השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה

‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫בשיתוף יפעת מחקרי מדיה וקנ טאר מדיה מ חקרי ‪TGI‬‬
‫פרק ‪ :2‬השינויים הנמשכים‬
‫בדפוסי צריכת המדיה –‬
‫נתונים ומגמות‬
‫ד”ר רפי מן וד”ר אזי לב און‬
‫דוח שנתי‪:‬‬
‫התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫סדרי יום‪ ,‬שימושים ומגמות‬
‫ד"ר רפי מן‬
‫ד"ר אזי לב‪-‬און‬
‫יוני ‪2013‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫‪Ariel University‬‬
‫‪School of Communication‬‬
‫‪The Institute for the Study of New Media, Politics and Society‬‬
‫‪In cooperation with IFAT and Kantar Media‬‬
‫‪Annual Report‬‬
‫‪The Israeli Media in 2012: Agendas, Uses and Trends‬‬
‫‪Dr. Rafi Mann‬‬
‫‪Dr. Azi Lev-On‬‬
‫‪Research Assistants: Baruch Shomron, Odaya Shalev, Avital Mandel, Michal‬‬
‫‪Mintzer, Jenia Kipnis‬‬
‫‪Copy Editing: Racheli Lavi‬‬
‫‪Graphic Design: Maayan Kalimyan, Eliran Galili‬‬
‫‪June 2013‬‬
‫עוזרי מחקר‪ :‬ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪ ,‬אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר‪ ,‬ג'ניה קיפניס‬
‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי לביא‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מעין קלימיאן‪ ,‬אלירן גלילי‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה פועל במסגרת בית הספר לתקשורת באוניברסיטת‬
‫אריאל בשומרון ומבצע מחקרים אודות השימושים וההשלכות של תקשורת חדשה בהקשרים‬
‫פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬צרכניים‪ ,‬תרבותיים ועוד‪ .‬לפירוט מחקרי ותוצרי המכון בשנים ‪ ,2011-13‬ראו‪:‬‬
‫‪aunmedia.org/research_about‬‬
‫יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬מקבוצת יפעת‪ ,‬עוסקת באיתור מידע מהתקשורת הכתובה ומהתקשורת‬
‫האלקטרונית‪ ,‬בשירותי ניתוח תדמית בתקשורת ובניתוח כותרות‪ ,‬לצורך מדידת אפקטיביות‬
‫החשיפה התקשורתית‪.‬‬
‫מאגר המידע השיווקי ‪ TGI‬מתוחזק על ידי קנטאר מדיה מחקרי טי‪.‬גי‪.‬איי (לשעבר "מחקרי סינגל‬
‫סורס") ובפיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום‪ .‬מאגר ‪ TGI‬מבוסס‬
‫על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי ‪ ,18+‬המשקפים אוכלוסייה בשיעור של‬
‫כ‪ 3.96-‬מיליון נפש‪ .‬סקר ™‪ TGI‬בישראל נערך משנת ‪.1998‬‬
‫תמונת השער היא ענן תגיות של המלים הפופולאריות ביותר במדיה החברתית בישראל בשנת‬
‫‪ ,2012‬כפי שהתקבלו מחברת יפעת‪ .‬הענן מתבסס על דגימה רנדומלית של שליש מהימים במהלך‬
‫השנה‪ ,‬כאשר בכל יום נדגמו אקראית שליש מהפוסטים‪ .‬על בסיס הפוסטים מופו המילים‬
‫והביטויים השכיחים ביותר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‪7..................................................................................................................‬‬
‫א‪ .‬סדר היום התקשורתי‪ :‬בין התקשורת המסורתית לתקשורת החדשה‪8...........................‬‬
‫שוויון בנטל‪8.................................................................................................................................‬‬
‫צדק חברתי‪9..................................................................................................................................‬‬
‫בדרך אל הקלפי ‪ -‬יאיר לפיד ונפתלי בנט‪11....................................................................................‬‬
‫האיום הגרעיני האיראני והתגובה הישראלית‪12.............................................................................‬‬
‫מבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה ותגובות הגולשים‪14.......................................................................‬‬
‫המאבק נגד סגירתו של ערוץ ‪16.................................................................................................10‬‬
‫הרייטינג והאתיקה של "האח הגדול"‪17.........................................................................................‬‬
‫"מהפכת הסלולר" והתחרות בשוק הטלפונים החכמים‪18..............................................................‬‬
‫פייסבוק‪19......................................................................................................................................‬‬
‫סיכום‪20........................................................................................................................................‬‬
‫ב‪ .‬השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‪21......................................‬‬
‫שימושי אינטרנט‪22.........................................................................................................................‬‬
‫שימושים ברשתות חברתיות‪28.......................................................................................................‬‬
‫צה"ל והרשתות החברתיות‪28.........................................................................................................‬‬
‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‪30...........................................................................‬‬
‫החשיפה לעיתונים ב‪31.........................................................................................................2012-‬‬
‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‪31......................................................................................................‬‬
‫האזנה לרדיו‪32................................................................................................................................‬‬
‫ג‪ :2012 .‬יומן תקשורת‪34..........................................................................................‬‬
‫ד‪ .‬עוגת הפרסום בישראל ‪ :2012‬הירידה נמשכת‪40.........................................................‬‬
‫מבט אל התקשורת הישראלית מבעד לעוגת הפרסום ‪42................................................2012-2002‬‬
‫עוגת הפרסום ‪44...........................................................................................................2004-2012‬‬
‫ה‪ .‬סוגיות בהקשר של חופש העיתונות‪ ,‬ישראל ‪( 2012‬ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪45............‬‬
‫היבט מהותי‪45................................................................................................................................‬‬
‫לשון הרע‪46....................................................................................................................................‬‬
‫חופש הביטוי בעידן הדיגיטלי‪ :‬אתגרים מתחום סמכות השיפוט הטריטוריאלית ברשת‪49............‬‬
‫הגנת הצרכן בהקשרים של חופש הביטוי והעיתונות‪51...................................................................‬‬
‫חוק הספרים‪54...............................................................................................................................‬‬
‫בחירה במסלול של פיצוי אזרחי בסכסוכים של חופש עיתונות‪55...................................................‬‬
‫שימוש בכלים פליליים להגבלת חופש הביטוי‪56.............................................................................‬‬
‫חיסיון על מקורות עיתונאיים‪58.....................................................................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫ו‪ .‬אסדרת מדיה (רגולציה) (ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר)‪61..............................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪61.........................................................................................................................‬‬
‫אסדרת שידורי הטלוויזיה והרדיו‪62...............................................................................................‬‬
‫מועצת העיתונות ‪71.......................................................................................................................‬‬
‫ז‪ .‬ממים אינטרנטים – ישראל ‪73..........................................................................2012‬‬
‫ח‪ .‬התקשורת הדתית בישראל (פרופ' יואל כהן)‪82..........................................................‬‬
‫מבוא‪82..........................................................................................................................................‬‬
‫חשיפה לתקשורת בציבור החרדי‪83................................................................................................‬‬
‫נושאים על סדר היום של העיתונות החרדית‪85..............................................................................‬‬
‫מלחמות התרבות של התקשורת החרדית‪86...................................................................................‬‬
‫תקשורת במגזר הדתי‪-‬לאומי‪88.......................................................................................................‬‬
‫סיכום‪90........................................................................................................................................‬‬
‫ט‪ .‬התקשורת הרוסית בישראל‪91...............................................................................‬‬
‫טלוויזיה‪93.....................................................................................................................................‬‬
‫רדיו‪93............................................................................................................................................‬‬
‫עיתונות מודפסת‪94........................................................................................................................‬‬
‫אינטרנט‪95.....................................................................................................................................‬‬
‫י‪ .‬התקשורת הערבית בישראל (ד"ר טל פבל)‪97.............................................................‬‬
‫תקשורת מסורתית‪98.....................................................................................................................‬‬
‫תקשורת חדשה‪99..........................................................................................................................‬‬
‫מגמות בולטות‪102..........................................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫מבוא‬
‫בניגוד לשנה הקודמת‪" ,‬שנת המחאה"‪ ,‬שבה הופנה חלק ניכר מתשומת הלב התקשורתית למחאה‬
‫החברתית של קיץ ‪ ,2011‬לא עמד נושא מרכזי אחד על סדר היום של התקשורת בישראל בשנת‬
‫‪ .2012‬לצד נושאים ביטחוניים מובהקים כמו האיום האיראני והמתיחות ברצועת עזה‪ ,‬שהגיעה‬
‫לשיאה במבצע "עמוד ענן"‪ ,‬עסקה התקשורת במגוון נושאים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪.‬‬
‫בחלק מנושאים אלה הייתה ‪ ,2012‬אולי יותר מקודמותיה‪" ,‬שנת האג'נדות"‪ .‬דרך הסיקור באמצעי‬
‫תקשורת שונים התאפיינה בהצגת עמדות מובהקות בסוגיות שנויות במחלוקת‪ ,‬לעתים על חשבון‬
‫הדיווח העובדתי‪ ,‬באופן שדחק מפעם בפעם את האתוס העיתונאי המקצועי של דיווח עובדתי‪,‬‬
‫נטול הטיות‪.‬‬
‫בין הנושאים שעמדו השנה על סדר היום הייתה שורה של עניינים שנגעו לתקשורת עצמה‪ ,‬בהם‬
‫מאבקם של עובדי ערוץ ‪ 10‬למנוע את סגירתו‪ ,‬החרפת המשבר העסקי בעיתון הוותיק "מעריב"‬
‫שהביאה אותו אל סף פשיטת רגל ולמכירתו באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית משפט‪" ,‬מהפכת‬
‫הסלולר" שיזם שר התקשורת משה כחלון‪ ,‬ועוד‪ .‬אירועים אלה שיקפו את הטלטלות והשינויים‬
‫הנמשכים העוברים על המרחב הציבורי בישראל ככל שתקשורת החדשה מתרחבת ומתעצמת‪,‬‬
‫בעוד התקשורת המסורתית נדרשת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬תהליכים אלה אינם מתנהלים‬
‫בחלל ריק אלא תוך זיקה ישירה לגורמים כלכליים ופוליטיים‪ ,‬שהשפעתם על התקשורת ניכרת‪,‬‬
‫אם בגלוי ואם באופן סמוי‪ .‬לתהליכים ולהשפעות אלה משמעות רבה על חירות הביטוי וחופש‬
‫העיתונות בישראל ועל אופייה וערכיה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫בכל הנושאים הללו‪ ,‬ורבים אחרים‪ ,‬עוסק דוח זה‪ ,‬השני בסדרת הדוחות השנתיים שמוציא לאור‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה באוניברסיטת אריאל‪ .‬הדוח הפעם רחב ומקיף יותר‬
‫מקודמו‪ .‬הוא כולל בחינה של סדר היום התקשורתי במהלך השנה כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת‬
‫המסורתית והחדשה‪ ,‬ואת השינויים וההתפתחויות בתחום התקשורת החדשה והשפעתה על‬
‫ענפים שונים של התקשורת המסורתית‪ .‬מוקדשים בו גם פרקים מיוחדים למאבק על חופש‬
‫העיתונות בשנת ‪ ,2012‬כמו גם לזירות הרחוקות בדרך כלל מעינו של רוב הציבור – התקשורת‬
‫המגזרית‪ :‬בשפה הערבית‪ ,‬בשפה הרוסית וכן בזו המופנית אל הציבור החרדי‪ .‬להכרת מאפייני‬
‫אמצעי התקשורת של קבוצות אלה חשיבות רבה‪ ,‬שכן על פי הערכות כ‪ 40-‬אחוזים מכלל אזרחי‬
‫ישראל נחשפים לעיתונים‪ ,‬לתחנות שידור‪ ,‬לאתרי אינטרנט ולערוצים נוספים הייחודיים למגזרים‬
‫הללו‪.‬‬
‫לצד חוקרי המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪ ,‬אנו שמחים לארח השנה חוקרים‬
‫אורחים שתרמו מהידע שלהם לדוח זה‪ ,‬ומודים להם על שיתוף הפעולה‪ .‬הדוח הוכן בשיתוף‬
‫פעולה עם חברת יפעת מחקרי מדיה‪ ,‬ואנו מבקשים להודות לצוות העובדים בחברה ובעיקר למור‬
‫לביא ורביב טל‪ .‬תודה גם לאיתן כסיף וליונתן שלם מחברת קנטאר מדיה מחקרי ‪ ,TGI‬שהעמידו‬
‫לרשותנו נתונים מן הסקרים המקיפים שעורכת החברה‪ .‬תודה גם לכל מי שקראו פרקים מהדוח‬
‫על הערותיהם המועילות‪ :‬טל לאור‪ ,‬אפי ליניאל‪ ,‬ד"ר אסנת רוט‪-‬כהן‪ ,‬הילה לוינשטיין‪ ,‬עו"ד אלעד‬
‫רוזנטל‪ ,‬ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ‪ ,‬ד"ר כרמל וייסמן‪ ,‬אביתר גת‪ ,‬ד"ר רבקה נריה‪-‬בן שחר‪ ,‬אסעד‬
‫זידאן‪ ,‬ד"ר סבינה ליסיצה‪ ,‬ד"ר נלי אליאס‪ .‬וכן תודה לעוזרי המחקר ברוך שומרון‪ ,‬אודיה שלו‪,‬‬
‫אביטל מנדל‪ ,‬מיכל מינצר וג'ניה קיפניס‪ ,‬והגרפיקאים מעין קלימיאן ואלירן גלילי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות‬
‫התהליך הדינמי של התחזקות התקשורת החדשה‪ ,‬העמקת הטמעתה בקרב האוכלוסייה בישראל‪,‬‬
‫והרחבת השימוש בה על ידי מוסדות ואזרחים כאחד‪ ,‬נמשך גם בשנת ‪ .2012‬תהליך זה בולט‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בהרחבת השימוש ברשתות חברתיות ובמעבר מואץ מגלישה באינטרנט באמצעות מחשב‬
‫נייח ומחשב נייד לגלישה באמצעות טלפון נייד ומחשבי לוח (טאבלט)‪ .‬במקביל נמשכת הירידה‬
‫בשימוש בעיתונות המודפסת כמקור מידע מרכזי‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2012‬היו בישראל כ‪ 5.233-‬מיליון גולשי אינטרנט‪ ,‬שהם ‪ 77%‬מהאוכלוסייה במדינה‪ ,‬כך‬
‫עולה מסקר מרקט ווטש שנערך באוקטובר ‪ .2012‬בשל העובדה כי הנתונים בדבר שימוש באינטרנט‬
‫מבוססים על סקרים‪ ,‬אין תוצאות מדויקות ואחידות באשר למאפייני הגלישה‪ .‬על פי סקר מרקט‬
‫ווטש ‪ 91.8%‬ממשתמשי הרשת גלשו באמצעות מחשב נייח או נייד‪ 46% ,‬באמצעות טלפון נייד‬
‫או מחשב כף יד‪ 18% ,‬באמצעות טאבלט ו‪ 6.3%-‬באמצעות טלוויזיה או קונסולת משחקים‪ 1.‬על‬
‫פי סקר ‪ TIM‬שנערך בסוף ‪ ,2012‬שיעור הגלישה באינטרנט באמצעות הטלפון הסלולרי בשנת‬
‫‪ 2012‬היה גבוה לראשונה משיעור הגלישה באמצעות מחשבים נייחים וניידים‪ .‬בסקר שנערך בקרב‬
‫משתמשי אינטרנט בני ‪ 13‬ומעלה‪ ,‬המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל‪ ,‬נמצא‬
‫כי כ‪ 63%-‬מהמשתמשים גולשים באינטרנט גם באמצעות הטלפון הסלולרי‪ .‬עלייה זו היא בין היתר‬
‫תוצאה של הגידול המשמעותי ברכישת טלפונים חכמים‪ 64% .‬מהגולשים שהשתתפו בסקר דיווחו‬
‫כי ברשותם טלפון כזה‪ ,‬בהשוואה ל‪ 52%-‬בסקר שנערך ב‪ .2011-‬סקר ‪ TIM‬מראה גם עלייה ניכרת‬
‫בשיעור הגולשים באינטרנט בישראל באמצעות טאבלט ב‪ .2012-‬על פי הסקר ‪ 22%‬מהגולשים‬
‫‪2‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬השתמשו לעתים בפלטפורמה זו‪ ,‬בהשוואה ל‪ 12%-‬בלבד בסוף ‪.2011‬‬
‫‪.1‬‬
‫גלישה ב‪MOBILE-‬‬
‫*עפ"י דפים נצפים‬
‫‪Apple iPhone‬‬
‫‪Others‬‬
‫‪33.2%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪Sumsung GT-i9000 4.02%‬‬
‫)‪(Galaxy S‬‬
‫‪7.86%‬‬
‫‪37.8%‬‬
‫‪Sumsung GT-i9100‬‬
‫)‪(Galaxy S2‬‬
‫‪Apple iPad‬‬
‫‪3‬‬
‫גלישה ממכשירים ניידים‬
‫‪" 1‬האינטרנט בישראל – סיכום שנת ‪( "2012‬מצגת) ועדת המדרוג למדידת שעורי הגלישה באינטרנט‪.‬‬
‫‪ 2‬סקר ‪ TIM‬הוא סקר חשיפה תקופתי הנערך באינטרנט בקרב ‪ 1,213‬משתמשי אינטרנט בני ‪ 13‬ומעלה המהווים מדגם מייצג‬
‫של האוכלוסייה היהודית בישראל‪ .‬דוד אברהם‪ ,‬לקראת ‪ :TIM‬לראשונה‪ ,‬הגלישה מהסלולר גבוהה מזו במחשב הנייד‪ ,‬וואלה!‪,‬‬
‫‪.b.walla.co.il/?w=/3051/2605237 .9.1.2013‬‬
‫‪ 3‬עפ"י דפים נצפים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫גידול משמעותי דומה במספר הטלפונים הסלולריים החכמים‪ ,‬המאפשרים שימוש במגוון‬
‫אפליקציות מקוונות‪ ,‬עולה גם מנתוני חברת ‪ ,Flurry‬שהופצו על ידי איגוד האינטרנט הישראלי‪.‬‬
‫ביולי ‪ 2012‬נרשמו בישראל ‪ 3,105,474‬מכשירי טלפון חכם עם חיבור לאינטרנט‪ .‬המספר מקביל‬
‫ל‪ 62%-‬מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בין הגילאים ‪ 15‬ל‪ .64-‬מדובר בגידול של ‪ 33%‬מהשנה‬
‫הקודמת‪ ,‬שבה נרשמו ‪ 2,330,090‬מכשירי טלפון חכם פעילים בארץ‪ 4.‬בסיכום השנה נמסר כי‬
‫במהלך ‪ 2012‬נמכרו בישראל כ‪ 2.4-‬מיליון טלפונים סלולריים‪ ,‬מתוכם יותר מ‪ 1.47-‬מיליון מתוצרת‬
‫סמסונג‪ ,‬אפל ונוקיה‪ 5.‬על פי דוח של חברת השיווק הסלולארי הבינלאומית ‪ Velti‬באמצע ‪2012‬‬
‫הייתה ישראל המובילה העולמית בשיעור השימוש היומי באפליקציות‪ .‬לפי הדוח‪ ,‬מבוגר בישראל‬
‫משתמש באפליקציות במשך ‪ 80‬דקות ביום בממוצע‪ .‬אחרי ישראל נמצאות שוודיה‪ ,‬סינגפור‬
‫ודנמרק‪ ,‬ובהן יותר מ‪ 70-‬דקות ביום בממוצע‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬עומד הממוצע היומי‬
‫‪6‬‬
‫על ‪ 38‬דקות ביום בלבד‪.‬‬
‫שימושי אינטרנט‬
‫סקר שנערך בראשית ‪ 2012‬על ידי יובל דרור וסער גרשון העלה כי הפער הדיגיטלי – ההבדלים‬
‫בהיקף השימוש באינטרנט ובאופיו בקרב קבוצות שונות בישראל – עדיין גדול‪ ,‬ומתבטא בחתכים‬
‫שונים כגון הכנסה‪ ,‬השכלה‪ ,‬גיל ומוצא אתני‪ .‬על פי הסקר כמעט ‪ 85%‬מאזרחי ישראל שהכנסתם‬
‫מעל הממוצע מחוברים לאינטרנט‪ ,‬ובקרב בעלי הכנסה הנמוכה מהממוצע – רק ‪ 55%‬מחוברים‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬יותר מ‪ 90%-‬מבעלי ההכנסה הגבוהה מהממוצע מתחברים לאינטרנט מדי יום אך רק‬
‫כ‪ 75%-‬מבעלי ההכנסה שמתחת לממוצע מתחברים לרשת בתדירות זו‪ .‬מן הסקר עלה כי פחות‬
‫מ‪ 60%-‬מן האזרחים הערבים מחוברים לאינטרנט לעומת כ‪ 70%-‬בקרב המגזר היהודי הוותיק‬
‫ויותר מ‪ 75%-‬בקרב העולים החדשים‪ 7.‬הסקר חושף גם פער בין‪-‬דורי‪ ,‬כך ‪ 92%‬מהילדים בגילאי‬
‫‪ 17-12‬גולשים באינטרנט‪ ,‬אולם רק ‪ 50%‬מגילאי ‪ 55‬ומעלה‪.‬‬
‫גם מסקר מרקט ווטש עולה כי שיעור משתמשי האינטרנט בקרב בני נוער בגיל בית הספר התיכון‬
‫עומד על ‪ ,97.1%‬ואילו בקרב בני ‪ 65‬ומעלה רק ‪ 45.7%‬גולשים‪ .‬על פי הסקר‪ ,‬היקף השימוש הגבוה‬
‫ביותר באינטרנט מבין המגזרים בחברה הישראלית הוא בקרב יהודים חילונים – ‪ .90.1%‬במקום‬
‫השני נמצא הציבור הדרוזי ‪ .83.3% -‬היקף השימוש הנמוך ביותר הוא בקרב הציבור החרדי‬
‫בישראל‪ ,‬שם רק ‪ 35.4%‬משתמשים באינטרנט‪.‬‬
‫אחד הגורמים הקשורים לכמות ולאופי השימוש באינטרנט ובמחשב הוא החשש מפני השימוש‬
‫בהם‪ .‬מסקר ‪ TGI‬עולה כי קרוב ל‪ 18%-‬מבני ‪ 65‬ומעלה הגיבו בחיוב על ההיגד "מחשבים‬
‫מבלבלים אותי‪ ,‬אני לעולם לא אתרגל אליהם"‪ .‬זאת בניגוד ל‪ 2.5%-‬בלבד מבני ‪ .24-18‬העלייה‬
‫בשיעור המשיבים בחיוב לשאלה זו תואמת לגיל המשיבים‪ 4.5% :‬מבני ‪ 34-25‬חוששים ממחשבים‪,‬‬
‫‪ 7.3%‬מבני ‪ ,44-35‬ו‪ 9.2%-‬מבני ‪.54-45‬‬
‫‪data.isoc.org.il/data/290 4‬‬
‫‪ 5‬צחי הופמן‪" ,‬שוק הסלולר בישראל‪ :‬אפל נחלשת‪ ,‬סמסונג עולה"‪ ,‬גלובס‪.4.3.2013 ,‬‬
‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000827086‬‬
‫‪ 6‬יונתן רוה‪" ,‬הישראלים במקום הראשון בעולם בשימוש באפליקציות"‪ ,‬דה מרקר‪.27.6.2012 ,‬‬
‫‪www.themarker.com/smartphones/1.1786867‬‬
‫‪ 7‬יובל דרור וסער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי‪ ,‬המכללה למנהל‪ ,‬מאי ‪ ,2012‬עמ' ‪ .5‬הממצאים‬
‫מבוססים על סקר בהשתתפות ‪ 1,200‬איש שערכה חברת "מחשוב"‪.‬‬
‫‪www.colman.ac.il/research/research_institute/Israel_project_Digital/Documents/Israelis_digital_.pdf‬‬
‫‪22‬‬
‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‬
‫פילוח עפ"י גיל‬
‫‪.2‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫‪120%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪16.10%‬‬
‫‪2.90%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪13.30%‬‬
‫‪18.80%‬‬
‫‪14.30%‬‬
‫‪14.80%‬‬
‫‪37.50%‬‬
‫‪25.80%‬‬
‫‪54.30%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪83.90%‬‬
‫‪83.30%‬‬
‫‪97.10%‬‬
‫‪86.70%‬‬
‫‪81.30%‬‬
‫‪85.70%‬‬
‫‪85.20%‬‬
‫‪62.50%‬‬
‫‪74.20%‬‬
‫‪45.70%‬‬
‫‪7-11‬‬
‫‪12-14‬‬
‫‪15-17‬‬
‫‪18-24‬‬
‫‪25-26‬‬
‫‪30-34‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪45-54‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪65+‬‬
‫לא גולש‪/‬ת באינטרנט‬
‫גולש‪/‬ת באינטרנט‬
‫‪8‬‬
‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‪ ,‬פילוח על פי גיל‬
‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‬
‫פילוח עפ"י מידת דתיות‬
‫‪.3‬‬
‫‪120%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪63.6%‬‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪29.5%‬‬
‫‪28.3%‬‬
‫‪18.2%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪36.4%‬‬
‫‪77.8%‬‬
‫‪70.5%‬‬
‫‪90.1%‬‬
‫‪71.7%‬‬
‫‪81.8%‬‬
‫‪83.3%‬‬
‫חרדי‬
‫דתי‬
‫מסורתי‬
‫חילוני‬
‫מוסלמי‬
‫נוצרי‬
‫דרוזי‬
‫לא גולש‪/‬ת באינטרנט‬
‫גולש‪/‬ת באינטרנט‬
‫‪9‬‬
‫גלישה באינטרנט בקרב אוכלוסיית ישראל‪ ,‬פילוח על פי מידת דתיות‬
‫‪ 8‬לפי סקר מרקט ווטש‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬
‫‪ 9‬לפי סקר מרקט ווטש‪ ,‬אוקטובר ‪.2012‬‬
‫‪23‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫שמונה קטגוריות התוכן העיקריות שאליהן פונים גולשים באתרים שנמדדים על ידי ועדת המדרוג‬
‫באינטרנט הן‪ :‬חדשות‪ ,‬לוחות (מודעות למכירה וקנייה וכו')‪ ,‬בידור‪ ,‬בלוגים ופורומים‪ ,‬ספורט‪,‬‬
‫אוכל‪ ,‬כלכלה וקניות‪.‬‬
‫‪ .4‬קטגוריות מובילות בקרב הגולשים ברשת לשנת ‪2012‬‬
‫‪3,000,000‬‬
‫‪2,500,000‬‬
‫‪2,000,000‬‬
‫‪1,500,000‬‬
‫‪1,000,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪0‬‬
‫חדשות‬
‫רבעון ‪2012 1‬‬
‫לוחות‬
‫רבעון ‪2012 2‬‬
‫בידור‬
‫רבעון ‪2012 3‬‬
‫בלוגים‬
‫ופורומים‬
‫ספורט‬
‫אוכל‬
‫כלכלה‬
‫קניות‬
‫רבעון ‪2012 4‬‬
‫קטגוריות מובילות בקרב הגולשים ברשת לשנת ‪( 2012‬מקור‪ :‬ועדת המדרוג באינטרנט)‬
‫מבדיקת מאפייני הגולשים לאתרי חדשות באינטרנט עולה כי בעלי תארי בוגר ותארים מתקדמים‬
‫מספרם מגיע לכ‪ 920-‬אלף מתוך‬
‫החדשות‬
‫צרכני‬
‫קהל בקרב‬
‫העיקרית‬
‫ברשת‪.‬בישראל‬
‫החדשות‬
‫באתרי‬
‫הגולשים‬
‫מהווים את הקבוצה ‪.5‬‬
‫זו‪.‬‬
‫בקטגוריה‬
‫כ‪ 2.25-‬מיליון גולשים‬
‫פילוח עפ"י השכלה‬
‫‪600,000‬‬
‫‪492,282‬‬
‫‪468,360‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪427,586‬‬
‫‪400,000‬‬
‫‪294,914‬‬
‫‪300,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪56,087‬‬
‫‪25,074‬‬
‫‪0‬‬
‫פחות מ‪12-‬‬
‫שנות לימוד‬
‫סיימו תיכון‬
‫סטודנטים‬
‫ללימודי ‪BA‬‬
‫בוגרי ‪BA‬‬
‫סטודנטים‪ /‬בוגרי‬
‫תארים מתקדמים‬
‫תלמידי ישיבה‬
‫באינטרנט)‬
‫עפ"י השכלה (מקור‪ :‬ועדת המדרוג‬
‫קהל‬
‫שנות לימוד‬
‫פחות מ‪12-‬‬
‫פילוחתיכון‬
‫באתרי החדשות בישראל‪ ,‬סיימו‬
‫הגולשים ‪BA‬‬
‫סטודנטים ללימודי‬
‫תלמידי ישיבה‬
‫סטודנטים‪ /‬בוגרי‬
‫תארים מתקדמים‬
‫‪24‬‬
‫בוגרי ‪BA‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט איננה מודדת את שיעורי הגלישה לאתרים‬
‫בינלאומיים ולרשתות חברתיות‪ ,‬אלא רק לאתרים החברים בוועדה‪ .‬משום כך ישנם הבדלים בין‬
‫הנתונים החודשיים שמפרסמת הוועדה לבין ממצאי סקר ‪ TIM‬המתפרסמים אף הם מדי חודש‪.‬‬
‫כך לדוגמה נראים הנתונים השונים משני מקורות אלה‪:‬‬
‫דירוג האתרים החברים בוועדה נכון לחודש יוני ‪2012‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫גולשים‬
‫אתר‬
‫(‪Real‬‬
‫‪)Users‬‬
‫באלפים‬
‫‪2,378‬‬
‫‪walla.co.il‬‬
‫‪2,084‬‬
‫‪Ynet.co.il‬‬
‫‪1,622‬‬
‫‪mako.co.il‬‬
‫‪1,450‬‬
‫‪tapuz.co.il‬‬
‫‪1,388‬‬
‫‪nana.co.il‬‬
‫‪1,104‬‬
‫‪yad2.co.il‬‬
‫‪885‬‬
‫‪d.co.il‬‬
‫‪793‬‬
‫‪fxp.co.il‬‬
‫‪761‬‬
‫‪zap.co.il‬‬
‫‪614‬‬
‫‪themarker.com‬‬
‫‪577‬‬
‫‪nrg.co.il‬‬
‫‪539‬‬
‫‪one.co.il‬‬
‫‪536‬‬
‫‪xnet.co.il‬‬
‫‪511‬‬
‫‪mouse.co.il‬‬
‫‪493‬‬
‫‪globes.co.il‬‬
‫‪491‬‬
‫‪haaretz.co.il‬‬
‫‪430‬‬
‫‪shironet.mako.co.il‬‬
‫‪409‬‬
‫‪sport5.co.il‬‬
‫‪403‬‬
‫‪wallashops.co.il‬‬
‫‪339‬‬
‫‪net-games.co.il‬‬
‫‪322‬‬
‫‪doctors.co.il‬‬
‫‪319‬‬
‫‪mynet.co.il‬‬
‫‪283‬‬
‫‪reshet.tv‬‬
‫‪277‬‬
‫‪rest.co.il‬‬
‫‪253‬‬
‫‪alljobs.co.il‬‬
‫‪248‬‬
‫‪buy2.co.il‬‬
‫‪242‬‬
‫‪netex.mako.co.il‬‬
‫‪207 myfirsthomepage.co.il‬‬
‫דפים נצפים זמן שהייה (‪Avg.‬‬
‫אחוז‬
‫‪time spent on‬‬
‫חשיפה (‪Page‬‬
‫‪site per visitor‬‬
‫(‪)Views )Reach‬‬
‫‪)hh:mm:ss‬‬
‫באלפים‬
‫‪08:44:16‬‬
‫‪490,041‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪09:33:20‬‬
‫‪232,443‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪02:13:39‬‬
‫‪80,641‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪00:38:51‬‬
‫‪40,297‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪01:26:39‬‬
‫‪49,577‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪01:29:41‬‬
‫‪144,988‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪00:06:18‬‬
‫‪7,508‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪01:09:32‬‬
‫‪31,211‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪00:27:21‬‬
‫‪31,211‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪01:08:19‬‬
‫‪24,265‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪00:54:36‬‬
‫‪17,138‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪05:54:06‬‬
‫‪49,849‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪01:03:12‬‬
‫‪9,730‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪00:53:19‬‬
‫‪7,394‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪04:08:08‬‬
‫‪32,285‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪02:31:33‬‬
‫‪20,947‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪00:14:52‬‬
‫‪7,592‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪04:43:14‬‬
‫‪32,731‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪00:14:29‬‬
‫‪7,469‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪01:01:52‬‬
‫‪12,259‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪00:06:43‬‬
‫‪2,261‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪00:33:57‬‬
‫‪3,111‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪00:12:25‬‬
‫‪3,130‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪00:09:57‬‬
‫‪2,928‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪00:39:59‬‬
‫‪7,633‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪00:11:55‬‬
‫‪3,669‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪04:57:25‬‬
‫‪25,549‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪00:40:32‬‬
‫‪5,983‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪25‬‬
‫ חברה ופוליטיקה‬,‫המכון לחקר מדיה חדשים‬
Avg.( ‫דפים נצפים זמן שהייה‬
‫אחוז‬
time spent on
Page( ‫חשיפה‬
site per visitor
)Views )Reach(
)hh:mm:ss
‫באלפים‬
04:40:00
15,835
3%
00:32:40
3,431
3%
00:14:51
3,345
3%
00:09:51
1,152
3%
00:05:14
1,129
3%
00:06:05
957
2%
‫גולשים‬
Real(
)Users
‫באלפים‬
172
153
152
141
136
117
‫אתר‬
bizportal.co.il
tipo.co.il
wallatours.co.il
takdin.co.il
kama.co.il
mazaltov.walla.co.il
29
30
31
32
33
34
‫ טבלת החשיפה השבועית לאתרים בישראל‬.6
89.6%
70.5%
67.1%
YouTube
Ynet
61.3%
59.1%
mako
2
b144
ONE
5
orange
rest
MSN
34.8%
27.0%
26.7%
22.6%
18.5%
18.3%
18.2%
16.4%
15.8%
14.9%
14.1%
14.0%
13.7%
11.7%
11.4%
11.2%
11.2%
10.6%
2012 ‫ יוני‬,TIM ‫החשיפה השבועית לאתרים בישראל לפי סקר‬
26
‫‪.7‬‬
‫טבלת החשיפה השבועית ממכשירי סלולר ‪ -‬יוני ‪2012‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫‪43.2%‬‬
‫‪38.3%‬‬
‫‪YouTube‬‬
‫‪27.0%‬‬
‫‪Ynet‬‬
‫‪26.3%‬‬
‫‪20.8%‬‬
‫‪10.5%‬‬
‫‪mako‬‬
‫‪7.2%‬‬
‫‪6.9%‬‬
‫‪6.1%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪4.8%‬‬
‫‪ONE‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪nrg‬‬
‫‪4.8%‬‬
‫‪4.7%‬‬
‫‪4.4%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.8%‬‬
‫‪3.8%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪3.4%‬‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪2.3%‬‬
‫החשיפה השבועית ממכשירי סלולר ‪ -‬לפי סקר ‪ ,TIM‬יוני ‪2012‬‬
‫‪27‬‬
‫‪b144‬‬
‫‪orange‬‬
‫‪rest‬‬
‫‪MSN‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫שימושים ברשתות חברתיות‬
‫אחת הפעילויות הנפוצות ביותר באינטרנט בישראל ב‪ 2012-‬הייתה ברשתות החברתיות‪ .‬על פי‬
‫‪10‬‬
‫סקר ‪ TIM, 89%‬מהגולשים בגילאי ‪ 29-18‬ציינו כי יש להם פרופיל ברשת חברתית אחת לפחות‪.‬‬
‫בראשית ‪ 2012‬העלה סקר אחר כי כמעט ‪ 73%‬מהגולשים בני ‪ 17-15‬השתמשו בשירות רשת חברתית‬
‫כלשהו מדי יום‪ .‬מאידך‪ ,‬בקרב בני ‪ 65‬ומעלה רק כ‪ 10%-‬עשו זאת מדי יום‪ .‬בסקר בלטה הנוכחות‬
‫הגבוהה של בני הנוער העולים החדשים בני ‪ 17-15‬ברשתות‪ 100% :‬מהנשאלים בסקר ממגזר זה‬
‫דיווחו על פעילות ברשתות החברתיות‪ 11.‬רשתות אלה מהוות אמצעי קשר מרכזי‪ ,‬בעיקר בין עולים‬
‫ממדינות ברית המועצות לשעבר‪ ,‬ובין חברים בישראל ובארצות מוצאם (ראו פרק ‪.)9‬‬
‫צה"ל והרשתות החברתיות‬
‫בשנת ‪ 2012‬העמיק צה"ל את פעילותו בתחום התקשורת האינטראקטיבית והרחיב את חשיפתו‬
‫ברשתות החברתיות‪ .‬הגורם המרכזי בתחום זה‪ ,‬דובר צה"ל‪ ,‬הפעיל בשנה זו מגוון של ערוצים‬
‫בתחום התקשורת החדשה ובהם אתרים בעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬צרפתית וערבית‪ ,‬בלוג באנגלית‪ ,‬ערוצי‬
‫וידאו ביוטיוב‪ ,‬חשבון תמונות בפליקר וניוזלטר חודשי המסכם את אירועי החודש בצה"ל ומופץ‬
‫באמצעות הדוא"ל‪ 12.‬בפברואר ‪ 2012‬אמר דובר צה"ל כי מדי חודש נרשמות באתרי צה"ל למעלה‬
‫ממיליון כניסות‪ ,‬ביוטיוב יש לצה"ל כ‪ 20-‬מיליון צפיות בחודש ולעמוד הפייסבוק באנגלית קרוב‬
‫ל‪ 150-‬אלף לייקים‪ 13.‬במסגרת המאמצים להגביר את הכניסה והפעילות באתרים‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫תומכי ישראל בחו"ל‪ ,‬הושק משחק אינטרנטי באנגלית‪ ,‬אשר במסגרתו כל פעילות (לייק‪ ,‬תגובה או‬
‫‪14‬‬
‫שיתוף) מזכה בנקודות‪ .‬על פי מספר הנקודות המשתתף "עולה בדרגה" כקצין בצה"ל‪.‬‬
‫בראשית השנה הושק עמוד פייסבוק רשמי של דובר צה"ל‪ ,‬תת‪-‬אלוף יואב (פולי) מרדכי‪ .‬עמוד‬
‫זה נועד‪ ,‬כך פורסם‪ ,‬לאפשר לגולשים "לקבל הצצה אמתית אל ליבת העשייה של צה"ל ולהיחשף‬
‫אל רשמיו וחוויותיו האישיות של דובר צה"ל"‪ .‬במקביל נפתח חשבון של צה"ל בטוויטר בעברית‪,‬‬
‫שצורף לחשבון באנגלית שצה"ל עושה בו שימוש מזה שנים אחדות‪.‬‬
‫לצד פעילות זו נמשכה בשנת ‪ 2012‬גם נוכחות נרחבת של חילות‪ ,‬אגפים ויחידות שונות באינטרנט‪,‬‬
‫ובכלל זה ברשתות החברתיות‪ .‬כך לדוגמה מפעיל חיל האוויר אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית‪,‬‬
‫ובשנים האחרונות אף חשבונות בפייסבוק‪ ,‬יוטיוב ופליקר‪ .‬חיל האוויר היה הראשון שהקים אתר‬
‫צה"לי‪ ,‬עוד בשנת ‪ ,1998‬ומאז שודרג האתר ארבע פעמים‪ 15.‬מבצע "עמוד ענן"‪ ,‬בנובמבר ‪,2012‬‬
‫שבמהלכו ביצע צה"ל תקיפות נרחבות ברצועת עזה בנובמבר ‪ ,2012‬זכה בעולם בין היתר לכינוי‬
‫"מלחמת הרשתות החברתיות הראשונה בין ישראל וחמאס"‪ .‬מבחינת ישראל‪ ,‬במבצע באו לביטוי‬
‫כמה היבטים של הקשר בין המערכת הצבאית לרשתות החברתיות באינטרנט‪ .‬מדובר הן בשימוש‬
‫נרחב שעשה הצבא ברשתות אלה לצורכי הסברה בארץ ובעולם‪ ,‬והן בבעיות שהתעוררו בשל‬
‫יכולתם של חיילים להפיץ מידע ביטחוני ברשתות‪ ,‬בעיקר באמצעות הטלפונים החכמים‪ ,‬ואף‬
‫להביע את דעותיהם האישיות והפוליטיות על המבצע ועל מקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫‪ 10‬דוד אברהם‪" ,‬לקראת ‪ :TIM‬לראשונה‪ ,‬הגלישה מהסלולר גבוהה מזו במחשב הנייד"‪ ,‬וואלה!‪.9.1.2013 ,‬‬
‫‪.b.walla.co.il/?w=/3051/2605237‬‬
‫‪ 11‬יובל דרור וסער גרשון‪" ,‬ישראלים בעידן הדיגיטלי ‪ ,"2012‬המסלול האקדמי‪ ,‬המכללה למנהל‪ ,‬מאי ‪ ,2012‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪" 12‬דובר צה"ל השיק עמוד רשמי בפייסבוק"‪ ,‬אתר צה"ל‪www.idf.il/1133-14386-he/Dover.aspx .1.1.2012 ,‬‬
‫‪" 13‬תא"ל מרדכי‪ :‬נשתמש באינטרנט כדי להגיע ישירות לאוכלוסייה"‪ ,‬אתר צה"ל‪9.2.2012 ,‬‬
‫‪www.idf.il/1133-14856-he/Dover.aspx‬‬
‫‪www.iaf.org.il/2381-he/IAF.aspx 14‬‬
‫‪www.iaf.org.il/2381-he/IAF.aspx 15‬‬
‫‪28‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫בתחום ההסברה ניכרה במהלך המבצע פעילות נרחבת של צה"ל בהפצת מידע באינטרנט בכלל‬
‫וברשתות החברתיות בפרט‪ .‬המידע‪ ,‬ובעיקר תצלומים שנועדו להמחיש באופן ויזואלי את‬
‫הפגיעות הממוקדות באתרי אחסון ושיגור של רקטות‪ ,‬הופץ בדרך כלל במהירות וביעילות במגוון‬
‫ערוצים‪ .‬בין היתר יושמו בעבודת דובר צה"ל חלק מהלקחים של הכשלים ההסברתיים שליוו את‬
‫העימות בעת "משט המרמרה" לעזה בשנת ‪ .2010‬הפצת התצלומים המהירה השתלבה גם במגמה‬
‫המבצעית לבצע פגיעות מדויקות יותר במטרות‪ ,‬ולצמצם את הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים‪,‬‬
‫כלקח ממבצע "עופרת יצוקה" בשנת ‪.2008‬‬
‫בהיקף המסרים ובאופיים ניכר שינוי משמעותי בהשוואה לשיטות הפעולה המסורתיות של‬
‫ההסברה הצה"לית‪ :‬לצד הודעות טקסט וסרטי וידיאו רבים הועלו במהלך המבצע לרשתות גם‬
‫תמונות מעוצבות עם מסרים קלים ופשוטים באנגלית‪ ,‬בסגנון התואם את הלשון הגרפית של‬
‫הרשתות‪ .‬מיד עם תחילת המבצע שיגר דובר צה"ל ציוץ טוויטר על פתיחת הפעילות נגד מטרות‬
‫טרור ברצועת עזה‪ .‬זמן קצר אחר כך הופץ הסרטון שתיעד מהאוויר את הפגיעה המדויקת במכוניתו‬
‫של אחמד ג'עברי מפקד הזרוע הצבאית של החמאס‪ ,‬ותצלומו של ג'עברי עם החותמת "חוסל"‪.‬‬
‫כבר בימים הראשונים של המבצע ניכרה עלייה רבה בהיקף הפעילות ברשתות החברתיות של‬
‫צה"ל‪ 16.‬עם זאת‪ ,‬ממחקר שהתמקד ברשת טוויטר עלה כי בתחום זה הייתה פעילות החמאס‬
‫יעילה מזו של ישראל‪ .‬החוקר תומר סיימון מאוניברסיטת באר שבע מצא לדוגמה כי לתווית‬
‫(‪" )Hashtag‬עזה תחת מתקפה" היו בשיא השיח ברשת כ‪ 170,000-‬אזכורים ביום אחד‪ ,‬לעומת‬
‫‪17‬‬
‫‪ 25,000‬אזכורים בלבד לתווית "ישראל תחת אש"‪.‬‬
‫במהלך המידע התברר כי בכמה מקרים חשפו חיילים ברשתות מידע צבאי מסווג‪ ,‬שעלול היה‬
‫להגיע בדרך זו לגורמים עוינים‪ .‬בין היתר התברר כי היו חיילים שתייגו באמצעות הטלפונים‬
‫הסלולריים את מיקומם סמוך לגבול רצועת עזה או בבסיס אימונים בדרום‪ ,‬וכן העלו לרשתות‬
‫צילומים וסרטונים‪ 18.‬עם תחילת המבצע הופצו הנחיות ביטחון מידע ליחידות צה"ל‪ ,‬ובכלל זה‬
‫איסור הכנסת מכשירים סלולריים לחדרי המלחמה ולחדרי הדיונים‪ ,‬ונאסרה העלאת מידע מבצעי‬
‫‪19‬‬
‫לאינטרנט בכלל ולרשתות החברתיות בפרט‪ ,‬ללא אישור של גורמים מוסמכים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2012‬דווח כי צה"ל מבצע פעולות הסברה בקרב חיילים על שימוש זהיר ברשתות החברתיות‬
‫בכל הקשור לפעילות צבאית‪ .‬במקביל פורסם גם כי אגף המודיעין החל להפעיל מערכת טכנולוגית‬
‫‪20‬‬
‫ייעודית‪ ,‬שנועדה לאתר מידע צבאי רגיש שנחשף בחשבונות הפייסבוק של חיילים וקצינים‪.‬‬
‫לבעיית ביטחון המידע ברשתות בעת המבצע הייתה גם זיקה ישירה לשיגור מסרוני תעמולה של‬
‫ארגון הג'יהאד האסלאמי לאלפי מנויי סלולר ישראלים‪ ,‬רובם אנשי מילואים ובעלי תפקידים‬
‫‪21‬‬
‫בצה"ל‪ ,‬לצד רשימה מפורטת של אנשי מילואים ופרטיהם האישיים שהועלתה לאינטרנט‪.‬‬
‫‪ 16‬רועי גולדברג‪" ,‬מבצע עמוד ענן בעזה‪ :‬כך נראית המלחמה ברשתות חברתיות"‪ ,18.11.2012 ,‬גלובס‪.‬‬
‫‪www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000799138‬‬
‫‪ 17‬אלי אשכנזי‪" ,‬מחקר‪ :‬חמאס היה אפקטיבי יותר מצה"ל ברשתות החברתיות בימי 'עמוד ענן'"‪ ,‬הארץ‪2.1.2013 ,‬‬
‫‪.www.haaretz.co.il/captain/1.189930‬‬
‫‪ 18‬מתן חצרוני‪" ,‬מבצע 'עמוד ענן'‪ :‬חיילים חשפו מידע מסווג בפייסבוק"‪ ,‬מאקו‪.18.11.2012 ,‬‬
‫‪www.mako.co.il/news-military/amud-anan/Article-1a9320c22731b31004.htm‬‬
‫‪" 19‬בעקבות 'עמוד ענן'‪ :‬בצה"ל מחדדים את הנחיות ביטחון המידע"‪ ,‬אתר צה"ל‪.15.11.2012 ,‬‬
‫‪www.idf.il/1133-17596-he/Dover.aspx‬‬
‫‪ 20‬מתן חצרוני‪ ,‬כך עוקב צה"ל אחרי החיילים בפייסבוק‪ ,‬אתר מאקו‪.29.8.2012 ,‬‬
‫‪www.mako.co.il/news-military/security/Article-f1f459e22417931017.htm‬‬
‫‪ 21‬במערך לביטחון המידע מחדדים נהלים בעקבות "עמוד ענן"‪ ,‬אתר צה"ל‪.25.11.2012 ,‬‬
‫‪www.idf.il/1133-17734-he/Dover.aspx‬‬
‫‪29‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫לצד סוגיות ההסברה וביטחון המידע‪ ,‬חשפו הפרסומים והדיונים ברשתות החברתיות היבט נוסף‬
‫שגם עמו נדרש צה"ל להתמודד‪ .‬מיד לאחר ההחלטה על סיומו של המבצע‪ ,‬התברר כי גם גולשים‬
‫שהציגו עצמם כמפקדים וחיילים ביטאו את עמדותיהם על החלטה זו ברשתות החברתיות‪.‬‬
‫התבטאויות אלה היו חלק מהשיח הנרחב‪ ,‬הביקורתי ברובו הגדול‪ ,‬על סיום הלחימה (ראו פרק ‪.)1‬‬
‫בעקבות זאת פרסם קצין חינוך ראשי‪ ,‬תת‪-‬אלוף אלי שרמייסטר‪ ,‬אגרת לחיילי צה"ל‪ ,‬שעסקה‬
‫באיזון בין חירויות הפרט של חיילים לבין הבעת דעה פומבית ברשתות החברתיות באשר להחלטות‬
‫הדרג המדיני והצגת עמדותיהם הפוליטיות של חיילים‪.‬‬
‫שרמייסטר כתב כי על חיילים וקצינים‪ ,‬גם בזמן שאינם לובשים מדים‪ ,‬לשמור על איזון בין חופש‬
‫הביטוי לבין היותם חיילים המשרתים שירות פעיל‪ .‬עליהם להפגין על כן איפוק בהבעת דעותיהם‬
‫האישיות ברשתות החברתיות בכל הנוגע לצה"ל‪ ,‬להחלטות הדרג המדיני ולעמדותיהם הפוליטיות‬
‫האישיות‪.‬‬
‫"לצערנו‪ ,‬איזון זה הופר עם סיומו של מבצע 'עמוד ענן'"‪ ,‬כתב שרמייסטר‪" .‬חיילים ומפקדים‬
‫בצה"ל בחרו לפעול בניגוד לפקודות ולבטא ברשתות החברתיות את מחאתם ביחס להחלטות‬
‫הדרג המדיני הנוגעות למבצע"‪ .‬הוא קרא למפקדים לנהוג הקפדה יתרה בפקודות ובהתנהגות של‬
‫‪22‬‬
‫החיילים גם ברשתות החברתיות‪.‬‬
‫יותר ישראלים מסתדרים בלי העיתון המודפס‬
‫תהליך התנתקותם של ישראלים מהצורך בקריאה יומית של עיתונים נמשך גם בשנת ‪58.1% .2012‬‬
‫מכלל המשתתפים בסקרי ‪ TGI‬בשנה זו הביעו הסכמה עם ההיגד "אני יכול להסתדר בקלות בלי‬
‫עיתון יומי"‪ .‬תופעה זו בולטת בעיקר בקרב צרכני תקשורת בגילים ‪ 45‬עד ‪ 61.2% .64‬מכלל בני‬
‫‪ 45‬עד ‪ 54‬שהשתתפו בסקרי ‪ TGI‬בשנה זו הגיבו בחיוב להיגד‪ ,‬בהשוואה ל‪ 58.1%‬בשנה הקודמת‪.‬‬
‫בקרב בני ‪ 64-55‬השיבו בחיוב ‪ ,48.5%‬בהשוואה ל‪ 45.7%-‬ב‪ .2011-‬עם זאת‪ ,‬בקבוצת הגיל ‪,34-25‬‬
‫שבה נרשם בכל השנים האחרונות השיעור הגבוה ביותר של משיבים בחיוב להיגד זה‪ ,‬ניכרה ירידה‬
‫מ‪ 71.2%-‬ב‪ 2011-‬ל‪ 69%-‬ב‪.2012-‬‬
‫על פי הסקר‪ 65.1% ,‬מכלל הציבור בני ‪ 18‬ומעלה נחשפו לעיתון כלשהו ביום חול‪ ,‬ושיעור דומה‪,‬‬
‫‪ 65.9%‬בסוף השבוע‪ .‬השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב בני ‪ 65‬ומעלה – ‪ 82.6%‬ביום חול ו‪81.4%-‬‬
‫בסוף השבוע‪ .‬בקרב בני ‪ 24-18‬נחשפו ‪ 52.5%‬לעיתון ביום חול ו‪ 52%‬בסוף השבוע‪ .‬השיעור הנמוך‬
‫ביותר הוא בקרב בני ‪ 48.4% – 34-25‬ביום חול ו‪ 48.8%-‬בסוף השבוע‪.‬‬
‫הפערים מאופיינים לא רק בהבדלי הגיל‪ ,‬אלא גם במרכיבים אחרים‪ ,‬בהם אזור המגורים‪ .‬באזור‬
‫השרון השיבו ‪ 73.3%‬מהנשאלים שנחשפו ב‪ 2012-‬לעיתון ביום חול ו‪ 74.2%-‬בסוף השבוע‪ ,‬בניגוד‬
‫למי שמתגוררים באזור ירושלים‪ ,‬שם היה שיעור החשיפה לעיתון כלשהו ביום חול ‪ ,43.3%‬ובסוף‬
‫השבוע – ‪ .50%‬באזור תל‪-‬אביב וגוש דן היה שיעור החשיפה ביום חול ‪ ,68.6%‬ובסוף השבוע‬
‫‪ .66.2%‬בחיפה והצפון – ‪ 68%‬ביום חול ו‪ 70.7%‬בסוף השבוע‪ .‬בשפלה ובדרום – ‪ 61.6%‬ביום חול‬
‫ו‪ 61.8%-‬בסוף השבוע‪.‬‬
‫‪" 22‬קח"ר‪" :‬גם ברשתות החברתיות‪ ,‬יש להקפיד הקפדה יתרה על התנהגות החיילים"‪ ,‬אתר צה"ל‪.26.11.2012 ,‬‬
‫‪.www.idf.il/1383-17747-he/Dover.aspx‬‬
‫‪30‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫החשיפה לעיתונים ב‪2012-‬‬
‫בהיעדר נתוני תפוצה רשמיים בישראל‪ ,‬גם ב‪ 2012-‬המקור העיקרי למידע כמותי על העיתונות‬
‫המודפסת והרדיו הוא סקר ‪ .TGI‬מן הסקר עולה כי למרות מגמת הירידה בשיעור החשיפה הכולל‬
‫לעיתונים בישראל בשנים האחרונות‪ ,‬ב‪ 2012-‬שיעור החשיפה נותר יציב במונחים שנתיים ומגיע‬
‫ל‪ 65.1%-‬מכלל הבוגרים בישראל בימי חול‪ ,‬לעומת ‪ 64.1%‬ב‪ .2011-‬במהדורות סוף השבוע לא נרשם‬
‫שינוי משמעותי ושיעור החשיפה הגיע ל‪ .65.9%-‬עם זאת‪ ,‬במחצית השנייה של ‪ 2012‬נרשמה ירידה‬
‫קטנה בהשוואה למחצית הראשונה‪.‬‬
‫נתוני הסקר מצביעים על כך שגם ב‪ 2012-‬היה "ישראל היום" היומון בעל שיעור החשיפה הגבוה‬
‫ביותר בישראל בימי חול‪ .‬העיתון‪ ,‬המחולק חינם ונמצא בבעלותו של איל ההון היהודי‪-‬אמריקאי‬
‫שלדון אדלסון‪ ,‬זכה לחשיפה של ‪ 39.3%‬מהציבור‪ ,‬בהשוואה ל‪ 38.1%-‬ב‪" .2011-‬ידיעות אחרונות"‪,‬‬
‫שהיה במשך שנים הנפוץ בעיתוני ישראל‪ ,‬נמצא במקום השני‪ ,‬עם שיעור חשיפה בימי חול של‬
‫‪ ,37.4%‬בהשוואה ל‪ 35.8%-‬ב‪ .2011-‬לעומת זאת בסוף השבוע מוביל "ידיעות אחרונות" כעיתון‬
‫הנחשף ביותר ‪ 42.5% -‬בשנת ‪ ,2012‬בהשוואה ל‪ 43.4%-‬בשנת ‪ .2011‬החשיפה ל"ישראל היום"‬
‫עלתה ל‪ ,32.1%-‬בהשוואה ל‪ 31.3% -‬ב‪.2011-‬‬
‫החשיפה ל"מעריב"‪ ,‬שנמכר ב‪ 2012-‬על ידי חברת דסק"ש לאיש העסקים שלמה בן‪-‬צבי‪ ,‬ירדה‬
‫ב‪ 2012-‬ל‪ 10.8%-‬בהשוואה ל‪ 11.5%-‬ב‪" .2011-‬מעריב" ירד בשיעור החשיפה גם בסוף השבוע‪,‬‬
‫מ‪ 13.1%-‬ל‪.12.9%-‬‬
‫החינמון "ישראל פוסט" זכה ב‪ 2012-‬לשיעור חשיפה של ‪ 8.3%( 8.7%‬ב‪ .)2011-‬החשיפה ל"הארץ"‬
‫בימי חול ‪( 6.5% -‬בהשוואה ל‪ 6.6%-‬ב‪ )2011-‬ובסוף השבוע ‪ 7.3%( 6.9% -‬ב‪.)2011-‬‬
‫בעיתונות הכלכלית‪" :‬כלכליסט" ‪" ,12.3% -‬דה‪-‬מרקר" ‪" ,6.9% -‬גלובס" ‪ 4.5% -‬בימים א'‪-‬ד'‬
‫ו‪ 3.2%-‬בימי חמישי‪.‬‬
‫החינמון השבועי "בשבע" ‪" ,5.1% -‬מקור ראשון" במהדורת יום ו' ‪.3.6% -‬‬
‫בין השבועונים חלה ירידה בחשיפה ל"לאשה" מ‪ 9.5%-‬ב‪ 2011-‬ל‪ 8.6%-‬ב‪ ,2012-‬וכן ל"פנאי פלוס"‪,‬‬
‫מ‪ 7%-‬ב‪ 2011-‬ל‪ 5.8%-‬ב‪.2012-‬‬
‫הירחון שלו שיעור החשיפה הגדול ביותר היה "בלייזר" ‪ ,3.2% -‬ואחריו "מנטה" ‪" ,2.9% -‬את" ‪-‬‬
‫‪" ,2.5%‬דרך האוכל" ו"נשיונל ג'יאוגרפיק" ‪ 2.3% -‬ומגזין "דה מרקר" ‪.2.1% -‬‬
‫הטלוויזיה‪ :‬ריאליטי וחדשות‬
‫בשנת ‪ 2012‬צפו הישראלים בטלוויזיה במשך ‪ 233‬דקות ביממה בממוצע – גידול של דקה בהשוואה‬
‫לשנה הקודמת וגידול של שבע דקות בהשוואה ל‪ - 2010-‬כך עולה מסיכום הצפייה לשנת ‪2012‬‬
‫שנערך על ידי הוועדה הישראלית למדרוג‪ .‬שיעור הצפייה בערוצי הברודקאסט ‪,23 ,10 ,9 ,2 ,1 -‬‬
‫‪ - 33 ,24‬היה ‪ 57.5%‬מסך הצפייה של משקי הבית היהודים בשעות הפריים טיים‪ .‬לדברי מנכ”לית‬
‫הוועדה‪ ,‬ד”ר יפעת בן חי‪-‬שגב‪ ,‬מדובר בהיקף החורג מהמקובל בעולם המערבי‪ .‬בארצות הברית‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬עמד נתח הצפייה בערוצי הברודקאסט ב‪ 2011-‬על כ‪ 30%-‬בלבד‪.‬‬
‫‪ 23‬דוד ורטהיים‪" ,‬שנת שיא צפייה מאז החלה המדידה"‪ ,‬וואלה‪.30.12.2012 ,‬‬
‫‪b.walla.co.il/?w=/3050/2601798‬‬
‫‪31‬‬
‫המכון לחקר מדיה חדשים‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬
‫לדברי בן חי‪-‬שגב‪ ,‬היקף הצפייה בטלוויזיה בישראל‪ ,‬הקרוב לארבע שעות ביממה‪ ,‬משקף את‬
‫עוצמת המדיום הטלוויזיוני ואת מעמדו‪ ,‬שנותר בלתי מעורער למרות התפתחות אמצעי תקשורת‬
‫מתחרים‪ .‬על פי הנתונים תושבי תל אביב צפו בטלוויזיה בשנת ‪ 2012‬בהיקף הגדול ביותר‪ ,‬ואילו‬
‫תושבי ירושלים והצפון הם הקבוצות שצפו בטלוויזיה בהיקף הנמוך ביותר‪.‬‬
‫התכנית שזכתה לרייטינג הגבוה ביותר ‪ - 41.1% -‬הייתה "האח הגדול" (ערוץ ‪ ,2‬קשת);‬
‫אחריה "מאסטר שף ‪( "3‬ערוץ ‪ ,2‬קשת) ‪ .36.9% -‬ו‪( The voice-‬ערוץ ‪ ,2‬רשת) ‪.36.4% -‬‬
‫תכנית הסטירה "ארץ נהדרת" זכתה לממוצע רייטינג של ‪" ,35.2%‬עובדה" ‪ 26.5% -‬ו"יצאת צדיק"‬
‫‪ .29.3%‬בערבים שבהם שידרה בערוץ ‪ 2‬הזכיינית "קשת" צפו בערוץ ‪ 1.37‬מיליון איש בממוצע‪,‬‬
‫בהשוואה ל‪ 1.18-‬מיליון בערבים שבהם שידרה "רשת"‪ .‬הצפייה הממוצעת בערוץ ‪ 10‬עמדה על‬
‫כ‪ 769 -‬אלף צופים‪.‬‬
‫במהדורות חדשות הערב זכתה המהדורה של ערוץ ‪ 2‬בממוצע שנתי של ‪ ,22.4%‬בהשוואה ל‪10.4%-‬‬
‫למהדורת "חדשות ‪ "10‬ו‪ 4.9%-‬ל"מבט" בערוץ הראשון‪ .‬בתכניות הבוקר בין שבע לתשע היה‬
‫הרייטינג השנתי הממוצע של "העולם הבוקר" (ערוץ ‪ ,2‬רשת) ‪" ,7.1% -‬יום חדש" (ערוץ ‪/ 2‬קשת)‬
‫ ‪ 6.2%‬ו"אורלי וגיא" (ערוץ ‪.3.8% - )10‬‬‫נתוני הצפייה של הוועדה למדרוג מבוססים על פאנל המורכב מ‪ 580-‬בתי אב וכ‪ 2,100-‬פרטים‪,‬‬
‫המהווים מדגם סטטיסטי מייצג של אוכלוסיית בעלי מקלטי הטלוויזיה בישראל‪ ,‬ששיעורה ‪93%‬‬
‫מכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫האזנה לרדיו‬
‫על פי ממצאי סקר ‪ TGI‬השיבו ‪ 61.9%‬מכלל הנסקרים כי האזינו לרדיו ארצי ביום חול‪45.9% ,‬‬
‫ביום שישי ו‪ 28.9 -‬בשבת‪ .‬לרדיו האזורי האזינו ביום חול ‪ ,36%‬ביום שישי ‪ 21.9%‬ובשבת ‪.11.8%‬‬
‫ב‪ 2012-‬נמשכה הירידה בצריכת חדשות באמצעות הרדיו‪ ,‬בעיקר בקרב צעירים‪ .‬חלה ירידה קלה‬
‫במספר המשתתפים בסקר ‪ TGI‬שהביעו הסכמה להיגד "אני תמיד מקשיב לחדשות ברדיו" ‪-‬‬
‫‪ 41.9%‬בהשוואה ל‪ 42.7%-‬בשנה הקודמת‪ .‬השיעור הגבוה ביותר של נסקרים שהביעו הסכמה עם‬
‫היגד זה נמצא בקרב בני ‪ 65‬ומעלה – ‪ ,63.2%‬ואילו בקרב בני ‪ 24-18‬רק ‪ 19.5%‬הסכימו עם ההיגד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬ניכרה בדרך כלל יציבות בשיעורי ההאזנה לרדיו‪ .‬גם בשנה זו המשיכה גלגלצ להוביל‬
‫בשיעורי החשיפה בין תחנות הרדיו בישראל – ‪ 27.4%‬בשיעור שנתי‪ .‬זו ירידה קלה בהשוואה לנתוני‬
‫‪ ,2011‬אז זכתה תחנת המוסיקה ודיווחי התחבורה של צה"ל ב‪ .27.7%-‬מספר המאזינים היומי‬
‫מוערך על פי ממצאי הסקר בכ‪ 1.1-‬מיליון איש‪ .‬תחנת האם הצבאית‪ ,‬גלי צה"ל‪ ,‬זכתה לחשיפה של‬
‫‪ ,22.5%‬בהשוואה ל‪ 23.7%-‬בשנה הקודמת‪ .‬בסך הכול האזינו לשתי תחנות אלה ‪ 41.3%‬ב‪.2012-‬‬
‫לכלל תחנות קול ישראל האזינו ב‪ 38.6% 2012-‬בהשוואה ל‪ 37.7%-‬בשנה הקודמת‪ 25% .‬האזינו‬
‫לרשת ב (‪ 25.5%‬ב‪ ;)2011-‬לרשת ג – ‪ 10.5%( 10.9%‬ב‪ ;)2011-‬ל‪ - 5.3%( 6.2– 88FM -‬ב‪ )2011-‬ולרשת‬
‫א – ‪ 3.7%( 4%‬ב‪.)2011-‬‬
‫לכלל התחנות האזוריות‪-‬מסחריות הגיע שיעור ההאזנה ל‪ 32.6%-‬בהשוואה ל‪ 32.9%-‬בשנה‬
‫הקודמת‪ .‬התחנה המובילה בקטגוריה זו היא "רדיו ללא הפסקה" (‪ )103FM‬ואחריה רדיוס ואקו‬
‫‪.99FM‬‬
‫זירת הרדיו בישראל התאפיינה ב‪ 2012-‬בהתרחבות של תחנות הרדיו האינטרנטיות‪ ,‬המשדרות‬
‫ברשת‪ ,‬בדרך כלל לקהלי יעד מוגדרים‪ .‬תחנות אלה אינן נתונות לרגולציה של גורמי השידור‬
‫הממלכתיים כדוגמת רשות השידור והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬אחת הבולטות בתחנות‬
‫‪32‬‬
‫דו"ח שנתי התקשורת בישראל ‪2012‬‬
‫אלה היא "הקצה"‪ ,‬שהוקמה באפריל ‪ 2012‬על ידי קוואמי ונדב רביד‪ ,‬לאחר שהופסק שידור‬
‫תכניתם בשם זה בגלי צה"ל‪" .‬הקצה" משדרת בשידורים חיים ובשידורים חוזרים תכניות של‬
‫מוסיקה אלטרנטיבית‪ 24.‬במקביל החלו מספר פאבים בירושלים ובתל‪-‬אביב בשידורי מוסיקה‬
‫באמצעות אתרי אינטרנט‪ .‬חלק מהתחנות משדרות באופן רציף‪ ,‬ואחרות בפרקי זמן מוגבלים‪.‬‬
‫בסוף ‪ 2012‬הוכרז על הקמתה של תחנת הרדיו האינטרנטית "קול הילדים"‪ ,‬אותה יזמו מיכל שלו‬
‫רייכר ויערה ישורון‪ 25.‬תחנת רדיו אינטרנטית הפועלת בישראל מאז ‪ 2008‬היא "רדיו מהות החיים"‬
‫מקבוצת אריסון‪ ,‬המציע "אלטרנטיבה לתקשורת הקיימת ומעניק למאזינים מבט שונה על נושאים‬
‫יום יומיים"‪ 26.‬שידורי תחנה זו מועברים במקביל גם באמצעות חברת הכבלים "הוט"‪.‬‬
‫‪ 24‬אורי זר‪-‬אביב‪" ,‬התחליף ל'הקצה'‪ :‬תחנת רדיו אלטרנטיבית" הארץ‪23.3.2012 ,‬‬
‫‪www.haaretz.co.il/gallery/music/1.1668460‬‬
‫‪ 25‬גילי איזקוביץ‪" ,‬גם הילדים צריכים תחנת רדיו משלהם"‪ ,‬הארץ‪30.12.2012 ,‬‬
‫‪www.haaretz.co.il/gallery/1.1896298‬‬
‫‪ 26‬אתר "רדיו מהות החיים" ‪people.eol.co.il/About.aspx?Type=1‬‬
‫‪33‬‬