‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫אתגרי בניין הכוח‬ ‫סא"ל אלכס גורביץ‬ ‫רע"ן תכנון ובקרה‪ ,‬מנהלת הקמת מערך הבינוי החדש‪ ,‬משהב"ט‪/‬אגף ההנדסה והבינוי‬ ‫תמצית‬ ‫בניין הכוח הינו אחד התהליכים המרכזיים המתקיימים בצה"ל‪ .‬זהו תהליך רב שנתי‪ ,‬עתיר משאבים‪ ,‬חוצה זרועות‬ ‫ואגפים ואף יוצא מגבולות הצבא‪ .‬לתהליך בניין כוח גובשה מתודולוגיה סדורה ושיטתית של סדרת הערכות מצב‪,‬‬ ‫זיהוי פערים‪ ,‬גיבוש כיווני בניין הכוח והקצאת המשאבים למימושם‪.‬‬ ‫על אף שתהליך בניין הכוח הינו תהליך סדור ושיטתי‪ ,‬לא פעם התגלו בו כשלים‪ .‬הכשלים הללו קשורים באופן הדוק‬ ‫לאתגרים איתם נדרשים בוני הכוח להתמודד והמרכזי שביניהם ‪ -‬האתגר שבהתמודדות עם אי הוודאות בבניין כוח‬ ‫ארוך טווח‪ .‬אתגר זה לצד הצורך לקיים מוכנות מתמשכת לאירועים מלחמתיים מסוגים שונים גורמים למורכבות‬ ‫יתרה של תהליך בניין הכוח‪.‬‬ ‫המאמר סוקר את האתגרים על בסיס ניתוח תוכניות לבניין הכוח הצה"ליות מאז שנות ה‪ ,80 -‬מאבחן את הביטוי של‬ ‫האתגרים הללו בבניין הכוח הלוגיסטי ומציע דרכים להתמודדות איתם‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫‪1‬‬ ‫בניין הכוח הינו תהליך רב שנתי ובאופן עקרוני מתבצע על פי תוכניות רב שנתיות ‪ .‬הכנת תוכנית‬ ‫רב שנתית לבניין הכוח מתחילה בגיבוש הערכות מצב מודיעינית‪ ,‬מבצעית ותקציבית‪ ,‬ממשיכה‬ ‫בניתוח סדור של הפערים‪ ,‬בניית חלופות לכיווני בניין הכוח השונים ומסתיימת בסדנא מטכ"לית‬ ‫במסגרתה מוצגות התובנות‪ ,‬נקבעים ווקטורי התפתחות מרכזיים ומוקצים המשאבים הנדרשים‬ ‫למימושם‪ .‬תוכנית בניין הכוח כוללת את ההחלטות על גודל הסד"כ העיקרי של צה"ל וארגונו‪,‬‬ ‫רשימת הפרויקטים המרכזיים שיבוצעו‪ ,‬תוכניות מרכזיות לבניין הכוח (משקים‪ ,‬מלאים וכד')‪,‬‬ ‫תרחיש הייחוס אליו יידרש הצבא להיערך בהיבטי המוכנות השונים והוקטורים התקציביים‬ ‫שתומכים את הנושאים הנ"ל‪ .‬הבקרה אחר מימוש התוכניות לבניין הכוח מבוצעת במסגרת דיוני‬ ‫תוכנית עבודה השנתית ודיונים יעודיים שמוקדשים לנושא כזה או אחר‪.‬‬ ‫על אף שתהליך בניין הכוח הינו תהליך סדור ושיטתי‪ ,‬לא פעם התגלו בו כשלים‪ .‬עוד בתום‬ ‫מלחמת לבנון הראשונה אל"ם (מיל') עמנואל וולד (רמ"ח תכנון באג"ת לשעבר) הצביע על כשלים‬ ‫בבניין הכוח של צה"ל ("צה"ל אחר‪ ,‬דמדומי עוצמה – העשור שלאחר מלחמת יום הכיפורים"‪,‬‬ ‫‪:)]2[ 1984‬‬ ‫"במלחמה נחשפו חולשות בתחומי המצביאות‪ ,‬הפיקוד ומקצועיות הפיקוד‪ ,‬מבנה הכוח‬ ‫והכנתו למלחמה והשליטה על הכוחות‪ ....‬מקצועיות פיקוד‪ ,‬בניית והכנת הכוח למלחמה‬ ‫וארגון השליטה על הכוחות נרכשים ומפותחים משך שנים בתהליכים ארוכים ומורכבים‪.‬‬ ‫חולשות בתחומים אלו מרמזות על ליקוים בתהליכים המתרחשים בין מלחמות‪".‬‬ ‫גם בתום מלחמת לבנון השנייה הצביעה ועדת וינוגרד על ליקויי בניין הכוח של צה"ל בהתמודדות‬ ‫עם איומי רק"ק‪:‬‬ ‫‪ 1‬לעיתים מתקבלות החלטות על מהלכי בניין כוח שלא במסגרת תוכנית רב שנתית זו או אחרת ‪ -‬הדבר‬ ‫מתבצע בדרך כלל לצורך סגירת פערים דחופים ו‪/‬או מול הקצאת משאבים ייעודית לנושא זה או אחר‪.‬‬ ‫‪-1-‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫"‪...‬ההיערכות של חזבאללה וההצטיידות שלו‪ ,‬כללה רקטות שהוצבו גם מעבר לדרום לבנון‪.. .‬‬ ‫היה צפי כי העורף הישראלי יהיה חשוף לירי רקטי מסיבי‪ .‬צה"ל לא פיתח מענים מפורטים‬ ‫להתמודדות עם אתגר הרקטות של חזבאללה באופן שלא יחייב מהלך קרקעי‪"...‬‬ ‫נשאלת‪ ,‬אפוא‪ ,‬השאלה מדוע נוצרים הכשלים בתהליך בניין הכוח שהוא‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כה סדור‬ ‫ושיטתי? מהם האתגרים מולם נדרשים להתמודד בוני הכוח?‬ ‫את התשובות ניתן לחפש בהסתכלות ביקורתית על תוכניות רב שנתיות לבניין הכוח של צה"ל‪,‬‬ ‫תוך זיהוי המגמות והנטיות של בוני הכוח‪ .‬הנקודות שתעלינה במסגרת מאמר זה מתבססות על‬ ‫סקירת תהליכי בניין הכוח הצה"ליים מאז שנות ה‪ .]1[ 80 -‬לא ניתן לטעון שהתנהלות "סדורה"‬ ‫ו"תקינה" יותר של תהליכי בניין הכוח הייתה מונעת את ה"כשלים" וה"פערים"‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫שייסקרו בהמשך‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬סקירה זו מאפשרת ללמוד על המגמות ודפוסי חשיבה של בוני‬ ‫הכוח בצה"ל‪.‬‬ ‫מיפוי האתגרים בניין הכוח‬ ‫על בסיס סקירת תוכניות רב שנתיות של צה"ל מאז שנות ה‪ ]1[ 80 -‬ניתן להצביע על מספר‬ ‫אתגרים הקשורים בבניין הכוח הצבאי‪:‬‬ ‫‪ ‬האתגר שבהתמודדות עם אי הוודאות האינהרנטית בתהליך ארוך טווח (אי הוודאות‬ ‫בסביבה המבצעית‪ ,‬ביכולות הטכנולוגיות‪ ,‬ברמת המוכנות הנדרשת לאורך זמן) וכנגזר‬ ‫מכך ‪ -‬הצורך בניהול סיכונים‪.‬‬ ‫‪ ‬משך הבשלת היכולות הנבנות – הזמן שעובר מקבלת החלטה ועד פיתוח והשלמת‬ ‫ההצטיידות ביכולת כזו או אחרת‪.‬‬ ‫‪ ‬ההתפתחות הטכנולוגית המואצת וההתייקרויות על ציר הזמן‪.‬‬ ‫‪ ‬הצורך באיזון בין השקעות ארוכות טווח לצורך בניית פלטפורמות לבין השקעות לטווח‬ ‫ביניים לצורך שמירה על כשירות ומוכנות‪.‬‬ ‫בפסקאות הבאות נסביר את האתגרים הללו‪ ,‬נדגים אותם ואופן התמודדות איתם במסגרת בניין‬ ‫הכוח הצה"לי לאורך שנים‪.‬‬ ‫האתגר בהתמודדות עם אי הוודאות והצורך בניהול הסיכונים‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬קיים קושי לצפות את פני העתיד ואת התפניות שעלולות להתרחש‪ ,‬להן נדרש‬ ‫לתת מענה בבניין הכוח‪.‬‬ ‫אפילו הערכות מצב קצרות טווח נכשלות לעיתים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביולי ‪ 1990‬לאחר שעיראק פרסה ‪8‬‬ ‫דיביזיות בקרבת הגבול הכוויתי העריך המודיעין האמריקאי כי הפריסה מהווה כלי להפעלת לחץ‬ ‫על כווית ואינה מצביעה על הכנה למלחמה‪ .‬כידוע‪ ,‬כחודש לאחר מכן פלשה עיראק לכווית‪.‬‬ ‫בבניין הכוח הצבאי נדרש להתבסס על הערכות מצב מודיעיניות ארוכות טווח וברור כי אלה‬ ‫מאתגרות עוד יותר‪.‬‬ ‫בהסתכלות על תוכניות רב שנתיות מתברר כי לרוב‪ ,‬הערכות המצב המודיעיניות מניחות כי‬ ‫המגמות המתקיימות בעת ביצוען תימשכנה גם בשנות התר"ש‪ .‬בפועל‪ ,‬בשנות התר"ש מתרחשות‬ ‫‪-2-‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫התפתחויות שלא נחזו מראש (כגון פריצת אינתיפאדה‪ ,‬קריסת עיראק ב‪ ,2003 -‬מלחמת לבנון‬ ‫השנייה וכד')‪.‬‬ ‫על מנת להתמודד עם אי הוודאות שתוארה לעיל נהוג לתאר את התפניות האסטרטגיות‬ ‫המשמעותיות‪ ,‬לתעדף אותן ולבנות את הכוח תוך ניהול סיכונים מחושב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחלק‬ ‫מהמקרים‪ ,‬גם כאשר הוצפו בהערכת המצב תפניות אפשריות והפערים הקשורים אליהן‪ ,‬בניין‬ ‫הכוח נתן עדיפות נמוכה למענה לפערים אלו‪ ,‬לרוב‪ ,‬לאור אילוצי תקציב ופערים אחרים שהסתמנו‬ ‫בתר"ש‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בהערכות המצב שבוצעו בסוף שנות ה‪ 90 -‬ובראשית שנות ה‪ 2000-‬תוארו מגמות‬ ‫של העברת העימות לתחומים בהם לישראל אין יתרון יחסי (טק"ק‪ ,‬טרור‪ ,‬גרילה‪ ,‬קומנדו) ועליה‬ ‫בהיקף הרק"ק‪ ,‬אולם‪ ,‬תהליך בנין הכוח בשנים אלו‪ ,‬לא גיבש מענה שלם (איסוף‪ ,‬הגנה ויכולות‬ ‫התקפיות) מול האיומים המתהווים בזירה‪ ,‬שעם הזמן הפכו למשמעותיים מאוד‪.‬‬ ‫משך הבשלת היכולות הנבנות‬ ‫למעט דוגמאות בודדות‪ ,‬הבשלת יכולות חדשות נמשכת שניים עד שלושה תר"שים (‪ 8-12‬שנים )‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות למשך הבשלת היכולות השונות (מטעמי הסיווג שמות הפרויקטים אינם‬ ‫מופיעים בתרשים)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫משמעות הדבר‪ ,‬כי יכולת חדשה מגיעה למציאות מבצעית שונה מזו שהתקיימה בעת ההחלטה‬ ‫להביאה ולעיתים‪ ,‬ייעודה של היכולת צריך להתעדכן בהתאם למציאות המבצעית החדשה‬ ‫ולתפיסת ההפעלה העדכנית‪.‬‬ ‫למרות שמשך הבשלת היכולת הינו ארוך מאד‪ ,‬ההחלטות על בנין הכוח מושפעות באופן‬ ‫משמעותי מתפיסת ההפעלה השלטת‪ .‬כך למשל‪ ,‬בתקופה בה תפיסת ההפעלה של צה"ל‬ ‫התמקדה באש מנגד‪ ,‬הוזנחה באופן יחסי יכולת התמרון‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫למרות שתר"ש צה"לי מתוכנן ל‪ 5 -‬שנים‪ ,‬מרבית התר"שים ארכו כ‪ 4 -‬שנים (חלקם אף פחות מכך)‪.‬‬ ‫‪-3-‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והתייקרות האמל"ח‬ ‫בעשורים האחרונים אנו עדים להתפתחות מואצת של הטכנולוגיה המתבטאת בהחלפה תדירה של‬ ‫דורות טכנולוגיים והתיישנות של אמל"ח‪ .‬התהליכים הללו מביאים לרצון‪ ,‬ולעיתים אף לצורך‬ ‫אובייקטיבי‪ ,‬לפלוט את היכולות המתיישנות ולהחליפן באמל"ח מתקדם יותר‪ ,‬תוך מיצוי‬ ‫היכולות הטכנולוגיות החדשות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההתפתחות הטכנולוגית גורמת להתייקרות‬ ‫אמל"ח‪ .‬אם נשווה מחירי אמל"ח מדורות שונים נגלה עלייה משמעותית במחירים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫עלות ההצטיידות של רקטות מנתץ עמדה על כ‪ 30 -‬אלף דולר ליחידה‪ ,‬עלות ההצטיידות ברקטה‬ ‫המשודרגת הינה כ‪ 70 -‬אלף דולר ואילו עלות ההצטיידות של רקטה דור ב' תעמוד ככל הנראה על‬ ‫כ‪ 90 -‬אלף דולר; בתחום הפלטפורמות העיקריות ‪ -‬עלות מטוס סופה עמדה על כ‪ 45 -‬מיליון דולר‬ ‫למטוס‪ ,‬בעוד שהעלות הצפויה של מטוס ‪ JSF‬הינה למעלה מ‪ 100 -‬מיליון דולר‪ .‬עלות ספינת נירית‬ ‫עמדה על כ‪ 50 -‬מיליון דולר בשקלים ואילו עלות ספינת להב עמדה כבר על כ‪ 250 -‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫התייקרות זו איננה מלווה עם גידול בתקציב הביטחון ולכן מביאה לדילמה בה אנו נאלצים לבחור‬ ‫בין איכות האמל"ח להיקף ההצטיידות‪ .‬בדילמה הזו צה"ל נוטה לבחור בפתרונות טכנולוגיים‬ ‫מתוחכמים יותר ויקרים יותר וכפועל יוצאה מכך ‪ -‬היקף ההצטיידות מצטמצם ועלול להיווצר‬ ‫קושי בשימור היקפי הסד"כ והמשקים‪ .‬מגמה זו הוזכרה על ידי עמנואל וולד [‪ ]2‬שהדגיש את‬ ‫"מתן דגש יתר לטכנולוגיה" בבניין הכוח ומנה את הבעיות הקשורות בכך‪:‬‬ ‫"טיפוח ציפיות מוגזמות המייחסות לטכנולוגיה חזות כל; במיוחד – הקונספט של מכפיל כוח‬ ‫טכנולוגי איכותי שאמור לפצות כביכול על נחיתות כמותית ובאמל"ח"‪.‬‬ ‫הצורך באיזון בין בניין כוח ארוך טווח למוכנות‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬רמת המוכנות (אימונים‪ ,‬מלאים) שימשה מקור להתכנסות התקציבית ו‪/‬או‬ ‫למימון תוכניות התעצמות‪ ,‬מתוך הנחה שניתן להעלות את רמת המוכנות בקבועי זמן מהירים‬ ‫יחסית‪ ,‬בהינתן התרעה על מלחמה‪ .‬בשלב תכנון התר"ש אנו מתקשים להעריך האם תידרש‬ ‫מוכנות לאירועים מלחמתיים בשנות התר"ש‪ ,‬ובפועל מתרחשים עימותים גם בשנים בהם הנחנו‬ ‫סבירות נמוכה למלחמה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גם בתקופות בהן הערכת המצב האסטרטגית מיפתה את‬ ‫נושא המוכנות כנושא בעל חשיבות בתר"ש‪ ,‬מיפוי זה לא תורגם לתוכנית בניין כוח סדורה‬ ‫והקצאת המשאבים ההולמת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫‪ ‬למרות שבהערכת המצב של אחד התר"שים הוגדר כי חיזבאללה עלול לגרום להידרדרות‪,‬‬ ‫ההנחיות לתכנון אפשרו ירידה במלאים וקצב האימונים ירד‪.‬‬ ‫‪ ‬בתר"ש אחר הוגדר כי רמת אי הוודאות דורשת רמת מוכנות גבוהה ולמרות קביעה זו וקטור‬ ‫המלאים התרכז רובו ככולו בשנים האחרונות של אותה תר"ש‪.3‬‬ ‫תרחיש הייחוס נקבע ככלי מרכזי לתכנון רמות המלאי והסד"כ הלא‪-‬עיקרי‪ .‬למרות חשיבותו‪,‬‬ ‫לאורך שנים מקבלי ההחלטות נמנעו מאישורו הפורמאלי והוא עודכן לעיתים רחוקות‪ -‬בין השנים‬ ‫‪ 3‬הנושא תוקן במהלך התר"ש בתהליכי הגברת מוכנות‪.‬‬ ‫‪-4-‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪ 1996‬ל‪ 2011 -‬התרחיש אושר פעמיים בלבד ‪ -‬ב‪ 1996 -‬וב‪ .42005 -‬עקב כך נוצר מצב של היעדר‬ ‫בסיס משותף ועדכני למטכ"ל ולזרועות לבניין הכוח בתחום המלאים והסד"כ הלא‪-‬עיקרי‪.‬‬ ‫כאשר תרחיש הייחוס מבשיל לכדי אישור‪ ,‬לעיתים אישורו איננו מלווה בהקצאת המשאבים‬ ‫הנדרשים לטובת המשמעויות הנגזרות ממנו‪ .‬דוגמא לכך הינה תרחיש הייחוס שאושר בשנת ‪2005‬‬ ‫במנותק מתהליך תר"ש כלשהו‪ .‬מאחר שאישור התרחיש לא לווה בתהליך חלוקת משאבים‬ ‫כלשהם‪ ,‬פרט לשימוש "כסרגל מוכנות" התרחיש לא השפיע באופן משמעותי על בניין הכוח‪.‬‬ ‫דוגמא חיובית (ואולי אף מודל לאופן העבודה הנכון) יכול לשמש תהליך תכנון וקטור המלאים‬ ‫במסגרת תר"ש ‪,‬תפן' במסגרתו הן התרחיש‪ 5‬והן המשמעויות הנגזרות ממנו אושרו בו זמנית‬ ‫בסדנא המטכ"לית‪.‬‬ ‫לאחר שמיפינו את אתגרי בניין הכוח והדגמנו אותם על בסיס התר"שים הצה"ליים‪ ,‬נתאר את‬ ‫הביטוי שלהם בבניין הכוח הלוגיסטי‪.‬‬ ‫בניין הכוח הלוגיסטי והאתגרים הקשורים בו‬ ‫ניתן להצביע על שלושה ערוצי בניין הכוח הלוגיסטי‪ :‬בניין הכוח שנגזר מהתרחיש הייחוס (מלאים‬ ‫וסד"כ לא עיקרי)‪ ,‬בניין הכוח של יכולות לוגיסטיות שנגזרות מהחלטות על הסד"כ העיקרי‪ ,‬בניין‬ ‫הכוח של יכולות לוגיסטיות גנריות‪.‬‬ ‫‪ ‬בניין הכוח שנגזר מהתרחיש הייחוס (מלאים וסד"כ לא עיקרי) ‪ -‬ראינו כי מקבלי‬ ‫ההחלטות אינם ממהרים לאשר את תרחיש הייחוס‪ ,‬וגם כאשר תרחיש הייחוס מאושר‪,‬‬ ‫הדבר לא תמיד מלווה בהקצאת המשאבים הנדרשת‪ .‬תרחיש הייחוס מכתיב בניין הכוח‬ ‫לטווח זמן קצר עד בינוני (בתוך התר"ש הרלוונטית) וחלק מבניין הכוח המבוצע על בסיסו‬ ‫אכן ניתן לבצע בתוך פרקי זמן קצרים יחסית (שנים בודדות)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נדרשת רמת‬ ‫מוכנות מינימאלית אותה יש לגזור מתרחיש הייחוס ולשמר לאורך כל התר"ש‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬על מנת להפוך את תרחיש הייחוס לכלי מעשי לבניין כוח של מלאים וסד"כ לא‬ ‫עיקרי נדרשת פריטתו והשלמתו בתחומים הלוגיסטיים השונים‪ .‬פריטה זו צריכה להיות‬ ‫בהירה דייה על מנת לאפשר גזירת המשמעויות הקשורות בבניין הכוח‪ ,‬וגנרית דייה על מנת‬ ‫להתאים את הכוח הנבנה לקשת רחבה ככל הניתן של עימותים‪ ,‬כל זאת תחת "המעטפת"‬ ‫של תרחיש הייחוס‪.‬‬ ‫‪ 4‬בתקופות הביניים לא עודכן התרחיש באופן פורמאלי‪ ,‬למרות שבתקופות הללו סוכמו מספר תכניות רב‪-‬‬ ‫שנתיות ‪' -‬עידן' אליה התרחיש של ‪ 1996‬עדיין היה רלבנטי‪' ,‬קלע' בשנת ‪ 2003‬ללא תרחיש ייחוס עדכני‬ ‫ו'תפן' בשנת ‪ 2008‬שבתחילתו מתארי הבוחן היו רלוונטיים אולם לאחר "עופרת יצוקה" עדכניותם ירדה‪.‬‬ ‫בתקופה שבין ‪ 1996-2005‬אף אירעו שינויים גדולים באיומים‪ ,‬בסד"כ צה"ל‪ ,‬במערכות העיקריות‬ ‫ובתפיסות הלחימה שחייבו כמובן עדכון תדיר יותר של תרחיש הייחוס‪.‬‬ ‫‪ 5‬במסגרת הסדנא המטכ"לית אושרו 'תרחישי בוחן' שהיו אמורים להיות מוחלפים בתרחיש הייחוס לאחר‬ ‫הסדנא המטכ"לית – תהליך שלא קרה‪.‬‬ ‫‪-5-‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫‪ ‬בניין הכוח של יכולות לוגיסטיות שנגזרות מהחלטות על הסד"כ העיקרי – ההחלטות על‬ ‫הסד"כ העיקרי מתקבלות במסגרת הסדנא המטכ"לית וההחלטות הקשורות בתמיכה‬ ‫הלוגיסטית של הסד"כ העיקרי צריכות להתקבל במהלך אחד עם ההחלטות על הסד"כ‬ ‫העיקרי עצמו‪ .‬במקביל יש לזכור כי התממשות היכולות הללו הינה מדורגת על ציר הזמן‬ ‫(לעיתים מספר תר"שים) ולכן גם ההחלטות על הסד"כ העיקרי וגם ההחלטות על‬ ‫המשמעויות הלוגיסטיות הנגזרות ממנו צריכות להיבדק ולהיבחן מדי תקופה על מנת לוודא‬ ‫את תקפותן לאור ההתפתחויות בסביבה המבצעית מחד והטכנולוגית מאידך‪.‬‬ ‫‪ ‬בניין הכוח של יכולות לוגיסטיות גנריות – בניית היכולות הלוגיסטיות הגנריות אמורה‬ ‫לעלות לדיון במסגרת הסדנא המטכ"לית ולהתחרות על המשאבים הנדרשים‪ .‬משמעות‬ ‫הדבר כי בתקופות בין התר"שים נדרשת עבודת הכנה רחבה בניתוח הפערים ביכולות‬ ‫הלוגיסטיות ומשמעויותיהם‪ ,‬ומיפוי החלופות לסגירת הפערים ונגזרותיהן המשאביות‪ .‬יש‬ ‫להזכיר כי אחד הלקחים בתחקיר תר"ש 'תפן' [‪ ]3‬היה מיעוט העיסוק בבניין הכוח‬ ‫הלוגיסטי‪ ,‬אולם הנושא תוקן כבר בדיוני תר"ש 'חלמיש' (שלא יצא לפועל)‪.‬‬ ‫גם ההחלטות על היכולות הלוגיסטיות הגנריות תתממשנה בטווח זמן בינוני‪-‬ארוך ולכן‬ ‫נדרשים תיקוף ובחינה תקופתיים להחלטות שהתקבלו‪.‬‬ ‫סיכום והמלצות‬ ‫האתגר העיקרי של תהליכי בניין הכוח הרב שנתיים הוא קבלת החלטות ארוכות טווח בתנאים‬ ‫של חוסר וודאות רבה לגבי העתיד‪ .‬לצד האתגר הזה קיים צורך באיזון בין הקצאת המשאבים‬ ‫לבניין הכוח ארוך טווח להקצאת המשאבים הנדרשים לטובת המוכנות המיידית והמוכנות‬ ‫במהלך שנות התר"ש בטווח הביניים‪.‬‬ ‫עיקר בניין הכוח הלוגיסטי ממוקד סביב נושאי המוכנות‪ ,‬המלאים והסד"כ הלא עיקרי‪ .‬במבט‬ ‫לאחור דווקא נושאים אלו הוו מקור להתכנסות תקציבית‪ ,‬במיוחד בתקופות בהן בהתאם‬ ‫להערכת המצב האסטרטגית הסבירות למלחמה הייתה נמוכה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנו רואים‪ ,‬כי גם‬ ‫בתקופות הללו התרחשו עימותים מלחמתיים ולכן‪ ,‬בהחלטות לטווח הביניים (שנות התר"ש)‬ ‫נדרש להקפיד על רמות מוכנות (מלאים ואימונים) שיתנו מענה מספק למלחמה‪ ,‬גם אם סבירות‬ ‫העימות בעת סיכום התר"ש היא נמוכה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדרש לקיים מסד תוכניות להעלאת המוכנות‬ ‫ורמות המלאי בפרקי זמן קצרים יחסית‪ ,‬באם יידרש ויוקצו לכך משאבים יעודיים‪.‬‬ ‫לאור אי הוודאות הרבה הקשורה בתהליכי בניין הכוח ארוכי טווח מחד‪ ,‬והתמשכות הבשלת‬ ‫היכולות החדשות מאידך‪ ,‬בהחלטות בניין הכוח ארוכות טווח נדרש‪:‬‬ ‫‪ ‬לפתח את היכולות באופן מאוזן‪ ,‬גם אם תפיסת ההפעלה התקפה מתעדפת חלק מהיכולת‬ ‫יותר מאשר יכולות אחרות‪ ,‬זאת מתוך הבנה שהמציאות המבצעית בכלל ותפיסת‬ ‫ההפעלה בפרט עשויות להתעדכן עד להבשלת היכולות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לתעדף יכולות גמישות שיתאימו לקשת רחבה של עימותים ואופני ההפעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לתקף החלטות בנין הכוח שהתקבלו בעבר ולהתאים אותן למציאות המבצעית‬ ‫והטכנולוגית‪.‬‬ ‫‪-6-‬‬ ‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬ ‫מקורות‬ ‫[‪ ]1‬אג"ת‪/‬מנת"ם‪" ,‬סקירת מנת"ם ‪ - 4/2010‬תובנות מתהליכי התכנון הרב שנתי בצה"ל לקראת‬ ‫תכנון התוכנית הרב שנתית הבאה‪ ,‬דצמבר ‪.2010‬‬ ‫[‪ ]2‬עמנואל וולד‪" ,‬צה"ל אחר‪ ,‬דמדומי עוצמה ‪ -‬העשור שלאחר מלחמת יום הכיפורים"‪.1984 ,‬‬ ‫[‪ ]3‬אג"ת‪" ,‬תחקור תהליך תר"ש תפן"‪ ,‬פברואר ‪.2009‬‬ ‫‪-7-‬‬