיניות בעמדות‬
‫מפתח‪ ,‬שינויי‪ $‬בהרכב הפרלמנט וועדותיו‪ ,‬פעילות שוטפת של משרדי ממשלה וועדות הפרלמנט‪,‬‬
‫וחקיקת חוק התקציב‪ .‬ג‪ $‬הזמ שנותר עד לסיו‪ $‬המושב משחק תפקיד‪ .‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬צריכי‪$‬‬
‫להיות מודעי‪ $‬להשפעת‪ $‬של אירועי‪ $‬אלה על תהליכי קביעת המדיניות‪ .‬שינויי‪ $‬בחלוקת הכוח‬
‫הפוליטית והאידיאולוגית בקרב הממשל‪ ,‬יוצרי‪ $‬הזדמנויות חדשות להעלות נושאי‪ $‬אחרי‪ $‬לסדר‬
‫היו‪ ,$‬לדחו‪ -‬הצעות מדיניות מסוימות ו"לקבור" אחרות )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪Kingdon, ;2011 ,‬‬
‫‪ .(Jansson, 2003; 1984‬שכ‪ ,‬הממשל החדש‪ ,‬מעניק לקבוצות מסוימות‪ ,‬הזדמנויות לקד‪ $‬עמדות‬
‫והצעות שלא יכלו לקד‪ $‬בימי הממשל הקוד‪) $‬בר‪ .(2006 ,‬זאת ועוד‪ ,‬שינויי‪ $‬באיוש של משרות‬
‫פוליטיות‪ ,‬מביאי‪ $‬עמ‪ ,$‬בדר כלל‪ ,‬סדרי עדיפויות חדשי‪ .$‬לרוב‪ ,‬טוע קינגדו‪ ,‬השנה הראשונה‬
‫לכהונת‪ $‬היא הדרמטית ביותר מבחינת נטיית‪ $‬להכנסת שינויי‪ .$‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬צריכי‪ $‬לנצל‬
‫התרחשויות פוליטיות אלה‪ ,‬ולקד‪ $‬את סדר היו‪ $‬שלה‪ $‬בקרב בעלי התפקיד החדשי‪) $‬וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .(2011‬זאת באמצעות השתתפות בכינוסי‪ $‬וקמפייני‪ $‬פוליטיי‪ ,$‬כתיבת מכתבי‪ ,$‬מת עדות ופעולות‬
‫לובי )‪.(Wolk, 1996‬‬
‫‪ 3.2.4‬חלו הזדמנויות‬
‫תיאוריית היובלי‪ $‬של קינגדו מדגישה כי הצעת מדיניות עשויה להישקל באופ רציני עלידי‬
‫קובעי המדיניות‪ ,‬רק כאשר נפתח "חלו מדיניות"‪ ,‬המאפשר את הצטלבות‪ $‬של שלושת היובלי‪.$‬‬
‫ישנ‪ $‬שני סוגי‪ $‬של חלונות‪ ,‬בהתא‪ $‬להתפתחויות הגורמות לפתיחת‪ :$‬חלו פוליטי וחלו בעיה‪.‬‬
‫חלונות פוליטיי‪ $‬עשויי‪ $‬להיפתח כאשר מתרחשי‪ $‬שינויי‪ $‬ביובל הפוליטי‪ ,‬הפותחי‪ $‬פתח לנושאי‪$‬‬
‫והצעות מדיניות אחרות להעלות לסדר היו‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪;2007 ,‬‬
‫‪ .(Jansson, 2003; Kingdon, 1984; Kingdon, 1995‬כ‪ ,‬במשטר דמוקרטי קיו‪ $‬בחירות או חקיקת‬
‫חוק התקציב יכולי‪ $‬להוות חלו הזדמנויות‪ ,‬שכ ה‪ $‬מהווי‪ $‬הזדמנות לדו על חלוקת המשאבי‪$‬‬
‫)‪ .(Jansson, 2003; Polsby, 1984‬חלו בעיה עשוי להיפתח כאשר בעיה חדשה נתפסת כדחופה עלידי‬
‫קובעי המדיניות והאנשי‪ $‬בסביבת‪ ,$‬ותופסת את תשומת ליב‪ ,$‬או בשל אירועי‪ $‬דרמטיי‪) $‬כגו אסו‬
‫או פרסומ‪ $‬של ממצאי סקר( הממקדי‪ $‬את תשומת הלב הציבורית‪ .‬מודעות זו לבעיה‪ ,‬יוצרת קרקע‬
‫פורייה לקבלתה של הצעת מדיניות המתחברת היטב לבעיה שהתעוררה )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪;2011 ,‬‬
‫נויבאורשני‪ .( Jansson, 2003; Kingdon, 1984; Kingdon, 1995 ;2007 ,‬כ למשל‪ ,‬פרסומו של‬
‫אירוע דרמטי וסיפור שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב יכולי‪ $‬א‪ -‬ה‪ $‬להוות עיתוי מתאי‪ $‬לקידו‪ $‬תכניות‬
‫מדיניות שונות‪ ,‬שכ ה‪ $‬עשויי‪ $‬להשפיע על דעת הציבור ולעודד את קובעי המדיניות להתייחס‬
‫לצרכי‪ $‬מסוימי‪ $‬שעולי‪) $‬וייסגל וגל‪ .(Jansson, 2003; Kingdon, 1984 ;2011 ,‬חשוב לזכור כי‬
‫חלונות מדיניות ה‪ $‬נדירי‪ $‬ונפתחי‪ $‬לפרק זמ קצר ומוגבל‪ ,‬באופ צפוי או בלתי צפוי )בר‪ ;2006 ,‬וייס‬
‫גל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪.( Jansson, 2003; Kingdon, 1984; Kingdon, 1995 ;2007 ,‬‬
‫חיבור בי שלושת היובלי‪ $‬נעשה עלידי יזמי מדיניות )‪ (policy entrepreneurs‬אות‪$‬‬
‫מסנגרי מדיניות‪ ,‬מתו ומחו‪ 0‬לשלטו‪ ,‬אשר מוכני‪ $‬להשקיע מאמצי‪ $‬ומשאבי‪ $‬לאור זמ‪ ,‬ולוקחי‪$‬‬
‫תפקיד מפתח בקידו‪ $‬הצעות המדיניות כ שיהיה גבוה יותר על סדר היו‪ $‬להחלטה‪ ,‬מתו הנחה‬
‫שיראו ממנה תמורה עתידית‪ ,‬חומרית או ערכית‪ .‬יזמי מדיניות אלה משתני‪ $‬ממקרה למקרה‪ .‬ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬חשוב להבי כי העלאתו של נושא על סדר היו‪ $‬לא נעשית עלידי אד‪ $‬אחד‪ ,‬אלא עלידי מגוו‬
‫רחב של פעילי‪ .$‬יש לזכור כי כאשר חלו ההזדמנויות נפתח‪ ,‬כבר מאוחר מידי לפתח הצעת מדיניות‬
‫חדשה מההתחלה‪ .‬על כ‪ ,‬יזמי מדיניות‪ ,‬דוחפי‪ $‬את הצעותיה‪ $‬כל הזמ ומנסי‪ $‬לחבר בי היובלי‪$‬‬
‫‪28‬‬
‫באופ מתמיד כדי שיהיו מוכני‪ $‬ל"שעת כושר"‪ .‬כ‪ ,‬כאשר נפתח חלו הזדמנויות‪ ,‬ניתנת למסנגרי‬
‫המדיניות ההזדמנות לחבר בי בעיה מוכרת ומוגדרת היטב העומדת על סדר היו‪ ,$‬הצעת מדיניות‬
‫שעברה תהליכי ריכו והיא ברורה‪ ,‬ישימה‪ ,‬לא יקרה במיוחד‪ ,‬ומקובלת בקהילת המומחי‪ ,$‬ומציאות‬
‫פוליטית מתאימה‪ ,‬המתבטאת בתמיכה של גורמי‪ $‬פוליטיי‪ $‬מגווני‪ .$‬במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬הצעת‬
‫המדיניות אשר תגיע לכדי דיו מהותי בקרב קובעי המדיניות‪ ,‬ואולי א‪ -‬תאומ‪ ,0‬היא זו אשר יתחברו‬
‫אליה שני היובלי‪ $‬האחרי‪) $‬ש‪ .($‬יזמי מדיניות מוכשרי‪ $‬ה‪ $‬מי שמזהי‪ $‬את החלונות הללו‬
‫כששלושת היובלי‪ $‬נפגשי‪ ,$‬מצליחי‪ $‬לזכות בתשומת ליב‪ $‬של קובעי המדיניות ולקד‪ $‬את‬
‫הצעותיה‪ $‬למדיניות )וייסגל וגל‪.(Dunn, 2004; Jansson, 2003 ;2011 ,‬‬
‫יזמי מדיניות פועלי‪ $‬בצורות שונות‪ :‬יש המזהי‪ $‬בעיה ומנסי‪ $‬לקד‪ $‬לה פתרו‪ ,‬ויש המנסי‪$‬‬
‫לקד‪ $‬מדיניות מסוימת בהתא‪ $‬לאינטרסי‪ $‬שוני‪) $‬בכדי לקד‪ $‬ערכי‪ $‬מסוימי‪ ,$‬להשתת‪ -‬ולהשפיע‬
‫על השיח המדיני‪ ,‬בכדי להשיג קידו‪ $‬אישי‪ ,‬בגי אינטרסי‪ $‬אלקטורייאליי‪ ,$‬לש‪ $‬הרחבת סמכויות‬
‫ותקציבי‪ $‬למשרד או לארגו וכדומה( ומחפשי‪ $‬בעיות אליה יוכלו לקשרה או התרחשויות פוליטיות‬
‫שיגבירו את הסיכוי לאמצה‪ .‬כ קורה ששינוי מדיניות הוא תוצאה של גורמי‪ $‬מבניי‪ $‬וגורמי‪$‬‬
‫פרסונאליי‪ .$‬אמנ‪ $‬חלו הזדמנויות נפתח לנוכח גורמי‪ $‬מבניי‪ $‬שה‪ $‬מעבר לשליטתו של יז‪$‬‬
‫המדיניות‪ ,‬א פעולתו של יז‪ $‬המדיניות עשויה לקבוע את תוצאותיו‪ .‬מרכיב חשוב בפעולה שתינקט‬
‫הוא מהות תפישתו בקרב המשתתפי‪ $‬בתהליכי קביעת המדיניות‪ .‬כלומר‪ ,‬הא‪ $‬המצב ייתפס כחלו‬
‫פתוח‪ ,‬לכמה זמ‪ ,‬ומה סיכויי היפתחותו בעתיד‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬מדובר במלאכה מורכבת ועמומה )בר‪;2006 ,‬‬
‫וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬נויבאורשני‪.(Jansson, 2003; Kingdon, 1984; Kingdon, 1995 ;2007 ,‬‬
‫‪ 3.2.4.1‬עובדי סוציאליי וחלו הזדמנויות‪ :‬משימות ותפקידי מרכזיי‬
‫להבנות הנ"ל השלכות משמעותיות על העובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המעונייני‪ $‬לעסוק בפרקטיקת‬
‫המדיניות‪ ,‬א‪ $‬כמסנגרי מדיניות בכלל‪ ,‬וא‪ $‬כיזמי מדיניות באופ ספציפי )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬נית‬
‫לסווג זאת למספר משימות מרכזיות‪:‬‬
‫לזהות ולהתכונ לחלו הזדמנויות‬
‫גישת היובלי‪ $‬מכוונת את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לזהות חלונות מדיניות צפויי‪ ,$‬לדעת‬
‫לאבח את פתיחת‪ $‬של חלונות מדיניות לא צפויי‪ ,$‬ולהתכונ אליה‪ ,$‬בכדי לנצל את ההזדמנות‬
‫לקידו‪ $‬הצעת המדיניות שלה‪ ,$‬ולא‪ ,‬ה‪ $‬יצטרכו לחכות עד שיפתח חלו הזדמנויות נוס‪ .-‬עליה‪$‬‬
‫‪29‬‬
‫להבי כי בשעה שנפתח חלו ההזדמנויות‪ ,‬חשוב ביותר החיבור בי שלושת היובלי‪) $‬וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪.(Jansson, 2003; Kingdon, 1984 ;2011‬‬
‫לפעול לקידומה של הצעת המדיניות שלה‪$‬‬
‫רוב העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬יהיו אלה שיעבדו ע‪ $‬יזמי מדיניות אחרי‪ .$‬על כ‪ ,‬חשוב ביותר‬
‫שעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ידעו לזהות יזמי מדיניות )מתו הממשל והביורוקרטיה הבכירה וג‪ $‬מחו‪0‬‬
‫לממשל(‪ ,‬ויתחברו אליה‪ ,$‬בניסיו לקד‪ $‬שינויי מדיניות‪.‬‬
‫עליה‪ $‬להבי כי בזמ בו נפתח חלו‬
‫המדיניות‪ ,‬יוצעו הצעות רבות ומגוונות עלידי מסנגרי מדיניות שוני‪ .$‬כדי להתחרות ע‪ $‬הצעות‬
‫אחרות‪ ,‬בעיקר מנוגדות‪ ,‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬צריכי‪ $‬להשקיע מאמצי‪ $‬בניהול משא ומת‪ ,‬יצירת‬
‫קואליציות רחבות ע‪ $‬מסנגרי מדיניות המקדמי‪ $‬הצעות דומות‪ ,‬ובניית קונצנזוס סביב הצעת‪.$‬‬
‫עליה‪ $‬להכיר בעובדה שחלונות הזדמנויות נפתחי‪ $‬לזמ קצר בלבד‪ ,‬ולפעול במהירות לקידו‪ $‬הפתרו‬
‫המוצע לבעיה הספציפית )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬חשוב להבי כי ג‪ $‬א‪ $‬הצעת‪ $‬אינה מתקבלת‬
‫ברגע נתו‪ ,‬יש חשיבות לשימורה בתודעה הציבורית‪ ,‬נדונה ומתעצבת‪ ,‬היות וחלו הזדמנויות נוס‪ -‬עשוי‬
‫להיפתח )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫לפעול כיזמי מדיניות‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬הנמצאי‪ $‬בעמדות מסוימות‪ ,‬כגו ראשי ארגוני סנגור ואגודות מקצועיות‬
‫או בעלי תפקידי‪ $‬בכירי‪ $‬במשרדי הממשלה או בעירייה‪ ,‬יכולי‪ $‬וצריכי‪ $‬להיות יזמי מדיניות בעצמ‪$‬‬
‫)בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬קינגדו מזהה שלוש יכולות התורמות להצלחתו של יז‪ $‬מדיניות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬עמדה המאפשרת לו להשמיע את דעותיו ורעיונותיו ולזכות בתשומת לב‪ ,‬בזכות מומחיותו‪,‬‬
‫בזכות יכולתו לדבר בש‪ $‬אחרי‪ $‬או בזכות היותו בתפקיד בו מתקבלות החלטות‪ .‬שנית‪ ,‬היותו בעל‬
‫קשרי‪ $‬פוליטיי‪ $‬ובעל כישורי‪ $‬לניהול משא ומת; ולבסו‪ ,-‬ואולי החשוב ביותר על פי קינגדו‪ ,‬תהיה‬
‫לו יכולת להתמיד‪ ,‬קרי‪ ,‬להשקיע באופ מתמש זמ ומאמצי‪ $‬לקידו‪ $‬הנושא )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪ .(Kingdon, 1984 ;2011‬תפקיד‪ $‬של יזמי המדיניות כמסנגרי‪ $‬על הצעותיה‪ $‬ומתווכי‪ $‬בי גורמי‪$‬‬
‫שוני‪ ,$‬מצרי סוגי פעילויות שוני‪ ,$‬כגו השתתפות בכינוסי‪ $‬ומפגשי‪ $‬של מומחי‪ $‬ופוליטיקאי‪,$‬‬
‫כתיבת ניירות עמדה ושליחת מכתבי‪ $‬לקובעי המדיניות‪ ,‬ניסוח חוקי‪ ,$‬ומסירת עדות בפני ועדות‬
‫ופורומי‪ $‬שיקדמו את המטרה‪ .‬לש‪ $‬כ עליה‪ $‬להשתמש בתהליכי ריכו בכדי ליצור לגיטימציה‬
‫לרעיונותיה‪ $‬בקרב מומחי‪ ,$‬קובעי המדיניות והציבור הרחב )בר‪.(2006 ,‬‬
‫‪30‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪ :1‬משימות ותפקידי העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בתהליכי קביעת מדיניות חברתית עלפי מודל‬
‫היובלי‪ $‬של קינגדו )‪(1984‬‬
‫יובל הבעיות‬
‫משימה ‪ :1‬לזהות מצב כבעיה‬
‫א‪ .‬באמצעות אינדיקאטורי‪ $‬כמותיי‪:$‬‬
‫‪ (1‬פיתוח מדדי‪ $‬חברתיי‪$‬‬
‫‪ (2‬יזו‪ $‬סקרי‪ $‬ומדידה ע"י המדדי‪ $‬שפותחו‬
‫והפיכת‪ $‬למדדי‪ $‬מקובלי‪$‬‬
‫‪ (3‬יזו‪ $‬סקרי‪ $‬ומדידה ע"י מדדי‪ $‬קיימי‪$‬‬
‫‪ (4‬השתתפות בשיח להבניית הממצאי‪) $‬המשגת‬
‫והצגת הממצאי‪($‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות אירועי‪ $‬ממקדי‪:$‬‬
‫‪ (1‬זיהוי וליווי האירועי‪ $‬עלידי חיבור‪ $‬לבעיה‪ ,‬להל‬
‫הרוח הציבורי או לאירועי‪ $‬דומי‪ $‬מהעבר‬
‫‪ (2‬התחברות לקובעי המדיניות המתנסי‪ $‬באירועי‪$‬‬
‫אלו באופ אישי‬
‫‪ (3‬הספקת עדויות ממקור ראשו‬
‫ג‪ .‬באמצעות משובי‪ $‬על תכניות ומדיניות קודמת‪:‬‬
‫‪ (1‬עריכת מחקרי הערכה‪ ,‬ניטור ובקרה‬
‫‪ (2‬קידו‪ $‬מחקרי‪ $‬אלו עלידי אחרי‪$‬‬
‫‪ (3‬עידוד הקהילה להתלונ על בעיות בדר הגשת‬
‫השירותי‪ $‬או במדיניות הקיימת‬
‫משימה ‪ :2‬להגדיר מצב כבעיה חברתית‬
‫ולהיאבק על הבנייתו החברתית‬
‫א‪ .‬באמצעות ערכי‪$‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות השוואות בי מדינות‪ ,‬מצבי‪,$‬‬
‫אוכלוסיות וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬באמצעות קטגוריות רעיוניות‪.‬‬
‫משימה ‪ :3‬למקד את תשומת הלב בבעיה‬
‫ולקדמה לסדר היו הציבורי והממשלתי‬
‫באמצעות תהליכי ריכו הכוללי‪ $‬הפצת‬
‫רעיונותיה‪ $‬ושכנוע הציבור הרחב וקובעי‬
‫המדיניות כי מדובר בבעיה חברתית הדורשת‬
‫התערבות והניתנת לפתרו באמצעות מדיניות‪.‬‬
‫יובל המדיניות‬
‫היובל הפוליטי‬
‫משימה ‪ :1‬פיתוח הצעות‬
‫מדיניות‬
‫משימה ‪ :1‬אבחו ושימוש‬
‫במצב הרוח הלאומי בכדי‬
‫לקד בעיה או הצעת‬
‫מדיניות לסדר היו‬
‫משימה ‪ :2‬השפעה על‬
‫עמדות ומאז הכוחות‬
‫הפוליטיי‬
‫א‪ .‬במסגרת השתתפות‪$‬‬
‫בועדות מקצועיות‪ ,‬צוותי‬
‫תכנו מדיניות חברתית‬
‫ב‪ .‬במסגרת פורומי‪$‬‬
‫ציבוריי‪ $‬כגו כנסי‪$‬‬
‫וימי עיו‬
‫ג‪ .‬באמצעות כתיבת ניירות‬
‫עמדה ופרסומי‪$‬‬
‫בעיתונות היומית‬
‫והמקצועית‬
‫משימה ‪ :2‬קידומ‬
‫והפצת של הצעות‬
‫המדיניות לסדר היו‬
‫הציבורי והממשלתי‬
‫באמצעות תהליכי ריכו‬
‫הכוללי‪ $‬הפצת‬
‫רעיונותיה‪ $‬ושכנוע‬
‫הציבור הרחב וקובעי‬
‫המדיניות‪ ,‬בחשיבות‪,$‬‬
‫ערכ‪ ,$‬ויתרונותיה‪ .$‬זאת‬
‫עלידי‪:‬‬
‫א‪ .‬הופעה בועדות ובכנסי‪$‬‬
‫ב‪ .‬הכנת הצעות לחקיקה‬
‫ושכנוע ח"כי‪ $‬להגישה‬
‫ג‪ .‬פגישות ע‪ $‬פקידי‪$‬‬
‫בכירי‪ $‬במשרדי ממשלה‬
‫ד‪ .‬פרסו‪ $‬כתבות‪ ,‬מאמרי‪,$‬‬
‫ניירות עמדה וכדומה‪.‬‬
‫א‪ .‬באמצעות שכנוע‪ $‬של‬
‫כוחות פוליטיי‪$‬‬
‫מסוימי‪ $‬לתמו בהצעה‬
‫או נושא מסוי‪$‬‬
‫ב‪ .‬שכנוע‪ $‬של קובעי‬
‫מדיניות כי אנשי‪ $‬בעלי‬
‫עמדה והשפעה תומכי‪$‬‬
‫בהצעה‬
‫משימה ‪ :3‬בניית‬
‫קואליציות והשגת‬
‫הסכמות‬
‫באמצעות מיקוח ועסקאות‬
‫חליפי‬
‫משימה ‪ :4‬ניצול שינויי‬
‫באיושי פוליטיי בכדי‬
‫לקד בעיות ולדחו‪+‬‬
‫הצעות מדיניות מסוימות‬
‫לסדר היו‬
‫שכנוע‪ $‬של בעלי תפקידי‪$‬‬
‫חדשי‪ $‬כי הצעת המדיניות‬
‫עולה בקנה אחד ע‪$‬‬
‫האינטרסי‪ $‬המוסדיי‪$‬‬
‫שלה‪$‬‬
‫חלו הזדמנויות‪:‬‬
‫משימה ‪ :1‬לזהות ולהתכונ לחלו הזדמנויות‬
‫משימה ‪ :2‬לפעול לקידומה של הצעת המדיניות שלה‬
‫א‪ .‬באמצעות זיהוי והתחברות ליזמי מדיניות מהממסד ומחוצה לו‬
‫ב‪ .‬ניהול משא ומת ויצירת קואליציות ע‪ $‬מסנגרי מדיניות המקדמי‪ $‬הצעות דומות‬
‫ג‪ .‬בניית קונצנזוס סביב הצעת‪$‬‬
‫משימה ‪ :3‬לפעול כיזמי מדיניות‬
‫א‪ .‬חיבור בי שלושת היובלי‪ $‬באופ מתמיד‪ ,‬ובפרט בעת פתיחתו של חלו הזדמנויות‬
‫ב‪ .‬סנגור על הצעות המדיניות שלה‪ $‬ותיוו בי גורמי‪ $‬שוני‪ $‬באמצעות תהליכי ריכו שיצרו לגיטימציה‬
‫לרעיונותיה‪ $‬בקרב מומחי‪ ,$‬קובעי המדיניות והציבור הרחב‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 3.3‬אסטרטגיות וטקטיקות בפרקטיקת מדיניות‬
‫למרות שהמודל של קינגדו )‪ (Kingdon, 1984‬משמש להתוויית פעולותיה‪ $‬של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬הוא אינו מפרט באופ ספציפי את האסטרטגיות הדרושות על מנת‬
‫להצליח במשימת‪ .$‬במקו‪ $‬זאת‪ ,‬קינגדו מסתפק בניסוחי‪ $‬כלליי‪ $‬כגו "משתמשי‪ $‬בתהליכי ריכו"‬
‫)‪" ,(softening‬דוחפי‪ $‬את הצעותיה‪ ,"$‬ומציי בכלליות מספר מיומנויות חשובות כגו יכולת שכנוע‬
‫ומיקוח‪ .‬אול‪ ,$‬מכיוו שישנה הסכמה רחבה כי פרקטיקת מדיניות צריכה להיות שיטתית‪ ,‬מתוכננת‬
‫מראש ומבוססת על הכנה מדוקדקת )נויבוארשני‪ ,(2007 ,‬התחקות אחר האסטרטגיות שעומדות‬
‫מאחורי דפוסי פעולותיה‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬תסייע להבי טוב יותר את אופ מעורבות‪ $‬בקידו‪$‬‬
‫מדיניות חברתית בישראל )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫אסטרטגיה פרושה "תכנית פעולה רחבה הנדרשת כדי להשיג את מטרות השינוי‪ ,‬או תהלי‬
‫מתוכנ שבאמצעותו מגיעי‪ $‬ליעדי‪ $‬המתוכנני‪ .$‬אסטרטגיות ה הדרכי‪ $‬שבאמצעות קבוצת‬
‫הפעולה‪ ,‬והעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בתוכה‪ ,‬מבקשי‪ $‬להגשי‪ $‬את מטרותיה‪ $‬ולהשיג את תוצאותיה‬
‫הרצויות של פרקטיקת המדיניות‪ .‬הטקטיקות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ה הפעולות הספציפיות הבונות ומרכיבות‬
‫את האסטרטגיה" )וייסגל וגל‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.(150‬‬
‫המחויבות לקידו‪ $‬מטרתו של מקצוע העבודה הסוציאלית וההזדהות עמה‪ ,‬הניעה עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬במדינות שונות‪ ,‬בניה ישראל‪ ,‬לפתח אסטרטגיות עבודה בכדי להשפיע על ההקשרי‪$‬‬
‫החברתיי‪ $‬המשפיעי‪ $‬על חיי האנשי‪) $‬וייסגל ובאריה‪ .(2009 ,‬אסטרטגיות הפעולה והטקטיקות‬
‫העומדות לרשות העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬העוסקי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות הינ רבות ומגוונות )וייסגל‪,‬‬
‫‪ ;2006‬וייסגל ולוי‪ ;2008 ,‬וייסגל ופלד‪ ;2009 ,‬צ'קאווי‪Richman, 1991; Wolk, 1996 ;1990 ,‬‬
‫;‪ .(Domanski, 1998; Figueira-McDonough, 1993; Lens, 2005; Pierce, 1984‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬עלפי‬
‫וייסגל וגל )‪ ,(2011‬נית לדבר על ארבע אסטרטגיות מרכזיות הנדונות אצל העוסקי‪ $‬בפרקטיקת‬
‫מדיניות בעבודה סוציאלית‪ :‬הפעלה חברתית; שימוש באמצעי התקשורת; שדולה בבית המחוקקי‪;$‬‬
‫רפורמות במדיניות באמצעות בתי המשפט‪ .‬להל יפורטו כל אחת מהאסטרטגיות והטקטיקות‬
‫הכלולות בה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 3.3.1‬הפעלה חברתית )‪(Social Action‬‬
‫אסטרטגיה זו מבקשת להשפיע על המדיניות החברתית‪ ,‬באמצעות פעולות בעלות מוקדי‪$‬‬
‫פנימיי‪ $‬וחיצוניי‪ ,$‬תו שימת דגש מיוחד על שיתו‪ -‬ושותפות ע‪ $‬התושבי‪ $‬או הקהילות הסובלות‬
‫מהבעיה וא‪ -‬הפעלה של הציבור הרחב )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬כנע‪ ;1988 ,‬קאופמ‪;1998 ,‬‬
‫קאופמ ומנסב‪.(Brager et al, 1987; Figueira-McDonough, 1993; Rothman, 1979 ;2002 ,‬‬
‫חשוב להדגיש כי ייחודה ותחומה של העבודה הסוציאלית היא העבודה ע‪ $‬ולמע האוכלוסייה המצויה‬
‫בשולי החברה )רוזנפלד‪ ;1993 ,‬כורזי‪ ;1985 ,$‬שמר ושמיד‪ .(2006 ,‬זאת מתו הכרה ביכולת‪ $‬ובזכות‪$‬‬
‫הבסיסית והעקרונית של יחידי‪ ,$‬קבוצות וקהילות באוכלוסייה להיות שותפי‪ $‬לפעולות ולהחלטות‬
‫המשפיעות על איכות חייה‪ ,$‬וכאמצעי להגברת סיכוייה‪ $‬לצאת משוליות‪ $‬ומובסות‪) $‬משרד העבודה‬
‫והרווחה‪ ;1995 ,‬צ'רצמ וסד‪ ;2003 ,‬קט‪ ;1980 ,‬קרומרנבו ולביאאג'אי‪ ;2009 ,‬רוזנפלד‪;1993 ,‬‬
‫‪ .(Brager et al, 1987‬שיתו‪ -‬הסובלי‪ $‬מהבעיה א‪ -‬מאפשר לגייס ידע וניסיו העומדי‪ $‬לרשות‪ $‬של‬
‫פרטי‪ $‬וקבוצות אלו‪,‬‬
‫באשר לדרכי ההתמודדות הרצויי‪ ,$‬ולעיתי‪ $‬א‪ -‬בכדי להביא לפתרונה של‬
‫הבעיה‪ .‬זאת בשל נגיעת‪ $‬והיכרות‪ $‬הישירה עימה‪ ,‬והעניי הרב שיש לה‪ $‬בפתרונה )כנע ואדר‪;1985 ,‬‬
‫קט‪ ;1980 ,‬קרומרנבו ולביאאג'אי‪ .(2009 ,‬זאת ועוד‪ ,‬שיתופ‪ $‬בתהלי יכול א‪ -‬להניע את הציבור‬
‫הרחב לפעולה ולהרחיב את התמיכה בקרב ארגוני‪ $‬שוני‪) $‬קט‪.(1980 ,‬‬
‫ואכ‪ ,‬אסטרטגיה זו כוללת כאמור פעולות בעלות מוקד פנימי‪ ,‬המיועדות לקד‪ $‬פיתוח קהילתי‬
‫וארגו הקהילה לפעולה קולקטיבית כדי להביאה למעורבות בתהליכי עיצוב המדיניות‪ .‬לש‪ $‬כ‪ ,‬יפעלו‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬להגברת מודעותה והבנתה את המקורות החברתיי‪ $‬של בעיותיה ומצוקותיה‪,‬‬
‫הכשלי‪ $‬או הליקויי‪ $‬במדיניות החברתית‪ ,‬יפעלו להעצמת הקהילה‪ ,‬ולחיזוק הסולידריות שלה‪ .‬זאת‬
‫באמצעות טקטיקות שונות כגו הפעלת לקוחות‪ ,‬סיוע להתארגנויות של אנשי‪ $‬הסובלי‪ $‬מהבעיה‪,‬‬
‫הפצת מידע רלוונטי וכדומה‪ .‬בשונה מכ‪ ,‬פעולות בעלות מוקד חיצוני מבקשות לקבל תמיכה מהציבור‬
‫הרחב‪ ,‬קבוצות אינטרס‪ ,‬אנשי ציבור או קובעי המדיניות‪ .‬זאת במטרה לקד‪ $‬ולבנות מודעות ציבורית‬
‫לבעיה החברתית‪ ,‬כדי שזו תעורר את תשומת לב‪ $‬ואת תגובת‪ $‬של קובעי המדיניות‪ .‬במסגרת זו‪,‬‬
‫נעשה שימוש נרחב בטקטיקות של עימות‪ ,‬הכוללות ייזו‪ $‬או השתתפות בפעולות מחאה כגו‪ ,‬הפגנות‪,‬‬
‫מצעדי‪ ,$‬שביתות‪ ,‬עצומות וכד'‪ .‬טקטיקות אחרות כוללות ייזו‪ $‬פגישות ע‪ $‬אנשי ציבור להפעלת לח‪0‬‬
‫ישיר‪ ,‬הפצת מידע‪ ,‬פעולות הסברה וגיוס ארגוני‪ $‬שוני‪ $‬לפעולה )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪,(2011 ,‬‬
‫‪33‬‬
‫בניית רישות חברתי ובריתות )‪ ,(Pierce, 1984‬ייזו‪ $‬והשתתפות בכנסי‪ ,$‬ייזו‪ $‬מושבי‪ $‬על מדיניות‬
‫בנושא הנדו‪ ,‬ושימוש באמצעי התקשורת )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המבקשי‪ $‬לקד‪ $‬שינויי מדיניות‪ ,‬עשויי‪ $‬לבנות‪ ,‬להנהיג‪ ,‬לתחזק ולהזי ג‪$‬‬
‫קואליציות לשינוי חברתי כחלק מהאסטרטגיה של ההפעלה החברתית )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪,‬‬
‫‪ ;1998‬קאופמ‪2001 ,‬ב; ‪ . (Mizrahi & Rosenthal, 1993; Pierce, 1984‬קואליציה לשינוי חברתי‬
‫)‪ (social change coalition‬פירושה חיבור זמני ווולונטרי של מספר ארגוני‪ $‬שוני‪ $‬או בני אד‪,$‬‬
‫המשתפי‪ $‬פעולה כדי להשיג מטרה ספציפית משותפת ומוסכמת‪ ,‬א בה בעת שומרי‪ $‬על האוטונומיה‬
‫שלה‪ $‬ועל נפרדות‪ $‬הארגונית )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪ ;1998 ,‬קאופמ‪2001 ,‬ב; ‪Mizrahi & , 1993‬‬
‫‪ .( Rosenthal‬טקטיקה זו יכולה לכלול עבודה ע‪ $‬אוכלוסיות שונות‪ ,‬בניה‪ $‬אזרחי‪ ,$‬קולגות‪ ,‬קבוצות‬
‫אינטרס‪ ,‬מומחי‪ ,$‬נבחרי ציבור ועוד )‪ .(Wolff, 1997; Pierce, 1984‬הקמת קואליציות לצור ניהול‬
‫מאבק ציבורי נעשית מתו ההכרה כי ארגו אחד או אד‪ $‬בודד לא יוכלו לקד‪ $‬את המדיניות‬
‫המבוקשת לבד‪ ,$‬במיוחד כאשר ה‪ $‬מייצגי‪ $‬אוכלוסיות בלתי מאורגנות ודלות באמצעי‪ .$‬הפעילות‬
‫הקואליציונית מאפשרת איגו‪ $‬המשאבי‪ $‬הנחוצי‪ $‬לצור ההשפעה הפוליטית הנדרשת‪ .‬הפעילות‬
‫יכולה להתקיי‪ $‬במשות‪ ,-‬או באופ עצמאי עלידי אחד הארגוני‪ ,$‬כחלק מהמאבק המשות‪ .-‬יחד ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬קיימת הבנה והכרה כי בניית של קואליציות והנהגת בהצלחה היא משימה מורכבת המאופיינת‬
‫במתיחות דינאמית וקושי לגייס לאור זמ משאבי‪ $‬נחוצי‪ $‬מהארגוני‪ $‬המשתתפי‪ ,$‬ודורשת רמה‬
‫גבוהה של שיתו‪ -‬פעולה ותכנו )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬סד‪ ;2009 ,‬קאופמ‪2001 ,‬א; קאופמ‪2001 ,‬ב;‬
‫‪Brager et al, Kaufman, 2004; Mizrahi & Rosenthal, 1993; Pierce, 1984; Richman, 1991‬‬
‫;‪.(1987‬‬
‫‪ 3.3.2‬שימוש באמצעי התקשורת‬
‫עבודה ע‪ $‬אמצעי התקשורת השוני‪ $‬א‪ -‬היא אסטרטגיה חשובה והכרחית בפרקטיקת מדיניות‪.‬‬
‫היא מהווה אמצעי חשוב בידי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המבקשי‪ $‬לקד‪ $‬צדק חברתי‪ ,‬להשפיע על מדיניות‬
‫חברתית או לנהל מאבקי‪ $‬חברתיי‪ .$‬זאת בשל מקומ‪ $‬המרכזי של כלי התקשורת בעיצוב תפיסת‬
‫עולמ‪ $‬והתנהגות‪ $‬של הציבור הרחב‪ ,‬קובעי המדיניות ומפלגות פוליטיות‪ ,‬ובקביעת סדר היו‪$‬‬
‫הציבורי והפוליטי‪ .‬ה‪ $‬עושי‪ $‬זאת באמצעות הנושאי‪ $‬בה‪ $‬ה‪ $‬בוחרי‪ $‬או לא בוחרי‪ $‬לעסוק‪ ,‬אופ‬
‫ותכני הדיווח‪ ,‬מידת האהדה או הסטריאוטיפיי‪ $‬השליליי‪ $‬המבוטאי‪ $‬כלפי האוכלוסייה והנושא‬
‫עליו ה‪ $‬מדווחי‪) $‬אביר‪ $‬ואחרי‪ ;2006 ,$‬דורו‪ ;2004 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ופלד‪ ;2009 ,‬קדמ‪,‬‬
‫‪34‬‬
‫‪1998‬א; ‪ .(Brawley, & Martinez-Brawley, 1999; Kingdon, 1984; Richman, 1991‬ע‪ $‬זעת‪,‬‬
‫לטענת קינגדו‪ ,‬השפעת‪ $‬על סדר היו‪ $‬הממשלתי‪ ,‬פחותה מהמצופה‪ ,‬א ה‪ $‬עשויי‪ $‬להיות חשובי‪$‬‬
‫תחת מספר תנאי‪/$‬מצבי‪ ,$‬ולהשתנות בי סוגי‪ $‬שוני‪ $‬של שחקני‪ .(Kingdon, 1984) $‬כ למשל‪,‬‬
‫פוליטיקאי‪ $‬מתייחסי‪ $‬לאמצעי התקשורת כאל מקור מידע וכלי עזר לסלקציה של נושאי‪ $‬בסדר‬
‫היו‪ $‬הפוליטי העמוס‪ .‬מכא שאמצעי התקשורת לא רק מספקי‪ $‬מידע אלא ג‪" $‬מאצילי‪ $‬חשיבות"‬
‫על נושאי‪ $‬שוני‪) $‬קדמ‪1998 ,‬א(‪.‬‬
‫בתו כ‪ ,‬דגש נרחב נית למקומ‪ $‬של אמצעי התקשורת ביחס להכרת והבניית של בעיות‬
‫חברתיות‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬שימוש באמצעי התקשורת עלידי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬נעשה‪ ,‬כדי להשיג שתי‬
‫תוצאות מרכזיות‪ :‬השפעה על ההבניה החברתית של הבעיה וקידו‪ $‬העלאתה לסדר היו‪ $‬הציבורי‪ .‬על‬
‫ידי הצגת נתוני‪ $‬ועובדות על הבעיה הנידונה‪ ,‬התנגדות לדימויי‪ $‬מוטעי‪ $‬שיוצרת התקשורת בנוגע‬
‫לקבוצות אנשי‪ $‬שונות או ביחס לבעיות חברתיות‪ ,‬הצבעה על ליקויי‪ $‬בשירותי‪ $‬ובמדיניות והצעת‬
‫חלופות הולמות למדיניות כושלת‪ ,‬משתמשי‪ $‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בכליי התקשורת כאמצעי‬
‫להשפעה על סדר היו‪ $‬הציבורי‪ ,‬והגברת תשומת הלב והמודעות הציבורית לסוגיות הדורשות‬
‫התערבות חברתית‪ .‬מעבר לכ‪ ,‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬עשויי‪ $‬להשתמש בכלי התקשורת ג‪ $‬כדי לקד‪$‬‬
‫הצעות מדיניות ספציפיות או להתנגד להצעות‪/‬מדיניות נהוגה ולהצביע על חסרונותיה וליקוייה‪$‬‬
‫)וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ופלד‪.(2009 ,‬‬
‫אסטרטגיה זו כוללת טקטיקות רבות‪ ,‬כגו שליחת הודעות ומכתבי‪ $‬לעיתונות‪ ,‬קיו‪ $‬פגישות‬
‫אישיות ע‪ $‬עיתונאי‪/$‬עורכי‪ ,$‬השתתפות בראיונות‪ ,‬ייזו‪ $‬קמפיי תקשורתי או ארגו מסיבת‬
‫עיתונאי‪) $‬וייסגל וגל‪ .(Richman, 1991 ;2011 ,‬באופ ספציפי‪ ,‬פרסו‪ $‬מאמרי דעה זוהה ככלי‬
‫עוצמתי להתרעה חברתית‪ ,‬עיצוב תפיסות הציבור ולהשפעה על מדיניות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫ממעטי‪ $‬מאוד להשתמש בכלי זה בעבודת‪ $‬המקצועית )וייסגל ופלד‪Lens, Stoesz, 1993 ;2009 ,‬‬
‫;‪ .(2005‬חשוב לזכור כי אמצעי התקשורת אינ‪ $‬חייבי‪ $‬להיתפס כאסטרטגיה חדפעמית או ככזו‬
‫הננקטת רק במסגרת מאבק למע נושא מסוי‪ .$‬רצוי כי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ישתמשו באופ קבוע‬
‫ושוט‪ -‬באמצעי התקשורת ככלי להשגת מטרותיה‪ .$‬כ‪ ,‬בי השאר‪ ,‬באפשרות‪ $‬לדאוג כי נושא מסוי‪$‬‬
‫יישאר על סדר היו‪) $‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ 3.3.3‬שדולה בבית המחוקקי )‪(Legislative Advocacy‬‬
‫אסטרטגיה חשובה נוספת היא סנגור בבית המחוקקי‪ .$‬הכוונה בעיקר לפעולות שתדלנות‬
‫)‪ (Lobbying‬ומת עדות בפני וועדות הפרלמנט )‪ ,(Testifying‬המכוונות להשפיע על מקבלי ההחלטות‪,‬‬
‫ברמה הלאומית )בכנסת ובממשלה(‪ ,‬המקומית )לדוגמא במועצת העיר( או הארגונית )באריה‪;2004 ,‬‬
‫וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬צ'קאווי‪Pierce, 1984; Richman, 1991; Wolk, 1996 ;1990 ,‬‬
‫;‪ .(Domanski, 1998; Figueira-McDonough, 1993; Lens, 2005‬חשיבותה של אסטרטגיה זו‬
‫נובעת מהתפקיד המשולש של בתי המחוקקי‪ :$‬חקיקה‪ ,‬פיקוח והעלאת נושאי‪ $‬לסדר היו‪ $‬הציבורי‬
‫)וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬בכ‪ ,‬לפרלמנט תפקיד חשוב בעיצוב מדיניות בכלל‬
‫ובעיצוב מדיניות חברתית בפרט )באריה‪ ;1999 ,‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬קדמ‪1998 ,‬א(‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫כוח‪ $‬הגובר של חברי כנסת בתהליכי קביעת המדיניות בישראל הפ אות‪ $‬לערו‪ 0‬פעולה יעיל ביותר‬
‫עבור אלו המעונייני‪ $‬לקד‪ $‬שינוי חברתי )באריה‪ ;2004 ,‬בר‪ .(2001 ,‬באופ ספציפי יותר‪ ,‬באמצעות‬
‫הצעות חוק פרטיות‪ ,‬הפכו חברי הכנסת לשחק מרכזי בתהלי קביעת המדיניות ולערו‪ 0‬פעולה מבוקש‬
‫ביותר עבור הארגוני‪ ,$‬הנתפס כרווחי לשני הצדדי‪ $‬הארגוני‪ $‬זוכי‪ $‬לייצוג בכנסת ולקידו‪$‬‬
‫החקיקה שבה ה‪ $‬חפצי‪ ,$‬ואילו חברי הכנסת זוכי‪ $‬להכרה ציבורית ולתמיכה של אוכלוסיות שונות‬
‫)בר‪.(2001 ,‬‬
‫לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬העוסקי‪ $‬בסנגור בבית המחוקקי‪ ,$‬ישנ שלוש מטרות‪ :‬ראשית‪ ,‬לקד‪$‬‬
‫חקיקה חדשה‪ ,‬לערו שינויי‪ $‬בחקיקה קיימת או למנוע חקיקה לא רצויה‪ .‬זאת על מנת להגביר או‬
‫לאפשר את נגישות של קבוצות מקופחות למשאבי‪ $‬ומוצרי‪ $‬חברתיי‪ $‬מצד אחד‪ ,‬ולמנוע פגיעה‬
‫בלקוחותיה של העבודה הסוציאלית או באוכלוסיות אחרות מהצד השני‪ .‬המטרה השנייה‪ ,‬היא לשנות‬
‫את המדיניות או הפרקטיקה של שירות רווחה מסוי‪ $‬וא‪ -‬ליידע על ליקוי ספציפי כדי שחברי הכנסת‬
‫יפעלו לתיקונו‪ .‬לבסו‪ ,-‬אסטרטגיה זו משמשת את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬ג‪ $‬בכדי לעורר תשומת לב‬
‫לנושא מסוי‪ $‬ולהביא להתמקמות בעיה על סדר היו‪ $‬הציבורי‪ .‬בתו כ‪ ,‬וועדות הכנסת הנ זירה‬
‫חשובה והכרחית למעורבות‪ ,‬שכ‪ ,‬וועדות אלו ה צומת חשוב שבו קובעי מדיניות וגורמי‪ $‬אחרי‪ $‬בעלי‬
‫עניי נאבקי‪ $‬על קידומה או בלימתה של מדיניות‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬לעיתי‪ $‬אי למחוקקי‪ $‬ידע מספק כדי‬
‫לקבל הכרעות והחלטות מבוססות )וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫בי הטקטיקות הכלולות באסטרטגיה זו‪ ,‬נמנות קיו‪ $‬פגישות‪ ,‬כתיבת מכתבי‪ $‬ומיילי‪ ,$‬קיו‪$‬‬
‫שיחות טלפו או יצירת קשר אישי ע‪ $‬קובעי מדיניות‪ ,‬עוזריה‪ $‬או פקידות בכירה‪ ,‬השתתפות‬
‫‪36‬‬
‫בכינוסי‪ $‬פוליטיי‪ ,$‬הופעה בוועדות ומת עדות‪ ,‬ארגו או השתתפות בקמפיי‪ ,‬הזמנת קובעי מדיניות‬
‫לסיורי‪ $‬וימי עיו ושליחת ניירות עמדה )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬צ'קאווי‪Wolk, ;1990 ,‬‬
‫‪ .(Domanski, 1998; Lens, 2005; Richman, 1991; 1996‬חשוב להדגיש כי אי מדובר בפעולה‬
‫סוליסטית‪ .‬בכדי להגדיל את הסבירות להשפיע על קובעי המדיניות‪ ,‬יש להגדיל את בסיס הכוח ולש‪$‬‬
‫כ יש צור ליצור שיתופי פעולה ובריתות ע‪ $‬ארגוני סנגור אחרי‪ $‬בעלי תפיסות דומות‪ ,‬דבר שעשוי‬
‫לדרוש איזו בי האג'נדות השונות )‪.(Richman, 1991‬‬
‫‪ 3.3.4‬רפורמות במדיניות באמצעות בתי המשפט‬
‫רפורמה באמצעות בתי משפט )ליטיגציה(‪ ,‬הינה האסטרטגיה המרכזית הרביעית המשמשת‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות )וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪Figueira-McDonough, ;2011 ,‬‬
‫‪ .(1993‬אסטרטגיה זו כוללת הגשת עתירות ותביעות לבתי המשפט )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬מונדלק‪;2004 ,‬‬
‫‪ .(Richman, 1991‬בתי המשפט משמשי‪ $‬גור‪ $‬משפיע או מתווה של מדיניות חברתית ואמצעי לכינו‬
‫גבולות לתמורות במדיניות הכלכליתחברתית בישראל‪ ,‬באמצעות התדיינות משפטית על יישו‪$‬‬
‫ההסדר החקיקתי שהתקבל בכנסת‪ ,‬פיתוח חקיקה על סמ ההנחות אשר קובעי המדיניות הציבו‬
‫בבסיסה‪ ,‬או "הטלת וטו" על מדיניות לא רצויה או הנוגדת את חוקי היסוד )ברקארז וגרוס‪.(2009 ,‬‬
‫בכ‪ ,‬בתי המשפט עשויי‪ $‬לקד‪ $‬שינוי חברתי ואמורי‪ $‬למלא תפקיד מיוחד וחיוני בהגנה על זכויות‬
‫הפרט מפני הרשויות הנבחרות שזנחו את אחריות‪ $‬כלפיה‪ ,$‬ובתיקו החסמי‪ $‬והמגבלות של המערכת‬
‫הפוליטית )ברקארז וגרוס‪ ;2009 ,‬גביזו‪ .(2009 ,‬בעשורי‪ $‬האחרוני‪ , $‬וביתר שאת מאז ‪ ,1996‬חל‬
‫מעבר לעבר גישה הדוגלת בנגישות פרואקטיבית לצדק‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬כי אי די בחקיקה ובהעמדה‬
‫פסיבית של בתי המשפט לרשות הציבור‪ ,‬כדי להתגבר על פערי‪ $‬חברתיי‪ $‬וכלכליי‪ ,$‬אלא יש לפעול‬
‫במספר חזיתות ולשלב בי כוחות משפטיי‪ $‬ובי אנשי מקצוע שוני‪ ,$‬כגו אנשי רווחה וחינו )גל‬
‫ואייזנשטדט‪.(2009 ,‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬בישראל ישנה דינמיות רבה וויכוח עז לגבי הסמכויות היחסיות של בתי המשפט )גביזו‪,‬‬
‫‪ .(2009‬מכיוו שבכנסת מתעצבת המדיניות החברתיתכלכלית‪ ,‬יש הטועני‪ $‬כי הכרעות שעניינ‬
‫התמודדות ע‪ $‬עוני‪ ,‬צמצו‪ $‬פערי‪ ,$‬הקצאת משאבי‪ $‬ועיגו צרכי‪ $‬בסיסיי‪ $‬כזכויות חוקתיות‪ ,‬מ‬
‫הראוי שיעשו בזירה זו ולא בערכאות משפטיות )זיו‪ .(2005 ,‬כ למשל‪ ,‬אי עמדה שיפוטית ברורה לגבי‬
‫גבולות החובות שזכויות חברתיות מטילות‪ ,‬וא‪ -‬לגבי עצ‪ $‬היות מחייבות בכלל )גל ואייזנשטדט‪,‬‬
‫‪ ;2009‬מונדלק‪ .(2004 ,‬ואכ‪ ,‬במש תקופה ארוכה לא נקט כמעט בית‪ 2‬המשפט עמדה לגבי גבולות‬
‫‪37‬‬
‫התערבות בג"‪ 0‬בחקיקה של הכנסת הפוגעת במער הביטחו הסוציאלי‪ ,‬וא‪ -‬הטיפול האיטי ומדיניות‬
‫האיפוק שנקט בעתירות רבות ופסיקות שונות שנתנו למדינה מתח‪ $‬רחב מאוד בתכנו ושינוי‬
‫המדיניות החברתית‪ ,‬מעידות על נכונות מצומצמת מאוד להתערבות שיפוטית בנושא )ברקארז‬
‫וגרוס‪ ;2009 ,‬מונדלק‪.(2004 ,‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬ניכר כי מדובר באסטרטגיה שאינה פופולארית בקרב מחוקקי‪ ,$‬פקידי‪ $‬בכירי‪ $‬וג‪$‬‬
‫בקרב השופטי‪ $‬עצמ‪ .$‬כמוכ‪ ,‬מדובר באסטרטגיה יקרה ומורכבת‪ ,‬הדורשת זמ רב‪ ,‬ותוצאותיה‬
‫אינ צפויות )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬מונדלק ‪ .(2004‬זאת ועוד‪ ,‬ההתמודדות ע‪ $‬הליכי‪ $‬אלה מחייבת ידע‪,‬‬
‫תעצומות נפש וייעו‪ 0‬משפטי‪ ,‬שאינ‪ $‬נמצאי‪ $‬תמיד בהישג יד‪ $‬של הנוגעי‪ $‬בדבר‪ ,‬הנמני‪ $‬על פי רוב‬
‫על הקבוצות החלשות והנזקקות ביותר של החברה הישראלית )ברקארז וגרוס‪ (2009 ,‬או ארגוני סנגור‬
‫המייצגי‪ $‬אות‪) $‬גביזו‪ .(2009 ,‬לאור כל זאת‪ ,‬יש הטועני‪ $‬כי ליטיגציה‪ ,‬כאסטרטגית פעולה של‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬צריכה להישקל כאפשרות פעולה רק לאחר שמוצו אסטרטגיות פעולה אחרות‪,‬‬
‫ואילו זרועות הממשל הרלוונטיות לא פעלו ולא הגיבו )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬מונדלק ‪.(2004‬‬
‫האסטרטגיות הטקטיקות המרכזיות הנדונות אצל העוסקי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‪,‬‬
‫מוצגות בתרשי‪ $‬מס' ‪.2‬‬
‫‪38‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪ :2‬אסטרטגיות וטקטיקות מרכזיות‬
‫אסטרטגיה ‪ :1‬הפעלה‬
‫חברתית‬
‫אסטרטגיה ‪ :2‬שימוש‬
‫בתקשורת‬
‫אסטרטגיה ‪ :3‬שדולה‬
‫בבית המחוקקי‪$‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪.1‬העצמת הקהילה‪ ,‬פיתוח‬
‫סולידריות וארגונה‬
‫לפעולה קולקטיבית‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬השפעה על‬
‫ההבניה החברתית‬
‫של הבעיה‬
‫‪ .2‬העלאת הבעיה‬
‫לסדר היו‪$‬‬
‫הציבורי‬
‫‪ .3‬קידו‪ $‬או בלימת‬
‫הצעות מדיניות‬
‫ספציפיות‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬קידו‪ $‬חקיקה‬
‫חדשה‪ ,‬עריכת‬
‫רפורמה בחקיקה‬
‫קיימת או בלימת‬
‫חקיקה לא רצויה‬
‫‪ .2‬שינוי מדיניות או‬
‫פרקטיקה של שירות‬
‫רווחה ספציפי‬
‫‪ .3‬העלאת הבעיה לסדר‬
‫היו‪ $‬הציבורי‬
‫‪.2‬גיוס תמיכה מהציבור‬
‫הרחב וגורמי‪$‬‬
‫רלוונטיי‪ $‬כגו קובעי‬
‫המדיניות‬
‫טקטיקות בעלות מוקד‬
‫פנימי‪:‬‬
‫א‪ .‬הפעלת לקוחות‬
‫ב‪ .‬סיוע להתארגנויות‬
‫הסובלי‪ $‬מהבעיה‬
‫ג‪ .‬הפצת מידע והעלאת‬
‫מודעות‬
‫טקטיקות בעלות מוקד‬
‫חיצוני‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫פעולות מחאה כגו‬
‫הפגנות‪ ,‬מצעדי‪,$‬‬
‫עצומות וכדומה‬
‫ייזו‪ $‬פגישות ע‪ $‬אנשי‬
‫ציבור‬
‫פעולות הסברה והפצת‬
‫מידע‬
‫גיוס ארגוני‪ $‬לפעולה‪,‬‬
‫בניית רישות חברתי‪,‬‬
‫בריתות או קואליציות‬
‫ייזו‪ $‬והשתתפות‬
‫בכנסי‪ $‬ומושבי‪$‬‬
‫בנושא‬
‫טקטיקות‪:‬‬
‫א‪ .‬שליחת הודעות‬
‫ומכתבי‪$‬‬
‫לעיתונות‬
‫ב‪ .‬קיו‪ $‬פגישות‬
‫אישיות ע‪$‬‬
‫עיתונאי‪$‬‬
‫ג‪ .‬השתתפות‬
‫בראיונות‬
‫ד‪ .‬ייזו‪ $‬קמפיי‬
‫תקשורתי או‬
‫מסיבת עיתונאי‪$‬‬
‫ה‪ .‬פרסו‪ $‬מאמרי‬
‫דעה‬
‫ו‪ .‬שימוש באמצעי‬
‫התקשורת‬
‫‪39‬‬
‫טקטיקות‪:‬‬
‫א‪ .‬קיו‪ $‬פגישות‪ ,‬כתיבת‬
‫מכתבי‪ ,$‬מיילי‪,$‬‬
‫שיחות טלפו או‬
‫יצירת קשר אישי ע‪$‬‬
‫קובעי המדיניות‪,‬‬
‫עוזריה‪ $‬או פקידות‬
‫בכירה‬
‫ב‪ .‬השתתפות‬
‫בכינוסי‪ $‬פוליטיי‪$‬‬
‫ג‪ .‬הופעה בוועדות‬
‫ומת עדות‬
‫ד‪ .‬ארגו או השתתפות‬
‫בקמפיי‬
‫ה‪ .‬הזמנת קובעי‬
‫מדיניות לסיורי‪$‬‬
‫וימי עיו‬
‫ו‪ .‬שליחת ניירות‬
‫עמדה‬
‫אסטרטגיה ‪:4‬‬
‫רפורמה‬
‫באמצעות‬
‫בתי המשפט‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬השפעה‪,‬‬
‫התוויה או‬
‫כינו‬
‫גבולות‬
‫ותמורות‬
‫במדיניות‬
‫הכלכלית‬
‫חברתית‬
‫בישראל‬
‫‪ .2‬הגנה על‬
‫זכויות‬
‫הפרט מפני‬
‫הרשויות‬
‫הנבחרות‬
‫שזנחו את‬
‫אחריות‪$‬‬
‫כלפיה‪$‬‬
‫טקטיקות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגשת‬
‫עתירות‬
‫ב‪ .‬הגשת‬
‫תביעות‬
‫‪ 3.4‬חוסר ביטחו תזונתי הגדרות‪ ,‬מאפייני התופעה ודרכי התמודדות‬
‫חלק זה בא לתת רקע כללי על הגורמי‪ $‬להיווצרותה של תופעת חוסר הביטחו התזונתי‪,‬‬
‫מאפייניה‪ ,‬המדיניות והמעני‪ $‬שהתפתחו בכדי להתמודד עימה‪ ,‬תו דגש על תכניות הזנה‪ ,‬בה עוסק‬
‫המקרה הנבח‪.‬‬
‫‪ 3.4.1‬בי רעב לחוסר ביטחו תזונתי – הגדרות הבעיה ומקורותיה‬
‫מאמצע המאה ה‪ 20‬ועד שנות ה‪ 60‬של המאה הקודמת‪ ,‬עיקר מדיניות התזונה בעול‪$‬‬
‫התייחסה להיבט הכמותי של המזו ושאפה להבטיח די אוכל לכלל האוכלוסייה‪ ,‬בכדי למנוע מחסורי‪$‬‬
‫תזונתיי‪ $‬ומחלות כרוניות‪ .‬מדיניות זו נחשבה כרלוונטית בעיקר למדינות מתפתחות )אפל‪ .(2007 ,‬ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬מכיוו שהנגישות למזו מותנית ברמת ההכנסה המשפחתית‪ ,‬לא לכל האזרחי‪ $‬יש נגישות למזו‬
‫מספק ומזי‪ ,‬ג‪ $‬במדינות מפותחות בה יש את מלאי המזו הדרוש )זלכה‪ ;2003 ,‬ניראל ואחרי‪,$‬‬
‫‪ ;2003‬ניראל ואחרי‪.(Hay, 2000 ;2005 ,$‬‬
‫בכנס המזו העולמי בשנת ‪ ,1974‬החל שינוי בתפיסת הביטחו התזונתי )‪(Food Security‬‬
‫מביטחו כמותי לביטחו איכותי‪ ,‬מתו ההנחה כי איזו וגיוו של מרכיבי המזו הכרחיי‪ $‬לקידו‪$‬‬
‫הבריאות ופיתוח ההו החברתי )‪ .(Mechlem, 2004‬ועידות עולמיות נוספות הדגישו את חשיבות‬
‫הנושא )אפל‪ .(2007 ,‬בפסגת המזו העולמית )‪ (World Food Summit‬בשנת ‪ ,1996‬הוגדר הביטחו‬
‫התזונתי‪ ,‬כ"מצב בו לכל האנשי‪ $‬יש כל הזמ נגישות סדירה‪ ,‬פיזית וכלכלית‪ ,‬לכמות מספקת של מזו‬
‫בריא ומזי‪ ,‬אשר מתאי‪ $‬להעדפותיה‪ $‬וצורכיה‪ $‬התזונתיי‪ $‬ומאפשר קיו‪ $‬חיי‪ $‬פעילי‪ $‬ובריאי‪"$‬‬
‫)זלכה‪ ;2003 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬ניראל ואחרי‪ ;2005 ,$‬פידלמ‪;2011 ,‬‬
‫‪ (Hay, 2000; Holben, 2002‬וא‪ -‬הודגש הצור המידי לפעול להשגת ביטחו תזונתי לכול‪) $‬אפל‪,‬‬
‫‪ .(2007‬הגדרה זו הורחבה בהמש ותוארה כמצב אוניברסאלי המתייחס לרווחת‪ $‬של משפחות‬
‫ויחידי‪ $‬והמתקיי‪ $‬תחת שני תנאי‪ $‬מרכזיי‪ :$‬ראשית‪ ,‬לכל התושבי‪ $‬בכל זמ שהוא ישנה נגישות‬
‫למזו הנחו‪ 0‬לקיו‪ $‬חיי‪ $‬בריאי‪ .$‬שנית‪ ,‬נגישות זו כוללת את היכולת להשיג מספיק אוכל מזי ובטוח‬
‫בדרכי‪ $‬מקובלות מבחינה חברתית‪ .‬כלומר‪ ,‬משפחות ויחידי‪ $‬הנהני‪ $‬מביטחו תזונתי אינ‪ $‬צריכי‪$‬‬
‫להזדקק לעזרת‪ $‬של מקורות חירו‪ $‬למזו או לבקש נדבות‪ ,‬לגנוב‪ ,‬או לחטט בפחי אשפה כדי להשיג‬
‫מזו )‪.(Holben, 2002‬‬
‫‪40‬‬
‫תרומה מרכזית לחקר הנושא היא של הכלכל אמרטיה ס אשר הוכיח בשנות ה‪ ,80‬כי‬
‫מצוקות רעב במאה ה‪ 20‬אינ ניתנות להסבר כמחסור אבסולוטי במזו‪ ,‬אלא נובעות מתו‬
‫התרופפות‪ $‬של מוסדות חברתיי‪ ,$‬כגו מדינת הרווחה‪ ,‬המקני‪ $‬זכויות לרכוש או להשיג מזו‬
‫)‪ .(Goldberg, 2009‬כ‪ ,‬בעוד רעב הוגדר כחוסר מנוחה פיזיולוגי כתוצאה ממחסור במזו )זלכה‪,‬‬
‫‪ ,(Hay, 2000 ;2003‬בהגדרת הבעיה של איביטחו תזונתי‪ ,‬הוש‪ $‬הדגש על היבטי‪ $‬חברתיי‪$‬‬
‫כלכליי‪ ,$‬כגו מצב סוציואקונומי נמו‪ ,‬עוני והדרה חברתית‪ ,‬ולא עוד על סימפטומי‪ $‬פיזיי‪) $‬משרד‬
‫הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.(2008 ,$‬‬
‫סוגיית הביטחו תזונתי בישראל עלתה לתודעה הציבורית סביב ההיק‪ -‬הנרחב של העוני‬
‫והחרפת המיתו הכלכלי‪ ,‬החל מסו‪ -‬שנות התשעי‪) $‬ניראל ואחרי‪ ;2005 ,$‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪,‬‬
‫‪ .(2004‬הסיבות להיווצרותה של הבעיה‪ ,‬לא נחקרו עד כה במידה מספקת )דורו וגל‪ ,(2006 ,‬אול‪ $‬ברור‬
‫כי‪ ,‬בדומה לארצות שפע מערביות אחרות‪ ,‬הדבר קשור בהחלשות מנגנוני הרווחה‪ ,‬כלכלת הגלובליזציה‬
‫ומיתו כלכלי חרי‪ .-‬תהליכי‪ $‬אלו הובילו לעליה באבטלה ובהיק‪ -‬העוני והפערי‪ $‬החברתיי‪,$‬‬
‫להחמרת הקריטריוני‪ $‬לקבלת גמלאות שונות‪ ,‬ירידה משמעותית ברמות השכר ובהיצע של מקומות‬
‫תעסוקה‪ ,‬וירידה בכוח הקניה של הכנסות משכר ומקצבאות )דורו‪ ;2003 ,‬דורו וגל‪ ;2006 ,‬קאופמ‬
‫וסלוני‪$‬נבו‪ ,(2004 ,‬לצד קיצו‪ 0‬מתמיד במגוו השירותי‪ $‬הציבוריי‪ $‬ורמת‪ ,$‬ייקור מוצרי‪ $‬ושירותי‪$‬‬
‫מופרטי‪) $‬דוידי‪ ;2005 ,‬דוידי‪ ,(2007 ,‬הגדלת נטל המס על המעמד הבינוני והנמו‪ ,‬ועלייה שיטתית‬
‫ביוקר המחייה )קאופמ ומיכאלי‪.(2007 ,‬‬
‫‪ 3.4.2‬מדידת הבעיה‬
‫מאז שנות ה‪ 60‬של המאה ה ‪ ,20‬נעשו מאמצי‪ $‬לאמוד את תופעת הרעב בארצות‬
‫המפותחות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬מחקרי‪ $‬אלה לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר אופי והיק‪ -‬הבעיה‪ ,‬לאור‬
‫חילוקי דעות באשר להגדרה המתאימה לקונטקסט המדובר )זלכה‪ .(2003 ,‬זאת ועוד‪ ,‬על א‪ -‬שאי‬
‫ביטחו תזונתי ועוני כלכלי קשורי‪ $‬זה בזה )‪ ,(Bickel, 2000; Riches, 1997‬מדדי העוני המקובלי‪$‬‬
‫אינ‪ $‬נותני‪ $‬מידע ברור דיו על היק‪ -‬הבעיה )‪ .(Bickel, 2000‬אילכ‪ ,‬נדרש כלי מדידה אחר לבחינת‬
‫הביטחו התזונתי )לוונהיי‪ ;2001 ,$‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬קאופמ‪;2005 ,‬‬
‫קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪.(2004 ,‬‬
‫התרחבות‪ $‬של מחקרי‪ $‬וסקרי‪ $‬לבדיקת מצב הביטחו התזונתי וגיבוש מדיניות תזונה‪,‬‬
‫החלה משנות ה‪) 90‬אפל‪ ;2007 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ,(2008 ,$‬לאור פיתוחו של המדד‬
‫‪41‬‬
‫הנפו‪ 0‬בעול‪ ,$‬עלידי הממשל הפדארלי בארה"ב בשנת ‪ ,1992‬במסגרת "הפרויקט למדידת ביטחו‬
‫תזונתי"‪ .‬מדד זה מבוסס על דיווח של משקי בית על בעיות בנגישות למזו והמכונה הקו הבסיסי‬
‫לביטחו תזונתי אמריקאי – ‪) US Food Security Baseline‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪,$‬‬
‫‪ ;2008‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪ .(Bickel, 2000 ;2004 ,‬בתו כ‪ ,‬חולקו משקי הבית לרמות שונות של‬
‫ביטחו תזונתי‪ ,‬כפי שמסוכ‪ $‬במדרי של משרד החקלאות האמריקאי‪ :‬ביטחו תזונתי; חוסר ביטחו‬
‫תזונתי ללא סממני רעב; חוסר ביטחו תזונתי ע‪ $‬סממני רעב משפחות אלו מתחלקות לשתי‬
‫קטגוריות משנה‪ :‬משפחות ע‪ $‬רעב "מתו"‪ ,‬הבא לידי ביטוי בצמצו‪ $‬צריכת המזו של המבוגרי‪ $‬עד‬
‫כדי תחושה של רעב פיזי‪ ,‬ומשפחות הסובלות מרעב חמור‪ ,‬המתבטא בהיעדר מזו במש יו‪ $‬של‪ $‬או‬
‫יותר‪ ,‬וא‪ -‬צמצו‪ $‬במנות המזו של ילדי‪ $‬עד כדי חווית רעב )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪,$‬‬
‫‪ ;2008‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪.(2004 ,‬‬
‫עד היו‪ ,$‬סקרי ביטחו תזונתי ה‪ $‬המכשיר העיקרי המקובל בעול‪ $‬לאבחו הבעיה‪ .‬אול‪,$‬‬
‫קיימי‪ $‬אינדיקאטורי‪ $‬ומקורות מידע נוספי‪ $‬מדדי‪ $‬ישירי‪ $‬כמו מחקרי‪ $‬קליניי‪ $‬ותצפיות בנושא‬
‫תזונה‪ ,‬ומדדי‪ $‬עקיפי‪ ,$‬כגו דיווחי‪ $‬על מספר המשתמשי‪ $‬בתכניות הזנה שונות )קאופמ וסלוני‪$‬‬
‫נבו‪ .(Bickel, 2000 ;2004 ,‬בישראל נערכו בי השני‪ 19992003 $‬מחקרי‪ $‬בודדי‪ $‬אשר שילבו מדדי‬
‫ביטחו תזונתי‪ .‬אלו הצביעו על ממצאי‪ $‬מדאיגי‪ $‬בנוגע להיק‪ -‬הבעיה וחומרתה )משרד הרווחה‬
‫והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪ .(2004 ,‬מחקרי‪ $‬אלו יפורטו בפרק הממצאי‪.$‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬ביצע לראשונה המוסד לביטוח לאומי סקר בנושא‪ ,‬אשר נער בקרב מדג‪ $‬מייצג של‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬שכלל כ‪ 5,000‬משפחות מכל האר‪ .0‬ממצאי‪ $‬ראשוניי‪ $‬של מחקר זה פורסמו בנובמבר‬
‫‪ ,2011‬והעלו כי ‪ 19%‬מהציבור הישראלי נמצא במצב של חוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬ובתו כ‪ 8% ,‬סובלי‪$‬‬
‫מחוסר ביטחו תזונתי ע‪ $‬סממני רעב‪ ,‬ו‪ 2%‬חוו רעב חמור מאוד‪ .‬לשיעורי‪ $‬אלה דמיו מסוי‪$‬‬
‫לתוצאות ממדי העוני של השני‪ $‬האחרונות )פורמ‪ ,‬אנדבלד וגוטליב‪ .(2011 ,‬סקר זה המהווה תקדי‪$‬‬
‫בישראל‪ ,‬עשוי לקד‪ $‬את הגדרתה של תופעת חוסר הביטחו התזונתי כבעיה חברתית‪ .‬אול‪ ,$‬למרות‬
‫המלצותיה של הוועדה בי משרדית לבחינת אחריות המדינה להבטחת הביטחו התזונתי של אזרחיה‬
‫)‪ ,(2008‬טר‪ $‬נער דיו רציני בקרב קובעי המדיניות לגבי מדידה שיטתית של מצב הביטחו התזונתי‬
‫בישראל עלידי גו‪ -‬ממלכתי‪ ,‬כ שהממשלה תוכל לעקוב אחר המגמות בשיעור איהביטחו התזונתי‪,‬‬
‫לקד‪ $‬מדיניות להתמודדות ע‪ $‬הבעיה‪ ,‬ולבחו את מועילות צעדיה בניסיו למגרה )קאופמ‪ ,‬מיכאלי‬
‫ולוי‪.(2008 ,‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ 3.4.3‬מאפייני הבעיה‬
‫חוסר בטחו תזונתי יכול להתבטא באופני‪ $‬רבי‪ $‬ומגווני‪ ,$‬בניה‪ :$‬דילוג על ארוחות‪,‬‬
‫שימוש במחסני חירו‪ $‬לאספקת מזו‪ ,‬קניית מזו לא מותא‪) $‬לרוב מזו זול יותר‪ ,‬שלא מספק את‬
‫הערכי‪ $‬התזונתיי‪ $‬הנדרשי‪ ,($‬וכ אורח חיי‪ $‬תמידי על ס‪ -‬הרעב )זלכה‪ ;2003 ,‬משרד הרווחה‬
‫והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪.(2004 ,‬‬
‫בשונה מתתתזונה הרווחת בארצות המתפתחות‪ ,‬חוסר ביטחו תזונתי אינו נתפס כמצב‬
‫המסכ חיי‪ ,$‬א פוגע בתפקוד היומיומי וכרו בהדרה חברתית )משרד הרווחה והשירותי‪$‬‬
‫החברתיי‪ .(Hamelin, Habicht & Beaudry, 1999 ;2008 ,$‬יתרה מכ‪ ,‬תזונה לקויה פוגעת בבריאות‬
‫הפיזית והנפשית‪ ,‬ביכולות הקוגניטיביות ובתפקוד החברתי‪ ,‬דבר אשר מתבטא בהגברת העבריינות‪,‬‬
‫הרס משפחות ועוד )זלכה‪ ;2003 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪,‬‬
‫‪.(Hamelin et al, 1999 ;2004‬‬
‫חשוב להדגיש כי אי חסינות בפני חוסר ביטחו תזונתי‪ .‬בעיה זו פוגעת בכל קבוצות הגיל‬
‫ומתפשטת מעלה בסול‪ $‬המעמד הכלכלי )ניראל ואחרי‪ ;2003 ,$‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪Riches, ;2004 ,‬‬
‫‪ .(1997‬כ למשל‪ ,‬במחקר שערכו קאופמ וסלוני‪$‬נבו בקרב אוכלוסיות רווחה בנגב )‪ ,(2004‬עלה כי ב‬
‫‪ 18%‬מהמשפחות שיש בה שני עובדי‪ ,$‬קיימת הבעיה )קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪.(2004 ,‬‬
‫בתו כ‪ ,‬לתזונה נאותה יש חשיבות רבה בינקות ובילדות‪ ,‬שכ היא בעלת השלכות‬
‫מרחיקות לכת על ההתפתחות העתידית של הילד ומיצוי הפוטנציאל הטמו בו‪ .‬חוסר ביטחו תזונתי‬
‫בקרב ילדי‪ ,$‬פוגע ביכולת הריכוז והלמידה‪ ,‬כתוצאה מתופעות כגו היפר אקטיביות או פאסיביות‬
‫)זלכה‪ ;2003 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ .(2008 ,$‬ואכ‪ ,‬מחקרי‪ $‬רבי‪ $‬מצביעי‪ $‬על הקשר‬
‫שבי התזונה לבי הישגי‪ $‬וביצועי‪ $‬קוגניטיביי‪ $‬בקרב ילדי‪ .$‬מעבר לפיתוח היכולות הקוגניטיביות‪,‬‬
‫לתזונה הלקויה יש השפעה על היכולת התפקודית של הילדי‪ $‬בבית הספר‪ :‬ילדי‪ $‬שניזוני‪ $‬באופ לקוי‬
‫חשופי‪ $‬יותר למחלות וזיהומי‪ ,$‬יכולת הגו‪ -‬להחלי‪ $‬קטנה יותר‪ ,‬ה‪ $‬מפסידי‪ $‬יחסית יותר ימי בית‬
‫ספר ומפגרי‪ $‬אחר החומר שנלמד בכיתה )זלכה‪ ;2003 ,‬ניראל ואחרי‪ .(2005 ,$‬זאת ועוד‪ ,‬חוסר‬
‫ביטחו תזונתי א‪ -‬גור‪ $‬לבעיות התנהגות‪ ,‬נשירה מביתהספר וקושי ביצירת קשרי‪ $‬חברתיי‪) $‬זלכה‪,‬‬
‫‪ ;2003‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬ניראל ואחרי‪ .(2005 ,$‬היבטי‪ $‬אלו מחדדי‪ $‬את‬
‫החשיבות החברתית לטיפול בחוסר ביטחו תזונתי בקרב ילדי‪ .$‬המושג "הפרדוקס של התזונה"‬
‫מתייחס לפרדוקס בו העניי‪ ,$‬הזקוקי‪ $‬ביותר לתזונה נאותה כדי למצות את יכולת‪ $‬ולצאת ממעגל‬
‫העוני‪ ,‬ה‪ $‬אלו שאינ‪ $‬מקבלי‪ $‬אותה )זלכה‪.(2003 ,‬‬
‫‪43‬‬
‫מחקרי‪ $‬א‪ -‬הוכיחו כי הבעיה עשויה להשפיע על ילדי‪ $‬בדרכי‪ $‬נוספות‪ .‬כ למשל‪ ,‬לחוסר‬
‫בטחו תזונתי עשויות להיות השפעות שליליות שונות על בריאות הילדי‪ ,$‬ביניה מחסור בויטמיני‪,$‬‬
‫ברזל והתקררויות )זלכה‪ ;2003 ,‬ניראל ואחרי‪ .(Rose & Oliveira, 1997 ;2005 ,$‬באופ עקי‪ ,-‬חוסר‬
‫ביטחו תזונתי בקרב משפחותיה של ילדי‪ ,$‬עלול להוות מקור מתח במשפחה‪ ,‬אשר עשוי להשפיע‬
‫באופ שלילי על ילדי‪) $‬זלכה‪.(2003 ,‬‬
‫‪ 3.4.4‬הזכות לביטחו תזונתי‬
‫קיומה והכרה בזכות למזו הנה סוגיה שמדינות וארגוני‪ $‬בינלאומיי‪ $‬עסקו בה רבות‪ .‬הזכות‬
‫למזו כזכות המהווה חלק אינטגראלי מזכויות אד‪ ,$‬מוזכרת באמנות ובמסמכי‪ $‬שוני‪ $‬וא‪ -‬ניתנה‬
‫התייחסות ספציפית לנושא זה כחלק מזכויות הילדי‪ $‬בפרט‪ .‬כ למשל‪ ,‬באמנת ג'נבה – ‪ ,1924‬ההכרזה‬
‫הבינלאומית לזכויות אד‪ ,1948 – $‬הצהרת זכויות הילד – ‪ ,1959‬האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות‬
‫חברתיות ותרבותיות – ‪ ,1966‬האמנה לזכויות הילד – ‪ ,1989‬ועוד )משרד הרווחה והשירותי‪$‬‬
‫החברתיי‪ .(Mechlem, 2004 ;2008 ,$‬כ ג‪ $‬נקבע הביטחו התזונתי כזכות אד‪ $‬בפסגת המזו‬
‫העולמית שנערכה ברומא ב‪ ,1996‬ביוזמה של ארגו המזו והחקלאות של האו"‪ .$‬פסגה זו היוותה‬
‫נקודת מפנה בשיח על הזכות למזו‪ ,‬אשר החלה לקבל תשומת לב רחבה ברמה הגלובלית‪ ,‬הלאומית‬
‫והמקומית‪ .‬כ‪ ,‬ב‪ 1997‬התקבלה הזכות למזו בוועדה העליונה לזכויות אד‪ $‬של האו"‪ ,$‬ובשנת ‪1999‬‬
‫הועדה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות של האו"‪ $‬כללה את הזכות למזו כחלק מהזכויות בה‬
‫היא עוסקת‪ .‬זכות זו נכללה ג‪ $‬בתכניות ליישו‪ $‬הפסגה העולמית על פיתוח בר קיימא משנת ‪.2003‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬נמצא כי הכרה מפורשת של הזכות למזו מעוגנת ב‪ 22‬מדינות‪ ,‬הכרה בזכות למזו‬
‫באמצעות הכרה בזכות רחבה יותר כגו הזכות לחיי‪ $‬בכבוד‪ ,‬מעוגנת ב‪ 46‬מדינות‪ ,‬והכרה בזכויות‬
‫ילדי‪ ,$‬הכוללות לרוב זכויות תזונתיות‪ ,‬מעוגנת ב‪ 11‬מדינות‪ .‬הדבר מלמד כי מדינות רבות מכירות‬
‫בחשיבותו של מימד זה או אחר של הזכות למזו )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.(2008 ,$‬‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬נטולת החוקה‪ ,‬הזכות למזו אינה מעוגנת במפורש )ש‪ .($‬יתרה מכ‪,‬‬
‫הניסיונות לעג את הזכויות החברתיות בחוק יסוד כשלו עד היו‪) $‬ברסטלגינת‪ .(2004 ,‬אמנ‪$‬‬
‫מדינת ישראל אשררה ב‪ 1992‬את האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות‪,‬‬
‫המשמשת כבסיס מושגי ואידיאולוגי להגדרת שירותי רווחה הולמי‪ ,$‬א זו לא עוגנה בחוק ואינה‬
‫מהווה מקור משפטי מחייב )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ .(2008 ,$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הזכות לביטחו‬
‫סוציאלי העומדת בבסיס הזכויות החברתיות הבטחת צרכי החיי‪ $‬הבסיסיי‪ $‬של האד‪,$‬‬
‫בניה‪ $‬ביטחו תזונתי‪ ,‬הוכרה בפסיקה הישראלית )פס"ד גמזו(‪ ,‬א מתו תפישה כי זכות זו זהה‬
‫‪44‬‬
‫למעשה לזכות לקיו‪ $‬מינימאלי בכבוד‪ ,‬כחלק מחוק יסוד כבוד האד‪ $‬וחירותו‪ ,‬התשנ"ב ‪1992‬‬
‫)ברסטלגינת‪ ;2005 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬קאופמ ומיכאלי‪ .(2007 ,‬ג‪$‬‬
‫בהצהרה הישראלית לזכויות הילד )‪ ,(1998‬ישנה התייחסות כללית לזכותו של הילד להתפתח בצורה‬
‫בריאה ותקינה ובתנאי‪ $‬של חירות וכבוד‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬המילי‪ $‬מזו או תזונה אינ מצוינות במסמ‬
‫)קדמ‪1998 ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ 3.4.5‬מעני לבעיית חוסר הביטחו התזונתי‬
‫מבט בינלאומי‬
‫בארצות מפותחות רבות‪ ,‬מתקיי‪ $‬דיו ציבורי בנוגע לדר הטובה ביותר לטפל בבעיית חוסר‬
‫הביטחו התזונתי )קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪ .(2004 ,‬ואכ‪ ,‬ניכר כי מתגברת המגמה לפיה יותר מדינות‬
‫מקדמות תכניות להבטחת מזו )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫ישנ מגוו דרכי‪ $‬בה ממשלה עשויה לפעול למימוש זכות‪ $‬של האזרחי‪ $‬למזו‪ :‬חלוקת‬
‫מזו באמצעות בתי תמחוי‪ ,‬חבילות‪ ,‬תכניות הזנה והספקת חלב ותמיכה בגופי‪ $‬העוסקי‪ $‬בכ; חינו‬
‫המשפחה לתזונה נכונה ולניהול תקציבי מושכל; העשרת מצרכי מזו בסיסיי‪ $‬בתוספי תזונה; תמיכה‬
‫כספית ישירה‪ ,‬באמצעות קצבאות נאותות‪ ,‬בולי מזו או כרטיסי אשראי נטעני‪ ;$‬ותמיכה כספית‬
‫עקיפה המתבטאת בסבסוד מוצרי מזו בסיסיי‪ ,$‬פיקוח על מחירי‪ ,$‬הורדת מס ער מוס‪) -‬מע"מ(‪,‬‬
‫ועוד )זלכה‪ ;2003 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬ניראל ואחרי‪ ;2005 ,$‬קאופמ‬
‫וסלוני‪$‬נבו‪ .(2004 ,‬לצד זאת‪ ,‬ישנ תכניות ממשלתיות הפועלות להגדיל את ההכנסה הפנויה של‬
‫הנזקקי‪ .$‬כ למשל‪ ,‬באמצעות נגישות לתעסוקה הולמת ואכיפת חוקי עבודה )אופנהיימר‪;2007 ,‬‬
‫משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ,(2008 ,$‬אספקת שירותי‪ $‬מהקופה הציבורית‪ ,‬למשל‪ ,‬בתחו‪$‬‬
‫הבריאות‪ ,‬הדיור והחינו )דוידי‪ ;2005 ,‬דוידי‪.(2007 ,‬‬
‫תכניות לקידו‪ $‬הביטחו התזונתי מופעלות ג‪ $‬באמצעות התארגנויות קהילתיות חו‪0‬‬
‫ממסדיות‪ ,‬כגו קואופרטיב מזו ומטבחי‪ $‬קהילתיי‪) $‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.(2008 ,$‬‬
‫מדיניות של העדפת קצבאות עלפני שירותי‪ $‬בעי‪ ,‬מאפיינת את מרבית מדינות הרווחה‬
‫המערביות‪ .‬ההנחה שעומדת בבסיס מדיניות זו‪ ,‬היא שלשירותי‪ $‬בעי בכלל‪ ,‬ושירותי מזו בפרט‪,‬‬
‫מתלוות תופעות והשלכות שליליות‪ ,‬שיש למנוע אות‪ ,‬כגו יצירת תלות ועידוד ההתבססות על‬
‫שירותי‪ $‬חיצוניי‪ ,$‬חוסר יעילות בהספקת השירות )ש‪ ,($‬הגבלת חופש הבחירה ופגיעה בכבודו של‬
‫הפרט‪ ,‬תיוג והדרה חברתית )דורו‪ ;2007 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.(2008 ,$‬‬
‫‪45‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬ממשלות נוטות להימנע מלהתחייב לפעול בצורה מתואמת ומאורגנת למיגור חוסר‬
‫הביטחו התזונתי‪ .‬במקו‪ $‬זה ה מעדיפות לפתח תכניות חלקיות ולהסתפק בעידוד פעילות קהילתית‬
‫והתנדבותית בנושא‪ ,‬שיטת פעולה שבדר כלל אינה יעילה ואינה מסוגלת לענות על הצרכי‪) $‬קאופמ‬
‫וסלוני‪$‬נבו‪ .(Riches, 1997 ;2004 ,‬כ למשל‪ ,‬בבריטניה ושווי‪ ,0‬רשויות המדינה מטפלות בהסדרת‬
‫איכות המזו ובחלוקתו בעתות חירו‪ .$‬הטיפול בבעיה בימי שגרה הוא בידי גופי המגזר השלישי‪ ,‬כגו‬
‫בנקי מזו )פידלמ‪ .(2011 ,‬דפוס פעולה מקובל נוס‪ -‬הוא האשמת הקורב מקבלי הקצבאות מוצגי‪$‬‬
‫כנצלני‪ ,$‬מתחזי‪ $‬ורמאי‪ $‬החומסי‪ $‬את שירותי הרווחה )קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪.(2004 ,‬‬
‫ארצותהברית היא דוגמה יוצאת דופ למעורבות ממשלתית ישירה בנושא ביטחו תזונתי‬
‫)פידלמ‪ .(2011 ,‬בי הפעולות הננקטות‪ ,‬נית לדבר על תכנית ההזנה בבתיהספר‪ ,‬החל משנת ‪ 1946‬ועד‬
‫היו‪ ,$‬תכנית בולי המזו ותכניות מיוחדות לאוכלוסיות הנמצאות בסיכו‪ .‬א ג‪ $‬כא‪ ,‬לצדה של‬
‫המערכת הממשלתית התפתחה מערכת משלימה בהתנדבות‪ ,‬הכוללת הספקת מזו במצבי חירו‪,$‬‬
‫הקמת מאגרי מזו‪ ,‬בתי תמחוי והספקת מוצרי מזו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬מכלול תכניות אלה הצליחו לחסל‬
‫תופעות של תת תזונה מסכנת חיי‪ ,$‬א לא לספק בטחו תזונתי לקבוצות גדולות באוכלוסייה‬
‫זאת בשל העובדה כי תכנית אלו‪ ,‬בדומה לשאר‬
‫)קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪.(Eisinger, 1998 ;2004 ,‬‬
‫התכניות הנהוגות בעול‪ $‬המערבי‪ ,‬הינ בעלות תקציב מוגבל ותלות בתרומות‪ ,‬קריטריוני‪ $‬מחמירי‪,$‬‬
‫נהלי‪ $‬מסורבלי‪ ,$‬תיוג הנעזרי‪ $‬וחוסר רגישות לצרכי‪ $‬תרבותיי‪ ,$‬דברי‪ $‬הגורמי‪ $‬למיצוי נמו‬
‫דווקא בקרב הנזקקי‪ $‬ביותר‪ ,‬וא‪ -‬לכישלונ )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ;2008 ,$‬ניראל‬
‫ואחרי‪ ;2003 ,$‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪.(2004 ,‬‬
‫המקרה הישראלי‬
‫בעיית חוסר הביטחו התזונתי בישראל אינה מוגדרת‪ ,‬למעשה‪ ,‬כבעיה חברתית )קאופמ‪,‬‬
‫‪ ;2005‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪ .(2004 ,‬הפגיעות הקשות במדינת הרווחה וברשת המג החברתית בשני‪$‬‬
‫האחרונות‪ ,‬המיתו הכלכלי וההתעלמות של קברניטי המדינה מבעיה זו מונעי‪ $‬פיתוח מעני‪ $‬ותכניות‬
‫למיגורה )קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪ .(2004 ,‬מדיניות זו‪ ,‬לצד התרחבותה של בעיית חוסר הביטחו התזונתי‪,‬‬
‫הולידו שורה של פעולות עלידי גורמי‪ $‬שוני‪ ,$‬בניה‪ $‬עמותות‪ ,‬גורמי‪ $‬פרטיי‪ $‬וגופי‪ $‬מוסדיי‪,$‬‬
‫שנכנסו לחלל שנוצר וביקשו לספק מזו לאנשי‪ $‬במצוקה‪ .‬מערכות אלה מוצגות כביטוי לערכי‪ $‬של‬
‫סולידריות וערבות הדדית בחברה הישראלית‪ ,‬וככלי אפקטיבי להספקת סיוע ממוקד לאוכלוסיות‬
‫נזקקות )דורו וגל‪ .(2006 ,‬א בפועל‪ ,‬ה אינ מהוות פתרו שורשי ועמוק לבעיה וא‪ -‬מספקות מעי‬
‫צידוק להפחתת האחריות וההתעלמות הממשלתית מהגורמי‪ $‬האמיתיי‪ $‬למחסור במזו ותפקידה‬
‫‪46‬‬
‫בפתרו הבעיה )דורו‪ ;2007 ,‬דורו וגל‪ ;2006 ,‬המרכז הלאומי לבקרת מחלות‪ ;2004 ,‬קאופמ‬
‫ומיכאלי‪ .(2007 ,‬כ למשל‪ ,‬ההצעות הממשלתיות להנהיג תכנית לאומית להספקת מזו לנזקקי‪$‬‬
‫באמצעות בולי המזו או חלוקת מזו )סיני‪ ,(2007 ,‬או לתמו בעמותות הסיוע )משרד הרווחה‬
‫והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ,(2008 ,$‬משרתות את התפיסה שנית לפתור את בעיית הרעב ללא טיפול בעוני‬
‫וללא קיומה של מדינת רווחה ומוסדותיה‪ .‬מדובר בהסחת הדעת הציבורית מהדיו המהותי בעוני‬
‫ובתלות הדדית שבי מזו לצרכי‪ $‬אחרי‪ $‬משמעותיי‪ :$‬בריאות‪ ,‬דיור‪ ,‬תעסוקה וחינו )קאופמ‬
‫ומיכאלי‪ .(2007 ,‬יתרה מכ‪ ,‬פעולות אלו של הזנה‪ ,‬עלולות לפגוע בכבוד האד‪ $‬ובאוטונומיה שלו‬
‫)אופנהיימר‪ ;2007 ,‬קאופמ ומיכאלי‪ ,(2007 ,‬ולהנציח את התלות וחוסר האוני‪ $‬של הנזקקי‪$‬‬
‫)אופנהיימר‪ ,(2007 ,‬שלא באשמת‪ .$‬על כ‪ ,‬מ הראוי שיוגדרו כמענה חרומי בלבד‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2007‬הקי‪ $‬שר הרווחה דאז‪ ,‬יצחק הרצוג‪ ,‬ועדה בי משרדית )מוזגוביה‪;2007 ,‬‬
‫משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ ,(2008 ,$‬אשר לראשונה בתולדות המדינה‪ ,‬תקבע א‪ $‬קיימת‬
‫אחריות ממשלתית להבטחת הביטחו התזונתי של אזרחיה‪ ,‬ובאילו דרכי‪) $‬מוזגוביה‪ .(2007 ,‬הוועדה‬
‫סברה‪ ,‬כי מוטלת על הממשלה אחריות יתרה לדאוג לצורכיה‪ $‬של מי שאינ‪ $‬מסוגלי‪ $‬להשתלב בשוק‬
‫העבודה או שהכנסותיה‪ $‬אינ ברמה ראויה‪ .‬באופ ספציפי יותר‪ ,‬המלצות הועדה‪ ,‬אשר אושרו עלידי‬
‫משרד הרווחה בשנת ‪ ,2009‬סברו כי על המדינה לנקוט במספר פעולות כדי לקד‪ $‬את הביטחו התזונתי‬
‫בישראל‪ :‬להסדיר ולתמו במשק עמותות המזו בשגרה ובחירו‪ ,$‬להקי‪ $‬מועצה ציבורית לביטחו‬
‫תזונתי‪ ,‬למסד תהלי של איסו‪ -‬נתוני‪ ,$‬להרחיב את שירותי ההזנה לאוכלוסיות ייעודיות ביניה‬
‫קשישי‪ $‬וילדי‪ $‬ולבחו מחדש את מער הקצבאות )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪;2008 ,$‬‬
‫פידלמ‪.(2011 ,‬‬
‫למרות המלצות אלו‪ ,‬עד היו‪ $‬התמקדה הפעילות הממשלתית בהסדרת הסיוע הכספי‬
‫לעמותות המזו )משרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ .(9.3.10 ,$‬א‪ ,‬לאחרונה עבר‬
‫בכנסת חוק המועצה הארצית לביטחו תזונתי‪ ,‬התשע"א‪ ,2011‬המורה על הקמת מועצה שתייע‪ 0‬לשר‬
‫הרווחה בנושא זה‪ ,‬בכדי לקד‪ $‬את הביטחו התזונתי של תושבי ישראל‪ .‬לצד זאת‪ ,‬המלצותיו של‬
‫המוסד לביטוח לאומי לאור ממצאי סקר הביטחו התזונתי שער לאחרונה‪ ,‬העלו שוב את הצור‬
‫לדאוג לתעסוקה בתנאי‪ $‬הוגני‪ $‬למי שמסוגל לעבוד‪ ,‬ולהגדיל את קצבאות הקיו‪ $‬לרמה סבירה‬
‫המאפשרת קיו‪ $‬בכבוד לאלו שאינ‪ $‬משתכרי‪ $‬שכר הול‪ $‬או אינ‪ $‬יכולי‪ $‬להשתלב בשוק העבודה‬
‫בשל מגוו סיבות )פורמ ואחרי‪.(2011 ,$‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ 3.4.6‬תכניות הזנה בבתיהספר‬
‫מבט בינלאומי‬
‫בתחילת המאה ה‪ ,20‬ע‪ $‬התפתחותו של מדע התזונה המודרני וראיית הארוחות ככלי‬
‫לשיפור הבריאות והתזונה של הדור הצעיר‪ ,‬קיבלו תכניות ההזנה בבתיהספר בעול‪ $‬הכרה הולכת‬
‫וגדלה‪ .‬בשנות ה‪ ,70‬מדינות שונות החלו לראות בשירות זה אמצעי להשגת מטרות נוספות‪ ,‬בניה‬
‫אמצעי לסייע לתלמידי‪ $‬לעמוד בעומס המוטל עליה‪ $‬במסגרת יו‪ $‬הלימודי‪ ,$‬הקניית הרגלי אכילה‬
‫בריאי‪ $‬ונימוסי‪ ,$‬ויצירת אווירה חברתית נעימה‪ .‬ניכר כי ההזנה הפכה מתכנית סעד מובהקת‪,‬‬
‫לשירות שמטרותיו מגוונות‪ ,‬וחינו במרכז )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪Hay, 2000 ;2008 ,$‬‬
‫;‪ .(Food Research and Action Center, n.d‬ואכ‪ ,‬תכניות אלו נפוצות בארצות מערביות רבות‪,‬‬
‫ונתפסות כחלק מזכויות האזרח ומהשירות שנית לתלמידי‪ $‬עלידי מערכת החינו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬תכניות‬
‫אלו שונות האחת מהשנייה במספר מימדי‪ $‬עיקרי‪ :$‬אוכלוסיית היעד )ילדי ג‪ ,‬בי"ס יסודי ועל יסודי(‪,‬‬
‫סוג הארוחות שמוגש בה‪ ,‬הזכאות לקבלת המזו )אוניברסאלי‪ ,‬על פי מבח הכנסה‪ ,‬פטור מתשלו‪$‬‬
‫לאוכלוסיה הנזקקת‪ ,‬תשלו‪ $‬פרוגרסיבי‪ (4‬והגור‪ $‬שיוז‪ $‬את התכניות )ממשלתי‪ /‬וולונטרי(‪ .‬יש תכניות‬
‫מדגישות את חשיבות המעורבות הקהילתית בתכנו וביצוע התכנית‪ ,‬כחלק מאידיאולוגיה ששורשיה‬
‫בעקרונות של צדק חלוקתי‪ ,‬דמוקרטיה ודאגה לסביבה‪ .‬תכניות אחרות מדגישות אלמנטי‪ $‬של חינו‬
‫לאורח חיי‪ $‬בריא )זלכה‪.(World Health Organization, 1998 ;2003 ,‬‬
‫אחרי המשפחה‪ ,‬בית הספר נמצא כמסגרת המתאימה ביותר למת מזו לילדי‪ ,$‬בשל‬
‫נגישותו לאחוזי‪ $‬נרחבי‪ $‬ולמגוו קבוצות אוכלוסייה‪ ,‬הנפגשי‪ $‬על בסיס חיובי ושוויוני‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫תזונה לקויה אינה בהכרח קשורה לעוני‪ ,‬אלא לאכילת מזו בעל ערכי‪ $‬תזונתיי‪ $‬לקויי‪ .$‬מכיוו‬
‫שלבתי הספר נית המנדט החברתי והאחריות לעצב את תחומי ההתפתחות וההתבגרות של ילדי‪,$‬‬
‫יכולת‪ $‬להשפיע על הרגלי התזונה של התלמידי‪ $‬גדולה יחסית‪ .‬ואכ‪ ,‬מחקרי‪ $‬רבי‪ ,$‬באר‪ 0‬ובעול‪,$‬‬
‫מצביעי‪ $‬על תרומת של תכניות הזנה לרווחת הילדי‪ .$‬בנוס‪ -‬לתרומה בתחו‪ $‬הבריאותי‪ ,‬זו ניכרת ג‪$‬‬
‫בתחומי‪ $‬הלימודי והחברתי )זלכה‪Unesco, 2004; World Health Organization, 1998 ;2003 ,‬‬
‫;‪.(Food Research and Action Center, 2008‬‬
‫‪ 4‬גובה התשלו‪ $‬מותנה בגודל ההכנסה‬
‫‪48‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬קיימות ג‪ $‬ביקורות על תכניות ההזנה‪ .‬אלו מתמקדות במספר היבטי‪ $‬של‬
‫התכניות‪ ,‬בי היתר – עלויותיה הגבוהות; העדר כיסוי של כלל אוכלוסיית הזכאי‪ $‬למול כיסוי של‬
‫אוכלוסיה לא זכאית; התמקדות בהזנת ילדי ביתהספר‪ ,‬בעוד מבחינה התפתחותית‪ ,‬לתזונה לקויה‬
‫השפעה קריטית על התפתחות‪ $‬של תינוקות וילדי‪ $‬בגילאי הג; תיוג התכנית והילדי‪ $‬המשתתפי‪$‬‬
‫בה כ"עניי‪ ,"$‬דבר המוביל להימנעות של חלק מהזכאי‪ $‬מלהשתת‪ -‬בתכנית; העדר פיקוח תזונתי‬
‫המוביל לפגיעה בער התזונתי של האוכל המוגש ובאיכותו; היעדר מענה בחופשות; והיעדר מחקרי‬
‫הערכה מספקי‪ $‬לבחינת מועילות התכנית )זלכה‪Dayle, Mclntyre & Raine- ;Hay, 2000 ;2003 ,‬‬
‫‪.(Travers, 2000‬‬
‫אחת הביקורות המרכזיות מתייחסת למועילותה של התכנית בפתרו מצוקות התזונה‪ .‬זו‬
‫מדגישה כי חוסר ביטחו תזונתי הוא רק סימפטו‪ $‬לבעיות חברתיות מורכבות ועמוקות יותר‪ .‬על כ‪,‬‬
‫מת פתרו הזנה מבלי להתייחס לסיבות הכלכליותחברתיות לקיומה של הבעיה‪ ,‬ולהיבטי‪ $‬נוספי‪$‬‬
‫של הבעיה‪ ,‬יוצרת דה פוליטיזציה של הבעיה והתמקדות בהספקת מזו‪ ,‬במקו‪ $‬בתכניות לחיזוק‬
‫יכולת המשפחות לספק את הצרכי‪ $‬התזונתיי‪ $‬של חבריה באופ עצמאי )‪ .(Hay, 2000‬על פי גישה זו‪,‬‬
‫תכנית הזנה בבתיהספר היא רק אלמנט באסטרטגיה כוללת שמטרתה להעצי‪ $‬ילדי‪ ,$‬משפחות‬
‫וקהילות עניות‪ .‬ביקורת נוספת מתייחסת לצמצו‪ $‬האחריות הממשלתית‪ .‬פיתוח וקיו‪ $‬תכניות עלידי‬
‫ארגוני‪ $‬פרטיי‪ $‬או ארגוני צדקה‪ ,‬משקפת ומעודדת נסיגה של מחויבות הממשלה לפתרו בעיית העוני‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כאשר תכניות אלו ממומנות עלידי גופי‪ $‬וולונטריי‪ ,$‬נוצרת תלות בהשגת תרומות‬
‫ומשאבי‪ $‬שיבטיחו את המש קיומ לאור זמ )זלכה‪.(2003 ,‬‬
‫תכניות הזנה בישראל‬
‫החל משנות ה‪ 20‬של המאה הקודמת‪ ,‬עוד לפני הקמת המדינה‪ ,‬החלו מוסדות החינו‬
‫העבריי‪ $‬לקיי‪ $‬הזנה לתלמידי‪ ,$‬אשר הלכה והתרחבה ע‪ $‬השני‪) $‬דורו‪ ;1972 ,‬מיכאלי‪;2009 ,‬‬
‫משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ .(2008 ,$‬לשירות זה נקבעו שני יעדי‪ $‬עיקריי‪ :$‬יעד סוציאלי –‬
‫מת ארוחה חמה ומזינה לילדי‪ $‬נזקקי‪ ,$‬אשר מסיבות שונות אינ‪ $‬יכולי‪ $‬לקבל ארוחה בבית‬
‫הוריה‪ ;$‬יעד חינוכי הקניית יסודות התזונה עלידי לימוד תורת התזונה והכנת מזונות מתאימי‪$‬‬
‫ובדר נאותה )אוחיו‪ ,‬דסקל ודרור‪ .(2003 ,‬יעד זה הדגיש את הרצו להעניק למפעל גוו אוניברסאלי‬
‫ולמנוע את הפיכתו לשירות הנועד לילדי‪ $‬נזקקי‪ $‬בלבד )דורו‪.(1972 ,‬‬
‫‪49‬‬
‫שיא פעילותו של מפעל ההזנה היה בשנות ה‪ 50‬וה‪ ,60‬שהיו בחלק שנות צנע ועליה‬
‫המונית )מיכאלי‪ ;2009 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.(2008 ,$‬‬
‫בראשית שנות ה‪ ,50‬הועבר‬
‫מפעל ההזנה ממשרד הסעד למשרד החינו‪ ,‬אשר הופקד על קביעת המדיניות והפיקוח‪ ,‬בעוד השלטו‬
‫המקומי היה אחראי על הפעלתו של השירות בבתיהספר‪ .‬הארוחות במסגרת מפעל ההזנה‪ ,‬סופקו‬
‫בתשלו‪ ,$‬כאמצעי חינוכי המכוו למנוע מההורי‪ $‬והילדי‪ $‬להתרגל למתת חינ‪ .$‬בתו כ‪ ,‬קבע משרד‬
‫החינו תשלו‪ $‬מדורג‪ ,‬שנועד להקל על המשפחות הנזקקות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הרשויות המקומיות‪ ,‬שהיו‬
‫אמונות על גביית הכספי‪ ,$‬לא הגיעו להסכ‪ $‬מחייב ע‪ $‬משרד החינו וראו את עצמ חופשיות מכל‬
‫עיקרו והנחיה בנושא זה )אוחיו ואחרי‪.(2003 ,$‬‬
‫ב‪ 1967‬ניסח משרד החינו הוראות ברורות אשר קבעו את סדרי העדיפויות עלפיה‪ $‬יש‬
‫לכלול ילדי‪ $‬בתכנית )משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ .(2008 ,$‬בתו כ‪ ,‬השירות אשר כוו‬
‫בעיקרו לילדי‪ $‬הנזקקי‪ ,$‬החל מצטמצ‪ $‬בהיקפו‪ ,‬במטרה להקטי את הוצאות המדינה‪ ,‬וא‪ -‬מתו‬
‫חשש של מנהלי‪ $‬מפגיעה במעמד‪ $‬ובדימוי‪ $‬של בתיהספר )אוחיו ואחרי‪ .(2003 ,$‬כתוצאה מכ‪,‬‬
‫יותר ויותר ילדי‪ $‬ממשפחות מבוססות נטשו את השירות‪ ,‬ונתגבשה תדמיתו בקרב הציבור כשירות‬
‫לילדי‪ $‬עניי‪ $‬ובעיתיי‪ $‬בלבד‪ ,‬וכמטרד שרצוי להימנע ממנו‪ .‬בקרב הילדי‪ ,$‬יצר השירות פילוג בי‬
‫מעמדות שוני‪ $‬ופגיעה בכבוד‪ $‬של הילדי‪ $‬הנזקקי‪ $‬לאור הצמדתו של תו הנחשלות עליה‪ ,$‬במקו‪$‬‬
‫לשמש גור‪ $‬חברתי מלכד‪ .‬לתהלי זה היתה השפעה מרחיקת לכת על אופיו של השירות‪ ,‬אשר הפ‬
‫בעצמו לשירות עני‪ ,‬דבר שהתבטא בטיב המזו‪ ,‬צורת הגשתו‪ ,‬סדרי האוכל במסעדות‪ ,‬וצמצו‪ $‬מרבית‬
‫התכני‪ $‬החינוכיי‪$‬חברתיי‪) $‬דורו‪ ;1972 ,‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.(2008 ,$‬‬
‫למרות ההיבטי‪ $‬החיובי‪ $‬שבמפעל ההזנה‪ ,‬ורצונ‪ $‬של הורי‪ $‬מהשכבות החלשות כי‬
‫ימשי ויתקיי‪ ,$‬שירות ההזנה הופסק בהדרגה מאמצע שנות ה‪ ,70‬עד סגירתו בשנת ‪) 1975‬ש‪ .($‬יחד‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬קיימות אוכלוסיות תלמידי‪ $‬שהמשיכו ליהנות מהזנה‪ ,‬ובכלל זאת תלמידי החינו המיוחד‬
‫מכוח חוק החינו המיוחד‪ ,‬התשמ"ח‪ ,1988‬וחלק מהילדי‪ $‬המבקרי‪ $‬אחר הצהרי‪ $‬במועדוניות חינו‬
‫או רווחה )מיכאלי‪.(2009 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1994‬חזר שירות ההזנה לפעול במסגרת פנימיות יו‪ ,$‬ומשנת ‪1999‬‬
‫ג‪ $‬בגני ילדי‪ ,$‬כמיז‪ $‬משות‪ -‬למשרד החינו ולקר סאקט"ארש"י‪ ,‬כחלק מפעילות חינוכית רחבה‪,‬‬
‫השמה לה למטרה להביא לצמצו‪ $‬פערי‪ $‬לימודיי‪ ,$‬באמצעות יצירת מערכת חינוכית תומכת‬
‫ומאפשרת‪ ,‬הכוללת בי היתר מענה לצרכיה‪ $‬הפיזיי‪ $‬של התלמידי‪) $‬זלכה‪ ;2003 ,‬משרד הרווחה‬
‫והשירותי‪ $‬החברתיי‪ .(2008 ,$‬בנוס‪ ,-‬גופי‪ $‬שוני‪ ,$‬בניה‪ $‬רשויות מקומיות‪ ,‬א בעיקר מלכ"רי‪$‬‬
‫ותנועות חברתיות‪ ,‬סיפקו א‪ -‬ה‪ $‬שירותי הזנה בבתיהספר‪ ,‬בעשור האחרו )זלכה‪ ;2003 ,‬משרד‬
‫הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.(2008 ,$‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ .4‬שאלת המחקר‬
‫בהתבסס על הספרות התיאורטית והמהותית לעיל‪ ,‬בבסיס מחקר זה עומדת שאלה מרכזית‪ ,‬ממנה‬
‫נגזרות שתי שאלות משנה‪:‬‬
‫כיצד באה לידי ביטוי מעורבות של העובדי הסוציאליי במאבק לקידו הזכות לביטחו תזונתי‬
‫וחידוש מפעל ההזנה בבתיהספר בפרט?‬
‫‪ (1‬מה‪ $‬התפקידי‪ $‬והפעולות העיקריות שביצעו העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בכל אחת מהזירות‬
‫הרלוונטיות בהלי קביעת המדיניות‪ ,‬בהתא‪ $‬לגישת היובלי‪ $‬של קינגדו )‪?(1984‬‬
‫‪ (2‬באילו אסטרטגיות וטקטיקות מרכזיות השתמשו העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בפעילות?‬
‫‪ .5‬מתודולוגיה‬
‫‪ 5.1‬פרדיגמת המחקר‬
‫במחקר זה נעשה שימוש במתודולוגיה האיכותנית‪ ,‬המאופיינת בהיותה נטורליסטית‪ ,‬דהיינו‬
‫ נעדרת תנאי‪ $‬של שליטה ובקרה על התהלי‪ ,‬ובעלת פרספקטיבה כוללנית‪ ,‬המביאה לידי ביטוי‬
‫תהליכי‪ $‬במערכות דינמיות והבנת הקונטקסט החברתי וההיסטורי )יוסיפו‪ ;2001 ,‬שקדי‪.(2003 ,‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬המחקר האיכותני מאפשר לאבח ולהציג מצבי‪ $‬מורכבי‪ $‬מנקודות ראות שונות וממקורות‬
‫מגווני‪ .$‬כ נית לערו מחקר הוליסטי ומקי‪ -‬יותר של תופעה חברתית על כל היבטיה‪ ,‬ולהתמודד ע‪$‬‬
‫בעיות של תוק‪ -‬ומהימנות )יוסיפו‪ ;2001 ,‬צבר ביהושע‪.(1990 ,‬‬
‫‪ 5.2‬המסורת המחקרית )סוג המחקר(‬
‫תחת קורת הגג של המחקר האיכותני שוכנות מסורות מחקר שונות )שקדי‪ .(2003 ,‬במחקר‬
‫זה נעשה שימוש במער של חקר מקרה )‪ ,(5Case Study‬לש‪ $‬בחינת אופ מעורבות‪ $‬של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות בישראל‪ .‬מדובר בחקר מקרה של קידו‪ $‬הזכות לביטחו תזונתי‬
‫והחזרת מפעל ההזנה בפרט‪ ,‬החל מסו‪ -‬שנת ‪ ,1999‬כאשר עלתה סוגיית הביטחו תזונתי לתודעה‬
‫הציבורית סביב ההיק‪ -‬הנרחב של העוני והחרפת המיתו הכלכלי‪ ,‬ועד לסו‪ -‬שנת ‪ ,2004‬ע‪ $‬חקיקתו‬
‫של חוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ה ‪ .2004‬באופ ספציפי יותר‪ ,‬נעשה שימוש בשיטה של חקר‬
‫מקרה אינסטרומנטאלי‪ ,‬אשר בה המקרה נבח לא כמטרה כשלעצמה‪ ,‬אלא כדי להגיע באמצעותו‬
‫לתובנות נוספות בנושא מסוי‪ .$‬הממצאי‪ $‬של חקר מקרה זה מספקי‪ $‬הבנות מעבר למקרה הספציפי‪,‬‬
‫‪51‬‬
‫ועוזרי‪ $‬להציג תופעה או נושא שהוא בדר כלל חיצוני למקרה‪ .‬מכא שמו – הוא משמש כלי עזר‬
‫להכללות נוספות בתנאי‪ $‬דומי‪) $‬יוסיפו‪.(2001 ,‬‬
‫בבסיס השימוש בחקר מקרה עומדת ההנחה כי סוג זה של מחקר חיוני ומועיל ביותר‬
‫להתפתחות מדעי החברה )‪ .(Feagin, Orum & Sjoberg, 1991‬יתרה מכ‪ ,‬יש הטועני‪ $‬כי חקר‬
‫המקרה האיכותני מתאי‪ $‬במיוחד ללימוד של תהליכי‪ ,$‬ביניה‪ $‬תהליכי קביעת מדיניות‪ ,‬שכ‪ ,‬הוא‬
‫מאפשר להתעמק בתהלי ספציפי‪ ,‬ללמוד את מכלול מרכיביו‪ ,‬ולבחו את התנהגות‪ $‬של השחקני‪$‬‬
‫והכוחות השוני‪ $‬שפעלו בתהלי זה )יוסיפו‪ .(Yin, 1994 ;2001 ,‬ואכ‪ ,‬במחקר בתחו‪ $‬המדיניות‬
‫החברתית ישנה מסורת ארוכה של חקרי מקרה )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫יתרו נוס‪ -‬של מער זה‪ ,‬הוא העובדה כי חקר מקרה מאפשר התרחבות לממדי‪ $‬של זמ‬
‫והיסטוריה‪ ,‬ועלידי כ חקירת‪ $‬של ממדי המשכיות ושינוי בתופעות חברתיות‪ .‬על כ‪ ,‬הוא מתאי‪$‬‬
‫למחקר המבקש לחקור פעילות המשתרעת על פני כמה שני‪) $‬צבר ביהושע‪.(1990 ,‬‬
‫לאור כל אלו‪ ,‬ובשל מיעוט המקרי‪ $‬והמחקרי‪ $‬בה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬היו מעורבי‪$‬‬
‫באופ אינטנסיבי בפרקטיקת מדיניות בישראל‪ ,‬מחקר זה מציע לבחו לעומק מקרה ספציפי של‬
‫מדיניות‪ ,‬בו לקחו חלק עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ממגוו ארגוני‪ .$‬מכיוו שחקר מקרה הוא אינדוקטיבי‪ ,‬הוא‬
‫יכול לתרו‪ $‬להבנת‪ $‬של מקרי‪ $‬בעלי מאפייני‪ $‬דומי‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬יש לזכור כי מדובר באירוע ייחודי‬
‫בנסיבות מסוימות‪ .‬לפיכ‪ ,‬הוא אינו בר חזרה ואינו מייצג‪ ,‬ועל כ‪ ,‬אינו מאפשר הכללה במוב הרגיל‬
‫)יוסיפו‪ ;2001 ,‬צבר ביהושע‪ ;1990 ,‬שקדי‪.(MacDonald & Walkey, 1977; Stake, 1995 ;2003 ,‬‬
‫‪ 5.3‬איסו‪ +‬הנתוני‬
‫בשיטת חקר מקרה נאס‪ -‬בדר כלל מידע רב‪ ,‬הנשע על מקורות שוני‪ .$‬זאת באמצעות‬
‫טכניקות מגוונות )יוסיפו‪.(Denzin, 1989; Yin, 1994 ;2001 ,‬‬
‫המחקר הנוכחי מבוסס בעיקר על‬
‫מקורות מידע ראשוניי‪ .$‬אלו כוללי‪ 11 $‬ראיונות עומק מובני‪ $‬למחצה‪ ,‬ע‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שהיו‬
‫מעורבי‪ $‬בפעילות לקידו‪ $‬הזכות לביטחו תזונתי ו‪/‬או חידוש מפעל ההזנה בבתיהספר‪ ,‬בי השני‪$‬‬
‫‪) 19992004‬רשימת המרואייני‪ $‬מצורפת בסו‪ -‬העבודה(‪ .‬הראיונות התבססו על מדרי ראיו‪ ,‬בו‬
‫הופיעו שאלות ונושאי‪ $‬שהובנו מראש‪ ,‬א בנוס‪ -‬אפשר העלאת נושאי‪ $‬ורעיונות עלידי המרואייני‪$‬‬
‫עצמ‪) $‬צבר ביהושע‪ .(1990 ,‬כמוכ‪ ,‬מרואייני‪ $‬ראשוני‪ $‬היוו מקור מידע לאיתור מרואייני‪$‬‬
‫נוספי‪ ,$‬במטרה לאתר ולראיי מגוו עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שהשתתפו בתהלי‪ .‬ראיונות אלו שימשו‬
‫מקור חיוני להבנת השיקולי‪ ,$‬ההחלטות והתהליכי‪ $‬שהשפיעו על פעילות העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬וא‪-‬‬
‫‪52‬‬
‫סייעו לשזור דוגמאות ממשיות למעורבות‪ $‬בפרקטיקת מדיניות )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬שקדי‪.(2003 ,‬‬
‫חשוב להדגיש כי הציטוטי‪ $‬הועברו למדווחי‪ $‬לצור קבלת משוב ואימות הבנה‪.‬‬
‫מקורות מידע ראשוניי‪ $‬נוספי‪ $‬בה‪ $‬נעשה שימוש הינ‪ $‬חומר תיעודי הכולל מסמכי‪$‬‬
‫ממקורות שוני‪ ,$‬כשבעיקר‪ $‬פרוטוקולי‪ $‬של ישיבות הכנסת וועדות הכנסת מהתקופה הנידונה‪,‬‬
‫פרסומי‪ $‬בעיתונות הכתובה והאלקטרונית ברמה הארצית והמקומית‪ ,‬ומסמכי‪ $‬פנימיי‪ $‬וחיצוניי‪$‬‬
‫של הארגוני‪ $‬המעורבי‪ $‬בפעילות‪ .‬בתו כ‪ ,‬נעשה מאמ‪ 0‬להגיע לחומרי‪ $‬אותנטיי‪ $‬של הארגוני‪$‬‬
‫השוני‪ ,$‬כגו פרוטוקולי‪ $‬של ישיבות פנימיות‪ ,‬התכתבויות אינטרנטיות‪ ,‬הודעות לעיתונות וכל חומר‬
‫שהתפרס‪ $‬עלידי הארגוני‪ $‬בהקשר זה ונשמר בארכיוניה‪.$‬‬
‫במחקר זה נעשה שימוש מועט במקורות מידע משניי‪ .$‬הכוונה לכתבות‪ ,‬מאמרי‪ $‬ועבודות‬
‫בודדות שניתחו את המאבק לקידו‪ $‬חוק ההזנה‪.‬‬
‫חשוב לציי כי החומר שנאס‪ -‬הוא עשיר ומגוו ומאפשר התבוננות מעמיקה על פועל‪ $‬של‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬שהיו מעורבי‪ $‬באירוע קביעת המדיניות המדובר‪.‬‬
‫‪ 5.4‬ניתוח הנתוני‬
‫ניתוח נתוני‪ $‬הוא תהלי אנליטי‪ ,‬לעיתי‪ $‬ספירלי‪ ,‬של סידור והבניית המידע שנאס‪-‬‬
‫לצור פרשנותו והבנת משמעויותיו )איילו וצבר ב יהושע‪ ;2010 ,‬יוסיפו‪ ;2001 ,‬שקדי‪.(2003 ,‬‬
‫בתהלי זה אנו רוצי‪ $‬לתת מענה לשאלות כמו 'מה'‪' ,‬אי'‪' ,‬מדוע' )‪ .(Dey, 1993‬תהלי הניתוח‬
‫במחקר זה כלל מהלכי‪ $‬של תיאור‪ ,‬קישור וסיווג של פריטי מידע שיעזרו לזהות ולהבי את דפוסי‬
‫הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬במקרה הנחקר‪ ,‬בהתא‪ $‬למסגרת התיאורטית שנבחרה )יוסיפו‪,‬‬
‫‪.(2001‬‬
‫הראיונות והחומר המתועד עובדו עלידי ניתוח תוכ איכותי‪ .‬ניתוח תוכ הוא טכניקה‬
‫מחקרית להפקה שיטתית של היסקי‪ $‬תקפי‪ ,$‬שנית לחזור עליה‪ ,$‬מתו מסרי‪ $‬המוצגי‪ $‬בתוכ‬
‫כלשהו בהקשר מסוי‪ .$‬באמצעות ניתוח התוכ נית להראות מרכיבי‪ $‬שוני‪ $‬של התכני‪ ,$‬להציג‬
‫היבטי‪ $‬מגווני‪ $‬ואת היחסי‪ $‬בי משתני‪ $‬שוני‪ $‬של החומר המנותח‪ .‬כמוכ‪ ,‬נית לשאול הא‪ $‬קיי‪$‬‬
‫דפוס מסוי‪ ,$‬מתי הוא מופיע‪ ,‬כיצד‪ ,‬למה הוא גור‪ $‬וכדומה )צבר ב יהושע‪ .(1990 ,‬זאת ועוד‪ ,‬במטרה‬
‫להגביר את תוק‪ -‬הנתוני‪ $‬נערכה בדיקת הלימה בי הנתוני‪ $‬שהתקבלו מהמקורות השוני‪.$‬‬
‫באופ ספציפי יותר לראיונות שבוצעו‪ ,‬ניתוח הנתוני‪ $‬נער באמצעות שיטת ניתוח תוכ‬
‫מהסוג של ניתוח נושאי )‪ .(thematic analysis‬ניתוח זה מתמקד בעיקרו במה שהאינפורמנטי‪$‬‬
‫‪53‬‬
‫אומרי‪ $‬ולא כיצד ה‪ $‬אומרי‪ $‬את הדברי‪ .$‬בתהלי זה הטכניקות לניתוח כוללות בי היתר ניתוח‬
‫מילות מפתח ומשפטי‪ $‬שכיחי‪ $‬בתו הטקסט הכולל‪ ,‬וחלוקה לקטגוריות )שקדי‪.(2003 ,‬‬
‫‪ .6‬ממצאי המחקר‬
‫פעילות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לחידוש מפעל ההזנה בבתיהספר‪ ,‬התקיימה כחלק ממאבק‬
‫כולל לקידו‪ $‬מעני‪ $‬לבעיית חוסר הביטחו התזונתי שהתפתחה בישראל החל מסו‪ -‬שנות ה‪ 90‬של‬
‫המאה הקודמת‪ .‬מדובר באירועי‪ $‬מורכבי‪ $‬ומשמעותיי‪ $‬בה‪ $‬לקחו חלק שחקני‪ $‬רבי‪ $‬ומגווני‪$‬‬
‫בזמני‪ $‬שוני‪ ,$‬בניה‪ :$‬שרי‪ $‬וחברי כנסת‪ ,‬ועדות כנסת‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬ארגוני‬
‫מגזר שלישי‪ ,‬קרנות‪ ,‬בית המשפט הגבוה לצדק‪ ,‬אנשי מקצוע מתחומי‪ $‬שוני‪ ,$‬פעילי‪ ,$‬וסטודנטי‪.$‬‬
‫בהתא‪ $‬להנחה כי לא נית להבי את פעילות העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬מבלי לעמוד על אופיי‪$‬‬
‫ומורכבות‪ $‬של תהליכי עיצוב וקביעת מדיניות במסגרת‪ $‬מתרחשת הפעילות‪ ,‬תתוארנה פעולות‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬והאינטראקציות שלה‪ $‬ע‪ $‬שחקני‪ $‬אחרי‪ $‬בפירוט רב‪ .‬פירוט זה מאפשר‬
‫הסתכלות כוללת ורחבה על פעילות העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬ביחס לשחקני‪ $‬אחרי‪ ,$‬וביחס לתמורות‬
‫חברתיות‪ ,‬כלכליות ופוליטיות בסביבה הנחקרת‪ .‬הפירוט נועד ג‪ $‬בכדי לאפשר בהמש את ניתוח‬
‫דפוסי מעורבות‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בהתא‪ $‬לספרות התיאורטית‪.‬‬
‫הפעילות תוצג בצורה כרונולוגיות‪ ,‬החל מסו‪ -‬שנת ‪ ,1999‬במהל כהונתה של הכנסת ה‪15‬‬
‫והממשלה ה‪ 28‬בראשותו של אהוד ברק‪ ,‬ועד לחקיקת "חוק ארוחה יומית לתלמיד" בסו‪ -‬שנת ‪,2004‬‬
‫במהל כהונתה של הכנסת ה‪ 16‬והממשלה ה‪ 30‬בראשות אריאל שרו‪.‬‬
‫סו‪ -‬שנות ה‪ 90‬של המאה ה‪ 20‬ותחילת שנות ה‪ ,2000‬אופיינו כתקופה של החרפת המיתו‬
‫הכלכלי‪ ,‬עליה באבטלה והתרחבות ממדי העוני בישראל‪ .5‬דיווחי‪ $‬בכלי התקשורת על אזרחי‪$‬‬
‫ועמותות המחלקות מזו לנזקקי‪ $‬והקוראות לציבור הרחב "להתעורר ולתרו‪ ,"$‬עלו ורווחו לנוכח‬
‫העוני הגובר‪ ,6‬לצד העובדה כי מערכת הרווחה אינה מצליחה לתת מענה למצוקה זו‪ ,‬וא‪ -‬מסתייעת‬
‫בעצמה בעמותות אלו‪ .7‬לצד זאת‪ ,‬תוארה הבושה הכרוכה בכ‪ ,‬אובד הכבוד העצמי‪ ,‬והפחדי‪$‬‬
‫והחרדות היומיומיי‪ $‬אשר מביאי‪ $‬לא פע‪ $‬את האנשי‪ $‬הסובלי‪ $‬ממצוקה זו‪ ,‬לכדי מחשבה לשי‪$‬‬
‫ק‪ 0‬לחייה‪.8$‬‬
‫‪5‬מאירי‪ ;16.11.99 ,‬פישביי‪17.8.99 ,‬‬
‫‪ 6‬מאירי‪ ;16.11.99 ,‬פישביי‪ ;17.8.99 ,‬רגב‪ ,‬יחזקאלי‪ ,‬בנו‪ ,‬מאירי ושמואל‪17.11.99 ,‬‬
‫‪ 7‬רגב ואחרי‪17.11.99 ,$‬‬
‫‪ 8‬וורגפט‪ ;21.1.00 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;17.11.99 ,‬מאירי‪ ;16.11.99 ,‬נבו‪ ;24.11.99 ,‬רגב‪ ;17.11.99 ,‬רגב ואחרי‪17.11.99 ,$‬‬
‫‪54‬‬
‫סקר שער מרכז השלטו המקומי ביוני ‪ ,1999‬עלפיו ‪ 417‬אל‪ -‬ילדי‪ $‬מתחת לקו העוני‪ ,‬לצד‬
‫תחזיות של המוסד לביטוח לאומי על החמרה בהיק‪ -‬העוני בשנה זו‪ ,‬גרמו לזעזוע עמוק בחברה‬
‫הישראלית‪ .9‬בעקבות נתוני‪ $‬אלו‪ ,‬קבע ראש הממשלה דאז‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬סטנדרט של עוני לפיו "רעב‬
‫הוא מי שאי לו לח‪ $‬וצפוי למות א‪ $‬לא יוז בפעולת חירו‪ ,"$‬ושלח את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לחפש‬
‫ולטפל ב"אנשי‪ $‬רעבי‪ $‬ללח‪ $‬ממש"‪ .10‬ג‪ $‬שר האוצר‪ ,‬אברה‪ $‬שוחט‪ ,‬סבר כי במידה ו"עלולה" להיות‬
‫בעיה של רעב‪ ,‬על הרשויות המקומיות לטפל בה‪ .‬ג‪ $‬הדיו שנער בכנסת הוסב ברובו לבעיית העוני‬
‫בכללותה‪ ,‬כאשר לצד זה‪ ,‬חזרו והדגישו במשרד האוצר‪ ,‬כי בעיית העוני אינה בעיה של רעב‪ ,11‬והזהירו‬
‫בתקשורת מפני הפרזה במספרי‪ $‬ובתיאורי‪ $‬של העוני בישראל‪ .12‬למול זאת‪ ,‬טענו מספר חברי כנסת‬
‫כי מדובר בהפיכת העניי‪ $‬לקבצני‪ ,$‬במקו‪ $‬לטפל באמת בבעיה‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬רק קולות בודדי‪ $‬ביקרו‬
‫את המדיניות הכלכלית שמביאה לעוני ורעב והטילו את האחריות בכללותה על הכנסת והממשלה‬
‫לדאוג לילדי‪ $‬הרעבי‪.13$‬‬
‫בציבור הרחב ובכלי התקשורת‪ ,‬היו שהציגו את המצב כחרפת רעב ממש‪ .‬אחרי‪ $‬דיברו לא על‬
‫רעב כמחסור בלח‪ ,$‬אלא כתזונה לקויה מאונס‪ ,‬מחסור באבות המזו ואוכל מאיכות ירודה‪ .14‬בתו‬
‫כ‪ ,‬פורס‪ $‬כי מחלקת התזונה במשרד הבריאות החלה מבצעת סקר ארצי שנועד למפות את תזונת‬
‫הישראלי‪ $‬בכדי‪ ,‬בי השאר‪ ,‬לזהות אוכלוסיות בסיכו לרעב ולמצוא פתרונות למצוקת‪ ,15‬א זה‬
‫התמקד בעיקר בפ הכמותי של המזו‪ .16‬בינתיי‪ $‬הוצגו פתרונות נקודתיי‪ – $‬תכניות הזנה בבתיספר‬
‫ברשויות מקומיות שבה ישנה אוכלוסיית מצוקה גדולה‪ ,‬לצד השתתפות של דיאטניות בפרויקטי‪ $‬של‬
‫שיקו‪ $‬שכונות‪ ,‬במטרה ללמד את הקהילה על חשיבותה של תזונה נכונה ולעזור בקביעת סדרי‬
‫עדיפויות‪.17‬‬
‫בכנס חירו‪ $‬של מנהלי השירותי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬שהתקיי‪ $‬בתל אביב ב ‪ ,22.11.99‬ציינו‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬כי ה‪ $‬נמצאי‪" $‬במצב של קטסטרופה" והתריעו כי ינקטו בצעדי מחאה לנוכח‬
‫הקיצוצי‪ $‬בתקציב הרווחה לשנת ‪ .2000‬לטענת‪ ,$‬תופעת הרעב עליה החלו לדבר בציבור‪ ,‬נובעת‬
‫מקיצו‪ 0‬ומביטול השירותי‪ $‬המשלימי‪ $‬בשני‪ $‬האחרונות‪ .‬כ למשל‪ ,‬משפחות שאינ מקבלות סיוע‬
‫‪ 9‬ישיבת הכנסת‪17.11.99 ,‬‬
‫‪ 10‬אנוש‪ ;24.11.99 ,‬בנו‪23.11.99 ,‬‬
‫‪ 11‬ישיבת הכנסת‪17.11.99 ,‬‬
‫‪ 12‬פלוצקר‪17.11.99 ,‬‬
‫‪ 13‬ישיבת הכנסת‪17.11.99 ,‬‬
‫‪ 14‬אנוש‪ ;24.11.99 ,‬סיני‪21.11.99 ,‬‬
‫‪ 15‬סיני‪21.11.99 ,‬‬
‫‪ 16‬המרכז הלאומי לבקרת מחלות‪2004 ,‬‬
‫‪ 17‬סיני‪21.11.99 ,‬‬
‫‪55‬‬
‫בדיור וקשישי‪ $‬החייבי‪ $‬תרופות‪ ,‬נאלצי‪ $‬לחסו במזו‪ .18‬למחרת הכנס‪ ,‬פרס‪ $‬מרכז השלטו‬
‫המקומי דו"ח עלפיו ישנ‪ 135,000 $‬אנשי‪ $‬רעבי‪ $‬בישראל‪ .19‬ליוזמת הדו"ח וכתיבתו‪ ,‬היו שותפי‪$‬‬
‫ארגו מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות‪ ,20‬אשר התריעו על המצוקה ההולכת וגדלה אליה נחשפו‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בלשכות החברתיות‪ ,21‬לצד אי היכולת לתת לכ מענה‪ ,22‬וא‪ -‬סיפקו את‬
‫התשתית לאיסו‪ -‬הנתוני‪ $‬והעדויות מהשטח‪ .23‬עו"ס דליה אהוד‪ ,‬מנהלת מחלקת הרווחה ד' רבתי‬
‫בעיריית בארשבע ופעילה במוסדות האיגוד באותה התקופה‪ ,‬התייחסה לכ‪:‬‬
‫"אני לא בטוחה כמה העניי הזה היה מדאיג את יו"ר מרכז השלטו המקומי‪ ,‬יותר מאשר‬
‫נושאי אחרי‪ .‬פה בהחלט היתה השפעה של ארגו המנהלי"‪.24‬‬
‫במרכז השלטו המקומי הציגו את הרעב כבעיה חברתיתלאומית ממדרגה ראשונה‪ ,‬המהווה‬
‫בושה לחברה הישראלית ומשקפת את השבר החברתי העמוק בו מצויה מדינת ישראל‪ .25‬ה‪ $‬הגדירו‬
‫את הסובלי‪ $‬מרעב כמי שאינ‪ $‬יכולי‪ $‬לרכוש מספיק מוצרי מזו בסיסיי‪ $‬לכלכלת‪ ,$‬או כמי‬
‫שסובלי‪ $‬מתתתזונה עקב חוסר יכולת לספק לעצמ‪ $‬את אבות המזו הנחוצי‪ ,$‬ותזונת‪ $‬לקויה עד‬
‫כדי פגיעה בריאותית‪ .26‬הדו"ח‪ ,‬שהפ לכותרת הראשית של היו‪ ,$‬עורר רעש ציבורי ותקשורתי גדול‪,‬‬
‫ויצר ויכוח סביב השאלה מהו רעב‪ ,‬הא‪ $‬בעיה שכזו אכ קיימת בישראל‪ ,‬ומי האחראי‪ $‬לפתרונה‪.‬‬
‫במרכז השיח נמתחה ביקורת חמורה על יו"ר המרכז לשלטו המקומי כמי שהפי‪ 0‬את הטענות על רעב‬
‫המוני משו‪ $‬ששאיפותיו להתמנות לשר הושבו ריק‪ ,27$‬או כמי שתיא‪ $‬את המהל ע‪ $‬שר הרווחה‪,‬‬
‫אלי ישי‪ ,‬כחלק ממאבק‪ $‬באוצר נגד הקיצוצי‪ $‬בתקציב הרשויות המקומיות ותקציב הרווחה‪ ,‬ערב‬
‫ההכרעה על התקציב לשנת ‪ .2000‬בתו כ‪ ,‬הציגו פקידי האוצר את הרשויות המקומיות כבזבזניות‪,‬‬
‫והסיטו את תשומת הלב ממצוקת הרעב אל יוז‪ $‬ומפרס‪ $‬הדו"ח‪ .‬בנוס‪ ,-‬היעדר פרסומה של שיטת‬
‫המחקר‪ ,‬לצד זאת שמספר ראשי רשויות החלו מכחישי‪ $‬כי בעיר‪ $‬ישנ‪ $‬אנשי‪ $‬רעבי‪ ,$‬העלו סימני‬
‫שאלה לגבי מהימנות הדו"ח‪ .28‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬דווח בעיתונות כי בתגובה לנתוני הדו"ח‪ ,‬החליט שר האוצר‬
‫להחזיר את מפעל ההזנה לתלמידי‪ $‬נזקקי‪ ,$‬א במתכונת שונה משהיה מקובל בעבר‪ :‬במקו‪$‬‬
‫ארוחות צהריי‪ $‬בבתיהספר‪ ,‬הוצע לפתוח עוד מועדוניות לילדי‪ $‬במצוקה‪ ,‬בה יספקו לילדי‪ $‬ארוחות‬
‫‪ 18‬אנוש‪23.11.99 ,‬‬
‫‪ 19‬בנו‪Goldberg, 2009 ;23.11.99 ,‬‬
‫‪ 20‬עמותה הפועלת במרכז השלטו המקומי ובאיגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ .$‬כוללת ‪ 15‬מנהלי רווחה ברשויות מקומיות שונות‬
‫‪ 21‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס אסא ביוס‪ ;1.11.10 ,-‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ;4.11.10 ,0‬עו"ס דליה אהוד‪11.10.10 ,‬‬
‫‪ 22‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אסא ביוס‪1.11.10 ,-‬‬
‫‪ 23‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס אסא ביוס‪ ;1.11.10 ,-‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ;4.11.10 ,0‬עו"ס דליה אהוד‪11.10.10 ,‬‬
‫‪ 24‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס דליה אהוד‪11.10.10 ,‬‬
‫‪ 25‬בנו‪Goldberg, 2009 ;23.11.99 ,‬‬
‫‪ 26‬בנו‪23.11.99 ,‬‬
‫‪ 27‬ברנע ושיפר‪26.11.99 ,‬‬
‫‪ 28‬גברי‪ ;26.11.99 ,0‬ישיבת הכנסת ‪1.12.99‬‬
‫‪56‬‬
‫צהריי‪ $‬וערב חמות‪ .29‬א‪ ,‬החלטה זו התגלתה בסופו של דבר כחסרת בסיס‪ ,‬שכ‪ ,‬בשו הסערה‪ ,‬לא‬
‫נעשה דבר בנושא‪.30‬‬
‫ג‪ $‬בראיו ל"ידיעות אחרונות" דחה ראש הממשלה דאז‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬את הטענות על רעב ועוני‪.‬‬
‫כמוכ‪ ,‬ניכר לא אחת‪ ,‬כי הוא מעביר את האשמה למובטלי‪ ,$‬ואת האחריות לפתרו הבעיה לידי‬
‫הציבור הרחב וארגוני המגזר השלישי בפרט‪ ,‬בקריאה "לפתוח את המקררי‪ .31"$‬דבריו א‪ -‬העבירו את‬
‫המסר כי הציבור יודע לדאוג לעצמו ואילו הממסד‪ ,‬צרי לדאוג רק לנחשלי‪ $‬עלידי מת סעד למי‬
‫שאינו מתבייש לקבל נדבה‪ .‬במקו‪ $‬שבו דובר קוד‪ $‬על חלוקה צודקת יותר של העושר הלאומי‪ ,‬דובר‬
‫כעת על חלוקה רחבה יותר של חבילות מזו‪.32‬‬
‫בתו כ‪ ,‬כנגד האשמת האנשי‪ $‬בעוניי‪ ,$‬היו שהציגו בתקשורת את סיפוריה‪ $‬של העניי‪$‬‬
‫העובדי‪ ,$‬או של מובטלי‪ $‬המחפשי‪ $‬עבודה בנרות‪ .33‬א ג‪ $‬הפע‪ ,$‬התמקדו רוב אמצעי התקשורת‬
‫באלמנטי‪ $‬האנושיי‪ $‬והויזואליי‪ ,$‬ללא נורמות של צנעת וכבוד הפרט‪ ,‬וא‪ -‬שיבחו התארגנויות‬
‫אזרחיות וולונטריות שקמו בכדי לסייע לנזקקי‪ ,34$‬במקו‪ $‬לנתח לעומק את מקורותיה הכלכליי‪$‬‬
‫והפוליטיי‪ $‬של הבעיה‪ ,‬ולמקד את הפוקוס באחריות המדינה לאזרחיה‪ .‬ד"ר רוני קאופמ‪ ,‬מרצה בכיר‬
‫במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו בנגב‪ ,‬וחוקר בעיית חוסר הביטחו התזונתי‬
‫בישראל‪ ,‬תיאר את הל הרוח באותה תקופה‪:‬‬
‫"זה נתפס כמו מגפת רעב חד פעמית‪ ,‬כמשהו אסוני‪ .‬א‪ +‬אחד לא יכל לחשוב שיש דבר כזה‪.‬‬
‫היה ג כעס אדיר שמוציאי את דיבתה של ישראל‪ ,‬כי זה נתפס באמת כבושה גדולה אי‪0‬‬
‫זה קורה במדינה ריבונית‪ ,‬מדינת רווחה? היתה התגייסות ציבורית אדירה‪ ,‬כמו שקורה‬
‫אחרי אסו‪ ,‬אבל לא היה ניתוח למה זה קרה‪ ,‬לא היתה ירידה לשורשי לעשות מדיניות‬
‫למיגור הבעיה או תכניות להתמודדות לטווח הארו‪ .0‬היתה תפיסה לוגית‪ :‬נוצר פה משבר‪,‬‬
‫כולנו מתגייסי‪ ,‬ותו‪ 0‬שנהשנתיי הצמיחה תחזור‪ ,‬הבעיות יפתרו‪ ...‬היה ברור שחברי‬
‫הכנסת לא מביני בזה כלו‪ ,‬כי ג אנשי מקצוע לא הבינו בזה כלו"‪.35‬‬
‫ג‪ $‬ארגו מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות השמיע ביקורת על אופ הצגת הנתוני‪$‬‬
‫והפתרונות הרצויי‪ $‬בתקשורת‪ .‬לדבריה של עו"ס אסא ביוס‪ ,-‬מנהלת שירותי הרווחה וסמנכ"ל‬
‫שירותי‪ $‬חברתיי‪ $‬בעיריית חולו‪ ,‬וחברה בארגו מנהלי הרווחה באותה התקופה‪:‬‬
‫"חשבנו שצרי‪ 0‬שהנושא יקבל הסדרה ממסדית ומסודרת ולא חלוקת אוכל‪ .‬זו היתה תקופה‬
‫שהחלוקה של המזו קיבלה הד תקשורתי חזק שלא פתר את הבעיה אלא שירת את‬
‫‪ 29‬בנו‪Goldberg, 2009 ;23.11.99 ,‬‬
‫‪ 30‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטי‪ $‬לע"ס בקורס "שיטות מתקדמות בעבודה קהילתית"‪ ,‬בראשות ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו‪.2000 ,‬‬
‫‪ 31‬ברנע ושיפר‪26.11.99 ,‬‬
‫‪ 32‬אנוש‪28.12.99 ,‬א; אנוש‪28.12.99 ,‬ב‬
‫‪ 33‬יחזקאלי‪ ,‬בנו‪ ,‬מילנר ואלוש‪24.11.99 ,‬‬
‫‪ 34‬ברנע ושיפר‪26.11.99 ,‬‬
‫‪ 35‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪57‬‬
‫הארגוני ששמו לעצמ מטרות אחרות דר‪ 0‬סיפוק המזו וחשיפת סיפורי אישיי באופ‬
‫לא ענייני"‪.36‬‬
‫הדיו הציבורי שהתפתח בקרב אמצעי התקשורת ונבחרי הציבור‪ ,‬העיד כי קיומה של בעיית‬
‫הרעב בישראל והגדרתה‪ ,‬הינ שנויות במחלוקת‪ .‬ואכ‪ ,‬ג‪ $‬בחודש דצמבר המשיכו בכנסת ויכוחי‪ $‬על‬
‫מספר הרעבי‪ $‬במדינת ישראל‪ ,‬כשלצד זאת‪ ,‬יוקר מחיר הלח‪ ,$‬בפע‪ $‬השנייה בתו ארבעה חודשי‪.$‬‬
‫בדיוני‪ $‬אלו‪ ,‬בלטה מצד אחד היעדרות‪ $‬של חברי כנסת ושרי‪ $‬רבי‪ ,$‬א מאיד‪ ,‬ניכרה הסכמה חוצת‬
‫מפלגות כי יש לפעול לצמצו‪ $‬ממדי העוני וכי העלאת מחירי הלח‪ $‬הינה מהל ציני‪ ,‬שיש בו מבחינת‬
‫'לעג לרש'‪.37‬‬
‫במקביל‪ ,‬סביב הדיוני‪ $‬על תקציב המדינה לשנת ‪ ,2000‬פתח איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫בשיתו‪ -‬ע‪ $‬מרכז השלטו המקומי‪ ,‬במאבק למניעת קריסת שירותי הרווחה בישראל‪ .‬לקראת הפגנת‬
‫מחאה גדולה בירושלי‪ ,$‬הוציא מטה המאבק קול קורא‪ ,‬בו נרש‪:$‬‬
‫"הפערי ההולכי וגדלי‪ ,‬בי היק‪ +‬המצוקה הגואה לבי המשאבי שהוקצבו‪ ,‬מובילי‬
‫לאסו חברתי‪ .‬בהצעת התקציב של הממשלה לשנת ‪ ,2000‬צפויי קיצוצי חמורי‪ ,‬אשר‬
‫ייפגעו באות אזרחי שאנו מחויבי לשלומ ולרווחת‪ .‬לנוכח המצב החלטנו לא לשתוק!‬
‫נאבק בש כל אלו שלא יכולי לזעוק" בי האוכלוסיות הנפגעות‪ ,‬הוזכרו ג‪" $‬מובטלי‬
‫הסובלי מרעב ועוני"‪ .38‬בתו כ‪ ,‬שוגרה קריאת חירו‪ $‬לאזרחי ישראל‪" ,‬לפנות לחברי‬
‫הכנסת‪ ,‬בכל דר‪ 0‬אפשרית‪ ,‬ולשכנע שלא להצביע בעד אישור התקציב‪ ,‬ולהבטיח את‬
‫התוספת החסרה לשירותי הרווחה והבריאות"‪.39‬‬
‫א‪ ,‬לצד ניסיונות מחאה אלה‪ ,‬היו שטענו כי העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬אינ‪ $‬יודעי‪ $‬כיצד להתמודד ע‪$‬‬
‫המציאות היומיומית‪ .‬כ למשל‪ ,‬הוצגו בעיתונות עדויות של נשי‪ $‬הסובלות ממצוקת הרעב‪:‬‬
‫"כל פע שאני מבקשת עזרה ובאי‪ ,‬מסתכלי על הבית שהוא תמיד מסודר ונקי‪ ,‬ואומרי‪,‬‬
‫'זה לא בית עני'‪ .‬ה רוצי שתשפילי את עצמ‪ ,0‬מי ששומרת על כבוד עצמי לא תקבל‬
‫עזרה‪ ...‬לא מתנכלי לנו‪ ,‬אבל עובדת סוציאלית יכולה לפרש את המצוקה של‪ 0‬כאילו זה‬
‫סיכו לילד‪ .‬כאילו את אשמה במצב של‪ .0‬זה יוצר מצב שלנו אי ע מי לדבר"‪.40‬‬
‫ב‪ 20.12.99‬פורס‪ $‬דו"ח העוני הרשמי לשנת ‪ .411998‬עלפי הנתוני‪ ,$‬בשנה זו חיו מתחת לקו העוני‬
‫‪ 1,020,000‬איש‪ ,‬מתוכ‪ $‬כ‪ 400‬אל‪ -‬ילדי‪ .$‬הגידול בעוני נבע בעיקרו מהמיתו המתמש‪ ,‬האבטלה‬
‫הגואה‪ ,‬והקיצו‪ 0‬בתקציבי‪ $‬ובשירותי‪ $‬החברתיי‪ .42$‬בדיוני‪ $‬בכנסת‪ ,‬היו שחזרו והתריעו כי הרשויות‬
‫המקומיות והשירותי‪ $‬החברתיי‪ $‬עומדי‪ $‬על ס‪ -‬קריסה‪ ,‬ואינ‪ $‬יכולי‪ $‬לספק שירותי‪ $‬מינימאליי‪$‬‬
‫‪ 36‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אסא ביוס‪1.11.10 ,-‬‬
‫‪ 37‬ישיבת הכנסת ‪ ,1.12.99‬ישיבת הכנסת ‪8.12.99‬‬
‫‪ 38‬מתו קול קורא שהוציא מטה המאבק תחת הכותרת‪" :‬צעדת מחאה והפגנת מחאה"‪28.11.99 ,‬‬
‫‪ 39‬מתו כרוז של איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬תחת הכותרת‪" :‬קריאת חירו‪ ,$‬שירותי הרווחה והבריאות קורסי‪1999 ,"!$‬‬
‫‪40‬‬
‫וורגפט‪ ,21.1.00 ,‬עמ' ‪28‬‬
‫‪ 41‬הנתוני‪ $‬כוללי‪ $‬את תושבי מזרח ירושלי‪$‬‬
‫‪ 42‬ישיבת הכנסת‪ ;21.12.99 ,‬מערכת וואלה!‪20.12.99 ,‬‬
‫‪58‬‬
‫לנזקקי‪ .$‬מספר חברי כנסת חזרו וסיפרו על מקררי‪ $‬ריקי‪ ,$‬משפחות שאוספות שאריות אוכל מפחי‬
‫האשפה ונעזרות בעמותות שונות‪ ,‬והורי‪ $‬החוסכי‪ $‬מזו מפיה‪ $‬כדי שילדיה‪ $‬יוכל לקחת סנדווי‪'0‬‬
‫לבית הספר‪ .‬יש שקראו לממשלה לצאת מאדישותה ולעזור למערכות הרווחה ולעמותות הסיוע‪,‬‬
‫כשמנגד‪ ,‬היו שחזרו וטענו כי מה שנחו‪ 0‬הינו צדק חברתי ושוויו בחלוקה התקציבית‪ ,‬ולא רחמי‪$‬‬
‫וחסד לעניי‪.43$‬‬
‫בתו כ‪ ,‬המשיכו להתרבות יוזמות פרטיות בקרב אזרחי‪ ,$‬ארגוני מגזר שלישי‪ ,‬עסקי‪ ,$‬וא‪-‬‬
‫גופי‪ $‬ממסדיי‪ .$‬בעמותת סנגור קהילתי‬
‫‪44‬‬
‫בשכונת קטמו שבירושלי‪ ,$‬עלתה היוזמה להקי‪$‬‬
‫קואופרטיב מזו‪ .‬הפעילי‪ $‬טענו כי אינ‪ $‬רוצי‪ $‬טובות או נדבות‪ .‬במקו‪ $‬זאת‪ ,‬יקימו חנות ללא מטרות‬
‫רווח‪ ,‬בה יעבדו בהתנדבות וימכרו את המוצרי‪ $‬במחירי עלות‪ .‬ה‪ $‬הוסיפו כי ההחלטה ללכת על‬
‫קואופרטיב מזו איננה מקרית‪ ,‬אלא נועדה להבטיח שלילדיה‪ $‬יהיה סנדווי‪ '0‬לביתהספר וא‪ -‬שלא‬
‫ילכו לישו רעבי‪.45$‬‬
‫ב‪ ,28.2.00‬הונחה על שולח הכנסת הצעת חוק הזנת ילדי‪ ,$‬התש"ס ‪ ,2000‬שמטרתה לאפשר‬
‫לכל ילד במערכת החינו היסודית ובחטיבות הביניי‪ ,$‬לזכות בארוחה חמה אחת ביו‪ $‬לפחות‪ ,‬כאשר‬
‫המעמסה התקציבית תהיה ברובה על ההורי‪ ,$‬בהתא‪ $‬להכנסת‪ .$‬לדברי חברי הכנסת יוזמי החוק‪:‬‬
‫"הנתוני שפורסמו לאחרונה‪ ,‬הכילו ממצאי קשי בדבר קיומ של עוני ורעב בהיקפי‬
‫גדולי וחמורי במדינת ישראל‪ .‬מצב זה מחייב הערכות חדשה בתחו הרווחה והחינו‪.0‬‬
‫אסור שבמדינת ישראל‪ ,‬בשנת ‪ ,2000‬יחיו ילדי רעבי‪ .‬על קובעי המדיניות לפעול בכל‬
‫האמצעי על מנת שתופעות אלו לא ישנו במחוזותינו"‪.46‬‬
‫הצעות חוק דומות בעיקר הונחו על שולח הכנסת ה‪12‬‬
‫‪47‬‬
‫ועל שולח הכנסת ה‪ ,4813‬א כמו‬
‫זו הנוכחית‪ ,‬לא זכו לתשומת לב ניכרת‪ .‬במקביל התרבו ג‪ $‬יוזמות עצמאיות של הורי‪ ,$‬מנהלי בתי‬
‫ספר ועיריות שונות‪ ,‬להפעיל מער הזנה בבתיהספר‪ ,‬באמצעות תשלומי הורי‪ $‬ותרומות‪ ,‬בעקבות חוק‬
‫יו‪ $‬חינו ארו ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז ‪ ,491997‬אשר נכנס לתוקפו בינואר ‪ .501998‬ג‪ $‬בוועדת‬
‫‪ 43‬ישיבת הכנסת ‪21.12.99‬‬
‫‪ 44‬עמותה הפועלת משנת ‪ 1993‬במטרה להעצי‪ $‬אנשי‪ $‬וקהילות כ שיוכלו להבטיח ולממש זכויותיה‪ $‬החברתיות‬
‫והכלכליות‪ .‬מתו אתר הארגו‪ /http://advocacy.org.il/content/view/13/27 :‬תארי כניסה ‪12.9.11‬‬
‫‪ 45‬וורגפט‪21.1.00 ,‬‬
‫‪ 46‬הצעת חוק הזנת ילדי‪ ,$‬התש"ס‪ ,2000‬פ‪.28.2.00 ,1423/‬‬
‫‪ 47‬הצעה שמספרה תתת"רל‬
‫‪ 48‬הצעה שמספרה קל"ד אשר הוגשה עלידי אברה‪ $‬בורג )"חוק הזנת ילדי‪ $‬במוסדות חינו‪ ,‬התשנ"ב ‪(1992‬‬
‫‪ 49‬חוק זה בא להוסי‪ -‬שעות לימודי‪ $‬וחינו על השעות הקיימות‪ ,‬והיה אמור לחול בהדרגה על כל מוסדות החינו‬
‫עד שנת תשס"ו‪ ,‬ואול‪ $‬השלמתו נדחתה עד לשנת הלימודי‪ $‬תשע"ד )‪.(2013/14‬‬
‫‪ 50‬וועדת החינו והתרבות‪ ;2.2.00 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;29.5.00 ,‬ישיבת הכנסת‪6.6.00 ,‬‬
‫‪59‬‬
‫החינו והתרבות‪ ,‬יש שציינו את תכנית ההזנה כתנאי להצלחתו של יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ ,‬א בודדי‪$‬‬
‫התייחסו לכ בהקשר לנתוני העוני והרעב‪.51‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬ג‪ $‬בתיתמחוי אזרחיי‪ $‬הפכו לפתרונות נפוצי‪ $‬יותר ויותר‪ ,‬וא‪ -‬זכו לעידוד ממשרד‬
‫העבודה והרווחה‪ .52‬מנגד‪ ,‬הוצגו בתקשורת ביקורות ועדויות שונות‪ ,‬אשר ראו פתרונות אלו כפלסתר‬
‫בלבד‪ ,‬או כמביישי‪ ,$‬ועלכ לא משרתי‪ $‬ציבור רחב שנזקק‪ .‬בכ הודו ג‪ $‬חלק מבעלי היוזמות‬
‫הפרטיות ואגפי הרווחה בעיריות השונות‪ .53‬ג‪ $‬מנכ"ל המועצה לשלו‪ $‬הילד‪ ,‬ד"ר ועו"ס יצחק קדמ‪,‬‬
‫הביע את התנגדותו לרעיו בתי התמחוי‪ ,‬וטע כי הוא מחזיר אותנו ‪ 200‬שנה אחורה‪ ,‬לתקופה שבה‬
‫הכנסייה דאגה לילדי‪ $‬העניי‪:$‬‬
‫"עצוב שמדינה שהתיימרה להיות מדינת רווחה התגלגלה למצב שבו אנשי עסקי מבקשי‬
‫לספק בהתנדבות אוכל לילדי‪ .‬יש מקו לתרומת של אנשי פרטיי‪ ,‬א‪ 0‬עבור דברי‬
‫שאינ בסיסיי כמו מזו‪ ,‬שאותו צריכה המדינה לספק לילדי‪ ...‬בתיתמחוי ה דבר‬
‫סטיגמתי‪ .‬אפשר לשלב ארוחות חמות לילדי‪ ,‬בתנאי שה ישולבו בתו‪ 0‬צהרוני או‬
‫מועדוני‪ ,‬כ‪ 0‬שילד יגיע למקו לפעילויות אחרות ובי השאר יקבל ג אוכל"‪.54‬‬
‫א קולות אלו הוטו ממרכז הבמה‪ ,‬ואילו יוזמות נדבניות שונות‪ ,‬המשיכו ליהנות מאור‬
‫הזרקורי‪ ,$‬כאשר לצד זאת המשיכו לטעו בישיבות הכנסת‪ ,‬כי לעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬אי כלי‪$‬‬
‫אחרי‪ $‬להתמודד ע‪ $‬בעיות של רעב ועוני‪ ,‬וא‪ -‬הקיצו‪ 0‬בתקניה‪ $‬מותיר אות‪ $‬לטפל במאות תיקי‪$‬‬
‫ולקרוס תחת העומס‪ .55‬ד"ר קאופמ התייחס לכ‪:‬‬
‫"זה היה נושא משפיל לעובדי סוציאליי‪ ,‬נושא נורא קשה לעיכול‪ .‬ה ירדו פה לרמה הכי‬
‫נמוכה כשהפכו למפני לבתיתמחוי או מחלקי חבילות מזו‪ .‬לא היה שו מענה לזה‪.‬‬
‫סטודנטית לומדת ‪ 5‬שני ומה שהיא יודעת זה להפנות לביתתמחוי? זה היה אחד הצעדי‬
‫שדרדרו את התפקיד של העובדי הסוציאליי‪ .‬ה לא רצו להתעסק ע זה‪ ,‬כי אי תשובות‪,‬‬
‫אי התייחסות בתקנו העבודה הסוציאלית‪ ,‬בלשכה‪ ,‬אי טיפול‪ ...‬זה מצב מטר‪ .+‬ה היו פה‬
‫גור מעכב‪ ,‬והרבה באהבה‪ ,‬כי בגלל התסכול ה בכלל רצו להכחיש את הדבר הזה ולהתעל‬
‫מזה‪.56" ...‬‬
‫בתו כ‪ ,‬לנוכח ריבוי הדיווחי‪ $‬והסיפורי‪ $‬על מקררי‪ $‬ריקי‪ $‬בכלי התקשורת‪ ,‬לצד עדויות‬
‫שהציגו בכיתה סטודנטי‪ $‬לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו בנגב אשר נתקלו בלקוחות‬
‫הסובלי‪ $‬ממצוקת רעב‪ ,‬ולמול המחלוקת הציבורית לגבי קיומה של בעיית רעב בישראל‪ ,‬והמעני‪$‬‬
‫הוולונטריי‪ $‬והפרטניי‪ $‬שרווחו‪ ,‬החליט ד"ר רוני קאופמ‪ ,‬מהמחלקה לעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטת בגוריו בנגב‪ ,‬לברר א‪ $‬קיימת בעיה‪ ,‬מה ממדיה ומה טיבה‪ .57‬ד"ר קאופמ מספר‪:‬‬
‫‪ 51‬וועדת החינו והתרבות‪ ;17.11.99 ,‬וועדת החינו והתרבות‪ ;2.2.00 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;29.5.00 ,‬ישיבת הכנסת‪6.6.00 ,‬‬
‫‪ 52‬מכתב ששלח יוע‪ 0‬שר הרווחה מר שלמה מדינה לפרופ' סלוני‪$‬נבו‪ ;16.2.00 ,‬מלכוב‪14.7.00 ,‬‬
‫‪ 53‬שלח‪24.3.00 ,‬‬
‫‪ 54‬מלכוב‪ ,14.7.00 ,‬עמ' ‪26‬‬
‫‪ 55‬ראה לדוגמא ישיבת הכנסת‪2.8.00 ,‬‬
‫‪ 56‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 57‬סיני‪ ;23.12.02 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪60‬‬
‫"התחלתי ללמוד את הנושא כי לא ידעתי על זה כלו‪ .‬הייתי בהל שיש דבר כזה בישראל‪,‬‬
‫ואז התברר לי שזה לא משהו אפיזודי‪ ,‬זה כנראה משהו יותר רציני‪ ...‬עסקתי באותו הזמ‬
‫בנושא של המובטלי והיה קשה לגייס תמיכה ציבורית לעניי הזה כי הכחישו את‬
‫האבטלה‪ .‬ואז אמרתי שיש פה אולי הזדמנות לראות בעיה שהיא עוד יותר מהותית ובסיסית‪,‬‬
‫המשקפת את כל הכישלו של המדיניות הכלכלית‪ ,‬ומחדדת את הבעייתיות של השיטה‬
‫הקפיטליסטית הקיצונית והאנטיחברתית שאימצה הממשלה‪ ,‬למול מדינת רווחה‪ .‬זה נושא‬
‫שאפשר לתקו‪ +‬אותו‪ ,‬כי א‪ +‬מדיניות לא יכולה להרשות לעצמה רעב‪ ,‬ג מדיניות חזירית‬
‫קפיטליסטית צריכה לתת לזה מענה"‪.58‬‬
‫במסגרת קורס 'שיטות מתקדמות בעבודה קהילתית'‪ ,‬בראשותו של ד"ר קאופמ‪ ,‬ערכו‬
‫סטודנטי‪ $‬לתואר ראשו עבודת מחקר שכללה בחינת היבטי‪ $‬שוני‪ $‬של הסוגיה‪ :‬מדידת הבעיה ודרכי‬
‫ההתמודדות עימה בעול‪ $‬המערבי )בעיקר בארצות הברית ובאנגליה(‪ ,‬ובפרט בישראל ברמת‬
‫המדיניות‪ ,‬ברמת השירותי‪ $‬וברמה הקהילתית והוולונטרית‪ . 59‬בתו כ‪ ,‬גילו הסטודנטי‪ $‬כי קיי‪$‬‬
‫בארצות הברית כלי מקובל המשמש למדידת התופעה‪.60‬‬
‫ביוני ‪ ,2000‬כסכו‪ $‬לעבודת המחקר הקהילתית‪ ,‬נער כנס מצומצ‪ $‬באוניברסיטת בגוריו‬
‫בנגב‪ ,‬תחת הכותרת "הא‪ $‬יש רעב בישראל?"‪ .‬בכינוס‪ ,‬שנועד להציג את ממצאיה‪ $‬והמלצותיה‪ $‬של‬
‫הסטודנטי‪ $‬להתמודדות ע‪ $‬בעיית הרעב בישראל‪ ,‬השתתפו אנשי קהילה ומומחי‪ ,$‬בניה‪ $‬פרופ'‬
‫סלוני‪ $‬נבו‪ ,‬ראש המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬וד"ר דורית ניצקלוסקי‬
‫מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות‪ ,61‬שגויסה עלידי ד"ר קאופמ לאחר שהחלה א‪ -‬היא‬
‫לעסוק בנושא באותה התקופה‪.62‬‬
‫בכינוס עלה כי בעיית הרעב מוכרת ומטופלת בארצות המערב‪ ,‬א קדמה לה הכחשה‪ .‬ע‪ $‬זאת‪,‬‬
‫בישראל הבעיה אינה מוגדרת‪ ,‬למעשה‪ ,‬כבעיה חברתית‪ ,‬ולכ אינה זוכה להתמודדות משמעותית מצד‬
‫של מערכות שונות שאמורות לספק מדיניות‪ ,‬מעני‪ $‬או לדרוש פתרו לבעיה‪ .‬אחת הסיבות העיקריות‬
‫לכ היא האופ המעורפל שבו התנהל השיח הציבורי והמקצועי בהקשר לבעיה‪ .‬מצב זה הוביל לכ‬
‫שלא נעשו מאמצי‪ $‬מצד‪ $‬של קובעי המדיניות ושירותי הרווחה למדוד את ממדי הבעיה‪ ,‬לזהות‬
‫אוכלוסיות בסיכו ולפתח מעני‪ $‬ותכניות למיגורה‪ ,‬ולכ שהסובלי‪ $‬מהבעיה‪ ,‬אנשי מקצוע מתחומי‬
‫העבודה הסוציאלית הבריאות והחינו וארגוני‪ $‬קהילתיי‪ ,$‬לא פעלו בצורה מאורגנת ויעילה‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬התברר שאי אפילו ארגו אחד לשינוי חברתי שהוביל מאבק בנושא‪.63‬‬
‫‪ 58‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 59‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 60‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 61‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 62‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 63‬נוע‪ $‬וברקאי‪ ;2009 ,‬קאופמ‪Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫‪61‬‬
‫התחושה בקרב מרצי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬הייתה כי בעקבות ההתעלמות מהבעיה וממקורותיה‪ ,‬ישנה‬
‫מחויבות אתית להתערב בכדי לקד‪ $‬מדיניות ומעני‪ $‬מתאימי‪ $‬ונחוצי‪ .64$‬ג‪ $‬בראיונות שערכו‬
‫הסטודנטי‪ $‬ע‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בלשכות הרווחה בדרו‪ ,$‬עלה כי רבי‪ $‬מה‪ $‬חושבי‪ $‬שהגיע העת‬
‫לפעול לשינוי רדיקאלי במקו‪ $‬להמשי ולהוות "שסתו‪ $‬לח‪ .65"0‬עו"ס מני מלכה‪ ,‬שהיה סטודנט‬
‫בקורס‪ ,‬התייחס לדברי‪ $‬בעבודת הסיכו‪ $‬שהכי‪:‬‬
‫"הקורס גר לי לגעת מקרוב בבעיה חברתית‪ ,‬ולהבי מהי המחויבות והאחריות המוטלת‬
‫עליי כעובד סוציאלי אל מול אותה בעיה והקהילה הפונקציונאלית שלה‪ .‬לעובד סוציאלי יש‬
‫תפקידי רבי וחשובי‪ .‬אחד התפקידי שאליה התחברתי במהל‪ 0‬ההתנסות הוא‬
‫התפקיד של "מתריע חברתי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬מעי תצפית של החברה שבא ומזהיר מפני הבאות‪.‬‬
‫בעיית הרעב הייתה דוגמא טובה לבעיה שאנו העובדי הסוציאליי צריכי לשמש‬
‫כמתריעי חברתיי‪ ,‬א‪ 0‬עובדי רבי טועני שכלל אי בעיה כזו‪ ,‬מה שלימד אותי מה‬
‫קורה כשעובד שצרי‪ 0‬לצאת אל מול הארגו שבו הוא עובד או אל מול מערכת"‪.66‬‬
‫בי ההמלצות למדיניות שהוצגו בכינוס‪ ,‬דובר על מדידת הבעיה‪ ,‬הקמת גו‪ -‬ציבורי שיקבע‬
‫מדיניות מוצהרת בדומה לנעשה בארצותהברית‪ ,‬וביזור סמכויות והקצאת תקציבי‪ $‬להתמודדות ע‪$‬‬
‫המצב ברשויות המקומיות‪ .‬הצעה נוספת דיברה על החזרת מפעל ההזנה לבתיהספר‪ .‬כחלק מעבודת‬
‫המחקר שערכו‪ ,‬למדו הסטודנטי‪ $‬על מפעל ההזנה שהתקיי‪ $‬בשנות ה‪ 50‬וה‪ 60‬בישראל‪ ,‬וא‪ -‬נחשפו‬
‫להצעות חוק שדרשו את החזרתו‪ .‬העובדה שהיו שניסו להחיות את מפעל ההזנה‪ ,‬לצד החוויה האישית‬
‫של סטודנטי‪ ,$‬אשר זכרו לטובה את מפעל ההזנה שהתקיי‪ $‬בביתספר‪ $‬בילדות‪ ,$‬העלו את השאלה‬
‫מדוע המפעל הופסק מלכתחילה והיוו תמרי‪ 0‬לסטודנטי‪ $‬להעמיק בנושא ולהעלותו לדיו‪.67‬‬
‫הסטודנטי‪ $‬תיארו בעבודת‪ $‬את הסיבות להתמקדות באוכלוסיית הילדי‪ $‬ובתכנית ההזנה‪:‬‬
‫"אי ספק שאוכלוסיית הילדי היא בחזקת אוכלוסייה "חסרת ישע"‪ ,‬אשר העדרה של‬
‫תזונה תקינה מהווה פגיעה אקוטית וחריפה שיש לה השלכות חמורות על ההתפתחות‬
‫ובהמש‪ 0‬החיי‪ .‬מדובר לא רק על פגיעה גופנית גרידא‪ ,‬אלא ג על ההשלכות החברתיות‬
‫שיש לתזונה לא נכונה על האפשרות למוביליות חברתית‪ .‬הנטייה החברתית המאפיינת‬
‫בעשורי האחרוני את מדינת ישראל‪ ,‬אשר תולה בקורב את האחריות להיותו כזה‪ ,‬קשה‬
‫להחילה על ילדי‪ ...‬זו אוכלוסייה‪ ,‬אשר לכל הדעות‪ ,‬חייב להימצא לה פתרו‪ .‬ילד שמגיע‬
‫לבית הספר רעב‪ ,‬או לחלופי‪ ,‬שנמנע מלהגיע לבית הספר בגלל הבושה הכרוכה בעובדה‬
‫שאי לו כרי‪ ,0‬מסמ תופעה בלתי רצויה שכל מגזר בחברה יסכי שצרי‪ 0‬לטפל בה‪ .‬ילדי‬
‫ה קבוצה באוכלוסייה שקיי קונצנזוס לגבי אחריותה של המדינה לדאוג לצרכיה‬
‫הבסיסיי‪ .‬לפיכ‪ ,0‬הצעתנו הקונקרטית לפעולה מיידית‪ ,‬היא‪ ,‬להעלות את חוק הזנת‬
‫הילדי בבית הספר לסדר היו הציבורי‪ .‬להערכתנו‪ ,‬נושא ההזנה יזכה לתמיכה ממגזרי‬
‫רבי‪ ,‬והוא יכול להוות בסיס לשיח ציבורי אמיתי שידו בסוגיית הרעב‪ ,‬ביטוייה‬
‫והשלכותיה הרפואיות והחברתיות בצורה יסודית‪ ,‬מעמיקה‪ ,‬ופחות פופוליסטית‪ .‬ע זאת‪,‬‬
‫דרושה התייחסות למגזרי חלשי נוספי שנמצאי בסיכו"‪.68‬‬
‫‪ 64‬קאופמ‪Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫‪ 65‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטי‪ $‬לתואר ראשו בע"ס בקורס "שיטות מתקדמות בעבודה קהילתית"‪ ,‬בראשות ד"ר‬
‫קאופמ‪ ,‬אוניברסיטת בגוריו‪.2000 ,‬‬
‫‪ 66‬ש‪$‬‬
‫‪ 67‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטי‪ $‬לתואר ראשו בע"ס בקורס "שיטות מתקדמות בעבודה קהילתית"‪ ,‬בראשות ד"ר‬
‫קאופמ‪ ,‬אוניברסיטת בגוריו‪ ;2000 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ,‬‬
‫‪ 68‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטי‪ $‬לתואר ראשו בע"ס בקורס "שיטות מתקדמות בעבודה קהילתית"‪ ,‬בראשות ד"ר‬
‫קאופמ‪ ,‬אוניברסיטת בגוריו‪.2000 ,‬‬
‫‪62‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬טר‪ $‬נבחר כיוו להתערבות‪ .‬ד"ר קאופמ הבהיר את הרציונאל לכ –‬
‫"בהתחלה לא היתה לי תכנית‪ .‬התחלנו להגיד שיש פה בעיה ושצרי‪ 0‬לעשות משהו רציני‬
‫לגביה‪ ,‬א‪ 0‬לא הלכנו לכיוו של פתרו‪ .‬קוד כל היה צרי‪ 0‬להעלות את הבעיה על סדר היו‬
‫של כל מיני גורמי‪ ,‬ולהבנות אותה כבעיה‪ .‬אני מאמי שהשינוי האמיתי קורה כשהציבור‬
‫משנה את העמדות שלו לא יהיה רעב א הציבור לא יקבל את זה שיש רעב בישראל וזה‬
‫לגיטימי‪ ,‬ולב העניי היה להסביר בכל מקו מאיפה זה בא"‪.69‬‬
‫אול‪ ,$‬ע‪ $‬סיו‪ $‬שנת הלימודי‪ $‬האקדמאית‪ ,‬הופסקה הפעילות בשלב זה‪.‬‬
‫ב‪ 19.12.00‬פורסמו נתוני העוני לשנת ‪ ,701999‬עלפיה‪ 1,133,900 $‬אנשי‪ $‬עניי‪ $‬בישראל‪,‬‬
‫מתוכ‪ $‬כ‪ 470‬אל‪ -‬ילדי‪ .$‬נתו זה העיד על הצטרפות‪ $‬של ‪ 70‬אל‪ -‬ילדי‪ $‬למעגל העוני‪ .‬לנוכח המצב‪,‬‬
‫היו שחזרו והזהירו מקריסה מוחלטת של שירותי הרווחה ותסיסה חברתית שכמוה לא היתה‪ .‬ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬כבעבר‪ ,‬הדיו שנער בכנסת התאפיי בנוכחות‪ $‬הדלה של חברי הכנסת והשרי‪ ,$‬ובעיית העוני‬
‫הוסרה במהירות ממרכז השיח‪ .‬ג‪ $‬התייחסויות מעטות של חברי כנסת לסוגיית הרעב המתפשטת‪ ,‬זכו‬
‫שוב לביקורת ומחלוקת לגבי קיומה והגדרתה של בעיה זו בישראל‪.71‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬הודיע ברק על התפטרותו מראשות הממשלה לנוכח התפוררותה של‬
‫הקואליציה והרוב המסתמ בכנסת להקדמת הבחירות‪ .‬בבחירות מיוחדות לראשות הממשלה‪ ,‬שנערכו‬
‫בחודש פברואר ‪ ,2001‬נבחר אריאל שרו כראש הממשלה ה‪ ,29‬והקי‪ $‬ממשלת אחדות לאומית ע‪$‬‬
‫סייעות העבודה וש"ס‪.‬‬
‫הידרדרות המצב הביטחוני בישראל בסו‪ -‬שנת ‪ ,2000‬בצד משברי‪ $‬פיננסי‪ $‬בעול‪ ,$‬העמיקו‬
‫את המיתו הכלכלי‪ ,72‬אשר הביא לגידול משמעותי בממדי האבטלה והעוני בישראל‪ .73‬בעקבות זאת‪,‬‬
‫באמצע שנת ‪ ,2001‬קראה הכנסת לממשלה להגדיר את המצב כמצב חירו‪ $‬לאומי ולהציב תכניות‬
‫להתמודדות עימו‪ .‬ג‪ $‬הפע‪ $‬הוזכרו העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬כמי שנשארו חסרי אוני‪" $‬בחזית"‬
‫וקורסי‪ $‬תחת הנטל‪ ,‬כשלצד הקפאת התוספת בתקני‪ $‬וקיצוצי‪ $‬תקציביי‪ ,$‬הול וגובר גל הפוני‪.74$‬‬
‫בתו כ‪ ,‬חברי כנסת בודדי‪ ,$‬כבעבר‪ ,‬הזכירו את בעיית הרעב כחלק מבעיית העוני‪ ,‬והעלו שוב את‬
‫הטענה כי המלחמה על פת הלח‪ $‬רומסת את כבוד‪ $‬של האנשי‪ $‬הנזקקי‪ $‬ומביאה לחוסר אוני‪.75$‬‬
‫התגברות העוני והמצוקה‪ ,‬אשר נבעה ג‪ $‬מהקיצוצי‪ $‬בשירותי הרווחה ופגיעות בקצבאות‬
‫הביטוח הלאומי‪ ,‬בלטה בקרב לקוחות שירותי הרווחה בנגב‪ ,‬אשר נחשב לאחד האזורי‪ $‬החלשי‪$‬‬
‫‪ 69‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 70‬כולל תושבי מזרח ירושלי‪$‬‬
‫‪ 71‬ישיבת הכנסת‪20.12.00 ,‬‬
‫‪ 72‬המוסד לביטוח לאומי‪2001 ,‬‬
‫‪ 73‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;2001 ,‬ישיבת הכנסת‪12.6.01 ,‬‬
‫‪ 74‬ישיבת הכנסת‪12.6.01 ,‬‬
‫‪ 75‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪26.11.01 ;29.8.01 ;24.7.01 ;20.6.01 ;13.6.01 ;12.6.01 ;22.5.01 :$‬‬
‫‪63‬‬
‫במדינה מבחינה סוציואקונומית‪ . 76‬המציאות החברתית המשתנה הובילה להגברת הדגש בתכנית‬
‫הלימודי‪ $‬במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬על הקניית ערכי‪ $‬ועלפיתוח‬
‫אפשרויות להתנסות בשיטות לקידו‪ $‬שינוי חברתי‪ .‬בשנת הלימודי‪ $‬תשס"א הקי‪ $‬ד"ר קאופמ את‬
‫"הפורו‪ $‬המשות‪ -‬של מרצי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬לצדק חברתי" )להל – "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"(‪ ,‬אשר פעל‬
‫במתכונת התנדבותית ולא פורמאלית‪ ,‬ואפשר גיוס והפעלת סטודנטי‪ $‬ומרצי‪ $‬לפעילות אקטיביסטית‬
‫לשינוי חברתי‪ .‬בנוס‪ ,-‬כדי לחזק את הפעילות הוולונטרית במסגרת "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬הוכללו‬
‫בתכנית הלימודי‪ $‬קורסי "מחקר פעולה לשינוי חברתי" שאפשרו לבצע סקרי‪ $‬קהילתיי‪ $‬ולהתנסות‬
‫בארגו הקהילה לפעילות לשינוי חברתי על בסיס הממצאי‪ .$‬התפתחויות אלו‪ ,‬היוו הזדמנות לשלב בי‬
‫התיאוריה של שינוי חברתי ועבודה קהילתית‪ ,‬לבי הפרקטיקה בשטח‪ ,‬שימשו תשתית להפעלת‬
‫פרויקטי‪ $‬חברתיי‪ $‬שוני‪ $‬וסיפקו מערכות פעולה והתערבות לגיטימיות בקהילה תו שמירה על‬
‫סטנדרטי‪ $‬אקדמיי‪ $‬של הוראה ומחקר‪.77‬‬
‫בתו כ‪ ,‬עיקר הפעילות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬התמקדה בפגיעות במקבלי הקצבאות‬
‫ובקיצוצי‪ $‬בתקציבי הרווחה‪ ,‬שהיו "הנושאי‪ $‬החמי‪ "$‬באותה התקופה‪.78‬‬
‫במקביל‪ ,‬ובהמש‬
‫לפעילות‪ $‬של הסטודנטי‪ $‬בקורס שיטות מתקדמות בעבודה קהילתית משנת ‪ ,2000‬בעיית הרעב‬
‫קיבלה פוקוס רחב במסגרת קורסי‪ $‬קהילתיי‪ ,$‬מחקרי פעולה וסמינריוני‪ $‬בהנחיתו של ד"ר‬
‫קאופמ‪ .79‬במסגרות אלו המשיכו להתבצע סקרי‪ $‬שעסקו באספקטי‪ $‬שוני‪ $‬של בעיית הרעב‬
‫בישראל‪ .‬בי היתר נבחנה משמעות החיי‪ $‬ברעב בקרב משפחות הסובלות מהבעיה‪ ,‬והתהלי שמוביל‬
‫משפחות מתפקדות ולא מתפקדות לרעב‪ .80‬כמוכ‪ ,‬סטודנטי‪ $‬לתואר שני‪ ,‬רוב‪ $‬בעלי ניסיו בשטח‬
‫וא‪ -‬מנהלי‪ $‬סוכנויות רווחה שונות‪ ,‬בדקו את עמדותיה‪ $‬של אנשי מקצוע נוספי‪ $‬במקומות עבודת‪.$‬‬
‫מחקרי‪ $‬אלה עזרו להגדיר את הבעיה בדרכי‪ $‬אופרטיביות‪ ,‬סיפקו נתוני‪ $‬כבסיס לפעולה‪ ,‬העצימו את‬
‫המשתתפי‪ $‬והיוו בסיס לפיתוח התארגנות קהילתית‪.81‬‬
‫במקביל להקמת "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬החל עו"ס מני מלכה‪,‬‬
‫שסיי‪ $‬זה עתה את לימודיו במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬לעבוד בפרויקט‬
‫‪ 76‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 77‬קאופמ‪Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫‪ 78‬נוע‪ $‬וברקאי‪ ;2009 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס רוני קלדרו‪Kaufman, 2004 ;14.9.10 ,‬‬
‫‪ 79‬נוע‪ $‬וברקאי‪Kaufman, 2004 ;2009 ,‬‬
‫‪ 80‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 81‬נוע‪ $‬וברקאי‪Kaufman, 2004 ;2009 ,‬‬
‫‪64‬‬
‫שכונות בארגו "שתיל"‪ 82‬בבארשבע‪ .‬בתו כ‪ ,‬החל מלכה מקד‪ $‬תכניות הממוקדות ביצירת שיתופי‬
‫פעולה בי ארגוניי‪ $‬לצד פיתוח כישורי‪ $‬אישיי‪ :(capacity building) $‬האחת‪ ,‬הקמת פורו‪ $‬ארגוני‪$‬‬
‫לקידו‪ $‬החינו בדרו‪) $‬להל – "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("(‪ ,‬אליו גויסו פעילי‪ $‬וארגוני‪ ,$‬בניה‪$‬‬
‫קבוצת תלמידי‪ $‬ומורי‪ $‬מבית הספר האזורי "אשלהנשיא"‪ ,‬וועדי הורי‪ $‬מבארשבע וירוח‪ ,$‬נציגי‪$‬‬
‫מהמגזר הבדואי‪ ,‬סניפי אופקי‪ $‬ודימונה של עמותת "ידיד"‪ ,‬ועמותת סנגור קהילתי‪ .‬תחו‪ $‬החינו‪,‬‬
‫נבחר עלידי מלכה מתו התפיסה כי הינו זירה לקידו‪ $‬שוויו הזדמנויות וצמצו‪ $‬פערי‪ .$‬התכנית‬
‫השנייה שקיד‪ $‬מלכה‪ ,‬אשר נקראה "בוני‪ $‬כוח מלמטה"‪ ,‬עסקה בהכשרת פעילי‪ ,$‬בכדי שישתלבו‬
‫בהמש ב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" וא‪ -‬ירכשו כלי‪ $‬בכדי להמשי ולפתח התארגנויות‬
‫קהילתיות בדרו‪ .$‬לקורס ול"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬הצטרפו מיוזמת ג‪ $‬סטודנטיות‬
‫מהמחלקה לעבודה סוציאלית הפעילות ב"פורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ .83‬את המפגש ע‪ $‬פעילי השכונות‬
‫תיארה אחת הסטודנטיות דאז‪ ,‬עו"ס פועה לבנהחדד‪:‬‬
‫"היינו ילדות שמנת‪ .‬באנו ללמוד עבודה סוציאלית מתו‪ 0‬איזשהו אליטיז‪ ,‬כלומר‪ ,‬שפר עלי‬
‫מזלי בחיי ואני באה עכשיו להציל ולעזור לאנשי אחרי‪ .‬וזה היה סוג של סתירת לחי ושל‬
‫זעזוע לפגוש אנשי שה ג חיי במצוקה מאוד קשה אבל מצד שני ג יש לה כוחות‪ ,‬ה‬
‫לא צריכי את ההצלה שלנו‪ .‬המפגש הזה שינה את כל תפיסת החיי שלי באמת להיפטר‬
‫מאיזו התנשאות מקצועית‪ ,‬ולהגיד‪ :‬אני מביאה את הניסיו המקצועי‪ ,‬אבל האנשי באי‬
‫ע ניסיו החיי שלה‪ ,‬ע הכוחות שלה‪ ,‬לא משנה כמה קשה המצב‪ .‬זה היה דבר‬
‫מדהי ומעורר השראה‪. 84"...‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬היא מוסיפה ומספרת על הקשיי‪ $‬שבדר‪:‬‬
‫"מאוד קל לשפוט מה פתאו אישה פותחת במהדורת חדשות את המקרר הריק שלה והיא‬
‫ע סיגריה מלברו ובניית ציפורניי בידיי‪ ,‬או למה יש לה כבלי לפני שיש לה אוכל‪ .‬ואני‬
‫זוכרת שמני ממש התלה והתקומ ואמר 'כי כבלי זה התרבות היחידה שהיא יכולה‬
‫לספק לילדי שלה‪ ,‬ואולי היא לא רוצה שיראו עליה כמה היא מסכנה‪ ,‬אז היא צובעת את‬
‫השיער‪ '...‬וזה כ משהו שמאוד הפריד אותנו הסטודנטיות המפונקות‪ ,‬מהפעילי‪ .‬אבל אני‬
‫בפירוש זוכרת אז דיוני סביב זה‪ ,‬שזה מקסי בעיני שזה עלה מול קבוצת פעילי ויכולנו‬
‫לדבר על הדברי האלה‪ .‬זה היה ממקו שנוצרה באמת איזושהי אינטימיות ושבאמת רצינו‬
‫להבי ולדעת ולשמוע‪ ...‬והיו‪ ,‬והיו אני יכולה הרבה יותר להבי ולהתחבר‪ .‬לי יש את‬
‫הפריבילגיה לעשות ג וג וג‪ ,‬ולא לרעוב ללח‪ ,‬אבל א‪ +‬פע לא הייתי במקו שאי לי את‬
‫הפריבילגיה ואני צריכה לבחור‪. 85" ...‬‬
‫‪82‬‬
‫נוסד ב‪ ,1982‬במטרה לספק שירותי תמיכה וייעו‪ 0‬לקידו‪ $‬שינוי חברתי בישראל‪ .‬כמרכז לפיתוח יכולות של ארגוני שטח‬
‫לשינוי חברתי‪ ,‬שתיל מעצי‪ $‬קהילות מוחלשות עלידי הקניית כלי‪ $‬לשיפור חייה ועלידי בניית ארגוני‪ $‬המקדמי‪ $‬שינוי‬
‫חברתי לטווח ארו‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.shatil.org.il/about‬‬
‫‪ 83‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ;23.11.09 ,‬‬
‫‪ 84‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪6.9.10 ,‬‬
‫‪ 85‬ש‪$‬‬
‫‪65‬‬
‫בדיוני התקציב וחוק ההסדרי‪ $‬לשנת ‪ ,2002‬הציגה הממשלה רפורמה רבתשלבי‪ $‬שנועדה‬
‫לצמצ‪ $‬את מוסדות מדינת הרווחה‪ ,86‬וכללה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬קיצו‪ 0‬בקצבאות הילדי‪ $‬ובמערכת הבטחת‬
‫הכנסה‪ .87‬בתו כ‪ ,‬פורסמו ממצאי סקר מצב בריאות ותזונה )מב"ת( שער משרד הבריאות בי‬
‫השני‪ .19992001 $‬ממצאי הסקר העידו כי בקרב השכבות החלשות קיימת תופעה של תזונה לקויה‪,‬‬
‫המתבטאת בעיקר בצריכה לא בריאה של מוצרי מזו‪ ,‬א לא נרשמה תופעה של רעב כמו במדינות‬
‫עניות ומתפתחות‪ .88‬במקביל‪ ,‬דו"ח העוני שפורס‪ $‬באותה התקופה‪ ,‬העלה כי בשנת ‪ 1.088 ,2000‬מיליו‬
‫בני אד‪ $‬חיו מתחת לקו העוני‪ ,‬מתוכ‪ 481 $‬אל‪ -‬ילדי‪ . 89$‬א‪ $‬לא די בכ‪ ,‬הזהירו במוסד לביטוח‬
‫לאומי וגורמי‪ $‬חברתיי‪ $‬נוספי‪ ,$‬כי ממדי העוני יחמירו בשנה הבאה‪ ,‬לאור אינתיפאדת אלאקצה‬
‫והמשבר הכלכלי הקשה בישראל ובעול‪ .90$‬במוסד לביטוח לאומי הדגישו את חשיבותה ותרומתה של‬
‫מערכת הקצבאות לצמצו‪ $‬העוני וסברו כי קיצוצי‪ $‬באלו יחלישו את יכולתה של מערכת הביטוח‬
‫הסוציאלי להתמודד ע‪ $‬ההשלכות החברתיות של המיתו הכלכלי‪ .‬ה‪ $‬קראו לקובעי המדיניות לנהוג‬
‫במשנה זהירות בבוא‪ $‬לגבש מחדש את גודלו והרכבו של תקציב המדינה לשנת ‪ .912002‬לצד זאת‪,‬‬
‫פורס‪ $‬בעיתונות מכתבה של ילדה הפונה בתחינה לשר האוצר כי יחולל מהפכה בתקציב וידאג לילדי‪$‬‬
‫הרעבי‪.92$‬‬
‫ג‪ $‬בכנס חירו‪ $‬שיז‪" $‬הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬הזהירה פרופ' ורד סלוני‪$‬נבו כי הפגיעה‬
‫בתשלומי ההעברה תביא את הרעבי‪ $‬לכדי אלימות ופשע‪ .‬לדבריה הצטר‪ -‬פרופ' אברה‪ $‬דורו‪ ,‬חוקר‬
‫מדינת הרווחה‪ ,‬מביתהספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית‪ ,‬אשר סבר כי השלכותיה של‬
‫מדיניות זו‪ ,‬עלולות להיות חמורות מאוד‪.93‬‬
‫ואכ‪ ,‬ניכר כי יותר ויותר חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה‪ ,‬א‪ $‬כי עדי בודדי‪ ,$‬החלו‬
‫מתייחסי‪ $‬לבעיית הרעב‪ .94‬הללו הדגישו כי חרפת הרעב הינה נגע מתפשט‪ ,‬למרות הקושי להישיר מבט‬
‫ולהודות כי מציאות שכזו קיימת בישראל‪ .95‬יש שהדגישו את הפגיעה בציבור הילדי‪ $‬בפרט‪ .96‬ג‪ $‬שר‬
‫העבודה והרווחה‪ ,‬שלמה בניזרי‪ ,‬הזהיר כי קיצו‪ 0‬נוס‪ -‬בקצבאות הילדי‪ $‬יגדיל משמעותית את מספר‬
‫הילדי‪ $‬החיי‪ $‬מתחת לקו העוני‪ .‬א במקביל‪ ,‬הוא קרא לציבור להתגייס לאיסו‪ -‬וחלוקת תרומות‬
‫‪ 86‬מונדלק‪ ;2004 ,‬סבירסקי‪ ;2002 ,‬סבירסקי וקונוראטיאס‪ ;2002 ,‬סבירסקי וקונוראטיאס‪2003 ,‬‬
‫‪ 87‬המוסד לביטוח לאומי‪2001 ,‬‬
‫‪ 88‬שדמי‪9.12.02 ,‬‬
‫‪ 89‬למעט תושבי מזרח ירושלי‪ $‬בשל קשיי‪ $‬שהתעוררו בפקידת‪.$‬‬
‫‪ 90‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;2001 ,‬רגב‪11.12.01 ,‬‬
‫‪ 91‬המוסד לביטוח לאומי‪2001 ,‬‬
‫‪ 92‬ר‪11.12.01 ,‬‬
‫‪ 93‬רגב‪26.12.01 ,‬‬
‫‪ 94‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪5.2.02 ;23.1.02 ;21.1.02 ;31.12.01 ;5.11.01 :$‬‬
‫‪ 95‬ישיבת הכנסת‪ ;5.11.01 ,‬ישיבת הכנסת‪31.12.01 ,‬‬
‫‪ 96‬הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ ;5.2.02 ,‬ישיבת הכנסת ‪5.2.02‬‬
‫‪66‬‬
‫מזו לאלפי משפחות שאי לה את המינימו‪ $‬הדרוש לקיו‪ ,97$‬וא‪ -‬סבר כי יש להקי‪ $‬בתיתמחוי על‬
‫ידי ארגוני‪ $‬וולונטריי‪ $‬בסיוע תקציבי מהמדינה‪ ,‬שכ אי באפשרותה של המדינה לספק "הכל"‬
‫לאזרחיה‪ .98‬ואכ‪ ,‬כחודש לאחר מכ‪ ,‬הודיעה הממשלה כי יוקצו לכ ‪ 10‬מיליו שקלי‪ .99$‬במקביל‪,‬‬
‫עלתה ההצעה של חבר הכנסת יגאל ביבי‪ , 100‬לשנות את אופ מת קצבאות הילדי‪ $‬כ שחלק יינתנו‬
‫כשירותי‪ $‬בעי‪ ,‬למשל כשירותי הזנה‪ ,‬בכדי לתמו ישירות בילדי‪ .101$‬ג‪ $‬אחרי‪ $‬הזכירו את מפעל‬
‫ההזנה שהתקיי‪ $‬בעבר כפתרו לילדי‪ $‬הרעבי‪.102$‬‬
‫בתו כ‪ ,‬ג‪ $‬ארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬ואמצעי התקשורת‪ ,‬המשיכו להתריע על מצב‪ $‬הקשה של‬
‫ציבור הילדי‪ $‬העניי‪ .$‬פרסו‪ $‬דו"ח המועצה לשלו‪ $‬הילד‪ ,‬הציג תמונה קשה‪ ,‬בדומה לדו"ח העוני‪ ,‬על‬
‫פיה כחצי מיליו ילדי‪ $‬חיי‪ $‬מתחת לקו העוני‪ .103‬א בסופו של דבר אושרו חוק ההסדרי‪ $‬והתקציב‬
‫לשנת ‪.1042002‬‬
‫כחודשיי‪ $‬לאחר מכ‪ ,‬כבר החלו מדברי‪ $‬במשרד האוצר על גזירות נוספות שיביאו לקיצו‪0‬‬
‫נוס‪ -‬של מיליארדי שקלי‪ $‬בקצבאות הביטוח הלאומי‪ ,‬בעקבות המשבר הכלכלי והמצב הביטחוני‪.‬‬
‫יושבתראש הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ ,‬חברת הכנסת גוז'נסקי‪ ,‬חזרה והתריעה כי הקיצו‪ 0‬בקצבאות‬
‫הילדי‪ $‬יוריד אל מתחת לקו העוני לפחות עוד ‪ 100‬אל‪ -‬ילדי‪ ,$‬רוב‪ $‬ממשפחות בה קיי‪ $‬לפחות‬
‫מפרנס אחד‪ ,‬ויפגע בי היתר באיכות מזונ‪ $‬והתפתחות‪ $‬התקינה‪ .105‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ג‪ $‬הפע‪ $‬החליטה‬
‫הממשלה על תכנית חירו‪ $‬נוספת "חומת מג כלכלית"‪ ,‬במסגרתה יער קיצו‪ 0‬נוס‪ -‬בתקציבי‪$‬‬
‫החברתיי‪ .106$‬ג‪ $‬בדיוני‪ $‬על התכנית‪ ,‬היו שחזרו וזעקו על הפגיעה בשכבות החלשות‪ ,‬ביניה‪$‬‬
‫הרעבי‪ ,107$‬א הגזירות לא בוטלו‪ .‬במקו‪ $‬זאת‪ ,‬העבירה הממשלה ‪ 5‬מיליו שקלי‪ $‬לתמיכה בהאכלת‬
‫הנזקקי‪ ,$‬בנוס‪ -‬ל‪ 5‬מיליו שקלי‪ $‬שכבר מוקצי‪ $‬זה שנתיי‪ $‬למפעל "קמחא דפסחא"‪ ,‬שבמסגרתו‬
‫מממ המשרד חלוקת חבילות מזו בפסח‪.108‬‬
‫החלטת משרד הרווחה לתמו בהאכלת הנזקקי‪ ,$‬עוררה ביקורת ציבורית בדבר חלוקת צדקה‬
‫עלידי המדינה והעלתה שאלות עקרוניות הנוגעות לאופייה של תמיכה ממשלתית בחלשי‪ $‬ומידתה‬
‫הרצויה ביחס לצרכי‪ $‬אחרי‪ .$‬במשרד האוצר א‪ -‬סברו כי הדבר עשוי ליצור תלות של ציבור הנזקקי‪$‬‬
‫‪ 97‬ישיבת הכנסת‪12.12.01 ,‬‬
‫‪ 98‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪26.11.01 ,‬‬
‫‪ 99‬ישיבת הכנסת‪ ;24.12.01 ,‬ישיבת הכנסת‪2.1.02 ,‬‬
‫‪ 100‬הצעת חוק הביטוח הלאומי )תיקו שירותי חינו לילדי‪ ,($‬התשס”א‪ ,2001‬פ‪25.6.01 ,2770/‬‬
‫‪ 101‬הצעת חוק הביטוח הלאומי )תיקו שירותי חינו לילדי‪ ,($‬התשס”א‪ ,2001‬פ‪ ;25.6.01 ,2770/‬ישיבת הכנסת‪12.12.01 ,‬‬
‫‪ 102‬הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ ;5.2.02 ,‬ישיבת הכנסת‪5.2.02 ,‬‬
‫‪ 103‬ישיבת הכנסת‪2.1.02 ,‬‬
‫‪ 104‬ישיבת הכנסת‪13.2.02 ,‬‬
‫‪ 105‬הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ ;30.4.02 ,‬ישיבת הכנסת‪29.4.02 ,‬‬
‫‪ 106‬מונדלק‪ ;2004 ,‬סבירסקי‪ ;2002 ,‬סבירסקי וקונוראטיאס‪2003 ,‬‬
‫‪ 107‬ישיבת הכנסת‪ ;20.5.02 ,‬ישיבת הכנסת‪21.5.02 ,‬‬
‫‪ 108‬סיני‪24.5.02 ,‬‬
‫‪67‬‬
‫ועמותות הסיוע במערכת הממשלתית‪ .‬ג‪ $‬מומחי‪ $‬לעבודה סוציאלית השתתפו בשיח התקשורתי‪ .‬כ‪,‬‬
‫פרופ' יוס‪ -‬קט‪ ,‬מביתהספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תלאביב‪ ,‬סבר כי קיי‪ $‬צור אמיתי‬
‫בשירותי האכלה לנזקקי‪ ,$‬א כפי שמתקיי‪ $‬כבר היו‪ $‬במועדוניות לילדי‪ $‬ולקשישי‪ $‬או באמצעות‬
‫חידוש מפעל ההזנה בבתיהספר‪ ,‬כפי שכבר הוצע עלידי גורמי‪ $‬שוני‪ .$‬ג‪ $‬פרופ' סלוני‪$‬נבו‪,‬‬
‫הסתייגה מהתמיכה הממשלתית בבתי האכלה‪ ,‬בטענה כי הללו מהווי‪ $‬פתרו למקרי חירו‪ $‬בלבד‪ .‬ג‪$‬‬
‫היא ציינה כי עדי‪ -‬לתעל את הכס‪ -‬להזנה בבתיהספר‪ ,‬כדי להבטיח ארוחה מזינה לילדי‪ $‬הגדלי‪.109$‬‬
‫א‪ ,‬הממשלה‪ ,‬המשיכה בשלה‪ .‬א‪ $‬לא די בקיצוצי‪ $‬עד כ‪ ,‬בחודש יולי ‪ 2002‬אושרה הצעת‬
‫חוק התקציב לשנת ‪ ,2003‬שבמסגרתו נכלל קיצו‪ 0‬נוס‪ -‬בתקציבי‪ $‬החברתיי‪ .110$‬ואכ‪ ,‬עדויות על‬
‫החמרת המצב לא איחרו לבוא‪ :‬כתבות שונות המציגות את המצוקה הכלכלית הקשה שהביאה אנשי‪$‬‬
‫לידי גנבת מזו בכדי להתקיי‪ ,$‬התפרסמו בעיתונות‪ .111‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ג‪ $‬הפע‪ $‬המשיכו כלי התקשורת‬
‫לשבח את הנדבנות האזרחית‪.112‬‬
‫ג‪ $‬בדיוני הכנסת‪ ,‬דיווחי מספר חברי כנסת על התרבות של העדויות על ילדי‪ $‬שמחפשי‪$‬‬
‫בפחי האשפה שאריות של אוכל‪ ,‬ועל ילדי‪ $‬ההולכי‪ $‬לישו רעבי‪ .$‬מנגד‪ ,‬שוב היו כאלו שרצו להאמי‬
‫כי תופעת העוני אינה מגיעה לכדי רעב בקרב ילדי‪ .113$‬חברת הכנסת גוז'נסקי חזרה וטענה כי מדיניות‬
‫הממשלה חותרת באופ שיטתי לחסל את כל רשתות הביטחו הסוציאלי‪ ,‬להוביל אנשי‪ $‬לרעב פיזי‬
‫ממש ולהפו את מדינת ישראל למדינה של בתיתמחוי‪ .114‬ג‪ $‬ארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬שוני‪ $‬יצאו כנגד‬
‫הפגיעות הצפויות ברשת הביטחו הסוציאלי בישראל‪ ,‬א ללא התמקדות בבעיית הרעב בפרט‪ .‬כ‬
‫למשל‪ ,‬התקיי‪ $‬בתלאביב "כנס חירו‪ $‬להצלת רשת הביטחו הסוציאלי בישראל"‪ ,‬אשר אורג עלידי‬
‫מרכז אדוה בשיתו‪ -‬ע‪ $‬איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬הסתדרות הגמלאי‪ $‬ומטה מאבק הנכי‪. 115$‬‬
‫לקראת חגי תשרי‪ ,‬עלה נושא הרעב שוב לכותרות‪ .‬עדויות אישיות לצד שיבוח עמותות הסיוע‬
‫המספקות מנות מזו למשפחות‪ ,‬מילאו את דפי העיתונות‪ ,‬כשלצד‪ $‬תזכורת למצב ההול ומחמיר‬
‫‪116‬‬
‫בקרב אוכלוסיות שונות‪ ,‬בניה ג‪ $‬פעוטות וסטודנטי‪.117$‬‬
‫כחודש לאחר מכ‪ ,‬ע‪ $‬פתיחת מושב החור‪ -‬של הכנסת‪ ,‬סבר ראש הממשלה אריאל שרו‪ ,‬כי‬
‫בתקציב ‪ 2003‬יש את היסודות הדרושי‪ $‬כדי לתת מענה למצוקות החברתיות הקשות ובמקביל לעלות‬
‫‪ 109‬ש‪$‬‬
‫‪ 110‬סבירסקי‪ ;2002 ,‬סבירסקי וקונוראטיאס‪2003 ,‬‬
‫‪ 111‬בינדר‪ ;27.12.02 ,‬גליקמ‪ ;29.7.02 ,‬רגב‪ ;22.7.02 ,‬רגב‪29.7.02 ,‬‬
‫‪ 112‬רגב‪29.7.02 ,‬‬
‫‪ 113‬ראה לדוגמא ישיבת הכנסת‪8.7.02 ,‬‬
‫‪ 114‬ישיבת הכנסת‪ ;10.7.02 ,‬ישיבת הכנסת‪22.7.02 ,‬‬
‫‪ 115‬אוחזר מתו‪http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/message/2454 :‬‬
‫‪ 116‬רגב‪2.9.02 ,‬‬
‫‪ 117‬רגב ואלוש‪4.9.02 ,‬‬
‫‪68‬‬
‫על דר של צמיחה ויציאה מהמשבר הכלכלי‪ .‬מנגד‪ ,‬שוב טענו חברי כנסת מהאופוזיציה‪ ,‬כי במקו‪$‬‬
‫להביא לשגשוג כלכלי לצד רווחה לאזרחי המדינה ושמירה על כבוד האד‪ ,$‬הממשלה מביאה אנשי‪$‬‬
‫לרעב‪ .‬שוב צוינה בושת הנזקקי‪ $‬לסיוע במזו‪ ,‬לצד חרפת הממשלה על שהגענו למצב שכזה‪ .118‬כ‬
‫למשל סבר יו"ר האופוזיציה‪ ,‬יוסי שריד‪ ,‬כי מדיניות הממשלה שולחת אנשי‪ $‬רבי‪ $‬לחטט בפחי‬
‫האשפה כדי להשיג את לחמ‪ $‬או לעמוד ב"תורי הבושה" לסנדוויצ'י‪ .$‬במקו‪ $‬זאת‪ ,‬הוא קרא להקי‪$‬‬
‫מפעל הזנה‪ .‬ג‪ $‬סיעות חד"ש‪ ,‬תע"ל ועמ"ל קראו לכנסת לקבוע כי על הממשלה להחזיר את ההסדר של‬
‫הספקת לחמנייה ושוקו לכל תלמיד‪ ,‬ואת מפעל ההזנה‪ ,‬וזאת במימו מלא מתקציב המדינה‪.119‬‬
‫בתו כ‪ ,‬מחלוקות שונות על התקציב הביאו לידי פרישתה של מפלגת העבודה ממשלת‬
‫האחדות הלאומית ב‪ .30.10.02‬א‪ ,‬באותו הערב‪ ,‬עבר התקציב בקריאה ראשונה ג‪ $‬ללא תמיכתה‪.120‬‬
‫כשבוע לאחר מכ‪ ,‬הודיע שרו על פיזור הכנסת ה‪ 15‬וקיו‪ $‬בחירות כלליות תו שלושה חודשי‪,$‬‬
‫לאחר שניסיונותיו להקי‪ $‬ממשלה צרה‪ ,‬לא צלחו‪ .‬א‪ ,‬הוא הדגיש כי יעביר את התקציב בקריאה‬
‫שנייה ושלישית בהקד‪ $‬האפשרי‪.121‬‬
‫במקביל‪ ,‬התרחבה הביקורת על התקציב ע‪ $‬פרסומו של דו"ח העוני לשנת ‪ .2001‬תמונת העוני‪,‬‬
‫כפי שהצטיירה מהדו"ח‪ ,122‬העידה על המש מגמה של התרחבות ממדי העוני‪ .‬א לא זו בלבד‪ ,‬ניכר‬
‫ג‪ $‬שהעניי‪ $‬הפכו לעניי‪ $‬יותר‪ .‬עלפי הנתוני‪ 1.169 ,$‬מיליו ישראלי‪ $‬חיו מתחת לקו העוני בשנת‬
‫‪ ,2001‬מתוכ‪ 531 $‬אל‪ -‬ילדי‪ .$‬מספרי‪ $‬אלו העידו על התווספות של ‪ 50‬אל‪ -‬ילדי‪ $‬למעגל העוני‪.123‬‬
‫במוסד לביטוח לאומי הזהירו כי בשל הקיצו‪ 0‬הצפוי בקצבאות הביטוח הלאומי‪ ,‬לצד המיתו הכלכלי‪,‬‬
‫שיעור העוני יעלה ויעמיק בשני‪ ,20022003 $‬דבר שהדגיש שוב את חשיבות של הקצבאות בהגנה על‬
‫השכבות החלשות ומיתו התרחבות‪ $‬של הפערי‪ $‬הכלכליי‪ .124$‬שר העבודה והרווחה‪ ,‬שלמה בניזרי‪,‬‬
‫ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬פרופ' יוחנ שטסמ‪ ,‬קראו לממשלה שלא לקצ‪ 0‬בקצבאות‪ .‬שטסמ‬
‫הוסי‪ -‬וטע כי הדבר פוגע ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי למלא את תפקידו וייעודו‪ .125‬זאת ועוד‪,‬‬
‫במוסד לביטוח לאומי הדגישו כי המדיניות בה נוקטת הממשלה‪ ,‬אינה כורח המציאות הכלכלית‪ ,‬וכי‬
‫השלכותיה ברורות לכל – לרבות למעצביה‪ .126‬בתו כ‪ ,‬החליטה הנהלת המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫‪ 118‬הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ ;16.10.02 ,‬וועדת הכספי‪ $‬והוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ ;11.11.02 ,‬ישיבת הכנסת‪,‬‬
‫‪ ;14.10.02‬ישיבת הכנסת‪16.10.02 ,‬‬
‫‪ 119‬ישיבת הכנסת‪14.10.02 ,‬‬
‫‪ 120‬משרד ראש הממשלה‪ ;30.10.02 ,‬פלוצקר‪18.12.02 ,‬‬
‫‪ 121‬משרד ראש הממשלה‪5.11.02 ,‬‬
‫‪ 122‬הדו"ח אינו כולל את תושבי מזרח ירושלי‪$‬‬
‫‪ 123‬המוסד לביטוח לאומי‪2002 ,‬‬
‫‪ 124‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;2002 ,‬סיני‪ ;4.11.02 ,‬רגב‪5.11.02 ,‬ב; רגב‪5.11.02 , ,‬ד‬
‫‪ 125‬רגב‪5.11.02 ,‬ב; רגב‪8.11.02 ,‬‬
‫‪ 126‬המוסד לביטוח לאומי‪2002 ,‬‬
‫‪69‬‬
‫להעביר באופ חדפעמי ‪ 20‬מיליו שקלי‪ ,$‬באמצעות משרד הרווחה‪ ,‬לעמותות העוסקות בחלוקת מזו‬
‫ולבתיתמחוי ברחבי האר‪ .1270‬ה‪ $‬הוסיפו וקראו ג‪ $‬לשאר משרדי הממשלה להירת‪ $‬לעניי‪ .128‬ג‪$‬‬
‫הפע‪ $‬עוררה ההחלטה לתמו בהאכלת הנזקקי‪ $‬ביקורת בקרב אנשי מקצוע שוני‪ ,$‬בניה‪ $‬עובדי‬
‫משרד הרווחה עצמו‪ ,‬בנימוק שעל המדינה לדאוג לרווחה ולא לצדקה‪ .129‬ג‪ $‬חלק מעמותות הסיוע‪,‬‬
‫דיווחו על קריסת תחת גל הפניות ההול וגובר‪ ,‬וסברו כי על הממשלה לפתור את הבעיה מהשורש או‬
‫להקי‪ $‬שירות קייטרינג שיספק ארוחות חמות בצורה מכובדת‪.130‬‬
‫ג‪ $‬הסיקור התקשורתי סביב דו"ח העוני‪ ,‬העלה את סיפוריה‪ $‬של מגוו אוכלוסיות הנזקקות‬
‫בי היתר לסיוע במזו‪ ,‬כשלציד‪ $‬שוב תוארו הייאוש‪ ,‬ההשפלה וחוסר האוני‪ $‬הכרוכי‪ $‬בנזקקות‬
‫לסיוע‪ .131‬בתו כ‪ ,‬אינדיקציות למצב המחמיר‪ ,‬הובאו בדיווחי‪ $‬על אלפי משפחות מהמעמד הבינוני‪,‬‬
‫ביניה‪ $‬אנשי‪ $‬עובדי‪ ,$‬אשר צנחו בתו זמ קצר אל מתחת לקו העוני ופנו א‪ -‬ה‪ $‬בלית ברירה‬
‫לעמותות המחלקות מזו‪ .132‬לצד זאת‪ ,‬הוזכרה שוב אוזלת היד של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בלשכות‪ ,‬כפי‬
‫שתיארה זאת אחת המשפחות‪" :‬זה היה קשה מאוד‪ ,‬פע ראשונה בחיי‪ .‬ה אמרו שאי אפשרות‬
‫לעזור לנו והפנו אותנו לעמותת 'פתחו לב'"‪ .133‬דוד רגב‪ ,‬כתב הרווחה של 'ידיעות האחרונות' קרא‬
‫להגדיל את תקציבי מחלקות הרווחה כדי לסייע לנזקקי‪ $‬להיחל‪ 0‬ממעגל העוני במקו‪ $‬להפנות‪,$‬‬
‫מצוידי‪ $‬בפתקי‪ ,$‬אל עמותות הסיוע‪ .‬הוא הדגיש את חומרת המצב בכתבתו‪:‬‬
‫"בשעות אלה ממש‪ ,‬מסתובבי במדינה אנשי ע בט מקרקרת‪ .‬ה לא מתענייני במיוחד‬
‫במלחמה נגד עיראק‪ ,‬בערפאת או בהתנחלויות‪ .‬המלחמה שלה היא אחרת‪ :‬מלחמה‬
‫יומיומית על הלח‪ ,‬על העבודה‪ ,‬על הכבוד‪ .‬וה לא ישתקו עוד זמ רב‪ .‬המלחמה הבאה כא‬
‫עלולה להיות מלחמת של העניי‪ ,‬הרעבי‪ ,‬אלה שלא יוכלו עוד לאצור את הכאב‪ ,‬ההשפלה‬
‫והרעב"‪.134‬‬
‫במקביל‪ ,‬ג‪ $‬מנהלי בתיספר שוני‪ $‬החלו לדווח בעיתונות על התפשטות של בעיות התזונה‬
‫וא‪ -‬על מקרי‪ $‬של רעב ממשי בקרב תלמידיה‪ .$‬לטענת‪ ,$‬התופעה הקיימת כבר מספר שני‪ ,$‬החמירה‬
‫עקב המשבר הכלכלי‪ ,‬שפגע ג‪ $‬ביכולת של הרשויות המקומיות ומשרד החינו לסייע‪ .‬ברחבי‬
‫התקשורת התרבו הקריאות לחדש את מפעל הזנה בבתיהספר באופ אוניברסאלי‪ .‬יש שסברו כי על‬
‫ההורי‪ $‬להרי‪ $‬את הכפפה‪ ,‬בטענה כי אי תקציבי‪ $‬למדינה‪ ,‬בעוד אחרי‪ $‬ציינו כי תרומות ויוזמות‬
‫פרטיות אינ תחלי‪ -‬לחובתה של הממשלה‪ ,‬וקראו לאנשי האוצר ללמוד מתכניות הסיוע במזו‬
‫‪ 127‬רגב‪ ;8.11.02 ,‬שירות "האר‪15.12.02 ,"0‬‬
‫‪ 128‬קי ובמאיר‪2002 ,‬‬
‫‪ 129‬רגב‪ ;8.11.02 ,‬שירות "האר‪15.12.02 ,"0‬‬
‫‪ 130‬הוועדה לפניות הציבור‪12.11.02 ,‬‬
‫‪ 131‬בנו‪ ;17.11.02 ,‬גולמאירי‪ ;5.11.02 ,‬חזות‪ ;5.11.02 ,‬טל‪ ;5.11.02 ,‬מוזגוביה‪ ;5.11.02 ,‬רגב‪5.11.02 ,‬ב‬
‫‪ 132‬בנו‪ ;17.11.02 ,‬רגב‪5.11.02 ,‬ג; רגב‪5.11.02 ,‬ד‬
‫‪ 133‬רגב‪5.11.02 ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪32‬‬
‫‪ 134‬רגב‪5.11.02 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪14‬‬
‫‪70‬‬
‫בארצותהברית‪" ,‬מולדת הקפיטליז‪ ,"$‬כ שא‪ -‬ילד בישראל לא ירעב‪ .‬בתו כ‪ ,‬פנתה שרת החינו‬
‫לימור לבנת לעמותת "פתחו לב" כדי שיסייעו לילדי‪ $‬הרעבי‪ $‬בבתיהספר‪ .135‬מהל זה‪ ,‬אשר חידד‬
‫את התנערותה של הממשלה מאחריותה לאזרחיה‪ ,‬ובפרט לאוכלוסיית הילדי‪ ,$‬וא‪ -‬העמיד את‬
‫הילדי‪ $‬הנזקקי‪ $‬במצב מביש של קבלת נדבות‪ ,‬עורר א‪ -‬הוא כעס ציבורי גדול‪ .136‬חבר הכנסת יוסי‬
‫שריד‪ ,‬שר החינו לשעבר‪ ,‬סבר כי את הבעיה צרי לפתור האוצר‪ .‬ג‪ $‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ,0‬יו"ר איגוד‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬תקפה את ההחלטה בנימוק שעל הממשלה לפתור את הבעיה‪ ,137‬וא‪-‬‬
‫התקוממה למול צילומי‪ $‬ופרסומי‪ $‬שתיעדו את מחזות החסד ורמסו את כבוד‪ $‬של הנזקקי‪.138$‬‬
‫כתוצאה מהרעש התקשורתי‪ ,‬חזר בו משרד החינו‪ ,‬א בלא מענה אחר‪ ,‬המשיכו חלק מבתי הספר‬
‫להתדפק על דלתותיה‪ $‬של גופי‪ $‬וולונטריי‪ ,$‬בכדי להשביע את רעב‪ $‬של תלמידיה‪.139$‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬החלה ג‪ $‬בבארשבע חלוקת אלפי כריכי‪ $‬לבתי הספר‪ ,‬כיוזמה פרטית של‬
‫יו"ר וועד ההורי‪ $‬העירוני‪ ,‬איציק מימו‪ ,‬לאחר שבמהל ביקורו באחד מבתיהספר בעיר‪ ,‬נחש‪-‬‬
‫לתלמידי‪ $‬רבי‪ $‬שאינ‪ $‬מגיעי‪ $‬ע‪ $‬אוכל לביתהספר בגי מצוקה כלכלית‪ .140‬מימו‪ ,‬הפעיל ג‪$‬‬
‫ב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬גייס פעילי‪ $‬מהקבוצה ומאות מתנדבי‪ $‬נוספי‪ $‬לסייע בהכנת‬
‫וחלוקת הסנדוויצ'י‪ .$‬בעיתונות‪ ,‬שיבחו את היוזמה‪ ,141‬בעקבותיה דיווחו בבתיהספר ובמשטרה על‬
‫ירידה משמעותית באלימות‪ ,‬למול עלייה ביכולת הריכוז של התלמידי‪ .142$‬מנגד‪ ,‬עלו טענות מהעירייה‪,‬‬
‫כי פעילות זו מציגה את בארשבע כעיר של נזקקי‪ ,$‬דבר שלא משק‪ -‬את המצב האמיתי‪.143‬‬
‫א‪ $‬לא די בעדויות אלו‪ ,‬בראשית חודש דצמבר ‪ ,2002‬הגישה וועדת החקירה הפרלמנטארית‬
‫לבחינת הפערי‪ $‬החברתיי‪$‬כלכליי‪ $‬בישראל‪ ,144‬את הדו"ח שכתבה ליו"ר הכנסת‪ .‬הוועדה‪ ,‬ברשותו‬
‫של חבר הכנסת ר כה‪ ,‬הסתייעה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬באנשי מקצוע מתחו‪ $‬העבודה הסוציאלית‪ ,‬בניה‪ $‬יו"ר‬
‫איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬עובדי רווחה‪ ,‬מנהלי לשכות וראשי עמותות וארגוני‪ $‬לשינוי חברתי‪.‬‬
‫הדו"ח‪ ,‬בו נכתב כי העוני המעמיק מתבטא כבר ברעב של ממש‪ ,‬נת גושפנקה נוספת לקיומה של בעיית‬
‫הרעב בישראל‪.145‬‬
‫‪ 135‬מבצע "סנדווי‪ '0‬לכל תלמיד" של משרד החינו‬
‫‪ 136‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 137‬בסירא‪ ;24.11.02 ,‬בנו‪ ;1.10.02 ,‬הוועדה לפניות הציבור‪ ;12.11.02 ,‬וגנר‪ ;31.10.02 ,‬טל‪ ;5.11.02 ,‬טרבלסיחדד‪,‬‬
‫‪ ;5.11.02‬מל‪ ;8.12.02 ,0‬שירות "האר‪ ;3.10.02 ,"0‬שלו‪ ,$‬טרבלסיחדד‪ ,‬רגב‪ ,‬גולמאירי ובנו‪7.11.02 ,‬‬
‫‪ 138‬מתו הראיו ע‪ $‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪4.11.10 ,0‬‬
‫‪ 139‬הוועדה לפניות הציבור‪12.11.02 ,‬‬
‫‪ 140‬אלגזי‪ ;31.10.03 ,‬הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת החינו והתרבות‪ ;21.6.04 ,‬לוינסו‪17.1.03 ,‬‬
‫‪ 141‬אלגזי‪ ;31.10.03 ,‬לוינסו‪17.1.03 ,‬‬
‫‪ 142‬אלוש‪14.1.03 ,‬‬
‫‪ 143‬לוינסו‪24.1.03 ,‬‬
‫‪ 144‬הוועדה מונתה ביולי ‪2001‬‬
‫‪ 145‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il/committees/heb/ParInqCommittees.asp‬‬
‫‪71‬‬
‫בעקבות הדו"ח קראה עמותת עו"סי‪ $‬שלו‪$‬‬
‫‪146‬‬
‫להנהיג יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ ,‬אשר יכלול בי‬
‫היתר ארוחה חמה‪ .‬המימו לכ יתאפשר מהמרת חלק מכספי קצבת הילדי‪ ,$‬עלידי קביעת שיעור‬
‫קצבה אחידה לכל ילד במשפחה‪.147‬‬
‫לנוכח המדיניות הכלכליות והשלכותיה על השכבות החלשות בישראל‪ ,‬לצד היעדר נתוני‪$‬‬
‫מדויקי‪ $‬על בעיית הרעב בישראל‪ ,‬גברה בקרב מרצי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬במחלקה לעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬ההבנה כי יש לפעול להתערבות בנושא וא‪ -‬לקחת תפקיד מוביל בכדי לקד‪$‬‬
‫את אחריות המדינה לפתרו המצוקה התזונתית של תושביה‪ .148‬חברי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬אשר‬
‫עסקו עד כה בקיצו‪ 0‬בקצבאות וא‪ -‬חברו למאבק הנכי‪ $‬לעדכו קצבאות הנכות‪ ,‬ראו כי מדובר בבעיה‬
‫גלובלית ובסיסית‪ ,‬אשר בהכרח מתקשרת לנושאי‪ $‬בה‪ $‬עסקו‪ ,149‬וא‪ -‬אינה סקטוריאלית‪ ,‬אלא פוגעת‬
‫באוכלוסייה הולכת וגדלה‪ .150‬ג‪ $‬האינטראקציה של חלק מחברות "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" ע‪ $‬אנשי‬
‫השכונות ב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬הפגישה אות‪ $‬ע‪ $‬מצוקת הרעב המתגברת‪.151‬‬
‫לש‪ $‬הפעילות‪ ,‬קבע ד"ר קאופמ שלושה יעדי‪ $‬עיקריי‪ ,$‬תו התבססות על הניסיו שהצטבר‬
‫בארצותהברית סביב המאבק בבעיית הרעב‪ :‬הגדרת המצב כבעיה חברתית‪ ,‬גיוס הקהילה לפעולה‬
‫אפקטיבית‪ ,‬והבניית פתרונות ודרכי התמודדות‪ .‬בשלב הראשו‪ ,‬התמקדה הפעילות בשינוי השיח‬
‫הציבורי והמקצועי בקשר לסוגיית ה"רעב" בישראל‪ .‬היעד הראשו קידו‪ $‬תהלי הגדרת המצוקה‬
‫התזונתית כבעיה חברתית‪ ,‬נבחר מתו הנחה כי הגדרת מצב לא רצוי כבעיה חברתית תאפשר לגורמי‪$‬‬
‫שוני‪ $‬בקהילה להשתת‪ -‬בשיח הציבורי ביחס לחלופות ולסדרי עדיפויות לפתרונות ולתכניות הסיוע‬
‫לנפגעי‪ .$‬מימוש יעד זה דרש פיתוח מערכת מושגי‪ $‬וכלי‪ $‬שיאפשרו מדידת ממדי הבעיה וזיהוי‬
‫קבוצות סיכו‪.152‬‬
‫ואכ‪ ,‬במהל חודש דצמבר ‪ ,2002‬יז‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪ ,‬בשיתו‪ -‬ע‪ $‬פרופ' ורד סלוני‪$‬נבו‬
‫וחוקרי‪ $‬נוספי‪ $‬מהמחלקה לעבודה סוציאלית‪ ,‬סקר גישוש קהילתי שהשתמש לראשונה בישראל‬
‫במדד שפותח בארצות הברית לבחינת רמות שונות של ביטחו תזונתי‪ .153‬המטרה העיקרית של מחקר‬
‫גישוש זה הייתה לבחו את מידת הביטחו התזונתי בקרב אוכלוסיות הנמצאות בסיכו לקוחות‬
‫‪ 146‬אגודת עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לשלו‪ $‬ורווחה‪ ,‬אשר נוסדה בשנת ‪ .1990‬אוחזר מתו ‪/http://www.ossim-shalom.org.il‬‬
‫‪ 147‬מתו כרוז שהוציא עמותת עו"סי‪ $‬שלו‪ ,$‬תחת הכותרת‪" :‬נית לצמצ‪ $‬את הפערי‪ $‬החברתיי‪5.12.02 ,"!$‬‬
‫‪ 148‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 149‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪ ;6.9.10 ,‬ד"ר רוני קאופמ‪ ;18.8.10 ,‬עו"ס רוני קלדרו‪14.9.10 ,‬‬
‫‪ 150‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪ ;6.9.10 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס רוני קלדרו‪14.9.10 ,‬‬
‫‪ 151‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪6.9.10 ,‬‬
‫‪ 152‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 153‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪Kaufman, 2004 ;2004 ,‬‬
‫‪72‬‬
‫שירותי רווחה ביישובי‪ $‬יהודיי‪ $‬וערביי‪ ,$‬תושבי שכונות מצוקה‪ ,‬אימהות חדהוריות‪ ,‬ומקבלי‬
‫קצבאות‪ .154‬זאת בכדי לחשו‪ -‬את ממדי הבעיה וקבוצות הסיכו השונות‪ ,‬להוכיח כי זו ניתנת למדידה‪,‬‬
‫להגדירה ולפתח תכניות להתערבות ולהתמודדות איתה‪ .155‬ד"ר קאופמ התייחס לכ‪:‬‬
‫" זה היה הצעד מבחינתי ששינה את כל הדינאמיקה‪ ,‬כי ממצב שמדברי על מצב אמורפי‪,‬‬
‫רעב שא‪ +‬אחד לא יודע אי‪ 0‬לאכול אותו‪ ,‬אמרתי הנה אפשר למדוד את הדבר הזה‪ ,‬דבר‬
‫שאומר שיש פה בעיה"‪.156‬‬
‫א למחקר היו ג‪ $‬מטרות נוספות‪ :‬להוות קטליזאטור לממסד בכדי שימדוד את הבעיה‪.‬‬
‫ההנחה היתה כי כל עוד המדינה מכחישה את הבעיה ולא מודדת אותה‪ ,‬הנתוני‪ $‬היחידי‪ $‬שתקפי‪$‬‬
‫ה‪ $‬אלו שמביאה האקדמיה‪ ,‬דבר אשר יחשו‪ -‬את המחדל של הממשלה ויחייב אותה לפעול‪ .157‬מטרה‬
‫נוספת ביקשה לבדוק את מועילות‪ $‬של מקורות הסיוע והתמיכה‪ ,‬בניה מערכת הקצבאות ועמותות‬
‫המזו‪ ,‬בה נעזרות משפחות הסובלות מהבעיה‪ .158‬בתו כ‪ ,‬לאור העובדה כי בתיהתמחוי הפכו למעי‬
‫ער חברתי‪ ,‬היה רצו עז לנפ‪ 0‬את המיתוס שה‪ $‬אכ פותרי‪ $‬את הבעיה‪. 159‬‬
‫הרעיו לערו מחקר גישוש עלה מהמודל של אוניברסיטת 'הרווארד' בארצות הברית‪ ,‬ש‪$‬‬
‫סקרו סטודנטי‪ $‬לרפואה את מצב הביטחו התזונתי באחת השכונות‪ .‬בשל האמצעי‪ $‬המוגבלי‪$‬‬
‫שעמדו לרשות‪ ,$‬אשר בעיקר‪ $‬סטודנטי‪ $‬מקורסי‪ $‬שוני‪ ,$‬הוחלט להתמקד באזור הנגב‪ .160‬ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬בכדי לעמוד ביעד‪ ,‬היה צור בהתגייסות ג‪ $‬על בסיס וולונטרי‪ .161‬לש‪ $‬כ‪ ,‬גויסו והוכשרו עשרות‬
‫סטודנטי‪ $‬לעבודה סוציאלית מתואר ראשו ושני‪ .162‬בנוס‪ ,-‬פנה ד"ר קאופמ לעו"ס שרי רבקי‪,‬‬
‫מנהלת עמותת "ידיד"‪ ,163‬אשר גייסה את המרכזי‪ $‬הקהילתיי‪ $‬של הארגו בכדי לסייע באיסו‪-‬‬
‫הנתוני‪ .$‬במסגרת פעילות העמותה כנגד הקיצוצי‪ $‬בקצבאות הביטוח הלאומי בשנת ‪ ,2002‬נחשפו‬
‫חבריה להשלכותיה של הגזירות‪ ,‬בניה המצוקות התזונתיות‪ ,‬וקיבלו את פנייתו של ד"ר קאופמ‬
‫לסייע באיסו‪ -‬הנתוני‪ $‬למחקר‪. 164‬‬
‫כמוכ‪ ,‬נעשו מאמצי‪ $‬לרתו‪ $‬את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בלשכות לשירותי‪ $‬חברתיי‪ $‬עצמ‪.‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬לאור עומס העבודה המוטל עליה‪ ,$‬לצד החשש לפעול כנגד הממסד המעסיק אות‪ ,$‬הקשו על‬
‫‪ 154‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪Kaufman, 2004 ;2004 ,‬‬
‫‪ 155‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד" ב‪ ;24.12.02‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪,‬‬
‫‪18.8.10‬‬
‫‪ 156‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 157‬ש‪$‬‬
‫‪ 158‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 159‬אופקי‪ $‬חדשי‪ ;(2003) $‬ראיו ע‪ $‬ד"ר קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 160‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 161‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד" ב‪24.12.02‬‬
‫‪ 162‬אוחיו ואחרי‪ ;2003 ,$‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 163‬מלכ"ר הפועל משנת ‪ 1997‬למע תמיכה והעצמת שכבות חלשות בחברה הישראלית והגברת הסולידריות החברתית‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.yedid.org.il/?id=3190‬‬
‫‪ 164‬מתו ראיו ע‪ $‬שרי רבקי‪19.10.10 ,‬‬
‫‪73‬‬
‫גיוס‪ .165$‬כדי להתמודד ע‪ $‬אתגרי‪ $‬אלו‪ ,‬ננקטו פעולות המשלבות בי טקטיקות פורמאליות ובלתי‬
‫פורמאליות‪ .‬באופ פורמאלי‪ ,‬נשלח מכתב מדיק הפקולטה למדעי החברה‪ ,‬לכל הסוכנויות בדרו‪$‬‬
‫המשמשות מקו‪ $‬הכשרה לסטודנטי‪ ,$‬המסביר את חשיבות המחקר ותרומתו הצפויה לשינוי מדיניות‪.‬‬
‫באופ בלתיפורמאלי‪ ,‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בוגרי המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪,‬‬
‫הציעו למנהליה‪ $‬כי העברת השאלוני‪ $‬וניתוח‪ $‬יעשו עלידי סטודנטי‪ .$‬שימוש בטקטיקות אלו היה‬
‫מועיל ביותר ויצר את הגשר שאפשר את שיתו‪ -‬הפעולה של ‪ 18‬שירותי רווחה‪. 166‬‬
‫עו"ס אילנה אזולאי‪ ,‬אשר הקימה את המחלקה לעבודה קהילתית בעיריית דימונה וא‪ -‬היתה‬
‫בזמנו סטודנטית לתואר שני בקורס של ד"ר קאופמ‪ ,‬חידדה את הקושי מנקודת מבטה‪:‬‬
‫"אחד הדברי שמאוד בלטו הוא שהיה מאוד קשה לגייס את השטח לתהלי‪ 0‬הזה‪ .‬היה‬
‫חשש שיגידו שיש כא אנשי רעבי‪ .‬בכל מקו היה רצו ממש לדחות על הס‪ +‬את‬
‫המחשבה הזו‪ .‬ג על השאלו הזה לא כל אחד רצה לענות‪ ,‬העליב את האנשי ששואלי‬
‫אות שאלות כאלו קשות‪ ...‬אז אי‪ 0‬עובדי סוציאליי יתגייסו לדבר כזה? זה נראה לי כמו‬
‫קול קורא במדבר! וזה היה מאוד מתסכל‪ .‬אני הייתי מגויסת במסגרת הקורס והקול החזק‬
‫שהשמיע רוני‪ ,‬אשר יצר אצלי תחושת ביטחו‪ ,‬כעובדת סוציאלית‪ ,‬שכ צרי‪ 0‬להתחיל לגעת‬
‫בזה‪ .‬והקורס עצמו נת תחושה שאנחנו הולכי לעשות משהו מאוד משמעותי וחשוב‪ .‬ג‬
‫בתפקידי‪ ,‬אמנ לא עסקתי בבעיית הרעב‪ ,‬אבל מאוד התחברתי לנושא כשעלה‪ .‬בנוס‪ ,+‬אני‬
‫נכנסת לבתי ועובדת ע מטופלי הרבה מאוד שני ואני יודעת שיש אנשי שהמקרר‬
‫שלה ריק‪ ...‬אז התחלנו לעשות את המדג ע הסטודנטי ולאט לאט זיהינו מנהיגות בתו‪0‬‬
‫השכונה‪ ,‬אני כבר הכרתי כחלק מהעבודה שלי‪ ,‬כל מיני אנשי שביקשנו את העזרה שלה‬
‫והתושבי בעצמ עזרו לנו לעודד ולגייס את האנשי להתראיי‪ .‬היו שאמרו 'מה זה אי‬
‫רעב‪ ,‬שיבואו נראה לה אי‪ 0‬המקררי שלנו נראי'‪ ...‬היתה ש באמת עבודה משותפת ע‬
‫הלקוחות‪ ,‬זו היתה חוויה מיוחדת‪ ,‬כי הלקוחות הרעבי בעצמ‪ ,‬ה אלה שלקחו אחריות‬
‫‪167‬‬
‫ועשו איתנו את כל התהלי‪ 0‬הזה‪"...‬‬
‫כעבודת הכנה למחקר‪ ,‬תוק‪ -‬המדד האמריקאי עלידי ד"ר רוני קאופמ‪ ,‬רמת המהימנות‬
‫הפנימית של המדד ויציבותו ביחס לאוכלוסייה בישראל נבדקה בקרב סטודנטי‪ $‬באוניברסיטה‪ .‬כמו‬
‫כ‪ ,‬נבנו מדדי‪ $‬נוספי‪ $‬לבחינת הסתייעות הנשאלי‪ $‬בקצבאות‪ ,‬בעמותות ובמשפחותיה‪ ,$‬וא‪ -‬נתוני‬
‫רקע כגו מצב משפחתי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מספר ילדי‪ ,$‬השכלה ומקו‪ $‬מגורי‪ ,$‬שיסייעו לאיתור קבוצות‬
‫בסיכו‪ .‬לאחר מכ‪ ,‬תורג‪ $‬השאלו לרוסית‪ ,‬גובשו נהלי‪ $‬להעברתו‪ ,‬ונער פיילוט לבדיקתו‪.168‬‬
‫בנוס‪ -‬לשאלוני‪ ,$‬נערכו במהל המחקר ג‪ $‬ראיונות עומק ע‪ $‬משפחות הסובלות ממצוקה‬
‫תזונתית וע‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬וראשי עמותות להספקת מזו‪ .‬זאת במטרה להבי את תפיסת‬
‫המרואייני‪ $‬בנוגע לבעיה ודרכי ההתמודדות שלה‪ $‬ע‪ $‬השלכותיה‪ ,‬ולזהות גורמי‪ $‬בקהילה‪ ,‬לקוחות‬
‫וארגוני‪ ,$‬אשר יהיו מוכני‪ $‬לייצג את הבעיה ברמה הציבורית ולהצטר‪ -‬למאבק למיגורה‪ .169‬בתו כ‪,‬‬
‫הועברו שאלוני‪ $‬במסעדת "באר שובע" לנזקקי‪ ,$‬וא‪ -‬נער מחקר שבדק את הפריסה הארצית של‬
‫‪ 165‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר קאופמ‪Kaufman, 2004 ;18.8.10 ,‬‬
‫‪Kaufman, 2004 166‬‬
‫‪ 167‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 168‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר קאופמ‪ ;18.8.10 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 169‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪74‬‬
‫בתי התמחוי‪ .‬הממצאי‪ $‬שעלו‪ ,‬לצד התבססות על ספרות בינלאומית‪ ,‬הובילו את החוקרי‪$‬‬
‫והסטודנטי‪ $‬להבנה כי ביכולת‪ $‬של ארגוני‪ $‬וולונטריי‪ $‬לספק מענה חלקי וחרומי בלבד‪.170‬‬
‫ע‪ $‬סיו‪ $‬המחקר‪ ,‬סטודנטי‪ $‬מתואר ראשו ושני‪ ,‬הדגישו את חשיבותו ותרומת‪ $‬לתהלי‪:‬‬
‫"בהתחלה חשבתי שזה לא תפקידנו לאסו‪ +‬נתוני אלה של גופי יותר ממוסדי‪ .‬השינוי‬
‫חל כשהתחלתי להעביר בעצמי את השאלוני‪ .‬הופתעתי מאד מממדי התופעה כפי שהיא‬
‫באה לידי ביטוי בתוצאות‪ .‬הבנתי עד כמה חשוב שנעשה את העבודה הראשונית הזו כדי‬
‫לנער ולו במקצת את אמות הסיפי ולהשפיע על סדר היו הציבורי בחברה‬
‫ובאוניברסיטה"‪.171‬‬
‫"הייתה לנו הזדמנות להשתמש בקשר שלנו ע הלקוחות כדי לאסו‪ +‬נתוני משמעותיי‬
‫בניסיו לקד שינוי חברתי‪ .‬בעיני זו הייתה פעילות פוליטית נחוצה‪ ,‬שבלי החסות‬
‫האקדמית שהייתה לנו סטודנטי שעובדי בלשכות הרווחה‪ ,‬היה קשה לעשותה"‪.172‬‬
‫ממצאי המחקר‪ ,‬אשר נער בקרב ‪ 953‬לקוחות שירותי הרווחה ב‪ 11‬יישובי‪ $‬מגווני‪ $‬בנגב‪, 173‬‬
‫הצביעו על שיעור גבוה של חוסר ביטחו תזונתי ורעב בקרב הנבדקי‪ ,(72%) $‬כאשר ‪ 42%‬מתוכ‪$‬‬
‫נמצאו כסובלי‪ $‬מחוסר ביטחו תזונתי ע‪ $‬סממני רעב‪ .‬מצב קשה במיוחד נמצא בקרב לקוחות שירותי‬
‫הרווחה בישובי‪ $‬הבדואי‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬מחצית מ הנבדקי‪ $‬דווחו כי לעיתי‪ $‬שלחו את ילדיה‪ $‬לבית‬
‫ספר ללא אוכל בגלל מחסור כלכלי‪ .‬ד"ר קאופמ הדגיש כי בעיית חוסר הביטחו התזונתי בקרב ילדי‪$‬‬
‫היא הסימפטו‪ $‬הזועק ביותר של מצוקת הילדי‪ $‬העניי‪ $‬בישראל‪ .‬ממצאי המחקר הבליטו את‬
‫כישלונ של המעני‪ $‬הקיימי‪ $‬בהבטחת ביטחו תזונתי‪ .‬כ נמצא‪ ,‬שקצבאות הבטוח הלאומי מבטיחות‬
‫ביטחו תזונתי רק למחצית מהתלויי‪ $‬בה לקיומ‪ .$‬כמוכ‪ ,‬מערכות וולונטרית ומשפחתיות‪ ,‬למרות‬
‫שדווח שנעשה בה שימוש רב‪ ,‬אינ מסייעות מספיק לסובלי‪ $‬מחוסר ביטחו תזונתי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חוסר‬
‫ביטחו תזונתי נמצא ג‪ $‬בקרב משפחות עובדות‪ ,‬שהכנסת נמוכה‪.174‬‬
‫לדבריו של ד"ר קאופמ‪ ,‬תרומה משמעותית לקידו‪ $‬הגדרת הבעיה הייתה בפרסו‪ $‬ממצאי‬
‫המחקר במגוו אמצעי התקשורת הארצית והמקומית‪ .175‬המחקר‪ ,‬שהיה ראשו מסוגו באר‪ ,0‬זה‬
‫לכותרות ראשיות‪ .176‬המושג החדש‪" ,‬ביטחו תזונתי" – יכולתו של אד‪ $‬לרכוש באופ סדיר אוכל מזי‬
‫לכל בני משפחתו‪ ,‬שהשתמשו בו לראשונה במחקר‪ ,‬הפ בהמש לחיוני לדיו בבעיות העוני והמצוקה‬
‫בישראל וגורמי‪ $‬רבי‪ ,$‬בניה‪ $‬שר הרווחה וארגוני‪ $‬קהילתיי‪ $‬נוספי‪ ,$‬החלו להשתמש בו בהקשר של‬
‫מצוקת הרעב‪ .‬מושג זה‪ ,‬בשונה מהמושג המעורפל "רעב"‪ ,‬איפשר דיו מדעי ויישומי בנושא‪ ,177‬החלי‪-‬‬
‫‪ 170‬קאופמ‪kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫‪ 171‬קאופמ‪ ,2005 ,‬עמ' ‪523‬‬
‫‪ 172‬קאופמ‪ ,2005 ,‬עמ' ‪524‬‬
‫‪ 173‬אוחיו ואחרי‪ ;2003 ,$‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪Kaufman, 2004 ;2004 ,‬‬
‫‪ 174‬אלוש‪ ;25.12.02 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪Kaufman, 2004 ;2004 ,‬‬
‫‪ 175‬ברמאיר‪ ;27.12.02 ,‬סיני‪ ;23.12.02 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ וסלוני‪ $‬נבו‪Kaufman, 2004 ;2004 ,‬‬
‫‪ 176‬ראיו ע‪ $‬ד"ר קאופמ‪Kaufman, 2004 ;18.8.10 ,‬‬
‫‪ 177‬קאופמ ‪ ;2005‬קאופמ וסלוני‪ $‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪75‬‬
‫שיטות קודמות שהתמקדו במדידת תסמיני‪ $‬פיסיי‪ $‬אשר התאימו יותר למדינות מתפתחות‪ ,‬וא‪-‬‬
‫שימש למול טענותיה‪ $‬של מכחישי הבעיה‪ .178‬ד"ר קאופמ התייחס לכ‪:‬‬
‫"ראיתי שיש התנגדות למילה רעב‪ ,‬והרעיו היה להפו‪ 0‬את זה למשהו יותר מקצועי‪ ,‬אז‬
‫תרגמתי את המושג ‪ food security‬לביטחו תזונתי ו ‪ food insecurity‬לחוסר בטחו‬
‫תזונתי‪ ,‬מושגי שתפסו בתקשורת ובקרב אנשי המקצוע"‪.179‬‬
‫לצד ממצאי המחקר‪ ,‬הצביע ד"ר קאופמ ג‪ $‬על מחקרי‪ $‬אמריקאיי‪ $‬שמראי‪ $‬בבירור כי‬
‫הקבוצות שנבדקו ה אוכלוסיות בסיכו מובהק לחוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬דבר שחיזק א‪ -‬הוא את‬
‫הממצאי‪$‬‬
‫‪180‬‬
‫‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מחקרי‪ $‬אלו הוכיחו כי הבעיה מוכרת ג‪ $‬במקומות אחרי‪ ,$‬יש ספרות‬
‫שעוסקת בכ ותכניות התמודדות‪ .181‬קאופמ הוסי‪ -‬והדגיש כי למרות שהמדג‪ $‬איננו מייצג ואינו‬
‫מקרי‪ ,‬יש בו בכדי לשק‪ -‬מציאות קשה אשר אינה קיימת רק בנגב אלא בכל המדינה‪ ,182‬וא‪ $‬כ הדבר‪,‬‬
‫נית להניח כי המצב חמור א‪ -‬יותר מאשר בארצותהברית‪ ,‬שאינה מוגדרת כלל כמדינת רווחה‪.183‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הוא סבר כי נתוני‪ $‬אלו ה‪" $‬קצה הקרחו"‪ ,‬ואילו המצב רק הול ומחמיר‪ .‬כנשאל אי‬
‫הוא מסביר את הנתוני‪ $‬החמורי‪ $‬שעולי‪ $‬מהמחקר‪ ,‬תק‪ -‬ד"ר קאופמ את המדיניות הכלכלית‬
‫‪184‬‬
‫באומרו‪:‬‬
‫"זה לא קורה משמיי‪ .‬כשיש מדיניות שיטית שפוגעת באוכלוסיות החלשות עלידי קיצו‬
‫של למעלה מ‪ 30%‬בקצבאות בתו‪ 0‬שנה‪ ,‬המשמעות הישירה היא עוד אלפי משפחות רעבות‪.‬‬
‫זו תוצאה של תכניות ארוכות טווח של הממשלה‪ .‬זאת פשוט חרפה למדינה‪ .‬מאז שנות‬
‫החמישי לא היה כא רעב והיו אחרי ארבעי שנה אנו עדי למציאות גרועה הרבה‬
‫יותר‪ ...‬הפגיעות הישירות באוכלוסיות שכבר נמצאות במצב של חוסר ביטחו תזונתי עלולות‬
‫ליצור מצבי מצוקה חברתית וכלכלית שטר ידענו כמות בישראל"‪.185‬‬
‫ד"ר אית שחר‪ ,‬שהיה בזמנו דוקטורנט במחלקה לעבודה סוציאלית וממובילי ה"פורו‪ $‬לצדק חברתי"‪,‬‬
‫התייחס א‪ -‬הוא להבניית הבעיה‪:‬‬
‫"היה ברור לנו‪ ,‬אנשי העבודה הסוציאלית‪ ,‬שיש פה עניי של מדיניות‪ .‬ואני חושב שזה היה‬
‫החלק השני אחרי שאנחנו מראי שיש בעיה‪ ,‬ג להראות שיש מדיניות שיש לה חלק‬
‫ביצירת הבעיה‪ ,‬ולכ‪ ,‬המענה הוא לא לתת מזו למי שחסר‪ ,‬אלא ברמת המדיניות והאחריות‬
‫שהמדינה לוקחת על הנושא"‪.186‬‬
‫בתו כ‪ ,‬דווח בתקשורת כי בהמש לסקר 'מצב בריאות ותזונה' של משרד הבריאות משנת‬
‫‪ ,2001‬יחל בקרוב סקר שיבדוק א‪ $‬חל שינוי בממדיה של התזונה הלקויה בשכבות החלשות‪ ,‬והא‪$‬‬
‫‪ 178‬סיני‪23.12.02 ,‬‬
‫‪ 179‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 180‬סיני‪23.12.02 ,‬‬
‫‪ 181‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 182‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד" ב‪24.12.02‬‬
‫‪ 183‬קאופמ וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 184‬פפר‪27.12.02 ,‬‬
‫‪ 185‬מתו מכתב ששלח ד"ר קאופמ לעור מדור תגובות ב ‪ 24‬שעות‪ ,‬עיתו ידיעות אחרונות‪26.12.02 ,‬‬
‫‪ 186‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר אית שחר‪25.8.10 ,‬‬
‫‪76‬‬
‫קיימת בישראל תופעה של רעב הנובע ממצוקה כלכלית‪ .‬הסקר‪ ,‬יוזמת ומימו "הפורו‪ $‬לשיפור‬
‫הביטחו התזונתי וקידו‪ $‬אוכלוסיות עניות"‪ ,187‬ייער עלידי משרד הבריאות ומכו ברוקדייל של‬
‫הג'וינט‪ .‬לדבריה של מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות‪ ,‬ד"ר דורית ניצקלוסקי‪ ,‬היוזמה‬
‫נבעה עקב העובדה שבתקופה האחרונה התרבו הדיבורי‪ $‬ותחושות הבט על מקרי רעב במדינה‪ .188‬ד"ר‬
‫קאופמ סבר‪ ,‬כי מחקר הגישוש שער באותה התקופה‪ ,‬היווה קטליזאטור עיקרי לעריכת סקר‬
‫ארצי‪.189‬‬
‫במקביל‪ ,‬ב‪ 17‬לדצמבר ‪ ,2002‬אושרו ברוב גדול התקציב לשנת ‪ 2003‬וחוק ההסדרי‪ $‬במשק‪.190‬‬
‫בתו כ‪ ,‬הפגינו עשרות עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לצד פעילי‪ $‬חברתיי‪ $‬מול בניי הכנסת בירושלי‪ ,$‬במחאה‬
‫על אישור התקציב שנחשב לאחד התקציבי‪ $‬הקשי‪ $‬ביותר בתולדות ישראל‪ .191‬בתגובה לאישור‬
‫התקציב הזהיר חבר הכנסת וראש האופוזיציה‪ ,‬יוסי שריד‪ ,‬כי הדבר יביא למיליוני רעבי‪ $‬כמו‬
‫בארגנטינה‪ ,‬וטע כי הכנסת מנותקת מקריסתה של החברה הישראלית‪ .192‬ג‪ $‬סקר שער ארגו‬
‫"לתת"‪ ,193‬והתפרס‪ $‬למחרת‪ ,‬הצביע על חומרת המצב‪ ,‬בדווחו על עלייה דרמטית‪ ,‬של כ‪ 30%‬בפניות‬
‫הנזקקי‪ $‬לעמותות הסיוע‪.194‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬בעקבות הממצאי‪ $‬הקשי‪ $‬שעלו ממחקר הגישוש שנער בבית הספר לעבודה‬
‫סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬ולצד הקיצוצי‪ $‬המתוכנני‪ $‬בקצבאות הביטוח הלאומי‪ ,‬יזמו חברי‬
‫"הפורו‪ $‬לצדק חברתי" כינוס קהילתי לדיו בבעיה והחמרתה הצפויה‪ .195‬בכנס‪ ,‬אשר התקיי‪$‬‬
‫באוניברסיטה בתארי ה ‪ ,24.12.02‬הציגו סטודנטי‪ $‬ואנשי אקדמיה‪ ,‬לצד נציגי הסובלי‪ $‬מהבעיה‪,‬‬
‫עדויות לממדי בעיית חוסר הביטחו התזונתי וביטוייה בקרב אוכלוסיות שונות‪ ,‬והועלו הצעות‬
‫מדיניות לפתרונה‪.196‬‬
‫‪ 187‬הוק‪ $‬בינואר ‪ 2002‬עלידי נציגי‪ $‬של קרנות הפדרציות היהודיות ואנשי הקהילה הפילנתרופית בישראל‪ ,‬על מנת לעודד‬
‫התווית מדיניות ותכניות פעולה לפתרו בעיות העוני ולהבטחת המזו בישראל‪ ,‬תו שיתו‪ -‬פעולה בי הממשלה‪ ,‬ארגוני‬
‫המגזר השלישי וגורמי‪ $‬פילנתרופי‪.$‬‬
‫‪ 188‬מתו ברושור הפורו‪ $‬לשיפור הביטחו התזונתי‪ ;2003 ,‬שדמי‪9.12.02 ,‬‬
‫‪ 189‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 190‬פלוצקר‪ ;18.12.02 ,‬שמואל‪18.12.02 ,‬‬
‫‪ 191‬ברו ורגב‪18.12.02 ,‬‬
‫‪ 192‬שמואל‪18.12.02 ,‬‬
‫‪ 193‬עמותה שנוסדה בשנת ‪ 1996‬במטרה להעניק סיוע לאוכלוסיות במצוקה‪ ,‬באר‪ 0‬ובעול‪ ,$‬על בסיס אוניברסאלי ושוויוני‪,‬‬
‫עלידי הנעת החברה האזרחית בישראל למעורבות בשדה הפעולה ההומניטרי ובכ ליצור מודעות חברתית‪ ,‬להקנות ערכי‪$‬‬
‫של ערבות הדדית ונתינה ולפעול לצמצו‪ $‬העוני‪ .‬אוחזר מתו ‪/http://www.latet.org.il‬‬
‫‪ 194‬רגב‪18.12.02 ,‬‬
‫‪ 195‬גול‪ ;26.12.02 ,‬הודעה לתקשורת של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ;22.12.02 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪,‬‬
‫‪18.8.10‬‬
‫‪ 196‬אלוש‪ ;25.12.02 ,‬הודעה לתקשורת של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ;22.12.02 ,‬הזמנה לכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול‬
‫בכבוד?"‪ ;20.12.02 ,‬מסמ תכנית הקמפיי שכתב ד"ר קאופמ‪ ;14.11.02 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪77‬‬
‫כותרת הכינוס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד" ביקשה להתייחס אל בטויי הרעב‬
‫כהפרתה של זכות חברתית בסיסית‪ .197‬כבר בתחילתו של הכנס‪ ,‬הועבר מסר ברור ביחס לעקרונות‬
‫להגדרת הבעיה ולמאבק למיגורה‪:‬‬
‫"עלינו לשנות את אופ הדיו הציבורי בבעיית הרעב בישראל‪ ,‬מדיו בשאלה "הא יש רעב?"‬
‫לשאלות כמו‪ :‬אי‪ 0‬מבטיחי את הזכות הבסיסית של "לאכול בכבוד"? אי‪ 0‬חוזרי למצב בו‬
‫היה ביטחו תזונתי לתושבי מדינת ישראל? אי‪ 0‬מונעי את הסבל והשפלה ממשפחות‬
‫וילדי שאי ביכולת לקנות את המזו הנחו? אי‪ 0‬מסירי את "חרפת הרעב" ממדינת‬
‫ישראל? מדינה שלמרות המיתו והאבטלה היא עדיי "חברת שפע" שמזו לא חסר בה‪.‬‬
‫לצור‪ 0‬כ‪ ,0‬צריכה לקו קואליציה רחבה של אנשי מקצוע מתחומי שוני‪ ,‬ארגוני‬
‫קהילתיי ומשפחות הנפגעי ולדרוש פתרונות"‪.198‬‬
‫ד"ר קאופמ הדגיש את בעיית הנגישות למזו‪ ,‬באמרו כי‪:‬‬
‫"יש חוסר צדק בחלוקה של משאבי ומזו ויש ליצור מצב שבו לכל אחד תהיה נגישות‬
‫למזו‪ .199‬מבחינתנו כעובדי סוציאליי בעיית הרעב הינה בעיה שקל מאד למגר אותה‪ .‬לא‬
‫מדובר כא בהתערבות מורכבת כמו בבעיות אלימות או סמי מה שנחו זה ליצור מצב בו‬
‫תהיה נגישות למזו לכל תושבי המדינה‪."200‬‬
‫הוא הוסי‪ -‬והרחיב על תפקיד‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בפרט‪:‬‬
‫"אחת המומחיות שלנו כעובדי סוציאליי‪ ,‬הנובעת מכ‪ 0‬שאנחנו קרובי לשטח ולקהילה‪,‬‬
‫היא לזהות בעיות שא‪ +‬אחד לא מטפל בה‪ ,‬להגדיר אות כ‪ 0‬שאפשר יהיה לחקור אות‬
‫ולפתח מדיניות חברתית להתמודד את‪ .‬מבחינה זו אנחנו ממלאי את תפקידנו בנושא‬
‫ביטחו התזונתי והרעב"‪.201‬‬
‫בכדי לגייס לגיטימציה מקצועית ומדעית רחבה‪ ,‬ולהראות שמדובר בבעיה אמיתית הקיימת‬
‫ג‪ $‬במדינות אחרות‪ ,‬פנה ד"ר קאופמ לאנשי מקצוע ומומחי‪ $‬מתחו‪ $‬מדיניות הרווחה ובריאות‬
‫הציבור‪ ,‬וא‪ -‬הזמי מומחי‪ $‬מארצות הברית‪ .202‬לצד זאת‪ ,‬גויס ג‪ $‬נשיא האוניברסיטה‪ ,‬פרופ' אבישי‬
‫ברוורמ‪ 203‬והוזמנו חברי כנסת שוני‪ ,$‬בניה‪ $‬חבר הכנסת איל גילאו‪ ,204‬חבר בוועדה לזכויות הילד‬
‫ובוועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪.205‬‬
‫נציגת המשפחות הסובלות מחוסר ביטחו תזונתי תיארה בפירוט כיצד היא נאלצת לחוות‬
‫מצבי רעב כיוו שהכנסתה מקצבאות אינה מספיקה‪ ,‬וא‪ -‬הסכימה להצטל‪ $‬לסרטו תיעודי שערכו‬
‫‪ 197‬גול‪ ;26.12.02 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 198‬קאופמ‪ ,2005 ,‬עמ' ‪518‬‬
‫‪ 199‬גול‪26.12.02 ,‬‬
‫‪ 200‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד" ב‪24.12.02‬‬
‫‪ 201‬ש‪$‬‬
‫‪ 202‬מסמ תכנית הקמפיי שכתב ד"ר קאופמ‪ ;24.12.02 ,‬קאופמ ‪ ;2005‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 203‬גול‪26.12.02 ,‬‬
‫‪ 204‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס רוני קלדרו‪14.9.10 ,‬‬
‫‪ 205‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪78‬‬
‫והקרינו חברי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ .‬דבריה צוטטו במלוא‪ $‬בעיתוני‪ $‬מקומיי‪ $‬וארציי‪ .206$‬עבור‬
‫שולה‪ ,‬ההזדמנות לפעול למע עצמה ואחרי‪ ,$‬הייתה משמעותית ביותר‪:‬‬
‫"פרופ' ורד סלונינבו כתבה לי מכתב אישי ובו ציינה שייצגתי בגאווה רבה מיליו אנשי‬
‫במדינת ישראל שלא יכלו להשמיע את קול‪ ,‬ואני קמתי בקול צעקה גדולה‪ ...‬בזכות חשיפת‬
‫החוויות האישיות שלי בכנס באוניברסיטה‪ ,‬התחיל )בשלב מאוחר יותר( מפעל ההזנה בעירי‪.‬‬
‫הבנתי שעזרתי לא רק לעצמי אלא לעוד רבי כמותי"‪.207‬‬
‫כזכור‪ ,‬מרכיב נוס‪ -‬של המחקר היה לגלות כוחות בקהילה המסוגלי‪ $‬לשנות את המצב‪.208‬‬
‫לש‪ $‬הצגת הממצאי‪ $‬והדיו בנושא‪ ,‬הוזמנו לכינוס ג‪ $‬ראשי עמותות להספקת המזו‪ .‬ד"ר אית שחר‬
‫התייחס לכ‪:‬‬
‫"ניסינו לחבר גורמי שוני הנוגעי לעניי ולכ הבאנו לכנס ג אנשי מעמותות סיוע‪ .‬א‪0‬‬
‫נוצר עימות לא פשוט סביב השאלה הא הפתרו הוא לתת אוכל‪ ,‬כשמצד אחד בעצ להגיד‬
‫לעמותות‪ ,‬את מקבעי ומכסי את הבעיה‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬להבי שזה לח קיומ‪ ...‬ע זאת‪,‬‬
‫הדיו שנוצר סימל את המעבר ממצב שרק מעלי לסדר היו את הבעיה‪ ,‬להסתכלות על‬
‫המדיניות ועל הפתרונות‪. 209"...‬‬
‫בתו כ‪ ,‬סברו פרופ' סלוני‪$‬נבו ונציגי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬כי על המדינה להשיב לבתי‬
‫הספר את מפעלי ההזנה שפעלו בעבר בכדי שלפחות לילדי‪ $‬יהיה אוכל מזי‪ .210‬לצד זאת‪ ,‬הדגישו‬
‫חברי הפורו‪ $‬כי יש לטפל בבעיית הרעב מחו‪ 0‬ללשכות הרווחה‪ ,‬בטענה כי טיפול שכזה מוביל את‬
‫הלשכות חזרה לעיד טרו‪$‬מקצועי של נתינת סעד בלי יכולת לטפל בבעיה מהשורש‪.211‬‬
‫בסיו‪ $‬הכנס‪ ,‬הכריזו חברי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" על קמפיי ציבורי לקידו‪ $‬הזכות לאכול‬
‫בכבוד‪ ,‬אשר יכלול החתמה על עצומה אשר תוגש לכנסת החדשה לכשתקו‪ ,$‬וגיוס ארגוני‪ $‬ומוסדות‬
‫לפעולת לובי ציבורי להחזרת הביטחו התזונתי לתושבי ישראל‪ .212‬בעצומה נקראו חברי הכנסת‬
‫והממשלה "להסיר חרפת רעב מישראל"‪ .213‬השימוש במושג "חרפת רעב" נועד להעביר את תחושת‬
‫הבושה מהסובל הפרטי אל המדינה בגי מחדליה‪ ,‬ובכ להניע את תחושת האחריות הקולקטיבית‬
‫לפתרו הבעיה‪ .214‬ה‪ $‬סברו כי מדיניות אשר תבטיח את הזכות לאכול בכבוד צריכה לכלול‪ :‬הבטחת‬
‫הכנסה כספית בסיסית שתאפשר לכל משפחה לספק לעצמה מזו מזי‪ ,‬באופ סדיר ועצמאי; ביטול כל‬
‫הפגיעות המתוכננות במסגרת הצעת התקציב לשנת ‪ ,2003‬בקצבאות הביטוח הלאומי בכלל ובמקבלי‬
‫‪ 206‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 207‬נוע‪ $‬וברקאי‪ ,2009 ,‬עמ' ‪11‬‬
‫‪ 208‬גול‪ ;26.12.02 ,‬מסמ תכנית לכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד?"‪ ,‬שכתב ד"ר קאופמ‬
‫‪ 209‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר אית שחר‪25.8.10 ,‬‬
‫‪ 210‬מתו מסמ תכנית הקמפיי שכתב ד"ר קאופמ‪ ;14.11.02 ,‬סיני‪23.12.02 ,‬‬
‫‪ 211‬מסמ תכנית הקמפיי שכתב ד"ר קאופמ‪14.11.02 ,‬‬
‫‪ 212‬גול‪ ;26.12.02 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 213‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪Goldberg, 2009 214‬‬
‫‪79‬‬
‫הבטחת הכנסה בפרט; הפעלה מחודשת של מפעלי ההזנה בבתיהספר והקמת רשת הזנה ציבורית‬
‫למבוגרי‪ $‬נזקקי‪ ;$‬הקמת וועדת מומחי‪ $‬שתבדוק את מימדי חוסר הביטחו התזונתי והרעב בקרב‬
‫קבוצות סיכו ותציע לממשלה תכנית חירו‪ $‬להסרת חרפת הרעב בישראל‪ .215‬לצור גיוס מחתימי‪,$‬‬
‫התקיי‪ $‬מסע הסברה בקרב הסטודנטי‪ $‬הלומדי‪ $‬במחלקה‪ .216‬בהמש‪ ,‬הוקמו דוכני החתמה‬
‫באוניברסיטה ומחוצה לה‬
‫‪217‬‬
‫ונאספו אלפי חתימות‪ .‬דגש מיוחד הוש‪ $‬על החתמה בקרב עובדי‬
‫ולקוחות שירותי רווחה שבה‪ $‬עוברי‪ $‬הסטודנטי‪ $‬את הכשרת‪ $‬המעשית‪ .‬זאת במטרה‪ ,‬להעלות את‬
‫סוגיית הביטחו התזונתי לסדר היו‪ $‬בשירותי‪ ,$‬להשפיע על השיח בי העובדי‪ $‬ללקוחות ולעודד‬
‫התארגנות לפעולה‪ .218‬למסע ההחתמות התייחס אחד הסטודנטי‪:$‬‬
‫"בזמ שאיישתי את דוכ ההחתמה עמדתי במצב בו היה עלי להסביר ולייצג את הרעיו של‬
‫המאבק כולו‪ .‬לש כ‪ 0‬נדרשתי לידע נרחב‪ ,‬לכושר שכנוע ובעיקר לביטחו עצמי‪ .‬הנושא‬
‫שעבורי היה מוב מאליו לא היה להפתעתי‪ ,‬מקובל על כול‪ .‬חלק לא האמינו שיש בעיה או‬
‫לא קבלו את הפתרונות שלנו‪ .‬עמדתי בעמדת הסנגור – משימה לא צפויה שלא התכוננתי‬
‫אליה"‪.219‬‬
‫בראשית שנת ‪ ,2003‬סמו להחלתו של הקיצו‪ 0‬בקצבת הבטחת הכנסה במסגרת חוק‬
‫ההסדרי‪ ,220$‬הוגשה עתירה לבג"‪0‬‬
‫‪221‬‬
‫נגד ממשלת ישראל והמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬עלידי עמותת‬
‫מחויבות לשלו‪ $‬וצדק חברתי‪ ,222‬פעילי‪ $‬חברתיי‪ $‬ואנשי אקדמיה העוסקי‪ $‬בענייני חברה ורווחה‪,‬‬
‫בניה‪ $‬ד"ר רוני קאופמ מביתהספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו ומקי‪ $‬עמותת‬
‫מחויבות‪ .‬לעתירה צורפו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬חוות דעת‪ $‬המקצועית של פרופ' אברה‪ $‬דורו ופרופ' ג'וני גל‪,‬‬
‫חוקרי‪ $‬ומרצי‪ $‬בכירי‪ $‬מביתהספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית‪ ,‬ועו"ס ועו"ד אתי‬
‫פר‪ ,0‬יו"ר איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בישראל‪ .‬העותרי‪ $‬טענו כי מדובר בפגיעה חסרת תקדי‪ $‬ברשת‬
‫הביטחו החברתית האחרונה של מדינת ישראל‪ ,‬דבר המהווה מהפ של ממש בכל הנוגע למחויבותה‬
‫של המדינה להבטיח את זכות היסוד לקיו‪ $‬מינימאלי בכבוד‪ ,‬המוגנת בחוקיסוד‪ :‬כבוד האד‪$‬‬
‫וחירותו‪ ,‬התשנ"ב ‪ ,2231992‬ולאופייה של מדינת ישראל כמדינת רווחה נאורה וכמדינה דמוקרטית‬
‫המקדמת את זכויות האד‪ $‬ורווחתו‪ .‬בי היתר‪ ,‬טענו העותרי‪ $‬כי הקיצו‪ 0‬המשמעותי בקצבת הקיו‪$‬‬
‫של אלה שנקלעו למצוקה כלכלית‪ ,‬עשוי להביא משפחות אלו לרעב של ממש‪ .‬ה‪ $‬ציטטו את נשיא בית‬
‫‪ 215‬מתו עצומה שכתבו חברי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" תחת הכותרת "הזכות לאכול בכבוד"‪1.12.02 ,‬‬
‫‪ 216‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 217‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס רוני קלדרו‪14.9.10 ,‬‬
‫‪ 218‬מתו הודעה לתקשורת של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ;22.12.02 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 219‬קאופמ‪ ,2005 ,‬עמ' ‪523‬‬
‫‪ 220‬תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספי‪2003 $‬‬
‫‪ 221‬בג"‪ .12.1.03 ,366/03 0‬בג"‪ 0‬הצמיד את העתירה לעתירה דומה שהוגשה במקביל עלידי האגודה לזכויות האזרח‪,‬‬
‫התנועה למלחמה בעוני ושני אזרחי‪ $‬העתידי‪ $‬להיפגע מהגזירות )בג"‪.(888/03 0‬‬
‫‪ 222‬הוקמה עלידי פעילי‪ $‬חברתיי‪ $‬ופעילי שלו‪ $‬ממגוו תחומי עיסוק‪ ,‬בניה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬קהילתיי‪ ,$‬במטרה לחזק‬
‫את הקשר בי שלו‪ $‬וצדק חברתי ולפעול לקידו‪ $‬כל אחת מהמטרות הללו‪.‬‬
‫‪ 223‬בג"‪ ;12.1.03 ,366/03 0‬ברקארז וגרוס‪ ;2009 ,‬מונדלק‪2004 ,‬‬
‫‪80‬‬
‫המשפט העליו לשעבר‪ ,‬אהרו ברק‪ ,‬מפסקי די קודמי‪ " :$‬הזכות של כל אד ‪ ...‬לקיו מינימלי‪,‬‬
‫היא חלק אינטגרלי מההגנה החוקתית המוענקת עלידי חוקיסוד‪ :‬כבוד האד וחירותו‪ ...‬כבודו של‬
‫האד כולל בחובו הגנה על מינימו הקיו האנושי‪ ...‬אד הרעב ללח הוא אד שכבודו נפגע‪"...‬‬
‫‪224‬‬
‫והוסיפו כי ג‪ $‬אד‪ $‬שאינו יכול לזו את ילדיו‪ ,‬כבודו נרמס‪ .‬ה‪ $‬הדגישו כי כבר היו‪ ,$‬עוד בטר‪$‬‬
‫הקיצו‪ ,0‬ישנ עדויות לתופעות של רעב ותזונה לא מספקת‪ ,‬לצד תחזיות כי המצב רק יחמיר כתוצאה‬
‫מהתיקו בחוק הבטחת הכנסה ומצעדי‪ $‬נוספי‪ $‬שננקטו בחוק ההסדרי‪ $‬בשנה האחרונה‪ .‬עו"ס ועו"ד‬
‫אתי פר‪ ,0‬יו"ר איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬הפנתה את הזרקור לילדי‪ $‬שיושפעו מהקיצו‪ .0‬לדבריה‪,‬‬
‫הללו עשויי‪ $‬לגדול ללא תשתית תזונתית מספקת‪ ,‬ולהפו לדור נוס‪ -‬של מצוקה ללא ההזדמנות‬
‫אמיתית להגשמה ומימוש עצמי‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מחוות דעתה עלה בבירור כי מערכת שירותי הרווחה‬
‫אינה מסוגלת לתת מענה למשפחות הנפגעות מהקיצו‪ ,0‬וא‪ -‬הזהירה מפני נזקי‪ $‬בלתי הפיכי‪ $‬כגו‬
‫הידרדרות בריאותית והידרדרות לפשע‪ ,‬שהשלכותיה משמעותיות מאוד מבחינה כלכלית וחברתית‪.225‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬לקראת הבחירות לכנסת ה‪ ,16‬נושא הרעב ותכנית ההזנה בפרט‪ ,‬זכו‬
‫להתייחסות במצע של כמה מפלגות‪ .‬כ לדוגמא‪ ,‬כתבה סיעת מרצ במצעה‪:‬‬
‫"המדיניות הכלכלית של ממשלת שרו הביאה לעלייה חדה במספר הרעבי והעניי‪...‬‬
‫בעקבות רוב המדינות בעול‪ ,‬ג ישראל תנהיג יו לימודי ארו‪ ,0‬אשר יכלול בתוכו מפעל‬
‫הזנה לכול‪ .‬זאת בטענה‪ ,‬כי בתנאי המצוקה שנוצרו היו‪ ,‬הזנת התלמידי היא חיונית מאי‬
‫פע"‪.226‬‬
‫ג‪ $‬מפלגת העבודה התייחסה במצעה לתכנית ההזנה‪ ,‬בכותבה כי יש לחדש את מפעל ההזנה‬
‫הממלכתי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית‪ ,‬ולהחילו באופ הדרגתי על כל ילדי ישראל‪ ,‬כחלק‬
‫מהפעולות לקידו‪ $‬שוויו הזדמנויות בחינו‪ .227‬בליכוד לעומת זאת‪ ,‬הסתפקו באמירה כללית כי‬
‫ימשיכו ויפעלו לקיי‪ $‬שירותי‪ $‬חברתיי‪ $‬לאוכלוסיות הנזקקות לכ‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬בתחו‪ $‬המזו‪ .228‬ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬חר‪ -‬המצב הביטחוני והכלכלי הקשה‪ ,‬סיעת הליכוד‪ ,‬ברשותו של אריאל שרו‪ ,‬השיגה ניצחו‬
‫מוח‪ 0‬בבחירות שנערכו בסו‪ -‬חודש ינואר ‪.2003‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬סבר ד"ר קאופמ‪ ,‬כי הפעילות האקדמאית לשינוי השיח הציבורי והמקצועי‬
‫בסוגיית הרעב בישראל‪ ,‬ולקידו‪ $‬הגדרתה של המצוקה התזונתית כבעיה חברתית‪ ,‬הכשירה את‬
‫‪ 224‬ברע"א ‪ 4905/98‬יוס‪ -‬גמזו נ' נעמה ישעיהו וליל ישעיהו‪ ,‬פ"ד נה)‪ ;360 (3‬בג"‪ 161/94 0‬אליהו אטרי נגד מ"י )לא פורס‪.($‬‬
‫‪ 225‬בג"‪12.1.03 ,366/03 0‬‬
‫‪ 226‬מתו מצע מפלגת מרצ לכנסת ה‪ .16‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪ 227‬מתו מצע מפלגת העבודה לכנסת ה‪ .16‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪ 228‬מתו מצע מפלגת הליכוד לכנסת ה‪ .16‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪81‬‬
‫הקרקע להתחיל ולפעול לקידו‪ $‬מדיניות ותכניות לנפגעי‪ $‬מבעיית חוסר הביטחו התזונתי בישראל‪.229‬‬
‫בתו כ‪ ,‬הדגישו ד"ר קאופמ וד"ר אית שחר‪ ,‬מובילי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬כי תפקידו של הפורו‪$‬‬
‫להוות קטליזאטור לפעולה קהילתית‪ ,‬לצד איסו‪ -‬ויצירת ידע מקצועי‪ ,‬א לאור משאביו המצומצמי‪,$‬‬
‫אי באפשרותו להשתת‪ -‬בפעילות באופ רצי‪ -‬וממוש‪.230‬‬
‫באשר למעני‪ $‬הנדרשי‪ ,$‬סברו ב"פורו‪ $‬לצדק חברתי" כי יש להבנות את הפתרונות על בסיס‬
‫גישת הזכויות החברתיות‪ ,‬בכדי לגרו‪ $‬לשינוי השיח הציבורי והמקצועי ביחס לדרכי ההתמודדות ע‪$‬‬
‫הבעיה‪ .‬לדבריה‪ ,$‬תכניות המבוססות על זכויות חברתיות‪ ,‬כמו קצבאות הביטוח הלאומי או תכנית‬
‫הזנה ממלכתיות לכלל הילדי‪ $‬בבתיהספר‪ ,‬נתפסות כמעודדות בחירה עצמית וכבוד אזרחי‪ .‬לעומת‪,‬‬
‫תכניות המבוססות על נדבנות‪ ,‬כמו בתיתמחוי או חלוקת תלושי מזו לנזקקי‪ ,$‬נתפסות כמתייגות את‬
‫הפוני‪ $‬אליה‪ .‬על כ‪ ,‬הוחלט לפתח הצעות מדיניות על בסיס הזכות לביטחו תזונתי‪ ,‬ולשווק לגורמי‪$‬‬
‫קהילתיי‪ $‬שוני‪ $‬כפתרונות רצויי‪ $‬ומועדפי‪ $‬לבעיה‪.231‬‬
‫בתו כ‪ ,‬הוחלט להתמקד בחלופה אחת‪ ,‬בכדי למקד את מירב המשאבי‪ $‬ותשומת הלב‬
‫הציבורית‪ .232‬ד"ר קאופמ הדגיש כי ביטחו תזונתי אמיתי יובטח רק כשתוחזר למשפחות היכולת‬
‫לקיי‪ $‬את עצמ מכספ‪ .233‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬תכנית להזנה בכבוד לתלמידי ביתהספר‪ ,‬נתפסה כסוגיה‬
‫מתאימה למאבק ציבורי ממספר סיבות עיקריות‪ .‬ראשית‪ ,‬לאור המצב החמור‪ ,‬הודגש הצור הדחו‪-‬‬
‫לפעול לקידומו של מענה מידי‪ ,‬בכדי למנוע את הידרדרות‪ $‬של ילדי‪ $‬למצבי‪ $‬של תתתזונה‪.234‬‬
‫הסיבה השנייה לבחירתה של תכנית ההזנה‪ ,‬נבעה מההנחה כי נית יהיה לגייס תמיכה ציבורית בקרב‬
‫שכבות רחבות בציבור הישראלי וקובעי המדיניות‪ .‬זאת לאור מספר גורמי‪ :$‬הניסיו שהצטבר‬
‫בארצותהברית; העובדה כי מדובר בתכנית המיועדת לאוכלוסיית הילדי‪ ,$‬אשר נמצאה כאחת‬
‫מקבוצות הסיכו העיקריות לחוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬אינה אחראית לגורלה‪ ,‬וא‪ -‬מהווה את דור העתיד‬
‫של מדינת ישראל‪ ;235‬העובדה כי תכנית שכזו כבר הונהגה בישראל בעבר‪ ,‬וזכורה לטובה עלידי‬
‫רבי‪$‬‬
‫‪236‬‬
‫כמענה לבעיות הזנה וכאמצעי לקידו‪ $‬סולידריות ואחריות חברתית‪ ;237‬ממצאי סקרי‪$‬‬
‫שנערכו במסגרת קורסי מחקר פעולה‪ ,‬אשר העידו כי ישנה תמיכה ציבורית רחבה להזנה במסגרות‬
‫‪ 229‬אפל‪ ;2007 ,‬מיכאלי‪ ;2009 ,‬מלכה‪ ;2004 ,‬קאופמ‪Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫‪ 230‬מתו התכתבות אינטרנטית בי ד"ר רוני קאופמ לד"ר אית שחר‪11.5.03 ,‬‬
‫‪ 231‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 232‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס רוני קלדרו‪14.9.10 ,‬‬
‫‪ 233‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪1.6.04 ,‬‬
‫‪ 234‬אוחיו ואחרי‪ ;2003 ,$‬בג"‪ ;12.1.03 ,366/03 0‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪1.6.04 ,‬‬
‫‪ 235‬מיכאלי‪ ;2009 ,‬מלכה‪ ;2004 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬ראיונות ע‪ :$‬עו"ס אילנה אזולאי‪ ,12.10.10 ,‬ד"ר אית שחר‪ ,25.8.10 ,‬ד"ר‬
‫רוני קאופמ‪ , 18.8.10 ,‬עו"ס פועה לבנהחדד‪ ,6.9.10 ,‬עו"ס רוני קלדרו‪ ,14.9.10 ,‬שרי רבקי‪Kaufman, 2004 ;19.10.10 ,‬‬
‫‪ 236‬מיכאלי‪ ;2009 ,‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 237‬קאופמ ‪ ;2005‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪82‬‬
‫חינו‪ ,‬דבר שעשוי היה לעודד ארגוני התנדבות‪ ,‬אנשי מקצוע וועדי הורי‪ $‬להצטר‪ -‬למאבק‪;238‬‬
‫והעובדה כי תכנית זו הועלתה בשני‪ $‬האחרונות לשיח הפוליטי והציבורי‪ ,‬עלידי גורמי‪ $‬ציבוריי‪$‬‬
‫שוני‪ $‬שראו לנכו להחזירה‪.239‬‬
‫סיבה שלישית בגינה נבחרה חלופה זו‪ ,‬היא העבודה שתשתית בית הספר מהווה קרקע נוחה‬
‫בכדי לתת מענה לכלל הילדי‪ $‬באופ שאינו מתייג‪ ,‬בניגוד לבתי התמחוי‪ .240‬לבסו‪ ,-‬מפעל ההזנה נתפס‬
‫כפלטפורמה לקידו‪ $‬מענה ג‪ $‬לבעיות אחרות‪ ,‬כגו אבטלה‪ ,‬עלידי אספקת מקורות תעסוקה‬
‫חדשי‪ .241$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬קיווה ד"ר קאופמ כי יהיה זה רק צעד ראשו וביטוי לחזרתה של המדינה‬
‫לדפוסי‪ $‬וערכי‪ $‬ישני‪ $‬של אחריות חברתית לתושביה‪.242‬‬
‫לש‪ $‬גיוס הקהילה‪ ,‬היה צור לזהות בעלי עניי ולעודד אות‪ $‬לצאת לפעולה לשינוי המצב‪.243‬‬
‫ד"ר קאופמ‪ ,‬אשר הכי דו"ח ע‪ $‬ממצאי מחקר הגישוש ומסקנותיו‪ ,‬עשה מאמצי‪ $‬רבי‪ $‬בכדי להפיצו‬
‫לגורמי‪ $‬שוני‪ ,$‬בניה‪ $‬אמצעי התקשורת‪ ,‬המוסד לביטוח הלאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫כדי שישלבו את המדד בסקריה‪ ,$‬ארגו הפדרציות היהודיות‪ ,‬איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬ראשי‬
‫עמותות להספקת מזו‪ ,‬מנהלי שירותי רווחה וחברי כנסת‪ ,‬גנז המדינה‪ ,‬וא‪ -‬הציגו בפורו‪ $‬בכיר של‬
‫משרד הרווחה‪ ,‬אליו הגיע דר עו"ס נילי דרור אותה הכיר מלימודי התואר הראשו‪ .244‬באופ ספציפי‬
‫יותר‪ ,‬הוא ניסה לגייס לטובת העניי את ארגוני החברה האזרחית‪ ,‬א חש כי אי מודעות לבעיה בקרב‬
‫רוב הארגוני‪ $‬לשינוי חברתי‪ ,‬ועמותות המזו אינ מעוניינות לעסוק בקידו‪ $‬מדיניות בנושא‪ .245‬בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬הצליח ד"ר קאופמ לגייס כמה ארגוני‪ $‬באמצעות קשריו האישיי‪ $‬עמותת "אואזיס" ‬
‫לתקשורת חזותית ואחריות חברתית‪ ,‬המתמחה בקמפייני‪ $‬חברתיי‪" ,$‬הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו‬
‫)שתיל("‪ ,‬ועמותת "ידיד"‪ ,246‬אשר כאמור גויסה כבר קוד‪ $‬לכ לסייע במחקר הגישוש‪.‬‬
‫לדבריה של עו"ס שרי רבקי‪ ,‬מנכ"ל עמותת "ידיד"‪ ,‬מספר סיבות הביאו להצטרפותה למאבק‪.‬‬
‫בעקבות השתתפות‪ $‬בהעברת השאלוני‪ $‬למחקר הגישוש‪ ,‬התוודו בעמותה לחומרת בעיית חוסר‬
‫הביטחו התזונתי והיקפיה‪ ,‬וראו בכ‪ ,‬בי היתר‪ ,‬פועל יוצא של הקיצוצי‪ $‬בקצבאות הביטוח הלאומי‪,‬‬
‫נושא בו עסקו בעמותה משנת ‪ .2002‬זאת ועוד‪ ,‬ה‪ $‬ראו בהצעה לקד‪ $‬את מפעל הזנה‪ ,‬דר לתקו‪ -‬את‬
‫הבעיה בצורה רחבה ואטרקטיבית פוליטית‪ .‬תמרי‪ 0‬נוס‪ -‬לפעול בנושא‪ ,‬היוותה עדותה של אישה בה‬
‫‪ 238‬קאופמ ‪ ,2005‬עמ' ‪ ;516‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 239‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר אית שחר‪25.8.10 ,‬‬
‫‪ 240‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר אית שחר‪ ;25.8.10 ,‬ראיו ע‪ $‬שרי רבקי‪19.10.10 ,‬‬
‫‪ 241‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪6.9.10 ,‬‬
‫‪ 242‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪1.6.04 ,‬‬
‫‪ 243‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 244‬קאופמ‪ ;2005 ,‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 245‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 246‬קאופמ‪ ;2005 ,‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪83‬‬
‫פגשה‪ ,‬אשר סיפרה כי אי ביכולתה לצייד את בנה באוכל לבית הספר מעבר לפרוסת לח‪ $‬ריקה‪ ,‬דבר‬
‫אשר גר‪ $‬ללעג מצד חבריו לכיתה וסירובו לחזור לבית הספר‪ .‬רבקי מוסיפה‪:‬‬
‫"זה ממש זעזע אותי‪ ,‬והתחלתי לחשוב שאני גדלתי בארצותהברית‪ ,‬אכלנו בחדר אוכל‬
‫בביתספר‪ .‬מי שהיה לו כס‪ +‬שיל‪ ,‬מי שלא היה לו כס‪ +‬היה סידור‪ ,‬אבל לא הבדילו בי ילד‬
‫לילד‪ .‬וחשבתי שצריכה להיות ארוחה חמה בביתספר‪ ,‬כאיזשהו כלי‪ ,‬לפתור‪ ,‬או להתערב‬
‫בכל המצב הזה"‪.247‬‬
‫שיקול נוס‪ -‬להצטר‪ -‬למאבק‪ ,‬היה העיסוק הציבורי במצב החינו בישראל בהשוואה ליתר מדינות‬
‫העול‪ $‬המפותחות‪ .‬לאור הקשר בי הישגי‪ $‬לימודיי‪ $‬לתזונה נאותה‪ ,‬חשבו ב"ידיד" כי פתרו של‬
‫הזנה בבתיהספר יכול לגרו‪ -‬תמיכה פוליטית וציבורית‪.248‬‬
‫ג‪ $‬עו"ס מני מלכה‪ ,‬רכז "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬ציי תמרי‪ 0‬שלדעתו השפיע על‬
‫הצטרפות‪ $‬של הארגוני‪ $‬השוני‪ $‬למאבק‪:‬‬
‫"אני חושב שהיה את המודל של סנגור קהילתי‪ ,‬של חוק הדיור הציבורי שכל הזמ היה קיי‬
‫ש‪ ,‬כאילו שדר‪ 0‬חקיקה אפשר לעשות דברי‪ .‬ואני חושב שבשיח שבי ארגוני חברתיי‪,‬‬
‫החקיקה היא נורא סקסית‪ .‬התחושה הזאת שחוק זה משהו שאפשר להתפאר בו‪ ,‬הוא מלכד‪,‬‬
‫נות כיוו‪ ,‬וג משרת את הסיפור של שינוי מדיניות"‪.249‬‬
‫באשר למניעי‪ $‬להצטרפותו של "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" בפרט‪ ,‬הסביר מלכה כי‬
‫העיסוק בבעיית הרעב בקרב ילדי בתי הספר החל כאמור עוד קוד‪ ,$‬כאשר איציק מימו‪ ,‬יו"ר וועד‬
‫ההורי‪ $‬בבארשבע וחבר בפורו‪ ,$‬הצי‪ -‬את הבעיה וגייס את המשתתפי‪ $‬לעזור בפרויקט הסנדוויצ'י‪$‬‬
‫שיז‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬פעילותו הרשמית של הפורו‪ $‬לא עסקה בתחו‪ $‬זה‪ .‬כעת‪ ,‬משדנו באילו נושאי‪$‬‬
‫להמשי ולעסוק‪ ,‬מימו‪ ,‬הביא שוב את הקולות מהשטח‪ ,‬המעידי‪ $‬על מצוקה הולכת וגדלה והצור‬
‫הגובר בחלוקת כריכי‪ .250$‬לדבריו של מלכה‪:‬‬
‫מתו‪ 0‬פעילותנו בשטח‪ ,‬הבנו שכדי לקד את נושא החינו‪ ,0‬חובה להתגבר על תופעות של רעב‬
‫וחוסר ביטחו תזונתי בקרב ילדי‪ .‬הבנו כי התפתחותו הפיסית‪ ,‬המנטאלית והרגשית של‬
‫ילד רעב נפגעת‪ .‬השכלה היא המפתח העיקרי ליציאה מהעוני והיא הסיכוי שלו להבטיח את‬
‫עתידו‪ .‬אני ג מדבר מניסיו אישי‪ :‬גדלתי באופקי במשפחה של תשעה ילדי"‪.251‬‬
‫לתו השיח שנוצר בקבוצה‪ ,‬הביא מלכה את שזכר מהעיסוק בנושא בקורס של ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫בו השתת‪ -‬כסטודנט בשנת ‪ ,2000‬לצד חווייתו כילד שהשתת‪ -‬במפעל ההזנה באופקי‪ .$‬הוא מבהיר‪:‬‬
‫"חלק משיטות העבודה של שתיל‪ ,‬זה ג חינו‪ 0‬הציבור‪ ,‬ומודעות פוליטית‪ .‬הפורו לא עסק‬
‫רק בשאלה מה עושי מחר בבוקר‪ ,‬הוא עסק בשאלה אי‪ 0‬לנתח בעיות חברתיות‪ ,‬אי‪ 0‬להבי‬
‫אות‪ ,‬אי‪ 0‬להבי את האלטרנטיבות‪ ...‬איציק מימו ניסה לגייס אנשי להתנדב בהכנת‬
‫סנדוויצ’י ועלו שאלות אי‪ 0‬נית לשנות‪ .‬ההזנה לא היתה יוזמה של שתיל‪ .‬מדיניות הארגו‬
‫‪ 247‬מתו ראיו ע‪ $‬שרי רבקי‪19.10.10 ,‬‬
‫‪ 248‬ש‪$‬‬
‫‪ 249‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ;23.11.09 ,‬‬
‫‪ 250‬ש‪$‬‬
‫‪ 251‬אלגזי‪31.10.03 ,‬‬
‫‪84‬‬
‫היא להרחיב את יכולת הבחירה של הסובלי מהבעיה ולכ העדיפו שתהיה ביד הכנסה‬
‫גבוהה יותר ואז ה ירכשו את המזו לילדיה‪ .‬לכ החשש היה שיש בתכנית כזאת כדי‬
‫לפגוע בזכויות‪ .‬בנוס‪ ,+‬בארגו תהו מה הסיכוי להצליח לקד מפעל הזנה אוניברסאלי‪ ...‬אבל‬
‫זה היופי בעיניי‪ ,‬זה באמת צמח בתו‪ 0‬הפורו‪ .‬היה רצו בשתיל להבנות את הדברי מלמטה‬
‫עלפי מה שהפעילי רוצי"‪.252‬‬
‫התייחס לכ ג‪ $‬ד"ר קאופמ מזווית ראייתו‪:‬‬
‫"היתה לי שיחה ע יו"ר וועד ההורי‪ ,‬אשר הגיע במהלכה למסקנה שחלוקת סנדוויצ'י‬
‫אינה הפתרו‪ 253...‬זה לא היה פשוט‪ ,‬א‪ 0‬הוא עבר תהלי‪ 0‬שכנוע והתגייס למאבק לחידוש‬
‫מפעל ההזנה בבתיהספר"‪.254‬‬
‫קאופמ הדגיש כי כוח מרכזי והכרחי להצלחת המאבק‪ ,‬ה‪ $‬האנשי‪ $‬הסובלי‪ $‬מחוסר ביטחו‬
‫תזונתי‪ ,255‬לצד ארגוני הסיוע במזו והורי‪ $‬בפרט‪ ,‬אשר צריכי‪ $‬להוביל את המאבק‪.256‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬ניכר כי מתגבשת קואליציה לא פורמאלית של ארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬הפועלת להחזרת‬
‫מפעל ההזנה לבתיהספר‪ .257‬ואכ‪ ,‬בחודש פברואר ‪ ,2003‬החלה פעולה יזומה של עמותות "ידיד"‬
‫ו"אואזיס"‪ ,‬תו שיתו‪ -‬פעולה ע‪" $‬הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬שמטרתה להוביל קמפיי ציבורי‪ ,‬שנועד‬
‫להביא לחקיקתו של חוק הזנה אוניברסאלי לכלל תלמידי בתיהספר בישראל‪ ,‬ובכ להביא למצב שכל‬
‫ילד יקבל לפחות ארוחה חמה אחת ביו‪ .258$‬לכ נוספו מטרות נוספות להחזיר את האחריות לביטחו‬
‫התזונתי לממשלת ישראל‪ ,‬ולקד‪ $‬חוק זכויות חברתיות‪ .259‬ר מלמד‪ ,‬סמנכ"ל "ידיד"‪ ,‬שהוביל את‬
‫הקמפיי מטע‪ $‬ארגונו‪ ,‬חזר והדגיש כי הצעת החוק היא תוצאה ישירה של מחקר שהחל במחלקה‬
‫לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬המיתו הכלכלי הקשה והמצוקה החברתית‪ .260‬ד"ר‬
‫קאופמ הציג את עמדתו‪:‬‬
‫"בהתחלה‪ ,‬לא היתה לי כוונה של חקיקה‪ .‬אני סקפטי בענייני חקיקה‪ ,‬מתו‪ 0‬ניסיו של‬
‫הרבה מאבקי‪ .‬תמיד כל הקושי שזה מוקפא או שבדר‪0‬כלל זה משרת את הסטאטוס קוו‪...‬‬
‫אבל מבחינה טקטית‪ ,‬החוק היה אמצעי להראות שהזנה זו בעיה של כול‪ ,‬ושרוב החברה‬
‫רוצה את זה"‪. 261‬‬
‫‪ 252‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ;23.11.09 ,‬‬
‫‪ 253‬אופקי‪ $‬חדשי‪2003 ,$‬‬
‫‪ 254‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 255‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד" ב‪24.12.02‬‬
‫‪ 256‬מכתב הזמנה לכנס "כיצד להבטיח את הזכות לאכול בכבוד"‪ ,‬ששלח ד"ר קאופמ לאיציק מימו‪ ,‬אפריל ‪2003‬‬
‫‪ 257‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 258‬מתו אימייל ששלח ד"ר אית שחר לפקולטה לבריאות באוניברסיטת בגוריו‪ ;13.4.03 ,‬תכנית הקמפיי של עמותות‬
‫"ידיד" ו"אואזיס" להחזרת מפעל ההזנה לבתי הספר‪1.2.03 ,‬‬
‫‪ 259‬מתו תכנית הקמפיי של עמותות "ידיד" ו"אואזיס" להחזרת מפעל ההזנה לבתי הספר‪1.2.03 ,‬‬
‫‪ 260‬מלמד‪ ;2004 ,‬מתו הודעה לעיתונות של עמותות "ידיד" ו"אואזיס"‪ ,‬תחת הכותרת "יש ילדי‪ $‬רעבי‪ .$‬צרי להחזיר את‬
‫מפעל ההזנה"‪20.11.03 ,‬‬
‫‪ 261‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪85‬‬
‫לש‪ $‬גיוס תמיכה ציבורית להצעת החוק‪ ,‬נבנה הקמפיי של עמותות "ידיד" ו"אואזיס"‪ ,‬על‬
‫שלוש אסטרטגיות מרכזיות‪ :‬שדולה‪ ,‬שימוש באמצעי התקשורת‪ ,‬והפעלה חברתית בעלת מוקד חיצוני‪.‬‬
‫בתו כ‪ ,‬תוכננה פעילות פרלמנטארית חוצת מפלגות‪ ,‬לצד פעילות חו‪0‬פרלמנטארית עלמפלגתית‪,‬‬
‫שילוו בחשיפה תקשורתית‪ ,‬מסע הסברה פרסומי ואירועי מחאה שיסיעו בהפעלת לח‪ 0‬פוליטי והדגשת‬
‫המחויבות האישית של חברי הכנסת ואנשי הציבור להילח‪ $‬בבעיית הילדי‪ $‬הרעבי‪.262$‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬החלה המחלקה המשפטית של "ידיד" ללמוד על מודלי‪ $‬להזנה ברחבי העול‪,263$‬‬
‫ולנסח הצעת חוק "חוק הזנה במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ד – ‪ .264"2003‬במקביל‪ ,‬גייס שי צאודרר‪ ,‬יו"ר‬
‫עמותת "אואזיס"‪ ,‬סטודנטי‪ $‬לעיצוב ממכללת ויצ"ו בחיפה‪ ,‬לצור בניית הטקטיקה הפרסומית‬
‫והכנת החומרי‪ $‬הפרסומיי‪ .265$‬בתו כ‪ ,‬טע ד"ר קאופמ‪ ,‬כי במקביל למאבק על החקיקה‪ ,‬יש‬
‫להמשי ולהיאבק על הכרה ציבורית בבעיה‪ ,‬לאור מאמצי השלטו והממסד להכחישה‪ .‬הוא סבר כי‬
‫הפעילות האקדמאית צריכה להתמקד בביצוע מחקרי‪ $‬ואיסו‪ -‬נתוני‪ $‬על הנעשה במדינות אחרות‪,‬‬
‫לאור היכולת לגייס לש‪ $‬כ סטודנטי‪ $‬רבי‪ $‬ובכדי לנצל את הייחודיות של האקדמיה כגור‪ $‬שיכול‬
‫להשיג לגיטימציה ציבורית והשפעה‪.266‬‬
‫בסו‪ -‬חודש פברואר‪ ,‬החלה כהונתה של הכנסת ה‪ ,16‬והממשלה ה‪ 30‬ברשותו של אריאל‬
‫שרו‪ .‬לקואליציה חברו מפלגות הליכוד‪ ,‬מפד"ל‪ ,‬שינוי והאיחוד הלאומי‪ .‬לשר האוצר מונה בנימי‬
‫נתניהו‪ ,‬ולשר הרווחה‪ ,‬זבולו אורלב מהמפד"ל‪ .267‬כחודש לאחר מכ‪ ,‬הגישה הממשלה את התכנית‬
‫הכלכלית להבראת המשק‪ ,268‬אשר הוסיפה רובד נוס‪ -‬לרפורמה הכלכלית שהחלה בתקציב ‪.2692002‬‬
‫בשונה מגל הקיצוצי‪ $‬הראשו‪ ,‬הנפגעי‪ $‬העיקריי‪ $‬מהקיצוצי‪ $‬העכשוויי‪ $‬היו דווקא מעמד הביניי‪,$‬‬
‫בניה‪ $‬רבי‪ $‬מעובדי השירותי‪ $‬הציבוריי‪ $‬אשר קוצ‪ 0‬שכר‪ $‬או פוטרו‪ ,‬תחת הצידוק של "ייעול‬
‫השירותי‪ ."$‬א הגזירות לא פסחו ג‪ $‬על מעוטי ההכנסה‪ ,‬כשביניה אי עדכו ושחיקת קצבאות‬
‫הביטוח הלאומי וקיצו‪ 0‬נוס‪ -‬בקצבת הילדי‪.270$‬‬
‫‪ 262‬קאופמ‪ ;2005 ,‬תכנית הקמפיי של עמותות "ידיד" ו"אואזיס" להחזרת מפעל ההזנה לבתי הספר‪1.2.03 ,‬‬
‫‪ 263‬מתו ראיו ע‪ $‬שרי רבקי‪19.10.10 ,‬‬
‫‪ 264‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 265‬נוע‪ $‬וברקאי‪ ;2009 ,‬תכנית הקמפיי של עמותות "ידיד" ו"אואזיס" להחזרת מפעל ההזנה לבתי הספר‪1.2.03 ,‬‬
‫‪ 266‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 267‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪ 268‬ישיבת הכנסת‪ ;26.3.03 ,‬מונדלק‪2004 ,‬‬
‫‪ 269‬מונדלק‪2004 ,‬‬
‫‪ 270‬מרכז אדוה‪2003 ,‬‬
‫‪86‬‬
‫באופוזיציה טענו כי מדובר בגזירות חסרות רגישות ואחריות ממשלתית‪ .271‬יש שהוסיפו כי‬
‫מדובר בתכנית של עינויי‪ $‬והרעבה‪ ,272‬וכי הממשלה השבעה אטומה לזעקת הרעבי‪ ,273$‬וא‪ -‬דוחקת‬
‫ג‪ $‬את מעמד הביניי‪ $‬מתחת לקו העוני‪ .274‬בתו כ‪ ,‬ניכר כי יותר ויותר חברי כנסת מהאופוזיציה‬
‫והקואליציה כאחד‪ ,‬החלו מגדירי‪ $‬את הפערי‪ $‬החברתיי‪ $‬כסכנה קיומית וא‪ -‬התייחסו לבעיית‬
‫הרעב‪ .275‬כ לדוגמא הסביר זאת יו"ר האופוזיציה‪ ,‬עמר‪ $‬מצנע‪:‬‬
‫"אנחנו נמצאי במצב חירו של ממש‪ .‬בישראל ‪ 2003‬יש יותר ממיליו אנשי רעבי‪...‬‬
‫הפערי ה עצומי‪ ,‬בי מי שאי לה העני‪ ,‬הרעב וחסר הביטחו האישי והכלכלי לבי‬
‫מי שיש לה‪ .‬זהו האיו האמיתי"‪.276‬‬
‫ג‪ $‬חבר הכנסת וסג יושבראש הכנסת‪ ,‬משה כחלו‪ ,‬מהליכוד‪ ,‬התייחס לכ בדבריו‪:‬‬
‫"היו יש בישראל‪ ,‬בפע הראשונה‪ ,‬אנשי רעבי לא עניי אלא רעבי ללח‪ ...‬קיי‬
‫קשר עמוק בי חוס חברתי וכלכלי לבי ביטחו‪ .‬במקו שבו אנשי דואגי לפת לחמ‬
‫ועוסקי בשאלות קיומיות אמיתיות ש הביטחו נפגע‪.277"...‬‬
‫ואכ‪ ,‬כסימפטו‪ $‬למצוקה המחריפה‪ ,‬התאבדויות ובקשת אזרחי‪ $‬למכור כליה מגופ כדי‬
‫לקיי‪ $‬את עצמ ואת ילדיה‪ ,‬התרבו על דפי העיתונות והועלו לדיוני‪ $‬בכנסת‪ .‬לצד זאת‪ ,‬שוב תוארו‬
‫הייאוש וחוסר האוני‪ ,$‬לצד הבושה לפנות לעזרה‪ .278‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬נדמה היה לעיתי‪ $‬כי נבחרי הציבור נהיו‬
‫קהי‪ $‬לסבל של האוכלוסיות החלשות ולצור בפתרו שורשי לבעיה‪ .‬כ למשל‪ ,‬שר הרווחה‪ ,‬אורלב‪,‬‬
‫שטע‪:‬‬
‫"מי שייפגע מהקיצו בקצבאות הילדי זה מעמד הביניי‪ ,‬לא השכבות החלשות‪ .‬ה כבר‬
‫פגועות‪ .‬אגב‪ ,‬ה ג יודעות להסתדר מצוי ולהגיע לביתהתמחוי"‪.279‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬מנכ"ל עמותת "ידיד"‪ ,‬עו"ס שרי רבקי‪ ,‬וסגנה‪ ,‬ר מלמד‪ ,‬פנו לחברי כנסת‬
‫שוני‪ ,$‬בניה‪ $‬חבר הכנסת אופיר פינס מסיעת העבודה‪ ,‬וחבר הכנסת ויו"ר וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והבריאות‪ ,‬שאול יהלו‪ $‬מסיעת המפד"ל‪ ,‬והציגו בפניה‪ $‬את הצעת החוק שכתבו ב"ידיד"‪ .280‬הניסיו‬
‫לגייס חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה‪ ,‬אשר יגישו את החוק לכנסת‪ ,‬נבע מתו ההנחה כי הדבר‬
‫ימקס‪ $‬את סיכוייה להתקבל‪ .281‬א‪ ,‬לאכזבת‪ ,$‬רוב חברי הכנסת אליה‪ $‬פנו‪ ,‬סברו כי מדובר בתכנית‬
‫‪ 271‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪26.5.03 ;30.4.03 ;26.3.03 :$‬‬
‫‪ 272‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪26.5.03 ;30.4.03 ;4.3.03 :$‬‬
‫‪ 273‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪26.5.03 ;30.4.03 ;26.3.03 :$‬‬
‫‪ 274‬ישיבת הכנסת‪ ;30.4.03 ,‬ישיבת הכנסת‪26.5.03 ,‬‬
‫‪ 275‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪15.7.03 ;26.5.03 ;30.4.03 ,26.3.03 ;25.3.03 ;27.2.03 :$‬‬
‫‪ 276‬ישיבת הכנסת‪26.3.03 ,‬‬
‫‪ 277‬ישיבת הכנסת‪27.2.03 ,‬‬
‫‪ 278‬הוועדה למעמד האישה ‪ ;17.3.03‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪,21.5.03 ;30.4.03 ;26.3.03 ;12.3.03 ;4.3.03 :$‬‬
‫‪15.7.03 ;26.5.03‬‬
‫‪ 279‬ישיבת הכנסת‪23.6.03 ,‬‬
‫‪ 280‬מתו התכתבות אינטרנטית בי שי צאודרר ור מלמד‪ ;30.3.03 ,‬מתו ראיו ע‪ $‬שרי רבקי‪19.10.10 ,‬‬
‫‪ 281‬מתו תכנית הקמפיי של עמותות "ידיד" ו"אואזיס" להחזרת מפעל ההזנה לבתי הספר‪1.2.03 ,‬‬
‫‪87‬‬
‫יקרה אשר סיכויה לעבור בכנסת הינ‪ $‬קלושי‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬בשיחה שניהלה רבקי ע‪ $‬חברת הכנסת יולי‬
‫תמיר ממפלגת העבודה‪ ,‬שהיתה לפני היבחרותה לכנסת‪ ,‬חברת הנהלה בעמותת "ידיד"‪ ,‬הציעה תמיר‬
‫לקד‪ $‬את החוק וגייסה את חברת הכנסת אתי לבני ממפלגת שינוי‪ ,‬השותפה לקואליציה‪.282‬‬
‫במקביל‪ ,‬כחלק מהקמפיי‪ ,‬ארג "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" בשיתו‪ -‬ע‪ $‬עמותות "ידיד"‬
‫ו"אואזיס"‪ ,‬והמחלקה לעיצוב גרפי במכללת ויצ"וחיפה‪ ,‬כנס באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬תחת הכותרת‬
‫"החזרת מפעל ההזנה לבתיהספר" ‪ .283‬לכינוס‪ ,‬אשר נועד לגבש עקרונות פעולה לקידו‪ $‬חוק ההזנה‪,‬‬
‫ולדו במשמעויות השונות של מפעל ההזנה על היבטיו השוני‪ ,$‬הוזמנו אנשי מקצוע ונציגי הקהילה‬
‫בבארשבע‪ ,‬לצד חברי כנסת ואמצעי תקשורת‪ .284‬בראשית הכינוס‪ ,‬פתחו ואמרו חברי "הפורו‪ $‬לצדק‬
‫חברתי"‪:‬‬
‫"תקופות קשות מעמידות את העובדי הסוציאליי בפני קשיי ובפני הזדמנויות‬
‫ואתגרי‪ ...‬המטרה שלנו להפסיק את הטשטוש‪ ,‬ההכחשה‪ ,‬ואת הזלזול של השלטונות לגבי‬
‫המצב‪ .‬החשיבות של הקמפיי היא כי המדינה תיקח אחריות על הנושא ולא תשאיר זאת‬
‫לנדבנות"‪.285‬‬
‫חברי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" חזרו והדגישו כי עלמנת לדאוג שאכ הפתרו ישמור על הזכות‬
‫לאכול בכבוד‪ ,‬יש ליצור קואליציה ציבורית רחבה שתדרוש זאת‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬ה‪ $‬הדגישו כי יש לתת‬
‫את הדעת למספר סוגיות‪ :‬ראשית‪ ,‬א‪ $‬תהיה "הזנה לעניי‪ ,"$‬יהיה אוכל גרוע ומשפיל‪ .‬שנית‪ ,‬א‪ $‬יגבו‬
‫כספי‪ ,$‬ילדי‪ $‬נצרכי‪ $‬לא יגיעו‪ .‬שלישית‪ ,‬ה‪ $‬הדגישו את מחיר הבושה של קבלה בחסד למול שירות‬
‫בזכות‪ .‬ה‪ $‬הזכירו כי החזרת מפעל ההזנה אינה הדרישה היחידה של הפועלי‪ $‬בנושא – דרישות‬
‫נוספות כגו מדידת הבעיה ומת מענה למשפחות‪ ,‬הוצגו א‪ -‬ה‪ .‬לדבריה‪ ,$‬מדידת הבעיה תסייע בי‬
‫היתר בהערכת כמות הילדי‪ $‬הנזקקי‪ $‬ואיתור‪.286$‬‬
‫ד"ר קאופמ התייחס להצהרות עולמיות בדבר זכויות הילד‪ ,‬בכדי להעיד על התייחסויות‬
‫ספציפיות לנושא הביטחו התזונתי כחלק מזכויותיה‪ $‬של ילדי העול‪ ,$‬ולהדגיש את חשיבות הנושא‬
‫בקרב מדינות רבות‪ .‬בכדי לחדד את הצור הדחו‪ -‬בבניית מעני‪ $‬לילדי ישראל‪ ,‬הוא הוסי‪ -‬והציג‬
‫ממצאי‪ $‬ממחקרי‪ $‬חדשי‪ ,$‬המעידי‪ $‬על הנזקי‪ $‬הקוגניטיביי‪ $‬הנגרמי‪ $‬לילדי‪ $‬עקב תזונה לקויה‪,‬‬
‫וא‪ -‬סיפר על תכניות הזנה מארצותהברית‪ .287‬פרופ' ורד סלוני‪$‬נבו‪ ,‬הוסיפה והדגישה את הער‬
‫‪ 282‬מתו ראיו ע‪ $‬שרי רבקי‪19.10.10 ,‬‬
‫‪ 283‬הזמנה לכנס "החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר"‪ ;15.4.03 ,‬מכתב ששלח ד"ר אית שחר לעיתו קול הנגב‪27.4.03 ,‬‬
‫‪ 284‬הזמנה לכנס "החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר"‪ ;15.4.03 ,‬מכתב ששלח ד"ר אית שחר לעיתו קול הנגב‪;27.4.03 ,‬‬
‫קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 285‬מתו מסמ דברי פתיחה שנאמרו בכנס "החזרת מפעל ההזנה לבתיהספר"‪27.4.03 ,‬‬
‫‪ 286‬ש‪$‬‬
‫‪ 287‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "החזרת מפעל ההזנה לבתיהספר"‪27.4.03 ,‬‬
‫‪88‬‬
‫המוס‪ -‬שיש למפעל ההזנה בתחו‪ $‬הקהילתי והחינוכי‪ .288‬מנהלי בתיספר וועדי הורי‪ ,$‬שבו והציגו‬
‫עדויות מהשטח למצבי רעב בקרב תלמידי‪ .289$‬חבר הכנסת חיי‪ $‬אורו מסיעת מרצ החבר בוועדת‬
‫הכספי‪ ,$‬הציג את המשמעויות הכלכליות של הזנת תלמידי‪ ,$‬והציע לראות בפעולה לקידומו‪ ,‬חלק‬
‫ממאבק כולל להגנה על מדינת הרווחה ועל הערכי‪ $‬הבסיסיי‪ $‬של סולידאריות בחברה הישראלית‪,‬‬
‫שא‪ $‬לא כ‪ ,‬הסיכוי שלו להצליח קט מאוד‪ .‬ד"ר נרי הורבי‪ ,0‬מהמחלקה לחינו‪ ,‬קרא לבצע תכנית‬
‫פיילוט של מפעל ההזנה בדרו‪.290$‬‬
‫לאחר הכנס‪ ,‬פרס‪ $‬ד"ר קאופמ מאמר בעיתו "האר‪ ,"0‬תחת הכותרת‪" :‬הזכות שלא לרעוב"‪.‬‬
‫הוא תק‪ -‬את המדיניות הכלכלית‪ ,‬ודרש מחברי הכנסת והציבור הרחב לחייב את הממשלה להתמודד‬
‫ברצינות ע‪ $‬הבעיה‪:‬‬
‫"אישור התכנית "להבראת המשק" צרי‪ 0‬להיות מותנה בכ‪ 0‬שהיא תכלול צעדי מדיניות‬
‫ותכניות למגור הרעב וצמצומו‪ .‬דרדור אוכלוסיות שלמות למצבי רעב מתמשכי צרי‪0‬‬
‫להפסק‪ .‬בעיית הרעב אינה משבר חול‪ +‬שפתרונו בעידוד התנדבות ונדבנות‪ .‬זאת בעיה‬
‫בסיסית הקשורה לזכויות אד ולצדק חלוקתי‪ .‬נגישות למזו מזי על בסיס קבוע‪ ,‬כזכות‬
‫חברתית בסיסית‪ ,‬יכולה לפתור בקלות את הבעיה"‪ ,‬והביא כדוגמא את תכנית ההזנה בבתי‬
‫הספר‪.291‬‬
‫במקביל‪ ,‬ניסח ר מלמד מ"ידיד" עצומה הקוראת לכנסת להחזיר את הביטחו התזונתי‬
‫לישראל עלידי תכנית הזנה במוסדות החינו‪ .‬ד"ר קאופמ הוסי‪ -‬כי יש להתייחס ג‪ $‬למשבר הכלכלי‬
‫כמחדד את הצור במת ארוחה חמה לכל ילד‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הוא סבר כי יש לציי את תרומתה של‬
‫התכנית ג‪ $‬לחברה כולה‪ :‬מבחינה בריאותית‪ ,‬חינוכית והתנהגותית‪.292‬‬
‫בתו כ‪ ,‬כחלק מקידו‪ $‬הקמפיי הפרסומי‪ ,‬נערכו פגישות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" ע‪$‬‬
‫הסטודנטי‪ $‬ממכללת ויצ"ו‪ .‬חברי הפורו‪ ,$‬סייעו לצוות הפרסומי בלמידת הבעיה‪ ,‬חידוד המסרי‪$‬‬
‫המרכזיי‪ $‬והעברת‪ $‬לציבור‪ .293‬התייחסה לכ עו"ס פועה לבנהחדד‪ ,‬ממובילות "הפורו‪ $‬לצדק‬
‫חברתי"‪:‬‬
‫"הסטודנטי מויצ"ו קלעו בדיוק‪ .‬העבודות שלה במשפט אחד‪ ,‬הצליחו להגיד הכל‪ .‬זה היה‬
‫עדות לכ‪ 0‬שהצלחנו להבהיר את הנושא לציבור שהוא לגמרי מנותק מעול העבודה‬
‫הסוציאלית והבעיות החברתיות‪ ,‬ועדות לזה שאפשר להגיע לציבור הרחב"‪.294‬‬
‫‪ 288‬הזמנה לכנס "החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר"‪ ;15.4.03 ,‬מכתב ששלח ד"ר אית שחר לעיתו קול הנגב‪27.4.03 ,‬‬
‫‪ 289‬הזמנה לכנס "החזרת מפעל ההזנה בבתיהספר"‪ ;15.4.03 ,‬מכתב ששלח ד"ר אית שחר לעיתו קול הנגב‪27.4.03 ,‬‬
‫‪ 290‬הזמנה לכנס "החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר"‪ ;15.4.03 ,‬מכתב ששלח ד"ר אית שחר לעיתו קול הנגב‪27.4.03 ,‬‬
‫‪ 291‬קאופמ‪20.4.03 ,‬‬
‫‪ 292‬הצעות לניסוח העצומה ששלח ד"ר קאופמ לשותפי‪ $‬בקמפיי‪ ,‬אפריל ‪ ;2003‬התכתבות אינטרנטית בי השותפי‪$‬‬
‫לקמפיי‪ ;10.5.03 ,‬נוסח העצומה הסופית תחת הכותרת "מדברי‪ $‬מהבט‪ ,‬מסע ציבורי בעד ארוחה חמה לכל ילד"‪,‬‬
‫‪ ;23.6.03‬תכנית הקמפיי של עמותות "ידיד" ו"אואזיס" להחזרת מפעל ההזנה לבתי הספר‪1.2.03 ,‬‬
‫‪ 293‬התכתבות אינטרנטית בי השותפי‪ $‬לקמפיי‪ ;10.5.03 ,‬ישיבת סיכו‪ $‬פעילות "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לשנת תשס"ג‬
‫‪ ;3.7.03 ,20022003‬ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪ ;6.9.10 ,‬ראיו ע‪ $‬ד"ר אית שחר‪25.8.10 ,‬‬
‫‪ 294‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪6.9.10 ,‬‬
‫‪89‬‬
‫לצד ההתפתחויות של הקמפיי הארצי‪ ,‬העלו ב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬את הצור‬
‫להתחבר לשטח ולערב יותר את הקהילה המקומית בדרו‪ ,$‬כחלק מאסטרטגיה של הפעלה חברתית‬
‫בעלת מוקד פנימי‪ .295‬התחושה הרווחת בקרב הפעילי‪ $‬היתה כי שאר הארגוני‪ $‬פועלי‪ $‬באופ משימתי‬
‫ביותר תו התמקדות בזירה הפוליטית‪ ,‬ואילו השיח ע‪ $‬הפעילי‪ $‬מכניס קצת "רעשי‪ "$‬ומעכב את‬
‫התהלי‪ .296‬התייחס לכ עו"ס מני מלכה‪ ,‬רכז "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪:‬‬
‫"היה קמפיי מקצועי של הארגוני ואני טענתי שאי אפשר לפעול ללא הקהילה‪ ,‬שהפעילי‬
‫צריכי להיות חלק מהסיפור‪ ,‬שהמקו שלה חשוב‪ .‬האמנתי שהאנשי בוני את עצמ‬
‫ואת המאבק מתו‪ 0‬הכוחות שלה ולא הארגוני ה המקצועיי‪ ,‬והתחלתי לנסות לקד את‬
‫זה בדר‪ 0‬שלנו‪ .‬ובעצ‪ ,‬מהר מאוד הבנתי שהקונפליקט הוא לא רק רע‪ ,‬אלא ג משרת את‬
‫התהלי‪ 0‬באיזשהו אופ‪ ,‬ומוביל להתקדמות‪ :‬יש חוק‪ ,‬אפשר להגיע אליו בכל מיני דרכי‪...‬‬
‫"‪.297‬‬
‫ואכ‪ ,‬במקביל למעורבותו בקמפיי‪ ,‬המשי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" לפעול לקידו‪$‬‬
‫המאבק עלפי תפיסתו‪ .298‬בתו כ‪ ,‬הוחלט להתמקד בפעילות מקומית בדרו‪ ,$‬הכוללת עבודה מול‬
‫גורמי תקשורת‪ ,‬ארגו אירועי מחאה והסברה לציבור הרחב‪ .299‬כ למשל‪ ,‬אורגנה הפגנה והיידפארק‬
‫מול קריית הממשלה בבארשבע‪ ,‬לגיוס תושבי‪ $‬והעלאת מודעות‪ ,‬בה השתתפה ג‪ $‬חברת הכנסת יולי‬
‫תמיר‪ .300‬בנוס‪ ,-‬הוחלט לארג כנס בשיתו‪ -‬ע‪ $‬וועדי ההורי‪ ,$‬במהלכו יוקמו קבוצות דיו שיעלו‬
‫רעיונות לתכנית פעולה‪.301‬‬
‫מעבר לכ‪ ,‬ניצלו הפעילי‪ $‬את קשריה‪ $‬האישיי‪ $‬במרכזי המפלגות השונות‪ ,‬בכדי לעשות‬
‫עבודת לובי בקרב חברי הכנסת‪ .302‬כ למשל‪ ,‬פנה "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" לשר הרווחה‬
‫אורלב‪ ,‬ולחברי ליכוד‪ ,‬בכדי לזכות בתמיכתה של הקואליציה להצעת החוק‪ .303‬ד"ר קאופמ הדגיש את‬
‫תרומת‪ $‬המשמעותית של הפעילי‪ $‬וקשריה‪ $‬ע‪ $‬חברי המפלגות‪ ,‬לקידו‪ $‬הצעת החוק‪.304‬‬
‫הסיסמא ע‪ $‬שגיאות הכתיב המכוונות "ילד ראב לא לומד"‪ ,305‬אשר הומצאה עלידי אחד‬
‫מתלמידי ביתהספר האזורי "אשלהנשיא"‪ ,306‬בכדי להמחיש את מקצת הנזקי‪ $‬הנגרמי‪ $‬לילדי‪$‬‬
‫‪ 295‬התכתבות אינטרנטית בי ד"ר רוני קאופמ לד"ר אית שחר‪ ;1.6.03 ,‬ישיבת סיכו‪ $‬פעילות "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‬
‫לשנת תשס"ג ‪3.7.03 ,20022003‬‬
‫‪ 296‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ;23.11.09 ,‬‬
‫‪ 297‬ש‪$‬‬
‫‪ 298‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ,‬‬
‫‪ 299‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪ ;10.11.10 ;23.11.09 ,‬פרוטוקול ישיבת "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪30.11.03 ,‬‬
‫‪ 300‬חוברת הסברה שהוציא "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" תחת הכותרת "מחזירי‪ $‬את ההזנה לבתי הספר"‪ ;2003 ,‬ראיו ע‪$‬‬
‫עו"ס פועה לבנהחדד‪6.9.10 ,‬‬
‫‪ 301‬התכתבות אינטרנטית בי ד"ר רוני קאופמ לד"ר אית שחר‪ ;1.6.03 ,‬ישיבת סיכו‪ $‬פעילות "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‬
‫לשנת תשס"ג ‪ ;3.7.03 ,20022003‬פרוטוקול ישיבת "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪30.11.03 ,‬‬
‫‪ 302‬מתו ראיונות ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪ ;10.11.10 ;23.11.09 ,‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 303‬מתו אימייל ששלח עו"ס מני מלכה לשותפי‪ $‬בקמפיי‪ ;5.8.03 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪23.11.09 ,‬‬
‫‪ 304‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 305‬אלגזי‪ ;31.10.03 ,‬טרבלסיחדד ורגב‪ ;4.11.03 ,‬מלכה‪ ;2004 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ,‬‬
‫‪ 306‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪10.11.10 ,‬‬
‫‪90‬‬
‫הרעבי‪ $‬בבתיהספר‪ ,307‬ליוותה את "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬שהבי והאמי שבכדי לשפר את‬
‫מצב החינו ושוויו ההזדמנויות צרי הזנה‪ .308‬זאת ועוד‪ ,‬פעילי הפורו‪ $‬הכינו עצומה משלה‪ $‬וא‪-‬‬
‫הוציאו חוברת הסברה בכדי לגייס את הציבור הרחב למאבק על עתידה של המדינה‪ ,‬כפי שכינו זאת‪.309‬‬
‫בחוברת א‪ -‬הציגו הפעילי‪ $‬עקרונות לפעולות לקידו‪ $‬ההזנה‪ ,‬אות‪ $‬גיבשו בדיוני‪ $‬ע‪ $‬הורי‪,$‬‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬סטודנטי‪ ,$‬ארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬ואנשי חינו‪ .‬בי היתר‪ ,‬הדגישו חברי הפורו‪ $‬את‬
‫הצור בתשתית שתבטיח את הפעלתה של התכנית לטווח הארו; מינוי וועדה שתפקח על המזו ובה‬
‫נציגות של הורי‪ ;$‬ודרישה לשילוב ההזנה במסגרת יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪.310‬‬
‫בתו כ‪ ,‬המשי לפעול ג‪ $‬מפעל הסנדוויצ'י‪ $‬שיז‪ $‬איציק מימו‪ .‬התייחסו לכ פעילי‬
‫"הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" בהודעה שכתבו לתקשורת‪:‬‬
‫"אי אפשר לדעת שישנו ילד רעב ולהשאירו חסר אוני‪ ,‬א‪ 0‬נא לא להתבלבל! זהו תפקידה‬
‫של המדינה לדאוג לכ‪ 0‬שזכויותיו הבסיסיות של האד ימולאו‪...‬מפעל ההזנה צרי‪ 0‬לחזור‬
‫לבית הספר כזכות אוניברסאלית! כ‪ 0‬יתאפשר ביטחו תזונתי‪ ,‬וכבוד מינימאלי שה תנאי‬
‫בסיסיי החייבי להתקיי לפני שמתחילי לדבר על צמצו פערי בחינו‪ ,0‬ומת הזדמנות‬
‫שווה לחינו‪ 0‬והשכלה"‪.311‬‬
‫לצד פעילות‪ $‬של הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬גבר העיסוק בבעיית הביטחו התזונתי‪ ,‬ותכנית‬
‫ההזנה בפרט‪ ,‬ג‪ $‬בקרב משרדי‪ $‬ממשלתיי‪ ,$‬ארגוני‪ ,$‬וקרנות הפועלי‪ $‬בשיתופי פעולה עימ‪ .$‬בי‬
‫החודשי‪ $‬מר‪ – 0‬מאי ‪ ,2003‬נער סקר ביטחו תזונתי אשר דג‪ $‬לראשונה את כלל האוכלוסייה‬
‫בישראל‪ .‬סקר זה‪ ,‬נער עלידי מאיירסג'וינטמכו ברוקדייל‬
‫‪312‬‬
‫ומשרד הבריאות‪ ,‬בשיתו‪ -‬משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ו"הפורו‪ $‬לשיפור הביטחו התזונתי וקידו‪ $‬אוכלוסיות עניות‬
‫בישראל"‪ .313‬באותה תקופה‪ ,‬א‪ -‬התקיימה וועדה לבחינת דרכי‪ $‬להתמודדות ע‪ $‬מצב של חוסר‬
‫הביטחו התזונתי בקרב ילדי‪ $‬במסגרות חינוכיות‪ ,‬בה השתתפו נציגי הארגוני‪ $‬הנ"ל‪ ,‬עמותת‬
‫אשלי‪$‬‬
‫‪314‬‬
‫‪ ,‬ועמותת "ידיד"‪ .315‬לש‪ $‬הדיוני‪ ,$‬נתבקש ד"ר קאופמ לסייע בנתוני‪ $‬מתו המחקרי‪$‬‬
‫שער‪ ,‬וא‪ -‬נפגש ע‪ $‬הצוות המוביל‪.316‬‬
‫עלפי הנתוני‪ $‬שהצליחה הוועדה לאסו‪ ,-‬ניכר כי כ‪ 230‬אל‪ -‬ילדי‪ $‬מקבלי‪ $‬תמיכה חלקית‬
‫בתחו‪ $‬ההזנה‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬כ ‪ 150‬אל‪ -‬ילדי‪ $‬באזורי מצוקה‪ ,‬נמצאי‪ $‬במסגרת יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו ללא‬
‫‪ 307‬אלגזי‪ ;31.10.03 ,‬טרבלסיחדד ורגב‪4.11.03 ,‬‬
‫‪ 308‬מלכה‪2004 ,‬‬
‫‪ 309‬חוברת הסברה שהוציא "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" תחת הכותרת "מחזירי‪ $‬את ההזנה לבתי הספר"‪2003 ,‬‬
‫‪ 310‬ש‪$‬‬
‫‪ 311‬מתו הודעה לעיתו כל הנגב שהוציא "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪15.1.03 ,‬‬
‫‪ 312‬מרכז מוביל למחקר חברתי יישומי בישראל ובעול‪ $‬היהודי‪ .‬אוחזר מתו ‪http://brookdaleheb.jdc.org.il/ .‬‬
‫‪ 313‬ניראל ואחרי‪ ;2003 ,$‬ניראל ואחרי‪2005 ,$‬‬
‫‪ 314‬עמותה לתכנו ולפיתוח שירותי‪ $‬למע ילדי‪ $‬ובני נוער בסיכו‪ ,‬אשר הוקמה בשנת ‪ 1998‬כשותפות אסטרטגית בי ג'וינט‬
‫– ישראל‪ ,‬ממשלת ישראל‪ ,‬והפדרציה היהודית של ניו יורק‪ .‬אוחזר מתו ‪/http://www.ashalim.org.il‬‬
‫‪ 315‬מתו נייר עמדה של הוועדה‪ ,‬תארי לא ידוע‬
‫‪ 316‬התכתבויות אינטרנטיות בי ד"ר קאופמ לשירה ארז ממכו ברוקדייל‪26.1.04 – 9.10.03 ,‬‬
‫‪91‬‬
‫הזנה‪ .‬עוד דווח על תכנית חדשה הצפויה להתחיל במספר ישובי פריפריה ושכונות מצוקה‪ ,317‬ואשר‬
‫תכלול‪ ,‬בי היתר‪ ,‬שירותי הזנה ויו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ .‬בהמלצותיה‪ ,‬אשר הוגשו לממשלה‪ ,‬סברה הוועדה‬
‫כי יש להפעיל תכניות הזנה באחריות ממשלתית או מוניציפאלית‪ ,‬תו הסתייעות בעמותות‪ ,‬קרנות‬
‫וגופי‪ $‬וולונטריי‪ .$‬היא הוסיפה כי במידה ויוקצו משאבי‪ $‬חלקיי‪ $‬מקרב הממשלה‪ ,‬יש לוודא כי‬
‫האוכלוסייה הנזקקת תזכה לקבלת שירות זה בהתא‪ $‬לגובה הכנסתה‪ .‬עוד המליצה הוועדה על שירות‬
‫אוניברסאלי במסגרות שיבחרו‪ ,‬בכדי למנוע תיוג‪ ,‬שילוב‪ $‬של תכני‪ $‬חינוכיי‪ $‬ומעורבותה של הקהילה‬
‫בהפעלת התכנית כמקור תעסוקתי‪ .318.‬בתו כ‪ ,‬החלו מתקיימות ישיבות בי משרדי הממשלה‬
‫השוני‪ $‬וקר סאקט"ארש"י‪ ,‬בכדי להניע את התהלי לקידו‪ $‬תכניות הזנה‪. 319‬‬
‫במקביל‪ ,‬מתו דאגה ואינחת מהגידול במספר בתיהתמחוי והארגוני‪ $‬המחלקי‪ $‬סלי מזו‪,‬‬
‫לצד החלטת משרד הרווחה להקצות משאבי‪ $‬לארגוני‪ $‬אלה‪ ,‬כתבו שלוש עובדות סוציאליות בכירות‬
‫במשרד הרווחה‪ ,‬נייר עמדה שנועד לסייע בלמידת והבנת תופעת הרעב והסיוע לנזקקי‪ $‬עלידי החברה‬
‫האזרחית והמדינה‪ ,‬ולהציע תכנית אופרטיבית להתמודדות ע‪ $‬חוסר ביטחו תזונתי כתוצר של עוני‪.320‬‬
‫לש‪ $‬כתיבת המסמ נערכו תצפיות וראיונות ע‪ $‬מנהלי שירותי רווחה וארגוני סיוע‪ ,‬ראשי‬
‫רשויות‪ ,‬גורמי‪ $‬במשרד הרווחה ‪ ,‬אנשי אקדמיה מתחו‪ $‬העבודה הסוציאלית ואנשי‪ $‬הסובלי‪$‬‬
‫מהבעיה‪ ,‬אשר העידו על התרחבותה של תופעת חוסר הביטחו התזונתי בישראל‪ .‬בנוס‪ ,-‬הסתייעו‬
‫הכותבות ג‪ $‬במדד העולמי שתורג‪ $‬ותוק‪ -‬עלידי ד"ר קאופמ‪ ,‬ובממצאי המחקרי‪ $‬שער‪ ,‬וא‪ -‬בחרו‬
‫לאמ‪ 0‬את המונח "חוסר ביטחו תזונתי"‪ ,‬אשר נמצא לטענת מתאי‪ $‬יותר מהמונח "רעב" בכדי‬
‫להגדיר את המצוקה התזונתית בישראל‪.321‬‬
‫בדומה לקואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬ה ביקרו את המדיניות הכלכליתחברתית‬
‫שהביאה לפגיעה במנגנוני‪ $‬האמורי‪ $‬להבטיח הכנסה המאפשרת קיו‪ $‬סביר‪ .‬לטענת‪ ,‬מצב זה נוצר‬
‫בעטיו של דפוס קבלת החלטות שגוי‪ ,‬קביעה לקויה של סדרי עדיפויות‪ ,‬ואולי א‪ -‬מנסיגה ערכית‬
‫מעקרונות היסוד של מדינת הרווחה‪ .‬ה הדגישו כי מדיניות משרד העבודה והרווחה לא התבססה עד‬
‫כה על מחקרי‪ $‬המגדירי‪ $‬רעב בחברות שפע ומודדי‪ $‬את היקפו‪ ,‬אלא נענתה לצרכי‪ $‬שעלו על סדר‬
‫היו‪ $‬הציבורי‪ .‬ה סברו כי התשתית הערכית למדיניות סיוע לסובלי‪ $‬מחוסר ביטחו תזונתי צריכה‬
‫להתבסס על התפיסה ההומניסטית המדגישה את אחריותה של החברה לכבוד האד‪ $‬ולמילוי צרכיו‬
‫הבסיסיי‪ $‬באופ שאינו פוגע בכבודו‪ ,‬ועל תפיסת הצדקה והחסד ביהדות‪ ,‬תו הקפדה שלא לבייש את‬
‫‪ 317‬תכנית מרח"ב המופעלת ע"י עמותת אשלי‪$‬‬
‫‪ 318‬נייר עמדה של הוועדה‪ ,‬תארי לא ידוע; סיכו‪ $‬ישיבת תת ועדה לבחינת מודלי‪ $‬של תזונה במסגרות חינוכיות‪5.5.03 ,‬‬
‫‪ 319‬סיכו‪ $‬ישיבת תת ועדה לבחינת מודלי‪ $‬של תזונה במסגרות חינוכיות‪5.5.03 ,‬‬
‫‪ 320‬אוחיו ואחרי‪2003 ,$‬‬
‫‪ 321‬ש‪$‬‬
‫‪92‬‬
‫הנזקק ושמירה על עיקרו הפרוגרסיביות‪ ,‬עלפיו כל אד‪ $‬נות כפי יכולתו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ה הדגישו‪ ,‬כי‬
‫חברה אידיאלית עלפי הרמב"‪ ,$‬היא חברה שאינה נזקקת כלל למצוות תמחוי אלא מספקת כלי‪$‬‬
‫להיחל‪ 0‬ממצב של עוני‪ ,‬היעדר פרנסה ורעב‪ .‬ה הדגישו כי על המדינה מוטלת האחריות המלאה‬
‫להבטחת צורכי קיו‪ $‬מינימאלי לכל אזרח‪ ,‬ואילו תפקיד‪ $‬של המגזר השלישי והארגוני‪ $‬החברתיי‪$‬‬
‫לסייע למדינה במילוי תפקידה‪ ,‬א לא להחליפה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בהתייחס למצב כיו‪ ,$‬כאשר המדינה‬
‫נתונה במשבר כלכלי חרי‪ ,-‬ומתו צור דחו‪ -‬לפתור מצוקות של משפחות ויחידי‪ ,$‬הדגישו העובדות‬
‫הסוציאליות כי ראוי להבחי בי מת מעני‪ $‬מידיי‪ $‬לבי פתרונות מקיפי‪ $‬לטווח הארו‪ ,‬הקשורי‪$‬‬
‫בעדכו שכר המינימו‪ $‬ובהתאמת ער הקצבאות והגמלאות לצרכי‪ $‬הבסיסיי‪ .$‬כפתרו מידי‪ ,‬הכינו‬
‫הכותבות תכנית אופרטיבית באמצעותה תספק המדינה מענה ממלכתי לקבוצות הסיכו העיקריות‪:‬‬
‫ילדי‪ ,$‬זקני‪ ,$‬משפחות‪ ,‬ואוכלוסיות מודרות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ה הדגישו כי התכנית המוצעת מכוונת לספק‬
‫מענה בעלות סבירה לסובלי‪ $‬מחוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬כשלב ביניי‪ $‬בלבד‪ ,‬והעלו את החשש כי זו‬
‫תאפשר למדינה לבסס את המעני‪ $‬המוצעי‪ $‬באורח קבע‪ ,‬במקו‪ $‬לשאו‪ -‬לכ שמדינת ישראל תשוב‬
‫להיות מדינת רווחה המבטיחה קיו‪ $‬נאות לכלל אזרחיה באמצעות רשת ביטחו סוציאלי‪.322‬‬
‫ג‪ $‬בהתייחס למפעל ההזנה‪ ,‬טענו הכותבות‪ ,‬כי חזרה לתכנית שכזו מלמדת על נסיגה‬
‫בהתפתחותה של מדינת הרווחה בישראל‪,‬‬
‫מהווה סכנה לקיבעו של התערבות זו וליצירת מנגנו‬
‫מנופח‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ה הדגישו את חשיבותו כפתרו מידי‪ ,‬וסברו כי יש לבצעו באופ אוניברסאלי‬
‫במסגרות שיבחרו‪ ,‬תו גביית תשלו‪ $‬סמלי ופרוגרסיבי בהתא‪ $‬להכנסות המשפחה‪ .‬לדבריה‪ ,‬עלות‬
‫התכנית‪ ,‬העומדת על כ ‪ 216‬מיליו שקל בשנה ל‪ 100‬אל‪ -‬ילדי‪ ,$‬סבירה בהשוואה לקיצו‪ 0‬בגמלאות‬
‫ובקצבאות‪ ,‬וא‪ -‬ניתנת לגיוס ממקורות שוני‪ ,$‬בניה‪ $‬המדינה‪ ,‬קרנות ותורמי‪ $‬פרטיי‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬ה‬
‫הזכירו כי התכנית שהיתה נהוגה בעבר‪ ,‬אינה דורשת את הקמת של מסגרות חדשות‪ ,‬וא‪ -‬אינה כרוכה‬
‫בחקיקה נרחבת‪ .‬כצעד ראשו לבחינת יעילותה של התכנית בהתמודדות ע‪ $‬בעיית חוסר הביטחו‬
‫התזונתי‪ ,‬המליצו העובדות הסוציאליות על ניסוי בעלות של ‪ 25‬מיליו ‪ 8‬לשנה )שווה ער להקצאות‬
‫הביטוח הלאומי לבתיתמחוי‪ ,‬כפי שנקבע עלידי שר העבודה והרווחה בזמנו(‪ ,‬לאוכלוסייה של כ‬
‫‪ 10,000‬תלמידי‪.323$‬‬
‫בעיתונות הוצגה התכנית כיוזמה שצמחה על רקע ההערכות הקשות של הביטוח הלאומי לגבי‬
‫הגידול במספר העניי‪ $‬בישראל‪ .‬לנוכח הפרסומי‪ $‬התקשורתיי‪ ,$‬הודה שר הרווחה‪ ,‬אשר אימ‪ 0‬את‬
‫המונח "חוסר ביטחו תזונתי"‪ ,‬כי "החברה הישראלית נוטה להתנער מהבעיה‪ ,‬ולהטיל את האחריות‬
‫‪ 322‬ש‪$‬‬
‫‪ 323‬ש‪$‬‬
‫‪93‬‬
‫על ארגוני חסד"‪ .324‬הוא הדגיש כי בעיה זו היא מסוג הנושאי‪ $‬המוכחשי‪ $‬במדינת ישראל‪ ,‬וסבר כי יש‬
‫להשקיע בלמידה ובחקר התופעה‪ ,‬כבסיס לגיבוש פתרונות מערכתיי‪ .$‬לדבריו‪ ,‬השחיקה המצטברת‬
‫בקצבאות הקיו‪ $‬של האוכלוסיות הנתמכות ובהטבות לצרכי‪ $‬בסיסיי‪ ,$‬הביאה משפחות רבות לכדי‬
‫עוני חרי‪ -‬העלול להתבטא ג‪ $‬בחוסר ביטחו תזונתי‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הוא סבר כי הפרסו‪ $‬שנית לדברי‪$‬‬
‫הקדי‪ $‬את זמנו‪ ,‬שכ‪ ,‬אי מדובר בתכנית מגובשת‪ .325‬ג‪ $‬ד"ר קאופמ התייחס ליוזמה בראיו‬
‫לתקשורת‪:‬‬
‫"בשנות החמישי‪ ,‬המצב הכלכלי בישראל היה קשה מאוד למרבית האוכלוסייה‪ ,‬א‪0‬‬
‫המדינה לקחה אחריות קולקטיבית‪ .‬הממשלה חילקה תלושי לכל המשפחות‪ ,‬ונתנה לכל‬
‫הילדי ארוחה חמה בבית הספר‪ .‬מדינת ישראל היו היא מדינה שלא חסר בה מזו או כס‪+‬‬
‫ היא הפכה למדינת שפע‪ .‬הבעיה בישראל היו היא אי‪ 0‬המזו מתחלק‪ ...‬בשני האחרונות‬
‫מתנהלת בישראל מלחמה בחלשי‪ ,‬כשהמטרה היא לקחת מהעניי‪ ...‬היו המדינה‬
‫החליטה שאי לה מחויבות לכ‪ 0‬שאנשי יאכלו בכבוד‪ .‬המדינה היא זו שיצרה את הבעיה‪,‬‬
‫והיא היתה יכולה לפתור אותה באופ יסודי עלידי הגדלה של הקצבאות "‪.326‬‬
‫במקביל‪ ,‬ע‪ $‬סיו‪ $‬הכנת הצעת חוק הזנה במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ג‪ ,2003‬עלידי המחלקה‬
‫המשפטית של עמותת "ידיד"‪ ,‬הוצגה זו לחברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה ב‪.32713.5.03‬‬
‫התפיסה שעמדה בבסיס ההצעה‪ ,‬סברה כאמור‪ ,‬כי האחריות הישירה לביטחונ‪ $‬התזונתי של ילדי‬
‫ישראל מוטלת על הממשלה‪ ,‬וכי הדר היחידה להבטיח מינימו‪ $‬של ביטחו תזונתי היא עלידי‬
‫אספקת מזו טרי‪ ,‬ח‪ $‬ומזי‪ ,‬במסגרת מערכת החינו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עלפי הערכה שעשו ב"ידיד"‪ ,‬עלות‬
‫התכנית לשנה ל‪ 200‬אל‪ -‬ילדי‪ ,$‬היא כ‪ 288‬מיליו שקלי‪ .328$‬בדומה להצעת חוק הזנת ילדי‪$‬‬
‫התש"ס‪ ,2000‬ג‪ $‬הצעה זו התייחסה לכל התלמידי‪ $‬במערכת החינו‪ ,‬והגדירה את שר החינו‬
‫כממונה‪ .‬בשונה מזו האחרונה‪ ,‬הצעת החוק הנוכחית הציעה להגביל את תשלומי ההורי‪ $‬בהתא‪$‬‬
‫להכנסותיה‪ ,$‬ועד לסכו‪ $‬של ‪ 8 100‬לחודש‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬במקו‪ $‬החלת החוק על כלל מוסדות החינו‬
‫מראשיתו‪ ,‬דובר על יישו‪ $‬הדרגתי בשלושה שלבי‪ $‬תו שלוש שני‪ ,$‬בהתא‪ $‬לצורכי אוכלוסיית‬
‫התלמידי‪ $‬ומצב הכלכלי של משפחותיה‪ .329$‬בי התכנית שהגישו העובדות הסוציאליות ממשרד‬
‫הרווחה‪ ,‬להצעת החוק הנוכחית‪ ,‬היה שוני מהותי אחד‪ :‬במקו‪ $‬שירות אוניברסאלי במסגרות שיבחרו‪,‬‬
‫הודגש בהצעת החוק כי הזכות לארוחה חמה תהיה שוויונית לכל תלמיד במערכת החינו‪.330‬‬
‫‪ 324‬דוד‪9.5.03 ,‬‬
‫‪ 325‬ישיבת הכנסת‪30.6.03 ,‬‬
‫‪ 326‬דוד‪9.5.03 ,‬‬
‫‪ 327‬התכתבות אינטרנטיות בי ד"ר רוני קאופמ‪ ,‬ר מלמד ושי צאודרר‪12.5.03 ,‬‬
‫‪ 328‬זלכה‪" ;2003 ,‬ידיד"‪ ,‬מסמ נתוני‪ $‬כלליי‪ $‬וחישוב תקציבי לקמפיי‪ ,‬אוקטובר ‪2003‬‬
‫‪ 329‬מתו הצעת חוק הזנה במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ג‪ ,2003‬מאי ‪2003‬‬
‫‪ 330‬דוד‪ ;9.5.03 ,‬הצעת חוק הזנה במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ג‪ ,2003‬מאי ‪2003‬‬
‫‪94‬‬
‫לנוכח הדיוני‪ $‬על התכנית הכלכלית החדשה להבראת המשק שהגישה הממשלה בחודש מר‪0‬‬
‫‪ ,2003‬רבו המחאות בקרב הציבור הרחב‪ ,331‬לצד קריאות התנגדות והצעות איאמו בממשלה מקרב‬
‫חברי האופוזיציה‪ .332‬יו"ר האופוזיציה‪ ,‬עמר‪ $‬מצנע‪ ,‬חזר וטע כי מאות אלפי אזרחי‪ $‬חיי‪ $‬על ס‪-‬‬
‫רעב‪ ,‬ייאוש ואובד תקווה‪ ,‬א זעקת‪ $‬לא נשמעת‪ .‬הוא הדגיש כי אישורה של התכנית הכלכלית יגדיל‬
‫את מספר הרעבי‪ ,$‬והוסי‪ -‬כי המאבק על זכות‪ $‬של אזרחי ישראל לחיות בכבוד‪ ,‬הוא המאבק של‬
‫כולנו על עתידה של המדינה והחברה הישראלית‪ .333‬בתו כ‪ ,‬ג‪ $‬ממצאי מחקר הגישוש שנער‬
‫במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו בסו‪ -‬שנת ‪ ,2002‬צוטטו בדיוני הכנסת כבסיס‬
‫אמפירי לקיו‪ $‬הבעיה‪ .334‬לצד זאת‪ ,‬שוב ביקרו חלק מחברי הכנסת את מדיניות התמחוי שמנהיגה‬
‫הממשלה‪ ,‬בטענה כי זו מנציחה את העוני במקו‪ $‬לטפל בבעיה מהשורש‪ .‬לעומת‪ ,$‬המשיכו אחרי‪$‬‬
‫לשבח את עבודת הקודש של עמותות הסיוע וקראו להרחיבה‪ .335‬יש שהתייחסו באופ ספציפי לפגיעה‬
‫באוכלוסיית הילדי‪ ,$‬סברו כי אסור שהללו ישלמו את מחיר המשבר והמדיניות הכלכלית והדגישו את‬
‫אחריות המדינה לשמור על זכויותיה‪ .$‬בכדי להמחיש את חומרת המצב‪ ,‬סיפורי‪ $‬על ילדי‪ $‬רעבי‪$‬‬
‫הפכו יותר ויותר נפוצי‪ .$‬כ לדוגמא הוצגו סיפורי‪ $‬על ילדי‪ $‬הגונבי‪ $‬לח‪ ,$‬מקבצי‪ $‬נדבות‪ ,‬ובתי‬
‫תמחוי המלאי‪ $‬בילדי‪ $‬יותר מאשר במבוגרי‪ .$‬כנגד הקיצו‪ 0‬בקצבאות הילדי‪ ,$‬יש שטענו כי הללו‬
‫נועדו להבטיח שילדי‪ $‬לא ילכו לישו רעבי‪ .336$‬אחרי‪ $‬טענו כי בכספי הקיצו‪ 0‬יש לספק מזו ישירות‬
‫לילדי‪ ,$‬וכ להבטיח כי הנ‪ $‬זוכי‪ $‬לתזונה ראויה‪ .337‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬למרות ההסתייגויות‪ ,‬אושרה התכנית‬
‫הכלכלית בסו‪ -‬חודש מאי ‪.3382003‬‬
‫בתו כ‪ ,‬נחש‪ -‬בתקשורת כי ככלי לגיוס תרומות‪ ,‬החל ארגו הג'וינט להציג את בעיית הרעב‪,‬‬
‫כבעיה הגדולה ממנה סובלת מדינת ישראל כיו‪ .$‬בעיתונות נכתב‪" :‬ישראל משנה את דימויה בעול‬
‫היהודי‪ :‬לא עוד מדינת הייטק פורחת‪ ,‬אלא מדינה מוכת רעב"‪ .339‬הממשלה מצידה‪ ,‬ראתה בחומרה‬
‫רבה את התופעה לפיה גופי‪ $‬וולונטריי‪ $‬באר‪ 0‬ובעול‪ $‬פוני‪ $‬אל יהודי התפוצות לתרו‪" $‬לרעבי‪"$‬‬
‫בישראל‪ ,‬תו שימוש במיצגי‪ $‬של עוני ורעב‪ ,‬כמכשיר שיווקי לגיוס כספי‪ .$‬לטענת‪ ,$‬התופעה פוגעת‬
‫בחוסנה הלאומי של ישראל‪ ,‬וגורמת לה נזק חמור‪ ,‬ג‪ $‬א‪ $‬כוונות טובות בצידה‪ .‬אשר עלכ‪ ,‬קבעה‬
‫‪ 331‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪26.5.03 ;19.5.03 ;14.5.03 :$‬‬
‫‪ 332‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪30.6.03 ;2.6.03 ;26.5.03 ;19.5.03 :$‬‬
‫‪ 333‬ישיבת הכנסת‪30.4.03 ,‬‬
‫‪ 334‬קאופמ ‪ ;2005‬קאופמ וסלוני‪ $‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 335‬ישיבת הכנסת‪26.5.03 ,‬‬
‫‪ 336‬מתו ישיבות הכנסת בתאריכי‪26.5.03 ;19.5.03 ;30.4.03 :$‬‬
‫‪ 337‬ישיבת הכנסת‪ ;26.5.03 ,‬ישיבת הכנסת‪18.6.03 ,‬‬
‫‪ 338‬ישיבת הכנסת‪26.5.03 ,‬‬
‫‪ 339‬פטרסבורג‪25.5.03 ,‬‬
‫‪95‬‬
‫הממשלה כי שרי הממשלה יפעלו וינחו את משרדיה‪ $‬למנוע את המש התופעה‪ .340‬עוד פורס‪ $‬כי‬
‫בקרוב יושל‪ $‬סקר מקי‪ -‬על היק‪ -‬הרעב בישראל ולאחריה תחל פעילות ענפה בעול‪ $‬לגיוס תרומות‬
‫בסיוע "הפורו‪ $‬לשיפור הביטחו התזונתי וקידו‪ $‬אוכלוסיות עניות בישראל"‪ ,‬אשר הזהיר כי א‪$‬‬
‫יימשכו הקיצוצי‪ ,$‬יותר ויותר משפחות יאלצו לבחור בי רכישות מזו הכרחי לתשלו‪ $‬חשבונות‬
‫ויותירו את ילדיה ללא המזו לו ה‪ $‬זקוקי‪.341$‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬המשי הדיו בביתהמשפט העליו‪ ,‬בעתירה שהוגשה כנגד הקיצו‪ 0‬בקצבת‬
‫הבטחת הכנסה בראשית שנת ‪ .3422003‬בתו כ‪ ,‬הדגישו אנשי אקדמיה מתחו‪ $‬העבודה הסוציאלית –‬
‫פרופ' יונה רוזנפלד‪ ,343‬פרופ' ג'וני גל‪ ,344‬וד"ר רוני קאופמ‪ ,‬כי בכדי להבטיח קיו‪ $‬בכבוד‪ ,‬יש להמשי‬
‫ולספק עזרה כספית לאוכלוסיה החלשה‪ ,‬במקו‪ $‬לצמצ‪ $‬סיוע זה ולהחליפו באספקת שירותי‪$‬‬
‫חומריי‪ ,$‬כגו בתיתמחוי‪ ,‬תלושי מזו והזנה בבתיהספר‪ .‬לדבריה‪ ,$‬מהל זה ישמור על כבוד‪$‬‬
‫ויכולת‪ $‬לשפוט בעצמ‪ $‬מה יעשו בכספ‪ ,$‬תפישה עליה התפתחה מדינת הרווחה בישראל‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ה‪$‬‬
‫הוסיפו וטענו כי אי להתעל‪ $‬מהמצוקה הקשה והצור הדחו‪ -‬לספק הזנה לאותה אוכלוסייה נזקקת‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬ה‪ $‬סברו כי הפתרו לסובלי‪ $‬מחוסר ביטחו תזונתי חייב לשלב בי הבטחת הכנסה‬
‫מספקת‪ ,‬ברמה הלאומית‪ ,‬לצד פתרונות יצירתיי‪ $‬ברמה המקומית‪ ,‬א זאת באחריות המדינה ותו‬
‫שמירה על כבוד‪ $‬של הנזקקי‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬ה‪ $‬הדגישו כי יש לדאוג למענה קונקרטי ומיוחד‬
‫לאוכלוסיית הילדי‪ ,$‬כגו תכנית הזנה אוניברסאלית במקומות גיאוגרפי‪ $‬נבחרי‪.345$‬‬
‫באמצע חודש יוני ‪ ,2003‬הוגש להחתמה של מספר חברי כנסת‪ ,‬הנוסח הסופי של הצעת חוק‬
‫הזנה במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ג‪ ,2003‬כפי שגיבשו חברות הכנסת יולי תמיר ואתי לבני בשיתו‪ -‬ע‪$‬‬
‫עמותת "ידיד"‪ ,‬על בסיס הצעתה הראשונית‪ .‬לאחר מכ‪ ,‬הועברה הצעת החוק ליוע‪ 0‬המשפטי של‬
‫הכנסת‪ ,‬לצור הכנתה להנחה על שולח הכנסת‪ .346‬בשונה מההצעה המקורית‪ ,‬נקבע בנוסח הסופי כי‬
‫מפעל ההזנה יחול בהדרגה על כלל הילדי‪ $‬במערכת החינו בתו חמש שני‪ ,$‬ולא בתו שלוש‪ .‬בנוס‪,-‬‬
‫ההצעה הגדירה במדויק מי ייכלל בשלב היישו‪ $‬הראשו ישובי‪ $‬מהאשכולות הסוציואקונומיי‪$‬‬
‫‪347‬‬
‫‪ 340‬משרד ראש הממשלה‪1.6.03 ,‬‬
‫‪ 341‬ברושור הפורו‪ $‬לשיפור הביטחו התזונתי‪ ;2003 ,‬פטרסבורג‪25.5.03 ,‬‬
‫‪ 342‬מונדלק‪2004 ,‬‬
‫‪ 343‬חת פרס ישראל לעבודה סוציאלית‪ .‬מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪ 344‬חוקר ומרצה בכיר בתחומי המדיניות החברתית בישראל ובעול‪ .$‬כיו‪ $‬דיק ביתהספר לעבודה סוציאלית ולרווחה‬
‫חברתית באוניברסיטה העברית‬
‫‪ 345‬אופקי‪ $‬חדשי‪2003 ,$‬‬
‫‪ 346‬מתו אימייל ששלח ר מלמד לארגוני‪ $‬השותפי‪ $‬לקמפיי‪17.6.03 ,‬‬
‫‪ 347‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת את הישובי‪ $‬באר‪ 0‬ל ‪ 10‬אשכולות‪ ,‬על בסיס רמת הכנסה לנפש‪ ,‬רמת השכלה‪,‬‬
‫אחוז העולי‪ $‬וכו'‪ .‬אשכול ‪ 1‬הוא הנמו ביותר‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫הנמוכי‪ $‬ביותר )‪ .348(14‬במקביל‪ ,‬המשיכו הדיוני‪ $‬בקואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬לגבי תוכ‬
‫ההצעה‪ .‬כ למשל‪ ,‬סבר ד"ר קאופמ‪ ,‬כי על סמ הניסיו הנרכש באר‪ 0‬ובחו"ל‪ ,‬יש לבחו את‬
‫האפשרות שבבתיספר באזורי מצוקה‪ ,‬כלל התלמידי‪ $‬יהיו זכאי‪ $‬להזנה במימו ממשלתי‪ ,‬ללא מבח‬
‫אמצעי‪.349$‬‬
‫בתו כ‪ ,‬ניכר כי באותה תקופה גבר הסיקור התקשורתי סביב הצעת החוק והקמפיי‪,‬‬
‫בעקבות פעולותיה‪ $‬של ר מלמד מ"ידיד"‪ ,‬ושי צאודרר מ"אואזיס"‪ ,‬המומחי‪ $‬בעבודה ע‪$‬‬
‫תקשורת‪ .350‬זאת ועוד‪ ,‬ב‪ 15.7.03‬יזמו אלו דיו בכנסת‪ ,‬תחת הסיסמא "מדברי‪ $‬מהבט – לכל ילד‬
‫בישראל מגיעה ארוחה חמה בבית הספר"‪ .351‬באירוע‪ ,‬אשר נועד לגייס חברי כנסת נוספי‪ $‬למאבק‪,‬‬
‫השתתפו עשרת חברי הכנסת שחתמו עד כה על הצעת החוק‪ ,352‬ראשי ערי‪ $‬ורשויות מקומיות‪ ,‬אנשי‬
‫אקדמיה מתחו‪ $‬העבודה הסוציאלית וכלכלה‪ ,‬וועדי הורי‪ ,$‬סטודנטי‪ ,$‬נציגי מועצת תלמידי‪ $‬וגורמי‬
‫תקשורת‪ .353‬בתו כ‪ ,‬חברי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" היו שותפי‪ $‬לאיסו‪ -‬עדויות אישיות מקרב‬
‫הסובלי‪ $‬מהבעיה‪ ,‬ולהזמנת של עובדות סוציאליות‪ ,‬אנשי אקדמיה ונציב הדורות הבאי‪ $‬בכנסת‪,354‬‬
‫בהתבסס על קשריה‪ $‬האישיי‪ $‬ע‪ $‬גורמי‪ $‬אלו‪.355‬‬
‫ד"ר קאופמ טע בנאומו‪ ,‬כי הצור בחוק נובע ממציאות חדשה‪ ,‬אשר בה רבי‪ $‬מהילדי‪$‬‬
‫בישראל חיי‪ $‬בחוסר ביטחו תזונתי‪ .‬הוא הוסי‪ -‬כי הפגיעה באוכלוסיית הילדי‪ ,$‬מעידה כי הבעיה‬
‫חמורה ודחופה והזהיר פ תהפו למגיפה‪ .‬הוא טע כי בקרב ציבור הילדי‪ ,$‬הנזק של "חרפת רעב"‬
‫)בושה וסטיגמת קבלת נדבות( חמור מ"זלעפות רעב" )הכאב הפיזי בהיעדר מזו(‪ .‬קאופמ חזר וסבר כי‬
‫הכנסת שאישרה את התקציבי‪ $‬ואת מדיניות האוצר שיצרו את הרעב‪ ,‬הנה האחראית לקידו‪ $‬פתרו‬
‫למצב‪ .‬הוא הציג ארבעה עקרונות עליה‪ $‬צרי להיות מושתת מפעל ההזנה‪ :‬האחד‪ ,‬זכות חברתית‬
‫אוניברסאלית אשר באחריות המדינה לספקה‪ .‬השני‪ ,‬נגישות ללא התניה בתשלו‪ ,$‬לפחות למשפחות‬
‫שהכנסותיה אינ עולות על השכר הממוצע במשק‪ .‬השלישי‪ ,‬התאמת השירות לקהילה‪ ,‬תו שיתו‪-‬‬
‫ההורי‪ $‬בתכנו ובביצוע‪ .‬והעיקרו הרביעי שימוש בתכנית כפלטפורמה לחינו לתזונה נכונה וצרכנות‪.‬‬
‫לבסו‪ ,-‬הוא חזר והציג את עמדתו באשר להיותו של החוק פתרו חלקי וחרומי בלבד לאור המצב‪ ,‬שכ‪,‬‬
‫‪ 348‬אפל‪ ;2007 ,‬מיכאלי‪ ;2009 ,‬מלכה‪ ;2004 ,‬קאופמ‪Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫‪ 349‬התכתבות אינטרנטית בי ד"ר רוני קאופמ לר מלמד‪19.6.03 ,‬‬
‫‪ 350‬גול‪ ;29.7.03 ,‬סיני‪ ;16.7.03 ,‬התכתבויות אינטרנטיות בי השותפי‪ $‬לקמפיי‪26.6.03 ,‬‬
‫‪ 351‬מלמד‪ ,‬מסמ הזמנה לכנס בנושא "החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר"‬
‫‪ 352‬יולי תמיר‪ ,‬דוד לוי‪ ,‬גילה פינקלשטיי‪ ,‬אתי לבני‪ ,‬משול‪ $‬נהרי‪ ,‬אריה אלדד‪ ,‬מרינה סולודקי‪ ,‬חיי‪ $‬אורו‪ ,‬ר כה‪ ,‬ישראל‬
‫אייכלר‬
‫‪ 353‬ישיבת סיכו‪ $‬פעילות "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לשנת תשס"ג ‪ ;3.7.03 ,20022003‬מלמד‪ ,‬מסמ הזמנה לכנס בנושא‬
‫"החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר"‬
‫‪ 354‬פונקציה שמופקד עליה שופט בדימוס‪ .‬תפקידו הוא לבדוק את האינטרס שקיי‪ $‬בכל הצעת חוק לגבי הדורות הצעירי‪$‬‬
‫והבאי‪$‬‬
‫‪ 355‬ישיבת סיכו‪ $‬פעילות "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לשנת תשס"ג ‪3.7.03 ,20022003‬‬
‫‪97‬‬
‫ילד צרי יותר מארוחה מזינה ביו‪ ,$‬עדי‪ -‬שההורי‪ $‬יוכלו לספק בעצמ‪ $‬את מזו ילדיה‪ ,$‬וא‪ -‬ישנ‬
‫אוכלוסיות נוספות הסובלות מהבעיה‪ .‬קאופמ הדגיש כי למרות שמתנגד לקיצו‪ 0‬בקצבאות ילדי‪,$‬‬
‫כרגע אפשר לממ בקלות את מפעל ההזנה‪ ,‬עלידי שימוש בחלק מהקיצו‪ 0‬שנעשה בקצבאות אלו‪.356‬‬
‫בחודש יולי ‪ 2003‬נכנסה לתוקפה "התכנית להבראת כלכלת ישראל – שלב א"‪ .357‬א‪ ,‬טר‪$‬‬
‫יבשה הדיו‪ ,‬החליטה הממשלה על קיצו‪ 0‬תקציבי נוס‪ ,-‬כאשר בכנסת ממשיכי‪ $‬הדיוני‪ $‬והמחלוקות‬
‫על התכנית והשלכותיה‪ .‬בממשלה שלטה התפיסה שביקשה להציג את החברה הישראלית כחסרת‬
‫אחריות‪ ,‬בזבזנית‪ ,‬ומנצלת את השירותי‪ $‬החברתיי‪ ,$‬כשבתו כ הוצגו מקבלי הגמלאות כעצלני‪,$‬‬
‫מפונקי‪ $‬ורמאי‪ .$‬מנגד‪ ,‬התפיסה הרווחת בקרב חברי האופוזיציה‪ ,‬סברה כי מדובר במדיניות שאינה‬
‫מאפשרת להתפרנס בכבוד ומובילה אנשי‪ $‬לכדי חרפת רעב‪ .358‬א על דבר אחד ניכרה הסכמה בקרב‬
‫חלק מחברי האופוזיציה והקואליציה ההשלכות הצפויות על ציבור הילדי‪ $‬בשל יישו‪ $‬התכנית‬
‫הכלכלית‪ ,‬בניה תתתזונה ופשיעה‪ .359‬בישיבת הוועדה למעמד הילד‪ ,‬הדגיש שר הרווחה כי המבח‬
‫המוסרי העליו של החברה הוא כיצד היא נוהגת בילדיה‪ ,‬כשלצד זאת‪ ,‬היו שהזכירו את הכותרות‬
‫מהשבוע האחרו‪ ,‬על נערות שעוסקות בזנות כדי לממ אוכל‪ .‬בתו כ‪ ,‬מנהלי שירותי הרווחה ועובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬שבו והתריעו על מצב‪ $‬של השירותי‪ $‬החברתיי‪ $‬ואוזלת היד של העובדי‪ $‬בשטח עקב‬
‫צמצו‪ $‬התקציבי‪ $‬והתקני‪ $‬לצד ריבוי הפוני‪ $‬לעזרה‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬יש שהאשימו את ההורי‪ $‬בהזנחת‬
‫ילדיה‪ ,$‬כשמנגד‪ ,‬הלינו הורי‪ $‬כי העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬ממהרי‪ $‬להוציא את הילדי‪ $‬מהבית‪ ,‬במקו‪$‬‬
‫לסייע לאות המשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית‪ .360‬ד"ר קאופמ התייחס לכ בהקשר של הפעילות‬
‫לקידו‪ $‬חוק ההזנה‪ ,‬וטע כי חלק מהסובלי‪ $‬מהבעיה לא התגייסו למאבק מתו חשש כי העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬ייקחו את ילדיה‪.361$‬‬
‫כשבועיי‪ $‬לאחר מכ‪ ,‬המלי‪ 0‬שר הרווחה‪ ,‬זבולו אורלב‪ ,‬כי המוסד לביטוח לאומי יממ‬
‫פרויקט הזנה ניסיוני בעלות של ‪ 20‬מיליו שקל‪ ,‬בו יסופקו ארוחות חמות לילדי‪ $‬הנמצאי‪ $‬ביו‪$‬‬
‫לימודי‪ $‬ארו‪ .362‬לדבריה של עו"ס נילי דרור‪ ,‬מיוזמות התכנית להתמודדות ע‪ $‬חוסר ביטחו תזונתי‪,‬‬
‫וממונה על ריכוז משאבי‪ $‬במשרד הרווחה‪ ,‬ההצעה לקיי‪ $‬תכנית פיילוט‪ ,‬נולדה מתו המסמ‬
‫‪ 356‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס בכנסת בנושא "החזרת מפעל ההזנה לבתי הספר"‪15.7.03 ,‬‬
‫‪ 357‬סבירסקי וקונוראטיאס‪2003 ,‬‬
‫‪ 358‬הוועדה לזכויות הילד‪ ;30.7.03 ,‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪ ;10.9.03 ;21.7.03 ;16.7.03 ;15.7.03 :$‬תמיר‪7.8.03 ,‬‬
‫‪ 359‬ישיבת הכנסת‪1.7.03 ,‬‬
‫‪ 360‬הוועדה לזכויות הילד‪30.7.03 ,‬‬
‫‪ 361‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 362‬שדמי‪13.8.03 ,‬‬
‫‪98‬‬
‫שכתבו‪ ,363‬ואשר בעקבותיו דנו בנושא ע‪ $‬שר הרווחה דאז‪ ,‬מר זבולו אורלב‪ ,‬ומנכ"ל הביטוח הלאומי‬
‫דאז‪ ,‬פרופ' יוחנ שטסמ‪ .364‬לדבריו של ד"ר קאופמ‪ ,‬שר הרווחה‪ ,‬אשר ראה את האהדה שצוברת‬
‫הצעת החוק‪ ,‬רצה שמפעל ההזנה יהיה תחת אחריותו‪ ,‬ולכ יז‪ $‬את הפיילוט‪.365‬‬
‫ייתכ כי שר הרווחה ניצל ג‪ $‬את התזמו‪ ,‬שכ‪ ,‬בסו‪ -‬אוגוסט ‪ 2003‬פורסמו ממצאי סקר‬
‫הביטחו התזונתי הארצי‪ .‬הסקר‪ ,‬שנועד לאמוד את היק‪ -‬הבעיה באמצעות המדד המקובל בעול‪,$‬‬
‫ולעורר דיו ציבורי וממשלתי על הדרכי‪ $‬המועילות ביותר להתמודדות עימה בנסיבות הקיימות‪,366‬‬
‫העלה כי ‪ 22%‬מהאוכלוסייה סובלת מחוסר ביטחו תזונתי הנובע ממצוקה כלכלית‪ .‬הסקר הצביע על‬
‫כ שחוסר ביטחו תזונתי פוגע לא רק במשפחות העניות ביותר‪ ,‬וא‪ -‬קיי‪ $‬בכל מגזרי האוכלוסייה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ 80% ,‬מכלל הנפגעי‪ $‬דיווחי כי מצב‪ $‬החמיר בשנתיי‪ $‬האחרונות עקב הידרדרות מצב‪$‬‬
‫הכלכלי‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬כ‪ 8%‬ממשקי הבית שאובחנו כסובלי‪ $‬מהבעיה דיווחו על מצב חמור של חוסר‬
‫ביטחו תזונתי‪ ,‬המתבטא ג‪ $‬בקשיי‪ $‬להבטיח מזו מאוז ובכמות מספקת לילדיה‪.367$‬‬
‫פרופ' ג'ק חביב‪ ,‬יו"ר וועדת המחקר ומנהל מאיירסג'וניטמכו ברוקדייל‪ ,‬סבר כי הממצאי‪$‬‬
‫מחייבי‪ $‬חשיבה אסטרטגית על מדיניות להתמודדות ע‪ $‬הבעיה‪ ,‬והצביע על דרכי‪ $‬מגוונות הנהוגות‬
‫בארצות מפותחות רבות‪ ,‬בניה הספקה של ארוחות במסגרות חינו )בתיספר ותכניות אחר‬
‫הצהריי‪ .($‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הוא הדגיש כי בדומה לארצות אחרות‪ ,‬המגזר הוולונטרי יכול למלא תפקיד חשוב‬
‫בתחו‪ $‬זה‪ ,‬ואילו תפקידה של הממשלה לעודד ולסייע לו‪.368‬‬
‫ממצאי המחקר‪ ,‬אשר נתנו גושפנקה רשמית לבעיית חוסר הביטחו התזונתי בישראל‪ ,‬עוררו‬
‫רעש גדול בקרב חברי כנסת ומשרדי ממשלה שוני‪ $‬וזכו לתהודה תקשורתית‪ .‬מזכיר הממשלה‪ ,‬ישראל‬
‫מימו‪ ,‬שלח מכתב לשרי‪ ,$‬בו אסר על נציגי משרדיה‪ $‬להשתת‪ -‬בכנס הצגת הממצאי‪ $‬שיז‪" $‬הפורו‪$‬‬
‫לשיפור הביטחו התזונתי"‪ .‬לטענתו‪ ,‬החיבור בי גורמי‪ $‬ממשלתיי‪ $‬לגורמי‪ $‬פילנתרופיי‪ $‬ותורמי‪$‬‬
‫פרטיי‪ ,$‬עלול להעביר את המסר כי ממשלת ישראל עצמה מבקשת תרומות על מנת לטפל ברעב‪ .‬בתו‬
‫כ‪ ,‬בכירי‪ $‬במשרד הבריאות חשפו כי היה ניסיו לעכב או למנוע את פרסו‪ $‬הדו"ח‪ .‬מנגד‪ ,‬הנהלת‬
‫משרד הבריאות ופרופ' חביב‪ ,‬התכחשו לכ‪.369‬‬
‫לנוכח הממצאי‪ ,$‬קרא חבר הכנסת עמיר פר‪ ,0‬לכנס דיו פגרה דחו‪ -‬של הכנסת בנושא‪ .‬לצד‬
‫זאת‪ ,‬טענה חברת הכנסת יולי תמיר כי ממצאי הדו"ח מהווי‪ $‬חרפה לחברה הישראלית ומצביעי‪ $‬על‬
‫‪" 363‬נייר עמדה ותכנית להתמודדות ע‪ $‬חוסר ביטחו תזונתי כתוצר של עוני"‪ ,‬מאת עו"ס כרמית אוחיו‪ ,‬עו"ס חיה דסקל‬
‫ועו"ס נילי דרור‪ ,‬מאי ‪2003‬‬
‫‪ 364‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס נילי דרור‪10.10.10 ,‬‬
‫‪ 365‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 366‬ניראל ואחרי‪ ;2003 ,$‬סיני‪ ;28.8.03 ,‬סיני ורזניק‪28.8.03 ,‬‬
‫‪ 367‬ניראל ואחרי‪ ;2003 ,$‬ניראל ואחרי‪ ;2005 ,$‬סיני‪ ;28.8.03 ,‬סיני ורזניק‪ ;28.8.03 ,‬רגב‪28.8.03 ,‬‬
‫‪ 368‬ניראל ואחרי‪ ;2003 ,$‬סיני‪ ;28.8.03 ,‬סיני ורזניק‪ ;28.8.03 ,‬רגב‪28.8.03 ,‬‬
‫‪ 369‬סיני ורזניק‪ ;28.8.03 ,‬רגב‪28.8.03 ,‬‬
‫‪99‬‬
‫כשלו הממשלה ועל מידת החשיבות שיש בהעברתו של חוק ההזנה‪ .370‬מנגד‪ ,‬ממצאי הסקר עוררו ג‪$‬‬
‫מחלוקת ציבורית‪ .‬כ‪ ,‬קבוצה של "מכחישי רעב"‪ ,‬המורכבת בעיקר מכלכלני‪ ,$‬טענה כי אי מדובר‬
‫בחוסר יכולת לרכוש מזו כי א‪ $‬בסדרי עדיפויות מוטעי‪ $‬של משפחות קשות יו‪ .371$‬ביקורת נוספת‬
‫סברה כי המדד בו השתמשו בסקר‪ ,‬המבוסס על דיווח אישי של משקיהבית‪ ,‬אינו מהווה תשתית טובה‬
‫לבדיקת המצב העובדתי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לדבריה‪ ,$‬ג‪ $‬כשדובר על חוסר ביטחו תזונתי חמור‪ ,‬אי זה זהה‬
‫לרעב במוב המקובל של המילה‪ .372‬למול זאת‪ ,‬הוציא ד"ר קאופמ מאמר לעיתונות‪ ,‬בו הוא הגדיר את‬
‫מדיניות הממשלה כפשע חברתי‪ .‬לדבריו‪ ,‬על א‪ -‬המחקרי‪ $‬והעדויות המצטברות על החמרת המצב‬
‫וממדי הבעיה שאי כדוגמת‪ $‬בעול‪ $‬המערבי‪ ,‬ממשיכה הממשלה במדיניות של הכחשה‪ ,‬התעלמות‬
‫מסבל‪ $‬של מאות אלפי אזרחי‪ ,$‬והימנעות מדיו בבעיה‪ .‬זאת בתקווה שזו תרד מסדר היו‪ $‬הציבורי‪.‬‬
‫הוא הוסי‪ -‬כי מעצבי המדיניות שאימצו במידה רבה את הגישה הכלכליתחברתית הנהוגה בארצות‬
‫הברית‪ ,‬מסרבי‪ $‬להכיר בתוצאות הבלתי נמנעות של מדיניות זו‪ ,‬במקו‪ $‬ללמוד מהניסיו האמריקאי‬
‫שעל המדינה לשאת באחריות להתמודדות ע‪ $‬הבעיה‪ .‬כבעבר‪ ,‬הוא הדגיש את הפתרו הנדרש – לחזור‬
‫למדיניות של שכר וקצבאות המאפשרי‪ $‬קיו‪ $‬בכבוד‪ ,373‬לצד הצור במענה זמני מפעל הזנה לילדי‪$‬‬
‫בגילאי בית הספר‪.374‬‬
‫כחודשיי‪ $‬לאחר מכ‪ ,‬ב‪ 20‬לאוקטובר‪ ,‬נחשפו ממצאי המחקר בכנס ציבורי גדול‪ ,‬אשר נער‬
‫במכו וליר‬
‫‪375‬‬
‫בירושלי‪ $‬במטרה לפתח תכנית פעולה משותפת בי הממשלה‪ ,‬המגזר השלישי‬
‫והקרנות הפילנתרופיות‪ .‬באירוע השתתפו פרופ' סלוני‪$‬נבו‪ ,‬ראש המחלקה לעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬אשר הציגה את ממצאי מחקר הגישוש שערכו בנגב‪ ,‬ועובדות סוציאליות‬
‫בכירות ממשרד הרווחה‪ ,‬שסיפרו על התכנית שכתבו‪ ,‬ובתו כ‪ ,‬ג‪ $‬הצעה למפעל הזנה‪.376‬‬
‫באותו היו‪ ,$‬ע‪ $‬פתיחת מושב החור‪ ,-‬הונחה על שולח הכנסת הצעת חוק הזנה במוסדות‬
‫חינו‪ ,‬התשס"ד‪ ,3772003‬מאת חברות הכנסת יולי תמיר ואתי לבני‪ ,‬וקבוצת חברי כנסת נוספי‪ $‬מכל‬
‫סיעות הבית‪ .378‬בכרוז שהפי‪" 0‬הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" כחלק מהפעילות לקידו‪ $‬הצעת החוק‪,‬‬
‫נכתב כי "ילדי הדרו‪ $‬דורשי‪ $‬להחזיר את מפעל ההזנה כדי שנאכל ללמוד"‪ .‬בתו כ‪ ,‬הודיע יו"ר וועד‬
‫ההורי‪ $‬העירוני בבארשבע ופעיל הפורו‪ ,$‬מר איציק מימו‪ ,‬כי בכוונתו לחדש את חלוקת‬
‫‪ 370‬ש‪$‬‬
‫‪ 371‬סיני‪28.8.03 ,‬‬
‫‪ 372‬עשת‪1.9.03 ,‬‬
‫‪ 373‬אלגזי‪ ;31.10.03 ,‬קאופמ‪9.10.03 ,‬‬
‫‪ 374‬אלגזי‪31.10.03 ,‬‬
‫‪ 375‬הוק‪ $‬במטרה לקד‪ $‬את הידע האנושי בתחומי הפילוסופיה‪ ,‬החברה והתרבות‪ .‬מאז ‪ 1959‬המכו פועל כמרכז ללימודי‪$‬‬
‫מתקדמי‪ $‬ולשיח ציבורי אינטלקטואלי‪ .‬אוחזר מתו ‪/http://www.vanleer.org.il/heb‬‬
‫‪ 376‬מתו ההזמנה ל"יו‪ $‬עיו בנושא אי ביטחו תזונתי ועוני בישראל"‪ ,‬הפורו‪ $‬לשיפור הביטחו התזונתי‬
‫‪ 377‬הצעת חוק שמספרה פ‪20.10.03 ,1493/‬‬
‫‪ 378‬ישיבת הכנסת‪20.10.03 ,‬‬
‫‪100‬‬
‫הסנדוויצ'י‪ $‬בבתיהספר כבשנה שעברה‪ ,‬עד שייוש‪ $‬מפעל ההזנה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הביקוש לפרויקט עלה‬
‫לאחר שהרעב הגובר ניצח את חששותיה‪ $‬של המנהלי‪ $‬כי הדבר יפגע בש‪ $‬הטוב של ביתהספר‪ .‬פעילי‬
‫"הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" הדגישו כי ימשיכו לסייע למי שזקוקי‪ $‬לכ‪ ,‬א לא ירפו מתביעת‪$‬‬
‫מהמדינה להחזיר את מפעל ההזנה‪ .379‬בתו כ‪ ,‬כתבה שפורסמה בעיתו "האר‪ ,"0‬המסקרת את‬
‫פעילות הפורו‪ ,$‬עוררה הדי‪ $‬רבי‪.380$‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬ע‪ $‬תחילת שנת הלימודי‪ $‬האקדמית‪ ,‬המשי ד"ר קאופמ לקד‪ $‬את הפעילות‬
‫המחקרית והציבורית בנושא במסגרת "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬סמינריוני‪ ,$‬וקורסי‪ $‬לתואר ראשו‬
‫ושני במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ .‬בתו כ‪ ,‬כהמש למחקר הקוד‪ $‬שער‪,‬‬
‫החליט קאופמ לערו מחקרי פעולה נוספי‪ $‬בכדי לפתח ידע נוס‪ -‬ונחו‪ 0‬להתמודדות מקצועית ע‪$‬‬
‫נושא הביטחו התזונתי בכלל‪ ,‬ולפיתוח מודל ההזנה הרצוי בקרב ילדי‪ $‬בפרט‪ .381‬הוא הדגיש כי‬
‫המטרה השנה‪ ,‬להגיע למצב בו אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות‪ ,‬פועלי‪ $‬לקד‪ $‬את הזכות לביטחו‬
‫תזונתי ברמה המקומית והארצית‪ ,‬כפי שקורה במדינות אחרות‪ .‬לש‪ $‬כ‪ ,‬הוא סבר‪ ,‬יש לזהות ולאבח‬
‫את הגורמי‪ $‬שבגינ‪ $‬אי כיו‪ $‬מעורבות משמעותית של אנשי מקצוע‪ ,‬והתנאי‪ $‬שיעודדו ויאפשרו את‬
‫מעורבות‪ $‬הפעילה‪.382‬‬
‫מחקר הפעולה כלל שני סקרי‪ :$‬הראשו‪ ,‬בדק את מצב הביטחו התזונתי ב‪ 15‬בתיספר‬
‫ביישובי‪ $‬שוני‪ $‬באזור הדרו‪ ,$‬ואת עמדותיה‪ $‬של הורי‪ (2,194) $‬ומורי‪ (163) $‬לגבי הצור בתכנית‬
‫הזנה וההיבטי‪ $‬הכרוכי‪ $‬בהפעלתה‪ .‬הסקר השני בח את עמדותיה‪ $‬של ‪ 185‬אנשי מקצוע מתחומי‬
‫הרפואה‪ ,‬החינו והעבודה הסוציאלית לגבי משמעות בעיית חוסר הביטחו התזונתי בקרב ילדי‪,$‬‬
‫נחיצות מפעל ההזנה בבתיהספר‬
‫‪383‬‬
‫ונכונות‪ $‬להתגייס לקידומו‪ .384‬מחקרי‪ $‬אלו התבססו על שתי‬
‫הנחות מרכזיות‪ :‬האחת – המחקר יהווה פלטפורמה לגיוס הקהילה ולהגברת מעורבותה בקידו‪$‬‬
‫ההזנה‪ .‬השנייה אנשי מקצוע הינ‪ $‬מקור מידע לגיטימי אשר עמדותיה‪ $‬יוכלו לתרו‪ $‬לקידו‪ $‬השיח‬
‫בנושא ולהעברתו של החוק‪.385‬‬
‫לש‪ $‬הפעילות‪ ,‬גייסו ד"ר קאופמ והסטודנטי‪ ,$‬אנשי מקצוע נוספי‪ $‬מהאקדמיה ומהשדה‪,‬‬
‫בניה פרופ' ורד סלוני‪$‬נבו ראש המחלקה לעבודה סוציאלית‪ ,‬וד"ר דורית סגלאינגלצ'י‪ ,‬חברת סגל‬
‫‪ 379‬אלגזי‪ ;31.10.03 ,‬טרבלסיחדד ורגב‪4.11.03 ,‬‬
‫‪ 380‬פרוטוקול ישיבת "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪ ;30.11.03 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪23.11.09 ,‬‬
‫‪ 381‬מכתב הסבר למשתתפי‪ $‬במחקרי הפעולה‪ ;25.11.03 ,‬קאופמ‪ ,‬סגלאנגלצ'י וסלוני‪$‬נבו‪ ;2004 ,‬מסמ הנחיות‬
‫לסטודנטי‪ $‬בקורס מחקר פעולה ‪20034‬‬
‫‪ 382‬מסמ הנחיות לסטודנטי‪ $‬בקורס מחקר פעולה ‪20034‬‬
‫‪ 383‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לקראת כנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪ ;30.5.04 ,‬קאופמ‪;2005 ,‬‬
‫קאופמ‪ ,‬סגלאנגלצ'י וסלוני‪$‬נבו‪;2004 ,‬‬
‫‪ 384‬סגלאנגלצ'י וסלוני‪$‬נבו‪;2004 ,‬‬
‫‪ 385‬מסמ הנחיות לסטודנטי‪ $‬בקורס מחקר פעולה ‪ ;20034‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪101‬‬
‫המחלקה‪ ,‬וביחד ניסחו את שאלוני המחקר‪ .386‬במקביל למחקר‪ ,‬קיימו הסטודנטי‪ $‬דיו שעסק‬
‫בתפקיד‪ $‬של אנשי מקצוע‪ ,‬קרנות וקהילה בקידו‪ $‬מפעל ההזנה‪ .‬לדיו הוזמנו נציגי הוועדה לבחינת‬
‫מודלי‪ $‬של הזנה‪ ,‬מנהלי בתיספר וקרנות‪ ,‬לצד הארגוני‪ $‬השותפי‪ $‬בקידומו של החוק‪ .‬הדיו נועד‬
‫לסקור את פועל‪ $‬של גופי‪ $‬שוני‪ $‬בנושא‪ ,‬וא‪ -‬לחשוב כיצד נית לקד‪ $‬את השתלבות‪ $‬של גורמי‪$‬‬
‫נוספי‪ ,$‬כגו אנשי מקצוע והורי‪ ,$‬במסגרת הקמפיי לקידו‪ $‬החקיקה‪ .387‬כחודש לאחר מכ‪ ,‬החלו‬
‫חברי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" בניסיו לגייס ג‪ $‬את ציבור המרצי‪ ,$‬הסטודנטי‪ $‬ועובדי האוניברסיטה‬
‫למע חוק ההזנה‪ .‬לש‪ $‬כ‪ ,‬נערכו פעולות הסברה והחתמה על עצומות הקמפיי‪.388‬‬
‫בתחילת נובמבר ‪ ,2003‬פורס‪ $‬דו"ח העוני לשנת ‪ .2002‬עלפי הנתוני‪ ,389$‬בישראל ‪ 2002‬חיו‬
‫‪ 1.212‬מיליו אנשי‪ $‬מתחת לקו העוני‪ ,‬מתוכ‪ $‬כ ‪ 556‬אל‪ -‬ילדי‪ .390$‬הדו"ח הצביע על העמקת העוני‬
‫והפערי‪ $‬החברתיי‪ $‬ועל גידול משמעותי בתחולת העוני בקרב ילדי‪ $‬בפרט – כ‪ 25‬אל‪ -‬ילדי‪$‬‬
‫נוספי‪ .391$‬בתו כ‪ ,‬הדגישו במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כי הקיצוצי‪ $‬שנעשו בקצבאות במהל שנת ‪2002‬‬
‫באו לידי ביטוי חלקי בלבד בסקר זה‪ ,‬ואילו השפעת‪ $‬המלאה תורגש בדו"ח הבא‪ .392‬נתוני‪ $‬אלו‪ ,‬לצד‬
‫התחזיות הקשות לשנה הבאה‪ ,‬הגבירו את איהאמו הציבורי במדיניות הכלכלית של הממשלה‪.393‬‬
‫כחודש לאחר מכ‪ ,‬פורס‪ $‬ג‪ $‬דו"ח העוני האלטרנטיבי‬
‫‪394‬‬
‫של ארגו "לתת"‪ .‬עלפי הסקר‪,‬‬
‫מספר הבקשות למזו זינק בשנת ‪ 2003‬ב‪ ,46%‬לעומת גידול של ‪ 37%‬בשנה שעברה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הדו"ח‬
‫חש‪ -‬כי כל אזרח חמישי בישראל נזקק בשנה האחרונה לסיוע של עמותות מזו‪ ,‬וכי ‪ 54%‬מהנשאלי‪$‬‬
‫סוברי‪ $‬כי במדינת ישראל קיי‪ $‬רעב‪ .‬ממצאי‪ $‬אלו סיפקו אישור נוס‪ -‬למצב הקשה‪. 395‬‬
‫בתו כ‪ ,‬שבו וטענו חברי האופוזיציה כי העוני והפערי‪ $‬החברתיי‪ $‬אינ‪ $‬תוצאה של מיתו‪,‬‬
‫אלא של מדיניות מתמשכת ומחריפה‪ .396‬ג‪ $‬שר הרווחה הודה בכ‪ .397‬חברי‪ $‬אחרי‪ $‬בקואליציה‬
‫הדגישו כי הנתוני‪ $‬מציגי‪ $‬תמונה מדאיגה שיש בה מבחינת פצצת זמ מתקתקת‪ .398‬יו"ר איגוד‬
‫‪ 386‬מסמ הנחיות לסטודנטי‪ $‬בקורס מחקר פעולה ‪20034‬‬
‫‪ 387‬מתו מכתבי הזמנה לדיו ששלח ד"ר קאופמ‪23.11.03 ,‬‬
‫‪ 388‬אליעז‪18.12.03 ,‬‬
‫‪ 389‬הנתוני‪ $‬אינ‪ $‬כוללי‪ $‬את תושבי מזרח ירושלי‪ .$‬לרבות אוכלוסייה זו הנתוני‪ $‬מדברי‪ $‬על ‪ 1.321‬מיליו נפשות וכ‪618‬‬
‫אל‪ -‬ילדי‪$‬‬
‫‪ 390‬המוסד לביטוח לאומי‪2003 ,‬‬
‫‪ 391‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;2003 ,‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ;3.11.03 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;12.11.03 ,‬ישיבת הכנסת‪,‬‬
‫‪17.12.03‬‬
‫‪ 392‬המוסד לביטוח לאומי‪2003 ,‬‬
‫‪ 393‬הוועדה לזכויות הילד‪ ;29.9.03 ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;2003 ,‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪;15.12.03 ;8.12.03 ;1.12.03 :$‬‬
‫‪6.1.04 ;4.1.04 ;31.12.03 ;17.12.03‬‬
‫‪ 394‬מבקש להמחיש את מהות החיי‪ $‬בעוני ברבדי‪ $‬שוני‪ $‬ולהביא את הפא האישי והפיזי‪ ,‬המסתתר מאחורי הנתוני‪$‬‬
‫הסטטיסטיי‪ .$‬נכתב מידי שנה‪ ,‬משנת ‪ .2003‬אוחזר מתו ‪http://www.latet.org.il/Index.asp?CategoryID=139‬‬
‫‪ 395‬לתת‪ ;2003 ,‬סיני‪ ;2.12.03 ,‬רגב‪ ;1.12.03 ,‬רגב‪2.12.03 ,‬‬
‫‪ 396‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪19.1.04 ;6.1.04 ;4.1.04 ;31.12.03 ;17.12.03 ;15.12.03 ;8.12.03 ;1.12.03 ;20.10.03 :$‬‬
‫‪ 397‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ;3.11.03 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;12.11.03 ,‬ישיבת הכנסת‪17.12.03 ,‬‬
‫‪ 398‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪17.12.03 ;15.12.03 ;1.12.03 :$‬‬
‫‪102‬‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ,0‬התריעה על הפגיעה המצטברת במשפחות הנתונות תחת‬
‫מספר קיצוצי‪ $‬שנקבעו‪ .‬היא הוסיפה וטענה כי הצעותיו של האיגוד להתמודדות ע‪ $‬המצב נפלו על‬
‫אוזניי‪ $‬ערלות‪ ,‬וקראה לקובעי המדיניות לקיי‪ $‬דיו מעמיק בהשתתפות עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,399$‬וא‪-‬‬
‫להקי‪ $‬רשות לאומית למלחמה בעוני‪.400‬‬
‫כאינדיקציה להתגברות העוני‪ ,‬הזכיר שר הרווחה את ממצאי הסקר הארצי שבדק לאחרונה‬
‫את מצב הביטחו התזונתי בישראל‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הוא נזהר מ"להשחיר" את פני החברה והמדינה‪,‬‬
‫באומרו שוב ושוב כי אי מדובר ברעב של ממש‪ .‬הוא סבר כי הפתרונות טמוני‪ $‬בהגדלת כושר‬
‫ההשתכרות‪ ,‬א ג‪ $‬עודד את פעילות‪ $‬של ארגוני‪ $‬אזרחיי‪ ,$‬בטענה כי יש להדרי את המשפחות‬
‫לניהול כספי נכו של תקציב‪ .401‬דבריו עוררו תרעומת בקרב חברי‪ $‬מהאופוזיציה‪ ,‬אשר חלקו על‬
‫קביעותו כי אי רעב בישראל ועל הטענה כי אחד הפתרונות הוא בלימוד המשפחות לתכנ את‬
‫תקציביה הדל‪ .‬ה‪ $‬הדגישו כי לא נית עוד להתכחש לבעיית הרעב המתרחבת ולהשאיר את מלאכת‬
‫הסיוע בידי נדבני‪ $‬ואזרחי‪ ,$‬כדר להתחמק מטיפול ממשלתי בבעיה‪.402‬‬
‫ג‪ $‬בקרב חברי הקואליציה נשמעו קולות המבקרי‪ $‬את המצב שנוצר‪ ,‬בו אזרחי‪ $‬טובי לב‬
‫ובתיתמחוי ממלאי‪ $‬את חובתה של המדינה‪ .403‬יש שהוסיפו וטענו כי הקיצו‪ 0‬בקצבאות הופ את‬
‫המוסד לביטוח לאומי מחובה ממלכתית שהציבור משל‪ $‬עליה דמי ביטוח‪ ,‬לכדי שירות פילנתרופי‬
‫הנית בחסד‪ .404‬בתו כ‪ ,‬הדגישו חברי הקואליציה והאופוזיציה את חומרת הפגיעה בזכויותיה‪$‬‬
‫הבסיסיות של אוכלוסיית הילדי‪ .$‬ג‪ $‬אישי ציבור ואנשי מקצוע‪ ,‬ביניה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ואנשי‬
‫חינו ‪ ,‬חזרו והזכירו את אחריותה של המדינה לדאוג שילדיה יחיו בכבוד‪ ,405‬וא‪ -‬הזהירו מסכנת חיי‪$‬‬
‫מפאת רעב‪ .406‬יש שהשוו את המצב לסיפורה של הילדה מביתשא‪ ,‬שכאשר סיפרה בשנות ה‪ 60‬כי‬
‫היא רעבה‪ ,‬כל המדינה הזדעקה‪ .‬ואילו כיו‪ ,$‬למול היק‪ -‬הבעיה ועדויות על נערות היורדות לזנות‪,‬‬
‫ילדי‪ $‬העוסקי‪ $‬ברוכלות‪ ,‬גונבי‪ $‬אוכל‪ ,‬נוברי‪ $‬בפחי האשפה או פוקדי‪ $‬את בתי התמחוי‪ ,‬א‪ -‬אחד‬
‫לא מזדעק‪ .‬בתו כ‪ ,‬קריאות לפעול לתיקו המצב לאלתר‪ ,‬הפכו יותר ויותר שכיחות‪.407‬‬
‫‪ 399‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪3.11.03 ,‬‬
‫‪ 400‬ישיבת הכנסת‪17.12.03 ,‬‬
‫‪ 401‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ;3.11.03 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;29.10.03 ,‬ישיבת הכנסת‪12.11.03 ,‬‬
‫‪ 402‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪6.1.04 ;4.1.04 ;10.12.03 ,1.12.03 ;12.11.03 ;10.11.03 ;5.11.03 ;29.10.03 :$‬‬
‫‪ 403‬ישיבת הכנסת‪ ;10.11.03 ,‬ישיבת הכנסת‪10.12.03 ,‬‬
‫‪ 404‬ישיבת הכנסת‪6.1.04 ,‬‬
‫‪ 405‬גוז'נסקי‪ ;14.9.03 ,‬הוועדה לזכויות הילד‪ ;5.1.04 ,‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ;3.11.03 ,‬ישיבות הכנסת‬
‫בתאריכי‪19.1.04 ;14.1.04 ;6.1.04 ;4.1.04 ;31.12.03 ;1.12.03 ;12.11.03 ;10.11.03 ;3.11.03 ;20.10.03 :$‬‬
‫‪ 406‬גוז'נסקי‪ ;14.9.03 ,‬הוועדה לזכויות הילד‪29.9.03 ,‬‬
‫‪ 407‬גוז'נסקי‪ ;14.9.03 ,‬הוועדה לזכויות הילד‪ ;5.1.04 ,‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ;3.11.03 ,‬ישיבות הכנסת‬
‫בתאריכי‪19.1.04 ;14.1.04 ;6.1.04 ;4.1.04 ;31.12.03 ;1.12.03 ;12.11.03 ;10.11.03 ;3.11.03 ;20.10.03 :$‬‬
‫‪103‬‬
‫במקביל‪ ,‬סיפורי‪ $‬על עשרות אלפי ילדי‪ $‬שבאי‪ $‬לבית הספר בלי אוכל מהבית‪ ,‬הפכו למחזה‬
‫נפו‪ 0‬ג‪ $‬על דפי העיתונות‪ .‬זאת לצד דרישות הולכות וגוברות להחזיר את מפעל ההזנה וסיקור פעילות‪$‬‬
‫של הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬לקידומו‪ .408‬בתו כ‪ ,‬הודיע שר הרווחה כי המוסד לביטוח לאומי אישר את‬
‫פרויקט ההזנה הניסיוני בבתיהספר ויקצה לכ ‪ 20‬מיליו שקלי‪ .409$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הוא ציי כי במידה‬
‫והניסוי יצלח‪ ,‬יהיה צור לדאוג למקורות מימו אחרי‪ ,$‬עלמנת להימנע מהפעלת התכנית לילדי‪$‬‬
‫העניי‪ $‬בלבד‪ .‬זאת‪ ,‬לטענתו‪ ,‬מכיוו שלמדינה אי את המשאבי‪ $‬הנדרשי‪ $‬בכדי לממ הזנה לכלל‬
‫תלמידי ישראל‪ .410‬כ למשל‪ ,‬בדומה להצעות קודמות‪ ,‬הציע שר הרווחה לשנות את אופ מת קצבאות‬
‫הילדי‪ $‬כ שחלק יינתנו כשירותי‪" $‬בעי"‪ ,‬כגו תכניות הזנה‪ ,‬אשר יבטיחו כי המדינה תתמו‬
‫ישירות בילדי‪ ,$‬כ שיוכלו לחיות בתנאי‪ $‬סבירי‪ .411$‬בתגובה‪ ,‬יש שסברו באופוזיציה‪ ,‬כי לא ייתכ‬
‫שמקצצי‪ 480 $‬מיליו שקלי‪ $‬מקצבאות הילדי‪ $‬האמורות לאפשר להורי‪ $‬לספק בעצמ‪ $‬את כל צרכי‬
‫המזו של ילדיה‪ $‬באופ שוט‪ ,-‬ומקצי‪ $‬רק ‪ 20‬מיליו שקלי‪ $‬לארוחות צהריי‪ $‬במסגרת בתי‬
‫הספר‪.412‬‬
‫בתו כ‪ ,‬המשיכו הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬לפעול לקידומו של חוק הזנה מסודר ומקי‪ .-‬כ‪ ,‬בסו‪-‬‬
‫חודש נובמבר‪ ,‬הושק הקמפיי הציבורי של עמותות "ידיד" ו"אואזיס"‪ ,‬אשר נועד ליצור מודעות‬
‫ציבורית רחבה שתסייע להפעיל לח‪ 0‬על חברי הכנסת‪ .‬במסגרת אירוע ההשקה‪ ,‬התקיימו דוכני החתמה‬
‫ברחבי האר‪ 0‬ונאספו חתימות רבות‪.413‬‬
‫במקביל‪ ,‬הדיוני‪ $‬בהצעת תקציב המדינה לשנת ‪ ,2004‬אשר כונתה "התכנית להבראת כלכלת‬
‫ישראל – שלב ב"‪ ,‬היוו המש ישיר למדיניות ממשלת שרו בשנתיי‪ $‬האחרונות‪ .414‬בממשלה סברו כי‬
‫יש להמשי ולקצ‪ 0‬בתקציבי הרווחה‪ ,‬ובניה‪ $‬בתשלומי ההעברה אשר תפחו בצורה מעוותת בעשורי‪$‬‬
‫האחרוני‪ ,$‬יצרו מלכודת עוני ודחפו אוכלוסיות שלמות למעגל של סעד ותלות‪.415‬‬
‫מדיניות זו עוררה ביקורות נוקבות בקרב חברי האופוזיציה‪ ,‬אשר סברו כי הממשלה מובילה‬
‫לפשיטת רגל חברתית וכלכלית‪ ,‬בש‪ $‬הצמיחה המתמהמהת לבוא‪ ,‬ומדיניותה האנטיחברתית‪ .‬ה‪$‬‬
‫קראו לשנות את סדר העדיפויות הלאומי‪ .‬בתו זאת‪ ,‬צוטטו אמירות של מנהיגי‪ $‬קודמי‪ ,$‬כדי‬
‫להמחיש את התנערות הממשלה מאחריותה ומחויבותה לאזרחיה‪ :‬כ‪ ,‬הוזכרה משנתו של זאב‬
‫‪ 408‬אלגזי‪ ;31.10.03 ,‬הראובני‪ ;19.11.03 ,‬טרבלסיחדד ורגב‪ ;4.11.03 ,‬רגב‪20.11.03 ,‬‬
‫‪ 409‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪ ;24.11.03 ;12.11.03 ;10.11.03 :$‬משרד ראש הממשלה‪30.11.03 ,‬‬
‫‪ 410‬ישיבת הכנסת‪14.1.04 ,‬‬
‫‪ 411‬ישיבת הכנסת‪ ;24.11.03 ,‬משרד ראש הממשלה‪30.11.03 ,‬‬
‫‪ 412‬ישיבת הכנסת‪19.11.03 ,‬‬
‫‪ 413‬הודעה לעיתונות של עמותות "ידיד" ו"אואזיס"‪ ,‬תחת הכותרת "יש ילדי‪ $‬רעבי‪ .$‬צרי להחזיר את מפעל ההזנה"‪,‬‬
‫‪ ;20.11.03‬הראובני‪19.11.03 ,‬‬
‫‪ 414‬סבירסקי וקונוראטיאס‪2003 ,‬‬
‫‪ 415‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪ ;19.1.04 ;14.1.04 ;6.1.04 ;17.12.03 ;12.11.03 ;20.10.03 :$‬משרד ראש הממשלה‪19.1.04 ,‬‬
‫‪104‬‬
‫ז'בוטינסקי‪ ,‬מאבותיה הרוחניי‪ $‬של הליכוד‪ ,‬אשר סבר כי על המדינה לדאוג לצרכי‪ $‬הבסיסיי‪$‬‬
‫הדרושי‪ $‬לקיומו של האד‪ ,$‬ובניה‪ $‬מזו‪ .‬דבריו של מנח‪ $‬בגי מיו‪ $‬הקמת המדינה צוטטו א‪ -‬ה‪– $‬‬
‫"בל יהיה בביתנו רעב ללח‪ ...‬וצדק צדק תרדו‪ – +‬צו עליו זה יקבע את יחסינו בי איש לחברו"‪.‬‬
‫קביעתו של רבי‪ ,‬כי "אי חרפה כמו חרפת רעב"‪ ,‬הוזכרה א‪ -‬היא‪.416‬‬
‫למבקרי‪ $‬הצטר‪ -‬ג‪ $‬נשיא בית המשפט העליו דאז‪ ,‬אהרו ברק‪ ,‬אשר מתח ביקורת על‬
‫מדיניות הרווחה והתכנית הכלכלית החדשה‪ ,‬וסבר כי הרעבי‪ $‬יכולי‪ $‬לתבוע את המדינה שמחויבת‬
‫לספק לה‪ $‬מזו בסיסי‪ ,‬ולא בתי התמחוי הפרטיי‪ .417$‬ג‪ $‬יו"ר איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬עו"ס‬
‫ועו"ד אתי פר‪ ,0‬יצאה כנגד המדיניות הכלכלית‪ ,‬בכנסת ובאמצעי התקשורת‪ .‬היא סברה כי הצעת‬
‫התקציב לשנת ‪ ,2004‬תיצור עשרות אלפי מקבלי הבטחת הכנסה חדשי‪ $‬ורק תגדיל את הוצאות‬
‫הממשלה‪ .418‬בתו כ‪ ,‬שוב התריעו חברי כנסת שוני‪ $‬על קריסת שירותי הרווחה ברשויות המקומיות‪,‬‬
‫כשמחד‪ ,‬חלה עלייה במספר הפוני‪ $‬הנזקקי‪ $‬לעזרה בסיסית‪ ,‬ומנגד מקוצצי‪ $‬תקציבי הרווחה‪.419‬‬
‫ג‪ $‬סקרי‪ $‬שנערכו עלידי גופי‪ $‬ממסדי‪ $‬וולונטריי‪ ,420$‬המעידי‪ $‬על החמרת המצב הכלכלי‬
‫חברתי ומציגי‪ $‬תמונה עגומה על מצב העוני בישראל‪ ,‬הוזכרו בדיוני הכנסת‪ ,421‬וסייעו בהעלאת נושא‬
‫זה לסדר היו‪ $‬הממשלתי‪ .422‬ואכ‪ ,‬הורה ראש הממשלה על הקמת וועדת שרי‪ ,$‬בראשות שר הרווחה‪,‬‬
‫אשר תפעל לצמצו‪ $‬תחולת העוני בקרב ילדי‪ $‬בישראל‪ .‬וועדה זו‪ ,‬תבח‪ ,‬בי השאר‪ ,‬את הצעת אורלב‬
‫לפיה חלק מהכספי‪ $‬שקוצצו מקצבאות הילדי‪ ,$‬ואשר היו אמורי‪ $‬להיות מוחזרי‪ $‬לקצבאות החל‬
‫מחודש יוני‪ ,‬יופנו במקו‪ $‬זאת לחידוש מפעל ההזנה‪ .423‬מנגד‪ ,‬למרות התמיכה בתכנית ההזנה‪ ,‬יצאו‬
‫שוב חברי כנסת שוני‪ $‬ואנשי ציבור כנגד הקיצו‪ 0‬בקצבאות הילדי‪.424$‬‬
‫קשה לשי‪ $‬את האצבע על הנקודה המדויקת בה התעוררו בליכוד והבינו שמשהו גדול קורה‬
‫מבלי שיש לה‪ $‬חלק בו‪ .425‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ניכר כי התמיכה הרבה בכנסת להצעת החוק של חברות הכנסת‬
‫תמיר ולבני‪ ,‬הכיסוי התקשורתי הרחב לו זכה הקמפיי של הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬והתמיכה הציבורית‬
‫‪ 416‬ישיבת הכנסת‪;4.1.04 ,‬ישיבת הכנסת‪6.1.04 ,‬‬
‫‪ 417‬שחר‪14.12.03 ,‬‬
‫‪ 418‬גולדשטיי‪2.10.03 ,‬‬
‫‪ 419‬הוועדה לזכויות הילד‪ ;29.9.03 ,‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪;4.1.04 ;31.12.03 ;17.12.03 ;15.12.03 ;8.12.03 ;1.12.03 :$‬‬
‫‪6.1.04‬‬
‫‪ 420‬כגו לשכת התעסוקה‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מרכז "אדוה"‪ ,‬המועצה לשלו‪ $‬הילד‪ ,‬ארגו "לתת"‪ ,‬המועצה‬
‫לביטחו לאומי ועוד‪.‬‬
‫‪ 421‬הוועדה לזכויות הילד‪ ;29.9.03 ,‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪;4.1.04 ;31.12.03 ;17.12.03 ;15.12.03 ;8.12.03 ;1.12.03 :$‬‬
‫‪6.1.04‬‬
‫‪ 422‬ישיבת הכנסת‪31.12.03 ,‬‬
‫‪ 423‬ישיבת הכנסת‪ ;31.12.03 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;14.1.04 ,‬רגב‪ ;11.1.04 ,‬רגב ואייכנר‪29.12.03 ,‬‬
‫‪ 424‬ישיבת הכנסת‪15.12.03 ,‬‬
‫‪ 425‬שח‪12.2.05 ,-‬‬
‫‪105‬‬
‫הגוברת‪ ,‬לצד פעילותו של משרד הרווחה לקידו‪ $‬פרויקט ניסיוני‪ ,‬וממצאי הסקרי‪ $‬האחרוני‪ ,$‬הפעילו‬
‫לח‪ 0‬על הממשלה‬
‫‪426‬‬
‫והובילו את ראש הממשלה להודיע בועידת הליכוד ב‪ 5.1.04‬כי החליט להפעיל‬
‫יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ ,‬ובכלל זה הזנה לילדי בתיהספר‪ .‬ההזנה תמומ עלידי קיצו‪ 0‬בקצבאות הילדי‪,$‬‬
‫כאשר במקביל תבח ג‪ $‬האפשרות לממ חלק מההזנה ממיסוי קצבאות אלה‪ ,‬כדי למנוע קיצוצי‪$‬‬
‫נוספי‪ .427$‬כשבוע לאחר מכ‪ ,‬הודיע שרו על הקמת וועדת שרי‪ $‬בראשותו‪ ,‬אשר תגיש לממשלה הצעה‬
‫לתכנית הזנה בבתיהספר‪ ,‬ותדו בקריטריוני‪ $‬להשתתפות בה‪ .428‬בתו כ‪ ,‬הודיעה חברת הכנסת‬
‫רוחמה אברה‪ $‬מהליכוד‪ ,‬כי הגישה הצעת חוק פרטית בנושא‪.429‬‬
‫הודעת ראש הממשלה עוררה ביקורות שונות מקרב חברי האופוזיציה‪ ,‬אשר בנוס‪ -‬לתרעומת‬
‫על הפגיעה בקצבאות הילדי‪ ,$‬טענו כי זו נועדה לכסות על המצוקה הקשה שהביאה ממשלתו על‬
‫הציבור‪ ,‬והוא א‪ -‬מנכס לעצמו יוזמות שלא שלו‪ .430‬ה‪ $‬הלינו על כ שנמנע מלהצטר‪ -‬להצעת החוק‬
‫הקיימת‪ ,‬ובמקו‪ $‬זאת הקי‪ $‬וועדה אשר תוביל להתגוששות פוליטית ותפגע ביכולת לקד‪ $‬את מפעל‬
‫ההזנה הטוב ביותר עבור ילדי ישראל‪ .431‬בנוס‪ ,-‬יש שסברו כי מדובר בהבטחות שווא‪ ,‬שכ אי תקציב‬
‫ליישו‪ $‬התכנית‪ ,‬וא‪ -‬במקביל מנסה שרו להקפיא את חוק יו‪ $‬הלימודי‪ $‬הארו‪ .‬ה‪ $‬קראו לעג את‬
‫תכנית ההזנה בחוק ובתקציב המדינה בכדי שלא תתמסמס‪ .432‬ואכ‪ ,‬ערב ההצבעה על חוק תקציב‬
‫המדינה לשנת ‪ 2004‬וחוק ההסדרי‪ $‬במשק‪ ,‬הצביע שרו נגד הפעלתו של יו‪ $‬חינו ארו‪.433‬‬
‫בתו כ‪ ,‬התכוננו בארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬לקראת ההצבעה על הצעת החוק של חברות הכנסת‬
‫תמיר ולבני בקריאה טרומית‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ההצבעה שהיתה אמורה להתקיי‪ $‬ב‪ ,43428.1.04‬נדחתה ל‬
‫‪ 25.2.04‬עקב עסקת החזרת השבויי‪ $‬מלבנו‪.435‬‬
‫כחלק מההכנות להצבעה‪ ,‬יזמה עמותת "ידיד" סקר דעת קהל‪ ,‬בקרב כ‪ 650‬משיבי‪ ,$‬במגמה‬
‫לבחו את עמדותיה‪ $‬בנושא‪ .‬ממצאי הסקר העלו כי רוב מוחלט מהמשיבי‪ (87%) $‬הינו בעד מת‬
‫ארוחה חמה באופ יומיומי ובאופ אוניברסאלי מג חובה ועד כיתה י'‪ .‬כמחצית מהנשאלי‪(48%) $‬‬
‫סברו כי יש לספק ארוחה חמה ג‪ $‬בבתיספר בה‪ $‬לא מתקיי‪ $‬יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רוב‬
‫מוחלט מהמשיבי‪ $‬שיש לה‪ $‬ילדי‪ $‬במערכת החינו )‪ ,(81%‬הצהירו כי יהיו מוכני‪ $‬להשתת‪ -‬בתשלו‪$‬‬
‫‪ 426‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 427‬סיני‪6.1.04 ,‬‬
‫‪ 428‬אלו‪ ;13.1.04 ,‬אפל‪ ;2007 ,‬מיכאלי‪ ;2009 ,‬מלכה‪ ;2004 ,‬קאופמ‪Kaufman, 2004 ;2005 ,‬‬
‫‪ 429‬אלו ‪13.1.04‬‬
‫‪ 430‬באליעזר‪ ;21.1.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;4.1.04 ,‬ישיבת הכנסת‪6.1.04 ,‬‬
‫‪ 431‬באליעזר‪ ;21.1.04 ,‬מרסיאנו‪12.1.04 ,‬‬
‫‪ 432‬באליעזר‪ ;21.1.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;4.1.04 ,‬ישיבת הכנסת‪6.1.04 ,‬‬
‫‪ 433‬באליעזר‪ ;21.1.04 ,‬זרחיה‪8.1.04 ,‬‬
‫‪ 434‬התכתבות אינטרנטית בי ר מלמד לד"ר רוני קאופמ‪8.1.04 ,‬‬
‫‪ 435‬אימייל ששלח ר מלמד לד"ר קאופמ‪ ;25.1.04 ,‬הודעה לעיתונות של עמותת "ידיד"‪11.2.04 ,‬‬
‫‪106‬‬
‫של ‪ 8 50100‬בחודש‪ .‬בתגובה לתוצאות הסקר‪ ,‬יצאה עמותת "ידיד" בהודעה לתקשורת‪ ,‬כשלדבריה‬
‫של מנכ"ל העמותה‪ ,‬עו"ס שרי רבקי‪ ,‬הסקר מוכיח בצורה חד משמעית כי חייבי‪ $‬להחזיר את מפעל‬
‫ההזנה לבתיהספר‪ .‬היא חזרה והדגישה כי החוק יהווה מקור תעסוקה והוסיפה את האפשרות לחייב‬
‫כל מפעיל להעסיק לפחות ‪ 30%‬אמהות חדהוריות‪ .‬היא קראה לראש הממשלה ולשרי‪ $‬לתמו בחוק‬
‫שיתרונותיו ברורי‪ $‬וא‪ -‬יקד‪ $‬את הסולידריות בחברה הישראלית‪.436‬‬
‫לצד הסקר‪ ,‬המשיכו הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬לקד‪ $‬את הלובי בכנסת‪ .437‬ואכ‪ ,‬ניכר כי חברי‬
‫כנסת נוספי‪ $‬מצטרפי‪ $‬להצעת החוק‪ ,‬כאשר עד כה חתמו למעלה מ‪ 40‬על ההצעה‪. 438‬‬
‫בתו כ‪ ,‬דיווחי‪ $‬ועדויות על החרפת המשבר הכלכלי עלו בדיוני הכנסת ובעיתונות‪ ,439‬לצד‬
‫התרעותיה של עמותות מזו שונות כי אינ מצליחות להדביק את הביקוש לעזרה‪ .‬ג‪ $‬הפע‪ ,$‬שוב‬
‫הדהדו סיפוריה‪ $‬ותצלומיה‪ $‬של הילדי‪ $‬הרעבי‪ .440$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬לצד הגזירות הכלכליות החדשות‪,‬‬
‫הוחלט כעת על התייקרות דרסטית במחיר הלח‪ $‬ומוצרי‪ $‬בסיסיי‪ $‬נוספי‪ .$‬באופוזיציה ובארגוני‪$‬‬
‫חברתיי‪ $‬שוני‪ $‬התרעמו על ההחלטה וסברו כי זהו סמל למדיניותה האנטי חברתית ולאטימותה של‬
‫הממשלה‪" ,‬והלח‪ $‬רק משל היה"‪ .‬שר הרווחה הזהיר כי מהל זה עלול לדרדר לחוסר ביטחו תזונתי‬
‫וחרפת רעב מספר לא מבוטל של אנשי‪ $‬שג‪ $‬כעת מתקשי‪ $‬לקיי‪ $‬את עצמ‪ .$‬ג‪ $‬חברי‪ $‬נוספי‪$‬‬
‫בקואליציה יצאו כנגד העלאת המחירי‪ $‬בתקופה של קיצו‪ 0‬במערכות הסיוע‪ ,‬וקראו לממשלה לדאוג‬
‫לרמת חיי‪ $‬מינימאלית לאזרחיה‪ ,‬בהמש לעתירות לבג"‪.4410‬‬
‫ב‪ ,16.2.04‬הונחה על שולח הכנסת הצעת "חוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ד‪,442"2004‬‬
‫של חברת הכנסת רוחמה אברה‪ ,443$‬אותה יזמה לבקשת מפלגתה‪ .‬ההצעה היתה דומה במובני‪ $‬רבי‪$‬‬
‫לזו של חברות הכנסת תמיר ולבני‪ .‬כ למשל‪ ,‬היא לא התנתה את החוק ביו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪,‬‬
‫ניכר שוני מהותי בשני נושאי‪ :$‬במקו‪ $‬מפעל הזנה אוניברסאלי‪ ,‬דובר על תכנית סלקטיבית שתופעל‬
‫רק באזורי‪ $‬שיקבעו כזכאי‪ ,$‬ובכלל זה שעל כל מוסדות החינו שבתחומ‪ $‬יחול החוק‪ .‬בנוס‪ ,-‬ההצעה‬
‫מעבירה את האחריות מהמדינה‪ ,‬לקר שתוק‪ $‬ותרכז את האמצעי‪ $‬הכספיי‪ $‬הנדרשי‪ ,$‬מתקציב‬
‫‪ 436‬הודעה לעיתונות של עמותת "ידיד"‪ ;11.2.04 ,‬מאגר מוחות‪2004 ,‬‬
‫‪ 437‬מכתב "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" לח"כ יולי תמיר‪ ,‬תארי לא ידוע‬
‫‪ 438‬הודעה לעיתונות של עמותת "ידיד"‪11.2.04 ,‬‬
‫‪ 439‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪16.2.04 ;11.2.04 ;2.2.04 :$‬‬
‫‪ 440‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪ ;1.3.04 ;4.2.04 ;2.2.04 :$‬חסו‪ ;22.2.04 ,‬מלמד‪ ;2.2.04 ,‬רגב‪1.2.04 ,‬‬
‫‪ 441‬הראובני‪ ;8.2.04 ,‬הראובני‪ ;9.2.04 ,‬וועדת הכספי‪ ;16.2.04 $‬וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ;9.2.04 ,‬ישיבות הכנסת‬
‫בתאריכי‪1.3.04 ;16.2.04 ;11.2.04 ;9.2.04 :$‬‬
‫‪ 442‬הצעת חוק שמספרה פ‪1937/‬‬
‫‪ 443‬ישיבת הכנסת‪16.2.04 ,‬‬
‫‪107‬‬
‫המדינה ומתרומות‪ .444‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬לא הצביעה אברה‪ $‬על מקור תקציבי מחייב המוגדר בתקציב‬
‫הממשלה‪.445‬‬
‫בתו כ‪ ,‬נדחתה בשנית ההצבעה על הצעת החוק של חברות הכנסת תמיר ולבני‪ .‬א הפע‪,$‬‬
‫בשל העובדה כי לא הצליחו לגייס רוב בעד ההצעה‪ .‬לש‪ $‬המש המאמצי‪ ,$‬נפגשה חברת הכנסת תמיר‬
‫ע‪ $‬פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬וביקשה את עזרת‪ $‬בפנייה לחברי כנסת מהקואליציה‪.446‬‬
‫עוד באותו היו‪ ,$‬בכנס המועצה לשלו‪ $‬הילד שהתקיי‪ $‬באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬נער דיו‬
‫בנושא רעב ותזונה לקויה בקרב ילדי‪ .$‬בכינוס השתתפו בני נוער‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬אנשי מקצוע מתחו‪$‬‬
‫הבריאות והרווחה‪ ,‬ראשי ערי‪ $‬ועיתונאי‪ .$‬ג‪ $‬ד"ר קאופמ הוזמ לשאת דברי‪ $‬וייע‪ 0‬בהכנת נייר‬
‫העמדה לכנס‪ .447‬הוא סבר כי הצעת החוק הנגדית לצד הקמת וועדת שרי‪ $‬שתקד‪ $‬תכנית הזנה‪ ,‬ה‪$‬‬
‫הכרה מצד המדינה כי חוסר ביטחו תזונתי ה‪ $‬נחלתנו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הוא הדגיש כי יש להמשי לאסו‪-‬‬
‫ולהפי‪ 0‬מידע מדויק ועדכני‪ ,‬וא‪ -‬לדרוש שתתבצע מדידה עלידי המדינה‪ ,‬כנגד הטענה על הפרזה בנתוני‬
‫הילדי‪ $‬הרעבי‪.$‬זאת ועוד‪ ,‬הוא טע כי התכנית של משרד הרווחה‪ ,‬עלפיה יוקצו ‪ 20‬מיליו שקל‬
‫לניסוי הזנה‪ ,‬היא לעג לרש‪ .‬כהשוואה‪ ,‬הוא ציי כי תכנית שכזו‪ ,‬בה משתתפי‪ $‬כ‪ 27‬מיליו תלמידי‪,$‬‬
‫מופעלת בארה"ב משנת ‪ ,1945‬בעלות ממשלתית של כ‪ 6‬מיליארד דולר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הוא הזכיר כי ג‪$‬‬
‫מער ההזנה שהופעל בישראל ב‪ 30‬השני‪ $‬הראשונות לקיומה‪ ,‬לא יועד רק לתושבי אזורי מצוקה‪.448‬‬
‫כשבוע לאחר מכ‪ ,‬הודיע שר הרווחה כי ניסוי ההזנה צפוי להתחיל ע‪ $‬תו‪ $‬חופשת הפסח‪.449‬‬
‫הוא סיפר על פגישתו ע‪ $‬פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" וציי כי הצעותיה‪ ,$‬אשר הוגשו‬
‫לצוות השרי‪ $‬שהוק‪ $‬לצמצו‪ $‬העוני בקרב ילדי‪ ,$‬הובאו בחשבו בעת גיבוש סל מעני‪ ,$‬לרבות‬
‫בתחו‪ $‬ההזנה‪.450‬‬
‫כבר בשלב זה‪ ,‬הכתירו ב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬את המאמ‪ 0‬לקידו‪ $‬הנושא‪ ,‬במידה‬
‫של הצלחה‪ :‬ראש הממשלה הודיע על תמיכתו בבחינת הסוגיה; שר הרווחה החליט לקד‪ $‬פיילוט של‬
‫‪ 444‬הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ד‪ ,2004‬פ‪ ;16.2.04 ,1937/‬סיני‪4.6.04 ,‬‬
‫‪ 445‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;21.6.04 ,‬מכתב ששלחו עו"ס מני מלכה ושמוליק דוד לפעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" לקראת‬
‫הקריאה הטרומית על חוק הזנה במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ד‪ ,2004‬תארי לא ידוע‬
‫‪ 446‬מתו אימייל ששלח עו"ס מני מלכה לארגוני‪ $‬השותפי‪ $‬בקמפיי‪19.2.04 ,‬‬
‫‪ 447‬הזמנה לכנס שנשלחה לד"ר קאופמ ע"י המועצה לשלו‪ $‬הילד‪ ;25.1.04 ,‬מסמ מכי למושב‪" :‬ילדי‪ $‬ועוני" בכנס‬
‫המועצה לשלו‪ $‬הילד‪ ,‬ינואר ‪ ;2004‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 448‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס המועצה לשלו‪ $‬הילד‪16.2.04 ,‬‬
‫‪ 449‬ישיבת הכנסת‪ ;25.2.04 ,‬נחו‪$‬הלוי‪3.3.04 ,‬‬
‫‪ 450‬ישיבה הכנסת‪25.2.04 ,‬‬
‫‪108‬‬
‫מפעל הזנה וא‪ -‬הקי‪ $‬וועדה והנחה צוות מעובדי משרדו לגבש המלצות להתמודדות ע‪ $‬מצוקות‬
‫הילדי‪ $‬והנוער; ובקואליציה נשמעו קולות התומכי‪ $‬בהצעת החוק של חברות הכנסת תמיר ולבני‪.451‬‬
‫בתו כ‪ ,‬בכדי להגביר את הסיכויי‪ $‬להעברתו של החוק בקריאה טרומית‪ ,‬הנחה יוע‪ 0‬הלובי‬
‫של "שתיל" את הפעילי‪ $‬לקראת יו‪ $‬ההצבעה‪ .‬הוא הדגיש כי לפורו‪ $‬מספר מטרות‪ :‬לשכנע חברי‬
‫כנסת מתנגדי‪ $‬לשנות את עמדת‪ $‬או להיעדר מההצבעה; לחזק את קשריה‪ $‬ע‪ $‬חברי הכנסת‬
‫התומכי‪ $‬בהצעה; לשמור על תיאו‪ $‬ע‪ $‬חברת הכנסת תמיר; ולהעביר בתקשורת את המסר כי‬
‫מאחורי ההצעה עומדת קואליציה רצינית‪.452‬‬
‫במקביל‪ ,‬כיומיי‪ $‬לפני ההצבעה‪ ,‬הוגשו לנשיא המדינה למעלה מ‪ 150‬אל‪ -‬חתימות‪ ,‬אשר‬
‫נאספו במסע החתמות שניהלו מרכזי הזכויות של עמותת "ידיד"‪ ,‬במסגרת הקמפיי‪ .453‬בי החותמי‪,$‬‬
‫אנשי עסקי‪ ,$‬ראשי חברות כלכליות‪ ,‬ראשי ערי‪ ,$‬עיתונאי‪ $‬ועוד‪ ,‬אשר הסכימו לשל‪ $‬על הזנה עבור‬
‫ילדיה‪ .454$‬ד"ר קאופמ תיאר את המפגש ע‪ $‬הנשיא‪:‬‬
‫"ניסינו לגייס את הנשיא‪ .‬התעסקתי בזה יו ולילה והצגתי ש את הדברי‪ .‬היה לי קשר‬
‫ע ראש הלשכה שלו‪ ,‬היא היתה ידידה שלי‪ ,‬והיא דחפה‪ ,‬אבל הנשיא פחד להיכנס לזה‪,‬‬
‫פחד לקחת עמדה‪ ,‬אי אפשר היה לשכנע אותו"‪.455‬‬
‫ב‪ 3.3.04‬הובאה לקריאה טרומית הצעת "חוק ההזנה במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ד‪ "2003‬של‬
‫חברות הכנסת תמיר ולבני‪ .‬ביציע נכחו נציגי קואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬ובה‪ $‬סטודנטי‪$‬‬
‫ומרצי‪ $‬מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו‬
‫)שתיל(" ותלמידי‪ .456$‬בתו כ‪ ,‬הידיעה כי העברת החוק תלווה בקשיי‪ $‬רבי‪ ,$‬אוששה שוב‪ :‬תכנית‬
‫"הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" להסתובב במסדרונות הכנסת ולבצע פעילות לובי‪ ,‬נתקלה בקושי‪,‬‬
‫כאשר רק שלושה פעילי‪ $‬הורשו להיכנס טר‪ $‬ההצבעה‪ ;457‬הקואליציה והאופוזיציה גייסו את מרבית‬
‫חבריה‪ $‬להצבעה‪ ,‬כשבתו כ נקראו חברי הקואליציה להתנגד להצעת החוק‪ ;458‬והדיו הסוער‬
‫במהלכו ניסתה הקואליציה להפיל את החוק‪ ,459‬הוכיח א‪ -‬הוא את מורכבות הדבר‪.‬‬
‫‪451‬מכתב ששלחו עו"ס מני מלכה ושמוליק דוד לפעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" לקראת הקריאה הטרומית על חוק הזנה‬
‫במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ד‪ ,2004‬תארי לא ידוע‬
‫‪ 452‬מכתב ששלחו עו"ס מני מלכה ושמוליק דוד לפעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" לקראת הקריאה הטרומית על חוק הזנה‬
‫במוסדות חינו‪ ,‬התשס"ד‪ ,2004‬תארי לא ידוע; מסמ דגשי‪ $‬לפעילי‪ $‬לסדר יו‪ $‬לקראת הקריאה הטרומית‪ ,‬שמוליק‬
‫דוד‪3.3.04 ,‬‬
‫‪ 453‬מתו אימייל ששלח ר מלמד לשותפי‪ $‬בקמפיי‪ ;4.3.04 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 454‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;21.6.04 ,‬מלמד‪13.10.04 ,‬‬
‫‪ 455‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 456‬מלכה‪ ;2004 ,‬פרוטוקול סיכו‪ $‬יו‪ $‬פעילות בכנסת של הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ;4.3.04 ,$‬קאופמ ‪2005‬‬
‫‪ 457‬פרוטוקול סיכו‪ $‬יו‪ $‬פעילות בכנסת של הארגוני‪ $‬החברתיי‪4.3.04 ,$‬‬
‫‪ 458‬ישיבת הכנסת‪ ;3.3.04 ,‬מלכה‪ ;2004 ,‬נחו‪$‬הלוי‪ ;3.3.04 ,‬סיני‪4.3.04 ,‬‬
‫‪ 459‬ישיבת הכנסת‪ ;3.3.04 ,‬נחו‪$‬הלוי‪3.3.04 ,‬‬
‫‪109‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬בתו‪ $‬הצבעה דרמטית וצמודה‪ ,‬אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק למפעל הזנה‬
‫אוניברסאלי באחריות המדינה‪ .460‬אירוע זה‪ ,‬זכה לתהודה באמצעי התקשורת‪ ,‬אשר ראו בכ מכה‬
‫לקואליציה‪ ,‬למרות ניסיונותיה‪ $‬של חברת הכנסת תמיר והארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬להעביר את המסר כי‬
‫מדובר בהצעת חוק חוצת מפלגות‪ .461‬בתו כ‪ ,‬תיארה את ההתרגשות‪ ,‬עו"ס פועה לבנהחדד‪ ,‬בזמנו‬
‫סטודנטית ממובילות "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" ופעילה ב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪:‬‬
‫"זה היה רגע מאוד מרגש שאותו אני זוכרת היטב‪ .‬מאות רגעי בחיי שאתה זוכר בדיוק‬
‫איפה היית‪ ...‬זה היה יו מאוד משמעותי בשבילי‪ ,‬כי הרגשתי שביו הזה קצרנו את פירות‬
‫העבודה שלנו‪ ...‬כל הזמ הרגשנו בשתיל‪ ,‬שאנחנו בוני איזשהו משהו מלמטה‪ ,‬שבאיזשהו‬
‫שלב יתחבר למוקדי שעובדי מלמעלה‪ .‬ופתאו הכל התחבר כמו איזה פאזל‪ ...‬ראינו חוק‬
‫בהתוותו‪ ,‬אי‪ 0‬הדברי קורי‪ ,‬לא האמנו שזה יגיע לזה‪ ...‬ולמרות שעשו לנו תיאו ציפיות‪,‬‬
‫וידענו שרוב הסיכויי שא החוק יעבור‪ ,‬ייקח אותו מישהו מהקואליציה‪ ,‬ויעוות אותו לתו‪0‬‬
‫איזושהי תבנית תקציבית שהיא יותר מתאימה‪ ,‬זה מבחינתי היה הישג!"‪.462‬‬
‫סטודנטית אחרת הוסיפה‪:‬‬
‫"לראות את כל התהלי‪ 0‬של הצעת החוק מתחילתה‪ ,‬המחקר שעשינו ע רוני‪ ...‬זה היה‬
‫בשבילי השיעור הכי טוב בכל התואר"‪.463‬‬
‫לסיכו‪ $‬יו‪ $‬הפעילות בכנסת‪ ,‬הדגיש ד"ר קאופמ‪:‬‬
‫"הנוכחות שלנו היו הייתה פה מאוד חשובה‪ .‬ראו אותנו‪ ,‬היינו כוח חשוב והשפענו‪ .‬אנו‬
‫בתקופה אנטי חברתית מאוד קשה‪ .‬אבל יש תקווה‪ .‬צרי‪ 0‬להבי שהמציאות נותנת לנו‬
‫כעובדי סוציאליי הזדמנויות‪ ,‬והאתגר שלנו הוא אי‪ 0‬אנחנו מתמודדי ע המציאות הזו‪.‬‬
‫יש לנו הצלחה גדולה‪ ,‬וזה צרי‪ 0‬לתת לנו אנרגיה להמש‪ ...0‬מה שהיה היו זהו ניצחו מוסרי‬
‫כשהכל התחיל מכ‪ 0‬שבשנה שעברה העלנו את המודעות‪ ,‬הגדרנו שיש בעיה והטמענו‬
‫מושגי חדשי‪ .‬יש לנו מחויבות להמשי‪ .0‬מה שחשוב עכשיו זה שנעצב אי‪ 0‬יראה מפעל‬
‫ההזנה‪ .‬חשוב מאוד שתהיה דרישה חזקה מלמטה‪ ,‬שתהיה מעורבות גבוהה של הורי‪ .‬זו‬
‫זכות של כל הורה וכל ילד למפעל הזנה‪ .‬ה צריכי לדרוש את זה ואז ה ג יקבלו את‬
‫זה"‪.464‬‬
‫בתו כ‪ ,‬הובהר כי המלאכה עוד מרובה‪ .465‬שמוליק דוד‪ ,‬יוע‪ 0‬הלובי של "שתיל"‪ ,‬הוסי‪-‬‬
‫והדגיש כי מכיוו שמדובר בהצעת חוק פרטית‪ ,‬לצד עלויותיה הגבוהות‪ ,‬יידרש רוב מיוחד בכדי‬
‫להעבירה בקריאה ראשונה‪ .‬מחד‪ ,‬הוא הכי את השותפי‪ $‬לקראת הקושי לגייס תמיכה בשנית‪,‬‬
‫כשמאיד סבר כי שר הרווחה מחויב להמש התהלי‪ ,‬לאור פועלו לקידו‪ $‬ניסוי ההזנה‪ .‬ג‪ $‬ר מלמד‬
‫מ"ידיד"‪ ,‬הביע אופטימיות‪.466‬‬
‫‪ 460‬הראובני ומרסיאנו‪ ;3.3.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;3.3.04 ,‬מלכה‪ ;2004 ,‬נחו‪$‬הלוי‪ ;3.3.04 ,‬סיני‪ ;4.3.04 ,‬פרוטוקול סיכו‪ $‬יו‪$‬‬
‫פעילות בכנסת של הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ;4.3.04 ,$‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 461‬הראובני ומרסיאנו‪ ;3.3.04 ,‬נחו‪$‬הלוי‪ ;3.3.04 ,‬סיני‪4.3.04 ,‬‬
‫‪ 462‬נוע‪ $‬וברקאי‪ ,2009 ,‬עמ' ‪8‬‬
‫‪ 463‬פרוטוקול סיכו‪ $‬יו‪ $‬פעילות בכנסת של הארגוני‪ $‬החברתיי‪4.3.04 ,$‬‬
‫‪ 464‬ש‪$‬‬
‫‪ 465‬ש‪$‬‬
‫‪ 466‬אימייל ששלח ר מלמד לשותפי‪ $‬לקמפיי‪4.3.03 ,‬‬
‫‪110‬‬
‫בתו שבועיי‪ ,$‬החליטה וועדת הכנסת כי הצעת החוק תועבר לדיו מוקד‪ $‬בוועדה משותפת‬
‫לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת החינו‪ ,‬אשר תוק‪ $‬לצור העניי‪ ,‬ובראשה יעמוד יו"ר וועדת הכספי‪ ,$‬חבר‬
‫הכנסת אברה‪ $‬הירשזו מסיעת הליכוד‪ .467‬יומיי‪ $‬לאחר מכ‪ ,‬אושרה בקריאה טרומית ג‪ $‬הצעת‬
‫החוק הנגדית של חברת הכנסת אברה‪ .468$‬זאת למרות התרעמות‪ $‬של חברי האופוזיציה‪ ,‬אשר סברו‬
‫כי מדובר בחוק המקב‪ 0‬נדבות לש‪ $‬הזנת ילדי ישראל‪ .‬בתו כ נקבע‪ ,‬כי הצעת החוק תידו א‪ -‬היא‬
‫בוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪.469‬‬
‫בסו‪ -‬חודש אפריל ‪ ,2004‬ע‪ $‬תו‪ $‬חופשת הפסח‪ ,‬החל פרויקט ההזנה הניסויי‪ ,‬שקיד‪ $‬שר‬
‫הרווחה‪ .‬הפרויקט‪ ,‬לו הוקצו בסופו של דבר רק ‪ 15‬מיליו שקלי‪ $‬עלידי המוסד לביטוח לאומי וקר‬
‫סאקט"ארש"י‪ ,‬נועד לספק ארוחות לכ‪ 25‬אל‪ -‬תלמידי‪ $‬בבתיספר ובגני‪ $‬ב‪ 8‬ישובי‪ $‬ברחבי האר‪,0‬‬
‫עד סו‪ -‬שנת הלימודי‪ $‬הנוכחית‪ .‬כמוכ‪ ,‬במספר ישובי‪ $‬נוספי‪ $‬יתקיי‪ $‬הניסוי במסגרות לא‬
‫פורמאליות כגו מועדוניות ומקלטי נוער‪ ,‬עד סו‪ -‬שנת ‪ .4702005‬בשונה מפרויקטי‪ $‬קודמי‪ ,$‬הוחלט כי‬
‫שירות ההזנה יינת באופ אוניברסאלי לכלל התלמידי‪ $‬בבתיהספר המשתתפי‪ $‬בניסוי‪ ,‬ותו ניסיו‬
‫לשת‪ -‬את ההורי‪ $‬והרשויות ב‪ 3040%‬מעלות ההזנה‪ .471‬עוד נקבע‪ ,‬כי הניסוי ילווה במחקר בכדי‬
‫לספק המלצות לממשלה בבואה להחליט על מודל לפרויקט הזנה ארצי‪ .472‬בתו כ‪ ,‬הוזמ ג‪ $‬ד"ר‬
‫קאופמ להשתת‪ -‬במחקר הערכה שכזה‪ ,473‬א לוח הזמני‪ $‬הקצר שנקבע לש‪ $‬כ‪ ,‬לא איפשר זאת‪.474‬‬
‫הניסוי עורר תגובות אוהדות בקרב מנהלי‪ $‬ומורי‪ ,$‬אשר דיווחו על עליה ביכולת הריכוז של‬
‫התלמידי‪ ,$‬לצד ירידה בשיעור ההיעדרויות ומקרי האלימות בבתיהספר‪ .475‬זאת ועוד‪ ,‬בזמ הניסוי‬
‫התברר כי תופעת הרעב בקרב התלמידי‪ $‬חריפה משחשבו‪ 80% :‬מהתלמידי‪ $‬המשתתפי‪ $‬סיפרו כי‬
‫א‪ $‬לא היו מקבלי‪ $‬אוכל בביתהספר‪ ,‬היו נותרי‪ $‬רעבי‪ .476$‬ראש הממשלה ושרת החינו הביעו‬
‫תקוות‪ $‬כי נית יהיה להרחיב את הפרויקט כבר בשנת הלימודי‪ $‬הקרובה תשס"ה‪ .‬שר הרווחה ציי‬
‫‪ 467‬ועדת הכנסת‪15.3.04 ,‬‬
‫‪ 468‬הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ד‪16.2.04 ,2004‬‬
‫‪ 469‬זרחיה‪ ;18.3.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;17.3.04 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬שיבי‪18.3.04 ,‬‬
‫‪ 470‬הזמנה להגשת הצעות מחקר לתכנית ההזנה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;28.4.04 ,‬הצעה לקיו‪ $‬מפעל הזנה לילדי‪ $‬בסיכו‬
‫במסגרות פורמאליות ושאינ פורמאליות‪ ,‬העמותה לתפנית בחינו מיסודה של קר סאקט"ארש"י‪ ;20.4.04 ,‬וועדת‬
‫הכספי‪ $‬והחינו‪ ;21.6.04 ,‬משרד ראש הממשלה‪ ;25.4.04 ,‬סיני וחסו‪;23.4.04 ,‬‬
‫‪ 471‬דוד‪ ;1.6.04 ,‬דו"ח ביקור בבתיספר שהשתתפו בפרויקט הזנה‪ ,‬הוועדה המקצועית המייעצת למפעל ההזנה‪;15.7.04 ,‬‬
‫וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;13.7.04 ,‬לביא‪ ;2.7.04 ,‬סיני וחסו‪ ;23.4.04 ,‬פרבר‪8.6.04 ,‬‬
‫‪ 472‬הזמנה להגשת הצעות מחקר לתכנית ההזנה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ;28.4.04 ,‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;21.6.04 ,‬משרד‬
‫ראש הממשלה‪ ;25.4.04 ,‬סיני וחסו‪ ;23.4.04 ,‬הצעה לקיו‪ $‬מפעל הזנה לילדי‪ $‬בסיכו במסגרות פורמאליות ושאינ‬
‫פורמאליות‪ ,‬העמותה לתפנית בחינו מיסודה של קר סאקט"ארש"י‪20.4.04 ,‬‬
‫‪ 473‬הזמנה להגשת הצעות מחקר לתכנית ההזנה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪28.4.04 ,‬‬
‫‪ 474‬מכתב תגובה של ד"ר קאופמ למוסד לביטוח לאומי‪9.5.04 ,‬‬
‫‪ 475‬דוד‪ ;1.6.04 ,‬דו"ח ביקור בבתיספר שהשתתפו בפרויקט הזנה‪ ,‬הוועדה המקצועית המייעצת למפעל ההזנה‪;15.7.04 ,‬‬
‫וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;13.7.04 ,‬לביא‪ ;2.7.04 ,‬סיני וחסו‪ ;23.4.04 ,‬פרבר‪8.6.04 ,‬‬
‫‪ 476‬רגב ואייכנר‪13.10.04 ,‬‬
‫‪111‬‬
‫כי ניסוי זה הוא ראשיתו של החלת מפעל הזנה על כלל התלמידי‪ $‬הלומדי‪ $‬במסגרת יו‪ $‬לימודי‪$‬‬
‫ארו‪ .477‬ניכר כי הוא שוא‪ -‬לקבל אחריות על כל תכנית הזנה שתתקבל‪ ,‬למרות התעקשות‪ $‬של‬
‫הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬כי התכנית תפעל תחת משרד החינו ולא תהפו לתכנית סעד לעניי‪.478$‬‬
‫בהערכתו של הפיילוט היו שותפות ג‪ $‬עובדות סוציאליות בכירות ממשרד הרווחה‪ ,‬אשר התייחסו‬
‫לסוגיות שונות שעלו‪ ,‬בניה שילוב הסגל החינוכי בפרויקט‪ ,‬התאמת התפריט לטעמ‪ $‬של הילדי‪,$‬‬
‫והקפדה על כללי‪ $‬היגייניי‪ .$‬בתו כ‪ ,‬כקואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬ה סברו כי התכנית צריכה‬
‫לפעול תחת אחריותו של משרד החינו‪ ,‬בכדי לא לתייג את הילדי‪ ,$‬וא‪ -‬לשי‪ $‬את הדגש על הפ‬
‫החינוכי והנורמטיבי‪.479‬‬
‫בתחילת חודש מאי ‪ ,2004‬הוגש הדו"ח הראשוני של וועדת דברת‪ ,‬אשר הוקמה באוקטובר‬
‫‪ 2003‬במטרה לקד‪ $‬רפורמה במערכת החינו‪ .‬עיקרי ההמלצות‪ ,‬אומצו עלידי הממשלה אשר ראתה‬
‫ביישו‪ $‬התכנית משימה לאומית מועדפת‪ .480‬בי ההמלצות‪ ,‬דובר על החלת יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו בבתי‬
‫הספר והגני‪ ,$‬אשר יחייב במסגרתו הפסקה ארוכה אשר תאפשר לתלמידי‪ $‬לאכול‪ .‬פתרונות ההזנה‬
‫שהוצעו‪ ,‬התבססו על הבאת אוכל מהבית או אספקה חיצונית )"מגשיות"( במימו ההורי‪ .481$‬ג‪ $‬שרת‬
‫החינו‪ ,‬לימור לבנת‪ ,‬הצטרפה לטענה כי התלמידי‪ $‬יוכלו להביא אוכל מהבית‪ ,‬שכ‪ ,‬לדבריה‪ ,‬הקמת‬
‫מפעל הזנה תעלה למשרד החינו הו עתק‪ .482‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הדו"ח קבע כי יבחנו מודלי‪ $‬להשתתפות‬
‫ממשלתית בעלויות ההזנה לאוכלוסיות חלשות‪ ,‬מתו תקציבי הרווחה או הביטוח הלאומי‪ ,‬כפי שכבר‬
‫נידו כעת במסגרות שונות‪ ,‬בהנחיתו של ראש הממשלה‪.483‬‬
‫לאור פרסו‪ $‬דו"ח וועדת דברת‪ ,‬ניכר כי מפעל ההזנה החל נהנה מהתעניינות של גורמי‪$‬‬
‫נוספי‪ ,$‬בניה‪ $‬חברות מסחריות‪ ,‬שזיהו א‪ -‬ה את הפוטנציאל הטמו בו‪ .‬בתו כ‪ ,‬ניכר כי בשטח לא‬
‫מחכי‪ $‬לחקיקה‪ :‬לצד פרויקט ההזנה הניסוי שנחנ עליד שר הרווחה‪ ,‬החלו מספר עיריות עמידות‬
‫במבצע הזנה עצמאי‪.484‬‬
‫‪ 477‬וועדת החינו והכספי‪ ;21.6.04 ,$‬משרד ראש הממשלה‪ ;25.4.04 ,‬סיני וחסו‪23.4.04 ,‬‬
‫‪ 478‬סיני‪4.6.04 ,‬‬
‫‪ 479‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס נילי דרור‪10.10.10 ,‬‬
‫‪ 480‬כוח המשימה הלאומי לקידו‪ $‬החינו בישראל‪ ;2004 ,‬משרד ראש הממשלה‪ ;5.5.04 ,‬משרד ראש הממשלה‪16.5.04 ,‬א;‬
‫משרד ראש הממשלה‪16.5.04 ,‬ב‬
‫‪ 481‬כוח המשימה הלאומי לקידו‪ $‬החינו בישראל‪2004 ,‬‬
‫‪ 482‬חדשות נענע‪17.5.04 ,‬‬
‫‪ 483‬כוח המשימה הלאומי לקידו‪ $‬החינו בישראל‪2004 ,‬‬
‫‪ 484‬סיני‪4.6.04 ,‬‬
‫‪112‬‬
‫במקביל להתרחשויות ברמה המדינית‪ ,‬עובדות סוציאליות מעיריית דימונה‪ ,‬אשר במסגרת‬
‫לימודיה לתואר שני השתתפו במחקר הגישוש ובקורסי‪ $‬של ד"ר קאופמ‪ ,‬המשיכו לפעול להעלאת‬
‫המודעות וקידו‪ $‬הביטחו התזונתי בעיר‪ .485‬לדבריה‪:‬‬
‫"כתושבות דימונה‪ ,‬ועובדות באג‪ +‬לשירותי חברתיי‪ ,‬אנו עדות לריבוי פניות בקרב‬
‫משפחות ודיווחי של עובדי סוציאליי על משפחות במצוקת רעב‪ ,‬בעיקר בקרב ילדי"‪.486‬‬
‫בתחילה‪ ,‬ערכו העובדות אבחו קהילתי שכלל ראיונות ע‪ $‬בעלי תפקידי‪ ,$‬העברת סקר צרכי‪$‬‬
‫בקרב האוכלוסייה‪ ,‬וסיווג המעני‪ $‬הקיימי‪ $‬בקהילה‪ .487‬האבחו העלה כי ישנה הזנה בגני‪ ,$‬בצהרוני‬
‫רווחה‪ ,‬ובאופ סלקטיבי לתלמידי‪ $‬נזקקי‪ $‬בבתיהספר‪ ,488‬והוכיח באופ חדמשמעי כי קיימת‬
‫תמיכה ציבורית בהרחבתה של תכנית זו‪ ,‬כדר להתמודד ע‪ $‬בעיית חוסר הביטחו התזונתי בעיר‪.‬‬
‫בעקבות זאת הוחלט‬
‫להתמקד באוכלוסיית הילדי‪ $‬בבתיהספר היסודיי‪ $‬ולקד‪ $‬מפעל הזנה‬
‫אוניברסאלי‪ ,‬באחריות העירייה‪ ,‬ובהשתתפות הורי‪ $‬בהתא‪ $‬ליכולת‪ $‬הכלכלית‪ .489‬ההנחה היתה כי‬
‫נית יהיה לרתו‪ $‬גורמי‪ $‬נוספי‪ ,$‬דבר אשר יגביר את סיכויי ההצלחה של הפרויקט ועשוי להוות‬
‫קטליזאטור להתמודדות ע‪ $‬הנושא ג‪ $‬בקרב אוכלוסיות סיכו נוספות‪ .490‬ג‪ $‬התקרבות של הבחירות‬
‫לרשויות המקומיות‪ ,‬נתפסה כהזדמנות משמעותית לקידו‪ $‬התכנית‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬לאור מצבה הכלכלי‬
‫הקשה של הרשות‪ ,‬ניסו העובדות הסוציאליות לגייס גורמי‪ $‬חיצוניי‪ $‬כגו עמותות‪ ,‬קרנות והמגזר‬
‫העסקי‪ ,‬שיסיעו במימו התכנית‪ ,‬ובכ א‪ -‬יגבירו את הסיכויי‪ $‬לזכות בתמיכתו של ראש העיר‪ .‬ה‬
‫הדגישו‪:‬‬
‫"קיו תכנית הזנה עלידי ארגוני פרטיי ותרומות מעודדת נסיגה של מחויבות‬
‫הממשלה לפתרו‪ ,‬א‪ 0‬ידוע לנו כי התהליכי ברמה הארצית ה ארוכי וממושכי‪ .‬ג לאור‬
‫המציאות הנוכחית במדינת ישראל‪ ,‬אנו מודעות לכ‪ 0‬שמרבית תקציבי המדינה מופני‬
‫לביטחו‪ .‬יחד ע זאת לא נית להותיר בעיה זו בשוליי‪...‬העלאת הנושא לסדר היו‬
‫הציבורי ומאבק יחל את מסעו בעיר"‪.491‬‬
‫בתו כ‪ ,‬הסתייעו העובדות הסוציאליות בד"ר קאופמ ובממצאי מחקר הגישוש בו היו‬
‫שותפות‪ ,‬בכדי לשכנע את ראש העיר בקיומה וחומרתה של הבעיה בדימונה‪ ,‬ולגייס את תמיכתו‬
‫‪ 485‬השבוע בדימונה‪ ;14.5.04 ,‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס בדימונה‪ ;5.5.04 ,‬צפוני‪ ;7.5.04 ,‬צפוני‪23.4.04 ,‬‬
‫‪ 486‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטיות לתואר שני בע"ס בקורס "פרקטיקו‪ $‬קהילתי"‪ ,‬בראשות ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו‪.2003 ,‬‬
‫‪ 487‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטיות לתואר שני בע"ס בקורס "פרקטיקו‪ $‬קהילתי"‪ ,‬בראשות ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו‪ ;2003 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 488‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטיות לתואר שני בע"ס בקורס "פרקטיקו‪ $‬קהילתי"‪ ,‬בראשות ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו‪2003 ,‬‬
‫‪ 489‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטיות לתואר שני בע"ס בקורס "פרקטיקו‪ $‬קהילתי"‪ ,‬בראשות ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו‪ ;2003 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 490‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 491‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטיות לתואר שני בע"ס בקורס "פרקטיקו‪ $‬קהילתי"‪ ,‬בראשות ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו‪2003 ,‬‬
‫‪113‬‬
‫בתכנית‪ .492‬לצד זאת‪ ,‬סברו העובדות כי תפקיד המקצועי הוא בעיקר לתוו ולתא‪ $‬בי גופי‪ $‬שוני‪$‬‬
‫בתהלי; לעודד את הקהילה לפעול למע עצמה ולקד‪ $‬את זכויותיה; ולזהות הזדמנויות להצפת‬
‫הנושא בתקשורת המקומית ככלי משמעותי לקידו‪ $‬הנושא‪ .‬כדי להביא למעורבות משמעותית של‬
‫הקהילה‪ ,‬האמינו העובדות כי יש לגייס את וועדי ההורי‪ $‬להובלת הקמפיי‪ .493‬בתו כ‪ ,‬יו"ר וועד‬
‫ההורי‪ $‬באחד מבתיהספר 'מונה' להיות דובר ההתארגנות‪ ,‬וגייס את הנהלת העיר ושאר חברי וועד‬
‫ההורי‪ .$‬לצד זאת‪ ,‬ניכר כי וועד ההורי‪ $‬העירוני‪ ,‬המהווה את אחת הקבוצות החזקות ביותר בעיר‪,‬‬
‫היה מחויב לחלוטי ודח‪ -‬את הנושא קדימה‪.494‬‬
‫בתחילת חודש מאי ‪ ,2004‬יזמה עו"ס אילנה אזולאי‪ ,‬מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית‬
‫בעיריית דימונה‪ ,‬בשיתו‪ -‬ע‪ $‬סטודנטי‪ $‬לתואר ראשו אות‪ $‬הדריכה בהכשרת‪ $‬המעשית‪ ,‬כינוס‬
‫קהילתי‪ ,‬אשר נועד לחשו‪ -‬את ממצאי הסקרי‪ $‬ולקד‪ $‬את תכנית ההזנה בעיר‪ .495‬בכנס השתתפו ראש‬
‫עיריית דימונה‪ ,‬גורמי רווחה וחינו‪ ,‬ביניה‪ $‬מנהל אג‪ -‬הרווחה בדימונה ומנהל מחוז הדרו‪ $‬של משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬חוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬נציגי עמותות‬
‫והורי‪ .$‬תכנית ההזנה הוצגה כפתרו לסוגיית הביטחו התזונתי בקרב אוכלוסיית הילדי‪ ,$‬א ג‪$‬‬
‫למגוו בעיות נוספות‪ ,‬בניה החלת יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו ומת מענה לאמהות עובדות‪ ,‬לצד אספקת‬
‫מקורות תעסוקה נוספי‪ .496$‬ד"ר קאופמ הסביר בנאומו‪ ,‬כי המציאות שנוצרה דורשת קוד‪ $‬כל‬
‫פתרונות ברמה הארצית‪ ,‬אשר האחריות לה‪ $‬מוטלת על השלטו המרכזי‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הוא הדגיש ג‪ $‬את‬
‫חשיבות‪ $‬של מעני‪ $‬מקומיי‪ ,$‬באחריות השלטו המקומי‪ .‬בהמש לניסוי ההזנה הארצי‪ ,‬הוא הוסי‪-‬‬
‫וציי כי יש להיזהר מפרויקטי‪ $‬חלקיי‪ $‬או ניסיוניי‪ $‬אשר אינ‪ $‬נותני‪ $‬מענה בכל ימי הלימודי‪$‬‬
‫ולכלל האוכלוסייה כעקרו אוניברסאלי‪.497‬‬
‫למרות ההתנגדות הגדולה בעירייה ע‪ $‬התחלת העיסוק בנושא לפני כשנתיי‪ ,498$‬ניכר כי‬
‫העובדות הסוציאליות הצליחו לרתו‪ $‬את הקהילה והכינוס זכה לתמיכתו של ראש העיר החדש‪ ,‬אשר‬
‫הבהיר כי למרות מצבה הכלכלי הקשה של הרשות‪ ,‬בכוונתו לעשות הכל כדי להחזיר את מפעל ההזנה‬
‫במהרה‪ .499‬התייחסה לכ עו"ס אילנה אזולאי‪:‬‬
‫‪ 492‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 493‬מתו עבודת מחקר שערכו סטודנטיות לתואר שני בע"ס בקורס "פרקטיקו‪ $‬קהילתי"‪ ,‬בראשות ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו‪2003 ,‬‬
‫‪ 494‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 495‬הזמנה לכנס "דימונה למע ילדינו"‪ ;5.5.04 ,‬השבוע בדימונה‪ ;14.5.04 ,‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס בדימונה‪,‬‬
‫‪ ;5.5.04‬צפוני‪ ;7.5.04 ,‬צפוני‪23.4.04 ,‬‬
‫‪ 496‬הזמנה לכנס "דימונה למע ילדינו"‪ ;5.5.04 ,‬השבוע בדימונה‪ ;14.5.04 ,‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס בדימונה‪,‬‬
‫‪ ;5.5.04‬צפוני‪ ;7.5.04 ,‬צפוני‪ ;23.4.04 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 497‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס בדימונה‪5.5.04 ,‬‬
‫‪ 498‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 499‬השבוע בדימונה‪14.5.04 ,‬‬
‫‪114‬‬
‫"אמרתי שלא נראה לי שזה משהו רע‪ ,‬כי בס‪ 0‬הכל אנחנו מניפי דגל‪ .‬אנחנו מאוד מתגאי‬
‫בעיר שלנו‪ ,‬ויש ג את הבעיה הזאת שלא תלויה בנו‪ .‬הרגשתי שאני כל הזמ צריכה‬
‫להתמודד ע האמירה שיש כא אנשי רעבי‪ ,‬בשקיפות כזאת‪ ,‬וזה היה לא פשוט לדבר ע‬
‫אנשי כדי שכ יהיו מגויסי לעניי הזה‪ .‬בדיוק התחל‪ +‬ראש עיר ואני זוכרת שההנהגה‬
‫החדשה והרעננה רצתה להוכיח את עצמה‪ ,‬ורצתה ליטול חלק בתו‪ 0‬התהלי‪ 0‬הזה‪ ,‬להוכיח‪,‬‬
‫ג כלפי חו‪ ,‬שהעיר שלנו משנה ועושה דברי‪ ,‬ואנחנו מאוד התחברנו להזדמנות הזאת‪.‬‬
‫והכנס היה מכובד מאוד‪ ,‬והצגנו את כל הנתוני של הסקר שעשינו‪ ,‬ומכא התמונה היתה‬
‫ברורה‪ :‬שאי יותר מה להסתיר‪ ,‬יש אנשי רעבי‪ .‬ופתאו היתה כא התגייסות של הרבה‬
‫מאוד גורמי‪ .‬זה היה ממש אחד הדברי שהעיר טיפלה בה באות שני"‪.500‬‬
‫בתו כ‪ ,‬גייסה הנהלת העיר את קר סאקט"ארש"י‪ ,‬בכדי לקיי‪ $‬החל משנת הלימודי‪$‬‬
‫הבאה‪ ,‬מפעל הזנה אוניברסאלי בבתיהספר היסודיי‪ $‬בדימונה‪ ,‬תו השתתפות פרוגרסיבית של‬
‫ההורי‪ $‬בתשלו‪ .501$‬במקביל‪ ,‬נערכה במחלקת החינו והרווחה עבודת תכנו מעמיקה שהתייחסה לכל‬
‫היבטיו של הפרויקט‪ ,‬כגו‪ ,‬איכות המזו ואופ הגשתו‪ ,‬הפא החינוכי והתעסוקתי‪.502‬‬
‫בראשית יוני ‪ ,2004‬בעקבות מחקרי הפעולה שערכו חוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬מהמחלקה לעבודה‬
‫סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬יז‪" $‬הפורו‪ $‬לצדק חברתי" כנס נוס‪ -‬תחת הכותרת "הזנה בכבוד‬
‫או סתימת פיות‪ :‬עקרונות לחוק מפעל ההזנה" ‪ .503‬הכינוס והפעילות המחקרית והציבורית שליוותה‬
‫אותו‪ ,‬זכו לחשיפה תקשורתית נרחבת ברמה המקומית וברמה הארצית‪. 504‬‬
‫באירוע השתתפו למעלה משלוש מאות משתתפי‪ ,$‬בניה‪ $‬גורמי‪ $‬בכירי‪ $‬באוניברסיטה‪ ,‬וועדי‬
‫הורי‪ $‬ומנהלי בתיספר‪ ,‬חברי כנסת‪ ,‬בניה‪ $‬יולי תמיר וחיי‪ $‬אורו‪ ,‬נציגי עמותות "ידיד" ו"אואזיס"‪,‬‬
‫פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬ואנשי מקצוע מתחו‪ $‬הרפואה‪ ,‬החינו והעבודה‬
‫הסוציאלית‪ .505‬ג‪ $‬חברי הכנסת רוחמה אברה‪ $‬ואברה‪ $‬הירשזו הוזמנו לכנס‪ ,‬א לא הביעו נכונות‬
‫להשתת‪ -‬בו‪ .506‬בהזמנה ששלח ד"ר קאופמ לחבר הכנסת הירשזו‪ ,‬יו"ר הוועדה המשותפת לוועדת‬
‫הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬נכתב‪:‬‬
‫"לא בכדי נושא הסדרת ההזנה של ילדי ישראל נמצא גבוה על סדר היו של ראש הממשלה‪,‬‬
‫חברי הכנסת‪ ,‬חוקרי באקדמיה‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬פעילי חברתיי‪ ,‬התקשורת והצבור הרחב‪.‬‬
‫הסרת חרפת הרעב מילדי ישראל בעזרת החוק שבו עוסקת הוועדה בראשות‪ 0‬הינה צעד לו‬
‫מייחלי רבי במדינה"‪.507‬‬
‫‪ 500‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 501‬סיני‪ ;4.6.04 ,‬ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 502‬מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אילנה אזולאי‪12.10.10 ,‬‬
‫‪ 503‬אזברגה‪ ;4.6.04 ,‬בלר‪ ;4.6.04 ,‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לקראת כנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪,‬‬
‫‪ ;30.5.04‬הזמנה לכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪ ;12.5.04 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 504‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 505‬אזברגה‪ ;4.6.04 ,‬בלר‪ ;4.6.04 ,‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לקראת כנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪,‬‬
‫‪ ;30.5.04‬הזמנה לכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪ ;12.5.04 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 506‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪1.6.04 ,‬‬
‫‪ 507‬הזמנה לכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪ ;12.5.04 ,‬קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪115‬‬
‫בהודעה לתקשורת שהוציא "הפורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ ,‬נכתב‪:‬‬
‫"בעוד הדיווחי על בעיית חוסר הביטחו התזונתי בקרב ילדי הולכי וגוברי‪ ,‬הרי‬
‫שבקרב הציבור הרחב וקובעי המדיניות עדיי קיימי חילוקי דעות לגבי קיומה של הבעיה‬
‫כמו ג לגבי הפתרו הנדרש למיגורה‪ .‬סוגיות אלו תפסו לאחרונה בולטות בשיח הציבורי‬
‫והפוליטי בעקבות הצעות החוק להזנת תלמידי במוסדות החינו‪ 0‬שנידונו בימי אלו‬
‫בכנסת‪ .‬הצעות החוק מלמדות על מחלוקות מהותיות בנוגע לעקרונות הבסיסיי של החוק‬
‫ובנוגע לסדרי העדיפויות בהחלתו‪ .‬שאלות הנוגעות לעקרו האוניברסליות‪ ,‬עקרו הנגישות‬
‫השווה לכל ועיקרו אחריות המדינה להזנת הילדי נותרו במחלוקת ג בי תומכי החוק‪.‬‬
‫בשיח הציבורי והפוליטי בולטת בהעדרה ההתייחסות לנקודת מבט של הורי הילדי‪,‬‬
‫ואנשי החינו‪ ,0‬הרפואה והעבודה הסוציאלית ‪ ,‬אשר בפועל מתמודדי ע הבעיה‬
‫והשלכותיה בחיי היויו"‪.508‬‬
‫ואכ‪ ,‬הכנס‪ ,‬נועד להביא את קול‪ ,$‬באמצעות חשיפת‪ $‬של ממצאי המחקרי‪ ,$‬דיו בעקרונות‬
‫לחוק ההזנה ותפקידה של הקהילה בקידומו‪ ,‬והתייחסות לדרכי‪ $‬אופרטיביות באמצעות נית‬
‫להגביר את מעורבותה והשפעתה על קובעי המדיניות‪ .‬בכ היווה הכנס ג‪ $‬מנו‪ -‬להרחבת קואליציית‬
‫הארגוני‪ $‬הקיימת‪.509‬‬
‫במסגרת המחקרי‪ $‬שנערכו בי החודשי‪ $‬מר‪0‬מאי ‪ ,2004‬רואיינו כ ‪ 2300‬הורי‪ $‬לילדי‪$‬‬
‫במגוו בתיספר בישובי‪ $‬יהודיי‪ $‬ובדואי‪ $‬בדרו‪ ,$‬כ‪ 240‬מחנכי‪ $‬ומנהלי בתיספר‪ ,‬כ‪ 60‬אנשי‬
‫רפואה‪ ,‬וכ‪ 60‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בתפקידי‪ $‬שוני‪ .510$‬הממצאי‪ $‬חיזקו את ממצאי מחקר הגישוש‬
‫הקוד‪ $‬שקיימו החוקרי‪ $‬בדצמבר ‪ ,2002‬כאשר העלו כי קיימת בעיה קשה של חוסר ביטחו תזונתי‬
‫בקרב ילדי הדרו‪ ,$‬במיוחד בקרב המגזר הבדואי ומשפחות החיות מקצבאות הביטוח הלאומי‪ .511‬ג‪$‬‬
‫הפע‪ ,$‬העריכו החוקרי‪ $‬כי ג‪ $‬באזורי‪ $‬אחרי‪ $‬באר‪ 0‬המצב לא טוב יותר‪ .512‬עוד הצביעו הממצאי‪,$‬‬
‫כי בעיית חוסר הביטחו התזונתי הפכה לבעיה מוכרת לאנשי מקצוע מתחו‪ $‬הבריאות החינו‬
‫והעבודה הסוציאלית‪ ,‬הרואי‪ $‬בה פגיעה רב ממדית באוכלוסיית הילדי‪ ,$‬שכ‪ ,‬בריאות‪ $‬הפיזית‬
‫והנפשית‪ ,‬הישגיה‪ $‬הלימודיי‪ $‬ויחסיה‪ $‬החברתיי‪ $‬נפגעי‪ .513$‬רוב אנשי המקצוע סברו כי חומרת‬
‫הבעיה מחייבת פעילות דחופה לצמצומה‪ ,‬שבבסיסה הכרה מוסדית שתסדיר בחוקי‪ $‬ובתקנות‬
‫סטנדרטי‪ ,$‬תחומי אחריות ודרכי פעולה‪ .‬באשר למפעל ההזנה‪ ,‬סברו האחרוני‪ $‬כי האחריות העיקרית‬
‫מוטלת על הממשלה‪ ,‬והדגישו את חשיבותה של תכנית הזנה אוניברסאלית ומכובדת‪ .514‬תוצאות‬
‫המחקרי‪ $‬הראו כי ג‪ $‬רוב ההורי‪ $‬והמורי‪ $‬מצדדי‪ $‬בהפעלת תכנית הזנה אוניברסאלית‪ ,‬רואי‪ $‬בכ‬
‫‪ 508‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לקראת כנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪30.5.04 ,‬‬
‫‪ 509‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לקראת כנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪ ;30.5.04 ,‬מתו נאומו של ד"ר‬
‫קאופמ בכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪1.6.04 ,‬‬
‫‪ 510‬מתו מסמ שהכי ד"ר קאופמ לוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪21.6.04 ,‬‬
‫‪ 511‬קאופמ‪ ,‬סגלאנגלצ'י וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 512‬דוד‪1.6.04 ,‬‬
‫‪ 513‬קאופמ‪ ,‬סגלאנגלצ'י וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 514‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ‪ ,‬סגלאנגלצ'י וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪116‬‬
‫צור דחו‪ ,-‬וא‪ -‬מביעי‪ $‬עניי רב להשתת‪ -‬בתכנית שכזאת‪ ,‬כפי שעלה זה מכבר בסקר שערכה עמותת‬
‫"ידיד"‪.515‬‬
‫בתו כ‪ ,‬טענו החוקרי‪ ,$‬כי חשוב להגביר את מעורבות‪ $‬ותרומת‪ $‬של אנשי המקצוע‬
‫בתהליכי עצוב המדיניות ויישומה בתחו‪ $‬הזנת ילדי‪ $‬והגברת הביטחו התזונתי בכלל‪ ,‬החל מרמת‬
‫החקיקה וכלה ברמת הביצוע בתו הקהילה‪ .‬זאת באמצעות הרחבת הידע והמודעות לממדי הבעיה‬
‫ולהשלכותיה; העלאת הנושא על סדר היו‪ $‬המקצועי עלידי מת לגיטימציה לעיסוק שוט‪ -‬בנושא‬
‫במסגרת מקומות העבודה השוני‪ ,$‬ושילובו בהגדרת התפקיד; ובניית שותפויות בימשרדיות ובי‬
‫ארגוניות לקידו‪ $‬מעני‪ $‬לבעיה‪.516‬‬
‫במהל הכנס הודגש כי המחקרי‪ $‬לצד ידע נוס‪ -‬שהצטבר באר‪ 0‬ובעול‪ ,$‬מלמדי‪ $‬לא רק על‬
‫הצור במפעל ההזנה אלא על הצור לבסס אותו על עקרונות שיבטיחו את הצלחתו‪ .517‬לש‪ $‬כ‪ ,‬חודדו‬
‫העקרונות שיאפשרו הזנה בכבוד‪ .1 :‬צדק חברתי ארוחה חמה כחלק מסל החינו‪ ,‬באחריות המדינה‪.‬‬
‫הצעות למימו התכנית על חשבו תכניות רווחה אחרות‪ ,‬קצבאות הביטוח הלאומי‪ ,‬או עלידי נדבני‪,$‬‬
‫יפגע במהות התכנית ויהפו אותה ל"תכנית לעניי‪ .2 ."$‬כבוד ואוניברסאליות – ארוחות חמות‪ ,‬מזינות‬
‫ואיכותיות לכלל הילדי‪ $‬ולא תכנית סטיגמתית רק לילדי מצוקה; ‪ .3‬נגישות – לכל ילד ללא התניה‬
‫במבחני אמצעי‪ .$‬סבסוד מלא לבעלי הכנסות נמוכות מהשכר הממוצע והשתתפות מודרגת לבעלי‬
‫היכולת; ‪ .4‬קהילתיות השתתפות הקהילה בקביעת התפריט וייצור המזו ‪ .5‬חינו לתזונה בריאה‬
‫כחלק מתכנית הלמודי‪.518$‬‬
‫ד"ר קאופמ סיכ‪ $‬ואמר כי לצד הממצאי‪ $‬המצביעי‪ $‬על המצוקה ההולכת ומחריפה‪,‬‬
‫הקונצנזוס הציבורי הרחב באשר למפעל ההזנה‪ ,‬מהווה נקודת אור ותקווה‪ .‬לדבריו‪ ,‬תכנית הזנה‬
‫מטע‪ $‬המדינה‪ ,‬נתפסת באופ סימבולי כביטוי לחברה סולידרית ולמדינה שלוקחת אחריות ודואגת‬
‫לספק את המינימו‪ $‬הדרוש לכול‪ .519$‬הוא הדגיש‪:‬‬
‫"כל המטרה היתה לשכנע כל מיני גורמי‪ ,‬במיוחד קובעי מדיניות‪ ,‬שרוב הציבור‪ ,‬בלי קשר‬
‫למעמד‪ ,‬רוצה את התכנית הזאת‪ .‬ואכ‪ ,‬יש תמיכה של המעמד הבינוני בתכנית‬
‫אוניברסאלית‪ ,‬אז יש סיכוי הרבה יותר גבוה לשמור על רמה ולהחזיק מעמד"‪.520‬‬
‫‪ 515‬אזברגה‪ ;4.6.04 ,‬בלר‪ ;4.6.04 ,‬ברמאיר‪ ;4.6.04 ,‬עוקבי‪ ;3.6.04 ,‬פרבר‪ ;31.5.04 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬קאופמ‪ ,‬סגלאנגלצ'י‬
‫וסלוני‪$‬נבו‪ ;2004 ,‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 516‬קאופמ‪ ,‬סגלאנגלצ'י וסלוני‪$‬נבו‪2004 ,‬‬
‫‪ 517‬מתו מסמ שהכי ד"ר קאופמ לוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪21.6.04 ,‬‬
‫‪ 518‬אזברגה‪ ;4.6.04 ,‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" לקראת כנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪;30.5.04 ,‬‬
‫מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס‪ ;1.6.04 ,‬עוקבי‪ ;3.6.04 ,‬עצומה שהוכנה לכינוס; קאופמ‪;2005 ,‬‬
‫‪ 519‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס‪ ;1.6.04 ,‬סיני‪4.6.04 ,‬‬
‫‪ 520‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪117‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כנגד הטענות שאי תקציב‪ ,‬הוא סבר כי נית להשתמש בעודפי הכנסות המדינה ממיסי‪,$‬‬
‫אשר מסתכמי‪ $‬בכמה מיליארדי שקלי‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הביע ד"ר קאופמ ג‪ $‬חשש כי הממשלה עוברת‬
‫ממדיניות של הכחשת הבעיה‪ ,‬למדיניות של סתימת פיות‪ .‬זאת בעקבות הצעת החוק הנגדית של חברת‬
‫הכנסת אברה‪ ,$‬לצד העובדה כי למרות הפצרותיו הרבות‪ ,‬גילו חברי הכנסת אברה‪ $‬והירשזו‪ ,‬חוסר‬
‫עניי מוחלט להגיע לכנס‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬העובדה כי משרד החינו החל בתכנית ניסיונית המתרכזת רק‬
‫באזורי מצוקה‪ ,‬התנגדותה של שרת החינו להחלת התכנית במסגרת רפורמת דוברת‪ ,‬והקיצוצי‪$‬‬
‫המתוכנני‪ $‬ג‪ $‬בשנה הבאה בתקציבי החינו והרווחה‪ ,‬חיזקו את הסיבות לדאגה‪.521‬‬
‫ע‪ $‬סיו‪ $‬הכינוס‪ ,‬הכריז "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" על תחילתו של מבצע החתמה המוני על‬
‫עצומה שתוגש לחברי הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬בדרישה להשתית את חוק ההזנה‬
‫על העקרונות שגובשו‪ .522‬בעצומה הודגש כי מדובר בהצעת חוק חוצה מפלגות‪ ,‬אליה שותפי‪ $‬רוב‬
‫ההורי‪ $‬מכל שכבות האוכלוסייה‪.523‬‬
‫בתארי ה ‪ 21.6.04‬התכנסה לראשונה הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬בכדי לדו‬
‫בשתי הצעות החוק במשולב‪ .524‬בישיבה השתתפו ד"ר קאופמ‪ ,‬ר מלמד סמנכ"ל "ידיד" ושמוליק דוד‪,‬‬
‫יוע‪ 0‬הלובי של "שתיל"‪ .‬חברת הכנסת אברה‪ $‬הדגישה כי הצעתה תואמת את עמדת הממשלה‪ .‬מנגד‪,‬‬
‫חברת הכנסת תמיר ונציגי הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬חזרו והדגישו את העקרונות עליה‪ $‬יש להשתית את‬
‫החוק בכדי לקיי‪ $‬הזנה בכבוד‪ .‬ה‪ $‬גיבו את דבריה‪ $‬בממצאי המחקרי‪ $‬שער ד"ר קאופמ‪ ,‬תוצאות‬
‫סקר דעת קהל ומסע ההחתמות שערכה עמותת "ידיד"‪ ,‬וא‪ -‬במחקרי‪ $‬בינלאומיי‪ .$‬ה‪ $‬שבו והתריעו‬
‫כי בעיית חוסר הביטחו התזונתי‪ ,‬בגינה יזמו את החוק‪ ,‬דורשת מענה דחו‪ -‬ואינה ברתחלו‪ ,-‬כל עוד‬
‫לא יחול שינוי מהותי במדיניות הכלכליתחברתית‪ .‬ה‪ $‬הדגישו כי ישנו קונצנזוס לאומי‪ ,‬בכל שכבות‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬לגבי הצור בהזנה אוניברסאלית ובהשתתפות ההורי‪ $‬במימו‪ .‬ה‪ $‬הדגישו כי מתכונת‬
‫של יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו מגבירה עוד יותר את הצור בהזנה לכול‪ .$‬כמוכ‪ ,‬ה‪ $‬חזרו וציינו כי הצעת‬
‫החוק יכולה לשמש מקור תעסוקה משמעותי ומנוע לצמיחה‪ .525‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הרגיש ד"ר קאופמ כי מדובר‬
‫בוועדה "מכורה"‪ ,‬אותה מובילה חברת הכנסת אברה‪ .526$‬עקב כ‪ ,‬הוא נמנע מלהשתת‪ -‬בישיבות‬
‫‪ 521‬מתו נאומו של ד"ר קאופמ בכנס "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‪1.6.04 ,‬‬
‫‪ 522‬אזברגה‪ ;4.6.04 ,‬עוקבי‪ ;3.6.04 ,‬עצומה שהוכנה לכינוס; קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 523‬מתו עצומה שהוכנה לכינוס תחת הכותרת "הזנה בכבוד או סתימת פיות"‬
‫‪ 524‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;21.6.04 ,‬מסמ שהכי ד"ר קאופמ לוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪;21.6.04 ,‬‬
‫קאופמ‪2005 ,‬‬
‫‪ 525‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪21.6.04 ,‬‬
‫‪ 526‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪118‬‬
‫הבאות‪ .‬בתו כ‪ ,‬נדמה היה כי "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" מפחית את מעורבותו בנושא ג‪ $‬בגי סיומה‬
‫של שנת הלימודי‪ $‬האקדמאית והתפזרות‪ $‬של הסטודנטי‪ $‬איש לדרכו‪.‬‬
‫באותה תקופה המצב הכלכלי הל והחרי‪ .-‬בתו כ‪ ,‬האבטלה הגוברת‪ ,‬המשבר המתמש‬
‫ברשויות המקומית ואיתשלו‪ $‬משכורות לעובדי‪ ,$‬שחיקת הכנסותיה‪ $‬של רבי‪ $‬אחרי‪ $‬והתייקרות‬
‫משמעותית של סל ההוצאות הבסיסיות‪ ,‬הביאו ציבור נוס‪ -‬לכדי פת לח‪ .527$‬באופוזיציה המשיכו‬
‫לטעו כי הממשלה אטומה למציאות הקשה שבה אנשי‪ $‬נוברי‪ $‬בפחי אשפה‪ ,‬מתנתקת מאחריותה‬
‫לאזרחיה‪ ,‬ובפרט‪ ,‬מרעיבה את הילדי‪ .528$‬לאור המצב‪ ,‬הצעות איאמו בממשלה הפכו לנפוצות‬
‫בחודשי‪ $‬אלו‪.529‬‬
‫במקביל‪ ,‬המשיכו הדיוני‪ $‬בהצעות חוק מפעל ההזנה‪ ,‬במטרה ליישמו כבר בשנת הלימודי‪$‬‬
‫הקרובה‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬יש שטענו כי מדובר בלוח זמני‪ $‬לחו‪ 0‬בהתחשב בגודל המשימה‪ ,‬המתיחות‬
‫הפוליטית המתלווה לה‪ ,‬והמחויבות הכספית הנדרשת‪ ,‬אשר ספק א‪ $‬תקבל ביטוי הול‪ $‬בתקציב‬
‫הבא‪.530‬‬
‫ב‪ 13.7.04‬התכנסה בשנית וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬בכדי לדו בהיבטי‪ $‬התקציביי‪ $‬של‬
‫הצעות החוק‪ .‬בישיבה השתתפו ר מלמד מ"ידיד"‪ ,‬שמוליק דוד מ"שתיל"‪ ,‬פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪$‬‬
‫החינו )שתיל("‪ ,‬ד"ר יצחק קדמ‪ ,‬מנכ"ל המועצה לשלו‪ $‬הילד‪ ,‬ועו"ס נילי דרור‪ ,‬כנציגת משרד‬
‫הרווחה‪ .‬בישיבה‪ ,‬שהתנהלה ללא היו"ר הקבוע‪ ,‬סברה חברת הכנסת אברה‪ $‬כי מדובר בשתי הצעות‬
‫חוק השונות במהות וביקשה לקדמ בתהלי חקיקה נפרד‪ .531‬היא חזרה והזכירה את תמיכת ראש‬
‫הממשלה והקואליציה בהצעתה‪ ,‬והזמינה את חברת הכנסת תמיר להצטר‪ -‬לנוסח החוק המדובר‪,‬‬
‫אותו ביקשה להעלות להצבעה כעת‪ ,532‬לאחר שדאגה לגייס את הרוב הדרוש‪ .533‬מנגד‪ ,‬חברי כנסת‬
‫שוני‪ $‬ובראש‪ $‬תמיר‪ ,‬לצד נציגי הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬טענו כי קיומה של הצבעה אינו נקבע בסדר‬
‫היו‪ ,534$‬וא‪ -‬סברו כי חקיקה בנושא עקרוני שכזה ראוי שתתבצע באופ יסודי ומסודר‪ ,‬ללא‬
‫"מחטפי‪ ."$‬ה‪ $‬חזרו ופרטו את העקרונות עלפיה‪ $‬יש לבסס את התכנית והדגישו כי כל המומחי‪$‬‬
‫רואי‪ $‬בהצעתה של אברה‪ $‬חוק שייצור מעמדות‪ ,‬אישוויו ואפליה בי תלמידי‪ ,$‬בתיספר ואזורי‪$‬‬
‫שוני‪ .$‬ד"ר קדמ הוסי‪ -‬כי מפעל הזנה אוניברסאלי חשוב ג‪ $‬בכדי לא לפספס אוכלוסיות נזקקות‬
‫‪ 527‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪21.6.04 ;9.6.04 ;8.6.04 ;7.6.04 :$‬‬
‫‪ 528‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪;19.7.04 ;12.7.04 ;7.7.04 ;28.6.04 ;21.6.04 ;9.6.04 ;8.6.04 ;7.6.04 ;4.5.04 ;22.3.04 :$‬‬
‫‪2.8.04 ;26.7.04‬‬
‫‪ 529‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪26.7.04 ;12.7.04 ;5.7.04 ;28.6.04 ;21.6.04 ;14.6.04 :$‬‬
‫‪ 530‬לביא‪2.7.04 ,‬‬
‫‪ 531‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪13.7.04 ,‬‬
‫‪ 532‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;13.7.04 ,‬לביא‪ ;2.7.04 ,‬לביא‪15.7.04 ,‬‬
‫‪ 533‬שח‪12.2.05 ,-‬‬
‫‪ 534‬מלמד‪ ;13.7.04 ,‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪13.7.04 ,‬‬
‫‪119‬‬
‫שאינ בפריפריה‪ ,‬וא‪ -‬מקבל משנה תוק‪ -‬לאור המלצת וועדת דברת כי יונהג יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ ,‬ללא‬
‫קשר ליכולת‪ $‬הכלכלית של התלמידי‪.$‬‬
‫למרות ההתנגדויות‪ ,‬היעדר הערכה תקציבית ומקור מימו מדויק‪ ,‬הוחלט שלא לעכב את‬
‫ההצבעה על הצעת החוק של חברת הכנסת אברה‪ ,$‬אשר במילא נהנית מתמיכה ממשלתית‪ .‬באשר‬
‫להצעת החוק של חברות הכנסת תמיר ולבני‪ ,‬הוצע להמשי ולדו בה בנפרד‪ .‬א‪ ,‬לבקשתה של תמיר‪,‬‬
‫ג‪ $‬הצעה זו עלתה לבסו‪ -‬להצבעה‪ .535‬בתו כ‪ ,‬עוד טר‪ $‬הסתיי‪ $‬הדיו‪ ,‬נדרשו המוזמני‪ $‬לעזוב את‬
‫החדר לקראת ההצבעה‪ . 536‬כאשר זו נערכה‪ ,‬אישרה הוועדה להעביר את הצעת החוק של חברת הכנסת‬
‫אברה‪ $‬לקריאה ראשונה במליאה‪ ,‬בעוד הצעת החוק של חברות הכנסת תמיר ולבני נדחתה על חודו‬
‫של קול‪ ,‬בעקבות היעלמותה המפתיעה של חברת הכנסת גילה פינקלשטיי מהקואליציה‪ ,‬החתומה א‪-‬‬
‫היא על הצעת החוק המקורית‪ .537‬חבר הכנסת חיי‪ $‬אורו התייחס להחלטה‪:‬‬
‫"הממשלה בעצ אמרה בעדינות‪ :‬לא צרי‪ 0‬את החוק הזה‪ .‬בשביל מה שיש פה לא צרי‪ 0‬חוק‪.‬‬
‫זה קיי היו‪ .‬רק בשביל מטרה אחת צרי‪ 0‬אותו‪ :‬בשביל לחלק צ'ופרי לחברי הכנסת"‪.538‬‬
‫ג‪ $‬לאחר הישיבה‪ ,‬המשיכו חברי האופוזיציה למתוח ביקורת חריפה על המהל‪ ,‬בטענה כי‬
‫מדובר במעשה בריונות פוליטית מצד הקואליציה‪ ,‬שרמסה את הצעת החוק המקורית של חברות‬
‫הכנסת תמיר ולבני‪ ,‬אשר נתמכה עלידי מומחי‪ $‬וארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬והעבירה את הצעת החוק של‬
‫חברת הכנסת אברה‪ $‬בחופזה‪ .539‬אחרי‪ $‬הלינו על כ שמפלגת הליכוד‪ ,‬אליה משתייכי‪ $‬נתניהו‬
‫ואברה‪ ,$‬גוזלת ביד אחת את הזכות הבסיסית לחיות בכבוד‪ ,‬וביד השנייה מגישה את האוכל כחסד‬
‫המבוסס על תרומות‪ .540‬ג‪ $‬קואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬חזרה והדגישה כי תכנית ההזנה של‬
‫אברה‪ $‬תיצור בתיתמחוי לתלמידי‪ .541$‬זאת ועוד‪ ,‬בתגובה להפלת החוק של חברות הכנסת תמיר‬
‫ולבני‪ ,‬הוציאה עמותת "ידיד" הודעה לעיתונות‪ ,‬בה נכתב‪:‬‬
‫"זהו יו שחור לילדי ישראל‪ .‬הדבר הנורא ביותר שנית לעשות היו לתלמידי במערכת‬
‫החינו‪ 0‬הוא להעביר חוק של תזונה סלקטיבית במקומות חלשי‪ .‬דבר זה יגביר עוד יותר את‬
‫הפער החברתי ויצור מעמדות של ילדי עניי וילדי עשירי‪ .‬לא לכ‪ 0‬התכוונו כשכתבנו את‬
‫הצעת החוק‪ ...‬מדובר במחט‪ +‬אשר כל מטרתו לנגח את חברי האופוזיציה ואת אנשי‬
‫שינוי"‪.542‬‬
‫בנוס‪ ,-‬שלחה "ידיד" ג‪ $‬מכתב ליו"ר מפלגת העבודה‪ ,‬ש"ס‪ ,‬ויהדות התורה‪ ,‬בו היא קוראת‬
‫לה‪ $‬להעמיד כתנאי מרכזי לכניסת לממשלת אחדות את העברת חוק ההזנה בנוסח שהוגש עלידי‬
‫‪ 535‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪13.7.04 ,‬‬
‫‪ 536‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪Zrahiya, 14.7.04 ;13.7.04 ,‬‬
‫‪ 537‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪13.7.04 ,‬‬
‫‪ 538‬ש‪$‬‬
‫‪ 539‬ישיבת הכנסת‪ ;13.7.04 ,‬לביא‪Zrahiya, 14.7.04 ;15.7.04 ,‬‬
‫‪ 540‬ישיבת הכנסת ‪ ;13.7.04‬ישיבת הכנסת‪21.7.04 ,‬‬
‫‪ 541‬סיני‪14.7.04 ,‬‬
‫‪ 542‬מלמד‪13.7.04 ,‬‬
‫‪120‬‬
‫חברות הכנסת תמיר ולבני‪ .543‬בעקבות זאת‪ ,‬הגיש חבר הכנסת משול‪ $‬נהרי מש"ס‪ ,‬בקשה לרוויזיה‬
‫בהחלטת הוועדה‪ .‬במקביל‪ ,‬הוציאו ב"ידיד" הודעה תקשורתית נוספת במטרה לנסות ולגייס את‬
‫הציבור לשלוח פקסי‪ $‬ולטלפ לחברי הוועדה שהצביעו כנגד ההצעה‪ .544‬ג‪" $‬הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו‬
‫)שתיל("‪ ,‬יצא במכתב קריאה לחברי הוועדה המשותפת להימנע משיקולי‪ $‬פוליטיי‪ $‬צרי‪ $‬ולהציב את‬
‫טובת הילדי‪ $‬בראש מעיניה‪:$‬‬
‫"אנו חברי הפורו מייצגי ציבור רחב של הורי שמכירי את ילדיה ויודעי היטב מה‬
‫טוב עבור ומה רע‪ .‬ילדינו צריכי הזנה בבתיהספר‪ ,‬א‪ 0‬לא בכל דר‪ ...0‬לא נסכי לחוק‬
‫הזנה שיגרו לילדינו להיות תלויי ברצונ הטוב של התורמי‪ .‬לא נסכי לחוק שיסמ‬
‫ילדי‪ ,‬בתיספר ושכונות כמוכות עוני‪ .‬לא נסכי להקמת שירות זמני שמטרתו מת תמחוי‬
‫לילדי עניי בסכו מוגבל‪ ,‬והכל כדי לקד אינטרס פוליטי"‪.545‬‬
‫א‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬דחתה הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬את הבקשה לרוויזיה בישיבה‬
‫סגורה ב ‪.54619.7.04‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬במקביל לדיוני הוועדה המשותפת‪ ,‬במשרד ראש הממשלה לא חיכו לחוק‪.547‬‬
‫בראשית חודש אוגוסט ‪ ,2004‬יו‪ $‬לפני שמליאת הכנסת נתבקשה לאשר בקריאה ראשונה את הצעת‬
‫החוק של חברת הכנסת אברה‪ ,$‬אישרה הממשלה את הצעתו של ראש הממשלה‬
‫‪548‬‬
‫לקיי‪ $‬מפעל הזנה‬
‫עבור תלמידי החינו היסודי ביישובי‪ $‬בה‪ $‬חל צו יו‪ $‬חינו ארו‪ ,‬ובימי‪ $‬בה‪ $‬הלימודי‪ $‬מתקיימי‪$‬‬
‫עד שעות אחרהצהריי‪ .$‬ראש הממשלה הדגיש את חשיבותו הרבה של מיז‪ $‬זה אשר יחל בשנת‬
‫הלימודי‪ $‬הקרובה )תשס"ה( למש שלוש שני‪ .$‬לאחר מכ תבח התכנית מחדש‪ ,‬ג‪ $‬לנוכח דו"ח‬
‫וועדת דברת‪ .‬עוד צוי כי העלות השנתית של מפעל ההזנה במתכונת זו נאמדת בכ‪ 180‬מיליו ‪ ,8‬עבור‬
‫כ‪ 154,000‬ילדי‪ .$‬מפעל ההזנה ימומ במשות‪ -‬עלידי תקציב ממשלתי מיועד שיקצה משרד האוצר‬
‫לפרויקט )‪ ,(25%‬קר סאקט"א–רש"י )‪ ,(25%‬וכ רשויות מקומיות ותשלומי הורי‪ .(50%) $‬בנוס‪ ,-‬דווח‬
‫על הקמת וועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה‪ ,‬אשר תיקבע עקרונות וכללי‪ $‬להפעלת‬
‫הפרויקט‪ ,‬אשר יכנס תחת אחריותו של משרד החינו ויופעל עלידי קר סאקט"ארש"י‪.549‬‬
‫החלטת הממשלה זכתה לביקורות חריפות אשר עסקו בעיקר במקורות המימו והיק‪-‬‬
‫התכנית‪ .‬ראשי הסוכנות היהודית ואנשי ציבור נוספי‪ $‬טענו כי השגת תרומות מיהודי העול‪ $‬תציג את‬
‫‪ 543‬ש‪$‬‬
‫‪ 544‬מלמד‪15.7.04 ,‬‬
‫‪ 545‬מכתב ששלח "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" לחברי כנסת‪15.7.04 ,‬‬
‫‪ 546‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪19.7.04 ,‬‬
‫‪ 547‬לביא‪ ;2.7.04 ,‬שח‪12.2.05 ,-‬‬
‫‪ 548‬החלטת ממשלה מספר ‪" :2342‬מפעל הזנה במוסדות חינו"‬
‫‪ 549‬בחורניר‪1.8.04 ,‬ב; משרד ראש הממשלה‪1.8.04 ,‬א; משרד ראש הממשלה‪1.8.04 ,‬ב; סיני‪1.8.04 ,‬א; סיני וזרחיה‪;2.8.04 ,‬‬
‫שח‪12.2.05 ,-‬‬
‫‪121‬‬
‫ישראל כמדינה פושטתיד‪ ,‬דבר שיפגע קשות בתדמיתה‪ ,550‬וא‪ -‬נוגד את החלטת הממשלה לאסור על‬
‫גיוס תרומות בחו"ל באמצעי‪ $‬המציגי‪ $‬את ישראל כמי שאינה מסוגלת להאכיל את ילדיה‪ .551‬בקר‬
‫סאקט"ארש"י התרעמו על הביקורת בטענה כי בכל מדינה המכבדת את עצמה יש הזנה לילדי‪$‬‬
‫המסתמכת בי השאר על תרומות מהקהילה‪ .552‬ג‪ $‬בדיו שנער למחרת בהצעת החוק של אברה‪,$‬‬
‫טענו חברי הקואליציה כי אי מדובר בהכרח בגיוס כספי‪ $‬מחו"ל‪ ,‬א ג‪ $‬א‪ $‬כ‪ ,‬אי כל הבדל בי‬
‫כספי‪ $‬הנתרמי‪ $‬מחו"ל לעמותות‪ ,‬לבי תרומה ישירה להאכלת ילדי‪ $‬במצוקה‪ .553‬מנגד‪ ,‬טענו חברי‬
‫כנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד‪ ,‬כי הדבר אינו יכול להיות תלוי בתרומות ארעיות‪ .‬עליו‬
‫להתבסס על תקציב ואחריות הממשלה לגורל ילדיה‪ ,‬בכדי שמצב בו ישנ‪ $‬ילדי‪ $‬רעבי‪ $‬יחדל‬
‫מלהתקיי‪.554$‬‬
‫בנוגע להיק‪ -‬התכנית‪ ,‬הדגישה חברת הכנסת תמיר כי "ממשלת שרוביבי הופכת את‬
‫הפקרת ילדי ישראל למדיניותה הרשמית"‪ .555‬לדבריה‪ ,‬ולטענתה של עמותת "ידיד"‪ ,‬מדובר בתרמית‬
‫שתנציח את המצב הקיי‪ ,$‬שהרי כבר היו‪ $‬ניתנת הזנה לכ‪ 120‬אל‪ -‬ילדי‪ $‬במסגרות שיכללו בתכנית‬
‫המדוברת‪ .‬כ יתווספו מעט מאוד ילדי‪ ,$‬בעוד בישראל שליש מהילדי‪ $‬רעבי‪ .556$‬זאת ועוד‪ ,‬בתי‬
‫הספר היחידי‪ $‬שיזכו במפעל הזנה יהיו בתיספר שמוגדרי‪" $‬חלשי‪ ,"$‬כ שתלמידי‪ $‬הסובלי‪$‬‬
‫ממצוקה כלכלית ולומדי‪ $‬בבתיספר "חזקי‪ ,"$‬לא יהיו זכאי‪ $‬לארוחות‪ .557‬חברי האופוזיציה‬
‫והארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬חזרו על טענותיה‪ $‬כי הזנה סלקטיבית תיצור סטיגמה ותרחיב את הפערי‪$‬‬
‫החברתיי‪ .558$‬מנגד‪ ,‬סברו בקואליציה כי יש להיות מעשיי‪ $‬ולהעביר מהלכי‪ $‬שיש בה‪ $‬רגישות‬
‫חברתית א ג‪ $‬מידתיות וסבירות‪ .‬א‪ ,‬בניגוד להחלטת הממשלה‪ ,‬סברה חברת הכנסת אברה‪ $‬כי אי‬
‫לקיי‪ $‬את תכנית ההזנה רק בבתיספר בה‪ $‬מתנהל יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ ,‬שכ‪ ,‬ג‪ $‬במקומות אחרי‪$‬‬
‫קיימי‪ $‬ילדי‪ $‬הזקוקי‪ $‬לארוחה‪ .559‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬הבהירה אברה‪ $‬כי הצעתה מגבה את החלטת הממשלה‪,‬‬
‫ומבטאת אמירה ברורה ומפורשת של ראש הממשלה וסיעת הליכוד‪ ,‬כי במדינת ישראל לא יהיו ילדי‪$‬‬
‫רעבי‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬הצעת החוק מסירה את המימו מכתפיה‪ $‬של ההורי‪ ,$‬אשר ממילא נתוני‪$‬‬
‫במצוקה כלכלית ואינ‪ $‬מצליחי‪ $‬לספק אפילו את צורכיה‪ $‬הבסיסיי‪ $‬של ילדיה‪ .$‬היא ציינה כי‬
‫‪ 550‬אביסרור‪ ;9.8.04 ,‬בחורניר‪1.8.04 ,‬ב; דוד‪ ;2.8.04 ,‬הבר‪ ;4.8.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;2.8.04 ,‬סיני‪1.8.04 ,‬א; סיני וזרחיה‪,‬‬
‫‪ ;2.8.04‬עמיר‪11.8.04 ,‬‬
‫‪ 551‬אביסרור‪ ;9.8.04 ,‬סיני וזרחיה‪2.8.04 ,‬‬
‫‪ 552‬סיני‪1.8.04 ,‬א; סיני וזרחיה‪2.8.04 ,‬‬
‫‪ 553‬ישיבת הכנסת‪2.8.04 ,‬‬
‫‪ 554‬בחורניר‪1.8.04 ,‬ב; ישיבת הכנסת‪2.8.04 ,‬‬
‫‪ 555‬חורב‪1.8.04 ,‬‬
‫‪ 556‬בחורניר‪1.8.04 ,‬א; בחורניר‪1.8.04 ,‬ב; חורב‪ ;1.8.04 ,‬ליברמ‪ ;1.8.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;31.8.04 ,‬סיני‪1.8.04 ,‬ב‬
‫‪ 557‬חורב‪ ;1.8.04 ,‬ליברמ‪1.8.04 ,‬‬
‫‪ 558‬בחורניר‪1.8.04 ,‬ב; דוד‪ ;2.8.04 ,‬חורב‪ ;1.8.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;2.8.04 ,‬ליברמ‪ ;1.8.04 ,‬סיני‪Sinai & Zrahiya, ;1.8.04 ,‬‬
‫‪2.8.04‬‬
‫‪ 559‬ישיבת הכנסת‪3.8.04 ,‬‬
‫‪122‬‬
‫סוכ‪ $‬שלקראת הקריאה השנייה והשלישית‪ ,‬ימצא המנגנו שיסדיר את ס התקציב שיוקצה לכ‬
‫מכספי המדינה‪ ,‬לצד מקו‪ $‬לתרומות‪ .‬ואכ‪ ,‬לאחר דיו קצר‪ ,‬בהשתתפות חברי כנסת בודדי‪,(14) $‬‬
‫התקבלה ההצעה פה אחד בקריאה ראשונה‪ ,‬והועברה להמש הדיו בוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪.560‬‬
‫בתו כ‪ ,‬ביקורות נוספות על התכנית לא איחרו להופיע על דפי העיתונות‪ .‬יש שדיברו על‬
‫העובדה כי ממשלה הדוחקת את השכבות המוחלשות למצוקה גוברת‪ ,‬ומכבידה על התנהלות של‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬אינה יכולה להתנער מחובתה הבסיסית לתת מענה למצב שיצרה‪ .561‬יו"ר מרכז‬
‫השלטו המקומי‪ ,‬עדי אלדר‪ ,‬קרא לראש הממשלה לקחת אחריות מלאה על מימונה של התכנית‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הנטל הגדול על הרשויות‪ ,‬מעמיד בספק את קיומו של הפרויקט‪ ,‬לאור מצב הקשה בעקבות‬
‫הקיצו‪ 0‬בתקציביה בשני‪ $‬האחרונות‪ .562‬אחרי‪ $‬הוסיפו כי למדינה יש את התקציב הדרוש אילו‬
‫תשנה את סדרי עדיפויותיה‪ .563‬בתו כ‪ ,‬הבהירה שרת החינו כי משרדה לא ישתת‪ -‬במימו ההזנה‬
‫במקרה שהרשויות יתקשו לממ את חלק‪ .564‬לטענתה‪ ,‬מדובר בבעיה לאומית ואילו למשרד החינו‬
‫אי את האמצעי‪ $‬למימו הפרויקט כולו‪ .565‬לאור הדברי‪ ,$‬גברה הביקורת בקרב חברי האופוזיציה‬
‫ומרכז השלטו המקומי‪ ,‬אשר תקפו את ראש הממשלה ושרת החינו‪ ,‬על התנערות‪ $‬ממפעל הזנה‬
‫לאומי באחריות ממשלה‪ ,‬והמרתו במפעל פרטי המאפשר רק לרשויות חזקות להשתת‪ -‬בו‪.566‬‬
‫לקראת הפעלתו של מפעל ההזנה‪ ,‬המשיכו ג‪ $‬עמותת "ידיד"‪ ,‬ו"הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו‬
‫)שתיל("‪ ,‬בפעילות עצמאית להרחבתו לכלל בתיהספר בישראל‪ .‬בתו כ‪ ,‬גייסה עמותת "ידיד"‬
‫שותפי‪ $‬חדשי‪ :$‬המרכז לפלורליז‪ $‬יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת‪ ,‬ארגו "לתת"‪ ,‬והקיבו‪0‬‬
‫הארצי‪ ,‬אשר ביחד איתה‪ ,‬הקימו קבוצת עבודה שתעקוב ותפקח אחר יישו‪ $‬החלטת הממשלה במהל‬
‫השנה הקרובה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לאחר החגי‪ ,$‬תוכנ קמפיי ארצי לחידוש השיח הציבורי על מהותו‬
‫ועקרונותיו של מפעל ההזנה‪ ,‬מתו מגמה להשפיע על הממשלה להכניס בשני‪ $‬הקרובות שינויי‪ $‬בחוק‬
‫של חברת הכנסת אברה‪ ,$‬ברוחה של הצעת החוק המקורית‪ .567‬בתו כ‪ ,‬הזהירו הארגוני‪ $‬כי המש‬
‫הפרויקט ללא תקצוב ממשלתי גבוה יותר‪ ,‬מוטל בסכנה‪ ,‬לאור מצב של הרשויות המקומיות‪.568‬‬
‫במקביל‪ ,‬ג‪" $‬הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" התכנס בכדי להחליט על צעדי פעולה משלו‪.‬‬
‫הפורו‪ ,$‬אותו ריכזה כעת עו"ס שירה אית‪ ,‬אשר החליפה את עו"ס מני מלכה בתפקידו‪ ,‬נעזר‬
‫‪ 560‬ישיבת הכנסת‪2.8.04 ,‬‬
‫‪ 561‬אביסרור‪ ;9.8.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;2.8.04 ,‬עמיר‪ ;11.8.04 ,‬עשת‪24.8.04 ,‬‬
‫‪ 562‬לוי‪ ;11.8.04 ,‬סיני‪1.9.04 ,‬‬
‫‪ 563‬ישיבת הכנסת‪ ;2.8.04 ,‬עמיר‪11.8.04 ,‬‬
‫‪ 564‬סיני‪1.9.04 ,‬‬
‫‪ 565‬חרומצ'נקו‪ ;30.8.04 ,‬לוי‪29.8.04 ,‬‬
‫‪ 566‬ישיבת הכנסת‪ ;31.8.04 ,‬סיני‪1.9.04 ,‬‬
‫‪ 567‬מלמד‪ ;17.8.04 ,‬סיני‪1.9.04 ,‬‬
‫‪ 568‬מלמד‪17.8.04 ,‬‬
‫‪123‬‬
‫באדיקות ביוע‪ 0‬הלובי של הארגו‪ ,‬שמוליק דוד‪ ,‬והחליט לפעול בשני מישורי‪ $‬מקבילי‪ ,$‬הדומי‪$‬‬
‫במהות‪ $‬לכיווני הפעולה של "ידיד"‪ .‬האחד‪ ,‬מעקב וחשיפה תקשורתית של המקומות בה‪ $‬לא מתקיי‪$‬‬
‫מפעל ההזנה כפי שנקבע‪ .‬לש‪ $‬כ הוחלט לנסות וליצור שיתו‪ -‬פעולה ע‪ $‬מרכז השלטו המקומי‪.‬‬
‫השני‪ ,‬ניסוח הסתייגויות להצעת החוק של חברת הכנסת אברה‪ ,$‬ובעיקר הצור לתחו‪ $‬בזמ מוגדר‬
‫את החלת החוק על כלל בתיהספר באר‪ ,0‬קביעה ברורה של מקורות המימו וחלק‪ $‬של ההורי‪ $‬בתו‬
‫כ‪.569‬‬
‫לקראת ראש השנה‪ ,‬מצוקת הרעב ועדויות אישיות על הבעיה‪ ,‬עלו שוב למספר ימי‪$‬‬
‫לכותרות‪ .570‬בתקשורת ובארגוני הסיוע דיווחו כי חל גידול של מאות אחוזי‪ $‬במספרי הנזקקי‪ $‬למזו‬
‫לעומת השנה שעברה‪ ,‬וא‪ -‬ביקרו את הממשלה המתנערת מאחריותה ומותירה את תפקידי הרווחה‬
‫לארגוני‪ $‬השוני‪ .571$‬ג‪ $‬סקר רווחת האוכלוסייה לשנת ‪ 2003‬שפרסמה הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ ,‬הצביע על שפל כלכלי שלא היה כדוגמתו כבר שני‪ $‬רבות‪ .‬בי היתר‪ ,‬הראו הממצאי‪$‬‬
‫כי ‪ 14%‬ממשקי הבית בישראל‪ ,‬וויתרו בשנה האחרונה על מוצרי מזו‪ ,‬דבר שהעיד על מצוקה כלכלית‬
‫אמיתית‪ .572‬בעקבות החגי‪ ,$‬הורה שר הרווחה‪ ,‬זבולו אורלב‪ ,‬להקדי‪ $‬חלק מתשלו‪ $‬קצבאות הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬וא‪ -‬הזהיר כי דו"ח העוני השנתי האמור להתפרס‪ $‬בעוד כחודש‪ ,‬יהיה "שחור משחור"‪ .‬הוא‬
‫הוסי‪ -‬כי רבי‪ $‬אינ‪ $‬פוני‪ $‬עוד ללשכות הרווחה‪ ,‬מתו איאמונה שהללו מסוגלות לסייע לה‪ .573‬לצד‬
‫זאת‪ ,‬ביקורת קשה כלפי המדיניות הכלכלית של שר האוצר נתניהו‪ ,‬הופנתה מבית הנשיא‪ ,‬אשר יצא‬
‫כנגד ההתעלמות הממשלתית מהבעיות החברתיות וראה בדאגה לשכבות החלשות תנאי לחוסנה של‬
‫המדינה‪ ,‬לצד חובה מוסרית‪.574‬‬
‫בישיבת הממשלה‪ ,‬סבר ראש הממשלה שרו כי מדינת ישראל אינה יכולה להתנהל כ‬
‫שאנשי‪ $‬יעמדו בתורי‪ $‬לחלוקת אוכל או יחפשו את מזונ‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬למרות הכרתו בבעיה‪ ,‬ניכר כי‬
‫עדי קיימת מחלוקת בנושא בקרב שרי‪ $‬אחרי‪ .$‬כ למשל‪ ,‬טע שר הפני‪ ,$‬אברה‪ $‬פורז‪ ,‬כי אי רעב‬
‫בישראל‪ ,‬וע‪ $‬המצוקות הקימות נית להתמודד באמצעות בתיתמחוי או חברי‪ .$‬דבריו של פורז עוררו‬
‫‪ 569‬פרוטוקול ישיבת "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪7.9.04 ,‬‬
‫‪ 570‬בנו‪ ;13.9.04 ,‬דוד‪ ;13.9.04 ,‬נבו‪ ;13.9.04 ,‬רגב‪9.9.04 ,‬‬
‫‪ 571‬שפר‪6.9.04 ,‬‬
‫‪ 572‬ברזילי‪ ;9.8.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;6.9.04 ,‬ליאור‪ ;21.9.04 ,‬שפרנסקי‪2004 ,‬‬
‫‪ 573‬רגב‪9.9.04 ,‬‬
‫‪ 574‬שפר‪6.9.04 ,‬‬
‫‪124‬‬
‫סערה בקרב חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה‪ ,‬עמותות הסיוע והנזקקי‪ ,$‬אשר טענו כי הנ"ל‬
‫מנותק מהמתרחש בישראל והזמינוהו לסייר במוקדי המצוקה‪.575‬‬
‫מבחינת הממשלה‪ ,‬תכנית ההזנה אמורה היתה לצאת לדר אחרי החגי‪ .576$‬א‪ ,‬לאור מצב‬
‫הכלכלי הקשה של הרשויות‪ ,‬קבע יו"ר מרכז השלטו המקומי‪ ,‬עדי אלדר‪ ,‬כי חלק‪ $‬המשות‪ -‬של‬
‫הרשויות המקומיות וההורי‪ $‬במימו‪ ,‬לא יעלה על ‪ .25%‬סכסו כספי זה בי הממשלה למרכז השלטו‬
‫המקומי‪ ,577‬הביא להפעלתו של מפעל ההזנה ב‪ 12‬יישובי‪ $‬מתו ‪ 106‬האמורי‪ $‬להיכלל בפרויקט‪.578‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬הדגיש ראש הממשלה כי ההזנה הינה חלק מרכזי ברפורמה במערכת החינו‪ ,‬אשר תאפשר‬
‫לתלמידי‪ $‬להפיק את המרב מיו‪ $‬הלימודי‪ $‬הארו‪ ,579‬והודיע כי עד תחילת חודש נובמבר יגיע‬
‫הפרויקט לתפוקה מלאה‪ .580‬א‪ ,‬במבח התוצאה‪ ,‬רק כ‪ 20‬ראשי רשויות הצטרפו עד אז לפרויקט‪.581‬‬
‫בתו כ‪ ,‬גינו הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬את הממשלה על הכשלת פרויקט ההזנה והזהירו מפני‬
‫הרחבת הפערי‪ $‬בי בתי הספר‪ ,‬ובתו בתי הספר עצמ‪ ,582$‬שכ‪ ,‬לא ברור באילו בתיספר יתחיל‬
‫הפרויקט והא‪ $‬יכלול את כל התלמידי‪ $‬בתחומ‪ .583$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬יש ששאבו ג‪ $‬עידוד מסוי‪ $‬מהודעת‬
‫ראש הממשלה‪ .‬כ למשל‪ ,‬בעמותת "ידיד" קיוו כי מהחלטה זו נית להסיק כי בתו חמש שני‪$‬‬
‫)התקופה שבה אמורי‪ $‬לייש‪ $‬את דו"ח דברת(‪ ,‬ייהנו ממפעל ההזנה כל התלמידי‪ $‬במערכת החינו‬
‫היסודית‪ .584‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ה‪ $‬הדגישו‪ ,‬כי יש לפקח על הביצוע‪ ,‬כמו ג‪ $‬להמשי את המאבק למע הפיכתו‬
‫של המפעל לאוניברסאלי‪ .585‬בתו כ‪ ,‬גייסו ב"ידיד" את חברות המועצה האמריקאית של נשי‪$‬‬
‫יהודיות‪ ,‬הנחשבות לכוח חזק ומשמעותי ביהדות ארה"ב‪ ,‬ואספו למעלה מ‪ 1000‬חתימות הקוראות‬
‫לממשלה ולכנסת לתמו במפעל הזנה אוניברסאלי כפי שהוגש לכנסת עלידי חברות הכנסת תמיר‬
‫ולבני‪ .‬כמוכ‪ ,‬התבקשו החברות לפתוח בפעולות הסברה מקיפות באמצעי התקשורת בארה"ב‬
‫ובישראל על מנת לשכנע את חברי הכנסת ואת ראש הממשלה‪.586‬‬
‫א‪ ,‬חששותיה‪ $‬של הארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬לא היו לשווא‪ .‬לש‪ $‬הכנתה של הצעת החוק‬
‫של חברת הכנסת אברה‪ $‬לקריאה שנייה ושלישית‪ ,‬דרשה הממשלה לתקנה ולהתאימה לרוחה‬
‫‪ 575‬בחורניר ושומפלבי‪ ;12.9.04 ,‬בנו‪13.9.04 ,‬‬
‫‪ 576‬משרד ראש הממשלה‪ ;23.9.04 ,‬סיני‪1.9.04 ,‬‬
‫‪ 577‬חורב‪ ;13.10.04 ,‬ידיד‪17.10.04 ,‬‬
‫‪ 578‬חורב‪ ;17.10.04 ,‬משרד ראש הממשלה‪12.10.04 ,‬‬
‫‪ 579‬משרד ראש הממשלה‪ ;23.9.04 ,‬משרד ראש הממשלה‪ ;12.10.04 ,‬רגב ואייכנר ‪13.10.04 ,‬‬
‫‪ 580‬חורב‪ ;17.10.04 ,‬משרד ראש הממשלה‪12.10.04 ,‬‬
‫‪ 581‬סיני‪11.11.04 ,‬‬
‫‪ 582‬חורב‪13.10.04 ,‬‬
‫‪ 583‬חורב‪ ;17.10.04 ,‬ידיד‪ ;17.10.04 ,‬מלמד‪13.10.04 ,‬‬
‫‪ 584‬חורב‪17.10.04 ,‬‬
‫‪ 585‬ידיד‪ ;17.10.04 ,‬מלמד‪ ;13.10.04 ,‬מלמד‪23.10.04 ,‬‬
‫‪ 586‬מלמד‪23.10.04 ,‬‬
‫‪125‬‬
‫וללשונה של החלטת הממשלה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬במשרד האוצר‪ ,‬אשר חששו שהחוק יכנס ביתר מסיביות‬
‫לחוק התקציב בעוד שלוש שני‪ $‬א‪ $‬קר סאקט"ארש"י תפסיק לממ את חלקה‪ ,‬הדגישו כי יש למצוא‬
‫את הנוסח שישאיר שיקול דעת בנוגע להיק‪ -‬הפרויקט בתו‪ $‬תקופה זו‪ .‬מנגד‪ ,‬סבר חבר הכנסת אורו‬
‫כי הצעות הממשלה אינ בגדר תיקוני‪ $‬סבירי‪ $‬לחוק המוצע‪ ,‬אלא יוצרי‪ $‬חוק שונה לחלוטי‪ ,‬אשר‬
‫אי זה תקי להניחו לקריאה שנייה ושלישית‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬טענותיו הושבו ריק‪.587$‬‬
‫באות‪ $‬ימי‪ $‬א‪ -‬התפטר אורלב מתפקידו כשר הרווחה‪ ,‬כאשר פרשה מפלגתו מ הממשלה‬
‫עקב אישור תכנית ההתנתקות בכנסת‪ .‬כעת‪ ,‬תיק הרווחה נשאר בידי ראש הממשלה שרו‪ .588‬בעקבות‬
‫התפטרותו שיגרה מנכ"ל עמותת "ידיד"‪ ,‬עו"ס שרי רבקי‪ ,‬דרישה לראש הממשלה למנות מיידית שר‬
‫רווחה במשרה מלאה לטיפול במצוקת של השכבות החלשות לאור המיתו והגידול במספר‬
‫המובטלי‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬היא לא התייחסה לבעיית חוסר הביטחו התזונתי ולהליכי‪ $‬לקידומו של מפעל‬
‫הזנה בפרט‪.589‬‬
‫בתחילת חודש נובמבר ‪ ,2004‬פרס‪ $‬משרד הבריאות סקר עלפיו כ‪ 20%‬מהילדי‪ $‬הולכי‪$‬‬
‫לישו רעבי‪ $‬לפחות לילה אחד בשבוע‪ .590‬זאת ועוד‪ ,‬הנתוני‪ $‬העידו על תופעה עגומה של השמנת יתר‬
‫מצד אחד ותתתזונה מצד שני‪ .591‬הסקר‪ ,592‬שנער עלידי ראש מנהל התזונה במשרד הבריאות‪ ,‬ד"ר‬
‫דורית ניצקלוסקי‪ ,‬דג‪ 6,487 $‬ילדי‪ $‬בכיתות ז'י"ב‪ .593‬לדבריו של ד"ר קאופמ‪ ,‬לעובדה שמשרד‬
‫הבריאות התייחס לכ בסקריו‪ ,‬תר‪ $‬ג‪ $‬הקשר שנוצר ע‪ $‬האקדמיה בשני‪ $‬האחרונות‪ .‬כ‪ ,‬במקביל‬
‫למחקרי‪ $‬שערכו חוקרי‪ $‬מהמחלקה לעבודה סוציאלית בקרב אוכלוסיית הדרו‪ ,$‬בדקה ניצקלוסקי‬
‫בתיספר תיכוני‪ $‬ברחבי האר‪ ,0‬דבר שאיפשר לערו השוואה בי הנתוני‪ .594$‬בראיו טלוויזיוני שנער‬
‫עימו‪ ,‬בעקבות הממצאי‪ $‬הקשי‪ ,$‬הדגיש קאופמ כי מדובר בבעיה חדשה של השני‪ $‬האחרונות‪ ,‬אשר‬
‫נוצרה ומחמירה בעקבות המדיניות הכלכליתחברתית‪ .‬הוא הוסי‪ -‬וטע כי תכנית ההזנה של הממשלה‬
‫היא תכנית של סתימת פיות ולעג לרש‪ ,‬שכ‪ ,‬היא מספקת מענה סטיגמתי וחלקי ביותר‪ ,‬כשבמקביל‪,‬‬
‫הממשלה אינה לוקחת אחריות ג‪ $‬על טיפול בשורשי הבעיה‪ .595‬בתו כ‪ ,‬חברי כנסת שוני‪ $‬הפנו את‬
‫‪ 587‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪26.10.04 ,‬‬
‫‪ 588‬מרסיאנו‪9.11.04 ,‬‬
‫‪ 589‬שרגאי וסיני‪10.11.04 ,‬‬
‫‪ 590‬גדות‪ ;1.11.04 ,‬מאיר ‪1.11.04‬‬
‫‪ 591‬גדות‪1.11.04 ,‬‬
‫‪ 592‬כחלק מסקר "מצב בריאות ותזונה )מב"ת( צעיר" שהתקיי‪ $‬בשנת תשס"ד‬
‫‪ 593‬גדות‪ ;1.11.04 ,‬מאיר‪1.11.04 ,‬‬
‫‪ 594‬ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 595‬מתו ראיו של ד"ר קאופמ בתכנית הטלוויזיה "משעל ח‪ "$‬ע‪ $‬ניסי‪ $‬משעל‪ ,‬נובמבר ‪2004‬‬
‫‪126‬‬
‫האשמות לשר האוצר‪ ,‬בטענה כי מדובר בתוצאה ישירה של מדיניותו‪ .596‬מנגד‪ ,‬טע השר שטרית‪ ,‬כי‬
‫הנתוני‪ $‬מופרזי‪ $‬ומוגזמי‪ .$‬לדבריו‪ ,‬ממדי הרעב בישראל הנ‪ $‬מזעריי‪ $‬ונובעי‪ $‬בדר כלל כתוצאה‬
‫משימוש לקוי של המשפחות בכספיה‪ .597‬זאת ועוד‪ ,‬הממשלה עושה ככל יכולתה לתת הזנה לילדי‪$‬‬
‫שבאמת זקוקי‪ $‬לה‪ ,‬א ללא המדיניות הכלכלית שננקטה בשנתיי‪ $‬האחרונות‪ ,‬ייתכ והמצב היה‬
‫קשה יותר‪ .598‬ההתכחשות לקיומה של הבעיה עוררה שוב תרעומת בקרב חברי האופוזיציה שטענו כי‬
‫בעיית הרעב הולכת ומחמירה‪ .599‬ג‪ $‬בדיוני התקציב לשנת ‪ ,2005‬ה‪ $‬חזרו וסברו כי במקו‪ $‬להזדעזע‬
‫מהנתוני‪ $‬הקשי‪ $‬על ילדי‪ $‬שהולכי‪ $‬לישו רעבי‪ ,$‬שר האוצר מעמיק את הפערי‪ $‬והקיטוב החברתי‪,‬‬
‫ומסכ את חוסנה ועתידה של מדינת ישראל‪ ,‬עלידי פגיעה מתמשכת בשכבות החלשות‪ ,‬המביאה יותר‬
‫משפחות לכדי רעב ויותר בתיתמחוי להיפתח‪ .600‬יתרה מכ‪ ,‬יש שראו במפעל ההזנה כלי בידי‬
‫הממשלה להמשי במדיניותה הפוגענית‪ ,‬במקו‪ $‬לקבוע תכנית כלכלית שתאפשר לאנשי‪ $‬להתפרנס‬
‫בכבוד‪ .601‬ג‪ $‬בקואליציה היו שחיזקו את דבריה‪ ,$‬והאשימו את נתניהו בהגדלת מספר הרעבי‪$‬‬
‫בישראל‪ .602‬בתגובה‪ ,‬אמר שר האוצר‪ ,‬כי אינו מתכחש לעובדה שישנ‪ $‬ילדי‪ $‬רעבי‪ ,$‬וא‪ -‬הדגיש כי‬
‫בתקציב הנוכחי יינת מענה ישיר‪ ,‬א חלקי‪ ,‬לבעיה‪ ,‬בדמות מפעלי הזנה‪ ,‬וסיוע נוס‪ -‬למשפחות‪ .603‬ע‪$‬‬
‫זאת לדבריו‪ ,‬בכדי לפתור את הבעיה מהשורש נחוצה תכנית כלכלית שתעודד יציאה לעבודה‪.604‬‬
‫בתו כ‪ ,‬פורס‪ $‬ג‪ $‬דו"ח העוני לשנת ‪ ,2003605‬עלפיו הגיע מספר החיי‪ $‬מתחת לקוהעוני‬
‫ל‪ 1,427,000‬נפשות‪ ,‬מתוכ‪ $‬כ‪ 652‬אל‪ -‬ילדי‪ .$‬הדו"ח העיד על התרחבות‪ $‬והעמקת‪ $‬של ממדי העוני‬
‫בישראל‪ ,‬ג‪ $‬בקרב משפחות עובדות‪ ,‬וא‪ -‬הצביע על הימשכותה של מגמת העלייה בשיעור הילדי‪$‬‬
‫העניי‪ ,$‬זו השנה הרביעית‪ .‬במוסד לביטוח לאומי הדגישו כי הקיצוצי‪ $‬שיושמו בשנת ‪ 2003‬באו לידי‬
‫ביטוי חלקי בדו"ח‪ ,‬ויורגשו במלוא‪ $‬רק בדו"ח הבא‪ .‬עוד נטע‪ ,‬כי ג‪ $‬המדיניות לשנת ‪ 2004‬תוביל‬
‫להתרחבות נוספת בממדי העוני ולהעמקת הפערי‪.606$‬‬
‫בעקבות סקר משרד הבריאות‪ ,‬לצד הנתוני‪ $‬הקשי‪ $‬מדו"ח העוני‪ ,‬הוגשו מספר הצעות איאמו‬
‫בממשלה‪ ,‬בטענה כי מדיניותה גורמת להרעבת ילדי ישראל‪ ,607‬וא‪ -‬משאירה את הנזקקי‪ $‬לקב‪0‬‬
‫‪ 596‬ישיבת הכנסת‪ ;1.11.04 ,‬ישיבת הכנסת‪ ;2.11.04 ,‬רגב‪1.11.04 ,‬‬
‫‪ 597‬ישיבת הכנסת‪1.11.04 ,‬‬
‫‪ 598‬ישיבת הכנסת‪8.11.04 ,‬‬
‫‪ 599‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪29.11.04 ;8.11.04 ;3.11.04 ;2.11.04 :$‬‬
‫‪ 600‬ישיבות הכנסת בתאריכי‪30.11.04 ;29.11.04 ;24.11.04 ;22.11.04 ;8.11.04 ;3.11.04 ;2.11.04 :$‬‬
‫‪ 601‬ישיבת הכנסת‪ ;8.11.04 ,‬ישיבת הכנסת‪29.11.04 ,‬‬
‫‪ 602‬ישיבת הכנסת‪ ;2.11.04 ,‬ישיבת הכנסת‪3.11.04 ,‬‬
‫‪ 603‬ישיבת הכנסת‪ ;8.11.04 ,‬ישיבת הכנסת‪29.11.04 ,‬‬
‫‪ 604‬ישיבת הכנסת‪8.11.04 ,‬‬
‫‪ 605‬הנתוני‪ $‬כוללי‪ $‬את תושבי מזרח ירושלי‪$‬‬
‫‪ 606‬המוסד לביטוח לאומי‪2004 ,‬‬
‫‪ 607‬ישיבת הכנסת‪ ;8.11.04 ,‬ישיבת הכנסת‪29.11.04 ,‬‬
‫‪127‬‬
‫נדבות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬למרות שרוב חברי הכנסת תמכו בהצעות איהאמו‪ ,‬לא היה רוב מספיק בכדי‬
‫להעביר‪.608‬‬
‫כשבוע לאחר מכ‪ ,‬חש‪ -‬דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגו "לתת"‪ ,‬נתוני‪ $‬חמורי‪ $‬א‪ -‬יותר‪,‬‬
‫על בעיית הרעב הממשיכה להתפשט‪ .‬בשונה מדו"ח העוני הרשמי שהתבסס על נתוני שנת ‪ ,2003‬נתוני‬
‫הדו"ח הנ"ל התייחסו לשנת ‪ ,2004‬והצביעו על עלייה של ‪ 29%‬בפניות לעמותות הסיוע השנה‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬בדו"ח הודגש כי רוב הנזקקי‪ $‬המסתייעי‪ $‬בעמותות לאור זמ‪ ,‬אינ‪ $‬מצליחי‪ $‬לצאת ממעגל‬
‫העוני‪ .609‬הדבר עורר ביקורות חוזרות מקרב חברי האופוזיציה‪ ,‬שטענו כי הממשלה אינה לוקחת‬
‫אחריות על אלפי ילדי‪ $‬הנמצאי‪ $‬מתחת לקו העוני‪.610‬‬
‫באותה העת‪ ,‬דנו ב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" בהסתייגויותיה‪ $‬להצעת החוק של חברת‬
‫הכנסת אברה‪ ,$‬והכינו באמצעות יוע‪ 0‬הלובי של הארגו‪ ,‬ותו התייעצות ע‪ $‬ד"ר קאופמ‬
‫מאוניברסיטת בגוריו‪ ,‬הצעת חוק אלטרנטיבית – "חוק ביטחו תזונתי לתלמיד התשס"ד –‬
‫‪ .611"2004‬בתו כ‪ ,‬דרשו חברי הפורו‪ $‬לשנות את ש‪ $‬החוק ומטרתו‪ ,‬בכדי לשדר תפיסה רחבה יותר‬
‫השמה למטרה מפורשת להבטיח את זכותו של כל תלמיד לביטחו תזונתי‪ ,‬ולא רק להזנה במסגרת‬
‫ביתהספר‪ .612‬ההצעה‪ ,‬אותה הציגו בדיוני הוועדה‪ ,‬א‪ -‬נשלחה לחברי הכנסת האוהדי‪ ,$‬על מנת‬
‫לעודד‪ $‬להציג חלופות להצעת החוק של אברה‪.613$‬‬
‫במהל חודשי‪ $‬נובמברדצמבר ‪ ,2004‬התקיימו פגישות נוספות של וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪,‬‬
‫בכדי להמשי ולהכי את הצעת החוק של חברת הכנסת אברה‪ $‬לקריאה שנייה ושלישית‪ .614‬ע‪ $‬זאת‬
‫ניכר כי רבי‪ $‬האמינו ש"המשחק כבר מכור"‪ ,‬דבר שהתבטא בנוכחות דלה של חברי הוועדה‬
‫‪615‬‬
‫והארגוני‪ $‬החברתיי‪ $‬שפעלו לקידומה של תכנית ההזנה פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‬
‫בליוויו של יוע‪ 0‬הלובי של הארגו‪ ,‬שמוליק דוד‪ ,‬לצד עו"ס נילי דרור‪ ,‬נציגת משרד הרווחה‪.616‬‬
‫משרד ראש הממשלה וחברת הכנסת אברה‪ ,$‬אשר תיאמו את עמדת‪ $‬לקראת הישיבות‪,‬‬
‫הציגו את הצעת החוק כבאה לתת עיגו חוקי להחלטת הממשלה מאוגוסט ‪ ,2003‬בכדי להקשות על‬
‫ביטולה בהיעדר תקציב או שיקולי‪ $‬פוליטיי‪ $‬שוני‪ $‬בעתיד‪ .‬ואכ‪ ,‬בשונה מהצעת החוק שעברה‬
‫‪ 608‬ישיבת הכנסת‪29.11.04 ,‬‬
‫‪ 609‬חסו‪ ;5.12.04 ,‬לתת‪2004 ,‬‬
‫‪ 610‬ישיבת הכנסת‪8.12.04 ,‬‬
‫‪ 611‬התכתבות אינטרנטית בי ד"ר קאופמ לשמוליק דוד‪15.11.04 13.11.04 ,‬‬
‫‪ 612‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;20.12.04 ,15.11.04 ,‬מסמ הסתייגויות של "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" להצעת החוק של רוחמה‬
‫אברה‪ ,$‬נובמבר ‪2004‬‬
‫‪ 613‬פרוטוקול ישיבת "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪14.11.04 ,‬‬
‫‪ 614‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו בתאריכי‪21.12.04 ;20.12.04 ;15.11.04 :$‬‬
‫‪ 615‬מתו אימייל ששלח שמוליק דוד לד"ר קאופמ‪15.11.04 ,‬‬
‫‪ 616‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו בתאריכי‪20.12.04 ;15.11.04 :$‬‬
‫‪128‬‬
‫בקריאה ראשונה‪ ,‬צמצ‪ $‬הנוסח החדש את החלתו של מפעל ההזנה באזורי‪ $‬שיקבעו‪ ,‬רק על בתי‬
‫הספר היסודיי‪ $‬במוסדות בה‪ $‬מונהג יו‪ $‬חינו ארו ובימי‪ $‬בה‪ $‬מתקיימי‪ $‬הלימודי‪ $‬עד שעות‬
‫אחרהצהריי‪ .617$‬זאת ועוד‪ ,‬לצד מימו ההזנה מכספי הממשלה ותרומות‪ ,‬יגבו כאמור ג‪ $‬כספי‪$‬‬
‫מהרשויות המקומיות ומההורי‪ ,$‬למרות שהצעת החוק של אברה‪ $‬קראה להסיר את המימו‬
‫מכתפיה‪ $‬של המשפחות‪.618‬‬
‫בתגובה‪ ,‬טענו נציגי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬ראשי רשויות וחבר הכנסת אורו‪,‬‬
‫כי מרכיבי ההצעה עמומי‪ $‬ביותר והחוק פרו‪ 0‬בכל הנוגע לאחריות המדינה למול סמכויות השר‬
‫הממונה‪ ,‬חלוקת המימו בי הגופי‪ $‬השוני‪ ,$‬הקריטריוני‪ $‬להשתתפות והיק‪ -‬התכנית‪ ,‬ומרכיבי‬
‫התפריט‪ .‬בתו כ‪ ,‬דרשו חברי הפורו‪ $‬לנסח את הדברי‪ $‬בצורה ברורה ומחייבת‪ ,619‬לקבוע מועד‬
‫מדויק להתחלת הפרויקט‪ ,‬ולהקי‪ $‬וועדה ציבורית אשר תפקח על יישו‪ $‬החוק‪ .‬מעבר לכ‪ ,‬דרשו‬
‫הפעילי‪ $‬וחברת הכנסת תמיר‪ ,‬כי קביעת האזורי‪ $‬המשתתפי‪ $‬בתכנית תעשה עלפי רשימת‬
‫האשכולות הסוציואקונומיי‪ $‬של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬כפי שנעשה ג‪ $‬בחוקי‪ $‬אחרי‪,$‬‬
‫ולא עלידי השר הממונה על החוק‪ .‬לטענת‪ ,$‬הלי זה ימנע אפליה ושיקולי‪ $‬פוליטיי‪ $‬ויקד‪ $‬שוויו‬
‫וצדק בקרב כל קבוצות האוכלוסייה‪ .‬ג‪ $‬את גובה ההשתתפות של הרשויות המקומיות הוצע לקבוע‬
‫עלפי מדרג זה‪ ,‬בכדי לאפשר את השתתפות של רשויות עניות ואוכלוסיות הזקוקות ביותר לתכנית‪.‬‬
‫חברי הפורו‪ $‬הוסיפו וטענו‪ ,‬כי יש לדו ולקבוע את אופ החלת החוק ביישובי‪ $‬גדולי‪ $‬ובעלי שונות‬
‫במיצב החברתיכלכלי‪. 620‬‬
‫ג‪ $‬ראשי העיריות שנכחו בדיוני‪ ,$‬דרשו לקבוע כי שיעור השתתפות‪ $‬לא יעלה על‬
‫אחוזי‪ $‬בודדי‪ ,$‬בהתחשב במצב הכלכלי הקשה‪ ,‬וא‪ -‬ביקשו להגדיר את שיעור ההשתתפות של‬
‫ההורי‪ $‬באופ דיפרנציאלי‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬ה‪ $‬דרשו למצוא פתרו מוגדר‪ ,‬שלא מכספי תרומות‪ ,‬למצב‬
‫שבו הורי‪ $‬ורשויות עניות אינ‪ $‬יכולי‪ $‬לשל‪ $‬את חלק‪.621$‬‬
‫לבסו‪ ,-‬לאור ההסתייגויות שהועלו‪ ,‬התקבלו שני תיקוני‪ $‬בנוסח החוק‪ :‬ראשית‪ ,‬יתבצע פיקוח על‬
‫תהלי הכנת המזו וחלוקתו‪ .‬שנית‪ ,‬קביעת שיעור ההשתתפות המקסימאלי של הרשויות המקומיות‬
‫וההורי‪ ,$‬תעשה תו התחשבות במדרג הסוציואקונומי ומת אפשרות לשלטו המקומי להשמיע את‬
‫טענותיו‪ .622‬בתו כ‪ ,‬סבר שמוליק דוד מ"שתיל"‪ ,‬כי העובדה שהאשכולות החברתיי‪$‬כלכליי‪ $‬ישמשו‬
‫‪ 617‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪15.11.04 ,‬‬
‫‪ 618‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו בתאריכי‪20.12.04 ;15.11.04 :$‬‬
‫‪ 619‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪20.12.04 ,‬‬
‫‪ 620‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ;15.11.04 ,‬מסמ הסתייגויות של "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" להצעת החוק של רוחמה אברה‪,$‬‬
‫נובמבר ‪2004‬‬
‫‪ 621‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪20.12.04 ,‬‬
‫‪ 622‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו בתאריכי‪21.12.04 ;20.12.04 :$‬‬
‫‪129‬‬
‫רק כאחד השיקולי‪ $‬לקביעות אלו‪ ,‬משאירה פתח לשיקולי‪ $‬פוליטיי‪ $‬ולא ענייניי‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬נוסח‬
‫החוק נשאר בעינו‪.623‬‬
‫בתארי ה‪ 21.12.04‬אישרה וועדת הכספי‪ $‬והחינו בישיבה סגורה‪ ,‬את הצעת חוק ארוחה‬
‫יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ה‪ ,2004‬לקריאה שנייה ושלישית‪ .624‬לנוכח זאת‪ ,‬יצאו פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪$‬‬
‫החינו )שתיל(" בהודעה לעיתונות‪ ,‬תחת הכותרת – "חוק ארוחה יומית לתלמיד – ישראבלו‪-‬‬
‫במיטבו!"‪ ,‬בטענה כי החוק מעיד על חוסר רצינות מצד הממשלה‪ .625‬עמוס חלפו‪ ,‬שהשתת‪ -‬בישיבות‬
‫הוועדה‪ ,‬זע‪:$‬‬
‫"זה אינו החוק לו פיללנו‪ .‬החוק צומק וצומק עד שהתרוק מתוכנו ואיבד את משמעותו‪ .‬כל‬
‫ההיבטי החברתיי בחקיקה נמחקו‪ .‬נאבקנו שנתיי על חוק אוניברסאלי א‪ 0‬בלח‬
‫הממשלה‪ ,‬נתקבל חוק סלקטיבי המבטיח מזו רק למתי מעט‪ .‬החוק אינו נות מענה לבעיית‬
‫הביטחו התזונתי‪ ,‬אלא מהווה מס שפתיי כל יעדו לפטור את הממשלה מהחובה להבטיח‬
‫מענה לצור‪ 0‬בסיסי לתלמידי ישראל‪ .‬זו תעודת עניות לממשלה שאלו "הישגיה"‬
‫החברתיי"‪.626‬‬
‫מיכל כה‪ ,‬א‪ -‬היא מפעילות "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬הוסיפה וחידדה‪:‬‬
‫"זה חוק שאי בו צור‪ ,0‬כיוו שהארוחות ניתנות ממילא מתוק‪ +‬מכרז שכבר נער‪ .0‬החקיקה‬
‫מיועדת לסמא את עיני העניי‪ .‬כ‪ 0‬נראית "חקיקה חברתית" שמקדמת ממשלה אנטי‬
‫חברתית‪ .‬במסווה של הטבות‪ ,‬מגבירי את הסטיגמה‪ ,‬ומעמיקי פערי"‪.627‬‬
‫בתו כ‪ ,‬לאור המגעי‪ $‬הקואליציוניי‪ $‬שהתקיימו באות‪ $‬ימי‪ $‬בי סיעות הליכוד והעבודה‪ ,‬קרא‬
‫חלפו למפלגת העבודה לעמוד על מימוש החוק באופ אוניברסאלי‪ ,‬כתנאי להצטרפותה לקואליציה‪.628‬‬
‫ימי‪ $‬בודדי‪ $‬לאחר מכ‪ ,‬ע‪ $‬פרסומה של טיוטת דו"ח וועדת דברת‪ ,‬ערכו ארגוני המורי‪$‬‬
‫מסיבת עיתונאי‪ ,$‬כצעד ראשו נגד המסקנות העתידות להתפרס‪ $‬סופית בתחילת חודש ינואר‪ .‬ה‪$‬‬
‫תקפו את הוועדה על חוסר התייחסותה לשלושה נושאי‪ $‬מהותיי‪ ,$‬בניה‪ $‬מפעל ההזנה‪ .629‬ג‪ $‬פעילי‬
‫"הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" יצאו בהודעה נוספת לעיתונות‪ ,‬בטענה כי "וועדת דברת מציעה‬
‫לתלמידי‪ $‬העניי‪ $‬יו‪ $‬הרעבה ארו"‪ .‬לדבריה‪ ,$‬הוועדה‪ ,‬אשר המליצה על מימו ההזנה לאוכלוסיות‬
‫החלשות בלבד‪ ,‬מאפשרת לממשלה להתעל‪ $‬מחובתה ללוות את יו‪ $‬החינו הארו במפעל הזנה‪,‬‬
‫בתואנה של מחסור בתקציב‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ההצעה לממ את הזנת התלמידי‪ $‬מתקציבי הרווחה או‬
‫הביטוח הלאומי‪ ,‬מקבעת את מפעל ההזנה כשירות של סעד ולא כשירות חינוכי לכול‪ .$‬לאור כל זאת‪,‬‬
‫‪ 623‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪20.12.04 ,‬‬
‫‪ 624‬וועדת הכספי‪ $‬והחינו‪21.12.04 ,‬‬
‫‪ 625‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪20.12.04 ,‬‬
‫‪ 626‬שם‬
‫‪ 627‬ש‪$‬‬
‫‪ 628‬ש‪$‬‬
‫‪ 629‬חרומנצ'נקו‪19.12.04 ,‬‬
‫‪130‬‬
‫סברו הפעילי‪ ,$‬כי למרות התיימרותה של הוועדה להביא למהפכה חינוכית וצמצו‪ $‬פערי‪ ,$‬היא נותנת‬
‫יד להרעבה של התלמידי‪ ,$‬ובעיקר העניי‪ $‬שבה‪ ,$‬דבר המוביל דווקא להידרדרות מערכת החינו‬
‫ולהעמקת הפערי‪ .$‬בתו כ‪ ,‬קראו חברי הפורו‪ $‬לארגוני המורי‪ $‬וועד ההורי‪ $‬הארצי‪ ,‬להתנגד בכל‬
‫תוק‪ -‬ליו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו שלא ילווה בהזנה במימו ממלכתי‪ .‬ה‪ $‬הוסיפו וקבעו כי מפעל ההזנה‬
‫הנוכחי נכשל כבר ע‪ $‬החלתו‪ ,‬כאשר רק כ ‪ 25‬אל‪ -‬תלמידי‪) $‬מתו ‪ 154‬אל‪ -‬לה‪ $‬יועד הפרויקט(‪,‬‬
‫זוכי‪ $‬לשירות בפועל‪ ,‬בשל הטלת המימו על העיריות הקורסות‪ ,‬וההורי‪ $‬המתרוששי‪.630$‬‬
‫בעוד מושמעות ביקורות אלו על החוק המתקרב לשלבי הכרעתו‪ ,‬לצד פרסו‪ $‬דו"ח וועדת‬
‫דברת‪ ,‬הגיעו יו"ר מרכז השלטו המקומי ומנכ"ל משרד ראש הממשלה‪ ,‬לכדי הסכמה באשר להפעלת‬
‫תכנית ההזנה‪ .‬הסכמות אלו התבססו על מספר עקרונות‪ :‬תשלומי ההורי‪ $‬ה‪ $‬חובה ויקבעו באופ‬
‫מדורג עלפי יכולת‪ $‬הכלכלית של ההורי‪ $‬עד מינימו‪ $‬של שקל אחד; כל הילדי‪ $‬בבית הספר‬
‫אוכלי‪ ;$‬הרשויות המקומיות החלשות ישתתפו בשיעורי‪ $‬נמוכי‪ $‬יותר במימו ההזנה‪ ,‬לפי החלטה‬
‫של וועדה משותפת שתקו‪.631$‬‬
‫בתארי ה ‪ ,27.12.04‬עלתה הצעת החוק של חברת הכנסת אברה‪ ,$‬לקריאה שנייה ושלישית‪.‬‬
‫חבר הכנסת אורו קרא לחברי הכנסת החתומי‪ $‬על הצעת החוק המקורית‪ ,‬להיות נאמני‪ $‬לזו ההצעה‬
‫ולרוחה‪ .‬הוא חזר וסבר כי מפעל הזנה יכול להתקיי‪ $‬בשני תנאי‪ :$‬א‪ $‬יקי‪ -‬את כל התלמידי‪ ,$‬וא‪$‬‬
‫ישע על אחריות מדינה‪ .‬הוא סבר כי העברת כובד האחריות לתורמי‪ ,$‬רשויות מקומיות והורי‪ ,$‬היא‬
‫חלק ממהל כולל של הפרטת השירותי‪ $‬הציבוריי‪.632$‬‬
‫ג‪ $‬בדבריה של חברת הכנסת תמיר הועבר מסר ברור‪ :‬יש לפעול ליישומו של החוק באופ‬
‫צודק וישר‪ ,‬לפחות עבור הילדי‪ $‬החלשי‪ $‬ביותר בישראל‪ .‬לש‪ $‬כ‪ ,‬יש להחיל את החוק בשלב זה‪ ,‬על‬
‫כל הילדי‪ $‬והרשויות באשכולות הסוציואקונומיי‪ $‬הנמוכי‪ $‬ביותר )‪ ,(13‬אשר זקוקי‪ $‬לו ביותר‪,‬‬
‫ומש‪ $‬בהדרגה להפכו לאוניברסאלי‪ .‬חברי כנסת נוספי‪ $‬מהאופוזיציה‪ ,‬הסכימו ע‪ $‬הדברי‪ $‬שנאמרו‪,‬‬
‫וראו בהצעת החוק המונחת להצבעה מעי "נתיב מילוט" מהתחייבותו של ראש הממשלה כי יתמו‬
‫בחוק הזנה ממלכתי‪ .‬ה‪ $‬חזרו והדגישו כי במקו‪ $‬לספק פתרונות חדשי‪ ,$‬מדובר בהנצחתה של‬
‫המצוקה והחטאתה של המטרה האמיתית שלשמה נועד החוק‪ .‬למול זאת‪ ,‬היו שסברו כי החוק הנוכחי‬
‫הוא "הרע במיעוטו" ויש לקבלו‪ ,‬שכ‪ ,‬ניסיו העבר מלמד‪ ,‬כי אילו יתקבלו ההסתייגויות שהוצעו‪,‬‬
‫תימש הצעת החוק בחזרה‪ .‬ואכ‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬נדחו ההסתייגויות‪ ,‬וחוק ארוחה יומית לתלמיד‪,‬‬
‫‪ 630‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪23.12.04 ,‬‬
‫‪ 631‬שח‪12.2.05 ,-‬‬
‫‪ 632‬ישיבת הכנסת‪27.12.04 ,‬‬
‫‪131‬‬
‫התשס"ה‪ ,2004‬התקבל ברוב מוח‪ .6330‬פרט לשמו‪ ,‬שהזכיר כי בגלגוליו עבר דר שולחנה של חברת‬
‫הכנסת אברה‪ ,$‬לא היה זה אלא חוק המאשרר את החלטת הממשלה מאוגוסט האחרו‪.634‬‬
‫בעקבות ההחלטה‪ ,‬הוציאו פעילי "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" הודעה לעיתונות‪ ,‬בה דרשו‬
‫לתק את החוק‪ ,‬אותו הגדירו כמתייג‪ ,‬מעמיק פערי‪ $‬ופוגע בחוסנה של החברה הישראלית‪ .‬עוד נכתב‬
‫בהודעה‪:‬‬
‫"הכנסת השלימה את חקיקת החוק‪ ,‬א‪ 0‬הפורו לקידו החינו‪ ,0‬אינו רואה בכ‪ 0‬הישג‪:‬‬
‫אדרבא‪ ,‬הפורו קובע כי החוק שאושר מבזה את ‪ 600‬אל‪ +‬הילדי העניי וזורה חול בעיני‬
‫הוריה‪ .‬זו מדיניות של הפרד ומשול והחזק שורד‪ :‬מי שיש לו יקבל עוד; מי שאי לו ‬
‫יישאר רעב ולימודיו יפגעו" זאת ועוד‪" ,‬א מפעל ההזנה יותנה בנדיבות הלב של קרנות‪,‬‬
‫בחלו‪ +‬שנתיי הוא פשוט ייעל וא כ‪ ,0‬במה הועילו מאמצי החקיקה? הפורו קורא כבר‬
‫כעת‪ ,‬במכתב ששיגר לחברי הכנסת להציע הצעת חוק מתקנת‪ ,‬שתבטיח את הפיכת ההזנה‬
‫לשרות חינ‪ ,‬המגיע לכל תלמיד‪ .‬רק כ‪ 0‬תישמר לכל תלמיד הזכות לביטחו תזונתי"‪.635‬‬
‫בפרספקטיבה של שש שני‪ ,$‬סיכ‪ $‬ד"ר קאופמ את המאבק‪:‬‬
‫"המאבק היה מאבק עקרוני על אחריות מדינה‪ ,‬זה היה מאבק ערכי – פוליטי‪ ,‬לחשו‪ +‬את‬
‫השיטה ואת הפגמי שלה‪ .‬החוק של יולי תמיר היה מהפכה חברתית‪ ,‬היה בו פוטנציאל‬
‫גדול‪ ...‬א‪ 0‬הייתי נאיבי שהאמנתי שבמאבק הממוקד בחוק הזה‪ ,‬אני אצליח לשכנע אנשי‪,‬‬
‫שזה המדיניות‪ ,‬הנה מה שהיא יוצרת‪ ,‬בואו נתקומ נגדה‪ ...‬קיוויתי שהמאבק הזה יביא‬
‫למקומות אחרי"‪.636‬‬
‫ג‪ $‬ד"ר אית שחר‪ ,‬הוסי‪ -‬את התייחסותו‪:‬‬
‫"אנחנו חלמנו להחזיר עטרה ליושנה‪ ,‬וזה קשור לתפיסות יותר רחבות של אחריות המדינה‪.‬‬
‫ואני חושב שבזה לא הצלחנו‪ .‬לא תמיד חוק או תקנה‪ ,‬ה בסופו של דבר נותני את‬
‫המענה"‪.637‬‬
‫• הערה ‪ :‬חשוב לציי כי ‪ ,‬עד סיו‪ $‬חקיקתו של חוק ארוחה יומית לתלמיד ‪ ,‬התשס " ה –‬
‫‪ , 2004‬טר‪ $‬התקבלה פסיקה סופית בעתירות לבג " ‪ 0‬בגי הקיצוצי‪ $‬בקצבת הבטחת הכנסה ‪,‬‬
‫מינואר ‪ . 2003‬כשנה לאחר מכ ‪ ,‬נדחתה העתירה על ידי ההרכב המורחב של בית המשפט‬
‫העליו‪ ,‬בטענה כי תפקידה של המדינה הוא להבטיח כי לכל אד‪ $‬יהיה את המינימו‪ $‬הדרוש לו‬
‫לקיו‪ ,$‬ואילו הזכות לכבוד האד‪ $‬מופרת רק במקרי‪ $‬שבה‪ $‬מחסור חומרי מונע מהאד‪ $‬להתקיי‪.638$‬‬
‫‪ 633‬ש‪$‬‬
‫‪ 634‬סיני‪ ;28.12.04 ,‬שח‪12.2.05 ,-‬‬
‫‪ 635‬הודעה לעיתונות של "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪29.12.04 ,‬‬
‫‪ 636‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪18.8.10 ,‬‬
‫‪ 637‬מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר אית שחר‪25.8.10 ,‬‬
‫‪ 638‬ברקארז וגרוס‪ ;2009 ,‬פסיקת בית המשפט העליו לבג"‪ 366/03 0‬ובג"‪12.12.05 ,888/03 0‬‬
‫‪132‬‬
‫‪ .7‬דיו‬
‫כזכור‪ ,‬מחקר זה אינו בוח באיזו מידה העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬אכ תרמו לשינוי מדיניות‪.‬‬
‫במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬מחקר זה אינו בודק הא‪ $‬הפעולות שנקטו עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬בכדי למגר את‬
‫בעיית חוסר הביטחו התזונתי ולהביא לחקיקתו של חוק ההזנה באופ ספציפי‪ ,‬אכ הצליחו‪ .‬הפעילות‬
‫הנ"ל משמשת רק כמקרה בוח בכדי לנסות ולהבי את האופני‪ $‬שבה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מעורבי‪$‬‬
‫בעיצוב מדיניות בישראל‪.‬‬
‫דפוסי הפעילות של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬נותחו בהתא‪ $‬למסגרת התיאורטית שנבחרה‪ ,‬ומוצגי‪$‬‬
‫בתרשימי‪ 3 $‬ו‪ 4‬בעמודי‪ $‬הבאי‪ .$‬בפרק זה אדו בסיבות לאופני המעורבות השוני‪ $‬ואנסה להסיק‬
‫מסקנות באשר לדפוסי המעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ .‬לש‪ $‬כ‪ ,‬אדו תחילה‬
‫בממצאי‪ $‬לאור המסגרת התיאורטית שנבחרה לבחינת מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת‬
‫מדיניות גישת היובלי‪ $‬של קינגדו ‪ .(1984) The Policy Streams Approach‬בשלב השני אדו‬
‫כאמור בסיבות האפשריות לדרכי הפעולה שהוזכרו‪ .‬לאחר מכ אתייחס למגבלות המחקר‪ .‬לסיו‪,$‬‬
‫אציג את המסקנות המרכזיות העולות ממחקר זה‪.‬‬
‫‪ 7.1‬דפוסי מעורבות של עובדי סוציאליי במקרה הנחקר‬
‫נית לראות כי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ממגזרי‪ $‬וארגוני‪ $‬שוני‪ ,$‬במגוו תפקידי‪ ,$‬והעוסקי‪$‬‬
‫בסוגי‪ $‬שוני‪ $‬של פרקטיקה )עבודה ע‪ $‬פרטי‪ ,$‬קבוצות‪ ,‬קהילות וכו'(‪ ,‬היו מעורבי‪ ,$‬ברמה זו או‬
‫אחרת‪ ,‬בתהליכי קביעת המדיניות בתחו‪ $‬הביטחו התזונתי ומפעל ההזנה בפרט‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬ניתוח‬
‫דפוסי הפעילות כפי שמוצג בתרשימי‪ 3 $‬ו‪ ,4‬מעלה כי העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬מילאו‬
‫תפקידי‪ $‬מגווני‪ $‬והשתמשו באסטרטגיות פעולה שונות‪ .‬בתו כ‪ ,‬חשוב להדגיש כי קיי‪ $‬שוני בי‬
‫דפוסי המעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ .$‬ובכל זאת‪ ,‬נית ללמוד על היררכיה מסוימת באשר‬
‫לדפוסי המעורבות שננקטו‪ .‬ניתוח הפעילות עלפי גישת היובלי‪ ,$‬מעלה כי מעורבות‪ $‬של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬באה לידי ביטוי בעיקר ביובל הבעיות‪ ,‬ה מבחינת מגוו העובדי‪ $‬המשתתפי‪ ,$‬ה‬
‫מבחינת היק‪ -‬פעילות‪ .$‬במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬מרבית העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬שהיו מעורבי‪ $‬במקרה הנחקר‬
‫ועיקר התהליכי‪ $‬בה‪ $‬לקחו חלק‪ ,‬התרחשו ביובל הבעיות‪ .‬מספר מצומצ‪ $‬יותר של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬ונפח פעילות קט יותר‪ ,‬אפיי את מעורבות‪ $‬ביובל המדיניות‪ ,‬וא‪ -‬פחות מכ ביובל‬
‫הפוליטי ובעת פתיחת‪ $‬של חלונות הזדמנויות‪.‬‬
‫יתרה מכ‪ ,‬ג‪ $‬בתו כל אחד מהיובלי‪ ,$‬נית לראות כי קיימת היררכיה בי ובתו כל אחת‬
‫מהמשימות השונות שמילאו העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ .$‬לדוגמא‪ ,‬עיקר הפעילות ביובל הבעיות הוקדשה‬
‫‪133‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪ :3‬ניתוח פעילות העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬על פי מודל היובלי‪ $‬של קינגדו )‪:(1984‬‬
‫ממצאי‪ $‬מרכזיי‪$‬‬
‫יובל המדיניות‬
‫יובל הבעיות‬
‫לזהות מצב כבעיה‬
‫פיתוח הצעות מדיניות‬
‫א‪ .‬באמצעות אינדיקאטורי‪:$‬‬
‫* עקרונות מרכזיי‪ $‬להפעלת‬
‫תכנית הזנה‪ :‬צדק חברתי למול‬
‫צדקה זכות חברתית באחריות‬
‫ממשלה וביטוי לסולידריות‬
‫חברתית; הקפדה על‬
‫אוניברסאליות ואיכות המזו‬
‫למניעת סטיגמה ושירות עני;‬
‫נגישות וצדק חלוקתי אי‬
‫התניה בתשלו‪ $‬לאוכלוסיות‬
‫נזקקות ותשלו‪ $‬דיפרנציאלי‬
‫לשאר; קהילתיות התאמת‬
‫השירות לקהילה ומעורבותה‬
‫בתכנו ובביצוע; שירות חינוכי‬
‫ולא רווחתי – באחריות משרד‬
‫החינו כבסיס חיוני להפעלתה‬
‫של מערכת חינו תקינה‪ ,‬לצד‬
‫מניעת תיוג וקידו‪ $‬ערכי‪$‬‬
‫חינוכיי‪.$‬‬
‫* פיתוח מדדי‪ $‬ויזו‪ $‬סקרי‪ :$‬השתתפות תא מנהלי שירותי‬
‫הרווחה ביוזמת ואיסו‪ -‬הנתוני‪ $‬לדו"ח הרעב של מרכז השלטו‬
‫המקומי )‪ ;(1999‬ד"ר קאופמ וסטודנטי‪ $‬לע"ס באוני' בגוריו‬
‫יוזמי‪ $‬עבודת מחקר קהילתית לבחינת הבעיה )‪;(2000‬‬
‫סטודנטי‪ $‬אוספי‪ $‬נתוני‪ $‬במסגרת קורסי‪ $‬וסמינריוני‪$‬‬
‫בהנחיית ד"ר קאופמ )‪ .(2001‬ד"ר קאופמ מתרג‪ $‬והופ את‬
‫המדד העולמי למהימ ותק‪ -‬למציאות הישראלית‪ ,‬וא‪ -‬מוסי‪-‬‬
‫מדדי‪ $‬נוספי‪ $‬לבחינת תרומת‪ $‬של המעני‪ $‬הקיימי‪ .$‬בהמש‪,‬‬
‫קאופמ וחוקרי‪ $‬נוספי‪ $‬מהמחלקה לע"ס בבגוריו‪ ,‬בשיתו‪-‬‬
‫ע‪ $‬סטודנטי‪ $‬לתואר ראשו ושני‪ 18 ,‬לשכות רווחה ועמותת‬
‫ידיד‪ ,‬עורכי‪ $‬מחקר גישוש קהילתי באזור הנגב )‪ ;(2002‬חוקרי‪$‬‬
‫מהמחלקה לעו"ס בבגוריו‪ ,‬בשיתו‪ -‬סטודנטי‪ $‬לתואר ראשו‬
‫ושני‪ ,‬עורכי‪ $‬שני סקרי‪ $‬לבדיקת מצב הביטחו התזונתי בבתי‬
‫ספר ביישובי הדרו‪ ,$‬ובחינת עמדותיה‪ $‬של אנשי מקצוע לגבי‬
‫הבעיה ופתרונותיה )‪.(2004‬‬
‫* המשגת והצגת הממצאי‪ :$‬עריכת כנסי‪ $‬ציבוריי‪$‬‬
‫ותקשורתיי‪ $‬באקדמיה‪ ,‬בה‪ $‬הוצגו הממצאי‪ $‬ודנו במשמעות‪$‬‬
‫)‪ ;(20002004‬הפצת דו"חות המחקרי‪ $‬לאנשי ציבור‪ ,‬קובעי‬
‫מדיניות ואמצעי תקשורת )‪ ;(2002,2004‬פרופ' סלוני‪$‬נבו מציגה‬
‫את ממצאי מחקר הגישוש בכנס בוליר )‪ ;(2003‬כינוס ציבורי‬
‫בדימונה )‪ ;(2004‬הצגת הממצאי‪ $‬בפני הועדה המשותפת‬
‫לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬שדנה בהצעות החוק )‪.(2004‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות אירועי‪ $‬ממקדי‪:$‬‬
‫חיבור בי קיצוצי התקציב ובפרט הקיצו‪ 0‬בקצבאות הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬לממצאי‪ $‬הקשי‪ $‬שעלו במחקר הגישוש בנגב‪ ,‬בכינוס‬
‫ציבורי ותקשורתי באוניברסיטת בגוריו )דצמבר ‪.(2002‬‬
‫ג‪ .‬באמצעות משובי‪ $‬על תכניות ומדיניות קודמת‪:‬‬
‫* באמצעות מחקרי‪ :$‬במסגרת מחקר הגישוש בנגב נבדקת‬
‫ומוכחת אייכולת של המערכות הקיימות )שכר‪ ,‬קצבאות‪,‬‬
‫עמותות מזו‪ ,‬בתיתמחוי ומשפחה( להתמודד ע‪ $‬הבעיה‬
‫)דצמבר ‪ (2002‬המחקר מהווה קטליזאטור לעריכת מחקר ארצי‬
‫)‪ .(2003‬במחקר פעולה נוס‪ -‬העידו הממצאי‪ $‬כי הפגיעה‬
‫בקצבאות הביטוח הלאומי מחריפות את הבעיה )‪ .(2004‬ד"ר‬
‫קאופמ תור‪ $‬להחלטת מחלקת התזונה במשרד הבריאות‪,‬‬
‫לבחו את כמות הרעבי‪ $‬בחט"ב וחט"ע )‪.(2004‬‬
‫* באמצעות כלי התקשורת‪ :‬ביקורת על המדיניות הכלכלית‬
‫חברתית‪ ,‬המביאה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬אנשי‪ $‬לכדי רעב‪ ,‬והמעני‪$‬‬
‫הפילנתרופי‪ $‬שאינ‪ $‬פותרי‪ $‬את הבעיה מהשורש עו"סי‪$‬‬
‫בכירי‪ $‬באקדמיה‪ ,‬במשרד הרווחה ובאיגוד העו"סי‪$‬‬
‫מתראייני‪ ;(19992004) $‬סטודנטי‪ $‬לע"ס וחוקרי‪$‬‬
‫מהאקדמיה בכנסי‪ $‬מתוקשרי‪ ;(20012004) $‬ד"ר קאופמ‬
‫במאמרי דעה )‪ ;(2004 ,2003‬עו"סיות בכירות במשרד הרווחה‬
‫מפרסמות נייר עמדה )‪.(2003‬‬
‫* עידוד הקהילה להתלונ‪ :‬במסגרת מחקרי‪ $‬וכנסי‪$‬‬
‫מתוקשרי‪ $‬במסגרת הפעילות )‪ ;(20012004‬במסגרת סקרי‪$‬‬
‫וכינוס קהילתי שיזמו עו"סיות בדימונה )‪(20032004‬‬
‫* באמצעות עתירה לבג"‪ :0‬בעקבות הקיצו‪ 0‬המשמעותי בקצבת‬
‫הבטחת הכנסה‪ ,‬מתריעי‪ $‬ארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬מפני התדרדרות‬
‫לרעב‪ .‬בעתירה מעורבי‪ $‬חוקרי‪ $‬בכירי‪ $‬מבתיהספר לע"ס‬
‫ואיגוד העו"סי‪) $‬ינואר ‪.(2003‬‬
‫* השתתפות בוועדות‪ :‬יו"ר איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬עובדי‬
‫רווחה‪ ,‬מנהלי לשכות וראשי עמותות וארגוני‪ $‬לשינוי חברתי‪,‬‬
‫מסייעי‪ $‬לוועדת החקירה הפרלמנטארית לבחינת הפערי‪$‬‬
‫החברתיי‪$‬כלכליי‪ $‬בישראל‪ ,‬אשר קובעת כי העוני המעמיק‬
‫מתבטא כבר ברעב של ממש )‪.(20012002‬‬
‫‪134‬‬
‫א‪.‬השתתפות בועדות‬
‫מקצועיות או צוותי‬
‫חשיבה פורמאליי‪ $‬ובלתי‬
‫פורמאליי‪:$‬‬
‫מפגשי הפורו‪ $‬לצדק חברתי‬
‫להבניית פתרונות )‪;(20022003‬‬
‫פורו‪ $‬של עו"סיות בכירות‬
‫במשרד הרווחה )‪ ;(2003‬שרי‬
‫רבקי‪ ,‬מנכ"ל ידיד‪ ,‬משתתפת‬
‫בוועדה לבחינת מודלי‪ $‬של‬
‫הזנה‪ .‬ד"ר קאופמ מייע‪ 0‬מתו‬
‫מחקרי‪ $‬שער )‪;(20032004‬‬
‫אנשי אקדמיה בכירי‪) $‬פרופ'‬
‫יונה רוזנפלד‪ ,‬פרופ' ג'וני גל‪,‬‬
‫ד"ר רוני קאופמ( במסגרת‬
‫הדיוני‪ $‬בעתירה לבג"‪;(2003) 0‬‬
‫פורו‪ $‬של עובדות סוציאליות‪,‬‬
‫אנשי חינו ובריאות בדימונה‬
‫)‪ ;(2004‬עו"ס מני מלכה ועו"ס‬
‫שירה אית שותפי‪ $‬לדיוני‪$‬‬
‫ולהצעות שעולות "בפורו‪$‬‬
‫לקידו‪ $‬החינו" )‪;(20032004‬‬
‫ד"ר קאופמ מייע‪ 0‬ל"פורו‪$‬‬
‫לקידו‪ $‬החינו"‪ ,‬המכי‬
‫הסתייגויות לחוק של ח"כ‬
‫אברה‪.(2004) $‬‬
‫ב‪ .‬במסגרת פורומי‪$‬‬
‫ציבוריי‪:$‬‬
‫חוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ ,$‬דני‪$‬‬
‫ומפתחי‪ $‬את הצעותיה‪$‬‬
‫במסגרת כינוסי‪ $‬ציבוריי‪$‬‬
‫ומתוקשרי‪ $‬באוני' בגוריו‪,‬‬
‫בכנסת ובדימונה )‪.(20002004‬‬
‫ג‪ .‬באמצעות כתיבת ניירות‬
‫עמדה ופרסומי‪$‬‬
‫בעיתונות‪:‬‬
‫עובדות סוציאליות בכירות‬
‫ממשרד הרווחה כותבות נייר‬
‫עמדה )מאי ‪.(2003‬‬
‫היובל הפוליטי‬
‫אבחו ושימוש‬
‫במצב הרוח‬
‫הלאומי בכדי‬
‫לקד בעיה או‬
‫הצעת מדיניות‬
‫לסדר היו‬
‫"הפורו‪ $‬לצדק‬
‫חברתי" מחתי‪$‬‬
‫עצומות בקריאה‬
‫לחברי הכנסת‬
‫והממשלה‬
‫להתמודד ע‪$‬‬
‫הבעיה‪ .‬נאספות‬
‫אלפי חתימות‬
‫)‪ ;(2002‬עמותת‬
‫ידיד יוזמת סקר‬
‫דעת קהל‪ ,‬במגמה‬
‫לבחו את‬
‫עמדותיו של‬
‫הציבור‪ ,‬והורי‪$‬‬
‫בפרט‪ ,‬בנוגע‬
‫למפעל ההזנה‪.‬‬
‫הסקר פורס‪$‬‬
‫בתקשורת וא‪-‬‬
‫הוצג לוועדה‬
‫המשותפת‬
‫לוועדת הכספי‪$‬‬
‫והחינו )‪;(2004‬‬
‫במסגרת הקמפיי‬
‫של קואליציית‬
‫הארגוני‪$‬‬
‫החברתיי‪,$‬‬
‫הוחתמה עצומה‬
‫והוגשו למעלה מ‬
‫‪ 150‬אל‪ -‬חתימות‬
‫לנשיא המדינה‪,‬‬
‫וא‪ -‬הוצגו בוועדה‬
‫המשותפת‬
‫לוועדת הכספי‪$‬‬
‫והחינו )‪;(2004‬‬
‫עו"סיות בדימונה‬
‫עורכות סקר‬
‫בקרב הקהילה‬
‫בנוגע להחזרת‬
‫מפעל ההזנה‪.‬‬
‫הממצאי‪$‬‬
‫מוצגי‪ $‬בכינוס‬
‫ציבורי ומתוקשר‬
‫)‪ ;(2004‬ד"ר‬
‫קאופמ מציג‬
‫בפני הוועדה‬
‫המשותפת‬
‫לוועדת הכספי‪$‬‬
‫והחינו‪ ,‬את‬
‫ממצאי הסקר‬
‫שער‪ ,‬לבחינת‬
‫עמדותיה‪ $‬של‬
‫הורי‪ ,$‬מורי‪$‬‬
‫ואנשי מקצוע‬
‫לגבי משמעות‬
‫הבעיה והצעת‬
‫המדיניות‬
‫שמקדמי‪$‬‬
‫)‪.(2004‬‬
‫המש יובל הבעיות‬
‫להגדיר מצב כבעיה חברתית‬
‫א‪ .‬באמצעות ערכי‪ $‬ועמדות אידיאולוגיות‪:‬‬
‫פגיעה בזכויות אד‪ $‬בסיסיות‪ ,‬כגו הזכות‬
‫לכבוד‪ ,‬חירות ממחסור ומצוקה‪ ,‬בחירה‬
‫חופשית‪ ,‬פרטיות‪ ,‬שוויו הזדמנויות; איצדק‬
‫חברתי וחלוקתי; פגיעה באחריות המדינה‬
‫לאזרחיה ובסולידריות החברתית‪ ,‬נסיגה ערכית‬
‫מעקרונות מדינת הרווחה; פגיעה בערכי‪$‬‬
‫חינוכיי‪ $‬וקהילתיי‪ ;$‬הדרה חברתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬באמצעות השוואות‪:‬‬
‫*בי מדינות )מישור גלובלי(‪ :‬השוואה בי‬
‫אמנות בינלאומיות‪ ,‬דרכי המדידה‪ ,‬היק‪-‬‬
‫הבעיה‪ ,‬אוכלוסיות בסיכו ודרכי‬
‫ההתמודדות‪ ,‬ביתר העול‪ $‬המערבי )בעיקר‬
‫בארצות הברית ובאנגליה(‪.‬‬
‫* בי מצבי‪ $‬ותקופות )מישור היסטורי(‪:‬‬
‫מדיניות רווחה למול מדיניות סעד סלקטיבית‬
‫ומגמות הפרטה ניאוליברליות; תקופת הצנע‬
‫בשנות ה‪ 50‬שבה לקחה המדינה אחריות‬
‫קולקטיבית והזנה קולקטיבית למול תקופת‬
‫השפע בשנות ה‪ 2000‬והזנה סלקטיבית‬
‫*בי אוכלוסיות‪" :‬סוגי ילדי‪ "$‬אלו שחיי‪$‬‬
‫בביטחו תזונתי ואלו שחיי‪ $‬בחוסר ביטחו‬
‫תזונתי במצב מתו או חרי‪.-‬‬
‫* בי בעיות שונות‪ :‬בעיית הרעב במדינות‬
‫מתפתחות למול בעיית חוסר הביטחו‬
‫התזונתי במדינות מפותחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬באמצעות קטגוריות רעיוניות‪:‬‬
‫זכויות אזרח – מעבר משיח של בעיות לשיח‬
‫לגיטימי של זכויות; טיפול בבעיה חדשה –‬
‫חוסר ביטחו תזונתי בארצות מפותחות‪,‬‬
‫בעיד השפע; בעיה חברתית ולא אישית; בעיה‬
‫כלל ארצית ולא מקומית לדרו‪ ;$‬בעיה קלה‬
‫למיגור למול בעיות מורכבות כגו אלימות‬
‫וסמי‪ ;$‬היבטי‪ $‬בריאותיי‪ $‬הדגשת הנזקי‪$‬‬
‫הפיזיי‪ ,$‬קוגניטיביי‪ $‬ופסיכולוגיי‪ $‬בגי‬
‫תזונה לקויה; היבטי‪ $‬חינוכיי‪ $‬וחברתיי‪– $‬‬
‫פגיעה בהישגי‪ $‬הלימודיי‪ ,$‬הרחבת הפערי‪,$‬‬
‫אלימות ופשיעה שיפגעו בחוסנה ועתידה של‬
‫המדינה; חרפת המדינה למול בושת הרעבי‪.$‬‬
‫למקד את תשומת הלב בבעיה‪ ,‬להיאבק‬
‫על הבנייתה החברתית ולקדמה לסדר‬
‫היו הציבורי והממשלתי‬
‫כינוסי‪ $‬תקשורתיי‪ $‬במחלקה לעו"ס באוני'‬
‫בגוריו‪ ,‬אליה‪ $‬הוזמנו אנשי ציבור‪ ,‬מומחי‪$‬‬
‫וקובעי מדיניות )‪ ;(20002004‬פרסו‪ $‬והפצת‬
‫ממצאי המחקרי‪ $‬האקדמיי‪ ,$‬באמצעי‬
‫תקשורת שוני‪ $‬ובדו"חות שנשלחו למומחי‪$‬‬
‫וקובעי מדיניות )‪ ;(2004 ,2002‬ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫סטודנטי‪ $‬ומספר פעילי‪ $‬מתראייני‪$‬‬
‫בתקשורת )‪ ;(20022004‬החתמת עצומות ע"י‬
‫הפורו‪ $‬לצדק חברתי‪ ,‬בקריאה "להסיר חרפת‬
‫רעב מישראל" )‪ ;(2002‬פרסו‪ $‬מאמרי‪$‬‬
‫בעיתונות היומית והמקצועית ע"י ד"ר קאופמ‬
‫)‪ ;(2004 ,2003‬עו"סיות בכירות במשרד הרווחה‬
‫כותבות נייר עמדה אותו מגישות לשר הרווחה‬
‫וא‪ -‬מתפרס‪ $‬בתקשורת )‪ ;(2003‬כינוס ציבורי‬
‫ומתוקשר בדימונה )‪ ;(2004‬עו"סי‪ $‬בכירי‪$‬‬
‫מציגי‪ $‬את הבעיה בפגישה הראשונה של הועדה‬
‫המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬שדנה‬
‫בשתי הצעות החוק )‪.(2004‬‬
‫המש יובל המדיניות‬
‫קידומ והפצת של הצעות המדיניות‬
‫לסדר היו הציבורי והממשלתי‬
‫*חשיבותה ויתרונותיה של הצעת המדיניות‪:‬‬
‫מספקת מענה ג‪ $‬לבעיות חינוכיות )שיפור הישגי‬
‫התלמידי‪ ,$‬אפשרות לקיי‪ $‬יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‬
‫בכלל מערכת החינו‪ ,‬צמצו‪ $‬פערי‪ $‬בחינו(;‬
‫מענה ג‪ $‬לבעיות בריאותיות‪ ,‬חברתיות )כגו‬
‫אלימות ופשע(; החוק יהווה מקור תעסוקה‪ ,‬בי‬
‫היתר למשפחות חדהוריות; מת מענה לאמהות‬
‫עובדות )דימונה(; מקור לצמיחה עסקית; תמיכה‬
‫של מומחי‪ $‬ושל רוב הציבור‪ ,‬מכל שכבות‬
‫האוכלוסייה; הצעה חוצת מפלגות; תכנית ברת‬
‫ביצוע התקיימה בישראל כבר בעבר ועוד‬
‫בתקופות כלכליות קשות יותר‪ ,‬פועלת בארה"ב‬
‫בהיק‪ -‬נרחב ‪ ,‬עלות התכנית סבירה בהשוואה‬
‫לקיצו‪ 0‬בגמלאות ובקצבאות‪ ,‬אינה דורשת את‬
‫הקמת של מסגרות חדשות‪.‬‬
‫א‪ .‬הופעה בוועדות ובכנסי‪:$‬‬
‫כנסי‪ $‬וימי עיו באקדמיה ובכנסת‪ ,‬ביוזמת‬
‫קואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬בה‪$‬‬
‫משתתפי‪ $‬אנשי מקצוע‪ ,‬קובעי מדיניות‬
‫ותקשורת )‪ ;(20002004‬עו"סיות בכירות ממשרד‬
‫הרווחה מציגות את נייר העמדה שהכינו‪ ,‬בכנס‬
‫חשיפת ממצאי מחקר ברוקדייל‪ ,‬במכו וליר‬
‫)‪ ;(2003‬כנס המועצה לשלו‪ $‬הילד )‪ ;(2004‬כינוס‬
‫ציבורי בדימונה )‪ ;(2004‬עו"סיות בכירות ממשרד‬
‫הרווחה שותפות להערכתו של ניסוי ההזנה‬
‫)‪ ;(2004‬השתתפות בוועדה המשותפת לוועדת‬
‫הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬שדנה בשתי הצעות החוק‪ :‬ד"ר‬
‫קאופמ‪ ,‬ד"ר קדמ‪ ,‬עו"ס נילי דרור )‪.(2004‬‬
‫ב‪ .‬הכנת הצעות לחקיקה ושכנוע ח"כי‪$‬‬
‫להגישה‪:‬‬
‫ד"ר קאופמ שות‪ -‬לדיוני‪ $‬בקואליציית‬
‫הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬באשר לנוסח ותכני החוק‬
‫)‪ ;(2003‬מנכ"ל עמותת "ידיד"‪ ,‬שרי רבקי‪ ,‬מנסה‬
‫לגייס ח"כי‪ $‬שיגישו את הצעת החוק שהכינו‬
‫בידיד‪ .‬מצליחה לגייס את ח"כ תמיר )‪.(2003‬‬
‫ג‪ .‬פגישות ע‪ $‬גורמי‪ $‬בכירי‪ $‬ובעלי השפעה‪:‬‬
‫עו"סיות בכירות במשרד הרווחה‪ ,‬מציגות את‬
‫נייר העמדה שכתבו‪ ,‬בפני שר הרווחה ומנכ"ל‬
‫המוסד לביטוח לאומי )‪ ;(2003‬ד"ר קאופמ שות‪-‬‬
‫לניסיונות לגייס את נשיא המדינה )‪ ;(2004‬שרי‬
‫רבקי‪ ,‬מנכ"ל עמותת "ידיד"‪ ,‬מגייסת את חברות‬
‫המועצה האמריקאית של נשי‪ $‬יהודיות )‪;(2004‬‬
‫עו"סיות בדימונה נפגשות ע‪ $‬גורמי‪ $‬בכירי‪$‬‬
‫בעירייה‪ ,‬בניה‪ $‬ראשהעיר )‪.(2004‬‬
‫ד‪ .‬פרסו‪ $‬כתבות‪ ,‬מאמרי‪ ,$‬ניירות עמדה‬
‫וכדו'‪:‬‬
‫עו"סיות בכירות במשרד הרווחה‪ ,‬מפרסמות‬
‫בתקשורת את נייר העמדה שכתבו )‪ ;(2003‬ד"ר‬
‫קאופמ מפרס‪ $‬מאמרי דעה בעיתונות )‪,2003‬‬
‫‪ ;(2004‬ד"ר קאופמ מסייע בכתיבת נייר עמדה‬
‫לכנס של המועצה לשלו‪ $‬הילד )‪ ;(2004‬ופרופ'‬
‫סלוני‪$‬נבו מפרסמי‪ $‬מאמר מקצועי בכתב העת‬
‫"ביטחו סוציאלי" )‪ ;(2004‬עו"סיות בדימונה‬
‫מפרסמות כתבות בתקשורת המקומית )‪;(2004‬‬
‫ד"ר קאופמ מכי מסמ עקרונות להפעלת מפעל‬
‫ההזנה‪ ,‬אותו הגיש לוועדה המשותפת לוועדת‬
‫הכספי‪ $‬והחינו )‪.(2004‬‬
‫‪135‬‬
‫המש ‬
‫היובל‬
‫הפוליטי‬
‫השפעה על‬
‫עמדות ומאז‬
‫הכוחות‬
‫הפוליטיי‪,‬‬
‫בניית‬
‫קואליציות‬
‫והשגת‬
‫הסכמות‬
‫ד"ר קאופמ‬
‫מגייס ארגוני‪$‬‬
‫חברתיי‪$‬‬
‫למאבק ובונה‬
‫קואליציה לא‬
‫פורמאלית‪.‬‬
‫בהמש‬
‫הקואליציה‬
‫מתרחבת‬
‫וכוללת ח"כי‪$‬‬
‫המגויסי‪ $‬ע"י‬
‫עמותת "ידיד"‪,‬‬
‫"הפורו‪$‬‬
‫לקידו‪$‬‬
‫החינו"‬
‫ו"הפורו‪ $‬לצדק‬
‫חברתי" )‪2002‬‬
‫‪ ;(2004‬עו"סיות‬
‫בכירות במשרד‬
‫הרווחה‪,‬‬
‫מציעות לשר‬
‫הרווחה לקד‪$‬‬
‫פיילוט לתכנית‬
‫ההזנה )‪;(2003‬‬
‫עו"סיות‬
‫בדימונה יוצרות‬
‫מעי קואליציה‬
‫של וועדי‬
‫הורי‪ ,$‬אנשי‬
‫חינו ורווחה‪,‬‬
‫ומשכנעות את‬
‫ראש העיר‬
‫לתמו )‪;(2004‬‬
‫שרי רבקי‪,‬‬
‫מנכ"ל "ידיד"‪,‬‬
‫מגייסת את‬
‫חברות המועצה‬
‫האמריקאית‬
‫של נשי‪$‬‬
‫יהודיות‪ ,‬בכדי‬
‫להשפיע על‬
‫חברי הכנסת‬
‫והממשלה‬
‫)‪;(2004‬‬
‫השתתפות‬
‫בחלק מישיבות‬
‫הוועדה‬
‫המשותפת‬
‫לוועדת‬
‫הכספי‪$‬‬
‫והחינו‪ ,‬שדנה‬
‫בשתי הצעות‬
‫החוק‪ :‬ד"ר‬
‫קאופמ‪ ,‬ד"ר‬
‫קדמ‪ ,‬עו"ס‬
‫נילי דרור‬
‫)‪.(2004‬‬
‫חלו הזדמנויות‪:‬‬
‫לזהות ולהתכונ לחלו הזדמנויות‪ ,‬ולפעול לקידומה של הצעת המדיניות שלה‬
‫א‪ .‬חלונות בעיה שנוצלו‪:‬‬
‫* פרסו‪ $‬ממצאי סקר הביטחו התזונתי הארצי וכנס במכו וליר )אוקטובר ‪ :(2003‬עו"סיות בכירות ממשרד הרווחה‬
‫מציגות את תכנית לטיפול באוכלוסיות הסיכו העיקריות‪ ,‬ובתו כ‪ ,‬ג‪ $‬הצעה למפעל הזנה; ד"ר קאופמ מפרס‪ $‬מאמר‬
‫התוק‪ -‬את התכחשותה של המדינה לבעיה‪ ,‬והמדיניות שיצרה אותה‪ ,‬ומנסה לקד‪ $‬את תכנית ההזנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חלונות פוליטיי‪ $‬שנוצלו‪:‬‬
‫* בחירות לרשות עיריית דימונה ותחילתו של קדנציה של ראש עיר חדש )‪ – (20032004‬עו"סיות בדימונה בסיוע ד"ר‬
‫קאופמ מאוניברסיטת בגוריו‪ ,‬פועלות כיוזמות מדיניות המחברות בי שלושת היובלי‪.$‬‬
‫* התחלפות הממשלה והכנסת בראשית שנת ‪ – 2003‬שרי רבקי‪ ,‬מנכ"ל עמותת ידיד‪ ,‬מגייסת את ח"כ יולי תמיר להגיש את‬
‫הצעת החוק שכתבו; עו"סיות בכירות במשרד הרווחה מגייסות את שר הרווחה החדש‪ ,‬זבולו אורלב‪ ,‬לתמו בהצעת‬
‫למפעל הזנה; "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪ ,‬בליוויו של עו"ס מני מלכה‪ ,‬מנסי‪ $‬לגייס את שר הרווחה וחברי‪ $‬אחרי‪$‬‬
‫בקואליציה‪ ,‬בכדי לתמו בהצעת החוק‪.‬‬
‫לפעול כיזמי מדיניות‬
‫* ד"ר רוני קאופמ )משנת ‪ 2000‬עד יוני ‪(2004‬‬
‫* עובדות סוציאליות מדימונה )סו‪ -‬שנת ‪(2004 2002‬‬
‫‪136‬‬
‫תרשי‪ $‬מס' ‪ :4‬ניתוח אסטרטגיות וטקטיקות מרכזיות בה השתמשו עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫באירועי קביעת המדיניות בנושא מפעל ההזנה‬
‫אסטרטגיה ‪ :1‬הפעלה‬
‫חברתית‬
‫טקטיקות בעלות מוקד‬
‫פנימי‬
‫א‪ .‬הפעלת לקוחות‪:‬‬
‫עו"סיות בדימונה לצד חוקרי‪$‬‬
‫וסטודנטי‪ $‬מהמחלקה לעו"ס‬
‫באוני' בגוריו‪ ,‬מגייסי‪ $‬את‬
‫אנשי השכונות בדימונה‪,‬‬
‫להשתת‪ -‬בהעברת שאלוני‬
‫מחקר הגישוש ולהציג עדויות‬
‫לבעיה בכינוס תקשורתי‬
‫בעקבותיו )‪ ;(2002‬עו"סיות‬
‫בדימונה מגייסות את אנשי‬
‫השכונות וועדי ההורי‪ $‬לסייע‬
‫באבחו הקהילתי שעורכות‬
‫בעיר )‪ ;(20032004‬הפורו‪$‬‬
‫לצדק חברתי מגייסי‪ $‬מנהיגות‬
‫מהקהילה המקומית בב"ש ‬
‫יו"ר ועד ההורי‪ $‬העירוני‬
‫החבר בפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו‪,‬‬
‫להשתת‪ -‬בכנסי‪ $‬ודיוני‪$‬‬
‫באקדמיה‪ ,‬שמטרת‪ $‬קידו‪$‬‬
‫מפעל ההזנה )‪.(20032004‬‬
‫ב‪ .‬סיוע להתארגנויות‬
‫הסובלי‪ $‬מהבעיה‪:‬‬
‫עו"ס מני מלכה‪ ,‬רכז פורו‪$‬‬
‫החינו בדרו‪ ,$‬וסטודנטיות‬
‫לעו"ס מהמחלקה לעבודה‬
‫סוציאלית באוני' בגוריו‪,‬‬
‫מלווי‪ $‬את הפעילי‪ $‬בפעילות‬
‫לקידו‪ $‬מפעל ההזנה )‪2003‬‬
‫‪ ;(2004‬עו"סיות בדימונה‬
‫מגייסות את הקהילה‬
‫ומסייעות להתארגנותה לש‪$‬‬
‫קידו‪ $‬מפעל ההזנה בעיר‬
‫)‪.(20032004‬‬
‫ג‪ .‬הפצת מידע והעלאת‬
‫מודעות‪:‬‬
‫הפורו‪ $‬לצדק חברתי עור‬
‫פעולות הסברה והחתמה בקרב‬
‫לקוחות שירותי הרווחה‬
‫בדרו‪ ,$‬לקידו‪ $‬הביטחו‬
‫התזונתי )‪ ;(2002‬עו"ס מני‬
‫מלכה ופעילי הפורו‪ $‬עורכי‪$‬‬
‫פעולות הסברה וגיוס הקהילה‬
‫המקומית )‪;(20032004‬‬
‫במסגרת הפעילות לגיוס‬
‫הקהילה בדימונה‪ ,‬עורכות‬
‫העובדות סוציאליות ג‪$‬‬
‫פעולות הסברה והעלאת‬
‫מודעות )‪.(20032004‬‬
‫אסטרטגיה ‪:2‬‬
‫שימוש‬
‫בתקשורת‬
‫א‪ .‬שליחת הודעות‬
‫ומכתבי‪$‬‬
‫לעיתונות‪:‬‬
‫הזמנת התקשורת‬
‫לקראת כנסי‪$‬‬
‫אקדמאיי‪ $‬של‬
‫הפורו‪ $‬לצדק‬
‫חברתי )‪2002‬‬
‫‪ ,(2004‬פעולות‬
‫הסברה ומחאה של‬
‫הפורו‪ $‬לקידו‪$‬‬
‫החינו בליוויו של‬
‫עו"ס מני מלכה‬
‫)‪ (20032004‬וכינוס‬
‫ציבורי בדימונה‬
‫)‪ ;(2004‬ד"ר‬
‫קאופמ מפי‪0‬‬
‫בתקשורת את‬
‫ממצאי המחקרי‪$‬‬
‫שער ומסקנותיה‪$‬‬
‫)‪;(20022004‬‬
‫עו"סיות בכירות‬
‫במשרד הרווחה‪,‬‬
‫מפרסמות את נייר‬
‫העמדה שכתבו‬
‫)‪.(2003‬‬
‫ב‪ .‬השתתפות‬
‫בראיונות‪:‬‬
‫לאור כל התקופה‬
‫ ד"ר קאופמ‪,‬‬
‫פרופ' סלוני‪$‬נבו‪,‬‬
‫סטודנטי‪ $‬לעו"ס‬
‫באוני' בגוריו‪,‬‬
‫עו"ס מני מלכה‪,‬‬
‫עו"ס שרי רבקי"‬
‫ד"ר יצחק קדמ‪,‬‬
‫עו"ס אילנה‬
‫אזולאי‪ ,‬עו"ס ועו"ד‬
‫אתי פר‪ ,0‬פרופ'‬
‫יוסי קט‪ ,‬פרופ'‬
‫יונה רוזנפלד‪ ,‬פרופ'‬
‫אברה‪ $‬דורו‪,‬‬
‫פרופ' ג'וני גל‪,‬‬
‫עו"סיות בכירות‬
‫ממשרד הרווחה‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרסו‪ $‬מאמרי‬
‫דעה‪:‬‬
‫ד"ר קאופמ‬
‫מפרס‪ $‬מאמרי‬
‫דעה המציגי‪ $‬את‬
‫הבעיה ופתרונותיה‬
‫)‪.(20032004‬‬
‫‪137‬‬
‫אסטרטגיה ‪ :3‬שדולה בבית‬
‫המחוקקי‪$‬‬
‫א‪ .‬קיו‪ $‬פגישות‪ ,‬כתיבת‬
‫מכתבי‪ ,$‬שיחות טלפו או‬
‫יצירת קשר אישי ע‪ $‬קובעי‬
‫המדיניות‪ ,‬עוזריה‪ $‬או‬
‫פקידות בכירה‪:‬‬
‫ד"ר קאופמ‪ ,‬מפי‪ 0‬לגורמי‪$‬‬
‫שוני‪ $‬את דו"ח ממצאי מחקר‬
‫הגישוש ומסקנותיו‪ ,‬בניה‪$‬‬
‫המוסד לביטוח הלאומי‪ ,‬הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬חברי‬
‫כנסת‪ ,‬ופורו‪ $‬בכיר של משרד‬
‫הרווחה‪ .‬זאת במטרה להעלות את‬
‫הבעיה לסדר היו‪ $‬ציבורי‬
‫ולגייס‪ $‬לפעולה )‪;(20022003‬‬
‫הפורו‪ $‬לצדק חברתי מגייס חברי‬
‫כנסת לכנסי‪ $‬הציבוריי‪ $‬שעור‬
‫)‪ ;(20022004‬מנכ"ל ידיד‪ ,‬עו"ס‬
‫שרי רבקי‪ ,‬פונה לח"כי‪ $‬שוני‪$‬‬
‫בניסיו לגייס‪ $‬להגיש את הצעת‬
‫חוק מפעל ההזנה שהכינו‬
‫בעמותה‪ ,‬ומצליחה לגייס את ח"כ‬
‫יולי תמיר )‪ ;(2003‬עו"סיות‬
‫בכירות במשרד הרווחה נפגשות‬
‫ע‪ $‬שר הרווחה ומנכ"ל ביטוח‬
‫לאומי בכדי להציג ולדו בתכנית‬
‫שהכינו )‪ ;(2003‬הפורו‪ $‬לקידו‪$‬‬
‫החינו‪ ,‬בליוויו של עו"ס מני‬
‫מלכה‪ ,‬יוז‪ $‬סיורי‪ $‬ופגישות ע‪$‬‬
‫ח"כ תמיר וע‪ $‬שר הרווחה‬
‫אורלב‪ ,‬וא‪ -‬קידומו של לובי בקרב‬
‫ח"כי‪ $‬נוספי‪ $‬מהקואליציה‬
‫והאופוזיציה )‪;(20032004‬‬
‫עו"סיות בדימונה נפגשות ע‪$‬‬
‫קובעי המדיניות ברמה המקומית‬
‫)‪ ;(20032004‬ד"ר קאופמ שות‪-‬‬
‫לניסיונות לגייס את נשיא המדינה‬
‫)‪.(2004‬‬
‫ב‪ .‬השתתפות באירועי‪$‬‬
‫פוליטיי‪:$‬‬
‫חוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬מהמחלקה‬
‫לעבודה סוציאלית באוני' ב‬
‫גוריו ועו"ס מני מלכה משתתפי‪$‬‬
‫בקריאה הטרומית על חוק ההזנה‬
‫של ח"כ תמיר ולבני )‪.(2004‬‬
‫ג‪ .‬הופעה בוועדות ומת‬
‫עדות‪:‬‬
‫ד"ר קאופמ‪ ,‬ד"ר קדמ‪ ,‬עו"ס‬
‫נילי דרור‪ ,‬משתתפי‪ $‬בחלק‬
‫מפגישות הוועדה המשותפת‬
‫לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪ ,‬שדנה‬
‫בשתי הצעות החוק )‪.(2004‬‬
‫ד‪ .‬ארגו או השתתפות‬
‫בקמפיי‪:‬‬
‫הפורו‪ $‬לצדק חברתי יוז‪ $‬קמפיי‬
‫ציבורי בדרישה כי הכנסת תפעל‬
‫לקידו‪ $‬הביטחו התזונתי )‪;(2002‬‬
‫המחלקה לע"ס שותפה לקמפיי‬
‫שמובילות עמותות ידיד ואואזיס‬
‫לקידו‪ $‬חוק מפעל ההזנה )‪2003‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫אסטרטגיה ‪:4‬‬
‫רפורמה‬
‫באמצעות‬
‫בתי המשפט‬
‫א‪ .‬הגשת‬
‫עתירות‪:‬‬
‫ינואר ‪ 2003‬‬
‫ד"ר רוני‬
‫קאופמ שות‪-‬‬
‫להגשת‬
‫העתירה לבג"‪0‬‬
‫כנגד הקיצו‪0‬‬
‫בקצבת‬
‫הבטחת‬
‫הכנסה‪,‬‬
‫העשויה להביא‬
‫אנשי‪ $‬לכדי‬
‫רעב‪ .‬העותרי‪$‬‬
‫היוועצו ג‪ $‬ע‪$‬‬
‫פרופ' יונה‬
‫רוזנפלד‪ ,‬פרופ'‬
‫אברה‪ $‬דורו‬
‫ופרופ' ג'וני גל‬
‫מביתהספר‬
‫לעבודה‬
‫סוציאלית‬
‫באוני'‬
‫העברית‪,‬‬
‫ועו"ס ועו"ד‬
‫אתי פר‪ ,0‬יו"ר‬
‫איגוד‬
‫העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪,$‬‬
‫המתריעי‪ $‬על‬
‫הפגיעה‬
‫בילדי‪ $‬בפרט‬
‫והצור לשלב‬
‫ג‪ $‬מעני‪$‬‬
‫קונקרטיי‪$‬‬
‫ומיוחדי‪$‬‬
‫עבור‪ ,$‬כגו‬
‫תכנית הזנה‪.‬‬
‫המש אסטרטגיה ‪ :3‬שדולה בבית‬
‫המחוקקי‪$‬‬
‫המש אסטרטגיה ‪ :1‬הפעלה חברתית‬
‫טקטיקות בעלות מוקד חיצוני‬
‫ה‪ .‬הזמנת קובעי מדיניות לסיורי‪ $‬וימי עיו‪:‬‬
‫א‪ .‬פעולות מחאה‪:‬‬
‫הפורו‪ $‬לצדק חברתי יוז‪ $‬קמפיי ציבורי ובמסגרתו מחתי‪$‬‬
‫עצומה הקוראת לחברי הכנסת "להסיר חרפת רעב מישראל"‬
‫)סו‪ ;(2002 -‬הפורו‪ $‬לצדק חברתי שותפי‪ $‬לקמפיי שיוזמי‪$‬‬
‫עמותות ידיד ואואזיס לחקיקת חוק מפעל ההזנה‪ ,‬הכולל בי‬
‫היתר החתמת עצומות )‪ ;(20032004‬עו"ס מני מלכה‪,‬‬
‫וסטודנטיות לעו"ס מאוני' בגוריו הפעילות בפורו‪ $‬לקידו‪$‬‬
‫החינו‪ ,‬מלווי‪ $‬את הפעילי‪ $‬בפעילויות מחאה מקומיות‪ ,‬כגו‬
‫הפגנות והחתמה על עצומות )‪ ;(20032004‬הפורו‪ $‬לצדק חברתי‬
‫מחתי‪ $‬עצומה שתוגש לחברי הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪$‬‬
‫והחינו‪ ,‬בדרישה להשתית את החוק על העקרונות שגיבשו‬
‫)‪.(2004‬‬
‫ב‪ .‬ייזו‪ $‬פגישות ע‪ $‬אנשי ציבור‪:‬‬
‫ד"ר קאופמ יוז‪ $‬פגישות ע‪ $‬אנשי ציבור ובירוקרטי‪ $‬להצגת‬
‫ממצאי מחקר הגישוש וגיוס לגיטימציה מקצועית )‪;(20022003‬‬
‫עו"סיות בדימונה יוזמות פגישות ע‪ $‬בכירי‪ $‬בעירייה )‪2003‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫ג‪ .‬פעולות הסברה והפצת מידע‪:‬‬
‫סטודנטי‪ $‬לעבודה סוציאלית במסגרת המחקרי‪ $‬והקמפייני‪$‬‬
‫שעורכי‪ ;(20022004) $‬ד"ר קאופמ מפי‪ 0‬את ממצאי מחקר‬
‫הגישוש ומסקנותיו לגורמי‪ $‬שוני‪ ;(20022003) $‬הפורו‪ $‬לצדק‬
‫חברתי מסייע לסטודנטי‪ $‬מויצ"ו בלמידת הבעיה וחידוד‬
‫המסרי‪ $‬לציבור )‪ ;(2003‬עו"ס מני מלכה וסטודנטיות לע"ס‬
‫מתלווי‪ $‬לפעילי הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו לפעולות הסברה והפצת‬
‫מידע בדגש על הרמה המקומית )‪ ;(20032004‬עו"סיות‬
‫וסטודנטי‪ $‬לע"ס עורכי‪ $‬פעולה הסברה והפצת מידע בדימונה‬
‫)‪.(20022004‬‬
‫ד‪ .‬גיוס ארגוני‪ $‬לפעולה‪ ,‬בניית רישות חברתי‪ ,‬בריתות או‬
‫קואליציות‪:‬‬
‫ד"ר קאופמ יוצר קשרי‪ $‬ע‪ $‬בעלי עניי שוני‪ $‬היכולי‪ $‬לתרו‪$‬‬
‫למאבק )‪ ;(20002004‬ד"ר קאופמ מגייס קואליציה לא‬
‫פורמאלית של ארגוני‪" ;(2003) $‬הפורו‪ $‬לצדק חברתי" מגייס‬
‫אנשי ציבור ואנשי מקצוע סביב הכינוסי‪ $‬והקמפייני‪ $‬שעור‪,‬‬
‫וא‪ -‬מנסה לגייס ארגוני‪ $‬נוספי‪ ,$‬בניה‪ $‬עמותות מזו ולשכות‬
‫הרווחה )‪ ;(20002004‬עו"סיות בדימונה מגייסות עמותות‪ ,‬אנשי‬
‫מקצוע ובכירי‪ $‬בעירייה לקידו‪ $‬מפעל ההזנה בעיר )‪;(20032004‬‬
‫שרי רבקי‪ ,‬מנכ"ל עמותת ידיד‪ ,‬מגייסת את חברות המועצה‬
‫האמריקאית של נשי‪ $‬יהודיות )‪.(2004‬‬
‫ה‪ .‬ייזו‪ $‬והשתתפות בכנסי‪ $‬ומושבי‪ $‬בנושא‪:‬‬
‫הפורו‪ $‬לצדק חברתי יוז‪ $‬כנסי‪ $‬ציבוריי‪ $‬באוניברסיטה )‪2000‬‬
‫‪ ;(2004‬מרצי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬לע"ס משתתפי‪ $‬בכנס בכנסת יוזמת‬
‫עמותות "ידיד" ו"אואזיס" )‪ ;(2003‬פרופ' סלוני‪$‬נבו‪ ,‬ראש‬
‫המחלקה לע"ס באוני' בגוריו‪ ,‬ועו"סיות בכירות ממשרד‬
‫הרווחה משתתפות בכנס במכו וליר לפרסו‪ $‬ממצאי המחקר‬
‫הארצי ופיתוח תכנית פעולה )‪ ;(2003‬המועצה לשלו‪ $‬הילד‬
‫בראשות ד"ר יצחק קדמ‪ ,‬יוזמת כינוס אקדמי בנושא רעב‬
‫ותזונה לקויה בקרב ילדי‪ ;(2004) $‬עו"ס אילנה אזולאי יוזמת‬
‫כינוס ציבורי ומתוקשר בדימונה לקידו‪ $‬מפעל ההזנה )‪.(2004‬‬
‫*שימוש בתקשורת וגיוס תמיכה מקרב קובעי המדיניות –‬
‫יפורטו באסטרטגיות ‪ 2‬ו‪ 3‬בהתאמה‬
‫‪138‬‬
‫הפורו‪ $‬לצדק חברתי מזמי קובעי מדיניות‬
‫לכינוסי‪ $‬שמארג באקדמיה )‪;(20022004‬‬
‫המועצה לשלו‪ $‬הילד בראשות ד"ר יצחק‬
‫קדמ‪ ,‬יוזמת כינוס אקדמי אליו מוזמני‪ $‬ג‪$‬‬
‫קובעי מדיניות )‪.(2004‬‬
‫ו‪ .‬שליחת ניירות עמדה‪:‬‬
‫ד"ר קאופמ מכי מסמ ממצאי‪ $‬ומסקנות‬
‫לאחר מחקר הגישוש‪ ,‬ומפיצו לגורמי‪ $‬שוני‪,$‬‬
‫בניה‪ $‬קובעי מדיניות )‪ ;(20022003‬עו"סיות‬
‫בכירות במשרד הרווחה מכינות נייר עמדה‬
‫אותו מגישות לשר הרווחה )‪ ;(2003‬המועצה‬
‫לשלו‪ $‬הילד בסיוע ד"ר קאופמ‪ ,‬מוציאי‪ $‬נייר‬
‫עמדה לכינוס שעורכי‪ $‬בהשתתפות קובעי‬
‫מדיניות )‪" ;(2004‬הפורו‪ $‬לצדק חברתי" מגיש‬
‫לוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪,‬‬
‫מסמ המרכז את ממצאי המחקרי‪ $‬שערכו‬
‫ועקרונות למפעל הזנה )‪.(2004‬‬
‫לזיהוי הבעיה והגדרתה כבעיה חברתית‪ ,‬ואילו הניסיונות לקדמה לסדר היו‪ $‬הציבורי היו פחותי‪.$‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬זיהוי הבעיה התבצע בעיקר באמצעות אינדיקאטורי‪ $‬ומשובי‪ $‬על המדיניות הקיימת‪ ,‬א‬
‫רק באופ חדפעמי באמצעות אירועי‪ $‬ממקדי‪ .$‬ג‪ $‬ביובל המדיניות קיי‪ $‬פער בי הפעילות לפיתוח‬
‫הצעת המדיניות‪ ,‬לבי המאמצי‪ $‬לקידו‪ $‬הצעות אלו לסדר היו‪ $‬הציבורי והממשלתי‪ .‬ניכר כי מרבית‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬ביובל זה‪ ,‬ועיקר פעילות‪ ,$‬התמקדו בבניית הצעת המדיניות‪ ,‬וזאת‪ ,‬בעיקר‬
‫בפורומי‪ $‬מקצועיי‪ .$‬לעומת זאת‪ ,‬מעורבות‪ $‬בפורומי‪ $‬של קובעי המדיניות‪ ,‬ה בכדי לפתח את‬
‫הצעותיה‪ ,$‬וה בכדי לקדמ‪ ,‬נשארה בשוליי‪.$‬‬
‫כאמור‪ ,‬מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ביובל הפוליטי‪ ,‬היתה מצומצמת א‪ -‬יותר‪ .‬ניכר כי‬
‫מיעוט העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬שלקח חלק ביובל זה‪ ,‬נקט בפעולות בודדות‪ ,‬וזאת בעיקר לש‪ $‬בניית‬
‫קואליציות‪ .‬לבסו‪ ,-‬קשה לומר כי היתה פעילות של ממש לזיהוי וניצול חלונות הזדמנות ספציפיי‪,$‬‬
‫פרט לבחירות בעיריית דימונה‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬נית לראות כי מעורבות‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫"דעכה" בשלבי‪ $‬הקריטיי‪ $‬של המאבק‪ ,‬קרי‪ ,‬מרגע העברת הצעת החוק של חברות הכנסת תמיר‬
‫ולבני‪ ,‬לדיו בוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬והחינו‪.‬‬
‫נית להבחי בהיררכיה מסוימת ג‪ $‬באשר לאסטרטגיות ולטקטיקות הפעולה העומדות‬
‫מאחורי דפוסי פעולת‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ .$‬כ למשל‪ ,‬ניכר כי עיקר הפעילות התבססה על‬
‫אסטרטגיה של הפעלה חברתית‪ ,‬ותו שימוש בטקטיקות בעלות מוקד חיצוני‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השימוש‬
‫באסטרטגיה של שדולה היה מצומצ‪ $‬יותר‪ ,‬וא‪ -‬יותר מכ השימוש בכלי התקשורת‪ .‬לבסו‪,-‬‬
‫אסטרטגיה של רפורמה באמצעות בתיהמשפט לא שימשה באופ ספציפי לש‪ $‬הפעילות לקידו‪$‬‬
‫הביטחו התזונתי ומפעל ההזנה בפרט‪.‬‬
‫ייתכ ודפוסי המעורבות ושכיחות‪ ,$‬נובעי‪ $‬מסיבות שונות‪ ,‬בה‪ $‬אדו בשלב הבא‪ .‬דיו‬
‫בסיבות אלו‪ ,‬עשוי לסייע להבי טוב יותר את האופני‪ $‬שבה‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מעורבי‪ $‬בפרקטיקת‬
‫מדיניות בישראל‪ ,‬ומה נדרש בכדי לקד‪ $‬את מעורבות‪ $‬של כלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬וא‪ -‬להרחיב‬
‫את דפוסי מעורבות‪ $‬של העוסקי‪ $‬זה מכבר בפרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫‪ 7.2‬סיבות לדפוסי הפעולה השוני‬
‫השאלה מה‪ $‬הגורמי‪ $‬המשפיעי‪ $‬על מידת מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪,‬‬
‫העסיקה ועדי מעסיקה חוקרי‪ $‬ממדינות שונות‪ ,‬ובכלל ישראל‪ .‬במסגרת דיוני‪ $‬אלה הוצעו גורמי‪$‬‬
‫רבי‪ $‬העשויי‪ $‬להשפיע על מעורבות זו )וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬בשנת ‪ ,2011‬בנו‬
‫‪139‬‬
‫וייסגל וגל מודל כוללני המבקש להסביר את מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‬
‫)וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬בבואי לנסות ולהסיק מסקנות תיאורטיות לגבי דפוסי הפעולה של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בתהליכי עיצוב המדיניות‪ ,‬ניכר כי חלק מהגורמי‪ $‬המסבירי‪ $‬את מידת‬
‫מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬עשויי‪ $‬לשפו אור ג‪ $‬על דרכי הפעולה של‬
‫אלו המעורבי‪ $‬בפרקטיקה זו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי מדובר בהשערות‪ ,‬אשר יש לבחו אות‬
‫במחקר נוס‪ -‬בכדי לבסס קשר ברור‪ .‬גורמי‪ $‬אלו "יבודדו"‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬לש‪ $‬בחינת הקשר‬
‫בינ‪ $‬לבי דפוסי הפעילות שננקטו‪ ,‬א יש לציי כי חלק‪ $‬קשורי‪ $‬אלו באלו‪ ,‬ואינ‪ $‬עומדי‪ $‬בזכות‬
‫עצמ‪ .$‬לפיכ‪ ,‬פעמי‪ $‬רבות‪ ,‬ניכר כי דפוסי הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לא נבעו מגור‪ $‬מסוי‪$‬‬
‫באופ בלעדי אלא משילוב של גורמי‪ $‬שוני‪.$‬‬
‫‪ 7.2.1‬רמת המקרו‪ :‬גורמי ברמה הכללחברתית‬
‫הנחה בסיסית היא כי הסביבה החברתית הרחבה במסגרתה פועל מקצוע העבודה הסוציאלית‪,‬‬
‫משפיעה על מאפייני המקצוע בכלל‪ ,‬ועל מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות בפרט‪.‬‬
‫בתו כ‪ ,‬למהותה של מדינת הרווחה ולמאפייניה‪ ,‬יש קשר למידת ואופני מעורבות‪ $‬של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ .‬הרעיו של מדינת הרווחה‪ ,‬נועד בראש ובראשונה לרס ולצמצ‪ $‬את‬
‫ההשלכות השליליות של השוק החופשי‪ ,‬בניה עוני‪ ,‬מצוקה ופערי‪ $‬בנגישות למשאבי‪ .$‬ע‪ $‬זאת‪,‬‬
‫קיימת שונות בי מדינות רווחה שונות‪ ,‬ואופ התמודדות ע‪ $‬בעיות חברתיות‪ ,‬מושפע בפועל‬
‫ממאפייניה הייחודיי‪ ,$‬הכוללי‪ $‬את היק‪ -‬ואופ חלוקת המשאבי‪ $‬החברתיי‪ ,$‬אוכלוסיות היעד‬
‫שבה היא מטפלת‪ ,‬דפוסי פעילותה‪ ,‬חלוקת תחומי האחריות להפעלתה ועוד‪ .‬מאפייני מדינת הרווחה‬
‫והסברי‪ $‬לדפוסי פעילות‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬קשורי‪ $‬ג‪ $‬לערכי חברתיי דומיננטיי‪,‬‬
‫המוצאי‪ $‬את ביטוייה‪ $‬ג‪ $‬במאפייני מקצוע העבודה הסוציאלית‪ ,‬אשר משק‪ -‬את התרבות והערכי‪$‬‬
‫החברתיי‪ $‬של החברה בה הוא נוצר ומתפתח )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫התקופה הנידונה במחקר זה‪ ,‬קרי‪ ,‬ראשית שנות ה‪ ,2000‬מתאפיינת בי היתר‪ ,‬בהתקפות של‬
‫שרי‪ $‬בממשלה‪ ,‬חברי כנסת ופקידי‪ $‬בכירי‪ $‬בעלי השקפות ניאוליברליות על עצ‪ $‬הלגיטימיות של‬
‫מדינת הרווחה‪ ,‬ובפעילות ממשלתית‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬לצמצו‪ $‬ניכר בשירותיה ובאחריותה של המדינה‬
‫להפעלתה )דורו‪ ;2007 ,‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬זאת ועוד‪ ,‬התחזקותו של השיח‬
‫הניאוליברלי‪ ,‬בשלושת העשורי‪ $‬האחרוני‪ $‬בישראל‪ ,‬הביאה להשתרשות‪ $‬של הערכי‪ $‬שבבסיסה של‬
‫אידיאולוגיה זו‪ ,‬ובעיקר‪ $‬אינדיווידואליז‪ ,$‬תחרות‪ ,‬מקסו‪ $‬רווחי‪ $‬והפרטה )וייסגל ואחרי‪;2009 ,$‬‬
‫וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬א לצד זאת‪ ,‬ניכר כי קיימת הכרה בקרב חוגי‪ $‬שוני‪ $‬כי לגורמי‪ $‬חברתיי‪$‬‬
‫‪140‬‬
‫תרומה משמעותית להתפתחות והחרפת של בעיית העוני ומצוקות נוספות‪ ,‬ותמיכה נרחבת ומוצקה‬
‫ברעיו מדינית הרווחה ובהתערבות המדינה על מנת להביא לצמצו‪ $‬פערי‪) $‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬תפיסה‬
‫זו היא שהביאה בשלב הראשו את ארגו מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות ואיגוד העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬להתריע על המצוקה החברתית בכללותה‪ ,‬ותופעת הרעב בפרט‪ ,‬ובהמש‪ ,‬עודדה עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬מאוניברסיטת בגוריו‪ ,‬ובראש‪ $‬ד"ר קאופמ‪ ,‬לצאת למאבק לקידו‪ $‬הזכות לביטחו‬
‫התזונתי וחוק ההזנה‪ ,‬וא‪ -‬השפיעה על מדיניות המטרה אותה ביקשו לשנות‪ .‬במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬ההבנה‬
‫כי מקורותיה של הבעיה‪ ,‬קשורי‪ ,$‬בי היתר‪ ,‬בהתרופפות‪ $‬של ערכי‪ $‬ומוסדות חברתיי‪ ,$‬כמו מדינת‬
‫הרווחה‪ ,‬וכי הפתרונות הנחוצי‪ $‬מבוססי‪ $‬על החזרת אחריות המדינה לרווחת האוכלוסייה‪ ,‬הביאה‬
‫להתמקדות בזירה הממשלתיתלאומית )רמת המקרו(‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ההבנה שמרבית השירותי‪$‬‬
‫החברתיי‪ $‬מסופקי‪ $‬עלידי הרשויות המקומיות‪ ,‬מה שמשאיר בידי אלו מידה רבה של אוטונומיה‬
‫)וייסגל וגל‪ ,(2011 ,‬לצד ההכרה כי תהליכי‪ $‬ברמה הארצית הנ‪ $‬ארוכי‪ $‬ומתמשכי‪ ,$‬הביאו לכדי‬
‫ניסיו לפעול באופ ממוקד לקידו‪ $‬מדיניות ג‪ $‬ברמה המקומית‪ ,‬בעיריית דימונה )רמת המזו(‪.‬‬
‫מעבר לכ‪ ,‬נדמה כי הקונטקסט החברתי השפיע ג‪ $‬על דפוסי פעולת‪ $‬של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בפעילות‪ .‬לדבריה‪ $‬של פרסונס ואחרי‪ ,(Parsons et al, 1994) $‬התפקיד‬
‫אותו ממלא סוכ השינוי מושפע מהמידה בה מערכות קהילתיות שונות מאורגנות לפעולה אפקטיבית‬
‫ביחס לבעיה החברתית‪ .‬התערבות לקידו‪ $‬בעיות חברתיות שיש לגביה פעילות קהילתית מאורגנת‪,‬‬
‫מממסדית או וולונטרית‪ ,‬יכולה להיות מבוססת בעיקר על ייעו‪ 0‬ושותפות ע‪ $‬גורמי‪ $‬בקהילה לגבי‬
‫שיפור הקיי‪ .$‬לעומת זאת‪ ,‬נדרשת פעילות חדשנית ויזמית לגבי בעיות חברתיות שמערכות השירותי‪$‬‬
‫ומערכות קהילתיות אחרות אינ מאורגנות כראוי להתמודדות אית‪ .‬ואכ‪ ,‬בעיית חוסר הביטחו‬
‫התזונתי‪ ,‬שכאמור נתפסה כתופעה חדשה בנו‪ -‬הישראלי וא‪ -‬שנויה במחלוקת‪ ,‬חייבה נקיטת יוזמה‬
‫חדשנית ואקטיביסטית )קאופמ‪ .(2005 ,‬יתרה מכ‪ ,‬הממשלה והכנסת‪ ,‬אשר רבי‪ $‬מחבריה האמינו‬
‫כי יש להמשי ולצמצ‪ $‬במערכות מדינת הרווחה‪ ,‬וא‪ -‬צפו את העלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול‬
‫בבעיה במידה ותקבל גושפנקה‪ ,‬ניסו להכחיש את בעיית חוסר הביטחו התזונתי בכל דר‪ .‬היעדר‬
‫שיתו‪ -‬פעולה זה מצד הגורמי‪ $‬הפותרי‪ ,$‬חייב שימוש בפעולות מחאה שונות‪ ,‬כגו החתמת עצומות‬
‫וקיו‪ $‬הפגנות‪ .‬זאת מתו הנחה כי שימוש בקונפליקט יסייע לקידו‪ $‬הפתרו הרצוי )כנע‪ .(1988 ,‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬ההבנה כי המגמות הנ"ל‪ ,‬ה חלק מהסיבות להיווצרותה של תופעת חוסר הביטחו התזונתי‪,‬‬
‫אשר לא היתה קיימת בישראל לפני כ‪ ,‬וכתוצאה מכ ג‪ $‬אי נתוני‪ $‬אודותיה‪ ,‬למול התכחשות‪ $‬של‬
‫גורמי‪ $‬ציבוריי‪ $‬ופוליטיי‪ $‬שוני‪ $‬לקיומה או למקורות החברתיי‪ $‬להיווצרותה‪ ,‬הביאו את מרבית‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ ,$‬ובראש‪ $‬חוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬מהמחלקה לעבודה סוציאלית‬
‫‪141‬‬
‫באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬לפעול בעיקר ביובל הבעיות בכדי לשכנע כי מדובר בבעיה חברתית ולקדמה‬
‫לסדר היו‪ $‬הציבורי והממשלתי‪ .‬זאת בעיקר באמצעות מחקרי‪ $‬ומשובי‪ $‬על המדיניות הקיימת‪,‬‬
‫פיתוח המשגות וקטגוריות רעיוניות‪ ,‬ועריכת השוואות ה לתקופות בה לקחה המדינה אחריות‬
‫קולקטיבית וערכי‪ $‬חברתיי‪ $‬תפסו מקו‪ $‬מרכזי בשיח‪ ,‬ה לנעשה במדינות אחרות ובראש ארצות‬
‫הברית‪ ,‬שעלא‪ -‬שער האינדיווידואליז‪ $‬תופס מקו‪ $‬מרכזי בתרבותה‪ ,‬מהווה דוגמא ללקיחת‬
‫אחריות ממשלתית על הבעיה‪.‬‬
‫בנוס‪ ,-‬לאור המצב‪ ,‬הפעלה חברתית נתפסה עלידי יוזמי המאבק מהאקדמיה כאסטרטגיה‬
‫המרכזית עלפיה יש לפעול‪ .‬ההנחה היתה כי רק גיוס תמיכה ציבורית רחבה ופיתוח התארגנות‬
‫קהילתית שיפעילו לח‪ 0‬על הממשלה והכנסת‪ ,‬יוכלו לקד‪ $‬פתרו הול‪ $‬לבעיה‪ .‬במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬רק‬
‫כאשר תתגבש "קואליציית רוב"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כאשר למאבק של הקבוצות המוחלשות‪ ,‬יצטר‪ -‬באופ ערכי‬
‫ומעשי‪ ,‬רוב הציבור– יש סיכוי שהמאבק ישיג את מטרותיו )נוע‪ $‬וברקאי‪.(2009 ,‬‬
‫הסביבה הרחבה במסגרתה פועל מקצוע העבודה הסוציאלית‪ ,‬כוללת ג‪ $‬את דפוסי התעסוקה‬
‫של העובדי הסוציאליי‪ .‬הכוונה למקור הסמכות וזהות הגור‪ $‬המעסיק )ציבוריממשלתי‪ ,‬ציבורי‬
‫מקומי‪ ,‬מגזר שלישי או פרטיעסקי(‪ ,‬הסדרי ההעסקה‪ ,‬מעמד‪ $‬התעסוקתי וכדומה‪ .‬תיאוריות‬
‫מוסדיות טוענות כי אופני הפעולה של בני אד‪ $‬במסגרת שוק העבודה מושפעי‪ $‬במידה ניכרת‬
‫מתצורות התעסוקה שלה‪ ,$‬שכ‪ ,‬בכדי לשרוד‪ ,‬נדרשת מידה לא מעטה של קונפורמיות‪ .‬לפיכ‪ ,‬עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬אינ‪ $‬אוטונומיי‪ $‬לגמרי בכל הקשור להחלטה לגבי מידת מעורבות‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪,‬‬
‫הבעיות שעמ ה‪ $‬מחליטי‪ $‬להתמודד‪ ,‬השלב בתהלי עיצוב המדיניות בו ה‪ $‬מתערבי‪ ,$‬דפוסי‬
‫פעילות‪ ,$‬והעמדות והמידע שה‪ $‬מציגי‪) $‬וייסגל וגל‪ .(Zucker, 1987 ;2011 ,‬כ למשל‪ ,‬העסקה בידי‬
‫גור‪ $‬ממסדי מקרבת אמנ‪ $‬את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המשמשי‪ $‬בתפקידי‪ $‬בכירי‪ $‬במשרדי ממשלה‬
‫או ברשויות המקומיות לתהלי עיצוב המדיניות ולקובעי המדיניות‪ ,‬א איננה מבטיחה בהכרח חופש‬
‫פעולה‪ .‬זאת לאור מגבלות רבות הקשורות למחויבות הפורמאלית והבלתי פורמאלית של העובד‬
‫למעסיק הציבורי‪ ,‬למבנה ההיררכי של גופי‪ $‬צבורי‪ $‬ולחלוקת העוצמה בתוכ‪ ,$‬וכ לעוצמה הרבה‬
‫שיש לגור‪ $‬השלטוני בבלימת ניסיונות לשינוי חברתי‪ ,‬במיוחד‪ ,‬כאשר מדובר באד‪ $‬המועסק על ידו‪.‬‬
‫על כ‪ ,‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המועסקי‪ $‬עלידי גור‪ $‬ציבורי‪ ,‬מתקשי‪ $‬לעסוק בפרקטיקת מדיניות‬
‫הכוללת התנגדות והפניית ביקורת כלפי הממסד‪ ,‬ונדרשי‪ $‬למת את תגובותיה‪ ,$‬דבר שעשוי להפחית‬
‫את האפקטיביות שלה בהשגת מטרותיה המוצהרות )וייס‪ ;2005 ,‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל‬
‫וגל‪ ;2011 ,‬כנע‪.(Domanski, 1998 ;1988 ,‬‬
‫‪142‬‬
‫בשונה מכ‪ ,‬העסקה בארגוני החברה האזרחית והמגזר השלישי‪ ,‬עשויה דווקא לעודד את‬
‫העיסוק בפרקטיקת מדיניות ולהשפיע על דפוסיה‪ ,‬בעיקר בא‪ $‬אינ‪ $‬תלויי‪ $‬במדינה כמקור‬
‫למשאביה‪ .$‬כ‪ ,‬נכונות‪ $‬לאתגר את המדיניות הקיימת‪ ,‬וחופש הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫לעסוק בפרקטיקת מדיניות על צורותיה השונות‪ ,‬יגבר )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬שמיד ואחרי‪.(2008 ,$‬‬
‫טיעוני‪ $‬אלו מסבירי‪ $‬מדוע המאבק לקידו‪ $‬הזכות לביטחו תזונתי וחקיקת חוק ההזנה‬
‫בפרט‪ ,‬התאפיי בעיקר במעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המועסקי‪ $‬בגופי‪ $‬חו‪0‬ממסדיי‪ ,$‬או‬
‫"ממסדיי‪ $‬למחצה"‪ ,639‬שאינ‪ $‬ממומני‪ $‬עלידי המדינה‪ .‬עמדה זו איפשרה לה‪ $‬לנקוט בפעולות‬
‫מחאתיות וביקורתיות הקוראות תיגר על המדיניות הממשלתית‪ ,‬שכאמור‪ ,‬מהווה את אחד הגורמי‪$‬‬
‫להיווצרותה והחרפתה של הבעיה הנידונה‪.‬‬
‫בנוס‪ ,-‬הללו עשויי‪ $‬להסביר מדוע נעזרו בסטודנטי‪ $‬ובקשרי‪ $‬אישיי‪ $‬ע‪ $‬בוגרי המחלקה‬
‫לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬בכדי לאסו‪ -‬נתוני‪ $‬על הבעיה בתו לשכות הרווחה בדרו‪$‬‬
‫)‪ ;(Kaufman, 2004‬מדוע מנהלי מחלקות רווחה שונות ברחבי האר‪ 0‬לא המשיכו לפעול באופ שיטתי‬
‫לקידו‪ $‬הנושא לאחר שהיו שותפי‪ $‬להתרעה ראשונית על הבעיה במסגרת "דוח הרעב" של המרכז‬
‫לשלטו המקומי‪ ,‬אשר זכה לתגובה חריפה מצד הממשלה; ומדוע עובדות סוציאליות בכירות במשרד‬
‫הרווחה‪ ,‬התערבו לקידו‪ $‬הנושא‪ ,‬לאחר שהבעיה כבר זוהתה‪ ,‬הוגדרה והועלתה לסדר היו‪ $‬הציבורי‬
‫עלידי האקדמיה והארגוני‪ $‬החברתיי‪.$‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬גורמי‪ $‬אלו יכולי‪ $‬לשפו אור לא רק על מידת מעורבות‪ $‬של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬הממסדיי‪ ,$‬והשלב במאבק בו בחרו להתערב‪ ,‬אלא ג‪ $‬על דפוסי פעולת‪ $‬לכשהיו‬
‫מעורבי‪ .$‬ואכ‪ ,‬נראה כי דרכי פעולת‪ $‬נבעו מהצור להימנע ככל האפשר מעימות ע‪ $‬מעסיקיה‪:$‬‬
‫ראשית‪,‬‬
‫הללו השתמשו‬
‫בעיקר‬
‫בטקטיקות קונצנזואליות המבוססות על הידברות‪ ,‬מיקוח‬
‫והתחברות לאינטרסי‪ $‬של קובעי המדיניות‪ ,‬דבר שהתבטא למשל בפשרנות תקציבית )באשר למקורות‬
‫המימו של החוק והתכנית בדימונה בפרט(‪ ,‬המלצת של עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה להכיל‬
‫את הפרויקט באופ אוניברסאלי רק במסגרות שיבחרו ולא בכל מערכת החינו כפי שדרשה‬
‫קואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬והשתתפות פסיבית בעיקרה‪ ,‬בוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪$‬‬
‫והחינו הדנה בהצעות החוק‪ .‬שנית‪ ,‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מהמגזר הציבורי לא הצטרפו באופ רשמי‬
‫לקואליציית הארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬אשר נקטה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ג‪ $‬בדפוסי פעולה מחאתיי‪ $‬והטיחה ביקורת‬
‫קשה בשלטו‪ .‬שלישית‪ ,‬רוב העובדי‪ $‬מהמגזר הציבורי‪ ,‬לא פעלו באופ שיטתי וא‪ -‬יזו‪ ,$‬אלא סייעו‬
‫‪ 639‬האקדמיה היא מוסד ציבורי א חוק המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬תשי"ח ‪ ,1958‬מטיל איסור על הגבלת חופש הדעה‬
‫והמצפו‪ ,‬התערבות בקביעת תוכניות לימודי‪ ,$‬דרכי ההוראה ומינוי הסגל האקדמי‪.‬‬
‫‪143‬‬
‫לאקדמיה באופ נקודתי סביב המחקרי‪ $‬שנערכו בקרב לקוחות שירותי הרווחה‪ ,‬א ג‪ $‬זאת לרוב לא‬
‫באופ ישיר‪ ,‬כי א‪ $‬באמצעות סטודנטי‪ $‬כפי שכבר צוי‪ .‬אחרי‪ ,$‬אשר פעלו בעקביות‪ ,‬דוגמת עובדות‬
‫סוציאליות מדימונה‪ ,‬עשו זאת בחסות האקדמיה‪ ,‬במסגרת לימודיה לתואר שני‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לא רק זהות המגזר המעסיק אלא ג‪ $‬דפוסי ההעסקה במקו‪ $‬העבודה ומעמד‪$‬‬
‫התעסוקתי של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬משפיעי‪ $‬על אופ המעורבות בתהלי עיצוב המדיניות‪ .‬על כ‪,‬‬
‫ייתכנו הבדלי‪ $‬בדפוסי המעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬באותו מגזר עצמו‪ ,‬וא‪ -‬באותו‬
‫הארגו‪.‬‬
‫יש להניח כי ככל שביטחונו התעסוקתי של העובד הסוציאלי גבוה יותר והמש העסקתו‬
‫ושכרו תלויי‪ $‬פחות באי שביעות רצו הממוני‪ $‬עליו‪ ,‬כ תגבר נכונותו לעסוק בפרקטיקת מדיניות‬
‫)וייסגל וגל‪ (2011 ,‬ויושפעו ג‪ $‬דפוסי פעולתו‪ .‬ואכ‪ ,‬מבט על מאפייני העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המובילי‪$‬‬
‫את המאבק המתואר‪ ,‬מעלה כי רבי‪ $‬מבניה‪ $‬הינ‪ $‬עובדי‪ $‬ותיקי‪ $‬אשר מחזיקי‪ $‬בעמדות בכירות‬
‫כחוקרי‪ $‬באקדמיה‪ ,‬או כמנהלי שירותי‪ $‬וארגוני רווחה‪ .‬הללו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬נהני‪ $‬מביטחו תעסוקתי‬
‫מסוי‪ ,$‬הנגזר מדפוסי ההעסקה אשר היו נהוגי‪ $‬בעבר במגזר הציבורי‪ ,‬או מהיות‪ $‬בעמדות מפתח‬
‫בגופי‪ $‬חו‪0‬ממסדיי‪ $‬שאינ‪ $‬תלויי‪ $‬בכספי המדינה‪.‬‬
‫בנוס‪ ,-‬גור‪ $‬זה עשוי להסביר אולי‪ ,‬מדוע עובדות סוציאליות בכירות במשרד הרווחה‪,‬‬
‫"העיזו" לבקר את המדיניות הכלכליתחברתית ומדיניות משרד הרווחה בפרט‪ ,‬בנייר העמדה שכתבו‪.‬‬
‫א ג‪ $‬אמירות אלו לא היו "חלוציות"‪ ,‬כי א‪ $‬לאחר ביקורות חוזרות ונשנות מהאקדמיה‪ ,‬נאמרו‬
‫בעיקר בפורומי‪ $‬סגורי‪ $‬ו"רוככו" בפני התקשורת‪ .‬בשונה מכ‪ ,‬גור‪ $‬זה עשוי א‪ -‬לחדד מדוע נזקקו‬
‫כלכ‪ ,‬עובדות סוציאליות 'מ השורה'‪ ,‬אשר עבדו בעיריית דימונה‪ ,‬לתמיכת האקדמיה‪.‬‬
‫‪ 7.2.2‬רמת המזו‪ :‬גורמי ברמת הארגו‬
‫הסכמה רחבה קיימת בי הכותבי‪ $‬העוסקי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬ג‪ $‬ביחס להשפעתו של‬
‫הארגו הספציפי על מעורבותו של העובד הסוציאלי המועסק במסגרתו‪ .‬קטגוריה זו קשורה לגור‪$‬‬
‫הכללחברתי שעניינו דפוסי ההעסקה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬אשר נידו לעיל‪ ,‬א בשונה מזה‪ ,‬היא‬
‫בוחנת את הסביבה הארגונית המיידית בה פועל העובד הסוציאלי‪ ,‬ומניחה כי יכולה להתקיי‪ $‬שונות‬
‫בתו המסגרות התעסוקתיות הספציפיות ג‪ $‬א‪ $‬ה בעלות מאפייני‪ $‬בסיסיי‪ $‬דומי‪ ,$‬כגו המגזר‬
‫המעסיק וסוג השירות )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬בתו כ‪ ,‬אופני הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫מושפעי‪ $‬ממדיניותו הרשמית של הארגו ביחס לפרקטיקת מדיניות‪ ,‬יחס המנהלי‪ ,$‬המדריכי‪$‬‬
‫‪144‬‬
‫והעמיתי‪ ,$‬וסממני‪ $‬מוחשיי‪ $‬המעודדי‪ $‬עיסוק בפרקטיקה זו )וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪.(2011‬‬
‫מדיניות הארגו כוללת‪ ,‬בי היתר‪ ,‬את מטרותיו הספציפיות‪ ,‬סדרי עדיפויותיו‪ ,‬דרכי פעולתו‪,‬‬
‫ומרכזיותה של פרקטיקת המדיניות בתו דרישות התפקיד שהעובד הסוציאלי ממלא במסגרתו )וייס‬
‫גל וגל‪ .(Domanski, 1998; Zucker, 1987 ;2011 ,‬במקרה הנידו‪ ,‬ניכר כי מרבית העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬לא נדרשו באופ ישיר ומחייב לעסוק בפרקטיקת מדיניות במסגרת עבודת‪,$‬‬
‫או שזו הוגדרה רק חלק מתפקיד‪ .$‬יתרה מכ‪ ,‬יש שעבדו בהיק‪ -‬משרה מצומצ‪ $‬ו‪/‬או כעובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬יחידי‪ $‬בתפקיד זה בארגונ‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬ניכר כי סוגיית הביטחו התזונתי לא עמדה על‬
‫סדר יומו‪ ,‬או בראש סדר עדיפויותיו של ארגו כלשהוא‪ .‬הסבר זה מקבל תימוכי בדבריו של ד"ר‬
‫קאופמ‪ ,‬אשר הדגיש כי אחת החולשות העיקריות של המאבק התבטאה בהיעדר ארגו לשינוי חברתי‬
‫העוסק באופ בלעדי בקידו‪ $‬הביטחו התזונתי )קאופמ‪ .(2005 ,‬גור‪ $‬זה א‪ -‬מחדד את העובדה כי ג‪$‬‬
‫כאשר העיסוק בעיצוב מדיניות חברתית נחשב מרכיב מרכזי ומהותי‪ ,‬מידת ואופ העיסוק בפרקטיקת‬
‫מדיניות אינ‪ $‬עומדי‪ $‬בחלל ריק‪ .‬ואכ‪ ,‬גורמי‪ $‬אלו עשויי‪ $‬להסביר מדוע מעורבות‪ $‬של מרבית‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬התאפיינה בחוסר שיטתיות‪ ,‬אימילוי תפקידי‪ $‬של יזמי מדיניות‪ ,‬מעורבות‬
‫באירועי‪ $‬נקודתיי‪ $‬שנקבעו מראש‪ ,‬א היעדר גמישות ויכולת להגיב לאירועי‪ $‬ממקדי‪ $‬וחלונות‬
‫הזדמנויות בלתי צפויי‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬ככל שהמאבק התאר מעבר לצפוי‪ ,‬מעורבות‪ $‬של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬פחתה‪.‬‬
‫ממדיניות הארגו נגזרי‪ $‬ג‪ $‬מאפייניו ומשאביו הייחודיי‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬חשוב להסתייג ולומר‬
‫כי משאבי‪ $‬אלו מושפעי‪ $‬לעיתי‪ $‬ג‪ $‬ממגמות כללחברתיות‪ .‬על כ‪ ,‬יש להתאי‪ $‬את דפוסי המעורבות‬
‫בפרקטיקת המדיניות‪ ,‬ג‪ $‬ליתרונותיו ומגבלותיו של הארגו‪ .‬כ לדוגמא‪ ,‬יתרונותיו היחסיי‪ $‬של גו‪-‬‬
‫אקדמי‪ ,‬כוללי‪ $‬את היכולת לאסו‪ -‬ולפתח ידע חדש ומקצועי‪ ,‬היכולת לגייס סטודנטי‪ $‬רבי‪ $‬לפעילות‬
‫אדהוק‪ ,‬והלגיטימציה לה זוכה האקדמיה בקרב הציבור‪ ,‬דבר שעשוי לתרו‪ $‬להשגת תמיכה רחבה‬
‫במאבק‪ .‬מנגד‪ ,‬העובדה כי עיקר הפעילות האקדמית מוקדשת למחקר והוראה‪ ,‬לצד יציאתה של‬
‫האקדמיה לפגרת קי‪ 0‬מידי שנה‪ ,‬מקשות על התערבות אקדמית באופ שיטתי ולאור זמ )קאופמ‬
‫‪ .(Kaufman, 2004 ,2005‬גורמי‪ $‬אלו‪ ,‬לצד תחלופה גבוהה של סטודנטי‪ $‬באקדמיה‪ ,‬מקשי‪ $‬ג‪ $‬על‬
‫פיתוח קשר רצי‪ -‬ע‪ $‬הקהילה ושילובה במאבק )ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪Kaufman, ;6.9.10 ,‬‬
‫‪ .(2004‬מגבלות אלו עשויות לספק הסבר מסוי‪ $‬לכ שחוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬מאוניברסיטת בגוריו‪,‬‬
‫מילאו בעיקר תפקיד של יז‪ $‬וקטליזאטור לפעילות )‪ ,(Kaufman, 2004‬תו התבססות על הכלי‪$‬‬
‫‪145‬‬
‫המקובלי‪ $‬באקדמיה‪ ,‬שבעיקר‪ ,$‬מחקרי‪ ,$‬כנסי‪ ,$‬פרסומי‪ $‬בתקשורת‪ ,‬דוחות ומאמרי‪) $‬נוע‪$‬‬
‫וברקאי‪ ;2009 ,‬קאופמ‪ ,(2005 ,‬וא‪ -‬המעיטו לשלב את האוכלוסייה הסובלת מהבעיה‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫מגבלות אלו היוו ג‪ $‬את אחת הסיבות להקמת קואליציה ביארגונית‪ ,‬שתאג‪ $‬משאבי‪ $‬מארגוני‪$‬‬
‫שוני‪) $‬קאופמ‪.(2005 ,‬‬
‫לצד מדיניותו הרשמית של הארגו‪ ,‬נית להניח כי ג‪ $‬גישת של מנהלי ומדריכי באשר‬
‫לפרקטיקת מדיניות‪ ,‬והדרישה הגלויה מהעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לעסוק בה‪ ,‬משפיעי‪ $‬על דפוסי הפעולה‬
‫של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בארגו )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬כ למשל‪ ,‬העובדה כי עו"ס שרי רבקי‪ ,‬מנכ"ל‬
‫עמותת "ידיד"‪ ,‬סברה כי העיסוק בפרקטיקת מדיניות שמור בעיקר לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מטע‪$‬‬
‫האיגוד‪ ,‬לצד העובדה כי הגדירה את תפקידה כמנהלת‪ ,‬לפני היותה עובדת סוציאלית‪ ,‬וכ ג‪ $‬את‬
‫תפקיד‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שניהלו מרכזי זכויות בארגו )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס שרי רבקי‪,‬‬
‫‪ ,(19.10.10‬עשויות להסביר מדוע העיסוק בפרקטיקת מדיניות עלידי עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעמותת‬
‫"ידיד" נותר בשוליי‪ .$‬באופ ספציפי יותר‪ ,‬ניכר כי רבקי ניצלה את קשריה האישיי‪ $‬ע‪ $‬גורמי‪$‬‬
‫שוני‪ ,$‬כגו חברי כנסת ויהדות ארצותהברית‪ ,‬בכדי לגייס את תמיכת‪ ,$‬א מעורבותו השיטתית של‬
‫הארגו במאבק‪ ,‬התבצעה בעיקר עלידי ר מלמד‪ ,‬סמנכ"ל הארגו‪ ,‬הממונה על קידו‪ $‬מדיניות‬
‫חברתית‪.‬‬
‫השפעת‪ $‬של מנהלי‪ $‬ומדריכי‪ $‬עשויה להתחזק כאשר לארגו אי מדיניות רשמית וברורה‬
‫באשר למידת ואופ העיסוק בפרקטיקת מדיניות‪ .‬דוגמא לכ הוא איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪:$‬‬
‫למרות שהנ"ל חרט על דגלו את המחויבות לעסוק בקידו‪ $‬מדיניות חברתית )לצד היותו איגוד עובדי‪$‬‬
‫ואגודה מקצועית( )וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬ראיו ע‪ $‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ;4.11.10 ,0‬ראיו ע‪ $‬עו"ס‬
‫דליה אהוד‪ ,(11.10.10 ,‬מידת ואופ העיסוק בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬מושפעי‪ $‬במידה רבה מהעומד‬
‫בראשו באותה התקופה )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ;4.11.10 ,0‬ראיו ע‪ $‬עו"ס דליה אהוד‪,‬‬
‫‪ .(11.10.10‬לצד זאת‪ ,‬ברצוני לטעו כי דפוסי מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪,‬‬
‫מושפעי‪ $‬ג‪ $‬מתפיסת של המנהלי את הבעיה הספציפית שבמוקד המאבק‪ ,‬והפתרונות הרצויי‪.‬‬
‫כ‪ ,‬למרות שיו"ר האיגוד באותה תקופה‪ ,‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ,0‬סברה כי עיסוק במדיניות וקידו‪$‬‬
‫זכויות חברתית הינו אחד מתפקידיו המרכזיי‪ $‬של האיגוד )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪,0‬‬
‫‪ ,(4.11.10‬מעורבות‪ $‬במאבק הנוכחי היתה שולית‪ ,‬והתאפיינה בחוסר שיטתיות ונקיטת יוזמה‪ .‬הדבר‬
‫התבטא באזכורי‪ $‬ספוראדיי‪ $‬של הנושא בתקשורת‪ ,‬בוועדות הכנסת ובעתירת‪ $‬של ארגוני‪$‬‬
‫חברתיי‪ $‬שוני‪ $‬לבג"‪ 0‬סביב הקיצוצי‪ $‬בקצבת הבטחת הכנסה בראשית ‪ .2003‬זאת מכיוו שבשונה‬
‫‪146‬‬
‫מהאקדמיה והארגוני‪ $‬החברתיי‪ ,$‬אשר הגדירו את הבעיה כהיעדר ביטחו תזונתי שמקורותיה‬
‫במדיניות הכלכליתחברתית )מתו ראיו ע‪ $‬ד"ר רוני קאופמ‪ ,(18.8.10 ,‬יו"ר איגוד העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬סברה כי הבעיה עצמה היא המדיניות הכלכליתחברתית‪ ,‬אשר חוסר ביטחו תזונתי הוא‬
‫רק אחד מתוצריה ) מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ;4.11.10 ,0‬ראיו ע‪ $‬עו"ס דליה אהוד‪,‬‬
‫‪ .(11.10.10‬הבחנה זו בי מהות הבעיה לסימפטומי‪ $‬שלה‪ ,‬הביאה את איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫לפעול כנגד המדיניות הכלכליתחברתית בכללותה‪ ,‬בהנחה כי שינוייה יחזיר ג‪ $‬את הביטחו התזונתי‬
‫לתושבי ישראל )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס ועו"ד אתי פר‪.(4.11.10 ,0‬‬
‫לצד גישת‪ $‬של מנהלי‪ $‬ומדריכי‪ ,$‬ג‪ $‬יחס‪ $‬של עמיתי‪ $‬בארגו‪ ,‬עשוי להשפיע על דפוסי‬
‫הפעולה של העוסקי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ .‬כ‪ ,‬תפיסותיו של ד"ר קאופמ באשר לדרכי הפעולה‬
‫הרצויות‪ ,‬השפיעו על עמיתיו באקדמיה‪ ,‬וא‪ -‬מחוצה לה‪ ,‬אשר הצטרפו לפעילויות ספציפיות שיז‪.$‬‬
‫וייסגל וגל )‪ ,(2011‬מדגישי‪ $‬כי ג‪ $‬ביטויי תמיכה מוחשיי המעודדי עיסוק בפרקטיקת‬
‫מדיניות עשויי‪ $‬להגביר את המעורבות בפרקטיקה זו וא‪ -‬לחזק דפוסי פעולה מסוימי‪ .$‬כ למשל‪,‬‬
‫אופ מעורבות‪ $‬של העובדי‪ $‬וצמרת הארגו בפרט‪ ,‬עשויי‪ $‬להוות מודל לחיקוי לאחרי‪ .$‬ג‪ $‬הכשרות‬
‫פני‪$‬ארגוניות לעיסוק בתחו‪ ,$‬ותגמולי‪ $‬בשכר או בסטאטוס‪ ,‬הנ‪ $‬דוגמא לסממני‪ $‬ארגוניי‪ $‬גלויי‪.$‬‬
‫דוגמא בולטת לכ היא מעורבותה של אוניברסיטת בגוריו‪ .‬הלגיטימציה והגיבוי לה‪ $‬זכו חוקרי‪$‬‬
‫וסטודנטי‪ $‬מהמחלקה לעבודה סוציאלית‪ ,‬לא התבטאו רק ברמה ההצהרתית‪ ,‬כי א‪ $‬באמצעות ביטויי‬
‫תמיכה גלויי‪ ,$‬המבוססי‪ $‬על משאביה החומריי‪ ,$‬ארגוניי‪ $‬ואנושיי‪ $‬של האוניברסיטה והמחלקה‬
‫לעבודה סוציאלית בפרט‪ .‬כ למשל‪ ,‬השתתפות‪ $‬של נשיא האוניברסיטה‪ ,‬דיק הפקולטה וראש‬
‫המחלקה בכנסי‪ $‬ומחקרי‪ $‬שנערכו‪ ,‬מת אפשרות לשימוש במבני הקמפוס‪ ,‬שילוב הפעילות במסגרת‬
‫תכנית הלימודי‪ $‬הקיימת קורסי‪ ,$‬פרקטיקו‪ ,$‬מחקרי‪ $‬וסמינריוני‪ $‬של סטודנטי‪ ,$‬ובפעילות‬
‫וולונטרית תחת התשתית של המחלקה במסגרת "הפורו‪ $‬לצדק חברתי" )קאופמ‪Kaufman, ;2005 ,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫‪ 7.2.3‬רמת המזו‪ :‬גורמי ברמת מקצוע העבודה הסוציאלית‬
‫ג‪ $‬למגמות בתו מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל‪ ,‬אשר מושפעי‪ $‬ה מהערכי‪$‬‬
‫החברתיי‪ $‬במדינה‪ ,‬ה מגורמי‪ $‬נוספי‪ $‬כגו מגמות ותהליכי‪ $‬המתרחשי‪ $‬במקצוע במדינות אחרות‪,‬‬
‫יש קשר והשפעה על מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪147‬‬
‫אחת המגמות המאפיינות את מקצוע העבודה הסוציאלית במדינות שונות היא ההתמקצעות‬
‫)פרופסיונליזציה(‪ ,‬באמצעותה מבקשת העבודה הסוציאלית להיתפס כמקצוע בעל יוקרה‪ ,‬מומחיות‪,‬‬
‫כוח ותחו‪ $‬שליטה‪ ,‬ולקבל הכרה ברורה מהחברה בייחודיותו ובבלעדיותו‪ .‬תהליכי‪ $‬אלו מעכבי‪$‬‬
‫מעורבות פוליטית ומחזקי‪ $‬את הנטייה לשמרנות וקבלת הסטאטוסקוו החברתי‪ ,‬כלכלי ופוליטי;‬
‫מחזקי‪ $‬מגמות של מומחיות והתמחות המביאי‪ $‬לכדי הסתכלות צרה וטכנית באשר למקור הבעיות‬
‫והדרכי‪ $‬לפתרונ; גורמי‪ $‬לתחרות מתמשכת בי דיסציפלינות שונות ולמאבקי‪ $‬פנימיי‪ $‬בתו‬
‫המקצוע עצמו הבולמי‪ $‬שיתופי פעולה )וייס‪ ;2005 ,‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬לפיכ‪ ,‬מגמות אלו מרחיקות‬
‫את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬מהמחשבה וא‪ -‬מהמעורבות בפועל בפרקטיקת מדיניות )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫חלק מהתהליכי‪ $‬הנ"ל עשויי‪ $‬להוות הסבר לכ שמעט עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬התגייסו למאבק‬
‫לקידו‪ $‬הביטחו התזונתי וחוק ההזנה בפרט‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ה‪ $‬אינ‪ $‬בהכרח מסבירי‪ $‬את דפוסי הפעולה‬
‫של מרבית העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬השותפי‪ $‬לפעילות‪ .‬כ‪ ,‬כפי שכבר צוי‪ ,‬ניכר כי אופ מעורבות‪ $‬של‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬רבי‪ ,$‬התאפיינה בניתוח ביקורתי של המדיניות החברתיתכלכליתפוליטית‬
‫שיוצרת את הבעיה וא‪ -‬משמרת אותה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מובילי המאבק הכירו בנחיצות של קואליציות בי‬
‫מקצועיות ושיתופי פעולה בתו המקצוע עצמו‪ ,‬בכדי להצליח במאבק‪ ,‬א‪ $‬כי לעיתי‪ $‬ניכר פער בי‬
‫תפיסות אלו ליישומ בפועל‪.‬‬
‫בשונה מכ‪ ,‬נראה כי מגמות של מומחיות והתמחות‪ ,‬לצד תפיסת המושג "מקצועי" כמנותק‬
‫מעמדה ומעורבות פוליטית ומהזדהות רגשית ע‪ $‬בעיות חברתיות )אית ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייס‪ ,‬גל וקט‪,‬‬
‫‪ ;2005‬וייסגל וגל‪ ,(2011 ,‬יכולות להסביר ג‪ $‬חלק מדפוסי הפעילות של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬במקרה‬
‫הנידו‪ .‬באשר לתהליכי מומחיות‪ ,‬ניכר כי הללו מביאי‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬להתמחות ג‪$‬‬
‫בשינוי מדיניות או בעבודה סוציאלית קהילתית )וייסגל וגל‪ ,(2011 ,‬המייחסת חשיבות רבה למעורבות‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בשינוי חברתי ובהשפעה על מדיניות חברתית )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬משרד העבודה‬
‫והרווחה‪ ;1995 ,‬סד‪ .(2009 ,‬אמנ‪ $‬מגמה זו עשויה להביא לעיסוק שיטתי‪ ,‬מתוכנ מראש וקפדני‪ ,‬כפי‬
‫שפרקטיקת מדיניות צריכה להיות לדעת‪ $‬של כותבי‪ $‬רבי‪) $‬נויבוארשני‪ ,(2007 ,‬א נדמה שג‪$‬‬
‫מחזקת את התפיסה בקרב עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ ,$‬כי העיסוק בה שמור לאות‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫המתמחי‪ $‬בתחו‪ ,$‬במקו‪ $‬שתיתפס כמרכזית וחיונית לכל סוגי הפרקטיקה בעבודה סוציאלית‪ .‬יתרה‬
‫מכ‪ ,‬ג‪ $‬במידה ועובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬אחרי‪ $‬יהיו מעורבי‪ $‬ברמה זו או אחרת בתהליכי עיצוב מדיניות‪,‬‬
‫מעורבות‪ $‬עשויה להתאפיי בהיעדר חשיבה ביקורתית באשר לכיווני ודפוסי הפעולה הרצויי‪,$‬‬
‫ובמקומה‪ ,‬קבלה אוטומטית של דרכי פעולת‪ $‬של מומחי‪ $‬וא‪ -‬פיתוח תלות בה‪ .$‬באופ ספציפי יותר‬
‫למקרה הנבח‪ ,‬העובדה שעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬לא תפסו את עצמ‪ $‬כמומחי‪ $‬בתחו‪ ,$‬הביאה‬
‫‪148‬‬
‫לכדי אימו‪ 0‬דפוסי פעולה המבוססי‪ $‬בעיקר על תפיסותיה‪ $‬ומשאבי הידע והזמ של מיעוט עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪" $‬מומחי‪ $‬לדבר"‪ ,‬דבר שהקשה על קידו‪ $‬פעילות שיטתית ועצמאית במספר זירות‬
‫במקביל‪ ,‬מילוי תפקידי‪ $‬ומשימות שונות‪ ,‬ושימוש באסטרטגיות וטקטיקות מגוונות‪.‬‬
‫מעבר לכ‪ ,‬מומחיותו של איש המקצוע‪ ,‬לצד היותו בעמדת "מסייע"‪ ,‬עלולות לחזק ג‪ $‬גישות‬
‫פטרוניות‪ ,‬סמכותיות וטכנוקרטיות )שמר ושמיד‪ ,(2006 ,‬המתקשות לקבל את עמדותיה‪ $‬של הפוני‪$‬‬
‫כשוות משקל לאלו של איש המקצוע‪ ,‬ובכ להתוות יחסי‪ $‬של שותפות אמת )שמר‪ .(2003 ,‬כתוצאה‬
‫מכ‪ ,‬מעורבות בפרקטיקת מדיניות עשויה להתאפיי באיעירוב ממשי של הקהילה והסובלי‪ $‬מהבעיה‬
‫בפרט‪ ,‬ובהתרחקות מהידע וניסיו העומדי‪ $‬לרשות‪ $‬של פרטי‪ $‬וקבוצות אלו‪,‬‬
‫באשר למאפייני‬
‫הבעיה ודרכי ההתמודדות הרצויי‪ .$‬תימוכי לכ נית למצוא בטענת‪ $‬של שפירו‪ ,‬שרר‪ ,‬קורילנגר‬
‫ווייס )‪ ,(2002‬כי ככל שהעבודה הסוציאלית הופכת מקצועית יותר‪ ,‬היא עלולה לאבד את הרלוונטיות‬
‫שלה לבעיות החברתיות הדוחקות והקשות ביותר‪ .‬ואכ‪ ,‬במקרה המתואר ניכר כי רוב העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬המעיטו לשת‪ -‬את האוכלוסייה הסובלת מהבעיה או את נציגיה‬
‫האותנטיי‪ ,640$‬דבר אשר בא לידי ביטוי בעיקר בתהליכי התכנו וקבלת ההחלטות באשר לפתרו‬
‫הרצוי‪ ,‬א ג‪ $‬לאור המאבק לקידומו‪ .‬חלק מהמרואייני‪ $‬טענו כי מאבק המתבצע עלידי מומחי‪$‬‬
‫בעלי מיומנויות מקצועיות שונות‪ ,‬כגו עבודת לובי ועבודה מול אמצעי התקשורת‪ ,‬הינו יעיל וא‪-‬‬
‫אפקטיבי יותר‪ ,‬בכדי לגייס ולהשפיע על הציבור הרחב וקובעי המדיניות‪ .‬דפוס זה עולה בקנה אחד ע‪$‬‬
‫טענותיה של ברק וסד )‪ (2003‬כי אנשי המקצוע אמנ‪ $‬מדברי‪ $‬במונחי‪ $‬של הפעלה חברתית והעצמה‬
‫קהילתית‪ ,‬אול‪ $‬בפועל ה‪ $‬בדר כלל מביני‪ $‬שותפות כשיתו‪ -‬פעולה למע הצלחת תכנית חדשה שה‪$‬‬
‫מפעילי‪ ,$‬ועסוקי‪ $‬בפרקטיקה מקצועית של תכנו ופיתוח השירות תו גיוס קהילות ופעילי‪ $‬לפעול‬
‫בשיתו‪ -‬עמ‪ ,$‬על מנת לממש יוזמות שה‪ $‬יזמו ותכננו‪ .‬ייתכ והדבר נובע מקשיי‪ $‬פרקטי‪ $‬שוני‪ ,$‬כגו‬
‫העובדה השכיחה כי לרוב לא קיימת קהילה מאורגנת או נציגי‪ $‬נבחרי‪ $‬מקרבה‪ ,‬או הקושי לייש‪$‬‬
‫שותפות בשלבי‪ $‬הראשוני‪ $‬של התארגנות עצמית‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ייתכ ודפוס פעולה זה נובע ג‪ $‬מתו‬
‫חשש של אנשי מקצוע שוני‪ $‬כי יאבדו את האוטונומיה והייחודיות המקצועית שלה‪ ,$‬שכ‪ ,‬שותפות‬
‫והעצמה מאתגרות את יחסי הכוח בי העובדי‪ $‬ללקוחותיה‪) $‬סד‪ ;2009 ,‬שמר ושמיד‪,(2006 ,‬‬
‫ודורשות כי אלו הראשוני‪ $‬יהיו מוכני‪ $‬לצאת מהתמונה כאשר תפקיד‪ $‬הסתיי‪ ,$‬או כאשר האנשי‪$‬‬
‫רוצי‪ $‬לפעול בכוחות עצמ‪) $‬ברק וסד‪.(2003 ,‬‬
‫ג‪ $‬העובדה כי עבודה מקצועית נתפסת לעתי‪ $‬קרובות ככזו הצריכה להיות אובייקטיבית‪,‬‬
‫ניטראלית וחפה מכל עמדה פוליטית‪ ,‬השפיעה כנראה על דפוסי המעורבות של חלק מהעובדי‪$‬‬
‫‪640‬‬
‫הכוונה לאנשי‪ $‬מהקהילה שאי לה‪ $‬מעמד בירוקראטי או פוליטי פורמאלי מתוק‪ -‬תפקיד‪$‬‬
‫‪149‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬במאבק הנוכחי‪ .‬למרות‬
‫שהעיסוק בפרקטיקת מדיניות הוא פוליטי בכל היבטיו‪,‬‬
‫מהראיונות עולה כי טעות שכיחה בקרב עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬רבי‪ ,$‬והציבור הרחב בכללותו‪ ,‬היא‬
‫בתפיסת המושג פוליטי במובנו הצר‪ ,‬עלפיו פוליטיקה היא תחו‪ $‬שלטוני‪ ,‬ופעילות פוליטית היא רק זו‬
‫הנעשית באופ ישיר מול גורמי‪ $‬שלטוניי‪ $‬ברמה המקומית והארצית‪ .‬אי לכ‪ ,‬נית לראות כי חלק‬
‫מהעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בפעילות‪ ,‬ראו את מקומ‪ $‬בתפקידי‪ $‬ומשימות שאינ מצריכי‪$‬‬
‫אינטראקציה ישירה ע‪ $‬קובעי המדיניות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ג‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שראו את תפקיד‪ $‬כפוליטי‪,‬‬
‫נמנעו לרוב מפעילות ישירה מול נבחרי ציבור והעדיפו לעבוד ע‪ $‬מומחי‪ $‬וארגוני‪ $‬חברתיי‪ $‬אחרי‪,$‬‬
‫לא ניצלו מספיק חלונות הזדמנות פוליטיי‪ ,$‬למרות שכיחות‪ ,$‬והמעיטו להשתמש באסטרטגיה של‬
‫שדולה‪ .‬באופ ספציפי יותר‪ ,‬בלטה היעדרות‪) $‬פרט למספר פעמי‪ $‬בודדות( מישיבות וועדות הכנסת‪,‬‬
‫ובפרט הוועדה המשותפת לועדת הכספי‪ $‬והחינו שדנה בהצעות החוק‪ ,‬למרות שזו נחשבת לזירה‬
‫חשובה והכרחית לקידו‪ $‬הצעות מדיניות ובלימת של אחרות )וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪ .(2011‬לפיכ‪ ,‬ייתכ והסיבות לכ נעוצות בעיקר בגורמי‪ $‬אחרי‪.$‬‬
‫כותבי‪ $‬רבי‪ $‬קשרו את מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בזירת המדיניות החברתית ג‪$‬‬
‫לאופייה של הסוציאליזציה המקצועית לעבודה סוציאלית‪ ,‬ובתו כ‪ ,‬למאפייני‪ $‬שוני‪ $‬של ההכשרה‬
‫המקצועית‪ ,‬ה בבתיהספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬ה במסגרות העבודה וארגוני הפרופסיה‪ ,‬ע‪ $‬סיו‪$‬‬
‫הלימודי‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬וייס ואחרי‪ ;2005 ,$‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ופלד‪,‬‬
‫‪ ;2009‬קאופמ‪;2005 ,‬‬
‫‪Pierce, 1984; Weiss et al, 2005‬‬
‫;‪Figueira-McDonough, 1993‬‬
‫;‪ .(Domanski, 1998‬מאפייני‪ $‬אלו‪ ,‬מושפעי‪ $‬ממאפייני המקצוע‪ ,‬וא‪ -‬משקפי‪ $‬את המתח הקיי‪$‬‬
‫בתוכו בי התמחות לכוללניות‪ ,‬בי מיקרו למקרו ובי תהליכי פרופסיונליזציה לתהליכי פוליטיזציה‪.‬‬
‫מדובר בארבעה מאפייני‪ $‬עיקריי‪ :$‬המקו‪ $‬המועט הנית להוראת תחו‪ $‬המדיניות‪ ,‬והאופ‬
‫התיאורטי בו הוא נלמד ומוצג כמנותק מהפרקטיקה של העבודה הסוציאלית )וייסגל וגל‪;(2011 ,‬‬
‫היעדר הכשרה או הזדמנויות להתנסות מעשית ולרכישת ידע‪ ,‬מיומנויות‪ ,‬ותחושת מסוגלות עצמית‬
‫לעסוק בפרקטיקת מדיניות )בר‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬וייסגל ופלד‪ ;2009 ,‬קאופמ‪Weiss ;2005 ,‬‬
‫‪ ;(et al, 2005‬מסורת ההפרדה הקיימת בבתיספר רבי‪ $‬לעבודה סוציאלית בעול‪ $‬ובישראל‪ ,‬בי‬
‫התערבות והתמחות ברמת המיקרו )התערבות ישירה או פרקטיקה קלינית( לבי התערבות ברמת‬
‫המקרו )פרקטיקה קהילתית או פרקטיקת מדיניות( )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪Wyers, 1991 ;2005 ,‬‬
‫;‪ ;(Weiss et al, 2005‬ומיעוט ההכשרה לחשיבה ביקורתית ומעורבות בזירה הפוליטית )בר‪;2006 ,‬‬
‫וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪ .( Itzhaky & Bustin, 2005; Weiss et al, 2005 ;2005 ,‬באופ ספציפי‬
‫‪150‬‬
‫יותר למקרה הנחקר‪ ,‬מרואייני‪ $‬שוני‪ $‬הדגישו את חסרונה של הכשרה בתחו‪ $‬הכלכלי‪ ,‬הפוליטי‪,‬‬
‫ומשפטי‪ ,‬אשר היתה יכולה לסייע בהבנת המשמעויות התקציביות של הצעת המדיניות אותה קידמו‬
‫ושכנוע כי הינה ריאלית ונחוצה‪ ,‬ניצול אירועי‪ $‬ממקדי‪ $‬וחלונות הזדמנויות‪ ,‬לצד האפשרות להשתמש‬
‫באסטרטגיה של רפורמה באמצעות בתיהמשפט‪ ,‬אשר אינה מוכרת למרבית העובדי‪ $‬הסוציאליי‪.$‬‬
‫כמוכ‪ ,‬יש שהוסיפו וציינו כי ג‪ $‬היעדר הכשרה מעשית לפעילות לשינוי חברתי בשותפות ע‪$‬‬
‫הלקוחות‪ ,‬הקשתה על היכולת ליצור שותפות אמת הלכה למעשה‪.‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי קיימי‪ $‬הבדלי‪ $‬בהכשרה למקצוע בבתיספר שוני‪ $‬לעבודה‬
‫סוציאלית ברחבי האר‪ ,0‬וא‪ -‬ניכר כי החלו מתפתחות מגמות של שינוי בהכשרה‪ ,‬בכיוו של הגברה‬
‫וחיזוק לימודי פרקטיקת המדיניות )וייסגל וגל‪ .(Kaufman, 2004 ;2011 ,‬כ למשל‪ ,‬באות השני‪,$‬‬
‫ההכשרה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬הוצבה כ שתינת הזדמנות ממשית לרכוש ידע‬
‫ומיומנויות מקצועיות הנחוצות למעורבות אפקטיבית בפרקטיקת מדיניות‪ .‬זאת בעקבות התפיסה‬
‫הגנרית )‪ (Generic Practice‬שאימצה המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬עלפיה‬
‫מחויבי‪ $‬כלל הסטודנטי‪ $‬ללמוד וא‪ -‬להתנסות במתודות השונות )פרטני‪ ,‬קבוצתי וקהילתי(; שילוב‪$‬‬
‫של אנשי סגל המומחי‪ $‬ומנוסי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬אשר סיפקו ידע‪ ,‬מיומנויות וערכי‪ $‬נחוצי‪$‬‬
‫)נוע‪ $‬וברקאי‪ ;2009 ,‬קאופמ‪ ;(Kaufman, 2004 ;2005 ,‬הוספת קורסי‪ $‬ייחודיי‪ $‬הבנויי‪ $‬על שילוב‬
‫של הוראה אקדמית ומעורבות בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬כגו קורס "מחקר פעולה לשינוי חברתי" )וייסגל‬
‫וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪ ;(2005 ,‬והקמתו של "פורו‪ $‬לצדק חברתי" המהווה אפשרות נוספת לחיבור בי‬
‫התיאוריה לפרקטיקה באמצעות התנסות קונקרטית בפעילות לשינוי חברתי )נוע‪ $‬וברקאי‪;2009 ,‬‬
‫קאופמ‪ ,(Kaufman, 2004 ;2005 ,‬בה המרצי‪$‬‬
‫ממלאי‪ $‬תפקיד של מודל עבור הסטודנטי‪$‬‬
‫)‪.(Kaufman, 2004‬‬
‫ייתכ ומאפייני‪ $‬אלו יכולי‪ $‬להסביר מדוע מעורבות‪ $‬של חוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬לתואר ראשו‬
‫ושני מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו )בניה‪ $‬ג‪ $‬עו"ס מני מלכה מ"שתיל"‬
‫ועו"סיות מדימונה(‪ ,‬היתה יזמית‪ ,‬שיטתית‪ ,‬וכללה מילוי תפקידי‪ $‬ושימוש באסטרטגיות מגוונות‬
‫יותר בהשוואה למעורבות‪ $‬של יתר העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬הפעילי‪.$‬‬
‫‪151‬‬
‫‪ 7.2.4‬רמת המיקרו‪ :‬גורמי ברמת הפרט‬
‫ג‪ $‬לגורמי‪ $‬אישיי‪ ,$‬אשר מושפעי‪ $‬לעיתי‪ $‬מקבוצות הגורמי‪ $‬האחרות שהוזכרו‪ ,‬עשוי‬
‫להיות כוח רב בהשפעה על מידת המעורבות בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬כמו ג‪ $‬על דפוסי מעורבותו של‬
‫העובד הסוציאלי בפועל‪ ,‬ג‪ $‬א‪ $‬הללו‪ .‬קטגוריה זו כוללת את מאפייני הסטאטוס האישי )מעמד‬
‫חברתי‪ ,‬מגדר‪ ,‬לאו‪ $‬וגיל( והתעסוקתי‪ ,‬מידת החשיפה ללימודי פרקטיקת המדיניות‪ ,‬האידיאולוגיה‬
‫המקצועית‪ ,‬הערכי‪ $‬האישיי‪ $‬של העובד הסוציאלי‪ ,‬משאביו האישיי‪ ,$‬מעורבותו הפסיכולוגית‬
‫בפוליטיקה ומידת השתייכותו לרשתות גיוס המכוונות אותו למעורבות בפרקטיקת מדיניות )וייסגל‬
‫וגל‪.(2011 ,‬‬
‫השפעת‪ $‬של חלק מהגורמי‪ $‬הנ"ל על מעורבות‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בפרקטיקת‬
‫מדיניות‪ ,‬לא נחקרה דיה או שהעלתה ממצאי‪ $‬סותרי‪) $‬ש‪ .($‬ג‪ $‬המחקר הנוכחי מתקשה כאמור‬
‫לבסס קשר ברור בי אלו ודפוסי הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ .$‬זאת בייחוד לאור סוג הנתוני‪$‬‬
‫שנאספו‪ ,‬והמספר המצומצ‪ $‬של הראיונות שנערכו במסגרתו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬ברצוני להסב את תשומת הלב‬
‫למספר גורמי‪ $‬אישיי‪ $‬שייתכ והשפיעו על אופני המעורבות של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬שפעלו לקידו‪$‬‬
‫הזכות לביטחו תזונתי וחוק ההזנה בפרט‪ .‬כ למשל‪ ,‬מאפייני הסטאטוס התעסוקתי‪ ,‬ומידת‬
‫החשיפה ללימוד פרקטיקת המדיניות‪ ,‬אשר השפעת‪ $‬נידונה זה מכבר במסגרת קבוצות הגורמי‪$‬‬
‫האחרות‪.‬‬
‫ג‪ $‬האידיאולוגיה המקצועית של העובד הסוציאלי עשויה להשפיע על דרכי פעולתו‪ .‬גור‪ $‬זה‬
‫קשור ומושפע‪ ,‬בי השאר‪ ,‬ממשתני‪ $‬ברמת המקרו והמזו )ש‪ .($‬כ למשל‪ ,‬ערכי העבודה הסוציאלית‬
‫מספקי‪ $‬אפוא תשתית למגוו גישות המשקפות עמדות אידיאולוגיות ופוליטיות שונות‪ ,‬דבר המעיד על‬
‫האופי הפלורליסטי של מקצוע העבודה הסוציאלית )וייס ואחרי‪ .(2005 ,$‬ואכ‪ ,‬ג‪ $‬מידת ואופ‬
‫המעורבות של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬בעיצוב המדיניות במקרה של הביטחו התזונתי וחוק ההזנה‬
‫בפרט‪ ,‬עשויי‪ $‬לשק‪ -‬חלק מהמתחי‪ $‬והמחלוקות הקיימי‪ $‬בתו מקצוע העבודה הסוציאלית באשר‬
‫למטרותיו‪ ,‬תפקידיו‪ ,‬דרכי פעולתו‪ ,‬ומגמות ספציפיות המתרחשות בו‪ ,‬כפי שכבר צוי‪.‬‬
‫הבדלי‪ $‬בתפיסותיה‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬באשר למרכזיות של המטרות‬
‫החברתיות של המקצוע ומחויבותו לשינוי חברתי ולשינוי מדיניות‪ ,‬ביחס לשאר מטרותיה של העבודה‬
‫הסוציאלית‪ ,‬עשויי‪ $‬לסייע בהסבר חלק מדפוסי המעורבות של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬במקרה‬
‫המתואר‪ .‬כ‪ ,‬העובדה שחלק מהעובדי‪ $‬סברו כי העיסוק בעבודה פרטניות קוד‪ $‬למעורבות‬
‫בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬הביאה לכ שמעורבות‪ $‬בזירה זו התאפיינה פעמי‪ $‬רבות בחוסר שיטתיות‪.‬‬
‫לעומת‪ ,$‬אחרי‪ $‬שסברו כי פרקטיקת מדיניות הינה מרכזית להגשמת ערכי מקצוע העבודה‬
‫‪152‬‬
‫הסוציאלית‪ ,‬השתדלו לפעול באופ מתוכנ ושיטתי‪ ,‬וחלק‪ $‬א‪ -‬מילאו תפקידי‪ $‬של יזמי מדיניות‪ .‬ג‪$‬‬
‫הבדלי‪ $‬בתפיסת הקשר הרצוי בי עבודה סוציאלית לפוליטיקה‪ ,‬כנראה שהשפיעו‪ ,‬כפי שכבר תואר‪,‬‬
‫על התפקידי‪ $‬שלקחו על עצמ‪ $‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ ,$‬והאסטרטגיות עלפיה פעלו‪.‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬ברצוני לטעו כי ג‪ $‬כאשר ישנה הסכמה על מטרותיה המרכזיות של העבודה‬
‫הסוציאלית והנחיצות לעסוק בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬תפיסות אידיאולוגיות שונות באשר לתפקידי‪$‬‬
‫והמשימות העיקריות אות‪ $‬צרי העובד הסוציאלי למלא כדי לקד‪ $‬ולהשיג מטרות אלו‪ ,‬עשויות‬
‫להשפיע על אופ פעולתו‪ .‬כ לדוגמא‪ ,‬יש שראו את עיקר תפקיד‪ $‬כמזהי‪ $‬ומתריעי‪ $‬על בעיות‬
‫חברתיות‪ ,‬במטרה להעלות על סדר היו‪ $‬הציבורי והממשלתי‪ .‬א‪ ,‬לתפיסת‪ ,$‬פיתוח וקידומ של‬
‫הצעות מדיניות להתמודדות ע‪ $‬בעיות אלו‪ ,‬הינ‪ $‬מתפקיד‪ $‬של קובעי המדיניות‪ ,‬ובפרט‪ ,‬שר הרווחה‬
‫ומשרד הרווחה‪ ,‬כשמדובר בסוגיות חברתיות )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס אסא ביוס‪ .(1.11.10 ,-‬אחרי‪$‬‬
‫סברו כי תפקיד‪ $‬העיקרי הוא לפתח את הקהילה והאנשי‪ $‬כמנהיגי‪ ,$‬ולכ עסקו בליווי התארגנויות‬
‫של הסובלי‪ $‬מהבעיה ונציגיה‪ ,$‬הפצת מידע והעלאת מודעות‪ ,‬פיתוח מנהיגות והעצמה )מתו ראיונות‬
‫ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪.(10.11.10 ;23.11.09 ,‬‬
‫בנוס‪ -‬לכ‪ ,‬ג‪ $‬האידיאולוגיה המקצועית באשר לדרכי הפעולה הנדרשות בכדי להשיג את‬
‫תוצאותיה הרצויות של פרקטיקת המדיניות‪ ,‬יכולה להשפיע על דפוסי הפעולה של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ .$‬אמנ‪ ,$‬העיקרו החשוב הוא ההתאמה בי האסטרטגיות לבי המטרות אות מבקשי‪$‬‬
‫להשיג‪ ,‬א התפיסות באשר לתכנית הפעולה המתאימה‪ ,‬עשויות להיות סובייקטיביות‪ .‬באופ ספציפי‬
‫יותר למקרה הנבח‪ ,‬נית לראות כי לאור כל המאבק‪ ,‬הדגיש ד"ר קאופמ כי רק לח‪ 0‬ציבורי יגרו‪$‬‬
‫לממשלה להקצות משאבי‪ $‬ולקיי‪ $‬פרויקט הזנה‪ .‬עלפי תפיסתו‪ ,‬הצעת החוק היוותה רק אמצעי‪,‬‬
‫לקידו‪ $‬התגייסות הציבור )נוע‪ $‬וברקאי‪ ;2009 ,‬קאופמ‪ .(2005 ,‬אי לכ‪ ,‬הפעלה חברתית נתפסה על‬
‫ידו כאסטרטגיה המרכזית ועיקר משאביו הושקעו בפעילויות לבניית קואליציות‪ ,‬ייזו‪ $‬כנסי‪,$‬‬
‫החתמת עצומות‪ ,‬ושימוש באמצעי התקשורת‪.‬‬
‫יתרה מכ‪ ,‬ג‪ $‬תפיסתו של העובד הסוציאלי את "מטרתהעל" של המאבק‪ ,‬עשויה להשפיע על‬
‫דפוסי מעורבותו‪ .‬במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬לא כל המעורבי‪ $‬במאבק ראו בשינוי מדיניות מטרה עיקרית‪ .‬כ‬
‫למשל‪ ,‬עו"ס מני מלכה‪ ,‬רכז "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל("‪ ,‬אשר האמי כי המטרה המרכזית הינה‬
‫פיתוח מנהיגות קהילתית‪ ,‬ואילו קידו‪ $‬חוק ההזנה הוא רק אמצעי לכ )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס מני‬
‫מלכה‪ .(10.11.10 ,‬הדבר עשוי לשק‪ -‬את ההבדלי‪ $‬הקיימי‪ $‬בי מטרות ושיטות הפעולה של העבודה‬
‫הקהילתית לאלו של פרקטיקת המדיניות‪.‬‬
‫‪153‬‬
‫הספרות העוסקת בפרקטיקת מדיניות וסנגור חברתי מדגישה ג‪ $‬את השפעת‪ $‬של הערכי‬
‫האישיי של האד‪) $‬וייסגל וגל‪ .(Jansson, 2003 ;2011 ,‬מקומ‪ $‬של ערכי‪ $‬אישיי‪ $‬מקבל משנה‬
‫תוק‪ -‬כאשר ישנ מטרות סותרות ומתחי‪ $‬מהותיי‪ $‬בי ערכי‪ $‬שוני‪ $‬שבבסיסו של מקצוע העבודה‬
‫הסוציאלית )סד‪ .(2009 ,‬כ למשל‪ ,‬המתח שקיי‪ $‬בי תוצאות והצלחת הפעילות לבי תהליכי‪ $‬של‬
‫השתתפות דמוקרטית‪ ,‬ובפרט‪ ,‬מעורבות הקהילה בהחלטות הנוגעות לתנאי חייה‪ .‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫שהדגישו את מקומה של השותפות כער עליו‪ ,‬נקטו בדפוסי פעולה מעצימי‪ $‬ומשתפי‪ $‬יותר‪ ,‬ה‬
‫בתהליכי קבלת ההחלטות וה בחלוקת הסמכות והאחריות‪ ,‬בניה‪ $‬לבי הקהילה‪ .‬דוגמא לכ נית‬
‫לראות באופני מעורבות‪ $‬של עו"ס מני מלכה‪ ,‬רכז "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו )שתיל(" ועובדות‬
‫סוציאליות מדימונה אשר הקפידו לערב את האוכלוסייה בכל שלבי המאבק )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס‬
‫אילנה אזולאי‪ ;12.10.10 ,‬ראיונות ע‪ $‬עו"ס מני מלכה‪ .(10.11.10 ;23.11.09 ,‬לעומת‪ ,$‬עובדי‪ $‬ששמו‬
‫דגש על הצלחת הפעילות‪ ,‬פעלו לעיתי‪ $‬באופ טכנוקרטי ומשימתי‪ ,‬אשר התאפיי בגיוס הקהילה‬
‫באופ נקודתי "לפי הצור"‪ ,‬בעיקר לש‪ $‬מילוי סקרי‪ $‬שיזמו והצגת עדויות בתקשורת ובכנסי‪$‬‬
‫שארגנו‪ .‬זאת מתו הבנה כי גיוס הקהילה הוא תהלי מורכב‪ ,‬איטי ומתמש‪.‬‬
‫ג‪ $‬המפגש של התקשורת ע‪ $‬הסובלי‪ $‬מהבעיה יצר דילמות מוסריות בדבר הצרכי‪ $‬הסותרי‪$‬‬
‫של הייצוג‪ :‬הצור והחובה לחשו‪ -‬את הבעיה‪ ,‬ולהסתיר את הסובלי‪ $‬ממנה בעת ובעונה אחת כדי‬
‫להג על כבוד‪ $‬וצנעת הפרט )מתו ראיו ע‪ $‬עו"ס פועה לבנהחדד‪.(Goldberg, 2009 ;6.9.10 ,‬‬
‫הספרות הדנה בפרקטיקת מדיניות מייחסת חשיבות רבה ג‪ $‬לקיומ‪ $‬של משאבי אישיי‬
‫הכוללי‪ $‬ידע על מדיניות ופרקטיקת מדיניות בפרט‪ ,‬מיומנויות אזרחיות‪ ,‬ומיומנויות מקצועיות‬
‫הנחוצות למעורבות בפרקטיקה זו‪ .‬יתרה מכ‪ ,‬ישנה הסכמה נרחבת כי חוסר ידע ומיומנויות משפיע על‬
‫מוגבלות העיסוק בפרקטיקת מדיניות )וייס ואחרי‪ ;2005 ,$‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬שמיד ואחרי‪.(2008 ,$‬‬
‫מיומנויות מקצועיות לצד ידע רלוונטי על מדיניות‪ ,‬נרכשי‪ $‬במסגרת בתיהספר לעבודה סוציאלית‬
‫ובארגוני‪ $‬במסגרת‪ $‬מועסקי‪ $‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לאחר לימודיה‪ .$‬לעומת זאת‪ ,‬מיומנויות‬
‫אזרחיות‪ ,‬כגו כושר ביטוי בעלפה ובכתב‪ ,‬יכולת ארגו‪ ,‬הופעה בפני אנשי‪ $‬ועוד‪ ,‬נרכשות ומתורגלות‬
‫עלידי בני האד‪ $‬לאור חייה‪ ,$‬במסגרות פורמאליות ובלתיפורמאליות כאחד )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬קשה לבחו את מקומ של אלו האחרונות‪ ,‬לאור שיטת איסו‪ -‬הנתוני‪ .$‬באשר למיומנויות‬
‫המקצועיות‪ ,‬ניכר כי רבות וחשובות מאלה‪ ,‬כגו יכולת עבודה מול תקשורת‪ ,‬ביצוע פעולות שתדלנות‪,‬‬
‫בניית ותחזוק קואליציות‪ ,‬גיוס משאבי‪ ,$‬סיוע להתארגנות לקוחות ועוד‪ ,‬לצד ידע מועט באשר‬
‫לתהליכי קביעת מדיניות‪ ,‬בלטו בהיעדר בקרב מרבית העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪.$‬‬
‫‪154‬‬
‫גור‪ $‬נוס‪ -‬שעשוי להסביר את דרכי הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬הוא מעורבות‬
‫הפסיכולוגית בפוליטיקה‪ .‬הכוונה היא להתעניינות וידע בנושאי‪ $‬חברתיי‪ $‬ופוליטיי‪ ,$‬ותחושת‬
‫המסוגלות הסובייקטיבית באשר ליכולתו לפעול במישור הפוליטי ולהשפיע על תהליכי עיצוב המדיניות‬
‫בפרט‪ .‬חשיבות רבה מיוחסת לתחושת מסוגלות זו‪ ,‬וא‪ -‬יש הטועני‪ $‬כי היא קריטית למעורבות‪ $‬של‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬ואכ‪ ,‬במקרה המתואר‪ ,‬רבי‪ $‬מהעובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬ציינו כי ככל שרכשו תחושה של מסוגלות אישית ואמונה כי ביכולת‪ $‬להיות‬
‫שותפי‪ $‬לתהליכי שינוי משמעותיי‪ ,$‬מעורבות‪ $‬הפכה לשיטתית ומגוונת יותר‪ ,‬וכללה שימוש בדפוסי‬
‫פעולה ומילוי תפקידי‪ $‬שלפני כ נראו לה‪ $‬מורכבי‪ $‬ומאיימי‪ ,$‬כגו החתמה על עצומות‪ ,‬עבודת לובי‪,‬‬
‫עבודה מול תקשורת ועוד‪.‬‬
‫לבסו‪ ,-‬ג‪ $‬למידת השתייכותו של העובד הסוציאלי לרשתות גיוס וחוזק של רשתות אלה‪,‬‬
‫השפעה על מעורבותו הפוליטית‪ .‬מדובר בארגוני‪ $‬פורמאליי‪ ,$‬כגו אגודות מקצועיות או מקו‪$‬‬
‫העבודה‪ ,‬או רשתות חברתיות בלתיפורמאליות‪ ,‬כגו חברי‪ ,$‬מכרי‪ $‬ועמיתי‪ ,$‬במסגרת יכולי‪$‬‬
‫להיווצר קשרי‪ $‬שיעודדו מעורבות והשתתפות )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬במאבק לקידו‪ $‬מפעל ההזנה‪ ,‬ניכר‬
‫כי הצטרפות‪ $‬של ארגוני‪ $‬ועובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬נבעה מקשריה‪ $‬הפורמאליי‪ $‬והבלתי‬
‫פורמאליי‪ $‬ע‪ $‬אוניברסיטת בגוריו‪ ,‬המחלקה לעבודה סוציאלית או אנשי סגל שוני‪Kaufman, ) $‬‬
‫‪ ,(2004‬ובפרט ד"ר קאופמ אשר יז‪ $‬והוביל את הפעילות בשלביה הראשוני‪ .$‬בתו כ‪ ,‬במרבית‬
‫המקרי‪ ,$‬קשרי‪ $‬אלו הניעו את העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬הללו להתגייס לפעילויות ספציפית בתו מכלול‬
‫המאבק‪ ,‬דבר שהגביר את השימוש בדפוסי פעולה מסוימי‪ ,$‬כגו עריכת מחקרי‪ ,$‬אסטרטגיה של‬
‫הפעלה חברתית בעלת מוקד חיצוני ועוד‪.‬‬
‫‪ 7.3‬מגבלות המחקר‬
‫‪ 7.3.1‬מבחינה תיאורטית‬
‫למרות מרכזיותו של הדג‪ $‬של קינגדו )‪ ,(1984‬לא מעט ביקורות מהותיות הופנו ועדי מופנות‬
‫לעברו )בר‪ ;2006 ,‬נויבאורשני‪ .( Gamson & Meyer, 1996; Mucciaroni, 1992 ;2007 ,‬ביקורות‬
‫אלו נוגעות במספר היבטי‪ .$‬ראשית‪ ,‬באשר למבנה הדג‪ $‬והנחותיו‪ ,‬יש הסוברי‪ $‬כי דג‪ $‬זה מאופיי‬
‫באמורפיות‪ ,‬אשר פוגעת ביכולתו להסביר את תהלי קביעת המדיניות )בר‪ ;2006 ,‬נויבוארשני‪;2007 ,‬‬
‫‪ ,(Mucciaroni, 1992‬וכתוצאה מכ‪ ,‬את כלל התפקידי‪ $‬ודפוסי הפעולה הנגזרי‪ $‬ממנו‪ .‬כ לדוגמא‪,‬‬
‫העובדה כי קינגדו אינו מנסה לבחו כיצד נית לגרו‪ $‬לפתיחתו או הארכתו של חלו מדיניות‪ ,‬אלא‬
‫מתמקד בדרכי‪ $‬לזהותו בלבד‪,‬‬
‫מונעת התייחסות למשימות נוספות העומדות בפני השחקני‪$‬‬
‫‪155‬‬
‫המעונייני‪ $‬להשפיע על עיצוב המדיניות )‪ . (Gamson & Meyer, 1996‬בנוס‪ ,-‬ההצגה של שלושת‬
‫היובלי‪ $‬כיובלי‪ $‬עצמאיי‪ $‬ונפרדי‪ $‬אשר נפגשי‪ $‬רק כאשר נפתח "חלו מדיניות" הינה בעייתית‪,‬‬
‫משו‪ $‬שבמציאות מדובר בתהליכי‪ $‬התלויי‪ $‬זה בזה )בר‪ ;2006 ,‬נויבוארשני‪Mucciaroni, ;2007 ,‬‬
‫‪ .(1992‬דווקא הדגשת הסימביוטיות והתלות ההדדית בי היובלי‪ ,$‬היא חשובה בכדי לראות תהלי זה‬
‫כברור יותר‪ ,‬תכליתי‪ ,‬ומבוסס על אסטרטגיה‪ ,‬מאשר דבר אקראי )‪ .(Mucciaroni, 1992‬זאת ועוד‪,‬‬
‫הדג‪ $‬נעדר פירוט של האסטרטגיות האינדיבידואליות ואופ פעולת‪ $‬של יזמי המדיניות‪ ,‬ומסתפק‬
‫בניסוחי‪ $‬כלליי‪ $‬ומעורפלי‪ $‬כגו "מחכי‪ $‬להזדמנות"‪" ,‬דוחפי‪ $‬את הצעותיה‪ "$‬וכדומה )נויבאור‬
‫שני‪ .(2007 ,‬יתרה מכ‪ ,‬גישת היובלי‪ ,$‬מתמקדת בשלבי‪ $‬הראשוני‪ $‬של תהלי עיצוב המדיניות ‬
‫הגדרת בעיה וקביעת סדר יו‪ ,$‬וניסוח מדיניות‪ ,‬ובשלב האחרו של תהלי זה – המש‪ ,‬שינוי או‬
‫הפסקת המדיניות‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬היא אינה מתייחסת לשלבי‪ $‬של מת לגיטימציה למדיניות‪ ,‬יישו‪$‬‬
‫המדיניות והערכתה‪ ,‬אשר כלולי‪ $‬א‪ -‬ה‪ $‬בתהלי עיצוב המדיניות )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫שנית‪ ,‬ישנה טענה כי מודל זה אינו מתייחס להתרחשויות‪ ,‬תהליכי‪ $‬ודפוסי‪ $‬היסטוריי‪,$‬‬
‫העשויי‪ $‬להשפיע על תהלי עיצוב המדיניות‪ ,‬אלא מסתפק בהתמקדות במגמות ואירועי‪ $‬עכשוויי‪.$‬‬
‫כ למשל‪ ,‬קינגדו עוסק בשאלה אי בעיות תופסות את תשומת הלב של גורמי‪ $‬בתו ומסביב‬
‫לממשל‪ ,‬ורואה באינדיקאטורי‪ $‬חברתיי‪ $‬ומשברי‪ $‬כקריטיי‪ .$‬א יש לראות ג‪ $‬כיצד בעיות התפתחו‬
‫לאור זמ‪ ,‬ומה היסודות שלה באירועי‪ $‬ותהליכי‪ $‬קודמי‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬נויבאורשני‪;2007 ,‬‬
‫‪ .(Mucciaroni, 1992‬היבטי‪ $‬עלו עשויי‪ $‬להשפיע ג‪ $‬על דפוסי הפעולה של השחקני‪ $‬השוני‪$‬‬
‫)‪.(Mucciaroni, 1992‬‬
‫היבט שלישי‪ ,‬הד בטווח התחולה של דג‪ $‬זה על מגוו הקשרי‪ $‬פוליטיי‪ $‬וחברתיי‪ ,$‬טוע כי‬
‫מאחר והדג‪ $‬נבדק על מבנה מוסדי ייחודי בממשל האמריקאי‪ ,‬בו תהלי קביעת המדיניות מאופיי‬
‫בגמישות‪ ,‬חוסר יכולת חיזוי‪ ,‬השתתפות פלורליסטית ונזילה ובניית קואליציות אדהוק לרוב‪ ,‬הוא‬
‫עשוי להיות יעיל יותר בתיאור תהלי קביעת האג'נדה במערכות פוליטיות דומות‪ ,‬ובמער מוסדי‬
‫מסוי‪ $‬בתו מערכות אלו‪ ,‬יותר מאשר באחרי‪ .$‬בנוס‪ ,-‬לא קיימת הפרדה בי סוגי‪ $‬שוני‪ $‬של‬
‫ארגוני‪ $‬ושל צורות ייצוג של אינטרסי‪ $‬ורעיונות‪ .‬כ לדוגמא‪ ,‬אי התייחסות לשונות בהשתתפות‬
‫ובהשפעה של ארגוני‪ $‬חו‪0‬ממשלתיי‪ $‬למול מוסדות שלטוניי‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬נויבאורשני‪;2007 ,‬‬
‫‪.(Mucciaroni, 1992‬‬
‫לבסו‪ ,-‬הביקורת הרביעית טוענת כי הדג‪ $‬אינו מזהה השפעה של גורמי‪ $‬מבניי‪ $‬ספציפיי‪$‬‬
‫על תחומי מדיניות ציבורית שוני‪ .$‬כלומר‪ ,‬על בסיס בחינת מקרי‪ $‬מתחו‪ $‬הבריאות והתחבורה‪,‬‬
‫‪156‬‬
‫שאינ‪ $‬מייצגי‪ $‬את כלל תחומי המדיניות הציבורית‪ ,‬הוא מציע הסבר דומה של קביעת אג'נדה לכל‬
‫הסוגיות במדיניות ציבורית‪ .‬ביקורת זו מצטרפת לביקורת הקודמת באשר ליכולת ההכללה הנמוכה‬
‫של המודל )בר‪ ;2006 ,‬נויבוארשני‪.(2007 ,‬‬
‫ע‪ $‬זאת‪ ,‬חשוב לציי‪ ,‬כי למרות הביקורות לעיל‪ ,‬וכיווני‪ $‬חדשי‪ $‬שהתפתחו בשני‪$‬‬
‫האחרונות‪ ,‬אי עדיי דג‪ $‬שנתפס כתחלי‪ -‬למודל שהציע קינגדו‪ .‬הוכחה לכ היא כי דג‪ $‬זה עדיי‬
‫מהווה את מושא ההתייחסות העיקרי והמרכזי לתהליכי קביעת מדיניות ציבורית וזכה לאימו‪0‬‬
‫במקרי‪ $‬שוני‪) $‬בר‪ ;2006 ,‬נויבוארשני‪.(Mucciaroni, 1992 ;2007 ,‬‬
‫‪ 7.3.2‬מבחינה מתודולוגית‬
‫הביקורת נגד מחקרי‪ $‬איכותניי‪ $‬מופנית בעיקר כלפי העובדה שהללו אינ‪ $‬מצליחי‪ $‬לעמוד‬
‫בקריטריוני‪ $‬של תוק‪ -‬ומהימנות )צבר ביהושע‪ ;1990 ,‬יוסיפו‪ ;2001 ,‬שקדי‪ .(2003 ,‬כ למשל‪,‬‬
‫שימוש במסמכי‪ $‬ותיעוד יכול להיות מושפע באופ סלקטיבי מאיסו‪ -‬נתוני‪ $‬של ארגוני‪ $‬או אנשי‪$‬‬
‫פרטיי‪ $‬מה‪ $‬אנו מקבלי‪ $‬את המידע‪ ,‬או מאיסו‪ -‬לא מושל‪ $‬של נתוני‪ $‬שלעיתי‪ $‬הגישה אליה‪$‬‬
‫חסומה‪ .‬נגישות למרואייני‪ $‬יכולה להיות מגבלה נוספת‪ ,‬שכ‪ ,‬ייתכ כי יהיו מרואייני‪ $‬שלא יסכימו‬
‫להתראיי או שלא נית יהיה להשיג‪ .(Yin, 1994) $‬ואכ‪ ,‬במקרה הנוכחי‪ ,‬נערכו ראיונות רק ע‪ $‬חלק‬
‫מהעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בפעילות‪ ,‬וא‪ -‬עיקר החומר התיעודי נאס‪ -‬מה‪ ,$‬בשל נגישות‬
‫גבוהה יותר לגורמי‪ $‬אלו‪ .‬בנוס‪ ,-‬חלק מהשחקני‪ $‬לא תמיד זכרו פרטי‪ $‬על פועל‪ $‬ועמדותיה‪ ,$‬או‬
‫אלו של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬אחרי‪ $‬אשר היו מעורבי‪ $‬במקרה הנחקר‪ ,‬לאור הזמ הרב שעבר בי‬
‫האירוע עצמו לביצוע המחקר‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ייתכ ודיווחיה‪ $‬התבססו על פרספקטיבה ותפיסות "לאחר‬
‫מעשה"‪ ,‬עצ‪ $‬העובדה שעברו מספר שני‪ $‬מאז האירוע הנחקר )‪ ,(Van Maanem,1988‬או א‪ -‬נבעו‬
‫מהיות‪ $‬בתפקידי‪ $‬מסוימי‪ $‬במערכות שונות‪ .‬מעבר לכ‪ ,‬יש לציי‪ ,‬כי בחינת מעורבות‪ $‬של העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬מזווית ראיית‪ $‬בלבד‪ ,‬עשויה לספק תמונה חלקית ומוטה‪ ,‬ואילו בחינת פועל‪ $‬מנקודת‬
‫מבט‪ $‬של משתתפי‪ $‬נוספי‪ ,$‬עשויה היתה לספק מימד נוס‪ -‬לניתוח‪.‬‬
‫על מנת להמעיט בהשפעת של מגבלות אלה‪ ,‬נעשה במחקר זה שימוש במקורות שוני‪$‬‬
‫ומגווני‪ ,$‬ונערכה הצלבה בי דברי המרואייני‪ $‬ובי החומר התיעודי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לאור אופיי‪ $‬המורכב‪,‬‬
‫הדינאמי וההמשכי של אירועי קביעת המדיניות‪ ,‬נערכה הסתכלות כוללת על מגוו השחקני‪ $‬בתהלי‬
‫ועל יחסי הגומלי בניה‪.$‬‬
‫‪157‬‬
‫טענה נוספת כנגד שיטת חקר המקרה היא כי לא נית להגיע להכללות חברתיות רחבות‪ ,‬שכ‬
‫כל מחקר מתייחס למקרה ספציפי ולתנאיו המיוחדי‪ .$‬לפיכ‪ ,‬המסקנות שנית להפיק ממקרה אחד‬
‫לאחר‪ ,‬א‪ -‬א‪ $‬הוא דומה‪ ,‬ה מוגבלות )יוסיפו‪.(2001 ,‬‬
‫‪ 7.4‬מסקנות‬
‫ניתוח מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות בנסיבות מסוימות‪ ,‬אינו מאפשר‬
‫הכללה והסקת מסקנות חדמשמעיות לגבי אופ הפעולה של כלל עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המעורבי‪$‬‬
‫בפרקטיקת מדיניות בישראל‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬חקר מקרה זה עשוי לשפו אור על דפוסי המעורבות של‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעיצוב מדיניות חברתית ברמה הלאומית והמקומית‪.‬‬
‫באופ ספציפי יותר‪ ,‬מחקר זה מוביל למספר מסקנות מרכזיות‪ .‬ראשית‪ ,‬כמו מחקרי‪ $‬אחרי‪,$‬‬
‫הוא מעיד על פער לא קט בי החזו של העבודה הסוציאלית ביחס למידת המעורבות בפרקטיקת‬
‫מדיניות‪ ,‬לבי המציאות בפועל‪ .‬כ‪ ,‬למרות שעובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬שוני‪ $‬היו מעורבי‪ $‬בפעילות לקידו‪$‬‬
‫הביטחו התזונתי וחוק ההזנה בפרט‪ ,‬נדמה כי רק מעטי‪ $‬פעלו באופ שיטתי ומתמש‪ ,‬א ג‪ $‬זאת‬
‫במגבלות מסוימות‪ .‬בנוס‪ ,-‬עיקר המעורבי‪ $‬בפעילות היו חוקרי‪ $‬וסטודנטי‪ $‬לתואר ראשו ושני‬
‫מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו‪ ,‬העוסקי‪ $‬בפרקטיקה ברמת המקרו )פעילות‬
‫לשינוי מדיניות או עבודה קהילתית(‪ .‬ממצא זה מחזק את הטענה כי פרקטיקת מדיניות בעבודה‬
‫סוציאלית איננה נתפסת‪ ,‬עדי‪ ,‬כחלק אינטגראלי מהפרקטיקה של כלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪.$‬‬
‫שנית‪ ,‬באשר לדפוסי הפעולה של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בפעילות שנחקרה‪ ,‬ג‪$‬‬
‫מחקר זה‪ ,‬כמו מחקרי‪ $‬שבוצעו במדינות אחרות‪ ,‬מצביע על כ שיש פעולות אות עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫מבצעי‪ $‬יותר‪ ,‬ויש פעולות המבוצעות רק עלידי מעטי‪ $‬מה‪ .$‬במילי‪ $‬אחרות‪ ,‬הפער בי החזו לבי‬
‫הפרקטיקה למעשה‪ ,‬בא לידי ביטוי רב יותר בחלק מהפעולות של פרקטיקת המדיניות‪ ,‬ולביטוי נמו‬
‫יותר בחלק אחר )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬א‪ ,‬מיעוט המחקרי‪ $‬בתחו‪ ,$‬לצד מאפייניו הייחודיי‪ $‬של מקרה‬
‫זה‪ ,‬אינ‪ $‬מאפשרי‪ $‬כאמור‪ ,‬לקבוע באופ וודאי אילו דפוסי פעולה שכיחי‪ $‬יותר ומאפייני‪ $‬את‬
‫מעורבות‪ $‬של כלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬העוסקי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות בישראל‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ממצאי‬
‫המחקר הנוכחי לצד בחינת הסיבות האפשרויות לדפוסי המעורבות השוני‪ ,$‬מעלי‪ $‬את הסברה כי‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬מעורבי‪ $‬בעיקר‪ ,‬א ג‪ $‬לא באופ שיטתי ומספק‪ ,‬בזיהוי והתרעה על בעיות‬
‫חברתיות‪ ,‬ובאופ מצומצ‪ $‬הרבה יותר‪ ,‬בפיתוח וקידומ של הצעות מדיניות להתמודדות אית‪ ,‬תו‬
‫ניצול הקשרי‪ $‬פוליטיי‪ $‬וחלונות הזדמנויות ספציפיי‪ .$‬זאת ועוד‪ ,‬ה‪ $‬משתמשי‪ $‬בעיקר באסטרטגיה‬
‫‪158‬‬
‫של הפעלה חברתית‪ ,‬וממעטי‪ $‬להשתמש באסטרטגיות של שדולה ואמצעי התקשורת באופ נרחב‬
‫ושיטתי‪.‬‬
‫בכדי לקד‪ $‬את מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות בכלל‪ ,‬וא‪ -‬להרחיב את‬
‫דפוסי מעורבות‪ $‬של העוסקי‪ $‬זה מכבר בפרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‪ ,‬יש לנסות ולהשפיע‬
‫על הגורמי‪ $‬המעצבי‪ $‬את דפוסי הפעולה הקיימי‪ ,$‬כפי שעולה מהדיו‪ .‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬יש להבי כי מדובר‬
‫במשימה לא פשוטה‪ ,‬לאור מגוו הגורמי‪ $‬המשפיעי‪ ,$‬היות‪ $‬שלובי‪ $‬זה בזה לעיתי‪ ,$‬לצד מאפייניה‪$‬‬
‫הייחודיי‪.$‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬יש להתחיל ולפעול במספר כיווני‪ ,$‬כפי שהדגישו כותבי‪ $‬וחוקרי‪ $‬שוני‪ $‬הדני‪$‬‬
‫במעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בעיצוב ובהשפעה על המדיניות החברתית‪ .‬ראשית‪ ,‬העיסוק‬
‫בפרקטיקת מדיניות צרי לקבל עדיפות גבוהה יותר בפרופסיה ולהיתפס כחלק אינטגראלי בעבודת‪$‬‬
‫היומיומית של כלל העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ ,$‬תו פיתוח חזו לגבי מדיניות חברתית רצויה והקצאת‬
‫משאבי‪ $‬למעורבות בתהליכי‪ $‬של עיצוב מדיניות הלכה למעשה )וייסגל‪ ;2006 ,‬קאופמ‪ ;2005 ,‬שמיד‬
‫ואחרי‪ .(Pierce, 1984 ;2008 ,$‬בתו כ‪ ,‬עלינו להחליט כי איננו מוכני‪ $‬יותר לשמש כבל‪ $‬של‬
‫המערכת‪ ,‬כי א‪ $‬להיות יוזמי‪ $‬ומשתתפי‪ $‬בפועל ביצירת מדיניות רווחה חדשה בישראל )כורזי‪,$‬‬
‫‪ .(1978‬שנית‪ ,‬יש להמשי ולערו שינויי‪ $‬והתאמות בתהליכי הסוציאליזציה המקצועית‪ ,‬ה בבתי‬
‫הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬ה במסגרות העבודה וארגוני הפרופסיה‪ ,‬כ שהעובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬יבינו‬
‫כיצד פרקטיקת מדיניות מתיישבת ע‪ $‬מטרות המקצוע וערכיו‪ ,‬יפתחו גישה ביקורתית ואוריינטציה‬
‫פוליטית‪ ,‬וירכשו ידע‪ ,‬מיומנויות ותחושת מסוגלות הנחוצות לעיסוק בפרקטיקת מדיניות )וייס‬
‫ואחרי‪ ;2005 ,$‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪Weiss et ;2005 ,‬‬
‫‪.(Parsons et al, 1994; al, 2005‬‬
‫לבסו‪ ,-‬ברצוני להדגיש כי למרות שפרקטיקת מדיניות נעשית ג‪ $‬ללא ארגו הקהילה‪,‬‬
‫הפעלתה או העצמתה‪ ,‬אי הדבר אומר‪ ,‬כי רצוי שפרקטיקה זו תעשה ללא שותפות ע‪ $‬הקהילה‬
‫הרלוונטית‪ ,‬אלא להיפ‪ .‬כותבי‪ $‬שוני‪ $‬בשדה העבודה הסוציאלית מצייני‪ $‬כי חלק מהחשיבות של‬
‫עיסוק בפרקטיקת מדיניות נעו‪ 0‬ביכולת‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לקד‪ $‬את שיתו‪ -‬הלקוחות בתהליכי‬
‫תכנו ופיתוח מדיניות חברתית ובהבטחה שקול‪ $‬ישמע בתהליכי‪ $‬אלה‪ ,‬כחלק ממטרותיו ושאיפתו‬
‫של המקצוע לממש ולקד‪ $‬ככל האפשר את שיתופו של הפרט בתהליכי‪ $‬ובהחלטות הנוגעי‪ $‬ברווחתו‬
‫ובתנאי חייו האישיי‪) $‬וייסגל‪ ;2006 ,‬וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬לפיכ‪ ,‬יש לעמול על פיתוחה של שותפות ועל‬
‫הפיכתה לפרקטיקה מקצועית שתעמוד לרשות העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬המעורבי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫לסיכו‪ ,$‬לאור המציאות הקשה בשנות האלפיי‪ ,$‬גוברת מחויבות‪ $‬ואחריות‪ $‬האתית של‬
‫העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לקרוא תיגר על המדיניות הפוגענית ולהיות מעורבי‪ $‬א‪ -‬יותר מבעבר‪ ,‬בהשפעה‬
‫ועיצוב של המדיניות החברתית בישראל )אית ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל ולוי‪ ;2008 ,‬קאופמ‪ .(2005 ,‬ע‪$‬‬
‫זאת‪ ,‬מעורבות בפרקטיקת מדיניות איננה משימה פשוטה כלל ועיקר‪ .‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬המבקשי‪$‬‬
‫להשפיע על מדיניות חברתית ולעצבה‪ ,‬עשויי‪ $‬להיתקל במכשולי‪ $‬לא מעטי‪ .$‬מכשולי‪ $‬ברמת‬
‫החברה‪ ,‬הארגו וא‪ -‬ברמת מקצוע העבודה הסוציאלית וברמה האישית‪ .‬אול‪ ,$‬קשיי‪ $‬אלא לא‬
‫צריכי‪ $‬להיות חס‪ $‬למעורבות ופעולה‪ .‬ידע‪ ,‬מיומנויות‪ ,‬בטחו ואמונה בערכי‪ $‬ובחזו עשויי‪ $‬לתת‬
‫בידי העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬את היכולת להתמודד ע‪ $‬מכשולי‪ $‬אלה )וייסגל וגל‪.(2011 ,‬‬
‫‪ .8‬סיכו‬
‫בחלק זה אדו בתרומת המחקר וחשיבותו לעובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬כמי שמבקשי‪ $‬להשפיע‬
‫על זירותיה השונות של המדיניות החברתית בישראל‪ .‬כמוכ‪ ,‬אציג את המלצותיי למחקרי המש‪.‬‬
‫‪ 8.1‬תרומת המחקר‬
‫נית לראות את תרומתו של מחקר זה בשני מישורי‪.$‬‬
‫‪ 8.1.1‬במישור המחקרי‬
‫הידע על מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בזירות בה מתעצבת המדיניות החברתית‪,‬‬
‫נמצא עדי בראשיתו מהבחינה האמפירית וההמשגתית )וייס ובאריה‪ ;2009 ,‬וייס ואחרי‪.(2005 ,$‬‬
‫רק במהל העשורי‪ $‬האחרוני‪ $‬של המאה ה‪ ,20‬נעשו העבודות הראשונות שדנו בפעולותיה‪ $‬של‬
‫עובדי‪ $‬סוציאליי‪ ,$‬שניסו להשפיע על מדיניות חברתית או לעצבה )וייסגל ובאריה‪Wolk, ;2009 ,‬‬
‫‪ .(1996‬זאת ועוד‪ ,‬המחקר האמפירי הקיי‪ $‬בעול‪ $‬ובישראל בפרט‪ ,‬המתמקד באופ ישיר במעורבות‪$‬‬
‫של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת מדיניות‪ ,‬כפי שהיא מוגדרת עלידי וייסגל וגל )‪ ,(2011‬הוא מועט‬
‫ביותר‪ ,‬ומספק רק תשובות חלקיות לשאלה הא‪ ,$‬באיזו מידה ובאילו אופני‪ ,$‬מעורבי‪ $‬עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬בעיצוב המדיניות החברתית‪ .‬אול‪ ,$‬יש להשקיע בפיתוח הידע המבוסס על הרחבת המחקר‬
‫האמפירי בתחו‪ $‬זה )וייסגל ובאריה‪ ,(Iatridis, 1995 ;2009 ,‬בכדי להגדיל את האפקטיביות של‬
‫הפרקטיקה המקצועית‪ ,‬לאמוד יכולות ולהרחיב את שיטות ההתערבות‪ ,‬כדי לעמוד באתגרי‪ $‬של‬
‫החברה כיו‪ .(Iatridis, 1995) $‬ואכ‪ ,‬המחקר הנוכחי‪ ,‬המבוסס על התנסות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪,$‬‬
‫עשוי לספק "ידע מתו מעשה"‪ ,‬ובכ לתרו‪ $‬לידע המתפתח אודות מעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫בפרקטיקת מדיניות‪.‬‬
‫‪160‬‬
‫‪ 8.1.2‬במישור היישומי‬
‫בחינת השיח של מקצוע העבודה הסוציאלית בעול‪ ,$‬כפי שהוא בא לידי ביטוי בהגדרות‬
‫המקצוע ומטרותיו‪ ,‬בקודי‪ $‬האתיי‪ $‬שלו‪ ,‬במאמרי‪ $‬בכתבי עת‪ ,‬בספרי‪ $‬ובכנסי‪ $‬מקצועיי‪ ,$‬מלמדת‬
‫על החשיבות הרבה המיוחסת למעורבות‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בפרקטיקת המדיניות כחלק חשוב‪,‬‬
‫מרכזי והכרחי בפרקטיקה של העבודה הסוציאלית‪ ,‬המציבה לעצמה‪ ,‬בניגוד למקצועות עזרה אחרי‪,$‬‬
‫את השינוי החברתי כמטרה חשובה ואינהרנטית לפעולתה )וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪,‬‬
‫‪ .(Jansson, 2003 ;2011‬כמו כ‪ ,‬בשני‪ $‬האחרונות הולכת וגוברת ההכרה שלא רק מתמחי‪ $‬במדיניות‬
‫צריכי‪ $‬להיות מעורבי‪ $‬בתהליכי עיצוב המדיניות‪ ,‬דבר המתבטא‪ ,‬בי השאר‪ ,‬בגידול במספר‪ $‬ובהיק‪-‬‬
‫פעילות‪ $‬של ארגוני המגזר השלישי‪ ,‬אשר עוסקי‪ $‬בעיצוב מדיניות )וייסגל וגל‪ .(2011 ,‬ע‪ $‬זאת‪ ,‬ממעט‬
‫המחקרי‪ $‬הקיימי‪ $‬בתחו‪ ,$‬נית ללמוד על פער לא קט בי החזו של העבודה הסוציאלית ביחס‬
‫למעורבות בפרקטיקת מדיניות לבי המציאות בפועל‪ ,‬לפחות במדינות מסוימות‪ ,‬בניה ישראל‪ ,‬ועל‬
‫פער מצומצ‪ $‬יותר במדינות אחרות‪ .‬על כ‪ ,‬מחקר זה מבקש להעמיק את ההבנה ג‪ $‬ביחס למקומה‬
‫האפשרי של העבודה הסוציאלית בתהליכי קביעת המדיניות החברתית‪ ,‬ובכ להנגיש לכלל העובדי‪$‬‬
‫הסוציאליי‪ $‬את זירת המדיניות החברתית ולקד‪ $‬את מעורבות‪ $‬בה‪ ,‬כמו ג‪ $‬את המחקר וההכשרה‬
‫בתחו‪ .$‬הללו ה‪ $‬אמצעי חשוב ביותר לקידו‪ $‬מהותה הייחודית של העבודה הסוציאלית )וייסגל‪,‬‬
‫‪ ;2006‬וייסגל ואחרי‪ ;2009 ,$‬וייסגל ובאריה‪ ;2009 ,‬וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קאופמ‪Pierce, ;2005 ,‬‬
‫‪ ,( Domanski, 1998;1984‬באופ שיביא להלימה רבה יותר בי עשיית‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪$‬‬
‫לבי המטרות הייחודיות‪ ,‬הערכי‪ $‬והתפקידי‪ $‬של המקצוע )וייסגל‪.(2006 ,‬‬
‫חשוב להוסי‪ -‬ולומר‪ ,‬כי מכיוו שהצור במעורבות בפרקטיקת מדיניות עשוי להתעורר‪ ,‬בי‬
‫היתר‪ ,‬בעקבות זיהוי של בעיות חברתיות חדשות‪ ,‬מחקר זה‪ ,‬העוסק בזיהוי והגדרת בעיה חברתית‬
‫חדשה בנו‪ -‬הישראלי‪ ,‬קרי חוסר ביטחו תזונתי‪ ,‬חשוב ה בהיבט המחקרי וה בהיבט היישומי‪ .‬זאת‬
‫מכיוו שהוא עשוי לסייע להרחבת הידע האמפירי וא‪ -‬לקד‪ $‬בפועל את מעורבות‪ $‬של עובדי‪$‬‬
‫סוציאליי‪ $‬במקרי‪ $‬דומי‪ $‬המעמידי‪ $‬אתגרי‪ $‬חדשי‪$‬ישני‪ $‬לפתחו של המקצוע )רוזנפלד וסייקס‪,‬‬
‫‪.(2000‬‬
‫‪ 8.2‬המלצות למחקרי המש‪0‬‬
‫המחקר הנוכחי פותח פתח ומגדיר את הצור במספר מחקרי המש‪ ,‬בכדי להמשי ולפתח את‬
‫הידע וההבנה אודות פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית בישראל‪.‬‬
‫‪161‬‬
‫ראשית‪ ,‬כדי לבדוק את אופ המעורבות של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬במקרה המתואר‪ ,‬דר עיניה‪$‬‬
‫של שחקני‪ $‬אחרי‪ ,$‬כגו פעילי‪ $‬מהקהילה‪ ,‬אנשי מקצוע אחרי‪ $‬וקובעי מדיניות‪ .‬אמנ‪ ,$‬המחקר‬
‫ניסה להביא את קולותיה‪ $‬באמצעות מקורות תיעודיי‪ ,$‬א לא באמצעות ראיונות ישירי‪ .$‬שנית‪,‬‬
‫הספרות העוסקת בשלבי מדיניות מצביעה על כ שמדיניות ממשיכה להתעצב ג‪ $‬בשלבי היישו‪ $‬שלה‪,‬‬
‫עלידי הדרגי‪ $‬המקצועיי‪ $‬המספקי‪ $‬שירותי‪ ,$‬אשר קובעי‪ $‬לא פע‪ $‬כיצד תיוש‪ $‬המדיניות ומה‬
‫תהיה מהות השירותי‪ $‬הניתני‪ $‬בפועל )וייסגל וגל‪ ;2011 ,‬קופ‪ .(2007 ,‬מכיוו שהמחקר הנוכחי בח‬
‫את מעורבות‪ $‬של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬רק עד לחקיקתו של חוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ה‬
‫‪ ,2004‬מעורבות‪ $‬ביישומו והערכתו של החוק‪ ,‬ראויי‪ $‬להיחקר במחקר משלי‪ .$‬שלישית‪ ,‬בכדי להבי‬
‫טוב יותר את דפוסי המעורבות של העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬והדרכי‪ $‬להרחבת מעורבות‪ ,$‬יש לבצע‬
‫מחקר מעמיק יותר לביסוס הקשר בי גורמי‪ $‬שוני‪ $‬לאופני הפעולה הננקטי‪ ,$‬שכיחות‪ ,$‬והשלב‬
‫בתהלי קביעת המדיניות בו ה‪ $‬מתערבי‪ .$‬לבסו‪ ,-‬למרות הקושי לבחו השפעה‪ ,‬יש לנסות ולבדוק‬
‫באיזה אופ תרמו העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬לתהליכי‪ $‬אלה של עיצוב המדיניות‪ .‬הדבר עשוי לקד‪$‬‬
‫מעורבות אפקטיבית‪ ,‬אשר תסייע להגשמת המטרה העיקרית והערכי‪ $‬המרכזיי‪ $‬של מקצוע העבודה‬
‫הסוציאלית‪.‬‬
‫‪162‬‬
‫רשימת המקורות‬
‫אביסרור‪ ,‬מ' )‪ 9‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬תעודת עניות‪ .‬האר‪.0‬‬
‫אביר‪ ,$‬א'‪ ,‬גיא‪ ,‬ד'‪ ,‬וסייקס‪ ,‬י' )‪ .(2006‬הרפורמה במדיניות בריאות הנפש‪ :19971995 ,‬הזדמנות‬
‫שהוחמצה‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.8353 ,71 ,‬‬
‫אביר‪ ,$‬א'‪ ,‬גל‪ ,‬ג'‪ ,‬וקט‪ ,‬י' )עורכי‪ .(2007) .($‬עיצוב מדיניות חברתית בישראל )עמ' ‪ .(32 – 17‬ירושלי‪:$‬‬
‫מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫אוחיו‪ ,‬כ'‪ ,‬דסקל‪ ,‬ח'‪ ,‬ודרור‪ ,‬נ' )‪ .(2003‬נייר עמדה ותכנית להתמודדות ע‪ $‬חוסר ביטחו תזונתי כתוצר‬
‫של עוני‪ .‬ירושלי‪ :$‬משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪.$‬‬
‫אופנהיימר‪ ,‬י' )‪ 4‬דצמבר‪ .(2007 ,‬הפתרו הקל‪ .‬מעריב‪ ,‬אוחזר מתו ‪http://www.nrg.co.il‬‬
‫אופקי‪ $‬חדשי‪ .(2003) $‬ההשפלה הקשה מכול היא כשאי ל אוכל לילדי‪ $‬של‪ .‬אופקי‪ $‬חדשי‪7 ,5 ,$‬‬
‫‪.4‬‬
‫אזברגה‪ ,‬ס' )‪ 4‬יוני‪ .(2004 ,‬רעבי‪ $‬ללח‪ .$‬זמ הנגב‪.‬‬
‫אחדות‪ ,‬ל'‪ ,‬כה‪ ,‬ר'‪ ,‬ואנדבלד‪ ,‬מ' )‪ .(2005‬ממדי העוני והפערי‪ $‬בהכנסות ‪ .2004‬ירושלי‪ :$‬המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪.‬‬
‫איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬בישראל )‪ .(1994‬קוד האתיקה‪ .‬תלאביב‪.‬‬
‫איילו‪ ,‬י'‪ ,‬וצברב יהושע‪ ,‬נ' )‪ .(2010‬תהלי ניתוח תוכ לפי תיאוריה מעוגנת בשדה‪ .‬בתו ל' קס‪ ,‬ומ'‪,‬‬
‫קרומרנבו )עורכות(‪ ,‬ניתוח נתוני‪ $‬במחקר האיכותני )עמ' ‪ .(382359‬בארשבע‪ :‬מוסד ביאליק‬
‫ואוניברסיטת בגוריו‪.‬‬
‫אית‪ ,‬ש'‪ ,‬אר‪ ,‬ל'‪ ,‬עלוחמרה ח'‪ ,‬ועביד‪ ,‬ו' )‪ .(2009‬השתלמות להרחבת מקומ‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪$‬‬
‫בתהליכי עיצוב מדיניות‪" :‬במה חברתיתכלכלית"‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.165135 ,81 ,‬‬
‫אלגזי‪ ,‬י' )‪ 31‬אוקטובר‪ .(2003 ,‬אלה שלא מתאפקי‪ $‬מבקשי‪ $‬ביס‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫אלו‪ ,‬ג' )‪ 13‬ינואר‪ .(2004 ,‬ועדת שרי‪ $‬תדו בהקמת מפעל שיספק מזו לתלמידי בתי הספר‪ .‬האר‪.0‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫אלוש‪ ,‬צ' )‪ 25‬דצמבר‪ .(2002 ,‬מחקר‪ :‬כמחצית ממשפחות מצוקה בדרו‪ $‬חוו רעב‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫אלוש‪ ,‬צ' )‪ 14‬ינואר‪" .(2003 ,‬תלמידי‪ $‬שבעי‪ $‬פחות אלימי‪ ."$‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫אליעז‪ ,‬א' )‪ 18‬דצמבר‪ .(2003 ,‬סטודנטי‪ $‬ומרצי‪ $‬נגד פת לח‪ .$‬שבע‪.‬‬
‫אנוש‪ ,‬ה' )‪ 23‬נובמבר ‪ .(1999‬העובדי‪ $‬הסוציאליי‪" :$‬אנו במצב של קטסטרופה"‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ'‬
‫‪.7‬‬
‫אנוש‪ ,‬ה' )‪ 24‬נובמבר‪ .(1999 ,‬אל תשאלו את העניי‪ $‬על לח‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫אנוש‪ ,‬ה' )‪ 28‬דצמבר‪1999 ,‬א(‪" .‬ברמות השכר אנחנו מפשלי‪ ."$‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ממו‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬
‫אנוש‪ ,‬ה' )‪ 28‬דצמבר‪1999 ,‬ב(‪ .‬בתקציב זה נטמנה מדינת הרווחה‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ממו‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬
‫‪163‬‬
‫אפל‪ ,‬ג' )‪ .(2007‬עיצוב מדיניות רטורית‪ :‬המקרה של מפעל ההזנה‪) 2004 ,‬עבודת גמר לתואר מוסמ(‪.‬‬
‫ירושלי‪ :$‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫בחורניר‪ ,‬ד' )‪ 1‬אוגוסט‪2004 ,‬א(‪ .‬החוק הממשלתי יקי‪ -‬רק ‪ 154‬אל‪ -‬ילדי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫בחורניר‪ ,‬ד' )‪ 1‬אוגוסט‪2004 ,‬ב(‪ .‬חוק ההזנה אושר; הסוכנות‪" :‬הא‪ $‬ישראל פושטת יד?"‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫בחורניר‪ ,‬ד'‪ ,‬ושומפלבי‪ ,‬א' )‪ 12‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬השר פורז‪ :‬רעבי‪ $‬בישראל? רק מי שבדיאטה‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫בינדר‪ ,‬א' )‪ 27‬דצמבר‪" .(2002 ,‬אני נאל‪ 0‬לגנוב אוכל"‪ .‬זמ הנגב‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬
‫בלר‪ ,‬ד' )‪ 4‬יוני‪ .(2004 ,‬הבנקי‪ $‬חוגגי‪ – $‬א ילדי הנגב רעבי‪ .$‬כלבי‪.‬‬
‫באליעזר‪ ,‬ב' )‪ 21‬ינואר‪ .(2004 ,‬הבטחות חסרות כיסוי‪.‬‬
‫האר‪.0‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫באריה‪ ,‬א' )‪ .(1999‬הא‪ $‬הכנסת משפיעה? השפעת חברי הכנסת ה‪ 13‬על עיצוב המדיניות החברתית‬
‫בישראל‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.125113 ,56 ,‬‬
‫באריה‪ ,‬א' )‪ .(2004‬למי אכפת מהילדי‪ ?$‬פעילויות חברי הכנסת למע ילדי‪ $‬בשני‪ .20011990 $‬חברה‬
‫ורווחה‪ ,‬כד‪.400383 ,‬‬
‫בסירא‪ ,‬נ' )‪ 24‬נובמבר‪ .(2002 ,‬הדאגה לאוכלוסיות החלשות חובתנו המוסרית‪ .‬חדשות מחלקה‬
‫ראשונה‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.news1.co.il‬‬
‫בנו‪ ,‬ג' )‪ 23‬נובמבר‪ 135,000 .(1999 ,‬אנשי‪ $‬רעבי‪ $‬בישראל – ישראל ‪ :2000‬עשרות אלפי‪ $‬בתתתזונה‪.‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.6 ,1‬‬
‫בנו‪ ,‬ג' )‪ 1‬אוקטובר‪ .(2002 ,‬תלמידי‪ $‬ורעבי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫בנו‪ ,‬ג' )‪ 17‬נובמבר‪ .(2002 ,‬בלוז לכחולי המדי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.1312‬‬
‫בנו‪ ,‬ג' )‪ 13‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬אדוני השר‪ ,‬אי לנו מה לאכול‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫בר‪ ,‬מ' )‪ .(2001‬מעורבות‪ $‬של ארגוני רווחה וולונטריי‪ $‬בתהליכי קביעת מדיניות רווחה – תהלי קביעת‬
‫תקנות 'ילד נכה'‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כא)‪.158 – 129 ,(2‬‬
‫בר‪ ,‬מ' )‪" .(2006‬מפוליטיקה של מחאה לפוליטיקה של רעיונות"‪ :‬פעילות הסינגורהפוליטי של ארגוני‬
‫המגזר השלישי והשפעותיה על קביעת מדיניות ציבורית )חיבור לש‪ $‬קבלת תואר "דוקטור‬
‫לפילוסופיה"(‪ .‬ירושלי‪ :$‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫ברמאיר‪ ,‬ע' )‪ 27‬דצמבר‪ .(2002 ,‬הנזקקי‪ $‬רעבי‪ .$‬כל הנגב‪ ,‬עמ' ‪.34‬‬
‫ברמאיר‪ ,‬ע' )‪ 4‬יוני‪ .(2004 ,‬אחד מכל ארבעה ילדי‪ $‬בנגב מגיע רעב לבית הספר‪ .‬כל הנגב‪.‬‬
‫ברו‪ ,‬ג'‪ ,‬ורגב‪ ,‬ד' )‪ 18‬דצמבר‪" .(2002 ,‬יש תקציב"‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫ברזילי‪ ,‬ת' )‪ 9‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬חצי מהאוכלוסייה לא גומרי‪ $‬את החודש‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫ברנע‪ ,‬נ'‪ ,‬ושיפר‪ ,‬ש' )‪ 26‬בנובמבר ‪" .(1999‬מדינת ישראל היא לא ג ילדי‪ $‬ואני לא גננת"‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ ,‬המוס‪ -‬לשבת‪ ,‬עמ' ‪.32‬‬
‫‪164‬‬
‫ברסטלגינת‪ ,‬ח' )‪ .(2004‬זכויות חברתיות‪ .‬רמת ג‪ :‬אוניברסיטת בראיל‪.‬‬
‫ברסטלגינת‪ ,‬ח' )‪ .(2005‬ביטחו סוציאלי‪ .‬רמת ג‪ :‬אוניברסיטת בראיל‪.‬‬
‫ברק‪ ,‬ד'‪ ,‬וסד‪ ,‬א' )‪ .(2003‬העצמה ושותפות – טרמינולוגיה מתעתעת‪ .‬בתו א' צ'רצ'מ‪ ,‬וא' סד‬
‫)עורכות(‪ ,‬השתתפות‪ .‬הדר של להשפיע )עמ' ‪ .(124106‬תל אביב‪ :‬קו אדו‪ ,$‬הוצאת הקיבו‪0‬‬
‫המאוחד‪.‬‬
‫ברקארז‪ ,‬ד'‪ ,‬וגרוס‪ ,‬א' )‪ .(2009‬הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל‪ :‬מעבר‬
‫לזכות לכבוד‪ .‬בתו ש' אלמוג‪ ,‬ד' ביניש‪ ,‬וי' רות‪) $‬עורכי‪ ,($‬ספר דליה דורנר )עמ' ‪.(217189‬‬
‫שריגי‪$‬ליאו‪ :‬נבו‪.‬‬
‫גביזו‪ ,‬ר' )‪ .(2009‬התקווה החלולה‪ :‬הא‪ $‬בתי משפט יכולי‪ $‬להביא לשינוי חברתי?‪ .‬מעשי משפט‪ ,‬ב‪,‬‬
‫‪.3215‬‬
‫גביר‪ ,0‬י' )‪ 26‬נובמבר‪" .(1999 ,‬מה קרה ל‪ ,‬עדי‪ ,‬נפלת על הראש"‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬המוס‪ -‬לשבת‪ ,‬עמ'‬
‫‪.1312‬‬
‫גדות‪ ,‬י' )‪ 1‬נובמבר‪ .(2004 ,‬סקר משרד הבריאות‪ :‬כ‪ 20%‬מהילדי‪ $‬הולכי‪ $‬לישו רעבי‪ .$‬חדשות‬
‫מחלקה ראשונה‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.news1.co.il‬‬
‫גוז'נסקי‪ ,‬ת' )‪ 14‬ספטמבר‪ .(2003 ,‬הוא שונא ילדי‪ $‬עניי‪ .$‬האר‪.0‬‬
‫אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫גולדשטיי‪ ,‬ת' )‪ 2‬אוקטובר‪ .(2003 ,‬אתי פר‪ :0‬הפסיקו להילח‪ $‬על גב האזרחי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫גול‪ ,‬א' )‪ 29‬יולי‪ .(2003 ,‬חוק חשוב שמעורר ג‪ $‬עצב‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫גול‪ ,‬ח' )‪ 26‬דצמבר‪" .(2002 ,‬למע הזכות לאכול בכבוד"‪ .‬כלבי‪ ,‬עמ' ‪.1211‬‬
‫גולמאירי‪ ,‬ש' )‪ 5‬נובמבר‪ .(2002 ,‬שרה מעול‪ $‬לא היתה בקולנוע‪ .‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬
‫גל‪ ,‬ג'‪ ,‬ואייזנשטדט‪ ,‬מ' )עורכי‪ .(2009) .($‬נגישות לצדק חברתי בישראל )עמ' ‪ .(2811‬ירושלי‪ :$‬מרכז‬
‫טאוב‪.‬‬
‫גליקמ‪ ,‬א' )‪ 29‬יולי‪ .(2002 ,‬פרצה לדירה ואמרה לשוטרי‪ :$‬לא אכלתי כבר כמה ימי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫דוד‪ ,‬מ' )‪ 9‬מאי‪ .(2003 ,‬א‪ $‬אי אוכל‪ ,‬קבלו תלושי‪ .$‬מעריב‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.nrg.co.il‬‬
‫דוד‪ ,‬מ' )‪ 1‬יוני‪ .(2004 ,‬לומדי‪ $‬על בט ריקה‪ .‬מעריב‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫דוד‪ ,‬מ' )‪ 2‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬המנות החמות חוזרות לכיתה‪ .‬מעריב‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫דוד‪,‬מ' )‪ 13‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬תשעה וחצי מיליו שקלי‪ $‬לנזקקי‪ .$‬מעריב‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.latet.org.il‬‬
‫דוידי‪ ,‬א' )‪ 5‬נובמבר‪ .(2005 ,‬הפרטה וזכויות חברתיות‪ .‬הגדה השמאלית‪ ,‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.hagada.org.il‬‬
‫דוידי‪ ,‬א' )‪ 4‬נובמבר‪ .(2007 ,‬הפקעת הזכויות החברתיות בישראל‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫דורו‪ ,‬א' )‪ .(1972‬הזנת ילדי‪ $‬בבתי הספר‪ .‬ירושלי‪ :$‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מנהל מחקר ותכנו‪.‬‬
‫דורו‪ ,‬א' )‪ .(1999‬מדיניות הרווחה בישראל התפתחויות בשנות ה ‪ 80‬וה ‪ .90‬בתו ד' נחמיאס‬
‫‪165‬‬
‫וג' מנח‪) $‬עורכי‪ ,($‬המדיניות הציבורית בישראל )עמ' ‪ .(474437‬ירושלי‪ :$‬המכו הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫דורו‪ ,‬א' )‪ .(2003‬מדינת הרווחה בעיד של צמצומי‪ :$‬מבט מתחילת המאה ה‪ .21‬חברה ורווחה‪ ,‬כג‪,‬‬
‫‪.294275‬‬
‫דורו‪ ,‬א' )‪ .(2004‬הפרסו‪ $‬השנתי של דוח העוני בישראל‪ :‬אמצעי התקשורת והתגובות במערכת‬
‫הפוליטית‪ .‬בתו ד' פילק וא' ר‪) $‬עורכי‪ ,($‬שלטו ההו‪ ,‬החברה הישראלית בעיד הגלובלי )עמ'‬
‫‪ .(181164‬ירושלי‪ :$‬מכו וליר והקיבו‪ 0‬המאוחד‪.‬‬
‫דורו‪ ,‬א' )‪ .(2007‬עיצוב מדיניות הרווחה בישראל‪ .20052000 ,‬בתו א' אביר‪ ,$‬ג' גל‪ ,‬וי' קט )עורכי‪,($‬‬
‫מדיניות חברתית בישראל‪ :‬מגמות וסוגיות )עמ' ‪ .(57 33‬ירושלי‪ :$‬מרכז טאוב‪.‬‬
‫דורו‪ ,‬א'‪ ,‬וגל‪ ,‬ג' )‪ .(2006‬בתי תמחוי בירושלי‪ $‬בראשית המאה ה‪ .21‬ירושלי‪ :$‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫הבר‪ ,‬א' )‪ 4‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬זעקי‪ ,‬אר‪ 0‬אהובה‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫הכנסת )‪ 17‬נובמבר‪1999 ,‬א(‪ .‬הישיבה הארבעי‪ $‬ותשע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 17‬נובמבר‪1999 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 30‬מישיבת ועדת החינו והתרבות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 1‬דצמבר‪ .(1999 ,‬הישיבה החמישי‪ $‬וחמש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 8‬דצמבר‪ .(1999 ,‬הישיבה החמישי‪ $‬ושמונה של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬דצמבר‪ .(1999 ,‬הישיבה השישי‪ $‬ושלוש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 2‬פברואר‪ .(2000 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 66‬מישיבת ועדת החינו והתרבות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 29‬מאי‪ .(2000 ,‬הישיבה המאה ואחת עשרה של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 6‬יוני‪ .(2000 ,‬הישיבה המאה וחמש עשרה של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 2‬אוגוסט‪ .(2000 ,‬הישיבה המאה וארבעי‪ $‬ואחת של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 20‬דצמבר‪ .(2000 ,‬הישיבה המאה ושישי‪ $‬ותשע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 22‬מאי‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת החמש עשרה‪.‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪166‬‬
‫אוחזר מתו‬
‫הכנסת )‪ 12‬יוני‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ותשע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 13‬יוני‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ועשר של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 20‬יוני‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושלוש עשרה של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 24‬יולי‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ועשרי‪ $‬ושבע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 29‬אוגוסט‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושלושי‪ $‬של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 5‬נובמבר‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬וארבעי‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 26‬נובמבר‪2001 ,‬א(‪ .‬הישיבה המאתיי‪ $‬וחמישי‪ $‬ואחת של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 26‬נובמבר‪2001 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 403‬מישיבת ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 12‬דצמבר‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬וחמישי‪ $‬ותשע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 24‬דצמבר‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושישי‪ $‬ושלוש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 31‬דצמבר‪ .(2001 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושישי‪ $‬ושש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 2‬ינואר‪ .(2002 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושישי‪ $‬ושמונה של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬ינואר‪ .(2002 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושבעי‪ $‬וחמש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 23‬ינואר‪ .(2002 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושבעי‪ $‬ושבע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 5‬פברואר‪2002 ,‬א(‪ .‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושמוני‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪167‬‬
‫הכנסת )‪ 5‬פברואר‪2002 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 137138‬מישיבת הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 13‬פברואר‪ .(2002 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ושמוני‪ $‬וחמש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 29‬אפריל‪ .(2002 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬ותשעי‪ $‬ושבע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 30‬אפריל‪ .(2002 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 148‬מישיבת הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 20‬מאי‪ .(2002 ,‬הישיבה השלוש מאות ושש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬מאי‪ .(2002 ,‬הישיבה השלוש מאות ושבע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 8‬יולי‪ .(2002 ,‬הישיבה השלוש מאות ועשרי‪ $‬ושבע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 10‬יולי‪ .(2002 ,‬הישיבה השלוש מאות ועשרי‪ $‬ותשע של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 22‬יולי‪ .(2002 ,‬הישיבה השלוש מאות ושלושי‪ $‬ושלוש של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 14‬אוקטובר‪ .(2002 ,‬הישיבה השלוש מאות וארבעי‪ $‬של הכנסת החמש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 16‬אוקטובר‪2002 ,‬א(‪ .‬ישיבה שמ"ב‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 16‬אוקטובר‪2002 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 171‬מישיבת הוועדה לקידו‪ $‬מעמד הילד‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 11‬נובמבר‪ .(2002 ,‬פרוטוקול מהישיבה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדה לקידו‪ $‬מעמד‬
‫הילד‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 12‬נובמבר‪ .(2002 ,‬פרוטוקול מישיבת הוועדה לפניות הציבור‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 27‬פברואר‪ .(2003 ,‬הישיבה השביעית של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 4‬מרס‪ .(2003 ,‬הישיבה התשיעית של הכנסת השש עשרה‪.‬‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪168‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫הכנסת )‪ 12‬מרס‪ .(2003 ,‬הישיבה השלוש עשרה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 17‬מרס‪ .(2003 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 3‬מישיבת הוועדה לקידו‪ $‬מעמד האשה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 25‬מרס‪ .(2003 ,‬הישיבה החמש עשרה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 26‬מרס‪ .(2003 ,‬הישיבה השש עשרה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 30‬אפריל‪ .(2003 ,‬הישיבה השבע עשרה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 14‬מאי‪ .(2003 ,‬הישיבה העשרי‪ $‬ואחת של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 19‬מאי‪ .(2003 ,‬הישיבה העשרי‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬מאי‪ .(2003 ,‬הישיבה העשרי‪ $‬וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 26‬מאי‪ .(2003 ,‬הישיבה העשרי‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 2‬יוני‪ .(2003 ,‬הישיבה העשרי‪ $‬ושש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 18‬יוני‪ .(2003 ,‬הישיבה השלושי‪ $‬וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 23‬יוני‪ .(2003 ,‬הישיבה השלושי‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 30‬יוני‪ .(2003 ,‬הישיבה השלושי‪ $‬ושמונה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 1‬יולי‪ .(2003 ,‬הישיבה השלושי‪ $‬ותשע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 15‬יולי‪ .(2003 ,‬הישיבה הארבעי‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪169‬‬
‫הכנסת )‪ 16‬יולי‪ .(2003 ,‬הישיבה הארבעי‪ $‬ושש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬יולי‪ .(2003 ,‬הישיבה הארבעי‪ $‬ושבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 30‬יולי‪ .(2003 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 17‬מישיבת הוועדה לזכויות הילד‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 10‬ספטמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה החמישי‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 29‬ספטמבר‪ .(2003 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 19‬מישיבת הוועדה לזכויות הילד‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 20‬אוקטובר‪ .(2003 ,‬הישיבה החמישי‪ $‬ושמונה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 29‬אוקטובר‪ .(2003 ,‬הישיבה השישי‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 3‬נובמבר‪2003 ,‬א(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 60‬מישיבת ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 3‬נובמבר‪2003 ,‬ב(‪ .‬הישיבה השישי‪ $‬ושלוש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 5‬נובמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השישי‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 10‬נובמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השישי‪ $‬ושבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 12‬נובמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השישי‪ $‬ותשע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 19‬נובמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השבעי‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 24‬נובמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השבעי‪ $‬ושלוש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 1‬דצמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השבעי‪ $‬ושש של הכנסת‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪170‬‬
‫השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫הכנסת )‪ 8‬דצמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השבעי‪ $‬ותשע של הכנסת‬
‫השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 10‬דצמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השמוני‪ $‬ואחת של הכנסת‬
‫השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 15‬דצמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השמוני‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 17‬דצמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה השמוני‪ $‬וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 31‬דצמבר‪ .(2003 ,‬הישיבה התשעי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 4‬ינואר‪ .(2004 ,‬הישיבה התשעי‪ $‬ואחת של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 5‬ינואר‪ .(2004 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 35‬מישיבת הוועדה לזכויות הילד‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 6‬ינואר‪ .(2004 ,‬הישיבה התשעי‪ $‬ושלוש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 14‬ינואר‪ .(2004 ,‬הישיבה התשעי‪ $‬וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 19‬ינואר‪ .(2004 ,‬הישיבה התשעי‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 2‬פברואר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ואחת של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 4‬פברואר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושלוש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 9‬פברואר‪2004 ,‬א(‪ .‬הישיבה המאה וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 9‬פברואר‪2004 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 118‬מישיבת וועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 11‬פברואר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪171‬‬
‫הכנסת )‪ 16‬פברואר‪2004 ,‬א(‪ .‬הישיבה המאה ושבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת‬
‫)‪16‬‬
‫פברואר‪,‬‬
‫‪2004‬ב(‪.‬‬
‫פרוטוקול‬
‫מישיבת‬
‫ועדת‬
‫הכספי‪.$‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 25‬פברואר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושתי‪ $‬עשרה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 1‬מרס‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושלוש עשרה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 3‬מרס‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וחמש עשרה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 15‬מרס‪ .(2004 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 114‬מישיבת ועדת הכנסת‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 17‬מרס‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ועשרי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 22‬מרס‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ועשרי‪ $‬ואחת של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 4‬מאי‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ועשרי‪ $‬ושש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 7‬יוני‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושלושי‪ $‬ושמונה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 8‬יוני‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושלושי‪ $‬ותשע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 9‬יוני‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וארבעי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 14‬יוני‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וארבעי‪ $‬ואחת של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬יוני‪2004 ,‬א(‪ .‬הישיבה המאה וארבעי‪ $‬וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬יוני‪2004 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 1‬מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת החינו‬
‫והתרבות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪172‬‬
‫הכנסת )‪ 28‬יוני‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וארבעי‪ $‬ושבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 5‬יולי‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וחמישי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 7‬יולי‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וחמישי‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 12‬יולי‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וחמישי‪ $‬ושלוש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 13‬יולי‪2004 ,‬א(‪ .‬הישיבה המאה וחמישי‪ $‬וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 13‬יולי‪2004 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 3‬מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת החינו‬
‫והתרבות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 19‬יולי‪2004 ,‬א(‪ .‬הישיבה המאה וחמישי‪ $‬ושש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 19‬יולי‪2004 ,‬ב(‪ .‬פרוטוקול מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת החינו‬
‫והתרבות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬יולי‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וחמישי‪ $‬ושמונה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 26‬יולי‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה וחמישי‪ $‬ותשע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 2‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושישי‪ $‬ואחת של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 3‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושישי‪ $‬ושתיי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 31‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושישי‪ $‬וארבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 6‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושישי‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 26‬אוקטובר‪ .(2004 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 4‬מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת‬
‫החינו והתרבות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫‪173‬‬
‫הכנסת )‪ 1‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושבעי‪ $‬ושש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 2‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושבעי‪ $‬ושבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 3‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושבעי‪ $‬ושמונה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 8‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושבעי‪ $‬ותשע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 15‬נובמבר‪ .(2004 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 6‬מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת‬
‫החינו והתרבות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 22‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושמוני‪ $‬וחמש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 24‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושמוני‪ $‬ושבע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 29‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושמוני‪ $‬ושמונה של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 30‬נובמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ושמוני‪ $‬ותשע של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 8‬דצמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאה ותשעי‪ $‬ושלוש של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 20‬דצמבר‪ .(2004 ,‬פרוטוקול מס' ‪ 8‬מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת‬
‫החינו והתרבות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 21‬דצמבר‪ .(2004 ,‬פרוטוקול מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכספי‪ $‬ולוועדת החינו‬
‫והתרבות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫הכנסת )‪ 27‬דצמבר‪ .(2004 ,‬הישיבה המאתיי‪ $‬של הכנסת השש עשרה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.knesset.gov.il‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי )‪ .(2001‬מגמות השינוי בממדי העוני ובאיהשוויו בהתחלקות ההכנסות במשק‬
‫בשנת ‪ 2000‬ממצאי‪ $‬עיקריי‪ .$‬ירושלי‪ :$‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנו‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי )‪ .(2002‬מדדי העוני ואיהשוויו בהתחלקות ההכנסות במשק ‪ 2001‬ממצאי‪$‬‬
‫עיקריי‪ .$‬ירושלי‪ :$‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנו‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי )‪ .(2003‬ממדי העוני ואיהשוויו בהתחלקות ההכנסות במשק ‪ 2002‬ממצאי‪$‬‬
‫עיקריי‪ .$‬ירושלי‪ :$‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנו‪.‬‬
‫‪174‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי )‪ .(2004‬ממדי העוני ואיהשוויו בהתחלקות ההכנסות במשק ‪ 2003‬ממצאי‪$‬‬
‫עיקריי‪ .$‬ירושלי‪ :$‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מינהל המחקר והתכנו‪.‬‬
‫המרכז הלאומי לבקרת מחלות )‪ .(2004‬סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשו ‪ ,19992001‬חלק ב' מה‬
‫אוכלי‪ $‬ישראלי‪ .$‬ירושלי‪ :$‬משרד הבריאות‪.‬‬
‫הראובני‪ ,‬א' )‪ 19‬נובמבר‪ .(2003 ,‬קמפיי‪ :‬לחדש את מפעל ההזנה בבתיהספר‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫הראובני‪ ,‬א' )‪ 8‬פברואר‪" .(2004 ,‬העלאת מחירי הלח‪ $‬תחזור כבומרנג לשרו ונתניהו"‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫הראובני‪ ,‬א' )‪ 9‬פברואר‪ .(2004 ,‬ועדת העבודה והרווחה קראה לבטל את ייקור הלח‪ .$‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫הראובני‪ ,‬א'‪ ,‬ומרסיאנו‪ ,‬א' )‪ 3‬מרס‪ .(2004 ,‬למרות הגיוס בליכוד‪ :‬חוק ההזנה עבר בקריאה טרומית‪.‬‬
‫ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫השבוע בדימונה )‪ 14‬מאי‪ .(2004 ,‬ישראל ‪ :2004‬ילדי‪ $‬מגיעי‪ $‬לבית הספר ע‪ $‬פרוסת לח‪ $‬ריקה! השבוע‬
‫בדימונה‪.223 ,‬‬
‫וגנר‪ ,‬א' )‪ 31‬אוקטובר‪ .(2002 ,‬אוכל פשוט לילדי‪ $‬רעבי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫וורגפט‪ ,‬נ' )‪ 21‬ינואר‪ .(2000 ,‬לא רוצי‪ $‬טובות‪ .‬עיתו ירושלי‪ ,$‬עמ' ‪.28‬‬
‫וייס‪ ,‬ע' )‪ .(2005‬העבודה הסוציאלית בראי הביקורת‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כה )‪.281249 ,(2‬‬
‫וייס‪ ,‬ע'‪ ,‬גל‪ ,‬ג' וקט‪ ,‬י' )‪ .(2005‬הוראת מדיניות חברתית‪ .‬ירושלי‪ :$‬מרכז טאוב לחקר המדיניות‬
‫החברתית בישראל‪.‬‬
‫וייסגל‪ ,‬ע' )‪ .(2006‬פרקטיקה של מדיניות‪ :‬מסגרת מושגית לפעולת‪ $‬של עובדי‪ $‬סוציאליי‪ .$‬חברה‬
‫ורווחה‪ ,‬כו )‪.477445 ,(4‬‬
‫וייסגל‪ ,‬ע'‪ ,‬ובאריה‪ ,‬א' )‪ .(2009‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬ומדיניות חברתית בישראל‪ .‬ביטחו סוציאלי‪,81 ,‬‬
‫‪.115‬‬
‫וייסגל‪ ,‬ע'‪ ,‬וגל‪ ,‬ג' )‪ .(2011‬פרקטיקת מדיניות בעבודה סוציאלית‪ .‬ירושלי‪ :$‬הוצאת ספרי‪ $‬ע"ש י"ל‬
‫מאגנס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫וייסגל‪ ,‬ע'‪ ,‬גל‪ ,‬ג'‪ ,‬ואברמי‪ ,‬ש' )‪ .(2009‬פרקטיקת מדיניות הלכה למעשה‪ :‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬בוועדות‬
‫הכנסת‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.7439 ,81 ,‬‬
‫וייסגל‪ ,‬ע'‪ ,‬ולוי‪ ,‬ל' )‪ .(2008‬הא‪ $‬עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬נדרשי‪ $‬לעסוק בפרקטיקת מדיניות? ניתוח‬
‫תיאורי תפקיד‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.5829 ,77 ,‬‬
‫וייסגל‪ ,‬ע'‪ ,‬ופלד‪ ,‬ע' )‪" .(2009‬קולות מפורסמי‪ :"$‬הכשרת עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬לשימוש באמצעי‬
‫התקשורת ככלי בפרקטיקת מדיניות‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.10085 ,79 ,‬‬
‫זיו‪ ,‬נ' )‪ .(2005‬משפט ועוני – מה על סדר היו‪ ?$‬הצעה לאג'נדה משפטית לעוסקי‪ $‬בייצוג אוכלוסיות‬
‫החיות בעוני‪ .‬עלי משפט‪ ,‬ד‪.3417 ,‬‬
‫זלכה‪ ,‬א' )‪ .(2003‬סקירת מודלי‪ $‬של הזנה בסביבות בית הספר‪ .‬ירושלי‪ :$‬אשלי‪.$‬‬
‫זרחיה‪ ,‬צ' )‪ 8‬ינואר‪ .(2004 ,‬אישור התקציב‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫‪175‬‬
‫זרחיה‪ ,‬צ' )‪ 18‬מרס‪ .(2004 ,‬הממשלה תמכה בהצעת חוק להזנת תלמידי‪ .$‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫חדשות נענע )‪ 17‬מאי‪ .(2004 ,‬יו"ר ארגו המורי‪ :$‬נקבל פיטורי מורי‪ $‬במסגרת מו"מ‪ .‬נענע‪ .10‬אוחזר‬
‫מתו ‪/http://news.nana10.co.il‬‬
‫חורב‪ ,‬ג' )‪ 1‬אוגוסט‪" .(2004 ,‬בתי הספר יהפכו לבתי תמחוי"‪ .‬מעריב‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.nrg.co.il‬‬
‫חורב‪ ,‬ג' )‪ 13‬אוקטובר‪ .(2004 ,‬מי יממ את מפעל ההזנה? מעריב‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.nrg.co.il‬‬
‫חורב‪,‬‬
‫ג'‬
‫)‪17‬‬
‫אוקטובר‪,‬‬
‫מפעל‬
‫‪.(2004‬‬
‫ההזנה‬
‫יוצא‬
‫לדר‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=1528‬‬
‫חזות‪ ,‬ר' )‪ 5‬נובמבר‪ .(2002 ,‬אוספי‪ $‬פירות וירקות מהרצפה בשוק‪ .‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬
‫חסו‪ ,‬מ' )‪ 5‬דצמבר‪ .(2004 ,‬דו"ח‪ :‬עלייה של ‪ 29%‬בפניות לעמותות סיוע‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫חסו‪ ,‬נ' )‪ 22‬פברואר‪ .(2004 ,‬חלוקת מזו לנזקקי‪ $‬בקרית מלאכי‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫חרומצ'נקו‪ ,‬י' )‪ 30‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬שרת החינו‪ :‬ניער השנה ליישו‪ $‬דו"ח דברת; לא תהיה הזנה ביו‪$‬‬
‫לימודי‪ $‬ארו‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫חרומצ'נקו‪ ,‬י' )‪ 19‬דצמבר‪ .(2004 ,‬ארגוני המורי‪ $‬תקפו את מסקנות דוברת‪ .‬דה מרקר‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.themarker.com‬‬
‫טל‪ ,‬ר' )‪ 5‬נובמבר‪" .(2002 ,‬ויתרנו על ארוחת הערב"‪ .‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫טרבלסיחדד‪ ,‬ת' )‪ 5‬נובמבר‪ .(2002 ,‬המורות מכינות כריכי‪ $‬לתלמידי‪ $‬רעבי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪24 ,‬‬
‫שעות‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫טרבלסיחדד‪ ,‬ת'‪ ,‬ורגב‪ ,‬ד' )‪ 4‬נובמבר‪ 20" .(2003 ,‬אל‪ -‬תלמידי‪ $‬רעבי‪ ."$‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫ידיד‬
‫)‪17‬‬
‫אוקטובר‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫מפעל‬
‫ההזנה‬
‫נתקל‬
‫בקשיי‪.$‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=1530‬‬
‫יוסיפו‪ ,‬מ' )‪ .(2001‬חקר מקרה‪ .‬בתו נ' צברב יהושוע )עורכת(‪ ,‬מסורות וזרמי‪ $‬במחקר האיכותי )עמ'‬
‫‪ .(300257‬לוד‪ :‬דביר‪.‬‬
‫יחזקאלי‪ ,‬י'‪ ,‬בנו‪ ,‬ג'‪ ,‬מילנר‪ ,‬א'‪ ,‬ואלוש‪ ,‬צ' )‪ 24‬נובמבר‪ .(1999 ,‬התפריט לארוחת בוקר‪ :‬תה‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬
‫כוח המשימה הלאומי לקידו‪ $‬החינו בישראל )‪ .(2004‬התוכנית הלאומית לחינו – חלק א' עיקרי‬
‫ההמלצות‪ .‬ירושלי‪ :$‬כוח המשימה הלאומי לקידו‪ $‬החינו בישראל‪.‬‬
‫כורזי‪ ,$‬י' )‪ .(1978‬העובד הסוציאלי כמתריע חברתי‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.131124 ,16 ,‬‬
‫כורזי‪ ,$‬י' )‪ .(1985‬היערכות עובדי‪ $‬סוציאליי‪ $‬כמסנגרי‪ $‬וכמתריעי‪ $‬חברתיי‪ $‬בתקופה של צמצו‪$‬‬
‫משאבי‪ .$‬ביטחו סוציאלי‪.136128 ,27 ,‬‬
‫כנע‪ ,‬ר' )‪ .(1988‬שימוש מכוו בקונפליקט בעבודה קהילתית‪ .‬חברה ורווחה‪.169151 ,6 ,‬‬
‫כנע‪ ,‬ר'‪ ,‬ואדר‪ ,‬ה' )‪ .(1985‬דג‪ $‬עבודה למקימי קבוצות פעילי‪ .$‬חברה ורווחה‪ ,‬ו)‪.259248 ,(23‬‬
‫לביא‪ ,‬צ' )‪ 2‬יולי‪ .(2004 ,‬אי ארוחות חינ‪ .$‬גלובס‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.globes.co.il‬‬
‫לוונהיי‪ ,$‬נ' )‪ .(2001‬השפעת הגלובליזציה על העוני‪ .‬ירושלי‪ :$‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪.‬‬
‫‪176‬‬
‫לביא‪ ,‬צ' )‪ 15‬יולי‪ .(2004 ,‬הכוחניות של רוחמה אברה‪ .$‬גלובס‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.globes.co.il‬‬
‫לוי‪ ,‬מ' )‪ 11‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬מפעל ההזנה בסכנה‪ :‬הרשויות לא יוכלו לממ‪ .‬חדשות מחלקה ראשונה‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.news1.co.il‬‬
‫לוי‪ ,‬מ' )‪ 29‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬לבנת הודפת את הטענות‪ :‬הממשלה כולה אחראית לפערי‪ $‬החברתיי‪.$‬‬
‫חדשות מחלקה ראשונה‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.news1.co.il‬‬
‫לוינסו‪ ,‬ג' )‪ 17‬ינואר‪ .(2003 ,‬סיירת הסנדוויצ’י‪ $‬של איציק מימו‪ .‬כל הנגב‪ ,‬עמ' ‪.9391‬‬
‫לוינסו‪ ,‬ג' )‪ 24‬ינואר‪ .(2003 ,‬הקרב על הפיתה‪ .‬כל הנגב‪.‬‬
‫ליאור‪ ,‬ג' )‪ 21‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬אפילו באוכל חוסכי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬
‫ליברמ‪ ,‬א' )‪ 1‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬בתי ספר או בתי תמחוי? אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=1480‬‬
‫לתת‬
‫דו"ח‬
‫)‪.(2003‬‬
‫העוני‬
‫האלטרנטיבי‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.latet.org.il/Index.asp?CategoryID=142&ArticleID=182‬‬
‫לתת‬
‫דו"ח‬
‫)‪.(2004‬‬
‫העוני‬
‫האלטרנטיבי‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.latet.org.il/Index.asp?CategoryID=141&ArticleID=199‬‬
‫מאגר מוחות )‪ .(2004‬סקר דעת קהל בנושא‪ :‬ארוחה חמה במערכת החינו‪ .‬תלאביב‪ :‬מאגר מוחות‪,‬‬
‫מכו מחקר וייעו‪ 0‬בינתחומי בע"מ‪.‬‬
‫מאיר‪ ,‬ע' )‪ 1‬נובמבר‪" .(2004 ,‬כחמישית מהילדי‪ $‬באר‪ 0‬הולכי‪ $‬לישו רעבי‪ ."$‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫מאירי‪ ,‬א' )‪ 16‬נובמבר‪ .(1999 ,‬מאות נזקקי‪ $‬לוקחי‪ $‬שאריות לח‪ $‬ממאפיה‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫מוזגוביה‪ ,‬נ' )‪ 5‬נובמבר‪" .(2002 ,‬מה אני צרי לעשות‪ ,‬לקב‪ 0‬נדבות?"‪ .‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬
‫מוזגוביה‪ ,‬נ' )‪ .(2007‬ההיסטוריה חוזרת? כרטיסי אשראי יחליפו התלושי‪ $‬מתקופת הצנע‪ .‬מעריב‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.nrg.co.il‬‬
‫מונדלק‪ ,‬ג' )‪ .(2004‬חמישי‪ $‬שנה להפעלת חוק הביטוח הלאומי‪ :‬החגיגות יתקיימו בבית המשפט‪.‬‬
‫ביטחו סוציאלי‪.10883 ,67 ,‬‬
‫מיכאלי‪ ,‬א' )‪ .(2009‬ההזנה בבתי הספר היסודיי‪ $‬ובגני הילדי‪ :$‬תמונת מצב‪ ,‬נובמבר ‪ .2009‬המוקד‬
‫לביטחו תזונתי ולמאבק ברעב‪.‬‬
‫מלכה‪ ,‬מ' )‪ .(2004‬חוק ההזנה עבר בקריאה טרומית‪ .‬מידעו"ס‪.2726 ,‬‬
‫מלכוב‪ ,‬צ' )‪ 14‬יולי‪ .(2000 ,‬בעלי עסקי‪ $‬יקימו בית תמחוי לילדי‪ .$‬עיתו ירושלי‪ ,$‬עמ' ‪.26‬‬
‫מלמד‪ ,‬ר' )‪ .(2004‬חוק ההזנה כמנו‪ -‬לצמיחה תעסוקתית ומניעת מעמד הילדי‪ $‬הרעבי‪ $‬בישראל‪ .‬ידיד –‬
‫כתב העת לזכויות חברתיות‪.21 ,6 ,‬‬
‫מלמד‪ ,‬ר' )‪ 2‬פברואר‪ .(2004 ,‬ג‪ $‬הזנה וג‪ $‬תעסוקה‪ .‬האר‪ ,0‬עמ' ב‪.2‬‬
‫מלמד‪ ,‬ר' )‪ 13‬יולי‪ .(2004 ,‬יו‪ $‬חברתי בכנסת – הקואליציה הפילה את חוק ההזנה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=2338‬‬
‫מלמד‪,‬‬
‫ר'‬
‫)‪15‬‬
‫יולי‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫יש‬
‫עוד‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=2339‬‬
‫‪177‬‬
‫סיכוי‬
‫לחוק‬
‫ההזנה‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫מלמד‪,‬‬
‫ר'‬
‫)‪17‬‬
‫אוגוסט‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫המאבק‬
‫על‬
‫מפעל‬
‫ההזנה‬
‫ממשי‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=2365‬‬
‫מלמד‪ ,‬ר' )‪ 13‬אוקטובר‪ .(2004 ,‬מפעל ההזנה יצא לדר – בעמותת ידיד מרוצי‪ $‬א מבטיחי‪ .:$‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.yedid.org.il/?id=2409‬‬
‫מלמד‪ ,‬ר' )‪ 23‬אוקטובר‪ .(2004 ,‬האמריקאי‪ $‬תומכי‪ $‬במפעל ההזנה האוניברסלי של עמותת ידיד‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.yedid.org.il/?id=2420‬‬
‫מל‪ ,0‬ג' )‪ 8‬דצמבר‪" .(2002 ,‬אצלנו לא יהיו תלמידי‪ $‬רעבי‪ ."$‬גלובס‪.‬‬
‫מערכת וואלה! )‪ 20‬דצמבר‪ .(1999 ,‬דו"ח העוני – אלי ישי‪" ,‬אני חושש שבשל מצב‪ ,$‬אנשי‪ $‬יצביעו נגד‬
‫הממשלה במישאל הע‪ ."$‬וואלה!‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.walla.co.il‬‬
‫מרכז אדוה )‪ .(2003‬תגובת מרכז אדוה ל"תכנית להבראת כלכלת ישראל" ‪ .24.3.2003‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.adva.org/uploaded/tguva%20adva%20avraat%20calcalat%20israel.pdf‬‬
‫מרכז אדוה )‪ .(2004‬ההשלכות החברתיות של המדיניות התקציבית‪ :‬מבט על הצעת התקציב לשנת‬
‫‪ .2005‬אוחזר מתו ‪http://www.adva.org/uploaded/budget2005knesset.pdf‬‬
‫מרכז אדוה )‪ .(2009‬הצעת התקציב והצעת חוק ההסדרי‪ :20092010 $‬עדי לא חוזרי‪ $‬לרמה‬
‫תחילת‬
‫של‬
‫התקציבית‬
‫מתו‬
‫אוחזר‬
‫העשור‪.‬‬
‫‪http://www.adva.org/UPLOADED/Budget_20092010final.pdf‬‬
‫מרסיאנו‪ ,‬א' )‪ 12‬ינואר‪ .(2004 ,‬סיעת הליכוד‪ :‬מה יותר חשוב‪ ,‬ללמוד או לאכול? ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫מרסיאנו‪ ,‬א' )‪ 9‬נובמבר‪ .(2004 ,‬אורלב התפטר‪ :‬שרו בראש ממשלת מיעוט‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫משרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ 9) $‬מרס‪ .(2010 ,‬הודעה לעיתונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.dover.mof.gov.il‬‬
‫משרד העבודה והרווחה )‪ .(1995‬מדיניות משרד העבודה והרווחה בתחו‪ $‬העבודה הקהילתית‪.‬‬
‫ירושלי‪ :$‬משרד העבודה והרווחה‪.‬‬
‫משרד הרווחה והשירותי‪ $‬החברתיי‪ .(2008) $‬די וחשבו הוועדה הבימשרדית לבחינת האחריות של‬
‫המדינה להבטחת הביטחו התזונתי של אזרחיה‪ .‬ירושלי‪ :$‬משרד הרווחה והשירותי‪$‬‬
‫החברתיי‪.$‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 30‬אוקטובר‪ .(2002 ,‬נאו‪ $‬ראש הממשלה‪ ,‬אריאל שרו בפני הכנסת בנושא‬
‫תקציב ‪ .2003‬אוחזר מתו ‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 5‬נובמבר‪ .(2002 ,‬הודעת ראש הממשלה בדבר פיזור הכנסת וקיו‪ $‬בחירות‬
‫כלליות תו ‪ 90‬יו‪ .$‬אוחזר מתו ‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 1‬יוני‪ .(2003 ,‬החלטות מישיבת הממשלה יו‪ $‬א ‪ 1‬ביוני ‪ .2003‬אוחזר מתו‬
‫‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 30‬נובמבר‪ .(2003 ,‬החלטות מישיבת הממשלה ‪ .30.11.2003‬אוחזר מתו‬
‫‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫‪178‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 19‬ינואר‪ .(2004 ,‬נאו‪ $‬ראש הממשלה בדיו מיוחד בכנסת‪/‬חברתי כלכלי‪ .‬אוחזר‬
‫מתו ‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫)‪25‬‬
‫אפריל‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫הודעה‬
‫לעיתונות‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 5‬מאי‪ .(2004 ,‬דברי ראש הממשלה ע‪ $‬קבלת עיקרי המסקנות של כוח המשימה‬
‫הלאומי לקידו‪ $‬החינו ‪ .5/5/2004‬אוחזר מתו ‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 16‬מאי‪2004 ,‬א(‪ .‬דברי ראש הממשלה במסיבת עיתונאי‪ $‬ע‪ $‬פרסו‪ $‬המלצות כח‬
‫המשימה לקידו‪ $‬החינו בראשות שלמה דוברת‪ .‬אוחזר מתו ‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 16‬מאי‪2004 ,‬ב(‪ .‬הודעת מזכיר הממשלה‪ ,‬עו"ד ישראל מימו בתו‪ $‬ישיבת‬
‫הממשלה מיו‪ 16 $‬במאי ‪ .2004‬אוחזר מתו ‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫)‪1‬‬
‫אוגוסט‪,‬‬
‫‪2004‬א(‪.‬‬
‫הודעה‬
‫לעיתונות‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד ראש הממשלה )‪ 1‬אוגוסט‪2004 ,‬ב(‪ .‬החלטה מס‪ 2342 .‬של הממשלה מיו‪ .01.08.2004 $‬אוחזר‬
‫מתו ‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫)‪23‬‬
‫ספטמבר‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫הודעה‬
‫לעיתונות‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫משרד‬
‫ראש‬
‫הממשלה‬
‫)‪12‬‬
‫אוקטובר‪,‬‬
‫‪.(2004‬‬
‫הודעה‬
‫לעיתונות‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪/http://www.pmo.gov.il/pmo‬‬
‫נבו‪ ,‬ע' )‪ 24‬נובמבר‪" .(1999 ,‬אני מתביישת להסתכל לילדי‪ $‬בעיניי‪ ."$‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪3‬‬
‫‪.2‬‬
‫נבו‪ ,‬ע' )‪ 13‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬שלוש שני‪ $‬בלי שכר‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫נויבוארשני‪ ,‬מ' )‪ .(2007‬קביעת סדר יו‪ $‬ציבורי )אג'נדה( בהקשר הישראלי‪ :‬סוגיות דת ומדינה )חיבור‬
‫לש‪ $‬קבלת תואר "דוקטורט"(‪ .‬ירושלי‪ :$‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫נוע‪ ,$‬מ'‪ ,‬וברקאי‪ ,‬נ' )עורכות(‪ 8 .(2009) .‬שני‪ $‬של מאבק‪ ,‬הפורו‪ $‬המשות‪ -‬לצדק חברתי‪ .‬בארשבע‪:‬‬
‫אוניברסיטת בגוריו בנגב‪.‬‬
‫נחו‪$‬הלוי‪ ,‬ר' )‪ 3‬מרס‪ .(2004 ,‬מכה לקואליציה‪ :‬הצעת חוק ההזנה של האופוזיציה אושרה בקריאה‬
‫טרומית‪ .‬חדשות מחלקה ראשונה‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.news1.co.il‬‬
‫ניראל‪ ,‬נ'‪ ,‬ניצקלוסקי‪ ,‬ד'‪ ,‬רוז‪ ,‬ב'‪ ,‬חביבמסיקה‪ ,‬ע'‪ ,‬ארז‪ ,‬ש'‪ ,‬גולדשמיט‪ ,‬ר'‪ ...‬ברודסקי‪ ,‬ג' )‪.(2003‬‬
‫ביטחו תזונתי בישראל והקשר לדפוסי תזונה‪ :‬ממצאי‪ $‬עיקריי‪ .$‬ירושלי‪ :$‬מאיירסג'וינט מכו‬
‫ברוקדייל‪.‬‬
‫ניראל‪ ,‬נ'‪ ,‬ניצקלוסקי‪ ,‬ד'‪ ,‬רוז‪ ,‬ב'‪ ,‬חביבמסיקה‪ ,‬ע'‪ ,‬ארז‪ ,‬ש'‪ ,‬גולדשמיט‪ ,‬ר'‪ ...‬ברודסקי‪ ,‬ג' )‪.(2005‬‬
‫ביטחו תזונתי בישראל בשנת ‪ 2003‬והקשר לדפוסי תזונה‪ .‬ירושלי‪ :$‬מאיירסג'וינט מכו‬
‫ברוקדייל‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש' )‪ .(2001‬האידיאולוגיה של "מדינה קטנה" והמדיניות התקציבית בישראל‪ .‬ביטחו‬
‫סוציאלי‪.4619 ,59 ,‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש' )‪ .(2002‬מדינת ישראל נגד מדינת הרווחה‪ .‬תל אביב‪ :‬מרכז אדוה‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש'‪ ,‬וקונוראטיאס‪ ,‬א' )‪ .(2002‬תמונת מצב חברתית ‪ .2002‬תל אביב‪ :‬מרכז אדוה‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש'‪ ,‬וקונוראטיאס‪ ,‬א' )‪ .(2003‬שני‪ $‬שחורות‪ .‬תל אביב‪ :‬מרכז אדוה‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש'‪ ,‬וקונוראטיאס‪ ,‬א' )‪ .(2004‬תמונת מצב חברתית ‪ .2004‬תל אביב‪ :‬מרכז אדוה‪.‬‬
‫סד‪ ,‬א' )‪ .(2009‬עבודה קהילתית‪ :‬שיטות לשינוי חברתי‪ .‬תלאביב‪ :‬הקיבו‪ 0‬המאוחד‪.‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 21‬נובמבר‪ .(1999 ,‬לאנשי‪ $‬רעבי‪ $‬קשה להיחל‪ 0‬ממעגל העוני‪ .‬האר‪.0‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 24‬מאי‪ .(2002 ,‬מחלוקת‪ :‬הא‪ $‬הממשלה צריכה לממ בתי תמחוי‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 4‬נובמבר‪ .(2002 ,‬דו"ח העוני ל‪ 1.17 :2001‬מיליו ישראלי‪ $‬חיי‪ $‬מתחת לקו העוני‪ .‬האר‪.0‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 23‬דצמבר‪" .(2002 ,‬סקר‪ :‬פוטנציאל רעב אצל רוב מטופלי הרווחה"‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 16‬יולי‪ .(2003 ,‬התוכנית‪ :‬ממחאת יחידי‪ $‬למאבק המוני‪ .$‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 28‬אוגוסט‪ .(2003 ,‬אי רעב‪ ,‬אבל רבי‪ $‬אינ‪ $‬אוכלי‪ $‬מספיק‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 2‬דצמבר‪ .(2003 ,‬ארגו "לתת"‪ :‬ביקוש הנזקקי‪ $‬למזו גדל בשנת ‪ 2003‬ב ‪ .46%‬האר‪ .0‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.latet.org.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 6‬ינואר‪ .(2004 ,‬שרו‪ :‬נפעיל יו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו‪ ,‬כולל האכלת התלמידי‪ .$‬האר‪.0‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 4‬מרס‪ .(2004 ,‬הקואליציה הפסידה‪ :‬מפעל הזנה לתלמידי‪ $‬אושר בקריאה טרומית‪ .‬האר‪.0‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 4‬יוני‪ .(2004 ,‬הקאמבק של מפעל ההזנה‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 14‬יולי‪ .(2004 ,‬צדקה במקו‪ $‬צדק חברתי‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 1‬אוגוסט‪2004 ,‬א(‪ .‬הממשלה אישרה את תוכנית ההזנה בבתיהספר‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 1‬אוגוסט‪2004 ,‬ב(‪ .‬הממשלה תדו היו‪ $‬בחוק הזנת תלמידי‪ $‬מעוטי יכולת‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 1‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬כוונות טובות יש‪ ,‬כס‪ -‬לאוכל עוד לא‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 11‬נובמבר‪ .(2004 ,‬בגלל התנגדות הרשויות‪ :‬רק ‪ 25‬אל‪ -‬ילדי‪ $‬בפרויקט ההזנה‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר' )‪ 8‬מאי‪ .(2007 ,‬הרצוג מגבש תוכנית לאומית שתבטיח אספקת מזו לנזקקי‪ .$‬האר‪ .0‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר'‪ ,‬וזרחיה‪ ,‬צ' )‪ 2‬אוגוסט‪ 170 .(2004 ,‬אל‪ -‬תלמידי‪ $‬ביו‪ $‬לימודי‪ $‬ארו יקבלו ארוחה חמה‪.‬‬
‫האר‪ .0‬אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫‪180‬‬
‫סיני‪ ,‬ר'‪ ,‬וחסו‪ ,‬נ' )‪ 23‬אפריל‪ .(2004 ,‬מפעל ההזנה חוזר‪ :‬ארוחה חמה ל‪ 22‬אל‪ -‬ילדי‪ .$‬האר‪ .0‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫סיני‪ ,‬ר'‪ ,‬ורזניק‪ ,‬ר' )‪ 28‬אוגוסט‪ 1 .(2003 ,‬מכל ‪ 5‬משפחות מתקשה לקנות מספיק מזו‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫עוקבי‪ ,‬י' )‪ 3‬יוני‪ .(2004 ,‬לא לומדי‪ $‬על בט ריקה‪ .‬שבע‪.‬‬
‫עמיר‪ ,‬א' )‪ 11‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬פשיטתיד מבישה ומיותרת‪ .‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫עשת‪ ,‬ג' )‪ 1‬ספטמבר‪ .(2003 ,‬איזה מי רעב‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫עשת‪ ,‬ג' )‪ 24‬אוגוסט‪ .(2004 ,‬אי לנהל את הרשויות המקומיות‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬ממו‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫פטרסבורג‪ ,‬ע' )‪ 25‬מאי‪" .(2003 ,‬עיזרו לרעבי ארגנטינה וישראל"‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫פידלמ‪ ,‬א' )‪ .(2011‬רשות ממשלתית לביטחו תזונתי – סקירה משווה‪ .‬ירושלי‪ :$‬מרכז המחקר והמידע‬
‫של הכנסת‪.‬‬
‫פישביי‪ ,‬ע' )‪ 17‬אוגוסט‪ .(1999 ,‬דמי אבטלה לא יועברו היו‪ ,$‬בגלל השביתה בביטוח לאומי‪ .‬האר‪.0‬‬
‫פלוצקר‪ ,‬ס' )‪ 17‬נובמבר‪ .(1999 ,‬הכי עניי‪ :$‬ילדי‪ $‬ערבי‪ $‬וילדי‪ $‬חרדי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪,‬‬
‫עמ' ‪.5‬‬
‫פלוצקר‪ ,‬ס' )‪ 18‬דצמבר‪ .(2002 ,‬גלולת הרגעה‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫פפר‪ ,‬כ' )‪ 27‬דצמבר ‪" .(2002‬מחקר‪ :‬חצי מהילדי‪ $‬בנגב בסכנת רעב"‪ .‬זמ הנגב‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬
‫פרבר‪ ,‬ה' )‪ 31‬מאי‪ 96% .(2004 ,‬מאנשי מקצוע רואי‪ $‬בהיעדר הזנה בעיה הפוגעת בבריאות‪$‬‬
‫ובלימודיה‪ $‬של ילדי‪ .$‬חדשות מחלקה ראשונה‪ .‬אוחזר מתו ‪http://www.news1.co.il‬‬
‫פרבר‪ ,‬ה' )‪ 8‬יוני‪ .(2004 ,‬הילדי‪ $‬רוצי‪ $‬לאכול בבית הספר‪ .‬חדשות מחלקה ראשונה‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.news1.co.il‬‬
‫פרומ‪ ,‬א'‪ ,‬אנדבלד‪ ,‬מ'‪ ,‬וגוטליב‪ ,‬ד' )‪ .(2011‬ביטחו תזונתי – תוצאות ראשונות של סקר ונקודות לדיו‪.‬‬
‫ירושלי‪ :$‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מנהל מחקר ותכנו‪.‬‬
‫צבר ביהושע‪ ,‬נ' )‪ .(1990‬המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה‪ .‬גבעתיי‪ :$‬מסדה‪.‬‬
‫צפוני‪ ,‬פ' )‪ 23‬אפריל‪ .(2004 ,‬כנס רבתחומי בנושא מפעלההזנה בבתיהספר היסודיי‪ $‬יתקיי‪ $‬בדימונה‬
‫ב‪ .5.5.04‬מביט‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫צפוני‪ ,‬פ' )‪ 7‬מאי‪ .(2004 ,‬מומחי‪ $‬לבעיות חברה ורווחה מכל האר‪ ,0‬בכנס "דימונה למע ילדינו"‪ .‬מביט‪,‬‬
‫עמ' ‪.22‬‬
‫צ'קאווי‪ ,‬ב' )‪ .(1990‬שש אסטרטגיות לשינוי קהילתי‪ .‬ירושלי‪ :$‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫צ'רצמ‪ ,‬א'‪ ,‬וסד‪ ,‬א' )‪ .(2003‬השתתפות‪ :‬הדר של להשפיע‪ .‬תלאביב‪ :‬הקיבו‪ 0‬המאוחד‪.‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר' )‪ .(1998‬פעילויות קואליציוניות של ארגוני‪ $‬לשינוי חברתי )חיבור לש‪ $‬קבלת תואר‬
‫"דוקטור לפילוסופיה"(‪ .‬תלאביב‪ :‬אוניברסיטת תלאביב‪.‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר' )‪2001‬א(‪ .‬השפעת מניעי‪ $‬ואינטרסי‪ $‬על הצטרפות ארגוני‪ $‬וולונטריי‪ $‬לקואליציה למאבק‬
‫ציבורי‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כא )‪.25 5 ,(1‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר' )‪2001‬ב(‪ .‬גורמי‪ $‬ותהליכי‪ $‬המשפיעי‪ $‬על פעילות קואליציונית של ארגוני‪ $‬לשינוי חברתי‪.‬‬
‫חברה ורווחה‪ ,‬כא )‪.372 353 ,(3‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר' )‪ 29‬אפריל‪ .(2003 ,‬הזכות שלא לרעוב‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר' )‪ 9‬אוקטובר‪ .(2003 ,‬הרבה יותר רעבי‪ .$‬האר‪ ,0‬עמ' ב‪.2‬‬
‫‪181‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר' )‪ .(2005‬מעורבות סטודנטי‪ $‬ומרצי‪ $‬בקידו‪ $‬הזכות לביטחו תזונתי‪ .‬חברה ורווחה‪,25 ,‬‬
‫‪.531511‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר'‪ ,‬ומיכאלי‪ ,‬א' )‪ .(2007‬נייר עמדה בנושא אחריות המדינה להבטחת ביטחו תזונתי‪ .‬המוקד‬
‫לביטחו תזונתי ולמאבק ברעב‪.‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר'‪ ,‬מיכאלי‪ ,‬א'‪ ,‬ולוי‪ ,‬נ' )‪ .(2008‬קביעת יעד בטחו תזונתי לישראל והצור במדידת הק‪-‬‬
‫הבעיה‪ .‬המוקד לביטחו תזונתי ולמאבק ברעב‪.‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר'‪ ,‬ומנסב‪ ,‬א' )‪ .(2002‬על הקשר של החלטות ערכיות בעבודה סוציאלית‪ :‬חקר מקרה של‬
‫"התרעה בשער" של עובד סוציאלי קהילתי‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כב)‪.197185 ,(2‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר'‪ ,‬סגלאנגלצ'י‪ ,‬ד'‪ ,‬וסלוני‪$‬נבו‪ ,‬ו' )‪ .(2004‬לקראת מפעל הזנה בבתי ספר‪ :‬עמדותיה‪ $‬של‬
‫הורי‪ $‬ואנשי מקצוע‪ .‬ממצאי‪ $‬ראשוניי‪ $‬של שני מחקרי גישוש‪ .‬בארשבע‪ :‬אוניברסיטת ב‬
‫גוריו‪.‬‬
‫קאופמ‪ ,‬ר'‪ ,‬וסלוני‪$‬נבו‪ ,‬ו' )‪ .(2004‬חוסר ביטחו תזונתי ורעב בקרב אוכלוסיות מצוקה בנגב‪ :‬ממצאי‪$‬‬
‫ממחקר גישוש‪ .‬ביטחו סוציאלי‪.5433 ,65 ,‬‬
‫קדמ‪ ,‬י' )‪1998‬א(‪ .‬תפקיד העיתונות בעיצוב סדר היו‪ $‬של הכנסת בנושאי רווחה‪ .‬בתו ד' כספי‪ ,‬וי'‬
‫לימור )עורכי‪ ,($‬אמצעי תקשורת המוני‪ $‬בישראל‪ :‬מקראה )עמ' ‪ .(593579‬תל אביב‪:‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫קדמ‪ ,‬י' )‪1998‬ב(‪ .‬הצהרת זכויות הילד בישראל‪ .‬ירושלי‪ :$‬המועצה לשלו‪ $‬הילד‪.‬‬
‫קופ‪ ,‬י' )‪ .(2007‬פתח דבר‪ .‬בתו א' אביר‪ ,$‬ג' גל‪ ,‬וי' קט )עורכי‪ ,($‬עיצוב מדיניות חברתית בישראל )עמ'‬
‫‪ .(16‬ירושלי‪ :$‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫קט‪ ,‬י' )‪ .(1980‬שיתו‪ -‬לקוחות הלכה למעשה‪ .‬ירושלי‪ :$‬משרד העבודה והרווחה‪ ,‬השירות לעבודה‬
‫קהילתית‪.‬‬
‫קי‪ ,‬ה'‪ ,‬ובמאיר‪ ,‬ל' )‪ .(2002‬העברת עודפי מזו מבושל לידי עמותות המספקות מזו לנזקקי‪.$‬‬
‫ירושלי‪ :$‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪.‬‬
‫קרומרנבו‪ ,‬מ'‪ ,‬ולביאאג'אי‪ ,‬מ' )‪" .(2009‬לעשות משהו בקשר לזה"‪ :‬מחקר ומדיניות‪ .‬ביטחו סוציאלי‪,‬‬
‫‪.10675 ,81‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 17‬נובמבר‪" .(1999 ,‬החיי‪ $‬שלנו ה‪ $‬רק יאוש"‪ .‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 11‬דצמבר‪ .(2001 ,‬החשש‪ :‬יהיה רע יותר‪ .‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.32‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 26‬דצמבר‪ .(2001 ,‬הרעה נוספת בתנאי קבלת דמי אבטלה‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.9‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 22‬יולי‪" .(2002 ,‬לא רצינו למכור את הגו‪ -‬שלנו‪ ,‬אז גנבנו"‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 29‬יולי‪ .(2002 ,‬מאות הצעות עזרה לאמהות שגנבו אוכל‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 2‬ספטמבר‪ .(2002 ,‬לאלפי משפחות במצוקה אי אוכל לסעודת החג‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 5‬נובמבר‪2002 ,‬א(‪ .‬החיי‪ $‬על בט ריקה‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬
‫‪182‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 5‬נובמבר‪2002 ,‬ב(‪ .‬לראשונה בישראל‪ :‬יותר מחצי מיליו ילדי‪ $‬עניי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪24 ,‬‬
‫שעות‪ ,‬עמ' ‪.32‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 5‬נובמבר‪2002 ,‬ג(‪" .‬משפחת נמני‪ :‬הילדי‪ $‬הולכי‪ $‬לבית כנסת כדי לאכול ארטיק"‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 5‬נובמבר‪2002 ,‬ד(‪ .‬תעודת עניות‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.1514‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 8‬נובמבר‪" .(2002 ,‬אנשי‪ $‬רעבי‪ $‬ייצאו לרחובות ויתחילו לגנוב"‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 18‬דצמבר‪ .(2002 ,‬עלייה של ‪ 30%‬בפניות נזקקי‪ $‬לעמותות סיוע‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.8‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 28‬אוגוסט‪ .(2003 ,‬מכת רעב‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 20‬נובמבר‪ .(2003 ,‬הצעתחוק‪ :‬ארוחה חמה לכל תלמיד‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 1‬דצמבר‪ .(2003 ,‬כל אד‪ $‬עשירי שפנה לעמותות הסיוע – מהמעמד הבינוני‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫אוחזר מתו ‪http://www.latet.org.il‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 2‬דצמבר‪ .(2003 ,‬כל אזרח חמישי פנה לעמותת סיוע‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.latet.org.il‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 11‬ינואר‪ .(2004 ,‬בקרוב‪ :‬ארוחה לכל ילד‪ .‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.5‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 1‬פברואר‪" .(2004 ,‬אני מתבייש להיות רעב"‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 9‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬חצי מיליו רעבי‪ $‬בחג‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫רגב‪ ,‬ד' )‪ 1‬נובמבר‪ .(2004 ,‬כל ילד חמישי רעב‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד'‪ ,‬ואייכנר‪ ,‬א' )‪ 29‬דצמבר‪ .(2003 ,‬צוות ממשלתי לצימצו‪ $‬מספר הילדי‪ $‬העניי‪ .$‬ידיעות‬
‫אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ד'‪ ,‬ואייכנר‪ ,‬א' )‪ 13‬אוקטובר‪ .(2004 ,‬הפסקת אוכל – מהשבוע הבא תספק הממשלה ארוחות‬
‫צהריי‪ $‬חמות לעשרות אלפי תלמידי‪ $‬בבתי ספר יסודיי‪ $‬ברחבי האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=1524‬‬
‫רגב‪ ,‬ד'‪ ,‬ואלוש‪ ,‬צ' )‪ 4‬ספטמבר‪" .(2002 ,‬הפעוטות מגיעי‪ $‬לג רעבי‪ $‬וחיוורי‪ ."$‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬ר'‪ ,‬יחזקאלי‪ ,‬י'‪ ,‬בנו‪ ,‬ג'‪ ,‬מאירי‪ ,‬א'‪ ,‬ושמואל‪ ,‬ל' )‪ 17‬נובמבר‪" .(1999 ,‬כל יו‪ $‬פוני‪ $‬אלינו נזקקי‪$‬‬
‫נוספי‪ ."$‬ידיעות אחרונות‪ 24 ,‬שעות‪ ,‬עמ' ‪.32‬‬
‫‪183‬‬
‫רוזנפלד‪ ,‬י' )‪ .(1993‬שותפות – קווי‪ $‬לפיתוח פרקטיקה ע‪ $‬ולמע אוכלוסיות מובסות‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬יג‬
‫)‪.236225 ,(3‬‬
‫רוזנפלד‪ ,‬י'‪ ,‬וסייקס‪ ,‬י' )‪" .(2000‬והיינו הולמי‪ – "$‬לקראת שירותי‪ $‬טובי‪ $‬דיי‪ $‬בעבור משפחות‬
‫וילדי‪ .$‬חברה ורווחה‪ ,‬כ )‪.443421 ,(4‬‬
‫ר‪ ,‬ת' )‪ .(11.12.01‬בש‪ $‬הילדי‪ .$‬ידיעות אחרונות‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬
‫שדמי‪ ,‬ח' )‪ 9‬דצמבר‪ .(2002 ,‬משרד הבריאות יבדוק א‪ $‬יש רעב בישראל‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫שדמי‪ ,‬ח' )‪ 13‬אוגוסט‪ .(2003 ,‬החדהוריות גיבשו "עשר דברות" לפתרו‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫שח‪,-‬‬
‫ט'‬
‫)‪12‬‬
‫פברואר‪,‬‬
‫‪.(2005‬‬
‫שניצלי‪$‬‬
‫ופתיתי‪$‬‬
‫כחוק‪.‬‬
‫אוחזר‬
‫מתו‬
‫‪http://www.yedid.org.il/?id=1689‬‬
‫שחר‪ ,‬א' )‪ 14‬דצמבר‪" .(2003 ,‬עניי‪ $‬יכולי‪ $‬לתבוע אוכל מהמדינה"‪ .‬מעריב‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫שיבי‪ ,‬ח' )‪ 18‬מרס‪ .(2004 ,‬חוק בדר‪ :‬ארוחה חמה לכל ילד‪ .‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫שירות "האר‪ 3) "0‬אוקטובר‪ .(2002 ,‬מש' החינו‪ :‬ארגו צדקה יספק אוכל לתלמידי‪ .$‬האר‪ .0‬אוחזר‬
‫מתו ‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫שירות "האר‪ 15) "0‬דצמבר‪ .(2002 ,‬הביטוח הלאומי יעביר ‪ 20‬מ' שקל לבתי תמחוי‪ .‬האר‪ .0‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.haaretz.co.il‬‬
‫שלו‪ ,$‬ע'‪ ,‬טרבלסיחדד‪ ,‬ת'‪ ,‬רגב‪ ,‬ד'‪ ,‬גולמאירי‪ ,‬ש'‪ ,‬ובנו‪ ,‬ג' )‪ 7‬נובמבר‪" .(2002 ,‬אני רוצה עוד"‪ .‬ידיעות‬
‫אחרונות‪.‬‬
‫שלח‪ ,‬ע' )‪ 24‬מרס‪ .(2000 ,‬זהירות‪ ,‬טוב הלב מגיע‪ .‬מעריב‪ ,‬מוס‪ -‬לשבת‪ ,‬עמ' ‪.1716‬‬
‫שמואל‪ ,‬ל' )‪ 18‬דצמבר‪ .(2002 ,‬תקציב המדינה אושר כצפוי ברוב גדול‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫שמיד‪ ,‬ה'‪ ,‬אלמוגבר‪ ,‬מ'‪ ,‬וניראל‪ ,‬נ' )‪ .(2008‬פעילות סנגורפוליטי של ארגוני‪ $‬ללא כוונת רווח‬
‫המספקי‪ $‬שירותי‪ $‬חברתיי‪ .$‬מנהיגות אזרחית‪ ,‬קי‪.2320 ,2008 0‬‬
‫שמר‪ ,‬א' )‪ .(2003‬שותפות קהילתית בתהליכי הנהגת שינויי‪ $‬בקיבו‪ .0‬אי של שותפות או אי שותפות‪.‬‬
‫)חיבור לש‪ $‬קבלת תואר "דוקטורט לפילוסופיה"(‪ .‬ירושלי‪ :$‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫שמר‪ ,‬א'‪ ,‬ושמיד‪ ,‬ה' )‪ .(2006‬לקראת הגדרה מחודשת של שותפות קהילתית‪ :‬גישה תלתממדית‪ .‬חברה‬
‫ורווחה‪ ,‬כז )‪.354327 ,(3‬‬
‫שפירו‪ ,‬ש'‪ ,‬שרר‪ ,‬מ'‪ ,‬קורילנגר‪ ,‬נ'‪ ,‬ווייס‪ ,‬ע' )‪ .(2002‬התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל‪.‬‬
‫חברה ורווחה‪ ,‬כ"ב‪.152135 ,‬‬
‫שפר‪ ,‬ד' )‪ 6‬ספטמבר‪ .(2004 ,‬זוסמ‪ :‬בישראל עבודה אינה מצילה מעוני‪ .‬ידיעות אחרונות‪ .‬אוחזר מתו‬
‫‪http://www.ynet.co.il‬‬
‫שפרנסקי‪ ,‬מ' )‪ .(2004‬רווחת האוכלוסייה בישראל – ממצאי‪ $‬ראשוניי‪ $‬מתו הסקר החברתי ‪.2003‬‬
‫ירושלי‪ :$‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫שקדי‪ ,‬א' )‪ .(2003‬מילי‪ $‬המנסות לגעת‪ ,‬מחקר איכותני – תיאוריה ויישו‪ .$‬תלאביב‪ :‬הוצאת רמות‪.‬‬
‫‪184‬‬
‫ הגיש אתמול את מכתב ההתפטרות‬,‫ זבולו אורלב‬,‫ שר הרווחה‬.(2004 ,‫ נובמבר‬10) '‫ ר‬,‫ וסיני‬,'‫ נ‬,‫שרגאי‬
http://www.yedid.org.il/?id=1571‫ אוחזר מתו‬.‫ אריאל שרו‬,‫שלו לראש הממשלה‬
http://www.haaretz.co.il ‫ אוחזר מתו‬.0‫ האר‬.‫ ביזוי הנזקק‬.(2003 ,‫ אוגוסט‬7) '‫ י‬,‫תמיר‬
Bickel, G., Nord, M., Price, C., Hamilton, W. & Cook J. (2000). Guide to Measuring
Household Food Security. Alexandria: US Dept of Agriculture, Food and Nutrition
Service.
Brager, G., Specht, H. & Torczyner, L. J. (1987). Community Organizing. New York:
Columbia University Press.
Brawley, E .A. & Martinez-Brawley, E. E. (1999). Promoting Social Justice in Partnership
with the Mass Media. Journal of Sociology and Social Welfare, 26(2), 63-86.
Cohen, M.D., March, J.G. & Olsen, J.P. (1972). A Garbage Can Model of Organizational
Choice. Administrative Science Quarterly, 17, 1-25.
Cox, F.M., Erlich, J.L, Rothman, J. & Tropman, J.E. (Eds). (1987). Macro Practice:
Strategies of Community Organization (4th ed.). Itasca, Illinois: F.E Peacock
Publishers.
Dayle, J.B., Mclntyre, L. & Raine-Travers, K.D. (2000). The Dragnet of Children’s
Feeding Programs in Atlantic Canada. Social Science and Medicine, 51(12), 17831793.
Deniz, N. K. (1989). The Research Act: a Theoretical Introduction to Sociological
Methods. (3rd ed). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.
Dery, D. (1984). Problem Definition in Policy Analysis. Kansas: University Press of
Kansas.
Dey, I. (1993). Qualitative Data Analysis. London: Routledge.
Domanski, M. D. (1998). Prototypes of Social Work Political Participation: An Empirical
Model. Social Work, 43, 156-167.
Dunn, W. N. (2004). Public Policy Analysis (3rd ed.). New Jersey: University of Pittsburgh.
Eisinger, P.K. (1998). Towards an End to Hunger in America. Washington: Brooking
institute Press.
Feagin, J.R., Orum, A.M & Sjoberg G. (Eds.). (1991). A Case for the Case Study. Chapel
Hill, NC: The University of North Carolina Press.
185
Figueira-McDonough, J. (1993). Policy Practice: The Neglected Side of Social Work
Intervention. Social Work, 38, 179-188.
Food Research and Action Center (2008). State of the States: 2008. FRAC's Profile of
Food & Nutrition Programs Across the Nation. Washington: Food Research and
Action Center.
Food Research and Action Center (n.d) . Statement of Principles for Child Nutrition
Reauthorization. Retrieved from http://frac.org/statement-of-principles-for-childnutrition-reauthorization/
Gamson, W.A. & Meyer, D.S. (1996). Framing Political Opportunity. In D. Mcadam, J.D.
Mccarthy & M.N. Zald (eds), Comparative Perspectives On Social Movements (pp.
275-290). Cambridge: Cambridge university press.
Gilbert, N. & Specht, H. (1979). Advocacy and Professional Ethics. In J. Rothman, J.E.
Tropman & F.M. Cox (eds.), Strategies of Community Organization: A Book of
Readings (pp. 95-103). Itasca, Ill: Peacock Publishers.
Goldberg, I. (2009). Public Discourses of Hunger in Contemporary Israeli Culture
(Doctoral dissertation). Israel, Ramat-Gan: Bar-Ilan University.
Hamelin, A.M., Habicht, J.P. & Beaudry, M. (1999). Food Insecurity: Consequences for
the Household and Broader Social Implications. Journal of Nutrition, 129, 525-528.
Hay, D.J. (2000) School Food Programs: A good Choice for Children? Canadian Council
on Social Development, 23(4).
Holben, D.H. (2002) An Overview of Food Security and its Measurement. Nutrition
Today, 37, 156-162.
Iatridis, D.S. (1995). Policy Practice. In R.L. Edwards (Ed.-in Chief), Encyclopedia of
Social Work (19th ed. pp. 1855-1866). Washington, DC: NASW Press.
Itzhaky, H. & Bustin, E. (2005). Promoting Client Participation by Social Workers.
Journal of Community Practice, 13(2), 77-92.
Jansson, B.S. (2003). Becoming an Effective Policy Advocate: From Policy Practice to
Social Justice (4th ed.). Pacific Grove, CA: Thomson, Brooks/Cole Pub.
Kaufman, R. (2004). A University-Community Partnership to Change Public Policy: PreConditions and Processes. Journal of Community Practice, 12(3/4), 163-180. Doi:
10.1300/J125v12n03_10.
186
Kingdon, J.W. (1984). Agendas, alternatives and Public Policy. New York: Harper
Collins.
Kingdon, J.W. (1995). Agendas, Alternatives and Public Policy (2nd ed.). New York:
Harper Collins.
Lens, V. (2005). Advocacy and Argumentation in the Public Arena: A Guide for Social
Workers. Social Work, 50(3), 231-238.
MacDonald, B. & Walkey, R. (1977).
Case Study and the Social Philosophy of
Educational Research. In D. Hamilton (ed), Beyond the Numbers Game (pp. Berkley:
McCutchon Publishing Corporation.
McCarthy, J.D., Smith, J. & Zald, M.N. (1996). Public, Media, Electoral, Governmental
Agendas. In D. Mcadam, J.D. Mccarthy & M.N. Zald (Eds.),
Comparative
Perspectives on Social Movements (pp. 309-310). Cambridge: Cambridge university
press.
Mechlem, K. (2004). Food Security and the Right to Food in the Discourse of the United
Nations. European Law Journal, 10(5), 631-648.
Mizrahi, T. & Rosenthal, B.B. (1993). Managing dynamic tensions in social change
coalitions. In T. Mizrahi & J. Morrison (Eds.). Community organization and social
administration: Advances, trends and emerging principles (pp. 11-40). New York:
The Haworth Press.
Mucciaroni, G. (1992). The Garbage Can Model & the Study of Policy Making: A
Critique. Polity, 24, 459-482.
Parsons, R. J., Jorgensoen J.D. & Hernandez, S.H. (1994). The Integration of Social Work
Practice (pp. 37-47). Pacific grove: C.L. Publishing.
Pierce, D. (1984). Policy for the Social Work Practitioner. New-York: Longman.
Polsby, N. (1984). Political Innovation in America. New Haven: Yale University Press.
Richan, W.C. (1991). Lobbying for Social Change. New York: The Haworth Press.
Riches, G. (Ed). (1997). First World Hunger: Food Security and Welfare Politics. London:
MacMillan.
Rose, D. & Oliveira, V. (1997). Nutrient Intakes of Individuals from Food-Insufficient
Households in the United States. American Journal of Public Health, 87, 1956-1961.
Rothman, J. (1979). Three Models of Community Organization: Their Mixing and
Phasing. In J. Rothman, J.E. Tropman & F.M. Cox (Eds.), Strategies of Community
Organization: A Book of Readings (pp. 25-45). Itasca, Ill: Peacock Publishers.
187
Schneider, R.L. & Netting, F.E. (1999). Influencing Social Policy in a Time of Devolution:
Upholding Social Work’s Great Tradition. Social Work, 44, 349-357.
Sinai, R. & Zrahiya, Z. (2004, August 2). Cabinet okays hot meal plan for 170,000
schoolchildren. Haaretz. Retrieved from http://www.haaretz.com
Stake, R.E. (1995). The Art of Case Study Research. Thousand Oaks, CA: Sage.
Stoesz, D. (1993). Communicating with the Public. Social Work, 38, 367-368.
Unesco (2004). Making the Case for Nutrition Interventions through Schools. Retrieved
from http://www.unesco.org/education/fresh.
Van Maanem, J. (1988). Tales of the Field: On Writing Ethnography. Chicago: University
of Chicago Press.
Weiss, I., Gal, J. & Cnaan, R.A. (2005). Does Social Work Education have an Impact on
Social Policy Prefeences? A Three-Cohort Study. Journal of Social Work Education,
41(1), 29-47.
Wolff, T. (1997). Barriers To Coalition Building and Strategies To Overcome Them. In G.
Kaye & T. Wolff (Eds.). From the Ground Up (pp. 40-49). Amherst: W.K. Kellogg
Foundation.
Wolk, J.L. (1996). Political activity in social work: a theoretical model of motivation.
International Social Work, 39, 443-455.
World Health Organization (1998).
Nutrition: An Essential Element of a Health
Promoting School. WHO Information Series on School Health, 4.
Wyers, N.L. (1991). Policy-Practice in Social Work: Models and Issues. Journal of Social
Work Education, 27, 241-250.
Yin R.K. (1994). Case Study Research. United States: SAGE Publications.
Zrahiya, Z. (2004, July 14). Knesset cooks up a fuss over school meals. Haaretz. Retrieved
from http://www.haaretz.com
Zucker, L.G. (1987). Institutional Theories of Organization. Annual Review of Sociology,
13, 443-464.
188
‫רשימת המרואייני‬
‫עו"ס אילנה אזולאי‪ ,‬מייסדת ומנהלת המחלקה לעבודה קהילתית בעיריית דימונה משנת ‪12 ,2000‬‬
‫באוקטובר ‪2010‬‬
‫ד"ר אית שחר‪ ,‬באותה תקופה דוקטורנט במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו בנגב‪,‬‬
‫ופעיל ב"פורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ 25 ,‬באוגוסט ‪2010‬‬
‫עו"ס אסא ביוס‪ ,-‬מנהלת לשכת הרווחה בחולו בי השני‪ ,20081989 $‬וסמנכ"ל שירותי‪ $‬חברתיי‪$‬‬
‫בעיריית חולו בשני‪ .20081995 $‬במקביל‪ ,‬חברה בארגו מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות‪.‬‬
‫בשני‪ 20082001 $‬כיהנה כיו"ר הארגו‪ 1 ,‬בנובמבר ‪2010‬‬
‫עו"ס ועו"ד אתי פר‪ ,0‬ממלאת מקו‪ $‬יו"ר איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬מינואר ‪ ,2000‬עד יוני ‪ .2001‬יו"ר‬
‫איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬מיוני ‪ , 2001‬עד יולי ‪ 4 ,2005‬בנובמבר ‪2010‬‬
‫עו"ס דליה אהוד‪ ,‬מנהלת מחלקת הרווחה ד' רבתי בעיריית בארשבע משנת ‪ 1990‬עד שנת ‪ ,2000‬ופעילה‬
‫במוסדות איגוד העובדי‪ $‬הסוציאליי‪ $‬משנת ‪ .1989‬יושבת ראש מחוז הדרו‪ $‬באיגוד החל משנת‬
‫‪ 11 ,2000‬באוקטובר ‪2010‬‬
‫עו"ס מני מלכה‪ ,‬מייסד ורכז "הפורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו" בי השני‪ ,20012004 $‬מטע‪ $‬ארגו שתיל‪23 ,‬‬
‫בנובמבר ‪ 10 ,2009‬בנובמבר ‪2010‬‬
‫עו"ס נילי דרור‪ ,‬ממונה על ריכוז משאבי‪ $‬במשרד הרווחה בי השני‪ 10 ,20101994 $‬באוקטובר ‪2010‬‬
‫עו"ס פועה לבנהחדד‪ ,‬בזמנו סטודנטית לתואר ראשו במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ב‬
‫גוריו בנגב‪ ,‬ופעילה ב"פורו‪ $‬לצדק חברתי" וב"פורו‪ $‬לקידו‪ $‬החינו"‪ 6 ,‬בספטמבר ‪2010‬‬
‫ד"ר רוני קאופמ‪ ,‬מרצה בכיר במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בגוריו בנגב משנת ‪,1998‬‬
‫מיסד ורכז ה"פורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ 18 ,‬באוגוסט ‪2010‬‬
‫עו"ס רוני קלדרו‪ ,‬באותה תקופה סטודנט לתואר ראשו במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ב‬
‫גוריו בנגב‪ ,‬ופעיל ב"פורו‪ $‬לצדק חברתי"‪ 14 ,‬בספטמבר ‪2010‬‬
‫עו"ס שרי רבקי‪ ,‬מייסדת ומנהלת עמותת "ידיד"‪ ,‬משנת ‪ 19 ,1997‬באוקטובר ‪2010‬‬
‫‪189‬‬
ABSTRACT
Neo-liberalism, with its emphasis on decreasing the responsibility of the state in
caring for the welfare of the population, funding social security, and supplying welfare
services to the general population, was the dominant trend in economic and social policy in
Israel from the early 1980's of the previous century (Aviram, Gal & Katan, 2007;
Mondelak, 2004; Svirsky, 2001). This policy, which strengthened at the beginning of the
first decade of the 21st century (Barak-Erez & Gross, 2009; Weiss-Gal & Gal, 2011),
together with a difficult economic depression, brought about an increase in unemployment
(Svirsky & Connor-Atias, 2002), and led to the increase and deepening of the extent of
poverty, and social gaps (Kaufman, 2004; Kaufman, 2005; Svirsky & Connor-Atias, 2003;
Svirsky & Connor-Atias, 2004). In addition, new social problems, such as food insecurity,
developed in Israel (Doron & Gal, 2006; Kaufman, 2004; Kaufman, 2005).
Policy practice is a desirable and important component in the practice of the social
work profession, as is evidenced in the ethic codes of many countries. In addition, this
practice is also vital to the fulfillment of the fundamental approach of this profession – "A
person in his environment" (Association of Social Workers in Israel, 1994; Iatridis, 1995;
Kaufman, 2004; Parsons, Jorgensoen & Hernandez, 1994; Pierce, 1984; The Department
of Work & Welfare, 1995; Weiss-Gal, 2006; Weiss-Gal & Ben-Arieh, 2009; Weiss-Gal &
Gal, 2011; Weiss-Gal, Gal & Avrami, 2009; Weiss-Gal & Peled, 2009). More so, the
growing recognition that policy practice needs and should be interlaced within the wide
range of practice in social work, along with the understanding that social workers have
specialized knowledge, relevant values, can approach to policy-makers and the real sphere
of work, affords them particular opportunities to contribute to the formation of appropriate
190
and just social policy (Corazim, 1978; Domanski, 1998; Figuera-McDonough, 1993;
Jansson, 2003; Parsons et al, 1994; Weiss-Gal, 2006; Weiss-Gal & Ben-Arieh, 2009).
In light of the difficult reality in the 21st century, the ethical obligations and
responsibilities of social workers have grown and require them to challenge damaging
policies and to be even more involved than in the past, in influencing and designing
policies and appropriate answers, based first and foremost on the state's responsibility
(Eitan, Aran, Alu-Hamra & Abis, 2009; Kaufman, 2005; Weiss-Gal & Levin, 2008).
Indeed, during the past three decades, Israeli social workers have begun to deepen and vary
their involvement in the policy formulation process (Weiss-Gal & Ben-Arieh, 2009;
Weiss-Gal & Gal, 2011). Despite these trends, involvement in policy practice is still
marginal within the activity and professional framework of most social workers in various
western countries, among them Israel (Domanski, 1998; Weiss-Gal, 2006; Weiss-Gal &
Ben-Arieh, 2009; Weiss-Gal & Gal, 2011; Weiss et al, 2005).
This study seeks to better understand the ways in which social workers are involved
in policy practice in Israel, by examining a specific case of the involvement of social
workers in this practice. It takes the form of a case study, which examines the
involvement of social workers in Israel in the struggle for the promotion of the right
to food security, and specifically the renewal of the National School Lunch Program,
between the years 1999-2004. The study should shed light on the patterns of involvement
of social workers in designing social policies in Israel, and contribute to the furthering of
social workers engagement in this type of practice, and thus better promote the social
vision of the social work profession, and its unique quality (Weiss-Gal, 2006; Weiss-Gal &
Gal, 2011).
Among the varied theoretical approaches of social policy and public policy, the
approach formulated by John Kingdon (Kingdon, 1984) seems to be the most appropriate
191
and relevant for examining the involvement of social workers in policy practice.
Kingdon's approach describes, discusses and conceptualizes developments in relevant areas
in the process of determining policy, and the tasks and procedures which characterize them
(Bar, 2006; Weiss-Gal & Gal, 2011). However, this approach does not specifically detail
the central strategies lying behind patterns of their activities: social action; use of means of
communication; legislative advocacy; litigation. Examining these strategies will help to
better understand the way social workers play a role in promoting social policy in Israel
(Weiss-Gal & Gal, 2011).
This research leads to a number of central conclusions, as has been found in other
studies. Firstly, there is evidence of a sizable gap between the vision of social work in
relation to the degree of involvement in policy practice and practical reality. Secondly, as
to the patterns of action by social workers involved in the activities studied here, it emerges
that there are types of policy practice activities that are more common than others. The
findings in this study indicate that social workers tend to become involved in identifying
and warning of social problems, and much less in developing and promoting policy ideas
for coping with them, while making use of political connections and specific opportunities.
They tend to prefer strategies of social action, and do not take advantage of lobbies and
wider and systematic communication facilities. In order to promote the involvement of
social workers in policy practice, and to enhance involvement patterns of those who are
already engaged in policy practice in social work, there is a need to make an effort to
influence the factors that form the existing patterns of action.
This research can contribute on two planes. From a research point of view, this
study, based on the experience of social workers, affords "knowledge through actual
deeds", and adds to the developing knowledge base regarding the involvement of social
workers in policy practice. The research can also contribute to applied knowledge as it
192
enhances our understanding regarding the possible placement of social work in social
policy-making practice, thus making more available the field of social policy and
promotion of their involvement in it, and research and training in this area (Domanski,
1998; Kaufman, 2005; Pierce, 1984; Weiss-Gal, 2006; Weiss-Gal & Ben-Arieh, 2009;
Weiss-Gal & Gal, 2011; Weiss-Gal et al, 2009). In addition, this research, which deals
with identifying and defining a new social problem on the Israeli scene, i.e. food
insecurity, may assist in increasing empirical knowledge and even actually promote the
involvement of social workers in similar cases, which propose new-old challenges for the
social work profession (Rosenfeld & Sikes, 2000).
193
The Involvement of Social Workers in
Policy Practice in Israel
The Struggle for the Promotion of the Right to Food
Security, and Specifically the Renewal of the National
School Lunch Program, 1999-2004
Thesis Submitted For the Master's Degree
By: Naama Levin
This work was carried out under the supervision of Prof. John Gal
The Hebrew University of Jerusalem
The Paul Baerwald School of Social Work and Social Welfare
Schwartz M.A. Program in Management of Nonprofit and Community
Organizations
February, 2012
194
195