אביב מרחבי של מטרופולין תל ה. המבנה החברתי

‫מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬
‫המבנה החברתי‪-‬המרחבי של מטרופולין תל אביב‬
‫שלמה חסון ומאיה חושן‬
‫ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪2003‬‬
THE FLOERSHEIMER INSTITUTE FOR POLICY STUDIES
The Socio-Spatial Structure
of the Tel Aviv Metropolitan Area
Shlomo Hasson and Maya Choshen
‫ שונמית קרין‬:‫עורכת אחראית‬
‫ נורית רונאל‬:‫עורכת לשונית‬
‫ זהבה דדון‬:‫הכנה לדפוס‬
‫ דפוס אחוה בע"מ‬:‫הדפסה‬
Publication No. 1/49 '‫פרסום מס‬
ISSN 0792-6251
‫ מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בע"מ‬2003 ©
5666252-02 :‫ פקס‬5666243-02 :‫ טל‬96440 ‫ ירושלים‬,'‫ א‬9 ‫רח' דיסקין‬
[email protected]
www.fips.org.il
2
‫על המחברים‬
‫פרופ' שלמה חסון – פרופ' לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית‪ ,‬מרכז את תכנית‬
‫המחקרים על דת‪ ,‬חברה ומדינה ואת הכנת התסריטים במכון פלורסהיימר למחקרי‬
‫מדיניות‪.‬‬
‫ד"ר מאיה חושן – חוקרת במכון ירושלים לחקר ישראל ומלמדת בבית ספר לחינוך‬
‫ובמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית ובמחלקה לארכיטקטורה‬
‫בבצלאל‪.‬‬
‫על המחקר‬
‫במסגרת תוכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על חברה‪ ,‬מרחב‬
‫וממשל בישראל הכינו פרופ' שלמה חסון וד"ר מאיה חושן מחקר מקיף שמתאר ומנתח‬
‫את התהליכים הדמוגרפיים‪ ,‬החברתיים והמרחביים שהתחוללו במטרופולין תל אביב‬
‫במהלך ארבעה העשורים האחרונים‪ .‬התהליכים הדמוגרפיים‪ ,‬החברתיים והמרחביים‬
‫נבחנים בהשוואה לתהליכי צמיחה מטרופוליניים שהתרחשו במקומות אחרים בעולם‪,‬‬
‫על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך ההתפתחות של מטרופולין‬
‫תל אביב ומועלות המלצות לגבי המשך הפיתוח והתכנון של המטרופולין‪.‬‬
‫על המכון‬
‫בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לחשיבותו של מחקר המכוון לסוגיות של‬
‫מדיניות‪ .‬ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר יזם את ייסודו של מכון שיתרכז בסוגיות מדיניות‬
‫ארוכות טווח‪ .‬מטרתו הבסיסית של המכון היא לחקור תהליכים יסודיים שיעסיקו את‬
‫קובעי המדיניות בעתיד‪ ,‬לנתח את המגמות ואת ההשלכות ארוכות הטווח של תהליכים‬
‫אלה ולהציע לקובעי המדיניות חלופות של מדיניות ואסטרטגיה‪ .‬תחומי המחקר‬
‫המתנהל במכון הם‪ :‬יחסי דת‪ ,‬חברה ומדינה בישראל; יהודים וערבים בישראל; ישראל‬
‫ושכנותיה הערביות; חברה‪ ,‬מרחב וממשל בישראל‪.‬‬
‫חברי הוועד המנהל של המכון הם‪ :‬ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר )יו"ר(‪ ,‬עו"ד י' עמיהוד‬
‫בן‪-‬פורת )סגן יו"ר(‪ ,‬מר דוד ברודט‪ ,‬לשעבר מנכ"ל משרד האוצר‪ ,‬ומר הירש גודמן‪,‬‬
‫עמית מחקר בכיר במרכז יפה ללימודים אסטרטגיים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬ראש‬
‫המכון הוא פרופ' עמירם גונן‪ ,‬מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫משנה לראש המכון הוא פרופ' שלמה חסון מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪.‬‬
‫מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬
‫רשימת פרסומים על ממשל ופיתוח מקומי משנת ‪1995‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬פיתוח מרכזי תעשייה ותעסוקה‪ :‬ממד השלטון המקומי‪1995 ,‬‬
‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬בין תכנון לשווק‪ :‬מעמדו ומיסודו של הפיתוח הכלכלי המקומי בישראל‪1995 ,‬‬
‫ערן פייטלסון‪ ,‬מדיניות שטחים פתוחים בליבת ישראל‪1995 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מדיניות ביזור דיפרנציאלית בשלטון המקומי‪1995 ,‬‬
‫אפרים שלאין וערן פייטלסון‪ ,‬מדיניות שמירה על קרקע חקלאית‪1996 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬תמורות בשוליים העירוניים‪-‬כפריים במטרופולין תל אביב‪1996 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬מעבר לניהול אסטרטגי בשלטון המקומי‪1996 ,‬‬
‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬צעדים לבלימת הפרבור המפוזר‪ :‬בקרה תכנונית או "שינוי כללי המשחק"‪1996 ,‬‬
‫שלמה חסון‪ ,‬הסדר העירוני החדש‪ :‬קואליציות ממשל עירוניות‪1997 ,‬‬
‫נחום ביגר וסטיבן פלאוט‪ ,‬איגרות חוב מוניציפליות בישראל? ‪1997‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא ושי כנעני‪ ,‬אוטונומיה מקומית "ללא עלות"‪ :‬הפיתוח של מוסדות חינוך‪1997 ,‬‬
‫אריה הכט‪ ,‬שידוד מערכות המימון ברשויות המקומיות בישראל‪1997 ,‬‬
‫אבי חפץ ושות'‪ ,‬הנפקת איגרות חוב מוניציפליות למטרות ייעודיות בישראל‪1997 ,‬‬
‫ענת בביץ וקובי נבון‪ ,‬הנפקת איגרות חוב מוניציפליות למטרות ייעודיות בישראל‪1997 ,‬‬
‫שלמה חסון ואנה חזן‪ ,‬שותפויות בין המגזר הפרטי והמוניציפלי בפיתוח מקומי‪1997 ,‬‬
‫יוסף שלהב‪ ,‬מינהל וממשל בעיר החרדית‪1997 ,‬‬
‫לביאה אפלבום ודויד ניומן‪ ,‬התמורות במרחב הכפרי בישראל והשפעתן על השלטון המקומי‪1997 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬היש מקום למנהל עיר מקצועי בישראל? ‪1997‬‬
‫דויד ג'אנר קלואוזנר ודניאל פלזנשטיין‪ ,‬מקצועות חדשים ברשויות המקומיות בישראל‪1997 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל‪1998 ,‬‬
‫ערן פייטלסון ואורי ברשישת‪ ,‬התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית‪1998 ,‬‬
‫מארק רוזנטראוב וערן רזין‪ ,‬ממשל מטרופוליני ופיתוח‪ :‬לקחים מאינדיאנפוליס‪1998 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬הפרטת תשתיות מים וביוב‪ :‬בין יוזמה מקומית למדיניות ממלכתית‪1998 ,‬‬
‫עמירם גונן )עורך(‪ ,‬ממשל ופיתוח מקומי‪ :‬סוגיות והצעות של מדיניות‪1998 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬משבר הרשויות המקומיות בישראל‪) ,‬נייר עמדה(‪1998 ,‬‬
‫דניאל פלזנשטיין‪ ,‬ההימור המקומי הגדול‪ :‬קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל‪1999 ,‬‬
‫רחל אלתרמן‪ ,‬בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית‪ :‬מדיניות קרקע עתידית לישראל‪1999 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות קטנות לגדולות‪1999 ,‬‬
‫יצחק שנל‪ ,‬עובדים זרים בדרום תל אביב‪-‬יפו‪1999 ,‬‬
‫אברהם דיסקין ואבי עדן‪ ,‬הבוחר הרציונלי בבחירות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל‪1999 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים תקציביים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות‪ ,‬האם מצטמצם הפער?‪2000 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪" ,‬קופת התכנון" – הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות‪2000 ,‬‬
‫ע' רזין וא' חזן‪ ,‬הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים‪ :‬דמוקרטיה מקומית לעומת שליטה‬
‫מלמעלה‪2000 ,‬‬
‫דני פלזנשטיין‪ ,‬יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי‪ :‬הקזינו בטאבה והעיר אילת‪2000 ,‬‬
‫נחום בן‪-‬אליא‪ ,‬אזרוח החינוך בישראל‪ :‬דה רגולציה‪ ,‬דמוקרטיזציה ואחריות גוברת‪2000,‬‬
‫אברהם דיסקין‪ ,‬ימי ירושלים האחרונים‪ :‬הדמוקרטיה הישראלית החדשה‪2001 ,‬‬
‫גדליה אורבך‪ ,‬יחסי שלטון מרכזי ומקומי בישראל‪ :‬בראי קרוואנים ומגורונים‪,1990-1992 ,‬‬
‫‪2001‬‬
‫ערן רזין ואנה חזן‪ ,‬שינויי גבולות מוניציפליים והרשויות המקומיות הערביות‪2001 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בשנת ‪ :2000‬יציבות ותמורות‬
‫בתקופה של תהפוכות פוליטיות‪2002 ,‬‬
‫יצחק שנל ומיכאל אלכסנדר‪ ,‬מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה‪ :‬לקחי המקרה של תל‬
‫אביב‪-‬יפו‪2002 ,‬‬
‫לביאה אפלבום‪ ,‬יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי‪ :‬הסתגלות הדדית‬
‫בסביבה משתנה‪2002 ,‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬רפורמה בארגון השלטון המקומי בישראל‪ :‬בין ריכוז לביזור‪ ,‬בין מסורתיות‬
‫למודרניות‪2002 ,‬‬
‫שלמה חסון ומאיה חושן‪ ,‬המבנה החברתי‪-‬מרחבי של מטרופולין תל אביב‪2003 ,‬‬
6
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‬
‫‪9‬‬
‫‪ 1‬צמיחה מטרופולינית – מסגרת השוואתית‬
‫‪11‬‬
‫שלביות בהתפתחות המערכת המטרופולינית‬
‫תהליך פרבור של מגורים ותעסוקה‬
‫המבנה החברתי של המטרופולין‬
‫המלצות לגבי המדיניות המטרופולינית הרצויה‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 2‬דגמים דמוגרפיים ותמורות דמוגרפיות במטרופולין תל אביב‬
‫ההתפשטות המרחבית והגידול הדמוגרפי‬
‫השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין‬
‫מקורות הגידול הדמוגרפיים ומבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין‬
‫האוכלוסייה במטרופולין לפי השתייכות לאומית )יהודים וערבים(‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 3‬דגמים חברתיים‪-‬כלכליים ותמורות חברתיות‬
‫‪30‬‬
‫הקשר בין מעמד חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬לאום ומוצא עדתי‬
‫היבדלות גזרתית‬
‫מובלעות חברתיות‪ :‬חרדים ועובדים זרים‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 4‬לאן מועדות פני המטרופולין?‬
‫אפשרויות לפיתוח מרחבי של המטרופולין‬
‫המערכת הדמוגרפית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬
‫המערכת החברתית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬
‫בחינת האפשרויות לפיתוח המטרופולין לאור התמורות הדמוגרפיות‬
‫והחברתיות הצפויות‬
‫סיכום והמלצות למדיניות פיתוח‬
‫ההתפשטות המרחבית‬
‫התהליכים הדמוגרפיים‬
‫התהליכים החברתיים‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45‬‬
‫מקורות‬
‫‪48‬‬
‫נספח‬
‫‪49‬‬
‫לוחות‬
‫לוח ‪ :1‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות )באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬
‫לוח ‪ :2‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬קצב גידול האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‪,‬‬
‫)באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬
‫לוח ‪ :3‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי ריבוי טבעי )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬
‫לוח ‪ :4‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי הגירה )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬
‫לוח ‪ :5‬מטרופולין תל אביב‪,‬שיעורי עלייה )השתקעות ראשונה ( )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬
‫לוח ‪ :6‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‪ ,‬לפי השתייכות לאומית‬
‫)באלפים ובאחוזים(‪2000 ,‬‬
‫גרפים‬
‫גרף ‪ :1‬אוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪1961-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :2‬אוכלוסייה במטרופולין תל אביב כאחוז מאוכלוסיית ישראל‪1961-200 ,‬‬
‫גרף ‪ :3‬השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪1961-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :4‬שיעורי ריבוי טבעי במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :5‬שיעורי הגירה פנימית במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :6‬שיעורי עלייה בהשתקעות ראשונה במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :7‬גיל חציוני במטרופולין תל אביב ובישראל ‪1990-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :8‬שיעורי ריבוי טבעי‪ ,‬עלייה והגירה בגלעין מטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :9‬שיעורי ריבוי טבעי‪ ,‬עלייה והגירה בטבעת הפנימית במטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬
‫גרף ‪ :10‬שיעורי ריבוי טבעי‪ ,‬עלייה והגירה בשולי מטרופולין תל אביב‪1985-2000 ,‬‬
‫מפות‬
‫מפה ‪ :1‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪1961 ,‬‬
‫מפה ‪ :2‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪1972 ,‬‬
‫מפה ‪ :3‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪1983 ,‬‬
‫מפה ‪ :4‬השתרעות מרחבית של מטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬
‫מפה ‪ :5‬מבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬
‫מפה ‪ :6‬גודל האוכלוסייה ביישובי מטרופולין תל אביב‪ ,‬לפי השתייכות לאומית‪2000 ,‬‬
‫מפה ‪ :7‬מדד חברתי‪-‬כלכלי של יישובי מטרופולין תל אביב‪1999 ,‬‬
‫מפה ‪ :8‬גידול האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪1961-1995 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫מבוא‬
‫מטרופולין תל אביב היא הליבה הכלכלית של מדינת ישראל‪ .‬בשנת ‪ 2000‬התגוררו באזור זה‬
‫‪ 2,786,000‬תושבים )כ‪ 44-‬אחוזים מאוכלוסיית המדינה(‪ .‬אזור מטרופולין זה העסיק קרוב‬
‫למיליון איש )כמחצית מהמועסקים במשק( וייצר כמחצית מהתמ"ג בישראל‪ .‬במטרופולין‬
‫תל אביב מרוכזות רוב ההנהלות של החברות הכלכליות והפיננסיות בישראל‪ :‬חברות היי‪-‬‬
‫טק‪ ,‬בנקאות‪ ,‬ביטוח‪ ,‬משרדי נכסי דלא‪-‬ניידי ועוד‪ .‬מטעמים אלה מכונה מטרופולין תל אביב‬
‫"הקטר הכלכלי" של מדינת ישראל‪ .‬הוא הוותיק והמפותח מבין ארבעת אזורי המטרופולין‬
‫בישראל )האחרים הם‪ :‬ירושלים‪ ,‬חיפה ובאר שבע‪ ,‬ולכן התפתחותו הדמוגרפית והחברתית‬
‫מעוררת עניין רב בקרב קובעי מדיניות‪ ,‬מתכננים וחוקרים(‪ .‬תהליכים המתחוללים‬
‫במטרופולין תל אביב‪ ,‬ובכלל זה – הירידה במשקל הגלעין‪ ,‬הפרבור של מגורים‪ ,‬הנגיסה‬
‫בשטחים פתוחים‪ ,‬יוממות לעבודה וגודש בכניסות לעיר המרכזית – מסתמנים כבר כיום‬
‫באזורי המטרופולין של חיפה וירושלים‪ .‬לימוד מניסיון העבר של תל אביב והשוואה‬
‫למקומות אחרים יכולים‪ ,‬על כן‪ ,‬להעשיר את הידע אודות אזורי המטרופולין בישראל‪,‬‬
‫לאותת על מגמות צפויות בעתיד ולסייע בהתמודדות עם הבעיות של אזורי מטרופולין‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בחיבור זה מובאים תיאור וניתוח של התהליכים הדמוגרפיים‪ ,‬החברתיים והמרחביים‬
‫שהתחוללו במטרופולין תל אביב במהלך כארבעים שנה‪ ,‬מראשית שנות השישים של המאה‬
‫העשרים ועד סוף המאה‪ .‬על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך‬
‫ההתפתחות של מטרופולין תל אביב‪ ,‬ומועלות המלצות לגבי המשך הפיתוח והתכנון של‬
‫האזור‪.‬‬
‫באופן מפורט בוחן המאמר את השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה הן התמורות הדמוגרפיות שחלו במטרופולין לאורך זמן?‬
‫‪ .2‬מה הם המאפיינים החברתיים של המטרופולין על חלקיו השונים?‬
‫‪ .3‬מה הן המגמות הראשיות המסתמנות ואילו כיווני התפתחות צפויים בעתיד?‬
‫‪ .4‬מה הן האופציות המרחביות האפשריות לפיתוח המטרופולין‪ ,‬ומה הסיכויי למימושן? על‬
‫סמך ניתוח סוגיות ראשיות אלה יוצגו המלצות בתחומי הפיתוח המרחבי‪ ,‬הדמוגרפי‬
‫והחברתי‪.‬‬
‫במאמר ארבעה פרקים וסיכום‪ .‬בפרק הראשון מוצגת מסגרת השוואתית כללית בנושא‬
‫צמיחה מטרופולינית‪ .‬בפרק השני נסקרים הדגמים והתמורות הדמוגרפיות במטרופולין תל‬
‫אביב‪ .‬בפרק השלישי נסקרים הדגמים והתמורות החברתיות‪ .‬בפרק הרביעי נסקרות‬
‫אופציות הפיתוח של מטרופולין תל אביב לאור התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים הצפויים‬
‫בעתיד‪ .‬בסיכום מועלות המלצות לפיתוח המטרופולין‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫צמיחה מטרופולינית – מסגרת השוואתית‬
‫בפרק זה נבחנת השאלה עד כמה ייחודיים התהליכים במטרופולין תל אביב ועד כמה הם‬
‫דומים לתהליכי צמיחה מטרופולינית שהתרחשו במקומות אחרים בעולם‪ .‬דמיון למקומות‬
‫אחרים יכול לסייע בידי מתכננים ומקבלי החלטות בזיהוי תהליכים עתידיים ובגיבוש‬
‫מדיניות להתמודדות עם בעיות שונות‪ .‬החיבור נפתח בבחינה השוואתית של תהליכי צמיחה‬
‫מטרופולינית בעולם‪ .‬הסיכום שב ומתייחס לממצאים העולים מההשוואות‪ ,‬ומציג מסקנות‬
‫לגבי הדגמים‪ ,‬התהליכים וקווי המדיניות למטרופולין תל אביב‪.‬‬
‫תהליכי הצמיחה המטרופולינית משכו את תשומת ליבם של חוקרים מתחומים שונים‪:‬‬
‫גאוגרפיה‪ ,‬סוציולוגיה‪ ,‬כלכלה ותכנון‪ .‬המחקרים בנושא מזהים כמה מגמות עיקריות‪,‬‬
‫המאפיינות את תהליכי הצמיחה המטרופולינית‪.‬‬
‫שלביות בהתפתחות המערכת המטרופולינית‬
‫המערכת המטרופולינית היא אזור עירוני רצוף‪ ,‬המקיף יישובים עירוניים וכפריים‪ ,‬שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬מרכזי קניות ושירותים שמחוץ לערים ומערכת תחבורה המקשרת בין היישובים‪.‬‬
‫המערכת כולה משמשת מרחב בחירה אחד מבחינת מקום המגורים‪ ,‬העבודה והבילוי‪ .‬ישות‬
‫זו היא בעלות אופי דינמי‪ ,‬ותחומי השתרעותה משתנים במשך הזמן‪ ,‬תוך השתנות מתמדת‬
‫בגודל האוכלוסייה ובדגם הפריסה שלה‪ ,‬במאפייני האוכלוסייה‪ ,‬במבנה הפעילות הכלכלית‬
‫ובמגוון הזיקות בין היישובים והאוכלוסייה שבהם‪ .‬תהליך ההתפתחות של מטרופולינים‬
‫מלווה בהתפשטות של שטח ההשתרעות של המטרופולין מהגלעין לעבר השוליים וגידול של‬
‫האוכלוסייה ושל השטח הכלולים במטרופולין‪ .‬בתהליך זה העיר המרכזית הופכת לגלעין‬
‫המטרופולין‪ ,‬וסביבו נוצרות בהדרגה טבעות של יישובים ואוכלוסייה המקיימים זיקות‬
‫כלכליות וחברתיות עם הגלעין‪.‬‬
‫בראשית תהליך הצמיחה המטרופולינית מתרחשת צמיחה מואצת של העיר המרכזית‪,‬‬
‫צמיחה המתבטאת בגידול מוחלט ויחסי בהשוואה לאוכלוסיית האזור‪ .‬בשלב השני מתחיל‬
‫תהליך של יציאת תושבים מהעיר המרכזית‪ ,‬ויורד משקלה היחסי של העיר המרכזית ביחס‬
‫ליישובי המטרופולין‪ .‬בשלב השלישי אף מתרחשת ירידה מוחלטת במשקלה של העיר‬
‫המרכזית‪ .‬בשלב הרביעי חלה במקומות מספר התייצבות בגודל המוחלט של העיר המרכזית‬
‫ואף עלייה מסוימת‪ ,‬אולם נמשכה הירידה במשקלה היחסי )‪ .(Hall, 1995‬בשלב זה מתחיל‬
‫תהליך של התחדשות עירונית בעיר המרכזית‪ ,‬המלווה בתהליכי פינוי ובינוי והתברגנות‬
‫‪11‬‬
‫)ג'נטריפיקציה(‪ .‬ההתפתחויות בשנים האחרונות מעידות על שלב חמישי‪ ,‬שבמהלכו‬
‫מתחברים מספר אזורים מטרופוליניים למרחב רצוף אחד רב‪-‬גלעיני‪ .‬התוצאה היא גלקסיות‬
‫מטרופוליניות כדוגמת ניו‪-‬יורק‪-‬פילדלפיה‪-‬בוסטון‪-‬וושינגטון‪ ,‬לוס‪-‬אנג'לס‪-‬סאן‪-‬דייגו‪ ,‬לונדון‪-‬‬
‫ברמינגהם‪-‬מנצ'סטר‪ ,‬טוקיו‪-‬נגויה‪-‬אוסקה )‪.(Lloyd Jones, 2000:43‬‬
‫תהליך פרבור של מגורים ותעסוקה‬
‫במהלך תהליך הצמיחה גדלים הפרברים סביב העיר המרכזית ומושכים אליהם אוכלוסייה‬
‫מבוססת‪ ,‬ובהמשך – שירותים ועסקים‪ .‬התוצאה היא ירידה בסטטוס החברתי‪-‬כלכלי של‬
‫האוכלוסייה בעיר המרכזית‪ ,‬היווצרות פערים בין שוליים למרכז‪ ,‬ריכוז של עניים ומבוגרים‬
‫בעיר המרכזית‪ ,‬וגידול בצורכי האוכלוסייה בעיר המרכזית לצד התמעטות המקורות‬
‫העומדים לרשות הרשות המקומית על מנת לספק צרכים אלה‪ .‬במקביל‪ ,‬חלה שחיקה‬
‫והתבלות של התשתית‪ ,‬בלי שלרשות המקומית יהיו האמצעים הדרושים לחידושה‪ .‬צמיחת‬
‫הפרברים נוגסת בשטחים הפתוחים וגורמת לעלייה בנפחי התנועה‪ ,‬לגודש בכבישים ולזיהום‬
‫אוויר‪ .‬במשך הזמן גובר הדמיון בין הפרברים הוותיקים לבין העיר המרכזית‪ ,‬וגם בהם‬
‫נרשמת עלייה בריכוז של מבוגרים ושל עניים והפשיעה גוברת‪ .‬במשך הזמן מתנתקים‬
‫הפרברים המבוססים מהעיר המרכזית‪ ,‬והופכים מפרברי שינה למרכזים הנושאים עצמם‬
‫מבחינת מערכת השירותים והפעילות הכלכלית‪ .‬לעתים קרובות מתחרים הפרברים‬
‫שהתנתקו בהצלחה מהעיר המרכזית‪ ,‬והם מושכים אליהם מפעלים ושירותים‪ .‬התוצאה היא‬
‫דעיכה נוספת של העיר המרכזית )‪.(Katz, 2000a‬‬
‫באירופה הנטייה היא לפרבור ממוקד וצפוף יותר בהשוואה לארצות‪-‬הברית )‪.(Nivola, 1999‬‬
‫הסיבות לכך הן‪ :‬בארצות‪-‬הברית מצויים מרחבים גדולים יותר‪ ,‬שיעורי המיסוי על מכוניות‪,‬‬
‫דלק וחשמל נמוכים יותר מאשר באירופה‪ ,‬ועל כן מעודדים התבדרות מרחבית‪ .‬הדיור‬
‫בפרברים מסובסד על ידי שיטת המשכנתאות הרווחת בארצות‪-‬הברית‪ ,‬יש השקעה גבוהה‬
‫יותר בכבישים המיועדים לתחבורה פרטית במקום בתחבורה ציבורית‪ ,‬ולבסוף – קיים‬
‫בארצות‪-‬הברית שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות ליזמים ביצירת מרכזי מסחר ושירותים‬
‫בפרברים‪.‬‬
‫בהפרש של חמישים עד מאה שנה נרשמו בעשורים האחרונים תהליכי פרבור מואצים גם‬
‫במדינות המתפתחות‪ .‬תהליכים אלה ניזונים בחלקם מהגירת תושבים מהכפר ליישובים‬
‫שמסביב לגלעין המטרופולין ובחלקם מהגירה של תושבים עניים ומבוססים מהגלעין ליישובי‬
‫ההיקף‪ .‬התוצאות הן דעיכה חברתית ופיזית של הגלעין והיווצרות יישובים עניים מסביבו‪.‬‬
‫בשונה מתהליכי הפרבור בארצות‪-‬הברית‪ ,‬תהליכי הפרבור בעולם המתפתח נוטים להיות‬
‫ממוקדים יותר מבחינת ההתפרסות המרחבית ומזכירים במידה מה את תהליכי הפרבור‬
‫במטרופולין האירופית‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיים הבדל עצום בין אזורי המטרופולין בעולם המפותח‬
‫לבין אלה שבעולם המתפתח‪ :‬בעולם המתפתח התושבים עניים יותר‪ ,‬גידול האוכלוסייה‬
‫במטרופולין מתרחש בקצב מואץ יותר‪ ,‬התפתחותה הכלכלית איטית יותר ויש קושי רב‬
‫לספק תשתיות פיזיות וחברתיות ודיור ראוי )‪.(Lloyd Jones, 2000‬‬
‫‪12‬‬
‫המבנה החברתי של המטרופולין‬
‫המחקרים של שנות השישים בארצות‪-‬הברית חשפו את קיומם של כמה צירים במבנה‬
‫החברתי של המטרופולין‪ .‬ציר המעמד החברתי‪-‬כלכלי מתבטא בהיערכות גזרתית‪ :‬בעלי‬
‫המעמד הגבוה נוטים להתרכז בגזרה מוגדרת‪ ,‬ואילו בעלי המעמד הנמוך בגזרה אחרת‪ .‬ציר‬
‫המשפחתיות‪ ,‬המבטא את הרכב הגילים‪ ,‬גודל המשפחה והשתתפות הנשים בכוח העבודה‪,‬‬
‫נוטה להתאפיין במתכונת מעגלית‪ .‬זוגות צעירים ללא ילדים מעדיפים את הגלעין בשל‬
‫הקרבה לשירותים ולמקורות תעסוקה‪ .‬משפחות בשלב גידול הילדים הזקוקות לשטח‬
‫ִ‬
‫מגורים גדול יותר‪ ,‬מעדיפות להתגורר בשוליים‪ ,‬שם עלות המגורים נמוכה יותר ואיכות‬
‫החיים המזומנת לילדים גבוהה יותר‪ .‬מבוגרים בשלב התרוקנות הקן מעדיפים לשוב לגלעין‪.‬‬
‫ציר שלישי הוא הציר האתני‪ ,‬המתבטא בריכוזים של קבוצות אתניות במובלעות מתוחמות‬
‫במרחב המטרופוליני )‪ .(Shevky and Bell, 1955‬מחקרים חדשים שנערכו בארצות‪-‬הברית‬
‫בשנים האחרונות מגלים כי ההיערכות המרחבית על פי שלושת הצירים – החברתי‪-‬כלכלי‪,‬‬
‫המשפחתי והאתני – נוטה להיות קבועה לאורך זמן )‪.(Wyly, 1999‬‬
‫תופעה בולטת באזורים מטרופוליניים היא הקיטוב המעמיק בין חלקיו השונים‪ .‬הקיטוב‬
‫החברתי גבר בעשורים האחרונים עקב תהליכי הגלובליזציה‪ ,‬והוא בולט במיוחד בגלעין‬
‫המטרופוליני‪ .‬מצד אחד צמחו בגלעין מרכזים פיננסים‪ ,‬שירותים ותעשיות עתירות ידע‪ ,‬אך‬
‫מנגד‪ ,‬התפתחו באזור זה גם תעסוקות עתירות עבודה בתחומי התחזוקה‪ ,‬הניקיון והרווחה‪.‬‬
‫העובדים בתחומים אלה הם לרוב מהגרים‪ ,‬המתגוררים בשכונות נפרדות בסמוך לגלעין‬
‫)‪ .(Castells, 1995‬בארצות אירופה גדול משקלם של מיעוטים מוסלמיים ושל מהגרים‪ ,‬חלקם‬
‫מהמושבות )‪ (colonies‬לשעבר )למשל‪ ,‬טורקים בגרמניה‪ ,‬הודים ופקיסטנים בבריטניה‪,‬‬
‫אינדונזים בהולנד‪ ,‬צפון‪-‬אפריקאים בצרפת(‪ .‬בארצות‪-‬הברית בולט משקלם של דוברי‬
‫ספרדית לצד המיעוט הוותיק של שחורים‪.‬‬
‫הקיטוב אינו רק בין מרכז לשוליים‪ ,‬אלא לעתים קרובות בין חלקים במרכז וחלקים‬
‫בשוליים‪ .‬בוושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬למשל‪ ,‬הקיטוב בין מזרח העיר למערבה התפשט והפך לקיטוב‬
‫מטרופוליני בין מזרח המטרופולין לבין חלקה המערבי‪ :‬במזרח העיר ובמזרח המטרופולין‬
‫מתגוררת אוכלוסייה ענייה ואילו במערב העיר ובמערב המטרופולין מתגוררת אוכלוסייה‬
‫מבוססת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬החלקים המבוססים במערב מושכים אליהם את מפעלי התעשייה‬
‫והשירותים‪ ,‬ואילו העניים נאלצים לנסוע מרחקים גדולים כדי להגיע למרכזי התעסוקה‪.‬‬
‫ממצאים אלה בדבר אזורי מטרופולין חצויים מבחינה מרחבית‪-‬חברתית חזרו ועלו במקומות‬
‫רבים בארצות‪-‬הברית )‪ .(Rusk, 2000‬מתברר כי על אף התמורות החברתיות העמוקות‬
‫שהתחוללו במהלך ארבעים השנים האחרונות‪ ,‬נותרו מרכיבי הקיטוב החברתי במטרופולין‬
‫בעינם‪ .‬בעלי היכולת נוטים להסתגר בגזרה משלהם ולהתבדל מהאוכלוסייה הענייה‪ .‬כצפוי‪,‬‬
‫הקיטוב במגורים משפיע על אוכלוסיות התלמידים בבתי הספר‪ :‬באזורים העניים מצויים‬
‫בתי ספר שתלמידיהם בעלי הישגים נמוכים בלימודים‪ ,‬ואילו באזורים המבוססים מצויים‬
‫בתי ספר שתלמידיהם בעלי הישגים גבוהים בלימודים‪ .‬לדברי ברוס כץ‪ ,‬מנהל המרכז‬
‫האורבני במכון ברוקינגס‪ ,‬אם לא יושג גיוון חברתי בתפרוסת המגורים‪ ,‬יהיה קשה לשנות‬
‫את הרכב בתי הספר ולשפר את רמת ההישגים בלימודים )‪.(Katz, 2000b‬‬
‫‪13‬‬
‫המלצות לגבי המדיניות המטרופולינית הרצויה‬
‫ברוב המחקרים מגיעים החוקרים למסקנות דומות‪ :‬על השלטון לפעול לצמצום הפרבור‪,‬‬
‫הזחילה העירונית‪ ,‬הכרסום בשטחים הפתוחים‪ ,‬הגודש והפערים החברתיים‪-‬כלכליים‬
‫הגדלים בין העיר המרכזית לפרברים המקיפים אותה‪ .‬בהקשר זה הועלו רעיונות שונים‪,‬‬
‫שמביניהם ראויים לציון פיתוח בר‪-‬קיימא )הרמוניזציה בין פיתוח כלכלי‪ ,‬פיתוח חברתי‬
‫ושמירה על הסביבה(; צמיחה חכמה )‪ ,(smart growth‬שעיקרה השקעה מחודשת במרכזי‬
‫הערים כדי להגדיל את כושר המשיכה שלהם; גיבוש מטרופוליטיקה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬פיתוח‬
‫פוליטיקה מטרופולינית במקום הפוליטיקה המפוצלת הקיימת; וכן יצירת שותפויות בין‬
‫המגזר הפרטי למגזר הציבורי‪ ,‬במטרה לשקם תשתיות וליצור מקומות עבודה בעיר‬
‫המרכזית‪ .‬רעיון נוסף שהועלה בתחום המדיניות המטרופולינית הוא אספקת פתרונות דיור‬
‫המצויים בהישג יד )‪ (affordable housing‬ומיקומם בגזרות של אוכלוסייה מבוססת‪ .‬דרך זו‬
‫עשויה לתרום לגיוון ההרכב החברתי‪-‬כלכלי של בתי הספר ולסייע בקידומן של קבוצות‬
‫חלשות‪.‬‬
‫המגמה הרווחת כיום במחקר על תכנון ערים היא להמליץ על פיתוח ערים קומפקטיות‪.‬‬
‫היתרונות שמונים בעיר הקומפקטית הם‪ :‬חיזוק כלכלת העיר‪ ,‬אספקת שירותים ברמה‬
‫גבוהה‪ ,‬שימוש מוגבל ברכב פרטי וצמצום התלות בו‪ ,‬צמצום ההתפשטות של העיר והרס‬
‫הסביבה‪ ,‬שמירת השטחים הירוקים‪ ,‬והפחתה בשריפת דלקים ובזיהום אוויר )‪Burgess,‬‬
‫‪ .(2000‬האופציות ליצירת עיר קומפקטית הן‪ :‬בנייה צפופה בכל חלקי העיר‪ ,‬בנייה צפופה‬
‫בשכונות מסוימות‪ ,‬בנייה צפופה במרכז העיר תוך חידוש המרכז ושיקומו‪ ,‬פיתוח ממוקד של‬
‫חלק מהפרברים במטרה להפוך אותם למוקדי משנה‪ .‬עם זאת‪" ,‬ספינת הדגל" של גישת העיר‬
‫הקומפקטית היא לרוב שיקום המרכז והחייאתו‪ .‬חידוש המרכז נקשר עם תהליך הרנסנס‬
‫העירוני שביטוייו הם‪ :‬כלכלת מידע‪ ,‬השתקעות תושבים עירוניים חדשים במרכז ובכללם‬
‫מתברגנים ומהגרים ממדינות חוץ‪ ,‬וכן פיתוח שירותים ברמה גבוהה )‪.(Kotkin, 1998‬‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬התנפצו ההמלצות ליצירת עיר קומפקטית על סלע המציאות של פיצול‬
‫פוליטי‪ ,‬היוצר "מארג מטורף" של רשויות וסמכויות‪ .‬הרשויות השונות מתקשות לתאם‬
‫ביניהן דברים חיוניים בתחום המטרופוליני‪ ,‬ובכלל זה הסדרי תחבורה‪ ,‬שמירה על שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬פיתוח כלכלי ואספקת דיור לקבוצות מעוטות יכולת )‪ .(Katz, 2000c‬עם זאת‪ ,‬בשנים‬
‫האחרונות הסתמנו הצלחות אחדות בתיאום בין רשויות במרחבים מטרופוליניים‪ ,‬אם‬
‫באמצעות ממשל מטרופוליני העוסק בתחומים רבים ואם באמצעות שיתוף‪-‬פעולה בין‬
‫רשויות במרחב באמצעות חוזים‪ ,‬איגודים של רשויות ועוד‪.‬‬
‫על רקע הסקירה העיונית שלעיל נשאלת השאלה‪ :‬מה קרה למערך הדמוגרפי והחברתי של‬
‫האוכלוסייה במטרופולין תל אביב מאז שנות השבעים? האם גברו המגמות של קיטוב חברתי‬
‫בגלעין וביישובים שסביבו? האם התבססות של אוכלוסייה מבוגרת התרחשה בכל חלקי‬
‫המטרופולין או רק בחלקים מסוימים? אלו שינויים בהרכב הדמוגרפי והחברתי‪-‬כלכלי של‬
‫האוכלוסייה התרחשו באזור הגלעין? האם נוצרו הבדלים בין חלקי המטרופולין השונים‬
‫מבחינה דמוגרפית וחברתית‪-‬כלכלית? ומה הן ההשלכות של התמורות הדמוגרפיות‬
‫‪14‬‬
‫והחברתיות בכל הנוגע לתהליכי התכנון? שאלות נוספות נוגעות לדפוסי ההגירה ולהשתקעות‬
‫גל העלייה הגדול שפקד את הארץ בשנות התשעים – כיצד השפיעו תהליכים אלה על תפרוסת‬
‫האוכלוסייה ועל המבנה החברתי‪-‬מרחבי‪ ,‬ומה היו השלכותיהם של תהליכים אלה על‬
‫התכנון? סוגיות אלה ואחרות יידונו בהמשך‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫דגמים דמוגרפיים ותמורות דמוגרפיות במטרופולין‬
‫‪1‬‬
‫תל אביב‬
‫ההתפשטות המרחבית והגידול הדמוגרפי‬
‫מטרופולין תל אביב‪ ,‬כמו אזורי מטרופולין אחרים בעולם‪ ,‬היא ישות גאוגרפית דינמית‬
‫המשתנה לאורך השנים מבחינת שטח ההשתרעות‪ ,‬גודל האוכלוסייה ודגם הפריסה‪ ,‬מאפייני‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬מבנה הפעילות הכלכלית ומגוון הזיקות בין היישובים והאוכלוסייה שבהם‪.‬‬
‫השכונה היהודית אחוזת בית והשכונות היהודיות הסמוכות שהוקמו ליד העיר יפו בראשית‬
‫המאה קיבלו בתקופת המנדט מעמד של מועצה מקומית ולאחר מכן – מעמד של עיר‪ .‬בשנות‬
‫השלושים והארבעים הפכה המועצה המקומית לעיר המרכזית ליישובים שמסביבה‪ .‬בשנות‬
‫החמישים והשישים המשיכה העיר תל אביב לגדול וביססה את מעמדה המרכזי בתחום‬
‫הכלכלי‪ ,‬התרבותי והחברתי )גונן‪ ,‬עתיד לצאת(‪ .‬מטרופולין תל אביב כוללת היום את מחוז‬
‫תל אביב‪ ,‬את מחוז המרכז ואת העיר אשדוד שבמחוז הדרום‪ .‬העיר תל אביב היא גלעין‬
‫המטרופולין וסביבה טבעת פנימית שהיישובים הגדולים והעיקריים שבה הם הערים בת ים‪,‬‬
‫חולון‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬רמת גן‪ ,‬בני ברק‪ ,‬רמת השרון והרצליה‪ .‬מסביב לטבעת הפנימית מצוייה‬
‫הטבעת התיכונה‪ ,‬המשתרעת עד רחובות בדרום‪ ,‬לוד ופתח תקווה במזרח‪ ,‬כפר סבא ורעננה‬
‫בצפון‪ .‬הטבעת החיצונית הסובבת את הטבעת התיכונה משתרעת מאשדוד בדרום‪ ,‬דרך‬
‫מודיעין וראש העין במזרח ועד פאתי חדרה בצפון )החלוקה לטבעות מופיעה במפה ‪ .(4‬כמו‬
‫אזורים מטרופוליניים בעולם – כך גם אזור מטרופולין תל אביב מתאפיין בתהליך של‬
‫התפשטות במרחב הפיסי ובגידול דמוגרפי מואץ בשולי האזור‪ ,‬לעומת גידול דמוגרפי ההולך‬
‫ומתמתן בגלעין המטרופולין‪.‬‬
‫גידול תחום ההשתרעות של המטרופולין משקף את התפשטות מרחב האינטראקציות בין‬
‫יישובי המטרופולין בתחומי חיים רבים‪ ,‬ובמיוחד בתחומי הכלכלה והחברה‪ .‬במחקר זה‬
‫הוגדרו גבולות המטרופולין בהתאם להגדרות הגאוגרפיות שנקבעו על ידי הלשכה המרכזית‬
‫ממפקדי האוכלוסין והדיור‪ .‬הגדרות אלה משקפות את מרחב‬
‫לסטטיסטיקה לקראת כל אחד ִ‬
‫הזיקות והקשרים הפונקציונליים בין יישובי המטרופולין )ראה מפות ‪ .(1-4‬עיון במפות‬
‫ממחיש את השינויים שחלו בתחום ההשתרעות של המטרופולין‪ ,‬כפי שהוגדר על ידי הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כל הנתונים המופיעים בעבודה זו‪ ,‬מקורם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מפה ‪ :1‬מטרופולין תל אביב‪1961 ,‬‬
‫מפה ‪ :2‬מטרופולין תל אביב‪1972 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫מפה ‪ :3‬מטרופולין תל אביב‪1983 ,‬‬
‫‪18‬‬
‫מפה ‪ :4‬מטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬
‫התרחבות והתגוונות הזיקות בין חלקי המטרופולין והתפשטותם לעבר יישובים הסמוכים‬
‫למטרופולין הגדילה במשך הזמן את מספר היישובים המשתייכים למרחב של המטרופולין‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1972‬נכללו במטרופולין תל אביב ‪ 27‬יישובים‪ ,‬שחולקו לגלעין ולשתי טבעות‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1983‬היו במטרופולין ‪ 41‬יישובים‪ .‬החל ממפקד ‪ 1983‬נוספה טבעת חדשה לאזור‬
‫המטרופולין‪ ,‬ומאז הוא כולל גלעין ושלוש טבעות‪ .‬בהמשך מחקר זה‪ ,‬ייעשה שימוש גם‬
‫במושגים "ליבת המטרופולין"‪ ,‬דהיינו – הגלעין והטבעת הפנימית‪ ,‬ו"שולי המטרופולין" –‬
‫הכוללים את הטבעת התיכונה והטבעת החיצונית‪.‬‬
‫שאפיינו את העשור שבין מפקד ‪ 1983‬לזה של ‪ ,1995‬ובמיוחד התהליך‬
‫תהליכי פרבור מואצים ִ‬
‫המואץ של עיור הכפר‪ ,‬הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה‪ ,‬הרחבת המושבים וגם בניית‬
‫שכונות קהילתיות בקיבוצים‪ ,‬תרמו לשינוי מהותי במאפייני היישובים הכפריים במטרופולין‬
‫תל אביב‪ .‬העיסוק בחקלאות דעך‪ ,‬היקף השטחים החקלאיים המעובדים הצטמצם וחלה‬
‫עלייה משמעותית בשימושי קרקע למלאכה‪ ,‬תעשייה‪ִ ,‬מסחר‪ִ ,‬מנהל ומשרדים‪ .‬תהליכים אלו‬
‫תרמו להידוק הקשרים הכלכליים ולגיוון הזיקות בין היישובים הכפריים ליישובים‬
‫העירוניים במטרופולין ובמיוחד בין היישובים הכפריים לגלעין‪ .‬הידוק הקשרים בין הכפר‬
‫לעיר בא לידי ביטוי בהגירה בין‪-‬יישובית ובגידול ביוממוּת‪ .‬כך הפכו היישובים הכפריים‬
‫שבמועצות האזוריות לחלק בלתי נפרד מהמטרופולין‪ .‬לכן במפקד ‪ 1995‬נכללו מועצות‬
‫אזוריות לראשונה בתחומי המטרופולין; כך נוספו לה למעלה ממאתיים יישובים ובשנת ‪2000‬‬
‫מנה אזור המטרופולין ‪ 259‬יישובים‪ ,‬שבהם התגוררו כ‪ 2.8-‬מיליון תושבים‪.‬‬
‫השתנות תפרוסת האוכלוסייה במטרופולין‬
‫לצד הגידול במספר היישובים המשתייכים למטרופולין תל אביב‪ ,‬חל גידול גם באוכלוסייתה‪,‬‬
‫גידול שנבע הן מתוספת אוכלוסייה ביישובים והן מתוספת אוכלוסייה עם הצטרפות יישובים‬
‫שלא היו שייכים למטרופולין‪ .‬בין שנת ‪ 1961‬לשנת ‪ 2000‬גדלה אוכלוסיית המטרופולין‬
‫במספרים מוחלטים מ‪ 670-‬אלף בראשית התקופה לכ‪ 2.8-‬מיליון בסופה ומשקלה היחסי‬
‫)מכלל אוכלוסיית ישראל( עלה מ‪ 30.1-‬ל‪ 43.7-‬אחוזים )ראה גרפים ‪ 1‬ו‪.(2-‬‬
‫בחינה לאורך זמן‪ ,‬משנת ‪ 1961‬ועד שנת ‪ ,2000‬מגלה כי הגידול של האוכלוסייה לא היה אחיד‬
‫בחלקי המטרופולין השונים‪ .‬גידול מתון נרשם בגלעין ובטבעת הפנימית הסמוכה אליו ואילו‬
‫גידול מהיר יחסית היה בטבעות התיכונה והחיצונית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ירד חלקה של‬
‫האוכלוסייה בליבת המטרופולין ובמקביל עלה חלקה של האוכלוסייה בשוליה )ראה גרף ‪3‬‬
‫ומפה ‪ 8‬בנספח(‪.‬‬
‫‪19‬‬
20
‫קצב הגידול של הגלעין והטבעות‬
‫עיון מדוקדק יותר בתהליכים שהתרחשו בחלקי המטרופולין השונים מעלה את הממצאים‬
‫הבאים‪.‬‬
‫בגלעין נרשם קצב גידול נמוך ביותר‪ ,‬הנע בין גידול שנתי שלילי של ‪ 0.9 %‬בין ‪ 1972‬ל‪,1983-‬‬
‫עד גידול חיובי זעיר של ‪ + 0.3%‬בשנים ‪.2000 – 1995‬‬
‫הטבעת הפנימית עברה תהליכי שינוי והידמות לגלעין המטרופולין‪ .‬בתחילת התקופה‬
‫הנסקרת‪ ,‬עמד קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה על ‪ 7%‬והיה גבוה באופן ניכר בהשוואה‬
‫לגלעין‪ .‬הפער הצטמצם והלך עד שבשנים ‪ 1995-2000‬ירד קצב הגידול השנתי הממוצע של‬
‫הטבעת הפנימית ל‪ 0.2%-‬והוא נמוך במעט מקצב הגידול שאפיין את הגלעין בשנים אלו‪.‬‬
‫שולי המטרופולין )הטבעות התיכונה והחיצונית( המשיכו לגדול לאורך כל התקופה הנחקרת‬
‫בקצב מהיר בהשוואה לאוכלוסייה שבליבת המטרופולין‪ ,‬אך גם בשוליים ניכרת מגמה של‬
‫התמתנות בקצב הגידול‪ :‬הגידול השנתי הממוצע של שולי המטרופולין עמד על ‪ 50%‬בשנים‬
‫‪ ,1972–1961‬הוא ירד ל‪ 19% -‬בשנים ‪ 1983–1972‬ל‪ 4%-‬בשנים ‪.2000–1995‬‬
‫המשקל היחסי של הגלעין והטבעות‬
‫ההבדלים בקצב הגידול בין חלקי המטרופולין )גלעין וטבעות( גרמו לשינויים במשקל היחסי‬
‫של האוכלוסייה בכל אחד מהחלקים‪ .‬בהתאם לשינויים בקצב גידול האוכלוסייה נרשמה‬
‫תופעה מקבילה של ירידה במשקל האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית ועלייה במשקל‬
‫האוכלוסייה בטבעת החיצונית‪.‬‬
‫בגלעין המטרופולין מסתמנת ירידה מתמדת במשקל האוכלוסייה‪ .‬שינוי במגמת הירידה‬
‫נרשם בשנים ‪ ,1989-1993‬שבהן גדלה אוכלוסיית העיר בקצב איטי‪ ,‬גידולה נעצר עד שנת‬
‫‪ 1998‬ואילו בשנים ‪ 1999-2000‬חזרה האוכלוסייה לגדול בקצב איטי‪ .‬את הגידול בשנות‬
‫התשעים המוקדמות יש לזקוף לזכות גל העלייה הגדול )ממדינות ברית המועצות לשעבר(‬
‫לישראל‪ ,‬אשר הגיע לשיאו בתחילת שנות ה‪ .90-‬בשנים שלאחר מכן הצטמצם מספר העולים‬
‫החדשים שהשתקעו בישראל ובכלל זה בתל אביב‪ .‬במקביל‪ ,‬גברו הגירות של עולים שבחרו‬
‫לעבור מגלעין המטרופולין ליישובים רחוקים יותר‪ ,‬בדרך‪-‬כלל ליישובים בתחומי‬
‫המטרופולין‪ .‬כתוצאה מכך התחדשה מגמת הירידה בגידול האוכלוסייה ועמה גם הירידה‬
‫במשקל אוכלוסיית הגלעין מכלל האוכלוסייה במטרופולין‪ .‬ההגירה מהגלעין אל השוליים‬
‫ִאפשרה לעולים למצוא פתרונות דיור זולים יותר ולשפר את רווחת הדיור שלהם ויחד עם‬
‫זאת לשמור על מקומות התעסוקה‪ ,‬בעיקר בליבת המטרופולין‪ .‬שינוי זה במיקום המגורים‬
‫של העולים הגדיל את מרחק היוממות הממוצע‪ ,‬אך שיפר את תנאי הדיור שלהם‪ .‬הבחירה‬
‫המסיבית של עולים חדשים בעיר אשדוד היא דוגמה מובהקת לכך‪.‬‬
‫רבות מהדירות שפינו העולים‪ ,‬בעיקר בשכונות המעמד הנמוך – שכונות המצוקה של מרכז‬
‫ודרום תל אביב‪ ,‬אוכלסו בעובדים זרים‪ ,‬הנוהרים בשנים האחרונות ברבבותיהם לישראל‪.‬‬
‫מספר העובדים הזרים בגלעין המטרופולין נאמד בעשרות אלפי נפש‪ ,‬חלקם חוקיים וחלקם‬
‫לא חוקיים‪ ,‬אך הם אינם נכללים בסטטיסטיקה של האוכלוסייה‪ .‬יש להניח שאילו נכללו‬
‫‪21‬‬
‫העובדים הזרים במניין אוכלוסיית הגלעין‪ ,‬היה מתגלה שמגמת הירידה במשקל אוכלוסיית‬
‫הגלעין בשנים האחרונות נבלמה ואף שינתה כיוון‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מגמת הירידה אכן קיימת‬
‫בכל הנוגע לתושבי ישראל ואזרחיה‪ ,‬אך אינה נכונה כשמדובר בכלל האוכלוסייה‪ ,‬הכוללת גם‬
‫עובדים זרים שאינם בעלי מעמד של תושב או אזרח‪.‬‬
‫לצד הירידה במשקל האוכלוסייה בליבת המטרופולין‪ ,‬חלה עלייה מרשימה במשקל‬
‫האוכלוסייה בשוליו‪ .‬הסיבה לכך נעוצה בזמינות השטחים הפתוחים וברנטה למגורים‪:‬‬
‫בליבת המטרופולין השטחים הזמינים לבנייה מצומצמים‪ ,‬הביקוש גבוה והרנטה למגורים‬
‫גבוהה‪ ,‬ואילו בשוליים המצב הפוך‪ .‬התוצאה היא התפשטות לעבר האזורים שבהם הרנטה‬
‫הקרקעית נמוכה יותר והשטחים המאפשרים בינוי‪ ,‬תוספת יחידות דיור ובנייה לפעילות‬
‫כלכלית רבים יותר‪ .‬מציאות זו הופכת את שולי המטרופולין לאזורים אטרקטיביים לפיתוח‪.‬‬
‫שטח ההשתרעות של שולי המטרופולין גדל‪ ,‬אוכלוסייתם גדלה ומספר היישובים הנכללים‬
‫בהם עלה ובעקבות זאת חל גידול משמעותי במרחב המטרופולין של תל אביב‪.‬‬
‫בעקבות תהליכים אלה חל שינוי במיקום היחסי של יישובי המטרופולין‪ .‬יישובים שנחשבו‬
‫בעבר רחוקים ובלתי מושכים‪ ,‬הופכים עם התפשטות המטרופולין לחלק ממנה וכושר‬
‫המשיכה שלהם עולה‪ .‬תהליכים אלו מעוררים תנועות הגירה אל שולי המטרופולין גם‬
‫מחלקיה הפנימיים וגם מיישובים שאינם במטרופולין‪ .‬תנועות ההגירה מביאות אל שולי‬
‫המטרופולין זוגות צעירים רבים‪ ,‬המתקשים לעמוד בעלויות הדיור הגבוהות שבליבת‬
‫המטרופולין‪ .‬משפחות אלה נמצאות בשלב של גידול המשפחה והן צורכות שטח דיור גדול‬
‫יחסית‪ .‬ההגירה לשולי המטרופולין מאפשרת להן לשפר את רווחת הדיור‪ ,‬אם כי היא מעלה‬
‫את מחיר הנגישות למרכזי התעסוקה והשירותים המצויים במרכז‪ .‬הרנטה הנמוכה יחסית‬
‫בשוליים מושכת אליהם גם את אוכלוסיית משפרי הדיור‪ ,‬החפצים בבית גדול יותר‪ ,‬בבנייה‬
‫לא רוויה ובצמודי קרקע – משאת נפש גוברת בציבור הישראלי אשר הסיכוי לממשה גדול‬
‫במיוחד בשולי המטרופולין‪ .‬כמו כן‪ ,‬הביקוש לשירותים ומסחר בשוליים מגדיל את כושר‬
‫המשיכה של אזורים אלה לגבי פעילות עסקית‪ ,‬מסחר ושירותים‪.‬‬
‫תהליכים אלה של יציאת אוכלוסייה ועסקים מהגלעין לשוליים אופייניים לשלב ההתבגרות‬
‫של המטרופולין‪ .‬במהלך שלב זה מסתמן תהליך של הידמות בין חלקי מטרופולין סמוכים‪.‬‬
‫הטבעת הפנימית "מסגלת" תכונות שאפיינו את הגלעין‪ ,‬ביניהן דפוסי הגירה שלילית‪ ,‬ירידה‬
‫בקצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה‪ .‬הטבעת החיצונית "מסגלת" את תכונות הצמיחה‬
‫והגידול של הטבעת התיכונה‪ ,‬ותכונות אלו מתפשטות גם לעבר היישובים הסובבים את‬
‫הטבעת החיצונית‪ ,‬אף כי הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהמטרופולין )ראה לוחות ‪ 1‬ו‪2-‬‬
‫בנספח(‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מקורות הגידול הדמוגרפיים ומבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין‬
‫‪1‬‬
‫שלושה הם מקורות הגידול הדמוגרפי המשפיעים על גודל האוכלוסייה ופריסתה במרחב‪ :‬ריבוי‬
‫טבעי‪ ,‬הגירה פנימית בין‪-‬יישובית והגירה בינלאומית‪ .‬להלן נסקור את תרומתו של כל אחד‬
‫ממקורות אלה להשתנות האוכלוסייה במטרופולין תל אביב ואת השפעתו על פריסתה הגאוגרפית‪.‬‬
‫ריבוי טבעי‬
‫ככל שמתרחקים מהגלעין לעבר שולי המטרופולין עולה שיעור הריבוי הטבעי בקרב‬
‫האוכלוסייה‪ .‬ההסבר העיקרי לתופעה נעוץ בשני משתנים דמוגרפיים עיקריים‪ :‬מבנה הגילים‬
‫ומאפיינים משפחתיים‪ .‬האוכלוסייה הצעירה‪ ,‬ובמיוחד אוכלוסיית הזוגות הצעירים‪ ,‬נוטה‬
‫להגר לשולי המטרופולין במהלך הרחבת המשפחה‪ ,‬מכיוון שהיא נזקקת לשטח מגורים גדול‪.‬‬
‫כתוצאה מכך מצויה בשולי המטרופולין אוכלוסייה צעירה יחסית ושיעור גבוה יחסית של‬
‫משפחות‪ .‬זאת לעומת שיעור גבוה של אוכלוסייה מבוגרת ומזדקנת במרכז המטרופולין‪,‬‬
‫ושיעור גבוה של יחידים בקרב הצעירים‪) .‬ראה גרף ‪ ,4‬וכן גרפים ‪ 8-10‬בנספח(‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הבדל בולט זה בין הגלעין לשוליים מתמתן במידה מסוימת‪ ,‬שכן בשני העשורים‬
‫האחרונים ניכרת עלייה בביקוש למגורים בגלעין מצד זוגות צעירים‪ .‬כתוצאה מכך חלה‬
‫עלייה מתונה בשיעור הריבוי הטבעי בגלעין )העיר תל אביב( מאז שנת ‪ .1988‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בטבעת הפנימית מסתמנת ירידה איטית בשיעורי הריבוי הטבעי לאורך כל התקופה‪ .‬כתוצאה‬
‫משינויים אלו‪ ,‬מצטמצם הפער בשיעורי הריבוי הטבעי בין הגלעין לטבעת הפנימית‪ .‬בעוד‬
‫בשנת ‪ 1985‬היה שיעור הריבוי הטבעי בטבעת הפנימית גבוה פי ‪ 5‬משיעור הריבוי הטבעי‬
‫בגלעין‪ ,‬הרי בשנת ‪ 2000‬הוא גבוה רק פי ‪ .1.5‬ממצאים אלו מצביעים שוב על תהליך ההידמות‬
‫בין תכונות הגלעין לבין תכונות הטבעת הפנימית )ראה לוח ‪ 3‬בנספח(‪.‬‬
‫מאזן הגירה פנימית‬
‫ליבת המטרופולין מאופיינת במאזן הגירה שלילי מובהק‪ ,‬לעומת מאזני הגירה חיוביים‬
‫גבוהים המאפיינים את שולי המטרופולין )ראה גרף ‪ 5‬וכן גרפים ‪ 8-10‬בנספח(‪ .‬מאזני ההגירה‬
‫הפנימית הם תוצאה של אלפי החלטות של פרטים ומשקי בית בדבר שינוי מקום מגורים‪.‬‬
‫החלטות אלו מושפעות מהתפיסה של התושבים את מקום מגוריהם לעומת תפיסתם את‬
‫מקומות המגורים האלטרנטיביים‪ .‬מכלול ההחלטות הללו מתורגם לתנועה של תושבים‬
‫העוזבים יישוב אחד ועוברים למקום אחר‪ ,‬ויש לו דפוס מרחבי ברור‪ .‬רוב המהגרים במרחב‬
‫המטרופוליני עוברים מהליבה לשוליים‪ .‬במרחב הלאומי רוב המהגרים עוברים מחלקי‬
‫המדינה השונים אל המטרופולין‪ ,‬כשהנטייה היא להעדיף מגורים בשולי המטרופולין‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בשל קשיים בהשגת נתונים רציפים על מקורות הגידול הדמוגרפי בטבעות המטרופולין בשנים ‪ ,1985-2000‬נעשה כאן שימוש‬
‫בקירוב גאוגרפי של טבעות המטרופולין‪ ,‬שחלוקתו‪ :‬גלעין המטרופולין – העיר תל אביב‪-‬יפו; טבעת פנימית – מחוז תל אביב;‬
‫ללא העיר תל אביב‪ .‬שולי המטרופולין‪ ,‬מחוז המרכז )הטבעת התיכונה והחיצונית‪ ,‬ללא העיר אשדוד(‪.‬‬
‫‪23‬‬
24
‫לצד תנועות ההגירה הראשיות מתרחשות גם הגירות בכיוון הנגדי לחלקים המרכזיים של‬
‫המטרופולין‪ ,‬אך היקפן של תנועות אלו מצומצם יותר‪ .‬התוצאה היא מאזני הגירה שליליים‬
‫באזורים המרכזיים של המטרופולין ומאזני הגירה חיוביים בשוליו‪.‬‬
‫הסיבות למעבר מהמרכז לשוליים נעוצות‪ ,‬כאמור‪ ,‬ברנטת המגורים‪ .‬המלאי הקרקעי במרכז‬
‫מצומצם והתחרות על השטחים הזמינים גבוהה‪ .‬בתחרות בין הפעילויות הכלכליות לבין‬
‫המגורים על מיקום באזור הליבה הנגיש והיקר‪ ,‬העוסקים בפעילויות הכלכליות יכולים לשלם‬
‫מחיר גבוה ליחידת קרקע‪ .‬משום כך דוחקות הפעילויות הכלכליות את אזורי המגורים‪ .‬באזורי‬
‫השוליים של המטרופולין‪ ,‬מלאי הקרקעות הזמינות לבינוי ולפיתוח גדול יותר ועל כן מחירי‬
‫הדיור נמוכים יותר‪ ,‬מגוון אפשרויות הדיור רחב יותר‪ ,‬וקל יותר לשפר את רווחת הדיור‪ .‬מסיבה‬
‫זו מועדפים שולי המטרופולין לצורך מגורים‪ .‬לשיקולי הדיור מצטרפים כמובן שיקולים‬
‫הקשורים לתעסוקה‪ ,‬לפעילויות תרבות‪ ,‬בילוי ופנאי‪ ,‬וגם מסחר‪ .‬פונקציות אלו מרוכזות בעיקר‬
‫בליבת המטרופולין‪ ,‬המצויה בטווח יוממות לתושבי המטרופולין כולה‪ ,‬אך ניתן למוצאן גם‬
‫במרכזי‪ִ -‬משנה בשכונות‪ .‬מרכזי המשנה מתרבים במרחב המטרופוליני ככל שהוא מתפשט‬
‫ומתעצם כלכלית‪ .‬שיפור התחבורה הציבורית הקושרת את ערי הלווין לגלעין‪ ,‬באמצעות הפעלת‬
‫רכבת פרברים‪ ,‬תגדיל את הנגישות של מרכז המטרופולין‪ .‬צפוי כי שיפור כזה יגדיל את כושר‬
‫המשיכה של יישובי השוליים ויתרום להמשך התפשטות המטרופולין )ראה לוח ‪ 5‬בנספח(‪.‬‬
‫עלייה‬
‫בחירת מקום מגורים ראשון בארץ על ידי העולים החדשים מציג דפוס העדפה שונה מזה של‬
‫המהגרים הפנימיים‪ .‬בעוד שמהגרי הפנים עוברים מהגלעין לשולי המטרופולין‪ ,‬נוטים העולים‬
‫הבוחרים את מקום מגוריהם הראשון בארץ להשתקע בעיקר בגלעין‪ .‬דפוס בחירת המגורים של‬
‫העולים משתנה אחרי תקופת שהות בישראל‪ ,‬שבה הם לומדים להכיר את מגוון האפשרויות‬
‫למגורים ולתעסוקה‪ ,‬את יכולתם וסיכוייהם להשתלב בשני שווקים אלו וגם את מרחב האפשרויות‬
‫בתחומים אחרים‪ ,‬כמו תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬בילוי‪ ,‬איכות חיים וכדומה‪ .‬עם התערותם בחברה‬
‫הישראלית וגיבוש תפיסותיהם‪ ,‬העדפותיהם ושאיפותיהם‪ ,‬נוטים העולים לבחור במקום מגורים‬
‫חדש‪ ,‬ובשלב זה כבר ניכרת העדפתם הדומה לזו של כלל תושבי ישראל‪ :‬לגור במטרופולין תל‬
‫אביב‪ ,‬אך לא בגלעין אלא בשוליים )ראה לוח ‪ 6‬בנספח‪ ,‬גרף ‪ 6‬וכן גרפים ‪ 8-10‬בנספח(‪.‬‬
‫מבנה הגילים של האוכלוסייה‬
‫האוכלוסייה במטרופולין תל אביב כולה‪ ,‬ובכל אחת מטבעותיו בנפרד‪ ,‬מבוגרת בהשוואה לכלל‬
‫האוכלוסייה בישראל‪ .‬בשנת ‪ 2000‬היה הגיל החציוני של האוכלוסייה בישראל ‪ 27.6‬שנים‪ .‬באותה‬
‫שנה התגוררה בגלעין המטרופולין האוכלוסייה המבוגרת ביותר‪ ,‬גילה החציוני היה ‪ .34.1‬בטבעת‬
‫הפנימית הייתה האוכלוסייה מעט צעירה יותר וגילה החציוני היה ‪ .32.7‬בשולי המטרופולין‬
‫התגוררה האוכלוסייה הצעירה ביותר במטרופולין )גיל חציוני – ‪.(28.9‬‬
‫במהלך שנות ה‪ 90-‬ניכרת מגמה של הזדקנות האוכלוסייה בישראל‪ ,‬במטרופולין תל אביב ובכל‬
‫אחד מחלקיה‪ .‬הפריסה של האוכלוסייה לפי גיל יוצרת דגם קונצנטרי‪ ,‬שבו ככל שמתרחקים‬
‫מגלעין המטרופולין לעבר שוליה – כך האוכלוסייה צעירה יותר‪ .‬דגם זה נשמר במהלך כל העשור‬
‫)ראה מפה ‪ 5‬וגרף ‪.(7‬‬
‫‪25‬‬
26
‫מפה ‪ :5‬מבנה הגילים של האוכלוסייה במטרופולין תל אביב‪2000 ,‬‬
‫‪27‬‬
‫האוכלוסייה במטרופולין לפי השתייכות לאומית )יהודים וערבים(‬
‫גודל האוכלוסייה ופריסתה‬
‫האוכלוסייה היהודית מהווה רוב מכריע במטרופולין תל אביב‪ :‬חלקה באוכלוסיית המטרופולין‬
‫היה ‪ 97%‬בשנת ‪ ,1983‬ו‪ 95%-‬בשנת ‪ .2000‬דגם הפריסה של האוכלוסייה היהודית שונה מהותית‬
‫מזה של האוכלוסייה הערבית‪ :‬בעוד האוכלוסייה היהודית מתפרסת על פני כל מרחב‬
‫המטרופולין‪ ,‬האוכלוסייה הערבית מרוכזת בעיקר בטבעת החיצונית‪ .‬הריכוז הנמוך ביותר של‬
‫ערבים נמצא בטבעת הפנימית‪ .‬בשנת ‪ 2000‬התגוררו בגלעין המטרופולין ‪ 13%‬מהיהודים ו‪11%-‬‬
‫מהערבים )ראה מפה ‪ .(6‬לעומת זאת‪ ,‬בטבעת הפנימית התגוררו ‪ 31%‬מהיהודים ורק ‪0.4%‬‬
‫מהערבים‪ ,‬בטבעת התיכונה התגוררו ‪ 32%‬מהיהודים ורק ‪ 19%‬מהערבים ואילו בטבעת‬
‫החיצונית ריכוז הערבים גדול פי שלושה מריכוז היהודים; ‪ 24%‬מהיהודים לעומת ‪69%‬‬
‫מהערבים‪) ,‬ראה לוח ‪ 7‬בנספח(‪.‬‬
‫תהליכים דמוגרפיים‬
‫התהליכים הדמוגרפיים העוברים על האוכלוסייה הערבית שונים מאלו העוברים על האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ .‬עיקר הגידול של האוכלוסייה היהודית במטרופולין נובע מתנועות הגירה רבות מהמרכז‬
‫אל השוליים‪ ,‬ומתנועות פרבור‪ ,‬הכוללות בין השאר הקמת יישובים חדשים והפיכת יישובים‬
‫כפריים קטנים ליישובים עירוניים בגודל בינוני ואף גדול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מספר היישובים הערביים‬
‫לא השתנה‪ ,‬תנועות ההגירה מצומצמות ועיקר הגידול של היישובים נובע מריבוי טבעי‪ .‬לכן דגם‬
‫הפריסה של האוכלוסייה הערבית מושפע יותר מכל דבר אחר ממיקומם של היישובים הערביים‪.‬‬
‫מבנה הגילים של האוכלוסייה‬
‫בשנת ‪ 2000‬היה גילה החציוני של האוכלוסייה היהודית בישראל ‪ ,29.8‬וגילה החציוני של‬
‫האוכלוסייה הערבית היה ‪ .19.6‬בגלעין המטרופולין היה הגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית‬
‫‪ 34.6‬ושל האוכלוסייה הערבית ‪ .22.2‬בשולי המטרופולין היה הגיל החציוני של האוכלוסייה‬
‫היהודית ‪ 29.8‬והגיל החציוני של האוכלוסייה הערבית ‪ .19.6‬חלקה של האוכלוסייה הקשישה )‪65‬‬
‫‪ (+‬גדול בהרבה בקרב האוכלוסייה היהודית בהשוואה לאוכלוסייה הערבית‪ .‬בשנת ‪ 2000‬היה‬
‫אחוז הקשישים היהודים בגלעין )מכלל התושבים היהודים במטרופולין( ‪ ,17.6%‬כמעט פי ‪6‬‬
‫מאחוז הקשישים הערבים‪ ,‬שעמד על ‪ 3.0%‬בלבד מהאוכלוסייה הערבית‪ .‬בשולי המטרופולין היה‬
‫אחוז הקשישים מכלל התושבים היהודים גדול כמעט פי ‪ 4‬מאחוז הקשישים הערבים‪9.9% :‬‬
‫בקרב האוכלוסייה היהודית לעומת ‪ 2.7%‬בקרב האוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫דגם הפריסה המרחבית של האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית לפי חציון גיל הוא בעל‬
‫מאפיינים דומים‪ :‬המבוגרים מתרכזים בגלעין המטרופולין‪ ,‬והצעירים בשוליה‪ .‬הן היהודים והן‬
‫הערבים המתגוררים במרכז המטרופולין מבוגרים יותר בהשוואה לאוכלוסיית ישראל‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬בשולי המטרופולין הפער בחציון הגילים כמעט שאינו קיים‪ ,‬והגיל החציוני של שתי קבוצות‬
‫האוכלוסייה – היהודים והערבים – גבוה אך במעט מזה של אוכלוסיית ישראל‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מפה ‪ :6‬גודל האוכלוסייה ביישובי מטרופולין תל אביב לפי השתייכות לאומית‪2000 ,‬‬
‫‪29‬‬
‫‪3‬‬
‫דגמים חברתיים‪-‬כלכליים ותמורות חברתיות‬
‫אזור מטרופולין תל אביב כולל יישובים בעלי מעמד חברתי‪-‬כלכלי מגוון – החל ממעמד נמוך‬
‫עד למעמד גבוה ביותר‪ .‬לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת ‪ ,1999‬המדרג את‬
‫במדרג עולה )מהאשכול הראשון‪ ,‬המתאפיין במעמד‬
‫יישובי ישראל בעשרה אשכולות ִ‬
‫החברתי‪-‬כלכלי הנמוך ביותר‪ ,‬עד לאשכול העשירי‪ ,‬המתאפיין במעמד החברתי‪-‬כלכלי הגבוה‬
‫ביותר(‪ ,‬מצויים במחוז יישובים בטווח האשכולות השלישי עד העשירי‪ .‬אשכולות אלה קובצו‬
‫לחמישה דירוגים של מעמד חברתי‪-‬כלכלי )ראה מפה ‪.(7‬‬
‫הקשר בין מעמד חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬לאום ומוצא עדתי‬
‫יישובי האשכול השלישי‪ ,‬המציין מעמד נמוך מאוד‪ ,‬כוללים יישובים ערביים‪ :‬כפר קאסם‪,‬‬
‫ג'לג'וליה‪ ,‬וקלנסווה‪ ,‬ויישוב חרדי‪ :‬בני ברק‪ .‬יישובים אלה מתאפיינים ברמת הכנסה ממוצעת‬
‫לנפש המגיעה לכדי ‪ 55%-60%‬מההכנסה הממוצעת במטרופולין‪ .‬רמת ההכנסה הממוצעת‬
‫לנפש בבני ברק נמוכה מזו הרווחת ברוב היישובים הערביים‪ ,‬ומשתווה לזו של כפר קאסם‪.‬‬
‫יישובי האשכול הרביעי והחמישי‪ ,‬שהמעמד שלהם נמוך‪ ,‬כוללים עיירות וערים שאליהן הופנו‬
‫בשנות החמישים והשישים עולים רבים מארצות ערב‪ :‬רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬קריית עקרון‪ ,‬אור יהודה‪,‬‬
‫באר יעקב‪ ,‬בית דגן‪ ,‬כפר יונה‪ ,‬וכן מספר יישובים ערביים‪ :‬כפר ברא‪ ,‬טירה וזמר‪ .‬רמת‬
‫ההכנסה של היישובים בעלי המעמד הנמוך מגיעה לכדי ‪ 85%‬מההכנסה הממוצעת‪.‬‬
‫באשכולות השישי והשביעי‪ ,‬המציינים מעמד בינוני‪ ,‬מצויים ערים גדולות כמו‪ :‬נתניה‪ ,‬בת‬
‫ים‪ ,‬חולון‪ ,‬רחובות ופתח תקווה‪ ,‬מושבות ויישובים כפריים שעברו תהליכי עיור‪ :‬נס ציונה‪,‬‬
‫קדימה ויישובי עולים שהפכו לפרברים כמו ראש העין‪ .‬רמת ההכנסה הממוצעת לנפש‬
‫ביישובים אלה משתווה להכנסה הממוצעת ובחלקם אף עולה עליה ומגיעה לכדי ‪ 15%‬מעל‬
‫ההכנסה הממוצעת במטרופולין‪ .‬מעמד חברתי‪-‬כלכלי גבוה‪ ,‬אשכולות שמיני ותשיעי‪ ,‬מאפיין‬
‫את העיר המרכזית תל אביב‪ ,‬הערים גבעתיים‪ ,‬קריית אונו‪ ,‬רמת גן‪ ,‬הרצליה‪ ,‬הוד השרון‪ ,‬כפר‬
‫סבא‪ ,‬ורעננה‪ ,‬וכן יישובים כפריים שעברו תהליכי עיור‪ ,‬כמו‪ :‬מזכרת בתיה‪ ,‬אבן יהודה ופרדסיה‪.‬‬
‫ביישובים אלה רמת ההכנסה הממוצעת לנפש גבוהה ועולה ב‪ 30%-60% -‬על הממוצע‪ .‬יישובי‬
‫האשכול העשירי‪ ,‬בעלי המעמד הגבוה ביותר‪ ,‬כוללים את יישובי הפרברים‪ ,‬כמו מכבים‪-‬רעות‪,‬‬
‫שוהם‪ ,‬כוכב יאיר‪ ,‬כפר שמריהו‪ ,‬רמת השרון‪ ,‬נווה אפרים‪ ,‬סביון ורמות השבים‪ .‬יישובים אלה‬
‫מתאפיינים ברמת הכנסה ממוצעת לנפש הגבוהה פי שתיים ויותר מהממוצע במטרופולין‪ .‬בשיא‬
‫ההכנסה מחזיק היישוב סביון‪ ,‬שבו גם נמצא השיעור הגבוה ביותר של בעלות על רכב‪ .‬אחרי סביון‬
‫במדרג ההכנסה באים נווה אפרים‪ ,‬רמת השרון‪ ,‬כוכב יאיר ושוהם‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מפה ‪ :7‬מדד חברתי כלכלי של יישובי מטרופולין תל אביב‪1999 ,‬‬
‫‪31‬‬
‫הסיווג לפי אשכולות חושף קשר מרתק בין אופי היישובים לבין המעמד החברתי‪-‬כלכלי‬
‫שלהם‪ .‬בתחתית הסולם החברתי מצויים היישובים הערביים‪ ,‬מעליהם מצויים יישובים‬
‫המאוכלסים בעולי שנות החמישים שהגיעו מארצות ערב‪ ,‬בתווך מצויים יישובים בעלי הרכב‬
‫אוכלוסייה הטרוגני – יוצאי ארצות המזרח ויוצאי ארצות המערב‪ .‬האשכולות העליונים‬
‫כוללים יישובים שבהם שיעור גבוה של מי שעלו בשנות החמישים מאירופה‪ .‬הפער החברתי‬
‫מקבל ביטוי מרחבי ברור למדי‪ :‬הגזרה הצפונית של המטרופולין )צפונה מציר לוד‪-‬מודיעין(‬
‫כוללת בעיקר יישובים בעלי מעמד גבוה וגבוה מאוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬רוב היישובים שהמעמד‬
‫שלהם גבוה וגבוה מאוד )למעט ראשון לציון ומזכרת בתיה( מצויים בגזרה הצפונית‪ .‬הגזרה‬
‫הדרומית של המטרופולין )דרומה מציר לוד‪-‬מודיעין( כוללת בעיקר יישובים במעמד נמוך‬
‫ובינוני‪ .‬החריג הבולט מדגם זה הוא היישובים הערביים‪ ,‬שהמעמד שלהם נמוך ונמוך מאוד‪,‬‬
‫המצויים בגזרה הצפונית‪.‬‬
‫היבדלות גזרתית‬
‫מבחינה חברתית‪ ,‬עובר מטרופולין תל אביב תהליך של בידול חברתי‪ ,‬התואם בקווים כלליים‬
‫האכלוס‬
‫את הבידול בין דרום לצפון בתוך העיר תל אביב‪ .‬נראה כי מקור התופעה הוא בדגמי ִ‬
‫של שנות החמישים והשישים‪ .‬בתל אביב גופה היו שכונות הדרום ויפו מאוכלסות בתושבים‬
‫בני עדות המזרח עוד לפני הקמת המדינה‪ .‬בשנות החמישים והשישים אוכלסו שכונות אלה‬
‫בעיקר על ידי עולים מארצות המזרח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שכונות הצפון התאפיינו בהרכב הטרוגני‬
‫יותר‪ ,‬ובחלקן אף היה שיעור גבוה של יוצאי אירופה‪ .‬תהליך דומה בא לידי ביטוי במרחב‬
‫המטרופוליני‪ :‬היישובים בגזרה הדרומית – הכוללים ערים ועיירות ערביות שננטשו‪ ,‬ופרברים‬
‫שהוקמו לפני הקמת המדינה )כמו חולון ובת ים( – אוכלסו בשיעור גבוה על ידי עולים‬
‫מארצות המזרח‪ .‬האכלוס הראשוני עיצב במשך תקופה ארוכה את דמות היישובים‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬יישובי הגזרה הצפונית‪ ,‬למעט בודדים כמו נתניה וחלק מהיישובים הערביים‪ ,‬שימרו‬
‫לאורך זמן את המעמד החברתי‪-‬כלכלי הגבוה יחסית שלהם‪.‬‬
‫בתוך הגזרות עצמן ניתן להבחין בהטרוגניות רבה מבחינת הפיזור ברחבי המטרופולין‪ .‬בגזרה‬
‫הצפונית‪ ,‬היישובים בעלי המעמד הגבוה והגבוה מאוד מצויים בטבעת הפנימית )כפר‬
‫שמריהו‪ ,‬הרצליה‪ ,‬רמת השרון(‪ ,‬בטבעת התיכונה )סביון‪ ,‬נווה אפרים‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬גני תקווה‪,‬‬
‫רעננה וכפר סבא( ובטבעת החיצונית )כוכב יאיר‪ ,‬שוהם‪ ,‬אבן יהודה ופרדסיה(‪ .‬הפיזור של‬
‫יישובים במעמד גבוה על פני הטבעות השונות של הגזרה הצפונית מעיד על אופציות שונות‬
‫למגורים ברמה גבוהה המצויות באזור זה‪ ,‬החל מיישובים כפריים שעברו תהליך עיור )כמו‬
‫סביון ונווה אפרים(‪ ,‬דרך ערים בצפון המטרופולין שפותחו במגמה למשוך אוכלוסייה‬
‫מבוססת )כמו כפר סבא ורעננה( וכלה בפרברים חדשים שאוכלסו על ידי קבוצות מאורגנות‬
‫)כוכב יאיר( ובני המעמד הבינוני )שוהם(‪ .‬היישובים הערביים שבגזרה הצפונית‪ ,‬שוכנים‬
‫בטבעת החיצונית מיקום הנובע מגורמי האיתור של יישובים אלה‪ :‬באזור של קרקעות סחף‬
‫המצויות במרזבה שבין שיפולי ההר ואזור מישור החוף‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫הגזרה הדרומית מאופיינת גם היא בהטרוגניות רבה‪ :‬יישובים במעמד נמוך מאוד‪ ,‬נמוך‬
‫ובינוני‪-‬גבוה ממוקמים בטבעות שונות של הגזרה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להבחין במידה מסוימת של‬
‫סדר במערך זה‪ .‬המושבות שהפכו לערים‪ ,‬דוגמת ראשון לציון‪ ,‬רחובות‪ ,‬נס ציונה ופתח‬
‫תקווה‪ ,‬כולן במעמד בינוני‪-‬גבוה‪ ,‬שוכנות בטבעת התיכונה של המטרופולין‪ .‬מושבות אלה‬
‫הוקמו בסוף המאה ה‪ 19-‬בכוונת מכוון בקרבת עיר השער יפו‪ :‬מיקום זה איפשר גישה נוחה‬
‫לנמל יפו לצורך יצוא התוצרת החקלאית‪ ,‬וכן הקל על הגישה למרכזי הכלכלה והשירותים‪,‬‬
‫המצויים בקרבת מקום‪.‬‬
‫עדויות לאורך זמן מלמדות כי התהליכים הדמוגרפיים והחברתיים נוטים לחזק את מגמות‬
‫הבידול בין הגזרה הצפונית לבין הגזרה הדרומית של המטרופולין‪ .‬בראיונות שקיימנו עם‬
‫מהנדסי ערים ומנהלי אגפי הרווחה ביישובי המטרופולין דווח על ירידה במעמד החברתי‪-‬‬
‫כלכלי של יישובים כמו חולון ובת ים‪ .‬כמו כן ציינו רבים מהמרואיינים כי ביישובים אלה‬
‫נוצרות מובלעות גדולות של תושבים בעלי מעמד חברתי‪-‬כלכלי נמוך‪ .‬מובלעות אלה משמשות‬
‫אבן שואבת לאוכלוסייה חלשה‪ ,‬בעיקר אוכלוסיית עולים ועובדים זרים‪ ,‬בשל היצע דיור זול‪.‬‬
‫מנגד עוזבות את היישובים משפחות צעירות בעלות מעמד חברתי‪-‬כלכלי גבוה‪ .‬בכל היישובים‬
‫האלה ניכרת מגמה חברתית ברורה של חזרה בתשובה ופעילות מוגברת של ארגון "אל‬
‫המעיין" של תנועת ש"ס‪ .‬פעילות של ש"ס התקיימה גם בשכונת אלי כהן במורשה‪.‬‬
‫הירידה במעמד החברתי‪-‬כלכלי בגזרה הדרומית באה לידי ביטוי ביציאה של תושבים‬
‫מבוססים‪ ,‬בירידה במחירי הדיור ובחדירת תושבים ממעמד נמוך‪ .‬מנגד‪ ,‬ביישובי הצפון‪,‬‬
‫שבהם האוכלוסייה מבוססת והשירותים הם ברמה גבוהה‪ ,‬גם מחירי הדיור גבוהים‪ ,‬ועל כן‬
‫האוכלוסייה החלשה אינה יכולה להתבסס בהם‪ .‬אוכלוסייה זו נאלצת לעזוב ובמקומה‬
‫נכנסת אוכלוסייה חזקה‪ .‬בחינת השינויים שחלו ברנטת המגורים העלתה כי לאורך זמן גדל‬
‫הפער ברנטת המגורים בין הגזרה הדרומית לגזרה הצפונית‪.‬‬
‫מובלעות חברתיות‪ :‬חרדים ועובדים זרים‬
‫לצד ההיבדלות המסתמנת בין הגזרה הצפונית לדרומית‪ ,‬ניתן לזהות עוד דגם של היבדלות‬
‫המתאפיין במובלעות גאוגרפיות‪ ,‬תרבותיות וחברתיות בגזרות השונות‪ .‬המוקד של המובלעת‬
‫החרדית נמצא בבני ברק‪ ,‬ושלוחותיו פזורות במספר ערים במטרופולין‪ ,‬במיוחד בגזרה‬
‫הדרומית‪ .‬בצפון המבוסס מבחינה כלכלית מועטות הן המובלעות החרדיות‪ .‬המוקד החרדי‬
‫של בני ברק מתאפיין באוכלוסייה ענייה‪ ,‬בריבוי טבעי גבוה‪ ,‬בצפיפות דיור גבוהה ובאיכות‬
‫חיים נמוכה‪ .‬האוכלוסייה החרדית גולשת מהעיר בני ברק לעבר הערים הסמוכות‪ ,‬בעיקר‬
‫לכיוון פתח תקווה והערים החדשות אלעד ומודיעין עילית )קריית ספר(‪ .‬מובלעות נוספות של‬
‫אוכלוסייה חרדית נוצרו בערים אשדוד‪ ,‬רחובות ונתניה‪ .‬החרדים מאופיינים בסגירות‬
‫מרחבית ותרבותית ובחוסר סובלנות כלפי דפוסי התרבות של אוכלוסיות אחרות‪ .‬לכן כניסת‬
‫האוכלוסייה החרדית ליישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה לא‪-‬חרדית מעוררת עימותים‬
‫רבים על רקע צביונו של המרחב הציבורי‪ ,‬הקצאת קרקע לשימושים ציבוריים ועוד‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫מובלעת נוספת היא זו של העובדים הזרים‪ ,‬שמרכזה בעיר תל אביב‪ ,‬במיוחד בדרום העיר‪.‬‬
‫אוכלוסייה זו‪ ,‬הנאמדת בשמונים אלף תושבים‪ ,‬מורכבת מקבוצות אתניות שונות וכוללת‬
‫בודדים ומשפחות‪ .‬באזור קיימים בתי ספר ושירותים המיועדים לאוכלוסיית העובדים‬
‫הזרים וכן כנסיות‪ ,‬דבר המעיד על מידה של התערות במקום )שנל‪ .(2002 ,‬המגמות‬
‫המסתמנות מצביעות על כך שהעובדים הזרים יהפכו לתופעה של קבע בנוף היישובי‬
‫והחברתי‪ .‬חלק גדול מהם ישהו בארץ תקופה קצרה‪ ,‬ישובו לארצם ויוחלפו על ידי עובדים‬
‫אחרים‪ .‬מיעוטם יתיישבו התיישבות של קבע בארץ‪ .‬העובדים הזרים משתכנים במובלעות‬
‫עירוניות – בדרך כלל בשכונות חלשות מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬הנוטות להידרדרות פיזית‪.‬‬
‫הריכוז החברתי מעצים את ההידרדרות הפיזית‪ .‬התוצאות של התיישבות העובדים הזרים‬
‫בעיר הן‪ :‬החלשה נוספת של שכונות חלשות בעיר‪ ,‬הידרדרות פיזית‪ ,‬ריבוי עסקים מטרידים‪,‬‬
‫חיכוך עם תושבים מקומיים‪ ,‬תחושה של חוסר ביטחון והעמקת הקיטוב בין אזורי העיר‪.‬‬
‫בעיה נוספת היא היעדר מדיניות עירונית ברורה כלפי העובדים הזרים‪ .‬השלטון המרכזי פועל‬
‫למיתון הנוכחות של עובדים זרים בדרכים שונות‪ ,‬אך השלטון המקומי הוא זה שנאלץ‬
‫להתמודד עם נוכחות העובדים הזרים בעיר‪ ,‬לא רק מטעמים אנושיים אלא מטעמים‬
‫אורבניים כלליים‪ .‬לא ניתן להזניח חלקים של העיר שבהם מתגוררים עובדים זרים‪ ,‬מכיוון‬
‫שהדבר יפגע במרקם העירוני המקומי‪ .‬על רקע זה החל אגף הרווחה בעיריית תל אביב לספק‬
‫לעובדים הזרים שירותים שונים בתחום הרווחה והחינוך והוקמה מינהלת לסייע בידי‬
‫העובדים הזרים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪4‬‬
‫לאן מועדות פני המטרופולין?‬
‫לאן מועדות פני מטרופולין תל אביב מבחינה דמוגרפית‪ ,‬חברתית ומרחבית? שאלה זו ניתן‬
‫לפרוט למספר שאלות משנה‪:‬‬
‫המשנה באוכלוסייה ובפעילות‬
‫ִ‬
‫א‪ .‬מה יהיה משקלם היחסי של הגלעין הראשי וגלעיני‬
‫הכלכלית?‬
‫ב‪ .‬מה תהיה ההתאמה המרחבית בין פריסת המגורים ופריסת האוכלוסייה – האם תגדל‬
‫ההתאמה בין פריסת הפעילות הכלכלית לבין פריסת האוכלוסייה?‬
‫ג‪ .‬מה יהיה הדגם המרחבי‪-‬חברתי של האוכלוסייה? האם יישמר הבידול הקיים או שמא‬
‫ייווצרו דגמים אחרים?‬
‫אפשרויות לפיתוח מרחבי של המטרופולין‬
‫ניתן לחשוב על שלוש אפשרויות של פיתוח‪ :‬המשך בכיוון המגמות המסתמנות כיום‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫המשנה והאזורים הכפריים; הגדלת המשקל‬
‫גלישה מפוזרת‪ ,‬תוך הגדלת משקלם של גלעיני ִ‬
‫היחסי של הגלעין הראשי והטבעת הפנימית; או גלישה ממוקדת‪ ,‬תוך הגדלת משקלם היחסי‬
‫המשנה בשולי המטרופולין‪.‬‬
‫של גלעיני ִ‬
‫‪ .1‬גלישה מפוזרת – המשך המגמות הקיימות‪ .‬על פי אפשרות זו תימשך הירידה במשקלה של‬
‫האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית‪ .‬במקביל‪ ,‬תימשך העלייה במשקל האוכלוסייה‬
‫שבשולי המטרופולין‪ ,‬במיוחד ביישובים הכפריים‪ .‬בגלעין ובטבעת הפנימית תימשך‬
‫ההתכנסות של תעסוקה בענפים צומחים של היי‪-‬טק ושירותים ברמה גבוהה‪ ,‬ותימשך‬
‫היציאה של תעשיות מסורתיות ושל מסחר לשולי המטרופולין‪ .‬מבחינה חברתית לא צפוי‬
‫שינוי בבידול הגזרתי‪ :‬הצפון יתאפיין במעמד גבוה והדרום – במעמד נמוך‪.‬‬
‫‪ .2‬גידול ממוקד של האוכלוסייה והתעסוקה בגלעין ובטבעת הפנימית‪ .‬צמצום חוסר‬
‫ההתאמה בין תפרוסת הפעילות הכלכלית לבין תפרוסת האוכלוסייה באמצעות גידול‬
‫האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית והתכנסות הפעילות הכלכלית באזורים אלה‪ .‬לשם‬
‫כך יש להמריץ תהליכים של התחדשות עירונית‪ ,‬לעודד ציפוף של בנייה למגורים‬
‫ולתעסוקה בליבת המטרופולין ולהטיל מגבלות על בנייה למגורים ותהליכי פרבור בשולי‬
‫המטרופולין‪ .‬תהליכים אלה ימתנו את היציאה לשוליים‪ ,‬אך הפער בין צפון לדרום יישאר‬
‫בעינו‪ ,‬בשל ההבדלים שכבר התגבשו בין שתי הגזרות‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .3‬גידול ממוקד של האוכלוסייה והתעסוקה בגלעין ובגלעיני משנה בשוליים‪ .‬ניתן לנהל את‬
‫הצמיחה במטרופולין באופן שיביא לניתוב של אוכלוסייה ותעסוקה למספר מצומצם של‬
‫מרכזים עירוניים גדולים בגלעין ובשוליים‪ .‬כיוון פיתוח זה הכרוך בהתערבות ציבורית‬
‫מקיפה‪ ,‬ימקד את הפיתוח הכלכלי ואת השינוי החברתי במקומות מוגדרים במרחב‪ .‬לשם‬
‫כך יש לנתב השקעות בתשתית ובפיתוח למרכזים מסוימים בגזרה הדרומית ובגזרה‬
‫הצפונית‪ ,‬ולייעד שטחים בדרום ובצפון לבנייה צפופה למגורים ברמה גבוהה‪ .‬כך יתאפשר‬
‫ריכוז של תעסוקה‪ ,‬מגורים ושירותים במספר מצומצם של מרכזים עירוניים גדולים‪ .‬בדרך‬
‫זו ניתן יהיה לקדם פיתוח קומפקטי במטרופולין‪ ,‬ולצמצם את הפער המתהווה בין הגזרה‬
‫הצפונית לדרומית‪.‬‬
‫איזו משלוש אפשרויות הפיתוח עתידה להתגשם? האפשרות שתתהווה בפועל תשקף את‬
‫ההתפתחויות הדמוגרפיות‪ ,‬החברתיות‪-‬כלכליות והפוליטיות‪ ,‬בישראל בכלל ובמטרופולין תל‬
‫אביב בפרט‪ .‬כיוון הפיתוח שיצא לפועל גם ימחיש את היכולת להתוות מדיניות לפיתוח‬
‫המטרופולין ואת מידת כוחן של המערכת הפוליטית והמערכת התכנונית להגשים מדיניות זו‪.‬‬
‫פיתוח ממוקד בגלעין או גידול ממוקד בגלעין ובגלעיני משנה שבשוליים )האפשרות השנייה‬
‫והשלישית( מחייבים מידה גבוהה של רגולציה והתמודדות עם כוחות השוק‪ .‬מנגד‪ ,‬גלישה‬
‫מפוזרת תעיד על כוחם של כוחות השוק וההעדפות של פרטים ותצביע על חוסר היכולת של‬
‫מקבלי ההחלטות לנתב את התפתחות המטרופולין‪ .‬השאלה הקריטית העולה בנקודה זו‬
‫היא‪ :‬מה תהיה דרגת החופש של מקבלי ההחלטות בהכוונת הפיתוח של המטרופולין‪,‬‬
‫ובמיוחד בצמצום הפער בין פריסת המגורים והתעסוקה – נוכח מגמות הגלובליזציה‪,‬‬
‫הליברליזציה וההפרטה של המשק? השאלה היא אם קובעי המדיניות יפעלו באמצעות תכנון‬
‫יוזם לפיתרון בעיות המטרופולין בתחומים הפיזי והחברתי‪ ,‬או יניחו )כפי שעשו עד כה(‬
‫לכוחות השוק לעצב את המערכת? ניסיון לענות על שאלות אלה מחייב לבחון את המגמות‬
‫הצפויות בתחומים הדמוגרפי והחברתי‪.‬‬
‫המערכת הדמוגרפית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬
‫לאור מגמות ההגירה של אוכלוסיית המטרופולין יש להניח כי התפשטות המטרופולין עתידה‬
‫להימשך‪ .‬מאזני הגירה חיוביים מאפיינים את שולי המטרופולין ואת הטבעת שמעבר‬
‫לשוליים‪ :‬נפת חדרה ונפת אשקלון‪ .‬העולים שהגיעו לאחר ‪ 1990‬מעדיפים להגר )לאחר שלב‬
‫ההשתקעות הראשוני( לנפות חדרה ואשקלון‪ :‬בשתי נפות אלה נרשמו מאזני ההגירה‬
‫הגבוהים ביותר של העולים שהגיעו לארץ לאחר ‪ .1990‬ישראלים ותיקים מעדיפים גם הם את‬
‫אזור השוליים‪ ,‬אולם בשונה מהעולים הפונים לדרום המטרופולין‪ ,‬מעדיפים הוותיקים את‬
‫הצפון‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוותיקים נוטים לעבור לטבעת החיצונית יותר מאשר אל מחוץ למטרופולין‪.‬‬
‫השוני בין שתי הקבוצות משקף את עלות המגורים – יכולת התשלום המוגבלת יותר של‬
‫העולים מאלצת אותם לעבור לאזורים מרוחקים יותר ופחות מבוססים‪ .‬התוצאה היא‬
‫יוממות ממושכת יותר‪ ,‬שאולי מקובלת בקרב העולים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ניתן אפוא לשער שמגמות הגידול של המטרופולין יימשכו‪ .‬האוכלוסייה במרכזו תפחת‬
‫בהדרגה – תפחת הן בגודלה המוחלט ובוודאי בגודלה היחסי במטרופולין‪ .‬קצב הגידול של‬
‫הטבעת התיכונה יהיה חיובי אך יואַט‪ ,‬ואת הבכורה תתפוס הטבעת החיצונית‪ .‬הביקושים‬
‫הגדולים ביותר יהיו בטבעת החיצונית‪ ,‬שתעמוד בפני לחצי פיתוח חזקים‪ .‬נראה כי לחצים‬
‫אלה ישפיעו על היישובים העירוניים ועוד יותר מכך – על היישובים הכפריים‪ .‬המאבקים‬
‫המרכזיים יתנהלו במועצות האזוריות‪ ,‬המחזיקות בשטחים לא מבונים בהיקף נרחב‪.‬‬
‫המאבקים יתמקדו ברנטה הקרקעית‪ ,‬וליתר דיוק – בשאלה מי ייהנה מהרנטה האצורה‬
‫בשטחי המועצות האזוריות‪ .‬מאבקים יינטשו גם בתחומים נוספים‪ ,‬כגון‪ :‬היקף הבנייה‪,‬‬
‫מידת הציפוף‪ ,‬והשמירה על שטחים פתוחים‪.‬‬
‫התפקודיים הנוכחיים‪ ,‬ושלוחותיה יתפרסו לעבר מקומות‬
‫המטרופולין לא תקפא בגבולותיה ִ‬
‫שבזמן כתיבת מחקר זה אינם מוגדרים כחלק ממנה‪ .‬ניצנים להתפתחות כזו ניתן לראות‬
‫במתרחש באשקלון ובקרית גת בדרום‪ ,‬ובחדרה עד זכרון יעקב בצפון‪ .‬סביר שתימשך מגמת‬
‫ההידמות של חלקי המטרופולין מהמרכז לכיוון השוליים‪ ,‬ולפיכך צפוי שיואץ קצב הגידול‬
‫של הטבעת המרוחקת‪ ,‬זו העוטפת את הטבעת החיצונית של המטרופולין כיום‪ .‬קשריה של‬
‫הטבעת העוטפת עם המטרופולין יתהדקו‪ ,‬יושקעו מאמצים בהגברת הנגישות‪ ,‬במטרה לקצר‬
‫את הזמן הנדרש להגיע מאזור המגורים למקומות עבודה‪ ,‬למרכזי בילוי וקניות וכדומה‪.‬‬
‫על בסיס המגמה החזויה ניתן לשער שעד שנת ‪ 2020‬תתפשט המטרופולין מעבר לגבולותיה‬
‫הנוכחיים ותגיע אל הצמתים בין מטרופולין תל אביב למטרופולינים הסמוכים ועד לגבולות‬
‫המדינה‪ .‬נקודות המפגש בין המטרופולינים יהיו‪ :‬אזור חדרה בצפון )בין מטרופולין חיפה‬
‫למטרופולין תל אביב(; אזור מודיעין במזרח )בין מטרופולין תל אביב למטרופולין ירושלים(;‬
‫סביבת קרית גת )בין מטרופולין תל אביב למטרופולין באר שבע(‪ .‬נקודות הקצה באזורי‬
‫הגבול יהיו היישובים הפרבריים במורדות המערביים של השומרון‪ ,‬יישובי ציר הגבעות‬
‫במזרח ואזור אשקלון בדרום‪.‬‬
‫בעקבות התפשטות זו יעלה משקלה של מטרופולין תל אביב בכלל אוכלוסיית ישראל‪.‬‬
‫מבחינה מרחבית תפקודית ייווצר שדה עירוני רצוף‪ ,‬הכולל גלעין מטרופוליני ראשי‪ ,‬גלעיני‬
‫משנה מטרופוליניים ומרכזי משנה בין‪-‬מטרופוליניים‪ .‬שדות היוממות הקיימים היום ישתנו‬
‫בד בבד עם שינוי ההשתרעות הגאוגרפית של המטרופולין – הן בתחומי המטרופולין עצמה‬
‫והן בינה לבין המטרופולינים הסמוכים לה‪ .‬בתוך המרחב העירוני הבין‪-‬מטרופוליני יתפתחו‬
‫מרכזי משנה‪ .‬בעקבות תהליך זה יצטמצמו באופן יחסי התנועות בין גלעין המטרופולין‬
‫לשוליו‪ ,‬ויתחזקו יחסית התנועות בין גלעיני המשנה לסביבתם‪.‬‬
‫בתהליך התפשטות המטרופולין תגבר התחרות בין רשויות מקומיות על משיכת אוכלוסיות‬
‫חזקות ופעילויות כלכליות‪ .‬התחרות תתבטא בנטייה של תל אביב ושל ערי הגלעין הראשי‬
‫להגדיל את הצפיפויות באזורי המגורים ובאזורי הפעילות הכלכלית באמצעות ציפוף‪ ,‬שינוי‬
‫ייעודי קרקע והקצאתה מחדש‪ .‬מנגד יציעו הערים והיישובים הכפריים‪ ,‬שלרשותם רזרבות‬
‫קרקעיות‪ ,‬אתרים אטרקטיביים מבחינת נגישות‪ ,‬יותר זולים מבחינת מחיר הקרקע‪ ,‬ויותר‬
‫קרובים לכוח העבודה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫המערכת החברתית‪-‬מרחבית והתמורות הצפויות בה‬
‫א‪ .‬מבנה המשק‬
‫התהליך הצפוי הוא השתלבות גוברת של המשק במערכת הכלכלית הבינלאומית‪ .‬ההשתלבות‬
‫תלווה בהסרת מחסומים לסחר חופשי‪ ,‬בדה‪-‬רגולציה של מרבית ענפי המשק ובהפרטה גוברת‬
‫של השירותים הציבוריים ושל חברות ציבוריות‪ .‬הניידות החופשית של הון‪ ,‬סחורות וכוח‬
‫עבודה יגבירו ביתר שאת הגירה של עובדים זרים לישראל‪ .‬תהליכים אלה יעצימו את כוחו‬
‫של הגלעין שבו מרוכזות הפעילויות הכלכליות בעלות הקשרים הגלובליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קצב הצמיחה הכלכלית‬
‫קצב הצמיחה הכלכלי המהיר )גידול התוצר המקומי הגולמי( שאפיין את המשק בשנות‬
‫התשעים הראשונות הואט מאז שנת ‪ ,1996‬ולמעט שנת ‪ 2000‬המשק נמצא מאז ועד היום‬
‫במיתון‪ .‬המצב הביטחוני‪ ,‬המשבר הכלכלי וחוסר הוודאות המדיני אינם מבשרים טובות‬
‫לעתיד‪ :‬קצב ההשקעות של משקיעים זרים יורד‪ ,‬והעלייה אף היא מצטמצמת‪ .‬הצפי הוא כי‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬עם ההתפכחות המדינית‪ ,‬עתידה הצמיחה לחזור לממדים גבוהים של כ‪4%-‬‬
‫בממוצע שנתי‪ .‬הצמיחה המהירה צפויה להתרחש בעיקר בגלעין‪ ,‬בשל ריכוז כוח האדם‬
‫המקצועי‪ ,‬התשתיות‪ ,‬והשירותים הפיננסיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬רווחה חברתית‬
‫מערכת הרווחה החברתית‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי במנגנוני חלוקת ההכנסות ובמתן‬
‫נגישות שווה לשירותים‪ ,‬תיחלש במידה רבה‪ .‬כתוצאה מכך יגדל אי‪-‬השוויון בין קבוצות‬
‫האוכלוסייה מבחינת חלוקת ההכנסות ומבחינת היכולת להפיק תועלת‪ .‬במיוחד יתחזק הפער‬
‫בין עובדים מקומיים לבין עובדים זרים‪ .‬קבוצות נוספות שייפגעו הן קבוצות חלשות‪ ,‬כמו‬
‫קשישים‪ ,‬משפחות חד‪-‬הוריות וזוגות צעירים‪ .‬הערבים והחרדים ייהנו מתשומת לב מיוחדת‬
‫אם יצליחו להמיר את גידולם הדמוגרפי לגידול בכוחם הפוליטי‪ .‬במצב זה קשה לצפות‬
‫שהשלטונות ינקטו התערבות מסיבית לצמצום הפערים החברתיים המסתמנים בין הגזרות‬
‫במטרופולין ובין קבוצות האוכלוסייה‪ ,‬משום כך‪ ,‬צפוי שפערים אלה אף יגדלו‪.‬‬
‫בהנחה של המשך מגמות תתפתח בישראל מערכת משקית ֵנאו‪-‬ליברלית בעלת אוריינטציה‬
‫חזקה לשוק הבינלאומי‪ .‬במערכת זו תיחלש רשת הביטחון החברתית ויעמיקו הפערים בין‬
‫קבוצות אוכלוסייה‪ .‬מדינת הרווחה לא תיעלם‪ ,‬אך היא עתידה להפוך ממערכת בעלת גישה‬
‫אוניברסליסטית למערכת המתנהלת על פי עקרונות פרטיקולריים‪ .‬הקבוצות הקרובות‬
‫למוקדי הכוח ייהנו מהטבות חברתיות בתחומי השירותים והשיכון‪ ,‬ואילו הקבוצות‬
‫המרוחקות ממוקדי הכוח יתקשו יותר להשיגן‪ .‬בתנאים אלה יגדל הדחף להתארגנות‬
‫מקומית וסקטוראלית במטרה לזכות בנתחים מהעוגה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫ד‪ .‬מבנה חברתי ומוקדי הזדהות‬
‫בתחום החברתי תימשך המגמה של התברגנות האוכלוסייה‪ .‬ההיווצרות של מעמד בינוני‬
‫רחב תלווה בהמשך התבססותם של תרבות הצריכה‪ ,‬תרבות הפנאי‪ ,‬החומרנות‬
‫והאינדיווידואליזם‪ .‬במקביל‪ ,‬תימשך דעיכת המחויבות לערכים לאומיים ולערכים‬
‫חברתיים‪-‬קהילתיים‪ .‬האליטות הנותנות את הטון ימשיכו לפתח אוריינטציה גלובלית‪,‬‬
‫ישתלבו במערכות בינלאומיות וזיקתן לקהילה הלאומית תפחת‪ .‬כתוצאה מכך ינתן הכשר‬
‫לדחיקת היעדים הלאומיים‪ .‬במצב זה ניתן לצפות כי השפעת הגלעין על סביבתו הפחות‬
‫מבוססת תהיה מועטה ביותר‪ ,‬האוריינטציה תהיה גלובלית ואפקטים של חלחול כלכלי‪,‬‬
‫שבעבר היה נהוג לזהותם עם מוקדי צמיחה‪ ,‬יהיו מועטים‪.‬‬
‫ה‪ .‬יחסי שלטון מרכזי ומקומי‬
‫השלטון המרכזי ייחלש במידה רבה‪ ,‬ומנגד תירשם עלייה בכוחן של הרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬המעבר יהיה מדגם היררכי של שליטה מרכזית לדגם שבו הרשויות המקומיות‬
‫והאיגודים של הרשויות ממלאים תפקיד גדל והולך באספקת השירותים‪ ,‬בתכנון ובפיתוח‪.‬‬
‫במסגרת תהליך זה יצמצמו הרשויות המקומיות את הישענותן על תקציבים של המדינה‪,‬‬
‫ויפתחו אפיקים חדשים לגיוס הון – חלקם באמצעות שותפות עם בעלי הון פרטיים‪ ,‬חלקם‬
‫באמצעות גיוס הון באמצעות איגרות חוב וחלקם באמצעות שותפויות בין רשויות מקומיות‪.‬‬
‫רשויות מקומיות בעלות כוח משיכה גבוה מבחינת תשתיות וכוח אדם יוכלו למשוך יזמים‬
‫פרטיים‪ ,‬ואילו רשויות שאינן נהנות מיתרונות אלה יתקשו לעשות זאת‪ .‬כתוצאה מכך יגדל‬
‫אי‪-‬השוויון בין הרשויות המקומיות במטרופולין‪ .‬פריצה מדגם זה תתאפשר כאשר בראש‬
‫הרשות יעמוד ראש עיר בעל אוריינטציה יזמית‪ ,‬שיוכל לרתום את המשאבים המקומיים‬
‫למשיכת יזמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬צפוי‪ ,‬שתופעה מעין זו תהיה מצומצמת יחסית בשל המאמץ העצום‬
‫הכרוך בה‪ ,‬והמגמה הכללית הצפויה היא התחזקות החזקים‪.‬‬
‫לצד השותפות ברמה הארצית תיווצרנה שותפויות ברמה המקומית בין השלטון המקומי‪,‬‬
‫היזמים‪ ,‬וארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום השירותים‪ ,‬הסביבה והקהילה‪.‬‬
‫השותפויות המקומיות‪ ,‬בדומה לשותפות ברמה הארצית‪ ,‬יפעלו לקידום הצמיחה ולהבטחת‬
‫הרווחה של התושבים‪ .‬השלטונות יהיו מוכנים להגיע להסדרים עם הארגונים המקומיים‬
‫בתנאי שאלה יקבלו את הכללים הקיימים וישמרו על "השקט התעשייתי"‪.‬‬
‫ו‪ .‬עוצמת התכנון המרחבי‬
‫התהליך הצפוי הוא מעבר מתפיסה תכנונית כוללת לתפיסה המתמקדת בתכנון נקודתי‬
‫ומדגישה פיתוח פרויקטים‪ .‬בתהליך זה עתידים המוסדות התכנוניים הארציים לאבד במידה‬
‫מסוימת מכוחם‪ ,‬ומנגד יעלה כוחם של יזמים פרטיים‪ ,‬רשויות מקומיות וחברות עירוניות‪.‬‬
‫מוסדות התכנון עלולים לאבד מכוחם גם בשל נטילת סמכויות ממערכת התכנון וריכוזן בידי‬
‫גופים ממשלתיים האחראים על פיתוח פרויקטים לאומיים‪ .‬במקביל‪ ,‬יהיה מעבר מעקרונות‪-‬‬
‫על‪ ,‬שבמרכזם ערכים ותפיסות חברתיות וסביבתיות‪ ,‬לעקרונות מקומיים‪ ,‬שבמרכזם‬
‫שיקולים של השגת מרב הרווחים‪ .‬למרות ההיחלשות הצפויה של מוסדות התכנון המרכזיים‬
‫וצמצום יכולת ההתערבות שלהם‪ ,‬עדיין תישאר מידה לא מבוטלת של רגולציה מרחבית‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫כאמור‪ ,‬מערכת הרגולציה המרחבית תיחלש‪ ,‬אם כי עדיין תהיה לה השפעה מתונה על‬
‫המתרחש במרחב‪ .‬במקום מנגנונים היררכיים רגולטיביים יתפתחו מלמטה מנגנונים‬
‫מקומיים‪ ,‬המושתתים על שותפויות בין המגזר הפרטי לציבורי ובין המגזר הוולונטרי‬
‫לציבורי‪ .‬הדגם החברתי‪-‬מרחבי העתיד להתגבש במטרופולין יהיה פרי של מאבק קשה‬
‫בין מגמות סותרות‪ :‬רגולציה מחד גיסא ובחירה חופשית מאידך גיסא‪ .‬במאבק זה לא‬
‫תהיה פריצה מוחלטת של הגדרות‪ ,‬אך כוחו של התכנון לבלום את מגמות השוק ילך ויקטן‪.‬‬
‫בעקבות המאבק המתמיד בין מנגנוני הרגולציה לבין תהליכי הבחירה החופשית שתוארו‬
‫לעיל צפוי להתפתח דגם מרחבי מפוזר יותר מזה הקיים‪ ,‬אם כי עדיין לא יהיה זה דגם של‬
‫פיזור מוחלט‪.‬‬
‫ז‪ .‬הדגם החברתי‪-‬מרחבי הצפוי בעתיד‬
‫סביר להניח כי המאפיינים העיקריים של הדגם החברתי‪-‬מרחבי בעתיד יהיו‪:‬‬
‫‪ .1‬פיזור המגורים במרחב עתיד להימשך והמגבלות שיוטלו על הפיזור יהיו מינימליות‪.‬‬
‫הפעילות הכלכלית בתחומי הכספים‪ ,‬הביטוח‪ ,‬הנדל"ן ותעשיות עתירות ידע תתרכז‬
‫בליבת המטרופולין בשל יתרונות יחסיים המצויים בה‪ .‬מצד שני‪ ,‬במרחב המטרופולין‬
‫יימשך הפיזור של תעשיות מסורתיות ושל מרכזי מסחר משניים‪ ,‬תוך תחרות בין‬
‫הרשויות המקומיות‪ .‬התוצאה תהיה היווצרות היררכיה מרחבית של תעסוקות‪:‬‬
‫התמקדות של שירותים פיננסיים וענפים מובילים בתל אביב‪ ,‬ופיזור גדל והולך של שאר‬
‫ענפי התעסוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬המשך התפרסות האוכלוסייה יחייב מאמץ גדול לשימור השטחים הפתוחים‪ .‬מערכת‬
‫התכנון תתקשה להתמודד עם כוחות השוק‪ ,‬לכן יישמרו רק השטחים הפתוחים‬
‫האיכותיים ביותר‪ .‬במקביל‪ ,‬תתחולל פרגמנטציה גדולה של שטחים פתוחים‪ ,‬כלומר‬
‫ייקטע הרצף של שטחים פתוחים רצופים‪ .‬יזמים ובעלי הון יפעילו לחצים על מוסדות‬
‫התכנון כדי לשכנעם לשלב פיתוח של חלק מהשטחים הירוקים תוך גיוס השקעות‬
‫פרטיות עם פיתוח שאר השטחים הפתוחים ותחזוקתם לטובת הציבור‪ .‬כך יועברו‬
‫חלקים מהשטחים הפתוחים לידיים פרטיות‪ ,‬בתמורה לפיתוח ותחזוקה של מה שנותר‪.‬‬
‫‪ .3‬על אף ההשקעות הגדולות בתחבורה ציבורית‪ ,‬גודש התחבורה יישאר במקרה הטוב‬
‫ברמתו הנוכחית ובמקרה הפחות טוב אף יגבר‪ .‬הסיבות לכך נעוצות בדגם מורכב של‬
‫נסיעות‪ ,‬שגורם לפיצול נסיעות ובכך פועל לרעת התחבורה הציבורית‪ ,‬להמשך תהליכי‬
‫הפרבור ולחוסר ההתאמה בין מקומות המגורים ומקומות התעסוקה‪.‬‬
‫‪ .4‬ההיבדלות החברתית והקיטוב בין צפון לדרום עתידים להעמיק‪ .‬אם יינתן לכוחות השוק‬
‫חופש לפעול בתחום המגורים ללא כל התערבות מוסדית‪ ,‬סביר להניח כי יחריפו מגמות‬
‫ההיבדלות בין יישובי המעמד הבינוני המבוסס ליישובים בעלי מעמד נמוך‪ ,‬בין יישובים‬
‫ערביים ליישובים יהודיים‪ ,‬בין ריכוזים של חרדים לסביבה של חילונים‪ .‬ההומוגניות‬
‫באזורי המגורים עתידה לתת אותותיה בהרכב אוכלוסיות בתי הספר ובהישגים של‬
‫התלמידים‪ :‬הישגים גבוהים באזורים המבוססים ונמוכים באזורים האחרים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ .5‬מבחינה חברתית‪-‬יישובית נראה כי התחרות בין יישובים על אוכלוסייה חזקה ופעילות‬
‫כלכלית תהיה על חשבונם של מגזרי אוכלוסייה ואזורי מגורים חלשים‪ .‬ראשי ערים‪,‬‬
‫מפתחים ומעצבים עירוניים ידגישו את נקודות החוזק של העיר ויתעלמו וישתדלו‬
‫להעלים את נקודות התורפה‪ .‬ביטויים ראשונים למגמות אלה ניתן לראות בנטייה של‬
‫ראשי ערים בגלעיני המשנה להדגיש את הפיתוח של האזורים החדשים ולהזניח את‬
‫הטיפול באזורי העוני או להותיר אותו לממשלה‪ .‬מגמה אחרת היא לעטוף את אזורי‬
‫העוני בבנייה חדשה‪ ,‬וכך להביא כביכול לפתרון בעיית אזורי העוני‪ .‬אם תסריט זה‬
‫יתגשם )והדגש הוא על אם(‪ ,‬ייווצר מרחב עירוני שבו שיקולים חברתיים‪-‬אנושיים‬
‫יידחקו לקרן זווית‪ .‬הטיפול בבעיות חברתיות לא יהיה אוהד ומתחשב‪ ,‬אלא מעלים‬
‫ומתגונן‪ .‬ההעלמה וההתגוננות לא יפתרו את הבעיות‪ ,‬ואלה ישובו ויעלו בדרכים שונות‬
‫על פני השטח‪ :‬ניכור‪ ,‬פשיעה ומחאה חברתית‪.‬‬
‫בחינת האפשרויות לפיתוח המטרופולין לאור התמורות הדמוגרפיות‬
‫והחברתיות הצפויות‬
‫לאור התמורות הדמוגרפיות והחברתיות שנבחנו‪ ,‬נראה כי מבין שלוש האופציות שהוצגו‬
‫בתחילת הפרק גדול הסיכוי למימוש האפשרות הראשונה שהוצגה – הגלישה המפוזרת‪.‬‬
‫הכוחות הכלכליים והחברתיים דוחפים להמשך ההתפשטות על שטחים פתוחים‪ ,‬בעיקר‬
‫בשולי המטרופולין; התוצאות של התפשטות זו יהיו יוממות רבה‪ ,‬שימוש גובר ברכב פרטי‬
‫ועלייה בזיהום אוויר‪ .‬כמו כן‪ ,‬צפוי המשך התחרות האגרסיבית בין הרשויות על משיכת‬
‫אוכלוסייה מבוססת ופעילות כלכלית‪ .‬בתנאים אלה נראה כי רק באמצעות מאמץ פוליטי‬
‫ותכנוני רב ביותר ניתן יהיה לשנות את המגמות ולהטותן בכיוון של פיתוח ממוקד בגלעין‬
‫הראשי ובגלעיני המשנה‪ .‬מה הסיכוי לכך?‬
‫כיום לא נראה באופק כי מקבלי ההחלטות ברמה הממשלתית וברמה המקומית מוכנים‬
‫לפעול באופן נחרץ כדי לממש את האופציה של פיתוח ממוקד‪ .‬האינטרסים הפרטיקולריים‬
‫של כל רשות גוברים על הראייה הכוללת‪ ,‬המחייבת תיאום ושיתוף פעולה‪ .‬השלטון המרכזי‬
‫טרוד בנושאים כמו ביטחון וכלכלה‪ ,‬ואינו מייחס כל חשיבות לחשיבה לטווח ארוך על עתיד‬
‫המטרופולין‪ .‬השלטון המרכזי נוטה להיענות ללחצים של בעלי הון ושל קבוצות לחץ מגזריות‪,‬‬
‫לחצים המקשים על פיתוח מדיניות כוללת למטרופולין‪ .‬בתנאים אלה נראה כי משבר חברתי‪-‬‬
‫סביבתי הוא בלתי נמנע‪ .‬האם יש דרך למנוע משבר ולנהל את צמיחת המטרופולין בדרך‬
‫יעילה‪ ,‬שתתרום לפיתוחו הכלכלי והחברתי ולשמירה על הסביבה?‬
‫‪41‬‬
‫סיכום והמלצות למדיניות פיתוח‬
‫הסיכום וההמלצות שיפורטו להלן מתמקדים בשלוש הסוגיות המרכזיות שנדונו בחיבור זה‪:‬‬
‫ההתפשטות המרחבית של המטרופולין‪ ,‬התהליכים הדמוגרפיים והתהליכים החברתיים‬
‫המתחוללים בה‪.‬‬
‫ההתפשטות המרחבית‬
‫המגמות הקיימות‬
‫כמו באזורי מטרופולין אחרים בעולם‪ ,‬ההתפרסות המרחבית של האוכלוסייה‬
‫האכלוס ועמו התפשטות השטח‬
‫במטרופולין תל אביב מתאפיינת בהתבדרות ברורה‪ .‬גל ִ‬
‫הבנוי – נע באופן שיטתי לאורך זמן מהגלעין לעבר הטבעות הפנימית והתיכונה‪,‬‬
‫ובהמשך – לעבר הטבעת החיצונית‪ .‬אם אכן תימשך מגמה זו באין מפריע עתידים‬
‫השטחים הפתוחים להתמעט ועמם יאבדו הרזרבות המועטות שנותרו‪ .‬היוממוּת תגדל‬
‫ועמה הגודש‪ ,‬פליטת הגזים וזיהום האוויר‪ .‬נוכח מגמות אלה בולטת דלות הדיון‬
‫הפוליטי והציבורי בנושאים כמו פיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬יצירת ערים קומפקטיות‪ ,‬רנסנס‬
‫עירוני וצמיחה חכמה‪ .‬שיתוף הפעולה ההדוק בין ההון הפרטי לציבורי לצורך הקידום‬
‫של פיתוח חכם‪ ,‬המאפיין ערים באירופה ובארצות‪-‬הברית‪ ,‬עדיין לא קיים בישראל‪.‬‬
‫בניגוד לדיון הער בארצות‪-‬הברית בדבר תיאום בין רשויות וארגון ממשלים‬
‫מטרופוליניים‪ ,‬בישראל אין תיאום בין רשויות בנושאים קריטיים כמו שימור שטחים‬
‫פתוחים ופיתוח תחבורתי‪ ,‬ונציגי הממשלה כלל אינם מעורבים בנושאים אלה‪ .‬התחרות‬
‫האגרסיבית בין הרשויות המקומיות עתידה לפגוע בכולן על ידי הורדת איכות החיים‬
‫ופגיעה ביעילות הכלכלית‪ .‬על רקע זה ניתן לצפות להמשך המגמות של גלישה מפוזרת‬
‫מגלעין המטרופולין לאזורים המקיפים אותו והגירה גם מחלקי הארץ האחרים לשולי‬
‫המטרופולין‪.‬‬
‫המלצות‬
‫שיקום כוחו של התכנון היוזם והמסדיר והגברת התיאום בין רשויות מקומיות‪ .‬שיקום‬
‫וחיזוק מערכת התכנון חשובים במיוחד כיום‪ ,‬לאור הנטייה המסתמנת בממשלה‬
‫להפקיע סמכויות מתחום מערכת התכנון ולהעביר את התכנון של פרויקטים לאומיים‬
‫לידי גופים ממשלתיים שראייתם צרה‪ ,‬תוך צמצום מעורבות הציבור בתכנון‪ .‬התיאום‬
‫‪42‬‬
‫בין הרשויות צריך להיעזר בשותפויות עם ההון הפרטי‪ ,‬בניסיון למצוא דרכים לקידום‬
‫פיתוח כלכלי‪ ,‬פיתוח תשתיות והגנה על הסביבה‪ .‬בהקשר זה מוצע לשוב ולשקול את‬
‫האפשרות של כינון ממשל מטרופוליני‪ ,‬תוך התמקדות בנושאים של שימור שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬פיתוח תשתיות‪ ,‬תיאום בין מערכות תחבורה וחידוש מרכזי ערים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן‬
‫להיעזר בארגונים וולנטריים לא ממשלתיים‪ ,‬המנסים לקדם תכנון אלטרנטיבי‪.‬‬
‫התהליכים הדמוגרפיים‬
‫המגמות הקיימות‬
‫כמו באזורים מטרופוליניים אחרים בעולם‪ ,‬גוברת במשך הזמן ההידמות הדמוגרפית‬
‫בין יישובי הטבעת הפנימית לבין העיר המרכזית תל אביב‪ .‬תופעה זו באה לידי ביטוי‬
‫בירידה בשיעורי הריבוי הטבעי‪ ,‬בהתחזקות מגמות של הגירה שלילית‪ ,‬ובהזדקנות‬
‫האוכלוסייה בכל היישובים של הטבעת הפנימית‪ ,‬למעט בני ברק‪ .‬בתהליך זה מתפשטות‬
‫תכונות גלעין המטרופולין מהעיר המרכזית – תל אביב‪-‬יפו – אל היישובים הסמוכים לה‬
‫ומהם אל היישובים הרחוקים יותר‪.‬‬
‫בגלעין עצמו מתחילה להסתמן תופעה הפוכה‪ :‬ירידה איטית בשיעור הקשישים‪ ,‬עלייה‬
‫מתונה בשיעור הריבוי הטבעי‪ ,‬הצטמצמות ההגירה השלילית‪ ,‬בעיקר בקרב התושבים‬
‫הוותיקים והיפוך בקצב גידול האוכלוסייה משלילי לחיובי‪ .‬האם זו עדות לרנסנס עירוני‬
‫בדומה לזה שהתרחש במספר גלעינים מטרופוליניים בארצות‪-‬הברית ובמערב אירופה? )‬
‫‪ .(Kotkin, 1999‬בשלב זה יש להיזהר מפני מסקנות חפוזות‪ ,‬אולם אם יימשכו מגמות‬
‫אלה בגלעין יהיה בכך משום איתות להצלחתם של תהליכי התחדשות עירונית בגלעין‬
‫לאחר שנים של הזדקנות וירידה בקצב הגידול‪.‬‬
‫עצירת הגידול הדמוגרפי והזדקנות האוכלוסייה בגלעין ובטבעת הפנימית מלווים‬
‫בהגירה שלילית ובמיוחד בהגירה שלילית של עולים חדשים‪ .‬מקצת מהעולים שהעדיפו‬
‫להשתקע בגלעין בשלב ההשתקעות הראשונה נוטים לעזוב בשלב מאוחר יותר‪ ,‬בעיקר‬
‫בשל יוקר הדיור‪ ,‬ולעבור למקומות זולים יחסית בשולי המטרופולין או לצאת ממנה‪.‬‬
‫בעיות אלה חריפות במיוחד ברבעים הוותיקים של הגלעין‪ ,‬שבהם ניכר במיוחד תהליך‬
‫הזדקנות האוכלוסייה‪ .‬תהליך זה גורם ליצירת ריכוזים טריטוריאליים של אוכלוסייה‬
‫קשישה ולהעמקת ההיבדלות הגילאית בעיר‪.‬‬
‫המלצות‬
‫הצערת האוכלוסייה ובניית קהילות מגוונות מבחינה חברתית וגילאית‬
‫ניתן להשיג את יעדי ההתחדשות העירונית והצערת האוכלוסייה על ידי בנייה חדשה‪,‬‬
‫פיתוח מערכות שירותים שימשכו אוכלוסייה צעירה ויצירת אפשרות לתמהילי דיור של‬
‫קבוצות חברתיות שונות‪ .‬בפיתוח הדיור והשירותים יש להימנע מהיגררות אחרי‬
‫המגמות הדמוגרפיות הקיימות‪ ,‬אדרבא‪ ,‬יש לפעול בניגוד למגמות אלה על ידי עידוד‬
‫‪43‬‬
‫בנייה חדשה באזורים מזדקנים‪ ,‬עידוד הרחבות בנייה ותוספות בנייה והגברת הציפוף‬
‫באזורים מבונים‪.‬‬
‫כדי לעודד היווצרות תמהילים חברתיים חשוב לקדם בנייה של מגוון דירות‪ ,‬שיתנו מענה‬
‫להעדפות של קבוצות גיל וקבוצות חברתיות שונות בכל מקום שהדבר אפשרי‪ .‬לשם כך יש‬
‫להעניק משכנתאות מוגדלות לצעירים ולהקים דיור לזוגות צעירים באזורים שבהם מתרכזת‬
‫אוכלוסייה מבוגרת‪ .‬יש לעודד שיפוץ והרחבת דירות באזורים ותיקים בערים‪ ,‬העוברים‬
‫תהליך של התבלות‪ .‬באופן זה ניתן למנוע את הפחתת מלאי הדיור‪ ,‬לצמצם את הבלאי‬
‫ולהגדיל את מלאי הדירות שעלות רכישתן או שכירתן סבירה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לגוון את‬
‫השירותים כך שיתאימו לקבוצות האוכלוסייה השונות‪.‬‬
‫דרך חשובה לציפוף הבינוי היא פינוי ובינוי‪ .‬בתהליכים אלה יש להימנע מהפיכת האזור‬
‫המשוקם לשכונת יוקרה‪ ,‬תוך דחיקת אוכלוסייה ותיקה ומעוטת יכולת‪ .‬רצוי למשוך‬
‫לאזורים המשוקמים אוכלוסייה חדשה ממעמד בינוני ובינוני‪-‬נמוך כפי שנעשה בכפר שלם‪,‬‬
‫ולאו דווקא אוכלוסייה ממעמד גבוה כפי שנעשה ביפו‪ .‬יש להימנע מיצירת אזורי מגורים‬
‫המתאפיינים בפערים חברתיים‪-‬כלכליים גדולים בין האוכלוסיות‪.‬‬
‫מומלץ לעודד פעולה של חברות עירוניות לשיפור פיזי וחברתי מקומי‪ ,‬וכך לעודד תהליכי‬
‫התברגנות )ג'נטריפיקציה( באמצעות פעולת השוק החופשי בלי לפגוע באוכלוסיות קיימות‪.‬‬
‫כמו כן מומלץ לעודד תהליכים של התארגנות תושבים ולתמוך בעמותות לבנייה עצמית‪.‬‬
‫כדי למנוע יציאה של משפחות צעירות מהגלעין ומהערים שבטבעת הפנימית בשלב של גידול‬
‫המשפחה‪ ,‬יש לפתח דגמי מגורים עירוניים חדשים שישמשו אלטרנטיבה לפרבר הגנים‪.‬‬
‫דגמים אלה ייבנו בצפיפות רבה‪ ,‬יציעו מידה רבה של פרטיות ויאפשרו לקיים אורח חיים‬
‫משפחתי מרווח בתוך העיר עצמה‪ .‬יצירת דגמים אלה תתבסס במידה מסוימת על תשתיות‬
‫קיימות‪ ,‬אך גם תתרום לפיתוחן ולהשלמתן‪ .‬ההשלמה של השירותים תיעשה במגמה ליצור‬
‫יחידה קהילתית שתכלול מגוון רחב של שירותי חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬בידור ובילוי‪.‬‬
‫פיתוח מדיניות ידידותית כלפי האוכלוסייה המבוגרת‬
‫חשוב ליצור תנאים שיאפשרו לקשישים להישאר באזורי מגוריהם שאליהם הם קשורים‪ .‬לצורך‬
‫זה יש לפתח גישה של יצירת שכונה תומכת באזורים שבהם שיעור הקשישים גבוה‪ .‬מומלץ לבנות‬
‫דירות קטנות המיועדות לקשישים בסביבה עירונית צפופה‪ ,‬עתירת שירותים משום שהיא‬
‫ידידותית יותר לקשישים‪ ,‬ולא בסביבה פרברית דלילה‪ .‬רצוי להקים בניינים שבין דיור רגיל לדיור‬
‫מוגן‪ ,‬כלומר‪ :‬יחידות דיור רגילות בתוספת שירותים שונים בבניין‪ ,‬יתכן בתוספת "אב בית" "אב‬
‫רחוב" או "אב שכונה"‪ .‬חשוב להימנע מיצירת גטאות של קשישים המנותקים מיתר האוכלוסייה‪,‬‬
‫ולכן יש לתכנן שכונות הטרוגניות מבחינה גילאית ולהקים מגוון דירות בגדלים שונים‪ .‬מוצע כי‬
‫‪ 10%-15%‬מהדירות בשכונות חדשות שתיבננה תהיינה דירות קטנות‪ ,‬המיועדות בין היתר‬
‫לקשישים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לשפץ דירות בבניינים ישנים ולהתאימן לצורכי הקשישים‪.‬‬
‫הפעילות בתחום הדיור צריכה להיות מלווה בפיתוח סביבה חברתית אטרקטיבית לאוכלוסייה‬
‫המבוגרת‪ ,‬על ידי התאמת השירותים הפיזיים והחברתיים לפעילויות של אוכלוסייה זו‪ .‬בהתאם‬
‫לכך יש ליצור סביבה פיזית תומכת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬באמצעות התקנת ספסלים‪ ,‬יצירת שטחים מוגנים‬
‫‪44‬‬
‫וסימון מעברי חציה בטוחים‪ .‬יש ליצוק באזורי המגורים תכנים תרבותיים וחברתיים שיענו על‬
‫צורכי האוכלוסייה המבוגרת‪ :‬פעילויות תרבות בשעות היום‪ ,‬כגון הרצאות‪ ,‬חוגים שונים‪ ,‬ספורט‪,‬‬
‫קונצרטים ופעילויות פנאי אחרות ושיתוף בפעילות התנדבותית במסגרות חברתיות שונות‪.‬‬
‫התהליכים החברתיים‬
‫המגמות הקיימות‬
‫בדומה לתהליכים חברתיים שאובחנו במטרופולינים בארצות‪-‬הברית גם במטרופולין‬
‫תל אביב המבנה החברתי מתאפיין בקביעות ניכרת ומסתמנת נטייה לשעתק את‬
‫הפערים החברתיים מהעיר המרכזית למטרופולין כולה‪ .‬הפער החברתי בין צפון לדרום‪,‬‬
‫שאפיין בעבר את העיר תל אביב‪ ,‬הופך לאפיון מרכזי במערך המטרופוליני‪ .‬היישובים‬
‫בגזרה הדרומית הם ברוב המקרים בעלי מעמד נמוך ובינוני‪-‬נמוך‪ ,‬ואילו היישובים‬
‫בגזרה הצפונית )למעט היישובים הערביים( הם ברוב המקרים בעלי מעמד גבוה‪ .‬בתוך‬
‫מערכת מקוטבת זו קיימות מובלעות חברתיות חלשות‪ ,‬בעיקר בשכונות דרום תל אביב‪,‬‬
‫בחלקים מחולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬רחובות ויבנה‪ .‬מובלעות אלה התגבשו על רקע גרעינים‬
‫קשים של מצוקה שראשי הרשות מתקשים להתמודד אתם‪ .‬בעקבות תהליכים אלה נוצר‬
‫דימוי ירוד ליישובי הדרום ודימוי אליטיסטי ליישובי הצפון‪ .‬התוצאות השליליות הן‬
‫הידרדרות של מרכזי הערים בגלעין ובטבעת הפנימית‪ ,‬גידול בשיעור המשפחות החלשות‬
‫בחלקים הישנים של העיר‪ ,‬גידול הפער בין חלקים בתוך היישובים ובין יישובי צפון‬
‫המטרופולין ליישובי דרום המטרופולין‪ ,‬נתק בין קבוצות האוכלוסייה בתחומי החינוך‬
‫והפעילות החברתית בין היישובים ובתוכם‪ .‬כל קבוצה יוצרת תרבות בעלת אופי מקומי‪,‬‬
‫ונוטה לשעתק את הבידול החברתי ולהעמיק אותו באמצעות מערכות החינוך והתרבות‬
‫המקומיות‪.‬‬
‫הפערים בין צפון לדרום הם רק מרכיב אחד במגוון הבעיות החברתיות המאפיינות את‬
‫המטרופולין‪ .‬בתוך הגזרות מצויות מובלעות בעלות מאפיינים ייחודיים‪ ,‬המבדילים בינן לבין‬
‫יתר האוכלוסייה‪ :‬הציבור החרדי‪ ,‬התושבים הערבים ואוכלוסיית העובדים הזרים‪.‬‬
‫המגמות הדמוגרפיות‪-‬חברתיות מלמדות כי מגמות ההתחרדות בבני ברק יימשכו‪ ,‬ויתחזק‬
‫מעמדה כמרכז החרדי של המחוז‪ .‬העיר תספק שירותים גם לאוכלוסייה החרדית שמחוץ‬
‫למחוז‪ .‬המוקד החרדי של בני ברק מתאפיין באוכלוסייה ענייה‪ ,‬בצפיפות דיור גבוהה‬
‫ובאיכות חיים נמוכה‪ .‬האוכלוסייה החרדית‪ ,‬המתאפיינת בריבוי טבעי גבוה‪ ,‬עתידה להמשיך‬
‫ולגלוש אל מחוץ לעיר בני ברק‪ ,‬ובהיעדר פתרונות דיור בעיר עצמה סביר שאוכלוסייה זו‬
‫תהגר ליישובים במחוז המרכז ובמחוזות אחרים‪ .‬הגירה של האוכלוסייה החרדית ליישובים‬
‫שבהם מתגוררת אוכלוסייה לא‪-‬חרדית עתידה לעורר מתחים וקונפליקטים רבים על רקע‬
‫צביונו של המרחב הציבורי‪ ,‬הקצאת קרקע לשימושים ציבוריים ועוד‪.‬‬
‫האוכלוסייה הערבית מרוכזת ביישובי הטבעת החיצונית שבצפון המטרופולין וביפו‪ ,‬ונראה‬
‫כי היא שואפת להישאר במקומות אלה‪ .‬הערבים חשים מקופחים בתחום הדיור ובתחום‬
‫‪45‬‬
‫השירותים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית‪ .‬על רקע זה יכולים לקום גופים קיצוניים שיספקו‬
‫שירותים וירכשו את אמון האוכלוסייה‪.‬‬
‫לתוך מערכת מקוטבת זו נכנסו העובדים הזרים‪ ,‬היוצרים מובלעות מנותקות שלהן סממנים‬
‫רבים של הדרה ונחשלות‪ .‬מובלעות אלו מגלות כושר ַחיות והישרדות‪ ,‬והן אינן עתידות‬
‫להיעלם בטווח הנראה לעין‪ .‬מובלעות כאלה מצויות בדרום העיר תל אביב ובמידה פחותה‬
‫בערים בת ים‪ ,‬חולון וראשון לציון‪.‬‬
‫הדרך להתמודד עם הבעיות החברתיות הללו היא פיתוח מגוון אמצעים המכוונים למיתון‬
‫הפערים בין צפון לדרום‪ ,‬התייחסות אוהדת ומשלבת לקבוצות השוליים – החרדים‪ ,‬הערבים‬
‫והעובדים הזרים‪ ,‬במאמץ לשלבן במרקם העירוני‪.‬‬
‫המלצות‬
‫מיתון פערים בין צפון לדרום‪ .‬נדרש מאמץ תכנוני שיתמקד בדרום המטרופולין והעדפה‬
‫מתקנת מצד המדינה‪ ,‬שתתבטא בהשקעות גדולות יותר ביישובים החלשים‪ .‬יש לפתח‬
‫ביישובי הדרום מוקדים המתמחים בכלכלת תרבות‪ :‬פעילויות בתחום החינוך‪ ,‬התרבות‬
‫והפעילות העסקית‪ ,‬שיוכלו להוות מוקד לריתוק אוכלוסייה ותיקה ולמשיכת‬
‫אוכלוסייה חזקה‪ .‬בתחומים אלה יש לפתח פעילויות שחלקן יהיו בעלות כוח משיכה‬
‫כלל‪-‬מטרופוליני ובחלקן יותאמו לאוכלוסייה המקומית‪ .‬באזורי בנייה חדשים שבין‬
‫האזורים הוותיקים רצוי ליצור מערכות מגורים שיכללו יחידות דיור מסוגים שונים‪,‬‬
‫שאותן יוכלו לרכוש קבוצות אוכלוסייה מגוונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב להעניק תשומת לב‬
‫מיוחדת לאזורי תפר הנמצאים בין אזורים מתבדלים וליצור דגמי מגורים שיאפשרו‬
‫אינטראקציה בין האזורים‪.‬‬
‫הגברת האינטראקציה בין חלקי היישובים במטרה למתן סטיגמות ולגשר על פערים‬
‫תרבותיים וחברתיים‪ ,‬ניתנת להשגה על ידי יצירת מרחב ציבורי שישמש כמקום מפגש בין‬
‫הקבוצות השונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן להקים מוקדים שימשכו אוכלוסיות מגוונות מאזורים‬
‫שונים בעיר‪ :‬למשל מתנס"ים בעלי פעילות ייחודית‪ ,‬כיכרות עירוניות‪ ,‬בתי קפה ומקומות‬
‫מפגש הנבלעים בדרך כלל בתכנון המודרני‪ .‬בדרך זו ניתן יהיה לעצב תרבות עירונית מודרנית‬
‫ופתוחה המשלבת קבוצות חברתיות שונות‪.‬‬
‫דרך נוספת לעידוד מפגש בין קבוצות היא פיתוח שטחי ציבור עירוניים פתוחים ושטחים‬
‫שישרתו את כלל אוכלוסיית המטרופולין וישמשו מוקד למפגש בין קבוצות שונות‪ .‬הדוגמה‬
‫הבולטת ביותר לפיתוח מסוג זה היא שפת הים והטיילת )בתל אביב‪ ,‬בת ים והרצליה(‪ .‬מומלץ‬
‫לדאוג לתחבורה ציבורית למקומות אלו ולפעול נגד המגמה לסגור חלק מחופי הרחצה ולמנוע‬
‫גישה אליהם מכלל הציבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לעודד "חיי רחוב"‪ ,‬הן ברמה השכונתית והן ברמה‬
‫הכלל‪-‬עירונית‪.‬‬
‫פיתוח מדיניות ידידותית כלפי קבוצות שוליים‪ :‬חרדים‪ ,‬ערבים ועובדים זרים‪ .‬לאור‬
‫התהליכים והמגמות המתחוללים בקרב האוכלוסייה החרדית‪ ,‬חשוב לספק פתרונות‬
‫דיור לאוכלוסייה הגדלה והולכת‪ ,‬תוך התחשבות בריבוי הטבעי הגבוה המאפיין אותה‪.‬‬
‫מכיוון שאורח החיים של החרדים נבדל מאוד מזה של קבוצות תרבות אחרות‪ ,‬מוצע כי‬
‫‪46‬‬
‫פתרונות הדיור המיועדים להם יינתנו ביישובים חרדיים נפרדים‪ ,‬או בשכונות חרדיות‬
‫נפרדות‪ .‬נקיטת מדיניות זו מצריכה יצירת מקומות תעסוקה לאוכלוסייה חרדית‬
‫במקומות שבהם היא מרוכזת‪ ,‬בשל מגבלות ניידות‪ ,‬במיוחד של הנשים‪ .‬בקרב‬
‫האוכלוסייה החרדית הוותיקה יש להקל על מצוקת הדיור‪.‬‬
‫יש לפעול לשיפור תנאי הדיור גם בקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬במגמה לצמצם את‬
‫הפערים ברמת המגורים בין אוכלוסייה זו לבין האוכלוסייה היהודית‪ .‬רצוי שהבנייה‬
‫לאוכלוסייה הערבית תהיה בעיקר בנייה עירונית רוויה‪ ,‬תוך פיתוח שירותים חברתיים‬
‫ברמה גבוהה בתחומי החינוך‪ ,‬הדת ופעילות הפנאי‪ .‬יש להעניק תשומת לב מיוחדת‬
‫לאוכלוסייה הערבית ביפו ולאפשר לה ליהנות מפעולות הפיתוח המתבצעות ביפו‪ .‬אלה‬
‫מבין ערביי יפו החפצים להמשיך ולהתגורר באזור יוכלו לעשות זאת‪ .‬לצורך זה יש‬
‫להמשיך כמתוכנן בפעולות בינוי ללא פינוי של האוכלוסייה הערבית‪ .‬במקביל‪ ,‬מוצע‬
‫לאפשר לערביי יפו החפצים בכך להרחיב את דירותיהם הקיימות‪.‬‬
‫אשר לעובדים הזרים‪ ,‬הניסיון של ערים שונות באירופה מלמד כי לא ניתן להתעלם‬
‫מבעיותיהם‪ .‬בהתאם לכך מוצע לפתח מדיניות עירונית הפועלת לשילוב העובדים הזרים‬
‫במערכת העירונית‪ :‬לפתח אסטרטגיה עירונית שתקל עליהם את הגישה לשירותים‬
‫העירוניים – הפיזיים והחברתיים‪ ,‬ולשתפם בתהליכים קהילתיים באזורי מגוריהם‪.‬‬
‫בתכנון השירותים יש להתחשב בצרכים של תת‪-‬הקבוצות השונות המרכיבות‬
‫אוכלוסייה זו; ביתר פירוט יש לספק תשתית שתענה על צורכיהם החברתיים‪ ,‬ובכלל זה‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬חברה וקהילה‪ .‬במקביל‪ ,‬חשוב לחזק את תחושת הביטחון‬
‫באזורים שבהם שוכנים עובדים זרים באמצעות שיפור התאורה‪ ,‬ריהוט רחוב מתאים‪,‬‬
‫פינוי וסילוק אשפה‪ .‬יש לשתף את העובדים הזרים בחיי הקהילה ולפתח עבורם ערוצים‬
‫לקבלת מידע‪ ,‬שירותי ייעוץ והפניה‪ .‬פעילות מרשימה בתחום זה נעשתה על ידי עיריית‬
‫תל אביב‪ ,‬במיוחד על ידי אגף הרווחה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין נחוץ לחזק את העבודה‬
‫הקהילתית‪ ,‬כדי למנוע עבריינות ולחזק תחושה של קשר למקום‪ ,‬מעורבות‪ ,‬ואחריות‬
‫ולמתן סטיגמות חברתיות‬
‫ֵ‬
‫מקומיות‪ .‬פעילות זו עשויה לצמצם תחושות ניכור‬
‫ותרבותיות‪ .‬בעתיד יש לספק תנאי מגורים נאותים לקבוצה זו‪ ,‬כלומר‪ :‬מגורים בצפיפות‬
‫התואמת את הנורמות הרווחות בישראל‪ .‬מומלץ כי בפיתוח המגורים יגובש שיתוף‪-‬פעולה‬
‫בין גורמים ציבוריים לבין גורמים פרטיים המעורבים בהבאת העובדים הזרים לארץ‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫מקורות‬
‫ כלכלה וחברה בימי‬:‫ מתוך‬439-488 '‫ישראל" עמ‬-‫ ע' "כיצד קם מרכז הארץ בארץ‬,‫גונן‬
‫הוצאת‬.2003 ‫ תשס"ג‬,(‫ אבי בראלי ונחום קרלינסקי )עורכים‬,1918-1948 ‫המנדט בשנים‬
.‫ קריית שדה בוקר‬,‫גוריון‬-‫המרכז למורשת בן‬
‫ מכון‬,‫יפו‬-‫ לקחים מתל אביב‬:‫ מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה‬,2002 '‫ י‬,‫שנל‬
.‫ ירושלים‬,‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬
Burgess, R. 2000. "The Compact City: A Global Perspective", In: Jenks, M. and Burgess,
R. (eds.), Compact Cities: Sustainable Urban Forms for Developing Countries.
London and New York: Spon Press.
Castells, M. 1995. "High Technology and Urban Dynamics in the United States" In:
Dogan, M. and. Kasadra J.D. (eds.). The Metropolis Era: A World of Giant Cities.
Newbury Park: Sage Publications.
Hall, P. 1995. "Urban Growth and Decline in Western Europe." In: Dogan, M., and
Kasadra, J. D. (eds.), The Metropolis Era: A World of Giant Cities. Newbury Park:
Sage Publications.
Katz, B. 2000(a). "Enough of the Small Stuff", The Brookings Review, Vol. 18, Issue 3,
pp. 6-11.
Katz, B. 2000(b). "Moving Beyond Sprawl", The Brookings Review, Vol. 18, Issue 4,
pp. 31-34.
Katz, B. 2000(c). "The Federal Role in Curbing Sprawl", Annals of the American
Academy of Political and Social Science. Vol. 572, pp. 66-77.
Kotkin, J. 1999. The Future of the Center: The Core City in the New Economy, Policy
Study No. 264. RPPI Reason Public Policy Institute.
Lloyd Jones, T. 2000. "Compact City Policies for Megacities: Core Areas and
Metropolitan Regions" In: Jenks, M. and Burgess, R. (eds.). Compact Cities: Sustainable
Urban Forms for Developing Countries. London and New York: Spon Press.
Nivola, P. "Are Europe Cities Better?", Public Interest Issue 137, pp. 73-84.
Rusk, D. 2000. "Growth Management: The Core Regional Issue", In: Katz B. (ed.),
Reflections on Regionalism. Washington: Brookings Institution Press, pp. 78-106.
Shevky, E., and Bell, W. 1955. Social Area Analysis. Berkeley: University of California
Press.
Wyly, E. K. 1999. "Continuity and Change in the Restless Urban Landscape", Economic
Geography, Vol. 75, No. 4, pp. 309-338.
48
‫נספח‬
‫לוח ‪ :1‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‬
‫)באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬
‫‪22/5/61‬‬
‫‪20/6/72‬‬
‫‪04/06/83‬‬
‫‪31/12/95‬‬
‫‪21/12/96‬‬
‫‪31/12/98‬‬
‫‪31/12/99‬‬
‫‪31/12/00‬‬
‫אלפים‬
‫גלעין‬
‫‪386.1‬‬
‫‪362.9‬‬
‫‪327.3‬‬
‫‪348.9‬‬
‫‪349.2‬‬
‫‪348.1‬‬
‫‪349.2‬‬
‫‪354.4‬‬
‫טבעת‬
‫פנימית‬
‫‪249.4‬‬
‫‪442.5‬‬
‫‪529.8‬‬
‫‪793.2‬‬
‫‪794.4‬‬
‫‪790.6‬‬
‫‪794.2‬‬
‫‪799.3‬‬
‫טבעת‬
‫תיכונה‬
‫‪---‬‬
‫‪---‬‬
‫‪445.3‬‬
‫‪763.2‬‬
‫‪780.1‬‬
‫‪829.8‬‬
‫‪858.1‬‬
‫‪877.9‬‬
‫טבעת‬
‫חיצונית‬
‫‪34.7‬‬
‫‪224.2‬‬
‫‪253.5‬‬
‫‪582.9‬‬
‫‪615.3‬‬
‫‪684.2‬‬
‫‪720.8‬‬
‫‪754.0‬‬
‫סה"כ‬
‫‪670.2‬‬
‫‪1,029.8‬‬
‫‪1,555.9‬‬
‫‪2,488.2‬‬
‫‪2,539.1‬‬
‫‪2,652.7‬‬
‫‪2,722.4‬‬
‫‪2,785.7‬‬
‫אחוזים‬
‫גלעין‬
‫‪57.6‬‬
‫‪35.2‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪12.7‬‬
‫טבעת‬
‫פנימית‬
‫‪37.2‬‬
‫‪43.0‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪29.8‬‬
‫‪29.2‬‬
‫‪28.7‬‬
‫טבעת‬
‫תיכונה‬
‫‪----‬‬
‫‪----‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪31.5‬‬
‫טבעת‬
‫חיצונית‬
‫‪5.2‬‬
‫‪21.8‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪25.8‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪27.0‬‬
‫סה"כ‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫* חלק מנתוני הסך הכל אינם מסתכמים באופן מדויק בשל עיגול מספרים‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫לוח ‪ :2‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬קצב גידול האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‬
‫)באלפים ובאחוזים(‪1961-2000 ,‬‬
‫‪1961-1972‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1972-1983‬‬
‫‪1983-1995‬‬
‫‪1995-2000‬‬
‫אחוז‬
‫גידול‬
‫גידול‬
‫שנתי‬
‫ממוצע‬
‫אחוז‬
‫גידול‬
‫גידול‬
‫שנתי‬
‫ממוצע‬
‫אחוז‬
‫גידול‬
‫גידול‬
‫שנתי‬
‫ממוצע‬
‫אחוז‬
‫גידול‬
‫אחוז‬
‫גידול‬
‫ממוצע‬
‫גלעין‬
‫‪-6.0‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪-9.8‬‬
‫‪-0.9‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0.3‬‬
‫טבעת‬
‫פנימית‬
‫‪77.4‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪49.7‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.2‬‬
‫טבעת‬
‫תיכונה‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪--‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪3.0‬‬
‫טבעת‬
‫חיצונית‬
‫‪546.1‬‬
‫‪49.6‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪129.9‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪5.9‬‬
‫טבעות‬
‫תיכונה‬
‫וחיצונית‬
‫‪546.1‬‬
‫‪49.6‬‬
‫‪211.7‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪92.6‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪21.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫סה"כ‬
‫‪53.7‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪2.4‬‬
‫לוח ‪ :3‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי ריבוי טבעי )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬
‫השנה‬
‫גלעין‬
‫טבעת פנימית‬
‫שולי המטרופולין‬
‫‪1985‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪14.8‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪14.3‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪11.0‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪11.7‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪9.7‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪51‬‬
‫לוח ‪ :4‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי הגירה )לאלף תושבים(‪1985-2000 ,‬‬
‫‪52‬‬
‫השנה‬
‫גלעין‬
‫טבעת פנימית‬
‫שולי המטרופולין‬
‫‪1985‬‬
‫‪-5.6‬‬
‫‪-2.9‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪-6.2‬‬
‫‪-0.1‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪-3.8‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪-1.9‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪-20.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪-9.2‬‬
‫‪-3.5‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪-16.3‬‬
‫‪-9.5‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪-23.0‬‬
‫‪-18.1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪-26.7‬‬
‫‪-14.7‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪-19.4‬‬
‫‪-15.9‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪-20.6‬‬
‫‪-14.2‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪-22.6‬‬
‫‪-18.2‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪-15.2‬‬
‫‪-17.3‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪-15.5‬‬
‫‪-15.0‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪-6.5‬‬
‫‪-9.5‬‬
‫‪10.6‬‬
‫לוח ‪ :5‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬שיעורי עלייה )השתקעות ראשונה( )לאלף תושבים(‪2000 ,‬‬
‫‪1985‬‬‫טבעת פנימית‬
‫שולי המטרופולין‬
‫השנה‬
‫גלעין‬
‫‪2.4‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪75.0‬‬
‫‪36.4‬‬
‫‪46.7‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪51.4‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪35.3‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪31.1‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪10.4‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪11.9‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪53‬‬
‫לוח ‪:6‬מטרופולין תל אביב‪ ,‬גודל האוכלוסייה בגלעין ובטבעות‪ ,‬לפי השתייכות לאומית‬
‫)באלפים ובאחוזים(‪2000 ,‬‬
‫סך‪-‬הכל‬
‫‪54‬‬
‫גלעין‬
‫טבעת פנימית‬
‫טבעת תיכונה‬
‫טבעת חיצונית‬
‫סה"כ‬
‫‪354.4‬‬
‫‪799.3‬‬
‫‪877.9‬‬
‫‪754.0‬‬
‫‪2,785.7‬‬
‫גלעין‬
‫טבעת פנימית‬
‫טבעת תיכונה‬
‫טבעת חיצונית‬
‫סה"כ‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫גלעין‬
‫טבעת פנימית‬
‫טבעת תיכונה‬
‫טבעת חיצונית‬
‫סה"כ‬
‫‪12.7‬‬
‫‪28.7‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪100.0‬‬
‫יהודים ואחרים‬
‫אלפים‬
‫‪340.8‬‬
‫‪798.7‬‬
‫‪852.6‬‬
‫‪664.3‬‬
‫‪2,656.4‬‬
‫אחוזים‬
‫‪96.2‬‬
‫‪99.9‬‬
‫‪97.1‬‬
‫‪88.1‬‬
‫‪95.4‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪100.0‬‬
‫ערבים‬
‫‪13.6‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪25.3‬‬
‫‪89.7‬‬
‫‪129.3‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪11.9‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪69.4‬‬
‫‪100.0‬‬
55
56
57