שמואל בנדור, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל חיים

‫ארכיון המדינה‪ ,‬יחסי ישראל—גרמניה ‪1667-1661‬‬
‫‪ .41‬שמואל בנדור‪ ,‬מנהל מחלקת מערב אירופה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל חיים יחיל‪ ,‬המנהל הכללי של‬
‫משרד החוץ‪ ,‬ירושלים; ‪ 41‬ביולי ‪4694‬‬
‫ארכיון המדינה‪ ,‬חט' ‪ ,130.23‬חצ ‪3306/13‬‬
‫[לצפייה בסריקת מקור]‬
‫ס ו ד י ב י ו ת ר – ד ח ו ף‬
‫דיון על גרמניה המערבית‬
‫הנני מציע שיהיה דיון על מערב‪-‬גרמניה בהנהלת המשרד או עם שרת החוץ ובהשתתפות ד"ר שנער‬
‫עוד השבוע או ביום השני שבשבוע הבא (ביום בו מבקר ד"ר שנער בירושלים)‪.‬‬
‫ואלה ההצעות לדיון‪:‬‬
‫‪ .1‬יחסים דיפלומטיים‬
‫המדיניות לטווח ארוך היא להגיע ליחסים דיפלומטיים סדירים בגלל‪:‬‬
‫א‪ .‬חשיבותה של מערב‪-‬גרמניה לכלכלתה ולביטחונה של ישראל;‬
‫ב‪ .‬חשיבותה הגדלה והולכת של גרמניה באירופה ובעולם;‬
‫ג‪ .‬קשריה המתהדקים והולכים של מערב‪-‬גרמניה עם מדינות ערב;‬
‫ד‪ .‬לחץ הערבים למנוע כינון היחסים הדיפלומטיים וכניעת מערב‪-‬גרמניה לעת עתה ללחץ זה גם בגלל‬
‫קשריה עם מדינות ערב‪ ,‬גם מחשש להכרה בגרמניה המזרחית;‬
‫ה‪ .‬ביצוע תשלום השילומים יסתיים ולא יהיה טעם נכבד להחזיק משלחת השילומים בקלן‪.‬‬
‫המצב הקיים כרגע נוח מפני‪:‬‬
‫א‪ .‬שבעקבות משפט אייכמן נתעוררו רגשות אנטי‪-‬גרמניים חזקים בישראל ובעולם;‬
‫ב‪ .‬שכל עוד אין יחסים דיפלומטיים סדירים‪ ,‬מרגישה מערב‪-‬גרמניה שהיא חייבת לפצות את ישראל;‬
‫מהצד השני אפשר להפעיל לחץ על מערב‪-‬גרמניה עכשיו דווקא‪ ,‬בעת ובעונה אחת עם ניהול משא‪-‬‬
‫ומתן כלכלי תוך ניצול‪:‬‬
‫א‪ .‬השפעת משפט אייכמן;‬
‫ב‪ .‬העובדה שמערב‪-‬גרמניה עומדת לפני בחירות (בספטמבר) וצריך להבטיח כינון היחסים לפני‬
‫הבחירות; ומה גם שמפלגת האופוזיציה אישרה במצעה כינון יחסים סדירים עם ישראל;‬
‫הצעה ‪ :‬לחדש את המאבק על כינון יחסים דיפלומטיים סדירים אחרי סיום משפט אייכמן והמשא‪-‬ומתן‬
‫הכלכלי‪.‬‬
‫‪ .2‬המשלחת המערב‪-‬גרמנית למשפט אייכמן‬
‫אף כי מערב‪-‬גרמניה אינה רוצה לכונן יחסים דיפלומטיים סדירים אתנו‪ ,‬היא מעוניינת בייצוג בישראל‪.‬‬
‫היא יודעת שבמשא‪-‬ומתן רשמי לא תסכים ישראל אלא ליחסים דיפלומטיים מלאים‪.‬‬
‫נוח לה למערב‪-‬גרמניה שמשלחת משפט אייכמן‪ ,‬בהרכבה הנוכחי או בהרכב אחר‪ ,‬תיהפך למשלחת‬
‫קבע‪ ,‬מעין משלחת רשמית כדוגמת משלחתנו בקלן‪ .‬הכרתנו במשלחת זאת כמשלחת בעלת זכויות‬
‫דיפלומטיות או כמשלחת שאין שליחותה מוגבלת בתוכן ובזמן‪ ,‬עלולה להרחיק יום כינון יחסים‬
‫דיפלומטיים סדירים‪.‬‬
‫ארכיון המדינה‪ ,‬יחסי ישראל—גרמניה ‪1667-1661‬‬
‫הצעה‪ :‬לא לעודד הפיכת המשלחת למשלחת קבע‪.‬‬
‫‪ .3‬ביקורים במערב‪-‬גרמניה‬
‫א‪ .‬פקידי ממשלה‪ :‬הוועדה הבין‪-‬משרדית מאשרת נסיעתו של כמעט כל פקיד ממשלה לצורכי עבודתו‬
‫או לצורכי "לימוד" או "השתלמות";‬
‫ב‪ .‬משלחות‪ :‬אין מעודדים ביקורי משלחות רשמיות או רשמיות למחצה‪ ,‬אלא לשם השתתפות‬
‫בוועידות בין‪-‬לאומיות;‬
‫ג‪ .‬תנועת אנשים או קבוצות פרטיות – היא חופשית‪.‬‬
‫הצעה‪ :‬כשוך ההתרגשות ממשפט אייכמן‪ ,‬יש לנרמל ככל האפשר את התנועה למערב‪-‬גרמניה‪ ,‬פרט‬
‫למשלחות רשמיות‪ .‬על אלה יהיה צורך להחליט בכל מקרה ומקרה‪.‬‬
‫‪ .4‬ביקורי גרמנים בישראל‬
‫א‪ .‬קבוצות‪ :‬מגיעות לישראל קבוצות מאורגנות במספר גדל והולך‪ ,‬בעיקר קבוצות נוער (ישנה ועדה‬
‫המטפלת בקבוצות נוער והמורכבת מנציגי איחוד הקבוצות והקיבוצים‪ ,‬התאחדות הסטודנטים‪ ,‬חברת‬
‫התיירות‪ ,‬האגודה לאכסניות נוער ומשרד החוץ)‪.‬‬
‫ב‪ .‬משלחות רשמיות‪ :‬אלה באות בעיקר לוועידות בין‪-‬לאומיות או לכינוסים לאומיים בהם משתתפות‬
‫גם משלחות מחוץ לארץ;‬
‫ג‪ .‬קשרי מסחר‪ :‬התנועה חופשית;‬
‫ד‪ .‬אישים‪ :‬אלה מוזמנים בעיקר על‪-‬ידי משלחת השילומים תוך הקפדה על בדיקת עברם‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הגרמנים מאוד מעוניינים בחילופי ביקורים‪.‬‬
‫הצעה‪ :‬להמשיך בקו הנוכחי תוך בדיקת כל הצעה לחילופי ביקורים‪.‬‬
‫‪ .5‬קשרי תרבות‬
‫ישנן הופעות תרבות ישראליות מעטות במערב‪-‬גרמניה‪ ,‬אך אין הופעות תרבות גרמניות בישראל‪.‬‬
‫הצעה‪ :‬להמשיך באותו הקו‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ש' בנדור‬