הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות , טענות כנגד תביעות בנקים גלעד נרקיס " ד

‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות‬
‫עו"ד גלעד נרקיס‬
‫מבוא‬
‫הצגת הבעייתיות – א‪ .‬העמדה לפירעון מיידי של מסגרת האשראי והגשת תביעה ב‪ .‬העמדת הלוואות לפירעון מיידי‬
‫והגשת תביעה ג‪ .‬סירוב לכבד שיקים )שיקים ללא כיסוי( – הגבלת חשבון‬
‫התפלגות האשראי ‪ -‬ישראל מול ארה"ב –‬
‫בישראל המערכת הבנקאית מעניקה ‪ % 91‬מהאשראי אל מול ‪ 9%‬אשראי חוץ בנקאי‪ .‬בארה"ב המערכת הבנקאית‬
‫מעניקה אך ‪ .53%‬למעשה אין תחרות אמיתית‪ .‬המערכת הבנקאית במדינת ישראל מעניקה יותר מ ‪ 90%‬מהאשראי‬
‫לכ‪ 5% -‬מהציבור‪.‬‬
‫מימוש משכנתא על ידי תאגיד בנקאי‬
‫הבסיס לבחינת חוקיות התנהלות הבנק‬
‫חקיקה ‪ -‬ס‪)2.‬א( לחוק הבנקאות )שירות ללקוח(‪ ,‬התשמ"א ‪ - 1981‬אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן‬
‫אשראי ללקוח ; חוק החוזים )חוזה העמדת אשראי חוזה לכל דבר(‪.‬‬
‫הוראות המפקח על הבנקים‬
‫* נהלים פנימיים‬
‫* פסיקה‬
‫* נוהג‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪5‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫ע"ש )חוזים אחידים( היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי‪ ,‬תק‪-‬מח ‪5364 (2)2004‬‬
‫"אנו סבורים שהתנאי הנוכחי‪ ,‬אשר מאפשר לבנק לבטל את מסגרת האשראי "במקרים שבהם הוא עלול‬
‫להסתכן באי יכולת לגבות את האשראי עקב שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוחות‪ ,‬או עם היווצרותם של‬
‫תנאים אחרים המחייבים הקטנה מיידית או ביטול מסגרת האשראי‪ "...‬מקנה לבנק שיקול דעת רחב מידי‪ .‬תנאי‬
‫זה גם אינו מביא בחשבון‪ ,‬את האינטרס של הלקוח‪ ,‬בדומה למשל‪ ,‬לתנאי המסחר הכלליים של ארגון הבנקים‬
‫הגרמני‪ .‬בכך הסעיף‪ ,‬בנוסחו הנוכחי‪ ,‬מקפח את הלקוחות‪".‬‬
‫"כדי להסיר את הקיפוח‪ ,‬יש להגביל את זכות הביטול של הבנק למקרים שבהם חל שינוי מהותי לרעה בכושר‬
‫הפירעון של הלקוח או בהתקיים נסיבות אחרות שלא היו ידועות לבנק בעת מתן הסכמתו למסגרת האשראי‪,‬‬
‫אשר מסכנים באופן ממשי את יכולת הגבייה של הבנק‪ ,‬וזאת תוך התחשבות גם באינטרס של הלקוח ובנזקים‬
‫העלולים להיגרם לו עקב הביטול או הפחתת מסגרת האשראי‪".‬‬
‫ע"א ‪ 6916/04‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בבית המשפט העליון‪ ,‬בשבתו כבית‬
‫משפט לערעורים אזרחיים‪ ,‬בפני כב' השופטים גרוניס‪ ,‬חיות‪ ,‬אלון‪ .‬ניתן ‪18.2.2010‬‬
‫מסגרת האשראי הינה למעשה מסגרת לסדרה מתמשכת של עסקאות אשראי עתידיות בין הבנק ללקוח‪ .‬ניתן‬
‫לומר‪ ,‬כי הסכם המסגרת מבטא למעשה מעין נכונות א‪-‬פריורית של הבנק להלוות ללקוח מפעם לפעם‪ ,‬משך‬
‫תקופת המסגרת‪ ,‬הלוואות בסכומים שונים שייקבעו על ידי הלקוח‪ ,‬וזאת עד לתקרת מסגרת האשראי‪.‬‬
‫תוספת המילים החותמת את הסיפא לסעיף ‪" – 1.2‬והכל לפי שיקול דעתו של הבנק" – נושאת בחובה אלמנט‬
‫ברור של "חזקת הקיפוח" על פי סעיף ‪ (2)4‬לחוק‪ .‬באמירה זו נשמט למעשה האיזון הלגיטימי שבין חובת הבנק‬
‫להעמיד את מסגרת האשראי המוסכמת ללקוח לבין זכותו של הבנק לבטל או להפחית המסגרת עם קרות אחת‬
‫ההתרחשויות הנקובות שם דלעיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בתוספת מילים זו כדי להפוך את נטלי הראיה הגלומים באיזונו‬
‫הראוי של הסעיף כולו‪ ,‬ובכך להקים את חזקת הקיפוח שבסעיף ‪ (7)4‬לחוק‪ .‬לאמור‪ ,‬על הבנק לכבד את‬
‫התחיבותו למסגרת האשראי‪ ,‬אלא אם כן התרחשה אחת ההתרחשויות המזכות אותו בביטולה או בהפחתתה‪.‬‬
‫נטל הראיה להתרחשות שכזו מוטל‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬על הבנק‪.‬‬
‫קביעה שכזו תוביל לתוצאה הרצויה והמתבקשת‪ ,‬לפיה לא ינקוט הבנק בצעדי הביטול או ההפחתה של מסגרת‬
‫האשראי‪ ,‬אלא לאחר בדיקה וחקירה ראויים כי אכן התקיימו הנסיבות המצדיקות זאת‪" .‬שיקול דעתו של‬
‫הבנק"‪ ,‬בתור שכזה‪ ,‬אין בו די לכך ויש בו כדי קיפוח של הלקוחות‪.‬‬
‫בית הדין קמא מצא‪ ,‬כי האיזון הנדרש מחייב את הגבלת זכות הביטול "למקרים שבהם חל שינוי מהותי לרעה‬
‫בכושר הפירעון של הלקוח‪ ,‬או בהתקיים נסיבות אחרות שלא היו ידועות לבנק בעת מתן הסכמתו למסגרת‬
‫האשראי אשר מסכנות באופן ממשי את יכולת הגביה של הבנק"‪ .‬מקובלות עלינו השגות הבנק לעניין קביעותיו‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪6‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫אלה של בית הדין‪ .‬תוספת הדרישה כי על השינוי לרעה להיות "מהותי" אינה מתבקשת מתוך אותו אינטרס‬
‫לגיטימי של הבנק‪ .‬אדרבא‪ ,‬יש בה כדי ליצור אי ודאות מיותרת‪ ,‬שכן מהו אותו "מהותי"‪ ,‬האם מתייחס הוא‬
‫לעוצמת השינוי לרעה בכושר הפירעון‪ ,‬האם מתייחס הוא להיקף האשראי שקם סיכון להחזרתו עקב השינוי‪ ,‬מה‬
‫דינה של פגיעה חלקית בכושר הפירעון וכיוצא באלה‪ .‬די בנוסח הדברים לעניין זה כפי שהוא‪.‬‬
‫תא ‪ 1320/99‬מחסני חשמל נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ‪ ,‬בית המשפט המחוזי תל אביב‪ ,‬כב' השופטת ברון‬
‫ציפורה‪ ,‬ניתן ב‪ 27 -‬באפריל ‪2009‬‬
‫אף אם היתה סיבה המצדיקה את סגירת מסגרת האשראי של החברה‪ ,‬הרי שעדיין סגירתה באופן מיידי – כפי‬
‫שעשה הבנק – איננה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והזהירות בהן מחוייב הבנק‪ ,‬זאת בפרט אל מול הנזק‬
‫המיידי והבלתי הפיך שגרמו החלטות אלו לחברה – לקוחה של הבנק‪ .. .‬משמעותה של סגירה מיידית של מסגרת‬
‫האשראי ברורה‪ ,‬בהקשר של כל גוף עסקי ככלל‪ ,‬ובהקשר של החברה דנן ושוק החשמל בפרט‪ .‬אין ספק כי‬
‫משמעות הסגירה המיידית היתה ידועה אף לבנק‪ ,‬והבנק צפה – או יכול היה לצפות – את הנזק שעתיד להיגרם‬
‫לה‪.‬‬
‫הסוגיות שיש לבחון בכל התנהלות משפטית אל מול בנק‬
‫* מעמדו של הבנק – אינטרס ההסתמכות וחשיבותו‪ .‬הוכחת התלות של הלקוח בבנק‪ .‬אסמכתאות‪ .‬נטל‬
‫ההוכחה‪.‬‬
‫* ההסכם עם הבנק ‪ -‬לרבות הסכמים בע"פ‪.‬‬
‫* מסגרת האשראי ‪ -‬הכתובה – בע"פ‪.‬‬
‫* התנהלות הבנק והלקוח‪.‬‬
‫מעמדו של הבנק‬
‫האם הבנק הוא גוף עסקי "רגיל" ? כיצד עלינו לבחון את התנהלות הבנק?‬
‫הבנק כ"סוכנות חברתית" ‪ -‬יחסי הכוחות בין הבנק לבין לקוחותיו אינם שווים‪ .‬הבנק נהנה מעדיפות ברורה על‬
‫פני הלקוחות‪ .‬זאת‪ ,‬הן מבחינת הכוח הנתון בידו לכפות על הלקוח תנאים חוזיים‪ ,‬הן מבחינת המידע העומד‬
‫לרשות הבנק‪ ,‬שפעמים רבות אינו עומד לרשות הלקוח‪ ,‬והן מבחינת נגישותו של הבנק לאמצעים רבים ויעילים‬
‫בעזרתם הוא יכול להפחית מרמת הסיכון העסקי לה הוא חשוף במהלך עסקיו‪ ,‬אשר אינם עומדים‪ ,‬בד"כ‪,‬‬
‫לרשות לקוחותיו‪.‬‬
‫בידי הבנק קיימים אמצעים רבים ויעילים לצמצום נזקיו‪ ,‬לעומת מיעוט האמצעים שבידי הלקוח‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪7‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫קיימת מצד הלקוחות רמת הסתמכות גבוהה ביחסיהם עם הבנק‪ ,‬כאשר הלקוחות נוהגים לתת אמון בכישוריו‬
‫של הבנק ובאמצעים הטכניים העומדים לרשותו‪ ,‬ובמקרים רבים אינם בודקים בעין בוחנת את פעולות הבנק‬
‫ואינם מקיימים על פעולותיו פיקוח ממשי )ו‪ .‬לוסטהויז ט‪ .‬שפניץ חוזים אחידים‪ ,‬נבו תשנ"ד )להלן ‪ -‬לוסטהויז‬
‫ושפניץ( בעמ' ‪.(72‬‬
‫ע"א ‪ 422/85‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ ואח'‪ ,‬פ"ד מה)‪" :32 (5‬אכן‪,‬‬
‫בעת האחרונה הנטייה היא להטות את כפות המאזניים לעבר הטלת חבות על הבנק‪ ,‬יותר מכפי שהדבר היה‬
‫בעבר; הטעם לדבר הוא בעיקרו שהבנק נתפס במערכת היחסים הכוללת בינו ובין לקוחו כצד ה'חזק' שבידיו‬
‫הכלים המתאימים כדי להגן על עצמו מפני מעשי חריגה של עובדיו"‪.‬‬
‫בבסיסה‪ ,‬מערכת היחסים בין הבנק ללקוח היא מערכת יחסים שבין לווה ומלווה‪ .‬אולם‪ ,‬במשך השנים הפסיקה‬
‫הרחיבה את גבולות האחריות של הבנקים וייחסה להם חובות מוגברות המבוססות על תפיסת הבנק כנאמן‪.‬‬
‫ע"א ‪ 5893/91‬טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' נתן צבאח ואח'‪ ,‬פ"ד מח)‪.." : 573 (2‬לגישתי‪ ,‬כיום‪ ,‬לאור‬
‫ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית והמקום החשוב אותו תופסים הבנקים בפעילות זו‪ ,‬יהיה זה מוטעה לגרוס כי‬
‫מערכת היחסים שבין בנק ללקוחו ואף בין בנק לאדם המבקש ללוות כספים היא מערכת יחסים שמאופיינת‬
‫כמערכת יחסים רגילה של מלווה‪-‬לווה‪ .‬הבנק משמש כמעט בכל המקרים כיועץ פיננסי בענייני השקעות ומייעץ‬
‫אף בעניין סוג ההלוואות אותן כדאי לקחת‪ ,‬מידת פריסתם של ההחזרים בגין הלוואות אלו‪ ,‬הריבית המשתנה‬
‫בגין החזרים אלו וכו'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פקיד הבנק נתפש בעיני הלקוח כגורם אמין עליו ניתן לסמוך ולהסתמך‪ ,‬ופעמים‬
‫רבות הלקוח מכלכל את צעדיו על‪-‬פי עצתו של האחרון )ראה ד"ר א‪ .‬פורת‪ ,‬במסתו הנ"ל על אחריותם של בנקים(‪.‬‬
‫"‪.‬‬
‫לאור התפקיד הציבורי שממלאים הבנקים‪ ,‬התפתחה בפסיקה גם מגמה המתייחסת אליהם כאל גופים מעין‬
‫ציבוריים ומטילה עליהם חובות מחמירות‪ ,‬בדומה לאלה המוטלות בדין על גופים ציבוריים‪) ..." :‬מאמרו של ד"ר‬
‫פורת "אחריותם של בנקים בגין רשלנות‪ :‬התפתחויות אחרונות"‪ ,‬ספר השנה של המשפט בישראל‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬כפי‬
‫שצוטט בפסק הדין בעניין צבאח(‪.‬‬
‫חוזה הבנק עם לקוחותיו הוא "חוזה יחס" )‪ (relation contract‬המתאפיין ביחסים ארוכי טווח ומורכבים‪ .‬חוזים‬
‫כאלה‪ ,‬כפי שנקבע בפסיקה "רגישים לקיומן של נסיבות עתידיות שלא הוסדרו במפורש בחוזה‪ .‬הם מנסים ליצור‬
‫במסגרתם שלהם‪ ,‬איזון בין הצורך בוודאות וציפיות לבין הצורך בגמישות ויכולת הסתגלות לתנאים משתנים‪.‬‬
‫איזון זה מושג על‪-‬ידי אמצעים מגוונים‪ ,‬ובהם קביעת מנגנונים לשינוי תנאי החוזה והשלמתם‪ ,‬קביעת אמות‬
‫מדיה לחלוקה הדדית של סיכונים וקביעת דרכים לפתרון מוסכם של מחלקות תוך המשך קיום היחסים‬
‫החוזיים )רע"א ‪ 1185/97‬יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען‪ ,‬פ"ד נב)‪) (145 (4‬וראה‬
‫לעניין זה גם פרופ' אייל זמיר חוזה קבלנות‪ ,‬תשל"ד‪ ,1974-‬בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי‬
‫ע"ש הרי ומיכאל סאקר הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשנ"ה‪.(391 ,1994-‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪8‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫אופיו של החוזה הבנקאי כחוזה יחס‪ ,‬מחייב מודעות לצורך בקיומם של מנגנונים חוזיים גמישים‪ ,‬המאפשרים‬
‫את התאמתו של החוזה לנסיבות משתנות‪ .‬על כן‪ ,‬היא עשויה להצדיק התערבות בתנאים בחוזה המקפיאים את‬
‫המצב בעת כריתת החוזה לתקופה ארוכה‪ ,‬ודאי כשאלה מבוססים על התחשבות יתר באינטרס של הבנק‪.‬‬
‫ההסכם עם הבנק‬
‫* הסכם חוזי שיונק כוחו מההסכם עליו חותם הלקוח )לכאורה( & סיכום בע"פ‬
‫* חוזה אחיד‬
‫* דרכי הוכחת טענת הלקוח בבית המשפט מסמכים פנימיים ; נוהג ; תכתובות ; תכתובות בין הסניף להנהלה ;‬
‫נהלים פנימיים‬
‫* הקושי בהוכחת הטענה במסגרת הליכי סדר דין מקוצר – בקשת רשות להתגונן‬
‫האם קיימת לבנק הזכות להפסיק לתן אשראי?‬
‫* האם הבנק חייב ליתן ללקוחו אשראי ?‬
‫* סעיף ‪ 2‬א לחוק הבנקאות שירות ללקוח קובע כי לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים‪..‬‬
‫אולם אין חובה לתת שרות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח‪.‬‬
‫* מתי יוכל הבנק להפסיק ליתן ללקוחו אשראי ?‬
‫* יש להגביל את זכות הביטול של הבנק למקרים שבהם חל שינוי מהותי לרעה ביכולתו של הלקוח אשר מסכנים‬
‫באופן ממשי את יכולת הגבייה‪ .‬בית המשפט קבוע כי על שיקול דעתו של הבנק להתחשב באינטרס של הלקוח‬
‫ונזקים שעלולים להיגרם ללקוח‪.‬‬
‫* חריגה ממסגרת האשראי – פרשנותה‬
‫* הוראות המפקח באו למנוע אי וודאות זו‬
‫* האם הקצאת אשראי חריגה מידי פעם מחייבת את הבנק להמשיך לעשות כן?‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪9‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫הבנק נהג כדין בביטול מסגרת האשראי‬
‫ת"א )ת"א‪-‬יפו( ‪ 001052/97‬בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' רוזנבאום דוד‪ ,‬תקדין מחוזי ‪3914 (4)2004‬‬
‫חובת האמון של הבנק אינה מביאה לשחרור הלקוח מאחריות למעשיו‪ .‬הלקוח הוא הבעלים של החשבון והוא‬
‫אחראי למצב חשבונו לרבות ניהול מסגרת האשראי המאושרת לו‪ .‬מחובת הלקוח לדאוג לכך שהוא עומד‬
‫בהתחייבותו לבנק ואינו חורג מהסכם המסגרת כאשר החשבון מגובה בביטחונות בכל עת‪.‬‬
‫ת"א )חי'( ‪ 293/90 ,988/90‬אליהו בהלול בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬תקדין מחוזי ‪.914(3)2000‬‬
‫טענה של לקוח‪ ,‬לפיה‪ ,‬על בית‪-‬המשפט להורות לבנק ליתן לו אשראי‪ ,‬וזאת במסגרת בקשה לסעד זמני‪ ,‬נדחתה‪.‬‬
‫נקבע כי שקול‪-‬הדעת בדבר מתן אשראי והיקפו נתון בידי הבנק‪ ,‬ואין מקום לכפות על הבנק מתן אשראי בכלל‪,‬‬
‫או מתן אשראי בהיקף מסויים‪ .‬עוד בטרם התבררה התביעה העיקרית‪ ,‬פנתה החברה לבית‪-‬המשפט בהמרצה בה‬
‫ביקשה כי יורה לבנק‪ ,‬כסעד זמני‪ ,‬לכבד את השיקים שנמשכו על ידה‪ .‬בית‪-‬המשפט סרב לבקשה‪ .‬משמעות‬
‫ההוראה תהיה‪ ,‬חיוב הבנק בהקצאת אשראי נוסף למבקשת‪ ,‬וזאת אין בסמכות בית‪-‬המשפט לעשות‪ ,‬שכן‬
‫היחסים בין הבנק ללקוח הינם יחסים חוזיים‪.‬‬
‫ת"א )ת"א‪-‬יפו( ‪ 19319/04‬ב‪.‬ש‪ .‬תמר בע"מ נ' בנק עולמי להשקעות בע"מ‪ ,‬תקדין שלום ‪1868 (4)2005‬‬
‫פרוייקט ליווי הבניה שעבורה נלקחה האשראי הראשון הושלם והלקוח ביקש לממש סעיף אשר מעניק לו‬
‫אשראי נוסף וזאת על‪-‬מנת לאפשר לו לכסות את יתרת חובו‪ .‬סירוב הבנק בטענה כי אינו מסכים להמיר את‬
‫יתרת החוב להלוואה בגין אי עמידתו של הלקוח בתנאי ההסכם ובלו"ז להשלמת פרוייקט הבניה וכן בלו"ז של‬
‫החזרת האשראי‪ ,‬נמצאה סיבה מספקת לסירוב‪.‬‬
‫ה"מ )חי'( ‪ ,25144/97‬ת"א )חי'( ‪ 10339/97‬אליאס חורי עיצוב ושיפוץ )‪ (1992‬בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל‪,‬‬
‫תקדין מחוזי ‪.12410 (1)2001‬‬
‫טענת לקוח לפיה למרות שחרג מהמסגרת חריגה קלה של‪ 2.5% -‬מכלל האשראי המאושר‪ ,‬הבנק לא כיבד את‬
‫משיכותיו‪ ,‬וכך הפך ללקוח מוגבל שלא בצדק ‪ -‬נדחתה‪ .‬הטענה כי החריגה אינה מהותית ולכן התנהגות הבנק‬
‫מהווה חוסר תום‪-‬לב נדחתה‪ .‬בית‪-‬המשפט קבע במפורש‪ ,‬כי הבנק לא היה חייב לכבד שיקים בסכום של שקל‬
‫אחד החורג מן האשראי המאושר‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪10‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫ע"א ‪ 000045/05‬אוסאמה סמארה נ' בנק מסד בע"מ )טרם פורסם(‬
‫שיקולי הבנק לאפשר חריגה ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים‪ ,‬שבבסיסם היחסים עם הלקוח‬
‫הספציפי‪ .‬שיקולים אלה יכולים להשתנות מעת לעת בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון‪.‬‬
‫רע"א ‪ 9374/04‬אי‪-‬אנד גי מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬תקדין עליון‬
‫‪1065 (4)2004‬‬
‫בכל עת‪ ,‬וכן בטח בתקופות של כלכלה במצוקה‪ ,‬מחובתו של הבנק להקפיד כי מסגרת האשראי תכובד‪ ,‬וזאת גם‬
‫לטובת הציבור‪ .‬מסגרת אשראי הוא מחוייבות חוזית שחובות תום‪-‬הלב חלות עליה‪ .‬האינטרס בשמירת מסגרת‬
‫אשראי ובאי חריגה אינו רק של הלקוח הספציפי אלא של כלל הציבור הנזקק לאשראי‪ .‬כלומר‪ ,‬יש צורך‬
‫באיזונים חברתיים וכן כלכליים‪.‬‬
‫ע"א )ב"ש( ‪ 1205/00‬גבאי ציון ואח' נ' בנק מסד בע"מ‪ ,‬תקדין מחוזי ‪6278 2001‬‬
‫העובדה שהבנק מוסיף לכבד שיקים של לקוחו גם לאחר שהאחרון חרג ממסגרת האשראי‪ ,‬אינה מהווה יסוד‬
‫סביר להניח כי הבנק ימשיך לעשות כן‪ .‬העלמת עין מצד הבנק על חריגה מהמסגרת המותרת‪ ,‬אינה מחייבת אותו‬
‫להמשיך ולנהוג באותה דרך‪.‬‬
‫ע"א )י‪-‬ם( ‪ 4305/98‬מ‪.‬צ‪.‬י‪.‬ג‪.‬ה‪ .‬בנין והשקעות בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬דינים מחוזי לב)‪312 (6‬‬
‫העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת ואף אינה מלמדת‪,‬‬
‫כשלעצמה‪ ,‬על חובה לעשות כן בכל עת גם בעתיד וללא כל הגבלה‪ .‬הבנק זכאי לשקול את מדיניותו בכל עת ועת‪.‬‬
‫מקום בו הוא מאשר חריגה‪ ,‬נושא הוא בסיכון עד לשלב שלא יחפוץ להמשיך ולנהוג כך‪.‬‬
‫ע"א )חי'( ‪ 4456/97‬אחים שמואלי הנדסה אזרחית ‪ 1985‬בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬דינים מחוזי‬
‫כו)‪704 (9‬‬
‫גם כאשר הבנק יודע מפי לקוחו באמצעות התחייבות בכתב‪ ,‬כי סכום כסף צפוי להיכנס לחשבון הלקוח‪ ,‬ואפילו‬
‫מגוף שמעמדו הכלכלי איתן‪ ,‬אין הוא מחויב להסתמך על‪-‬כך ולכבד שיקים של הלקוח למרות שהאחרון חרג‬
‫בהרבה ממסגרת האשראי שלו‪ .‬גם אם בעבר אישר הבנק חריגות ממסגרת האשראי‪ ,‬הרי‪ ,‬שאין הלקוח יכול‬
‫להסתמך על‪-‬כך‪ ,‬כי הבנק יאשרן שוב‪ ,‬כל עוד הבנק פועל בתום‪-‬לב‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪11‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫עש"א )שלום חי'( ‪ 4385-09-09‬גבי מחישם נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ‪ -‬סניף ואדי ניסנאס )מספר סניף‬
‫‪), (694‬תק‪-‬של ‪(2009) 9577 ,(4)2009‬‬
‫למרות קיום ההסכם בין הלקוח והבנק להגדלת מסגרת האשראי‪ ,‬אישור משיכת כספים מהחשבון‪ ,‬כאשר הוא‬
‫חורג ממסגרת האשראי‪ ,‬הינו במסגרת שיקול הדעת של הבנק‪ ,‬ואין לומר כי הבנק היה מחויב לכבד ולפרוע את‬
‫השיקים נשוא הערעור‪ .‬העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת ואף‬
‫אינה מלמדת‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬על חובה לעשות כן בכל עת גם בעתיד וללא כל הגבלה‪ .‬הבנק זכאי בכל עת לשקול את‬
‫מדיניותו‪.‬‬
‫ת"א )שלום חי'( ‪ 2963-03‬בנק לאומי סניף כרמיאל נ' שלטי הגליל מ‪.‬ס‪ (1996) .‬בע"מ ‪,‬תק‪-‬של ‪7602 ,(4)2009‬‬
‫)‪.(2009‬‬
‫אופן התנהלות החברה כלפי הבנק‪ ,‬צמצום דרסטי של הביטחונות שנתנה החברה לבנק וחריגה מתמדת ממסגרת‬
‫אשראי‪ ,‬כמו גם הגשת מאזנים המורים על הפסד מתמשך ותמידי ואי הגשת מסמכים נדרשים באשר לשווי‬
‫ממשי של ציוד החברה‪ .‬כל אלו די בהם כדי להצדיק החלטת הבנק שלא להמשיך ולהעמיד מסגרת אשראי‬
‫לחברה‬
‫תא"ק )שלום ת"א( ‪ 150962-09‬בנק מזרחי‪-‬טפחות סניף חברון נ' גולדווין ברגר ‪,‬תק‪-‬של ‪.(2009) 16669 ,(3)2009‬‬
‫גם כאשר בנק מאפשר לבעל חשבון לחרוג ממסגרת האשראי‪ ,‬אין בכך הסכם חד משמעי‪ ,‬והבנק רשאי על דעת‬
‫עצמו‪ ,‬להודיע לבעל החשבון‪ ,‬כי אינו מאפשר עוד חריגה ממסגרת האשראי‪ .‬הכלל הוא כי הבנק נדרש להעביר‬
‫לידיעת בעל החשבון את המצב‪ ,‬ואין חובה על הבנק לקבל את הסכמת בעל החשבון‪ .‬שיקולי הבנק לאפשר חריגה‬
‫ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים‪ ,‬שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי‪...‬זכותו של לקוח‪,‬‬
‫הפועל בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת‪ ,‬נופלת מזכותו החוזית על‪-‬פי הסכם המסגרת להקצאת אשראי‪.‬‬
‫הבנק נהג שלא כדין בביטול מסגרת האשראי‬
‫א' ‪ 108706/97 ,93394/97‬בנק לאומי בע"מ סניף נס ציונה נ' פוקוס אלקטרוניקה בע"מ ואח'‬
‫על בנק המעוניין לבטל או להקטין את מסגרת האשראי של לקוחו‪ ,‬ליתן על כך הודעה זמן סביר מראש‪ ,‬ולא‬
‫להסתפק בהודעה בת ‪ 10‬ימים בלבד‪,‬וזאת על‪-‬מנת לאפשר ללקוח שהות מספקת להתארגנות לשם גיוס כספים‪.‬‬
‫בפסק הדין הומלץ על התראה של ‪ 30‬יום לפחות ללקוח‪ ,‬בטרם ביטול מסגרת האשראי‪ ,‬שכן תקופה של שבועיים‬
‫אינה מהווה "זמן סביר" בעיני בית‪-‬המשפט‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪12‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫ת"א )ת"א‪-‬יפו( ‪ 33054/03‬בנק הפועלים בע"מ נ' הספל פנחס‪ ,‬תקדין שלום ‪10075 (1)2005‬‬
‫מחד‪ ,‬מימושיו המיידיים של תוכניות חיסכון של לקוח להקטנת חובו וסירובו לכבד שיקים כשחרג הלקוח‬
‫מהמסגרת המאושרת – נמצאה מוצדקת‪ .‬מאידך‪ ,‬לעניין ביטולה של המסגרת‪ ,‬לאחר שהבנק לא הוכיח משלוח‬
‫מכתבי התראה אודות ביטול מסגרת האשראי‪ ,‬מצא בית המשפט התנהגות זו אינה מוצדקת וחורגת מחובות‬
‫הבנק כלפי לקוחו‪.‬‬
‫בש"א )הר'( ‪ 1719/04‬סקאיליפט בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ‪ ,‬תקדין שלום ‪3471 (3)2005‬‬
‫נקבע כי הלקוח זכאי לדרוש כיבוד משיכות כל עוד לא הודיע הבנק על ביטול הסכמתו או לא נקט בכל פעולה‬
‫המראה ללקוח שאין הבנק רוצה בהמשכו של ההסכם עמו‪ .‬הודעת הבנק ללקוח חייבת להיעשות בצורה סבירה‬
‫והוגנת תוך מתן זמן סביר ללקוח‪ .‬אורכה סבירה תלויה בנסיבות העניין‪ .‬במהלך תקופת האורכה ועד תומו‪,‬‬
‫נקבע‪ ,‬כי‪ ,‬נמשכת חובתו של הבנק לכבד שיקים בחריגה‪.‬‬
‫ת‪.‬א‪ 068055/04 .‬בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' א‪.‬ת‪.‬ק עבודות וקבלנות בע"מ‪.‬‬
‫ניתנה רשות להתגונן בנסיבות בהן הצטיירה תמונה עקבית של חריגה משמעותית לאורך שנים ממסגרת‬
‫האשראי הפורמלית שאושרה‪ ,‬אשר היתה נהוגה במקרה זה בין הבנק ללקוחו‪ .‬נקבע כי נסיבות שכאלה מצריכות‬
‫שמיעת ראיות לבחינת תום ליבו של הבנק ובחינת עמידתו של הבנק בחובות האמון שהוטלו עליו‪.‬‬
‫ת"א )ת"א(‪ 655/87‬בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' י‪.‬ע‪.‬ל‪ .‬צעצועי עץ בע"מ ואח'‪ ,‬תקדין מחוזי ‪1496 (2)92‬‬
‫נקבע כי אישור הבנק למשך תקופה ארוכה ללקוח להימצא בחריגה ממסגרת האשראי המאושר עשויה‬
‫להתפרש בנסיבות מתאימות כהסכם מכללא המחייב את הבנק‪ ,‬למרות קיומו של סעיף בהסכם לפיו כל ויתור או‬
‫הסכמה מצידו לדבר מעבר לאמור בהסכם‪ ,‬לא יחייבו בשום אופן לנהוג כך שנית‪ .‬ואולם ההסכם מכללא הנ"ל‬
‫בא לקיצו כאשר הבנק דורש את כיסוי החוב‪.‬‬
‫תא ‪ 3231/98‬בנק הבינלאומי הראשון נ' גבריאל אורון‬
‫נסיבות בו בנק העניק אשראי בהיקפים גדולים לקבוצה בלא להקפיד הקפדה יתירה על אי חריגה מהמסגרות‬
‫המאושרות‪ ,‬ואילו הלקוח נענה או לפחות השתדל להיענות‪ ,‬לדרישותיו לשפר או להגדיל מדי פעם את היקף‬
‫הביטחונות הנדרשים‪ .‬משמעותה של התנהלות מעין זו היא התגבשות הסכמות או הבנות בין הצדדים‪ ,‬בין‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪13‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫במפורש ובין במשתמע‪ ,‬שלפיהן כובדו שיקים אף כאשר יתרות החובה חרגו מהמוסכם ואף כאשר נפח‬
‫הביטחונות לא היה מספק‪.‬‬
‫בנסיבות אלה הבנק לא היה רשאי להחזיר את השיקים שמשכה החברה באבחת החלטה אחת שהתקבלה בו‬
‫ביום‪ ,‬ללא שניתנה ללווה‪ ,‬הודעה מוקדמת על כך‪ ,‬ולו בת מספר ימים להפסיק האשראי ולהחזיר שיקים‪ ,‬עפ"י‬
‫שיקול דעתו עומדת לבנק‪ ,‬ואולם חובה בצידה‪ .‬אין הוא רשאי להפעילה שלא בתום לב‪ ,‬או תוך כדי הפרת‬
‫התחייבויותיו כלפי החייב שניתנו במסגרת ההסכמות וההבנות שהושגו עמו במהלך שנות פעילות לא מעטות‪.‬‬
‫ודאי שאין הוא זכאי להפעילה ולהפסיק את האשראי באופן מיידי ללא התראה או הודעה מוקדמת בדבר כוונתו‬
‫לעשות כן‪.‬‬
‫בש"א )שלום ת"א( ‪ 204378/09‬צביון בניה ופרוייקטים בע"מ נ' בנק הפועלים סניף המרכזי ‪,‬תק‪-‬של ‪,(2)2009‬‬
‫‪.(2009) 30072‬‬
‫בכל עת‪ ,‬אך בודאי בתקופות של כלכלה במצוקה‪ ,‬מחובתו של הבנק להקפיד כי מסגרת האשראי תכובד‪ ,‬גם‬
‫לטובת הציבור ‪.‬אכן‪ ,‬בגדרים אלה פשיטא שיש צורך באיזון‪ ,‬שיש בו אנושיות ומוסריות חברתית‪ ,‬שאין בו ירידה‬
‫לחיי הזולת ושיש בו כדי לעודד פעילות עסקית של עסקים קטנים ובינוניים; בצד האחר של המשוואה מצויה‬
‫החובה לדאוג שלא להרבות אשראי הנתון בסכנה‪ .‬מסגרת אשראי היא מחויבות חוזית שחובות תום הלב חלות‬
‫עליה ‪ -‬על כולי עלמא ‪ -‬על הבנק מזה ועל הלקוח מזה‪.‬‬
‫ת‪.‬א )נצרת( ‪ 1063/04‬פרח מצפור בנין בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬תק‪-‬מח ‪.(2009) 6913 ,(2)2009‬‬
‫על הבנק חלה חובה לנהוג בתום לב ובנאמנות כלפי לקוחו‪ ,‬גם אם הלקוח יכול היה לראות את הנולד‪ ,‬ולהתכונן‬
‫היטב מבעוד מועד‪ ,‬על מנת למנוע נזק שהוא עשוי לסבול בעקבות צמצום האשראי‪ ,‬דרישת הבנק כי הלקוח‬
‫יפקיד כמיליון ‪ ₪‬תוך שעה‪ ,‬שאם לא יעשה כן יסורבו שיקים שלו‪ ,‬היא התנהגות שאינה נאותה‪ ,‬גם אם התובעת‬
‫יכולה היה לצפות‪ ,‬בשל הסכסוך עם היזם‪ ,‬כי האחרון עתיד לפגוע באשראי שהיא מקבלת מן הבנק‪.‬‬
‫ת"א )שלום יר'( ‪ 1434/04‬בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מחלבות העז הלבנה בע"מ ‪,‬תק‪-‬של ‪17219 ,(1)2009‬‬
‫)‪.(2009‬‬
‫אמנם לבנק הזכות לשנות מסגרת אשראי לפי שיקול דעתו‪ ,‬אך זאת אך רק לאחר סיום תקופת הסכם המסגרת‪.‬‬
‫מסגרות האשראי בבנק הן לתקופה של שלושה חודשים; המסגרת מתחדשת אלא אם כן מודיעים ‪ 10‬ימים לפני‬
‫כן על הפסקת המסגרת‪ .‬מכאן‪ ,‬ולאור ההסכם הלא פורמאלי למסגרת אשראי מוגדלת‪ ,‬היה על הבנק להמתין‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪14‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫לסיום תקופת האשראי )תום הרבעון( כדי לשנות את תנאי האשראי ולהודיע מראש על כוונתו לצמצם את‬
‫המסגרת‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הסתמכה החברה על המצג שיצר הבנק‪ ,‬לפיו תוכל לנהל את חשבון הבנק באשראי מוגדל‬
‫בתנאי שתפקיד לבטחון שיקים דחויים של לקוחות ונכנסה להתחייבויות כספיות כלפי צדדים שלישיים‪ .‬הפסקת‬
‫האשראי המוגדל ללא התראה מוקדמת בכוחה להסב נזק לחברה עסקית כמו הנתבעת‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬מנוע הבנק‬
‫מלהתכחש למסגרת האשראי המוגדל‪.‬‬
‫פסיקה עדכנית‬
‫ע"א ‪ 8098/09‬אורה כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ‪ -‬סניף חדרה‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,(2012) 143 ,(1)2012‬ניתן ב ‪3.1.12‬‬
‫סוגית היקף חובות הזהירות וחובות הגילוי של בנק כלפי לקוח הפועל באמצעות שלוח במסגרת של יחסי‬
‫שליחות‬
‫במרכזו של ערעור זה עומדת השאלה האם שטר משכון נחתם תוך חריגה מהרשאה או תוך הפרת חובות הבנק‬
‫כלפי אבי המערערות‪ ,‬באופן המחייב להצהיר על בטלותו‪ .‬במוקד הערעור דנן ניצבת סוגית היקף חובותיו של בנק‬
‫כלפי לקוח הפועל באמצעות שלוח במסגרת של יחסי שליחות‪ .‬שני מקורות נורמטיביים עיקריים יעמדו ברקע‬
‫הדיון‪ :‬דיני השליחות ודיני הבנקאות‪ ,‬ובכללם הסדרים כלליים‪ ,‬חוזיים ונזיקיים‪ ,‬והסדרים ספציפיים‪.‬‬
‫נקבע כי אין מחלוקת כי הבנק נדרש לגלות למבצע את פעולת החתימה על שטר המשכון מספר פרטים מהותיים‬
‫עובר לביצוע הפעולה‪ ,‬ובכללם סכום הקרן‪ ,‬שיעור הריבית ובסיס ההצמדה‪ ,‬תקופת החיוב ועוד‪ ,‬כאמור בסעיף ‪22‬‬
‫לחוק הערבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שדנתי‪ ,‬אין יסוד לטענת המערערות כי חובה זו של הבנק חלה כלפי המנוח עצמו‪ ,‬שכן‬
‫הוא "המחה" את זכותו לקבלת מידע אודות פרטי הפעולות נשוא השליחות לידי ראובן‪ ,‬שלוחו‪ .‬המערערות לא‬
‫טענו כי הבנק לא קיים את חובת הגילוי כלפי ראובן השלוח‪ ,‬ולפיכך יש להניח כי במישור זה פעל הבנק כדין‪ .‬ככל‬
‫שהמערערות טוענות כי המנוח לא ידע את כל הפרטים המנויים בסעיף ‪ 22‬לחוק הערבות‪ ,‬הרי שאין להן להלין‬
‫בעניין זה אלא על אחיהן‪ ,‬ראובן‪ ,‬על כך שייתכן שהוא לא העביר מלוא המידע הקשור למעשה השליחות‪ ,‬ובכלל‬
‫זה‪ ,‬את המידע שהוא קיבל מהבנק אודות פרטי פעולת המשכון‪ .‬כאמור‪ ,‬המערערות כלל לא טענו כי ראובן הפר‬
‫את חובות הנאמנות כלפי המנוח לפי סעיף ‪ 8‬לחוק השליחות‪ ,‬וממילא טענה כאמור לא הוכחה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בערעור דנן‬
‫איננו נדרשים לדון בשאלה האם הפר השלוח את חובת הנאמנות באופן קיצוני‪ ,‬העולה כדי חריגה מהרשאה‪.‬‬
‫בבחינת למעלה מן הצורך‪ ,‬יאמר כי‪ ,‬על פניו‪ ,‬לא נראה שהוסתר מהמנוח מידע מהותי אודות הפעולה‪ ,‬שעלול היה‬
‫לגרור חריגה מהרשאה‪ .‬בשים לב למצבה הכלכלי היציב של החברה במועד מתן המשכון‪ ,‬ובשים לב למעמדו‬
‫ולקרבתו של ראובן למנוח‪ ,‬יש להניח כי אף אם ראובן לא חשף בפני המנוח את מלוא הפרטים אודות הפעולה‬
‫ומשמעותיה‪ ,‬טענה שכאמור לא הועלתה ולא הוכחה‪ ,‬בנסיבות העניין אין הדבר עולה כדי חריגה מהרשאה‪ .‬נמצא‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬כי ראובן חב חובות נאמנות כלפי המנוח מכוח יחסי השליחות ביניהם‪ .‬הבנק חב חובות גילוי ואמון כלפי‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪15‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫ראובן בכובעו כשלוח של המנוח מכוח דיני הערבות והבנקאות‪ .‬לא שוכנעתי כי יש מקור שבדין ליצירת חובות‬
‫גילוי ואמון ישירות מאת הבנק כלפי המנוח במקרה זה‪.‬‬
‫אין עילה לקבוע כי פעולת החתימה על שטר המשכון בטלה מעיקרה‪ .‬יש להניח כי ראובן פעל במסגרת ההרשאה‬
‫שנתן לו המנוח‪ ,‬ומשכך‪ ,‬אף אם התרשל הבנק בבחינת היקף ההרשאה‪ ,‬הרי שהפעולה עצמה תקפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא‬
‫כי אי‪-‬גילוי פרטי הפעולה למנוח על ידי הבנק אינו גורר את ביטול הפעולה‪ ,‬שהרי הצדדים בענייננו פעלו במסגרת‬
‫של יחסי שליחות‪.‬‬
‫פסיקה עדכנית‬
‫חובת הבנק כלפי הערב‬
‫תאמ )חד'( ‪ 15058-03-10‬בנק לאומי בע"מ נ' ניקולאי קלינין‪ ,‬בבית משפט השלום בחדרה‪ ,‬בפני כבוד השופטת‬
‫הדסה אסיף‪ ,‬ניתן ביום ‪ 22‬בינואר ‪.2012‬‬
‫הבנק ידע או לכל הפחות היה צריך לקחת בחשבון כי הנתבע לא מבין על מה הוא חותם‪ ,‬וודאי שהבנק לא היה‬
‫רשאי‪ ,‬בנסיבות האלה‪ ,‬להניח כי אותו מתווך‪ ,‬או מתווכת‪ ,‬מסבירים לערב את תוכן המסמך באופן הפוטר את‬
‫הבנק ממתן הסבר מתאים‪.‬‬
‫פער הכוחות המובהק בין הלקוח ו‪/‬או הערב‪ ,‬לבין הבנק‪ ,‬מתעורר מהשלב הראשון ביותר בהתקשרות עם הבנק‪.‬‬
‫המורכבות של חוזי הלוואה‪ ,‬ערבות ואפילו פתיחת חשבון‪ ,‬מעמידה קשיי הבנה למי שאינו מנוסה בהתקשרויות‬
‫כאלה‪ ,‬לא כל שכן עת המדובר באדם ששפתו אינה עברית‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הוכח כי הבנק לא מסר כל מידע לנתבע‬
‫בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו‪ ,‬במתן הערבות‪ .‬מהראיות עולה‪ ,‬כי כלל לא הוסבר לנתבע שהוא חותם‬
‫על ערבות לאדם כלשהו‪ ,‬וכל שכן לחייב שעל מסמכיו הוחתם בפועל‪ ,‬וממילא לא הוסבר לו סכום הערבות‪ .‬אין‬
‫לקבל את הטענה כאילו שהבנק יכול להסתפק בהסבר דל של מספר מלים‪ ,‬לצורך הסתמכות על ערבות זו מאוחר‬
‫יותר בהתאם לצורך‪.‬‬
‫האם רשאי הבנק לעקל כספים המגיעים לו מאחד השותפים בחשבון משותף כאשר השותף השני אינו חייב‬
‫לבנק?‬
‫הפ )נת'( ‪ 19115-06-09‬מלכה המר נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ‪ ,‬בבית משפט השלום בנתניה‪ ,‬בפני כבוד‬
‫השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון‪ ,‬ניתן ביום ‪ 19‬בינואר ‪.2012‬‬
‫נקבע כי אין למשיב ‪ 2‬זכות ליותר ממחצית הכספים בחשבון‪ .‬לכן‪ ,‬חל העקרון הכללי שנקבע בפסיקה לפיו זכאי‬
‫הנושה להיפרע מנכס של החייב המצוי בבעלות משותפת רק כדי חלקו היחסי של החייב בנכס‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪16‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫בכל הנוגע לסעיף "אריכות ימים" שמופיע במסמכי החשבון‪ ,‬המדובר בסעיף המסדיר את יחסי הבנק והלקוחות‬
‫ואין בו כדי ללמד על הבעלות בכספים‪ .‬לעניין טענת המשיבים כי כל אחד מהבעלים רשאי לפעול בחשבון באופן‬
‫עצמאי כל עוד לא ניתנו הוראות אחרות לא הוכחה‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר מדובר בכספי עזבון שטרם חולקו‪ .‬ההלכה‬
‫המאפשרת עיקול חשבון משותף על ידי נושיו של אחד השותפים‪ ,‬החלה כאשר כל אחד מהשותפים רשאי לעשות‬
‫בו פעילות בעצמו ולמשוך סכום ללא צורך בהסכמת השני‪ ,‬חלה לעניין חשבון משותף מסוג עו"ש‪.‬‬
‫פסיקה עדכנית‬
‫חובת הבנק כלפי הערב‬
‫תאמ )חד'( ‪ 15058-03-10‬בנק לאומי בע"מ נ' ניקולאי קלינין‪ ,‬בבית משפט השלום בחדרה‪ ,‬בפני כבוד השופטת‬
‫הדסה אסיף‪ ,‬ניתן ביום ‪ 22‬בינואר ‪.2012‬‬
‫הבנק ידע או לכל הפחות היה צריך לקחת בחשבון כי הנתבע לא מבין על מה הוא חותם‪ ,‬וודאי שהבנק לא היה‬
‫רשאי‪ ,‬בנסיבות האלה‪ ,‬להניח כי אותו מתווך‪ ,‬או מתווכת‪ ,‬מסבירים לערב את תוכן המסמך באופן הפוטר את‬
‫הבנק ממתן הסבר מתאים‪.‬‬
‫פער הכוחות המובהק בין הלקוח ו‪/‬או הערב‪ ,‬לבין הבנק‪ ,‬מתעורר מהשלב הראשון ביותר בהתקשרות עם הבנק‪.‬‬
‫המורכבות של חוזי הלוואה‪ ,‬ערבות ואפילו פתיחת חשבון‪ ,‬מעמידה קשיי הבנה למי שאינו מנוסה בהתקשרויות‬
‫כאלה‪ ,‬לא כל שכן עת המדובר באדם ששפתו אינה עברית‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הוכח כי הבנק לא מסר כל מידע לנתבע‬
‫בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו‪ ,‬במתן הערבות‪ .‬מהראיות עולה‪ ,‬כי כלל לא הוסבר לנתבע שהוא חותם‬
‫על ערבות לאדם כלשהו‪ ,‬וכל שכן לחייב שעל מסמכיו הוחתם בפועל‪ ,‬וממילא לא הוסבר לו סכום הערבות‪ .‬אין‬
‫לקבל את הטענה כאילו שהבנק יכול להסתפק בהסבר דל של מספר מלים‪ ,‬לצורך הסתמכות על ערבות זו מאוחר‬
‫יותר בהתאם לצורך‪.‬‬
‫האם רשאי הבנק לעקל כספים המגיעים לו מאחד השותפים בחשבון משותף כאשר השותף השני אינו חייב‬
‫לבנק?‬
‫הפ )נת'( ‪ 19115-06-09‬מלכה המר נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ‪ ,‬בבית משפט השלום בנתניה‪ ,‬בפני כבוד‬
‫השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון‪ ,‬ניתן ביום ‪ 19‬בינואר ‪.2012‬‬
‫נקבע כי אין למשיב ‪ 2‬זכות ליותר ממחצית הכספים בחשבון‪ .‬לכן‪ ,‬חל העקרון הכללי שנקבע בפסיקה לפיו זכאי‬
‫הנושה להיפרע מנכס של החייב המצוי בבעלות משותפת רק כדי חלקו היחסי של החייב בנכס‪.‬‬
‫בכל הנוגע לסעיף "אריכות ימים" שמופיע במסמכי החשבון‪ ,‬המדובר בסעיף המסדיר את יחסי הבנק והלקוחות‬
‫ואין בו כדי ללמד על הבעלות בכספים‪ .‬לעניין טענת המשיבים כי כל אחד מהבעלים רשאי לפעול בחשבון באופן‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪17‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫עצמאי כל עוד לא ניתנו הוראות אחרות לא הוכחה‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר מדובר בכספי עזבון שטרם חולקו‪ .‬ההלכה‬
‫המאפשרת עיקול חשבון משותף על ידי נושיו של אחד השותפים‪ ,‬החלה כאשר כל אחד מהשותפים רשאי לעשות‬
‫בו פעילות בעצמו ולמשוך סכום ללא צורך בהסכמת השני‪ ,‬חלה לעניין חשבון משותף מסוג עו"ש‪.‬‬
‫הפרת חובת כונס נכסים לשלם תשלומים במועד‬
‫עש"א ‪ 509/08‬איימן אבו רייא נ' דוד אטיאס ואח ‪',‬בבית המשפט מחוזי חיפה ‪,‬בפני כב' השופטת תמר שרון‬
‫נתנאל‪ ,‬ניתן ביום ‪ 15‬בינואר ‪. 2012‬‬
‫בית המשפט דחה ערעור של כונס נכסים על החלטת ראש ההוצאה לפועל ביחס להליכי מכירת משק בקובעו כי‬
‫כי הכונס הפר את חובתו להעביר‪ ,‬במועד‪ ,‬כספי כינוס שהופקדו בידיו‪ ,‬העברה שהייתה בגדר חובתו של הכונס הן‬
‫כלפי הליך הכינוס והן כלפי הרוכשים בהליך הכינוס‪.‬‬
‫לאחר שמאמצי הרוכשים להביא את הכונס לכך שהוא יסדיר את הענין לא העלו פרי‪ ,‬שילמו הרוכשים למינהל‪,‬‬
‫את ההפרש שבין סכום הפשרה וסכום החוב‪ ,‬שהגיע לכדי ‪ ₪ 487,619.49‬והמינהל החל בהעברת הזכויות בנכס‬
‫על שמם‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬פנו הרוכשים אל ראש ההוצאה לפועל‪ ,‬בבקשה על פי סעיף ‪ 58‬לחוק ההוצאה לפועל‬
‫וביקשו להורות לכונס לשלם להם את הסכום ששילמו‪ ,‬תוך שטענו‪ ,‬כי לולא מחדלו של הכונס לא היה עליהם‬
‫לשלם את יתרת החוב וכי הם נאלצו לשלמה מכיסם‪ ,‬לאחר שהכונס לא שעה לפניותיהם ואף לא מילא אחר‬
‫החלטה מפורשת‪ ,‬שניתנה ע"י ראש ההוצאה לפועל‪ ,‬ביום ‪ 16.11.07‬אשר חייבה אותו לשלם את יתרת החוב‪.‬סופו‬
‫של דבר‪ ,‬חייבה כבוד ראש ההוצאה לפועל את הכונס בהשבה לרוכשים של סכום יתרת החוב‪ ,‬אותו שילמו‬
‫למינהל‪ ,‬תוך חיובו בהוצאות‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את ערעור הכונס‪ ,‬בקובעו כי סעיף ‪)54‬א( לחוק ההוצאה לפועל קובע‪ ,‬כי כונס הנכסים ייקח‬
‫לרשותו את הנכס שנתמנה לו‪ ,‬ינהלו‪ ,‬ימכרנו‪ ,‬יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס‬
‫הנכסים בכל אלה כיד החייב‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬קבע בית המשפט כי אין מדובר בתביעה אזרחית‪ ,‬אלא בהפרת חובה‬
‫ע"י הכונס‪ ,‬להעביר‪ ,‬במועד‪ ,‬כספי כינוס שהופקדו בידיו‪ ,‬העברה שהייתה בגדר חובתו של הכונס הן כלפי הליך‬
‫הכינוס והן כלפי הרוכשים בהליך הכינוס‪ .‬בנסיבות אלו בית המשפט דחה ערעור הכונס‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪18‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫הליכי מימוש משכנתא ‪ -‬עילות תביעה וטענות הגנה של חייב כנגד בנק זוכה‬
‫הבסיס לבחינת חוקיות התנהלות הבנק‬
‫* חקיקה‬
‫* הוראות המפקח על הבנקים‬
‫* נהלים פנימיים‬
‫* פסיקה‬
‫* נוהג‬
‫הסוגיות שיש לבחון בכל התנהלות משפטית אל מול בנק‬
‫מעמדו של הבנק – אינטרס ההסתמכות וחשיבותו‪ .‬הוכחת התלות של הלקוח בבנק‪ .‬אסמכתאות‪ .‬נטל ההוכחה‪.‬‬
‫ההסכם עם הבנק ‪ -‬לרבות הסכמים בע"פ‪.‬‬
‫התנהלות הבנק והלקוח‪.‬‬
‫מעמדו של הבנק – אינו גוף עסקי "רגיל"‬
‫יחסי הכוחות בין הבנק לבין לקוחותיו אינם שווים‪.‬‬
‫הבנק נהנה מעדיפות ברורה על פני הלקוחות‪ .‬זאת‪ ,‬הן מבחינת הכוח הנתון בידו לכפות על הלקוח תנאים‬
‫חוזיים‪ ,‬הן מבחינת המידע העומד לרשות הבנק‪ ,‬שפעמים רבות אינו עומד לרשות הלקוח‪ ,‬והן מבחינת נגישותו‬
‫של הבנק לאמצעים רבים ויעילים בעזרתם הוא יכול להפחית מרמת הסיכון העסקי לה הוא חשוף במהלך‬
‫עסקיו‪ ,‬אשר אינם עומדים‪ ,‬בד"כ‪ ,‬לרשות לקוחותיו‪.‬‬
‫בידי הבנק קיימים אמצעים רבים ויעילים לצמצום נזקיו‪ ,‬לעומת מיעוט האמצעים שבידי הלקוח‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪19‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫הבנק כסוכנות חברתית‬
‫קיימת מצד הלקוחות רמת הסתמכות גבוהה ביחסיהם עם הבנק‪ ,‬כאשר הלקוחות נוהגים לתת אמון‬
‫בכישוריו של הבנק ובאמצעים הטכניים העומדים לרשותו‪ ,‬ובמקרים רבים אינם בודקים בעין בוחנת את‬
‫פעולות הבנק ואינם מקיימים על פעולותיו פיקוח ממשי‬
‫)ו‪ .‬לוסטהויז ט‪ .‬שפניץ חוזים אחידים‪ ,‬נבו תשנ"ד )להלן ‪ -‬לוסטהויז ושפניץ( בעמ' ‪.(72‬‬
‫כיצד עלינו לבחון את התנהלות הבנק?‬
‫ע"א ‪ 422/85‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ ואח'‪ ,‬פ"ד מה)‪32 (5‬‬
‫"אכן‪ ,‬בעת האחרונה הנטייה היא להטות את כפות המאזניים לעבר הטלת חבות על הבנק‪ ,‬יותר מכפי שהדבר היה‬
‫בעבר; הטעם לדבר הוא בעיקרו שהבנק נתפס במערכת היחסים הכוללת בינו ובין לקוחו כצד ה'חזק' שבידיו‬
‫הכלים המתאימים כדי להגן על עצמו מפני מעשי חריגה של עובדיו"‪.‬‬
‫בבסיסה‪ ,‬מערכת היחסים בין הבנק ללקוח היא מערכת יחסים שבין לווה ומלווה‪ .‬אולם‪ ,‬במשך השנים הפסיקה‬
‫הרחיבה את גבולות האחריות של הבנקים וייחסה להם חובות מוגברות המבוססות על תפיסת הבנק כנאמן‪.‬‬
‫לאור התפקיד הציבורי שממלאים הבנקים‪ ,‬התפתחה בפסיקה גם מגמה המתייחסת אליהם כאל גופים מעין‬
‫ציבוריים ומטילה עליהם חובות מחמירות‪ ,‬בדומה לאלה המוטלות בדין על גופים ציבוריים‪) ..." :‬מאמרו של‬
‫ד"ר פורת "אחריותם של בנקים בגין רשלנות‪ :‬התפתחויות אחרונות"‪ ,‬ספר השנה של המשפט בישראל‪ ,‬תשנ"ב‪,‬‬
‫כפי שצוטט בפסק הדין בעניין צבאח(‪.‬‬
‫אופיו של החוזה הבנקאי כחוזה יחס‪ ,‬מחייב מודעות לצורך בקיומם של מנגנונים חוזיים גמישים‪ ,‬המאפשרים‬
‫את התאמתו של החוזה לנסיבות משתנות‪ .‬על כן‪ ,‬היא עשויה להצדיק התערבות בתנאים בחוזה המקפיאים את‬
‫המצב בעת כריתת החוזה לתקופה ארוכה‪ ,‬ודאי כשאלה מבוססים על התחשבות יתר באינטרס של הבנק‪.‬‬
‫ע"א ‪ 5893/91‬טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' נתן צבאח ואח'‪ ,‬פ"ד מח)‪:573 (2‬‬
‫‪..‬לגישתי‪ ,‬כיום‪ ,‬לאור ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית והמקום החשוב אותו תופסים הבנקים בפעילות זו‪,‬‬
‫יהיה זה מוטעה לגרוס כי מערכת היחסים שבין בנק ללקוחו ואף בין בנק לאדם המבקש ללוות כספים היא‬
‫מערכת יחסים שמאופיינת כמערכת יחסים רגילה של מלווה‪-‬לווה‪ .‬הבנק משמש כמעט בכל המקרים כיועץ פיננסי‬
‫בענייני השקעות ומייעץ אף בעניין סוג ההלוואות אותן כדאי לקחת‪ ,‬מידת פריסתם של ההחזרים בגין הלוואות‬
‫אלו‪ ,‬הריבית המשתנה בגין החזרים אלו וכו'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פקיד הבנק נתפש בעיני הלקוח כגורם אמין עליו ניתן‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪20‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫לסמוך ולהסתמך‪ ,‬ופעמים רבות הלקוח מכלכל את צעדיו על‪-‬פי עצתו של האחרון )ראה ד"ר א‪ .‬פורת‪ ,‬במסתו‬
‫הנ"ל על אחריותם של בנקים(‪." .‬‬
‫טענות אפשריות כנגד בנק מממש‬
‫טענות הנוגעות לשלב ההתקשרות )בהתקשרות החייב בחוזה ההלוואה על נספחיו פעל החייב על סמך ייעוץ כושל‬
‫ורשלני אשר ניתן לו על ידי מי מעובדי הבנק(‪.‬‬
‫הקושי בטענה זו היא ראייתית לאור ההסכמים בכתב שיש לסתור‬
‫התנהגותו ורשלנותו המקצועית של הבנק במהלך הקשר עם הלקוח – טענה כי הנם הגורם הבלעדי והמכריע לנזקי‬
‫החייב‪.‬‬
‫התנהגותו ורשלנותו בדרך מימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫טענות בהקשר לשלב ההתקשרות בין הצדדים‬
‫* בהתקשרות החייב בחוזה ההלוואה על נספחיו פעל החייב על סמך ייעוץ כושל ורשלני אשר ניתן לו על ידי מי‬
‫מעובדי הבנק‪.‬‬
‫* התנהגותו ורשלנותו המקצועית של הבנק הנם הגורם הבלעדי והמכריע לנזקי החייב‪.‬‬
‫הקושי בטענה זו הוא ראייתי לאור ההסכמים בכתב החתומים שיש לסתור‪.‬‬
‫הטענות המשפטיות הקמות בטענות הנוגעות לשלב ההתקשרות‬
‫עוולת הרשלנות‬
‫נציג הבנק לא השתמש במיומנות ולא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה‬
‫משתמש או נוקט באותן נסיבות – ולכן ניתן לראות בהתנהגות זו משום התרשלות ועוול כלפי חייב‪.‬‬
‫* הבנק זלזל ו‪/‬או עצם עיניים ופעל בחוסר מיומנות בענייני החייב ובכך היפר את חובת הזהירות המוגברת‬
‫המוטלת עליו כלפי החייב כלקוחו‪.‬‬
‫* הבנק צפה או היה צריך לצפות שהתנהגותו הרשלנית תגרום ללקוח נזקים בלתי הפיכים ונמנע מלהקטין או‬
‫למזער נזקים אלו‪.‬‬
‫* הבנק נהג בדרך שתאגיד בנקאי סביר לפי נורמות בסיסיות המחייבות את אותו כמשרת ציבור עליו הוחלו‬
‫החובות החלים על גופים ציבוריים‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪21‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫הפרת חובה חקוקה‬
‫* הפרת חובה חקוקה‪ .‬שכן הבנק בהתנהגותו הפר את חובותיו להימנע מפגיעה והטעיית הלקוח המעוגנות‬
‫בסעיפים ‪ 3‬ו‪ 4 -‬לחוק הבנקאות‪.‬‬
‫* הבנק נהג בזלזול‪ ,‬אדישות ובאי אכפתיות בכל הקשור לענייני הלקוח ובקשר לתוצאות ההרסניות של‬
‫הטעיותיו‪.‬‬
‫* לאור הפרת החובה החקוקה אין לבנק אלא להלין אלא על עצמו‪ ,‬לחדול לאלתר מגביית תשלומי החזר‬
‫ההלוואה‪ ,‬לפצות את לקוחו‪.‬‬
‫טעות והטעיה‬
‫בשל העובדה כי הבנק החתים את הלקוח על הסכם השונה )כטענתו( מנוסח ההסכם אליו התכוונו‪ ,‬הרי שקמות לו‬
‫טענות "הטעות" וה"הטעיה"‪ ,‬בהתאם להוראות חוק החוזים‪ ,‬תשל"ג‪.1973-‬‬
‫חובותיו של כונס הנכסים כלפי חייב בעת פועלו‬
‫סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים‪ ,‬הינן מכוח סעיף ‪ 54‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬תשכ"ז‪) 1967-‬להלן‪" :‬חוק‬
‫ההוצל"פ"(‪:‬‬
‫")א( כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו‪ ,‬ינהלו‪ ,‬ימכרנו‪ ,‬יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה‬
‫לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב‪ .‬ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם‬
‫מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב‪ ,‬או לפי בקשת כונס הנכסים‪ .‬כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים‬
‫וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל‪ .‬כונס הנכסים ימסור למוציא לפועל כל‬
‫הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס‪ ,‬ממכירתו או ממימושו‪ ,‬במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או‬
‫בהוראה מיוחדת‪" .‬‬
‫ואולם‪ ,‬הפסיקה הרחיבה את חובות כונס הנכסים לחובות הנובעות מהדין הכללי‪ ,‬כגון חובת תום הלב ]‪ ,[1‬או‬
‫החובה שלא לנהוג ברשלנות]‪.[2‬‬
‫סמכות ראש ההוצאה לפועל לדון בטענות כנגד הפרת חובותיו של כונס‬
‫סעיף ‪ 58‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬תשכ"ז‪ 1967-‬נותן סמכות לראש ההוצאה לפועל לדון בעניינו של כונס אשר הפר‬
‫את חובותיו )המפורטות בסעיף ‪ 54‬לחוק( ולחייבו בנזק במידת הצורך‪:‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪22‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫" ‪ .58‬אחריותו של כונס נכסים‬
‫כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה‪ ,‬רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו‬
‫בפיצוי הנזק שגרם בכך‪ ,‬ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬לשם‬
‫סילוק המגיע ממנו‪.‬‬
‫בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה‪ ,‬ולענין ערעור‬
‫והוצאה לפועל‪ ,‬דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום‪" .‬‬
‫נשאלת השאלה האם ראש ההוצל"פ הוא בעל הסמכות לדון גם במקרה שהכונס הפר את חובותיו הנובעות‬
‫מהדין הכללי?‬
‫בבר"ע ‪ 1173/04‬בש"א ‪ 2450/04‬בנק מרכנטיל דיסקונט נ' סומק אדמונד )פורסם בנבו( קבעה כדלקמן‪:‬‬
‫"סעיף ‪)58‬א( לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ 1967-‬המסמיך את ראש ההוצאה לפועל לפסוק פיצוי שנגרם בגין אי‬
‫מילוי החובות המוטלות על כונס הנכסים‪ ,‬אינה שוללת את סמכותם של בתי המשפט הכלליים לדון בכלל החובות‬
‫המוטלות על כונס הנכסים‪ ,‬חובות שהן מכוח הדין הכללי‪ ,‬כגון החובה שלא לנהוג ברשלנות‪ ,‬חובות שהן מעבר‬
‫לחובות המנויות בסעיף ‪ 54‬לחוק ההוצאה לפועל"‪.‬‬
‫בת"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ - 34977/06‬וזנה דוד ואח' נ' עו"ד הס שלומי ואח'‪ ,‬תק‪-‬של ‪:27581 ,(4)2007‬‬
‫תבעו התובעים את כונסי הנכסים בגין הפרת חובותיהם הנובעות מהדין הכללי‪ :‬התרשלות של כונסי הנכסים‬
‫מיום מינויים ועד למועד שחרורם מן תפקידם‪ ,‬וכן לנזקים בגין התנהלות חסרת תום לב‪ .‬עמדת התובעים‬
‫התבססה על פסיקה לפיה אין מניעה בדין להגיש תביעה נגד כונס הנכסים‪ .‬קרי‪ ,‬משהיפר כזה את החובה לפעול‬
‫ככונס נכסים בתום לב ובדרך מקובלת‪ ,‬הרי שקמה נגדו עילת תביעה נפרדת]‪.[1‬‬
‫הנתבעים‪ ,‬כונסי הנכסים שם‪ ,‬טענו טענות מקדמיות בין היתר להעדר עילה‪ ,‬מניעות‪ ,‬השתק ותביעה קודמת‪.‬‬
‫טענות אלה נתלו בסעיף ‪ 58‬הנ"ל‪ ,‬באשר לדידם איפשר לתובעים להעלות את טענותיהם בפני ראש ההוצאה‬
‫לפועל שהיה מוסמך לדון בטענותיהם בזמן אמת במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך מימוש נכס‪ ,‬ומכאן‬
‫שמסקנת הנתבעים היתה שעה ששוחררו מתפקידם שם‪ ,‬הדבר מהווה מעשה בית‪-‬דין על כל השלכותיו‪.‬‬
‫* בית המשפט דחה בהחלטתו את עמדת הנתבעים ואימץ את עמדת התובעים‪ ,‬ופסק כי אין צורך באישור‬
‫מוקדם של בית משפט להגשת תביעה נגד כונס נכסים ואין כל סעיף בחוק ו‪/‬או בדין הישראלי הקובע‪ ,‬כי‬
‫שחרור כונס נכסי מתפקידו על ידי ראש ההוצאה לפועל מהווה מחסום בפני תביעה]‪.[2‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪23‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫דרכים לתקוף את הליכי הכינוס‬
‫עניינים שיש ליתן עליהם את הדעת בניתוח הליכי כינוס וגיבוש טענות‪:‬‬
‫* תקבולים‪.‬‬
‫* חיובי הריבית‪.‬‬
‫* מועדים‪.‬‬
‫* תחזוק הנכס‪.‬‬
‫* הוצאות הכינוס‪.‬‬
‫* שמאות‪.‬‬
‫* מכתבים שהוצאו ע"י הכונס לחייב‪/‬לערביו‪/‬למציעים‪.‬‬
‫* בקשות מטעמו של הכונס שהוגשו‪.‬‬
‫להלן פירוט הנקודות‬
‫תקבולים‬
‫* מהם התקבולים נכון למועד שנתקבלו עד לפתיחת תיק המימוש?‬
‫* האם נתקבלו עוד כספים על ידי הבנק במסגרת הליכי גביה מקבילים אחרים?‬
‫* האם הבנק קיזז את התקבולים שגבה מהחוב נכון למועד קבלתם?‬
‫* האם הכונס עדכן את ההוצל"פ בתקבולים נכון למועדם?‬
‫* כמה כספים נתקבלו כתוצאה מהמימוש‪ ,‬סופית?‬
‫רלוונטי לצורך טענות "פרעתי"‪ ,‬קיזוז‬
‫חיובי ריבית‬
‫* אם מעמדו של החייב הוא ערב יחיד‪ ,‬יש לבדוק האם הריבית הנגבית תואמת את הוראות חוק הערבות‬
‫)המגביל את גובה חיוב הריבית המירבית לריבית המוסכמת ‪ 4%+‬בלבד‪ ,‬להבדיל מהריבית המירבית הרגילה‬
‫שבד"כ ניתנת לגביה בנסיבות של חייב רגיל(‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪24‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫* מידת הזריזות בהליכים‪ ,‬שכן כל יום עכוב מוסיף לחוב חיובי ריבית ביתר המצטברים על קרן החוב‪ ,‬ומנפחים‬
‫את החוב‪.‬‬
‫רלוונטי לצורך טענות "פרעתי"‪ ,‬קיזוז‬
‫מועדים‬
‫* האם "הגיע מועד החוב"?‬
‫* כמה זמן עבר ממועד פתיחת תיק המימוש ו‪/‬או מינוי הכונס ועד להליכי המימוש בפועל‪.‬‬
‫* מועדי הנתן השמאויות‪.‬‬
‫* בדיקה האם התקבולים‪ ,‬ככל שהתקבלו כאלה עודכנו נכון למועדם‪.‬‬
‫רלוונטי לצורך טענות שיהוי‪ ,‬קיזוז ורשלנות הכונס‪.‬‬
‫תחזוק הנכס פיזית‬
‫* האם פלשו לנכס? האם יכל הכונס למנוע את הפלישה?‬
‫* האם הכונס השכיר את הנכס עד למימושו? יש לבדוק את חוזה השכירות‪ ,‬זהות השוכרים ואיכותם‪.‬‬
‫* האם אירע מקרה ביטוחי לנכס שהכונס לא ביטח?‬
‫* האם הנכס הוזנח או הופקר?‬
‫* האם קיימות נסיבות בהם יש צורך בשיפוץ הנכס לצורך מקסום מימושו?‬
‫* מומלץ לבדוק פיזית את הנכס‪ ,‬לצלם תמונות "לפני" ו"אחרי"‪.‬‬
‫רלוונטי לצורך טענות קיזוז נזקים בגין רשלנות הכונס‬
‫הוצאות הליכי הכינוס‬
‫* יש לבדוק את הכרחיות ההוצאות הללו ואם ניתן לחסוך אותן או להימנע מהן‪.‬‬
‫* יש לבחון קיומן של קבלות‪.‬‬
‫* יש לוודא כי ההוצאות סבירות‪.‬‬
‫* יש לבדוק היטב כי הקבלות מייחסות הוצאות הקשורים למימוש נכס החייב בתיק‪.‬‬
‫* יש לבדוק שאין הוצאות מיותרות‪.‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪25‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫* יש לבדוק את אישורן ותוקפן‪.‬‬
‫* לבדוק אחר שכר הטרחה שביקש הכונס‪ ,‬איך חושב וממה נגזר‪.‬‬
‫רלוונטי לצורך טענות קיזוז‪ ,‬רשלנות הכונס‪ ,‬חיובי יתר‪ ,‬פרעתי‪.‬‬
‫שמאות‬
‫* להשוות בין השמאות שניתנה במועד נטילת ההלוואה לבין זו שהוזמנה על ידי הכונס‪.‬‬
‫* לוודא שהשמאות עדכנית וסמוכה ככל הניתן למועד פרסום הנכס בעיתונים‪.‬‬
‫* לוודא שהשמאות מתייחסת לכל היתרונות של הנכס ולכולו‪.‬‬
‫* לבדוק את רמת המחירים בשוק והאם היא תואמת ומתיישבת עם השמאות‪.‬‬
‫* במידת הצורך להזמין שמאות נגדית‪.‬‬
‫* לצורך בחינת הסכום שהתקבל בסופו של דבר כתוצאה מהמימוש‬
‫רלוונטי לצורך טענות קיזוז‪ ,‬רשלנות הכונס‪ ,‬חיובי יתר‪ ,‬פרעתי‪ ,‬תקינות הליכי הכינוס וכשרותם‪.‬‬
‫מכתבים שהוצאו ע"י הכונס לחייב‪/‬לערביו‪/‬למציעים‬
‫* האם נשלחו מכתבי התראה‪.‬‬
‫* תוכן המכתבים ששוגרו‪.‬‬
‫* סמיכותם לאירועים המהווים את עילת משלוחם‪.‬‬
‫* האם עודכן החייב און‪-‬ליין כמתחייב בהליכי הכינוס על כל שלב ובפרט על מועד ההתמחרות ותוצאותיו‪.‬‬
‫* האם ניתנה לחייב‪/‬לערב הזדמנות לפדות את הנכס‪.‬‬
‫* האם הכונס גילה באופן נאות על ההליכים ועל ביצועם?‬
‫* האם הכונס עדכן את החייב בבקשות למתן הוראות מטעמו?‬
‫רלוונטי לצורך טענות רשלנות הכונס‪ ,‬קיזוז תקינות הליכי הכינוס וכשרותם‪.‬‬
‫בקשות מטעם הכונס‬
‫* האם הוגשו במטרה לנטרל גורמים מעכבים?‬
‫* האם זרזו את המימוש?‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪26‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫* האם טובת החייב ומקסום התקבולים עמדה לנגד עיניו של הכונס?‬
‫* האם נעשה בהן גילוי נאות?‬
‫רלוונטי לצורך טענות רשלנות הכונס‪ ,‬קיזוז‪ ,‬תקינות הליכי הכינוס וכשרותם‪.‬‬
‫סיכום –‬
‫לאחר ניתוח ממצאי תיק הוצאה לפועל של לקוח‪ ,‬להלן טענות תקיפה אפשריות של אופן הכינוס‪:‬‬
‫* כי לא הגיע מועד החוב‪.‬‬
‫* כי קיים חשד ממשי כי הבנק מנסה לגבות כספים ביתר‪.‬‬
‫* טענת פרעתי ‪ -‬הבנק לא מעדכן את תיק ההוצאה לפועל בתקבולים )יורחב בהמשך( באופן מדוקדק‪.‬‬
‫* שיהוי ‪ -‬כי הכונס השתהה במימוש הנכסים ללא כל סיבה‪.‬‬
‫* הזנחה – כי הכונס הזניח את הנכס‪ ,‬הרע את מצבו הפיזי‪ ,‬לא דאג לביטוח באופן סביר למקרה ביטוח שאירע‬
‫במהלך היות הנכס בחזקתו‪.‬‬
‫* כי הכונס מכר בסכומים נמוכים משמעותית מסכום השומה‪.‬‬
‫* כי הכונס מעל בתפקידו או קיפח והרע את מצב החייב או למצער התרשל רשלנות כבדה כלפי החייב במילוי‬
‫תפקידו‪.‬‬
‫זכות הקיזוז אפשרית במקרים כדלקמן‪:‬‬
‫* חיובי יתר‪.‬‬
‫* נזקים שהוסבו במהלך פעילות הכונס ועל ידו ו‪/‬או על ידי הבנק‪.‬‬
‫* שמירת הזכות לתביעה נפרדת בגינם‪.‬‬
‫* לראש ההוצאה לפועל סמכות לדון בהם במסגרת טענת פרעתי‪.‬‬
‫ראה בר אופיר בספרו בעמ' ‪.507‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪27‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫טענת "פרעתי" שנגזרת מחובת תום הלב של הבנק‪:‬‬
‫חוסר תום ליבו של המשיב שחרף העובדה שגבה כספים בחר שלא לעדכן את תיק ההוצל"פ‪ ,‬מעביר לכתפיו את‬
‫נטל ההוכחה כי קיים בכלל חוב‪.‬‬
‫בש"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ 2024/01‬פנחס כץ נ' בנק לאומי לישראל‪ ,‬תק‪-‬מח ‪, 3638 ,(2)2002‬עמ' ‪ ,3643‬נדונה סוגיה‬
‫בה בנק לא עדכן כספים שהתקבלו אצלו במסגרת הליכי פש"ר‪.‬‬
‫יש ללמוד ממנו גזירה שווה לחשיבות עדכון החוב בהליכי הוצל"פ‪.‬‬
‫ונצטט את האמור בבש"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ 2024/01‬פנחס כץ נ' בנק לאומי לישראל‪ ,‬תק‪-‬מח ‪, 3638 ,(2)2002‬עמ'‬
‫‪:3643‬‬
‫"כאשר שבים החייב ובא כוחו‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬ודורשים לדעת מהו ערך החוב‪ ,‬ומה ערך הנכסים אשר מימש‬
‫הבנק‪ .‬על הבנק להשיב בלא שיהוי‪ ,‬ועל תשובתו זו להיות כנה‪ ,‬מפורטת ובהירה‪ .‬קל וחומר‪ ,‬שאין הבנק יכול‬
‫להתעלם באופן חוזר ונשנה מתחנוניו של החייב‪ ,‬ולצאת ידי חובתו בטענה לקונית שבדיעבד‪ ,‬כאילו יכול היה‬
‫החייב להבין את כל הדרוש לו מדפי החשבון‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר נסיבות המקרה מוכיחות כי הבנק לא טרח לעדכן‬
‫כראוי אף את תדפיסי ההוצאה לפועל! מן המפורסמות הוא‪ ,‬כי דפי חשבון אינם מכילים מידע מלא וממצה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬למצער‪ ,‬כשמדובר במערכת יחסים מורכבת וגדושת תמיהות וסכסוכים כבנסיבות המקרה דנן‪ ,‬כאשר אף‬
‫תדפיסי ההוצאה לפועל לא עודכנו במועד‪ ,‬וסכומים גדולים אשר שולמו נותרו "בערפל"‪.‬‬
‫יתר על כן; אין מדובר במכתב בודד אשר שלח החייב‪ ,‬אלא בסדרת מכתבים‪ ,‬אשר אף לא אחד מהם זכה‬
‫להתייחסות ראויה והולמת‪ .‬מכל האמור לעיל עולה‪ ,‬כי הבנק לא יכול היה להסתגר בשתיקה וחוסר התייחסות‪,‬‬
‫כאילו אין עסקינן אלא בחוב זעיר הנושא ריבית נמוכה‪ ,‬ולא בחוב עתק תופח במהירות‪ ,‬היכול לבלוע את כל‬
‫נכסי החייב ולפגוע פגיעה אנושה אף בנושיו האחרים‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל יוצא‪ ,‬כי נסיבות המקרה‪ ,‬ובמיוחד סכום החוב‪ ,‬סוג הריבית ואי הבהירות ששררה לגבי‬
‫סכומים גדולים ומשמעותיים אשר שולמו על חשבון החוב‪ ,‬הטילה על הבנק חובת זהירות והגינות מוגברות‪,‬‬
‫אשר חייבוהו לשתף פעולה בלא שיהוי‪ ,‬בלב שלם ושקיפות מירבית עם החייבים בכל האמור בנסיונם לאמוד‬
‫את חובם ולפרוע אותו‪ .‬בנסיבות המקרה‪ ,‬לא עמד הבנק בחובה זאת‪".‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪28‬‬
‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬
‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬
‫* כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן‪-‬חורין‪ ,‬והן‬
‫יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫* אי עדכון לשכת ההוצאה לפועל בסכומים שהתקבלו‪ ,‬יש בהם‪ ,‬פרט להפרת חובות סטטוטריות ברורות‪ ,‬פגיעה‬
‫בכבודו‪ ,‬בחירותו ובקניינו של חייב‪.‬‬
‫חובת תום הלב של הזוכה כ"אדון ההליכים"‬
‫הכלל הבסיסי באשר לסדר נקיטת הליכי הוצל"פ הוא שבעל הדין הוא "אדון ההליכים"‪ ,‬שכן מנגנון הביצוע‬
‫מופעל בהתאם לבקשתו‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬עפ"י סעיף ‪)7‬א( לחוק ההוצל"פ‪ ,‬התשכ"ז‪ 1967-‬לא מבצעים פסק דין‪ ,‬אלא לבקשת הזוכה‪.‬‬
‫כך גם כאשר מבקש הזוכה לנקוט בהליך טרם המצאת אזהרה‪ .‬או אז מקבלת סמכות זו של הזוכה משנה תוקף‪,‬‬
‫שכן בקשה כגון דא מוגשת בדרך כלל במעמד הזוכה בלבד )במטרה למנוע מהחייב מלנקוט צעדים אשר יביאו‬
‫בסופו של יום לסיכול ביצועו של פסק הדין(‪.‬‬
‫עוד מושכלות העולות מבש"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ 2024/01‬פנחס כץ נ' בנק לאומי לישראל‪ ,‬תק‪-‬מח ‪:(2)2002‬‬
‫* חוסר‪-‬סדר בתדפיס ההוצאה לפועל‪ ,‬אשר יוצר אי‪-‬בהירות לעניין מימדי החוב‪ ,‬חורג בהרבה מ"פגם פורמלי"‬
‫גרידא‪ .‬זאת במיוחד כאשר עסקינן בחוב גדול וצובר ריבית‪ ,‬אשר על חשבונו נפרעו סכומים רבים ושונים‪ ,‬מהם‬
‫על‪-‬ידי החייבים עצמם ומהם על‪-‬ידי הבנק בדרך של סעדים עצמיים ‪.‬‬
‫* חלוף הזמן אינו "עניין נייטראלי" או מעוט חשיבות‪ ,‬אשר יש להתעלם ממנו אם וכאשר נעשה תיקון בדיעבד‬
‫של סכום החוב‪ .‬זה אינו יכול לרפא תמיד את הפגם‪ ,‬וזאת משום שלחלוף הזמן ישנה נפקות מכרעת; עסקינן‬
‫בחוב הצובר ריבית בנקאית מירבית‪ ,‬המתפיחה את החוב בקצב מסחרר‪.‬‬
‫* יכולתו זו של הבנק‪ ,‬להכתיב ריבית מסחררת ו"אוכלת כל" באמצעות חוזים אחידים מוקנה לו בדין‪ .‬אלא‪,‬‬
‫שנוכח פגיעתה הקריטית הן בחייב והן בצדדים שלישיים אשר אין ביכולתם להתגונן מסיכון זה‪ ,‬מן הראוי‬
‫להטיל על הבנק‪ ,‬למצער‪ ,‬חובת הגינות ושקיפות גבוהות‪ ,‬אשר יוכלו לסייע בפרעון החוב ומניעת תפיחתו‬
‫המוגזמת‪ ,‬זאת לפחות כאשר עסקינן בחייב בעל נכסים אשר מימוש הגון שלהם יכול היה למזער את הנזק‪.‬‬
‫לעניין זה‪ ,‬חובת הגילוי ושיתוף הפעולה המוטלת על הבנק הינה גבוהה ביותר‪.‬‬
‫* סוגיות אלו כרוכות בקשר הדוק למעמדו המיוחד של הבנק כגוף מעין ציבורי‪... .‬‬
‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬
‫‪29‬‬