‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות‬ ‫עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫מבוא‬ ‫הצגת הבעייתיות – א‪ .‬העמדה לפירעון מיידי של מסגרת האשראי והגשת תביעה ב‪ .‬העמדת הלוואות לפירעון מיידי‬ ‫והגשת תביעה ג‪ .‬סירוב לכבד שיקים )שיקים ללא כיסוי( – הגבלת חשבון‬ ‫התפלגות האשראי ‪ -‬ישראל מול ארה"ב –‬ ‫בישראל המערכת הבנקאית מעניקה ‪ % 91‬מהאשראי אל מול ‪ 9%‬אשראי חוץ בנקאי‪ .‬בארה"ב המערכת הבנקאית‬ ‫מעניקה אך ‪ .53%‬למעשה אין תחרות אמיתית‪ .‬המערכת הבנקאית במדינת ישראל מעניקה יותר מ ‪ 90%‬מהאשראי‬ ‫לכ‪ 5% -‬מהציבור‪.‬‬ ‫מימוש משכנתא על ידי תאגיד בנקאי‬ ‫הבסיס לבחינת חוקיות התנהלות הבנק‬ ‫חקיקה ‪ -‬ס‪)2.‬א( לחוק הבנקאות )שירות ללקוח(‪ ,‬התשמ"א ‪ - 1981‬אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן‬ ‫אשראי ללקוח ; חוק החוזים )חוזה העמדת אשראי חוזה לכל דבר(‪.‬‬ ‫הוראות המפקח על הבנקים‬ ‫* נהלים פנימיים‬ ‫* פסיקה‬ ‫* נוהג‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪5‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫ע"ש )חוזים אחידים( היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי‪ ,‬תק‪-‬מח ‪5364 (2)2004‬‬ ‫"אנו סבורים שהתנאי הנוכחי‪ ,‬אשר מאפשר לבנק לבטל את מסגרת האשראי "במקרים שבהם הוא עלול‬ ‫להסתכן באי יכולת לגבות את האשראי עקב שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוחות‪ ,‬או עם היווצרותם של‬ ‫תנאים אחרים המחייבים הקטנה מיידית או ביטול מסגרת האשראי‪ "...‬מקנה לבנק שיקול דעת רחב מידי‪ .‬תנאי‬ ‫זה גם אינו מביא בחשבון‪ ,‬את האינטרס של הלקוח‪ ,‬בדומה למשל‪ ,‬לתנאי המסחר הכלליים של ארגון הבנקים‬ ‫הגרמני‪ .‬בכך הסעיף‪ ,‬בנוסחו הנוכחי‪ ,‬מקפח את הלקוחות‪".‬‬ ‫"כדי להסיר את הקיפוח‪ ,‬יש להגביל את זכות הביטול של הבנק למקרים שבהם חל שינוי מהותי לרעה בכושר‬ ‫הפירעון של הלקוח או בהתקיים נסיבות אחרות שלא היו ידועות לבנק בעת מתן הסכמתו למסגרת האשראי‪,‬‬ ‫אשר מסכנים באופן ממשי את יכולת הגבייה של הבנק‪ ,‬וזאת תוך התחשבות גם באינטרס של הלקוח ובנזקים‬ ‫העלולים להיגרם לו עקב הביטול או הפחתת מסגרת האשראי‪".‬‬ ‫ע"א ‪ 6916/04‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בבית המשפט העליון‪ ,‬בשבתו כבית‬ ‫משפט לערעורים אזרחיים‪ ,‬בפני כב' השופטים גרוניס‪ ,‬חיות‪ ,‬אלון‪ .‬ניתן ‪18.2.2010‬‬ ‫מסגרת האשראי הינה למעשה מסגרת לסדרה מתמשכת של עסקאות אשראי עתידיות בין הבנק ללקוח‪ .‬ניתן‬ ‫לומר‪ ,‬כי הסכם המסגרת מבטא למעשה מעין נכונות א‪-‬פריורית של הבנק להלוות ללקוח מפעם לפעם‪ ,‬משך‬ ‫תקופת המסגרת‪ ,‬הלוואות בסכומים שונים שייקבעו על ידי הלקוח‪ ,‬וזאת עד לתקרת מסגרת האשראי‪.‬‬ ‫תוספת המילים החותמת את הסיפא לסעיף ‪" – 1.2‬והכל לפי שיקול דעתו של הבנק" – נושאת בחובה אלמנט‬ ‫ברור של "חזקת הקיפוח" על פי סעיף ‪ (2)4‬לחוק‪ .‬באמירה זו נשמט למעשה האיזון הלגיטימי שבין חובת הבנק‬ ‫להעמיד את מסגרת האשראי המוסכמת ללקוח לבין זכותו של הבנק לבטל או להפחית המסגרת עם קרות אחת‬ ‫ההתרחשויות הנקובות שם דלעיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש בתוספת מילים זו כדי להפוך את נטלי הראיה הגלומים באיזונו‬ ‫הראוי של הסעיף כולו‪ ,‬ובכך להקים את חזקת הקיפוח שבסעיף ‪ (7)4‬לחוק‪ .‬לאמור‪ ,‬על הבנק לכבד את‬ ‫התחיבותו למסגרת האשראי‪ ,‬אלא אם כן התרחשה אחת ההתרחשויות המזכות אותו בביטולה או בהפחתתה‪.‬‬ ‫נטל הראיה להתרחשות שכזו מוטל‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬על הבנק‪.‬‬ ‫קביעה שכזו תוביל לתוצאה הרצויה והמתבקשת‪ ,‬לפיה לא ינקוט הבנק בצעדי הביטול או ההפחתה של מסגרת‬ ‫האשראי‪ ,‬אלא לאחר בדיקה וחקירה ראויים כי אכן התקיימו הנסיבות המצדיקות זאת‪" .‬שיקול דעתו של‬ ‫הבנק"‪ ,‬בתור שכזה‪ ,‬אין בו די לכך ויש בו כדי קיפוח של הלקוחות‪.‬‬ ‫בית הדין קמא מצא‪ ,‬כי האיזון הנדרש מחייב את הגבלת זכות הביטול "למקרים שבהם חל שינוי מהותי לרעה‬ ‫בכושר הפירעון של הלקוח‪ ,‬או בהתקיים נסיבות אחרות שלא היו ידועות לבנק בעת מתן הסכמתו למסגרת‬ ‫האשראי אשר מסכנות באופן ממשי את יכולת הגביה של הבנק"‪ .‬מקובלות עלינו השגות הבנק לעניין קביעותיו‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪6‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫אלה של בית הדין‪ .‬תוספת הדרישה כי על השינוי לרעה להיות "מהותי" אינה מתבקשת מתוך אותו אינטרס‬ ‫לגיטימי של הבנק‪ .‬אדרבא‪ ,‬יש בה כדי ליצור אי ודאות מיותרת‪ ,‬שכן מהו אותו "מהותי"‪ ,‬האם מתייחס הוא‬ ‫לעוצמת השינוי לרעה בכושר הפירעון‪ ,‬האם מתייחס הוא להיקף האשראי שקם סיכון להחזרתו עקב השינוי‪ ,‬מה‬ ‫דינה של פגיעה חלקית בכושר הפירעון וכיוצא באלה‪ .‬די בנוסח הדברים לעניין זה כפי שהוא‪.‬‬ ‫תא ‪ 1320/99‬מחסני חשמל נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ‪ ,‬בית המשפט המחוזי תל אביב‪ ,‬כב' השופטת ברון‬ ‫ציפורה‪ ,‬ניתן ב‪ 27 -‬באפריל ‪2009‬‬ ‫אף אם היתה סיבה המצדיקה את סגירת מסגרת האשראי של החברה‪ ,‬הרי שעדיין סגירתה באופן מיידי – כפי‬ ‫שעשה הבנק – איננה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והזהירות בהן מחוייב הבנק‪ ,‬זאת בפרט אל מול הנזק‬ ‫המיידי והבלתי הפיך שגרמו החלטות אלו לחברה – לקוחה של הבנק‪ .. .‬משמעותה של סגירה מיידית של מסגרת‬ ‫האשראי ברורה‪ ,‬בהקשר של כל גוף עסקי ככלל‪ ,‬ובהקשר של החברה דנן ושוק החשמל בפרט‪ .‬אין ספק כי‬ ‫משמעות הסגירה המיידית היתה ידועה אף לבנק‪ ,‬והבנק צפה – או יכול היה לצפות – את הנזק שעתיד להיגרם‬ ‫לה‪.‬‬ ‫הסוגיות שיש לבחון בכל התנהלות משפטית אל מול בנק‬ ‫* מעמדו של הבנק – אינטרס ההסתמכות וחשיבותו‪ .‬הוכחת התלות של הלקוח בבנק‪ .‬אסמכתאות‪ .‬נטל‬ ‫ההוכחה‪.‬‬ ‫* ההסכם עם הבנק ‪ -‬לרבות הסכמים בע"פ‪.‬‬ ‫* מסגרת האשראי ‪ -‬הכתובה – בע"פ‪.‬‬ ‫* התנהלות הבנק והלקוח‪.‬‬ ‫מעמדו של הבנק‬ ‫האם הבנק הוא גוף עסקי "רגיל" ? כיצד עלינו לבחון את התנהלות הבנק?‬ ‫הבנק כ"סוכנות חברתית" ‪ -‬יחסי הכוחות בין הבנק לבין לקוחותיו אינם שווים‪ .‬הבנק נהנה מעדיפות ברורה על‬ ‫פני הלקוחות‪ .‬זאת‪ ,‬הן מבחינת הכוח הנתון בידו לכפות על הלקוח תנאים חוזיים‪ ,‬הן מבחינת המידע העומד‬ ‫לרשות הבנק‪ ,‬שפעמים רבות אינו עומד לרשות הלקוח‪ ,‬והן מבחינת נגישותו של הבנק לאמצעים רבים ויעילים‬ ‫בעזרתם הוא יכול להפחית מרמת הסיכון העסקי לה הוא חשוף במהלך עסקיו‪ ,‬אשר אינם עומדים‪ ,‬בד"כ‪,‬‬ ‫לרשות לקוחותיו‪.‬‬ ‫בידי הבנק קיימים אמצעים רבים ויעילים לצמצום נזקיו‪ ,‬לעומת מיעוט האמצעים שבידי הלקוח‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪7‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫קיימת מצד הלקוחות רמת הסתמכות גבוהה ביחסיהם עם הבנק‪ ,‬כאשר הלקוחות נוהגים לתת אמון בכישוריו‬ ‫של הבנק ובאמצעים הטכניים העומדים לרשותו‪ ,‬ובמקרים רבים אינם בודקים בעין בוחנת את פעולות הבנק‬ ‫ואינם מקיימים על פעולותיו פיקוח ממשי )ו‪ .‬לוסטהויז ט‪ .‬שפניץ חוזים אחידים‪ ,‬נבו תשנ"ד )להלן ‪ -‬לוסטהויז‬ ‫ושפניץ( בעמ' ‪.(72‬‬ ‫ע"א ‪ 422/85‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ ואח'‪ ,‬פ"ד מה)‪" :32 (5‬אכן‪,‬‬ ‫בעת האחרונה הנטייה היא להטות את כפות המאזניים לעבר הטלת חבות על הבנק‪ ,‬יותר מכפי שהדבר היה‬ ‫בעבר; הטעם לדבר הוא בעיקרו שהבנק נתפס במערכת היחסים הכוללת בינו ובין לקוחו כצד ה'חזק' שבידיו‬ ‫הכלים המתאימים כדי להגן על עצמו מפני מעשי חריגה של עובדיו"‪.‬‬ ‫בבסיסה‪ ,‬מערכת היחסים בין הבנק ללקוח היא מערכת יחסים שבין לווה ומלווה‪ .‬אולם‪ ,‬במשך השנים הפסיקה‬ ‫הרחיבה את גבולות האחריות של הבנקים וייחסה להם חובות מוגברות המבוססות על תפיסת הבנק כנאמן‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 5893/91‬טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' נתן צבאח ואח'‪ ,‬פ"ד מח)‪.." : 573 (2‬לגישתי‪ ,‬כיום‪ ,‬לאור‬ ‫ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית והמקום החשוב אותו תופסים הבנקים בפעילות זו‪ ,‬יהיה זה מוטעה לגרוס כי‬ ‫מערכת היחסים שבין בנק ללקוחו ואף בין בנק לאדם המבקש ללוות כספים היא מערכת יחסים שמאופיינת‬ ‫כמערכת יחסים רגילה של מלווה‪-‬לווה‪ .‬הבנק משמש כמעט בכל המקרים כיועץ פיננסי בענייני השקעות ומייעץ‬ ‫אף בעניין סוג ההלוואות אותן כדאי לקחת‪ ,‬מידת פריסתם של ההחזרים בגין הלוואות אלו‪ ,‬הריבית המשתנה‬ ‫בגין החזרים אלו וכו'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פקיד הבנק נתפש בעיני הלקוח כגורם אמין עליו ניתן לסמוך ולהסתמך‪ ,‬ופעמים‬ ‫רבות הלקוח מכלכל את צעדיו על‪-‬פי עצתו של האחרון )ראה ד"ר א‪ .‬פורת‪ ,‬במסתו הנ"ל על אחריותם של בנקים(‪.‬‬ ‫"‪.‬‬ ‫לאור התפקיד הציבורי שממלאים הבנקים‪ ,‬התפתחה בפסיקה גם מגמה המתייחסת אליהם כאל גופים מעין‬ ‫ציבוריים ומטילה עליהם חובות מחמירות‪ ,‬בדומה לאלה המוטלות בדין על גופים ציבוריים‪) ..." :‬מאמרו של ד"ר‬ ‫פורת "אחריותם של בנקים בגין רשלנות‪ :‬התפתחויות אחרונות"‪ ,‬ספר השנה של המשפט בישראל‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬כפי‬ ‫שצוטט בפסק הדין בעניין צבאח(‪.‬‬ ‫חוזה הבנק עם לקוחותיו הוא "חוזה יחס" )‪ (relation contract‬המתאפיין ביחסים ארוכי טווח ומורכבים‪ .‬חוזים‬ ‫כאלה‪ ,‬כפי שנקבע בפסיקה "רגישים לקיומן של נסיבות עתידיות שלא הוסדרו במפורש בחוזה‪ .‬הם מנסים ליצור‬ ‫במסגרתם שלהם‪ ,‬איזון בין הצורך בוודאות וציפיות לבין הצורך בגמישות ויכולת הסתגלות לתנאים משתנים‪.‬‬ ‫איזון זה מושג על‪-‬ידי אמצעים מגוונים‪ ,‬ובהם קביעת מנגנונים לשינוי תנאי החוזה והשלמתם‪ ,‬קביעת אמות‬ ‫מדיה לחלוקה הדדית של סיכונים וקביעת דרכים לפתרון מוסכם של מחלקות תוך המשך קיום היחסים‬ ‫החוזיים )רע"א ‪ 1185/97‬יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען‪ ,‬פ"ד נב)‪) (145 (4‬וראה‬ ‫לעניין זה גם פרופ' אייל זמיר חוזה קבלנות‪ ,‬תשל"ד‪ ,1974-‬בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי‬ ‫ע"ש הרי ומיכאל סאקר הפקולטה למשפטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשנ"ה‪.(391 ,1994-‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪8‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫אופיו של החוזה הבנקאי כחוזה יחס‪ ,‬מחייב מודעות לצורך בקיומם של מנגנונים חוזיים גמישים‪ ,‬המאפשרים‬ ‫את התאמתו של החוזה לנסיבות משתנות‪ .‬על כן‪ ,‬היא עשויה להצדיק התערבות בתנאים בחוזה המקפיאים את‬ ‫המצב בעת כריתת החוזה לתקופה ארוכה‪ ,‬ודאי כשאלה מבוססים על התחשבות יתר באינטרס של הבנק‪.‬‬ ‫ההסכם עם הבנק‬ ‫* הסכם חוזי שיונק כוחו מההסכם עליו חותם הלקוח )לכאורה( & סיכום בע"פ‬ ‫* חוזה אחיד‬ ‫* דרכי הוכחת טענת הלקוח בבית המשפט מסמכים פנימיים ; נוהג ; תכתובות ; תכתובות בין הסניף להנהלה ;‬ ‫נהלים פנימיים‬ ‫* הקושי בהוכחת הטענה במסגרת הליכי סדר דין מקוצר – בקשת רשות להתגונן‬ ‫האם קיימת לבנק הזכות להפסיק לתן אשראי?‬ ‫* האם הבנק חייב ליתן ללקוחו אשראי ?‬ ‫* סעיף ‪ 2‬א לחוק הבנקאות שירות ללקוח קובע כי לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים‪..‬‬ ‫אולם אין חובה לתת שרות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח‪.‬‬ ‫* מתי יוכל הבנק להפסיק ליתן ללקוחו אשראי ?‬ ‫* יש להגביל את זכות הביטול של הבנק למקרים שבהם חל שינוי מהותי לרעה ביכולתו של הלקוח אשר מסכנים‬ ‫באופן ממשי את יכולת הגבייה‪ .‬בית המשפט קבוע כי על שיקול דעתו של הבנק להתחשב באינטרס של הלקוח‬ ‫ונזקים שעלולים להיגרם ללקוח‪.‬‬ ‫* חריגה ממסגרת האשראי – פרשנותה‬ ‫* הוראות המפקח באו למנוע אי וודאות זו‬ ‫* האם הקצאת אשראי חריגה מידי פעם מחייבת את הבנק להמשיך לעשות כן?‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪9‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫הבנק נהג כדין בביטול מסגרת האשראי‬ ‫ת"א )ת"א‪-‬יפו( ‪ 001052/97‬בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' רוזנבאום דוד‪ ,‬תקדין מחוזי ‪3914 (4)2004‬‬ ‫חובת האמון של הבנק אינה מביאה לשחרור הלקוח מאחריות למעשיו‪ .‬הלקוח הוא הבעלים של החשבון והוא‬ ‫אחראי למצב חשבונו לרבות ניהול מסגרת האשראי המאושרת לו‪ .‬מחובת הלקוח לדאוג לכך שהוא עומד‬ ‫בהתחייבותו לבנק ואינו חורג מהסכם המסגרת כאשר החשבון מגובה בביטחונות בכל עת‪.‬‬ ‫ת"א )חי'( ‪ 293/90 ,988/90‬אליהו בהלול בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬תקדין מחוזי ‪.914(3)2000‬‬ ‫טענה של לקוח‪ ,‬לפיה‪ ,‬על בית‪-‬המשפט להורות לבנק ליתן לו אשראי‪ ,‬וזאת במסגרת בקשה לסעד זמני‪ ,‬נדחתה‪.‬‬ ‫נקבע כי שקול‪-‬הדעת בדבר מתן אשראי והיקפו נתון בידי הבנק‪ ,‬ואין מקום לכפות על הבנק מתן אשראי בכלל‪,‬‬ ‫או מתן אשראי בהיקף מסויים‪ .‬עוד בטרם התבררה התביעה העיקרית‪ ,‬פנתה החברה לבית‪-‬המשפט בהמרצה בה‬ ‫ביקשה כי יורה לבנק‪ ,‬כסעד זמני‪ ,‬לכבד את השיקים שנמשכו על ידה‪ .‬בית‪-‬המשפט סרב לבקשה‪ .‬משמעות‬ ‫ההוראה תהיה‪ ,‬חיוב הבנק בהקצאת אשראי נוסף למבקשת‪ ,‬וזאת אין בסמכות בית‪-‬המשפט לעשות‪ ,‬שכן‬ ‫היחסים בין הבנק ללקוח הינם יחסים חוזיים‪.‬‬ ‫ת"א )ת"א‪-‬יפו( ‪ 19319/04‬ב‪.‬ש‪ .‬תמר בע"מ נ' בנק עולמי להשקעות בע"מ‪ ,‬תקדין שלום ‪1868 (4)2005‬‬ ‫פרוייקט ליווי הבניה שעבורה נלקחה האשראי הראשון הושלם והלקוח ביקש לממש סעיף אשר מעניק לו‬ ‫אשראי נוסף וזאת על‪-‬מנת לאפשר לו לכסות את יתרת חובו‪ .‬סירוב הבנק בטענה כי אינו מסכים להמיר את‬ ‫יתרת החוב להלוואה בגין אי עמידתו של הלקוח בתנאי ההסכם ובלו"ז להשלמת פרוייקט הבניה וכן בלו"ז של‬ ‫החזרת האשראי‪ ,‬נמצאה סיבה מספקת לסירוב‪.‬‬ ‫ה"מ )חי'( ‪ ,25144/97‬ת"א )חי'( ‪ 10339/97‬אליאס חורי עיצוב ושיפוץ )‪ (1992‬בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל‪,‬‬ ‫תקדין מחוזי ‪.12410 (1)2001‬‬ ‫טענת לקוח לפיה למרות שחרג מהמסגרת חריגה קלה של‪ 2.5% -‬מכלל האשראי המאושר‪ ,‬הבנק לא כיבד את‬ ‫משיכותיו‪ ,‬וכך הפך ללקוח מוגבל שלא בצדק ‪ -‬נדחתה‪ .‬הטענה כי החריגה אינה מהותית ולכן התנהגות הבנק‬ ‫מהווה חוסר תום‪-‬לב נדחתה‪ .‬בית‪-‬המשפט קבע במפורש‪ ,‬כי הבנק לא היה חייב לכבד שיקים בסכום של שקל‬ ‫אחד החורג מן האשראי המאושר‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪10‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫ע"א ‪ 000045/05‬אוסאמה סמארה נ' בנק מסד בע"מ )טרם פורסם(‬ ‫שיקולי הבנק לאפשר חריגה ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים‪ ,‬שבבסיסם היחסים עם הלקוח‬ ‫הספציפי‪ .‬שיקולים אלה יכולים להשתנות מעת לעת בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 9374/04‬אי‪-‬אנד גי מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬תקדין עליון‬ ‫‪1065 (4)2004‬‬ ‫בכל עת‪ ,‬וכן בטח בתקופות של כלכלה במצוקה‪ ,‬מחובתו של הבנק להקפיד כי מסגרת האשראי תכובד‪ ,‬וזאת גם‬ ‫לטובת הציבור‪ .‬מסגרת אשראי הוא מחוייבות חוזית שחובות תום‪-‬הלב חלות עליה‪ .‬האינטרס בשמירת מסגרת‬ ‫אשראי ובאי חריגה אינו רק של הלקוח הספציפי אלא של כלל הציבור הנזקק לאשראי‪ .‬כלומר‪ ,‬יש צורך‬ ‫באיזונים חברתיים וכן כלכליים‪.‬‬ ‫ע"א )ב"ש( ‪ 1205/00‬גבאי ציון ואח' נ' בנק מסד בע"מ‪ ,‬תקדין מחוזי ‪6278 2001‬‬ ‫העובדה שהבנק מוסיף לכבד שיקים של לקוחו גם לאחר שהאחרון חרג ממסגרת האשראי‪ ,‬אינה מהווה יסוד‬ ‫סביר להניח כי הבנק ימשיך לעשות כן‪ .‬העלמת עין מצד הבנק על חריגה מהמסגרת המותרת‪ ,‬אינה מחייבת אותו‬ ‫להמשיך ולנהוג באותה דרך‪.‬‬ ‫ע"א )י‪-‬ם( ‪ 4305/98‬מ‪.‬צ‪.‬י‪.‬ג‪.‬ה‪ .‬בנין והשקעות בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬דינים מחוזי לב)‪312 (6‬‬ ‫העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת ואף אינה מלמדת‪,‬‬ ‫כשלעצמה‪ ,‬על חובה לעשות כן בכל עת גם בעתיד וללא כל הגבלה‪ .‬הבנק זכאי לשקול את מדיניותו בכל עת ועת‪.‬‬ ‫מקום בו הוא מאשר חריגה‪ ,‬נושא הוא בסיכון עד לשלב שלא יחפוץ להמשיך ולנהוג כך‪.‬‬ ‫ע"א )חי'( ‪ 4456/97‬אחים שמואלי הנדסה אזרחית ‪ 1985‬בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬דינים מחוזי‬ ‫כו)‪704 (9‬‬ ‫גם כאשר הבנק יודע מפי לקוחו באמצעות התחייבות בכתב‪ ,‬כי סכום כסף צפוי להיכנס לחשבון הלקוח‪ ,‬ואפילו‬ ‫מגוף שמעמדו הכלכלי איתן‪ ,‬אין הוא מחויב להסתמך על‪-‬כך ולכבד שיקים של הלקוח למרות שהאחרון חרג‬ ‫בהרבה ממסגרת האשראי שלו‪ .‬גם אם בעבר אישר הבנק חריגות ממסגרת האשראי‪ ,‬הרי‪ ,‬שאין הלקוח יכול‬ ‫להסתמך על‪-‬כך‪ ,‬כי הבנק יאשרן שוב‪ ,‬כל עוד הבנק פועל בתום‪-‬לב‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪11‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫עש"א )שלום חי'( ‪ 4385-09-09‬גבי מחישם נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ‪ -‬סניף ואדי ניסנאס )מספר סניף‬ ‫‪), (694‬תק‪-‬של ‪(2009) 9577 ,(4)2009‬‬ ‫למרות קיום ההסכם בין הלקוח והבנק להגדלת מסגרת האשראי‪ ,‬אישור משיכת כספים מהחשבון‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫חורג ממסגרת האשראי‪ ,‬הינו במסגרת שיקול הדעת של הבנק‪ ,‬ואין לומר כי הבנק היה מחויב לכבד ולפרוע את‬ ‫השיקים נשוא הערעור‪ .‬העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת ואף‬ ‫אינה מלמדת‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬על חובה לעשות כן בכל עת גם בעתיד וללא כל הגבלה‪ .‬הבנק זכאי בכל עת לשקול את‬ ‫מדיניותו‪.‬‬ ‫ת"א )שלום חי'( ‪ 2963-03‬בנק לאומי סניף כרמיאל נ' שלטי הגליל מ‪.‬ס‪ (1996) .‬בע"מ ‪,‬תק‪-‬של ‪7602 ,(4)2009‬‬ ‫)‪.(2009‬‬ ‫אופן התנהלות החברה כלפי הבנק‪ ,‬צמצום דרסטי של הביטחונות שנתנה החברה לבנק וחריגה מתמדת ממסגרת‬ ‫אשראי‪ ,‬כמו גם הגשת מאזנים המורים על הפסד מתמשך ותמידי ואי הגשת מסמכים נדרשים באשר לשווי‬ ‫ממשי של ציוד החברה‪ .‬כל אלו די בהם כדי להצדיק החלטת הבנק שלא להמשיך ולהעמיד מסגרת אשראי‬ ‫לחברה‬ ‫תא"ק )שלום ת"א( ‪ 150962-09‬בנק מזרחי‪-‬טפחות סניף חברון נ' גולדווין ברגר ‪,‬תק‪-‬של ‪.(2009) 16669 ,(3)2009‬‬ ‫גם כאשר בנק מאפשר לבעל חשבון לחרוג ממסגרת האשראי‪ ,‬אין בכך הסכם חד משמעי‪ ,‬והבנק רשאי על דעת‬ ‫עצמו‪ ,‬להודיע לבעל החשבון‪ ,‬כי אינו מאפשר עוד חריגה ממסגרת האשראי‪ .‬הכלל הוא כי הבנק נדרש להעביר‬ ‫לידיעת בעל החשבון את המצב‪ ,‬ואין חובה על הבנק לקבל את הסכמת בעל החשבון‪ .‬שיקולי הבנק לאפשר חריגה‬ ‫ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים‪ ,‬שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי‪...‬זכותו של לקוח‪,‬‬ ‫הפועל בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת‪ ,‬נופלת מזכותו החוזית על‪-‬פי הסכם המסגרת להקצאת אשראי‪.‬‬ ‫הבנק נהג שלא כדין בביטול מסגרת האשראי‬ ‫א' ‪ 108706/97 ,93394/97‬בנק לאומי בע"מ סניף נס ציונה נ' פוקוס אלקטרוניקה בע"מ ואח'‬ ‫על בנק המעוניין לבטל או להקטין את מסגרת האשראי של לקוחו‪ ,‬ליתן על כך הודעה זמן סביר מראש‪ ,‬ולא‬ ‫להסתפק בהודעה בת ‪ 10‬ימים בלבד‪,‬וזאת על‪-‬מנת לאפשר ללקוח שהות מספקת להתארגנות לשם גיוס כספים‪.‬‬ ‫בפסק הדין הומלץ על התראה של ‪ 30‬יום לפחות ללקוח‪ ,‬בטרם ביטול מסגרת האשראי‪ ,‬שכן תקופה של שבועיים‬ ‫אינה מהווה "זמן סביר" בעיני בית‪-‬המשפט‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪12‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫ת"א )ת"א‪-‬יפו( ‪ 33054/03‬בנק הפועלים בע"מ נ' הספל פנחס‪ ,‬תקדין שלום ‪10075 (1)2005‬‬ ‫מחד‪ ,‬מימושיו המיידיים של תוכניות חיסכון של לקוח להקטנת חובו וסירובו לכבד שיקים כשחרג הלקוח‬ ‫מהמסגרת המאושרת – נמצאה מוצדקת‪ .‬מאידך‪ ,‬לעניין ביטולה של המסגרת‪ ,‬לאחר שהבנק לא הוכיח משלוח‬ ‫מכתבי התראה אודות ביטול מסגרת האשראי‪ ,‬מצא בית המשפט התנהגות זו אינה מוצדקת וחורגת מחובות‬ ‫הבנק כלפי לקוחו‪.‬‬ ‫בש"א )הר'( ‪ 1719/04‬סקאיליפט בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ‪ ,‬תקדין שלום ‪3471 (3)2005‬‬ ‫נקבע כי הלקוח זכאי לדרוש כיבוד משיכות כל עוד לא הודיע הבנק על ביטול הסכמתו או לא נקט בכל פעולה‬ ‫המראה ללקוח שאין הבנק רוצה בהמשכו של ההסכם עמו‪ .‬הודעת הבנק ללקוח חייבת להיעשות בצורה סבירה‬ ‫והוגנת תוך מתן זמן סביר ללקוח‪ .‬אורכה סבירה תלויה בנסיבות העניין‪ .‬במהלך תקופת האורכה ועד תומו‪,‬‬ ‫נקבע‪ ,‬כי‪ ,‬נמשכת חובתו של הבנק לכבד שיקים בחריגה‪.‬‬ ‫ת‪.‬א‪ 068055/04 .‬בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' א‪.‬ת‪.‬ק עבודות וקבלנות בע"מ‪.‬‬ ‫ניתנה רשות להתגונן בנסיבות בהן הצטיירה תמונה עקבית של חריגה משמעותית לאורך שנים ממסגרת‬ ‫האשראי הפורמלית שאושרה‪ ,‬אשר היתה נהוגה במקרה זה בין הבנק ללקוחו‪ .‬נקבע כי נסיבות שכאלה מצריכות‬ ‫שמיעת ראיות לבחינת תום ליבו של הבנק ובחינת עמידתו של הבנק בחובות האמון שהוטלו עליו‪.‬‬ ‫ת"א )ת"א(‪ 655/87‬בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' י‪.‬ע‪.‬ל‪ .‬צעצועי עץ בע"מ ואח'‪ ,‬תקדין מחוזי ‪1496 (2)92‬‬ ‫נקבע כי אישור הבנק למשך תקופה ארוכה ללקוח להימצא בחריגה ממסגרת האשראי המאושר עשויה‬ ‫להתפרש בנסיבות מתאימות כהסכם מכללא המחייב את הבנק‪ ,‬למרות קיומו של סעיף בהסכם לפיו כל ויתור או‬ ‫הסכמה מצידו לדבר מעבר לאמור בהסכם‪ ,‬לא יחייבו בשום אופן לנהוג כך שנית‪ .‬ואולם ההסכם מכללא הנ"ל‬ ‫בא לקיצו כאשר הבנק דורש את כיסוי החוב‪.‬‬ ‫תא ‪ 3231/98‬בנק הבינלאומי הראשון נ' גבריאל אורון‬ ‫נסיבות בו בנק העניק אשראי בהיקפים גדולים לקבוצה בלא להקפיד הקפדה יתירה על אי חריגה מהמסגרות‬ ‫המאושרות‪ ,‬ואילו הלקוח נענה או לפחות השתדל להיענות‪ ,‬לדרישותיו לשפר או להגדיל מדי פעם את היקף‬ ‫הביטחונות הנדרשים‪ .‬משמעותה של התנהלות מעין זו היא התגבשות הסכמות או הבנות בין הצדדים‪ ,‬בין‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪13‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫במפורש ובין במשתמע‪ ,‬שלפיהן כובדו שיקים אף כאשר יתרות החובה חרגו מהמוסכם ואף כאשר נפח‬ ‫הביטחונות לא היה מספק‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה הבנק לא היה רשאי להחזיר את השיקים שמשכה החברה באבחת החלטה אחת שהתקבלה בו‬ ‫ביום‪ ,‬ללא שניתנה ללווה‪ ,‬הודעה מוקדמת על כך‪ ,‬ולו בת מספר ימים להפסיק האשראי ולהחזיר שיקים‪ ,‬עפ"י‬ ‫שיקול דעתו עומדת לבנק‪ ,‬ואולם חובה בצידה‪ .‬אין הוא רשאי להפעילה שלא בתום לב‪ ,‬או תוך כדי הפרת‬ ‫התחייבויותיו כלפי החייב שניתנו במסגרת ההסכמות וההבנות שהושגו עמו במהלך שנות פעילות לא מעטות‪.‬‬ ‫ודאי שאין הוא זכאי להפעילה ולהפסיק את האשראי באופן מיידי ללא התראה או הודעה מוקדמת בדבר כוונתו‬ ‫לעשות כן‪.‬‬ ‫בש"א )שלום ת"א( ‪ 204378/09‬צביון בניה ופרוייקטים בע"מ נ' בנק הפועלים סניף המרכזי ‪,‬תק‪-‬של ‪,(2)2009‬‬ ‫‪.(2009) 30072‬‬ ‫בכל עת‪ ,‬אך בודאי בתקופות של כלכלה במצוקה‪ ,‬מחובתו של הבנק להקפיד כי מסגרת האשראי תכובד‪ ,‬גם‬ ‫לטובת הציבור ‪.‬אכן‪ ,‬בגדרים אלה פשיטא שיש צורך באיזון‪ ,‬שיש בו אנושיות ומוסריות חברתית‪ ,‬שאין בו ירידה‬ ‫לחיי הזולת ושיש בו כדי לעודד פעילות עסקית של עסקים קטנים ובינוניים; בצד האחר של המשוואה מצויה‬ ‫החובה לדאוג שלא להרבות אשראי הנתון בסכנה‪ .‬מסגרת אשראי היא מחויבות חוזית שחובות תום הלב חלות‬ ‫עליה ‪ -‬על כולי עלמא ‪ -‬על הבנק מזה ועל הלקוח מזה‪.‬‬ ‫ת‪.‬א )נצרת( ‪ 1063/04‬פרח מצפור בנין בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬תק‪-‬מח ‪.(2009) 6913 ,(2)2009‬‬ ‫על הבנק חלה חובה לנהוג בתום לב ובנאמנות כלפי לקוחו‪ ,‬גם אם הלקוח יכול היה לראות את הנולד‪ ,‬ולהתכונן‬ ‫היטב מבעוד מועד‪ ,‬על מנת למנוע נזק שהוא עשוי לסבול בעקבות צמצום האשראי‪ ,‬דרישת הבנק כי הלקוח‬ ‫יפקיד כמיליון ‪ ₪‬תוך שעה‪ ,‬שאם לא יעשה כן יסורבו שיקים שלו‪ ,‬היא התנהגות שאינה נאותה‪ ,‬גם אם התובעת‬ ‫יכולה היה לצפות‪ ,‬בשל הסכסוך עם היזם‪ ,‬כי האחרון עתיד לפגוע באשראי שהיא מקבלת מן הבנק‪.‬‬ ‫ת"א )שלום יר'( ‪ 1434/04‬בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מחלבות העז הלבנה בע"מ ‪,‬תק‪-‬של ‪17219 ,(1)2009‬‬ ‫)‪.(2009‬‬ ‫אמנם לבנק הזכות לשנות מסגרת אשראי לפי שיקול דעתו‪ ,‬אך זאת אך רק לאחר סיום תקופת הסכם המסגרת‪.‬‬ ‫מסגרות האשראי בבנק הן לתקופה של שלושה חודשים; המסגרת מתחדשת אלא אם כן מודיעים ‪ 10‬ימים לפני‬ ‫כן על הפסקת המסגרת‪ .‬מכאן‪ ,‬ולאור ההסכם הלא פורמאלי למסגרת אשראי מוגדלת‪ ,‬היה על הבנק להמתין‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪14‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫לסיום תקופת האשראי )תום הרבעון( כדי לשנות את תנאי האשראי ולהודיע מראש על כוונתו לצמצם את‬ ‫המסגרת‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הסתמכה החברה על המצג שיצר הבנק‪ ,‬לפיו תוכל לנהל את חשבון הבנק באשראי מוגדל‬ ‫בתנאי שתפקיד לבטחון שיקים דחויים של לקוחות ונכנסה להתחייבויות כספיות כלפי צדדים שלישיים‪ .‬הפסקת‬ ‫האשראי המוגדל ללא התראה מוקדמת בכוחה להסב נזק לחברה עסקית כמו הנתבעת‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬מנוע הבנק‬ ‫מלהתכחש למסגרת האשראי המוגדל‪.‬‬ ‫פסיקה עדכנית‬ ‫ע"א ‪ 8098/09‬אורה כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ‪ -‬סניף חדרה‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,(2012) 143 ,(1)2012‬ניתן ב ‪3.1.12‬‬ ‫סוגית היקף חובות הזהירות וחובות הגילוי של בנק כלפי לקוח הפועל באמצעות שלוח במסגרת של יחסי‬ ‫שליחות‬ ‫במרכזו של ערעור זה עומדת השאלה האם שטר משכון נחתם תוך חריגה מהרשאה או תוך הפרת חובות הבנק‬ ‫כלפי אבי המערערות‪ ,‬באופן המחייב להצהיר על בטלותו‪ .‬במוקד הערעור דנן ניצבת סוגית היקף חובותיו של בנק‬ ‫כלפי לקוח הפועל באמצעות שלוח במסגרת של יחסי שליחות‪ .‬שני מקורות נורמטיביים עיקריים יעמדו ברקע‬ ‫הדיון‪ :‬דיני השליחות ודיני הבנקאות‪ ,‬ובכללם הסדרים כלליים‪ ,‬חוזיים ונזיקיים‪ ,‬והסדרים ספציפיים‪.‬‬ ‫נקבע כי אין מחלוקת כי הבנק נדרש לגלות למבצע את פעולת החתימה על שטר המשכון מספר פרטים מהותיים‬ ‫עובר לביצוע הפעולה‪ ,‬ובכללם סכום הקרן‪ ,‬שיעור הריבית ובסיס ההצמדה‪ ,‬תקופת החיוב ועוד‪ ,‬כאמור בסעיף ‪22‬‬ ‫לחוק הערבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שדנתי‪ ,‬אין יסוד לטענת המערערות כי חובה זו של הבנק חלה כלפי המנוח עצמו‪ ,‬שכן‬ ‫הוא "המחה" את זכותו לקבלת מידע אודות פרטי הפעולות נשוא השליחות לידי ראובן‪ ,‬שלוחו‪ .‬המערערות לא‬ ‫טענו כי הבנק לא קיים את חובת הגילוי כלפי ראובן השלוח‪ ,‬ולפיכך יש להניח כי במישור זה פעל הבנק כדין‪ .‬ככל‬ ‫שהמערערות טוענות כי המנוח לא ידע את כל הפרטים המנויים בסעיף ‪ 22‬לחוק הערבות‪ ,‬הרי שאין להן להלין‬ ‫בעניין זה אלא על אחיהן‪ ,‬ראובן‪ ,‬על כך שייתכן שהוא לא העביר מלוא המידע הקשור למעשה השליחות‪ ,‬ובכלל‬ ‫זה‪ ,‬את המידע שהוא קיבל מהבנק אודות פרטי פעולת המשכון‪ .‬כאמור‪ ,‬המערערות כלל לא טענו כי ראובן הפר‬ ‫את חובות הנאמנות כלפי המנוח לפי סעיף ‪ 8‬לחוק השליחות‪ ,‬וממילא טענה כאמור לא הוכחה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בערעור דנן‬ ‫איננו נדרשים לדון בשאלה האם הפר השלוח את חובת הנאמנות באופן קיצוני‪ ,‬העולה כדי חריגה מהרשאה‪.‬‬ ‫בבחינת למעלה מן הצורך‪ ,‬יאמר כי‪ ,‬על פניו‪ ,‬לא נראה שהוסתר מהמנוח מידע מהותי אודות הפעולה‪ ,‬שעלול היה‬ ‫לגרור חריגה מהרשאה‪ .‬בשים לב למצבה הכלכלי היציב של החברה במועד מתן המשכון‪ ,‬ובשים לב למעמדו‬ ‫ולקרבתו של ראובן למנוח‪ ,‬יש להניח כי אף אם ראובן לא חשף בפני המנוח את מלוא הפרטים אודות הפעולה‬ ‫ומשמעותיה‪ ,‬טענה שכאמור לא הועלתה ולא הוכחה‪ ,‬בנסיבות העניין אין הדבר עולה כדי חריגה מהרשאה‪ .‬נמצא‪,‬‬ ‫אפוא‪ ,‬כי ראובן חב חובות נאמנות כלפי המנוח מכוח יחסי השליחות ביניהם‪ .‬הבנק חב חובות גילוי ואמון כלפי‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪15‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫ראובן בכובעו כשלוח של המנוח מכוח דיני הערבות והבנקאות‪ .‬לא שוכנעתי כי יש מקור שבדין ליצירת חובות‬ ‫גילוי ואמון ישירות מאת הבנק כלפי המנוח במקרה זה‪.‬‬ ‫אין עילה לקבוע כי פעולת החתימה על שטר המשכון בטלה מעיקרה‪ .‬יש להניח כי ראובן פעל במסגרת ההרשאה‬ ‫שנתן לו המנוח‪ ,‬ומשכך‪ ,‬אף אם התרשל הבנק בבחינת היקף ההרשאה‪ ,‬הרי שהפעולה עצמה תקפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא‬ ‫כי אי‪-‬גילוי פרטי הפעולה למנוח על ידי הבנק אינו גורר את ביטול הפעולה‪ ,‬שהרי הצדדים בענייננו פעלו במסגרת‬ ‫של יחסי שליחות‪.‬‬ ‫פסיקה עדכנית‬ ‫חובת הבנק כלפי הערב‬ ‫תאמ )חד'( ‪ 15058-03-10‬בנק לאומי בע"מ נ' ניקולאי קלינין‪ ,‬בבית משפט השלום בחדרה‪ ,‬בפני כבוד השופטת‬ ‫הדסה אסיף‪ ,‬ניתן ביום ‪ 22‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫הבנק ידע או לכל הפחות היה צריך לקחת בחשבון כי הנתבע לא מבין על מה הוא חותם‪ ,‬וודאי שהבנק לא היה‬ ‫רשאי‪ ,‬בנסיבות האלה‪ ,‬להניח כי אותו מתווך‪ ,‬או מתווכת‪ ,‬מסבירים לערב את תוכן המסמך באופן הפוטר את‬ ‫הבנק ממתן הסבר מתאים‪.‬‬ ‫פער הכוחות המובהק בין הלקוח ו‪/‬או הערב‪ ,‬לבין הבנק‪ ,‬מתעורר מהשלב הראשון ביותר בהתקשרות עם הבנק‪.‬‬ ‫המורכבות של חוזי הלוואה‪ ,‬ערבות ואפילו פתיחת חשבון‪ ,‬מעמידה קשיי הבנה למי שאינו מנוסה בהתקשרויות‬ ‫כאלה‪ ,‬לא כל שכן עת המדובר באדם ששפתו אינה עברית‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הוכח כי הבנק לא מסר כל מידע לנתבע‬ ‫בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו‪ ,‬במתן הערבות‪ .‬מהראיות עולה‪ ,‬כי כלל לא הוסבר לנתבע שהוא חותם‬ ‫על ערבות לאדם כלשהו‪ ,‬וכל שכן לחייב שעל מסמכיו הוחתם בפועל‪ ,‬וממילא לא הוסבר לו סכום הערבות‪ .‬אין‬ ‫לקבל את הטענה כאילו שהבנק יכול להסתפק בהסבר דל של מספר מלים‪ ,‬לצורך הסתמכות על ערבות זו מאוחר‬ ‫יותר בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫האם רשאי הבנק לעקל כספים המגיעים לו מאחד השותפים בחשבון משותף כאשר השותף השני אינו חייב‬ ‫לבנק?‬ ‫הפ )נת'( ‪ 19115-06-09‬מלכה המר נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ‪ ,‬בבית משפט השלום בנתניה‪ ,‬בפני כבוד‬ ‫השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון‪ ,‬ניתן ביום ‪ 19‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫נקבע כי אין למשיב ‪ 2‬זכות ליותר ממחצית הכספים בחשבון‪ .‬לכן‪ ,‬חל העקרון הכללי שנקבע בפסיקה לפיו זכאי‬ ‫הנושה להיפרע מנכס של החייב המצוי בבעלות משותפת רק כדי חלקו היחסי של החייב בנכס‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪16‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫בכל הנוגע לסעיף "אריכות ימים" שמופיע במסמכי החשבון‪ ,‬המדובר בסעיף המסדיר את יחסי הבנק והלקוחות‬ ‫ואין בו כדי ללמד על הבעלות בכספים‪ .‬לעניין טענת המשיבים כי כל אחד מהבעלים רשאי לפעול בחשבון באופן‬ ‫עצמאי כל עוד לא ניתנו הוראות אחרות לא הוכחה‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר מדובר בכספי עזבון שטרם חולקו‪ .‬ההלכה‬ ‫המאפשרת עיקול חשבון משותף על ידי נושיו של אחד השותפים‪ ,‬החלה כאשר כל אחד מהשותפים רשאי לעשות‬ ‫בו פעילות בעצמו ולמשוך סכום ללא צורך בהסכמת השני‪ ,‬חלה לעניין חשבון משותף מסוג עו"ש‪.‬‬ ‫פסיקה עדכנית‬ ‫חובת הבנק כלפי הערב‬ ‫תאמ )חד'( ‪ 15058-03-10‬בנק לאומי בע"מ נ' ניקולאי קלינין‪ ,‬בבית משפט השלום בחדרה‪ ,‬בפני כבוד השופטת‬ ‫הדסה אסיף‪ ,‬ניתן ביום ‪ 22‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫הבנק ידע או לכל הפחות היה צריך לקחת בחשבון כי הנתבע לא מבין על מה הוא חותם‪ ,‬וודאי שהבנק לא היה‬ ‫רשאי‪ ,‬בנסיבות האלה‪ ,‬להניח כי אותו מתווך‪ ,‬או מתווכת‪ ,‬מסבירים לערב את תוכן המסמך באופן הפוטר את‬ ‫הבנק ממתן הסבר מתאים‪.‬‬ ‫פער הכוחות המובהק בין הלקוח ו‪/‬או הערב‪ ,‬לבין הבנק‪ ,‬מתעורר מהשלב הראשון ביותר בהתקשרות עם הבנק‪.‬‬ ‫המורכבות של חוזי הלוואה‪ ,‬ערבות ואפילו פתיחת חשבון‪ ,‬מעמידה קשיי הבנה למי שאינו מנוסה בהתקשרויות‬ ‫כאלה‪ ,‬לא כל שכן עת המדובר באדם ששפתו אינה עברית‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬הוכח כי הבנק לא מסר כל מידע לנתבע‬ ‫בקשר לסיכון שאותו הוא נוטל על עצמו‪ ,‬במתן הערבות‪ .‬מהראיות עולה‪ ,‬כי כלל לא הוסבר לנתבע שהוא חותם‬ ‫על ערבות לאדם כלשהו‪ ,‬וכל שכן לחייב שעל מסמכיו הוחתם בפועל‪ ,‬וממילא לא הוסבר לו סכום הערבות‪ .‬אין‬ ‫לקבל את הטענה כאילו שהבנק יכול להסתפק בהסבר דל של מספר מלים‪ ,‬לצורך הסתמכות על ערבות זו מאוחר‬ ‫יותר בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫האם רשאי הבנק לעקל כספים המגיעים לו מאחד השותפים בחשבון משותף כאשר השותף השני אינו חייב‬ ‫לבנק?‬ ‫הפ )נת'( ‪ 19115-06-09‬מלכה המר נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ‪ ,‬בבית משפט השלום בנתניה‪ ,‬בפני כבוד‬ ‫השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון‪ ,‬ניתן ביום ‪ 19‬בינואר ‪.2012‬‬ ‫נקבע כי אין למשיב ‪ 2‬זכות ליותר ממחצית הכספים בחשבון‪ .‬לכן‪ ,‬חל העקרון הכללי שנקבע בפסיקה לפיו זכאי‬ ‫הנושה להיפרע מנכס של החייב המצוי בבעלות משותפת רק כדי חלקו היחסי של החייב בנכס‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לסעיף "אריכות ימים" שמופיע במסמכי החשבון‪ ,‬המדובר בסעיף המסדיר את יחסי הבנק והלקוחות‬ ‫ואין בו כדי ללמד על הבעלות בכספים‪ .‬לעניין טענת המשיבים כי כל אחד מהבעלים רשאי לפעול בחשבון באופן‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪17‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫עצמאי כל עוד לא ניתנו הוראות אחרות לא הוכחה‪ .‬בפרט‪ ,‬כאשר מדובר בכספי עזבון שטרם חולקו‪ .‬ההלכה‬ ‫המאפשרת עיקול חשבון משותף על ידי נושיו של אחד השותפים‪ ,‬החלה כאשר כל אחד מהשותפים רשאי לעשות‬ ‫בו פעילות בעצמו ולמשוך סכום ללא צורך בהסכמת השני‪ ,‬חלה לעניין חשבון משותף מסוג עו"ש‪.‬‬ ‫הפרת חובת כונס נכסים לשלם תשלומים במועד‬ ‫עש"א ‪ 509/08‬איימן אבו רייא נ' דוד אטיאס ואח ‪',‬בבית המשפט מחוזי חיפה ‪,‬בפני כב' השופטת תמר שרון‬ ‫נתנאל‪ ,‬ניתן ביום ‪ 15‬בינואר ‪. 2012‬‬ ‫בית המשפט דחה ערעור של כונס נכסים על החלטת ראש ההוצאה לפועל ביחס להליכי מכירת משק בקובעו כי‬ ‫כי הכונס הפר את חובתו להעביר‪ ,‬במועד‪ ,‬כספי כינוס שהופקדו בידיו‪ ,‬העברה שהייתה בגדר חובתו של הכונס הן‬ ‫כלפי הליך הכינוס והן כלפי הרוכשים בהליך הכינוס‪.‬‬ ‫לאחר שמאמצי הרוכשים להביא את הכונס לכך שהוא יסדיר את הענין לא העלו פרי‪ ,‬שילמו הרוכשים למינהל‪,‬‬ ‫את ההפרש שבין סכום הפשרה וסכום החוב‪ ,‬שהגיע לכדי ‪ ₪ 487,619.49‬והמינהל החל בהעברת הזכויות בנכס‬ ‫על שמם‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬פנו הרוכשים אל ראש ההוצאה לפועל‪ ,‬בבקשה על פי סעיף ‪ 58‬לחוק ההוצאה לפועל‬ ‫וביקשו להורות לכונס לשלם להם את הסכום ששילמו‪ ,‬תוך שטענו‪ ,‬כי לולא מחדלו של הכונס לא היה עליהם‬ ‫לשלם את יתרת החוב וכי הם נאלצו לשלמה מכיסם‪ ,‬לאחר שהכונס לא שעה לפניותיהם ואף לא מילא אחר‬ ‫החלטה מפורשת‪ ,‬שניתנה ע"י ראש ההוצאה לפועל‪ ,‬ביום ‪ 16.11.07‬אשר חייבה אותו לשלם את יתרת החוב‪.‬סופו‬ ‫של דבר‪ ,‬חייבה כבוד ראש ההוצאה לפועל את הכונס בהשבה לרוכשים של סכום יתרת החוב‪ ,‬אותו שילמו‬ ‫למינהל‪ ,‬תוך חיובו בהוצאות‪.‬‬ ‫בית המשפט דחה את ערעור הכונס‪ ,‬בקובעו כי סעיף ‪)54‬א( לחוק ההוצאה לפועל קובע‪ ,‬כי כונס הנכסים ייקח‬ ‫לרשותו את הנכס שנתמנה לו‪ ,‬ינהלו‪ ,‬ימכרנו‪ ,‬יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס‬ ‫הנכסים בכל אלה כיד החייב‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬קבע בית המשפט כי אין מדובר בתביעה אזרחית‪ ,‬אלא בהפרת חובה‬ ‫ע"י הכונס‪ ,‬להעביר‪ ,‬במועד‪ ,‬כספי כינוס שהופקדו בידיו‪ ,‬העברה שהייתה בגדר חובתו של הכונס הן כלפי הליך‬ ‫הכינוס והן כלפי הרוכשים בהליך הכינוס‪ .‬בנסיבות אלו בית המשפט דחה ערעור הכונס‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪18‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫הליכי מימוש משכנתא ‪ -‬עילות תביעה וטענות הגנה של חייב כנגד בנק זוכה‬ ‫הבסיס לבחינת חוקיות התנהלות הבנק‬ ‫* חקיקה‬ ‫* הוראות המפקח על הבנקים‬ ‫* נהלים פנימיים‬ ‫* פסיקה‬ ‫* נוהג‬ ‫הסוגיות שיש לבחון בכל התנהלות משפטית אל מול בנק‬ ‫מעמדו של הבנק – אינטרס ההסתמכות וחשיבותו‪ .‬הוכחת התלות של הלקוח בבנק‪ .‬אסמכתאות‪ .‬נטל ההוכחה‪.‬‬ ‫ההסכם עם הבנק ‪ -‬לרבות הסכמים בע"פ‪.‬‬ ‫התנהלות הבנק והלקוח‪.‬‬ ‫מעמדו של הבנק – אינו גוף עסקי "רגיל"‬ ‫יחסי הכוחות בין הבנק לבין לקוחותיו אינם שווים‪.‬‬ ‫הבנק נהנה מעדיפות ברורה על פני הלקוחות‪ .‬זאת‪ ,‬הן מבחינת הכוח הנתון בידו לכפות על הלקוח תנאים‬ ‫חוזיים‪ ,‬הן מבחינת המידע העומד לרשות הבנק‪ ,‬שפעמים רבות אינו עומד לרשות הלקוח‪ ,‬והן מבחינת נגישותו‬ ‫של הבנק לאמצעים רבים ויעילים בעזרתם הוא יכול להפחית מרמת הסיכון העסקי לה הוא חשוף במהלך‬ ‫עסקיו‪ ,‬אשר אינם עומדים‪ ,‬בד"כ‪ ,‬לרשות לקוחותיו‪.‬‬ ‫בידי הבנק קיימים אמצעים רבים ויעילים לצמצום נזקיו‪ ,‬לעומת מיעוט האמצעים שבידי הלקוח‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪19‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫הבנק כסוכנות חברתית‬ ‫קיימת מצד הלקוחות רמת הסתמכות גבוהה ביחסיהם עם הבנק‪ ,‬כאשר הלקוחות נוהגים לתת אמון‬ ‫בכישוריו של הבנק ובאמצעים הטכניים העומדים לרשותו‪ ,‬ובמקרים רבים אינם בודקים בעין בוחנת את‬ ‫פעולות הבנק ואינם מקיימים על פעולותיו פיקוח ממשי‬ ‫)ו‪ .‬לוסטהויז ט‪ .‬שפניץ חוזים אחידים‪ ,‬נבו תשנ"ד )להלן ‪ -‬לוסטהויז ושפניץ( בעמ' ‪.(72‬‬ ‫כיצד עלינו לבחון את התנהלות הבנק?‬ ‫ע"א ‪ 422/85‬בנק לאומי לישראל בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ ואח'‪ ,‬פ"ד מה)‪32 (5‬‬ ‫"אכן‪ ,‬בעת האחרונה הנטייה היא להטות את כפות המאזניים לעבר הטלת חבות על הבנק‪ ,‬יותר מכפי שהדבר היה‬ ‫בעבר; הטעם לדבר הוא בעיקרו שהבנק נתפס במערכת היחסים הכוללת בינו ובין לקוחו כצד ה'חזק' שבידיו‬ ‫הכלים המתאימים כדי להגן על עצמו מפני מעשי חריגה של עובדיו"‪.‬‬ ‫בבסיסה‪ ,‬מערכת היחסים בין הבנק ללקוח היא מערכת יחסים שבין לווה ומלווה‪ .‬אולם‪ ,‬במשך השנים הפסיקה‬ ‫הרחיבה את גבולות האחריות של הבנקים וייחסה להם חובות מוגברות המבוססות על תפיסת הבנק כנאמן‪.‬‬ ‫לאור התפקיד הציבורי שממלאים הבנקים‪ ,‬התפתחה בפסיקה גם מגמה המתייחסת אליהם כאל גופים מעין‬ ‫ציבוריים ומטילה עליהם חובות מחמירות‪ ,‬בדומה לאלה המוטלות בדין על גופים ציבוריים‪) ..." :‬מאמרו של‬ ‫ד"ר פורת "אחריותם של בנקים בגין רשלנות‪ :‬התפתחויות אחרונות"‪ ,‬ספר השנה של המשפט בישראל‪ ,‬תשנ"ב‪,‬‬ ‫כפי שצוטט בפסק הדין בעניין צבאח(‪.‬‬ ‫אופיו של החוזה הבנקאי כחוזה יחס‪ ,‬מחייב מודעות לצורך בקיומם של מנגנונים חוזיים גמישים‪ ,‬המאפשרים‬ ‫את התאמתו של החוזה לנסיבות משתנות‪ .‬על כן‪ ,‬היא עשויה להצדיק התערבות בתנאים בחוזה המקפיאים את‬ ‫המצב בעת כריתת החוזה לתקופה ארוכה‪ ,‬ודאי כשאלה מבוססים על התחשבות יתר באינטרס של הבנק‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 5893/91‬טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' נתן צבאח ואח'‪ ,‬פ"ד מח)‪:573 (2‬‬ ‫‪..‬לגישתי‪ ,‬כיום‪ ,‬לאור ההתפתחות הכלכלית והתעשייתית והמקום החשוב אותו תופסים הבנקים בפעילות זו‪,‬‬ ‫יהיה זה מוטעה לגרוס כי מערכת היחסים שבין בנק ללקוחו ואף בין בנק לאדם המבקש ללוות כספים היא‬ ‫מערכת יחסים שמאופיינת כמערכת יחסים רגילה של מלווה‪-‬לווה‪ .‬הבנק משמש כמעט בכל המקרים כיועץ פיננסי‬ ‫בענייני השקעות ומייעץ אף בעניין סוג ההלוואות אותן כדאי לקחת‪ ,‬מידת פריסתם של ההחזרים בגין הלוואות‬ ‫אלו‪ ,‬הריבית המשתנה בגין החזרים אלו וכו'‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פקיד הבנק נתפש בעיני הלקוח כגורם אמין עליו ניתן‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪20‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫לסמוך ולהסתמך‪ ,‬ופעמים רבות הלקוח מכלכל את צעדיו על‪-‬פי עצתו של האחרון )ראה ד"ר א‪ .‬פורת‪ ,‬במסתו‬ ‫הנ"ל על אחריותם של בנקים(‪." .‬‬ ‫טענות אפשריות כנגד בנק מממש‬ ‫טענות הנוגעות לשלב ההתקשרות )בהתקשרות החייב בחוזה ההלוואה על נספחיו פעל החייב על סמך ייעוץ כושל‬ ‫ורשלני אשר ניתן לו על ידי מי מעובדי הבנק(‪.‬‬ ‫הקושי בטענה זו היא ראייתית לאור ההסכמים בכתב שיש לסתור‬ ‫התנהגותו ורשלנותו המקצועית של הבנק במהלך הקשר עם הלקוח – טענה כי הנם הגורם הבלעדי והמכריע לנזקי‬ ‫החייב‪.‬‬ ‫התנהגותו ורשלנותו בדרך מימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫טענות בהקשר לשלב ההתקשרות בין הצדדים‬ ‫* בהתקשרות החייב בחוזה ההלוואה על נספחיו פעל החייב על סמך ייעוץ כושל ורשלני אשר ניתן לו על ידי מי‬ ‫מעובדי הבנק‪.‬‬ ‫* התנהגותו ורשלנותו המקצועית של הבנק הנם הגורם הבלעדי והמכריע לנזקי החייב‪.‬‬ ‫הקושי בטענה זו הוא ראייתי לאור ההסכמים בכתב החתומים שיש לסתור‪.‬‬ ‫הטענות המשפטיות הקמות בטענות הנוגעות לשלב ההתקשרות‬ ‫עוולת הרשלנות‬ ‫נציג הבנק לא השתמש במיומנות ולא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה‬ ‫משתמש או נוקט באותן נסיבות – ולכן ניתן לראות בהתנהגות זו משום התרשלות ועוול כלפי חייב‪.‬‬ ‫* הבנק זלזל ו‪/‬או עצם עיניים ופעל בחוסר מיומנות בענייני החייב ובכך היפר את חובת הזהירות המוגברת‬ ‫המוטלת עליו כלפי החייב כלקוחו‪.‬‬ ‫* הבנק צפה או היה צריך לצפות שהתנהגותו הרשלנית תגרום ללקוח נזקים בלתי הפיכים ונמנע מלהקטין או‬ ‫למזער נזקים אלו‪.‬‬ ‫* הבנק נהג בדרך שתאגיד בנקאי סביר לפי נורמות בסיסיות המחייבות את אותו כמשרת ציבור עליו הוחלו‬ ‫החובות החלים על גופים ציבוריים‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪21‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫הפרת חובה חקוקה‬ ‫* הפרת חובה חקוקה‪ .‬שכן הבנק בהתנהגותו הפר את חובותיו להימנע מפגיעה והטעיית הלקוח המעוגנות‬ ‫בסעיפים ‪ 3‬ו‪ 4 -‬לחוק הבנקאות‪.‬‬ ‫* הבנק נהג בזלזול‪ ,‬אדישות ובאי אכפתיות בכל הקשור לענייני הלקוח ובקשר לתוצאות ההרסניות של‬ ‫הטעיותיו‪.‬‬ ‫* לאור הפרת החובה החקוקה אין לבנק אלא להלין אלא על עצמו‪ ,‬לחדול לאלתר מגביית תשלומי החזר‬ ‫ההלוואה‪ ,‬לפצות את לקוחו‪.‬‬ ‫טעות והטעיה‬ ‫בשל העובדה כי הבנק החתים את הלקוח על הסכם השונה )כטענתו( מנוסח ההסכם אליו התכוונו‪ ,‬הרי שקמות לו‬ ‫טענות "הטעות" וה"הטעיה"‪ ,‬בהתאם להוראות חוק החוזים‪ ,‬תשל"ג‪.1973-‬‬ ‫חובותיו של כונס הנכסים כלפי חייב בעת פועלו‬ ‫סמכויותיו וחובותיו של כונס הנכסים‪ ,‬הינן מכוח סעיף ‪ 54‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬תשכ"ז‪) 1967-‬להלן‪" :‬חוק‬ ‫ההוצל"פ"(‪:‬‬ ‫")א( כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו‪ ,‬ינהלו‪ ,‬ימכרנו‪ ,‬יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה‬ ‫לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב‪ .‬ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם‬ ‫מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב‪ ,‬או לפי בקשת כונס הנכסים‪ .‬כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים‬ ‫וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל‪ .‬כונס הנכסים ימסור למוציא לפועל כל‬ ‫הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס‪ ,‬ממכירתו או ממימושו‪ ,‬במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או‬ ‫בהוראה מיוחדת‪" .‬‬ ‫ואולם‪ ,‬הפסיקה הרחיבה את חובות כונס הנכסים לחובות הנובעות מהדין הכללי‪ ,‬כגון חובת תום הלב ]‪ ,[1‬או‬ ‫החובה שלא לנהוג ברשלנות]‪.[2‬‬ ‫סמכות ראש ההוצאה לפועל לדון בטענות כנגד הפרת חובותיו של כונס‬ ‫סעיף ‪ 58‬לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬תשכ"ז‪ 1967-‬נותן סמכות לראש ההוצאה לפועל לדון בעניינו של כונס אשר הפר‬ ‫את חובותיו )המפורטות בסעיף ‪ 54‬לחוק( ולחייבו בנזק במידת הצורך‪:‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪22‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫" ‪ .58‬אחריותו של כונס נכסים‬ ‫כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה‪ ,‬רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו‬ ‫בפיצוי הנזק שגרם בכך‪ ,‬ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬לשם‬ ‫סילוק המגיע ממנו‪.‬‬ ‫בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה‪ ,‬ולענין ערעור‬ ‫והוצאה לפועל‪ ,‬דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום‪" .‬‬ ‫נשאלת השאלה האם ראש ההוצל"פ הוא בעל הסמכות לדון גם במקרה שהכונס הפר את חובותיו הנובעות‬ ‫מהדין הכללי?‬ ‫בבר"ע ‪ 1173/04‬בש"א ‪ 2450/04‬בנק מרכנטיל דיסקונט נ' סומק אדמונד )פורסם בנבו( קבעה כדלקמן‪:‬‬ ‫"סעיף ‪)58‬א( לחוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ 1967-‬המסמיך את ראש ההוצאה לפועל לפסוק פיצוי שנגרם בגין אי‬ ‫מילוי החובות המוטלות על כונס הנכסים‪ ,‬אינה שוללת את סמכותם של בתי המשפט הכלליים לדון בכלל החובות‬ ‫המוטלות על כונס הנכסים‪ ,‬חובות שהן מכוח הדין הכללי‪ ,‬כגון החובה שלא לנהוג ברשלנות‪ ,‬חובות שהן מעבר‬ ‫לחובות המנויות בסעיף ‪ 54‬לחוק ההוצאה לפועל"‪.‬‬ ‫בת"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ - 34977/06‬וזנה דוד ואח' נ' עו"ד הס שלומי ואח'‪ ,‬תק‪-‬של ‪:27581 ,(4)2007‬‬ ‫תבעו התובעים את כונסי הנכסים בגין הפרת חובותיהם הנובעות מהדין הכללי‪ :‬התרשלות של כונסי הנכסים‬ ‫מיום מינויים ועד למועד שחרורם מן תפקידם‪ ,‬וכן לנזקים בגין התנהלות חסרת תום לב‪ .‬עמדת התובעים‬ ‫התבססה על פסיקה לפיה אין מניעה בדין להגיש תביעה נגד כונס הנכסים‪ .‬קרי‪ ,‬משהיפר כזה את החובה לפעול‬ ‫ככונס נכסים בתום לב ובדרך מקובלת‪ ,‬הרי שקמה נגדו עילת תביעה נפרדת]‪.[1‬‬ ‫הנתבעים‪ ,‬כונסי הנכסים שם‪ ,‬טענו טענות מקדמיות בין היתר להעדר עילה‪ ,‬מניעות‪ ,‬השתק ותביעה קודמת‪.‬‬ ‫טענות אלה נתלו בסעיף ‪ 58‬הנ"ל‪ ,‬באשר לדידם איפשר לתובעים להעלות את טענותיהם בפני ראש ההוצאה‬ ‫לפועל שהיה מוסמך לדון בטענותיהם בזמן אמת במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך מימוש נכס‪ ,‬ומכאן‬ ‫שמסקנת הנתבעים היתה שעה ששוחררו מתפקידם שם‪ ,‬הדבר מהווה מעשה בית‪-‬דין על כל השלכותיו‪.‬‬ ‫* בית המשפט דחה בהחלטתו את עמדת הנתבעים ואימץ את עמדת התובעים‪ ,‬ופסק כי אין צורך באישור‬ ‫מוקדם של בית משפט להגשת תביעה נגד כונס נכסים ואין כל סעיף בחוק ו‪/‬או בדין הישראלי הקובע‪ ,‬כי‬ ‫שחרור כונס נכסי מתפקידו על ידי ראש ההוצאה לפועל מהווה מחסום בפני תביעה]‪.[2‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪23‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫דרכים לתקוף את הליכי הכינוס‬ ‫עניינים שיש ליתן עליהם את הדעת בניתוח הליכי כינוס וגיבוש טענות‪:‬‬ ‫* תקבולים‪.‬‬ ‫* חיובי הריבית‪.‬‬ ‫* מועדים‪.‬‬ ‫* תחזוק הנכס‪.‬‬ ‫* הוצאות הכינוס‪.‬‬ ‫* שמאות‪.‬‬ ‫* מכתבים שהוצאו ע"י הכונס לחייב‪/‬לערביו‪/‬למציעים‪.‬‬ ‫* בקשות מטעמו של הכונס שהוגשו‪.‬‬ ‫להלן פירוט הנקודות‬ ‫תקבולים‬ ‫* מהם התקבולים נכון למועד שנתקבלו עד לפתיחת תיק המימוש?‬ ‫* האם נתקבלו עוד כספים על ידי הבנק במסגרת הליכי גביה מקבילים אחרים?‬ ‫* האם הבנק קיזז את התקבולים שגבה מהחוב נכון למועד קבלתם?‬ ‫* האם הכונס עדכן את ההוצל"פ בתקבולים נכון למועדם?‬ ‫* כמה כספים נתקבלו כתוצאה מהמימוש‪ ,‬סופית?‬ ‫רלוונטי לצורך טענות "פרעתי"‪ ,‬קיזוז‬ ‫חיובי ריבית‬ ‫* אם מעמדו של החייב הוא ערב יחיד‪ ,‬יש לבדוק האם הריבית הנגבית תואמת את הוראות חוק הערבות‬ ‫)המגביל את גובה חיוב הריבית המירבית לריבית המוסכמת ‪ 4%+‬בלבד‪ ,‬להבדיל מהריבית המירבית הרגילה‬ ‫שבד"כ ניתנת לגביה בנסיבות של חייב רגיל(‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪24‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫* מידת הזריזות בהליכים‪ ,‬שכן כל יום עכוב מוסיף לחוב חיובי ריבית ביתר המצטברים על קרן החוב‪ ,‬ומנפחים‬ ‫את החוב‪.‬‬ ‫רלוונטי לצורך טענות "פרעתי"‪ ,‬קיזוז‬ ‫מועדים‬ ‫* האם "הגיע מועד החוב"?‬ ‫* כמה זמן עבר ממועד פתיחת תיק המימוש ו‪/‬או מינוי הכונס ועד להליכי המימוש בפועל‪.‬‬ ‫* מועדי הנתן השמאויות‪.‬‬ ‫* בדיקה האם התקבולים‪ ,‬ככל שהתקבלו כאלה עודכנו נכון למועדם‪.‬‬ ‫רלוונטי לצורך טענות שיהוי‪ ,‬קיזוז ורשלנות הכונס‪.‬‬ ‫תחזוק הנכס פיזית‬ ‫* האם פלשו לנכס? האם יכל הכונס למנוע את הפלישה?‬ ‫* האם הכונס השכיר את הנכס עד למימושו? יש לבדוק את חוזה השכירות‪ ,‬זהות השוכרים ואיכותם‪.‬‬ ‫* האם אירע מקרה ביטוחי לנכס שהכונס לא ביטח?‬ ‫* האם הנכס הוזנח או הופקר?‬ ‫* האם קיימות נסיבות בהם יש צורך בשיפוץ הנכס לצורך מקסום מימושו?‬ ‫* מומלץ לבדוק פיזית את הנכס‪ ,‬לצלם תמונות "לפני" ו"אחרי"‪.‬‬ ‫רלוונטי לצורך טענות קיזוז נזקים בגין רשלנות הכונס‬ ‫הוצאות הליכי הכינוס‬ ‫* יש לבדוק את הכרחיות ההוצאות הללו ואם ניתן לחסוך אותן או להימנע מהן‪.‬‬ ‫* יש לבחון קיומן של קבלות‪.‬‬ ‫* יש לוודא כי ההוצאות סבירות‪.‬‬ ‫* יש לבדוק היטב כי הקבלות מייחסות הוצאות הקשורים למימוש נכס החייב בתיק‪.‬‬ ‫* יש לבדוק שאין הוצאות מיותרות‪.‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪25‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫* יש לבדוק את אישורן ותוקפן‪.‬‬ ‫* לבדוק אחר שכר הטרחה שביקש הכונס‪ ,‬איך חושב וממה נגזר‪.‬‬ ‫רלוונטי לצורך טענות קיזוז‪ ,‬רשלנות הכונס‪ ,‬חיובי יתר‪ ,‬פרעתי‪.‬‬ ‫שמאות‬ ‫* להשוות בין השמאות שניתנה במועד נטילת ההלוואה לבין זו שהוזמנה על ידי הכונס‪.‬‬ ‫* לוודא שהשמאות עדכנית וסמוכה ככל הניתן למועד פרסום הנכס בעיתונים‪.‬‬ ‫* לוודא שהשמאות מתייחסת לכל היתרונות של הנכס ולכולו‪.‬‬ ‫* לבדוק את רמת המחירים בשוק והאם היא תואמת ומתיישבת עם השמאות‪.‬‬ ‫* במידת הצורך להזמין שמאות נגדית‪.‬‬ ‫* לצורך בחינת הסכום שהתקבל בסופו של דבר כתוצאה מהמימוש‬ ‫רלוונטי לצורך טענות קיזוז‪ ,‬רשלנות הכונס‪ ,‬חיובי יתר‪ ,‬פרעתי‪ ,‬תקינות הליכי הכינוס וכשרותם‪.‬‬ ‫מכתבים שהוצאו ע"י הכונס לחייב‪/‬לערביו‪/‬למציעים‬ ‫* האם נשלחו מכתבי התראה‪.‬‬ ‫* תוכן המכתבים ששוגרו‪.‬‬ ‫* סמיכותם לאירועים המהווים את עילת משלוחם‪.‬‬ ‫* האם עודכן החייב און‪-‬ליין כמתחייב בהליכי הכינוס על כל שלב ובפרט על מועד ההתמחרות ותוצאותיו‪.‬‬ ‫* האם ניתנה לחייב‪/‬לערב הזדמנות לפדות את הנכס‪.‬‬ ‫* האם הכונס גילה באופן נאות על ההליכים ועל ביצועם?‬ ‫* האם הכונס עדכן את החייב בבקשות למתן הוראות מטעמו?‬ ‫רלוונטי לצורך טענות רשלנות הכונס‪ ,‬קיזוז תקינות הליכי הכינוס וכשרותם‪.‬‬ ‫בקשות מטעם הכונס‬ ‫* האם הוגשו במטרה לנטרל גורמים מעכבים?‬ ‫* האם זרזו את המימוש?‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪26‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫* האם טובת החייב ומקסום התקבולים עמדה לנגד עיניו של הכונס?‬ ‫* האם נעשה בהן גילוי נאות?‬ ‫רלוונטי לצורך טענות רשלנות הכונס‪ ,‬קיזוז‪ ,‬תקינות הליכי הכינוס וכשרותם‪.‬‬ ‫סיכום –‬ ‫לאחר ניתוח ממצאי תיק הוצאה לפועל של לקוח‪ ,‬להלן טענות תקיפה אפשריות של אופן הכינוס‪:‬‬ ‫* כי לא הגיע מועד החוב‪.‬‬ ‫* כי קיים חשד ממשי כי הבנק מנסה לגבות כספים ביתר‪.‬‬ ‫* טענת פרעתי ‪ -‬הבנק לא מעדכן את תיק ההוצאה לפועל בתקבולים )יורחב בהמשך( באופן מדוקדק‪.‬‬ ‫* שיהוי ‪ -‬כי הכונס השתהה במימוש הנכסים ללא כל סיבה‪.‬‬ ‫* הזנחה – כי הכונס הזניח את הנכס‪ ,‬הרע את מצבו הפיזי‪ ,‬לא דאג לביטוח באופן סביר למקרה ביטוח שאירע‬ ‫במהלך היות הנכס בחזקתו‪.‬‬ ‫* כי הכונס מכר בסכומים נמוכים משמעותית מסכום השומה‪.‬‬ ‫* כי הכונס מעל בתפקידו או קיפח והרע את מצב החייב או למצער התרשל רשלנות כבדה כלפי החייב במילוי‬ ‫תפקידו‪.‬‬ ‫זכות הקיזוז אפשרית במקרים כדלקמן‪:‬‬ ‫* חיובי יתר‪.‬‬ ‫* נזקים שהוסבו במהלך פעילות הכונס ועל ידו ו‪/‬או על ידי הבנק‪.‬‬ ‫* שמירת הזכות לתביעה נפרדת בגינם‪.‬‬ ‫* לראש ההוצאה לפועל סמכות לדון בהם במסגרת טענת פרעתי‪.‬‬ ‫ראה בר אופיר בספרו בעמ' ‪.507‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪27‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫טענת "פרעתי" שנגזרת מחובת תום הלב של הבנק‪:‬‬ ‫חוסר תום ליבו של המשיב שחרף העובדה שגבה כספים בחר שלא לעדכן את תיק ההוצל"פ‪ ,‬מעביר לכתפיו את‬ ‫נטל ההוכחה כי קיים בכלל חוב‪.‬‬ ‫בש"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ 2024/01‬פנחס כץ נ' בנק לאומי לישראל‪ ,‬תק‪-‬מח ‪, 3638 ,(2)2002‬עמ' ‪ ,3643‬נדונה סוגיה‬ ‫בה בנק לא עדכן כספים שהתקבלו אצלו במסגרת הליכי פש"ר‪.‬‬ ‫יש ללמוד ממנו גזירה שווה לחשיבות עדכון החוב בהליכי הוצל"פ‪.‬‬ ‫ונצטט את האמור בבש"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ 2024/01‬פנחס כץ נ' בנק לאומי לישראל‪ ,‬תק‪-‬מח ‪, 3638 ,(2)2002‬עמ'‬ ‫‪:3643‬‬ ‫"כאשר שבים החייב ובא כוחו‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬ודורשים לדעת מהו ערך החוב‪ ,‬ומה ערך הנכסים אשר מימש‬ ‫הבנק‪ .‬על הבנק להשיב בלא שיהוי‪ ,‬ועל תשובתו זו להיות כנה‪ ,‬מפורטת ובהירה‪ .‬קל וחומר‪ ,‬שאין הבנק יכול‬ ‫להתעלם באופן חוזר ונשנה מתחנוניו של החייב‪ ,‬ולצאת ידי חובתו בטענה לקונית שבדיעבד‪ ,‬כאילו יכול היה‬ ‫החייב להבין את כל הדרוש לו מדפי החשבון‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר נסיבות המקרה מוכיחות כי הבנק לא טרח לעדכן‬ ‫כראוי אף את תדפיסי ההוצאה לפועל! מן המפורסמות הוא‪ ,‬כי דפי חשבון אינם מכילים מידע מלא וממצה‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬למצער‪ ,‬כשמדובר במערכת יחסים מורכבת וגדושת תמיהות וסכסוכים כבנסיבות המקרה דנן‪ ,‬כאשר אף‬ ‫תדפיסי ההוצאה לפועל לא עודכנו במועד‪ ,‬וסכומים גדולים אשר שולמו נותרו "בערפל"‪.‬‬ ‫יתר על כן; אין מדובר במכתב בודד אשר שלח החייב‪ ,‬אלא בסדרת מכתבים‪ ,‬אשר אף לא אחד מהם זכה‬ ‫להתייחסות ראויה והולמת‪ .‬מכל האמור לעיל עולה‪ ,‬כי הבנק לא יכול היה להסתגר בשתיקה וחוסר התייחסות‪,‬‬ ‫כאילו אין עסקינן אלא בחוב זעיר הנושא ריבית נמוכה‪ ,‬ולא בחוב עתק תופח במהירות‪ ,‬היכול לבלוע את כל‬ ‫נכסי החייב ולפגוע פגיעה אנושה אף בנושיו האחרים‪.‬‬ ‫מכל האמור לעיל יוצא‪ ,‬כי נסיבות המקרה‪ ,‬ובמיוחד סכום החוב‪ ,‬סוג הריבית ואי הבהירות ששררה לגבי‬ ‫סכומים גדולים ומשמעותיים אשר שולמו על חשבון החוב‪ ,‬הטילה על הבנק חובת זהירות והגינות מוגברות‪,‬‬ ‫אשר חייבוהו לשתף פעולה בלא שיהוי‪ ,‬בלב שלם ושקיפות מירבית עם החייבים בכל האמור בנסיונם לאמוד‬ ‫את חובם ולפרוע אותו‪ .‬בנסיבות המקרה‪ ,‬לא עמד הבנק בחובה זאת‪".‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪28‬‬ ‫הכנס השנתי הרביעי בבנקאות‬ ‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬ ‫* כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן‪-‬חורין‪ ,‬והן‬ ‫יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫* אי עדכון לשכת ההוצאה לפועל בסכומים שהתקבלו‪ ,‬יש בהם‪ ,‬פרט להפרת חובות סטטוטריות ברורות‪ ,‬פגיעה‬ ‫בכבודו‪ ,‬בחירותו ובקניינו של חייב‪.‬‬ ‫חובת תום הלב של הזוכה כ"אדון ההליכים"‬ ‫הכלל הבסיסי באשר לסדר נקיטת הליכי הוצל"פ הוא שבעל הדין הוא "אדון ההליכים"‪ ,‬שכן מנגנון הביצוע‬ ‫מופעל בהתאם לבקשתו‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬עפ"י סעיף ‪)7‬א( לחוק ההוצל"פ‪ ,‬התשכ"ז‪ 1967-‬לא מבצעים פסק דין‪ ,‬אלא לבקשת הזוכה‪.‬‬ ‫כך גם כאשר מבקש הזוכה לנקוט בהליך טרם המצאת אזהרה‪ .‬או אז מקבלת סמכות זו של הזוכה משנה תוקף‪,‬‬ ‫שכן בקשה כגון דא מוגשת בדרך כלל במעמד הזוכה בלבד )במטרה למנוע מהחייב מלנקוט צעדים אשר יביאו‬ ‫בסופו של יום לסיכול ביצועו של פסק הדין(‪.‬‬ ‫עוד מושכלות העולות מבש"א )תל‪-‬אביב‪-‬יפו( ‪ 2024/01‬פנחס כץ נ' בנק לאומי לישראל‪ ,‬תק‪-‬מח ‪:(2)2002‬‬ ‫* חוסר‪-‬סדר בתדפיס ההוצאה לפועל‪ ,‬אשר יוצר אי‪-‬בהירות לעניין מימדי החוב‪ ,‬חורג בהרבה מ"פגם פורמלי"‬ ‫גרידא‪ .‬זאת במיוחד כאשר עסקינן בחוב גדול וצובר ריבית‪ ,‬אשר על חשבונו נפרעו סכומים רבים ושונים‪ ,‬מהם‬ ‫על‪-‬ידי החייבים עצמם ומהם על‪-‬ידי הבנק בדרך של סעדים עצמיים ‪.‬‬ ‫* חלוף הזמן אינו "עניין נייטראלי" או מעוט חשיבות‪ ,‬אשר יש להתעלם ממנו אם וכאשר נעשה תיקון בדיעבד‬ ‫של סכום החוב‪ .‬זה אינו יכול לרפא תמיד את הפגם‪ ,‬וזאת משום שלחלוף הזמן ישנה נפקות מכרעת; עסקינן‬ ‫בחוב הצובר ריבית בנקאית מירבית‪ ,‬המתפיחה את החוב בקצב מסחרר‪.‬‬ ‫* יכולתו זו של הבנק‪ ,‬להכתיב ריבית מסחררת ו"אוכלת כל" באמצעות חוזים אחידים מוקנה לו בדין‪ .‬אלא‪,‬‬ ‫שנוכח פגיעתה הקריטית הן בחייב והן בצדדים שלישיים אשר אין ביכולתם להתגונן מסיכון זה‪ ,‬מן הראוי‬ ‫להטיל על הבנק‪ ,‬למצער‪ ,‬חובת הגינות ושקיפות גבוהות‪ ,‬אשר יוכלו לסייע בפרעון החוב ומניעת תפיחתו‬ ‫המוגזמת‪ ,‬זאת לפחות כאשר עסקינן בחייב בעל נכסים אשר מימוש הגון שלהם יכול היה למזער את הנזק‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ ,‬חובת הגילוי ושיתוף הפעולה המוטלת על הבנק הינה גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫* סוגיות אלו כרוכות בקשר הדוק למעמדו המיוחד של הבנק כגוף מעין ציבורי‪... .‬‬ ‫טענות כנגד תביעות בנקים‪ ,‬הפסקת אשראי ומימוש משכנתאות ‪ /‬עו"ד גלעד נרקיס‬ ‫‪29‬‬