תפיסת הביטחון של ישראל .pdf - סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון

‫‪1‬‬
‫תפיסת הביטחון של ישראל‬
‫יצחק בן־ישראל‬
‫‪2‬‬
‫הספר מוקדש להוריי‪,‬‬
‫חיים שרה זיכרונם לברכה‬
‫‪3‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‬
‫פרק א'‪ :‬שורשים‬
‫פרק ב'‪ :‬תפיסת הביטחון של ז'בוטינסקי‬
‫פרק ג'‪ :‬המהפך של בן־גוריון‪ :‬איום של צבאות פולשים‬
‫פרק ד'‪ :‬המטרות והיעדים האסטרטגיים של תפיסת הביטחון‬
‫פרק ה'‪ :‬האילוץ הכלכלי‬
‫פרק ו'‪ :‬איכות במקום כמות‬
‫פרק ז'‪ :‬תפיסת הסיבובים‪ ,‬הכרעה והרתעה מצטברת‬
‫פרק ח'‪ :‬סוגיית העורף‬
‫פרק ט'‪ :‬קיר הברזל‪ ,‬הפרויקט בדימונה והברית עם ארה"ב‬
‫פרק י'‪ :‬תפיסת הביטחון במבחן הזמן ושינוי הפרדיגמה‬
‫פרק י"א‪ :‬איום הטרור – האינתיפאדה השנייה‬
‫פרק י"ב‪ :‬שינוי תפיסת הביטחון – מעימות עם מדינות לעימות עם ארגונים‬
‫פרק י"ג‪ :‬איום הטילים ושדה הקרב העתידי‬
‫נספח‪ :‬סקירת הביטחון של בן־גוריון (‪ 11‬באוקטובר ‪)1593‬‬
‫ביבליוגרפיה נבחרת‬
‫‪4‬‬
‫מבוא‬
‫מדינת ישראל נולדה במלחמה‪ ,‬ונראה כי היא מלווה אותה מאז ועד היום‪ .‬אין זה אלא טבעי‬
‫להניח כי תפיסת הביטחון של ישראל נולדה וגובשה במלחמת העצמאות ב‪ .1541 -‬אולם‪,‬‬
‫כפי שאראה בספר זה‪ ,‬לתפיסת הביטחון יש שורשים קדומים יותר‪ ,‬וראשיתה עוד בשנות‬
‫העשרים של המאה הקודמת‪ ,‬כרבע מאה לפני הולדתה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫באופן גס אפשר לחלק את ההיסטוריה הביטחונית של ישראל לשלוש תקופות‪ ,‬שבכל אחת‬
‫מהן הייתה ליישוב היהודי בין הירדן לים התיכון תפיסת ביטחון אחרת‪.‬‬
‫התקופה הראשונה התחילה מייד אחרי סיום מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי של‬
‫ארץ ישראל‪ .‬תחילתה בקרבות שהתחוללו בין היישוב היהודי ליישוב הערבי בשנים ‪-1521‬‬
‫‪ 1521‬והיא נמשכה עד להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ בכ"ט בנובמבר ‪ .1541‬העימות‬
‫בתקופה זו נשא אופי של סכסוך שכנים הרבים על מקורות מים‪ ,‬חלוקת אדמות וכדומה‪.‬‬
‫התקופה השנייה החלה ערב הכרזת המדינה והיא נמשכה עד לתחילת שנות התשעים של‬
‫המאה הקודמת‪ .‬איום הייחוס בתקופה זו הפסיק להיות השכן הפלסטיני‪ ,‬והפך להיות איום‬
‫הפלישה של צבאות מדינות ערב השוכנות לגבולות המדינה‪ .‬מדינת ישראל הצליחה לגבש‬
‫עם הקמתה תפיסת ביטחון ייחודית להתמודדות עם המצב החדש‪ ,‬בו היא נטועה בלב עולם‬
‫ערבי השואף להשמדתה והגדול עשרות מונים מאוכלוסייתה‪ .‬הצלחת תפיסת הביטחון של‬
‫התקופה השנייה הביאה חלק ממדינות ערב להתייאש מכוונתן לחסל את מדינת ישראל‬
‫ולפנות לדרך פרגמאטית יותר של חיים לצדה‪ .‬כך נחתמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן‪,‬‬
‫וסכנת הפלישה המיידית של צבאות ערב הצטמצמה באופן ניכר‪.‬‬
‫צמצום איום הייחוס הקלאסי הביא לחשיפה מחדש של הסכסוך הישן עם הפלסטינים‪ ,‬שלא‬
‫נפתר מעולם‪ .‬במקביל‪ ,‬שוחרי רעתה של ישראל חיפשו ומצאו דרכים אחרות להתמודדות‬
‫איתה‪ ,‬דרכים שתפיסת הביטחון הקלאסית (דהיינו‪ ,‬זו של התקופה השנייה) לא סיפקה להן‬
‫מענה טוב‪ .‬בהקשר זה יש לציין את נשק הטרור (ובמיוחד טרור המתאבדים) ואת נשק‬
‫הטילים (הן קצרי הטווח הנמצאים בידי ארגוני הטרור והן ארוכי הטווח המוחזקים בידי‬
‫מדינות)‪.‬‬
‫כך החלה‪ ,‬בראשית שנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬להתגבש תפיסת ביטחון שלישית‪ ,‬זו‬
‫‪9‬‬
‫שאיום הייחוס שלה אינו עוד רק פלישה של צבאות זרים‪ ,‬אלא ארגונים וגופים תת־מדינתיים‬
‫(כמו חמאס ברצועת עזה וחזבאללה בלבנון)‪.‬‬
‫ספר זה עוסק בתיאור שלוש התפיסות הביטחון של ישראל שנמנו לעיל‪ .‬הוא מבוסס על‬
‫מחקרים שנעשו על ידי הכותב‪ ,‬בעיקר במסגרת התוכנית ללימודי ביטחון וסדנת יובל נאמן‬
‫למדע‪ ,‬טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬