‫פתרון הבחינה בהיסטוריה‪ 3 ,‬יח"ל‪ ,‬מועד קיץ ‪2012‬‬ ‫שאלונים‪24,022303 :‬‬ ‫מוגש על‪-‬ידי‪ :‬נעמי בלנק ורענן נוימרק‬ ‫מורים להיסטוריה ברשת בתי הספר של יואל גבע‬ ‫הערה‪ :‬בשאלון שמונה נושאים )‪ ,(8-1‬על הנבחן היה לבחור בשלושת הנושאים שלמד‪,‬‬ ‫ולענות על שש שאלות בסך הכול‪.‬‬ ‫חלק חובה‪ -‬החלק ההיסטוריוגרפי‬ ‫משפט אייכמן‬ ‫ענה על שתיים מהשאלות ‪3-1‬‬ ‫שאלה מספר ‪1‬‬ ‫סעיף א'‬ ‫החשיבות של ריבוי העדים במשפט אייכמן לדעת חיים גורי‪.‬‬ ‫חיים גורי נולד והתחנך בארץ‪-‬ישראל בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה‪ .‬בזמן משפט אייכמן‬ ‫שימש גורי חבר מערכת העיתון "למרחב" ומטעמו הוא סיקר את המשפט מתחילתו ועד סופו‪ .‬בניגוד‬ ‫לארנדט שסיקרה את המשפט באופן מרוחק וענייני כותב גורי כסופר ומשורר באופן פובליציסטי‪-‬‬ ‫מליצי‪ .‬עד למשפט אייכמן הייתה היכרותו של גורי עם נושא השואה שטחית וחד‪ -‬ממדית‪ .‬כמרבית‬ ‫בני דורו הצברים "יפי הבלורית והתואר" ייצג גורי את הגישה שרווחה בקרב הציבור הישראלי שלא‬ ‫חווה את השואה‪ :‬גישה מתנשאת ויהירה שראתה בניצולים "אבק אדם" שנותר לפליטה מהמוני העם‬ ‫היהודי שהלכו למותם "כצאן לטבח"‪ .‬אך ככל שהלכו ונחשפו העדויות במהלך המשפט החל גורי‬ ‫לשנות את עמדתו‪ ,‬להכות על חטא‪ ,‬ואף לחוש בושה ורגשי אשמה‪" :‬חייבים אנו לבקש מחילה מרבים‬ ‫מספור‪ ,‬אשר שפטנו אותם בלבנו‪ ,‬אנו אשר היינו מחוץ למעגל ההוא‪ .‬ואנו שפטנו אותם לא פעם בלי‬ ‫אשר שאלנו את עצמנו מהי זכותנו לעשות זאת"‪ .‬גורי החל לגלות הבנה ואמפטיה לעם היהודי שנשחט‬ ‫בהמוניו ובמקביל עלתה אצלו השאלה הקשה‪ :‬מה עשה היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל כדי לסייע‬ ‫לאחיו הנרדפים בידי הנאצים? משפט אייכמן גרם לגורי לפרסונליזציה – האנשה של השואה‪ .‬עד‬ ‫למשפט יצרו לעצמם הישראלים דימוי מופשט וכולל של השואה באמצעותו נמלטו מהצורך להתמודד‬ ‫עם הזוועות‪ .‬כעת‪ ,‬עם חשיפת עדויות הניצולים לבשה השואה פנים והפכה מקושרת לדמויות‪ .‬המשפט‬ ‫סייע לקונקרטיזציה של השואה‪ .‬מה שהוביל לכך לדעת גורי הן עדויות הניצולים אותן הוא רואה‬ ‫כמרכיב חשוב ומרכזי במשפט וזאת בניגוד לעמדתה של ארנדט ששללה את העדויות על הסף‪" :‬כל‬ ‫עדות עולה ונכפלת בעדות האחרת וצוברת כוח מדהים בהישענה על שכנותיה‪ ,‬וכשהן צועקות‪ ,‬אין‬ ‫האחת מחרישה את רעותה‪ .‬הדמיון אשר ביניהן אינו נוטל מכוחן חס וחלילה‪ .‬הן שומרות על זכותן‬ ‫להיות בנות‪-‬יחידות לעוול‪ ,‬לנבלה‪ ,‬לרחמי השמיים"‪ .‬לתפיסתו של גורי העדויות סייעו להאיר את‬ ‫ההשמדה לפרטיה‪ .‬הם היו עיקר המשפט‪ .‬הם היו העובדות‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫השפעת משפט אייכמן לדעת חיים גורי על יחס של החברה הישראלית לשואה‪:‬‬ ‫בעקבות משפט אייכמן עוברת החברה הישראלית שינוי קיצוני ביחסה לשואה ולניצולים‪ .‬ממצב של‬ ‫התנשאות ואפילו בוז כלפי הניצולים מתחילים הישראלים להלקות על חטא‪ .‬שנות החמישים‪ ,‬שקדמו‬ ‫למשפט אייכמן‪ ,‬מכונות גם "שנות השתיקה הגדולה"‪ .‬הניצולים לא סיפרו על החוויות הנוראות‬ ‫שעברו והישראלים לא שאלו‪ .‬הניצולים ניסו להדחיק את הזוועות הטראומתיות שעברו בשואה‬ ‫והישראלים התמקדו בבניין המדינה הצעירה שזה עתה קמה‪ .‬משפט אייכמן הביא לפריצת דרך ביחס‬ ‫החברה הישראלית לשואה ולניצולים‪ .‬חשיפת העדויות האישיות של הניצולים במהלך המשפט יצרה‬ ‫זעזוע אדיר‪ .‬חיים גורי חש רגש בושה על ההתנשאות שאפיינה אותו ואת הישראלים הצברים עד‬ ‫למשפט וצפות ועולות אצלו שאלות כגון איך הרהיב עוז להתייחס באופן ביקורתי לניצולים‪ .‬חשבון‬ ‫הנפש שעובר חיים גורי אפיין גם את החברה הישראלית והוא תוצאה ישירה מהמפגש עם ניצולי‬ ‫השואה‪ .‬העדויות במשפט גורמות למהפך בהתייחסות לניצולים; לא עוד התנשאות אלא חמלה ואפילו‬ ‫הלקאה עצמית על אוזלת היד של היישוב היהודי לסייע לאחיו הנטבחים באירופה‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪2‬‬ ‫סעיף א'‬ ‫הרקע ממנו בא כל אחד משני הצופים הקבועים במשפט ‪ :‬חנה ארנדט וחיים גורי‪.‬‬ ‫חנה ארנדט‪ ,‬יהודיה‪ ,‬ילידת גרמניה ואזרחית ארה"ב ‪ ,‬בשנות ה – ‪ 50‬לחייה‪ ,‬קנתה לעצמה שם בעולם‬ ‫בספרה "מקורות הטוטליטריות"‪ ,‬פילוסופית בעלת דעה ביקורתית ביחס לפוליטיקה‪ ,‬לחברה ולאדם‪,‬‬ ‫ספקנית כלפי הממסד באשר הוא ממסד‪.‬‬ ‫חיים גורי‪ ,‬צבר ישראלי שטרם מלאו לו ‪ 40‬שנה‪ ,‬משורר מחונן‪ .‬נולד בת"א והתחנך בבית הספר‬ ‫החקלאי "כדורי" )שבין בוגריו היו גם יגאל אלון ויצחק רבין(‪ .‬הצטרף למפ"ם‪ ,‬מפלגת שמאל ששאבה‬ ‫אליה רבים מיוצאי הפלמ"ח וקראה תיגר נגד מנהיגותו של בן גוריון‪.‬‬ ‫ארץ ישראל נתפסה בעיניו כהוכחה ניצחת לצדקת הציונות‪ ,‬שטענה כי אין עתיד לעם היהודי אלא‬ ‫במדינתו הריבונית‪" .‬היהודי החדש"‪ ,‬הצעיר‪ ,‬יפה התואר‪ ,‬האמיץ‪ ,‬נושא הנשק‪ ,‬נראה בעיניו כדמות‬ ‫מופת‪ .‬בקטע נאמר שחיים גורי וחנה ארנדט ייצגו שתי תרבויות )ציוויליזציות( נוגדות‪ .‬ארנדט ייצגה‬ ‫את היהודי הגלותי שנאלץ לברוח מארצו בשל רדיפות אנטישמיות‪ .‬תחילה ברחה מגרמניה עם עליית‬ ‫הנאצים לשלטון ובהמשך נמלטה מצרפת לארה"ב כשזו נכבשה במלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫גורי לעומתה‪ ,‬מייצג את הצבר השורשי שלא חווה את הגלות‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫ארנדט באה לבחון את אייכמן ולעמוד על טיבה של מערכת הצדק הישראלית‪ .‬מקובעת בעמדותיה‬ ‫ולכן מצאה את מה שחיפשה‪.‬‬ ‫חנה ארנדט הגיעה עם כמה דעות מוקדמות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫היא ציפתה לראות את בן גוריון מושך בחוטים במשפט ראווה ואת התובע וחבריו מתייצבים‬ ‫לפקודתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ציפתה שהמשפט יבליט את הפרובינציאליות והעליבות של ממשלת בן גוריון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היא באה נחושה בדעתה להימנע מסנטימנטליות‪ ,‬להישאר קרה ומנוכרת ולחפש משפט צדק‬ ‫לאיש אחד הנמצא בתא הנאשמים‪ .‬בכך התנגדה להרחבה כלשהי של המשפט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כחוקרת משטרים טוטליטריים היא ציפתה לבחון את אישיותו של רוצח ההמונים‪" ,‬רוצח‬ ‫שולחן הכתיבה" או כל כינוי אחר המתאים לביורוקרט מודרני ולאשש את התזות שלה בדבר‬ ‫משטרים טוטליטריים‪.‬‬ ‫השפעת הציפיות של חנה ארנדט על יחסה לעדים‪:‬‬ ‫לטענתה‪ ,‬השואה איננה סיפור המתאר מה קרה ליהודים‪ -‬ספור הסבל של היהודים טפל ולא שייך‬ ‫לעניין‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא מאותם סיפורים סנטימנטליים העלולים לשבש את בהירות התמונה‪ .‬המשפט‬ ‫צריך להתמקד במה עשו הגרמנים‪ ,‬מה הייתה המוטיבציה שלהם ומה היה סיפור העובדות‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬טענה ארנדט‪ ,‬רוב העדים היו מיותרים‪ .‬הם לא הכירו את אייכמן ואינם יכולים להעיד על‬ ‫מעורבותו בפתרון הסופי‪ .‬העדים לא מסייעים להוכחת אשמתו של אייכמן‪ ,‬אלא מחבלים במהלך‬ ‫המשפט‪ .‬המסמכים והעדות של אייכמן הם המקורות המוסמכים לקביעת פסק הדין‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪3‬‬ ‫סעיף א'‬ ‫לטענת חנה יבלונקה משפט אייכמן לא היה משפט פלילי וגם לא משפט ראווה‪.‬‬ ‫הסיבות‪ /‬הגורמים לכך שמשפט אייכמן לא היה משפט פלילי רגיל‪:‬‬ ‫‪ .1‬החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם אינו חוק פלילי רגיל ‪ -‬החוק אינו מכיר בהתיישנות‬ ‫הפשעים המתוארים בו‪ .‬זהו חוק רטרואקטיבי; הוא עוסק בפשעים שבוצעו בעבר בטרם היות‬ ‫החוק‪ .‬החוק מאפשר להעמיד לדין על פשעים שלא בוצעו על אדמתה של מדינת ישראל ועוד‬ ‫בטרם נוסדה! החוק מאפשר לשפוט אדם גם אם כבר נשפט עליהם קודם לכן במקום אחר‪.‬‬ ‫למרות שעונש המוות בוטל במדינת ישראל מתיר החוק פסק דין מוות למי שהורשע בדין‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכנת המשפט לוותה בשרשרת של חקיקות רטרואקטיביות ‪ -‬כדי לקיים את המשפט בוצע‬ ‫תיקון לחוק עורכי הדין במטרה לאפשר לעורך דין זר להגן על אייכמן‪ .‬בנוסף‪ ,‬בוצע תיקון‬ ‫לחוק בתי המשפט כדי לאפשר הקמת בית דין מיוחד שיעקוף את נשיא בית המשפט המחוזי‬ ‫בנימין הלוי ויעמיד מעליו שופט של בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫‪ .3‬לא ניתנה אפשרות לחלק מעדי ההגנה להגיע למשפט ולהעיד ‪ -‬ההגנה ביקשה לזמן לעדות‬ ‫נאצים לשעבר שיכלו לסייע בקו המשפטי לפיו אייכמן היה בסך הכול "בורג קטן במערכת"‪.‬‬ ‫מדינת ישראל סירבה להעניק חסינות לעדים אלו ואף הכריזה שיועמדו לדין‪ .‬הדבר צורם‬ ‫במיוחד לנוכח מספרם הרב של העדים שזימנה התביעה‪.‬‬ ‫הסיבות‪ /‬הגורמים לכך שמשפט אייכמן לא היה משפט ראווה‬ ‫‪ .1‬השופטים עשו כל מאמץ לקיים משפט צדק ‪ -‬מי שמנעו מהמשפט להפוך ל"משפט ראווה"‬ ‫היו השופטים שהיו מנותקים לחלוטין מהדרג הפוליטי ובלתי תלויים בו‪ .‬השופטים הקפידו‬ ‫על קיום משפט ענייני ולמרות הקושי העצום לא היססו לקטוע פעמים רבות עדים שעדותם‬ ‫הייתה בלתי רלבנטית לדעתם לאשמת הנאשם‪.‬‬ ‫‪ .2‬פסק דינם של השופטים לא קיבל את כל טענות התביעה ‪ -‬השופטים סרבו לקבל את טענת‬ ‫התביעה ביחס למעמדו הבכיר של אייכמן ב'פתרון הסופי' ובתחומי הממשל הכללי )הגנרל‬ ‫גוברנמן(‪ ,‬וכן ביחס למקרה בו נטען שאייכמן רצח במו ידיו‪ .‬זאת בניגוד למשפטי ראווה בהם‬ ‫מתקבלות טענות התביעה ללא עוררין‪.‬‬ ‫‪ .3‬משפט אייכמן לא בוים ‪ -‬למרות שהיו בו אלמנטים תיאטרליים משפט אייכמן לא בוים‪.‬‬ ‫הודאת הנאשם לא הוצאה ממנו בכוח‪ ,‬אלא הושגה בשיחות שהנאשם השתתף בהן מרצון‬ ‫)ועל פי המתואר אף בהתלהבות( עם חוקרו‪ ,‬פקד אבנר לס‪ .‬בנוסף‪ ,‬החקירה הנגדית של‬ ‫אייכמן הייתה כישלון חרוץ‪ .‬אייכמן לא 'נשבר' בחקירה זו ומעולם לא הודה בפשעים שיוחסו‬ ‫לו ברוח האשמה‪ ,‬וזאת בניגוד למשפטי ראווה בהם 'התוודו' הנאשמים על 'חטאיהם' למרות‬ ‫שלא עברו עבירה כלשהיא‪.‬‬ ‫‪ .4‬איש מעולם לא טען שאייכמן היה חף מפשע ‪ -‬במשפטי ראווה רבים היו הנאשמים חפים מכל‬ ‫פשע‪ .‬בחמישים השנה שחלפו מאז התקיים משפט אייכמן לא הטיל אף אחד ספק באשמתו‬ ‫של האיש‪ .‬היו ויכוחים על חשיבותו בהיררכיה הנאצית‪ ,‬למיקומו בשרשרת הביצוע של‬ ‫הפתרון הסופי‪ ,‬למידת היוזמה שנקט בתפקידו כממונה על המחלקה היהודית בגסטפו‪ ,‬אך‬ ‫בכל הזמן שחלף לא כפר איש בעובדה שאייכמן היה קשור קשר הדוק לרצח מיליונים מיהודי‬ ‫אירופה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫השופטים מעולם לא התראיינו לעיתונות או לכל אמצעי תקשורת אחר ‪ -‬הניהול הענייני של‬ ‫המשפט התבטא גם בהקפדה היתרה של השופטים על כללי הסוביודיצה‪ .‬אף לא אחד‬ ‫מהשופטים נתן פומבי להיבט כלשהוא של המשפט בכל מהלך הדיונים‪ ,‬פסק הדין וגזר הדין‪,‬‬ ‫וכן הערעור בפני בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫‪ .6‬לא ניתן לראות במשפט אייכמן משפט של המנצחים ‪ -‬זהו במקרה הטוב לעג לרש‪ .‬הדבר‬ ‫האחרון שניתן לומר על היהודים במלחמת העולם השנייה היה שהם "ניצחו"‪ .‬העם היהודי‬ ‫נמחק דמוגרפית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬כלכלית ונפשית בשואה ולא ניתן לראות בשום אופן במשפט‬ ‫אייכמן משפט ראווה של המנצחים הרוצים לנקום במנוצחים‪ .‬משפט אייכמן התקיים ‪ 16‬שנה‬ ‫לאחר תום מלחמת העולם השנייה מתוך תחושה בסיסית של שכול ולא מתחושת נקם‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫לדעת חנה יבלונקה ניתן לראות במשפט נקודת מפנה ביחס החברה הישראלית לשואה‪:‬‬ ‫עד המשפט הייתה שתיקה גדולה הן מצד הניצולים והן מצד החברה הישראלית‪.‬‬ ‫במשפט נוצר שינוי מהותי‪ :‬במשפט אייכמן נוצר המפגש בין שני הפרקים החשובים בהיסטוריה‬ ‫היהודית המודרנית‪ :‬השואה והקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הוא גיבש את המידע לידיעה ולתודעה מחד גיסא ומאידך‪ ,‬חיבר את השואה לאתוס הלאומי‪.‬‬ ‫חיים גורי ניסח את הדברים בעיצומו של המשפט "הרי ידענו את הדברים האלה‪ ,‬לא?!"‪.‬‬ ‫ואכן ידענו‪ ,‬חוקרים והיסטוריונים‪' ,‬יד ושם'‪' ,‬מוזיאון השואה והמרד' בקיבוץ לוחמי הגטאות אספו‬ ‫את המסמכים וכתבו רבות בהתבסס על המסמכים הללו‪ .‬כאשר החומר הזה הגיע לבית המשפט‪,‬‬ ‫לשולחן התביעה והיה לחלק מכתב האישום‪ ,‬כאשר המסמכים יצאו מהארכיונים הם החלו לדבר‬ ‫בפעם הראשונה‪ ...‬והיה הבדל בין הידיעה שהייתה חלק ממסמך ארכיוני לבין הידיעה שנחשפה‬ ‫במשפט‪.‬‬ ‫תהליך המשפט שיחרר אנרגיה עצומה של 'כעת אני מבין ותופס'‪ .‬נוצר הרושם כי השואה מתחוללת‬ ‫כעת‪ ,‬החורבן שוחזר מחדש לפרטיו‪.‬‬ ‫‪ 16‬שנה לאחר סיומה של המלחמה ולאחר בואם של מאות אלפי ניצולים לארץ סופר לראשונה סיפור‬ ‫השואה והפך ממידע לידיעה‪ .‬הניצולים הפכו לנציגיה של יהדות אירופה הנרצחת ‪ .‬בתוך כך הלכה‬ ‫ודעכה לאיטה נימת ההתנכרות כלפי השואה והחלה תחושה של בושה וביקורת עצמית על בני‬ ‫הארץ‪ ,‬על מה שיכלו לעשות בתקופת השואה ועל מה שיכלו לעשות למען הניצולים בבואם ארצה‪.‬‬ ‫השואה היא היום המרכיב המרכזי של הזהות הישראלית‪ .‬ממרחק ‪ 40‬שנה נשאלת השאלה‪ ,‬האומנם‬ ‫זו הייתה כוונתם של הניצולים? מברור בשנות ה – ‪ 50‬ואח"כ עולה כי משאת נפשם היא שיקוים‬ ‫במדינת ישראל דפוס זיכרון ממלכתי וכללי לזכר הנספים בשואה וכן מסירת עדות על קורותיהם בזמן‬ ‫המלחמה‪ .‬הניצולים עסוקים לא רק בהנצחה אלא שיקום חייהם ותורמים ליצירת ישראליות‪.‬‬ ‫הניצולים משפיעים גם על ההליך החינוכי וקולם נשמע‪.‬‬ ‫הלקח מהשואה‪ ,‬כפי שעבר במשפט‪ ,‬נגזר על העם היהודי להיות 'עם לבדד ישכון'‪.‬‬ ‫אין ספק כי המשפט מהווה מפתח רב חשיבות להבנת ישראל היום‪ ,‬לראייתה את מקומה בעולם‬ ‫ובאזור ובעיקר‪ ,‬למשפט יש השפעה על החלטותיה הקיומיות של המדינה‪.‬‬ ‫נושא ‪ -3‬קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה‬ ‫אם בחרת בנושא זה‪ ,‬ענה על שתי שאלות‪:‬‬ ‫על אחת מהשאלות ‪) 13-12‬פרק ראשון( ועל אחת מהשאלות ‪) 15-14‬פרק שני(‪.‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫שאלה מספר ‪ -12‬דרכי ההתמודדות של היהודים עם מדיניות הנאצים‬ ‫סעיף א'‬ ‫הפעילות של "מוסד העזרה העצמית היהודית"‪ :‬בתחום הסעד פעל "מוסד העזרה העצמית היהודית"‪.‬‬ ‫גוף זה קיבל תרומות מיהדות ארה"ב ומה"צלב האדום" הבינלאומי‪ .‬באמצעות המוסד לעזרה עצמית‬ ‫הגיעו גם דברי מזון‪ ,‬תרופות ובגדים‪ .‬מוסד העזרה העצמית סייע במימון מוסדות סעד שונים כגון בית‬ ‫זקנים ובתי חולים‪ .‬הוא סייע גם לארגן קורסים להכשרה מקצועית של צעירים כדי לשלבם בעבודה‬ ‫במפעלים שונים‪ ,‬תמורת שכר זעום‪.‬‬ ‫הגרמנים נאלצו לאפשר את העברת הכספים מהצלב האדום הבינלאומי ואת פעילות מוסד העזרה‬ ‫העצמית היהודית כיוון שהיו מעוניינים שארצות הברית תמשיך לשמור על עמדתה הניטראלית‬ ‫במלחמה‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫שלוש פעולות בתחום התרבות ו‪/‬או החינוך שיזמו היהודים בגטו קראקוב‪:‬‬ ‫המאבק על התקווה – פעילות תרבותית‪-‬רוחנית‪ :‬המצוקה בגטו הלכה וגברה ודווקא בנסיבות אלו‬ ‫חיפשו היהודים מקור תקווה עליו יוכלו להישען‪ .‬הגרמנים היו מעוניינים לשבור את מורל היהודים‬ ‫הכלואים בגטו ולכן ראו היהודים בפעילות תרבותית‪-‬רוחנית ערך עליון כיוון שפעילות זו הסיחה מעט‬ ‫את הדעת מהמאבק היום‪-‬יומי‪ ,‬ותרמה לחיזוק הנפש וכוח העמידה‪ .‬הפעילות התרבותית – רוחנית‬ ‫התבצעה במספר תחומים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום הדת ‪ -‬למרות כל האיסורים המשיכו להתקיים בגטו חיי דת‪ .‬היו שלושה בתי כנסת‪,‬‬ ‫ובחגים אף אורגנו מקומות תפילה נוספים‪ .‬על השבת ניסו לשמור גם יהודים לא דתיים‪ .‬בגטו‬ ‫היו רבנים ומורי הלכה ידועי שם והם המשיכו ללמד לימודי דת בסתר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום החינוך ‪ -‬מורים קיימו לימודים בחשאי לילדים בגיל בית הספר היסודי‪ .‬גם בבית‬ ‫היתומים שפעל בגטו המשיכו הילדים ללמוד‪ .‬בבית היתומים אורגנו גם מופעי בידור לילדים‪.‬‬ ‫ארגון ה"צנטוס" ניהל כמה מעונות ילדים בתחום הגטו‪ .‬היו גם כמה גני ילדים בגטו שהוקמו‬ ‫ביוזמה פרטית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום הבילוי ‪ -‬למבוגרים היו כמה מקומות מפגש בגטו‪ .‬אחד מהם היה בית המרקחת של‬ ‫תאדאוש פאנקייוויץ' בו ניתן היה להתעדכן על הנעשה מחוץ לחומות הגטו‪ .‬בבית המרקחת‬ ‫ביקרו עורכי עיתונים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬רופאים‪ ,‬מוזיקאים‪ ,‬ציירים וסופרים‪ .‬שם קראו עיתונים‬ ‫גרמנים ועיתוני מחתרת ודנו בחדשות‪ .‬כמו כן התקיימו מפגשים במספר בתי קפה שעדיין‬ ‫פעלו בגטו‪ .‬למרות המדיניות הרשמית‪ ,‬הרשו השלטונות לארגן בגטו מופעים וקונצרטים‬ ‫במטרה להשלות את היהודים שקיומו של הגטו מובטח וליהודים הכלואים בו לא יאונה כל‬ ‫רע‪ .‬במסגרת המחלקה לעזרה סוציאלית שהפעיל היודנרט הוקם "מדור תרבות"‪ .‬תמכו בו‬ ‫כמה יהודים בעלי אמצעים ובחסותו התנהלה פעילות תרבותית רשמית‪ .‬יש לציין שהגרמנים‬ ‫אפשרו לנגן בקונצרטים רק יצירות של מלחינים יהודים‪ .‬היודנרט גבה דמי כניסה למופעים‬ ‫ולקונצרטים והשתמש בכסף שנאסף לצורכי סעד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום הספרות והשירה ‪ -‬יהודים רבים מצאו מפלט מהמציאות היום‪-‬יומית המעיקה‬ ‫בקריאת ספרים ורבים חיפשו נחמה בכתיבת שירים המביעים געגועים גדולים לטבע‪ ,‬למרחב‬ ‫ולחרות המצויים מחוץ לחומות הגטו‪.‬‬ ‫פליציה קראי מכנה את הפעולות בתחום התרבות והרוח "המאבק על התקווה" כיוון שהן ביטאו את‬ ‫הרצון לשמור על צלם האדם ועל אורח חיים יהודי למרות המצוקה הקשה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבטאות חלק‬ ‫מהפעולות סולידאריות חברתית כיוון שלמרות המצוקה הקשה השתדלו היהודים בגטו לעזור לזולת‬ ‫ולכלל )למשל‪ ,‬תרומות של יהודים אמידים בגטו(‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪ -13‬גטו קרקוב בתקופת "הפתרון הסופי"‬ ‫סעיף א'‬ ‫במהלך ‪ 1942‬נקטו הגרמנים מדיניות של הגברת הטרור נגד הפולנים בקראקוב מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫באביב ‪ 1942‬החלו הגרמנים להיערך לחידוש המתקפה בחזית הרוסית‪ .‬במסגרת זו הוחרף הטרור‬ ‫בפולין הן כלפי האוכלוסייה הפולנית והן כלפי היהודים‪ .‬המטרה הייתה לשבור את רוח ההתנגדות של‬ ‫האוכלוסייה הפולנית ולמנוע פעילות מחתרתית שעלולה הייתה להפריע לחידוש המתקפה על ברית‪-‬‬ ‫המועצות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשלהי ‪ 1942‬נוחלים הגרמנים מפלה בסטלינגרד וההסתבכות בחזית זו מחריפה עוד‬ ‫יותר את היחס לפולנים‪.‬‬ ‫שלושה צעדים המבטאים מדיניות זו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נאסרו אנשי רוח פולנים‪ :‬ציירים‪ ,‬מוסיקאים ושחקנים ונשלחו למותם באושוויץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלפי קציני מילואים ואסירים בבתי כלא פולנים שולחו גם הם לאושוויץ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צומצמו מנות הלחם לאוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקבעה חובת גיוס של פועלים פולנים לשם שילוחם לעבודות כפייה בגרמניה‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫הגורמים למפנה ביחס של הגרמנים אל היהודים בגטו קראקוב במהלך שנת ‪:1942‬‬ ‫‪ .1‬הרחבת היקף "הפתרון הסופי"‬ ‫בינואר ‪ 1942‬כונסה "ועידת ואנזה" בה הוחלט להאיץ ולהרחיב את ממדי הרצח‪ .‬בעקבות‬ ‫כינוס הוועידה הוחלט על "מבצע ריינהרד" )לזכרו של ריינהרד היידריך סגן מפקד ה‪-‬ס"ס‪,‬‬ ‫שחוסל בידי המחתרת הצ'כית( במסגרתו הוקמו שלושה מחנות השמדה‪ :‬בלז'ץ‪ ,‬סוביבור‬ ‫וטרבלינקה‪ ,‬שמטרתם הייתה חיסול יהודי ה"גנרל גוברנמן"‪ .‬במסגרת הרחבת היקף הפתרון‬ ‫הסופי נחרץ גם גורלו של גטו קרקוב‪.‬‬ ‫‪ .2‬העברת האחריות על הגטו לידי ה‪-‬ס"ס‬ ‫בהוראת מושל ה"גנרל גוברנמן" )הנס פרנק( הועברו ממאי ‪ 1942‬כל ענייני היהודים לסמכות‬ ‫הבלעדית של ה‪-‬ס"ס ומשטרת הביטחון‪ .‬ביוני נקבע שה‪-‬ס"ס הוא האחראי הבלעדי גם לכל‬ ‫נושא עבודת היהודים‪ .‬כך הוכפף הגטו לסמכות ה‪-‬ס"ס‪ ,‬כפי שהוחלט בוועידת ואנזה‪ ,‬בה‬ ‫נקבע שה‪-‬ס"ס הוא שאחראי להוביל את תהליך ה"פתרון הסופי"‪ .‬העברת האחריות על הגטו‬ ‫לידי ה‪-‬ס"ס הניחה את התשתית החוקית והארגונית לחיסול גטו קראקוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬היערכות לחידוש המתקפה בחזית המזרחית‬ ‫באביב ‪ 1942‬החלו הגרמנים להיערך לחידוש המתקפה בחזית הרוסית‪ .‬במסגרת זו הוחרף‬ ‫הטרור בפולין כלפי היהודים‪ .‬כחלק מהחרפת הטרור בשטחי ה"גנרל גוברנמן" החל גם גירוש‬ ‫יהודי גטו קראקוב להשמדה‪.‬‬ ‫שלושה שינויים שהתרחשו בגטו בעקבות גירוש יוני ‪:1942‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביטול היודנרט ‪ -‬היהודים הפכו להיות כפופים לשלטונם הבלעדי של משטרת הביטחון‬ ‫והס"ס ונותרו בלי היודנרט‪ .‬במקום היודנרט מונתה מועצה של שישה אנשים שבראשם עמד‬ ‫קומיסר הגטו דוד גוטר‪ ,‬מוכר עיתונים לשעבר‪ ,‬שהיה ידוע כטיפוס ערמומי ומשתף פעולה עם‬ ‫הנאצים‪ .‬נעלם היודנרט כגוף מתווך בין תושבי הגטו והשלטונות הגרמניים ובמקומו שלטו‬ ‫בחיי היהודים שני משתפי פעולה עם הנאצים‪ :‬הקומיסר דוד גוטר ומפקד המשטרה היהודית‬ ‫שמחה שפירא‪ .‬היודנראט‪ ,‬למרות מגרעותיו‪ ,‬היה גוף שהייתה לו אחריות כלפי הציבור‬ ‫היהודי והוא ניסה לפעול למען תושבי הגטו‪ ,‬ואילו גוטר ואנשיו היו מסורים וצייתנים באופן‬ ‫עיוור לגרמנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמצום שטח הגטו ‪ -‬מיד עם תום הגירוש פורסמה הודעה על הקטנת שטח הגטו‪ .‬מאות‬ ‫מתושבי הגטו נאלצו לעזוב את דירותיהם הקודמות ולחפש מקום מגורים חדש אליו ניתן‬ ‫להעביר את שארית רכושם‪ .‬הצפיפות הייתה נוראית‪ .‬גם משרדי היודנרט‪ ,‬בית היתומים‪ ,‬בית‬ ‫החולים ומוסדות נוספים העתיקו את מקומם למבנים שהתנאים בהם היו גרועים בהרבה‪ .‬כך‬ ‫גברו הצפיפות והמחנק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בתעסוקה ‪ -‬כמעט כל היתרי היציאה האישיים לעבודה בוטלו‪ ,‬ומעתה יצאו כל‬ ‫העובדים בקבוצות‪ .‬הקשרים עם "המשרד למשק ולכלכלה" הגרמני בוטלו‪ .‬רוב החנויות ובתי‬ ‫המלאכה בגטו נסגרו‪ ,‬ובעליהם חיפשו מקום עבודה בטוח במפעלים גרמניים‪.‬‬ ‫פרק שני‬ ‫שאלה מספר ‪14‬‬ ‫מדיניות הנאצים כלפי היהודים וכלפי הפולנים בקראקוב מתחילת הכיבוש הגרמני עד הקמת הגטו‪:‬‬ ‫המדיניות כלפי היהודים‪:‬‬ ‫המדיניות כלפי היהודים הושפעה מהשקפת העולם הגזענית הנאצית שראתה ביהודים את תחתית‬ ‫המדרג הגזעי‪ .‬עובדה זו גרמה לנאצים לפגוע פיסית ביהודים‪ ,‬להתעלל בהם ולנצלם כלכלית‪ .‬מדיניות‬ ‫זו התבטאה במספר אופנים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהודים הותקפו פיסית והושפלו‪ :‬תלישת זקנים‪ ,‬גזיזת זקנים‪ ,‬מכות ליהודים שצעדו לתומם‬ ‫ברחוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהודים נחטפו לעבודות דחק שונות‪ :‬יהודים אולצו לטאטא רחובות‪ ,‬להעביר רהיטים‪ ,‬לנקות‬ ‫בתי שימוש ציבוריים וכדומה‪ .‬מבין החטופים לעבודות כפייה היו גם כאלו שעקבותיהם‬ ‫נעלמו‪ .‬לעיתים עמדו הפולנים מנגד ולעגו ליהודים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על היהודים הוטלו גזרות כלכליות‪ :‬כל העסקים היהודים נצטוו להציב סימן בולט של מגן‬ ‫דוד בחזית העסק ורכוש יהודי רב מעסקים אלה הוחרם‪ .‬בנוסף‪ ,‬בזזו חיילים‪ ,‬אנשי אס‪-‬אס‬ ‫ואנשי גסטאפו מחסנים של חברות יהודיות וגנבו מהם מכל הבא ליד‪ :‬מוצרי טקסטיל‪ ,‬יינות‪,‬‬ ‫עורות וכדומה‪ .‬גם בתים פרטיים של יהודים נשדדו ונבזזו‪ .‬בחודשי הסתיו של ‪ 1939‬החלו‬ ‫הגרמנים להחרים באופן שיטתי דירות של יהודים‪ ,‬בעיקר דירות מרווחות במרכז העיר‪ .‬לרוב‬ ‫אולצו היהודים להשאיר את כל רכושם בדירה‪ :‬ריהוט‪ ,‬חפצי בית ודברי ערך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל החשבונות היהודיים בבנקים הוקפאו‪ .‬ליהודים הותר למשוך ‪ 250‬זלוטי בשבוע בלבד‪ .‬כמו‬ ‫כן נאסר על היהודים להחזיק יותר מ‪ 2,000-‬זלוטי במזומן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לעובדה שקראקוב נקבעה כבירת הגנרל‪-‬גוברנמן‪ ,‬הייתה השפעה משמעותית על המדיניות‬ ‫כלפי היהודים‪ .‬כיוון שקראקוב נקבעה לבירת ה"גנרל גוברנמן" באו לשבת בה גרמנים רבים‪,‬‬ ‫ראשי הממשל‪ .‬השליטים הגרמנים לא היו מעוניינים להתחכך עם המוני היהודים שהתגוררו‬ ‫בקראקוב וראו בכך פחיתות כבוד‪ .‬מבחינתם‪ ,‬המחשבה שיאלצו לחיות בקראקוב עם עשרות אלפי‬ ‫יהודים הייתה בלתי נסבלת ולכן החליטו לרוקן את קראקוב מיהודייה‪ ,‬בעיקר מדלת העם‬ ‫ולהותיר בעיר רק יהודים שאפשר להפיק מהם תועלת‪.‬‬ ‫במאי ‪ 1940‬פורסמה פקודה של ראש העיר קראקוב ולפיה נצטוו היהודים לעזוב את העיר‪ .‬ביצוע‬ ‫ההוראה הוטל על היודנרט‪ .‬כדי לזרז את קצב העזיבה קבעה הפקודה כי היהודים שייצאו עד ה‪-‬‬ ‫‪ 15‬באוגוסט יורשו לבחור את מקום מגוריהם בערי השדה ולקחת עימם את כל רכושם‪ .‬באותו‬ ‫הזמן היו בקראקוב כ‪ 80-‬אלף יהודים‪ ,‬חלקם פליטים מעיירות הסביבה שהגיעו עם פרוץ‬ ‫המלחמה‪ .‬עתה התכוונו השלטונות לגרש מקראקוב כ‪ 65-‬אלף יהודים‪ .‬תחילה גורשו הפליטים‬ ‫שהגיעו לקראקוב מערי השדה ועם עזיבתם הם קיבלו עזרה כספית קטנה‪ ,‬אך תושבי קראקוב‬ ‫הקבועים לא מיהרו לעזוב‪ .‬כשהגרמנים ראו שקצב העזיבה איטי פרסם היודנרט הודעה כי בעיר‬ ‫יוכלו להישאר רק ‪ 10‬אלפים יהודים‪ .‬מי שיישאר לאחר ה‪ 15-‬באוגוסט יגורש ויורשה לקחת איתו‬ ‫מטען של ‪ 50‬ק"ג בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע שהנשארים בעיר חייבים בקבלת רישיון מגורים מיוחד‪.‬‬ ‫הוקמה ועדה מיוחדת בה ישבו נציגי השלטון הגרמני ונציגי היודנרט שתפקידה היה לבדוק אלפי‬ ‫בקשות לקבלת הרישיון‪ .‬פעולותיה של הוועדה נפסקו בספטמבר ‪ ,1940‬כאשר כל חבריה נאסרו‬ ‫באשמת קבלת שוחד ונידונו לעונשי מאסר‪ ,‬ביניהם יושב ראש היודנרט מרק ביברשטיין‪ ,‬שמת‬ ‫מאוחר יותר מהתקף לב במחנה פלאשוב ב‪.1944-‬‬ ‫בחודשים האחרונים של שנת ‪ 1940‬החל הגירוש בכוח‪ :‬המשטרה אספה יהודים ברחובות‬ ‫והוציאה מבתיהם יהודים שלא היו להם אישורים מתאימים‪ .‬הצעירים נשלחו למחנות עבודה‪,‬‬ ‫המשפחות הוסעו ברכבת למחוז לובלין והושלכו ממנה בפתאומיות בתחנות קטנות בדרך‪ .‬כאן‬ ‫ניסו לחפש מחסה אצל קהילות יהודיות‪ ,‬אך רוב הקהילות לא היו מסוגלות לעזור ורבים‬ ‫מהפליטים נספו בדרך מרעב‪ ,‬מקור וממגפת הטיפוס‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1940‬נותרו בקראקוב באופן רשמי ‪ 21‬אלף יהודים בלבד ועוד כמה אלפים שוטטו בעיר‬ ‫ללא אישור‪.‬‬ ‫המדיניות כלפי הפולנים‪:‬‬ ‫בהתאם לאידיאולוגיה הנאצית נחשבים הפולנים לגזע סלאבי נחות שהשטחים בהם הוא חי נועדו‬ ‫לשמש "מרחב מחיה" לגזע הארי העליון‪ .‬לכן‪ ,‬יש לנצל כלכלית את השטח הכבוש בפולין ולשעבד את‬ ‫העם הפולני לטובת האימפריה הנאצית‪ .‬בהתאם להשקפה זו יש להרוס את התרבות הפולנית ולהפוך‬ ‫את האוכלוסייה למאגר כוח עבודה ממושמע וזול לצורכי הרייך השלישי‪.‬‬ ‫הצעדים בהם נקטו הנאצים כלפי הפולנים לאחר הכיבוש‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בריבונות הפולנית ‪ -‬במטרה לפגוע באחדות הפולנית ובעצמאות פולין הוחלט ב‪8-‬‬ ‫לאוקטובר ‪ 1939‬שהשטח הכבוש בידי הגרמנים בפולין יחולק לשניים‪ .‬חלקו המערבי יסופח‬ ‫לגרמניה במסגרת "חזון הרייך הגרמני המורחב"‪ ,‬כיוון שהנאצים ראו באזור זה שטח גרמני‬ ‫שנקרע מגרמניה בזדון בהסכמי וורסאי‪ ,‬ואילו בשטח המצוי במרכז פולין הוקם ה"ממשל‬ ‫הכללי" – ה"גנרל גוברנמן"‪ .‬בכך הסתיימה תקופת הממשל הצבאי בפולין‪ .‬הגנרל גוברנמן‬ ‫חולק לארבעה מחוזות‪ :‬קרקוב‪ ,‬ורשה‪ ,‬ראדום ולובלין‪ .‬קרקוב נבחרה לשמש כעיר הבירה של‬ ‫הגנרל גוברנמן‪ .‬החלטה זו לא הייתה מקרית‪ .‬אמנם בירת פולין הייתה וורשה‪ ,‬אך הגרמנים‬ ‫רצו לפגוע בריבונות )העצמאות( הפולנית גם על ידי אי‪-‬הכרה בבירתם‪ .‬השלטון בגנרל גוברנמן‬ ‫הופקד בידי הנס פרנק והוא שהקים ממשלה אזרחית שמושבה בקרקוב בארמון וואוול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה בהנהגה ובמשכילים ‪ -‬במטרה לזרוע מבוכה ולפגוע בעצמאות הפולנית חוסלו‬ ‫המנהיגות והמשכילים )אינטליגנציה( הפולנים‪ .‬כך נרצחו פוליטיקאים בכירים‪ ,‬מרצים ואנשי‬ ‫מדע‪ ,‬סופרים ואנשי רוח‪ .‬אחד הצעדים שזעזעו את אנשי קרקוב היה מאסרם של ‪183‬‬ ‫פרופסורים פולנים בחודש נובמבר ‪ .1939‬כולם הובאו למחנות ריכוז בגרמניה ורובם נספו‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה כלכלית ‪ -‬במטרה להשפיל את הפולנים ולשבור אותם פיסית ונפשית הונהגה הקצבת‬ ‫מזון באמצעות תלושים‪ ,‬שחולקו בכמות שלא הספיקה לצרכי האוכלוסייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוחרמו‬ ‫מפעלים ונכסים פולנים וכן דברי אומנות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניצול שטחי הכיבוש ‪ -‬מיליוני פועלים הועבדו בעבודות כפייה בשטח הכיבוש‪ .‬בנוסף‪ ,‬נשלחו‬ ‫בשנות המלחמה ‪ 1.5‬מיליון פולנים‪ ,‬גברים ונשים לעבודות כפיה בגרמניה‪ .‬הניצול כלל גם‬ ‫מחצבים ואוצרות טבע בהם עשו הגרמנים שימוש לטובת המאמץ המלחמתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פגיעה תרבותית ‪ -‬במטרה לפגוע במורל הפולני ולהיאבק בתרבות הסלאבית ה"נחותה" נסגרו‬ ‫בפקודת הגרמנים כל מוסדות ההשכלה הגבוהה וכל בתי הספר התיכוניים העיוניים ונותרו‬ ‫רק בתי ספר יסודיים ומקצועיים‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪15‬‬ ‫שני נושאים שבהם היו לחברי המחתרת דעות שונות בנוגע לדרך הפעולה נגד הנאצים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מבחינה אידיאולוגית ‪ -‬מנהיגי "עקיבא" שעמדו בראש "החלוץ הלוחם" – תנועה אחידה‬ ‫ומגובשת‪ ,‬ראו במאבקם שליחות היסטורית שתוצאותיו יהיו נכס חינוכי ולאומי לתנועה‬ ‫הציונית ולנוער היהודי‪ .‬הם ביקשו להוכיח שגם הם‪ ,‬כמו החלוצים בארץ‪-‬ישראל שהיוו‬ ‫עבורם מודל לחיקוי‪ ,‬יכולים להילחם‪ .‬לעומתם‪ ,‬חברי "איסקרא"‪ ,‬שהרכבה היה הטרוגני‬ ‫)מגוון(‪ ,‬ראו את מטרתם העיקרית במלחמת נקם כל עוד קיימים יהודים‪ .‬הגאווה הלאומית‪,‬‬ ‫היהודית והציונית‪ ,‬עמדה פחות בראש מעייניהם של חברי "איסקרא"‪ .‬בנוסף‪ ,‬חברי‬ ‫"איסקרא" שהשתייכו לתנועת נוער שמאלית – קומוניסטית ראו את מאבקם כחלק ממאבק‬ ‫רחב של הקומוניזם בהשקפה הנאצית הימנית‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבחינה טקטית ‪ -‬אנשי "החלוץ הלוחם" רצו לפעול כיחידה יהודית עצמאית והעדיפו לחימה‬ ‫פרטיזנית ביער לצידם של כוחות פולניים מקומיים‪ ,‬בעוד שחברי "איסקרא" היו מוכנים‬ ‫להילחם לא כיחידה נפרדת אלא שאפו להשתלב במחתרת הפולנית "משמר העם" )"גוורדיה‬ ‫לודובה" – "‪ ( "Gwardia Ludowa‬ולנהל את מאבקם בעיר קרקוב וסביבתה )אך לא בגטו(‪.‬‬ ‫עקב חילוקי הדעות פעלו שני הארגונים עד סוף אוקטובר ‪ 1942‬בלא שיתוף פעולה ועל פי רוב‬ ‫בנפרד‪.‬‬ ‫הקשיים של חברי המחתרת בארגון המרד‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההיבט האסטרטגי‪-‬מבצעי ‪ -‬מבחינת המצב הטופוגרפי וצורת המבנים בגטו קרקוב‪ ,‬לא היה‬ ‫אפשר לארגן תצפיות‪ ,‬מארבים או מקומות מחבוא בבונקרים גדולים‪ .‬בגטו‪ ,‬ששטחו צומצם‬ ‫בשליש אחרי האקציה של יוני לא היו בתים גבוהים ולא מעברים נסתרים בין הבתים )כפי‬ ‫שהיה בגטו ורשה(‪ .‬הגטו נמצא לרגלי גבעה‪ ,‬וממנה שלטו הגרמנים על כל הסביבה‪ .‬כוחות‬ ‫משטרה הקיפו את חומות הגטו ללא הפוגה וראו היטב כל רחוב ורחוב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר שיתוף פעולה של אוכלוסיית הגטו ‪ -‬אחרי גירוש יוני היו בגטו קרקוב ‪ 12‬אלף איש‪,‬‬ ‫וחלק מהם היו פליטים‪ .‬בכל שנות קיומו לא פסקו הגירושים מחוץ לגטו ולתוכו ותחלופה‬ ‫מתמדת זו הקשתה על גיבושה הפנימי של האוכלוסייה‪ .‬בגטו קרקוב‪ ,‬שהיה קטן באופן יחסי‪,‬‬ ‫כולם הכירו את כולם וסכנת ההלשנה הייתה מוחשית ביותר‪ .‬זאת בשונה מהמצב בגטו‬ ‫וורשה‪ ,‬שם עמדה האוכלוסייה האזרחית לצד הארגונים המורדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העדר הנהגה בגטו ‪ -‬כאשר קיבלו ארגוני המחתרת בגטו קרקוב את ההחלטה למרוד חדל‬ ‫היודנרט להתקיים‪ ,‬ולא היה ממי לצפות לשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קשיים ארגוניים ולוגיסטיים ‪ -‬למחתרת בקרקוב היה מחסור עצום בנשק ובכסף וקשריה עם‬ ‫המחתרת הפולנית היו רופפים‪ .‬המחתרת בוורשה נהנתה משיתוף פעולה טוב בהרבה עם‬ ‫המחתרת הפולנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החשש מפגיעה קולקטיבית ביושבי הגטו ‪ -‬המורדים בגטו קרקוב ידעו שבמקרה של מרד‬ ‫יסבלו כל יושבי הגטו‪ ,‬גם אלו שאינם תומכים במרד‪ .‬מרד פירושו חיסול הגטו והמחתרות‬ ‫הכירו בבעיית האחריות הקולקטיבית ולכן החליטו להתקומם מחוץ לגטו‪.‬‬ ‫נושא ‪ -6‬תולדות ארצות‪-‬הברית‬ ‫אם בחרת בנושא זה ענה על שתי שאלות‪:‬‬ ‫על אחת מהשאלות ‪) 25-24‬פרק ראשון( ועל אחת מהשאלות ‪) 27-26‬פרק שני(‪.‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫שאלה מספר ‪ -24‬הדמוקרטיה האמריקאית במבחן הזמן‬ ‫סעיף א'‬ ‫שני גילויי אפליה נגד אפרו‪-‬אמריקנים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫צעדים כלכליים ‪ -‬מרבית השחורים ששוחררו עם תום מלחמת האזרחים היו חסרי רכוש‪,‬‬ ‫אדמה והשכלה‪ .‬לכן נאלצו רובם לעבוד אצל אדוניהם לשעבר‪ ,‬שניצלו אותם פעמים רבות‬ ‫באופן מחפיר‪ .‬אחת מדרכי הניצול הנפוצות הייתה להפוך את שחורי העור לבעלי חוב קבוע‪,‬‬ ‫כך שלא יוכלו לעזוב את מקומם ואת עבודתם ונותרו תלויים במעסיקים הלבנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חקיקת חוקים מפלים ‪ -‬במדינות הדרום נחקקו חוקים מפלים )בניגוד מפורש לתיקון ה‪14-‬‬ ‫לחוקה(‪ ,‬שנועדו לבודד את שחורי העור ולמנוע מגע בינם ובין הלבנים‪ .‬כך נקבעו מקומות‬ ‫נפרדים לשחורים בתחבורה הציבורית‪ ,‬בבתי ספר ובאוניברסיטאות‪ ,‬במסעדות ובמלונות‪,‬‬ ‫בגני שעשועים‪ ,‬במתקני ספורט ונופש‪ ,‬בבתי חולים‪ ,‬בתיאטראות‪ ,‬בכנסיות ובמקומות‬ ‫נוספים‪ .‬צעד נוסף היה הגבלת זכות הבחירה של השחורים‪ .‬באמצעות חוקים פנים‪-‬מדינתיים‬ ‫קבעו בתי המחוקקים בדרום מס קלפי‪ ,‬שאותו התקשו לשלם השחורים‪ ,‬ודרישה לידיעת‬ ‫קרוא וכתוב ומבחן בקיאות בחוקה שנועדו לדחוק את רגלי השחורים מהקלפיות )בשנת ‪1900‬‬ ‫לא היה בקונגרס נציג שחור אחד‪ ,‬בעוד שזמן קצר לאחר תום מלחמת האזרחים שלחו‬ ‫מדינות הדרום‪ ,‬שהיו תחת משטר צבאי‪ 22 ,‬נציגים לקונגרס(‪.‬‬ ‫ב‪ 1896-‬נתן בית המשפט העליון גושפנקא רשמית לרעיון ההפרדה הגזעית‪ .‬בית המשפט קבע‬ ‫כי הפרדה בין מקומות ישיבה ללבנים ולשחורים ברכבות אינה סותרת את התיקון ה‪14-‬‬ ‫לחוקה ואין בה פגיעה בשוויון‪ .‬בכך קבע הלכה משפטית לפיה ההפרדה הגזעית שבאה לידי‬ ‫ביטוי במימרה 'נפרד אבל שווה' ]"‪ ["Separated but equal‬אינה מנוגדת לחוקה‪ ,‬ואפשר את‬ ‫קיום ההפליה לרעת השחורים עד לשנות השישים של המאה העשרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעולות אלימות ‪ -‬זמן קצר לאחר שהסתיימה מלחמת האזרחים החלו לקום בדרום אגודות‬ ‫חשאיות של לבנים שמטרתן לרדוף את השחורים ולהטיל בהם אימה‪ .‬המפורסמת שבאגודות‬ ‫היא ה"קו‪-‬קלוקס‪-‬קלן" שקמה ב‪ 1867-‬בטנסי‪ .‬ה"קלן" ואגודות חשאיות נוספות ביצעו‬ ‫פעולות עונשין נגד שחורי עור‪ ,‬מנעו מהם באיומי מוות לקחת חלק בבחירות‪ ,‬רצחו מאות‬ ‫אפרו‪-‬אמריקנים‪ ,‬שדדו וביצעו מעשי לינץ' באלפים‪ ,‬והטילו משטר אימים בפלורידה‪ ,‬בניו‪-‬‬ ‫אורלינס‪ ,‬במיסיסיפי‪ ,‬בלואיזיאנה‪ ,‬בארקנסו ובמדינות נוספות‪ .‬רשמית סלדו מדינות הדרום‬ ‫מהתופעה ואף חוקקו חוקים שנועדו להיאבק בגזענות‪ ,‬אך בפועל העלימו ממשלי המדינות‬ ‫עין מהפליית השחורים ואף עודדו אותה‪).‬הבולט שבחוקים הוא "חוק הקו‪-‬קלוקס‪-‬קלן"‬ ‫שנחקק בקונגרס ב‪ ,1871-‬והסמיך את הנשיא להפעיל צווי חירום ולדכא אלימות בכוח צבאי(‪.‬‬ ‫כיצד שימרו גילויים אלו את נחיתות השחורים מול החברה לבנה?‬ ‫למעשה‪ ,‬נותקו שחורי העור ממעגלי החיים של הלבנים בארצות‪-‬הברית‪ .‬מבחינה פוליטית הם היו‬ ‫חסרי זכויות שכן לא יכלו לבחור ולהיבחר למוסדות המדינתיים והפדראליים‪ .‬הרחקתם של האפרו‪-‬‬ ‫אמריקנים ממוסדות החינוך הלבנים שימרה את נחיתותם ברכישת השכלה גבוהה ואיכותית ובכך‬ ‫חסמה את סיכוייהם לרכוש מקצועות צווארון לבן שהכנסתם גבוהה‪ .‬הפעילות האלימה בדרום‬ ‫ארצות‪-‬הברית הטילה אימה על שחורי העור ודיכאה כל רצון להתמודד על השתלבות בחברה הלבנה‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫מדוע דווקא בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20-‬התעוררו הרשויות הפדראליות לפעולה למען שוויון לאפרו‪-‬‬ ‫אמריקנים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫היפוך מגמה במערכת המשפט האמריקנית‪ :‬ב‪ 1954-‬קבע בית המשפט העליון תקדים‬ ‫משפטי בפרשת "בראון נגד מחלקת החינוך"‪ .‬לינדה בראון הייתה ילדה שחורה בעיר‬ ‫טופקה שבקנזס שנאלצה לנסוע יום‪-‬יום לבית ספר יסודי לשחורים המרוחק ממקום‬ ‫מגוריה‪ .‬אביה ביקש לרשום אותה לבית ספר הסמוך לביתה‪ ,‬אך נתקל בסירוב של‬ ‫הרשויות בטענה שמדובר בבית ספר ללבנים בלבד‪ .‬בית המשפט העליון פסק שיש לאפשר‬ ‫לילדה ללמוד בבית הספר וקבע שההפרדה הגזעית בבתי הספר הציבוריים מנוגדת‬ ‫לחוקה‪ .‬בכך הפך בית המשפט העליון על פיה את הפסיקה משנת ‪ ,1896‬שקבעה את‬ ‫ההלכה לפיה "נפרד אך שווה" אינו פוגע בזכותם של השחורים לשוויון‪ ,‬בתנאי שלשני‬ ‫הגזעים יינתנו שירותים שווים‪ .‬בית המשפט קבע שמתקני חינוך נפרדים‪ ,‬אפילו הם‬ ‫שווים מבחינת הציוד והשירותים שהם מעניקים‪ ,‬אינם שווים מבחינה מהותית‪ ,‬ושוללים‬ ‫מילדיה של קבוצת מיעוט הזדמנויות חינוך שוות‪ .‬בית המשפט הורה לשופטים המחוזיים‬ ‫לדרוש מהנהלות בתי הספר להכין תוכנית לביטול ההפרדה הגזעית "בכל המהירות‬ ‫האפשרית"‪ .‬בעקבות פסק הדין בפרשת לינדה בראון המשיך בית המשפט העליון את‬ ‫המגמה והציג שורת פסיקות נוספות שיצאו את האפליה הגזעית‪.‬‬ ‫העובדה שבית המשפט העליון בארצות‪-‬הברית התייצב לימין האפרו‪-‬אמריקנים וסירב‬ ‫להמשיך ולתמוך בהפרדה הגזעית חייבה את הרשויות הפדרליות לפעול למען שוויון‬ ‫זכויות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המחאה העממית של האפרו‪-‬אמריקנים‪ :‬תחילתה של הפעילות העממית בתקרית‬ ‫שהתרחשה בעיר מונטגומרי שבאלבמה בדצמבר ‪ .1955‬תופרת שחורה בגיל העמידה בשם‬ ‫רוזה פארקס סירבה לדרישת הנהג לפנות את מקומה באוטובוס לנוסע לבן‪ .‬מעצרה‬ ‫באשמת עבירה על תקנות ההפרדה העירוניות גרר חרם של שחורי העור על התחבורה‬ ‫הציבורית בעיר‪ .‬באירוע זה הופיע לראשונה כומר באפטיסטי צעיר בשם מרטין לותר‬ ‫קינג כמנהיג המאבק לשוויון זכויות לשחורים‪ ,‬והוא עתיד להפוך לנושא הדגל במאבק‬ ‫זה‪ .‬במשך שנה תמימה התארגנה קהילת השחורים בעיר מונטגומרי‪ ,‬שמנתה ‪ 50‬אלף איש‬ ‫לעזרה הדדית‪ ,‬ולמציאת חלופות לתחבורה העירונית‪ .‬בפעילות זו השתתפו עשרות‬ ‫ארגונים חברתיים בעיר‪ ,‬כאשר על המבצע כולו מנצח מרטין לותר קינג‪ .‬החרם בוטל רק‬ ‫כעבור שנה‪ ,‬כאשר הוצא צו מבית המשפט הפדראלי האוסר את ההפרדה בתחבורה‬ ‫הציבורית‪ .‬התנסות זו הפכה את קינג למנהיג לאומי‪ ,‬והוא נבחר לעמוד בראש ארגון חדש‬ ‫שהוקם ב‪ 1957-‬למאבק למען שיפור מעמד השחורים בארצות‪-‬הברית ]"ועידת המנהיגות‬ ‫הנוצרית הדרומית"[‪ .‬מרטין לותר קינג פיתח גישה המבוססת על תורת 'אי‪-‬האלימות'‬ ‫בהשפעת המאבק לעצמאות הודו אותו הוביל מהטמה גנדי‪ ,‬ורעיונותיו של הסופר והוגה‬ ‫הדעות האמריקאי הנרי דיוויד תורו‪ .‬בהתאם לתפיסה זו הטיף קינג למאבק פאסיבי‬ ‫ובלתי אלים‪ ,‬אפילו לנוכח תקיפה ישירה של גזענים לבנים‪ .‬הוא דרש מאנשיו השתתפות‬ ‫שקטה ותרבותית בהפגנות‪ ,‬תוך שמירה על סדר‪ ,‬ואסר על התפרעויות במקרה של‬ ‫מעצרים‪ ,‬אפילו לנוכח הכאת מפגינים‪ .‬במקביל‪ ,‬הטיף קינג לאי‪-‬ציות אזרחי לחוקים‬ ‫מפלים‪ .‬מדיניות זו העניקה עוצמה מוסרית אדירה למאבק השחורים למען שוויון זכויות‬ ‫והעמידה את יריביו הפוליטיים באור שלילי‪ .‬היבט נוסף של המחאה העממית אותה‬ ‫הוביל קינג כונה "פעולה ישירה" – הפעלת ההמונים תוך ניצול כוחם הפסיכולוגי‬ ‫והאלקטוראלי‪ ,‬כדי ליצור אווירת משבר שתאלץ את הממשל להתמודד עם הבעיה של‬ ‫הפליית השחורים‪.‬‬ ‫תקרית נוספת שהובילה להתרחבות התנועה העממית לשוויון זכויות לשחורים התרחשה‬ ‫בחודש פברואר ‪ 1960‬בעיר גרינסבורו שבקרוליינה הצפונית‪ .‬קבוצת תלמידי מכללה‬ ‫שחורי עור נכנסה למזנון שהיה מיועד ללבנים בלבד‪ ,‬וכאשר סירבה המלצרית לשרתם‬ ‫נותרו לשבת במקומם‪ .‬בתוך כמה שבועות סחפה תנועת שובתי‪-‬השבת את הדרום‬ ‫והובילה לדפוס פעולה דומה במוסדות נוספים שבהם התקיימה הפרדה גזעית‪ .‬כך נכנסו‬ ‫שחורי עור במאורגן לבריכות שחייה ולכנסיות המיועדות ללבנים בלבד והתיישבו באקט‬ ‫של מחאה אילמת‪ .‬פעולות אלו נועדו לטלטל את דעת הקהל ולגייס שחורים ולבנים‬ ‫כאחד לפעילות מחאה בלתי‪-‬אלימה במסגרת החוק‪.‬‬ ‫גולת הכותרת של פעילות המחאה העממית הייתה צעדת החופש לבירה וושינגטון‬ ‫באוגוסט ‪ .1963‬בצעדה זו‪ ,‬אותה הוביל מרטין לותר קינג‪ ,‬השתתפו ‪ 200‬אלף מפגינים‪,‬‬ ‫שחורים ולבנים‪ ,‬בקריאה לבטל את האפליה הגזעית בארצות‪-‬הברית‪ .‬בסיום הצעדה‪,‬‬ ‫לרגלי האנדרטה של הנשיא לינקולן משחרר העבדים‪ ,‬נשא קינג את נאומו המפורסם "יש‬ ‫לי חלום"‪ ,‬בו קרא להפסיק את אפליית השחורים ולהעניק שוויון הזדמנויות אמיתי לכל‬ ‫האזרחים האמריקנים‪ ,‬ללא קשר לצבע עורם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המחאה האלימה של האפרו‪-‬אמריקנים‪:‬‬ ‫ביוני ‪ 1966‬בעת הפגנת מחאה על ניסיון רצח של פעיל זכויות שחור עלה אחד מצעירי‬ ‫המנהיגים השחורים על הבמה וצעק את צמד המילים שעתידות היו להחריד את‬ ‫אמריקה‪ ,‬ולזעזע את ארגוני זכויות האזרח‪" :‬כוח שחור" ]‪ .[Black Power‬המפגינים‬ ‫חזרו אחריו וצעקו בקצב ובזעם את הביטוי שעתיד להפוך לסיסמת פעולה חדשה של‬ ‫תנועת המחאה השחורה‪ .‬סיסמא זו עוררה אסוציאציות קשות בציבור הלבנים‪ ,‬שחרד‬ ‫בכל השנים בהן התקיימה העבדות בדרום מפני מהפיכה שחורה ואלימה‪ ,‬שתחריב את‬ ‫אורח החיים הדרומי‪ .‬העבדות הסתיימה אומנם באופן רשמי מאה שנים קודם לכן‪ ,‬אך‬ ‫הסיסמא "כוח שחור" נגעה בעצביהם החשופים של הלבנים והוליכה למהומות אלימות‬ ‫שזעזעו את הציבור האמריקני‪ ,‬והעלו את בעיית המצוקה ב'גטאות' לסדר היום הציבורי‪.‬‬ ‫אלפי שחורי עור לקחו חלק בהתפרעויות קשות כשהם פוגעים בלבנים‪ ,‬שורפים בניינים‪,‬‬ ‫בוזזים חנויות ותוקפים את כוחות המשטרה‪ .‬במהומות נהרגו עשרות שחורים ולבנים‬ ‫ונפצעו מאות‪ .‬האמריקנים עמדו המומים מול הגל האדיר של מרירות וזעם מצד‬ ‫השחורים‪ ,‬שאיים להטביע את ארצות הברית בנהרות של דם‪ .‬עד כה התרגלו האמריקנים‬ ‫לשמוע על פעולות מחאה בדרום ה'נידח'‪ ,‬ועתה ניצבו בפני תופעה חדשה ומבהילה‪:‬‬ ‫מהומות קשות בלב הערים המרכזיות של המדינה‪.‬‬ ‫דוגמה אחת לפעילות הרשויות הפדראליות בתחום זה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המהומות האלימות של האפרו‪-‬אמריקנים הובילו להתערבות של הנשיא ג'ונסון בנושא‪,‬‬ ‫ולהקמת ועדת חקירה נשיאותית‪ ,‬שחקרה את הסיבות לאלימות והמליצה על הקצאת‬ ‫תקציב גבוה לפעולות רווחה למען אוכלוסיית העוני ב'גטאות'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ 1963-‬הציע הנשיא קנדי חקיקה פדראלית חדשה בנושא זכויות האזרח‪ .‬אחרי‬ ‫ההתנקשות בנשיא קנדי‪ ,‬פעל הנשיא ג'ונסון להעביר את "חוק זכויות האזרח" שהציע‬ ‫קנדי‪ .‬החוק‪ ,‬שאושר בקונגרס בשנת ‪ 1964‬הסמיך את שר המשפטים להגיש תביעות‬ ‫בנושא ההפרדה הגזעית בבתי הספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אסר החוק הפליה גזעית בכל תכנית‬ ‫מקומית )מדינתית( המקבלת סיוע כספי פדראלי‪ .‬חוק זכויות האזרח אסר גם הפליה‬ ‫גזעית בשירותים ציבוריים כגון מסעדות‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬אכסניות ותחנות אוטובוס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנת ‪ 1965‬אישר הקונגרס את תכניתו של הנשיא ג'ונסון להגיש סיוע כספי פדראלי לבתי‬ ‫ספר יסודיים ועל‪-‬יסודיים‪ .‬כדי ליהנות ממענקים אלו היה על כל בתי הספר להוכיח‬ ‫שמתבצעת בהם אינטגרציה בין שחורים ללבנים‪ .‬כך התקדם המיזוג בחינוך בין שחורים‬ ‫ללבנים צעד נוסף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשנים ‪ 1968 – 1964‬חוקק הקונגרס שורת חוקים שנועדו למנוע הפליה לרעה של‬ ‫השחורים‪ .‬כך נחקק "חוק זכויות ההצבעה" שאסר על המדינות לקבוע מבחן כלשהו‬ ‫כתנאי מוקדם לרישום אדם ברשימת הבוחרים והמצביעים‪ ,‬והוסיף אלפי שחורים לפנקס‬ ‫הבוחרים‪ .‬החוק גם אפשר לשחורים להיבחר לכהונות ציבוריות בדרום‪ .‬חוק נוסף‬ ‫שנחקק בתקופה זו היה "חוק הדיור" שקבע כי אפליה גזעית בדיור אסורה‪ .‬החוק נועד‬ ‫למנוע סירוב של בעלי רכוש למכור או להשכיר את קניינם מטעמים גזעניים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הוכנס התיקון ה‪ 24-‬לחוקה שאסר לשלול את זכותו של אדם להצביע בבחירות לנשיאות‬ ‫ולקונגרס אם לא שילם מס קלפי‪ .‬כך חוסל הנוהג של מדינות הדרום לשלול מאזרחיהן‬ ‫השחורים את זכות ההצבעה בתואנה שלא שילמו מס קלפי‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪ -25‬מדיניות כלכלית‬ ‫סעיף א'‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה – ‪ 19‬התפתחו עסקים גדולים על בסיס התפיסה הקפיטליסטית‬ ‫לאחר המלחמה נכנסה ארה"ב לתקופה של צמיחה כלכלית ופיתוח תעשייתי מואץ שהיה חסר תקדים‬ ‫בעולם בהיקפו ובקצב פיתוחו‪:‬‬ ‫‪ .1‬שפע של אוצרות טבע וחומרי גלם‪ .‬יבשת אמריקה עשירה בחומרי גלם וביניהם‪ :‬ברזל‪,‬‬ ‫נחושת‪ ,‬כסף‪ ,‬זהב‪ ,‬עצים גז‪ ,‬אלומיניום ופחם ‪ .‬כל אלה שימשו חומרי גלם לפיתוח תעשייתי‪.‬‬ ‫הפחם ‪ ,‬הנפט ומפלי המים הרבים שימשו כמקורות אנרגיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שינויים דמוגרפיים באוכלוסיית ארה"ב‪ .‬אוכלוסיית ארה"ב גדלה משמעותית‪ .‬מתום מלחמת‬ ‫האזרחים ועד מלחמת העולם הראשונה הגיעו לארה"ב ‪ 25‬מיליון מהגרים‪ .‬רוב המהגרים היו‬ ‫צעירים‪ ,‬בעלי מוטיבציה להצלחה ששימשו כוח עבודה זול וזמין‪ .‬מהגרים אלה נקלטו בשוק‬ ‫העבודה כעובדים ובמקביל תרמו לגידול בצריכת מוצרים חדשים‪.‬‬ ‫‪ .3‬חידושים והמצאות‪ .‬פיתוח המדע השימושי אפשר צמיחה ופתוח בענפי התעשייה השונים‪.‬‬ ‫באותן שנים הומצאו‪ :‬מכונת התפירה‪ ,‬מכונת הכתיבה‪ ,‬הקופה הרושמת‪ ,‬מכונת חישוב‪,‬‬ ‫הנורה החשמלית‪ .‬נמצאה דרך לשכלול ייצור הפלדה )הפלדה עמידה יותר מברזל( ‪ ,‬נמצאה‬ ‫דרך להקשחת הגומי – לייצור צמיגים לגלגלי כלי הרכב‪ .‬פותח הדינמו – מחולל חשמלי‬ ‫)גנרטור( המאפשר העברת אנרגיה חשמלית ממקום למקום‪ .‬כך ניתן היה להקים בתי מלאכה‬ ‫במקומות שונים ברחבי היבשת‪ .‬להמצאת החשמל הייתה חשיבות עצומה – בתחילה‬ ‫השתמשו בו לתקשורת – לטלגרף וטלפון – ואח"כ לתאורה והפעלת מנועים‪.‬‬ ‫‪ .4‬שכלולים בתחום התחבורה‪ .‬ב – ‪ 1900‬חצו ‪ 5‬קווים של מסילות ברזל את היבשת ממזרח‬ ‫למערב‪ .‬אורכם הגיע ל ‪ 320,000‬ק"מ ‪ ,‬יותר מאשר באירופה כולה‪ .‬מסילות הברזל שימשו‬ ‫את הצבאות הלוחמים לוגיסטית במהלך מלחמת האזרחים‪ .‬לאחר המלחמה השתנה ייעודן‬ ‫והן אפשרו העברה מהירה של סחורות ממקום למקום‪ :‬העברת מזון ‪ ,‬חומרי גלם ומוצרים‬ ‫מוגמרים לציבור הרחב‪ .‬ההתפשטות מערבה בשנים הללו הייתה משמעותית ומסילות הברזל‬ ‫תרמו אף הן את תרומתן להתפשטות זו‪ .‬הסחורה הגיעה בתוך זמן קצר ליעדה ואל ציבור‬ ‫קונים גדול יותר ברחבי היבשת‪ .‬היבשת הצפון אמריקאית הופכת למדינה אחת ונוצר שוק‬ ‫לאומי ענקי למוצרי התעשייה השונים‪.‬‬ ‫‪ .5‬שכלול אמצעי התקשורת‪ .‬בשנות ה – ‪ 40‬של המאה ה – ‪ 19‬הצליח סמואל מורס להעביר‬ ‫מסרים באמצעות 'קוד מורס' – קווים ונקודות המייצגים אותיות‪ .‬תוך זמן קצר התפתח‬ ‫הטלגרף ושרות מברקים ארצי‪ .‬מיד לאחר המלחמה הונח כבל תת ימי שחיבר טלגרפית את‬ ‫ארה"ב עם אירופה‪ .‬בשנות ה – ‪ 70‬המציא גרהם בל את הטלפון ובכך אפשר שיחה ישירה בין‬ ‫אנשים המרוחקים זה מזה‪ .‬בשנות ה – ‪ 90‬התאפשרו שיחות בין עירוניות ‪ .‬פיתוח הטלפון‬ ‫האיץ תהליכי תיעוש ‪ :‬הוקמו עסקים בסדר גודל כלל ארצי‪ ,‬ניתן היה לשלוח סוכני מכירות‪,‬‬ ‫לקבל לקוחות חדשים‪ ,‬לקבל הזמנות ולנהל עסקים מרחוק‪.‬‬ ‫הגורמים שאפשרו את צמיחת המפעלים הגדולים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ייצור בקנה מידה גדול‪ .‬העלייה בהיקף הייצור ובסוגיו השונים הוכיחה את יתרונותיו של‬ ‫המפעל המייצר בקנה מידה גדול – הוכיחה את 'יתרונות הגודל'‪ .‬ככל שהמפעל מייצר יותר‬ ‫פריטים מאותו מוצר כך הוא יכול לשכלל את תהליך הייצור‪ :‬לרכוש ציוד משוכלל יותר וכך‬ ‫להגביר את קצב הייצור ולחסוך בעלויות ייצור‪ .‬המפעל הגדול יכול להשיג מחירים נוחים‬ ‫מספקים מהם הוא קונה את חומרי הגלם ומאלה שנותנים שירותים למפעל דוגמת הובלות‬ ‫ממקום למקום‪ .‬המחירים הנוחים מאפשרים הקטנת עלויות והוזלת מחירים לצרכנים‪ .‬כך‬ ‫יגדלו המכירות‪.‬‬ ‫ייצור בקנה מידה גדול התאפשר הודות למספר פיתוחים או מה היו הגורמים שאפשרו את‬ ‫הגדלת הייצור‪:‬‬ ‫א‪ .‬המצאת שיטת חלקי החילוף הסטנדרטיים‪ .‬החלקים מיוצרים באופן זהה לחלוטין‬ ‫זה לזה‪ .‬כך גדלה התפוקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חלוקת העבודה בין הפועלים כאשר כל פועל מבצע מרכיב אחד בתהליך הייצור‬ ‫ולומד לבצעו במהירות וביעילות מבלי שיזדקק לכישורים מקצועיים‪ .‬שיטה זו‬ ‫פיתחה אפשרויות תעסוקה לרבים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיטת הסרט הנע הציבה את הפועל במקום אחד קבוע על פני הסרט הנע כאשר‬ ‫הפועל ביצע את משימתו והמוצר עבר הלאה לפועל הבא‪ .‬הנרי פורד הנהיג שיטה זו‬ ‫במפעל לייצור מכונית וקיצר את זמן הייצור משמעותית‪ .‬פורד קיצר את שעות‬ ‫העבודה של הפועלים והוזיל את מחיר המכונית מ ‪ 950‬דולר ל ‪ .290‬הרווחים גדלו‬ ‫וניתן היה להשקיע במוצרים נוספים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיפור הניהול באמצעות שיטות ניהול חדשות‪ .‬מעתה נוצרה חלוקה בין המנהלים‬ ‫לבעלים‪ .‬הניהול הפך למקצוע ונוצר זן חדש של מנהל עסקי‪ :‬הנהלת החברה ובראשה‬ ‫המנכ"ל הפכה לגוף בעל סמכויות שליטה העומד בין הבעלים לבין העובדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬גיוס הון מן הציבור הרחב‪ .‬בשנות ה – ‪ 30‬וה – ‪ 40‬של המאה ה – ‪ 19‬עלתה הדרישה לאפשר‬ ‫לציבור הרחב ליהנות מהזדמנויות כלכליות נוספות‪ .‬במדינות רבות בארה"ב חוקקו חוקים‬ ‫שאפשרו לבעלי חברות לגייס הון ע"י מכירת 'מניות בעלות' לציבור הרחב‪ .‬למחזיקים במניות‬ ‫אלה ניתנה בעלות חלקית על החברה ולכן גם שותפות ברווחים שאותם הם קיבלו כדיווידנד‬ ‫המחולק פעם בשנה‪.‬‬ ‫חברות רבות החלו לגייס הון מהציבור והגדילו מאוד את ההון הבסיסי שלהן )מעבר למה‬ ‫שהיה בידי הבעלים( שאותו השקיעו בהרחבת המפעלים ושכלולם‪ .‬התעשייה האמריקנית‬ ‫צמחה והפכה מתעשייה מקומית לתעשייה כלל ארצית‪.‬‬ ‫‪ .3‬מיזוגים ורכישות – יצירת תאגידים )חברות ענק( ויצירת טרסטים‪.‬‬ ‫חברות ענק – תאגידים נוצרו ממיזוג של כמה חברות יחד כדי להשיג שליטה בענף מסוים וכך‬ ‫לא לחשוש מתחרות‪ .‬שליטה כזו בשוק נקראת מונופול‪ .‬עם השגת המונופול יכול התאגיד‬ ‫לקבוע מחירים גבוהים‪ ,‬להגדיל את רווחיו על חשבון הצרכנים‪.‬‬ ‫‪ .4‬סחר חופשי בתוך ארה"ב הופך את ארה"ב ליחידת ענק כלכלית‪ .‬בחוקה האמריקנית נקבע כי‬ ‫לא יוטלו מכסים בסחר בין המדינות השונות‪ .‬החוקה הבטיחה מטבע אחיד וסחר חופשי בין‬ ‫האזורים השונים ברחבי הארץ‪ .‬ארה"ב הופכת‪ ,‬בניגוד לאירופה‪ ,‬ליחידה כלכלית המספקת‬ ‫את צרכיה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מדיניות הממשל האמריקני במחצית השנייה של המאה ה – ‪ .19‬הממשל נקט במדיניות של‬ ‫ליברליזם כלכלי – ה'לסה פר'‪ .‬הממשל עודד יזמה פרטית‪ ,‬חדשנות‪ ,‬תעוזה ללא כל הגבלות‪.‬‬ ‫הממשל העניק נתן חופש פעולה מלא לעסקים‪ ,‬העניק מענקים ליזמי מסילות הברזל כדי‬ ‫לעודד בניית דרכי גישה למערב‪ .‬הממשל הטיל מכסי מגן גבוהים על יבוא מוצרים מאירופה‬ ‫כדי להגן על יצרנים מקומיים ולעודד תיעוש‪ .‬הממשל הקים מערכת בנקאית כלל ארצית כדי‬ ‫לאפשר מערכת פיננסית אחידה ויציבה‪.‬‬ ‫הנימוקים להצדקת השיטה הקפיטליסטית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫היו שטענו כי העושר והעוני יכולים לחיות יחד באותה חברה בתנאי שהעשיר יוכל להמשיך‬ ‫לצבור הון ללא התערבות אך במקביל יתרום את עושרו למען הציבור‪ ,‬למען הקהילה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היו שאימצו את הדרוויניזם החברתי כהצדקה אידיאולוגית לתפיסתם הכלכלית – חברתית‪.‬‬ ‫הדרוויניזם התייחס למאבק בין המינים בטבע ולהישרדותם של המינים המוכשרים‬ ‫והמתאימים ביותר‪ .‬הסוציולוג ויליאם סמנר ניסה ליישם את תחום חקר המינים –‬ ‫הביולוגיה – לתחום החברתי – הסוציולוגי של המין האנושי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחברה האמריקנית האמינו כי אם ניתן לאנשים חופש הזדמנויות הם יצליחו‪ .‬בדמוקרטיה‬ ‫האמריקנית ובשיטה הקפיטליסטית טמון המפתח להצלחה ומי שלא מצליח אין לו אלא‬ ‫להאשים את עצמו‪...‬ולנסות פעם נוספת! הכישלון‪ ,‬נאמר‪ ,‬מהווה לעיתים תנאי להצלחה‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫התוצאות השליליות של "העידן המוזהב"‪:‬‬ ‫‪ .1‬מעמד הפועלים האמריקני נפגע כתוצאה מהתיעוש והפיתוח הכלכלי המואץ‪ .‬תנאי העבודה של‬ ‫מעמד הפועלים היו קשים ביותר – תנאים של ניצול ועבדות‪ :‬הפועלים נאלצו לעבוד שעות‬ ‫ארוכות בתנאים של צפיפות ובמבנים סגורים תמורת שכר זעום בעבודה מונוטונית ומשעממת‪.‬‬ ‫נשים וילדים הועסקו בשכר נמוך אף מזה של הגברים‪ .‬מאחר והתקיימה תחרות חופשית במשק‬ ‫ללא כל הכוונה ממשלתית הפועל היה נתון לשינויים תכופים‪ :‬ניתן היה לפטרו או לצמצם את‬ ‫שכרו בהתאם למידת ההצלחה של המפעל בו עבד‪.‬‬ ‫רבים היו חשופים במקום העבודה להרעלה מחומרים מסוכנים כמו עופרת וזרחן וחשופים‬ ‫לתאונות עבודה‪ .‬המעסיקים לא נקטו באמצעי זהירות כדי להגן על בריאותם או ביטחונם של‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫פועלים שניסו להתאגד ופתחו בשביתות ובמאבק נכנעו לאחר מאבקים מרים וממושכים‪.‬‬ ‫המעסיקים השתמשו בגדודים של 'שוברי שביתה' שנשכרו לשם כך‪ .‬הממשל המדינתי והפדרלי‬ ‫נחלץ פעמים רבות לעזרת המעסיקים ואף השתמש באלימות ובאש חיה כנגד השובתים‪ .‬גם בתי‬ ‫המשפט עמדו לצד המעסיקים וכך התברר כי כוחו של ה'הון' חזק מכוחה של ה'עבודה'‪.‬‬ ‫‪ .2‬היווצרותם והצדקתם האידיאולוגית של פערים חברתיים‪ .‬ב'עידן המוזהב' נפערו פערים‬ ‫חברתיים עצומים‪ .‬היו שהתעשרו בעושר עצום וחיו ברמת חיים גבוהה לעומתם‪ ,‬אחרים הדרדרו‬ ‫לעוני מעליב‪.‬‬ ‫‪ .3‬קשרי הון ושלטון‪ .‬מספר מצומצם של אילי הון היו קשורים ביניהם ושלטו במניות ובהנהלות של‬ ‫מפעלים וחברות שונים וביניהם‪ :‬בנקים‪ ,‬חברות הביטוח‪ ,‬רשתות תחבורה‪ ,‬מסילות ברזל‪ ,‬חברות‬ ‫תעשייתיות‪ ,‬חברות הנותנות שירותים לציבור ועוד‪ .‬במצב זה קיים חשש כי בעלי ההון שלטו‬ ‫במכלול העסקים של המדינה – לטובת הנאתם האישית ‪.‬‬ ‫אילי ההון השתמשו בפוליטיקה כדי לקדם את עסקיהם ונכסיהם‪ .‬הממשל האמריקני החזיק‬ ‫בידיו קרקעות בקנה מידה עצום והחל למכור אותן ליזמים פרטיים בעיקר כדי לקדם את‬ ‫מסילות הברזל‪ .‬אילי ההון לחצו על הממשל ואף שיחדו אותו כדי שיוכלו להשתלט על המשאבים‬ ‫העצומים הללו‪ .‬השפעתם על אנשי קונגרס קידמה חקיקה המשרתת את האינטרסים של בעלי‬ ‫ההון ודחתה חקיקה הטובה לכלל הציבור‪ .‬כך‪ ,‬בפועל השלטון היה בידי בעלי ההון שקנו‬ ‫פוליטיקאים בכסף‪ ,‬שיחדו בעלי תפקידים פוליטיים בממשל המקומי ובמערכות הממשל הפדרלי‪,‬‬ ‫כולל חברי קונגרס ושופטים‪ .‬באמצעות כסף‪ ,‬שוחד‪ ,‬טובות הנאה‪ ,‬איומים‪ ,‬שימוש במשטרות‬ ‫פרטיות ושליטה בדעת הקהל הצליחו בעלי התאגידים לכוון את המוסדות הפוליטיים לתועלתם‪.‬‬ ‫ההישגים של תנועות המחאה‪:‬‬ ‫בתחום הכלכלי ‪-‬‬ ‫‪ .1‬חוק להסדרת הסחר בין המדינות )‪ (1887‬שנועד למנוע את השתלטות החברות הגדולות על‬ ‫התובלה היבשתית‪ .‬החוק דרש מחברות הרכבות לפרסם תעריפי נסיעה בקווים חוצי מדינות‬ ‫ולהפקיד את המידע בידי הממשלה‪ .‬החוק דרש 'תעריפים הוגנים וסבירים'‪ .‬בעקבות החוק קמה‬ ‫ועדה בין ‪ -‬מדינתית לפיקוח על המסחר בין המדינות כדי לרסן את שליטתן של החברות הגדולות‬ ‫על ענף התובלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק שרמן נגד הטרסטים )‪ .(1890‬החוק הגדיר כבלתי חוקיים חוזים והתקשרויות העלולים‬ ‫לפגוע בחופש המסחר וליצור מונופול‪ .‬החוק קבע כי הסכמים וצורות התמזגות של חברות‪ ,‬אשר‬ ‫עלולים לפגוע בסחר החופשי בין המדינות ייחשבו מעתה כלא חוקיים‪ .‬חוק זה כוון נגד חברות‬ ‫שהפכו למונופול והשתלטו על השוק‪ .‬בית המשפט הפעיל את החוק בכוונתו המקורית רק כ – ‪15‬‬ ‫שנה לאחר שהחוק התקבל‪ .‬עד אז‪ ,‬למרבה הציניות‪ ,‬הפעיל את החוק נגד ארגוני העובדים בטענה‬ ‫כי התאגדות עובדים בנושא שכר אינה חוקית שכן היא בולמת את התחרות החופשית על שכר‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הנשיא תיאודור רוזוולט הקים משרד למסחר ועבודה שפיקח על פעילותן של החברות‬ ‫הגדולות‪ .‬הנשיא ניהל מלחמה נגד הטרסטים‪ .‬בתקופת כהונתו הוגשו לבית המשפט העליון יותר‬ ‫מ‪ 40-‬תביעות נגד החברות הגדולות‪ .‬במסגרת אחת מהתביעות לבית המשפט העליון הביא‬ ‫לפירוק אחד מתאגידי הרכבות הגדולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נאבק נגד טרסטים בענף תעשיית הבשר והטבק‪.‬‬ ‫‪ .4‬הממשל פעל לשימור אוצרות טבע ויוזם פרויקטים לפיתוח ושמירת הסביבה‪ :‬הקמת סכרים‪,‬‬ ‫בניית תעלות‪ ,‬מפעלי השקאה‪ ,‬תחנות כוח‪...‬‬ ‫‪ .5‬נחקק חוק פדרלי המבטיח לחקלאים תנאי אשראי נוחים‪.‬‬ ‫בתחום החברתי ‪-‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ברוב מדינות הברית הוכרה כבר ב – ‪ 1900‬זכותם של הפועלים להתאגד‪ ,‬לשבות ולנהל מו"מ‬ ‫קולקטיבי על הסכמי עבודה‪ .‬כמו כן בשנים הבאות החל תהליך של הבטחת תנאי עבודה‬ ‫מינימאליים לפועלים‪ ,‬רוב המדינות הנהיגו ביטוח במקרה של תאונות עבודה‪ ,‬נקבע שכר‬ ‫מינימום לנשים‪ ,‬הונהגו קצבאות לילדים‪ ,‬לקשישים ולמשפחות נזקקות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הונהג חוק חינוך חובה עד גיל ‪ 14‬ברוב המדינות המרכיבות את הברית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫התיקון ה – ‪ 16‬לחוקה )‪ (1906‬מורה על הנהגת מס הכנסה אשר ייהפך למס פרוגרסיבי ויצמצם‬ ‫את הפערים העצומים בין עניים לעשירים‪.‬‬ ‫בתחום הפוליטי –‬ ‫‪ .1‬התיקון ה – ‪ 17‬לחוקה )‪ (1912‬קובע כי סנטורים לא יבחרו ע"י בתי המחוקקים המדינתיים אלא‬ ‫ע"י העם באפן ישיר‪.‬‬ ‫‪ .2‬התיקון ה – ‪ 19‬לחוקה )‪ (1919‬העניק זכות הצבעה לנשים‪.‬‬ ‫פרק שני‬ ‫שאלה מספר ‪26‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקרון האיזונים והבלמים‪ :‬הפרדת הרשויות בארצות הברית אינה מוחלטת‪ .‬להפך‪ ,‬האבות‬ ‫המייסדים של החוקה יצרו בכוונה תחילה מערכת ממשל בה כמעט כל צעד שלטוני מחייב שיתוף‬ ‫פעולה בין מספר רשויות‪ .‬כך הושגה מערכת ה"איזונים והבלמים"‪ .‬לכל רשות סמכות ייחודית‬ ‫בתחומה‪ ,‬אך אין לה בלעדיות על תחום פעילותה והרשויות האחרות חודרות גם הן לתחומה‪.‬‬ ‫חשיבותו של עיקרון האיזונים והבלמים היא במניעת עריצות שלטונית‪ .‬העובדה שהרשויות‬ ‫בולמות ומאזנות זו את זו מונעת ריכוז כוח רב מידי בידי אחת מהן וכך נשמרות זכויות האדם‬ ‫והאזרח‪.‬‬ ‫שתי דוגמאות ליישום עקרון האיזונים והבלמים במבנה הממשל האמריקני‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנשיא האמריקני העומד בראש הרשות המבצעת הוא שחותם על הסכמים בין לאומיים‪ ,‬אך הם‬ ‫נכנסים לתוקף רק אם זכו לרוב של שני שליש בסנאט שהוא חלק מהרשות המחוקקת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנשיא האמריקני העומד בראש הרשות המבצעת הוא שממנה את פקידי הממשל הפדראלי‪:‬‬ ‫מזכירי המדינה‪ ,‬שגרירים‪ ,‬צירים וקונסולים )דרגות בשרות הדיפלומטי(‪ ,‬ואת שופטי בית המשפט‬ ‫העליון‪ .‬אך כל מינוי חייב לקבל את אישור הסנאט שהוא חלק מהרשות המחוקקת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסמכותו של הנשיא העומד בראש הרשות המבצעת להטיל ווטו על הצעת חוק שחוקק הקונגרס –‬ ‫הרשות המחוקקת‪ ,‬אך אם תזכה ההצעה ברוב של ‪ 2/3‬בשני בתי הקונגרס; בית הנבחרים‬ ‫והסנאט‪ ,‬היא תאושר למרות הווטו הנשיאותי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרשות המחוקקת – הקונגרס – מורכבת משני בתים‪ :‬בית הנבחרים והסנאט‪ .‬כל חוק חייב לעבור‬ ‫אישור של שני הבתים‪ .‬כך הבתים בולמים ומאזנים זה את זה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקונגרס יכול להדיח את הנשיא מתפקידו‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪27‬‬ ‫עד סוף המאה ה – ‪ 19‬נמנעה ארה"ב ממעורבות ישירה בעניינים שמחוץ ליבשת האמריקנית‪ .‬כבר‬ ‫נשיאה הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון המליץ לאומה האמריקנית ב – ‪ 1796‬להימנע ככל האפשר‬ ‫ממערכת של בריתות מדיניות עם מדינות אירופה שלהן אינטרסים שונים מאלה של ארה"ב‪ .‬יש‬ ‫לקשור קשרים מסחריים עם מדינות אירופה אך להמעיט ככל האפשר בקשרים פוליטיים‪.‬‬ ‫ב – ‪ 1803‬קנו האמריקנים את לואיזיאנה מידי הצרפתים‪ .‬הצרפתים שהיו זקוקים לכסף עקב‬ ‫ההפסדים במלחמות הנפוליאוניות הציעו את לואיזיאנה למכירה‪ .‬באמצעות הרכישה הרחיבה ארה"ב‬ ‫את השטח שברשותה והוציאה מיבשת אמריקה שכן אירופאי‪ .‬רכישת לואיזיאנה סייעה לארה"ב‬ ‫לממש את מדיניות הבדלנות שלה‪.‬‬ ‫מגמת הבדלנות מאירופה התחזקה כאשר פתחו מדינות אמריקה הלטינית במאבק על שחרור‬ ‫משלטונן של מדינות אירופה ובעיקר משלטונה של ספרד – משנת ‪ 1810‬ואילך‪ .‬תושבי הקולוניות‬ ‫ניצלו את ההזדמנות שספרד הייתה עסוקה במלחמות הנאפוליאוניות באירופה ולא יכלה להאבק‬ ‫כראוי במדינות שהיו תחת שליטתה‪ .‬ארה"ב מיהרה להכיר בעצמאותן של מדינות אלה למרות שאף‬ ‫מעצמה אירופאית לא עשתה זאת‪.‬‬ ‫ב – ‪ 1823‬בנאום בפני הקונגרס האמריקאי ניסח הנשיא מונרו את העקרונות עליהן מבוססת מדיניות‬ ‫החוץ של ארה"ב‪ .‬עקרונות אלה שימשו קו מנחה למדיניות החוץ האמריקנית במשך שנים רבות‪:‬‬ ‫ארה"ב על פי עקרונות אלה התרחקה ממעורבות בענייניה של אירופה‪ ,‬שמרה על עמדה בדלנית‬ ‫וניטרלית כלפי סכסוכים בין מדינות‪ .‬במקביל דרשה ואף הקפידה על כך שמדינות אירופה יתרחקו‬ ‫מענייניה של יבשת אמריקה‪.‬‬ ‫מונרו חילק את העולם לשניים חצי העולם המערבי – יבשת אמריקה וחצי העולם המזרחי – אירופה‪.‬‬ ‫שר החוץ האמריקאי ג'ון קווינסי אדמס נתן אף הצדקה אידיאולוגית להצהרה ‪:‬‬ ‫מעצמות אירופה הן מדינות שבהן המשטרים הם מלוכנים וישנים ‪ .‬הן מתבססות על מניעים אנוכיים‬ ‫ועל עקרונות ממשל שגויים‪ .‬הן רואות את עצמו כריבון חוקי באמריקה הלטינית ואת המאבק של‬ ‫עמי אמריקה הלטינית לשחרור כמאבק כנגדן‪.‬‬ ‫ארה"ב‪ ,‬בניגוד למעצמות אירופה‪ ,‬סבורה שהתנועות לשחרור באמריקה הלטינית דורשות בצדק את‬ ‫זכויותיהן הטבעיות לממשל עצמי‪ .‬ארה"ב תומכת במאבקם של עמים אלה לשחרור‪ .‬ארה"ב תומכת‬ ‫בזכותם של העמים לחיות בתנאים של חופש ושוויון‪.‬‬ ‫בשנים הללו התקיימו מאבקים של עמים רבים באירופה להגדרה עצמית‪ .‬ארה"ב לא התערבה ולא‬ ‫תמכה בהם למרות שפנו אליה‪ .‬במקביל‪ ,‬האמריקנים היו מוכנים להתערב לטובת לוחמי החופש‬ ‫ביבשת אמריקה‪.‬‬ ‫ביחס לחצי הכדור המערבי‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫סיפוח הוואי‪ .‬איי הוואי שימשו לסוחרים אמריקנים תחנה חיונית בדרכם לסין‪ .‬אמריקנים‬ ‫ששמעו על האפשרויות הכלכליות הטמונות באיי הוואי הגיעו למקום ופיתחו מטעים של קנה‬ ‫סוכר‪ .‬המתיישבים האמריקנים השתלטו על חיי הכלכלה באי ונחתם הסכם בין הוואי‬ ‫לארה"ב המתיר ייבוא סוכר מהוואי לארה"ב פטור ממכס‪ .‬הוואי התחייבה לא לתת שום‬ ‫זיכיון בשטחה למעצמות אחרות‪ .‬בארה"ב ובקרב האמריקנים בהוואי התרבו הקולות‬ ‫הקוראים לסיפוח האי לארה"ב ‪ .‬ב – ‪ 1893‬בויימה הפיכה ע"י מתיישבים אמריקנים באזור‬ ‫שקראו לכוחות אמריקנים לבוא לעזרתם‪ .‬אוניית מלחמה אמריקנית ובה נחתים אמריקנים‬ ‫הגיעה לאזור וחייבה את המלכה המקומית לוותר על סמכויותיה‪ .‬ב – ‪ 1898‬אחרי וויכוחים‬ ‫בתוך ארה"ב בדבר סיפוח הוואי אישר הממשל את הסיפוח ונתן להוואי מעמד של טריטוריה‪.‬‬ ‫רק ב – ‪ 1958‬הצטרפה לברית כמדינה ה – ‪ .50‬הוואי הפכה לבסיס ימי שסייע רבות בביסוסה‬ ‫והרחבתה של ההשפעה האמריקאית במזרח הרחוק בכלל ובסין בפרט‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫פנמה‪ .‬מעורבותה של ארה"ב בשני האוקיינוסים – האטלנטי והשקט – העלתה את הצורך‬ ‫בנתיב ימי שיקשר ביניהם‪ .‬הנשיא רוזוולט הציע לכרות תעלה שתקשר בין שני האוקיאנוסים‪.‬‬ ‫כמקום מתאים נמצאה רצועת ארץ צרה בפנמה שהייתה אז חלק ממדינת קולומביה‪.‬‬ ‫כשממשלת קולומביה היססה ביחס לתנאי הזיכיון שהוצעו ע"י ארה"ב אורגנה בסיוע‬ ‫אמריקני מהפכה בפנמה ובצילן של אוניות מלחמה אמריקניות הוכרזה פנמה כרפובליקה‬ ‫עצמאית‪ .‬המדינה החדשה אישרה את תנאי הזיכיון לבניית תעלה וחכירה במרות ארה"ב על‬ ‫שטח צר משני עברי התעלה‪ .‬כריית התעלה נמשכה כ – ‪ 10‬שנים מ – ‪ .1914 – 1904‬תעלת‬ ‫פנמה הייתה בעלת חשיבות רבה לצרכים האסטרטגיים של ארה"ב ולאינטרסים הכלכליים‪-‬‬ ‫מסחריים שלה‪.‬‬ ‫נושא ‪ -8‬סין המודרנית‬ ‫אם בחרת בנושא זה‪ ,‬ענה על שתי שאלות‪:‬‬ ‫על אחת מהשאלות ‪) 33-32‬פרק ראשון( ועל אחת מהשאלות ‪) 35-34‬פרק שני(‪.‬‬ ‫פרק ראשון‬ ‫שאלה מספר ‪ -32‬בעיות הפנים והחוץ של הקיסרות הסינית ונפילתה‬ ‫סעיף א'‬ ‫התהליך המתואר בקטע‪ :‬השלטון המנצ'ואי החל בפרפורי גסיסה החל מאמצע המאה ה – ‪.19‬‬ ‫תהליך גסיסתו של השלטון היה מלווה בחדירת מעצמות המערב והשתלטותן על כלכלתה של סין‬ ‫ובתנועות רפורמה ששאפו לסלק את השלטון המנצ'ואי מסין וכן את המעצמות הזרות‪.‬‬ ‫חדירת המעצמות החלה במלחמת האופיום הראשונה שבסופה חתמה סין הסכם ננקינג‪ ,‬הסכם כפוי‬ ‫ומשפיל עם בריטניה‪ .‬ההסכם היה הסכם כפייה ראשון מיני רבים שנכפו על סין בהמשך‪ .‬על הסכמים‬ ‫דומים חתמה סין כעבור זמן קצר עם צרפת‪ ,‬ארה"ב ומדינות אחרות‪ .‬סין נחלשה עוד יותר בעקבות‬ ‫מרד הטאי פינג ‪ ,‬מלחמת האופיום השנייה והסכמי טיינג'ין ופקינג‪.‬‬ ‫השושלת המנצ'ואית השלטת נעזרה בכוחות זרים כדי להביס את המורדים ובכך העמיקה את‬ ‫מעורבות המעצמות בסין‪ .‬הזרים ניצלו את מלחמת האזרחים בסין כדי לחזק את מעמדם‪.‬‬ ‫לאחר מרד הטאי – פינג ומלחמת האופיום השנייה נתפסו חלקים נוספים מסין ע"י המעצמות‪.‬‬ ‫מלחמת סין יפאן החלישה את סין עוד יותר והעבירה נתחים חשובים ליפן‪ :‬קוריאה וטייוואן‪.‬‬ ‫כך בסוף המאה ה – ‪ 19‬סין חלשה בכמה היבטים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום השלטוני‪ .‬המשטר מושחת למדי ובלתי יעיל‪ :‬משאבים כלכליים שהיו מיועדים לשיקום‬ ‫הצבא והצי הופנו לשיקום ארמון הקיץ של הקיסרית האלמנה טזה סי מהשושלת הקיסרית‬ ‫המנצ'ואית ‪ ,‬משרות נמכרו בכסף לבלתי מוכשרים ‪ -‬מעילות ושוחד הפכו לתופעה יומיומית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום הכלכלי‪ .‬לסין ניתנו הלוואות מהמעצמות לצורך תשלום פיצויים שהוטלו עליה במלחמת‬ ‫האופיום השנייה‪ .‬ההחזרים להלוואות הללו היו ממכסים ומיסים כך שלא יכלה לנצל את‬ ‫ההכנסות הללו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתחום המנהלי‪ .‬החל משנת ‪ 1854‬החלו הבריטים לשמש בעמדות מפתח בשירות המכס הסיני‬ ‫ומספרם הלך וגדל וחדר לתחומים נוספים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סין איבדה את שליטתה בתחום הטריטוריאלי ‪ -‬המעצמות הזרות הרחיבו מאוד את תחומי‬ ‫שליטתן בסין‪.‬‬ ‫הדוגמאות לכך ש"המנצ'ואים עשו מאמצים להחזיק ברסן השלטון אך המולדת חמקה בהדרגה‬ ‫מפיקוחם והייתה לזירת קרב בין זרים שחמדו את אוצרותיה"‪:‬‬ ‫‪ .1‬מלחמת האופיום השנייה והסכמי טייג'ין ופקינג‪.‬‬ ‫‪ .2‬מלחמת סין – יפן והסכם שימונו סקי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מרד הבוקסרים ערער את הקיסרות עוד יותר ובסופו פרוטוקול הבוקסרים‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫האירועים שהובילו לנפילת הקיסרות‪ ,‬מתקופת רפורמת מאה הימים עד ‪:1911‬‬ ‫ניסיון הרפורמה של קאנג יו וויי ‪ -‬רפורמת ‪ 100‬הימים‪:‬‬ ‫קאנג יו וויי היה משכיל סיני שעמד בבחינות הקלאסיות המסורתיות של השירות הציבורי‪ ,‬רכש דעת‬ ‫בתחומי הידע הסינים המקובלים והשתלם בקאליגרפיה סינית‪.‬‬ ‫קאנג טען כי מסורת והתחדשות הן הפירוש הנכון לתורת קונפוציוס‪ .‬הוא הצליח בדעותיו להשפיע על‬ ‫כמה מאנשי השושלת בתקופתו וביניהם השליט בממלכה הקיסר הצעיר גואנג סו‪.‬‬ ‫למרות השפעתו לא הצליח להשפיע על הקיסרית האלמנה טזה סי שהייתה הדמות הדומיננטית ביותר‬ ‫בסין‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1898‬נעשו כמה רפורמות משמעותיות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוחלפו אישים מרכזיים בממשל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בוצעו תיקונים בתחומי המנהל‪ ,‬הצבא‪ ,‬החקלאות והחוקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נערכו תוכניות להרחקת כמה מתומכיה של הקיסרית כדי לצמצם את כוחה‪.‬‬ ‫השינויים בוטלו בתוך ‪ 100‬ימים כאשר נודע לקיסרית על הרפורמות היא בלמה ביד ברזל כל שינוי‪.‬‬ ‫הקיסר הצעיר נאסר לאחר שאולץ לחתום על צו לפרישתו מהתפקיד וגזר דינו היה מוות‪ .‬בהתערבות‬ ‫המעצמות‪ ,‬עונשו הומר למאסר עולם בארמון‪ .‬כל התיקונים והמינויים שנעשו בתקופת הרפורמה‬ ‫הקצרה ‪ ,‬רפורמת ‪ 100‬הימים‪ ,‬בוטלו‪ ,‬ועד יום מותה של הקיסרית ב ‪ 1908 -‬היא יזמה מספר מצומצם‬ ‫של רפורמות ובפועל מנעה כל ניסיון לשינוי‪.‬‬ ‫מרד הבוקסרים ופרוטוקול הבוקסרים‪:‬‬ ‫פעילותם החלה בצפון סין מחוז שאנדונג‪ .‬בשלב הראשון פעילותם מתמקדת בתרבות הזרה שחדרה‬ ‫לסין ובממסד שתמך בהם וסייע להם לחדור לסין – הממסד המנצ'ואי‪.‬‬ ‫הם פועלים נגד מנזרים‪ ,‬בתי ספר של הכנסייה‪ ,‬בתי יתומים בחסות הכנסייה וכנגד סמלי השלטון של‬ ‫הממסד הקיסרי המנצ'ואי ‪.‬‬ ‫הם גורמים לנזק בקרב הזרים ורוצחים את שגריר גרמניה בסין‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1897‬נרצחו שני מיסיונרים קתולים בעלי נתינות גרמנית‪ ,‬ובתגובה פתח הקיסר הגרמני‬ ‫בפעולות עונשין‪.‬‬ ‫שנתיים לאחר מכן נרצחו עוד שלושה נתינים גרמנים ובתגובה הרסו הגרמנים שני כפרים באזור בו‬ ‫ארע הרצח‪.‬‬ ‫נציגי המעצמות דרשו ממשרד החןץ הסיני להפסיק את פעולות הבוקסרים‪.‬‬ ‫תגובת הקיסרית‪ ,‬טזה סי‪ :‬בתחילת המרד נמנעה מסיוע גלוי מחשש לתגובת המעצמות‪ .‬היא ייסרה‬ ‫אותם בפומבי על מעשיהם הבלתי חוקיים אך עזרה להם בסתר‪ .‬כך למשל הושלחו לכלא שורפי‬ ‫כנסיות והורגי נוצרים ששוחררו אח"כ בחשאי‪.‬‬ ‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כאשר דרשו המעצמות ממשרד החוץ הסיני להפסיק מייד את פעילות הבוקסרים‬ ‫ולהעניש את האחראים לא הסתירה עוד טזה סי את אהדתה למורדים‪ ,‬שיתפה עמם פעולה ונתנה‬ ‫להם יד חופשית תוך מתן סיוע גלוי ונכונות לעמוד בלחץ המעצמות‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך הופעל ב‪ 1900 -‬כוח רב לאומי שתבע את עלבונם של הזרים‪ .‬התגובה הייתה אכזרית‪:‬‬ ‫הכוח הטיל מצור על פקינג )בייג'ינג( עצמה ובין יולי לאוגוסט רוב הקונסוליות נסגרו והושמו תחת‬ ‫מצור‪ ,‬כמה כפרים נשרפו עד היסוד‪ ,‬פקידים סינים הוצאו להורג‪ ,‬הוצתו מקדשים וחלקים מהעיר‬ ‫פקינג )בייגינג( נהרסו כליל‪.‬‬ ‫כשהכוח הרב לאומי נכנס לזירה בקיץ ‪ 1900‬על מנת לשחרר את הנצורים הוא כבש למעשה את פקינג ‪.‬‬ ‫והקיסרית האלמנה ברחה מעיר הבירה אל העיר העתיקה של שיאן‪.‬‬ ‫"פרוטוקול הבוקסרים" )‪ – (1901‬הסכם כפוי נוסף על סין שביסס עוד יותר את מעמדן של המעצמות‬ ‫בסין‪.‬‬ ‫בתחום הצבאי‬ ‫‪‬‬ ‫נאסר על סין לייבא נשק במשך שנתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עליה להעניש את כל מי שהיה מעורב במרד ולהקים מצבות זיכרון לזרים שנהרגו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רוב השגרירויות הזרות בסין יבוצרו על חשבון כספי הקיסרות‪.‬‬ ‫בתחום הכלכלי‬ ‫‪‬‬ ‫נכפה עליה הסכם סחר שאפשר לזרים להכניס סחורות ללא מכס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על סין הוטל לשלם פיצויים לכל אחת מהמעצמות‪ ,‬בהתאם לפגיעה בה‪ .‬סך הפיצויים )‪67‬‬ ‫מיליון לירות שטרלינג למשך ‪ 39‬שנים( הראה על רצונן של המעצמות להשתלט על הכנסות‬ ‫הקיסרות כמעט במלואן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התקבלו תיקונים בהסכמי הסחר בין המעצמות לבין סין לטובתן של המעצמות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המעצמות תשלוטנה על מסילת הברזל המחברת בין הים ובין הבירה‪.‬‬ ‫בתחום הפוליטי‬ ‫‪‬‬ ‫לשלוח משלחת לגרמניה להתנצל על רצח השגריר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוטל עליה להקים משרד חוץ שינהל משא ומתן עם הזרים‪ .‬ובחוק המדינה נקבע איסור על‬ ‫פגיעה בזרים או הסתה נגדם‪.‬‬ ‫השנים האחרונות של השלטון המנצ'ואי בהנהגת הקיסרית טזה סי עמדו בסימן ביקורת פנימית‬ ‫הולכת וגוברת מצד חוגים אינטלקטואליים‪.‬‬ ‫חוגים אינטלקטואליים‪ ,‬אגודות פטריוטיות מהפכניות החלו להתגבש ולכוון את חיציהן כנגד‬ ‫הקיסרית וכל מה שסימלה‪ .‬האגודות קראו למרד נגד השלטון המנצ'ואי‪.‬‬ ‫אחרי מרד הבוקסרים התהדק הפיקוח מצד השלטון המנצ'ואי על האגודות הפטריוטיות למיניהן ‪.‬‬ ‫הקיסרית ניסתה ‪ ,‬לצד הידוק הפיקוח על האגודות הללו‪ ,‬להנהיג רפורמות שיקלו על העם ויצמצמו‬ ‫את המחאה וההתנגדות נגד שלטונה‪.‬‬ ‫כך לדוגמא‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן סיוע ממשלתי לסטודנטים שיצאו ללימודים מעבר לים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נעשה צעד ראשון לביעור נגע האופיום – החל מ – ‪ 1906‬נאסר העישון בממלכה לבני ‪ 60‬ומטה‪.‬‬ ‫)הטענה הייתה שבני ‪ 60‬ומעלה ידעו לעשן בתבונה‪.(...‬‬ ‫‪‬‬ ‫הופסק הנוהג הסיני לכפות את רגלי הילדות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נערכו תיקונים בתחומי המינהל‪ ,‬הצבא‪ ,‬הכלכלה והמסחר‪.‬‬ ‫למרות כל הרפורמות הללו לא נקבעה חוקה מודרנית אחת שעשויה הייתה להוכיח על כוונותיה‬ ‫האמיתיות של הקיסרית לרפורמה מרחיקת לכת‪.‬‬ ‫התחושה הייתה שנעשה מעט מידי ומאוחר מידי ‪.‬‬ ‫סון יאט סן הגביר את השפעתו על חוגים אינטלקטואלים סינים בסין ומחוצה לה ‪ .‬וקרא להפיל את‬ ‫הקיסרות ולהקים במקומה רפובליקה בסין‪.‬‬ ‫הקיסרות הסינית נפלה דווקא בזמן שהחלה להנהיג רפורמות ‪ .‬הרפורמות לא היו מספיקות והעדר של‬ ‫חלק מהדרישות גרם לאכזבה ואף הגביר את התסיסה כנגד השלטון הקיסרי‪.‬‬ ‫הקיסרית מתה ב – ‪ 1908‬ולקיסר הוכתר פו יי בן שנתיים‪ .‬בכל נפתח פתח להפלת הקיסרות והקמת‬ ‫הרפובליקה הסינית‪.‬‬ ‫הגורמים לנפילת הקיסרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תהליך נפילת הקיסרות היה רב שנים ורב שלבים )אירועים( וניתן לציין במהלכו את מלחמות‬ ‫האופיום וההסכמים המשפילים שבאו בעקבות המלחמות הללו‪ .‬מרד הטאי פינג שדוכא ע"י‬ ‫הקיסרות בשיתוף פעולה עם מעצמות המערב הגביר את התסיסה הפנימית‪.‬‬ ‫‪ .2‬תנועות רפורמה שפעלו בסין החלישו את הקיסרות ואת השלטון המנצ'ואי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הרפורמות שהנהיגה הקיסרית טזה סי היו בבחינת מעט מידי ומאוחר מידי‪ .‬מרד הבוקסרים‬ ‫היה אף הוא אירוע חשוב בתהליך וכן ניסיונותיה של הקיסרית להנהיג רפורמות‪.‬‬ ‫‪ .4‬המנהיג הסיני יואן שה קאי העביר את תמיכתו מחצר הקיסרות לתמיכה ברפובליקה‪.‬‬ ‫בתהליך נפילת הקיסרות יש לקשר בין גורמי פנים לבין גורמי חוץ‪ .‬התערבות המעצמות בנעשה בסין‬ ‫זירזה תהליכים פנימיים שעשויים היו להתרחש בקצב אחר ‪ .‬כך‪ ,‬המוצרים שחדרו לסין‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫המערבית‪ ,‬הארגון‪ ,‬הידע‪ ,‬המינהל המערביים פגעו ברקמה החברתית ‪ -‬כלכלית הקיימת בסין ‪ .‬רבים‬ ‫למדו מהמערב וחתרו לשינוי – לקידמה על פי הדגם המערבי‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪33‬‬ ‫סעיף א'‬ ‫ההצלחה היחסית בתקופת "ההישענות על צד אחד" חיזקה את מאו‪ ,‬והוא הרגיש בטוח בדרכו‬ ‫ובתמיכת העם בו‪ .‬בשלב זה היה פתוח לביקורת מבית‪ .‬במאי ‪ 1956‬קרא מאו ל"פריחתם של מאה‬ ‫פרחים" ולהתמודדות של "מאה אסכולות מחשבה" בינן לבין עצמן‪ .‬היה זה האות לראשיתו של דיון‬ ‫ציבורי פתוח על דרכה של סין‪.‬‬ ‫הגורמים ליזמה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הרצון לפתוח בדיון פנימי על דרכה של סין‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הקריאה הזו לא הייתה כנראה לחינם שכן מאו התכוון לפתוח במאבק פנימי‪ ,‬במטרה לקדם את‬ ‫דרכו הפוליטית והאידיאולוגית שהיו עליה עוררין מבית‪ ,‬ולהוכיח כי ההומונים תומכים בו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תהליך הדה סטליניזציה שהחל בבריה"מ בתק' חרושצ'וב יצר תחושה בסין כי לא מוטלת עליהם‬ ‫חובת ציות לבריה"מ‪.‬‬ ‫אך הטקטיקה של מאו התבררה כמוטעית‪ .‬משנפתח הפתח לבקורת‪ ,‬היא פשטה כאש בשדה קוצים‬ ‫ולא היה עוד אפשר לכוונה או למקדה‪.‬‬ ‫מאו שחשב כי "ההמונים" תומכים בו ובפרשנותו האידיאולוגית‪ ,‬טעה‪.‬‬ ‫הביקורת פשטה בהדרגה בקרב האינטלקטואלים שהחלו להצביע על טעויות המשטר ומחדליו‪ ,‬עד‬ ‫שנוצרה סכנה לקיומו של המשטר הקומוניסטי עצמו‪.‬‬ ‫התוצאות‪:‬‬ ‫מאו חזר בו מרעיון הפתיחות ופתח במסע כנגד גורמים "ימניים" ו"אוייבי העם" שגילו את פרצופם‬ ‫האמיתי‪" .‬העשבים השוטים והמורעלים" דוכאו במהרה‪ .‬במהלך שנת ‪ 1957‬נעקרו מן השורש ניצני‬ ‫הפרחים הראשונים‪ .‬סין חזרה להיות דמוקרטיה ריכוזית‪ ,‬חופש ביטוי נחשב לאנרכיה הנוגדת את‬ ‫"רצון העם"‪ .‬הגורמים הדמוקרטיים חזרו והסתגרו בקליפתם‪.‬‬ ‫גם ביקורתם של מיעוטים אתניים בסין כנגד הרוב הסיני הופסקה‪ .‬כך‪ ,‬המדיניות החדשה הייתה‬ ‫העילה לדיכוי המרד בטיבט שבעקבותיו נטש הדלאי לאמה – המנהיג הרוחני והמדיני של החבל את‬ ‫ארצו וגלה עם רבבות מחסידיו להודו‪.‬‬ ‫סעיף ב'‬ ‫יעדי "הביקורת העצמית" שבה דגל מאו‪:‬‬ ‫"הביקורת העצמית" מסמלת את ההבדל‪ ,‬לדעתו של מאו‪ ,‬בין המפלגה הקומוניסטית בסין לבין‬ ‫המפלגות האחרות ‪.‬‬ ‫יש לנקות את מסדרונות המפלגה מאבק‪ ,‬מכל ביקורת באופן סדיר‪.‬‬ ‫הביקורת העצמית נועדה לבער כל ניסיון עתידי לביקורת בתוך המפלגה וכך לנקות אותה ממתנגדים‪.‬‬ ‫מאו החליט לצאת ל"מלחמת תרבות" ‪ -‬להחיות את הרוח המהפכנית ולגייס לעצמו תומכים במאבק‬ ‫נגד הסוטים מן הדרך המהפכנית‪ .‬המהפכה שיזם הייתה אמורה להתבצע מלמעלה ובפומבי‪ .‬מהפכה‬ ‫רחבת היקף שתתרחש ברחבי הארץ‪ ,‬תבסס את ההגות האידיאולוגית את מעמדו של מאו בעצמו‪.‬‬ ‫מאו הכריז כי סין מהווה מעין מורה הלכה בגוש הסוציאליסטי‪ .‬באוגוסט ‪ 1966‬הכריז מאו בכינוס‬ ‫של הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית כי תפיסתו של מאו היא המרקסיזם – לניניזם‬ ‫בתקופה שבה עומד האימפריאליזם לפני התחסלותו‪.‬‬ ‫מהפכת התרבות נועדה ללבות מחדש את הלהט המהפכני ולטהר את המדינה מגורמים ריאקציונרים‪.‬‬ ‫עמדה זו באה לידי ביטוי במהפכת התרבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בראשית המהפכה פוטרו מתפקידם מתנגדיו הפוליטיים של מאו ביניהם הרמטכ"ל ז'ואי‬ ‫צ'ינג )שהתנגד לניתוק הקשר עם בריה"מ(‪ ,‬ראש עיריית פקינג פנג ג'ן‪ ,‬שרים וסגני שרים של‬ ‫משרד התרבות‪ ,‬החינוך‪ ,‬נשיאי האוניברסיטאות‪ ,‬ראשי מחלקות התעמולה‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬עורכי‬ ‫ביטאונים ואקדמאים‪.‬‬ ‫‪ .2‬סטודנטים ותלמידי תיכון הקימו תנועת מחאה מאואיסטית אדירה והממסד התקפל בפניה‪:‬‬ ‫תחילה נכנעו המורים שנגדם רוכזו ההתקפות האידיאולוגיות ואחריהם באו פעילי המפלגה‬ ‫ובירוקרטים ברשויות השונות‪ .‬הוועד המרכזי של המפלגה קיבל החלטה שתקפה את אלה‬ ‫מקרב המנהיגים המפלגתיים "הצועדים בדרך קפיטליסטית"‪.‬‬ ‫‪ .3‬להלכי רוח אלה הצטרפה מלחמת עיתוני קיר שהחלה מפקין והתפשטה ברחבי סין ‪ .‬תנועה זו‬ ‫הוקיעה את היסודות האנטי מהפכניים למיניהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬כך נוצרה ברחבי הארץ תנועה סולידרית רחבה המוקיעה את אלה המתנגדים למהפכה‬ ‫והורסים אותה‪ .‬בראש המוקיעים עמדו "המשמרות האדומים" שבאו מתוך תנועת המחאה‬ ‫המאואיסטית והפכו לכוח המחץ של "המהפכה התרבותית" ‪ .‬מאו פעל באמצעות "המשמרות‬ ‫האדומים" שלחמו נגד כל גילוי של התמסדות המהפכה ובכל ביטוי של שחיתות‪ .‬המשמרות‬ ‫פעלו באמצעות טיהורים‪ ,‬השפלות‪ ,‬טרור‪" ,‬חינוך מחדש" ושטיפת מוח‪.‬‬ ‫‪ .5‬אל התלמידים והסטודנטים שהצטרפו ל"משמרות האדומים" הצטרפו פועלים שניצלו את‬ ‫החופש שניתן להם והשתתפו אף הם בתנועת המחאה האדירה‪ .‬פועלים לצד הסטודנטים‬ ‫והתלמידים שנטשו את ספסל הלימודים השתלטו על ערים וכפרים‪ ,‬מפעלים ומוסדות‪,‬‬ ‫כבישים ומסילות ברזל ופיזרו את גופי הממסד המפלגתי – בירוקראטי‪.‬‬ ‫‪ .6‬אזרחי סין אולצו לקנות את "הספר האדום" שכלל לקט מובאות של מאו ולשנן בעל פה את‬ ‫תוכנו‪ .‬הכפייה התרבותית עוררה היסטריה קנאית ומאבקי סיעות בתוך המפלגה ועד מהרה‬ ‫החל השלטון לאבד שליטה על המתרחש‪ ,‬והמדינה הידרדרה על סף מלחמת אזרחים נוספת‪.‬‬ ‫פרק שני‬ ‫שאלה מספר ‪34‬‬ ‫בתקופת המלחמה סין מחולקת לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫בבירה ננקינג‪ -‬שטח הכיבוש היפני בראשותו של וונג ג'נג ווי‪ ,‬לשעבר סגנו של צ'אנג‪.‬‬ ‫בג'ונקינג‪ -‬שלט צ'אנג קאי שק‪.‬‬ ‫בינאן‪ -‬שלט מאו טסה טונג‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה רמזה ממשלת צ'אנג קאי שק ללונדון ולוושינגטון כי אם לא תקבל סיוע מרבי‬ ‫במאבקה לא תהיה לה כל ברירה אלא לשתף פעולה עם טוקיו ולקבל את הצעותיה בדבר כינון בצוותא‬ ‫של "סדר חדש" במזרח אסיה‪.‬‬ ‫הטיעון של צ'אנג התקבל ברגשות מעורבים ולא היה ברור האם בכוונתו של צ'אנג לממשו‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬כאשר ארה"ב הותקפה בפרל הרבור ונכנסה למלחמה נגד יפאן במלוא העוצמה – ירד‬ ‫האיום הסיני מן הפרק‪ .‬אל מחנה הנלחמים ביפן הצטרפה גם בריטניה‪.‬‬ ‫האמריקאים הבטיחו לסלק את יפן משטחי סין ולהעביר לסין אספקה חיונית וכסף‪.‬‬ ‫מעתה הממשל הלאומי בסין תחת צ'אנג קאי שק יכול להטיל את כל האחריות למאבק נגד יפאן על‬ ‫ארה"ב ובריטניה וכך לפנות את עצמו למאבק נגד תומכי הקומוניזם מבית‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬שוב הפסיד הממשל הלאומי סיכוי ללכד את העם סביבו נגד אוייב משותף חיצוני – יפאן‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה התחזקה היריבות בין הממשלה הלאומית לבין התנועה הקומוניסטית‪.‬‬ ‫בשנים הללו סרב צ'אנג קאי שק‪ ,‬משיקולים אישיים ברורים‪ ,‬לשלב את הלוחמים הקומוניסטים‬ ‫במערך האנטי יפני‪ .‬תוך כדי המלחמה ביפן קיווה לדכא את הקומוניסטים‪.‬‬ ‫היריבות בין הקומוניסטים בשנסי לבין הממשלה הלאומית נמשכה‪ ,‬עובדה זו הקשתה על המאבק נגד‬ ‫היפנים‪ .‬המלחמה חיזקה את כוחם של הקומוניסטים ושחקה את התמיכה בממשלה הלאומית‪.‬‬ ‫הקומוניסטים חיזקו את השפעתם בחלקים נרחבים של החברה הסינית החקלאית והחלישו את‬ ‫התמיכה בכוחות צ'אנג קאי שק‪.‬‬ ‫עד מהרה התברר כי בקרב הפיקוד הסיני שררו חוסר ארגון‪ ,‬שחיתות‪ ,‬חוסר יעילות מבצעית ופיקוד‬ ‫לקוי‪ .‬חיילים ומפקדים חסרו מזון וציוד לחימה מתאים‪ .‬תמותה רבה בשורות הצבא הסיני גרמה‬ ‫למורל ירוד‪.‬‬ ‫ב – ‪ ,1944‬לדוגמא‪ ,‬צרו חצי מיליון מחיילי הממשלה הלאומית של צ'אנג קאי שק על הסובייט הסיני‬ ‫של מאו צה טונג בשנסי‪ .‬הקומוניסטים הרחיבו תוך כדי פעולה מאחורי קווי האויב את שטחי‬ ‫השפעתם ומאחזם בקרב האוכלוסייה הכפרית‪ .‬מאבק פנימי זה הקל על האויב היפני ובמאי ‪1944‬‬ ‫פתחו היפנים במתקפה גדולה אחרי תקופה של קיפאון בחזית הסינית‪ .‬במהלכה נפלו לידי היפנים‬ ‫שטחים נוספים בג'יאנסי ובהונן‪.‬‬ ‫התפתחות זו הגבירה את כעסו של הממשל האמריקני על צ'אנג קאי שק‪ .‬אך בשלב זה לא ניתן היה‬ ‫לפרק את הברית בין ארה"ב לבין סין שנראתה חיונית מתמיד‪.‬‬ ‫ההתקדמות באירופה ובמערכות באוקיאנוס השקט הבהירה יותר ויותר את חיוניותה של סין להבסת‬ ‫יפן‪ .‬האמריקנים ראו בסין גורם חשוב בסדר הבינלאומי שיקבע אחרי המלחמה ולכן ניסו לפייס בין‬ ‫הממשלה הלאומית של צ'אנג קאי שק לבין התנועה הקומוניסטית של מאו צה טונג‪.‬‬ ‫שליח אישי של רוזוולט‪ ,‬פטריק ג' הרלי‪ ,‬יצא לאזור בניסיון לקרב בין הצדדים‪.‬‬ ‫מאו והקומוניסטים ברכו על היזמה מאחר וראו בכך דרך להחליש את הממשלה הלאומית‪ .‬מאו אף‬ ‫הציע להגיע לארה"ב ולהיפגש עם מדינאיה ואף טען כי המטרה העיקרית צריכה להיות הבסת יפן‬ ‫שהיא אויב אימפריאליסטי של סין‪.‬‬ ‫למרות שהרלי התלהב מהעמדה הקומוניסטית ומעמדתו של מאו עברה ארה"ב תוך זמן קצר לתמיכה‬ ‫מחלטת בצ'אנג קאי שק‪ .‬שכן‪ ,‬צ'אנג קאי שק לא היה מוכן להתיר את פעילותן של מפלגות מתחרות‬ ‫למפלגתו ולא הסכים לפעול על פי רעיונותיה של המפלגה הקומוניסטית‪ .‬האמריקנים טענו כי על‬ ‫הקומוניסטים להתלכד סביבו ולתמוך במנהיגותו‪.‬‬ ‫ארה"ב שינתה את יחסה לסין‪ .‬מטרתה של ארה"ב הייתה‪ :‬חיזוקה של סין ועידודה להישאר‬ ‫במערכה האנטי יפנית‪.‬‬ ‫השינוי בא לידי ביטוי בכמה תחומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בריטניה וארה"ב חתמו ב – ‪ 1943‬על הסכם המבטל את זכויותיהן האקסטריטוריאליות בסין‪.‬‬ ‫אזרחי שתי המעצמות לא נהנו ממעמד עדיף בסין ואף אחת מהן לא יכלה להציב כוחות בסין ללא‬ ‫הסכמת הממשלה הסינית‪) .‬למרות הנאמר לעיל בריטניה לא הסכימה לותר על אחיזתה בהונג‬ ‫קונג או על שטחי היבשת שהחכירה מול האי הונג קונג – בכל אלה היא אוחזת עד היום(‪.‬‬ ‫‪ .2‬בדצמבר ‪ 1943‬חתם הנשיא רוזוולט על חוק המתיר לסינים להתאזרח כאזרחים אמריקנים על‬ ‫בסיס שוויוני‪ .‬החוק ביטל אפליית סינים המהגרים לארה"ב‪.‬‬ ‫‪ .3‬הממשל האמריקאי דרש לצרף את סין לשלוש המעצמות שחתמו על בטחון כללי‪ .‬הכרזה‬ ‫המכירה בזכותה של סין להשתתף עם המעצמות הגדולות בניהול המלחמה ובהקמת כלי לשיתוף‬ ‫פעולה בינלאומי לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬ב – ‪ 1‬בדצמבר התקיימה ועידה בקהיר ובה השתתפו רוזוולט‪ ,‬צ'רצ'יל וצ'אנג קאי שק‪ .‬בהצהרת‬ ‫קהיר הוכרז על זכויותיה הריבוניות של סין ונאמר כי בעלות הברית תדרושנה את כניעת יפאן‬ ‫ללא תנאי ונטישת כל השטחים שכבשה והחזרתם לסין‪ .‬סין תקבל לידיה גם את השטחים‬ ‫שנכבשו במלחמה וכן ב – ‪ 1894‬במלחמה הסינית – יפאנית הראשונה‪.‬‬ ‫ביחסי ארה"ב – סין נוצרו בתקופה זו כמה בעיות למרות רצונם של הצדדים לשיתוף פעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬כבר בתחילת ‪ 1942‬הוקם פיקוד סין ופיקוד סין‪-‬בורמה‪-‬הודו בראשות הגנרל ג'וזף סטילוויל‪.‬‬ ‫במטרה לזרז את התבוסה היפנית‪ .‬סטילוויל התאכזב מהישגיה הצבאיים של סין והפנה חיצי‬ ‫ביקורת נגד הממשל הלאומי בסין וטען כי המשטר לוקה בחוסר ארגון ובפיקוד לקוי‪ .‬ואכן‪ ,‬צ'אנג‬ ‫קאי שק לא ניהל את צבאו כראוי‪ .‬הצבא לקה בחוסר ארגון‪ .‬חיילים ומפקדים מצאו את עצמם‬ ‫חסרי אספקה וציוד ורעבים ללחם‪ .‬תמותה גדולה בקרב פצועים הקלה על רבים לערוק לצבא‬ ‫הקומוניסטי בבוא העת‪.‬‬ ‫‪ .2‬צ'אנג קאי שק סרב משיקולים פוליטיים וסובייקטיביים לצייד את הלוחמים הקומוניסטים‬ ‫ולשתפם במשלוחים שהגיעו אליו מארה"ב ומבריה"מ למרות שהקומוניסטים היוו גורם חשוב‬ ‫במאבק האנטי יפני‪.‬‬ ‫‪ .3‬ארך זמן עד שהממשל האמריקני הסיק מסקנות מהבעיות שציינו ושינה כיוון‪ .‬בתחילה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫הוא נשען על עזרתה של סין במאבק נגד יפאן אך לאור הנסיבות שתיארנו החליטה ארה"ב לותר‬ ‫על השימוש בסין כקרש קפיצה להבסת יפן‪.‬‬ ‫שאלה מספר ‪35‬‬ ‫הגורם שתרם לכישלון ההידברות הפנימית בסין בתום מלחמת העולם השנייה היה‪ :‬היריבות בין‬ ‫המעצמות – ארה"ב ובריה"מ‪ .‬ארה"ב תמכה בצ'אנג קאי שק ובריה"מ תמכה במאו‪ .‬בנוסף‪ ,‬סירובו‬ ‫של צ'אנג קאי שקרא להידבר עם הקומוניסטים ולשלבם במערכה נגד יפן‪.‬‬ ‫הקומוניסטים הצליחו לסחוף בשלב זה את אהדת החוגים הדמוקרטיים והליברליים במדינה‪:‬‬ ‫א‪ .‬המשטר הלאומני היה מושחת‪ .‬צ'אנג קאי שק המשיך להתבסס על הבורגנות העשירה ולא פנה‬ ‫לעם שברובו היה עני‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקומוניסטים זכו לאהדה רחבה בקרב העם מאחר ועמדו בראש המאבק ביפנים והתייחסו‬ ‫לאיכר הסיני הפשוט בכבוד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הצבא הלאומי נותר מבוזר‪ .‬הגנרלים לא שיתפו פעולה ביניהם ולכן לא ניצחו במלחמה נגד יפן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הצבא היה פרוס על פני אזורים רחבים בסין והתקשה לתמרן ממקום למקום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כוחות הצבא הלאומי סבלו ממורל ירוד ‪ :‬הם היו חסרי תחמושת‪ ,‬מזון ‪ ...‬רבים העדיפו לערוק‬ ‫לצד הקומוניסטי‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הכלכלה החלה להידרדר בקצב מהיר והעם הבין כי ה"השראה השמימית" אינה עם מנהיגיה‬ ‫הנוכחיים של סין‪.‬‬ ‫ו‪ .‬התיווך האמריקאי נכשל‪.‬‬